ללילך

חָתוּל שָׁחֹר נוֹבֵר בַּפַּח

אִלּוּ רָאִיתִי אוֹתוֹ אֶתְמוֹל

לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר לְעַצְמִי כָּךְ:

חָתוּל שָׁחֹר נוֹבֵר בַּפַּח.

עַכְשָׁו כָּל הַנָּשִׁים — לֹא־אַתְּ.

כָּךְ קַל יוֹתֵר, עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה:

לֹא־יוֹם, לֹא־לַיְלָה.

לֹא שֶׁאַתְּ שְׁקוּלָה;

אֵין בִּכְלָל כַּפּוֹת־מֹאזְנַיִם.

מִי שֶׁאֵינֶנָּה מְסֻפֶּרֶת כְּמוֹ אַתְּ,

אֵין לָהּ דְּמוּת. הִיא לֹא.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹהִי אֲחִיזַת־עֵינַיִם,

אֲבָל אַחַת הִיא לִי.

אֵין לִי אֲחִיזָה אַחֶרֶת.

וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר לִי וְגַם לָךְ:

לְאַט.

רַק לֹא הַכִּלָּיוֹן, חָרוּץ,

שֶׁל לַיְלָה מִתְלַקֵּחַ כְּמוֹ נְיָר;

רַק לֹא הַזֹּהַר הַנִּמְהָר, זְהַב

אִישׁוֹן בּוֹרֵק, פָּנִים הַמְּאִירִים

כְּמוֹ זִקּוּק נוֹסֵק, שֶׁפְּרִיחָתוֹ

הִיא קְמִילָתוֹ, וְזִכְרוֹנוֹ — אָבָק

פּוֹרֵחַ.

כַּחֲלוֹם, הַמִּסְתַּתֵּר

בְּכָל פִּנּוֹת הַיּוֹם, בְּזָוִיּוֹת

הַפֶּה וְהַיָּדַיִם, מְדַמְדֵּם,

נֵעוֹר לוֹמַר לְךָ פִּתְאֹם:

חֶלְמָא

טָבָא חֳזֵית; אֵין צֹרֶךְ בְּפִתְרוֹן.

הַנְּכָסִים שֶׁלָּנוּ הוֹלְכִים וּמִתְרַבִּים.

עַכְשָׁו נוֹסָף גַּם הַמִּבְנֶה הַזֶּה:

אָמְנָם רָעוּעַ, קְצָת מָט לִנְפֹּל,

אֲבָל מֵאֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית,

וְרֻדָּה בֵּין יוֹרֶה לְמַלְקוֹשׁ,

וּבְצָמוּד — עֲרָפֶל שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם,

שֶׁקֶט דּוּ־סִטְרִי,

וּזְכֻיּוֹת־בְּנִיָּה

עַד לֵב הַשָּׁמַיִם הָעוֹמְמִים.

כָּל זֶה סֻמַּן, נִרְשַׁם וְנֶחְתַּם

בְּסִפְרֵי־הַטַּבּוּ שֶׁלָּנוּ.

1.

הוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַחַלּוֹן.

מִכֹּחַ כִּסּוּפָיו

שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְצִפֳּרִים נֶאֱלָמוֹת.

יָרֵחַ מָלֵא מְהַמֶּה כְּהֵד

לְגַלְגַּל־הַכֶּסֶף הָעוֹמֵם.

מִכֹּחַ כִּסּוּפָיו הוֹלֵךְ

קוֹל־לֹא־קוֹל עַד סוֹף עוֹלָם.

הָאִירוּס הַשָּׁחֹם נֶעֱצָם.

יָרֵחַ עוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת הַשָּׁמַיִם,

מְכַהֵן בִּכְלֵי לָבָן.

אִם תָּבוֹאִי אֵלָיו עַכְשָׁו

הוּא יוּכַל לְהַשְׁמִיעַ לָךְ דְּמָמוֹת

שֶׁלֹּא יָדַעַתְּ עַל קִיּוּמָן.

אָמַּן־הַכִּסּוּפִים מָלֵא

כַּמַּיִם לַיָּם.

