ט. כרמי

הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר

מאת

ט. כרמי


הַיּוֹם פּוֹנֶה

מאת

ט. כרמי

הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַשַּׁעַר נִנְעָל.

הוֹ, אֵיזוֹ צְעָקָה נוֹרָאָה.

הַאִם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים?

פִּתְחוּ, פִּתְחוּ,

מִישֶׁהוּ נִלְכַּד בַּשַּׁעַר.



פְּקֻדַּת יוֹם

מאת

ט. כרמי

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!


שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת הַצְּרִיחוֹת הַנִּחָרוֹת בִּגְרוֹנֵנוּ

שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת יַעַר הָאַנְטֶנּוֹת הַצּוֹמֵחַ מֵרֹאשֵׁנוּ

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַקְּרִיעָה הָעוֹלִים מִכָּל עֵבֶר

בֶּגֶד, נְיָר, סָדִין, שָׁמַיִם

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת עֵינֵי הַשָּׁכֵן נִדְרָכוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיס

שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת צִבְעֵי הַהַסְוָאָה שֶׁמִּתַּחַת לְעוֹר פָּנֵינוּ

שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת רִשְׁתוֹת הַקֶּשֶׁר הַדְּלוּקוֹת בְּגוּפֵנוּ


אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַמְצִיא צֹפֶן שֶׁל מְבֻגָּרִים

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר עַל —

פַּעֲמוֹן רָחוֹק (נָפַל)

אֹרֶן יָרֹק (נֶעְדַּר)

 עָנָן קָטָן (נִשְׁבָּה)

 קַן צִפּוֹר (נִפְצַע)


כָּאן הַמְפַקֵּד:

קַן־הַצִּפּוֹר נִשָּׂא עַל עָנָן קָטָן,

נָח בָּאֹרֶן הַיָּרֹק, לְקוֹל פַּעֲמוֹן רָחוֹק.

לַיְלָה טוֹב. סוֹף.


לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!



זֵכֶר פִּתְאֹמִי

מאת

ט. כרמי

אָדָם הָרִאשׁוֹן

יוֹשֵׁב וְנוֹתֵן שֵׁמוֹת לַחַיּוֹת,

נְשִׁימָה לַמִּלִּים.


בְּבֹקֶר זֶה,

מֻקָּף חַיּוֹת, פְּרָחִים, שָׁמַיִם,

אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַחֲרִישׁ,

חָס עַל מְעַט הָאֲוִיר שֶׁנּוֹתַר לִי.



תְּרִיסָיו מוּגָפִים

מאת

ט. כרמי

תְּרִיסָיו מוּגָפִים.

לִפְנֵי? אַחֲרֵי?

פָּנָיו נְעוּלִים.


צָהֳלַת יְלָדִים מֵרָחוֹק

מַמְרִיאָה, נוֹסֶקֶת,

שָׂרֶטֶת גִּיר עַל לוּחַ הַשָּׁמַיִם,

רְעִידַת שְׁמָשׁוֹת.


הוּא מְכַסֶּה אֶת הַקּוֹלוֹת בְּסָדִין

אֲבָל שְׁעוֹן הַחוֹל הוֹלֵם בִּגְרוֹנוֹ,

גַּרְגֵּר, גַּרְגֵּר,

פְּצָצוֹת מַחֲרִישׁוֹת שֶׁל זְמַן.



אֲנָטוֹמְיָה שֶׁל מִלְחָמָה

מאת

ט. כרמי

1.

עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי.

עוֹד יוֹם.

עוֹד יוֹם.


עֵינַי כָּלוֹת הַיּוֹם

לַזָּעִיר שֶׁבַּיְצוּרִים,

לִתְנוּעוֹת בִּלְתִּי נִרְאוֹת שֶׁל מַיִם,

לַחֲדָרִים הַפְּנִימִים.

לִרְאוֹת אֶת פְּעִימַת לִבּוֹ שֶׁל גָּבִישׁ פִּתְאֹמִי,

אֶת הַבּוּעָה הָרִאשׁוֹנָה עַל סַף הָרְתִיחָה.

לְהִכָּנֵס אֶל עֵין הַשַּׁחֲרוּר

בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג.

לִשְׁמֹעַ אֶת הַגֶּפֶן מַחֲוִירָה

בְּלֵיל חֶשְׁוָן,

לֵיל מַרְחֶשְׁוָן.


עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי,

עוֹד לֹא.

עוֹד יוֹם.


בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג

לֹא נָע דָּבָר זוּלַת

עֵין הַשַּׁחֲרוּר

 ואלאס סטיבנס

2.

מָעוֹז

תּוֹתָח

נַגְמָשׁ

מוֹקֵשׁ

אֵם אָב

יָתוֹם

אַלְמָנָה

אֻגְדָּה

גָּדָה

קַשְׁלָט

מַחָט

מָעוֹז

אַלְמָנָה

חֶרְמֵשׁ

אָב

נַגְמָשׁ

חַפָּק

מִתְחָם

חַתָּם


3.

הֱיֵה לָנוּ לְפֶה

פָּעוּר, נַעַל קְשַׁת־יוֹם, קָנֶה נוֹשֵׁם.


הֱיֵה לָנוּ לְיָד

סוֹפֶקֶת, כַּף, מַפַּת קַוִּים, כְּתָב.


הֱיֵה לָנוּ לְעַיִן

רוֹאָה.


הֱיֵה לָנוּ לְאֹזֶן

שׁוֹמַעַת, רֶגֶל הוֹלֶכֶת, רַקַּת רִמּוֹן.


הֱיֵה.


4.

בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת

יָשַׁבְתִּי בְּחֶדֶר מְמֻזַּג־אֲוִיר

וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה

בַּיָּם, בַּיַּבָּשָׁה וּבָאֲוִיר.


יָשַׁבְתִּי בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,

קָרוֹב אֶל מְקוֹרוֹת יוֹדְעֵי דָּבָר.

רַק מֵעֵינֵי הַיּוֹרְדִים וְעוֹלִים

נִחַשְׁתִּי אִם יוֹם, אִם לַיְלָה.


הִכַּרְתִּי אֶת כָּל שְׁמוֹת הַצֹּפֶן.

מָשָׁל לְאָדָם הַחַי בְּמָשָׁל

וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַנִּמְשָׁל.

נוֹתְרָה לִי רַק הַשְּׁנִינָה.


5.

זוֹהִי הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר:


אָמַרְתִּי לְפָּנַי —

הִשָּׁאֲרוּ אִתִּי.

אֲבָל הֵם רָחֲבוּ לְפֶתַע,

כְּמוֹ אֲגַם מֻכֵּה סַלְעֵי שָׁמַיִם,

וְלֹא חָזְרוּ אֵלַי.


אָמַרְתִּי לַחֲלוֹמַי —

לָכֶם מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

אֲבָל הֵם פָּרְצוּ, הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים,

אֶל תְּחוּם יוֹמִי.

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח, הַשֶּׁמֶשׁ בָּא,

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.


