(על אנשי גח"ל שנפלו בשדות לטרון במהלך מבצע בן-נון)

נָתְנוּ לָהֶם רוֹבֶה דְּגַם מָאוּזֶר

וַחֲמִשִּׁים כַּדּוּר לְאִישׁ, כִּידוֹן

וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה, וְהֵם הָיוּ שׁוּרָה

סַהֲרוּרִית, עַד שֶׁשֶּׁמֶשׁ אַיָּלוֹן

עָבְרָה עַל רָאשֵׁיהֶם לְדֹם.

וְלֹא עָלָה בְּחַיֵּיהֶם לָמֹץ

קְצָת מַיִם מִן הָאֲדָמָה

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֻפְּקוּ לָהֶם הַשָּׁרָשִׁים הַמַּתְאִימִים.

הֲלֹא מוּזָר הוּא, כִּי דַּוְקָא הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכָּל-כָּךְ

הֵיטִיבוּ לְהַבְחִין בְּכָל פְּקֻדָּה

אִם מְבַקְּשִׁים לְהוֹלִיכָם אֶל הַתָּאִים הַמַּחֲנִיקִים, אֶל

הַתַּנּוּר

אוֹ לְמַחְצָבָה, שֶׁבָּהּ הָעֲבוֹדָה עוֹשָׂה אוֹתְךָ חָפְשִׂי

וָחַי; שֶׁכֹּה הֵיטִיבוּ לֶאֱגֹר

קְרוּמִים שֶׁל לֶחֶם וּקְלִפּוֹת שֶׁל תַּפּוּדִים, עָלִים שֶׁל לֶפֶת

לְהַסְתִּיר כְּמוֹ עַכְבָּרִים קְטַנִּים אוֹ כְּמוֹ אוֹגְרִים

וָלֹא לָמוּת. בַּמַּיִם

לֹא הָיָה מַחְסוֹר:

בַּצָּמָא לֹא מֵת אַף יְהוּדִי בְּאוֹשְׁוִיץ אוֹ בְּסוֹבִּיבוֹר.

פַּעַם אַחַת וִיחִידָה הֵם הָלְכוּ בַּשָּׂדוֹת

וּפַעַם אַחַת מִן הָרָאוּי לְהִזָּכֵר בָּהֶם

וְהַדָּבָר אֵינֶנּוּ קַל. רֵאשִׁית,

רַבִּים מֵהֶם לֹא נִרְשְׁמוּ בַּנְּיָרוֹת הַחֲדָשִׁים

וְגַם אִבְּדוּ אֶת כָּל מַכָּרֵיהֶם הַיְשָׁנִים.

מָה אֶפְשָׁר לַחְרֹת עַל מַצַּבְתּוֹ שֶׁל גַּחַלֵץ כָּזֶה

שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה? אֶת הַמִּסְפָּר

שֶׁהָאֶס אֶס טָבְעוּ לוֹ בִּזְרוֹעוֹ? וְהַשֵּׁנִית,

בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל מִי יִחְיֶה? אֵין לוֹ הוֹרִים

שֶׁיַּעֲלוּ לָרֶגֶל אֶל קִבְרוֹ, לְאֹרֶךְ הָעוֹנוֹת,

יַשְׁקוּ אֶת שָׁרָשָׁיו

וְאֵין לוֹ חֲבֵרִים שֶׁיְּסַפְּרוּ עָלָיו, לֹא אַלְמָנָה

שֶׁתַּעֲנִיק אֶת שְׁמוֹ לִבְנָהּ.

אֵין רַע בְּלִי טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים:

אִם לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ, זוֹ הַדֶּרֶךְ הָרְאוּיָה:

לָמוּת בְּלֹא לְהַוֹּות מִטְרָד, בְּלֹא לְהַכְבִּיד

עַל אֲחֵרִים, בְּלֹא לְהָמִית,

לְאַט-לְאַט, אֶת הַזּוֹכְרִים.

לֵית מָאן דְּפָלִיג, שֶׁעָלֵינוּ לְשַׁקֵּם

אֶת נְכֵי הַמִּלְחָמוֹת שֶׁלָּנוּ: חוֹבָתֵנוּ

לָנוּ וְלָהֶם, לָהֶם וְלָנוּ, בְּלִי סָפֵק;

וַאֲנִי, שֶׁלֹּא הִשְׁאַרְתִּי אַחֲרַי בִּשְׂדוֹת-הַקְרָב

גַּם שַׂעֲרָה מִשְּׂעַר גּוּפִי, אֲנִי רוֹצֶה

לִתְרֹם לְשִׁקּוּמָם שֶׁל הַנָּכִים שֶׁלָּנוּ

רַעְיוֹן אֶחָד, בְּבַקָּשָׁה.

