לֵךְ, לֵךְ אֵלֶיהָ, אַלּוּף נְעוּרַי,

שִׂים אֶת רֹאשְׁךָ בְּחֵיקָהּ:

לִילִית חוֹנֶקֶת עֻבָּרִים,

לָשׁוֹן שֶׁל אֵשׁ זָרָה,

לַהַט הַמִּתְהַפֶּכֶת.

לֵךְ, צָמֵא שֶׁלִּי, לֵךְ אֶל הַיָּם:

חִכְּךָ יֶחֱרַב,

לְשׁוֹנְךָ תִּצְבֶּה,

חִלָּזוֹן חָרוּךְ בַּשֶּׁמֶשׁ.

עֲטֶרֶת אַצּוֹת לְרֹאשָׁהּ,

קֶצֶף בִּקְצוֹת שְׂפָתֶיהָ,

בִּטְנָהּ עֲרֵמַת חַטִּים.

לֵךְ וְיֶעֱרַב לְךָ, לֵךְ בְּרֹב רֶגֶשׁ,

לֵךְ אֶל הַפִּילֶגֶשׁ.

גַּם אֶת מוֹתְךָ לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי.

בְּבוֹא הַיּוֹם, אֲבִי יַלְדִּי,

לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת עָלֶיךָ שִׁבְעָה.

(פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ,

הָיִיתָ בַּשָּׁמַיִם.)

לֹא אוּכַל לְהַזִּיל דִּמְעָה

עַל מִכְתָּבֶיךָ.

(הַמָּקוֹר כְּבָר חָרַב

בָּעַיִן שֶׁל מַעְלָה

וּבָעַיִן שֶׁל מַטָּה.)

לֹא אוּכַל לְהִשְׁתַּטֵּחַ

עַל תִּלֵּי הַצִּלּוּמִים,

לָשֵׂאת אוֹתְךָ בְּחֻבִּי כְּעוֹלָל,

לְחַתֵּל אֶת זִכְרְךָ,

לְהָרִים אֶת הַצַּעֲצוּעִים

שֶׁהוּא זוֹרֵק עַל הָרִצְפָה.

אֶת חַיֶּיךָ קָרַעְתָּ מִיָּדַי

וְגַם אֶת מוֹתְךָ.

פַּעַם רָצִיתִי בְּחַיֶּיךָ,

עַכְשָׁו (לַשָּׁוְא)

בְּמוֹתְךָ.

נִכְבָּדִי,

הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא

בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה.

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹדִי.

אֲנַחְנוּ מֵהַהוֹצָאָה לַפֹּעַל

וּבָאנוּ לְעַקֵּל אֶת הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל,

הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ.

הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב בָּטֵל

וְהַחוֹב שֶׁלְּךָ הוֹלֵךְ וְגָדֵל;

הָרִבִּית מִצְטַבֶּרֶת

כְּמוֹ תְּלוּלִית שֶׁל נְמָלִים

וְיֵשׁ גַּם קְנָסוֹת וְהֶטֵּלִים.

אַל תַּעֲמִיד פְּנֵי תָּם.

בְּמַטֵּה־הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ

הָפַכְתָּ אֶת גּוּפָהּ לְצֵל.

בְּשַׁרְבִיט־הַנִּצּוּחַ

גָּזַרְתָּ עָלֶיהָ אֵלֶם.

עַכְשָׁו אַתָּה חַיָּב לָנוּ גּוּף

(שֶׁלִּבִּיתָ אוֹתוֹ בְּלִי־רַחֵם),

אַתָּה חַיָּב לָנוּ קוֹל

(שֶׁיָּרַד עַל רֹאשְׁךָ כְּמוֹ טַל).

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹד,

וָלֹא — נֵאָלֵץ לֶאֱטֹם.

הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא

בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.

אַהֲבָתִי הִיא גַּלְגַּל חוֹזֵר

וְגַלְגַּל הַצָּלָה.

שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְאַהֵב,

צוֹלֵל עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה,

נִקְבָּר בַּגַּל;

שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי זוֹקֵר יָדַיִם

לְבָנוֹת מִקֶּצֶף,

וְנִצָּל.

הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארִי כְּמוֹ גִּדּוּל.

מִשָּׁנָה לְשָׁנָה הוּא תּוֹפֵחַ,

מִתְקַשֶּׁה;

נְשִׁימָתִי מִתְקַצֶּרֶת,

רַגְלַי בְּצֵקוֹת.

הַזְּמַן כָּל כָּךְ קָצָר

שֶׁאֵין טַעַם לִשְׁאֹל:

מַמְאִיר אוֹ שָׁפִיר?

אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר,

אֲנִי יָכוֹל רַק לוֹמַר:

גַּלְגַּל הוּא בָּעוֹלָם.

אוּלַי יְשַׂחֵק לָנוּ הַמַּזָּל

וְנָצוּף עִם שַׁחַר.

כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.

הֵם יוֹדְעִים שֶׁבְּלֵב הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא

מְקַנֵּן תּוֹלַע הֶחָסֵר.

הֵם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ עַל הַצְמָדָה,

מַס־שֶׁבַח וּמְשִׁיכוֹת־יֶתֶר.

הֵם יוֹדְעִים שֶׁגַּם רַגְלֵי הַמַּלְאָכִים

מַשְׁחִירוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג.

הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ

הוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ,

שֶׁהַפֶּה שֶׁהִרְעִיף הוּא הַפֶּה שֶׁיְּחָרֵף

וְיֹאמַר:

כֻּלָּם יוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.

1.

אַתָּה עֲדַיִן לֹא מְדַבֵּר

וַאֲנִי כְּבָר מְשַׁקֵּר לְךָ,

מְשַׂחֵק לְפָנֶיךָ כְּנַעַר,

קוֹרֵץ, מְצַחְקֵק, מְצַקְצֵק.

אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֵיךְ קַוֵּי יָדֶיךָ

בּוֹקְעִים מִבַּעַד לְקִפְלֵי הַשֻּׁמָּן

לְהַתְווֹת אֶת מַסְלוּל חַיֶּיךָ.

לֹא אֶרְאֶה אֵיךְ קַרְסֻלֶּיךָ

מִתְעַגְּלִים כְּמוֹ יְרֵחוֹן מָלֵא

וְהַוְּרִידִים בְּשָׁרְשֵׁי יָדֶיךָ

מַשְׁאִירִים שֹׁבֶל כָּחֹל

כְּמוֹ סִילוֹן בְּשָׁמַיִם בְּהִירִים.

לֹא אֶרְאֶה אֶת הַסִּימָנִים שֶׁתָּבִיא

בְּלַיְלָה יְרוּשַׁלְמִי

רָחוֹק מִקּוֹלוֹ שֶׁל הַמּוּאַזִּין

וְקָשֶׁה כְּיָרֵחַ מָלֵא.

2.

כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן,

אַתָּה מְרַחֵף מֵעָלַי כְּמוֹ כְּרוּב,

נִצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי חֲגוּר־חֶרֶב,

גּוֹדֵר אֶת מִטָּתִי כְּמוֹ בָּרָק.

הֲבָלִים.

הֲרֵי אַתָּה עֲדַיִן זוֹחֵל,

לֹא הוֹלֵךְ, לֹא מְרַחֵף,

מִתְהַפֵּךְ, כֵּן.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מִמְּךָ

שֶׁתִּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל רָע?

לֹא קָמֵעַ, לֹא מָגֵן,

לֹא שִׁקּוּי־עֲלוּמִים.

יֶלֶד,

יֶלֶד יוֹצֵא־חֲלָצַי,

אֲלֻמָּה שֶׁל אוֹר צוֹחֵק

שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנִּי לְאַט (אוֹ מַהֵר)

בְּמַחְשַׁכֵּי הַשָּׁנִים.

קַח־נָא בְּרָכָה

מֵאָב נִמְהָר וּמִתְהַפֵּךְ.

מִסְכֵּן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת,

הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְשַׂחֵק בְּמִלִּים,

לַעֲשׂוֹת חַיִּים.