כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם רְחוֹקִים, כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם כֹּה קְרוֹבִים,

אוֹרוֹת רְחוֹקִים-רְחוֹקִים מֵעַיִן בָּהֶם מִתְבּוֹנֶנֶת,

אוֹרוֹת קְרוֹבִים-קְרוֹבִים לְלֵב הַמִתְבּוֹנֵן בָּהֵמָּה!

אֵיפֹה אֲנִי רְאִיתִיכֶם, וְאֵיפֹה זֶה לֹא רְאִיתִיכֶם,ְ

בְּצַעֲדִי בָּאָרֶץ הָרְחָבָה, בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה,

בְּדַרְכִּי הַצְּנוּעָה הַצְּנוּעָה מִשְּׂדֵה כְפַר מוֹלַדְתִּי הַשָּׁקֵט,

תְּחוּם אַנְשֵׁי לֵב וּתְמִימִים, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצָאתִי

עֶלֶם רוֹקֵם חֲלוֹמוֹת עִם גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת לֹא בָאוּ,

נוֹשֵׂא בַּלֵּב כְּמִכְמַנִּים אוֹצַר הַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים,

שֶׁפַע כֹּחוֹת נְעוּרִים תּוֹסְסִים בְּעֶצֶם יִפְעָתָם.

עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן, עַד שֶׁעָמַדְתִּי… לֹא עָיֵף

אַף לֹא יָגֵעַ מִמַּעַשׂ – בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ מִלֶּכֶת.

כּוֹכְבֵי שְׁמֵי-צָפוֹן הָרוֹמְזִים זֶה אֶל זֶה קָרוֹת חֲרִיפוֹת

בְּלַילוֹת סְתָוִים אֲרֻכִּים כְּזִיקִים שֶל עֵינֵי זְאֵבִים!

מָרוֹם בְּיַעֲרוֹת קָרֶלְיָה, אֶרֶץ הַיֹֹּפִי הַנּוּגֶה,

קָרְאוּ לִי וְלִבְּבוּנִי בְּמַבַּט קְרוֹבִים-רְחוֹקִים

בֵּין הָאֲשׁוּחִים הַקּוֹדְרִים וּבְנֶפֶץ-סַעֲרוֹת צָפוֹן,

עוֹמְדִים צְפוּפִים וּדְבוּקִים נִבָּטִים מִתְבּוֹנְנִים בְּמַרְאוֹת

אֲגַמֵּי הַקֹּדֶשׁ הַשָּׂבִים בְּמִסְגֶּרֶת הַסְּלָעִים בַּטַּחַב,

עוֹמְדִים צְפוּפִים וּדְחוּקִים אֲחוּזֵי פַלָּצוּת מִקֶּדֶם,

מִיּוֹם בְּרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּשָּׁפִים אַדִּירִים וְרָעִים

בְּמַאֲמָר גּוֹֹזֵר וּמְקַיֵּם שֶׁל שִׁירָה וְהַשְׁבָּעָה עַתִּיקָה,

בְּכֹחוֹת אֵיתָנִים עֲצוּרִים בְּמִלִּים עֲדַיִן צְעִירוֹת

בְּעֶצֶם יְצִירָה שֶׁל פְּלָאִים וְסוֹד לָמוֹ וְתַעֲלוּמוֹת.

כּוֹכְבֵי עַרְבוֹת אוּקְרַיְנָה: כּוֹכָבִים כֹּה יָפִים עֲצוּבִים!

כּוֹכְבֵי מֶרְחַבְיָה יְרוֹקָה, שַׁלָּמָה כֹּה נוּגִים עֲצוּבִים?

הֲמִרְאוֹתְכֶם לְעִתִּים כֹּה קְרוֹבוֹת אֶת נִירְכֶם מִתְחַלֵּף?

פַּעַם יָם-הָאוֹקְיָנוֹס שֶׁל הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים:

יָרֹק רֵיחָנִי וּמָלֵא שֶּׁפַע הַחַיִּים הַפְּרָאִים,

פַּעַם יָם-אֵל מַכֶּה גַּלִּים שֶׁל דָּגָן מְשַׁנֶּה גְּוָנָיו

יָרוֹק, כֶּסֶף וָכֶתֶם וּבַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת:

בִּרְכַּת גְּשָׁמִים וּבִרְכַּת מַחֲרֵשָׁה וּמַגָּל שֶׁל פֶּלֶד;

פַּעַם מֶרְחַבְיָה לְלֹא גְבוּל וּתְחוּם אֵין מִסְגֶּרֶת לַפֶּרֶא,

קַרְקַע קְרָבוֹת אֵיתָנִים, שְׂדֵה טֶבַח הָאָדָם בָּאָדָם.

עַד שֶׁיָּבְשׁוּ דְמֵי אַחַת – נִגָּרִים דְּמֵי אֻמָּה אַחֶרֶת,

טֶרֶם רָוְתָה הַקָּמָה הָאַחַת – הַשְּׁנִיָּה כְּבָר צְמֵאָה.

כּוֹכְבֵי שְׁמֵי-קְרִים שְׂאוּ בִרְכָתִי! יְרִיעַת קְטִיפָה מַשְׁחִירָה

עָשׂוּ מִסְגַּרְתְּכֶם הַנָּאָה. הַיָּם, הַיַּעַר וְהַסֶּלַע

הֵמָּה מִתְגַּעְגְּעִים עֲלֵיכֶם לְשִׂיחַ-תַּעֲלוּמוֹת זָהָרְכֶם.

עֵת יְשַׁעֲשֵׁעַ הַיָּם תְּמוּנַתְכֶם בְּחֵיקוֹ בִשְׁנָתו,

אוֹ בַהֲרִימוֹ שִׂיא גַּלָּיו וּמִשְׁבְּרֵי אוֹנוֹ שָׁמָיְמָה,

כְּלוּם לֹא עֲלֵיכֶם הוּא חוֹלֵם? לֹא עֲלֵיכֶם הִתְגַעְגֵּע

לִבִּי בְאִבִּי, לֶב עֶלֶם בְּעֶצֶם תִּפְרַחְתּוֹ הַנָּאָה,

מָלֵא כּוֹכָבָיו שֶׁלּוֹ, מָלֵא שִׁיר עֲתִידוֹתָיו?

כַּמָּה מֵהֶם נָפְלוּ כָבוּ לְלֹא אוֹר וְכַמָּה כְּבָר כָּהוּ

בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל הָרָע הַפָּרוּשׂ עַל רַחֲבֵי הַחַיִּים,

וְכַמָּה וְכַמָּה עוֹד נוֹצְצִים רְחוֹקִים רְחוֹקִים מְאִירִים

בְּאוֹר חֲלוֹם עָבַר וְחָלַף, בְּקֶסֶם נְעוּרִים בְּרִיאִים.

כּוֹכְבֵי לֵיל יָם הַתִּיכוֹן, כּוֹכָבִים – אֵלֵי-יְמוֹת קֶדֶם!

אֵין בָּעוֹלָם כְּמוֹתְכֶם לְיֹפִי וּלְזֹהַר-הַקֹּדֶשׁ.

אִם כּוֹכְבֵי עוֹלָם פְּסוּלִים מֵאַבְנַי חַן מִבָּרֶקֶת,

אַתֶּם – שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת קְבוּעוֹת בְּסַפִּיר שָׁמָיִם.

אַתֶּם הָאֵלִים הַבְּכוֹרִים בֵּין אֵלֵי מַיִם וְיַבֶּשֶׁת.

אַתֶּם נְטַעְתֶּם בָּאָדָם רוּחַ גְּבוּרָה וָדָעַת.

חַכְמֵי בָּבֶל וְ“כַשְׂדָאִים” שָׁמְעוּ בְּרָן גַּלְגַּלֵּיכֶם,

סוֹד צֵרוּפֵיהֶם גַּם גִּלּוּ – סוֹדוֹת רִאשׁוֹנִים לַטֶּבַע.

אַתֶּם נְפַחְתֶּם הַגְּבוּרָה בְלֵב בְּנֵי צִידוֹנִים וּכְנַעַן

לִמְצֹא דֶרֶךְ בַּיָּם לִקְרַאת תַּעֲלוּמוֹת הָעוֹלָם,

צֵאת מִמִּסְגֶּרֶת גַּן-עֶדְנוֹ וּלְהַרְחִיק וּלְהַרְחִיב גְּבוּלוֹתָיו.

אָדָם יָצַר כִּבְיָכוֹל – הֵם עָשׂוּהוּ הָ“אָדָם”.

כּוֹכְבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! בְּיוֹם בְּרֹא אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

כִּהֵן כִּבְיָכוֹל בַּקֹּדֶשׁ וְעָלָיו הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן –

אַתֶּם הֱיִיתֶם קְבוּעִים עַל אוֹתוֹ הַחֹשֶׁן, אַתֵּמָה!

כּוֹכְבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹכְבֵי סָבָא יִשְׂרָאֵל!

כָּל יְמֵי חַיָּיו עֲלֵיכֶם חֲרוּתִים – כִּי בוֹ הִסְתַּכַּלְתֶּם.

נָשְׂאוּ אֲלֵיכֶם עֵינֵיהֶם אֲבוֹת הָאֻמָּה לְעֵדוּת.

מִמְּסִלּוֹתֵיכֶם אַךְ אַתֶּם נִלְחַמְתֶּם לוֹ בִימֵי קֶדֶם,

אַתֶּם רְאִיתֶם מִלְחַמְתּוֹ, אַתֶּם רְאִיתֶם אֶת גָּדְלוֹ,

אַתֶּם רוֹאִים בְּעָנְיוֹ. בָּכֶם נִצְמְדוּ יֵחֵד

עָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד. הוֹי, הַמַּרְחִיקִים כֹּה לִרְאוֹת,

אוּלַי רוֹאִים אַתֶּם גַּם עַתָּה עֲתִידוֹ, הַגִּידוּ:

מָה הַחִזָּיוֹן וּמָתַי קֵץ הַחִזָּיוֹן – הַגִּידוּ!

כּוֹכְבֵי אוֹר אֲשֶׁר מֵעֵבֶר תְּחוּם בֵּין-הַמַּהְפָּכִים ¹בַּנָּגֶב!

הִנֵּה תִפְאֶרֶת “הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי”, וְהִנֵּה קֶנְטַבְרוֹס,

רִאשׁוֹן מוֹפִיעַ בֶּהָדָר – פֹּה תְּחִלַּת אַגָּדוֹת הַפְּלָאִים,

יְפַת הָאַגָּדוֹת שֶׁהִתְחִיל לִרְקוֹם הָאָדָם הֶחָדִישׁ.

מֵי-הָאוֹקְיָנוֹס הָעַתִּיק – תַּבְנִית עוֹפֶרֶת נִתֶּכֶת,

וְדֹק הַשָּׁמַיִם הַשָּׁקוּף. זֶה בּוֹדֵד עֲרִירִי מִתַּחַת,

וְזֶה אָח לוֹ עֲרִירִי מִמָּעַל – וְאֵין בִּלְתָּם, אֵין בִּלְתָּם בָּעוֹלָם.

לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת גַּלִּים – זִרְמֵי אֵיתָנִים מִתְרוֹמְמִים,

אִטִּיִּים, כְּבֵדִים, עֲכוּרִים, וְשׁוּב תַּחְבֹּקְנָה אוֹקְיָנוֹס,

מַמָּשׁ כִּבְאוֹתוֹ יוֹם גָּדוֹל, בּוֹ בָרָא צוּר בּוֹרֵא הָעוֹלָם

אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם עַל פְּנֵי גוּשׁ הָאָרֶץ הַגָּדוֹל,

וְהַכּוֹכָבִים תְּמֵהִים לַתֹּהוּ וָבֹהוּ בָּאָרֶץ.

כּוֹכְבֵי הַפַּמְפָּה ²הַגְּדוֹלָה, צֵרוּפִים מְשֻׁנִּים לִי זָרִים!

כּוֹכְבֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים, אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי,

מְאוֹרוֹת מֶרְחַבְיָה אֲיֻמָּה, עֵדִים אַחֲרוֹנִים לְכֹחַ

טֶבַע יוֹצֵר אֵיתָנִים, אַתֶּם רְאִיתֶם פֹּה תוֹעִים

פִּלְאֵי הֲוָיָה מִבְּרֵאשִׁית, הֲדַר מִפְלֶצֶת הָאֵימִים

בְּקֶסֶם עֲתֶרֶת אֱיָל בַּיְצִירָה טֶרֶם שִׁכְלוּלָהּ.

אַתֶּם רְאִיתֶם גְּסִיסַת אוֹתָם אַדִּירֵי הַשָּׁחַץ.

אֶתְכֶם אֵין אֲנִי חוֹבֵב, אַךְ לִבִּי נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיכֶם,

אַחַר קֶסֶם חִידַתְכֶם וְתַעֲלוּמוֹת הֲוָיָתְכֶם.

וְאֵי מִזֶּה צַעַר חֲרִישִׁי מְלַטֵּף הַלֵּב הַמִּצְטַמֵּק,

אֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב וָּבָא עִם בּוֹאֲכֶם אֶל הָרָקִיעַ:

כְּאִלּוּ הֲיִיתֶם אַךְ נֵרוֹת-נְשָׁמָה לְעוֹלָמוֹת שֶׁמֵּתוּ.

כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם חֲבִיבִים, כּוֹכָבִים שֶׁאָהֲבָה אִמִּי!

אֶפֶס אֶת שְׁמוֹתָם קִבַּלְתִּי מֵאָבִי הַנּוֹדֵד בִּנְעוּרָיו

בְּלֵילוֹת קַיִץ וּסְתָו, בִּנְתִיבוֹת רַחֲבוֹת הַמַּסְלוּל

בֵּין הַדְנִפֶּר וְהַדּוֹן, בֵּין יָם אַזוֹבִי וְהַשָּׁחוֹר.

הוּא יָדַע שְׁמוֹתָם שֶׁשָּׁמַע מִפִּי קְשִׁישִׁים טְשׁוּמַקִּים ³

הֶרְאָה לִי “אָלֶף” וְ“תָיו”, “עֲגָלָה גְדוֹלָה” וּ“קְטַנָּה”,

“מֵאָה הַיְקוֹדִים” וְגוֹמֵר, עַד “דֶּרֶךְ עִיר יְרוּשָׁלַיִם”, –

שֵׁמוֹת פְּשׁוּטִים וּמְשֻׁנִּים שֶׁחָיוּ חַיֵּיהֶם בְּזִכְרוֹנָם

שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים וְזִקְנֵי הַדּוֹר הַמֻּפְלָגִים

בֵּין שְׁמוֹת מַזָּלוֹת מִקֶּדֶם. מֵאָבִי וְאִמִּי קִבַּלְתִּי

אֶת אַהֲבָתִי לָכֶם, כּוֹכָבִים רְחוֹקִים-קְרוֹבִים.

בְּרוּכִים לִי כֻּלְּכֶם הֱיוּ בַּאֲשֶר תִּהְיוּ, חֲבִיבִים!

ירושלים, קאטאמון, אלול, תש"ג

וְלִמְטַר הָאָבִיב כִּי תִשְׁתֶּה עֲרָבָה,

רְווּיָה גְשָׁמִים, רְכִיכָה וְצָבָה,

וְאָפִיק מַעֲמִיק מָלֵא מַיִם, פָּרוּץ,

יִתְקַצֵּף וְחָלַף – וְנוֹתַר אַךְ עָרוּץ

בַּמָּקוֹם בּוֹ גָעַשׁ, בַּמָּקוֹם בּוֹ נָהַם;

הוּא בוֹקֵעַ-בּוֹתֵר הַשָּׂדֶה עַד הָּים.

עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ מִזְדָּרֵז גּוּר-זְאֵב,

אַחֲרֵי זְאֵבָה רְעֵבָה הוּא עוֹקֵב

בִּסְבוּכוֹת אַשְׁלְגָן ¹, מַטְלִיּוֹת שֶׁל תִּלְתָּן ²

עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן ³

עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ מִזְדָּרְזָה זְאֵבָה,

אַחֲרֵי סוּס דּוֹהֵר נֶחְפְּזָה רְעֵבָה

בִּסְבוּכוֹת אַשְׁלְגָן, מַטְלִיּוֹת שֶׁל תִּלְתָּן,

עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.

עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ טֶס-נִשָּׂא סוּס אַבִּיר;

הָרוֹכֵב מִתְכּוֹפֵף עַל מִרְדַּעַת-הַכְּבִיר,

עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.

הַפָּרָשׁ הַפָּלִיט הַשָּׂרִיד מִן הַקְּרָב,

בּוֹ נָפְלוּ כּוֹזָרִים לִפְנֵי חֵיל סְויַטוֹסְלַב.

עֲשֵׁנָה הַבִּירָה, אֵין מָצוֹד, בִּצָּרוֹן: –

עַל נַפְשׁוֹ נָס-נִמְלָט הַכּוֹזָר – אַחֲרוֹן,

הַכָּהָן הָאַחֲרוֹן, אַחֲרוֹן עוֹד חָפְשִׁי.

דַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירוֹ – בָקֳשִׁי,

עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.

לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצָה הַצִּפּוֹר בִּכְנָפָהּ:

“אֲנָפָה, אֲנָפָה! אַתְּ, לְאָן אַתְּ עָפָה?”

– "אֶל מְעוֹן הַדַּיָּה מַקְרִיחַת הַגָּרוֹן.

אֶל קְרָב-מָוֶת אָטוּס, אֶל פְּנֵי קְרָב אַחֲרוֹן!"

הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶךְ דִּבְרֵי הַצִּפּוֹר?

הוּא מוֹחֵץ בַּמַּגְלֵב אֶת הַסּוּס הַשָּׁחוֹר,

לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצֶה בִּדְהָרָה צְבִי-הַבָּר ⁴

“צְבִי-הַבָּר, צְבִי-הַבָּר! אַתָּה אָנָה תִדְהָר?”

– אֶל-הַגֵּב הֶחָרֵב, אֶל מַחְתֶּרֶת הַזְּאֵב.

אֶל קְרָב-מָוֶת אָחוּשׁ לֹא-יוֹדֵעַ הָשֵׁב!"

הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶך דִּבְרֵי צְבִי-הַבָּר?

הוּא מוֹתֵחַ הַמֶּתֶג, מֶאֶט הַדֶּהָר.

לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצֶה הָעוֹרֵב הָאָפוֹר:

“בֶּן-עוֹרֵב, בֶּן-עוֹרֵב! אָן תָּחוּשׁ? מַה תַּחְפּוֹר?”

– אֶל הַכֵּף, אֶל הַשָּׂב, אֶל קִנּוֹ שֶׁל הַגַּז.

אֶל קְרָב-מָוֶת אָחוּשׁ אַחֲרוֹן עִם צָר עַז!"

הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶך דִבְרֵי הָעוֹרֵב?

הוּא הָפַךְ אֶת סוּסוֹ, שָׁב לִקְרַאת הָאוֹיֵב.

תל-אביב, 5.3.40

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל נִצָּנִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים,

בִּיעָרוֹת וְעַל שְׂפַת אֲגָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל פַּרְפָּרִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַכָּרִים

בָּאָבִיב וּבְקַיִץ חָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל וְלָדוֹת:

דָּג, צְפַרְדֵּעַ וּלְטָאוֹת

בִּבְרֵכוֹת וּבְמֵי הַיָּם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל אֶפְרוֹחִים

בַּקִּנִּים בֵּין הַחוֹחִים,

בַּגַּגּוֹת וְעַל כָּל עֵץ רָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

בַּבָּתִּים וּבַסֻּכּוֹת,

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם שָׁם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל קְטַנְטַנִּים,

בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַזְּמַנִּים, –

וּבִזְכוּת קְטַנֵּי עוֹלָם

הָעוֹלָם קַיָּם!

14.3.40

אָלֶ"ף – אוֹת,

בֵּי"ת הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַקֹּדֶשׁ:

אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ בְּחָר,

בְּנֵה בֵיתְךָ בַּגַּיְא וָהָר, –

אוֹתְיוֹת הַקֹּדֶשׁ!

גִּימֶ"ל – אוֹת,

דָּלֶ"ת – אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַשֶּׁפַע:

גֹּרֶן-גֹּדֶשׁ – גְאוֹנְךָ,

תֵּן דָּגָן בּוֹ – דְּגָנְךָ, –

אוֹתְיוֹת הַשֶּׁפַע!

הֵ"א הִיא אוֹת,

וָ"ו הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַטַּעַם:

הֵד הֱיֵה לַטּוֹב, לָאוֹר,

וַעַד וָתִיקִים בְּרוֹר, –

אוֹתְיוֹת הַטַּעַם!

זַיִּ"ן – אוֹת,

חֵי"ת הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַטֹּהַר:

זֶרַע-קֹדֶשׁ – זַרְעֲךָ,

חֵן חָלוּץ עַל חֲרִישְׁךָ, –

אוֹתְיוֹת הַטֹּהַר!

טֵי"ת הִיא אוֹת,

יוּ"ד הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַשֶּׁבַח:

טֶפַח טַנְאֲךָ – לֶרָשׁ,

יוֹם יְרוּשָׁלַיִם דְּרָשׁ, –

אוֹתְיוֹת הַשֶּׁבַח!

כָּ"ף הִיא אוֹת,

לַמֶּד – אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַפֶּלֶא:

כָּל-הָעָם תֵּן כַּף אֶל כָּף,

לֵב לִסְבּוֹל, אַךְ לֹא-יִיעָף, –

אוֹתְיוֹת הַפֶּלֶא!

מֵ"ם הִיא אוֹת,

נוּ"ן הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַזֹּהַר:

מִלְחָמָה – אִם אֵין מוֹצָא,

נֶפֶשׁ נִצָּחוֹן רוֹצָה, –

אוֹתְיוֹת הַזֹּהַר!

סַמֶ"ךְ – אוֹת,

עַיִ"ן – אוֹת, –

אוֹתְיוֹת תִּפְאֶרֶת:

סֵבֶר פָּנִים לְאִישׁ בַּסַּד,

עֵין הָעַיִט לְעוֹלְמֵי-עַד, –

אוֹתְיוֹת תִּפְאֶרֶת!

פֵּ"ה הִיא אוֹת,

צַדִּ"י – אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַחֶסֶד:

פֶּרַח פִּנָּתְךָ תָּחֹן,

צַו צִלְּךָ לַצְּבִי, לַצֹּאן, –

אוֹתְיוֹת הַחֶסֶד!

קוּ"ף הִיא אוֹת,

רֵי"שׁ הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַנֹּעַר:

קֹדֶשׁ לוֹ קַו-קָו הַלְּאֹם,

רֶנֶן רָם עִם גְּמַר הַיּוֹם, –

אוֹתְיוֹת הַנֹּעַר!

שִׁי"ן הִיא אוֹת,

תָּ"ו הִיא אוֹת, –

אוֹתְיוֹת הַנֶּצַח:

שַׂרְפֵי-קֹדֶשׁ שְׁלִיחֵי-אֵל,

תִּינוֹקוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, –

אוֹתְיוֹת הַנֶּצַח!

תל-אביב, 20.3.40

¹

שְׁנֵי גְרֵנָדִירִים² צָרְפַתָּה

עָשׂוּ מִשְּׁבִי רוּסְיָה דַרְכָּם,

וַיְהִי כְבוֹאָם גְּבוּל גֶּרְמַנְיָה,

הוֹרִידוּ בְּעֶצֶב רֹאשָׁם.

שְמוּעָה שָׁם רָעָה הִדְבִּיקָתַם:

אָבְדָה בַּת-צָרְפַת, בַּת-הַצְּבִי;

שֻׁדַּד וְהֻכָּה צְבָא הֶחָיִל,

וְהַקֵּיסָר, הַקֵּיסָר בַּשְּׁבִי.

וַיִּבְכּוּ אָז הַגְּרֵנָדִירִים,

הַשְּׁנַיִם לַשֵּׁמַע הַמָּר.

אָמַר הָאֶחָד: "מַה נִדְמֵיתִי!

פִּצְעִי הַנּוֹשָׁן מַה יִבְעָר!"

עָנָה הַשֵּׁנִי: "תַּם הַזֶּמֶר,

לוּ מַתִּי אִתְּךָ גַּם אֲנִי;

אַךְ יֶלֶד וְאִשָּׁה לִי בַבַּיִת,

אוֹבְדִים בִּלְעָדַי בָּעֳנִי".

"מַה לִי וְלָאִשָּׁה וּלְבָנֶיהָ?

נַעֲלָה תַאֲוַת לְבָבִי;

יַחְזְרוּ עַל פְּתָחִים אִם יִרְעָבוּ –

הַקֵּיסָר, הַקֵּיסָר בַּשְּׁבִי.

"אָחִי, נָא מַלֵּא בַקָּשָׁה לִי,

עַתָּה, כִּי בָאַנִי מוֹתִי,

הַעֲלֵה גְוִיָּתִי, שָׂא צָרְפַתָּה,

בְּקַרְקַע שֶׁל צָרְפַת קְבוֹר אוֹתִי.

"זֶה צְלַב הַכָּבוֹד תִּקְשְׁרֶנּוּ

עַל סֶרֶט שָׁנִי לִלְבָבִי,

אֱזוֹר בְּמָתְנַי אֶת הַסַּיִף,

וּתְקַע בְּכַפִּי אֶת רוֹבִי.

"אֶשְׁכַּב כָּךְ כְּזָקִיף עַל מִשְׁמֶרֶת,

אַקְשִׁיבָה – בַּקֶּבֶר – אֶדֹּם,

עַד יוֹם קוֹל תּוֹתָח אַאֲזִינָה,

סוּסִים צוֹהֲלִים בְּשַׁעְטָם.

"זֶה הוּא עַל קִבְרִי בָא בְדַהַר

בְּרַעַשׁ חַרְבוֹת נִצָּחוֹן –

מִבּוֹר אָז אֵצֵא, לְגוֹנֶנְךָ

קֵיסָרִי, קֵיסָרִי, נָכוֹן!"

מִן הָאֶדָּה הָאִיסְלַנְדִּית

האֶדה (אמא דסבתא) אינה אלא אסף שירים של משוררים אלמונים מן המאה התשיעית ועד המאה השתים-עשרה למנין הנוצרים והיא נכללת בספרות האיסלנדית הואיל והשירים נקבצו באיסלנדיה. שפתם של כתבי-היד – איסלנדית – אמנם דומה עד היום ברבה לשפה הנורבגית הקדומה, אולם רוב השירים חוברו בנורבגיה ואפשר כי אחד מאלה הוא גם השיר “חלומותיו של באלדר” Baldrs draumar הנתן בזה. איש איסלנדי אחד, עלום-שם, כנס את השירים האלה בתחלת המאה ה-13 לאסף אחד; סבורים, כי הוא הוא שצרף גם את המבואות שבפרוזה, את דברי הנעילה ואת המאמרים המוסגרים, שאנו מוצאים ברוב השירים. כתב היד העתיק ביותר הוא ה- Codex regius מסוף המאה ה-13 והוא שמור בספריה אשר בקופנהגן.

מתוך שירי האֶדה אנו לומדים לדעת את המיתולוגיה הגרמנית העתיקה ואת אגדות הגבורים שלה; אין צרך להרבות מלים עד כמה גדול ערכה של זו.

השירים כתובים במשקל קבוע שאת חקיו גלה בחקירותיו החכם המפורסם בתחום זה – אדוארד סיברס, והרי סכום דבריו בקוים כלליים:

בדרך כלל יש להבחין בין שלשה משקלים. בשיר הספורי נהגו להשתמש בשני משקלים ה- Fornydislag וה- Malahattr. השיר בנוי בתים בתים, בני ארבעה חרוזים (שורות); מספר השורות הוא לפעמים יותר גדול; החרוז השירי משתמש באַליטרציה (דמיון ראשי התרבות), זאת אומרת השנותה של הברה אחת בעלת נגינה בתחומו של חרוז אחד או זוג חרוזים.

ארבע השורות – ארוכות, והחתך ( Cäsura ) מפריד אותן לשתי שורות קצרות בעלות שתי הברות בנות-נגינה – “הגבהות”.

מספר ההברות קבוע: במשקל הראשון – ארבע, בשני – חמש. מעין דוגמא ישמש לנו החרוז (בגרמנית): Met trinkt Mimir / am Morgen taeglich שבו ההגבהה נכרת יפה באות M הגדולה.

בעברית: מ י-דבש יגמא / מ ימיר לבקרים.

חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל בַּלְדְר¹

(Baldrs draumar )

חָשׁוּ הָאָזִים²     כֻּלָּם אֶל הַטִּינְג ³

גַּם הָאָזוֹת     כֻּלָּן בָּאוּ לָעֲצָרָה;

הָאֵלִים הָאַדִּירִים      רָצוּ לָדַעַת

לָמָּה חֲלוֹמוֹת רָעִים     מְעַנִּים אֶת בַּלְדְר.

וַיָּקָם אוֹדִין     הַיּוֹצֵר הָעַתִּיק,

שָׂם אֶת הָאֻכָּף     עַל גַּבּוֹ שֶׁל סָלֶפֶּנִיר ⁴

רָכַב יָרַד     לְעֻמְקֵי הַנִּילְפְהֶל ⁵

וְיָצָא לִקְרָאתוֹ     מִן הַמְּחִלָּה כֶּלֶב⁶.

הָיָה חָזֵהוּ     מְגֹאָל בְּדָמִים,

הָלַךְ וְצָעַק     עַל אֲבִי-הַקֶּסֶם;

הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ אוֹדִין –     וַתִּרְעַד הָאָרֶץ –

עַד שֶׁהִגִּיעַ      לְבֵית-הֶל הָרָם.

נָטָה אוֹדִין     עַד שַׁעֲרֵי מִזְרָח,

יָדַע כִּי יִמְצָא שָׁם     גִּבְעַת הַקּוֹסֶמֶת;

שָׁר לָעַרְמוּמִית      קֶסֶם הַפֶּגֶר,

עַד שֶׁקָּמָה     בְּעַל כָּרְחָה הָאֵשֶׁת;

מִשִּׂפְתֵי הַמֵּתָה     מִלִּים נָבָעוּ:

הרואָה:

מִי הוּא הַגֶּבֶר,     אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי,

הַמַּכְרִיחֵנִי      לָצֵאת בִּדְרָכִים קָשׁוֹת;

כִּסַּנִי שֶׁלֶג,   הִכַּנִי גֶּשֶׁם,

טִפְטֵף עָלַי הַטָּל, זֶה כְבָר אֲנִי מַתִּי.

אודין:

וֶגְטַם⁷ זֶה שְׁמִי אֲנִי בְּנוֹ-וֶלְטַם;

סַפְּרִי דִבְרֵי שְׁאוֹל-תָּחַת (וַאֲנִי מַה לְמָעַל):

בִּשְׁבִיל מִי הַסַּפְסָלִים עִם טַבָּעוֹת מַבְרִיקוֹת,

הָרְצָפוֹת הַנּוֹצְצוֹת   הַמְצֻפּוֹת בַּפָּז?

הרואָה:

מוּעָדוֹת לְבַלְדְר פֹּה מֵי-דְבַשׁ זֻתָּסוּ,

מָגֵן מְכַסֶּה   הַמַּשְׁקֶה הַמְזַהֲרֵר;

אָבְדָה תִקְוָתָם שֶׁל בְּנֵי-הָאָזִים.

עַל אַפִּי דִבַּרְתִּי, רְצוֹנִי וְאֶשְׁתֹּק.

אודין:

אַל דֳּמִי, הָרוֹאָה, לָךְ, הוֹסִיפִי וְאִמְרִי לִי,

לְשׁוֹאֲלֵךְ עֲנִי   עַד יֵדַע הַכֹּל:

מִי וָמִי יִשְׁפּוֹךְ   דָּמָיו שֶׁל בַּלְדְר,

וּמִי יְקָרֵב קֵץ   בְּנוֹ שֶׁל אוֹדִין?

הרואָה:

הוֹד⁸ יָדוֹ תָּבִיא     הַחֹטֶר הַנֶּהְדָּר,⁹

הוּא הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּךְ     דָּמָיו שֶׁל בַּלְדְר

וִיקָרֵב קִצּוֹ   שֶׁל בֶּן-אוֹדִין;

עַל אַפִּי דִּבַּרְתִּי, רְצוֹנִי וְאֶשְׁתֹּק.

