חרטה

לִי אָמְרוּ: ׳מָה אֶל יְדִיד שָׁמַיִם

כִּי נָפְלוּ פָנָיו וְכִי נוֹרָקוּ?

אֵיךְ קָדְרוּ עֵינָיו, תְּמוֹל בָּרָקוּ,

אֵיךְ שַׁאֲגוֹתָיו יִתְּכוּ כַּמַּיִם:

הַעַל סְחַר כּוּשׁ אוֹ אֳנִי מִצְרַיִם

אַנְחוֹת לְבָבוֹ עַד תְּהוֹם עָמָקוּ?

הַאִם הֲמוֹן נוֹשִׁים לְדוֹד דָחָקוּ

אוֹ בָרְחוּ לוֹוָיו אֱלֵי פַּרְוַיִם?

וָאֶעֱנֶה: ׳לוּ הַזְּמַן יַכֵּנִי –

הַלְוַאי וּמִקְרָיו פַּח לְרַגְלַי זָרוּ,

לוּ מֵחֲטָאַי יוּכְלוּ נַקֵּנִי!

אוֹי כִּי עֲווֹנוֹתַי כְּבָר עָבָרוּ

רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא יִכְבְדוּ מִמֶּנִּי,

חַטְאוֹת נְעוּרַי תָּאֳרִי עָכָרוּ׳.

וידויו של תלמיד חכם

לְמִי אוֹי וַאֲבוֹי וּלְמִי מְדָנִים,

לְמִי שִׂיחַ, פְּצָעִים אוֹ יְגוֹנִים?

לְנַפְשִׁי הַמְכֹעָרָה, לְנַפְשִׁי –

לְנַפְשִׁי אַלְלַי, כֻּלָּהּ צְפוּנִים.

הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי? הֲיוֹעִיל

לְצִירִי רֹב צֳרִי אוֹ רֹב שְׁמָנִים?

פְּנוּ אֵלַי וְהָשֵׁמוּ סְעִיפַי,

חֳנוּנִי נָא, חֳנוּנִי רַעֲיוֹנִים,

דְּעוּ, כִּי יַד זְדוֹנִי נָגְעָה בִּי,

לְזֹאת אֶקְרַע לְבָבִי בַּחֲרוֹנִים.

בְּשֶׁלִּי סַעֲרַת לִבִּי, בְּשֶׁלִּי

אֱהִי צָלוּל בְּזַעַף מֵי זְדוֹנִים!

אֲנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר הִבְאִישׁ לְבָבוֹ

וְהִתְעִיבוֹ – – – –

וְהַבּוֹחֵר בְּבוּז חָכְמָה יְוָנִית

וְעוֹזֵב דָּת יְקָרָה מִפְּנִינִים

וְהַמֵּמִיר בְּלֹא-הוֹעִיל כְּבוֹדוֹ

וְיַעְלַת חֵן לְמוֹ אֵשֶׁת זְנוּנִים

וְיָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי

שְׁאוֹל יִהְיוּ קְרוּאֶיהָ טְמוּנִים.

וְכִי תַּפִּיל חֲלָלִים רֹב שְׂכָלִים

וְאִם יִהְיוּ כְּאַלּוֹנִים חֲסֻנִּים.

הֲכָזֶה יִהְיֶה בִּין אֶבְחֳרֵהוּ

וְהָיָה לִי לְזָרָא, פַּח וְצִנִּים?

הֲזֹאת שֶׁיֹּאמְרוּ ׳נֶפֶשׁ חֲכָמָה

מְחֻכָּמָה וְחֵלֶק דָּר מְעוֹנִים׳ –

וְהֵינִיקָה בְּתוֹךְ חֵיקָהּ שְׁפִיפוֹן

יְשׁוּפֶנָּה, וְתַחְלֹץ שַׁד לְתַנִּים?

לְכִי נִוָּכְחָה יַחַד, יְחִידָה,

כְּתוֹלָע אַאֲדִימֵךְ גַּם כְּשָׁנִים!

הֲתֵדְעִי: בַּהֲמוֹת יַעַר וּבַעֲלֵי

כְּנָפַיִם וְהוֹלְכִים עַל גְּחוֹנִים –

הֲלֹא צוּר יוֹלְדָם נָתַן לְכֻלָּם

חֲלִיפוֹת דָּת וּמִשְׁפָּטִים מְשֻׁנִּים!

רְאִי צִדְקָם וְאֵיךְ נוֹצְרִים לְחֻקָּה

בְּלִי מוֹשֵׁל וְשׁוֹפֵט אוֹ קְצִינִים;

רְאִי גָמָל – הֲיָמִיר הַצְּנִיעוּת,

וְכֶלֶב עַז – הֲיָמִיר לֶב אֱמוּנִים?

הֲתָמִיר אֶת חֲסִידוּתָהּ חֲסִידָה

וְחַסְדָהּ עִם אֲבוֹתֶיהָ זְקֵנִים?

הֲלֹם גֹּשִׁי, יְחִידָתִי, וְתִרְאִי

בְּצוֹמֵחַ וְעֵצִים רַעֲנַנִּים:

הֲכִחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּפִרְיוֹ

הֲיָמִיר, אוֹ יְבוּלָם הַגְּפָנִים?

רְאִי לוּז אִם כֳּסוּ פָּנָיו חֲרוּלִים,

וְהָעַרְמוֹן – הֲיַעַל קִמְּשׁוֹנִים?

הֲלֹם גֹּשִׁי וְתִרְאִי בָּאֲדָמָה,

יְסוֹד דּוּמָה טְבוּעָה עַל אֲדָנִים:

הֲתִמְנַע בָּר וּבוּל מִכָּל יְצוּרִים

אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּשֵׁם חַיִּים מְכֻנִּים?

וְלוּלֵי בַּעֲווֹן הַדּוֹר וּבִצְעוֹ

וְלַשָּׁנִים גְּשׁוּמִים אוֹ שְׁחוּנִים –

בְּדַדֶּיהָ תְרַוֵּנוּ בְּכָל עֵת

בְּשָׁוֶה, מִבְּלִי שִׁנּוּי זְמַנִּים.

הֲלֹא תִכָּלְמִי, נַפְשִׁי – הֲרֵי כָּל

יְצִיר תִּרְאִי שְׁמֹר דָּתוֹ לְמִינִים,

נְצֹר מִצְוָה בְּלִי עַוָּה וְגַאְוָה,

וְלֹא תִקְוָה לְתַגְמוּל אוֹ עֲדָנִים:

הֲלָהֶם שִׂבְּרוּ, הַאִם יְקַוּוּ

גְּמוּל אִם בַּעֲדָרִים אִם בְּבָנִים?

הֲלֹא לָךְ יִהֱיוּ לְמַס וּמִרְמָס

וּבִרְשׁוּתֵךְ נְתוּנִים הֵם נְתוּנִים;

וְאַתְּ, נַפְשִׁי, הֲלֹא נוֹצַרְתְּ גְּבֶרֶת,

גְּבֶרֶת אַתְּ וְחָפְשִׁית מֵאֲדוֹנִים,

וְהִנִּיחֵךְ בְּגַן דָּתוֹ לְעָבְדָּהּ

ושָׁמְרָהּ וֶאֱכֹל בָּהּ מַעֲדַנִּים

וּמַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵאֲדֹנָי

כְּחַסְדֵי הַזְּבוּל הַנֶּאֱמָנִים –

וְאֵיךְ שָׂטִית וְנָטִית מִשְּׁבִילָהּ

וְאוֹר הִלָּהּ לְחָכְמַת הַיְּוָנִים?

לְאַט נַפְשִׁי, לְאַט נַפְשִׁי לְסוֹדָהּ

וְאַל תָּבֹא בְּזֹאת לִפְנַי וְלִפְנִים:

הֲכִי סוֹפֵךְ לְנַסּוֹת אֵל בְּמִלִּים

אֲשֶׁר לֹא נִתְּנוּ לִהְיוֹת בְּחוּנִים,

וְלֵדַע מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה

וְלַחְקֹר מַה לְּאָחוֹר מַה לְּפָנִים

וְלִסְפֹּר צַעֲדֵי הָאֵל וְלִכְפֹּר

דְּבָרָיו הָאֲמִתִּים וְכֵנִים

וְלִשְׁלֹחַ בְּגַן חַיִּים יְמִינֵךְ

וְקַצֵּץ בּוֹ נְטָעִים נֶאֱמָנִים?

וְאַל נָא תִבְטְחִי, נַפְשִׁי, בְּעֻזֵּךְ:

דְּעִי, כִּי שָׁחֲקוּ מַיִם אֲבָנִים!

יְחִידָתִי, הֲלִכְבוֹדִי חֲקַרְתִּים –

הֲלִהְיוֹתִי לְראשׁ פִּנָּה לְבוֹנִים?

הֲלֹא שִׁבַּרְתְּ גְּאוֹן עֻזִּי, וְלוּלֵי

לְזֹאת – אֶהְיֶה כְּאֶחָד הַגְּאוֹנִים,

לְאוֹר חִצַּי יְהַלֵּכוּ קְהַל אֵל,

אֱהִי נָגְהָם וְשֶׁמֶשׁ הַנְּבוֹנִים –

וּמִיּוֹם יַעֲלֶה אֵיד מַחֲקָרָהּ

בְּלִבִּי, שָׁכְנוּ עָלָיו עֲנָנִים,

שְׁדוּדָה נָפְלָה בִּינַת לְבָבִי,

סְבָרָתִי קְרָאוּהָ ׳אֲסוֹנִים׳

וְנִשְׁתַּנּוּ מְזִמּוֹתַי וְיָשְׁרָם

כְּהִשְׁתַּנּוּת שְׁחוֹרִים מִלְּבָנִים,

בְּיַעַן כִּי שְׂפָתַָם נָפְלָה בִּי

וְהִתְעָרְבוּ חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים.

יְחִידָתִי, עֲכַרְתִּנִי! וּמֵאָז

אֱהִי לִסְחִי וּמָאוֹס גַּם קְלוֹנִים,

שְׂחוֹק לָעָם, מְנוֹד רֹאשׁ אֶל לְאֻמִּים

וּפַחַד לִי וְחֶרְפָּה לַשְּׁכֵנִים:

׳הֲזֹאת הִיא נָעֳמִי׳? יֹאמְרוּ לְדַעְתִּי,

וְלִסְעִיפַי: ׳הֲלֹא הֵמָּה יְשֵׁנִים!׳

וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים

מְאַסְתִּימוֹ לְתַלְמִידַי לְפָנִים,

מְאַסְתִּימוֹ לְשׁוֹמְרֵי צֹאן עֲדָרַי,

חֲשַׁבְתִּים זַנְבוֹת אוּדִים עֲשֵׁנִים –

וְיָדָם אֶשְׁקָה הַיּוֹם בְּמוֹ פִי

הֲלֹא זֹאת לִי לְשִׂכִּים גַּם צְנִינִים!

לְיָמִים כִּי כְּמָטָר יִחֲלוּ לִי

אֲשֶׁר אֶהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַב הֲמוֹנִים,

בְּעֵת כִּי קָרְאוּ ׳אַבְרֵךְ׳ לְפָנַי,

׳אֲבִי חָכְמָה וְאַף כִּי רַךְ לְשָׁנִים׳,

בְּעֵת כִּי נָתְנוּ לִי הָרְבָבוֹת

בְּכָל חָכְמָה וְכָל פִּלְפּוּל וְדִינִים

בְּעֵת שָׁקְדִי בְּתַלְמוּדִי, בְּעוֹדִי

בְּיַד רוֹדִי וּמִנְיַן הַקְּטַנִּים;

וְגִדַּלְתִּיךְ וְרוֹמַמְתִּיךְ כְּגֶבֶר

וְאִמַּצְתִּיךְ בְּרֹב כֹּחַ וְאוֹנִים,

וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתָּ לְסוּר גֶּפֶן נָכְרִיָּה –

וְשׂוֹרֵקָה נְטַעְתִיךְ לִי בַּגַּנִים?

כתבתי בנעורי

תוכחת האב לתלמיד חכם שיצא לתרבות רעה

עַד מָה, בְּנִי, לָךְ יִצְרָךְ יָכִין

רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת מַעֲשֵׂה מִכְבָּר

אֵיךְ יִצְרְךָ עַל שִׂכְלְךָ יִמְלֹךְ,

אֵיךְ הָאֲרִי שָׁח לַחֲמוֹר הַבָּר?

הָהּ כִּי עֲווֹנָךְ מִנְּשֹׂא גָּדוֹל –

יִשְׁמַע אֲדֹנָי זֹאת וְיִתְעַבָּר!

מַה לָּךְ וְתִתָּבֵר בְּכָל נִפְתָּל,

מַה לָּךְ וְתִתְפַּתֵּל בְּכָל נָבָר?

חוֹבֵר הֲיֵשׁ בָּעִיר וְכָל אִישׁ רֵיק

שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ תֵּבֵל, לְךָ חִבַּר?

אָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת, בְּנִי, תֵּלֵךְ –

דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לִבְּךָ לֹא בָּר.

אִם לָךְ עֲדָנָיו הַזְּמַן יַלְוֶה –

דַּע לָךְ אֲשֶׁר גַּם הַזְּמַן גִּזְבָּר.

אֵדַע אֲשֶׁר נוֹתֵן לְךָ עֵצָה

פִּלְפֵּל וּמֹר מוֹלִיךְ לְמַלַּבָּר:

לוּ רָעֲבָה תֵבֵל לְדָת וָדִין –

תַּרְוֶה רְעֵבֶיהָ וְתַשְׁבִּיר בָּר,

לוּ צָמְאָה אֶרֶץ לְחָכְמַת סוֹד –

תַּרְעִיף בְּמֵי לִקְחָךְ נְאוֹת מִדְּבָּר;

עֵת יַעֲמִיק שִׂכְלָךְ, בְּתוֹךְ חוֹזִים

יֵדַע חֲזוֹת וּבְהוֹבְרִים הָבָר.

אַךְ מַה לְּךָ יִסְכֹּן בְּבִינָתָךְ?

לָךְ כַּף בְּלֹא נִקְיוֹן וְלֵב לֹא בָּר!

אִי לַחֲכַם לֵב כִּי כְּקַשׁ יִזְרֶה

שִׁבְרוֹ וְשִׂבְרוֹ בַּמְּחִיר שָׁבָר!

זֹאת נַפְשְׁךָ תָּבוּס בְּשַׂר קֹדֶשׁ

וּתְאַו חֲזִיר שֶׁקֶץ וְהָעַכְבָּר.

פַּתְבַּג תְּעוּדָה אֵיךְ, בְּנִי, תִּבְזֶה

גַּם לַעֲנַת הַחֵטְא כְּמָן צָבָר.

לוּ, הַצְּבִי, תַּחְפֹּץ שְׁמֹעַ לִי,

עַם יוֹסְרֶךָ תַּחְתְּךָ יֻדְבַּר

וּתְהִי כְּחֵץ שָׁנוּן בְּיָדִי, גַּם

עַל אוֹיְבַי אָעֹז וְאֶתְגַּבַּר.

