מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר,

מִמִּדְבַּר יָם, מִקֶּרֶן אוֹר, מִמַּחֲזוֹת עַל נְהַר כְּבָר.

הֲדוּקַת אֵשׁ וּרְטֻבַּת גִּיל וְרַבָּתִי אֱיָל

שְׁטָפַתְנִי זוֹ. מְהַבְהֶבֶת בִּי: עֲלֵה, וּצְלַח וּפְעָל!

וְעוֹלָה הִיא וּפוֹרְצָה הִיא עַד־סְגוֹר הַלֵּב הָתָּם, –

שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר מָלֵּא עֹז וָרָם.

בִּקְרֹא עַל שַׁדְמוֹת זְהַב־הַבָּר לַמָּוֶת אֲדֹנָי,

וְהִמְטִיר דָּם עַל מַעֲנִית אֵת וּקְצִירוֹ נֶפֶשׁ חָי,

מַה אַתָּה, דָּמִי, שׁוֹקֵק בִּי, הוֹי דַּם עֲתִּיקֵי דוֹר,

דַּם נְדִיבֵי עָם מִקַּדְמַת דְּנָא, מִיַּרְכְּתֵי שֶׁמֶשׁ וְאוֹר?

קוֹל טָמִיר בָּא מֵרִאשׁוֹן דּוֹר, דּוֹר רַעֲנָן, דּוֹר עָז,

קוֹל דַּם דּוֹר שָׂר עִם אֱלֹהָיו וּלְחַרְבוֹת צָרִים בָּז.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דָּם קְדוֹשֵׁי תַּ“ח וָֹתַ”ט?

אֲנִי לֹא אֶפְשׁוֹט צַוָּאר זֶה – בַּקְּרָב מוּת וְלֹא בִּשְׁמָד!

לֹא, לֹא! אֲנִי לִי סַיִּף יֵשׁ, וְאֶגְרוֹפִי עוֹדוֹ חָם –

בִּפְגוֹעַ חַיַּת אָדָם בִּי, דָּם אֶתֵּן תַּחַת דָּם.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי מְקַדְּשֵׁי אֶת הַשֵּׁם

עַל מוֹקְדֵי אֵשׁ בִּסְפָרַד זוֹ וּבַיָּמִים הָהֵם?

אֵינֶנִּי שֶׂה כִּי אוּבַל כָּךְ לַטֶּבַח וּבַסָּךְ, –

אֶת־רֹאשְׁךָ נַפֵּץ אֶל־הַקִּיר וְלֹא יִרְאוּ צָרִים בָּךְ!

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי מֵתִים בְּאֶחָד?

אֲנִי נוֹאַשְׁתִּי מֵאֱלֹהִים, וְעִם אֵלִי אֵינִי רָד,

וּסְפוֹגִי צֶמֶר עַל הַלֵּב נִתְרוֹקֵן מֵאֱלֹהָיו

בִּכְדִי לְמִי שֶׁצִּנָּה לוֹ וּבְחַרְבּוֹ עָלָיו רָב.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דַּם הַמַּכַּבִּים? לֹא!

עֲצַבֵּי שַׁיִשׁ קְדוֹשִׁים לִי בְּמִלְחֶמֶת גּוֹי וָגוֹי.

מִתּוֹךְ שְׁנֵים־עָשָׂר פְּצָעִים זָב גַם דָּמִי זֶה כַּיּוֹם, –

לֹא עַל קַרְקָעִי דָּמִי בָא, וְאִם תַּאְדִּים הַתְּהוֹם.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי דוֹר הַמִּדְבָּר? כָּךְ!

דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן דָּמִי הוּא, קוֹלֵחַ וְאֵינוֹ נָח.

שׁוּב קוֹרֵא לִי הַשִּׁיר הָעָז, מַנְגִּינַת דָּם וָאֵשׁ:

עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכָּר, כָּל־מַה־שֶּׁתִּרְאֶה – רֵשׁ!

הֵילִילוּ יוֹשְׁבֵי מָעֹז יָם, בַּת־פְּלֶשֶׁת מַר לָהּ מָר –

הַיַּרְדֵּן לָךְ, וְהַלְּבָנוֹן לָךְ, וְהַמִּישׁוֹר וְהָהָר.

מִנַּחַל פְּרָת עַד לְבֹא חֲמָת וְהַמִּדְבָּר בַּעֲרָב,

הַגְּבוּל תְּתָאֲרוֹ יַד־יָהּ, תִּרְאֶנּוּ עֵין הָעָב.

וְכִבְשׁוּ אֶרֶץ בְּחֶזְקַת־יָד וְנֶאֱחַזְתֶּם בָּהּ,

וּבְנִיתֶם בִּנְיַן־עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם, הַבָּא!

מינסק 1916

אֲנִי אֲרַיָּוֶךְ מִדָּמִי בְּעוֹנָתִי,

הוֹי אֶרֶץ מְכוֹרָתִי!

אֲנִי אֲרַיָּוֶךְ כָּל-שְׁתִי חַיַּי עִמִּי

נָחַלְתִּי מֵאִמִּי!

וְאִם סָתוּם מִמֶּנִּי וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי

מְקוֹמִי וְשַׁעְתִּי,

בֵּין פִּגְרֵי הֲרוּגִים וְהוֹרְגִים לְתֻמָּם

אֵי אֶשְׁכְּבָה דוּמָם,

וְאֵיפֹה אַצִּיעַ אַחֲרוֹנָה מִטָּתִי?

מִי עֵדֵי גְסִיסָתִי?

הֲכוֹכְבֵי הַבֹּקֶר וְעַרְפִּלִּים מַכְסִיפִים

מִבֵּינוֹת הַסְּעִיפִים,

אוֹ שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת עִם עַרְבִית עֲלוּבָה

בְּמַחְפֹּרֶת עֲזוּבָה?

עַל כְּרִיכָה שֶׁל מָגָג בְּמִנְהָרָה מַשְׁחִירָה,

אוֹ תָּחוּב בִּגְדִירָה,

אוֹ בְּזָוִית שֶׁל בִּקְתָּה מַסְרִיחָה וּמְחַנְּקָה

עַל בַּד הָאֲלַנְקָה, –

אֲנִי אֲרַיָּוֶךְ מִדָּמִי – דְּמֵי לִבִּי –

עוֹדֶנִּי בְאִבִּי.

וְאָנֹכִי יָדַעְתִּי, בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל

לֹא יַחְדְּלוּ חָדוֹל

הַדָּם וְהַדִּמְעָה לְעוֹלָם, לְעוֹלָם…

וְאִם לֹא נִשְׁמַע קוֹלָם, –

כָּל טִפָּה וְטִפָּה לֹא שָׁוְא הֶאְדִּימָה,

קְדוֹשָׁה וַחֲמִימָה,

לֹא נִגְּרָה בִכְדִי, לֹא תִפּוֹל שָׁוְא אַרְצָה,

בִּלְתִּי אִם פָּרְצָה

בְּחוֹמוֹת הָעַבְדוּת וּבְכַבְלֵי הַדֹּרוֹת

לְיֶשַׁע וּלְאוֹרוֹת.

וְאִם יַעֲלֶה גוֹרָלִי – רִבּוֹנִי, הִנֵּנִי –

––––––––

וְלֹא נֶעְלַם מֶנִּי,

אִם תָּחֹן אֱלֹהִים הַחֶלְקָה הַבְּרוּכָה

וְאוֹתָהּ הַשּׁוּחָה,

וּבְכֹחוֹ שֶׁל דָּמִי כִּי תְשַׂגְשֵׂג הַקָּמָה

חֲמִימָה נִרְדָּמָה,

בִּגְבוּלִים בֵּין חֶלְקָה וְחֶלְקָה, בְּמַעֲנִיּוֹת

הִצְמִיחוּ דְגָנִיּוֹת,

אֲחוֹתִי לֹא תְלַקֵּט בַּפְּרָחִים פֵּאַרְתָּ

נִצָּנִים לַעֲטַרְתָּהּ;

וְיוֹנָתִי תַמָּתִי לֹא תַחֲלֹם חֲלוֹמָהּ

בֵּין שִׁבֲּלֵי הַקָּמָה;

וְלֹא אַחַי יַעַמְלוּ בַּאֲלֻמּוֹת וָעֳמָרִים, –

רַק זָרִים, רַק זָרִים.

וְאִם יְקֻלַּל הַשָּׂדֶה וְקָמָה לֹא יִרְפַּד,

וְהֶעֱלָה סִרְפָּד,

וְרָטֹב מִדָּמִי כִּי יִיף בּוֹ הַחוֹחַ

וְיֶאֱמַץ כֹּחַ, –

בּוֹ תְכַתֵּת רַגְלֶיהָ הוֹרָתִי הַחוֹלָה

כִּי תֵצֵא בַגּוֹלָה,

וְיִשְׂרוֹט שָׂרֶטֶת בִּבְשַׂר אָבִי כּוֹשֵׁל

הַמְגֹרָשׁ בְּצַו מוֹשֵׁל.

מינסק 1916

שַׁחַף בָּא קוֹבֵל עַל אַשְׁדּוֹת הַלֵּימַן¹,

קוֹבֵל הַשַּׁחַף הַלָּבָן, הַזָּר…

אֹפֶל וְלֹא אֹפֶל מִתַּמֵּר מִתֵּימָן,

שִׁפְשֵׁף כָּל-צוּרֵי סַוֹּיָה הָהָר.

שִׁירַת קְדוּמִים גּוֹסֶסֶת בַּצּוּרִים:

מִדְבְּרוֹת הָרוֹמִים עוֹד חַיִּים בַּגָּיְא…

רִקְמוֹת אַגָּדָה… שִׁירוֹת בַּרְבּוּרִים…

מַלָּךְ, הַשַּׁחַף, כִּי בָאתָ עַד-כֹּה?

רַעַם כִּי יִרְעַם עַל רַחֲבֵי הַמַּיִם,

וְהֵצִיף הַקֶּצֶף כָּל-אֵיתְנֵי הַגִּיר,

חֶרֶס אֲרִיאֵל כִּי יֵט בֵּין עַרְבַּיִם,

מֵפֵז מִנָּגְהוֹ וְלִהֵט הַשְּׂנִיר,

שִׁירַת הַשַּׁחַף הַזְעוּמָה נִנְעֶרֶת,

שִׁירָה יְתוֹמָה וּמְלֵאֲתִי הוֹד,

כָּלְתָה מִתְגַּעְגְּעָה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת,

עוֹטְיָה קוֹבֶלֶת כִּי נָסוּךְ הַלּוֹט…

יֵשׁ פִּנּוֹת-סְתָרִים בִּתְחוּמֵי הַיָּעַר:

מַפֶּלֶת אֳרָנִים נְגוּעֵי הַסָּעַר

וּדְבִיר לַאֲשׁוּחִים מַזְקִינִים וְקוֹדְרִים,

לַגְּפָרִים הַחוֹלְמִים חֲלוֹם, מַאֲפִילִים.

שָׁם אוֹרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין בָּאִים, אֵין חוֹדְרִים

לְגָרֵשׁ חֲלוֹמָם, וְכָלוּ הַשְּׁבִילִים

בֵּין נְפֹצוֹת הַשָּׂרָךְ וּמְחָטִים מַאְדִּימִים.

וְעִם מִטְרוֹת הַקַּיִץ וּגְשָׁמִים חֲמִימִים

יָצִיצוּ וְעָלוּ בִּן-לַיְלָה פִּטְרִיּוֹת:

סַמְקָנִים יַרְקָנִים, שְׁוָרִיּוֹת, מִטְרִיּוֹת, –

פִּטְרִיּוֹת מַצְנִיעוֹת בְּעָמְדָן, עֲדִינוֹת,

אֲדֻמּוֹת וּכְתֻמּוֹת, מַשְׁחִירוֹת, מַלְבִּינוֹת,

וְנוֹסַף לַפִּנָּה

מֵחִנָּן עַל חִנָּהּ.

“מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה”

כָּל חַיַּת הַיַּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,

הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.

הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם, –

וְאוּלָם

הַנְּמָלִים הַקְּטַנּוֹת, הַשְּׁחֹורוֹת, הַזְּרִיזוֹת

הֵן אֵינָן מַכְרִיזוֹת

עַל פִּנּוֹת סְתָרִים וְגֵיאָיוֹת נֶחְמָדִים.

“מַדּוּעַ וְלָמָּה?”

– מֵאֵימַת הַיְלָדִים!

פֶּן יַעֲלוּ בְרִנָּה וְאָמְרוּ לְלַקֵּט

פִּטְרִיּוֹת הַחֶמֶד וְאִצְטְרוֹבְלֵי אֶשְׁתַּקֵּד,

וּפָשְׁטוּ בָּאֹרֶן לְנַצֵּל אֶת לֵחוֹ

וְחָטְטוּ בְּגַל מְחָטִים, הַנּוֹתֵן אֶת רֵיחוֹ.

יֵשׁ קֶרֶן בֶּן-שֶׁמֶשׁ בַּיַּעַר בְּקָרַחְתּוֹ,

שָׁם יִיבַשׁ הָאֹרֶן עַל גִּזְעוֹ וְעַל מַחְטוֹ,

הֶחָסִיל הִתְפַּרְקֵד, כִּי פִגֵּר מִלֶּכֵת,

וּשְׂמָמִית מַזְהֶבֶת שׁוֹקֶדֶת עַל רִשְׁתָּהּ.

הָעֶכֶן הַכֵּהֶה, הַלָּן בַּשַּׁלֶּכֶת

מִתְחַמֵם וְאוֹרֵב לַצִּפּוֹר עַד גִּשְׁתָּהּ,

הַנְּמָלָה עֲמֵלָה בְבִנְיָן תֵּל-תִּלָּה,

וְצִרְעָה מְנַהֶמֶת נוֹדֶדֶת מִנְּחִילָהּ,

פּוֹרֶשֶׁת מִפֶּרַח, נִמְלֶכֶת בַּשֵּׁנִי:

“הוֹי, פֶּרַח בֶּן-פֶּרַח, עֲנֵנִי, הַשְׁקֵנִי!”

וּשְׁרַקְרַק מִתְנַכֵּל לַשֶּׁרֶץ וְאוֹרֵב,

בָּא מַכִּישׁ בַּמַּקּוֹר בְּאִילָנֵי-הַחֹרֶב.

וְעָלְתָה הָרִנָּה

וּפָשְׁטָה בַפִּנָּה.

“מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה?”

– כָּל חַיַּת-הַיַּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,

הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.

הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם,

וְאוּלָם

הַלְּטָאוֹת הַיְּרֻקּוֹת, הַבְּהִילוֹת, הַפְּזִיזוֹת

הֵן אֵינָן מַכְרִיזוֹת

עַל פִּנּוֹת סְתָרִים, גֵּיאָיוֹת נֶחְמָדִים.

“מַדּוּעַ וְלָמָּה?”

– מֵאֵימַת הַיְּלָדִים!

פֶּן יַעֲלוּ, וְרַע לוֹ לֶחָסִיל בֶּעָלִים,

וְנָעֲצוּ זְמוֹרָה בְתִלֵּי הַנְּמָלִים,

יַבְרִיחוּ הָעֶכֶן אֶל אַחַת הַמְּחִלּוֹת,

וְנָשְׂאוּ הַגַּרְגְּרִים בְּפַךְ וְסַלְסִלּוֹת.

יֵשׁ אַגְמֵי-גַיְא צְנוּעִים, וּבְחֶבְיוֹן הַחוֹרְשָׁה

עֲרָבָה עֲבֻתָּה וַחֲלוּלָה לוֹ פוֹרְשָׂה

כַּפֶּיהָ הַצְּנוּמוֹת, כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה;

וְהָאֲגָם מִתְחַטֵּא בִנְהִימַת-דּוּמִיָּה,

מִסְתַּכֵּל וְנֶהֱנָה מִזִּיו פְּנֵי-רָקִיעַ:

כִּי יִקְדְּרוּ – יִקְדַּר, אִם אוֹרוּ – יַגִּיהַּ;

וּבְכָאִים מִתְיַפִּים נִבָּטִים בַּגַּלִּים,

מְסַלְסְלִים בֶּעָנָף וּשְׁלֻחוֹת – תַּלְתַּלִים;

בָּא טוֹבֵל וְעוֹלֶה וְחוֹזֵר עַכָּבִישׁ

לָדַעַת אִם רֻחַץ לְמִשְׁעִי אֶלְגָּבִישׁ.

וּגְדוּדֵי בְנֵי-צְלָצַל מוּעָפִים מִשְׁתָּאִים

שָׁם, כֵּיצַד מְרַקְּדִים פַּרְעוֹשֵׁי-הַמָּיִם.

וְנוּגָה הַפִּנָּה

כִּמְבַקְשָׁה חֲנִינָה.

“מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה?”

כָּל חַיַּת הַיָּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,

הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.

הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם, –

וְאוּלָם

כָּל-וַלְדוֹת-הַצְּלָצַל, קַלִּילִים, עַלִּיזִים

הֵם אֵינָם מַכְרִיזִים

עַל פִּנּוֹת סְתָרִים, גֵּיאָיוֹת נֶחְמָדִים,

“מַדּוּעַ וְלָמָּה?”

– מֵאֵימַת הַיְּלָדִים!

פֶּן יַעֲלוּ בֶהָמוֹן וְעָכְרוּ הַמָּיִם,

יַסִּיעוּ הַחוֹלוֹת וִיזַעְזְעוּ הַבְּכָאִים

וְיָנוּס לְקוֹלָם הַצְּלָצַל הַכָּחֹל,

יָפוּצוּ בְּנֵי-חַרְגּוֹל וּפָסַק הַמָּחוֹל

פטרוגרד 1917

בַּשִּׁעֲמוּם הָרָב / שאול טשרניחובסקי

יֵשׁ גִּיל שֶׁאֵינוֹ גִיל, יֵשׁ יוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹם!

יֵשׁ יוֹם הַבָּא כְּבֹא יְלֵל עֲרַאִי שֶׁל פַּנְטֵר

וּכְאַחֲרוֹן שִׁיר וּצְלִיל בִּפְסִיקַת נִימֵי-פְסַנְתֵּר,

קוֹל נִקְטָף בְּאֵין-הַסּוֹף, קוֹל גּוֹסֵס בְּרַחֲבֵי-תְהוֹם,

וְעַד גְּמַר הַצְּלִיל לֹא בָּא – עוֹד יָלִין אִתּוֹ תֹּם!

וְכָל דַּק וָדַק שֶׁבּוֹ בָּא מֵצִיק לָךְ וּמְקַנְתֵּר;

דַּק יִרְדֹּף דַּק, דַּק – דָּק, כִּמְטַפְטֵף מִתּוֹךְ צַנְתֵּר:

“חַכֵּה, וּסְבֹל וּשְׁמָע! חַכֵּה, וּסְבֹל וָדֹם!”

" וְהַיּוֹם אֵינֶנּוּ יוֹם – הַנֶּצַח הוּא וַחֲלָלוֹ

עִם צַעֲרוֹ הַמַּר בַּעֲקֵבוֹ וּבִגְלָלוֹ,

כִּי הִקְרִים, לָבַשׁ עוֹר עַד כְּדֵי לְמַשֵּׁשׁ בּוֹ.

וְהַשִּׁעֲמוּם הָרַב בָּא חוֹרֵק שֵׁן לִקְרָאתוֹ…

וּכְבַלַּע רִיק הָרִיק וְכִלָּה בּוֹ חֲמָתוֹ,

יִתְרוֹקֵן גַּם הַלֵּב לְמִתְמַהְמֵהַּ בֹּא.

אודיסה 1919

אַל תִּבֶז לִמְשׁוֹרֵר, אֵין מִלָּה בְּפִיו

בְּהִמּוֹט מַמְלָכוֹת הַחוֹבְקוֹת גְּבוּל-עוֹלָם,

וְצָצוּ כְּבַעְבּוּעוֹת מִצְטָרְפוֹת עַל בִּיב

אַךְ גָּלְמֵי-מִשְׁטָרִים, שִׁית גֹּלֶם עַל גֹּלֶם.

וְנִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת לֵיל-שִׂנְאָה, וְאֵין שְׁבִיב

נְגֹהוֹת לָאֹפֶל, הִכְרִיזוּ בִמְחוֹלָם

כָּל-שְׂבֵעֵי חֵיל-זָרִים מִשְׁתַּגְּעִים, וּבְזִּיו-

הַנְּבִיאִים יִתְאַמְּרוּ הַנִּקְלֶה, הַגֹּלֶם.

יִתְפּוֹרְרוּ סְלָעִים וּבְלָעָם הַיָּם,

וּבְאָרְנֵי-אֵל יְשַׂחֵק וִידִקֵּם בַּעְיָם, –

לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לוֹ יִבְשַׁל הַזָּרַע!

הֲיָקוּם בְּגַלִּינָה אוֹ יַעַל בַּסְּעָרָה?

בַּמָּקוֹם שָׁם מִשְׁבָּר מִשְׁבָּר יָרֹעַ,

יֵשׁ יִפְלֹט נַרְקִיסִים וּתְלוּשֵׁי-אַשְׁכְּרוֹעַ – - - ¹

אודיסה 12/6/1921

חַמָּה בָּרָה כְּחֹם הַיּוֹם

נִתְלֵית כְּנִרְדָּמָה:

חַמָּה נָמָה שְׂפַת הַחוֹל,

עָיְפָה הָאֲדָמָה.

אֹהֶל כָּחֹל נִמְתַּח עַל-

פְּנֵי הַיְּאוֹר הַנִּרְדָּם,

עַרְבֵי גַיְא נִבָּטִים בּוֹ.

נוֹדֵף סָבִיב נִרְדָּם.

גַּלִּים גּוֹלִים, גַּל אֶל-גַּל

קוֹרֵא וְאֵינוֹ נַעֲנֶה.

צַוְתַּת דָּגִים, דְּגֵי הָרְקָק,

חָלְפָה וְאֵינֶנָּהּ.

חָלְפָה – קֻמְּטוּ פְּנֵי הַיְּאוֹר

נֶחְפּוֹת זֹהַר חַמָּה.

נַעֲשִׂים מֵי-הַכֶּסֶף גְּוִיל

לְקִבּוּל כְּתִיבָה תַמָּה.

שֶׁמֶשׁ קַיִץ הִשְׁכִּין אוֹר

בְּפִנָּה זוֹ הַבְּרוּכָה;

שַׁדַּי צִוָּה שְׁכִינָה לָהּ,

שִׁירַת תֹּם וּמְנוּחָה.

שִׁירַת אַגְמוֹן, שִׂיג לַסּוּף

וְלָאֵבֶה שִׂיחַ –

מַחֲזֵה פְלָאִים… אֶחֱזוּ לִי

עִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ…

עוֹד יֵשׁ בִּשְׂדֵה מוֹאָב וִיהוּדָה,

בַּגִּלְגָּל וּבְפַדַּן-אֲרָם

מַצֵּבוֹת – אַךְ אֶבֶן גַּלְמוּדָה,

מְשָׁחוּהָ הַנְּדִיבִים בָּעָם,

מֻצָּקָה וְקָשָׁה וּגְלוּדָה

כִּבְיוֹם בּוֹ הֻתָּכָה בַּעְיָם,

שׁוֹקַעַת, חוֹלֶמֶת כְּרַפְסוֹדָה

שֶׁנִּנְעֲצָה בְּשִׂרְטוֹן בַּיָּם.

בַּחֲלוֹמָהּ: – שׁוּב פָּרְחוּ הָעִיִּים

וּבָא הָמוֹן חוֹגֵג וּלְוִיִּים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וּמְנַעַנְעֵי-פָז.

וּבָאוּ אֶל-פְּנֵי הָאֲבָנִים

וְנִלְווּ וְאָמְרוּ הַבָּנִים:

“נִצְחוּנוּ הָאָבוֹת – דּוֹר עָז!”

אָהַבְתִּי כִּי אֶרְאֶה אֶת “כּוֹכַב-הַכְּנַעֲנִים,”¹

כִּי אַחַז בְּהִלּוֹ בַסַּפִּיר הַנָּם.

כָּל קְסָמָיו עוֹד, עַמּוֹ וּבְלֵילוֹת אַשְׁמַנִּים

לוֹ-אוֹרוֹת, מִסְתּוֹרִין סוֹד חָבִיב וָחָם.

כֹּהֲנָיו נֶאֶסְפוּ, אַף שָׁבְתוּ הַמְּנַעְנְעִים

הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ בַמִּקְדָּשׁ-בְּרָב-עָם,

וּבְיַעֲרוֹת-תְּמָרִים מִבֵּין הַסַּנְסַנִּים

לֹא אֵלָיו יִתְעַלֵּל הָעוֹבֵר בַּיָּם.

הָהּ, מָתַי יַגִּיהַּ עַל דַּרְכִּי תֵימָנָה!

וְעֵינַי תֶחֱזֶינָה בַשְׂנִיר, בָּאֲמָנָה,

אֶשְׁאֲלָה לְדֶרֶךְ הַגִּלְגָּל וְדָן.

וְאֶדְרֹשׁ בֵּין עִיֵּי חֳרָבוֹת מַשְׁחִירִים

לַבָּמוֹת וּלְמִזְבְּחוֹת אֵלִים עֲרִירִים,

מֵאֵין כּוֹרְעִים לָמוֹ בֵּין יִלְדֵי-הַזְּמָן.

פֶּטֶרְבּוּרְג 1917

עַשְׁתָּרְתִּי לִי, הֲלֹא תָּסִיחִי לִי: מֵאָן

הַגַּיְא אֵלֵינוּ בָאת? הַאִם בְּיַד כְּנַעֲנִי צִידוֹן

מֵעִיר לְמָעֹז יָם, בֵּין גַּלֵי שְׁבוֹ וְכַלְצִידוֹן?

הֶאָרְבוּ לוֹ בָהָר וְעִם-לֵיל אַלּוּפֵי דָן?

הַאִם בִּצְרוֹרוֹת בַּד עַל דַּבְּשׁוֹת גְּמַלֵּי דְדָן

וּנְאָקוֹת מַעֲלוֹת חוֹל הַפָּז בְּנִיעָן וְנִידָן

נִשֵּׂאת עִם אֹרְחַת שְׁבָא, נוֹשֶׁקֶת רוֹמָה כִּידוֹן,

וְלִפְנֵיהֶם מְטַרְטֵר קוֹל רִמּוֹנִים וְסַהֲרוֹן רָן?

נִפְלָאת לִי, מָה-נִפְלָאת! עֵינַיִךְ אִסְמָרַגְדִּים,

אַף כֻּלָּךְ עָשׂוּךְ שֵׁן, יְצוּרַיִךְ כֹּה מִתְלַכְּדִים.

וְאֵין אִישׁ מְגַלֶּה סוֹד, מִי נְתָנֵךְ לִי – אֵין אִישׁ!

סַלְסִלַּת תְּאֵנִים לָךְ – חָפַנְתִּי קֶמַח סָלְתִּי,

מִשֶּׁמֶן זֵיתִי לֹג – – – אֵלַיִךְ הִתְפַּלָּלְתִּי:

“נַהֲגִיהוּ, נַעַר צַח, אֵלַי תְּבִיאִיהוּ חִישׁ!”

פֶּטֶרְבּוּרְג 1917

“עֲזָאזֵל אַיֵּהוּ?” – כִּי תָרִים פְּעָמֶיךָ

אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וּבְעִקְּבוֹת הַנְּמֵרִים

בַּחוֹלוֹת הַכְּתֻמִּים, עַד סָגְרוּ עָלֶיךָ

הַכֵּפִים הָאִלְּמִים וְהַנְּחָלִים הָעֵרִים.

יֵשׁ עֶכֶס זְהַבְהַב זָע, נָס מִפָּנֶיךָ

אוֹ לְטָאוֹת מַכְתִּימוֹת – מִשֶּׁבֶת חֲבֵרִים –

אַדְמָתְךָ נְחֹשֶׁת, עוֹפֶרֶת שָׁמֶיךָ,

וּמֵתוּ הַחַיִּים בִּישִׁימוֹן חֲרֵרִים.

וְאִתְּךָ הַשָּׂעִיר הַמְּסֻלְסָל, כִּי תְּפַסְתּוֹ

עַל אֶרֶץ עֲיֵפָה וּמְלַחֵךְ אַסְפַּסְתּוֹ,

מִשֶּׁן-הַצּוּק דְּחֶנּוּ – וְהַסְכֵּת מֵרָחֹק:

עֲזָאזֵל כִּי יִשְׂחַק לָךְ לָעוֹג וְשָׂחוֹק…

וְעָנוּ וְשָׂחֲקוּ הַבְּקָעוֹת כִּמְשַׁטּוֹת,

הַנָּקִיק, הַסָּעִיף וְכָל-נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת – – –

אבותינו שהיו במקום הזה, אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה, ומשתחוים קדמה לשמש. (סוכה, פ“ה, מ”ד)

א

הָיִיתִי לֵאלֹהַי כְּיָקִינְטוֹן וְכַאֲדָנִי,

שֶׁאֵין בְּעוֹלָמוֹ לוֹ אַךְ שִׁמְשׁוֹ זֶה הַצַּח,

וּמַלְאָךְ דּוֹפֵק אוֹתוֹ: "קוּם גְּדָל, בֶּן-צִיץ, וּפְצַח

רִנָּתְךָ, רִנַּת-חַג, בֶּחָרוּל הַנַּשְׁכָנִי!".

" וָאִינַק-רֹטֶב-נִיר כְּיַיִן עֲבָרָנִי

זֶה רֵיחַ-אַדְמַת בּוּל עַל רִגְבָּהּ, רֶגֶב רַךְ.

הֲמִבְּלִי אֵין לוֹ אָב וְכֹהֵן-בְּמִקְדַּשׁ-כְּרָךְ,

כִּי הֱבִיאַנִי לְכָאן וּלְנָבִיא לוֹ שָׂמָנִי?

הֲיֵקַל בְּעֵינַי שְׂרָף עַל גַּבֵּי כֶסֶף-בְּרוֹשׁ

מִשַּׁמְנְךָ הַטּוֹב, הַמַּזְהִיב עַל הָרֹאשׁ,

וְרֵיחוֹת הָאַגָּס וְהַשָּׂדֶה שֶׁנָּטַרְתִּי

מֵאַבְקוֹת רוֹכְלֵי-שְׁבָא, מִנִּרְדִּי וּמִקְּטָרְתִּי?

וָאֶקֹּד לְךָ בַּלָּט. אֶשְׁתַּחֲוֶה בִיקָר,

וּכְאַחַת שִׁבֲּלֵי-פָז בַּקָּמָה כִּבְדַת-בָּר.

ב

וּכְאַחַת שִׁבֲּלֵי-פָז בַּקָּמָה כִּבְדַת-בָּר,

שֶׁעָלְתָה בְּרָב-נוֹי וַתְּשַׂגְשֵׂג בְּכָל מְאֹדָהּ,

כְּשִׁבֹּלֶת אַחַת זוֹ צוֹפֶנֶת בְּחֵיקָהּ סוֹדָהּ,

עֲרֻבַּת חַיֵּי-עַד וּפְלֵיטַת-מָה מִכְּבָר;

כְּשִׁבֹּלֶת גְּנוּבַת-נִיר, הַיּוֹנְקָה שַׁד-הַכְּפָר

וּרְטֻבַּת עָסִיס חַי, חוֹלֶמֶת חֲלוֹם-הוֹדָהּ,

צָמַחְתִּי גַּם אֲנִי! אַךְ נַפְשִׁי צְמֵאָה עוֹדָהּ.

אֲהָהּ, יוֹם יִרְדֹּף יוֹם! הַאֶגְבֶּה אֶת הַשְּׁטָר?

חֲלוֹמִי טֶרֶם בָּא! מֵעֵינַי נִצְפַּן שְׁבִילִי.

כִּי אֵפֶן כֹּה וָכֹה – אָפוּנָה; מַה-לִּי, מִי-לִי…

הֲבָאתִי עַד-הַגְּבוּל? אוֹ אִם עֲבַרְתִּיו כְּבָר?

הֲשִׁקֵּר אָבִי לִי, לֹא יִשְׁמֹר מוֹצָא פִיהוּ?

אֲנִי צִיץ-בָּר אֲנִי. וְאָבִי שִׁמְשִׁי לִי-הוּא,

וַיְמַן לִי גִשְׁמֵי-חֹם, וַיְצַו עַרְפִלֵּי-הָר.

ג

וַיְמַן לִי גִּשְׁמֵי-חֹם, וַיְצַו עַרְפִלֵּי-הָר,

דִּמְדּוּמֵי עִמְקֵי-יָם, מְעוֹן דּוּמִיָּה רַבָּה,

עֲתַר עֲנַן-אֵשׁ קוֹדְחָה עַל אֶשְׁנַבָּהּ,

וּבְטֶרֶם תִּפְרֹץ עָל, לָהּ קֶרֶב אֶרֶץ צָר;

וְלוּחַ-שְׁמָשׁוֹת¹ צַר מֵהָכִיל אֶת הַסְּפָר,

הַחַמָּה בַּהֲמוֹן אוֹקְיָנוֹס-אֵשׁ עַל גַּבָּה

וּנְצֻרוֹת מִנִּי-עַד, שֶׁקִּבֵּל אָב מֵאַבָּא,

שִׁגְיוֹנוֹת חוֹלֵי-כְרָךְ וּמְסֹרוֹת תְּמִימֵי-כְפָר,

לִהְיוֹת אֲנִי הַצִּיר לְעוֹלָמוֹ אֲשֶׁר יָצַר,

תַּמְצִיתוֹ, מֶרְכָּז כָּל-מֶרְכָּזָיו, הִרְבָּה אָצַר

לַהֹוֶה וְלַבָּא, לֶעָבָר אֲשֶׁר גָּז.

וּלְמַרְבֶּה כָּל-הַחֵן מִצְּבָעִים לֹא בִיְשָׁנִי.

וַיַּעַשְׁרֵנִי רָב – וּכְכֹחוֹ, אֲשֶׁר עָז –

סֻמְפּוֹנְיוֹת אוֹר וָצֵל, וּכְחָל, וּסְרַק, וְשָׁנִי.

ד

סֻמְפּוֹנְיוֹת אוֹר וָצֵל, וּכְחָל, וּסְרַק, וְשָׁנִי,

חֲנוּטֵי גָבִישׁ קָר וִישֵׁנֵי כְרוּם-הַיָּם,²

הַחַיִּים חַיֵּי-דַק שֶׁל נִיצוֹץ נִתָּז חָם

תּוֹךְ בַּהַט כֶּבֶד-גֶּוֶן וּשְׂפוּנֵי נַחְשׁוֹל אֳנִי;

וְרִקְמוֹת גִּידֵי-עֵץ עַל נֶסֶר מַהַגָּנִי,³

אִילָנוֹת סְפוּגֵי-דָּם מְקַלְּחִים בַּעְיָם,

וּגְוָנִים טֶרֶם-יוֹם וְשֶׁל עֶרֶב רוֹחֵץ בְּדָם,

הַמַּשִּׁיל אוֹצְרוֹת פָּז וּלְעוֹלָם לֹא יֵעָנִי, –

מַנְגִּינָה אַחַת הֵם, שִׁיר אֶחָד נִפְלָא, רָם,

הַמְּצָרֵף סְפֹרוֹת הוּא הוּא יִמְצָא אֶת הַחִידָה?

אוֹ, חוֹקֵר תּוֹרַת חַי, הַאַתָּה לִי תַגִּידָהּ?

לֶב-תְּמִימִים פְּתָרָהּ כְּבָר; וּמִן הַלֵּב הַתָּם

קִבַּלְתִּי גַּם אֲנִי, כִּי לִבִּי לֹא רִמָּנִי!

בִּינוֹתִי צַעַר-דּוֹר, שִׁיר וְגוֹי קְסָמָנִי.

ה

בִּינוֹתִי צַעַר-דּוֹר, שִׁיר וְגוֹי קְסָמָנִי:

חֲלוֹם חַרְטֻמֵּי-אוֹן, הַמְּתֹאָר עַל-פִּי קִיר,

וּכְתָב-דְּרוּאִידִים⁴ זֶה, טָבוּעַ בְּאַבְנֵי-גִיר,

קָמֵעַ עַל-פְּנֵי קְלָף, שִׁיר קוֹסֵם – גִּמְגּוּם עָנִי.

וּבְשִׂרְטוּט נוֹתֵן צַו לְדוֹר וּלְאֹם קִדְמַנִּי,

בְּהַשְׁבְּעוֹת רוֹעֵה-צֹאן, הַלּוֹחֵשׁ עַל סַף דִּיר,

בִּפְלֵיטַת שִׁגְיוֹן-מָג, כִּי אֲחָזָהוּ צִיר,

וּבְטַלִּסְמָאוֹת-סִין מֶבָּטִי הַסַּקְרָנִי

יְגַל אַךְ תְּפִלָּה זֹה, אֲרֶשֶׁת בָּשָׂר-וָדָם:

"הַהֹוֶה בְסֵתֶר-יֵשׁ, נָא שְׁמָר-לִי אֶת הַדָּם,

אַל תְּכַבֶּה אִשְּׁךָ, בִּי הִצַּתָּ בְּרַחֲמֶיךָ,

אֶשׁ-נוֹזְלִים, נוֹטְרָה אֵשׁ, זִיק אֶחָד מִלְּהָבֶיךָ!" –

" זֶה סַךְ-הַכֹּל הָרָב, הַלָּן בַּלֵּב הַמָּר,

קוֹל נֶפֶשׁ עוֹטָה אוֹר, קוֹל תּוֹעֶה בְמַחְשָׁךְ זָר.

ו

קוֹל נֶפֶשׁ עוֹטָה אוֹר, קוֹל תּוֹעֶה בְמַחְשָׁךְ זָר

מִתְרוֹצְצִים תּוֹכִי, כִּי לֹא הִתְקַדַּשְׁתִּי לְמַדַּי.

תְּחוּם אֵינוֹ אֶלָּא סָפֵק-סָפֵק, סָפֵק-וַדַּאי.

סְבָבַנִי כַּחֲלוֹם בְּשִׁגְיוֹנוֹת מָשְׁזָר.

וּבְתַהְפֻּכוֹת חַי מִתְרַפֵּק עַל כָּל גְּזַר-

דִּין נוֹקֵב דִּין, בַּחֲתוֹר חֲתִירוֹת תַּחַת שַׁדַּי,

סוֹחֵרַת אֵמוּן-תֹּם לָבַשְׁתִּי מֵעַל לְמַדַּי

וּבְחֻלּוֹ שֶׁל יוֹם-יוֹם לִי נִשְׁאַר מְעַט מִזְעָר.

וְאִלְמָלֵא רֵיחוֹת גּוּשׁ אֲדָמָה שְׁמֵנָה, פְּרוּרָה,

חֹם מַחֲנִיק נוֹדֵף עִם הַמּוֹץ מִן הַמַּמְגּוּרָה,

צְלִיל אֵת פּוֹלֵחַ נִיר וּמַגָּל רָן בַּבָּר,

סְפַגְתִּים בִּי בַכְּפָר, בַּדְרוֹר, עוֹדֶנִּי בְאִבִּי –

מִי עָמַד לִי בַּצָּר, בַּקְרָב, בְּהִתְכַּוֵּץ לִבִּי,

בְּעָמְדִי בֵין הַחַי וּבֵין הַגּוֹסֵס כְּבָר?

ז

בְּעָמְדִי בֵין הַחַי וּבֵין הַגּוֹסֵס כְּבָר

(אֻמָּנוּת מַה-נּוֹרָאָה!) וְאִזְמֵל חַד בְּכַפִּי,

יֵשׁ בּוֹכֶה מִתּוֹךְ גִּיל וְיֵשׁ מְקַלֵּל בְּאַפִּי,

סָפַגְתִּי אַחֲרוֹן אוֹר תּוֹךְ אִישׁוֹן גּוֹסֵס זָר.

אֶל רַעַם תּוֹתְחֵי-אוֹן מִתְגַּלְגְּלִים בַּכָּר,

לְאֵשׁ נוֹצְצָה בֶאֱשׁוּן מִנְהַרְתִּי לִי בְגַפִּי

הִתְוֵיתִי אַחֲרוֹן-קָו, מָחַקְתִּי חַי מִדַּפִּי,

מִסַּף מְשֹׁהָם כָּךְ תֵּעָקֵר אֶבֶן-יְקָר.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ זִיק בָּעַיִן הָעוֹמֶמֶת,

בָּאוֹר הַסּוֹפֵג אוֹר וּבְטֶרֶם קָם לָעַד;

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ בְּרַק אֵשׁ קוֹדְחָה וְצוֹרֶמֶת,

בְּאֵשׁ הַקּוֹרְאָה לְאֵשׁ, הַמְצַוָּה אֵיד וּשְׁמָד, –

הָיִיתָ אַתָּה בָם; זֶה הוֹדְךָ הֲמָמָנִי; –

הַאִם קִדַּמְתִּי בֹא אוֹ אֵחַר צוּר בְּרָאָנִי?

ח

הַאִם קִדַּמְתִּי בֹא אוֹ אֵחַר צוּר בְּרָאָנִי?

‘אֱלֹהִים’ סָבִיב לִי וּמְלֵאִים כָּל הַיְקוּם.

כּוֹכָבִים אֱלֹהָי, אֶתְפַּלֵּל לָמוֹ, קְסוּם-

פְּנֵיכֶם, מְאוֹר-יוֹם וְסַהַר חִוַּרְיָנִי.

כִּי בִלְתְּךָ אֵין כְּלוּם, הוֹי שֶׁמֶשׁ חִמְמָנִי!

בְּנֵי-שֶׁמֶשׁ אַתֶּם לִי, הַגְּלָמִים תְּלוּיִם רוּם,

בְּנֵי-שֶׁמֶשׁ – עֵץ הַפִּיל⁵ וּקְלִפּוֹת כָּל הַשּׁוּם,

גִּלְגּוּלֵי אוֹר וָחֹם – הַפֶּחָם הָרַתְחָנִי.

וְהָיָה כָּל הַיְקוּם קוֹל תְּפִלָּה, תְּפִלַּת-כֹּל:

לָךְ קוֹרְאוֹת אִמּוֹת-תַּנִּים, גּוּרֵיהֶן כִּי תְפַלַּחְנָה,

לְךָ יָרֹן שׁוֹפַר-קְרָב עִם הָנֵץ אוֹר בַּמַּחֲנֶה,

הַשְּׁמָשׁוֹת בְּגַלְגַּל-עָל, כִּי יִגְרְפֵם הַקּוֹל.

בְּמַקְהֵלַת אֵין-הַסּוֹף אָרֹנָּה וְלֹא אֶדֹּם:

עוֹד בְּלִבִּי לָן הַטַּל, הַיּוֹרֵד עַל שְׂדֵה-אֱדוֹם

ט

עוֹד בְּלִבִּי לָן הַטַּל, הַיּוֹרֵד עַל שְׂדֵה-אֱדוֹם

וּמַרְטִיב אֶת הַחוֹל הַקָּדוֹשׁ בְּמִדְבַּר-אֵל;

וּבְאָזְנִי חַי הַשִּׁיר, הַבָּא עִם בֹּא הַצֵּל

וְנִצְנֵץ כּוֹכָב רַךְ לִנְגִינוֹת מִנִּי קֶדֶם,

וְהֶאֱפִיל עַל הַיְקוּם בִּכְנָפָיו לֵיל-הַקֶּדֶם,

וְהָיָה אֶחָד סוֹד הַמִּדְבָּר וְהַלֵּיל,

וּמֵאֹהָלָיו יֵט קְהַל-עַמִּים עַל כָּל תֵּל,

וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְחִיל בַּחַג לָמוֹ וּבְאֵידָם.

וּבְהָמִיר עַל הַגּוֹי שְׁמֵי-שָׁמָיו, שְׁמֵי-הַכְּחוֹל,

כִּי יוּעַם עָלָיו פְּנֵי כוֹכָבָיו, וְאִם בְּעֹל

רָקִיעַ-נָכְרִי לוֹ, גַּם יִסֹּב אָחוֹר וְקֶדֶם, –

לַחֹדֶשׁ אַחַת יֵשׁ שֶׁיֵּצֵא בְלֵיל-הָרָז

לְקַדֵּשׁ לְבָנָה זוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁקִּדְּשָׁהּ אָז

עַל פִּסְגַּת הֹר-הָהָר, מְעוֹנָהּ אֱלֹהֵי-קֶדֶם.

י

עַל פִּסְגַּת הַר-הָהָר, מְעוֹנָהּ אֱלֹהֵי-קֶדֶם,

מוֹפִיעַ בְּעַנְנֵי-אוֹר עֲנָק וְלוֹ אֵשׁ-דָּת!

מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ שָׁח בֵּל-כַּשְׂדִּים עַל נְהַר-פְּרָת

וְחָוַר מַרְאֵה סְפִינְקְס בַּשִּׁיחוֹר בְּאָפִיק יֶאְדָּם.

וּבְיָדוֹ מַטֶּה, בּוֹ יְקַרְקֵר אֵל – וְנָדַם

גְּאוֹן זֶבְס מְחַיֵּה-שֵׁשׁ, וְשָׁמַע דְּבָרוֹ וְנָס

הַיַּעֲרָה פֶּרוּן⁶ וּפָגַשׁ עָשׁ אֶת סָס

עַל חֹשֶׁן כֹּהֵן-לוּב, וְאִילָנֵי-ווֹטַן⁷ צֵידָם.

וּזְמַן כִּי יָמִיר זְמַן וְהֵאִיר מִזְרָח שׁוּב –

וְחָפְרוּ צַלְמֵי-כוּשׁ, וּבוֹשׁ הוּרְמִיז⁸ וּכְרוּב

וֶאֱלִילֵי בְנֵי עֲרָב מֵאוֹר חֲצִי הַלְּבָנָה.

וְעוֹד חָזוֹן… וְיָצַר דּוֹר כַּצוֹרֵף בַּעֲלִיל,

אֶת אֱלֹהָיו הַבָּא – וְנַעַבְדוֹ בִּרְנָנָה –

כִּי לִבִּי דוֹבֵב שִׁיר לַחַמָּה וְלַכְּסִיל.⁹

יא

כִּי לִבִּי דוֹבֵב שִׁיר לַחַמָּה וְלַכְּסִיל –

הֲתִמְתַּח עָלַי דִּין וְלֶעָפָר תִּשְׁפְּתֵנִי,

כִּי לְאֵל הֲמוֹן-הָעָם אֲנִי לֹא אֶסֹּךְ יֵינִי,

בִּמְּחֹלוֹת קֳבָל-עָם לֹא אֶתֵּן בְּרֹאשׁוֹ כְּלִיל?

וּבְמִקְדַּשׁ-שָׁמָיו לוֹ חֲסַר כָּל דְּמוּת וּגְוִיל,

בִּיפִי-הַכֹּל בַּכֹּל בִּכְרוּב לֹא יַעֲנֵנִי,

וּבְסֵפֶר-יַחַשׂ לוֹ לֹא בָא לְסַמֵּא עֵינִי,

וּבוֹ חֲתִימַת-יָד כַּחֹק לִשְׁטַר-אֱוִיל.

אַךְ אִם עֲבָרְךָ גַל הִתְלַהֲבוּת קְדוֹשָׁה-רַבָּה

וְרֶטֶט-גִּיל בִּשְׁעַת הַיְצִירָה הַמִּתְנַבְּאָה,

בַּעֲתֶרֶת חַיֵּי לֵב מִשְׁתַּתֵּף לְכָל רָז;

בִּגְאוֹן-אֱהָבְךָ כֵּן בִּנְדִיבוֹת גֶּבֶר-עָז –

נִרְצֵיתָ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּרְצֶה גַּן-מַתָּנוֹת

מִשֶּׁיִּתַּרְמֵל פּוֹל וְגָמֵל פְּרִי-אִילָנוֹת.

יב

מִשֶּׁיִּתַּרְמֵל פּוֹל וְגָמֵל פְּרִי-אִילָנוֹת,

עֲשָׂבִים שׁוֹטִים, כָּל מַסִּיגֵי גְבוּל וּסְיָג,

מִשֶּׁיַּבְשִׁילוּ הֵם חַרְצַנָּם בְּחֵיק הַזָג

וְנִצְפְּנוּ קַרְנֵי-אוֹר וְנִגְנְזוּ מְסֻנָּנוֹת;

מֵהֶם עַד יָקִיץ קֵץ לַזְּמַנִּים, וּבְהִשְׁתַּנּוֹת

אַקְלִימֵי אֶרֶץ זוֹ וְרֵיחַ-יַעְרָהּ פָּג,

עִם שְׁיָר בִּנְיָנִים עַל כְּלוּנְסָאוֹת, פְּלִיטֵי-מָק

וּבְקִבְרוֹת רוֹזְנֵי-עָם, בְּאַמְפּוֹרוֹת¹⁰ וּבְצִנְצָנוֹת.

וּלְאַחַר אַלְפֵי-דוֹר וּבָא מִמִּכְרֶה צָר,

יוֹפִיעַ עַל מְרוֹם מִגְדָּלִים בַּחֲצַר

כָּל מִנְזַר עוֹבְדֵי-אֵשׁ, בִּמְדוּרוֹת הֶעֱלוּ בָנוֹת;

וּבָעַר בְּמֹחַ גְּאוֹן-הַגְּאוֹנִים, וּבִבְשַׂר

הַיַּתּוּשׁ, אֲשֶׁר רָן, וּבְדוֹר רֵיק וַחֲסַר-

אֱלִילֵי עוֹלָם גָּז – תְּפָסוּנִי וְאֵין לִי מָנוֹס.

יג

אֱלִילֵי עוֹלָם גָּז תְּפָסוּנִי וְאֵין לִי מָנוֹס!

אֱלִילֵי גוֹי זֶה, יִיף כָּל הַנּוֹגֵעַ בּוֹ,

גּוֹי הָיָה לַחָכְמָה לוֹ, וְחָכְמָתוֹ הָיְתָה נוֹי,

וַיִּז מִיָּפְיוֹ לוֹ עַל שְׁאוֹל וְעַל אוֹקְיָנוֹס.

קְסָמוּנִי רוּחוֹת צְפוֹן-הַיָּם מִבֵּין אִילָנוֹת,

מְסַפְּרוֹת מִן הַכְּפוֹר הָעוֹטֶה תַשְׁבֵּץ-שְׁבוֹ;

וּבֵין חַמָּנֵי-אוֹן, וּבְמִקְדָשׁ תַּרְתִּי בוֹ,

דִּמִּיתִי נִיצוֹץ זֶה, הָאוֹמֵר בִּי הִשָּׁנוֹת,

אַךְ זִיק מִמִּזְרָח הוּא, מִכְּנַעַן אֶנְצְרֶנוּ,

תְבָעוּנִי פִסְלֵי-דָן, אֲשָׁלִים מְלֵאִים חִיל,

אֲשֵׁרוֹת, גָּלְמֵי צוֹר, בְּאוּר-כַּשְׂדִּים אֶעֶבְדֶנּוּ.

