א    🔗

וּבָחוּר אֶחָד תָּם וְיָשָׁר הָיָה עוֹזֵר לְחַיָּטִים, וּשְׁמוֹ לַבָּקָן, וְהוּא לָמַד אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּבֵית רַב חַיָּטִים מִשֻׁבָּח בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, חָלִילָה לָנוּ מִלֵּאמֹר, כִּי יְדֵי לַבָּקָן לֹא הָיוּ מְלֻמָּדוֹת לִמְשֹׁךְ בְּמַחַט, כִּי לְהֶפֶךְ, יָדֹעַ יָדַע לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה יָפָה וּנְקִיָּה, וּכְמוֹ כֵן הָיִינוּ עוֹשִׂים לוֹ עָוֶל אִלּוּ הָיִינוּ מְגַנִּים אוֹתוֹ עַל עַצְלוּתוֹ; וְאוּלָם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאָה כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵין בְּרוּחוֹ נְכוֹנָה: כִּי הִנֵּה כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה יוֹשֵׁב וְתוֹפֵר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, עַד שֶׁהַמַּחַט שֶׁבְּיָדוֹ כְּאִלּוּ נִתְלַבְּנָה וְהַחוּט כְּאִלּוּ הֶעֱלָה עָשָׁן, וְאָז הָיָה מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ מְלָאכָה אֲשֶׁר אֵין דּוֹמָה לָהּ, וְאוּלָם כְּנֶגֶד זֶה קָרָהוּ הַמִּקְרֶה, וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים, וְעֵינָיו הַקָּמוֹת הָיוּ מַבִּיטוֹת נִכְחוֹ, וּבָהּ בַּשָּׁעָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּפָנָיו וּבְרוּחוֹ דְּבַר מָה מְיֻחָד, אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו הַחַיָּט וּשְׁאָר עוֹזְרֵי הַחַיָּטִים לֹא יָדְעוּ לְהַבִּיעוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים אֵלֶּה:

– הִנֵּה נַעֲשׂוּ פְּנֵי לַבָּקָן שׁוּב פְּנֵי שׁוֹעַ!

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בָּעֵת שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת הָיוּ שָׁבִים בְּשֶׁקֶט מִתְּפִלָתָם הַבַּיְתָה לַעֲסֹק אִישׁ אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ, הָיָה לַבָּקָן יוֹצֵא מִן הַמִּסְגָּד, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים יָפִים, שֶׁהָיָה קוֹנֶה לוֹ בַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ בְּעָמָל רַב, וְהָיָה פּוֹסֵעַ לוֹ לְאַט וּבְצַעֲדֵי גַאֲוָה דֶּרֶךְ כִּכְּרֵי הָעִיר וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר אֶחָד מֵחֲבֵרָיו קוֹרֵא לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”, אוֹ: “הַשָׁלוֹם לְךָ, לַבָּקָן יְדִידִי?” הָיָה עוֹנֶה בִּתְנוּעַת יָד רַבַּת חֶסֶד אוֹ בִּתְנוּעַת רֹאשׁ נַעֲלָה כְּדָרֶךְ הַנְסִיכִים. וּכְשָׁהָיָה אֲדוֹנוֹ אוֹמֵר לוֹ בַּהֲלָצָה: “אָכֵן, יָאֶה הָיָה לְךְ לִהְיוֹת נָסִיךְ, לַבָּקָן!” הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְהָיָה עוֹנֶה: “וּבְכֵן, אַף אַתָּה הִרְגַּשְׁתָּ בְּכָךְ?” אוֹ: “אָמְנָם, זֶה כַמָּה חָשַׁבְתִּי זֹאת”.

כָּכָה הִתְנַהֵג עוֹזֵר הַחַיָּטִים הַיָּשָׁר זֶה זְמָן רָב. וַאֲדוֹנָיו נָשָׂא אֶת טִפְּשׁוּתוֹ בְּאֹרֶךְ רוּחַ, כִּי חוּץ מִזֶּה הָיָה אָדָם טוֹב וּפוֹעַל חָרוּץ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְסֶלִים אֲחִי הַשֻּׁלְטָן, אֲשֶׁר עָבַר בָּעֵת הַהִיא דֶּרֶךְ אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, שָׁלַח אֶל הָאָדוֹן הַחַיָּט שַׁלְמַת תִּפְאֶרֶת, לַעֲשׂוֹת בָּהּ אֵיזֶה תִּקּוּן וְשִׁנּוּי, וְהָאָדוֹן הַחַיָּט מָסַר אוֹתָהּ לְעוֹזְרוֹ לַבָּקָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה מֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְלָאכָה מִכָּל אִישׁ אַחֵר. וּבָעֶרֶב, בַּשָּׁעָה שֶׁהָאָדוֹן הַחַיָּט וְכָל עוֹזְרָיו יָצְאוּ הַחוּצָה, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם אַחֲרֵי עֲמַל הַיּוֹם, תָּקְפָה אֶת לַבָּקָן תְּשׁוּקָה עַזָּה, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ, לָשׁוּב לְבֵית הָעֲבוֹדָה, שֶׁשָּׁם הָיְתָה תְלוּיָה שַׁלְמַת אֲחִי הַמֶּלֶךְ, וְשָׁעָה רַבָּה עָמַד לְפָנֶיהָ, רֶגַע הִבִּיט בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶל זֹהַר הָרִקְמָה, וְרֶגַע הִשְׁתָּאָה לַצְּבָעִים הַנּוֹצְצִים שֶׁל הַקְּטִיפָה וְהַמֶּשִׁי שֶׁבַּשִׂמְלָה, לַסּוֹף לא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְשׁוּקָתוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַשַּׁלְמָה, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, הִיא הִתְאִימָה לוֹ כָּל צָרְכָּהּ, כְּאִלּוּ מִתְּחִלָּתָהּ לא נִבְרְאָה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ.

– הַאִם לֹא כְּאַחַד הַנְסִיכִים הִנֵּנִי? – אָמַר אֶל לִבּוֹ בְּפָסְעוֹ בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב. – הַאִם לֹא אָמַר גַּם הָאָדוֹן הַחַיָּט כִּי כְאִלּוּ נוֹלַדְתִּי נָסִיךְ?

וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי בִלְבוֹשׁ עוֹזֵר הַחַיָּטִים אֶת הַשַּׁלְמָה לָבַשׁ גַּם רוּחַ מַלְכוּת; וְשׁוּב לֹא יָכֹל עוֹד לְהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ אֶלָּא אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם בֶּן מֶלֶךְ אַלְמוֹנִי, וְאִם כֵּן גָּמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת לְמֶרְחַקִים וְלַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הָיוּ הַבְּרִיּוֹת עַד הַיּוֹם טִפְּשִׁים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁלֹּא הִכִּירוּ תַּחַת מַעֲטֵה מַעֲמָדוֹ הַשָּׁפָל אֶת מַעֲלָתוֹ הָרָמָה מִבֶּטֶן וּמְלֵּדָה. נִרְאָה לוֹ, כִּי קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב הִיא אֲשֶׁר שָׁלְחָה לוֹ אֶת הַשַּׂלְמָה הַנָּהְדָּרָה, וְלָכֵן נִזְהַר מְאֹד שֶׁלֹּא יִבְחַל בְּמַתָּנָה יְקָרָה שֶׁכָּזֹאת, וְהוּא שָׂם בְּכִיסוֹ אֶת מְעַט הַכֶּסֶף הַמְּזֻמָּן שֶׁבְּיָדוֹ, וּבַחֲסוֹתוֹ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה יָצָא מִשַּׁעֲרֵי אֲלֶכְּסַנְדְרְיָּה.

וְהַנָּסִיךְ הֶחָדָשׁ עוֹרֵר תִּמָּהוֹן בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ שָׁמָּה בִּנְדוּדָיו; כִּי הַשַּׂלְמָה הַמְפֹאָרָה וּמַרְאֵה פָנָיו הַנִּכְבָּדִים הַמְּפִיקִים הוֹד מַלְכוּת לֹא הִתְאִימוּ כְלָל לְאָדָם הָעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בָּרָגֶל. וְכַאֲשֶׁר שְׁאֵלוּהוּ עַל כָּךְ, הָיָה עוֹנֶה, כִּי יֵשׁ סִבָּה מְיֻחָדָה לַדָּבָר הַזֶּה, וּבְדַבְּרוֹ הָיָה מַרְאֵה פָנָיו כְּמַסְתִּיר סוֹד גָּדוֹל. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִכִּיר, כִּי בִנְדוּדָיו בְּרַגְלָיו הוּא נַעֲשֶׂה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הָלַךְ וְקָנָה בִּמְחִיר מוּעָט סוּס זָקֵן, אֲשֶׁר הִתְאִים לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, כִּי סוּס זֶה בְּמְתִינוּתוֹ וּבְרוּחוֹ הַשְּׁקֵטָה וְהַנּוֹחָה לֹא הֶעֱמִיד אוֹתוֹ מֵעוֹלָם בְּסַכָּנָה לְהֵרְאוֹת כְּפָרָשׁ מְצֻיָּן, וְהֵן עַל פִּי הָאֱמֶת לֹא הָיָה כֹּחוֹ גָּדוֹל בִּרְכִיבָה.

 

ב    🔗

וּבְאַחַד הַיָּמִים, בְּנָסְעוֹ בְּדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל מוּרְוָה, הוּא הַשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא לְסוּסוֹ, שֶׁפָּסַע לְאִטּוֹ פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, נִטְפַּל אֵלָיו פָּרָשׁ אֶחָד וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהִלָּוֹת אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן שִׂיחַת שְׁנַיִם הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ יַחְדָּו מְקַצֶּרֶת אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁנֵיהֶם. וְהַפָּרָשׁ הָיָה אִישׁ צָעִיר עַלִּיז, יְפֵה מַרְאֶה וְנָעִים בְּנִמּוּסָיו וּבַהֲלִיכוֹתָיו. עַד מְהֵרָה נִתְקַשְּׁרָה בֵינֵיהֶם שִׂיחָה עַל הַשְּׁאֵלוֹת “מֵאַיִן?” וּ"לְאָן?" וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר, כִּי גַּם אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, כָּמוֹהוּ כְּעוֹזֵר הַחַיָּטִים, יָצָא לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם בְּלִי מַטָּרָה מְסֻיָּמָה. הוּא אָמַר כִּי שְׁמוֹ הוּא עוֹמַר, וְהִנֵּהוּ בֶּן אָחִיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי, הוּא הַמּוֹשֵׁל הָאֻמְלָל בְּקָהִיר, וְהוּא נִמְצָא בְּדַרְכּוֹ בִּשְׁלִיחוּת דּוֹדוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר צִוָּהוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ. אָכֵן לַבָּקָן לֹא סִפֶּר לוֹ בְּגִלּוּי לֵב גָּמוּר עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְעִנְיָנָיו; הוּא רַק רָמַז לוֹ, כִּי בֶן מִשְׁפָּחָה רָמָה הִנֵּהוּ וְהוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם שַׁעֲשׁוּעִים.

