לזכר דן פגיס
מאתט. כרמי
לְזֵכֶר דָּן פַּגִיס
מאתט. כרמי
1.
“הֶעָתִיד,” אָמַר לִי דָּן בַּטֶּלֶפוֹן, כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַנִּתּוּחַ, כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי
מוֹתוֹ, “לֹא נִרְאֶה וָרֹד.”
וְחָשַׁבְתִּי: רַק דָּן יָכוֹל הָיָה לְהַנִּיחַ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל לוּחַ־הַצְּבָעִים
שֶׁלּוֹ, לְסַכְסֵךְ אוֹתָן בִּזְהִירוּת, וּבִמְשִׁיכוֹת מְהִירוֹת, נוֹגֵעַ־לֹא־נוֹגֵעַ,
לְהַרְאוֹת אֶת הָאָדֹם וְהַלָּבָן הַצְּפוּנִים בַּוָּרֹד, אֶת הֶעָתִיד הַמִּתְקַצֵּר
וְהֶעָבָר הַמִּתְהַפֵּךְ לְעֵינָיו.
2.
הָיָה. הָיָה. הָיָה.
הָיָה כּוֹתֵב. הָיָה אוֹמֵר. הָיָה שׁוֹתֵק.
שֶׁלֹּא לַחֲטֹא לָאֱמֶת
(הוּא לֹא הָיָה חוֹטֵא)
אֲנִי חַיָּב לְשַׁנֵּן:
גּוּפוֹ עַכְשָׁו — גּוּף שְׁלִישִׁי,
זְמַנּוֹ — עָבָר מִתְמַשֵּׁךְ.
3.
כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקֹּר
מְפַלֵּחַ אֶת בִּרְכָּיו
בְּצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ, הָיָה
מְכַסֶּה אוֹתָן בִּשְׂמִיכָה
כְּמוֹ נוֹסֵעַ סָמוּי
בְּקָרוֹן חָשׁוּךְ.
גַּם עֵרוּתוֹ הַגְּדוֹלָה
לֹא הִצְלִיחָה לְנַתֵּק
אֶת זִיקֵי הַקֹּר
שֶׁבָּרְקוּ מִבֶּרֶךְ לְבֶרֶךְ —
שִׁדּוּרֵי חֵרוּם
בֵּין תָּאֵי מַחְתֶּרֶת.
אֶת הַצֹּפֶן כָּלָא
בְּגוּפוֹ הָרָכוּן.
עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁכַח,
שָׁכַח, שָׁכַח,
וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁכַךְ
פִּלַּח בְּסֵתֶר הַשְּׂמִיכָה.
מִצְחוֹ הַגָּבוֹהַּ
הָיָה מִתְעַלֵּם
מִן הַנַּעֲשֶׂה לְרַגְלָיו.
בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת
לֹא נִכַּר שֶׁהַקֹּר
מַכֶּה בְּפִקּוֹת בִּרְכָּיו.
הַאִם יָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל
וְאָכְלָה אֶת חִיּוּכוֹ?
4.
כִּמְעַט תָּמִיד סִיֵּג אֶת דְּבָרָיו:
אוּלַי… גַּם… אָמְנָם… אֲבָל…
אֲבָל הָאוּלַי שֶׁלּוֹ הָיָה וַדַּאי,
רִחוּק שֶׁל טַיָּס הַיּוֹדֵעַ
שֶׁבְּיָדָיו כְּלִי עַל־קוֹלִי,
שֶׁדַּוְקָא בַּשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה,
כְּשֶׁהוּא חָג יְחִידִי,
חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.
5.
אִלּוּ הָיוּ הַיָּמִים כְּתִקְנָם, הָיִיתִי מַרְאֶה לוֹ
אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא הָיָה מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן אֶצְבַּע
אִטִּית, כְּמוֹ מְגַלֵּה־מוֹקְשִׁים, נֶעְצָר בְּמַעֲבָר מְסֻכָּן,
מַצִּיעַ נָתִיב עוֹקֵף וּמוֹבִיל, סְחוֹר־סְחוֹר, בַּדֶּרֶךְ
הַיְשָׁרָה.
6.
מָהִיר כְּשַׁפִּירִית,
בָּהִיר כְּמַרְאַת הַמַּיִם,
זַהֲרוּרִי כְּחִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד,
זָהִיר כְּמַדְּעָן מְדַיֵּק
הַשּׁוֹתֵל לְבָבוֹת חֲדָשִׁים
בַּמִּלִּים הַחוֹלוֹת שֶׁלָּנוּ.
7.
הַמִּלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ בְּחַיָּיו.
לְמַעַן הָאֱמֶת, אָמַרְתִּי לוֹ מְעַט
(וְגַם הוּא הָיָה עוֹצֵר בְּמִלִּים).
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא בֶּן־בֵּית בֵּין הַבָּתִּים,
שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הֵן מִכְּלַל לָאו,
רוֹאֶה אֶת הַדְּמָמָה בֵּין הַקּוֹלוֹת,
אֶת הֶחָרוּז הַכָּתוּב בִּדְיוֹ־סְתָרִים;
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת פֵּשֶׁר־הַשִּׁכְחָה,
מוֹשִׁיט יָד לַלָּשׁוֹן הַנּוֹפֵל
וּמוּכָן לְהַעֲמִיד פָּנִים
שֶׁהַמַּסֵּכָה הִיא הַפָּנִים.
8.
כְּשֶׁמֵּת חָבֵר טוֹב
אַתָּה מְאַבֵּד מַשֶּׁהוּ מִבָּבוּאָתְךָ.
מִכָּאן וּלְהַבָּא
תָּמִיד תִּהְיֶה חָסֵר.
ניו־יורק, 1986
נאומים (א)
מאתט. כרמי
נְאוּם הַשָּׂרִיד
מאתט. כרמי
זוֹכְרַי הוֹלְכִים וְכָלִים,
כָּלִים וְהוֹלְכִים.
אֲנִי קָרוֹב אֵצֶל עַצְמִי,
וַאֲנִי אוֹמֵר:
כְּמוֹ גַּנָּבִים בַּמַּחְתֶּרֶת
הֵם לָקְחוּ אִתָּם
צִלּוּמִים, מִכְתָּבִים, טְיוּטוֹת
וְהִשְׁאִירוּ אוֹתִי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּכַפּוֹת יָדַי
וְרוֹאֶה עֲזוּבָה:
לֹא צֵל, לֹא הֵד, לֹא בַּת־קוֹל.
אֵיךְ עָקְרוּ אֶת הַקַּוִּים
מִתּוֹךְ אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים?
הֵם הָיוּ בִּי, וַאֲנִי בָּהֶם.
אֵין לָהֶם תְּמוּרָה.
בְּלֶכְתָּם הִנְחִילוּ לִי
אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה
בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי,
וַאֲנִי אוֹמֵר:
זוֹ חֲלִיפָתִי הַחֲדָשָׁה, זוֹ תְּמוּרָתִי.
