עַכְשָׁו אֲדַבֵּר אֶל צִדֵּךְ הָאָפֵל,

אַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשִׁי בְּרַקָּתֵךְ וַאֲמַלֵּל

כְּאִלּוּ אֵין שׁוֹמֵעַ;

כְּאוֹהֵב הַגּוֹחֵן

עַל פָּנֶיהָ בִּשְׁנָתָהּ; כְּאָב הַבּוֹחֵן

פָּנִים שֶׁל בֵּן בְּדִמְמַת הַלֵּיל.

מָה אוֹמֵר לָךְ מְעִילִי

כְּשֶׁאַתְּ נִסְגֶּרֶת, יְחֵפָה, בָּאָרוֹן;

וּנְעָלַי הַגְּדוֹלוֹת —

שְׁתֵּי בְּאֵרוֹת שֶׁל אֲפֵלָה רָעָה?

מָה אוֹמְרִים לָךְ כִּיסַי הָרֵיקִים,

וּמִכְנָסַי הַנִּכְרָכִים עַל צַוָּארֵךְ?

אֲנִי יָכוֹל רַק לְנַחֵשׁ.

בִּכְיֵךְ הֶעָצוּר מְנַצֵּחַ

עַל קוֹלָבִים וְאַנְקוֹלִים.

פָּנַיִךְ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַחשֶׁךְ

כְּמוֹ חַמָּנִית חוֹלָה.

אֲנִי עוֹמֵד בַּחֶדֶר הַמּוּאָר

וּמַחֲרִישׁ, אַתְּ תִּצְטָרְכִי לָצֵאת

בְּמוֹ בִּכְיֵךְ, בְּמוֹ יָדַיִךְ,

כִּי הַמַּפְתֵּחַ הוּא בְּכִיסִי הָרֵיק.

בוסטון, 1970

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹרֶף

אַתְּ בּוֹכָה.

לֹא רַק הַיָּרֵחַ מוֹשֵׁל בָּךְ,

גַּם הָאֲדָמָה.

רַקָּתֵךְ הָאַחַת עַרְמוֹן

רַקָּתֵךְ הָאַחַת רִמּוֹן

עֵינֵךְ הָאַחַת עִנְבָּר

עֵינֵךְ הָאַחַת בָּרֶקֶת

שָׁדֵךְ הָאֶחָד מָלֵא

שָׁדֵךְ הָאֶחָד חָסֵר

יְרֵכֵךְ הָאַחַת אִשָּׁה

יְרֵכֵךְ הָאַחַת נַעֲרָה

מָה אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶן וּבָכֶן

וַאֲנִי רַק אֶחָד.

קוֹל אֶחָד אוֹמֵר:

תּוֹדָה, כֵּן, בְּבַקָּשָׁה.

וְהַשֵּׁנִי — מוֹדֶה בְּלִי בּוּשָׁה,

נוֹתֵן תּוֹדָה וּמְבַקֵּשׁ.

פֶּה אֶחָד, שֶׁל שַׁחֲרִית,

מְכַרְסֵם צְנִים עִם דְּבַשׁ.

וְהַשֵּׁנִי — נוֹשֵׁךְ אֶת הַלַּיְלָה,

נוֹשֵׂא בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו.

יָד אַחַת, כְּמַצְנֵחַ,

בְּרֹךְ שֶׁל הִסּוּס וְחֶמְלָה.

וְהַשְּׁנִיָּה — שְׁתוּקָה עַל הַמֹּתֶן,

קָשָׁה כְּגִיד.

מֵצַח אֶחָד

מוּאָר יְקָרוֹת, הִלָּה.

מֵצַח שֵׁנִי — אָרוּר,

חֲשׂוּךְ־אוֹר.

אֹזֶן אַחַת פְּקוּחָה

לְנִיעַ רוּחַ וְעִנְבָּל.

הַשְּׁנִיָּה —

אֲטוּמָה כְּגוֹלֵל.

גּוּף אֶחָד

קַשּׁוּב, חָכָם, גָּדוֹל.

גּוּף שֵׁנִי —

חָשׁוּב כְּמֵת.

מַרְאָה אַחַת מַסְבִּירָה,

מְאִירָה פָּנִים.

וְהַשְּׁנִיָּה — כְּבוּיָה

כְּמוֹ סִיד, כְּמוֹ סָדִין.

