I

הַשָּׂרָף הַזָּקֵן בִּזְהַב־אֲרִיזָה, בֵּין סִגָלִּיוֹת

שָׁאַף אֶת הַנִּיחוֹחַ הַיָּעוּד, בָּהּ־בָּעֵת עָלוּ

הַיּוֹנִים כִּרְפָאִים מִקּוֹרוֹת־הָעִתִּים.

הַנְּעָרוֹת הָאִיטַלְקִיּוֹת נָתְנוּ נַרְקִיסִים בַּשֵּׂעָר

וְאֵת אֵלֶּה רָאָה הַשָּׂרָף, רָאָה אוֹתָן מִכְּבָר,

בְּעִטּוּרֵי־הַסְּרָטִים שֶׁל הָאִמָּהוֹת, וְיָשׁוּב וְיִרְאֶה.

הַדְּבוֹרִים שָׁבוּ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת כְּמוֹ לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעוֹלָם,

כְּמוֹ יָקִנְתּוֹנִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעוֹלָם. אוֹמְרִים

שֶׁזֶּה מִשְׁתַּנֶּה וְזֶה מִשְׁתַּנֶּה. הַסִּגָּלִיּוֹת הַמַּתְמִידוֹת,

אֵפוֹא, הַיּוֹנִים, הַנְּעָרוֹת, הַדְּבוֹרִים, הַיָּקִנְתּוֹנִים הַמַּתְמִידִים,

הֵם עֲצָמִים לאֹ־מַתְמִידִים שֶׁל סִבָּה לֹא־מַתְמֶדֶת

בִּיקוּם שֶׁל אִי־הַתְמָדָה. פֵּרוּשׁ הַדָּבָר

שֶׁכְּחָל־הַלָּיְלָה הוּא דָּבָר לֹא מַתְמִיד. הַשָּׂרָף

הוּא סָטִיר בְּסַטּוּרן, לְדַעְתּוֹ.

פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שׁהַמִּאוּס שֶׁאָנוּ חָשִׁים נֹכַח מַעֲמָד קָמֵל זֶה

הוּא מִשּׁוּם שֶּׁלֹא נִשְׁתַּנָּה דַּיּוֹ. הוּא נִשְׁאָר,

הוּא חוֹזֵר־חָלִילָה. הַדְּבוֹרִים שָׁבוֹת בְּקוֹלי קוֹלוֹת

כְּאִלּוּ – הַיּוֹנִים מַשִּׁיקוֹת בַּאֲוִיר.

בֹּשֶׂם אֵרוֹטִי, מַחֲצִיתוֹ מִן הַגּוּף, מַחֲצִיתוֹ

שֶׁל חֻמְצָה בְּרוּרָה, בּוֹטֵחַ בְּכַוָּנָתוֹ

וְקוֹלֵי הַקּוֹלוֹת מִתְקַהִים, אֵינָם נִשְׁבָּרִים לְדַקֻּיּוֹת.

V

עַל אִי כָּחֹל, בְּמַיִם רַחֲבֵי שָׁמַיִם

צִמְּחוּ עֲצֵי־הַתַּפּוּז פֶּרֶא וּפָרְחוּ וְהֵנִיבוּ

זְמַן רַב אַחֲרֵי מוֹת הַנּוֹטֵעַ, עֲצֵי־אֶתְרוֹג אֲחָדִים נוֹתְרוּ

בַּמָּקוֹם שָׁם קָרַס בּיתוֹ, שְׁלֹשָׁה עֵצִים מְסֻקָּסִים שָׁחִים

בְּיָרֹק פָּגוּם. הָיוּ אֵלֶּה כִּתְמֵי הַתָּרֹג

שֶׁל הַנּוֹטֵעַ וְהַכָּתֹם שֶׁלּוֹ, הָיוּ אֵלֶּה סַף הַיָּרֹק שֶׁלּוֹ,

יָרֹק קָלוּי לְיָרֹק יוֹתֵר בַּיְּרֻקָּה שֶׁבַּשְּׁמָשׁוֹת.