הָרַעְיוֹן לָקוּחַ מִמַּכָּר שֶׁלִּי

שֶׁנִּפְגַּע בְּשִׁדְרָתוֹ מֵרְסִיסֵי רִמּוֹן

וּמֵאָז (שָׁנִים רַבּוֹת) הוּא מְשֻׁתָּק

בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וּבְיָדָיו

הֵקִים מִפְעָל הַמְּיַצֵּר עֶגְלוֹת-נָכִים

(מֵאֵלֶּה שֶׁנּוֹסְעִים בָּהֶן מִן הַמִּטְבָּח

אֶל הַסָּלוֹן, לַשֵּׁרוּתִים, אֶל הַמִּטָּה).

אֵינֶנִּי כַּלְכְּלָן, וּלְדַעַת-הַהֶדְיוֹט שֶׁלִּי

הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ אוֹתָהּ יָזְמָה

מֵעַל לַצִּפִּיּוֹת. עֻבְדָּה, הָעֵסֶק מְשַׂגְשֵׂג.

(אִם כִּי לִבְעָלָיו אֵין נַחַת-רוּחַ מְלֵאָה בְּגִין הַצְלָחָתוֹ

וּבֵין הַיֶּתֶר מִשּׁוּם כָּךְ

שֶׁאֵין וְלֹא יִהְיוּ לוֹ יְלָדִים

לְהוֹרִישׁ לָהֶם אֶת מִפְעָלוֹ).

לְפִי הַדְּגָם הַזֶּה אֲנִי מַצִּיעַ

כִּי נְקוּרֵי-הָעַיִן יְיַצְּרוּ עֵינֵי-זְכוּכִית, קְטוּעֵי-רַגְלַיִם

יַעֲשׂוּ פְּרוֹתֶזוֹת, וְכֵן הָלְאָה, וְגוֹמֵר.

לְצֹרֵךְ זֶה, אֲנִי סָבוּר, כְּדַאי יִהְיֶה

לְהַעֲמִיד לָהֶם קִרְיָה

מִשֶּׁלָּהֶם, בָּהּ יְרֻכְּזוּ

הַמִּפְעָלִים הָאֵלֶּה בְּמָקוֹם אֶחָד, וְאִם יֵצַר

הַשֶּׁטַח עַל הָאֲדָמָה, אֶפְשָׁר יִהְיֶה

לִבְנוֹת לַגֹּבַהּ, תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, עֶשְׂרִים קוֹמוֹת,

מַדּוּעַ לֹא? מַעֲלִיּוֹת נָאוֹת וּנְקִיּוֹת,

מַתֶּכֶת וְסִיבֵי-זְכוּכִית,

תַּחֲלֵקְנָה בִּדְמָמָה שְׁלֵמָה

מִמַּרְתְּפֵי-הַחֲנִיָּה

עַד לְקוֹמַת-הַגַּג.

וַאֲנַחְנוּ נְטַיֵּל לְמַטָּה, בָּרְחוֹבוֹת, וּבְעוֹנַת הַסְּתָו,

נֹאמַר,

זוֹ הָעוֹנָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְרַכּוּת וּלְנֹעַם בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף,

נֵרֵד אֶל שְׂפַת-הַיָּם, לִשְׁאֹף

אֶל אֲרֻבּוֹת-עֵינֵינוּ יְרֵכַיִם

אַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי הַחֹרֶף, וּבַלַּיְלָה

נִלָּפֵת בִּנְשׁוֹתֵינוּ, לַעֲשׂוֹת בָּנִים

בִּדְמֻיּוֹתֵינוּ.

(בְּנִסּוּחַ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר)

א

הַמְּשׁוֹרֵר, כַּמּוּבָן, הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִרְגִּישׁ:

הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֵינֶנּוּ הָאִישׁ

שֶׁהָיָה תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם, רֵאשִׁית-כֹּל,

הִתְחִיל לְהַקְפִּיד מִדֵּי לַיְלָה, לִבְעֹל

עֶשֶׂר נָשִׂים וְשָׁלֹשׁ פִּילַגְשִׁים (הַמִּסְפָּר

חָבִיב עַל שֵׁדֵי-הַשַּׁחַת מִכְּבָר);

אֲבָל אֶת טִבְעוֹ הַבִּלְתִּי-אֱנוֹשִׁי

גִּלָּה כַּאֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ לְמִשְׁפָּט

עוֹד שְׁתֵּי אִמָּהוֹת עִם יֶלֶד אֶחָד

וְהוּא, בְּאִבְחַת יָד אַחַת,

גָּזַר אֶת הָרַךְ הַצּוֹרֵחַ מִיָּד.

