יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם:

לְאַחַר הַבָּרָק בָּא הָרַעַם;

לְאַחַר הָרַעַם בָּא הַבָּרָק;

עֵת לִזְכֹּר, וְעֵת לְהִזָּכֵר;

עֵת לִשְׁכֹּחַ, וְעֵת לְהִשָּׁכַח;

הַיּוֹרֶה, הַיּוֹרֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ;

רַק כַּעֲבֹר זְמַן מִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה הַמַּלְקוֹשׁ;

אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַיִן־בְּעַיִן בַּשֶּׁמֶשׁ הַנְּגוּעָה;

עֵת לִרְאוֹת, וְעֵת לְהֵרָאוֹת;

כֵּן, כְּהֶרֶף־עַיִן הִיא הוֹפֶכֶת

מֵ’אִשְׁתּוֹ' לְ’אַלְמָנָתוֹ'.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם

כָּרַעַם, כַּבָּרָק.

הַנּוֹף הַזֶּה חָזַר לְסוֹרוֹ.

הוּא שׁוּב מִתְחַטֵּא, מְפַתֶּה, מְשַׁדֵּל:

נוּרִיּוֹת־אֲדָר,

דְּמוּמִיּוֹת בֵּין חִיּוּכֵי־הַבָּר,

אֵד מִתַּמֵּר, לָבָן, שֶׁל שְׁקֵדִיּוֹת.

אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.

פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה: עִם רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן.

מַה הוּא רוֹאֶה בְּיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה?

מַחְשֵׁב־הַכִּיס נִצָּת, כָּבֶה,

מוֹנֶה מִסְפָּר, צוֹפֵן, זוֹכֵר,

רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

הַאִם כֻּלָּם מְמַצְמְצִים כָּמוֹנִי?

מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא רָאִיתִי זוּג עֵינַיִם.

הַמִּדְרָכָה מְכֻסָּה, הַכְּבִישׁ מְכֻסֶּה

נְשֹׁרֶת שֶׁל מַבָּטִים.

וּמַה שֶּׁלֹּא נָפַל לָאָרֶץ

חָג מֵעָלֵינוּ בַּשָּׁמַיִם.

אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.

פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה: אֵצֶל הַחַיָּט.

אֶצְבָּעוֹת מְאֻמָּנוֹת מְאֹד,

קְשׁוֹת־יוֹם, קְשׁוֹת־לַיְלָה.

הַטְּלַאי עָלָה יָפֶה,

אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ.

חָכְמַת הַמִּסְכֵּן הַזֶּה,

בַּכּוּךְ הָאָפֵל,

אֵינֶנָּה בְּזוּיָה.

אֵין כָּאן זֵכֶר לְפֶרַח,

לְתַכְרִיכֵי הָאָבִיב הַיָּפִים.

אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.

תַּחֲנָה שְׁלִישִׁית: מְכוֹן הַצִּלּוּמִים.

קוֹרוֹת חַיַּי בִּשְׁנֵי עֳתָקִים.

(אוּלַי שְׁלשָׁה?)

הַנּוּרָה הָאֲדֻמָּה נִדְלֶקֶת

וְחַיַּי מֻכְפָּלִים, גּוֹלְשִׁים לַמַּגָּשׁ,

קוֹרִיקוּלוּם, רִיקוֹלוּם, רִיקוֹלוּם,

בּוֹהֲקִים כִּשְׁטָר חָדָשׁ.

תַּחֲנָה רְבִיעִית: שָׁדֶיהָ, שָׁדַיִךְ.

חֲלִילִים בְּאַגַּן הַיְרֵכַיִם,

נְבָלִים בַּשֵּׂעָר הַנִּגָּר.

בְּיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה?

צַר לִי, כֵּן, אֲשֶׁר כָּזֶה,

בֵּין רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן לַחַיָּט,

בֵּין מְכוֹן־הַצִּלּוּמִים וְעִתּוֹן־הָעֶרֶב,

בֵּין מִרְמַת־הָאָבִיב וְעָגְמַת הַקַּרְיָן,

בֵּין שָׁדַיִךְ.

יֶלֶד בּוֹכֶה בַּדֶּשֶׁא.

הָאֲדָמָה אֵינָהּ רוֹאָה.

הַשִּׁטָּה הַוָּתִיקָה פּוֹרַחַת.

אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי:

מְמַצְמֵץ אֶל הַיֶּלֶד,

מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹ,

הוּא אֵינוֹ מִתְנַצֵּל.

הָרֶגַע שֶׁלּוֹ סוֹגֵר עָלָיו

כְּמוֹ מַדִּים שֶׁל אָמוֹדַאי.

אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ חוֹתְמִים

בְּדִבְרֵי נֶחָמוֹת.

הֵם צָדְקוּ, כַּמּוּבָן.

רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן חַיָּב לְחַשֵּׁב,

הַחַיָּט חַיָּב לִתְפֹּר,

הַיֶּלֶד לִבְכּוֹת.

כְּשֶׁהַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִידֵי פְּשׁוּטָם

חוֹבָה לוֹמַר דְּבָרִים פְּשׁוּטִים.

כָּרֶגַע הוֹדִיעוּ לִי

שֶׁבֶּן־אֲחוֹתָהּ שֶׁל יְדִידָה קְרוֹבָה,

בֶּן קִבּוּץ בַּצָּפוֹן,

נָפַל בֵּין אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

מַה פָּשׁוּט מִזֶּה?

קוֹל קוֹבֵל בַּשֻּׁלְחָן הַסָּמוּךְ:

.Ich habe genug gemusst in meinem Leben ¹

עַד כָּאן, הַשְּׁאָר חָמַק לַגָּן.

יָשַׁבְתִּי בַּוֶּרַנְדָה,

מַפְקִיר אֶת פָּנַי לַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית.

לֹא רָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ.

הִיא חָלְפָה עַל שֻׁלְחָנִי

אַךְ הִשְׁאִירָה עָלָיו

אֶת הַצֵּל הָעִקֵּשׁ הַזֶּה.

וּמַה הִיא תַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?

תִּשְׁתֶּה קַפּוּצִ’ינוֹ?

תֵּלֵךְ לְבַדָּהּ לְהַצָּגָה יוֹמִית?

תַּעֲנֹד עָגִיל יָתוֹם?

תְּבַלֶּה אֶת צָהֳרֵי־יוֹמָהּ,

עֲצוּמַת־עֵינַיִם,

מַפְקִירָה אֶת פָּנֶיהָ לַשֶּׁמֶשׁ?

קָשֶׁה לָדַעַת.

פַּעַם הָיָה נִדְמֶה לִי

שֶׁאֵינֶנִּי חוֹשֵׁב עַל הַמָּוֶת.

אַחַר כָּךְ הִתְחַוֵּר לִי

שֶׁהוּא מֵצִיץ מִכָּל הַחֲרַכִּים.

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁהוּא מְלַוֶּה אוֹתִי

רֹב הַיּוֹם, רֹב הַלַּיְלָה

וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה —

אוּלַי דַּוְקָא בְּשָׁעָה —

שֶׁאֲנִי שָׂם אֶת פִּי עַל פִּיךְ.

כָּאן הַמָּקוֹם לְסַיֵּם.

כִּי גַּם בְּרֶגַע זֶה

שְׂפָתָיו מְדוֹבְבוֹת אוֹתִי.

אֲבָל אֲנִי סַקְרָן מְאֹד לָדַעַת,

מַה בְּדַעְתָּהּ לַעֲשׂוֹת?