אָמַרְתִּי לִשְׁמִי —

דְּבַק בִּי.

הֶחֱזַקְתִּי תַּצְלוּם חָתוּם בְּכִיסִי,

מִשְׁמַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלִי הֶרֶף.

כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מִדַּי.


הִתְנַצַּלְתִּי אֶת פָּנַי, אֶת יוֹמִי וּשְׁמִי.


זֹאת הָיְתָה הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר.


6.

נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי כֻּלָּנוּ נֶחֱנָקִים בָּעוֹר הַיָּשָׁן שֶׁלָּנוּ.


נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי עֵינֵי הֶחָלָב מִתְקַשּׁוֹת בְּמִצְחֵנו,


כִּי הַיָּדָיִם הַיְשָׁנוֹת כִּצְבָת חֲלוּדָה,

הַפֶּה הַיָּשֵׁן כְּנַעַל בַּמִּדְבָּר,

הַלָּשׁוֹן הַיְשָׁנָה כְּמַפְתֵּחַ נַעֲוֶה,

הָאֶרֶס הַיָּשָׁן חוֹמֵר בְּרֵאוֹתֵינוּ.


נָחָשׁ, נָחָשׁ,

לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן

כִּי יַחֲזִיר לָנוּ אֶת תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה,

קַיִץ וְאָבִיב, וְחֹרֶף וּסְתָו


וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.


נָחָשׁ, נָחָשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן…

 משנת הזוהר



מַה שֶּׁקָּרָה –

מאת

ט. כרמי

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁיִּהְיֶה בִּי הַכֹּחַ לְהַאֲמִין

שֶׁמַּה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת.


אוקטובר-דצמבר 1973


אֲנִי הַיּוֹם מְאֹד חָשֵׁק וְתָאֵב

לְהִכָּנֵס חֲדָרִים הַפְּנִימִים

שיר תימני

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

מאת

ט. כרמי


מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

מאת

ט. כרמי

לג’ודי


לְמִן הַבֹּקֶר, אֲנִי מְצַפֶּה לְבוֹאֵךְ.

אַתְּ מוֹפִיעָה, אַחַת,

כְּכָל הָאָדָם.

אֲנִי שָׂם לֵב אֶל צֶבַע מְעִילֵךְ:

הַכָּחֹל הַזֶּה, אֲנִי יוֹדֵעַ,

יִפְקֹד אוֹתִי בְּאַחַד הַיָּמִים.

רֹאשֵׁךְ מַגִּיעַ עַד כְּתֵפַי.

כָּךְ הָיָה תָּמִיד; עוֹד יֵשׁ סִימָן,

חִוֵּר כְּסִיד,

בְּעֶצֶם־הַצַּוָּאר שֶׁלִּי.


פִּתְאֹם, בְּנוּחַ יָדִי עַל צַוָּארֵךְ,

אַתְּ הוֹפֶכֶת לְאַלְפֵי־רְבָבָה.

זִקִּית־הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ הַפּוֹזְלוֹת

וְצוֹנַחַת, אֵין־אוֹנִים וְעֵירֻמָּה.

שְׂעָרֵךְ סוֹגֵר עָלַי

בַּאֲשָׁדִים שֶׁל דּוּמִיָּה וָלַיְלָה,

אַלְפֵי יָדַיִם וְרִבּוֹא שְׁמוּרוֹת —

אַתְּ נִגֶּרֶת בִּי, עוֹבֶרֶת וְנוֹהֶרֶת

אֲשָׁדַיִם.


אֲנִי עוֹמֵד כְּעָנִי בַּפֶּתַח:

מְקַלֵּל אֶת מִעוּט אֲבָרַי,

נוֹאָשׁ מִמִּנְיַן אֶצְבְּעוֹתַי,

קָץ בְּמִצְחִי הַצַּר,

בִּשְׂפָתַי הַדַּלּוֹת,

מִתְפַּלֵּל לַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן צוֹפֶרֶת הָרַכֶּבֶת,

מְגִיחָה.

חֲלַל הַתַּחֲנָה הָעֲזוּבָה עוֹלֶה כְּאֵד.

שְׁחָפִים חָגִים בַּמִּטְבָּח

וַחֲדַר־הַשֵּׁנָה מְפַכֶּה אֶת הָרָצִיף.

זְקֵנִים טוֹבֵי לֵב

מְחַיְּכִים אֵלֵינוּ מֵחֲדַר־הַיְלָדִים.


אֵלִי, קוֹרֵא גּוּפִי,

אָנָה מִפָּנַיִךְ,

וְאָנָה מִפְּנֵיהֶם,

וַאֲנִי —

רֶגַע שֶׁל אֵשׁ, וְרֶגַע שֶׁל רוּחַ,

רֶגַע שֶׁל אִישׁ, וְרֶגַע שֶׁל אִשָּׁה,

וּמַיִם, מַיִם,

רֶגַע שֶׁל חֶנֶק, וְרֶגַע שֶׁל זִימִים —

אָנָה אֲנִי בָּא לְלֹא שֵׁם?


מוֹפִיעַ הַשָּׁלִיחַ

(גַּז, חָלָב, חַשְׁמַל)

שֶׁעֵינָיו מַרְתִּיקוֹת כִּמְחוֹגֵי שָׁעוֹן.

בְּבֶהָלָה נוֹרָאָה

כֻּלְּכֶן מִתְכַּנְּסוֹת שׁוּב בְּגוּפֵךְ,

מִתְחַבְּאוֹת בְּעִמְקֵי הַמְּעִיל הַכָּחֹל.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ, לֹא בְּלִי הֲקַלָּה,

כֵּיצַד הַשַּׁחַף הָאַחֲרוֹן נֶחְבָּט

בִּמְנוּסָתוֹ מִן הַמִּטְבָּח.


לְפִי שָׁעָה,

לְפִי שֶׁאָנוּ רַק בָּשָׂר, רַק דָּם,

הִגַּעְנוּ אֶל הַסּוֹף.

אַתְּ יוֹצֵאת מִלְּפָנַי, אַחַת,

כְּכָל הָאָדָם.

חץ

מאת

ט. כרמי


חֵץ

מאת

ט. כרמי


עַל כָּרְחוֹ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר

וּמֻתָּז.

בְּהַבְקִיעוֹ אֶת הָאֲוִיר

מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַבַּז וְהַשַּׁחַף.

עַד מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ

זוֹכֵר אֶת הַקֶּשֶׁת,

אֶת הַיָּד הַדּוֹרֶכֶת.

מִשָּׁם וְאֵילָךְ

שַׁיָּךְ רַק לְסוֹפוֹ:

לַלֵּב הֶעָגֹל שֶׁבּוֹ יִנָּעֵץ

וְיִרְעַד.



אַנְפִּין

מאת

ט. כרמי

זִכָּרוֹן אַחֲרוֹן:

רִיצָה תְּזָזִית אֶל מוּל הָרְחוֹב הַמָּתוּן,

מֵצַח לָבָן נִמְחָץ בָּאֲוִיר,

מָתְנֵי נַעֲרָה.


