תל-אביב: דביר, תשל"ד 1974

מִסְכֵּן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת,

הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,

לַעֲשׂוֹת חַיִּים.

הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַשַּׁעַר נִנְעָל.

הוֹ, אֵיזוֹ צְעָקָה נוֹרָאָה.

הַאִם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים?

פִּתְחוּ, פִּתְחוּ,

מִישֶׁהוּ נִלְכַּד בַּשַּׁעַר.

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת הַצְּרִיחוֹת הַנִּחָרוֹת בִּגְרוֹנֵנוּ

שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת יַעַר הָאַנְטֶנּוֹת הַצּוֹמֵחַ מֵרֹאשֵׁנוּ

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַקְּרִיעָה הָעוֹלִים מִכָּל עֵבֶר

בֶּגֶד, נְיָר, סָדִין, שָׁמַיִם

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת עֵינֵי הַשָּׁכֵן נִדְרָכוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיס

שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת צִבְעֵי הַהַסְוָאָה שֶׁמִּתַּחַת לְעוֹר פָּנֵינוּ

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת רִשְׁתוֹת הַקֶּשֶׁר הַדְּלוּקוֹת בְּגוּפֵנוּ

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַמְצִיא צֹפֶן שֶׁל מְבֻגָּרִים

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר עַל —

פַּעֲמוֹן רָחוֹק (נָפַל)

אֹרֶן יָרֹק (נֶעְדַּר)

 עָנָן קָטָן (נִשְׁבָּה)

 קַן צִפּוֹר (נִפְצַע)

כָּאן הַמְפַקֵּד:

קַן־הַצִּפּוֹר נִשָּׂא עַל עָנָן קָטָן,

נָח בָּאֹרֶן הַיָּרֹק, לְקוֹל פַּעֲמוֹן רָחוֹק.

לַיְלָה טוֹב. סוֹף.

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

אָדָם הָרִאשׁוֹן

יוֹשֵׁב וְנוֹתֵן שֵׁמוֹת לַחַיּוֹת,

נְשִׁימָה לַמִּלִּים.

בְּבֹקֶר זֶה,

מֻקָּף חַיּוֹת, פְּרָחִים, שָׁמַיִם,

אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַחֲרִישׁ,

חָס עַל מְעַט הָאֲוִיר שֶׁנּוֹתַר לִי.

תְּרִיסָיו מוּגָפִים.

לִפְנֵי? אַחֲרֵי?

פָּנָיו נְעוּלִים.

צָהֳלַת יְלָדִים מֵרָחוֹק

מַמְרִיאָה, נוֹסֶקֶת,

שָׂרֶטֶת גִּיר עַל לוּחַ הַשָּׁמַיִם,

רְעִידַת שְׁמָשׁוֹת.

הוּא מְכַסֶּה אֶת הַקּוֹלוֹת בְּסָדִין

אֲבָל שְׁעוֹן הַחוֹל הוֹלֵם בִּגְרוֹנוֹ,

גַּרְגֵּר, גַּרְגֵּר,

פְּצָצוֹת מַחֲרִישׁוֹת שֶׁל זְמַן.

1.

עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי.

עוֹד יוֹם.

עוֹד יוֹם.

עֵינַי כָּלוֹת הַיּוֹם

לַזָּעִיר שֶׁבַּיְצוּרִים,

לִתְנוּעוֹת בִּלְתִּי נִרְאוֹת שֶׁל מַיִם,

לַחֲדָרִים הַפְּנִימִים.

לִרְאוֹת אֶת פְּעִימַת לִבּוֹ שֶׁל גָּבִישׁ פִּתְאֹמִי,

אֶת הַבּוּעָה הָרִאשׁוֹנָה עַל סַף הָרְתִיחָה.

לְהִכָּנֵס אֶל עֵין הַשַּׁחֲרוּר

בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג.

לִשְׁמֹעַ אֶת הַגֶּפֶן מַחֲוִירָה

בְּלֵיל חֶשְׁוָן,

לֵיל מַרְחֶשְׁוָן.

עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי,

עוֹד לֹא.

עוֹד יוֹם.

בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג

לֹא נָע דָּבָר זוּלַת

עֵין הַשַּׁחֲרוּר

 ואלאס סטיבנס

2.