אודין:

אַל דֳּמִי, הָרוֹאָה, לָךְ, הוֹסִיפִי וְאִמְרִי לִי,

לְשׁוֹאֲלֵךְ עֲנִי,   עַד יֵדַע הַכֹּל:

מִי וָמִי יִנְקוֹם דְּבַר הַתּוֹעֵבָה,

יָבִיא עַל גַּל-הַיְקוֹד   אֶת הוֹרְגוֹ שֶׁל בַּלְדְר?

הרואָה:

רִינְד¹⁰ תֵּלֵד אֶת וָלִי¹¹   בָּאוּלָם הַמַּעֲרָבִי,

בִּן-לַיְלָה יִלְחוֹם בְּנוֹ שֶׁל אוֹדִין;

לֹא יִסְרוֹק רֹאשׁוֹ,   יָדָיו לֹא יִטּוֹל עַד

יִשְׁכַּב עַל גַּל-הַיְקוֹד   שׂוֹנֵא-בַלְדְר.

עַל אַפִּי דִּבַּרְתִּי, רְצוֹנִי וְאֶשְׁתֹּק.

אודין:

אֵל דֳּמִי, הָרוֹאָה, לָךְ, הוֹסִיפִי וְאִמְרִי לִי,

לְשׁוֹאֲלֵךְ עֲנִי, עַד יֵדַע הַכֹּל:

בְּנוֹתָיו שֶׁל מִי הֵן   הַנְּמַסּוֹת בִּדְמָעוֹת,

זֹרְקוֹת הַשָּׁמַיְמָה   צִיצִיּוֹת הַצַּוָּארִים?¹²

הרואָה:

אֲבָל אֵינְךָ וֶגְטַם כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי קֹדֶם,

כִּי אַתָּה אוֹדִין הַיּוֹצֵר הָעַתִּיק.

אודין:

אֵינֵךְ חַכְמַת-לֵב גַּם לֹא נְבִיאָה אַתְּ,

בְּחֵיקֵךְ כִּי נָשָׂאת     אֶת-שְׁלשֶׁת הַטּוּרְסִים¹³.

הרואָה:

שְׂמַח בִּתְהִלָּתְךָ וְשׁוּבָה הַבָּיְתָה!

לֹא יְבַקְּרֵנִי   כָּל-גֶּבֶר אַחֵר,

עַד יִפְרוֹק לוֹקִי הַכְּבָלִים מֵעָלָיו,

וּבָאוּ הַמְהָרְסִים   לְמַגֵּר אֶת הָאֵלִים!

שִׁיר עַל אַלְוִיס

אַלְוִיס:

עַתָּה אֶצְלִי תְּכַס הַכַּלָּה סַפְסָלַי¹⁴,

תֵּכֶף תֵּלֵךְ אִתִּי בָּיְתָה;

טִלְטוּלֵי הַשָּׁוְא אָרְכוּ דַּי וְיוֹתֵר.

אִישׁ לֹא יַפְרִיעַ מְנוּחָתִי בַּבָּיִת.

טוֹר:

מִי אַתָּה, הַבָּחוּר? מַה חִוְרִים כָּךְ פָּנֶיךָ?

הֲשָׁכַבְתָּ הַלַּיְלָה עִם מֵתִים¹⁵?

אִישׁ מִן הָעֲנָקִים לֹא יַגִּיעַ עָדֶיךָ¹⁶,

לֹא לְךָ יָאֶה הַכַּלָּה.

אַלְוִיס:

אַלְוִיס – זֶה שְׁמִי, מְעוֹנִי עֻמְקֵי אֲדָמָה,

שָׁם תַּחַת אֲבָנִים בֵּיתִי;

אַדִּיר חֶפְצִי לִמְצֹא אֶת נֶהַג-הַמֶּרְכָּבָה¹⁷,

אַל יָפֵר אִישׁ מוֹצָא פִּיו!

טוֹר:

אֲנִי אֲפִירֶנּוּ, כִּי לִי בְתוֹר אָב

יָאֶה לְמָהֳרֶנָּה:

לֹא הָיִתִי בַּבַּיִת, עֵת יָעֲדוּ אוֹתָה לָךְ,

אֵין בִּלְתִּי אֵל לְתִתָּהּ.

אַלְוִיס:

מִי הוּא הָעֲנָק¹⁸ הַתּוֹבֵעַ לוֹ רְשׁוּת

לָתֵת הָעַלְמָה הַמַּבְרִיקָה?

נַוָּד שֶׁכְּמוֹתְךָ – נָכְרִי לָאָדָם;

מִי נְשָׂאֲךָ בְּחֵיקוֹ, הַגֹּלֶם?

טוֹר:

וִינְגְטוֹר זֶה שְׁמִי. מִמֶּרְחַקִּים אֲנִי בָא,

אֲנִי – בְּנוֹ שֶׁל סִידְגְּרָנִי¹⁹;

בִּרְצוֹתִי, לֹא תְקַבֵּל לְעוֹלָם הַנַּעֲרָה,

לְעוֹלָם לֹא אַסְכִּים לַבְּרִית.

אַלְוִיס:

תֵּכֶף אֲקַבֵּל הַסְכָּמָתְךָ שֶׁלָּךְ;

נָחֹג בִּשְׂמָחוֹת הַחֲתֻנָּה;

אֻמְלָל הָיִיתִי בְּלִי הָעַלְמָה,

אֲשֶׁר לָבְנָה מַחְפִּיר הַשָּׁלֶג.

טוֹר:

לֹא אֶמְנַע מִמְּךָ, עֶלֶם חָכָם,

יָדָה שֶׁל הַנָּאָה;

אִם תּוֹדִיעֵנִי אֶת אֲשֶׁר אֶרְצֶה לָדַעַת

מִכָּל הָעוֹלָמוֹת.

אַלְוִיס:

[יְנַסֵּנִי וִינְגְטוֹר, אִם בִּרְצוֹנוֹ לְנַסּוֹתֵנִי;

אִם תִּשְׁכֹּן חָכְמָה בַּנַּנָּס;

אֲנִי שׁוֹטַטְתִּי-עָבַרְתִּי בְּתִשְׁעַת הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם,

וְעֵינַי פְּקוּחוֹת לְכָל-דָּבָר.]

טוֹר:

עֲנֵנִי אַלְוִיס, כִּי, דּוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ; –

מַה שֵּׁם הָאֲדָמָה רַחֲבַת-הַיָּדַיִם,

לָהּ יְכֻנֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“אֲדָמָה” בְּפִי אָדָם, “הָאָרֶץ” בְּפִי הָאָזִים²⁰

הַוָּנִים קוֹרְאִים לָהּ “הַדֶּרֶךְ”;

“הַיְרֻקָּה-לְעוֹלָם” – עֲנָקִים, הָאֶלְבִּים – “הַכִּכָּר הַפּוֹרַחַת”,

הָאֵלִים הָעֶלְיוֹנִים – “הַשָּׂדֶה הַלַּח”.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ; –

מַה שֵּׁם הַשָּׁמַיִם, (שֶׁרוֹאִים בָּם הַגִּבּוֹרִים),

לָהֶם יְקֹרָא בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“שָׁמַיִם” בְּפִי אָדָם; “כִּפַּת-מָרוֹם” בְּפִי הָאֵלִים,

בְּפִי הַוָּנִים – “אוֹרְגֵי-הָרוּחַ”.

עוֹלָם-עֶלְיוֹן" בְּפִי הָעֲנָקִים, בְּפִי הָאֶלְבִּים – “הַגַּג הַיָּפֶה”,

בְּפִי הַנַּנָּסִים – “אוּלָם חוֹנֵן-צוּף”.

טוֹר:

עֲנֵנִי אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַה שֵּׁם הַיָּרֵחַ, שֶׁרוֹאִים בְּנֵי-הָאָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“לְבָנָה” בְּפִי אָדָם, “הָאֵשׁ הָרַכָּה” בְּפִי הָאֵלִים

בְּפִי הֶל “הָאוֹפָן הַמִּתְגַלְגֵּל”,

בְּפִי הָעֲנָקִים – “הָרָץ”, “אוֹר” בְּפִי הַנַּנָּסִים,

בְּפִי הָאֶלְבִּים – “מוֹנֵה-הַזְמָן”,

טוֹר:

עֲנֵנִי אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל-הַיֵּשׁ: –

מַה שְּׁמוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

בְּפִי הָאָדָם – “שֶׁמֶשׁ”, בְּפִי אֵלִים – “חַמָּהְּ”,

בִפי אֶצְבְּעוֹנֵי דְּוָלִין²¹ – “כַּעַס”,

“מְאוֹר-נֶצַח” בְּפִי הָעֲנָקִים, בְּפִי הָאֶלְבִּים “הַגַּלְגַּל הַיָּפֶה”,

“אוֹר צַח”, בְּפִי עַם-הָאָזִים.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, מְדֻמַּנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל-הַיֵּשׁ: –

מַה שְּׁמוֹת הָעֲנָנָה הֲרַת הַחֲזִיזִים,

זֶה שְׁמָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“עֲנָנָה” בְּפִי אָדָם, בְּפִי אֵלִים “תִּקְוַת-סַגְרִיר”,

בְּפִי הַוָּנִים: “שַׁעֲשׁוּעַ-הָרוּחַ”,

“מֵבִיא-מַיִם” בְּפִי הָעֲנָקִים, “אוֹן חֲזִיזִים” בְּפִי הָאֶלְבִּים,

בְּפִי הֶל “קוֹבַע-הַלּוֹט”.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, מְדֻמַּנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַה שְּׁמוֹת הָרוּחַ הַמַּרְחִיק לַחְדֹּר,

מַה שְּמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

בְּפִי אָדָם – “רוּחַ”, “הַמְשֻׁלְהָב” בְּפִי הָאֵלִים,

“הַצּוֹהֵל” בְּפִי הַמּוֹשְׁלִים בַּכֹּל,

“הַנּוֹהֵם” בְּפִי הָעֲנָקִים, “הָרוֹעֵשׁ” בְּפִי הָאֶלְבִּים,

“סַעַר” – בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיהָ שֶׁל הֶל.

טוֹר:

עֲנֵנִי אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל-הַיֵּשׁ:

מַה שְּׁמוֹת הָאֲוִיר הַלֹּא-נָע וְלֹא-זָע,

מַה שְּׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

בְּפִי אָדָם – “שֶׁקֶט-הָאַוִּיר”, בְּפִי הָאֵלִים “גַּלִּינָה”,

“מָנֹח-הָרוּחַ” בְּפִי הַוָּנִים,

בְּפִי הַטּוּרְסִים – “מוּעָקָה”, “נֶפֶשׁ הַיּוֹם” – בְּפִי הָאֶלְבִּים,

“מִפְלַט-הָרוֹם” בְּפִי הַנַּנָּסִים.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ; –

מַה שְׁמוֹתָיו שֶׁל יָם, בּוֹ עוֹבְרִים הָאָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

בְּפִי בְּנֵי-אָדָם – יָם, בְּפִי אֵלִים – אֲגָם,

בְּפִי שֵׁבֶט הַוָּנִים – מִשְׁבָּר,

“בֵּית-הַצְלוֹפוֹת” – בְּפִי הָעֲנָקִים, בְּפִי הָאֶלְבִּים – “חֹמֶר-שְׁתִיָּה”.

נַנָּסִים יְכַנּוּהוּ “עֹמֶק”.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, דוֹמַנִי, לֹא נֶעְלַם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַה שְּׁמוֹת הָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת לָאָדָם,

מַה שְּׁמָהּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

בְּפִי אָדָם “אֵשׁ”, “לֶהָבָה” בְּפִי בְנֵי-הָאָזִים,

בְּפִי הַוָּנִים – “יְקוֹד רוֹתֵחַ”,

בְּפִי הָעֲנָקִים – “הָאוֹכֶלֶת”, בְּפִי הַנַּנָּסִים – “הַשׂוֹרֶפֶת”,

בְּבֵיתָה שֶׁל הֶל – “הַזְּרִיזָה”.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי נִדְמֶה לִי, אֵין-נֶעְלָם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַה שְּׁמוֹת הַיַּעַר הַצּוֹמֵחַ לִבְנֵי אָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“יַעַר” בְּפִי אָדָם, “רַעֲמַת-הַשָּׂדֶה” בְּפִי הָאֵלִים,

“אַצַת-הַלְדֶה” בְּעוֹלַם הַמָּוֶת,

“דֶּלֶק” בְּפִי הָעֲנָקִים, בְּפִי הָאֶלְבִּים – “רַב-הָעֲנָפִים”,

“סְבָךְ” – בְּעוֹלַם הַוָּנִים.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, נִדְמֶה לִי, אֵין נֶעְלָם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַּה שְּׁמוֹת הַלַּיְלָה, בִּתּוֹ שֶׁל נוֹו,

מַה שְּׁמוֹ בְכָל-הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“לַיְלָה” בְּפִי אָדָם, “עֲרָפֶל” בְּפִי הָאֵלִים,

“הַמַּעֲטֶה” בְּפִי הַשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם,

“חֹסֶר-אוֹר” בְּפִי הָעֲנָקִים, “עֹנֶג שֵׁנָה” בְּפִי הָאֶלְבִּים,

“יוֹצֵר הַחֲלוֹמוֹת” בְּפִי עַם-הַנַּנָּסִים.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, נִדְמֶה לִי, אֵין נֶעְלָם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַּה שְּׁמוֹת הַמִּזְרָע, שֶׁזּוֹרְעִים בְּנֵי-אָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְכָל-הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“דָּגָן” בְּפִי הָאָדָם, “נֶבֶג” בְּפִי הָאֵלִים,

“לִבְלוּב-צְמִיחָה” בְּפִי שֵׁבֶט-הַוָּנִים,

“טֶרֶף” בְּפִי הָעֲנָקִים, “מַשְׁקֶה” בְּפִי הָאֶלְבִּים,

בְּבֵיתָהּ שֶׁל הֶל – “הַסּוּף הָרוֹפֵף”.

טוֹר:

עֲנֵנִי, אַלְוִיס, כִּי, דוֹמֵנִי, לֹא נֶעְלָם

מִמְּךָ פֵּשֶׁר-דָּבָר – כָּל הַיֵּשׁ: –

מַּה שְּׁמוֹת הַמַּשְׁקֶה שֶׁשּׁוֹתִים בְּנֵי-אָדָם,

מַה שְּׁמוֹ בְכָל-הָעוֹלָמוֹת?

אַלְוִיס:

“בִּירָה” בְּפִי אָדָם, “סוּדָן” בְּפִי הָאָזִים,

“לַחוּת-רֶקַח” בְּפִי הַוָּנִים,

“הַמַּשְׁקֶה הַזַּךְ” בְּפִי הַטּוּרְסִים, בְּעוֹלַם-הַמֵּתִים “תְּמָד”

וּבְפִי בְנֵי-סוּטְוִינג – “עָסִיס”.

טוֹר:

מֵעוֹלָם לֹא מָצָאתִי כָּל כָּךְ חָכְמַת-זְקֵנִים

בְּלֵב הָאֶחָד;

אַבָל עָלָה בְיָדִי לְכַלּוֹתְךָ בְּעָרְמָה.

אוֹר-יוֹם מֵמִית אֶת הַנַּנָּס,

הִנֵּה הַחַמָּה מְאִירָה בַּהֵיכָל!

נִשֵּׂאת בָּעוֹלָם צָרָתֵנוּ עַל כְּנַף

גַּז שָׂב, בֵּין חֲצִי-הַיָּרֵחַ וְהַצְּלָב.

דַּלוֹת כְּנָפֶיהָ מֵרֹב-רֹב-יָמִים,

יוֹם יוֹם יְחַיּוּהָ דְּמָעוֹת וְדָמִים.

דְּמָעוֹת חֲדָשׁוֹת – נְחָלִים-נְחָלִים,

דָּמִים רַעֲנַנִּים – מַבּוּעִים לֹא כָלִים.

חָלָל… תִּלֵּי הֶרֶס… עָשָׁן בָּא וָרָב…

“כְּאַלֶכְּסַנְדְרִיָה¹ הָעָם הִשְׁתּוֹבָב”.