אֲנִי עוֹמֵד מֵאָחוֹר, כָּרָגִיל, מִסְתַּכֵּל:

פִּתְאֹם אַתְּ מִתְאַדָּה

בֵּין עוֹבְרִים וְשָׁבִים,

פִּתְאֹם נוֹהֶרֶת בְּעִקּוּל מִתְרַחֵק,

שְׂעָרֵךְ גִּצִּים וָקֶצֶף,

נְהָרָה זְעִירָה,

לֹא מוּבֶנֶת.


וַאֲנִי מְחַכֶּה לָךְ בִּקְצֵה הָרְחוֹב,

מִלְּפָנִים:

מְקַבֵּל אֶת מִצְחֵךְ הַמֻּכֶּה,

מְאַחֶה אֶת קִרְעֵי נְשִׁימוֹתַיִךְ,

מַנִּיחַ אֶת כַּפּוֹת יָדַי עַל תֹּף לִבֵּךְ

וְאוֹמֵר לָךְ,


דַּי,

הֲלֹא אֲנַחְנוּ שׁוּב בְּגֹדֶל טִבְעִי.



רָצִיף מס' 8

מאת

ט. כרמי

1.

לְהַבְהֵב אֶת שְׂעָרֵךְ

לִלְהֹב סְבִיב פָּנַיִךְ


לְהָאִיר אֶת יָדֵךְ

וְלִרְאוֹת בַּעֲדָהּ


לִהְיוֹת מֵעֲבָרַיִךְ

בְּעֵת אַחַת וּבְעוֹנָה אַחַת


לַעֲצֹם אֶת מִצְחִי

בְּנוּמַת מִצְחֵךְ הַחַם


לְהַשְׁאִיר אֶת קוֹנְכִיּוֹת יָדַי

עַל שָׁדַיִךְ


אֶת חוֹתַם נְשִׁימָתִי

עַל לֹבֶן לֶחְיֵךְ


וְלִרְאוֹת בָּךְ תָּמִיד

אֶת הֱיוֹתִי


אֶת פְּנִים פָּנַי

וְכֹבֶד רֹאשִׁי.


2.

אָדָם מִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר

רוֹאֶה אֶת דְּיוֹקְנוֹ בַּכַּר

חֻמּוֹ בַּסָּדִין הַכָּחֹל

חֲלוֹמוֹ כֶּעָנָן בַּחֶדֶר.


3.

לְהַמְשִׁיךְ בָּךְ

גַּם לְאַחַר שֶׁאַגִּיעַ

הַרְחֵק מִמֵּךְ


כְּגַלְגַּל חַמָּה

בְּעַיִן עֲצוּמָה

כְּרַכֶּבֶת חוֹנָה

סוֹבֶבֶת בָּעוֹרְקִים


לְהַמְשִׁיךְ בָּךְ

גַּם לְאַחַר שֶׁתֵּעָצֵר

הָאֲדָמָה.


4.

מַצְּבוֹת־אֶבֶן אֲפֹרוֹת בַּגֶּשֶׁם

דֶּשֶׁא יָרֹק

כּוּשִׁיָּה רָמַת מֵצַח


לָבְנֵךְ נִמְשָׁח עַל־פְּנֵי־כֹּל

כְּצָעִיף עַל פְּנֵי הַחשֶׁן.


5.

בַּדּוּמִיָּה הָעַלְקוֹלִית הַזֹּאת

אֲנִי חַיָּב לְשַׁנֵּן

מֵעָפָר

מֵעָפָר

כִּי הַנּוֹפִים חוֹלְפִים עַל פְּנֵי הַחֶדֶר

הַוִּילוֹנוֹת נִפְרָשִׂים כַּעֲנָנִים

הַחַלּוֹנוֹת מְשֻׁבָּצִים

שֶׁמֶשׁ

וְלַיְלָה

וְלָנוּ אֵין מִשְׁקָל וְאֵין מִתְאָר

מִתְעוֹפְפִים עַל עָמְדֵנוּ

כְּאֵשׁ מָשְׁזָר.


6.

כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חוֹבְרִים יַחַד

עוֹלָה הֶמְיַת הַמְּחוֹגִים

מִלֵּב הָאֲדָמָה


רַק אַחַר כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִזָּכֵר

כִּי הַזִּכָּרוֹן נִמְחָה

כִּי הֶחָלָל כִּסָּה עָלֵינוּ בְּגַלָּיו

וְנָשַׁמְנוּ בְּגוּפֵנוּ כְּדָגִים


רַק אַחַר כָּךְ נִרְעָד הַגּוּף

לְזֵכֶר אָבְדָנוֹ

וְהַדָּם שֶׁחָזַר מְרַחְרֵחַ

בְּכָל פִּנּוֹת בֵּיתוֹ


אֲנִי חַי

וְנוֹשֵׂא אֶת עַצְמֵךְ.


7.

נֹאמַר, כְּעֻבָּר:

נוֹשֵׁם אֲוִיר כָּפוּל

רוֹאֶה אֶת הָאוֹר

וְאֶת תְּאוֹמוֹ הָאָפֵל

בָּהִיר כְּנָהָר

עָלוּם כְּשֹׁרֶשׁ.


נֹאמַר, בְּרַחֲמִים רַבִּים:

טוֹבֶלֶת בַּנָּהָר

לְמַעַן אֶטַּהֵר

מְחוֹלֶלֶת לְאַט

שֶׁלֹּא אֶסְתַּחְרֵר

מְשַׁדֶּלֶת אֶת הָאֵשׁ

שֶׁתִּשָּׁאֵר בָּאָח.


8.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ

בַּמַּרְאָה שֶׁל כַּף יָדִי


וְאַתְּ אוֹתִי

כְּשֶׁהָרוּחַ מְלַבָּה אֶת שְׂעָרֵךְ


בָּשָׂר אֶחָד?

הוֹ, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה


אוֹמֵר, אֲנִי,

בַּחֲדַר־מַרְאוֹתַיִךְ


רוֹאֶה, מָה הַשָּׁעָה,

בְּשֹׁרֶשׁ יָדֵךְ


לֹא עָגִיל בְּאָזְנַיִךְ

לֹא עֲנָק לְצַוָּארֵךְ


חֲלַל הַתֹּף עַצְמוֹ

פְּנִים הַפְּעִימָה הַלְּבָנָה


בַּמָּקוֹם שֶׁכָּל הַמִּלִּים

טוֹבְלוֹת בַּנָּהָר שֶׁל שְׁמֵךְ.



מִשָּׁם וְאֵילָךְ

מאת

ט. כרמי

הָאֲדָמָה כְּבָר הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי.

בְּהֵחָלְצִי מִתְּחוּם הַדּוּמִיָּה שֶׁלָּךְ,

אֵשׁ מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנַי בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן.

אֲנִי אוֹצֵר בְּיָדַי כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת:

מַשָּׁב שֶׁל שֵׂעָר עַל מִצְחֵךְ,

הִלַּת כָּתֵף אֶל מוּל הָאָח,

הֶבֶל פִּיךְ אֶת סַף שְׂפָתַי.