הָעָם מְדַבֵּר בָּךְ – וְלֹא אֵדַע

מָה אֶעֱשֶׂה יוֹם בָּךְ, בְּנִי, דֻּבַּר.

עִתֵּי זְמַנִּי חָלְפוּ כֻּלָּם,

הִנֵּה סְתָו יָמַי כְּבָר עָבַר,

גַּם מַהֲלֹם מִלַּי עֲדֶנָּה לֹא

דַּלְתֵּי נְחוּשׁוֹת לִבְּךָ שִׁבַּר,

אָזְנָךְ לְמוּסָרִי כְּמוֹ מַשְׁפֵּךְ

יַגְעִיל לְבָבָךְ זֶה וְלֹא עִבַּר:

אִם זֶה פְּרִי אֶפְרֶה וּבֶן יַמְרֶה –

מַה לִּי לְבֶן בִּטְנִי וּמַה לִּי בָּר?

שירת המתיאש

דּוֹד, שַׁעֲרֵי חֶסֶד אֲשֶׁר נִפְתָּחוּ

לַכֹּל, בְּרִיחִים בַּעֲדִי בָּרָחוּ.

דּוֹד, סֻגְּרוּ דַלְתֵּי שְׁחָקִים בַּעֲדִי

אוֹ הַשְּׁחָקִים מֵחֲמֹל זָנָחוּ –

אוֹי לִי, וְנֶגֶד חֹק-שְׁמֵי-רוּם נָפְלוּ

הָרַחֲמִים, מִשְׁפָּט וְדִין נָצָחוּ.

הַמָּוְתָה אֶשְׁאַל, אֲבָל לֹא אֶגְוְעָה

אִלּוּ בְּרַקָּתִי חֲנִית יִצְנָחוּ!

אִם יַאֲבִיד זִכְרִי זְמַן מִלֵּב אֱנוֹשׁ,

יַשְׁאִיר כְּלִמּוֹתַי וְלֹא יִמָּחוּ;

אִלּוּ שְׁבָחַי עַל נְחֹשֶׁת נִכְתְּבוּ,

זִכְרָם הֲלֹא יֹאבַד וְיִשְׁתַּכָּחוּ;

וּלְעֵת בְּחֶרְפָּה אוֹ בְּנִוּוּל-מָה אֱהִי

– אָז יֶחֱזוּ עִוְרִים וְיִתְפַּקָּחוּ,

יִתְפַּקְּחוּ הָאִלְּמִים עֵת יֶחֱזוּ

בָּשְׁתִּי, וּפִיהֶם בָּרְחוֹב יִפְצָחוּ;

אִלּוּ יְרוּצוּן לַחֲבֹל בִּי אוֹיְבִים

– אָז יַחְלְמוּ, גַּם כִּי תְמוֹל פָּרָחוּ.

לוּ יִזְרְעוּ מֶלַח יְסוֹד אֶרֶץ לְהַ-

כּוֹת פַּעֲמֵי דַּרְדַּר וְקוֹץ – יִצְמָחוּ;

אִם יַחְנְטוּ גּוּפִי לְמַעַן יַעֲמֹד,

מֹר וְצֳרִי אָז יִתְלְעוּ, יִסְרָחוּ,

וּבְיוֹם קְבוּרָתִי חֲצִינָא אוֹ דְקָר

לֹא יִבְקְעוּ אֶרֶץ וְלֹא יִצְלָחוּ.

אִלּוּ אֲבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל מִשּׁוֹפְרוֹת

רֹאשִׁי, נְשׁוֹתַי מִזְּנוּת בָּרָחוּ;

לוּ אֶשְׁמְרָה כֶּסֶף וְאֶתְאַו מַחֲשָׁךְ,

כָּל כּוֹכְבֵי רוּם בַּזְּבוּל יִזְרָחוּ;

אִלּוּ אֱהִי גִבֵּן וּמַשָּׂא אֶעֱמֹס,

צַלְעוֹת חֲטוֹטַרְתִּי אֲזַי נִמְתָּחוּ;

אִלּוּ בְּסֶלַע אוֹ בְּצוּר אֶבְטַח בְּיוֹם

צָרָה, כְּעָשָׁן זֶה וְזֶה נִמְלָחוּ;

אִלּוּ לְפַחַד-מָה מְנוֹס הָר אֶבְחֲרָה,

כָּל הַר לְשָׁרוֹן נֶהֱפַךְ וָאָחוּ;

אִלּוּ אֲבַקֵּשׁ מַחֲבוֹא לִי בַּזְּבוּל,

הִנֵּה מְרַדְפַי בָּאֲוִיר יִפְרָחוּ;

אִלּוּ בְּצַמַּת בּוֹרְחִי אוֹחֵז אֱהִי,

פִּתְאוֹם קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹ נִקְרָחוּ.

אִלּוּ לְלִבּוֹת עַם יְשׁוּרוּן אֶשְׁאֲלָה

חֶסֶד, אֲזַי יִתְאַכְזְרוּ, יֻקְשָׁחוּ,

בַּעְדִי עֲדִי הָרַחֲמִים גֻּלָּחוּ:

אִלּוּ בְּתִתָּם בִּי נְשִׁימָה הֶחֱיוּ-

נִי עָצְרוּ רוּחָם וְלֹא נָפָחוּ.

לִי הַטְּלָאִים לַאֲרָיוֹת נֶהְפְכוּ,

נֶגְדִּי כְּלָבִים אִלְּמִים נָבָחוּ.

דּוֹד, יַחֲרִיד לִבִּי הֲמוּלַת קוֹל זְבוּב,

אוֹתִי לְטָאָה, שִֵׁבְּלוּל יִגָּחוּ.

לִטְרֹף רְכוּשִׁי אֵשׁ בְּלֵב יָם יִמְצְאוּ,

מַקְלוֹת לְהַכּוֹת בִּי בְּצוּר יִפְרָחוּ.

לִי הָרְעָפִים יִחֲלוּ: לֹא יִפְּלוּ

עַד כִּי אֱהִי תַחְתָּם, וְאִם נִדָּחוּ.

אִם רָץ לְטוֹב-לִי פַּעֲמִי – נִכְשָׁל.

לְרָע – דְּרָכַי סֻקְּלוּ, רָוָחוּ.

אִם אֶסְחֲרָה מַה שֶׁחֲבֵרַי יִסְחֲרוּ,

אַפְסִיד אֲנִי קַרְנִי וְהֵם יִצְלָחוּ.

אַשְׁרֵי אֲנָשִׁים, יַעֲשׂוּנִי יוֹרְשָׁם:

לֹא יִגְוְעוּ לָעַד, וְאִם נִטְבָּחוּ.

לִי יִקְּמוּ וַיִּטְּרוּ אִישִׁים אֲשֶׁר

לִזְנוּת נְשׁוֹתֵיהֶם תְּמוֹל סָלָחוּ;

הִשְׂתָּרְרוּ עָלַי וְרֹאשָׁם נָשְאוּ

אִישִׁים, לְצָרוּעַ וְזָב שָׁחָחוּ;

הַטֹּוֹמְנִים יָדָם בְּצַלַּחְתָּם לְרֹב

עַצְלָה, לְצָרְרִי יִיגְעוּ יִטְרָחוּ;

יִתְעַלְּסוּ עַל צַעֲרִי אִישִׁים, בְּיוֹם

פּוּרִים וְחַגֵּי מוֹעֲדָם נֶאֱנָחוּ:

מָה אֹמְרָה, דּוֹדִי, וְנוּג לֵב וַאֲבֵל-

אֵם אֶל שְׁמוּעוֹת צַעֲרִי יִשְׂמָחוּ!

מִגִּיל כְּאֵבִי יַחֲלִימוּ גוֹסְסִים,

כִּמְעַט יְקוּמוּן אַחֲרֵי נִשְׁטָחוּ.

אִלּוּ פְּרָחִים יָצְאוּ מִפִּי בְּכָל

מַדָּע, בְּעֵין כֹּל נִתְעֲבוּ, נֶאְלָחוּ.

תִּפְלָה לְשִׁירוֹתַי בְּפִיהֶם יִתְּנוּ,

אִם מִזְּמִירוֹת בֶּן גְּבִירוֹל צָחוּ.

אֶהְיֶה שְׂחוֹק לָעָם, נְגִינָתָם בְּכָל

הַיּוֹם, וְהַמַּרְבִּים בְּבוּז – שֻׁבָּחוּ.

כָּל אִישׁ מְצֵרִי נַעֲשָׂה קָצִין וְרֹאשׁ,

גַּם אָהֳלֵי כָּל אוֹהֲבַי יִסָּחוּ.

אֹכַל לְרַעֲבוֹנִי אֲשֶׁר יוֹתִיר חֲזִיר,

אֶרְוֶה תְּאֵנִים עַל שְׁחִין נִמְרָחוּ.

לֹא אֶמְצְאָה מַיִם בְּגִיחוֹן אוֹ פְּרָת,

עֵת עַל גְּדוֹתָם כָּל יְאוֹר נִדְלָחוּ.

פַּרְעוֹשׁ וּמַאְכֹלֶת וְכִנָּה אַף זְבוּב

בִּי יַעַקְצוּ, עֵת כָּל יְצוּרִים נָחוּ.

כָּל רַעֲיוֹנֵי הַזְּמַן עָלַי לְרָע,

לֹא נָדְדוּ מֶנִּי וְלֹא יִזָּחוּ.

פֶּשַׁע אֱנוֹשׁ בִּלְתִּי כְּמוֹ דוֹנַג יְמַס,

אַךְ כָּל חֲטָאַי נֶחְנְטוּ, נִרְקָחוּ.

הַלְוַאי, צְבִי חֵן, כִּי תְלָאוֹת הַזְּמַן

הִתְאַכְסְנוּ עָלַי וְהִתְאָרָחוּ!

הָהּ כִּי בְּתוֹךְ קִרְבִּי וְקִירוֹתָיו כְּבָר

בִּבְלִי מְחִיר דִּירוֹת קְבַע לָקָחוּ,

לֹא יִתְּנוּ רֶוַח, אֲהָהּ, בֵּין זֹאת לְזֹאת –

הֹוָה לְהֹוָה, חִיל לְחִיל נִסְפָּחוּ.

הַאִם זְמַן בַּעַל וּמִקְרָיו כֹּהֲנָיו

כִּי לְבָבִי עַל מִזְבְּחוֹ זָבָחוּ?

אֶצְעַק אֲנִי חָמָס לְנֶגֶד הַזְּבוּל

גַּם כִּי בְחֵמָר אֶת שְׂפָתַי טָחוּ.

אִם יֵשׁ בְּרוּם חֶמְלָה לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה,

אִם חָס לְלִבּוֹת מִכְּאֵב גָּנָחוּ,

אִם שַׁעֲרֵי דִמְעָה עֲדֶן לֹא נִנְעֲלוּ,

אִם מָךְ וְדַל יָחֹן בְּעֵת יִצְרָחוּ,

אִם יֶהֱמוּ מֵעָיו לְאֶבְיוֹנִים אֲשֶׁר

יִתְחַלְחֲלוּ אֵליוּ וְיִתְיַפָּחוּ,

אִם נִפְקְחָה אָזְנוֹ לְרֶמֶשׂ גַּם בְּעִיר

אַף אֶל בְּנֵי עוֹרֵב בְּעֵת יִצְוָחוּ –

אֵיכָה חֲמֹל שָׁכַח, וּבִי קָפַץ בְּאַף,

אִשִּׁים בְּאַפּוֹ בַּעֲדִי קָדָחוּ?

מַה זֶּה וְצִנּוֹרוֹת חֲסָדָיו נָבְעוּ

לַכֹּל, וְאֵלַי נִטְרְפוּ, נִכְסָחוּ?

אַל תַּאֲשִׁימֵנִי, גְּבִיר, כִּי לַהֲבוֹת

אֵשׁ יִבְעֲרוּ קִרְבִּי וְיִתְלַקָּחוּ;

אַל תַּאֲשִׁימֵנִי אֲשֶׁר דָּמִי בְּאֵשׁ

כַּעְסִי והַוָּתִי מְאֹד יִרְתָּחוּ,

אַל תַּאֲשִׁימֵנִי הֲגַם כִּי תֶחֱזֶה

אִמְרוֹת שְׂפָתַי עַד מְאֹד שֻׁלָּחוּ!

נֶגֶד זְבוּל וָרוּם וְשַׁחַק אֶהֱגֶה –

אָכֵן יְצִירַי עוֹד בְּאֵל יִבְטָחוּ,

מִידֵי עֱזוּזוֹ אֶשְׁמְרָה, הַשָּׂר, אֲשֶׁר

לִי שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים יִפְתָּחוּ.

תלונה של חנניה קאזיס בדכאונו

אִמְרֵי צְבִי אֶרְאֶה וּמַה נִּמְרָצוּ!

לִבּוֹת נְחוּשׁוֹת בֶּאֱמֶת יִרְעָצוּ.

מָה רַב יְקָר מִלָּיו בְּמִשְׁלֵי נָעֳמוֹ

וּכְיַהֲלוֹמִים הֵם, בְּפָז שֻׁבָּצוּ.

תֵּבֵל לְהֶמְיַת קוֹל שְׁאוֹנָם יֶחֱרַד,

שָׁתוֹת זְבוּל מָטוּ וְהִתְפַּלָּצוּ.

אַךְ לַזְּמַן שָׁוְא דָּרְכוּ קַשְׁתָּם, לְלֹא

חָטָא, וְחִנָּם בַּזְּמַן נָאָצוּ.

׳מִמַּעֲרַכְתִּי דַם חֲלָלָיו יִדְמְעוּ,

סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית בַּעֲדִי נִפְרָצוּ,

קוֹל בִּזְבוּל נִשְׁמַע בְּיוֹם הִוָּלְדִי:

׳הִוָּעֲדוּ אֵלִים וְהִוָּעָצוּ!

נוֹלַד מְרִיר יוֹם, מַהֲרוּ בּוֹ תִּתְחֲרוּ,

עוּשׁוּ צְבָא מָרוֹם וּבוֹ הִנָּצוּ!

צֶדֶק, חֲדַל מִתֹּם וְנֹגַהּ מֵחֲמֹל;

כִּימָה וְעָשׁ וּכְסִיל בְּרוּם יֶאְמָצוּ,

מִרְמוֹת יְמַן כּוֹכָב, יְגוֹנִים שַׁבְּתַי,

תֵּבֵל חֲנִיתוֹת מַאֲדִים יִמְחָצוּ –

הַבֵּן בְּאָב יִמְרֹד וְעֶבֶד בַּגְּבִיר,

יִתְקוֹטְטוּ אַחִים ויִתְרוֹצָצוּ,

רֹעוּ אֲבִירִים, גִּבֳּרֵי הָעָם חֳתוּ,

עָפְלֵי מְלָכִים עַד יְסוֹד יִתָּצוּ.

כֹּחַ וְעִתּוֹת יַחֲלִיפוּ קֹר וְחֹם,

בִּדְבַר זְבוּל בּוּל וֶאֱנוֹשׁ אֻלָּצוּ,

זַיִת יְכַחֵשׁ מַעֲשָׂיו, גֶּפֶן יְבוּל,

חָסִיל וְתוֹלָע בַּפְּרִי יִשְׁרְצוּ!