2.

כְּמוֹ נְהָמָה עַל־קוֹלִית —

רַק הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת יְלֵל כִּסּוּפָיו.

רַק הוּא רוֹאֶה

יוֹנִים נְפוֹצוֹת, שְׁמָשׁוֹת מִתְנַפְּצוֹת.

מִין צְפִירָה מְהַלֶּכֶת

שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהּ.

אִלּוּ שָׁמְעוּ —

הָיוּ הוֹפְכִים לְגַל שֶׁל דְּמָמוֹת.

נַהֲמָתוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת.

רַק הוּא שׁוֹמֵעַ וּמְחַפֵּשׂ מִקְלָט.

3.

כָּל הַכִּסּוּפִים הָאֵלֶּה —

כְּמוֹ גַּלֵּי־הַיָּם הַמְחַזְּרִים

בְּלִי־הֶרֶף עַל הַחוֹף!

הֲלֹא אֶפְשָׁר הָיָה לְיַצֵּר

חַשְׁמַלֵּי־שִׁיר, אוֹפַנֵּי־בָּרָק,

לוּלְבֵי־דִי־נוּר.

עֵינֵי־רוּחוֹ חָגוֹת כְּגַלְגַּל,

לְשׁוֹנוֹ מִתְחַכֶּכֶת

מֵאֲחוֹרֵי שְׂפָתַיִם חֲסוּמוֹת.

אֵיזֶה בִּזְבּוּז אֱוִילִי!

בָּרוּר שֶׁהַמִּתְקָן אֵינוֹ תַּקִּין,

יָעִיל, כָּשִׁיר,

שֶׁלֹּא לוֹמַר רֶנְטַבִּילִי.

אִלּוּ הָיִיתִי צַיָּר,

הָיִיתִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ

וּמְצַיֵּר אֶת צֵל הַמְסַנֶּנֶת

עַל אֲרִיחֵי הַכִּיּוֹר הַלְּבָנִים:

חִשּׁוּק אָפֵל

וּבְתוֹכוֹ סְבָכָה כְּסוּפָה.

כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר

הָיָה אוֹמֵר:

אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק

שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.

עוֹד שְׁקִיעָה הַמְבַשֶּׂרֶת

עוֹד לַיְלָה בִּלְעָדַיִךְ.

כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ

הַלּוּחַ אֵינֶנּוּ חָלָק.

אֲבָל הַגְּזֵרָה שָׁבָה.

מַשֶּׁהוּ בִּי — שָׁר בַּשִּׁירִים — יוֹדֵעַ:

הַדּוּדָאִים לֹא יִתְּנוּ רֵיחַ,

הַגֶּפֶן לֹא תֹּאמַר: סְמָדַר.

מִכָּל הַפַּרְדֵּס הַנָּעוּל שֶׁלָּנוּ

(גַּלֵּי שֵׁמוֹת וְנִיחוֹחִים)

יִשָּׁאֵר רַק עֵץ פָּשׁוּט אֶחָד,

פָּשׁוּט עֵץ.

וּמָה אָז:

עַזָּה כַּמָּוֶת?

קִינָה שֶׁל עֲשָׂבִים שׁוֹטִים?

רֹאשׁ בַּכַּר, בַּכֹּתֶל, וּבַשַּׂק?

לֹא, הַסְּפִירָה תִּפָּסֵק,

גַּם מִלְּפָנִים, גַּם לְאָחוֹר.

שְׁקִיעָה בְּלִי־שֵׁם תָּבוֹא בַּדָּם,

דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הַשָּׁגוּר.

כְּשֶׁהִיא נִרְדֶּמֶת עַל יָדִי

צוֹמְחוֹת לִי כְּנָפַיִם:

לִהְיוֹת לָהּ לְצֵל — מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל,

מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר.

בְּכֹבֶד רֹאשׁ אֲנִי רוֹכֵן עָלֶיהָ,

שׁוֹגֶה בַּחֲלוֹמָהּ וּבָהּ;

סוֹכֵךְ עַל חִיּוּכָהּ

מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל, מִקֶּטֶב מְרִירִי.

