“רק הזמן יעזֹר לך להתפכח.”
(מתוך מדריך לנהגים בסעיף הדן בשכרות, הוצאת מדינת קונטיקוט.)
וּפִתְאֹם עַל הַדֶּשֶׁא צוֹרֵחַ
בֶּן־עוֹרֵב חַד־מַקּוֹר, מְשַׁחֵר.
עוֹף מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
הַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתָּ, אוֹרֵחַ פּוֹרֵחַ,
מַכֶּה שָׁרָשִׁים, מִתְנַחֵל כְּתוֹשָׁב.
הַגָּן מְסֻגָּר, אֵין עוֹבֵר וְאֵין שָׁב.
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
מָלֵא אוֹתָךְ כְּבָצֵק תּוֹפֵחַ,
כַּיָּם, כֶּעָנָן, כְּיָרֵחַ מִתְגַּדֵּל
הַיּוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּצִדּוֹ הָאָפֵל:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
פּוֹצֵעַ, נִפְצָע, פּוֹגֵעַ וּבוֹרֵחַ,
מְחַפֵּשׂ מִקְלָט בָּעִיר מִשֶּׁכְּבָר.
שָׁרְרֵךְ הַסַּהַר וַאֲנִי הַשָּׁר:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
מְנַקֵּר כְּעוֹרֵב בִּשְׁיָרֵי הַמִּזְבֵּחַ
וְחוֹזֵר לְסוּרוֹ בְּרָאשֵׁי אֲמִירִים.
נוֹבֵר בָּאַשְׁפּוֹת, מְלַקֵּט פֵּרוּרִים,
מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵךְ, זוֹכֵר וְשׁוֹכֵחַ:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
דָּבָר אַחֵר שִׁירִים 1969-1951
מאתט. כרמי
כל השירים הכלולים במבחר דבר אחר הופיעו בספרים קודמים של כרמי מלבד:
* שירים חדשים שהופיעו במבחר בשער בשם “שירים חדשים”. הם נכללו גם במהדורה מאוחרת של נחש הנחושת ובאוסף זה הם מופיעים בשער “דבר אחר” של נחש הנחושת.
* השיר “כל חיי” שהופיע במבחר בשער “שירים קצרים”.
* תרגומי שירה שהופיעו במבחר בשער “בשם אומרם” (העורך
שִׁירִים קְצָרִים
מאתט. כרמי
שִׁירִים קְצָרִים
מאתט. כרמי
כָּל חַיַּי
מאתט. כרמי
כָּל חַיַּי אֲנִי מַנִּיחַ מַלְכּוֹדוֹת בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,
בְּחַדְרֵי בֵּיתִי, בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת — שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶרְאֵן.
לְעִתִּים אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת זַעֲקוֹת הַכְּאֵב שֶׁל חֲבֵרַי,
שֶׁל אִשְׁתִּי וּבְנִי, שֶׁל אוֹיְבִים קְרוֹבִים וִידִידִים רְחוֹקִים —
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַכִּירֵם. אִלּוּ יָדְעוּ כִּי רַק אֶת צִלִּי שֶׁלִּי אֲנִי צָד,
אוּלַי לֹא הָיוּ נוֹטְרִים לִי אֵיבָה, וְאוּלַי לֹא הָיוּ צוֹעֲקִים.
בשם אומרם
מאתט. כרמי
י"ג דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל בְּשַׁחְרוּר
מאתוולאס סטיבנס
א
בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי־הַשֶּׁלֶג
לֹא נָע דָּבָר זוּלַת
עֵין הַשַּׁחְרוּר.
ב
הָיוּ בִּי דֵּעוֹת לְכָאן וּלְכָאן וּלְכָאן
כְּאִילָן
שֶׁיּוֹשְׁבִים בּוֹ שְׁלשָׁה שַׁחְרוּרִים.
ג
חָג הַשַּׁחְרוּר בְּרוּחוֹת הַסְּתָו.
חֵלֶק־מָה בַּפַּנְטוֹמִימָה.
ד
אִישׁ וְאִשָּׁה
אֶחָד.
אִישׁ וְאִשָּׁה וְשַׁחְרוּר
אֶחָד.
ה
אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה עָדִיף,
יְפִי הַסִּלְסוּלִים
אוֹ יְפִי הָרְמִיזוֹת,
הַשַּׁחְרוּר בִּשְׁרִיקָתוֹ
אוֹ מִיָּד לְאַחֲרֶיהָ.
ו
גְּלִידֵי כְּפוֹר מִלְאוּ אֶת הַחַלּוֹן
בִּזְכוּכִית פִּרְאִית.
צֵל הַשַּׁחְרוּר
סְרָגוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב.
הֲלָךְ הַנֶּפֶשׁ
שִׂרְטֵט בַּצְּלָלִים
סִבָּה סְתוּמָה.
ז
הוֹ בְּנֵי־הַדָּם הָרָזִים,
לָמָּה תֶּהֱגּוּ בְּצִפֳּרֵי זָהָב?
הַאֻמְנָם לֹא תִּרְאוּ כֵּיצַד הַשַּׁחְרוּר
סַב אֶת רַגְלֵי
הַנָּשִׁים שֶׁסְּבִיבֵיכֶם?
ח
אֲנִי יוֹדֵעַ טַעֲמֵי־הוֹד
וּנְגִינוֹת־זֹךְ שׁוֹבוֹת־לֵב;
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ, כְּמוֹ־כֵן,
שֶׁהַשַּׁחְרוּר כָּרוּךְ
בִּידִיעָתִי.
ט
כְּשֶׁהַשַּׁחְרוּר יָצָא מִטְּוַח־הָרְאִיָּה
סִמֵּן אֶפֶס־קָצֵהוּ
שֶׁל מַעְגָּל אֶחָד מִנִּי רַבִּים.
י
לְמַרְאֵה שַׁחְרוּרִים
מִתְעוֹפְפִים בְּאוֹר יָרֹק
אֲפִלּוּ סַרְסוּרֵי הַשָּׁפֶר
יִזְדַּעֲקוּ בַּחֲרָדָה.
יא
הוּא חָצָה אֶת קוֹנֶטִיקוּט
בְּמִרְכֶּבֶת זְכוּכִית.
פַּעַם, פְּלָחוֹ הַפַּחַד,
כִּי רָאָה
אֶת צֵל פָּמַלְיָתוֹ
כְּשַׁחְרוּרִים.
יב
הַנָּהָר הוֹלֵךְ.
הַשַּׁחְרוּרִים וַדַּאי עָפִים.
יג
הַצָּהֳרַיִם מָלְאוּ עֶרֶב.
יָרַד הַשֶּׁלֶג,
וְיֵרֵד וְיֵרֵד.
הַשַּׁחְרוּר יָשַׁב
בְּעַנְפֵי הָאֶרֶז.
קַעְקַע / וַאלַאס סְטִיבֶנְס
מאתט. כרמי
הָאוֹר מָשׁוּל לְעַכָּבִישׁ.
הוּא זוֹחֵל עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
זוֹחֵל מֵעַל קַצְוֵי הַשֶּׁלֶג.
זוֹחֵל מִתַּחַת לָעַפְעַפַּיִם
וְטוֹוֶה שָׁם אֶת קוּרָיו —
קוּרָיו הַשְּׁנַיִם.
קוּרֵי עֵינֶיךָ
דְּבֵקִים
בִּבְשַׂר־בְּשָׂרְךָ וּבַעֲצָמֶיךָ
כְּמוֹ בַּקּוֹרוֹת אוֹ בַּדְּשָׁאִים.
יֵשׁ מִנִּימוֹת עֵינֶיךָ
עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וּבְקַצְוֵי הַשֶּׁלֶג.
דְּמֻיּוֹת בַּנּוֹף / דּוֹם מוֹרֵאז
מאתט. כרמי
‘לָמוּת זֶה פָּשׁוּט כְּמוֹ לִישֹׁן’, לָאַט
הַמְחַלֵּל, ‘עִצְמוּ־נָא עֵינֵיכֶם’,
וּבֶחָלִיל לִחֵשׁ רִמְזֵי־קוֹלוֹת:
הַיְלָדִים עָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם
וּלְאִטָּם נִתְעוּ, אִישׁ־אִישׁ בְּמַחֲשַׁכָּיו,
רוֹאִים בַּמָּוֶת מִין חָזוּת־עֵינַיִם.
הַמְחַלֵּל הִקְשִׁיב רַב־קֶשֶׁב בְּעֵינָיו.
קְרִיאָה מִמֶּרְחַקִּים פָּקְחָה לָהֶם עֵינַיִם
וְנִעֲרָה כְּנָפַיִם מִקִּפְלֵי נִירִים.
הַיְלָדִים כְּצִפֳּרִים: צִיְּצוּ, פָּרְשׂוּ כָּנָף
אֶל דּוּמִיַּת שָׂדוֹת רָמָה כַּהֲרָרִים.
אֲפִלּוּ הֵד־קוֹלָם נִשָּׂא בִּיעָף
בְּהוֹתִירוֹ חָלָל: נֹגַהּ אָבְדָנוֹ.
הַמְחַלֵּל נָשַׁף סִלּוּק רוֹטֵט בַּחֲלִילוֹ,
צָפַר בַּחֹטֶם בַּאֲגוּדָלוֹ
וְהִשְׂתָּרֵךְ לָתוּר מְקוֹם־לִינָה.
נֵעוֹר עִם שַׁחַר בְּשָׂדֶה גַּלְמוּד
הוּא נִזְכַּר בַּחֲלוֹם, הִבִּיט אֶל הָאוֹר,
תָּמַהּ אִם יִקָּרֶה לוֹ זָר לֵאמֹר,
בְּיָד לוֹטֶפֶת: כָּלְתָה נַפְשִׁי לָמוּת.
דִּבְרֵי אַחֲרִית / דּוֹם מוֹרֵאז
מאתט. כרמי
לֹא מִלְחָמָה אֶלָּא תְּבוּסַת־גּוֹמְלִין.
כּוֹבְשֵׁינוּ הִצְטַמְּקוּ בְּלַהַט הַשָּׁרָב,
נָשְׁרוּ לְמַרְגְּלוֹתֵינוּ כֶּעָלִים,
מֻכֵּי־שָׁלוֹם, וְלֹא נוֹפְלִים־בַּקְּרָב.
עַל הַכְּתָלִים נָשַׁמּוּ כְּלֵי נִשְׁקָם
לְעֵת וִתְּרוּ עַל נִצְחוֹנָם כִּי־רָב.
גַּם אָנוּ, גּוֹסְסִים, נִנְגֹּס דּוּמָם
בְּצִפָּרְנֵינוּ, נִצְפֶּה בִּמְעוּף־הַצִּפֳּרִים
וְנַקְדִּים לִישֹׁן: קוֹל גִּבּוֹרֵנוּ שָׁם.
אֶל חֲלוֹמֵנוּ מַלְאָכִים סָרִים.
פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי כְּלָבִים, עֵינַיִם־נְהוֹרָא,
חָטְמָם רוֹטֵט עַל סַף בְּכִי־תַמְרוּרִים.
מַסְוֵה־תָמִיד נוּגֶה, לְלֹא תְּמוּרָה.
נִרְעַד לְמַגָּעָם, חִיל־כְּפוֹר־וָאֵשׁ,
אַךְ עוֹד נָבוֹא אִתָּם — כִּי בִּינָתָם אוֹרָה —
בְּקִמְרוֹנֵי־הַיַּעַר, אֶל נָהָר לוֹחֵשׁ
לִגְדוֹת חַיֵּינוּ; שָׁם נַעֲמֹד לָעַד,
דִּמְדּוּמִים, וּבְנֵי־אֱנוֹשׁ, וְהַחֲרֵשׁ
נַחְפֹּן אֱמֶת־הַמַּיִם בְּכַף־יָד.
הענק כחול העיניים /נַאזִים חִיכְּמֶת
מאתט. כרמי
הָיֹה־הָיָה עֲנָק כְּחֹל־עֵינַיִם
וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה קְטַנְטֹנֶת
שֶׁחֲלוֹמָהּ — בַּיִת קָט
אֲשֶׁר בְּגִנָּתוֹ
יְעָרוֹת שֶׁל שִׁירָאִין.
הָעֲנָק — בְּאַהֲבַת־עֲנָק אָהַב.
יָדָיו, שֶׁלִּמְלָאכוֹת גְּדוֹלוֹת נוֹעָדוּ,
מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלוֹת
לְהָקִים אֶת קִירוֹתָיו
אוֹ לְצַלְצֵל בְּפַעֲמוֹנוֹ
שֶׁל בַּיִת קָט אֲשֶׁר בְּגִנָּתוֹ
יְעָרוֹת שֶׁל שִׁירָאִין.
הָיֹה־הָיָה עֲנָק כְּחֹל־עֵינַיִם
וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה קְטַנְטֹנֶת.
חִישׁ־מְהֵרָה עָיְפָה, הַחֲמוּדֹנֶת.
בְּזוֹ דַּרְכּוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעֲנָק
תָּקוֹף־תְּקָפָהּ צָמָא לְאשֶׁר.
שָׁלוֹם, אָמְרָה לָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת
וּבְנָטְלָהּ זְרוֹעוֹ שֶׁל גַּמָּד עָשִׁיר
נִכְנְסָה לְבַיִת קָט
אֲשֶׁר בְּגִנָּתוֹ
יְעָרוֹת שֶׁל שִׁירָאִין.
עַתָּה מוּבָן לָעֲנָק: אָכֵן,
אַהֲבוֹת־עֲנָק,
אַף קְבוּרָתָן לֹא תִּתָּכֵן
בְּבַיִת קָט הַמְכֻתָּר
יְעָרוֹת שֶׁל שִׁירָאִין.
פָּרָשַׁת הָאֱגוֹזָה וְיוּנֻס הַצּוֹלֵעַ / נַאזִים חִיכְּמֶת
מאתט. כרמי
יֶשְׁנוֹ עִמָּנוּ רֵעַ
מִכְּפַר קָרֵיאַת אֲשֶׁר בְּצֶ’רְכֶּשׁ.
חֲדָשׁוֹת וּנְצוּרוֹת בּוֹ
כְּבַכְּרָכִים עֲבֵי־הַכֶּרֶס.
יֵשׁ בּוֹ עִנְיָן לַמַּשְׂכִּילִים
לְעִתּוֹן־הָרַדְיוֹ
וְלַחִידוֹת.
שְׁמוֹ: יוּנֻס.
הוּא מַבְעִיר אֶת אִשֵּׁנוּ וּמֵבִיא לָנוּ מַיִם.
אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ עַל עֵצִים וְעַל יָמִים.
'הֵן לָבֶטַח, עֲתִידִים הֵם לָבוֹא,
הַיָּפִים שֶׁבִּימֵי־חַיֵּינוּ'.
וּלְפִי שָׁעָה
יֵשׁ בְּלַהֲגֵנוּ מִשּׁוּם עָגְמַת
אֱגוֹזָה גְּדוּעָה וּמְכוּרָה.
אֱגוֹזָתוֹ מֻכֶּרֶת לָנוּ:
בֶּחָצֵר נִצְּבָה, מִשְּׂמֹאל לַדֶּלֶת.
יוּנֻס הָיָה בֶּן שֵׁשׁ בְּנָפְלוֹ מֵעֲנַף־הָאֱגוֹזָה
וּמֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה — רַגְלוֹ הַצּוֹלַעַת.
הַשְּׁוָרִים אוֹהֲבִים אֶת הַצּוֹלְעִים:
שֶׁכֵּן מְהֻרְהָרִים הֵם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,
טוֹבֵי־לֵבָב הֵמָּה,
שֶׁכֵּן צוֹעֲדִים הֵם לְאִטָּם:
הַשְּׁוָרִים אוֹהֲבִים אֶת הַצּוֹלְעִים.
הָאֱגוֹזוֹת אֵינָן אוֹהֲבוֹת אֶת הַצּוֹלְעִים:
אֵין בְּכֹחָם לְקַפֵּץ עַד לַפֵּרוֹת,
אֵין בְּכֹחָם לְטַפֵּס עַל הָעֵצִים
וּלְטַלְטֵל אֶת עַנְפֵיהֶם:
הָאֱגוֹזוֹת אֵינָן אוֹהֲבוֹת אֶת הַצּוֹלְעִים.
פָּרָשָׁה מוּזָרָה — הָאַהֲבָה:
לֹא כָּל אֵלֶּה שֶׁאֵין מַחֲזִירִים לָהֶם אַהֲבָה
מְטִילִים עַצְמָם בְּהֶכְרַח לְתוֹךְ נָהָר.
הָאָדָם — יְצוּר עַרְמוּמִי:
הָאָדָם יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵאָהֵב.
פָּרָשָׁה מוּזָרָה — הָאַהֲבָה.
פָּרָשָׁה מוּזָרָה הִיא פָּרָשַׁת הָאֱגוֹזָה
וְיוּנֻס הַצּוֹלֵעַ.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
עָלֶיהָ הוֹרִיקוּ עַד נוֹבֶמְבֶּר
וְעֵת אֲשֶׁר הִגִּיעָה, בְּדֶרֶךְ־צֶ’רְכֶּשׁ,
שְׁעַת תְּפִלַּת־הַשַּׁחֲרִית, בְּכָל זִיוָהּ וַהֲדָרָהּ —
עֲנָפֶיהָ נֵעוֹרוּ לִפְנֵי הַנָּשִׁים
צִלָּהּ נוֹדַע בְּכָל הָאָרֶץ
בָּדָד־בָּדָד לָאֲטָה בָּרוּחַ,
וְיוּנֻס עָבַר תַּחְתֶּיהָ מִדֵּי בֹּקֶר בְּבָקְרוֹ.
הַחֲשִׁיבָה, בְּעֵינֵי יוּנֻס,
לֹא הָיְתָה דָּבָר־שֶׁבִּקְדֻשָּׁה,
אַף לֹא אָסוֹן,
אַף לֹא אשֶׁר.
וְהַמָּוֶת, בְּעֵינֵי יוּנֻס,
הָיָה כְּפָר,
שֶׁלָּבֶטַח אֵין חוֹזְרִים מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם
אַךְ אֵינוֹ טָעוּן חֲשִׁיבָה כָּל־עִקָּר.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
עָלֶיהָ הוֹרִיקוּ עַד נוֹבֶמְבֶּר
שָׁרָשֶׁיהָ הֶעֱמִיקוּ־חֲתֹר בָּאֲדָמָה
עֲנָפֶיהָ נִבְּטוּ בְּיוּנֻס מִגָּבוֹהַּ
גְּבוֹהָה וּרְחָבָה, הִתְנַשְּׂאָה אֶל לֵב־שָׁמַיִם
בְּשָׁכְבְּךָ תַּחְתֶּיהָ בַּלַּיְלָה
וְנִסְתְּרוּ הַכּוֹכָבִים מֵעֵינֶיךָ.
יוּנֻס לֹא יָדַע
עַל־שׁוּם־מָה כָּבִים הַכּוֹכָבִים בַּלַּיְלָה,
וְכִי עֲגֻלָּה הָאֲדָמָה
וְכִי תִּסֹּב סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ.
אָנוּ שֶׁהֶעֱמַדְנוּהוּ עַל כָּךְ
וְהוּא לֹא נֶעֱמַד פְּעוּר־פֶּה.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
עָלֶיהָ הוֹרִיקוּ עַד נוֹבֶמְבֶּר
לֹא נִתַּן לְחַבֵּק אֶת גִּזְעָהּ גַּם בִּשְׁלשָׁה
וְיוּנֻס עָבַר תַּחְתֶּיהָ מִדֵּי בֹּקֶר בְּבָקְרוֹ.
עַל מֻסְלְמֵי־סִין,
עַל קַרְנַפִּים, שֶׁקֶּרֶן לָהֶם בְּאַפָּם,
עַל חַיְדַּקִּים, הַחַיִּים בְּמִילְיוֹנֵיהֶם בְּטִפָּה אַחַת
עַל כָּל אֵלֶּה לֹא שָׁמַע דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר.
וּבַיּוֹם אֲשֶׁר לָמַד לְהַכִּירָם מִפִּינוּ
לֹא נֶעֱמַד פְּעוּר־פֶּה.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
צִלָּהּ נוֹדַע בְּכָל הָאָרֶץ
בָּדָד־בָּדָד לָאֲטָה בָּרוּחַ
עָלֶיהָ הוֹרִיקוּ עַד נוֹבֶמְבֶּר.
וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים,
וְיוּנֻס מַבְעִיר אֶת אִשֵּׁנוּ
וְנוֹתֵן לָנוּ מַיִם,
אָמַרְנוּ לוֹ:
'אָנוּ עֲבָדֶיךָ יוּנֻס,
וְאַתָּה אֲדוֹנֵנוּ.'
יוּנֻס נֶעֱמַד פְּעוּר־פֶּה.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
בָּדָד־בָּדָד לָאֲטָה בָּרוּחַ
גְּבוֹהָה וּרְחָבָה, הִתְנַשְּׂאָה אֶל לֵב־שָׁמַיִם
לֹא נִתַּן לְחַבְּקָהּ גַּם בִּשְׁלשָׁה
בְּשָׁכְבְּךָ תַּחְתֶּיהָ בַּלַּיְלָה
וְנִסְתְּרוּ הַכּוֹכָבִים מֵעֵינֶיךָ,
זָרַם עָלֶיהָ לֵיל כְּמַיִם
שָׁרָשֶׁיהָ הֶעֱמִיקוּ־חֲתֹר בָּאֲדָמָה
עֲנָפֶיהָ נִבְּטוּ בְּיוּנֻס מִגָּבוֹהַּ.
'הֵן לָבֶטַח, מְפָרֶכֶת הִיא הַמְּלָאכָה בַּכְּפָר.
רֵאשִׁית, תְּרַסֵּק אֶת אֲבָרֶיךָ.
כְּרַע לָאֲדָמָה
וּצְפֵה מֵעֲבָרִים:
מִי יֵדַע אֵי מַאֲרָבוֹ שֶׁל הָאָסוֹן הַמִּתְנַכֵּל?
הֵן לָבֶטַח יִמְחָצְךָ, אֵין מָנוֹס מִפָּנָיו…'
הָאָסוֹן מָחַץ אֶת יוּנֻס עַד־דַּכָּא.
'לֹא רָאִינוּ נַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה.
עֵירֻמִּים כִּבְיוֹם הִוָּלְדֵנוּ נֵצֵא מִתּוֹכוֹ.
אִסְטַנְבּוּל יָפָה לְהַפְלִיא, כָּךְ אוֹמְרִים.
הַגּוֹרָל מְנָעָנוּ מֵרְאוֹתָהּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ.
אַךְ כְּלוּם יָדוּעַ עַל־שׁוּם־מָה
שְׁלשִׁים בָּתֵּי־אָב מִתּוֹךְ שִׁשִּׁים
הֵם חֲשׂוּכֵי־כְּבָשִׂים?'
יוּנֻס הָיָה חֲשׂוּךְ־כְּבָשִׂים.
'יְדֵה אֶבֶן —
לֹא תִּפְגַּע בְּצִפּוֹר־מְבֻקָּשְׁךָ.
מִכָּאן וָאֵילָךְ
הָעוֹלָם עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בְּרַכָּבוֹת.
שׁוּב אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל קַרְנֵי הַשּׁוֹר.
יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא שׁוֹרֵנוּ לָנוּ.
יוֹם בּוֹ תִּמְכֹּר שׁוֹרְךָ
תֵּחָשֵׁב כְּמֵת,
בְּהִלָּקַח הַשּׁוֹר, מְסֻגָּל אַתָּה לַכֹּל…'
שׁוֹרוֹ שֶׁל יוּנֻס נִמְכַּר.
'הֵן לָבֶטַח, קָרוֹב קֵץ־הַדְּרָכִים.
קוֹרוֹת יָמֵינוּ אֵלֶּה
נִשְׂגָּבוֹת מִבִּינָתֵנוּ.
הָאֲדָמָה שׁוּב אֵינָהּ אֶלָּא סַבּוֹן:
מִיָּדֶיךָ תַּחֲלִיק.
לְכָל יְצוּר מָעוֹן אֵי־שָׁם,
הַזְּאֵב סוֹבֵב בְּאֵין־מָעוֹן,
בְּהַחֲלִיק הָאֲדָמָה מִיָּדֶיךָ
וְהָיִיתָ לִזְאֵב…'
אַדְמָתוֹ שֶׁל יוּנֻס הֶחֱלִיקָה מִיָּדָיו.
הִיא הִשִּׁילָה אֱגוֹזֶיהָ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
עָלֶיהָ הוֹרִיקוּ עַד נוֹבֶמְבֶּר
צִלָּהּ נוֹדַע בְּכָל הָאָרֶץ
גְּבוֹהָה וּרְחָבָה, הִתְנַשְּׂאָה אֶל לֵב־שָׁמַיִם.
יוּנֻס הוֹגֶה בָּהּ בְּלִי־חָשָׂךְ
כִּגְבֹר דִּכְאוֹנוֹ כֵּן יִגְבַּר בּוֹ זִכְרָהּ
שָׁרָשֶׁיהָ הֶעֱמִיקוּ־חֲתֹר בָּאֲדָמָה
מְאוּם לֹא בִּקְשָׁה, לֹא תָּבְעָה
לְנַפְשָׁהּ לָאֲטָה בָּרוּחַ.
הַבְּדִידוּת הִכְּתָה אֶת יוּנֻס מַכָּה רַבָּה.
לְבַסּוֹף הִגִּיר זֵעָתוֹ עַל אַדְמַת אֲחֵרִים.
מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, פֶּן תֵּעָלֵם אֱגוֹזָתוֹ,
נִצַּב עָלֶיהָ לְשָׁמְרָהּ עַד עֲלוֹת־הַשַּׁחַר.
שָׁרָשֶׁיהָ הֶעֱמִיקוּ־חֲתֹר בָּאֲדָמָה
עֲנָפֶיהָ נִבְּטוּ בְּיוּנֻס מִגָּבוֹהַּ.
מִן הָאֱגוֹזָה עוֹשִׂים שִׁדּוֹת.
מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִיּוּנֻס הַצּוֹלֵעַ?
הַצִּנָּה הַגְּדוֹלָה קְרֵבָה,
תּוּר לְךָ מַחֲסֶה, אִם תּוּכַל.
מִן הָאֱגוֹזָה עוֹשִׂים שִׁדּוֹת.
לֹא תּוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.
מְכֹר אֶת אֱגוֹזָתְךָ, יוּנֻס.
בְּנֵי־טוֹבִים לֹא יִטְווּ קִילִים
לְמַעַן בְּנֵי־בְּלִי־כֹּל.
חֲבָל עַל הָאֱגוֹזָה יוּנֻס, חֲבָל עָלֶיךָ.
הַזְּאֵבִים מֻרְעָבִים בַּצִּנָּה הַגְּדוֹלָה.
מִן הָאֱגוֹזָה עוֹשִׂים שִׁדּוֹת.
רַק בִּמְאֻחָר תָּבוֹא בִּינָה אֶל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַטּוּרְקִי.
מְכֹר אֶת אֱגוֹזָתְךָ, יוּנֻס.
בְּנֵי־טוֹבִים לֹא יִטְווּ קִילִים
לְמַעַן בְּנֵי־בְּלִי־כֹּל.
חֲבָל עַל הָאֱגוֹזָה יוּנֻס, חֲבָל עָלֶיךָ.
מִרְבָּץ הָיְתָה לַזְּאֵב־לְלֹא־מִרְבָּץ.
מִן הָאֱגוֹזָה עוֹשִׂים שִׁדּוֹת,
חֶצְיָהּ־אִילָן חֶצְיָהּ־אָדָם.
מְכֹר אֶת אֱגוֹזָתְךָ, יוּנֻס.
כְּבַר־מִנַּן, כֻּלָּהּ עֶרְיָה, הִתְפַּלְּשָׁה בַּשֶּׁלֶג.
מִן הָאֱגוֹזָה עוֹשִׂים שִׁדּוֹת.
גָּדְעוּ אֶת יָדֶיהָ וּבַדֶּיהָ.
מְכֹר אֶת אֱגוֹזָתְךָ, יוּנֻס.
בְּנֵי־טוֹבִים לֹא יִטְווּ קִילִים
לְמַעַן בְּנֵי־בְּלִי־כֹּל.
חֲבָל עַל הָאֱגוֹזָה יוּנֻס, חֲבָל עָלֶיךָ.
'הַשַּׁחַר — נַחֲלָתוֹ שֶׁל מָן־דְּהוּא.
לֹא לְעוֹלָם תִּשְׁכֹּן הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֲחוֹרֵי עָבִים.
הַיָּפִים שֶׁבִּימֵי־חַיֵּינוּ
עֲתִידִים לָבוֹא, לָבֶטַח….'
וּלְפִי שָׁעָה
יֵשׁ בְּלַהֲגֵנוּ מִשּׁוּם עָגְמַת
אֱגוֹזָה גְּדוּעָה וּמְכוּרָה.
התנצלות המחבר: שירים
מאתט. כרמי
הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר
מאתט. כרמי
הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר
מאתט. כרמי
נְאוּם הַמְשׁוֹרֵר
מאתט. כרמי
מִסְכֵּן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת,
הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,
לַעֲשׂוֹת חַיִּים.
הַיּוֹם פּוֹנֶה
מאתט. כרמי
הַיּוֹם פּוֹנֶה,
הַשַּׁעַר נִנְעָל.
הוֹ, אֵיזוֹ צְעָקָה נוֹרָאָה.
הַאִם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים?
פִּתְחוּ, פִּתְחוּ,
מִישֶׁהוּ נִלְכַּד בַּשַּׁעַר.
פְּקֻדַּת יוֹם
מאתט. כרמי
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת הַצְּרִיחוֹת הַנִּחָרוֹת בִּגְרוֹנֵנוּ
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת יַעַר הָאַנְטֶנּוֹת הַצּוֹמֵחַ מֵרֹאשֵׁנוּ
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַקְּרִיעָה הָעוֹלִים מִכָּל עֵבֶר
בֶּגֶד, נְיָר, סָדִין, שָׁמַיִם
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת עֵינֵי הַשָּׁכֵן נִדְרָכוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיס
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת צִבְעֵי הַהַסְוָאָה שֶׁמִּתַּחַת לְעוֹר פָּנֵינוּ
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת רִשְׁתוֹת הַקֶּשֶׁר הַדְּלוּקוֹת בְּגוּפֵנוּ
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַמְצִיא צֹפֶן שֶׁל מְבֻגָּרִים
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר עַל —
פַּעֲמוֹן רָחוֹק (נָפַל)
אֹרֶן יָרֹק (נֶעְדַּר)
עָנָן קָטָן (נִשְׁבָּה)
קַן צִפּוֹר (נִפְצַע)
כָּאן הַמְפַקֵּד:
קַן־הַצִּפּוֹר נִשָּׂא עַל עָנָן קָטָן,
נָח בָּאֹרֶן הַיָּרֹק, לְקוֹל פַּעֲמוֹן רָחוֹק.
לַיְלָה טוֹב. סוֹף.
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
זֵכֶר פִּתְאֹמִי
מאתט. כרמי
אָדָם הָרִאשׁוֹן
יוֹשֵׁב וְנוֹתֵן שֵׁמוֹת לַחַיּוֹת,
נְשִׁימָה לַמִּלִּים.
בְּבֹקֶר זֶה,
מֻקָּף חַיּוֹת, פְּרָחִים, שָׁמַיִם,
אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַחֲרִישׁ,
חָס עַל מְעַט הָאֲוִיר שֶׁנּוֹתַר לִי.
תְּרִיסָיו מוּגָפִים
מאתט. כרמי
תְּרִיסָיו מוּגָפִים.
לִפְנֵי? אַחֲרֵי?
פָּנָיו נְעוּלִים.
צָהֳלַת יְלָדִים מֵרָחוֹק
מַמְרִיאָה, נוֹסֶקֶת,
שָׂרֶטֶת גִּיר עַל לוּחַ הַשָּׁמַיִם,
רְעִידַת שְׁמָשׁוֹת.
הוּא מְכַסֶּה אֶת הַקּוֹלוֹת בְּסָדִין
אֲבָל שְׁעוֹן הַחוֹל הוֹלֵם בִּגְרוֹנוֹ,
גַּרְגֵּר, גַּרְגֵּר,
פְּצָצוֹת מַחֲרִישׁוֹת שֶׁל זְמַן.
אֲנָטוֹמְיָה שֶׁל מִלְחָמָה
מאתט. כרמי
1.
עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי.
עוֹד יוֹם.
עוֹד יוֹם.
עֵינַי כָּלוֹת הַיּוֹם
לַזָּעִיר שֶׁבַּיְצוּרִים,
לִתְנוּעוֹת בִּלְתִּי נִרְאוֹת שֶׁל מַיִם,
לַחֲדָרִים הַפְּנִימִים.
לִרְאוֹת אֶת פְּעִימַת לִבּוֹ שֶׁל גָּבִישׁ פִּתְאֹמִי,
אֶת הַבּוּעָה הָרִאשׁוֹנָה עַל סַף הָרְתִיחָה.
לְהִכָּנֵס אֶל עֵין הַשַּׁחֲרוּר
בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג.
לִשְׁמֹעַ אֶת הַגֶּפֶן מַחֲוִירָה
בְּלֵיל חֶשְׁוָן,
לֵיל מַרְחֶשְׁוָן.
עוֹד לֹא לְפִי כֹּחִי,
עוֹד לֹא.
עוֹד יוֹם.
בֵּין עֶשְׂרִים הָרֵי הַשֶּׁלֶג
לֹא נָע דָּבָר זוּלַת
עֵין הַשַּׁחֲרוּר
ואלאס סטיבנס
2.
מָעוֹז
תּוֹתָח
נַגְמָשׁ
מוֹקֵשׁ
אֵם אָב
יָתוֹם
אַלְמָנָה
אֻגְדָּה
גָּדָה
קַשְׁלָט
מַחָט
מָעוֹז
אַלְמָנָה
חֶרְמֵשׁ
אָב
נַגְמָשׁ
חַפָּק
מִתְחָם
חַתָּם
3.
הֱיֵה לָנוּ לְפֶה
פָּעוּר, נַעַל קְשַׁת־יוֹם, קָנֶה נוֹשֵׁם.
הֱיֵה לָנוּ לְיָד
סוֹפֶקֶת, כַּף, מַפַּת קַוִּים, כְּתָב.
הֱיֵה לָנוּ לְעַיִן
רוֹאָה.
הֱיֵה לָנוּ לְאֹזֶן
שׁוֹמַעַת, רֶגֶל הוֹלֶכֶת, רַקַּת רִמּוֹן.
הֱיֵה.
4.
בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת
יָשַׁבְתִּי בְּחֶדֶר מְמֻזַּג־אֲוִיר
וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה
בַּיָּם, בַּיַּבָּשָׁה וּבָאֲוִיר.
יָשַׁבְתִּי בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,
קָרוֹב אֶל מְקוֹרוֹת יוֹדְעֵי דָּבָר.
רַק מֵעֵינֵי הַיּוֹרְדִים וְעוֹלִים
נִחַשְׁתִּי אִם יוֹם, אִם לַיְלָה.
הִכַּרְתִּי אֶת כָּל שְׁמוֹת הַצֹּפֶן.
מָשָׁל לְאָדָם הַחַי בְּמָשָׁל
וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַנִּמְשָׁל.
נוֹתְרָה לִי רַק הַשְּׁנִינָה.
5.
זוֹהִי הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר:
אָמַרְתִּי לְפָּנַי —
הִשָּׁאֲרוּ אִתִּי.
אֲבָל הֵם רָחֲבוּ לְפֶתַע,
כְּמוֹ אֲגַם מֻכֵּה סַלְעֵי שָׁמַיִם,
וְלֹא חָזְרוּ אֵלַי.
אָמַרְתִּי לַחֲלוֹמַי —
לָכֶם מֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.
אֲבָל הֵם פָּרְצוּ, הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים,
אֶל תְּחוּם יוֹמִי.
הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח, הַשֶּׁמֶשׁ בָּא,
וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.
אָמַרְתִּי לִשְׁמִי —
דְּבַק בִּי.
הֶחֱזַקְתִּי תַּצְלוּם חָתוּם בְּכִיסִי,
מִשְׁמַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלִי הֶרֶף.
כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מִדַּי.
הִתְנַצַּלְתִּי אֶת פָּנַי, אֶת יוֹמִי וּשְׁמִי.
זֹאת הָיְתָה הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר.
6.
נָחָשׁ, נָחָשׁ,
לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן
כִּי כֻּלָּנוּ נֶחֱנָקִים בָּעוֹר הַיָּשָׁן שֶׁלָּנוּ.
נָחָשׁ, נָחָשׁ,
לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן
כִּי עֵינֵי הֶחָלָב מִתְקַשּׁוֹת בְּמִצְחֵנו,
כִּי הַיָּדָיִם הַיְשָׁנוֹת כִּצְבָת חֲלוּדָה,
הַפֶּה הַיָּשֵׁן כְּנַעַל בַּמִּדְבָּר,
הַלָּשׁוֹן הַיְשָׁנָה כְּמַפְתֵּחַ נַעֲוֶה,
הָאֶרֶס הַיָּשָׁן חוֹמֵר בְּרֵאוֹתֵינוּ.
נָחָשׁ, נָחָשׁ,
לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן
כִּי יַחֲזִיר לָנוּ אֶת תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה,
קַיִץ וְאָבִיב, וְחֹרֶף וּסְתָו
וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.
נָחָשׁ, נָחָשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן…
משנת הזוהר
מַה שֶּׁקָּרָה –
מאתט. כרמי
מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת
מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת
מַה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁיִּהְיֶה בִּי הַכֹּחַ לְהַאֲמִין
שֶׁמַּה שֶּׁקָּרָה — קָרָה בֶּאֱמֶת.
אוקטובר-דצמבר 1973
אֲנִי הַיּוֹם מְאֹד חָשֵׁק וְתָאֵב
לְהִכָּנֵס חֲדָרִים הַפְּנִימִים
שיר תימני
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה
מאתט. כרמי
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה
מאתט. כרמי
מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה
מאתט. כרמי
לג’ודי
לְמִן הַבֹּקֶר, אֲנִי מְצַפֶּה לְבוֹאֵךְ.
אַתְּ מוֹפִיעָה, אַחַת,
כְּכָל הָאָדָם.
אֲנִי שָׂם לֵב אֶל צֶבַע מְעִילֵךְ:
הַכָּחֹל הַזֶּה, אֲנִי יוֹדֵעַ,
יִפְקֹד אוֹתִי בְּאַחַד הַיָּמִים.
רֹאשֵׁךְ מַגִּיעַ עַד כְּתֵפַי.
כָּךְ הָיָה תָּמִיד; עוֹד יֵשׁ סִימָן,
חִוֵּר כְּסִיד,
בְּעֶצֶם־הַצַּוָּאר שֶׁלִּי.
פִּתְאֹם, בְּנוּחַ יָדִי עַל צַוָּארֵךְ,
אַתְּ הוֹפֶכֶת לְאַלְפֵי־רְבָבָה.
זִקִּית־הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי
עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ הַפּוֹזְלוֹת
וְצוֹנַחַת, אֵין־אוֹנִים וְעֵירֻמָּה.
שְׂעָרֵךְ סוֹגֵר עָלַי
בַּאֲשָׁדִים שֶׁל דּוּמִיָּה וָלַיְלָה,
אַלְפֵי יָדַיִם וְרִבּוֹא שְׁמוּרוֹת —
אַתְּ נִגֶּרֶת בִּי, עוֹבֶרֶת וְנוֹהֶרֶת
אֲשָׁדַיִם.
אֲנִי עוֹמֵד כְּעָנִי בַּפֶּתַח:
מְקַלֵּל אֶת מִעוּט אֲבָרַי,
נוֹאָשׁ מִמִּנְיַן אֶצְבְּעוֹתַי,
קָץ בְּמִצְחִי הַצַּר,
בִּשְׂפָתַי הַדַּלּוֹת,
מִתְפַּלֵּל לַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן צוֹפֶרֶת הָרַכֶּבֶת,
מְגִיחָה.
חֲלַל הַתַּחֲנָה הָעֲזוּבָה עוֹלֶה כְּאֵד.
שְׁחָפִים חָגִים בַּמִּטְבָּח
וַחֲדַר־הַשֵּׁנָה מְפַכֶּה אֶת הָרָצִיף.
זְקֵנִים טוֹבֵי לֵב
מְחַיְּכִים אֵלֵינוּ מֵחֲדַר־הַיְלָדִים.
אֵלִי, קוֹרֵא גּוּפִי,
אָנָה מִפָּנַיִךְ,
וְאָנָה מִפְּנֵיהֶם,
וַאֲנִי —
רֶגַע שֶׁל אֵשׁ, וְרֶגַע שֶׁל רוּחַ,
רֶגַע שֶׁל אִישׁ, וְרֶגַע שֶׁל אִשָּׁה,
וּמַיִם, מַיִם,
רֶגַע שֶׁל חֶנֶק, וְרֶגַע שֶׁל זִימִים —
אָנָה אֲנִי בָּא לְלֹא שֵׁם?
מוֹפִיעַ הַשָּׁלִיחַ
(גַּז, חָלָב, חַשְׁמַל)
שֶׁעֵינָיו מַרְתִּיקוֹת כִּמְחוֹגֵי שָׁעוֹן.
בְּבֶהָלָה נוֹרָאָה
כֻּלְּכֶן מִתְכַּנְּסוֹת שׁוּב בְּגוּפֵךְ,
מִתְחַבְּאוֹת בְּעִמְקֵי הַמְּעִיל הַכָּחֹל.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ, לֹא בְּלִי הֲקַלָּה,
כֵּיצַד הַשַּׁחַף הָאַחֲרוֹן נֶחְבָּט
בִּמְנוּסָתוֹ מִן הַמִּטְבָּח.
לְפִי שָׁעָה,
לְפִי שֶׁאָנוּ רַק בָּשָׂר, רַק דָּם,
הִגַּעְנוּ אֶל הַסּוֹף.
אַתְּ יוֹצֵאת מִלְּפָנַי, אַחַת,
כְּכָל הָאָדָם.
חץ
מאתט. כרמי
חֵץ
מאתט. כרמי
עַל כָּרְחוֹ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר
וּמֻתָּז.
בְּהַבְקִיעוֹ אֶת הָאֲוִיר
מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַבַּז וְהַשַּׁחַף.
עַד מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ
זוֹכֵר אֶת הַקֶּשֶׁת,
אֶת הַיָּד הַדּוֹרֶכֶת.
מִשָּׁם וְאֵילָךְ
שַׁיָּךְ רַק לְסוֹפוֹ:
לַלֵּב הֶעָגֹל שֶׁבּוֹ יִנָּעֵץ
וְיִרְעַד.
אַנְפִּין
מאתט. כרמי
זִכָּרוֹן אַחֲרוֹן:
רִיצָה תְּזָזִית אֶל מוּל הָרְחוֹב הַמָּתוּן,
מֵצַח לָבָן נִמְחָץ בָּאֲוִיר,
מָתְנֵי נַעֲרָה.
אֲנִי עוֹמֵד מֵאָחוֹר, כָּרָגִיל, מִסְתַּכֵּל:
פִּתְאֹם אַתְּ מִתְאַדָּה
בֵּין עוֹבְרִים וְשָׁבִים,
פִּתְאֹם נוֹהֶרֶת בְּעִקּוּל מִתְרַחֵק,
שְׂעָרֵךְ גִּצִּים וָקֶצֶף,
נְהָרָה זְעִירָה,
לֹא מוּבֶנֶת.
וַאֲנִי מְחַכֶּה לָךְ בִּקְצֵה הָרְחוֹב,
מִלְּפָנִים:
מְקַבֵּל אֶת מִצְחֵךְ הַמֻּכֶּה,
מְאַחֶה אֶת קִרְעֵי נְשִׁימוֹתַיִךְ,
מַנִּיחַ אֶת כַּפּוֹת יָדַי עַל תֹּף לִבֵּךְ
וְאוֹמֵר לָךְ,
דַּי,
הֲלֹא אֲנַחְנוּ שׁוּב בְּגֹדֶל טִבְעִי.
רָצִיף מס' 8
מאתט. כרמי
1.
לְהַבְהֵב אֶת שְׂעָרֵךְ
לִלְהֹב סְבִיב פָּנַיִךְ
לְהָאִיר אֶת יָדֵךְ
וְלִרְאוֹת בַּעֲדָהּ
לִהְיוֹת מֵעֲבָרַיִךְ
בְּעֵת אַחַת וּבְעוֹנָה אַחַת
לַעֲצֹם אֶת מִצְחִי
בְּנוּמַת מִצְחֵךְ הַחַם
לְהַשְׁאִיר אֶת קוֹנְכִיּוֹת יָדַי
עַל שָׁדַיִךְ
אֶת חוֹתַם נְשִׁימָתִי
עַל לֹבֶן לֶחְיֵךְ
וְלִרְאוֹת בָּךְ תָּמִיד
אֶת הֱיוֹתִי
אֶת פְּנִים פָּנַי
וְכֹבֶד רֹאשִׁי.
2.
אָדָם מִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר
רוֹאֶה אֶת דְּיוֹקְנוֹ בַּכַּר
חֻמּוֹ בַּסָּדִין הַכָּחֹל
חֲלוֹמוֹ כֶּעָנָן בַּחֶדֶר.
3.
לְהַמְשִׁיךְ בָּךְ
גַּם לְאַחַר שֶׁאַגִּיעַ
הַרְחֵק מִמֵּךְ
כְּגַלְגַּל חַמָּה
בְּעַיִן עֲצוּמָה
כְּרַכֶּבֶת חוֹנָה
סוֹבֶבֶת בָּעוֹרְקִים
לְהַמְשִׁיךְ בָּךְ
גַּם לְאַחַר שֶׁתֵּעָצֵר
הָאֲדָמָה.
4.
מַצְּבוֹת־אֶבֶן אֲפֹרוֹת בַּגֶּשֶׁם
דֶּשֶׁא יָרֹק
כּוּשִׁיָּה רָמַת מֵצַח
לָבְנֵךְ נִמְשָׁח עַל־פְּנֵי־כֹּל
כְּצָעִיף עַל פְּנֵי הַחשֶׁן.
5.
בַּדּוּמִיָּה הָעַלְקוֹלִית הַזֹּאת
אֲנִי חַיָּב לְשַׁנֵּן
מֵעָפָר
מֵעָפָר
כִּי הַנּוֹפִים חוֹלְפִים עַל פְּנֵי הַחֶדֶר
הַוִּילוֹנוֹת נִפְרָשִׂים כַּעֲנָנִים
הַחַלּוֹנוֹת מְשֻׁבָּצִים
שֶׁמֶשׁ
וְלַיְלָה
וְלָנוּ אֵין מִשְׁקָל וְאֵין מִתְאָר
מִתְעוֹפְפִים עַל עָמְדֵנוּ
כְּאֵשׁ מָשְׁזָר.
6.
כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חוֹבְרִים יַחַד
עוֹלָה הֶמְיַת הַמְּחוֹגִים
מִלֵּב הָאֲדָמָה
רַק אַחַר כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִזָּכֵר
כִּי הַזִּכָּרוֹן נִמְחָה
כִּי הֶחָלָל כִּסָּה עָלֵינוּ בְּגַלָּיו
וְנָשַׁמְנוּ בְּגוּפֵנוּ כְּדָגִים
רַק אַחַר כָּךְ נִרְעָד הַגּוּף
לְזֵכֶר אָבְדָנוֹ
וְהַדָּם שֶׁחָזַר מְרַחְרֵחַ
בְּכָל פִּנּוֹת בֵּיתוֹ
אֲנִי חַי
וְנוֹשֵׂא אֶת עַצְמֵךְ.
7.
נֹאמַר, כְּעֻבָּר:
נוֹשֵׁם אֲוִיר כָּפוּל
רוֹאֶה אֶת הָאוֹר
וְאֶת תְּאוֹמוֹ הָאָפֵל
בָּהִיר כְּנָהָר
עָלוּם כְּשֹׁרֶשׁ.
נֹאמַר, בְּרַחֲמִים רַבִּים:
טוֹבֶלֶת בַּנָּהָר
לְמַעַן אֶטַּהֵר
מְחוֹלֶלֶת לְאַט
שֶׁלֹּא אֶסְתַּחְרֵר
מְשַׁדֶּלֶת אֶת הָאֵשׁ
שֶׁתִּשָּׁאֵר בָּאָח.
8.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
בַּמַּרְאָה שֶׁל כַּף יָדִי
וְאַתְּ אוֹתִי
כְּשֶׁהָרוּחַ מְלַבָּה אֶת שְׂעָרֵךְ
בָּשָׂר אֶחָד?
הוֹ, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה
אוֹמֵר, אֲנִי,
בַּחֲדַר־מַרְאוֹתַיִךְ
רוֹאֶה, מָה הַשָּׁעָה,
בְּשֹׁרֶשׁ יָדֵךְ
לֹא עָגִיל בְּאָזְנַיִךְ
לֹא עֲנָק לְצַוָּארֵךְ
חֲלַל הַתֹּף עַצְמוֹ
פְּנִים הַפְּעִימָה הַלְּבָנָה
בַּמָּקוֹם שֶׁכָּל הַמִּלִּים
טוֹבְלוֹת בַּנָּהָר שֶׁל שְׁמֵךְ.
מִשָּׁם וְאֵילָךְ
מאתט. כרמי
הָאֲדָמָה כְּבָר הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי.
בְּהֵחָלְצִי מִתְּחוּם הַדּוּמִיָּה שֶׁלָּךְ,
אֵשׁ מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנַי בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אֲנִי אוֹצֵר בְּיָדַי כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת:
מַשָּׁב שֶׁל שֵׂעָר עַל מִצְחֵךְ,
הִלַּת כָּתֵף אֶל מוּל הָאָח,
הֶבֶל פִּיךְ אֶת סַף שְׂפָתַי.