כִּתְבוּ לְיוֹם זֶה: מָר, עֲתִיד אוֹן, צִיר וְחִיל,

חוּטֵי חֲסָדִים גֻּדְּעוּ חֻצָּצוּ

עַד יַעֲבֹר דַּךְ, הַזְּמַן, עַד יַעֲבֹר

הָאִישׁ, בְּצָרוֹתָיו מְרוֹמִים דָּצוּ!

אוֹי לִי, אֲבוֹי! מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ, אֲשֶׁר

עָלָיו גְּזַר-דִּין זֶה בְּאַף חָרָצוּ?

תֵּבֵל, אֲנִי יוֹנָה, בְּשֶׁלִּי הַיְקוּם

נָעוּ בְּזַעַף יָם זְמַן גַּם נָצוּ,

מִנִּי תְמוּרוֹת נָפְלוּ לִבְנֵי חֲלוֹף

מִדּוֹת מְצוּקוֹתַי מְאֹד בֹּרָצוּ,

יַלְדֵי זְמַן לִי כִּוְּנוּ לִירוֹת – וְכָל

הַדּוֹר בְּטָעוּת בַּעֲדִי חֻצָּצוּ,

סִיגָם אֲנִי וּבְיוֹם אֲאֻכַּל יֵצְאוּן

מִבּור עֳנִי, מִמּוֹקְדָם יוּרָצוּ,

הִנְנִי כְּחֵץ מֵפִיץ וְיוֹם אֵרֵד שְׁאוֹל

אָז עַנְנֵי הַסְּעָרָה יוּפָצוּ.

מִנַּחֲלֵי עֵינַי דְמָעוֹת יִשְׁאֲבוּ

נוּגִים, וּמִתַּמְצִית רְעָלַי מָצוּ,

נֵרוֹת יְשׁוּרוּן בַּעֲבוּרִי דָעֲכוּ,

שִׁמְשֵׁי זְמַן לָבֹא בְּלֹא עֵת אָצוּ,

כָּבוּ מְאוֹרוֹת כִּי בְיִפְעַת זָהֳרָם

רַגְלֵי עֲדַת אֵל מִדְּחִי חָלָצוּ,

פַּסּוּ מְרִיקֵי אוֹצְרוֹת הוֹן דַּת אֱמֶת,

כִּי בַּעֲמַל הָרַעֲיוֹן קָמָצוּ.

לוּלֵי אֱהִי מִכְשׁוֹל לְרַגְלֵי גוֹאֲלָם

לֹא יַהֲלֹכוּ אַט, אֲבָל קָפָצוּ;

לוּלֵי בְּרִית לִי כָּרְתוּ חֵמָה וְאַף,

נִדְחֵי הֲמוֹן בֵּית יַעֲקֹב קֻבָּצוּ.

מָה אֶתְמְהָה אִם כֵּן וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּעֵת

לִי יִלְעֲגוּ הָעָם וְיִתְלוֹצָצוּ?

לוּ חָכְמוּ, מִנִּי כְּמִזָּב נִבְדְּלוּ

וּכְמִזְּבוּבֵי רַאֲתָן הוּקָצוּ!

לֹא יַעֲלוּנִי עַל לְשׁוֹנוֹתָם כְּאִם

פִּימוֹ בְּהַזְכִּירָם שְׁמִי שֻׁקָּצוּ;

לוּ חָכְמוּ, חַי יִקְבְּרוּנִי – חַי, וְלִי

שׁוּחָה בְּתוֹךְ שׁוּחָה אֲזַי קֹרָצוּ,

אֶפְרִי בְּלֶב יָם יִפְזְרוּ, פֶּן אֶעֱמֹד

שֵׁנִית, וְעַצְמוֹתַי כְּחוֹל יֻחְלָצוּ.

רֶוַח וְהַצָּלָה לָהֶם בְּיוֹם

רַגְלַי לְקִיר הַמָּוְתָה יִלְחָצוּ;

יִשְׁלַם – בְּיוֹם יַשְׁלִים יְמוֹתַי – הַזְּמָן

וּגְדִי וְנָמֵר יַחֲדָו יִרְבָּצוּ.

תֹּפֶת אֲנִי, מִלַּהֲבִי יִתְפַּזְּרוּ

לַדּוֹר שְׁבִיבֵי אֵשׁ וְיִתְפּוֹצָצוּ –

לוּ יֵשׁ לְאֵל יַד מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲשׂוֹת

שִׂכִּים, בְּעֵינֵי הַזְּבוּל יִנְעָצוּ!

מַה לַּזְּבוּל, אוֹי לִי, אֲשֶׁר לִי יֶאֱרֹב,

מַה לַּמְּרוֹרִים כִּי בְּבַעַר קָצוּ?

מַה לִּי וְלָהֶם? מַה בְּמוֹתִי יִירָשׁוּ

כִּי לַחֲבֹל בִּי עַד מְאֹד עָלָצוּ?

הָה כִּי בְּכֶלֶב מֵת וּפַרְעוֹשׁ קִנְּאוּ

וַיִּרְדְּפוּ עָלֶה וְקַשׁ עָרָצוּ!

מָה אוֹמְרִים לוּ יִקְטְלוּנִי בָּחֳרִי?

מִסְפַּר חֳדָשַׁי הַלְוַאי חֻלָּצוּ!

אִם לַחֲזוֹת עָמָל וְכַעַס אֶחֱיֶה,

טוֹב לִי אֲשֶׁר עֵינַי כְּבָר עֻמָּצוּ!

אַךְ בַּחֲרוֹנִי עֻוְּרוּ: לוּ נִפְקָחוּ,

טֻמְאַת שְׂפָתַי בַּבְּכִי יִרְחָצוּ.

חוּשַׁי – בְּתַרְדֵּמַת פְּתַיּוּת נוֹפְלִים –

עוּרוּ וּמִסִּכְלוּתָם תִּיקָצוּ.

הִכְסִיף פְּנֵי מִלַּי שְׂאוֹר הַגַּאֲוָה.

רַב יִסְרְחוּ, רַב, אַחֲרֵי יֶחְמָצוּ.

גַּם לִי לְמַזָּלִי לְבַד יִתְרַעֲמוּ

כִּי לֹא לְהוֹכִיחַ לְאַל יֶחְפָּצוּ,

תִּפְלָה בְּאֵין לֵב נָתְנוּ בִּמְשָׁרְתָיו,

פִּימוֹ עֲלֵי צִבְאוֹת עֲבָדָיו פָּצוּ,

וּבְצַעֲרִי אֵין לִי כְּדַאי הִתְנַצְּלוּת.׳

אִמְרֵי צְבִי אֶרְאֶה וּמַה נִּמְרָצוּ…

בערך בשנת ת״י – 1650

תוכחה לידי הנואש

שִׂימָה לְפִיךָ, הַגְּבִיר, מִשְׁמֶרֶת –

לִלְשׁוֹנְךָ, הַשָּׁר, תְּנָה מִסְגֶּרֶת!

מוּסַר שְׁחָקִים אַל יְנַאֵץ לִבְּךָ,

פֶּן יֹאמְרוּ לָךְ זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת:

שִׁמְעָךְ תְּכַחֵשׁ הַמְקַיֵּם כִּי בְּתוֹךְ

אַרְזֵי תְּעוּדָה דַעְתְּךָ צַמֶּרֶת.

אָזְנָךְ וְלִבָּךְ עָנְיְךָ זֶה יֶאֱטֹם

וּבְמִסְכֵּנוּתָךְ דַעְתְּךָ עִוֶּרֶת.

מַה נַּפְשְׁךָ מִכָּל נְפָשׁוֹת – הַבְּתוֹךְ

נִשְׁמוֹת אֱלֹהַ הִיא תְהִי לִגְבֶרֶת?

מַה חִילְךָ מֵחִיל אֲשֶׁר תִּלְאֶה נְשֹׂא:

הַאִם כְּאִיּוֹב לָךְ שְׁחִין מַמְאֶרֶת?

הֻכּוּ אֲבוֹת עוֹלָם בְּסַנְוֵרִים כְּבָר,

בִּבְשַׂר נְבִיאִים פָּשְׁתָה בַּהֶרֶת –

כָּהֶם סְבֹל, תִּזְכֶּה הֱיוֹת לָהֶם לְרֹאשׁ

וּתְהִי לְעַמּוּדֵי זְמַן כֹּתֶרֶת!

מִי תַחֲלוּאֵי הַזְּמַן יִכְתֹּב עָלַי

שֶׁטַח זְבוּל, אַף כִּי עֲלֵי אִגֶּרֶת?

רֶגֶל תְּמוּרוֹתָיו נְקַלָּה כַּצְּבִי –

רֶגֶל תְּרוּפוֹתָיו כְּמוֹ חִגֶּרֶת.

חֶרֶט מְצֻפֶּה סִיג-כְּסָפִים הַזְּמָן,

תַּחַת זְהָבוֹ יֵשׁ וְיֵשׁ עֹפֶרֶת.

אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּהֶם יְקַנֵּא לִבְּךָ –

אֶל זֶה מְהוּמָה יֵשׁ, וּלְזֶה מִגְעֶרֶת:

זֶה קָץ לְשִׁכּוּל, זֶה לְרֹב בָּנוֹת, וְזֶה

לַבֵּן אֲשֶׁר נִמְצָא בְּתוֹךְ מַחְתֶּרֶת,

מֹר רַעֲיַת זֶה נוֹטְפָה, אַךְ צַחֲנַת

רֹעַ שְׁמָהּ תִּנְדֹּף עֲדֵי כִּנְֶּרֶת;

בִּכְלִי יָקָר זֶה שָׂשׂ, וְהַדְרַת אָהֳלוֹ

אוֹי לוֹ לְיוֹם מָחָר, לְיוֹם מִמְכֶּרֶת!

כַּמָּה שְׁחוֹר-לִבּוֹת לְבוּשׁ-שָׁנִי יְכַס,

כַּמָּה נְגָעִים תּוֹךְ מְעִיל תִּפְאֶרֶת!

דַּי סִפְקְךָ הֵא לָךְ, בְּלִי כָּל מַחֲסוֹר –

מַה לָּךְ לְרִנָּה, מַה לְּךָ לַעְתֶּרֶת?

סוֹף-סוֹף, צְבִי, תִּסְמֹךְ עֲלֵי שֻׁלְחָנְךָ,

סוֹף-סוֹף צְנוֹן יֶשׁ בּוֹ וְיֵשׁ חַזֶּרֶת,

פַּת לָךְ, וּמֵי נָהָר לְחַיָּתָךְ כְּדַאי

הָרַעֲבוֹן לַדַּל יְהִי פַּרְפֶּרֶת,

מַלֵּא כְּרֵשָׂךְ מַעֲדַנֵּי הַיְבוּל

וּזְכֹר אֲשֶׁר בֵּית הַבְּלִיעָה זֶרֶת!

בִּין לָךְ וְכָבוֹד לָךְ וְזֶה יוֹתֵר לְךָ

מִלֵּב וּמִכָּבֵד וּמִיּוֹתֶרֶת.

תִּשְׁכַּח מְשִׁי-תוֹלָע וְאַרְגָּמָן-לְסוּת

לַיְלָה וְיוֹמָם לָךְ כְּדַאי אַדֶּרֶת,

וּלְבַשׁ עֲדִי דָת, מִפְּנִינָיו תַּעֲשֶׂה

צָנִיף לְרֹאשָׁךְ וַעֲנָק גַּרְגֶּרֶת.

לָךְ יַעֲלַת חֵן בָּךְ שְׂמֵחָה, גַּם זְרוֹ-

עֶיךָ רְבִידָהּ הֵם וְהֵם שַׁרְשֶׁרֶת;

בִּתָּךְ זְמוֹרַת הוֹד לְגַפְנָהּ, דָּמְתָה

גֶּפֶן בְּשָׁרְשֵׁי דַת אֱמֶת אַדֶּרֶת.

אֵיךְ אֶל נְתִיב עִדּוּן וְעֹשֶׁר תַּשְׂמְאִיל –

הַאִם, צְבִי, זֹאת דַּעְתְּךָ אִטֶּרֶת?

דַּע, כִּי לְהַחְבִּיר תַּעֲנוּג בַּמַּחֲקָר

נִמְנָע כְּמוֹ הַרְבִּיץ גְּדִי בִּנְמֶרֶת!

זֹאת לָךְ לְנֶחָמָה בְּעָנְיָךְ, הַגְּבִיר,

מַה גַּם אֲשֶׁר תֵּבֵל לְךָ מַעְבֶּרֶת.

דּוֹד, מַחֲשָׁבָה זֹאת רְאוּיָה לָךְ לְבַת

שִׂכְלָךְ, וְזוּלָתָהּ תְּהִי מַמְזֶרֶת!

שִׂימָהּ כְּחוֹתָם עַל לְבָבָךְ, דּוֹד, וְעוֹד

אֶכְתֹּב בְּעִנְיָן זֶה לְךָ מַחְבֶּרֶת.

בערך 1650

חלומו של המשורר

אוֹי-מָה מְרִי נַפְשִׁי – אֲשֶׁר נִדְחַפְתִּי

בִּשְׁתֵּי יְדֵי מָרוֹם, כְּקַשׁ נִרְדַּפְתִּי!

עָלַי שְׁמֵי עֶלְיוֹן וְתֵבֵל נִקְשְׁרוּ,

יַד הַזְּבוּל, בִּי לוֹחֲמָה, שָׁזַפְתִּי:

עָלַי בְּפֶּתַע נֶהְפְּכוּ צִירֵי זְמָן,

מֵאוֹר לְחֹשֶׁךְ, אַלְלַי, נֶהְדַּפְתִּי.

דּוֹדִי כְּמִתְחַפֵּשׂ וְעֵינָיו מַעֲלִים,

דּוֹדִי אֲשֶׁר לוֹ לַחֲמִי הִטְרַפְתִּי.

רֵעִי כְּמִסְתַּתֵּר בְּעֵת בִּי יַעֲבֹר,

יִשְׁכַּח אֲשֶׁר עָלָיו כְּאָב חָפַפְתִּי.

רַב יֶחֱרֶה לִי זֶה עֲדֵי מָוֶת, וְלוּ

יֵשׁ צֹר בְּיָדִי – בּוֹרְחַי עָרַפְתִּי!

נִיבִי יְהִי לִסְחִי לְאוֹמֵר לִי תְמוֹל

כִּי מִשְּׂפָתַי מֹר דְּרוֹר הִטַּפְתִּי.

תָּם מִשְּׁמִי כִּנּוּי רְבִי, שַׂר אוֹ גְּבִיר

וּבְשֵׁם מְשֻׁגָּע וֶאֱוִיל חֹרַפְתִּי.

בָּנַי בְּצָרַי הֵם כְּבָר וּבְעוֹכְרַי,

לֹא יִשְׁמְעוּ לִי אִם כְּסוּס צָנַפְתִּי;

שֵׁגַל יְצוּעַי זוֹעֲמָה עָלַי אֲשֶׁר

לֹא זָעֲמָה אֶתְמוֹל וְאִם נָאַפְתִּי:

עֵת זָעֲמָה אֶתְמוֹל בְּמִלִּים אִסְּרָה

וּמְעַ-מְעַט אֵשׁ מוֹקְדָהּ גָּרַפְתִּי,

כָּעֵת בְּרִשְׁפָּהּ אֶתְּנָה גָפְרִית וְנֵפְט

גַּם בּוֹ בְּרוּחַ עִוְעִים נָשַׁפְתִּי.