אֲבָל הַשַּׁחַר עוֹלֶה.

קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַזְכִּירָה לִי

מַה שֶּׁעָמַם בַּלַּיְלָה:

מִנַּיִן וּלְאָן.

חִוֵּר, אֲנִי בּוֹרֵחַ אֶל

אַרְצוֹת־הָרְפָאִים:

צָהֳרֵי־עַד, מִדְבַּר־שְׁמָמָה שֶׁאֵין בּוֹ

לֹא תַּרְדֵּמָה, לֹא צֵל־כָּנָף.

הָאוֹר הַמְדֻיָּק

מוֹדֵד אֶת מֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה,

אֶת כֹּבֶד הָרֹאשׁ וְעֹמֶק הַחֲלוֹם;

הִיא תִּתְעוֹרֵר לְבַד.

הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ —

אֲנִי מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ בּוֹ

כְּאִלּוּ הָיָה חֶבֶל.

אִם אֶמְתַּח כָּל הַלַּיְלָה

(לֹא אַרְפֶּה בַּעֲלוֹת

הַיָּרֵחַ, הָאַיֶּלֶת, הַשֶּׁמֶשׁ)

הַאִם יַעֲלֶה בְּיָדִי

לִגְרֹר אוֹתָךְ

אֶל תּוֹךְ יָדַי הַחֲבוּלוֹת?

עֵינַיִךְ מֵעָלַי וּבְעֵינַי

רוֹאוֹת כֵּיצַד הָאוֹר הַמְחַיֵּךְ

אֵינוֹ כָּבֶה, אֲבָל נִסְתָּר לְאַט

מֵאֲחוֹרֵי אֲפֵר שֶׁל אֲפֵלָה

כְּמוֹ מִלּוּא נוֹגֵהַּ בֶּעָנָן

הֶחָס עַל אוֹהֲבִים פְּקוּחֵי־עֵינַיִם.

סַהֲרוּרִי, אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם,

שׁוֹמֵעַ אֶת מִצְחֵךְ יוֹרֵד לְאַט

לִנְגֹּעַ בְּמִצְחִי וּבְעֵינַי.

נְשִׁימָתֵךְ, שְׁקֵטָה כְּמוֹ עָנָן,

עוֹבֶרֶת עַל פָּנַי בָּאֲפֵלָה,

קוֹרֵאת אֵין־קוֹל אֶת פִּי הַמְחַיֵּךְ.

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר, וּמְחַיֵּךְ.

מַדּוּעַ? מָה? כִּי גַּם הָאֲפֵלָה

וְגַם הָאוֹר טוֹבִים הֵם בְּעֵינַי.

מַה שֶּׁסָּמוּי, מֵאֲחוֹרֵי עָנָן,

מַה שֶּׁאֵינוֹ נִשְׁאָל גַּם בָּעֵינַיִם,

יָבִיא בְּרָכָה אֶל הַהוֹלְכִים לְאַט.

אוּלַי אָמַרְתִּי לָךְ מֵרֹאשׁ: לְאַט,

כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב וּמְחַיֵּךְ,

קוֹרֵץ, מַבְזִיק, זוֹרֶה חוֹל בָּעֵינַיִם,

אָבָק פּוֹרֵחַ, חֶרֶס וְעָנָן,

רְאִי עָיֵף שֶׁל אוֹר וַאֲפֵלָה;

אֲבָל אַתְּ הֶאֱמַנְתְּ רַק בְּעֵינַי.

עֵינַיִךְ מֵעָלַי, וּלְעֵינַי

גּוּפֵךְ הַשָּׁט וּמְרַחֵף לְאַט,

בּוֹטֵחַ בִּי, אִם כִּי כֻּלִּי עֵינַיִם.

מַדּוּעַ? מָה? אֵינֶנִּי מְחַיֵּךְ.

אֲנִי מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו אֵיךְ הֶעָנָן

חוֹלֵף בַּלָּאט, רוֹשֵׁם בִּי אֲפֵלָה.