אֵי דֶּרֶךְ אֶבְחַר בָּהּ וְאֵיפֹה הוּא הַשְּׁבִיל?

הַאֶמְשַׁח שַׁמְנִי לְיָהּ אוֹ זֶאוּס אֶבְחָרֶנּוּ,

אוֹ פֶסֶל אַחֲרוֹן-דּוֹר בְּמַמְלֶכֶת-הָאֱלִיל?

יד

אוֹ פֶסֶל אַחֲרוֹן-דּוֹר בְּמַמְלֶכֶת-הָאֱלִיל,

אוֹ שִׁיר חֲלוֹם-אֱיָל נָקִימָה לְעוֹלָמִים.

וּבָחֲנָה עֵין-אִישׁ וְגִלְּתָה סוֹד-הַגְּלָמִים

צֵרוּפֵי אַטּוֹם דַּק בַּזָּהָב וּבַבְּדִיל.

וּמִן הַדּוֹמֵם יֵט וּמָתַח קַו וּשְׁבִיל

לְמַמְלְכוֹת הָעֵץ וְהַצּוֹמְחִים הַנַּעֲלָמִים.

וְשַׁלְשֶׁלֶת אַחַת לוֹ: פִּטְרִיָּה שֶׁבַּכְּתָמִים,

יְרֹקַת הָאֲגָם, הַלּוּז וּשְׁגַר-הַפִּיל.

וְנִקְלַט סוֹד הַחֹם, הַחַשְׁמַל וְהָאוֹרָה,

מִסְתּוֹרֵי הַמַּגְנִיט, רָז פְּרִיחַת עִנְבַת-שְׂעוֹרָה,

זַעֲוּעֵי עֶצֶב עֵר, הַנִּמְתָּח וְאֵין לוֹ פְנָאי,

וְהָיָה לְאֶחָד סוֹד, סוֹד כָּל הַסּוֹדוֹת – חָי.

אָז יוּשַׁר לוֹ הַשִּׁיר: זֶה שִׁמְשִׁי חִמְמָנִי,

הָיִיתִי לֵאלֹהַי כְּיַקִּיְנטוֹן וּכְאֲדָנִי!

טו

הָיִיתִי לֵאלֹהַי כְּיַקִּיְנטוֹן וְכַאֲדָנִי

וּכְאַחַת שִׁבֲּלֵי-פָז בַּקָּמָה כִּבְדַת-בָּר;

וַיְמַן לִי גִּשְׁמֵי-חֹם וַיְצַו עַרְפִלֵּי-הָר,

סֻמְפּוֹנְיוֹת אוֹר וָצֵל, וְכְחָל, וּסְרַק, וְשָׁנִי.

בִּינוֹתִי צַעַר-דּוֹר, שִׁיר גּוֹי וְגוֹי קְסָמָנִי,

קוֹל נֶפֶשׁ עוֹטָה אוֹר, קוֹל תּוֹעֶה בְמַחְשָׁךְ זָר,

בְּעָמְדִי בֵין הַחַי וּבֵין הַגּוֹסֵס כְּבָר;

הַאִם קִדַּמְתִּי בֹא אוֹ אֵחַר צוּר בְּרָאָנִי?

עוֹד בְּלִבִּי לָן הַטַּל, הַיּוֹרֵד עַל שְׂדֵה-אֱדוֹם,

עַל פִּסְגַּת הֹר-הָהָר, מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם,

כִּי לִבִּי דוֹבֵב שִׁיר לַחַמָּה וְלַכְּסִיל.

מִשֶּׁיִּתַּרְמֵל פּוֹל וְגָמַל פְּרִי-אִילָנוֹת

אֱלִילֵי עוֹלָם גָּז תְּפָסוּנִי וְאֵין לִי מָנוֹס –

אוֹ פֶסֶל אַחֲרוֹן דּוֹר בְּמַמְלֶכֶת-הָאֱלִיל?

אודיסה, אב-אלול 1919

קרים

מאת

שאול טשרניחובסקי

---

הַר דֶּמֶרְדְּשִׁי

מאת

שאול טשרניחובסקי

הֲגַם כֹּהֵן לְאַלְלַהּ בֵּין אֶחָיו “טְשַׁטִּירְדַּג”

וְעַל כֶּתֶף הָרֵי קְרִים וּבָמוֹתָם יִשָּׂגֶב

וְחַשְׁרַת עָבִים לוֹ עִם בְּרָקִים – צְנִיף שֶׁל חָג,

מַה-יָּפֶה “דֶמֶדְּרְשִׁי” הַקָּם בִּנְפֹצוֹת רֶגֶב!

כֹּתַרְתּוֹ תִבְקַע עָב, וּלְרֹאשׁוֹ אַבְנֵי-נָגֶף:

מִי יִרְעֶה צֹאנוֹ בוֹ וּלְרוֹעוֹ יֹאמַר: נְהַג.

אֲדַמְדָּם-אָפוֹר הוּא, וּלְרַגְלָיו גַּנֵּי נֶגֶב,

יְרַקְרַק פֹּארוֹת בְּרוֹשׁ וְכֶסֶף-לִבְנֶה דַק.

וַהֲדַר עֵץ גֹּפֶר לוֹ בְתַלְתַּלִים רַעֲנַנִּים,

הַנִּשָּׂא מִכָּל גַּן וָרָם עַל יַעַר פֶּרֶא

מִלְּבֹא הַגַּיְא וְהַיָּם וְעַד בִּקְעַת בַּאַר-דָּרָא.

וּבְבֹא הַסְּתָו הַקָּר וּפָשַׁט עַל הַגַּנִּים,

וְאָבְלָה גֶפֶן קְרִים בַּעֲדִי זְהָבָהּ וּנְחֻשְׁתָּהּ,

מַה-יָפֶה “דֶמֶרְדְּשִׁי” הַצּוֹפֶה פְנֵי “אַלּוּשְׁטָה”!

אלושטה 1919

---

בכטשיסרי

מאת

שאול טשרניחובסקי

בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲנַמְתְּ? בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲכִי

לֹא גִלּוּ לָךְ הַסּוֹד עֲדֶן קְהַל מֻלַּיִךְ?

בִּפְרֹשׂ הַלֵּיל בָּהָר אֶת-קְסָמָיו גַּם-עָלָיִךְ

חַגִּ’י אִישׁ פֶּלִאי בָּא בָרְחוֹב בַּשְּׁבִיל, בַּסְּחִי.

מִצְּרִיחַ זֶה עַל-יַד הַקְּסַרְקֵט קוֹל שֶׁל בְּכִי

יִשָּׁמַע – וְקָרָא בְשֵׁם כָּל-גְּדוּדֵי פָרָשַׁיִךְ

הַנּוֹפְלִים אֶל-הַצָּר, אֶל מַחֲנֶה מַעֲבִידַיִךְ,

וּבָאוּ בְּבִגְדֵי-שְׂרָד וּצְלָבֵי-פְרָס וּמְחִי.

וְלֹא יֹאמַר כְּלוּם – אַךְ יוֹר אֶל-מוּל פְּנֵי הָעֲרָבָה

עַל שְׁבִיל מְהֻלָּל זֶה, כְּבָשׁוּהוּ סוּסֵי קְרִים¹

בִּהְיוֹת דְּבַר-כַּן לְחֹק בַּטִּירָה הַנִּשְׂגָבָה.

"הוֹי אֹרוּ אָח אֶת-אָח! וְאִישׁ רֵעוֹ יַחֲרִים!

כִּי אוֹי לָעָם, שֶׁאֵין בְּעוֹלָמוֹ לוֹ אַךְ צְרִיחַ,

וְשִׁחֵת לִבּוֹ לְזָר וְזַרְעוֹ עַל-כָּל-צְחִיחַ"

1920

---

בהיכל בכטשיסרי

מאת

שאול טשרניחובסקי

אַלְלַה חֲסִין! וּבְפִי הַכּוֹפְרִים בּוֹ וּנְבִיאוֹ

יְצַו תְּהִלָּה וָשִׁיר לַאֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ!

מִיּוֹם שֶׁנִּטַּל כְּבוֹד בַּכְטְשִׁיסַרַי, וְחַרְבּוֹ

יְנוֹפֵף חֵיל מָסְקְבָה עַל-מָעוֹז קְרִים וְשִׂיאוֹ –

הַהֵיכָל מַחֲשֶׁה – הָס! מֵאֵין גֵּו חָם מַפְרִיעוֹ

כְּבָר חָרַב הָאֲגָם וְדָלַל מַזְרֵק שְׁבוֹ,

הַהַרְמוֹן וְהַגָּן – שֶׁסֻּגְּרוּ אָז מִבֹּא –

יְחַלֵּל בְּעֵינָיו זָר, וְהַשּׁוֹעֵר הוּא מְבִיאוֹ.

אַךְ יֹפִי נוּגֶה, חִין הַכָּרוּךְ בַּעֲקֵב

הוֹד שֶׁנִּסְתַּלֵּק כְּבָר וְגַעֲגוּעִים אוֹמְרִים כְּאֵב,

הֵן תַּעֲטֶנּוּ שְׂפַת הָרוֹדִים בְּקִסְמֵי שִׁיר.

וּבְעַנְנֵי הָרֹךְ וּבְלֵאוּת מְאֹד נָעֵמָה

בְּמַכְחֲלוֹת טֶרֶם יוֹם מְפַרְפְּרִים בַּדְּבִיר.

יִפָּגֵשׁ צֵל אֶת-צֵל שֶׁל מִרְיָם וְשֶׁל זָרֵמָה.¹

9.10.1920

---

בַּיִת הָעַלְמִין לְיַד הֵיכָל בַּכְטְשִׁיסַרַי

מאת

שאול טשרניחובסקי

גַּן נָטַע אֱלֹהִים הַגָּן! – וְעַזְרַאִיל

הַבּוֹצֵר לוֹ! וּבְצֵל אֲבֵלֵי בְּרוֹשׁ¹ וּמֵלָה ²,

וּבָכָא³, רַב-עֳפִי, וְשַׁלֶּכֶת בְּתוּל⁴, קָמֵלָה,

וּבֵין עִשְׂבֵי-הַבָּר, שֶׁפָּשְׁטוּ עַל כָּל שְׁבִיל,

תָּנוֹמְנָה שְׁנָתָן-עַד אֶל חֲבַצְלוֹת נִיל,

בְּנוֹת גְּרוּזְיָה רְוַת-הָאוֹר וְגֶרְמַנְיָה הָעֲמֵלָה,

וּשְׁזוּפוֹת אִי-הַיָּם; וּכְהוֹן מִמְכַּר מִמֵּילָא

גַּם נִקְטְפוּ לִשְׂחוֹק וּלְתַאֲוַת גְּבִיר אֱוִיל.

וּמִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא עַתָּה לְאַחַר מוֹתָן,

וְאִם לֹא מֵעֵינֵי זָר, לֹא יִקְרָא תָוֵי שְׁמוֹתָן,

נִגֶּרֶת דִּמְעָה, לָהּ תּוֹחַלְנָה בְנוֹת הַצְּבִי?

אַלְלַהּ בְּאֶצְבָּעוֹ הוּא יְסַמֵּן: מִי לַשְּׁבִי,

וְתַחַת סַיִף קַר פְּנֵי מִי יְקַבְּצוּ פָארוּר,

וּפְנֵי מִי יִשַּׁק זוֹ שֶׁל יֹפִי מַר וְאָרוּר…

אודיסה 8.4.1921

---

צ'ופוט קלה

מאת

שאול טשרניחובסקי

¹

I

אֲבָל לֹא סַלְעִי הוּא! לֹא סַלְעִי הוּא וְלֹא קָם

לִיהוּדָה עַמִּי זֶה! הֲגַם בְּרַחֲבֵי תֵבֵל

בִּנְדוּדֵי מֵאוֹת-דּוֹר הֲמוֹן צִיּוּנֵי-אֵבֶל

נַשְׁאִירָה בְּכָל-אֲתַר, נַפְרֶנּוּ בְנַחֲלֵי דָם.

אַךְ נַחְנוּ, יוֹרְשֵׁי דַם הַמַּכְבִּי – עַל הָר רָם

בְּהַכְנָעַת עַבְדֵי רָב וְכֶלֶב לֻמַּד חֶבֶל,

לֹא נָקִים דְּבִיר לַשָּׂר הַמְסַיֵּר אֶת הַחֶבֶל

עַל גַּפֵּי קִבְרוֹת-אָבוֹת בְּקָדְשֵׁי קָדְשֵׁי-עָם. ²

מִמְּרוֹם הַצּוּר הַלָּז שָׁם נִשְׁקַף יָם-הַשָּׁחוֹר,

הַפּוֹנֶה נֶגְבָּה, יָם שֶׁל חֵרוּת, שֶׁל תּוֹחֶלֶת…

הַתְּכַלְכְּלֶנּוּ עֵין הַחוֹלְמִים סָחוֹר-מָכוֹר?

הוֹי עִיר הַקְּבָרִים, הוֹי עִיר קְבָרִים עַל-גַּב קְבָרִים!

אַתְּ סֶמֶל-פְּלָאִים, אוֹת וְצִיּוֹן לְעַם-תַּגָּרִים,

הַחַי לְלֹא תִקְוָה לוֹ וּלְמִיתָה מְנֻוֶּלֶת.

13.4.1920

II

אַךְ שְׁנַיִם עוֹדָם שָׁם! אַךְ שְׁנַיִם הֵם! וּכְבֹא

הַמְסַיֵּר וְשָׂח לָהֶם: “וּלְמִי עִיר הֶחֳרָבוֹת?”

אָז יַעֲנוּ כַצָּו: – "אַךְ לָנוּ הִיא וְלָאָבוֹת,

אַף עֵדִים גַּל וָגַל בָּעֵמֶק אֲשֶׁר פֹּה!"

וּלְקֹרְטוֹב שִׁירָה אִם תִּדְרשׁוּ: “הֵנָּה בֹא!”

מַחְרֹזוֹת כְּתָב-עֲרָב בָּאֶבֶן נֶחֱצָבוֹת

עַל קֶבֶר מַרְמָר-קָר תְּסַפֵּרְנָה לָךְ נִשְׂגָּבוֹת

עַל אַהֲבַת בַּת-הַכַן, שֶׁבְּעָנְיָהּ נָחָה בוֹ.

הֲרֵי הַמְּעָרָה, בָּהּ הִתְחַבְּאָה עַד בֹּא יוֹמָהּ…

וּמִן הַצּוּק הַלָּז הִפִּילָה עַצְמָה תְּהוֹמָה…

מַטְבֵּעוֹת יָצְקוּ כָּאן… הַצִּינוֹק פֹּה וְהַבּוֹר…

לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם בֵּית-כְּנֶסֶת צַר הַכְּנִיסָה…

וְהֵמָּה – שׁוֹמְרִים הֵם לְצִיּוּן זֶה עַד אוֹר

הַיּוֹם הַמַּר הַהוּא לְדוֹר אַחֲרוֹן לִגְסִיסָה.

---

בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּצ'וּפוּט קַלֶּה

מאת

שאול טשרניחובסקי

עֲזוּבַת הַקֹּדֶשׁ! הֲצִוָּה לָךְ אֵל,

אוֹ יָרְדוּ מֵעַצְמָם מַלְאֲכֵי הַתּוּגָה

וְכִנְּסוּ לְתוֹכֵךְ – וּבְנֶפֶשׁ עֲנֻגָּה –

כָּל-תְּפִלּוֹת הַחֻרְבָּה וִיגוֹן כָּל-הַתֵּל?

עַצֶּבֶת שַׁתְקָנִית מְעַלֶּפֶת הַחֵל,

דְּמִי צוּלָה חוֹלֶמֶת עַל סִבְכֵי אַלְמֻגָּה;

וּלְטָאוֹת מוֹרִיקוֹת עַל גְּדֵרֵךְ, הַסּוּגָה

פַּשְׁטִינָה סַרְבָּנִית וּכְמֵהָה לְצֵל.

וּבְאֵין בָּאֵי-מוֹעֵד בִּתְפִלָּה עֲלוּבָה

הִתְיַחֲדוּ פָּרְשׁוּ כְּתָלַיִךְ בַּתֹּם;

וּשְׁתֵּי מַרְגָּנִיּוֹת הָאוֹמְרוֹת: עֲלוּ-בָהּ!

(מִי יֵדַע, מֵאַיִן הִגִּיעוּ הֲלוֹם)

מִתְרַפְּקוֹת עָלַיִךְ כְּתִינוֹק בַּחֲלוֹם

וּכְצִפּוֹר חֲבוּשָׁה מִתְחַבְּטָה עַל כְּלוּבָהּ.

1930

---

אַי-פִּטְרֵי

מאת

שאול טשרניחובסקי

¹

הַאֻמְנָם כְּבָר כָּבוּ כָּל-נִיצוֹץ וּנְגֹהוֹת?

הָשְׁבַּרְנוּ, יָרַדְנוּ, הִגַּעְנוּ עַד-כָּאן?!

וּבְטֶרֶם עוֹד גֻּדְּעוּ הַתְּרָזוֹת הַגְּבֹהוֹת

הַחֹלְמוֹת שֶׁרָאוּ בְּהַדְרַת הַכַּן – – –

שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ: בְּנוֹת-נֵכָר הַתֹּהוֹת

לִגְבוּרַת בָּנֵינוּ, לַנְּשָׁרִים מִקַּן

טָטְָרֵי הֶהָרִים, – בָּאַהֲבָה לוֹהוֹת

וְתוֹבְעוֹת גְּמוּל-כַּסְפָּן עַל יַיִן בְגַן.

וּבְיוֹם בְּרֹא אֱלֹהַּ מוּצָקוֹת לָרְגָבִים

גַּם נָעַץ עֵץ תָּרְנוֹ – אַי-פֶּטְרִי בֶּעָבִים,

הִשָּׁהוּ לוֹט עֶשְׂבּוֹ, עִטְרָהוּ חֲזִיז.

עַל-כֵּן עַז וְקָשֶׁה, כִּנְזִיר הָעֲרָבָה,

וּשְׁזוּף רוּחַ תְּזָזִית אַף תָּפוּשׂ בְּמַחֲשָׁבָה,

יִסְתַּכֵּל בְּ’אַלֻּפְּקָה' וּנְאוֹת ‘סִימֵאִיז’².

1929

---

הים בילטה

מאת

שאול טשרניחובסקי

הַיָּם בְּיַלְטָה / שאול טשרניחובסקי

בַּת-יַלְטָה צָנְחָה אַט… בָּא שַׂר שֶׁל-יָם וּמְפַתָּהּ…

וּשְׂמָלוֹת יִפְרֹשׂ לָהּ וּזְרָעָן אַבְקוֹת-אוֹר

עַל קְטִיפַת יָרֹק-רַךְ וּשְׁזוּר-שְׁחוֹר שֶׁבַּשְּׁחוֹר

עִם סְפִיחַ תְּכֵלֶת-לֵיל בְּמִשְׁבֶּצֶת סִגְלָה חַתָּה.

אוֹ סוּת-צִבְעוֹנִין יֵט מַכְסִיפָה בְגִיל, וּמְשַׁטָּה

בְּרִקְמוֹת סַפִּיר-לַח וּנְטִיפוֹת לֹבֶן-כְּפוֹר,

עִם תְּפָר קִלּוּחֵי-אוֹר, הַמְנַתְּזִים צְרוֹר עַל צְרוֹר

סְמָרַגְדִּים יוֹקְדִים עַל-גַּב אֵשׁ גּוֹסֶסֶת מַטָּה.

הַבֹּקֶר אוֹר – יְשַׁו מַרְבַדֵּי-פָז, טַפִּיטִים,

שְׂפוֹת פּוּרְפּוּר וְשָׁנִי חָם, מִזְדַּעְזַע בְּכֶתֶם-חִטִּים,

מִזְדַּוֵּג לְגַחֲלֵי-אֵשׁ וּבְכַרְכֹּב כְּחוֹל-הַכְּחוֹל.

אַךְ בַּעֲרוֹב הַיּוֹם יִתְמַתַּח עַל הַחוֹל

וִילַחֵךְ רַגְלָהּ, כַּף וָכַף – דַּל חֲדַל-אוֹנִים –

מִתְעַטֵּף טַלִּית כֻּלָּהּ שְׂחוֹק שֶׁל יַקִּינְטְוֹנִים¹.

1920

---

מָסֹרֶת דַּיָּגִים

מאת

שאול טשרניחובסקי

הַמְּקָרֶה בְּקַרְחֵי-עַד אִזְמָרַגְדְּ עֲלִיּוֹתָיו

וְאַרְגָּמָן מְבַשֵּׂר-רָע יְשַׁו עַל מִדְבַּר-שְׁכוֹל,

בְּעַרְפִלֵּי סָפֵק-יוֹם גַּם יַנְחִיל עַרְבֵי-כְחוֹל,

תּוֹךְ מְעָרוֹת גִּנְזֵי-יָם יְצַו לֵיל-נִפְלְאוֹתָיו.

וַיַּשְׁכֵּן חֵילוֹ בָם, צְבָא-פְּלָאִים לְרִבְבוֹתָיו:

שַׁבְּלוּלִים, אַסְתְּרֵי-יָם, חִלְזוֹנוֹת חוֹמְדֵי חוֹל,

וּדְגַת-תְּהוֹם פְּלִיאַת-דְּמוּת וָצֶבַע, וּבִמְחוֹל

חִלּוּפֵי אַלְפֵי-גוֹן עַל נָגְהָם וְעַל אוֹצְרוֹתָם.

לֹא רָאֲתָה עֵין אִישׁ, לֹא רָוְתָה אוֹתוֹ נוֹי!

וּמִלִּים אֵין בְּפִי בֶן-אָדָם וִיכַנֶּנּוּ:

מָסֹרֶת בְּיָדִי הִיא, יְסַפֵּר אָב לִבְנוֹ.

אַךְ אִלּוּ נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן וְתֶחֱזֶנּוּ – – –

הַצֶּדֶף בָּא מִשָּׁם וְעֵינוֹ דוֹמְעָה פְנִינִים,

וּכְלוּם יְגַלּוּ סוֹד כָּל-סִיעוֹת הַדּוּלְפִינִים?…

1920

---

סבבני גל-הצור

מאת

שאול טשרניחובסקי

סְבָבַנִי גַל-הַצּוּר / שאול טשרניחובסקי

סְבָבַנִי גַל-הַצּוּר, מַעֲקַשֵּׁי סְלָעִים, סְעִיפִים,

כָּל-מִקְשֵׁה אֵפֶר קָר, חֲשִׁילֵי וֶרֶד-כְּפוֹר;

שֵׁן פּוֹגְשָׁה שֵׁן וָצוּר, הַנּוֹקְבִים לֵיל וָאוֹר,

וּכְמִכְתַּב אֱלֹהִים עַל עַרְפִלֵּי-זִיו מַכְסִיפִים.

שׁוּר: הָעֲרָפֶל זָע! תַּלְתַּלִים-סִיעַת-רְעִיפִים

מִתְרַפְּקִים עַל כָּל-שֵׁן וּמְגַשְּׁרִים עַל-פִּי בוֹר,

כַּנִלְאֶה אֲשֶׁר נָח וּמְפַגֵּר לַחֲזֹר.

מִמַּעֲמַקִּים בָּא קוֹל נֶשֶׁר, צִוְחַת גְּרִיפִים.

מַה-פֶּרֶא וּמֶה עָז, מֵרִיעַ וּבִזְרוֹעַ!…

וּמָלֵא אוֹתוֹ קוֹל הַכִּכָּר וְכָל-הַגַּיְא,

כְּאוֹמֵר: הַסְכֵּת, שְׁמָע! נִקְפְּאוּ מִבְּלִי נוֹעַ.

הָאֹרֶן שֶׁבָּהָר, נַנָּסֵי הָאַשְׁכְּרוֹעַ.

הֵאָלֵם, שְׁמַע, וָדֹם! עַל-מֶרְחָב זֶה הֶחָי

מִטַּרְטֵר וּבָא קוֹל – הַקּוֹל קוֹל אֲדֹנָי!…

1920

---

בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַיָּשָׁן בְּתֵאוֹדוֹסְיָה

מאת

שאול טשרניחובסקי

כְּאַגָּדָה צְנוּעָה זוֹ נוֹבַעַת מִפִּי סָבָה,

שֶׁכֻּלָּהּ-כֻּלָּהּ רֹךְ וּבָאָה מִן הַלֵּב,

שֶּׁאֵין שִׁלְטוֹנָהּ אַךְ בַּנִּימָה שֶׁבַּכְּאֵב,

נִצַּבְתָּ, מִקְדָּשׁ מְעַט, בְּגִזְרָתְךָ הַמְחֻטָּבָה.

וּבְעֵינֵי אֶשַׁק דְּמוּת כָּל-פְּלֵיטַת-זְמַן כִּכְתָבָהּ

עַל-פְּנֵי כְתָלֶיךָ וְעַל-תִּקְרָתְךָ בַּחֲלֵב

הַסִּיד הַמְכַסֶּה לָהּ, בִּרְצוֹתִי לְשַׁלֵּב

בַּחֲרוּתְךָ מִשֶּׁכְּבָר וּגְבוּרַת יְמֵי-סְתָוָהּ.

אֶל עַמוּדֶיךָ הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּעַנְוַת-חֵן

בַּבָּאִים: "שָׁלוֹם, בְּנִי! גַּם-אַתָּה בָאתָ? כֵּן?

וּבְמֶשֶׁךְ מֵאוֹת דּוֹר אֲנִי רָאִיתִי רַבִּים:

"בַּשְּׁבִי… נִכְבַּדֵּי-עָם… נִמְלָטִים מִן הַשְּׁמָד…

הַלָּלוּ סָפוּ, שׁוּב אֵל צָצוּ – כַּעֲשַׂבִּים,

מִצָּפוֹן וּמִיָּם, מִצְטָרְפִים בְּ’אֶחָד'!"

1920

---

עַל הַר מִטְרִידַטֶּס (קֶרְטְשְׁ)

מאת

שאול טשרניחובסקי

בִּי יַשֵּׁב רוּחוֹ יָם, יָם קָדוֹשׁ, יָם הַכְּחוֹל,

וְרֵיחַ בָּרִיא בָא, בְּלִיל עִטְרָן, דָּג וּפִטְּרָה;

אֶשְׁאָפָה, אֶרְוֶה עַד… הוֹי שִׁירַת עֹז, מִי פִטְּרָהּ,

אִם גְּבוּרוֹת נָסְכוּ בָהּ אוֹ הֵד מַנְגִּינַת שְׁכוֹל?

זֶה קוֹלוֹ בָא בִּדְבִיר הֶרַקְלֵיס וּבִמְחוֹל

סַתָּתֵי ‘תֵּל-קוּל-אָבְּ’¹ וְעַל ‘קִבְרָהּ שֶׁל דֶּמִיטְרָה’²,

יָרִיעַ שִׁירוֹ זֶה עַד בֹּא הַיּוֹם וּוִתְּרָה

יַבֶּשֶׁת עַל-הַיְסוֹד וְהָיְתָה לִמְעִי חוֹל.

אֲבָל אַחֶיךָ הֵם מֶה עָשׂוּ אֵלֶּה פֹה?

אַיֵּה הִמְנוֹן הָרָז, שֶׁקָּלְטָה אָזְנָם הֵמָּה,

הַשִּׁיר צִוּוּ לַדּוֹר, דְּבַר-אֵל אוֹ שִׁירַת-חֵמָה?

הֵם סָחֲרוּ אֶת-הַנּוֹף וּקְבָרִים חָצְבוֹ בוֹ,

הֵמִירוּ שְׁטָר בִּשְׁטָר, דִּינָרִים בָּאֲדַרְכְּמוֹנִים,

הִתְחַתְּנוּ זֶה בָזֶה וְהִרְוִיחוּ מִילְיוֹנִים – – –

1921

---

טַרְכַנְקוּט

מאת

שאול טשרניחובסקי

¹

הוֹי, תּוֹפֵשׂ הַהֶגֶה, מַה-לַּיְלָה מִלֵּיל?

יָרֵאתִי! הַהוֹפְכִי הַיָּם גַּלֵּי אַכְטִיס²,

שָׁמַיִם לִקְטִיפָה מַשְׁחִירָה, וּבְתַחְתִּית

הַסְּפִינָה מְתַפֵּשׂ, מִתְחַבֵּא אֶל-צֵל – – –

הָס! בְּלֶב-הַתַּרְדֵּמָה קוֹל פַּעֲמוֹן… יְלֵל,

כִּמְצַלְצֵל לַנִּפְטָר בְּמִנְזָר – – – מִי מַכְתִּית

אֲפֵלָה בָּאֲפֵלָה? מִי שִׁקַּע אֶת-מַחֲצִית

הַדְּמָמָה הַשְּׁחוֹרָה תּוֹךְ חֶרְדַּת הָאֵל?

הַפַּעֲמוֹן מֵת!… גַּם הוּא מֵת… הֲנָעַץ

הַנֶּעְלָם שַׁרְבִיטוֹ בְּקִלּוּחַ שֶׁל-בָּעַץ,

אוֹ עֵינוֹ קוֹרֶצֶת בַּמֶּרְחָק הָרָע!?

וּמַה-שֵׁם הַמָּקוֹם – מַה תֶּחֱוָר! קְרָא!

הֲטָבְעָה הַסְּפִינָה אוֹ עָמְדָה מִשּׁוּט – – –?

– “בֵּית-עָלְמִין הַמַּיִם – הֲרֵי טַרְכַנְקוּט!”

1921

---

קקנאיז

מאת

שאול טשרניחובסקי

קֶקֶנֶאִיז / שאול טשרניחובסקי

זכר לנשמת הסופר ברנר

עוֹד צוֹרְחִים הַנְּשָׁרִים עַל קֶקֶנֶאִיז –

אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹדוֹ מַכְחִיל בֵּין הָרִים,

כִּי סְעִיפָיו עוֹד קוֹלְטִים אֶת שִׁירַת-הַנְּשָׁרִים

וּרְעָמִים יְתַנּוּ לוֹ אֶבְלָם בַּחֲזִיז;

כִּי אוֹמֵר הוּא שִׁירָה עִם נַחַל וּפְזִיז-

הַזְּרָמִים, בְּשִׁגְיוֹנָם בַּסַּעַר נִגָּרִים,

וִינַסֵּר בַּמָּרוֹם עִם עָבִים נִגְרָרִים,

וּכְצִפּוֹר-אַגָּדוֹת עַל קִנָּהּ – כַּזִּיז.

נָפַלְתָּ בַּנּוֹפְלִים, הוֹי נוּחָה בְּשָׁלוֹם!

עוֹד יִפְּלוּ הַנּוֹפְלִים, עוֹד יִשְׁטֹף הַדָּם…

אֲנַחְנוּ אֶת-נִסְּךָ לֹא נִגְלוֹם גָּלוֹם!

וּנְקַיֵּם חֲלוֹמוֹת לְבָבְךָ הַתָּם – – –

וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית¹ –

עַד יָרַע שִׁירֵנוּ לֹא נִבְגֹּד בַּבְּרִית!

1921

יָקַרְתְּ לִי, מַה יָקַרְתְּ, סוֹנֶטָּה, ‘שִׁירַת זָהָב’!

מִימוֹת הָרֵינֵסַנְס מִשְׁמֶרֶת לָנוּ אַתְּ.

הָ’עִמָּנוּאֵל' – הוּא הֵד מַנְגִּינָתֵךְ אָהָב,

וִיחִידֵי-דּוֹר נְצָרוּךְ בְּאִיטַלְיָה, וְלֹא מַתְּ.

אָהַבְתִּי צִמְצוּם נִיב-חֲרוּזֵךְ, פּוֹזֵז כַּזָּהָב,

מְלֻטָּשׁ מַחֲזִיק בּוֹ הַמְּרֻבֶּה שֶׁבַּמּוּעָט,

וּגְמַר-בָּתַּיִךְ לָךְ הַמְצַלְצֵל בְּאוֹן וָרָהַב,

חֲלִיפוֹת הֶגְיוֹן בָּךְ כְּאוֹר הַחֲזִיז הֶחָד.

אַךְ מִשֶּׁרֻכְּזָה בָּךְ מַחֲשָׁבְתִּי בַת הֲגִיגִים

מַה-דְּמוּת אֶעֱרָךְ לָךְ? – קִלּוּחֵי בַרְזֶל סִיגִים,

שֶׁנִּכְנְעוּ לַדְּפוּס, מֻצָּקִים, סְפוּגֵי-צְלִיל.

כִּי כֵן הֲלֹא גַם אַתְּ: צִיּוּרִים מְפֻתָּחִים

בְּמַתְכֹּנֶת כֻּלָּהּ סְיָג, מְסֹרוֹת-קֶדֶם, כְּלִיל,

הֶגְיוֹנָיו צְפוּפִים בּוֹ וּמִדַּבְּרוֹתָיו רְוָחִים.

אודיסה, 1920

מִי בוֹצֵר – סוּר אֵלַי וְזָכִיתָ בְּסַלְסִלָּה!

גַּנָּנִים, חוּשׁוּ קְנוּ חוֹתֶלֶת-תְּמָרִים, סָל!

סַלְסִלּוֹת-תְּאֵנִים? – יֵשׁ! כָּל אֲשֶׁר-תִּשְׁאַל שְׁאָל:

כַּלְכָּלָה, קֻבָּה, סָל, פְּטִילִיָּה, גַּם סַלִּילָה!

וּלְמוֹכְרֵי יְרָקוֹת – כֵּן, בִּשְׁבִילָם לְכַתְחִלָּה

גַּם כְּלִיבָה קְלוּעַת-גְּמִי וּכְפִיפָה מִצְרִית, וְכָל

כְּלֵי נְצָרִים, כְּלִי שֶׁל סוּף וְקָנֶה נִמְתַּח עָל.

הוֹי, מְגַדְּלֵי-עוֹפוֹת! תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּצִנַּת-תְּהִלָּה!

אַךְ טֶנֶא נָאֶה זֶה צָבוּעַ סְרָק וּכְחוֹל,

אַךְ טֶנֶא זֶה בִּשְׁבִיל בְּנוֹת-צִיּוֹן נְשֵׁי-הֶחָיִל!

לֹא הָיְתָה סְחוֹרָה כָזוֹ גַם שִׁלְשׁוֹם וְגַם תְּמוֹל

הַקּוֹדֵם זוֹכֶה בָהּ – בְּחֵפֶץ טוֹב וּמוֹעִיל.

הִזְדָּרְזוּ, קוֹנִים, קְנוּ – עוֹד מְעַט וְרַד הַלָּיִל…!

כַּלְכַּלָּה, קֻפָּה, סָל…! בְּזוֹלֵי-זוֹל, בְּזוֹל!

אודיסה, 1919

יַפְתְּ אֱלֹהִים לְחָם וְיִתְגַּל בְּאֹהֶל יָפוֹת.

וּלְמָחֳרָאוֹתָיו יֵט וּבְכַפָּיו שִׁיר וֶרְגִיל,

וּבְצַהֲלַת פֶּרֶד-בָּר וּבְגִהוּק-שֹׂבַע וְגִיל

יְטַמֵּא נְדִיבוֹת-עָם כִּשְׁפָחוֹת נֶחֱרָפוֹת.

וּפָעַר פִּיו בְּשִׁיר, וּפְרִיצוּת וַחֲרָפוֹת

בְּמוֹשַׁב מְחוֹקְקֵי-דָת עַל נְחֹשֶׁת וְעַל גְּוִיל;

וּבְהֵיכַל אֱלֹהִים פָּרֹכֶת-דְּבִיר וּכְלִיל

מַעֲטָפוֹת יַעַשׂ לוֹ לְרַגְלָיו הַמְּטֻנָּפוֹת.

וְרָעֲשָׁה הָעִיר וְזָעֲקָה, וּתְהִי

בַּת-רוֹמָא אָז כִּנְחִיל הַדְּבוֹרִים בַּכַּוֶּרֶת,

כְּבֹא לִרְדּוֹת דְּבַשׁ הַמְגַדְּלָן אֶל הַגְּדֶרֶת.

וּפְלִיטֵי אַוֵנְטִין¹ יָרִימוּ קוֹל הַנְּהִי,

וְנָסוּ נִכְחָם מְקוֹם שָׁם צָר מִבְצָרָם מְחִתּוֹת,

וּשְׁיָר-יְהוּדָה אַף עִמָּהֶם בְּשַׁעַר טִיטוּס.

אודיסה, 1920.

חַנִיבַעַל / שאול טשרניחובסקי

יוֹם גְּדוֹלוֹת אָז וְיוֹם הֲרַת עוֹלָמוֹת בָּאִים:

אִם רוֹמָא תְהִי הַכֹּל אוֹ קַרְתָּא-חַדְתָּא אֶפֶס?

בַּכַּף הָאַחַת – שֵׁם, בַכַּף הַשְּׁנִיָּה – יֶפֶת,

וּבְיַד הַגְּזֵרָה הִיא שְׁתֵּי כַפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם.

הָיִיתָ אַתָּה שַׂר שֶׁל שֵׁם, נֵץ גְּבַהּ-עֵינָיִם

בֵּין תַּרְנְגֹלֵי-לוּל וְשֶׂכְוִים לְמוּדֵי רֶפֶת,

הוֹי בּוֹנֶה מִגְדַּל-עֹז עַל מַסַּד חוֹל וָגֶפֶס:

הַכְּנַעֲנִי – תַּגָּר-סְתָם, יִשְׂרָאֵל – עַם תַּנָּאִים!

בֶּן-רוֹמָא, שׁוּר הָהָר, הִסְתַּכֵּל בְּעַרְפִלָּיו,

שָׁם חַנִּיבַעַל בָּא, פָּרָשֵׁי-לוּב בְּחוֹל-עָב?

אֱמֹר לְלִבְּךָ הָס, וְתִּשְׁמַע נַחֲרַת פִּילָיו…

אַךְ עֵינֵי נִינֵי-צוֹר בְּאֵשׁ-כִּילַי מוֹצְאִים סְפוֹרוֹת

לַהוֹן שֶׁל טַבְּעוֹת-פָּז, – גִּבּוֹרָם מוֹדְדָן בְּדָלְיָו;¹

יְצַו – וְעָרָיו הֵם יַנְחִילוּ שְׁמוֹ לְדוֹרוֹת – – –

אודיסה, 1921

לנשמת הרוגי אוקרינה

דָּמֵנוּ יִנָּקְמוּ, יִנָּקְמוּ! וּרְסִיס

אַרְגְּמַן הַקֹּדֶשׁ לֹא שָׁוְא יַרְטִיב אָרֶץ!

אֵין אֹזֶן סוֹפֶגֶת עֱנוּת-הָאַלְמָנָה,

אֵין עַיִן קוֹלֶטֶת תַּמְרוּרֵי-אֲנוּסָה

וּמְנַחֵם לְתִינוֹק גַּם אֵין –

וּנְקָמָה בָאָרֶץ עוֹד יֶשְׁנָהּ!

אֲנַחְנוּ קָטֹנּוּ! אֲנַחְנוּ לֹא נַעַל

עֲלֵיכֶם בְּקַרְדֻּמּוֹת לְבַקֵּעַ הֶהָרוֹת

(כְּמַעֲשֵׂיכֶם אַתֵּמָה), לֹא נִשְׂרֹף עֲלֵיכֶם

אֶת-גַּגּוֹת בָּתֵּיכֶם, וּבְמַטּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל

לֹא נָרֹץ גֻּלְגְּלוֹת תִּינוֹקוֹת,

עַד-אִם לֹא שֵׁרַשְׁתֶּם בְּיֶדְכֶם הַחֲזָקָה,

עַד-אִם לֹא טִאטֵאתֶם בְּכַפְּכֶם הַטְּמֵאָה

אֶת-צֶלֶם-אֱלֹהִים הַמְּרַחֵף עָלֵינוּ

אֶת-רִשְׁמֵי אֲצִילוּת-הָרוּחַ מִקֶּדֶם

וִיקַר-רוּחַ דּוֹרוֹת נְדִיבִים

אָסַפְנוּ, מָסַרְנוּ לְלִבְבוֹת בְּנֵי-אָדָם,

פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים, נִיצוֹצוֹת וְזִיקִים,

בְּמֵאוֹת שֶׁל יוֹבְלוֹת וּבְמֵאוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת,

שֶׁהֲקִימוֹנוּ בִּנְזִירוּת וּפְרִישׁוּת

וּבְעֹל שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.

אוֹתָנוּ אַל תִּירָאוּ, תִּרְעָצוּ! לֹא תֵחַתּוּ

מִסִּיעַת הַכְּלָבִים אֲבוּסֵי-בְשָׂרֵינוּ,

מֵעֶדְרֵי הַזְּאֵבִים פִּטַּמְתֶּם בַּפֶּגֶר

בְּמַעֲבִית יַעֲרֵכֶם הַבְּסִימִים.

וְעִמְקֵכֶם בַּהֲדַר עִשְׂבֵי קְטִיפָה,

וְעַרְבוֹתֵיכֶם – מֶרְחַבְיָה מוֹרִיקָה,

וְקָמַת שְׂדוֹתֵיכֶם, הָעוֹטִים בּוּל זָהָב,

שְׂדוֹת-בּוּר מְעֻלָּפִים סָפִיחַ וְסִירָאוֹת,

וּמֶרְחַק דַּרְכֵיכֶם וּפָרָשׁוֹתֵיהֶן,

גִּנַּתְכֶם הָרֵיחָנִיָּה, –

כָּל-מָקוֹם וּמָקוֹם שָׁם נָפְלוּ פְגָרֵינוּ,

גַּל וָגָל – חֲנוּקֵינוּ, טְבוּחֵינוּ,

וְאוֹתָם הַבּוֹרוֹת לְתוֹכָם הִשְׁלַכְתֶּם,

כְּהַשְׁלֵךְ אִישׁ רָקָב וָפֶרֶשׁ, בְּנֵי-אָדָם

כְּפוּתִים לְקָבְרָם בָּם חַיִּים, –

אִם הֶעֱלוּ אֵלֶּה וַרְדִּינוֹת מַוְרִידוֹת,

צִפֹּרֶן-הַבֶּשֶׂם הַמַּסְמִיק כֹּתַרְתּוֹ,

אֲדָנִי אֲדַמְדַּם וְהַפֶּרֶג הַלּוֹהֵט, –

לָכֶם מְאוּם לֹא יֹאמְרוּ, לֹא יֹאמְרוּ מְאוּם!

מַרְבַדֵּי רִקְמָתָם רְוַת-דָּמִים

בָּכֶם לֹא יָעִידוּ וּבְפָעֳלֵיכֶם,

מֵהֶם כְּלִילִים תִּתְּנוּ בְרֹאשׁ שִׁגְלוֹתֵיכֶם,

וְשִׁפְעַת גַּוְנֵיהֶם יַעַנְדוּ דִגְלֵיכֶם,

וִיחַיּוּ נִסֵּיכֶם הַמְּנַצְּחִים.

אוֹתָנוּ אַל תִּרָאוּ

וּשְׁלוּ, כַּלְבֵי-דָמִים!

וְאוּלָם – – –

דָּמֵנוּ יַחְדּוֹרוּ וּבָאוּ בָכֶם

וְהִרְעִילוּ יְסוֹדוֹת כָּל-יֶשְׁכֶם,

וּסְפָגוּם עֵינֵיכֶם הַקָּרוֹת כַּתַּנִּים

וּלְבַבְכֶם הַקָּשֶׁה מִגּוּשׁ שֶׁל רֵחַיִם,

רְמַ“ח אֶבְרֵיכֶם וּשְׁסַ”ה כָּל-גִּידֵיכֶם;

וּפָשׁוּ בְּצִיבֵי רִקְמַת שְׁרִירֵיכֶם,

וְעָנוּ כְהֵד, וּכְהֵד מִפִּי הֵד

וּכְבַת-קוֹל שֶׁל בַּת-קוֹל – תָּאֵיכֶם…

וְאַתֶּם לֹא תֵדָעוּ!

יוֹם יוֹם יְמַלְּאוּכֶם, יוֹם יוֹם יַרְעִילוּכֶם.

יוֹם יוֹם יִקְשֶׁה לִבְּכֶם, יוֹם יוֹם תִּתְאַכְזָרוּ.

כָּל-פֶּגֶר תּוֹסִיפוּ עַל רִבְבוֹת הַפְּגָרִים

יַאְדִּירְכֶם לְתִתָּם נוֹסָפוֹת,

אֲנָחָה חֲדָשָׁה בִגְלַלְכֶם כִּי בָאָה

כִּי תַחֲרִישׁ אֲנָחָה קְדָמַתָּה…

וְאַתֶּם לֹא תָבִינוּ –

עַד יָבוֹא יוֹם נָקָם,

יוֹם שִׁלֵּם גַּם לָנוּ!

וּסְאַת פִּשְׁעֵיכֶם תִּמָּלֵא…

וּשְׁפַכְתֶּם כָּל-מְרֹרוֹת הַפְּתָנִים בִּלְבַבְכֶם

וּמַעְיַן אַרְסְכֶם הַמְּפַעְפֵּעַ,

הָעִפּוּשׁ הַמְּמַלֵּא נַפְשְׁכֶם,

וַהֲרִיקוֹתֶם אוֹתָם עַל-כָּל-סְבִיבוֹתֵיכֶם,

וְיוֹצְאֵי-חֲלָצֵיכֶם הֵם יִירָשׁוּהָ, –

וְאָז יָבוֹא יוֹם הַדִּין!

יוֹם תִּתְקַע פְּגוּמַת מַאֲכָלְתְּךָ בִּגְרוֹן

אָחִיךָ בֶּן-אִמְּךָ וְתִשְׁחָטֶנּוּ,

כִּשְׁחָטְךָ בַּחֲצֵרְךָ וּבְמִגְרַשׁ הַכְּפָר

אֶת-בְּחִיר-חֲזִירֶיךָ בְּעַרְבֵי-פְסָחֶיךָ,

וְאָזְנְךָ קוֹלְטָה בְנַחֲרַת גְּסִיסָתוֹ

מִתַּעֲנוּג שֶׁל חַג וּנְגִינָתוֹ.

יוֹם נָקָם!

יוֹם בִּנְךָ יְמָרֵט זְקָנְךָ הָפַךְ שֵׂיבָה,

עָלֶיךָ יָנִיף אֶגְרוֹפוֹ הַקָּשֶׁה,

וּמְלֹא לוֹעוֹ, לוֹעַ בֶּהֱמַת-אָדָם,

יִקְרָא לְךָ: נָבָל!

קֳבָל-עָם וָקֳבָל-עֵדָה יִקְרָאֶךָ.

יוֹם נָקָם וְשִׁלֵּם!

יוֹם תִּתְגַּל כְּכַלְבָּה חֲצוּפָה בְעוֹנָתָהּ,

וְשִׁכּוֹרָה מִשֵּׁכָר מְגַמְגֶּמֶת בִּלְשׁוֹנָהּ

תָּשִׂיחַ לְךָ בִתְּךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

אֶת נַאֲפוּפֶיהָ…

זֹאת תְּהִי נִקְמָתֵנוּ!

וּתְחִי נִקְמָתֵנוּ –

וְדוֹר יַנְחִילֶנָּה לְדוֹר! – – –

אודיסה 1920

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נֵעוֹר,

זָע, הִתְנַעֵר יָם־הִאַכְטִיס,

מִגַּב שִׁטְחוֹ עַד תְּהוֹם תַּחְתִּית,

וּבִן לַיְלָה הָפַךְ שֵׂיבָה;

הֶעֱלָה קֶצֶף־זַעַם – אֵיבָה.

זָרַק גַּל בַּחוֹף – וּנְטָלוֹ,

זָרַק שֵׁנִי, – חָשׁ וּגְאָלוֹ.

וּבַחוֹלוֹת בֵּין הַסְּלָעִים

גָּעַר, רָטַן שִׂיחַת פְּרָאִים,

וַיִּתְפּוֹרֵר בֵּין הָרְגָבִים,

פְּלָגִים, פַּלְגֵי־גַל שׁוֹבָבִים.

פִּזֵּר, נִפֵּץ מְטַר רְסִיסִים,

אַבְקוֹת־כֶּסֶף מְלוּחִים, כְּתִיתִים;

וּבַשִּׁפּוּי עָלֹה עָלָה,

שָׁת סַלְסָלָה עַל סַלְסָלָה,

וּבִרְקָמוֹת בְּמַטְוֵה קֶסֶם

(אֵטוּן־קֶצֶף עַל־גַּב כֶּתֶם),

קַלָּה, שְׁקוּפָה, תַּאֲוָנִיָּה,

כִּכְנַף פַּרְפַּר יַפּוֹנִיָּה,

גַּאֲוַת שֵׁגָל בַּת־חַשְׁמַנִּים,

צִפָּה כָּל חוֹף־הַשַּׁאֲנַנִּים;

בָּנָה תְלוּלִית, צָר עַל־תִּלָּהּ,

וַיְהָרְסֶנָּה טֶרֶם כִּלָּהּ.

תִּלֵּם שְׂפוֹת הַחוֹף חֲרִיצִים

תַּבְנִית פְּרָחִים בַּעֲצִיצִים,

דְּמוּת מִשְׁבֶּצֶת עַל־חֲפִיפָה,

וַיַּעֲשֶׂנָּה מַעֲשֵׂה־קְטִיפָה.

וּבִלְטִיפוֹת לֶטֶף־מַיִם

מִתּוֹךְ לֵאוּת וַעֲצַלְתַּיִם

יִפְקְדֶנָּה רֶגַע רָגַע,

קָרַב, נָגַע וְלֹא נָגַע.

שׁוּב הִתְנַעֵר, הִכָּה גַלִּים

עַקְמוּמִיִּים, עֲקַלְקַלִּים,

הִזָּה עַל חוֹלוֹת חֲשׂוּפוֹת,

כִּסָּה שְׁנוּנִיּוֹת עֲטוּפוֹת

אַצּוֹת שְׁחֻמּוֹת יְרַקְרַקּוֹת,

סָרַק אוֹתָם רַכּוֹת רַכּוֹת,

חוּטִים דַּקִּים וַאֲנִינִים

נִתְלוּ בָמוֹ פְּנִינִים פְּנִינִים;

וְאֶת הַפְּגִימוֹת וְאֶת־הַפִּיּוֹת

סָכַר, שִׁבֵּץ מַרְגָלִיּוֹת.