שְׁנֵי הָאֲדוֹנִים הַצְּעִירִים מָצְאוּ חֵן אִישׁ בְּעֵינֵי רֵעֵהוּ וְהוֹסִיפוּ לִנְסֹעַ יַחְדָּו. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתָם בְּחַבְרוּתָה שָׁאַל לַבָּקָן אֶת בֶּן לִוְיָתוֹ עוֹמַר, מָה הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר עָלָיו לְקַיֵּם בְּמִצְוַת דּוֹדוֹ, וּלְתִמְהוֹנוֹ סֻפַּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:

“אֶלְפִי בֵּי, מוֹשֶׁל קָהִיר, גִּדֵּל בְּבֵיתוֹ אֶת עוֹמַר לְמִן יְמֵי יַלְדוּתוֹ הָרִאשׁוֹנִים, וְעוֹמַר לֹא יָדַע אֶת הוֹרָיו מֵעוֹלָם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ הָאוֹיְבִים עַל אֶלְפִי בֵּי, וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת מָרִים פְּצָעוּהוּ פִּצְעֵי מָוֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לָנוּס מִפְּנֵיהֶם, גִּלָּה אָז לְעוֹמַר אֶת הַסּוֹד, כִּי אֵין הוּא בֶּן אָחִיו, כִּי אִם בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אַדִּיר, וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ נִבְּאוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים לַמֶּלֶךְ, כִּי צָרָה גְדוֹלָה עֲתִידָה לָבוֹא עַל הַיֶּלֶד, וּמִיִּרְאָה מִפְּנֵי נְבוּאוֹתֵיהֶם וּלְפִי עֲצַת אוֹתָם הָאִצְטַגְנִינִים הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ לְהַרְחִיק אֶת בְּנוֹ הַצְּעִיר מֵחֲצַר מַלְכוּתוֹ, וְאַף גַּם נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יוֹסִיף לִרְאוֹתוֹ עַד יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאֶלְפִי בֵּי לֹא גִלָּה לוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו, אֲבָל מָסַר לוֹ הוֹרָאוֹת בְּרוּרוֹת, כִּי בַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ רָמָדָן הַבָּא, הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ תִּמְלֶאנָה לְעוֹמַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, עָלָיו לְהִתְיַצֵּב לְיַד הָעַמּוּד אֶל־סַרוּיָ’הּ הַמְהֻלָּל, הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם מְרֻחָק מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, מַהֲלַךְ אַרְבָּעָה יָמִים מִזְרָחָה; וְשָׁם עָלָיו לִמְסֹר לָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְיַד הָעַמּוּד, אֶת הַפִּגְיוֹן אֲשֶׁר הוּא, אֶלְפִי בֵּי, מָסַר לִידֵי עוֹמַר, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה יֹאמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: פֹּה הִנֵּנִי, הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים”; וְכַאֲשֶׁר יַעֲנוּ: “מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא אֲשֶׁר קִיֵּם אוֹתְךָ עַד הַיּוֹם!”, עָלָיו לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם יוֹלִיכוּהוּ אֶל אָבִיו".

וְעוֹזֵר הַחַיָּטִים לַבָּקָן הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְשֵׁמַע הַסִּפּוּר הַזֶּה, לְמִן הָרֶגַע הַהוּא הִבִּיט אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ עוֹמַר בְּעֵינֵי קִנְאָה, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא קֶצֶף עַל הַגּוֹרָל, אֲשֶׁר הֶעֱנִיק מַעֲלַת בֶּן מֶלֶךְ לְאוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר גַּם בְּלֹא זֶה כְּבָר נֶחְשַׁב לְבֶן אָחִיו שֶׁל מוֹשֵׁל אַדִּיר, וְאִלּוּ הוּא, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ חָסֵר דָּבָר מִכֹּל הַדָּרוּשׁ לוֹ לָאָדָם כְּדֵי לִהְיוֹת בֶּן מֶלֶךְ, לֹא זָכָה אֶלָּא לִהְיוֹת בֶּן בְּלִי שֵׁם, וְהַגּוֹרָל, כְּאִלּוּ הָיָה מְהַתַּל בּוֹ, לֹא הוֹעִיד לוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ חַיִּים רְגִילָה. הוּא נִסָּה לְהַשְׁווֹת עַצְמוֹ לְבֶן הַמֶּלֶךְ. אָנוּס הָיָה לְהוֹדוֹת, כִּי הַלָּז הוּא בַּעַל פָּנִים נָאִים מְאֹד, עֵינַיִם יָפוֹת וּמְלֵאוֹת תְּנוּעַת חַיִּים, אַף חָטוּב בְּחֵן, וְאַף הֲלִיכוֹתָיו נְעִימוֹת וַעֲשׂוּיוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי כָל רוֹאָיו, בִּקְצָרָה, בְּמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי הָיוּ לוֹ כָל הַיִּתְרוֹנוֹת הָרְצוּיים לוֹ לְכָל אָדָם. וְאוּלָם אִם גַּם רַבִּים הָיוּ הַיִּתְרוֹנוֹת שֶׁמָּצָא בְּבֶן לִוְיָתוֹ, הִנֵּה לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן בּוֹ כָּל צָרְכּוֹ הוֹדָה לְעַצְמוֹ, כִּי אִישׁ כְּלַבָּקָן יִהְיֶה רָצוּי לַמֶּלֶךְ הָאָב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה לֹא הִרְפּוּ מְלַבָּקָן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְאַף בַּלַּיְלָה, בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן בַּמָּלוֹן הַסָּמוּךְ, לֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ; אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וּמַבַּט עֵינָיו פָּגַע בְּעוֹמַר שֶׁיָּשַׁן עַל יָדוֹ, וּשְׁנָתוֹ הָיְתָה שְׁלֵוָה כָּכָה, כִּי כָל הַלַּיְלָה חָלַם עַל אָשְׁרוֹ הַוַּדָּאִי הַנָּכוֹן לוֹ, – אָז נִתְעוֹרֵר בְּלֵב לַבָּקָן הָרַעְיוֹן, כִּי עָלָיו לִרְכּשׁ לוֹ בְּעָרְמָה אוֹ בְּחֹזֶק יָד אֶת אֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנּוּ הַגּוֹרָל שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לוֹ. מִתּוֹךְ אֲזוֹרוֹ שֶׁל הַיָּשֵׁן בָּלַט הַפִּגְיוֹן, שֶׁהָיָה נוֹעָד לְשַׁמֵּשׁ לוֹ סִמָּן, אֲשֶׁר עַל פִּין יַכִּירוּ הוֹרָיו, כִּי אָמְנָם בְּנָם הוּא. לַבָּקָן הוֹצִיא חֶרֶשׁ אֶת הַפִּגְיוֹן וְהָיָה בְדַעְתּוֹ לְתָקְעוֹ בְּלֵב בְּעָלָיו. וְאוּלָם נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עוֹזֵר הַחַיָּטִים, שֶׁבָּחַל בִּשְׁפִיכַת דָּמִים, נִרְתְּעָה מִפְּנֵי הָרַעְיוֹן בִּדְבַר רֶצַח, וְהוּא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁתָּקַע אֶת הַפָּגְיוֹן בַּאֲזוֹרוֹ שֶׁלּוֹ, רִסֵּן וְלָקַח לְעַצְמוֹ אֶת סוּסוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה מָהִיר מִסּוּסוֹ הוּא, וּבְטֶרֶם שֶׁהֵקִיץ עוֹמַר וְרָאָה כִּי כָל תִּקְווֹתָיו נִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ, כְּבָר הִסְפִּיק בֶּן לִוְיָתוֹ הַבּוֹגֵד לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה מִילִים.

 

ג    🔗

אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁבּוֹ גָזַל לַבָּקָן אֶת פִּגְיוֹנוֹ וְסוּסוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, הָיָה אֶחָד בַּחֹדֶשׁ רָמָדָן הַקָּדוֹשׁ, וְאִם כֵּן הָיוּ לוֹ עוֹד אַרְבָּעָה יָמִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָעַמּוּד אֶל־סָרוּיָ’הּ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב. אִם כִּי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָׁם נִמְצָא הָעַמּוּד הַהוּא, לֹא הָיָה רָחוֹק אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, בְּכָל זֹאת נֶחְפַּז לַבָּקָן לָלֶכֶת שָׁמָּה, כִּי עֲדַיִן יָרֵא פֶּן יַדְבִּיקוֹ. בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

לְעֵת קֵץ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי נִרְאָה הָעַמּוּד אֶל־סַרוּיָ’הּ לְעֵינֵי לַבָּקָן, הוּא עָמַד עַל גִּבְעָה לֹא גְבֹהָה בְּתוֹךְ מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ עַל סְבִיבָיו בְּמֶרְחַק שְׁתַּיִם עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לֵב לַבָּקָן דָּפַק בְּיֶתֶר חָזְקָה לְמַרְאֵהוּ. אִם כִּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הָיָה לוֹ דַּי פְּנַאי לַחְשֹׁב עַל הַתַּפְקִיד שֶׁעָלָיו לְשַׂחֵק, בְּכָל זֹאת בָּא מֹרֶךְ מָה בְּלִבּוֹ אֲשֶׁר הִכָּהוּ עַל אַשְׁמָתוֹ; וְאוּלָם הָרַעְיוֹן כִּי הוּא נוֹלַד לִהְיוֹת בֶּן מֶלֶךְ, עוֹדְדוֹ שׁוּב, וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְהָלַךְ בְּכָל תֹּקֶף אֶל מַטְּרָתוֹ.