גַּם אוֹר גָּדוֹל, אַחֲרֵי הָאֲפֵלָה,

לֹא יְסַנְוֵר אוֹתָנוּ, כִּי, לְאַט,

פָּקַחְנוּ זֶה לָזֶה רִבּוֹא־עֵינַיִם.

הַשְּׂחוֹק שֶׁבָּנוּ נָם וּמְחַיֵּךְ

מֵחֶבְיוֹנֵי עֵינַיִךְ וְעֵינַי;

הַלַּיְלָה לָנוּ לְעַמּוּד עָנָן.

כְּכָל שֶׁהִרְבָּה לֶאֱכֹל

כֵּן הָלַךְ תַּאֲבוֹנוֹ הָלוֹךְ וְגָדוֹל.

זָלַל בַּיּוֹם וְסָבָא בַּלַּיְלָה

וְהַשֹּׂבַע מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.

הַאִם הָפַכְתִּי לְאֵבֶר קָטָן,

שָׁאַל בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן,

שְׂמֹאלוֹ בַּפִילֶה מִינְיוֹן

וִימִינוֹ בַּבִּיף בּוּרְגִינְיוֹן.

מֵרֹב בֶּהָלָה

קִנַּח בְּמוּס שׁוֹקוֹלָד.

אֲבָל הַקִּנּוּחַ הָיָה מְדֻמֶּה;

הוּא הִזְמִין גַּם קְרֶם קָרָמֶל.

אֵיךְ, אֵיךְ לְהָנִיס אֶת הָעֶצֶב?

קַצֶּפֶת.

רָעָה חוֹלָה: כְּכָל שֶׁאָכַל

כֵּן דָּלַל.

הָאִצְטוּמְכָּא שֶׁלּוֹ צָפְדָה כְּצִמּוּק

אַחֲרֵי שֶׁרוֹקֵן עוֹד בַּקְבּוּק.

הַסּוֹף, כַּמּוּבָן, הָיָה רָע;

הַטַּבָּח קָרַס, הַמֶּלְצַר כָּרַע,

וּבַצַּר לוֹ — צָרַח אֶת שְׁמוֹ

וְאָכַל אֶת עַצְמוֹ.

הָעֲרָפֶל אָפַף אֶת הָאֲגַם.

נַרְקִיס בָּהָה בְּבֶהָלָה:

אֵיךְ יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ לְלֹא שְׂפָתָיו?

אֵיךְ יֹאהַב אֶת מִצְחוֹ לְלֹא עֵינָיו?

בְּיַלְדוּתוֹ לִמְּדָה אוֹתוֹ אִמּוֹ

אֵיךְ לְגָרֵשׁ אֵדִים וְעַרְפִלִּים.

עַכְשָׁו נָדַם; רוּחוֹ קָצְרָה מְאֹד

כְּמוֹ מְעוּף בַּרְבּוּר.

גּוּפוֹ נִרְעַד, יָתוֹם מֵהֵד.

רַק בִּכְיוֹ הַמַּר בִּשֵּׂר לוֹ

שֶׁהוּא עוֹדֶנּוּ בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ הָרַךְ;

אַךְ הַדְּמָעוֹת הָיוּ קְטַנּוֹת מִדַּי.

אֲנִי אוֹהֵב לְחַכּוֹת לָךְ.

בֵּינְתַיִם אֲנִי חוֹזֵר בְּעַל פֶּה

עַל טַעֲמֵי לְבוּשֵׁךְ,

מְשַׁנֵּן אֶת שִׁנַּיִךְ וּלְשׁוֹנֵךְ,

הוֹפֵךְ בְּךָ וְהוֹפֵךְ אוֹתָךְ.

לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאַתְּ מְאַחֶרֶת.

בֵּינְתַיִם אֲנִי לָן בְּעֻמְקֵךְ,

עוֹשֶׂה אָזְנִי כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

עוֹשֶׂה וְשׁוֹמֵעַ,

שׁוֹמֵעַ וְעוֹשֶׂה.

