א

“הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר”¹ אֲשֶׁר בִּמְדִינַת הַשְּׁוַבִּים בְּגֶרְמַנְיָה הוּא יַעַר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל עֲצֵי אֲשׁוּחִים גְּבֹהִים וְאַדִּירִים. הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בַּיַּעַר הַזֶּה אַף הֵם גְּבֹהִים וַחֲסֻנִּים, וּלְפִי עִסּוּקָם הִנָּם מְחֻלָּקִים לִשְׁנֵי מִינִים: בָּעֵבֶר הָאֶחָד שֶׁל הַיַּעַר עוֹסְקִים רֹב הַבְּרִיּוֹת בַּעֲשִׂיַּת זְכוּכִית; אַף הֵם מַתְקִינִים שְׁעוֹנִים וּמוֹלִיכִים אוֹתָם לִמְכִירָה בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. וְאִלּוּ הַשׁוֹכְנִים בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיַּעַר עוֹשִׂים מִסְחָר בַּיַּעַר שֶׁלָּהֶם: הֵם גּוֹדְעִים אֶת הָאֲשׁוּחִים, מַתְקִינִים אוֹתָם לְקוֹרוֹת וְלִקְרָשִׁים וּמוֹלִיכִים אוֹתָם בְּרַפְסֹדוֹת אֲרֻכּוֹת דֶּרֶךְ הַנְּהָרוֹת אֶל הַכְּרָכִים הַגְּדוֹלִים לִמְכִירָה, וְעַד עָרֵי הוֹלַנְד יַגִּיעוּ. שְׁנֵי מִינֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה גַם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְגַם בְּמִנְהֲגֵיהֶם וּבְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם.

לְפָנִים הָיוּ שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר מַאֲמִינִים בְּרוּחוֹת הַיַּעַר, וְהֵם רוּחוֹת שַׁלִּיטִים וְתַקִּיפִים, אֲשֶׁר כָּל עִנְיְנֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר וְיוֹשְׁבָיו נְתוּנִים לְשִׁלְטוֹנָם וּלְפִקּוּחָם. לְפִי אֱמוּנַת הַבְּרִיּוֹת שָׁלְטוּ בַיַּעַר הַשָּׁחוֹר שְׁנֵי רוּחוֹת, וְאַף הֵם הָיוּ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹנִים שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר גוּפָם אֵלֶּה מֵאֵלֶּה, הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה אִישׁוֹן הַזְכוּכִית, וְהוּא הָיָה רוּחַ טוֹב, גָּבְהוֹ שָׁלֹשׁ בָּרֶגֶל וָחֵצִי, וְהוּא לֹא נִרְאָה לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ חֻלְצָה וּמִכְנְסֵי סַרְבָּלִים, וּבְרַגְלָיו פֻּזְמָקִים אֲדֻמִּים, וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע מְחֻדָּד בַּעַל שׁוּלַיִם רְחָבִים. וְאִלּוּ הָרוּחַ הַשֵּׁנִי מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט בְּעֵבֶר הַיַּעַר הַשֵּׁנִי, הָיָה לְפִי אֱמוּנַת הַבְּרִיּוֹת גָדוֹל כַּעֲנָק וְלוֹ כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת וְהָיָה לוֹבֵשׁ מַלְבּוּשִׁים כְּמַלְבּוּשֵׁי מְשִׁיטֵי הָרַפְסֹדוֹת, אֲבָל גְּדוֹלִים מֵהֶם לְאֵין שִׁעוּר. מַגָּפָיו בִּלְבָד הָיוּ גְדוֹלִים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס אָדָם רָגִיל עַד לְצַוָּארוֹ.

וּבַיַּעַר הַשָּׁחוֹר יָשְׁבָה אַלְמָנָה אַחַת, וּשְׁמָהּ בַּרְבָּרָה מוּנְק. בַּעְלָהּ הָיָה פֶּחָמִי, וּלְאַחַר מוֹתוֹ הוֹסִיפָה לְהַעֲסִיק אֶת בְּנָהּ, בָּחוּר בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּאוֹתוֹ עֵסֶק. וְהַבָּחוּר פֶּטֶר מוּנְק, צָעִיר זָקוּף, הִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁהִתְנַהֵג אָבִיו כָּל יָמָיו: הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ לְיַד הַכִּבְשָׁן הֶעָשֵׁן וְשׂוֹרֵף גֶחָלִים, אוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ אֶל הֶעָרִים לִמְכֹּר אֶת פֶּחָמָיו, וְהוּא תָמִיד שָׁחוֹר וּמְפֻיָח, וְכָל מַרְאֵהוּ הָיָה לְתוֹעֵבָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְאוּלָם בְּשֶׁבֶת פֶּטֶר מוּנְק כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת לְיַד הַכִּבְשָׁן הָיוּ הָעֵצִים הַכֵּהִים וְדוּמִיַּת הַיַּעַר הָעַמֻקָּה מְמַלְאִים אֶת לִבּוֹ גַעְגּוּעִים עֲמֻקִּים, עַד שֶׁעֵינָיו הָיוּ מִתְמַלְּאוֹת דְּמָעוֹת עַל מַעֲמָדוֹ הַשָּׁפָל בָּעוֹלָם.

– אֵין אֲנִי בִּלְתִּי אִם פֶּחָמִי שָׁחוֹר וְגַלְמוּד! – הָיָה אוֹמֵר לְעַצְמוֹ. – מָה אֲנִי וּמֶה חַיָּי! וּכְנֶגְדִּי מַה נִּכְבָּדִים הֵם אַנְשֵׁי הַזְּכוּכִית, עוֹשֵׂי הַשְּׁעוֹנִים, וַאֲפִילוּ הַמְנַגְּנִים בְּיוֹם הַמְּנוּחָה בָּעֶרֶב!

וְגַם בְּאַנְשֵׁי הָרַפְסֹדוֹת הָיָה מְקַנֵּא, שֶׁכֵּן הָיוּ לְבוּשִׁים מַלְבּוּשִׁים יָפִים וְהָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכַמָּה קִשּׁוּטִי כֶסֶף וְהָיוּ מְעַשְּׁנִים מִקְטָרוֹת אֲרֻכּוֹת מְאֹד, וְגַם כָּסֶף הַרְבֵּה נִמְצָא בְּכִיסֵיהֶם, וּכְשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּעַרְבֵי הַחַגִּים לְשַׂחֵק בִּקְלָפִים אוֹ בְּקֻבְיָה הָיוּ מַפְסִידִים בְּבַת אַחַת יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה אָבִיו שֶׁל פֶּטֶר מוּנְק מִשְׂתַּכֵּר בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָהּ.

וּבֵין אַנְשֵׁי הָרַפְסֹדוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ בְּיִחוּד שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאוּ בְּעֵינֵי פֶּטֶר מוּנְק מְאֻשָּׁרִים מְאֹד, הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה אִישׁ שָׁמֵן וּגְבַהּ קוֹמָה בַּעַל פָּנִים אֲדֻמִּים, וְהוּא נֶחְשַׁב לָאִישׁ הֶעָשִׁיר בְּכָל חוּג מְיֻדָּעָיו. הָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ בַּשֵּׁם יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף. דַּרְכּוֹ הָיָה לִנְסֹעַ פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה לְאַמְסְטֶרְדַּם לִמְכֹּר שָׁם עֵצִים לִבְנִיָה, וּבְעֵסֶק זֶה הָיָה מִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף רַב מְאֹד. וְהַשֵּׁנִי הָיָה הָאָדָם הָאָרֹךְ, וְהָרָזֶה בְּכָל הַיַּעַר וְהָיָה מְכֻנֶּה בַּשֵּׁם שְׁלוּרְקֶר הָאָרֹךְ, וּבוֹ קִנֵּא מוּנְק עַל שֶׁהָיָה עַז פָּנִים לְאֵין שִׁעוּר: הָיָה מְדַבֵּר בְּחֻצְפָּה כְּנֶגֶד הָאֲנָשִׁים הַמְכֻבָּדִים בְּיוֹתֵר, וּבְשִׁבְתּוֹ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, אַף בַּשָּׁעָה שֶׁדֹּחַק גָּדוֹל הָיָה שָׁם, הָיָה תּוֹפֵס לְעַצְמוֹ מָקוֹם יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה דָרוּשׁ לְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שְׁמֵנִים, שֶׁכֵּן הָיָה מַשְׁעִין אֶת מַרְפְּקֵי יָדָיו עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ מַנִּיחַ אַחַת מֵרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת עַל הַסַּפְסָל, וּבְכָל זֹאת לא הֵעֵז אִישׁ לְדַבֵּר כְּנֶגְדּוֹ אַף מִלָּה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ כֶסֶף רב, עַד בְּלִי דָּי. וְהַשְּׁלִישִׁי הָיָה אָדָם צָעִיר וְיָפֶה, שָׁהָיָה מֵיטִיב לִרְקֹד מִכָּל אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה, וְלָכֵן הָיָה מְכֻנֶּה בַּשֵׁם מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת. הוּא הָיָה לְפָנִים אָדָם עָנִי וְהָיָה עוֹבֵד אֶת אֶחָד מִסּוֹחֲרֵי הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים; וּפִתְאֹם נַעֲשָׂה עָשִׁיר אַדִּיר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מָצָא תַחַת אֲשׁוּחַ עַתִּיק סִיר מָלֵא כֶסֶף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְעֵת דּוּגוֹ דָגִים בַּנָּהָר שָׁלָה מִשָּׁם צְרוֹר מָלֵא מַטְבְּעוֹת זָהָב. בְּקִצּוּר, הוּא נִתְעַשֵּׁר בְּבַת אַחַת וְהָיָה חָשׁוּב בְּעֵינֵי כָל הַבְּרִיּוֹת כְּבֶן מֶלֶךְ.

אָמְנָם כָּל שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיָה לָהֶם חִסָּרוֹן רָאשִׁי אֶחָד שֶׁהִשְׂנִיאָם עַל לֵב כָּל הַבְּרִיּוֹת, כִּי כֻלָּם הָיוּ קַמְצָנִים עַד לְהַבְהִיל וְלִבָּם לֹא נִתְעוֹרֵר לְרַחֵם עַל בַּעֲלֵי חוֹבוֹתֵיהֶם וְעַל הָעֲנִיִים. וְאוּלָם אִם גַּם הָיוּ שְׂנוּאִים בְּשֶׁל קַמְצָנוּתָם, הִנֵּה הָיוּ מְכֻבָּדִים מְאֹד בְּשֶׁל כַּסְפָּם, וּמִשּׁוּם זֶה הִרְבָּה פֶּטֶר מוּנְק לְקַנֵּא בָהֶם.

– לֹא, לֹא אוּכַל עוֹד לְהוֹסִיף לִחְיוֹת חַיִּים כָּאֵלֶּה, – אָמַר פֶּטֶר לְעַצְמוֹ בְּאַחַר הַיָּמִים, וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא צַעַר גָּדוֹל, כִּי יוֹם חַג הָיָה אֶתְמוֹל, וְכָל הַבְּרִיּוֹת הִתְעַנְּגוּ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ. – אִם לֹא אַצְלִיחַ בְּקָרוֹב לַעֲלוֹת לִגְדֻלָּה אֶשְׁלַח יָד בְּנַפְשִׁי, אִלּוּ רַק הָיִיתִי מְכֻבָּד וְעָשִׁיר כִּיחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף, אוֹ אַמִּיץ וְתַקִּיף כִּשְׁלוּרְקֶר הָאָרֹךְ, אוֹ מְהֻלָּל כְּמֶלֶךְ הַמְחוֹלוֹת אֲשֶׁר יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לִזְרֹק לַמְנַגְּנִים שְׁקָלִים בִּמְקוֹם פְּרוּטוֹת.

הוּא חָשַׁב וּבִקַּשׁ כָּל מִינֵי תַחְבּוּלוֹת אֵיךְ לִרְכּשׁ לוֹ כֶסֶף, אֲבָל אַף אַחַת מֵהֶן לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו. לַסּוֹף נִזְכַּר אֶת סִפּוּרֵי הַבְּרִיּוֹת עַל דְּבַר כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁנִּתְעַשְּׁרוּ לְפָנִים בְּעֶזְרַת מִיכַל הַהוֹלַנְדִי וְאִישׁוֹן הַזְּכוּכִית. זֶה הָאַחֲרוֹן נִקְרָא בְּפִיהֶם בַּשֵּׁם “בַּעַל הָאוֹצָרוֹת”. וְאַף מִפִּי אִמּוֹ נוֹדַע לוֹ, כִּי אֵין רוּחוֹת הַיַּעַר מִתְגַּלִּים כִּי אִם לַאֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בֵּין הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם וּבֵין הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם; אַף הִיא גִלְּתָה לוֹ, כִּי הוּא עַצְמוֹ נוֹלַד בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. 

ב

כְּשֶׁשָּׁמַע פֶּטֶר, מוּנְק הַפֶּחָמִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד מֵרֹב שִׂמְחָה וְחֵשֶׁק. הוּא הֶחְלִיט לְנַסּוֹת דָּבָר אֶל אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית שֶׁנֶּחְשַׁב לְרוּחַ טוֹב. וּבְאַחַד הַיָּמִים שָׂם אֶת פָּנָיו אֵל סִבְכֵי הָאֲשׁוּחִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר. חֹרֶשׁ זֶה נִמְצָא בַּמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁל הַיַּעַר, וּבְמֶרְחַק מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת סָבִיב לַחֹרֶשׁ הַהוּא לֹא נִמְצָא שׁוּם כְּפָר, וְאַף לֹא צְרִיף אֶחָד, כִּי הָיָה הַמָּקוֹם בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת כִּמְקוֹם סַכָּנָה. וְאִם כִּי הָאֲשׁוּחִים הָיוּ שָׁם גְּבֹהִים וְנֶהְדָּרִים, בְּכָל זֹאת נִמְנְעוּ הַבְּרִיּוֹת מִגְּדֹעַ שָׁם אִילָנוֹת, כִּי כַמָּה פְעָמִים קָרָה שֶׁהַגַּרְזִנִּים נִשְׁמְטוּ מִקַּתּוֹתֵיהֶם וּפָגְעוּ בְּרַגְלֵי הַגּוֹדְעִים, וְיֵשׁ שֶׁהָעֵצִים בְּנָפְלָם פִּתְאֹם נָפְלוּ עַל הָאֲנָשִׁים וֶהֱמִיתוּם. וְזוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהָעֵצִים בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶשׁ הָיוּ צְפוּפִים וּגְבֹהִים כָּל כָּךְ, שֶׁאַף בְּיוֹם בָּהִיר שָׂרְרָה שָׁם חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, וְאֵימָה נָפְלָה עַל פֶּטֶר מוּנְק כְּשֶׁהִגִּיעַ שָׁמָּה. כִּי שׁוּם צְלִיל וְאַף קוֹל צְעָדִים לֹא נִשְׁמַע חוּץ מִצְּעָדָיו עַצְמוֹ, וְנִרְאֶה הָיָה כִּי גַם הַצִּפֳּרִים נִמְנְעוּ מִסּוּר אֶל הַחֹרֶשׁ הַהוּא.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי אֶל הַנְקֻדָּה הַגְּבֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַחֹרָשׁ, וְהוּא עָמַד לִפְנֵי אֲשׁוּחַ בַּעַל הֶקֵּף עָצוּם.

– אֵין זֶה, – חָשַׁב, – כִּי אִם מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל בַּעַל הָאוֹצָרוֹת! – וְהוּא קָדַד קִדָּה עֲמֻקָּה לִפְנֵי הָעֵץ, הִשְׁתַּעֵל קְצָת כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת גְרוֹנוֹ וְאָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד: – הִנְנִי מְבָרֵךְ אֶת כְּבוֹדוֹ בְּעֶרֶב טוֹב, אֲדוֹנִי אִישׁ הַזְּכוּכִית!

אֲבָל שׁוּם תְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמְעָה, וּבְכָל הַמָּקוֹם סָבִיב הוֹסִיפָה לִשְׂרֹר אוֹתָהּ דּוּמִיָּה. וּבְעוֹד הוּא עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה רָאָה לְפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל דְּמוּת קְטַנָּה מְאֹד וּמִיֻחָדָה בְּמִינָהּ מְצִיצָה אֵלָיו מֵאַחֲרֵי הָאֲשׁוּחַ הֶעָבָה. נִרְאֶה הָיָה לוֹ, כִּי רָאָה אֶת אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית, כְּפִי שֶׁתֵּאֲרוּהוּ הַבְּרִיּוֹת: חֻלְצָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה, פֻּזְמָקָיו הָאֲדֻמִּים וְכוֹבָעוֹ הַקָּטֹן, וְאַף פָּנָיו הַזְּעִירִים הַנָּאִים וּמְפִיקִים חָכְמָה, הַכֹּל דִּמָּה לִרְאוֹת כְּפִי שֶׁסִּפְּרוּ הַבְּרִיּוֹת. וְאוּלָם אֲהָהּ! כְּשֵׁם שֶׁמִּהֵר אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית לְהָצִיץ אֵלָיו, כֵּן מִהֵר לְהֵעֲלֵם! 

– אֲדוֹנִי אִישׁ הַזְּכוּכִית! –קָרָא פֶּטֶר מוּנְק לְאַחַר הִסּוּס: – הוֹאִילָה נָא, אֲדוֹנִי, בְּטוּבְךָ לְהֵרָאוֹת אֵלַי, וְאַל נָא תְשַׁטֶּה בִּי. – אֲדוֹנִי אִישׁ הַזְּכוּכִית, אִם חָשֹׁב תַּחְשֹׁב כִּי לֹא רָאִיתִיךָ, אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה, כִּי הֵיטֵב רְאִיתִיךָ מֵצִיץ מַאַחֲרֵי הָאֲשׁוּחַ.

רָאָה לְפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל דְּמוּת קְטַנָּה מְאֹד מְצִיצָה אֵלָיו..

וְשׁוּב אֵין עוֹנֶה, וְרַק לִפְרָקִים דִּמָּה לִשְׁמֹעַ קוֹל צְחוֹק חֲרִישִׁי וְצָרוּד מֵאַחֲרֵי הָעֵץ. לַסּוֹף גָּבְרָה תְשׁוּקָתוֹ עַל פַּחְדּוֹ שֶׁעָצַר אוֹתוֹ עַד עָתָּה. 

– חַכֵּה נָא, בָּחוּר פָּעוּט! – קָרָא: – עוֹד מְעַט וְאֶתְפְּשֶׂךָ! וּבִקְפִיצָה אַחַת הִגִּיעַ אֶל מֵאַחֲרֵי הָאֲשׁוּחַ. וְהִנֵּה לֹא הָיָה שָׁם בַּעַל הָאוֹצָרוֹת, רוּחַ הַיַּעַר, וְרַק סְנָאִית קְטַנָּה וְנָאָה בָּרְחָה אֶל הָעֵץ לְמָעְלָה.

פֶּטֶר מוּנְק שָׂם פָּנָיו לָשׁוּב, וּצְעָדָיו הָיוּ מְהִירִים מֵאֲשֶׁר בְּלֶכְתּוֹ הֵנָּה. אֲפֵלַת יַעַר הָאֲשׁוּחִים הִתְגַּבְּרָה, הָעֵצִים נִרְאוּ צְפוּפִים יוֹתֵר, וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו, עַד שֶׁהוּא הֵחֵל לָרוּץ, וְרַק כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מֵרָחוֹק קוֹל נְבִיחַת כְּלָבִים, וּמִיָּד אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה לוֹ מִבֵּין הָעֵצִים עָשָׁן שֶׁעָלָה מֵאַחַד הַצְּרִיפִים, נִרְגַע שׁוּב. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב יוֹתֵר וְרָאָה אֶת לְבוּשֵׁי הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּצְּרִיף הִכִּיר, כִּי מֵרֹב פַּחַד הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁמִּנֶּגֶד לְדַרְכּוֹ הַנְּכוֹנָה, וְתַחַת לְהַגִּיעַ לְאַנְשֵׁי הַזְּכוּכִית הִגִּיעַ לְאַנְשֵׁי הָרַפְסֹדוֹת. אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁדָּרוּ בַצְּרִיף הָיוּ יוֹדְעֵי עֵצִים: אִישׁ זָקֵן, בְּנוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת, וּמִסְפַּר נְעָרִים נְכָדִים. פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי בִּקֵּשׁ מָקוֹם לָלוּן, וְהֵם קִבְּלוּהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בְּלִי שֶׁשְּׁאֵלוּהוּ לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹם מְגוּרָיו, נָתְנוּ לוֹ יֵין תַּפּוּחִים לִשְׁתִיָּה, וּבָעֶרֶב הֻגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן תַּרְנְגֹל בָּר גָּדוֹל, שֶׁהָיָה הַמָּזוֹן הַמֻּבְחָר בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר. 

לְאַחַר הַסְּעוּדָה יָשְׁבָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וּבְנוֹתֶיהָ עִם כִּישׁוֹרֵיהֶן סָבִיב לְלַפִּיד הָאֵשׁ, שֶׁהַנְּעָרִים כִּלְכְּלוּהוּ בִּשְׂרָף הָאֲשׁוּחִים הַמְשֻׁבָּח, וְהַזָּקֵן, הָאֹרֵחַ וּבַעַל הַבַּיִת עִשְּׁנוּ – וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל מְלֶאכֶת הַנָּשִׁים, וְאִלּוּ הַבַּחוּרִים עָסְקוּ בְּחִטּוּב כַּפּוֹת וּמִזְלָגּוֹת מֵעֵץ. בַּיַּעַר בַּחוּץ יִלְּלָה הַסּוּפָה וְהִשְׁתּוֹלְלָה בָּאֲשׁוּחִים, וּמִפֹּה וּמִשָּׁם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מַפֹּלֶת נוֹרָאִים, וְכַמָּה פְּעָמִים נִרְאֶה הָיָה כִּי עֵצִים אַדִּירִים נִשְׁבָּרִים וְנוֹפְלִים תַּחְתֵּיהֶם, הַנְּעָרִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ פַּחַד רָצוּ לָצֵאת הַחוּצָה וְלָרוּץ הַיַּעְרָה לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַזֶּה הַיָּפֶה וְהָאָיֹם, אֲבָל סָבָם עָצַר אוֹתָם בִּדְבָרִים וּבְמַבָּטִים חֲמוּרִים:

– אַל יָעֹז אִישׁ לָצֵאת עַתָּה מִפֶּתַח הַבַּיִת הַחוּצָה, – אָמַר אֲלֵיהֶם: – בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי הַיּוֹצֵא לֹא יָשׁוּב עוֹד, כִּי מִיכַל הַהוֹלַנְדִי גּוֹדֵעַ לוֹ הַלַּיְלָה בַּיַּעַר עֵצִים לְרַפְסֹדָה חֲדָשָׁה.

שָׁמְעוּ הַנְּעָרִים וְתָמָהוּ; אָמְנָם, הֵם כְּבָר שָׁמְעוּ מְעַט עַל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, אֲבָל עַתָּה בִּקְשׁוּ מֵהַסָּב שֶׁיְּסַפֵּר לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְכָל פְּרָטָיו. וְאַף פֶּטֶר מוּנְק, אֲשֶׁר בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיַּעַר שָׁמַע עַל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי רַק דְּבָרִים לֹא בְּרוּרִים, נִצְטָרֵף גַּם הוּא אֶל בַּקָּשַׁת הַנְּעָרִים וְשָׁאַל אֶת הַסָּב, מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא?

ג

– אֲדוֹן הַיַּעַר הוּא, – עָנָה הַזָקֵן. – וְהִנְנִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי כָּל הַיָּדוּעַ לִי מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַמְסֻפָּר, עָלָיו, לִפְנֵי כְמֵאָה שָׁנִים, כָּךְ לְפָחוֹת סִפֵּר לִי סָבִי, לֹא נִמְצְאוּ בְּכָל הָאָרֶץ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מִשּׁוֹכְנֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר. כַּיּוֹם, לְמִן הַזְּמָן שֶׁנִּתְרַבָּה הַכֶּסֶף בַּמְּדִינָה, נַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים גַּם פֹּה רָעִים וְחַטָּאִים, וְכָל זֶה בָּא בְּאַשְׁמַת מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, וְאֶת זֹאת הִנְנִי לַחֲזֹר וּלְהַגִּיד, וְלוּ גַם אֵדַע כִּי אוֹתוֹ מִיכַל מֵצִיץ אֵלַי בְּעַד הַחַלּוֹן. וּבְכֵן, לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר הָיָה פֹּה אִישׁ סוֹחֵר בְּעֵצִים עָשִׁיר, וְהוּא הָיָה בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה; הוּא סָחַר אֶת הָאָרֶץ הַרְחֵק עַד לְמוֹרַד הָרַיְנוּס, וּמִסְחָרוֹ נִתְבָּרֵךְ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי הָיָה אִישׁ יָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים.

"וְהִנֵּה עֶרֶב אֶחָד הִגִּיעַ לְפִתְחוֹ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה עַד הַיּוֹם הַהוּא. הוּא הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַד הַבַּחוּרִים שֶׁבַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר, אֲבָל מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה הָיָה גָבֹהַּ מִכֻּלָּם, וְלֹא עָלָה עַל דַּעַת שׁוּם אָדָם כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עֲנָק כָּזֶה. וְהָאִישׁ בִּקֵּשׁ מֵאֵת סוֹחֵר הָעֵצִים הָעָשִׁיר לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה, וַאֲדוֹן הָעֵצִים, לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְרָאָה כִּי חָזָק הִנֵּהוּ וּמֻכְשָׁר לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים, הִתְנָה עִמּוֹ בִּדְבַר מַשְׂכֻּרְתּוֹ וּבָאוּ לִידֵי הַסְכָּמָה. וְאוֹתוֹ מִיכַל הָיָה פּוֹעֵל אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ לֹא הָיָה לוֹ לְאוֹתוֹ סוֹחֵר הָעֵצִים עַד הַיּוֹם הַהוּא, בַּעֲבוֹדַת גְּדִיעַת הָעֵצִים הָיָה הוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים, וּבָעֵת אֲשֶׁר שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים סָחֲבוּ עֵץ בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד, הָיָה הוּא לְבַדּוֹ נוֹשֵׂא אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁעָסַק חֲצִי שָׁנָה בִּגְדִיעַת הָעֵצִים הִתְיַצֵּב בְּאַחַד הַיָּמִים לִפְנֵי אֲדוֹנָיו וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ:

– “הִנֵּה עַד הַיּוֹם חָטַבְתִּי עֵצִים דַּיִּי, וְעַתָּה הִנֵּה חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת אָנָה בָּאִים גִּזְעֵי הָעֵצִים שֶׁלִּי, וּבְכֵן הַאִם לֹא תּוֹאִיל לְהַרְשׁוֹתֵנִי פַּעַם אַחַת לִנְסֹעַ גַּם אֲנִי בְּרַפְסֹדָה?”

"עָנָה אֲדוֹן הָעֵצִים וְאָמָר: – “אֵין בְּדַעְתִּי לַעֲמֹד כְּשָׂטָן עַל דַּרְכְּךָ, מִיכַל, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת לְמֶרְחַקִּים. וְאוּלָם אִם אָמְנָם לִמְלֶאכֶת גְּדִיעַת הָעֵצִים אֲנִי זָקוּק לַאֲנָשִׁים חֲזָקִים כָּמוֹךָ, הִנֵּה הָרַפְסֹדָה זְקוּקָה לַאֲנָשִׁים זְרִיזִים. אֲבָל כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, הַפַּעַם הַזֹּאת הִנְנִי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנֶךָ!”

וְכֵן הָיָה, הָרַפְסֹדָה, שֶׁבָּהּ הָיָה עָלָיו לִנְסֹעַ, הִצְטָרְפָה מִשְּׁמֹנָה פְּרָקִים, וְהַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן הִצְטָרֵף מִן הַקּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבָל מַה קָּרָה? בָּעֶרֶב הַקֹּדֵם לִיצִיאָתָם הֵבִיא מִיכַל הָאָרֹךְ עוֹד שְׁמֹנֶה קוֹרוֹת אֶל הַמַּיִם, וְהֵן הָיוּ עָבוֹת וַאֲרֻכּוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכְּמוֹתָן לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם, וְהוּא נָשָׂא כָּל אַחַת מֵהֶן עַל כְּתֵפוֹ בְּקַלּוּת כְּמִי שֶׁנּוֹשֵׂא מָשׁוֹט, עַד שֶׁהַכֹּל הִבִּיטוּ בוֹ בְּפָחַד. מֵאֵיפֹה גָדַע אוֹתָן, דָּבָר זֶה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם. וַאֲדוֹן הָעֵצִים, כְּשֶׁרָאָה זֹאת, רָחַב לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה, כִּי הוּא חָשַׁב עַל הַמְּחִיר הָרַב שֶׁיְּקַבֵּל בְּעַד קוֹרוֹת כָּאֵלֶּה. וְאִלּוּ מִיכַל אָמַר: “קוֹרוֹת אֵלֶּה לִי הֵן לִנְסֹעַ עֲלֵיהֶן, כִּי עַל יֶתֶר הַקִּיסָמִים הַזְּעִירִים לֹא אוּכַל לְהַרְחִיק לִנְסֹעַ.”

"וְהָרַפְסֹדָה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ, וּכְשָׁם שֶׁהִתְמִיהַּ מִיכַל עַד עַתָּה אֶת גּוֹדְעֵי הָעֵצִים, כֵּן הִתְמִיהַּ עַתָּה אֶת מְשִׁיטֵי הָרַפְסֹדָה. כִּי הִנֵּה בַתְּחִלָּה חָשְׁבוּ כִּי הָרַפְסֹדָה תִּתְנַהֵל לְאַט בְּדַרְכָּהּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּסִבַּת הַקּוֹרוֹת הַכַּבִּירוֹת, וְהִנֵּה אַךְ נִכְנְסָה הָרַפְסֹדָה אֶל הַנָּהָר נֶקַר עָפָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת; וְהֵם עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם עַד הָעִיר קֶלְן עַל הָרַיְנוּס בְּמַחֲצִית הַזְּמָן שֶׁהָיָה דָרוּשׁ לָהֶם לְכָךְ עַל פִּי הָרָגִיל. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְשָׁם אָמַר מִיכַל:

“– אָמְנָם אַף אַתֶּם סוֹחֲרִים נָאִים הַמְּבִינִים מַה טוֹב וּמָה מּוֹעִיל לָכֶם! הַאִם תַּחְשְׁבוּ, כִּי יוֹשְׁבֵי קֶלְן זְקוּקִים בְּעַצְמָם לְכָל אוֹתָם הָעֵצִים הַבָּאִים מִן הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר? לֹא וָלֹא! הֵם קוֹנִים מִכֶּם אֶת הָעֵצִים בַּחֲצִי הַמְּחִיר וּמוֹכְרִים אוֹתָם בְּיֹקֶר לְהוֹלַנְד. אִם כֵּן הָבָה נִמְכֹּר אֶת הַקּוֹרוֹת הַקְּטַנּוֹת פֹּה, וְאֶת הַגְּדוֹלוֹת נוֹבִיל לְהוֹלַנְד בְּעַצְמֵנוּ, וּמַה שֶׁנַּרְוִיחַ יוֹתֵר מִן הָרֶוַח הָרָגִיל יִהְיֶה שְׂכָרֵנוּ אָנוּ”.

"כָּכָה דִבֶּר מִיכַל הֶעָרוּם, וְכָל חֲבֵרָיו הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו, אֲחָדִים מִפְּנֵי שֶׁרָצוּ לִנְסֹעַ לְהוֹלַנְד, וְרֻבָּם לְשֵׁם הַבֶּצַע. רַק אֶחָד הָיָה בְּתוֹכָם אִישׁ יָשָׁר וְהוּא הִתְרָה בָּהֶם שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ אֶת רְכוּשׁ אֲדוֹנָם בְּסַכָּנָה וְלֹא יְרַמּוּ אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַמְחִיר. אֲבָל הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב אֵלָיו וְשָׁכְחוּ אֶת דְּבָרָיו, וְאוּלָם מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי לֹא שְׁכֵחָם. וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת הָעֵצִים לְרוֹטֶרְדַּם. וְשָׁם הִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם מְחִיר גָּדוֹל אַרְבַּע פְּעָמִים מִן הַמְחִיר הָרָגִיל, וּבְיִחוּד שִׁלְּמוּ כֶסֶף רַב בְּעַד הַקּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל מִיכַל. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אַנְשֵׁי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר כֶּסֶף רַב כָּל כָּךְ לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה. וּמִיכַל הִפְרִישׁ חֵלֶק אֶחָד מִן הַכֶּסֶף בִּשְׁבִיל אֲדוֹן הָעֵצִים, וְיֶתֶר שְׁלֹשֶׁת הַחֲלָקִים חִלֵּק בֵּין הָאֲנָשִׁים. וְעַתָּה הָלְכוּ כֻלָּם אֶל בָּתֵּי הַמַּרְזֵחַ וְהִתְרָעוּ שָׁם עִם הַמַּלָּחִים וְעִם כָּל מִינֵי רֵיקִים וּפוֹחֲזִים אֲחֵרִים וּבִזְבְּזוּ אֶת הַכֶּסֶף בְּמִשְׁתֵּי הוֹלֵלוּת, וְאֶת הַשְּׁאָר הִפְסִידוּ בְמִשְׂחַק הַקְּלָפִים, וְאִלּוּ אֶת הָאִישׁ הַיָּשָׁר, אֲשֶׁר הִתְרָה בָּהֶם, מָכַר מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי לְסוֹחֵר בַּעֲבָדִים, וּמֵאָז לֹא נוֹדְעוּ עוֹד עִקְּבוֹתָיו. לְמִן הַיּוֹם הַהוּא נֶעֶשְׂתָה הוֹלַנְד כְּגַן עֵדֶן בְּעֵינֵי בַּחוּרֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר, וּמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי הָיָה לָהֶם לְמֶלֶךְ. וּזְמָן רַב לֹא נוֹדַע הַדָּבָר לַאֲדוֹנֵי הָעֵצִים, וּבֵינְתַיִם נִתְרַבָּה הַכֶּסֶף בִּמְדִינָתֵנוּ, וְעִם הַכֶּסֶף הוּבְאוּ אֵלֵינוּ מֵהוֹלַנְד קְלָלוֹת וְנִמּוּסִים רָעִים וְשִׁכְּרוּת וּמִשְׂחֲקֵי הַקֻּבְיָה וְהַקְּלָפִים.

"וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר לַסּוֹף, בִּקְּשׁוּ אֶת מִיכַל וְלֹא מְצָאוּהוּ עוֹד בְּשׁוּם מָקוֹם, אֲבָל הוּא לֹא מַת; זֶה מֵאָה שָׁנָה הוּא מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת תַּעֲלוּלָיו בַּיַּעַר, וְאוֹמְרִים אָמֹר כִּי הוּא סִיַּע לְרַבִּים לְהִתְעַשֵּׁר, – אֲבָל בִּמְחִיר נִשְׁמָתָם הַמִּסְכֵּנָה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵין לִי לְהַגִּיד. אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, כִּי עוֹד הַיּוֹם, בְּלֵילוֹת סוּפָה כְּמוֹ הַלַּיְלָה, הוּא מְשׁוֹטֵט בְּאוֹתוֹ חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים שֶׁבַּיַּעַר, שֶׁשָּׁם אֵין נוֹהֲגִים לִגְדֹּעַ עֵצִים, וְהוּא בּוֹרֵר לוֹ שָׁם אֶת הָאֲשׁוּחִים הַנָּאִים בְּיוֹתֵר וְגוֹדְעָם לְעַצְמוֹ. עֲצִים אֵלֶּה הוּא נוֹתֵן מַתָּנָה לָאֲנָשִׁים הַסָּרִים מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וּמִתְחַיְבִים לְעָבְדוֹ; וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הֵם מְבִיאִים אֶת הָרַפְסֹדוֹת אֶל הַמַּיִם, וְהוּא מְסַיֵּעַ לָהֶם לַהֲשִׁיטָן לְהוֹלַנְד.

“אֲבָל אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי הַמֶּלֶךְ וְהָאָדוֹן בְּהוֹלַנְד, הָיִיתִי מְצַוֶּה לִירוֹת בּוֹ בְּתוֹתָחִים וּלְהַשְׁמִידוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. כִּי כָל הָאֳנִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אֲפִילוּ קוֹרָה אַחַת מִקּוֹרוֹתָיו שֶׁל מִיכַל, סוֹפָן לִטְבֹּעַ בַּמָּיִם. וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁבְּיָמֵינוּ נִתְרַבּוּ כָל כָּךְ הָאֲסוֹנוֹת בָּאֳנִיוֹת הַנִּשְׁבָּרוֹת וְטוֹבְעוֹת; כִּי לוּלֵא זֹאת אֵיךְ אֶפְשָׁר לָהּ לָאֲנִיָּה חֲזָקָה וְיָפָה, וְהִיא גְדוֹלָה כְּמוֹ בֵּית תְּפִלָּה, לְהִשָּׁבֵר וְלִשְׁקֹעַ בַּמָּיִם? אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, כִּי בְכָל פַּעַם שֶׁמִּיכַל הַהוֹלַנְדִּי גוֹדֵעַ אֲשׁוּחַ בְּלֵיל סוּפָה בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר, נִשְׁמֶטֶת קוֹרָה אַחַת מִן הַיְשָׁנוֹת מִמְּקוֹמָהּ בָּאֳנִיָה, וְהַמַּיִם חוֹדְרִים דֶּרֶךְ הַחוֹר, וְהָאֳנִיָּה טוֹבַעַת עַל אֲנָשֶׁיהָ וְעַל כָּל אֲשֶׁר בָּהּ. זוֹ הִיא הָאַגָּדָה עַל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, וְנָכוֹן הַדָּבָר, כִּי כָל הָרָעָה שֶׁבַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר מִמֶּנּוּ הִיא בָאָה, אָמְנָם, – הוֹסִיף הַזָּקֵן לְדַבֵּר כְּמַסְתִּיר סוֹד: – יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְהַעֲשִׁיר אָדָם, אֲבָל לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְקַבֵּל מִיָּדָיו מְאוּמָה, וְאַף אִם יִתֵּן לִי מְלוֹא בֵיתִי כֶּסֶף וְזָהָב אֵין אֶת נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂי יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף וּשְׁלוּרְקֶר הָאָרֹךְ; וְאוֹמְרִים כִּי גַם מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת נִמְכַּר לוֹ!”

הַסּוּפָה בַּחוּץ שָׁכְכָה בֵּינָתַיִם. הַנְּעָרוֹת הִדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהָלְכוּ לָהֶן, וְהַגְּבָרִים הִשְׁכִּיבוּ אֶת פֶּטֶר מוּנְק עַל הַסַּפְסָל לְיַד הַתַּנּוּר, וְתַחַת רֹאשׁוֹ שָׂמוּ שַׂק מָלֵא עָלִים בִּמְקוֹם כָּר, וּבֵרְכוּהוּ בְּלֵיל מְנוּחָה.

ד

פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי לֹא חָלַם מֵעוֹדוֹ חֲלוֹמוֹת קָשִׁים כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ לָיְלָה: רֶגַע אֶחָד נִדְמֶה לוֹ, כִּי מִיכָל הַהוֹלַנְדִּי הָעֲנָק הַקּוֹדֵר פּוֹתֵחַ בְּחֹזֶק יָד אֶת חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת וּמוֹשִׁיט לוֹ בִּזְרֹעוֹ הָאַרֻכָּה עַד לְהַבְהִיל צְרוֹר מָלֵא מַטְבְּעוֹת זָהָב; וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי דִמָּה לִרְאוֹת אֶת אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הַקָּטֹן וְהֶחָבִיב כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב הֵנָּה וָהֵנָּה בַּחֶדֶר עַל גַּבֵּי בַּקְבּוּק כַּבִּיר יָרוֹק, וְנִרְאָה לוֹ כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ שׁוּב אוֹתוֹ קוֹל הַצְחוֹק הַצָּרוּד שֶׁשָּׁמַע בְּחֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים. וּמִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹת אֵלֶּה נֶאֱנָח וְנֶָאֱנַק כָּל הַלַּיְלָה בִּשְׁנָתוֹ, עַד אֲשֶׁר הֵקִיץ עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים, וַעֲדַיִן כָּל חֲלוֹמוֹתָיו שְׁמוּרִים בְּזִכְרוֹנוֹ. הוּא לָקַח אֶת כּוֹבָעוֹ וְאֶת מַקְלוֹ הָאָרֹךְ, נִפְרַד מֵעַל שׁוֹכְנֵי הַצְּרִיף וְשָׂם פָּנָיו לַחֲזֹר אֶל חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים.

הוּא הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ לְאַט וְשָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים. וְהִנֵּה נִכְנַס בִּגְבוּלוֹת אוֹתוֹ חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים, שֶׁשָּׁם הָאֲשׁוּחִים גְבֹהִים וּצְפוּפִים יוֹתֵר." וּפִתְאֹם יָצָא לִקְרָאתוֹ מֵאַחֲרֵי הָאֲשׁוּחִים אִישׁ מִדּוֹת כַּעֲנָק, וְהוּא לָבוּשׁ בִּגְדֵי מְשִׁיטֵי הָרַפְסֹדוֹת, וּבְיָדוֹ מַטֶּה אָרֹךְ כְּתֹרֶן. פֶּטֶר מוּנְק כִּמְעַט שֶׁכָּשְׁלוּ בִרְכָּיו כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ מִתְהַלֵּךְ לְצִדּוֹ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים, כִּי אָמַר אֶל לִבּוֹ: אֵין זֶה כִּי אִם מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי וְלֹא אַחֵר, וַעֲדַיִן אוֹתָהּ דְּמוּת אֲיֻמָּה שׁוֹתֶקֶת, וְעֵינֵי פֶּטֶר פּוֹזְלוֹת בְּאֵימָה כְּנֶגְדָּהּ. אֵין סָפֵק שֶׁהוּא הָיָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָבֹהַּ מֵהָאִישׁ הַגְָבֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁרָאָה פֶּטֶר מַעוֹדוֹ; פָּנָיו לֹא הָיוּ עוֹד פְּנֵי אָדָם צָעִיר, אֲבָל גַּם לֹא זָקֵן וְאוּלָם הֵם הָיוּ מְלֵאִים קְמָטִים וַחֲרִיצִים. הוּא הָיָה לָבוּשׁ חֻלְצַת בַּד, וּמַגָּפָיו הַכַּבִּירִים, שֶׁהָיוּ מְשׁוּכִים לְמַעְלָה עַל מִכְנְסֵי הָעוֹר, כְּבָר הָיוּ יְדוּעִים הֵיטֵב לְפֶטֶר מִתּוֹךְ הָאַגָּדָה.

– פֶּטֶר מוּנְק, מַה מַעֲשֶׂיךָ בְּחֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים? – שָׁאֵל לַסּוֹף מֶלֶךְ הַיַּעַר בְּקוֹל מַרְעִים.

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן אַרְצִי, – עָנָה פֶּטֶר בְּהִתְאַמְצוּת לְהַעֲמִיד פְּנֵי אִישׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פַּחַד, וּבוֹ בַזְמָן רָעַד כֻּלוֹ: – אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה דֶרֶךְ חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים.

– פֶּטֶר מוּנְק, – הַשִׁיב הַלָּז, וְהוּא יָרָה כְּנֶגְדּוֹ מַבָּט דּוֹקֵר אָיֹם: – אֵין דַּרְכְּךָ עוֹבֵר בַּחֹרֶשׁ הַזֶּה.

– אָמְנָם, הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לֹא, – עָנָה פֶּטֶר, – אֲבָל חַם הַיּוֹם, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתִּי, כִּי פֹּה מְצוּיָה הַקְּרִירוּת.

– שְׁמַע נָא, פֶּטֶר הַפֶּחָמִי, אַל נָא תְשַׁקֵּר! – קָרָא מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי בְּקוֹל מַרְעִים: – שֶׁאִם תְּשַׁקֵּר אַכְּךָ בְּמַטִּי אָרְצָה. הַאִם תַּחְשֹׁב כִּי לֹא רְאִיתִיךָ מִתְחַנֵּן אֶל אוֹתוֹ הַקָּטֹן? – הוֹסִיף בְּקוֹל רַךְ. – חֲדַל לְךְ מִדַּרְכְּךָ זֹאת, כִּי דֶרֶךְ שְׁטוּת הִיא, וּבְאָשְׁרְךָ הוּא כִי לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדֶךָ. כִּי קַמְצָן הִנֵּהוּ, אוֹתוֹ אִישׁוֹן קָטֹן, וְאֵין הוּא מַרְבֶּה לָתֵת, וְהָאִישׁ שֶׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן אֵינוֹ נֶהֱנֶה לְעוֹלָם מַחַיָּיו. – פֶּטֶר, הֲרֵי אַתָּה טִפֵּשׁ מִסְכֵּן וְצַר לִי עָלֶיךָ מֵעֹמֶק הַלֵּב. בָּחוּר יָפֶה וְזָרִיז שֶׁכְּמוֹתְךָ יֵשׁ בְּיָדוֹ לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, וְהִנֵּה אַתָּה יוֹשֵׁב וְשׂוֹרֵף גֶּחָלִים! חַיֵּי עֲלוּבִים תִחְיֶה!

וּפִתְאֹם יָצָא לִקְרָאתוֹ אִישׁ מִדּוֹת כַּעֲנָק

– דָּבָר זֶה נָכוֹן, וְצָדְקוּ דְבָרֶיךָ, חַיֵּי עֲלוּבִים אֶחְיֶה.

– אָכֵן, בִּשְׁבִילִי הֲרֵי זֶה דָבָר קַל, – הוֹסִיף מִיכַל הַנּוֹרָא לְדַבֵּר: – כְּבָר עָלָה בְּיָדִי כַמָּה פְּעָמִים לַעֲזֹר אָדָם הָגוּן בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, וְאַתָּה לֹא תִהְיֶה רִאשׁוֹן בְּעִנְיָן זֶה. אֱמֹר נָא לִי, כַּמָּה מֵאוֹת שְׁקָלִים דְּרוּשִׁים לְךָ לַזְּמָן הָרִאשׁוֹן?

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִעֲנַע בְּלִי הֶרֶף אֶת הַכֶּסֶף בְּכִיסוֹ הַכַּבִּיר, וְנִשְׁמַע צְלִיל כַּצְּלִיל שֶׁשָּׁמַע פֶּטֶר בַּלַּיְלָה בַּחֲלוֹמוֹ. וְאוּלָם לְשֵׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה רָעַד לֵב פֶּטֶר בְּאֵימָה וּבִכְאֵב, חֹם וְקֹר שָׁלְטוּ בוֹ חֲלִיפוֹת, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי לֹא הָיָה כְּמַרְאֵה אִישׁ הַמְבַזְבֵּז מִכַּסְפּוֹ מִתּוֹךְ חֶמְלָה בִּלְבָד, בְּלִי שֶׁיִּדְרשׁ דָּבָר בַּעֲדוֹ. וְהוּא נִזְכַּר אֶת הַדְּבָרִים הַסּוֹדִיִּים שֶׁדִּבֶּר הָאִישׁ הַזָּקֵן עַל דְּבַר הָעֲשִׂירִים, וְאָז שָׁלְטָה בּוֹ אֵימָה מֻפְלָאָה וּבְחֶרְדָּתוֹ הָרַבָּה קָרָא:

– יָפֶה דָרַשְׁתָּ, אָדוֹן! אֲבָל אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהִכָּנֵס עִמְךָ בְּשׁוּם וְעֵסֶק, וְטִיבְךָ כְּבָר יָדוּעַ לִי, – וְהוּא בָרַח כְּכֹל אֲשֶׁר עָצַר כֹּחַ לִבְרֹחַ.

וְאוּלָם רוּחַ הַיַּעַר הוֹסִיף לִפְרֹעַ לְצִדּוֹ בְּצַעֲדֵי עֲנָק וּשְׂפָתָיו מִלְמְלוּ בְּקוֹל עָמוּם וּמְאַיֵּים:

– עָתִיד אַתָּה לְהִתְחָרֵט עַל דְּבָרֶיךָ, פֶּטֶר, וַחֲרוּתָה הַגְּזֵרָה עַל מִצְחֶךָ, וּכְתוּבָה הִיא בְּעֵינֶיךָ, כִּי מִיָּדִי לֹא תִמָּלֵט. – אַל נָא תְמַהֵר לָרוּץ כָּכָה, שְׁמַע בְּקוֹלִי, כִּי עוֹד דְּבַר תְּבוּנָה אֶחָד בְּפִי, וְהִנֵּה שָׁם הוּא הַגְּבוּל שֶׁלֹּא אוּכַל לְעָבְרוֹ!

וּבִשְׁמֹעַ פֶּטֶר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְכִרְאוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְפָנָיו תְּעָלָה לֹא גְדוֹלָה, הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו עוֹד יוֹתֵר כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל, וּמִיכַל אַף הוּא נֶאֱלַץ לַסּוֹף לָרוּץ בְּיֶתֶר מְהִירוּת, וְהוּא רָדַף אַחֲרָיו בִּקְלָלוֹת וּבְאִיּוּמִים. וְהַבָּחוּר קָפַץ מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ קְפִיצָה גְדוֹלָה עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, כִּי רָאָה אֶת רוּחַ הַיַּעַר שׁוֹלֵחַ מִפָּנָיו אֶת מַטֵּהוּ הָאָרֹךְ וְעוֹמֵד לַהֲטִילוֹ עָלָיו בְּכָל חֲמַת כֹּחוֹ. הוּא עָבַר בְּשָׁלוֹם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהַמַּטֶה נִשְׁבַּר בָּאֲוִיר לִרְסִיסִים, כְּאִלּוּ נִתְקַל בְּחוֹמָה שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית לְעָיִן, וְגֶזֶר גָּדוֹל אֶחָד עָבַר אַף הוּא אֶת הַגְּבוּל וְנָפַל עַל יַד פֶּטֶר.

וּפֶטֶר הֱרִימוֹ בְּקוֹל תְּרוּעַת נִצָּחוֹן, כְּדֵי לָשׁוּב וְלַהֲטִילוֹ אֶל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי הַגַּס; אֲבָל בּוֹ בָרֶגַע הַרְגִּישׁ, כִּי גֶזֶר הָעֵץ שֶׁבְּיָדוֹ מִתְנוֹעֵעַ, וּלְפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל רָאָה כִּי הוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ נָחָשׁ כַּבִּיר, וְהַנָּחָשׁ כְּבָר שָׁלַח לְפָנָיו אֶת לְשׁוֹנוֹ הָרִירִית וְעָמַד לְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּשֶׁעֵינָיו מַבְרִיקוֹת כְּאֵשׁ. פֶּטֶר הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, אֲבָל הַנָּחָשׁ כְּבָר הִסְפִּיק לִכְרֹךְ אֶת עַצְמוֹ סָבִיב לִזְרֹעוֹ וְהוּא הָלַךְ וְהִתְקָרֵב בְּרֹאשׁוֹ הַמִּתְנוֹדֵד אֶל פָּנָיו. וּפִתְאֹם נָפַל עָלָיו תַּרְנְגֹל בָּר כַּבִּיר מִמָּרוֹם, תָּפַס בְּמַקּוֹרוֹ אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ, הִתְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶל הָאֲוִיר, וּמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, אֲשֶׁר רָאָה אֶת כָּל זֹאת מֵעֵבֶר הַתְּעָלָה, יִלֵּל וְצָעַק וְהִשְׁתּוֹלֵל בָּעֵת שֶׁהַנָּחָשׁ נִגְזַל וְהוּבַל מִשָּׁם בִּידֵי תַּקִּיף מִמֶּנּוּ.

ה

פֶּטֶָר הוֹסִיף לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ, וְהוּא עָיֵף וּמַרְעִיד. הַשְּׁבִיל נַעֲשָׂה תָלוּל יוֹתֵר, הַסְּבִיבָה שׁוֹמֵמָה יוֹתֵר, וְעַד מְהֵרָה נִמְצָא לְיַד הָאֲשׁוּחַ הָאַדִּיר. כְּמוֹ אֶתְמוֹל כֵּן גַּם הַיּוֹם קָדָד קִדָּה לְעֻמַּת אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית שֶׁלֹּא נִרְאָה לְעֵינָיו, וְשׁוּב הֵחֵל לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו:

– הוֹי, בַּעַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּיַעַר הָאֲשׁוּחִים, אֲשֶׁר בֶּן כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים אַתָּה, וּלְךָ הִיא כָל הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם אֲשׁוּחִים נְטוּעִים, הִגָּלֵה נָא אֵלַי אֲשֶׁר בְּיוֹם רִאשׁוֹן נוֹלָדְתִּי.

מִלִּים אֵלֶּה הָיוּ לְקוּחוֹת בְּרֻבָּן מִתּוֹךְ שִׁירָה עַתִּיקָה שֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ לְפָנִים מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, אֲבָל הוּא לֹא זָכַר עוֹד אֶת סֵדֶר הַחֲרוּזִים וְחָזַר עַל הַמִּלִים כְּפִי שֶׁעָלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ.

– הֵן אָמְנָם לֹא זֶה הוּא הַנּוּסַח הַנָּכוֹן, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה הוּא, פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי, הִנְנִי לְקַבְּלֶךָ, – שָׁמַע קוֹל רַךְ וְעָדִין בְּקִרְבָתוֹ. פֶּטֶר הִבִּיט עַל סְבִיבָיו בְּתִמָּהוֹן, וְהִנֵּה תַחַת אֲשׁוּחַ נָאֶה יָשַׁב אִישׁ קָטֹן זָקֵן לָבוּשׁ חֻלְצָה שְׁחוֹרָה וּפֻזְמָקִים אֲדֻמִּים, וְכוֹבַע גָּדוֹל בְּרֹאשׁוֹ. הוּא הָיָה בַּעַל סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְזָקָן קָטָן וָדַק כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ. מְשֻׁנָּה מְאֹד הָיָה לִרְאוֹת אִישׁוֹן זֶה מְעַשֵּׁן מִתּוֹךְ מִקְטֶרֶת עֲשׂוּיָה מִזְּכוּכִית כְּחֻלָּה, וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֵלָיו פֶּטֶר רָאָה לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, כִּי גַם בְּגָדָיו, נְעָלָיו וְכוֹבָעוֹ שֶׁל הַקָּטֹן הָיו עֲשׂוּיִים כֻּלָּם מִזְּכוּכִית צִבְעוֹנִית, אֲבָל זְכוּכִית זוֹ הָיְתָה גְמִישָׁה כְּאִלּוּ עֲדַיִן הָיְתָה רוֹתַחַת, כִּי הִיא נִתְגַּמְּשָׁה כַּאֲרִיג לְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הָאִישׁוֹן.

– אַתָּה פָּגַשְׁתָּ אוֹתוֹ בּוּר, אֶת מִיכַל הַהוֹלַנְדִי? – אָמַר הַקָטֹן, וּבְדַבְּרוֹ הָיָה מִשְׁתַּעֵל אַחֲרֵי כָל מִלָּה וּמִלָּה בְּדֶרֶךְ מִיֻחָדָה בְּמִינָהּ. – הוּא רָצָה לְהַפְחִידְךָ מְאֹד, אֲבָל אֶת הַמַּצְלֵף הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ הוֹצֵאתִי מִיָּדוֹ, וְעַד עוֹלָם לֹא יָשׁוּב עוֹד לִשְׁלוֹט בּוֹ.

– כֵּן, אֲדוֹנִי בַעַל הָאוֹצָרוֹת – הֵשִׁיב פֶּטֶר וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו. – הֵן אָמְנָם נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו מְאֹד, וּבְכֵן אֲדוֹנִי הוּא הָאָדוֹן תַּרְנְגֹל הַבָּר, אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַנָּחָשׁ בִּנְשִׁיכָה? אִם כֵּן נְתוּנָה לְךָ תּוֹדָתִי הָרַבָּה. – וְאוּלָם הִנֵּה בָאתִי לְבַקֵּשׁ עֵצָה מִפִּיךָ. רַע וּמַר הוּא מַצְָּבִי בַּחַיִּים; פֶּחָמִי שֶׁכְּמוֹתִי אֵין לוֹ יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ לִגְדֻלָּה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאֲנִי צָעִיר הִנֵּה נִרְאָה לִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מֻכְשָׁר לַעֲסֹק בְּעִנְיָן יוֹתֵר טוֹב. וְעֵת אֶרְאֶה עַד כַּמָּה הִגְדִּילוּ אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת בִּמְרוּצַת זְמָן קָצָר – אִם אֶקְרָא לְמָשָׁל בְּשֵׁם יְחֶזְקֵאל אוֹ בְּשֵׁם מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת, הֵן אֶצְלָם הַזָּהָב הוּא כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.

– פֶּטֶר, – אָמַר הָאִישׁוֹן הַקָּטָן בְּכֹבֶד רֹאשׁ, וּבְדַבְּרוֹ הִשִּׁיב אֶת עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ הַרְחֵק מִמֶּנּוּ: – פֶּטֶר, אַל תּוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלַי עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה! מַה בֶּצַע כִּי יִהְיוּ פֹה מִסְפַּר שָׁנִים מְאֻשָּׁרִים לְמַרְאִית עַיִן, וּכְנֶגֶד זֶה יִהְיוּ לְאַחַר כָּךְ אֻמְלָלִים עוֹד יוֹתֵר? וְאַתָּה אַל תָּבוּז לִמְלַאכְתֶּךָ, אָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ הָיוּ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְאַף הֵם עָסְקוּ בִמְלָאכָה זוֹ, פֶּטֶר מוּנְק: אֲנִי רוֹצֶה לְקַוּוֹת, כִּי לֹא אַהֲבַת הַבַּטָּלָה הִיא שֶׁהֱבִיאַתְךָ אֵלָי!

פֶּטֶר נִבְהַל מְאֹד לְשֵׁמַע דְּבָרָיו הַחֲמוּרִים שֶׁל הָאִישׁוֹן וּפָנָיו אָדָמוּ.

– לא, אֲדוֹנִי בַּעַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּיַעַר הָאֲשׁוּחִים! – אָמָר, – יָדוּעַ לִי הֵיטֵב כִּי הַבַּטָּלָה הִיא אֵם כָּל חַטָּאת. אֲבָל הֵן לֹא תַחְשֹׁב לִי לְרָעָה, אִם מַעֲמָד אַחֵר נִרְאֶה בְּעֵינַי טוֹב מִמַּעֲמָדִי אָנִי. בַּמֶּה נֶחְשָׁב פֶּחָמִי בָּעוֹלָם הַזֶּה? וְאִלּוּ אַנְשֵׁי הַזְּכוּכִית וּמְשִׁיטֵי הָרַפְסֹדוֹת וְעוֹשֵׂי הַשְּׁעוֹנִים וְכָל הַיֶּתֶר מִכֻבָּדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר.

– מְשֻׁנִּים אַתֶּם, בְּנֵי הָאָדָם! – הַשִׁיב הָאָדוֹן הַקָּטֹן וְהִסְבִּיר קְצָת אֶת פָּנָיו. – רַק מוּעָטִים מִבֵּינֵיכֶם מְרֻצִּים מַאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד, שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתֶּם וְגֻדַּלְתֶּם, וּמַה בֶּצַע כִּי תִהְיֶה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַזְּכוּכִית, הֵן אָז תִּתְאַוֶּה לִהְיוֹת בַּעַל עֵצִים, וְאִם תִּהְיֶה בַּעַל עֵצִים הֲלֹא תְקַנֵּא בְּמִשְׂרַת הַיַּעֲרָן אוֹ בְּדִירָתוֹ שֶׁל הַפָּקִיד. אֲבָל יְהִי נָא כִדְבָרֶיךָ! אִם תַּבְטִיחֵנִי לִשְׁקֹד עַל עֲבוֹדָתְךָ, הִנְנִי לְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ לְהַגִּיעַ לְעֵסֶק יוֹתֵר טוֹב, פֶּטֶר. כָּל אָדָם שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם רִאשׁוֹן, הַיּוֹדֵעַ לִמְצוֹא אֶת דַּרְכּוֹ אֵלַי, אֲנִי נוֹהֵג לְהַרְשׁוֹתוֹ לְהַבִּיעַ שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת. שְׁתֵּי הַמִּשְׁאָלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת מִתְמַלְאוֹת בְּלִי כָל תְּנָאי, וְאִלּוּ הַשְּׁלִישִׁית הָרְשׁוּת בְּיָדִי לִדְחוֹתָהּ אִם הִנֶּהָ טִפְּשִׁית. וּבְכֵן הַשְׁמַע נָא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, פֶּטֶר, אֲבָל שְׁאַל נָא דְבָרִים טוֹבִים וּמוֹעִילִים.

– הֶאָח! הִנֵּה אָמְנָם אִישׁוֹן נֶהְדָּר אַתָּה, וּבְצֶדֶק יְכַנּוּךָ בַּשֵּׁם בַּעַל הָאוֹצָרוֹת, כִּי כָל הָאוֹצָרוֹת בְּיָדֶיךָ הֵם. וּבְכֵן, אַם הֶרְשֵׁיתִי לִשְׁאוֹל כְּאַוַּת נַפְשִׁי, הִנֵּה קֹדֶם כֹּל אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁאֵיטִיב לִרְקֹד מִמֶּלֶךְ אוּלָם הַמְּחוֹלוֹת וּבְכָל פַּעַם שֶׁאָבוֹא לְבֵית הַמַּרְזֵחַ אָבִיא אִתִּי סְכוּם כֶּסֶף כַּסְּכוּם אֲשֶׁר בְּכִיסוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף.

– שׁוֹטֶה אָתָּה! – הֵשִׁיב הַקָּטֹן בְּחֵמָה. – מָה עֲלוּבָה הִיא מִשְׁאַלְתְּךָ זֹאת, שֶׁתֵּיטִיב לִרְקֹד וְשֶׁיִּהְיֶה בְּיָדְךָ כֶּסֶף לְשֵׁם הַמִּשְׂחָק: הַאִם לֹא תִּתְבַּיֵּשׁ, פֶּטֶר הַטִּפֵּשׁ, עַל אֲשֶׁר תַּשְׁחִית בְּעַצְמְךָ אֶת אָשְׁרֶךָ? מַה יוֹעִיל לְךָ כַּסְפְּךָ הַמְּיֻעָד לְפִי חֶפְצְךָ רַק לְבֵית הַמַּרְזֵחַ וְאֲשֶׁר שָׁם יִשָּׁאֵר כְּכַסְפּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אוּלָם הַמְּחוֹלוֹת הָאֻמְלָל? וְאַחַר כָּךְ, בְּכָל הַשָׁבוּעַ שׁוּב לֹא יִהְיֶה בְּיָדְךָ מְאוּם כְּמוֹ קֹדֶם. עוֹד מִשְׁאָלָה אַחַת אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ בְּלִי תְּנָאי, אֲבָל הִזָּהֵר נָא לִשְׁאוֹל בְּיֶתֶר תְּבוּנָה!

פֶּטֶר הִתְגָּרֵד אַחֲרֵי אָזְנָיו, וּלְאַחַר הִסּוּס מָה אָמָר:

– וּבְכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת בֵּית הַחֲרשֶׁת לִיצִיקַת זְכוּכִית הַטּוֹב בְּכָל הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר וְכָל הַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ וְכֶסֶף לְשֵׁם הַנְהָלָתוֹ.

וְלֹא יוֹתֵר? – שָׁאַל הַקָּטָן וּפָנָיו מְלֵאִים דְּאָגָה. – פֶּטֶר, לֹא יוֹתֵר?

– וּבְכֵן, יָכֹל תּוּכַל לְהוֹסִיף גַּם סוּס וַעֲגָלָה –

– אוֹי, פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי הַטִּפֵּשׁ: – קָרָא הָאִישׁוֹן, וּבְצַעֲרוֹ זָרַק אֶת מִקְטֶרֶת הַזְּכוּכִית שֶׁלּוֹ אֶל הָאֲשׁוּחַ הָעָבֶה, עַד אֲשֶׁר נִשְׁבְּרָה לְמֵאָה רְסִיסִים. – סוּסִים? עֲגָלָה? שֵׂכֶל, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֵׁכֶל, שֵׁכֶל אֱנוֹשִׁי בָּרִיא וּבִינָה הָיָה עָלֶיךָ לִשְׁאוֹל וְלֹא סוּס וַעֲגָלָה. וְעַתָּה, אַל נָא תִּתְעַצֵב כָּכָה אֶל לִבֶּךָ, נִשְׁתַּדֵּל שֶׁגַּם עַתָּה לֹא יִגְרֹם לְךָ הַדָּבָר הֶפְסֵד, כִּי מִשְׁאַלְתְּךָ הַשֵּׁנִית לֹא הָיְתָה טִפְּשִׁית כְּלָל. בֵּית חֲרֹשֶת מְשֻׁבָּח לִיצִיקַת זְכוּכִית אף הוּא יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְפַרְנֵס אֶת בְּעָלָיו וְעוֹבְדָיו. אֲבָל אִלּוּ יָכֹלְתָּ לִרְכּשׁ לְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה, הָיוּ הַסּוּסִים וְהָעֲגָלָה בָּאִים אֵלֶיךָ מִמֵּילָא.

– אֲבָל, אֲדוֹנִי בַּעַל הָאוֹצָרוֹת, – הֵשִׁיב פֶּטֶר: – הֵן יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַבִּיעַ עוֹד מִשְׁאָלָה אֶחָת. וּבְכֵן אוּכַל לְבַקֵּשׁ בִּינָה, אִם אָמְנָם הִיא דְרוּשָׁה לִי כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב.

– אֲבָל לֹא! עוֹד יִהְיוּ לְךָ מִקְרִים קָשִׁים בְּחַיֶּיךָ, וְאַתָּה תִּשְׂמַח לָדַעַת כִּי יֵשׁ בְּיָדְךָ הָרְשׁוּת לִשְׁאוֹל עוֹד דָּבָר אֶחָד. וְעַתָּה שִׂים פָּנֶיךָ לָשׁוּב הַבָּיְתָה: וְהִנֵּה, – אָמַר רוּחַ הָאֲשׁוּחִים הַקָּטֹן, וּבְדַבְּרוֹ הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אַרְנָק הֵא לְךָ אַלְפַּיִם שֶׁקֶל, וְזֶה יַסְפִּיק לְךָ, וְאַל תָּבוֹא אֵלַי שֵׁנִית לְבַקֵּשׁ כֶּסֶף; כִּי אִם תָּבוֹא אֶהְיֶה אָנוּס לִתְלוֹתְךָ עַל הַגָּבֹהַ בָּאֲשׁוּחִים! כָּךְ הוּא מִנְהָגִי לְמִן הַיּוֹם שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן בַּיַּעַר הַזֶּה. וְהִנֵּה לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵת פֹּה אִישׁ זָקֵן, וְהוּא הָיָה בַּעַל בֵּית חֲרֹשֶׁת גָּדוֹל לִיצִיקַת זְכוּכִית בְּמוֹרַד הַיָּעַר. לֵךְ אֵפוֹא שָׁמָּה מָחָר בַּבֹּקֶר וְהַגֵּשׁ הַצָּעָה לְשֵׁם קְנִיַּת הָעֵסֶק, כַּנָּהוּג! הִתְנַהֵג יָפֶה, הֱיֶה שָׁקוּד עַל מְלַאכְתְּךָ, וּמִזְמָן לִזְמָן אָסוּר אֵלֶיךָ לְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ בְּעֵצָה טוֹבָה וּבְמַעֲשֶׂה טוֹב, יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ לְךָ בִּינָה. אֲבָל שׁוּב פַּעַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כִּי מִשְׁאַלְתְּךָ הָרִאשׁוֹנָה לֹא טוֹבָה הָיָתָה. הִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי הַיְשִׁיבָה בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, פֶּטֶר! אֵין אִישׁ בָּעוֹלָם שֶׁיְּשִׁיבָה זוֹ הַבִיאָה לוֹ טוֹבָה לְאֹרֶךְ יָמִים.