שׁוּם יִשּׁוּב לֹא נִמְצָא בִּסְבִיבוֹת הָעַמּוּד אֶל־סֵרוּיָ’הּ, וְכָל הַמָּקוֹם הָיָה שָׁמֵם, וְלוּלֵא זָכַר בֶּן הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ לְהָכִין לוֹ צֵידָה לְכַמָּה יָמִים, כִּי עַתָּה הָיָה מַרְגִּישׁ מְצוּקָה רַבָּה. וּבְכֵן חָנָה לוֹ לְיַד סוּסוֹ תַּחַת מִסְפַּר תְּמָרִים וְחִכָּה שָׁם לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה גּוֹרָלוֹ מֵעָתָּה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם מִמָּחֲרַת הַיּוֹם הַהוּא רָאָה שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל סוּסִים וּגְמַלִּים נוֹסַעַת דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר וְהוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֶל הָעַמּוּד אֶל־סֵרוּיָ’הּ. הַמַּחֲנֶה הַבָּא נִתְעַכֵּב לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ עָמַד הָעַמּוּד; הָאֲנָשִׁים נָטְעוּ שָׁם אֹהָלִים נָהְדָּרִים, וּמַרְאֵה כָל הַמַּחֲנֶה הָיָה כְּמַסָּע שֶׁל מוֹשֵׁל אוֹ שֵׁיךְ עָשִׁיר, לַבָּקָן הִרְגִישׁ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הָאֵלֶּה שָׁרָאוּ עֵינָיו טָרְחוּ לָבוֹא הֵנָּה רַק בִּגְלָלוֹ. וְהָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַרְאוֹתָם עוֹד הַיּוֹם אֶת הָאִישׁ הֶעָתִיד לִהְיוֹת מוֹשְׁלָם; וְאוּלָם הוּא הִבְלִיג עַל תְּשׁוּקָתוֹ לְהוֹפִיעַ כְּבֶן מֶלֶךְ, כִּי הֵן יָדֹעַ יָדַע הֵיטֵב כִּי הַיּוֹם הַבָּא יְמַלֵּא אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו הַנּוֹעָזוֹת בְּיוֹתֵר.

שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הַעִירָה אֶת הַחַיָּט הַמְאֻשָּׁר עַד בְּלִי דַי, וְהוּא קָם לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הָרֶגַע הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו, אֲשֶׁר יְרִימֵהוּ מִמַּצָב שֶׁל בֶּן תְּמוּתָה שָׁפָל וּבֶן בְּלִי שֵׁם וְיַעֲלֵהוּ לְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ שֶׁל אָב מֶלֶךְ. אָמְנָם, בָּעֵת שֶׁרִסֵּן אֶת סוּסוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב עָלָיו אֶל הָעַמּוּד, עָלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי עָוֶל גָּדוֹל הוּא עוֹשֶׂה בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה; אַף גַּם עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַמְּרֻמֶּה, אֲשֶׁר תִּקְוֹוֹתָיו הַיָּפוֹת אָבְדוּ לוֹ בְּבַת אַחַת, אֲבָל – הַגּוֹרָל כְּבָר הוּטַל, וְאֵין עוֹד בְּיָדוֹ לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְגַם אַהֲבַת עַצְמוֹ לָחֲשָׁה בְּאָזְנָיו כִּי מַרְאֵהוּ הָדוּר עַד כְּדֵי לְהֵרָאוֹת כִּבְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר בְּיוֹתֵר; וְהָרַעְיוֹן הַזֶּה עוֹדֵד אוֹתוֹ; וְהוּא קָפַץ וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְאִמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לַהֲרִיצוֹ בִּדְהִירָה נָאָה, וְלֹא עָבַר רָבַע שָׁעָה אֶחָד וְהוּא עָמַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה.

הוּא יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הַשִּׂיחִים הָרַבִּים שֶׁגָּדְלוּ לְיַד הַגִּבְעָה. אַחַר הוֹצִיא אֶת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עוֹמַר וְעָלָה עַל הַגִּבְעָה. לְיַד הָעַמּוּד עָמְדוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים סָבִיב לְאִישׁ שֵׂיבָה, אֲשֶׁר פָּנָיו הֵפִיקוּ הוֹד מַלְכוּת; גְּלִימָה מְפֹאָרָה עֲשׂוּיָה מֵאֲרִיג שֶׁל זָהָב, שֶׁהָיְתָה אֲזוּרָה בְּאֵזוֹר לָבָן מִכַּשְּׁמִיר, וְהַתַּרְבּוּשׁ הַלָּבָן שָׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּאַבְנֵי חֵן נוֹצְצוֹת, כָּל אֵלֶּה הַעִידוּ עָלָיו, כִּי הִנֵּהוּ אִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד מְאֹד.

אֶל הָאִישׁ הַזֶּה נִגַּשׁ לַבָּקָן, הִשְׁתַּחֲוָה אֵלָיו, וּבְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ אֶת פִּגְיוֹנוֹ אָמָר:

– פֹּה הִנֵּנִי, הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּם מְבַקְּשִׁיִם,

– מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא אֲשֶׁר קִיֵּם אוֹתְךָ עַד הַיּוֹם! – עָנָה הַזָּקֵן, וְדִמְעוֹת גִּיל נִרְאוּ בְּעֵינָיו. – שְׁקָה נָא לְאָבִיךָ הַזָּקֵן, בְּנִי עוֹמַר הָאָהוּב!

הַדְּבָרִים הַנַּעֲלִים הָאֵלֶה נָגְעוּ עַד לֵב הַחַיָּט הַטּוֹב, וּמִתּוֹךְ חֶדְוָה מְהוּלָה בְּבוּשָׁה נָפַל עַל צַוְּארֵי הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן.

וְאוּלָם לֹא נִתַּן לוֹ אֶלָּא רֶגַע אֶחָד לִטְעוֹם בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת טַעַם הָאֹשֶׁר שֶׁל מַצָּבוֹ הֶחָדָשׁ: בָּרָגַע שֶׁהוּא שָׁב וְהִזְדַּקֵּף מִתּוֹךְ זְרֹעוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן, רָאוּ עֵינָיו פָּרָשׁ נֶחְפָּז לִרְכֹּב דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר לְעֵבֶר הַגִּבְעָה, וּמִשֻׁנֶּה מְאֹד הָיָה מַרְאָם שֶׁל הָרוֹכֵב וְסוּסוֹ: נִרְאֶה הָיָה כִּי הַסּוּס, אִם מֵעַקְשָׁנוּת וְאִם מֵעֲיֵפוּת, לא רָצָה עוֹד לְהוֹסִיף לָלֶכֶת; הוּא פָּסַע בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת כָּל עוֹד כֹּחוֹ בּוֹ, וְאִלּוּ רוֹכְבוֹ דְפָקוֹ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֶׁיְּמַהֵר לָלֶכֶת. וְלַבָּקָן הִכִּיר מִיָּד אֶת סוּסוֹ מוּרְוָה וְאֶת עוֹמַר בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי; וְאוּלָם רוּחַ הַשֶּׁקֶר כְּבָר נִכְנְסָה בּוֹ, וְהוּא הָחְלִיט לִתְבֹּעַ בְּמֵצַח נְחוּשָׁה אֶת זְכֻיּוֹתָיו כְּבַיָּכוֹל, וִיהִי מַה שֶׁיֶּהִי.

 

ד    🔗

הָרוֹכֵב עוֹד נִמְצָא מֵרָחוֹק, וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ רוֹמֵז אֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה עַל אַף הֲלִיכָתוֹ הַכּוֹשֶׁלֶת שֶׁל הַסּוּס מוּרְוָה הִגִיעַ לַסּוֹף עַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, וְהוּא קָפַץ מֵעַל הַסּוּס וְנֶחְפַּז לַעֲלוֹת עַל הַגִּבְעָה.

עִמְדוּ נָא! – קָרָא. – הֱיוּ אֲשֶׁר תִּהְיוּ, אֲבָל הִזָּהֲרוּ נָא וְאַל תִּתְּנוּ לְנוֹכֵל נִתְעָב לְרַמּוֹת אֶתְכֶם! אֲנִי הוּא עוֹמַר, וְאַל נָא יָעֵז שׁוּם בֶּן תְּמוּתָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר!

בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים נִכְּרוּ אוֹתוֹת תִּמָּהוֹן רַב לְמַרְאֵה הַפָּנִים הַחֲדָשׁוֹת וּלְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים. בְּיִחוּד הֵבִיאוּ הַדְּבָרִים בִּמְבוּכָה אֶת הָאִישׁ הַזָּקֵן, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנֵן חֲלִיפוֹת פַּעַם אֶל הָאֶחָד וּפַעַם אֶל הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם לַבָּקָן אָמַר בְּשֶׁקֶט שֶׁכָּפָה עַל עַצְמוֹ בְּמַאֲמָץ רָב:

– אֲדוֹנִי אָבִי רַב הַחֶסֶד! אַל תִּתֵּן לָאִישׁ הַזֶּה לְרַמּוֹתְךָ וּלְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתֶּךָ! עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי הִנֵּהוּ עוֹזֵר לְחַיָּטִים מֵאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה, וּשְׁמוֹ לַבָּקָן, וְדַעְתּוֹ מְטֹרָפָה עָלָיו, וְרָאוּי הוּא שֶׁנַּחְמֹל יוֹתֵר מִשֶּׁנִּקְצֹף עָלָיו.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּמְעַט שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי בַּחֲמָתוֹ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף רָצָה לְהִשְׂתָּעֵר עַל לַבָּקָן; אֲבָל הַנֶּאֱסָפִים מִהֲרוּ לְהִתְיַצֵּב בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהֵם הֶחֱזִיקוּ בּוֹ בְחָזְקָה, וְהַמֶּלֶךְ אָמָר:

– אָמְנָם כֵּן, בְּנִי הָאָהוּב, אָדָם מִסְכֵּן זֶה מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ! אִסְרוּהוּ נָא וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אֶחָד מִגְּמַלֵּינוּ: אוּלַי נוּכַל לְהַמְצִיא עֶזְרָה לָאֻמְלָל!