שׁוּם “מַה נָּאֶה”

אֵינוֹ מַפְסִיק אוֹתִי מִמִּשְׁנָתִי.

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

אֲנִי שׁוֹמֵר עַל אוֹהֲבֵךְ

בְּשֶׁבַע עֵינַיִם.

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵינָהּ יוֹדַעַת.

וְאִם אֹמַר לָהּ:

“אֵיךְ אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ!” מִיָּד תָּשִׁיב לִי: “אֵיךְ?”

“כְּאַהֲבַת אַמְנוֹן.”

“עוֹד כַּף דִּמְיוֹן.”

“שַׁלְהֶבֶת־יָהּ.”

“אַתָּה נוֹשֵׂא לַשָּׁוְא?”

“עַד כְּלוֹת!”

“עַכְשָׁו תָּנוּחַ בְּשָׁלוֹם.”

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵינָהּ יוֹדַעַת.

וְאִם אֹמַר לָהּ:

“כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ!”

מִיָּד תָּשִׁיב לִי: “כַּמָּה?”

“כַּכּוֹכָבִים, כַּחוֹל.”

“וְזֶה הַכֹּל?”

“מֵרֹאשׁ וְעַד…”

“תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה.”

“כְּמוֹ אַרְבֶּה לָרֹב!”

“לֹא כָּל הַזְּמַן?”

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אוֹהֶבֶת

דִּיּוּק וּקְנֵה־מִדָּה.

לָכֵן אֲנִי מוֹשִׁיט לָהּ בְּקָנֶה

אֶת הַדְּמָמָה שֶׁלִּי

מֵרֹאשׁ וְעַד כַּף רֶגֶל וְעַד כְּלוֹת.

אַתְּ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה לִי

שֶׁעָלַי לְהַרְחִיק אֶת עֵדוּתִי.

כָּל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים:

יָם, יָרֵחַ, צְלָלִים נָסִים,

מֵיטַב הַשִּׁירִים

וְחָרוּז בְּתַמּוּז.

צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים,

צָלוּל וָרָךְ וּגְלוּי־עֵינַיִם.

אֲבָל קָרוֹב מְאֹד —

אֲנִי נוֹפֵל בְּלֹא לִרְאוֹת,

וְרָחוֹק מְאֹד —

עֵינַי רֵיקוֹת כְּמוֹ יָדַי.

לֹא קַל לְגַלּוֹת

אֶת הַמֶּרְחָק הַמָּדוּד

שֶׁבֵּין בָּשָׂר אֶחָד לְזָרוּת,

בֵּין קוֹל־עַנּוֹת לְאֵלֶם,

בֵּין כֹּל־יָכוֹל לְרִפְיוֹן.

הַדִּיּוּק הַזֶּה,

גַּם בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים,

הוּא נִשְׁמַת־אַפֵּנוּ

אִם נִרְצֶה לְהַאֲרִיךְ יָמִים.

הַיּוֹם פּוֹנֶה.

אִם לֹא אֶכְתֹּב לָךְ עַכְשָׁו

הוּא לֹא יִמָּנֶה בְּמִנְיַן הַיָּמִים.

הָיָה דֶּגֶל שָׁחֹר בַּיָּם,

חוֹף כִּמְעַט עָזוּב

(אַחַת בְּצָהֹב שָׁם, אַחַת בְּאָדֹם),

וְאֹבֶךְ שֶׁל סְתָו בְּתַמּוּז.

שָׁכַבְתִּי עַל הַחוֹל, לֹא עָצוּב,

קַשּׁוּב לַגַּלִּים הַקּוֹצְפִים,

לְזִכְרוֹן הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת:

בְּגָדִים שֶׁלָּבַשְׁתְּ וְהֵסַרְתְּ,

מִלִּים שֶׁאָמַרְתְּ וְלֹא אָמַרְתְּ.

יוֹתֵר מִכֹּל

אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי הָרֶגַע

שֶׁבּוֹ אוֹר עֵינַיִךְ מַאֲפִיל

וּמַבָּטֵךְ נָסוֹג

לְעֹמֶק מִנְהָרָה דּוֹמֶמֶת,

עֲלוּמָה.