לֹא הַרְבֵּה.
אֲבָל עַכְשָׁו נָכוֹנוּ לִי
שָׁנִים שֶׁל מֶחְקָר וּפִעְנוּחַ.
לֹא בְּכָל יוֹם צוֹמְחוֹת לָאָדָם
כְּנָפַיִם שֶׁל אֵשׁ וָמַיִם.
דּוֹמְמִים
מאתט. כרמי
1.
הַמַּדְרֵגוֹת עָלוּ וְיָרְדוּ כָּל הַלַּיְלָה.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאַחַת תַּחֲמֹק אֵלַי בַּסֵּתֶר —
אֲבָל לֹא.
הֵן עָלוּ וְיָרְדוּ,
וַאֲנִי, כְּמוֹ פַּרְעֹה כְּחֹל־רִיסִים,
הִסְתַּכַּלְתִּי בַּתִּקְרָה הַלְּבָנָה
שֶׁלֹּא נִפְתְּחָה וְלֹא זָזָה.
2.
כְּשֶׁהַלְּבָנָה חֲסֵרָה,
אֲנִי מִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.
עוֹד אֶרְקֹד כְּנֶגְדָּהּ.
כְּשֶׁאַתְּ חֲסֵרָה,
אֲנִי מִתְמַלֵּא אֵימָה־חֲשֵׁכָה.
שׁוֹק וְיָרֵךְ, שׁוֹק וְיָרֵךְ
יִדְּמוּ כָּאָבֶן.
תְּפִלָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה
מאתט. כרמי
1.
נֶעֱרָכִים לַגֵּאוּת: נוֹשְׁמִים
הַשְׁקֵט, בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,
לֹא לְהֵרָאוֹת,
לֹא לְהַרְתִּיעַ אֶת הַגַּל הָרִאשׁוֹן,
הַשּׁוֹאֵל;
לֹא לְהָנִיעַ יָדַיִם רְדוּמוֹת,
מֵצַח אֱמוּנִים;
גַּם אִם יִתְמַהְמַהּ,
הוּא יָבוֹא וְיִמְחֹק מֵעָלֵינוּ
אֶת כָּל הָעֲקֵבוֹת
עַד שֶׁנִּרְאֶה אֶת מִבְנֵה גּוּפֵנוּ
בְּקַרְנֵי X וּבְקַרְנֵי יָרֵחַ.
2.
אֹזֶן אֶל אֹזֶן שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ
יָם שֶׁיּוֹתִיר אוֹתָנוּ
קַשּׁוּבִים עַל הַחוֹף,
שַׁחֲרִיִּים,
מְשַׁנְּנִים אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ
וְאֶת זֵכֶר הַגֵּאוּת שֶׁתָּבוֹא.
שִׁירִים קְצָרִים עַל הָרֶכֶס
מאתט. כרמי
1.
נִהְיִים לְאֶחָד, לְאַט,
מַבִּיטִים אֶל הָרֵי מוֹאָב.
לֹא עָלַיִךְ, לֹא עָלַי,
אֶל הֶהָרִים.
מַבָּט דָּמוּם,
נוֹשֵׁם, שֶׁל צָהֳרַיִם.
הַשֶּׁמֶשׁ מַלְחִימָה אוֹתָנוּ
וְאַחַר כָּךְ תִּצְרֹב
שָׁעָה
מָקוֹם
וְתַאֲרִיךְ
בַּמֵּצַח אוֹ בַּמֹּתֶן.
2.
לֶחִי עַל רֹאשׁ
זְרוֹעַ עַל עֹרֶף
מֹתֶן אֶל מֹתֶן
קַרְסֹל אֶל קַרְסֹל
יָד שֶׁל צֵל
הוֹלֶכֶת עָלֵינוּ
הָפַכְנוּ לְאֶבֶן־שָׁעוֹת.
3.
כַּלָּה, כַּלִּיא־בָּרָק־וְדוּמִיָּה,
דִּגְלֵךְ עָלַי.
הָאֵשׁ לֹא תֵּעָצֵר בְּקִרְבִּי,
הַשֶּׁקֶט לֹא יַכֶּה בְּעוֹרְקַי.
הַבָּרָק נִזְרָע בָּאֲדָמָה,
הַשֶּׁקֶט מְפַכֶּה אֶל תְּהוֹמוֹ.
אֲנַחְנוּ שׁוֹתְלִים עֵצִים נַעֲלָמִים
לְצִפֳּרִים אִלְּמוֹת.
אַשְׁמוּרוֹת
מאתט. כרמי
בָּאַשְׁמוּרָה הַתִּיכוֹנָה
הַנּוּרָה הַחֲשׂוּפָה מֵעַל רֹאשִׁי
הוֹפֶכֶת לְיָרֵחַ.
אֲנִי נִשְׁמָע כַּיָּם: נוֹשֵׁם מָלֵא,
נוֹשֵׁל, דּוֹמֵם,
וְשׁוּב עוֹלֶה, וְשׁוּב חָדֵל,
נִכְנָע לְמַחְזוֹרִים שֶׁל זַעַם וְחֶמְלָה,
לְנַחְשׁוֹלִים שֶׁל קֶצֶף
וּלְחִישַׁת חוֹלוֹת לַחִים.
שְׁחָפִים פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ עֵינַי
לֶאֱרֹב לָךְ בְּפִנַּת הָרְחוֹב הָאָפֵל,
לְבַשֵּׂר לִי עַל בּוֹאֵךְ.
בָּאַשְׁמוּרָה הָאַחֲרוֹנָה
הַנּוּרָה הַחֲשׂוּפָה מֵעַל רֹאשִׁי
הוֹפֶכֶת לְנוּרָה.
תִּינוֹק, אֲנִי שׁוֹמֵעַ,
יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ.
אֲנִי נוֹעֵל אֶת אֲרֻבּוֹת עֵינַי.
אֲנִי אוֹטֵם אֶת אָזְנַי
לְמַשַּׁק הַכְּנָפַיִם הַכָּלוֹת.
על לב רע
מאתט. כרמי
תַּחְבִּיר
מאתט. כרמי
הַנּוֹשֵׂא אָמַר:
עַכְשָׁו אֲנִי שֶׁלְּךָ.
הִתְפַּלַּלְתָּ לְבוֹאִי
וּבְמַפְתִּיעַ בָּאתִי.
אֲנִי יוֹשֵׁב בְּטַבּוּרְךָ,
צוֹחֵק וּבוֹכֶה,
צוֹפֶה כֹּה וָכֹה
בְּעֵינִי הָאַחַת.
עַכְשָׁו אַתָּה נוֹשֵׂא אוֹתִי
וַאֲנִי נָשׂוּא.
הוֹפּ! נִרְאֶה כַּמָּה זְמַן
תּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתִי.
פֻּלְחַן הָאָבִיב
מאתט. כרמי
מָה הַדָּבָר הַזֶּה
הַמְבַשֵּׂר בִּי רָע,
בָּרָד בְּלֵב אָבִיב,
אָפֹר שֶׁל אוֹר נִגְרָע;
מָה הַדָּבָר הַזֶּה
הַמְזַקֵּר מִגְדָּל
אִלֵּם שֶׁל כְּנֵסִיָּה
כְּמוֹ מַקּוֹר שָׁחֹר?
הוֹ, רֹאשִׁי הַגָּדוֹל נָע־וָנָע
כְּמוֹ פַּעֲמוֹן עֲנָק,
בְּלִי רוּחַ
וּבְלִי קוֹל;
הוֹ, רֹאשִׁי הַקָּטָן נָע־וָנָע
כְּמוֹ חַרְדּוֹן זָעִיר,
שֶׁעֵינוֹ הָאַחַת — שָׁרָב,
וְהַשְּׁנִיָּה — סַגְרִיר.
קַבָּלַת פָּנִים
מאתט. כרמי
הַכֶּלֶב דָּלַק אַחֲרֵי זְנָבוֹ,
סֹב וְדַלֵּג וְשָׁעוֹט,
עַד שֶׁנֶּעֱלַם בִּנְקֻדַּת
הַמּוֹקֵד הַפְּנִימִית.
רַק אַחֲרֵי לֶכְתֵּךְ
הוּא חָג בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ
וְקָרַם שׁוּב פַּרְוָה.
עַכְשָׁו הוּא מַלְחִית לְעֻמָּתִי,
חוֹגֵג, חוֹגֵג אֶת שׁוּבוֹ.
גִּלְגּוּלִים
מאתט. כרמי
1.
הַשָּׁמַיִם כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.
הַשֶּׁמֶשׁ אָסְפָה אֶת אוֹרָהּ,
הַצִּפֳּרִים — אֶת כַּנְפֵיהֶן.
יוֹנָה לְבָנָה מִתְאַבֶּנֶת
עַל מַשְׁקוֹף בֵּיתִי.
2.
אַתְּ בּוֹרַחַת בְּמוֹרַד הָרְחוֹב
וְעֵינַי מִתְנַשְּׁמוֹת אַחֲרַיִךְ.
אֲנִי עוֹמֵד עַל עָמְדִי
וְכַף יָדִי
מִתְקַשַּׁחַת לְסֵפֶל שֶׁל פַּח.
חוֹבוֹת
מאתט. כרמי
הִיא שָׁלְחָה לִי גְּלוּיָה צִבְעוֹנִית מַבְרִיקָה,
מֵאַפְרִיקָה, שֶׁל מִשְׁפַּחַת אֲרָיוֹת,
מְדֻבְלֶלֶת לְמַדַּי.
כֵּן, עַל גְּדוֹת נָהָר.
כְּשֶׁהִדְלַקְתִּי גַּפְרוּר,
נִצַּת זִיק בְּעֵינֵי הַלָּבִיא
וְרַעְמָתוֹ סָמְרָה.
הַלְּבִיאָה זָקְפָה עֵינַיִם חֲרֵדוֹת,
וְהַגּוּר רָאָה הַכֹּל בְּתוֹךְ מַרְאַת הַמַּיִם.
הַגְּלוּיָה הַמַּבְרִיקָה דּוֹעֶכֶת עַל שֻׁלְחָנִי,
הָרַעְמָה לוֹחֶשֶׁת,
וַאֲנִי עֲדַיִן חַיָּב לָהּ תְּשׁוּבָה.
עֲצִירַת גְּשָׁמִים בִּירוּשָׁלַיִם
מאתט. כרמי
שָׁמַיִם עֲמוּמִים, צַמָּרוֹת הֲמוּמוֹת.
מָטוֹס עִקֵּשׁ, חוֹרֵשׁ רַע,
מַחֲרִישׁ אֶת צִוְחַת הַצִּפֳּרִים.
זֶה קָרָה:
הָאָרֶץ אִבְּדָה אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ.
עַלְעָלִים רַכִּים כְּעֵינֵי עַכְבָּר
נִבָּטִים מִתּוֹךְ קְרוּם הֶעָפָר. הוֹ,
הָרֹךְ הַזֶּה.
הַחֶמְלָה הָעֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתַי
עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.
אֵין שׁוּם סָפֵק:
הָאוֹר נֶחֱנָק בְּמַעֲבֵה הָאָבָק.
תֵּבוֹת הַדֹּאַר קְמוּצוֹת שְׂפָתַיִם,
וּבִקְצוֹת כַּפּוֹת יָדַי צוֹמְחִים
עֲשָׂרָה אֶגְרוֹפִים.
שִׁיר רְחוֹב
מאתט. כרמי
הַזְּקֵנָה מְדַדָּה בָּרְחוֹב הַתָּלוּל,
עָלֹה וְדַדֵּה, פָּזוֹל וְגַמְגֵּם.
בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְעֶבְרָהּ,
הִיא נִצְלֶבֶת עַל הַכְּבִישׁ.
לִבִּי מִתְלַהֵם, רַגְלִי בּוֹלֶמֶת,
מַסְמְרֵי־הַזָּהָב מַכִּים בְּסַנְוֵר.
וְכָךְ, מוּקָעִים בְּמוֹרַד הָרְחוֹב:
עֵינַיִם מִתְפַּזְּלוֹת, בָּשָׂר מִסְתַּמֵּר —
הִיא בִּכְלָל לֹא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי
רוֹאֶה אוֹתָהּ גַּם לְאוֹר הַיּוֹם.
נְאוּם הַמַּאֲמִין
מאתט. כרמי
מַה טּוֹב לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמָּקוֹם.
רֵאשִׁית, מָלֵא עוֹלָם.
תָּמִיד קָרוֹב, תָּמִיד קַשּׁוּב,
אֵין צֹרֶךְ לְהִדָּבֵר מֵרֹאשׁ.
שֵׁנִית, אֵין מָקוֹם לַחֲרָדָה.
תִּרְצֶה: תְּמוֹלֵל, תַּזִּיעַ, תְּעַוֶּה,
תַּשְׁפִּיל, תְּשַׁקֵּר —
אַחַת הִיא לוֹ.
מַה לֹּא רָאָה? מַה לֹּא שָׁמַע?
וְהָעִקָּר: פִּיךָ וְלִבְּךָ שָׁוִים.
כַּמָּה כִּוּוּנֵי־אֲוִיר בִּמְעוֹנוֹ,
מִמַּה נִּטְווּ וִילוֹנוֹתָיו,
מַה חֶשְׁבּוֹן־הַמַּיִם שֶׁלּוֹ, חֶשְׁבּוֹן־הַחַשְׁמַל
וּשְׁנַת הַיִּצּוּר שֶׁל כְּרוּבָיו —
אַחַת הִיא לְךָ,
וְאֶחָד אַתָּה לוֹ;
לָכֵן כֹּה נָעִים לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ.
אָמֵן.
עֶרֶב קְרִיאָה
מאתט. כרמי
מָדוּד־מָדוּד
הֵם מְדַדִּים
אֶל הַדּוּכָן.
מָדוּד־מָדוּד
הֵם מוֹדְדִים
אֶת חֹם הַמִּיקְרוֹפוֹנִים,
מְלַבִּים אֶת לַבָּתָם,
נוֹשְׂאִים כַּפֵּי־רְתֵת —
יְלָדִים!
הָסֵבּוּ עֵינֵיכֶם,
עִצְמוּ, הַשְׁפִּילוּ,
רַק אַל תָּצִיצוּ.
סְנֵה־הַקּוֹלוֹת
בּוֹעֵר בָּאֵשׁ,
מִשְׁבְּרֵי־הַבְּרָכָה
מוּל רָאשֵׁיכֶם,
הַקֶּצֶף הַמָּלוּחַ
עַל סִפֵּי עֵינֵיכֶם —
וּבֵינְתַיִם,
הֵן שׁוֹאֲפוֹת אֲוִיר
לְמַרְגְּלוֹת הַדּוּכָן:
זַמְשׁ
וְלֶבֶד
וְעוֹר־תַּנִּין —
כֹּ־הֲ־נִ־י־ם!
הַמְשׁוֹרֵר וְהַיָּרֵחַ
מאתט. כרמי
מִישֶׁהוּ מְדֻיָּק מְאֹד,
שֶׁדִּגְלוֹ חָקוּק בִּבְשָׂרוֹ,
הִצִּיב כַּף רֶגֶל עֵרָנִית
בְּיָם הַחֲלוֹמוֹת
אָמַר מִלִּים
בְּתוֹךְ יָם הַדְּמָמָה,
וְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ לְרַאֲוָה
בַּיָּם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם.
אֲבָל הוּא יִתְרַגֵּל.
גַּם עַל אִשְׁתּוֹ נָחֲתוּ לְפָנָיו
וּבְכָל זֹאת הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.
אוגוסט 1969
קִטְעֵי מִשְׂחָק
מאתט. כרמי
הקוֹנטר־ריבוֹלוּציוֹנר הגדול ביותר בעולם הוא — המוח…
(בוכארין)
מָלֵא עֵינַיִם, מָלֵא.
גַּלְגַּל שֶׁל יְרֵחִים
חַסְרֵי רִיסִים.
אַתָּה גּוֹאֶה, שׁוֹקֵעַ —
רַק אֵלָיו.
כְּשֶׁהוּא לוֹחֵשׁ,
אַתָּה נִכְוֶה.
כְּשֶׁהוּא מֵאִיר,
אַתָּה כָּבֶה.
אַחַת:
בִּטְנֵךְ כַּעֲרֵמַת —
שְׁתַּיִם:
וְשָׁדַיִם —
שָׁלשׁ:
תַּחַת הַתַּפּוּחַ —
דָּג מָלוּחַ.
מָלֵא עֵינַיִם, מָלֵא
כְּעוֹרוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
עַיִן תַּחַת עַיִן
מִגָּחוֹן וּמִגַּב.
כְּשֶׁהוּא סוֹבֵב,
אַתָּה נִדְרָךְ.
כְּשֶׁהוּא נִזְכָּר,
אַתָּה נִשְׁכָּח.
אַחַת:
מְתוּקָה שְׁנַת —
שְׁתַּיִם:
תַּחַת הַשָּׁמַיִם —
שָׁלשׁ:
הוֹלֵךְ הָרוּחַ —
דָּג מָלוּחַ.
סוֹבֵב, סוֹבֵב, הוֹלֵךְ
דָּג מָלוּחַ
וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
פְּרָט
מאתט. כרמי
רֶגֶב עָפָר זָעִיר —
בַּמֶּה כֹּחוֹ?
בְּנוּחוֹ עָלֶיךָ.
לזכר לאה גולדברג
מאתט. כרמי
לְזֵכֶר לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג
מאתט. כרמי
1.
עוֹרֵב עִם יוֹנָה
גָּרִים עַל רַעֲפֵי בֵּיתִי.
נַעַר קָטָן רוֹאֶה אוֹתָם
וְאוֹמֵר:
אֱלֹהִים מְשַׂחֲקִים דַּמְקָה עַל הַגָּג.
2.
מַשַּׁב יוֹנִים פִּתְאֹמִי.
הֵן הִרְגִּישׁוּ לְפָנַי בָּאֲוִיר הֶהָדוּף.
עַכְשָׁו הַשְּׁמָשׁוֹת צוֹעֲקוֹת
וְהַבּוּם בְּאָזְנַי.
לֵאָה מֵתָה
וְהַיּוֹנִים קְטַנּוֹת בַּשָּׁמַיִם.
3.
יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה עַל חֶלְקַת הַשָּׁמַיִם הַזֹּאת.
הִיא גָּדְרָה אוֹתָהּ
בְּכַמָּה שׁוּרוֹת, כַּמָּה בָּתִּים,
וְשָׁכְנָה שָׁם צִפּוֹר.
הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה מִתְעוֹפֶפֶת עַל הַמִּשְׁמָר
וּמַבְרִיחָה מִשָּׁם אֶת כָּל הַדַּחְלִילִים.
4.
הַרְבֵּה שָׁעוֹת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַלּוֹנָהּ:
בַּחוּץ רָאֲתָה זָנָב שֶׁל סוּס
שׁוֹבֵר אֶת הַחַמְסִין;
חַלּוֹן אַחֵר עוֹצֵם אֶת בְּעָלָיו;
חַלּוֹן אַחֵר נִפְקָח כְּמוֹ אֲגַם;
חַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְזוּזָה
בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים מֵעוֹנָה אַחֶרֶת;
חַלּוֹן שֶׁעָלָיו רוֹבֶצֶת
דְּבוֹרָה שְׂעִירַת כֶּרֶס.
לֹא, הִיא אָמְרָה,
קְחוּ מִפֹּה אֶת הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת.
אֲנִי בִּפְנִים, וְהִיא בַּחוּץ.
לֹא, הִיא אָמְרָה.
5.
הַרְבֵּה שָׁעוֹת הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַלּוֹנָהּ
כְּמוֹ אַסְּפָן עִם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.
6.
הָיָה לָהּ חָתָן בֶּן שָׁלשׁ
שֶׁנָּתַן לָהּ יָד בְּרִדְתָּהּ בְּמַדְרֵגוֹת הַגָּן.
בָּרֶגַע שֶׁנָּגַע בְּיָדוֹ,
נִבְקַע הַבֶּטוֹן
וּשְׁנֵיהֶם נֶעֶלְמוּ בֵּין גַּלֵּי הַשּׁוֹשַׁנִּים.
7.
הִיא אָהֲבָה אֶת שַׁאגַאל
וְלֹא הִתְבַּיְּשָׁה בְּכָךְ.
הִיא אָהֲבָה,
וְהִתְבַּיְּשָׁה.
הִיא מְאֹד לֹא אָהֲבָה,
וְגַם בְּכָךְ לֹא הִתְבַּיְּשָׁה.
מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי בְּחַדְרָהּ
יוֹתֵר מִפֶּרַח אֶחָד.
ינואר 1971
אל השלג של אבו-תור
מאתט. כרמי
לְבַד
מאתט. כרמי
עַכְשָׁו אֲדַבֵּר אֶל צִדֵּךְ הָאָפֵל,
אַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשִׁי בְּרַקָּתֵךְ וַאֲמַלֵּל
כְּאִלּוּ אֵין שׁוֹמֵעַ;
כְּאוֹהֵב הַגּוֹחֵן
עַל פָּנֶיהָ בִּשְׁנָתָהּ; כְּאָב הַבּוֹחֵן
פָּנִים שֶׁל בֵּן בְּדִמְמַת הַלֵּיל.
יַלְדָּה בָּאָרוֹן
מאתט. כרמי
מָה אוֹמֵר לָךְ מְעִילִי
כְּשֶׁאַתְּ נִסְגֶּרֶת, יְחֵפָה, בָּאָרוֹן;
וּנְעָלַי הַגְּדוֹלוֹת —
שְׁתֵּי בְּאֵרוֹת שֶׁל אֲפֵלָה רָעָה?
מָה אוֹמְרִים לָךְ כִּיסַי הָרֵיקִים,
וּמִכְנָסַי הַנִּכְרָכִים עַל צַוָּארֵךְ?
אֲנִי יָכוֹל רַק לְנַחֵשׁ.
בִּכְיֵךְ הֶעָצוּר מְנַצֵּחַ
עַל קוֹלָבִים וְאַנְקוֹלִים.
פָּנַיִךְ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַחשֶׁךְ
כְּמוֹ חַמָּנִית חוֹלָה.
אֲנִי עוֹמֵד בַּחֶדֶר הַמּוּאָר
וּמַחֲרִישׁ, אַתְּ תִּצְטָרְכִי לָצֵאת
בְּמוֹ בִּכְיֵךְ, בְּמוֹ יָדַיִךְ,
כִּי הַמַּפְתֵּחַ הוּא בְּכִיסִי הָרֵיק.
בוסטון, 1970
שִׁפְחָה
מאתט. כרמי
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹרֶף
אַתְּ בּוֹכָה.
לֹא רַק הַיָּרֵחַ מוֹשֵׁל בָּךְ,
גַּם הָאֲדָמָה.
אִשָּׁה דּוּ־פַּרְצוּפִית
מאתט. כרמי
רַקָּתֵךְ הָאַחַת עַרְמוֹן
רַקָּתֵךְ הָאַחַת רִמּוֹן
עֵינֵךְ הָאַחַת עִנְבָּר
עֵינֵךְ הָאַחַת בָּרֶקֶת
שָׁדֵךְ הָאֶחָד מָלֵא
שָׁדֵךְ הָאֶחָד חָסֵר
יְרֵכֵךְ הָאַחַת אִשָּׁה
יְרֵכֵךְ הָאַחַת נַעֲרָה
מָה אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶן וּבָכֶן
וַאֲנִי רַק אֶחָד.
פִּיו וְלִבּוֹ
מאתט. כרמי
קוֹל אֶחָד אוֹמֵר:
תּוֹדָה, כֵּן, בְּבַקָּשָׁה.
וְהַשֵּׁנִי — מוֹדֶה בְּלִי בּוּשָׁה,
נוֹתֵן תּוֹדָה וּמְבַקֵּשׁ.
פֶּה אֶחָד, שֶׁל שַׁחֲרִית,
מְכַרְסֵם צְנִים עִם דְּבַשׁ.
וְהַשֵּׁנִי — נוֹשֵׁךְ אֶת הַלַּיְלָה,
נוֹשֵׂא בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו.
יָד אַחַת, כְּמַצְנֵחַ,
בְּרֹךְ שֶׁל הִסּוּס וְחֶמְלָה.
וְהַשְּׁנִיָּה — שְׁתוּקָה עַל הַמֹּתֶן,
קָשָׁה כְּגִיד.
מֵצַח אֶחָד
מוּאָר יְקָרוֹת, הִלָּה.
מֵצַח שֵׁנִי — אָרוּר,
חֲשׂוּךְ־אוֹר.
אֹזֶן אַחַת פְּקוּחָה
לְנִיעַ רוּחַ וְעִנְבָּל.
הַשְּׁנִיָּה —
אֲטוּמָה כְּגוֹלֵל.
גּוּף אֶחָד
קַשּׁוּב, חָכָם, גָּדוֹל.
גּוּף שֵׁנִי —
חָשׁוּב כְּמֵת.
מַרְאָה אַחַת מַסְבִּירָה,
מְאִירָה פָּנִים.
וְהַשְּׁנִיָּה — כְּבוּיָה
כְּמוֹ סִיד, כְּמוֹ סָדִין.
פְּגִישׁוֹת
מאתט. כרמי
אֲחוֹתִי כַּלָּה:
הִפּוּךְ פָּנַי, הִפּוּךְ יָדַי,
מֵצַח אֶל מֵצַח, פָּנִים בְּאֶחָד
אֲנִי עוֹבֵר דַּרְכֵּךְ, יוֹצֵא,
וּמוֹצֵא אוֹתָךְ שׁוּב, מְחַכָּה.
פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי.
“מִי שָׁם?”
אַתְּ.
“בָּרוּךְ הַנִּמְצָא”.
בְּרוּכָה הַנִּמְצֵאת לִי, תָּמִיד,
לֹא דּוֹמָה, מְדֻמָּה,
פָּנַי, לֹא שֶׁלִּי, בַּמַּרְאָה.
אִישׁ־הַמַּרְאָה מִתְנַצֵּל
מאתט. כרמי
הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לוֹ.
מֵרֹב שִׁמּוּשׁ בָּאוֹר וְגַם בַּחשֶׁךְ,
מֵרֹב לִטּוּשׁ
בַּשֶּׁמֶשׁ, נֵיאוֹן וְיָרֵחַ,
שׁוּלָיו הֶחֱלִידוּ, בְּרַק פָּנָיו עָמַם.
אַתְּ עוֹמֶדֶת לְמוּלוֹ,
אַתְּ מִתְקָרֶבֶת, מִסְתּוֹבֶבֶת, נוֹשֶׁמֶת
עַל עֵינָיו: “מַרְאָה, מַרְאָה…?”
לֹא שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב.
הוּא יוֹדֵעַ. יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ זוֹכֵר:
קֶשֶׁת בֶּעָנָן, בָּרָק שֶׁל קַיִץ, נְגֹהוֹת צָפוֹן,
כַּסְפִּית מִתַּחַת לַיְרֹקֶת.
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהוּא עָיֵף.
הוּא צוֹלֵל, לְאַט, אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ,
וּמַפְנֶה לָךְ אֶת הַקַּרְקָעִית.
אָנָּא, אַל תִּלְטְשִׁי לוֹ עֵינַיִם.
הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁקֶט
וּסְלִיחָה.
בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת
מאתט. כרמי
1.
הוּא הִשְׁתַּנָּה.
הוּא חָמַק מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.
הוּא הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ
לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ.
הוּא פָּשַׁט בְּלֹא־עֵת, וְעַל כֵּן
הוּא צָעִיר מִדַּי, וְזָקֵן.
2.
הוּא לֹא יִתָּכֵן.
הוּא הִפְסִיק לְעַשֵּׁן.
הוּא מְחַיֵּךְ מִתּוֹךְ שֵׁנָה,
שׁוֹתֶה קָפֶה בְּלִי סֻכָּר.
הוּא עֵר וְיָשֵׁן.
הוּא מְעוֹרֵר בָּהֶם שִׂמְחָה וַחֲשָׁד
כְּמוֹ מַטְבֵּעַ חֲדָשָׁה מִדַּי.
3.
הוּא הִשְׁתַּנָּה.
הוּא חוֹשֵׁב שֶׁקּוֹמָתוֹ גָּבְהָה.
הוּא מְדַבֵּר אֶל הַמַּרְאָה
בְּגוּף רִאשׁוֹן.
הוּא מַרְאֶה לָהּ אֶת הַמַּסֵּכָה הַיְשָׁנָה
בְּגַאֲוָה:
כְּמוֹ תַּלְתַּלִּים שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנֵס.
4.
אֲוִיר אַחֵר
קוֹרֵן עַל עוֹר פָּנַי,
מַבָּט אַחֵר חוֹזֵר,
וּמְבָרֵךְ.
אֵלֶּה הֵם קְרוּאַיִךְ:
אוֹר וַאֲוִיר,
נוֹהֲרִים אֶל חֲדָרַי הַמְרֻוָּחִים,
מְשַׁנְּנִים דּוּמָם
שֶׁאַתְּ הֶחֱלַפְתְּ בִּי אֶת מַחֲזוֹר הַדָּם.
וַאֲנִי זוֹכֵר,
אֲנִי מֵאִיר לָהֶם פָּנִים
בְּאוֹר מָלֵא וּבְמִנְהָרוֹת שֶׁל תַּרְדֵּמָה.
אַל תָּשִׂימִי לֵב לַהִדְהוּד הֶעָמוּם:
יֵשׁ, כַּנִּרְאֶה, כַּמָּה כַּדּוּרִיּוֹת יְשָׁנוֹת
שֶׁמִּתְעַקְּשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.
וַרְיַאצְיוֹת עַל שֶׁלֶג, תשל"ג
מאתט. כרמי
1.
הַשֶּׁלֶג הָאוֹהֵב הַזֶּה
בָּא, וְכִסָּה עַל הַכֹּל:
עַל הָעֲקֵבוֹת שֶׁלִּחֲשׁוּ מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר,
עַל קוֹלוֹת הַפְּצִירָה בְּמַחְתֶּרֶת הַלַּיְלָה.
מֶה הָיָה הַשָּׁלָל?
קָשֶׁה לָדַעַת.
רַק לְאַחַר שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ פְּתִיתֵי הַשִּׂמְחָה
הַמְפַזְּזִים מִקִּיר אֶל קִיר,
מֵרִצְפָּה אֶל תִּקְרָה,
יִתְחַוֵּר לָנוּ מֶה חָסֵר.
מִזְּמַן לִזְמַן רַגְלֵינוּ נִגָּפוֹת,
אַךְ לֹא נוּכַל לְהִזָּהֵר.
שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים:
אֵלֶּה כְּלֵי־הַפְּרִיצָה שֶׁנָּטַשׁ חֲלוֹמֵךְ
בְּנוּסוֹ, מְבֹהָל, מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע.
2.
הַקּוֹסֵם הַגָּדוֹל, שֶׁעֵינָיו תַּרְשִׁישִׁים:
הַמְכַפֵּר, מַשְׁכִּיחַ בְּלָבָן,
וּמַזְכִּיר אֶת כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת;
רַב־מָג שֶׁל תַּהְפּוּכוֹת וָזֹךְ,
הָעוֹשֶׂה בְּלַהֲטֵי־הַכְּפוֹר;
שׁוֹלֵף צַמֶּרֶת־פִּטְדָה
וּמֵלִיט רְעָפִים שֶׁל לֶשֶׁם,
חוֹשֵׂף גִּבְעוֹת יָשְׁפֶה
וּמְצַעֵף כִּפּוֹת בָּרֶקֶת,
וּמִתּוֹךְ מִצְנֶפֶת מֶשִׁי לְבָנָה —
מַפְרִיחַ לַהֲקָה שֶׁל שֹׁהַם!
3.
בְּסוֹף הַהַצָּגָה נִדְלָק הָאוֹר.
לְאַט־לְאַט מִצְטַמְצְמִים הָאִישׁוֹנִים
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
פְּלִיאָה: גַּם הִיא הָיְתָה יוֹנָה, בַּרְבּוּר וָשַׁחַף,
גַּם הוּא רָאָה אֶת כָּל צִבְעֵי הַחשֶׁן
בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הַסּוֹבֵב.
תָּבוֹא עָלֵינוּ בִּרְכַּת הַקּוֹסֵם.
אָמְנָם עֵינֵינוּ צָרוֹת, אֲבָל הֵן זוֹכְרוֹת
כִּי רָחֲבוּ בְּלַיְלָה שֶׁל שֶׁלֶג.
אֵל הַשֶּׁלֶג שֶׁל אַבּוּ־תּוֹר
מאתט. כרמי
עֵינַיִם — סַכִּינִים,
פֶּה — צָמִיד אָדֹם,
אַף — גֶּזֶר, כַּמּוּבָן.
עָבַדְנוּ אוֹתוֹ יוֹם תָּמִים,
כִּרְכַּרְנוּ לְפָנָיו בְּלִי בּוּשָׁה.
וּבַלַּיְלָה, לְאוֹר יְצִיר־כַּפָּיו הַחִוַּרְיָן,
חוֹלַלְנוּ לְעֵינָיו בָּרָק,
לְשִׂפְתוֹתָיו אֶקְדָּח,
לְבֹהַק צֹאנוֹ הַנָּטוּשׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
הוֹ, מֶלֶךְ הַלַּיְלָה הָאֶחָד,
בַּר־יוֹם רָם וְקַדְמוֹן,
אֵל הַשֶּׁלֶג!
יָדַעְנוּ שֶׁקִּצְּךָ מַפְצִיעַ.
לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הַמֻּכּוֹת
אַתָּה הוֹפֵךְ לְזִכָּרוֹן.
הַצָּמִיד חוֹזֵר לָאָרוֹן,
הַגֶּזֶר וְהַסַּכִּינִים לַמִּטְבָּח,
הַיֶּלֶד לְגַן־חוֹבָה.
וַאֲנַחְנוּ, חִכֵּנוּ יָבֵשׁ מֵהַלֵּל,
עוֹמְדִים בְּגִנָּה מוּצֶפֶת שֶׁמֶשׁ
וּמְחַפְּשִׂים עֲקֵבוֹת לְבָנִים.
אל ארץ אחרת: שירים
מאתט. כרמי
עַל סַף בֵּיתִי
מאתט. כרמי
עַל סַף בֵּיתִי
מאתט. כרמי
עַל סַף בֵּיתִי
מאתט. כרמי
לפיטר לוי
1
וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר:
יוֹם שְׁלִישִׁי
שֶׁאֲנִי מוֹצֵא עַל מִפְתָּנִי
גּוֹזָל מֵת.
מִסָּבִיב — הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ:
יָרֹק וּנְחשֶׁת קָלָל,
הִלּוּלָה שֶׁל גְּבִיעִים לְבָנִים,
הַלְלוּיוֹת שֶׁל שׁוֹשַׁנֵּי־שָׁנִי.
עַל סִפִּי גּוֹזָל דָּמוּם:
חֲבִילַת־מָוֶת קְטַנָּה,
דֹּאַר אֲוִיר שֶׁאֵין בּוֹ אֲוִיר.
2
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן —
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶשְׁמַע מֵעָלַי
הֶמְיַת כְּנָפַיִם נוֹאָשׁוֹת,
קִינָה שֶׁל קֵן רֵיקָן.
חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע, לָחַשְׁתִּי,
(גּוֹרֵף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיךְ שֶׁל עִתּוֹנִים)
וְעָרְפִּי מֻטֶּה לְמַכַּת הַמַּקּוֹר.
אֲבָל הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי —
בְּבַת־רֹאשׁ כִּסִּיתִי אוֹתוֹ
בְּסֵפֶל־פְּלַסְטִיק לָבָן,
הִקְשַׁבְתִּי לְמַשַּׁק הַצֵּל
שֶׁיָּעוּט לְכַבּוֹת אֶת יוֹמִי.
אֲבָל הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי —
חִכָּה לִי הַשְּׁלִישִׁי,
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם,
כְּמוֹ רוּחַ־רְפָאִים מְשַׁחֶרֶת נָקָם,
רוּחַ עֻבָּרִית,
סִימַן־קְרִיאָה קָטוּם.
3
מְשׁוֹרֵר אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
רוּחַ סוֹעָה פָּרְצָה בְּפִתְאֹם
מִתּוֹךְ טֻמְאַת הַמִּפְתָּן
וְהֵסִיטָה אֶת רֹאשִׁי הַצִּדָּה.
מְשׁוֹרֵר, אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
בְּמֶרְחָק שֶׁל יָד מוּשֶׁטֶת, מְתוּחָה,
כְּמִי שֶׁצּוֹפֶה בַּחֲלוֹם חֲמַקְמַק,
עָשִׂיתִי מַה שֶּׁכְּבָר נִשְׁכַּח.
מְשׁוֹרֵר, אֵיךְ הֵם נִרְאוּ?
חֹד זָעִיר, צְהַבְהַב,
רֶמֶז עִלֵּג לְכָנָף אֲפֹרָה,
שְׁנֵי רָאשֵׁי מַחַט שְׁחֹרִים,
מַכַּת סַנְוֵרִים מְהַתֶּלֶת,
הָעֵינַיִם, כֵּן, רֶשַׁע הָעֵינַיִם —
מְשׁוֹרֵר —
אֲבָל אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ!
הָאָבִיב בְּשֶׁלּוֹ, מִסָּבִיב,
וְשָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָם.
4
יוֹם רְבִיעִי.
וְעַכְשָׁו — מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת:
לְהִסְתַּגֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת?
לְזַנֵּק הַחוּצָה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת?
לֹא נָהַגְתִּי בָּהֶם כַּדָּת.
אֲנִי יוֹשֵׁב לְלֹא־נִיעַ
וְעֵינַי מְמַצְמְצוֹת בְּלִי הֶרֶף
כְּאִלּוּ אֲנִי עָט מֵעֲלָטָה לְאוֹר, מֵאוֹר לַעֲלָטָה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַסַּף
מָצוֹר שֶׁל צִיּוּצִים.
אִם יָבוֹא שָׁלִיחַ נוֹסָף,
אֵשֵׁב שִׁבְעָה
רְגָעִים תְּמִימִים
לִמְרַאֲשׁוֹת רֹאשׁוֹ הַצָּמוּק,
לְמַרְגְּלוֹת כְּרָעָיו הַקְּמוּטִים,
וְאֶסְתַּכֵּל בּוֹ מִקָּרוֹב, מִקָּרוֹב,
עַד שֶׁיָּנֵץ בִּי הַכֹּחַ
לְהָבִיא אוֹתוֹ לִקְבוּרָה,
בְּרֹךְ.
יאַרנטון, אוקספורד, 1975
קולות משונים
מאתט. כרמי
מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית
מאתט. כרמי
הַחוֹל הַזֶּה הָיָה פַּעַם אֶבֶן.
מִילְיוֹנֵי שְׁנוֹת רוּחַ וָשֶׁמֶשׁ, שֵׁפֶל וְגֵאוּת,
חוֹלְלוּ אֶת הַנֵּס הָרַךְ הַזֶּה.
הָאִשָּׁה הַזֹּאת הָיְתָה פַּעַם אִשְׁתִּי.
לַיְלָה אֶחָד שֶׁל חשֶׁךְ,
לַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד.
מִקְלַחַת
מאתט. כרמי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְקַלֵּחַ
אֲנִי פּוֹעֵר אֶת פִּי
לְנִדְבוֹת הַמַּיִם
וּמַזְרִים אוֹתָם אֶל תּוֹכִי.
פִּתְאֹם אֲנִי נִזְכָּר
שֶׁגַּם אַתְּ עוֹשָׂה כָּךְ:
רֹאשֵׁךְ מֻטֶּה לְאָחוֹר,
בְּשָׂרֵךְ גּוֹאֶה,
עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת.
אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּטֶלֶפוֹן.
הַמַּיִם מוֹבִילִים
אֶת מוֹצָא־פִּינוּ.
לְיַד שֻׁלְחַן הַבִּילְיַארְד אֲנִי כּוֹתֵב מִכְתָּב לְאִשְׁתִּי
מאתט. כרמי
1
אֵלֶּה כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק:
לָבָן הַנּוֹקֵשׁ בְּאָדֹם,
וְאָדֹם בַּלָּבָן;
הַיְשֵׁר לְעַקֵּם,
וְעָקֹב לְהַיְשִׁיר,
הַחֵץ בַּקֶּשֶׁת
מְחַשֵּׁב אֶת קֵץ
הָרִיקוֹשֶׁט.
לֶבֶד יָרֹק דֵּהֶה,
כַּר־דֶּשֶׁא
לְמִשְׂחֲקֵי דָּמִים.
2.
אַתָּה מְכַוֵּן אֶל הַכַּדּוּר הָאָדֹם
כְּדֵי לְהִקָּלֵעַ בַּלָּבָן.
עֵינֶיךָ דְּרוּכוֹת כְּנֵץ,
יָדְךָ קְמוּרָה כְּכַנָּר.
הַאִם הַכַּדּוּר הַלָּבָן מְנַחֵשׁ
שֶׁהוּא גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת?
3
אֲהִילֵי מַתֶּכֶת חוּמִים,
קוֹנוּסִים קָרִים וְקָשִׁים.
תְּאוֹמֵי מְאוֹרוֹת עֲמוּמִים
מֵעַל לַמַּלְבֵּן הַיָּרֹק.
תְּאוֹמֵי גֻּלּוֹת לְבָנוֹת,
גֻּלָּה אֲדֻמָּה, בּוֹהֶקֶת,
שַׁרְבִיט קָשֶׁה.
לְיַד הַדֶּלְפֵּק
מַסֵּכוֹת פּוֹקֶר,
כַּפּוֹת יָדַיִם כְּמוֹ לוּחַ מָחוּק.
רִשְׁתִּית אֲטוּמָה,
בָּבָה שְׁחֹרָה וְקָרָה.
אִשְׁתִּי הַיְקָרָה,
בּוֹאִי מֵרָחוֹק,
שִׂימִי אֶת בְּשָׂרֵךְ
בֵּין שִׁנַּי.
אמסטרדם, 1975
שִׁיר אַהֲבָה
מאתט. כרמי
חֲמַקְמַקָּה שֶׁלִּי —
אַתְּ גּוֹלֶשֶׁת בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
כְּמוֹ גַּלְגַּל סַבּוֹן
בְּשִׁבֹּלֶת הָאַמְבָּט.
אֲנִי גּוֹשֵׁשׁ וּמְמַשֵּׁשׁ לַשָּׁוְא.
רַק לְאַחַר שֶׁיּוֹרְדִים הַמַּיִם הָרַבִּים
אַתְּ נִגְלֵית לִי עַל הַקַּרְקָעִית,
תַּמָּה וּמַבְהִיקָה,
לְבָנָה בְּרָקִיעַ לָבָן.
קְרָב
מאתט. כרמי
אֶת הַתַּאֲוָה —
בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ הַנְּבוֹנוֹת
אַתְּ כּוֹבֶשֶׁת לְעֶדְנָה.
בַּבֹּקֶר אֲנִי וְהֶחָתוּל
נֶעֱרָכִים לִקְרָב שֶׁל מַבָּטִים:
הוּא מְעַפְעֵף רִאשׁוֹן.
לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁאֲהוּבָהּ מֵת בְּחֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ
מאתט. כרמי
1
לִבּוֹ עָמַד מִלֶּכֶת
וְגַם אַתְּ.
אִישׁ לֹא בִּשֵּׂר לָּךְ.
גַּם עוֹף הַשָּׁמַיִם שָׁתַק.
רַק כַּעֲבֹר כָּךְ וְכָךְ יָמִים
שָׁמַעַתְּ הֵד עָמוּם שֶׁל גּוֹלֵל.
הֵם יָשְׁבוּ שִׁבְעָה.
אַתְּ יָשַׁבְתְּ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
הֵם הִתְיַחֲדוּ בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים.
לָךְ לֹא הָיָה מִנְיָן.
אִישׁ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵךְ.
הוּא עֲדַיִן כֻּלּוֹ שֶׁלָּךְ.
2
בְּהִכָּנְסֵךְ לַחֶדֶר
הָיְתָה הַמַּרְאָה מַחֲוִירָה כְּסָדִין.
בְּהִתְקָרְבֵךְ לַיָּם
נָסוֹגוּ הַגַּלִּים בְּשֵׁפֶל־רוּחַ.
כְּחֹם הַיּוֹם
חִלְחֵל בִּכְיוֹ שֶׁל צִלֵּךְ הֶחָסֵר.
בַּעֲלַת־אוֹב מְנֻמֶּשֶׁת,
יִדְּעוֹנִית חֲבוּיָה, כֹּהֶנֶת פְּשׁוּטָה,
בְּלִי פַּעֲמוֹן וּבְלִי רִמּוֹן —
שָׁכַחַתְּ אֶת מִלַּת הַשַּׁחַר:
יָדוֹ לֹא מָשָׁה מֵעֵינַיִךְ
וּשְׁמֵךְ הָלַךְ וְהִתְכַּסָּה אֵזוֹב.
3
הַמַּיִם זוֹרְמִים בַּתְּעָלוֹת.
הָאוֹר הָרַךְ עוֹלֶה בְּחַלּוֹנֵךְ.
קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים הוֹלְכִים בַּחֶדֶר:
קוֹל שֶׁל קְרִיעָה וּצְחוֹק שֶׁל מַיִם.
כַּף יָדֵךְ רְפוּיָה עַל הַכַּר,
הָאֲוִיר עוֹבֵר בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ.
שְׁמֵךְ מְפֹרָשׁ עַל מְזוּזַת הַדֶּלֶת;
הֶחָלָב יַלְבִּין עַל סִפֵּךְ,
הַדַּוָּר יִזָּכֵר בַּתֵּבָה.
הָאוֹרוֹת זוֹרְמִים כַּמַּיִם.
הֵם אֵינָם זוֹכְרִים
שֶׁהָיוּ פַּעַם קֶרַח.
אמסטרדם, 1975
זִכְרוֹנוֹת... שׁוֹפָרוֹת
מאתט. כרמי
1. זִכְרוֹנוֹת
יָדַיִךְ רוֹחֲפוֹת מֵעָלַי כְּעָלִים,
נוֹגְעוֹת וְלֹא נוֹגְעוֹת.
גּוּפִי מְפַכֶּה חֶרֶשׁ כַּמַּיִם,
בָּבוּאָה שֶׁל שֶׁקֶט בְּתוֹךְ שֶׁקֶט.
צֵל עָלֶה צוֹנֵחַ מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם,
נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ,
נָח, רוֹעֵד, עַל רְפִידַת צִלּוֹ,
נִשָּׂא לְאַט, נִזְרָם,
נָכוֹן לְהִשָּׁכַח בִּפְנִים הָאֲפֵלָה.
הַמַּיִם מוֹבִילִים צִי־צְלָלִים רוֹגֵעַ.
הָאֲוִיר מָלֵא זִכְרוֹנוֹת שֶׁל עָלִים.
2. מַלְכֻיּוֹת
עַכְשָׁו אַתְּ שׁוֹכֶבֶת שׁוּב לִישֹׁן,
וְעוֹד חֻמִּי בָּךְ,
בֵּין שְׁנֵי חֲתוּלַיִךְ הַשְּׁחֹרִים.
אֲנִי מְשׁוֹטֵט בְּאוֹר הַיּוֹם הָעוֹלֶה,
מַבִּיט בַּגֶּשֶׁם,
מַבִּיט בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים.
הִנֵּה מִטָּתֵךְ.
שְׁנֵי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ, עַל הַכַּר הַלָּבָן,
מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פָּנַיִךְ הַנּוֹשְׁמִים.
בָּעֶרֶב אָבוֹא וּבַבֹּקֶר אָשׁוּב.
בַּת־הַצְּחוֹק עַל שְׂפָתַיִךְ
קוֹרֵאת בִּשְׁמִי.
3. שׁוֹפָרוֹת
כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ, לָחַשְׁתִּי לָךְ תּוֹדָה.
וּשְׂפָתַיִךְ אָמְרוּ, בָּרוּךְ הַיּוֹצֵא.
אֵינֶנִּי אִישׁ צוֹעֵק.
הִתְבָּרַכְתִּי בְּלִבִּי. גָּמַרְנוּ בְּשָׁלוֹם.
אֲבָל הַתּוֹדָה נָשְׁמָה מְלֹא־רֵאוֹתֶיהָ,
פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם זוֹהֲבוֹת,
חָלְפָה עַל־פְּנֵי קַו־הַמַּשְׁוֶה
בְּצִלְצְלֵי־תְרוּעָה.
אַתְּ רְחוֹקָה עַכְשָׁו.
עוֹנָה אַחֶרֶת מַקְשִׁיבָה לְקוֹלֵךְ.
אֲבָל שְׁנֵינוּ מַחֲרִישִׁים
בִּמְשֹׁךְ קֶרֶן הַיּוֹבֵל.
קול בתוכי
מאתט. כרמי
בַּחֲדַר־הַהַמְתָּנָה, בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת
מאתט. כרמי
הָאִשָּׁה שֶׁעַל יָדִי דִּבְּרָה אֶל עַצְמָהּ בְּלִי הֶרֶף.
לֹא הִיא. קוֹל שֶׁמִּתּוֹכָהּ.
לֹא אֶל עַצְמָהּ. אֶל לַהֲקוֹת אָזְנַיִם נַעֲלָמוֹת
שֶׁחָגוּ מוּל פָּנֶיהָ הַמְדַבְּרִים.
הִיא מַזְכִּירָה לִי מִישֶׁהִי
שֶׁיָּלְדָה אוֹתִי.
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי מַתְחִיל לְהַבְחִין בָּאָזְנַיִם,
חָגוֹת, נִצְמָדוֹת זוֹ לְזוֹ כַּחֲלָלִיּוֹת,
צוֹלְלוֹת לְעֵבֶר פִּיהָ
כִּמְבַקְשׁוֹת נִדְבַת חַמְצָן.
