חַיָּט אֶחָד, עֶלֶם נֶחְמָד לְמַרְאֶה, הָלַךְ פַּעַם אַחַת לְמַסָּעָיו, וַיָּבוֹא אֶל יַעַר גָּדוֹל וּמִבְּלִי דַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הָלַךְ בּוֹ, תָּעָה מִנִּי אֹרַח. וַיַּאת הַלַּיִל, וַיְאֻלַּץ לְבַקֶּשׁ לוֹ מָלוֹן בַּמָּקוֹם הַבּוֹדֵד וְהַנוֹרָא הַזֶּה, וַיַּצִּיעַ לוֹ מִשְׁכָּב נָעִים עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ, וַיְהִי נָכוֹן לָנוּחַ עָלָיו; אַךְ אֵימַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת בִּעֲתַתּוּ לִרְגָעִים וַתַּדְרִיכֵהוּ מְנוּחָה, וַיִּגְזַר־אֹמֶר לְהָכִין לוֹ יְצוּעוֹ עַל צַמֶּרֶת עֵץ גָּבוֹהַּ וַיְבַקֶּשׁ לוֹ אַלּוֹן גָּבוֹהּ. וַיַּעַל עַד רֹאשׁ צַמַּרְתּוֹ וַיֵּשֶׁב שָׁם. אַךְ לֹא נָעִים הָיָה לוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם, כִּי הָרוּחַ הֶחָזָק, אֲשֶׁר נָשַׁב מֵעַל לְעַנְפֵי הָאַלּוֹן, כִּמְעַט הִפִּילָהוּ אַרְצָה, לוּלֵא הַחֹמֶרֶת¹ שֶׁהָיְתָה לּוֹ, אֲשֶׁר בְּכֹבֶד מַשָּׂאָהּ הֶחֱזִיקַתּוּ עַל מוֹשָׁבוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי עֲבוֹר עָלָיו שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּבֵּט בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ זֶה בְּפַחַד וּבִרְעָדָה סְבִיבוֹתָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה לֹא רָחוֹק מֵאַלּוֹנו נוֹצֵץ אוֹר קָטֹן. וַיָּבֶן, כִּי מְעוֹן אֲנָשִׁים שָׁם, אֲשֶׁר בּוֹ יִמְצָא לוֹ מְנוּחָה יֶתֶר נָעֵמָה, מֵאֲשֶׁר עַל עַנְפֵי הָאַלּוֹן. וַיֵּרֶד בַּלָּאט אַרְצָה וַיֵּלֶךְ לְאוֹר הַמֵּאִיר. וַיְבִיאֵהוּ הָאוֹר עַד בַּיִת קָטֹן, הַבָּנוּי מִקָּנֶה וָסוּף. וַיִּתְדַפֵּק בְּאֹמֶץ לֵב עַל הַדֶּלֶת, וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת, וַיַּרְא לְאוֹר הַנֵּר, וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתָיו הִלְבִּינוּ כַשֶׁלֶג, יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד שְׁלַל־צְבָעִים², תָּפוּר מִבְּלוֹיֵי־סְחָבוֹת הַרְבֵּה. וַיֵּצֵא הַזָּקֵן לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְּקוֹל נִחָר: “מִי אַתָּה? וּמַה לְךָ פֹּה?” וַיַּעֲנֵהוּ הָעֶלֶם לֵאמֹר: "חַיָּט אָנֹכִי, וְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִדְבִּיקַתְנִי³ בַּיַּעַר הַזֶּה; וְעַתָּה אֲבַקֶּשְׁךָ לָתֶת לִי בְאָהָלְךָ מָקוֹם לָלוּן עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וַיַּעַן אוֹתוֹ הַזָקֵן בְּקוֹל תְּלוּנָה וַיֹּאמַר: “לֵךְ לְדַרְכְּךָ, אֵין לִי כָל דָּבָר עִם אִישׁ הֵלֶךְ נוֹדֵד בָּאָרֶץ; בַּקֶּשׁ לְךָ מַחֲסֶה בְּמָקוֹם אַחֵר”.

וּכְכַלּוֹת הַזָּקֵן לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָפֵץ לָשׁוּב הַבַּיְתָה. וַיֹּאחֶז הַחַיָּט בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, וַיִּפְצַר בּוֹ מְאֹד, וְהַזָּקֵן, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָיָה טוֹב מִמַּרְאֵה פָנָיו הָאָיוֹם, רִחַם עַל הָעֶלֶם, וַיִּקָּחֵהוּ אֶל אָהֳלוֹ וַיַּאֲכִילֵהוּ, וַיַּרְאֵהוּ מָקוֹם בְּפִנַּת הַבַּיִת לָנוּחַ עָלָיו מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ: וַיִּשְׂתָּרֵעַ הַחַיָּט הֶעָיֵף עַל מַצָּעוֹ, וַתִּנְעַם לוֹ שְׁנָתוֹ מְאֹד עַד אוֹר הַבֹּקֶר; וְגַם בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ, לוּלֵא קָם שָׁאוֹן גָּדוֹל אֲשֶׁר הִפְחִידָהוּ פִּתְאֹם וַאֲשֶׁר הִמְרִיצָהוּ⁴ לִפְקוֹחַ אֶת עֵינָיו. קוֹל צְעָקָה וְהֶמְיָה נוֹרָאָה חָדַר אֶל הַבַּיִת בְּעַד קִירוֹתָיו הַדַּקִים, וְרוּחַ אֹמֶץ לָבַשׁ אֶת הַחַיָּט פִּתְאוֹם, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מִטָּתוֹ, וַיִּלְבַּשׁ חִישׁ אֶת בְּגָדָיו, וַיְמַהֵר לָצֵאת הַחוּצָה וַיַּרְא וְהִנֵּה פַר שָׁחוֹר וּצְבִי נֶהְדָּר נִלְחָמִים יַחְדָּו מִלְחָמָה עַזָה, וְהֵמָּה מִתְנַפְּלִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, עַד כִּי לְקוֹל הֵאָבְקָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ, וְאַוִּיר הַשָּׁמַיִם רָעַד מִקּוֹל צַעֲקָתָם, וְאַחֲרִית מִלְחַמְתָּם עוד טֶרֶם נוֹדָעָה. וַיְהִי מִקֵּץ הֵאָבְקָם, וַיִּתְקַע הַצְבִי אֶת קְרָנָיו בִּבְשַׂר הַפָּר, וַיֶּהֱמֶה הַפָּר מִמַּכְאוֹבוֹ הַנּוֹרָא, וַיִּפּוֹל אָרְצָה. וַיּוֹסֶף הַצְּבִי לְהַכּוֹתוֹ מַכּוֹת רַבּוֹת וַיְמִיתֵהוּ.