מָה עוֹלְלוּ בִּי עוֹלְלַי כִּי עַל בְּלִי-

מָה אֶגְעֲרָה בָּהֶם וּמָה אָנַפְתִּי?

אַסְכִּין עֲשֹׂה בַּכֹּל, לְחִי אֶתֵּן וְגֵו

לִמְנַאֲצַי וּמְרַחֲמַי הִקְצַפְתִּי.

אַיֵּה פְּנֵי אַרְיֵה אֲשֶׁר בָּם אַחֲרִיד –

אֵיכָה כְּכֶלֶב כָּל אֱנוֹשׁ הֶחְנַפְתִּי?

אַרְזֵי סְעִיפַי, עָבְרוּ עָבִים תְּמוֹל,

אַרְצָה כְּאַגְמוֹן עוֹד מְעַט כָּפַפְתִּי;

מִדְרָךְ לְרַגְלַי כָּל כְּסִיל עַתָּה אֱהִי,

אִישׁ שָׁף עֲקֵבִי, קָדְקֳדוֹ אָז שַׁפְתִּי.

כֶּסֶף תְּבוּנַָתִי לְסִיגִים נֶהֱפָךְ

מֵאָז בְּכוֹר טִרְדוֹת עֳנִי נִצְרַפְתִּי.

אֶחְשֹׁב לְרַע לִי מַחֲשָׁבוֹת יוֹם וָלֵיל,

אִם לִי אֱמֶת שׁוֹוָה, אֱמֶת סִלַּפְתִּי;

דְֶּרֶךְ יְשָׁרָה אִם תְּאֻנֶּה לִי לְטוֹב,

לִנְטוֹת לְאֹרַח מַעֲקָשׁ הִקַּפְתִּי.

יָדִי אֲסוּרוֹת עֵת מְצִיאָה אֶחֱזֶה,

אֶדְמֶה כְּאִלּוּ אָז בְּיָד לֻפַּפְתִּי.

אָעֹז בְּהַוָּתִי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אֲבָל

אֶל מַהֲלוּמוֹת הַזְּמַן רוֹפַפְתִּי.

מֵאָז, אֲהָהּ, פָּנוּ מְיֻדָּעַי כְּאִם

נִשְׁפַּךְ נְחֻשְׁתִּי בָּם וְשֵׁת חָשַׂפְתִּי.

לִפְנֵי עֲמִיתִי הוּא לְשׁוֹנִי יַחֲרִישׁ,

עַד אֶעֱצֹר מִלִּים וּפִי אָכַפְתִּי.

שִׁמְשֵׁי מְאוֹרִי, יִלְהֲטוּ מִגִּיל תְּמוֹל,

אֵיךְ עֻנְנוּ הַיּוֹם וּבָם דָּלַפְתִּי!

אָקוּץ בְּחַיַּי, אֶבְחֲרָה לִי מַחֲנָק,

לֹא אֵדְעָה נַפְשִׁי בְּיוֹם זָעַפְתִּי.

אֵלֶּה, אֲבוֹי לִי, תּוֹלְדוֹת הַמִּסְכְּנוּת

אוֹי לִי, וְלֹא בְּמִסְכְּנוּת אֻלַּפְתִּי!

אֵדַע אֲשֶׁר נִשְׁיִי אֲשַׁלֵּם לַזְּמָן,

עָלַי כְּמַלְוֶה טוּב זְּמַן זָקַפְתִּי.

אָכֵן מְאֹד עָנֹג אֱהִי וְרַךְ, וְאֵיךְ

אוּכַל חֲסֹר מַה שֶּׁעֲדֶן הֶעְדַּפְתִּי?

נֹפֶת מְתִיקוּת הַזְּמַן אָבוּס בְּאַף,

וַיְהִי לְזָרָא לִי שְׂלָו אָסַפְתִּי,

אֶלְאֶה נְשֹׂא זוֹ. יָם תְּלָאוֹת הַזְּמָן

וּכְבָר בְּצוּלַת סַעֲרוֹ שָׁטַפְתִּי –

נִשְׁבָּר אֳנִי אוֹנִי וְסָר הוֹנִי עֳנִי

עַד כִּי בְּלִי כֹּחַ בְּגַלָּיו צַפְתִּי.

אֶבְכֶּה כְּיוֹלֵַדָה בְּכָל רֶגַע, וְלֹא

עָלַי, וְאִם בְּרַעֲבוֹן עָטַפְתִּי:

אֶנְקַת בְּנֵי בִטְנִי וְאִשְׁתִי שׁוֹאֲפָה

נַפְשִׁי, וְאֶשֹּׁם מֵאֲשֶׁר שָׁאַפְתִּי.

הַאֶחְשֹׁב עָווֹן לְבַת נָדִיב בְּעֵת

תִּצְעַק ׳אֲדוֹנִי, אֵיךְ בְּטִיט נִסְחַפְתִּי?׳

תָּלִין גְּבִירָה עַל נְוֵה רִבְצָהּ – וְלֹא

תָּלִין, וּמִשְׁכָּבָהּ תְּמוֹל מֹר נַפְתִּי?

לֹא יִרְעֲמוּ בָּנַי מְפֻנָּקַי בְּעֵת

אוֹתָם בְּלִי חֵטְא אוֹמְרִי סִגַּפְתִּי?

מַה לִּי וְלִכְבוֹד אָב, בְּנֵי נַפְשִׁי, לְלֹא

אוֹעִיל וּמַטֵּה לַחְמְכֶם קָטַפְתִּי?

מַה לַּעֲשׂוֹת לַבֵּן אֲשֶׁר יִצְעַק בְּמָר

׳הוֹי אָב, בְּרֹאשׁ חוּצוֹת בְּקֹר עֻלַּפְתִּי!׳

אֶל קוֹל אֲשֶׁר כָּזֶה לְבָבִי יַעֲמֹד –

טוֹב לִי וּמַחַץ אוֹ חֲנִית שֻׁסַּפְתִּי!

זֹאת רָאֲתָה עֵינִי, וְעוֹד אֶחְיֶה וְלֹא

אֶמֹּג כְּדוֹנָג? הַכְּצוּר תָּקַפְתִּי?

הָהּ עַל יְלָדַי, אִם לְאֵלֶּה נוֹלְדוּ –

הַלְוַאי אֱהִי עָקָר וְלוּ שָׁחַפְתִּי!

עַל זֹאת בְּמַכְאוֹבִי זְקָנִי אֶמְרְטָה,

עַל לֶחֱיִי עַל זֹאת בְּחִיל תָּפַסְתִּי.

אֵלִי ׳הַמַּשְׂבִּיעַ לְכָל חַי׳ נֶאֱמָר,

הַאִם בְּסִפְרָךְ הַכְּתָב זִיַּפְתִּי?

שִׂיחִי כְּדֶבֶק הוּא לְדַלְתֵי הַזְּבוּל –

הָהּ, כִּי בְּפִי צִנּוֹר חֲסָדָיו גַּפְתִּי,

תִּסְתֹּם בְּרָקָיו נַאֲקָתִי מַעֲרֹף,

בּוֹ כָל סֶדֶק, נֶקֶב וְחוֹר זִפַּפְתִּי

פַּרְגּוֹד שְׁחָקִים אֶמְתְּחָה אַרְצָה בְּיַד-

שִׂיחִי וּפָרֹכֶת זְבוּל פָּרַפְתִּי.

תִּכְלֶה תְּלוּנָה מֵעֲלֵיכֶם, אוֹהֲבַי,

הֵן מִמְּסִילוֹת הַזְּבוּל נִרְדַּפְתִּי!

חִדְלוּ, קְרוֹבַי, פֶּן תְּהוּ לָבוּז בְּזֹאת,

הִכָּלְמוּ, וַי, יַחֲסִי הִכְסַפְתִּי:

מֶנִּי כְּמִטָּמֵא, אֲהוּבַי, תִּפְרְשׁוּ –

אַל תִּגְּשׁוּ לִי, בָּעֳנִי טֻנַּפְתִּי.

תֹּפֶת יְהִי דַלּוּת, עֳנִי טֻמְאָה יְהִי –

אוֹי אִישׁ שְׁמִי מַזְכִּיר וּבוֹ כִּשַּׁפְתִּי!

בִּרְחוּ, שְׁכֵנַי! כִּי בְּלַבַּת הָעֳנִי

כַּיּוֹם אֲנִי עִם אָהֳלִי נִשְׂרַפְתִּי,

יֵאָסְרוּ חֶלְקֵי בְּשָׂרִי זֶה לְזֶה,

יִבָּדְלוּ, פֶּן זֶה וְזֶה קָלַפְתִּי.

תֵּבֵל תְּנַדֵּנִי לְמֵאִישׁ עַד בְּעִיר,

מָךְ הִנְנִי מָךְ לַיְקוּם נִזַּפְתִּי:

אֶהְיֶה לְנִדָּה לוֹ, בְּעֵינִי אֶעֱבֹר

מַרְאוֹת, בְּמַגָּעִי יְבוּל שָׁדַפְתִּי,

תּוֹלַע זְמַן לֹא יַחֲסֹל אֶת קִיקְיוֹן

הוֹנִי – וּפֹארוֹתָיו אֲנִי סִעַפְתִּי,

לוּלֵי גְדָעוֹ מַעֲצַד הִתְרַשְּׁלוּת

דַּרְתִּי בְּצֵל נוֹפוֹ וְהִסְתּוֹפַפְתִּי

מֶה עָשׁ כְּעָשׁ אִבּוּד יְקָר חֶמְדַּת זְמָן

בֵּין בַּעֲלֵי בִּינָה אֲשֶׁר כָּנַפְתִּי?

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לְטַפִּי, כִּי בְּתוֹךְ

לֵצִים עֲרִיצִים רַב רְכוּשׁ חָתַפְתִּי?

הָלְאָה גְשׁוּ, חָכְמוֹת; הֱיוּ לִי מַחֲסֶה

לָרִיק עֲדֶנָה? בֶּאֱמֶת יָעַפְתִּי,

רַב נִשְׁלְפָה חַרְבִּי לְמוּל הַמַּחֲמָד,

רַב לַלְּמִידָה נַעֲלִי שָׁלַפְתִּי.

צַר לִי וְהֵבֵאתִי בְּמָצוֹר אָהֳלִי,

עָלַי בְּתוֹלַע הַמְּשִׁי אָפַפְתִּי,

צַר לִי וּמַה יּוֹעִיל לְקִנִּי, כִּי עֲדֶן

מִקֵּן אֱלֵי קֵן סוֹפְרִים רִחַפְתִּי;

כִּי אַעֲלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶת כְּנַף

שִׂכְלִי, בְּנִשְׁרֵי הַתְּבוּנָה עַפְתִּי?

כִּי בַּר תְּעוּדָה אֶתְּנָה בִּבְלִי מְחִיר,

לִקְחִי לְצָמֵא לוֹ כְּטַל הִרְעַפְתִּי,

כִּי מֵעֲתַר תֻּמִּי לְבוֹנַת מַעֲשַׂי

יָרַח אֲדֹנָי בַּחֲלֹף נָדַפְתִּי,

כִּי עַל מְלִיצַי הַזְּמַן וּמְשׁוֹרְרָיו

רַגְלַי הֲרִימֹתִי וְנֵס נוֹפַפְתִּי

כִּי לִי עֲטֶרֶת הַנְּעִימוֹת נָתְנוּ

עֵת בֵּין עֲגוּרֵי הַזְּמִיר צִפְצַפְתִּי.

צֻנַּן כְּבָר לִבִּי בְּכָל לִמּוּד, וּמֵי

דֶּמַע יְלָדַי בַּיְקוֹד זַלַּפְתִּי.

חוּץ מִתְּעוּדַת אֵל בְּכָל בִּין אֶבְחֲלָה

וּבְאַהֲבַת הַהוֹן לְבַד נִרְצַפְתִּי:

חָרוּץ אֱלֵי חָרוּץ וְנֶחְפָּז אַט לְפָז –

כֶּסֶף לְבַד, כֶּסֶף לְבַד נִכְסַפְתִּי,

אֶקְמֹץ וְאֶקְבֹּץ, הוֹן בְּלִי סוֹף אֶאֱסֹף,

כָּל רַעֲיוֹנַי לִבְכִי הֶחְלַפְתִּי,

אִם בַּחֲרוּזִים לִי חֲרוּזִים נִתְּנוּ,

שֵׁרוֹת בְּשִׁירוֹת – אָז זְמִיר הוֹסַפְתִּי.

אַלְבִּישׁ לְבָבִי מַחֲלָצוֹת תַּאֲוָה,

נַפְשִׁי צְנִיף הַמַּחֲמָד צָנַפְתִּי.

אָמְנָם בְּלִי דַעַת אֲדַבֵּר כֹּה וְאִם

מִלַּי יְעִידוּן לִי אֲשֶׁר שׂרַפְתִּי

אוֹי, אוֹי לְאָזְנַיִם אֲשֶׁר כַּךְ שׁוֹמְעוֹת!

פָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה הֶחְצַפְתִּי.

גַּם כִּי אֱלֹהִים חַי אֲנִיִי יָרֵא, שְׁמוֹת

שַׁחַק, זְבוּל וָרוּם לְבַד גִּדַּפְתִּי.

אני מתעורר

הִנֵּה חֲלוֹם עָלַי שְׁנָתִי נִהְיָתָה.

לִבִּי, הֲלֹא דָבָראֲשֶׁר נִשְׁקַפְתִּי,

לִבִּי, שְׁמֹר אוֹתוֹ! וְאִם כָּךְ בַּחֲלוֹם –

אִם בָּא בְּהָקִיץ, חַס וְשָׁלוֹם סַפְתִּי.

קנאת עשיר בשלות הרש

לֵךְ, הוֹן, לְשָׁלוֹם, בֹּא בְּשָׁלוֹם, עֹנִי!

לֹא אֵדְעָה יָרִיד וְכִתְבֵי חֵלֶף,

לֹא אֶחֱשֹׁב, אִם יֵשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן סֶלֶף

אוֹ הֶעֱנִי לֹוֶה וְטֶבַע אֹנִי.

מִי יַאֲמִין כִּי אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

הַמָּוְתָה יִתְאַו פְּעָמִים אֶלֶף?

אֶלְאֶה נְשֹׂא… יִשְׁחַק אֲבָנִים דֶּלֶף,

עָד מָה, אֲהָהּ נַפְשִׁי, בְּשָׁאט תִּשְׁכֹּנִי?

אֶרְאֶה בְּשַׁלְוַת דַּל, וְיוֹם וָעֶרֶב

אוֹכֵל פְּרוּסָתוֹ בְּגִיל וּבְנֹחַ,

כָּל עֵת לְחָיָיו בּוֹעֲֲרִים מֵאֹדֶם.

אַבִּיט – וְאִם זָהָב וְכֶסֶף אֵרֶב

אַחַר הֲמִקִּי רַעֲיוֹן וָכֹחַ,

אָמוּת כְּמוֹת נָבָל, וְאוּלַי קֹדֶם.

