הֲגַם כֹּהֵן לְאַלְלַהּ בֵּין אֶחָיו “טְשַׁטִּירְדַּג”

וְעַל כֶּתֶף הָרֵי קְרִים וּבָמוֹתָם יִשָּׂגֶב

וְחַשְׁרַת עָבִים לוֹ עִם בְּרָקִים – צְנִיף שֶׁל חָג,

מַה-יָּפֶה “דֶמֶדְּרְשִׁי” הַקָּם בִּנְפֹצוֹת רֶגֶב!

כֹּתַרְתּוֹ תִבְקַע עָב, וּלְרֹאשׁוֹ אַבְנֵי-נָגֶף:

מִי יִרְעֶה צֹאנוֹ בוֹ וּלְרוֹעוֹ יֹאמַר: נְהַג.

אֲדַמְדָּם-אָפוֹר הוּא, וּלְרַגְלָיו גַּנֵּי נֶגֶב,

יְרַקְרַק פֹּארוֹת בְּרוֹשׁ וְכֶסֶף-לִבְנֶה דַק.

וַהֲדַר עֵץ גֹּפֶר לוֹ בְתַלְתַּלִים רַעֲנַנִּים,

הַנִּשָּׂא מִכָּל גַּן וָרָם עַל יַעַר פֶּרֶא

מִלְּבֹא הַגַּיְא וְהַיָּם וְעַד בִּקְעַת בַּאַר-דָּרָא.

וּבְבֹא הַסְּתָו הַקָּר וּפָשַׁט עַל הַגַּנִּים,

וְאָבְלָה גֶפֶן קְרִים בַּעֲדִי זְהָבָהּ וּנְחֻשְׁתָּהּ,

מַה-יָפֶה “דֶמֶרְדְּשִׁי” הַצּוֹפֶה פְנֵי “אַלּוּשְׁטָה”!

אלושטה 1919

בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲנַמְתְּ? בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲכִי

לֹא גִלּוּ לָךְ הַסּוֹד עֲדֶן קְהַל מֻלַּיִךְ?

בִּפְרֹשׂ הַלֵּיל בָּהָר אֶת-קְסָמָיו גַּם-עָלָיִךְ

חַגִּ’י אִישׁ פֶּלִאי בָּא בָרְחוֹב בַּשְּׁבִיל, בַּסְּחִי.

מִצְּרִיחַ זֶה עַל-יַד הַקְּסַרְקֵט קוֹל שֶׁל בְּכִי

יִשָּׁמַע – וְקָרָא בְשֵׁם כָּל-גְּדוּדֵי פָרָשַׁיִךְ

הַנּוֹפְלִים אֶל-הַצָּר, אֶל מַחֲנֶה מַעֲבִידַיִךְ,

וּבָאוּ בְּבִגְדֵי-שְׂרָד וּצְלָבֵי-פְרָס וּמְחִי.

וְלֹא יֹאמַר כְּלוּם – אַךְ יוֹר אֶל-מוּל פְּנֵי הָעֲרָבָה

עַל שְׁבִיל מְהֻלָּל זֶה, כְּבָשׁוּהוּ סוּסֵי קְרִים¹

בִּהְיוֹת דְּבַר-כַּן לְחֹק בַּטִּירָה הַנִּשְׂגָבָה.

"הוֹי אֹרוּ אָח אֶת-אָח! וְאִישׁ רֵעוֹ יַחֲרִים!

כִּי אוֹי לָעָם, שֶׁאֵין בְּעוֹלָמוֹ לוֹ אַךְ צְרִיחַ,

וְשִׁחֵת לִבּוֹ לְזָר וְזַרְעוֹ עַל-כָּל-צְחִיחַ"

1920

אַלְלַה חֲסִין! וּבְפִי הַכּוֹפְרִים בּוֹ וּנְבִיאוֹ

יְצַו תְּהִלָּה וָשִׁיר לַאֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ!

מִיּוֹם שֶׁנִּטַּל כְּבוֹד בַּכְטְשִׁיסַרַי, וְחַרְבּוֹ

יְנוֹפֵף חֵיל מָסְקְבָה עַל-מָעוֹז קְרִים וְשִׂיאוֹ –

הַהֵיכָל מַחֲשֶׁה – הָס! מֵאֵין גֵּו חָם מַפְרִיעוֹ

כְּבָר חָרַב הָאֲגָם וְדָלַל מַזְרֵק שְׁבוֹ,

הַהַרְמוֹן וְהַגָּן – שֶׁסֻּגְּרוּ אָז מִבֹּא –

יְחַלֵּל בְּעֵינָיו זָר, וְהַשּׁוֹעֵר הוּא מְבִיאוֹ.

