אהרן לֶיֶילֶס

28 בְּפֶבְּרוּאַר


אוֹף, כַּמָּה שֶׁפַאבְּיוּס לִינְד שׂוֹנֵא אֶת הַמִּלָּה.

כַּמָּה שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

הַאִם זֶה יָאֶה לוֹ?

בּוּשֶׁה וְחְרְפָה. לֹא לַחְשֹׁב. תַּפְסִיק לַחְשֹׁב!

אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּתְכַּרְבֵּל בַּחֹם

שֶׁל בְּשַׂר־גּוּפוֹ, שֶׁל מִטָּתוֹ הַנֶּאֱמָנָה,

יִלְגֹּם מִשֵּׁכַר־הַדְּבַשׁ שֶׁל טֶרֶם־שֵׁנָה וּכְבָר־לֹא־עֵרָנוּת,

עוֹמֵד הוּא בְּפִיגָ’מָה לִפְנֵי הַמַּרְאָה

וּבָהּ – הוּא מְשֻׁגָּע, פַאבְּיוּס לִינְד – תִּרְאֶה־תִּרְאֶה:


נִתּוּרִים וְעֵינַיִם כְּרוּיוֹת עַל הֶעָנָף הַתַּחְתּוֹן.

הַקְשֵׁב.

הַקְשֵׁב – הֵן בֶּאֱמֶת זוֹחֲלוֹת?

הֵן שֶׁלִּי, שֶׁלִּי –

שָׁלֹשׁ הַ"הִיאִ"יּוֹת וְאַחַת הַמַּתְחִילָה לִצְמֹחַ.

לֹא תִּחְיוּ לְהַגִּיעַ אֶל הָעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים.

אֲנִי כָּאן.

אֶגְרוֹפִי כָּאן.

לֹא תִּחְיוּ.


לֵילוֹת נְטוּלֵי־שֵׁנָה עַל הֶעָנָף הַתַּחְתּוֹן.

בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקּוֹף הַגָּדוֹל מִתְבַּלְבְּלִים זִכְרוֹנוֹת עֲמוּמִים:

אֵיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ זָחַל בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה

בֵּין הַשִּׂיחִים, בַּעֲשָׂבִים,

וּבְצִפָּרְנָיו טִפֵּס לְאִטּוֹ לְאִטּוֹ,

רַק עוֹד קְפִיצָה קַלָּה אַחַת ו־

פִּתְאֹם בָּרָק. רַעַם. בָּרָק. בָּרָק. בָּרָק.

וְחֹשֶׁךְ. אוּ־אוּ חֹשֶׁךְ.

כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו

לֹא הָיְתָה בּוֹ עֶצֶם אַחַת שְׁלֵמָה.

כָּל תְּנוּעָה – כְּאֵב־אֵב־אֵב – אֵשׁ.

הוּא שָׁכַב. שָׁכַב. שָׁכַב.

אַחַר־כָּךְ בְּכָל־זֹאת הִשִּׂיג אַחַת.

אַחַר־כָּךְ עוֹד.

וְכָךְ בָּנָה אֶת בִּטְחוֹנוֹ עַל הֶעָנָף הַתַּחְתּוֹן.


הַגּוּף הַשָּׁחוֹר הַכָּבֵד עוֹצֵם אֶת עֵינָיו.

לְהֵרָדֵם. לְנַסּוֹת לְהֵרָדֵם. אוּלַי בְּכָל־זֹאת אִישׁ לֹא יָבוֹא הַיּוֹם.

מַחֲשָׁבוֹת חַדּוֹת, קָשׁוֹת, כַּאֲבָנִים שֶׁלְּיַד הַנָּהָר.

לוֹחֲצוֹת עַל הַתְּנוּמָה.

הַלָּלוּ לְמַעְלָה, לָמָּה הֵן נוֹתְנוֹת לְהִתָּפֵס בְּקַלּוּת?

לָמָּה אֵינָן מִתְנַגְּדוֹת?

הַלַּיְלָה הוֹלֵם בְּדִמְדּוּמֵי־הַשֵּׁנָה

בְּיַעַר שֶׁל אֶגְרוֹפִים

לֹא תַּצְלִיחַ לִשְׁמֹר. לֹא תַּצְלִיחַ.