לכילי אשר גירש נצרכים מביתו

נָבָל קְשֵׁה לֵבָב, לְמִי אַמְשִׁילְךָ

וּבְעֶרְכְּךָ סֶלַע וְצוּר רֻכָּכוּ?

אֵיךְ, זֵד, מְלָאָךְ לִבְּךָ לִקְמֹץ בְּעֵת

לִבּוֹת עֲנִיֵּי עַם לְךָ נִשְׁפָּכוּ?

אִוָּלְתְךָ, נָבָל, הֲתָסוּר מִמְּךָ

אִם בָּעֱלִי אוֹתְךָ כְּרִיפוֹת רָכוּ?

עֵת הַשְּׁחָקִים הַנְּבָלָה בָּרְאוּ

הִתְיָעֲצוּ עִמָּךְ וּבָךְ נִמְלָכוּ,

הֵן מַעְיְנוֹת חֶסֶד בְּרִשְׁעָךְ נִרְפְּשׁוּ,

פִּימוֹ בְּטִיט חֶמְדָּתְךָ לֻכְלָכוּ!

הָהּ מֵ״מ לְמַרְבֵּה, הָהּ פְּרָשַׁת וַיְחִי –

אוֹי לַעֲנִיִּים כִּי לְךָ נִצְרָכוּ;

אֵין כַּ״ף פְּתוּחָה, בּוּר, בְּאַלְפָאבֵּיתְךָ –

קָמָץ וְקִבּוּץ בָּהּ לְבַד נִכְרָכוּ:

אַתְּ – יָדְךָ לֹא לֻמְּדָה מַתָּן,

לֶקַח תְּלַמֵּד לַאֲשֶׁר הֻסְמָכוּ,

כָּל מַתְּנוֹת יָדָךְ בְּלִי מִיץ אוֹ לְשַׁד,

כָּל כָּךְ בְּטֶרֶם תִּתְּנֵם מֹעָכוּ;

כֻּלָּהּ קְמִיצָה יָדְךָ, לְבַל פְּזֹר

כָּל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ כְּבָר נִסְרָכוּ;

יָדָךְ אֲטוּמָה מִלְּבַב הָעָם, אֲשֶׁר

הַיּוֹם לְמֶלֶךְ אֶת צְבִי נָסָכוּ.

אִלּוּ תְהִי שִׁיר, אָז יְהִי כָּל בֵּיתְךָ

סוֹגֵר – דְּלָתוֹת מִמְּךָ נִזְעָכוּ.

חַכְמוֹת בְּנוֹת כֹּהֵן בְּכַפָּךְ עִצְּמוּ

פָּתְחֵן לְזוֹנֵיהֶן, וְלֹא נֶחְרָכוּ…

רַב צָמְאֲךָ לַהוֹן – יְהִי רָצוֹן אֲשֶׁר

זָהָב וּפָז תּוֹךְ לֹעֲךָ יֻתָּכוּ;

אַנְחַתְךָ תָּבֹא בְּטֶרֶם לַחְמְךָ,

יֵינוֹת עֲסִיסָךְ בַּבְּכִי נִמְסָכוּ!

(פִּתָּךְ מְדֻמָּע הוּא – אֲלַמֵּד לָךְ זְכוּת –

עַל כֵּן מְנַעְתּוֹ מֵאֲנָשִׁים מָכוּ…

שָׁתֵי תְהוֹם הַאִם יְכִילוּן אֶת הֲמוֹן

דִּמְעוֹת עֲנִיִּים כִּי לְךָ יֻסָּכוּ?

נִחַר לְלֹא הוֹעִיל גְּרוֹן מִתְחַנְנְךָ

לָרִיק שְׂפָתָיו מִזְּעֹק נִפְרָכוּ!

נֵרוֹת יְשׁוּרוּן, הַמְּאִירִים דָּת וְדִין,

אִם יִחֲלוּ אֶל שַׁמְנָךְ – יִדְעָכוּ!

בִּדְמוּת פְּרִי עַרְמוֹן פְּרִי כּוֹסָךְ יְהִי

כִּי בַּעֲדוֹ קוֹצִים וְחוֹחִים שָׂכוּ.

… וּבְיַד זְמַן שַׂכִּין אֲשֶׁר עוֹד יַחֲלֹף

בֵּין נַהֲלָלִים חִישׁ וְאִם אָרָכוּ.

עַיִן פְּקַח וּרְאֵה – וְטוֹבִים מִמְּךָ

הִתְפָּאֲרוּ בַּהוֹן וְהִתְאַבָּכוּ.

סוֹף-סוֹף בְּרֶשֶׁת מִסְכְּנוּת בָּאוּ וּפַח

דַּלּוּת, וּבִמְשׁוּבַת עֳנִי סֻבָּכוּ.

לִבְּךָ הֲפֹךְ וּרְאֵה בְּעִתֵּי הַזְּמָן

אֵיךְ זֶה בְּזֶה בִּבְלִי עֲמֹד נֶהְפָּכוּ;

אִם תַּחֲשֹׁב כִּי הוֹנְךָ לְךָ מַחֲסֶה –

כַּנְפֵי זְבוּב עַל רֹאשְׁךָ סָכָכוּ!

אֶרְאֶה וְלֹא עַתָּה שְׁלַל בֵּיתְךָ בְּיַד

זָרִים, וּמִקִּלְלָתְךָ בֹּרָכוּ;

אָשׁוּר – וְלוּ קָרוֹב! בְּנֵי רָשִׁים אֲשֶׁר

עַל צַוְּארוֹנֵי זַרְעֲךָ דָּרָכוּ,

עוֹד זַרְעֲךָ יִכְרַע וְיִבְרַךְ אֶל בְּנֵי

דַּלִּים אֲשֶׁר הַיּוֹם לְךָ יִבְרָכוּ!

כַּמָּה בְּנֵי שׁוֹתִים-בְּכוֹס-זָהָב-תְּמוֹל

הַיּוֹם קְעָרוֹת בָּרְחוֹב יִלְחָכוּ?

הִכּוֹן לְמַטָּרָה לְפִי-הַלּוֹצְצִים,

קֶשֶׁת לְשׁוֹנָם נֶגְדְּךָ דָּרָכוּ:

אִם עוֹד תְּרַב עַזּוּת וְתוֹסִיף עוֹד קְשִׁי,

אוֹתָךְ בְּשִׁנֵּי לַעֲגָם יִשָּׁכוּ;

דַּע כִּי שְׁחִין הִתְלוֹצְצוּת פָּשָׁה בְּפִי

הָעָם, וּבָךְ הִתְגּוֹדְדוּ, חֻכָּכוּ;

מוּכָן בְּכָל עֵת פִּי הֲמוֹן הָעָם לְרָע,

נֶגְדָּךְ בְּלִי עָמָל קְרָב עָרָכוּ,

אַף כִּי בְּפִיהֶם לֹא חֲלוּדָה תַעֲלֶה,

חִצָּיו לְחָלְפָךְ חִדְּדוּ גַּם סָכוּ;

הָעָם בְּטִבְעָם לַמְּרִי רָצִים בְּגִיל –

גַּם בַּעֲבוֹתוֹת רִשְׁעֲךָ נִמְשָׁכוּ.

מֻפְשָׁט שְׁמָךְ מֵהוֹד עֲשׂוּי נִוּוּל אֲשֶׁר

הָעָם בְּמִדַּת תָּאֳרָךְ חָתָכוּ;

בַּשַּׁעֲרָה רִשְׁעָךְ זְקֵנִים סִפְּרוּ,

גַּם הַנְּעָרִים עֵת בְּנִיב חֻנָּכוּ;

לַקְשִׁיב קְלוֹנָךְ מֵי נְהָרוֹת עוֹמְדִים,

גַּלֵּי תְהוֹם מִזַּעֲמָם שָׁכָכוּ.

הֵם חָשְׁבוּ הַגְזִים בְּרֹב כִּילוּתְךָ,

אֵין בּוּז מְאוּמָה מִמְּךָ חָשָׂכוּ –

וִיסַפְּרוּ שֶׁמֶץ אֲמִתּוּתוֹ, וְאֶל

נִבְלוּתְךָ לַשָּׁוְא דְּמוּת עָרָכוּ

(אַרְצָךְ לְרֹב סִרְחוֹן שְׁמָךְ תִּשֹׁם וּמֵ-

עוֹף עַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ):

׳נָבָל – כְּמוֹ נָבָל תְּהִי לוֹ אַחֲרִית,

גַּם בַּנְּדִיבוּת מְלָכִים מָלָכוּ;

יִרְכַּב נְדִיב לֵב בָּמֳתֵי עָב, גַּם בְּנֵי

נָבָל בְּטִיט יִסָּחֲבוּ, יֻשְׁלָכוּ!׳

שׁוּבָה, כְּסִיל, לָאֵל וּמִדִּינוֹ יְרָא:

רַב יָשְׁרוּ דִינָיו, מְאֹד זֻכָּכוּ;

עֵינָךְ רְפָא מִסַּנְוְרֵי סִכְלוּתְךָ –

עֵינֵי זְמָמָךְ, מֵרְאוֹת חָשָׁכוּ,

אַךְ רִיק זְמִירִי יַךְ בְּקַשְׁיוּת לִבְּךָ

וּבְעֶרְכְּךָ סֶלַע וְצוּר רֻכָּכוּ.

תכ״ה / 1665 או תכ״ו / 1666

על האושר האמיתי

אֵיזֶה דֵעַ, אֵיזֶה, גַּם כִּי שָׁפֵל,

לֹא יִתְאַו הַשִּׂיג עֹמֶק דִּין עֶלְיוֹן?

אֵיזֶה שֵׂכֶל, מֵאֵין אוֹר בִּין אָפֵל.

לֹא יִתְמַהּ לוֹ בַּנִּיב אוֹ בָּרַעְיוֹן?

מִי בִּמְבוּכוֹת תֵּבֵל זֶה הַנּוֹפֵל

הִבִּיט, וּלְשַׂרְעַפָּיו יִמְצָא פִּדְיוֹן,

עֵת לַפָּנִים יִרְאֶה הֶעְדֵּר יָשְׁרוֹ.

עִקְשׁוּת אָרְחוֹת דִּינָיו, מִעוּט סִדְרוֹ?

מִי בִּרְאוֹת כֵּס רָשָׁע לֹא יִשְׁתּוֹמֵם?

תַּחַת חֻפַּת מַלְכוּת תֵּבֵל עוֹמֵד;

הָרָאוּי לִקָּבֵר חַי – מִתְרוֹמֵם,

מִתְאַמֵּץ בּוֹ אָדָם בֶּן הִשָּׁמֵד,

הָעַוָּל הַנָּבָל בּוֹ מִתְקוֹמֵם;

אֶל מִי כָּל חֶמְדָּתוֹ? לָאִישׁ, חוֹמֵד

כָּל חֶלְאָה, כָּל טִנּוּף, כָּל תּוֹעֵבָה,

שׁוֹלָל וָרֵיק מִכָּל מִדָּה טוֹבָה.

מִי יִשְׁקֹט עֵת יִרְאֶה גֶּבֶר שָׁלֵם

בִּלְתִּי נּוֹחַ כָּל עֵת, בִּלְתִּי הַשְׁקֵט,

גַּם אִישׁ שָׁלֵם, כִּי פִּי יִצְרוֹ בּוֹלֵם,

בֶּלַע אֶל פִּיו מִבֵּין גָּלָל לוֹקֵט –

חֶסֶד שַׁחַק, אֵיךְ מֶנְהוּ תִתְעַלֵּם,

עַד תִּשָּׁחֵת נַפְשׁוֹ, עַד תִּנָּקֵט,

עַד תִּתּוֹ אֶל כַּפּוֹת חֶלֶד מִרְמָס,

עַד כַּחֹמֶט בֵּין טִיט רַגְלָיו יִמָּס?

רָעָה מִזֹּאת אֶרְאֶה, כִּי גַּם בָּזֶה

סֵדֶר אָיִן: תֵּבֵל אוֹפַן עָגוּל,

אֵת שֶׁשָּׁחַח אֶתְמוֹל, הַיּוֹם נֶחְזֶה

עוֹלֶה, וִיהִי יִקְרוֹ מָחָר פִּגּוּל.

יִתְמַהּ עַל תִּמְהוֹנִי, מִלַּי יִבְזֶה

אִישׁ תָּם, וִייַשֵּׁב זֹאת עִם הַגִּלְגּוּל.

הֵיטִיב דּוֹבֵר, אַךְ אִם יִפְקַח עֵינָיו

גָּאוֹן הֵעִיד עָלָיו, לֹא הֶעָנָו.

מִי יִגֶל מֵעֵינָיו הֶעָפָר,

קֹהֶלֶת, הַלּוֹעֵג עַל רֹב חָכְמָה!

תַּפְלִיא עֵצָה: מַה טּוֹב כִּי לֹא תוּפַר

פֶּן תְּשׁוֹמֵם הַנֶּפֶשׁ הָרָמָה.

כַּמָּה בּוֹרוֹת לִיחִידָתוֹ חָפַר

הָאִישׁ, עֵת לֵידַע סוֹד הָאֵל כָּמַהּ!

סוֹף דָּבָר: אֵין הַשְׂכֵּל כִּי-אִם סִכְלוּת,

וּמְהֻלָּל הַבּוֹחֵר בַּהוֹלְלוּת.

עַל אִישׁ אֶחָד שׁוֹטֶה אֵלַי הֻגַּד,

כִּי כּוֹרֵם דַּל הָיָה, שִׁקְמִים בָּלַס,

וּבְיוֹם עַל דֵּעוֹתָיו מֹחוֹ בָּגַד,

פִּתְאֹם בִּמְלָכִים בָּז וַיִּתְקַלָּס.

עַל הוֹן זָר שֶׁיִּרְאֶה יֹאמַר: בָּא גָד!

וּבְעֹשֶׁר לֹא-לוֹ שָׂשׂ וַיִּתְעַלָּס,

דִּמָּה כִּי כָּל צִיֵּי הַיָּם שֶׁלּוֹ,

יוֹדֶה לָאֵל כָּל עֵת, כִּי רַב חֵילוֹ;

יִבְעַט בַּמִּקְרִים, יִבֶז בַּמַּזָּל,

מִכָּל נוֹלָדִים הוּא בִּלְבַד אֻשַּׁר.

בִּלְבָבוֹ אֶת גִּנְזֵי הַזָּהָב זָל,

קָנָה לוֹ בּוֹ כֹּל שֶׁאֵלָיו יִכְשַׁר,

לֹא יִרְגַּז, עֵת מִכִּיס כַּסְפּוֹ אָזַל,

לֹא יִירָא מִשּׁוֹפֵט, שׁוֹמֵר וָשָׂר –

אֵיךְ סָכָל נִקְרָא לוֹ, וּבְשִׁגְעוֹנוֹ

לֹא הִכּיר אֵלָיו עֹל, רַק עַל קוֹנוֹ?