וּבְדַבֵּר אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִקְטֶרֶת חֲדָשָׁה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִזְּכוּכִית יָפָה בְּיוֹתֵר, וּלְאַחַר שֶׁמִּלֵא אוֹתָהּ בִּצְנוֹבָרִים תָּקַע אוֹתָהּ בְּפִיו חֲסַר הַשִּׁנָּיִם. אַחַר הוֹצִיא מִכִּיסוֹ זְכוּכִית מַדְלִיקָה כַּבִּירָה וְנִכְנַס בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ וְהִצִּית אֶת מִקְטַרְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר גָּמַר לַעֲשׂוֹת כָּל זֹאת הוֹשִׁיט בְּחִבָּה אֶת יָדוֹ לְפֶטֶר, הֶעֱנִיק לוֹ עוֹד כַּמָּה הוֹרָאוֹת טוֹבוֹת לִפְנֵי צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ, וּבְעֵת דַּבְּרוֹ עִשֵּׁן וְנָשַׁף בִּמְהִירוּת יְתֵרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע, וְלַסּוֹף נֶעְלַם בְּעָנָן שֶׁל עָשָׁן, אֲשֶׁר רֵיחַ שֶׁל טַבַּק הוֹלַנְדִּי אֲמִתִּי נָדַף מִמֶּנוּ, וְהוּא הִסְתּוֹבֵב לְאַט עַד אֲשֶׁר הִתְנַדֵּף בְּצַמְּרוֹת הָאֲשׁוּחִים.

ו

פֶּטֶר חָזַר הַבַּיְתָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וּלְאִמּוֹ סִפֶּר כִּי פָּגַשׁ בַּיַּעַר יְדִיד נֶאֱמָן, אֲשֶׁר הִלְוָה לוֹ כֶסֶף לִפְתֹּחַ לוֹ עֵסֶק אַחֵר בִּמְקוֹם עֵסֶק הַפֶּחָם. וְאַף אִמּוֹ שָׂמְחָה לַשִּׁנּוּי לְטוֹבָה הֶעָתִיד לָבוֹא בְּחַיֶּיהָ.

וְעַד מְהֵרָה קָנָה פֶּטֶר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לִזְכוּכִית מֵאֵת יוֹרְשָׁיו. הוּא הוֹסִיף לְהַעֲסִיק אֶת הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת קֹדֶם לְכֵן, וְצִוָּם לַעֲשׂוֹת זְכוּכִית יוֹמָם וָלָיְלָה. בַּתְּחִלָּה מָצְאָה הַמְּלָאכָה חֵן רַב בְּעֵינָיו, הָיָה רָגִיל לָרֶדֶת מִתּוֹךְ הַרְוָחָה לְבֵית הַחֲרֹשֶׁת. וְשָׁם הָיָה פּוֹסֵעַ בַּחֲשִׁיבוּת אָנֶה וְאָנָה, כְּשֶׁיָּדָיו נְתוּנוֹת בְּכִיסָיו, מֵצִיץ פֹּה וּמֵצִיץ שָׁם, מַשְׁמִיעַ מִזְּמָן לִזְמָן מִלָּה אוֹ הֶעָרָה, שֶׁעַל פִּי רֹב הָיוּ הַפּוֹעֲלִים מַרְבִּים לִצְחֹק לְשִׁמְעָהּ, וְתַעֲנוּגוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הָיָה לִרְאוֹת בְּנַפְּחָם אֶת הַזְּכוּכִית, וּפְעָמִים רַבּוֹת הָיָה הוּא עַצְמוֹ נִגָּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה וְצָר מִתּוֹךְ הָעִסָּה הָרַכָּה אֶת הַצּוּרוֹת הַמְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר.

וְאוּלָם לְאַחַר זְמַן מָה קָצָה נַפְשׁוֹ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, וְהָיָה בָּא לְבֵית הַחֲרֹשֶת בַּתְּחִלָּה רַק לְשָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְאַחַר רַק פַּעַם לִשְׁנֵי יָמִים, וְלַסּוֹף רַק פַּעַם בַּשָׁבוּעַ, וּפוֹעֲלָיו יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁלִּבָּם רוֹצֶה. וְכָל זֶה בָּא לוֹ רַק מִשּׁוּם רִיצָתוֹ לְבֵית הַמַּרְזֵחַ. בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן, כְּשֶׁחָזַר מֵחֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים, הָלַךְ לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, וְהָרִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר נִמְצָא שָׁם בְּאוּלָם הַמְּחוֹלוֹת הָיָה מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת, וִיחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף אַף הוּא כְּבָר יָשַׁב שָׁם אַחֲרֵי כַּד הַשֵּׁכָר וְעוֹסֵק בְּמִשְׂחַק הַקֻּבְיָה.

וְאָז מִהֵר פֶּטֶר לָשִׂים יָדוֹ בְּכִיסוֹ, לָדַעַת אִם אָמְנָם קִיֵּם אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית אֶת הַבְטָחָתוֹ, וְהִנֵּה רְאֵה זֶה פֶלֶא: כִּיסוֹ הָיָה מָלֵא כֶסֶף וְזָהָב, וְגַם בְּרַגְלָיו הִרְגִּישׁ מְשִׁיכָה וּדְחִיפָה וּרְעָדָה. כְּאִלּוּ הִתְאַוּוּ לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן לְקִצּוֹ הִתְיַצֵּב הוּא עִם הָרַקְדָנִית שֶׁלּוֹ בְּרֹאשׁ הַמְחוֹלְלִים לְיַד מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת, וּכְשֶׁהָיָה הַלָּז קוֹפֵץ לְמַעְלָה עַד שָׁלֹשׁ בָּרָגֶל, הָיָה פֶּטֶר מִתְרוֹמֵם עַד אַרְבַּע בָּרֶגֶל, וְאִם עָשָׂה הַלָּז צוּרוֹת רִקּוּד מֻפְלָאוֹת וְנָאוֹת הָיָה פֶּטֶר מְפַתֵּל וּמְשַׁלְשֵׁל אֶת רַגְלָיו, עַד שֶׁכָּל הַמִּסְתַּכְּלִים הָיוּ נִרְגָּשִׁים מְאֹד מֵחֵשֶׁק וּמִתִּמָּהוֹן.

וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר נוֹדַע בְּאוּלָם הַמְּחוֹלוֹת, כִּי קָנָה לוֹ פֶּטֶר בֵּית חֲרשֶׁת לִזְכוּכִית, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ שָׁם כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי הַמְנַגְּנִים הָיָה זּוֹרֵק לְיָדָם מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף, לֹא הָיָה עוֹד קֵץ לְתִמְהוֹנָם. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁחָשְׁבוּ כִּי הוּא מָצָא מַטְמוֹן בַּיַעַר, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי כְפִי הַנִּרְאָה נָפַל לוֹ הוֹן גָּדוֹל בִּירֻשָּׁה, אֲבָל הַכֹּל כִּבְּדוּהוּ עַתָּה וַחֲשָׁבוּהוּ לְאִישׁ מֻשְׁלָם, רַק מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ כָסֶף. בּוֹ בָעֶרֶב הִפְסִיד בַּמִּשְׂחָק עֶשְׂרִים שֶׁקֶל, וּבְכָל זֹאת עוֹד נִשְׁמַע מִכִּיסוֹ קוֹל צִלְצוּל וְקִשְׁקוּשׁ שֶׁל מַטְבְּעוֹת, כְּאִלּוּ נִמְצְאוּ שָׁם עוֹד מֵאָה זָהָב.

כַּאֲשֶׁר רָאָה פֶּטֶר, עַד כַּמָּה נַעֲשָׂה נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים, לֹא יָדַע עוֹד אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה וְגַאֲוָה. הוּא בִּזְבֵּז אֶת כַּסְפּוֹ בְּיָד רְחָבָה, וְאַף לַעֲנִיִּים נָדַב הַרְבֵּה, כִּי עוֹד זָכַר הֵיטֵב, עַד מָה הִרְבָּה הוּא עַצְמוֹ לְהִתְעַנּוֹת בְּעָנְיוֹ. לְהָטָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת הָיוּ עַתָּה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס כְּנֶגֶד לְהָטָיו שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁל הָרַקְדָן הֶחָדָשׁ, וּפֶטֶר כֻּבַּד בַּתֹּאַר קֵיסַר הַמְּחוֹלוֹת. הַמְשַׁחֲקִים הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא הָיוּ מַרְבִּים לְסַכֵּן אֶת כַּסְפָּם כָּמוֹהוּ, וְאַף גַּם לֹא הִרְבּוּ לְהַפְסִיד כְּמוֹתוֹ. וּכְכֹל שֶׁהִרְבָּה לְהַפְסִיד כֵּן הִרְבָּה לִזְכּוֹת. כִּי הִנֵּה נִתְקַיֵּם בּוֹ בְּדִיּוּק מַה שֶׁשָּׁאַל מֵאֵת אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הַזָּעִיר: הוא שָׁאַל מִמֶּנּוּ, כִּי יִמָּצֵא תָמִיד בְּכִיסוֹ סְכוּם כֶּסֶף כַּסְּכוּם שֶׁבְּכִיסוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף, וְאָמְנָם יְחֶזְקֵאל זֶה הוּא הוּא אֲשֶׁר אֵלָיו הִפְסִיד אֶת הַכֶּסֶף בַּמִּשְׂחָק, וְאִם הִפְסִיד בְּבַת אַחַת עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל, הִנֵּה בּוֹ בָרֶגַע שֶׁשָּׂם יְחֶזְקֵאל אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּכִיסוֹ, נִתְרַבָּה כַּסְכוּם הַזֶּה גַם בְּכִיסוֹ שֶׁל פֶּטֶר.

בְּקֶרֶב הַיָּמִים הִגִּיעַ בְּמִשְׂחָק וּבְזוֹלְלוּת לִידֵי מַצָּב גָּרוּעַ מִן הַגְּרוּעִים שֶׁבַּהוֹלְלִים בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר, וְיוֹתֵר מִשֶׁכִּנּוּהוּ קֵיסַר הַמְּחוֹלוֹת הָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ פֶּטֶר הַקֻּבִיוּסְטוּם עַל שֵׁם מִשְׂחָקוֹ בְּקֻבְיָה, כִּי הִנֵּה עַתָּה הָיָה מְשַׂחֵק גַּם בְּכָל יְמוֹת הַחֹל. וְאוּלָם מִשּׁוּם זֶה הִגִּיעַ בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לִזְכוּכִית שֶׁלּוֹ לְמַצָּב שֶׁל יְרִידָה, וְזֶה בָּא בְּסִבַּת חֹסֶר בִּינָתוֹ שֶׁל פֶּטֶר. אָמְנָם הוּא צִוָּה לַעֲשׂוֹת זְכוּכִית כְּכֹל שֶׁיָּכְלוּ הַפּוֹעֲלִים לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בִּקְנוֹתוֹ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶת לֹא קָנָה עִמּוֹ אֶת הַסּוֹד, לְאָן יֵיטִיב לִמְכֹּר אֶת הַזְּכוּכִית. לַסּוֹף לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בַּהֲמוֹן הַזְּכוּכִית שֶׁנִּצְטַבְּרָה אֶצְלוֹ, וְהוּא מָכַר אוֹתָהּ בַּחֲצִי הַמְּחִיר לְרוֹכְלִים נוֹדְדִים, וּבִלְבָד שֶׁיּוּכַל לְשַׁלֵּם לַפּוֹעֲלִים אֶת שְׂכָרָם.

ז

עֶרֶב אֶחָד חָזַר שׁוּב מִבֵּית הַמַּרְזֵּחַ הַבַּיְתָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְבָּה לִשְׁתּוֹת שָׁם יַיִן לְשַׁמֵּחַ אֶת לִבּוֹ, בְּכָל זֹאת חָשַׁב בְּפַחַד וּבְצַעַר עַל יְרִידַת רְכוּשׁוֹ, וּפִתְאֹם הִרְגִישׁ, כִּי אִישׁ מְהַלֵּךְ לְצִדּוֹ; הוּא פָּנָה לְהַבִּיט, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא – אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הוּא. אָז בָּעֲרָה בּוֹ חֲמָתוֹ, הוּא הִתְחַצַּף וְהִשְׁמִיעַ אֶת טַעֲנוֹתָיו מִלֵּב מֻרְתָּח וְאַף נִשְׁבַּע בְּרֶגֶשׁ, כִּי זֶה הַקָּטֹן הוּא הָאָשֵׁם בְּכָל צָרוֹתָיו.

– מַה יוֹעִילוּ לִי סוּסִי וְעֶגְלָתִי? – קָרָא. – מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לִי בְּבֵית הַחֲרֹשֶת וּבְכָל הַזְּכוּכִית שֶׁלִּי? אַף בַּשָּׁעָה שֶׁהָיִיתִי נַעַר פֶּחָמִי מִסְכֵּן גָּדְלָה שִׂמְחָתִי בַּחַיִּים מֵאֲשֶׁר הַיּוֹם וְלִבִּי לֹא יָדַע דְּאָגָה. וְעַתָּה לֹא אֵדַע מָתַי יָבוֹא הַפָּקִיד לָשׁוּם אֶת כָּל רְכוּשִׁי וּלְמַשְׁכֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי בְּעַד הַחוֹבוֹת!

– כָּךְ? – הֵשִׁיב אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית. – כָּךְ? וּבְכֵן אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם בָּזֶה שֶׁאֻמְלָל הִנֶּךָּ? הַאִם זוֹ הִיא הַכָּרַת הַטּוֹבָה שֶׁלְּךָ בְּעַד הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ? וּמִי בִקֵּשׁ מִיָּדְךָ לִשְׁאוֹל מִשְׁאָלוֹת טִפְּשִׁיּוֹת כַּאֲשֶׁר שָׁאָלְתָּ? אַתָּה רָצִיתָ לִהְיוֹת בַּעַל זְכוּכִית בְּלִי שֶׁיָּדַעְתָּ לְמִי מוֹכְרִים זְכוּכִית? הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ כִּי תִהְיֶה זָהִיר בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ? בִּינָה, פֶּטֶר, חָכְמָה חָסָרְתָּ!

– מַה לִּי בִּינָה וּמַה לִי חָכְמָה! – קָרָא הַלָּז. – הֲרֵי אֲנִי בָּחוּר פִּקֵּחַ כְּכָל בָּחוּר אַחֵר, וְהִנְנִי לְהוֹכִיחַ לְךָ זֹאת, אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית, – וּבְדַבְּרוֹ כָּךְ תָּפַס בְּגַסּוּת בְּצַוָּארוֹ וְצָוַח: – הַאִם תְּפַשְׂתִּיךָ עַתָּה, בַּעַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּיַעַר הָאֲשׁוּחִים? וְהַמִּשְׁאָלָה הַשְּׁלִישִׁית הִנְנִי לְהַשְׁמִיעַ דַּוְקָא עַתָּה, וְעָלֶיךָ לְהַרְשׁוֹתָהּ לִי מִיָּד. וּבְכֵן אֲנִי דוֹרֵשׁ שֶׁיִּהְיוּ לִי תֵכֶף וּמִיָּד מָאתַיִם אֶלֶף שִׁקְלַי זָהָב וּבַיִת וְ־אוֹי וַאֲבוֹי! – צָעַק וְנַעֲנַע אֶת יָדוֹ, כִּי אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית נֶהְפַּךְ לִזְכוּכִית לוֹהֶטֶת וְהִיא שָׂרְפָה אֶת יָדוֹ כְּאֵשׁ יוֹקֶדֶת. וְהָאִישׁוֹן נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

עוֹד כַּמָּה יָמִים הִזְכִּירָה אוֹתוֹ יָדוֹ הַנְּפוּחָה, עַד כַּמָּה הָיָה סָכָל וּכְפוי טוֹבָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ הֶחֱרִישׁ אֶת אֶת קוֹל מַצְפּוּנוֹ וְאָמָר:

– וְאַף אִם יִמְכְּרוּ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶת וְכָל הַיֶּתֶר, הֲרֵי עֲדַיִן יִשָּׁאֵר לִי יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף, וְכָל זְמָן שֶׁלּוֹ יִהְיֶה כֶסֶף בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַף אֲנִי לֹא אֶחְסָר!

– אָמְנָם כֵּן, פֶּטֶר! אֲבָל אִם אַף לוֹ לֹא יִהְיֶה כֶּסֶף? –

וְאָמְנָם כָּךְ קָרָה בְּאַחַד הַיָּמִים, וְזֶה הָיָה דְבַר פֶּלֶא. כִּי הִנֵּה פַּעַם אַחַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ בְּמֶרְכָּבָה אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ, וְהַבְּרִיּוֹת הוֹצִיאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת, וְהָאֶחָד מֵהֶם אָמַר, כִּי הִנֵּה בָּא פֶּטֶר הַקֻּבְיוּסְטוּס, וְהַשֵּׁנִי כִּנָהוּ בַשֵּׁם קֵיסַר הַמְּחוֹלוֹת, וְאִישׁ הַזְכוּכִית הֶעָשִׁיר, וְהַשְּׁלִישִׁי נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– מִי יוֹדֵעַ, עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כֹּחָהּ שֶׁל עֲשִׁירוּת. סַפֵּר יְסַפְּרוּ דְבָרִים שׁוֹנִים עַל חוֹבוֹתָיו, וּבָעִיר יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, כִּי הַפָּקִיד לֹא יְאַחֵר עוֹד לָבוֹא לְהַכְרִיז מְכִירָה פֻּמְבִּית עַל נְכָסָיו.

וּבֵינָתַיִם בֵּרַךְ פֶּטֶר הֶעָשִׁיר אֶת הָאֹרְחִים שֶׁלְּיַד הַחַלּוֹן בְּשָׁלוֹם מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּת רַבָּה וּבְנִמוּס שֶׁל שׁוֹעִים, וְהוּא יָרַד מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וְקָרָא:

– עֶרֶב טוֹב, בַּעַל בֵּית הַמַּרְזֵחַ: הַאִם יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף כְּבָר בָּא?

וְקוֹל עָמֹק קָרָא:

– הִכָּנֵס נָא, פֶּטֶר! מְקוֹמְךָ שָׁמוּר לָךְ, וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים פֹּה וּמְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים.

וּבְכֵן נִכְנַס פֶּטֶר מוּנְק לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, וּמִיָּד שָׂם יָדוֹ בְּכִיסוֹ וְהִכִּיר, כִּי רַב הוּא הַכֶּסֶף שֶׁבְּכִיסוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל, כִּי כִיסוֹ הוּא הָיָה מָלֵא עַד לְפִיו.

הוּא יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לְיַד הַמְשַׂחֲקִים, וּפַעַם זָכָה וּפַעַם הִפְסִיד חֲלִיפוֹת, וְכֵן הוֹסִיפוּ לְשַׁחֵק עַד שֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב, וְכַמָּה אֲנָשִׁים יְשָׁרִים אֲחֵרִים, יָצְאוּ לָשׁוּב לְבֵיתָם, וְהֵם הוֹסִיפוּ לְשַׂחֵק לְאוֹר נֵרוֹת, עַד שֶׁשְּׁנֵי הַמְשַׂחֲקִים הָאֲחֵרִים אָמְרוּ: “וְעַתָּה הִנֵּה רַב לָנוּ, וְעָלֵינוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה לְנָשֵׁינוּ וְלִילָדֵינוּ”. אֲבָל פֶּטֶר הַקֻּבִיוּסְטוּס דָּרַשׁ מֵאֵת יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף שֶׁיּוֹסִיף לָשֶׁבֶת, וְהַלָּז סֵרַב הַרְבֵּה, אֲבָל לַסּוֹף קָרָא:

– טוֹב אֵפוֹא! הִנְנִי לִמְנוֹת אֶת כַּסְפִּי, וְאַחַר נוֹסִיף לְשַׁחֵק, כָּל מִשְׂחָק בַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, כִּי בְּפָחוֹת מִזֶּה הֲלֹא אֵין זֶה כִּי אִם מִשְׂחַק יְלָדִים.

הוּא הוֹצִיא אֶת הָאַרְנָק וּמָנָה וּמָצָא שָׁם מֵאָה שֶׁקֶל בִּמְזֻמָּן, וּמֵעַתָּה יָדַע פֶּטֶר, כִּי גַם לוֹ יֵשׁ אוֹתוֹ סְכוּם, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם צֹרֶךְ לִמְנוֹת אֶת כַּסְפּוֹ. וְאוּלָם אִם קֹדֶם לְכֵן הָיָה יְחֶזְקֵאל זוֹכֶה, הִנֵּה עַתָּה הִפְסִיד מִשְׂחָק אַחֲרֵי מִשְׂחָק, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁמִיעַ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. לַסּוֹף הִנִּיחַ אֶת חֲמֵשֶׁת הַשְּׁקָלִים הָאַחֲרוֹנִים עַל הַשֻּׁלְחָן וְקָרָא:

– עוֹד פַּעַם אַחַת, וְאַף אִם אַפְסִיד גַּם הַפַּעַם, הִנֵּה בְּכָל זֹאת לֹא אֶחְדַּל, כִּי אָז תַּלְוֶה לִי אַתָּה, פֶּטֶר, מִן הַכֶּסֶף שֶׁזָּכִיתָ! אָדָם יָשָׁר דַּרְכּוֹ לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ.

– כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה, וַאֲפִילוּ מֵאָה שֶׁקֶל, – אָמַר קֵיסַר הַמְּחוֹלוֹת, וְהוּא שָׂמֵחַ עַל הַכֶּסֶף שֶׁזָכָה, וִיחֶזְקֵאל בַּעַל גוּף נִעֲנַע אֶת הַקֻּבִיוֹת וּזְרָקָן, וְהִנֵּה עָלוּ לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נְקֻדּוֹת.

– וְעַתָּה הָבָה נִרְאֶה! – קָרָא.

וְאוּלָם פֶּטֶר זָרַק וְהֶעֱלָה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה נְקֻדּוֹת, וּבוֹ בָרֶגַע שָׁמַע מֵאַחֲרָיו קוֹל צָרוּד יָדוּעַ לוֹ אוֹמֵר:

– כֵּן, וְזֶה הָיָה הָאַחֲרוֹן.

הוּא הָפַךְ אֶת פָּנָיו, וְהִנֵּה אַחֲרָיו עָמַד מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, גָּבֹהַ כַּעֲנָק. מִפַּחַד פִּתְאֹם הִפִּיל מִיָּדוֹ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁכְּבָר אָסַף אֵלָיו. אֲבָל יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף לא רָאָה אֶת אִישׁ הַיַּעַר, כִּי אִם דָּרַשׁ מֵאֵת פֶּטֶר שֶׁיַּלְוֶה לוֹ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים לְשֵׁם הַמִּשְׂחָק, וּפֶטֶר, כְּחוֹלֵם לְמֶחֱצָה, שָׂם יָדוֹ בְּכִיסוֹ, וְהִנֵּה אֵין שָׁם כֶּסֶף. הוּא חִפַּשׂ בְּכִיסוֹ הַשֵּׁנִי, אֲבָל אַף שָׁם לֹא מָצָא מְאוּמָה. הוּא הָפַךְ אֶת בִּגְדוֹ מִמַּעְלָה לְמַטָּה, אֲבָל אַף פְּרוּטָה אַחַת לֹא נָפְלָה מִשָּׁם, וְרַק בְּרֶגַע זֶה נִזְכַּר אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָמִיד בְּכִיסוֹ סְכוּם כֶּסֶף כַּסְּכוּם שֶׁבְּכִיסוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף. הַכֹּל נִדַּף כֶּעָשָׁן.

בַּעַל בֵּית הַמַּרְזַח וִיחֶזְקֵאל הִבִּיטוּ עָלָיו וְהִשְׁתּוֹמְמוּ בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ מוֹסִיף וּמְחַפֵּשׂ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצוֹא אֶת כַּסְפּוֹ. הֵם לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין לוֹ, כִּי אֵין לוֹ עוֹד כֶּסֶף; אֲבָל כַּאֲשֶׁר חִפְּשׂוּ לַסּוֹף בְּעַצְמָם אֶת כִּיסְיו נִתְקַצְּפוּ וְנִשְׁבְּעוּ, כִּי פֶטֶר הַקֻּבְיוּסְטוּס הִנֵּהוּ מְכַשֵּׁף רָשָׁע, וְאֶת כָּל הַכָּסֶף שֶׁזָּכָה בַּמִּשְׂחָק שָׁלַח בְּכֹחַ כְּשָׁפָיו לְבֵיתוֹ. פֶּטֶר הִצְטַדֵּק כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹל; אֲבָל מַרְאֵה הָעִנְיָן הֵעִיד כְּנֶגְדּוֹ. יְחֶזְקֵאל אָמַר, כִּי הוּא יְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא לְכָל הַבְּרִיּוֹת בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר, וּבַעַל בֵּית הַמַּרְזֵחַ הִבְטִיחוֹ, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר יֵלֶךְ הָעִירָה וְשָׁם יַאֲשִׁים אֶת פֶּטֶר מוּנְק, כִּי מְכַשֵּׁף הִנֵּהוּ, וְהוּא הוֹסִיף, כִּי רוֹצֶה הוּא לִזְכּוֹת וְלִרְאוֹת אֶת פֶּטֶר נִשְׂרָף עַל מְדוּרַת אֵשׁ. אַחַר הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִפְשִׁיטוּ אֶת חֻלְצָתוֹ מֵעָלָיו וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה.

אַף כּוֹכָב אֶחָד לֹא הִזְהִיר בַּמָּרוֹם בָּעֵת שֶׁפֶּטֶר נְכֵא רוּחַ הִגִּיעַ כְּמִתְגַּנֵּב לִמְעוֹנוֹ. וּבְכָל זֹאת יָכוֹל לְהַבְחִין דְּמוּת כֵּהָה, אֲשֶׁר פָּסְעָה לְצִדּוֹ וְלַסּוֹף אָמָרָה:

– הִנֵּה קִצְּךָ, פֶּטֶר מוּנְק, כָּל תִּפְאַרְתְּךָ הִנֵּה הִגִּיעָה לְקִצָּהּ, וְדָבָר זֶה הָיִיתִי יָכֹל לְהַגִּיד לְךָ אָז מֵרֹאשׁ, אֲבָל אַתָּה מֵאַנְתָּ לְהִשָּׁמַע לִי, כִּי אִם רַצְתָּ אֶל גַּמַּד הַזְּכוּכִית הַשּׁוֹטֶה. וְעַתָּה הִנֵּה אַתָּה רוֹאֶה, מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתִי. אֲבָל נַסֵּה נָא פַּעַם אַחַת דָּבָר אֵלַי, כִּי הִנֵּה נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלֶיךָ בְּצָרָתֶךָ. שׁוּם אִישׁ מֵאוֹתָם שֶׁפָּנוּ אֵלַי עֲדַיִן לֹא הִתְחָרֵט עַל כָּךְ, וְאִם אֵין אַתָּה מְפַחֵד לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, הִנֵּה מָחָר אֲנִי נִמְצָא כָּל הַיּוֹם בְּחֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים מוּכָן לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךְ, אִם תִּקְרָא לִי.

פֶּטֶר הִכִּיר יָפֶה מִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיו, אֲבָל אֵימָה נָפְלָה עָלָיו. הוּא לֹא עָנָה, כִּי אִם רָץ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ.

ח

וְכַאֲשֶׁר בָּא פֶּטֶר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בַּבֹּקֶר לְבֵית הַחֲרֹשֶת לִזְכוּכִית שֶׁלּוֹ מָצָא שָׁם לֹא רַק אֶת פּוֹעֲלָיו, כִּי אִם גַם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר עַל פִּי הָרָגִיל אֵין רוֹאִים אוֹתָם בְּעַיִן יָפָה, וְהֵם; הַפָּקִיד וּשְׁלֹשָׁה שַׁמָּשִׁים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, הַפָּקִיד בֵּרַךְ אֶת פֶּטֶר בְּבֹקֶר טוֹב, שְׁאֵלוֹ אִם עָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ בַּלַּיְלָה, וְאַחַר הוֹצִיא מִתִּיקוֹ רְשִׁימָה אַרֻכָּה, שֶׁבָּהּ הָיוּ רְשׁוּמִים שְׁמוֹת כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹתָיו שֶׁל פֶּטֶר.

– הֲיֵשׁ בִּיכָלְתְּךָ לְשַׁלֵּם אוֹ לֹא? – שָׁאַל הַפָּקִיד וְהִבִּיט עָלָיו בְּחֻמְרָה יְתֵרָה. – וְאָנָא אַל תְּעַכְּבֵנִי, כִּי שְׁעָתִי דְחוּקָה.

וּפֶטֶר נוֹאַשׁ מִכָּל תִּקְוָה וְהוֹדָה, כִּי אֵין לוֹ עוֹד כֶּסֶף, וְהוּא הִנִּיחַ לַפָּקִיד לָשׁוּם אֶת עֶרְכָּם שֶׁל הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וּבֵית הַחֲרֹשֶת וְהָאֻרְוָה וְהַסּוּסִים וְהָעֲגָלָה. וּבָעֵת שֶׁהַשַׁמָּשִׁים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְהַפָּקִיד הָיוּ מְהַלְּכִים אָנֶה וָאָנָה וּבוֹדְקִים וְשָׁמִים, עָלָה עַל דַּעְתּוֹ הוּא, כִּי אֵין הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְחֹרָשׁ הָאֲשׁוּחִים; וְאִם אוֹתוֹ גוּץ לא עֲזָרָנִי, הִנְנִי לְנַסּוֹת דָּבָר אֶל הַגָּדוֹל.

וְהוּא מִהֵר לָרוּץ אֶל חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים כְּאִלּוּ רָדְפוּ אַחֲרָיו שַׁמָּשֵׁי בֵּית הַמִּשְׁפָּט; וּבָעֵת שֶׁעָבַר בְּרִיצָה עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם דִּבֶּר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית נִרְאָה לוֹ כְּאִלּוּ יָד שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית עוֹצֶרֶת אוֹתוֹ, אֲבָל הוּא הִתְאַמֵּץ לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה וְהוֹסִיף לָרוּץ עַד

לַגְּבוּל, אֲשֶׁר הָיָה יָדוּעַ לוֹ מִקֹּדֶם עַל פִּי סִמָּן שֶׁעָשָׂה לוֹ, וְאַךְ הִגִּיעַ לְשָׁם, עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ, וְקָרָא: “מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי! אָדוֹן מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי!” מִיָּד עָמַד לְפָנָיו מֵשִׁיט הָרַפְסֹדוֹת גָּבֹהַּ כַּעֲנָק וְהַמָּשׁוֹט בְּיָדוֹ.

– בָּאתָ אֵפוֹא אֵלָי? – אָמַר הַלָּז בִּצְחוֹק. – הֵם הִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרְךָ מֵעָלֶיךָ וְעוֹמְדִים לְמָכְרוֹ לְבַעֲלֵי חוֹבוֹתֶיךָ? הֱיֶה נָא שָׁקֵט! כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי כָל הַצָּרָה בָּאָה לְךָ מִידֵי אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הַפָּעוּט, אוֹתוֹ חָסִיד וִירֵא שָׁמָיִם. מִי שֶׁנּוֹתֵן מַתָּנָה יִתְּנֶנָה בְּיָד רְחָבָה וְלֹא כְּאוֹתוֹ קַמְצָן. וְאוּלָם, – הוֹסִיף לְדַבֵּר וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַיַּעַר: – בּוֹא נָא אִתִּי לְבֵיתִי, וְשָׁם נִרְאֶה, אִם נוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵסֶק לְטוֹבַת שְׁנֵינוּ.

" – עֵסֶק? – חָשַׁב פֶּטֶר. – כְּלוּם יֵשׁ לִי דָבָר שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וּמָה אֲנִי יָכֹל לִמְכֹּר לוֹ? וְאוּלַי עָלַי לְעָבְדוֹ, אוֹ מָה?"

וְהֵם עָלוּ תְחִלָּה בִּשְׁבִיל יַעַר מְשֻׁפָּע, וּפִתְאֹם עָמְדוּ עַל פִּי נָקִיק אַפְלוּלִי, עָמֹק וְתָלוּל. מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי קָפַץ מֵעַל הַסֶּלַע לְמַטָּה, כְּאִלּוּ יָרַד רַק בְּמַעֲלַת שַׁיִשׁ נוֹחָה; וְאוּלָם עוֹד מְעַט וּפֶטֶר כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף מִפַּחַד בִּרְאותוֹ, כִּי אַךְ הִגִּיעַ הַלָּז לְמַטָּה מִיָּד נִתְגַּדֵּל כְּמִגְדָּל גָּבֹהַּ וְהוֹשִׁיט לוֹ זְרֹעַ אֲרֻכָּה כִּמְנוֹר אוֹרְגִים, וְלַזְּרֹעַ יָד רְחָבָה כַּשֻׁלְחָן אֲשֶׁר בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, וְהוּא קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל שֶׁהַרִיעַ מִמַּטָה לְמַעְלָה כְּצִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן שֶׁל בֵּית הַתְּפִלָּה:

– שֵׁב נָא עַל יָדִי וְהַחֲזֵק בְּאֶצְבְּעוֹתַי, וְלֹא תִפּוֹל!

וּפֶטֶר מַרְעִיד עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁצֻוָּה, תָּפַס לוֹ מָקוֹם עַל הַיָּד וְהֶחֱזִיק בְּבֹהֶן יָדוֹ שֶׁל הָעֲנָק.