נְאוּם בַּעֲרֹב יָמָיו
מאתט. כרמי
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן.
אֲנִי מַשְׁלִישׁ אֶת חַיַּי:
שְׁלִישׁ בְּקִבְרוֹת חֲבֵרַי,
שְׁלִישׁ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים
(בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת),
שְׁלִישׁ בַּכִּבְרָה הַמְצַפָּה לִי
בְּכִלְיוֹן־אַלְפֵי־עֵינַיִם.
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן:
אֲנִי מְשַׁקֵּר לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה,
לִבְנִי הַיָּשֵׁן בְּפֶה פָּעוּר,
לְמַחֲצִית גּוּפִי
הַחוֹצָה אֶת הַלַּיְלָה,
כֻּלִּי כָּזָב, כָּזָב,
זָב חִיּוּכִים וְזִכְרוֹנוֹת.
בְּלֹא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּכָךְ,
הִגִּיעַ הַזְּמַן,
מְלַוֶּה אוֹתִי כְּצֵל.
אֲנַחְנוּ תְּאוֹמֵי־סִיּוּם,
שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד.
אֲנִי מְרַמֶּה אֶת כֻּלָּם:
מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד
וְקוֹנֶה כַּרְטִיס אֶחָד בָּאוֹטוֹבּוּס.
נְאוּם הָאָבֵל עַל יְדִידוֹ
מאתט. כרמי
"גְּזֵרָה עַל הַמֵּת
שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב."
אֲבָל בֵּינְתַיִם הַגְּזֵרָה מִתְמַהְמַהַת.
הַמֵּת מִתְלַבְלֵב בְּתוֹכִי,
מְבַעֵט בְּדָפְנוֹת בִּטְנִי,
סוֹחֵט אֶת לְשַׁדִּי.
יוֹם יָבוֹא
וְהוּא יָגִיחַ לַאֲוִיר הָעוֹלָם
סְמוּק־פָּנִים, צוֹרֵחַ.
בִּתְעוּדַת הַלֵּדָה כְּבָר יוֹפִיעַ
מִסְפַּר הַזֶּהוּת.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה מִשְׁפָּחָה חַד־הוֹרִית,
הַמֵּת הַיָּקָר וַאֲנִי.
נְאוּם הָאַלְמָנָה
מאתט. כרמי
הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי שְׁנַיִם:
אֲנִי וְהוּא,
שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לִי אֶת מוֹתוֹ
וּמִלֵּא אֶת יָדַי
לְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ.
הָאֱמֶת הִיא שֶׁיָּדַי רֵיקוֹת.
הָפַכְתִּי לְאֵשֶׁת בְּשׂוֹרָה כּוֹזֶבֶת,
כָּרוֹז, בַּת־קוֹל, בֶּן־הֵד,
בָּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה מִן הַמַּרְאָה,
צֵל הַמִּתְאָרֵךְ גַּם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.
הֵם מְדַבְּרִים אִתִּי
אַךְ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ;
מִסְתַּכְּלִים מֵעֵבֶר לְעֵינַי
אֶל מַבָּטוֹ.
הָפַכְתִּי לְמָשָׁל.
הֵם פּוֹתְרִים אוֹתִי כְּמוֹ תַּשְׁבֵּץ,
מְפַעְנְחִים אוֹתִי
כְּמוֹ כְּתַב־יָד מָהוּהַּ וּפָגוּם.
הֵם בָּנוּ לִי בַּיִת מִזְּכוּכִית
מַגְדֶּלֶת. לְאוֹר הַיּוֹם,
עֵינֵיהֶם קוֹדְחוֹת בִּבְשָׂרִי.
בַּלַּיְלָה, אוֹר הַיָּרֵחַ
מְצַנֵּן אֶת פְּצָעַי,
מֵבִיא מָזוֹר לְגוּפִי הַקָּטֵן,
לְבַדּוֹ.
נְאוּם הַטּוֹבֵעַ
מאתט. כרמי
הַנְּקֻדָּה הַקְּטַנָּה הַהִיא בֵּין הַגַּלִּים,
מִין הֶרֶף־קֶצֶף,
הִיא אֲנִי,
כְּלוֹמַר: רֹאשׁ־שֵׂיבָתִי
שׁוֹקֵעַ וּמַבְלִיחַ כְּמוֹ מָצוֹף.
שִׂימוּ לֵב:
אֲנִי בִּכְלָל לֹא צוֹעֵק “הַצִּילוּ!”
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתָּבִינוּ מֵאֲלֵיכֶם
שֶׁאֲנִי טוֹבֵעַ
וְתָחוּשׁוּ, אַחִים, לְעֶזְרָתִי.
חוּץ מִזֶּה,
פִּי מָלֵא מַיִם;
מִי שֶׁיַּנְשִׁים אוֹתִי מִפֶּה אֶל פֶּה
עָלוּל לְהֵחָנֵק.
גלויות מצוירות
מאתט. כרמי
שַׁח עַל הַחוֹף
מאתט. כרמי
דֶּגֶל לָבָן. שִׁלְהֵי תִּשְׁרֵי.
זוּג זְקֵנִים מְשַׂחֵק שַׁח
עַל שְׂפַת הַיָּם.
יָדוֹ תְּלוּיָה מֵעַל לַלּוּחַ
כְּמוֹ עֲפִיפוֹן חָבוּל.
רֵיחוֹת שֶׁל גְּרִיל מֵעֲבָרִים;
בְּשָׂרִים עַל הַחוֹף.
יוֹנָה מֶכָנִית, לְבָנָה כְּזִיפָיו,
נוֹחֶתֶת בַּאֲפִיסַת־כֹּחוֹת
עַל הַחוֹל הֶחָם.
הַמַּהֲלָךְ הַבָּא:
לִדְרֹךְ שׁוּב אֶת הַקְּפִיץ
וּלְהָעִיף אֶת הַיּוֹנָה
לִפְנֵי שֶׁיֶּחְשַׁךְ;
לִכְבּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה
בְּיָד שָׁחָה.
דִּמְדּוּמִים עַל הַחוֹף.
קָשֶׁה לְהַבְחִין בֵּין לָבָן לְשָׁחֹר.
תּוֹר מִי?
קָשֶׁה לְהָבִין
אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק.
פְּגִישָׁה בָּרְחוֹב
מאתט. כרמי
"בַּעֲלִי מֵת וַאֲנִי עֲצוּבָה.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים.
אֲנִי מוֹכֶרֶת כָּל שִׁיר
בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל."
קָנִיתִי “דּוּמִיָּה אִלֶּמֶת”
וְתָחַבְתִּי אוֹתָהּ לְכִיס מְעִילִי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל
לִזְרֹק אוֹתָהּ. הִיא תִּתְקַמֵּט
וְתִתְרַפֵּט וְתִתְפּוֹרֵר
בַּחֲלֹף הָעוֹנוֹת.
בַּחֹרֶף הַבָּא
אֶשְׁלֶה אוֹתָהּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת.
הַהַפְתָּעָה לֹא תַּפְתִּיעַ אוֹתִי.