שְׂפָתַי נָעוֹת.
אֲנִי מַתְחִיל לִשְׁמֹעַ קוֹל בְּתוֹכִי.
לֹא שֶׁלִּי.
פְּרֵדָה שֶׁל שַׁחֲרִית
מאתט. כרמי
חֲצִי וִילוֹן, חֲצִי חַלּוֹן, חֲצִי אִשָּׁה.
אַתְּ.
הַמּוֹנִית מְחַכָּה לִפְנֵי הַסַּף,
קוֹצֶבֶת
אֶת מְנִיפַת יָדֵךְ הָאִטִּית מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׁמְשָׁה,
אֶל קוֹל צְעָדַי הַיּוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת,
אֶת פַּעֲמַת לִבּוֹ
שֶׁל עֻבַּר הַשִּׁכְחָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים יִשָּׁמַע בִּכְיוֹ
שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד.
רַק בְּעֵינֶיךָ תַּבִּיט
מאתט. כרמי
אם תראה אדם רע בא ותירא ממנו עשה שד"י בידך הימנית… וישימהו על פניו…
סידור “שערי ציון”
רָאִיתִי אָדָם רַע
שָׂם פָּנָיו אֵלַי.
עִקְּבוֹתָיו הוֹלְכִים לְפָנָיו
כְּמוֹ תְּאוֹמֵי נְחָשִׁים.
הִזְעַקְתִּי אֶת יָדִי אֶל פָּנַי:
כּוֹפַפְתִּי אֲגוּדָלִי כְּמוֹ ד',
וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ ש',
וְזֶרֶת כְּמוֹ י' —
אֲבָל מִצְחִי גָּדַל
וְעֵינַי רָחֲבוּ בַּמּוֹרָא.
כַּף־יָדִי
לֹא כִּסְּתָה עַל פָּנַי.
הָאָדָם קָרֵב, הָאָדָם קָרֵב.
פָּנַי מוּל פָּנָיו,
עֵינַי בְּעֵינָיו,
עִקְּבוֹתָיו עַל עֲקֵבַי.
טוֹב, טוֹב,
אָמַר הָאָדָם הָרָע,
עַכְשָׁו אַתָּה רוֹאֶה בָּרוּר
מַה צָּפוּי לְךָ.
תִּקּוּן חֲצוֹת
מאתט. כרמי
כַּמּוּבָן שֶׁאַתְּ עֲדַיִן יָפָה בְּעֵינַי.
לֹא, בִּכְלָל לֹא הִשְׁמַנְתְּ.
קְטַנִּים מִדַּי?! מַה פִּתְאֹם? לְהֵפֶךְ.
לֹא, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁלֹּא.
אַגַּן־הַסַּהַר, בְּחַיַּי.
אֲנִי נִשְׁבָּע לָךְ, מִגְדַּל הַלְּבָנוֹן.
קָרָארָה, מַמָּשׁ קָרָארָה.
לֹא, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁלֹּא.
וְעַכְשָׁו דַּי.
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָלְתָה
(נָלִינָה, בֶּטַח נָלִינָה)
וַאֲנִי מֻכְרָח לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנַּי.
לְשׁוֹנִי מְלֵאָה רִנָּה.
בַּדֶּרֶךְ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
מאתט. כרמי
לְפָנַי — מַשָּׂאִית עֲמוּסָה
מִשְׁבְּצוֹת דֶּשֶׁא.
אֵי־שָׁם, חֶלְקַת אֲדָמָה
מְחַכָּה לְגַן פּוֹרֵחַ
מִן הַמּוּכָן.
אֲנִי נוֹסֵעַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת:
כָּבֵד מִכֹּל, קַל מִכֹּל —
זֵכֶר גּוּפֵךְ מֵאֶמֶשׁ.
הַמִּטְעָן שֶׁלִּי
יִפְרַח בָּאֲוִיר.
בָּאֲוִיר
מאתט. כרמי
אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרַיִךְ
כְּמוֹ מָטוֹס אַחֲרֵי צִלּוֹ.
רַק לְאַחַר הַנְּחִיתָה
נִהְיֶה שׁוּב לְאֶחָד.
לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
אָסוּר לִפְצֹחַ בְּשִׁיר
לִפְנֵי שֶׁעוֹלֶה הַקּוֹל
מֵאַרְצוֹת הַצֵּל.
עָבִים חוֹצְצִים.
כִּיסֵי אֲוִיר קָשִׁים.
אִבַּדְנוּ קֶשֶׁר
עַיִן וְאַלְחוּט.
בִּמְטוֹס־הַצְּלָלִים
נוֹקְטִים אֶמְצָעֵי־חֵרוּם.
מַסֵּכַת הַחַמְצָן
צוֹנַחַת מוּל פָּנַיִךְ.
נִשְׁמִי עָמֹק, עָמֹק.
נְחִיתָה
מאתט. כרמי
רַעַם בַּגַּלְגַּלִּים —
וּמִיָּד, מוּזִיקָה קַלָּה.
הַאִם הָאֲדָמָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ
שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת פָּנֶיהָ?
הַדֶּשֶׁא בַּשָּׂדֶה שָׁדוּף מְאֹד.
הַמּוּזִיקָה נְמוֹגָה לְאַט,
כְּמוֹ טֹפִי בֵּין הַשִּׁנַּיִם.
יֹפִי שֶׁבָּאת.
מָה אַתְּ מְזַמְזֶמֶת?
הַאִם יָדַעַתְּ
שֶׁמָּחָר יִהְיֶה הַיּוֹם הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה?
20.6.75
מִכְתָּב לִקְצִין הַמֶּכֶס
מאתט. כרמי
קְצִין־מֶכֶס יָקָר,
אַתָּה זוֹכֵר, לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁנָה,
כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי בַּשַּׁעַר
שֶׁאֵין בּוֹ חוֹבָה לְהַצְהִיר —
וּבְכֵן, זֶה לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה־רְמִיָּה.
בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּבָר בְּכֵלַי.
אֲפִלּוּ כֵּלִים לֹא הָיוּ לִי.
אֲבָל הַיּוֹם גִּלִּיתִי בְּמַפְתִּיעַ
שֶׁמְּקַנֶּנֶת בִּי, מֵאָז,
סוֹכֶנֶת חֲרִישִׁית
עִם מַשְׁדֵּר רַב־עָצְמָה.
סְלַח־לִי עַל הַבְרָחַת הַגְּבוּל.
אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת דִּבְרָתִי
שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָהּ.
וְאִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי
הָיִיתִי מַסְגִּיר אוֹתָהּ לְיָדֶיךָ מִיָּד,
חַיָּה אוֹ מֵתָה.
הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
מאתט. כרמי
הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
מאתט. כרמי
הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
מאתט. כרמי
הזמן
חֹרֶף. שָׁעָה אֲפֹרָה לִפְנוֹת־עֶרֶב.
גֶּשֶׁם אִטִּי וְקָצוּב.
המקום
כִּכַּר בֶּדְפוֹרְד, לוֹנְדוֹן,
גַּן עִירוֹנִי גָּדוּר.
סְבָכָה חֲלוּדָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר —
מַטָּח שֶׁל נַרְקִיסִים.
עַל חֻדֵּי הַסְּבָכָה נְעוּצִים:
גָּבִיעַ־שֶׁל־פְּלַסְטִיק מָעוּךְ
שֶׁמֵּעָלָיו כָּתוּב —
הַכֶּסֶף מְדַבֵּר;
רִשּׁוּמֵי־עִפָּרוֹן שֶׁל נָמֵר
(רֶשֶׁף־רֶשַׁע בְּעֵינָיו),
יָגוּאָר, פּוּמָה, פִּיל, אַרְיֵה,
וּכְתֹבֶת — חַיּוֹת־פֶּרֶא מִן הַזִּכָּרוֹן;
גִּלְיוֹנוֹת נְיָר אָפֹר
וַעֲלֵיהֶם שִׁבְרֵי פְּסוּקִים
בִּכְתָב מָהוּהַּ;
וְעַל הַשַּׁעַר הַנָּעוּל,
תַּמְרוּר תַּקִּיף עַל קַרְטוֹן —
מְשׁוֹרֵר, עֲצֹר!!
הנפשות
הוּא.
מְזֻקָּן, מְכֻרְבָּל בִּבְלוֹיִים.
עַל עָמְדוֹ לִפְנֵי הַגָּדֵר,
אֲבָל חָבוּי בִּסְבַךְ מְגִלּוֹתָיו.
אִלֵּם.
(לֹא שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר.)
עֵינָיו אֵינָן.
(לֹא שֶׁהוּא עִוֵּר.)
אֲנִי,
כּוֹתֵב הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה.
עוֹבֵר־אֹרַח,
מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,
עֵר מְאֹד בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
מערכה ראשונה
אֵין אִישׁ בַּכִּכָּר הַגְּשׁוּמָה מִלְּבַדֵּנוּ.
אוּלַי עוֹרֵב בּוֹדֵד.
אוּלַי מָטוֹס קַשּׁוּב אֶל מַכְשִׁירָיו.
הַתַּמְרוּר בּוֹלֵם אֶת רַגְלַי.
חוֹבֵר זָקֵן!
אֵיךְ יָכֹלְתָּ לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ?
אֲנִי מְחַזֵּר עַל עֵינָיו,
מְצַלְצֵל בְּרֹךְ בְּפָנָיו —
אֵין עוֹנֶה.
אֲנִי קָרֵב אֶל הַגָּבִיעַ,
בִּמְאוֹר־פָּנִים, בְּלֵב מִתְרַחֵב,
הוֹשִׁיעָה־נָּא —
מערכה שנייה
— וַאֲנִי מַמְטִיר
חֹפֶן שֶׁל מַטְבְּעוֹת
אֶל תּוֹךְ הַגָּבִיעַ.
הַפְסָקָה אֲרֻכָּה.
וּלְפֶתַע,
בְּלִיל־קוֹלוֹת בּוֹקֵעַ:
הַכֶּסֶף מְדַבֵּר!
הַגֶּשֶׁם מְפַטְפֵּט,
הַנַּרְקִיסִים תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת זָהָב!
שִׁבְרֵי פְּסוּקִים קְרֵבִים,
עֶצֶם עַל עַצְמוֹ,
לְרַעַם חַיְתוֹ־טֶרֶף שׁוֹאֲגוֹת —
הוֹ, כָּל זֶה לֹא קָרָה.
מערכה שלישית
כַּמּוּבָן, הוּא מִתְכַּוֵּן לְעַצְמוֹ.
כָּל הַסַּגְרִיר הַזֶּה
הֶעֱכִיר אֶת בִּינָתִי.
מִקַּח־טָעוּת.
הוּא לֹא הִבְטִיחַ שׁוּם תְּמוּרָה,
וְלֹא הִקְנָה שׁוּם זְכוּת.
הָאוֹר יוֹרֵד.
גֶּשֶׁם.
אוּלַי עוֹרֵב בּוֹדֵד,
אוּלַי מָטוֹס קַשּׁוּב וּמְהַבְהֵב.
(בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, הוּא לֹא זָע.
עֵינָיו אֵינָן.
הוּא לֹא נָשָׂא, וְלֹא נָתַן.)
עֲרָפֶל מִתְעַבֶּה.
קַוֵּי הָעִפָּרוֹן
מִתְמַסְמְסִים בַּמַּיִם.
אֲנִי עוֹקֵר אֶת רַגְלַי בְּכֹחַ
הַכֶּסֶף מְהַתֵּל בִּי
מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי.
מָסָךְ!
אחרית־דבר
שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן
אֶת הַלַּחְשָׁן.
גַּם הוּא בֵּין הַנְּפָשׁוֹת —
יוֹשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת,
נִים־לֹא־נָם;
אֵין מִלִּים בָּעֲלִילָה.
אֲבָל כַּעֲבֹר שָׁנִים
הוּא יִתְנַעֵר פִּתְאֹם —
לִרְשֹׁם אוֹתָנוּ
מִן הַזִּכָּרוֹן.
הזמן עובר
מאתט. כרמי
בְּמוּזֵיאוֹן לְעַתִּיקוֹת בְּאַתּוּנָה
מאתט. כרמי
חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרוֹת,
שָׁנָה א', הָאֲקָדֶמְיָה לְאָמָּנוּת,
עוֹמֶדֶת הָכֵן
מִסָּבִיב לַסְּפִינְקְס.
קָשֶׁה לְהִסְתַּכֵּל עָמֹק בְּעֵינֶיהָ.
מַבָּטָהּ הַלָּבָן אָטוּם:
אֵינוֹ מְקַבֵּל וְאֵינוֹ נוֹתֵן.
אֵין תְּשׁוּבָה גַּם בְּמִצְחָהּ.
הוּא מַחֲזִיר אוֹתְךָ
אֶל הַשָּׁמַיִם, אֶל הַיָּם,
אֶל הָרִים בְּלִי הֵד.
אֲבָל הִיא יוֹדַעַת.
אֵין סָפֵק שֶׁהִיא יוֹדַעַת.
"שִׂימוּ לֵב לַחֵן הַקָּפוּא
שֶׁל זְנָבָהּ הַמֻּשְׁלָם."
אֶת זֶה אֲנִי רוֹצֶה.
כַּזַּיִת
מאתט. כרמי
“בין האכסדרה הצפונית לבין היסודות של מקדש־אָתֵנָה העתיק נמצא הפּאַנדרוֹסיוֹן 86… בתחומו ניצב עץ־הזית הקדוש של אתנה 87 (עץ־זית קטן, מודרני) וכן המזבח של זֶוְס הֶרְקֶיּוֹס…”
מתוך “מדריך לאקרופוליס”
הוֹ זַיִת קָטָן וּמוֹדֶרְנִי,
זַיִת קְשֵׁה־יוֹם,
הֱיֵה שָׁלוֹם!
אֵיךְ, בְּעֶצֶם, נִקְלַעְתָּ
לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה:
כְּנַף־רוּחַ מְשַׁטָּה?
גַּנָּן חוֹבֵב־כִּלְאַיִם?
עֲדָרִים שֶׁל תַּיָּרִים
מַחֲרִישִׁים אֶל מוּל פָּנֶיךָ,
מַרְכִּינִים רֹאשׁ בְּחֶרְדַּת —
עַד שֶׁנִּלְכֶּדֶת עֵינָם
בַּמַּאֲמָר הַמֻּסְגָּר.
הֵם מִזְדַּקְּפִים בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ:
זַיְּפָן! רַמַּאי נִקְלֶה!
הָהּ, נִתְלֶה לוֹ בְּאִילָן גָּדוֹל!
שֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה נִכְפָּשׁ בֶּעָפָר.
(שֶׁמֶן זַיִת זָךְ!)
בְּלַעֲגֵי־שָׂפָה הֵם דּוֹהֲרִים
אֶל הַמִּסְפָּר הַבָּא.
עָלֶיךָ מַחֲוִירִים,
נִצָּתְךָ נוֹשֶׁלֶת,
גִּזְעֲךָ מִצְטַפֵּד.
רַק בְּבוֹא הַלַּיְלָה
בָּא הַיַּנְשׁוּף הַגָּדוֹל
לַחֲסוֹת בֵּין עֲנָפֶיךָ.
שְׁתֵּי עֵינָיו
יְרֵחִים קוֹדְרִים.
הוּא מְסַפֵּר לְךָ עַל זְמַנִּים עָבָרוּ
וְאַתָּה מְרַשְׁרֵשׁ וְנִרְגָּע,
אָחִי הַקָּטָן.
עֵינָא בִּישָׁא
מאתט. כרמי
אֲנִי כָּל כָּךְ מְקַנְאָה בַּיְכֹלֶת שֶׁלְּךָ לְהִתְבַּטֵּא,
הִיא אָמְרָה.
סָר כֹּחִי; יָמִים שְׁלֵמִים לֹא יָכֹלְתִּי לְחַבֵּר
אֶת הַמִּלָּה בְּכִי אֶל הַמִּלָּה רַע.
מָוֶת וְחַיִּים
מאתט. כרמי
“שום פלדה אינה יכולה לפלח את לב האדם בקוֹר חַד יותר מנקודה ברגע הנכון.”
יצחק בַּבֶּל
לְנַסֵּחַ,
כְּמוֹ עוֹ"ד הַמִּתְכַּתֵּב
עִם הַמַּרְשֶׁה שֶׁלּוֹ:
זָהִיר, רוֹחֵשׁ כָּבוֹד,
נִלְבָּב, אַךְ בִּמְשׂוּרָה.
עֵר לְכָל הַנְּטִיּוֹת: זוֹכֵר,
אֵין לְךָ מִלָּה שֶׁאֵין לָהּ שָׁעָה,
עָבָר מְפֻקְפָּק,
עָתִיד מִתְהַפֵּךְ.
לִרְאוֹת אֶת הַמִּלִּים בִּרְשׁוּת־הַכְּלָל:
חֲשׂוּפוֹת, לְלֹא מַדֵּי־מִשְׂרָד
וְסֵתֶר־תִּיק.
לְשַׁעֵר אֵיךְ יִשְׁתַּמְּעוּ
בְּלַחַשׁ וּבְקוֹל,
כִּכְלִי אַחֵר, בְּאַקְלִים עוֹיֵן,
לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט.
לְהַקְפִּיד עַל תֹּם־לֵב עִנְיָנִי,
לֹא לְעוֹרֵר חֲשָׁד;
וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְהוֹסִיף
חוּט שֶׁל חֵן,
תִּקְוָה שֶׁל שָׁנִי,
מַשֶּׁהוּ בֵּין מַחֲלָה לְבֵין תּוֹחֶלֶת.
לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁפָּט
כְּמוֹ חֲדַר־מַרְאוֹת:
כָּל מִלָּה פּוֹזֶלֶת לְעֵבֶר שְׁכֵנוֹתֶיהָ,
מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּהּ
וּמַשְׁקִיפָה עָלֶיהָ.
לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת מַרְבִּית הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת:
שֶׁאוֹהֵב יֵהָפֵךְ לְשׂוֹנֵא,
שֶׁשּׂוֹנֵא יֵהָפֵךְ לְמַרְשֶׁה,
יוֹבֵל־הַכֶּסֶף יִמָּשֵׁךְ לְלֹא כִּסּוּי,
הַסּוֹמֵךְ יִמְעַד, הַנִּסְמָךְ יַעֲמֹד,
הַמַּקָּף יִזְדַּקֵּף לְסִימַן־קְרִיאָה.
לְהַטְבִּיעַ אֶת סִימָנֵי־הַפִּסּוּק
כְּמוֹ כְּתֹבֶת־קַעֲקַע.
לְהַפְקִיד מִשְׁמָר מֻבְחָר
עַל הַמַּעֲבָרִים.
וּלְקַבֵּל, בְּלִי סְיָג וּבְלִי עוֹרְרִין,
אֶת חֲתִימַת־הַדִּין:
סוֹף פָּסוּק.
הַזְּמַן עוֹבֵר
מאתט. כרמי
שְׁעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ שָׁרוּי בַּצֵּל.
רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת פּוֹקֵד אוֹתוֹ הָאוֹר
וּפָנָיו הַחֲלוּדִים נְעוֹרִים.
הוּא מְפַגֵּר בְּכַמָּה מֵאוֹת.
קַוָּיו הָעֲנֻגִּים מִטַּשְׁטְשִׁים
בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ.
לִפְעָמִים מִזְדַּמֶּנֶת צִפּוֹר זָרָה,
מְהַבְהֶבֶת מֵעָלָיו, נָחָה לְרֶגַע —
הַפְּעִימָה הַחַמָּה מַזְכִּירָה לוֹ
מַשֶּׁהוּ מֻכָּר.
אֲבָל הַצִּפֳּרִים הַמְּקוֹמִיּוֹת
כְּבָר אֵינָן סָרוֹת אֵלָיו
לִרְאוֹת מָה הַשָּׁעָה.
מִבַּחוּץ
מאתט. כרמי
הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד.
הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מַה הִיא קוֹרֵאת.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיְתָה יַלְדוּתָהּ.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ הַיָּפִים
בִּצְעִיפִים שֶׁל מָשָׁל. לְמָשָׁל:
דָּג נָדִיר בְּאַקְוַרְיוּם;
אִמּוּם חַי בְּוִיטְרִינָה;
אֵם־כָּל־חַי בַּקֹּדֶשׁ.
הִיא יָפָה מְאֹד.
וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא דְּרוּכָה לָרֶגַע
שֶׁבּוֹ תֶּחְדַּל לִהְיוֹת מָשָׁל
וְתוּכַל לְכַבּוֹת אֶת מַרְאֵה עֵינַי.
אמסטרדם
לַיְלָה בְּלִי שֵׁם
מאתט. כרמי
“סְלִיחָה, אֲדוֹנִי, הַאִם הִזְמַנְתָּ…”
אִישׁ בְּבֵית מָלוֹן.
אַלְפֵי אֲנָשִׁים בְּאַלְפֵי בָּתֵּי מָלוֹן.
קַשּׁוּב לְרַחֲשֵׁי הָרְחוֹב.
מָה הֵם אוֹמְרִים?
דֶּלֶת נִפְתַּחַת, דֶּלֶת נִנְעֶלֶת. וְשׁוּב.
לְאָן הֵם נוֹסְעִים?
יֵשׁ לָהֶם מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד
זֶה לָזוֹ
זוֹ לָזֶה
זֶה לָזֶה
זוֹ לָזוֹ.
יֵשׁ לָהֶם מֵאַיִן, יֵשׁ לָהֶם לְאָן.
"כֵּן, כֵּן, הִזְמַנְתִּי,
הִזְמַנְתִּי דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת, צִלְצוּל מְעוֹרֵר,
גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף בַּאֲלַכְסוֹן,
הִזְמַנְתִּי אֶת פָּנַי בְּסֵתֶר הַוִּילוֹן,
הֶבֶל־פֶּה שֶׁיֶּאֱטֹם אֶת הַשִּׁמְשָׁה,
הִזְמַנְתִּי קוֹל שֶׁל אִשָּׁה, עָמוּם,
כְּמוֹ הִלָּה בְּרֹאשׁ פַּנַּס רְחוֹב."
אֲנִי פֹּה, לְבַד,
וּשְׁמִי בְּסֵפֶר־הָאוֹרְחִים, לְמַטָּה.
אשֶׁר
מאתט. כרמי
הַיֶּלֶד אָמַר לְאִמּוֹ:
שְׂעָרֵךְ כְּמוֹ קַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ אֲפֹרוֹת.
הַלַּיְלָה לֹא יָרַד עָלֶיהָ.
גְּמָר
מאתט. כרמי
הַשַּׁלְהֶבֶת הַכְּחֻלָּה מְחוֹלֶלֶת
מֵעַל רָאשֵׁי הַגֶּחָלִים,
מִתְהוֹלֶלֶת קַלַּת־רֶגֶל.
הָאֵפֶר מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים,
מְחַכֶּה בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.
סוֹפָהּ נָעוּץ בִּתְחִלָּתוֹ.
יַלְדָּה יְשֵׁנָה
מאתט. כרמי
יַלְדָּה יְשֵׁנָה בָּרַכֶּבֶת.
הַמֶּרְחָבִים חוֹלְפִים עַל פְּנֵי
מִצְחָהּ הַצַּר. מִצְחָהּ חוֹלֵף
עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָבִים.
שְׂפָתֶיהָ הַפְּשׂוּקוֹת הֵן
סוֹף פָּסוּק חָמִים.
שַׁלֶּכֶת.
עֲלֵי־נְשִׁימָתָהּ נוֹשְׁרִים
עַל נְעָלַי הַדְּמוּמוֹת.
פְּרָטִים
מאתט. כרמי
שְׁתִיקַת הַסֻּלָּם הַשָּׁעוּן אֶל הַקִּיר.
אִוְשָׁה נוֹאֶשֶׁת שֶׁל זַלְזַל חָרְפִּי.
עָגְמַת הַיָּרֵחַ הַמִּתְמַעֵט.
צַעֲקַת הַיֶּלֶד הַיָּשֵׁן
בְּלָשׁוֹן שֶׁעוֹד לֹא הֻמְצְאָה.
מִצְמוּץ עֵינֵי הַטַּיָּס.
טִפַּת הַזֵּעָה הַנּוֹשֶׁרֶת
מִמִּצְחוֹ שֶׁל שָׂרָף מְבֹהָל וְשָׁר.
שעות אחרות
מאתט. כרמי
אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחוּ"ל
מאתט. כרמי
אֲנִי קָם בַּבֹּקֶר
וְיוֹצֵא לַבֻּסְתָּן לְלַקֵּט תַּפּוּחִים.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר וַעֲשָׂבִים לַחִים
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי:
יֵשׁ לְךָ זְכוּת קִיּוּם?
אֲנִי מֵבִיא לְאִשְׁתִּי סַל
שֶׁל תַּפּוּחִים רוֹחֲצִים בְּטַל.
הִיא מוֹדָה לִי:
יֵשׁ לָנוּ זְכוּת קִיּוּם?
הַתַּפּוּחִים כִּמְעַט חוּמִים.
אֲנִי מֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר הַמַּהְבִּיל
וּפָנַי מַאְדִּימִים:
יֵשׁ לָכֶם זְכוּת קִיּוּם?
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַכִּנּוֹר
שֶׁהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו בְּהֵעוֹר
רוּחַ־לַיְלָה צְפוֹנִית:
גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת…
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל אִישׁ־הַמֶּרְכָּבָה,
עֵינָיו מְלֵאוֹת חַשְׁמַל
וְחַיּוֹת־רְבָבָה:
בְּדָמַיִךְ חַיַּי….
כְּשֶׁבְּנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה,
אֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּלְמַד בְּעַל־פֶּה
אֶת שְׁנֵי הַפְּסוּקִים.
בַּלַּיְלָה הוּא יַחֲלֹם עַל צִפּוֹר בְּדָמָהּ
וְעַל מֶרְכָּבָה רְתוּמָה לִבְרָקִים
מְרֻבְּעֵי־פָּנִים.
אֵין לִי סָפֵק שֶׁיּוֹם אֶחָד,
וְאוּלַי בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים,
יִשְׁאַל אוֹתוֹ עֶפְרוֹנִי
אוֹ כּוֹכָב צְפוֹנִי:
יֶלֶד, יֵשׁ לְךָ?
אוקספורד, 1974
לְוָיָה צְבָאִית כְּחֹם הַיּוֹם
מאתט. כרמי
לזכר יוסף האפרתי
1.
יְרֵחִים דְּלוּקִים נָעִים בַּכְּבִישׁ.
מַרְבֵּה־רַגְלַיִם זַרְחָנִי
מִזְדַּחֵל אֶל חשֶׁךְ אַחֲרוֹן.
בָּרֹאשׁ — קוֹמַנְדְּקָר עֲטוּר זֵרִים.
חַיָּלִים צְעִירִים קְפוּצֵי־פָּנִים;
הַקָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
2.
בֵּית־קְבָרוֹת צְבָאִי חָדָשׁ,
מָלֵא נִיחוֹחִים.
הַגַּנָּנִים בָּאִים וְשָׁבִים,
חֲמָמָה שֶׁל מָוֶת.
פָּנֶיהָ. בָּנֶיהָ. הוֹרָיו. בָּנָיו —
הַמַּלְאָךְ שֶׁהִשְׁכִּיחַ מֵהֶם
אֶת כָּל חָכְמַת הָרֶחֶם
בְּצֵאתָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם —
הוֹלֵם בָּהֶם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.
הַכֹּל נִמְחָק, נִשְׁכָּח, נִשְׁחָק.
שִׁכְחָה אַחֶרֶת מְשַׁנָּה
אֶת מִבְנֵה עַצְמוֹתָיו שֶׁל הָאָב,
אֶת מַסְלוּל הַגִּידִים
וְלֹבֶן הָעֵינַיִם.
שִׁכְחָה אַחֶרֶת מְשַׁנָּה
אֶת הֶרְכֵּב דָּמָהּ שֶׁל הָאֵם,
אֶת צֶבַע עוֹרָהּ
וְהַשָּׁחֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ.
הֵם יִצְטָרְכוּ לְהַחֲלִיף
אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים.
הַיּוֹם הֵם הוֹפְכִים לְזָרִים
בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה,
עוֹלִים חֲדָשִׁים בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.
3.
צֵא
צֵא וְחַשֵּׁב אֶת גִּילָם,
אֶת גִּילְךָ וְגִיל בָּנֶיךָ.
נוּעַ
בֵּין טוּרֵי הַמִּסְפָּרִים.
נוּעַ
בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה.
כָּל מַצֵּבָה
מֻצַּב פִּקּוּד.
אַתָּה מֻקָּף, מְכֻתָּר, שָׁבוּי,
חַי — בְּשֶׁטַח הַמֵּת.
צֵא.
4.
יְרֵחִים כְּבוּיִים נָעִים בִּשְׂדֵרָה
אֶל הַשֶּׁטַח הַבָּנוּי.
הַקּוֹמַנְדְּקָר כְּבָר חָזַר,
כָּפוּף לְהוֹרָאוֹת.
מַרְבֵּה־הָרַגְלַיִם
מִתְפַּקֵּק לְחֻלְיוֹתָיו.
אִישׁ לְנַפְשׁוֹ.
אִישׁ לְבֵיתוֹ.
אִישׁ לִמְזוּזָתוֹ
וּלְתֵבַת מִכְתָּבָיו.
5.
בֵּית הַקְּבָרוֹת הֶחָדָשׁ
מָלֵא נִיחוֹחִים.
צְעָקוֹת שֶׁנִּמְהֲלוּ בַּפְּרָחִים,
דְּמָעוֹת שֶׁהִשְׁאִירוּ דֹּק שֶׁל מֶלַח
עַל הַמַּצֵּבוֹת.
הַבְּכִי תָּלוּי בַּחֲלַל הַחֶלְקָה
כְּמוֹ נְטִיפִים בִּמְעָרָה חֲשׁוּכָה.
יְרֵחִים נִדְלָקִים לָנוּעַ בַּכְּבִישׁ.
הַפָּנִים נִקְפָּצִים.
הַקָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
אפריל, 1974
שִׁיר לִרְחוֹבִי
מאתט. כרמי
בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ גָּר אָב
שֶׁשָּׁכַל שְׁנֵי בָּנִים.
(הַאִם אֲנִי רַשַּׁאי לָשֵׂאת אֶת שְׁמוֹ?
אֲנִי חַיָּב.)
עֲדַיִן לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינָיו.
בְּמוֹרַד הָרְחוֹב גָּרָה אֵם
שֶׁבְּנָהּ יָשַׁב בַּשִּׁבְיָה הַצְּפוֹנִית
סְתָו, וָחֹרֶף, וַחֲצִי אָבִיב.
הָאוֹר דּוֹלֵק בַּלֵּילוֹת.
בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב — אַלְמָנָה צְעִירָה.
הִיא חַיֶּבֶת לְהַשְׁכִּים לִפְנֵי הַיֶּלֶד,
לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיהָ,
וְגַם בְּמוֹ עֵינָיו.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ נוֹשֵׂא־מִכְתָּבִים:
בֵּן שֶׁל חָבֵר,
חָבֵר שֶׁל חָבֵר,
חָבֵר שֶׁל בֵּן,
אֵשֶׁת חָבֵר.
אֵשׁ יוֹצֵאת מִכָּל הַצֵּרוּפִים.
הָאֲוִיר מַעֲבִיר צַוֵּי־תְנוּעָה, מִבְרָקִים,
חַלְחָלָה שֶׁל מִלִּים
שֶׁקּוֹרְמוֹת חַשְׁמַל.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ שַׁדָּר זָרִיז:
הַיְלָדִים מֻסָּעִים לַגָּן.
(הַנֶּהָג כְּבָר בָּדַק אֶת כָּל הַמּוֹשָׁבִים.)
הַחֶנְוָנִי הַיּוּגוֹסְלָוִי צוֹלֵעַ וּמְחַיֵּךְ.
רוֹכֶלֶת עַרְבִיָּה כְּמוֹ גֶּפֶן מִתְהַלֶּכֶת.
פַּקָּח שֶׁל עַמִּידָר. סְטוּדֶנְט קוֹרֵא
אֶת הַמּוֹנֶה. בַּחֲרשֶׁת הַחֲרוּבִים
יוֹשֵׁב צַיַּד־צִפֳּרִים, יָדָיו אֲסוּפוֹת,
כּוֹלֵא אֶת נְשִׁימָתוֹ.
הָרַכֶּבֶת צוֹפֶרֶת. כְּלָבִים נוֹבְחִים.
שִׁיר לִרְחוֹבִי כְּמוֹ שַׁמַּאי עִירוֹנִי:
לְכָל בַּיִת יֵשׁ כְּתֹבֶת
(גּוּשׁ, חֶלְקָה)
וּמָקוֹם פָּנוּי עַל אַחַד הַקִּירוֹת.
לְרֹב הַדַּיָּרִים — מִסְפָּר צְבָאִי,
לִיחִידֵי סְגֻלָּה — מִסְפָּר חָקוּק בַּבָּשָׂר.
הַכֹּל מְסֻכָּם וְרָשׁוּם בַּמַּפּוֹת.
צֵל יָרֹק חוֹפֶה עַל הָרְחוֹב —
יַעַר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
שֶׁשָּׁרָשָׁיו מִסְתַּבְּכִים בָּאַנְטֶנּוֹת.
יַעַר־עַד.
שָׁמַיִם כְּפוּלִים.
זָר לֹא יָבִין.
וְיֵשׁ שָׁעוֹת
שֶׁאֲנַחְנוּ זָרִים לְעַצְמֵנוּ,
אֲבָל יֵשׁ גַּם שָׁעוֹת אֲחֵרוֹת.
שִׁיר לִרְחוֹבִי הַמּוּאָר
בַּאֲפֵלַת יַעַר־עַד.
אוקספורד, יולי 1975
עַל כֹּבֶד רֹאשׁוֹ שֶׁל הַשִּׁיר
מאתט. כרמי
יָמִים שֶׁל עֹצֶר. לֵילוֹת חֵרוּם. כָּל הַזְּכֻיּוֹת נִשְׁלָלוֹת —
זְכוּתָם שֶׁל אֳרָנִים לְחוֹלֵל בְּחַלּוֹנִי. זְכוּתִי לְהַבְחִין בֵּין דִּקְדּוּקֵי הַיָּרֹק
שֶׁל עֲדַת הָאֲמִירִים.
אֳרָנִים, כְּמוֹ לוּלְבֵי־עֲנָק, מְנֻטָּלִים בְּיָדַיִם נַעֲלָמוֹת מִתַּחַת לְחַלּוֹן בֵּיתִי.
עוֹרְבִים, כְּמוֹ רִמּוֹנֵי־תוֹרָה שְׁחֹרִים, מוֹצְאִים מָנוֹחַ עַל מַשָּׁב־שֶׁל־רוּחַ,
מִתְעוֹפְפִים עַל עָמְדָם, עוֹמְדִים בִּמְעוּפָם.
זְכוּתִי לוֹמַר כְּמוֹ.
מַעֲשֵׂי־יָדָיו (נַנִּיחַ שֶׁמֻּתָּר) טוֹבְעִים בִּמְעַרְבּוֹלוֹת עָפָר, בְּדוּמִיּוֹת שֶׁל יָם,
וַאֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה, לֶחֶם פָּרוּס, יֶלֶד
תִּסְתָּרֵק, כֶּלֶב שֵׁב, אִשָּׁה, אִשָּׁה כְּשֶׁתִּהְיִי
בָּעִיר,
שַׁלְּמִי אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם.
זְכוּתִי לְהִזָּכֵר בְּיַלְדוּת שְׁכוּחָה.
וּמִכָּאן לִטְבִיעָה, וּמִכָּאן לִשְׂרֵפָה, מִנֶּשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת לְנֶשֶׁף הַחֲרָדָה, מִלֵּיל הַחֵשֶׁק
לְחֶשְׁכַת הַיְלֵל.
זְכוּתִי לִפֹּל, לְהַפִּיל, לִגְרֹס אֶת שִׁנַּי.
לִהְיוֹת קוֹל עָמוּם בִּשְׁנָתֵךְ, צֵל שֶׁ — אוּלַי — חָלַף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, זִיק רָחוֹק
בְּתוֹךְ עֵינַיִךְ.
זְכוּתִי לְחַשֵּׁב אֶת שְׁנוֹת־הָאוֹר.
שׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁכְּבָר עָבַר לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי.
אֲנִי כּוֹתֵב עַל נְיָר, שֶׁמִּתְמַלֵּא אוֹתִיּוֹת וַהֲבָרוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ
בִּקְצֵה עֵטִי.
זְכוּתִי לוֹמַר
זְכוּתִי.
אפריל 1974–יולי 1975
ליד אבן הטועים: שירים
מאתט. כרמי
לְיַד אֶבֶן הַטּוֹעִים
מאתט. כרמי
כל מי שאָבדה לו אֲבדה נפנָה לְשָׁם, וכל מי שמוצא אבדה נפנָה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונוטל סימנין ונוטלהּ.
בבא מציעא כח.
אֶת אֲשֶׁר לֹא אָבַד לִי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ.
אוֹתָךְ, כַּמּוּבָן.
אִלּוּ יָדַעְתִּי אֵיךְ —
הָיִיתִי מַפְסִיק.
הָיִיתִי נֶעֱמָד לְיַד אֶבֶן הַטּוֹעִים
וּמַכְרִיז בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת:
סִלְחוּ לִי.
הִטְרַחְתִּי אֶתְכֶם לַשָּׁוְא.
כָּל הַסִּימָנִים שֶׁנָּתַתִּי
(מֵצַח לָבָן, מַחֲרִישׁ,
וְשֵׁם בֶּן שָׁלשׁ הֲבָרוֹת,
וְצַוָּאר, וְצַלֶּקֶת, וְצֶבַע, וָגֹבַהּ)
מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ בִּרְשׁוּתִי.
חֵי נַפְשִׁי,
חֵי הָאֶבֶן הַזֹּאת בְּלֵב עִיר שָׁלֵם,
אֲנִי חוֹזֵר בִּי מִדְּבָרַי,
אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת כֻּלָּם בַּחֲזָרָה.
עֲשׂוּ עִמִּי חֶסֶד.
לֹא רָצִיתִי לְשַׁטּוֹת בָּכֶם.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ כָּאן
אֲנָשִׁים קְשֵׁי־יוֹם, מֻכֵּי גוֹרָל,
שֶׁעוֹלָמָם אָבַד בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת.
וַאֲנִי — אֶת אֲשֶׁר לֹא אָבַד לִי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ.
אֶת אֲשֶׁר —
אֶת אֲשֶׁר —
שֵׁם, וְצַוָּאר, וְצַלֶּקֶת,
וּמֵצַח לָבָן כָּאֶבֶן.
בְּכָל עֵת
מאתט. כרמי
כַּף יָדֵךְ קְטַנָּה מִשֶּׁלִּי.
אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אֶת גּוּפֵךְ
מִסּוֹף עוֹלָם עַד סוֹף עוֹלָם.
אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּשֶׁקֶט.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵךְ
כְּרַעַם לֵילֵי עַל פְּנֵי הַיָּם.
הַהַגְדָּלָה מַטִּילָה מוֹרָא.
אֲנִי קָרֵב, אֲנִי רָחֵק — לַשָּׁוְא;
הָאוֹתִיּוֹת פָּשְׁטוּ צוּרָה.
אֵין בָּךְ מִרְמָה.
אֲבָל אַתְּ אוֹרֶבֶת לִי בְּכָל הַמַּעֲבָרִים,
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בֵּין כֶּלֶב לִזְאֵב.
כָּאן הַקַּבַּרְנִיט
מאתט. כרמי
כָּאן הַקַּבַּרְנִיט.
אֲנַחְנוּ טָסִים בְּגֹבַהּ רַב מְאֹד.
בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה
אֵין שַׁחַר לְאַקְלִים וּזְמַן.
אֲנַחְנוּ גּוֹנְבִים אֶת הַגְּבוּלוֹת.
מִיָּמִין — הַיָּם הַשָּׁחֹר.
מִשְּׂמֹאל — הַיָּם הָאָדֹם.
אַתֶּם רַשָּׁאִים לְעַשֵּׁן
וּלְהִתְפַּרְקֵד.
שְׁעוֹן הַקַּיִץ מְצֹעָף שְׁלָגִים.
שְׁעוֹן הַחֹרֶף פּוֹרֵחַ כְּשָׁקֵד.
שְׁעוֹן הַחוֹל מוֹנֶה אֶת הַגַּלִּים.
שְׁעוֹן הַצֵּל מֵאִיר פָּנִים לַסַּהַר.
הַצֶּוֶת הַנֶּאֱמָן עוֹמֵד לִרְשׁוּתְכֶם.
מֵעֲלֵיכֶם — מַסֵּכוֹת הַחַמְצָן.
בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה
כָּל הֲבָרָה נִשְׁמֶרֶת לְעֵדוּת.
יִנְעַם לָכֶם.
גַּם הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלָּכֶם נֶאֱצָרוֹת
בַּקֻּפְסָה הַשְּׁחֹרָה.
שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, בְּלוּלֵי אֵשׁ וּמַיִם.
מִיָּמִין — הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה.
מִשְּׂמֹאל — יָם הַשַּׁלְוָה.
הַכְּאֵב הַחַד בָּאָזְנַיִם יַחֲלֹף.
הָרַעַשׁ שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים
אֵינֶנּוּ צְעָקָה שֶׁל אֶרְאֶלִּים;
הוֹרַדְנוּ אֶת הַגַּלְגַּלִּים.
נָא לְהַדֵּק אֶת הַחֲגוֹרוֹת.
מָה עוֹד אַסְפִּיק לוֹמַר לָכֶם
לִפְנֵי שֶׁיִּפְרֹץ הַגֵּץ הָרִאשׁוֹן
מִן הַמַּסְלוּל הֶהָלוּם?
תּוֹדָה, וּלְהִתְרָאוֹת.
יָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם וְהִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם.
כָּל הַשְּׁעוֹנִים בִּנְמַל הַתְּעוּפָה,
מַכָּרִים וָתִיקִים, מְצַפִּים לָכֶם.
שִׁיר תּוֹדָה
מאתט. כרמי
אם אין ביום גָלות לאל קָרבָּן — הֲלא עולות וקָרבָּנות לזאת אזבָּחָה.
שלמה אבן־גבירול
הַתּוֹדָה אֵינָהּ מַרְפָּה מִמֶּנִּי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי.
אֲנִי מֵבִין בְּכָךְ.
סִדְרֵי־בְּרֵאשִׁית לֹא יִשְׁתַּנּוּ
גַּם אִם אֶרְאֶה אֶת שְׁמֵךְ
בָּרֶשֶׁף הַלָּבָן עַל גַּבֵּי רָקִיעַ שָׁחֹר,
בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁאֵינָהּ שׁוֹקַעַת,
בַּיָּרֵחַ שֶׁאֵינֶנּוּ חָסֵר.
אֲבָל הַתּוֹדָה אֵינָהּ מַרְפָּה מִמֶּנִּי.
אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת גּוּפִי מֶרְכָּבָה.
עֲצֵי־הַשָּׂדֶה עוֹנִים אָמֵן.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי.
הַשֶּׁמֶשׁ הִיא אוֹצְרוֹת חַשְׁמַל;
הַיָּרֵחַ נָגוּעַ בְּשֶׁמֶשׁ;
הַיָּם נָגוּעַ בְּיָרֵחַ;
וַאֲנִי נוֹגֵעַ בָּךְ בְּלִי הֶרֶף,
יָחֵף, בַּמַּיִם הָרַבִּים.
אֲבָל הַתּוֹדָה אֵינָהּ מַרְפָּה מִמֶּנִּי.
עַל כָּל גִּבְעָה רָמָה, בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר,
בַּבַּר, בַּקָּפֶה, תַּחַת מִגְדַּל הַפִּקּוּחַ,
בְּתָא־הַטֶּלֶפוֹן הַשָּׁקוּף —
אֲנִי מֵבִיא לָךְ קָרְבָּנוֹת.
וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. אֲנִי יוֹדֵעַ.
אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלֹּא אוּכַל לָתֵת תּוֹדָה —
לֹא אֵדַע לְבַקֵּשׁ, לֹא אֵדַע לְקַבֵּל,
לֹא אֵדַע אֶת נַפְשִׁי.
אֲנִי מֵבִין בְּכָךְ.
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי
מאתט. כרמי
אֲהוּבִי, הִיא כָּתְבָה לוֹ.
קוֹלוֹ הָלַךְ בַּחֶדֶר, וְהִיא שָׁמְעָה
אֶת כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לַיָּם.
אֵינֶנּוּ מָלֵא, אֵינֶנּוּ מָלֵא; כִּמְעַט
רָשְׁמָה אֶת שְׁמָהּ עַל הַמַּעֲטָפָה.
לִפְעָמִים הָיְתָה נִבְהָלָה.
הוּא נִשֵּׁק אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹ,
וּמִצְחָהּ רָגַע כַּאֲגַם.
הוּא אָמַר לָהּ, אֲחוֹתִי,
וְגוֹן עֵינֶיהָ הִתְחַלֵּף.
הַמַּיִם שֶׁגָּאוּ
אֶל מוּל עֵינֶיהָ הַשְּׁקֵטוֹת
כִּסּוּ אֶת עֵין הָאָרֶץ, עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.
בְּאֹפֶל הַמְּצוּלָה הִיא נִדְהֲמָה לִרְאוֹת
שֶׁמַּרְאִיתָהּ נוֹהֶרֶת שִׁבְעָתַיִם.
אֲהוּבִי, הִיא אָמְרָה לוֹ,
עֵינַי פְּקוּחוֹת מִשֶּׁהָיוּ,
נְשִׁימָתִי צְלוּלָה
וְלֹא אֶקְרָא, לֹא אֶקְרָא
מִתּוֹךְ הַמַּעֲמַקִּים הָאֵלֶּה.
בַּלַּיְלָה הַהוּא
מאתט. כרמי
הִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא שִׁמְשָׁהּ,
שֶׁאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ
בָּאִים מִמֶּנּוּ.
הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא שִׁמְשׁוֹ,
שֶׁאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוֹ
בָּאִים מִמֶּנָּה.
בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ
שֶׁלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם.
שִׁיר שְׁקִיעָה
מאתט. כרמי
הַשְּׁקִיעָה הַזֹּאת,
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְרוֹנוֹת־שֶׁל־נֹגַהּ
וּבְרִית־עוֹלָם וּמַלְאָכִים מְרַנְּנִים
‘תִּכּוֹן! תִּכּוֹן!’ —
הִיא מָבוֹא לַלַּיְלָה.
הַגֶּשֶׁם הַזֶּה,
הַמַּמְטִיר אוֹצְרוֹת יָרֹק
עַל כָּל עֵץ רַעֲנָן וּמֵעִיר אֶת הָאֲגַם
מִשְּׁנַת הַסְּתָו וְיוֹרֵד וְעוֹלֶה
בְּסֻלַּם גּוּפֵךְ —
הוּא עוֹנָתִי.
וְגַם הַיָּם,
אוֹקְיָנוֹס שֶׁקּוֹלוֹ מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ
בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, הַיָּם הַזֶּה
אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת אֳפָקָיו, אֶת הַשְּׁתִיקוֹת
שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ בָּנוּ —
יֵשׁ לוֹ אָדוֹן.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר:
אֲהוּבָה, זִכְרִי,
עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ.
הַיָּרֵחַ עוֹד לֹא עָלָה.
הַזִּקִּית אֵינָהּ יוֹדַעַת
מָה הַצַּו אֲשֶׁר יָבוֹא לָהּ.
אָדָם מַסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר שְׁתִיקָתוֹ
מאתט. כרמי
אֶת גּוּפֵךְ שָׁמַעְתִּי
עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָמַרְתְּ אֶת שְׁמֵךְ.
קָשֶׁה הָיָה לְדַבֵּר.
רַעַשׁ הַבְּרִיאָה הָיָה מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם:
מַיִם זֵידוֹנִים, שֶׁלֹּא אָבוּ
לְהִקָּרַע; יָרֵחַ מוּל חַמָּה
בְּחֵמָה שְׁפוּכָה; כְּנָפַיִם חֲדָשׁוֹת
מְפַרְכְּסוֹת בְּרוּחַ בַּת־בְּלִי־שֵׁם.
קָשֶׁה הָיָה לְדַבֵּר:
הַמַּעֲמַקִּים קָרְאוּ; עֲצֵי־הַסְּרָק
הֵטִיחוּ קוֹל־קְנָאוֹת; רַעַם בֶּן־יוֹמוֹ
דָּלַק אַחֲרֵי בָּרָק; הַיָּם נִדְהַם
שֶׁלִּוְיָתָן פּוֹעֵם בּוֹ כְּמוֹ לֵב גָּדוֹל.
וְאָז, בְּהִתְהַפֵּךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל,
בְּהִתְלַהֵט הַחֶרֶב הַשּׁוֹסֶפֶת,
כְּבָר לֹא הָיוּ מִלִּים בְּפִי,
כָּל כָּךְ הֻרְגַּלְתִּי לַשָּׁאוֹן
שֶׁל מַעֲשֵׂי־בְּרֵאשִׁית. הֲרֵי אַתְּ
מְבִינָה: אֶת גּוּפֵךְ שָׁמַעְתִּי
עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָמַרְתְּ אֶת שְׁמֵךְ,
וְהוּא עוֹדֶנּוּ מִתְהַלֵּךְ אֵי־שָׁם, בַּגָּן.
דברי למואל
מאתט. כרמי
דִּבְרֵי לְמוּאֵל
מאתט. כרמי
1.
בְּנִי, רֹאשְׁךָ יָפֶה בֵּין שָׁדֶיהָ.
הֵם סוֹכְכִים עָלֶיךָ כְּמוֹ כְּרוּבִים.