אַךְ יֹפִי נוּגֶה, חִין הַכָּרוּךְ בַּעֲקֵב

הוֹד שֶׁנִּסְתַּלֵּק כְּבָר וְגַעֲגוּעִים אוֹמְרִים כְּאֵב,

הֵן תַּעֲטֶנּוּ שְׂפַת הָרוֹדִים בְּקִסְמֵי שִׁיר.

וּבְעַנְנֵי הָרֹךְ וּבְלֵאוּת מְאֹד נָעֵמָה

בְּמַכְחֲלוֹת טֶרֶם יוֹם מְפַרְפְּרִים בַּדְּבִיר.

יִפָּגֵשׁ צֵל אֶת-צֵל שֶׁל מִרְיָם וְשֶׁל זָרֵמָה.¹

9.10.1920

גַּן נָטַע אֱלֹהִים הַגָּן! – וְעַזְרַאִיל

הַבּוֹצֵר לוֹ! וּבְצֵל אֲבֵלֵי בְּרוֹשׁ¹ וּמֵלָה ²,

וּבָכָא³, רַב-עֳפִי, וְשַׁלֶּכֶת בְּתוּל⁴, קָמֵלָה,

וּבֵין עִשְׂבֵי-הַבָּר, שֶׁפָּשְׁטוּ עַל כָּל שְׁבִיל,

תָּנוֹמְנָה שְׁנָתָן-עַד אֶל חֲבַצְלוֹת נִיל,

בְּנוֹת גְּרוּזְיָה רְוַת-הָאוֹר וְגֶרְמַנְיָה הָעֲמֵלָה,

וּשְׁזוּפוֹת אִי-הַיָּם; וּכְהוֹן מִמְכַּר מִמֵּילָא

גַּם נִקְטְפוּ לִשְׂחוֹק וּלְתַאֲוַת גְּבִיר אֱוִיל.

וּמִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא עַתָּה לְאַחַר מוֹתָן,

וְאִם לֹא מֵעֵינֵי זָר, לֹא יִקְרָא תָוֵי שְׁמוֹתָן,

נִגֶּרֶת דִּמְעָה, לָהּ תּוֹחַלְנָה בְנוֹת הַצְּבִי?

אַלְלַהּ בְּאֶצְבָּעוֹ הוּא יְסַמֵּן: מִי לַשְּׁבִי,

וְתַחַת סַיִף קַר פְּנֵי מִי יְקַבְּצוּ פָארוּר,

וּפְנֵי מִי יִשַּׁק זוֹ שֶׁל יֹפִי מַר וְאָרוּר…

אודיסה 8.4.1921

¹

I

אֲבָל לֹא סַלְעִי הוּא! לֹא סַלְעִי הוּא וְלֹא קָם

לִיהוּדָה עַמִּי זֶה! הֲגַם בְּרַחֲבֵי תֵבֵל

בִּנְדוּדֵי מֵאוֹת-דּוֹר הֲמוֹן צִיּוּנֵי-אֵבֶל

נַשְׁאִירָה בְּכָל-אֲתַר, נַפְרֶנּוּ בְנַחֲלֵי דָם.

אַךְ נַחְנוּ, יוֹרְשֵׁי דַם הַמַּכְבִּי – עַל הָר רָם

בְּהַכְנָעַת עַבְדֵי רָב וְכֶלֶב לֻמַּד חֶבֶל,

לֹא נָקִים דְּבִיר לַשָּׂר הַמְסַיֵּר אֶת הַחֶבֶל

עַל גַּפֵּי קִבְרוֹת-אָבוֹת בְּקָדְשֵׁי קָדְשֵׁי-עָם. ²

מִמְּרוֹם הַצּוּר הַלָּז שָׁם נִשְׁקַף יָם-הַשָּׁחוֹר,

הַפּוֹנֶה נֶגְבָּה, יָם שֶׁל חֵרוּת, שֶׁל תּוֹחֶלֶת…

הַתְּכַלְכְּלֶנּוּ עֵין הַחוֹלְמִים סָחוֹר-מָכוֹר?

הוֹי עִיר הַקְּבָרִים, הוֹי עִיר קְבָרִים עַל-גַּב קְבָרִים!

