בימי מלחמת השחרור של היונים עם התורכים היו הארמאטולים (נושאי הנשק) והקלפטים (הגנבים) – כל איש מצוק ומר נפש – הראשונים שיצאו למלחמה בין גבורי המרד, והיו מסתתרים בהרים ופושטים ונלחמים באויב התורכי, ממש כמו בימי יפתח הגלעדי, שהתלקטו אליו “אנשים ריקים” (שופטים י"א, ג') והיו הראשונים שיצאו עמו להלחם בבני עמון. זכר הגנבים הגבורים נשתמר אצל היונים בתוך שורה שלמה של שירים מהיצירה העממית.

שלשה שירים בתרגומי יש למצוא ב“כל שירי טשרניחובסקי” בכרך אחד, הוצאת שוקן, ירושלים תרצ“ז, עמוד תקל”א–תקל"ג: שירי ליסטים.

הָיוּ נִצִּים שְׁנַיִם הָרִים,

הָאוֹלִימְפּוֹס וְהַקִּיסָבוֹס.

הֵשִׁיב אֹמֶר הָאוֹלִימְפּוֹס,

כָּכָה עָנָה לַקִיסָבוֹס:

אַל תִּתְגָּאֶה, הַר קִיסָבוֹס,

שֶׁדְּרָכוּךָ רַגְלֵי תּוּרְכִּים

וַאֲנִי, אוֹלִימְפּוֹס יָשִׁישׁ,

בְּכָל הָעוֹלָם יָצָא שִׁמְעִי.

שִׁשִּׁים רָאשׁים לִי וּשְׁלֹשָה,

לִי אַלְפַּיִם עֵינֹות מָיִם,

אִילָן וְאִילָן וְעָלָיו דִּגְלוֹ,

עָנָף וְעָנָף וְגִבּוֹר-חֵילוֹ.

עַל פִּסְגָּתִי וּמְרוֹם שִׂיאִי

יָרַד נֶשֶׁר מָלֵא נוֹצוֹת

וּבְצִפָּרְנֵי אוֹנוֹ יֹאחֵז

רֹאשׁ שֶׁל גִבּוֹר חַיִל זָב-דָּם.

הֵן תַּגִּידִי לִי, גֻּלְגֹּלֶת,

הֲנָפַלְתְּ לִפְנֵי בְנֵי-עַוְלָה?

–"אִכְלָה, נֶשֶׁר, אוֹן עֲלוּמָי,

אִכְלָה, אִכְלָה מִגְּבוּרָתִי,

וְנוֹסְפָה אַמָּה עַל כְּנָפֶךָ,

עַל צִפָּרְנְךָ עוֹד שָׁעַל.

לְיַד לוּרוֹן בִּכְסֵירוֹמֵירוֹן

שָׁם חָיִיתִי אִישׁ מִלְחָמָה,

וּבַכַּסָּה בְאוֹלִימְפּוֹס

שָׁם נִלְחַמְתִּי עֶשֶׂר שָׁנִים.

עֶשְׂרִים אַגִים יָדִי הִכְּתָה,

וּבָאֵשׁ שָׁלַחְתִּי שְׂדוֹתָם,

וּמִלְּבַד אֲשֶׁר הִכִּיתִי

בָּאַלְבָּנִים וּבַתּוּרְכִּים,

הֵם מֵרֹב לֹא יִסָּפֵרוּ,

אוּלָם עַתָּה בָּא גַם תּוֹרִי,

גַּם נָפַלְתִּי בַגִּבּוֹרִים."

סְּפִינָה שְׁחוֹרָה חוֹצָה גַלִּים,

שָׁטָה סָמוּךְ לְחוֹף קָסַנְדְּרָה,

וְעָלֶיהָ קְלָעִים שְׁחוֹרִים,

וַעֲלֵיהֶם תְּכֹל שָׁמָיִם.

פָּגְעָה בָּהּ אֳנִיָּה תּוּרְכִּית,

דִּגְלֵי שָׁנִי מַבְרִיק נוֹפְפִים.

"הוֹרֵד אֶת-הַקְּלָעִים תֵּכֶף!

הוֹרֵד מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה!"

–לֹא! לֹא אוֹרִיד אֶת הַקְּלָעִים,

לֹא אוֹרִידָה אֶת מִפְרָשָׂי!

מֶה עָלַי תְּאַיֵּם אַיֵּם

כְּעַל כַּלָּנִית, בַּת חֲרֵדָה!

הִנְנִי יַנִיס בְּנוֹ שֶׁל סְטַטַס

וַחֲתַן בֵּית בּוּקוֹבַלַס.

עוּשׁוּ, רֵעַי, לָעֲבוֹדָה!

חוּשׁוּ אֶל פְּנֵי הַסְּפִינָה!

שִׁפְכוּ דַם הַתּוּרְכִּים, שְׁפֹכוּ!

אַל תָּחוּסוּ עַל הַכּוֹפְרִים!

אַךְ בְּהַשְׂכֵּל תֵּט וּבִינָה

הָאֳנִיָּה אֶת-חַרְטוֹמָהּ.