הוּא הֶעֱמִיק וְהִרְחִיק לָרֶדֶת, וּבְכָל זֹאת לא נִתְגַּבְּרָה שָׁם הָאֲפֵלָה, לְתִמְהוֹנוֹ שֶׁל פֶּטֶר; וּלְהֶפֶךְ, נִרְאֶה הָיָה כִּי אוֹר הַיּוֹם הַבָּהִיר הָלַךְ וְהִתְגַּבֵּר בְּתוֹךְ הַנָּקִיק. וּמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי הָלַךְ וְנִתְקַטֵּן שׁוּב, כְּכֹל אֲשֶׁר הִרְחִיק פֶּטֶר לָרֶדֶת, וְעַתָּה הִנֵּה עָמַד בִּדְמוֹתוֹ הַקּוֹדֶמֶת לִפְנֵי בַּיִת כַּבַּיִת אֲשֶׁר לְאִכָּרִים עֲשִׁירִים בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר. וְהַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ הָכְנַס פֶּטֶר, לֹא נִבְדַּל מֵחַדְרֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אֶלָּא בָּזֶה שֶׁהוּא נִרְאָה כְּעוֹמֵד בָּדָד.

שְׁעוֹן הָעֵץ שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר, תַּנּוּר הָרְעָפִים הַכַּבִּיר, הַסַּפְסָלִים הָרְחָבִים, הַכֵּלִים שֶׁעַל הַכַּרְכֻּבִּים הָיוּ פֹה כְּמוֹ בְּכָל הַבָּתִּים. מִיכַל הֶרְאָהוּ אֶת מְקוֹמוֹ לְיַד שֻׁלְחָן גָּדוֹל, אַחַר יָצָא וְחָזַר מִיָּד וּבְיָדָיו כַּד יַיִן וְכוֹסוֹת. הוּא מָזַג אֶת הַכּוֹסוֹת, וְעַתָּה הִנֵּה יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ יַחְדָּו, וּמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי סִפֶּר עַל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם, עַל אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת, עַל עָרִים יָפוֹת וּנְהָרוֹת, עַד שֶׁלַּסּוֹף נִתְאַוָה פֶּטֶר לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאֶת זֹאת הוֹדָה לוֹ לְמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי בְּגִלּוּי לֵב.

– כְּשֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ בְּכָל גּוּפְךָ אֹמֶץ וְכֹחַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, הִנֵּה אֶפְשָׁר שֶׁמִּסְפַּר דְּפִיקוֹת שֶׁל הַלֵּב הַטִּפֵּשׁ יַרְעִידוּךָ. וְחוּץ מִזֶּה – הַצַּעַר בִּגְלַל רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד וְכַדּוֹמֶה, לָמָּה לוֹ לְבֶן אָדָם פִּקֵּחַ לָשִׂים לֵב לִכְמוֹ אֵלֶה? אִם קָרָה לְךָ בַּזְמָן הָאַחֲרוֹן, שֶׁמִּישֶׁהוּ חֵרֵף אוֹתְךָ בְּשֵׁם רַמָּאי וְרַע לֵב, הָאִם הִרְגַּשְׁתָּ מִשּׁים זֶה כְּאֵב בְּרֹאשֶׁךָ? אוֹ אוּלַי בְּקֵיבָתְךָ הָיִיתָ חָשׁ כְּשֶׁבָּא הַפָּקִיד מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט לְנַשֵּׁל אוֹתְךָ מִבֵּיתֶךָ? אֱמָר לִי, מַה כָּאַב לְךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?

– לִבִּי, – אָמַר פֶּטֶר בְּלָחֲצוֹ בְּיָדוֹ עַל לוּחַ לִבּוֹ הַסּוֹעֵר; כִּי נִרְאֶה הָיָה לוֹ, כְּאִלּוּ לִבּוֹ מִתְהַפֵּךְ בַּחֲרָדָה אָנֶה וָאָנָה.

– אַל נָא תַחְשֹׁב לִי לְרָעָה אִם אֹמַר לְךָ, כִּי בִּזְבַּזְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת שְׁקָלִים לְקַבְּצָנִים גְּרוּעִים וּלְכָל מִינִי בְּרוּאִים אֲחֵרִים, וּמַה תּוֹעֶלֶת מָצָאתָ בְּכָל זֶה? הֵם בֵּרְכוּךָ בְּעַד זָה בְּשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת הַגּוּף; וּבְכֵן, הַאִם מִשּׁוּם זֶה נַעֲשֵׂיתָ בָּרִיא יוֹתֵר? בַּחֲצִי הַסְּכוּם שֶׁבִּזְבַּזְתָּ הָיִיתָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק לְךָ רוֹפֵא בִּקְבִיעוּת. וּבִרְכָתָם, כֵּן, יָפֶה עָלְתָה לְךְ בִּרְכָתָם, שֶׁבַּסּוף לָקְחוּ מִמְּךָ אֶת כָּל נְכָסֶיךָ וְגֵרְשׁוּךָ מִבֵּיתֶךָ. וּמָה הָיָה אוֹתוֹ דָבָר שֶׁהִכְרִיחֲךָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְכִיסְךָ בְּכָל זְמָן שֶׁקַבְּצָן פָּשַׁט אֶת יָדוֹ הַמְזֹהָמָה אֵלֶיךָ? – הֲלֹא לִבְּךָ הוּא, שׁוּב פַּעַם אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁלְּךָ, לֹא עֵינֶיךָ וְלֹא לְשׁוֹנְךָ, לֹא זְרֹעוֹתֶיךָ וְלֹא רַגְלֶיךָ, כִּי אִם אַךְ וְרַק לִבֶּךָ; הַדְּבָרִים, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת, נָגְעוּ יוֹתֵר מִדַּי עַד לִבֶּךָ.

– אֲבָל כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל, שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה לֹא יִשָּׁנוּ עוֹד? כָּעֵת אֲנִי מִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחִי לְדַכֵּא בְּקִרְבִּי רְגָשׁוֹת כָּאֵלֶּה, וּבְכָל זֹאת לִבִּי דּוֹפֵק וְכוֹאֵב.

– וַדַּאי! – קָרָא הַלָּז מִתּוֹךְ צְחוֹק. – אַתָּה, בָּחוּר מִסְכֵּן, וַדַּאי שֶׁלֹּא תוּכַל לְהוֹעִיל כְּלוּם בְּעִנְיָן זֶה; אֲבָל תְּנָה נָא לִי אוֹתוֹ עֶצֶם שֶׁכִּמְעַט עוֹד יַעֲצֹר כֹּחַ לִדְפּוֹק, וְתִרְאֶה עַד מָה יִיטַב לָךְ.

– לָתֵת לִבִּי לָךְ? – צָוַח פֶּטֶר בְּאֵימָה רַבָּה: – וְאִם כֵּן עָלַי לָמוּת תֵּכֶף וּמִיָּד! בְּשׁוּם אֹפֶן לא! –

– אָמְנָם כֵּן, אִלּוּ נִסָּה אַחַד הָרוֹפְאִים הַמְנַתְּחִים שֶׁלָּכֶם לְהוֹצִיא אֶת לִבְּךָ מגּוּפְךָ, כִּי עַתָּה מוֹת תָּמוּת בְּהֶכְרַח; לֹא כֵן הַדָּבָר אֶצְלִי. וְאוּלָם הִכָּנֵס נָא וְתִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ וְתֵדָע!

וּבְדַבְּרוֹ קָם מִמְּקוֹמוֹ וּפָתַח דֶּלֶת לְחֶדֶר אַחֵר וְהִכְנִיס אֶת פֶּטֶר שָׁמָּה, לִבּוֹ נִתְכַּוֵץ מְאֹד כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת הַמִּפְתָּן, אֲבָל הוּא לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּזֶה, כִּי הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו הָיָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ וּמַפְתִּיעַ. עַל כַּמָּה כַּרְכֻּבִּים מֵעֵץ עָמְדוּ כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת מִין נוֹזֵל שָׁקוּף וּבְכָל אַחַת הַכּוֹסוֹת הָאֵלֶּה הָיָה מוּטָל לֵב. לְכָל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה מֻדְבָּקָה פִּתְקָה, וְעָלֶיהָ הָיָה כָתוּב שְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹתוֹ הַלֵּב. פֶּטֶר קָרָא בְּחֵשֶׁק רַב אֶת הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּקִיד, לִבּוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף, לִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמְּחוֹלוֹת, לִבּוֹ שֶׁל הַמְמֻנָּה הָעֶלְיוֹן עַל הַיַּעַר; וְהִנֵּה שֵׁשֶׁת לִבּוֹת סוֹחֲרִים מַפְקִיעֵי שַׁעַר הַדָּגָן, שְׁמֹנֶה לִבּוֹת קְצִינִים חוֹטְפֵי יְלָדִים לַצָּבָא, שָׁלֹשׁ שֶׁל מַלְוֵי כֶסֶף בְּרִבִּית – בְּקִצּור, זֶה הָיָה אֹסֶף שֶׁל הַלְּבָבוֹת הַנִּכְבָּדִים בְּיוֹתֵר בַּסְּבִיבָה שֶׁל מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים שָׁעוֹת לְכָל צַד.

– הַבִּיטָה! – אָמַר מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי: – כָּל אֵלֶּה הִשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵוָם אֶת כָּל חֶרְדוֹת הַחַיִּים וְדַאֲגוֹתֵיהֶם; אַף אֶחָד מִכָּל אוֹתָם הַלְּבָבוֹת אֵינוֹ דּוֹפֵק עוֹד בַּחֲרָדָה וּבִדְאָנָה, וְעִם זֹאת מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמָם בַּעֲלֵיהֶם מִלְּפָנִים טוֹב מְאֹד, וְהֵם שְׁמֵחִים שֶׁשִּׁלְחוּ מִבֵּיתָם אֶת הָאֹרַח הַמַּרְגִיז.

אֲבָל מָה הֵם נוֹשְׂאִים בַּיּוֹם בִּמְקוֹם לִבָּם? – שָׁאַל פֶּטֶר, אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ כִּמְעַט סְחַרְחַר מִכֹּל מַה שֶׁרָאוּ עֵינָיו עַד עָתָּה.

– אֶת זֹאת! – עָנָה הַלָּז וְהוֹשִׁיט לוֹ מִתּוֹךְ אַחַת הַמְּגֵרוֹת – לֵב שֶׁל אֶבֶן.

– הַאֻמְנָם? – הֵשִׁיב פֶּטֶר, וְלֹא יָכֹל לִמְנֹעַ מֵעַצְמוֹ חַלְחָלָה שֶׁעָבְרָה אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ. – לֵב מֵאֶבֶן שָׁיִשׁ? אֲבָל שְׁמַע נָא, אָדוֹן מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, הֵן לֵב כָּזֶה וַדַּאי שֶׁהוּא קַר מְאֹד בְּתוֹךְ הַגּוּף?

– וַדַּאי, אֲבָל קְרִירוּתוֹ נְעִימָה מְאֹד. וְלָמָּה לוֹ לְלֵּב לִהְיוֹת חָם? בַּחֹרֶף לֹא יוֹעִיל לְךָ חֻמּוֹ עַד מָה, כִּי גְמִיאָה אַחַת שֶׁל יַיִן שָׂרוּף תְּחַמֵּם אוֹתְךָ יוֹתֵר מִלֵּב חַם, וּבַקַּיִץ, בָּעֵת שֶׁהַכֹּל חַם וּמַחֲנִיק כָּל כָּךְ, – לֹא תוּכַל לְתָאֵר לְךָ, כַּמָּה לֵב שֶׁכָּזֶה מוֹעִיל לְצַנֵּן אֶת הַגּוּף. וְכַאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֵין לֵב שֶׁכָּזֶּה דוֹפֵק לֹא מֵחֲרָדָה וְלֹא מִפַּחַד, לֹא מֵחֶמְלָה טִפְּשִׁית וְלֹא מִשּׁוּם מִינֵי תְלָאוֹת אֲחֵרוֹת.

– וְזֶהוּ כָל מַה שֶׁאַתָּה יָכֹל לָתַת לִי? – שָׁאַל פֶּטֶר בְּעֶצֶב. – אֲנִי קִוִּיתִי לְכֶסֶף, וְאַתָּה אוֹמֵר לָתֵת לִי אֶבֶן!

– אָכֵן, סְבוּרַנִי, כִּי מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל יַסְפִּיקוּ לְךָ לְעֵת עָתָּה. אִם תַּשְׂכִּיל לִפְעֹל בִּסְכוּם שֶׁכָּזֶה, תּוּכַל לִהְיוֹת בְּקָרוֹב בַּעַל מִלְיוֹנִים.

– מֵאָה אֶלֶף? – קָרָא הַפֶּחָמִי הַמִּסְכֵּן בְּחֶדְוָה. – אֲבָל, לִבִּי, אַל נָא תִדְפֹּק בְּחָזְקָה עַד כְּדֵי כָךְ! עַד מְהֵרָה נָבוֹא שְׁנֵינוּ לִידֵי הַסְכָּמָה. טוֹב אַפוֹא, מִיכַל: תֵּן לִי אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הַכֶּסֶף, וּרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהוֹצִיא אֶת הַמְטֻטֶּלֶת שֶׁלִּי מִמִּשְׁכָּנָהּ!

וַאֲנִי הֲלֹא מֵרֹאשׁ יָדַעְתִּי, כִּי בָּחוּר פִּקֵּחַ אַתָּה, – עָנָה הַהוֹלַנְדִּי כְּשֶׁהוּא מִצְטַחֵק בְּחִבָּה. – בּוֹא אֵפוֹא, נִשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס אַחַת, וְאַחַר אֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת הַכֶּסֶף.

וְהֵם שָׁבוּ וְיָשְׁבוּ אֶל שֻׁלְחַן הַיַּיִן, שָׁתוּ וְחָזְרוּ וְשָׁתוּ, עַד שֶׁשָּׁקַע פֶּטֶר בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה.

ט

פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל תְּרוּעַת קֶרֶן הַדֹּאַר, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, הוּא יָשַׁב בְּמֶרְכָּבָה יָפָה שֶׁנָּסְעָה בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר הִתְכּוֹפֵף לְהָצִיץ מִתּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה רָאָה בַּמֶּרְחָק הַכָּחֹל אַחֲרָיו אֶת הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר. בַּתְּחִלָּה לֹא רָצָה לְהַאֲמִין כְּלָל, כִּי הוּא הוּא עַצְמוֹ הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְכָּבָה זוֹ. כִּי גַם בְּגָדָיו לֹא הָיוּ אוֹתָם הַבְּגָדִים שֶׁלָּבַשׁ אֶתְמוֹל; וּבְכָל זֹאת נִזְכַּר הַכֹּל בָּרוּר כָּל כָּךְ, שֶׁלַּסּוֹף חָדַל מֵהַרְהוֹרָיו וְקָרָא:

– אֲנִי הוּא פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי וְלֹא אַחֵר, דָּבָר זֶה נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם.

הוּא הִתְפַּלֵא עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁאֵין הוּא מִתְעַצֵּב כְּלָל אֶל לִבּוֹ בְּצֵאתוֹ עַתָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ מוֹלַדְתּוֹ הַשְּׁקֵטָה, שֶׁבָּהּ חָיָה יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ, וְאַף הַמַּחֲשָׁבָה עַל אִמּוֹ, אֲשֶׁר כָּעֵת הִיא יוֹשֶׁבֶת חַסְרַת יֶשַׁע וּבְמַחְסוֹר כָּל דָּבָר, לֹא יָכְלָה לִסְחֹט אַף דִּמְעָה אַחַת מֵעֵינָיו אוֹ לְהוֹצִיא אֲנָחָה מִפִּיו, כִּי כָל זֶה לֹא נָגַע עַתָּה עַד לִבּוֹ.

– אָמְנָם כֵּן, – אָמַר לְעַצְמוֹ: – דְּמָעוֹת וַאֲנָחוֹת, גַּעְגּוּעִים וְתוּגָה – כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא מִן הַלֵּב הֵם בָּאִים, וַאֲנִי חַיָּב תּוֹדָה לְמִיכַל הַהוֹלַנְדִּי שֶׁלִּבִּי אֲנִי קַר וְעָשׂוּי מֵאֶבֶן.

הוּא שָׁם אֶת יָדוֹ עַל לוּחַ לִבּוֹ, וְהִנֵּה שָׂרַר שָׁם שֶׁקֶט גָּמוּר, לְלֹא נִיעַ וּלְלֹא זִיעַ כָּל שֶׁהוּא.

– אִם הוּא קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ בִּדְבַר מְאַת הָאֶלֶף כְּשֵׁם שֶׁקִּיֵּם אוֹתָהּ בְּעִנְיַן הַלֵּב, הִנֵּה אֵין לִי אֶלָּא לִשְׂמֹחַ עַל כָּךְ, – אָמַר וְהִתְחִיל לִבְדֹּק אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ. הוּא מָצָא בָהּ בְּגָדִים מִכָּל הַמִּינִים, כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹל לְהִתְאַוּוֹת בְּלִבּוֹ, אֲבָל כֶּסֶף לֹא מָצָא. לַסּוֹף בָּדַק בְּכִיסוֹ וּמָצָא שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי שִׁקְלֵי זָהָב וְכַמָּה הַמְחָאוֹת עַל שֵׁם בָּתֵּי מִסְחָר בְּכָל הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת.

– עַתָּה הִנֵּה יֵשׁ לִי כָּל מַה שֶּׁחָשְׁקָה נַפְשִׁי, – חָשַׁב, וְהוּא יָשֵׁב לוֹ יְשִׁיבָה נוֹחָה בְּפִנַּת מֶרְכַּבְתּוֹ וְנָסַע לְמֶרְחַקִּים.

הוּא נָסַע שְׁתֵּי שָׁנִים בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וְהֵצִיץ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ יָמִין וּשְׂמֹאל לְמַעְלָה אֶל הַבָּתִּים, וּכְשֶׁהָיָה מִתְעַכֵּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם לֹא הִבִּיט אֶלָּא לְשֶׁלֶט הַמָּלוֹן שֶׁלּוֹ, אַחַר הָיָה מְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּמְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַמְשֻׁנִים וְהַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא הַבִיא שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ, שׁוּם תְּמוּנָה, שׁוּם בַּיִת, שׁוּם מַנְגִּינָה, שׁוּם מָחוֹל, לֵב הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ לֹא מָצָא חֵפֶץ בְּשׁוּם דָּבָר, וְעֵינָיו וְאָזְנָיו הָיוּ קֵהוֹת מַרְאוֹת וּמִשְׁמֹעַ כָּל דָּבָר יָפֶה. לֹא נוֹתַר לו שׁוּם דָּבָר חוּץ מִן הַהֲנָאָה מֵאֹכֶל וּמִמַּשְׁקֶה וּמִשֵּׁנָה, וְכָךְ הוֹסִיף לִחְיוֹת בְּעָבְרוֹ בְּלִי שׁוּם מַטָּרָה בָּעוֹלָם, כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל לַהֲנָאָתוֹ וְיָשֵׁן מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם.

אָמְנָם, פֹּה וָשָׁם נִזְכַּר, כִּי בְּעוֹדוֹ עָנִי וְאָנוּס לַעֲבֹד כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת עַצְמוֹ, הָיָה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר הַרְבֵּה מֵעָתָּה. כָּל מַרְאֵה נוֹף יָפֶה בָּעֵמֶק, כָּל מַנְגִינָה וְשִׁירָה הֶהֱנוּ אֶת רוּחוֹ, וְאָז הָיָה שָׂמֵחַ כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת עַל הַמָּזוֹן הַפָּשׁוּט, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ עֲתִידָה לְהָבִיא לוֹ אֶל כִּבְשַׁן הַפֶּחָמִים, וּבָעֵת שֶׁהָיָה מְהַרְהַר כָּכָה בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ הָיָה הַדָּבָר מִשֻׁנֶּה בְּעֵינָיו עַד מְאֹד, שֶׁכַּיּוֹם אֵין בִּיכָלְתּוֹ אַף לִצְחֹק, וְאִלּוּ לְפָנִים הָיָה צוֹחֵק עַל כָּל בְּדִיחָה קְטַנָּה. כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֲחֵרִים צוֹחֲקִים, הָיָה רַק מְכַוֵּץ אֶת שְׂפָתָיו מִתּוֹךְ נִמּוּס, אֲבָל לִבּוֹ בַּל עִמּוֹ בִּצְחוֹקוֹ. וְאָז הָיָה מַרְגִישׁ כִּי אָמְנָם שָׁקֵט הוּא עַד מְאֹד, אֲבָל נַחַת רוּחַ אֵין לוֹ. לא גַעְגּוּעִים אוֹ תּוּגָה, כִּי אִם שְׁמָמָה, בְּחִילָה וְחַיִּים לְלֹא שִׂמְחָה דְחָפוּהוּ לָסוֹף לָשׁוּב לְמוֹלַדְתּוֹ.

כְּשֶׁיָּצָא מִשְּׁטְרַסְבּוּרְג וּלְעֵינָיו נִרְאָה הַיַּעַר הַכֵּהֶה שֶׁל מוֹלַדְתּוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁב לְהִסְתַּכֵּל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתָן הַדְּמֻיּוֹת הַחֲסֻנּוֹת, בְּאוֹתָם הַפָּנִים הַחֲבִיבִים וְהַנֶּאֱמָנִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר, כְּשֶׁהִקְשִׁיבָה אָזְנוֹ אֶת צְלִילֵי הַמּוֹלֶדֶת, צְלִילִים חֲזָקִים, עֲמֻקִּים אֲבָל נְעִימִים לְאֹזֶן, אָז מִהֵר לְמַשֵּׁשׁ בִּמְקוֹם לִבּוֹ, כִּי דָמוֹ סָבַב בְּיֶתֶר מְהִירוּת, וְהוּא הָיָה סָבוּר כִּי עָלָיו לִשְׂמֹחַ וְלִבְכּוֹת גַּם יַחַד, אֲבָל – אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת טִפֵּשׁ עַד כְּדֵי כָךְ! הֵן לֵב אֶבֶן לו. וַאֲבָנִים מֵתוֹת הֵנָּה וְאֵין הֵן צוֹחֲקוֹת וְאֵין הֵם בּוֹכוֹת.

הֲלִיכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה אֶל מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי, אֲשֶׁר קְבֵּל אֶת פָּנָיו כִּידִידוֹ מִשְׁכְּבָר הַיָּמִים.

– מִיכַל, – אָמַר אֵלָיו, – הִנֵּה הִרְבֵּיתִי לִנְסֹעַ וְרָאִיתִי הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּל הֶבֶל, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶלָּא שִׁעֲמוּם בִּלְבָד. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, הִנֵּה עֶצֶם הָאֶבֶן, שֶׁאֲנִי נוֹשְׂאוֹ בְּקִרְבִּי, אָמְנָם מֵגֵן עָלַי מִפְּנֵי כַמָּה דְבָרִים. אֵין אֲנִי מִתְקַצֵּף וְאֵין אֲנִי מִתְעַצֵּב לְעוֹלָם; אֲבָל כְּמוֹ כֵן אֵינִי שָׂמֵחַ לְעוֹלָם. וַהֲרֵי הַדָּבָר בְּעֵינַי כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי חַי אֶלָּא לְמֶחֱצָה. הַאִם לֹא תוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת לֵב הָאֶבֶן עָלוּל יוֹתֵר לְהִתְנוֹעֵעַ? אוֹ – מוּטַב שֶׁתַּחֲזִיר לִי אֶת לִבִּי הַיָּשָׁן: עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הִסְכַּנְתִּי לוֹ, וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה לִפְעָמִים גַּם דְּבַר שְׁטוּת, הִנֵּה הָיָה לֵב זָרִיז וְעָלִּיז.

רוּחַ הַיַּעַר צָחַק צְחוֹק מַר וְזוֹעֵם.

– כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וְאַתָּה תִהְיֶה מֵת, פֶּטֶר מוּנְק, – עָנָה, – לֹא תֶחְסַר גַּם אוֹתוֹ; אָז יוּשַׁב לְךָ לִבְּךָ הָרַךְ וְהַנָּע תָּמִיד, וְאָז הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַרְגִישׁ מַה שֶׁתַּרְגִישׁ, שִׂמְחָה אוֹ צָעַר. אֲבָל פֹּה לְמַעְלָה אִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְקַבֵּל אֶת לִבֶּךָ. וְאוּלָם, פֶּטֶר, הִנֵּה אָמְנָם הִרְבֵּיתָ לִנְסֹעַ, אֲבָל בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁאַתָּה חַי עַתָּה לֹא תוּכַל לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִזֶּה! וּבְכֵן, הִשְׁתַּקֵּע פֹּה בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּיַּעַר, בְּנֵה לְךָ בַּיִת, שָׂא אִשָּׁה, עֲשֵׂה עֲסָקִים בְּהוֹנְךָ, כִּי אֵין אַתָּה חָסֵר אֶלָּא עֲבוֹדָה בִּלְבָד. מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתָ בָּטֵל מִכָּל עֲבוֹדָה לָכֵן הַצִיק לְךָ הַשִּׁעֲמוּם, וְעַתָּה הִנֵּה אַתָּה טוֹפֵל אֶת כָּל הָאַשְׁמָה עַל לֵב שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עָווֹן.

רְאָה פֶּטֶר וְהִכִּיר, כִּי הַצֶּדֶק עַם מִיכַל בְּעִנְיַן הַבַּטָּלָה, וְהוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְהִתְעַשֵּׁר עוֹד וְעוֹד בְּלִי הֶפְסֵק. וּמִיכַל הֶעֱנִיק לוֹ עוֹד פַּעַם מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בִּידִידוּת רַבָּה וְנֶאֱמָנָה.

עַד מְהֵרָה סֻפְּרָה בַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר הָאַגָּדָה, כִּי פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי אוֹ פֶּטֶר הַקֻּבִיוּסְטוּס נִמְצָא שׁוּב פֹּה וְהוּא עָשִׁיר עַתָּה מֵאֲשֶׁר הָיָה. וְאַף עַתָּה הָיָה עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג: אָז כְּשֶׁנִּשְׁבַּר מַטֵּה לַחְמוֹ גֵרְשׁוּ אוֹתוֹ מִבֵּית הַמַּרְזֵּחַ הַחוּצָה, וְעַתָּה, כַּאֲשֶׁר סָר שָׁמָּה שׁוּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִעַנְעוּ הַכֹּל אֶת יָדוֹ, שִׁבְּחוּ אֶת סוּסוֹ, שְׁאֵלוּהוּ עַל עִנְיְנֵי מַסָּעָיו, וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב שׁוּב וְשִׂחַק עִם יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף בִּשְׁקָלִים כְּבֵדִים, הָיָה מְכֻבָּד מְאֹד עַל הַבְּרִיּוֹת כְּמוֹ לְפָנִים.

וְאוּלָם הוּא לֹא עָסַק עוֹד בִּמְלֶאכֶת הַזְּכוּכִית, כִּי אִם בְּמִסְחַר הָעֵצִים, אֲבָל רַק לְמַרְאִית עָיִן, עִסְקוֹ הָרָאשִׁי הָיָה הַמִּסְחָר בְּדָגָן וּבְכָסֶף.. מַחֲצִית יוֹשְׁבֵי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר נַעֲשׂוּ בְּקֶרֶב הַיָּמִים לְבַעֲלֵי חוֹבוֹתָיו. אֲבָל הוּא הָיָה מַלְוֶה כֶּסֶף רַק בַּעֲשָׂרָה אֲחוּזִים לְמֵאָה, וְאֶת הַדָּגָן הָיָה מוֹכֵר לַעֲנִיִּים, שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לְשַׁלֵּם מִיָּד, וְלָכֵן הָיוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ לְשִׁעוּרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הַמְּחִיר הָאֲמִתִּי. וּפְקִיד בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָיָה עַתָּה יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן, וְאִם נִמְצָא אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת שֶׁלֹּא שִׁלֵּם לְפֶטֶר מוּנְק בְּדִיּוּק בְּיוֹם הַפֵּרָעוֹן, הָיָה הַפָּקִיד נוֹסֵעַ אֵלָיו מִיָּד עִם שָׁמָּשָׁיו, הָיָה שָׁם אֶת עֵרֶךְ הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וּמְמַהֵר לְמָכְרָם וּלְגָרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶם, אָב וָאֵם וְיֶלֶד, אֶל תּוֹךְ הַיָּעַר.

תְּחִלָּה הָיָה דָבָר זֶה גּוֹרֵם לְפֶטֶר קְצָת אִי נְעִימוּת, כִּי הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִים, שֶׁנִּכְסֵיהֶם נִמְכְּרוּ בִּפֻמְבִּי, הָיוּ צָרִים אַחַר כָּךְ בַּהֲמוֹנֵיהֶם עַל דַּלְתֵי בֵּיתוֹ, הַגְּבָרִים הָיוּ מְבַקְשִׁים רַחֲמִים, וְהַנָּשִׁים הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָרֵךְ אֶת לֵב הָאֶבֶן, וְהַיְלָדִים יִבְּבוּ וּבִקְשׁוּ פְּרוּסַת לֶחֶם, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה רָכַשׁ לוֹ מִסְפַּר כְּלָבִים עַזֵּי פָנִים, וּמֵאָז חָדְלָה יִלְלַת הַחֲתוּלִים הַזֹּאת, כְּפִי שֶׁהָיָה מְכַנֶּה אוֹתָהּ. הוּא שָׁרַק לַכְּלָבִים וְשִׁסָּה אוֹתָם, וְהָעֲנִיִּים הָיוּ בוֹרְחִים וּנְפוֹצִים מִתּוֹךְ צְעָקוֹת אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

יוֹתֵר מִכֹּל הֵצִיקָה לוֹ אוֹתָהּ “אִשָּׁה זְקֵנָה”. וְאוּלָם אִשָּׁה זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַגְּבֶרֶת מוּנְק, אֵם פֶּטֶר, לְאַחַר שֶׁנִּמְכְּרוּ הַבַּיִת וְהֶחָצֵר הִגִּיעוּ לָהּ יְמֵי צָרָה וּמְצוּקָה, וְכַאֲשֶׁר חָזַר בְּנָהּ לְאַחַר שֶׁנִּתְעַשֵּׁר לֹא שָׁם עוֹד לֵב אֵלֶיהָ, וְהִיא, אִשָּׁה זְקֵנָה, חַלָּשָׁה וְחוֹלָנִית, הָיְתָה בָּאָה לִפְעָמִים עַד לִפְנֵי בֵיתוֹ, כְּשֶׁהִיא נִשְׁעֶנֶת עַל מִשְׁעַנְתָּהּ. מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵזָּה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, כִּי פַּעַם אַחַת גֵּרֵשׁ אוֹתָהּ מִפָּנָיו; אֲבָל מַה צַּר הָיָה לָהּ לִחְיוֹת מִנִּדְבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים בְּעוֹד אֲשֶׁר בְּנָהּ, עַצְמָהּ וּבְשָׂרָה, הָיָה יָכוֹל לְהַרְחִיק כָּל דְּאָנָה מִלִּבָּהּ לְכָל יְמֵי זִקְנָתָהּ. וְאוּלָם מַרְאֵה פָּנֶיהָ הַחִוְּרִים שֶׁהָיוּ יְדוּעִים לוֹ הֵיטֵב, מַבָּטֶיהָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלָיו, יָדָהּ הַכְּמוּשָׁה שֶׁהִיא פָּשְׁטָה אֵלָיו, וְכָל דְּמוּתָהּ הָרְעוּעָה – כָּל אֵלֶּה לֹא נָגְעוּ כְּלָל עַד לֵב הָאֶבֶן. וּכְשֶׁהִיא הָיְתָה מִתְדַּפֶּקֶת עַל דַּלְתּוֹ בְּלֵיל יוֹם רִאשׁוֹן, הָיָה מוֹצִיא מִכִּיסוֹ בִּתְלוּנָה עַל שְׂפָתָיו מִסְפַּר פְּרוּטוֹת, כּוֹרַךְ אוֹתָן בִּנְיָר וְשׁוֹלְחָן אֵלֶיהָ בִּידֵי מְשָׁרְתוֹ, הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ הָרוֹעֵד בְּעַת שֶׁהִבִּיעָה אֶת תּוֹדָתָהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ שֶׁיִּיטַב לוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת; הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ מִשְׁתַּעֶלֶת בְּהִתְרַחֲקָהּ חֶרֶשׁ מִדַּלְתּוֹ, אֲבָל לא הוֹסִיף עוֹד לַחְשׁוֹב עָלֶיךָ חוּץ מִזֶּה, שֶׁהִנֵּה שׁוּב פַּעַם בִּזְבֵּז מִסְפַּר פְּרוּטוֹת שֶׁלֹא לְצֹרָךְ.

י

לַָסּוֹף עָלָה בְּדַעַת פֶּטֶר לָשֵׂאת לוֹ אִשָּׁה. הוּא יָדַע הֵיטֵב, כִּי כָל אָב וְאָב מֵאַנְשֵׁי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר הָיָה נוֹתֵן לוֹ בְּשִׂמְחָה אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. אֲבָל קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִבְחוֹר, שֶׁכֵּן הִתְאַוָּה שֶׁבְּעִנְיָן זֶה יְשַׁבְּחוּ הַבְּרִיּוֹת גַּם אֶת אָשְׁרוֹ וְאֶת בִּינָתוֹ. וְלָכֵן הָיָה מְשׁוֹטֵט בְּכָל הַיַּעַר רָכוּב עַל סוּסוֹ, הָיָה מֵצִיץ פֹּה וּמֵצִיץ שָׁם, וְאַף אַחַת מִן הַיְפֵהפִיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר לֹא הָיְתָה בְּעֵינָיו יָפָה דַיָּהּ. לַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁתָּר אֶת כָּל אוּלַמֵּי הַמְּחוֹלוֹת בְּבַקְּשׁוֹ אֶת הַיָּפָה בְּכֻלָּן, שָׁמַע בְּאַחַד הַיָּמִים, כִּי הַיָּפָה וְהַצְּנוּעָה בְּכָל הַיַּעַר הִיא בִתּוֹ שֶׁל חוֹטֵב עֵצִים עָנִי. הִיא חַיָּה חַיִּים שְׁקֵטִים לְעַצְמָהּ, מְטַפֶּלֶת בְּחָרִיצוּת וּבִשְׁקִידָה בְּמֶשֶׁק בֵּית אָבִיהָ, וְאַף פַּעַם אַחַת לֹא תָבוֹא לְהֵרָאוֹת בְּאוּלָם הַמְּחוֹלוֹת, אַף לֹא בְּיוֹם חַג וּמוֹעֵד.