אָז שָׁכְכָה חֲמַת הַנָּסִיךְ; בִּדְמָעוֹת קָרָא אֶל הַמֶּלֶךְ:

– לִבִּי יַגִּיד לִי כִּי אָבִי אָתָּה; בְּזֵכֶר אִמִּי הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתּוֹאִיל לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי! – הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ! – עָנָה הַלָּז: – הִנֵּה הוּא מַתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר תַּהְפּוּכוֹת; אֵיךְ יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ לִידֵי רַעְיוֹנוֹת הֶבֶל כָּאֵלֶּה!

וּבְדַבְּרוֹ תָפַשׂ בִּזְרֹעַ לַבָּקָן וְיָרַד בְּחֶבְרָתוֹ מֵעַל הַגִּבְעָה, הַם עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל סוּסִים יָפִים, שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים שְׂמִיכוֹת יְקָרוֹת וְרָכְבוּ דֶרֶךְ הַמִּישׁוֹר בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּחֲנֶה. וְאִלּוּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל אָסְרוּ אֶת יָדָיו לַאֲחוֹרָיו וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ לְאַחַד הַגְּמַלִּים, וּשְׁנֵי פָּרָשִׁים רָכְבוּ כָל הַזְּמָן לִשְׁנֵי צִדָּיו, וְהֵם הִשְׁגִּיחוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל כָּל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו.

וְהַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן הָיָה סַעוּד, הַשֻּׂלְטַן שֶׁל הַוַּהַבִּיטִים, יָמִים רַבִּים הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וְלַסּוֹף נוֹלַד לוֹ הַבֵּן, אֲשֶׁר צִפָּה לוֹ זְמָן רַב כָּל כָּךְ. וְאוּלָם הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, אֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתָם עַל עֲתִידוֹת הַיֶּלֶד, גִּלּוּ לוֹ אֶת הַסּוֹד, כִּי עַד יוֹם מְלֹאת לִבְנוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה, כִּי אֶחָד מֵאוֹיְבָיו יַסִּיג אֶת גְבוּלוֹ וְיִירַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ. וּכְדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה זֹאת, מָסַר הַשֻּׂלְטַן אֶת בְּנוֹ לִידֵי יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן אֶלְפִיבֵּי לְגַדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת מְצוּקָה חִכָּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.

כָּל זֹאת סִפֶּר הַשֻּׂלְטָן לִבְנוֹ (כִּמְלמֶּה), וְהָיָה מְרֻצֶּה לְאֵין שִׁעוּר בִּדְמוּתוֹ הַמַּלְכוּתִית וּבַהֲלִיכוֹתָיו הַמְלֵאוֹת חֲשִׁיבוּת.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאַרְצוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן קִבְּלוּ הַתּוֹשָׁבִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֶת פְּנֵיהֶם בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה; כִּי הַיְדִיעָה עַל בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ פָּשְׁטָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. בָּרְחוֹבוֹת שֶׁדַּרְכָּם עָבְרוּ הוּקְמוּ קְשָׁתוֹת מִפְּרָחִים וַעֲנָפִים, מַרְבַדִּים מַבְרִיקִים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים קִשְּׁטוּ אֶת הַבָּתִּים, וְהָעָם הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם תּוֹדָה לְאַלָּהּ וְלִנְבִיאוֹ, אֲשֶׁר הוֹאִיל לְשְׁלֹחַ לָהֶם בֶּן מֶלֶךְ יָפֶה כְּזֶה.

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִלְאוּ בְּאשֶׁר אֶת לִבּוֹ הַגֵּא של הַחַיָּט; אֲבָל בָּהּ בַּמִּדָּה גָּדַל צַעֲרוֹ שֶׁל עוֹמַר הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר עֲדַיִן הָיָה אָסוּר בִּכְבָלִים, וְהוּא הוּבַל בְּעִקְּבוֹת הַמַּחֲנֶה, וְלִבּוֹ מָלֵא יֵאוּשׁ. בְּכָל תְּרוּעוֹת הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל פִּי הָאֱמֶת הֲלֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת לִכְבוֹדוֹ, לֹא שָׁם אִישׁ לֵב אֵלָיו. כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי קוֹלוֹת קָרְאוּ אֶת הַשֵּׁם עוֹמַר, וְאִלּוּ הוּא, שֶׁהָיָה בְּעָלָיו הָאֲמִתִּי שֶׁל הַשֵׁם הַזֶּה, לֹא נֶחְשַׁב מְאוּם בְּעֵינֵי שׁוּם אָדָם; לְכָל הַיּוֹתֵר שָׁאַל הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי מִן הֶהָמוֹן, מִי הוּא הָאִישׁ הַמּוּבָל אָסוּר בִּכְבָלִים, וְנוֹרָאָה הָיְתָה תְּשׁוּבַת הַנִּשְׁאָל שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי חַיָּט מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ,

 

ה    🔗

לַסּוֹף הִגִּיעָה הַתַּהֲלוּכָה לְעִיר בִּירַת הַשֻּׂלְטַן, שֶׁשָּׁם הוּכְנָה לָהֶם קַבָּלַת פָּנִים נָהְדָּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל שְׁאָר הֶעָרִים. וְרַעְיָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן, אִשָּׁה נִכְבָּדָה וּבָאָה בַיָּמִים, חִכְּתָה לָהֶם בְּלִוְיַת כָּל גְּבִירוֹת חֲצַר הַמַּלְכוּת בָּאוּלָם הַנֶּהְדָּר בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָאַרְמוֹן. רִצְפַת הָאוּלָם הַזֶּה הָיְתָה מְכֻסָּה בִּשְׁטִיחַ גָּדוֹל עַד מְאֹד, הַקִּירוֹת הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּאֶרֶג כָּחֹל בָּהִיר, שֶׁהָיָה תָּלוּי בִּגְדִילִים וּבִפְתִילִים עַל וָוֵי כֶסֶף גְדוֹלִים.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַתַּהֲלוּכָה כְּבָר הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְלָכֵן הֹעֲלוּ בָאוּלָם כַּמָּה מְנוֹרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר, אֲשֶׁר הִבְהִירוּ לַיְלָה כַיּוֹם. וְאוּלָם הָאוֹר הַבָּהִיר וְהַצִּבְעוֹנִי בְּיוֹתֵר נָתְנוּ הַמְנוֹרוֹת בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, שֶׁשָׁם יָשְׁבָה הַשֻּׂלְטָנִית עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. הַכִּסֵּא עָמַד עַל אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת וְהָיָה עָשׂוּי זָהָב טָהוֹר וְרָצוּף אַבְנֵי אַחְלָמָה גְדוֹלוֹת. אַרְבָּעָה אֶמִירִים מִן הַנִּכְבָּדִים בְּיוֹתֵר הֶחֱזִיקוּ אַפִּרְיוֹן מִמֶּשִׁי אָדֹם מֵעַל לְרֹאשׁ הַשֻּׂלְטָנִית, וְהַשֵּׁיךְ מִמֵַּדִינָה נִפְנַף עַל פָּנֶיהָ מְנִיפָה מִנּוֹצוֹת טַוָּס לְהַמְצִיא לָהּ קְרִירוּת.

כָּכָה הִמְתִּינָה הַשֻּׂלְטָנִית לְבוֹא בַּעְלָהּ וּבְנָהּ; אַף הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת בְּנָהּ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ וְעַד הַיּוֹם. וְאוּלָם חֲלוֹמוֹת רַבֵּי עֵרֶךְ הֶרְאוּהָ אֶת דְּמוּת בְּנָהּ הַנִּכְסָף, עַד שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהַכִּירוֹ מִבֵּין אֲלָפִים אֲחֵרִים. וְעַתָּה הִנֵּה נִשְׁמַע רַעַשׁ הַתַּהֲלוּכָה הַמִּתְקָרֶבֶת, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים הִתְעָרֵב בְּקוֹלוֹת תְּרוּעוֹת הֶהָמוֹן, קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים נִשְׁמַע בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן, וְצַעֲדֵי הַבָּאִים הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב, דַּלְתוֹת הָאוּלָם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, וּבֵין שׁוּרוֹת הַמְשָׁרְתִים הַכּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם נֶחְפַּז הַשֻּׂלְטָן לַעֲבוֹר, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּיַד בְּנוֹ, עַד לְכִסֵּא הָאֵם.

– הִנֵּה, – אָמַר אֵלֶיהָ, – הֵבֵאתִי אֵלַיִךְ אֶת בְּנֵךְ, אֲשֶׁר הִרְבֵּית כָּכָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו.

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית הִפְסִיקָה אֶת דְּבָרָיו:

– אֵין זֶה בְּנִי! – קָרָאָה. – אֵין אֵלֶּה רָשְׁמֵי הַפָּנִים שֶׁהִרְאַנִי הַנָּבִיא בַּחֲלוֹמִי!

וּבוֹ בָרֶגַע שָׁרָצָה הַשֻּׂלְטָן לְהוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל אֱמוּנָתָהּ הַתְּפֵלָה, נִפְתְּחָה דֶלֶת הָאוּלָם בְּחָזְקָה. הַנָּסִיךְ עוֹמַר הִתְפָּרֵץ הַחַדְרָה, כְּשֶׁשּׁוֹמְרָיו רוֹדְפִים אַחֲרָיו, כִּי הוּא נֶחֱלַץ מִידֵיהֶם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתָיו. כָּל עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ הִתְנַפֵּל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְקָרָא:

– פֹּה הִנְנִי לָמוּת, צַוֵּה נָא לַהֲמִיתֵנִי, אָב אַכְזָר; כִּי אֶת הַחֶרְפָּה הַזֹּאת לֹא אוּכַל לָשֵׂאת עוֹד!

הכֹּל נִדְהֲמוּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הַכֹּל נִדְחֲקוּ סָבִיב לַבָּחוּר הָאֻמְלָל, וְהַשּׁוֹמְרִים שֶׁנֶּחְפְּזוּ לָבוֹא אַחֲרָיו עָמְדוּ לְתָפְשׂוֹ וּלְאָסְרוֹ שׁוּב, אֲבָל הַשֻּׁלְטָנִית, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנָה עַד עַתָּה לְכָל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה בְּתִמָּהוֹן שֶׁהֶעְתִּיק מִלִּים מִמֶּנָּה, קָפְצָה מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתָהּ.