אוּלָם יַנִיס קָפַץ עָלָה

עַל הַסִּפּוּן, חַרְבּוֹ בְּיָדוֹ

נָטְפוּ פְנֵי הַתִּקְרָה דָמִים,

הֶאְדִּימוּ פְנֵי הַגַּלִּים.

אַלְלָהּ! אַלְלָהּ! בִּקְשׁוּ רַחֲמִים

כָּל-הַכּוֹפְרִים, כָּרְעוּ בֶרֶךְ.

"חַיִּים רָעִים, קָרָא מְנַצְּחָם,

הֵן נָכוֹנוּ לַמְנֻצָּחִים!"

נוֹטֶה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב,

צַו יְצַוֶּה אָז דִּימוֹס:

"בָּנַי, הָבִיאוּ מַיִם לִי

וּסְעוּדַתְכֶם תַּקֵּנוּ.

בֶּן-אֲחוֹתִי, לַמְפְּרַקִי, בֹּא

וְלִימִינִי תֵשֵׁבָה,

הִנֵּה נִשְׁקִי, קָחֶנּוּ לָךְ

וְלַנְּעָרִים רֹאשׁ תֶּהִי.

וְאַתֶּם, בָּנִים, תִּפְסוּ תָפוֹס

אֶת יְתוֹמִי – הַסַּיִף,

כִּרְתוּ שׂוֹכוֹת לִי מוֹרִיקוֹת

מֵהֶן עֲשׂוּ יָצִיעַ,

הַבְהִילוּ אֶת הַכֹּמֶר לִי,

לְמַעַן אֶתְוַדֶּה לוֹ

עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאתִי פֹה,

אֶת כָּל-פְּשָׁעַי אַגִּידָה:

שְׁלֹשִים שָׁנָה אַרְמָטוֹלוֹס,

וְעֶשְׂרִים – גַּנָּב אָנֹכִי;

עַתָּה מוֹתִי קָרֵב וּבָא,

וְאָנֹכִי אָמוּתָה.

תִּכְרוּ לִי קֶבֶר מְאֹד גָּדוֹל,

גָּבֹהַּ, רְחַב-יָדַיִם,

בּוֹ מְעֻמָּד אִלָּחֲמָה

וַאֲמַלֵא אֶקְדּוֹחַ

חַלּוֹן קָטָן בּוֹ תִּקְרְעוּ

לִי מִימִינִי פָתוּחַ,

הַסְּנוּנִיּוֹת תָּבֹאנָה בוֹ

לִי עַל אָבִיב תְּבַשֵּׂרְנָה,

וּבְיֶרַח זִיו יְרַנְּנוּ

אֶת שִׁירָתָם זְמִירֵינוּ."

28.12.1940

לַפֶּחָה תִּכְרַע לִיאַקוֹס,

כְּרַע וּכְרַע לוֹ לַוָּזִיר,

אִם אַרְמָטוֹלוֹס הָיִיתָ,

בַּמְּדִינָה תְּהִי מוֹשֵׁל.

"עַד שֶׁבַּחַיִּים לִיאַקוֹס,

לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה לְעוֹלָם;

אַךְ סֵיפוֹ שֶׁלּוֹ – פֶּחָה לוֹ;

אַךְ רוֹבֵהוּ – הַוָּזִיר!"

וְאָלִי-פֶחָה שׁוֹמֵעַ…

וַיֶּאֱנַף בּוֹ בַּסּוֹרֵר,

וּפְקֻדּוֹת כָּתַב, אִגֶּרֶת,

כָּךְ צִוָּה וְכָךְ פָּקַד:

"וָלִי גְּוֶקַס, עוּשָׁה חוּשָׁה

בֶּעָרִים וּבַמְּדִינָה,

וְאֶת לִיאַקוֹס הָבֵא הֵנָּה

וּמִיָּד אִם חַי אוֹ מֵת!"

גְּוֶקַס שׁוֹט יָשׁוּט בֶּחָבֶל,

אַחַר לוֹחֲמִים יִרְדֹּף;

מְצָאָם, וּבָא מַפְתִּיעַ,

כְּבָר הִדְבִּיק הַחֲלוּצִים.

קוֹנְטוֹ נְיַאקוֹפִּיס הֵרִיעַ

מִמְּרוֹמֵי הַסּוֹלְלָה:

"אֶל הָעֲבוֹדָה, בָּנַי לִי!

אֶל הַקְרָב עֲלוּ, בָּנַי!"

הִזְדָּרֵז וּבָא לִיאַקוֹס,

בְּאוֹן תּוֹפֵס בְּשִׁנָּיו סֵיפוֹ,

לַיְלָה וְיוֹמָם נֶאֱבָקוּ,

שְׁלָשׁ-יָמִים, שְׁלשָׁה לֵילוֹת.

בְּנוֹת-אַלְבַּנְיָה תְּקוֹנֶנָּה

עֹטוֹת-אֵבֶל, שְׁחוֹרִים,

עַל עֲקֵבוֹ שָׁב וָלִי גְּוֶקַס,

נֶחֱנָק בְּדָמָיו שֶׁלּוֹ.

29.12.40