גַּם אֲנִי, כָּמוֹהָ, מוֹכֵר.
1985
תֻּכִּי בָּעִיר הָעַתִּיקָה
מאתט. כרמי
"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
שָׁלוֹם."
רֹאשׁוֹ זָב זָהָב.
גּוּפוֹ יָרֹק חָרוּץ.
הֲדוֹם רַגְלוֹ — יָדָהּ.
צִפָּרְנֶיהָ — שָׁשַׁר שָׁחוּז,
קְוֻצּוֹתֶיהָ — אַצּוֹת יְבֵשׁוֹת.
שָׁבִיס צָהֹב כְּחַרְדָּל.
תָּמִיד, בְּעִקְּבוֹתֶיהָ,
שֹׁבֶל שֶׁל עוֹלָלִים
כְּמוֹ עַלְעוֹל נוֹצוֹת.
"הַשֵּׁם יִשְׁתַּבַּח.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
שָׁלוֹם."
בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.
בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
וְשָׁלוֹם.
כָּל הַתּוֹרָה
עַל רֶגֶל אַחַת.
פִּצּוּץ בִּירוּשָׁלַיִם
מאתט. כרמי
בְּגַן הָעַצְמָאוּת — נְסִיקַת יוֹנִים,
מְנוּסַת־בְּעָתָה אֶל רָאשֵׁי הָאַנְטֶנּוֹת.
שְׁמִיעָתָן חַדָּה יוֹתֵר.
רַק בַּחֲלֹף הַמַּשָּׁק, בְּהִתְרוֹקֵן הַשַּׁחַק,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ נֶפֶץ רָחוֹק.
הַקֻּפָּאִית כְּבָר מְחַכָּה לִי.
יָד מֻרְגֶּלֶת וְחִיּוּךְ שָׁחוּק,
מוֹשִׁיטָה לִי חֹפֶן שֶׁל אֲסִימוֹנִים.
אִשְׁתִּי כְּבָר מְחַכָּה לִי.
שְׁמִיעָתָהּ חַדָּה יוֹתֵר.
שָׁלוֹם לְכֹחוֹתֵינוּ:
הִיא בַּבַּיִת,
הוּא בַּבַּיִת;
מִי בְּבֵיתוֹ,
מִי לֹא בְּבֵיתוֹ?
גַּן מְשֻׁנֶּה, גַּן בְּלִי כְּנָפַיִם,
אַךְ יוֹשְׁבֵי הַוֶּרַנְדָּה אֵינָם תְּמֵהִים.
בְּעַד הַחַלּוֹן אֲנִי רוֹאֶה
אֶצְבָּעוֹת מְרַצְּדוֹת, פֶּה מְרַחֵף, צְחוֹק מְפַרְפֵּר.
אֲנִי חוֹזֵר אֶל שֻׁלְחָנִי.
וְהִנֵּה, יוֹנָה רִאשׁוֹנָה בַּגָּן.
1985
הַקְּלִיֶּנְט הָאַחֲרוֹן
מאתט. כרמי
זוֹ הַשָּׁעָה שֶׁאֵלֶיהָ כָּלוֹת עֵינָיו:
כְּשֶׁהַבַּר נִסְגָּר.
מִישֶׁהוּ שׁוֹמֵט אֶת כְּנַף הַפְּסַנְתֵּר,
עוֹטֵף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיךְ יָרֹק.
מִישֶׁהוּ מְדַשְׁדֵּשׁ מִשֻּׁלְחָן לְשֻׁלְחָן,
קוֹטֵם אֶת הַנֵּרוֹת הַכָּלִים.
פִּתְאֹם פּוֹלֵחַ אוֹר גָּדוֹל,
כְּמוֹ אִזְמֵל, כְּמוֹ מְצִלְתַּיִם —
מַחֲרִישׁ אֶת כָּל הַלַּחֲשׁוּשִׁים
מִפֶּה זָקוּר לְאֹזֶן פְּעוּרָה,
מְשַׁתֵּק אֶת הַבִּרְכַּיִם
הַבּוֹרְקוֹת בַּמִּסְתָּרִים,
מַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים
שֶׁבְּשָׂרָם אֶחָד בָּאַפְלוּלִית.
הַצֶּוֶת מִתְקַהֵל בַּלָּאט בִּקְצֵה הַבַּר
אֶל פֻּלְחָן עַתִּיק־יוֹמִין.
בַּדְּמָמָה הָעֲשֵׁנָה
נִשְׁמָע רַק רִשְׁרוּשׁ הַשְּׁטָרוֹת,
עוֹבֵר וָשָׁב כְּמוֹ אִוְשָׁה שֶׁל תֹּף.
שְׂפָתַיִם מְמַלְמְלוֹת הַשְׁבָּעוֹת רַכּוֹת,
אֶצְבָּעוֹת פּוֹעֲמוֹת אָמֵן.
הַגֻּלְגֹּלֶת הַיּוֹשֶׁבֶת אֶל כֵּס הַקֻּפָּה
מְחַיֶּכֶת בַּחשֶׁךְ:
זֶה רֶגַע הָאֱמֶת,
הַדִּין בְּלִי מֶתֶק שֶׁל חִיּוּךְ.
אֲבָל מָחָר — וְשׁוּב מָחָר —
הַפְּסַנְתֵּר יִפְרֹשׂ כָּנָף,
הַלֶּהָבָה תְּכַרְכֵּר מִנֵּר אֶל נֵר,
וַאֲנִי — חֵי רֹאשִׁי! — אֶקְרֹם בָּשָׂר וָרֹד
וְנַעֲשֶׂה חַיִּים!
ניו־יורק, 1986
שירים מן העזובה
מאתט. כרמי
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ
מאתט. כרמי
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ, אַתָּה נוֹלָד מֵחָדָשׁ.
פִּתְאֹם אַתָּה בִּמְהֻפָּךְ,
עֵינֶיךָ בָּאָרֶץ,
וּמִישֶׁהוּ סוֹפֵר אֶת אֵיבָרֶיךָ,
בּוֹדֵק אִם אֵין לְךָ שָׂפָה שְׁסוּעָה,
אֶצְבַּע שִׁשִּׁית, עַיִן שְׁלִישִׁית.
חֶבֶל־הַטַּבּוּר נֶחְתָּךְ.
בְּלִי חֲלָלִית־הָאֵם,
אַתָּה נִלְבָּט בֶּחָלָל, נֶחְבָּט, מְשֻׁלָּח,
נֶחְבָּל בְּמַבָּטִים נוֹקְבִים
שֶׁל עֵינַיִם זָרוֹת, מְזָרוֹת.
עֲרִיסָה חֲדָשָׁה מְצַפָּה לְךָ:
מַצָּעִים רַעֲנַנִּים, דֻּבִּים מְנַגְּנִים,
שֶׁמֶן־הַמֹּר, שַׁמְפּוּ, טַלְק.
הֲבָרוֹת חֲדָשׁוֹת פּוֹצְעוֹת אֶת פִּיךָ
כְּמוֹ שִׁנֵּי חָלָב.