פָּנֶיךָ, בְּלִי מַסְוֶה, קוֹרְנִים.
לֹא תִּירָא רָע. רַע הַדָּבָר.
2.
בְּנִי, מָוֶת וְחַיִּים בַּיָּד, בַּלָּשׁוֹן.
הַחַיִּים הֵם מִלּוֹן: יֵשׁ מֻקְדָּם וּמְאֻחָר.
כְּאֵב הַפְּרֵדָה נוֹלָד בְּרֶגַע הַהֶכֵּרוּת:
יָד לְיָד, שֵׁם לְשֵׁם,
וְאַחֲרֵי־כֵן, גַּם פֶּה לְפֶה.
3.
חַשֵּׁב הֵיטֵב אֶת צְעָדֶיךָ:
עַד הֵיכָן תַּרְחִיק?
עַד הֵיכָן תִּקְרַב?
בְּאֵיזֶה עֹמֶק תִּתְקַשֶּׁה לִנְשֹׁם?
הַיּוֹם גָּדוֹל, הַלַּיְלָה אֵין לוֹ סוֹף,
אֲבָל הַזְּמַן קָצָר.
4.
בְּנִי, שִׂים לֵב אֶל הַדַּיֶּלֶת:
יָדֶיהָ פְּרוּשׂוֹת אֶל פִּתְחֵי הַחֵרוּם.
לְאַחַר הַהַמְרָאָה נִנְעֶלֶת הַדֶּלֶת.
אִם יֶחְסַר אֲוִיר לִנְשִׁימָה
תִּצְנַח הַמַּסֵּכָה אֶל מוּל פָּנֶיךָ.
אַל תָּבוּז לְמִצְוָה מְלֻמֶּדֶת.
הִכּוֹן לִנְשֹׁם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
5.
אִישׁ לָבוּשׁ צָעַד לְתוֹךְ הַיָּם:
הַמַּיִם לִטְּפוּ אֶת נַעֲלֵי הַיָּגוּאָר,
מִכְנְסֵי הַקּוֹרְדּוֹרוֹי כָּבְדוּ,
חֻלְצָתוֹ נִפְרְשָׂה כְּרֶשֶׁת,
צַוָּארוֹ נִמְלַח.
הַפַּחַד נִנְעַץ בְּחִכּוֹ כְּמוֹ קֶרֶס.
בְּנִי, הוּא חִכָּה לָרֶגַע הַזֶּה.
הוּא יָדַע מֵרֹאשׁ
שֶׁהוּא יִסֹּב לְאָחוֹר.
6.
בְּנִי, אַל תֹּאמַר ‘מַיִם’ אַחֲרֵי מֶלוֹן.
הַשֵּׁם הַלּוֹהֵב לוֹחֵשׁ: יֵשׁ אֵפֶר.
כְּאֵב הַפְּרֵדָה נוֹלָד בְּרֶגַע הַהֶכֵּרוּת:
יָד מִיָּד, שֵׁם מִשֵּׁם,
וְאַחֲרֵי־כֵן, גַּם פֶּה מִפֶּה.
7.
בְּנִי, שָׁדֶיהָ יָפִים בֵּין פָּנֶיךָ.
קוֹלִי חָג מֵעָלֶיךָ כְּשַׁחַף
אֲבָל אַתָּה, חֵרֵשׁ, הוֹמֶה כַּיָּם.
שְׁמַע, אַל תִּטּשׁ, אַל תָּקֹץ, הִנָּצֵל.
בְּבֵית הַקָּפֶה
מאתט. כרמי
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה,
שׁוֹאֵל אוֹתִי יֶלֶד קָטָן.
הוּא מַחֲזִיק זַלְזַל בְּיָדוֹ,
מְכַוֵּן אוֹתוֹ אֵלַי, וְאוֹמֵר
אֲנִי יוֹרֶה.
אֲנִי מַרְאֶה לוֹ אֶת שְׁמֵךְ.
אֲנִי מְכַוֵּן אֶת שְׁמֵךְ
אֶל לִבִּי
(הֲרֵי הוּא יֶלֶד)
וְלֹא אוֹמֵר דָּבָר.
בַּלֵּילוֹת
מאתט. כרמי
יֵשׁ סֶדֶק בַּתִּקְרָה.
אִם אֶעֱצֹם אֶת עֵינַי,
הוּא יִתְרַחֵב.
וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ נִמְשָׁל.
אֲנִי לוֹפֵת אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתַי
וְנוֹתֵן לָךְ
לְיַגֵּעַ אוֹתִי עַד מָוֶת.
דִּין
מאתט. כרמי
אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַסִּפּוּן, וְרוֹאֶה:
מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ טוֹבְעִים בַּיָּם.
הַמַּעֲשִׂים וְהַיָּדַיִם,
מִלִּים מִפֶּה אֶל פֶּה,
מִצְחֵךְ כְּשֹׁךְ הַשְּׁאֵלָה,
עַיִן בְּעַיִן, עֵר וְיָשֵׁן,
וְאֵין מַבְדִּיל
בֵּין שְׁמֵי־הַיּוֹם לִשְׁמֵי־הַלַּיְלָה —
כֻּלָּם טוֹבְעִים בַּיָּם הַזֶּה
הַגָּדֵל לְעֵינֵינוּ.
אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה
כִּי אֵין לָנוּ שָׂפָה אַחֶרֶת.
אִלּוּ נִמְצְאָה לָנוּ
אוּלַי לֹא הָיִינוּ נִדּוֹנִים בְּמַיִם.
שִׁיר עֶרֶשׂ
מאתט. כרמי
הַקֵּץ הֵקִיץ. עָלֵינוּ לִישֹׁן.
לֹא נוּכַל לְהִשָּׁאֵר עֵרִים בְּכֹחַ.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: הָיִינוּ עֵינַיִם.
לֹא הָיָה שִׁעוּר לָאוֹר
שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהָכִיל.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵעָצֵם.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: מַעְיָן מִתְגַּבֵּר.
לֹא הִתְפַּלֵּאנוּ שֶׁמַּלְאֲכֵי־שִׁיר
נִבְרָאִים בְּמַאֲמָר.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵאָלֵם.
יוֹם רָדַף לַיְלָה,
וְלַיְלָה הָפַךְ לְרוֹדֵף.
שָׂחַקְנוּ לְצוֹק הָעִתִּים.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹת.
הֵקִיץ הַקֵּץ. עָלֵינוּ לִישֹׁן.
שְׂמֹאלֵךְ בִּימִינִי, עַכְשָׁו, לֹא בְּכֹחַ.
עוֹד שִׁיר עַל יָרֵחַ
מאתט. כרמי
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַיָּם.
לֹא אֶגַּשׁ אֵלָיו הַלַּיְלָה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַשָּׂאִיּוֹת בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.
הַמֶּלֶךְ מֵת.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת גּוּפֵךְ
מְפֹרָשׁ בָּאֲפֵלָה הַמְּלֵאָה.
חַוָּה יָדְעָה
מאתט. כרמי
חַוָּה יָדְעָה מַה טָּמוּן בַּתַּפּוּחַ.
הִיא לֹא נוֹלְדָה אֶתְמוֹל.
מִבֵּין צַלְעוֹתָיו שֶׁל אָדָם
הִיא הִשְׁגִּיחָה בְּמַעֲשֵׂי־בְּרֵאשִׁית,
הִקְשִׁיבָה לָרַחַשׁ דְּשָׁאִים וּשְׁרָצִים.
חַוָּה יָדְעָה מַה טָּמוּן בַּתַּפּוּחַ.
הַמַּיִם זָעֲמוּ, הַלְּבָנָה הִשְׁחִירָה,
הָאוֹתִיּוֹת זָקְפוּ אֶת קוֹצֵיהֶן,
חַיְתוֹ־שָׂדֶה טָרְפוּ אֶת הַשֵּׁמוֹת,
וְהַקּוֹל אָמַר: כִּי טוֹב.
חַוָּה יָדְעָה מַה טָּמוּן בַּתַּפּוּחַ.
כִּי טוֹב, כִּי טוֹב, וְשׁוּב כִּי טוֹב,
זִרְמָה שֶׁל עֲדָנִים,
גַּן לְדֻגְמָה, מֻשְׁקֶה, רָווּי,
אֵם לְמוֹפֵת, אַשְׁרֵי כָּל חַי.
חַוָּה יָדְעָה מַה טָּמוּן בַּתַּפּוּחַ.
לְאוֹר הַיּוֹם וּבְדֵעָה צְלוּלָה,
גּוּפָהּ הָעֵירֹם מַכְהֶה אוֹר חַמָּה,
הִיא קָרְאָה דְּרוֹר לַתּוֹלַעַת הַגְּדוֹלָה
שֶׁתְּכַרְסֵם אֶת שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים.
הַסּוֹף הָיָה טוֹב.
אָדָם, זֵעָתוֹ נִגֶּרֶת כְּנָהָר,
הוֹדָה בְּפָנֶיהָ לְאוֹר הַחֶרֶב
כִּי לֹא נוֹתְרוּ בּוֹ שֵׁמוֹת,
כִּי כֹּחֹתָיו כָּלוּ מֵרֹב טוֹבָה,
כִּי טוֹב.
כהרף עין
מאתט. כרמי
כְּהֶרֶף־עַיִן
מאתט. כרמי
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם:
לְאַחַר הַבָּרָק בָּא הָרַעַם;
לְאַחַר הָרַעַם בָּא הַבָּרָק;
עֵת לִזְכֹּר, וְעֵת לְהִזָּכֵר;
עֵת לִשְׁכֹּחַ, וְעֵת לְהִשָּׁכַח;
הַיּוֹרֶה, הַיּוֹרֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ;
רַק כַּעֲבֹר זְמַן מִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה הַמַּלְקוֹשׁ;
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַיִן־בְּעַיִן בַּשֶּׁמֶשׁ הַנְּגוּעָה;
עֵת לִרְאוֹת, וְעֵת לְהֵרָאוֹת;
כֵּן, כְּהֶרֶף־עַיִן הִיא הוֹפֶכֶת
מֵ’אִשְׁתּוֹ' לְ’אַלְמָנָתוֹ'.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם
כָּרַעַם, כַּבָּרָק.
בְּגַן הָעַצְמָאוּת
מאתט. כרמי
קוֹל קוֹבֵל בַּשֻּׁלְחָן הַסָּמוּךְ:
.Ich habe genug gemusst in meinem Leben 1
עַד כָּאן, הַשְּׁאָר חָמַק לַגָּן.
יָשַׁבְתִּי בַּוֶּרַנְדָה,
מַפְקִיר אֶת פָּנַי לַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית.
לֹא רָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ.
הִיא חָלְפָה עַל שֻׁלְחָנִי
אַךְ הִשְׁאִירָה עָלָיו
אֶת הַצֵּל הָעִקֵּשׁ הַזֶּה.
וּמַה הִיא תַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?
תִּשְׁתֶּה קַפּוּצִ’ינוֹ?
תֵּלֵךְ לְבַדָּהּ לְהַצָּגָה יוֹמִית?
תַּעֲנֹד עָגִיל יָתוֹם?
תְּבַלֶּה אֶת צָהֳרֵי־יוֹמָהּ,
עֲצוּמַת־עֵינַיִם,
מַפְקִירָה אֶת פָּנֶיהָ לַשֶּׁמֶשׁ?
קָשֶׁה לָדַעַת.
פַּעַם הָיָה נִדְמֶה לִי
שֶׁאֵינֶנִּי חוֹשֵׁב עַל הַמָּוֶת.
אַחַר כָּךְ הִתְחַוֵּר לִי
שֶׁהוּא מֵצִיץ מִכָּל הַחֲרַכִּים.
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא מְלַוֶּה אוֹתִי
רֹב הַיּוֹם, רֹב הַלַּיְלָה
וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה —
אוּלַי דַּוְקָא בְּשָׁעָה —
שֶׁאֲנִי שָׂם אֶת פִּי עַל פִּיךְ.
כָּאן הַמָּקוֹם לְסַיֵּם.
כִּי גַּם בְּרֶגַע זֶה
שְׂפָתָיו מְדוֹבְבוֹת אוֹתִי.
אֲבָל אֲנִי סַקְרָן מְאֹד לָדַעַת,
מַה בְּדַעְתָּהּ לַעֲשׂוֹת?
-
מספיק הייתי מוכרחה בחיים שלי. ↩
דַּפֵּי יוֹמָן: 16 במרץ 1978
מאתט. כרמי
הַנּוֹף הַזֶּה חָזַר לְסוֹרוֹ.
הוּא שׁוּב מִתְחַטֵּא, מְפַתֶּה, מְשַׁדֵּל:
נוּרִיּוֹת־אֲדָר,
דְּמוּמִיּוֹת בֵּין חִיּוּכֵי־הַבָּר,
אֵד מִתַּמֵּר, לָבָן, שֶׁל שְׁקֵדִיּוֹת.
אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.
פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה: עִם רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן.
מַה הוּא רוֹאֶה בְּיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה?
מַחְשֵׁב־הַכִּיס נִצָּת, כָּבֶה,
מוֹנֶה מִסְפָּר, צוֹפֵן, זוֹכֵר,
רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
הַאִם כֻּלָּם מְמַצְמְצִים כָּמוֹנִי?
מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא רָאִיתִי זוּג עֵינַיִם.
הַמִּדְרָכָה מְכֻסָּה, הַכְּבִישׁ מְכֻסֶּה
נְשֹׁרֶת שֶׁל מַבָּטִים.
וּמַה שֶּׁלֹּא נָפַל לָאָרֶץ
חָג מֵעָלֵינוּ בַּשָּׁמַיִם.
אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה: אֵצֶל הַחַיָּט.
אֶצְבָּעוֹת מְאֻמָּנוֹת מְאֹד,
קְשׁוֹת־יוֹם, קְשׁוֹת־לַיְלָה.
הַטְּלַאי עָלָה יָפֶה,
אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ.
חָכְמַת הַמִּסְכֵּן הַזֶּה,
בַּכּוּךְ הָאָפֵל,
אֵינֶנָּה בְּזוּיָה.
אֵין כָּאן זֵכֶר לְפֶרַח,
לְתַכְרִיכֵי הָאָבִיב הַיָּפִים.
אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי.
תַּחֲנָה שְׁלִישִׁית: מְכוֹן הַצִּלּוּמִים.
קוֹרוֹת חַיַּי בִּשְׁנֵי עֳתָקִים.
(אוּלַי שְׁלשָׁה?)
הַנּוּרָה הָאֲדֻמָּה נִדְלֶקֶת
וְחַיַּי מֻכְפָּלִים, גּוֹלְשִׁים לַמַּגָּשׁ,
קוֹרִיקוּלוּם, רִיקוֹלוּם, רִיקוֹלוּם,
בּוֹהֲקִים כִּשְׁטָר חָדָשׁ.
תַּחֲנָה רְבִיעִית: שָׁדֶיהָ, שָׁדַיִךְ.
חֲלִילִים בְּאַגַּן הַיְרֵכַיִם,
נְבָלִים בַּשֵּׂעָר הַנִּגָּר.
בְּיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה?
צַר לִי, כֵּן, אֲשֶׁר כָּזֶה,
בֵּין רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן לַחַיָּט,
בֵּין מְכוֹן־הַצִּלּוּמִים וְעִתּוֹן־הָעֶרֶב,
בֵּין מִרְמַת־הָאָבִיב וְעָגְמַת הַקַּרְיָן,
בֵּין שָׁדַיִךְ.
יֶלֶד בּוֹכֶה בַּדֶּשֶׁא.
הָאֲדָמָה אֵינָהּ רוֹאָה.
הַשִּׁטָּה הַוָּתִיקָה פּוֹרַחַת.
אֲנִי דָּבֵק בְּסֵדֶר יוֹמִי:
מְמַצְמֵץ אֶל הַיֶּלֶד,
מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹ,
הוּא אֵינוֹ מִתְנַצֵּל.
הָרֶגַע שֶׁלּוֹ סוֹגֵר עָלָיו
כְּמוֹ מַדִּים שֶׁל אָמוֹדַאי.
אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ חוֹתְמִים
בְּדִבְרֵי נֶחָמוֹת.
הֵם צָדְקוּ, כַּמּוּבָן.
רוֹאֵה־הַחֶשְׁבּוֹן חַיָּב לְחַשֵּׁב,
הַחַיָּט חַיָּב לִתְפֹּר,
הַיֶּלֶד לִבְכּוֹת.
כְּשֶׁהַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִידֵי פְּשׁוּטָם
חוֹבָה לוֹמַר דְּבָרִים פְּשׁוּטִים.
כָּרֶגַע הוֹדִיעוּ לִי
שֶׁבֶּן־אֲחוֹתָהּ שֶׁל יְדִידָה קְרוֹבָה,
בֶּן קִבּוּץ בַּצָּפוֹן,
נָפַל בֵּין אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
מַה פָּשׁוּט מִזֶּה?
עָלֶיהָ וְעָלָיו
מאתט. כרמי
עָלֶיהָ וְעָלָיו
מאתט. כרמי
עָלֶיהָ וְעָלָיו
מאתט. כרמי
הוּא עוֹצֵם אֶת עֵינָיו לְאַט, לֹא בְּבַת־אַחַת,
וּמְנַסֶּה לְהִזָּכֵר בְּפָנֶיהָ מִלִּפְנֵי־רֶגַע.
כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם אָמַר לְעַצְמוֹ:
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַפָּנִים הָאֵלֶּה.
הַחִוָּרוֹן הַחַם הַזֶּה,
אֵין־אוֹנִים, אֵין־מָגֵן.
הַמֵּצַח הָרָם הַזֶּה
הַנּוֹתֵן אֵמוּן בְּיָדַי.
הַשְּׂפָתַיִם הָאֵלֶּה
הָאוֹמְרוֹת: אֵין מִלִּים,
רַק שֵׂעָר שָׁחֹר, רָפוּי,
שָׁקֵט כִּנְשִׁימָתִי.
כֵּן, הִיא נוֹשֶׁמֶת
וְכֻלָּהּ שֶׁלִּי.
שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ
אֵין לָהֶן שׁוֹמֵר.
לֹא מַה־מִּלַּיְלָה, מַה־מִּיּוֹם,
כְּאִלּוּ אֵין סִימָן וְאֵין שׁוֹאֵל,
אֵין שַׁחַר וְאֵין עֵת,
אֵין יְשֵׁנָה, אֵין עֵר —
אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִזָּכֵר.
הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ, לָמָּה,
הֲלֹא אָמַרְתִּי לְעַצְמִי?
מַה נִּשְׁאָר — אִם זֶה אֵינֶנּוּ?
וּכְבָר הוּא חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ,
לֹא עָלֶיהָ.
פּוּרָה, שַׂר־שֶׁל־שִׁכְחָה, מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ
מאתט. כרמי
אֲנִי רָעֵב, וְגַם עָיֵף.
אַתְּ גּוֹזֶלֶת אֶת פִּתִּי מִפִּי.
כְּבָר שָׁבוּעוֹת שֶׁאֲנִי עוֹמֵד
כָּאן, אַחַר דַּלְתֵּךְ,
מְצַפֶּה לְפֵרוּר שֶׁל שִׁכְחָה,
לְקַמְצוּץ שֶׁל גִּמְגּוּם,
לְמִצְמוּץ שֶׁל הִסּוּס —
אֲבָל אַתְּ זוֹכֶרֶת הַכֹּל.
אַתְּ מְשַׁנֶּנֶת בְּלִי הֶרֶף
אֶת שָׁכְבוֹ וְאֶת קוּמוֹ
(צִפֳּרִים, צוֹפָרִים, צַפְרִירִים),
אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּקוֹלוֹ הָעֵר, הַיָּשֵׁן,
אַתְּ כּוֹתֶבֶת אֶת שְׁמֵךְ בַּחֲתִימַת־יָדוֹ.
יָדָיו, שׁוֹקָיו, בִּטְנוֹ,
אַגַּן־הַסַּהַר וְעִזִּים גּוֹלְשׁוֹת,
הַחַי וְהַדּוֹמֵם,
חַי שֶׁנָּדַם, דּוֹמֵם שֶׁקָּם וָחָי —
הַכֹּל זָכוּר לְתַאֲוָה:
יוֹם־שִׁמּוּרִים אָרֹךְ,
לֵיל־זִכָּרוֹן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.
אֲנִי אוֹכֵל אֶת עוֹר שִׁנַּי
בַּפְּרוֹזְדוֹר הַקַּר,
וְאַתְּ, קוֹרֶנֶת, יוֹשֶׁבֶת לָךְ בָּאֲפֵלָה
(כֵּן, מוֹצַרְט, מַרְצִיפָּן וְצִפָּרְנִים)
וּמַקְרִינָה שָׁם מַעֲשֵׂי־בְּרֵאשִׁית:
אֵיךְ וּמָתַי — שׁוּב וָשׁוּב —
הָיִית לוֹ שֶׁמֶשׁ, גַּם יָרֵחַ,
וְהוּא לָהַב, שָׁכַךְ, נִמְלָא, נֶחְסַר
כַּשֶּׁמֶשׁ, כַּיָּרֵחַ.
לֹא תּוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.
שִׁמְעִי בַּעֲצָתוֹ
שֶׁל שַׂר וָתִיק וּמְנֻסֶּה:
יֵשׁ חָק־עוֹלָם;
בָּשָׂר וָדָם לֹא יִנָּקֶה;
עָלַיִךְ לְהִנָּפֵשׁ.
חוּסִי עָלַי.
הֲרֵי יָדַיִךְ צוֹנְחוֹת.
אִם רַק תַּדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,
אִם תִּזְכְּרִי אֶת שְׁמֵךְ
בְּלִי טַעֲמֵי־קוֹלוֹ,
אִם תִּתְּנִי לַסָּפֵק הָרַךְ לְנַקֵּר
(הַאִם אָמַר אֶת שְׁמִי
בִּשְׂפַת אִמּוֹ?) —
תִּנָּתֵן לִי רְשׁוּת לַהֲרֹס
אֶל חַדְרֵךְ.
הוֹ, אֲנִי, פּוּרָה,
אָצִיף אוֹתָךְ בְּאשֶׁר וּנְהָרָה
וְאַחֲזִיר לָךְ אֶת פָּנַיִךְ בַּמַּרְאָה
(הֲרֵי עָיַפְתְּ, עָיַפְתְּ,
מִכֶּפֶל דְּמוּת וָקוֹל);
אֲנִי אָשִׁיב אוֹתָךְ
אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים:
שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁהוּא יוֹם,
וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.
הַצִּילִי אֶת נַפְשֵׁךְ,
מַהֲרִי,
עוֹד מְעַט יִכְלוּ כֹּחוֹתַי.
פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי,
כִּי עוֹד מְעַט אֶשְׁכַּח
מִנַּיִן, וּלְאָן, וּלְשֵׁם מָה.
דְּיוֹקָן
מאתט. כרמי
1.
הִיא לֹא אָהֲבָה
שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ מִגַּבָּהּ.
הִיא יָדְעָה מַה יָּפִים פָּנֶיהָ,
הוֹלְכִים וְיָפִים מִיּוֹם לְיוֹם.
הִיא לֹא אָהֲבָה לְהִשָּׁאֵר בַּחשֶׁךְ.
הִיא יָדְעָה מַה יָּפִים פָּנֶיהָ
רַק לְאוֹר הַיּוֹם.
הִיא לֹא אָהֲבָה לָגוּר בְּמָקוֹם
שֶׁאֵין בּוֹ נָהָר אוֹ יָם.
2.
מֵעוֹלָם לֹא זָרְקָה גַּפְרוּר שָׂרוּף.
תָּמִיד הָיְתָה לְבוּשָׁה בְּרִשּׁוּל.
שַׂעֲרוֹתֶיהָ גּוֹנְנוּ עָלֶיהָ
מִכָּל הָעֲבָרִים.
פִּתְאֹם הָיָה בּוֹקֵעַ מִתּוֹכָהּ
קוֹל שֶׁל יַלְדָּה.
שִׂחַקְתִּי עִם הַיַּלְדָּה.
לֹא הָיוּ יָדַיִם כְּיָדֶיהָ.
בָּרְחוֹב
מאתט. כרמי
הִיא נִעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּצִפּוֹר,
נִעֲרָה אֶת עֵינָיו
מֵעַל פָּנֶיהָ,
אַךְ מַבָּטוֹ דָּבַק בָּהּ
כְּמוֹ שְׂרָף שֶׁל עֵץ חוֹלֶה.
אֵשׁ־תָּמִיד
מאתט. כרמי
הַצַּדִּיק הַזֶּה
הִנִּיחַ עָלַי אֶת רֹאשׁוֹ.
מִנַּיִן לִי שֶׁהוּא צַדִּיק?
כִּי מִכְוַת הַהִלָּה
עוֹדֶנָּה חֲתוּמָה בֵּין שָׁדַי.
עַל הַנִּסִּים
מאתט. כרמי
אֲנִי נִכְנָס לַמִּטְבָּח הֶחָשׁוּךְ
וְלוֹחֵץ עַל הַמֶּתֶג.
אוֹר גָּדוֹל.
אֲנִי מִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפָּה
לְיַד הַכֶּלֶב.
הוּא מִתְהַפֵּךְ עַל גַּבּוֹ,
מֵרִים אֶת כַּפּוֹתָיו, מְנַהֵם.
בַּחֲדַר־הַשֵּׁנָה,
אֲנִי רוֹכֵן עַל אִשְׁתִּי.
הִיא מְחַיֶּכֶת בִּשְׁנָתָהּ,
מְהַמְהֶמֶת, שׁוּב נִרְדֶּמֶת.
הַאִם אֵינָם מְבִינִים?
חַיּוֹת־אֵשׁ מְמַלְּלוֹת,
מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּעִיר,
הַמִּזְבֵּחַ בּוֹכֶה —
וַאֲנִי עוֹבֵר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר,
לַיְלָה אַחַר לַיְלָה,
וּמוֹנֶה אֶת הַנִּסִּים.
תְּאוּנָה
מאתט. כרמי
כְּשֶׁסָּגַרְתִּי עָלֶיהָ בְּפִנַּת הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ,
כְּתֵפֶיהָ הִתְקַשּׁוּ.
הִיא הִרְתִּיעָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה:
“הִתְאַהַבְתִּי.”
רֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר כָּווּי הִכָּה בִּי.
אֵיךְ לֹא הִבְחַנְתִּי שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת גָּדֵר?
רַגְלַי הַיְחֵפוֹת נִתְּרוּ לְאָחוֹר,
עוֹפְפוּ עַל עָמְדָן מֵעָלֶיהָ.
הִיא יָצְאָה, שֹׁבֶל שֶׁל גִּצִּים
הִבְלִיחַ בְּשׁוּלֶיהָ כְּמוֹ קֶצֶף.
וְאָז, בְּהֵעָלֵם הִלַּת הַנִּיצוֹצוֹת,
צָנַחְתִּי בָּאָרֶץ.
לֹא קַל לְרַחֵף בָּאֲוִיר,
וּמֵרֹב עֲיֵפוּת, בּוּשָׁה וָפַחַד
שָׁכַחְתִּי אֶת הַנֹּהַל הַבָּדוּק
שֶׁל נְחִיתַת־אֹנֶס בְּשֶׁטַח מְרֹהָט.
דִּבְרֵי פְּרֵדָה
מאתט. כרמי
דִּבְרֵי פְּרֵדָה
מאתט. כרמי
תִּזְכֹּר
מאתט. כרמי
תִּזְכֹּר
כִּי הָעוֹנוֹת שָׁם אֲחֵרוֹת,
אֲחֵרוֹת,
וְלֹא תִּשְׁמַע גַּם אִם אֶשְׁאַל.
הֶפְרֵשׁ הַשָּׁעוֹת הוּא לְרָעָתִי.
תִּישַׁן, וַאֲנִי אִיקַץ,
תִּיקַץ, וַאֲנִי יְשֵׁנָה.
שְׁעוֹן־הַצֵּל הוּא חֲדַל־פָּנִים
בְּלִי אוֹר־שֶׁמֶשׁ.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
עַל סַף הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת
(הִנֵּה אַתָּה עוֹלֶה, גָּדֵל, קָטֵן) —
תִּזְכֹּר
שֶׁאַתָּה
מְעָרֵב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ:
עָקֵב מְחֻדֶּדֶת בְּסַנְדַּל־אֵילַת,
עָגִיל מִזָּהָב בְּאֹזֶן אֲטוּמָה,
עֵינַיִךְ־יוֹנִים בְּקֵן־שֶׁל־עוֹרֵב.
לִפְעָמִים אֵינְךָ זוֹכֵר
מִי אַתָּה, שֶׁאַתָּה,
שֵׁמוֹת אֲחֵרִים
נוֹדְדִים בִּשְׁנָתְךָ.
אַתָּה מְפַחֵד: מְשַׁנֵּן
אֶת הַשֵּׁם מֵאֲחוֹרֵי עֵינֶיךָ
לִפְנֵי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁשׁ לָאוֹר.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
עַל סַף הַשִּׁכְחָה,
שֶׁאַתָּה, שֶׁאֲנִי
הֲכִי
יָפָה, כָּרֶגַע,
כִּי כָּל הַמִּלִּים בְּעֵינַי,
לֹא בְּפִי הַיָּבֵשׁ.
הֲתִזְכֹּר שֶׁאַתָּה הָרוֹאֶה,
אַתָּה הַשּׁוֹמֵעַ?
שְׁנֵינוּ כְּבָר הָיִינוּ פֹּה.
הַמַּסְלוּלִים אֵינָם זָרִים.
מִגְדַּל־הַפִּקּוּחַ מֻכָּר.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
בְּעוֹד הַמָּנוֹעַ דּוֹמֵם,
וּבְסִגְנוֹן הַיָּשָׁן כִּשְׁתִיקָתִי:
הֲכִי תִּזְכֹּר,
אָהוּב
קָשָׁה מִכֻּלָּן, חֲשׁוּדָה מִכֻּלָּן.
דּוֹרוֹן שֶׁהוּא שְׁטַר־חוֹב,
נֵצַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן־פֵּרָעוֹן.
הַאֲמֵן לִי:
אֵין לִי חֶשְׁבּוֹנוֹת הַרְבֵּה
אוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת מְעַט.
אֵינֶנִּי רוֹצָה לִהְיוֹת
גּוֹבָה, בַּעֲלַת־חוֹב, נוֹשָׁה, נְשׁוּיָה.
אֲנִי יוֹדַעַת:
אִם חוֹזְרִים עָלֶיהָ בְּלִי הֶרֶף
הִיא הוֹפֶכֶת לִנְבִיחָה חַדָּה.
אָהוּב. אָהוּב. אָהוּב.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ,
לִפְנֵי הַדֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת,
פַּעַם אַחַת וִיחִידָה.
מִכֻּלָּם
מִי?
מָתַי? וְאֵיךְ?
זְכוּרִים? כָּמוֹנִי? אֲהוּבִים?
אַתָּה לֹא שָׁאַלְתָּ בְּמִלִּים,
רַק בִּלְשׁוֹנְךָ, בְּפִיךָ, בְּיָדֶיךָ.
וַאֲנִי עָנִיתִי.
לִפְעָמִים מְאֹד.
מִי שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹנֶה
(כָּךְ אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ)
אֵין לוֹ זְכוּת לִשְׁאֹל בְּקוֹל.
לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
בְּהִסְתּוֹבֵב הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ,
עַל צִירַי:
הֱיֵה בָּרוּךְ בְּצֵאתְךָ, בְּבוֹאֲךָ,
כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לַיְלָה וְיוֹמָם,
מִכֻּלָּם.
סְקִיצוֹת לְפּוֹרְטְרֶט
מאתט. כרמי
סְקִיצוֹת לְפּוֹרְטְרֶט
מאתט. כרמי
[בָּרֶגַע שֶׁלָּמַד לָלֶכֶת]
מאתט. כרמי
1.
בָּרֶגַע שֶׁלָּמַד לָלֶכֶת
נִסָּה לִבְרֹחַ מֵאִמּוֹ.
הוּא הִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת
וְהִיא, לְהָשִׁיב בּוֹ רוּחַ חַיִּים,
שָׁפְכָה עָלָיו סִיר שֶׁל מַיִם רוֹתְחִים.
מִכָּאן הָעוֹר הַפָּגוּם,
מִין קְרוּם הַגָּדֵל פֶּרֶא,
עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׂמָאלִית.
2.
לִפְעָמִים הוּא חוֹשֵׁב:
לֹא יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי.
הוּא מְשַׁנֵּס אֶת מָתְנָיו,
וּמְסוֹבֵב אֶת גַּלְגַּלֵּי־עֵינָיו
כְּמוֹ בַּעֲלַת־אוֹב:
אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִזָּכֵר
לֹא בְּיוֹם מוֹתָהּ
וְלֹא בִּמְקוֹם קְבוּרָתָהּ.
3.
אַחַר־כָּךְ חָמַק בֵּין רַגְלֵי אָבִיו
כְּשֶׁחֲגוֹרַת־הַזַּעַם מִתְהַפֶּכֶת
מֵעַל רֹאשׁוֹ הָעֲגַלְגַּל.
הַלַּהַט הָיָה מְסַנְוֵר,
הָאֲוִיר זָב דָּם
וְאִישׁ לֹא טָרַח לְנַקּוֹת
אֶת אֲחוֹרֵי הַסַּפָּה.
מִכָּאן הַמִּצְמוּץ הַחוֹזֵר,
כְּמוֹ נֵיאוֹן חוֹלֶה,
בְּעֵינוֹ הַיְמָנִית.
4.
שֶׁלֹּא כְּאָבִיו
מֵעוֹלָם לֹא הִכָּה אֶת בָּנָיו.
עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדוּ נָדַר נֵדֶר:
לֹא יַכֶּה אִישׁ כָּמוֹנִי.
לָמָּה, אִם־כֵּן, הוּא בּוֹדֵק אֶת גֵּוָם,
בּוֹהֶה בְּעֵינֵיהֶם?
הוּא מְקַמֵּץ אֶת אֶגְרוֹפָיו,
מְקַמֵּץ בְּדִבּוּרוֹ.
הוּא יוֹדֵעַ, בֵּין מִצְמוּץ לְמִצְמוּץ,
כִּי גַּם הַשְּׁתִיקָה הִיא עַקְרָב.
5.
בְּגִיל־הַהִתְבַּגְּרוּת
הִתְאָרֵךְ לְפֶתַע צִלּוֹ.
הָעֹמֶס הָיָה גָּדוֹל מִדַּי
וּנְשִׁימָתוֹ הִתְקַצְּרָה.
עַד הַיּוֹם הוּא מִתְקַשֶּׁה
לְדַבֵּר בְּקוֹל.
הוּא חָרֵד מִן הַהֵד
אֲבָל אֵינֶנּוּ יָכוֹל
לִלְחשׁ בִּלְעָדָיו.
הוּא מְפַחֵד מִן הַמַּרְאָה
אֲבָל אֵינֶנּוּ יָכוֹל
לִקְרֹא בִּלְעָדֶיהָ.
6.
רָעָה חוֹלָה, רָעָה חוֹלָה.
בֵּין אִם מְדֻבָּר בִּכְתֻבָּה,
בִּשְׁטַר־חוֹב,
בְּחוֹזֵה־שְׂכִירוּת אוֹ מִכְתַּב־יְדִידוּת —
הַכָּתוּב מִתְרַחֵב, מִתְעַמְעֵם
וְהוּא מְסֻגָּל לִקְרֹא
רַק בֵּין הַשִׁטִּין.
לָכֵן יָצָא שִׁמְעוֹ לְמֵרָחוֹק,
בְּעִקָּר בֵּין קְרוֹבָיו,
שֶׁהוּא מֵטִיב לְהַקְשִׁיב.
7.
כְּשֶׁנָּשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה
שָׂם אֶת עֵינָיו לְמַעְלָה
וְלִבּוֹ לְמַטָּה.
הַטֶּקֶס הָיָה פָּשׁוּט וּמְלַבֵּב
וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב
שֶׁהוּא נָגוּעַ בִּפְזִילָה מַמְאֶרֶת.
8.
רַק הַיָּרֵחַ הָיָה מֵבִין אוֹתוֹ.
בֵּין גֵּאוּת לְשֵׁפֶל הָיָה מִתְפַּנֶּה
לְהַחֲלִיף עִמּוֹ קְרִיצוֹת־אַחֲוָה.
הוּא הָיָה עוֹמֵד עַל הַחוֹף וְקוֹרֵא:
מָלֵא! מָלֵא!
כָּמוֹךָ הוּא יֶחְסַר
וְיִקְטַן וְיִדַּל.
אֲבָל שֶׁלֹּא כָּמוֹךָ
הוּא שׁוּב יִמְלָא
וְיִכְפֶּה עָלַי לִצְוׁחַ
כְּמוֹ צִפּוֹר חוֹלָה:
9.
בָּרוּר שֶׁהוּא מְפַחֵד לִישֹׁן.
הוּא חוֹלֵם הַרְבֵּה
אֲבָל זוֹכֵר מְעַט מְאֹד.
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּשְׁנָתוֹ
אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ שָׂפָה.
בַּבֹּקֶר הוּא מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ לִרְאוֹת
אִם אָמַר, מָה אָמַר.
הַתּוֹתֶבֶת זָזָה בְּפִיו בִּשְׁנָתוֹ,
גַּם הַמִּלִּים.
הַמִּזְוָדָה אֲרוּזָה,
הַדַּרְכּוֹן בַּר־תֹּקֶף.
הוּא אֵינֶנּוּ מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת־הַיּוֹם
וְהוּא מְפַחֵד לִישֹׁן;
הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ
(הוּא יוֹדֵעַ, הוּא יוֹדֵעַ)
מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִפָּלֵט מִפִּיו.
10.
לִפְעָמִים הוּא חוֹשֵׁב:
הִנֵּה אֲנִי לְבַדִּי עַל הַחוֹף.
אַחַת הִיא לִי
מַה תַּעֲלֶה הַחַכָּה.
חוֹלֵם, חָלוּם, טוֹרֵף וָטֶרֶף —
הַיָּרֵחַ אִלֵּם, אוֹרוֹ שָׁאוּל.
אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁמֵּעִיר וּמְעוֹרֵר,
לֹא רַק הַשָּׁעוֹן.
לֹא טוֹב.
לֹא טוֹב הֱיוֹת.
וּמַהוּ הָאָדָם
אִם אֵינֶנּוּ לְבַדּוֹ?
11.
כַּאֲשֶׁר הִתְכּוֹנֵן לְהִתְחַתֵּן בַּשְּׁנִיָּה,
קָבַע תּוֹר אֵצֶל מְנַתֵּחַ פְּלַסְטִי.
לְאַחַר־מִכֵּן הִתְמַסֵּר לְטִפּוּלוֹ
שֶׁל רוֹפֵא־עֵינַיִם.
בְּלֵיל־כְּלוּלוֹתָיו
חָשַׂף אֶת כְּתֵפוֹ הַבּוֹהֶקֶת
וְהֵישִׁיר מַבָּט בְּלִי לְעַפְעֵף.
יָרֵחַ מָלֵא בֵּרֵךְ אֶת לֵילוֹ.
הוּא לֹא גִּמְגֵּם
וְלֹא בָּרַח,
אֲבָל הוּא הִתְעַיֵּף. מְאֹד.
12.
הָרוֹפְאִים הָיוּ אוֹבְדֵי־עֵצוֹת.
בְּבֹקֶר לֹא־עָבֹת
פָּרְחָה לְפֶתַע הַצַּלֶּקֶת
כְּמוֹ הַרְכָּבָה שֶׁל עֵץ נָגוּעַ.
הַמִּצְמוּץ חָזַר.
גַּם כְּשֶׁכִּסּוּ אֶת רֹאשׁוֹ
בְּכִלָּה שְׁחֹרָה
הוֹסִיף לְהַשְׁמִיעַ צִיּוּצֵי חֶדְוָה.
כָּל עַצְמוֹתָיו אָמְרוּ,
אֶצְבְּעוֹתָיו מוֹלְלוּ,
הַמִּצְמוּץ פָּשָׂה בְּגוּפוֹ כְּקַדַּחַת.
הוּא נִהֵל שִׂיחוֹת מְמֻשָּׁכוֹת
עִם רַמְזוֹרִים בָּרְחוֹב.
13.
גּוּף זָר.
גּוּף זָר חָדַר לְעֵינָיו
(כָּךְ קָבְעוּ בְּבֵית־הַחוֹלִים)
וּמִשָּׁם לִגְרוֹנוֹ
וּמִשָּׁם לְיָדָיו.
גּוּף זָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ
לְבֵין הַשֻּׁלְחָן, הַצִּפּוֹר וְגוּפָהּ.
בַּאֲשֶׁר יִגַּע
(כָּךְ קָבְעוּ עַל סְמַךְ הַצִּלּוּמִים)
הוּא חָשׁ אֶת הַגּוּף הַזֶּה,
רַק אוֹתוֹ,
כְּמַעֲטֶה שֶׁל גֶּבֶס.
14.
תֵּצֵא אֶל חֵיק הַטֶּבַע
(אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא בְּרֹךְ),
תָּלוּן בַּכְּפָרִים,
תִּשְׁאַף אֲוִיר הָרִים,
תִּשְׁתֶּה חָלָב וּדְבַשׁ.
אֲבָל עָלֶיךָ לִזְכֹּר
שֶׁהַטֶּבַע אֵין לוֹ חֵיק
וּמִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּמַאֲמָר מֻשְׁאָל
עוֹבֵר עַל הַחֹק.
וְהָעִקָּר, אֹרֶךְ־רוּחַ.
לַכֹּל עֵת.
גּוּף זָר סוֹפוֹ לְהִפָּלֵט.
15.
בֹּקֶר אֶחָד רָאָה
שֶׁלּוּחִית הַשָּׁעוֹן חֲלָקָה כְּקִיר.
מִיָּד יָדַע שֶׁאָסוּר לוֹ
לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַמַּרְאָה,
בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.
בְּסוֹכְנוּת־הַנְּסִיעוֹת הוּא בִּקֵּשׁ פְּרָטִים
עַל אֶרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ אֲגַמִּים,
הֵדִים, חַיּוֹת־בַּיִת.
הַפְּּקִידָה חִיְּכָה אֵלָיו
וְהוּא הֶרְאָה לָהּ אֶת קְצֵה כְּתֵפוֹ.
הוּא יָצָא מִשָּׁם עָמוּס בְּרוֹשׁוּרוֹת
וְלוּחוֹת זְמַנִּים
וְעִקְּבוֹתָיו, פָּשׁוּט, נֶעֶלְמוּ.
הַמִּזְוָדָה שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו
הָיְתָה מְלֵאָה מְחוֹגִים צִבְעוֹנִיִּים,
כְּמוֹ חֲדַר־יְלָדִים צוֹהֵל,
לְמִנְיַן שָׁעוֹת, שְׁנִיּוֹת,
עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וּמַחְזוֹרֵי הַיָּם,
הֶפְרֵשֵׁי הַשָּׁעוֹת בְּבִירוֹת הָעוֹלָם,
חוּט־הַשַּׂעֲרָה שֶׁל סְטוֹפֶּר,
לַחַץ הַדָּם, מֶשֶׁךְ הַזִּכָּרוֹן
וּפְעִימוֹת הַיָּרֵחַ.
דברים שבינו לבינה
מאתט. כרמי
אַתְּ מַתִּירָה בִּי
מאתט. כרמי
אַתְּ מַתִּירָה בִּי
אֶת כָּל הַנְּדָרִים, הָאֱסָרִים.
אַתְּ מוֹחֶקֶת אֶת כְּתַב־יָדִי
מִכָּל הַטְּיוּטוֹת הַיְשָׁנוֹת.
אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֱמֶת.
אַתְּ מַזְכִּירָה לִי
כִּי כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב
וְאֵין אֱמֶת כַּאֲמִתִּי כָּרֶגַע.
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי:
כַּמָּה זְמַן נִמְשָׁךְ רֶגַע?
הַאִם אַתָּה זוֹכֵר
אֶת כָּל הַשְּׁעוֹנִים שֶׁהָיוּ לְךָ?
מָה הַשָּׁעָה עַכְשָׁו?
הַאִם אַתָּה קוֹנֶה אוֹ מְאַבֵּד?
אַתְּ מְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנִי.
אַתְּ מַחֲזִיקָה בִּגְרוֹנִי
בְּיַד רַכָּה כָּרוּחַ.
הוֹ, הַיָּד הַזֹּאת
הַמְלַבָּה אוֹתִי כְּאֵשׁ
שֶׁאֵין בָּהּ עֵץ וְאֵין בָּהּ אֵפֶר.
כָּל הַקָּרֵב יָמוּת.
מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי
כֹּה קָרוֹב לְעַצְמִי.
הַתַּאֲוָה הַזֹּאת
מאתט. כרמי
הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, לוֹמַר
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
לִרְאוֹת אֶת הַקְּמָטִים
צוֹלְלִים בְּמִצְחֵךְ
לִשְׁמֹעַ אֶת גּוּפִי
מַחֲרִישׁ בְּקִרְבֵּךְ
הַפַּחַד הַזֶּה, לוֹמַר
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
שֶׁמָּא יִשְׁמַע הַלַּיְלָה
קוֹל שֶׁאֵין לוֹ הֵד
שֶׁמָּא תֹּאמַר מַרְאָה
אַיֵּה פָּנֶיךָ?
הַתַּאֲוָה הַזֹּאת
הַפַּחַד הַזֶּה
לוֹמַר הַיָּם שָׁקוּף
וְהוּא שֶׁלָּךְ
שֶׁמָּא יֵחָרֵב לְעֵינַי
וְהוּא שֶׁלִּי.
זִכְרוֹנִי הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ
מאתט. כרמי
זִכְרוֹנִי הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ.
עַכְשָׁו אֲנִי תָּלוּי בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלָּךְ.
אִם אַתְּ אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת —
מָה אָמַרְתִּי לָךְ
כְּשֶׁהַקַּו שֶׁלָּךְ הָיָה תָּפוּשׂ
וְאֵיךְ לִמַּדְתִּי אֶת מִכְתָּבַי
לַחְתֹּם בִּשְׁמֵךְ
וּמַה קּוֹרְאִים לַלַּיְלָה
שֶׁאֵין לוֹ יוֹם וְהוּא לֹא לַיְלָה
וְאֵיךְ גָּדְלוּ הָאוֹתִיּוֹת
עַד כִּי פָּשְׁטוּ צוּרָה
וּמַהוּ צְלִיל קוֹלִי
כְּשֶׁאַתְּ מַטָּה לוֹ אֹזֶן
וְאֵיךְ כָּל שְׁאֵלָה שֶׁלָּךְ
נִהְיֵית בִּי לְסִימָן
וּמַהוּ הַנּוֹדֵד בְּתוֹךְ שְׁנָתִי
וְאֵיךְ עֵינַי פְּקוּחוֹת
אֲבָל אֵינָן רוֹאוֹת דָּבָר
כִּי עֵינַיִךְ בְּעֵינַי
וְעֵינַי בְּעֵינַיִךְ
עַד כְּלוֹת כָּל הַמַּרְאוֹת —
אִם אַתְּ אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת
אֵין לִי יָד, אֵין לִי שֵׁם,
אָבַד זִכְרִי.
אֲנִי מְפַחֵד תָּמִיד
מאתט. כרמי
אֲנִי מְפַחֵד תָּמִיד.
אֲנִי אוֹמֵר לָךְ
אֲהוּבָה
וּמְפַחֵד מִן הַיּוֹם
שֶׁבּוֹ שְׂפָתַי יָנוּעוּ
וְקוֹלִי לֹא יִשָּׁמַע.
אֲנִי אוֹמֵר לָךְ
אֲהוּבָה
וּמְפַחֵד מִן הַשָּׁעָה
שֶׁבָּהּ קוֹלִי לֹא יַכִּירֵנִי.
אֲנִי אוֹמֵר לָךְ
אֲהוּבָה
וּמְפַחֵד מִן הָרֶגַע
שֶׁבּוֹ אֲנִי אֹמַר
אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד.
יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי
מאתט. כרמי
יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי
אִלּוּ רָצִיתִי.
יָכֹלְתִּי לֶאֱכֹל אֲרוּחַת־בֹּקֶר
וּלְהַרְעִיב אֶת שְׁמֵךְ.
לָשֶׁבֶת בְּקוֹנְצֶרְט
וְלֶאֱטֹם אֶת אָזְנַיִךְ.
וַדַּאי שֶׁיָּכֹלְתִּי.
שֶׁמֶשׁ, הַר וְיָם,
צְבָיִים עַל הָרֶכֶס
קַשּׁוּבִים לַיָּרֵחַ,
רֵיחַ שֶׁל קָפֶה קָלוּי,
עֲרָפֶל שֶׁל שַׁחֲרִית —
מַה לָּהֶם וְלָךְ?
יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי
אִלְמָלֵא אָמַרְתִּי לָךְ:
הַצִּילִי.
חצי תאוותי
מאתט. כרמי
חֲצִי תַּאֲוָתִי
מאתט. כרמי
חֲצִי תַּאֲוָתִי
מאתט. כרמי
מְקוֹמִי
מאתט. כרמי
אַתְּ מְקוֹמִי.
אֲנִי מוֹצִיא הוֹן־תּוֹעָפוֹת
עַל כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה,
מַפּוֹת, מַדְרִיכִים —
אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ בְּנֵי־הַמָּקוֹם,
מְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם,
אוֹכֵל אֶת פִּתָּם —
אֲבָל מִיָּד רוֹאִים
שֶׁאֲנִי לֹא מְקוֹמִי.
רִשְׁמֵי מַסָּע
מאתט. כרמי
לָבַשְׁתִּי שְׁחֹרִים וְנָסַעְתִּי הַרְחֵק.
דּוּדָאִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ קָרְצוּ לִי:
מַכִּירִים אוֹתְךָ.