נִרְפָּא – וּבְרוֹפְאוֹ הָעֶלְיוֹן גָּעַר

לֵאמֹר: ׳מַה לָּךְ וּלְסִכְלוּתִי, מַה לָּךְ?׳

אָז אָמַר לוֹ, בִּיקוֹד קֶצֶף נִבְעַר:

׳דּוֹד, בִּרְצוֹנְךָ אֶרְצֶה, לֹא מִפְעָלָךְ!

דַּע, כִּי כָּל עוֹד הָיָה לִבִּי נִבְעָר,

לֹא יָדַע אָדוֹן לוֹ, בַּכֹּל מָלַךְ.

הָהּ, כִּי שֵׁנִית בִּידֵי קִנְאָה סֻגָּר!

עַל אַפִּי בִּיגוֹנֵי תֵבֵל אֶתְגַּר׳.

לָמָּה תִּכְנַע אִם-כֵּן אוֹ תִּתְגָּאֶה,

בֶּן-אָדָם, בַּשִּׁפְלוּת אוֹ בָּעִלּוּי –

וּבְעֵינָךְ בַּמָּשָׁל הַזֶּה תִרְאֶה

כִּי כָּל אָשְׁרָךְ רַק בַּדִּמְיוֹן תָּלוּי?

עַל זֹאת אֶפָּלֵא לָךְ, גַּם אֶשְׁתָּאֶה,

וּבְלַהֲבַת חָרוֹן לִבִּי קָלוּי,

עֵת אֶרְאֶךָ רוֹדֵף אַחַר הַהוֹן:

דָּבָר זָר הוּא, עִוְרוֹן בֶּן תִּמָּהוֹן!

קַל רוֹאֶה חֹק גַּלָּח עָלָיו יֹאמַר

כִּי עַל פִּי יִתְנַהֵל, עַל פִּי יִשַּׁק –

רַק יִצְרוֹ סוּס שׁוֹטֵף בִּלְתִּי מִשְׁמָר,

מֵאֵשׁ אַוַּת כָּבוֹד נַפְשׁוֹ תֻשַּׂק.

מִי יַאְמִין עֵת יִרְאֶה עֵינֵי כּוּמָר

אֶל הֶעָפָר נוֹטִים וּלְבוּשׁ הַשַּׂק,

כִּי רָם לִבּוֹ לַחְשֹׁק בָּאַרְגָּמָן,

לִכְלִיל אַפִּיפְיוֹר אוֹ כּוֹבַע חַשְׁמָן?

אֶרְאֶה צְעִירֵיהֶם: לִבָּם לַגּוּף,

טִיּוּל, הִתּוּל, לָצוֹן, אֹכֶל וּזְנוּת –

בּוֹר נִאוּפִים הִנָּם (מִי פִּי יָגוּף?)

לֹא יֵעָזֵב מֵהֶם מִאוּס וּגְנוּת,

מִתְרָאִים כִּפְגָרִים וּמְתֵי סִגּוּף,

גַּם לַלֶּחֶם נָדִים מִמִּסְכֵּנוּת –

וּלְרֹב שֹׂבַע נַפְשָׁם נֹפֶת תָּבוּס,

כִּי פִיהֶם לֹא תָמִישׁ מִן הָאֵבוּס.

הוֹי גוֹי נָבָל בַּכֹּל, בַּכֹּל שׁוֹגֵג!

טֹהַר אֵיךְ יִמָּצֵא בִּלְתִּי אִשָּׁה?

אָדָם כָּל עֵת שׁוֹבֵת, תָּמִיד חוֹגֵג,

מַה מָּקוֹם לִפְרִישׁוּת לוֹ וּקְדֻשָּׁה –

אֵיךְ מֵחֵשֶׁק מִשְׁגָּל לֹא יִתְמוֹגֵג?

הַבִּטּוּל לַזִּמָּה אֶבֶן רֹאשָׁה –

זוּלַת כִּי נִמְנָע הוּא כִּי אִישׁ […]

כָּל יָמָיו חֹם יִצְרוֹ בִּלְתִּי בַּת זוּג.

מִי יִתֵּן לִי כַּיּוֹם מִצְעַר שָדֶה,

לִי וּלְבֵיתִי, מִכָּל יִשּׁוּב רָחוֹק,

וּבְמָאתַיִם עִזִּים אֶהְיֶה רוֹדֶה,

לָהֶם בִּלְבַד אֶתֵּן וּלְטַפִּי חֹק.

עֶדְיֵי הַנֶּפֶשׁ כִּרְצוֹנִי אֶעְדֶּה

וּכְחֶפְצִי יִהְיֶה לִי תֵבֵל לִשְׂחוֹק,

סֻכָּה צָרָה אֶשְׁכֹּן עִם רֹחַב לֵב

מִבִּלְתִּי כֹל חָנֵף אוֹ קוֹל עוֹלֵב.

אָשׁוּב אֶרְעֶה אֶשְׁמֹר צֹאן כָּאָבוֹת,

מִגִּזָּתָם אִשְׁתִּי תִטְוֶה לִלְבּוֹשׁ,

נִרְוֶה חָלָה מָתוֹק דַּדָּן זָבוֹת,

וּלְעוֹרוֹתָן מוּתָן אוֹחִיל עַד בּוֹשׁ.

טִבְחָן יֵאָסֵר לִי מִדַּם נָבוֹת,

מִשַּׁלַּח שֵׁן בָּהֶן יִצְרִי אֶכְבּוֹשׁ:

מִקְנֶה יַקִּיר כִּי לִי כָּל טוּב פִּזָּר –

אֵיךְ לִבְשָׂרוֹ אֶהְיֶה כִּזְאֵב אַכְזָר?

אֵצֶל מַעְיָן צָלוּל שָׁמָּה […]

פַּתְבַּג חֻקֵּנוּ עִם חֶמְאָה אוֹ צוּף,

בִּמְקוֹם דִּבַּת רָכִיל עַל רו […]

לָנוּ עָגוּר עָרֵב יָעִיר צִפְצוּף,

עִם יַעְלַת חֵן אֶל קוֹל זֶה הַז […]

אֶשְׁתַּעְשַׁע שָׁם, וּבְאַהְבָתָהּ רָצוּף

אָשִׂישׂ לַיְלָה וָיוֹם, וּבְחֵשֶׁק תָּם

מִמַּהְלָלָהּ אָשִׁיר שִׁיר אוֹ מִכְתָּם.

עִתִּים אֶקְבַּע אֶל לִמּוּדִים קַלִּים,

לֹא אֶפְתַּח סֵפֶר סוֹד אוֹ פִילוֹסוֹף:

אֶת זֶה הִכְחִישׁ הָאֵל, אֶת זֶה הֶעְלִים,

רֹב הַתְחָלוֹת זֶה שָׁוְא, אֶל זֶה אֵין סוֹף.

פַּעַם אַחַר פַּעַם אֶקְרָא תִלִּים

בִּתְמִימוּת הַלֵּבָב, הָהּ כִּי נִכְסוֹף

נִכְסָף לָצֵאת מֵרַעְיוֹנִים קָשִׁים

וּלְהַאְמִין בִּתְעוּדַת אֵל כַּנָּשִׁים!

אַךְ אָמְנָם בִּמְהֵרָה יָבֹא תִשְׁבִּי,

חִישׁ כָּל הָאָרֶץ תִּמָּלֵא דֵעָה.

הוּא יָאִיר לָךְ מִכָּל חֶשְׁכָּךְ, לִבִּי,

וּלְנַפְשִׁי, בִּישִׁימוֹן סִכְלוּת תּוֹעָה.

לִינִי, דַּעְתִּי, עַד אוֹר בֹּקֶר שִׁכְבִי,

כִּי קָרוֹב יוֹם הָאֵל, יוֹם הַיְשׁוּעָה,

הוּא הַבִּינוֹת יַרְחִיב עֶשֶׂר יָדוֹת,

כִּי בִּיאָתוֹ פִּתְרוֹן כָּל הַחִידוֹת.

תוכחות לבית העלמין

א. על היהירות

גֵּאֶה, לְךָ אֶשְׁרֹק וְרֹאשׁ אָנִיעַ:

אֵיךְ מוּל שְׁאוֹל תָּבֹא לְאַט וּבְנַחַת?

אֵיךְ הַזְּמַן רוּם לִבְּךָ יַכְנִיעַ

וּמְעַט-מְעַט יַקְרִיבְךָ לַשַּׁחַת!

אִם קִנְּךָ תָּשִׂים בְּרוּם רָקִיעַ

יוֹרִידְךָ מִשָּׁם וְתִרְבַּץ תַּחַת,

יִשָּׂא עֲלֵי חוֹמוֹת גְּאוֹנָךְ דֶּגֶל

וִישִׂימְךָ מִדְרָס לְכַף כָּל רֶגֶל!

תוכחות לבית העלמין

ב. על התאוות

אִי לָךְ, אֱנוֹשׁ, עֶבֶד לְאַוָּּתֶךָ,

וּכְבַהֲמוֹת שָׂדַי לְעָנְגָּךְ רַצְתָּ?

עַד מַה תְּפַנֵּק זֹאת גְּוִיָתֶךָ?

עַל מַה כְּאוֹיֵב נַפְשְׁךָ פָּרַצְתָּ?

פֹה, פֹּה, אֱוִיל, תַּכִּיר מְשׁוּבָתֶךָ,

סִכְלוּתְךָ תַּכִּיר, וְאֵיךְ נִאַצְתָּ

חֵלֶק אֱלֹהַּ מִמְּרוֹמֵי עֶרֶץ

לַרְווֹת כְּרֵשׂ תּוֹלָע וּפַטֵּם שֶׁרֶץ!

תוכחות לבית העלמין

ג. על רדיפת בצע

אוֹי חוֹמְדִים מָמוֹן, וּמַה יַּחְמֹדוּ?

מַה יַּחְשְׁבוּ אֵלֶּה וּמַה זָּמָמוּ?

אִם כָּל זְהַב אוֹפִיר וְחֶפְצֵי הֹדּוּ

יִקְנוּ – בְּעִתָּם יִגְוְעוּ, יִתָּמוּ,

גַּם יֵרְדוּ בּוֹר, כִּי בְּאֵל יִמְרֹדוּ:

כַּסְפָּם אֱלֹהֵיהֶם, לְזֹאת יֶאְשָׁמוּ,

כָּל מַאֲמִין בּוֹ בַּשְּׁאוֹל טוֹבֵעַ,

עַל כֵּן לְמָעָה יִקְרְאוּ מַטְבֵּעַ.

תוכחות לבית העלמין

ד. על העצלות

עָצֵל, אֲשֶׁר עַל עַרְשְׂךָ תָּנוּחַ

וּלְעֵת פְּנַאי חֹק נַפְשְׁךָ שָׁמַרְתָּ –

בַּמֶּה, מְהוֹלָל, לִבְּךָ בָּטוּחַ?

הַאִם צְרוֹר חַיִּים בְּיָדָךְ צַרְתָּ?

פִּתְאֹם לְקוֹנָךְ תַּחֲזִיר הָרוּחַ!

אִם כֵּן, לְמָתַי פָּעֳלָךְ אֵחַרְתָּ?

תֵּדַע אֲשֶׁר לִימֵי אֱנוֹשׁ אֵין שַׁעַר:

תָּמוּת בְּבֹא עִתָּךְ, וְאוּלַי נַעַר.

תוכחות לבית העלמין

ה. כתובת על חדר הטהרה של מנטובה

אִם טָהֳרַת הַגּוּף, אֲשֶׁר הוּא רֶפֶשׁ,

לָאֵל רְצוּיָה, גַּם נְקִיּוּת חֹמֶר –

צֵא נָא, בְּנִי, וּלְמַד בְּקַל-וָחֹמֶר

מַה טּוֹב לְפָנָיו טָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ!

תוכחות לבית העלמין

ו. אורח חיים

לְהַקְדִּישׁ אֵל, בְּנִי, הוֹאֵל

בְּתֹם לֵבָב וּבִקְדוּשָׁה!

וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל

וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה?

תוכחות לבית העלמין

ז. קינה על הזנחת הלימוד

מַה טּוֹב זְמַן אָבִיב וְעֵת פָּרֹחַ,

עֵץ הַתְּעוּדָה זֶה וְנֵץ פִּרְיוֹ;

מַה טּוֹב לְכָל דּוֹרוֹ וְרֹב מָנוֹחַ

אָז, עֵת בְּבִכּוּרָיו אֱכֹל דַּיּוֹ.

אוֹי וַאֲבוֹי נִשְׁמַע וְרֹב אָנֹחַ,

הַיּוֹם לְפִרְיוֹ יֹאמְרוּ: אַיּוֹ?

הָהּ עַל סְתָו יָמָיו, זְמַן אָסִיף:

עַיִן שְׁזָפַתּוּ, וְלֹא תוֹסִיף.

תוכחת המתחרט

לִבִּי, לִבִּי! מַה שֶּׁעָבַר עָבַר.

מֵהַיּוֹם הִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נָבָר,

מֵהַיּוֹם הִתְאַמֵּץ עַל תַּאְוָתְךָ,

עַל יִצְרָךְ מֵהַיּוֹם יָדָךְ תִּגְבָּר –

לִבִּי, אִם נִדְמֶה לָךְ לִטְלֵה חָלָב

תֵּדַע, לִבִּי, כִּי לוֹ קַרְנֵי שׁוֹר בָּר!

תִּצֹּר, לִבִּי, תִצֹּר צַעְדֵּי אוֹנוֹ,

תִּפְרֹשׂ חִישׁ עַל רַגְלָיו רֶשֶׁת מִכְבָּר,

חִישׁ בַּנֶּפֶשׁ תָּשִׁית עֵצוֹת נֶגְדּוֹ

וּבְפִי לָאֹר אוֹתוֹ תָשִׂים דָּבָר!

אָנָּא, אִם בִּמְעִילָךְ יִצְרִי אָחֹן

קַצֵּץ קַצֵּץ כָּנָף שֶׁבּוֹ חֻבָּר!

אֵיךְ הִדְבַּרְתָּ נֶפֶשׁ שִׁיר עַד כֹּה תַּחְתָּיו

הַיּוֹם מִשֵּׁבֶט מוּסָרָהּ תֻּדְבָּר

מֵהַיּוֹם הִטְרִיפָה לֶחֶם חֻקָּהּ –

הָהּ, כִּי הַיּוֹם מַטֵּה לַחְמָהּ נִשְׁבָּר.

הָהּ, כִּי עַד כֹּה חָפְנָךְ רוּחַ אָסָף.

הָהּ, כִּי לֵב חוֹרֵשׁ רָע לֹא יִקְצֹר בָּר!

תָּכִין כַּסְתּוֹ וּקְנִי אֹהֶל נַפְשִׁי

הוֹאִיל וּבְחֹם הַנֹּעַר לֹא צָבָר,

תָּכִין צֵדָה כִּי רַב, כִּי רַב דַּרְכָּהּ –

מִי בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֹכֶל שָׁבָר?

לִבִּי, אֵיךְ תִּתְגָּאֶה אִם יוֹם מָחָר

צָרִיךְ לִשְׁמֹר אוֹתִי מִן הָעַכְבָּר?