אַתְּ סֶמֶל-פְּלָאִים, אוֹת וְצִיּוֹן לְעַם-תַּגָּרִים,

הַחַי לְלֹא תִקְוָה לוֹ וּלְמִיתָה מְנֻוֶּלֶת.

13.4.1920

II

אַךְ שְׁנַיִם עוֹדָם שָׁם! אַךְ שְׁנַיִם הֵם! וּכְבֹא

הַמְסַיֵּר וְשָׂח לָהֶם: “וּלְמִי עִיר הֶחֳרָבוֹת?”

אָז יַעֲנוּ כַצָּו: – "אַךְ לָנוּ הִיא וְלָאָבוֹת,

אַף עֵדִים גַּל וָגַל בָּעֵמֶק אֲשֶׁר פֹּה!"

וּלְקֹרְטוֹב שִׁירָה אִם תִּדְרשׁוּ: “הֵנָּה בֹא!”

מַחְרֹזוֹת כְּתָב-עֲרָב בָּאֶבֶן נֶחֱצָבוֹת

עַל קֶבֶר מַרְמָר-קָר תְּסַפֵּרְנָה לָךְ נִשְׂגָּבוֹת

עַל אַהֲבַת בַּת-הַכַן, שֶׁבְּעָנְיָהּ נָחָה בוֹ.

הֲרֵי הַמְּעָרָה, בָּהּ הִתְחַבְּאָה עַד בֹּא יוֹמָהּ…

וּמִן הַצּוּק הַלָּז הִפִּילָה עַצְמָה תְּהוֹמָה…

מַטְבֵּעוֹת יָצְקוּ כָּאן… הַצִּינוֹק פֹּה וְהַבּוֹר…

לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם בֵּית-כְּנֶסֶת צַר הַכְּנִיסָה…

וְהֵמָּה – שׁוֹמְרִים הֵם לְצִיּוּן זֶה עַד אוֹר

הַיּוֹם הַמַּר הַהוּא לְדוֹר אַחֲרוֹן לִגְסִיסָה.

עֲזוּבַת הַקֹּדֶשׁ! הֲצִוָּה לָךְ אֵל,

אוֹ יָרְדוּ מֵעַצְמָם מַלְאֲכֵי הַתּוּגָה

וְכִנְּסוּ לְתוֹכֵךְ – וּבְנֶפֶשׁ עֲנֻגָּה –

כָּל-תְּפִלּוֹת הַחֻרְבָּה וִיגוֹן כָּל-הַתֵּל?

עַצֶּבֶת שַׁתְקָנִית מְעַלֶּפֶת הַחֵל,

דְּמִי צוּלָה חוֹלֶמֶת עַל סִבְכֵי אַלְמֻגָּה;

וּלְטָאוֹת מוֹרִיקוֹת עַל גְּדֵרֵךְ, הַסּוּגָה

פַּשְׁטִינָה סַרְבָּנִית וּכְמֵהָה לְצֵל.

וּבְאֵין בָּאֵי-מוֹעֵד בִּתְפִלָּה עֲלוּבָה

הִתְיַחֲדוּ פָּרְשׁוּ כְּתָלַיִךְ בַּתֹּם;

וּשְׁתֵּי מַרְגָּנִיּוֹת הָאוֹמְרוֹת: עֲלוּ-בָהּ!

(מִי יֵדַע, מֵאַיִן הִגִּיעוּ הֲלוֹם)

מִתְרַפְּקוֹת עָלַיִךְ כְּתִינוֹק בַּחֲלוֹם

וּכְצִפּוֹר חֲבוּשָׁה מִתְחַבְּטָה עַל כְּלוּבָהּ.

1930

¹

הַאֻמְנָם כְּבָר כָּבוּ כָּל-נִיצוֹץ וּנְגֹהוֹת?

הָשְׁבַּרְנוּ, יָרַדְנוּ, הִגַּעְנוּ עַד-כָּאן?!

וּבְטֶרֶם עוֹד גֻּדְּעוּ הַתְּרָזוֹת הַגְּבֹהוֹת

הַחֹלְמוֹת שֶׁרָאוּ בְּהַדְרַת הַכַּן – – –

שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ: בְּנוֹת-נֵכָר הַתֹּהוֹת

לִגְבוּרַת בָּנֵינוּ, לַנְּשָׁרִים מִקַּן

טָטְָרֵי הֶהָרִים, – בָּאַהֲבָה לוֹהוֹת

וְתוֹבְעוֹת גְּמוּל-כַּסְפָּן עַל יַיִן בְגַן.