מִשֶּׁשָּׁמַע פֶּטֶר עַל דְּבַר יַלְדַּת פְּלָאִים זֹאת שֶׁבַּיַּעַר הַשָּׁחוֹר, גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהִשְׁתַּדֵּךְ אֵלֶיהָ, וְהוּא רָכַב לְאוֹתוֹ הַצְּרִיף שֶׁתֵּאֲרוּהוּ לוֹ כְמִשְׁכָּנָהּ. וְאָבִיהָ שֶׁל אֱלִישֶָׁבַע הַיָּפָה קִבֵּל מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹמְמוּת אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן הַנִּכְבָּד מְאֹד, וְהוּא הִשְׁתּוֹמֵם עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי אָדוֹן זֶה הוּא הָאָדוֹן פֶּטֶר הֶעָשִׁיר וְהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת חֲתָנוֹ. וְאַף אָמְנָם לֹא הִרְבָּה לְהִמָּלֵךְ בְּלִבּוֹ, שֶׁכֵּן חָשַׁב, כִּי מֵעַתָּה יָבוֹא הַקֵּץ לְכָל דַּאֲגוֹתָיו וּלְכָל עָנְיוֹ, וּבְכֵן נֵאוֹת לוֹ בְּלִי שֶׁשָּׁאַל אֶת פִּי אֱלִישֶׁבַע הַיָּפָה, וְהַיַּלְדָּה הַטּוֹבָה נִשְׁמְעָה לוֹ וְלֹא מָרְתָה אֶת פִּיו וְהָיְתָה לְאִשָּׁה לְפֶטֶר מוּנְק.

וְאוּלָם לֹא הוּטַב לָהּ לַמִּסְכֵּנָה כְּפִי שֶׁחָלְמָה מֵרֹאשׁ. הִיא חָשְׁבָה כִּי מֵיטִיבָה הִיא לְהָבִין אֵיךְ לְנַהֵל מֶשֶׁק בַּיִת, וּבְכָל זֹאת לֹא יָשְׁרוּ כַמָּה מִמַּעֲשֶׂיהָ בְּעֵינֵי הָאָדוֹן פֶּטֶר. הִיא חָמְלָה עַל עֲנִיִּים, וְהָיְתָה חוֹשֶׁבֶת, כִּי מֵאַחַר שֶׁבַּעְלָהּ הוּא אָדָם עָשִׁיר, הִנֵּה לֹא לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לָהּ אִם תִּתֵּן פְּרוּטָה לְאִשָּׁה הַמְחַזֶּרֶת עַל הַפְּתָחִים אוֹ גְמִיעַת יַיִן שָׂרוּף לְאִישׁ זָקֵן עָנִי; וְאוּלָם בְּאַחַד הַיָּמִים הִרְגִּישׁ בְּכָךְ הָאָדוֹן פֶּטֶר, וְהוּא דִבֶּר אֵלֶיהָ בְּקוֹל גַּם כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם קוֹצְפוֹת:

– מִשּׁוּם מָה אַתְּ מְבַזְבֶּזֶת אֶת הוֹנִי לְקַבְּצָנִים וּלְאוֹרְחִים פּוֹרְחִים? הַאִם הַבֵאת מָה מִבֵּיתֵךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הָרְשׁוּת לְתִתּוֹ לְאַחֵר? בְּמַטֵּה הַנּוֹדְדִים שֶׁל אָבִיךְ הַקַבְּצָן אֵין אַף לְחַמֵּם מַיִם לְמָרָק, וְהִנֵּה אַתְּ זוֹרֶקֶת אֶת הַכֶּסֶף כִּנְסִיכָה מַמָּשׁ? אִם עוֹד פַּעַם אַחַת תִּתָּפְסִי בַּדָּבָר הַזֶּה אַרְאֵךְ אֶת נַחַת זְרוֹעִי!

וֶאֱלִישָׁבַע הַיָּפָה בָּכְתָה בְּחַדְרָהּ עַל קְשִׁי לֵב בַּעְלָהּ, וְכַמָּה פְּעָמִים אָמְרָה לְנַפְשָׁהּ, כִּי מוּטַב לָהּ לָשֶׁבֶת בִּצְרִיפוֹ הַדַּל שֶׁל אָבִיהָ מַאֲשֶׁר בְּבֵית פֶּטֶר שֶׁהוּא עָשִׁיר, אֲבָל קְשֵׁה לֵב וְקַמְצָן. אוֹי, אִלּוּ יָדְעָה כִּי לִבּוֹ לֵב שַׁיִשׁ וְאֵין הוּא עָלוּל לֶאֱהוֹב לֹא אוֹתָהּ וְלֹא שׁוּם אָדָם אַחֵר, כִּי עַתָּה וַדַּאי שֶׁלֹא הָיְתָה מִתְפַּלְאָה עוֹד. וְאוּלָם מֵעַתָּה, בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּשְׁבָה לִפְנֵי הַדֶּלֶת וְעָנִי הָיָה עוֹבֵר עַל פָּנֶיהָ וּמַסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ לִכְבוֹדָהּ וּפוֹתֵחַ בְּדִבּוּרוֹ הָרָגִיל, הָיְתָה הִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ, שֶׁלֹא תִרְאֶה אֶת הֶעָנִי בְּצָרָתוֹ, וְקוֹפֶצֶת יָדָהּ בְּחָזְקָה, מִיִּרְאָה פֶּן תִּשְׁלַח אוֹתָהּ בְּלִי מֵשִׂים אֶל כִּיסָהּ לְהוֹצִיא מִשָּׁם מִסְפַּר פְּרוּטוֹת. וְכָכָה קָרָה הַדָּבָר שֶׁלָּאֱלִישֶׁבַע הַיָּפָה יָצָא שֵׁם רָע בְּכָל הַיַּעַר, כִּי הִנֶּהָ קַמְצָנִית וְרָעַת לֵב אַף מִפֶּטֶר מוּנְק.

וְאוּלָם יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע שׁוּב לִפְנֵי בֵיתָהּ כְּשֶׁהִיא טֹוָה וּשְׂפָתֶיהָ מְמַלְמְלוֹת שִׁירָה, כִּי לִבָּהּ הָיָה טוֹב עָלֶיהָ, יַעַן כִּי מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וְהָאָדוֹן פֶּטֶר יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל סוּסוֹ. וְהִנֵּה נִרְאָה בַּדֶּרֶךְ אִישׁ זָקֵן קְטַן קוֹמָה, וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב וְנוֹשֵׂא עַל שִׁכְמוֹ שַׂק גָּדוֹל וְכָבֵד, וּבְעוֹדוֹ רָחוֹק מִמֶּנָּה שָׁמְעָה אוֹתוֹ נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת וְגוֹנֵחַ מִכֹּבֶד מַשָּׂאוֹ. וְהַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע הִתְבּוֹנְנָה בוֹ בְּחֶמְלָה וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי אָסוּר הָיָה לְהַעֲמִיס מַשָּׂא כָּבֵד כָּזֶה עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל אָדָם זָקֵן וְחַלָּשׁ כָּכָה.

וְהַיָּשִׁישׁ הַגּוּץ הָלַךְ וְהִתְקָרֵב צוֹלֵעַ וְגוֹנַחַ, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד אֶל מוּל פְּנֵי הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע כָּשְׁלוּ בִרְכָּיו וְהוּא נָפַל אַרְצָה תַּחַת שַׂקּוֹ.

– אוֹי, רַחֲמִי נָא עָלַי, גְבֶרֶת, וְהַגִּישִׁי נָא לִי רַק מַיִם לִשְׁתִיָּה! – אָמַר הַיָּשִׁישׁ. – לֹא אוּכַל לְהוֹסִיף לָלֶכֶת, כִּי פֹה כָלוּ כֹּחוֹתָי.

– אֲבָל אַל לוֹ לְאִישׁ בִּשְׁנוֹתֶיךָ לָשֵׂאת מַשָׂא כָּבֵד כָּזֶה, – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע.

– כֵּן, אִלּוּלֵא הִכְרִיחַנִי עָנְיִי לִהְיוֹת שָׁלִיחַ כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת נַפְשִׁי, – הֵשִׁיב הַזָּקֵן. – אֲהָהּ, אִשָּׁה עֲשִׁירָה כְּמוֹתֵךְ לֹא תֵדַע עַד כַּמָּה מַכְאִיבָה הַדַּלּוּת וּמַה מְּתוּקִים הֵם מַיִם קָרִים לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה בְּיוֹם חֹם כָּזֶה.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִהֲרָה לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה, הוֹרִידָה אֶת הַכַּד מֵעַל הַכַּרְכֹּב וּמִלְאָה אוֹתוֹ מָיִם; וְאוּלָם בְּדֶרֶךְ שׁוּבָהּ, בְּהִמָּצְאָהּ רַק עוֹד מִסְפַּר צְעָדִים מִמֶּנּוּ, וּבִרְאוֹתָהּ אֶת הַזָּקֵן הַחַלָּשׁ יוֹשֵׁב עַל שַׁקּוֹ נִדְכָּא וְגַלְמוּד, הִרְגִּישָׁה חֶמְלָה רַבָּה בְּלִבָּהּ, וְהִיא הֶעֶלְתָה עַל דַּעְתָּהּ כִּי בַעְלָהּ אֵינוֹ עַתָּה בַּבַּיִת, וְלָכֵן הִצִּיגָה אֶת כַּד הַמַּיִם הַצִּדָּה, לָקְחָה גָבִיעַ וּמִלְאָה אוֹתוֹ יַיִן, הִנִּיחָה עָלָיו פְּרוּסַת לֶחֶם דָּגָן טוֹב וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הַזָּקֵן.

– כָּךְ, וְגַם גְּמִיאַת יַיִן תִּנְעַם לְךָ מִמַּיִם, כִּי הִנֵּה זָקַנְתָּ מְאֹד, – אָמְרָה. – אֲבָל אַל נָא תִשְׁתֶּה בְּחִפָּזוֹן רַב כָּל כָּךְ, וְאַף אֶת הַלֶּחֶם אֱכֹל!

וְהַיָּשִׁישׁ הִבִּיט עָלֶיהָ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, עַד שֶׁעֵינָיו הַזְּקֵנוֹת מָלְאוּ נִטְפֵי דְמָעוֹת גְּדוֹלִים, הוּא שָׁתָה וְאַחַר אָמַר:

– הִנֵּה זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי וְלֹא רָאִיתִי בִלְתִּי אִם אֲנָשִׁים מוּעָטִים אֲשֶׁר לִבָּם מָלֵא חֶמְלָה כְּלִבֵּךְ וְיוֹדְעִים לָתֵת אֶת מַתְּנוֹתֵיהֶם בְּעַיִן יָפָה וּבְדֶרֶךְ מְלַבֶּבֶת כְּמוֹתֵךְ, הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע. וּבִשְׂכַר זֶה וַדַּאי יִיטַב לָךְ מְאֹד עֲלֵי אֲדָמוֹת, כִּי לֵב כָּזֶה וַדַּאי יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ.

– וַדַּאי! וְאֶת שְׂכָרָהּ תְּקַבֵּל תֵּכֶף וּמִיָּד! – נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה נוֹרָאָה, וְכַאֲשֶׁר הָפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם לְהַבִּיט, וְהִנֵּה הָאָדוֹן פֶּטֶר עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם וּפָנָיו אֲדֻמִּים כְּדָם.

– וְאַף מִן הַיַּיִן הַמְּשֻׁבָּח שֶׁלִּי מָזַגְתְּ לְקַבְּצָנִים, וְאֶת הַגָּבִיעַ הַמִּיֻחָד לִי הִגַּשְׁתְּ לְשִׂפְתֵי אוֹרְחִים פּוֹרְחִים? קַבְּלִי אֵפוֹא אֶת שְׂכָרֵךְ!

וְהַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע נָפְלָה לְרַגְלָיו וּבִקְשָׁה לִסְלֹחַ לָהּ, אֲבָל לֵב הָאֶבֶן לֹא יָדַע חֶמְלָה. הוּא הָפַךְ אֶת הַשּׁוֹט שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וְהִכָּה בַּיָּדִית שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מֵעֵץ הָבְנֶה, עַל מִצְחָהּ בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא נָפְלָה בִּזְרֹעוֹת הַיָּשִׁישׁ בְּלִי רוּחַ חַיִּים בְּקִרְבָּהּ, וְכַאֲשֶׁר רָאָה זֹאת בַּעְלָהּ נִרְאֶה הָיָה כִּי מִיָּד הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ. הוּא גָחַן לִרְאוֹת אִם עוֹד רוּחַ חַיִּים בָּהּ, אֲבָל הַיָּשִׁישׁ הַקָּטָן אָמַר בְּקוֹל מֻכָּר לוֹ:

– לַשָּׁוְא טִרְחָתְךָ, פֶּטֶר הַפֶּחָמִי. הִיא הָיְתָה הַפֶּרַח הַיָּפֶה וְהַנָּעִים בְּכָל הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר, וְאַתָּה רָמַסְתָּ אוֹתוֹ בְּרַגְלֶיךָ, וּמֵעַתָּה לֹא יוֹסִיף עוֹד לִפְרֹחַ עַד עוֹלָם.

הִיא הָיְתָה הַפֶּרַח הַיָּפֶה בְּכָל הַיַּעַר, וְאַתָּה רָמַסְתָּ אוֹתוֹ בְּרַגְלֶיךָ.

וְאָז נִסְתַּלֵּק כָּל הַדָּם מִלְּחָיֵי פֶּטֶר, וְהוּא אָמַר:

– וּבְכֵן אַתָּה הוּא, הָאָדוֹן בַּעַל הָאוֹצָרוֹת? וְאוּלָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, וּמַה שֶּׁקָרָה הֶכְרַח הָיָה שֶׁיִּקְרֶה. אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא תִמְסְרֵנִי לְבֵית הַמִּשְׁפָּט כְּרוֹצֵחַ.

– אֻמְלָל! – הֵשִׁיב אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית. –מַה יִּתְרוֹן לִי בָזֶה שֶׁאַעֲלָה לִתְלִיָּה אֶת לְבוּשְׁךָ הָאַרְצִי עָלֶיךָ לְפַחֵד לֹא מִפְּנֵי בָתֵּי הַמִּשְׁפָּט הָאַרְצִיִּים, כִּי אִם מִפְּנֵי אֲחֵרִים חֲמוּרִים יוֹתֵר, יַעַן כִּי מָכַרְתָּ אֶת נִשְׁמָתְךָ לַשָּׂטָן.

– וְאַף אִם מָכַרְתִּי אֶת לִבִּי – צָעַק פֶּטֶר, – הִנֵּה אֵין אִישׁ אָשֵׁם בָּזֶה כִּי אִם אַתָּה וְאוֹצְרוֹתֶיךָ הַמְרַמִּים. אַתָּה, רוּחַ הַמִּרְמָה, הוֹלַכְתָּ אוֹתִי לַאֲבַדּוֹן, אִלַּצְתָּ אוֹתִי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִיַּד אַחֵר, וְאַתָּה הוּא הָאָשֵׁם בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶּה.

וְאוּלָם אַךְ יָצְאוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו, וְהִנֵּה גָדַל פִּתְאֹם אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית, וְהוּא נִתְגַּדֵּל וְנִתְרַחֵב, וְעֵינָיו נַעֲשׂוּ גְדוֹלוֹת כְּמוֹ קְעָרוֹת לְמָרָק, וּפִיו נַעֲשָׂה כְּמוֹ תַנּוּר אֵשׁ, וּמִתּוֹכוֹ פָּרְצוּ לֶהָבוֹת. פֶּטֶר נָפַל לְפָנָיו עַל בִּרְכָּיו, וְלֹא הוֹעִיל לוֹ לֵב הָאֶבֶן שֶׁלֹּא יִרְעַד כֻּלוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְעֲדוּ עֲלֵי הָעֵצִים מִפְּנֵי הָרוּחַ. כְּמוֹ בְצִפָּרְנֵי נֵץ תְּפָשׂוֹ רוּחַ הַיַּעַר בְּעָרְפּוֹ, הָפַךְ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר תַּהֲפֹךְ רוּחַ סְעָרָה עָלִים כְּמוּשִׁים, וְזָרַק אוֹתוֹ אַרְצָה. עַד שֶׁכָּל עַצְמוֹתָיו הִשְׁמִיעוּ קוֹל נֵפֶץ.

– תּוֹלַעַת הָאֲדָמָה! – קָרָא בְּקוֹל מַרְעִים כָּרַעַם: – לוּ חָפַצְתִּי כִּי עַתָּה יֵשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לְנַפֶּצְךָ לִרְסִיסִים, כִּי חִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם רוּחַ הַיָּעַר. וְאוּלָם בִּזְכוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה מֵתָה זוֹ, אֲשֶׁר הֶאֱכִילַתְנִי וְהִשְׁקַתְנִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ זְמַן שְׁמֹנָה יָמִים. אִם לֹא תָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, אָז בּוֹא אָבוֹא וַאֲפוֹרֵר אֶת עַצְמוֹתֶיךָ, וְאַתָּה בַּחֲטָאֶיךָ תָּמוּת.

יא

וּכְבָר הָיָה עֶרֶב בָּעֵת אֲשֶׁר אֲנָשִׁים אֲחָדִים שֶׁעָבְרוּ בַמָּקוֹם הַהוּא רָאוּ אֶת פֶּטֶר מונְק הֶעָשִׁיר מוּטָל עַל הָאָרֶץ. הֵם הֲפָכוּהוּ לְכָל צַד וּבִקְשׁוּ לִרְאוֹת, אִם עוֹד יֵשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אֲבָל שָׁעָה רַבָּה הָיוּ כָל מַאֲמַצֵּיהֶם לַשָׁוְא. לַסּוֹף נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם בַּבַּיִת וְהֵבִיא מִשָּׁם מַיִם וּזְרָקָם עָלָיו. אָז הֵחֵל פֶּטֶר לִנְשֹׁם, נֶאֱנַח וּפָקַח אֶת עֵינָיו, הִבִּיט שָׁעָה רַבָּה עַל סְבִיבוֹתָיו, וְלַסּוֹף שָׁאַל עַל הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע; אֲבָל אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ. הוּא הִבִּיעַ לָאֲנָשִׁים אֶת תּוֹדָתוֹ עַל עֶזְרָתָם, אַחַר חָמַק וְעָבַר לְבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע לֹא נִמְצְאָה לֹא בַמַּרְתֵּף וְלֹא בְשׁוּם מָקוֹם, וּמַה שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינָיו כַּחֲלוֹם נוֹרָא הָיְתָה אֱמֶת נוֹרָאָה.

וְעַתָּה, בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ אִתּוֹ, עָלוּ עַל לִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְשֻׁנּוֹת; הוּא לֹא פָחַד מִפְּנֵי שׁוּם דָּבָר, שֶׁכֵּן לֵב קַר הָיָה לוֹ, אֲבָל בְּחָשְׁבוֹ עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ עָלְתָה עַל לִבּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה עַל מוֹת עַצְמוֹ, וְעַד כַּמָּה יִהְיֶה עָמוּס מַשָּׂא כָבֵד בָּעֵת שֶׁיִּסְתַּלֵּק לָעוֹלָם הַבָּא, מַשָּׂא כָבֵד שֶׁל דִּמָעוֹת עֲנִיִים, שֶׁל אַלְפֵי קִלְלוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָם לְרַכֵּךְ אֶת לִבּוֹ, שֶׁל צָרוֹת הָאֻמְלָלִים, אֲשֶׁר שִׁסָּה בָּהֶם אֶת כְּלָבָיו, וְשֶׁל יֵאוּשָׁהּ הַדּוֹמֵם שֶׁל אִמּוֹ וְשֶׁל דָּמָהּ הַשָּׁפוּךְ שֶׁל אֱלִישֶׁבַע הַיָּפָה וְהַשְּׁקֵטָה. וְהֵן אִם יָבוֹא אָבִיהָ, הָאִישׁ הַזָּקֵן, וְיִשְׁאַל: “אֵיפֹה בִתִּי, הִיא אִשְׁתְּךָ?” אַף לֹא יֵדַע מַה לַּעֲנוֹתוֹ. וְאֵיךְ אַפוֹא יוּכַל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ כָל הַיְעָרוֹת, כָּל הַיַּמִים,

כָּל הָהָרִים וְכָל חַיֵּי בְּנֵי הָאָדָם?

וְאַף בַּחֲלוֹמוֹתָיו בַּלַּיְלָה הִתְעַנָּה מְאֹד, וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל נָעִים שֶׁקָּרָא לוֹ: “פֶּטֶר, הַמְצֵא לְךָ לֵב חַם יוֹתֵר!” וּבְכָל פַּעַם שֶׁהֵקִיץ מִהֵר לַעֲצֹם שׁוּב אֶת עֵינָיו, כִּי לְפִי הַקּוֹל הִכִּיר, כִּי אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ שֶׁהִשְׁמִיעָה אַזְהָרָה זוֹ בְּאָזְנָיו.

וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת הָלַךְ אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ לְפַזֵּר שָׁם אֶת רַעְיוֹנוֹתָיו, וְשָׁם מָצָא אֶת יְחֶזְקֵאל בַּעַל גּוּף. הוּא יָשַׁב עַל יָדוֹ, וְהֵם דִּבְּרוּ עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים, עַל מֶזֶג הָאֲוִיר הַיָּפֶה וְעַל הַמִּלְחָמָה וְעַל הַמִּסִּים וְלַסּוֹף גַּם עַל הַמָּוֶת, וְאֵיךְ פֹּה וָשָׁם מֵת אִישׁ לְפֶתַע פִּתְאֹם. וְאָז שָׁאַל פֶּטֶר אֶת בַּעַל גּוּף, מַה דַּעְתּוֹ עַל הַמָּוֶת, וּמַה יִהְיֶה לְאַחַר כָּךְ? וִיחֶזְקֵאל עָנָהוּ, כִּי אֶת הַגּוּף מְקַבְּרִים בָּאֲדָמָה, וְאִלּוּ הַנְּשָׁמָה אוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה הַשָּׁמַיְמָה, אוֹ יוֹרֶדֶת לְמַטָּה הַשְּׁאוֹלָה.

– וּבְכֵן מְקַבְּרִים גַּם אֶת הַלֵּב? – שָׁאַל פֶּטֶר מִתּוֹךְ הִתְעַנְיְנוּת מְרֻבָּה.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, גַּם הַלֵּב נִקְבָּר.

– וְאָדָם אֲשֶׁר לִבּוֹ אֵין לוֹ עוֹד? – הוֹסִיף פֶּטֶר לִשְׁאוֹל.

וּבְדַבְּרוֹ זֹאת הַבִּיט בּוֹ יְחֶזְקֵאל וּמַרְאֵה פָּנָיו נּוֹרָא.

– מַה כַּוָּנָתְךָ לֵאמֹר בָּזֶה? הַאִם אוֹמֵר אַתָּה לְהִתְעַלֵּל בִּי? הַאִם סָבוּר אַתָּה, כִּי לֵב אֵין לִי?

– אוֹי, לֵב יֵשׁ לְךְ דַיֶּךָ וְהוּא מוּצָק כְּאָבֶן.

יְחֶזְקֵאל הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְתִמָּהוֹן, הָפַךְ אֶת פָּנָיו וְהִבִּיט עַל סְבִיבָיו, אִם אֵין שׁוֹמֵעַ אוֹתָם, וְאַחַר אָמַר:

– מֵאַיִן יָדוּעַ לְךְ הַדָּבָר? וְאוּלַי גַּם לִבְּךָ אֵינוֹ דוֹפֵק עוֹד?

–אֵינוֹ דּוֹפֵק עוֹד, עַל כָּל פָּנִים לֹא פֹּה בְּקִרְבִּי! – הֵשִׁיב פֶּטֶר מוּנְק. – אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ עַתָּה, לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן, אֳמָר לִי אֵפוֹא, מַה יִהְיֶה בְּעִנְיַן לִבּוֹתֵינוּ אָנוּ?

– וְלָמָּה זֶה תִּשְׁאַל עַל כָּךְ, חֲבֵרִי? – שָׁאַל יְחֶזְקֵאל בִּצְחוֹק. – הֵן חַיֶּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת בְּטוּחִים, וּמַה לְּךָ עוֹד הֵן אָמְנָם בָּזֶה הוּא הַיִּתְרוֹן שֶׁל לִבּוֹתֵינוּ הַקָּרִים, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט בָּנוּ הַפַּחַד מִפְּנֵי מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה.

– נָכוֹן הַדָּבָר; וּבְכָל זֹאת אָנוּ מוֹסִיפִים לַחְשֹׁב, וְאִם אָמְנָם עַתָּה לֹא אֵדַע כָּל פַּחַד, הִנֵּה בְּכָל זֹאת זָכוּר לִי הֵיטֵב עַד כַּמָּה הִרְבֵּיתִי לְפַחֵד מִפְּנֵי הַגֵּיהִנֹּם בְּעוֹדִי נַעַר קָטָן וְתָמִים.

– וּבְכֵן – וַדַּאי שֶׁלֹא יִיטַב לָנוּ שָׁם, – אָמַר יְחֶזְקֵאל. – פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי עַל כָּךְ אֶת אַחַד הַמּוֹרִים, וְהוּא אָמַר לִי, כִּי לְאַחַר מִיתָה שׁוֹקְלִים אֶת הַלְּבָבוֹת כַּמָּה הֵם כִּבְדֵי פֶשַׁע. הַקַּלִים שֶׁבָּהֶם עוֹלִים לְמַעְלָה וְהַכְּבֵדִים יוֹרְדִים לְמַטָה, וְסָבוּר אֲנִי כִּי הָאֲבָנִים שֶׁלָּנוּ מִשְׁקָלָן וַדַּאי יִהְיֶה כָּבֵד מְאֹד.

וַדַּאי שֶׁכֵּן, – הַשִׁיב פֶּטֶר. – וְכַמָּה פְּעָמִים מְאֹד לֹא נָעִים לִי לְעַצְמִי עַל אֲשֶׁר לִבִּי הוּא חֲסַר חֶמְלָה וְאָדִישׁ הוּא כָּל כָּךְ בְּעֵת חָשְׁבִי עַל דְּבָרִים אֵלֶּה.

כָּכָה דִבְּרוּ הַשְּׁנָיִם. וְאוּלָם בַּלַּיְלָה הַבָּא שָׁמַע פֶּטֶר אוֹתוֹ הַקּוֹל הַיָּדוּעַ לוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים: “פֶּטֶר, הַמְצֵא לְעַצְמְךָ לֵב חַם יוֹתֵר!” הוּא לֹא הִרְגִּישׁ שׁוּם חֲרָטָה עַל הֲמִיתוֹ אוֹתָהּ, אֲבָל בָּעֵת שֶׁסִּפֶּר לְאַנְשֵׁי הַבַּיִת, כִּי אִשְׁתּוֹ יָצְאָה לְמַסָּעֶיהָ הָיָה שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה: “אֲבָל מִי יוֹדֵעַ לְאָן נָסְעָה?”

וְכֵן עָבְרוּ עָלָיו שִׁשָּׁה יָמִים, וּבְכָל לַיְלָה וְלַיְלָה שָׁמַע אוֹתוֹ קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו אוֹתָם הַדְּבָרִים, וּבְכָל פַּעַם חָשַׁב עַל רוּחַ הַיַּעַר וְעַל אִיּוּמוֹ הַנּוֹרָא, וְאוּלָם בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קָפַץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְקָרָא:

– טוֹב אֵפוֹא, הָבָה אֶרְאֶה, אִם אוּכַל לְהַמְצִיא לִי לֵב חַם יוֹתֵר. כִּי אוֹתָהּ אֶבֶן אֲדִישָׁה שֶׁבְּקִרְבִּי עוֹשָׂה לִי אֶת חַיַּי שׁוֹמְמִים וּמְשַׁעַמְמִים.

והוּא מִהֵר לִלְבּוֹשׁ אֶת בִּגְדֵי הַחַג שֶׁלוֹ וְיָשַׁב עַל סוּסוֹ וְרָכַב אֶל חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים.

וּבְחֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים, שֶׁשָׁם עוֹמְדִים הָעֵצִים צְפוּפִים, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאַחַד הָעֵצִים וְהָלַךְ בִּצְעָדִים מְהִירִים לְרֹאשׁ הַגִּבְעָה, וְכַאֲשֶׁר עָמַד לִפְנֵי הָאֲשׁוּחַ הֶעָבֶה קָרָא שׁוּב:

– הוֹי, בַּעַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּיַעַר הָאֲשׁוּחִים, אֲשֶׁר בֶּן כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים אַתָּה, וּלְךָ הִיא כָל הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם אֲשׁוּחִים נְטוּעִים, הִגָּלֶה נָא אֵלַי אֲשֶׁר בְּיוֹם רִאשׁוֹן נוֹלָדְתִּי.

וְאִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הוֹפִיעַ, אֲבָל לֹא בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְלֹא בְחִבָּה וּבִידִידוּת כְּמוֹ לְפָנִים, כִּי אִם קוֹדֵר וְעָצוּב רוּחַ. הוּא הָיָה לָבוּשׁ מְעִיל קָטֹן עָשׂוּי מִזְּכוּכִית שְׁחוֹרָה, וּרְדִיד אֵבֶל אָרֹךְ הָיָה תָּלוּי וּמְרַפְרֵף מִכּוֹבָעוֹ, וּפֶטֶר יָדַעַ הֵיטֵב עַל מִי הוּא מִתְאַבֵּל.

– מַה חֶפְצְךָ בְּבֵיתִי, פֶּטֶר מוּנְק? – שָׁאַל בְּקוֹל עָמוּם.

– עוֹד מִשְׁאָלָה אַחַת יֵשׁ לִי, אֲדוֹנִי בַּעַל הָאוֹצָרוֹת, – עָנָה פֶּטֶר כְּשֶׁעֵינָיו מַשְׁפִּילוֹת לְהַבִּיט.

– הַאֻמְנָם יֵשׁ עוֹד מִשְׁאָלָה לְלֵב אֶבֶן? – אָמַר הַלָּז, – יֵשׁ לְךָ כָּל מַה שֶׁדָּרוּשׁ לְךָ לְפִי טַעַמְךְ הַגָּרוּעַ, וּוַדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה לִי לְמַלֵּא אֶת מִשְׁאַלְתֶּךָ.

– אֲבָל אַתָּה הִבְטַחְתַּנִי לְמַלֵּא לִי שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת, וְאַחַת עוֹד נִשְׁאֲרָה לִי.

– אֲבָל הָרְשׁוּת בְּיָדִי לִדְחוֹתָהּ, אִם הִנֶּהָ טִפְּשִׁית, – הוֹסִיף רוּחַ הַיָּעַר. – וְאוּלָם הָבָה אֶשְׁמַע מָה חֶפְצְךָ?

– אִם כֵּן הוֹצֵא מִקִּרְבִּי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְהָשִׁיבָה לִי אֶת לִבִּי הֶחָי! - אָמַר פֶּטֶר.

– הַאִם אָנֹכִי עָשִׂיתִי עִמְּךָ אֶת הָעֵסֶק? – שָׁאַל אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית. – הַאִם מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי הִנְנִי הַמַּעֲנִיק לִבְנֵי אָדָם עֹשֶר וּלְבָבוֹת קָרִים? שָׁם, אֶצְלוֹ עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ אֶת לִבֶּךָ.

– אֲהָהּ, הוּא לֹא יְשִׁיבוֹ לִי עַד עוֹלָם, – עָנָה פֶּטֶר.

– צַר לִי עָלָיךְ, אִם כִּי אָדָם רַע אָתָּה, – אָמַר הָאִישׁוֹן לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר רֶגַע בַּדָּבָר. – אֲבָל מֵאַחַר שֶׁמִּשְׁאַלְתְּךָ אֵינָהּ טִפְּשִׁית, לָכֵן לֹא אוּכַל לְפָחוֹת לִמְנֹעַ מִמְּךָ אֶת עֶזְרָתִי, שְׁמָעֵנִי אֵפוֹא: אֶת לִבְּךָ לֹא תוּכַל עוֹד לְהַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּם כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל בְּעָרְמָה תוּכָל, וְאוּלַי לֹא יִקְשֶׁה לְךָ הַדָּבָר יוֹתֵר מִדָּי, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אוֹתוֹ מִיכַל אֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ, אִם כִּי חָכָם הוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וּבְכֵן, לֵךְ מִפֹּה יָשָׁר אֵלָיו וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ! – וְהוּא מָסַר קָמֵעַ לְיָדוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת כָּל הָעֵצוֹת וְהַהוֹרָאוֹת הַדְּרוּשׁוֹת וְהוֹסִיף: – אֵין לוֹ הָרְשׁוּת לְהַזִּיק לְךָ בְּעוֹדְךָ חַי, וְהוּא יוֹצִיאֲךָ לַחָפְשִׁי אִם תַּעֲשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹרִיתִיךָ. וְכַאֲשֶׁר תְּקַבֵּל מִיָּדוֹ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, שׁוּב אֵלַי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה!

יב

פֶּטֶר מוּנְק חָרַת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת כָּל דְּבָרָיו, שָׂם אֶת הַקָּמֵעַ בְּכִיסוֹ וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל מִשְׁכַּן מִיכַל הַהוֹלַנְדִּי. הוּא קָרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּשְׁמוֹ, וּמִיָּד הוֹפִיעַ הָעֲנָק לְפָנָיו.