ב

מָה יַּעֲשֶׂה מְשׁוֹרֵר, הַחוֹשֵׁד

כִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֵׁד?

יֵשֵּׁב לַשֻּׁלְחָן, יִכְתֹּב שִׁיר טוֹב

בּוֹ יַרְחִיק, יַעֲשִׁיר וִישַׁכְלֵל עֵדוּתוֹ

וְיִתֵּן בּוֹ בִּטּוּי בְּרִמּוּז הֶעָשׂוּי

בְּמִנּוּן מְדֻיָּק שֶׁל גִּלּוּי וְכִסּוּי –

כְּמִצְוַת אֳמָנוּת הַשִּׁיר הַנָּכוֹן –

לַזְּוָעָה הַזּוֹחֶלֶת בּוֹ עַל גָּחוֹן

כְּמוֹ נָחָשׁ צִפְעוֹנִי?

יִקְרְאוּ מְבִינִים, יִגְנְחוּ מִכְּאֵב

הָעִנוּג הַמַּגִּיעַ לַלֵּב,

יוֹדוּ לַמְשׁוֹרֵר בְּנֶפֶשׁ הוֹמָה

עַל שִׁירוֹ הַיָּפֶה-עַד-אֵימָה.

וְהַשֵּׁד בֵּינָתַיִם עוֹמֵד

וְזוֹמֵם מִזִּמָּה אֲיֻמָּה.

יִכְתֹב בְּפַשְׁטוּת: אֲנִי עֵד,

הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ – שֵׁד?!

זֶה שִׁיר, תַּעֲמֹד הַשְּׁאֵלָה בָּאֲוִיר

וְאֵיזֶה מַרְדָן בַּעַל-דָּם

יִלְחַשׁ בִּשְׂפָתַיִם דְּרוּכוֹת:

אִבֵּד הַמְּשׁוֹרֵר אֶת כֹּחוֹ

וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם.

(וְאוּלַי בֶּאֱמֶת הוּא אִבֵּד

הַמְּשׁוֹרֵר, אֶת מַגַּע-הַקְּסָמִים?

יֵשׁ לַחְקֹר, יֵשׁ לַחְקֹר בְּאַחַד הַיָּמִים!)

וְהַשֵּׁד בֵּינָתַיִם עוֹמֵד

לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֲיֻמִּים

ג

מַה פִּתְאֹם מְשׁוֹרֵר, יֹאמַר הָאוֹמֵר

מַה פִּתְאֹם מְשׁוֹרֵר?

הַמִּדְרָשׁ קוֹבֵעַ מַסְמֵר מְפֹרָשׁ:

לֹא מְשׁוֹרֵר הָיָה הָאָדָם

שֶׁגִּלָּה אֶת טַלְפֵי אַשְׁמְדַי

אֶלָּא סַנְדְּלָר מִן הָעָם,

אִישׁ פָּשׁוּט, לֹא חָכָם,

שֶׁהִתְקִין נַעֲלַיִם לַשֵּׁד וְנִדְהַם

וְצָעַק צְעָקָה נוֹרָאָה וּגְדוֹלָה

וְהַשֵּׁד נֶעְלָם.

(הֶעָרוֹת אַקְטוּאָלִיּוֹת)

הַמַּחֲנָק בִּגְרוֹנִי שׁוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ

כְּעַרְפֶל-הַבֹּקֶר עַל הַיָּם

לִפְנֵי שֶׁיַּעֲלֶה וִיגַלֶּה אֶת

שֶׁנֶּחֱרַץ בְּחוֹל הַחוֹף

וּבְעָרָיו הַיְפֵהפִיּוֹת, שֶׁעוֹד מְעַט

תַּרְאֶינָה לָעוֹלָם אֶת פִּצְעֵיהֶן,

סָפֵק בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה, סָפֵק מֵאֲדִישׁוֹת

שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ מְאוּמָה.

(רַק הַפְּלִיטִים-בַּפַּעַם-הָרְבִיעִית

יְמַלְּאוּ אֶת חֲרִיצֵי פְּנֵיהֶם

עֲשַׁן זְרָדִים מַצְחִין, כְּמוֹ רְעָלוֹת שֶׁלֹּא כֻּבְּסוּ

לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה).