הַחַיָּט עוֹדֶנּוּ עֹמֵד בְּלִי נוֹעַ, וּמִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַקְּרָב, וְהִנֵּה הַצְּבִי רָץ אֵלָיו כְּמִשְׁתּוֹלֵל⁵, וּבְטֶרֶם הִשְׂפִּיק הָאִישׁ לָנוּס הֵרִים אוֹתוֹ בְּקַרְנָיו הַגְּבוֹהוֹת, וַיִּשָּׂאֵהוּ. וְלֹא נָתַן הַצְּבִי אֶת הַחַיָּט לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עַל אֹדוֹת גּוֹרָלוֹ, וַיָּעָף כַּבָּרָק, וַיַּעֲבוֹר דֶּרֶךְ בְּקָעוֹת וְהָרִים, שָׁדוֹת וִיעָרִים. וַיַּחֲזֵק הַחַיָּט בְּקַרְנוֹת הַצְּבִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וַיָּשֶׂם בַּיָי מִבְטַחוֹ. וַיַּעֲמוֹד הַצְּבִי בָּאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי סֶלַע מֻצָּק, וַיּוֹרֶד בַּלָּאט אֶת הַחַיָט מֵעַל קַרְנָיו, וְהַחַיָּט אֲשֶׁר לִבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ מִמָּגוֹר⁶, לֹא יָכֹל לִשְׁאוֹף רוּחַ עֵת רַבָּה. וּכְשׁוּב רוּחוֹ אֶל קִרְבּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַצְּבִי, אֲשֶׁר עָמַד עָלָיו בְּכָל הָעֵת הַהִיא, נִגַּשׁ אֶל דֶּלֶת אַחַת אֲשֶׁר נִמְצְאָה בַּסֶּלַע, וַיְנַגְּחֶהָ בְּקַרְנָיו, וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת בְּקוֹל רַעַשׁ, וְלַהֲבַת אֵשׁ פָּרְצָה מִמֶּנָּה, וְאַחֲרֶיהָ יָצָא קִיטוֹר גָּדוֹל, אֲשֶׁר עִוֵּר אֶת עֵינֵי הַצְּבִי. וְלֹא יָדַע הַחַיָּט אֵת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת וּלְאָן יִפְנֶה, לְמַעַן צֵאת מִן הַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה וְלָשׁוּב אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב בְּנֵי הָאָדָם.

וַיְהִי בְעָמְדוֹ כֹה תָפוּשׂ בְּרֹב שַׁרְעַפָּיו וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסֶּלַע לֵאמֹר: “אָנָּא בּוֹאָה הֵנָּה וְאַל תִּרְהֶה^{7 8}כִּי לֹא יִקְרְךָ כָּל אָסוֹן!” וַיִּתְמַהְמַהּ הַחַיָּט מְעַט, אַךְ כֹּחַ אֶחָד נֶעְלָם הִמְרִיצָהוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הַקֹּרֵא אֵלָיו. וַיָּבֹא דֶרֶךְ דֶּלֶת בַּרְזֶל אֶל אוּלָם גָּדוֹל. וְקִירוֹת הָאוּלָם, תִּקְרָתוֹ וְרִצְפָתוֹ הָיוּ מֵאַבְנֵי גָזִית מְרֻבָּעוֹת וּמְהֻקְצָּעוֹת, וּבְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן חֲרוּתִים אֹתוֹת נֶעֶלָמִים מִבִּינַת כָּל אִישׁ. וַיַּבֵּט מִשְׁתָּאֵה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו, וַיֹּאמֶר לַעֲזוֹב אֶת הָאוּלָם וְלָצֵאת הַחוּצָה, וְהִנֵּה שָׁמְעָה אָזְנוֹ עוֹד פַּעַם קול קֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: “גְּשָׁה, הִתְיַצֵב עַל הָאֶבֶן הַמֻּנַחַת בָּאוּלָם הַזֶּה בַּתָּוֶךְ וּלְאָשְׁרְךָ אָז אֵין קֵץ!” וַיֶּאֱמַץ רוּחַ הַחַיָט עַד מְאֹד, עַד כִּי לֹא פָחַד עוֹד מִשְּׁמוֹעַ בְּקוֹל הַקֹּרֵא אֵלָיו, וַיִּתְיַצֵב עַל הָאָבֶן. וַתָּחֶל הָאֶבֶן לָרֶדֶת לְאַט מַטָּה מָטָּה, וְהוּא עוֹמֵד עָלֶיהָ, וַתַּעֲמוֹד הָאֶבֶן מֵרֶדֶת. וַיַּבֵּט הַחַיָּט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא, וְהִנֵּה הוּא בָאוּלָם כָּאוּלָם אֲשֶׁר מִמַּעַל. וַיּוֹסֶף עוֹד יוֹתֵר לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְפַּלֵּא עַל כָּל מַרְאֵה עֵינָיו:

בְּקִירוֹת הָאוּלָם הַזֶּה הָיוּ חוֹרִים עֲמֻקִּים, וּבָהֶם צְלֹחִיּוֹת זְכוּכִית־שְׁקֻפָה עוֹמְדוֹת בְּמִשְׁטָר מְלֵאוֹת יַיִן שָׂרָף צָבוּעַ