יוֹם וָלַיְלָה אַתָּה בְּמַעֲקָב.
כָּל נִיעַ שֶׁל גּוּפְךָ הַזָּעִיר,
כָּל הַפְרָשָׁה, צִחְקוּק, שִׁהוּק,
נִרְשָׁמִים בָּאַלְבּוֹם הַתּוֹפֵחַ.
הַצַּעֲצוּעִים מַעֲמִידִים פְּנֵי־תָם:
כֻּלָּם מַכְשִׁירֵי־הַאֲזָנָה.
כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ, אַתָּה נוֹלָד מֵחָדָשׁ.
אֲבָל הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַשִּׁכְחָה
(זֶה עָנְשְׁךָ)
שׁוֹכֵחַ, בְּזָדוֹן, לִסְטֹר לְךָ.
אַתָּה נוֹלָד בַּעַל מוּם לֹא־עוֹבֵר,
קָשֶׁה־בְּשָׁנִים, זוֹכֵר.
הַפֶּה
מאתט. כרמי
הַפֶּה שֶׁהִדְהִים הוּא הַפֶּה שֶׁמַּשְׁמִים.
הַפֶּה שֶׁהִרְדִּים הוּא הַפֶּה שֶׁמֵּעִיר,
וְאוֹמֵר: דַּי,
חֲלוֹמֵךְ, כְּמוֹ קוּרִים, דָּבֵק בְּיָדַי.
הַפֶּה שֶׁשָּׁאַף אֶת הֶבֶל פִּיךְ הַיָּשֵׁן,
כְּמוֹ נִצּוֹל עַל הַחוֹף,
נִקְמָץ כְּאֶגְרוֹף.
הַפֶּה שֶׁהִסְעִיר הוּא הַפֶּה שֶׁמַּדְמִים
וְאוֹמֵר: בְּטוּבֵךְ,
הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה מַכְשִׁירוֹת אֶת בְּשָׂרֵךְ,
עוֹרְכוֹת שֻׁלְחָן לְזִבְחֵי מֵתִים.
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁמַּתִּיר
וְאוֹמֵר: עַכְשָׁו
אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.
מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל מִתְגָּרשׁ
מאתט. כרמי
מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל מִתְגָּרשׁ
מאתט. כרמי
חֲלוֹם
מאתט. כרמי
הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי הָלַךְ וְהִתְכַּוֵּץ עַד שֶׁנֶּחְשְׂפוּ הָאֲרִיחִים שֶׁמִּתַּחְתָּיו.
הַכֶּלֶב שֶׁלִּי הָלַךְ וְהִסְתַּחְרֵר עַד שֶׁהִשִּׁיל אֶת פַּרְוָתוֹ.
כְּשֶׁנּוֹתְרָה רַק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים וִיקִיצָה.
בַּבֹּקֶר נָשַׁקְתִּי לִבְנִי עַל מִצְחוֹ וְלִטַּפְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל אִשְׁתִּי.
הִסְתּוֹבַבְתִּי מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, מֵאִיר פָּנִים לַשְּׁטִיחִים, לְסוֹרְגֵי הַחַלּוֹנוֹת,
לַמַּדָּפִים, לַסְּדָקִים בַּתִּקְרָה.
בַּסּוֹף נִכְנַסְתִּי לְחַדְרִי. הַשֻּׁלְחָן עָשׂוּי מֵעֵץ אַלּוֹן. הוּא יוֹדֵעַ כִּי
הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ. אֲנִי נִשְׁעָן עָלָיו בִּמְלֹא כָּבְדִּי, וְכוֹתֵב אֶת
קוֹרוֹתֵינוּ. לְצִדִּי, הַכֶּלֶב, אָזְנָיו זְקוּפוֹת. אַךְ שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, אֵינֶנִּי רוֹאֶה
אֶת עֵינָיו.
לֹא זָכִינוּ
מאתט. כרמי
“איש ואשה, זכו — שכינה ביניהן; לא זכו — אש אוכלתן.”
סוטה ז ע"א
לֹא זָכִינוּ.
אֵשׁ אוֹכֶלֶת אוֹתָנוּ.
הַצִּפֳּרִים נָטְשׁוּ אֶת הַגָּג
מִפְּנֵי הֶעָשָׁן.
הַלְּטָאוֹת נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁן.
בַּאֲרוֹן־הַבְּגָדִים — קְרִיעָה.
הַשַּׁרְווּל מִתְאַבֵּל עַל הַיָּד,
הַצַּוָּארוֹן סוֹפֵד לָעֹרֶף,
הַכּוֹבַע בּוֹכֶה: רֹאשִׁי.
אֵשׁ, אֵשׁ, תָּמִיד.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן
מאתט. כרמי
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, נִגַּשְׁתִּי אֶל בֵּיתִי (הַבַּיִת שֶׁלִּי). חָלַפְתִּי עַל
פְּנֵי שְׁכֵנַי, סוֹבַבְתִּי אֶת מַפְתְּחִי בַּמַּנְעוּל שֶׁהֶחֱלַפְתִּי לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים,
וְנִכְנַסְתִּי לְדִירָתִי. הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר, כְּמִנְהָגִי מִדֵּי חֹרֶף. הַתַּנּוּר יָשָׁן, אֲכוּל חֲלֻדָּה. הַטַּבָּעוֹת, שֶׁנִּתְעַקְּמוּ בְּלַהַט הַשָּׁנִים, מִתְפּוֹרְרוֹת. צִנּוֹרִית הַנֵּפְט סְתוּמָה. רַק אֲנִי יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק הֵיכָן הַסְּמַרְטוּטִים וְהַסְּפִּירְט, וְכֵיצַדלְשַׁדֵּל אֶת מֶתֶג הַתֶּרְמוֹסְטָט.
אֲבָל מִישֶׁהוּ הִדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר לִפְנֵי בּוֹאִי. לֶהָבָה גְּבוֹהָה, צְהֻבָּה,
חִרְחֲרָה בַּמְּכָל הַמְחֻטָּט. חֲבָל. כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרַי בַּיִת
מְסֻדָּר. חָמִים, מְגַרְגֵּר כְּמוֹ חָתוּל מִתְחַטֵּא.
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי
מאתט. כרמי
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִפֶּתַח בֵּיתִי, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי גֵּרוּשַׁי, לָקַחְתִּי
פּוֹמֶלָה וְתַפּוּחַ־עֵץ. הִכְנַסְתִּי אוֹתָם לְשַׂקִּית־נַיְלוֹן חוּמָה (הַשַּׂקִּיּוֹת
נֶאֱגָרוֹת בָּרֶשֶׁת שֶׁמִּיָּמִין לַמְקָרֵר) וְיָצָאתִי. תּוֹךְ כְּדֵי יְרִידָה בַּמַּדְרֵגוֹת
נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּנִי הָיָה חוֹזֵר וְחוֹטֵף מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל לִפְנֵי צֵאתוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר,
בְּעִקָּר בְּיָמִים שֶׁבָּהֶם צִפָּה לוֹ בֹּחַן. חָזַרְתִּי וְלָקַחְתִּי גַּם בָּנָנָה.