– גַּנִּים… אַרְמְנוֹת פֶּלֶא… עֲנוֹת עַם יֶחֱרַד…

“טְבוּחֵי עִיר גְּרַנַּדָּה – רִמּוֹן־סְפָרַד²…”

נִשֵּׂאת צָרָתֵנוּ… קוֹלוֹת-חָג עוֹלִים…

“הַפַּעֲמוֹנִים בִּסְפָרַד מְצַלְצְלִים”.

– רִפְרוּף נֵס וֶדֶגֶל… תְּרוּעָה וְרִנָּה…

“גְּדוּדֵי צַלְבָּנִים הֵם פּוֹשְׁטִים בַּמְּדִינָה”.

– וּמַה נִיר הַכֶּתֶם וְהָעֲרָבָה?

“עַרְבוֹת אוּקְרַאִינָה עִם דְּגַן זְהָבָהּ”.

– כִּכָּר מוֹרִיקָה… מַכְחִילִים עֲשָׁנִים…

“מִישׁוֹר שֶׁל גֶּרְמַנְיָה, אִמּוּן תּוֹתְחָנִים”.

– מַה אֶרֶץ הֶחָמֶד? כָּרִים וְהָרִים…

הַוַלְסְ מִתְגַּעְגֵּעַ… “הָיְתָה שֶׁל אַוְסְטְרִים”.

– שִׁירַת אוֹר חוֹפֶפֶת עַל זִיז כָּל-מִגְדָּל…

חוֹלֵם בֵּית הַכְּנֶסֶת… “פְּרָג עִיר מַהַרַ”ל“.

– בְּיַעַר וָאָמֶשׁ נֶחְבָּאִים – לַ”חֲצוֹת"…

מִסְפֵּד עַל הַסֵּפֶר… “בַּת-לִיטָא הִיא זֹאת”.

– חֹרְשָׁה נֶעֱצָבֶת… חָרְבוֹת בִּנְיָנִים…

נוֹדְדִים עֲלֵי דָרֶךְ… “פֹּה שְׂדֵה פּוֹלָנִים”.

– מַחְפֹּרֶת וָפַחַם… גַּלְגַּל אָץ-נֶחְפָּז…

פֶּחָם וּּמַתֶּכֶת… “גְּלִיל בֶּלְגִּים מֵאָז”.

– גַּנִּים וּשְׂדֵה כָרֶם… תֵּל שֶׁל מְצוּדָה,

וְהַכָּר עוֹד פּוֹרֵחַ… “צָרְפַת הַשְּׁדוּדָה”.

נִשֵּׂאת צָרָתֵנוּ, נוֹטֶפֶת דָּמִים –

הוֹי, פַּנּוּ לָהּ דֶרֶך, יוֹבְלוֹת וְיַמִּים!

תל-אביב, 21.9.40

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל

(ישעיה כ“ז, י”ג)

וְאוֹמְרִים: יֵשׁ שׁוֹפָר, וְהַשּׁוֹפָר מְאֹד עַתִּיק –

עוֹד מִימוֹת הַשּׁוֹפְטִים, וּמֻנָּח בְּתוֹךְ תִּיק

בְּמַפֹּלֶת בֵּית כְּנֶסֶת, בְּשָׂרִיד שֶׁל אַתִּיק.

הוּא שׁוֹפַר הַחֵרוּת שֶׁל אֵהוּד בְּיוֹם עֶגְלוֹן,

הוּא שׁוֹפַר הַחֵרוּת בּוֹ תָקַע גַּם גִּדְעוֹן,

יוֹחָנָן בְּגוּשׁ־חָלָב בּוֹ תָקַע אַחֲרוֹן.

וְהוּא הוּא הַשּׁוֹפָר יִתָּקַע בּוֹ לַקֵּץ,

כִּי הַמַּיִם עַד נֶפֶשׁ, וְסַכִּין בְּיַד הַמֵּץ, –

וְאָמַר זֶה אֶל זֶה: הֵחָלֵץ! הֵחָלֵץ!

כִּי חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ עָבְרוּ גְּדוֹת תְּהוֹם,

הַמָּשִׁיחַ רוֹצֶה לְהוֹפִיעַ יוֹם יוֹם,

כַּתִּשְׁבִּי מִי עוֹד לָנוּ בְּכָל עֵת וּמָקוֹם?

רַק חָסֵר הַשּׁוֹפָר, הַשּׁוֹפָר הוּא חָסֵר,

הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל הָרוֹטֵט וְהָעֵר,

לֹא שְׁמָעוֹ דוֹר חֵרֵשׁ, לֹא רָאָהוּ עִוֵּר.

אֵי אוֹתָה הַחֻרְבָּה, בָּה נִצְפַּן הַשּׁוֹפָר?

הֵן אֵבְרוֹפָּה כֻּלָּהּ הֱקִיאַתְנוּ זֶה כְבָר,

מִצְּפוֹנָם שֶׁל פִיוֹרְדִים עַד צוּר גִּבְּרַלְטַר.

בֵּין אוֹקְיָנוֹס מִכָּאן וְאוֹקְיָנוֹס מִכָּאן,

הָאוֹבְדִים בְּאֶרֶץ רוּס, נִדָּחִים בְּיָוָן,

מִי שָׂרִיד לִי בְלוּב, מִי בְּכוּשׁ נֶאֱמָן?

וְהָלַךְ וְחָפַר, וּמָצָא וְהֵבִיא

לוֹ אֶת קֶרֶן הַצְּבִי עִם שַׁאֲגַת הַלָּבִיא,

וְתָקַע בוֹ תְקִיעָה הַתִּשְׁבִּי הַנָּבִיא.

תל־אביב, 14.10.40

בִּכְפָר שֶׁל פּוֹלַנְיָה שְׁלשָׁה בַּחוּרִים

עָלוּ חַכְלִילִים כְּחַלּוֹת שֶׁל פּוּרִים:

לֶבְקוֹ – אוּקְרַאִינִי, וְיַאנֶק – מָזוּר¹,

וְעוֹד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר – יְהוּדִי לֹא-עָזוּר.

עָמַד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר הַזִּ’ידֶק, הַזִּ’יד,

עָמַד בַּבַּלֶּשֶׁת חִוֵּר כִּכְלִי סִיד.

לֻקַּח אִיטְשִׁי-מַיְאֵר, מִנּוּהוּ חַפָּר

אֶל גֶּשֶׁר עַל כְּבִישׁ עִם הַגְּבוּל בְּעִיר-סְפָר.

לָקְחוּ גַּם אֶת יַאנֶק, עַל סוּס בַּשּׁוּרוֹת

רָאוּהוּ – וְהִסְמִיקוּ בַּשּׁוּק בַּחוּרוֹת.

לֶבְקוֹ הַחוֹחוֹל הָעַקְשָׁן וּמְמֻשָּׁךְ

צַיָּד מִנְּעוּרָיו – וְנִסְפַּח אֶל תּוֹתָח.

נִכְנַס אִיטְשִׁי-מַיְאֶר אֶל הַקְּסֶרְקְטִין

לְלַעַג וָקֶלֶס לְרַב וּלְקָטִין.

"מֵבִין אִיטְשִׁי-מַיְאֶר נִכְנַס לְשֵׁם מָה?

לָמוּת בְּעַד פּוֹלַנְיָה, לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ."

בִּישׁ-גָּד אִיטְשׁי-מַיְאֶר! לֹא זֶה הוּא הַסְּפָר…

לוּ שָׁם, וּפָרַח כְּבָר, הָיָה קוֹמִיסָר".

דִּבֵּר הַפּוּלְקוֹבְנִיק הַשָּׂב כְּמוֹ זְאֵב:

"פָּלְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים… יִמַּח שְׁמָם – פְּשַׁא-קְרֶב²!

"אַתֶּם גִּבּוֹרַי… וּפּוֹלַנְיָה מְחַכָּה…

כֻּלָּנוּ… וּמְחִי תַּחַת מְחִי וּמַכָּה!

"אַתָּה אוּקְרַאִינִי, פְּשַׁא-קְרֶב, קוּם וּפְעָל:

לֹא יַעֲזָרְךָ דּוֹדָנְךָ הַמּוֹסְקַל³!

"הַזִּ’ידֶק, אַתָּה קוּם עֲשֵׂה חוֹבָתְךָ:

בָּא הִטְלֶר, קַצֵּץ יְקַצֵּץ פְּאָתְךָ!

"אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ, לֹא יִירָא, לֹא יֵחַת!

הַכֹּל בְּעַד פּוֹלַנְיָה הָאֵם הָאַחַת!"

עָמַד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר בְּתוֹךְ חֲפִירָה,

חָרְגָה מְכוֹנִית כְּבֵדָה מַמְטִירָה

סָבִיב כַּדּוּרִים לְמֵאוֹת עַל חוּגָהּ, –

נָפַל אִטְשִׁי-מַיְאֶר רִאשׁוֹן בַּפְּלֻגָּה.

וְעַד שֶׁלֶּבְקוֹ מְכוֹנֵן אֶת כֵּלָיו –

רְסִיס שֶׁל רִמּוֹן בָּא קָרַע אֶת מֵעָיו.

עוֹד יַאנֶק נִמְלָךְ אִם לִפְנוֹת אוֹ לָנוּס, –

צָנַח מְרֻסָּק, הִתְרַסֵּק גַּם הַסּוּס.

כָּרוּ הַגֶּרְמָנִים הַבּוֹר בַּמַּקּוֹר,

כָּרוּ וְקִלְלוּ אֶת הַמֵּת וְאֶת הַבּוֹר.

וְשָׁמָּה זָרְקוּ כַּמְצֻוָּה, בְּלִי הִסּוּס,

אֶת אִיטְשִׁי, אֶת יַאן, אֶת לָבְקוֹ וְאֶת הַסּוּס.

תל-אביב, 30.10.40

מִי הוּא הָרוֹכֵב בְּסוּפָה וַחֲצוֹת?

הָאָב הוּא עִם בְּנוֹ. בִּזְרֹעוֹת אַמִּיצוֹת

יְאַמְּצֶנּוּ הַלָּה, יְחַבְּקֶנּוּ חָבֹק

וּבְיָד חֲזָקָה וְיֵחַם לַתִּינוֹק.

– מַה תִּירָא, הַיֶּלֶד, פָּנֶיךָ תַּסְתִּיר?

– אָבִי, שַׂר הַיַּעַר, כְּלוּם אֵינְךָ מַכִּיר?

בְּרֹאשׁו לוֹ עֲטֶרֶת, זָנָב לוֹ שָׁחוֹר.

– מַטְלִית עֲרָפֶל הִיא, בְּנִי, עַל פְּנֵי הַיְאוֹר.

אֵלַי בֹּא, הַיֶּלֶד, אֵלַי, הַנָּעִים –

"אִתְּךָ אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ שַׁעֲשׁוּעִים נָאִים.

פִּרְחֵי צִבְעוֹנִים עַל גְּדוֹתַי לִי לָרֹב,

“אִמִּי לָהּ כַּמָּה גְּלִימוֹת כֶּתֶם טוֹב”.

– אָבִי, הוֹי אָבִי! וּכְלוּם לֹא תִשְׁמַע

מַה שָׂח שַׂר הַיַּעַר, מַבְטִיחַ לִי מָה?

– הֵרָגַע, הֵרָגַע, יַלְדִּי הַנָּעִים:

אַךְ רוּחַ מְרַשְׁרֶשֶׁת בְּעָלִים יְבֵשִׁים.

"הוֹי נַעַר נֶחְמָד, כְּלוּם אֵלַי לֹא תֹאבֶה?

"בְּנוֹתַי תְּטַפֵּלְנָה בְּךָ מַה יָפֶה,

"בְּנוֹתַי כִּי תֵצֶאנָה בַּלַּיְלָה בַּסָּךְ, –

“תָּחוֹלְנָה, תָּשׁוֹרְנָה, תְּיַשְׁנֶנָּה אוֹתָךְ”.

– אָבִי, הוֹי, אָבִי, כְּלוּם רוֹאֶה אֵינְךָ

אֶת בְּנוֹת שַׂר הַיַּעַר שָׁם בַּחֲשֵׁכָה?

– הוֹי, בְּנִי! הוֹי, בְּנִי, מְאֹד אֵטָב לִרְאוֹת,

לֹא, כִּי עֲרָבִים עַתִּיקוֹת מַקְדִּירוֹת.

"אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ, נָעַמְתָּ לִי מְאֹד,

“אִם לֹא בִּרְצוֹנְךָ, אָבֹא בְּחֹזֶק יָד”.

– אָבִי, הוֹי, אָבִי! הִנֵּה תָפַס בִּי.

הוֹי הוֹי, שַׂר הַיַּעַר פָּגַע בִּי, אָבִי!

נִבְהַל הַפָּרָשׁ, הוּא נֶחְפָּז, הוּא שׁוֹקֵק,

הַיֶּלֶד בְּיָדוֹ נֶאֱנָק וְצוֹעֵק.

דּוֹפֵק אֶת סוּסוֹ וּבָא חֲצֵרוֹ.

וּבִזְרֹעוֹתָיו מֵת מוּטָל – נַעֲרוֹ.

בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי (פואימה) / שאול טשרניחובסקי

וַתָּשָׁב אֶל-אָבִיהָ וַיַעַשׂ לָהּ אֶת-נִדְרוֹ אֲשֶּׁר נָדָר, וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ (שופטים, י“א, ל”ט).

לִי הָיְתָה אִמִּי אוֹמֶרֶת: "לֹא תִשְׁהִי פֹּה עִמָּדִי,

יִמְהָרֵךְ אַבִּיר שִׁבְטֵנוּ – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי".

לִי הֶחֱנִיפוּ אַמְהוֹתֵינוּ: "מַה יָפִית בְּנִזְמֵי דְדָן ¹

מִי כָמוֹךְ יָפָה בָּאָרֶץ מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן!"

לִי בַחֲלָקוֹת שִׁית שָׁתוּ הַשְּׁפָחוֹת: "יָהּ שַׂהֲדִי,

בַּבָּנוֹת תְּאֻשְּׁרִי, גְּבִרְתֵּנוּ, בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!"

לָחֲשׁוּ לִי רֵעוֹתֵינוּ: "אֲהֵבוּךְ – עֵת עַל שִׁכְמִי

עִם כַּדִּי אֵרֵד הָעַיְנָה – כָּל בְּחוּר גִּלְעָד עַמִּי"…

לִי סִפְּרוּ בִּדְמִי הַלַּיְלָה גִּלְיוֹנַי – לִי לְבַדִּי:

“אַתְּ, רַק אַתְּ חֲלוֹם כָּל נַעַר גְּדוּד יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי”…

לִי לָאַט רְאִי הַנְּחֹשֶׁת, רְאִי צִידוֹן: "אַתְּ יָפְיָפִית…

מַנְגִּינָה בָּעָם – עֵינַיִךְ מִמִּצְפָּה ² וְעַד מִנִּית ³

לִי נִבָּא יוֹדֵעַ נַחַשׁ: "תְּאֻשְּׁרִי – אָרִים יָדִי!

גְּדִי-הַיְקָר לְיִפְתָּח קְצִינֵנוּ ⁴ בֶּן גִּלְעָד הַגִּלְעָדִי".

לִי יָקְדוּ עֵינֵי הָעֶלֶם גֶּחָלִים: "הֱיִי שֶׁלִּי,

הַיָּפָה בְּאַיְלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹר יוֹמִי, מִקְסַם לֵילִי!"

נִתְקַיְּמוּ חֲלֹמוֹתַיִךְ… לְבָדָד, בִּלְבוּשׁ בִדי,

הָרַכָּה וְהַמְעֻנֶּגֶת – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי,

וּבְאֵין אָב, אֵין אִישׁ, אֵין יֶלֶד יִתְרַפֵּק עָלַי: אִמִּי…

הַיָּפָה וְהַמְּאֻשֶּׁרֶת בַּבָּנוֹת, כָּל בְּנוֹת עַמִּי.

צַוָּארִי הִתְוָה הַתֶּלֶם, קֹדֶם זְמָן צָמַק הוֹדִי.

הֲלָזֹאת תָּמְהוּ רוֹאַיִךְ: “בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!”