בְּרֶגַע זֶה אֲנִי יָכוֹל

לְהִסְתַּכֵּל בָּךְ

בְּאֹרֶךְ רוּחַ וּבְאֵין־מַחֲרִיד.

אוֹר עֵינַי

אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶת אִישׁוֹנַיִךְ.

אַתְּ אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת:

“מָה עָבַר לְךָ בָּרֹאשׁ?”

בָּשָׂר וָדָם, יוֹמָם וָלַיְלָה, זֵעָה וָטָל,

זֶה מַה שֶּׁעוֹבֵר לִי בָּרֹאשׁ.

רֹאשׁ־שִׂמְחָתִי

הַנּוֹגֵעַ בְּמִצְחֵךְ הַחַם

וְהֵעָדְרֵךְ

הַיּוֹרֵד עָלַי וְעַל רֹאשִׁי

כְּמוֹ הַלַּיְלָה.

וּבָזֶה, אֲהוּבָתִי, אֲנִי בָּא עַל הֶחָתוּם.

הַיּוֹם הַזֶּה יִפָּקֵד

וַאֲנִי יוֹדֵעַ וָעֵד

(נָכוֹן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ?)

שֶׁגַּם אִם אָבוֹא בָּךְ

לֹא אָבוֹא בְּסוֹדֵךְ.

עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהַגֵּאוּת

כּוֹרֶה בּוֹר אִטִּי לְרַגְלֵינוּ.

הַחוֹל אוֹזֵל, נוֹזֵל

מִתַּחַת לְמַשָּׂא גּוּפֵנוּ

הַשּׁוֹקֵעַ

עַד קַרְסֹל

וְעוֹד מְעַט עַד בֶּרֶךְ

וְעַד נֶפֶשׁ.

הַאִם רַק הַשֵּׁפֶל

יַחֲזִיר לָנוּ אֶת צוּרָתֵנוּ?

אוֹר מָלֵא, חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ.

בַּהֲגָפַת הַתְּרִיס — אוֹר אַפְרוּרִי

שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם; בַּעֲצִימַת עֵינַיִם —

לַיְלָה.

יָדֵךְ הִיא הַמְשַׁנָּה אֶת הָעִתִּים:

אוֹמֶרֶת לַיְלָה לְעִצּוּם הַיּוֹם,

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בִּגְבֹר הָאוֹר,

וְחֶרֶשׁ,

בְּאֶצְבַּע זְהִירָה עַל עַפְעַפַּי,

פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי בְּהִתְעַצֵּם

הַמֶּרְחַקִּים בַּגּוּף הַמִּתְרַחֵק

בְּפַחַד.

הִנֵּה הִיא הָאֵימָה הַמְּגִיחָה

מִתּוֹךְ הַסּוּף; הִנֵּה הַנְּהָמָה

שֶׁתַּחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, תֵּילִיל

כָּרוּחַ,

תִּקְרָא לַדָּם לִפְרֹץ אֶת בְּשָׂרוֹ,

תַּזְעִיק אֶת הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָאָה

שֶׁל גּוּף הַמְשֻׁלָּח לְבַד עַד־בְּלִי־

יָרֵחַ.

אֲבָל כָּל עִתּוֹתֵנוּ בְּיָדַיִךְ,

וְאִם תִּרְצִי — יֵשׁ דֶּרֶךְ לַחֲזֹר:

אוֹר אֲפַרְפַּר, חַמָּה, חִיּוּךְ מָלֵא,

וְשַׁחַר.

הוֹ, אֵיזוֹ שַׁלְהֶבֶת קוֹרֶנֶת!

רִשְׁפֵּי־יָהּ בִּידֵיהֶם הַלּוֹחֲכוֹת,

גַּחֲלֵי־זִיו בְּעֵינֵיהֶם הַקּוֹדְחוֹת!