לֹא הַרְבֵּה.

אֲבָל עַכְשָׁו נָכוֹנוּ לִי

שָׁנִים שֶׁל מֶחְקָר וּפִעְנוּחַ.

לֹא בְּכָל יוֹם צוֹמְחוֹת לָאָדָם

כְּנָפַיִם שֶׁל אֵשׁ וָמַיִם.



דּוֹמְמִים

מאת

ט. כרמי

1.

הַמַּדְרֵגוֹת עָלוּ וְיָרְדוּ כָּל הַלַּיְלָה.

חָשַׁבְתִּי שֶׁאַחַת תַּחֲמֹק אֵלַי בַּסֵּתֶר —

אֲבָל לֹא.

הֵן עָלוּ וְיָרְדוּ,

וַאֲנִי, כְּמוֹ פַּרְעֹה כְּחֹל־רִיסִים,

הִסְתַּכַּלְתִּי בַּתִּקְרָה הַלְּבָנָה

שֶׁלֹּא נִפְתְּחָה וְלֹא זָזָה.


2.

כְּשֶׁהַלְּבָנָה חֲסֵרָה,

אֲנִי מִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.

עוֹד אֶרְקֹד כְּנֶגְדָּהּ.

כְּשֶׁאַתְּ חֲסֵרָה,

אֲנִי מִתְמַלֵּא אֵימָה־חֲשֵׁכָה.

שׁוֹק וְיָרֵךְ, שׁוֹק וְיָרֵךְ

יִדְּמוּ כָּאָבֶן.



תְּפִלָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה

מאת

ט. כרמי

1.

נֶעֱרָכִים לַגֵּאוּת: נוֹשְׁמִים

הַשְׁקֵט, בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

לֹא לְהֵרָאוֹת,

לֹא לְהַרְתִּיעַ אֶת הַגַּל הָרִאשׁוֹן,

הַשּׁוֹאֵל;

לֹא לְהָנִיעַ יָדַיִם רְדוּמוֹת,

מֵצַח אֱמוּנִים;

גַּם אִם יִתְמַהְמַהּ,

הוּא יָבוֹא וְיִמְחֹק מֵעָלֵינוּ

אֶת כָּל הָעֲקֵבוֹת

עַד שֶׁנִּרְאֶה אֶת מִבְנֵה גּוּפֵנוּ

בְּקַרְנֵי X וּבְקַרְנֵי יָרֵחַ.


2.

אֹזֶן אֶל אֹזֶן שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ

יָם שֶׁיּוֹתִיר אוֹתָנוּ

קַשּׁוּבִים עַל הַחוֹף,

שַׁחֲרִיִּים,

מְשַׁנְּנִים אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ

וְאֶת זֵכֶר הַגֵּאוּת שֶׁתָּבוֹא.



שִׁירִים קְצָרִים עַל הָרֶכֶס

מאת

ט. כרמי

1.

נִהְיִים לְאֶחָד, לְאַט,

מַבִּיטִים אֶל הָרֵי מוֹאָב.

לֹא עָלַיִךְ, לֹא עָלַי,

אֶל הֶהָרִים.

מַבָּט דָּמוּם,

נוֹשֵׁם, שֶׁל צָהֳרַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ מַלְחִימָה אוֹתָנוּ

וְאַחַר כָּךְ תִּצְרֹב

שָׁעָה

מָקוֹם

וְתַאֲרִיךְ

בַּמֵּצַח אוֹ בַּמֹּתֶן.


2.

לֶחִי עַל רֹאשׁ

זְרוֹעַ עַל עֹרֶף

מֹתֶן אֶל מֹתֶן

קַרְסֹל אֶל קַרְסֹל

יָד שֶׁל צֵל

הוֹלֶכֶת עָלֵינוּ


הָפַכְנוּ לְאֶבֶן־שָׁעוֹת.


3.

כַּלָּה, כַּלִּיא־בָּרָק־וְדוּמִיָּה,

דִּגְלֵךְ עָלַי.

הָאֵשׁ לֹא תֵּעָצֵר בְּקִרְבִּי,

הַשֶּׁקֶט לֹא יַכֶּה בְּעוֹרְקַי.

הַבָּרָק נִזְרָע בָּאֲדָמָה,

הַשֶּׁקֶט מְפַכֶּה אֶל תְּהוֹמוֹ.

אֲנַחְנוּ שׁוֹתְלִים עֵצִים נַעֲלָמִים

לְצִפֳּרִים אִלְּמוֹת.



אַשְׁמוּרוֹת

מאת

ט. כרמי

בָּאַשְׁמוּרָה הַתִּיכוֹנָה

הַנּוּרָה הַחֲשׂוּפָה מֵעַל רֹאשִׁי

הוֹפֶכֶת לְיָרֵחַ.

אֲנִי נִשְׁמָע כַּיָּם: נוֹשֵׁם מָלֵא,

נוֹשֵׁל, דּוֹמֵם,

וְשׁוּב עוֹלֶה, וְשׁוּב חָדֵל,

נִכְנָע לְמַחְזוֹרִים שֶׁל זַעַם וְחֶמְלָה,

לְנַחְשׁוֹלִים שֶׁל קֶצֶף

וּלְחִישַׁת חוֹלוֹת לַחִים.

שְׁחָפִים פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ עֵינַי

לֶאֱרֹב לָךְ בְּפִנַּת הָרְחוֹב הָאָפֵל,

לְבַשֵּׂר לִי עַל בּוֹאֵךְ.


בָּאַשְׁמוּרָה הָאַחֲרוֹנָה

הַנּוּרָה הַחֲשׂוּפָה מֵעַל רֹאשִׁי

הוֹפֶכֶת לְנוּרָה.

תִּינוֹק, אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ.

אֲנִי נוֹעֵל אֶת אֲרֻבּוֹת עֵינַי.

אֲנִי אוֹטֵם אֶת אָזְנַי

לְמַשַּׁק הַכְּנָפַיִם הַכָּלוֹת.


על לב רע

מאת

ט. כרמי


תַּחְבִּיר

מאת

ט. כרמי

הַנּוֹשֵׂא אָמַר:

עַכְשָׁו אֲנִי שֶׁלְּךָ.

הִתְפַּלַּלְתָּ לְבוֹאִי

וּבְמַפְתִּיעַ בָּאתִי.

אֲנִי יוֹשֵׁב בְּטַבּוּרְךָ,

צוֹחֵק וּבוֹכֶה,

צוֹפֶה כֹּה וָכֹה

בְּעֵינִי הָאַחַת.

עַכְשָׁו אַתָּה נוֹשֵׂא אוֹתִי

וַאֲנִי נָשׂוּא.

הוֹפּ! נִרְאֶה כַּמָּה זְמַן

תּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתִי.