לִבִּי, חוּס נָא עָלַי! הֵן בִּגְלָלָךְ

זֶרֶם עֵינַי נִגַּר כִּפְרָת וּכְבָר;

חַיֵּה זִכְרוֹן חוֹבוֹתֶיךָ לָאֵל

כִּי בִּשְׂמֹאל שֶׁכִּסָּתָךְ אֶתְמוֹל בָּר.

הָהּ, כִּי לֹא מֵת בִּלְבַד בַּעַל חוֹבָךְ,

אַךְ יִנְשֶׁה נִשְׁיָךְ אִם אֵל גִּזְבָּר:

שֵׁם הָאֵל שֶׁחִלַּלְתָּ בָּרַבִּים

קַדֵּשׁ מֵהַיּוֹם בִּישִׁימוֹן מִדְבָּר.

לִבִּי, לִבִּי! הַלְוַאי – – – עַל אֵלֶּה,

עַל מַה שֶּׁעָבַר אֵל לֹא יִתְעַבָּר.

הַלְוַאי, הַלְוַאי, לִבִּי, וּלְרֹאשׁ מִלַּי

יַעַן הָאֵל: ׳מַה שֶּׁעָבַר עָבָר׳.

אם אשכחך

עַל רֹאשׁ עֲלִיצוּתֶךָ

דּוֹד, הַעֲלֵה הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם –

הוֹי עִיר גְּדוּלָתֶךָ

וּבְמִשְׁכְּנוֹת־עָפָר דְּמוּת שָׁמַיִם.

כָּל גִּיל לְחָרְבָּנָהּ יְעֹרַב אֵבֶל,

חִילָה, מְגִנַּת־לֵב, כְּאֵב וָחֵבֶל.

תחינה לביאת הגואל

דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,

מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ רִכְבָּךְ?

אַךְ אָנָה לָרוּץ תּוֹאֵל

פִּשְׁעִי יִהְיֶה לָךְ לִסְבָךְ…

גּוֹאֵל,

צֶר רִשְׁעִי תַדִּיחַ

וּבְלִי כָּל דְּחִי קַל חִישׁ, מָשִׁיחַ!

שַׂר עָתִיד לַיְשִׁיר דַּרְכִּי.

דַּרְכָּךְ, יָהּ, הַאִם תּוֹעָה?

אַךְ בִּגְלַל אֹרַח חָשְׁכִּי

רַגְלָךְ כַּשִּׁכּוֹר נָעָה…

מַלְכִּי,

זִיוָךְ בַּכֹּל יַזְרִיחַ

וּלְאוֹר הִלָּךְ קַל חִישׁ בָּא מָשִׁיחַ.

א. תחינה

נוֹצַת אַנְחָתֵנוּ

אִם תֵּדֶא אֶל עָל;

אֶבְרַת אֶנְקָתֵנוּ

אִם תַּעַל לָאֵל –

אֵיכָה לֹא יוֹשִׁיעַ,

דַּכֵּא עוֹד יוֹאֵל?

אֵיךְ בָּנוּ נִצְחֵנוּ לָנֶצַח יִגְעַל?

עַד מָה, אֵל שָׁמַיִם,

לֵב זַעַם תִּסְעַד?

רַב הֵצֵר מִצְרַיִם,

בָּבֶל רַב בִּלְבֵּל,

עֵשָׂו כָּלָה יַעַשׂ,

יַעַשׂ כִּמְחַבֵּל –

רַב לָךְ, יָדְךָ הֶרֶף, שׁוּבֵנוּ לָעַד.

ב. קינה

עַמִּי, אִלּוּ הִסְפִּיקוּ

לַדְמִיעַ זוּג עֵינַיִם

כָּל שֹׁד, כָּל פֶּרֶץ, כָּל חִצֵּי שָׁמַיִם –

אֹמַר: ׳דִּמְעָה תָצִיקוּ!׳

אָמְנָם, אֵיךְ יוּכַל גֶּבֶר

הַיּוֹם לִבְכּוֹת אַחַת מֵאֶלֶף שֶׁבֶר?

ג. כנסת ישראל מתחננת

אָנָּא, אֵל חַנּוּן, אָנָּא

חֹן עָלַי כִּימֵי קֶדֶם!

עַד מָה אֶהְיֶה לָבוּז,

אֵלִי, עַד אָנָה?

מָתַי בָּךְ אָגִילָה

גַּם אַתְּ בִּי תִשְׂמַח,

מָתַי שֵׁם אַגְדִּילָה,

שֵׁם רוֹדִי יִמַּח,

יִהְיֶה לִי מִדְרַךְ רֶגֶל,

עַל פָּנָיו אֶשָּׂא נֵס, אָרִימָה דֶגֶל.

ד. בקשה לשביעי של פסח

אֵל אֵלִים, אֵל מוֹשִׁיעִי

הַיּוֹם מִנִּבְכֵי יַם־סוּף

עַל יַד אִישׁ מֹשֶׁה רוֹעִי

נֶאְמָן בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף.

יִשְׁעִי,

מֵחָדָשׁ נָא הַצְמִיחַ

– גַּלֵּי גָּלוּת לִקְרֹעַ –

חִישׁ לָנוּ, חִישׁ חִישׁ מָשִׁיחַ.

ה. תוכחה

אַל נָא, עַמִּי, תִּדְמָעוּ!

הָהּ, כִּי הַבִּכְיָה הֶבֶל:

לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ לִפְרֹק עֹל וָסֵבֶל.

הָהּ, כִּי לָרִיק תִּיגָעוּ!

שׁוּבוּ מֵחֵטְא וָפֶשַׁע,

כֵּן מִמָּרוֹם לָכֶם יָחִישׁוּ יֶשַׁע.

ו. תוחלת

קֹוֵי אֵל, אַל תִּפְחָדוּ,

לֹא, לֹא תִרְעָדוּ,

כִּי חִישׁ תַּחְלִיפוּ כֹּחַ

גַּם תַּעְלוּ אֵבֶר:

לָכֵן עַל אֹרֶךְ

גָּלוּת וָשֶׁבֶר

אַל יָבֹא מֹרֶךְ

בִּלְבַב כָּל גֶּבֶר!

מַהֵר יָבֹא שִׁילֹה,

לוֹ לוֹ הוֹחִילוּ לוֹ.

יִרְאֵי אֵל, אַל תִּכְאָבוּ,

לֹא, לֹא תִדְאָבוּ,

כִּי שִׁעְבּוּד גּוֹיֵי אֶרֶץ

אֵינוֹ לָנֶצַח:

חִישׁ שׁוֹכֵן עֶרֶץ

יַשְׁפִּילֵם מֶצַח,

יִפְרֹץ בָּם פֶּרֶץ,

יַעַשׂ בָּם רֶצַח.

הוּא יַעַלְכֶם עָלֹה,

לוֹ לוֹ הוֹחִילוּ לוֹ.

ז. עם ישראל מיחל לגאולה

זִכְרוֹן יָד הָרָמָה

שֶׁנָּשָׂאתִי אֶתְמוֹל מִכָּל אֻמָּה

יַגְבִּיהַ לֵב וָנֶפֶשׁ.

אַךְ בִּרְאוֹת זִיקֵי זָרִים

אֶל רַגְלִי נִקְשָׁרִים,

כִּמְעַט אֶבְזֶה עַצְמִי מִטִּיט וָרֶפֶשׁ –

לוּלֵי אוֹחִיל, בּוֹרְאִי,

כִּי עוֹד תַּגְדִּיל כִּסְאִי.

זִכְרוֹן חוּט חֵשֶׁק אֵל

כִּי מִקֶּדֶם הִמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל

יַרְגִּיעַ בִּי כָּל קֶרֶב.

אַךְ בִּרְאוֹת שֵׁבֶט זַעְמוֹ

נָטוּי עַל גֵּו עַמּוֹ

אַרְגִּישׁ בִּי חֵץ, אַרְגִּישׁ בְּקִרְבִּי חֶרֶב –

לוּלֵי אוֹחִיל יוֹם יוֹם

מִימִין עֻזּוֹ פִּדְיוֹם.

חֹק עוֹלָם לִי נָתַתָּ

אֵלִי, מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ:

שַׁבָּת, מוֹעֵד וָחֹדֶשׁ –

אַךְ מוֹעֵד בּוֹא גוֹאֲלִי

לֹא קָרָאתָ.

שָׁבוּעוֹת, חַג וָפֶסַח

אֵיךְ אֶשְׂמַח

אִם נַפְשִׁי לֶעָפָר תִּשַּׁח?

אֵיךְ אֶשְׂמַח

בִּבְלִי מֶלֶךְ,

עִיר וָפֶלֶךְ?

בֵּיתָךְ חָרֵב

מִשְׁכַּן עוֹרֵב,

גַּם צִיץ רֶשַׁע יִצְמַח –

אֵיךְ אֶשְׂמַח?

יוֹם יִכּוֹן מִקְדָּשָׁךְ,

שֵׁם אֵל נֵכָר יִמַּח –

אָז אֶשְׂמַח!

אֵלִי, אֵלִי, עַד אָנָה?

לֹא עָצַרְתִּי עוֹד כֹּחַ –

מָתַי אֶמְצָא מָנוֹחַ

אִם לֹא תַנְחֵנִי יָדָךְ?

אֵיךְ וְאָנָה –

הַלְעוֹלָמִים זָנַחְתָּ,

אֵל שַׁדַּי?

לָמָּה לָנֶצַח שָׁכַחְתָּ?

אֵל שַׁדַּי

חַזֵּק בֶּדֶק

עִיר הַצֶּדֶק,

וּבְנָוֶךָ

עוֹד אַנְוֶךָ,

שָׁם אֶתֵּן לָךְ דּוֹדַי,

אֵל שַׁדַּי

קַבֵּץ צֹאן מַרְעִיתָךְ,

לַגָּלוּת תֹּאמַר ׳דַּי׳,

אֵל שַׁדַּי!

אֵל אֵלִים, אֵל מוֹדִיעִי

יוֹם כָּזֶה מִצְוָה בָּרָה

עַל יַד אִישׁ מֹשֶׁה רוֹעִי

מֵאִיר תֵּבֵל אוֹר תּוֹרָה –

דֵּעִי

מֵחָדָשׁ נָא יַזְרִיחַ

מִפִּי תִשְׁבִּי הַצְמִיחַ.

חִישׁ תָּבִיא, חִישׁ חִישׁ מָשִׁיחַ.

אֵלִיָּה עַל מָה לֹא יַעַל

עַל הַר צִיּוֹן הַנָּוֶה?

רַב אֶצְעַק, אָכֵן מִמַּעַל

לֹא אֶשְׁמַע כִּי אִם: ׳קַוֵּה!

יִשְׂרָאֵל, קוֹלָךְ הַשְׁפִּילָה,

קֵץ הוֹחִילָה!׳

אָנָּא, אֵל, נַפְשִׁי הַרְגִּיעַ,

אָמֹר תֹּאמַר, אָמֹר תֹּאמַר: הִגִּיעַ!

בֶּן יִשַׁי אֵיךְ לֹא יָנִיחַ

לִי מִכָּל גּוֹי בִּי בּוֹחֵל?

רַב עַל זֶה שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ,

לֹא אֶשְׁמַע כִּי אִם: ׳יַחֵל!

יַחֵל קֵץ, אָז אֵל יִפְדֶּךָ

מֵרוֹדֶךָ!׳

אָנָּא, אֵח, נַפְשִׁי הַרְגִּיעַ,

אָמֹר תֹּאמַר, אָמֹר תֹּאמַר: הִגִּיעַ!

המשך א: לנישואין

אַךְ בַּת־קוֹל תִּפְרֹץ כָּרוּחַ

וַתִּקְרָא: ׳הֵא זוּג שָׂרִים!

עַל הָרֵי קָדְשִׁי תָנוּחַ:

בִּימֵיהֶם דִּגְלָךְ אָרִים,

בִּימֵיהֶם אָבִיא בֶּן פֶּרֶץ.

גִּילִי, אֶרֶץ!

בִּזְכוּתָם אֶשְׁלַח מוֹשִׁיעַ,

אָמֹר אֹמַר, אָמֹר אֹמַר הִגִּיעַ!

דּוֹדִים אֵלֶּה יִרְאוּ זֶרַע

חַכְמֵי לֵב, עוֹבְדֵי עֶלְיוֹן,

כֶּתֶר דָּת יוּשַׁת עַל פֶּרַע

רֹאשָׁם תַּחַת אַפִּרְיוֹן,

בִּגְלָלָם מֵרוּץ לֹא יֵלֶא

יוֹעֵץ פֶּלֶא,

יֶשַׁע לָעַמִּים אַשְׁמִיעַ,

אָמֹר אֹמַר, אָמֹר אֹמַר הִגִּיעַ!

המשך ב: לברית מילה

אַךְ בַּת־קוֹל מֵרוֹם פָּרָצָה

וַתִּקְרָא: ׳חִישׁ חִישׁ אֶחְמֹל!׳

כֵּן שָׁר לָשׁוֹן נִין פִּי אָצָה

:la son’ in piazza

׳אִישׁ גָּדוֹל הַיּוֹם נִמּוֹל,

בִּזְכוּתוֹ יָבֹא בֶּן פֶרֶץ,

גִּילִי, אֶרֶץ!

בִּימֵי זֶה אֶשְׁלַח מוֹשִׁיעַ,

אָמֹר אֹמַר, אָמֹר אֹמַר: הִגִּיעַ!

המשך ג: לברית מילה

אַךְ בַּת־קוֹל תִּפְרֹץ שָׁמַיִם

וַתִּקְרָא: ׳שׁוֹעָךְ נִרְצָה!

מִבֵּין זוּג שׁוֹעֵי אֶפְרַיִם

אִישׁ גָּדוֹל הַיּוֹם יָצָא.

בִּזְכוּתוֹ יָבֹא בֶּן פֶּרֶץ,

גִּילִי, אֶרֶץ!

בִּימֵי זֶה אֶשְׁלַח מוֹשִׁיעַ,

אָמֹר אֹמַר, אָמֹר אֹמַר: הִגִּיעַ!

עַם קָדוֹשׁ, הֵא לָכֶם זֶרַע

שָׂרֵי עַם: יַחַס עֶלְיוֹן,

כֶּתֶר דָּת יוּשַׁת עַל פֶּרַע

רֹאשׁוֹ תַּחַת אַפִּרְיוֹן,

בִּגְלָלוֹ מֵרוּץ לֹא יֵלֶא

יוֹעֵץ פֶּלֶא,

יֶשַׁע לָעַמִּים אַשְׁמִיעַ,

אָמֹר אֹמַר, אָמֹר אֹמַר: הִגִּיעַ!

קוּמָה, אֲדֹנָי אֵל, נְשָׂא יָדֶךָ,

עַל עַמְּךָ קוּמָה תְּנָה הוֹדֶךָ!

מִי הוּא הֱבִינָךְ, אֵל, וְאִם רַב מַחֲקָר

בִּקְהַל קְדוֹשֶׁיךָ וְעַם סוֹדֶךָ?

כָּל לֵב בְּעֹז תִּסְעַד וְלֹא יַשִּׂיגְךָ,

אַף כִּי יְכִילֶךָ וְיִסְעָדֶךָ.

אַתָּה עֲטֶרֶת עַצְמְךָ מֵאֵין יְצִיר

יַהַלְמְךָ רֹאשׁוֹ וְיַעַנְדֶךָ.