לְאַחַר־מִכֵּן, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים,

יִבְקְעוּ מִתּוֹכָם פִּצְפּוּצִים מְשֻׁנִּים

כְּמוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת מִצְטַנֶּנֶת.

כוכבי השמים נשתקפו מן הרֹטב

ומשׂוֹכוֹ של אילן נשמע קול ציפור.

ש"י עגנון, “פנים אחרות”

כּוֹכַב הַצִּיר — בַּצִּיר,

יָרֵחַ בַּמֶּלוֹן.

הַקַּרְפִּיּוֹן בְּשַׁפְרִיר עֶלְיוֹן

מְבָרֵךְ אֶת זִימָיו בַּצַּלַּחַת.

עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה.

שְׂפָתַי כּוֹרְעוֹת לָךְ בֶּרֶךְ.

עֲרָפֶל בַּמָּרָק,

כְּרוּבִים בַּתּוֹסָפוֹת.

יָדַי אֵשׁ, יָדַיִךְ מַיִם.

יַחַד אֲנַחְנוּ מַלְאָךְ

שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף

וְאֵינוֹ כָּבֶה.

קוֹל צִפּוֹר

מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ,

רֶשֶׁת מְזֹרָה לִצְבָא־הַשָּׁמַיִם.

צִפּוֹר מֵעָלַי. מֻטּוֹת כְּנָפַיִם.

אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ,

יָדַיִךְ נִפְרָשׂוֹת עַל מִטָּתֵךְ.

שָׁמַיִם מִתַּחְתַּי.

אֲנִי נוֹפֵל, וּגְלוּי־עֵינַיִם,

אֶל תַּרְדֵּמָה חַמָּה.

יָם מִשְּׂמֹאלִי. רֵאשִׁית הַשֵּׁפֶל.

אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ,

נוֹשֶׁמֶת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

שָׁמַיִם מֵעָלַי.

אֲנִי צָף, עֲצוּם־עֵינַיִם,

עַל גַּלֵּי חֻמֵּךְ.

בְּתָא־הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי

אַתְּ אֲסִירַת־עוֹלָם.

"זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ, וְזֶה יָפֶה.

חֲבָל לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת."

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.

לָכֵן אֲנִי מֵישִׁיר מַבָּט

אֶל לוּחַ־הַשָּׁנָה וְהַשָּׁעוֹן,

מְסַמֵּן אֶת הַמָּקוֹם בְּמַפַּת־הָרֹבַע,

בּוֹדֵק אֶת לַחַץ הָאֲוִיר וְהַדָּם,

מוֹדֵד אֶת הַמַּעֲלוֹת

בְּגוּפָהּ, בְּגוּפִי, וּבַלַּיְלָה הַזֶּה

הַשָּׁקֶט כָּל כָּךְ, בְּזֶה הָרֶגַע,

בְּמֶרְחָק מְדֻיָּק מִיָּרֵחַ מָלֵא.

זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ.

דִּבּוּק, עֲשֵׂה טוֹבָה — צֵא!

כְּבָר אֵינֶנִּי אָדוֹן לְעַצְמִי.

אֲפִלּוּ כַּלְבִּי אֵינוֹ נִשְׁמָע לִי.

הַקּוֹל שֶׁמִּזְדַּחֵל מִבֵּין שְׂפָתַי

אֵינוֹ שֶׁלִּי.

הַצֵּל שֶׁמֵּטִיל גּוּפִי

מוֹצִיא לִי לָשׁוֹן.

עֲשֵׂה טוֹבָה,

בְּשֵׁם חֶסֶד נְעוּרֵינוּ הָרְחוֹקִים,

צֵא,

אוֹ, לְפָחוֹת, הוֹלֵךְ אוֹתִי שׁוֹלָל.

זְרֵה חוֹל בְּעֵינַי,

צֵל הָרִים כְּהָרִים, אַכְזָב כְּאֵיתָן,

רַק הַעֲמֵד פָּנִים שֶׁאַתָּה

דִּבּוּק חָדָשׁ, זָר, רַעֲנָן.