אֲחוֹתִי כַּלָּה:

הִפּוּךְ פָּנַי, הִפּוּךְ יָדַי,

מֵצַח אֶל מֵצַח, פָּנִים בְּאֶחָד

אֲנִי עוֹבֵר דַּרְכֵּךְ, יוֹצֵא,

וּמוֹצֵא אוֹתָךְ שׁוּב, מְחַכָּה.

פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי.

“מִי שָׁם?”

אַתְּ.

“בָּרוּךְ הַנִּמְצָא”.

בְּרוּכָה הַנִּמְצֵאת לִי, תָּמִיד,

לֹא דּוֹמָה, מְדֻמָּה,

פָּנַי, לֹא שֶׁלִּי, בַּמַּרְאָה.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לוֹ.

מֵרֹב שִׁמּוּשׁ בָּאוֹר וְגַם בַּחשֶׁךְ,

מֵרֹב לִטּוּשׁ

בַּשֶּׁמֶשׁ, נֵיאוֹן וְיָרֵחַ,

שׁוּלָיו הֶחֱלִידוּ, בְּרַק פָּנָיו עָמַם.

אַתְּ עוֹמֶדֶת לְמוּלוֹ,

אַתְּ מִתְקָרֶבֶת, מִסְתּוֹבֶבֶת, נוֹשֶׁמֶת

עַל עֵינָיו: “מַרְאָה, מַרְאָה…?”

לֹא שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב.

הוּא יוֹדֵעַ. יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ זוֹכֵר:

קֶשֶׁת בֶּעָנָן, בָּרָק שֶׁל קַיִץ, נְגֹהוֹת צָפוֹן,

כַּסְפִּית מִתַּחַת לַיְרֹקֶת.

אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהוּא עָיֵף.

הוּא צוֹלֵל, לְאַט, אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ,

וּמַפְנֶה לָךְ אֶת הַקַּרְקָעִית.

אָנָּא, אַל תִּלְטְשִׁי לוֹ עֵינַיִם.

הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁקֶט

וּסְלִיחָה.

1.

הוּא הִשְׁתַּנָּה.

הוּא חָמַק מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.

הוּא הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ

לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ.

הוּא פָּשַׁט בְּלֹא־עֵת, וְעַל כֵּן

הוּא צָעִיר מִדַּי, וְזָקֵן.

2.

הוּא לֹא יִתָּכֵן.

הוּא הִפְסִיק לְעַשֵּׁן.

הוּא מְחַיֵּךְ מִתּוֹךְ שֵׁנָה,

שׁוֹתֶה קָפֶה בְּלִי סֻכָּר.

הוּא עֵר וְיָשֵׁן.

הוּא מְעוֹרֵר בָּהֶם שִׂמְחָה וַחֲשָׁד

כְּמוֹ מַטְבֵּעַ חֲדָשָׁה מִדַּי.

3.

הוּא הִשְׁתַּנָּה.

הוּא חוֹשֵׁב שֶׁקּוֹמָתוֹ גָּבְהָה.

הוּא מְדַבֵּר אֶל הַמַּרְאָה

בְּגוּף רִאשׁוֹן.

הוּא מַרְאֶה לָהּ אֶת הַמַּסֵּכָה הַיְשָׁנָה

בְּגַאֲוָה:

כְּמוֹ תַּלְתַּלִּים שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנֵס.

4.

אֲוִיר אַחֵר

קוֹרֵן עַל עוֹר פָּנַי,

מַבָּט אַחֵר חוֹזֵר,

וּמְבָרֵךְ.

אֵלֶּה הֵם קְרוּאַיִךְ:

אוֹר וַאֲוִיר,

נוֹהֲרִים אֶל חֲדָרַי הַמְרֻוָּחִים,

מְשַׁנְּנִים דּוּמָם

שֶׁאַתְּ הֶחֱלַפְתְּ בִּי אֶת מַחֲזוֹר הַדָּם.

וַאֲנִי זוֹכֵר,

אֲנִי מֵאִיר לָהֶם פָּנִים

בְּאוֹר מָלֵא וּבְמִנְהָרוֹת שֶׁל תַּרְדֵּמָה.

אַל תָּשִׂימִי לֵב לַהִדְהוּד הֶעָמוּם:

יֵשׁ, כַּנִּרְאֶה, כַּמָּה כַּדּוּרִיּוֹת יְשָׁנוֹת

שֶׁמִּתְעַקְּשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.

1.