– אַתָּה הָרַגְתָּ אֶת אִשְׁתֶּךָ? – שְׁאֵלוֹ מִתּוֹךְ צְחוֹק פָּרוּעַ. – אַף אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׁה כָּךְ. הִיא בִּזְבְּזָה אֶת רְכוּשְׁךָ לַעֲדַת הַקַּבְּצָנִים. אֲבָל עָלֶיךָ לָצֵאת לִזְמַן מָה לְחוּץ לָאָרֶץ, כִּי רַב יִהְיֶה הַשָּׁאוֹן כַּאֲשֶׁר לֹא יִמְצָאוּהָ עוֹד; וּבְכֵן, אַתָּה זָקוּק וַדַּאי לְכֶסֶף, וּלְשֵׁם זֶה בָּאתָ הֵנָּה?

יָפֶה שִׁעַרְתָּ! – עָנָה פֶּטֶר. – וְאָמְנָם הַרְבֵּה כֶסֶף דָּרוּשׁ לִי, כִּי הַדֶּרֶךְ לַאֲמֵרִיקָה רְחוֹקָה מְאֹד.

מִיכַל הָלַךְ בְּרֹאשׁ וֶהֱבִיאוֹ לְתוֹךְ צְרִיפוֹ. שָׁם פָּתַח אַרְגָּז שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַרְבֶּה כֶסֶף וְהוֹצִיא מִשָּׁם כַּמָּה גְלִילֵי זָהָב. וּבְעוֹד הוּא מוֹנָה אֶת הַכֶָּסֶף עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבֶּר פֶּטֶר:

– קַל דַּעַת אַתָּה, מִיכַל, אֲשֶׁר רִמִּיתָ אוֹתִי וְאָמַרְתָּ לִי, כִּי יֵשׁ לִי אֶבֶן בִּמְקוֹם לֵב וְכִי לִבִּי נִמְצָא אֶצְלֶךָ!

– וּכְלוּם אֵין הַדָּבָר כָּךְ? – שָׁאַל מִיכָל בְּתִמָּהוֹן: – כְּלוּם תַּרְגִישׁ אֶת לִבֶּךָ? הַאִם לֹא קַר הוּא כְּקֶרַח? וּכְלוּם תַּרְגִישׁ פַּחַד אוֹ צָעַר? אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה מִתְחָרֵט עַל מָה?

– אַתָּה רַק הִכְרַחְתָּ אֶת לִבִּי לַעֲמֹד דּוּמָם בִּמְקוֹמוֹ, אֲבָל עֲדַיִן הוּא נִמְצָא בְּקִרְבִּי, וְכֵן גַּם אֵצֶל יְחֶזְקֵאל, וְהוּא עַצְמוֹ אָמַר לִי, כִּי רַמֵּה רִמִּיתָנוּ; אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ לַעֲקֹר לֵב מִקִּרְבּוֹ שֶׁל אָדָם בְּלִי שֶׁיַּרְגִישׁ בְּכָךְ וּבְלִי שׁוּם סַכָּנָה לְחַיָּיו. לְשֵׁם כָּךְ הָיִיתָ זָקוּק לִכְשָׁפִים.

אֲבָל הֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ – קָרָא מִיכַל נִרְגָּז, – כִּי אַתָּה וִיחֶזְקֵאל וְכָל הָאֲנָשִׁים הָעֲשִׁירִים, שֶׁהָיָה לָהֶם עֵסֶק עִמִּי, לְכֻלָּם יֵשׁ לֵב קַר כְּמוֹ לְךָ, וְלִבּוֹתֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים נִמְצָאִים אֶצְלִי פֹּה בְּחַדְרִי.

– אוֹי, עַד כַּמָּה מְהִירָה לְשׁוֹנְךָ לְדַבֵּר שְׁקָרִים! – צָחַק פֶּטֶר, – כָּל הַבְּדוּתוֹת הָאֵלֶּה תּוּכַל לְסַפֵּר לְמִישֶׁהוּ אַחֵר! הֲתַחְשֹׁב כִּי בִימֵי מַסָּעַי לֹא רָאִיתִי לַהֲטוּטִים מֵעֵין אֵלֶה לַעֲשָׂרוֹת? אוֹתָם הַלְּבָבוֹת הַנִּמְצָאִים פֹּה בְּחַדְרְךָ עֲשׂוּיִם מִשַּׁעֲוָה בִּדְמוּת לְבָבוֹת אֲמִתִּיִּים. אִישׁ עָשִׁיר אַתָּה, בָּזֶה אֲנִי מוֹדֶה, אֲבָל לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים לא תֵדַע.

אָז נִתְקַצֵּף הָעֲנָק וְהוּא פָּתַח בְּחָזְקָה אֶת דֶּלֶת הֶחֶדֶר.

הִכָּנֵס אֵפוֹא וּקְרָא אֶת כָּל הַפְּתָקִים, וּרְאֵה, אוֹתוֹ פֶּתֶק שָׁם, הֲרֵי הוּא לִבּוֹ שֶׁל פֶּטֶר מוּנְק; הֲתִרְאֶה, אֵיךְ הוּא מַרְעִיד? הַאִם גַּם זֹאת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִשַּׁעֲוָה?

– וּבְכָל זֹאת, הוּא עָשׂוּי מִשַּׁעֲוָה, – הֵשִׁיב פֶּטֶר. – כִּי לֵב אֲמִתִּי לֹא יִדְפֹּק כָּכָה; וְלִבִּי אֲנִי עֲדַיִן בְּקִרְבִּי הוּא נִמְצָא. לא, לֹא תֵדַע לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים!

אִם כֵּן הִנְנִי לְהוֹכִיחַ לְךָ זֹאת! – קָרָא הַלָּז בְּרָגְזָה, – עוֹד מְעַט תַּרְגִישׁ בְּעַצְמְךָ, כִּי אָמְנָם לִבְּךָ הוּא.

וְהוּא לְקָחוֹ בְּיָדוֹ, פָּתַח אֶת חֻלְצָתוֹ שֶׁל פֶּטֶר וְהוֹצִיא אֶבֶן מִקִּרְבּוֹ וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ. אַחַר לָקַח אֶת לִבּוֹ הָאֲמִתִּי, חִמְּמוֹ בְּרוּחַ פִּיו וְשָׂם אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת בִּמְקוֹם הָאֶבֶן, וּמִיָּד הִרְגִישׁ פֶּטֶר אֵיךְ הוּא דּוֹפֵק, וְשׁוּב הָיָה בִיכָלְתּוֹ לִשְׂמֹחַ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.

– וְאֵיךְ אַתָּה מַרְגִישׁ כָּעֵת? – שָׁאַל מִיכַל בְּבַת צְחוֹק.

– אָמְנָם כֵּן, הַצֶּדֶק בְּכָל זֹאת אִתָּךְ – הֵשִׁיב פֶּטֶר בְּהוֹצִיאוֹ בִּזְהִירוּת אֶת הַקָּמֵעַ מִכִּיסוֹ. – אָכֵן, קָשֶׁה לְהַאֲמִין כִּי דָּבָר זֶה אֶפְשָׁרִי הוּא.

– הַאִם לֹא כָךְ? וְעַתָּה הִנֵּה תִרְאֶה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים. וְאוּלָם בּוֹא נָא, הִנְנִי לְהַכְנִיס שׁוּב אֶת הָאֶבֶן בְּקִרְבֶּךָ.

הַנַּח לִי, אָדוֹן מִיכַל! – קָרָא פֶּטֶר, וְהוּא פָּסַע פְּסִיעָה אַחַת לַאֲחוֹרָיו וְהֵרִים אֶת הַקָּמֵעַ לְמוּלוֹ. – הַפַּעַם הִנֵּה אֲנִי הוּא שֶׁרִמִּיתִי אוֹתָךְ!

וּפִתְאֹם הֵחֵל מִיכָל לְהִתְקַטֵּן וּלְהִתְקַטֵן, וְהוּא נָפַל אַרְצָה וְהִתְפַּתֵּל כְּתוֹלַעַת פַּעַם הֵַנָּה וּפַעַם הֵנָּה, וְהוּא גוֹנֵחַ וְנֶאֱנָק, וְכָל הַלְּבָבוֹת שֶׁמִּסָּבִיב הֵחֵלּוּ לִרְעוֹד וְלִדְפּוֹק, עַד שֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹת כַּקוֹלוֹת אֲשֶׁר בְּבֵית הַמְּלָאכָה שֶׁל עוֹשֵׂי הַשְּׁעוֹנִים. וְאוּלָם פֶּטֶר הִתְחִיל לְפַחֵד, וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו, הוּא רָץ וְיָצָא מִן הַחֶדֶר וּמִן הַבַּיִת, וּבְעוֹד הַפַּחַד רוֹדֵף אַחֲרָיו טִפֵּס הוּא וְעָלָה בְּקִיר הַסֶָּלַע. כִּי הִנֵּה שָׁמַע כִּי מִיכַל מִתְאוֹשֵׁשׁ וְקָם, רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו וּמִשְׁתּוֹלֵל וְשׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו קְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְמַעְלָה רָץ אֶל חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים, סוּפָה נוֹרָאָה עָמְדָה לְהִתְחוֹלֵל, בְּרָקִים פָּרְצוּ יָמִין וּשְׂמֹאל וְהִפִּילוּ עַל יָדוֹ עֵצִים אַדִּירִים, אֲבָל הוּא עָבַר בְּשָׁלוֹם וְהִגִּיעַ אֶל גְּבוּלוֹת מַמְלֶכֶת אִישׁוֹן הַזְכוּכִית.

יג

לִבּוֹ דָפַק בְּשִׂמְחָה וְשָׂמַח רַק מִשּׁוּם שֶׁדָּפַק. וְאוּלָם אַחַר כָּךְ הִבִּיט בְּפַחַד עַל חַיָּיו שֶׁעָבְרוּ וְכֵן גַּם עַל הַסּוּפָה אֲשֶׁר הִשְׁתּוֹלְלָה מֵאַחֲרָיו וְנִפְּצָה אֶת הַיַּעַר מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ. הוּא חָשַׁב עַל הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע, אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה וְהַטּוֹבָה, אֲשֶׁר הוּא רְצָחָהּ מִתּוֹךְ קַמְצָנוּת, הוּא עַצְמוֹ נִרְאָה בְּעֵינָיו כְּחֶלְאַת מִין הָאָדָם, וְהוּא בָכָה תַּמְרוּרִים בָּעֵת שֶׁהִגִּיעַ אֶל גִּבְעַת אִישׁוֹן הַזְכוּכִית.

בַּעַל הָאוֹצָרוֹת כְּבָר יָשַׁב תַּחַת הָאֲשׁוּחַ וְעִשֵּׁן מִמִּקְטֶרֶת קְטַנָּה. וְאוּלָם מַרְאֵהוּ הָיָה עַלִּיז יוֹתֵר מִקֹּדֶם.

– מַדּוּעַ תִּבְכָּה, פֶּטֶר הַפֶּחָמִי? – שְׁאֵלוֹ, – הַאִם לא קִבַּלְתָּ אֶת לִבֶּךָ? הַאִם עוֹד הַלֵּב הַקַּר בְּקִרְבֶּך?

– אוֹי אֲדוֹנִי: – נֶאֱנַח פָּטֶר. – בְּעוֹד הַלֵּב הַקַּר בְּקִרְבִּי לֹא בָכִיתִי אַף פַּעַם אַחַת, עֵינַי הָיוּ יְבֵשׁוֹת כְּמוֹ הָאֲדָמָה בְּחַרְבוֹנֵי קָיִץ. וְאוּלָם עַתָּה כִּמְעַט שֶׁלִבִּי הַיָּשָׁן עוֹמֵד לְהִשָּׁבֵר בְּזָכְרִי אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹלָלְתִּי! אוֹי לִי כִּי יָרַדְתִּי לְחַיֵּי בַּעֲלֵי חוֹבוֹתַי, שִׁסִּיתִי אֶת כְּלָבַי בַּעֲנִיִּים וּבְחוֹלִים, וַהֲלֹא יָדוּעַ לְךְ הֵיטֵב אֵיךְ הִצְלַפְתִּי בְּשׁוֹטִי עַל מִצְחָהּ הַיָּפֶה!

– פֶּטֶר! חוֹטֵא גָדוֹל הָיִיתָ! – אָמַר הָאִישׁוֹן. – הַכֶּסֶף וְהַבַּטָּלָה הִשְׁחִיתוּ אוֹתְךָ, עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ לִבְּךָ לְאֶבֶן, וְלֹא יָדַע עוֹד לֹא שִׂמְחָה וְלֹא תוּגָה, לֹא חֲרָטָה וְלֹא חֶמְלָה. וְאוּלָם הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה מְכַפְּרוֹת, וְאִלּוּ רַק יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה מִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת עַל מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים, כִּי עַתָּה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עוֹד מָה לְטוֹבָתֶךָ.

– אֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בְּשׁוּם דָּבָר, – עָנָה פֶּטֶר וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ בְּעֶצֶב. – קִצִּי הִנֵּה הִגִּיעַ, וְכָל עוֹד חַי אֲנִי לֹא אוּכָל עוֹד לִשְׂמֹחַ, – כִּי מָה אֶעֱשֶׂה בָּעוֹלָם בִּהְיוֹתִי בָּדָד? אִמִּי לֹא תִסְלַח לִי עַד עוֹלָם עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי לָהּ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא הוֹרַדְתִּי אֶת שֵׂיבָתָהּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה, אוֹי, חֲדַל אִישִׁים שֶׁכָּמוֹנִי: וָאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתִּי: מוּטָב שֶׁתַּכֵּנִי נֶפֶשׁ, אֲדוֹנִי בַּעַל הָאוֹצָרוֹת, אָז יָבוֹא הַקֵּץ לְחַיַּי הַשְּׁפָלִים!

טוֹב אֵפוֹא, – הֵשִׁיב הָאִישׁוֹן, – אִם אֵין לְךָ מִשְׁאָלָה אַחֶרֶת תּוּכַל לְהַשִׂיג אֶת מִבֻקָּשֶׁךָ; גַּרְזִנִּי נִמְצָא מוּכָן אֶצְלִי. – הוּא הוֹצִיא בְּשֶׁקֶט גָּמוּר אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִפִּיו, חָבַט אוֹתָהּ בָּעֵץ לְנַקּוֹתָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּכִיסוֹ. אַחַר קָם לְאַט וְהָלַךְ אֶל מֵאַחֲרֵי הָאֲשׁוּחִים. וְאוּלָם פֶּטֶר יָשַׁב בּוֹכֶה בָּעֵשֶׂב, חַיָּיו לֹא הָיוּ עוֹד חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו, וְהוּא חִכָּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ לְמַכַּת הַמָּוֶת. לְאַחַר זְמַן מָה שָׁמַע קוֹל צְעָדִים חֲרִישִׁים מֵאַחֲרָיו וְהוּא חָשַׁב: “עַתָּה הִנֵּה בּוֹא תָבוֹא”.

הַבֵּט עוֹד פַּעַם אַחֲרֶיךָ, פֶּטֶר מוּנְק! – קָרָא הָאִישׁוֹן. הוּא מָחָה אֶת דִּמְעוֹת עֵינָיו וְהִבִּיט אַחֲרָיו וְרָאָה – אֶת אִמּוֹ וְאֶת אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וּשְׁתֵּיהֶן מַבִּיטוֹת אֵלָיו בְּחִבָּה, אָז קָפַץ בְּשִׂמְחָה:

– אִם כֵּן לֹא מֵתָה אַתְּ, אֱלִישֶׁבַע? וְאַף אַתְּ, אִמִּי, פֹּה? וְאַתֶּן סְלַחְתֶּן לִי?

– הֵן נְכוֹנוֹת לִסְלֹחַ לָךְ, – אָמַר אִישׁוֹן הַזְכוּכִית, – יַעַן כִּי מִתְחָרֵט אַתָּה בְּכָל לִבְּךָ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה יִשָּׁכַח וְלֹא יִפָּקֵד עוֹד, שׁוּב עַתָּה הַבַּיְתָה לִצְרִיף אָבִיךָ וְהָיָה פֶּחָמִי כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ לְפָנִים. אִם יָשָׁר וְתָמִים תִּהְיֶה, תְּכַבֵּד אֶת מִשְׁלַח יָדְךָ, וּשְׁכֵנֶיךָ יַרְבּוּ לָאֳהָבְךָ וּלְכַבֶּדְךָ מַאֲשֶׁר אִלּוּ הָיוּ לְךָ עֶשֶׂר חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת זָהָב. – כֹּה דִבֶּר אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית וְנִפְרַד מֵהֶם.

וְהַשְׁלֹשָׁה שִׁבְּחוּהוּ וּבֵרְכוּהוּ וְהָלְכוּ הַבַּיְתָה.

וְהַבַּיִת הַמְפֹאָר שֶׁל פֶּטֶר הֶעָשִׁיר לֹא עָמַד עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד. הַבָּרָק הִצִיתוֹ וּשְׂרָפוֹ עַל כָּל אוֹצְרוֹתָיו. וְאוּלָם מִשָּׁם לֹא הָיָה עוֹד רָחוֹק עַד לַצְּרִיף שֶׁל אָבִיו. וּלְשָׁם הוֹלִיךְ עַתָּה דַרְכָּם, וְהָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה לֹא צִעֲרָה אוֹתָם.

אֲבָל מַה מְּאֹד הִשְׁתּוֹמְמוּ כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַצְּרִיף! צְרִיף זֶה נֶהְפַּךְ לְבֵית אִכָּרִים יָפֶה, וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה פָּשׁוּט, אֲבָל טוֹב וְנָקִי.

– כָּל זֶה עָשָׂה אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הַטּוֹב! – קָרָא פֶּטֶר.

– מַה יָפֶה! – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע. – וּפֹה נָעִים וְנוֹחַ לִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּבַּיִת הַגָּדוֹל עִם הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים שֶׁבּוֹ.

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא נַעֲשָׂה פֶּטֶר מוּנְק אִישׁ יָשָׁר וְשׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ, הָיָה שָׂמֵחַ וּמִסְתַּפַּק בְּחֶלְקוֹ, עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ בְּלִי תַרְעֹמֶת, וְכָכָה קָרָה הַדָּבָר, כִּי הוּא נַעֲשָׂה אָמִיד בְּכֹחַ עַצְמוֹ וְהָיָה מְכֻבָּד וְאָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת בְּכָל הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר. הוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד לְהִתְקוֹטֵט עִם אֱלִישָׁבַע אִשְׁתּוֹ, הָיָה מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ וְנוֹתֵן נְדָבוֹת לָעֲנִיִּים שֶׁדָּפְקוּ עַל דַּלְתּוֹ.

וּלְיָמִים יָלְדָה לוֹ אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ יֶלֶד יָפֶה, וְאָז הָלַךְ פֶּטֶר אֶל חֹרֶשׁ הָאֲשׁוּחִים וְקָרָא לְבַעַל הָאוֹצָרוֹת כְּדַרְכּוֹ מִקֹּדֶם, אֲבָל אִישׁוֹן הַזְכוּכִית לֹא נִתְגַּלָּה לוֹ.

– אֲדוֹנִי בַּעַל הָאוֹצָרוֹת! – קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. – שְׁמָעֵנִי נָא, אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ דָּבָר בִּלְתִּי אִם לְהַזְמִינְךָ לִהְיוֹת הַסַּנְדָּק שֶׁל בְּנִי!

אֲבָל שׁוּם תְּשׁוּבָה לֹא בָאָה; וְרַק נְשִׁיבַת רוּחַ קְצָרָה עָבְרָה בֵּין הָאֲשׁוּחִים וְהִשִּׁיבָה מִסְפַּר צְנוֹבָרִים לְמַטָה אֶל הָעֵשֶׂב.

– וּבְכֵן אֶקַּח לִי אֶת אֵלֶּה לְזִכָּרוֹן, יַעַן אֲשֶׁר אֵין אֶת נַפְשְׁךָ לְהִגָּלוֹת אֵלַי, – קָרָא פֶּטֶר, וְהוּא שָׂם אֶת הַצְנוֹבָרִים בְּכִיסוֹ וְהָלַךְ הַבָּיְתָה.

וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר פָּשַׁט בְּבֵיתוֹ אֶת בֶּגֶד הַחַג שֶׁלּוֹ וְאִמּוֹ הָפְכָה אֶת כִּיסָיו וְעָמְדָה לְהַנִּיחַ אֶת הַבֶּגֶד בָּאַרְגָּז, וְהִנֵּה נָפְלוּ מִתּוֹךְ הַבֶּגֶד אַרְבָּעָה גְלִילֵי זָהָב נָאִים, וּכְשֶׁפָּתְחוּ אוֹתָם מָצְאוּ שָׁם רַק שְׁקָלִים טוֹבִים וַחֲדָשִׁים, וְאַף אֶחָד בָּהֶם לֹא הָיָה מְזֻיָּף, וְזוֹ הָיְתָה מַתְּנַת הַסַּנְדָּק שֶׁל הָאִישׁוֹן שֶׁבְּיַעַר הָאֲשׁוּחִים בִּשְׁבִיל פֶּטֶר הַקָּטֹן.

וְכָכָה חָיוּ לָהֶם בְּשֶׁקֶט וּבְלִי תַרְעֹמֶת, וְכַמָּה פְעָמִים לְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁפֶּטֶר מוּנְק כְּבָר הָיָה בַּעַל שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה, הָיָה אוֹמֵר:

“אָכֵן, מוּטָב לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מֵאֲשֶׁר יִהְיוּ לוֹ זָהָב וּנְכָסִים וְלֵב קָר”.

א

וּבָחוּר אֶחָד תָּם וְיָשָׁר הָיָה עוֹזֵר לְחַיָּטִים, וּשְׁמוֹ לַבָּקָן, וְהוּא לָמַד אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּבֵית רַב חַיָּטִים מִשֻׁבָּח בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, חָלִילָה לָנוּ מִלֵּאמֹר, כִּי יְדֵי לַבָּקָן לֹא הָיוּ מְלֻמָּדוֹת לִמְשֹׁךְ בְּמַחַט, כִּי לְהֶפֶךְ, יָדֹעַ יָדַע לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה יָפָה וּנְקִיָּה, וּכְמוֹ כֵן הָיִינוּ עוֹשִׂים לוֹ עָוֶל אִלּוּ הָיִינוּ מְגַנִּים אוֹתוֹ עַל עַצְלוּתוֹ; וְאוּלָם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאָה כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵין בְּרוּחוֹ נְכוֹנָה: כִּי הִנֵּה כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה יוֹשֵׁב וְתוֹפֵר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, עַד שֶׁהַמַּחַט שֶׁבְּיָדוֹ כְּאִלּוּ נִתְלַבְּנָה וְהַחוּט כְּאִלּוּ הֶעֱלָה עָשָׁן, וְאָז הָיָה מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ מְלָאכָה אֲשֶׁר אֵין דּוֹמָה לָהּ, וְאוּלָם כְּנֶגֶד זֶה קָרָהוּ הַמִּקְרֶה, וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים, וְעֵינָיו הַקָּמוֹת הָיוּ מַבִּיטוֹת נִכְחוֹ, וּבָהּ בַּשָּׁעָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּפָנָיו וּבְרוּחוֹ דְּבַר מָה מְיֻחָד, אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו הַחַיָּט וּשְׁאָר עוֹזְרֵי הַחַיָּטִים לֹא יָדְעוּ לְהַבִּיעוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים אֵלֶּה:

– הִנֵּה נַעֲשׂוּ פְּנֵי לַבָּקָן שׁוּב פְּנֵי שׁוֹעַ!

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בָּעֵת שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת הָיוּ שָׁבִים בְּשֶׁקֶט מִתְּפִלָתָם הַבַּיְתָה לַעֲסֹק אִישׁ אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ, הָיָה לַבָּקָן יוֹצֵא מִן הַמִּסְגָּד, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים יָפִים, שֶׁהָיָה קוֹנֶה לוֹ בַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ בְּעָמָל רַב, וְהָיָה פּוֹסֵעַ לוֹ לְאַט וּבְצַעֲדֵי גַאֲוָה דֶּרֶךְ כִּכְּרֵי הָעִיר וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר אֶחָד מֵחֲבֵרָיו קוֹרֵא לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”, אוֹ: “הַשָׁלוֹם לְךָ, לַבָּקָן יְדִידִי?” הָיָה עוֹנֶה בִּתְנוּעַת יָד רַבַּת חֶסֶד אוֹ בִּתְנוּעַת רֹאשׁ נַעֲלָה כְּדָרֶךְ הַנְסִיכִים. וּכְשָׁהָיָה אֲדוֹנוֹ אוֹמֵר לוֹ בַּהֲלָצָה: “אָכֵן, יָאֶה הָיָה לְךְ לִהְיוֹת נָסִיךְ, לַבָּקָן!” הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְהָיָה עוֹנֶה: “וּבְכֵן, אַף אַתָּה הִרְגַּשְׁתָּ בְּכָךְ?” אוֹ: “אָמְנָם, זֶה כַמָּה חָשַׁבְתִּי זֹאת”.

כָּכָה הִתְנַהֵג עוֹזֵר הַחַיָּטִים הַיָּשָׁר זֶה זְמָן רָב. וַאֲדוֹנָיו נָשָׂא אֶת טִפְּשׁוּתוֹ בְּאֹרֶךְ רוּחַ, כִּי חוּץ מִזֶּה הָיָה אָדָם טוֹב וּפוֹעַל חָרוּץ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְסֶלִים אֲחִי הַשֻּׁלְטָן, אֲשֶׁר עָבַר בָּעֵת הַהִיא דֶּרֶךְ אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, שָׁלַח אֶל הָאָדוֹן הַחַיָּט שַׁלְמַת תִּפְאֶרֶת, לַעֲשׂוֹת בָּהּ אֵיזֶה תִּקּוּן וְשִׁנּוּי, וְהָאָדוֹן הַחַיָּט מָסַר אוֹתָהּ לְעוֹזְרוֹ לַבָּקָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה מֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְלָאכָה מִכָּל אִישׁ אַחֵר. וּבָעֶרֶב, בַּשָּׁעָה שֶׁהָאָדוֹן הַחַיָּט וְכָל עוֹזְרָיו יָצְאוּ הַחוּצָה, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם אַחֲרֵי עֲמַל הַיּוֹם, תָּקְפָה אֶת לַבָּקָן תְּשׁוּקָה עַזָּה, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ, לָשׁוּב לְבֵית הָעֲבוֹדָה, שֶׁשָּׁם הָיְתָה תְלוּיָה שַׁלְמַת אֲחִי הַמֶּלֶךְ, וְשָׁעָה רַבָּה עָמַד לְפָנֶיהָ, רֶגַע הִבִּיט בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶל זֹהַר הָרִקְמָה, וְרֶגַע הִשְׁתָּאָה לַצְּבָעִים הַנּוֹצְצִים שֶׁל הַקְּטִיפָה וְהַמֶּשִׁי שֶׁבַּשִׂמְלָה, לַסּוֹף לא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְשׁוּקָתוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַשַּׁלְמָה, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, הִיא הִתְאִימָה לוֹ כָּל צָרְכָּהּ, כְּאִלּוּ מִתְּחִלָּתָהּ לא נִבְרְאָה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ.

– הַאִם לֹא כְּאַחַד הַנְסִיכִים הִנֵּנִי? – אָמַר אֶל לִבּוֹ בְּפָסְעוֹ בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב. – הַאִם לֹא אָמַר גַּם הָאָדוֹן הַחַיָּט כִּי כְאִלּוּ נוֹלַדְתִּי נָסִיךְ?

וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי בִלְבוֹשׁ עוֹזֵר הַחַיָּטִים אֶת הַשַּׁלְמָה לָבַשׁ גַּם רוּחַ מַלְכוּת; וְשׁוּב לֹא יָכֹל עוֹד לְהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ אֶלָּא אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם בֶּן מֶלֶךְ אַלְמוֹנִי, וְאִם כֵּן גָּמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת לְמֶרְחַקִים וְלַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הָיוּ הַבְּרִיּוֹת עַד הַיּוֹם טִפְּשִׁים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁלֹּא הִכִּירוּ תַּחַת מַעֲטֵה מַעֲמָדוֹ הַשָּׁפָל אֶת מַעֲלָתוֹ הָרָמָה מִבֶּטֶן וּמְלֵּדָה. נִרְאָה לוֹ, כִּי קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב הִיא אֲשֶׁר שָׁלְחָה לוֹ אֶת הַשַּׂלְמָה הַנָּהְדָּרָה, וְלָכֵן נִזְהַר מְאֹד שֶׁלֹּא יִבְחַל בְּמַתָּנָה יְקָרָה שֶׁכָּזֹאת, וְהוּא שָׂם בְּכִיסוֹ אֶת מְעַט הַכֶּסֶף הַמְּזֻמָּן שֶׁבְּיָדוֹ, וּבַחֲסוֹתוֹ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה יָצָא מִשַּׁעֲרֵי אֲלֶכְּסַנְדְרְיָּה.

וְהַנָּסִיךְ הֶחָדָשׁ עוֹרֵר תִּמָּהוֹן בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ שָׁמָּה בִּנְדוּדָיו; כִּי הַשַּׂלְמָה הַמְפֹאָרָה וּמַרְאֵה פָנָיו הַנִּכְבָּדִים הַמְּפִיקִים הוֹד מַלְכוּת לֹא הִתְאִימוּ כְלָל לְאָדָם הָעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בָּרָגֶל. וְכַאֲשֶׁר שְׁאֵלוּהוּ עַל כָּךְ, הָיָה עוֹנֶה, כִּי יֵשׁ סִבָּה מְיֻחָדָה לַדָּבָר הַזֶּה, וּבְדַבְּרוֹ הָיָה מַרְאֵה פָנָיו כְּמַסְתִּיר סוֹד גָּדוֹל. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִכִּיר, כִּי בִנְדוּדָיו בְּרַגְלָיו הוּא נַעֲשֶׂה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הָלַךְ וְקָנָה בִּמְחִיר מוּעָט סוּס זָקֵן, אֲשֶׁר הִתְאִים לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, כִּי סוּס זֶה בְּמְתִינוּתוֹ וּבְרוּחוֹ הַשְּׁקֵטָה וְהַנּוֹחָה לֹא הֶעֱמִיד אוֹתוֹ מֵעוֹלָם בְּסַכָּנָה לְהֵרְאוֹת כְּפָרָשׁ מְצֻיָּן, וְהֵן עַל פִּי הָאֱמֶת לֹא הָיָה כֹּחוֹ גָּדוֹל בִּרְכִיבָה.

ב

וּבְאַחַד הַיָּמִים, בְּנָסְעוֹ בְּדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל מוּרְוָה, הוּא הַשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא לְסוּסוֹ, שֶׁפָּסַע לְאִטּוֹ פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, נִטְפַּל אֵלָיו פָּרָשׁ אֶחָד וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהִלָּוֹת אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן שִׂיחַת שְׁנַיִם הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ יַחְדָּו מְקַצֶּרֶת אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁנֵיהֶם. וְהַפָּרָשׁ הָיָה אִישׁ צָעִיר עַלִּיז, יְפֵה מַרְאֶה וְנָעִים בְּנִמּוּסָיו וּבַהֲלִיכוֹתָיו. עַד מְהֵרָה נִתְקַשְּׁרָה בֵינֵיהֶם שִׂיחָה עַל הַשְּׁאֵלוֹת “מֵאַיִן?” וּ"לְאָן?" וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר, כִּי גַּם אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, כָּמוֹהוּ כְּעוֹזֵר הַחַיָּטִים, יָצָא לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם בְּלִי מַטָּרָה מְסֻיָּמָה. הוּא אָמַר כִּי שְׁמוֹ הוּא עוֹמַר, וְהִנֵּהוּ בֶּן אָחִיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי, הוּא הַמּוֹשֵׁל הָאֻמְלָל בְּקָהִיר, וְהוּא נִמְצָא בְּדַרְכּוֹ בִּשְׁלִיחוּת דּוֹדוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר צִוָּהוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ. אָכֵן לַבָּקָן לֹא סִפֶּר לוֹ בְּגִלּוּי לֵב גָּמוּר עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְעִנְיָנָיו; הוּא רַק רָמַז לוֹ, כִּי בֶן מִשְׁפָּחָה רָמָה הִנֵּהוּ וְהוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם שַׁעֲשׁוּעִים.

שְׁנֵי הָאֲדוֹנִים הַצְּעִירִים מָצְאוּ חֵן אִישׁ בְּעֵינֵי רֵעֵהוּ וְהוֹסִיפוּ לִנְסֹעַ יַחְדָּו. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתָם בְּחַבְרוּתָה שָׁאַל לַבָּקָן אֶת בֶּן לִוְיָתוֹ עוֹמַר, מָה הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר עָלָיו לְקַיֵּם בְּמִצְוַת דּוֹדוֹ, וּלְתִמְהוֹנוֹ סֻפַּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:

“אֶלְפִי בֵּי, מוֹשֶׁל קָהִיר, גִּדֵּל בְּבֵיתוֹ אֶת עוֹמַר לְמִן יְמֵי יַלְדוּתוֹ הָרִאשׁוֹנִים, וְעוֹמַר לֹא יָדַע אֶת הוֹרָיו מֵעוֹלָם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ הָאוֹיְבִים עַל אֶלְפִי בֵּי, וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת מָרִים פְּצָעוּהוּ פִּצְעֵי מָוֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לָנוּס מִפְּנֵיהֶם, גִּלָּה אָז לְעוֹמַר אֶת הַסּוֹד, כִּי אֵין הוּא בֶּן אָחִיו, כִּי אִם בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אַדִּיר, וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ נִבְּאוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים לַמֶּלֶךְ, כִּי צָרָה גְדוֹלָה עֲתִידָה לָבוֹא עַל הַיֶּלֶד, וּמִיִּרְאָה מִפְּנֵי נְבוּאוֹתֵיהֶם וּלְפִי עֲצַת אוֹתָם הָאִצְטַגְנִינִים הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ לְהַרְחִיק אֶת בְּנוֹ הַצְּעִיר מֵחֲצַר מַלְכוּתוֹ, וְאַף גַּם נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יוֹסִיף לִרְאוֹתוֹ עַד יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאֶלְפִי בֵּי לֹא גִלָּה לוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו, אֲבָל מָסַר לוֹ הוֹרָאוֹת בְּרוּרוֹת, כִּי בַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ רָמָדָן הַבָּא, הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ תִּמְלֶאנָה לְעוֹמַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, עָלָיו לְהִתְיַצֵּב לְיַד הָעַמּוּד אֶל־סַרוּיָ’הּ הַמְהֻלָּל, הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם מְרֻחָק מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, מַהֲלַךְ אַרְבָּעָה יָמִים מִזְרָחָה; וְשָׁם עָלָיו לִמְסֹר לָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְיַד הָעַמּוּד, אֶת הַפִּגְיוֹן אֲשֶׁר הוּא, אֶלְפִי בֵּי, מָסַר לִידֵי עוֹמַר, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה יֹאמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: פֹּה הִנֵּנִי, הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים”; וְכַאֲשֶׁר יַעֲנוּ: “מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא אֲשֶׁר קִיֵּם אוֹתְךָ עַד הַיּוֹם!”, עָלָיו לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם יוֹלִיכוּהוּ אֶל אָבִיו".