– עִמְדוּ נָא! – קָרְאָה. – זֶהוּ בְּנִי הָאֲמִתִּי וְלֹא אַחֵר: זֶה הוּא בְּנִי, אֲשֶׁר עֵינַי לֹא רָאוּהוּ מֵעוֹדִי וּבְכָל זֹאת יְדָעוֹ לִבִּי הֵיטֵב!

הַשּׁוֹמְרִים הִרְפּוּ מֵעוֹמַר כְּנֶגֶד רְצוֹנָם, וְאוּלָם הַשֻּׂלְטַן, אֲשֶׁר לִבּוֹ נִתְרַתֵּח מִשֶּׁצֶף קֶצֶף, גָּעַר בָּהֶם וְצִוָּם לָשׁוּב וְלֶאְסֹר אֶת הַמְטֹרָף.

– דַּעְתִּי אֲנִי הִיא הַמַּכְרַעַת פֹּה, – קָרָא בְּקוֹל מְצַוֶּה; – וּפֹה אֵין לִשְׁפּוֹט עַל פִּי חֲלוֹמוֹת הַנָּשִׁים, כִּי אִם עַל פִּי אוֹתוֹת נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר לֹא יְכַזֵּבוּ. הַצָּעִיר הַזֶּה (וְהוּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל לַבָּקָן) הוּא בְנִי, כִּי הוּא הֵבִיא לִי אֶת הָאוֹת הַנֶּאֱמָן שֶׁל אֶלְפִי יְדִידִי, אֶת הַפִּגְיוֹן.

– גָּנוּב הוּא אִתּוֹ, – קָרָא עוֹמַר, – הוּא מָעַל בָּאֵמוּן אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ וּבָגַד בִּי!

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטַן לֹא שָׂם לֵב לְדִבְרֵי בְנוֹ, כִּי רָגִיל הָיָה לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשָׂיו בְּעַקְשָׁנוּת רַק עַל דַּעַת עַצְמוֹ, וְלָכֵן צִוָּה לְהוֹצִיא אֶת עוֹמַר הָאֻמְלָל מִן הָאוּלָם בְּחֹזֶק יָד, וְהוּא עַצְמוֹ לָקַח אֶת לַבָּקָן וְהוֹלִיכוֹ אֶל חַדְרוֹ, וְלִבּוֹ מָלֵא קֶצֶף עַל רַעְיָתוֹ הַשֻּׁלְטָנִית, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה חַי עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם.

וְלֵב הַשֻּׂלְטָנִית נִתְמַלֵּא צַעַר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה; בָּרִי הָיָה לָהּ הַדָּבָר, כִּי רַמַּאי גָּנַב אֶת לֵב הַשֻּׂלְטַן; כִּי כַּמָּה וְכַמָּה חֲלוֹמוֹת רַבֵּי עֵרֶךְ הֶרְאוּהָ אוֹתוֹ הָאֻמְלָל כִּבְנָהּ.

לְאַחַר שֶׁצַּעֲרָהּ פָּג מְעַט הֵחֵלָּה לְבַקֵּשׁ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהוֹכִיחַ לְבַעְלָהּ אֶת מְשׁוּגָתוֹ. אָכֵן, דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהּ מְאֹד, כִּי אוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר הִתְאַמֵּר כִּי בְנָהּ הוּא, הַבִיא אִתּוֹ אֶת סִמַּן הַהַכָּרָה, אֶת הַפִּגְיוֹן, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ שָׁמַע גַּם מִפִּי עוֹמַר הַרְבֵּה סִפּוּרִים עַל חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, וְעַתָּה יָדַע לְהִתְנַהֵג וּלְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו כְּאִלּוּ הָיָה בֶּאֱמֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.

הִיא שָׁלְחָה לִקְרוֹא לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת הַשֻּׂלְטַן אֶל הָעַמּוּד אֶל־סָרוּיָ’הּ, וּבִקְּשָׁה מֵהֶם לְסַפֵּר לָהּ אֶת כָּל פִּרְטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ נוֹעֲצָה עִם הַנֶּאֱמָנוֹת בְּשִׁפְחוֹתֶיהָ. הַן בָּחֲרוּ כַמָּה תַחְבּוּלוֹת וְשָׁבוּ וְדָחוּ אוֹתָן; לַסּוֹף אָמְרָה מֶלֶכְשָׁלָה, וְהִיא צֶ’רְקֵסִּית זְקֵנָה וַחֲכָמָה:

– אִם אֵינִי טוֹעָה, שַׁלִּיטָה נִכְבָּדָה, הִנֵּה אוֹתוֹ הַצָּעִיר, שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַפִּגְיוֹן, קָרָא לַשֵּׁנִי, שָׁאַתְּ חוֹשָׁבֶת אוֹתוֹ לִבְנֵךְ, בְּשֵׁם לַבָּקָן הַחַיָּט הַמְטֹרָף.

– אָמְנָם כֵּן הוּא, – עָנְתָה הַשֻּׂלְטָנִית: – וּמַה כַּוָּנָתֵךְ לְהַגִּיד בָּזֶה?

– הַאִם אֵין אַתְּ סְבוּרָה, – הוֹסִיפָה הַשִּׁפְחָה לְדַבֵּר – כִּי רַמָּאי זֶה קָרָא לִבְנֵךְ בְּשֵׁם עַצְמוֹ? – וְאִם כֵּן הוּא הַדָּבָר, הִנֵּה יֵשׁ תַּחְבּוּלָה נֶהְדָּרָה לְגַלּוֹת אֶת שַׁקְרוּתוֹ שֶׁל הָרַמָּאי, וְאֶת הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת הִנְנִי לְהַגִּיד לָךְ בַּסֶּתֶר.

וְהַשֻּׁלְטָנִית נָטְתָה אֶת אָזְנָהּ אֶל הַשִּׁפְחָה, וְזוֹ לָחֲשָׁה לָהּ עֵצָה, אֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ, כִּי הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַשֻּׂלְטַן.

 

ו    🔗

וְהַשֻּׂלְטָנִית הָיְתָה אִשָּׁה חֲכָמָה, אֲשֶׁר הִכִּירָה אֶת חֻלְשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטַן וְאַף יָדְעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. וְלָכֵן הֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ הִיא חוֹזֶרֶת מִדַּעְתָּהּ וּנְכוֹנָה לְהַכִּיר לִבְנָהּ אֶת הַצָּעִיר שֶׁהוּא חוֹשְׁבוֹ לִבְנָם, אֲבָל רַק בִּתְנָאי אֶחָד. וְהַשֻּׂלְטַן, אֲשֶׁר הִצְטַעֵר עַל הִתְפָּרְצוּת חֲמָתוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, הִסְכִּים לְקַיֵּם אֶת הַתְּנָאי כִּרְצוֹנָהּ, וְהִיא אָמָרָה:

– מְאֹד חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִבְחוֹן אֶת שְׁנֵי אֵלֶּה וְלִרְאוֹת מִי הוּא הֶחָרוּץ בִּשְׁנֵיהֶם. אַחֶרֶת בִּמְקוֹמִי הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לְהַעֲמִיד אוֹתָם לְהִתְחָרוֹת בִּרְכִיבָה, בְּסִיּוּף אוֹ בִּזְרִיקַת כִּידוֹנִים, אֲבָל כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹתָם, וְלָכֵן אֲנִי רוֹצָה לְנַסּוֹתָם בְּדָבָר, שֶׁלְּשֵׁם עֲשִׂיָּתוֹ דְרוּשָׁה לוֹ לְאָדָם תְּבוּנָה יְתֵרָה. וּבְכֵן, עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לַעֲשׂוֹת גְּלִימָה וְזוּג מִכְנָסַיִם, וְאָז נִרְאֶה מִי מִשְׁנֵיהֶם יַעֲשֶׂה אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר.

צָחַק הַשֻּׂלְטַן וְאָמַר:

– הוֹ, הִנֵּה הֶעֶלֵית עַל דַּעְתֵּךְ דָּבָר שֶׁאָמְנָם יֵשׁ בּוֹ פִּקְחוּת יְתֵרָה. הַאֻמְנָם יֵצֵא בְּנִי לְהִתְחָרוֹת בַּחַיָּט הַמְטֹרָף שֶׁלָּךְ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אֶת הַגְּלִימָה? לֹא, דָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן. –

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית הִזְכִּירָה לוֹ, כִּי הוּא הִבְטִיחַ אוֹתָהּ מֵרֹאשׁ לְקַיֵּם אֶת הַתְּנָאי שֶׁלָהּ. וְהַשֻּׂלְטַן, שֶׁהָיָה אָדָם עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, נֵאוֹת לָהּ לְבַסּוֹף, אִם כִּי נִשְׁבַּע, שֶׁאַף אִם יַצְלִיחַ הַחַיָּט הַמְטֹרָף לַעֲשׂוֹת אֶת גְלִימָתוֹ יָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, בְּכָל זֹאת לֹא יוּכַל לְהַכִּירוֹ לִבְנוֹ.

וְהַשֻּׂלְטָן הָלַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ אֶל בְּנוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכָּנַע לְחֶפְצִיּוֹתֶיהָ הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל אִמּוֹ, אֲשֶׁר נַפְשָׁהּ חָשְׁקָה דַוְקָא לִרְאוֹת גְלִימָה עֲשׂוּיָה בְּיָדָיו הוּא. וְלֵב לַבָּקָן הַטּוֹב נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה לִשֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה; אִם רַק זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, חָשַׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הִנֵּה עוֹד מְעַט תּוּכַל הַגְּבֶרֶת הַשֻּׂלְטָנִית לִשְׂמֹחַ בִּי כִּשְׂמֹחַ אֵם בִּבְנָהּ.

וּבְכֵן הָתְקְנוּ שְׁנֵי חֲדָרִים, הָאֶחָד בִּשְׁבִיל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְהַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל הַחַיָּט; שָׁם עֲלֵיהֶם לְהוֹכִיחַ אֶת כֹּחָם בְּאֻמָּנוּת, וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְּנוּ רַק כַּמּוּת מַסְפִּיקָה שֶׁל אֶרֶג מֶשִׁי, מִסְפָּרַיִם, מַחַט וְחוּטִים.