עוֹד חֲלוֹם
מאתט. כרמי
חָלַפְתִּי עַל פָּנֶיהָ
כְּאִלּוּ הָיְתָה שׁוֹמֵר
בִּכְנִיסָה אֶל מוּזֵיאוֹן.
הִשְׂתָּרַכְתִּי בְּלֹא חֶמְדָּה
בָּאוֹר הֶעָמוּם
מִמֻּצָּג לְמֻצָּג
בּוֹהֶה מֵרָחוֹק, תּוֹהֶה מִקָּרוֹב.
בְּצֵאתִי
לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעָרְפָּהּ.
שׁוֹמְרֵי מוּזֵיאוֹנִים
אֵין לָהֶם עֹרֶף
וְאֵין לָהֶם פָּנִים.
לְפִי שָׁעָה
מאתט. כרמי
לְפִי שָׁעָה,
הַלּוּחַ שֶׁלָּנוּ חָלָק.
לֹא הָלַכְתְּ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר.
אַחֶרֶת הָלְכָה,
וְעַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֵן לָהּ חֶבֶל
אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
לְפִי שָׁעָה,
אֵינֶנִּי זוֹכֵר לָךְ.
אֲבָל הָאשֶׁר שֶׁלִּי הוּא יָרֵחַ
הָאוֹכֵל אֶת עַצְמוֹ
וְיוֹשְׁבָיו.
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ
מאתט. כרמי
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ, "רוֹצְחִים אוֹתִי,
רוֹצְחִים אוֹתִי," אָמְרָה בְּקוֹל שָׁקֵט.
הוּא, לְצִדָּהּ, חֲדַל־אוֹנִים, קוֹלֵט
דּוּמָם אֶת הֶבֶל־פִּיהָ הָאִטִּי.
עַכְשָׁו, בְּמַאֲרָב לְנִיד־עֵינֶיהָ,
לֹא זָע וְלֹא נוֹשֵׁם, חִוֵּר מִגִּיר:
הַאִם תַּכִּיר אוֹתִי? הַאִם תַּסְגִּיר
אוֹתִי? הַאִם יִצְעַק דָּם מִסְּדִינֶיהָ?
טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ (חַיָּה? מֵתָה?),
הִיא מְכַסָּה עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
וְכַף יָדָהּ עַל פֶּלַח רַקָּתָהּ.
הוּא, לְצִדָּהּ, רוֹאֶה אֶת פְּעִימוֹת
אֶצְבְּעוֹתָיו. הָאוֹר עוֹלֶה, דָּהוּי.
בַּבֹּקֶר יֵעָרֵךְ מִסְדַּר זִהוּי.
וְעַד מָתַי?
מאתט. כרמי
שִׂמְחָתִי אֵינָהּ גְּלוּיָה לָעַיִן.
הִיא מְרֻמֶּזֶת,
כְּמוֹ זְנָבוֹ שֶׁל דּוֹבֶּרְמַן.
בֵּין כֹּה
מאתט. כרמי
אֶת הָאִירוּסִים הַכְּחֻלִּים הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין.
בָּרֶגַע שֶׁהֵם צְרִיכִים לִפְרֹחַ
רֹאשָׁם צוֹנֵחַ
כְּמוֹ צְלָלִית שֶׁל בַּרְבּוּר שָׁבוּר.
"אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת
כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אָמוּת בֵּין כֹּה."
רַק הַזְּמַן
מאתט. כרמי
“רק הזמן יעזֹר לך להתפכח.”
(מתוך מדריך לנהגים בסעיף הדן בשכרות, הוצאת מדינת קונטיקוט.)
וּפִתְאֹם עַל הַדֶּשֶׁא צוֹרֵחַ
בֶּן־עוֹרֵב חַד־מַקּוֹר, מְשַׁחֵר.
עוֹף מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
הַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתָּ, אוֹרֵחַ פּוֹרֵחַ,
מַכֶּה שָׁרָשִׁים, מִתְנַחֵל כְּתוֹשָׁב.
הַגָּן מְסֻגָּר, אֵין עוֹבֵר וְאֵין שָׁב.
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
מָלֵא אוֹתָךְ כְּבָצֵק תּוֹפֵחַ,
כַּיָּם, כֶּעָנָן, כְּיָרֵחַ מִתְגַּדֵּל
הַיּוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּצִדּוֹ הָאָפֵל:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
פּוֹצֵעַ, נִפְצָע, פּוֹגֵעַ וּבוֹרֵחַ,
מְחַפֵּשׂ מִקְלָט בָּעִיר מִשֶּׁכְּבָר.
שָׁרְרֵךְ הַסַּהַר וַאֲנִי הַשָּׁר:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
מְנַקֵּר כְּעוֹרֵב בִּשְׁיָרֵי הַמִּזְבֵּחַ
וְחוֹזֵר לְסוּרוֹ בְּרָאשֵׁי אֲמִירִים.
נוֹבֵר בָּאַשְׁפּוֹת, מְלַקֵּט פֵּרוּרִים,
מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵךְ, זוֹכֵר וְשׁוֹכֵחַ:
רַק הַזְּמַן יַעֲזֹר לְךָ לְהִתְפַּכֵּחַ.
מִשְׁאָלָה
מאתט. כרמי
הוֹ, לוּ נִכְנַסְתְּ בְּרֶגַע זֶה בַּדֶּלֶת
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְנַסּוֹת לַחְשֹׁב
לָמָּה אֵינִי רוֹצֶה בָּךְ.
יָד וָשֵׁם
מאתט. כרמי
הוֹ, לוּ הָיָה לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ!
זוֹ הַיָּד שֶׁכִּסְּתָה עַל כָּל פְּשָׁעַי.
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
פֶּרֶק־פֶּרֶק,
הָיִיתִי לוֹמֵד אֶת צִפָּרְנֶיהָ
בְּעַל־פֶּה,
הָיִיתִי שָׂם אֶת נַפְשִׁי
בְּכַפָּהּ.
אֲבָל אֵין לִי צִלּוּם שֶׁל יָדָהּ
וּשְׁמָהּ מִתְאַדֶּה כְּמוֹ טַל.
וְעַד מָתַי?
מאתט. כרמי
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, בָּךְ,
חֵי רֹאשִׁי, רֹאשֵׁךְ, בַּיָּד הַזֹּאת,
וְתַחַת יְרֵכִי.
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה. דִּמְעָה רוֹתַחַת
מֵעֵינַיִךְ
יוֹקֶדֶת עַל מִצְחִי
כְּמוֹ עַיִן שְׁלִישִׁית.
כָּרַתְנוּ בְּרִית, חַמָּה כְּחֵלֶב.
עַד בְּלִי יָרֵחַ?
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר? עַד שֶׁיִּתְנַדֵּף
הַחֹם מִבֵּין קִפְלֵי הַמִּפְשָׂעָה?