פֻּלְחַן הָאָבִיב

מאת

ט. כרמי

מָה הַדָּבָר הַזֶּה

הַמְבַשֵּׂר בִּי רָע,

בָּרָד בְּלֵב אָבִיב,

אָפֹר שֶׁל אוֹר נִגְרָע;


מָה הַדָּבָר הַזֶּה

הַמְזַקֵּר מִגְדָּל

אִלֵּם שֶׁל כְּנֵסִיָּה

כְּמוֹ מַקּוֹר שָׁחֹר?


הוֹ, רֹאשִׁי הַגָּדוֹל נָע־וָנָע

כְּמוֹ פַּעֲמוֹן עֲנָק,

בְּלִי רוּחַ

וּבְלִי קוֹל;


הוֹ, רֹאשִׁי הַקָּטָן נָע־וָנָע

כְּמוֹ חַרְדּוֹן זָעִיר,

שֶׁעֵינוֹ הָאַחַת — שָׁרָב,

וְהַשְּׁנִיָּה — סַגְרִיר.



קַבָּלַת פָּנִים

מאת

ט. כרמי

הַכֶּלֶב דָּלַק אַחֲרֵי זְנָבוֹ,

סֹב וְדַלֵּג וְשָׁעוֹט,

עַד שֶׁנֶּעֱלַם בִּנְקֻדַּת

הַמּוֹקֵד הַפְּנִימִית.

רַק אַחֲרֵי לֶכְתֵּךְ

הוּא חָג בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ

וְקָרַם שׁוּב פַּרְוָה.

עַכְשָׁו הוּא מַלְחִית לְעֻמָּתִי,

חוֹגֵג, חוֹגֵג אֶת שׁוּבוֹ.



גִּלְגּוּלִים

מאת

ט. כרמי

1.

הַשָּׁמַיִם כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.

הַשֶּׁמֶשׁ אָסְפָה אֶת אוֹרָהּ,

הַצִּפֳּרִים — אֶת כַּנְפֵיהֶן.

יוֹנָה לְבָנָה מִתְאַבֶּנֶת

עַל מַשְׁקוֹף בֵּיתִי.


2.

אַתְּ בּוֹרַחַת בְּמוֹרַד הָרְחוֹב

וְעֵינַי מִתְנַשְּׁמוֹת אַחֲרַיִךְ.

אֲנִי עוֹמֵד עַל עָמְדִי

וְכַף יָדִי

מִתְקַשַּׁחַת לְסֵפֶל שֶׁל פַּח.



חוֹבוֹת

מאת

ט. כרמי

הִיא שָׁלְחָה לִי גְּלוּיָה צִבְעוֹנִית מַבְרִיקָה,

מֵאַפְרִיקָה, שֶׁל מִשְׁפַּחַת אֲרָיוֹת,

מְדֻבְלֶלֶת לְמַדַּי.

כֵּן, עַל גְּדוֹת נָהָר.

כְּשֶׁהִדְלַקְתִּי גַּפְרוּר,

נִצַּת זִיק בְּעֵינֵי הַלָּבִיא

וְרַעְמָתוֹ סָמְרָה.

הַלְּבִיאָה זָקְפָה עֵינַיִם חֲרֵדוֹת,

וְהַגּוּר רָאָה הַכֹּל בְּתוֹךְ מַרְאַת הַמַּיִם.


הַגְּלוּיָה הַמַּבְרִיקָה דּוֹעֶכֶת עַל שֻׁלְחָנִי,

הָרַעְמָה לוֹחֶשֶׁת,

וַאֲנִי עֲדַיִן חַיָּב לָהּ תְּשׁוּבָה.



עֲצִירַת גְּשָׁמִים בִּירוּשָׁלַיִם

מאת

ט. כרמי

שָׁמַיִם עֲמוּמִים, צַמָּרוֹת הֲמוּמוֹת.

מָטוֹס עִקֵּשׁ, חוֹרֵשׁ רַע,

מַחֲרִישׁ אֶת צִוְחַת הַצִּפֳּרִים.

זֶה קָרָה:

הָאָרֶץ אִבְּדָה אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ.


עַלְעָלִים רַכִּים כְּעֵינֵי עַכְבָּר

נִבָּטִים מִתּוֹךְ קְרוּם הֶעָפָר. הוֹ,

הָרֹךְ הַזֶּה.

הַחֶמְלָה הָעֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתַי

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.


אֵין שׁוּם סָפֵק:

הָאוֹר נֶחֱנָק בְּמַעֲבֵה הָאָבָק.

תֵּבוֹת הַדֹּאַר קְמוּצוֹת שְׂפָתַיִם,

וּבִקְצוֹת כַּפּוֹת יָדַי צוֹמְחִים

עֲשָׂרָה אֶגְרוֹפִים.



שִׁיר רְחוֹב

מאת

ט. כרמי

הַזְּקֵנָה מְדַדָּה בָּרְחוֹב הַתָּלוּל,

עָלֹה וְדַדֵּה, פָּזוֹל וְגַמְגֵּם.


בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְעֶבְרָהּ,

הִיא נִצְלֶבֶת עַל הַכְּבִישׁ.


לִבִּי מִתְלַהֵם, רַגְלִי בּוֹלֶמֶת,

מַסְמְרֵי־הַזָּהָב מַכִּים בְּסַנְוֵר.


וְכָךְ, מוּקָעִים בְּמוֹרַד הָרְחוֹב:

עֵינַיִם מִתְפַּזְּלוֹת, בָּשָׂר מִסְתַּמֵּר —


הִיא בִּכְלָל לֹא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי

רוֹאֶה אוֹתָהּ גַּם לְאוֹר הַיּוֹם.



נְאוּם הַמַּאֲמִין

מאת

ט. כרמי

מַה טּוֹב לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמָּקוֹם.


רֵאשִׁית, מָלֵא עוֹלָם.

תָּמִיד קָרוֹב, תָּמִיד קַשּׁוּב,

אֵין צֹרֶךְ לְהִדָּבֵר מֵרֹאשׁ.


שֵׁנִית, אֵין מָקוֹם לַחֲרָדָה.

תִּרְצֶה: תְּמוֹלֵל, תַּזִּיעַ, תְּעַוֶּה,

תַּשְׁפִּיל, תְּשַׁקֵּר —

אַחַת הִיא לוֹ.

מַה לֹּא רָאָה? מַה לֹּא שָׁמַע?


וְהָעִקָּר: פִּיךָ וְלִבְּךָ שָׁוִים.

כַּמָּה כִּוּוּנֵי־אֲוִיר בִּמְעוֹנוֹ,

מִמַּה נִּטְווּ וִילוֹנוֹתָיו,

מַה חֶשְׁבּוֹן־הַמַּיִם שֶׁלּוֹ, חֶשְׁבּוֹן־הַחַשְׁמַל

וּשְׁנַת הַיִּצּוּר שֶׁל כְּרוּבָיו —


אַחַת הִיא לְךָ,

וְאֶחָד אַתָּה לוֹ;

לָכֵן כֹּה נָעִים לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ.

אָמֵן.


עֶרֶב קְרִיאָה

מאת

ט. כרמי

מָדוּד־מָדוּד

הֵם מְדַדִּים

אֶל הַדּוּכָן.