סוּסִים שֶׁבָּאָחוּ צָנְפוּ לִי:
שָׁלוֹם, קָרוֹב מֵאָח.
פְּקִידֵי־קַבָּלָה הֵאִירוּ לִי פָּנִים:
בָּרוּךְ הַבָּא, הַבָּא.
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי
וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי.
שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתִי.
בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ
מאתט. כרמי
עָמַדְתִּי בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ,
שָׁקֵט, מְנֻסֶּה, מַעֲשִׂי.
הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, כַּצָּפוּי:
הַזְּמַן הָאָפֵל עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
לְעוֹלָם לֹא אָבִין
מַדּוּעַ תָּלַשְׁתְּ אֶת הַדֶּלֶת
לְהָצִיף אוֹתִי בְּאוֹר שׁוֹסֶה.
עַכְשָׁו, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת,
אֲנִי זוֹכֵר רַק דָּבָר אֶחָד:
דֶּלֶת נֶעֱקֶרֶת לְפֶתַע
וְאוֹר בָּעֵינַיִם,
רְעִידַת יָרֵחַ.
מֵקַח טָעוּת
מאתט. כרמי
הֶחֳמָרִים אֵינָם יַצִּיבִים.
שִׁלַּמְתִּי טָבִין
אֲבָל הַצִּלּוּם
הוֹלֵךְ וְעוֹמֵם.
מִסְגֶּרֶת הַזָּהָב שֶׁל הַמַּרְאָה
מַחֲלִידָה מִיּוֹם לְיוֹם.
הַפִיקוּס מִצְטַמֵּק,
שָׂרִיגָיו מַלְבִּינִים.
שְׂפָתַיִךְ נִקְמָצוֹת:
אֵין הֵד.
גּוּפֵךְ נָסוֹג, נָמוֹג
וּמִתְאַיֵּד.
הֶחֳמָרִים הָיוּ גְּרוּעִים,
חֲלוֹם פּוֹרֵחַ, וְאָבָק.
הָעֻבְדָּה חֹותֶכֶת
וְהַלּוּחַ שׁוּב חָלָק.
הֶסְבֵּרִים
מאתט. כרמי
בִּן־לַיְלָה
דָּהוּ הַצִּלּוּמִים בְּחֶבְיוֹן שֻׁלְחָנִי.
הַתַּאֲרִיכִים נִמְחֲקוּ
מִכָּל יוֹמָנַי הַיְשָׁנִים.
אֵיךְ אֵדַע לְסַפֵּר לָךְ
מֶה הָיִיתִי?
פִּנְקַס הַטְּיוּטוֹת מְהַבְהֵב
כְּמַצְבֵּר גּוֹסֵס.
אֵיךְ אַסְבִּיר לָךְ כִּי חַיַּי
בְּשֶׁטַח מֵת?
כִּי אֲנִי מַתְחִיל לָמוּת
בַּשֶּׁטַח הַחַי הַזֶּה?
בִּקְתַּת הַסְּקִי
מאתט. כרמי
למאיה וטיודור
אַהֲבָתוֹ הִבְהִיקָה אֶת פָּנֶיהָ,
זַרְקוֹרִים שֶׁל דִִּיסְקוֹטֶק.
גּוּפָהּ הִתְנַמֵּר כְּזִקִּית,
מִתְלַקַּחַת בְּלִי־הֶרֶף
לְהַלְמוּת תֻּפָּיו.
בַּלַּיְלָה הֵאִירוּ אֶת מִדְרוֹנֵי הַשֶּׁלֶג
בְּרִגְיוֹנִים־שֶׁל־נֹגַהּ.
הַגּוֹלְשִׁים עָלוּ וְיָרְדוּ;
הַמַּמְטֵרוֹת הֵשִׁיבוּ שֶׁלֶג מְלָאכוּתִי.
הִיא יָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ,
חֲשׁוּקָה וְקוֹרֶנֶת,
עַד כְּבוֹת הַחַשְׁמַל.
גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת זָרוּ עָלֶיהָ
אֵפֶר אֲמִתִּי.
סאן סוֹבֶר
בָּרְחוֹב הַסּוֹאֵן, נֵס
מאתט. כרמי
1.
הָיָה רֶגַע כָּזֶה:
כֻּלָּם קָפְאוּ,
וְהָרְחוֹב נִבְקַע לִשְׁנַיִם,
פָּרַשׂ כְּנָפָיו מֵעֲבָרִים.
הַסְּפִינָה עָבְרָה בְּנַחַת,
בְּלֵב הַנֵּס הַיּוֹמְיוֹמִי.
לֹא סוּס וְרוֹכְבוֹ;
רַק הוֹלְכֵי־רֶגֶל וְיוֹשְׁבֵי־רֶכֶב
שֶׁנִּנְעֲרוּ לַחֲזֹר
אֶל יוֹמָם הַקָּצָר.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,
הָרֶגַע הַהוּא נֶאֱצַר בִּי:
שָׁם עָמַדְנוּ, פְּקוּחֵי־עֵינַיִם,
בְּצֵל הַכָּנָף מִבֶּטוֹן.
2.
בְּהִנָּתֵן הָאוֹת,
בְּהֵאָמֵר הַשֵּׁם,
הַגֶּשֶׁר מִתְרוֹמֵם, לְאַט.
הָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת בַּנָּהָר.
הַקַּבַּרְנִיט אוֹמֵר:
שְׁמֵי הַבֶּטוֹן נִבְקְעוּ,
עַכְשָׁו יִתְמַלְּאוּ
מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ.
רוטרדם
חֲצִי תַּאֲוָתִי
מאתט. כרמי
הָאִשָּׁה הָרֵיחָנִית הַזֹּאת,
כָּל גּוּפָהּ הַיָּשֵׁן —
מִכַּף רַגְלָהּ הָרוֹגַעַת
וְעַד רֹאשָׁהּ עַל לִבְנַת הַסָּדִין —
כֻּלּוֹ נְשִׁימָה מִתְמַשֶּׁכֶת,
מוֹסֵר, מִתְמַסֵּר, אוֹמֵר
שֶׁכָּךְ יִהְיֶה עַד עוֹלָם.
הַאִם זֶהוּ חֲצִי תַּאֲוָתִי?
בְּאֹרֶךְ־רוּחַ
שֶׁל חוֹף־בֵּין־עַרְבַּיִם
אֲנִי אוֹסֵף אֶת הֶבֶל פִּיהָ,
אֵד לָבָן שֶׁל דּוּמִיּוֹת
הָעוֹלֶה מִדִּמְדּוּמֵי גּוּפָהּ.
(הָאֹסֶף הַיָּקָר הַזֶּה,
אֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי בְּשֶׁקֶט,
יִתֵּן בִּי מַה שֶּׁאֵין בִּי.)
הִיא בְּיָדִי. הִיא לְצִדִּי.
חֲצִי תַּאֲוָתִי הַנּוֹשֶׁמֶת.
הַאִם זֶהוּ סִימָן
שֶׁהָאוֹסֵף — נֶאֱסַף?
באיזה ללֹד?
מאתט. כרמי
ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. מְצָאָהּ לִבְרוּרְיָה, אָמַר לָהּ: “בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר לֹד?” אָמְרָה לוֹ: “גְּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: ‘אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה’? הָיָה לְךָ לוֹמַר: ‘בְּאֵיזֶה לְלֹד?’”
עירובין נג
בְּאֵיזֶה לְלֹד?
מאתט. כרמי
ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ.
מְצָאָהּ לִבְרוּרְיָה, אָמַר לָהּ: “בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר לֹד?”
אָמְרָה לוֹ: “גְּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: ‘אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה’? הָיָה לְךָ לוֹמַר: ‘בְּאֵיזֶה לְלֹד?’”
עירובין נג:
דִּמּוּי
מאתט. כרמי
כְּמוֹ אוֹר הַמַּבְלִיחַ
בְּתוֹךְ גַּלֵּי הַלַּיְלָה.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ סִירַת דַּיִג.
בְּתוֹךְ הַסִּירָה —
דַּיָּגִים קְשֵׁי־יוֹם.
בְּתוֹךְ הַיָּם —
דָּגִים קַלֵּי־לַיְלָה.
הָרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה.
מוֹתוֹ שֶׁל זֶה
הוּא חַיָּיו שֶׁל זֶה.
בְּדִיּוּק כָּךְ.
וְהַדְּבָרִים יְגֵעִים
מאתט. כרמי
הָעֲיֵפוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת
שֶׁבָּהּ אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי
דְּבָרִים יְגֵעִים.
כּוֹשְׁלִים, קִצְרֵי־נְשִׁימָה,
הֵם צוֹנְחִים בְּחַדְרִי.
אֵין לִי כֹּחַ לְגָרֵשׁ אוֹתָם.
הֵם אוֹמְרִים לִי דְּבָרִים
שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַרְשֶׁה לְאִישׁ כָּמוֹנִי
לוֹמַר לְאִישׁ כָּמוֹנִי.
מוֹלָד
מאתט. כרמי
פָּחוֹת מִכָּךְ, קָשֶׁה לְתָאֵר.
מִשּׁוּם מָה אֲנִי נִזְכָּר
בִּשְׂפָתַיִךְ, יְשֵׁנוֹת.
פָּחוֹת מִכָּךְ, אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר.
מַעֲשֵׂה־בְּרֵאשִׁית
מאתט. כרמי
הַשֵּׁם הַנֶּאֱמָר מֵאֵלָיו,
הֲבָרָה־הֲבָרָה בַּחשֶׁךְ, דּוֹרֵךְ
כְּמוֹ כּוֹכַב־שָׁבִיט.
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ
חַיָּב לְבָרֵךְ.
לִקּוּי פְּרָטִי
מאתט. כרמי
יָרֵחַ מָלֵא.
לְפֶתַע, כְּמוֹ עָנָן,
פָּנַיִךְ חוֹלְפוֹת עַל פָּנָיו.
מִמֶּרְחַקִּים
מאתט. כרמי
אֶת הַמִּלִּים שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת בַּחֲשֵׁכָה
אֲנִי קוֹרֵא לְאוֹר הַיּוֹם.
אֲנִי מַדְלִיק נֵר
וְחוֹשֵׁב עַל נִשְׁמָתֵךְ.
דּוּ־שִׂיחַ
מאתט. כרמי
הַמַּסֵּכָה שֶׁעַל פָּנַי
קָרְמָה עוֹר וְגִידִים.
צַר לִי.
עֵינַיִךְ, בְּעֵינַי הָרִאשׁוֹנוֹת,
מוּלָטוֹת עֲלָטָה.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה נֶחֱנָק.
צַר לִי.
בְּאֹהֶל הַחַמְצָן
מאתט. כרמי
וַדַּאי — מְכוֹנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בַּחוּץ,
הַשָּׁכֵן מַשְׁקֶה אֶת גִּנָּתוֹ,
מְטוֹסִים מַמְרִיאִים, נוֹחֲתִים;
אֲבָל בְּרֶגַע זֶה
שֶׁאֲנִי חַי מִפִּיךְ
אֵין לִי זוּלַת נְשִׁימָתֵךְ.
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי
מאתט. כרמי
לתמרה
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן וְחוֹשֵׁב,
הַתּוּתִים מַאְדִּימִים.
יְרוּשָׁלַיִם יְשֵׁנָה,
רַק הַמּוֹנִים עֵרִים.
בַּבֹּקֶר אֶפְתַּח לְפֶתַע אֶת דֶּלֶת הַמִּטְבָּח —
מַטָּח שֶׁל צִפֳּרִים!
לְאַחַר מַעֲשֶׂה
מאתט. כרמי
פַּעַם חָשַׁבְתִּי:
אִם אַתְּ כּוֹעֶסֶת, לָמָּה לִי חַיִּים?
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכַּעֲסֵךְ
הוּא נִשְׁמַת־אַפִּי.
הִתְפַּכְּחוּת
מאתט. כרמי
אַנְטֵאוּס שֶׁכְּמוֹתִי!
הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיְּשׁוּעָתִי בָּהּ:
אִם רַק אֶגַּע בָּהּ —
עַכְשָׁו אֲנִי נִלְחָם
בְּכֹחַ־הַמְּשִׁיכָה.
אֵשֶׁת־אֵשׁ
מאתט. כרמי
הִיא הִשְׁאִירָה לִי לְמַזְכֶּרֶת
שְׁלשָׁה לַפִּידִים כְּבוּיִים.
אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן רוֹאֶה אוֹתָהּ
כּוֹרַעַת, מְקֻמֶּרֶת כְּקֶשֶׁת,
בּוֹלַעַת אֶת הָאֵשׁ.
הַלַּפִּידִים נוֹתְנִים
רֵיחַ רַע וְשָׁחֹר.
תְּמוּנַת מַצָּב
מאתט. כרמי
עַכְשָׁו אַתְּ עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַיִךְ
וַאֲנִי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי.
קָשֶׁה הָיָה בָּאוֹר הַמָּלֵא.
הֶסְבֵּר
מאתט. כרמי
לָמָּה אֵינֶנִּי בָּא לִקְרָאתֵךְ?
כִּי הָאָשָׁם כֻּלּוֹ בִּי,
כָּךְ אָמַרְתְּ,
הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארִי.
לָכֵן אֲנִי כָּל כָּךְ כְּבַד־תְּנוּעָה.
הַפִּנְקָס פָּתוּחַ
מאתט. כרמי
מֵחַלּוֹנִי אֲנִי רוֹאֶה
שֶׁלֵּוִי הַגָּדוֹל, בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה,
מַחֲזִיק בְּיָדוֹ עָצִיץ קָטָן
כְּמוֹ מַכְשִׁיר אַלְחוּט.
הָאַנְטֶנָה הַיְרֻקָּה מִתְנוֹעַעַת בָּרוּחַ.
אֲנִי מְקַנֵּא בּוֹ:
הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת שֶׁאֵינָם
בָּאִים אֵלַי אַף בַּחֲלוֹם.
חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט
מאתט. כרמי
נְשִׁימָתֵנוּ — בְּאֶחָד.
עַיִן בְּעַיִן
אֲנַחְנוּ פְּנֵי־תֵבֵל,
חוֹל וְכוֹכָבִים לְאֵין־מִסְפָּר.
הַחֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט: בְּהֵעָדְרֵךְ
אֲנִי הַרְבֵּה פָּחוֹת מֵחֵצִי.
דּוּ"חַ מַצָּב: אָבִיב 82'
מאתט. כרמי
צֵל הֶעָנָף שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה
הָפַךְ לְנָחָשׁ
וְטָרַף אֶת הַצִּפּוֹר
שֶׁרִצְּדָה עָלָיו.
שוטה שכמותך
מאתט. כרמי
שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ
מאתט. כרמי
הַוִּילוֹן הַזֶּה,
מַעֲשֵׂה־יָדַיִךְ לְהִתְפָּאֵר
(וְזֵכֶר לְפֶּנֶלוֹפֶּה),
אֵינֶנּוּ לְפִי רוּחִי.
אִלּוּ הִזְמִין אֶת הָרוּחַ פְּנִימָה,
כְּמוֹ מִפְרָשׂ תּוֹפֵחַ,
הָיִינוּ מַפְלִיגִים כֻּלָּנוּ —
אֲנִי וְהַשֻּׁלְחָן וְהַסְּפָרִים,
וְהַטְּיוּטוֹת הַדְּבוּקוֹת לְדֹפֶן הַמְּגֵרָה
כְּמוֹ אַצּוֹת —
אֲבָל הוּא חוֹסֵם, אוֹטֵם
אֶת הַמְּבוֹאוֹת, מַרְחִיק
אֶת הַשָּׁמַיִם.
שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ.
הָיָה לְךָ לוֹמַר
מַה שֶּׁהַלֵּב אֵינוֹ מְגַלֶּה לַפֶּה.
תְּפִלָּה לְעָנִי
מאתט. כרמי
1.
תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף
אוֹתָהּ בְּרֹךְ
וְאֵין בְּפִיו חֲצִי דָּבָר;
כִּי יָדָיו
חַמּוֹת כַּחֲלוֹמָהּ,
אַךְ לְשׁוֹנוֹ — עַקְרָב.
2.
הוּא יִשַּׁח אֶל מִצְחָהּ,
יַעֲצֹם אֶת עֵינָיו,
יִשְׂטֹם אֶת פִּיו הָאִלֵּם.
מִלִּים שֶׁאָמַר בְּחָפְזוֹ
יַכּוּ אוֹתוֹ בְּסַנְוֵרִים
כְּמוֹ זַרְקוֹרֵי חוֹקֵר.
מִלִּים שֶׁכָּתַב בְּחֶמְלָה
— הוֹ, נְבוֹן־לַחַשׁ שֶׁכְּמוֹתוֹ! —
יַכּוּ אֶת יָדוֹ הַשְּׁכֵחָה.
תְּפִלָּה לְעָנִי
כִּי הוּא עָנָה מְאֹד.
עֵצוֹת לְדוֹד
מאתט. כרמי
בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח,
לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים.
שְׁעוֹן־הַצֵּל מִתְכַּסֶּה אֵזוֹב
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָף לְיַד הַחוֹל
וְאוֹמֵר אֶת שְׁמָהּ בְּקוֹל,
גּוּפְךָ מְהַדְהֵד כְּתֹף.
בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.
עִתּוֹתֶיךָ כְּבָר לֹא בְּיָדֶיךָ.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַזְמִין הַשְׁכָּמָה,
הִיא מִתְעוֹרֶרֶת עָלֶיךָ.
בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.
כְּבָר אֵין לְךָ מִסְתּוֹר.
מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב בַּחֲשֵׁכָה
הִיא קוֹרֵאת בָּאוֹר.
הִיא הַנּוֹתֶנֶת, כַּשֶּׁמֶשׁ.
אַל תִּקַּח. פְּגַע וּבְרַח.
"הוּא נוֹסֵעַ לְמַלֵּא אֶת הַבָּטָרִיּוֹת"
מאתט. כרמי
הַאִם הַגּוּף זוֹכֵר?
הַאִם הַגּוּף יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר?
טְבִילָה בַּבְּרֵכָה
אוֹ אַמְבַּטְיָה חַמָּה —
כְּמוֹ לְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר
שֶׁל קַלְקוּלָטוֹר —
וְהַכֹּל מַתְחִיל מֵאֶפֶס.
רַק לְפִי עֵינָיו הַכָּבוֹת
אַתְּ רוֹאָה
שֶׁוַּדַּאי הָיוּ פְּעֻלּוֹת קוֹדְמוֹת.
חַוַּת־דַּעַת רְפוּאִית
מאתט. כרמי
אֶת הַכִּיב,
אָמַר לִי הָרוֹפֵא,
אַתָּה חַיָּב לְהָזִין
כָּל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ.
וְכָל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ
אֲנִי מַאֲזִין לִשְׁמֵךְ
הַפּוֹלֵחַ אוֹתִי,
פִּתְאֹם, מֵעֲבָרִים.
קְצָת יוֹתֵר לְמַטָּה, לְיָמִין,
לְמַעְלָה, הַצִּדָּה, מִשְּׂמֹאל,
בְּדֶרֶךְ כְּלָל חַד,
עַל פִּי רֹב עָמוּם.
אֶת הַכִּיב,
פָּסַק הָרוֹפֵא,
לֹא נַסְכִּים לְנַתֵּחַ
לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה דִּמּוּם.
עוֹד אוֹרַקְל
מאתט. כרמי
אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת
נִגְּשָׁה אֵלַי וְאָמְרָה:
הַמַּזְלֵג הוּא אִשָּׁה,
הַסַּכִּין הוּא גֶּבֶר.
כְּתֹב שִׁיר אַהֲבָה.
עָרַכְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּמִצְוָתָהּ.
אֵינֶנִּי חֲסַר מְשֻׁגָּעִים
וְתָמִיד שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם.
הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת
הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמְרָה:
הָאִשָּׁה הִיא מַזְלֵג,
הַגֶּבֶר הוּא סַכִּין.
הָאַהֲבָה תִּכְתֹּב אוֹתְךָ.
קורות לילה אחד
מאתט. כרמי
לְמַעַן הַשֵּׁם
מאתט. כרמי
1.
הִיא מִתְהַלֶּכֶת בַּגָּן הַלֵּילִי
בֵּין הָרוֹקְדִים.
שְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ
כְּעַמּוּד אֵשׁ.
2.
הִיא אוֹמֶרֶת אֶת שְׁמָהּ הַפְּרָטִי
וְכַף יָדָהּ מוֹסִיפָה
אֶת שְׁאָר הַפְּרָטִים:
הַסֻּלָּם, הַמְּהִירוּת וְהֶרְכֵּב הַכֵּלִים.
3.
גּוּפְךָ הוֹפֵךְ לְפַעֲמוֹן
וְיֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם
שֶׁקִּיּוּמוֹ הוֹפֵךְ כְּהֶרֶף־עַיִן
לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.
4.
הַאִם אַתָּה קַיָּם?
כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה צִיר נֶאֱמָן,
כְּשֶׁאַתָּה מְשַׁגֵּר מִכְתָּב רָשׁוּם,
רָץ, מְחַיֵּג, עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנָהּ.
תָּמִיד הַקַּבָּלָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁבְּיָדֶיךָ:
שְׁמָהּ.
5.
תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַבּוּלְעָאפְיָה:
יָצָא גּוּף מִגּוּפוֹ, נִצַּב לְעֻמָּתוֹ —
מַרְאָה־שֶׁל־אֵשׁ.
אֲנִי צוֹרֵף פָּחוֹת מֻכְשָׁר:
אֲנִי צָרִיךְ אוֹתָךְ מוּלִי,
תַּחְתַּי וּלְצִדִּי,
עָלַי וּמֵעָלַי
כְּדֵי לָדַעַת שֶׁהָאֵשׁ קַיֶּמֶת.
6.
רֹאשְׁךָ כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת.
הִיא הַיָּד הַמְכַוֶּנֶת,
וְהַזְּמַן.
הִיא הַיָּד הַמְנַגֶּנֶת,
וְהַזְּמַן.
7.
לוּחַ־הַיָּמִים:
שְׁמֵךְ מָלֵא, חָסֵר,
עָלוּם, גָּלוּי,
וְרַק הוּא הַגּוֹזֵר
אֶת עוֹנוֹת שְׁנָתִי.
8.
וּלְסִיּוּם, הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה:
לְכַמָּה זְמַן?
מוּזָר שֶׁהִיא נִשְׁאֶלֶת
דַּוְקָא בָּרֶגַע
שֶׁהַזְּמַן אֵינוֹ קַיָּם,
כְּשֶׁכַּף יָדִי חַמָּה
כְּאִלּוּ אֵין חֹרֶף בָּעוֹלָם,
כְּשֶׁגּוּפֵךְ מְפֹרָשׁ כַּיָּם
וְחִיּוּכֵךְ אוֹמֵר:
הָעֶצֶב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא,
וּלְסִיּוּם.
9.
אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל?
יַתּוּשׁ לְיַד אָזְנִי הַשְּׂמָאלִית
מַזְכִּיר לִי כִּי גַּבִּי
הָיָה חֲסַר־מָגֵן.
צִפּוֹר עִקֶּשֶׁת, בַּחוּץ,
מְנַקֶּרֶת בְּאוֹתָהּ מִלָּה.
עוֹד מְעַט יָבוֹא הַדַּבּוּר
לִבְדֹּק אֶת הַכְּבָסִים הַלַּחִים.
מִצְחִי מִתְכַּסֶּה זֵעָה.
הָאוֹר עוֹלֶה.
אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל.
10.
כְּכָל שֶׁמִּתְחַוֵּר לִי
שֶׁלֹּא הָיְתָה, לֹא נִבְרְאָה,
כֵּן מִתְבַּהֲרִים תָּוֵי־פָּנֶיהָ.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְיַשֵּׁב
אֶת הַסְּתִירָה הַזֹּאת.
11.
שִׁלְחִי לִי צִלּוּם שֶׁל שְׁתִיקָתֵךְ.
רַק הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי
יַמְצִיא לִי מְנוּחָה.
קוֹרוֹת לַיְלָה אֶחָד
מאתט. כרמי
1.
הַקַּו תָּפוּשׂ.
הַאִם עָלַי לִשְׁמֹעַ מִכָּאן
שֶׁגַּם אַתְּ תְּפוּשָׂה?
מִישֶׁהוּ מְחַיֵּג בְּשָׁדַיִךְ,
מִתְנַשֵּׁף בְּטַבּוּרֵךְ?
מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה אוֹתָךְ כַּאֲפַרְכֶּסֶת?
הַקַּו תָּפוּשׂ.
הַאִם יָדֵךְ הַמְנֻסָּה
שׁוּב שִׁלְשְׁלָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת,
כְּמוֹ כֶּבֶל שֶׁל צוֹלְלָן,
לְמַעֲמַקֵּי הַכֶּסֶת?
2.
מָה עוֹשָׂה יָדֵךְ
(הוֹ, פַּעַם הִיא כִּסְּתָה עַל כָּל פְּשָׁעַי!)
בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי?
עוֹשָׂה לְזוּלָתִי
מַה שֶּׁעָשְׂתָה לִי?
הַדַּעַת אֵינָהּ סוֹבֶלֶת.
לֹא עוֹשָׂה לְזוּלָתִי
מַה שֶּׁעָשְׂתָה לִי?
הַדַּעַת אֵינָהּ נוֹתֶנֶת.
אֲבָל אֶצְבָּעִי הוֹלֶכֶת,
כְּמוֹ נָחָשׁ כְּרוּת־רֹאשׁ,
בַּמֶּרְחָק הֶעָצוּם, הָאִטִּי
עַד אֶפֶס.
3.
הַאִם הוֹשַׁטְתְּ אֶת יָדֵךְ
כָּל הָעֲמָדוֹת תְּפוּשׂוֹת
רְדוּמָה, דְּמוּמָה כְּגַל
הַחִיּוּג הַיָּשִׁיר חוֹסֵךְ כֶּסֶף וּזְמַן
שְׁלֵוָה כְּסַהַר מְצַוֶּה
כָּל הָעֲמָדוֹת תְּפוּשׂוֹת
לִטְמֹן שׁוּב אֶת הַקּוֹל
הַחִיּוּג הַיָּשִׁיר חוֹסֵךְ כֶּסֶף וּזְמַן
שֶׁלֹּא נוֹלַד?
4.
יָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ לוֹ.
בַּשַּׁחַר הַקַּר
אֲנִי מַעֲלֶה
אֶת זֵכֶר לְהָטַיִךְ:
כֵּיצַד נָטִית אֶת יָדֵךְ
וּבָלַעַתְּ אֶת יָדִי;
חֹפֶן שֶׁל אֲוִיר שֶׁהָפַךְ לְאֵשׁ;
בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ —
וְלֹא הָיָה לִי גּוּף;
וּנְשִׁימָתֵךְ־בָּרָד
הִכְּתָה עַל מִצְחִי.
בֵּין פְּעִימָה לִפְעִימָה
אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶת הֶעָבָר
לַעֲבֹר עַל פָּנַי.
5.
מִי בְּלֵילוֹ
וּמִי לֹא בְּלֵילוֹ
מִי בַּהֲלֹא
וּמִי לֹא בַּהֲלֹא
מִי בְּקִצּוֹ
וּמִי בַּהֲקִיצוֹ
וּתְשׁוּבָה.
6.
אוּלַי כָּל אֵלֶּה צוֹדְקִים.
אִם כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב —
מוּטָב לְהִצְטַיֵּד בְּמַצְלֵמָה,
רְשַׁמְקוֹל אוֹ וִידֵאוֹ.
אָדָם הַמְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ
מְכַבֵּד גַּם אֶת עֲבָרוֹ.
וּבַבַּיִת נֶעֱרָמִים מִכְתָּבִים, אִגְּרוֹת,
סְלִילִים, תַּשְׁלִילִים, קָסֶטוֹת —
חוֹמָה בְּצוּרָה שֶׁל מַזְכָּרוֹת,
זִכְרוֹנוֹת מִקִּיר אֶל קִיר.
הָאַלְבּוֹם הוּא הַגּוֹאֵל.
הַהַקְלָטָה תַּעֲנֶה אֶת הַכֹּל.
אוּלַי כָּל אֵלֶּה צוֹדְקִים
וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְוַת הָרָשׁ
שֶׁדַּוְקָא בֶּחָלָל הַזֶּה
יוֹשֶׁבֶת אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת.
הַמְעַט שֶׁאֲנִי זוֹכֵר מִתְמַעֵט
אֲבָל אֵינוֹ פּוֹשֵׁט צוּרָה.
7.
הַיָּרֵחַ הַיָּקָר הָלַךְ.
הַקַּו עוֹדֶנּוּ תָּפוּשׂ.
(מוֹצַרְט יָקָר,
צַר לִי מְאֹד.
נִגַּנְתִּי אֶת הָרֶקְוִיאֶם
עַל לֵב רֵיק.
לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לְהִקָּלַע
בֵּין הַלֵּל
לְהוֹשַׁעְנָא.)
8.
זִים. זִים.
וַהֲרֵי הַחֲשָׁדוֹת.
חוּגַת הַשֶּׁמֶשׁ — אֲסִימוֹן שָׁחוּק.
מֶזֶג הָאֲוִיר. עֹמֶס הַחֹם.
מִדַּת הַלַּחוּת. קוֹל בְּאִשָּׁה.
אֲפִיק רוֹם.
מֻזְהָרִים.
זוּם. זוּם.
לִידִיעַת הָאוֹהֲבִים.
תַּנּוּרֵי הָאֵלֶם. לַפִּידֵי הַחשֶׁךְ.
אֶתְמוֹל הִכְסִיף הַיָּם
כְּמוֹ רְאִי.
הַיּוֹם לֹא תַּכִּיר בּוֹ
אֶת פָּנֶיךָ שֶׁלְּךָ.
מִלִּים בַּחֲשֵׁכָה
מאתט. כרמי
1.
הַבְּדִידוּת הִיא שַׁדְּכָן מְשֻׁנֶּה.
מַשָּׂאִית רְחוֹקָה —
הוֹ, יְדִיד נְעוּרִים!
הֶלִיקוֹפְּטֶר עָלוּם —
הוֹ, קָרוֹב מֵאָח!
קוֹצְרֵי הַבּוּגַנְוִילְיָה מִתְקַשִּׁים
בַּלַּיְלָה הַקַּר.
יַלְדָּה צְלוּבָה
בְּקַרְנֵי הַיָּרֵחַ.
מִלֹּבֶן הַדַּף עוֹלֶה קוֹל
שֶׁל צִפּוֹר־שַׁחֲרִית.
מְשֻׁגַּעַת! מְשֻׁגַּעַת!
הֲרֵי אִישׁ לֹא יַאֲמִין בְּצִיּוּצֵךְ
בַּהֲקִיצוֹ.
2.
אֵין רוּחַ.
הִיא יוֹדַעַת שֶׁלֹּא יִהְיֶה
יָרֵחַ הַלַּיְלָה.
גַּם הָעֵצִים נוֹאֲשׁוּ.
אֵין צִפּוֹר.
רַק אֲנִי חַיָּב לִלְמֹד
יֵאוּשׁ מַהוּ.
אֲנִי כּוֹתֵב בַּחשֶׁךְ.
אֲנִי מַלְבִּין אֶת פָּנַיִךְ.
הַאִם הַלֹּבֶן הַזֶּה נִרְשָׁם
עַל הַדַּף הַלָּבָן?
3.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תָּבוֹאִי.
הֵן שֶׁלָּךְ הֵן, וְלָאו — לָאו.
אַתְּ שׁוֹתָה רַק
כְּשֶׁאַתְּ צְמֵאָה.
אַתְּ אוֹכֶלֶת
כְּשֶׁאַתְּ רְעֵבָה.
אַתְּ מְעַשֶּׁנֶת
סִיגָרִיָּה אַחַת לְיוֹם.
אַתְּ יְשֵׁנָה בְּשַׂק
גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ מִטָּה בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי.
וַאֲנִי שׁוֹתֶה וְאוֹכֵל וּמְעַשֵּׁן
וְהֵן וְלָאו וְהֵן
וְלוֹבֵשׁ שַׂק
וּמִתְאַפֵּר בְּאֵפֶר
כְּאִלּוּ כָּל יוֹם פּוּרִים.
4.
אֵין אוֹנֵס.
אֲנִי קוֹרֵס תַּחְתַּי
אֲבָל אֵין אוֹנֵס.
אֲנִי נוֹעֵץ אֶת הַקֶּרֶס בְּחִכֵּךְ
אֲבָל אֵין אוֹנֵס.
אֲנִי מְלַטֵּף אֶת מִצְחֵךְ
בְּמַסְרְקוֹת־יָדַי
אֲבָל אֵין אוֹנֵס.
הָרֹךְ הַזֶּה
מְחַסֵּם אֶת עוֹרְקַי.
5.
בְּקִצּוּר:
אֲנִי קְצַר־נְשִׁימָה.
יָדַי קְצָרוֹת
וְכֵן גַּם רְאִיָּתִי.
לָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת
שֶׁאַרְחִיק לֶכֶת?
אֲנִי נִשְׁאָר,
זֶה בָּרוּר,
מִקֹּצֶר הַמַּשִּׂיג.
6.
הַאִם הָרָעָב הוּא אֲדוֹנִי?
סְלִיחָה — גְּבִרְתִּי?
הַאִם רַק הֶחָלָל הַנִּפְעָר
לִמְרַאֲשׁוֹתַי, לְמַרְגְּלוֹתַי
הוּא הַמְהַמֶּה כְּמִנְהָרָה שֶׁל רוּחַ?
נְשִׁימָתֵךְ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת
שָׁם,
לָכֵן אֲנִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד
כָּאן.
אִלּוּ הָיִית בְּיָדַי
הַאִם הָיִיתִי הוֹפֵךְ לְשִׁפְחָתֵךְ?
סְלִיחָה — לְעַבְדֵּךְ?
7.
אֲנִי חַיָּב לָתֵת אֵמוּן
בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה.
אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַדַּף,
אֶת יָדִי הַכּוֹתֶבֶת.
אֲבָל אֲנִי חַיָּב, הַפַּעַם,
לְהַאֲמִין, לֹא לְהָבִין.
מה נשתנה
מאתט. כרמי
מַאֲרָב
מאתט. כרמי
הוּא אָרַב לַמָּוֶת הַמַּר
כְּמוֹ חָתוּל לְעַכְבַּר שָׂדֶה.
שָׁעוֹת תְּמִימוֹת יָשַׁב עַל הַגָּדֵר,
מְצֻנָּף, דָּרוּךְ, עוֹקֵב
מֵחֲרִירֵי עֵינָיו אַחַר חַיֵּי
הַגִּבְעוֹלִים, מַבְחִין בֵּין רוּחַ
לְנִשְׁמַת הַחַי. לַיְלָה אֶחָד
הִרְגִּישׁ שֶׁטַּרְפּוֹ קָרֵב.
הוּא זִנֵּק וְנִנְעַץ בִּבְשָׂרוֹ;
הֵם הָיוּ לְאֶחָד.
סוֹף דָּבָר
מאתט. כרמי
1.
כְּשֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֲתָה לוֹ כְּמוֹ
פָּרוֹדְיָה שֶׁל לְבָנָה
כְּשֶׁקּוֹלוֹ בָּקַע מֵרֹאשׁוֹ
וְלֹא הִדְהֵד בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
כְּשֶׁטָּבַל בַּמַּיִם
שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹ
כְּשֶׁהַבֹּקֶר עָלָה בְּעַל־כָּרְחוֹ
וְהָאֶבֶן לֹא הָיְתָה קָשָׁה מִתָּמִיד
כְּשֶׁחָשַׁב עַל הַקֶּנְטָאוּר
וְחִפֵּשׂ אֶת הַתֶּפֶר בְּגוּפוֹ
2.
כְּשֶׁבִּקֵּר בְּכָל אוֹתָם מְקוֹמוֹת
(שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לִזְכֹּר אוֹתָם)
לֹא כְּצַלְיָן
(שְׂפָתָיו הָיוּ קְמוּצוֹת)
לֹא כְּרוּחַ־רְפָאִים
(נְקָמָה — עַל מָה?)
לֹא כְּפוֹשֵׁעַ הַחוֹזֵר
(הַפּוֹשֵׁעַ זוֹכֵר)
אֶלָּא כְּאָדָם הַתָּמֵהַּ
כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב
בְּתֹם־לֵבָב
בְּלִי קוֹצֵב־לֵב.
סוּפָה בְּפִירֶנְצֶה
מאתט. כרמי
הַבָּרָק הֵאִיר אֶת גּוּפֵךְ.
אֲנִי רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.
הָרְעָמִים הָלְמוּ לְלֹא־רַחֵם.
הוֹרִים מְהִירֵי־חֶמְלָה
נָעֲלוּ אֶת הַתְּרִיסִים,
הִגִּיעוּ יַד חַמָּה
אֶל שְׂפָתַיִם קָרוֹת.
אוֹהֲבִים מְבֹעָתִים
גָּהֲרוּ, הִרְגִּיעוּ,
הֵצֵלּוּ עַל עֵינַיִם נִקְרָעוֹת,
כָּלְאוּ בְּמוֹ גּוּפָם
אֶת הָאֵימָה בַּחַלּוֹנוֹת.
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִּמְקוֹמִי,
קוֹרֵא אֶת הַבָּאוֹת
בְּסֵפֶר הַשָּׁמַיִם.
גּוּפֵךְ הִבְהֵב.
רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.
תַּצְלוּם חֲתֻנָּה
מאתט. כרמי
1.
כַּלָּה עַל הַחוֹף, כַּלָּה.
רוּחַ קַלִּילָה, קַלִּילָה.
מִשְׁלָחוֹת שֶׁל קֶצֶף מִתְרַפְּסוֹת
לְלֹבֶן שִׂמְלָתָהּ.
שְׁחָפִים מִשְׁתַּחֲוִים
לַהִינוּמָה שֶׁלָּהּ.
שֶׁמֶשׁ — כַּדּוּר אָדֹם —
נִצָּב דֹּם.
הַבַּלּוֹנִים, הַבַּלּוֹנִים
כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.
קְלִיק.
2.
לָמָּה הֶחָתָן
נִרְאֶה כְּמוֹ נֶטַע זָר?
מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּאָפֹר?
מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָכָר?
הֲרֵי בְּלִי חָתָן
אֵין כַּלָּה.
בְּכָל זֹאת: הוּא נִרְאֶה מְיֻתָּר
עַל הַחוֹף.
לֹא מִתְמַזֵּג בַּנּוֹף.
קְלִיק.
וְחוֹזֵר חֲלִילָה
מאתט. כרמי
יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,
יוֹנָה בִּמְעֵי הַלִּוְיָתָן הָאֲוִירִי:
מְטַיֵּל הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּנִיחוּתָא,
מְחַיֵּךְ אֶל יָדָיו הָרֵיקוֹת.
נוֹחַ לוֹ:
מְקַנֵּחַ אֶת פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת חַמָּה,
מְגַלְגֵּל סֻכָּרִיָּה בְּסֵתֶר לְשׁוֹנוֹ,
וְנוֹחֵת בַּחוֹף הֶחָדָשׁ
קַל־רֶגֶל, קַל־רֹאשׁ,
מִשְׁתָּאֶה לִמְשׁוּבַת הָאוֹרוֹת,
מִשְׁתַּבֵּחַ בִּגְבוּרַת הַשִּׁכְחָה,
מִתְבָּרֵךְ בַּחֲלִיפָתוֹ.
יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,
יוֹנָה שֶׁהֵעֵז וְנִמְלַט וְנִפְלַט:
עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ כְּכָל הָאָדָם,
מְחַכֶּה בְּהַכְנָעָה לְמִטְעָנוֹ הַיָּשָׁן.
מַה נִּשְׁתַּנָּה
מאתט. כרמי
מַה נִּשְׁתַּנָּה
שֶׁלֹּא נִשְׁאַר זֵכֶר לְכָל הַלֵּילוֹת?
מָה הַשְּׁאֵלָה!
כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁאֵלָה
הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי.
כְּשֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּמוֹפֵת
הַכֹּל הָיָה בְּגֶדֶר אוֹת.
מַה לֹּא?
כַּרְטִיס מָעוּךְ שֶׁל אוֹטוֹבּוּס,
חִיּוּךְ שֶׁל חַשְׁמַלַּאי־רֶכֶב,
שֵׁמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים.
מָה הַשְּׁאֵלָה!
עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה
תְּלוּיָה מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּאַנְקוֹל.
אֵין קוֹל וְאֵין דְּמָמָה.
הַחוֹל מִתְקַשֶּׁה, מִתְכַּחֵשׁ
לַחֲתִימַת גּוּפֵנוּ.
הַדָּם אֵינוֹ טוֹרֵחַ לַעֲנוֹת
לַהֲדַם.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כַּעֲנִיִּים
בְּפֶתַח שֶׁל בַּיִת
שֶׁלֹּא הָיָה.
מָה הַשְּׁאֵלָה!
הָיִינוּ, אוֹ לֹא הָיִינוּ?
זוֹ הַשְּׁאֵלָה.
"פֶּגֶר בָּקָר"
מאתט. כרמי
"פֶּגֶר בָּקָר"
מאתט. כרמי
"פֶּגֶר בָּקָר", 1925
מאתט. כרמי
בשנת 1925 צייר חיים סוטין סדרה של בדים גדולים שנושאם פגר בקר.
1.1
חַיִּים סוּטִין הִסְתַּגֵּר בַּסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ עִם פֶּגֶר.
הוּא אָטַם אֶת הַחַלּוֹנוֹת
(אֲוִיר צַח מְחַבֵּל בַּבָּד),
הוּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת.
הוֹ, כַּמָּה זְמַן הִשְׁתּוֹקֵק לַנְּבֵלָה הַזֹּאת!
עֵינֵי הַפּוֹרְטְרֶטִים נִנְעֲצוּ בַּבָּשָׂר הַחַי.
נוֹפֵי הַכְּפָר מָלְאוּ חִרְחוּרִים.
נְחִירֵי הַיְלָדִים רָעֲדוּ.
בָּתִּים הִתְעַוּוּ בֵּין בָּרָק לְרַעַם.
לְמַרְגְּלוֹת הַדֻּגְמָן
נִקְוָה עִגּוּל קָטָן שֶׁל דָּם.
2.
חַיִּים סוּטִין, נִרְעָשׁ וְנִפְחָד,
הִתְעַטֵּף בְּחָלוּק לָבָן.
לְאַט־לְאַט בָּחַן אֶת הַמִּכְחוֹל.
כָּל שְׂעָרָה שְׁלֵמָה וּמֻשְׁחֶזֶת,
הַחִשּׁוּק חָלָק,
הַקָּנֶה יָבֵשׁ.
שְׁפוֹפְרוֹת הַצֶּבַע עֲרוּכוֹת:
עַכְשָׁו תִּפְרֹץ הַלַּבָּה הָאֲדֻמָּה!
יָדוֹ רָעֲדָה קְצָת
אֲבָל לִבּוֹ הָיָה שָׁקֵט:
הַמּוֹדֶל הַזֶּה לֹא יְפַרְכֵּס.
3.
חַיִּים סוּטִין בָּדַק בְּדָם קַר:
מִבְנֵה הָעֲצָמוֹת,
מֶתַח הַשְּׁרִירִים,
מַסְלוּל הַגִּידִים,
שִׁכְבוֹת הַשֻּׁמָּן.
רִבּוֹא נַקְבּוּבִיּוֹת —
כְּמוֹ עֵינַיִם.
פֹּה רִקְמָה רְפוּפָה,
פֹּה נֻקְשָׁה.
פֹּה הֵד לִנְשִׁיפַת הָרֵאָה,
לִפְעִימַת הָעוֹרֵק.
רְמַ“ח שֶׁלִּי, שְׁסָ”ה שֶׁלִּי,
הֱיוּ נָא לִי לְפִיפִיּוֹת!
4.
נִקְמַת הָאֶטְרוּסְקִים:
הֵם הָיוּ כּוֹפְתִים
חַי וּמֵת בַּעֲבוֹתוֹת —
עַד שֶׁהַחַי הָיָה נָמֵק
בְּחִבּוּקוֹ הָעַז שֶׁל הַמֵּת.
עַיִן בְּעַיִן,
פָּנִים אֶל פָּנִים,
חָזֶה אֶל חָזֶה,
שֶׁלֶד אֶל שֶׁלֶד.
חַיִּים סוּטִין —
סָפֵק אִם שָׁמַע
עַל הַנְּקָמָה הַזֹּאת.
5.
כַּדּוּר אָדֹם שׁוֹקֵעַ מִיָּמִין,
כַּדּוּר אָדֹם זוֹרֵחַ מִשְּׂמֹאל,
וּמִמּוּל — הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל
הַמּוֹשֵׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.
עַפְעַפָּיו תָּפְחוּ מֵעֹצֶם הַבֹּהַק,
רַגְלָיו בָּצְקוּ מֵעֲמִידָה,
יָדוֹ — צְבוּתָה סְבִיב הַמִּכְחוֹל —
הִתְפּוֹרְרָה פִּתְאֹם כְּגִיר:
הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הֵחֵל לְהַשְׁחִיר.
6.
וּמַה בִּדְבַר הַקּוֹנְסְיֶרְז'?
וְהַשְּׁכֵנִים?
הַאִם לֹא בָּא רֵיחַ הַדָּם
לְאַפָּם?
הַאִם לֹא הִסְתַּנְּנָה
הַצַּחֲנָה
לְתוֹךְ הַפְּרוֹזְדוֹר, הַמִּטְבָּח,
חֲדַר הַשֵּׁנָה?
אֲבָל אִישׁ לֹא קָבַל.
הֵם יָדְעוּ בְּחוּשׁ
שֶׁבַּסְּטוּדְיוֹ הֶחָתוּם כְּקֶבֶר
מִתְחוֹלֵל מַאֲבָק נוֹאָשׁ
לְחַיִּים וּלְמָוֶת.
7.2
קִיקוֹאִין הַטּוֹב,
קָדָבֶר יָקָר מִימֵי נְעוּרַי!
שָׂרוּעַ דּוּמָם עַל רִצְפַּת חַדְרִי,
עָטוּף בְּסָדִין לָבָן,
נֵרוֹת חִוְרִים סָבִיב לְךָ,
בַּר־מִנַּן צַיְּתָן, מוֹדֶל לְמוֹפֵת,
נוֹשֵׁם בִּגְנֵבָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי,
מַבְלִיג, בּוֹלֵעַ אֶת הַכִּיחַ,
לֹא מִתְעַטֵּשׁ, לֹא מִשְׁתַּעֵל,
וְהָעִקָּר — לֹא מַסְרִיחַ.
אוּלַי מוּטָב חַי
הַמַּעֲמִיד פְּנֵי מֵת
מֵאֲשֶׁר מֵת
הַמַּעֲמִיד פְּנֵי חַי?
8.
אוּלַי הַצֶּדֶק הָיָה — וְנִשְׁאַר — אִתָּם.
כֹּה אָמַר אָבִי הַחַיָּט:
הַצִּיּוּר הוּא חֵטְא.
לֹא תִּקּוּן־הָעוֹלָם,
לֹא מַעֲשֵׂה־צְדָקָה
שֶׁל טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי בָּלוּי,
אֶלָּא מַעֲשֵׂה־פְּרִיצוּת,
קְרִיעַת הַלּוֹט,
הֲטָחָה, פֶּסֶל וּמַסֵּכָה,
עֲמִידָה עַל הַדָּם.
אֲנִי הַחַיָּט!
9.
חַיִּים סוּטִין לֹא הֶאֱמִין
לְמַרְאֵה עֵינָיו.
(לִנְחִירָיו, כֵּן,
לַזִּמְזוּם בְּאָזְנָיו,
אַךְ לֹא לְעֵינָיו.)
הָאָדֹם הַמֻּפְלָא הַזֶּה —
תּוֹלָע, כַּרְכֹּם וְאַרְגָּמָן,
שָׂדֶה לוֹהֵט שֶׁל פְּרָגִים,
חוֹמוֹת סְיֶנָה כְּחֹם הַיּוֹם,
רַעֲפֵי קָאן כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה,
שְׂפָתֶיהָ שֶׁל פּוֹלֶט,
תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי —
הוֹ, נְבָלָה!
— אֲגַם שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים,
מִקְוֶה בּוֹאֵשׁ,
קְרוּם שֶׁל אַצּוֹת וָעֹבֶשׁ,
רֵיחַ שֶׁל בְּגִידָה.
10.
הַאִם גַּם רֶמְבְּרַנְדְט
הָיָה זָקוּק לְאֵבֶר מִן הַחַי?
מָתַי הִתְחַבֵּא בַּסְּבַךְ
וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם
מְחַבֵּק בְּיָדוֹ הָאַחַת
לְבַתֵּק בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה?
מָתַי הִבִּיט
בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יִצְחָק
וְרָאָה בָּהֶן אֶת בָּבוּאַת
עֵינֵי הָאָב?
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם!
הַאִם הִתְכַּרְבֵּל מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד,
מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד,
לִרְשֹׁם אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים
וְרִיסֵי עֵינֵיהֶם?
מוֹרִי הַדָּגוּל,
מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ
שֶׁרָאוּ אֶת פְּנֵי הַדָּם
מִתַּחַת לַבָּשָׂר.
11.3
הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב!
מִיָּדְךָ הַנְּדִיבָה — הַפֶּגֶר הַנִּכְסָף;
אַךְ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא שִׁעֵר
כֵּיצַד הַמָּוֶת יַשְׁחִיר אֶת פָּנֵינוּ.
אֶת זַאֲטוּטֵי הַכְּפָר הַמְלֻכְלָכִים
יָכֹלְתִּי לְשַׁחֵד בְּסֻכָּרִיּוֹת;
אֲבָל הַמָּוֶת בָּז לִשְׂפַת חֲלָקוֹת.