נוֹרָא מְאֹד אַתָּה, וּמִמּוֹרָאֲךָ

סָמַר בְּשַׂר כָּל חַי וּמִפַּחְדֶּךָ.

וּבְכָל גְּדֻלָּתָךְ שְׁפָלִים תֶּאֱהַב,

יַרְווּ לְדַלִּים רַחֲמִים דַּדֶּיךָ.

(פֶּן יֹאמְרוּ לִי, חַס וְשָׁלוֹם, עַמְךָ:

׳דּוֹד, יַחֲרִישׁוּ הַמְּתִים בַּדֶּיךָ׳ –

אֵלִי, מְאֹד תָּרִיב בְּעַם דַל זֶה, מְאֹד

נֶגְדָּם תְּחַדֵּשׁ יוֹם לְיוֹם עֵדֶיךָ.)

הֶרֶף מְעַט מֵאַף וְחֵמָה תַעֲזֹב

וּלְנַחֲמֵנוּ נָא יְהִי חַסְדֶּךָ!

רַב, רַב תְּבִישֵׁם בַּעֲבוּר חַטַּאת תְּמוֹל,

רַב יַחְפְּרוּ הַיּוֹם בְּבֹא עָדֶיךָ:

אִמְרֵי תְחִנּוֹתָם בְּלוּחַ לִבְּךָ

שִׂימָה, וְדִמְעָתָם בְּתוֹךְ נֹאדֶךָ!

קוּם, גּוֹאֲלָם, קוּם, נַחֲלַת קָדְשְׁךָ פְּדֵה,

מִיַּד בְּנֵי נֵכָר קְנֵה שָׂדֶךָ.

נָטְעָה חֲסָדֶיךָ וְהָשִׁיבָה לְגַן

וּלְרַעֲיָתָךְ שָׁם תְּנָה דוֹדֶיךָ!

אַל נָא תְבַזֵּנִי לְמֵלִיץ בַּעֲדָהּ,

אָנָּא אֲדֹנָי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.

שׁוּבָה אֲדֹנָי, חַלְּצָה נַפְשִׁי,

שׁוּבָה וְהַקְשִׁיבָה לְקוֹל לַחְשִׁי,

שׁוּבָה, הֲשִׁיבֵנִי כְּמִקֶּדֶם,

גַּם כִּי עֲווֹנַי עָבְרוּ רֹאשִׁי,

שׁוּבָה אֱמֹר: ׳פִּשְׁטִי מְעִיל אֶבְלֵךְ,

עוּרִי וּבִגְדֵי צַהֲלָה לִבְשִׁי!׳

הָשֵׁב לְחֵיקָךְ זֹאת גְּרוּשָׁתָךְ –

תָּמִיד לְךָ עוֹד קוֹרְאָה אִישִׁי!

הָשֵׁב שְׁבוּתִי, פֶּן תְּהִי לָעַד

נַפְשִׁי כְּמוֹ צִפּוֹר לְפַח יוֹקְשִׁי,

הָשֵׁב לְיוּבַל חִנְּךָ נִטְעָךְ,

אֶל מֵי חֲסָדֶיךָ פְּתַח שָׁרְשִׁי.

הָשֵׁב תְּמִידֶיךָ וּמוּסָפִי,

חַגִּי וְשַׁבַּתִּי וְרֹאשׁ חָדְשִׁי.

מִבֵּיתְךָ גָּרֵשׁ לְאֹם זֵד, לֹא

יָרַע וְלֹא יַשְׁחִית בְּהַר קָדְשִׁי!

פֶּן יֹאמְרוּ לִי אוֹיְבֶיךָ, כִּי

נֶאְסַף יְרֵחִי, בָּא כְּבָר שִׁמְשִׁי,

רֵיקָם, אֱלֹהַי, אַל תְּשִׁיבֵנִי –

שׁוּבָה אֲדֹנָי, חַלְּצָה נַפְשִׁי!

אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי,

תְּשׁוּקָתִי לְךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי,

לְרַגְלָךְ רוּם לְבָבִי שַׁח וְיֻפַּל,

וְאִם הֻכְפַּל, וְתִשְׁפַּל גַּאֲוָתִי –

לְבַד זֹאת לִי לְנֶחָמָה בְּעָנְיִי

בְּזָכְרִי רֹב עֲווֹתִי, רֹב מְרוֹתִי.

דְּרָכַי, אֵל, כְּנֶגְדִּיִים לְדַרְכָּךְ

(יְסֻפַּר שִׁבְחֲךָ מִתּוֹךְ גְּנוּתִי);

לְדֹב אֶהְיֶה לְצֹאנָךְ, לֹא לְרוֹעֶה,

וְלֹא תוּכַל עֲצָתָךְ מִשֵּׂאתִי,

וְטֻמְאַת פִּי הֲתוּסַר עִם נְגִיעַת

שְׁאוֹל, עִם כָּל רְצָפָיו עַל שְׂפָתִי?

לְשׁוֹנִי שֻׁנְּנָה, מֵאֵין אֵמוּן בִּי.

עֲלֵי רוֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי.

וּמָה אֹמַר וְאֵין קִימָה לְמוֹצָא

שְׂפָתַי וַאֲחַלֵּל כָּל בְּרִיתִי,

וְכָל כִּתּוֹת רְשָׁעִים לוֹצְצִים שַׁ־

עֲשׁוּעַי הֵם וְהֵם אַנְשֵׁי עֲצָתִי,

וּמִכָּל חֵטְא אֲנִי מָלֵא וְגָדוּשׁ,

מְאֹד נִתְמַלְּאָה מִדַּת סְאָתִי.

לְבָשְׁתִּי אֶבְטְחָה בְּהוֹן לְמָעוֹז,

וְלִכְלִמָּה יְהִי לִי צֵל חָסוּתִי

וְגָאִיתִי כְּבֶן אָחָז, לְרַע לִי,

בְּאוֹצָרִי וְיִקְרַת בֵּית נְכוֹתִי –

וְאֵיךְ מִטּוּב זְמַן אֶשְׂמַח, וּמְעַט

שְׁלוֹם נַפְשִׁי בְּעֵת שִׁלַּם נְוָתִי?

וְאֵין רֵאשִׁית לְצִדְקָה, רַק בְּזָכְרִי

אֲשֶׁר יָבֹא בְּיוֹם מַר אַחֲרִיתִי.

וּבִגְדִּי אֶפְשְׁטָה בִּלְבַד בְּיוֹם מַר

וְאָשִׂים שַׂק כְּסוּתִי בַּחֲלוֹתִי,

וְכִמְעַט אֶחֱנֹק עַצְמִי בְּיָדִי

וְעֶדְנָתִי תְלוּיָה מִדְּלוֹתִי.

אֲבָל, אוֹי לִי, לְלֹא הוֹעִיל אֲגַלֶּה

עֲווֹנִי לָךְ לְהָשִׁיב אֶת שְׁבוּתִי.

זְדוֹן לִבִּי הֲלֹא קוֹדֵם לְקוֹלִי

וְתַעַל עִם קְטָרְתִּי צַחֲנָתִי.

לְזֹאת לִבִּי בְּקִרְבִּי מֵת וְהָיָה

לְמוֹ אֶבֶן – כְּמוֹת נָבָל כְּמוֹתִי.

אֲנִי בַּיּוֹם בְּעִצְבוֹנִי כְּנִרְדָּם

וְלַיְלָה נָדְדָה מֶנִּי שְׁנָתִי.

וְלוּ אוּכַל לְיִצְרִי, אֶרְדְּפֵהוּ

בְּאַפִּי, אֶרְמְסֵהוּ בַּחֲמָתִי,

אֲנַתֵּק מוֹסְרוֹתָיו בֶּעֱזוּז לֵב

וְאַשְׁלִיךְ מֵעֲלֵי יָדַי עֲבוֹתִי

בְּטֶרֶם אֵלְכָה לַקֵּץ, וְאֶקְרָא

לְתַנִּים אָח וְלָרִמָּה אֲחוֹתִי

וְלֹא אֵדַע בְּטִיב מִשְׁפָּטְךָ, אִם

אֲקַוֶּה לִי שְׁאוֹל עוֹלָם לְבֵיתִי.

הֲיוּכַל אִישׁ אֱמֹר: ׳חֶלְקִי יְהִי שָׁם,

וְלִמְקוֹם אִישׁ פְּלוֹנִי תַּחֲנוֹתִי׳?

אֱלֹהַי, חוּס עֲלֵי נַפְשִׁי בְּחַסְדָּךְ,

תְּכַס עַל כָּל פְּשָׁעַי אַהֲבָתִי,

רְאֵה, כִּי עִם הֱיוֹתָךְ לִי לְאָיֹם

אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי.

רָעוֹת, עֲלֵי עַם קָדְשְׁךָ אָפָפוּ

תַּמּוּ בְּבַלָּהוֹת, עֲדָתָךְ סָפוּ,

רַב קֻלְּעוּ, אֵלִי, בְּתוֹךְ כַּף קַלְעֲךָ,

צָנֹף כְּכַדּוּר בַּזְּמַן נִצְנָפוּ,

חַמַּת חֲמָתָךְ יָצְאָה מִנַּרְתְּקָהּ,

צֵל קִיקְיוֹנָם סָר וְהִתְעַלָּפוּ.

מַה תִּרְדְּפֵמוֹ, אִם כְּקַשׁ יָבֵשׁ יְהוּ,

מַהה תַּעֲרֹץ עָלִים בְּעֵץ נִדָּפוּ?

רַב נִפְצְעוּ, רַב נִנְעֲרוּ, אֵלִי, בְּשׁוֹט

אַפָּךְ וְעַצְמוֹתָם בְּחִיל רָחָפוּ.

רַב, רַב יְקַוּוּ אֶל גְּאֻלָּה זֹאת, אֲשֶׁר

הִתְנַבְּאוּ חוֹזִים וְלֹא יָסָפוּ.

רַב, רַב עֱזוּז צִדְקָם – לְנֶגֶד לוֹחֲמָיו

הָיָה לְנֵס, כָּל שׁוֹרְרָיו שָׁאָפוּ.

גָּלוּ לְפּוֹרְטוּגָל וּבָהּ לֹא נוֹשְׁנוּ,

עוֹדָם בְּאִבָּם נִגְדְּעוּ, נִקְטָפוּ.

אוֹי, נֶאֱנָסוּ בָּהּ לְהָמִיר דַּת אֱמֶת,

מֵאוֹר לְחֹשֶׁךְ דַּת דֳפִי נֶהְדָּפוּ,

דֹּחוּ בְּכֹחַ לַעֲבֹד אֵל זָר, וְאֶל

בֵּיתוֹ חֲפוּיֵי רֹאשׁ בְּעֹז נִדְחָפוּ.

הָהּ, כִּי מְשׁוּבִים בַּעֲבוֹתוֹת הָלְכוּ

הָלֹךְ וּבָכֹה לוֹ, וְרֹאשָׁם חָפוּ,

אִישׁ אִישׁ בְּיָרְדוֹ מֵי שְׁמָד עַל קָדְקֱדוֹ

עֵינָיו בְּתוּגָה דָם כְּטַל דָּלָפוּ.

יַרְעֵם וְחִצֵּי אַף בְּעֵינָיו יוֹר, בְּעֵת

מַיִם עֲלֵי רֹאשׁוֹ בְּאֹנֶס צָפוּ.

פְּרוּ וּרְבוּ שָׁם, וְצֹאנָם לָבְשׁוּ

כָּרִים וְעִמְקֵיהֶם יְבוּל עָטָפוּ –

דִּשְׁנָם אֱדוֹם יַרְווּם, וְעַל לֹא סִלְּפוּ

דַּרְכָּם בְּאִוָּלְתָּם לְבַד יִזְעָפוּ.

דַּת הָאֱמֶת הָיְתָה בְּתוֹךְ לִבָּם (וְאִם

פִּימוֹ עֲלֵי דַת הָאֱמֶת אָכָפוּ),

יֵהָרְגוּ כָּל יוֹם בְּעַד שִׁמְךָ, וּבָם

בִּגְלָלְךָ חָרוּ וְהִתְאַנָּפוּ.

עוֹלוֹת תְּמִימוֹת הֵם בְּמִזְבַּח קָדְשְׁךָ,

דָּרֹשׁ דְּרֹשׁ אוֹתָם – וְהֵן שֹׂרָפוּ.

כָּתְנוֹת בְּנֵי עַמָּךְ מְגֹאָלוֹת בְּדָם, ל

לֹא דַם גְּדִי, אַךְ בֶּאֱמֶת טֹרָפוּ,

טוֹבִים כְּמוֹ שָׁאוּל וְכִשְׁמוּאֵל כְּבָר

לִפְנֵי אֲדֹנָי כַּאֲגָג שֻׁסָּפוּ.

אֶל צֵל כְּנָפֶיךָ קְצָתָם יֶאֱתוּ,

בִּצְעִיפְךָ כֻּסּוּ וְהִתְעַלָּפוּ.

יוֹם יוֹם יְרוּצוּן נֶגְדְּךָ, לֹא יִיגְעוּ,

עוֹד יֵלְכוּ לָךְ, אֵל, וְלֹא יִיעָפוּ.

לָבֹא לְעָבְדָךְ יָם וְנָהָר שׁוֹטְטִים.

שֹׁבֶל יְגַלּוּ בָם וְשׁוֹק חָשָׂפוּ,

אִם נִטְמְאוּ, בִּיקוֹד חֲרָטָה לֻבְּנוּ

וּבְמֵי דְמָעוֹת מֹרְקוּ, שֻׁטָּפוּ.

מִנַּחֲלָתָךְ נִכְרְתוּ כָּל קוֹץ וְסִיר

מִינוּת, וְסִבְכֵי יַעֲרָה נִקָּפוּ.

סָרוּ בְּדִילֵי תּוֹעֲבוֹת קֶדֶם, וְכָל

סִיגֵי אֱמוּנוֹתָם כְּבֹר נִצְרָפוּ.

מִזֻּהֲמַת אֵמוּן אֱלִילִים עַמְּךָ

הִתְרַחֲצוּ רַגְלָיו וְלֹא טֻנָּפוּ.

חוּס, חוּס עֲלֵי בָנִים בְּתֵבֵל נוֹדְדִים

וּלְבֵית אֲבִיהֶם יוֹם לְיוֹם נִכְסָפוּ!

אִם אֵין אֱנוֹשׁ, יָגֵן זְכוּתוֹ בַּעֲדָם,

כִּי מִפְנֵי רָעַת זְמַן נֶאֱסָפוּ,

יָגֵן זְכוּת יִצְחָק – וְאֵיךְ עֵת יִחֲלוּ

פִּדְיוֹן בְּשֵׂיוֹ, כַּחֲמוֹר נֶעְרָפוּ?

יָגֵן זְכוּת חַכְמֵי סְפָרַד, כִּי תְמוֹל

לֶקַח כְּמָטָר בַּזְּמַן עָרָפוּ,

יָגֵן הֱיוֹתָם עַמְּךָ, אֵל, וֶאֱמֹר:

רָעוֹת עֲלֵי עַמִּי כְּדַי אָפָפוּ.