וּבֵין כְּרִית וּכְרִית סַרְבָנִי

תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ וַיֵּעָנִי;

אַךְ קִלּוּחִים, פְּעוֹטֵי זְרָמִים,

מִן הַמְּפַגְּרִים בֵּין הָרָמִים,

עוֹד הִזְדָּרְזוּ שָׁעָה תְמִימָה

שׁוּב הַיָּמָה וּבִנְעִימָה.

נָם הַיָּם וְאֵין מְקִיצוֹ…

וּמִקְצֵה הַיָּם וְעַד קִצּוֹ

נִמְתַּח אֵזוֹר מַיִם חוֹלְמִים,

עוֹטֵר סְעִיפֵי צוּרִים גּוֹלְמִים,

וּכְמִשְׁבֶּצֶת מִלְּכַתְּחִלָּה

שֵׁרַת־כְּרוּם־הַיָּם מַכְחִילָה.

אַךְ בַּמֶּרְחָק נִדְמֶה יָמֵר

אֵיזֶה יֵצֶר נֶעְלָם, טָמִיר,

תָּמִים, עָלוּב – וְלֹא נָדָם –

וּמְקוֹנֵן כִּבְנֵי אָדָם – – –

אודיסה, 1921

לנשמת הרוגי אוקרינה

הֵם רַבִּים כְּמוֹתוֹ שָׁם, לְלֹא כָל כְּתֹבֶת - - - גָּב!

וּפָגַע בּוֹ שׁוֹר-פָּר וְנִתְקַל בּוֹ בְדִישׁוֹ,

וְקִלְּלוֹ בָאַף הָאִכָּר בַּחֲרִישׁוֹ,

וּתְהִי קָרַחְתּוֹ תֵּל וּמִקְלָט לַחֲגַב-

הַשָּׂדֶה טֶרֶם סְתָו – וּבָכָה לוֹ אַךְ עָב

וְעָנָן בְּכִי-קָר וְסוּפָה תַחֲרִישׁוֹ - - -

כֹּה יִבְכּוּ לוֹ לַמֵּת, וְלֹא יִמְצָא לוֹ קַדִּישׁוֹ

הַמִּשְׁעוֹל אֵלָיו יֵט, וְלֹא יִסְפּוֹד לוֹ: הוֹי אָב!

וְעוֹד הַשָּׁנָה, שׁוּר, וְאַדְמָתוֹ כְּבָר מוֹרִיקָה,

מִשְּׁנָתָהּ תַּעֲבוֹר, וְהֶעֶלְתָה סָפִיחַ,

וְשִׁבֳּלִים סוֹנְטוֹת בּוֹ בִשְׁרִיקָה וַחֲרִיקָה…

אַךְ אוֹתוֹ בֶן-הָאֵיד, הָעוֹשֵׁשׁ פֹּה בַּפִּיחַ,

לֹא יֵדַע עַל-שׁוּם-מָה לוֹ תֶלֶם תִּלֵּם אֵת,

וְאֶת-חַיָּיו לָמָּה חַי וְעַל-מָה נִקְטַף בְּלֹא עֵת - - -

אודיסה 1921

מִקְצָת מִטַּעַם יְמוֹת-הַמָּשִׁיחַ

יֶלֶד עוֹדֶנִּי טָעָמְתִּי - - -

נָתְנָה אֶרֶץ יְבוּלָהּ, עָמְדָה חַמָּה בְחֻמָּהּ,

הָיוּ גְשָׁמִים בְּשַׁעְתָּם – הָיְתָה שָׁנָה אֲסוּמָה.

צָהֲלוּ פְנֵי הָאִכָּרִים בְּשׁוּבָם

בַּיְתָה מֵאַחַר הַשְּׁדֵמָה וְהַקָּמָה.

הָיוּ מִתְהַלְּכִים לָבֶטַח שַׁאֲנַנִּים,

נוֹהֲגִים אִכָּרוּת בָּרָמָה:

הִנֵּה הַזָּהָב בּוֹקֵעַ מֵאָרֶץ!

אַךְ מִשֶּׁפָּתַח שִׁירָתוֹ הַמַּגָּל,

אַךְ מִשֶּׁהִתְחִיל רִנָּתוֹ הַחֶרְמֵשׁ –

שִׁירַת הַקָּצִיר, מַנְגִּינַת הַגִּיל –

פָּרַץ הַזָּהָב הַצָּפוּן לְמָעְלָה.

יוֹם יוֹם הִתְקַבְּצוּ סִיעוֹת סִיטוֹנִים

בְּלַהַג אֵין-קֵץ וּמִתְוַכְּחִים וְעוֹנִים,

מְחַשְּׁבִים רְוָחִים לְקֵץ כָּל-הַקִּצִּים,

בַּעֲלֵי אַמְבָּרִים מְרִיבִים וְנִצִּים;

דָּאוֹת דֶּפֶּשׁוֹת מִקְּצוֹת כָּל-הָעוֹלָם,

יוֹם יוֹם נִפְתָּחוֹת “קוֹנְטוֹרוֹת” חֲדָשׁוֹת:

דְּרִיפוּס וְנַיְפֶלְדְּ וּדְרֵיפוּס לוּאִי,

כֹּהַן, טְרַבּוֹטִי וּדְרֵיפוּס הָאַחִים –

פָּרַץ הַזָּהָב לְמָעְלָה!

שֵׂרְכוּ אֶת דַּרְכָּם קְרוֹנוֹת-סֻלָּמִים,

טְעוּנֵי הַתְּבוּאָה, עֲרֵמוֹת עֲנָקִים,

פָּסְעוּ לְאִטָּם הַסּוּסִים בִּיגִיעָה,

שְׁרִיקַת אוֹפַנִּים הֵרִיעָה, הֵרִיעָה –

שִׁירַת עֲבוֹדָה וְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה –

מֵאָז הַבֹּקֶר עַד עָרַב הַיּוֹם.

הָיוּ הַדְּרָכִים נִפָּשׁוֹת לְעֵת-עֶרֶב,

נָחוֹת מִקֹּשִׁי וִיגִיעָה עֲצוּמָה,

עַנְנֵי-אָבָק מִתְאַבְּכִים עֲלֵיהֶן,

שִׁכְבַת-הַשַּׁחַק הָרַכָּה עַל-פְּנֵיהֶן.

אֵלֶּה תְלוּיִים עֲלֵיהֶן כַּנֵּד:

אָבָק פּוֹרֵחַ וְנִשֹּׁבֶת חֲטוּפָה

עָמְדָה יְגֵעָה בָּאֲוִיר בִּמְעוּפָהּ,

מַחֲנָק לְנֶפֶשׁ נוֹדֶדֶת בַּחֹם,

וְזוֹ לִמְלֹא אָרְכָּן פְּרוּשָׂה וְעָבָה.

עָמְדוּ כָּל-חֶלְקוֹת הַגְּרָנוֹת שׁוֹמֵמוֹת.

צָצוּ עֲלֵיהֶן בִּן-לַיְלָה עֲרֵמוֹת,

בִּצְבְּצוּ עָלוּ בַיּוֹם וּבַלַּיְלָה,

רוֹבְצוֹת רְחָבוֹת וּפְרוּשׂוֹת לְמַעְלָה,

עוֹטְרוֹת הַקַּרְקַע הַמּוּכָן לָדוּשׁ.

הָיָה חֲצֵרֵנוּ סָמוּךְ לְגֹרֶן

אִכָּר, אִישׁ אָמִיד וּבָנִים לוֹ שְׁלֹשָׁה;

מְשׂוּכָה, מִקְלַעַת צַפְצָפוֹת חוֹצֶצֶת,

גְּבוֹהָה וּקְבוּעָה בֵּין חָצֵר וָגָן.

פִּרְצָה בַגָּדֵר וְקוֹרָה עוֹבֶרֶת

קְבוּעָה עַל יָתֵד מִכָּאן וּמִכָּאן,

שִׁמְּשָׁה מַעְבָּרָה לַשָּׁכֵן וְלָנוּ,

לִהְיוֹת קַפַּנְדְּרִיָה לָעוֹבֵר וְלַשָּׁב.

שָׁעוֹת עַל-שָׁעוֹת עָמַדְתִּי עַל-עָמְדִי

אֵצֶל הַפִּרְצָה בַּגָּדֵר הָרָמָה,

צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּכָל הָעֲבוֹדָה,

יָפֶה מִסְתַּכֵּל בֶּעָמָל הָרָב:

אֵיךְ שֶׁהִתְחִילוּ לְכַבֵּד הַגֹּרֶן,

טִאטְאוּ אוֹתוֹ בְמַטְאֲטֵא שֶׁל זְרָדִים,

סִקְּלוּ מֵאֶבֶן, הֵישִׁירוּ, כָּבָשׁוּ;

כֵּיצַד עָג עוּגָה הָאִכָּר הַזָּקֵן

גְּדוֹלָה וּרְחָבָה – הַקַּרְקַע לָדוּשׁ;

כֵּיצַד נִכְנָסִים קְרוֹנוֹת-סֻלָּמִים

מְלֵאִים הַדָּגָן עוֹדֶנּוּ בְשִׁבֳּלָיו,

אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ פּוֹרְקִים הַקְּרוֹנוֹת,

תּוֹפְסִים הַמַּלְגֵּז זֶה אֶרֶךְ הַמּוֹט:

אֵיכָה מְתַקְּנִים עֲרֵמוֹת הַתְּבוּאָה

וְהוֹלְכוֹת וְרָמוֹת, מִשְׂתָּרְעוֹת בְּנַחַת,

רְחָבוֹת וּגְבוֹהוֹת, נָחוֹת בְּהַרְחָבָה,

מַמָּשׁ כְּאוֹתָן מְחֻתָּנוֹת צַד חָתָן

יוֹם בּוֹ תָּסֵבְנָה עַל חֲתֻנַּת הַבֵּן.

צוֹפֶה הָיִיתִי בַנָּשִׁים הָעוֹבְדוֹת,

אֵיךְ שֶׁהֵן בּוֹקְעוֹת הַגָּדִישׁ הַגָּדוֹל,

צוֹבְרוֹת הַדָּגָן וּמוֹשְׁכוֹת הַבָּר,

שׁוֹפְכוֹת הַקַּשׁ עַל הָעוּגָה הַגְּדוֹלָה

סָבִיב בָּעִגּוּל הַהוֹלֵךְ וְנֶעֱרָם,

בּוֹנוֹת לִכְאוֹרָה טַבַּעַת שֶׁל פָּז.

עָלוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי צִמְדֵי הַסּוּסִים,

צֶמֶד וָצֶמֶד אֲסוּרִים לְמוֹרַג –

אֶבֶן-הַמִּדּוֹת עֲשׂוּיָה לָדוּשׁ.

דָּפְקוּ הַסּוּסִים וְהִתְחִילוּ מְסוֹבְבִים

סָבִיב בָּעִגּוּל, מַכִּישִׁים בַּקַּשׁ,

סוֹבְבִים, סוֹבְבִים, מַעֲלִים אָבָק.

צֶמֶד וָצֶמֶד גַּלְגִּלּוֹ מִתְגַּלְגֵּל,

מַכִּישׁ בַּתְּבוּאָה, מְתוֹפֵף כַּתֹּף.

טִפְּלוּ הַנָּשִׁים בְּעִגּוּל הַדִּישָׁה:

שׁוֹפְכוֹת הַקַּשׁ בְּעוֹדֶנּוּ מְסֻרְבָּל

דְּגַן-הַשָּׁמַיִם וְהַזֶּרַע הַטּוֹב.

חוֹזְרוֹת וְאוֹגְרוֹת הַתֶּבֶן הָרָצוּץ,

דַּל מִזֵּרְעוֹנָיו וּמָעוּךְ וְקַלִּיל,

צוֹבְרוֹת הַתֶּבֶן לְגָדִישׁ מִכָּאן,

גָּדִישׁ מוּל גָּדִישׁ: זֶה הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת

וְזֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוֹלֵךְ וָרָם.

פָּתַח אֶת לוֹעוֹ הַמְּזָוֶה הַנִּשָּׂא,

נוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם חֹם מַחֲנִיק וָהֶבֶל,

נִצְּבָה עַל-יָדוֹ מְכוֹנַת-הָרַחַת,

פּוֹלְטָה וּבוֹלְעָה, מַרְקִידָה וְזוֹרָה

בְּשָׁאוֹן וָרַעַשׁ וּמַעֲלָה אָבָק,

יוֹרְקָה, מַדִּיפָה נִשֹּׁבֶת וָמֹץ.

גְּבָרִים עֲסוּקִים עַל-יַד אוֹתָהּ רַחַת,

אֶחָד הַשּׁוֹפֵךְ לְתוֹכָהּ הַדָּגָן

וְאֶחָד הָאוֹגְרוֹ לְתִתּוֹ בַשָּׂק.

צוֹבְרוֹ בְיָעֶה מְצֻחְצָח לְמִשְׁעִי,

טוֹעֵן עַל-גַּבּוֹ הַשַּׂק וּמַכְנִיסוֹ

לְאוֹתוֹ הַמְּזָוֶה הַשּׁוֹאֵף בְּחֹם.

וְצִמְדֵי הַסּוּסִים בַּמּוֹרַג הַכָּבֵד

הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים, הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים,

סוֹבְבִים, מַקִּיפִים בְּעִגּוּל אֵין-סוֹף.

כָּכָה עָמַדְתִּי צוֹפֶה וּמַבִּיט

יוֹם יוֹם לְפִרְצַת הַגָּדֵר הָרָמָה.

הָלְכוּ הַסּוּסִים הָלֹךְ וְרָזֹה,

הָלְכוּ הִשְׁחִירוּ הָעוֹבְדִים בַּגֹּרֶן

הָלְכוּ וְשִׁנּוּ צוּרָתָם הַגְּדִישִׁים,

גָּדִישׁ מוּל גָּדִישׁ, זֶה נֶעֱרַם וְזֶה דָל.

פַּעַם וְאָנֹכִי מִסְתַּכֵּל בָּעֲבוֹדָה

וְהִנֵּה קְרָאַנִי הַזָּקֵן מַטְוֵי:

"בָּחוּר, מַה-תַּעֲמֹד בָּטֵל? גֶּשׁ-הֵנָּה

לְעֶזְרַת הַשָּׁכֵן, צְלַח וַעֲלֵה!

פֶדְקָה, תֵּן מָקוֹם!" וּפֶדְקָה, בֶּן-גִּילִי,

קָפַץ מִסּוּסוֹ בַצֶּמֶד הַשֵּׁנִי,

קָפַץ וְעָמַד – וָאֶתְפֹּס בַּסּוּס.

לִרְכֹּב עַל סוּס זֶה וּבְהַתֵּר? רָב-אָשְׁרִי

מִי-זֶה יְתַנֶּה בָרֶגַע הַלָּז!

רֶגַע כִּי חָלַף הִתְחַלְתִּי בְהַקָּפוֹת,

חָלַף מִשְׁנֵהוּ וְיִרְאַת-אֲבוֹתַי

סָרָה מִמֶּנִּי, הָיְתָה כְלֹא-הָיְתָה.

מָתַי רָכַבְתִּי עַל סוּסִים “כָּרָאוּי”?

בְּעַרְבֵי הַקַּיִץ עִם-אֶמֶשׁ בְּהֵחָבֵא.

וְסוּסֵי מִי הָיוּ? – שֶׁל זַלְמָן הַזַּגָּג,

יְהוּדִי כַּרְסָנִי מְזֹהָם וָגוּץ.

וְסוּסָיו? הוֹי סוּסִים עֲלוּבִים בַּבְּהֵמָה,

דְּווּיִם וּסְחוּפִים – דְּמוּת סוּסֵי יִשְׂרָאֵל,

דַּלֵּי-הָרַעְמָה וּצְפוּדֵי-הָעוֹר.

הָיָה מִתְעַצֵּל לְנַהֲגָם לַשֹּׁקֶת,

מְסָרָם בְּיָדֵנוּ – מְסָרֵב לִכְאוֹרָה –

מַזְהִיר עַל פְּסִיעָה גְדוֹלָה וּמְהִירָה,

מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כְּבָר לְמַפְרֵעַ.

רֶסֶן לֹא הָיָה וּמֶתֶג לֹא נִתַּן,

חֶבֶל מְדֻלְדָּל עַל צַוַּאר הַסּוּס.

אַךְ בְּאָשְׁרֵנוּ (אֲנִי וַחֲבֵרַי)

קָלְטָה אָזְנֵנוּ אַךְ שֶׁמֶץ מֶנְהוּ.

שֶׁפִי וּבְנַחַת עָשִׂינוּ דַרְכֵּנוּ

לְעֵינֵי הַזַּגָּג בַּשְּׁכוּנָה שֶׁנִּכְחוֹ

עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְקֶרֶן הָרְחוֹב,

עַד שֶׁנֶּעְלַמְנוּ וְלֹא שָׁלְטוּ עוֹד בָּנוּ

עֵינֵי הַזַּגָּג וְעֵינֵי הָאָב.

וְסוּסֵי הַזַּגָּג הַדְּווּיִם וְהַסְּחוּפִים

הָיוּ סָרְבָנִים וְעִקְּשִׁים וְנָהֲגוּ

מִנְהָג לֹא-יָפֶה: בְּעִיטָה וַעֲמִידָה

עַל הָרַגְלַיִם הָאֲחוֹרַנִּיּוֹת

(אָמְנָם גַּם-אָנוּ דְפַקְנוּם בְּרַגְלֵינוּ).

פִּתְאֹם – וְאַתָּה מִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל,

שׁוֹכֵב לִשְׂחוֹק לְרֵעֶיךָ קִדְּמוּךָ.

וְאִלּוּ רָאוּנוּ אֲזַי אֲבוֹתֵינוּ,

הָיוּ מַתְחִילִים הַפִּזְמוֹן הַנּוֹשָׁן:

"יַלְדֵי הָעִבְרִים הַיּוֹרְדִים לַשֹּׁקֶת!

חֶרְפָּה, בִּזָּיוֹן, לֹא הָיָה כָמֹהוּ!

וְאוֹתָהּ סַכָּנַת-הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה!

בָּחוּר כַּמְדֻבָּר, הוֹי אִישׁ כַּהֲלָכָה - -

אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי! - -

אוּלָם הַפַּעַם הֵן יַעֲמֹד לִימִינִי

אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן הַזָּקֵן מַטְוֵי.

וְהִנְנִי הוֹלֵךְ וּמַקִּיף הַקָּפוֹת.

חַמָּה יוֹקֶדֶת מְטִילָה בִי חֻמָּהּ,

צֶמֶד קִדְּמַנִי מְעַפֵּר לְעֻמָּתִי,

נוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם אֲנִי אֶת הָאָבָק,

נְחִירַי מְלֵאִים וְעֵינַי גַּם-הֵן.

וְהִנְנִי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב הַקָּפוֹת,

אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתָּיִם.

הִנֵּה הַמְּזָוֶה הַנּוֹשֵׁם בְּחֹם.

הוֹלֵךְ וְקָרֵב וְיוֹרֵק בִּי מֹץ,

עָלָיו עָבַרְנוּ… הַנָּשִׁים מְפַזְּרוֹת

דָּגָן חָדָשׁ עַל גַּבֵּי הַחוּג.

הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמַקִּיף הַקָּפוֹת –

הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף וְהוֹלֵךְ:

הִנֵּה הַמְּזָוֶה הַנּוֹשֵׁם בְּלָהַט.

חַמָּה יוֹקֶדֶת מְטִילָה בִי חֻמָּהּ,

צֶמֶד קִדְּמַנִי מְעַפֵּר לְעֻמָּתִי,

וְצִמְדִּי מַזִּיעַ וְדוֹהֵר וָרָץ

רִיצָה בִמְנוּחָה וּדְהָרָה קַלִּילָה.

הִנְנִי מוֹסִיף וּמַקִּיף הַקָּפוֹת,

אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתָּיִם.

בָּאָה זֵעָתִי בִקְטַנִּים קִלּוּחִים,

בָּאָה, מַרְטִיבָה לְחָיַי, צַוָּארִי,

עָבְרָה גַבּוֹתַי לְסַמֵּא אֶת עֵינַי,

הִנְנִי מְמַצְמֵץ בְּעֵינַי כִּי-מָר.

אֵין אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּדַרְכִּי, בְּרָכְבִי,

סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ אֲנִי בְהַקָּפוֹת - - -

סוּסַי עֲלוּבַי גַם-הֵמָּה מַזִּיעִים,

דָּבְקוּ מִכְנָסַי אֶל בְּשָׂרִי הֶחָם,

רָטְבָה כֻתָּנְתִּי, נֶאֶחְזָה בִבְשָׂרִי,

הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמַקִּיף הַקָּפוֹת,

הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף וּמַקִּיף - - -

מַעְגַּל-הַדָּגָן מִשְׂתָּרַע, הַחַמָּה

הִיא אוֹכַלְתֵּנִי וְזֵעָה כִסָּתְנִי,

עֵינַי וּנְחִירַי מְלֵאִים הַמֹּץ,

אֵין אֲנִי רוֹאֶה בִלְתִּי הַמַּעְגָּל

וּמוֹרַג-הָאֶבֶן הַמַּכִּישׁ כַּתֹּף.

הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף וּמַקִּיף - - -

צָהֹב הַמַּעְגָּל וּצְהֻבִּים הַגְּדִישִׁים,

צְהֻבָּה הַחַמָּה בָאָבָק הָרָב –

הַכֹּל לִי נִרְאֶה מִבַּעַד לָעֲרָפֶל…

וּכְשֶׁתְּבָעַנִי הַזָּקֵן לָרֶדֶת

וְעָמְדוּ הַסּוּסִים, וַאֲנִי הִתְגַּלְגַּלְתִּי

מַמָּשׁ מִסּוּסַי וְנִתְקַלְתִּי בַקַּרְקַע –

לָרוּץ אָמַרְתִּי, וְאֵין אֲנִי יָכֹל

לַעֲקֹר אֶת רַגְלַי, שֶׁנַּעֲשׂוּ כָעֵץ.

וְאוֹתוֹ הָעֶרֶב, עֵת יָשְׁבוּ שְׁכֵנֵינוּ

עַל הָאִצְטַבָּה עַל-יַד זֶה בֵּיתֵנוּ

וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיָנֵי דְיוֹמָא,

וְיָשְׁבוּ הַשְּׁכֵנוֹת גַּם-הֵנָּה עִם אִמִּי.

עָיֵף, יָגֵעַ מִשַּׂחֲקִי, מִדּוּשִׁי,

מוּטָל הָיִיתִי עַל-יַד הָאִצְטַבָּה

וְרֹאשִׁי עַל בִּרְכֵּי הוֹרָתִי הַיְקָרָה.

הָלְכוּ וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וּבָאוּ

לִדְרֹשׁ בְּתַבְשִׁילִים וּבְחָכְמַת הַטָּף:

מַעֲשֵׂי-נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּאָרֶץ.

נִכְנְסָה אִמִּי בִדְבָרִים: "וְשֶׁלִּי

הָיָה הַיּוֹם בֵּין הַדָּשִׁים בַּגֹּרֶן,

שָׁחוֹר כְּכוּשִׁי שָׁב מִן הָעֲבוֹדָה,

וְאַךְ בְּדֵי-עָמָל רְחַצְתִּיו לְמִשְׁעִי".

לָנוּ הַכֶּסֶף וּרְוָחִים וְ“קוֹנְטוֹרוֹת”,

וְהֵמָּה עֲמֵלִים וּפְנֵיהֶם מַשְׁחִירִים,

אֶפֶס הַלֶּחֶם נִשְׁבֹּר מֵהֶם".

"לָכֵן – עָנַתּוּ אָז אִמִּי – כְּשֶׁיָּבֹא

מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, הֵם יִהְיוּ הַפְּרִיצִים

וְאָנוּ נַעַבְדֵם, פָּנֵינוּ יַשְׁחִירוּ,

נִזְרַע וּנְשַׂדֵּד, נִקְצֹר וְנָדוּשׁ,

נַעַשׂ בַּפִּשְׁתִּים וּנְגַדֵּל הָעוֹף,

וְהֵמָּה אֵלֵינוּ יָבֹאוּ וְיִקְנוּ

דָּגָן בְּכֶסֶף וּמַיִם בִּמְחִיר".

נִצְנְצָה בְלִבִּי מַחֲשָׁבָה: הָאֻמְנָם

מִקְצָת מִטַּעַם יְמוֹת-הַמָּשִׁיחַ

טָעֹם טָעַמְתִּי בַגֹּרֶן הַיּוֹם?

אודיסה 1921

מָבוֹא

אידיליה זו כתבתי על יסוד כמה וכמה זכרונות מימי ילדותי וזכרונות-משפחה. אני ניסיתי לתאר בה ממנהגי אבותינו בְטַבְרִיָּה בדור שקדם לנו איזה עשרות שנים. ביסוד ליצירתי זו מונח מכתב אחד, השמור אתי בכתביי, ואת טופסו הריני נותן לפניכם ככתבו וכשפתו עם כל פליטות-הקולמוס שבו בלשון אידית:

"אין פאדאווקע האט געוויינט ר' אברהם מרדכי דער פאדאווקער, ער האט געהאט איין איינציגע טאכטער, האט ער איין שדח געטאן פון מעליטאפאל מיט ר' יצע ל… איין זון וועלכער האט געהאלטין דיע פאסט און ווען ער פלייגט דארפען פארין אויף טארגעס, פלייגט ער אפ פראווען חצות און זייגענין זיך מיט סעמעיסטווע מיט דיע ווערטער איר זאלט וויסן או דיע פאשט וועט זיין פאר מירו וארים איך זיי אז איך קים אריין אין פריסאטסטוויע ועוועט זיך איין מלך מיט גאלדענע עפאלעטין און שרייט אויס:

אויך דער חתנה פלייגין זיך צי נייף פארין אללע פריינד און פריינדס פריינד און בעקאנטע פון אללע דערפער און דערפליך. אויף שבת צום פארשפיל דאס הייסט דיים טאג ווען דער חתן רופט זיך אויף פארין זיך צי נייף אללע מיידליך צו דער כלה. אויף דער חתנה זאנען געקימען 20 מיידליך וועלכע האבן געטאנצט איין גאנצען טאג. און אויף דער נאכט איז שוין קלעזמער אויך גיוועזען און מען האט ווייטער געטאנצט. דיא אגאטשעניע איז גיווייזען מאצעלעך מיט ציקער. מאנטיג איז מען גיפארין באגייגינען דיים חתן מיט קלעזמער מען פלייגט טאנצען און שרייען מזל טוב. צו דער צייט זאנען שוין צינויף געפארין אללע געסט און מחתנים און מען האט געהילעט איין גאנצע נאכט. צו באדעקינס דינסטאג האבען דיע מיידליך געטאנצט. דער כלה פריצאסקע אין בעשטאנען פין פיל צעפאליך און איידער דער חתן איז אריינגעאנגען באדעקין האט מען דיע כלה אוועק גאזעצט אימיטען זאל און אללע וייבער האבען ציפלאכטען דיע צעפליך מיט איין געוויין. דערנאך האט מען געהילעט אגאנצע נאכט. דיע חפה וועטשערי מיטוואך איז דער שלייער ווארמעס האט מען אן געטאן דער כלה איין פאריק, נאר דיע מיידליך האט מען שוין אוועקגעשיקט אהיים ווייל פון 6 קול מייל האט קיין ברויט ניט געסטייעט. נאר דער גאנצער אוילם האט געהילעט בין זונטיג. שבת האט מען געפירט דיע כלה אין שול אריין. און שבת צינאכט האט מען געקאכט איין פראשטאלנע בארשץ."

בהנחת השמות נזהרתי להשתמש דווקא באותם השמות שהיו נהוגים באמת באותו זמן ואם אפשר גם באותם הכפרים. אילו הייתי אני וַלְטֶר סְקוֹט, ונכדיהם של אלה – אצילים שֶייחוסם חביב עליהם, ודאי שהיו מחבבים גם את פסוקי שירי, שאני מזכיר אותם בם הן לשבח הן לגנאי, ואולם אני אינני וַלְטֶר סְקוֹט, והם אינם אצילים, ובוודאי ובוודאי שאינם קוראים שירים עברים ואין לחשוש כלום. הכּול על מקומו יבוֹא בשלום. כמה ימים היה המלאך הממונה על השירים מזרז אותי: קום כתוב! אלא שחפצתי לראות שוב את כל הסביבה וכל אותם הכפרים בטרם אכתוב את השיר. כמעט שעלה הדבר בידי, אלמלא קפץ על רוגזו של הַבַּטְקוֹ מַכְנָא. גמרתי אומר והעליתי על הגיליון את כל הדברים כמו שאני זוכר אותם וכמו שהם שמוּרים בלבי מימי-ילדוּתי. מכתבו של החתן כתוב ברוח הסגנון המליצי הנהוג אז.

שיר ראשון: מרדכי הפודובקאי

עָרַב הַיּוֹם וְר' מָרְדְּכַי הַסּוֹחֵר בִּתְּבוּאָה בְּפּוֹדוֹבְקָה

יוֹשֵׁב עַל כֶּבֶשׂ-הַבַּיִת, שֶּׁנִּמְשַׁח זֶה-עַתָּה טִיט לָבָן

וְעוֹמֵד צָנוּעַ בַּמַּחֲרוּזוֹת שֶׁל פִּלְפֵּל מַאְדִּים-אַרְגָּמָן,

תְּלוּיוֹת כְּנֶגֶד הַחַמָּה לִימוֹת-סְתָו יָבוֹאוּ, מַכֹּלֶת

בְּיַחַד עִם דְּלָעוֹת זְהַבְהַבּוֹת, שֶׁתַּבְנִית הַנֵּבֶל לָהֵנָּה.

מוֹעֵד שׁוּב הַבֶּהָמִים וְרוֹעֵי-הַצֹּאן מִן הַשָּׂדֶה

בְּשָׁאוֹן וּמְהוּמָה וּמְבוּכָה וּבְעַנְנֵי אָבָק פּוֹרֵחַ.

גָעֹה תִּגְעֶינָה הַפָּרוֹת הַנַּעֲנוֹת לָהֶם לְעֶגְלֵיהֶן,

אֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ הַבְּעָלִים מִבּוֹא אֶל הַדֹּבֶר הָרַעֲנַן

לִינֹק מִשַּׁד אִמּוֹתֵיהֶם, וְשׁוֹרְקִים הָרְחֵלִים וְהַטְּלָאִים

לְקוֹלֵי-קוֹלוֹתָן, וְצָוְחוּ בַּעֲלוֹת-הַבַּיִת מַזְעִיקוֹת

בָּקָר וָצֹאן הֶחָצֵרָה, וּכְלָבִים צוֹעֲקִים זְעוּמוֹת,

עוֹזְרִים עַל-יָדָן לְהַפְנוֹת הַכִּבְשָׂה הַטִּפְּשָׁה וְכָל-שׁוֹר-פָּר

מַמְרֶה אֶל אֵבוּס בְּעָלָיו וְאֶל רֶפֶת הַגְּבִירָה בְּחָצֵר –

וְצָלְלוּ אָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ וְעַיִן תִּמָּלֵא חוֹל וְאָבָק.

מָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בַּמַּעֲלוֹת, עוֹדֶנּוּ מַזִּיעַ, מִתְעַנֶּה

תַּחַת הַחֹם וְהַמְהוּמָה, אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל

הָחֵל מִיּוֹם אֲשֶׁר אֵרַס אֶת-בִּתּוֹ הַיְּחִידָה אֶת-אֶלְקָה

וְנַעֲשׂוּ תְּכוּפִים בְּבֵיתוֹ הַחַיָּט, הָאַשְׁפָּר וְהַסַּנְדְּלָר,

רַצְעָן וְשׁוּלְיָא דְּרַצְעָן, וְנַעֲשׂוּ בְּבֵיתוֹ תַּקִּיפוֹת

תּוֹפְרוֹת לְבָנִים וּשְׂמָלוֹת, חַיָּטוֹת, רַקָּחוֹת וְטַבָּחוֹת

וְכָל “שְׁאָר מִינֵי יְרָקוֹת” (כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַשְּׁנוּנָה),

וְנִטְּלוּ מִמֶּנּוּ כְּלֵי-בֵּיתוֹ: שֻׁלְחָן, כִּסְּאוֹת וּשְׁרַפְרַף,

לְרַבּוֹת הַמִּטָּה וְהַסַּפָּה הַמְּמֻנָּה לְשֵׁנָה חֲטוּפָה,

שֵׁנָה שֶׁל צָהֳרַיִם, כִּי נַעֲשׂוּ מַסְעֵד וּמַשְׁעֵן

גְּפִיפוֹת, כֻּתָּנוֹת וּשְׂמִיכוֹת, מַצָּעוֹת וּגְלוּמֵי-אֲרִיגִים,

חֻלְצוֹת-צִבְעוֹנִין וּלְבָנוֹת וּשְּׁכָמוֹת מִשְּׁכָמוֹת יְקָרוֹת,

בָּתֵּי-הָרֹאשׁ בְּסַלְסָלוֹת וַעֲטוּרֵי מִקְלָעוֹת מִקְלָעוֹת,

כַּפּוֹת שֶׁל יוֹם וְשֶׁל לַיְלָה, צְנוּעוֹת וְלֹא צְנוּעוֹת מִתְיַפּוֹת,

גֶּרֶב וּפֻזְמָק וְסִנָּרִים מִתְגַּנְדְּרִים לָמוֹ בַּחֲשַׁאי:

שַׁרְווּל לְכָאן וְשַׁרְווּל כָּאן וְשֹׁבֶל וְכָנָף וְשׁוּלָיִם.

תָּפְסוּ כָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת, וּמָרְדְּכַי נַעֲשָׂה טָפֵל

לְגַבֵּי סְמַרְטוּטִים שֶׁל נָשִׁים וְשִׂמְלוֹת-חֲתֻנָּה הֲדוּרוֹת.

נִטַּל כְּבוֹדוֹ וַיִּדַּל וְאֵין בּוֹ מַשְׁגִּיחַ לִכְאוֹרָה.

נוֹסָף עַל כָּל הַ“הוּ-הַהּ” כְּלוֹמֵר הַמְּהוּמָה בִּלְשׁוֹנוֹ,

מְנוּחָה לֹא יָדַע גַּם-עַתָּה, כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שָׁם אֶצְלוֹ

מֵאִיר הַקַּבְּלָן – מַכָּרוֹ, יְהוּדִי טַרְחָן וְאַרְכָּן,

מֵצַר לַבְּרִיּוֹת בְּדַבְּרוֹ, כִּי דְּבָרָיו אֵין לָהֶם שִׁעוּר,

מוֹשֵׁךְ בְּדִבּוּרוֹ בְּקוֹל-בּוֹכִים; וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב וְנֶאֱנָח,

יַעַן הֻטַּל עָלָיו הַגּוֹרָל וְנִגְזְרָה הַגְּזֵרָה

לִהְיוֹת לְבַדּוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת-דִּבְרֵי הַקַּבְּלָן הַטַּרְחָן.

מֵאִיר הוֹלֵךְ וְטוֹחֵן, מַמְשִׁיךְ בְּקוֹל-בּוֹכִים, וּמָרְדְּכַי

עוֹשֶׂה אֶת-עַצְמוֹ שׁוֹמֵעַ, מַסְכִּים לוֹ בְּאָמֵן חֲטוּפָה.

מָשָׁל לְמָה הָיָה דּוֹמֶה מָרְדְּכַי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה?

דּוֹמֶה לְבַר-שׁוּרָא שֶׁבָּא בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק וְהָאוֹיֵב

בָּנָה עָלָיו הַדָּיֵק וַיִּשְׁפֹּךְ מִסָּבִיב לוֹ סוֹלְלָה,

זוֹרֵק בּוֹ אַבְנֵי-הַקֶּלַע וְחִצִּים רָב וּבַלִּיסְטְרָאוֹת.

כָּכָה יָשַׁב אָז מָרְדְּכַי וְהַקַּבְּלָן קוֹלֵעַ אֲבָנִים:

אִגְרָא… אַדְרַכְתָּא… אַנְקְלִיטָא… הַרְשָׁאָה… גּוּבַיְנָא… אַקְנִיתָא…

גְּבִיָּה… אֲשַׁרְתָּא… אַכְרַזְתָּא… בֵּית-דִּין… אִפּוֹתֵּיקָה וּפְרִידָה…

קַסְדּוֹר… סַנֵּיגוֹר… קַטֵּיגוֹר… פַּתְשֶׁגֶן… הַתְרָאָה… קוּבְלָנָא…

פְּרַקְלִיט… אִגֶּרֶת-שׁוּם… אֲמַרְכָּל וַאֲסֵקְרַטּוֹר…

דִּסְקָא וּקְבַעְתָּא… הַשְּׁטָר… שְׁטָר שֶׁל הַקְנָאָה, וְגוֹמֵר…

מָרְדְּכַי מִתְכַּוֵּץ שׁוֹמֵעַ – וּמֵאִיר קוֹלֵעַ וְקוֹלֵעַ…

מִי זֶה יוֹדֵעַ, עַד-הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים

אִלּוּ לֹא הָיְתָה הָרְוָחָה לְמָרְדְּכַי בְּהֶסַּח-הַדָּעַת.

מָרְדְּכַי נִמְלַךְ בְּכִלְיוֹתָיו: מַה יַּעַשׂ לְמֵאִיר: אִם יַעֲמֹד

וְיִשְׁלַח בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ (וְעַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת) הָרוּחַ,

אוֹ יִשְׁאָלֵהוּ: הֶעָשָׂה יְהוּדִי תְּפִלָּתָהּ שֶׁל מִנְחָה?

וְהִנֵּה קָרְבָה בִּתּוֹ אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה,

בָּאָה גַּם פְרֵידָה הַדּוֹדָה… פָּסַק בָּאֶמְצַע הַדִּבּוּר…

"אֵי מִזֶּה תָּבוֹא יוֹנָתִי? הַעֵת לָךְ עַתָּה לָשׂוּחַ

וְאִמֵּךְ כָּל-עוֹד בָּהּ הַנְּשָׁמָה וְרַגְלֶיהָ בָּצְקוּ מֵרִיצָה,

מִדַּאֲגָתָהּ לְצָרְכֵי הַחֲתֻנָּה וְהַמַּלְבּוּשִׁים".

"אַל-נָא, – עָנַתּוּ הַדּוֹדָה (וּמֵאִיר נִשְׁתַּתֵּק וְנֶחְנַק

בְּאַחַת בְּאֶבֶן שֶּׁקָּלַע) –, מִבֵּית-הֶעָלְמִין אַךְ בָּאנוּ

עַתָּה, מֵהַזְמִין הַדּוֹדָה אֶטֶלֶה וְאֶת-אֲחוֹתֵנוּ

פֶּרֶלֶה אֶל הַחֲתֻנָּה, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא.

שֶׁמָּא לֹא טוֹב מַעֲשֵׂנו? כָּךְ נוֹהֲגִים, אָחִי: תֵּדַעְנָה,

וַדַּאי תִּשְׂמַחְנָה בְּשִׂמְחַת אֶלְקָה, וְשָׁמָּה בַּמְּרוֹמִים

זְכוּתָן תָּגֵן עָלֵינוּ לִישׁוּעוֹת קְרוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת"…

מָרְדְּכַי יָדַע כִּי פְרֵידָה הַדּוֹדָה בַּעֲלַת-לָשׁוֹן,

וְהָיָה כִּי-פָּתְחָה בְּשֶׁלֶג דְּאִשְׁתַּקַּד וְדָשָׁה בִּגְרִיסִין,

הָרִים תַּרְקִיעַ וּשְׁחָקִים, וְדִבְּרָה עַל עֵצִים וַאֲבָנִים,

צוֹפָה עַד קְצֵה כָּל הַדּוֹרוֹת, וְסִיְּמָה – בַּאֲפוּנִים גַּמְלוֹנִים…

נָפַל מִפַּח אֶל הַפַּחַת וַיַּקְדֵּם הָרְפוּאָה לַמַּכָּה:

"אָמְנָם וְאָמְנָם אֲחוֹתִי, טוֹב כִּי לֹא שְׁכַחְתֶּן אֶת הַמֵּתִים,

צָרִיךְ וְצָרִיךְ לְהַזְמִינָם, וּבָרוּךְ הַמַּזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת!

אַחַר אֲרוּחַת-הָעֶרֶב בְּיַחַד נִתְבּוֹנֵן בִּרְשִׁימַת

אֵלֶּה הַחַיִּים לְהַבְדִּיל, הִזְמַנּוּ לַחֲתֻנַּת אֶלְקָה,

אִם לֹא בִּלְבַּלְנוּ הַתְּחוּמִים וְאִישׁ לֹא שָׁכַחְנוּ, וְלֹא יֵצֵא

קֶצֶף עָלֵינוּ וָכַעַס וְחֶרְפָּה כָּזֹאת לֹא תִמָּחֶה.

מֵאִיר נִזְדָּרֵז לְמִנְחָה!"

        וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת-הָעֶרֶב

יָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּיַחַד: מָרְדְּכַי, אֶלְקָה וְהַדּוֹדָה

(פְּרֵידָה הַדּוֹדָה), כִּי אִשְׁתּוֹ, אֵשֶׁת-הַחַיִל חִיֶּנָה,

עוֹדָהּ עֲסוּקָה בְּשֶׁלָּהּ וְרֹאשָׁהּ סוֹבֵב כַּגַּלְגַּל.

יָשְׁבוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר הַמְּפֻלָּשׁ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, וּמָרְדְּכַי

מַרְכִּיב מִשְׁקָפָיו עַל חָטְמוֹ וּשְׁמוֹת כָּל הַקְּרוּאִים בְּיָדָיו.

קוֹרֵא בָּהֶם לְסֵרוּגִים וְנוֹתֵן סִימָנִים בְּצִדָּם.

מָרְדְּכַי קוֹרֵא וְרוֹשֵׁם, וְהִנֵּה תּוֹפְרוֹת מַאֲזִינוֹת:

כְּפָר אֲהַיְמָנִי – שָׁם שְׁנַיִם: חֲלֶצְקִי וְהַזָּקֵן לִיסוֹבְסְקִי,

שְׁנַיִם יְדִידִים מֵאָז – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

קָמִינְקָה, מְקַדְּשֵׁי נוֹשָׁנוֹת, מִיּוֹצְאֵי דּוֹבְּרוּדְזָ’ה, יְסָדוּהָ,

חוֹבְבֵי גַּנֵּי-יְרָקוֹת וְרֹב דָּגָן בַּאֲסָמֶיהָ

אֲשֶׁר עַל חוֹפֵי הַקּוֹנְקָה, הַשּׁוֹפְכָה לַדְּנֶפֶּר – שׁוּב שְׁנָיִם.

צִירְלִין הַקַּפְּדָן וְלִיטִינְסְקִי הַלֵּץ שֶׁבַּלֵּצִים בָּעוֹלָם,

קָרוֹב לִי – שֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי – לַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

אוֹי לִי מִיּוֹשְׁבֵי טוֹקְמַק הַמְּצֻיֶּנֶת בְּטִיט וּבְגַזְלָנִים,

אִם לֹא הִגִּיעָה פִּתְקָתִי לְיַד קַהַרְלִיצְקִי וּסְנִיצֶר,

יְדִידִי מִקַּדְמַת דְּנָא – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

כְּפָר לָפַּטִיחָה הַגְּדוֹלָה, מְלֵאָה כָּל-טוּב, שָׁם וִינֶצְקִי,

יִטֹּשׁ אֶת-מִמְכַּר דְּגָנוֹ, כִּי בְּחֶדֶר אֶחָד לָמָדְנוּ!

יְדִידִי בְּלֹא לֵב וָלֵב – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי שֶׁיָּבוֹא

הִנֵּה מִיכַאיְלוֹבְקָה גְּדוֹלָה, כְּבֵדָה בַּחִטָּה הַטּוֹבָה,

הִיא הַמְּצֻיֶּנֶת בְּרָב-עָם, הַקְשֵׁבְנָה לָרְשִׁימָה וְדֹקְנָה:

קוֹרְנְבְּלִיט מֹשֶׁה וּבָנָיו חֲמִשָּׁה – “עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן”,

זְאֵב פְּיַטִּיגוֹרְסְקִי הַקַּמְחָן, הַגַּבַּאי לְדוֹרוֹת, הַכַּעְסָן,

גּוֹרְדִּין הַמַּשְׂכִּיל בְּהַתֵּר, בְּנוֹ יַאנִי, וּסְלַוִּינְטַנְטֶר,

אַהֲרֹן סֶרֶבְּרֶנִיק – סוֹחֵר וּמַלְוֶה בְּרִבִּית קְצוּצָה –

כֻּלָּם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

סְקֶלְקִי הַכְּפָר, אֲשֶׁר שָׁם הַדְּבַשׁ וְהַדּוֹנַג הַמְּשֻׁבָּח,

שְׁלֹשָׁה: בְּרִין וּחְמֶלְנִיצְקִי וְיֶנְטִיל הַדּוֹדָה הַיְּקָרָה –

יְדִידִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

יוֹשְׁבֵי רוֹגַצִ’יק הָעֶלְיוֹן – קַדָּרִים פֶּחָרִים עֲלוּבִים,

רְשׁוּמִים: חוֹטִינְסְקִי רְפָאֵל, דֹּב לֶבֶּדִינְסְקִי, צִפַּרְסְקִי,

קְרוֹבִים-רְחוֹקִים וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

יַנְצִיקְרַק – ווֹלְף חֲצִירֵוִיץ', הוּא ‘חָצִיר יָבֵש’ יְכֻנֶּה,

חָבִיב וְיָקָר מֵאָח – אֶל הַחֲתוּנָה וַדַּאי שֶׁיָּבוֹא.

כְּפָר בִּילִיזִירְקִי, דְּמִתְקָרֵית ‘ִמְצַרִים קְטִינָא’ בַּיְּהוּדִים:

שְׁנַיִם בְּנֵי בּוֹהוּסְלַבְסְקִי וְדָן לִיחוֹבִיצֶר – רַמָּאִי,

כֻּלָּם יְדִידִים יְקָרִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

כְּפָר סֵירוֹגוֹזִי – לִיטִינְסְקִי, כְּפָר מֶנְצִיקוּרִיס – לִיטְרוֹבְנִיק,

זַלְמָן הַקַּבְּצָן הֶעָלֵז וּוֶנְּגרוֹב “הַבָּקִי בְּזַקּוֹנִים”,

בַּעֲלֵי בְּרִיתִי יְדִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

חַצְרוֹת אֲלֶשְׁקִי הָרְחוֹקָה, הַמְּגַדְּלָה יַרְבּוּזִים נִפְלָאִים!

רָשׁוּם פֹּה: רֵינוֹב הָעִלֵּג וְיַמְפּוֹלְסְקִי – בַּעַל דִּמְיוֹנוֹת,

שְׁאֵרֵי-בָּשָׂר וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻּנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.

הִנֵּה קַחוֹבְקָה רַבָּתִי, הִיא הַמְהֻלָּלָה בַּיָּרִיד:

אוֹלֵינוֹב זָקֵן אַשְׁמָאִי וְקַרְפְּ אַפִּיקוֹרֵס לְמֶחֱצָה –

כֻּלָּם אֲהוּבִים וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ".

כָּכָה יָשַׁב וְהִסְבִּיר, רוֹשֵׁם וּמוֹחֵק וְרוֹשֵׁם.

וְלַיְלָה רֵיחָנִי וְדוֹמֵם מֵצִיץ מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת

וְסִיעוֹת חֲסִידָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל רִבּוֹן-הָעוֹלָם מִתְכַּנְּסִים:

יַתּוּשׁ וּפַרְפַּר בֶּן-לַיְלָה, צִפֹּרֶת-הַכְּרָמִים וְחָסִיל,

וְיוֹצְאִים בַּמְּחוֹלוֹת וְרוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַנֵּר וְהַמְּנוֹרָה.

שִׁיר שֵׁנִי: יום ו'. “שבת צום פארשפיל”. מוצאי שבת.

יוֹם הַשִּׁשִּׁי הִתְחִילוּ הַשְּׁעָרִים וְהַפִּשְׁפָּשׁ צְרִיחָתָם…

נִרְאוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנִים בְּרַעַשׁ וּבְעַנְנֵי-אָבָק

פּוֹנִים כְּלַפֵּי בֵּית מָרְדְּכַי, וְעַל-פְּנֵי הָעֲגָלוֹת דְּמוּת-פְּלָאִים:

גּוּף – וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן מִתַּחַת סוּדָרִים וְכֵלִים.

(יָרְאוּ הַנְּעָרוֹת הַבָּאוֹת, פֶּן תִּשְׁלֹט חַמָּה בָּהֵנָּה).

וְהָיָה בְּהִשָּׁמַע בָּרְחוֹב קוֹל שַׁעֲטוֹת סוּס וְקוֹל אוֹפַן,

לְרַבּוֹת צַעֲקוֹת הַכְּלָבִים, וְנֶחְפְּזוּ אֶלְקָה וּפְרֵידָה

אִמָּהּ וְשִׁפְחַת-הַבַּיִת לְקַדֵּם אֶת-פְּנֵי הָעֲגָלָה.

וְזוֹרִיק הַכֶּלֶב הַזָּקֵן זוֹקֵף כְּפוּפוֹת שְׁתֵּי אָזְנָיו,

טָס אֶל הַקָּרוֹן הַקָּרֵב, אוֹזֵר כְּגִבּוֹר חֲלָצָיו,

כְּאִלּוּ בָּזֶה תְּלוּיִים חַיָּיו, וּבְקֶצֶף וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה

צוֹעֵק עַל סוּסִי הָאִכָּר, גּוֹעֵר בָּהֶם וּמִתְרוֹמֵם,

רוֹקֵד כְּנֶגְדָּם עַל שְׁתַּיִם לְחֶרְדַּת הַנְּעָרוֹת הָרַכּוֹת.