(שֵׁב בְּשֶׁקֶט, פֶּגֶר חָמוּד,
אַל תַּהֲפֹךְ אֶת עוֹרְךָ,
חֲשֹׁב עַל חֲזוֹן הָעֲצָמוֹת,
חַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ הַקָּרֵב,
מֶנְתָה, טוֹפִי, שׁוֹקוֹלָד, סוּמְסוּם,
רַק זְכֹר שֶׁאַתָּה טֶבַע דּוֹמֵם!)
הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמָּסוּר,
בִּמְקוֹם צִיּוּר —
הֲרֵי לְךָ הוּמוֹר שָׁחֹר:
הַצַּיָּר וְהַפַּטְרוֹן
חָתְמוּ עַל זִכְרוֹן
דְּבָרִים. תְּמוּרַת סָךְ
נִכְבָּד שֶׁל כָּךְ וְכָךְ
יְצַיֵּר הָאָמָּן הַנַּ"ל
נוֹף — פַּסְטוֹרָל.
אֲבָל כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ
כָּתַב הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ:
אָנָּא, מָאֶסְטְרוֹ, דָּחוּף —
הוֹסֵף לִי אַרְיֵה לַנּוֹף.
עַל כָּךְ הֵשִׁיב בְּאִגֶּרֶת
אַבִּיר הַשְּׁפוֹפֶרֶת:
בְּרָצוֹן, פַּטְרוֹנִי,
אַךְ דַּע כִּי אֲנִי
חַיָּב לִדְרשׁ
תּוֹסֶפֶת סִכּוּן מֵרֹאשׁ
כִּי לְצַיֵּר אַרְיֵה כַּיָּאוּת —
זוֹ פָּשׁוּט סַכָּנַת נְפָשׁוֹת!
וְהַמֵּבִין יָבִין,
שֶׁלְּךָ, חַיִּים סוּטִין.
12.
אֶנְקַת הַבָּשָׂר נֶאֶלְמָה.
הַשָּׁחֹר סָגַר כְּמָסָךְ,
מִתְעַבֶּה וְהוֹלֵךְ,
מְבַטֵּל דַּקֻּיּוֹת,
שׁוֹלֵל מַעֲבָרִים,
מוֹחֵק נִימִים,
חוֹנֵק אֶת בַּת־הַקּוֹל
שֶׁשָּׂרְדָה עַל הַבָּד:
טוּמְטוּם אָדֹם,
לֹא מֵת, לֹא נוֹלַד.
13.
חַיִּים סוּטִין לֹא אָמַר נוֹאָשׁ.
(הֲלֹא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לִי
עֵינֵי חַיָּה נִרְדֶּפֶת.)
כְּסַהֲרוּרִי הָלַךְ אֶל הָאִטְלִיז,
עָמַד כְּעָנִי בַּפֶּתַח,
כְּכֶלֶב נוֹשֶׁה וּמַלְחִית.
הַקַּצָּב מִלֵּא אֶת הַדְּלָיִים
שֶׁבִּידֵי הַצַּיָּר הַנָּכְרִי
בְּדָם טָרִי וּמְבַעְבֵּעַ.
עַכְשָׁו רָאוּ אֶת חַיִּים סוּטִין
פּוֹסֵעַ לְעֵבֶר הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ
מָתוּן־מָתוּן,
גּוּפוֹ כְּמוֹ אֵסֶל
וּבְיָדָיו הַדְּלָיִים הַמְּלֵאִים.
אַף טִפָּה לֹא נִגְּרָה לָאָרֶץ!
שֶׁבַע קוֹמוֹת,
שֶׁבַע וְשִׁבְעִים מַדְרֵגוֹת,
חֲרִישִׁי כְּחַיָּה נִרְדֶּפֶת —
וְאַף אֵגֶל לֹא נִשְׁחַת אַרְצָה!
14.
בְּדָמַיִךְ חַיַּי, נְבֵלָה,
בְּדָמַיִךְ חַיַּי!
חַיִּים סוּטִין נָסַךְ
אֶת הַדָּם הַיּוֹקֵד
עַל הַפֶּגֶר הַשָּׁחֹר.
הַדָּם נִסְפַּג, גָּלַשׁ:
פִּתְאֹם לָבַשׁ הַפֶּגֶר
גְּלִימָה שֶׁל אַרְגָּמָן.
שׁוּב נִצַּת הַבָּד;
שׁוּב נִקְרְשָׁה הַשֶּׁמֶשׁ
מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.
הַצַּחֲנָה פָּעֲמָה בָּאֲוִיר
כְּמוֹ מָנוֹעַ לֵילִי
שֶׁל סִירָה רְחוֹקָה.
חַיִּים סוּטִין הִתְבּוֹנֵן
בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר
בַּכְּתָמִים הַשְּׁחֹרִים
שֶׁהֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ, פֹּה וָשָׁם,
בֵּין קִפְלֵי הַגְּלִימָה.
הַדָּם בַּדְּלָיִים לֹא אֻכַּל.
טַל תֶּחִי!
טַל תֶּחִי!
הַבָּד הַצָּמֵא רָוָה.
אַחַת הִיא לוֹ עַכְשָׁו
אִם הַפֶּגֶר יַשְׁחִיר אוֹ יוֹרִיק;
נוֹתַר עוֹד דָּם לְאַרְנָב,
לְעוֹף, לְעֵינֵי חַדְרָנִית.
הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו
וּבֵרַךְ עַל הַמֻּגְמָר:
בַּחֶדֶר הַסָּגוּר, הַבָּד
נָשַׁם כְּיַעַר־עַד אָדֹם.
הָאֵשׁ הַזֹּאת לֹא תּוּעַם,
הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת לֹא תִּתַּם
כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ.
-
הפסלת חנה אורלוף מספרת בזכרונותיה: “במשך תקופה ארוכה רצה סוטין לצייר תמונה ברוח יצירתו של רמברנדט ‘פגר בקר’; אך הוא התקשה להחליט ולגשת למלאכה. לבסוף ביקש מזבורובסקי שיתלווה אליו אל בית־המטבחיים ויקנה לו פגר בקר, שעורו הופשט מעליו. בשר־הבקר הובא אל הסטודיו וסוטין החל לצייר. הבשר השחיר; הוא הסריח. המודל נרקב, אך לא היה ביכולתו של סוטין לרכוש אחר במקומו. הוא ניגש אל קצב, קנה כמה ליטרים של דם, שפך אותם על הפגר, והוסיף לצייר.” ↩
-
מישל קיקואין, חברו ללימודים של סוטין באקדמיה לאמנות בווילנה (1910–1913). קיקואין מספר: “פעמים רבות שימשתי לו מודל, כשאני שכוב על הרצפה, מכוסה בסדין לבן ומוקף נרות.” ↩
-
ליאופולד זבורובסקי, סוחר אמנות, אשר, בהמרצת מודיליאני, החל למכור את תמונותיו של סוטין ולתמוך בו. זבורובסקי מספר: “נתתי לו סטיפנדיה חודשית במשך שנתיים, ולא קיבלתי דבר בתמורה. לבסוף, כשניגשתי אליו כדי לדחוק בו בעניין זה, מצאתי שלוש מאות ציורים, שנערמו זה על גבי זה, בתוך הכוך העלוב שלו, שהסריח עד לב השמים, כיוון שמעולם לא פתח את החלון מחשש ש‘הבדים ייפגעו’.” ↩
אחת היא לי: מחזור שירים
מאתט. כרמי
ללילך
פְּתִיחָה
מאתט. כרמי
חָתוּל שָׁחֹר נוֹבֵר בַּפַּח
אִלּוּ רָאִיתִי אוֹתוֹ אֶתְמוֹל
לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר לְעַצְמִי כָּךְ:
חָתוּל שָׁחֹר נוֹבֵר בַּפַּח.
אַחַת הִיא לִי
מאתט. כרמי
עַכְשָׁו כָּל הַנָּשִׁים — לֹא־אַתְּ.
כָּךְ קַל יוֹתֵר, עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה:
לֹא־יוֹם, לֹא־לַיְלָה.
לֹא שֶׁאַתְּ שְׁקוּלָה;
אֵין בִּכְלָל כַּפּוֹת־מֹאזְנַיִם.
מִי שֶׁאֵינֶנָּה מְסֻפֶּרֶת כְּמוֹ אַתְּ,
אֵין לָהּ דְּמוּת. הִיא לֹא.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹהִי אֲחִיזַת־עֵינַיִם,
אֲבָל אַחַת הִיא לִי.
אֵין לִי אֲחִיזָה אַחֶרֶת.
לִי וְגַם לָךְ
מאתט. כרמי
וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר לִי וְגַם לָךְ:
לְאַט.
רַק לֹא הַכִּלָּיוֹן, חָרוּץ,
שֶׁל לַיְלָה מִתְלַקֵּחַ כְּמוֹ נְיָר;
רַק לֹא הַזֹּהַר הַנִּמְהָר, זְהַב
אִישׁוֹן בּוֹרֵק, פָּנִים הַמְּאִירִים
כְּמוֹ זִקּוּק נוֹסֵק, שֶׁפְּרִיחָתוֹ
הִיא קְמִילָתוֹ, וְזִכְרוֹנוֹ — אָבָק
פּוֹרֵחַ.
כַּחֲלוֹם, הַמִּסְתַּתֵּר
בְּכָל פִּנּוֹת הַיּוֹם, בְּזָוִיּוֹת
הַפֶּה וְהַיָּדַיִם, מְדַמְדֵּם,
נֵעוֹר לוֹמַר לְךָ פִּתְאֹם:
חֶלְמָא
טָבָא חֳזֵית; אֵין צֹרֶךְ בְּפִתְרוֹן.
רִשּׁוּם
מאתט. כרמי
הַנְּכָסִים שֶׁלָּנוּ הוֹלְכִים וּמִתְרַבִּים.
עַכְשָׁו נוֹסָף גַּם הַמִּבְנֶה הַזֶּה:
אָמְנָם רָעוּעַ, קְצָת מָט לִנְפֹּל,
אֲבָל מֵאֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית,
וְרֻדָּה בֵּין יוֹרֶה לְמַלְקוֹשׁ,
וּבְצָמוּד — עֲרָפֶל שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם,
שֶׁקֶט דּוּ־סִטְרִי,
וּזְכֻיּוֹת־בְּנִיָּה
עַד לֵב הַשָּׁמַיִם הָעוֹמְמִים.
כָּל זֶה סֻמַּן, נִרְשַׁם וְנֶחְתַּם
בְּסִפְרֵי־הַטַּבּוּ שֶׁלָּנוּ.
אָמַּן הַכִּסּוּפִים
מאתט. כרמי
1.
הוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַחַלּוֹן.
מִכֹּחַ כִּסּוּפָיו
שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְצִפֳּרִים נֶאֱלָמוֹת.
יָרֵחַ מָלֵא מְהַמֶּה כְּהֵד
לְגַלְגַּל־הַכֶּסֶף הָעוֹמֵם.
מִכֹּחַ כִּסּוּפָיו הוֹלֵךְ
קוֹל־לֹא־קוֹל עַד סוֹף עוֹלָם.
הָאִירוּס הַשָּׁחֹם נֶעֱצָם.
יָרֵחַ עוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת הַשָּׁמַיִם,
מְכַהֵן בִּכְלֵי לָבָן.
אִם תָּבוֹאִי אֵלָיו עַכְשָׁו
הוּא יוּכַל לְהַשְׁמִיעַ לָךְ דְּמָמוֹת
שֶׁלֹּא יָדַעַתְּ עַל קִיּוּמָן.
אָמַּן־הַכִּסּוּפִים מָלֵא
כַּמַּיִם לַיָּם.
2.
כְּמוֹ נְהָמָה עַל־קוֹלִית —
רַק הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת יְלֵל כִּסּוּפָיו.
רַק הוּא רוֹאֶה
יוֹנִים נְפוֹצוֹת, שְׁמָשׁוֹת מִתְנַפְּצוֹת.
מִין צְפִירָה מְהַלֶּכֶת
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהּ.
אִלּוּ שָׁמְעוּ —
הָיוּ הוֹפְכִים לְגַל שֶׁל דְּמָמוֹת.
נַהֲמָתוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת.
רַק הוּא שׁוֹמֵעַ וּמְחַפֵּשׂ מִקְלָט.
3.
כָּל הַכִּסּוּפִים הָאֵלֶּה —
כְּמוֹ גַּלֵּי־הַיָּם הַמְחַזְּרִים
בְּלִי־הֶרֶף עַל הַחוֹף!
הֲלֹא אֶפְשָׁר הָיָה לְיַצֵּר
חַשְׁמַלֵּי־שִׁיר, אוֹפַנֵּי־בָּרָק,
לוּלְבֵי־דִי־נוּר.
עֵינֵי־רוּחוֹ חָגוֹת כְּגַלְגַּל,
לְשׁוֹנוֹ מִתְחַכֶּכֶת
מֵאֲחוֹרֵי שְׂפָתַיִם חֲסוּמוֹת.
אֵיזֶה בִּזְבּוּז אֱוִילִי!
בָּרוּר שֶׁהַמִּתְקָן אֵינוֹ תַּקִּין,
יָעִיל, כָּשִׁיר,
שֶׁלֹּא לוֹמַר רֶנְטַבִּילִי.
דּוֹמֵם
מאתט. כרמי
אִלּוּ הָיִיתִי צַיָּר,
הָיִיתִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ
וּמְצַיֵּר אֶת צֵל הַמְסַנֶּנֶת
עַל אֲרִיחֵי הַכִּיּוֹר הַלְּבָנִים:
חִשּׁוּק אָפֵל
וּבְתוֹכוֹ סְבָכָה כְּסוּפָה.
כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר
הָיָה אוֹמֵר:
אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק
שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.
חִשּׁוּב הַקֵּץ
מאתט. כרמי
עוֹד שְׁקִיעָה הַמְבַשֶּׂרֶת
עוֹד לַיְלָה בִּלְעָדַיִךְ.
כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ
הַלּוּחַ אֵינֶנּוּ חָלָק.
אֲבָל הַגְּזֵרָה שָׁבָה.
מַשֶּׁהוּ בִּי — שָׁר בַּשִּׁירִים — יוֹדֵעַ:
הַדּוּדָאִים לֹא יִתְּנוּ רֵיחַ,
הַגֶּפֶן לֹא תֹּאמַר: סְמָדַר.
מִכָּל הַפַּרְדֵּס הַנָּעוּל שֶׁלָּנוּ
(גַּלֵּי שֵׁמוֹת וְנִיחוֹחִים)
יִשָּׁאֵר רַק עֵץ פָּשׁוּט אֶחָד,
פָּשׁוּט עֵץ.
וּמָה אָז:
עַזָּה כַּמָּוֶת?
קִינָה שֶׁל עֲשָׂבִים שׁוֹטִים?
רֹאשׁ בַּכַּר, בַּכֹּתֶל, וּבַשַּׂק?
לֹא, הַסְּפִירָה תִּפָּסֵק,
גַּם מִלְּפָנִים, גַּם לְאָחוֹר.
שְׁקִיעָה בְּלִי־שֵׁם תָּבוֹא בַּדָּם,
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הַשָּׁגוּר.
בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה
מאתט. כרמי
כְּשֶׁהִיא נִרְדֶּמֶת עַל יָדִי
צוֹמְחוֹת לִי כְּנָפַיִם:
לִהְיוֹת לָהּ לְצֵל — מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל,
מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר.
בְּכֹבֶד רֹאשׁ אֲנִי רוֹכֵן עָלֶיהָ,
שׁוֹגֶה בַּחֲלוֹמָהּ וּבָהּ;
סוֹכֵךְ עַל חִיּוּכָהּ
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל, מִקֶּטֶב מְרִירִי.
אֲבָל הַשַּׁחַר עוֹלֶה.
קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַזְכִּירָה לִי
מַה שֶּׁעָמַם בַּלַּיְלָה:
מִנַּיִן וּלְאָן.
חִוֵּר, אֲנִי בּוֹרֵחַ אֶל
אַרְצוֹת־הָרְפָאִים:
צָהֳרֵי־עַד, מִדְבַּר־שְׁמָמָה שֶׁאֵין בּוֹ
לֹא תַּרְדֵּמָה, לֹא צֵל־כָּנָף.
הָאוֹר הַמְדֻיָּק
מוֹדֵד אֶת מֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה,
אֶת כֹּבֶד הָרֹאשׁ וְעֹמֶק הַחֲלוֹם;
הִיא תִּתְעוֹרֵר לְבַד.
הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ
מאתט. כרמי
הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ —
אֲנִי מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ בּוֹ
כְּאִלּוּ הָיָה חֶבֶל.
אִם אֶמְתַּח כָּל הַלַּיְלָה
(לֹא אַרְפֶּה בַּעֲלוֹת
הַיָּרֵחַ, הָאַיֶּלֶת, הַשֶּׁמֶשׁ)
הַאִם יַעֲלֶה בְּיָדִי
לִגְרֹר אוֹתָךְ
אֶל תּוֹךְ יָדַי הַחֲבוּלוֹת?
עַל הַשִּׁשִּׁית, מִזְמוֹר
מאתט. כרמי
עֵינַיִךְ מֵעָלַי וּבְעֵינַי
רוֹאוֹת כֵּיצַד הָאוֹר הַמְחַיֵּךְ
אֵינוֹ כָּבֶה, אֲבָל נִסְתָּר לְאַט
מֵאֲחוֹרֵי אֲפֵר שֶׁל אֲפֵלָה
כְּמוֹ מִלּוּא נוֹגֵהַּ בֶּעָנָן
הֶחָס עַל אוֹהֲבִים פְּקוּחֵי־עֵינַיִם.
סַהֲרוּרִי, אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם,
שׁוֹמֵעַ אֶת מִצְחֵךְ יוֹרֵד לְאַט
לִנְגֹּעַ בְּמִצְחִי וּבְעֵינַי.
נְשִׁימָתֵךְ, שְׁקֵטָה כְּמוֹ עָנָן,
עוֹבֶרֶת עַל פָּנַי בָּאֲפֵלָה,
קוֹרֵאת אֵין־קוֹל אֶת פִּי הַמְחַיֵּךְ.
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר, וּמְחַיֵּךְ.
מַדּוּעַ? מָה? כִּי גַּם הָאֲפֵלָה
וְגַם הָאוֹר טוֹבִים הֵם בְּעֵינַי.
מַה שֶּׁסָּמוּי, מֵאֲחוֹרֵי עָנָן,
מַה שֶּׁאֵינוֹ נִשְׁאָל גַּם בָּעֵינַיִם,
יָבִיא בְּרָכָה אֶל הַהוֹלְכִים לְאַט.
אוּלַי אָמַרְתִּי לָךְ מֵרֹאשׁ: לְאַט,
כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב וּמְחַיֵּךְ,
קוֹרֵץ, מַבְזִיק, זוֹרֶה חוֹל בָּעֵינַיִם,
אָבָק פּוֹרֵחַ, חֶרֶס וְעָנָן,
רְאִי עָיֵף שֶׁל אוֹר וַאֲפֵלָה;
אֲבָל אַתְּ הֶאֱמַנְתְּ רַק בְּעֵינַי.
עֵינַיִךְ מֵעָלַי, וּלְעֵינַי
גּוּפֵךְ הַשָּׁט וּמְרַחֵף לְאַט,
בּוֹטֵחַ בִּי, אִם כִּי כֻּלִּי עֵינַיִם.
מַדּוּעַ? מָה? אֵינֶנִּי מְחַיֵּךְ.
אֲנִי מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו אֵיךְ הֶעָנָן
חוֹלֵף בַּלָּאט, רוֹשֵׁם בִּי אֲפֵלָה.
גַּם אוֹר גָּדוֹל, אַחֲרֵי הָאֲפֵלָה,
לֹא יְסַנְוֵר אוֹתָנוּ, כִּי, לְאַט,
פָּקַחְנוּ זֶה לָזֶה רִבּוֹא־עֵינַיִם.
הַשְּׂחוֹק שֶׁבָּנוּ נָם וּמְחַיֵּךְ
מֵחֶבְיוֹנֵי עֵינַיִךְ וְעֵינַי;
הַלַּיְלָה לָנוּ לְעַמּוּד עָנָן.
סִפּוּר עָצוּב
מאתט. כרמי
כְּכָל שֶׁהִרְבָּה לֶאֱכֹל
כֵּן הָלַךְ תַּאֲבוֹנוֹ הָלוֹךְ וְגָדוֹל.
זָלַל בַּיּוֹם וְסָבָא בַּלַּיְלָה
וְהַשֹּׂבַע מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.
הַאִם הָפַכְתִּי לְאֵבֶר קָטָן,
שָׁאַל בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן,
שְׂמֹאלוֹ בַּפִילֶה מִינְיוֹן
וִימִינוֹ בַּבִּיף בּוּרְגִינְיוֹן.
מֵרֹב בֶּהָלָה
קִנַּח בְּמוּס שׁוֹקוֹלָד.
אֲבָל הַקִּנּוּחַ הָיָה מְדֻמֶּה;
הוּא הִזְמִין גַּם קְרֶם קָרָמֶל.
אֵיךְ, אֵיךְ לְהָנִיס אֶת הָעֶצֶב?
קַצֶּפֶת.
רָעָה חוֹלָה: כְּכָל שֶׁאָכַל
כֵּן דָּלַל.
הָאִצְטוּמְכָּא שֶׁלּוֹ צָפְדָה כְּצִמּוּק
אַחֲרֵי שֶׁרוֹקֵן עוֹד בַּקְבּוּק.
הַסּוֹף, כַּמּוּבָן, הָיָה רָע;
הַטַּבָּח קָרַס, הַמֶּלְצַר כָּרַע,
וּבַצַּר לוֹ — צָרַח אֶת שְׁמוֹ
וְאָכַל אֶת עַצְמוֹ.
הֶסְתֵּר פָּנִים
מאתט. כרמי
הָעֲרָפֶל אָפַף אֶת הָאֲגַם.
נַרְקִיס בָּהָה בְּבֶהָלָה:
אֵיךְ יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ לְלֹא שְׂפָתָיו?
אֵיךְ יֹאהַב אֶת מִצְחוֹ לְלֹא עֵינָיו?
בְּיַלְדוּתוֹ לִמְּדָה אוֹתוֹ אִמּוֹ
אֵיךְ לְגָרֵשׁ אֵדִים וְעַרְפִלִּים.
עַכְשָׁו נָדַם; רוּחוֹ קָצְרָה מְאֹד
כְּמוֹ מְעוּף בַּרְבּוּר.
גּוּפוֹ נִרְעַד, יָתוֹם מֵהֵד.
רַק בִּכְיוֹ הַמַּר בִּשֵּׂר לוֹ
שֶׁהוּא עוֹדֶנּוּ בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ הָרַךְ;
אַךְ הַדְּמָעוֹת הָיוּ קְטַנּוֹת מִדַּי.
שִׁיר לְתַלְמִידָה חֲכָמָה
מאתט. כרמי
אֲנִי אוֹהֵב לְחַכּוֹת לָךְ.
בֵּינְתַיִם אֲנִי חוֹזֵר בְּעַל פֶּה
עַל טַעֲמֵי לְבוּשֵׁךְ,
מְשַׁנֵּן אֶת שִׁנַּיִךְ וּלְשׁוֹנֵךְ,
הוֹפֵךְ בְּךָ וְהוֹפֵךְ אוֹתָךְ.
לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאַתְּ מְאַחֶרֶת.
בֵּינְתַיִם אֲנִי לָן בְּעֻמְקֵךְ,
עוֹשֶׂה אָזְנִי כַּאֲפַרְכֶּסֶת,
עוֹשֶׂה וְשׁוֹמֵעַ,
שׁוֹמֵעַ וְעוֹשֶׂה.
שׁוּם “מַה נָּאֶה”
אֵינוֹ מַפְסִיק אוֹתִי מִמִּשְׁנָתִי.
שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,
אֲנִי שׁוֹמֵר עַל אוֹהֲבֵךְ
בְּשֶׁבַע עֵינַיִם.
דִּקְדּוּקִים
מאתט. כרמי
שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵינָהּ יוֹדַעַת.
וְאִם אֹמַר לָהּ:
“אֵיךְ אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ!” מִיָּד תָּשִׁיב לִי: “אֵיךְ?”
“כְּאַהֲבַת אַמְנוֹן.”
“עוֹד כַּף דִּמְיוֹן.”
“שַׁלְהֶבֶת־יָהּ.”
“אַתָּה נוֹשֵׂא לַשָּׁוְא?”
“עַד כְּלוֹת!”
“עַכְשָׁו תָּנוּחַ בְּשָׁלוֹם.”
שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵינָהּ יוֹדַעַת.
וְאִם אֹמַר לָהּ:
“כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ!”
מִיָּד תָּשִׁיב לִי: “כַּמָּה?”
“כַּכּוֹכָבִים, כַּחוֹל.”
“וְזֶה הַכֹּל?”
“מֵרֹאשׁ וְעַד…”
“תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה.”
“כְּמוֹ אַרְבֶּה לָרֹב!”
“לֹא כָּל הַזְּמַן?”
שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אוֹהֶבֶת
דִּיּוּק וּקְנֵה־מִדָּה.
לָכֵן אֲנִי מוֹשִׁיט לָהּ בְּקָנֶה
אֶת הַדְּמָמָה שֶׁלִּי
מֵרֹאשׁ וְעַד כַּף רֶגֶל וְעַד כְּלוֹת.
מִכְתָּב: דִּמְדּוּמִים
מאתט. כרמי
אַתְּ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה לִי
שֶׁעָלַי לְהַרְחִיק אֶת עֵדוּתִי.
כָּל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים:
יָם, יָרֵחַ, צְלָלִים נָסִים,
מֵיטַב הַשִּׁירִים
וְחָרוּז בְּתַמּוּז.
צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים,
צָלוּל וָרָךְ וּגְלוּי־עֵינַיִם.
אֲבָל קָרוֹב מְאֹד —
אֲנִי נוֹפֵל בְּלֹא לִרְאוֹת,
וְרָחוֹק מְאֹד —
עֵינַי רֵיקוֹת כְּמוֹ יָדַי.
לֹא קַל לְגַלּוֹת
אֶת הַמֶּרְחָק הַמָּדוּד
שֶׁבֵּין בָּשָׂר אֶחָד לְזָרוּת,
בֵּין קוֹל־עַנּוֹת לְאֵלֶם,
בֵּין כֹּל־יָכוֹל לְרִפְיוֹן.
הַדִּיּוּק הַזֶּה,
גַּם בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים,
הוּא נִשְׁמַת־אַפֵּנוּ
אִם נִרְצֶה לְהַאֲרִיךְ יָמִים.
מִכְתָּב: בֵּין דִּמְדּוּמִים לְלַיְלָה
מאתט. כרמי
הַיּוֹם פּוֹנֶה.
אִם לֹא אֶכְתֹּב לָךְ עַכְשָׁו
הוּא לֹא יִמָּנֶה בְּמִנְיַן הַיָּמִים.
הָיָה דֶּגֶל שָׁחֹר בַּיָּם,
חוֹף כִּמְעַט עָזוּב
(אַחַת בְּצָהֹב שָׁם, אַחַת בְּאָדֹם),
וְאֹבֶךְ שֶׁל סְתָו בְּתַמּוּז.
שָׁכַבְתִּי עַל הַחוֹל, לֹא עָצוּב,
קַשּׁוּב לַגַּלִּים הַקּוֹצְפִים,
לְזִכְרוֹן הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת:
בְּגָדִים שֶׁלָּבַשְׁתְּ וְהֵסַרְתְּ,
מִלִּים שֶׁאָמַרְתְּ וְלֹא אָמַרְתְּ.
יוֹתֵר מִכֹּל
אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי הָרֶגַע
שֶׁבּוֹ אוֹר עֵינַיִךְ מַאֲפִיל
וּמַבָּטֵךְ נָסוֹג
לְעֹמֶק מִנְהָרָה דּוֹמֶמֶת,
עֲלוּמָה.
בְּרֶגַע זֶה אֲנִי יָכוֹל
לְהִסְתַּכֵּל בָּךְ
בְּאֹרֶךְ רוּחַ וּבְאֵין־מַחֲרִיד.
אוֹר עֵינַי
אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶת אִישׁוֹנַיִךְ.
אַתְּ אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת:
“מָה עָבַר לְךָ בָּרֹאשׁ?”
בָּשָׂר וָדָם, יוֹמָם וָלַיְלָה, זֵעָה וָטָל,
זֶה מַה שֶּׁעוֹבֵר לִי בָּרֹאשׁ.
רֹאשׁ־שִׂמְחָתִי
הַנּוֹגֵעַ בְּמִצְחֵךְ הַחַם
וְהֵעָדְרֵךְ
הַיּוֹרֵד עָלַי וְעַל רֹאשִׁי
כְּמוֹ הַלַּיְלָה.
וּבָזֶה, אֲהוּבָתִי, אֲנִי בָּא עַל הֶחָתוּם.
הַיּוֹם הַזֶּה יִפָּקֵד
וַאֲנִי יוֹדֵעַ וָעֵד
(נָכוֹן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ?)
שֶׁגַּם אִם אָבוֹא בָּךְ
לֹא אָבוֹא בְּסוֹדֵךְ.
בֹּקֶר
מאתט. כרמי
עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהַגֵּאוּת
כּוֹרֶה בּוֹר אִטִּי לְרַגְלֵינוּ.
הַחוֹל אוֹזֵל, נוֹזֵל
מִתַּחַת לְמַשָּׂא גּוּפֵנוּ
הַשּׁוֹקֵעַ
עַד קַרְסֹל
וְעוֹד מְעַט עַד בֶּרֶךְ
וְעַד נֶפֶשׁ.
הַאִם רַק הַשֵּׁפֶל
יַחֲזִיר לָנוּ אֶת צוּרָתֵנוּ?
יוֹמָם וָלַיְלָה
מאתט. כרמי
אוֹר מָלֵא, חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ.
בַּהֲגָפַת הַתְּרִיס — אוֹר אַפְרוּרִי
שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם; בַּעֲצִימַת עֵינַיִם —
לַיְלָה.
יָדֵךְ הִיא הַמְשַׁנָּה אֶת הָעִתִּים:
אוֹמֶרֶת לַיְלָה לְעִצּוּם הַיּוֹם,
עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בִּגְבֹר הָאוֹר,
וְחֶרֶשׁ,
בְּאֶצְבַּע זְהִירָה עַל עַפְעַפַּי,
פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי בְּהִתְעַצֵּם
הַמֶּרְחַקִּים בַּגּוּף הַמִּתְרַחֵק
בְּפַחַד.
הִנֵּה הִיא הָאֵימָה הַמְּגִיחָה
מִתּוֹךְ הַסּוּף; הִנֵּה הַנְּהָמָה
שֶׁתַּחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, תֵּילִיל
כָּרוּחַ,
תִּקְרָא לַדָּם לִפְרֹץ אֶת בְּשָׂרוֹ,
תַּזְעִיק אֶת הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָאָה
שֶׁל גּוּף הַמְשֻׁלָּח לְבַד עַד־בְּלִי־
יָרֵחַ.
אֲבָל כָּל עִתּוֹתֵנוּ בְּיָדַיִךְ,
וְאִם תִּרְצִי — יֵשׁ דֶּרֶךְ לַחֲזֹר:
אוֹר אֲפַרְפַּר, חַמָּה, חִיּוּךְ מָלֵא,
וְשַׁחַר.
חָזוּת
מאתט. כרמי
הוֹ, אֵיזוֹ שַׁלְהֶבֶת קוֹרֶנֶת!
רִשְׁפֵּי־יָהּ בִּידֵיהֶם הַלּוֹחֲכוֹת,
גַּחֲלֵי־זִיו בְּעֵינֵיהֶם הַקּוֹדְחוֹת!
לְאַחַר־מִכֵּן, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים,
יִבְקְעוּ מִתּוֹכָם פִּצְפּוּצִים מְשֻׁנִּים
כְּמוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת מִצְטַנֶּנֶת.
עוֹלָם הָפוּךְ
מאתט. כרמי
כוכבי השמים נשתקפו מן הרֹטב
ומשׂוֹכוֹ של אילן נשמע קול ציפור.
ש"י עגנון, “פנים אחרות”
כּוֹכַב הַצִּיר — בַּצִּיר,
יָרֵחַ בַּמֶּלוֹן.
הַקַּרְפִּיּוֹן בְּשַׁפְרִיר עֶלְיוֹן
מְבָרֵךְ אֶת זִימָיו בַּצַּלַּחַת.
עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה.
שְׂפָתַי כּוֹרְעוֹת לָךְ בֶּרֶךְ.
עֲרָפֶל בַּמָּרָק,
כְּרוּבִים בַּתּוֹסָפוֹת.
יָדַי אֵשׁ, יָדַיִךְ מַיִם.
יַחַד אֲנַחְנוּ מַלְאָךְ
שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף
וְאֵינוֹ כָּבֶה.
קוֹל צִפּוֹר
מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:
הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ,
רֶשֶׁת מְזֹרָה לִצְבָא־הַשָּׁמַיִם.
גְּזַר־דִּין
מאתט. כרמי
צִפּוֹר מֵעָלַי. מֻטּוֹת כְּנָפַיִם.
אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ,
יָדַיִךְ נִפְרָשׂוֹת עַל מִטָּתֵךְ.
שָׁמַיִם מִתַּחְתַּי.
אֲנִי נוֹפֵל, וּגְלוּי־עֵינַיִם,
אֶל תַּרְדֵּמָה חַמָּה.
יָם מִשְּׂמֹאלִי. רֵאשִׁית הַשֵּׁפֶל.
אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ,
נוֹשֶׁמֶת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
שָׁמַיִם מֵעָלַי.
אֲנִי צָף, עֲצוּם־עֵינַיִם,
עַל גַּלֵּי חֻמֵּךְ.
בְּתָא־הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי
אַתְּ אֲסִירַת־עוֹלָם.
בְּזֶה הָרֶגַע
מאתט. כרמי
"זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ, וְזֶה יָפֶה.
חֲבָל לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת."
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.
לָכֵן אֲנִי מֵישִׁיר מַבָּט
אֶל לוּחַ־הַשָּׁנָה וְהַשָּׁעוֹן,
מְסַמֵּן אֶת הַמָּקוֹם בְּמַפַּת־הָרֹבַע,
בּוֹדֵק אֶת לַחַץ הָאֲוִיר וְהַדָּם,
מוֹדֵד אֶת הַמַּעֲלוֹת
בְּגוּפָהּ, בְּגוּפִי, וּבַלַּיְלָה הַזֶּה
הַשָּׁקֶט כָּל כָּךְ, בְּזֶה הָרֶגַע,
בְּמֶרְחָק מְדֻיָּק מִיָּרֵחַ מָלֵא.
זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ.
דִּבּוּק – צֵא!
מאתט. כרמי
דִּבּוּק, עֲשֵׂה טוֹבָה — צֵא!
כְּבָר אֵינֶנִּי אָדוֹן לְעַצְמִי.
אֲפִלּוּ כַּלְבִּי אֵינוֹ נִשְׁמָע לִי.
הַקּוֹל שֶׁמִּזְדַּחֵל מִבֵּין שְׂפָתַי
אֵינוֹ שֶׁלִּי.
הַצֵּל שֶׁמֵּטִיל גּוּפִי
מוֹצִיא לִי לָשׁוֹן.
עֲשֵׂה טוֹבָה,
בְּשֵׁם חֶסֶד נְעוּרֵינוּ הָרְחוֹקִים,
צֵא,
אוֹ, לְפָחוֹת, הוֹלֵךְ אוֹתִי שׁוֹלָל.
זְרֵה חוֹל בְּעֵינַי,
צֵל הָרִים כְּהָרִים, אַכְזָב כְּאֵיתָן,
רַק הַעֲמֵד פָּנִים שֶׁאַתָּה
דִּבּוּק חָדָשׁ, זָר, רַעֲנָן.
אֲנִי עָרֵב לְךָ
(אַתָּה הֲלֹא מַכִּיר אוֹתִי מִבִּפְנִים),
אֲנִי אֲבָרֵךְ עַל הַתַּרְמִית,
אֲנִי אֶהְיֶה מְאָרֵחַ לְמוֹפֵת.
לְמַעַן הַשֵּׁם, שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱמַר,
צֵא, בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי, צֵא!
פָּרָשַׁת הַמַּיִם
מאתט. כרמי
מַיִם בַּשֶּׁמֶשׁ
אֲנִי זוֹרֵם עָלַיִךְ,
מֻתְאָם כְּהֶרֶף־עַיִן לְגוּפֵךְ,
זוֹהֵר, מָהִיר, עוֹקֵף מִכְשׁוֹלִים,
חוֹזֵר לָאָפִיק הַמֻּכָּר,
מִתְעַקֵּל בְּמַפְתִּיעַ, מֻפְתָּע.
הַסִּימָנִים יִתְאַדּוּ לְאִטָּם
בַּלַּיְלָה הַהוֹלֵךְ.
גַּם הַיָּרֵחַ יַחֲוִיר וְיֵלֵךְ.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים
נְדַבֵּר שׁוּב פֶּה אֶל פֶּה.
הַאִם יִזְכֹּר גּוּפִי אֶת אֲפִיקָיו?
בֵּינְתַיִם — אֵין אַכְזָב.
עֵינַיִךְ נוֹהֲרוֹת
וּרְסִיסֵי־לַיְלָה עַל שְׂפָתַי.
מֵעוֹנָה לְעוֹנָה
מאתט. כרמי
שִׁלְהֵי חֶשְׁוָן. שָׁרָב.
כְּבָר הָיָה הַיּוֹרֶה? נִמְחַק.
רוּחַ חֲזָקָה מִמִּזְרָח
הוֹדֶפֶת אֶת גַּלֵּי הַיָּם
וְהַגֵּאוּת נִלְחֶמֶת עַל נַפְשָׁהּ.
הוֹ, הִיא מִלְאָה אוֹתִי
וְהַמְּחוֹגִים — כְּמַרְאֵה הַבָּזָק —
רָצִים מֵעֵת לְעֵת,
מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.
הֶחָכָם מִכָּל אָדָם
קָבַע עִתִּים לַמַּעֲשִׂים.
אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מָה עִתִּי.
הַצְלָבָה
מאתט. כרמי
הַהַצְלָבָה שֶׁלָּנוּ מַתְחִילָה לָשֵׂאת פְּרִי.
אֵין טַעַם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּמַּגְדִּיר.
עֵינֵי הַגְּפָנִים נִפְקָחוֹת
אֶל יָרֵחַ כָּתֹם
שֶׁאֵינוֹ נִגְמָל מִזֵּכֶר הַשְּׁקִיעָה.
פְּרָחִים לְבָנִים
עוֹלִים בְּרָאשֵׁי הַגַּלִּים —
מַלְכוֹת הַלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר.
הַזְּמַן עוֹמֵד בָּנוּ,
אֲבָל הַחוֹל
נִגָּר מִתַּחַת לְשָׁרְשֵׁי רַגְלֵינוּ.
בַּדְּמָמָה הַזֹּאת יָנֵץ שַׁחַר.
אֵין טַעַם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּלוּחַ־הַשָּׁנָה.
אַחֲרִית־דָּבָר
מאתט. כרמי
הַהֵד קוֹדֵם לַנֶּאֱמָר, הַצֵּל
לַיָּד אֲשֶׁר עוֹדָהּ דּוֹמֶמֶת.
אִם אֶחְשֹׁב “עַזָּה כַּמָּוֶת”,
אַתְּ תֹּאמְרִי בְּקוֹל: “שְׁאוֹל”.
אֲנִי חוֹלֵם אוֹתָךְ לְאוֹר הַיּוֹם
בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.
וְאַתְּ, מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן וּתְרִיס,
יוֹדַעַת מַהוּ הַפִּתְרוֹן.
הַזְּמַן הוּא כֹּל־יָכוֹל; הַאִם יַחֲצֹץ
בֵּין הַמָּשָׁל וְהַנִּמְשָׁל?
מִבֵּין רִיסֵי עֵינַיִךְ מַאֲפִיל
הַמַּעֲנֶה אֲשֶׁר עוֹד לֹא עָנָה בִּי.
שירים מן העזובה
מאתט. כרמי
לְזֵכֶר דָּן פַּגִיס
מאתט. כרמי
1.
“הֶעָתִיד,” אָמַר לִי דָּן בַּטֶּלֶפוֹן, כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַנִּתּוּחַ, כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי
מוֹתוֹ, “לֹא נִרְאֶה וָרֹד.”
וְחָשַׁבְתִּי: רַק דָּן יָכוֹל הָיָה לְהַנִּיחַ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל לוּחַ־הַצְּבָעִים
שֶׁלּוֹ, לְסַכְסֵךְ אוֹתָן בִּזְהִירוּת, וּבִמְשִׁיכוֹת מְהִירוֹת, נוֹגֵעַ־לֹא־נוֹגֵעַ,
לְהַרְאוֹת אֶת הָאָדֹם וְהַלָּבָן הַצְּפוּנִים בַּוָּרֹד, אֶת הֶעָתִיד הַמִּתְקַצֵּר
וְהֶעָבָר הַמִּתְהַפֵּךְ לְעֵינָיו.
2.
הָיָה. הָיָה. הָיָה.
הָיָה כּוֹתֵב. הָיָה אוֹמֵר. הָיָה שׁוֹתֵק.
שֶׁלֹּא לַחֲטֹא לָאֱמֶת
(הוּא לֹא הָיָה חוֹטֵא)
אֲנִי חַיָּב לְשַׁנֵּן:
גּוּפוֹ עַכְשָׁו — גּוּף שְׁלִישִׁי,
זְמַנּוֹ — עָבָר מִתְמַשֵּׁךְ.
3.
כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקֹּר
מְפַלֵּחַ אֶת בִּרְכָּיו
בְּצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ, הָיָה
מְכַסֶּה אוֹתָן בִּשְׂמִיכָה
כְּמוֹ נוֹסֵעַ סָמוּי
בְּקָרוֹן חָשׁוּךְ.
גַּם עֵרוּתוֹ הַגְּדוֹלָה
לֹא הִצְלִיחָה לְנַתֵּק
אֶת זִיקֵי הַקֹּר
שֶׁבָּרְקוּ מִבֶּרֶךְ לְבֶרֶךְ —
שִׁדּוּרֵי חֵרוּם
בֵּין תָּאֵי מַחְתֶּרֶת.
אֶת הַצֹּפֶן כָּלָא
בְּגוּפוֹ הָרָכוּן.
עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁכַח,
שָׁכַח, שָׁכַח,
וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁכַךְ
פִּלַּח בְּסֵתֶר הַשְּׂמִיכָה.
מִצְחוֹ הַגָּבוֹהַּ
הָיָה מִתְעַלֵּם
מִן הַנַּעֲשֶׂה לְרַגְלָיו.
בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת
לֹא נִכַּר שֶׁהַקֹּר
מַכֶּה בְּפִקּוֹת בִּרְכָּיו.
הַאִם יָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל
וְאָכְלָה אֶת חִיּוּכוֹ?
4.
כִּמְעַט תָּמִיד סִיֵּג אֶת דְּבָרָיו:
אוּלַי… גַּם… אָמְנָם… אֲבָל…
אֲבָל הָאוּלַי שֶׁלּוֹ הָיָה וַדַּאי,
רִחוּק שֶׁל טַיָּס הַיּוֹדֵעַ
שֶׁבְּיָדָיו כְּלִי עַל־קוֹלִי,
שֶׁדַּוְקָא בַּשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה,
כְּשֶׁהוּא חָג יְחִידִי,
חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.
5.
אִלּוּ הָיוּ הַיָּמִים כְּתִקְנָם, הָיִיתִי מַרְאֶה לוֹ
אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא הָיָה מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן אֶצְבַּע
אִטִּית, כְּמוֹ מְגַלֵּה־מוֹקְשִׁים, נֶעְצָר בְּמַעֲבָר מְסֻכָּן,
מַצִּיעַ נָתִיב עוֹקֵף וּמוֹבִיל, סְחוֹר־סְחוֹר, בַּדֶּרֶךְ
הַיְשָׁרָה.
6.
מָהִיר כְּשַׁפִּירִית,
בָּהִיר כְּמַרְאַת הַמַּיִם,
זַהֲרוּרִי כְּחִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד,
זָהִיר כְּמַדְּעָן מְדַיֵּק
הַשּׁוֹתֵל לְבָבוֹת חֲדָשִׁים
בַּמִּלִּים הַחוֹלוֹת שֶׁלָּנוּ.
7.
הַמִּלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ בְּחַיָּיו.
לְמַעַן הָאֱמֶת, אָמַרְתִּי לוֹ מְעַט
(וְגַם הוּא הָיָה עוֹצֵר בְּמִלִּים).
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא בֶּן־בֵּית בֵּין הַבָּתִּים,
שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הֵן מִכְּלַל לָאו,
רוֹאֶה אֶת הַדְּמָמָה בֵּין הַקּוֹלוֹת,
אֶת הֶחָרוּז הַכָּתוּב בִּדְיוֹ־סְתָרִים;
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת פֵּשֶׁר־הַשִּׁכְחָה,
מוֹשִׁיט יָד לַלָּשׁוֹן הַנּוֹפֵל
וּמוּכָן לְהַעֲמִיד פָּנִים
שֶׁהַמַּסֵּכָה הִיא הַפָּנִים.
8.
כְּשֶׁמֵּת חָבֵר טוֹב
אַתָּה מְאַבֵּד מַשֶּׁהוּ מִבָּבוּאָתְךָ.
מִכָּאן וּלְהַבָּא
תָּמִיד תִּהְיֶה חָסֵר.
ניו־יורק, 1986
נאומים (א)
מאתט. כרמי
נְאוּם הַשָּׂרִיד
מאתט. כרמי
זוֹכְרַי הוֹלְכִים וְכָלִים,
כָּלִים וְהוֹלְכִים.
אֲנִי קָרוֹב אֵצֶל עַצְמִי,
וַאֲנִי אוֹמֵר:
כְּמוֹ גַּנָּבִים בַּמַּחְתֶּרֶת
הֵם לָקְחוּ אִתָּם
צִלּוּמִים, מִכְתָּבִים, טְיוּטוֹת
וְהִשְׁאִירוּ אוֹתִי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּכַפּוֹת יָדַי
וְרוֹאֶה עֲזוּבָה:
לֹא צֵל, לֹא הֵד, לֹא בַּת־קוֹל.
אֵיךְ עָקְרוּ אֶת הַקַּוִּים
מִתּוֹךְ אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים?
הֵם הָיוּ בִּי, וַאֲנִי בָּהֶם.
אֵין לָהֶם תְּמוּרָה.
בְּלֶכְתָּם הִנְחִילוּ לִי
אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה
בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי,
וַאֲנִי אוֹמֵר:
זוֹ חֲלִיפָתִי הַחֲדָשָׁה, זוֹ תְּמוּרָתִי.
נְאוּם בַּעֲרֹב יָמָיו
מאתט. כרמי
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן.
אֲנִי מַשְׁלִישׁ אֶת חַיַּי:
שְׁלִישׁ בְּקִבְרוֹת חֲבֵרַי,
שְׁלִישׁ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים
(בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת),
שְׁלִישׁ בַּכִּבְרָה הַמְצַפָּה לִי
בְּכִלְיוֹן־אַלְפֵי־עֵינַיִם.
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן:
אֲנִי מְשַׁקֵּר לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה,
לִבְנִי הַיָּשֵׁן בְּפֶה פָּעוּר,
לְמַחֲצִית גּוּפִי
הַחוֹצָה אֶת הַלַּיְלָה,
כֻּלִּי כָּזָב, כָּזָב,
זָב חִיּוּכִים וְזִכְרוֹנוֹת.
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן,
מְלַוֶּה אוֹתִי כְּצֵל.
אֲנַחְנוּ תְּאוֹמֵי־סִיּוּם,
שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד.
אֲנִי מְרַמֶּה אֶת כֻּלָּם:
מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד
וְקוֹנֶה כַּרְטִיס אֶחָד בָּאוֹטוֹבּוּס.
נְאוּם הָאָבֵל עַל יְדִידוֹ
מאתט. כרמי
"גְּזֵרָה עַל הַמֵּת
שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב."
אֲבָל בֵּינְתַיִם הַגְּזֵרָה מִתְמַהְמַהַת.
הַמֵּת מִתְלַבְלֵב בְּתוֹכִי,
מְבַעֵט בְּדָפְנוֹת בִּטְנִי,
סוֹחֵט אֶת לְשַׁדִּי.
יוֹם יָבוֹא
וְהוּא יָגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם
סְמוּק־פָּנִים, צוֹרֵחַ.
בִּתְעוּדַת הַלֵּדָה כְּבָר יוֹפִיעַ
מִסְפַּר הַזֶּהוּת.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה מִשְׁפָּחָה חַד־הוֹרִית,
הַמֵּת הַיָּקָר וַאֲנִי.
נְאוּם הָאַלְמָנָה
מאתט. כרמי
הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי שְׁנַיִם:
אֲנִי וְהוּא,
שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לִי אֶת מוֹתוֹ
וּמִלֵּא אֶת יָדַי
לְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ.
הָאֱמֶת הִיא שֶׁיָּדַי רֵיקוֹת.
הָפַכְתִּי לְאֵשֶׁת בְּשׂוֹרָה כּוֹזֶבֶת,
כָּרוֹז, בַּת־קוֹל, בֶּן־הֵד,
בָּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה מִן הַמַּרְאָה,
צֵל הַמִּתְאָרֵךְ גַּם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.
הֵם מְדַבְּרִים אִתִּי
אַךְ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ;
מִסְתַּכְּלִים מֵעֵבֶר לְעֵינַי
אֶל מַבָּטוֹ.
הָפַכְתִּי לְמָשָׁל.