וְעוֹזֵר הַחַיָּטִים לַבָּקָן הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְשֵׁמַע הַסִּפּוּר הַזֶּה, לְמִן הָרֶגַע הַהוּא הִבִּיט אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ עוֹמַר בְּעֵינֵי קִנְאָה, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא קֶצֶף עַל הַגּוֹרָל, אֲשֶׁר הֶעֱנִיק מַעֲלַת בֶּן מֶלֶךְ לְאוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר גַּם בְּלֹא זֶה כְּבָר נֶחְשַׁב לְבֶן אָחִיו שֶׁל מוֹשֵׁל אַדִּיר, וְאִלּוּ הוּא, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ חָסֵר דָּבָר מִכֹּל הַדָּרוּשׁ לוֹ לָאָדָם כְּדֵי לִהְיוֹת בֶּן מֶלֶךְ, לֹא זָכָה אֶלָּא לִהְיוֹת בֶּן בְּלִי שֵׁם, וְהַגּוֹרָל, כְּאִלּוּ הָיָה מְהַתַּל בּוֹ, לֹא הוֹעִיד לוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ חַיִּים רְגִילָה. הוּא נִסָּה לְהַשְׁווֹת עַצְמוֹ לְבֶן הַמֶּלֶךְ. אָנוּס הָיָה לְהוֹדוֹת, כִּי הַלָּז הוּא בַּעַל פָּנִים נָאִים מְאֹד, עֵינַיִם יָפוֹת וּמְלֵאוֹת תְּנוּעַת חַיִּים, אַף חָטוּב בְּחֵן, וְאַף הֲלִיכוֹתָיו נְעִימוֹת וַעֲשׂוּיוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי כָל רוֹאָיו, בִּקְצָרָה, בְּמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי הָיוּ לוֹ כָל הַיִּתְרוֹנוֹת הָרְצוּיים לוֹ לְכָל אָדָם. וְאוּלָם אִם גַּם רַבִּים הָיוּ הַיִּתְרוֹנוֹת שֶׁמָּצָא בְּבֶן לִוְיָתוֹ, הִנֵּה לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן בּוֹ כָּל צָרְכּוֹ הוֹדָה לְעַצְמוֹ, כִּי אִישׁ כְּלַבָּקָן יִהְיֶה רָצוּי לַמֶּלֶךְ הָאָב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה לֹא הִרְפּוּ מְלַבָּקָן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְאַף בַּלַּיְלָה, בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן בַּמָּלוֹן הַסָּמוּךְ, לֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ; אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וּמַבַּט עֵינָיו פָּגַע בְּעוֹמַר שֶׁיָּשַׁן עַל יָדוֹ, וּשְׁנָתוֹ הָיְתָה שְׁלֵוָה כָּכָה, כִּי כָל הַלַּיְלָה חָלַם עַל אָשְׁרוֹ הַוַּדָּאִי הַנָּכוֹן לוֹ, – אָז נִתְעוֹרֵר בְּלֵב לַבָּקָן הָרַעְיוֹן, כִּי עָלָיו לִרְכּשׁ לוֹ בְּעָרְמָה אוֹ בְּחֹזֶק יָד אֶת אֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנּוּ הַגּוֹרָל שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לוֹ. מִתּוֹךְ אֲזוֹרוֹ שֶׁל הַיָּשֵׁן בָּלַט הַפִּגְיוֹן, שֶׁהָיָה נוֹעָד לְשַׁמֵּשׁ לוֹ סִמָּן, אֲשֶׁר עַל פִּין יַכִּירוּ הוֹרָיו, כִּי אָמְנָם בְּנָם הוּא. לַבָּקָן הוֹצִיא חֶרֶשׁ אֶת הַפִּגְיוֹן וְהָיָה בְדַעְתּוֹ לְתָקְעוֹ בְּלֵב בְּעָלָיו. וְאוּלָם נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עוֹזֵר הַחַיָּטִים, שֶׁבָּחַל בִּשְׁפִיכַת דָּמִים, נִרְתְּעָה מִפְּנֵי הָרַעְיוֹן בִּדְבַר רֶצַח, וְהוּא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁתָּקַע אֶת הַפָּגְיוֹן בַּאֲזוֹרוֹ שֶׁלּוֹ, רִסֵּן וְלָקַח לְעַצְמוֹ אֶת סוּסוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה מָהִיר מִסּוּסוֹ הוּא, וּבְטֶרֶם שֶׁהֵקִיץ עוֹמַר וְרָאָה כִּי כָל תִּקְווֹתָיו נִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ, כְּבָר הִסְפִּיק בֶּן לִוְיָתוֹ הַבּוֹגֵד לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה מִילִים.

ג

אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁבּוֹ גָזַל לַבָּקָן אֶת פִּגְיוֹנוֹ וְסוּסוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, הָיָה אֶחָד בַּחֹדֶשׁ רָמָדָן הַקָּדוֹשׁ, וְאִם כֵּן הָיוּ לוֹ עוֹד אַרְבָּעָה יָמִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָעַמּוּד אֶל־סָרוּיָ’הּ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב. אִם כִּי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָׁם נִמְצָא הָעַמּוּד הַהוּא, לֹא הָיָה רָחוֹק אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, בְּכָל זֹאת נֶחְפַּז לַבָּקָן לָלֶכֶת שָׁמָּה, כִּי עֲדַיִן יָרֵא פֶּן יַדְבִּיקוֹ. בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

לְעֵת קֵץ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי נִרְאָה הָעַמּוּד אֶל־סַרוּיָ’הּ לְעֵינֵי לַבָּקָן, הוּא עָמַד עַל גִּבְעָה לֹא גְבֹהָה בְּתוֹךְ מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ עַל סְבִיבָיו בְּמֶרְחַק שְׁתַּיִם עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לֵב לַבָּקָן דָּפַק בְּיֶתֶר חָזְקָה לְמַרְאֵהוּ. אִם כִּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הָיָה לוֹ דַּי פְּנַאי לַחְשֹׁב עַל הַתַּפְקִיד שֶׁעָלָיו לְשַׂחֵק, בְּכָל זֹאת בָּא מֹרֶךְ מָה בְּלִבּוֹ אֲשֶׁר הִכָּהוּ עַל אַשְׁמָתוֹ; וְאוּלָם הָרַעְיוֹן כִּי הוּא נוֹלַד לִהְיוֹת בֶּן מֶלֶךְ, עוֹדְדוֹ שׁוּב, וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְהָלַךְ בְּכָל תֹּקֶף אֶל מַטְּרָתוֹ.

שׁוּם יִשּׁוּב לֹא נִמְצָא בִּסְבִיבוֹת הָעַמּוּד אֶל־סֵרוּיָ’הּ, וְכָל הַמָּקוֹם הָיָה שָׁמֵם, וְלוּלֵא זָכַר בֶּן הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ לְהָכִין לוֹ צֵידָה לְכַמָּה יָמִים, כִּי עַתָּה הָיָה מַרְגִּישׁ מְצוּקָה רַבָּה. וּבְכֵן חָנָה לוֹ לְיַד סוּסוֹ תַּחַת מִסְפַּר תְּמָרִים וְחִכָּה שָׁם לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה גּוֹרָלוֹ מֵעָתָּה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם מִמָּחֲרַת הַיּוֹם הַהוּא רָאָה שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל סוּסִים וּגְמַלִּים נוֹסַעַת דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר וְהוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֶל הָעַמּוּד אֶל־סֵרוּיָ’הּ. הַמַּחֲנֶה הַבָּא נִתְעַכֵּב לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ עָמַד הָעַמּוּד; הָאֲנָשִׁים נָטְעוּ שָׁם אֹהָלִים נָהְדָּרִים, וּמַרְאֵה כָל הַמַּחֲנֶה הָיָה כְּמַסָּע שֶׁל מוֹשֵׁל אוֹ שֵׁיךְ עָשִׁיר, לַבָּקָן הִרְגִישׁ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הָאֵלֶּה שָׁרָאוּ עֵינָיו טָרְחוּ לָבוֹא הֵנָּה רַק בִּגְלָלוֹ. וְהָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַרְאוֹתָם עוֹד הַיּוֹם אֶת הָאִישׁ הֶעָתִיד לִהְיוֹת מוֹשְׁלָם; וְאוּלָם הוּא הִבְלִיג עַל תְּשׁוּקָתוֹ לְהוֹפִיעַ כְּבֶן מֶלֶךְ, כִּי הֵן יָדֹעַ יָדַע הֵיטֵב כִּי הַיּוֹם הַבָּא יְמַלֵּא אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו הַנּוֹעָזוֹת בְּיוֹתֵר.

שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הַעִירָה אֶת הַחַיָּט הַמְאֻשָּׁר עַד בְּלִי דַי, וְהוּא קָם לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הָרֶגַע הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו, אֲשֶׁר יְרִימֵהוּ מִמַּצָב שֶׁל בֶּן תְּמוּתָה שָׁפָל וּבֶן בְּלִי שֵׁם וְיַעֲלֵהוּ לְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ שֶׁל אָב מֶלֶךְ. אָמְנָם, בָּעֵת שֶׁרִסֵּן אֶת סוּסוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב עָלָיו אֶל הָעַמּוּד, עָלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי עָוֶל גָּדוֹל הוּא עוֹשֶׂה בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה; אַף גַּם עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַמְּרֻמֶּה, אֲשֶׁר תִּקְוֹוֹתָיו הַיָּפוֹת אָבְדוּ לוֹ בְּבַת אַחַת, אֲבָל – הַגּוֹרָל כְּבָר הוּטַל, וְאֵין עוֹד בְּיָדוֹ לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְגַם אַהֲבַת עַצְמוֹ לָחֲשָׁה בְּאָזְנָיו כִּי מַרְאֵהוּ הָדוּר עַד כְּדֵי לְהֵרָאוֹת כִּבְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר בְּיוֹתֵר; וְהָרַעְיוֹן הַזֶּה עוֹדֵד אוֹתוֹ; וְהוּא קָפַץ וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְאִמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לַהֲרִיצוֹ בִּדְהִירָה נָאָה, וְלֹא עָבַר רָבַע שָׁעָה אֶחָד וְהוּא עָמַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה.

הוּא יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הַשִּׂיחִים הָרַבִּים שֶׁגָּדְלוּ לְיַד הַגִּבְעָה. אַחַר הוֹצִיא אֶת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עוֹמַר וְעָלָה עַל הַגִּבְעָה. לְיַד הָעַמּוּד עָמְדוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים סָבִיב לְאִישׁ שֵׂיבָה, אֲשֶׁר פָּנָיו הֵפִיקוּ הוֹד מַלְכוּת; גְּלִימָה מְפֹאָרָה עֲשׂוּיָה מֵאֲרִיג שֶׁל זָהָב, שֶׁהָיְתָה אֲזוּרָה בְּאֵזוֹר לָבָן מִכַּשְּׁמִיר, וְהַתַּרְבּוּשׁ הַלָּבָן שָׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּאַבְנֵי חֵן נוֹצְצוֹת, כָּל אֵלֶּה הַעִידוּ עָלָיו, כִּי הִנֵּהוּ אִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד מְאֹד.

אֶל הָאִישׁ הַזֶּה נִגַּשׁ לַבָּקָן, הִשְׁתַּחֲוָה אֵלָיו, וּבְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ אֶת פִּגְיוֹנוֹ אָמָר:

– פֹּה הִנֵּנִי, הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּם מְבַקְּשִׁיִם,

– מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא אֲשֶׁר קִיֵּם אוֹתְךָ עַד הַיּוֹם! – עָנָה הַזָּקֵן, וְדִמְעוֹת גִּיל נִרְאוּ בְּעֵינָיו. – שְׁקָה נָא לְאָבִיךָ הַזָּקֵן, בְּנִי עוֹמַר הָאָהוּב!

הַדְּבָרִים הַנַּעֲלִים הָאֵלֶה נָגְעוּ עַד לֵב הַחַיָּט הַטּוֹב, וּמִתּוֹךְ חֶדְוָה מְהוּלָה בְּבוּשָׁה נָפַל עַל צַוְּארֵי הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן.

וְאוּלָם לֹא נִתַּן לוֹ אֶלָּא רֶגַע אֶחָד לִטְעוֹם בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת טַעַם הָאֹשֶׁר שֶׁל מַצָּבוֹ הֶחָדָשׁ: בָּרָגַע שֶׁהוּא שָׁב וְהִזְדַּקֵּף מִתּוֹךְ זְרֹעוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן, רָאוּ עֵינָיו פָּרָשׁ נֶחְפָּז לִרְכֹּב דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר לְעֵבֶר הַגִּבְעָה, וּמִשֻׁנֶּה מְאֹד הָיָה מַרְאָם שֶׁל הָרוֹכֵב וְסוּסוֹ: נִרְאֶה הָיָה כִּי הַסּוּס, אִם מֵעַקְשָׁנוּת וְאִם מֵעֲיֵפוּת, לא רָצָה עוֹד לְהוֹסִיף לָלֶכֶת; הוּא פָּסַע בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת כָּל עוֹד כֹּחוֹ בּוֹ, וְאִלּוּ רוֹכְבוֹ דְפָקוֹ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֶׁיְּמַהֵר לָלֶכֶת. וְלַבָּקָן הִכִּיר מִיָּד אֶת סוּסוֹ מוּרְוָה וְאֶת עוֹמַר בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי; וְאוּלָם רוּחַ הַשֶּׁקֶר כְּבָר נִכְנְסָה בּוֹ, וְהוּא הָחְלִיט לִתְבֹּעַ בְּמֵצַח נְחוּשָׁה אֶת זְכֻיּוֹתָיו כְּבַיָּכוֹל, וִיהִי מַה שֶׁיֶּהִי.

ד

הָרוֹכֵב עוֹד נִמְצָא מֵרָחוֹק, וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ רוֹמֵז אֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה עַל אַף הֲלִיכָתוֹ הַכּוֹשֶׁלֶת שֶׁל הַסּוּס מוּרְוָה הִגִיעַ לַסּוֹף עַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, וְהוּא קָפַץ מֵעַל הַסּוּס וְנֶחְפַּז לַעֲלוֹת עַל הַגִּבְעָה.

עִמְדוּ נָא! – קָרָא. – הֱיוּ אֲשֶׁר תִּהְיוּ, אֲבָל הִזָּהֲרוּ נָא וְאַל תִּתְּנוּ לְנוֹכֵל נִתְעָב לְרַמּוֹת אֶתְכֶם! אֲנִי הוּא עוֹמַר, וְאַל נָא יָעֵז שׁוּם בֶּן תְּמוּתָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר!

בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים נִכְּרוּ אוֹתוֹת תִּמָּהוֹן רַב לְמַרְאֵה הַפָּנִים הַחֲדָשׁוֹת וּלְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים. בְּיִחוּד הֵבִיאוּ הַדְּבָרִים בִּמְבוּכָה אֶת הָאִישׁ הַזָּקֵן, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנֵן חֲלִיפוֹת פַּעַם אֶל הָאֶחָד וּפַעַם אֶל הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם לַבָּקָן אָמַר בְּשֶׁקֶט שֶׁכָּפָה עַל עַצְמוֹ בְּמַאֲמָץ רָב:

– אֲדוֹנִי אָבִי רַב הַחֶסֶד! אַל תִּתֵּן לָאִישׁ הַזֶּה לְרַמּוֹתְךָ וּלְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתֶּךָ! עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי הִנֵּהוּ עוֹזֵר לְחַיָּטִים מֵאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה, וּשְׁמוֹ לַבָּקָן, וְדַעְתּוֹ מְטֹרָפָה עָלָיו, וְרָאוּי הוּא שֶׁנַּחְמֹל יוֹתֵר מִשֶּׁנִּקְצֹף עָלָיו.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּמְעַט שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי בַּחֲמָתוֹ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף רָצָה לְהִשְׂתָּעֵר עַל לַבָּקָן; אֲבָל הַנֶּאֱסָפִים מִהֲרוּ לְהִתְיַצֵּב בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהֵם הֶחֱזִיקוּ בּוֹ בְחָזְקָה, וְהַמֶּלֶךְ אָמָר:

– אָמְנָם כֵּן, בְּנִי הָאָהוּב, אָדָם מִסְכֵּן זֶה מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ! אִסְרוּהוּ נָא וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אֶחָד מִגְּמַלֵּינוּ: אוּלַי נוּכַל לְהַמְצִיא עֶזְרָה לָאֻמְלָל!

אָז שָׁכְכָה חֲמַת הַנָּסִיךְ; בִּדְמָעוֹת קָרָא אֶל הַמֶּלֶךְ:

– לִבִּי יַגִּיד לִי כִּי אָבִי אָתָּה; בְּזֵכֶר אִמִּי הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתּוֹאִיל לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי! – הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ! – עָנָה הַלָּז: – הִנֵּה הוּא מַתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר תַּהְפּוּכוֹת; אֵיךְ יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ לִידֵי רַעְיוֹנוֹת הֶבֶל כָּאֵלֶּה!

וּבְדַבְּרוֹ תָפַשׂ בִּזְרֹעַ לַבָּקָן וְיָרַד בְּחֶבְרָתוֹ מֵעַל הַגִּבְעָה, הַם עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל סוּסִים יָפִים, שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים שְׂמִיכוֹת יְקָרוֹת וְרָכְבוּ דֶרֶךְ הַמִּישׁוֹר בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּחֲנֶה. וְאִלּוּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל אָסְרוּ אֶת יָדָיו לַאֲחוֹרָיו וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ לְאַחַד הַגְּמַלִּים, וּשְׁנֵי פָּרָשִׁים רָכְבוּ כָל הַזְּמָן לִשְׁנֵי צִדָּיו, וְהֵם הִשְׁגִּיחוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל כָּל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו.

וְהַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן הָיָה סַעוּד, הַשֻּׂלְטַן שֶׁל הַוַּהַבִּיטִים, יָמִים רַבִּים הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וְלַסּוֹף נוֹלַד לוֹ הַבֵּן, אֲשֶׁר צִפָּה לוֹ זְמָן רַב כָּל כָּךְ. וְאוּלָם הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, אֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתָם עַל עֲתִידוֹת הַיֶּלֶד, גִּלּוּ לוֹ אֶת הַסּוֹד, כִּי עַד יוֹם מְלֹאת לִבְנוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה, כִּי אֶחָד מֵאוֹיְבָיו יַסִּיג אֶת גְבוּלוֹ וְיִירַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ. וּכְדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה זֹאת, מָסַר הַשֻּׂלְטַן אֶת בְּנוֹ לִידֵי יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן אֶלְפִיבֵּי לְגַדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת מְצוּקָה חִכָּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.

כָּל זֹאת סִפֶּר הַשֻּׂלְטָן לִבְנוֹ (כִּמְלמֶּה), וְהָיָה מְרֻצֶּה לְאֵין שִׁעוּר בִּדְמוּתוֹ הַמַּלְכוּתִית וּבַהֲלִיכוֹתָיו הַמְלֵאוֹת חֲשִׁיבוּת.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאַרְצוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן קִבְּלוּ הַתּוֹשָׁבִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֶת פְּנֵיהֶם בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה; כִּי הַיְדִיעָה עַל בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ פָּשְׁטָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. בָּרְחוֹבוֹת שֶׁדַּרְכָּם עָבְרוּ הוּקְמוּ קְשָׁתוֹת מִפְּרָחִים וַעֲנָפִים, מַרְבַדִּים מַבְרִיקִים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים קִשְּׁטוּ אֶת הַבָּתִּים, וְהָעָם הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם תּוֹדָה לְאַלָּהּ וְלִנְבִיאוֹ, אֲשֶׁר הוֹאִיל לְשְׁלֹחַ לָהֶם בֶּן מֶלֶךְ יָפֶה כְּזֶה.

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִלְאוּ בְּאשֶׁר אֶת לִבּוֹ הַגֵּא של הַחַיָּט; אֲבָל בָּהּ בַּמִּדָּה גָּדַל צַעֲרוֹ שֶׁל עוֹמַר הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר עֲדַיִן הָיָה אָסוּר בִּכְבָלִים, וְהוּא הוּבַל בְּעִקְּבוֹת הַמַּחֲנֶה, וְלִבּוֹ מָלֵא יֵאוּשׁ. בְּכָל תְּרוּעוֹת הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל פִּי הָאֱמֶת הֲלֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת לִכְבוֹדוֹ, לֹא שָׁם אִישׁ לֵב אֵלָיו. כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי קוֹלוֹת קָרְאוּ אֶת הַשֵּׁם עוֹמַר, וְאִלּוּ הוּא, שֶׁהָיָה בְּעָלָיו הָאֲמִתִּי שֶׁל הַשֵׁם הַזֶּה, לֹא נֶחְשַׁב מְאוּם בְּעֵינֵי שׁוּם אָדָם; לְכָל הַיּוֹתֵר שָׁאַל הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי מִן הֶהָמוֹן, מִי הוּא הָאִישׁ הַמּוּבָל אָסוּר בִּכְבָלִים, וְנוֹרָאָה הָיְתָה תְּשׁוּבַת הַנִּשְׁאָל שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי חַיָּט מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ,

ה

לַסּוֹף הִגִּיעָה הַתַּהֲלוּכָה לְעִיר בִּירַת הַשֻּׂלְטַן, שֶׁשָּׁם הוּכְנָה לָהֶם קַבָּלַת פָּנִים נָהְדָּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל שְׁאָר הֶעָרִים. וְרַעְיָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן, אִשָּׁה נִכְבָּדָה וּבָאָה בַיָּמִים, חִכְּתָה לָהֶם בְּלִוְיַת כָּל גְּבִירוֹת חֲצַר הַמַּלְכוּת בָּאוּלָם הַנֶּהְדָּר בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָאַרְמוֹן. רִצְפַת הָאוּלָם הַזֶּה הָיְתָה מְכֻסָּה בִּשְׁטִיחַ גָּדוֹל עַד מְאֹד, הַקִּירוֹת הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּאֶרֶג כָּחֹל בָּהִיר, שֶׁהָיָה תָּלוּי בִּגְדִילִים וּבִפְתִילִים עַל וָוֵי כֶסֶף גְדוֹלִים.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַתַּהֲלוּכָה כְּבָר הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְלָכֵן הֹעֲלוּ בָאוּלָם כַּמָּה מְנוֹרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר, אֲשֶׁר הִבְהִירוּ לַיְלָה כַיּוֹם. וְאוּלָם הָאוֹר הַבָּהִיר וְהַצִּבְעוֹנִי בְּיוֹתֵר נָתְנוּ הַמְנוֹרוֹת בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, שֶׁשָׁם יָשְׁבָה הַשֻּׂלְטָנִית עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. הַכִּסֵּא עָמַד עַל אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת וְהָיָה עָשׂוּי זָהָב טָהוֹר וְרָצוּף אַבְנֵי אַחְלָמָה גְדוֹלוֹת. אַרְבָּעָה אֶמִירִים מִן הַנִּכְבָּדִים בְּיוֹתֵר הֶחֱזִיקוּ אַפִּרְיוֹן מִמֶּשִׁי אָדֹם מֵעַל לְרֹאשׁ הַשֻּׂלְטָנִית, וְהַשֵּׁיךְ מִמֵַּדִינָה נִפְנַף עַל פָּנֶיהָ מְנִיפָה מִנּוֹצוֹת טַוָּס לְהַמְצִיא לָהּ קְרִירוּת.

כָּכָה הִמְתִּינָה הַשֻּׂלְטָנִית לְבוֹא בַּעְלָהּ וּבְנָהּ; אַף הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת בְּנָהּ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ וְעַד הַיּוֹם. וְאוּלָם חֲלוֹמוֹת רַבֵּי עֵרֶךְ הֶרְאוּהָ אֶת דְּמוּת בְּנָהּ הַנִּכְסָף, עַד שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהַכִּירוֹ מִבֵּין אֲלָפִים אֲחֵרִים. וְעַתָּה הִנֵּה נִשְׁמַע רַעַשׁ הַתַּהֲלוּכָה הַמִּתְקָרֶבֶת, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים הִתְעָרֵב בְּקוֹלוֹת תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן, קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים נִשְׁמַע בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן, וְצַעֲדֵי הַבָּאִים הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב, דַּלְתוֹת הָאוּלָם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, וּבֵין שׁוּרוֹת הַמְשָׁרְתִים הַכּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם נֶחְפַּז הַשֻּׂלְטָן לַעֲבוֹר, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּיַד בְּנוֹ, עַד לְכִסֵּא הָאֵם.

– הִנֵּה, – אָמַר אֵלֶיהָ, – הֵבֵאתִי אֵלַיִךְ אֶת בְּנֵךְ, אֲשֶׁר הִרְבֵּית כָּכָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו.

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית הִפְסִיקָה אֶת דְּבָרָיו:

– אֵין זֶה בְּנִי! – קָרָאָה. – אֵין אֵלֶּה רָשְׁמֵי הַפָּנִים שֶׁהִרְאַנִי הַנָּבִיא בַּחֲלוֹמִי!

וּבוֹ בָרֶגַע שָׁרָצָה הַשֻּׂלְטָן לְהוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל אֱמוּנָתָהּ הַתְּפֵלָה, נִפְתְּחָה דֶלֶת הָאוּלָם בְּחָזְקָה. הַנָּסִיךְ עוֹמַר הִתְפָּרֵץ הַחַדְרָה, כְּשֶׁשּׁוֹמְרָיו רוֹדְפִים אַחֲרָיו, כִּי הוּא נֶחֱלַץ מִידֵיהֶם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתָיו. כָּל עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ הִתְנַפֵּל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְקָרָא:

– פֹּה הִנְנִי לָמוּת, צַוֵּה נָא לַהֲמִיתֵנִי, אָב אַכְזָר; כִּי אֶת הַחֶרְפָּה הַזֹּאת לֹא אוּכַל לָשֵׂאת עוֹד!

הכֹּל נִדְהֲמוּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הַכֹּל נִדְחֲקוּ סָבִיב לַבָּחוּר הָאֻמְלָל, וְהַשּׁוֹמְרִים שֶׁנֶּחְפְּזוּ לָבוֹא אַחֲרָיו עָמְדוּ לְתָפְשׂוֹ וּלְאָסְרוֹ שׁוּב, אֲבָל הַשֻּׁלְטָנִית, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנָה עַד עַתָּה לְכָל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה בְּתִמָּהוֹן שֶׁהֶעְתִּיק מִלִּים מִמֶּנָּה, קָפְצָה מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתָהּ.

– עִמְדוּ נָא! – קָרְאָה. – זֶהוּ בְּנִי הָאֲמִתִּי וְלֹא אַחֵר: זֶה הוּא בְּנִי, אֲשֶׁר עֵינַי לֹא רָאוּהוּ מֵעוֹדִי וּבְכָל זֹאת יְדָעוֹ לִבִּי הֵיטֵב!

הַשּׁוֹמְרִים הִרְפּוּ מֵעוֹמַר כְּנֶגֶד רְצוֹנָם, וְאוּלָם הַשֻּׂלְטַן, אֲשֶׁר לִבּוֹ נִתְרַתֵּח מִשֶּׁצֶף קֶצֶף, גָּעַר בָּהֶם וְצִוָּם לָשׁוּב וְלֶאְסֹר אֶת הַמְטֹרָף.

– דַּעְתִּי אֲנִי הִיא הַמַּכְרַעַת פֹּה, – קָרָא בְּקוֹל מְצַוֶּה; – וּפֹה אֵין לִשְׁפּוֹט עַל פִּי חֲלוֹמוֹת הַנָּשִׁים, כִּי אִם עַל פִּי אוֹתוֹת נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר לֹא יְכַזֵּבוּ. הַצָּעִיר הַזֶּה (וְהוּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל לַבָּקָן) הוּא בְנִי, כִּי הוּא הֵבִיא לִי אֶת הָאוֹת הַנֶּאֱמָן שֶׁל אֶלְפִי יְדִידִי, אֶת הַפִּגְיוֹן.

– גָּנוּב הוּא אִתּוֹ, – קָרָא עוֹמַר, – הוּא מָעַל בָּאֵמוּן אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ וּבָגַד בִּי!

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטַן לֹא שָׂם לֵב לְדִבְרֵי בְנוֹ, כִּי רָגִיל הָיָה לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשָׂיו בְּעַקְשָׁנוּת רַק עַל דַּעַת עַצְמוֹ, וְלָכֵן צִוָּה לְהוֹצִיא אֶת עוֹמַר הָאֻמְלָל מִן הָאוּלָם בְּחֹזֶק יָד, וְהוּא עַצְמוֹ לָקַח אֶת לַבָּקָן וְהוֹלִיכוֹ אֶל חַדְרוֹ, וְלִבּוֹ מָלֵא קֶצֶף עַל רַעְיָתוֹ הַשֻּׁלְטָנִית, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה חַי עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם.

וְלֵב הַשֻּׂלְטָנִית נִתְמַלֵּא צַעַר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה; בָּרִי הָיָה לָהּ הַדָּבָר, כִּי רַמַּאי גָּנַב אֶת לֵב הַשֻּׂלְטַן; כִּי כַּמָּה וְכַמָּה חֲלוֹמוֹת רַבֵּי עֵרֶךְ הֶרְאוּהָ אוֹתוֹ הָאֻמְלָל כִּבְנָהּ.

לְאַחַר שֶׁצַּעֲרָהּ פָּג מְעַט הֵחֵלָּה לְבַקֵּשׁ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהוֹכִיחַ לְבַעְלָהּ אֶת מְשׁוּגָתוֹ. אָכֵן, דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהּ מְאֹד, כִּי אוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר הִתְאַמֵּר כִּי בְנָהּ הוּא, הַבִיא אִתּוֹ אֶת סִמַּן הַהַכָּרָה, אֶת הַפִּגְיוֹן, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ שָׁמַע גַּם מִפִּי עוֹמַר הַרְבֵּה סִפּוּרִים עַל חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, וְעַתָּה יָדַע לְהִתְנַהֵג וּלְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו כְּאִלּוּ הָיָה בֶּאֱמֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.

הִיא שָׁלְחָה לִקְרוֹא לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת הַשֻּׂלְטַן אֶל הָעַמּוּד אֶל־סָרוּיָ’הּ, וּבִקְּשָׁה מֵהֶם לְסַפֵּר לָהּ אֶת כָּל פִּרְטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ נוֹעֲצָה עִם הַנֶּאֱמָנוֹת בְּשִׁפְחוֹתֶיהָ. הַן בָּחֲרוּ כַמָּה תַחְבּוּלוֹת וְשָׁבוּ וְדָחוּ אוֹתָן; לַסּוֹף אָמְרָה מֶלֶכְשָׁלָה, וְהִיא צֶ’רְקֵסִּית זְקֵנָה וַחֲכָמָה:

– אִם אֵינִי טוֹעָה, שַׁלִּיטָה נִכְבָּדָה, הִנֵּה אוֹתוֹ הַצָּעִיר, שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַפִּגְיוֹן, קָרָא לַשֵּׁנִי, שָׁאַתְּ חוֹשָׁבֶת אוֹתוֹ לִבְנֵךְ, בְּשֵׁם לַבָּקָן הַחַיָּט הַמְטֹרָף.

– אָמְנָם כֵּן הוּא, – עָנְתָה הַשֻּׂלְטָנִית: – וּמַה כַּוָּנָתֵךְ לְהַגִּיד בָּזֶה?

– הַאִם אֵין אַתְּ סְבוּרָה, – הוֹסִיפָה הַשִּׁפְחָה לְדַבֵּר – כִּי רַמָּאי זֶה קָרָא לִבְנֵךְ בְּשֵׁם עַצְמוֹ? – וְאִם כֵּן הוּא הַדָּבָר, הִנֵּה יֵשׁ תַּחְבּוּלָה נֶהְדָּרָה לְגַלּוֹת אֶת שַׁקְרוּתוֹ שֶׁל הָרַמָּאי, וְאֶת הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת הִנְנִי לְהַגִּיד לָךְ בַּסֶּתֶר.

וְהַשֻּׁלְטָנִית נָטְתָה אֶת אָזְנָהּ אֶל הַשִּׁפְחָה, וְזוֹ לָחֲשָׁה לָהּ עֵצָה, אֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ, כִּי הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַשֻּׂלְטַן.