מִלִּים שֶׁל חֲשֵׁכָה, חַמּוֹת כְּחֵלֶב.
נֹגַהּ שֶׁל בָּשָׂר אֶחָד,
נֵר־נְשָׁמָה
לְזֵכֶר נְשִׁימָה רוֹשֶׁפֶת.
אִם יַעֲלֶה רָצוֹן
מאתט. כרמי
כְּגֹדֶל הַקִּרְבָה — כֵּן גֹּדֶל הַמֶּרְחָק.
פֶּה אֶל פֶּה לוֹאֵט, עַיִן בְּעַיִן,
וְהִנֵּה — אֵין עֵינַיִם, רַק רִיק, רַק
פֶּה אָטוּם, פֶּתֶן חֵרֵשׁ; וּמִנַּיִן
הָאֹמֶץ שׁוּב לִפְקֹחַ,
לְהִזָּכֵר בַּזֵּעָה הַמַּתִּיכָה,
בַּשַּׁחַר הַמַּלְחִים; מִנַּיִן הַכֹּחַ
לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: סְלִיחָה,
אֵינֶנִּי מֵבִין מַהוּ שֶׁהִכִּישׁ
מִתּוֹךְ עֵינִי, שֶׁהִיא עֵינֵךְ.
אֵינֶנִּי מֵבִין מַהוּ שֶׁהִבְאִישׁ
אֶת רֵיחַ־פִּי, שֶׁהוּא רֵיחֵךְ;
וְאֵיךְ הַשְּׁנַיִם שֶׁהָיוּ אֶחָד,
אִישׁ בְּאִשָּׁה, אִשָּׁה בְּאִישׁ,
עוֹמְדִים עַכְשָׁו סַד מוּל סַד,
זָדוֹן לוֹהֵט וַחֲלָמִישׁ?
וּמַה קּוֹרֶה לַזִּכָּרוֹן — כָּרֵת?
הַאִם הוּא מִתְאַדֶּה, בַּלַּהַט, כְּמוֹ טַל?
הַאִם הוּא מַעֲמִיד פְּנֵי מֵת
כְּמוֹ גֶּפֶן בְּטֵבֵת, חֲשׂוּפַת־זַלְזַל?
צִפֹּרֶן שֶׁל יָרֵחַ מֵעָלַי:
אַחֲרֵי־מוֹת אוֹ בְּשׂוֹרַת שִׁיבָה?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. אִם יַעֲלֶה רָצוֹן, אוּלַי
כְּגֹדֶל הַמֶּרְחָק — כֵּן גֹּדֶל הַקִּרְבָה.
מִשְׁמֶרֶת
מאתט. כרמי
גַּם בִּשְׁנָתֵךְ
הַחֲדָרִים מְלֵאִים אוֹתָךְ.
הַשָּׁטִיחַ הַפַּרְסִי, פְּתַלְתֹּל וַעֲקַלְקַל,
יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה שְׁנַת־יְשָׁרִים,
בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה.
רֹאשֵׁךְ עַל כְּתֵפִי אוֹמֵר לִי
שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי לַחְשֹׁב
כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי,
וְרוּחִי, מֵעִמָּךְ, טוֹבָה.
אֲנִי אֵשֵׁב כָּךְ לְיָדֵךְ,
לֹא נָם, לֹא יָשֵׁן
(כְּמוֹ אִוְשַׁת הַמְקָרֵר),
וַאֲגָרֵשׁ אֶת הַיַּתּוּשִׁים.
הָעוֹקֵץ הַגָּדוֹל
מְגָרֵשׁ אֶת הָעוֹקְצִים הַקְּטַנִּים.
דָּמֵךְ בְּרֹאשִׁי.
על לב רע
מאתט. כרמי
הַמֶּתַח גָּבוֹהַּ.
בֵּינְתַיִם אֲנִי עוֹמֵד עָלָיו כְּמוֹ צִפּוֹר,
מְזַמְזֵם, לֹא מִתְפַּחֵם.
שִׁיר קָצָר לְכ"ג בְּטֵבֵת
מאתט. כרמי
צָב מִסְכֵּן:
עַל גַּבּוֹ —
לֹא יָכוֹל
לְהִתְהַפֵּךְ.
צָב לְצָב
יַבִּיעַ אֹמֶר.
הִנֵּה מִטָּתִי
מאתט. כרמי
הִנֵּה מִטָּתִי, שׁוֹתֶקֶת.
הִנֵּה שְׁתִיקָתִי,
רָעָה.
הִנֵּה רַעֲיָתִי
בְּלֹא חֶסֶד־נְעוּרֶיהָ.
אֲנִי מְחַפֵּשׂ מַעֲנֶה רַךְ
בְּפִי הַקָּשֶׁה.
מַה יִּהְיֶה מָחָר
הַלַּיְלָה
עָלֵינוּ?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
לֹא שֶׁאֵינֶנִּי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי,
אֲבָל אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד:
כְּבָר אֵין עִם מִי לְדַבֵּר.
הִנֵּה מִטָּתִי, שׁוֹתֶקֶת.
הִנֵּה שְׁתִיקָתִי,
רָעָה.
הִנֵּה רַעֲיָתִי
צוֹמֶקֶת בְּמִדְבָּר שֶׁל שִׁכְחָה.
טל"ח
מאתט. כרמי
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ לִפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים. בְּדִמְיוֹנִי הוּא
עָרַךְ כֵּרָה מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, כָּרַךְ רֶשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ לְאַחַר הַמִּקְלַחַת,
קָנָה תַּכְשִׁיטֵי זָהָב לְאִשְׁתּוֹ הַשּׁוֹפַעַת וְשִׁלֵּם מִסִּים.
בְּנוֹ הֶעֱמִיד אוֹתִי עַל טָעוּתִי בַּעֲדִינוּת וְרִכֵּךְ אֶת מְבוּכָתִי. אַחֲרֵי־כֵן
הִתְנַחַמְתִּי בְּכָךְ, שֶׁוַּדַּאי יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי עֲדַיִן חַי.
יְקִיצָה
מאתט. כרמי
הַיּוֹם יִהְיֶה יוֹמִי הָאַחֲרוֹן.
הַאִם יָפֶה לְהַגִּיד אֶת זֶה בָּרַבִּים?
לֹא, לֹא יָפֶה לְדַבֵּר עַל חֶבֶל
בְּבֵיתוֹ שֶׁל תָּלוּי.
אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.
לַכֹּל זְמַן
מאתט. כרמי
1.
הַמִּצְרִיָּה שֶׁל שְׁלֹמֹה
לִהֲטָה אוֹתוֹ בִּלְהָטֶיהָ:
הִיא פָּרְשָׂה עַל יְצוּעוֹ
חֻפָּה שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
הֶחָכָם מִכָּל אָדָם.
עָשָׂה יָמִים כְּלֵילוֹת.
2.
כַּאֲשֶׁר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ
הַחַרְטֻמָּה שֶׁלִּי
סָגְרָה אֶת הַוִּילוֹנוֹת
וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, רָאִיתִי כּוֹכָבִים.