וְהַשֻּׂלְטַן הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לָדַעַת, מַה יִּהְיֶה טִיבָהּ שֶׁל הַגְּלִימָה אֲשֶׁר יַעֲלֶה בִּידֵי בְנוֹ לְהוֹצִיאָהּ לְאוֹר הָעוֹלָם; אֲבָל לֵב הַשֻּׂלְטָנִית אַף הוּא דָפַק בַּחֲרָדָה, אִם תַּצְלִיחַ עָרְמָתָהּ אוֹ לֹא, וּזְמַן שְׁנֵי יָמִים נִתַּן לָהֶם לִשְׁנֵי הַצְּעִירִים לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשָׂם. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁלַח הַשֻּׂלְטַן לִקְרוֹא לְרַעְיָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הוֹפִיעָה שָׁלַח אֲנָשִׁים לְאוֹתָם שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְהָבִיא מִשָּׁם אֶת שְׁתֵּי הַגְּלִימוֹת וְעוֹשֵׂיהֶן יָחַד. וְלַבָּקָן נִכְנַס כְּשֶׁעוֹר פָּנָיו קוֹרָן מַהַרְגָּשַׁת נִצְחוֹנוֹ, וְהוּא פָּרַשׂ אֶת הַגְּלִימָה לְעֵינֵי הַשֻּׂלְטַן הַמִּשְׁתּוֹמֵם.

– הַבֶּט נָא וּרְאֵה, אָבִי, – אָמַר, – וְאַתְּ, אִמִּי הַכְּבֻדָּה, רְאִי נָא, אִם גְלִימָה זֹאת אֵינָהּ מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת נִפְלָאָה? הִנְנִי לְהִתְעָרֵב עִם הֶחָרוּץ בַּחַיָּטִים שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, אִם יוּכַל לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ גְלִימָה כָזֹאת. –

הִצְטַחֲקָה הַשֻּׁלְטָנִית לְשֵׁמַע דְּבָרָיו וּלְמַרְאֵה מְלַאכְתּוֹ, וְאַחַר פָּנְתָה אֶל עוֹמַר:

– וְאַתָּה, בְּנִי, מָה הוֹצֵאתָ אַתָּה מִתַּחַת יָדֶיךָ?

בְּלֹא חֶמְדָּה זָרַק הַלָּז אֶת אֶרֶג הַמֶּשִׁי וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם אָרְצָה,

– לַמֵּד לִמְּדוּנִי לְרַסֵּן סוּס וּלְעוֹרֵר חֶרֶב, וְכִידוֹנִי פּוֹגֵעַ בְּמַטְּרָתוֹ בְּמֶרְחַק שִׁשִּׁים רֶגֶל, – אֲבָל אֻמָּנוּת הַמַּחַט זָרָה לִי! וְאַף גַּם אֵין אֻמָּנוּת זוֹ לְפִי כְבוֹד חֲנִיכוֹ שֶׁל אֶלְפִי־בֵּי, מוֹשֵׁל קָהִיר.

הוֹ, אַתָּה בְּנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי, – קָרְאָה הַשֻּׂלְטָנִית. – הֶאָח, כִּי הִנֵּה יָכֹל אוּכַל לְחַבֶּקְךָ וְלִקְרוֹא לְךָ בְּנִי! וְאַתָּה, בַּעֲלִי וַאֲדוֹנִי, – הוֹסִיפָה לְדַבֵּר בִּפְנוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטַן, – סְלַח נָא לִי עַל אֲשֶׁר בְּעָרְמָה עָשִׂיתִי כְּדֵי לְהוֹצִיא טָעוּת מִלִבֶּךָ. הַאִם עֲדַיִן לֹא תַכִּיר, מִי הוּא בֶן הַמֶּלֶךְ וּמִי הוּא הַחַיָּט? אָמְנָם, נֶהְדָּרָה הִיא הַגְּלִימָה שֶׁעָשָׂה הָאָדוֹן הַמִּתְאַמֵּר לִהְיוֹת בְּנֶךָ, וּמְאֹד אֶשְׁתּוֹקֵק לְשָׁאֲלוֹ, מִי הוּא רַב הַחַיָּטִים אֲשֶׁר מִפִּיו לָמַד אֶת הַמְּלָאכָה?

 

ז    🔗

וְהַשֻּׂלְטַן יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת, וְהוּא מַבִּיט בַּחֲשָׁד פַּעַם אֶל רַעְיָתוֹ וּפַעַם אֶל לַבָּקָן, אֲשֶׁר אַךְ לַשָׁוְא הִתְאַמֵּץ לְהַסְתִּיר אֶת אַדְמוּמִית פָּנָיו וְאֶת מְבוּכָתוֹ עַל אֲשֶׁר גִּלָּה בְּטִפְּשׁוּתוֹ אֶת סוֹדוֹ.

– אַף הוֹכָחָה זוֹ אֵינָהּ מַסְפִּיקָה לִי, – אָמָר. – אֲבָל, שֶׁבַח לְאַלָּהּ, יָדוֹעַ אֵדַע תַּחְבּוּלָה אַחַת לְגַלּוֹת, אִם רַמֵּה רִמּוּנִי אוֹ לֹא.

– הוֹ, אַתָּה בְּנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי, – קָרְאָה הַשֻּׂלְטָנִית

וְהוּא צִוָּה לַחֲבוֹשׁ לוֹ אֶת הַמָּהִיר בְּסוּסָיו, וְהוּא יָשַׁב עָלָיו וְרָכַב אֶל הַיַּעַר, אֲשֶׁר נִמְצָא לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר, לְפִי אַגָּדָה יְשָׁנָה הִתְגּוֹרְרָה בַּכְּפָר הַהוּא קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב, וּשְׁמָהּ אֲדוֹלְצָאִידֵי, וְהִיא עָמְדָה לָהֶם לְמַלְכֵי שִׁבְטוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים בִּשְׁעַת צָרָתָם וְהוֹשִׁיעָה אוֹתָם בַּעֲצָתָם; וְשָׁמָּה נֶחְפַּז הַשֻּׂלְטַן לִרְכֹּב.

וּבְלֵב הַיַּעַר הָיָה מַעֲרֶה, וְהוּא מֻקָּף אֲרָזִים גְבֹהִים. וְשָׁם הִתְגּוֹרְרָה הַקּוֹסֶמֶת לְפִי הָאַגָּדָה, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד דָּרְכָה שָׁם כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן תְּמוּתָה, כִּי אֵימַת־מָה מִפְּנֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה עוֹבֶרֶת לְמִן יָמִים קְדוּמִים מֵאָב לַבֵּן.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁמָּה הַשֻּׂלְטַן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הָעֵצִים, הִתְיַצֵּב בְּאֶמְצַע הַמַּעֲרֶה וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– אִם אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי עָמַדְתְּ לָהֶם לַאֲבוֹתַי בְּעֵצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת צָרָתָם, אַל נָא תָּבוּזִי לְבַקָּשַׁת נִינָם וְעוּצִי נָא עֵצָה בַּמָּקוֹם שֶׁשֵּׂכֶל הָאָדָם אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת.

הוּא אַךְ כִּלָּה לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת בְּאַחַד הָאֲרָזִים, וּמִשָּׁם יָצְאָה אִשָּׁה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה אֲרֻכָּה לְבָנָה וּפָנֶיהָ מְכֻסִּים צָעִיף.

– יָדוֹעַ אֵדַע לָמָּה בָּאתָ אֵלַי, הַשֻּׂלְטָן סָעוּד, וְיָשָׁר הוּא חֶפְצֶךָ; וְאָמְנָם עַל כֵּן אַף עֶזְרָתִי נְתוּנָה לָךְ. קַח לְךָ אֶת שְׁתֵּי הַקְֻּפְסוֹת הָאֵלֶּה: וְצַוֵּה נָא לְאוֹתָם הַשְּׁנַיִם הָרוֹצִים לִהְיוֹת בָּנֶיךָ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יִבְחַר לוֹ קֻפְסָה אֶחָת! יָדוּעַ לִי כִּי הָאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא הַבֵּן הָאֲמִתִּי, לֹא יִטְעֶה וְהוּא יִבְחַר אֶת הַקֻּפְסָה הַנְכוֹנָה.

כֹּה דִבְּרָה הַקּוֹסֶמֶת, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ הָיוּ מְכֻסִים צָעִיף וְהִיא מָסְרָה לְיָדוֹ שְׁתֵּי קֻפְסוֹת קְטַנּוֹת עֲשׂוּיוֹת שֵׁן, וּשְׁתֵּיהֶן מִקֻשָׁטוֹת לְתִפְאָרָה בְּזָהָב וּבִפְנִינִים. עַל הַמִּכְסֶה, שֶׁהַשֻּׁלְטָן הִתְאַמֵּץ לַשָּׁוְא לְפָתְחוֹ, נִמְצְאוּ כְתֹבוֹת שֶׁהִצְטָרְפוּ מִיַּהֲלֻמִּים מְשֻׁבָּצִים.

וְהַשֻּׁלְטַן שָׁב לִרְכֹּב לְבֵיתוֹ, וּבְדַרְכּוֹ הִרְבָּה לְשַׁעֵר כֹּה וָכֹה, מַה נִּמְצָא בִּשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת, אֲשֶׁר עַל אַף כָּל עֲמָלוֹ לֹא יָכֹל לְפָתְחָן. גַּם הַכְּתֹבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן לֹא הִבְהִירוּ אֶת הָעִנְיָן, כִּי עַל אַחַת מֵהֶן הָיָה כָּתוּב: “כָּבוֹד וּתְפִלָּה”, וְעַל הַשְּׁנִיָּה: “אֹשֶׁר וָעשֶׁר”. וְהַשֻּׂלְטַן חָשַׁב בְּלִבּוֹ, כִּי אַף הוּא עַצְמוֹ הָיָה מִתְקַשֶּׁה לִבְחוֹר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה, אֲשֶׁר שְׁתֵּיהֶן מְפַתּוֹת וּמוֹשְׁכוֹת אֶת הַלֵּב.

וְכַאֲשֶׁר חָזַר לְאַרְמוֹנוֹ שָׁלַח לִקְרוֹא לַשֻּׂלְטָנִית וּמָסַר לָהּ אֶת דִּבְרֵי הַקּוֹסֶמֶת, וְתִקְוָה נִפְלָאָה מִלְאָה אֶת לִבָּהּ, כִּי אוֹתוֹ הַבָּחוּר, אֲשֶׁר לִבָּהּ נִמְשַׁךְ אֵלָיו, יֵדַע לִבְחוֹר אוֹתָהּ הַקֻּפְסָה, אֲשֶׁר הִיא תוֹכִיחַ כִּי מִזֶּרַע מְלָכִים מוֹצָאוֹ.

וְלִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת הָעָמְדוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, וַעֲלֵיהֶם שָׂם הַשֻּׂלְטַן בִּידֵי עַצְמוֹ אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת, אַחַר עָלָה עַל הַכִּסֵּא וְרָמַז לְאֶחָד מַעֲבָדָיו שֶׁיִּפְתַּח אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם, וְקָהָל נֶהְדָּר שֶׁל אֶמִירִים וּמוֹשְׁלֵי הַמְּדִינוֹת שָׁבַּמַּמְלָכָה, אֲשֶׁר הַשֻּׁלְטַן הִזְמִינָם לָבוֹא, נִכְנַס בְּעַד הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ. הֵם כֻּלָּם יָשְׁבוּ עַל רְפִידוֹת נֶהְדָּרוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ עֲרוּכוֹת לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים.

לְאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ כֻלָם רָמַז הַמֶּלֶךְ בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, וְלַבָּקָן הוּבַל אֶל הָאוּלָם. בְּצַעֲדֵי גַאֲוָה עָבַר אֶת הָאוּלָם, נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמָר:

– הִנְנִי לִשְׁמֹעַ אֶת מִצְוָתְךָ, אֲדוֹנִי אָבִי.

וְהַשֻּׁלְטָן הִתְרוֹמֵם עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאָמָר:

– בְּנִי! הִנֵּה נִתְעוֹרְרוּ סְפֵקוֹת בַּאֲמִתּוּת תְּבִיעָתְךָ שֶׁאַתָּה תּוֹבֵעַ לְךָ אֶת הַזְּכוּת לְהִקָּרֵא בַשֵּׁם הַזֶּה. אַחַת מִשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת הָאֵלֶּה מְכִילָה אֶת הָאִשּׁוּר לְמוֹצָאֲךָ הָאֲמִתִּי! בְּחַר לָךְ! אֵין אֲנִי מְסֻפָּק, כִּי תִבְחַר אֶת הָרָאוּי לְךָ בֶּאֱמֶת!

וְלַבָּקָן קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַקֻּפְסוֹת; שָׁעָה רַבָּה שָׁקַל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ, אֵיזוֹ מֵהֶן יִבְחַר, וְלַסּוֹף אָמַר:

– אָבִי הַמְכֻבָּד! כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר נִשְׂגָּב מִן הָאשֶׁר לִהְיוֹת בְּנֶךָ? וּכְלוּם יֵשׁ דָּבָר נַעֲלֶה מִן הָעשֶׁר שֶׁבְּחַסְדֶּךָ? וּבְכֵן אֲנִי בּוֹחֵר אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁעָלֶיהָ הַכְּתֹבֶת “אשֶׁר וָעשֶׁר”.

– אַחַר כָּךְ נִרְאֶה אִם הֵיטַבְתָּ לִבְחוֹר; וּלְעֵת עַתָּה שֶׁב־לְךָ שָׁם עַל הָרְפִידָה אֵצֶל מוֹשֵׁל מַדִינָה! – אָמַר הַשֻּׁלְטָן וְרָמַז לְעַבְדּוֹ.

 

ח    🔗

וְעַתָּה הוּבַל עוֹמַר אֶל הָאוּלָם; מַבַּט עֵינָיו הָיָה קוֹדֵר, פָּנָיו הָיוּ נוּגִים, וְכָל מַרְאֵהוּ עוֹרֵר בְּלֵב הַנֶּאֱסָפִים הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל לְחֵפֶץ הַשֻּׂלְטַן.

וְהַשֻּׂלְטַן הִסְבִּיר לוֹ, כִּי עָלָיו לִבְחוֹר אַחַת מִשְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת; הוּא קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן.

קָרָא בְּכַוָּנָה אֶת שְׁתֵּי הַכְּתֹבוֹת וְאָמָר:

– הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לִמְּדוּנִי כִּי אֵין בִּטְחָה בָּאשֶׁר, וְהָעשֶׁר חָלֹף יַחֲלֹף; אֲבָל כְּמוֹ כֵן לִמְּדוּנִי, כִּי בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאַמִּיץ תְּקַנֵּן סְגֻלָּה שֶׁאֵין לַכִּלָיוֹן שְׁלִיטָה עָלֶיהָ, הֲלֹא הוּא הַכָּבוֹד, וְכִי הַכּוֹכָב הַמַּזְהִיר שֶׁל הַתְּהִלָּה אֵין דַּרְכּוֹ לִשְׁקֹעַ עִם שְׁקִיעַת הָאשֶׁר. וְלוּ גַם עָלַי לְוַתֵּר עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הִנֵּה הוּטַל הַגּוֹרָל – כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אֶתְכֶם בָּחָרְתִּי!

הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ עַל הַקֻּפְסָה אֲשֶׁר אוֹתָהּ בָּחָר; אֲבָל הַשֻּׂלְטַן צִוָּהוּ לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ; הוּא רָמַז לוֹ לְלַבָּקָן שֶׁיִּתְיַצֵּב גַּם הוּא עַל יַד שֻׁלְחָנוֹ, וְאַף הוּא שָׁם יָדוֹ עַל קֻפְסָתוֹ.

וְהַשֻּׂלְטָן צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אַגָּן מָלֵא מַיִם מִבְּאֵר זֶמְזֶם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּמֶכָּה, וְהוּא רָחַץ אֶת יָדָיו לִתְפִלָּה, הִפְנָה אֶת פָּנָיו לַמִּזְרָח, נָפַל עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל:

– אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים שָׁמַרְתָּ עַל גִּזְעֵנוּ וְקִיַּמְתָּ אוֹתוֹ טָהוֹר וּבְלִי תַעֲרֹבֶת נָכְרִיָה, אַל נָא תִתֵּן לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ לְחַלֵּל אֶת שֵׁם בֵּית מַלְכוּת אַבַּס, וְאַל נָא תִמְנַע אֶת חָסוּתְךָ מִבְּנִי הָאֲמִתִּי בִּשְׁעַת מִבְחָן זוֹ!

וְהַשֻּׂלְטָן קָם עַל רַגְלָיו וְשָׁב וְעָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. וְכָל הַנֶּאֱסָפִים יָשְׁבוּ כַאֲסוּרִים בְּצִפִּיָּתָם: אִישׁ לא הֵעֵז אַף לִשְׁאֹף רוּחַ. וְכֹה רַבָּה הָיְתָה הַדְּמָמָה וְהַמְתִיחוּת, שָׁאִלּוּ עָבַר עַכְבָּר קָטֹן דֶּרֶךְ הָאוּלָם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹל פְּסִיעוֹתָיו. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הִמְתִּיחוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם הָאֲרֻכִּים כְּדֵי לְהַשְׁקִיף מֵעַל לְרָאשֵׁי הָעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם אֶל שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת. וְהִנֵּה קָרָא הַשֻּׂלְטַן: “פִּתְחוּ אֶת הַקֻּפְסוֹת!” וְהַקֻּפְסוֹת, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְפָתְחָן, נִפְתְּחוּ מַאֲלֵיהֶן.

וְהִנֵּה בַקֻּפְסָה שֶׁבָּחַר לוֹ עוֹמַר נִמְצָא עַל כַּר קָטֹן שֶׁל קְטִיפָה כֶּתֶר זָהָב קָטָן וְשַׁרְבִיט; וּבְקֻפְסָתוֹ שֶׁל לַבָּקָן – מַחַט גְּדוֹלָה וְחוּט לֹא אָרֹךְ. וְהַשֻּׁלְטָן צִוָּה אֶת שְׁנֵיהֶם לְהַגִּישׁ לְפָנָיו אֶת קֻפְסוֹתֵיהֶם. וְהוּא לָקַח בְּיָדוֹ מֵעַל הַכַּר אֶת הַכֶּתֶר הַקָּטֹן, וְנִפְלָא הָיָה הַכֶּתֶר לְמַרְאֶה, כִּי בְעוֹדוֹ בְיָדוֹ הָלַךְ הָלוֹךְ וְגָדוֹל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָדְלוֹ שֶׁל כֶּתֶר אֲמִתִּי. וְהַמֶּלֶךְ שָׂם אֶת הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁ בְּנוֹ עוֹמַר, אֲשֶׁר כָּרַע לְפָנָיו, וּנְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ וְצִוָּהוּ לָקוּם וְלָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ. אַחַר פָּנָה אֶל לַבָּקָן וְאָמָר:

– מָשָׁל יָשָׁן אוֹמֵר: “יָאָה הָרְצוּעָה לְרַצְעָן”. וּכְפִי הַנִּרְאֶה יֵשׁ לֵאמֹר גַּם לְךָ, כִּי יָאָה לְךָ הַמַּחַט. הֵן אָמְנָם אֵין אַתָּה רָאוּי לְחַסְדִּי, אֲבָל נִמְצָא מִי שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וְהַיּוֹם הַזֶּה לֹא אוּכַל לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם. וְלָכֵן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה אֶת חַיֶּיךָ הָעֲלוּבִים, אֲבָל אִם תֹאבֶה לְהִשָּׁמַע לַעֲצָתִי, מַהֵר נָא כְּכֹל אֲשֶׁר תּוּכַל לָצֵאת מַאַרְצִי!

וְעוֹזֵר הַחַיָּטִים הַמִּסְכֵּן, מְבֻיָּשׁ וּמְדֻכָּא, לֹא הָיָה עוֹד בִּיכָלְתּוֹ לְהָשִׁיב דָּבָר. הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי בֶן הַמֶּלֶךְ, וּדְמָעוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינָיו.

– הֲתוּכַל לִסְלֹחַ לִי, הַנָּסִיךְ? – שָׁאָל.

– נֶאֱמָנוּת לָאוֹהֵב וְחֶסֶד לָאוֹיֵב! כָּזֶה הוּא מִנְהָגָם שֶׁל מַלְכֵי בֵית אַבַּס וְעָלָיו גַאֲוָתָם! – עָנָה הַנָּסִיךְ בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו. – לֵךְ לְשָׁלוֹם!