וּבְיוֹם בְּרֹא אֱלֹהַּ מוּצָקוֹת לָרְגָבִים

גַּם נָעַץ עֵץ תָּרְנוֹ – אַי-פֶּטְרִי בֶּעָבִים,

הִשָּׁהוּ לוֹט עֶשְׂבּוֹ, עִטְרָהוּ חֲזִיז.

עַל-כֵּן עַז וְקָשֶׁה, כִּנְזִיר הָעֲרָבָה,

וּשְׁזוּף רוּחַ תְּזָזִית אַף תָּפוּשׂ בְּמַחֲשָׁבָה,

יִסְתַּכֵּל בְּ’אַלֻּפְּקָה' וּנְאוֹת ‘סִימֵאִיז’².

1929

הַיָּם בְּיַלְטָה / שאול טשרניחובסקי

בַּת-יַלְטָה צָנְחָה אַט… בָּא שַׂר שֶׁל-יָם וּמְפַתָּהּ…

וּשְׂמָלוֹת יִפְרֹשׂ לָהּ וּזְרָעָן אַבְקוֹת-אוֹר

עַל קְטִיפַת יָרֹק-רַךְ וּשְׁזוּר-שְׁחוֹר שֶׁבַּשְּׁחוֹר

עִם סְפִיחַ תְּכֵלֶת-לֵיל בְּמִשְׁבֶּצֶת סִגְלָה חַתָּה.

אוֹ סוּת-צִבְעוֹנִין יֵט מַכְסִיפָה בְגִיל, וּמְשַׁטָּה

בְּרִקְמוֹת סַפִּיר-לַח וּנְטִיפוֹת לֹבֶן-כְּפוֹר,

עִם תְּפָר קִלּוּחֵי-אוֹר, הַמְנַתְּזִים צְרוֹר עַל צְרוֹר

סְמָרַגְדִּים יוֹקְדִים עַל-גַּב אֵשׁ גּוֹסֶסֶת מַטָּה.

הַבֹּקֶר אוֹר – יְשַׁו מַרְבַדֵּי-פָז, טַפִּיטִים,

שְׂפוֹת פּוּרְפּוּר וְשָׁנִי חָם, מִזְדַּעְזַע בְּכֶתֶם-חִטִּים,

מִזְדַּוֵּג לְגַחֲלֵי-אֵשׁ וּבְכַרְכֹּב כְּחוֹל-הַכְּחוֹל.

אַךְ בַּעֲרוֹב הַיּוֹם יִתְמַתַּח עַל הַחוֹל

וִילַחֵךְ רַגְלָהּ, כַּף וָכַף – דַּל חֲדַל-אוֹנִים –

מִתְעַטֵּף טַלִּית כֻּלָּהּ שְׂחוֹק שֶׁל יַקִּינְטְוֹנִים¹.

1920

הַמְּקָרֶה בְּקַרְחֵי-עַד אִזְמָרַגְדְּ עֲלִיּוֹתָיו

וְאַרְגָּמָן מְבַשֵּׂר-רָע יְשַׁו עַל מִדְבַּר-שְׁכוֹל,

בְּעַרְפִלֵּי סָפֵק-יוֹם גַּם יַנְחִיל עַרְבֵי-כְחוֹל,

תּוֹךְ מְעָרוֹת גִּנְזֵי-יָם יְצַו לֵיל-נִפְלְאוֹתָיו.

וַיַּשְׁכֵּן חֵילוֹ בָם, צְבָא-פְּלָאִים לְרִבְבוֹתָיו:

שַׁבְּלוּלִים, אַסְתְּרֵי-יָם, חִלְזוֹנוֹת חוֹמְדֵי חוֹל,

וּדְגַת-תְּהוֹם פְּלִיאַת-דְּמוּת וָצֶבַע, וּבִמְחוֹל

חִלּוּפֵי אַלְפֵי-גוֹן עַל נָגְהָם וְעַל אוֹצְרוֹתָם.

לֹא רָאֲתָה עֵין אִישׁ, לֹא רָוְתָה אוֹתוֹ נוֹי!

וּמִלִּים אֵין בְּפִי בֶן-אָדָם וִיכַנֶּנּוּ:

מָסֹרֶת בְּיָדִי הִיא, יְסַפֵּר אָב לִבְנוֹ.