וְאַחַר שֶׁהוּרַם הַסּוּדָר, הַצָּעִיף וְהַמַּעֲטָפָה,

גְּלִימָה וְשָׁבִיס וּבַרְדָּס, עַד-כְּדֵי לְהַבְחִין בַּבָּאוֹת,

תַּתְחִיל פָּרָשַׁת נְשִׁיקוֹת בְּקוֹלוֹת וּבְרַעַשׁ שְׂפָתָיִם,

פּוֹסְקוֹת וְחוֹזְרוֹת חָלִילָה, וְקוֹל דַּק וְצִפְצוּף יִשָּׁמֵעַ,

צִיּוּץ אֲנָחוֹת וּקְרִיאוֹת וּדְמָעוֹת שֶׁל שָׂשׂוֹן בְּיָחַד.

פָּסְקוּ – וְטָסוּ הַנְּעָרוֹת הַבַּיְתָה אֶל-מוּל פְּנֵי הַמַּרְאָה.

תְּרֵיסַר נְעָרוֹת אָז בָּאוּ לָשִׂישׂ בִּמְשׂוֹשָׂהּ שֶׁל אֶלְקָה

בְּ’שַׁבָּת צוּם פָארְשְׁפִּיל', מִנַּעֲרוֹת הַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר.

וְאֶלְקָה הַכַּלָּה הַנְּבוֹנָה הִקְדִּימָה דּוֹאֶגֶת לָאֵלֶּה.

טֶרֶם תָּבוֹאנָה הִמְצִיאָה לְאַחַת וְאַחַת דִּירָתָהּ

אֵצֶל הַקְּרוֹבִים וְהַשְּׁכֵנִים, וְעָלֶיהָ מַחְסוֹרָן לְכַלְכְּלָן.

תְּרֵיסַר נְעָרוֹת אָז בָּאוּ מֵרַעֲיוֹתֶיהָ הַגָּרוֹת

סָמוּךְ לָהּ לְפּוֹדוֹבְקָה, בַּכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים, וְיִתְרָן

בָּאוּ עִם אֲבוֹתֵיהֶן בְּיַחַד אֶל הַחֲתֻנָּה.

לַמָּחֳרָת הַשִּׁשִּׁי בַּבֹּקֶר קָלְפָה הַגּוֹיָה הָאָמָה

וּבְצִפָּרְנֶיהָ הַחֵמָר הַמְּדַבֵּק אֶת דֶּלֶת-הַתַּנּוּר

אֶל הַמִּשְׁבֶּצֶת וַתּוֹצֵא הַקַּהֲוָה, הִטְמִינוּ בּוֹ אֶתְמוֹל

(יַעַן כֵּן דֶּרֶךְ חִיֶּנֶה לְכַבֵּד הַשַּׁבָּת בְקַהֲוָה).

יָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן מִסָּבִיב, אַךְ בְּנֵי הַבַּיִת, אֵין אִתָּם

בִּלְתִּי אִם הֵנִי הַשְּׁחוֹרָה, רְעוּתָהּ הַטּוֹבָה שֶׁל אֶלְקָה,

וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁתוּ וְאָכְלוּ אֲכִילָה חֲטוּפָה, וְהַגְּבָרִים

פָּנוּ אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, כִּבְּדוּ הַנְּעָרוֹת הַשֻּׁלְחָן:

הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל כֶּלִי, נַעֵר וְהַשְׁלֵךְ הַפְּתוֹתִים

אֲשֶׁר עַל-גַּבֵּי הַמַּפָּה הַצְּחוֹרָה וּמְרֻבַּת-הַגְּדִילִים.

וְיָצְאוּ הַשְּׁתַּיִם הַגִּנָּה הַסְּמוּכָה לְבֵיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי.

גְּדוֹלָה אֵינֶנָּה אַךְ שָׁלֹשׁ שְׂדֵרוֹת לָהּ בִּלְתִּי-רְחָבוֹת.

הָיְתָה חֲבִיבָה עַל מָרְדְּכַי, כִּי לְיֶתֶר בָּתֵּי הַיְהוּדִים

גִּנָּה לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם וְחַצְרוֹת בָּתֵּיהֶם אַךְ קָרְחָה,

הָיוּ הַפֵּרוֹת מוּעָטִים, לֹא סִפְּקוּ לְצָרְכֵי הַבַּיִת,

אוּלָם חֲבִיבִים עַל מָרְדְּכַי, כִּי מִשֶּׁלּוֹ אָכַל פֵּרוֹת.

הָיְתָה הַשְּׂדֵרָה הָאַחַת, וָהִיא הַתִּכוֹנָה, מְמֻנָּה

לְקִבּוּל הָאוֹרְחִים הַמְטַיְּלִים, כִּי יֶתֶר הַשְּׂדֵרוֹת מְשַׁמְּשׁוֹתֹ

גִּנַּת-יְרָקוֹת וְהֶעֱלוּ בֵּין עֵץ וּבֵין עֵץ פֶּטְרוֹשִׁילִין,

שׁוּמָר רֵיחָנִי וּבָצֵל, פַסִילְיָה מִתַּפְּשָׂה בְּמוֹטוֹת,

כְּרוּבִית מִתְעַטְּפָה בְּמֵאָה טַלִּיתוֹת וְקִטְנִית שׁוֹבֵבָה,

גֶּזֶר מָתוֹק וּצְנוֹן, וְחַזֶּרֶת מַכְרִיזָה עַל דְּמָעוֹת,

זְהוֹרִית מִסְתַּכְּלָה בַּחַמָּה וּדְלַעַת נִמְתַּחַת בְּהַרְחָבָה –

תְּלָמִים תְּלָמִים קְטַנִּים וּזְרוּעִים מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת.

וַעֲצֵי הַגִּנָּה בְּרֻבָּם אֲגַסִּים עֲנֵפִים וְתַפּוּחִים,

דֻּבְדְּבָנִיָּה מַאְדִּימָה וְעַכָּבִית מְרֻבָּה עֳקָצִים,

אֶחָד שָׁזִיף וּשְׁתַּיִם מְשִׁיּוֹת מַלְבִּינוֹת-הָעִנְבָּה.

שְׂדֵרָה תִּיכוֹנָה בַּקָּצֶה לָהּ חֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה

עֵצִים עֲנֵפִים כַּשִּׂיחַ – אֲקַקִּיּוֹת צְהֻבּוֹת-הַפְּרָחִים.

וְאֶלְקָה הַכַּלָּה נוֹהֶגֶת אֶת-הֵנִי אֶל פִּנַּת גִּנָּתָהּ,

אֲשֶׁר אָהֵבָה, אֶל-תַּחַת צַפְצָפָה מַאֲהִילָה עֲנָפִים,

פִּנָּה הֶעֶלְתָה חֲרוּלִים וּצְמָחִים מְגֻדְּלֵי-הֶעָלִים

וְעָלְשֵׁי-בָּר עוֹטִים צִיץ-סִגְלָה, קֵן שָׁקֵט וּמֵצַל מֵחַמָּה.

שָׁמָּה גַּם יָשְׁבוּ הַשְּׁתָּיִם. וְהֵנִי מִתְרַפְּקָה עַל אֶלְקָה:

“אִמְרִי לִי אֶלְקֶ’לֶה, לִבִּי, יָפֶה חֲתָנֵךְ?” – תִּרְאִיהוּ.

עָנְתָה וְהִנֵּה פָּרָחָה שׁוֹשַׁנָּה עַל לֶחְיָהּ הַנָּאָה.

“שָׁלַח לָךְ דּוֹרוֹן?” – כְּמוּבָן, עֲגִילִים וְאֶצְעָדָה שֶׁל זָהָב.

“וְאַתְּ לוֹ?” – שָׁלַחְתִּי לוֹ שָׁעוֹן וְכִיס-תְּפִלִּין מְאֹד נָאֶה תָּפַרְתִּי,

קְטִיפָה כְּעֵין דֻבְדְּבָנִים וּמָגֵן-דָּוִד עַל-גַּבּוֹ,

שָׁזוּר בְּמֶשִׁי זְהַבְהַב וּשְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו לוֹ עוֹטְרִים –

מֶשִׁי יְרַקְרַק-חֲוַרְוַר, וְתוֹכוֹ הָאַטְלַס הַכָּחֹל;

פְּתִילֵי הַכִּיס אֲדַמְדַמִּים וּגְדִילִים הֲדוּרִים עַל קְצוֹתָם".

“מִכְתָּב לָךְ הֵרִיץ?” – כְּמוּבָן, כַּמָּה וְכַמָּה מִכְתָּבִים!

“וְאַתְּ הֲשִׁיבוֹת לוֹ אִגֶּרֶת?” – כָּתַבְתִּי… כְּלוֹמַר הָרַבִּי

אֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדִי הוּא כָּתַב וְחִבֵּר, אֲנִי הֶעְתַּקְתִּי…

“אָנָּא הַרְאִיהוּ, לִבָּתִי, מַה כָּתַב חֲתָנֵךְ – וָאֶקְרָא!”

לָמָּה לָךְ, הֵנִי? חֲתָנֵךְ לָךְ יִכְתֹּב, אוֹתוֹ תִּקְרָאִי.

וְהֵנִי מִתְרַפְּקָה: “לִבָּתִי, הַרְאִינִי וָאֶקְרָא…”

וַתָּרָץ אֶלְקָה אֶל בֵּיתָהּ וַתָּשָׁב וּבְיָדָהּ אִגֶּרֶת חֲתָנָהּ.

וְאֶלְקָה – הֵנִי חִבְּקַתָּהּ וְהִיא קָרְאָה בְּקוֹל וּבִנְעִימָה:

"לְכַלָּתִי הַיְּקָרָה הַצְּנוּעָה מְאֹד הַמְּפֻרְסֶמֶת מִנָּשִׁים

בָּאֹהֶל תְּבֹרַךְ מָרַת אֶלְקָה בַּת מָרְדְּכַי תִּחְיֶה.

זֶה מִכְתָּבֵךְ הִגִּיעַנִי הֶאָח! עֵינַי אוֹרוּ וְעַפְעַפַּי

נִבְקְעוּ כְּשַׁחַר מִשֶּׁמֶשׁ הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה שֶׁזָּרְחָה

לִי מִבֵּין שׁוּרוֹתֶיהָ, אֵין קֵץ לְשִׂמְחָתִי שֶׁמָּלְאָה

חַדְרֵי לִבִּי וְכִלְיוֹתַי בְּקָרְאִי כִּי אָתְּ בְּקַו הַבְּרִיאוּת,

יוֹאֵל אֱלֹהַּ וְיוֹסֶף-לָךְ טוֹב כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה,

יַאֲרִיךְ יָמַיִךְ שְׁנוֹתַיִךְ בִּנְעִימִים, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר

יִיטַב לָךְ אֶשְׂמַח גַּם-אָנִי, כִּי אַךְ בִּשְׁלוֹמֵךְ לִי שָׁלוֹם.

כְּנַחַל הַשּׁוֹטֵף עַל גְּדוֹתָיו לְהַשְׁקוֹת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה

וְכֶרֶם מִסָּבִיב, כֵּן שָׁטְפָה שִׁפְעַת הֲמוֹן כָּל-שִׂמְחוֹתַי

מֵאִגַּרְתֵּךְ הַחֲמוּדָה לְהַשְׁקוֹת תַּלְמֵי לְבָבִי

יִבְלֵי עֹנֶג וָנָחַת. הֵן רַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי

חֶדְוָה וְגִיל בִּרְאוֹתִי, כִּי קִדַּמְתְּ אַתְּ לְהָפִיק רְצוֹנִי

טֶרֶם הִשְׁמַעְתִּיו לָךְ בְּשָׁאֳלֵךְ כִּי אֶכְתֹּב לָךְ תָּמִיד.

רוּחַ לִבִּי תִּפְרֹשׁ כְּנָפֶיהָ לָשֵׂאת לָךְ מֹהַר

רְבָבָה, בְּרָכוֹת נַעֲמָנוֹת עַל תְּשׁוּרוֹת שָׁלַחְתְּ לִי, הַנּוֹבְעוֹת

כֻּלָּן מִמְּקוֹר אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה – מָה אַהֲבָה תֹּאמְרִי?

אַהֲבַת יוֹנָתָן וְדָוִד? הוֹי יְדִידָתִי, שָּׁגִיתִי

כַּפְּרִי, גַּם-הִיא כְאַיִן וּכְאֶפֶס מוּל אַהֲבָתִי,

כִּי אַהֲבָתִי לֹא מִלֵּב אֱנוֹשׁ הוּקָרָה וְאָכֵן

לֹא מִלֵּב בָּשָׂר נֶחְצָבָה וְהִיא מְכוֹן שִׁבְתָּהּ עוֹלָמִים.

אִם כָּל-מַחֲמַדֵּי הַזְּמַן שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּלָּיוֹן יִקָּחֵם,

זְרוּעֵי הָאָרֶץ עָשׁ וְרָקָב יֹאכְלֵם, אַךְ בַּחֲמוּדוֹת

כָּל-יְדִידוּתִי לֹא תִגַּע בָּם יַד הַכִּלָּיוֹן, כִּי אֵינָהּ

תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה, אַךְ תְּבוּאַת מַטָּעֵי עֲרוּגוֹת הַלֵּבָב,

טַרְפֵּי צִמְחָהּ לֹא יִיבְשׁוּ וְגִזְעָהּ לֹא יִזְקַן עַד אַחֲרִית

יָמִים.

       כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים וְכִרְבִיבִים תְּמוֹגְגֶינָה

עַפְרוֹת אָרֶץ, כָּכָה אִמְרוֹת בִּין זַרְזִיף עַל נֶפֶשׁ

מַשְׂכִּיל תַּתִּיכוֹ כִּבְכוּר כֶּסֶף תְּמִירֵהוּ וְתַחֲלִיף

כֹּחָהּ תִּתְחַדֵּשׁ אֵיכוּתָהּ מִתְּכוּנָה לִתְכוּנָה חֲדָשָׁה

וּמִקְּצֵה הָאֵיבָה עַד תַּכְלִית הָאַהֲבָה תְּבִיאוֹ,

הִנֵּה זֹאת קְצוֹת כֹּחוֹת הַמְּלִיצָה וּסְגֻלּוֹתֶיהָ

תַּכְלִית מְנוּחוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר לָזֹאת גַּם-אָמַרְתִּי

תִּטֹּף נָא נִטְפֵי אֲמָרִים עַל לִבֵּךְ, כַּלָּתִי הַנְּעִימָה,

אוּלַי יֹאבוּ פַּאֲרֵי הַמְּלִיצָה אוּלַי יוּכְלוּ

לְהַטּוֹת אֶת-נַפְשֵׁךְ, הָהּ, יְחִידָתִי! וְאֵדַע אָנֹכִי

דַּרְכֵּךְ יְשָׁרָה וְלֹא תְּבַלִּי עִתֵּךְ לָרִיק וְחָלִילָה,

לָכֵן לֹא תַּנִּיחִי יָדֵךְ גַּם מִזֶּה וּבְכָל אֲשֶׁר

יִקְרֶה לְפָנַיִךְ נוֹסֵעַ הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ עִירֵנוּ

אַל נָא תִּמָּנְעִי מִשְּׁלֹחַ אִגֶּרֶת לִי מִבְּרִיאוּתֵךְ,

יַעַן כִּי לִבִּי הוֹמֶה תָּמִיד עַל-אוֹדוֹתַיִךְ

וּבְמִכְתָּבַיִךְ תְּשַׂמְּחִי לִבִּי וְלֵב הוֹרַי כַּיַּיִן,

דִּבְרֵי חֲתָנֵךְ הַמְּיַחֵל אֶל מִכְתָּבַיִךְ. יְהוּדָה".

וְעוֹד יֵשׁ לִי פִּתְקָה, שֶׁבָּאָה בְּיַחַד עִם הָאִגֶּרֶת,

וְאוּלָם אֲנִי לֹא הֶרְאֵיתִי לְאָבִי וְאִמִּי לֹא תֵּדָע.

"נוֹסָף עַל אֵלֶּה, תַּמָּתִי, הֲרֵי גַּם בֶּאֱמֶת אֲהַבְתִּיךְ.

מְהַרְהֵר אָנֹכִי בְּנַפְשִׁי: מָה אִכְפַּת לָנוּ לַיְּהוּדִים

אִלּוּ חַגּוֹנוּ פִּי-שְׁנַיִם וְשָׁבוּעוֹת לָנוּ פַּעֲמַיִם

וְיוֹרֵד הָיִיתִי לִכְבוֹד הֶחָג הַמָּתוֹק לְפּוֹדוֹבְקָה

וְשַׁבְתִּי וּרְאִיתִיךְ עוֹד פַּעַם, כִּי כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלַיִךְ.

        שִׁלְשׁוֹם רְאִיתִיךָ בַּחֲלוֹמִי וְזֶה סִימָן טוֹב לִי, יְהוּדָה.

פִּתְקָה זוּ אַל תַּרְאִי לְאָבִיךְ וּלְאִמֵּךְ חָלִילָה".

        - “וְאַתְּ הֶאָהַבְתְּ אֶת-חֲתָנֵךְ?” – כְּלוּם נַפְשִׁי יוֹדַעַת מָה אַהֲבָה?

נַפְשִׁי כָלְתָה לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹלוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ תְּפִלָּתוֹ,

לִבִּי מְפַרְפֵּר בְּקִרְבִּי וְחָרֵד כְּלֵב צִפּוֹר בַּשִּׁבְיָה

לְקוֹל מִצְעֲדוֹתָיו כִּי קָרֵב, אַךְ בּוֹשְׁתִּי מֵהַבִּיט בְּפָנָיו.

אוֹמְרִים לִי: נָאֶה חֲתָנֵךְ; שְׁחַרְחֹר, אִיסְטְנִיס, לַמְדָן…

נַפְשִׁי יוֹצֵאת בְּדַבְּרוֹ… כְּלוּם יוֹדַעַת אֲנִי מַה הִיא אַהֲבָה?

אִמְרִי אַתְּ הֵנִי… – וְהִנֵּה פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנִּים בְּפָנֶיהָ –

נָשׁוּב יוֹנָתִי, הַבַּיְתָה, כִּי מוֹעֵד שׁוּב מִן הַתְּפִלָּה –

כְּלוּם אֲנִי יוֹדְעָה, אִם אֹהַב…"

וְאָמְנָם שָׁבוּ הַגְּבָרִים

מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְקִדְּשׁוּ וְסָעֲדוּ יַחְדָּו כְּעֶשְׂרִים

אִישׁ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, גְּבָרִים וּנְעָרוֹת וִילָדִים,

וְאַחַר שְׁנַת-צָהֳרָיִם הִתְחִילָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ.

חֹדֶשׁ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה נוֹעַץ מָרְדְּכַי בְּכִלְיוֹתָיו,

נוֹעַץ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְרֵעָיו, אֵיפֹה יַתְקִינוּ הַשִּׂמְחָה.

שֶׁמָּא יַתְקִינוּ בַּבָּיִת? קָטָן הַבַּיִת מֵהָכִיל

כָּל-הַמְּזֻמָּנִים בְּיָחַד. וְיֵשׁ עוֹרְכִים הַשִּׂמְחָה בְּאִמְבָּרִים,

הֵמָּה אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, הָעוֹמְדִים מוּכָנִים מִקַּיִץ

לְקַבֵּל הַדָּגָן – מְרֻוָּחִים וְנוֹתְנִים רֵיחַ הַדָּגָן,

נוֹצְרִים מֵהֶבְלוֹ שֶׁל קַיִץ בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה לְמֶחֱצָה.

נוֹטְלִים מִתּוֹכָם הַמְּחִיצוֹת וּסְיָגֵי הַקְּרָשִׁים הַצַּחִים,

קוֹשְׁרִים כָּתְלֵיהֶם בִּשְׁטִיחִים וּפוֹשְׁטִים סְדִינֵי-צִבְעוֹנִי

וְקַרְשֵׁי הָרִצְפָּה הַיְּשָׁרָה, עֲלֵיהֶם יִשְׁפְּכוּ טַלְקוּם,

וְהָיָה יָפֶה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל הַיּוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת.

וְאוּלָם יֵשׁ בּוֹנִים אֹהָלִים, אֹהָלִים שֶׁל קְרָשִׁים, וּסְפוּנִים

שְׁטִיחִים שֶׁל פִּשְׁתָּן וּבַד, גְּדוֹלִים עֲשׂוּיִם לַדָּבָר.

(חֶנְוָנִים יוֹרְדִים לִירִידִים וְסוֹחֲרֵי הַתְּבוּאָה, לָאֵלֶּה

יֶשְׁנָם שְׁטִיחִים כָּאֵלֶּה וְטַבְּעוֹת-נְחֹשֶׁת עַל קְצוֹתָם).

וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לָאֹהֶל הַנִּמְתָּח לִרְוָחָה!

לְאַחַר שַׁקְלָא וְטַרְיָא גָּמַר – וַיִּבֶן הָאֹהֶל.

יָצְאוּ אַרְבָּעָה אִכָּרִים וּבְיָדָם יָעֶה וּמִרְדָּה,

וְכָרוּ בּוֹרוֹת בְּמִסְפָּר וּבְעֵצָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה,

בּוֹרוֹת עֲמֻקִּים וְצָרִים לְקִבּוּל עַמּוּדֵי הָאֹהֶל.

תְּרֵיסַר עַמּוּדִים מְהֻקְצָעִים וּגְדוֹלִים הִשְׁקִיעוּ בַּבּוֹרוֹת

לִהְיוֹת מַשְׁעֵן לַקְּרָשִׁים וּשְׁנַיִם לִמְזוּזוֹת הַפָּתַח.

עִטְּרוּם שִׁבְרֵי-לְבֵנִים וִימַלְּאוּ כָּל-בּוֹר מֵחֻלְיָתוֹ,

סְלָלוּם, בּוֹסְסוּם הֵיטֵב בִּידוֹתָם שֶׁל יָעֵי-הַבַּרְזֶל.

קְרָשִׁים, קַרְשֵׁי אֳרָנִים, הֵבִיאוּ וַחֲבִילוֹת חֲבָלִים,

צָמְדוּ קֶרֶשׁ אֶל קֶרֶשׁ מַעֲשֵׂה-קֶלַע בִּשְׁתָּיִם.

מַסְמֵר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם, כִּי בַּחֲבָלִים דֻבָּקוּ,

וְקוֹרוֹת הַמַּעֲזִיבָה נִפְגָּשׁוֹת עֲלֵיהֶם מִמָּעַל.

נִמְתְּחוּ שְטִיחֵי הַפִּשְׁתִּים וְהַבַּד בְּטַבַּעַת-נְחֻשְּׁתָּם,

יָצָא הָאֹהֶל מְרֻוָּח וָרָם; וְאֶלְקָה וְרַעְיוֹתֶיהָ

קִשְּׁטוּ הַכְּתָלִים בִּשְׁטִיחִים וּבְכָל תַּפֵּיטָאוֹת שֶׁמָּצְאוּ,

תִּקְּנוּ נִבְרָשׁוֹת לְגַבָּם וְאַרְבַּע מְנוֹרוֹת בַּסִּפּוּן.

וְקִלְּסוּ הַבְּרִיּוֹת וְהַשְּׁכֵנִים הָאֹהֶל הַגָּדוֹל הֶהָדוּר.

אוּלָם כְּשֶׁיָּצְאוּ הַנְּעָרוֹת בַּמְּחוֹלוֹת לֹא יָצְאוּ בְּאֹהֶל,

כִּי-אִם בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, מִכַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים.

פִּנּוּ לָהֶן אֶת-הָאוּלָם. וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ

וְיָצְאוּ בְּמָחוֹל וְרָקְדוּ כָּל-אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא פָּסְקוּ

עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם וְקָרְאוּ לָהֶן אֶל הַסְּעֻדָּה.

וְהָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת-לִבָּן בְּמֵי-דְבַשׁ וּבְמִינֵי מַמְתַּקִּים,

מַצּוֹת רַכּוֹת וּקְטַנּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.

אֶפֶס אַחַר הַסְּעֻדָּה עָצְמָה הַשִּׂמְחָה וַתִּגְדַּל,

יַעַן הֶעֱרִים מָרְדְּכַי לַנְעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת וְהִזְמִין

לָהֶן אֶת-שִׂמְחָה הַחִגֵּר, חָרַשׁ הַפַּחִים הַזָּרִיז,

מְנַגֵּן בְּכִנּוֹר עֲלוּבוֹת – וְהָיָה מְנַגֵּן לִפְנֵיהֶן.

וְהָיוּ הַבָּנוֹת שְׂמֵחוֹת – וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ

וְרָקְדוּ יַחַד בְּחֶדְוָה וּבְשִׂיחַ פִּטְפּוּטֵי-בְּתוּלוֹת.

וְאַנְשֵׁי הֶחָצֵר נָסַבּוּ עֲלֵיהֶן, מַבִּיטִים בַּדָּלֶת.

וְרָקְדוּ וְשִׂמְחוּ אֶת-לִבָּן בְּעֻגוֹת

מַצּוֹת זְרוּעוֹת-הַסֻּכָּר.

        שֵׁנִית הֵרִיעַ הַשֶּׂכְוִי

עַל הַמַּרְגּוֹעַ וְהַשֵּׁנָה, וְתַרְנְגוֹל שָׁכֵן לִשְׁכֵנוֹ

מָסַר מוֹדָעָה עַד עָבְרָה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה וּפָסְקָה

הַרְחֵק בְּחוּצוֹת הַכְּפָר – וְכִנּוֹרוֹ שֶׁל שִׂמְחָה עוֹדֶנּוּ

מְנַגֵּן עֲלוּבוֹת וּצְרוּדוֹת, וְהַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת – מְרַקְּדוֹת.

שִׁיר שְׁלִישִׁי: יום א'.

אוּלָם לְמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת אֵחֲרוּ קוּם כָּל-הַבְּתוּלוֹת,

יַעַן כִּי רָקְדוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת-לִבָּן כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

וְעָרְכוּ לָהֶן אֲרֻחָתָן – אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם

גַּם-כֵּן בְּאִחוּר שֶׁל זְמָן, כִּי טְרוּדִים הָיוּ בֵּית מָרְדְּכַי

וְעָסְקוּ בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים וְשִׁמְּשׁוּ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים.

עָרְכוּ כְּנָהוּג, אֲרֻחָה בִּשְׁבִיל כְּלֵי-הַקֹּדֶשׁ בַּקְּהִלָּה

עוֹמְדִים בְּמַעֲלָה שְׁנִיָּה: סוֹפֵר סְתַּ"ם וְשַׁמָּשִׁים,

“יְהוּדֵי הַקְּבָרוֹת”, הַשּׁוֹמֵר וּמוֹכֵר סְפָרִים אוֹרֵחַ.

פָּתְחוּ בְּיַיִן וּרְקִיקִים וַיֹּאכֵלוּ הַמָּרָק הַשָּׁמֵן,

אַחַר צְלִי-בָּשָׂר, וְגָמְרוּ בְּלִפְתַּן אֲגַסִּים וּשְׁזִיפִים,

שְׁלֹשָׁה תַּבְשִׁילִין, כְּנָהוּג; וּמָמוֹן מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף,

רֻבְּל לֹא הֶחֱסִיר מָרְדְּכַי, וְאִשְׁתּוֹ חִיֶּנֶה, הִיא נָתְנָה

פֵּרוֹת וּמִינֵי מַמְתַּקִּים לִבְנֵי-בֵּית הַקְּרוּאִים בְּבֵיתָם.

אוֹתוֹ הַיּוֹם גָּדְלָה שִׂמְחַת הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת, כִּי בָּאוּ

מִמֶּלִיטוֹפּוֹל הַמְּנַגְּנִים – חֲמִשָּׁה מְנַגְּנִים בְּמַקְהֵלָה:

אֶחָד כִּנּוֹר וְאֶחָד בַּס, וְעוֹד אֶחָד וְהוּא כִּנּוֹר שֵׁנִי,

אֶחָד חֲצוֹצְרָה וְאֶחָד טַנְבּוּר וְצִלְצְלֵי-שָׁמַע.

רְפָאֵל הַמַּזִּיק בְּרֹאשָׁם, (לֵיצָנֵי הַדּוֹר, מָה הֵם אוֹמְרִים?

אֶחָד טִפֵּשׁ, וְאֶחָד בַּהֲקָן, וְעוֹד אֶחָד תֹּרֶן,

אֶחָד פַּזְלָן וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְנַגֵּן;

וְנוֹתְנִים סִימָנִים בָּהֶם: מַקְהֵלַת בַּת טִפְּ"שִׁיל וְגוֹמֵר…)

אֵלֶּה בָּאוּ מֵעִיר מֶלִיטוֹפּוֹל לְשִׂמְחַת ר' מָרְדְּכַי.

נִכְנַס רְפָאֵל בְּשִׂמְחָה וּפָרַשׂ שָׁלוֹם בְּהַרְחָבָה,

פְּרִישַׂת שָׁלוֹם בְּיָדָיו מֵאֵת הַמְּחֻתָּנִים: - “יָבוֹאוּ!”

מַסְבִּיר תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר, כִּי רְעֵבִים בְּנֵי הַחַבְרַיָּא.

מִהֲרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְעָרְכָה הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם,

מַשְׁקֶה הִגִּישָׁה כַּדָּת, וְיִסְעֲדוּ לִבָּם הַבָּאִים.

וְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ בִּמְזֻמָּן פָּרְשׁוּ הַבַּס וְהַכִּנּוֹר

גַּם הַחֲצוֹצְרָה לַפְּרוֹזְדוֹר – לַחֲטֹף מְעַט שֵׁנָה, כְּנֶאֱמַר.

הָלַךְ רְפָאֵל לָאֶחָד מִידִידָיו בַּכְּפָר בְּפּוֹדוֹבְקָה.

נִשְׁאַר הַטַּנְבּוּר הַבָּחוּר מִתְלַבֵּט בֵּין פִּנָּה לְפִנָּה,

יָצָא חָצֵרָה וְתוֹעֶה הֵנָּה וָהֵנָּה בֶּחָצֵר.

עוֹד הַיּוֹם בּוֹעֵר כַתַּנּוּר – יוֹמָא דְּפַגְרָא – יוֹם רִאשׁוֹן:

שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה מִסָּבִיב – וְהִנֵּה קוֹל צְוָחָה וּמְהוּמָה,

קוֹלוֹת מֵאֵצֶל הַמַּתְבֵּן. וּבְדֶלֶת הַמַּתְבֵּן בָּא מוּעָף

אוֹתוֹ הַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר וְכַפּוֹ עַל לֶחְיוֹ הַשְּׂמָאלִית,

וְלֶחְיוֹ כֻּלָּהּ בּוֹעֶרֶת וְעָלֶיהָ סִמָּנִים סִמָּנִים.

וְאַחֲרֵי הַבָּחוּר דְּמוּת אִשָּׁה מְעֻלֶּפֶת קַשׁ וְנִשֹּׁבֶת,

וְאַחֲרֵי הָאִשָּׁה עוֹד בָּחוּר (בְּנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַקָּרוֹב),

עָלָיו גַּם-הוּא הַנִשֹּׁבֶת, מִהֵר וְנֶעְלַם בֵּינְתַּיִם.

הָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי שִׁפְחָה בְּתוּלָה-וַלְדָנִית,

גַּבְרִית דִּבּוּרָהּ וּבְרִיאָה, עֲבַת קִבֹּרֶת-הָרֶגֶל,

הִיא הִיא הָאִשָּׁה שֶׁפָּרְצָה מֵאֵצֶל הַמַּתְבֵּן וְהַדֶּלֶת,

קוֹרֵאת מַה-שֶׁהִיא קוֹרֵאת וְהַטַּנְבּוּר נֶחְפָּז לִבְרֹחַ,

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַדּוּעַ זֶה נָס, וְזֶה נִמְלַט וְזוֹ פְּרוּעָה.

אוּלָם שָׁחֲקוּ הַרְבֵּה. וְגוּפוֹ שֶׁל דָּבָר עַד-הַיּוֹם

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. וְאָכֵן יוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנִיּוֹת הָיָה.

עָבְרָה עוֹד שָׁעָה וְיָצָא הַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר מִתְלַבֵּט,

(לֶחְיוֹ טָפְחָה כַּבָּצֵק, כַּבָּצֵק שֶׁטָּפַח בְּיַד אִשָּׁה),

תּוֹעֶה הֵנָּה וָהֵנָּה בֶּחָצֵר הַגָּדוֹל, מִסְתַּכֵּל

בְּעֵינָיו שֶׁל פַּזְלָן; וְהִרְגִּישׁ בּוֹ זוֹרִיק הַכֶּלֶב הַזָּקֵן,

חָרַץ לָשׁוֹן כְּנֶגְדּוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּעֶבְרָתוֹ,

צוֹדֶה אֶת-שׁוֹקוֹ לְתָפְשָׂהּ. וְנִבְהַל הַבָּחוּר הַטִּפֵּשׁ,

אֵין אִישׁ בֶּחָצֵר לְעֶזְרָה! מִגֹּדֶל הַפַּחַד וְהָאֵימָה

כָּפַף אֶת-שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו, יוֹשֵׁב בְּחִיל עַל עַכּוּזוֹ,

פּוֹעֵר אֶת-פִּיו בְּקוֹל-פְּחָדִים, וְזוֹרִיק בִּיבָבָה מְיַבֵּב.

זֶה רוֹקֵד כְּנֶגְדּוֹ נוֹבֵחַ, וְזֶה יוֹשֵׁב מָרָה צֹוֵחַ.

הָיָה הֶחָצֵר לַחֲרָדָה וְנִבְהֲלוּ אַנְשֵׁי-הַבַּיִת,

כִּבְּדוּ אֶת זוֹרִיק בְּמַגְלֵב, וְהַבָּחוּר נוֹשַׁע בִּתְרוּעָה.

הָיוּ הַבְּתוּלוֹת מִתְעַנּוֹת עַד עֶרֶב הַיּוֹם, וַיְהִי לַיְלָה,

נֶחְפְּזוּ לָבוֹא אֶל אוּלַם בֵּית מָרְדְּכַי לִשְׂמֹחַ עִם אֶלְקָה,

הָיְתָה שִׂמְחָה עִם מְנַגְּנִים: – שָׁרַק הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן,

הָמָה הַבַּס בְּקוֹל צָרוּד וּבְחֻצְפָּה הֵרִיעָה הַחֲצוֹצְרָה,

וְכִנּוֹר שֵׁנִי מִתְחַטֵּא, עוֹמֵד לִמְשִׁיחַת נְטַף-אֵלָה –

עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וּבְיַחַד הִתְחִילוּ בַּפּוֹלְקָה,

שֶׁפִי וְגֹוְעִים מִמְּתִיקוּת. וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ

וְרָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת כָּל-אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְלֹא פָּסְקוּ.

הָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת לִבָּן, מְשׂוֹחֲחוֹת וְחוֹזְרוֹת מְרַקְּדוֹת.

וְשֻׁלְחָן עָרְכוּ לִפְנֵיהֶן: מֵי-דְּבַשׁ וְכָל-מִינֵי מַמְתַּקִּים,

מַצּוֹת קְטַנּוֹת וְרַכּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.

וְאַנְשֵׁי הֶחָצֵר נָסַבּוּ עֲלֵיהֶן מַבִּיטִים בַּדָּלֶת.

וְרַבִּים בַּחוּרֵי הַכְּפָר וְגַם הַבַּחוּרוֹת הַנָּאוֹת

רָצִים לִשְׁמוֹעַ מַנְגִּינַת חֲתֻנָּה יְהוּדִית, וְצוֹבְאִים

עַל הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים וְעַל דַּלְתֵי הַבַּיִת, וְנִצִּים,

הוֹדְפִים אִישׁ אָחִיו בַּכָּתֵף וְנֶהֱנִים מִשִּׂמְחַת ר' מָרְדְּכַי.

וְקוֹל הַמַּנְגִּינָה מִתְחַטֵּא וְעוֹבֵר מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה,

בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה בַּכְּפָר הַיָּשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה,

עוֹטֶה שְׁחוֹרוֹת וּצְנוּעוֹת. וְעוֹמְדוֹת הַגִּנּוֹת מֻקְסָמוֹת,

מַחֲשׁוֹת עַל סוֹדוֹתֵיהֶן, וְיָרֵחַ עוֹשֶׂה אֶת-דַּרְכּוֹ,

שׁוֹפֵךְ מִכַּסְפּוֹ עַל בְּרֵכָה, יֵשׁ מַכְסִיף כָּתֵף שֶׁל בַּיִת,

עוֹטֶה מַמְגּוּרָה לַבְנוּנִית וְעוֹטֵר עֲטָרוֹת לִתְרָזוֹת

שְׁקוּעוֹת בְּמַעֲרִיב מְאֻחָר… וְחָדַר קוֹל הַמַּנְגִּינָה

לְחֹרְשׁוֹת הַקָּנֶה הַזָּקוּף וְשַׁדְמוֹת הַסּוּף הַמִּתְלַחֵשׁ,

אַחַר יָמוּת בַּמֶּרְחָק, הַרְחֵק הַרְחֵק בַּשָּׂדֶה…

וְקוֹלוֹת הַנְּגִינָה הַחֲצוּפָה נַעֲשִׂים רַכִּים מִתְחַטְּאִים,

נַעֲשִׂים קוֹלוֹת אֲבֵלִים, קוֹלוֹת-יְגוֹנִים שֶׁבְּשִׂמְחָה,

כְּאִלּוּ אֵין קוֹלוֹת אֲחֵרִים בַּכְּפָר וּבָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ,

כְּאִלּוּ אַךְ שִׁירַת-הַבְּכִיָּה יָאֲתָה לְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים…

שיר רביעי: יום ב'

מַלְאָךְ בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי – נַעַר בֶּן-עֶשֶׂר עַל סוּסוֹ:

רֹאשׁוֹ פָרוּעַ וְלֹא רֻכְּסוּ כַּפְתּוֹרֵי כֻּתָּנְתּוֹ לִבְשָׂרוֹ,

רַגְלָיו הַיְּחֵפוֹת מִתְלַבְּטוֹת, דּוֹפְקוֹת בְּסוּסוֹ הַזָּרִיז,

נֶחְפָּז הַנַּעַר, מַשְׁמִיעַ: “הֵם בָּאִים וְשֶׁבַע עֲגָלוֹת!”

וְעֶשֶׂר עֶגְלוֹת-אִכָּרִים, הָעוֹמְדוֹת בֶּחָצֵר זֶה-כַּמָּה,

נִמְלְאוּ תֵּכֶף בְּנֵי-אָדָם – עַד אֶפֶס מָקוֹם לָשֶׁבֶת.

מָרְדְּכַי מְפַקֵּד לְכֻלָּם: אֵתָיוּ, מְנַגְּנִים, מְנַגְּנִים!

אַיֵּךְ, אַתְּ מְחֻתֶּנֶת! וּמַשְׁקֶה יֵשׁ? וּפַרְפְּרָאוֹת?

בְּתוּלוֹת! הִזְדָּרְזוּ, הִזְדָּרְזוּ! מַהֲרוּ, בַּעֲלֵי-עֲגָלָה!

וְעֶשֶׂר עֶגְלוֹת-אִכָּרִים הִתְפָּרְצוּ מֵאֵצֶל בֵּית-מָרְדְּכַי

בְּקוֹלוֹת וּשְׁרִיקָה וּצְוָחָה, שְׁעָטָה וּמְחִיאוֹת הַמַּגְלֵב.

אַחַת אַחַת הִתְפָּרְצוּ, מִתְחָרוֹת זוֹ בְּזוֹ עָטוּ,

כַּלְבֵי הֶחָצֵר לִפְנֵיהֶן וְעַנְנֵי-אָבָק אַחֲרֵיהֶן,

חָשׁוֹת לִקְרַאת הַמְּחֻתָּנִים לְקַבֵּל אֶת-פְּנֵיהֶם בִּתְרוּעָה.

וְהַרְחֵק שְׁתַּיִם פַּרְסָאוֹת, בּוֹאֲכָה פּוֹדוֹבְקָה, תֵּל-קְדוּמִים,

בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה מִתְנוֹסֵס וּמַעֲלֶה שִׂיחַ-הַשָּׂדֶה,

בּוֹדֵד וְאָבֵל בַּמֶּרְחָק הַגָּדוֹל עַד קְצֵה הָעֲרָבָה,

הַרְחֵק מִדֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ. וְהַשִּׂיחַ הַחוֹפֵף עַל-גַּבּוֹ

אָבָק פּוֹרֵחַ מְכַסּוֹ וְסַעַר יִזְרְעוֹ עָפָר.

סַלּוֹן וְגַלְגַּל מוֹרִיקִים, יֶרֶק חֲוַרְוַר וְעוֹמֵם

וְקָמַת סְפִיחַ שֶׁל חִטָּה וְשִׁבֹּלֶת-הַשּׁוּעָל וְשִׁפּוֹן,

יְבֵשִׁים וּשְׁזוּפִים מִשֶּׁמֶשׁ, בּוֹלְטִים מִבֵּינוֹת הֶחָצֵר,

וְהָיָה מַרְאֵהוּ כְּאִילּוּ זָקַן זֶה עֶשְׂבּוֹ עַל-גַּבּוֹ

וְשֵׂיבָה זָרְקָה גַּם בּוֹ מִזֹּקֶן וְעֹצֶר גַּעְגּוּעִים

לְדוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ, כְּשֶׁטֶף אֲפִיקֵי הָאָבִיב,

גַּם-לְלֹא סָפֵק שֶׁל רֶשֶׁם וְשִׁירָה קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם.

מַה-לְּךָ תֵּל-קְדוּמִים, כִּי תִּקְדַּר, כִּי תֶּאֱבַל פֹּה בָּעֲרָבָה!

מִי הֵם כָּרוּךָ, כּוֹנְנוּךָ, מָרוֹם וְנִשָּׂא בַּשָׂדֶה?

סוֹדוֹ שֶׁל מִי טָמוּן בְּחֻבְּךָ? הֶאָבְלוּ אוֹ שָׂשׂוּ יוֹצְרֶיךָ

וּבְהִבָּנוֹתְךָ? אַיָּמוֹ? גַּם שְׁכֵחֵי שְׁכֵחֶיךָ נִשְׁכָּחוּ,

כַּאֲשֶׁר תִשְׁכַּח הַנַּעֲרָה אֶת-הַפַּעֲמוֹנִים הַנּוֹתְנִים

רֵיחַ-הַשָּׁקֵד הֶעָדִין, כִּי תִּקְטְפֵם בֹּקֶר לְרַגְלֶיךָ.

“קֶבֶר-הַמְּלָכִים” קָרְאוּ לְאוֹתוֹ תֵּל-קְדוּמִים, וְאֵלָיו

נָטוּ מָרְדְּכַי וְאוֹרְחָיו מְחַכִּים לְבוֹא הַמְּחֻתָּנִים.

חָשׁוּ הַבְּתוּלוֹת בְּרִיצָה, וּבְצָהֳלָה רַבָּה תַּעְפֵּלְנָה

לַעֲלוֹת בַּתֵּל וּמִתְחָרוֹת, מִי תַּעַל בַּתֵּל לָרִאשׁוֹנָה.

פָּסְעוּ הַזְּקֵנִים בִּזְהִירוּת, בַּאֲנָחָה וּנְשִׁימָה בְּקֹשִׁי,

מְשַׁסִּים בְּתוּלָה בִּבְתוּלָה, מְסִיתִים נַעֲרָה בְּנַּעֲרָה.

עָמְדוּ עַל-גַּבּוֹ וְנָגֹלּוּ לִפְנֵיהֶם מֶרְחֲבֵי עֲרָבָה:

עֵירֹם וְעֶרְיָה זְעוּמָה, עֲפוּרִים וּשְׁזוּפִים מִשָּׁמֶשׁ.

עֵירֹם בֶּהָדָר מִקֶּדֶם וְעֶרְיָה מִשִּׁפְעָה שֶׁל כֹּחוֹת;

הוֹד וְדוּמִיַּת-הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ,

שְׁרוּיָה עָלֶיהָ מִיָּמִים מִקֶּדֶם, מִימוֹת מַעֲשֵׂה-בְּרֵאשִׁית

וְאֵין קֵץ לַמֶּרְחָב הָאָיֹם וְאֵין גְּבוּל לַדּוּמִיָּה הַקְּדוֹשָׁה,

בִּלְתִּי אִם זְרוֹעוֹת שָׁמַיִם, הַחוֹבְקִים וְסוֹגְרִים עֲלֵיהֶם.

וְנִבָּט הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל וּמְשַׁטֶּה בְּדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ

רְצוּעָה מַעֲלָה אָבָק אוֹרֶבֶת לִשְׁכוּנוֹת בְּנֵי-אָדָם

הוֹי, הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה! הֲכֹחוֹת חֲדָשִׁים בָּךְ תּוֹסְסִים

בְּאוֹן-עֲלוּמֵיהֶם וְקוֹדְחִים בְּשִׁכְרוֹן הָעָצְמָה וְהַמְשׁוּבָה?

וְאוּלַי לֹא חָרְבוּ עֲדֶנָּה הַיְשָׁנִים, עֲמוּסֵי-מַשְׂטֵמָה

וְאֵיבַת-הַדּוֹרוֹת בְּעִוְרוֹנָהּ –? כִּי מִדֵּי יוֹבֵל בְּיוֹבֵל

שׁוּב יִתְנַעֲרוּ אֲיֻמִּים, כֹּחוֹת הַפְּרָאִים הַקָּשִׁים,

וְתִרְעַד כָּל-הָעֲרָבָה מִיָּם וְעַד יָם וּמַמְלָכָה,

תְּחוֹלֵל עֲיָרוֹת וְקִרְיָה וְתַרְגִּיז מֶמְשְׁלוֹת גּוֹיִים?

הוֹי הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה! מִי יָלַד לָךְ אֵלֶּה, הַגִּידִי?

אִם נְשָׂאָתַם הָרוּחַ מֵעֵבֶר לְיַמִּים וּגְבָעוֹת,

אוֹ בְּמַחֲשַׁכֵּי לֵילַיִךְ הַשּׁוֹתְקִים אֲפֵלָה חִבְּלָתַם?

וְאַיֵּה טִפַּחְתִּם וּצְפַנְתִּם: בִּמְאוּרוֹת זְאֵבֵי-עֲרָבוֹת,

בּוֹרוֹת חֲרֵבִים נִשְׁכָּחוּ עַל דְּרָכִים מֵאֵין עוֹבְרִים בָּמוֹ,

אוֹ בַּעֲרוּצֵי הַנְּחָלִים, שֶּׁכָּרוּ אֲפִיקֵי הָאָבִיב?

וְאוּלַי יָצְאוּ מִקֶּבֶר, מִתַּחַת הַתִּלִּים הַקְּדוּמִים,

תִּלֵּי-הַקֹּדֶשׁ הַקּוֹדְרִים – כֹּחוֹת מִדְבָּרִיִּים, קָשִׁים

וְעַזִּים, אֲשֶׁר יָגִילוּ לְבַרְזֶל וָדָם וְתִימְרוֹת-עָשָׁן?

וְאוּלַי זֶה נְקַם הָעֲרָבָה וְשִׁלֵּם מִגּוֹי וּמֵאָדָם,

חִלֵּל דּוּמִיַּת-הַקֹּדֶשׁ וַיַּעֲבֵר עָלֶיהָ מַחֲרַשְׁתּוֹ?

נוֹעַ תָּנוּעִי, תָּחוּלִי לְנַעֵר, כְּנַעֲרֵךְ מִקֶּדֶם

גְּבוּלוֹת מַמְלָכוֹת וּשְׁבָטִים שֶׁנִּכְחֲדוּ וְלֹא יִזָּכֵרוּ.

וְעַנְנֵי הָאָבָק הָרָצִים בְּדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ מִתְאַבְּכִים,

הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וְנִרְאוּ עֲגָלוֹת מְרַקְּדוֹת,

נִגְלוּ הַיּוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנוֹת, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים וּמַפְנִים

רָאשֵׁי סוּסֵיהֶם כְּלַפֵּי הַתֵּל. וּמַקְהֵלַת רְפָאֵל

פָּתְחָה בְּמַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה, וַיָּרַע הָעָם וַיִּזְדָּרְזוּ.

אֵלֶּה מֵרֹאשׁ תֵּל-הַקְּדוּמִים וְאֵלֶּה מִקָּרוֹן וַעֲגָלָה,

אֵלֶּה בְּחֶדְוָה וְדִיצָה וְאֵלֶּה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וּתְרוּעָה,

קוֹרֵא מְחֻתָּן לִמְחֻתָּן וּקְרוֹבִים יָשִׂישׂוּ עַל קְרוֹבִים:

מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב, חָתָן! מַזָּל טוֹב, מְחֻתָּנִים!

הֵידָד! וּלְרַגְלִי הַתֵּל כְּבָר פָּרְשׂוּ שְׁטִיחַ וּמַפָּה,

וְקַרְנֵי הַחַמָּה כְּבָר טוֹבְלוֹת בְּקַנְקַן הַיַּיִן הַצְּהַבְהַב,

עוֹבְרוֹת וּמְמַשְּׁשׁוֹת חֲמִימוֹת רְקִיקֵי-הַסֹּלֶת הַקְּטַנִּים,

עֻגּוֹת וּמַצּוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת, כְּעָכִים וּמִינֵי לְגִימָה,

בְּטַסֵּי-הַכֶּסֶף, בְּסַלְסִלּוֹת וּבְקַעֲרוֹת זְכוּכִית מְצַלְצֶלֶת.

קוֹל הַמַּקְהֵלָה בָּרָמָה וְקוֹל הַמְּחֻתָּנִים: לְחַיִּים!

שׁוֹתִים וְאוֹכְלִים הַזְּקֵנִים, הַבְּתוּלוֹת נִכְלָמוֹת – וְשׁוֹתוֹת.

וְכֵיוָן שֶׁפָּתְחוּ בְּיַיִן, לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ עַד אָפֵס

כֻּלּוֹ מִכָּל-הַקַּנְקַנִּים, לֹא נִשְׁאֲרָה טִפָּה לַהֲדִיחָהּ.

אֶפֶס כָּל-הַמְּחֻתָּנִים שְׂמֵחִים גַּם בְּלֹא מַשְׁקֶה,

גּוֹמְרִים בְּשִׁירָה, מְשׂוֹחֲחִים, שָׂשִׂים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ.

וְהִנֵּה נִפְגְּשׁוּ שְׁנַיִם, רֵעִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם,

אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ שְׁנֵיהֶם תַּחַת יַד מְלַמֵּד אֶחָד,

שָׂשִׂים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ: – יַעֲקֹב, שַׁלָּמָה כֹּה שַׂבְתָּ?