אַהֲבָה… בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע יְסוֹבֵב הַיּוֹן יוֹנָה,

מְרַדֵּף אַיָּל אַיֶּלֶת בְּעוֹנָתָהּ וּבְאוֹנָהּ.

וּבְשָׁמְעִי רוֹעֵה הָעֵדֶר הַמְחַלֵּל לְשֶׂה וּגְדִי,

“מִי שׁוֹמַעַת?” – תֶּהֱמֶה נֶפֶשׁ בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי.

קוֹל בּוֹצֵר אֶשְׁמַע מִכֶּרֶם, שִׁיר שֶׁל אֹשֶׁר, שִׁיר תְּחִנָּה,

“מִי אֶשְׁאַל, מִי הַמְאֻשֶּׁרֶת, בִּשְׁבִילָהּ זֶה, לְמַעֲנָהּ?”

אוֹי, לְמִי אַתְּ תִּתְגַּעְגָּעִי, הַשָּׁרָה, עוֹדָה עֲדִי?"

לֹא יָדַעְתִּי זֹאת, אָנֹכִי – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי.

אִישׁ בָּא שָׁב, יוֹרֵד לְשָׁעַר מֵהַכּוֹת בַּצַּר מַכָּה,

אֲנַחֵשׁ: “אֵי הַפִּלֶּגֶשׁ הַצְּעִירָה לוֹ מְחַכָּה?”

קוֹל בּוֹכִים אֶשְׁמַע, קוֹל יֶלֶד, – לֹא בָּכָה, שָׂחַק יַלְדִּי,

לֹא חָלְצָה שַׁד לַתִּינוֹקֶת בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!

בִּמְחוֹלוֹת בָּנוֹת תֵּצֶאנָה… קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה…

לִי לֹא שָׁרוּ וְלֹא שַׁרְתִּי לְבִתִּי הָאֲמוּלָה.

עַל הָרַי אֶתְעֶה רוֹקֶמֶת חֶזְיוֹנִי לֹא-קָם, בַּדִּי,

אֶל תִּפְאֶרֶת הַכִּנֶּרֶת, אֶל הֲדַר הַגִּלְעָדִי.

לֹא אָהַבְתִּי, לֹא יָקַדְתִּי אֲהוּבָה בְּחֵיק אִישִׁי…

אֱלֹהַי רָצָה הַנֶּדֶר, אֲבִיבִי לוֹ וְאִשִּׁי.

אֵין לִי אָב, אֵין אִישׁ, אֵין יֶלֶד עַל הָרַי וּבְמוֹעָדִי,

לַיָּפָה וְלַמְּאֻשֶּׁרֶת – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי…

תל-אביב, 21.12.40

¹

אִיֵּי יָוָן, אִיֵּי יָוָן!

שָׁם סָפוֹ² בְאַהֲבָה אֻכְּלָה,

שָׁם מְקוֹר חָכְמַת שָׁלוֹם וּקְרָב,

שָׁם דֵילוֹס צָץ³ וּפֶבּ עָלָה!

וְקַיִץ-עַד עוֹד מְקַשְּׁטָם;

אַךְ גָּז הַכֹּל מִלְּבַד שִׁמְשָׁם.

שִׁירַת אִישׁ-כִיאוֹס⁴ וְאִישׁ-תֵּיאוֹס⁵,

כִּנּוֹר אַהֲבָה, קַתְרוֹס גִּבּוֹר,

אַךְ בַּנֵּכָר שֵׁם תְּהִלָּתָם,

מוֹלַדְתָּם כִּי בָם תִכְפּוֹר:

מַנְגִּינָתָם בַּיָּם פָּרְחָה,

לֹא עַל חוֹפֵי “אִיֵּי-בְרָכָה”⁶.

הָהָר מַשְׁקִיף עַל מָרַתּוֹן⁷,

וּמָרַתּוֹן מַשְׁקִיף לַיָּם;

יָוָן תָּשׁוּב לִהְיוֹת חָפְשִׁית

כֵּן בַּחֲלוֹם רָאִיתִי שָׁם;

כִּי עַל יַד קֶבֶר הַפַּרְסִים

אֵיךְ עֶבֶד אֶת עַצְמִי אָשִׂים.

יָשַׁב לוֹ מֶלֶךְ עַל רֹאשׁ צוּר⁸,

הִשְׁקִיף עַל סָלַמִיס בַּת-יָם,

וּלְרַגְלָיו אַלְפֵי סְפִינוֹת,

וַעֲמָמִים – שֶׁלּוֹ כֻלָּם!

בִּבְקֹעַ יוֹם, מָנָה אוֹתָם;

אַךְ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ – וְאַיָּם?

אַיָּם כֻּלָּם? אֵיפֹה גַּם אַתְּ,

אַרְצִי? עַל פְּנֵי חוֹפֵךְ שׁוֹתֵק

נָדַם מִזְמוֹר הַגִּבּוֹרִים,

כִּי אֵין לֵב הַגִּבּוֹר דּוֹפֵק!

וּכְלוּם נִבְלֵךְ, כְּלִי-אֵל מֵאָז,

בְּיָדִי יִפּוֹל, בִּידֵי לֹא-עָז?

דָּבָר נָעִים הוּא לְהַרְגִּישׁ

כִּי גַם תּוֹךְ עַם רְתוּק-כְּבָלָיו,

יֵשׁ תְּכַסֶּה פָּנַי כְּלִמַּת-

אוֹהֵב אַרְצוֹ, בְּשׁוֹרְרִי עָלָיו.

כִּי הַמְשׁוֹרֵר מַה יַּעַשׂ פֹּה?

יֵבוֹשׁ מֵעָם, יֵבְךְּ עַל אַרְצוֹ.

הַאִם עָלֵינוּ אַךְ קוֹנֵן

וְהִכָּלֵם?! – אָבוֹת אֵינָם.

הָשִׁיבִי, אֶרֶץ, מֵחֵיקֵךְ

מֵתֵי אַשְׁפַּרְטָה⁹, שִׁיר הֲמוֹנָם,

מִשְּׁלָש-מֵאוֹת¹⁰ – שְׁלֹשָׁה, וְדֵי

חַדֵּשׁ אֶת יוֹם תֶּרְמוֹפִּילֵי!

אֵיכָה, אֵין קוֹל? הַכֹּל נָדַם?

לֹא כִי! הִנֵּה קוֹל הַמֵּתִים;

כְּקוֹל רָחוֹק שֶׁל אֲשֵׁדָה

עוֹנִים: "יָקוּם רֹאשׁ חַי מִמְּתִים,

לוּ רַק אֶחָד – וּבֹא נָבֹא!"

אַךְ כָּל הַחַי אֵין הֶגֶה בוֹ.

לַשָּׁוְא, קוּם גַּע בְּמֵיתָר חָדָשׁ,

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס¹¹ מְלֹא הַכּוֹס!

עֲזֹב הַקְּרָב לְחֵיל תּוּרְקִים

וּשְׁפֹךְ מִדַּם עִנְבֵי-כִיאוֹס!

וּשְׁמַע! לְקוֹל קְרִיאַת שְׁפָלִים

שִׁכּוֹר מַה יַּעַן, עַז-פָּנִים!

לָכֶם מְחוֹל פִּירוּס¹² עַד הַיּוֹם,

וּגְדוּדֵי-פִּירוּס¹³ הֵם אַיָּם?

מִשְּׁנֵי לְקָחִים מַה תִּשְׁכְּחוּ

הַטּוֹב וְהַגַּבְרִי שֶׁבָּם?

הָאוֹתִיּוֹת קַדְמוֹס¹⁴ נָתַן,

כְּלוּם עֲבָדִים בָּהֶן חָנַן?

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

לְנוֹשֵׂא אַחֵר הַלֵּב יִחַד –

בָּזֶה נִקְדַּשׁ אַנַקְרֵאוֹן,

הַלָּה עָבַד אֶת פּוֹלִיקְרַט¹⁵ –

עָרִיץ, אַךְ אָז לְכֵס עָלוּ

רַק בְּנֵי-אַרְצֵנוּ וּמָשְׁלוּ.

וְעָרִיצָהּ שֶׁל כֶרְסוֹנֶס –

יְדִיד-הַדְּרוֹר, עִזּוּז וָטוֹב,

אוֹתוֹ עָרִיץ – מִילְטִיאָדֶס¹⁶.

וּלְוַאי זָכִינוּ שׁוּב, עַכְשָׁו,

לְתַקִּיף כָּזֶה! וּכְלוּם עָלָיו

לֹא שִׂישׂ נָשִׂישׂ וְלִכְבָלָיו?

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

עַל שְׂפַת פַּרְגָה ¹⁷, עַל צוּר סוּלִי ¹⁸

עוֹד יֵשׁ מִשְּׁיָר דֹּרוֹת הַגּוֹי

יֻלַּד לַדּוֹרִיּוֹת¹⁹, וְלֹא מִבְּלִי

כָּל זֶרַע עוֹד יָחוּשׁ לָבוֹא –

דַּם צֶאֱצָאֵי הֶרַקְלֵס בּוֹ!

אֵין דְּרוֹר לָכֶם מִידֵי פְרַנְקִים²⁰,

אֲשֶׁר מַלְכָּם קוֹנֶה-מוֹכֵר;

סֵיפֵי-יָוָן, גְּדוּדֵי-יָוָן –

בָּם עַם יְקַו לְהִשְׁתַּחֲרֵר;

אַךְ אוֹן-תּוּרְקִים, תֹּךְ אִיטַלְקִים

שִׁלְטְכֶם יִרְעַץ, אִם גַּם אַלִּים!

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

בְּתוּלוֹתֵיכֶם בַּצֵּל חָלוֹת –

רוֹאֶה אֲנִי בְרַק עֵינֵי-שְׁחוֹר;

אוּלָם לִרְאוֹת הַנִּלְהָבוֹת

עֵינַי שֶׁלִי דֹמְעוֹת; הַאִם

שַׁד זֶה יָנִיק הָעֲבָדִים?!

שִׂימֵנִי עַל שִׂיא שֵׁישׁ-סוּנְיוּם²¹,

שָׁם אֵין בִּלְתִּי וְהַמִּשְׁבָּרִים

שׁוֹמְעִים קוֹל-שְׁנֵינוּ הַחוֹלֵף;

אָמוּת בְּשִׁיר כַּבַּרְבּוּרִים.

לֹא! אֶרֶץ-עֲבָדִים לֹא לִי!

יֵין-סָמוֹס זֶה – נַפֵּץ הַכְּלִי!

“סָבְתָא חֲדִישָׁה”¹ שֶׁלָּנוּ אִשָּׁה הֲגוּנָה הָיָתָה.

יְרֵאַת שָׁמַיִם מְאֹד וּזְהִירָה בְּכָל הַמִּנְהָגִים,

אֹתוֹת וְסִמָּנִים שֶׁנָּתְנוּ בְנֵי-בְרִית וְהַ“גּוֹיִים” שְׁכֵנֵינוּ,

לְרַבּוֹת “דַּרְכֵי אֱמוֹרִי” – בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.

תֹּאמַר: הָעַיִן הָרָעָה… אַי אַי, זֹאת גַּם טִפֵּשׁ יוֹדֵעַ,

כִּי לְהִזָּהֵר מִזֹּאת – אוֹ כֹחָן שֶׁל שָׁלֹש יְרִיקוֹת,

אוֹ צֵרוּפָן שֶׁל שָׁלֹש אֶצְבָּעוֹת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן.

הִיא יָדְעָה הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה נוֹסָפוֹת עַל אֵלֶּה וְכָהֵנָּה.

הָיְתָה מַקְפִּידָה שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל שׁוּם דָּבָר בְּיוֹם שֵׁנִי,

הָיְתָה קָמָה מִיצוּעָהּ מִתְכַּוְנָה לְהַכְנִיס אֶת רַגְלָהּ

דַּוְקָא בְסַנְדַּל יָמִין וּבְשַׁרְווּל יָמִין אֶת זְרוֹעָהּ,

אֵימַת הַשּׁוּנְרָה הַשְּׁחוֹרָה הַחוֹצָה אֶת דַּרְכָּהּ עָלֶיהָ,

פַּחַד הַפְּגִישָׁה בְכֹמֶר, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

– גַּלָּח רָזֶה, וְהָיְתָה זוֹרֶקֶת אַחֲרָיו הַסִּכָּה.

הָיוּ לָהּ הַרְבֵּה סִמָּנִים הֵן לְטוֹב הֵן לְרַע לָהּ:

כַּף שֶׁנָּפְלָה – אוֹרַחַת, וּמַזְלֵג שֶׁנִּשְׁמַט – אוֹרֵחַ,

מֶלַח מִמְלָחָה שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן – מְרִיבָה.

נֵר שֶׁדּוֹלֵק בַּיּוֹם וּזְכוּכִית רְאִי הַנִּשְׁבֶּרֶת –

אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ, הַשֵּׁם הוּא יִשְׁמְרֵנוּ מֵאֵלֶּה!

כָּל עֲטִישָׁה וַעֲטִישָׁה הָיְתָה מַקְדִּימָה בְ“אָסוּתָא”!

בַּת שִׁבְעָה פּוּד² (לֹא עֲלֵיכֶם!) הָיְתָה וּמַקְשָׁה בְּלֶכְתָּהּ,

פָּחֲדָה מִפְּנֵי הַטִּרְחָה לֶאֱסוֹף אֶת צִפָּרְנֶיהָ

תֵּכֶף עִם בּוֹאָהּ לַקֶּבֶר וְהָיְתָה שׂוֹרַפְתָּן בַּתַּנּוּר.

וַדַּאי שְׂכָרָהּ הַרְבֵּה מְאֹד לְפִי פְעָלֶיהָ

הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן בְּעוֹלַם הָאֱמֶת.

אֶפֶס, אָנֹכִי יוֹדֵעַ, – לִפְעָמִים (לְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת)

יָצָא לָה שְׂכָרָהּ בְּהֶפְסֵדָהּ, לְמָשָׁל בְּעִנְיָן הַזּוּגוֹת.

בְּזוּגוֹת הִקְפִּידָה, כְּשֵׁם שֶׁהִקְפִּידָה בִשְׁלָש הָעֶשְׂרֵה,

גַּם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה; בִּכְלָל בְּכָל דָּבָר כְּגוֹן זֶה.

מִדָּה טוֹבָה מְאֹד! וְאוּלָם לָהּ הָיְתָה עוֹד מִדָּה,

אֲשֶׁר אֵין לוֹמַר עָלֶיהָ טוֹבָה אוֹ רָעָה – סְתָם מִדָּה!

הָיְתָה חוֹבֶבֶת מְאֹד טֵה, וְהָיְתָה חוֹבַבְתּוֹ לְתֵאָבוֹן.

וְאָז הַטֵּה בָאָרֶץ – הַמְּשֻׁבָּח – זֶה שֶׁל פֶּרְלוֹף – הוּא,

אוֹ שֶׁל פּוֹפּוֹף – הֲכִי טוֹב! וּפַּסְטְשֶׁנְקוֹ-טְרְיַאפְּקִין (מֵחַרְקוֹב).

טֶרֶם זָכוּ עוֹד גּוֹץ וְקַלְמָן וִיסוֹצְקִי (הַנָּדִיב)

לַעֲשׂוֹת לָמוֹ הַשֵּׁם, וְעוֹד לֹא הִגִּיעוּ לְפִרְסוּם

אוֹתָן חֲבִילוֹת קְטַנּוֹת וְרֵיחָנִיּוֹת שֶׁפָּשְׁטוּ

אַחַר בָּעִיר וּבַכְּפָר. וּמֵיחָם הָיָה לְסָבְתָא,

כְּלִי מִשּׁוּפְרָא דְשׁוּפְרֵי: הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בַקֹּדֶשׁ –

טוּלָה הַקִּרְיָה, שֶׁיָּצָא לָהּ שֵׁם בְּמֵיחַמִּים בָּעוֹלָם.