אַךְ אִלּוּ נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן וְתֶחֱזֶנּוּ – – –

הַצֶּדֶף בָּא מִשָּׁם וְעֵינוֹ דוֹמְעָה פְנִינִים,

וּכְלוּם יְגַלּוּ סוֹד כָּל-סִיעוֹת הַדּוּלְפִינִים?…

1920

סְבָבַנִי גַל-הַצּוּר / שאול טשרניחובסקי

סְבָבַנִי גַל-הַצּוּר, מַעֲקַשֵּׁי סְלָעִים, סְעִיפִים,

כָּל-מִקְשֵׁה אֵפֶר קָר, חֲשִׁילֵי וֶרֶד-כְּפוֹר;

שֵׁן פּוֹגְשָׁה שֵׁן וָצוּר, הַנּוֹקְבִים לֵיל וָאוֹר,

וּכְמִכְתַּב אֱלֹהִים עַל עַרְפִלֵּי-זִיו מַכְסִיפִים.

שׁוּר: הָעֲרָפֶל זָע! תַּלְתַּלִים-סִיעַת-רְעִיפִים

מִתְרַפְּקִים עַל כָּל-שֵׁן וּמְגַשְּׁרִים עַל-פִּי בוֹר,

כַּנִלְאֶה אֲשֶׁר נָח וּמְפַגֵּר לַחֲזֹר.

מִמַּעֲמַקִּים בָּא קוֹל נֶשֶׁר, צִוְחַת גְּרִיפִים.

מַה-פֶּרֶא וּמֶה עָז, מֵרִיעַ וּבִזְרוֹעַ!…

וּמָלֵא אוֹתוֹ קוֹל הַכִּכָּר וְכָל-הַגַּיְא,

כְּאוֹמֵר: הַסְכֵּת, שְׁמָע! נִקְפְּאוּ מִבְּלִי נוֹעַ.

הָאֹרֶן שֶׁבָּהָר, נַנָּסֵי הָאַשְׁכְּרוֹעַ.

הֵאָלֵם, שְׁמַע, וָדֹם! עַל-מֶרְחָב זֶה הֶחָי

מִטַּרְטֵר וּבָא קוֹל – הַקּוֹל קוֹל אֲדֹנָי!…

1920

כְּאַגָּדָה צְנוּעָה זוֹ נוֹבַעַת מִפִּי סָבָה,

שֶׁכֻּלָּהּ-כֻּלָּהּ רֹךְ וּבָאָה מִן הַלֵּב,

שֶּׁאֵין שִׁלְטוֹנָהּ אַךְ בַּנִּימָה שֶׁבַּכְּאֵב,

נִצַּבְתָּ, מִקְדָּשׁ מְעַט, בְּגִזְרָתְךָ הַמְחֻטָּבָה.

וּבְעֵינֵי אֶשַׁק דְּמוּת כָּל-פְּלֵיטַת-זְמַן כִּכְתָבָהּ

עַל-פְּנֵי כְתָלֶיךָ וְעַל-תִּקְרָתְךָ בַּחֲלֵב

הַסִּיד הַמְכַסֶּה לָהּ, בִּרְצוֹתִי לְשַׁלֵּב

בַּחֲרוּתְךָ מִשֶּׁכְּבָר וּגְבוּרַת יְמֵי-סְתָוָהּ.

אֶל עַמוּדֶיךָ הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּעַנְוַת-חֵן

בַּבָּאִים: "שָׁלוֹם, בְּנִי! גַּם-אַתָּה בָאתָ? כֵּן?

וּבְמֶשֶׁךְ מֵאוֹת דּוֹר אֲנִי רָאִיתִי רַבִּים:

"בַּשְּׁבִי… נִכְבַּדֵּי-עָם… נִמְלָטִים מִן הַשְּׁמָד…

הַלָּלוּ סָפוּ, שׁוּב אֵל צָצוּ – כַּעֲשַׂבִּים,

מִצָּפוֹן וּמִיָּם, מִצְטָרְפִים בְּ’אֶחָד'!"

1920

בִּי יַשֵּׁב רוּחוֹ יָם, יָם קָדוֹשׁ, יָם הַכְּחוֹל,

וְרֵיחַ בָּרִיא בָא, בְּלִיל עִטְרָן, דָּג וּפִטְּרָה;

אֶשְׁאָפָה, אֶרְוֶה עַד… הוֹי שִׁירַת עֹז, מִי פִטְּרָהּ,

אִם גְּבוּרוֹת נָסְכוּ בָהּ אוֹ הֵד מַנְגִּינַת שְׁכוֹל?