מָדוּד־מָדוּד

הֵם מוֹדְדִים

אֶת חֹם הַמִּיקְרוֹפוֹנִים,

מְלַבִּים אֶת לַבָּתָם,

נוֹשְׂאִים כַּפֵּי־רְתֵת —


יְלָדִים!

הָסֵבּוּ עֵינֵיכֶם,

עִצְמוּ, הַשְׁפִּילוּ,

רַק אַל תָּצִיצוּ.

סְנֵה־הַקּוֹלוֹת

בּוֹעֵר בָּאֵשׁ,

מִשְׁבְּרֵי־הַבְּרָכָה

מוּל רָאשֵׁיכֶם,

הַקֶּצֶף הַמָּלוּחַ

עַל סִפֵּי עֵינֵיכֶם —


וּבֵינְתַיִם,

הֵן שׁוֹאֲפוֹת אֲוִיר

לְמַרְגְּלוֹת הַדּוּכָן:

זַמְשׁ

וְלֶבֶד

וְעוֹר־תַּנִּין —


כֹּ־הֲ־נִ־י־ם!



הַמְשׁוֹרֵר וְהַיָּרֵחַ

מאת

ט. כרמי

מִישֶׁהוּ מְדֻיָּק מְאֹד,

שֶׁדִּגְלוֹ חָקוּק בִּבְשָׂרוֹ,

הִצִּיב כַּף רֶגֶל עֵרָנִית

בְּיָם הַחֲלוֹמוֹת

אָמַר מִלִּים

בְּתוֹךְ יָם הַדְּמָמָה,

וְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ לְרַאֲוָה

בַּיָּם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם.


אֲבָל הוּא יִתְרַגֵּל.

גַּם עַל אִשְׁתּוֹ נָחֲתוּ לְפָנָיו

וּבְכָל זֹאת הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.


אוגוסט 1969



קִטְעֵי מִשְׂחָק

מאת

ט. כרמי

הקוֹנטר־ריבוֹלוּציוֹנר הגדול ביותר בעולם הוא — המוח…

(בוכארין)


מָלֵא עֵינַיִם, מָלֵא.

גַּלְגַּל שֶׁל יְרֵחִים

חַסְרֵי רִיסִים.

אַתָּה גּוֹאֶה, שׁוֹקֵעַ —

רַק אֵלָיו.

כְּשֶׁהוּא לוֹחֵשׁ,

אַתָּה נִכְוֶה.

כְּשֶׁהוּא מֵאִיר,

אַתָּה כָּבֶה.


אַחַת:

בִּטְנֵךְ כַּעֲרֵמַת —

שְׁתַּיִם:

וְשָׁדַיִם —

שָׁלשׁ:

תַּחַת הַתַּפּוּחַ —

דָּג מָלוּחַ.


מָלֵא עֵינַיִם, מָלֵא

כְּעוֹרוֹ שֶׁל נָחָשׁ.

עַיִן תַּחַת עַיִן

מִגָּחוֹן וּמִגַּב.

כְּשֶׁהוּא סוֹבֵב,

אַתָּה נִדְרָךְ.

כְּשֶׁהוּא נִזְכָּר,

אַתָּה נִשְׁכָּח.


אַחַת:

מְתוּקָה שְׁנַת —

שְׁתַּיִם:

תַּחַת הַשָּׁמַיִם —

שָׁלשׁ:

הוֹלֵךְ הָרוּחַ —

דָּג מָלוּחַ.


סוֹבֵב, סוֹבֵב, הוֹלֵךְ

דָּג מָלוּחַ

וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.



פְּרָט

מאת

ט. כרמי

רֶגֶב עָפָר זָעִיר —

בַּמֶּה כֹּחוֹ?

בְּנוּחוֹ עָלֶיךָ.


לזכר לאה גולדברג

מאת

ט. כרמי


לְזֵכֶר לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג

מאת

ט. כרמי

1.

עוֹרֵב עִם יוֹנָה

גָּרִים עַל רַעֲפֵי בֵּיתִי.

נַעַר קָטָן רוֹאֶה אוֹתָם

וְאוֹמֵר:

אֱלֹהִים מְשַׂחֲקִים דַּמְקָה עַל הַגָּג.


2.

מַשַּׁב יוֹנִים פִּתְאֹמִי.

הֵן הִרְגִּישׁוּ לְפָנַי בָּאֲוִיר הֶהָדוּף.

עַכְשָׁו הַשְּׁמָשׁוֹת צוֹעֲקוֹת

וְהַבּוּם בְּאָזְנַי.

לֵאָה מֵתָה

וְהַיּוֹנִים קְטַנּוֹת בַּשָּׁמַיִם.


3.

יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה עַל חֶלְקַת הַשָּׁמַיִם הַזֹּאת.

הִיא גָּדְרָה אוֹתָהּ

בְּכַמָּה שׁוּרוֹת, כַּמָּה בָּתִּים,

וְשָׁכְנָה שָׁם צִפּוֹר.

הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה מִתְעוֹפֶפֶת עַל הַמִּשְׁמָר

וּמַבְרִיחָה מִשָּׁם אֶת כָּל הַדַּחְלִילִים.


4.

הַרְבֵּה שָׁעוֹת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַלּוֹנָהּ:

בַּחוּץ רָאֲתָה זָנָב שֶׁל סוּס

שׁוֹבֵר אֶת הַחַמְסִין;

חַלּוֹן אַחֵר עוֹצֵם אֶת בְּעָלָיו;

חַלּוֹן אַחֵר נִפְקָח כְּמוֹ אֲגַם;

חַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְזוּזָה

בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים מֵעוֹנָה אַחֶרֶת;

חַלּוֹן שֶׁעָלָיו רוֹבֶצֶת

דְּבוֹרָה שְׂעִירַת כֶּרֶס.


לֹא, הִיא אָמְרָה,

קְחוּ מִפֹּה אֶת הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת.

אֲנִי בִּפְנִים, וְהִיא בַּחוּץ.

לֹא, הִיא אָמְרָה.


5.

הַרְבֵּה שָׁעוֹת הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַלּוֹנָהּ

כְּמוֹ אַסְּפָן עִם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.


6.

הָיָה לָהּ חָתָן בֶּן שָׁלשׁ

שֶׁנָּתַן לָהּ יָד בְּרִדְתָּהּ בְּמַדְרֵגוֹת הַגָּן.

בָּרֶגַע שֶׁנָּגַע בְּיָדוֹ,

נִבְקַע הַבֶּטוֹן

וּשְׁנֵיהֶם נֶעֶלְמוּ בֵּין גַּלֵּי הַשּׁוֹשַׁנִּים.


7.

הִיא אָהֲבָה אֶת שַׁאגַאל

וְלֹא הִתְבַּיְּשָׁה בְּכָךְ.

הִיא אָהֲבָה,

וְהִתְבַּיְּשָׁה.

הִיא מְאֹד לֹא אָהֲבָה,

וְגַם בְּכָךְ לֹא הִתְבַּיְּשָׁה.


מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי בְּחַדְרָהּ

יוֹתֵר מִפֶּרַח אֶחָד.


ינואר 1971


אל השלג של אבו-תור

מאת

ט. כרמי


לְבַד

מאת

ט. כרמי

עַכְשָׁו אֲדַבֵּר אֶל צִדֵּךְ הָאָפֵל,

אַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשִׁי בְּרַקָּתֵךְ וַאֲמַלֵּל

כְּאִלּוּ אֵין שׁוֹמֵעַ;

כְּאוֹהֵב הַגּוֹחֵן

עַל פָּנֶיהָ בִּשְׁנָתָהּ; כְּאָב הַבּוֹחֵן

פָּנִים שֶׁל בֵּן בְּדִמְמַת הַלֵּיל.



יַלְדָּה בָּאָרוֹן

מאת

ט. כרמי

מָה אוֹמֵר לָךְ מְעִילִי

כְּשֶׁאַתְּ נִסְגֶּרֶת, יְחֵפָה, בָּאָרוֹן;

וּנְעָלַי הַגְּדוֹלוֹת —

שְׁתֵּי בְּאֵרוֹת שֶׁל אֲפֵלָה רָעָה?

מָה אוֹמְרִים לָךְ כִּיסַי הָרֵיקִים,

וּמִכְנָסַי הַנִּכְרָכִים עַל צַוָּארֵךְ?


אֲנִי יָכוֹל רַק לְנַחֵשׁ.

בִּכְיֵךְ הֶעָצוּר מְנַצֵּחַ

עַל קוֹלָבִים וְאַנְקוֹלִים.

פָּנַיִךְ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַחשֶׁךְ

כְּמוֹ חַמָּנִית חוֹלָה.


אֲנִי עוֹמֵד בַּחֶדֶר הַמּוּאָר

וּמַחֲרִישׁ, אַתְּ תִּצְטָרְכִי לָצֵאת

בְּמוֹ בִּכְיֵךְ, בְּמוֹ יָדַיִךְ,

כִּי הַמַּפְתֵּחַ הוּא בְּכִיסִי הָרֵיק.


בוסטון, 1970



שִׁפְחָה

מאת

ט. כרמי

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹרֶף

אַתְּ בּוֹכָה.

לֹא רַק הַיָּרֵחַ מוֹשֵׁל בָּךְ,

גַּם הָאֲדָמָה.



אִשָּׁה דּוּ־פַּרְצוּפִית

מאת

ט. כרמי

רַקָּתֵךְ הָאַחַת עַרְמוֹן

רַקָּתֵךְ הָאַחַת רִמּוֹן


עֵינֵךְ הָאַחַת עִנְבָּר

עֵינֵךְ הָאַחַת בָּרֶקֶת


שָׁדֵךְ הָאֶחָד מָלֵא

שָׁדֵךְ הָאֶחָד חָסֵר


יְרֵכֵךְ הָאַחַת אִשָּׁה

יְרֵכֵךְ הָאַחַת נַעֲרָה


מָה אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶן וּבָכֶן

וַאֲנִי רַק אֶחָד.



פִּיו וְלִבּוֹ

מאת

ט. כרמי

קוֹל אֶחָד אוֹמֵר:

תּוֹדָה, כֵּן, בְּבַקָּשָׁה.

וְהַשֵּׁנִי — מוֹדֶה בְּלִי בּוּשָׁה,

נוֹתֵן תּוֹדָה וּמְבַקֵּשׁ.


פֶּה אֶחָד, שֶׁל שַׁחֲרִית,

מְכַרְסֵם צְנִים עִם דְּבַשׁ.

וְהַשֵּׁנִי — נוֹשֵׁךְ אֶת הַלַּיְלָה,

נוֹשֵׂא בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו.


יָד אַחַת, כְּמַצְנֵחַ,

בְּרֹךְ שֶׁל הִסּוּס וְחֶמְלָה.

וְהַשְּׁנִיָּה — שְׁתוּקָה עַל הַמֹּתֶן,

קָשָׁה כְּגִיד.


מֵצַח אֶחָד

מוּאָר יְקָרוֹת, הִלָּה.

מֵצַח שֵׁנִי — אָרוּר,

חֲשׂוּךְ־אוֹר.


אֹזֶן אַחַת פְּקוּחָה

לְנִיעַ רוּחַ וְעִנְבָּל.

הַשְּׁנִיָּה —

אֲטוּמָה כְּגוֹלֵל.


גּוּף אֶחָד

קַשּׁוּב, חָכָם, גָּדוֹל.

גּוּף שֵׁנִי —

חָשׁוּב כְּמֵת.


מַרְאָה אַחַת מַסְבִּירָה,

מְאִירָה פָּנִים.

וְהַשְּׁנִיָּה — כְּבוּיָה

כְּמוֹ סִיד, כְּמוֹ סָדִין.



פְּגִישׁוֹת

מאת

ט. כרמי

אֲחוֹתִי כַּלָּה:

הִפּוּךְ פָּנַי, הִפּוּךְ יָדַי,

מֵצַח אֶל מֵצַח, פָּנִים בְּאֶחָד


אֲנִי עוֹבֵר דַּרְכֵּךְ, יוֹצֵא,

וּמוֹצֵא אוֹתָךְ שׁוּב, מְחַכָּה.


פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי.

“מִי שָׁם?”

אַתְּ.

“בָּרוּךְ הַנִּמְצָא”.


בְּרוּכָה הַנִּמְצֵאת לִי, תָּמִיד,

לֹא דּוֹמָה, מְדֻמָּה,

פָּנַי, לֹא שֶׁלִּי, בַּמַּרְאָה.



אִישׁ־הַמַּרְאָה מִתְנַצֵּל

מאת

ט. כרמי

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לוֹ.

מֵרֹב שִׁמּוּשׁ בָּאוֹר וְגַם בַּחשֶׁךְ,

מֵרֹב לִטּוּשׁ

בַּשֶּׁמֶשׁ, נֵיאוֹן וְיָרֵחַ,

שׁוּלָיו הֶחֱלִידוּ, בְּרַק פָּנָיו עָמַם.


אַתְּ עוֹמֶדֶת לְמוּלוֹ,

אַתְּ מִתְקָרֶבֶת, מִסְתּוֹבֶבֶת, נוֹשֶׁמֶת

עַל עֵינָיו: “מַרְאָה, מַרְאָה…?”

לֹא שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב.

הוּא יוֹדֵעַ. יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ זוֹכֵר:

קֶשֶׁת בֶּעָנָן, בָּרָק שֶׁל קַיִץ, נְגֹהוֹת צָפוֹן,

כַּסְפִּית מִתַּחַת לַיְרֹקֶת.


אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהוּא עָיֵף.

הוּא צוֹלֵל, לְאַט, אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ,

וּמַפְנֶה לָךְ אֶת הַקַּרְקָעִית.

אָנָּא, אַל תִּלְטְשִׁי לוֹ עֵינַיִם.

הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁקֶט

וּסְלִיחָה.



בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת

מאת

ט. כרמי

1.