תֹּאמַר טוּלָה סְתָם? לֹא! כִּי מִבֵּית הַחֲרשֶׁת

שֶׁל “בָּטָשֵׁף אֶת הַבָּנִים”, עִם מַרְאֵה כָּל הַמֶּדַלְיוֹת:

כֶּסֶף, זָהָב וּבְרוֹנְזָה – וְכָל תְּעוּדוֹת-שֶׁבַח שֶׁל מֻמְחִים,

אֲשֶׁר קִבֵּל בְּכָל הַתַּעֲרוּכוֹת בָּעוֹלָם –

מַחֲרֹזֶת נֶחְמָדָה, מֵעֵין הַ“מִּזְרָח”, עַל דָּפְנוֹ

שֶׁל הַמֵּיחָם כְּלַפֵּי הַפָּנִים מִתַּחַת לַמִּכְסֶה.

“סָבְתָא חֲדִישָׁה”, כַּנֶּאֱמָר, חוֹבֶבֶת זֶה מַשְׁקֵה-הַזָּהָב,

שְׁתִיַּת הַטֵּה כַּהֲלָכָה; וְעָשְׂתָה שְׁתִיָּתָהּ זוֹ קֶבַע:

פַּעַם – בַּבֹּקֶר עִם פַּת שֶׁל שַׁחֲרִית מַקְדִּימָה וְחַמָּה,

פַּעַם – בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, שֶׁאָז מִתְכַּנְּסִים גַּם אוֹרְחִים

לָסֵב לַשֻּׁלְחָן עַל כּוֹס עִם כָּל מִינֵי רִבָּה מְתוּקָה,

פַּעַם אַחַר אֲרֻחַת הָעֶרֶב עִם גְּמַר הָעֲבוֹדָה,

חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיוֹ"ט, שֶׁאָז “הַשִּׁקְצָה” מְחַמֶּמֶת

אֶת הַמֵּיחָם, וְסָמוּךְ לְאַחַר שֵׁנָה שֶׁל שַׁבָּת,

וְעוֹד לִכְשֶׁיָּסוּר אוֹרֵחַ, בָּא מִחוּץ לִתְחוּמוֹ שֶׁל כְּפָרָהּ.

וְאַרְבַּע מִדּוֹת שֶׁל שְׁתִיָּה הָיוּ לַסָּבְתָא – הָא כֵיצַד?

שְׁתִיָּה הַבָּאָה מִתּוֹךְ צִמָּאוֹן הֶכְרָחִי לְאַחַר

מַאֲכָל מְטֻגָּן וּמְמֻלָּח אוֹ שָׁמֵן בְּיוֹתֵר, לְמָשָׁל

מָרָק שֶׁל כְּרוּבִים כְּבוּשִׁים, שֶׁאֵין לְפָטְרוֹ בְפָחוֹת

מִשָּׁלֹשׁ קְעָרוֹת מְלֵאוֹת (בְּלִי עַיִן רָעָה!) עַד שְׂפָתָן;

אַחַר תְּרֵיסַר וָחֵצִי לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת בְּמִלּוּי

רֵיאָה וְכָבֵד קְצוּצִים וְמַשְׁהִים לָשֶׁבֶת בַּתַּנּוּר;

אַחַר כַּמָּה וְכַמָּה “טְרַנְקוֹת”³ שְׁמֵנוֹת-גַּב-עַנְבָּר,

פְּלִיטֵי הַוּוֹלְגָה הָרְחוֹקָה אוֹ יַמֵּי טַבְרִיָּה עַצְמָהּ;

לְאַחַר שֵׁנָה שֶׁל שַׁבָּת עַל בֶּטֶן מְלֵאָה הַטְּשׁוּלֶנְט,

בָּא מִן הַתַּנּוּר הַנָּעוּל וּמְקוֹמוֹ עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ,

וְכוּלֵי', כַּיּוֹצֵא בָאֵלֶּה, שֶׁגָּרְרוּ שְׁתִיָּה מִמֵּילָא.

שְׁנִיָּה – שְׁתִיָּה לְשֵׁם שְׁתִיָּה, שֶׁכֵּן מִן הַמִּנְהָג, שֶׁשָּׁתוּ

גַּם אֲבוֹתֵינוּ מֵאָז, וְאֵין חוֹבָתֵנוּ לְנַמְּקָהּ.

שְׁתִיָּה שְׁלִישִׁית – לְתֵאָבוֹן: פָּשׁוּט, הַנֶּפֶשׁ דּוֹרֶשֶׁת

דָּבָר גַּם לָהּ לְשֵׁם תַּעֲנוּג – עוֹשִׂים דְּבַר-מָה גַם לַנֶּפֶשׁ!

שְׁתִיָּה יָפָה שֶׁל טֵה – עִם כָּל מִינֵי רִבָּה בָעוֹלָם,

אֲשֶׁר הִטִּיל עַל אִשָּׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּעַצְמוֹ

לַעֲסוֹק בָּהּ כָּל יְמֵי קַיִץ בָּאָרֶץ. וּלְמַעַן

אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָהֵב: הַדְּבֹרוֹת הָאוֹמְרוֹת לוֹ שִׁירָה

וְנָשִׁים כְּשֵׁרוֹת הָעוֹסְקוֹת בְּצָרְכֵי הַבַּיִת – לְמַעֲנָן,

רַק לְמַעֲנָן בָּרָא בַשָּׁדֶה, בַּגָּן וּבַכֶּרֶם

אֶת הַחֲזַרְזָר⁴ הַשָּׂעִיר בִּלְבוּשׁ יְרַקְרַק וּמַוְרִיד,

כָּרָז⁵ מַאְדִּים כַּדָּם וְהַגֻּדְגְּדָּנִיתֹ⁶ – יְפֵפַת

גַּנֵּי הָאוּקְרַאִינִים וּוֶרֶד רַב-עָלִים, רֵיחָנִי,

מוּרָן⁷ מִמֶשֶׁק טָטָרִים, וְתַפּוּחַ גַּן-עֵדֶן רַךְ-בָּשָׂר,

תּוּתֵי-הַשִּׂיחַ⁸ הַשְּׁחוֹרִים וְהַמִּשְׁמֵשׁ הָעוֹטֶה קְטִיפָה,

לְרַבּוֹת לִימוֹנֵי-אִיטַלְיָה וְהָאֶתְרוֹג הַזְּהַבְהַב מִקּוֹרְפוּ

וְהַחַבּוּשׁ בֶּן-הַנֶּגֶב; וְכָל הַגַּרְגְּרִים⁹ הַנָּאִים:

פֶּטֶל¹⁰ – לֶחֶם הָאֵלִים שֶׁל צְפוֹן אֶבְרוֹפָּה (דוּגְמַת

הָאַמְבְּרוֹסְיָה בְּיָוָן) וְתוּת-הַשָּׁדֶה¹¹ הֶעָדִין

תּוּת-הַגִּנָּה¹² הַקּוֹסֵם שֶׁעָלָיו בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין.

שְׁתִיָּה רְבִיעִית לְסָבְתָא, שְׁתִיָּה בְהֶסַּח הַדַּעַת,

כָּךְ מִתּוֹךְ סְמִיכָה לְשֻׁלְחָן שׁוֹתֵי הַטֵּה בְחַבְרוּתָא,

שְׁתִיָּה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ דִבּוּר, וּפִטְפּוּט וְרֵיחַ רְכִילוּת.

סָבְתָא יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹתָה, וְאֵינָה מַקְפִּידָה בַמִּנְיָן,

עַד שֶׁהָיְתָה נִכְשֶׁלֶת, – וּמִתּוֹךְ שְׁתִיָּה-לְתֵאָבוֹן

בָּאָה לִשְׁתִיָּה מֵאֹנֶס – וְזוֹהִי הַמִּדָּה הָרְבִיעִית.

כָּךְ, מִתּוֹךְ כּוֹסָהּ הַשְּׁמִינִית בָּאָה לַתְּשִׁיעִית – מִמֵּילָא,

יִצְרָהּ גּוֹרֵר וּמְגוֹרֵר – וּמוֹזְגָה הִיא, בְּלִי מֵשִׂים,

גַּם אֶת הַכּוֹס הָעֲשִׂירִית; אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁמָּזְגָה

אֵינָה יְכוֹלָה כְבָר לִכְבּוֹשׁ אֶת יֵצֶר-הַטֵּה, וְהִיא שׁוֹתָה.

וְאָז, שֶׁלֹּא לָבֹא וְלִנְפּוֹל בְּ“כֹחָן” שֶׁל זוּגוֹת, הִיא מוֹזְגָה

כּוֹס אַחַת עֶשְׂרֵה – מֵאֹנֶס, וְשׁוֹתָה אוֹתָהּ מֵאֹנֶס.

אֶפֶס מִי שֶׁלֹּא רָאָה הַסָּבְתָא בְשֶׁבֶת מֵיחַמִּים

שׁוֹתָה, נֶחְנֶקֶת וְשׁוֹתָה כוֹס שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, לֹא רָאָה

פַּרְצוּף עָלוּב וְנֶעֱלָב וּמַצְחִיק וְאָרֹךְ מָאֳרָךְ:

חָמוּץ וְאָרֹך מִכָּאן וּמִשְׁנֶה אָרֹךְ מִכָּאן

וְעוֹלֶה כְמוֹ מִתּוֹךְ מַרְאֶה מִדֹּפֶן הַמֵּיחָם הֶהָדוּר.

שְׁלֹש עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת? – אֲבוֹי לָהּ, וּלְמַעַן אוֹתָן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה

הָיְתָה מוֹזֶגֶת מִיָּד כּוֹס אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, לְהֵחָלֵץ

מִן הַזּוּגוֹת – הִיא מוֹזְגָה וְגוֹמְאָה כוֹס חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.

כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים נִכְוִים גַּם אָנוּ בְמִנְהָג

אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ וְיוֹצֵא הַשָּׂכָר בְּהֶפְסֵד.

פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה! וְדַי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא…

תל-אביב, 3.5.41

דָּרַשׁ קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם:

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ בָּעֶצֶם,

כָּכָה לֹא תֵדַע מֵאַיִן הִיא בָאָה בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים – – –

אֶפֶס לִפְעָמִים, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, יְגֻנַּב אֵלֶיךָ

שֶׁמֶץ מֶנְהוּ וְאָז תִּבְחַן מִקְצָת מִסְתּוֹרֵי הַחַיִּים.

סָבָא – הִתְיַחֵשׂ עַל בֵּית הַקַּרְפִּיּוֹנִי בָאָרֶץ,

וְנוֹלַד בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהוּא מַזַּל-דָּגִים, כַּיָּדוּעַ,

לָכֵן קָבַע בְּטַבַּעְתּוֹ, שֶׁשִּמְּשָׁה לוֹ גַם חוֹתֶמֶת,

תַּבְנִית שְׁנֵי דָגִים זְעִירִים – כְּלוֹמַר שְׁנֵי קַרְפִּיּוֹנִים.

וְאָז, בַּיָּמִים הָהֵם, יָשַׁב בִּקְבִיעוּת בֵּין גּוֹיֵי

כְּפָר קָטָן אֵצֶל חֶרְסוֹן, וְשֵׁם אוֹתוֹ כְּפָר “נָמֵל רֵיקָן”:

( גּוֹלַיַה פְּרִיסְטַן בְּלַעַ"ז), וּ“לְפִי צַמְרוֹ – כִּנּוּיוֹ”:

כָּל הַיָּמִים, כִּשְׁמוֹ, קַרְקַע שׁוֹמֵמָה שֶׁל חוֹלוֹת,

חוּץ מִימֵי אֹסֶף-יְרָקוֹת וְאַחַר קְצִיר-חִטִּים, בַּחֹרֶף,

אֲשֶׁר אָז נַעֲרָמוֹת עָלָיו עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת

מִבְחַר קִשּׁוּאֵי-הָאָרֶץ, קִשּׁוּאֵי-אֲגָמִים¹ וְשָׂדֶה,

הָרֵי-הָרִים שֶׁל מִינֵי הָאֲבַטִּיחִים הַטּוֹבִים,

וְהַמְּלָפְפוֹנִים² הַמְּתוּקִים וְהָרֵיחָנִיִּים – לְמִינֵיהֶם,

וְכָל בֵּית הַדְּלוּעִים³, הַגְּדוֹלוֹת, הַקְּטַנּוֹת, בְּנוֹת-הַשַּׁעֲשׁוּעִים,

דְּלַעַת גַּמְלוֹנִית וּדְלַעַת לָגִינִית וּזְעִירָה-נֶחְמֹדֶת,

קְלָחִים מִשְׂתָּרְגִים-מִתְפַּתְּלִים וּמַעֲלִים פְּרָחִים שֶׁל כֶּתֶם,

חוֹבְבֵי שֶׁמֶשׁ-עֲרָבָה, תִּפְאֶרֶת בֻּסְתָּנֵי אוּקְרַיְנָה.

וְסָבָא יָשַׁב בַּכְּפָר, בְּאוֹתוֹ כְּפָר “נָמֵל רֵיקָן”.

בֹּא וּלְמַד, שֶׁמִּכָּאן בָּאָה לוֹ חִבָּה לַמָּיִם.

וְעֵסֶק הָיָה לְסָבָא עִם מְנַהֵל טַחֲנוֹת וַיְנְשְׁטֵין

אֲשֶׁר בְּ“אִמָּא-אוֹדֵיסָה”, עַל שְׂפַת הַפֶּרֶסִיפּ – כְּיָדוּעַ.

הָיוּ עִתּוֹתָיו בְּיָדָיו – בַּקַּיִץ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה,

גָּמַר שֶׁיִּסַּע לְאוֹדֵיסָה, וְלֹא בָּאֳנִיָּה שֶׁל קִיטוֹר,

וְלֹא בַיַּבָּשָׁה בַצָּב אוֹ בַעֲגָלָה בְסוּסִים,

אֶלָּא בְסִירָה זְעִירָה, עֲרֵבַת יְדִידוֹ הַבְרִילָה.

אוֹתוֹ הַבְרִילָה, יְדִיד לְסָבָא וְאֶחָד מֵחֲסִידָיו,

אִכָּר, גַּם הוּא בְאוֹתוֹ כְפָר. כְּפָרִי בֶן כְּפָרִי, עֲצַלְתָּן,

שַׁתְקָן גָּדוֹל מִטִּבְעוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, מִתְרַחֵק

מִפַּטְפְּטָנוּת יְתֵרָה בַבַּיִת, בָּרְחוֹב וַאֲסֵפָה.

קֹדֶם-כֹּל – מִפִּטְפּוּטֵי הַפְּלוֹנִית שֶׁלּוֹ הַמִּרְשָׁעַת;

שֵׁנִית, מִשִּׂיחַ וָשִׂיג שֶׁל קָהָל שֶׁנִּזְעַק לַאֲסֵפָה;

שְׁלִישִׁית, מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ לָשׁוֹן מְצַלְצֶלֶת – מִ“נַּבְחָן”.

כֵּיוָן שֶׁחִבֵּב שְׁתִיקָה, חִבֵּב לְהִתְיַחֵד עַל חוֹלוֹת

זֶרֶם הַדְּנִיפְּר הַזַּךְ; וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל מִתְיַחֵד,

הָיָה מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ; וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מִתְרַחֵק,

הִתְחִיל גַּם מַפְלִיג בַּנָּהָר; וְכֵיוָן שֶׁהִפְלִיג בַּנָּהָר

הָלַךְ וְהִתְקִין לוֹ סִירָה, בְּעֶצֶם יָדָיו – עֲרֵבָה,

מִן הַזְּעִירוֹת מְאֹד, מֵאֵלֶּה שֶׁקּוֹרְאִים “רַצְחָנִית”⁴.

וְהָיוּ נְהִירוֹת לוֹ צוּלוֹת הַנָּהָר, שָׁם נְחִילֵי הַדָּגָה,

הָיָה שָׁם מַשְׁלִיךְ חַכָּתוֹ וְשׁוֹלֶה מִדְּגַת בּוֹרִיסְתֶּנֶס

אֶת אֲשֶׁר תַּעֲלֶה הַחַּכָּה: קַרְפִּיפוֹן, אַבְרוֹמָה, רוּתִילָה⁵.

בָּטֵל לֹא יָשַׁב מֵעוֹלָם, שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וְדָג לוֹ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיָה מִסְתַּכֵּן וּמַפְלִיג וּמַרְחִיק בַּלִּימָן⁶

עַד לְשׁוֹן קִנְבּוּרְן וְעַד אִי בֵּרֶזַן הַשּׁוֹמֵמָה.