זֶה קוֹלוֹ בָא בִּדְבִיר הֶרַקְלֵיס וּבִמְחוֹל

סַתָּתֵי ‘תֵּל-קוּל-אָבְּ’¹ וְעַל ‘קִבְרָהּ שֶׁל דֶּמִיטְרָה’²,

יָרִיעַ שִׁירוֹ זֶה עַד בֹּא הַיּוֹם וּוִתְּרָה

יַבֶּשֶׁת עַל-הַיְסוֹד וְהָיְתָה לִמְעִי חוֹל.

אֲבָל אַחֶיךָ הֵם מֶה עָשׂוּ אֵלֶּה פֹה?

אַיֵּה הִמְנוֹן הָרָז, שֶׁקָּלְטָה אָזְנָם הֵמָּה,

הַשִּׁיר צִוּוּ לַדּוֹר, דְּבַר-אֵל אוֹ שִׁירַת-חֵמָה?

הֵם סָחֲרוּ אֶת-הַנּוֹף וּקְבָרִים חָצְבוֹ בוֹ,

הֵמִירוּ שְׁטָר בִּשְׁטָר, דִּינָרִים בָּאֲדַרְכְּמוֹנִים,

הִתְחַתְּנוּ זֶה בָזֶה וְהִרְוִיחוּ מִילְיוֹנִים – – –

1921

¹

הוֹי, תּוֹפֵשׂ הַהֶגֶה, מַה-לַּיְלָה מִלֵּיל?

יָרֵאתִי! הַהוֹפְכִי הַיָּם גַּלֵּי אַכְטִיס²,

שָׁמַיִם לִקְטִיפָה מַשְׁחִירָה, וּבְתַחְתִּית

הַסְּפִינָה מְתַפֵּשׂ, מִתְחַבֵּא אֶל-צֵל – – –

הָס! בְּלֶב-הַתַּרְדֵּמָה קוֹל פַּעֲמוֹן… יְלֵל,

כִּמְצַלְצֵל לַנִּפְטָר בְּמִנְזָר – – – מִי מַכְתִּית

אֲפֵלָה בָּאֲפֵלָה? מִי שִׁקַּע אֶת-מַחֲצִית

הַדְּמָמָה הַשְּׁחוֹרָה תּוֹךְ חֶרְדַּת הָאֵל?

הַפַּעֲמוֹן מֵת!… גַּם הוּא מֵת… הֲנָעַץ

הַנֶּעְלָם שַׁרְבִיטוֹ בְּקִלּוּחַ שֶׁל-בָּעַץ,

אוֹ עֵינוֹ קוֹרֶצֶת בַּמֶּרְחָק הָרָע!?

וּמַה-שֵׁם הַמָּקוֹם – מַה תֶּחֱוָר! קְרָא!

הֲטָבְעָה הַסְּפִינָה אוֹ עָמְדָה מִשּׁוּט – – –?

– “בֵּית-עָלְמִין הַמַּיִם – הֲרֵי טַרְכַנְקוּט!”

1921

קֶקֶנֶאִיז / שאול טשרניחובסקי

זכר לנשמת הסופר ברנר

עוֹד צוֹרְחִים הַנְּשָׁרִים עַל קֶקֶנֶאִיז –

אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹדוֹ מַכְחִיל בֵּין הָרִים,

כִּי סְעִיפָיו עוֹד קוֹלְטִים אֶת שִׁירַת-הַנְּשָׁרִים

וּרְעָמִים יְתַנּוּ לוֹ אֶבְלָם בַּחֲזִיז;

כִּי אוֹמֵר הוּא שִׁירָה עִם נַחַל וּפְזִיז-

הַזְּרָמִים, בְּשִׁגְיוֹנָם בַּסַּעַר נִגָּרִים,

וִינַסֵּר בַּמָּרוֹם עִם עָבִים נִגְרָרִים,

וּכְצִפּוֹר-אַגָּדוֹת עַל קִנָּהּ – כַּזִּיז.

נָפַלְתָּ בַּנּוֹפְלִים, הוֹי נוּחָה בְּשָׁלוֹם!

עוֹד יִפְּלוּ הַנּוֹפְלִים, עוֹד יִשְׁטֹף הַדָּם…

אֲנַחְנוּ אֶת-נִסְּךָ לֹא נִגְלוֹם גָּלוֹם!

וּנְקַיֵּם חֲלוֹמוֹת לְבָבְךָ הַתָּם – – –

וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית¹ –

עַד יָרַע שִׁירֵנוּ לֹא נִבְגֹּד בַּבְּרִית!

1921