וְאַתָּה הָאָדֹם, מַה-תַּלְבִּין? – וּמַה מַּעֲשֶׂיךָ? – וְאַתָּה?

בָּנִים כַּמָּה לָךְ, גֵּרְשׁוֹן? – בֶּאֱמוּנָתִי, כְּלוּם אֵדָע?

אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּמִטָּתִי וּשְׁנַיִם בְּיַחַד עִם אִמָּם,

אֶחָד עַל-גַּבֵּי הַסַּפָּה וְיִתְרָם מִתְגּוֹלֵל בַּפִּנּוֹת,

וְכַמָּה הֵם? – שׁוֹטֶה! בְּמָטוּתֵי… לְרִקּוּד, לְרִקּוּד, רַבּוֹתַי!

וְיָצְאוּ בְּרִקּוּד וּמְחוֹלוֹת לְקוֹל מַנְגִּינוֹת כְּלֵי-זֶמֶר,

שָׂרִים וּמְסַיְּעִים לָאֵלֶּה בְּחֶדְוָה וּבְצָהֳלָה גְּדוֹלָה.

יָצְאוּ הַגְּבָרִים לְבַד; וַתִּלֹּנָּה הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת,

רָבוּ בְּחָזְקָה עִם יֶתֶר כָּל-הַמְּחֻתָּנִים, וְנִגְּנוּ

גַּם-לָהֵנָּה הַמְּנַגְּנִים, וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת גַּם-הֵנָּה.

גַּם-לְעֶגְלוֹנִים דָּאָגוּ – וּלְיַד הָעֲגָלָה הָאַחַת

יָשְׁבוּ מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם אֶל מַשְׁקֵה-חֲרִיפִין וּכְעָכִים.

אָמַר מָרְדְּכַי לְהַבְהִיל אֶת-אַחַד הַנְּעָרִים לְפּוֹדוֹבְקָה

לְהָבִיא הַיַּין הַמְּשֻׁמָּר וּמָחוּ בְּיָדָיו, וַיֵּשְׁבוּ

כָּל-הַמְּחֻתָּנִים בִּקְרוֹנוֹת לָבוֹא לְפּוֹדוֹבְקָה, אֵין אָדָם

מַבְחִין בֵּין קָרוֹן לְקָרוֹן, בַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ – יָשָׁבוּ.

נֶחְפְּזוּ לָבֹא הַכְּפָרָה, מְאִיצִים בָּעֶגְלוֹן וְדוֹפְקִים

בְּסוּסֵי הָעֶגְלוֹן, מְנִיפִים עֲלֵיהֶם זֶה שׁוֹט וְזֶה מַגְלֵב;

זֶה לָזֶה קוֹרְאִים וּמְשַׁסִּים עֶגְלוֹן בְּעֶגְלוֹן לְהַעֲבִיר

עֶגְלוֹן שֶׁקְּדָמוֹ, וְקוֹרְאִים: הֵידָד, מַזָּל טוֹב, הֵידָד!

עוֹשִׂים מַעֲשֵׂי קוּנְדֵּס, שׂוֹחֲקִים וְנֶהֱנִים הַרְבֵּה, -

כָּכָה פָּגְשׁוּ בֵּית מָרְדְּכַי אֶת-פְּנֵי הַמְּחֻתָּנִים הַבָּאִים.

אוֹתוֹ הַיּוֹם בֵּית ר' מָרְדְּכַי זָע כַּמֶּרְקָחָה וּשְׁעָרָיו

הֵמָּה לֹא נִנְעֲלוּ, יַעַן מַרְבִּים לָבוֹא מְחֻתָּנִים:

אֵלֶּה נִכְנָסִים וְאֵלֶּה מִתְכַּנְּסִים עַל-גַּב אִצְטַבָּאוֹת,

מָשָׁל לְיָרִיד – הֲמֻלָּה.

        אוּלָם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁדָּלְקוּ

נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב בְּאוּלַם בֵּיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי, הִתְכַּנְּסוּ

כָּל הַמְּחֻתָּנִים וְהָאוֹרְחִים וִידִידָיו אֲשֶׁר בְּפּוֹדוֹבְקָה,

שָׁבָה הַשִּׂמְחָה וַתִּגְדַּל; עָמְדוֹ הַמְּנַגְּנִים לְדוּכָן.

אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת כְּדַרְכָּן,

אֶפֶס חָזְקָה עֲלֵיהֶן יַד הַמְּחֻתָּנִים: הַפַּעַם

נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ בַּנְּגִינָה! וְהָיוּ מְנַגְּנִים הַלַּיְלָה,

דִּבְרֵי חַזָּנוּת וּקְטָעִים מֵאוֹפֵּירוֹת, קוֹזַק וּוָלַךְ,

עַד חֲצוֹת לָיְלָה. וְהָעוֹלָם מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם,

מַרְבִּים בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂמְחָה. וְכַאֲשֶׁר עָיְפוּ הַזְּקֵנִים,

הָלְכוּ לָהֶם אִישׁ לְבֵיתוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחַ, לָנוּחַ.

נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּן הַבְּתוּלוֹת – וַתַּחֲזֵק אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ,

רָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת כָּל-אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְלֹא פָּסְקוּ,

הָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת-לִבָּן, מְשׂוֹחֲחוֹת, וְחוֹזְרוֹת וְרוֹקְדוֹת.

וְשֻׁלְחָן עָרְכוּ לָהֶן: מִי-דְבַשׁ וְכָל-מִינֵי מַמְתַּקִּים,

מַצּוֹת קְטַנּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.

רָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת עַד אֲשֶׁר הִכְרִיזוּ הַשֶּׂכְוִים:

בָּאָה אַשְׁמוּרָה הַשְּׁנִיָּה, אִישׁ לִיצוּעֶיךָ, יִשְׂרָאֵל!

שִׁיר חֲמִישִׁי: יום ג' “צום בּאדעקענס”. “חֻפּה-וועטשערי”.

יוֹם בּוֹ הָכְפַּל כִּי-טוֹב הִתְחִיל בְּשִׁיר וּמַנְגִּינָה.

הָלְכָה כָּל-הַמַּקְהֵלָה וְהָלַךְ הַבַּדְחָן עִמָּהֶם

לְקַבֵּל פְּנֵי חָתָן בְּמַנְגִּינָה, הִיא ה“דּוֹבְּרִי-דְזֵ’ין” בִּמְעוֹנוֹ.

תֵּכֶף הִתְאַסֵּף קְהַל “שְׁקָצִים” קְטַנִּים מִגָּרֵי הַשְּׁכוּנָה

לְקוֹל הַחֲצוֹצְרָה וְהַתֹּף, וַיַּחֲנוּ עֲלֵי הַמַּקְהֵלָה.

וְכַאֲשֶׁר פָּסְקוּ הַמְנַגְּנִים, וְהַבַּדְחָן כִּלָּה דְּרָשָׁתוֹ

וְקִבְּלוּ הַמְּנַגְּנִים הַיַּ"ש וְסָעֲדוּ לִבָּם בְּעֻגוֹת,

הִפְנוּ אֶת-שִׁכְמָם לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַכַּלָּה. וַיֵּצֵא

אוֹתוֹ הֶחָלוּץ לִפְנֵיהֶם בְּקוֹלוֹת וּשְׁרִיקָה גְּדוֹלָה,

קְפִיצָה וְצָהֳלָה מְשֻׁנָּה, מִתְגָּרָה בְּכַלְבֵי הַשְּׁכוּנָה,

תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר הֲלִיכָה בִּקְפִיצָה עַד בּוֹאָם בֵּית מָרְדְּכַי.

עָמְדוּ הַמְּנַגְּנִים בְּשׁוּרָה וְעָרְכוּ “דּוֹבְּרִי-דְּזֵ’ין” לַכַּלָּה.

וְאֶלְקָה נִכְלָמָה וּבוֹשָׁה, חָלְקָה לִמְּנַגְּנִים מִגְדָּנוֹת

וְנָתוֹן לִפְנֵיהֶם הַיַּ"ש – וְנֶהֶנְתָה מְאֹד הַחַבְרַיָּא.

כְּאוֹתָן צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָנוּ בַּחֹרֶף,

שֶׁתִּתְכַּנֵּסְנָה בַּסְּתָו (עֵת גָּדַל הָרָעָב בַּחֹרְשָׁה)

אֵצֶל הַגֹּרֶן, שָׁם עָרַךְ הַצַּיָּד זֵרְעוֹנִים לְצוּדָן:

אֵלֶּה תָּבֹאנָה וְסוֹקְרוֹת וְאֵלֶּה תִּפְרֹשְׂנָה כַּנְפֵיהֶן,

נָסוֹת וְחוֹזְרוֹת וְשָׁבוֹת, מִתְגַּנְּבוֹת לִזְכּוֹת בַּזֶּרַע,

אַחַת אַחַת תָּבֹאנָה: הַשַּׁרְשׁוֹר, הַחוֹרְפִי וְהַיַּרְגָּז

אוֹ אַדְמוֹנִיָּה וְחַלְחִי, מִתְנוֹסְסִים בִּשְׁלַל נוֹצוֹתֵיהֶם

יָרֹק וְכָחֹל וְאָדֹם, שָׁחֹר וְכָתֹם שֶׁל לִימוֹן, –

כָּכָה הִתְכַּנְּסוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת אֶל חֶדְרָהּ שֶׁל אֶלְקָה

עוֹטוֹת מַחֲלָצוֹת הֲדוּרוֹת, בִּגְדֵי-צִבְעוֹנִין, תַּכְשִׁיטִים,

וְרֵיחוֹת סַמֵּי-הַבֹּשֶׂם נוֹדְפִים מֵהֶן לְמֵרָחוֹק,

אֵלֶּה נִכְנָסוֹת בְּרִיצָה, וְאֵלֶּה תֵּצֶאנָה בְּחִפָּזוֹן,

מְשׂוֹחֲחוֹת, מְשַׁפְּרוֹת אֶת-עַצְמָן, מֵיטִיבוֹת מַחְלְצוֹת רֵעוֹתָן.

וְהָיָה הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר נוֹטֶה וּבְמַהֲלָכוֹ הַיָּמָּה

כַּאֲשֶׁר פָּרְצוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת, כְּפֶרֶץ פַּרְפָּרִים

בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב הַחַם וְכִצְרוֹר-פְּרָחִים אֲשֶׁר הִתְפַּזָּר,

וְאֶלְקָה, לְבוּשָׁה מַחֲלָצוֹת, גַּם-הִיא בֵּין הַנְּעָרוֹת נִכְנָסָה

שֶׁפִי וְחִוְרַת-הַפָּנִים לְאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַנִּמְתָּח.

עָמַד הַבַּדְחָן מְחַכֶּה, מוּכָן לִקְרָאתָהּ וְהַמְּנַגְּנִים

פָּתַח בְּקוֹל גָּדוֹל: "לִכְבוֹד וְלִכְבוֹד הַבְּתוּלָה הַכַּלָּה –

יָפָה בַּנָּשִׁים וְנַעֲלָה – תּוֹפַע כִּצְּפִירָה בַּהִלָּהּ –

וְכִירוּשָׁלַיִם עַל תִּלָּהּ – בָּרָה לְאָבִיהָ וּלְאִמָּהּ –

לְכָל-יְדִידֶיהָ לָהּ עִמָּהּ – מְתוּקָה מִדְּבַשׁ וּמֵחָמֶר –

עִמְדוּ, הִזְדָּרְזוּ, כְּלֵי-זָמֶר – הַכּוּ בַּתֹּף וּבַנִּימִים-

שִׁירִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים!"

        וַיָּרַע הַבַּס וְהַכִּנּוֹר,

נֶחְפְּזָה גַּם הַחֲצוֹצְרָה וְנִלְוָה הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי;

פָּתְחוּ ב“טוּשׁ” מַרְעִים רַעַם וּמַחֲרִישׁ אָזְנֵי שׁוֹמֵעַ.

חָשׁוּ כָּל-רֵעוֹתֶיהָ, נֶחְפָּזוֹת לִקְרָאתָהּ בִּנְשִׁיקוֹת.

וְהָיְתָה מְהוּמָה וּמְבוּסָה, וַיַּהַס הַבַּדְחָן הַנָּשִׁים.

עַתָּה הִתְחִילוּ הַמְּחוֹלוֹת, וְרָקְדוּ הַבְּתוּלוֹת-הַנְּעָרוֹת

פּוֹלְקָה, קַדְרִיל וְלַנְסְיֶה, וְהַכַּלָּה רוֹקֶדֶת עִמָּהֶן,

חִוְרַת-הַפָּנִים מִצּוֹמָהּ, עִם-כָּל-רֵעוֹתֶיהָ רָקָדָה,

לֹא הֶחֱסִירָה אַף-אַחַת, כִּי כֵן מִנְהָגֵנוּ מִקֶּדֶם.

וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת אֶת-כָּל הַמִּנְהָגִים וְלֹא תַּלְבִּין

פְּנֵי רֵעוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת לִשְׂמֹחַ אִתָּהּ בְּשִׂמְחָתָהּ –

כָּכָה יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת, וְהָאֹהֶל הוֹלֵךְ וְנִמְלָא.

אוֹרְחִים מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים, עֲטוּפִים מַחֲלָצוֹת חֲדָשׁוֹת,

הוֹדְפִים אִישׁ בְּצַד רֵעֵהוּ, אֵלֶּה וְאֵלֶּה מְמַלְּלִים.

הָיְתָה מְהוּמָה שֶׁל חֶדְוָה וּמְבוּסָה מִתּוֹךְ תַּעֲנוּגִים,

יַעַן כִּי רַבִּים הַבָּאִים – פּוֹדוֹבְקָה כֻּלָּהּ שָׂמֵחָה.

בָּאוּ זְקֵנִים וּנְעָרִים וִישִׁישִׁים נֶחְפָּזוּ, לְרַבּוֹת

כָּל-הַמְקֹרָבִים וְהַטַּף, הֵבִיאוּ עִמָּהֶן אִמָּהוֹת.

(גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים מְנַקְּרִים בְּחָטְמָם וּבְרֹאשָׁם הַנּוֹתֵן

רֵיחַ שֶׁמֶן-הַשָּׁקֵד). וּשְׁלֹשָׁה טְעָמִים בַּדָּבָר:

רֵאשִׁית – עַל מִי זֶה יְנַטְּשׁוּ צֹאן-הַקֳּדָשִׁים בַּבָּיִת?

שֶׁמָּא יְהַפְּכוּ הָעוֹלָם וְיָצְאוּ בְּשֵׁן וּבָעָיִן.

שֵׁנִית – לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ, אִם יֵהָנוּ גַּם-הֵם מִן הַשִּׂמְחָה?

שְׁלִישִׁית – יִזְכּוּ טַּפְלַיָּא גַּם-הֵם בְּמִגְדְּנוֹת ר' מָרְדְּכַי.

וְהָיְתָה מְהוּמָה שֶׁל חֶדְוָה וּמְבוּסָה מִתּוֹךְ תַּעֲנוּגִים:

קוֹלוֹת מְמַלְּלִים וְעוֹנִים, וְקוֹל הַמַּקְהֵלָה עַל-כֻּלָּם.

פַלִּיק הַשַּׁמָּשׁ, הוּא הִכְרִיז בַּשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה אֶת-כְּרוּזוֹ:

“בִּקְּשׁוּ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּקֵּשׁ הָעוֹלָם אֶל הַחֲתֻנָּה!”

וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם הַשְּׁפָחוֹת וְעַמֵּי-הָאָרֶץ מִסָּבִיב

צוֹבְאִים עַל פֶּתַח הָאֹהֶל, נִדְחָקִים וְדוֹחֲקִים עַצְמָם.

אוּלָם הֶחָתָן בְּחֶדְרוֹ עוֹדֶנּוּ; הָאוֹרְחִים מִתְכַּנְּסִים,

בָּאִים אֶחָד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם לְ’קַבָּלַת-הַפָּנִים',

עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם וְנִתְבַּקְּשׁוּ הַקְּרוּאִים לְהָסֵב.

יָשַׁב הֶחָתָן בְּרֹאשׁ לַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל הֶעָרוּךְ,

חַלַּת-הַלֶּחֶם הַקְּלוּעָה מֻנַּחַת לְפָנָיו עֲשׂוּיָה

עַל זַעַפְרַנָּה מַכְתִּימָה, מְמֻלָּאָה צִמּוּקִים מְתוּקִים,

מַפָּה צְחוֹרָה כַּכֶּסֶף וּקְטַנָּה נְתוּנָה עָלֶיהָ.

יָשְׁבוּ שְׁנֵי הַשֻּׁשְׁבִּינִים מִיָּמִין לֶחָתָן, מִשְּׂמֹאלוֹ.

נֶחְפָּז הָעוֹלָם וַיֵּשֶׁב, מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בַּיַּיִן,

נֶהֱנִים מִן הַפַּרְפְּרָאוֹת וּמִן הַמִּגְדָּנוֹת וְהַכְּעָכִים,

בְּעַיִן יָפָה נְתוּנִים עַל-טַסֵּי כֶּסֶף וּקְעָרוֹת,

אֶפֶס הֶחָתָן לֹא טָעַם, מֵאָז הַבֹּקֶר הִתְעַנָּה.

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַקָּהָל וְעָמַד מִלִּטְעֹם בְּיַחַד,

שָׁלְחוּ לְהַגִּיד: חֲסַל סֵדֶר קַבָּלַת-הַפָּנִים.

שָׁמַע הַבַּדְחָן וַיְמַהֵר וַיַּהַס הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה,

פּוֹנֶה לְכָאן וּלְכָאן וּמַרְעִים בְּקוֹלוֹ לַנָּשִׁים:

"נָשִׁים, הַסֶּינָה! מַהֵרְנָה, הַעֲלֶינָה הַנֵּרוֹת! מַהֵרְנָה,

נָשִׁים, לְיַשֵּׁב הַכַּלָּה!" וְהַנָּשִׁים נֶחְפָּזוֹת, מִזְדָּרְזוֹת,

אֵלֶּה בְּאֵלֶּה נִדְחָפוֹת, שׁוֹאֲלוֹת וְעוֹנוֹת בְּבַת-אַחַת: –

שָׁאוֹן וּמְהוּמָה וּמְבוּסָה: – “מָקוֹם, תְּנוּ מָקוֹם לַכַּלָּה!”

וְגוֹלְדָה רַקַּחַת בֵּית-מָרְדְּכַי בּוֹקַעַת לָהּ דֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן

מַמָּשׁ בְּסַכָּנַת-נְפָשׁוֹת, כַּחַיָּל הַנִּמְלָט מִשִּׁבְיוֹ,

לְתוֹךְ אוֹתוֹ אֹהֶל-הַקְּרָשִׁים, לְבוּשָׁה צְהֻבּוֹת וִירַקְרַק.

צָעֲדָה שֶׁפִי בִּגְאוֹן-מְחֻתֶּנֶת צַד חָתָן (לֹא פָּחוֹת

מַמָּשׁ), בְּכַפֶּיהָ מִשְׁאֶרֶת גְּדוֹלָה, צַחָה וּרְחָבָה.

וְאֶת-הַמִשְׁאֶרֶת הֶעֱמִידָה בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וְהָפְכָה

כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע וַתָּשֶׂם עָלֶיהָ הַכֶּסֶת, וּבְמַרְבָד

פַּרְסִי וְרִקְמָה כִּסָּתַן. וּשְׁתֵּי הַשֻּׁשְׁבִּינוֹת הוֹבִילוּ

שֶׁפִי וּצְעָדִים מְדוּדִים אֶת-אֶלְקָה עֲדֵי הַמִּשְׁאֶרֶת.

קָרְבָה וַתֵּשֶׁב עָלֶיהָ וַתִּתְכַּס בַּסּוּדָר הַלָּבָן.

אָז תְּסֻבֶּינָה הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת וּבְיָדָן נֵר דּוֹלֵק,

אַחַת אַחַת קָרָבוּ, בִּבְכִיָּה וּדְמָעוֹת נֶאֱנָחוּ.

אַחַת אַחַת הִתִּירוּ צַמָּה וְצַמָּה עַל רֹאשָׁהּ,

יַעַן כִּי רֹאשָׁהּ כְּבָר עָשׂוּי מַחֲלָפוֹת מַחֲלָפוֹת וְצַמּוֹת.

גָּדְלָה הַבְּכִיָּה, כִּי בָּכוּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת וְהַבְּתוּלוֹת,

בָּכְתָה הַכַּלָּה גַּם-הִיא, מִתְמוֹגְגָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

שָׁמְעוּ הַפְּעוּטִים קוֹל בֶּכִי, רָאוּ פְּנֵי אִמָּם בּוֹכִיָּה,

נָשְׂאוּ אֶת-קוֹלָם גַּם-הֵמָּה, כְּדֶרֶךְ הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

עָמַד הַבַּדְחָן וְדָרַשׁ דְּרָשָׁתוֹ עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ

בְּנִגּוּן-אֲבֵלִים וְקוֹל-בּוֹכִים וְהַבַּס וְהַכִּנּוֹר מְלַוִּים,

עוֹנִים גַּם-הֵם לְעֻמָּתוֹ אֲנָחָה חֲרִישִׁית, עֲמֻקָּה,

וְקָהָל מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת, מְבַכִּים הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה.

פָּתַח בִּדְבָרִים כְּבוּשִׁים, מַזְהִירָהּ עַל מִצְווֹת שֶׁל נָשִׁים,

מְעוֹרֵר אֶת לִבָּהּ לִתְשׁוּבָה – וְסִיֵּם בְּדִבְרֵי-תַּנְחוּמוֹת.

פָּתַח הַבַּדְחָן וְאָמַר: "מֶה אָדָם וְאַחֲרִיתוֹ אַךְ רִמָּה –

חָרַז: עַל כֵּן-תִּבְכִּי, כַּלָּה, הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה, –

הוֹסִיף: אוֹי אוֹי! פַּלְגֵי מַיִם וְלֹא קִמְעָה קִמְעָה…

אָנָּא חֲלִי פְּנֵי עֶלְיוֹן, פְּנֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם – וּמֶלֶךְ

כָּל הָאָרֶץ גַּם צָפוֹן גַּם דָּרוֹם – וְיִטַּע בְּלִבֵּךְ

לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת – וְלֹא נֵפֶן לַיִּדְּעוֹנִים וְלָאֹבוֹת –

יַעַן הַמַּרְבֶּה צְדָקָה – לֹא יֵדַע לְעוֹלָם מוּעָקָה –

יִחְיֶה, יִרְאֶה בַּטּוֹב, יִרְבֶּה כַּחוֹל שְׁנוֹת חַיִּים –

אֲדֹנָי הוּא יָסִיר מִמֶּנּו כָּל מַדְוֵי מִצְרָיִם –

טוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כִּפְלָיִם…"

כִּלָּה הַבַּדְחָן אֶת-דְּבָרָיו וַיָּרַע הַכִּנּוֹר, וְאַחֲרָיו

הֶחֱרָה הֶחֱזִיק הַבַּס – וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בָּאֹהֶל.

כָּכָה הָיוּ מְבַכִּים הַכַּלָּה אֶת-אֶלְקָה בַּת-מָרְדְּכַי.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶחְפָּז הַבַּדְחָן בְּיַחַד

עִם הַמַּקְהֵלָה הַנָּאָה אֶל מְעוֹן הֶחָתָן הָאִסְטְנִיס,

בְּכַפָּיו מַתְּנוֹת הַכַּלָּה: הַקִּיטְל הַלָּבָן הַמְּרֻוָּח,

אֵזוֹר-הַבַּד וְהַיַּרְמוֹלְקָה, עֲשׂוּיָה אַטְלַס וְרִקְמַת-

כֶּסֶף עָלֶיהָ, וְטַלִּית – וַיִפְרְשֵׂם לִפְנֵי הֶחָתָן.

פָּתַח בִּדְבָרִים כְּבוּשִׁים, מַזְהִירוֹ עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים,

מְעוֹרֵר אֶת-לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים.

עוֹמֵד דּוֹרֵשׁ וְחוֹרֵז, וּמְעוֹרֵר אֶת-לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה

בְּנִגּוּן-אֲבֵלִים וְקוֹל-בּוֹכִים, וְהַבַּס וְהַכִּנּוֹר מְלַוִּים,

עוֹנִים גַּם-הֵם לְעֻמָּתוֹ בְּעֶצֶב וַאֲנָחָה חֲרִישִׁית.

וְלִבּוֹת הַיּוֹשְׁבִים מִתְרַכְּכִים, נִזְכְּרוּ בִּימֵי-עֲלוּמֵיהֶם,

רוּחַ-עַצֶּבֶת שְׁרוּיָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר תִּדְמַע עֵין גֶּבֶר,

עַד שִׁכְּלָה הַבַּדְחָן דְּרָשָׁתוֹ וְסִיֵּם בִּבְדִיחוֹת.

נֵעוֹר הַכִּנּוֹר וְהַבַּס וּפָתְחוּ בְּמַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה.

כָּכָה בִּדַּח הַבַּדְחָן אֶת-חֲתָנָהּ שֶׁל אֶלְקָה הַצְּנוּעָה.

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה דְּרָשָׁתוֹ וְקָמוּ הַקְּרוּאִים וְהֶחָתָן –

קָהָל עָצוּם מְאֹד, – וַיֵּלְכוּ לְ’כִּסּוּיֵי הַכַּלָּה'.

צָעַד הֶחָתָן לְאִטּוֹ וּשְׁנַיִם שֻּׁשְׁבִּינִים לְצִדּוֹ

וְיֶתֶר הַגְּבָרִים אַחֲרֵיהֶם, כִּי אַךְ הַגְּבָרִים מְתַקְּנִים

סֵדֶר ‘קַבָּלַת-הַפָּנִים’. צָעַד לְאִטּוֹ, אַךְ לִבּוֹ

הָלַם בְּחָזְקָה בְּחָזוֹ וּתְכוּפוֹת תְּכוּפוֹת, וְאוּלָם

יֵשׁ אֲשֶׁר נִדְמָה לוֹ, וְלִבּוֹ עָמַד וְחָדַל מֵהַכּוֹת:

מִי הִיא הַקְּטַנָּה הַבָּרָה, זֹאת אֲרוּסָתוֹ הַצְּנוּעָה,

בְּהִירַת-הָעַיִן, צָדַתּוּ, כִּי לִבּוֹ נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ?

מִי-זֶה יָחוּשׁ עֲתִידוֹת וּמִי יוֹדִיעֶנּוּ אֶת-חַיָּיו?

אָמְנָם, אִם כְּאַבָּא וּכְאִמָּא, מַה-טּוֹב וּמַה-נָעִים גּוֹרָלוֹ!

וַדַּאי כְּאַבָּא וּכְאִמָּא! מַה-נָּאָה הַקְּטַנָּה הַצְּנוּעָה!

לִבּוֹ הוֹלֵם תְּכוּפוֹת תְּכוּפוֹת אוֹ אוֹמֵר לְהִפָּסֵק.

כָּכָה הִרְהֵר בְּלִבּוֹ עַד קָרְבוֹ עַד אֹהֶל הַשִּׂמְחָה.

וְאֹהֶל-הַקְּרָשִׁים מִתְנוֹסֵס כְּאוּלַם-מְלָכִים מְהֻדָּר,

כִּפַּת-הַבַּדִּים מַלְבִּינָה עַל-גַּבֵּי כְּתָלָיו הַמְּצֻפִּים

כְּבִירִים וּשְׁטִיחִים וּסְדִינִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם הָרַבִּים,

כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרוֹת הָרַבּוֹת וּתְרֵיסַר נִבְרָשׁוֹת מַבְרִיקוֹת

וּזְגוּגִיּוֹתָן הַזָּעוֹת מִתְהַפְּכוֹת לְשֶׁבַע עֵינָיִם.

יָשְׁבָה הַכַּלָּה בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל עַל-גַּב הַמִּשְׁאֶרֶת

כְּמַלְכָּה בִּקְהַל אַמְהוֹתֶיהָ, וַיִּקְרַב הֶחָתָן הַחִוֵּר,

אוֹחֵז בְּיָדָיו ‘מִטְפַּחַת-הַכִּסּוּי’ וּשְׂפָתָיו אַךְ נָעוֹת

בְּדַבְּרוֹ לָהּ: ‘אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!’

וְכִסָּה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה. וְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת-הַכִּסּוּי

שִׁמְּשָׁה פָּרֹכֶת מַאְדִּימָה אֹדֶם גַּרְגְּרֵי-הַפִּטָּל,

מֶשִׁי יָקָר וּגְדִילֵי-הַזָּהָב לְכָל קְצוֹתֶיהָ.

וְדָמְתָה הַכַּלָּה לִנְסִיכָה מֵאֶרֶץ-הַקֶּדֶם, שֶׁעָמְדָה

בֵּין אַמְהוֹתֶיהָ מִסָּבִיב… מִי-זֶה יוֹדֵעַ, אִם אָמְנָם

הָיָה הַדָּבָר אוֹ אוּלַי אַךְ נִדְמָה לֶחָתָן הַחוֹלֵם?

נִדְמָה לוֹ, זוּג עַפְעַפַּיִם אֲרֻכִּים וּמַאֲפִילִים

זָעוּ וּשְׁנֵי זִיקִים חַמִּים נִחֲתוּ בּוֹ – וְלִבּוֹ הָלַם.

וְרֵעוֹת הַכַּלָּה הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת הָעוֹמְדוֹת עָלֶיהָ

חָשׁוּ וְזָרְקוּ עַל-גַּבֵּי הֶחָתָן שְׂעוֹרִים וְכִשּׁוּת,

מָטָר מַזְהִיב וְעָלֵז – כִּמְטַר קַיִץ כְּלַפֵּי הַחַמָּה.

הִכְרִיז הַבַּדְחָן: הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת, בָּרֵכְנָה הֶחָתָן!

וְעָנוּ הַזְּקֵנוֹת פֶּה-אֶחָד: "אֲדֹנָי אֱלֹהִים יְבָרְכֶנּוּ!

גַּם לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם אַל-נָא יַצְרִיכֶנּוּ!"

קָמָה הַכַּלָּה מֵעַל-גַּב מִשְׁאַרְתָּהּ וְעָמְדָה בָּאֹהֶל,

חָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ וּפִנּוּ לָהּ מָקוֹם בְּחֶזְקַת-יָדָיִם.

שָׁרַק הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וַיַּעֲנוּ הַבַּס וְהַחֲצוֹצְרָה,

וְיוֹסֵי עוֹמֵד וּמַכְרִיז בִּנְעִימָה עֲלֵי ‘מָחוֹל רִאשׁוֹן’.

מַקְרִיא אֶת-קְרוֹבוֹת הַכַּלָּה אַחַת אַחַת וְגוֹמֵר

בְּכָל-הַמַּטְרוֹנוֹת הַכְּבֵדוֹת, שֶׁבָּאוּ לִכְבוֹד הַחֲתֻנָּה.

וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת מִנְהָגִים, לֹא שָׁכְחָה אַף אַחַת

אַף לֹא הִלְבִּינָה פְּנֵי אִשָּׁה. וְיוֹסְל עוֹמֵד וּמַכְרִיז:

"מְבַקְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים פְּנֵי אִשָּׁה צְנוּעָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה,

יִרְאַת אֱלֹקִים, צַדֶּקֶת, חֲסֻדָּה, חֲכָמָה וּנְדִיבָה,

צְוֶטְל הַסָּבְתָא הַיְּקָרָה (תְּחִי מֵאָה שָׁנִים וְעֶשְׂרִים)

לָחֹל הַמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן הַזֶּה עִם הַכַּלָּה – פֹּה! הִנֵּה!

הוֹלְכָה וּקְרֵבָה, נָא סֹבּוּ, פַּנּוּ לָהּ מָקוֹם לִידִידַת

אֶלְקָה הַכַּלָּה הַיָּפָה וְחוֹבֶבֶת כְּלֵי-זֶמֶר וּמְנַגְּנִים!"

פָּתְחוּ הַמְנַגְּנִים בְּרַעַם וּבְפּוֹלוֹנֵיז מְאֹד הָדוּר

וְיָצְאָה צְוֶטְל הַכְּבֻדָּה הַסָּבְתָא, אִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי,

כְּפוּפָה וּקְמוּטַת-הַפָּנִים וְעֵינֶיהָ טוֹבוֹת וְרַכּוֹת,

כָּהוּ מִזֹּקֶן מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג סָבְתָא עַל נֶכְדָּהּ,

וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כְּקֶדֶם נְטוּיוֹת שְׁתֵּי קַשְׁתוֹת-הַסַּמִּיט,

פְּלֵטַת יְפִי-עֲלוּמֶיהָ, סִמָּנִים לְיָפְיָהּ שֶׁפָּרַח.

שַׂמְלָה שְׁחוֹרָה עָלֶיהָ, תְּפִירָה יְשָׁנָה-נוֹשָׁנָה,

מֶשִׁי שָׁחוֹר וְכָבֵד – הָאֶרֶג הֶחָזָק הָעַתִּיק,

וְחֹשֶׁן-הָרִקְמָה עָלֶיהָ, הַ’בְּרִיסְטִיכְל', יוֹרֵד עַל חָזָהּ,

עָשׂוּי בְּחוּטֵי הַזָּהָב, רִקְמָה מַרְהֶבֶת-עֵינַיִם,

מַעֲשֵׂה-אָמָּן כִּתְמוּנוֹת שֶׁל פְּרָחִים עֲדִינִים וְנָאִים.

שֶׁבַע מַחֲרוּזוֹת שֶׁל פְּנִינִים עוֹטְרוֹת צַוָּארָהּ הָרָזֶה,

פְּנִינִים הֲדוּרוֹת וּגְדוֹלוֹת, אַחַת לְאַחַת נִשְׁתָּוָה,

כְּתָאֳמֵי-דִּמְעָה שֶׁנָּטְפוּ עֵינַי הַיֶּלֶד הַבּוֹכֶה,

‘פְּנִינֵי הוֹלַנְדִיָּה’ כֻּלָּן וּמִן הַמְּשֻׁבָּחוֹת בְּמִינָן.

(נִכְּרוּ מִיָּד אוֹתוֹתֵיהֶן, שֶׁאֵינָן פְּנִינִים ‘עִבְרִיּוֹת’).

וְעוֹד עַל צַוָּארָהּ שַׁרְשְׁרֹת-אֶלֶקְטְרוֹן אֲרֻכָּה וְנָאָה,

יוֹרְדָה עַל חָזָהּ כִּשְׁנַיִם קִלּוּחֵי הַזָּהָב הָעוֹמֵם.

וּפְרִיפָה יָפָה שֶׁל זָהָב צְמוּדָה מִתַּחַת לַנְּטִיפוֹת,

וַעֲגִילֶיהָ בְּאָזְנֶיהָ ‘כְּפוּלוֹת’ וְאַבְנֵי בָּרֶקֶת,

אַחַת קְבוּעָה מִמַּעַל וְאַחַת תְּלוּיָה מִתַּחַת,

נוֹצְצוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּאֵשׁ, מַרְהִיבוֹת עֵינַיִם בְּנָגְהָן.

אַךְ כָּעֲטָרָה, שֶׁנִּתְּנָה לִנְסִיכָה מֵאֶרֶץ-הַקֶּדֶם,

עִטֵּר לְרֹאשָׁהּ הַנֵּזֶר, ה“שְּׁטֶרְנְטִיכְל” הַמַּבְרִיק.

תַּבְנִית מִקְלַעַת שֶׁל קְטִיפָה שְׁחֹרָה חוֹבֶקֶת לְרֹאשָׁהּ,

וּבַמִּקְלַעַת בָּאֶמְצַע קִנְּנָה רַכּוֹת, מַלְבִּינָה

טַבְלָה שֶׁל כֶּסֶף – פַּח קָטָן זְרוּעַ אֲבָנִים יַהֲלוֹמִים,

וְאַבְנֵי-יַהֲלוֹם קְבוּעוֹת גַּם בַּמִּקְלַעַת לְצִדֵּי

אוֹתָהּ הַטַּבְלָה מִכָּאן וּמִכָּאן, אַבְנֵי-יַהֲלוֹם הַהוֹלְכוֹת

הָלוֹךְ וְקָטוֹן בְּמִדָּה שֶׁהֵנָּה רְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה,

נוֹצְצוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּאֵשׁ, מַרְהִיבוֹת עֵינַיִם בְּנָגְהָן.

כָּכָה הָיְתָה הַסַּבְתָּא צְוֶטְל עֵת יָצְאָה לִקְרָאתָהּ

אֶלְקָה נֶכְדָּתָהּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ, בְּיוֹם שִׂמְחַת-לִבָּהּ.

עָנוּ לְעֻמָּתָן הַמְּנַגְּנִים וְיִּמְחֲאוּ כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.

הָלוֹךְ וְטָפוֹף יָצָאָה, קָרְבָה לְאַט אֶל הַכַּלָּה,

צוֹעֲדָה מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וַתַּחֲזֶק בַּכַּלָּה וַתִּסֹּב

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.

אַחַר שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, הָלוֹךְ וְטָפוֹף הָלָכָה.

וְיוֹסְל הַבַּדְחָן כְּבָר מַכְרִיז: "מְבַקְּשִׁים וּמְבַקְּשִׁים פְּנֵי אִשָּׁה

צְנוּעָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, יְרֵאַת אֱלֹקִים וְגוֹמֵר…"

יָצְאָה מִתּוֹךְ הַמְּחֻתָּנוֹת הָאֵם שֶׁל הֶחָתָן הַנָּאֶה,

הָלוֹךְ וְטָפוֹף יָצָאָה, קָרְבָה לְאַט אֶל הַכַּלָּה,

צוֹעֲדָה מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וַתַּחֲזֵק בַּכַּלָּה וַתִּסֹּב

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.

אַחַר שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, הָלוֹךְ וְטָפוֹף הָלָכָה.

כָּכָה יָצְאוּ ‘בַּמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן’ הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת:

הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּצֶאנָה וּקְרֵבוֹת לְאִטָּן, נִכְבָּדוֹת;

צוֹעֲדוֹת מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וְהֶחֱזִיקוּ בַּכַּלָּה, תִּסֹּבְנָה

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.

אַחַר תָּשׁוֹבְנָה לִמְקוֹמָן, הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה,

וְיוֹסֵי הַבַּדְחָן בָּא, פּוֹשֵׁט אֶת-כַפּוֹ וּמְקַבֵּל הַמִּנְחָה.

כָּכָה יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת, לֹא נֶעְדְּרָה אִשָּׁה אַף-אֶחָת.

וְעַרְבִית חֲשֵׁכָה מְמַלְּאָה הַשְּׁכוּנָה מִסְטוֹרִין וְסוֹדוֹת,

כַּאֲשֶׁר יָצָא הֶחָתָן מִתְכּוֹנֵן לַחֲצַר בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.

יָצָא הֶחָלוּץ לִפְנֵיהֶם – הַשְּׁקָצִים מִכָּל-הָעֲיָרָה

בְּשָׁאוֹן וּבְצָהֳלָה מְשֻׁנָּה, רוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַמְּנַגְּנִים,

וְרַעַם שֶׁל מַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה מְמַלֵּא חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם.

שְׁנַיִם שֻׁשְבִּינִים לְצִדָּיו, פּוֹסֵעַ הֶחָתָן מְדוּדוֹת,

אֶחָד מִימִינוֹ – ‘שֶׁלּוֹ’, וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ – ‘שֶׁל כַּלָּה’,

(וְזוּג הַשֻּׁשְׁבִּינִים גַּם-שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה זוּג רִאשׁוֹן,

רִאשׁוֹן לְאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה לוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם בָּנִים).

חָתָן עוֹטֶה הַקִּיטְל הַלָּבָן שֶׁשָּׁגְרָה כַּלָּתוֹ,

פַּרְוַת-הַנְּמִיָּה עַל כְּתֵפָיו, כִּי חַם הַיּוֹם וְלֹא לְבָשָׁהּ,

וְיֶתֶר הַגְּבָרִים אַחֲרֵיהֶם בְּהָדָר וּבְהָמוֹן שָׂמֵחַ.

וּבַחֲצַר בֵּית-הַמִּדְרָשׁ כְּבָר עָמְדָה הַחֻפָּה נְכוֹנָה,

כְּנוּפְיוֹת נְעָרִים כְּבָר נִצִּים עָלֶיהָ עַל-דְּבַר הַכְּלוֹנְסָאוֹת,

וְעוֹמְדִים הָרַב וְהַחַזָּן. – וְנִכְנַס הֶחָתָן וְשֻׁשְׁבִּינָיו

תַּחַת חֻפַּת-הַמֶּשִׁי, וְהַמְּנַגְּנִים הִפְנוּ אֶת שִׁכְמָם

לְהוֹבִיל הַכַּלָּה לְחֻפָּה. וְשַׂרְפֵי-הַמָּרוֹם גַּם הֵמָּה

הֶעֱלוּ נֵרוֹת בַּמְּרוֹמִים צַחִים וּקְטַנִּים וַחֲבִיבִים,

לִרְאוֹת אֶת-אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה בְּלֶכְתָּהּ לַחֻפָּה.

נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים הַזְּרִיזִים מַרְשְׁ מָלֵא הָדָר וּגְבוּרָה,

שְׁתֵּי הַשֻּׁשְׁבִּינוֹת לְצִדָּהּ עִם נֵרוֹת, וְעָלֶיהָ הִינוּמָה,

אֵינָהּ יוֹדַעַת בְּצָעֳדָהּ, רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נִשְּׂאוֹת,

אַף לֹא הִרְגִּישָׁה בְּסוֹבְבָהּ שֶׁבַע סָבִיב לֶחָתָן,

רָעַד קוֹלוֹ הַזָּקֵן וְהֶעָרֵב שֶׁל רַבִּי רְפָאֵלּ:

“בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם…”

גַּם לֹא הִרְגִּישָׁה בְּטַבַּעַת-הַזָּהָב עַל אֶצְבַּע-יְמִינָהּ.

שָׁמְעָה וּמְאוּם לֹא הֵבִינָה בְּדַבֵּר הַשַּׁמָּשׁ בְּאָזְנֶיהָ:

"הֵא לָךְ, בִּתִּי, כְּתֻבָּתֵךְ, שִׁמְרִיהָ, נִצְרִיהָ עַד מֵאָה

וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּרְאִי וְלֹא תֹּאבַד, כִּי אָסוּר לָךְ, בִּתִּי,

לִהְיוֹת לָךְ לְאִישֵׁךְ בְּאֵין כְּתֻבָּה". וְשֶׁבַע הַבְּרָכוֹת מְצַלְצְלוֹת,

עוֹלוֹת בְּאָזְנֶיהָ בְּנִגּוּנָן הֶעָרֵב וְהֶעָצֵב וְנוֹגְעוֹת

בְּלִבָּהּ וְצָדוֹת אֶת-נַפְשָׁהּ בִּרְמָזִים שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה.

וְכַאֲשֶׁר שָׁבַר הֶחָתָן בְּרַגְלוֹ צִנְצֶנֶת-הַיַּיִן

נֵעוֹר קוֹל רַעַשׁ וְשָׁאוֹן: מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב, שִׂמְחָה! –

• בְּשָׁעָה טוֹבָה, מֻצְלַחַת! הֵרִיעוּ לְעֻמָּתָם הַמְּנַגְּנִים,

נִשְׁמְעוּ נְשִׁיקוֹת וְקוֹלוֹת, וּשְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ גַּם-יָצְאוּ

חָתָן וְכַלָּה וְשֻׁשְׁבִינִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי בֶּהָמוֹן.

שְׁתֵּי הַמְּחֻתָּנוֹת הַזְּקֵנוֹת מְנַשְּׁקוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ,

מְרַקְּדוֹת לִפְנֵיהֶן בְּצָהֳלָה, בִּמְחִיאַת-כַּפַּיִם וְשִׁירָה.

וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת אֶת –כָּל-הַמִּנְהָגִים, מִסְתַּכְּלָה

לִרְאוֹת אֶת-שְׁנֵי הַשּׁוֹאֲבִים, הַיּוֹצְאִים לִקְרָאתָהּ בְּמַיִם.

שְׁנַיִם יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ: הַפְּקָה, הִיא שִׁפְחַת הַבַּיִת,

וְשׁוֹאֵב-הַמַּיִם פַּסְקָא, וְדָלְיֵיהֶם מְלֵאִים עַל שְׂפוֹתָם,

עוֹבְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵיהֶם: בְּשָׁעָה טוֹבָה, מֻצְלַחַת!

זָרְקוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה מַטְבְּעוֹת-כֶּסֶף בְּדָלְיֵיהֶם:

מַחֲצִית הָרֻבְּל בַּדְּלִי, מַחֲצִית הָרֻבְּל בַּדְּלִי.

כָּכָה שָׁבוּ הַקָּהָל מֵאֵצֶל הַחֻפָּה בֵּית מָרְדְּכַי

עַד שֶׁהִגִּיעוּ עַד פֶּתַח הַבַּיִת הַלָּבָן הַמְרֻוָּח.

וְעָמְדָה עַל מִפְתַּן-הַבַּיִת, חִיֶּנֶה, אֵם אֶלְקָה, וּבְכַפָּהּ

חַלַּת-הַלֶּחֶם הַגְּדוֹלָה, סֹלֶת עַל זַעַפְרַנָּהּ,

וְנֵרוֹת שְׁנַיִם שֶׁדָּלְקוּ וּבְכַפָּהּ הַשְּׁנִיָּה כּוֹס-יָיִן.

וְאוֹתָם הִכְנִיסוּ לְחֶדֶר וְאָכְלוּ ‘מְרַק זָהָב’ מִצּוֹמָם.

אֶפֶס בָּאֹהֶל הַגָּדוֹל נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים, וְהַנְּעָרוֹת

יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת-מַחֲנַיִם מְחַבְּקוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ,

וְטֶרֶם עוֹד הִסְפִּיק הַזּוּג לָנוּחַ קְצָת מִתַּעֲנִיתוֹ

וְהִנֵּה הִתְחִילוּ מֵחָדָשׁ לְהִתְכַּנֵּס הָאוֹרְחִים הַקְּרוּאִים,

יָצְאוּ הַקְּרוֹבִים וְהַקְּרוֹבוֹת לְשַׁמְּשָׁם וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת.

יָשְׁבוּ הַגְּבָרִים לְבַד וְהַנָּשִׁים הֵן לְבַדָּנָה.

תָּפַס הֶחָתָן מְקוֹמוֹ בְּרֹאשׁ כָּל-הַקְּרוּאִים – הַגְּבָרִים,

וְאֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה יוֹשֶׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן-הַנָּשִׁים.

וְעָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן כַדָּת: מְלִיחִים גְּזוּרִים וּכְתוּתִים

בְּשֶׁמֶן-זַיִת וָחֹמֶץ, נֶעֶטְרֵי זֵיתִים בִּקְעָרוֹת,

מְלִיחֵי-אַסְטְרַחַן וְקֶרְטְשׁ וּדְגַת יַם-בֶּרְדְּיַנְסְק הַמְהֻלָּלָה,

חִילָק וְסֻלְתָּנִית זְהַבְהַבִּים וְאִלְתִּית מְתוּקַת-הַבָּשָׂר,

וְיַיִן, יֵין-שָׂרָף וְיֵין גֶּפֶן, מֵי-דְבַשׁ וּבַקְבּוּקֵי הַשֵּׁכָר

כְּיַד הַנְּגִידִים לָרֹב, וְעֻגוֹת וּכְעָכִים וּמַצּוֹת.

הָיָה הָעוֹלָם מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם וְקוֹרְאִים “לְחַיִּים”,

אֶפֶס לֹא פִּנּוּ אֶת לִבָּם מִן הַמַּטְעַמִּים, לֹא הִרְפּוּ,

וְאָפְסוּ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת. בֵּינְתַיִם, בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל,

נִגְּנוּ נִגּוּנֵי-חַזָּנִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים לָאֹזֶן,

שִׁירֵי בְּנֵי-צֹעַן שׁוֹבֵבִים וְנוּסְחָאוֹת צַדִּיקֵי-חֲסִידִים,

רַכִּים עַד כְּלוֹת-הַנֶּפֶשׁ וּמִינֵי מִזְמוֹרֵי-תֵּיאַטְרוֹן,

עַד שֶׁהִכְנִיסוּ לָאֹהֶל אֶת-קַעֲרוֹת הַדָּגִים הַנּוֹתְנִים

רֵיחַ-נִיחוֹחָם לְמֵרָחוֹק וּמַעֲלִים רֻקּוֹ שֶׁל אָדָם:

אֶת הַשִּׁבּוּטָה הַנָּאָה, תִּפְאֶרֶת מֵי-דְּנֶפֶּר וְגַאֲוָתָם,

צְלוּיָה עַל אֵשׁ וּמְמֻלָּאָה וּזְאֵבֵי-הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים,

תַּאֲוַת לֵב יִשְׂרְאֵלִי, מְמֻלָּאִים מַלְיָתָה חֲרִיפָה.

אֶפֶס לֹא נִפְקַד מְקוֹמָם שֶׁל אוֹתָם הַדָּגִים הַקְּטַנִּים,

פִּרְקָה מְתוּקָה וְאַבְרוֹמָה וְאוֹקוּנוֹס עוֹטֵה-הַכֶּסֶף,

תִּכְלוֹן חֲסַר-הַקַּשְׂקֶשֶׂת וְקוֹרַשְׁיָה רַחֲבַת-הַגְּוִיָּה.

הֵיטִיב הָעוֹלָם אֶת-לִבּוֹ וְקִלְּסוּ אֶת-כָּל-הַטַּבָּחוּת.

אֶפֶס לֹא פָּסְקוּ וְלֹא עָמְדוּ – לֹא נִשְׁאֲרוּ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַקָּהָל חֲמָתוֹ בַּדָּגָה וַיָּנַח,

עָלָה יוֹסֵי הַבַּדְחָן וְעָמַד עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ

וְשִׂמַּח לְבַב כָּל-הַקְּרוּאִים בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא וּבְמוֹפְתִים,

הֶרְאָה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת: – קִבֵּל טַבַּעַת וּמְסָרָהּ

לְיוּקְל הַמְּשָׁרֵת – וְאָבְדָה, וּמְצָאָהּ בִּזְקָנוֹ שֶׁל פַלִיק

שַׁמַּשׁ הַקְּהִלָּה. וְקִבֵּל שְׁעוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַגָּדוֹל,

זָהָב סָגוּר, וַיִּכְתֹּש אוֹתוֹ הַשָּׁעוֹן בַּמַּכְתֵּשׁ,

וְנִמְצָא שָׁלֵם בַּאֲבָרָיו, שָׁלֵם בְּשַׁרְשַׁרְתּוֹ וּבְתִיקוֹ,

תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ שֶׁל רֵינוֹב, וְהִתְפַּלֵּא הַקָּהָל וְהֵרִיעַ.