הֲלֹא תּוֹךְ זְמַן קָצוּב יִמּוֹג הָעֲרָפֶל

מֵעַל הָאֲנָשִׁים הַנְּקוּבִים, מֵעֵינֵיהֶם הַמְּנֻקָּרוֹת,

כְּמוֹ הֲמֻלַּת-הַשִּׂיחַ מִבֵּיתָם שֶׁל אֲבֵלִים

בְּצֵאת הַמְּנַחֵם הָאַחֲרוֹן.

הֲלֹא תּוֹךְ זְמַן קָצוּב הַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲמֹד בָּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם –

שֶׁבְּעוֹנַת הָאוֹר הַזּוֹ אֵין בָּהֶם אַף עֲנָנָה –

וְלֹא יוּכַל אָדָם לְהִסְתַּתֵּר

אַף לֹא בְּצֵל עַצְמוֹ.

(לענין מעורבות המשורר במלחמה הזו)

אֲנִי, צַרְכָן שֶׁל אֳמָנוּת וּמִלְחָמָה וּסְפּוֹרְט

וּמְשׁוֹרֵר, יוֹצֵר,

יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב חַם לִפְנֵי מַקְלֵט הַטֶּלֶוִיזְיָה

וְלוֹגֵם מִגְּבִיעַ-הָעוֹלָם-בְּכַדּוּרֶגֶל

לְחִזּוּק הַלֵּב. אֶת הַכַּדּוּר

הַמִּתְגַּלְגֵּל עַל הַמִּגְרָשׁ אֲנִי בּוֹלֵעַ

עַל מְנַת לְהֵרָגַע

לִפְנֵי מַבָּט לַחֲדָשׁוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ:

עוֹד מְעַט יֻקְרַן הַיֶּלֶד

שֶׁפָּגְעָה בּוֹ פִּצְצַת-זַרְחָן

וְהוּא דּוֹמֶה מְאֹד לְפִתָּה אֲפוּיָה דַּק-דַּק. –

צִיּוּר חָזָק, צִיּוּר חָזָק, שֶׁלֹּא

אֲנִי יָצַרְתִּי אֶלָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר.

הַמְּפַקֵּד מְתַכְנֵן וְגוֹזֵר, הַלּוֹחֵם מְעַצֵּב,

הַצַּלָּם מִתְרַשֵּׁם וּמַקְרִין לָעוֹלָם.

הֲרֵי זֶה מַעְגָּל יְצִירָתִי מֻשְׁלָם,

וַאֲנִי שֶׁלֹּא יָצַרְתִּי דָּבָר ¹

הַמַּגִּיעַ לִקְצֵה קַרְסֻלָּיו

מַרְגִּישׁ מְיֻתָּר וְנִכְלָם,

כָּל-כָּךְ מָלֵא כְּלִמָּה

עַד כְּדֵי רָצוֹן לְהִקָּבֵר.

לִקְרַאת חֲצוֹת גַּם זֶה עוֹבֵר:

אֶפְשָׁר לִיצֹר דָּבָר אַחֵר.

בַּקַּיִץ הָזֶה אַמְּצִי אֵלֶיךָ אֶת גּוּפִי

וְסִלְחִי לִי אִם אָשִׁיב בִּנְהִימוֹת וְגִרְגּוּרִים

כְּפִי שֶׁהָיִיתִי עוֹלֵל לְאִמִּי

בִּהְיוֹתִי בֶּן קַיִץ יָמִים.

וּבַסְּתָו

אֵשֵׁב לִי בְּאַרְגַּז-הַחוֹל וַאֲשַׂחֵק

בְּמִשְׂחֲקֵי-אִיּוֹב: אֶקַּח לִי חֶרֶס, אֶתְגָּרֵד,

אֶצְעַק חָמָס, אָבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶל אֱלֹהִים

וַאֲנָשִׁים, עַל הָעַוְלוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמִי שֶׁנַּעֲשׂוּ

בַּקַּיִץ הַנּוֹרָא הַזֶּה.

• יֵשׁ לִי אֵלֶיךָ שְׁאֵלָה טוֹבָה

לְמַחֲשָׁבָה וְלִכְתִיבָה. זֶה כָּךְ:

הַיּוֹנָה יָצְאָה מֵהַתֵּבָה הַמּוּגַנָּה

וְיוֹנָה יָצָא אֶל הַנָּמֵל, לָלֶכֶת לְנִינְוֵה.

מָה בֵּינֵיהֶם, לְדַעְתְּךָ, מִלְּבַד הַשֵּׁם –

שְׁלִיחוּת-עַל-מַיִם? נַחְשׁוֹלִים? סִכּוּן עַצְמִי?