הַשֶּׁלֶג הָאוֹהֵב הַזֶּה

בָּא, וְכִסָּה עַל הַכֹּל:

עַל הָעֲקֵבוֹת שֶׁלִּחֲשׁוּ מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר,

עַל קוֹלוֹת הַפְּצִירָה בְּמַחְתֶּרֶת הַלַּיְלָה.

מֶה הָיָה הַשָּׁלָל?

קָשֶׁה לָדַעַת.

רַק לְאַחַר שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ פְּתִיתֵי הַשִּׂמְחָה

הַמְפַזְּזִים מִקִּיר אֶל קִיר,

מֵרִצְפָּה אֶל תִּקְרָה,

יִתְחַוֵּר לָנוּ מֶה חָסֵר.

מִזְּמַן לִזְמַן רַגְלֵינוּ נִגָּפוֹת,

אַךְ לֹא נוּכַל לְהִזָּהֵר.

שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים:

אֵלֶּה כְּלֵי־הַפְּרִיצָה שֶׁנָּטַשׁ חֲלוֹמֵךְ

בְּנוּסוֹ, מְבֹהָל, מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע.

2.

הַקּוֹסֵם הַגָּדוֹל, שֶׁעֵינָיו תַּרְשִׁישִׁים:

הַמְכַפֵּר, מַשְׁכִּיחַ בְּלָבָן,

וּמַזְכִּיר אֶת כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת;

רַב־מָג שֶׁל תַּהְפּוּכוֹת וָזֹךְ,

הָעוֹשֶׂה בְּלַהֲטֵי־הַכְּפוֹר;

שׁוֹלֵף צַמֶּרֶת־פִּטְדָה

וּמֵלִיט רְעָפִים שֶׁל לֶשֶׁם,

חוֹשֵׂף גִּבְעוֹת יָשְׁפֶה

וּמְצַעֵף כִּפּוֹת בָּרֶקֶת,

וּמִתּוֹךְ מִצְנֶפֶת מֶשִׁי לְבָנָה —

מַפְרִיחַ לַהֲקָה שֶׁל שֹׁהַם!

3.

בְּסוֹף הַהַצָּגָה נִדְלָק הָאוֹר.

לְאַט־לְאַט מִצְטַמְצְמִים הָאִישׁוֹנִים

וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

פְּלִיאָה: גַּם הִיא הָיְתָה יוֹנָה, בַּרְבּוּר וָשַׁחַף,

גַּם הוּא רָאָה אֶת כָּל צִבְעֵי הַחשֶׁן

בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הַסּוֹבֵב.

תָּבוֹא עָלֵינוּ בִּרְכַּת הַקּוֹסֵם.

אָמְנָם עֵינֵינוּ צָרוֹת, אֲבָל הֵן זוֹכְרוֹת

כִּי רָחֲבוּ בְּלַיְלָה שֶׁל שֶׁלֶג.

עֵינַיִם — סַכִּינִים,

פֶּה — צָמִיד אָדֹם,

אַף — גֶּזֶר, כַּמּוּבָן.

עָבַדְנוּ אוֹתוֹ יוֹם תָּמִים,

כִּרְכַּרְנוּ לְפָנָיו בְּלִי בּוּשָׁה.

וּבַלַּיְלָה, לְאוֹר יְצִיר־כַּפָּיו הַחִוַּרְיָן,

חוֹלַלְנוּ לְעֵינָיו בָּרָק,

לְשִׂפְתוֹתָיו אֶקְדָּח,

לְבֹהַק צֹאנוֹ הַנָּטוּשׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הוֹ, מֶלֶךְ הַלַּיְלָה הָאֶחָד,

בַּר־יוֹם רָם וְקַדְמוֹן,

אֵל הַשֶּׁלֶג!

יָדַעְנוּ שֶׁקִּצְּךָ מַפְצִיעַ.

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הַמֻּכּוֹת

אַתָּה הוֹפֵךְ לְזִכָּרוֹן.

הַצָּמִיד חוֹזֵר לָאָרוֹן,

הַגֶּזֶר וְהַסַּכִּינִים לַמִּטְבָּח,

הַיֶּלֶד לְגַן־חוֹבָה.

וַאֲנַחְנוּ, חִכֵּנוּ יָבֵשׁ מֵהַלֵּל,

עוֹמְדִים בְּגִנָּה מוּצֶפֶת שֶׁמֶשׁ

וּמְחַפְּשִׂים עֲקֵבוֹת לְבָנִים.