ו

וְהַשֻּׂלְטָנִית הָיְתָה אִשָּׁה חֲכָמָה, אֲשֶׁר הִכִּירָה אֶת חֻלְשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטַן וְאַף יָדְעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. וְלָכֵן הֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ הִיא חוֹזֶרֶת מִדַּעְתָּהּ וּנְכוֹנָה לְהַכִּיר לִבְנָהּ אֶת הַצָּעִיר שֶׁהוּא חוֹשְׁבוֹ לִבְנָם, אֲבָל רַק בִּתְנָאי אֶחָד. וְהַשֻּׂלְטַן, אֲשֶׁר הִצְטַעֵר עַל הִתְפָּרְצוּת חֲמָתוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, הִסְכִּים לְקַיֵּם אֶת הַתְּנָאי כִּרְצוֹנָהּ, וְהִיא אָמָרָה:

– מְאֹד חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִבְחוֹן אֶת שְׁנֵי אֵלֶּה וְלִרְאוֹת מִי הוּא הֶחָרוּץ בִּשְׁנֵיהֶם. אַחֶרֶת בִּמְקוֹמִי הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לְהַעֲמִיד אוֹתָם לְהִתְחָרוֹת בִּרְכִיבָה, בְּסִיּוּף אוֹ בִּזְרִיקַת כִּידוֹנִים, אֲבָל כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹתָם, וְלָכֵן אֲנִי רוֹצָה לְנַסּוֹתָם בְּדָבָר, שֶׁלְּשֵׁם עֲשִׂיָּתוֹ דְרוּשָׁה לוֹ לְאָדָם תְּבוּנָה יְתֵרָה. וּבְכֵן, עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לַעֲשׂוֹת גְּלִימָה וְזוּג מִכְנָסַיִם, וְאָז נִרְאֶה מִי מִשְׁנֵיהֶם יַעֲשֶׂה אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר.

צָחַק הַשֻּׂלְטַן וְאָמַר:

– הוֹ, הִנֵּה הֶעֶלֵית עַל דַּעְתֵּךְ דָּבָר שֶׁאָמְנָם יֵשׁ בּוֹ פִּקְחוּת יְתֵרָה. הַאֻמְנָם יֵצֵא בְּנִי לְהִתְחָרוֹת בַּחַיָּט הַמְטֹרָף שֶׁלָּךְ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אֶת הַגְּלִימָה? לֹא, דָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן. –

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית הִזְכִּירָה לוֹ, כִּי הוּא הִבְטִיחַ אוֹתָהּ מֵרֹאשׁ לְקַיֵּם אֶת הַתְּנָאי שֶׁלָהּ. וְהַשֻּׂלְטַן, שֶׁהָיָה אָדָם עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, נֵאוֹת לָהּ לְבַסּוֹף, אִם כִּי נִשְׁבַּע, שֶׁאַף אִם יַצְלִיחַ הַחַיָּט הַמְטֹרָף לַעֲשׂוֹת אֶת גְלִימָתוֹ יָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, בְּכָל זֹאת לֹא יוּכַל לְהַכִּירוֹ לִבְנוֹ.

וְהַשֻּׂלְטָן הָלַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ אֶל בְּנוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכָּנַע לְחֶפְצִיּוֹתֶיהָ הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל אִמּוֹ, אֲשֶׁר נַפְשָׁהּ חָשְׁקָה דַוְקָא לִרְאוֹת גְלִימָה עֲשׂוּיָה בְּיָדָיו הוּא. וְלֵב לַבָּקָן הַטּוֹב נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה לִשֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה; אִם רַק זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, חָשַׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הִנֵּה עוֹד מְעַט תּוּכַל הַגְּבֶרֶת הַשֻּׂלְטָנִית לִשְׂמֹחַ בִּי כִּשְׂמֹחַ אֵם בִּבְנָהּ.

וּבְכֵן הָתְקְנוּ שְׁנֵי חֲדָרִים, הָאֶחָד בִּשְׁבִיל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְהַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל הַחַיָּט; שָׁם עֲלֵיהֶם לְהוֹכִיחַ אֶת כֹּחָם בְּאֻמָּנוּת, וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְּנוּ רַק כַּמּוּת מַסְפִּיקָה שֶׁל אֶרֶג מֶשִׁי, מִסְפָּרַיִם, מַחַט וְחוּטִים.

וְהַשֻּׂלְטַן הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לָדַעַת, מַה יִּהְיֶה טִיבָהּ שֶׁל הַגְּלִימָה אֲשֶׁר יַעֲלֶה בִּידֵי בְנוֹ לְהוֹצִיאָהּ לְאוֹר הָעוֹלָם; אֲבָל לֵב הַשֻּׂלְטָנִית אַף הוּא דָפַק בַּחֲרָדָה, אִם תַּצְלִיחַ עָרְמָתָהּ אוֹ לֹא, וּזְמַן שְׁנֵי יָמִים נִתַּן לָהֶם לִשְׁנֵי הַצְּעִירִים לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשָׂם. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁלַח הַשֻּׂלְטַן לִקְרוֹא לְרַעְיָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הוֹפִיעָה שָׁלַח אֲנָשִׁים לְאוֹתָם שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְהָבִיא מִשָּׁם אֶת שְׁתֵּי הַגְּלִימוֹת וְעוֹשֵׂיהֶן יָחַד. וְלַבָּקָן נִכְנַס כְּשֶׁעוֹר פָּנָיו קוֹרָן מַהַרְגָּשַׁת נִצְחוֹנוֹ, וְהוּא פָּרַשׂ אֶת הַגְּלִימָה לְעֵינֵי הַשֻּׂלְטַן הַמִּשְׁתּוֹמֵם.

– הַבֶּט נָא וּרְאֵה, אָבִי, – אָמַר, – וְאַתְּ, אִמִּי הַכְּבֻדָּה, רְאִי נָא, אִם גְלִימָה זֹאת אֵינָהּ מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת נִפְלָאָה? הִנְנִי לְהִתְעָרֵב עִם הֶחָרוּץ בַּחַיָּטִים שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, אִם יוּכַל לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ גְלִימָה כָזֹאת. –

הִצְטַחֲקָה הַשֻּׁלְטָנִית לְשֵׁמַע דְּבָרָיו וּלְמַרְאֵה מְלַאכְתּוֹ, וְאַחַר פָּנְתָה אֶל עוֹמַר:

– וְאַתָּה, בְּנִי, מָה הוֹצֵאתָ אַתָּה מִתַּחַת יָדֶיךָ?

בְּלֹא חֶמְדָּה זָרַק הַלָּז אֶת אֶרֶג הַמֶּשִׁי וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם אָרְצָה,

– לַמֵּד לִמְּדוּנִי לְרַסֵּן סוּס וּלְעוֹרֵר חֶרֶב, וְכִידוֹנִי פּוֹגֵעַ בְּמַטְּרָתוֹ בְּמֶרְחַק שִׁשִּׁים רֶגֶל, – אֲבָל אֻמָּנוּת הַמַּחַט זָרָה לִי! וְאַף גַּם אֵין אֻמָּנוּת זוֹ לְפִי כְבוֹד חֲנִיכוֹ שֶׁל אֶלְפִי־בֵּי, מוֹשֵׁל קָהִיר.

הוֹ, אַתָּה בְּנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי, – קָרְאָה הַשֻּׂלְטָנִית. – הֶאָח, כִּי הִנֵּה יָכֹל אוּכַל לְחַבֶּקְךָ וְלִקְרוֹא לְךָ בְּנִי! וְאַתָּה, בַּעֲלִי וַאֲדוֹנִי, – הוֹסִיפָה לְדַבֵּר בִּפְנוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטַן, – סְלַח נָא לִי עַל אֲשֶׁר בְּעָרְמָה עָשִׂיתִי כְּדֵי לְהוֹצִיא טָעוּת מִלִבֶּךָ. הַאִם עֲדַיִן לֹא תַכִּיר, מִי הוּא בֶן הַמֶּלֶךְ וּמִי הוּא הַחַיָּט? אָמְנָם, נֶהְדָּרָה הִיא הַגְּלִימָה שֶׁעָשָׂה הָאָדוֹן הַמִּתְאַמֵּר לִהְיוֹת בְּנֶךָ, וּמְאֹד אֶשְׁתּוֹקֵק לְשָׁאֲלוֹ, מִי הוּא רַב הַחַיָּטִים אֲשֶׁר מִפִּיו לָמַד אֶת הַמְּלָאכָה?

ז

וְהַשֻּׂלְטַן יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת, וְהוּא מַבִּיט בַּחֲשָׁד פַּעַם אֶל רַעְיָתוֹ וּפַעַם אֶל לַבָּקָן, אֲשֶׁר אַךְ לַשָׁוְא הִתְאַמֵּץ לְהַסְתִּיר אֶת אַדְמוּמִית פָּנָיו וְאֶת מְבוּכָתוֹ עַל אֲשֶׁר גִּלָּה בְּטִפְּשׁוּתוֹ אֶת סוֹדוֹ.

– אַף הוֹכָחָה זוֹ אֵינָהּ מַסְפִּיקָה לִי, – אָמָר. – אֲבָל, שֶׁבַח לְאַלָּהּ, יָדוֹעַ אֵדַע תַּחְבּוּלָה אַחַת לְגַלּוֹת, אִם רַמֵּה רִמּוּנִי אוֹ לֹא.

– הוֹ, אַתָּה בְּנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי, – קָרְאָה הַשֻּׂלְטָנִית

וְהוּא צִוָּה לַחֲבוֹשׁ לוֹ אֶת הַמָּהִיר בְּסוּסָיו, וְהוּא יָשַׁב עָלָיו וְרָכַב אֶל הַיַּעַר, אֲשֶׁר נִמְצָא לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר, לְפִי אַגָּדָה יְשָׁנָה הִתְגּוֹרְרָה בַּכְּפָר הַהוּא קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב, וּשְׁמָהּ אֲדוֹלְצָאִידֵי, וְהִיא עָמְדָה לָהֶם לְמַלְכֵי שִׁבְטוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים בִּשְׁעַת צָרָתָם וְהוֹשִׁיעָה אוֹתָם בַּעֲצָתָם; וְשָׁמָּה נֶחְפַּז הַשֻּׂלְטַן לִרְכֹּב.

וּבְלֵב הַיַּעַר הָיָה מַעֲרֶה, וְהוּא מֻקָּף אֲרָזִים גְבֹהִים. וְשָׁם הִתְגּוֹרְרָה הַקּוֹסֶמֶת לְפִי הָאַגָּדָה, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד דָּרְכָה שָׁם כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן תְּמוּתָה, כִּי אֵימַת־מָה מִפְּנֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה עוֹבֶרֶת לְמִן יָמִים קְדוּמִים מֵאָב לַבֵּן.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁמָּה הַשֻּׂלְטַן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הָעֵצִים, הִתְיַצֵּב בְּאֶמְצַע הַמַּעֲרֶה וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אִם אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי עָמַדְתְּ לָהֶם לַאֲבוֹתַי בְּעֵצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת צָרָתָם, אַל נָא תָּבוּזִי לְבַקָּשַׁת נִינָם וְעוּצִי נָא עֵצָה בַּמָּקוֹם שֶׁשֵּׂכֶל הָאָדָם אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת.

הוּא אַךְ כִּלָּה לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת בְּאַחַד הָאֲרָזִים, וּמִשָּׁם יָצְאָה אִשָּׁה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה אֲרֻכָּה לְבָנָה וּפָנֶיהָ מְכֻסִּים צָעִיף.

– יָדוֹעַ אֵדַע לָמָּה בָּאתָ אֵלַי, הַשֻּׂלְטָן סָעוּד, וְיָשָׁר הוּא חֶפְצֶךָ; וְאָמְנָם עַל כֵּן אַף עֶזְרָתִי נְתוּנָה לָךְ. קַח לְךָ אֶת שְׁתֵּי הַקְֻּפְסוֹת הָאֵלֶּה: וְצַוֵּה נָא לְאוֹתָם הַשְּׁנַיִם הָרוֹצִים לִהְיוֹת בָּנֶיךָ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יִבְחַר לוֹ קֻפְסָה אֶחָת! יָדוּעַ לִי כִּי הָאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא הַבֵּן הָאֲמִתִּי, לֹא יִטְעֶה וְהוּא יִבְחַר אֶת הַקֻּפְסָה הַנְכוֹנָה.

כֹּה דִבְּרָה הַקּוֹסֶמֶת, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ הָיוּ מְכֻסִים צָעִיף וְהִיא מָסְרָה לְיָדוֹ שְׁתֵּי קֻפְסוֹת קְטַנּוֹת עֲשׂוּיוֹת שֵׁן, וּשְׁתֵּיהֶן מִקֻשָׁטוֹת לְתִפְאָרָה בְּזָהָב וּבִפְנִינִים. עַל הַמִּכְסֶה, שֶׁהַשֻּׁלְטָן הִתְאַמֵּץ לַשָּׁוְא לְפָתְחוֹ, נִמְצְאוּ כְתֹבוֹת שֶׁהִצְטָרְפוּ מִיַּהֲלֻמִּים מְשֻׁבָּצִים.

וְהַשֻּׁלְטַן שָׁב לִרְכֹּב לְבֵיתוֹ, וּבְדַרְכּוֹ הִרְבָּה לְשַׁעֵר כֹּה וָכֹה, מַה נִּמְצָא בִּשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת, אֲשֶׁר עַל אַף כָּל עֲמָלוֹ לֹא יָכֹל לְפָתְחָן. גַּם הַכְּתֹבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן לֹא הִבְהִירוּ אֶת הָעִנְיָן, כִּי עַל אַחַת מֵהֶן הָיָה כָּתוּב: “כָּבוֹד וּתְפִלָּה”, וְעַל הַשְּׁנִיָּה: “אֹשֶׁר וָעשֶׁר”. וְהַשֻּׂלְטַן חָשַׁב בְּלִבּוֹ, כִּי אַף הוּא עַצְמוֹ הָיָה מִתְקַשֶּׁה לִבְחוֹר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה, אֲשֶׁר שְׁתֵּיהֶן מְפַתּוֹת וּמוֹשְׁכוֹת אֶת הַלֵּב.

וְכַאֲשֶׁר חָזַר לְאַרְמוֹנוֹ שָׁלַח לִקְרוֹא לַשֻּׂלְטָנִית וּמָסַר לָהּ אֶת דִּבְרֵי הַקּוֹסֶמֶת, וְתִקְוָה נִפְלָאָה מִלְאָה אֶת לִבָּהּ, כִּי אוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר לִבָּהּ נִמְשַׁךְ אֵלָיו, יֵדַע לִבְחוֹר אוֹתָהּ הַקֻּפְסָה, אֲשֶׁר הִיא תוֹכִיחַ כִּי מִזֶּרַע מְלָכִים מוֹצָאוֹ.

וְלִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת הָעָמְדוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, וַעֲלֵיהֶם שָׂם הַשֻּׂלְטַן בִּידֵי עַצְמוֹ אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת, אַחַר עָלָה עַל הַכִּסֵּא וְרָמַז לְאֶחָד מַעֲבָדָיו שֶׁיִּפְתַּח אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם, וְקָהָל נֶהְדָּר שֶׁל אֶמִירִים וּמוֹשְׁלֵי הַמְּדִינוֹת שָׁבַּמַּמְלָכָה, אֲשֶׁר הַשֻּׁלְטַן הִזְמִינָם לָבוֹא, נִכְנַס בְּעַד הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ. הֵם כֻּלָּם יָשְׁבוּ עַל רְפִידוֹת נֶהְדָּרוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ עֲרוּכוֹת לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים.

לְאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ כֻלָם רָמַז הַמֶּלֶךְ בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, וְלַבָּקָן הוּבַל אֶל הָאוּלָם. בְּצַעֲדֵי גַאֲוָה עָבַר אֶת הָאוּלָם, נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמָר:

– הִנְנִי לִשְׁמֹעַ אֶת מִצְוָתְךָ, אֲדוֹנִי אָבִי.

וְהַשֻּׁלְטָן הִתְרוֹמֵם עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאָמָר:

– בְּנִי! הִנֵּה נִתְעוֹרְרוּ סְפֵקוֹת בַּאֲמִתּוּת תְּבִיעָתְךָ שֶׁאַתָּה תּוֹבֵעַ לְךָ אֶת הַזְּכוּת לְהִקָּרֵא בַשֵּׁם הַזֶּה. אַחַת מִשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת הָאֵלֶּה מְכִילָה אֶת הָאִשּׁוּר לְמוֹצָאֲךָ הָאֲמִתִּי! בְּחַר לָךְ! אֵין אֲנִי מְסֻפָּק, כִּי תִבְחַר אֶת הָרָאוּי לְךָ בֶּאֱמֶת!

וְלַבָּקָן קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַקֻּפְסוֹת; שָׁעָה רַבָּה שָׁקַל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ, אֵיזוֹ מֵהֶן יִבְחַר, וְלַסּוֹף אָמַר:

– אָבִי הַמְכֻבָּד! כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר נִשְׂגָּב מִן הָאשֶׁר לִהְיוֹת בְּנֶךָ? וּכְלוּם יֵשׁ דָּבָר נַעֲלֶה מִן הָעשֶׁר שֶׁבְּחַסְדֶּךָ? וּבְכֵן אֲנִי בּוֹחֵר אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁעָלֶיהָ הַכְּתֹבֶת “אשֶׁר וָעשֶׁר”.

– אַחַר כָּךְ נִרְאֶה אִם הֵיטַבְתָּ לִבְחוֹר; וּלְעֵת עַתָּה שֶׁב־לְךָ שָׁם עַל הָרְפִידָה אֵצֶל מוֹשֵׁל מַדִינָה! – אָמַר הַשֻּׁלְטָן וְרָמַז לְעַבְדּוֹ.

ח

וְעַתָּה הוּבַל עוֹמַר אֶל הָאוּלָם; מַבַּט עֵינָיו הָיָה קוֹדֵר, פָּנָיו הָיוּ נוּגִים, וְכָל מַרְאֵהוּ עוֹרֵר בְּלֵב הַנֶּאֱסָפִים הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל לְחֵפֶץ הַשֻּׂלְטַן.

וְהַשֻּׂלְטַן הִסְבִּיר לוֹ, כִּי עָלָיו לִבְחוֹר אַחַת מִשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת; הוּא קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן.

קָרָא בְּכַוָּנָה אֶת שְׁתֵּי הַכְּתֹבוֹת וְאָמָר:

– הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לִמְּדוּנִי כִּי אֵין בִּטְחָה בָּאשֶׁר, וְהָעשֶׁר חָלֹף יַחֲלֹף; אֲבָל כְּמוֹ כֵן לִמְּדוּנִי, כִּי בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאַמִּיץ תְּקַנֵּן סְגֻלָּה שֶׁאֵין לַכִּלָיוֹן שְׁלִיטָה עָלֶיהָ, הֲלֹא הוּא הַכָּבוֹד, וְכִי הַכּוֹכָב הַמַּזְהִיר שֶׁל הַתְּהִלָּה אֵין דַּרְכּוֹ לִשְׁקֹעַ עִם שְׁקִיעַת הָאשֶׁר. וְלוּ גַם עָלַי לְוַתֵּר עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הִנֵּה הוּטַל הַגּוֹרָל – כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אֶתְכֶם בָּחָרְתִּי!

הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ עַל הַקֻּפְסָה אֲשֶׁר אוֹתָהּ בָּחָר; אֲבָל הַשֻּׂלְטַן צִוָּהוּ לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ; הוּא רָמַז לוֹ לְלַבָּקָן שֶׁיִּתְיַצֵּב גַּם הוּא עַל יַד שֻׁלְחָנוֹ, וְאַף הוּא שָׁם יָדוֹ עַל קֻפְסָתוֹ.

וְהַשֻּׂלְטָן צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אַגָּן מָלֵא מַיִם מִבְּאֵר זֶמְזֶם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּמֶכָּה, וְהוּא רָחַץ אֶת יָדָיו לִתְפִלָּה, הִפְנָה אֶת פָּנָיו לַמִּזְרָח, נָפַל עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל:

– אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים שָׁמַרְתָּ עַל גִּזְעֵנוּ וְקִיַּמְתָּ אוֹתוֹ טָהוֹר וּבְלִי תַעֲרֹבֶת נָכְרִיָה, אַל נָא תִתֵּן לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ לְחַלֵּל אֶת שֵׁם בֵּית מַלְכוּת אַבַּס, וְאַל נָא תִמְנַע אֶת חָסוּתְךָ מִבְּנִי הָאֲמִתִּי בִּשְׁעַת מִבְחָן זוֹ!

וְהַשֻּׂלְטָן קָם עַל רַגְלָיו וְשָׁב וְעָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. וְכָל הַנֶּאֱסָפִים יָשְׁבוּ כַאֲסוּרִים בְּצִפִּיָּתָם: אִישׁ לא הֵעֵז אַף לִשְׁאֹף רוּחַ. וְכֹה רַבָּה הָיְתָה הַדְּמָמָה וְהַמְתִיחוּת, שָׁאִלּוּ עָבַר עַכְבָּר קָטֹן דֶּרֶךְ הָאוּלָם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹל פְּסִיעוֹתָיו. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הִמְתִּיחוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם הָאֲרֻכִּים כְּדֵי לְהַשְׁקִיף מֵעַל לְרָאשֵׁי הָעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם אֶל שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת. וְהִנֵּה קָרָא הַשֻּׂלְטַן: “פִּתְחוּ אֶת הַקֻּפְסוֹת!” וְהַקֻּפְסוֹת, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְפָתְחָן, נִפְתְּחוּ מַאֲלֵיהֶן.

וְהִנֵּה בַקֻּפְסָה שֶׁבָּחַר לוֹ עוֹמַר נִמְצָא עַל כַּר קָטֹן שֶׁל קְטִיפָה כֶּתֶר זָהָב קָטָן וְשַׁרְבִיט; וּבְקֻפְסָתוֹ שֶׁל לַבָּקָן – מַחַט גְּדוֹלָה וְחוּט לֹא אָרֹךְ. וְהַשֻּׁלְטָן צִוָּה אֶת שְׁנֵיהֶם לְהַגִּישׁ לְפָנָיו אֶת קֻפְסוֹתֵיהֶם. וְהוּא לָקַח בְּיָדוֹ מֵעַל הַכַּר אֶת הַכֶּתֶר הַקָּטֹן, וְנִפְלָא הָיָה הַכֶּתֶר לְמַרְאֶה, כִּי בְעוֹדוֹ בְיָדוֹ הָלַךְ הָלוֹךְ וְגָדוֹל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָדְלוֹ שֶׁל כֶּתֶר אֲמִתִּי. וְהַמֶּלֶךְ שָׂם אֶת הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁ בְּנוֹ עוֹמַר, אֲשֶׁר כָּרַע לְפָנָיו, וּנְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ וְצִוָּהוּ לָקוּם וְלָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ. אַחַר פָּנָה אֶל לַבָּקָן וְאָמָר:

– מָשָׁל יָשָׁן אוֹמֵר: “יָאָה הָרְצוּעָה לְרַצְעָן”. וּכְפִי הַנִּרְאֶה יֵשׁ לֵאמֹר גַּם לְךָ, כִּי יָאָה לְךָ הַמַּחַט. הֵן אָמְנָם אֵין אַתָּה רָאוּי לְחַסְדִּי, אֲבָל נִמְצָא מִי שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וְהַיּוֹם הַזֶּה לֹא אוּכַל לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם. וְלָכֵן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה אֶת חַיֶּיךָ הָעֲלוּבִים, אֲבָל אִם תֹאבֶה לְהִשָּׁמַע לַעֲצָתִי, מַהֵר נָא כְּכֹל אֲשֶׁר תּוּכַל לָצֵאת מַאַרְצִי!

וְעוֹזֵר הַחַיָּטִים הַמִּסְכֵּן, מְבֻיָּשׁ וּמְדֻכָּא, לֹא הָיָה עוֹד בִּיכָלְתּוֹ לְהָשִׁיב דָּבָר. הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי בֶן הַמֶּלֶךְ, וּדְמָעוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינָיו.

– הֲתוּכַל לִסְלֹחַ לִי, הַנָּסִיךְ? – שָׁאָל.

– נֶאֱמָנוּת לָאוֹהֵב וְחֶסֶד לָאוֹיֵב! כָּזֶה הוּא מִנְהָגָם שֶׁל מַלְכֵי בֵית אַבַּס וְעָלָיו גַאֲוָתָם! – עָנָה הַנָּסִיךְ בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו. – לֵךְ לְשָׁלוֹם!

– הוֹ, הִנֵּה אָמְנָם בְּנֵי אָתָּה! – קָרָא הַשֻּׂלְטָן הַזָּקֵן וְחִבֵּק אֶת בְּנוֹ. וְהָאֶמִירִים וְהַמּוֹשְׁלִים וְכָל שָׂרֵי הַמַּלְכוּת קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְקָרְאוּ: “יְחִי הַנָּסִיךְ הָחָדָשׁ!” וּבְעוֹד כָּל הַנֶּאֱסָפִים מְרִיעִים וּשְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים הִתְגַּנֵּב לַבָּקָן וְיָצָא חֶרֶשׁ מִן הָאוּלָם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת קֻפְסָתוֹ תַחַת זְרֹעוֹ.

ט

הוּא יָרַד אֶל אֻרְווֹת הַשֻּׂלְטַן, חָבַשׁ אֶת מוּרְוָה סוּסוֹ וְרָכַב וְיָצָא מִן הַשַּׁעַר, לָלֶכֶת לַאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה. כָּל חַיָּיו כְּבֶן מֶלֶךְ נִדְמוּ לוֹ עַתָּה כַּחֲלוֹם, וְרַק הַקֻּפְסָה הַנָּהְדָּרָה, שֶׁהָיְתָה מְקֻשָּׁטָה לְתִפְאָרָה בִּפְנִינִים וּבְיַהֲלֻמִּים, הִזְכִּירָה לוֹ, כִּי בְכָל זֹאת לֹא הָיָה הַדָּבָר חֲלוֹם.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַסּוֹף שֵׁנִית לַאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה, רָכַב עַד לְבֵיתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו מִכְּבָר, יָרַד מַעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אוֹתוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה. וַאֲדוֹנָיו, אֲשֶׁר לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ מִיָּד, קִבֵּל אֶת פָּנָיו בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְחֶפְצוֹ; אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּל בְּאֹרְחוֹ וְהִכִּיר בּוֹ אֶת לַבָּקָן הַיָּדוּעַ לוֹ, הִזְעִיק אֶת כָּל עוֹזְרָיו וְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֻּלָּם הִתְנַפְּלוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַל לַבָּקָן הַמִּסְכֵּן, אֲשֶׁר לֹא פִּלֵּל לְקַבָּלַת פָּנִים כָּזֹאת, דְּחָפוּהוּ וְהִכּוּהוּ בְמַגְהֵצִים וּבְאַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁבִּידֵיהֶם, דְקָרוּהוּ בְּמַחֲטֵיהֶם וּצְבָטוּהוּ בְּמִסְפְּרֵיהֶם הַחַדִּים, עַד אֲשֶׁר נָפַל בְּאֶפֶס כֹּחַ עַל עֲרֵמַת בְּגָדִים יְשָׁנִים,

וּבְשָׁכְבוֹ שָׁם הוֹכִיחוֹ אֲדוֹנָיו בִּדְבָרִים קָשִׁים עַל אֲשֶׁר גָּנַב אֶת הַשַּׂלְמָה; לַשָּׁוְא הִבְטִיחוֹ לַבָּקָן, כִּי הוּא לא חָזַר הֵנָּה אֶלָּא כְּדֵי לְהַחֲזִיר לוֹ הַכֹּל, לַשָּׁוְא הִצִּיעַ לְפָנָיו לְשַׁלֵּם לוֹ פִּי שְׁלֹשָׁה עַל כָּל הַהֶפְסֵד שֶׁגָּרַם לוֹ. הַחַיָּט וְעוֹזְרָיו הִתְנַפְּלוּ שֵׁנִית עָלָיו, הִכּוּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת, וְלַסּוֹף הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה. מֻכָּה וּקְרוּעַ בְּגָדָיו עָלָה עַל מוּרְוָה סוּסוֹ וְרָכַב לִמְלוֹן אֹרְחִים. שָׁם הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ הֶעָיֵף וְהַמֻכֶּה וְהִתְמַכֵּר לְהַרְהוֹרָיו עַל סִבְלוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם עַל הָאֲדָמָה, עַל מִנְהָנָם הָרַע שֶׁל הַבְּרִיּוֹת לְקַפֵּחַ אֶת זְכֻיּוֹת זוּלָתָם, וְעַל אַפְסוּתָם וְכִלְיוֹנָם שֶׁל כָּל אוֹצְרוֹת הָעשֶׁר. הוּא נִרְדָּם מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לְוַתֵּר עַל כָּל שְׁאִיפוֹתָיו לְגַדְלוּת וְלִהְיוֹת לְאֶזְרָח פָּשׁוּט וְיָשָׁר.

וְגַם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לֹא חָזַר בּוֹ מֵהַחְלָטָתוֹ, כִּי יָדָיו הַכְּבֵדוֹת שֶׁל אֲדוֹנָיו הַחַיָּט וִידֵי עוֹזְרָיו גֵּרְשׁוּ כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּמַכּוֹתֵיהֶן אֶת כָּל שְׁאִיפוֹת הָרוֹמְמוּת מִקִּרְבּוֹ.

הוּא מָכַר בִּמְחִיר רַב אֶת קֻפְסָתוֹ לְסוֹחֵר בְּיַהֲלֻמִּים, קָנָה לוֹ בַיִת וְהֵקִים בּוֹ בֵית עֲבוֹדָה לְשֵׁם מְלַאכְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִתְקִין הַכֹּל כָּרָאוּי וְתָלָה לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁלֶט וְעָלָיו הַכְּתֹבֶת: “לַבָּקָן, עוֹשֶׂה בְּגָדִים”, יָשַׁב אֶל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ וְהֵחֵל לְתַקֵּן אֶת מְעִילוֹ, אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו הַחַיָּט קָרַע בּוֹ קְרָעִים נוֹרָאִים, בְּאוֹתָם הַמַּחַט וְהַחוּטִים שֶׁמָּצָא אוֹתָם בַּקֻּפְסָה הַנֶּהְדָּרָה. בֵּינָתַיִם הָכְרַח לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ לִזְמַן מָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁב וְעָמַד שׁוּב לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה מַרְאֶה נִפְלָא וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו: הַמַּחַט הוֹסִיפָה לִתְפּוֹר בִּשְׁקִידָה רַבָּה, אִם כִּי יַד אָדָם לֹא הוֹלִיכָה אוֹתָהּ, הִיא עָשְׂתָה תְּפָרִים דַּקִים וְנָאִים, אֲשֶׁר גַּם לַבָּקָן עַצְמוֹ, בָּרְגָעִים שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַשִּׂיא בִּמְלֶאכֶת הַמַּחֲשֶׁבֶת שֶׁלּוֹ, לֹא יָדַע לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָם.

אָמְנָם כֵּן, אַף הַמַּתָּנָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב תּוֹעַלְתָּהּ מְרֻבָּה וְעֶרְכָּהּ גָּדוֹל: וְאוּלָם מַתָּנָה זוֹ עוֹד הָיָה לָהּ יִתְרוֹן אַחֵר, וְהוּא: הַחוּט הַקָּצָר לֹא כָלָה לְעוֹלָם, אַף בַּשָּׁעָה שֶׁהַמַּחַט הוֹסִיפָה לַעֲבוֹד בִּשְׁקִידָה כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹלָה.

לַבָּקָן רָכַשׁ לוֹ הַרְבֵּה לְקוֹחוֹת, וְעַד מְהֵרָה הָיָה הַחַיָּט הַמְהֻלָּל בְּיוֹתֵר וּשְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה עַד רָחוֹק. הָיָה גּוֹזֵר אֶת הָאֲרִיגִים וְעוֹשֶׂה בָּהֶם בְּמַחְטוֹ אֶת הַתְּפָר הָרִאשׁוֹן, וּמִיָּד הוֹסִיפָה הַמַּחַט לַעֲבוֹד בְּלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁהַבֶּגֶד הָיָה מוּכָן. עַד מְהֵרָה הָיוּ כָל בְּנֵי הָעִיר לְקוֹחוֹתָיו שֶׁל רַב הַחַיָּטִים לַבָּקָן. כִּי נָאָה הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ, וְאַף לָקַח בַּעֲדָהּ מְחִיר מוּעָט שֶׁלֹא כָרָגִיל, וְרַק עַל דָּבָר אֶחָד הֵנִיעוּ הַבְּרִיּוֹת בַּאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה אֶת רֹאשָׁם: עַל שֶׁאֵין לוֹ עוֹזְרִים וְעַל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בִּדְלָתַיִם סְגוּרוֹת.

וְכָכָה נִתְקַיְּמָה הַהַבְטָחָה שֶׁהָבְטְחָה לוֹ בַּכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֻּפְסָה: אשֶׁר וָעשֶׁר. שְׁנֵי אֵלֶּה, אִם כִּי בְּמִדָּה לֹא גְדוּשָׁה, הָיוּ מְלַוִּים אֶת הַחַיָּט הַמְּשֻׁבָּח וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת תְּהִלָּתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן עוֹמַר הַצָּעִיר, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה מְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ; כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ כִּי הַגִּבּוֹר הָאַמִּיץ הַזֶּה הוּא לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לְעַמּוֹ וְהוּא מַפִּיל אֶת אֵימָתוֹ עַל כָּל אוֹיְבָיו, הָיָה הַחַיָּט, אֲשֶׁר לְפָנִים שָׁאַף לִהְיוֹת נָסִיךְ, חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: “אָכֵן מוּטָב לִי שֶׁנַּעֲשִׂיתִי חַיָּט; כִּי הַכָּבוֹד וְהַתְּהִלָּה סַכָּנָה רַבָּה כְּרוּכָה בָּהֶם”.

כָּכָה חַי לוֹ לַבָּקָן, מְרֻצֶה מֵעַצְמוֹ וּמְכֻבָּד עַל בְּנֵי עִירוֹ, וְאִם הַמַּחַט לֹא הִפְסִידָה בֵּינָתַיִם אֶת כֹּחָהּ, וַדַּאי שֶׁהִיא מוֹסִיפָה לִתְפּוֹר עַד הַיּוֹם בַּחוּט הַנִּצְחִי שֶׁל הַקוֹסֶמֶת אֲדוֹלְצָאִיּדֵי טוֹבַת הַלֵּב.