– הוֹ, הִנֵּה אָמְנָם בְּנֵי אָתָּה! – קָרָא הַשֻּׂלְטָן הַזָּקֵן וְחִבֵּק אֶת בְּנוֹ. וְהָאֶמִירִים וְהַמּוֹשְׁלִים וְכָל שָׂרֵי הַמַּלְכוּת קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְקָרְאוּ: “יְחִי הַנָּסִיךְ הָחָדָשׁ!” וּבְעוֹד כָּל הַנֶּאֱסָפִים מְרִיעִים וּשְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים הִתְגַּנֵּב לַבָּקָן וְיָצָא חֶרֶשׁ מִן הָאוּלָם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת קֻפְסָתוֹ תַחַת זְרֹעוֹ.

 

ט    🔗

הוּא יָרַד אֶל אֻרְווֹת הַשֻּׂלְטַן, חָבַשׁ אֶת מוּרְוָה סוּסוֹ וְרָכַב וְיָצָא מִן הַשַּׁעַר, לָלֶכֶת לַאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה. כָּל חַיָּיו כְּבֶן מֶלֶךְ נִדְמוּ לוֹ עַתָּה כַּחֲלוֹם, וְרַק הַקֻּפְסָה הַנָּהְדָּרָה, שֶׁהָיְתָה מְקֻשָּׁטָה לְתִפְאָרָה בִּפְנִינִים וּבְיַהֲלֻמִּים, הִזְכִּירָה לוֹ, כִּי בְכָל זֹאת לֹא הָיָה הַדָּבָר חֲלוֹם.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַסּוֹף שֵׁנִית לַאֲלָכְּסַנְדְרִיָּה, רָכַב עַד לְבֵיתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו מִכְּבָר, יָרַד מַעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אוֹתוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה. וַאֲדוֹנָיו, אֲשֶׁר לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ מִיָּד, קִבֵּל אֶת פָּנָיו בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְחֶפְצוֹ; אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּל בְּאֹרְחוֹ וְהִכִּיר בּוֹ אֶת לַבָּקָן הַיָּדוּעַ לוֹ, הִזְעִיק אֶת כָּל עוֹזְרָיו וְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֻּלָּם הִתְנַפְּלוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַל לַבָּקָן הַמִּסְכֵּן, אֲשֶׁר לֹא פִּלֵּל לְקַבָּלַת פָּנִים כָּזֹאת, דְּחָפוּהוּ וְהִכּוּהוּ בְמַגְהֵצִים וּבְאַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁבִּידֵיהֶם, דְקָרוּהוּ בְּמַחֲטֵיהֶם וּצְבָטוּהוּ בְּמִסְפְּרֵיהֶם הַחַדִּים, עַד אֲשֶׁר נָפַל בְּאֶפֶס כֹּחַ עַל עֲרֵמַת בְּגָדִים יְשָׁנִים,

וּבְשָׁכְבוֹ שָׁם הוֹכִיחוֹ אֲדוֹנָיו בִּדְבָרִים קָשִׁים עַל אֲשֶׁר גָּנַב אֶת הַשַּׂלְמָה; לַשָּׁוְא הִבְטִיחוֹ לַבָּקָן, כִּי הוּא לא חָזַר הֵנָּה אֶלָּא כְּדֵי לְהַחֲזִיר לוֹ הַכֹּל, לַשָּׁוְא הִצִּיעַ לְפָנָיו לְשַׁלֵּם לוֹ פִּי שְׁלֹשָׁה עַל כָּל הַהֶפְסֵד שֶׁגָּרַם לוֹ. הַחַיָּט וְעוֹזְרָיו הִתְנַפְּלוּ שֵׁנִית עָלָיו, הִכּוּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת, וְלַסּוֹף הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה. מֻכָּה וּקְרוּעַ בְּגָדָיו עָלָה עַל מוּרְוָה סוּסוֹ וְרָכַב לִמְלוֹן אֹרְחִים. שָׁם הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ הֶעָיֵף וְהַמֻכֶּה וְהִתְמַכֵּר לְהַרְהוֹרָיו עַל סִבְלוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם עַל הָאֲדָמָה, עַל מִנְהָנָם הָרַע שֶׁל הַבְּרִיּוֹת לְקַפֵּחַ אֶת זְכֻיּוֹת זוּלָתָם, וְעַל אַפְסוּתָם וְכִלְיוֹנָם שֶׁל כָּל אוֹצְרוֹת הָעשֶׁר. הוּא נִרְדָּם מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לְוַתֵּר עַל כָּל שְׁאִיפוֹתָיו לְגַדְלוּת וְלִהְיוֹת לְאֶזְרָח פָּשׁוּט וְיָשָׁר.

וְגַם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לֹא חָזַר בּוֹ מֵהַחְלָטָתוֹ, כִּי יָדָיו הַכְּבֵדוֹת שֶׁל אֲדוֹנָיו הַחַיָּט וִידֵי עוֹזְרָיו גֵּרְשׁוּ כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּמַכּוֹתֵיהֶן אֶת כָּל שְׁאִיפוֹת הָרוֹמְמוּת מִקִּרְבּוֹ.

הוּא מָכַר בִּמְחִיר רַב אֶת קֻפְסָתוֹ לְסוֹחֵר בְּיַהֲלֻמִּים, קָנָה לוֹ בַיִת וְהֵקִים בּוֹ בֵית עֲבוֹדָה לְשֵׁם מְלַאכְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִתְקִין הַכֹּל כָּרָאוּי וְתָלָה לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁלֶט וְעָלָיו הַכְּתֹבֶת: “לַבָּקָן, עוֹשֶׂה בְּגָדִים”, יָשַׁב אֶל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ וְהֵחֵל לְתַקֵּן אֶת מְעִילוֹ, אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו הַחַיָּט קָרַע בּוֹ קְרָעִים נוֹרָאִים, בְּאוֹתָם הַמַּחַט וְהַחוּטִים שֶׁמָּצָא אוֹתָם בַּקֻּפְסָה הַנֶּהְדָּרָה. בֵּינָתַיִם הָכְרַח לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ לִזְמַן מָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁב וְעָמַד שׁוּב לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה מַרְאֶה נִפְלָא וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו: הַמַּחַט הוֹסִיפָה לִתְפּוֹר בִּשְׁקִידָה רַבָּה, אִם כִּי יַד אָדָם לֹא הוֹלִיכָה אוֹתָהּ, הִיא עָשְׂתָה תְּפָרִים דַּקִים וְנָאִים, אֲשֶׁר גַּם לַבָּקָן עַצְמוֹ, בָּרְגָעִים שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַשִּׂיא בִּמְלֶאכֶת הַמַּחֲשֶׁבֶת שֶׁלּוֹ, לֹא יָדַע לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָם.

אָמְנָם כֵּן, אַף הַמַּתָּנָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל קוֹסֶמֶת טוֹבַת לֵב תּוֹעַלְתָּהּ מְרֻבָּה וְעֶרְכָּהּ גָּדוֹל: וְאוּלָם מַתָּנָה זוֹ עוֹד הָיָה לָהּ יִתְרוֹן אַחֵר, וְהוּא: הַחוּט הַקָּצָר לֹא כָלָה לְעוֹלָם, אַף בַּשָּׁעָה שֶׁהַמַּחַט הוֹסִיפָה לַעֲבוֹד בִּשְׁקִידָה כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹלָה.

לַבָּקָן רָכַשׁ לוֹ הַרְבֵּה לְקוֹחוֹת, וְעַד מְהֵרָה הָיָה הַחַיָּט הַמְהֻלָּל בְּיוֹתֵר וּשְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה עַד רָחוֹק. הָיָה גּוֹזֵר אֶת הָאֲרִיגִים וְעוֹשֶׂה בָּהֶם בְּמַחְטוֹ אֶת הַתְּפָר הָרִאשׁוֹן, וּמִיָּד הוֹסִיפָה הַמַּחַט לַעֲבוֹד בְּלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁהַבֶּגֶד הָיָה מוּכָן. עַד מְהֵרָה הָיוּ כָל בְּנֵי הָעִיר לְקוֹחוֹתָיו שֶׁל רַב הַחַיָּטִים לַבָּקָן. כִּי נָאָה הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ, וְאַף לָקַח בַּעֲדָהּ מְחִיר מוּעָט שֶׁלֹא כָרָגִיל, וְרַק עַל דָּבָר אֶחָד הֵנִיעוּ הַבְּרִיּוֹת בַּאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה אֶת רֹאשָׁם: עַל שֶׁאֵין לוֹ עוֹזְרִים וְעַל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בִּדְלָתַיִם סְגוּרוֹת.

וְכָכָה נִתְקַיְּמָה הַהַבְטָחָה שֶׁהָבְטְחָה לוֹ בַּכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֻּפְסָה: אשֶׁר וָעשֶׁר. שְׁנֵי אֵלֶּה, אִם כִּי בְּמִדָּה לֹא גְדוּשָׁה, הָיוּ מְלַוִּים אֶת הַחַיָּט הַמְּשֻׁבָּח וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת תְּהִלָּתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטַן עוֹמַר הַצָּעִיר, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה מְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ; כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ כִּי הַגִּבּוֹר הָאַמִּיץ הַזֶּה הוּא לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לְעַמּוֹ וְהוּא מַפִּיל אֶת אֵימָתוֹ עַל כָּל אוֹיְבָיו, הָיָה הַחַיָּט, אֲשֶׁר לְפָנִים שָׁאַף לִהְיוֹת נָסִיךְ, חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: “אָכֵן מוּטָב לִי שֶׁנַּעֲשִׂיתִי חַיָּט; כִּי הַכָּבוֹד וְהַתְּהִלָּה סַכָּנָה רַבָּה כְּרוּכָה בָּהֶם”.

כָּכָה חַי לוֹ לַבָּקָן, מְרֻצֶה מֵעַצְמוֹ וּמְכֻבָּד עַל בְּנֵי עִירוֹ, וְאִם הַמַּחַט לֹא הִפְסִידָה בֵּינָתַיִם אֶת כֹּחָהּ, וַדַּאי שֶׁהִיא מוֹסִיפָה לִתְפּוֹר עַד הַיּוֹם בַּחוּט הַנִּצְחִי שֶׁל הַקוֹסֶמֶת אֲדוֹלְצָאִיּדֵי טוֹבַת הַלֵּב.