הָיָה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מִזְדַּמֵּן עִם סָבָא – וְשׁוֹתְקִים,

שֶׁבֶת-שֶׁתֶק בְּיָחַד. וּמִשֶּׁהֶחְלִיט סָבָא

לְהַפְלִיג, נִכְנַס לַבִּקְתָּה הַלְּבָנָה שֶׁל אוֹתוֹ הַבְרִילָה,

בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא בָא, וּלְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת הִפְלִיגוּ,

עִם הָנֵץ שַׁחַר חִוֵּר וְזֶרֶם הַנָּהָר מְצֻנָּן,

כְּדֵי לִסְתַּיֵּעַ אֲזַי בְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הַיָּמָּה.

צֵידָה לַדֶּרֶך לָקָחוּ: גִּיגִית קְטַנָּה שֶׁל מַיִם.

סָבָא – שְׁנַיִם טְשֵׁבָּקִים⁷ מְעֻשָּׁנִים יָפֶה וּתְרֵיסַר

בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת וְכִכַּר הַלֶּחֶם וּצְלוֹחִית שֶׁל רִבָּה,

רֶבַע הַלִּטְרָא זֵיתִים וְחַלָּה צָרְפַתִּית לְצִדָּם,

פַּרְגִּית אַחַת צְלוּיָה – וְטַלִּית וּתְפִלִּין וְסִדּוּר.

לָקַח הַבְרִילָה גַם הוּא: שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם שֶׁל חִטָּה,

נִתְחֵי חֵלֶב-שֶׁל-פַּר מִן הַמְמֻלָּחִים בְּיוֹתֵר,

כַּמָּה טָרַנְקוֹת זְהַבְהַבּוֹת, חֲרִיצֵי גְבִינָה לְבָנָה

וְכִיס-צִיץ מְמֻלָּא מָכוֹרְקָה⁸ וּבַקְבּוּק שֶׁל יַי"שׁ מִן הַקְּטַנִּים.

עַד שֶׁהָנְתְּקוּ מִן הַגָּדָה וְהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע

זֶרֶם הַנָּהָר, הַבְרִילָה תּוֹפֵשׂ בַּמְּשׁוֹטִים בַּשְּׁנָיִם,

כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בַּזֶּרֶם, הִכְנִיס הַמְּשׁוֹטִים בַּסִּירָה,

פִּתַּח עֲבוֹת בַּד-הַמִּפְרָשׂ, הֱנִיפוֹ וּמְתָחוֹ, וְהָרוּחַ

נָפְחָה בְאֶמְצַע הַבַּד, וְהַזֶּרֶם גַּם הוּא מְסַיֵּעַ,

הָלְכָה הַסִּירָה, מַיְשִׁירָה נִכְחָהּ בִּדְהָרָה קַלִּילָה,

שָׁטוּ בַדְּנִיפְּר הַנָּם דֶּרֶךְ “גְּרוֹן-בִּילוֹגְרוּדוֹף”⁹

וְנִכְנְסוּ לְמֵי הַלִּימָן רְחַב-הַיָּדַיִם וְעָבְרוּ

עַל הָרִבַּלְטְשַׁיַּה – שְׂמֹאל, וְעַל פְּרוֹגְנוֹיסְק מִיָּמִין,

גָּדוֹת מַאְדִּימוֹת מִצָּפוֹן, וּמַלְבִּינוֹת מִדָּרוֹם

חוֹלוֹת לְשׁוֹן-קִנְבּוּרְן¹⁰, כֵּף-בּוּבְּלִיקוֹף הֵצִיץ מֵרָחוֹק,

אַחֲרֵי-כֵן קָרַב אֲלֵיהֶם כֵּף-סְטָנִיסְלָב, וּכְשֶׁיָּצְאוּ

דֶּרֶךְ שַׁעַר-סְטָנִיסְלָב הִתְחִילָה הַסִּירָה רוֹקֶדֶת.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָכֶם, אִי וֵרְבְּקַה וְזֶה שֶׁל יָנוּשֶׁף.

סָבָא וְהַבְּרִילָה מְרֻצִּים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנֶהֱנִים.

הֵמָּה עִם בֵּרֶזַן, וְרוּחַ צְפוֹנִית-מַעֲרָבִית

פָּתְחָה בְשַׁעֲשׁוּעִים עִם שֶׁטַח הַיָּם וַתַּכֶּנּוּ

שְׁבָרִים שְׁבָרִים וְגַלִּים מִגַּלִּים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים.

פִּתְאֹם הִתְחִילוּ מַלְבִּינוֹת כַּרְבָּלוֹת עַל רָאשֵׁי הַגַּלִּים

וְסוּפָה סוֹעֶרֶת הִתְפָּרְצָה עַל מֶרְחֲבֵי יָם מֵאַפְסָיִם,

דָּבָר לֹא מָצְאָה בַיָּם, בִּלְתִּי הַסִּירָה הַדַּלָּה,

וַתִּתְנַפֵּל עָלֶיהָ, וַתְּכַל בָּהּ כָּל חִצֵּי חֲמָתָהּ.

יֵשׁ שֶׁהֵחִישָׁה הִלּוּכָהּ וְיֵשׁ שֶׁהִקְפִּיאָה בָאֶמְצַע,

יֵשׁ שֶׁהֵקִימָה עָלֶיהָ מִשְׁבַּר-אַדִּירִים לְכַסּוֹתָהּ,

וְיֵשׁ שֶׁכָּרְתָה לְצִדָּהּ שׁוּחָה עֲמֻקָּה לְשַׁחֲתָהּ,

פִּתְאֹם סְחָבַתָּה בְכֹחַ, וּפִתְאֹם סָגְרָה עָלֶיהָ

דַּרְכָּהּ בַּגַּלִּים מִמּוּלָהּ, זָרְקָה לְכָאן וְהֶחֱזִירָה,

גָּזְלָה בְּכֹחַ מִמִּשְׁבָּר כְּדֵי לְמָסְרָהּ לַשֵּׁנִי,

טִלְטְלָה אוֹתָהּ טַלְטֵלָה עַד כְּדֵי חֵרוּק שֶׁל צְלָעוֹת,

תָּרְנָהּ מִשְׁתַּחֲוֶה כְנֶגֶד כָּל גַּל וְגַל עוֹלֶה לְעֻמָּתוֹ,

וְיָצְאָה בְמָחוֹל בַּנַּחְשׁוֹל – בְּלִי מָשׁוֹט וּמִפְרָשׂ וָהֶגֶה.

שְׁלֹשָׁה יָמִים הִתְנַקְּמָה בָהּ רוּח-הַסַּעַר – וְשָׁכָכָה.

“אֵיפֹה הֵם? לְאָן טִלְטְלָתַם הָרוּחַ?” – לֹא יָדְעוּ הַשְּׁנַיִם:

אוּלַי בְּלֶב-יָם, וְאוּלַי קְרוֹבִים לְאַדְמַת-יַבָּשָׁה –

וְעוֹד שְׁנֵי יָמִים בְּגַלִּינָה – וְכָלוּ הַמַּיִם וְהַצֵּידָה.

תְּשׁוּשִׁים שָׁכְבוּ בַסִּירָה מְצַפִּים לִישׁוּעָה – וְשׁוֹתְקִים.

וְהִנֵּה מִדָּרוֹם עָב קְטַנָּה עוֹלָה וּגְדֵלָה וּקְרֵבָה,

תַּבְנֵית פֵלוּקָה¹¹ שֶׁל תּוּרְקִים עַל כָּל מִפְרָשֶׂיהָ נִשָּׂאָה.

אָחַז סָבָא בַטַּלִּית וְהִתְחִיל מְרִימָהּ-מַשְׁפִּילָהּ,

אָחַז הַבְרִילָה בַסּוּדָר הַלָּבָן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד מְנַפְנֵף –

וְאֵלֶּה הִרְגִּישׁוּ בָאוֹתוֹת – וְנָטוּ אֶל עֵבֶר הַסִּירָה,

הִשְׁקוּם וְהֶאֱכִילוּם – וּשְׁלֵמִים הֱבִיאוּם לְאוֹדֵיסָה.

וְהָיָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים, לְאַחַר יָמֵינוּ הַטְּרוּפִים,

וְאַתָּה תִזְכֶּה לְיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה וְשָׁמַעְתָּ,

אֲשֶׁר בְּצִי אַרְגֶּנְטִינָה לַדֶּגֶל לָבָן וּתְכֵלֶת

יֵשׁ אַדְמִירָלִים יְהוּדִים! מֵאִיר אוֹ שִׁמְעוֹן בְּנֵי שָׁאוּל

לְמַטֵּה הַקַּרְפִּיּוֹנִים – תֵּדַע אֶל-נָכוֹן, שֶׁהֵמָּה

בְּנֵי דוֹדָנִים שֶׁלִּי. וְאִם תִּשְׁאַל מִשְׁתּוֹמֵם: הָא כֵיצַד,

בָּנָיו שֶׁל סוֹחֵר בֶּן סוֹחֵר, מַה לָּהֶם צִי וּמַה מָּיִם?

וְכֵיצַד זֶה הֵכִין לְבָנָיו כִּתְפוֹתָם שֶׁל אַדְמִירָלִים?

תֵּדַע וְתֵדַע שַׁלָּמָה: הוֹאִיל וְנוֹלַד בְּנָמֵל

זָעִיר – הוּא “נָמֵל רֵיקָן” אֲשֶׁר עִם שֶׁפֶךְ הַדְּנִיפְּר,

וְסָבָא שֶׁלּוֹ עָשָׂה דַרְכּוֹ – מִלְּבוֹא חֶרְסוֹן עַד אוֹדֵיסָה –

לֹא בָאֳנִיַּת-הַקִּיטוֹר, וְלֹא בִסְפִינַת מִפְרָשִׂים

אֶלָּא בְסִירָה זְעִירָה, מִן “הָרַצְחָנִיּוֹת” דַּוְקָא,

“דֶּרֶךְ-הַמַּיִם הַלֶּחָה” כְּדִבְרֵי הוֹמֵרוֹס הַיְּוָנִי.

וְאוּלַי, הַשֵּׁם הוּא יוֹדֵעַ! בְּעַצְמוֹת אֲבִי-אֲבוֹת-אָבִיו

פִּעֲמָה (אַחַת מִשִּׁשִּׁים) אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה

עִם בְּנֵי עַמְּךָ לְפָנִים עַל סַלְעֵי חוֹף עֶצְיוֹן-גָּבֶר,

אוֹמְרֵי שִׁירֵי-הַיָּם בְּמִשְׁכְּנוֹת זְבוּלוּן לְחוֹף יַמּוֹ,

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִי – עִם סְפִינוֹת צִידוֹנִים אוֹפִירָה.

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מְאֹד, אֲרֻכָּה מְאֹד. מִי יוֹדֵעַ

דֶּרֶךְ הָרוּחַ מֵאַיִן, וּמַה תָּבִיא הִיא בִכְנָפֶיהָ.

וְאוֹתָם נִיצוֹצוֹת-הַפְּלָאִים מִיָּמִים מִקֶּדֶם, יְמֵי-כֹחַ,

רוֹעִים וְנוֹקְדִים וְסוֹפְרִים, נַפָּחִים, רוֹפְאִים וְסוֹחֲרִים,

אֲשֶׁר הָיוּ בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים וַחֲלִיפוֹת נְסִבּוֹת

שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים, מוֹרִים וְעַמּוּדֵי הַתּוֹרָה,

מְשִׁיחֵי-הַשֶּׁקֶר הַתּוֹעִים, מְשׁוֹרְרִים וְהוֹזֵי-קַבָּלָה,

פּוֹסְקִים זְעוּמֵי-עֵינַיִם וּמְיַסְּדֵי הַיְשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת,

מְאוֹרוֹת חֲסִידִים, וְיֶתֶר כָּל כּוֹאֲבֵי מַכְאוֹב אֻמָּתָם

אַנְשֵׁי הַחָכְמָה וְהַתְּרוּמוֹת, וְהַשְּׁתַּדְּלָנִים הַגְּדוֹלִים, –

דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל וּשְׁמוּאֵל, דּוֹרוֹ שֶׁל יִפְתָּח וְיִפְתָּח;

וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר לֹא זָכוּ לְהַעֲלוֹת

אוֹרָם בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל, וְכָלוּ וְכָבוּ מֵאֶפֶס

מַעַשׂ בִּמְצָרֵי גֵּיטוֹאוֹת וּבַמַּאְפֵּלְיָה הַגְּדוֹלָה, –

אוֹתָם נִיצוֹצוֹת הַפֶּלֶא עֲתִידִים עוֹד לְהִגָּלוֹת,

שׁוּב יִתְלַקְּחוּ לִמְאוֹרוֹת לְעַמָּם הַדַּל, לְכָל הָאָדָם,

מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים: כִּי נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר!

19.6.41

וְסָבָא אָז יוֹשֵׁב בִּכְפָר. וְהָיָה זֶה אַחֲרוֹן שִׁבְתּוֹ,

כִּי יָצָא מִשָּׁם, וּשְׁנוֹתָיו אַחֲרוֹנוֹת הוּא שָׁהָה

בָּעִיר הַיְּהוּדִית חֶרְסוֹן וְגַם בְּאִסְטַנְבּוּל הַמְּהֻלָּלָה,

עַד נָחוּ עַצְמוֹתָיו הַיְגֵעוֹת בְּאוֹדֵיסָה-אִמָּא,

בְּבֵית הָעָלְמִין הֶחָדָשׁ, אָז רְחַב יָדַיִם וְשָׁמֵם,

שָׁם בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה תַחַת סְבָךְ שִׁטָּה צְהֻבָּה.

שָׁמָּה, לְאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, הִכְנִיסוּ נְכָדָיו

בִּתּוֹ – הָאֲהוּבָה עָלָיו מִכֻּלָּן – וְקֶבֶר

כָּרוּ לָהּ קָטָן צָנוּעַ לְיַד קֶבֶר פְרוּג, אֲשֶׁר כָּכָה

בָּכְתָה לְמִקְרָא שִׁירוֹתָיו, שִׁירַת הַמְּשׁוֹרֵר הַיְּחִידִי,

אֲשֶׁר רֵיחַ גֹּרֶן נוֹדֵף מִפְּסוּקָיו הַנּוּגִים.

וְאָז יָשַׁב סָבָא בַכְּפָר, וְהַרְחֵק מֵעִיר, בִּתְחוּם מִנְיָן

יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, טְרוּדִים בְּעִסְקֵי פַרְנָסָה בָאָרֶץ,

בְּמֶרְחַקֵּי הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁדָּמְתָה בִתְחִלַּת

אָבִיב מִזְדָּרֵז בָּאָרֶץ לְיָם מַכֶּה גַלִּים יְרֻקִּים,

בְּשִׁלְהֵי דְקַיְטָא – יָם כֶתֶם כֶּבֶד-תְּנוּעָה בָרוּחַ.

אוֹתָם הַגַּלִּים הַיְּרֻקִּים, גַּלֵּי הַחִטָּה הַקַּלִּים,

הוֹלְכִים וּבְשֵׁלִים בַּחַמָּה, וּכְתֹם יְמֵי-הַקָּצִיר הַקָּשִׁים,

יְמֵי הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה בְחֻמָּהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּבְצִנַּת

לֵילוֹת הַקַּיִץ הַקְּצָרִים, עִם שִׁירַת גַּלְגַּלֵּי הָ“אַרְבַּה”¹

תַּחַת כְרִי כָבֵד מְשָׂרֶכֶת דַּרְכָּהּ בְּאַבְקוֹת מַסְלוּלִים

בְּתוֹך עַנְנֵי שַׁחַק תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים מַחֲנִיקִים בַּדֶּרֶךְ.