אֵלֶה הָיוּ חוֹפָיו, הֲדַסֵּי־הַיָּם שֶׁלּוֹ

בְּחוֹל לָבָן, מִלְמוּל פְּלֵטַת־שְׂפַת־יָם אֲרֻכָּה שֶׁלּוֹ.

הָיֹה הָיָה אִי מֵעֵבֶר לוֹ עָלָיו שָׁכַן,

אִי דְּרוֹמִית לוֹ, עָלָיו שָׁכַן כְּמוֹ

הַר, אֲנָנָס צוֹרֵב בְּקַיִץ קוּבָּנִי.

ו־là-bas,là-bas, צָמְחוּ הַבָּנָנוֹת הַצּוֹנְנוֹת,

נִתְלוּ כְּבֵדוֹת עַל עֵץ הַבָּנָנָה הַגָּדוֹל

הַחוֹדֵר עֲנָנִים וְשָׁח עַל מַחֲצִית הָעוֹלָם.

עִתִּים חָשַׁב עַל הָאָרֶץ מִשָּׁם בָּא,

אֵיךְ הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַהִיא אֲבַטִּיחַ, וָרֹד

בְּמַבָּט נָכוֹן, וְעִם זֹאת אָדֹם שֶׁבְּאֶפְשָׁר.

אִישׁ לֹא רָגִישׁ בְּאוֹר שְׁלִילִי

לֹא יָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת עֲמָלוֹ אַף לֹא לִגְוֹעַ

נֶאֱנָח עַל צְלִיל הַבַּנְג’וֹ שֶׁזָּנַח.

VII

אַחֲרֵי נֹגַהּ הַיָּרֵחַ, אָנוּ אוֹמְרִים,

אֵין לָנו צֹרֶך בְּשׁוּם גַּן־עֵדֶן

אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּשׁוּם הִמְנוֹן מְפַתֶּה.

אֱמֶת. הַלַּיְלָה מַגְזִימִים הַלִּילָכִים

אֶת הַתְּשׁוּקָה הַקַּלָּה, אֶת הָאַהֲבָה הַמזֻמָּנָה־תָמִיד

שֶׁל הָאוֹהֵב הַמָּצוּי בְּתוֹכֵנוּ וְאָנוּ שׁוֹאֲפִים

נִיחוֹחַ שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה מֵאוֹב דָּבָר, מֻחְלָט.

אָנוּ פּוֹגְשִׁים בֶּאֱשׁוּן־לַיְלָה

אֶת הַנִּיחוֹחַ הָאַרְגְּמָנִי, אֶת הַפְּרִיחָה הַשּׁוֹפַעַת.

הָאוֹהֵב נֶאֱנָח כְּמוֹ לְאֹשֶׁר, נִמְצָא־לְדוֹרְשָׁיו

שֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁאֳפוֹ בִּנְשִׁימָתוֹ

לְאָצְרוֹ בְּלִבּוֹ, לְהַטְמִינוֹ וְלֹא נוֹדַע כִּי־בָא.

כִּי תְשׁוּקָה קַלָּה וְאַהֲבָה מְזֻמָּנָה־תָמִיד

הֵם אַרְצִיִּים כָּמוֹנוּ, וְהֵם כָּאן וְעַכְשָׁו

וְּבכָל שֶׁנִחְיֶה, וּבְכָל אֲשֶׁר נִחְיֶה,

כְּמוֹ בֶּעָנָן הָעִלִּי שֶׁל עֶרֶב־לֵיל מַאי,

כְּמוֹ בְּאֹמֶץ־לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַנִּבְעָר

הַמְזַמֵּר עַל־פִּי־סֵפֶר, בְּלַהֲטוֹ שֶׁל הַמְּלֻמַּד, הַכּוֹתֵב

אֶת הַסֵּפֶר, הַלּוֹהֵט לְאֹשֶׁר אַחֵר הַנִּמְצָא־לְדוֹרְשָׁיו:

תְּנוּדוֹת הַוַּדָּאוּת, הַשִּׁנּוּי בְּדַרְגוֹת־

הַתְפִיסָה בְּאָפְלוֹ שֶׁל הַמְּלֻמָּד.