הַחֶדֶר הִתְלַהֵט
וְהִיא הִפְעִילָה אֶת הַמְאַוְרֵר.
הֶחָכָם מִכָּל אָדָם
לֹא שָׁמַע יָם כָּזֶה!
3.
הַזְּמַן עָמַד בַּפֶּתַח,
מַמְתִּין בְּאֹרֶךְ־רוּחַ,
תִּיקוֹ גָּדוּשׁ צַוֵּי עִקּוּל,
פִּנּוּי וְשִׁכְחָה.
אַךְ רִשְׁרוּשָׁם, כְּמוֹ קֶצֶף קַל,
נִבְלַל בַּיָּם הַמִּתְגָּעֵשׁ.
4.
הוּא לֹא הִתְרַגֵּשׁ.
הוּא יָדַע
שֶׁזּוֹ רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן.
בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר
תִּזְדַּקֵּר יָד מְעֻלֶּפֶת
מִתּוֹךְ גַּלֵּי הָאֲפֵלָה —
הַמְאַוְרֵר יִדֹּם
וְאָנוּ נֶחֱרַב.
5.
עַל הַמַּדָּף, לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ,
זֶה לְצַד זֶה,
שְׁנֵי שְׁעוֹנֵי־הַיָּד שֶׁלָּנוּ,
דְּרוּכִים כְּמוֹ סַרְטָנִים
עַל שְׂפַת הַיָּם.
נִימוּסִין
מאתט. כרמי
הַנִּימוּס מְחַיֵּב שֶׁלֹּא תֹּאמַר לָהּ:
הֲלֹא אָמַרְתְּ שֶׁ —
רֵאשִׁית, הִיא לֹא תִּזְכֹּר.
שֵׁנִית, הָיָה יָרֵחַ מָלֵא.
וְהָעִקָּר — בֵּינְתַיִם חָל שִׁנּוּי
בְּמִדַּת הַלַּחוּת וְעֹמֶס הַחֹם.
הַנִּימוּס מְחַיֵּב שֶׁלֹּא תַּזְכִּיר לָהּ
מַה שֶּׁכָּתְבָה.
רֵאשִׁית, זֶה הָיָה מִזְּמַן.
שֵׁנִית, זֶה הָיָה בְּרֵאשִׁית.
וְהָעִקָּר — גַּם הַכְּתִיבָה שֶׁלְּךָ
לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ תַּמָּה.
אֶתְמוֹל נִשְׁקַפְתָּ בְּמַרְאַת־הַיָּם.
הַיּוֹם — אַצּוֹת וְקֶצֶף וְכִתְמֵי־שֻׁמָּן.
לֵךְ, תַּעֲמֹד עַל הַחוֹף וְתִצְעַק
חַי וְקַיָּם!
מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה
מאתט. כרמי
מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה כְּלַפֵּי חוּץ
אֲנִי עוֹשֶׂה כְּלַפֵּי פְּנִים.
לְחָיָיו מְכֻסּוֹת חֲזָזִית.
הוּא קוֹרֵץ, מְקַרְטֵעַ,
מְמַצְמֵץ,
צוֹחֵק חֲצִי צְחוֹק בַּחֲצִי פֶּה.
אֲנִי —
מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי,
מֵישִׁיר מַבָּט, שׁוֹתֵק,
שׁוֹמֵר עַל הַכָּרַת־פָּנִים.
אַחֲרֵי־כֵן הוּא חוֹזֵר לְבֵיתוֹ
וְיָשֵׁן פְּעוּר־פֶּה
כְּמוֹ תִּינוֹק.
וַאֲנִי, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת —
תְּזָזִית,
מְפַלְבֵּל, מִתְגּוֹלֵל, מְמַלְמֵל.
הַבַּדַּאי
מאתט. כרמי
יוֹם־יוֹם אֲנִי בָּא לְבָרֵךְ
וְנִמְצָא מְקַלֵּל.
עֵינַי מְלֵאוֹת אוֹר
וַאֲנִי מְמַלְמֵל: צֵל.
זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי:
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר: עוֹד —
וְאוֹמֵר: דַּי.
מִשְׁלֵי אֵפֶר
מאתט. כרמי
עֵץ אֶחָד הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת.
בְּבֹקֶר לֹא־עָבֹת
(וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּלַיְלָה מְכֻשָּׁף)
נִפְרַד מִשָּׁרָשָׁיו,
הִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר לְחֶדְוַת צִפֳּרָיו.
"אַתָּה עָף! אַתָּה עָף!
עָנָף — כָּנָף,
עָלֶה — נוֹצָה,
אָמִיר — מַקּוֹר,
אַתָּה מַרְקִיעַ — הוֹ, עֵץ אַמִּיץ —
אֶל הָאוֹר!"
הַסּוֹף הַמַּר, כַּמּוּבָן,
לֹא אֵחַר לָבוֹא.
הָעֵץ הַנִּמְהָר הִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר,
כְּמוֹ נֵצֶר נִתְעָב,
בָּלוֹן מְדֻקָּר.
מוּסַר הַשְׂכֵּל אָלֶף:
מִי שֶׁמִּתְקַשֵּׁט בְּנוֹצוֹת זָרוֹת
לֹא יַרְחִיק־עוּף.
מוּסַר הַשְׂכֵּל בֵּית:
אִם אַתָּה עֵץ
אַל תִּתָּלֶה בְּאִילָן גָּדוֹל.
נאומים (ב')
מאתט. כרמי
נְאוּם הָאִשָּׁה
מאתט. כרמי
לֵךְ, לֵךְ אֵלֶיהָ, אַלּוּף נְעוּרַי,
שִׂים אֶת רֹאשְׁךָ בְּחֵיקָהּ:
לִילִית חוֹנֶקֶת עֻבָּרִים,
לָשׁוֹן שֶׁל אֵשׁ זָרָה,
לַהַט הַמִּתְהַפֶּכֶת.
לֵךְ, צָמֵא שֶׁלִּי, לֵךְ אֶל הַיָּם:
חִכְּךָ יֶחֱרַב,
לְשׁוֹנְךָ תִּצְבֶּה,
חִלָּזוֹן חָרוּךְ בַּשֶּׁמֶשׁ.
עֲטֶרֶת אַצּוֹת לְרֹאשָׁהּ,
קֶצֶף בִּקְצוֹת שְׂפָתֶיהָ,
בִּטְנָהּ עֲרֵמַת חַטִּים.
לֵךְ וְיֶעֱרַב לְךָ, לֵךְ בְּרֹב רֶגֶשׁ,
לֵךְ אֶל הַפִּילֶגֶשׁ.
נְאוּם הָעֲזוּבָה (א')
מאתט. כרמי
גַּם אֶת מוֹתְךָ לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי.
נְאוּם הָעֲזוּבָה (ב')
מאתט. כרמי
בְּבוֹא הַיּוֹם, אֲבִי יַלְדִּי,
לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת עָלֶיךָ שִׁבְעָה.
(פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ,
הָיִיתָ בַּשָּׁמַיִם.)
לֹא אוּכַל לְהַזִּיל דִּמְעָה
עַל מִכְתָּבֶיךָ.
(הַמָּקוֹר כְּבָר חָרַב
בָּעַיִן שֶׁל מַעְלָה
וּבָעַיִן שֶׁל מַטָּה.)
לֹא אוּכַל לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עַל תִּלֵּי הַצִּלּוּמִים,
לָשֵׂאת אוֹתְךָ בְּחֻבִּי כְּעוֹלָל,
לְחַתֵּל אֶת זִכְרְךָ,
לְהָרִים אֶת הַצַּעֲצוּעִים
שֶׁהוּא זוֹרֵק עַל הָרִצְפָה.
אֶת חַיֶּיךָ קָרַעְתָּ מִיָּדַי
וְגַם אֶת מוֹתְךָ.
פַּעַם רָצִיתִי בְּחַיֶּיךָ,
עַכְשָׁו (לַשָּׁוְא)
בְּמוֹתְךָ.
נְאוּם הַמּוֹצִיא לַפֹּעַל
מאתט. כרמי
נִכְבָּדִי,
הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא
בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה.
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹדִי.
אֲנַחְנוּ מֵהַהוֹצָאָה לַפֹּעַל
וּבָאנוּ לְעַקֵּל אֶת הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל,
הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ.
הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב בָּטֵל
וְהַחוֹב שֶׁלְּךָ הוֹלֵךְ וְגָדֵל;
הָרִבִּית מִצְטַבֶּרֶת
כְּמוֹ תְּלוּלִית שֶׁל נְמָלִים
וְיֵשׁ גַּם קְנָסוֹת וְהֶטֵּלִים.
אַל תַּעֲמִיד פְּנֵי תָּם.
בְּמַטֵּה־הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ
הָפַכְתָּ אֶת גּוּפָהּ לְצֵל.
בְּשַׁרְבִיט־הַנִּצּוּחַ
גָּזַרְתָּ עָלֶיהָ אֵלֶם.
עַכְשָׁו אַתָּה חַיָּב לָנוּ גּוּף
(שֶׁלִּבִּיתָ אוֹתוֹ בְּלִי־רַחֵם),
אַתָּה חַיָּב לָנוּ קוֹל
(שֶׁיָּרַד עַל רֹאשְׁךָ כְּמוֹ טַל).
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹד,
וָלֹא — נֵאָלֵץ לֶאֱטֹם.
הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא
בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.
נְאוּם הַמְאַהֵב
מאתט. כרמי
אַהֲבָתִי הִיא גַּלְגַּל חוֹזֵר
וְגַלְגַּל הַצָּלָה.
שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְאַהֵב,
צוֹלֵל עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה,
נִקְבָּר בַּגַּל;
שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי זוֹקֵר יָדַיִם
לְבָנוֹת מִקֶּצֶף,
וְנִצָּל.
הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארִי כְּמוֹ גִּדּוּל.
מִשָּׁנָה לְשָׁנָה הוּא תּוֹפֵחַ,
מִתְקַשֶּׁה;
נְשִׁימָתִי מִתְקַצֶּרֶת,
רַגְלַי בְּצֵקוֹת.
הַזְּמַן כָּל כָּךְ קָצָר
שֶׁאֵין טַעַם לִשְׁאֹל:
מַמְאִיר אוֹ שָׁפִיר?
אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר,
אֲנִי יָכוֹל רַק לוֹמַר:
גַּלְגַּל הוּא בָּעוֹלָם.
אוּלַי יְשַׂחֵק לָנוּ הַמַּזָּל
וְנָצוּף עִם שַׁחַר.
נְאוּם הָרוֹמַנְטִיקָן
מאתט. כרמי
כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁבְּלֵב הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא
מְקַנֵּן תּוֹלַע הֶחָסֵר.
הֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ עַל הַצְמָדָה,
מַס־שֶׁבַח וּמְשִׁיכוֹת־יֶתֶר.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁגַּם רַגְלֵי הַמַּלְאָכִים
מַשְׁחִירוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ
הוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ,
שֶׁהַפֶּה שֶׁהִרְעִיף הוּא הַפֶּה שֶׁיְּחָרֵף
וְיֹאמַר:
כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
נְאוּם אֶל יֶלֶד־זְקוּנִים
מאתט. כרמי
1.
אַתָּה עֲדַיִן לֹא מְדַבֵּר
וַאֲנִי כְּבָר מְשַׁקֵּר לְךָ,
מְשַׂחֵק לְפָנֶיךָ כְּנַעַר,
קוֹרֵץ, מְצַחְקֵק, מְצַקְצֵק.
אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר
שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֵיךְ קַוֵּי יָדֶיךָ
בּוֹקְעִים מִבַּעַד לְקִפְלֵי הַשֻּׁמָּן
לְהַתְווֹת אֶת מַסְלוּל חַיֶּיךָ.
לֹא אֶרְאֶה אֵיךְ קַרְסֻלֶּיךָ
מִתְעַגְּלִים כְּמוֹ יְרֵחוֹן מָלֵא
וְהַוְּרִידִים בְּשָׁרְשֵׁי יָדֶיךָ
מַשְׁאִירִים שֹׁבֶל כָּחֹל
כְּמוֹ סִילוֹן בְּשָׁמַיִם בְּהִירִים.
לֹא אֶרְאֶה אֶת הַסִּימָנִים שֶׁתָּבִיא
בְּלַיְלָה יְרוּשַׁלְמִי
רָחוֹק מִקּוֹלוֹ שֶׁל הַמּוּאַזִּין
וְקָשֶׁה כְּיָרֵחַ מָלֵא.
2.
כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן,
אַתָּה מְרַחֵף מֵעָלַי כְּמוֹ כְּרוּב,
נִצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי חֲגוּר־חֶרֶב,
גּוֹדֵר אֶת מִטָּתִי כְּמוֹ בָּרָק.
הֲבָלִים.
הֲרֵי אַתָּה עֲדַיִן זוֹחֵל,
לֹא הוֹלֵךְ, לֹא מְרַחֵף,
מִתְהַפֵּךְ, כֵּן.
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מִמְּךָ
שֶׁתִּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל רָע?
לֹא קָמֵעַ, לֹא מָגֵן,
לֹא שִׁקּוּי־עֲלוּמִים.
יֶלֶד,
יֶלֶד יוֹצֵא־חֲלָצַי,
אֲלֻמָּה שֶׁל אוֹר צוֹחֵק
שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנִּי לְאַט (אוֹ מַהֵר)
בְּמַחְשַׁכֵּי הַשָּׁנִים.
קַח־נָא בְּרָכָה
מֵאָב נִמְהָר וּמִתְהַפֵּךְ.
נְאוּם הַמְשׁוֹרֵר
מאתט. כרמי
מִסְכֵּן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת,
הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,
לַעֲשׂוֹת חַיִּים.