אוֹ עָשָׁן כְּמַרְאֵה הַתְּכֵלֶת, וְעַל רִצְפַת הַבַּיִת שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת⁹ זְכוּכִית עוֹמְדִים אֶחָד מוּל מִשְׁנֵהוּ. וַיִּתְאַוֶּה מְאֹד לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר בְּתוֹכָם, וַיִּגַּשׁ אֶל הָאָרוֹן הָאֶחָד, וַיַּרְא וְהִנֵּה בִּנְיָן נִפְלָא בְּתוֹכוֹ, וְלוֹ תַּבְנִית אַרְמוֹן וּסְבִיבָיו אֻרְווֹת. מַמְגֻּרוֹת וּגְרָנוֹת בְּנוּיוֹת בְּסֵדֶר נָכוֹן, וַיִּהְיוּ הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה קְטַנִים מְאֹד, אַךְ עֲשׂוּיִם בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, מַעֲשֶׂה יְדֵי חָרָשׁ־אָמָן לְהַפְלִיא, מְחֻקִּים וּמְפֻתָּחִים לְכָל תָּכְנִיתָם. וְלֹא יָכֹל הַחַיָּט לִגְרֹעַ אֶת עֵינָיו מֵהַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶה, לוּלֵא שָׁמַע עוֹד הַפַּעַם קוֹל דּוֹבֵר אֵלָיו. וַיְבַקְשֶׁהוּ הַקּוֹל לִפְנוֹת אֶל הָאָרוֹן הַשֵּׁנִי וּלְהִתְבּוֹנֵן עָדָיו. וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ, בִּרְאוֹתוֹ שָׁם עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה עַד לִמְאֹד וְהִיא שׁוֹכֶבֶת כִּישֵׁנָה, תַּלְתַּלֵּי שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת יַעֲטוּהָ כַמְעִיל סָבִיב גְּוִיָּתָהּ, וְעֵינֶיהָ סְגוּרוֹת; רַק צֶבַע לְחָיֶיהָ הַיָּפוֹת וּפְתִיל מֶשִׁי, אֲשֶׁר עַל חָזֶהָ, הַמִּתְנוֹעֵעַ לְרוּחַ נְשִׁימָתָהּ, נָתְנוּ אֹתוֹתֵיהֶם אוֹתוֹת, כִּי עוֹדֶנָּה חַיָּה הִיא. וַיִתְבּוֹנֵן הַחַיָּט עַל הַיְפֵה־פִיָּה וְלִבּוֹ הֹלֶם פָּעַם¹⁰. וַתִּפְקַּח הָעַלְמָה אֶת עֵינֶיהָ פִּתְאֹם וַתָּגֶל בִּרְעָדָה, בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ, וַתִּקְרָא: “אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט! הִנֵּה יְשׁוּעָתִי קְרוֹבָה! חוּשָׁה נָא, חוּשָׁה, עֶלֶם טוֹב, וּפְדֵנִי מִבּוֹר שִׁבְיִי; כִּי בַהֲסִירְךָ אֶת הַבְּרִיחַ מִן הָאָרוֹן הַזֶּה וְנִצָּלְתִּי”. וַיְמַהֵר הַחַיָּט לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶיהָ, וַיָּסַר אֶת הַבְּרִיח, וַתָּרֶם הָעַלְמָה אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִמֶּנוּ, וַתְּמַהֵר אֶל פִּנַת הָאוּלָם. וַתִּקַּח מְעִיל רָחָב וַתִּתְכָּם. וְאַחֲרֵי כֵן יָשְׁבָה עַל אֶבֶן אַחַת, וַתְּצַו אֶת הָעֶלֶם הַצָעִיר לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וַתִּשָּׁקֵהוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וַתֹּאמַר: "מַלְאָכִי וּמוֹשִׁיעִי, אֲשֶׁר אֵלָיו קִוִּיתִי זֶה יָמִים רַבִּים! הָאֱלֹהִים הַטוֹב נָחֲךָ אֵלַי לָשׂוּם קֵץ לְכָל צָרוֹתַי. וְעַתָּה בְּיוֹם תֹּם עֲמָלִי, יָחֵל אָשְׁרְךָ לְשַׁגְשֵׁג¹¹. אַתָּה הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ לִי אֱלֹהִים לְבַעַל נְעוּרַי, וְהָיְתָה אַהֲבָתִי נְתוּנָה לְךָ כָּל הַיָּמִים. וְרָבוּ אָשְׁרְךָ וְעָשְׁרֶךָ, וּבְשָׁלוֹם וּבְשִׂמְחָה תְּבַלֶה אֶת כֹּל יְמֵי חַיֶיךָ. וְעַתָּה שֵׁב לִימִינִי וּשְׁמַע אֶת סִפּוּר קֹרוֹתָי:

אָבִי הָיָה רֹזֵן עָשִׁיר מְאֹד, וַיָּמוּתוּ עָלַי הוֹרַי בְּעוֹדֶנִי יַלְדָּה קְטַנָּה, וְטֶרֶם מֵתוּ צִוּוּ אֶת אָחִי הַגָּדוֹל לְאַמֵּן אוֹתִי וּלְגַדְלֵנִי כְּבַת לוֹ. וַנֶּאֱהַב אֲנִי וְאָחִי אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מְאֹד מְאֹד, וַתִּהְיֶינָה לָנוּ דֵעוֹת אֲחָדוֹת וּמַאֲוַיִּים אֲחָדִים, וַנִּגְזַר־אֹמֶר לָשֶׁבֶת יַחְדָּו עַד יוֹם מוֹתֵנוּ: לֹא יִשָּׂא אָחִי אִשָּׁה לוֹ, וְאָנֹכִי לֹא אֶנָּשֵׂא לְאִישׁ, לִבְלִי יִתְעָרֵב אִישׁ זָר אוֹ אִשָּׁה זָרָה בְּאַהֲבָתֵנוּ כָּל הַיָּמִים. – וְחֶבְרַת רֵעִים עַלִּיזִים¹² לֹא חָסְרָה בְאַרְמוֹנֵנוּ תָּמִיד, כִּי שְׁכֵנֵינוּ וְאוֹהֲבֵינוּ בִּקְּרוּ בְהֵיכָלֵנוּ יוֹם יוֹם, וַנְּקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וַיְהִי לָנוּ מִשְׁתֶּה תָּמִיד. וַיִּקֶר מִקְרֶה עוֹבֵר אֹרַח לָסוּר אֵלֵינוּ, וַיְבַקְשֵׁנוּ לָתֶת לוֹ מָקוֹם לָלוּן בְּאָמְרוֹ כִּי אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי־אַלְמֹנִי, לֹא רָחוֹק מֵאֲחֻזָּתֵנוּ, מְגַמָּתוֹ¹³. וַנְּמַלֵּא אֶת חֶפְצוֹ בְּעֹנֶג וָגִיל, וַנַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לִכְבוֹדוֹ. וַיְהִי בְּעֵת הַמִּשְׁתֶּה, וַיְסַפֶּר לָנוּ הָארֵחַ סִפּוּרִים נְעִימִים מְשַׁמְּחֵי לֵב וַתִּנְעַם לָנוּ חֶבְרָתוֹ מְאֹד, וְאָחִי אֲהֵבוֹ וַיְבַקְשֵׁהוּ לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ יָמִים אֲחָדִים, וַיּוֹאֶל הָאִישׁ, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְעַט לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתֵנוּ, וַנְּאַחֵר לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וֵנָּקָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וַנְּפַנֶּה לְאֹרְחֵנוּ חֵדֶר לָלוּן בּוֹ. וְאָנֹכִי עֲיֵפָה מְאֹד וָאֲמַהֵר אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבִי וָאָטְבַּע בִּכְסָתוֹת הָרַכּוֹת לְהַחֲלִיף אֶת עַצְמוֹתָי. וַיְהִי אַךְ סֻגְּרוּ עַפְעַפָּי, וְהִנֵּה קוֹל מְנַגְּנִים בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹרוֹת עוֹלֶה בְאָזְנָי, וְהַקּוֹל קוֹל עָרֵב מְאֹד. וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי מֵאַיִן הַקּוֹל הַזֶּה הֹלֵךְ, וָאֶחְפֹּץ לְהָעִיר אֶת אֲמָתִי הַיְשֵׁנָה בַּמִּסְדְרוֹן; אַךְ לְגֹדֶל תִּמְהוֹנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא אַף הֶגֶה אֶחָד מִפִי, כִּי נֶאֶלְמוּ שְׂפָתַי פִּתְאוֹם, וְעַל חָזִי הֵעִיק מַשָּׂא כָבֵד כְּמַשָּׂא הַר גָדוֹל. וָאֶרְאֶה בָּעֵת הַהִיא, וְהִנֵּה הָאֹרֵחַ הִבְקִיע אֶל חֶדְרִי בְּעַד שְׁתֵּי דְלָתוֹת סְגוּרוֹת. וַיִּגַּשׁ אֵלַי וַיֹּאמַר, כִּי הוּא בְּרֹב קְסָמָיו הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹל הַמְנַגְּנִים הַנָּעִים לַהֲעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי; וְעַתָּה חָדַר אֵלַי בְּעַד הַבְּרִיחִים הַחֲזָקִים לְבַקְשֵׁנִי, כִּי אֵלֵךְ אַחֲרָיו וְאֶהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. וְאָנֹכִי מְאַסְתִּיו עַל עָצְמַת חֲבֶרָיו וְלֹא עָנִיתִי אוֹתוֹ דָּבָר. וַיַּעֲמֹד הָאִישׁ עֵת רַבָּה בְּלִי נוֹעַ. בְּקַוּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ מִפִּי כִּי נִרְצֵיתִי לוֹ, וְאָנֹכִי הוֹסַפְתִּי לִדוֹם. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ, כִּי אֵין מַעֲנֶה, וַיִּשָּׁבַע לִי בְּקִצְפּוֹ, כִּי יִקּוֹם מִמֶּנִּי אֶת נִקְמַת חֶרְפָּתוֹ וְיִסְּרַנִי שֶׁבַע עַל גַּאֲוָתִי. וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת עָזַב אֶת חֶדְרִי בְּחֳרִי אָף.

וַתִּדַד שְׁנָתִי מִמֶּנִּי כָּל הַלַּיְלָה, וְרַק טֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר נִרְדָמְתִּי. וְאַחֲרֵי הַקִּיצִי מִהַרְתִּי אֶל אָחִי לְסַפֶּר לוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר קָרַנִי, וְלֹא מְצָאתִיו בְּחֶדְרוֹ. וְעַבְדּוֹ אָמַר לִי, כִּי בְעֵת הֵאִיר הַשַּׁחַר יָצָא הוּא עִם הָאֹרֵחַ לָצוּד צַיִד. וַיְנַבֵּא לִי לִבִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וָאֶלְבַּשׁ חִישׁ־מַהֵר אֶת בְּגָדַי, וָאֲצַו לַחֲבוֹשׁ אֶת סוּסִי, אֲשֶׁר רָכַבְתִּי עָלָיו מֵעוֹדִי, וָאֶרְכַּב עַל הַסּוּס, הַדֹּהֵר¹⁴ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, בְּלִוְיַת עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן לִי. וַיִּכָּשֵׁל סוּס עַבְדִּי וַתִּשָּׁבֵר רַגְלוֹ וַיִּפֹּל מֵעָלָיו רֹכְבוֹ אָחוֹר, וְלֹא יָכֹל עוֹד לְלַוֹּת אוֹתִי. וָאוֹסֵף לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכִּי הָלְאָה, בְּלִי הִתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע אֶחָד. וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי וְהִנֵּה אֹרְחֵנוּ הֹלֵךְ לִקְרָאתִי, וּצְבִי יָפֶה קָשׁוּר בַּחֶבֶל נָהוּג בְּיָדוֹ. וָאֶשְׁאָלֵהוּ עַל אֹדות אָחִי לָדַעַת אֵיפה הוּא, וְאֵיךְ בָּא לְיָדוֹ הַצְּבִי הַנֶּהְדָר הַזֶּה אֲשֶׁר עֵינָיו תֵּרַדְנָה דִמְעָה. וַיִּצְחַק הָאִישׁ הָרָע הַזֶּה בְּקוֹל גָּדוֹל, תַּחַת עֲנוֹת אוֹתִי דָּבָר. אָז גָּדַל קִצְפִּי עַד לִמְאֹד, וָאוֹצִיא אֶת קְנֵה־רוֹבִי. וָאוֹר בּוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם. אַךְ כַּדּוּר הָעֹפֶרֶת, אֲשֶׁר עָף אֶל לִבּוֹ, לֹא הֵסֵב לוֹ כָּל פֶּצַע, וַיִּקְפֹּץ מִמֶּנוּ אָחוֹר, וַיָּשָׁב וַיַּךְ בְּרֹאשׁ סוּסִי וַיְמִיתֵהוּ, וְאָנֹכִי נָפַלְתִּי אָרְצָה. הָאֹרֵחַ דוֹבֵב בִּשְׂפָתָיו מִלִּים אֲחָדוֹת, וְחוּשַׁי אָבְדוּ וְלֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי.