הֵם פּוֹתְרִים אוֹתִי כְּמוֹ תַּשְׁבֵּץ,
מְפַעְנְחִים אוֹתִי
כְּמוֹ כְּתַב־יָד מָהוּהַּ וּפָגוּם.
הֵם בָּנוּ לִי בַּיִת מִזְּכוּכִית
מַגְדֶּלֶת. לְאוֹר הַיּוֹם,
עֵינֵיהֶם קוֹדְחוֹת בִּבְשָׂרִי.
בַּלַּיְלָה, אוֹר הַיָּרֵחַ
מְצַנֵּן אֶת פְּצָעַי,
מֵבִיא מָזוֹר לְגוּפִי הַקָּטֵן,
לְבַדּוֹ.
נְאוּם הַטּוֹבֵעַ
מאתט. כרמי
הַנְּקֻדָּה הַקְּטַנָּה הַהִיא בֵּין הַגַּלִּים,
מִין הֶרֶף־קֶצֶף,
הִיא אֲנִי,
כְּלוֹמַר: רֹאשׁ־שֵׂיבָתִי
שׁוֹקֵעַ וּמַבְלִיחַ כְּמוֹ מָצוֹף.
שִׂימוּ לֵב:
אֲנִי בִּכְלָל לֹא צוֹעֵק “הַצִּילוּ!”
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתָּבִינוּ מֵאֲלֵיכֶם
שֶׁאֲנִי טוֹבֵעַ
וְתָחוּשׁוּ, אַחִים, לְעֶזְרָתִי.
חוּץ מִזֶּה,
פִּי מָלֵא מַיִם;
מִי שֶׁיַּנְשִׁים אוֹתִי מִפֶּה אֶל פֶּה
עָלוּל לְהֵחָנֵק.
גלויות מצוירות
מאתט. כרמי
שַׁח עַל הַחוֹף
מאתט. כרמי
דֶּגֶל לָבָן. שִׁלְהֵי תִּשְׁרֵי.
זוּג זְקֵנִים מְשַׂחֵק שַׁח
עַל שְׂפַת הַיָּם.
יָדוֹ תְּלוּיָה מֵעַל לַלּוּחַ
כְּמוֹ עֲפִיפוֹן חָבוּל.
רֵיחוֹת שֶׁל גְּרִיל מֵעֲבָרִים;
בְּשָׂרִים עַל הַחוֹף.
יוֹנָה מֶכָנִית, לְבָנָה כְּזִיפָיו,
נוֹחֶתֶת בַּאֲפִיסַת־כֹּחוֹת
עַל הַחוֹל הֶחָם.
הַמַּהֲלָךְ הַבָּא:
לִדְרֹךְ שׁוּב אֶת הַקְּפִיץ
וּלְהָעִיף אֶת הַיּוֹנָה
לִפְנֵי שֶׁיֶּחְשַׁךְ;
לִכְבּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה
בְּיָד שָׁחָה.
דִּמְדּוּמִים עַל הַחוֹף.
קָשֶׁה לְהַבְחִין בֵּין לָבָן לְשָׁחֹר.
תּוֹר מִי?
קָשֶׁה לְהָבִין
אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק.
פְּגִישָׁה בָּרְחוֹב
מאתט. כרמי
"בַּעֲלִי מֵת וַאֲנִי עֲצוּבָה.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים.
אֲנִי מוֹכֶרֶת כָּל שִׁיר
בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל."
קָנִיתִי “דּוּמִיָּה אִלֶּמֶת”
וְתָחַבְתִּי אוֹתָהּ לְכִיס מְעִילִי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל
לִזְרֹק אוֹתָהּ. הִיא תִּתְקַמֵּט
וְתִתְרַפֵּט וְתִתְפּוֹרֵר
בַּחֲלֹף הָעוֹנוֹת.
בַּחֹרֶף הַבָּא
אֶשְׁלֶה אוֹתָהּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת.
הַהַפְתָּעָה לֹא תַּפְתִּיעַ אוֹתִי.
גַּם אֲנִי, כָּמוֹהָ, מוֹכֵר.
1985
תֻּכִּי בָּעִיר הָעַתִּיקָה
מאתט. כרמי
"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
שָׁלוֹם."
רֹאשׁוֹ זָב זָהָב.
גּוּפוֹ יָרֹק חָרוּץ.
הֲדוֹם רַגְלוֹ — יָדָהּ.
צִפָּרְנֶיהָ — שָׁשַׁר שָׁחוּז,
קְוֻצּוֹתֶיהָ — אַצּוֹת יְבֵשׁוֹת.
שָׁבִיס צָהֹב כְּחַרְדָּל.
תָּמִיד, בְּעִקְּבוֹתֶיהָ,
שֹׁבֶל שֶׁל עוֹלָלִים
כְּמוֹ עַלְעוֹל נוֹצוֹת.
"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
שָׁלוֹם."
בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.
בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
וְשָׁלוֹם.
כָּל הַתּוֹרָה
עַל רֶגֶל אַחַת.
פִּצּוּץ בִּירוּשָׁלַיִם
מאתט. כרמי
בְּגַן הָעַצְמָאוּת — נְסִיקַת יוֹנִים,
מְנוּסַת־בְּעָתָה אֶל רָאשֵׁי הָאַנְטֶנּוֹת.
שְׁמִיעָתָן חַדָּה יוֹתֵר.
רַק בַּחֲלֹף הַמַּשָּׁק, בְּהִתְרוֹקֵן הַשַּׁחַק,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ נֶפֶץ רָחוֹק.
הַקֻּפָּאִית כְּבָר מְחַכָּה לִי.
יָד מֻרְגֶּלֶת וְחִיּוּךְ שָׁחוּק,
מוֹשִׁיטָה לִי חֹפֶן שֶׁל אֲסִימוֹנִים.
אִשְׁתִּי כְּבָר מְחַכָּה לִי.
שְׁמִיעָתָהּ חַדָּה יוֹתֵר.
שָׁלוֹם לְכֹחוֹתֵינוּ:
הִיא בַּבַּיִת,
הוּא בַּבַּיִת;
מִי בְּבֵיתוֹ,
מִי לֹא בְּבֵיתוֹ?
גַּן מְשֻׁנֶּה, גַּן בְּלִי כְּנָפַיִם,
אַךְ יוֹשְׁבֵי הַוֶּרַנְדָּה אֵינָם תְּמֵהִים.
בְּעַד הַחַלּוֹן אֲנִי רוֹאֶה
אֶצְבָּעוֹת מְרַצְּדוֹת, פֶּה מְרַחֵף, צְחוֹק מְפַרְפֵּר.
אֲנִי חוֹזֵר אֶל שֻׁלְחָנִי.
וְהִנֵּה, יוֹנָה רִאשׁוֹנָה בַּגָּן.
1985
הַקְּלִיֶּנְט הָאַחֲרוֹן
מאתט. כרמי
זוֹ הַשָּׁעָה שֶׁאֵלֶיהָ כָּלוֹת עֵינָיו:
כְּשֶׁהַבַּר נִסְגָּר.
מִישֶׁהוּ שׁוֹמֵט אֶת כְּנַף הַפְּסַנְתֵּר,
עוֹטֵף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיךְ יָרֹק.
מִישֶׁהוּ מְדַשְׁדֵּשׁ מִשֻּׁלְחָן לְשֻׁלְחָן,
קוֹטֵם אֶת הַנֵּרוֹת הַכָּלִים.
פִּתְאֹם פּוֹלֵחַ אוֹר גָּדוֹל,
כְּמוֹ אִזְמֵל, כְּמוֹ מְצִלְתַּיִם —
מַחֲרִישׁ אֶת כָּל הַלַּחֲשׁוּשִׁים
מִפֶּה זָקוּר לְאֹזֶן פְּעוּרָה,
מְשַׁתֵּק אֶת הַבִּרְכַּיִם
הַבּוֹרְקוֹת בַּמִּסְתָּרִים,
מַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים
שֶׁבְּשָׂרָם אֶחָד בָּאַפְלוּלִית.
הַצֶּוֶת מִתְקַהֵל בַּלָּאט בִּקְצֵה הַבַּר
אֶל פֻּלְחָן עַתִּיק־יוֹמִין.
בַּדְּמָמָה הָעֲשֵׁנָה
נִשְׁמָע רַק רִשְׁרוּשׁ הַשְּׁטָרוֹת,
עוֹבֵר וָשָׁב כְּמוֹ אִוְשָׁה שֶׁל תֹּף.
שְׂפָתַיִם מְמַלְמְלוֹת הַשְׁבָּעוֹת רַכּוֹת,
אֶצְבָּעוֹת פּוֹעֲמוֹת אָמֵן.
הַגֻּלְגֹּלֶת הַיּוֹשֶׁבֶת אֶל כֵּס הַקֻּפָּה
מְחַיֶּכֶת בַּחשֶׁךְ:
זֶה רֶגַע הָאֱמֶת,
הַדִּין בְּלִי מֶתֶק שֶׁל חִיּוּךְ.
אֲבָל מָחָר — וְשׁוּב מָחָר —
הַפְּסַנְתֵּר יִפְרֹשׂ כָּנָף,
הַלֶּהָבָה תְּכַרְכֵּר מִנֵּר אֶל נֵר,
וַאֲנִי — חֵי רֹאשִׁי! — אֶקְרֹם בָּשָׂר וָרֹד
וְנַעֲשֶׂה חַיִּים!
ניו־יורק, 1986
שירים מן העזובה
מאתט. כרמי
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ
מאתט. כרמי
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ, אַתָּה נוֹלָד מֵחָדָשׁ.
פִּתְאֹם אַתָּה בִּמְהֻפָּךְ,
עֵינֶיךָ בָּאָרֶץ,
וּמִישֶׁהוּ סוֹפֵר אֶת אֵיבָרֶיךָ,
בּוֹדֵק אִם אֵין לְךָ שָׂפָה שְׁסוּעָה,
אֶצְבַּע שִׁשִּׁית, עַיִן שְׁלִישִׁית.
חֶבֶל־הַטַּבּוּר נֶחְתָּךְ.
בְּלִי חֲלָלִית־הָאֵם,
אַתָּה נִלְבָּט בֶּחָלָל, נֶחְבָּט, מְשֻׁלָּח,
נֶחְבָּל בְּמַבָּטִים נוֹקְבִים
שֶׁל עֵינַיִם זָרוֹת, מְזָרוֹת.
עֲרִיסָה חֲדָשָׁה מְצַפָּה לְךָ:
מַצָּעִים רַעֲנַנִּים, דֻּבִּים מְנַגְּנִים,
שֶׁמֶן־הַמֹּר, שַׁמְפּוּ, טַלְק.
הֲבָרוֹת חֲדָשׁוֹת פּוֹצְעוֹת אֶת פִּיךָ
כְּמוֹ שִׁנֵּי חָלָב.
יוֹם וָלַיְלָה אַתָּה בְּמַעֲקָב.
כָּל נִיעַ שֶׁל גּוּפְךָ הַזָּעִיר,
כָּל הַפְרָשָׁה, צִחְקוּק, שִׁהוּק,
נִרְשָׁמִים בָּאַלְבּוֹם הַתּוֹפֵחַ.
הַצַּעֲצוּעִים מַעֲמִידִים פְּנֵי־תָם:
כֻּלָּם מַכְשִׁירֵי־הַאֲזָנָה.
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ, אַתָּה נוֹלָד מֵחָדָשׁ.
אֲבָל הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַשִּׁכְחָה
(זֶה עָנְשְׁךָ)
שׁוֹכֵחַ, בְּזָדוֹן, לִסְטֹר לְךָ.
אַתָּה נוֹלָד בַּעַל מוּם לֹא־עוֹבֵר,
קָשֶׁה־בְּשָׁנִים, זוֹכֵר.
הַפֶּה
מאתט. כרמי
הַפֶּה שֶׁהִדְהִים הוּא הַפֶּה שֶׁמַּשְׁמִים.
הַפֶּה שֶׁהִרְדִּים הוּא הַפֶּה שֶׁמֵּעִיר,
וְאוֹמֵר: דַּי,
חֲלוֹמֵךְ, כְּמוֹ קוּרִים, דָּבֵק בְּיָדַי.
הַפֶּה שֶׁשָּׁאַף אֶת הֶבֶל פִּיךְ הַיָּשֵׁן,
כְּמוֹ נִצּוֹל עַל הַחוֹף,
נִקְמָץ כְּאֶגְרוֹף.
הַפֶּה שֶׁהִסְעִיר הוּא הַפֶּה שֶׁמַּדְמִים
וְאוֹמֵר: בְּטוּבֵךְ,
הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה מַכְשִׁירוֹת אֶת בְּשָׂרֵךְ,
עוֹרְכוֹת שֻׁלְחָן לְזִבְחֵי מֵתִים.
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁמַּתִּיר
וְאוֹמֵר: עַכְשָׁו
אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.
מיומנו של מתגרש
מאתט. כרמי
חֲלוֹם
מאתט. כרמי
הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי הָלַךְ וְהִתְכַּוֵּץ עַד שֶׁנֶּחְשְׂפוּ הָאֲרִיחִים שֶׁמִּתַּחְתָּיו.
הַכֶּלֶב שֶׁלִּי הָלַךְ וְהִסְתַּחְרֵר עַד שֶׁהִשִּׁיל אֶת פַּרְוָתוֹ.
כְּשֶׁנּוֹתְרָה רַק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים וִיקִיצָה.
בַּבֹּקֶר נָשַׁקְתִּי לִבְנִי עַל מִצְחוֹ וְלִטַּפְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל אִשְׁתִּי.
הִסְתּוֹבַבְתִּי מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, מֵאִיר פָּנִים לַשְּׁטִיחִים, לְסוֹרְגֵי הַחַלּוֹנוֹת,
לַמַּדָּפִים, לַסְּדָקִים בַּתִּקְרָה.
בַּסּוֹף נִכְנַסְתִּי לְחַדְרִי. הַשֻּׁלְחָן עָשׂוּי מֵעֵץ אַלּוֹן. הוּא יוֹדֵעַ כִּי
הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ. אֲנִי נִשְׁעָן עָלָיו בִּמְלֹא כָּבְדִּי, וְכוֹתֵב אֶת
קוֹרוֹתֵינוּ. לְצִדִּי, הַכֶּלֶב, אָזְנָיו זְקוּפוֹת. אַךְ שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, אֵינֶנִּי רוֹאֶה
אֶת עֵינָיו.
לֹא זָכִינוּ
מאתט. כרמי
“איש ואשה, זכו — שכינה ביניהן; לא זכו — אש אוכלתן.”
סוטה ז ע"א
לֹא זָכִינוּ.
אֵשׁ אוֹכֶלֶת אוֹתָנוּ.
הַצִּפֳּרִים נָטְשׁוּ אֶת הַגָּג
מִפְּנֵי הֶעָשָׁן.
הַלְּטָאוֹת נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁן.
בַּאֲרוֹן־הַבְּגָדִים — קְרִיעָה.
הַשַּׁרְווּל מִתְאַבֵּל עַל הַיָּד,
הַצַּוָּארוֹן סוֹפֵד לָעֹרֶף,
הַכּוֹבַע בּוֹכֶה: רֹאשִׁי.
אֵשׁ, אֵשׁ, תָּמִיד.
עוֹד חֲלוֹם
מאתט. כרמי
חָלַפְתִּי עַל פָּנֶיהָ
כְּאִלּוּ הָיְתָה שׁוֹמֵר
בִּכְנִיסָה אֶל מוּזֵיאוֹן.
הִשְׂתָּרַכְתִּי בְּלֹא חֶמְדָּה
בָּאוֹר הֶעָמוּם
מִמֻּצָּג לְמֻצָּג
בּוֹהֶה מֵרָחוֹק, תּוֹהֶה מִקָּרוֹב.
בְּצֵאתִי
לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעָרְפָּהּ.
שׁוֹמְרֵי מוּזֵיאוֹנִים
אֵין לָהֶם עֹרֶף
וְאֵין לָהֶם פָּנִים.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן
מאתט. כרמי
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, נִגַּשְׁתִּי אֶל בֵּיתִי (הַבַּיִת שֶׁלִּי). חָלַפְתִּי עַל
פְּנֵי שְׁכֵנַי, סוֹבַבְתִּי אֶת מַפְתְּחִי בַּמַּנְעוּל שֶׁהֶחֱלַפְתִּי לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים,
וְנִכְנַסְתִּי לְדִירָתִי. הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר, כְּמִנְהָגִי מִדֵּי חֹרֶף. הַתַּנּוּר יָשָׁן, אֲכוּל חֲלֻדָּה. הַטַּבָּעוֹת, שֶׁנִּתְעַקְּמוּ בְּלַהַט הַשָּׁנִים, מִתְפּוֹרְרוֹת. צִנּוֹרִית הַנֵּפְט סְתוּמָה. רַק אֲנִי יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק הֵיכָן הַסְּמַרְטוּטִים וְהַסְּפִּירְט, וְכֵיצַדלְשַׁדֵּל אֶת מֶתֶג הַתֶּרְמוֹסְטָט.
אֲבָל מִישֶׁהוּ הִדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר לִפְנֵי בּוֹאִי. לֶהָבָה גְּבוֹהָה, צְהֻבָּה,
חִרְחֲרָה בַּמְּכָל הַמְחֻטָּט. חֲבָל. כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרַי בַּיִת
מְסֻדָּר. חָמִים, מְגַרְגֵּר כְּמוֹ חָתוּל מִתְחַטֵּא.
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ
מאתט. כרמי
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ, "רוֹצְחִים אוֹתִי,
רוֹצְחִים אוֹתִי," אָמְרָה בְּקוֹל שָׁקֵט.
הוּא, לְצִדָּהּ, חֲדַל־אוֹנִים, קוֹלֵט
דּוּמָם אֶת הֶבֶל־פִּיהָ הָאִטִּי.
עַכְשָׁו, בְּמַאֲרָב לְנִיד־עֵינֶיהָ,
לֹא זָע וְלֹא נוֹשֵׁם, חִוֵּר מִגִּיר:
הַאִם תַּכִּיר אוֹתִי? הַאִם תַּסְגִּיר
אוֹתִי? הַאִם יִצְעַק דָּם מִסְּדִינֶיהָ?
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ (חַיָּה? מֵתָה?),
הִיא מְכַסָּה עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
וְכַף יָדָהּ עַל פֶּלַח רַקָּתָהּ.
הוּא, לְצִדָּהּ, רוֹאֶה אֶת פְּעִימוֹת
אֶצְבְּעוֹתָיו. הָאוֹר עוֹלֶה, דָּהוּי.
בַּבֹּקֶר יֵעָרֵךְ מִסְדַּר זִהוּי.
לְפִי שָׁעָה
מאתט. כרמי
לְפִי שָׁעָה,
הַלּוּחַ שֶׁלָּנוּ חָלָק.
לֹא הָלַכְתְּ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר.
אַחֶרֶת הָלְכָה,
וְעַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֵן לָהּ חֶבֶל
אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
לְפִי שָׁעָה,
אֵינֶנִּי זוֹכֵר לָךְ.
אֲבָל הָאשֶׁר שֶׁלִּי הוּא יָרֵחַ
הָאוֹכֵל אֶת עַצְמוֹ
וְיוֹשְׁבָיו.
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי
מאתט. כרמי
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִפֶּתַח בֵּיתִי, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, לָקַחְתִּי
פּוֹמֶלָה וְתַפּוּחַ־עֵץ. הִכְנַסְתִּי אוֹתָם לְשַׂקִּית־נַיְלוֹן חוּמָה (הַשַּׂקִּיּוֹת
נֶאֱגָרוֹת בָּרֶשֶׁת שֶׁמִּיָּמִין לַמְקָרֵר) וְיָצָאתִי. תּוֹךְ כְּדֵי יְרִידָה בַּמַּדְרֵגוֹת
נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּנִי הָיָה חוֹזֵר וְחוֹטֵף מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל לִפְנֵי צֵאתוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר,
בְּעִקָּר בְּיָמִים שֶׁבָּהֶם צִפָּה לוֹ בֹּחַן. חָזַרְתִּי וְלָקַחְתִּי גַּם בָּנָנָה.
וְעַד מָתַי?
מאתט. כרמי
וְעַד מָתַי?
מאתט. כרמי
שִׂמְחָתִי אֵינָהּ גְּלוּיָה לָעַיִן.
הִיא מְרֻמֶּזֶת,
כְּמוֹ זְנָבוֹ שֶׁל דּוֹבֶּרְמַן.
בֵּין כֹּה
מאתט. כרמי
אֶת הָאִירוּסִים הַכְּחֻלִּים הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין.
בָּרֶגַע שֶׁהֵם צְרִיכִים לִפְרֹחַ
רֹאשָׁם צוֹנֵחַ
כְּמוֹ צְלָלִית שֶׁל בַּרְבּוּר שָׁבוּר.
"אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת
כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אָמוּת בֵּין כֹּה."
מִשְׁאָלָה
מאתט. כרמי
הוֹ, לוּ נִכְנַסְתְּ בְּרֶגַע זֶה בַּדֶּלֶת
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְנַסּוֹת לַחְשֹׁב
לָמָּה אֵינִי רוֹצֶה בָּךְ.
יָד וָשֵׁם
מאתט. כרמי
הוֹ, לוּ הָיָה לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ!
זוֹ הַיָּד שֶׁכִּסְּתָה עַל כָּל פְּשָׁעַי.
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
פֶּרֶק־פֶּרֶק,
הָיִיתִי לוֹמֵד אֶת צִפָּרְנֶיהָ
בְּעַל־פֶּה,
הָיִיתִי שָׂם אֶת נַפְשִׁי
בְּכַפָּהּ.
אֲבָל אֵין לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ
וּשְׁמָהּ מִתְאַדֶּה כְּמוֹ טַל.
וְעַד מָתַי?
מאתט. כרמי
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, בָּךְ,
חֵי רֹאשִׁי, רֹאשֵׁךְ, בַּיָּד הַזֹּאת,
וְתַחַת יְרֵכִי.
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה. דִּמְעָה רוֹתַחַת
מֵעֵינַיִךְ
יוֹקֶדֶת עַל מִצְחִי
כְּמוֹ עַיִן שְׁלִישִׁית.
כָּרַתְנוּ בְּרִית, חַמָּה כְּחֵלֶב.
עַד בְּלִי יָרֵחַ?
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר? עַד שֶׁיִּתְנַדֵּף
הַחֹם מִבֵּין קִפְלֵי הַמִּפְשָׂעָה?
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
נֹגַהּ שֶׁל בָּשָׂר אֶחָד,
נֵר־נְשָׁמָה
לְזֵכֶר נְשִׁימָה רוֹשֶׁפֶת.
מִשְׁמֶרֶת
מאתט. כרמי
גַּם בִּשְׁנָתֵךְ
הַחֲדָרִים מְלֵאִים אוֹתָךְ.
הַשָּׁטִיחַ הַפַּרְסִי, פְּתַלְתֹּל וַעֲקַלְקַל,
יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה שְׁנַת־יְשָׁרִים,
בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה.
רֹאשֵׁךְ עַל כְּתֵפִי אוֹמֵר לִי
שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי לַחְשֹׁב
כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי,
וְרוּחִי, מֵעִמָּךְ, טוֹבָה.
אֲנִי אֵשֵׁב כָּךְ לְיָדֵךְ,
לֹא נָם, לֹא יָשֵׁן
(כְּמוֹ אִוְשַׁת הַמְקָרֵר),
וַאֲגָרֵשׁ אֶת הַיַּתּוּשִׁים.
הָעוֹקֵץ הַגָּדוֹל
מְגָרֵשׁ אֶת הָעוֹקְצִים הַקְּטַנִּים.
דָּמֵךְ בְּרֹאשִׁי.
אִם יַעֲלֶה רָצוֹן
מאתט. כרמי
כְּגֹדֶל הַקִּרְבָה — כֵּן גֹּדֶל הַמֶּרְחָק.
פֶּה אֶל פֶּה לוֹאֵט, עַיִן בְּעַיִן,
וְהִנֵּה — אֵין עֵינַיִם, רַק רִיק, רַק
פֶּה אָטוּם, פֶּתֶן חֵרֵשׁ; וּמִנַּיִן
הָאֹמֶץ שׁוּב לִפְקֹחַ,
לְהִזָּכֵר בַּזֵּעָה הַמַּתִּיכָה,
בַּשַּׁחַר הַמַּלְחִים; מִנַּיִן הַכֹּחַ
לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: סְלִיחָה,
אֵינֶנִּי מֵבִין מַהוּ שֶׁהִכִּישׁ
מִתּוֹךְ עֵינִי, שֶׁהִיא עֵינֵךְ.
אֵינֶנִּי מֵבִין מַהוּ שֶׁהִבְאִישׁ
אֶת רֵיחַ־פִּי, שֶׁהוּא רֵיחֵךְ;
וְאֵיךְ הַשְּׁנַיִם שֶׁהָיוּ אֶחָד,
אִישׁ בְּאִשָּׁה, אִשָּׁה בְּאִישׁ,
עוֹמְדִים עַכְשָׁו סַד מוּל סַד,
זָדוֹן לוֹהֵט וַחֲלָמִישׁ?
וּמַה קּוֹרֶה לַזִּכָּרוֹן — כָּרֵת?
הַאִם הוּא מִתְאַדֶּה, בַּלַּהַט, כְּמוֹ טַל?
הַאִם הוּא מַעֲמִיד פְּנֵי מֵת
כְּמוֹ גֶּפֶן בְּטֵבֵת, חֲשׂוּפַת־זַלְזַל?
צִפֹּרֶן שֶׁל יָרֵחַ מֵעָלַי:
אַחֲרֵי־מוֹת אוֹ בְּשׂוֹרַת שִׁיבָה?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. אִם יַעֲלֶה רָצוֹן, אוּלַי
כְּגֹדֶל הַמֶּרְחָק — כֵּן גֹּדֶל הַקִּרְבָה.
על לב רע
מאתט. כרמי
עַל לֵב רַע
מאתט. כרמי
הַמֶּתַח גָּבוֹהַּ.
בֵּינְתַיִם אֲנִי עוֹמֵד עָלָיו כְּמוֹ צִפּוֹר,
מְזַמְזֵם, לֹא מִתְפַּחֵם.
שִׁיר קָצָר לְכ"ג בְּטֵבֵת
מאתט. כרמי
צָב מִסְכֵּן:
עַל גַּבּוֹ —
לֹא יָכוֹל
לְהִתְהַפֵּךְ.
צָב לְצָב
יַבִּיעַ אֹמֶר.
הִנֵּה מִטָּתִי
מאתט. כרמי
הִנֵּה מִטָּתִי, שׁוֹתֶקֶת.
הִנֵּה שְׁתִיקָתִי,
רָעָה.
הִנֵּה רַעֲיָתִי
בְּלֹא חֶסֶד־נְעוּרֶיהָ.
אֲנִי מְחַפֵּשׂ מַעֲנֶה רַךְ
בְּפִי הַקָּשֶׁה.
מַה יִּהְיֶה מָחָר
הַלַּיְלָה
עָלֵינוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
לֹא שֶׁאֵינֶנִּי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי,
אֲבָל אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד:
כְּבָר אֵין עִם מִי לְדַבֵּר.
הִנֵּה מִטָּתִי, שׁוֹתֶקֶת.
הִנֵּה שְׁתִיקָתִי,
רָעָה.
הִנֵּה רַעֲיָתִי
צוֹמֶקֶת בְּמִדְבָּר שֶׁל שִׁכְחָה.
טל"ח
מאתט. כרמי
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ לִפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים. בְּדִמְיוֹנִי הוּא
עָרַךְ כֵּרָה מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, כָּרַךְ רֶשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ לְאַחַר הַמִּקְלַחַת,
קָנָה תַּכְשִׁיטֵי זָהָב לְאִשְׁתּוֹ הַשּׁוֹפַעַת וְשִׁלֵּם מִסִּים.
בְּנוֹ הֶעֱמִיד אוֹתִי עַל טָעוּתִי בַּעֲדִינוּת וְרִכֵּךְ אֶת מְבוּכָתִי. אַחֲרֵי־כֵן
הִתְנַחַמְתִּי בְּכָךְ, שֶׁוַּדַּאי יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי עֲדַיִן חַי.
יְקִיצָה
מאתט. כרמי
הַיּוֹם יִהְיֶה יוֹמִי הָאַחֲרוֹן.
הַאִם יָפֶה לְהַגִּיד אֶת זֶה בָּרַבִּים?
לֹא, לֹא יָפֶה לְדַבֵּר עַל חֶבֶל
בְּבֵיתוֹ שֶׁל תָּלוּי.
אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.
לַכֹּל זְמַן
מאתט. כרמי
1.
הַמִּצְרִיָּה שֶׁל שְׁלֹמֹה
לִהֲטָה אוֹתוֹ בִּלְהָטֶיהָ:
הִיא פָּרְשָׂה עַל יְצוּעוֹ
חֻפָּה שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
הֶחָכָם מִכָּל אָדָם.
עָשָׂה יָמִים כְּלֵילוֹת.
2.
כַּאֲשֶׁר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ
הַחַרְטֻמָּה שֶׁלִּי
סָגְרָה אֶת הַוִּילוֹנוֹת
וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, רָאִיתִי כּוֹכָבִים.
הַחֶדֶר הִתְלַהֵט
וְהִיא הִפְעִילָה אֶת הַמְאַוְרֵר.
הֶחָכָם מִכָּל אָדָם
לֹא שָׁמַע יָם כָּזֶה!
3.
הַזְּמַן עָמַד בַּפֶּתַח,
מַמְתִּין בְּאֹרֶךְ־רוּחַ,
תִּיקוֹ גָּדוּשׁ צַוֵּי עִקּוּל,
פִּנּוּי וְשִׁכְחָה.
אַךְ רִשְׁרוּשָׁם, כְּמוֹ קֶצֶף קַל,
נִבְלַל בַּיָּם הַמִּתְגָּעֵשׁ.
4.
הוּא לֹא הִתְרַגֵּשׁ.
הוּא יָדַע
שֶׁזּוֹ רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן.
בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר
תִּזְדַּקֵּר יָד מְעֻלֶּפֶת
מִתּוֹךְ גַּלֵּי הָאֲפֵלָה —
הַמְאַוְרֵר יִדֹּם
וְאָנוּ נֶחֱרַב.
5.
עַל הַמַּדָּף, לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ,
זֶה לְצַד זֶה,
שְׁנֵי שְׁעוֹנֵי־הַיָּד שֶׁלָּנוּ,
דְּרוּכִים כְּמוֹ סַרְטָנִים
עַל שְׂפַת הַיָּם.
נִימוּסִין
מאתט. כרמי
הַנִּימוּס מְחַיֵּב שֶׁלֹּא תֹּאמַר לָהּ:
הֲלֹא אָמַרְתְּ שֶׁ —
רֵאשִׁית, הִיא לֹא תִּזְכֹּר.
שֵׁנִית, הָיָה יָרֵחַ מָלֵא.
וְהָעִקָּר — בֵּינְתַיִם חָל שִׁנּוּי
בְּמִדַּת הַלַּחוּת וְעֹמֶס הַחֹם.
הַנִּימוּס מְחַיֵּב שֶׁלֹּא תַּזְכִּיר לָהּ
מַה שֶּׁכָּתְבָה.
רֵאשִׁית, זֶה הָיָה מִזְּמַן.
שֵׁנִית, זֶה הָיָה בְּרֵאשִׁית.
וְהָעִקָּר — גַּם הַכְּתִיבָה שֶׁלְּךָ
לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ תַּמָּה.
אֶתְמוֹל נִשְׁקַפְתָּ בְּמַרְאַת־הַיָּם.
הַיּוֹם — אַצּוֹת וְקֶצֶף וְכִתְמֵי־שֻׁמָּן.
לֵךְ, תַּעֲמֹד עַל הַחוֹף וְתִצְעַק
חַי וְקַיָּם!
מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה
מאתט. כרמי
מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה כְּלַפֵּי חוּץ
אֲנִי עוֹשֶׂה כְּלַפֵּי פְּנִים.
לְחָיָיו מְכֻסּוֹת חֲזָזִית.
הוּא קוֹרֵץ, מְקַרְטֵעַ,
מְמַצְמֵץ,
צוֹחֵק חֲצִי צְחוֹק בַּחֲצִי פֶּה.
אֲנִי —
מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי,
מֵישִׁיר מַבָּט, שׁוֹתֵק,
שׁוֹמֵר עַל הַכָּרַת־פָּנִים.
אַחֲרֵי־כֵן הוּא חוֹזֵר לְבֵיתוֹ
וְיָשֵׁן פְּעוּר־פֶּה
כְּמוֹ תִּינוֹק.
וַאֲנִי, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת —
תְּזָזִית,
מְפַלְבֵּל, מִתְגּוֹלֵל, מְמַלְמֵל.
הַבַּדַּאי
מאתט. כרמי
יוֹם־יוֹם אֲנִי בָּא לְבָרֵךְ
וְנִמְצָא מְקַלֵּל.
עֵינַי מְלֵאוֹת אוֹר
וַאֲנִי מְמַלְמֵל: צֵל.
זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי:
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר: עוֹד —
וְאוֹמֵר: דַּי.
מִשְׁלֵי אֵפֶר
מאתט. כרמי
עֵץ אֶחָד הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת.
בְּבֹקֶר לֹא־עָבֹת
(וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּלַיְלָה מְכֻשָּׁף)
נִפְרַד מִשָּׁרָשָׁיו,
הִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר לְחֶדְוַת צִפֳּרָיו.
"אַתָּה עָף! אַתָּה עָף!
עָנָף — כָּנָף,
עָלֶה — נוֹצָה,
אָמִיר — מַקּוֹר,
אַתָּה מַרְקִיעַ — הוֹ, עֵץ אַמִּיץ —
אֶל הָאוֹר!"
הַסּוֹף הַמַּר, כַּמּוּבָן,
לֹא אֵחַר לָבוֹא.
הָעֵץ הַנִּמְהָר הִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר,
כְּמוֹ נֵצֶר נִתְעָב,
בָּלוֹן מְדֻקָּר.
מוּסַר הַשְׂכֵּל אָלֶף:
מִי שֶׁמִּתְקַשֵּׁט בְּנוֹצוֹת זָרוֹת
לֹא יַרְחִיק־עוּף.
מוּסַר הַשְׂכֵּל בֵּית:
אִם אַתָּה עֵץ
אַל תִּתָּלֶה בְּאִילָן גָּדוֹל.
נאומים (ב')
מאתט. כרמי
ולוּ היה שיר ריק מן הכזב — לא היה שיר. משה אבן עזרא קורא צבוע, בן־דמותי, אחי. שארל בודליר
נְאוּם הָאִשָּׁה
מאתט. כרמי
לֵךְ, לֵךְ אֵלֶיהָ, אַלּוּף נְעוּרַי,
שִׂים אֶת רֹאשְׁךָ בְּחֵיקָהּ:
לִילִית חוֹנֶקֶת עֻבָּרִים,
לָשׁוֹן שֶׁל אֵשׁ זָרָה,
לַהַט הַמִּתְהַפֶּכֶת.
לֵךְ, צָמֵא שֶׁלִּי, לֵךְ אֶל הַיָּם:
חִכְּךָ יֶחֱרַב,
לְשׁוֹנְךָ תִּצְבֶּה,
חִלָּזוֹן חָרוּךְ בַּשֶּׁמֶשׁ.
עֲטֶרֶת אַצּוֹת לְרֹאשָׁהּ,
קֶצֶף בִּקְצוֹת שְׂפָתֶיהָ,
בִּטְנָהּ עֲרֵמַת חַטִּים.
לֵךְ וְיֶעֱרַב לְךָ, לֵךְ בְּרֹב רֶגֶשׁ,
לֵךְ אֶל הַפִּילֶגֶשׁ.
נְאוּם הָעֲזוּבָה (א')
מאתט. כרמי
גַּם אֶת מוֹתְךָ לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי.
נְאוּם הָעֲזוּבָה (ב')
מאתט. כרמי
בְּבוֹא הַיּוֹם, אֲבִי יַלְדִּי,
לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת עָלֶיךָ שִׁבְעָה.
(פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ,
הָיִיתָ בַּשָּׁמַיִם.)
לֹא אוּכַל לְהַזִּיל דִּמְעָה
עַל מִכְתָּבֶיךָ.
(הַמָּקוֹר כְּבָר חָרַב
בָּעַיִן שֶׁל מַעְלָה
וּבָעַיִן שֶׁל מַטָּה.)
לֹא אוּכַל לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עַל תִּלֵּי הַצִּלּוּמִים,
לָשֵׂאת אוֹתְךָ בְּחֻבִּי כְּעוֹלָל,
לְחַתֵּל אֶת זִכְרְךָ,
לְהָרִים אֶת הַצַּעֲצוּעִים
שֶׁהוּא זוֹרֵק עַל הָרִצְפָה.
אֶת חַיֶּיךָ קָרַעְתָּ מִיָּדַי
וְגַם אֶת מוֹתְךָ.
פַּעַם רָצִיתִי בְּחַיֶּיךָ,
עַכְשָׁו (לַשָּׁוְא)
בְּמוֹתְךָ.
נְאוּם הַמּוֹצִיא לַפֹּעַל
מאתט. כרמי
נִכְבָּדִי,
הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא
בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה.
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹדִי.
אֲנַחְנוּ מֵהַהוֹצָאָה לַפֹּעַל
וּבָאנוּ לְעַקֵּל אֶת הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל,
הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ.
הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב בָּטֵל
וְהַחוֹב שֶׁלְּךָ הוֹלֵךְ וְגָדֵל;
הָרִבִּית מִצְטַבֶּרֶת
כְּמוֹ תְּלוּלִית שֶׁל נְמָלִים
וְיֵשׁ גַּם קְנָסוֹת וְהֶטֵּלִים.
אַל תַּעֲמִיד פְּנֵי תָּם.
בְּמַטֵּה־הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ
הָפַכְתָּ אֶת גּוּפָהּ לְצֵל.
בְּשַׁרְבִיט־הַנִּצּוּחַ
גָּזַרְתָּ עָלֶיהָ אֵלֶם.
עַכְשָׁו אַתָּה חַיָּב לָנוּ גּוּף
(שֶׁלִּבִּיתָ אוֹתוֹ בְּלִי־רַחֵם),
אַתָּה חַיָּב לָנוּ קוֹל
(שֶׁיָּרַד עַל רֹאשְׁךָ כְּמוֹ טַל).
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹד,
וָלֹא — נֵאָלֵץ לֶאֱטֹם.
הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא
בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.
נְאוּם הַמְאַהֵב
מאתט. כרמי
אַהֲבָתִי הִיא גַּלְגַּל חוֹזֵר
וְגַלְגַּל הַצָּלָה.
שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְאַהֵב,
צוֹלֵל עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה,
נִקְבָּר בַּגַּל;
שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי זוֹקֵר יָדַיִם
לְבָנוֹת מִקֶּצֶף,
וְנִצָּל.
הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארִי כְּמוֹ גִּדּוּל.
מִשָּׁנָה לְשָׁנָה הוּא תּוֹפֵחַ,
מִתְקַשֶּׁה;
נְשִׁימָתִי מִתְקַצֶּרֶת,
רַגְלַי בְּצֵקוֹת.
הַזְּמַן כָּל כָּךְ קָצָר
שֶׁאֵין טַעַם לִשְׁאֹל:
מַמְאִיר אוֹ שָׁפִיר?
אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר,
אֲנִי יָכוֹל רַק לוֹמַר:
גַּלְגַּל הוּא בָּעוֹלָם.
אוּלַי יְשַׂחֵק לָנוּ הַמַּזָּל
וְנָצוּף עִם שַׁחַר.
נְאוּם הָרוֹמַנְטִיקָן
מאתט. כרמי
כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁבְּלֵב הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא
מְקַנֵּן תּוֹלַע הֶחָסֵר.
הֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ עַל הַצְמָדָה,
מַס־שֶׁבַח וּמְשִׁיכוֹת־יֶתֶר.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁגַּם רַגְלֵי הַמַּלְאָכִים
מַשְׁחִירוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ
הוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ,
שֶׁהַפֶּה שֶׁהִרְעִיף הוּא הַפֶּה שֶׁיְּחָרֵף
וְיֹאמַר:
כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
נְאוּם אֶל יֶלֶד־זְקוּנִים
מאתט. כרמי
1.
אַתָּה עֲדַיִן לֹא מְדַבֵּר
וַאֲנִי כְּבָר מְשַׁקֵּר לְךָ,
מְשַׂחֵק לְפָנֶיךָ כְּנַעַר,
קוֹרֵץ, מְצַחְקֵק, מְצַקְצֵק.
אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר
שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֵיךְ קַוֵּי יָדֶיךָ
בּוֹקְעִים מִבַּעַד לְקִפְלֵי הַשֻּׁמָּן
לְהַתְווֹת אֶת מַסְלוּל חַיֶּיךָ.
לֹא אֶרְאֶה אֵיךְ קַרְסֻלֶּיךָ
מִתְעַגְּלִים כְּמוֹ יְרֵחוֹן מָלֵא
וְהַוְּרִידִים בְּשָׁרְשֵׁי יָדֶיךָ
מַשְׁאִירִים שֹׁבֶל כָּחֹל
כְּמוֹ סִילוֹן בְּשָׁמַיִם בְּהִירִים.
לֹא אֶרְאֶה אֶת הַסִּימָנִים שֶׁתָּבִיא
בְּלַיְלָה יְרוּשַׁלְמִי
רָחוֹק מִקּוֹלוֹ שֶׁל הַמּוּאַזִּין
וְקָשֶׁה כְּיָרֵחַ מָלֵא.
2.
כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן,
אַתָּה מְרַחֵף מֵעָלַי כְּמוֹ כְּרוּב,
נִצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי חֲגוּר־חֶרֶב,
גּוֹדֵר אֶת מִטָּתִי כְּמוֹ בָּרָק.
הֲבָלִים.
הֲרֵי אַתָּה עֲדַיִן זוֹחֵל,
לֹא הוֹלֵךְ, לֹא מְרַחֵף,
מִתְהַפֵּךְ, כֵּן.
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מִמְּךָ
שֶׁתִּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל רָע?
לֹא קָמֵעַ, לֹא מָגֵן,
לֹא שִׁקּוּי־עֲלוּמִים.
יֶלֶד,
יֶלֶד יוֹצֵא־חֲלָצַי,
אֲלֻמָּה שֶׁל אוֹר צוֹחֵק
שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנִּי לְאַט (אוֹ מַהֵר)
בְּמַחְשַׁכֵּי הַשָּׁנִים.
קַח־נָא בְּרָכָה
מֵאָב נִמְהָר וּמִתְהַפֵּךְ.
נְאוּם הַמְשׁוֹרֵר
מאתט. כרמי
מִסְכֵּן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת,
הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,
לַעֲשׂוֹת חַיִּים.
אמת וחובה: שירים
מאתט. כרמי
אמת וחובה: שירים
מאתט. כרמי
ולוּ היה שיר ריק מן הכזב — לא היה שיר.
משה אבן עזרא
קורא צבוע, בן־דמותי, אחי.
שארל בודליר
1
מאתט. כרמי
1
מאתט. כרמי
כָּל הָאֱמֶת
מאתט. כרמי
אֲנִי שַׁקְּרָן
וַאֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת.
כְּמוֹ צִמְחוֹנִי
הַמְחַפֵּשׂ עֵדֶר בָּקָר.
כְּמוֹ דַלְטוֹנִיסְט
הַמְחַפֵּשׂ קֶשֶׁת בֶּעָנָן.
כְּמוֹ סָרִיס.
כְּמוֹ עִוֵּר
הַמְחַפֵּשׂ אֶת הַחִגֵּר.
אֲבָל אִם תֹּאמְרִי לִי
שֶׁאֲנִי שַׁקְּרָן,
אֵעָלֵב מְאֹד.
מַחֲבוֹאִים
מאתט. כרמי
אֲנִי מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלִּים כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמְּכַסֶּה אֶת פָּנָיו בְּכַף יָדוֹ,
וְחוֹשֵׁב שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתוֹ.
הָאַלְטְרוּאִיסְט
מאתט. כרמי
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בִּי פִּצְצַת זְמַן. כֵּיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הַמּוֹעֵד,
אֲנִי חוֹמֵק מִפְּגִישׁוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים, הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב בְּזִיגְזַגִּים.
זִיג — אֲנִי מְנַפְנֵף שָׁלוֹם לְיַלְדִּי וְחוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּרִיצָה.
זַג — אֲנִי מַשְׁאִיר אֶת אִשְׁתִּי בְּמַעֲבַר־חֲצִיָּה וּמְמַהֵר אֶל גַּן צִבּוּרִי
שׁוֹמֵם. הֵם אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָם. אֲבָל כֹּחוֹתַי
כָּלִים מֵרֹב הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. בָּרוּר לִי שֶׁבְּקָרוֹב אֶצְטָרֵךְ
לְפָרֵק אֶת עַצְמִי.
"כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה"
מאתט. כרמי
כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה אֲנִי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים. מְשַׁנֵּן רֶפְּלִיקוֹת יְשָׁנוֹת,
מֵזִיז אֲבִיזָרִים, עוֹשֶׂה פּוֹזוֹת בַּמַּרְאָה, עוֹזֵר לַתּוֹפֶרֶת, לַמְאַפֶּרֶת,
לִמְחַלֵּק הַתֵּה. לְאַט־לְאַט אֲנִי שׁוֹכֵחַ שֶׁיֵּשׁ בָּמָה וְאוֹרוֹת וּמִלִּים
בֶּחָלָל. וּפִתְאֹם — מִישֶׁהוּ הוֹדֵף אוֹתִי אֶל הַבָּמָה, וּבִן־רֶגַע
אֲנִי שׁוֹכֵחַ מִנַּיִן בָּאתִי.
אֱמֶת מֵאֶרֶץ
מאתט. כרמי
נוֹבֵר. חוֹפֵר. מְעַפֵּר.
מְסַלֵּק אֶת הַפְּסֹלֶת.
מְסַנֵּן.
מַעֲלֶה אֶת הַחֶרֶס
שֶׁבּוֹ יִתְגָּרֵד בְּבוֹא הָעֵת,
אוֹ יְכַסֶּה אֶת עֵינָיו.
אֱמֶת מִיָּם
מאתט. כרמי
1.
הִנֵּה הוּא מִתְקַמֵּר
מִתּוֹךְ הַדְּמָמוֹת וְהַקֶּצֶף,
דּוֹלְפִין בִּזְעֵיר־אַנְפִּין,
הִנֵּה הוּא מִזְדַּהֵר
בָּרוּחַ וּבַשֶּׁמֶשׁ.
וְאַחֲרֵי־כֵן,
בְּקֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים הַמֻּזְהֶבֶת,
פְּעוּר־פֶּה, עֲמוּם־עַיִן.
2.
רֹב הַזְּמַן הוּא סָפוּן בְּבֵיתוֹ, מְנַמְנֵם, יָשֵׁן. אַךְ בְּרֶגַע שֶׁמּוֹדִיעִים
עַל יָם גְּבַהּ־גַּלִּים, הוּא מִתְנַעֵר וּמְמַהֵר לְשָׁם.
הוּא מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לַחוֹלוֹת, הוֹלֵךְ לְאֹרֶךְ קַו הַקֶּצֶף הָרוֹעֵד,
וְחוֹשֵׁב: “תַּרְשִׁים א.ק.ג. שֶׁל הַמְּצוּלוֹת”.
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ נֶעֱלָם מֵעֵינָיו הַסּוֹרְקוֹת. הוּא בּוֹרֵר, כּוֹבֵר,
מְמַיֵּן, מְסַנֵּן — וְאוֹסֵף אֶת שְׁלָלוֹ הַיָּקָר.
גַּשָּׁשׁ וָתִיק — הוּא מְפַעְנֵחַ אֶת קוֹרוֹת הַלַּיְלָה: כָּאן, הוּא
קוֹרֵא בָּאֵפֶר, לָהֲטוּ בְּשָׂרִים עַל הָאֵשׁ; כָּאן כִּסָּה הַיֶּלֶד אֶת
אָבִיו בְּחוֹל צוֹרֵב; כָּאן הִיא עָלְתָה וְיָרְדָה עָלָיו, גַּבָּהּ אֶל
הַשְּׁקִיעָה, וְהוּא כָּתַב אֶת שְׁמוֹ בְּאַמָּה רוֹעֶדֶת עַל מָתְנֶיהָ,
וּבַבֹּקֶר — וְהִנֵּה עוֹרָהּ צַח כְּמוֹ זִקִּית עַל קִיר מְסֻיָּד.
לְעִתִּים דֵּי קְרוֹבוֹת הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה בֵּין־עַרְבַּיִם בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
אֲבָל בְּרֹאשׁ מָלֵא.
בַּקָּשָׁה
מאתט. כרמי
אני הוא המשורר המשַׁקר!
משולם דֵיפִּיאֶרָה
בְּבַקָּשָׁה לֹא לָבוֹא אֵלַי בִּטְעָנוֹת
שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד פָּנִים.
מִי לֹא?
מַלְכַּת הַלַּיְלָה מַעֲמִידָה פָּנִים
שֶׁמֶּמְשַׁלְתָּהּ לַעֲדֵי־עַד.
הַיֶּלֶד מַעֲמִיד פָּנִים
שֶׁאֵין מִלּוֹת גּוּף.
הָעוֹר הַמֻּשָּׁל מַעֲמִיד פָּנִים
שֶׁשּׁוּב יַעֲמִיד פָּנִים.
הָאָבִיב וְהַגֵּאוּת וְהַמִּלּוּא
מַעֲמִידִים פָּנִים
שֶׁיַּעַמְדוּ עַד קֵץ הַיָּמִין.
רַק הַמִּלִּים הָאֵלֶּה
אֵינָן מַעֲמִידוֹת פָּנִים.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
מאתט. כרמי
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִמָּה.
