דֶּגֶל לָבָן. שִׁלְהֵי תִּשְׁרֵי.

זוּג זְקֵנִים מְשַׂחֵק שַׁח

עַל שְׂפַת הַיָּם.

יָדוֹ תְּלוּיָה מֵעַל לַלּוּחַ

כְּמוֹ עֲפִיפוֹן חָבוּל.

רֵיחוֹת שֶׁל גְּרִיל מֵעֲבָרִים;

בְּשָׂרִים עַל הַחוֹף.

יוֹנָה מֶכָנִית, לְבָנָה כְּזִיפָיו,

נוֹחֶתֶת בַּאֲפִיסַת־כֹּחוֹת

עַל הַחוֹל הֶחָם.

הַמַּהֲלָךְ הַבָּא:

לִדְרֹךְ שׁוּב אֶת הַקְּפִיץ

וּלְהָעִיף אֶת הַיּוֹנָה

לִפְנֵי שֶׁיֶּחְשַׁךְ;

לִכְבּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה

בְּיָד שָׁחָה.

דִּמְדּוּמִים עַל הַחוֹף.

קָשֶׁה לְהַבְחִין בֵּין לָבָן לְשָׁחֹר.

תּוֹר מִי?

קָשֶׁה לְהָבִין

אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק.

"בַּעֲלִי מֵת וַאֲנִי עֲצוּבָה.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים.

אֲנִי מוֹכֶרֶת כָּל שִׁיר

בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל."

קָנִיתִי “דּוּמִיָּה אִלֶּמֶת”

וְתָחַבְתִּי אוֹתָהּ לְכִיס מְעִילִי.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל

לִזְרֹק אוֹתָהּ. הִיא תִּתְקַמֵּט

וְתִתְרַפֵּט וְתִתְפּוֹרֵר

בַּחֲלֹף הָעוֹנוֹת.

בַּחֹרֶף הַבָּא

אֶשְׁלֶה אוֹתָהּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת.

הַהַפְתָּעָה לֹא תַּפְתִּיעַ אוֹתִי.

גַּם אֲנִי, כָּמוֹהָ, מוֹכֵר.

1985

"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

שָׁלוֹם."

רֹאשׁוֹ זָב זָהָב.

גּוּפוֹ יָרֹק חָרוּץ.

הֲדוֹם רַגְלוֹ — יָדָהּ.

צִפָּרְנֶיהָ — שָׁשַׁר שָׁחוּז,

קְוֻצּוֹתֶיהָ — אַצּוֹת יְבֵשׁוֹת.

שָׁבִיס צָהֹב כְּחַרְדָּל.

תָּמִיד, בְּעִקְּבוֹתֶיהָ,

שֹׁבֶל שֶׁל עוֹלָלִים

כְּמוֹ עַלְעוֹל נוֹצוֹת.

"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

שָׁלוֹם."

בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.

בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

וְשָׁלוֹם.

כָּל הַתּוֹרָה

עַל רֶגֶל אַחַת.

בְּגַן הָעַצְמָאוּת — נְסִיקַת יוֹנִים,

מְנוּסַת־בְּעָתָה אֶל רָאשֵׁי הָאַנְטֶנּוֹת.

שְׁמִיעָתָן חַדָּה יוֹתֵר.

רַק בַּחֲלֹף הַמַּשָּׁק, בְּהִתְרוֹקֵן הַשַּׁחַק,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ נֶפֶץ רָחוֹק.

הַקֻּפָּאִית כְּבָר מְחַכָּה לִי.

יָד מֻרְגֶּלֶת וְחִיּוּךְ שָׁחוּק,

מוֹשִׁיטָה לִי חֹפֶן שֶׁל אֲסִימוֹנִים.

אִשְׁתִּי כְּבָר מְחַכָּה לִי.

שְׁמִיעָתָהּ חַדָּה יוֹתֵר.

שָׁלוֹם לְכֹחוֹתֵינוּ:

הִיא בַּבַּיִת,

הוּא בַּבַּיִת;

מִי בְּבֵיתוֹ,

מִי לֹא בְּבֵיתוֹ?

גַּן מְשֻׁנֶּה, גַּן בְּלִי כְּנָפַיִם,

אַךְ יוֹשְׁבֵי הַוֶּרַנְדָּה אֵינָם תְּמֵהִים.

בְּעַד הַחַלּוֹן אֲנִי רוֹאֶה

אֶצְבָּעוֹת מְרַצְּדוֹת, פֶּה מְרַחֵף, צְחוֹק מְפַרְפֵּר.

אֲנִי חוֹזֵר אֶל שֻׁלְחָנִי.

וְהִנֵּה, יוֹנָה רִאשׁוֹנָה בַּגָּן.

1985

זוֹ הַשָּׁעָה שֶׁאֵלֶיהָ כָּלוֹת עֵינָיו:

כְּשֶׁהַבַּר נִסְגָּר.

מִישֶׁהוּ שׁוֹמֵט אֶת כְּנַף הַפְּסַנְתֵּר,

עוֹטֵף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיךְ יָרֹק.

מִישֶׁהוּ מְדַשְׁדֵּשׁ מִשֻּׁלְחָן לְשֻׁלְחָן,

קוֹטֵם אֶת הַנֵּרוֹת הַכָּלִים.

פִּתְאֹם פּוֹלֵחַ אוֹר גָּדוֹל,

כְּמוֹ אִזְמֵל, כְּמוֹ מְצִלְתַּיִם —

מַחֲרִישׁ אֶת כָּל הַלַּחֲשׁוּשִׁים

מִפֶּה זָקוּר לְאֹזֶן פְּעוּרָה,

מְשַׁתֵּק אֶת הַבִּרְכַּיִם

הַבּוֹרְקוֹת בַּמִּסְתָּרִים,

מַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים

שֶׁבְּשָׂרָם אֶחָד בָּאַפְלוּלִית.

הַצֶּוֶת מִתְקַהֵל בַּלָּאט בִּקְצֵה הַבַּר

אֶל פֻּלְחָן עַתִּיק־יוֹמִין.

בַּדְּמָמָה הָעֲשֵׁנָה

נִשְׁמָע רַק רִשְׁרוּשׁ הַשְּׁטָרוֹת,

עוֹבֵר וָשָׁב כְּמוֹ אִוְשָׁה שֶׁל תֹּף.

שְׂפָתַיִם מְמַלְמְלוֹת הַשְׁבָּעוֹת רַכּוֹת,

אֶצְבָּעוֹת פּוֹעֲמוֹת אָמֵן.

הַגֻּלְגֹּלֶת הַיּוֹשֶׁבֶת אֶל כֵּס הַקֻּפָּה

מְחַיֶּכֶת בַּחשֶׁךְ:

זֶה רֶגַע הָאֱמֶת,

הַדִּין בְּלִי מֶתֶק שֶׁל חִיּוּךְ.

אֲבָל מָחָר — וְשׁוּב מָחָר —

הַפְּסַנְתֵּר יִפְרֹשׂ כָּנָף,

הַלֶּהָבָה תְּכַרְכֵּר מִנֵּר אֶל נֵר,

וַאֲנִי — חֵי רֹאשִׁי! — אֶקְרֹם בָּשָׂר וָרֹד

וְנַעֲשֶׂה חַיִּים!

ניו־יורק, 1986