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה בִינָתִי אֵלַי, וְאֵרָא, וְהִנֵּה אָנֹכִי שֹׁכֶבֶת בַּאֲרוֹן זְכוּכִית בְּתַחְתִּיוֹת הָאָרֶץ. אָז הוֹפִיעַ הַקֹּסֵם עוד פַּעַם לְפָנָי, וַיַּגֶד לִי, כִּי הוּא בִכְשָׁפָיו הָפַךְ אֶת אָחִי לִצְבִי, וַיַּקְטֵן אֶת אַרְמוֹנִי וְאֶת בִּנְיָנָיו, וַיִּסְגְּרֵם בַּאֲרוֹן הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי, וְאֶת כָּל עֲבָדַי וְשִׁפְחוֹתַי הָפַךְ לְעָשָׁן, וַיְמַלֵּא בוֹ אֶת הַצְלֹחִיּוֹת הַפְּקוּקוֹת¹⁵. וְהָיָה אִם אֵאוֹת לוֹ וְהָיִיתִי לְאִשָּׁה, אָז נָקֵל יִהְיֶה לוֹ לְהָשִׁיב אֶת כָּל אֵלֶּה לְמַצָּבָם הָרִאשׁוֹן, כִּי בַהֲסִירוּ אֶת הַפְּקָקִים מֵעַל הַכֵּלִים, וְשָׁבוּ לִהְיוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְאָנֹכִי לֹא עֲנִיתִיו דָּבָר גַם בַּפַּעַם הַזֹּאת. וַיֵּעָלַם הַקֹּסֵם וַיַּעַזְבֵנִי בַּמַּאֲסָר הַזֶּה, וַתִּפֹּל עָלַי תַּרְדֵמָה עַזָּה. אָנֹכִי הֹזָה שֹׁכֶבֶת וְחֶזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים עֹבְרִים לְפָנַי בַּחֲלוֹמִי, וָאֵרֶא בַחִזָּיוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ צָעִיר לְיָמִים בָּא וַיּוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי. וַיְהִי אַךְ פָּקַחְתִּי אֶת עֵינִי, וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אַתָּה עֹמֵד לְפָנַי, וָאֵדַע כִּי בָא חֲלוֹמִי. וְעַתָּה, יַקִירִי, עָזְרֵנִי נָא לְהוֹצִיא אֶת כָּל מַחֲזוֹת חֲלוֹמִי לִפְעֻלּוֹת יָדָיִם: הָבָה נָרִים אֶת אֲרוֹן הַזְּכוּכִית, אֲשֶׁר אַרְמוֹנִי בוֹ, וְנַנִּיחֵהוּ עַל הָאָבֶן"

וַיְהִי אַךְ הוּשַׂם הָאָרוֹן עַל הָאֶבֶן, וְעִמּוֹ גַּם הָעֶלֶם וְהָעַלְמָה יָשְׁבוּ עָלֶיהָ, וַתָּרָם הָאֶבֶן, וַתַּעַל מַעְלָה מָּעְלָה, עַד הַגִּיעָהּ אֶל הָאוּלָם הָעֶלְיוֹן. וַתָּסַר הָעַלְמָה אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן, וְהִנֵּה־הֶאָח, פֶלֶא! – הָאַרְמוֹן, הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרִים נִמְתָּחוּ, וּכְרֶגַע שָׁבוּ אֶל גָּדְלָם וְרָחְבָּם כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיָּשָׁב הָעֶלֶם עִם הָעַלְמָה אֶל תַּחְתִּיוֹת הָאָרֶץ, וַיַּנִּיחוּ אֶת צְלֹחִיוֹת הֶעָשָׁן עַל הָאֶבֶן, וַיַּעֲלוּ גַם אוֹתָן אֶל הָאוּלָם הָעֶלְיוֹן. וַיְהִי אַךְ פָּתְחָה הָעַלְמָה אֶת הַצְלֹחִיוֹת, וַיַּעַל עֲשָׁנָן מִתּוֹכָן, וַיֵהָפֵךְ לַאֲנָשִׁים חַיִּים. וַתִּשָּׂא הָעַלְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתַּכֵּר אֶת עֲבָדֶיהָ וְאֶת שִׁפְחוֹתֶיהָ, וַתִּשְׂמַח מְאֹד. וַתֵּרֶב עוֹד שִׂמְחָתָהּ, בִּרְאוֹתָהּ אֶת אָחִיהָ, אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לִצְבִי וַאֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַקֹּסֵם, הוּא הַפָּר הַשָּׁחוֹר, – בָּא לִקְרָאתָהּ מִן הַיַּעַר, וְהִנֵּה גַם הוּא נֶהְפַךְ לְאָדָם.