קִבֵּל מִטְפַּחַת הַכַּלָּה וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ עַל הַמְּנוֹרָה,

זָרַק עֲפָרָהּ – וַנִּמְצְאָה שְׁלֵמָה בְּכִיס קַהַרְלִיצְקִי.

רָאָה הָעוֹלָם וַיָּרַע, וּמָחֲאוּ כַּף, הִתְפַּלָּאוּ.

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב: פָּקַד עַל מֹשֶׁה לִיטִינְסְקִי

בַּעַל-הַחֹטֶם וַיְזוֹרֵר, וּקְטַנּוֹת מַטְבֵּעוֹת לוֹ נוֹשְׁרוֹת

דֶּרֶךְ נְחִירָיו הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֶעֱלוּ שְׂעָרוֹת מַלְבִּינוֹת.

רָאָה הָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּא, הַקָּהָל – וַיִּמְחָא כַּפָּיִם.

אַחֲרֵי-כֵן הִזְמִין אֶת-יוּקְל הַמְּשָׁרֵת הַטִּפֵּשׁ וַיֹּאמַר:

"רוֹצֶה בְּנִי, וַאֲלַמֶּדְךָ מְלָאכָה נְקִיָּה וְקַלָּה,

מְלֶאכֶת צַלְמוֹנִי בָּעוֹלָם, כָּל-אֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה תַּעַשׂ.

הִנְנִי נוֹגֵעַ בַּפִּנְכָּה וְשָׁב וְנוֹגֵעַ בְּפָנַי –

כַּאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה תָּעַשׂ". – וַיִּגַּע בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה

בְּזֶרֶת-יְמִינוֹ וַיִּגַּע בְּחָטְמוֹ הָעָב וְהַמְּאָדָּם;

נָגַע גַּם יוּקְל הַטִּפֵּשׁ בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה וַיִּגַּע

בְּחָטְמוֹ הַמְּעֻקָּל – וְהִנֵּה פָּרַח קַו שָׁחוֹר בְּחָטְמוֹ.

נָגַע הַבַּדְחָן בַּפִּנְכָּה וַיַּעֲבֵר קַו עַל-פְּנֵי מִצְחוֹ –

נָגַע גַּם יוּקְל בַּפִּנְכָּה וַיַּעֲבֵר קַו עַל-גַּב מִצְחוֹ –

פָּרַח קַו שָׁחוֹר עַל מִצְחוֹ – וַיִּרְאוּ הָעָם וַיִּשְׂחָקוּ.

יוֹסְל הַבַּדְחָן לָבָן, וְיוּקְל הוֹלֵךְ וּמַשְׁחִיר.

(הֶעֱרִים יוֹסְל לַמְּשָׁרֵת וַיִּמְשַׁח אֶת-קַרְקַע הַפִּנְכָּה

פִּיחַ נֵר-שַׁעֲוָה, וְהָיָה בְּנָגְעוֹ בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה,

נָגַע בְּזֶרֶת וּקְמִיצָה וּבְפָנָיו נָגַע בָּאֶצְבַּע).

וְכַאֲשֶׁר יִשְׁחֲרוּ פָּנָיו כֵּן יִגְדַּל הַשְּׂחוֹק וְכֵן יֶאֱמָץ.

יוּקְל מַבְלִיט אֶת-עֵינָיו לָדַעַת לַשְּׂחוֹק מַה-זֶּה עוֹשֶׂה?

עַד שֶׁהִכְנִיסוּ לָאֹהֶל הַמָּרַק הַמַּעֲלֶה אֵדוֹ.

וְעָמַד הָעוֹלָם מִשַּׂחֲקוֹ וְעָסַק בְּהִלְכוֹת הַמָּרָק,

מוֹצֵא אֶת-טַעְמוֹ לִשְׁבַח וּפְתִיתֵי הַשְּׁקֵדִים מְתוּקִים.

נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים בֵּינְתַּיִם עַד אָפֵס הַמָּרָק הַשָּׁמֵן.

וְיוֹסְל שׁוּב עוֹלֶה לְדוּכָן עַל-יַד שֻׁלְחָן בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל:

“מַתְּנוֹת יְדִידֵי הֶחָתָן וּמַתְּנוֹת יְדִידִי הַכַּלָּה”.

יָצָא רְפָאֵל חוֹטִינְסְקִי וּבְיָדוֹ טַס-כֶּסֶף וְעוֹד כֶּלִי,

שָׂמָם עַל-גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וַיִּפֶן וַיֵּשֶׁב עַל מְקוֹמוֹ;

הֵנִיף הַבַּדְחָן הַטַּס, מַרְאֶה לַקְּרוּאִים וּמַכְרִיז:

"דּוֹרוֹן שֶׁל דּוֹדוֹ שֶׁל חָתָן, הַנָּגִיד הַמְּפֻרְסָם הַנּוֹדָע,

רַבִּי רְפָאֵל חוֹטִינְסְקִי – טַס-כֶּסֶף אֶחָד וַהֲדַס-

כֶּסֶף מַעֲשֵׂה-אָמָּן!" וְהַמְּנַגְּנִים הִרְעִימוּ ‘טוּשׁ’ עָלֵז.

יָצָא עַזְרִיאֵל לִיטְרוֹבְנִיק וּבְיָדָיו מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף,

שָׂמָן עַל-גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וַיִּפֶן וַיֵּשֶׁב עַל מְקוֹמוֹ.

הֵנִיף אוֹתָן הַבַּדְחָן, מַרְאֶה לַקָּהָל וּמַכְרִיז:

"דּוֹרוֹן לִידִיד הֶחָתָן, הַנָּגִיד הַמְּפֻרְסָם הַנּוֹדָע

רַבִּי עַזְרִיאֵל לִיטְרוֹבְנִיק – שְׁתַּיִם מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף

יָפוֹת, מַעֲשֵׂה אָמָּן!" וְהַמְּנַגְּנִים הֵרִיעוּ ‘טוּשׁ’ עָלֵז.

אֶחָד אֶחָד יָצָאוּ, מַנִּיחִים אֶת-מַתְּנַת-הַדְּרָשָׁה,

קְרוֹבֵי הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְכָל-יְדִידֵיהֶם הַטּוֹבִים,

אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, מִתְכַּוְּנִים לְטוֹבָה:

זָהָב, כֶּסֶף וּשְׁטָרוֹת, כְּלֵי-בַּיִת וְתַכְשִׁיטִים שֶׁל נָשִׁים.

וְאַחַר שֶׁכִּלּוּ הַקְּרוֹבִים לְהָבִיא מַתָּנוֹת וְדוֹרוֹן,

שָׁבוּ הַמְּשָׁרְתִים וְהִכְנִיסוּ הַבָּשָׂר הַצָּלוּי הַנּוֹתֵן

רֵיחַ-נִיחוֹחוֹ בָּאֹהֶל, אִישׁ אִישׁ אֶשְׁפָּרוֹ לֹא נֶעְדַּר:

בָּשָׂר מְטֻגָּן, בְּשַׂר-שׁוֹר וּצְלִי-אֵשׁ וְדֻבְשָׁנִיוֹת שָׁלֹשׁ.

אֵלֶּה דִּבְרֵי מִשְׁתֵּה-הַחֻפָּה, שֶׁעָרַךְ ר' מָרְדְּכַי.

אֶפֶס, אַךְ כִּלּוּ הַמְּנַגְּנִים אֶת סְעֻדַּת-הָעֶרֶב גַּם-הֵמָּה,

יָצְאָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה לְאֶמְצַע הָאֹהֶל מוּכָנָה

וְעוֹמְדָה ‘לַמָּחוֹל הַכָּשֵׁר’ וּבְכַפָּהּ מִטְפַּחְתָּהּ הַלְּבָנָה.

בּוֹשָׁה נִכְלָמָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אֵי-תַּסְתִּיר פָּנֶיהָ,

שְׁנֵי עַפְעַפֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים מַאֲפִילִים עַל-גַּב לְחָיֶיהָ.

פָּתְחוּ מִיַּד כְּלֵי-הַזֶּמֶר בִּשְׂפַת פּוֹלוֹנֵיז מְיֻשֶּׁבֶת.

עָמַד מִשִּׁבְתּוֹ הָרַב ר' רְפָאֵל וְיִּצְעַד בְּנַחַת,

קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת;

צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים

בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַגָּדוֹל לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל הַקְּרוּאִים.

אַחֲרָיו עָמַד הַחַזָּן ר' אֵלִי הַמְּגֹהָץ בְּאַטְלַס,

קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת,

צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים

בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַגָּדוֹל לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל הַקְּרוּאִים.

אַחֲרָיו יָצָא הַשְּׁלִישִׁי אֲבִי הֶחָתָן ר' אִיצִי,

קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת,

צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים

בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַמְרֻוָּח לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.

אֶחָד אֶחָד כֵּן יָצְאוּ נִכְבְּדֵי-הָעוֹלָם – הַגְּבָרִים,

צוֹעֲדִים לְאִטָּם בִּמְתִינוּת לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.

כָּכָה תִּקְנוּ בְּאֹהֶל מָרְדְּכַי ‘הַמָּחוֹל הַכָּשֵׁר’.

תָּפְסוּ הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת מְקוֹמָם שֶׁל גְּבָרִים וְרָקְדוּ.

פָּתְחוּ הַמְּנַגְּנִים בִּ“פְרֵיילִיכְס” שׁוֹבֵבָה וּמְלֵאֲתִי-תְּנוּעָה,

אִשָּׁה הֶחֱזִיקָה בִּרְעוּתָהּ. מְסַיְּעוֹת בְּקוֹלָן לִמְּנַגְּנִים.

הָלוֹךְ וְטָפוֹף מַתְחִילוֹת וְגוֹמְרוֹת נִשָּׂאוֹת בִּסְעָרָה,

קוֹרְאוֹת לַמְּפַגְּרוֹת לַיּוֹשְׁבוֹת, מוֹשְׁכוֹת אֶת-אֵלֶּה בְּחָזְקָה.

וְעָלְתָה הַשִּׂמְחָה וְגָדְלָה – וְהִנֵּה הַכַּלָּה אֵינֶנָּה…

שָׁבוּ הַגְּבָרִים וְתָפְסוּ מְקוֹמָן שֶׁל נָשִׁים בָּאֹהֶל,

פְרֵיילִיכְס וּפְרֵיילִיכְס הֵרִיעוּ וְהַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר הַשּׁוֹטֶה

נֵעוֹר הִתְנַעֵר הַפַּעַם וִיגַבֵּר חֲיָלִים בַּטַּנְבּוּר,

מַחֲרִישׁ הַכֹּל בִּמְצִלְתַּיִם וְהַקָּהָל הַמְּבֻסָּם מְרַקֵּד,

קוֹרְאִים אֵלֶּה לָאֵלֶּה וּמְסַיְּעִים בְּקוֹלָם לִמְּנַגְּנִים,

וְנֶעְלַם בֵּינְתַּיִם הֶחָתָן – וְהָעוֹלָם יוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת.

אֵלֶּה יוֹשְׁבִים וְשָׁרִים וְאֵלֶּה מוֹחֲאִים כַּפַּיִם

עַד לִידֵי זֵעַת-אַפַּיִם וְעַד כְּדֵי אֲפִיסַת-הַכֹּחוֹת,

נָחִים, מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בְּשִׂיחַת יְדִידִים וּבְדִיחוֹת,

בְּדִבְרֵי-תּוֹרָה, וְחוֹזְרִים נִמְשָׁכִים מִפְרֵיילִיכְס לִפְרֵיילִיכְס.

וְכֵיוָן שֶׁעָלְתָה הַשִּׂמְחָה עַד לְמַעְלָה-רֹאשׁ, וְהַיַּיִן

עוֹשֶׂה מַה-שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּלִבּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, עָמַד

וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ חִיֶּנֶה: "עֲלִי, מְחֻתֶּנֶת, לְדוּכָן!

נַחְנוּ נֵצֵא בְּמָחוֹל, יִרְאוּ הַצְּעִירִים וְיֵבוֹשׁוּ".

אוֹחֵז בְּיָדָהּ לְמָשְׁכָה: "הַמְּנַגְּנִים, אֲנִי שׂוֹכֵר פְרֵיילִיכְס

זֶה לִכְבוֹד זוּגָתִי!" נִכְלְמָה הָאִשָּׁה, נִשְׁתַּמְּטָה:

“אִי לְךָ זָקֵן מִשְׁתַּטֶּה, כְּלוּם אָבְדָה בִּינָתְךָ, יְהוּדִי?”

"אֵינֵךְ רוֹצָה בִּי, אִשָּׁה? אָחוּלָה בְּגַפִּי, בְּגַפִּי!

הָבוּ הַמְּנַגְּנִים לִי, קוֹזַק, וּבְרֶגֶשׁ וּבְחֹם וּבִגְבוּרָה!

פַּנּוּ לִי, מְכֻבָּדִים!" (וְהַקָּהָל נְפוֹצִים בְּעִגּוּל) –

קוֹפֵל תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר אֶת כַּנְפוֹת מְעִילוֹ שֶׁל מֶשִׁי,

נַעֲנָה הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וַיַּעַן הַטַּנְבּוּר בְּכֹחַ

קוֹזַק אַדִּיר, מְלֵא-אוֹן וּתְנוּעָה וְחַיִּים וָרֶגֶש,

שָׂם אֶת-כַּפּוֹתָיו עַל חֲלָצָיו וַיָּעֶף עֵינָיו עַל-סְבִיבוֹ,

הָלַם בְּרַגְלָיו בְּכֹחַ בָּרִצְפָּה וַיָּעָף וַיָּטָשׁ:

יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בְּעִגּוּל בַּקָּהָל בַּתָּוֶךְ,

וְיֵשׁ שֶׁהוּא תּוֹפֵס מְקוֹמוֹ מְכַתֵּשׁ כַּתִּישִׁים וּתְכוּפוֹת,

וְיֵשׁ שֶׁהוּא פּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹתָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה וְגַעְגּוּעִים,

וְיֵשׁ שֶׁהוּא טָס וּמְעוֹפֵף, מִתְהוֹלֵל בְּשִׁגְיוֹנוֹ וּבְאוֹנוֹ.

וְקָהָל עוֹמֵד מִתְפָּעֵל, מוֹחֲאִים לוֹ כַּף וּמְרִיעִים –

עַד שֶׁנֵּעוֹרוּ הַשֶּׂכְוִים בַּשְּׁלִישִׁית וְקָרְאוּ: בַּרְקָאִי!

שיר ששי: יום ד‘, יום ה’, יום ו'. “שלייערווארמעס”, “פרייליכער שבת”.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶאֱרִיכוּ יְהוּדֵי פּוֹדוֹבְקָה בְּשֵׁנָה,

אֵחֲרוּ לָקוּם, וּבְקוּמָם הִתְהַלְּכוּ עֲיֵפִים וְחוֹלְמִים,

מַמָּשׁ כְּאוֹתָם הַזְּבוּבִים כְּתֹם יְמֵי-קַיִץ, וּפִתְאֹם

תֹּאחַז הַצִּנָּה אֶת-כֻּלָּם וּמְחֻסְּרֵי-כֹּחַ הֵם יוֹשְׁבִים

תְּלוּיִם בִּכְתָלִים וּזְכוּכִית-חַלּוֹנוֹת, כָּךְ הָיוּ גַּם-הֵמָּה,

וְאָבֵל הָאֹהֶל הַנִּמְתָּח מֵאֵין בָּאֵי-שִׂמְחָה לְתוֹכוֹ,

נְעָרִים מְחַטְּטִים בְּפִנּוֹתָיו. הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת אַךְ הֵנָּה

טָשׁוּ וְחָשּׁו מִבַּיִת אֶל בַּיִת, אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ,

בָּאוֹת לִרְאוֹת אֶת אֶלְקָה, אִם יָאֶה פַּרִיק לָהּ אוֹ אָיִן.

אַחַר בָּאוּ הַמְּנַגְּנִים וְיוֹסְל הַבַּדְחָן עִמָּהֶם,

עָמְדוּ כְּלֵי-זֶמֶר בְּיַחַד, כּוֹנְנוּ כְּלֵיהֶם, הִתְחִילוּ

לְנַגֵּן מַנְגִּינָה עֲצוּבָה, מַנְגִּינַת הַפְּרֵדָה הַנָּאָה,

כִּתְּרוּן בְּנֵי בֵּית מָרְדְּכַי, הַשְּׁפָחוֹת וְהַמְּשָׁרֵת אַף-הֵמָּה,

וְרֵעוֹת אֶלְקָה, שֶׁהָיוּ אִתָּהּ בְּשָׁעָה זוֹ עוֹמְדוֹת,

זוֹלְגוֹת עֵינֵיהֶן דְּמָעוֹת – כִּי הָיְתָה מַנְגִּינָה עֲרֵבָה.

קִבְּלוּ הַמְּנַגְּנִים שׁוּב יַיִן, וּמִינֵי לְגִימָה, פַּרְפְּרָאוֹת.

וְיָשְׁבוּ בַּקָּרוֹן הַשָּׂכוּר, הַמְּחַכֶּה לָהֶם, וַיִּפָּרְדוּ

מֵעִם בֵּית מָרְדְּכַי בִּבְרָכוֹת וּשְׂבֵעֵי-נַחַת, כִּי שְׂכָרָם

קִבְּלוּ בְּעַיִן מְאֹד יָפָה וְלֹא גָּרְעוּ מֵהֶם גַּם הַקְּרוּאִים

(אַף כִּי אָמַר מָרְדְּכַי: עָלַי כָּל-הוֹצָאוֹת הַמְּחוֹלוֹת,

עָמְדוֹ עַל-דַּעְתָּם הַקְּרוּאִים לָתֵת שְׂכַר פְרֵיילִיכְס וּפְרֵיילִיכְס,

לִהְיוֹת נֶהֱנִים בְּהַכְרִיז רְפָאֵל הַמַּזִּיק אֶת-כְּרוּזוֹ:

"פְּלוֹנִי בֶּן-פְּלוֹנִי הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם, נָגִיד וָשׁוֹעַ,

שָׂכַר וְשִׁלֵּם שְׂכַר פְרֵיילִיכְס לְכָל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל").

שָׁרַק הָעֶגְלוֹן וְזָזוּ הַסּוּסִים, וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם

זוֹרִיק הַכֶּלֶב הַטִּפֵּשׁ, וְהַצְּלָלִים נֶחְפָּזִים מִשְּׂמֹאלָם.

וְשֶׁמֶשׁ שֶׁל צָהֳרָיִם עוֹמֵד בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם,

שׁוֹפֵךְ מִזָּהֳרוֹ אַרְצָה וְאוֹמֵר כְּבָר לִנְטוֹת הַיָּמָּה,

בְּשָׁעָה זוֹ עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת הַלָּבָן,

יָשְׁבוּ הַזּוּג וְהַמְּחֻתָּנִים וִידִידִים קְרוֹבִים מִקֶּדֶם.

וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹשָׁבֶת, פַּרִיק לָהּ עַל רֹאשָׁהּ הַנָּאֶה,

יוֹשְׁבָה בְּהַרְחָבָה וּכְאִשָּׁה נְשׂוּאָה זֶה-כַּמָּה וְכַמָּה,

שׁוֹמְעָהּ בְּנַחַת וְעוֹנָה בְּיִשּׁוּב-דַּעַת שֶׁל זְקֵנִים.

אָכֵן, שׁוֹשַׁנֵּי לְחָיֶיהָ פּוֹרְחוֹת בִּיפִי עֲלוּמֶיהָ,

אוּלָם זֶה הַפַּרִיק מוֹסִיף עָלֶיהָ עוֹד שָׁנִים.

וְנֶהֱנִים פְּנֵי הַמְּחֻתָּנִים לְמַרְאֵה הַזּוּג וִישִׁיבָתוֹ,

דִּבְּרוּ בְּיָמִים עָבָרוּ, מְשׂוֹחֲחִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ,

זוֹכְרִים נִשְׁכָּחוֹת מִיָּמִים. וְשִׂמְחָה חֲרִישִׁית פּוֹרַחַת

נְסוּכָה עֲלֵיהֶם, רוֹעֶדֶת יְרֵאָה מִשָּׁאוֹן וַהֲמֻלָּה.

וְעָבַר הַיּוֹם וְכָל הָעֶרֶב בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה גְּמוּרָה,

אוּלָם בַּלַּיְלָה הִתְאַסְּפוּ שׁוּב כָּל-הַקְּרוּאִים בְּיַחַד

סָבִיב לְשֻׁלְחָן ר' מָרְדְּכַי הַמָּלֵא כָּל-טוּב וְיֵין-שָׂרָף,

פּוֹתְחִים בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא, בְּחָכְמוֹת וּבְלָצוֹן מְסַיְּמִים,

בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה גְּדוֹלָה וּבְשִׁירָה וּזְמִירוֹת הָרַבִּי.

אֵחֲרוּ עַד חֲצוֹת לַיְלָה; וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת,

הֵנָּה לֹא בָּאוּ וְלֹא נִרְאוּ, כִּי שְׁלָחוּן כֻלָּהַן הַבָּיְתָה,

יַעַן כִּי כָּלוּ כָּל-שֵׁשֶׁת שַׂקִּי הַקֶּמַח, שֶּׁהֵכִין

מָרְדְּכַי טֶרֶם הַחֲתֻנָּה, וְלֹא מָצְאוּ וְאָפֵס הַלֶּחֶם.

יוֹם ה' בַּשַּׁבָּת הִתְחִילוּ אֲחָדִים מִשְׁתַּמְּטִים, וְאוּלָם

רֻבּוֹ שֶׁל קָהָל – הַבָּאִים נִשְׁאֲרוּ עַד מוֹצָאֵי-שַׁבָּת.

הָיוּ מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי וּמַרְבִּים

בְּשִׂמְחָה בַּיָּמִים, לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים שֶׁל קַיִץ.

וְהֵמָּה עִם הַמְּחֻתָּנִים הוֹבִילוּ הֶחָתָן בְּשַׁבָּת

לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בֶּהָדָר, וְכִבְּדוּם שָׁם בַּעֲלִיּוֹת.

וְהֵם לֹא הֵבִישׁוּ פְּנֵי מָרְדְּכַי וְעָשׂוּ לוֹ “מִי שֶׁבֵּרַךְ”,

לוֹ וְלֶחָתָן, וּמְנַדְּבִים לְשִׂמְחַת גַּבָּאִים וְגִזְבָּר.

גַּם הַמְּחֻתָּנוֹת הוֹבִילוּ אֶת-אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה

אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ בְּרָב-פְּאֵר וּשְׂמָלוֹת שֶׁל יוֹם טוֹב עֲלֵיהֶן

אוֹתָהּ הוֹשִׁיבוּ בְּרֹאשׁ עַל מְקוֹם הָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה,

וְיָשְׁבָה מְאִירָה כַּחַמָּה, אֵינֶנָּה מִתְפַּלְּלָה, שׁוֹתֶקֶת.

וְאֹהֶל-הַקְּרָשִׁים הַנִּמְתָּח שׁוּב נִמְלָא הֲמֻלָּה וְשָׁאוֹן:

עָרֹךְ בְּתוֹכוֹ שֻׁלְחָנוֹת וּפָרֹשׂ עֲלֵיהֶם הַמַפּוֹת,

נָתוֹן עֲלֵיהֶם הַטַּסִּים וְהַקְּעָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַמְּלֵאוֹת

עֻגוֹת, רְקִיקִים וּכְעָכִים וּמִינֵי תַּרְגִּימָה וְיֵין-שָׂרָף.

יַעַן כִּי אַחַר הַתְּפִלָּה לֹא הָלְכוּ אַנְשֵׁי פּוֹדוֹבְקָה

כְּדַרְכָּם בַּשַּׁבָּת הַבָּיְתָה, כִּי סָרוּ לְקִדּוּשׁ אֶל מָרְדְּכַי:

גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף, לֹא נֶעְדַּר אִישׁ כָּל-הַקְּהִלָּה.

וְצִלְלֵי-הָעֶרֶב הַזְּרִיזִים הִתְכַּנְּסוּ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב,

תָּפְשׂוּ חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וַיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו מֶמְשַׁלְתָּם

לִהְיוֹת לַיְלָה אָפֵל. וַחֲצַר מָרְדְּכַי מָלֵא עֲגָלוֹת

מְחַכּוֹת לְאוֹרְחָיו הַשָּׁבִים – וְאֵלֶּה מְפַגְּרִים וְשׁוֹהִים,

מְחַכִּים לִ’מְרַק כְּרוּב-שֶׁל-פְּרֵדָה' הָרוֹחֵשׁ וְרוֹתֵחַ בַּדְּוָדִים

וְנוֹתֵן רֵיחַ-נִיחוֹחוֹ בַּחֲלַל כָּל-הַבַּיִת וְהֶחָצֵר.

הָיָה לַיְלָה מְצֻנָּן עוֹשֶׂה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם

דַּרְכּוֹ הַשְּׁקֵטָה וְהָרְחוֹקָה… וְעוֹד זְמַן רַב בְּמַחֲשַׁכֵּי עֲרָבָה

עָלָה קוֹל שְׁרִיקוֹת אוֹפַנִּים וְשַׁעֲטַת סוּסִים בְּהֵחָפְזָם:

אוֹרְחֵי ר' מָרְדְּכַי וְכָל-מְחֻתָנָיו עָשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם.

אֵלֶּה דִּבְרֵי חֲתֻנַּת אֶלְקָה הַכַּלָּה בְּפּוֹדוֹבְקָה.

אודסה י“ז-כ”ו מרחשון תרפ"א.

שִׁיר הָאַהֲבָה אֲשֶׁר לְשָׁאוּל / שאול טשרניחובסקי

וירץ איש בנימין – זה שאול

(ש“א ד', י”ב וברש"י שם)

א

הֲבִיאִינוּ לִמְנוּחוֹת גַּנֵּךְ

כִּי בָאנוּ לִרְאוֹתֵךְ הַיָּפָה:

הֲרִיחוֹנוּ אֶת-אַשְׁכְּלוֹת כָּפְרֵךְ

בֹּשֶׂם נָטְפוּ מַטָּעַיִךְ

וְרֵיחָם עֲדָנִים וּמַשְׁכִּיר:

אָרִינוּ אֶת-מֹרֵךְ וְאֶת-נִרְדֵּךְ הַטּוֹב

לָקַּטְנוּ בַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

קָטַפְנוּ מִבֵּין דּוּדָאַיִךְ

מִבֵּין חֲבַצָּלוֹת וְשׁוֹשַׁנִּים:

בֵּין מִגְדְּלוֹת אֲהָלוֹת שִׂחָקְנוּ:

הָיִינוּ שׁוֹבֵבוֹת עַל-יַד מַעְיַן-גַּנִּים

עַל דַּלַּת רָאשֵׁינוּ רְסִיסִים מַבְרִיקִים

שֶׁזָּרַקְנוּ אִשָּׁה בִרְעוּתָהּ:

עָיַפְנוּ רַגְלֵינוּ עָיֵפוּ:

אָנָּא סֹבְנָה רַעְיוֹתַי לַמְּקֵרָה:

כִּי הִנֵּה הַחֹם גָּדוֹל

הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֵט בּוֹעֵר

פֹּה הַיְרִיעוֹת כִּסּוּ הַכְּתָלִים

קֹר מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ יָפוּחַ

וְצֵל הַקִּיסוֹס סוֹכֵךְ עָלֵינוּ:

קֹמְנָה רַעְיוֹתַי נֵלֵכָה:

אָכַלְנוּ יַעֲרֵךְ עִם דִּבְשֵׁךְ

אֲשִׁישׁוֹת מַמְתַּקֵּי-אֱגוֹז שָׂבַעְנוּ

וְסֻפְגָּנִים עָרַכְתְּ בַּתַּפּוּחִים:

שָׁתִינוּ יֵין-הָרֶקַח וַעֲסִיס רִמּוֹנָיִךְ:

הַרְאִינוּ הַשְּׂמָלוֹת עָשִׂית לָךְ

נִתְבּוֹנֵן לִיפִי תַכְשִׁיטָיִךְ:

מָה אַרְאֶה לָכֶן וְלֹא רְאִיתֶן:

רְאִיתֶן אֶת-צְמִידִי הֶעָשׂוּי זְהַב-שְׁבָא

אֶת-שֶׁהֵבִיא לִי אָבִי מִצִּידוֹן:

כְּנָחָשׁ דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ

מַרְאֵהוּ כְּאֶפְעֶה:

רֹאשׁוֹ כֶּתֶם-פָּז

יְרֵכָיו עֲקַלְקַלּוֹת כְּפוּפוֹת כְּטַבָּעוֹת:

עֵינָיו אֹדֶם-הִנְדּוּ

בּוֹעֲרוֹת בִּנְגֹהוֹת

יוֹשְׁבוֹת בְּמִשְׁבֶּצֶת:

פִּתּוּחֵי-אָמָן נַעֲשׂוּ לוֹ עִם נְקֻדּוֹת הַסַּפִּיר

זְנָבוֹ עֶשֶׁת-פָּז מְעֻלֶּפֶת סְמָרַגְּדִים:

כֻּלָּם מַבְרִיקִים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

זֶה צְמִידִי וְזֹה שֵׁרָתִי רַעְיוֹתַי תַּמּוֹתַי:

הִנֵּה תוֹרֵי-זָהָב וְכָל נִזְמֵי אַפִּי

הֲלֹא הִתְבּוֹנַנְתֶּן לַעֲגִילָי:

מָה עוֹד לִי לָכֶן לֹא הֶרְאֵיתִי:

חֲלִי וְטַבַּעַת עֲנָק וְאֶצְעָדָה

עִם-כָּל-מַרְאוֹת כּוּמָז

חָח וַחֲרוּזִים עִם-כָּל-רָאשֵׁי נְטִיפוֹת:

יָפוֹת פְּנִינַיִךְ כִּרְסִיסִים

מַבְרִיקוֹת כִּטְלָלִים אוֹרוֹת כִּדְמָעוֹת:

הַרְאִיתֶן בַּתְּרָפִים כְּתְרָפָי:

הִנֵּה מִלֶּשֶׁם אֶחָד הִנֵּה מִלֶּשֶׁם עָשׂוּי

פָּסוּל מִגּוּשׁ סֹחֶרֶת מִגּוּשׁ דַּר וְאַכְטִיס

מֵעֲצֵי אַלְמֻגִּים מִגֶּזֶר הַאֲגָס

עַשְׁתֹּרֶת וְעַשְׁתְּרוֹת-קַרְנָיִם:

מַה-יָּפוּ תְרָפַיִךְ רַעְיָה יָפָה

מַה-נָּאווּ תְרָפַיִךְ בַּתְּרָפִים

וְזֹאת עַשְׁתָּרְתֵּךְ מִכָּל-פְּסִילִים:

מִי-זֹאת צוֹפָה מִן הָרְדִידִים כִּצְרוֹר חֲבַצָּלוֹת

מְעֻלֶּפֶת שֵׁן וְהָבְנִים מִכָּל-אֶבֶן חֵפֶץ:

כֻּלָּהּ עֶשֶׁת-שֵׁן וְעֵינֶיהָ סַפִּירִים

דַּלַּת רֹאשָׁהּ זָהָב שָׁחוּט

פִּטְמַת דַּדֶּיהָ אֹדֶם:

ב

מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה תֶּאֱהָבִיהוּ:

דּוֹדִי רָם וְחָסֹן בָּחוּר מִשִּׁבְטוֹ:

עֵינָיו עֵינֵי נֶשֶׁר מְאַזְּרוֹת זִיקִים

בַּמַחֲשָׁךְ אוֹר לוֹ כַּתַּנִּים:

לִבּוֹ עָשׂוּי לִבְלִי חָת לֵב-הַנָּמֵר בָּהָר

בַּרְזֶל מִקְשֶׁה אֶזְרוֹעוֹ בַקָּנֶה:

זָקוּף דּוֹדִי וְחָסֹן רַעְיוֹתַי אָהַבְתִּי

כַּשִּׁקְמָה בַשְּׁפֵלָה, כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן:

שְׁרִירָיו גִּבְעוֹת-גִּיר מְיֻסָּדוֹת עַל עַרְבוֹת-בָּר

מַרְאֵהוּ כַּלַּיִשׁ בָּחוּר כַּנְּמֵרִים:

לְמַלְאַךְ-אֵל צְבָאוֹת מַשְׁחִית

דִּמִּינוּ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁךְ:

שָׁלַח לוֹ לְדוֹדִי וּמַדָּיו עָלָיו:

הִנֵּה קוֹבָעוֹ שֶׁלִּבְחִירִי

שְׁלֹשָׁה חִשּׁוּקִים סָבִיב לוֹ מֵחִשּׁוּקֵי נְחֹשֶׁת:

כֻּלָּם מַעֲשֵׂה חָרָשׁ נְגוּדֵי-מַקָּבֶת

אֵזוֹר אֵזוֹר עַל מִשְׁנֵהוּ מִפַּחַד בַּמִּלְחָמָה

חַרְבּוֹ צְמֵאָה דָמִים קַשְׁתּוֹ עוֹרְגָה בָשָׂר

לֹא נִתַּק הַיֶּתֶר וְלֹא בָגָד:

דּוֹמֶה רָמְחוֹ לַחֲזִיז אוֹ לִבְרַק הַבַּלָּהוֹת

הִנֵּה זֶה בְעֹרֶף אוֹיְבֵנוּ

מַבְרִיק מִן הַסַּעַר נוֹצֵץ מִן הַסּוּפָה:

קֵינוֹ עָשׂוּי מֵלָה פִיהוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת

עֵין הַמָּוֶת צוֹפִיָּה מֵעַל חֻדּוֹ

בְּתֶלְיוֹ תָלִין אֵימָה:

סֹחֵרָה לוֹ לְדוֹדִי חֲרֹשֶׁת הַכַּשְׂדִּים

אֶל-נָכוֹן תְּחַבְּקֶנּוּ אַף תְּאַמְּצֶנּוּ

כַּכַּלָּה מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ:

נֶאֶמְנוּ מְאֹד בֵּין הַדְּבָקִים

וּלְרַגְלוֹ מִצְחָה מַבְרֶקֶת:

ג

גָּמָל יֵשׁ לְדוֹדִי בְּאֻרְוָתו שֶׁלּוֹ

נָתַן אֶלֶף כֶּסֶף לַגַּמָּלִים

בְּמִדְבַּר פָּארָן גִּדְּלוּהוּ דוֹדָנִים:

שְׂעָרוֹ צְהַבְהַב אָפוֹר כָּתֹם כְּחוֹל-עֲרָבוֹת

לֹא יֻכַּר בֵּין-חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר:

רַגְלָיו כְּקַו נָטוּי דַקּוֹת וּזְקוּפוֹת-קוֹמָה

כְּנִימִים נִמְתְּחוּ עַל-כִּנּוֹר:

קַלּוּ פַרְסוֹתָיו אַף לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע:

חוֹלֵף וְאֵינֶנּוּ נוֹגֵעַ בַּחוֹל:

חוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּצֵל בַּצָּהֳרַיִם:

עִקְּבֵי פַרְסָה לֹא נוֹדְעוּ בַמִּדְבָּר

שָׁוְא יְבַקֵּשׁ הָאוֹיֵב יִתְבּוֹנֵן הָאוֹרֵב לוֹ:

גַּבּוֹ עָלָיו כַּגִּבְעָה וְדַבַּשְׁתּוֹ כַתָּבוֹר

שֶׁפִי נָתוּן בָּעֲרָבָה:

עֵינָיו שְׁהָמִים בְּכֶתֶר עַל רֹאשׁ מַלְכֵי-קֶדֶם

עֵינָיו רַכּוֹת כָּאַיָּלָה צוֹפוֹת עַד קְצֵה כָּל-הַמִּדְבָּר:

חֵן וְהָדָר לְצַוָּארוֹ הַזָּקוּף

בִּנְדִיבוּת וּבְגַאֲוָה יָרִים

עָלָיו תָּלוּי שַׂהֲרוֹן הַכֶּסֶף

בּוֹ יִתְגָּאֶה בַסָּךְ בַּגַּמֶּלֶת:

ד

אֶל מַשְׁאַבִּים יָרַדְתִּי בָעֶרֶב

הָעַיְנָה וְכַדִּי עַל שִׁכְמִי:

שָׁם רָאִיתִי אֶת אֵם בְּחִיר נַפְשִׁי

אֶת-אֲחוֹתוֹ שֶׁל-דּוֹדִי רָאִיתִי:

הָיְתָה אִמּוֹ בוֹכִיָּה וְדִמְעָתָהּ עַל-לֶחְיָהּ

נוּגָה חִוֶּרֶת אֲחוֹתוֹ:

אֲנִי לֹא שָׁאַלְתִּי שֶׁהֵן הַיּוֹם כָּכָה

שַׂמְתִּי מַחְסוֹם לְפִי נֶאֱלַמְתִּי:

עָלוּ פְלִשְׁתִּים בָּהָר פָּשְׁטוּ אֱדֹם לָבַז

מַלְכֵי קֶדֶם וְשִׁבְטֵי דוֹדָנִים:

וַיִּזָּעֵק הָעָם לְמִשְׁפְּחוֹתָיו:

יָצָא דוֹדִי גַם-הוּא בַנִּדְגָּלוֹת:

וַיִּנָּגֶף הָעָם חֲלָלִים נָפְלוֹ

עַל בָּמָתֵי שָׂדֶה כָרָעוּ:

שָׁבוּ פְלִיטִים וְדוֹדִי אֵינֶנּוּ:

עַל מִשְׁכָּבִי בַלַּיְלָה בָכִיתִי וְלֹא נַמְתִּי

בֹּשְׁתִּי מִדְּמָעַי בַּיּוֹם

מֵאַנְחָתִי נִכְלָמְתִּי:

בֹּקֶר אֲשַׁפְשֵׁף עֵינַי בַקָּרִים

בְּמַעְיַן הַגִּנָּה בַנּוֹזְלִים

פֶּן-תִּתְבּוֹנֵן בִּי אִמִּי הוֹרָתִי

אֲחוֹתִי וְתַעֲמִיק לִשְׁאֹל:

יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי עַרְשִׂי אֶשֹּׁךְ

וְלֹא תָבֹא אַנְחָתִי בַבֹּקֶר:

אֵם-הַבָּנִים אָבֵלָה תָּרִיד אֵשֶׁת הַבַּעַל

הֲתֵעָגֵנָה הַבְּתוּלוֹת.

ה

לַיְלָה לַיְלָה עָלִיתִי גַג-בֵּיתִי

אֶל הַמַּעֲקֶה נִשְׁעַנְתִּי נִשְׁקָפְתִּי:

לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת קִדַּמְתִּי הַצְּפִירָה

הוֹי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אַיֶּךָּ:

אִם נָשָׂאתָ טְחוֹן לִפְנֵי שׁוֹבֶךָ

מִמְכַּר-עֶבֶד נִמְכַּרְתָּ לִפְלָשֶׁת

אוֹ צִחֵה צָמָא בַצְחִיחָה קָרַסְתָּ נָפָלְתָּ:

תַּנִּים גֵּרְמוּ עַצְמוֹתֶיךָ

וְעוֹרְבֵי נַחַל אֶל עוֹרֵב לִבְשָׂרְךָ קָרָאוּ:

חָלְפָה אַחַת אַשְׁמוּרָה

מִשְׁנֶהָ אַחֲרֶיהָ חָלָפָה:

כְּלָבִים צָעֲקוּ נָעַר חֲמוֹר:

עַרְפִלֵּי טֶרֶם-בֹּקֶר מִתַּמְרִים בָּעֵמֶק

מִתְרַפְּקִים עַל שֶׁן-צוּרִים וָצוּק:

הִתְחִילוּ מַכְחִילִים הָרֵי נַפְתָּלִי:

מֵת יָרֵחַ בְּלִקּוּיוֹ בַגָּיְא

אֲנִי עֵרָה וְלִבִּי לִבְחִירִי:

ו

אֲנִי יְשֵׁנָה הַבֹּקֶר אוֹר

קוֹל דּוֹפֵק בְּחַלּוֹנִי יוֹנָתִי:

הִתְנַעַרְתִּי כְסִיס-עָגוּר מִפְּנֵי צַיָּד

כְּאַיָּלָה נִפְחָדָה קַמְתִּי:

לֹא שָׁאַלְתִּי מִי הַדּוֹפֵק

לֹא דָרַשְׁתִּי:

עַד שַׁקַּמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ

לִבִּי אָמַר לָצֵאת מִמִּסְגְּרוֹתָיו

כִּי הֶעֱבִירַנִי אֵל דּוֹדִי אֶל-רֵעִי שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי:

פִּתְחִי לִי יוֹנָתִי

הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ מִבַּעַד לַחֲרַכִּים:

שֶׁרַגְלַי נוֹטְפוֹת דָּם

כַּפּוֹתַי נִטְפֵי פְּצָעִים:

יָמִים שִׁשָּׁה עָשִׂיתִי בַמִּדְבָּר:

חִצֵּי אֱדֹם דְּלָקוּנִי וּפְלִשְׁתִּים מִיָּם

עִם חַיַּת הַמִּדְבָּר עַל סְבִיבָי:

אֶלֶף הֶחָצָץ מְחָצוּנִי

סַלּוֹנִים וְחָרוּל שָׂרְטוּ בִּבְשָׂרִי

חוֹל הַמִּדְבָּר הֵרַע לִפְצָעַי:

אֶת-הוֹרָתִי עֲדֶן לֹא רָאִיתִי:

סֹב לְךָ דוֹדִי וּבְרַח

שֶׁשִּׁכּוֹרַת אַהֲבָה אֲנִי

סֹב לְךָ אֶל אִמְּךָ יוֹלַדְתְּךָ אֶל הוֹרָתְךָ

מְחֵה דִמְעָה מֵעַל פָּנֶיהָ

כִּי אֵינֶנָּה יְשֵׁנָה בַּלַּיְלָה

בּוֹכִיָּה לְךָ כָל-הַיּוֹם:

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְקָדְרוּ מִשְׁעוֹלֵי הֶהָרִים:

אודיסה 1922

וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי.

(יואל, ד', כ"א)

א

עֲיֵפֵי אֱנוֹשִׁיּוּת וִירֵשַׁת הַדּוֹרוֹת

וּטְעוּנֵי לֵב קָט, שֶׁנִּתְרוֹקֵן מִתּוֹכוֹ,

נֵתַע אִישׁ לְעֶבְרוֹ, לְלֹא רְצוֹנוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ,

וּכְאוֹתוֹ סוּס עִוֵּר הַנִּתְקָל בְּבוֹרוֹת.

כִּגְרוּפֵי יָם סוֹעֵר נָשׁוּטָה עַל צְרוֹרוֹת,

וּכְפֶגֶר עֲפִיאָן, שֶׁנִּסְרַח בּוֹ מֹחוֹ;

וְאִישׁ אִישׁ עַל קִנּוֹ מִתְקַנֵּא בְּאֶפְרוֹחוֹ –

פֶן יִפְקַח זֶה עֵינָיו אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּאוֹרוֹת.

חֲזִיז-אֵל קוֹרֵעַ מֶרְחֲבֵי עֲנָנִים

מִקְּצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם, אִם קוֹלְטוֹ

הָרְאִי הַקְּטַנְטַן – דְּמוּת נִיצוֹץ הוּא פוֹלְטוֹ; –

כֵּן בְּמַעֲשֵׂה-בְרֵאשִׁית נִתְבּוֹנֵן פַּזְלָנִים,

מִמַּעֲבֵה עַרְפִלֵּי-סְתָרִים נְמַקִּים,

וְעֵינֵינוּ תִכְלֶינָה לִמְאוֹרוֹת מֶרְחַקִּים.

ב

עֵינֵינוּ תִּכְלֶינָה לִמְאוֹרוֹת-מֶרְחַקִּים

מֵחֻלִּין יוֹם יוֹם וּמִתּוֹךְ קְרַב-קְטַנּוֹת,

הַמְּשִׁמִּים לִבֵּנוּ בִדְאָגוֹת וּטְעָנוֹת,

בְּמוּסָר שֶׁל קוֹפִים טִפְּשָׁנִים וּמְחַקִּים.

כִּבְיָמִים הָיִינוּ תִינוֹקוֹת עוֹד רַכִּים

עַל בִּרְכֵּי אוֹמֶנֶת וְסַבְתּוֹת מִתְעַנּוֹת,

הַקּוֹלְעוֹת סִפּוּרֵי-בַדֵּיהֶן וּמְתַנּוֹת

עַל צָרוֹת קְדוֹשִׁים מְסוּרִים לַמַּכִּים.

וּבְמִדְרָשׁ-בִּן-יוֹמוֹ צָץ בְּמֹחַ נְמָלִים,

בִּלְשׁוֹן סַרְדִּיּוֹטִין וְחִדּוּדֵי גַמָּלִים

יָבֹאוּ אֵלֵינוּ הֲמוֹן יְרַקְרַקִּים.

כַּף-זְכוּתָם עַל אַלְפֵי פִשְׁעֵיהֶם מְכַסָּה,

הַמְחַדְּשִׁים אֱמוּנָה, אֱמוּנָה כִּי פַסָּה;

נִזְקָנָה לַפֶּלֶא הַגָּדוֹל מְחַכִּים.

ג

נִזְקָנָה לַפֶּלֶא הַגָּדוֹל מְחַכִּים – – –

לֵב יֶלֶד, לֵב טִפֵּשׁ, בְּשָׁעָה לֹא-טוֹבָה

מִי זְרָעֲךָ אַהֲבָה, חֶסֶד וְחוֹבָה

וְיִמְתַּח בְּךָ נִימִים אֲנִינִים וְדַקִּים?

הוֹי נִימִים אֲנִינִים! יֵשׁ שִׁירִים… גַּנְזַכִּים…

אַךְ בִּיְּשָׁם הָאָדָם… מֵרָזוֹן… מִשֹּׂבַע…

וְקוֹלָם לֹא נִשְׁמָע (וִישׁוּעָה לֹא קְרוֹבָה)

בִּמְהוּמַת תַּגָּרִים וּשְׁרִיקַת קוֹזַקִּים.

וּמַחֲשִׁים אוֹרִים צְבָא-מָרוֹם מִמָּעַל,

וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה בָאָרֶץ מֶמְשַׁלְתָּהּ,

וּפִצְעֲךָ גָדוֹל, אִם נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ,

וַחֲלוֹמְךָ עוֹד אִתְּךָ, רִחַקְתָּ מִמַּעַל…

וּמָתַי קֵץ חָזוֹן? לַמּוֹעֵד? לְדוֹרוֹת?

נָתוּרָה אַף-נַחְפֹּשׂ בְּמִסְתּוֹרִין שֶׁל תּוֹרוֹת…

ד

נָתוּרָה אַף-נַחְפֹּשׂ בְּמִסְתּוֹרִין שֶׁל תּוֹרוֹת

מְגֻדְּלֵי-הַפֶּרַע וּמְהַלְּכֵי-קֵרֵחַ,

וּבְשִׂיג חוֹלֵי-נוֹפְלִים וּמֻכֵּי-יָרֵחַ,

הַתּוֹעִים וְהַמַּתְעִים וְהָעוֹשִׂים בָּם סְחוֹרוֹת.

וְכַאֲשֶׁר יוּעַם עַרְפֶל-הַמָּסֹרוֹת

כֵּן יְעַוֵּר עֵינֵינוּ, כְּשֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ;

וּמֵי מַעְיָן נִרְפָּשׂ שֶׁהֶעֱלוּ רֵיחַ

יְרַכְּכוּ הַלְּבָבוֹת לַעֲשׂוֹתָם כִּנּוֹרוֹת.

רוּחֵנוּ כִּי קָצְרָה, מִהַרְנוּ נוֹאַשְׁנוּ

מֵעִיּוּן, מֵאוֹר הַמַּשּׂוּאוֹת יָרַשְׁנוּ,

שֶׁהֶעֱלוּן אַנְשֵׁי הַדְּרִישָׁה הַגְּאוֹנִית.

וּכְאוֹתָהּ נִשֹּׁבֶת עַל פִּתְחֵי מַמְּגוֹרוֹת

קַלּוֹנוּ, מַכְרִיזִים מַחֲשָׁבָה אַיְלוֹנִית,

אֶל שְׁבִילֵי הַדִּמְיוֹן נָסוּרָה וּמְקוֹרוֹת.

ה

אֶל שְׁבִילֵי הַדִּמְיוֹן נָסוּרָה וּמְקוֹרוֹת…

בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל, פֵּרוּרִים נִמְאָסִים,

נִשְׁתַּחֲוֶה נִכְרָעָה שְׂפַת חָנֵף, וְשָׂשִׂים

לִמְתַקְּנֵי-הָעוֹלָם מַסִּיעֵי הַקּוֹרוֹת

לְבִנְיָן הַפְּלָאוֹת מַשְׁכִּיחַ הַמְּרוֹרוֹת,

וּבְהִבָּנוֹתוֹ – מִגְדַּל נַנָּסִים –

אַף-נִתְקַע כַּף עָלָיו: פַּנָּסִים, פַּנָּסִים!

לָאֵלֶּה יִחַלְנוּ, הֵן הֵמָּה הַמְּאוֹרוֹת!

הֵתָיוּ הַנָּזִיד וּזְכִיתֶם בִּמְחִירוֹ

גַּם-חֹפֶשׁ, גַּם-חֵרוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ…

הַקּוֹנֶה, הַלְוַאי וְנִמְשַׁלְנוּ לִבְעִירוֹ!

וְדִמְיוֹנוֹת הַקֶּסֶם? – נַכְפִּישֵׁם בָּרֶפֶשׁ!

הוֹי, טִפְּשִׁים, חָלַמְנוּ, אֲנַחְנוּ הַמְּזַכִּים,

הַצְּמֵאִים לְאִמְרֵי-הָאֱמֶת הַזַּכִּים.