מָעוֹז

תּוֹתָח

נַגְמָשׁ

מוֹקֵשׁ

אֵם אָב

יָתוֹם

אַלְמָנָה

אֻגְדָּה

גָּדָה

קַשְׁלָט

מַחָט

מָעוֹז

אַלְמָנָה

חֶרְמֵשׁ

אָב

נַגְמָשׁ

חַפָּק

מִתְחָם

חַתָּם

3.

הֱיֵה לָנוּ לְפֶה

פָּעוּר, נַעַל קְשַׁת־יוֹם, קָנֶה נוֹשֵׁם.

הֱיֵה לָנוּ לְיָד

סוֹפֶקֶת, כַּף, מַפַּת קַוִּים, כְּתָב.

הֱיֵה לָנוּ לְעַיִן

רוֹאָה.

הֱיֵה לָנוּ לְאֹזֶן

שׁוֹמַעַת, רֶגֶל הוֹלֶכֶת, רַקַּת רִמּוֹן.

הֱיֵה.

4.

בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת

יָשַׁבְתִּי בְּחֶדֶר מְמֻזַּג־אֲוִיר

וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה

בַּיָּם, בַּיַּבָּשָׁה וּבָאֲוִיר.

יָשַׁבְתִּי בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,

קָרוֹב אֶל מְקוֹרוֹת יוֹדְעֵי דָּבָר.

רַק מֵעֵינֵי הַיּוֹרְדִים וְעוֹלִים

נִחַשְׁתִּי אִם יוֹם, אִם לַיְלָה.

הִכַּרְתִּי אֶת כָּל שְׁמוֹת הַצֹּפֶן.

מָשָׁל לְאָדָם הַחַי בְּמָשָׁל

וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַנִּמְשָׁל.

נוֹתְרָה לִי רַק הַשְּׁנִינָה.

5.

זוֹהִי הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר:

אָמַרְתִּי לְפָּנַי —

הִשָּׁאֲרוּ אִתִּי.

אֲבָל הֵם רָחֲבוּ לְפֶתַע,

כְּמוֹ אֲגַם מֻכֵּה סַלְעֵי שָׁמַיִם,

וְלֹא חָזְרוּ אֵלַי.

אָמַרְתִּי לַחֲלוֹמַי —

לָכֶם מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

אֲבָל הֵם פָּרְצוּ, הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים,

אֶל תְּחוּם יוֹמִי.

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח, הַשֶּׁמֶשׁ בָּא,

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.

אָמַרְתִּי לִשְׁמִי —

דְּבַק בִּי.

הֶחֱזַקְתִּי תַּצְלוּם חָתוּם בְּכִיסִי,

מִשְׁמַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלִי הֶרֶף.

כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מִדַּי.

הִתְנַצַּלְתִּי אֶת פָּנַי, אֶת יוֹמִי וּשְׁמִי.

זֹאת הָיְתָה הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר.

6.

נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי כֻּלָּנוּ נֶחֱנָקִים בָּעוֹר הַיָּשָׁן שֶׁלָּנוּ.

נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי עֵינֵי הֶחָלָב מִתְקַשּׁוֹת בְּמִצְחֵנו,

כִּי הַיָּדָיִם הַיְשָׁנוֹת כִּצְבָת חֲלוּדָה,

הַפֶּה הַיָּשֵׁן כְּנַעַל בַּמִּדְבָּר,

הַלָּשׁוֹן הַיְשָׁנָה כְּמַפְתֵּחַ נַעֲוֶה,

הָאֶרֶס הַיָּשָׁן חוֹמֵר בְּרֵאוֹתֵינוּ.

נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי יַחֲזִיר לָנוּ אֶת תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה,

קַיִץ וְאָבִיב, וְחֹרֶף וּסְתָו

וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.

נָחָשׁ, נָחָשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן…

 משנת הזוהר

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁיִּהְיֶה בִּי הַכֹּחַ לְהַאֲמִין

שֶׁמַּה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת.