מִי זוֹחֵל שָׁם?

מִייי זוֹחחחֵל שָׁםם?


פַאבְּיוּס לִינְד מְטֹרָף עַד מָוֶת.


13 בְּפֶבְּרוּאָר


הָאֶזְרָח בּוּנִים הִתְעוֹרֵר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

וּפָצַח בְּשִׁירָה רְחָבָה, בִּמְלֹא־הֶחָזֶה,

בִּמְלֹא־הֶחָזֶה וְחָפְשִׁית,

לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל.


כְּבָר מִזְּמַן רָצָה לָשִׁיר

אֶת טַעֲנוֹתָיו אֶל אוֹר־כּוֹכָב רָחוֹק,

אַךְ הַשִּׁירָה תָּמִיד צָנְחָה אֶל־מָטָּה,

כְּבֵדָה,

כְּמוֹ הַלְּעוֹלָם־לֹא שֶׁל הָעוֹרֵב שֶׁל אֶדְגַר פּוֹ.

עַכְשָׁו הָלַךְ שִׁירוֹ וְעָלָה

אֶל־מַעְלָה, אֶל־מַעְלָה,

וְחַד וְיָשָׁר הִגִּיעַ לְאָן שֶׁצָּרִיךְ.

וְעַד־מְהֵרָה הִבְזִיקָה הַתְּשׁוּבָה בַּחֲזָרָה:

– תִּבְחַר:

קְלַרְנִיט זָהֹב, שֶׁיַּצְלִיל תְּהִלָּתְךָ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.

מֵי־קֶסֶם – לִרְחֹץ אֶת גּוּפְךָ בִּנְעוּרִים נִצְחִיִּים.

קְרִיצָה בָּעַיִן, שֶׁתִּקְלַע בְּכָל אִשָּׁה –

וְזוֹ תִּזְדָּרֵז אֵלֶיךָ עִם הַמַּגָּשׁ הַתְּלַת־זָוִיתִי

שֶׁל נְעוּרֶיהָ.

אוֹ אוּלַי תִּרְצֶה אֶת הַלַּחַשׁ

שֶׁיִּפְתַּח אַחַת־וּלְתָמִיד אֶת הַשַּׁעַר אֶל אֶרֶץ־הָאֹשֶׁר,

מִקְלָט לְכָל הַטּוּב וְהַשַּׁלְוָה,

עַד שֶׁהַגֵּד יַגִּידוּ: מַארְקְס, לֶנִין, וְאַתָּה?


הַכּוֹכָב טוֹב־הַלֵּב חִכָּה לִתְשׁוּבָה.

אֲבָל הָאֶזְרָח בּוּנִים רַק שָׁר.

וּבְשִׁירָתוֹ הָיוּ:

אֶשֶׁד־מַיִם,

רְעִידַת־אֲדָמָה.

מְרִידָה שֶׁל עַם רַב בַּאֲסֵפָה צוֹדֶקֶת,

קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם שֶׁל רָאשִׁים קְדוֹשִׁים בְּלֶהָבוֹת שֶׁל מְדוּרָה, אוֹ עַל מִשְׁטְחֵי נָהָר.

וְשִׁירָתוֹ הָיְתָה

כִּבְכִי יְרֵכַיִם בִּפְרֹץ אָבִיב,

כִּנְגִינַת־יָגוֹן שֶׁל אֲרָיוֹת צְעִירִים שֶׁנּוֹלְדוּ בִּכְלוּב,

כְּגִבְעוֹל־הָעֵשֶׂב שֶׁתָּעָה עַל קֹמֶץ־אַדְמָתוֹ שֶׁל עָצִיץ.


בַּחֲצוֹת־הַלַּיְלָה עָלָה וְגָבַר שִׁירוֹ שֶׁל הָאֶזְרָח בּוּנִים.

רַק שָׁר. עֲדַיִן שָׁר.

וְאוֹר־הַכּוֹכָב הָרָחוֹק הִתְעַצֵּב:

לָמָּה לֹא רוֹצֶה הָאֶזְרָח בּוּנִים לְהַפְסִיק אֶת שִׁירָתוֹ?

לָמָּה לֹא עוֹנֶה הָאֶזְרָח בּוּנִים?


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • בתיה שוורץ
  • יוסי לבנון
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!