ו

צְמֵאִים לְאִמְרֵי-הָאֱמֶת הַזַּכִּים

נְשַׁלְּמָה כְּסִיטוֹן מַס כָּפוּל וָמֶכֶס

בִּלְשַׁד נְּעוּרֵינוּ וּבְתֹם בְּאֵין פְּחֶתֶת,

וּבְחֹם אֲבִיבֵנוּ וְכֹחוֹתָיו מְפַּכִּים

כְּעֵינוֹת הַמְּשׁוּבָה מִמְּעָרוֹת-מַחֲשַׁכִּים…

עַד בּוֹא יוֹם-הַזִּקְנָה תַּשׁ כֹּחוֹ, וּכְעֶכֶס,

שֶׁפָּרַשׂ עוֹר-שְׁנָתוֹ, נִתְחַבֵּא בָרֶכֶס,

וְאֵין חַמָּה רוֹמֶזֶת בְּעַד הַחֲרַכִּים.

חֲלוֹמוֹת הַנֹּעַר, פַּרְפָּרִים בְּנֵי יוֹמָם!

עִם פְּרָחִים לִבְלַבְתֶּם… אַיָּמוֹ, אֵי מְקוֹמָם?

וַתֵּאָלֵמוּ עִם שִׁיר הַשְּׁרַקְרַקִּים…

אַיֶּךָּ, הַגִּבּוֹר, הוֹי גִּבּוֹר-אֶצְבָּעִי?

הַנּוֹפֵל כִּי נִכְשַׁל בְּדִבְרֵי הֲבָאִי

מִפַּח אֶל פִּי-פַחַת, מִתְּהוֹם אֶל מַעֲמַקִּים.

ז

מִפַּח אֶל פִּי-פַחַת, מִתְּהוֹם אֶל מַעֲמַקִּים

נִקָּלַע נִחָרִים כִּפְלֵיטַת הַשְּׂרֵפָה,

מְאֻשָּׁרִים-עֲלוּבִים בַּבְּרָכָה הַטְּרֵפָה,

בֵּרְכָנוּ הַ’שֵּׂכֶל' בִּשְׂפַת-חֲלַקְלַקִּים,

הַמְּחַנֵּק בְּנַפְשֵׁנוּ כָל-קוֹלוֹת צוֹעֲקִים

בְּעֹשֶׁר רִנָּתָם וְסֻמְפּוֹנְיוֹת מַגְרֵפָה;

וּסְיָגִים וּגְדָרִים וְחֹק נְצָרֵפָה,

הַנָּחָה לְהַנָּחָה וְשִׁגְיוֹנוֹת שֶׁל כְּרָכִּים.

וְנִהְיֶה אַךְ פַּעַם כִּקְטַנִּים בִּקְטַנִּים,

כְּשִׂיחַ הַשָּׂדֶה וּכְטִפָּה בַזֶּרֶם!

לְאֵין מֶחְקָר, אֵין תַּכְלִית, אֵין מוֹשְׁלִים, אֵין מְעַנִּים,

כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ מִקֶּדֶם, וּבְטֶרֶם

בִּינוֹנוּ, מָלַכְנוּ בָאָרֶץ וּמְאוֹרוֹת,

וּנְבִיאִים הֶלְאוּנוּ וּמְבַשְּׂרֵי הַבְּשׂוֹרוֹת.

ח

וּנְבִיאִים הֶלְאוּנוּ וּמְבַשְּׂרֵי הַבְּשׂוֹרוֹת

הַכּוֹאֲבִים לְאָדָם וּלְיֵשַׁע בְּתֵבֵל,

וּמְפִיצֵי תוֹרוֹתָם עֲמוּסֵי הַסֵּבֶל

הַמְּמַלְּאִים פְּנֵי אֶרֶץ מִזְבְּחוֹת אֵין-סְפוֹרוֹת.

עֲנָוִים עַל-כָּרְחָם, צֹאן-קֹדֶשׁ וּצְחוֹרוֹת

עַד לֹא נָחֲלוּ אֶרֶץ – וּזְרַע שֹׁד וָתֶבֶל,

קְהַל זְאֵבִים רְעַבְתָּנִים, בְּהַשְׁרִישָׁם, בַּחֶבֶל

נֶעֶטְרֵי זֵר דַּפְנָא וְתוֹפְשֵׂי תִמּוֹרוֹת.

וְאִלּוּ נִסְתַּחֲפוּ נַהֲרוֹת הַדָּמִים,

שֶׁשָּׁפְכוּ תַּלְיָנֵי-הַקֹּדֶשׁ הַצָּמִים,

מִדְבָּרָה אַל חֶגַ’ס וּצְחִיחַת הַגָּלִיל,

וְנָתְנוּ יְבוּלָם עִדָּן וְעִדָּנִים,

וְהָפַךְ הַמִּדְבָּר אֲגַם דֶּשֶׁא קַלִיל, –

אֲרוּרִים כֹּהֲנֵי הַבֵּל וְהַחַמָּנִים!

ט

אֲרוּרִים כֹּהֲנֵי הַבֵּל וְהַחַמָּנִים,

כָּל יוֹצֵר-שָׁמַיִם וּמוֹשִׁיב אֱלִילִים,

וּמְחוֹקְקֵי דָתָם בָּאֶבֶן וּגְוִילִים,

בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וְעֵדוּת נֶאֱמָנִים;

מְשַׁלְּמִים אֱמוּנָה בְּמָעוֹת מְזֻמָּנִים;

וְאֵלִים מַרְעִימִים וְשׁוֹפְטִים פְּלִילִים,

וּפוּלְסֵי דְּנוּרָא לְבָנִים אֱוִילִים,

מְצַוִּים עַל אֹשֶׁר בְּכֹחוֹת-אֵיתָנִים!

וּבְכֹחוֹת-אֵיתָנִים עַל-גַּב מִזְבְּחוֹתָם

גַּם יִשְׁפְּכוּ דָמִים, קָרְבְּנוֹת צוּר עוֹשָׂם,

יַכְרִיעוּ לַטֶּבַח לִרְבָבוֹת לִרְבָבוֹת

כָּל אֲשֶׁר לֹא יֵצֵא עִמָּהֶם בִּמְחוֹלָם,

כָּל גֵּאֵי הָרוּחַ וּנְדִיבֵי הַלְּבָבוֹת,

וּנְבִיאֵי-הָאֱמֶת וְהַנִּשְׁמָעִים בְּקוֹלָם.

י

וּנְבִיאֵי-הָאֱמֶת וְהַנִּשְׁמָעִים בְּקוֹלָם…

חֲרָבוֹת בִּידֵיהֶם פִּיפִיּוֹת וּשְׁתָּיִם:

הָאֱמֶת וְהָאַהֲבָה, נֶשֶׁק הַפְּלָאִים;

וְזָרְעוּ בִתְפִלָּה, מִימִינָם, מִשְּׂמֹאלָם

עַל נֶפֶשׁ נְחוּשָׁה וְלֵב-אֶבֶן מֵעוֹלָם,

מִתְנַכְּלִים לַטּוֹבִים, מַעֲרִימִים לָרָעִים,

בְּאֵשׁ וּבַדָּם יַטִּיפוּ לִפְרָאִים

בְּטִפְּשׁוּת קַנָּאִים וּקְשִׁי-עֹרֶף גּוֹלָם.

וּמָלַךְ הַשֶּׁקֶר, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת,

הָאַהֲבָה תֶחְמַץ כִּשְׂאֹר בַּמִּשְׁאֶרֶת,

תַּסְרִיחַ עַל מוֹקְדוֹת הַמִּינִים וּשְׁכוֹלָם.

כָּל הוֹגֶה מַחֲשָׁבָה וְהָיָה לְאָלָה,

אִם הוּא נַפְשׁוֹ כְגָאֳלָם נַפְשָׁם לֹא גְאָלָהּ,

אַף-יוּאַר לָעַד שֵׁם מְתַקְּנֵי-הָעוֹלָם!

יא

אַף-יוּאָר לָעַד שֵׁם מְתַקְּנֵי-הָעוֹלָם!

סָרִיסֵי-הַלֵּב וְנִפְתְּלֵי-אֱמוּנָה,

הַסּוּמִים בְּמֹחָם, וּבְנֶפֶשׁ עֲנֻגָּה

יַבְחִינוּ אַךְ עֶדְנָם וְתָפְתֶּה שְׁאוֹלָם.

נִגָּרִים כִּרְגָבִים סוּמָאִים בְּמִשְׁעוֹלָם,

מְרַטְּשִׁים וְרוֹצְצִים מִתּוֹךְ קֹר-מְכוּנָה

גַּם חָרָשֵׁי-חֵמָר גַּם פְּסִילֵי אַתּוּנָה,

מִכֹּבֶד רָב פֶּגֶר לֹא יִשְׁמְעוּ קוֹל-עָם.

עַד לֹא מָלְכוּ הֵם, עַד נֶחְבְּאוּ בַּסֶּדֶק

יָשִׁירוּ לְחֹפֶשׁ וְיִנַּבְּאוּ לְצֶדֶק

תַּלְיָנִים בִּקְדֻשָּׁה וּמַשְׁוִים עַקְשָׁנִים;

אַךְ סוֹף מַנְגִּינָתָם – אֲזִקִּים, גַּרְדֻּמּוֹת

לָעֲבַרְיָנִים וּלְאַנְשֵׁי-הַתְּרוּמוֹת,

כֹּהֲנֵי הַיֹּפִי וּמַכְחוֹל-אֳמָנִים.

יב

כֹּהֲנֵי הַיֹּפִי וּמַכְחוֹל-אֳמָנִים,

אִישׁ אִישׁ רוּחוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ לַפִּידוֹ;

אִם מָצָא זְרַע-אֱמֶת, מְצָאוֹ לְפִידוֹ

וּלְחַבּוּרָתוֹ בִקְהַל הַנִּרְגָּנִים.

וּפְרָס כִּי תִנְחָלוּ – כְּלִיל קוֹץ וּבַרְקָנִים.

הֲגַם מִכֶּם יֵצֵא צַר יֹפִי לַכְחִידוֹ?

כָּל קַלְוִין וְקַלְוִין וְסֶרְוֵיטוֹ¹ בְצִדּוֹ?

עֲנוּ בִי, כָּל חוֹלֵם חֲלוֹם שִׁיר וּגְוָנִים!

מִתְּהוֹם אִי-הֲוָיָה קָרָאנוּ לִתְחִיָּה

לִרְבֲבוֹת קוֹלוֹת בִּסְעָרָה מַפְלִיאָה,

אַךְ אֵין בִּגְלָלֵנוּ אֲנָחָה, אֵין קִינָה;

וְאוֹצָרוֹת שֶׁל גְּוָנִים וּצְבָעִים שָׁפַכְנוּ;

מֵאַרְגְּמַן-הַקֹּדֶשׁ נְקִיִּם אֲנַחְנוּ

הָרוֹדִים בַּשִּׁירָה וּמִסְתְּרֵי חִנָּהּ.

יג

הָרוֹדִים בַּשִּׁירָה וּמִסְתְּרֵי חִנָּהּ,

אַךְ אַתֶּם מְאַחֲדִים עֲבָרִים וַעֲתִידוֹת,

וּבְהִמְנוֹן אַכְנֵטוֹן, שָׁר בֵּין פִּירָמִידוֹת²,

וּזְמִירוֹת בֶּן-יִשַׁי נִשְׁתַּפֵּךְ בִּתְחִנָּה.

שִׁיר-עֶרֶשׂ, שִׁיר אֶחָד וּמָלֵא חֲנִינָה,

לְשִׁפְחָה בַת-עֶבֶד וּלְשִׁדָּה בַשִּׁדּוֹת;

וְעֶרֶב יִתְכַּוֵּץ עִם גּוֹנֵי הַחִידוֹת

לֵב אֲמוֹדָאִים וְלֵב עָמֵל בַּטְּחִינָה.

וּבָאָה יְצִירַתְכֶם וְקָרְאָה לִנְדִיבוֹת

מִתּוֹךְ לֵב מִתְלַהֵב וּשְׁאִיפוֹת מַרְהִיבוֹת

מְצָרְפָה נִיצוֹצוֹת וּפְעֻלָּה לִפְעֻלָּה

לְאִטָּם וּכְהַפְרוֹת חֹם-אָבִיב הַגִּנָּה.

אִם צִוָּה הָאֵל וְהוּא עָתִיד לִגְאֻלָּה,

יִגְּאֲלוּ הָעוֹלָם בְּשִׁיר וּמַנְגִּינָה.

יד

יִגְאֲלוּ הָעוֹלָם בְּשִׁיר וּמַנְגִּינָה,

וְהָיְתָה הַרְמוֹנְיָה אַחַת נִפְלָאָה…

בֵּינְתַיִם – וַתִּתְגַּל הַחַיָּה הָרָעָה

בְּעִמְקֵי הָאָדָם, הֵגִיחָה מִקִּנָּהּ.

וּבְלוֹיֵי-הַסְּחָבוֹת שֶׁל תַּרְבּוּת מְגִנָּה

הִתְפָּרְקָה, וַתּוֹפַע בְּנַוְלוּת-הַזְּוָעָה…

הוֹי, יוֹבְלוֹת שֶׁל פִּילוֹסוֹפְיָה נִשָּׂאָה!

אַתֶּן מַה-פְּעַלְתֶּן אֱמוּנָה וּבִינָה?

שִׁבֳּלֵי אַרְגְּמַן-הַקֹּדֶשׁ הַטְּהוֹרוֹת

מְכַסּוֹת פְּנֵי אֶרֶץ, וְאָדָם טוֹבֵעַ…

דִּמְדּוּמִים שֶׁל תַּרְבּוּת… וּבִלְבּוּל שֶׁל תְּחוּמִים…

עֲלָטָה גוֹבֶרֶת אוֹ שַׁחַר בּוֹקֵעַ?

נִדְהָמִים נִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲבֵה דִמְדּוּמִים,

עֲיֵפֵי אֱנוֹשִׁיּוּת וִירֵשַׁת הַדּוֹרוֹת.

טו

עֲיֵפֵי אֱנוֹשִׁיּוּת וִירֵשַׁת הַדּוֹרוֹת

תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ לִמְאוֹרוֹת מֶרְחַקִּים;

נִזְקָנָה, לַפֶּלֶא הַגָּדוֹל מְחַכִּים.

נָתוּרָה נַחְפֹּשָׂה בְּמִסְתּוֹרִין שֶׁל תּוֹרוֹת,

אֶל שְׁבִילֵי הַדִּמְיוֹן נָסוּרָה וּמְקוֹרוֹת,

צְמֵאִים לְאִמְרֵי-הָאֱמֶת הַזַּכִּים.

מִפַּח אֶל פִּי פַחַת, מִתְּהוֹם אֶל מַעֲמַקִּים

הֶלְאוּנוּ הַנְּבִיאִים וּמְבַשְּׂרֵי הַבְּשׂוֹרוֹת.

אֲרוּרִים כֹּהֲנֵי הַבֵּל וְהַחַמָּנִים!

וּנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַנִּשְׁמָעִים בְּקוֹלָם!

אַף יוּאַר לָעַד שֵׁם מְתַקְּנֵי-הָעוֹלָם!

אַךְ כֹּהֲנֵי הַיֹּפִי וּמַכְחוֹל-אֳמָנִים,

הָרוֹדִים בַּשִּׁירָה וּמִסְתְּרֵי חִנָּהּ,

יִגְאֲלוּ הָעוֹלָם בְּשִׁיר וּמַנְגִּינָה.

אודיסה, ברלין, 1923

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ – – –

אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,

אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים:

יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,

שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת

צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ –

בָּהּ יִתְקַיֵּם

כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה –

אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ?

אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?

נִכְנַס

כָּל הַנִּכְנָס,

פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ,

פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם –

וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ.

אַיָּם:

אוֹתָהּ אֶרֶץ,

כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?

מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ

יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

כְּבָר

עָבַרְנוּ כַמָּה

מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים,

כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה,

כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים.

כֵּיצַד

זֶה תָעִינוּ?

טֶרֶם הוּנַח לָנוּ?

אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ,

אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ.

אוּלַי – – –

כְּבָר אֵינֶנָּהּ?

וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ!

דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ

אֲדֹנָי לֹא צִוָּה – – –

ברלין

אֵלִי (קטע מפואמה) / שאול טשרניחובסקי

אָחָא, אֱמֹר מַה-שֶּׁתֹּאמַר – לֹא עוֹד פַּסָּה גְבוּרָה מִיַּעֲקֹב,

שְׁרִירִים וְדָם מִיִּשְׂרָאֵל, חָזֶה רְחַב-גֶּרֶם וָשֶׁכֶם…

יֶשְׁנָם בִּתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה עַל שְׂפוֹת הַדְּנֶסְטְר הַבְּרוּכוֹת

בְּכַרְמֵי בֵין-גְּבָעוֹת מִתְפַּנְּקִים בְּחֻמָּה וּכְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ

וְרַחֲבֵי שְׁיָר-בֵּסָרַבְּיָה, הַכְּבֵדָה בֶחָלָב וּגְבִינָה,

יֶשְׁנָם בִּכְפָרִים נִדָּחִים בְּעַרְבוֹת צְפוֹן טַבְרִיָּה, יֶשְׁנָם

הַרְחֵק מִדֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ קְבוּעִים בֵּין פְּסִיקָה וּפְסִיקָה,

כְּרוֹן נַחֲלִי-הָאָבִיב הַפְּזִיזִים הַשּׁוֹטְפִים עֲכוּרִים,

אוֹתָם נִיצוֹצוֹת מִקֶּדֶם וּפְלֵטַת הַגְּבוּרָה שָׁכַחְנוּ –

שָׁמָּה יַעֲלוּ יָצִיצוּ לְפִתְאֹם כְּאוֹתוֹ סָפִיחַ,

דּוֹמֶה לְאוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת הַחִטָּה הַטּוֹבָה, הָעוֹלָה

בְּגֵבֵי תֵל-קְדוּמִים הַנֶּחְפֶּה מַטְלִיוֹת עִשְׂבֵי-עֳקָצִים,

אוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת גַּלְמוּדָה, שֶׁנָּטְעָה יַד-אֵל רַבַּת-בְּרָכָה

בְּמַטְלִית, לֹא עָבַר בָּהּ אִכָּר וְלֹא זָרָה עָלֶיהָ זֵרְעוֹנִים.

הָיָה הָאֶחָד מֵהֶם גַּם אֵלִי הַנַּעַר, זָכָרְתִּי.

דּוֹמֶה, שֶׁכַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי אֲסַפֵּר דְּבַר אֵלִי,

כֵּיוָן שֶׁבָּאתִי לְכָאן, הָבָה אֲסַפְּרָה הַפָּעַם.

הָיָה בְאַחַד הַכְּפָרִים אֲשֶׁר בְּטַבְרִיָּה לְצָפוֹן,

סָמוּךְ לַמָּקוֹם, בּוֹ עָלְתָה לְפָנִים “הַמְּסִלָּה הַגְּדוֹלָה”,

פּוֹנָה כְלַפֵּי מוֹסְקְבָה, פּוֹלַחַת “הַשָּׂדֶה הַפֶּרֶא”

אֲשֶׁר בּוֹסְסוּהָ עֲדָרִים סוּסֵי-קְרִים בְּרֶסֶן טָטָרִים,

פִּרְאֵי פָרָשִׁים וְאֹרְחוֹת-טְשּׁוּמַקִּים מִתְמַהְמְהוֹת,

וְהַרְחֵק מִזְּרוֹעוֹת הַדְּנֶפֶּר, הַחוֹבְקוֹת אֶפַּרְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת,

שְׁקוּעוֹת בְּבָתֵּי-הַחֵמָר מִתַּחַת לְגַגֵּי קַשׁ-אָפוֹר,

שְׁקוּעוֹת בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ: חֲרִישָׁה שְׁחוֹרָה וּשְׁמֵנָה,

זְרִיעָה תְמִימָה וּשְׂמֵחָה וְקָצִיר רַב-זֵעָה וְשִׁירָה.

הָיָה בְאוֹתוֹ הַכְּפָר יְהוּדִי פִקֵּחַ – יְחִיאֵל,

קָרוּי יְחִיאֵל אִישׁ-חֹל, “בּוּדֵנִי” בִּשְׂפַת הָאִכָּרִים

(יַעַן כִּי עָשָׂה שַׁבַּתּוֹ חֹל וְהִתְעַסֵּק בִּפְרַקְמַטְיָה).

אוֹתוֹ יְחִיאֵל כִּי מֵת – וְנִשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי בָנָיו –

“הַיְחִיאֵלִים” בַּדּוֹר. סָבַר מַר, מַאי נַפְקָא מִנָּהּ?

נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם יְהוּדִים וְהַכְּפָר כְּפָר גָּדוֹל, כְּרַךְ מַמָּשׁ?

לֹא מִנֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ! – שְׁנַיִם יְהוּדִים, שְׁנֵי אַחִים,

זֶה שֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ פִּנְצ’וּק, וְזֶה שֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ לִיטִינְסְקִי.

כְּלוּם אֵין זֶה פֶלֶא? – לָאו דַּוְקָא – שְׁנַיִם יְהוּדִים,שְׁנֵי אַחִים.

שְׁנַיִם שֵׁמוֹת לָהֶם – מַה פֶּלֶא? הַפֶּלֶא שֶׁשְּׁמוֹתָם

שְׁנַיִם – שְׁנַיִם וְלֹא שְׁלֹשָׁה – וְהוּא סְגֻלָּה כְּנֶגֶד הַגְּזֵרָה

לִהְיוֹת חֲנִיכֵי קְסָרַקְטִין – וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, יְדוּעִים.

וְהֵמָּה הַשְּׁנַיִם חֶנְוָנִים, חֲנוּתָם קְבוּעָה בְּבֵיתָם.

הָיוּ בָּתֵּיהֶם הַשְּׁנַיִם בַּשְּׁכוּנָה הָאַחַת, הַסְּמוּכָה

לְכִכַּר-הַשּׁוּק וְהַיְרִיד, בַּיִת מוּל בַּיִת – כִּבְמַרְאָה.

הָיָה יְחִיאֵל עוֹד חַי – וְהַיְחִיאֵלִים בְּשֻׁתָּפוּת

סוֹחֲרִים בַּחֲנוּת הָאַחַת, אַךְ לְבָתֵּיהֶם נִפְרָדוּ.

אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה,

הִתְחִיל גַּם חֳרִי-הָאַף וְצַעַר וְחֵמָה עֲצוּרָה.

זֶה מוֹשֵׁךְ קוֹנֶה לְכָאן וְזֶה מוֹשְׁכוֹ לַחֲנוּת שֶׁכְּנֶגֶד.

הִתְחִיל הַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּינֵיהֶם. וַאֲמַתְלוֹת…אֲמַתְלוֹת

יֶשְׁנָן לְעוֹלָם לַזָּקוּק לָהֶן; אַךְ חָס וְחָלִילָה:

יֵשׁ לָהֶם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יְרֻשָּׁה – חֲנוּת וּמְטַּלְטְלִים,

חוֹבוֹת וְעִסְקֵי-מִשְׁפָּחָה עוֹד מִשֶּׁכְּבָר, וְ“עִסְקֵי-נָשִׁים”:

מַעֲשֶׂה בְּשׁוּנְרָה שֶׁפָּרְשָׁה לְמַרְתֵּף שֶׁלֹּא לִבְעָלֶיהָ

לְרֵיחַ-נִיחוֹחַ שֶׁל זִבְדָּה – וְהָיוּ לִרְסִיסִים כְּלֵי-חֶרֶס;

בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בַמֹּץ בָאַמְבַּר, וְתַרְנְגֹלֶת שֶׁל שְׁכֵנָה

פִּתְאֹם מַכְרִיזָה בְעוֹלָמוֹ שֶׁל חָצֵר עַל בֵּיצָה חֲמִימָה;

אַוְזָה, אֵם עַל בָּנֶיהָ, וְזָכָר מְאֹד נוֹחַ לִכְעֹס

חוֹדְרִים בְּפִרְצָה בַגָּדֵר עַל גִּנַּת-יְרָקוֹת עוֹד גִּבְעוֹל,

הָלֹךְ וְחָטֹט וְתָלֹשׁ כָּל רָאשֵׁי עֲשָׂבִים יְרֻקִּים;

מַעֲשֵׂי עָוֶל וָרֶשַׁע! סִכְסוּכֵי יְלָדִים בִּכְלָל!

יוֹצְאִים בְּעַיִן וָשֵׁן – וְכֻלֵּי וְכֻלֵּי וְגוֹמֵר…

אַךְ לֹא לְעוֹלָם הָרִיב! הַיְרֻשָּׁה הִפִּילוּ בְגוֹרָל,

חוֹבוֹת הַלָּקוֹחוֹת נִפְרָעוּ, וְהַיְלָדִים גָּדְלוּ וְהִתְחִילוּ

בְּרִיב אֲבוֹתֵיהֶם גַּם-הֵם: לֹא נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

גַּם הַמִּטַּלְטְלִים חִלְּקוּ וְאַף כֵּלִים שְׁמוּרִים לְפֶסַח,

גַּם הַלָּקוֹחוֹת-הַקּוֹנִים… נִפְרְדוּ אִישׁ לְ“גוֹיֵיהֶם”

נִשְׁאֲרָה רַק חֶלְקָה אַחַת – וְלֹא בָאוּ לִכְלָל דֵּעָה אֶחָת.

הָיָה לִיחִיאֵל זֶה מָקוֹם בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בַּ“מִזְרָח” –

סֶלַע-מַחֲלֹקֶת לְבָנָיו – וְנִכְנְסוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

“פְּנֵי” כָּל הַקְּהִלָּה – לַשָּׁוְא! הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּכַפָּם.

הָיָה הָאֶחָד הַבְּכוֹר – וְטוֹעֵן הוּא: בְּכוֹר וּבִרְכָתוֹ…

הָיָה הַשֵּׁנִי מִתְעַבֵּר: בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ נִפְטַר אַבָּא…

הָיָה בְּחַיָּיו בְּבֵיתוֹ, וְגַם בִּקְבוּרָתוֹ הוּא טִפֵּל.

וְאִלּוּ הָיָה הַמָּקוֹם בְּצַד מִזְרָח, אַךְ בְּאֶמְצַע הַסַּפְסָל,

רַבָּה הָרָעָה לֹא הָיְתָה – דָא עָקָא, כִּי סָמוּךְ “לָאָרוֹן”

(יָשַׁב יְחִיאֵל מִכָּאן, וּמִכָּאן מְקוֹם הָרַב שֶׁבַּקְּהִלָּה).

עַד שֶׁהַיָּמִים יְמֵי-חֹל, יֵשׁ לָנוּ מִנְיַן וָתִיקִים,

זְקֵנִים נְטוּלֵי עֲסָקִים, הָרַב, וְהַחַזָּן וְהַשַּׁמָּשׁ

וְעוֹד מִן הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר, הַיּוֹשְׁבִים בַּשְּׁכוּנָה בִסְמִיכוּת;

אֶפֶס בְּשַׁבָּתוֹת, בֶּחָג – מִזְדָּרְזִים הַשְּׁנַיִם, מַקְדִּימִים.

שְׁנֵיהֶם בַּשְּׁכוּנָה הָאַחַת – בַּיִת מוּל בַּיִת, כָּאָמוּר,

חַלּוֹן מַמָּשׁ מוּל חַלּוֹן – וּבְצֵאת אֶחָד יוֹצֵא הַשֵּׁנִי.

עוֹמְדִים הַקְּטַנִּים עַל פִּתְחָם אוֹרְבִים לְצַעֲדֵי דוֹדָם.

הָיוּ הַשְּׁכֵנִים מַמָּשׁ מִתְבַּקְּעִים בִּרְאוֹתָם הַשְּׁנַיִם:

אֵיךְ שֶׁזֶּה יוֹצֵא וְזֶה פוֹרֵץ, וּשְׁנֵיהֶם מַרְחִיבִים צַעֲדֵיהֶם,

עוֹשִׂים אֶת-עַצְמָם לְעֵין-זָר צוֹעֲדִים מְתוּנוֹת מְתוּנוֹת

כְּלַפֵּי בֵית-מִדְרָשׁ, וּכְאִלּוּ בְלֹא-רוֹאִים מִסְתַּכְּלִים

אֲשֶׁר גַּם אָחִיו יֵחָפֵז… הָרִיצָה מִדָּה מְגֻנָּה

לְבַעֲלֵי-בָתִּים הֲגוּנִים, יְהוּדִים עִם זָקָן וּפֵאוֹת!

נִמְלְכוּ לַעֲשׂוֹת קַפַּנְדְּרִיָּה דֶרֶךְ קַרְפִּיפִים וְגִנּוֹת,

חֶרֶשׁ מֵאַחֲרֵי-חֲצֵרוֹת לָצֵאת יִתְגַּנְּבוּ – אֵין רוֹאֶה –

נִכְנַס פִּינְצ’וּק לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְהִנֵּה לִיטִינְסְקִי בַּ“מָּקוֹם”,

עֵינָיו מְמַצְמֵץ מִמְּתִיקוּת, וְיֵשֵׁב הָאָח בַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַשְׁכִּים לִיטִינְסְקִי וְיִסֹּב קַרְפִּיפִים וְגִנָּה,

וְעָלָה נִכְחוֹ פִּינְצ’וּק בַּשְּׁכוּנָה וְזָכָה בַּמָּקוֹם.

שְׂחוֹק הוּא וְהָיָה לִשְׂחוֹק – מַעֲשֵׂה-קוֹמֶדְיָה, חֵי-נַפְשִׁי!

שַׁבָּת – כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים (כַּיּוֹצֵא מִכְּלָל אַךְ וָתִיקִים)

יוֹשְׁבִים בְּהַרְחָבַת-הַדַּעַת, מְחַכִּים לְבֹא הַ“יְחִיאֵלִים”:

“מִי מֵהֶם יֵשֵׁב הַיּוֹם? וְאֵיךְ יֶאֱרַךְ חָטְמוֹ שֶׁל אָחִיו”?

הֶעֱרִים אֶחָד וּבָא עִם פְּתִיחַת-הַבַּיִת – בַּשִּׁשִּׁית…

עָמַד הַשֵּׁנִי מִתְלַחֵשׁ עִם פַאלִיק הַשַּׁמָּשׁ, וְהִסְכִּים:

הִשְׁכִּים בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה וּפָתַח הַבַּיִת – בְּחָמֵשׁ…

עָמְדוּ הַ“בָּנִים” וְאָרְבוּ, וְלֹא רָאוּ אֶת דּוֹדָם הַיּוֹצֵא.

פָּנָה הַשֵּׁנִי כְדַרְכּוֹ: מִזְדָּרֵז-מִתְמַהְמֵהַּ.

אָחִיו אֵינֶנּוּ? חָשׁ לִבּוֹ – יֵשׁ דְּבָרִים בְּגֵו – נִבָּא רָעוֹת…

קָרַב – הַבַּיִת פָּתוּחַ, נִכְנַס – וְעֵינָיו חָשָׁכוּ…

שַׁבָּת זוֹ לָקוּ אֵלֶּה, וְשַׁבָּת אַחֶרֶת – הָאֵלֶּה.

פַּעַם – וּשְׁנֵיהֶם הִקְדִּימוּ, הִגִּיעוּ – הַשַּׁמָּשׁ אֵינֶנּוּ.

קָרָה לוֹ מַה-שֶׁקָּרָה וְאֵחַר קְצָת שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ.

וְהִנֵּה הָאַחִים הַשְּׁנַיִם צוֹבְאִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת,

אֶחָד מִשְׁתָּעֵל מִשְּׂמֹאל, וְאֶחָד מִיָּמִין מִתְגָּרֵד…

נִדְחַק הַלָּז וְזֶה נִדְחַק, זֶה עוֹלֶה וְזֶה עוֹלֶה כְנֶגְדּוֹ,

אוֹחֵז הָאֶחָד בְּכַף פַאלִיק, אוֹמֵר הַשֵּׁנִי לְנַשְּׁלוֹ

מִמַּפְתְּחוֹתָיו, צְרוֹר בַּרְזֶל, – וְהַדֶּלֶת אִי-אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ…

אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכָּם בְּשַׁבָּת. אוּלָם בְּחַג אֵין מְוַתֵּר,

בֵּין שֶׁהִגִּיעַ הָאֶחָד בֵּין שֶׁהִגִּיעַ הַשֵּׁנִי,

שְׁנֵיהֶם סְמוּכִים אֶל מָקוֹם אֶחָד, אִישׁ בְּצַד אֶחָיו,

זֶה פוֹנֶה רֹאשׁוֹ לִשְׂמֹאל וְזֶה פוֹנֶה רֹאשׁוֹ לְיָמִין,

מַמָּשׁ אוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר עַל-גַּבֵּי גוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכוּתָא:

עֹרֶף מוּל עֹרֶף וְעֵינַיִם מְזָרוֹת כַּעַס וְאֵיבָה.

יָמִים חוֹלְפִים עַל יָמִים. הַבָּנִים מָה הֵם? הֵמָּה גְּדֵלִים!

הָיָה פִּינְצ’וּק מַרְבֶּה בָנוֹת, וְקַדִּישׁ לֹא אֶחָד, – שֵׁשׁ כַּלּוֹת

עוֹלוֹת בַּבַּיִת הָאֶחָד, וְשִׁשָּׁה בָנִים בְּבֵית-אָחִיו.

אֶחָד מֵהֶם הֲרֵי אֵלִי, וְהָיָה בֶּן-עֶשְׂרִים וָמָעְלָה…

עוֹמֵד כְּבָר בְּשִׁדּוּכִים, אַךְ חִכּוּ “עַד יַעֲבֹר זַעַם”

(כְּלוֹמֵר, אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲרֵר מֵאֵימַת עֲבוֹדַת הַצָּבָא).

וְאֵלִי רְחַב גֶּרֶם וָשֶׁכֶם, וְצַוָּאר שׁוֹר-פָּר לוֹ וּמְאָדָּם,

רַגְלָיו רֶגֶל קְצָרָה, וְאוּלָם פּוֹסַעַת מַמָּשׁוֹת,

אֲשֶׁר אִם עָמְדָה עַל עָמְדָהּ וְיֶשׁ-לָהּ אֲחִיזָה בַּקַּרְקַע;

כֻּלּוֹ תַּבְנִית גּוּר-דֻּבִּים מִזַּאֲטוּטֵי הַחַיָּה:

אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ בְּבַגְרוּת, טֶרֶם הִגִּיעַ מְלֹא-גָדְלוֹ.

הָיְתָה בִרְכַּת-שָׁמַיִם עַל כַּפּוֹ הַשְּׁחֻמָּה, דְּמוּת-צְבַת לָהּ,

אֲשֶׁר אִם תָּפְסָה בְנַעַל פַּרְסַת-הַסּוּס – וְתִכּוֹפֵף

מְלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת-נַפָּחִים – וּבֵין הַמַּפּוּחַ וְהַסַּדָּן

עָמַד וְעָשָׂה בְּבַרְזֶל מֵאָז הַבֹּקֶר עַד-עֶרֶב,

נוֹגֵד חִשּׁוּקִים וּמַלְגֵּז, תּוּתְרִי סוּסִים וְנַעֲלֵיהֶם,

אַנְקוֹל לִנְטִילַת הַקַּשׁ וְכַדּוּם לְהַעֲלוֹת דְּלִי טָבָע.

סָמוּךְ לַפַּחַם כְּלוֹנְסָאוֹת קְבוּעִים בָּאָרֶץ כָּרָאוּי,

כָּפִיס וְגַמְלָה עֲלֵיהֶם – בֵּית-נִעוּל-הַסּוּסִים לְאֵלִי.

וְהָיָה בְעָמְדוֹ לְדוּכָן וְתָפַס בְּרֶגֶל סוּס מַמְרֶה,

יֶפֶן זֶה עֵינוֹ הַנָּאָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹפְסוֹ – וְנִכְנָע.

וְזֹאת לְךָ כְּבָר סִפַּרְתִּי, אֲשֶׁר בְּבֵית-דּוֹדוֹ אַךְ בָּנוֹת.

שֵׁשׁ כָּתְנוֹת-בַּד מְלֵאוֹת נְעָרוֹת וּלְסוּטוֹת חוֹשְׁבוֹת לְהִתְבַּקַּע

חַנְקָה הַבְּכִירָה כְבָר גָּדְלָה וְדִבְּרוּ בָהּ גַּם נִכְבָּדוֹת.

חִכּוּ לְיוֹם בּוֹא הֶחָתָן, וְאֶפְשָׁר לוֹ הָיָה לְהִכָּנֵס

כְּבָר מִבְּעוֹד עָרֶב; וְאוּלָם אֶפְשָׁר לוֹ לָבֹא לְמָחֳרָת,

כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בִרְצוֹנוֹ, אִם לָלוּן בַּשָּׂדֶה אוֹ לַחְדֹּל.

הָיוּ הָאַחִים שׂוֹנְאִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְאוּלָם

יוֹדְעִים כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה אִישׁ בְּבֵיִת-אָחִיו – אֵין סוֹדוֹת,

דָּבָר לֹא נֶעְדָּר, כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹשְׁבִים בַּכְּפָר וּבִשְׁכֵנוּת.

הָיוּ בְנֵיהֶם מֵאָז מַעֲשֵׂי-אָבוֹת בִּידֵיהֶם

לְקַנְטֵר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּמַעֲשֶׂה-קֻנְדֵּס וְכַדּוֹמֶה,

וְיָדְעוּ אֲשֶׁר מְחַכָּה הַכַּלָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל חָתָן.

עֶרֶב וְהוֹחִילוּ עַד בּוֹשׁ – הֶחָתָן אֵינֶנּוּ, וְגָמְרוּ

אֲשֶׁר לֹא יָבֹא הַלַּיְלָה, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר יוֹפִיעַ.

נִמְנוּ וְגָמְרוּ וְסָרוּ אִישׁ אֶל פִּנָּתוֹ, בָּהּ יָלִין,

כִּבּוּ בַבַּית הַנֵּר, עוֹד מְעַט וְנַחֲרַת-אֵימָה תִשָּׁמַע…

דְּמָמָה… דִּמְמַת-הַכְּפָר, טֶרֶם חֲצוֹת-לֵיל וּשְׁאִיּהָ.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מֵרָחוֹק שַׁעֲטַת סוּסִים, קוֹל הָלְמָם

בְּשִׁכְבַת הַחוֹל וּבַדֶּרֶךְ מִקָּצֶה, בּוֹ יָבֹא הֶחָתָן.

הֵמָּה כִבּוּ הַנֵּר, וְהַשְּׁעָטָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה –

הִנֵּה הֶחָתָן הַבָּא! כִּי מִי אַחֵר, אִם לֹא הֶחָתָן?

כָּל הָאִכָּרִים בַּשְּׁכוּנָה, אֵין אִישׁ מֵהֶם עָזַב אֶת בֵּיתוֹ.

אִכָּר לֹא יָשׁוּב לְשִׁכְנוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה,

דַּרְכּוֹ לֹא יַעַשׂ בַּחֲשֵׁכָה – אֵין זֶה אֶלָּא הֶחָתָן!

“חָתָן! הֶחָתָן!” הֵרִיעוּ הַפְּעוֹטִים בַּבַּיִת בִּתְרוּעָה.

אֲשֶׁר לֹא רָצוּ לְהַגִּיד הַגְּדוֹלִים – הַקְּטַנִּים בִּשֵּׂרוּ,

מִלִּים מִלִּבָּם הוֹצִיאוּ – וְהָיָה הַסָּפֵק לְבָרִי.

מִהֲרָה לָקוּם הַכַּלָּה, תּוֹעָה בֵּין פֻּזְמָק וּמַסְרֵק,

עָמְדָה נְתוּנָה בִלְסוּטָה מִתְקַשָּׁה בִרְכִיסַת כַּפְתּוֹרִים,

מָרַד הַבֶּזַע בַּכַּפְתּוֹר, בָּגַד הַכַּפְתּוֹר בַּאֲבָקָה.

קָפְצָה גַּם הַמְּחֻתֶּנֶת לַמִּסְדְּרוֹן וְשָׁכְחָה חֻלְצָתָהּ:

חֶצְיָהּ עֲטוּפָה הַפַּקְרִיס, וְחֶצְיָהּ – בֶּחָלוּק הַלָּבָן…

רוֹקֵד הַמְחֻתָּן כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה וְהַנֵּר וְאֵינוֹ מוֹצֵא

תֵּבַת גַּפְרוּרִים, צֹוֵחַ: הָבִיאוּ גַּפְרוּרִים! – וְאֵין עוֹנֶה.

סִיֵּם בְּרִיצָה חֲטוּפָה בְתַחְתּוֹנִים מִתְלַבְּטִים עַל עַרְדָּל.

רֶגַע חוֹלֵף… עוֹד רֶגַע… הַסּוּסִים הוֹלְכִים וּקְרֵבִים…

הוֹלְכִים וּקְרֵבִים… כַּמּוּבָן, פֹּה יָסֹב מֵעֵבֶר לַצְּרִיף

קֶרֶן-הָרְחוֹב וּמִכָּאן… וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה עוֹמֶדֶת

אֵצֶל הַשַּׁעַר וְהַפִּשְׁפָּשׁ – עוֹד רֶגַע יִגָּלֶה הַקָּרוֹן…

רֶגַע שַׁעֲטַת הַסּוּסִים… הִנֵּה הִיא… וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ,

קָפַץ מֵעֵבֶר לַצָּרִיף… בָּא…. אֵלִי! וּבְרַגְלָיו הַקְּצָרוֹת

הוֹלֶם וּמַכִּישׁ בַּקַּרְקַע בִּשְׁתַּיִם כְּצֶמֶד בִּשְׁמוֹנֶה,

שֶׁעָטָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁוּת, וַתְּצִלֶּנָה הַשְּׁמָשׁוֹת…

הוּא – וְלֹא אַחֵר!.. כָּךְ “רִמָּה” אֶת דּוֹדוֹ הַקַּפְּדָן – הִתְעָהוּ.

וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁלֹּא עָבַר עֲלֵיהֶם.

מַבְלִיט חָזֵהוּ הָאַדִּיר וּמְעַקֵּם צַוָּארוֹ הַמֻּצָּק,

מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי חָזֵהוּ וּמַפְנוֹ לְצִדּוֹ,

מַבִּיט בְּדוֹדוֹ מִסְתַּכֵּל בִּסְקִירַת עַיִן פּוֹזֶלֶת,

צוֹהֵל בְּאָזְנָיו מִצְהָלָה עַלִּיזָה לְהַחֲרִישׁ אָזְנַיִם,

מִצְהֲלוֹת סוּסָה צְעִירָה, הָעוֹנָה לְזָכָר בְּהַדָּבְרוֹ…

כָּכָה יָנוּמוּ עוֹד כֹּחוֹת וּשְׁאֵרִית הַגְּבוּרָה מִקֶּדֶם

וְרוּחַ אֲדֹנָי אֲשֶׁר בָּם, הַנְּקֻדָּה-הַיְּהוּדִית, נִרְדָּמָה,

דּוֹמָה לָאֶבֶן הַטּוֹבָה, הַנְּתוּנָה בְּמַעֲבִית-קַן-רִגְבָּהּ,

דּוֹמָה לְזֶרַע הַשִּׁפּוֹן בְּנַרְתִּיק הַמֹּץ, יַעֲטֶנּוּ, –

עַד בּוֹא הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה וְהָאֱלֹהִים יִקְרָאֶנּוּ,

יִגַּע בּוֹ בְאֶצְבַּע-הַבְּרָכָה וּלְהָעִיר בּוֹ קְסָמִים נַעֲלָמִים

וְהִרְכִּין אֶת שִׁכְמוֹ הָרָחָב וְהֶעֱמִיס עָלָיו, וְיִשָּׂא

מַשָּׂא-הַקֹּדֶשׁ הַגָּדוֹל, כָּל סֵבֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה

לָשֵׂאת מִיָּם וְעַד יָם וּמִדּוֹר וְעַד דּוֹר –

אָמֵן סֶלָה!

ברלין

אָדָם צָרִיךְ לְמַזָּל! מַזָּל אִם יֵשׁ לוֹ לְאָדָם,

אִשְׁתּוֹ הוֹלֶכֶת לַמִּקְוֶה וְעִזּוֹ פּוֹרֶשֶׁת לְרִפְתָּהּ;

אֶפֶס, אִם חַס וְחָלִילָה אֵין לוֹ לָאָדָם כָּל-מַזָּל –

עִזּוֹ הוֹלֶכֶת לַמִּקְוֶה וְאִשְׁתּוֹ פּוֹרֶשֶׁת אֶל רֶפֶת.

מַזָּל לְיוֹשְׁבֵי כְּפָר סְקֶלְקִי: וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ הַשָּׁנָה

דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה כַּדָּת וּבְהֶסַּח-הַדַּעַת – בְּצִבּוּר!

וְסָבָא, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְסַפֵּר בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה,

הָיָה מְסַלְסֵל בִּזְקָנוֹ, מְחַיֵּךְ וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

עַרְבִית-חֲשֵׁכִים הִגִּיעָה, מִתְכַּנְּסָה לְבֵין הַחֲצֵרוֹת,

מַעֲטָה אֲבֵלוּת עַל בָּתִּים, מַרְבִּיצָה דוּמִיָּה בַסִּמְטוֹת.

נִכְנְסָה אַחַת מִזְחֶלֶת בִּשְׁעָרָיו שֶׁל שִׂמְחָה לָאו-דַּוְקָא,

קְבוּעָה עַל אַדְנֵי עֵץ-אַלּוֹן מַכְסִיפִים בְּחִשּׁוּקֵי בַרְזִלָּם.

חָשׁוּ כָל כַּלְבֵי הַשְּׁכוּנָה וְעָרְכוּ קַבָּלַת-הַפָּנִים

לָהּ מְאֹד נֶהְדָּרָה, כְּמִנְהַג כְּלָבִים וָתִיקִים,

אֲשֶׁר יָרִיעוּ עַל נָכְרִי הַבָּא אֶל גְּבוּל מִשְׁכַּן-כְּבוֹדָם.

וְעָמְדוּ הַסּוּסִים הַשְּׂעִירִים וּמַעֲלִים הֶבְלָם בַּשָּׁעַר,

עַד שֶׁפְּתָחָהוּ הָרַכָּב; וּשְׁנַיִם גּוּצִים יְהוּדִים

לוּטִים בְּפַרְווֹת-הַשֵּׂעָר וּמְעִילֵי עוֹר-כְּבָשִׂים וּפַקְרִיס,

סַחֲבוֹת-בַּד, מַגָּפַיִם וְגַרְבַּיִם וְנַעֲלֵי-לֶבֶד,

כּוֹבַע וְרָדִיד שֶׁל נָשִׁים וּבַרְדָּס: כְּלִי בְתוֹךְ כֶּלִי,

צְרוּרִים וּכְרוּכִים עֲלֵיהֶם עַד אֵין לְהָנִיעַ כָּל-אֵבֶר

תַּבְנִית קֶלַח-שֶׁל-כְּרוּב בְּעוֹד עָלָיו חִתּוּלָיו, וְנִשְׁאַר

עוֹמֵד תָּקוּעַ עַל תַּלְמוֹ וּפָרְחָה בוֹ שֵׂיבָה שֶׁל שֶׁלֶג,

לוּלֵא שְׂפָמָם הַסּוֹמֵר וּטְעוּן-הַחֲנָמַל הַמַּאֲהִיל

עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּשְׂפָמוֹ שֶׁל סוּס-יָם עַל קַרְחֵי הַצָּפוֹן.

עַד שֶׁהָרַכָּב הַגּוֹי טָרוּד בְּעִנְיַן הַשַּׁעַר

יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אֲשֶׁר פָּגְעָה בַת-עֵינָם:

בְּחַרְחוּר שֶׁנִּפְגַּם וְנִדּוֹן לְטִלְטוּל עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֶׁלֶג

עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת דִּינוֹ וְשָׁב אֶל פִּנָּתוֹ וּמְזָווֹ,

וּבַחֲרִיּוֹת שֶׁל אִילָן מַרְעִיד בְּגַנּוּנִית שׁוֹמֵמָה,

נִרְאוֹת כְּכַתָּבָה שֶׁל סוֹפֵר עַל-גַּבֵּי מַלָּכִית¹ שָׁמָיִם,

אוֹ בַחֲשִׂיפֵי הֶעָבִים, הַנְּפוֹצִים עַל-פְּנֵי הָרָקִיעַ,

עוֹלִים בַּחֲשִׁיפַת-הַכִּפָּה וְרוֹעֶה אֵין נִרְאֶה בָם נוֹהֵג,

עַד שֶׁנִּנְעֲצוּ בַטְּרַקְלִיל הַהוֹגֶה הֲגִיגוֹ עַל בְּאֵרוֹ,

נִצָּב עֲלֵי רֶגֶל אַחַת וּמַעֲלֶה דְלִי בְחַרְטֻמּוֹ,

קִילוֹן כְּבַד-זָנָב, וּפֶלַח הָרֶכֶב לוֹ מַלְבִּין בַּקָּצֶה,

דּוֹמֶה לְעָגוּר שֶׁהֶעֱלָה מִנִּבְכֵי בִצָּתוֹ צְפַרְדֵּעַ

וְעָמַד שׁוֹהֶה, מִסְתַּכֵּל, מֵאֵיזֶה צַד יִבְלַע הַטְּרֵפָה.

הֵמָּה מִסְתַּכְּלִים וּמַחֲשִׁים, וַיַּעַן הָאֶחָד: "סַמִּילָא,

מָתַי יִהְיֶה הָאוֹת וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר?

אָנָּא, הִתְבּוֹנֵן לַסּוּס, וְהָיָה כְהַתִּירְךָ הַחֶבֶק

תִּתֵּן אֶת לִבְּךָ לְפִצְעוֹ, דְּרֹשׁ לְאִפְיַטְרוֹס בְּאֵין בְּרֵרָה".