אוקטובר-דצמבר 1973

אֲנִי הַיּוֹם מְאֹד חָשֵׁק וְתָאֵב

לְהִכָּנֵס חֲדָרִים הַפְּנִימִים

שיר תימני

לג’ודי

לְמִן הַבֹּקֶר, אֲנִי מְצַפֶּה לְבוֹאֵךְ.

אַתְּ מוֹפִיעָה, אַחַת,

כְּכָל הָאָדָם.

אֲנִי שָׂם לֵב אֶל צֶבַע מְעִילֵךְ:

הַכָּחֹל הַזֶּה, אֲנִי יוֹדֵעַ,

יִפְקֹד אוֹתִי בְּאַחַד הַיָּמִים.

רֹאשֵׁךְ מַגִּיעַ עַד כְּתֵפַי.

כָּךְ הָיָה תָּמִיד; עוֹד יֵשׁ סִימָן,

חִוֵּר כְּסִיד,

בְּעֶצֶם־הַצַּוָּאר שֶׁלִּי.

פִּתְאֹם, בְּנוּחַ יָדִי עַל צַוָּארֵךְ,

אַתְּ הוֹפֶכֶת לְאַלְפֵי־רְבָבָה.

זִקִּית־הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ הַפּוֹזְלוֹת

וְצוֹנַחַת, אֵין־אוֹנִים וְעֵירֻמָּה.

שְׂעָרֵךְ סוֹגֵר עָלַי

בַּאֲשָׁדִים שֶׁל דּוּמִיָּה וָלַיְלָה,

אַלְפֵי יָדַיִם וְרִבּוֹא שְׁמוּרוֹת —

אַתְּ נִגֶּרֶת בִּי, עוֹבֶרֶת וְנוֹהֶרֶת

אֲשָׁדַיִם.

אֲנִי עוֹמֵד כְּעָנִי בַּפֶּתַח:

מְקַלֵּל אֶת מִעוּט אֲבָרַי,

נוֹאָשׁ מִמִּנְיַן אֶצְבְּעוֹתַי,

קָץ בְּמִצְחִי הַצַּר,

בִּשְׂפָתַי הַדַּלּוֹת,

מִתְפַּלֵּל לַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן צוֹפֶרֶת הָרַכֶּבֶת,

מְגִיחָה.

חֲלַל הַתַּחֲנָה הָעֲזוּבָה עוֹלֶה כְּאֵד.

שְׁחָפִים חָגִים בַּמִּטְבָּח

וַחֲדַר־הַשֵּׁנָה מְפַכֶּה אֶת הָרָצִיף.

זְקֵנִים טוֹבֵי לֵב

מְחַיְּכִים אֵלֵינוּ מֵחֲדַר־הַיְלָדִים.

אֵלִי, קוֹרֵא גּוּפִי,

אָנָה מִפָּנַיִךְ,

וְאָנָה מִפְּנֵיהֶם,

וַאֲנִי —

רֶגַע שֶׁל אֵשׁ, וְרֶגַע שֶׁל רוּחַ,

רֶגַע שֶׁל אִישׁ, וְרֶגַע שֶׁל אִשָּׁה,

וּמַיִם, מַיִם,

רֶגַע שֶׁל חֶנֶק, וְרֶגַע שֶׁל זִימִים —

אָנָה אֲנִי בָּא לְלֹא שֵׁם?

מוֹפִיעַ הַשָּׁלִיחַ

(גַּז, חָלָב, חַשְׁמַל)

שֶׁעֵינָיו מַרְתִּיקוֹת כִּמְחוֹגֵי שָׁעוֹן.

בְּבֶהָלָה נוֹרָאָה

כֻּלְּכֶן מִתְכַּנְּסוֹת שׁוּב בְּגוּפֵךְ,

מִתְחַבְּאוֹת בְּעִמְקֵי הַמְּעִיל הַכָּחֹל.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ, לֹא בְּלִי הֲקַלָּה,

כֵּיצַד הַשַּׁחַף הָאַחֲרוֹן נֶחְבָּט

בִּמְנוּסָתוֹ מִן הַמִּטְבָּח.

לְפִי שָׁעָה,

לְפִי שֶׁאָנוּ רַק בָּשָׂר, רַק דָּם,

הִגַּעְנוּ אֶל הַסּוֹף.

אַתְּ יוֹצֵאת מִלְּפָנַי, אַחַת,

כְּכָל הָאָדָם.