בַּיּוֹם הַהוּא הָיְתָה הָעַלְמָה לְהַחַיָּט הַצֹלֵחַ לְאִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַתּוּ, וַיִּחְיוּ מִנִּי אָז חַיֵּי אֹשֶר וָנַחַת, וְלֹא יָסְפוּ לְדֵאֲבָה עוֹד כָּל הַיָּמִים.

וַיְהִי בַעַל בֵּית רֵחַיִם אֶחָד, וְלו בַּת יְחִידָה. יָפָה מְאֹד. וַתִּגְדַּל הַנַּעֲרָה, וַיָּחֶל אָבִיהָ לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל אֹדוֹת בִּתּוֹ, בְּחֶפְצוֹ לְהָכִין לָהּ מֹהַר וּמַתָּן, וּלְתִתָּהּ לְאִישׁ. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וּבָא חָתָן יָשָׁר וְנִכְבָּד, וּבִקְשַׁנִי לְתִתָּהּ לוֹ, וּנְתַתִּיהָ לוֹ בְּחֵפֶץ לְבָבִי”.

וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיָּבֹא חָתָן אֶחָד, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ הֵעִיד בּוֹ, כִּי אִישׁ עָשִׁיר הוּא. וּבַעַל הָרֵחַיִם לֹא מְצָא בוֹ כָּל מִגְרָעַת, וַיַּבְטִיחֵהוּ לָתֶת לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. אֲבָל הָעַלְמָה לֹא אָהֲבָה אֶת הָעֶלֶם, כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַבְנָה הַכַּלּוֹת אֶת חַתְנֵיהֶן, וְלֹא הֶאֱמִינָה בוֹ. וּבִרְאוֹתָהּ אֶת פָּנָיו, או בְּחָשְׁבָהּ עַל אדוֹתָיו, חָשָׁה פַחַד בִּלְבָבָה.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר הֶחָתָן אֵלֶיהָ: “הֲלֹא כַלָּתִי אַתְּ, וּמַדּוּעַ לֹא תְבַקְרִינִי בְּבֵיתִי אַף פַּעַם אֶחָת?” וַתַּעַן אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה לֵאמֹר: “לֹא אֵדַע אַיֵּה בֵיתֶךָ?” וַיֹּאמֶר הֶחָתָן: “בֵּיתִי הוּא בַיַּעַר הָאָפֵל”. וַתִּצְטַדֵּק הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר, כִּי לֹא תוּכַל לִמְצוֹא אֶת הַדָּרֶךְ. אֲבָל הֶחָתָן הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלֶיהָ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַבָּא עָלַיִךְ לָבֹא אֵלַי, כִּי הִקְדַשְׁתִּי קְרוּאַי לַמּוֹעֵד הַהוּא, וּלְמַעַן תִּמְצְאִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֲפַזֵר אֵפֶר עַל פְּנֵי הַמְסִלָּה”.

וַיְהִי כְּבוֹא יוֹם הַשַּׁבָּת, וַתַּגִּיעַ עִתָּה לָלֶכֶת, וַתָּחָשׁ בְּלִבָּהּ פַּחַד נוֹרָא, מִבְּלִי דַעַת מַדּוּעַ וְלָמָּה. וַתְּמַלֵא אֶת שְׁתֵּי צְלֻחוֹתֶיהָ פּוֹל וַעֲדָשִׁים, וַתָּבֹא הַיַּעֲרָה, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה אֵפֶר מְפֻזָּר עַל פְּנֵי הַמְּסִלָּה, וַתִּקַּח וַתְּפַזֵּר גַּם הִיא יָמִין וּשְׂמֹאל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם פְּרֻדוֹת מֵעֲדָשֶׁיהָ עַל הַמְּסִלָּה, לְמַעַן תּוּכַל לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּשׁוּבָהּ אֶל בֵּיתָהּ. וַתֵּלֶךְ וַתֵּלֶךְ לְצִיּוּן הָאֵפֶר כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם, וַתָּבֹא אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, אֲשֶׁר שָׁם גָדְלָה הָאֲפֵלָה מְאֹד. וַתֵּרֶא וְהִנֵּה בַיִת בּוֹדֵד עֹמֵד שָׁם; וְלֹא מָצָא הַבַּיִת חֵן בְּעֵינֶיהָ, כִּי כִסּוּהוּ חשֶׁךְ וָעֹצֶב. וַתָּבֹא אֵלָיו, וְהִנֵּה אֵין אִישׁ בַּבַּיִת, וּדְמָמָה נוֹרָאָה שֹׁרֶרֶת בּוֹ. וַתִּשְׁמַע, וְהִנֵּה קוֹל קֹרֵא אֵלֶיהָ פִּתְאֹם:

"שׁוּבִי "שׁוּבִי שׁוּבִי, כַּלָּה צְעִירָה,

כִּי בְּבַיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִּירָה!"

וַתָּרֶם הַנַּעֲרָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתִּוָּכַח, כִּי הַקּוֹל הֹלֵךְ מִפִּי צִפּוֹר, הַיֹּשֶׁבֶת בַּכְּלוּב תָּלוּי בַּקִּיר. וְהַצִּפּוֹר קָרְאָה שֵׁנִית לֵאמֹר:

"שׁוּבִי שׁוּבִי, כַּלָּה צְעִירָה,

כִּי בְּבַיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִירָה!"