אִם לֹא נְרַמֶּה, נֹאמַר:
לְשׁוֹנֵנוּ רִמָּה,
תּוֹלֵעָה וְעָפָר.
אֲבָל אִם תִּטְהַר
כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר.
כְּרוּחַ מִדְבָּר,
כִּי אָז נֹאמַר:
הָיִינוּ,
וּשְׂחוֹק פִּינוּ.
מִכְתָּב אֶל הָאֲנִי הַלִּירִי
מאתט. כרמי
אֲנִי יָקָר,
מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה בִּלְעָדֶיךָ?
אַתָּה שְׁאֵרִי, אַתָּה כְּסוּתִי,
וּבְהֵאָלֵם קוֹלָהּ —
גַּם עוֹנָתִי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל לִשְׁכֹּן עָפָר,
וְלַמָּחָר —
לִזְרוֹת חוֹל בָּעֵינַיִם.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל
לַעֲבֹר בִּשְׁתִיקָה עַל אִמִּי,
לְקַלֵּל אֶת אָבִי־מוֹלִידִי,
לְהִתְגּוֹלֵל עַל אִשְׁתִּי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי יָכוֹל
לָשֵׂאת, לְהִתְנַשֵּׂא, לְהִתְפַּלֵּשׁ, לְהִתְגָּרֵשׁ,
לְהִתְנַקֵּשׁ, לְהִתְנַשֵּׁק, לְהִשְׁתַּנֵּק,
לִצְרֹם וּלְהַנְעִים, לִרְזוֹת וּלְהַשְׁמִין,
לְהִתְכַּחֵשׁ וּלְהַכּוֹת עַל־חֵטְא —
וְהַכֹּל אֱמֶת!
בִּזְכוּתְךָ — הוֹ, לִירִי! —
אֲנִי יָכוֹל לְחַלֵּק אֶת נַחֲלוֹתַי
וּלְהַתִּיז הֲבָרוֹת שֶׁל רִיר
בִּפְנֵי הָרוּחַ וְהַחֲשֵׁכָה.
נ.ב. אֲנִי יָקָר, עִקָּר שָׁכַחְתִּי.
בִּזְכוּתְךָ אֲנִי גַּם יָכוֹל לִשְׁאֹל:
מָה אֶעֱשֶׂה בִּלְעָדֶיךָ?
2
מאתט. כרמי
2
מאתט. כרמי
שְׁבָרִים
מאתט. כרמי
1.
דְּמָמָה מִסּוֹף עוֹלָם עַד סוֹף עוֹלָם.
יָרֵחַ מָלֵא. אוֹר שֶׁלֹּא מִכָּאן.
הַדַּף לָבָן. אֲפִלּוּ זַרְזִירִים
לֹא יְכַבְּדוּ אוֹתוֹ בְּצִיּוּצָם.
2.
הֶמְיַת יוֹנִים
כְּמוֹ בֻּכְנָה בּוֹכִיָּה.
כְּמוֹ מַסּוֹר חַשְׁמַלִּי.
אָבִיב הִגִּיעַ.
3.
עַלְעוֹל זְבוּבִים
מְחוֹלֵל בַּחֲלַל הַחֶדֶר.
רֵיחַ הַמִּלִּים בָּא
בְּאַפָּם הַזָּעִיר.
4.
טִפּוֹת הַדְּבַשׁ הִתְקַשּׁוּ
כְּמוֹ אֶגְלֵי־שְׂרָף בַּשֶּׁמֶשׁ.
הַיָּרֵחַ הִגִּיעַ לְקִצּוֹ.
5.
שְׁקֹל אֶת מַעֲשֶׂיךָ.
מִצְטַעֵר,
לְשׁוֹן־הַמֹּאזְנַיִם יְבֵשָׁה.
6.
צַר לִי שֶׁאַתְּ נֶעֱלֶמֶת.
אֲבָל בַּצַּר לִי
לִבִּי מִתְרַחֵב.
7.
שֵׁם מִן הֶעָבָר.
אֵבֶר מִן הַחַי?
אֵבֶר מִן הַמֵּת
הַמִּתְהַלֵּךְ כְּחַי?
8.
הַלַּיְלָה לוֹבֵשׁ מַסֵּכָה שֶׁל יוֹם.
אֲבָל הַחֲשֵׁכָה זוֹרֶמֶת
מֵחֲרִיצֵי עֵינָיו.
9.
הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי פַּעַם
(הִשְׁתַּדַּלְתִּי לֹא לוֹמַר פַּעֲמַיִם)
חוֹזְרוֹת אֵלַי כְּמוֹ מֶדוּזוֹת עַל הַחוֹף.
נְאוּם הָעֲרִירִית
מאתט. כרמי
הָאוֹר מֵעַל פִּתְחִי מוֹדִיעַ:
פָּתוּחַ, אֲנִי בַּבַּיִת,
מַמְתִּינָה.
הַנּוּרָה חֲשׂוּפָה,
פְּעִימָה חֲלוּשָׁה בֵּין גַּלֵּי הַלַּיְלָה,
הִבְהוּב חֵרוּם בְּטִפּוּל נִמְרָץ.
עַנְפֵי הַבּוּגֶנְוִילֵיאָה מִשְׂתָּרְגִים בָּאֹרֶן,
מַזִּים כִּתְמֵי־אָדֹם
עַל אִצְטְרֻבָּלִים חֲתוּמִים.
עַכְשָׁו הַכֹּל נָע בָּרוּחַ:
הַנּוּרָה, הַלַּיְלָה, מַחֲטֵי הָאֹרֶן
הַמְחַפְּשִׂים אֶת וְרִידַי.
הָאוֹר הַכָּבוּי מֵעַל פִּתְחִי מוֹדִיעַ:
סִיַּמְתִּי לְהַמְתִּין,
גָּמַרְתִּי לְחַכּוֹת.
עִנּוּי הַנֶּפֶשׁ
מאתט. כרמי
יוֹם כִּפּוּר שֶׁחָל בְּשַׁבָּת:
בִּמְקוֹם תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים,
חָתוּל אָפֹר תּוֹקֵעַ אֶת קַרְנוֹ
בַּחֲתוּלָה שְׁחֹרָה;
שַׁוְעָתָהּ עוֹלָה לִשְׁמֵי־מָרוֹם,
שְׁבָרִים שֶׁל תִּינוֹקוֹת מְיֻסָּרִים;
שִׁנָּיו מְנֹעָצוֹת עַד זוֹב דָּמָהּ,
וּצְבָא־זַרְעוֹ מֵרִיעַ בְּרַחְמָהּ.
וְהַשְּׁכֵנָה הַחֲרֵרָה,
שֶׁכְּבָר אֵינָהּ זוֹכֶרֶת אֵימָתַי
קָפְצָה עָלֶיהָ הַזִּקְנָה,
עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן, צוֹרַחַת:
דַּי! דַּי! דַּי!
1990
נְאוּם הַכּוֹפֵר
מאתט. כרמי
דּוּמִיָּה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר.
גַּם חִלּוֹנִיִּים טוֹמְנִים רֹאשָׁם בַּחוֹל,
מְחַפְּשִׂים מִמְצָאִים עַתִּיקִים:
שֶׁבֶר־תְּרוּעָה,
כְּנַף־טַלִּית שְׁבוּרָה,
מַפְתֵּחַ מַחֲלִיד שֶׁל שַׁעַר נֶעֱלָם.
בְּלַהַק הַמַּלְאָכִים בֶּהָלָה:
דִּמְמַת אַלְחוּט,
מִגְדַּל הַפִּקּוּחַ שׁוֹמֵם,
מַסְלוּלֵי הַחֵרוּם מְכֻסִּים עֲשָׂבִים.
עַכְשָׁו יִצְטָרְכוּ לְעוֹפֵף לָעַד
מִסּוֹף עוֹלָם עַד סוֹף עוֹלָם,
אִשָּׁם תּוּעַם, כְּפוֹרָם יֻדְלַח —
הַמַּכָּ"ם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ!
1991
נְאוּם הַבּוֹגֵד
מאתט. כרמי
אָז חִלַּלְתִּי יְצוּעִי.
עָלִיתִי עָלֶיהָ בְּמִטַּת כְּלוּלוֹתַי,
שָׁזַרְתִּי אֶת הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ:
אֲנִי עָלֶיהָ
וְגַבָּהּ הֶחָרוּשׁ
עַל חֶסֶד נְעוּרַיִךְ.
גּוּף עַל צֵל עַל בָּבוּאָה
שֶׁל גּוּף.
עוֹף לֹא צִיֵּץ.
רַק הַקְּפִיצִים חָרְקוּ
וְהַמִּזְרָן עָשֵׁן כֻּלּוֹ.
אָנֹכִי נָתַתִּי בָּהּ
אֶת כָּל זִרְמַת גּוּפִי הַמִּזְדַּעֵם.
בְּזֵעַת־אַפַּיִם
הִתְוֵיתִי אֶת מִתְאַר גּוּפֵךְ
עַל סְדִינַיִךְ.
וְהִיא הֵאִירָה לִי פָּנִים בַּחשֶׁךְ,
צָחֲקָה,
אָמְרָה שֶׁזֶּה תּוֹרָהּ, עַכְשָׁו תּוֹרָהּ,
וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצְאָה חֶרֶשׁ
מִבֵּיתֵךְ וּמֵחַיַּי.
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת צִלָּהּ
בָּרְחוֹב, בַּמִּסְעָדָה, בַּבַּר.
אֲנִי מַשְׁפִּיל עֵינַיִם, נֶעֱלָם.
לַהֲדַם, לַהֲדַם,
זֶה לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא,
מִקְרֵה לַיְלָה, חֲלוֹם רָע.
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ:
הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ,
וְאֶת נַפְשֵׁךְ שָׁפַכְתִּי שָׁם
עַל לֹבֶן סְדִינַיִךְ.
הֵטַלְתִּי אֶרֶס בְּעַרְשִׂי
וּמִיתָה בְּמִטָּתִי.
הוֹ, בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי, פְּרוֹטֶזָה שֶׁלִּי!
עַל־כָּרְחִי אֲנִי שָׁר, אֱמֶת וְחוֹבָה,
עַל־כָּרְחִי לֹא נוֹתַר לִי
אֶלָּא שִׁיר אַשְׁכָּבָה.
אוֹי
מאתט. כרמי
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הוֹצִיא אֶת הַשֶּׁרֶץ הַיָּקָר מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ וְהָלַךְ לְמִקְוֵה־
הַטָּהֳרָה. הַשּׁוֹמֵר הִכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב: הוּא הָיָה בָּא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת,
נִכְנָס שָׁחוֹחַ וּמְפֻיָּח, טוֹבֵל בְּדוּמִיָּה גְּמוּרָה, וְיוֹצֵא זָקוּף וְקוֹרֵן. אַךְ
הַפַּעַם הִסְתַּיֵּם הַבִּקּוּר בְּכִי־רַע, כִּי מִתּוֹךְ אֲפֵלַת הַבְּרֵכָה בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל
הַשֶּׁרֶץ שֶׁצָּעַק: “הַצִּילוּ, הַצִּילוּ!”
הֶסְפֵּד
מאתט. כרמי
הָעֲטַלֵּף שֶׁבּוֹ מֵת.
גַּם כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אוֹתָהּ
עוֹרָהּ מַחֲרִישׁ.
הוּא מַחֲטִיא,
נִכְשָׁל בְּתִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים,
בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה.
יֵשׁ לוֹ קִיּוּם רַק בָּאוֹר:
בְּרֶשֶׁף עֵינֶיהָ
שֶׁל מֶלְצָרִית דְּרוּכָה,
בְּזִיק עֲגִילֶיהָ
שֶׁל תְּמוּנָה
מְמֻשְׁמֶשֶׁת.
בַּחשֶׁךְ הוּא רַק שְׁרִיר פּוֹעֵם,
גִּיד שֶׁנָּשָׁה,
עַבָּ"ם.
קֻבְלָנָה פְּרָטִית
מאתט. כרמי
לָמָּה, בָּבַת־עֵינִי, לָמָּה
כְּשֶׁאֲנִי מַשִּׁיל אֶת נְעָלַי
אַתְּ מְבִיאָה לִי סַנְדָּלִים
כְּשֶׁאֲנִי פּוֹצֵחַ בְּזֶמֶר
אַתְּ מַצִּיעָה לִי גַּרְעִינִים
כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל אַפַּיִם־אַרְצָה
אַתְּ מַמְלִיצָה עַל שִׁיטַת אֲלֶכְּסַנְדֶּר
לָמָּה, בְּרֵכוֹת־חֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי,
לָמָּה עֵינַיִךְ
הֵן זְכוּכִיּוֹת מַקְטִינוֹת?
"אֲנַחְנוּ מְלִינִים אֶת הַמֵּת"
מאתט. כרמי
אֲנַחְנוּ מְלִינִים אֶת הַמֵּת.
(שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,
רַק צִלְצַלְתִּי לִשְׁמֹעַ
מַה נִּשְׁמָע.
שָׁלוֹם לַעֲפָרֵנוּ הַתָּחוּחַ,
הַמְהַמֶּה בָּרוּחַ.)
אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה
הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.
(רַק רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ
מַה נִּשְׁמָע
בַּמְּחִלּוֹת.
הַאִם אַהֲבָתֵנוּ מִתְגַּלְגֶּלֶת,
מְיַלֶּלֶת,
חֲבוּטָה בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת־שֶׁל־אֵשׁ?)
גַּם אִם נִסְתַּם הַגּוֹלֵל,
לֹא נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ
מֵחֶבְרָתֵנוּ.
שִׁיר סָתוּם
מאתט. כרמי
עַכְשָׁו
לְאוֹר הַבֹּקֶר שֶׁאֵינֶנּוּ
יָכוֹל לָעֲלָטָה שֶׁלִּי
נִזְכָּר בַּקּוֹל וּבַמַּרְאֶה
אֲשֶׁר קָרְעוּ
אֶת עֵינַי וּסְדִינַי
רוֹעֵד מִפַּחַד
שֶׁיַּעֲלוּ אִתִּי עַל מִשְׁכָּבִי
בַּלֵּילוֹת
אֵינִי יוֹדֵעַ
מַה דַּרְכִּי
וְאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ
לוֹמַר
בְּפֶה מָלֵא
לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַחוֹרֶכֶת
אוּלַי יִכְלוּ
כְּמֶדוּזָה עַל הַחוֹף
לָבוֹא בַּבּוֹר
עָפָר לְפִי
עָפָר בְּעֵינַי
אוּלַי יֵחָנֵק
רוֹדֵף נַפְשִׁי
אַחֲרֵי רְאוֹתִי
אֶת פָּנֶיךָ בַּחֲלוֹמִי
אֵינִי יוֹדֵעַ
אָנָה מִפָּנֶיךָ.
מַעֲשֵׂי אָבוֹת
מאתט. כרמי
וְאַחֲרֵי הָעֲקֵדָה?
אָז הִתְחִיל הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם.
אַבְרָהָם לָקַח אֶת בְּנוֹ לִמְרוֹצֵי גְּמַלִּים,
טִיֵּל אִתּוֹ מִנְּהַר פְּרָת עַד נְהַר מִצְרַיִם,
שָׂחָה לְצִדּוֹ, מַשְׁגִּיחַ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם,
בְּמֵימֵי אֵילַת. וּבְשׁוּבָם הַבַּיְתָה,
שָׁחַט צֹאן וּבָקָר לָרֹב,
הַכֹּל רַךְ וָטוֹב,
נִיחוֹחַ שִׁירִים וּבְשָׂרִים וּשְׁרָרִים
וּקְרוּאִים טוֹבֵי־עַיִן מִמֶּרְחָק.
יִצְחָק אָכַל וְאָכַל, אָכַל
וְשָׁתַק.
אַבְרָהָם קָנָה לְאִשְׁתּוֹ מְעִיל פַּרְוָה,
עֲדָיִים מִזְּהַב־פַּרְוַיִם,
הִתְקִין לָהּ תְּאוּרַת־חֵרוּם בָּאֹהֶל,
הֵבִיא לָהּ מַגָּפַיִם מֵאֲרַם־נַהֲרַיִם,
חֲשִׁישׁ מִתַּרְשִׁישׁ,
קִנָּמוֹן מִלְּבָנוֹן.
שָׂרָה, שֶׁבָּלְתָה בִּן־לַיְלָה,
לֹא פָּשְׁטָה אֶת בִּגְדֵי הָאֲבֵלוּת.
אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהָיו שַׁחֲרִית וְעַרְבִית,
תָּלָה קֻפּוֹת־צְדָקָה עַל כָּל הָאֲשָׁלִים,
עָשָׂה תּוֹרָתוֹ לַיְלָה וְיוֹמָם,
צָם,
וְהֵלִין מַלְאָכִים בַּחֲצִי חִנָּם.
הַקּוֹל מִמָּרוֹם נֶעֱלַם.
וְהַקּוֹל שֶׁבְּתוֹכוֹ
(הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר לוֹ)
אָמַר: כֵּן, הָלַכְתָּ,
מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ,
וְעַכְשָׁו, סוֹף־סוֹף, מֵעַצְמְךָ.
3
מאתט. כרמי
3
מאתט. כרמי
אֶפִּיפַנְיָה
מאתט. כרמי
חָמֵשׁ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם.
אוֹר מַעֲרָבִי פּוֹשֵׁט כָּעָב
בֵּין חֲרַכֵּי הַתְּרִיס.
מְבַשֵּׂר טוֹב?
אֵינִי יוֹדֵעַ.
הַחִיּוּךְ שֶׁבִּשְׂפָתַיִךְ, יְשֵׁנוֹת,
אוֹמֵר: יֶלֶד,
תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ.
וְזֶה הַגְּזָר. עַכְשָׁו הַכֹּל צָפוּי
וְהָרְשׁוּת אֵינֶנָּה נְתוּנָה.
בָּעִיר הַלְּבָנָה
מאתט. כרמי
כְּמוֹ כְּלָבִים שֶׁאֵינָם
פּוֹסְחִים עַל שׁוּם עֵץ רַעֲנָן,
אֲנַחְנוּ מִתְעַלְּסִים בְּכָל עִיר חֲדָשָׁה,
מַשְׁאִירִים אֶת הַנִּיחוֹחוֹת שֶׁלָּנוּ
לַבָּאִים אַחֲרֵינוּ.
הֻלֶּדֶת הֶעָבָר
מאתט. כרמי
אֵין לָנוּ עָבָר.
הַלּוּחַ שֶׁלָּנוּ חָלָק
כְּמוֹ יָם בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר.
אֵין שָׂרָטוֹת בְּפָנַיִךְ,
אֵין צַלָּקוֹת בְּשָׁדֵךְ.
הִנֵּה עָבַר עוֹד יוֹם.
שׁוּם הֲבָרָה זָרָה
לֹא הִתְגַּנְּבָה לְקוֹלֵךְ,
שׁוּם צֵל־רְפָאִים
לֹא נָח עַל שְׂפָתַיִךְ.
אֲנַחְנוּ בַּפְּרֵיהִיסְטוֹרְיָה.
לֹא נַשְׁאִיר מְגִלּוֹת,
גִּלּוּפִים, תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה.
רַק עֲצָמוֹת נְדִירוֹת,
גַּלְעִינֵי זֵיתִים וּקְצָת אֵפֶר.
הִנֵּה עָבַר עוֹד לַיְלָה.
אַתְּ צָעַקְתְּ בַּחֲלוֹם
וַאֲנִי רָאִיתִי קֶצֶף עַל חוֹף
כְּמוֹ שִׁלְיָה מְצֻפָּה רִיר.
הִנֵּה מַפְצִיעַ שַׁחַר, גַּם עָבָר.
זוּג
מאתט. כרמי
חֵרֵשׁ־אִלֵּם,
הוּא עוֹמֵד מוּלָהּ,
פָּנִים אֶל פָּנִים
כְּמוֹ יָרֵחַ מוּל מַיִם,
וְקוֹרֵא אֶת שְׂפָתֶיהָ.
אֲנִי, הָעוֹמֵד מִן הַצַּד
(וְרָגִיל לְהַפְנוֹת פְּרוֹפִיל,
עֹרֶף, גַּב וְעֵינַיִם צָרוֹת),
רוֹאֶה כֵּיצַד
הוּא חַי מִפִּיהָ.
בַּלַּיְלָה הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ
עַל שְׂפָתֶיהָ,
מַכֶּה גַּלִּים בְּגוּפָהּ.
סִתְוָנִית
מאתט. כרמי
בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנִי נֶהֱנֶה
מֵהַשִּׁירִים שֶׁאֲנִי הוֹזֶה
(וְלֹא כּוֹתֵב).
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם, רוֹעֲדִים,
כְּמוֹ בְּצִיּוּר פְלֶמִי,
מֵאֲחוֹרֵי טוּל שֶׁל עֲרָפֶל.
גַּם אַתְּ רוֹאָה? לֹא?
הַרְחִיבִי אֶת אִישׁוֹנַיִךְ
וְהֵעָלְמִי אִתִּי בְּמַמְלֶכֶת הַסַּגְרִיר.
גְּלוּיוֹת מִקֵּיסַרְיָה
מאתט. כרמי
1.
זוּגוֹת־זוּגוֹת בַּמִּסְעָדָה
הַמַּשְׁקִיפָה עַל פְּנֵי הַיָּם
אַחֲרַי הַמַּבּוּל, אוֹמֵר בַּעַל־הַבָּשָׂר
וּמְעַרְטֵל עוֹד שַׁפּוּד כְּעָנָף
בָּאֹפֶק — אֲרֻבּוֹת תַּחֲנַת־הַכֹּחַ
מְאוֹתְתוֹת לְחַשְׁמַלֵּי־מַעְלָה
הוֹ, הַשַּׁאֲנַנִּים בְּקֵיסַרְיָה
הִסְתַּכְּלוּ בַּפֶּסֶל שֶׁאִבֵּד אֶת הָרֹאשׁ
רְאוּ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת
שֶׁצִּמְּחָה זָקָן שֶׁל אַצּוֹת
חֶשְׁבּוֹן, בְּבַקָּשָׁה
בְּבוֹא הַיּוֹם וַדַּאי אֶרְצֶה
לְאַבֵּד אֶת עַצְמִי לָדַעַת
הַשְּׁאֵלָה הִיא: כַּמָּה עַצְמִי יִשָּׁאֵר?
חָה, חָה, מְתוּקָה שְׁנַת הָאוֹבֵד
חֶשְׁבּוֹן, בְּבַקָּשָׁה
מִי זֶה יוֹשֵׁב שָׁם בַּפִּנָּה
בְּפַּרְצוּף מָחוּק?
לֹא, לֹא,
זֶה הוּא שֶׁמּוֹחֵק.
2.
פֶּרֶץ שֶׁל שְׁחָפִים מְצַוְּחִים
עָטִים עַל פֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם,
נוֹסְקִים, דּוֹאִים וְצוֹלְלִים,
קֶצֶף שֶׁל כְּנָפַיִם,
סוּפָה שֶׁל לָבָן מִתַּמֵּר כְּעָשָׁן
וּפִתְאֹם — שָׁמַיִם רֵיקִים
וְגַלִּים בְּלִי־נִשְׁמָע־קוֹלָם.
אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ בְּדֵעָה צְלוּלָה:
אֵינֶנִּי חוֹפֵז
וְאֵינֶנִּי מְכַזֵּב.
אֲנִי מַמְתִּין לַפֵּרוּר הַבָּא
וְגַם לְאֵלֶם הַחוֹף.
זֶה כָּל הָאָדָם.
בַּיָּם הָאַחֲרוֹן
מאתט. כרמי
אב התאבד בטביעה ולקח עמו את בנו בן השנתיים ושמונה חודשים… דייג שמע בכי של תינוק בלילה…
(מן העיתונות)
עַכְשָׁו, בְּצָהֳרֵי יוֹם־שֶׁל־שָׁרָב,
הַמְמַצְמֵץ אֶת אִישׁוֹנַי
מוּל עֲשָׂבִים רָוִים, כְּתָרִים שֶׁל קֶצֶף
וְחוֹלוֹת אָבִיב,
אֲנִי רוֹאֶה רַק חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
שׁוֹמֵעַ רַק לַיְלָה, יָם,
בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק
בַּיָּם הָאַחֲרוֹן.
הַאִם יָרְדוּ יַחְדָּו?
הַאִם הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אָבִיו, שָׁם,
לְפָנָיו,
וְשָׁמַע מַה שֶּׁשָּׁמַע גַּם הַדַּיָּג?
גַּם בַּחֲלוֹם, בְּחֶזְיוֹן־לַיְלָה,
לֹא יִמָּצֵא לִי הַכֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַחוֹף
בְּאִישׁוֹנִים קְרוּעִים וְאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת.
צָהֳרֵי יוֹם־שֶׁל־שָׁרָב.
גּוּפַת הָאָב, שֶׁשָּׁלַח אֶת יָדוֹ,
נִפְלְטָה אֶל הַחוֹף:
גּוּף זָר, זָר מְאֹד,
גּוּפַת הַתִּינוֹק עוֹד לֹא.
בִּכְיוֹ הַקָּטָן יְפַרְפֵּר בָּרְשָׁתוֹת,
יְפַרְכֵּס כְּמוֹ קֶצֶף בַּלֵּילוֹת
בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים.
4
מאתט. כרמי
4
מאתט. כרמי
עשרה שירים מאת ג’ק גילבּרט מתוך “מונוליתוס”, 1982
5
מאתט. כרמי
5
מאתט. כרמי
“אָבִיךָ זֶה יְלָדְךָ אֲנִי!” משה רִיאֵטִי, “מקדש מעט”
עַל־מוּת לָאָב
מאתט. כרמי
עַל עֶרֶשׂ־מוֹתוֹ —
מַסֵּכַת־חַמְצָן לְפִיו
וַחֲזִירֵי־צִנּוֹרוֹת מִשְׂתָּרְגִים
מִגּוּפוֹ לְכָל עֵבֶר —
גִּלְגֵּל עֵינַיִם עוֹמְמוֹת
אֶל רֹאשִׁי,
כְּאוֹמֵר: גַּם עַכְשָׁו,
כְּשֶׁשְּׂמֹאלִי קְפוּאָה כְּמוֹ גְּמַל שְׁלֹמֹה
וְעֵינֵי הַמַּלְאָךְ זוֹחֲלוֹת עַל גּוּפִי כִּנְמָלִים —
גַּם עַכְשָׁו אַתָּה מֵהִין
לְהִתְיַצֵּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי
בְּרֵישׁ גְּלֵי?
רוּחַ גְּדוֹלָה נָשְׁבָה בְּשַׂעֲרוֹתַי
וְרִצְפַּת קַרְקַפְתִּי הֶאֱדִימָה.
וְאַחֲרֵי הָרוּחַ — דְּמָמָה,
וְאַחֲרֵי הַדְּמָמָה — דּוּמָה.
אִי־הַדִּבּוּר
מאתט. כרמי
אִי־הַדִּבּוּר שֶׁל הַמֵּתִים
בַּחֲדַר־הַטָּהֳרָה
צָף מֵעָלַי כַּעֲנָנָה שְׁחֹרָה.
הַאִם תָּבוֹא סְעָרָה?
בְּרָקִים יְפַלְּחוּ
אֶת חַשְׁרַת הַמַּיִם?
לֹא,
חוּץ מִמֶּנִּי
וְרַעַם גַּלְגַּלֵּי־עֵינַי,
לֹא יִשָּׁמַע וְלֹא יִנּוֹעַ;
רַק לֹבֶן עָמוּם שֶׁל תַּכְרִיכִים
פּוֹעֵם בָּאֲפֵלָה.
זִהוּי
מאתט. כרמי
אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים אָמַר: הַכֵּר!
הֲזֶה אָבִיךָ מוֹלִידְךָ? הָאִישׁ
אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתְךָ לוֹמַר קַדִּישׁ?
הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶת מִצְוָתוֹ תָּפֵר?
אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים קָלַף צָעִיף
אַחַר צָעִיף מִפְּנֵי הַבַּר־מִנַּן,
חָשַׂף אֶת קְרוּם הַשֶּׁקֶט הַלָּבָן,
וּמִתַּחְתָּיו, פָּעוּר, אֶת אֵלֶם פִּיו.
כֵּן, זֶה הָאִישׁ, וְאֵלֶּה הֵם פָּנָיו,
וְאָנָה מִפָּנָיו, פִּיו וְעֵינָיו?
כֵּן, זֶהוּ בְּנִי, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח עַכְשָׁו,
וְהַדִּמְעָה — קָרִישׁ בְּדַם עֵינָיו.
אֲשֶׁר עַל הַמֵּתִים לָפַף שׁוּב אֶת הַלּוֹט.
הַמַּיִם לֹא שָׁטְפוּ אֶת הַקּוֹלוֹת.
עַל־מוּת לָאֵם
מאתט. כרמי
(קטע)
אֲנִי רָאִיתִי אֶת הָרֶגַע.
מָה רָאִיתָ?
אִשָּׁה כְּמוּשָׁה,
כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל סְתָו,
נְחשֶׁת וְזָהָב עַל כְּבִישׁ אָפֹר.
גִּידִים הַנּוֹצְצִים בַּטַּל
וּמִתְכַּוְּצִים בַּשֶּׁמֶשׁ.
עֲלֵה־נְיָר,
שׁוּלָיו מִתְרוֹמְמִים לְפֶתַע
בַּעֲוִיתוֹת שֶׁל אֵשׁ.
סְפִינַת חָלָל.
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
מאתט. כרמי
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
פָּגַשְׁתִּי אֶחָד שֶׁאָמַר לִי:
טִפָּה סְרוּחָה,
טֻמְאָתְךָ לֹא תָּסוּר.
אִם הָרַסְתָּ אֶל חֲדַר־הַמֵּתִים,
דּוּמִיָּתָם תִּדְבַּק בְּךָ כְּמוֹ תַּכְרִיךְ,
לָבְנָם יַצְרִיעַ אֶת גּוּפְךָ.
תָּנוּעַ וְתָנוּד — וְלֹא תִּשְׁכַּח.
תָּנוּעַ וְתָנוּד — וְלֹא תִּדְמַע.
וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה — דְּמָמָה.
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
פָּגַשְׁתִּי אֶחָד שֶׁאָמַר לִי:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים
נוֹשְׁרִים כְּמוֹ גִּלְדֵי בָּצָל,
וְאֵין בְּךָ דִּמְעָה.
הַקָּטָרַקְט יִתְעַצֵּם,
שְׂדֵה־הָרְאִיָּה יִצְטַמְצֵם,
הַנְּשִׁימָה תִּקְצַר,
וְהָאֲבִיּוֹנָה תִּבָּלַע
בִּמְעֵי הַצּוּלָה.
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
פָּגַשְׁתִּי אֶחָד שֶׁאָמַר לִי:
בֶּן־אָדָם,
עַכְשָׁו הוּא יְחַכֶּה לְךָ בַּפִּנָּה,
בְּלֹבֶן הָעַיִן וּבְלֹבֶן מִפְרָשִׂית.
כְּשֶׁתְּנַשֵּׁק אֶת אִשְׁתְּךָ,
תְּעַלַּע אֶת רִיר הַמַּלְאָךְ
שֶׁשְּׂפָתָיו הִתְעַוּוּ לִנְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה.
כְּשֶׁתְּלַטֵּף אֶת יַד נֶכְדּוֹ,
תִּרְאֶה אֶת שְׂמֹאלוֹ הַמְדֻלְדֶּלֶת,
שַׁדַּי מְשֻׁתָּק עַל לֹבֶן הַסָּדִין.
בֶּן־אָדָם, גּוֹרָלְךָ נֶחְתַּם.
סוֹף הָעוֹנָה
מאתט. כרמי
דּוּדֵי־הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים
כְּמוֹ מַצֵּבוֹת שְׁקוּעוֹת בְּבֵית־עָלְמִין.
גִּדְמֵי מֶדוּזוֹת עַל הַחוֹף
כְּמוֹ גְּבִישֵׁי־סֻכָּר מֻתְלָעִים בַּשֶּׁמֶשׁ.
בְּלִי הַשִּׁנַּיִם הַתּוֹתָבוֹת,
לְחָיָיו שָׁקְעוּ, פָּנָיו הִתְחַדְּדוּ
כְּמוֹ פְּנֵי־שׁוּעָל מִשַּׁעֲוָה.
בְּאַפְלוּלִית חֲדַר־הַמֵּתִים —
כְּמוֹ קְלָחִים לְבַנְבַּנִּים שֶׁל תִּירָס שָׁדוּף.
6
מאתט. כרמי
6
מאתט. כרמי
שִׁיר בְּטֶרֶם
מאתט. כרמי
לזכר אמיר גלבע
שמונה שנים למותו
טַבּוּלָה רָזָה
טַבּוּלָה רָזָה
אֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי
מְנַסֶּה לְהֵרָדֵם
חָלָק, חָלָק
כְּמוֹ אֲגַם נָם בַּלַּיְלָה
כְּמוֹ לֶחְיוֹ שֶׁל בְּנִי
יָשֵׁן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
נוֹשֵׁם, נוֹשֵׁם
כְּמוֹ לִטּוּף שֶׁל גַּל
בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלוֹ
בַּחוֹל הַמְיַחֵל
כְּמוֹ כַּף יָדִי בַּלַּיְלָה
לְהֶבֶל פִּיךְ וְעֶרְיָתֵךְ
כְּמוֹ לְאַט
שֶׁאֵין אִטִּי מִמֶּנּוּ
מְרַחֵף עַל פְּנֵי תְּהוֹם
הַמַּמְתִּינָה
לְהֹלֶם הָעַלְעוֹל בְּלֵב הַמְּצוּלָה
כְּמוֹ יְלָלָה הַמְחַלְחֶלֶת
בְּעֹמֶק חֲלוֹמוֹ
בְּעֹמֶק חֲלוֹמֵךְ
פֶּן אִישַׁן.
מאי-ספטמבר, 1992
לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב
מאתט. כרמי
מֵרָחוֹק —
צְפִירַת הָרַכֶּבֶת נִשְׁמַעַת
כְּמוֹ יְבָבָה שֶׁל תִּינוֹק;
הַפֶּתֶק בַּכֹּתֶל מִשְׁתַּרְבֵּב
כְּמוֹ אֵזוֹב שָׁדוּף;
הַקַּו הַסַּרְטָנִי בַּחוֹל הַלַּח
נִרְאֶה כְּמוֹ כְּתַב־סְתָרִים
שֶׁל סוֹכֵן תַּת־מֵימִי.
מִקָּרוֹב —
הַגִּדּוּל הַמַּמְאִיר
(בְּקֹטֶר 2.7)
נִרְאֶה כְּמוֹ גִּדּוּל מַמְאִיר.
שָׁלוֹם, אֲנִי אוֹמֵר,
שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.
הוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת
מאתט. כרמי
נַשֵּׁק אוֹתָהּ עַל פִּיהָ,
קַל־מְהֵרָה.
אַל תְּסַפֵּר לָהּ
בִּשְׂפָתַיִם נָעוֹת
כִּי הַלַּיְלָה
טָרַף אֶת שְׁנָתְךָ,
כִּי עִלַּעְתָּ בַּלָּהוֹת
וְהָאָהִיל מֵעַל עֵינֶיךָ
קָרַב אַט־אַט
כְּמַסֵּכַת חַמְצָן לוֹחֶשֶׁת.
נַשֵּׁק אוֹתָהּ בְּרֹךְ
וּבִקְצָרָה.
אַל תַּנְשִׁים אוֹתָהּ
בָּאֲפֵלָה שֶׁלְּךָ.
DÉJÀ VU
מאתט. כרמי
רֹב הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי רוֹאֶה
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן
דּוֹמִים לָאֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר רָאִיתִי
בְּיָמִים עָבָרוּ.
סִימָן שֶׁמִּתְקָרֵב סוֹף פָּסוּק;
וַאֲנִי תָּמֵהַּ לָדַעַת
הַאִם וּלְמִי הוּא יִהְיֶה דּוֹמֶה.
יְצִיאוֹת
מאתט. כרמי
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא לְחוּ"ל
אֲנִי רוֹאֶה הַכֹּל בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת:
לִבִּי נִכְמָר בְּקִרְבִּי
לְמַרְאֵה שְׁרַפְרַף פְּלַסְטִיק לָבָן, עָכוּר,
בְּגִנָּה עֲזוּבָה.
הַאִם יִהְיֶה שָׁם כְּשֶׁאֶחֱזֹר?
הַאִם יָחוּס עָלָיו מִישֶׁהוּ
וְיִצְבַּע אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ?
הַאִם אֶרְאֶה כָּךְ
וְאֶשְׁאַל כָּךְ
לִפְנֵי הַיְצִיאָה הָאַחֲרוֹנָה?
שְׁנֵי שִׁירֵי רְחוֹב
מאתט. כרמי
1.
טוֹב,
הֲלֹא בַּסּוֹף גַּם אַתָּה תִּהְיֶה רְחוֹב.
רְכָבִים בָּךְ יְרוּצוּן כְּגַלְגַּלִּים,
אוֹפַנּוֹעִים יְעוֹפְפוּ כְּאוֹפַנִּים.
שִׁמְךָ יִזְדַּהֵר בַּלַּיְלָה
כְּנֹגַהּ הַצָּפוֹן
וְהָעָם יְהַלֵּךְ לְאוֹרֶךָ.
טוֹב,
זֶה בַּסּוֹף, אֲבָל בֵּינְתַיִם
אַתָּה עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה,
רוֹעֵד,
וְעֵינֶיךָ כָּלוֹת אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
אִלּוּ יָדְעוּ הַלָּלוּ מַה טּוֹמֵן הֶעָתִיד,
הָיוּ נִצָּבִים כְּנֵד.
2.
לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס:
גִּידָיו הִשְׂתָּרְגוּ לְחוּטֵי מֶתַח גָּבוֹהַּ;
שְׂעָרוֹ הַמְטֻפָּח תָּפַח,
כִּסָּה אֶת הָרַחֲבָה בְּדֶשֶׁא עָנֹג;
עֵינָיו הַבּוֹרְקוֹת נָסְקוּ לִמְרוֹמֵי הָאַנְטֶנָּה;
יָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה לְ“עֲצֹר!”
וְהַשְּׂמָאלִית לְחֵץ;
נְחִירָיו רָחֲבוּ לְמַעֲבָר תַּת־קַרְקָעִי,
טַבּוּרוֹ הִתְנַשֵּׂא כְּאִי־תְּנוּעָה —
וְרֹאשׁ הָעִיר גָּזַר אֶת הַסֶּרֶט!
כָּל חַיָּיו חָלַם לִהְיוֹת רְחוֹב:
לֹא דֶּרֶךְ, לֹא שְׂדֵרוֹת, וְלֹא סִמְטַת.
רְחוֹב, רְחַב־יָדַיִם וְנוֹהֵר,
עַמּוּד עָשָׁן בַּיּוֹם
וְאֵשׁ בַּלַּיְלָה.
נְאוּם אִישׁ הַמִּלִּים
מאתט. כרמי
לְצִדִּי, עֵירֻמָּה,
מִכַּף־רַגְלֵךְ הַגְּדוֹלָה
וְעַד רֹאשֵׁךְ הַמִּדַּלְדֵּל,
צָפִים עַל מִזְרַן־מַיִם־גְּנוּבִים
בְּשֵׁפֶל־שַׁחֲרִית,
וּפִתְאֹם זִקַּרְתְּ יָדַיִם
וְצָעַקְתְּ:
“אַתָּה הָאוֹיֵב שֶׁלִּי!”
זֶה נִקְלַט.
עֵירֻמָּה מוּלִי,
לוֹהֶטֶת כַּשְּׁקִיעָה:
"פִּיחַ! פִּיחַ! פִּיחַ!
בַּעֲבוּר חֹפֶן מִלִּים, בַּעֲלִי,
אַתָּה מַחְשִׁיךְ,
מַשְׁחִין אֶת בְּשָׂרִי —
חָרֵב וּמְצֹרָר, הַבֵּט,
צָחִיחַ, מְבֻקָּע…"
נִקְלַט.
מֵאֲחוֹרַי,
בְּמַסֵּכַת חַמְצָן בַּעֲרִיסַת מוֹתֵךְ,
מְשַׁדֶּרֶת חִרְחוּר אַחֲרוֹן
אֶל עֲלֵי הַסְּתָו,
וְהֶעָלִים הוֹפְכִים אָבָק
עוֹד לִפְנֵי שׁוּבָם לֶעָפָר
לְרַגְלֵי בְּנֵךְ.
נִקְלַט.
נוֹשְׂאֵי הָאֲלוּנְקָה לְפָנַי,
צֶדֶק וְצַלְמָוֶת,
שַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל אֵשׁ שְׁחֹרָה
סְבִיבְךָ, אָבִי,
וְהַבּוֹר הַפָּעוּר
אֲשֶׁר לֹא יִסָּתֵם —
בְּבוֹא הַיּוֹם,
יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי, יִמְצְאוּ, יְפַעְנְחוּ
וְיָבִינוּ סוֹף־סוֹף
שֶׁהַכֹּל הָיָה מֻנָּח בַּקֻּפְסָה.
7
מאתט. כרמי
7
מאתט. כרמי
ג'יימס ג'ויס ECCE PUER
מאתט. כרמי
מֵעָבָר אָפֵל
יֶלֶד יֻלַּד
בְּגִיל וְתוּגָה
לִבִּי יִרְעַד.
רוֹגֵעַ בָּעֶרֶשׂ
הַחַי יִשְׁכַּב.
לוּ רַחֲמִים וָחֶסֶד
יִפְקְחוּ עֵינָיו!
נִשְׁמַת אֲבִיב־חַיִּים
עַל הַמַּרְאָה;
עוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה
קָם וְנִבְרָא.
יֶלֶד יָשֵׁן;
זָקֵן נִלְקַח.
הוֹ, אָב נֶעֱזָב,
לְבִנְךָ אָנָּא סְלַח!
שִׁירִים (וְהַדְמָיוֹת) בְּעַל־כָּרְחִי
מאתט. כרמי
"יֵשׁ סִכּוּי לֹא קָטָן"
מאתט. כרמי
יֵשׁ סִכּוּי לֹא קָטָן שֶׁיַּחֲזֹר,
אָמַר הָאוֹנְקוֹלוֹג,
וְלֹא הִתְכַּוֵּן לַמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
אֲבָל הַחֻצְפָּה מְשַׂגְשֶׂגֶת,
הַיֹּקֶר מַאֲמִיר,
בֵּן מְנַבֵּל אָב, וְכוּ'
אוּלַי בְּכָל זֹאת?
אוּלַי הוּא מְנַסֶּה לְדוֹבֵב
אֶת שְׂפָתָיו הַיְשֵׁנוֹת
שֶׁל כַּסְפּוֹמַט?
אוּלַי הוּא רוֹבֵץ בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת
עִם חֲמוֹרוֹ הָרָעֵב —
הַחֲמוֹר יִנְעַר וְהֶעָנִי יֵעוֹר?
"רַק בִּזְכוּת הַשִּׁכְחָה"
מאתט. כרמי
רַק בִּזְכוּת הַשִּׁכְחָה
חַיֵּינוּ הֵם חַיִּים,
וְהֵם חַיִּים בִּזְכוּת הַזִּכָּרוֹן.
"עַכְשָׁו אֲנִי מְלוֹן־אוֹרְחִים"
מאתט. כרמי
עַכְשָׁו אֲנִי מְלוֹן־אוֹרְחִים:
רֵיק לְפִי שָׁעָה,
לְפִי דַּקָּה, לְפִי שְׁנִיָּה,
אֲבָל בָּרוּר
שֶׁהַתְּפוּסָה תִּהְיֶה מְלֵאָה.
מַה לַּעֲשׂוֹת בֵּינְתַיִם:
לְהַשְׁאִיר אוֹר בַּכְּנִיסָה?
לְהַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת?
עֵת לִזְכֹּר
(אֶת טַעַם הַקָּפֶה)
וְעֵת לִשְׁכֹּחַ
(אֶת טַעַם הֶעָפָר)
עֵת לָמוּת
(כִּי בּוֹא יָבוֹא)
וְעֵת לָמוּת
(כִּי בָּא).
בַּקָּשַׁת מְחִילָה
מאתט. כרמי
כָּל הַיִּלּוֹד — אוֹת אַיִן בְּמִצְחוֹ
אֲבָל הָאוֹת עָלוּם מֵעֵין־רוֹאִים,
סָתוּם, חָתוּם, מֻטְבָּע בִּכְתַב־סְתָרִים
שֶׁרַק הַזְּמַן יֵדַע לְפַעְנְחוֹ.
הַמֵּצַח הַגָּדֵל לְאַט מוּרָם
אֶל הָאָבוֹת, אֶל הַבָּנִים בְּתֹם,
אֶל אַהֲבוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם,
כְּאִלּוּ אֵין שָׁם אוֹת בַּמַּאֲרָב.
טִפּוֹת מָרוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם וְגָפְרִית,
לְשׁוֹן חֲלַקְלַקּוֹת נוֹטֶפֶת רִיר,
וּבְעִקָּר דְּמָעוֹת, דְּמָעוֹת צוֹרְבוֹת
יוֹצִיאוּ אֶת הַכְּתָב מִן הַבָּשָׂר
לָאוֹר וְלִשְׂפָתַיִךְ אוֹהֲבוֹת,
שֶׁיִּטְעֲמוּ אֶת טַעַם הֶעָפָר.
"הַיּוֹם נוֹדַע לִי"
מאתט. כרמי
הַיּוֹם נוֹדַע לִי שֶׁאֲנִי סוֹפָנִי.
לֹא סוּפִי —
מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, מִתְמַכֵּר, מִתְנַזֵּר.
לֹא סַיִף —
לַהַט מִתְהַפֵּךְ וּמְסַנְוֵר.
לֹא סֵיפָן —
שָׁנִי תָּמִיר וּמִתְקַמֵּר.
וְלֹא סוּפָה —
רוּחַ גְּדוֹלָה, לְבַעֵר וּלְטַהֵר.
אֶלָּא סוֹפָנִי.
סוֹף אֲנִי.
12.1.94
יָמִים אַחֲרוֹנִים
מאתט. כרמי
הַתּוּת אָדֹם מִשֶּׁהָיָה.
הַתַּפּוּחַ יָרֹק מִשֶּׁהָיָה.
הַבָּנָנָה צְהֻבָּה מִשֶּׁהָיְתָה.
הַצַּלַּחַת הַלְּבָנָה שֶׁשּׁוּלֶיהָ כְּחֻלִּים
בּוֹהֶקֶת כְּאֶבֶן הַסַּפִּיר.
אֵיזֶה מָחוֹל דּוֹמֵם בַּלָּבָן וּבַכָּחֹל!
אֵיזֶה בֹּשֶׂם אָצוּר בַּפֵּרוֹת הָאֵלֶּה!
(אִם יִנָּשְׁכוּ.)
"תַּן סָר אֶל מְעוֹנִי"
מאתט. כרמי
תַּן סָר אֶל מְעוֹנִי.
לֹא מָחָה אֶת הַלֵּחָה מֵחַרְטוֹמוֹ,
לֹא נִגֵּב אֶת כַּפּוֹתָיו הַלַּחוֹת,
לֹא צִלְצוּל, לֹא שָׁלוֹם,
נִכְנַס עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר
בִּטְנוֹ צְבוּיָה מִילָלוֹת,
עֵינָיו זָבוֹת לַיְלָה.
עַכְשָׁו אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
עָלַי לְהוֹדִיעַ לְכָל מָאן
כִּי סָר תַּן אֶל מְעוֹנִי.
הַדְמָיָה
מאתט. כרמי
לְאַט־לְאַט אֲנִי הוֹפֵךְ לְנֶשֶׁר.
עֲטֶרֶת רֹאשִׁי נוֹפֶלֶת.
וַי, מֶה הָיָה לָנוּ,
מַה יִּהְיֶה לָנוּ,
אָנָה אָנוּ בָּאִים?
לַמָּקוֹם שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בּוֹ
מִלְּכַתְּחִלָּה.
עֵירֹם (וְשָׂעִיר) בָּאתִי,
עֵירֹם (וְקֵרֵחַ) אֵצֵא.
אֲנִי מוֹרִישׁ לַחֶלֶד
כָּךְ וְכָךְ שִׁירִים
וּבְלוֹרִית לְהַשְׁתָּלָה.
"הִתְנַצְּלוּת נוֹסֶפֶת"
מאתט. כרמי
הִיא רָעֲדָה.
מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת?
כִּסִּיתִי אוֹתָהּ.
קַר מִדַּי, אָמְרָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ, אָמַרְתִּי,
עָשִׂיתִי מַה שֶּׁיָּכֹלְתִּי,
הָיָה יוֹתֵר קַר מִקֹּדֶם.
שׁוּב כִּסִּיתִי אוֹתָהּ.
כֵּן, הִיא מִלְמְלָה,
בֶּאֱמֶת הָיָה יוֹתֵר קַר מִקֹּדֶם.
טְרִיאוֹלֶט פָּגוּם
מאתט. כרמי
וְשׁוּב נָדַרְתִּי לֹא לִכְתֹּב שִׁירִים
וְלֹא לְהִתְגָּרֵד מוּל פְּנֵי רֵעַי.
הַהַכָּרָה הַמְקַרְקֶרֶת: וַי,
וּמִתְפּוֹרֶרֶת בְּמִלִּים שֶׁל דְּוַי;
הַגּוּף הַמְיֻסָּר, שָׁר: אַלְלַי,
אֶל מַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים —
כָּל אֵלֶּה כְּבָר הָיוּ לִי לְזָרִים.
לָכֵן נָדַרְתִּי לֹא לִכְתֹּב שִׁירִים
וְלֹא לְהִתְגָּרֵד מוּל פְּנֵי רֵעַי.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.