אֲנִי עָרֵב לְךָ

(אַתָּה הֲלֹא מַכִּיר אוֹתִי מִבִּפְנִים),

אֲנִי אֲבָרֵךְ עַל הַתַּרְמִית,

אֲנִי אֶהְיֶה מְאָרֵחַ לְמוֹפֵת.

לְמַעַן הַשֵּׁם, שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱמַר,

צֵא, בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי, צֵא!

מַיִם בַּשֶּׁמֶשׁ

אֲנִי זוֹרֵם עָלַיִךְ,

מֻתְאָם כְּהֶרֶף־עַיִן לְגוּפֵךְ,

זוֹהֵר, מָהִיר, עוֹקֵף מִכְשׁוֹלִים,

חוֹזֵר לָאָפִיק הַמֻּכָּר,

מִתְעַקֵּל בְּמַפְתִּיעַ, מֻפְתָּע.

הַסִּימָנִים יִתְאַדּוּ לְאִטָּם

בַּלַּיְלָה הַהוֹלֵךְ.

גַּם הַיָּרֵחַ יַחֲוִיר וְיֵלֵךְ.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים

נְדַבֵּר שׁוּב פֶּה אֶל פֶּה.

הַאִם יִזְכֹּר גּוּפִי אֶת אֲפִיקָיו?

בֵּינְתַיִם — אֵין אַכְזָב.

עֵינַיִךְ נוֹהֲרוֹת

וּרְסִיסֵי־לַיְלָה עַל שְׂפָתַי.

שִׁלְהֵי חֶשְׁוָן. שָׁרָב.

כְּבָר הָיָה הַיּוֹרֶה? נִמְחַק.

רוּחַ חֲזָקָה מִמִּזְרָח

הוֹדֶפֶת אֶת גַּלֵּי הַיָּם

וְהַגֵּאוּת נִלְחֶמֶת עַל נַפְשָׁהּ.

הוֹ, הִיא מִלְאָה אוֹתִי

וְהַמְּחוֹגִים — כְּמַרְאֵה הַבָּזָק —

רָצִים מֵעֵת לְעֵת,

מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם

קָבַע עִתִּים לַמַּעֲשִׂים.

אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

מָה עִתִּי.

הַהַצְלָבָה שֶׁלָּנוּ מַתְחִילָה לָשֵׂאת פְּרִי.

אֵין טַעַם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּמַּגְדִּיר.

עֵינֵי הַגְּפָנִים נִפְקָחוֹת

אֶל יָרֵחַ כָּתֹם

שֶׁאֵינוֹ נִגְמָל מִזֵּכֶר הַשְּׁקִיעָה.

פְּרָחִים לְבָנִים

עוֹלִים בְּרָאשֵׁי הַגַּלִּים —

מַלְכוֹת הַלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר.

הַזְּמַן עוֹמֵד בָּנוּ,

אֲבָל הַחוֹל

נִגָּר מִתַּחַת לְשָׁרְשֵׁי רַגְלֵינוּ.

בַּדְּמָמָה הַזֹּאת יָנֵץ שַׁחַר.

אֵין טַעַם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּלוּחַ־הַשָּׁנָה.

הַהֵד קוֹדֵם לַנֶּאֱמָר, הַצֵּל

לַיָּד אֲשֶׁר עוֹדָהּ דּוֹמֶמֶת.

אִם אֶחְשֹׁב “עַזָּה כַּמָּוֶת”,

אַתְּ תֹּאמְרִי בְּקוֹל: “שְׁאוֹל”.

אֲנִי חוֹלֵם אוֹתָךְ לְאוֹר הַיּוֹם

בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.

וְאַתְּ, מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן וּתְרִיס,

יוֹדַעַת מַהוּ הַפִּתְרוֹן.

הַזְּמַן הוּא כֹּל־יָכוֹל; הַאִם יַחֲצֹץ

בֵּין הַמָּשָׁל וְהַנִּמְשָׁל?

מִבֵּין רִיסֵי עֵינַיִךְ מַאֲפִיל

הַמַּעֲנֶה אֲשֶׁר עוֹד לֹא עָנָה בִּי.