וְהַבְּדִידוּת! מָה דַּעְתְּךָ עַל הַבְּדִידוּת? תָּאֵר לְעַצְמְךָ

אוֹתָם בִּבְדִידוּתָם.

• וּרְבָבוֹת הָאֲנָשִׁים בַּמַּיִם הַגּוֹאִים

וְהַיְלָדִים הַנְּפוּחִים מִמַּיִם

עַל פִּסְגַּת הָאֲרָרָט?

הֵשַׁבְתִּי עַל שְׁאֵלָתְךָ בִּשְׁאֵלָה,

עָבַרְתִּי גַּם מִן הַמֻּפְשָׁט אֶל הַפָּשׁוּט,

הַהֲמוֹנִי – מַה לַּעֲשׂוֹת,

מִין יְהוּדִי כָּזֶה אֲנִי.

יוֹם אֶחָד יֹאחַז הָרַעַד

גַּם בַּמִּסְתַּגְּרִים, אַנְשֵׁי-הַפְּנִים, אֵלֶּה

הַמַּפְנִים אֶת גַּבֵּיהֶם וּמַשְׁתִּינִים

מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, נֶהֱנִים

מִקֶּשֶּׁת הַגְּוָנִים, כְּמוֹ אֳמָנִים.

גַּם הֵם בְּרֶגַע מְסֻיָּם, נַנִּיחַ בִּרְצוֹתָם

לִמְצֹא מָקוֹם נִסְתָּר לְצוֹאָתָם

יִתְבָּרֵר לָהֶם פִּתְאֹם, לְחֶרְדָּתָם,

שֶׁכָּל הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ-הַשְּׁפֵלָה כְּבָר חֲפוּרָה

וּכְבָר קוֹבְרִים גַּם בֶּהָרִים.

“בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת-צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים”.

צְאוּ וּרְאוּ עַד כַּמָּה אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ נְבוֹנִים מֵאִתָּנוּ.

מַה טּוֹב הָיָה לִישֹׁן

לְצַד שִׁיבַת-צִיּוֹן.

לִשְׁכַּב, נֹאמַר, עַל צֶלַע הַר

וּלְהַנִּיחַ לְרוּחוֹת הַבֹּקֶר לְלַטֵּף:

צַפְרִיר טְעוּן-בְּשָׂמִים

מִיַּעַר אֳרָנִים,

לַחֲלוֹם חֲלוֹם

שֶׁאֵין בּוֹ תֹּקֶף לְחֻקֵּי הַכֹּבֶד וְהַזְּמַן:

אֶפְשָׁר לִפֹּל מֵאִיגְרָא רָמָא לְבוֹר עָמֹק מְאֹד

וְלֹא לְהִפָּגַע

וּמַעֲשִׂים שֶׁכְּבָר נָפְלוּ נִתָּן לַהֲשִׁיבָם אָחוֹר,

קְשָׁרִים מְשֹׂרָגִים

כְּמוֹ פְּקַעוֹת חוֹנְקוֹת-גָּרוֹן

אֶפְשָׁר לְהַתִּירָם בְּלִי אַלֶכְּסַנְדֶּר וְחַרְבּוֹ

אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה קַלָּה.

אָמַר ר' יוֹחָנָן: "כֹּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק

הָיָה מִצְטַעֵר, וְכִי שִׁבְעִים שָׁנָה

מְנַמְנֵם בַּחֲלוֹם?"

בְּפֵרוּשׁ, ר' יוֹחָנָן.

אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל כְּמוֹ פֶּרַח בַּחַמָּה.

אֲבוֹתַי עָלוּ כְּרוּחַ סְעָרָה עַל הַחוֹלוֹת,

שָׁתְלוּ, נִכְּשׁוּ, נָטְעוּ, עָדְרוּ

וַאֲנִי בַּשֶּׁמֶשׁ, מַשֶּׁהוּ יָפֶה.

אַחִים שֶׁלִּי, רְצִינִיִּים כְּנִצּוֹלֵי שׁוֹאָה,

עֲשׂוּ לְבָתֵּיהֶם

וַאֲנִי אַחֲרֵי תַּעֲנוּגִים קְטַנִּים

בִּשְּׂדוֹת פְּרָגִים וַאֲפוּנִים.

וּבְכָל-זֹאת גַּם לִי חֵלֶק

יֵשׁ בָּאֲדָמָה הַזֹּאת, וְלֹא בִּזְכוּת אָבוֹת:

עֵינַי, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים (אוּלַי יוֹתֵר) שָׁנִים

עִצְּבוּ אֶת צוּרָתָן,

מוֹשְׁכוֹת אֶת אֲבָקָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.