וַתֵּלֶךְ הַכַּלָּה הַיָּפָה הָלְאָה מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר, וַתַּעֲבֹר בְּכָל הַבַּיִת, וְהִנֵּה הוּא רֵק וְשָׁמֵם, אֵין בּוֹ אַף נֶפֶשׁ אָדָם אֶחָת. וַיְהִי בְלֶכְתָּהּ וַתָּבֹא גַם הַמַּרְתֵּפָה, וַתֵּרֶא. וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה מְאֹד יֹשֶׁבֶת שָׁם, וַתִּשְׁאָלֶהָ לֵאמֹר: “הֲתוּכְלִי לְהַגֶּד לִי, אִם פֹּה מְעוֹן חֲתָנִי?” וַתַּעַן הַזְּקֵנָה בִּמְנוֹד רֹאשׁ: “הוֹי, יַלְדָּה אֻמְלָלָה, בְּיַד מִי נָפַלְתְּ! הֵן בְּשֵׁדַת שֹׁדְדִים הִנֵּךְ עַתָּה! הֲתֹּאמְרִי בִלְבָבֵךְ, כִּי: הִנֵּךְ כַּלָּה, הַמְחַכָּה לְיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ כִּי יָבֹא; אַךְ דְעִי לָךְ, כִּי רַק בְּמוֹתֵךְ תִּהְיֶה חֻפָּתָךְ! רְאִי לְפָנַיִךְ אֶת הַקַּלַחַת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר עָלַי לְמַלְאֶנָּה מָיִם. וְהָיָה בִלְכֹד הַשֹּׁדְדִים אוֹתָךְ בְּכַפָּם, וְנִתְּחוּךְ בְּלִי חֶמְלָה לִנְתָחִים וּבִשְּׁלוּךְ בַּקַּלַּחַת, וַאֲכָלוּךְ, כִּי אֹכְלֵי אָדָם הֵמָּה; וְלוּלֵי חָמַלְתִּי עָלַיִךְ עַתָּה וְהִצַּלְתִּיךְ מִיָּדָם, אָז אָבַדְתְּ אָבָדְתְּ”.

וַתִּקָּחֶהָ הַזְקֵנָה, וַתַּחְבִּיאֶנָה תַּחַת חָבִית גְדוֹלָה לְמַעַן תִּסָּתֵר שָׁמָּה מֵעֵין רֹאֶה, וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: דוֹמִי כָעַכְבָר, אַל תָּנִיעִי יָד וָרֶגֶל פֶּן תֹּאבֵדִי. וְהָיָה בַּלַּיְלָה, עֵת יָנוּמוּ הַשֹּׁדְדִים אֶת שְׁנָתָם. נָנוּס מִזֶה, כִּי זֶה כְּבָר חִכִּיתִי לִשְׁעַת¹ כֹּשֶׁר כָּזֹאת.

וַיְהִי אַךְ הִסְתִּירַתָּהּ הַזְּקֵנָה, וַיָּבֹא גְדוּד שֹׁכְחֵי² אֱלֹהַ הַבַּיְתָה, סֹחֲבִים אִתָּם עוֹד עַלְמָה אַחַת, וְהֵמָּה שִׁכֹּרִים סְבוּאִים, אֵינָם מַקְשִׁיבִים לְצַעֲקוֹתֶיהָ וְלִילֵילָהּ. וַיְאַלְּצוּהָ לִשְׁתּוֹת שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת יָיִן: הַכּוֹס הָאַחַת מְלֵאָה יַיִן הַלָּבָן, הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה – יַיִן הָאָדֹם וְהַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית – יַיִן הַיָּרֹק. וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁתוֹתָהּ, וַיִּתְפַּלֵץ לְבָבָהּ וַתָּמָת. וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת בִּגְדוֹתֶיהָ הַיְקָרוֹת, וַיַּנִּיחוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. וַיְנַתְּחוּ אֶת בְּשָׂרָהּ הַיָפֶה לִנְתָחִים, וַיִּזְרוּ עֲלֵיהֶם מֶלַח. וַתִּרְעַד הַכַּלָּה הָעֲנִיָה, הַיֹּשֶׁבֶת תַּחַת הֶחָבִית, וַתֶּחֱרַד בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַגּוֹרָל הַמַּר, אֲשֶׁר מִנּוּ הַשֹּׁדְדִים גַם לָהּ.

וַיַּרְא אַחַד הַשֹּׁדְדִים, וְהִנֵּה טַבַּעַת זָהָב עַל אֶצְבַּע הַנַּעֲרָה הַשְּׁדוּדָה. וַיְהִי בְּנַסּוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת הַטַּבַּעַת וְלֹא יָכֹל, וַיִּקַּח גַּרְזֶן, וַיִּכְרֹת אֶת הָאֶצְבַּע, וַתָּעָף הָאֶצְבַּע לְמַעְלָה. וַתִּפֹּל בְּחֵיק הַכַּלָּה הַיֹּשֶׁבֶת בְּמַחֲבֹאָהּ. וַיִּקַּח הַשֹּׁדֵד אֶת הַנֵּר, וַיְחַפֵּשׂ אֶת הָאֶצְבַּע וְלֹא מְצָאָהּ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׂדֵד הַשֵּׁנִי: “הַחִפַּשְׂתָּ גַם מִתַּחַת לֶחָבִית הַגְּדוֹלָה?” וַתִּקְרָא הַזְקֵנָה: “לְכוּ וְאִכְלוּ וּמָחָר תְּחַפְּשׂוּ! הֵן לֹא תִבְרַח הָאֶצְבַּע מִפְּנֵיכֶם”.

וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁדְדִים: “אָכֵן צָדְקָה הַזְקֵנָה!” וַיַּחְדְלוּ מֵחַפֵּשׁ, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכוֹל. וַתַּטֵף הַזְּקֵנָה שִׁקּוּי שֵׁנָה בְּכוֹסוֹתֵיהֶם, וַיְמַהֲרוּ כֻלָּמוֹ לִשְׁכַּב בַּמַּרְתֵּף וַיֵּרָדְמוּ, וְקוֹל נַחֲרָם אֵימָה. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַכַּלָּה אֶת זֹאת, וַתֵּצֵא מֵאַחֲרֵי הֶחָבִית, וַתִּצְעַד עַל הַיְשֵׁנִים, הַסְּרוּחִים טוּרִים טוּרִים עַל הָאָרֶץ. וַתִּפְחַד מְאֹד פֶּן תָּעִיר אֶת אַחַד מֵהֶם; אוּלָם בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, עָבְרָה עַל פְּנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם. וַתַּעַל הַזְּקֵנָה אִתָּהּ, וַתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, וַתְּמַהֵרְנָה, וַתָּנוֹסְנָה מִשַּׁחַת הַשֹּׁדְדִים, וַתָּרוֹצְנָה בְכָל כֹּחָן. וְהָרוּחַ כְּבָר נָשָׂא אֶת הָאֵפֶר, אַךְ הַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים שֹׁרְשׁוּ וַיְשַׁגְשְׂגוּ וַיּוֹרוּ לַנָּשִׁים אֶת הַדֶּרֶךְ לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ, וַתֵּלַכְנָה כָל הַלַּיְלָה, וַתָּבֹאנָה בַבֹּקֶר אֶל בֵּית הָרֵחַיִם, וַתְּסַפֵּר הַנַּעֲרָה לְאָבִיהָ מִכֹּל אֲשֶׁר קָרָה לָהּ.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ יוֹם הַחַתֻנָּה, וַיּוֹפִיעַ הֶחָתָן בְּבֵית הַכַּלָּה, וַיַּקְדֵּשׁ הַטּוֹחֵן אֶת קְרוּאָיו: אֶת קְרוֹבָיו וְאֶת מְיֻדָּעָיו לָבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וַיְהִי בְּשִׁבְתָּם סָבִיב לַשֻּׁלְחָן, וַיַּצִּיעוּ³ לְכָל אֶחָד מִן הַקְּרוּאִים לְסַפֵּר דָּבָר־מָה. וְהַכַּלָּה יָשְׁבָה דּוֹמֵמָה וְלֹא סִפְּרָה מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר הֶחָתָן אֶל כַּלָּתוֹ: “האֵינֶךְ יוֹדַעַת לְסַפֵּר מְאוּמָה, חֶמְדַת לְבָבִי? סַפְּרִי נָא לָנוּ גַם אַתְּ אֵיזֶה סִפּוּר”.

וַתַּעַן הַכַּלָּה לֵאמֹר: "אִם כֵּן, אֲסַפְּרָה נָא חֲלוֹם חָלָמְתִּי: בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה אָנֹכִי הֹלֶכֶת בַּיַּעַר, וְאָבֹא אֶל בַּיִת אֶחָד שָׁמֵם, אֵין בּוֹ אַף נֶפֶשׁ אַחַת, רַק בַּקִיר תָּלוּי כְּלוּב וּבוֹ צִפּוֹר קֹרְאָה לֵאמֹר:

"שוּבִי שׁוּבִי, כַּלָה צְעִירָה,

כִּי בַּבַּיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִּירָה".

וַתִּשְׁנֶה, וַתִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָהֵם. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וָאֶעֱבֹר בְּכָל הַחֲדָרִים, וְהִנֵּה כֻלָּם רֵיקִים וְשֹׁמֵמִים. וָאֵרֵד לְאַחֲרוֹנָה הַמַּרְתֵּפָה וָאֵרֶא, וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה מְאֹד יֹשֶבֶת, וְנָדָה בְרֹאשָׁהּ וָאֶשְׁאָלֶהָ: “הֲפֹה יָגוּר חֲתָנִי?” וַתַּעֲנֵנִי הַזְקֵנָה לֵאמֹר: הָהּ, יַלְדָה עֲנִיָּה, הֵן בְּשַׁחַת שֹׁדְדִים נָפָלְתְּ! אָמְנָם חֲתָנֵךְ יָגוּר פֹּה, אֲבָל הוּא חָפֵץ לַהֲמִיתֵךְ, לְנַתְּחֵךְ לִנְתָחִים, לְבַשְּׁלָךְ וּלְאָכְלֵךְ". זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וְהַזְּקֵנָה הֶחְבִּיאַתְנִי תַּחַת חָבִית גְּדוֹלָה. וַיְהִי אֵךְ נִסְתַּרְתִּי, וְהִנֵּה בָאוּ הַשֹׁדְדִים, אֲשֶׁר סָחֲבוּ אִתָּם נַעֲרָה צְעִירָה, וַיְאַלְּצוּהָ לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשְּׁלֹשָׁה מִינִים: לָבָן, אָדֹם וְיָרֹק, וַיִּתְפַּלֵּץ לְבָבָהּ וַתָּמֹת. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יקִּירִי! וַיַּפְשִׁיטוּ הַשֹּדְדִים אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת וַיַּנִיחוּ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיְנַתְּחוּ אֶת בְּשָׂרָהּ הַיָּפֶה לִנְתָחִים, וַיִּזְרוּ עֲלֵיהֶם מֶלַח. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וְאַחַד הַשֹּׁדְדִים רָאָה, וְהִנֵּה טַבַּעַת זָהָב, עַל אַחַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הָעֲנוּגוֹת. וַיְהִי, כִּי לֹא יָכֹל לַהֲסִירֶנָּה מֵעַל הָאֶצְבַּע, וַיִּקַּח אֶת הַגַּרְזֶן, וַיִּכְרוֹת אֶת הָאֶצְבַּע, וַתָּעָף הָאֶצְבַּע אֶל אַחֲרֵי הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה. וַתִּפֹּל בְּחֵיקִי. וְאֵלֶּה הֵן הָאֶצְבַּע וְהַטַבַּעַת!"

וּבְדַבְּרָהּ אֶת דְּבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים הוֹצִיאָה אֶת שְׁתֵּיהֶן מִצַּלַּחְתָּהּ, וַתַּרְאֵן לְכָל הַקְּרוּאִים. וַיֶּחֱוָרוּ פְנֵי הַשּׂדֵד, לְשֵׁמַע דְבָרֶיהָ, כְּסִיד, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מוֹשָׁבוֹ, וַיַּחְפֹּץ לְהִמָּלֵט. וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ הַקְּרוּאִים, וַיַּגִּישׁוּהוּ אֶל הַשֹּׁפְטִים, וַיֵּחָרֵץ מִשְׁפָּטוֹ וּמִשְׁפָּט כָּל חֶבֶר שֹׁדְדָיו לָמוּת.