רָטַן סַמִּילָא: "אִפְיַטְרוֹס! לָמָּה לְךָ הָאִפְיַטְרוֹס –

אָנוּ כָאן לְשׁוּם-מָה? וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים, עַתִּיקִים:

גָּרָב כִּי-יִהְיֶה בַבְּהֵמָה, חֲזָזִית אוֹ נִקְפָּה מַמְאֶרֶת,

שְׁמַע מִנָּהּ צָרִיךְ לְגַפֵּר… אוֹ מִשְׁחָה, וְאוּלַי רְפוּאָה

יֶשְׁנָהּ בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה – נֹאמַר רְפוּאָה. הִיא יֶשְׁנָהּ:

אֶקְנֶה מְמֵנָא-דְקֵיסַר וְקֻרְטוֹב שֶׁל כֹּהַל וְזַרְנִיךְ,

דְּמֵי-שִׁבְעַת-אַחִים כְּזַיִת, וְגַם מַעֲלָה טוֹבָה נוֹדָעָה

לָתֵת בָּהּ שְׁתַּיִם מְחָטִים מַעֲלוֹת חֲלֻדָּה – כַּנֶּאֱמָר.

נֹאמַר כִּי חָלָה הַבַּעֲטָן, וְאוּלַי הַלָּז – הָאֲפַרְפַּר"

נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו הַיְּהוּדִי: "כַּלֵּךְ-לְךָ, הַתֵּר וְנָבֹא,

עַד שֶׁאַתָּה מִתְפַּלְסֵף קוֹפְאִים אָנוּ בַשָּׁעַר"

חִכְחֵךְ הָאִכָּר וְעָנָה: "הַתֵּר… וְאֵי קְצֵה הַחֶבֶל?

אוֹתוֹ הַחֶבֶל אֵינֶנּוּ, אֵין זֶה כִּי אִם כְּרָתוֹ הַיְּהוּדִי…"

אֶפֶס כְּשֶׁנִּפְתַּח הַשַּׁעַר וְנִכְנַס הָאִכָּר לֶחָצֵר,

בָּאוּ הַכְּרוּבִים הַשְּׁנַיִם, תָּאֳמֵי הַכְּרוּב, וְהֵסִירוּ

כָּל חִתּוּלֵיהֶם מֵהֶם, וּפָשְׁטוּ אֶת צוּרַת הַכְּרוּבִים,

לָבְשׁוּ צוּרַת יְהוּדִים גּוּצִים וּבַעֲלֵי בָשָׂר.

עָמְדוּ בְּפִשּׁוּט-יָדַיִם עַל כֹּתֶל הַתַּנּוּר הַגָּדוֹל,

עוֹמְדִים מְשִׂיחִים עִם בַּעַל-הַבַּיִת ר' שִׂמְחָה לָאו-דַּוְקָא,

עַד שֶׁהִזְמִינָם לַשֻּׁלְחָן עִם מֵחַם מֵשִׂיחַ לְפִי-חֻמּוֹ:

“אָנָּא, ר' מֶנְדֶּלִי! אָנָּא, ר' וָוֶה! הִכָּנְסוּ, מְכֻבָּדִים!”

וְרָגְזָהּ שֶׁל מַחֲבַת חֲבוּשָׁה בַחֲצוּבָה שֶׁל בַּרְזֶל מַשְׁחִירָה

עוֹלֶה מֵעַל הַכִּירַיִם בְּרָקְקָהּ שֶׁמֶן עַל-סְבִיבָהּ,

מַזָּה בְּבַעֲלַת-הַבַּיִת שֶׁטָּרְפָה שׁוּמָן עִם בֵּיצָה;

וְרֵיחָהּ שֶׁל סְעֻדָּה עֲרֵבָה בָּא נוֹדֵף מִמֶּנָּה בֶחָדֶר.

הָיָה ר' שִׂמְחָה וְאוֹרְחָיו עֲסוּקִים בְּעִנְיְנֵי דְיוֹמָא.

הִשִּׂיא רַב שִׂמְחָה אֶת אוֹרְחָיו לִדְבָרִים אֲחֵרִים וַיֹּאמַר

“סַבְרֵי מָרָנָן, תִּתְאָרְחוּ אִתִּי פֹה יוֹם אוֹ יוֹמָיִם?”

מָחָה ר' מֶנְדֶל אֶת פִּיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ: "לָמָּה?

מָחָר בַּבֹּקֶר וְנֵצֵא, כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ".

"מָחָר – הִשְׁתִּיקוֹ ר' שִׂמְחָה – הָא כֵיצַד – לָאו דַּוְקָא!

תִּהְיוּ פֹה יוֹם אוֹ יוֹמָיִם"… נִתְבַּהֵל ר' וָוֶה וְאָמַר:

“כֵּיצַד זֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – יְשִׁיבָה זוֹ לָמָּה הִיא בָאָה?”

חִיֵּךְ ר' שִׂמְחָה בְּעִקּוּם-שְׂפָתַיִם וְחָזַר עַל דְּבָרָיו.

"כֵּיצַד? הָא כֵיצַד הִיא בָאָה… נִקְרָא הַמְּגִלָּה בְצִבּוּר.

אָנוּ מִנְיָן אֵין לָנוּ. תִּקְרְאוּ, אַחַר תַּעֲבֹרוּ".

הִפְסִיק אֶת דְּבָרָיו ר' מֶנְדֶּל; “עֲסָקִים וּמְגִלָּה – מַה קֹּדֶם?”

נֶחְפַּז ר' שִׂמְחָה: "לָאו דַּוְקָא! וּמָחָר חָל תַּעֲנִית אֶסְתֵּר,

שְׁמַע מִנָּהּ – פּוּרִים"… "מַאי פּוּרִים! – הִתְקַצֵּף וָוֶה הָרַתְחָן –

פּוּרִים יוֹם-טוֹב אֵינֶנּוּ, וְקַדַּחַת לֹא תֵחַד בַּמַחֲלוֹת".

– “לִכְשֶׁתִּתְקֹף אֶת אַחֵר” – נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו ר' שִׂמְחָה –

פּוּרִים לָאו יוֹם-טוֹב? לָאו-דַּוְקָא"… – “מָחָר בַּבֹּקֶר נֵצֵאָה!” –

גָּזַר ר' מֶנְדֶּל. – “מַאי שְׁטוּתִים?” – הֱפִיגוֹ בְּצוֹנֵן ר' וָוֶה –

“בְּפֵרוּשׁ אִתַּמַּר: בַּבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, – ר' שִׂמְחָה”.

הָיְתָה הַצְּפִירָה נִבֶּטֶת בְּחַלּוֹנוֹת בֵּית שִׂמְחָה לְמָחֳרָת.

נִכְנְסָה שִׁפְחַת הַבַּיִת עֲרֵמַת הַקַּשׁ עָלֶיהָ,

בָּאָה לְהַסִּיק הַתַּנּוּר וַתָּעַר מִשְּׁנָתָם אֶת אֵלֶּה:

הִיא עוֹדָהּ טְרוּדָה בַקַּשׁ, וְהִנֵּה סַמִּילָא בַפֶּתַח:

“כְּלוּם, רַבּוֹתַי, הִגִּיעַ זְמַן אֱסוֹר סוּסִים בְּמִזְחֶלֶת?”

נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַשְּׁלֹשָׁה תוֹךְ-כְּדֵי דִבּוּר: הִגִּיעַ.

יָצָא סַמִּילָא הָרַכָּב וַתֵּצֵא הַשִּׁפְחָה הַנַּעֲרָה.

גָּחַן ר' מֶנְדֶּל, הִתְכּוֹפֵף כִּי רָצָה לִנְעֹל אֶת נְעָלָיו.

תָּפַשׂ וּמָצָא גַרְבַּיִם עֲשׂוּיִם בַּצֶּמֶר וּלְבָשָׁם,

גָּחַן עוֹד פַּעַם וְהֶעֱלָה גַרְבַּיִם נוֹסָפִים וְעָטָם,

גָּחַן בַּשְּׁלִישִׁית, מְחַטֵּט בְּכַפָּיו, וּמָצָא סַחֲבוֹתָיו

אֲשֶׁר בָּן כָּרַךְ אֶת רַגְלָיו, וּמִשֵּׁשׁ וּמִשְׁמֵשׁ וְחִטֵּט;

אוּלָם לֹא מָצָא מַגָּפָיו, וְהִרְכִּין אֶת גּוּפוֹ אֶל-תַּחַת

דַּרְגַּשׁ-אֳרָנִים, בּוֹ שָׁכַב – וְלֹא מָצָא, וְהִצִּית גַּפְרוּרִית,

הֵאִיר מַחֲשַׁכֵּי הַפִּנָּה – וָאָיִן; תּוֹחַלְתּוֹ נִכְזָבָה…

הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל, מִתְבּוֹנֵן, הִתְחִיל כְּבָר נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת,

צָפָה אֶל שְׂמֹאל בְּדוּמִיָּה, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְהֵימִין.

“מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ, יְהוּדִי?” – " הִפְסִיקוֹ ר' וָוֶה בִּתְמִיהָה.

עָנָה הַגּוּץ: בִּרְעָדָה: "מַגָּפַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ

וְנַעֲלֵי הַלֶּבֶד גַּם-הֵנָּה הַשֵּׁד וְהָעֲזָאזֵל נְשָׂאוּן".

הִתְחִיל מְגַמְגֵּם הַשֵּׁנִי: "אֲבָל הָא כֵיצַד שֶׁאֵינָם?

תִּינוֹק מְחַפֵּשׂ מַגָּפָיו… יְהוּדִי בַעַל זָקָן וּפֵאוֹת

וְסִדּוּר מַלְבּוּשָׁיו לֹא יֵדָע…". "מַה שַׁיָּךְ, – הִתְעַקֵּשׁ הַשֵּׁנִי, –

פֵּאוֹת וְזָקָן וְסִדּוּר… הֵם אֵינָם, וְאָנָה זֶה בָאוּ?"

אוּלָם חֲבֵרוֹ לֹא פָסַק וַיַּטֵּף אֲמָרָיו וַיֹּאמַר:

"אָדָם טָעוּן שֶׁיִּהְיוּ מַגָּפָיו סְמוּכִים לְמִטָּתוֹ;

אָדָם כֵּוָן שֶׁבָּגַר לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְחַפֵּשׂ,

הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בַּחֶדֶר מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד-הֵנָּה,

פּוֹנֶה לְיָמִין וּשְׂמֹאל, מִתְלַבֵּט בֵּין שֻׁלְחַן וְכִסֵּא

נוֹעֵץ אֶת רֹאשׁוֹ בְּפִנּוֹת, מְחַטֵּט תַּחַת דַּרְגָּשִׁים.

אָכֵן חֲבָל שֶּׁאֵין אָדָם לִפְעֹר בִּשְׂחוֹק פִּיו… בָּא אָדָם,

הִקִּישׁ נְעָלָיו לְמַחַט וּמְחַפֵּשׂ מַגָּפָיו בְּנֵרוֹת.

אָדָם הַנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ פּוֹרֵשׂ אֶת כַּפָּיו וְנוֹטֵל

מַגָּפָיו – מַה שַׁיָּךְ – בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הִנִּיחָם מֵאֶתְמוֹל.

אָדָם, הַנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, אָדָם, לָאו תִּינוֹק, אֵינֶנּוּ

פּוֹרֵשׂ לִצְדָדִים לִנְעָלָיו"… "שְׁמַע-נָא, – הִפְסִיקוֹ חֲבֵרוֹ, –

וְאַיָּם מַגָּפָיו שֶׁל מַר?" הִתְעַלֵּף הַגּוּץ, חָוְרוּ פָנָיו.

פִּתְאֹם הִזְדַּקֵּף וְהִתְחִיל מְמַמֵּם בְמֶמֶם: "מַה-שַׁיָּךְ…

מֶ… מֶ… מַגָּפַי שֶׁלִּי – מַגָּפַי שֶׁלִּי – וְכִי תֹאמַר…

הִנֵּה הֵם, סְמוּכִים לְמַרְגְּלוֹתַי… הִנֵּה הֵם. אַיָּם מַגָּפַי!?" –

קָפַץ קְפִיצָה מְשֻׁנָּה, הִתְחִיל מְחַטֵּט – וְאֵינָם.

סָבַר ר' וָוֶה: "וְאֶפְשָׁר הַשִּׁפְחָה לְקָחָתַם לְנַקּוֹת,

נִקְרָא וְנִשְׁאַל אֶת פִּיהָ, כִּי אֵלֶּה וְאֵלֶּה אֵינָמוֹ".

נָעַץ אֶת רֹאשׁוֹ בֵין דֶּלֶת הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְהַמְּזוּזָה.

"הוֹי, בַּעֲלַת-בַּיִת יַקִּירָה, וְאַיֵּה הַנַּעֲרָה הַשִּׁפְחָה?

הִנֵּה הִיא! אָנָּא, יוֹנָתִי, מַהֲרִי אֶת מַגָּפֵינוּ".

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַשִּׁפְחָה: "וְאֵיפֹה הִנִּיחוּם רַבּוֹתַי?

וְגַם לֹא רָאִיתִי – וְכִי מָה?" – הִזִּיעַ ר' מֶנְדֶּל וְעָנָה:

“אֵין מַגָּפַיִם וְאֵין נַעֲלֵי-לִבְדִּי שֶׁלִּי – וְאָן בָּאוּ?”

"מַה אַתֶּם סָחִים, – נִבְהֲלָה בַעֲלַת-הַבַּיִת, מַאי אֵינָם?

הָבָה וְנַחְפְּשָׂה, הַפְּקָה!"

נִכְנְסָה בַעֲלַת-הַבַּיִת,

נִכְנְסָה הַפְּקָה הַשִּׁפְחָה – וְנִכְנְסוּ יַלְדֵי ר' שִׂמְחָה

אֶל קוֹל הַצְּעָקָה וְהַמְהוּמָה וּפָרְשׁוּ לְזָוִיּוֹת הַחֶדֶר,

נִכְנַס גַּם שִׂמְחָה בְעַצְמוֹ וּבְיָדָיו הַטִּרְטָן הַמְדֻיָּק.

נִכְנַס, הִתְפַּלֵּא אֲיֻמּוֹת; "אֵיךְ אֶפְשָׁר: כְּלוּם אֶפְשָׁר,

דָּבָר לֹא הָיָה מֵעוֹלָם?" וְעָמְדוּ וְחִטְטוּ בַפִּנּוֹת,

בָּדְקָה בְּרַיְנָה בַתֵּבָה, בָּהּ גְּנוּזִים הַלְּבָנִים הַצֹּאִים,

בָּאָה וְנָטְלָה אוּד-בַּרְזֶל מְמֻנֶּה לַחֲתִיַּת גֶּחָלִים,

יָרְדָה לְעָמְקֵי הַתַּנּוּר, שֶׁמָּא עִם קַשׁ בָּעֲרֵמָה

שָׁמָּה דְחָפְתַם הַשִּׁפְחָה, וְלֹא נִמְצָא כָל שָׂרִיד וּפָלִיט.

נֹאמַר, כְּבָר שָׁלְטָה בָם אֵשׁ: אַיָּם חִשּׁוּקֵי-הַבַּרְזֶל

אֲשֶׁר לַחֹבֶט וְלַחַרְטֹם? הֵנִיפוּ הַכָּרִים וְהַכְּסָיוֹת.

בְּרַיְנָה נְמַקָּה מִצָּעַר. לֹא רָצְתָה בְמַעֲשֵׂי-הַגּוֹיִם,

אֶפֶס כִּכְלוֹת כָּל הַקִּצִּים הָלְכָה גַם-הִיא לִקְרַאת נְחָשִׁים,

“חָבְשָׁה לַשָּׂטָן אֶת זְקָנוֹ”: כָּרְכָה עַל כַּרְעוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן

אַחַת מִטְפַּחַת בִּקְשָׁרִים, וַתִלְחַשׁ וַתִּשְׁנֶה וַתְּשַׁלֵּשׁ:

“שָׂטָן, בְּכוֹר-שָׂטָן, שְׂחַק-שְׂחָק, וְהָשֵׁב הַשָּׂק!” וְגַם יָרְקָה.

אוּלָם הַפַּעַם לֹא עָלָה הַלַּחַשׁ הַבָּדוּק וְהַמְּנֻסֶּה –

הַמַּגָּפַיִם אֵינָמוֹ וְנַעֲלֵי-הַלֶּבֶד כְּלֹא-הָיוּ.

שָׁאַל ר' שִׂמְחָה: מִי נִכְנַס לַחֶדֶר בַּבֹּקֶר? וּמָצָא:

שְׁלוֹשָׁה נִכְנְסוּ לְחַדְרָם: הָרַכָּב, הַכֶּלֶב וְהַשִּׁפְחָה.

הֵצִיץ הַכֶּלֶב וְנִפְגַּע בִּידֵי בְּרַיְנָה בַעֲלַת-הַבַּיִת,

וְנִמְלַט וְאֵין צַיִד בְּפִיו, וְאֵין זֶה מִנִּמּוּסָיו שֶׁל זוֹרִיק

לָשֵׂאת נְעָלִים בְּפִיו – וְאֵיךְ אֶפְשָׁר וְיוֹצִיא שְׁנֵי זוּגִים.

נֹאמַר: יַד הַפְּקָה בְּאֶמְצַע? בַּעֲלַת-הַבַּיִת גּוֹזֶרֶת:

"אִישׁ אֲשֶׁר יַחֲשֹׁד בְּהַפְּקָה, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וְצִפָּרְנָהּ

בְּסִירַת עֵינוֹ הַחֲצוּפָה – זָהָב אִם תִּמְצָא – וְתָשִׁיב"…

נֹאמַר: הָרַכָּב סַמִּילָא? מוּעָד הֶעָרֵל לִגְנֵבָה.

נִשְׁאַל גַּם אוֹתוֹ – אַיֵּהוּ?

– – וַיְבֻקַּשׁ סַמִּילָא – וְאֵינֶנּוּ,

“כִּי לָקַח אוֹתוֹ הַשֵּׁד!” חָרְצוּ מִשְׁפָּטָם בֵּית-שִׂמְחָה,

עוֹד הַמַּזְחֶלֶת עַל עָמְדָהּ בַּמָּבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ, וְהַסּוּסִים

תּוֹמְכִים עֶמְדָּתָם בָּאֻרְוָה, מוֹרִידִים אֶת רֹאשָׁם עַל אֵבוּס,

שְׁקוּעִים בְּהִרְהוּרֵי-סוּסִים, וּפוֹסְעִים מִפַּרְסָה עַל פַּרְסָה.

בְּרַיְנָה רֹאשָׁהּ סְחַרְחַר סוֹבֵב עָלֶיהָ מִבּוּשָׁה,

קָצְפָה, מִתּוֹךְ עָגְמַת-נֶפֶשׁ זוֹרֶקֶת מָרָה בַפְּעוֹטִים,

הַפְּקָה עֵינֶיהָ חַכְלִילוֹת, בּוֹכִיָּה, לָהּ פָּנִים חֲרוּפוֹת,

אַף שְׁנֵי הָאוֹרְחִים הִתְיָאֲשׁוּ, קָפְאוּ, חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ,

יוֹשְׁבִים כְּאוֹתָם אֲבֵלִים וְרַגְלֵיהֵם בִּבְלוֹיֵי קְרָקִים:

אֵין מַגָּפַיִם – אֵינָמוֹ, וְהָרַכָּב סַמִּילָא – אֵינֶנּוּ.

אַךְ מִקֵּץ שָׁעָה וְהִנֵּה נִמְצָא סַמִּילָא, וְהוּא נֶהֱנֶה

פְּרַקְדָּן מִשֵּׁנָה מְשֻׁנָּה עַל גַּבֵּי קַשׁ בְּתוֹךְ הָאֻרְוָה,

נוֹחֵר נַחֲרַת-אֵימָה, וְרֵיחוֹ שֶׁל יַיִן בָּא נוֹדֵף.

אָמְרוּ לְהָעִירוֹ, וְאוּלָם לַשָּׁוְא כָּל עֲמַל הַמְּעִירִים.

“שִׁכּוֹר כְּלוֹט” פָּקַח עֵינָיו מוּטָל אֵצֶל הַסּוּסִים,

הִקְדִּים, כְּבָר אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין זֶרֶשׁ וּמִגְדְּנוֹת-הָמָן,

וַיַּקִּיפוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת: אֵי נְעָלִים, אֵי מַגָּפַיִם?

הִתְחִיל מְגַבֵּב וְנִתְקַל בִּדְבָרִים שֶּׁאֵין לָהֶם שָׁחַר,

פִּטְפּוּט-אִוֶּלֶת, כָּל שׁוֹמְעוֹ יִירַק וְיִרְגַּז וְרָחַק.

וַחֲנוּת לְמִמְכַּר נְעָלִים עוֹד טֶרֶם תִּבָּנֶה בִסְקֶלְקִי.

אָדָם הַנִּצְרָךְ לִנְעָלִים פּוֹנֶה לַסַּנְדְלָר וּמַזְמִין.

אִלּוּ יְמֵי-קַיִץ בָּאָרֶץ יֵשׁ לִמְצֹא נַעֲלֵי אַחֵר,

שָׁאנֵי בַּסְּתָו וּבַצִנָּה…

וַיִּיעַץ ר' שִׂמְחָה הָעֵצָה

לִקְרֹא אֶת גְּרִשְׁקָא הַסַּנְדְּלָר: וּמָחָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר

יָבִיא שְׁנֵי זוּגוֹת נְעָלִים “עִם גְּמַר-מְלָאכָה, עִם מַקּוֹשׁ אַחֲרוֹן”.

אָכֵן מֵעוֹלָם לֹא אָרְכוּ לְמֶנְדֶּל וּלְוָוֶה הַשָּׁעוֹת,

כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיּוֹם – וְלֹא קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם תַּעֲנִיתָם

כַּאֲשֶׁר קָשְׁתָה הַפַּעַם מֵעֹצֶר יָגוֹן וְרָעָה.

הָיוּ מִתְלַבְּטִים וְהוֹלְכִים בֵּין חַלּוֹן וְחַלּוֹן, נִתְקָלִים

בְּכִסֵּא וְכִסֵּא חֲלִיפוֹת, בְּדַרְגָּשׁ וְדַרְגָּשׁ לְסֵרוּגִין.

הָיוּ מְצִיצִים-מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אֲשֶׁר פָּגְעָה בַת-עֵינָם

בְּכָל אַרְבַּע פִּנּוֹת הֶחָצֵר הַקְּטַנְטַן וְהַכִּכָּר הַשְּׁמֵמָה:

בְּחַרְחוֹר שֶׁנִּפְגַּם וְנִדּוֹן לְטִלְטוּל עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֶׁלֶג

עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת-דִּינוֹ וְשָׁב אֶל פִּנָּתוֹ לַמְּזָוֶה;

וּבַחֲרִיּוֹת שֶׁל אִילָן מַרְעִיד בְּגַנּוּנִית שׁוֹמֵמָה,

נִרְאוֹת כִּכְתִיבָה שֶׁל סוֹפֵר עַל-גַּבֵּי מַלָּכִית-שָׁמַיִם;

אוֹ בַחֲשִׁיפֵי הֶעָבִים, הַנְּפוֹצִים עַל-פְּנֵי הָרָקִיעַ,

עוֹלִים בַּחֲשִׂיפַת הַכִּפָּה וְרוֹעֶה אֵין נִרְאֶה בָם נוֹהֵג;

עַד שֶׁנִּנְעֲצָה בַטְּרַקְלִיל הַהוֹגֶה הֲגִיגוֹ עַל בְּאֵרוֹ,

נִצָּב עַל רַגְלוֹ הָאַחַת וּמַעֲלֶה דְלִי בְחַרְטֻמּוֹ,

קִילוֹן כְּבַד-זָנָב וּפֶלַח שֶׁל רֶכֶב לוֹ מַלְבִּין בַּקָּצֶה,

דּוֹמֶה לְעָגוּר שֶׁהֶעֱלָה מִנִּבְכֵי בִצָּתוֹ צְפַרְדֵּעַ,

עוֹמֵד שׁוֹהֶה וּמְהַרְהֵר, מֵאֵיזֶה צַד יַתְחִיל בַּטְּרֵפָה.

וְשָׁבוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בָם שֵׁנִית, וְשָׁבוּ, וְחָזְרוּ חֲלִילָה:

מוֹט כֶּבֶד-זָנָב, עֲנָנִים, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר שֶׁנִּפְגָּם.

יֵשׁ אֲשֶׁר וָוֶה יִתְפַּרְקֵד וְיַעֲצֹם עֵינָיו עַל דַּרְגָּשׁ,

יֵשׁ אֲשֶׁר מֶנְדֶּל יְעַיֵּן בְּ“חַיֵּי-אָדָם” בַּהֲלָכוֹת;

שׁוּב מַבָּטֵיהֶם נִתְקָלִים בְּקִילוֹן, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר…

יֵשׁ שֶׁתִּכָּנֵס הַשִּׁפְחָה וּפָנִים חֲרוּפוֹת פָּנֶיהָ,

יֵשׁ שֶׁתִּכָּנֵס גַּם בְּרַיְנָה וּפָנִים פְּנֵי-חַיָּב פָּנֶיהָ,

וְשׁוּב מַבָּטֵיהֶם נִתְקָלִים בְּקִילוֹן, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר…

חַרְחוֹר, חֲרִיּוֹת וְקִילוֹן, הַהוֹלְכִים וְחוֹזְרִים חֲלִילָה.

אֶפֶס אַחֲרֵי הַצּוֹם וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ

שִׂמְחָה וְכָל בְּנֵי-בֵיתוֹ וְאוֹרְחָיו מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן,

וְאוֹרוּ מְעַט פְּנֵיהֶם מִזַּעַף, פָּתַח ר' שִׂמְחָה וְאָמַר:

"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה-נָעִים שֶׁבֶת גַּם-יַחַד לַשֻּׁלְחָן!

הָבָה אֲסַפְּרָה לָכֶם אֶת הַקּוֹרוֹת אֶת סָבָא וְאֶת סַבְתָּא

לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים, בְּלֶכְתָּם לִקְרִיאַת הַמְגִלָּה.

יָשְׁבוּ כָמוֹנִי בִּכְפָר, לֹא אָכְלוּ מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקוֹן,

שָׁלֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת לְבַד, רְחוֹקִים מִיהוּדִים וְתוֹרָה,

אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל הַכַּפְרִים טוֹעֵם גָּלוּת בְּתוֹךְ גָּלוּת:

בָּא יָם-הַחַיִּים וְטוֹרְדוֹ מֵעוֹלַם הַיַּהֲדוּת, וְנִמְצָא

מוּנָד, שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי – לוּלֵי תְפִלָּתוֹ – גַם מִי הוּא.

מָתַי הוּא נִזְכָּר? בַּשַּׁבָּת, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

בְּעַרְבֵי חַגָּאוֹת וָצוֹם, וְהִנֵּה כְאִלּוּ לְפִתְאֹם

מֵת עָלָיו עוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְהוּא בוֹדֵד וְנֶעֱזָב וְיָתוֹם.

אָדָם אָדָם וְחֻלְשָׁתוֹ. חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל סָבָא מֶה הָיְתָה?

אָהַב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה בְסִלְסוּל בַצִּבּוּר.

קֹדֶם-כֹּל סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה: מֶלֶךְ וּמַלְכָּה וִיהוּדִים;

שֵׁנִית – הַנְּגִינָה עֲרֵבָה, פָּסוּק וּפָסוּק “וְהַמֶּלֶךְ”.

וְשֶׁטֶף שֶׁל מִלִּים מְתוּקוֹת, אֵין לִמְצֹא בַסִּדּוּר כְּמוֹתָן:

שֵׁשׁ, בַּהַט, דַּר וְסֹחָרֶת… מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן…

דַּלְפוֹן, אַסְפָּתָא, פּוֹרָתָא… אֲרִידַי, אֲרִיסַי… וַיְזָתָא…

הָיָה שׁוֹמֵעַ הַקּוֹלוֹת וְלִבּוֹ בוֹ נָמֵס מִמְּתִיקוּת…

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי-פוּרִים וְנַפְשׁוֹ בוֹ כָלְתָה לִשְׁמֹעַ

דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה בַצִּבּוּר וְתוֹקְפִים עָלָיו גַּעְגּוּעִים,

עַד שֶׁלֹּא עָצַר בְּכֹחוֹ וְנִכְנַס וּמְחַיֵּךְ לְסַבְתָּא:

"פְּלוֹנִית, וּכְלוּם עַל שׁוּם-מָה נִתְבּוֹדֵד בַּכְּפָר? שֶׁמָּא נֵצֵא

לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם שָׁלוֹם-יַעֲקֹב? אַךְ מַהֲלַךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה פַרְסָאוֹת,

כְּבוּשָׁה הַדֶּרֶךְ, וְלֹא קַר, וְגַם רוֹדְקָא סוּסֵנוּ זֶה-כַּמָּה

עוֹמֵד עַד בּוֹשׁ, וְהוּא זָקוּק זֶה כְּבָר לַחֲלִיצַת-אֲבָרִים.

מַה-גַּם לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה – וּמַה דַּעְתֵּךְ אַתְּ, זְקֵנָתִי?"

וְסַבְתָּא לֹא סֵרְבָה, וּפָרְשָׁה לַמִּזְנוֹן הַגָּדוֹל וְלַמְּזָוֶה.

סִדְּרָה מִגְדָּנוֹת וּכְעָכִים וַתִּמְזֹג הָאָדֹם-הָאָדֹם,

קַנְקַן יֵין-שָׂרָף וּבַקְבּוּק מִשְׁרַת-דֻּבְדְּבָנִים מְשֻׁבָּחָה;

טְרוּדָה הַזְּקֵנָה בְשֶׁלָּהּ, וְסָבָא בְּשֶׁלּוֹ – וְחָפַנְתִּי

שְׂעוֹרִים בְּאַמְתַּחְתִּי הָאַחַת וּמִסְפֹּא בַיַּלְקוּט הַשֵּׁנִי,

חָצִיר רֵיחָנִי כִּנַּסְתִּי בְחֵיק הַמִּזְחֶלֶת הַיְּשָׁנָה,

שַׂמְתִּי עָלֶיהָ שְׁנֵי שַׂקִּים – וַיִּרְפֹּד בִּשְׁטִיחַ מְנֻמָּר,

הוֹצִיא לְאִטּוֹ אֶת רוֹדְקָא וּנְהָגוֹ אֶל-פְּנֵי הַמִּזְחֶלֶת,

אַף הֱבִיאָהוּ בִזְרוֹעוֹת עֶגְלַת-הַחֹרֶף וַאֲסָרוֹ.

לָבְשׁוּ אֶת אַדְּרוֹת-הַשֵּׂעָר, וְיָצְאוּ אֶת חֲצֵרָם לְדַרְכָּם,

עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, כְּלוֹמֵר, הָעֶרֶב עוֹד גָּדוֹל, וְהִפְנוּ

לְעֵבֶר הַכִּכָּר וְעָבְרוּ בִשְׂדֵרַת צַפְצָפוֹת מָשְׁלָגוֹת.

הֵמָּה מִסְתַּכְּלִים – וְהִנֵּה הָעוֹרְבִים מוּסַבִּים וּצְפוּפִים

עַל הָאִילָנוֹת, מִתְכַּנְּסִים עַל מוֹרְדוֹת עֲנָפִים וּזְמוֹרוֹת,

“צִנָּה עֲתִידָהּ לְהִתְגַּבֵּר!” " גָּזְרוּ גַּם סָבָא גַּם סַבְתָּא.

הִקִּישׁ סָבָא בַמּוֹשְׁכוֹת וְרוֹדְקָא הֵחֵל בִּדְהָרָה.

רֶגַע הֵפִיחָה בִפְנֵיהֶם רוּחַ קַלִּילָה וּצְנוּנָה;

אַךְ כְּהַפְנוֹתָם אֶת-שִׁכְמָם הִתְחִילָה מְלַטֶּפֶת עַל-גַּבָּם

וְשׁוּב לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָהּ בְּדַרְכָּם, הִסִּיחוּ-אֶת דַּעְתָּם מִמֶּנָּה.

וְנוֹסְעִים סָבָא וְסַבְתָּא, וְשֶׁלֶג לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם:

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ קִיטְל אֶחָד לְבַנְבַּן,

קִיטְל שֶׁל חַג מִן-הָרַחְצָה וַעֲטָרָה לוֹ וַרְדִּית בְּצַד מַעֲרָב,

קִפּוּל וְקִפּוּל שֶׁלּוֹ מִצְטָרֵף לִצְלָלִים כְּחַלְחַלִּים,

טְבוּעִים בְּמוֹרְדוֹת הַגִּבְעָה, מֻנָּחִים לְצִדֵּי הַדְּרָכִים,

כְּרוּכִים אַחֲרֵי עַקְמוּמִית עֲרוּצֵי-נְחָלִים וּשְׁלוּלִית.

נִכְחָם עוֹלָה הַדֶּרֶךְ וְרוֹדְקָא מְדַהֵר בִּשְׁקִידָה.

נוֹסְעִים סָבָא וְסַבְתָּא וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בַּדֶּרֶךְ,

וְרוּחַ מִלִּשְׁכַּת-חֲשָׁאִים מַתְמִידָה אַחֲרֵיהֶם וְלִפְנֵיהֶם

וְרַבִּים שְׁלִיחֶיהָ נֶחְפָּזִים וְנוֹפְחִים בַּשֶּׁלֶג הַיָּבֵשׁ,

מְנַעֲרִים אוֹתוֹ מֵאָטָד, מִכְּחוּשֵׁי בַּרְקָנִים דְּאֶשְׁתָּדָא,

זוֹרִים אוֹתוֹ כָאֵפֶר, מַסִּיעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם;

אֵלֶּה מְמַלְּאִים אֶת עָמְקֵי הַמַּסְלוּל הָעוֹלֶה לִפְנֵיהֶם,

וְאֵלֶּה מִזְדָּרְזִים וְסוֹתְמִים כָּל-תֶּלֶם וְעִקְּבוֹת כָּל-אַדְנֵי

עֶגְלַת-הַחֹרֶף אַחֲרֵיהֶם, מְכַסִּים עַל רֶשֶׁם וְרֶשֶׁם,

לִהְיוֹת דְּמוּת אַחַת לַשָּׂדֶה וְלַדֶּרֶךְ וְאֵין לַבְחִין בֵּינֵיהֶם.

נִרְאָה הַשָּׂדֶה כְּאִלּוּ עָשֵׁן כֻּלּוֹ עַל גְּבוּלָיו.

וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר – לֹא הָיְתָה כְבָר דֶּרֶךְ נִכֶּרֶת,

חֹשֶׁךְ וְעָבִים מְכַסִּים אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ… הִתְחִילוּ

פִּתֵּי-הַשֶּׁלֶג בְּמָחוֹל – צְפוּפוֹת, וּגְדוֹלוֹת וְלַחוֹת.

וְאֵלֶּה נוֹסְעִים וְנוֹסְעִים… וְהִתְחִיל רוֹדְקָא מִתְקַשֶּׁה:

יֵשׁ שֶׁהוּא צוֹעֵד בִּכְבֵדוּת, יֵשׁ חוֹצֶה בְגַלֵּי הַשָּׁלֶג.

יָרַד סָבָא וּבָדַק בְּרַגְלָיו הַקַּרְקַע, שָׁם צָעַד,

רָחַק, הִתְחַקָּה עַל-סְבִיבָיו – וְהִנֵּה הַדֶּרֶךְ אֵינֶנָּה.

נָתַן מַרְגּוֹעַ לַבְּהֵמָה – וְשׁוּב תָּפַשׂ בְּיָדָיו הַמּוֹשְׁכוֹת –

קָשְׁתָה הַנְּסִיעָה לְרוֹדְקָא, צַעַד צַעַד הִתְנַהֵל,

אַחֲרֵי-כֵן עָמַד עַל עָמְדוֹ, וְלֹא כִהוּ בוֹ – נָשְׁתָה גְּבוּרָתוֹ.

פָּנָה סָבָא לְאָחוֹר, לִרְאוֹת בְּעִקְּבוֹתָיו – וְאֵין זֵכֶר

גַּם לָרִאשׁוֹנִים – כָּל זֵכֶר – בְּרִקּוּדִים שֶׁל פִּתֵּי-הַשָּׁלֶג.

עָבְרָה עוֹד שָׁעָה וְחָדַל הַשֶּׁלֶג וְלֹא הָיָה, וְרָמַז

סָבָא לְרוֹדְקָא לְהַסִּיעַ אֶת עֶגְלַת-הַחֹרֶף – וְלֹא יָכֹל.

עָנְתָה הַזְּקֵנָה: "מַה-נֵּשֵׁב? רְכַב לְךָ עַל רוֹדְקָא, וְיִמְצָא

בְּעַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ; הִזְדָּרֵז, וּשְׁלַח וְיוֹצִיאוּנִי, אַךְ מַהֵר".

בְּרֵרָה לֹא הָיְתָה, וַיְפַתַּח, וַיָּסַר אַדַּרְתּוֹ וַיְכַס-בָּהּ

אֶת זְקֵנָתוֹ וַיִּרְכַּב.

וַיִּזְקֹף הַסּוּס אֶת שְׁתֵּי אָזְנָיו,

הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ לִשְׂמֹאל וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ,

חוֹצֶה בַשֶּׁלֶג הַנֶּעֱרָם, אַחֲרֵי-כֵּן אָחַז בִּדְהָרָה,

הֵבִין סָבָא, כִּי מָצָא לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה.

עוֹד שָׁעָה קַלָּה וְרוֹדְקָא מִזְדָּרֵז מֵעַצְמוֹ, וּבְרִיצָה

קַלָּה שֶׁבְּקַלָּה בָּא וְנִתְקַל בְּגֶדֶר מִקְלַעַת צַפְצָפוֹת,

וְאַחַר הַגָּדֵר שׁוּב גָּדֵר וְאַחֲרֵי הַגָּדֵר גַּם בָּיִת;

דָּפַק סָבָא בַחַלּוֹן וְהִבְהִיל אֶת בַּעַל-הַבַּיִת.

יָצָא הָאִכָּר וְשָׁאַל, וְהִכְנִיס אֶת סָבָא וְהוּא קוֹפֵא:

"חוּשָׁה רְחִימָא, הַשָּׂדֶה, צֵא בְעִקְּבוֹתַי וְהַצִּילָה

נֶפֶשׁ סָבָתִי, אַךְ מַהֵר"… וַיַּעַל עַל-גַּבֵּי הַתַּנּוּר.

וְסַבְתָּא נִשְׁאֲרָה בַשָּׂדֶה, יְרֵאָה לֹא הָיְתָה, לָאו-דַּוְקָא,

יָשְׁבָה, הִסְתַּכְּלָה לְעֵבֶר הַשָּׂדֶה, שָׁם נֶעְלַם הַזָּקֵן,

וְאָרְכָה לָהּ שְׁעָתָהּ. הִרְגִּישָׁה כִּי הַקֹּר לָהּ מִתְנַכֵּל,

שָׁלְחָה אֶת יָדָהּ לַצִּקְלוֹן, הוֹצִיאָה אֶת קַנְקַן הַיַּיִן,

מָזְגָה לָהּ כּוֹס וְעוֹד אַחַת – וְחַם לָהּ! וַתִּטְעַם מִכַּעַךְ,

וְיָשְׁבָה וְחִכְּתָה… וּבְשִׁבְתָּהּ הִסִּיחָה אֶת דַּעְתָּהּ לִדְבָרִים.

אָמְרָה: לָאו שֵׁנָה… לָאו שֵׁנָה… וְכָךְ הָיְתָה סָבְתָּא יוֹשֶׁבֶת

בְּגַפָּהּ בַּשָּׂדֶה בַשֶּׁלֶג. פִּתְאֹם רָאֲתָה, כְּאִלּוּ

נִיצוֹץ מְהַבְהֵב בַּמֶּרְחָק – וַתִּשְׂמַח בְּלִבָּהּ: בַּוַּדַּאי

הֶעֱלוּ נֵר בְּאֵיזֶה כְּפָר, וְהוּא קָרוֹב, לֹא רָחוֹק! וְהִנֵּה

נִיצוֹץ עַל נִיצוֹץ – וַתָּגֶל: הֲלֹא מְאֻחֶרֶת הַשָּׁעָה,

מוֹעֵד תֵּת מִסְפֹּא לַמִּקְנֶה!…

וְהָאוֹרוֹת הוֹלְכִים וּקְרֵבִים;

פָחַד וְרָחַב לְבָבָהּ; אֵין זֶה כִּי-אִם אוֹתָהּ מְבַקְּשִׁים.

אוּלָם עַד-רֶגַע – וַיִּמּוֹג… מְרֻבִּים הָאוֹרוֹת… כְּבָר יָדְעָה

מִי הֵם הַבָּאִים לִקְרָאתָהּ… וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הִקִּיפוּ

שְׁמוֹנָה זְאֵבִים אֶת-סַבְתָּא, כִּתְּרוּהָ מִכָּל הָעֲבָרִים.

יָשְׁבוּ עַל עַכּוּזֵיהֶם, מִסְתַּכְּלִים בָּהּ וְעֵינָם לוֹהֶטֶת.

יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְעַר הָאֶחָד אֶת-לוֹעוֹ וּמַקִּישׁ בְּשִׁנָּיו,

יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְעַר הַשֵּׁנִי אֶת פִּיהוּ וּפִהֵק וּפִהֵק,

וְיֵשׁ אֲשֶׁר כֻּלָּם בְּלִי נוֹעַ, כֻּלָּם תַּחְתָּם יֵשֵׁבוּ,

קָפְאוּ כְאֶבֶן מַאֲפִירָה – לֹא גָרְעוּ מִמֶּנָּה עֵינֵיהֶם.

נָמַס לְבַב סַבְתָּא וַיִּפֹּל. קִבְּלָה עָלֶיהָ גְזַר-דִּינָהּ,

רָצְתָה לֵאמֹר הַוִּדּוּי, וּפָרְחוּ מִמֶּנָה הַמִּלִּים.

חָזְרָה עַל “מוֹדֶה אֲנִי” הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ – וְיָשְׁבָה.

סַבְתָּא מַבֶּטֶת בַּזְּאֵבִים, וּזְאֵבִים מִסְתַּכְּלִים בְּסַבְתָּא.

פִּתְאֹם זָקַף הָאֶחָד אֶת-אָזְנָיו וְהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ,

זָקְפוּ גַם יִתְרָם אָזְנֵיהֶם, הִתְאוֹשְׁשָׁה הַזְּקֵנָה, הִבִּיטָה:

אֵיזֶה צֵל מַשְׁחִיר בָּא קָרֵב, צֵל שָׁחוֹר עַל לֹבֶן הַשָּׁלֶג.

תְּחִלַּת דִּמְדּוּמֵי-הַשַּׁחַר – שָׁמַיִם הִתְחִילוּ מַחֲוִירִים –

תַּבְנִית אִישׁ, רוֹכֵב בַּשָּׂדֶה… וְעָמְדָה הַתְּמוּנָה עַל עָמְדָהּ,

וְקוֹל אָדָם קוֹרֵא: אַטּוּ!… וְיִזְדַּעְזְעוּ הַחַיּוֹת,

הֵילִיל הַגָּדוֹל בַּזְּאֵבִים, וְקָמוּ וְעָמְדוּ עַל אַרְבַּע.

שׁוּב קוֹל הַקּוֹרֵא: אַטּוּ!… אַטּוּ!… וַיִּתְיַצֵּב הַגָּדוֹל,

הֵרִים אֶת רַגְלוֹ הָאַחַת… וַיַּעַשׂ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה

אֶל הַמִּזְחֶלֶת וְהַזְּקֵנָה – כְּמַעֲשֵׂה כֶּלֶב בִּשְׁעָתוֹ.

עָשָׂה הַגָּדוֹל בַּזְּאֵבִים, וְיַעֲשׂוּ אַחֲרָיו גַּם יֶתֶר

שִׁבְעַת הַזְּאֵבִים לְהָרִים רַגְלֵיהֶם לְעֵבֶר הַזְּקֵנָה.

וְשׁוּב קוֹל הַקּוֹרֵא: אַטּוּ!… פָּרְצוּ הַחַיּוֹת וְנָסוּ – – –

וְנִגַּשׁ הָאִכָּר הַקָּרֵב וְהֵבִיא אֶת סוּסוֹ בִזְרוֹעוֹת

עֶגְלַת-הַחֹרֶף… וְהֵבִיא אֶת-סַבְתָּא כָל-עוֹד בָּהּ נִשְׁמָתָהּ.

עָנָה ר' מֶנְדֶּל וְאָמַר: "נִסִּים לָאו תָּמִיד מִתְרַחֲשִׁים,

שָׁאנִי סָבָא וְסַבְתָּא וּלְךָ, רַבִּי שִׂמְחָה" – "לָאו-דַּוְקָא, –

הִפְסִיק אֲמָרָיו ר' שִׂמְחָה, – לָאו-דַּוְקָא, אֲנִי לֹא דִקְדַּקְתִּי.

אֹותוֹ סָבָא וְסַבְתָּא – אֲנִי וְזוּגָתִי. וְאֵרַע

לָנוּ הַנֵּס וְנִצַּלְנוּ, וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה

לָנוּ שׁוּב נֵס גַּם הָשַׁתָּא וְנָהַג אֶת שְׁנֵיכֶם לִסְקֶלְקִי

לַשְׁלִים הַמִּנְיָן". הִתְקַצֵּף וָוֶה וְהֵרִים אֶת-קוֹלוֹ:

“אוֹתוֹ נֵס לֹא מִשָּׁמַיִם, כַּלֵּךְ-לְךָ אֵצֶל סַמִּילָא!”

הִפְסִיק דִּבּוּרוֹ גַּם מֶנְדֶּל: “הוּא בַעַל הַנִּסִּים”… – “לָאו-דַּוְקָא,” –

נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו ר' שִׂמְחָה, – “לָאו דַּוְקָא סַמִּילָא”… וַיָּקָם,

יָצָא מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן… וְנִכְנַס ר' שִׂמְחָה, וּבְיָדָיו

נַעֲלֵי לֶבֶד בָּאַחַת, וּשְׁנֵי זוּגוֹת הַמַּגָּפַיִם

תְּלוּיִם בְּאָזְנֵיהֶם בַּשְּׁנִיָּה. וְיִקְפָּא ר' מֶנְדֶּל עַל כִּסְאוֹ,

הִבְלִיט ר' וָוֶה אֶת-עֵינָיו כְּאוֹתוֹ הַסַּרְטָן וְנָדַם.

פָּעַר ר' מֶנְדֶּל אֶת-פִּיו – וַיֵּשֶׁב וּמִלָּה לא הוֹצִיא,

עַד שֶׁהִשְׁמִיעַ סוֹף-סוֹף, מִתְקַשֶּׁה בְחִתּוּךְ אֲמָרָיו:

“וְאוֹתָן נְעָלִים – אָמַרְנוּ לַסַּנְדְּלָר – מָה הֵן תַּקָּנָתָן?”

חִיֵּךְ ר' שִׂמְחָה: וַיֵּשֶׁב וַיִּמְזֹג לוֹ יַיִן בְּכוֹסוֹ:

"יַעֲלֶה טְלַאי בִּנְעָלֶיךָ וְשִׁכּוֹר זֶה טֶרֶם יַגִּיעַ.

לִכְשֶׁתָּבֹאוּ בְּעוֹד שָׁנָה נִדְרְשָׁה לָמוֹ – חַיֶּיךָ!

אֶחָא, תֵּן עֵינְךָ בַכּוֹס, הֵן פּוּרִים רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה"

הֵעִיף ר' מֶנְדֶּל שְׁמוּרוֹתָיו, שָׁהָה מִסְתַּכֵּל בְּשִׁמְחָה.

אַחַר נָטַל אֶת-כּוֹסוֹ, הֱרִיקָהּ וַיְמָעֵךְ אֶת קוֹלוֹ!

“שִׂמְחָה, יִכָּנֵס הָרוּחַ בַּאֲבִי-אֲבִי-אָבִיו – וְדַוְקָא.”

ברלין

אֶל רַעַם פַּעֲמוֹנִים – קוֹל קוֹרֵא לְדָם.

בָּם-בָּם! בָּם-בָּם! בָּם-בָּם! –

הָבְקְעָה הָעִיר! הַיְדַּמַקִּים

הִכְרִיעוּ לַטֶּבַח הַקְּהִלָּה – הָעָם

נָשָׂא הַבִּזָּה בְּשַׂקִּים.

יוֹמַיִם הִתְגּוֹלְלוּ הַפְּגָרִים בָּעִיר,

בַּשְּׁלִישִׁי הִשְׁלִיכוּם הַבּוֹרָה;

וַיְחַלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ (בְּצוֹאַת-חֲזִיר

טִמְּאוּ כָל סִפְרֵי-הַתּוֹרָה),

וּמִגְדָּל לוֹ בָנוּ לָבָן וָרָם,

וַיִּתְּנוּ בוֹ קְהַל-פַּעֲמוֹנִים.

וְהָיָה בְּהִתְפַּלֵּל הַכֹּמֶר הַקָּם,

וְהָיוּ לוֹ עוֹנִים:

בִּים-בָּם! בִּים-בָּם!

וְיִשְׁמַע הָאֶחָד מִ’לָּמֶד-הַוָּא"ו',

וַיָּבוֹא יְחִידִי בַלַּיְלָה וּסְתָו,

וַיָּבוֹא וַיֹּאמֶר הַ“קַּדִּישׁ”

“יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ…”

" וַיְהִי – כְּכַלּוֹתוֹ וְאִתּוֹ שָׁם אֵין

מֵאָדָם גַּם אִישׁ, אַךְ הַלַּיְלָה הַנָּם, –

וְיִנְהֹם הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם,

וַתַּעֲנֶינָה הַמְּצִלּוֹת גַּם הֵן:

"אָמֵן!

אָמֵן וְאָמֵן!"

וַיִּשְׁמַע הַכֹּמֶר – הִזְדָּרֵז לְשָׁם,

הִתְקַבְּצוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים,

בָּא הֶגְמוֹן וְאַרְכִיהֶגְמוֹנִים.

וַיַּזּוּ מֵי קֹדֶשׁ, שָׁרוּ בְּקוֹל רָם

לְתַקֵּן אֶת פְּגָם-הַפַּעֲמוֹנִים.

וַיַּעַן הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם,

בְּהָדָר וָחֵן:

בִּים-בָּם! בִּים-בָּם!

וְאוּלָם בַּלַּיְלָה עִם תִּקּוּן חֲצוֹת

הִתְחַדֵּשׁ הָאוֹת:

שׁוּב נֶאֱנַח הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם

הַמְּצִלּוֹת נֶאֱנָחוֹת גַּם הֵן

בְּצִלְצוּל-יְגוֹנִים, בְּצִלְצוּל שֶׁל חֵן

"אָמֵן!

אָמֵן וְאָמֵן!"

ברלין, 1925