הוּא הִשְׁתַּנָּה.

הוּא חָמַק מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.

הוּא הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ

לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ.

הוּא פָּשַׁט בְּלֹא־עֵת, וְעַל כֵּן

הוּא צָעִיר מִדַּי, וְזָקֵן.


2.

הוּא לֹא יִתָּכֵן.

הוּא הִפְסִיק לְעַשֵּׁן.

הוּא מְחַיֵּךְ מִתּוֹךְ שֵׁנָה,

שׁוֹתֶה קָפֶה בְּלִי סֻכָּר.

הוּא עֵר וְיָשֵׁן.


הוּא מְעוֹרֵר בָּהֶם שִׂמְחָה וַחֲשָׁד

כְּמוֹ מַטְבֵּעַ חֲדָשָׁה מִדַּי.


3.

הוּא הִשְׁתַּנָּה.

הוּא חוֹשֵׁב שֶׁקּוֹמָתוֹ גָּבְהָה.

הוּא מְדַבֵּר אֶל הַמַּרְאָה

בְּגוּף רִאשׁוֹן.

הוּא מַרְאֶה לָהּ אֶת הַמַּסֵּכָה הַיְשָׁנָה

בְּגַאֲוָה:

כְּמוֹ תַּלְתַּלִּים שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנֵס.


4.

אֲוִיר אַחֵר

קוֹרֵן עַל עוֹר פָּנַי,

מַבָּט אַחֵר חוֹזֵר,

וּמְבָרֵךְ.


אֵלֶּה הֵם קְרוּאַיִךְ:

אוֹר וַאֲוִיר,

נוֹהֲרִים אֶל חֲדָרַי הַמְרֻוָּחִים,

מְשַׁנְּנִים דּוּמָם

שֶׁאַתְּ הֶחֱלַפְתְּ בִּי אֶת מַחֲזוֹר הַדָּם.


וַאֲנִי זוֹכֵר,

אֲנִי מֵאִיר לָהֶם פָּנִים

בְּאוֹר מָלֵא וּבְמִנְהָרוֹת שֶׁל תַּרְדֵּמָה.

אַל תָּשִׂימִי לֵב לַהִדְהוּד הֶעָמוּם:

יֵשׁ, כַּנִּרְאֶה, כַּמָּה כַּדּוּרִיּוֹת יְשָׁנוֹת

שֶׁמִּתְעַקְּשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.



וַרְיַאצְיוֹת עַל שֶׁלֶג, תשל"ג

מאת

ט. כרמי

1.

הַשֶּׁלֶג הָאוֹהֵב הַזֶּה

בָּא, וְכִסָּה עַל הַכֹּל:

עַל הָעֲקֵבוֹת שֶׁלִּחֲשׁוּ מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר,

עַל קוֹלוֹת הַפְּצִירָה בְּמַחְתֶּרֶת הַלַּיְלָה.


מֶה הָיָה הַשָּׁלָל?

קָשֶׁה לָדַעַת.

רַק לְאַחַר שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ פְּתִיתֵי הַשִּׂמְחָה

הַמְפַזְּזִים מִקִּיר אֶל קִיר,

מֵרִצְפָּה אֶל תִּקְרָה,

יִתְחַוֵּר לָנוּ מֶה חָסֵר.


מִזְּמַן לִזְמַן רַגְלֵינוּ נִגָּפוֹת,

אַךְ לֹא נוּכַל לְהִזָּהֵר.

שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים:

אֵלֶּה כְּלֵי־הַפְּרִיצָה שֶׁנָּטַשׁ חֲלוֹמֵךְ

בְּנוּסוֹ, מְבֹהָל, מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע.


2.

הַקּוֹסֵם הַגָּדוֹל, שֶׁעֵינָיו תַּרְשִׁישִׁים:

הַמְכַפֵּר, מַשְׁכִּיחַ בְּלָבָן,

וּמַזְכִּיר אֶת כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת;

רַב־מָג שֶׁל תַּהְפּוּכוֹת וָזֹךְ,

הָעוֹשֶׂה בְּלַהֲטֵי־הַכְּפוֹר;

שׁוֹלֵף צַמֶּרֶת־פִּטְדָה

וּמֵלִיט רְעָפִים שֶׁל לֶשֶׁם,

חוֹשֵׂף גִּבְעוֹת יָשְׁפֶה

וּמְצַעֵף כִּפּוֹת בָּרֶקֶת,

וּמִתּוֹךְ מִצְנֶפֶת מֶשִׁי לְבָנָה —

מַפְרִיחַ לַהֲקָה שֶׁל שֹׁהַם!


3.

בְּסוֹף הַהַצָּגָה נִדְלָק הָאוֹר.

לְאַט־לְאַט מִצְטַמְצְמִים הָאִישׁוֹנִים

וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.


פְּלִיאָה: גַּם הִיא הָיְתָה יוֹנָה, בַּרְבּוּר וָשַׁחַף,

גַּם הוּא רָאָה אֶת כָּל צִבְעֵי הַחשֶׁן

בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הַסּוֹבֵב.


תָּבוֹא עָלֵינוּ בִּרְכַּת הַקּוֹסֵם.

אָמְנָם עֵינֵינוּ צָרוֹת, אֲבָל הֵן זוֹכְרוֹת

כִּי רָחֲבוּ בְּלַיְלָה שֶׁל שֶׁלֶג.



אֵל הַשֶּׁלֶג שֶׁל אַבּוּ־תּוֹר

מאת

ט. כרמי

עֵינַיִם — סַכִּינִים,

פֶּה — צָמִיד אָדֹם,

אַף — גֶּזֶר, כַּמּוּבָן.


עָבַדְנוּ אוֹתוֹ יוֹם תָּמִים,

כִּרְכַּרְנוּ לְפָנָיו בְּלִי בּוּשָׁה.

וּבַלַּיְלָה, לְאוֹר יְצִיר־כַּפָּיו הַחִוַּרְיָן,

חוֹלַלְנוּ לְעֵינָיו בָּרָק,

לְשִׂפְתוֹתָיו אֶקְדָּח,

לְבֹהַק צֹאנוֹ הַנָּטוּשׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.


הוֹ, מֶלֶךְ הַלַּיְלָה הָאֶחָד,

בַּר־יוֹם רָם וְקַדְמוֹן,

אֵל הַשֶּׁלֶג!


יָדַעְנוּ שֶׁקִּצְּךָ מַפְצִיעַ.

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הַמֻּכּוֹת

אַתָּה הוֹפֵךְ לְזִכָּרוֹן.

הַצָּמִיד חוֹזֵר לָאָרוֹן,

הַגֶּזֶר וְהַסַּכִּינִים לַמִּטְבָּח,

הַיֶּלֶד לְגַן־חוֹבָה.


וַאֲנַחְנוּ, חִכֵּנוּ יָבֵשׁ מֵהַלֵּל,

עוֹמְדִים בְּגִנָּה מוּצֶפֶת שֶׁמֶשׁ

וּמְחַפְּשִׂים עֲקֵבוֹת לְבָנִים.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!