וְאַחַר הַדַּיִשׁ הָעַלִּיז הַמְּתַקְתַּק וְלֹא פּוֹסֵק בַּגֹּרֶן,

יָרְדוּ בְתוֹךְ שַׂקִּים כְּבֵדִים בַּצַּבִּים וּבַעֲגָלוֹת

שַׁיָּרוֹת הַחִטָּה הַטּוֹבָה לְנִמְלֵי הַדְּנִיפְּר הַקְּטַנִּים,

כְּדֵי לְהִשָּׁפֵךְ לְעָמְקָן שֶׁל אַרְבּוֹת הַבַּרְזֶל הַגְּדוֹלוֹת:

שֶׁבֶר לְאִיטַלְיָה הַיָּפָה וְהָרְעֵבָה לְלֶחֶם אֲדָמוֹת –

הָאַרְנַאוּטְקָה הַצֶּחָה וְהַגִּירְקָה סְמוּקַת-הַגַּרְעִין,

הַבֶּלוֹטוּרְקָה הַשְּׁקוּפָה, הַקָּשָׁה וְהַמְּשֻׂפֶּמֶת,

הַיֶּזְשֶׁבִיקָה הַצְּפוּפָה וְהַסַּנְדוּמִירְקָה הַזְּעִירָה,

הַחִטִּים לְמִינָן – מִזְרַע-הַחֹרֶף וּמִזְרַע-הַקָּיִץ.

שָׁם יָשַׁב אָז סָבָא, וְהָיָה בְּנוּחוֹ בָּעֶרֶב

עַל הָאִצְטָבָא הָרְחָבָה וְהַגּוֹבֶלֶת אֶת כָּתְלֵי

בֵּית הַחֹמֶר שֶׁלּוֹ, הָיָה רוֹאֶה לְפָנָיו

שׁוּב אֶת הַיָּם עַל מֶרְחָבוֹ, אוֹתוֹ הַיָּם לְלֹא שִׁירָה.

וְאוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ-עֲרָבָה, שֶׁהָיְתָה שׁוֹזֶפֶת אֶת זֶרַע

חִטַּת הַזָּהָב הַגְּבוֹהָה, מַתְקִינָה מַקְפִּידָה לְהַסְמִיק

אֶת הַדּוּבְדְבָנִים בַּגִּנּוֹת, – יָדְעָה לְהַתְקִּין בַּבַּיִת

חָמֵשׁ בָּנוֹת זְקוּפוֹת, הָאַחַת יָפָה מֵחֲבֶרְתָּהּ,

אַחַת בָּרָה מֵאֲחוֹתָהּ – עֲסִיסִיּוֹת כְּפֶרַח הַשְּׁדֵמָה,

יוֹמָם כָּל אַחַת עֲסוּקָה שְׁקוּעָה בְשֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק,

תַּבְנִית הַדְּבוֹרִים הַזְּרִיזוֹת, בְּפִזְמוֹן חֲרִישִׁי עַל פִּיהָ;

אֶפֶס בָּעֶרֶב עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה הַגְּדוֹלָה הַקּוֹדְחָה,

וְכוֹכָב מִתְגַּנֵּב מִלִּפְנֵי כוֹכָב וּמִתְלַקֵּחַ, –

כֻּלָּן מוּסַבּוֹת עַלִּיזוֹת בְּפִטְפּוּט פִּטְפּוּטָן לַשֻּׁלְחָן,

הָיוּ עֲשָׂרָה כוֹכָבִים מִתְלַקְּחִים בַּחֶדֶר הַקָּטָן.

בּוֹדְדוֹת, הַרְחֵק מֵאָדָם עָלוּ וְחָלְמוּ עֲתִידָן.

אוֹרְחִים הִתְדַּפְּקוּ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד, וְיֵשׁ אוֹרְחִים,

אֲשֶׁר יוֹשֵׁב הֶעָרִים אוֹתָם לֹא רָאָה. בַּחֹרֶף,

פִּתְאֹם אִם תָּבֹא הַקָּרָה לְאַחַר גְּשָׁמִים לְהַגְלִיד

פְּנֵי עֲרָבָה שׁוֹמֵמָה, אוֹ שֶׁלֶג נֶעֱרַם וְעוֹמֵד,

כְּנוּפִיּוֹת כְּנוּפִיּוֹת יָבֹאוּ קוֹרְאִים² חִנָּנִים זְקוּפִים,

אֶל הֶחָצֵר נֶחְפָּזִים אוֹ פָּנִים יָעֵזוּ וְיִכָּנְסוּ

אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הֶחָמִים לְנַקֵּר זֵרְעוֹנִים זְרוּקִים.

וְהָיְתָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל סָבָא לַזָּקֵן וְלַנָּעַר.

רָץ³ בָּא, יִכָּנֵס בְּהֵחָבֵא לְשֵׁם וִכּוּחַ de plano

פִּיהוּ נְאָצָה כְנֶגֶד כָּל דִּינֵי דְמַלְכוּתָא בָּאָרֶץ.

יֵשׁ שֶׁיָּסוּר לְבֵיתוֹ פּוֹרֵט עַל פִּי הַפַּנְדוּרָה⁴,

זָקֵן מֻפְלָג וְעִוֵּר לְהַנּוֹת אֶת סָבָא בְזֶמֶר,

בְּדוּמְקָה קוֹזַאקִית“⁵ עַתִּיקָה שֶׁקִּבֵּל מֵאַנְשֵׁי הַ”קּוֹבְזָה",

נוּגָה נוֹגַעַת עַד לֵב, הֲרַת רַעְיוֹנוֹת עֲמֻקִּים,

סִפּוּר מִלְחֲמוֹת דָּמִים עִם גְּדוּדֵי פּוֹלָנִים יְהִירִים

אוֹ פָרָשֵׁי טָטָרִים זְרִיזִים מִקְּרִים הַנֶּחְמֶדֶת.

יָדַע גַּם הַרְבֵּה שִׁירוֹת חֲסִידִים, נוּסְחוֹת “תְּהִלִּים”,

בָּמוֹ הֵעִיר לְבַב זְקֵנוֹת צַלְיָנִיּוֹת לִבְכּוֹת,

וַאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת וּמַתַּן צְדָקָה לֶעָנִי.

נַעַר בֶּן עֶשֶׂר מוֹלִיכוֹ, טְלַאי עַל גַּב טְלַאי וְרֹאשׁ פֶּרַע,

נָדְדוּ מִכְּפָר אֶל כְּפָר, מִתְכַּוְּנִים לִימֵי שׁוּק וִירִידִים.

אוֹתוֹ נֶשֶׁף, לְאַחַר שֶׁהָלַךְ הַזָּקֵן הָעִוֵּר,

וְשָׁכְכָה הַתְּנוּעָה בַבַּיִת וְנָמוּ אִישׁ אִישׁ בְּפִנָּתוֹ,

סָבָא הֶעֱלָה נֵר, וְאוּלָם לֹא תָפַס, כְּדַרְכּוֹ,

לֹא אֶת הַ“בֵּיאוּר” הַגָּדוֹל וְלֹא אֶת רָסִין גְּאוֹן צָרְפַת,

וְלֹא לֵיאוֹפַּרְדִי⁶ הַנּוֹדֵד, אֶלָּא שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא

פִּסַת נְיָר וְהַקּוּלְמוּס, וְיָשַׁב לַשֻּלְחָן מְפַזֵּם

אַחַת מִשִּׁירוֹת הָאָרֶץ, לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּמַתְכֻּנְּתָּהּ

שִׁיר “בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ”, בְּמִסְגַּרְתָּהּ וּבְנֹעַם לַחֲנָהּ.

וְנַחַת רוּחַ לוֹ עוֹשָׂה בְשׁוֹרְרָהּ אוֹתָהּ בְּפִיהָ

בִּתּוֹ הַצְּעִירָה הַפִּקְחִית בְּעִבְרִית: "יָדַעְתִּי יָדַעְתִּי

עַל מִי אֶתְגַּעְגֵּעַ, אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

מִי בְּחַיַּי לִי רֵעַ"⁷ וְסָבָא מְפַזֵּם אַחֲרֶיהָ.

דְּבָרִים קְטַנִּים נִצְטָרְפוּ בַחַיִּים הַדַּלִּים לִגְדוֹלוֹת.

מַעֲשֶׂה וְחָלָה בַבַּיִת מְכוֹנֵן הַטַּחֲנָה, גֶּרְמָנִי.

שָׁכַב לְיַד הַחַלּוֹן, וְנֵר דּוֹלֵק עוֹמֵד מֵרַאֲשׁוֹתָיו,

שָׁכְחוּ לְהָגִיף הַתְּרִיסִים, וְנָטָה לַחַלּוֹן, אֶל אוֹרוֹ,

כּוֹס-חֳרָבוֹת⁸ וְזָרַק אֶת פְּסוּקוֹ. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר

בִּקֵשׁ הָאִישׁ לְהָבִיאוֹ תֵכֶף וּמִיָּד לַמּוֹשָׁבָה,

יַעַן כִּי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְהַצִּפּוֹר הִיא בָאָה לְבַשֵּׂר.

שָׁמַע בְּאָמְרָהּ דְּבָרֶיהָ: בֹּא-בֹא! (לְבֵית עָלְמִין הִתְכַּוְּנָה).

וְעוֹד הִיא אָמְרָה: “קוּם מֵת, קוּם מֵת, חֲפוֹר בּוֹר בְּאֵת”.

תֵּכֶף הֵבִיאוּ הַסּוּסִים; וְלֹא הוֹצִיא אֶת חָדְשׁוֹ וְנִסְתַּלֵּק.

קָרוֹב לַכְּפָר תֵּל-קְדוּמִים, לוֹ קָרְאוּ “קִבְרוֹת הַמְּלָכִים”.

אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לֹא יָדְעוּ מִי שָׁפַךְ אוֹתוֹ וּמָתַי.

אֵלֶּה אוֹמְרִים: הַשְּׁבֶדִים, וְאֵלֶּה אוֹמְרִים: פּוֹלָנִים,

וְאֵלֶּה: כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים כָּאן עָמַד עַל עָמְדוֹ, וְקֹדֶם

נִצַּב עָלָיו פֶּסֶל, תַּבְנִית “אֵשֶׁת-הָאָבֶן”⁹,

עַד שֶׁבָּאוּ מֵעִיר הַבִּירָה חֲבוּרַת חֲכָמִים,

כָּרוּ וְחָפְרוּ בַתֵּל, הִגִּיעוּ לְעָמְקוֹ וְגִלּוּ

שֶׁלֶד הַמֶּלֶךְ הַמֵּת, עַל יָדוֹ שִׁלְדֵי כָל-נָשָׁיו,

שִׁלְדֵי עֲבָדִים וְשֶׁלֶד סוּסוֹ חֲבִיבוֹ, שֶׁטָּבְחוּ

לוֹ הַכֹּהֲנִים בְּמוֹתוֹ, וְלֹא יֵלֵךְ בְּגַפּוֹ הַמֶּלֶךְ,

כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, מִשְׁתֵּהוּ וְנֵזֶר תִּפְאָרָה שֶׁל כֶּתֶם,

מַעֲשֶׂה אָמָן יְוָנִי מִגְּאוֹנֵי תַלְמִידֵי צִידוֹנִים.

סָתְמוּ שׁוּב אֶת הַתֵּל, וְעָמַד שׁוּב בּוֹדֵד בַּשָּׂדֶה,

אָפוֹר וְאִלֵּם עַל סוֹדוֹ, לֹא גִלָּה מִי שְׁפָכוֹ וּמָתַי

לִהְיוֹת נֶפֶשׁ לְמִי – מַצֵּבָה לְעוֹלָם אִלֶּמֶת.

אוּלַי בְּשִׁירָה קְדוּמָה מְצַלְצֵל עוֹד שְׁמוֹ בַמַּנְגִּינָה,

אֵי שָׁם וְהַרְחֵק מֵאַרְצוֹ-מוֹלַדְתּוֹ הֱבִיאוֹ מְשׁוֹרֵר.

נֶעֱזָב עָמַד מִבְּלִי כָל בָּאֵי לִסְפּוֹד לוֹ וְלִבְכּוֹת,

יָחִיד בִּמְלוֹא הָעֲרָבָה, זוֹעֵם וּבוֹדֵד כָּמוֹהָ.

מִשְׁעוֹל צַר, מִשְׁעוֹל בֵּין-קָמוֹת, הִתְפַּתֵּל בַּשָּׂדֶה אֶל נֹכַח

אוֹתוֹ הַתֵּל, – בַּשַּׁבָּתוֹת הָיוּ הַבָּנוֹת מִזְדָּרְזוֹת,

כְּאוֹתָם קוֹרְאִים חִנָּנִים בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּר וְהַשִּׁבֳּלִים,

עוֹלוֹת עַל רֹאשׁ הַמַּצֵּבָה וְצוֹפוֹת-מַבִּיטוֹת לַמֶּרְחָק,

מָלֵא הַלֵּב שִׁיר-גַּעְגּוּעִים לַמֶּרְחָק, לֶעָתִיד לֹא נִרְאֶה.

הוֹי הוֹי הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, הוֹי הָעֲרָבָה הָרְחָבָה,

אֲשֶׁר בְּרָאֵךְ בִּבְרָכָה בוֹרְאֵךְ וַיַּרְחֵב גְּבוּלַיִךְ

< מִן אֲפִיקֵי הַפְּרוּט¹⁰ וְעַד מֵי הַדּוֹן¹¹, מֵי-מְנוּחוֹת.

חָבֹק יְחַבְּקוּךְ בִּזְרֹעוֹת עֲנָקִים הַבּוּג¹² רַב הַמָּיִם,

נַחֲלֵי הַדְּנֶיסְטְר¹³ הַנָּאֶה מִיַּרְכְּתֵי גַּלִּיצִיָּה נָטָה,

נַהֲרוֹת פַּלְגֵי הַדְּנִיפֶּר¹⁴ הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאִינְגוּלֶיץ,

מֵי הַדּוֹנְיֶץ¹⁵ אֲחִי דוֹן הַגָּדוֹל בֶּן-חוֹרִין.

צִוָּה לָךְ בִּרְכַּת שָׁמַיִם, אֶת גִּשְׁמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים

וַעֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג לְכַסּוֹת בַּסְּתָו מַעֲרוּמָיִךְ.

מַה לָךְ צִמְאוֹנֵךְ הָאָיֹם, כִּי תִצְמְאִי לַדָּם וְלַדֶּמַע,

לִרְווֹת מֵהֶם, מִדֵּי יוֹבֵל בְּיוֹבְלוֹ תִרְוִי פַּעֲמָיִם.

אִמְרִי, הַגִּידִי, מִי קִלְלֵךְ קִלְלַת הַדָּמִים הַגְּדוֹלָה?

מִשְׁפְּחוֹת כָּל-מֶרְחָבַיִךְ שֶׁכָּלוּ וְהָיוּ עֲפָרֵךְ,

בַּחֲלִיפוֹת הַדּוֹרוֹת, בְּמִלְחֲמוֹת גּוֹיִם בַּגּוֹיִם?

נְקַם פָּרָשַׁיִךְ מִקֶּדֶם, הַנּוֹדְדִים עַל גְּדוֹת נְהָרַיִךְ?

וְאוּלַי בְמִרְדֵּךְ הָאָיֹם לִפְרוֹק עֹל אָדָם תִּרְעָדִי,

תֹּאמְרִי לְנַעֵר כָּל שִׁבְטֵי אֲדָמוֹת עָלַיִךְ שָׁרָצוּ?

עָבִים קַלִּילוֹת צְהַבְהַבּוֹת נוֹסְעוֹת בָּעֵדֶר, בְּוַדַּאי

הִנֵּה גַּם הֵנָּה מִתְגַּעְגְּעוֹת עַל עֵבֶר לֹא נוֹדָע, לֹא נִרְאֶה,

כִּי עַל כֵּן תִּתְמַהְמַהְנָה, לְאַט לְאַט תִּמָּשֵׁכְנָה –

מְשִׁיכָה קָשָׁה מַתְמִידָה, בְּקֹשִׁי שֶׁל פְּרִידָה לְעוֹלָם.

חַמָּה לוֹהֶטֶת כִּפְטָל נוֹטֶה, מִזְדָּרְזָה, נוֹגַעַת

בְּגַב הָעֲרָבָה, גְּדֵלָה וְשׁוֹקַעַת, שׁוֹקַעַת, שׁוֹקַעַת.

נִדְמֶה, כְּאִלּוּ בְרִדְתָּהּ הֻכּוּ פְנֵי שָׂדֶה בְתִמָּהוֹן

גָּדוֹל וְאִלֵּם, – וְאוּלָם מִתּוֹךְ הָאַפְלוּלִית לְמֶחֱצָה

צִפּוֹר הַשָּׂדֶה נֵעוֹרָה וְשַׂלְוִים¹⁶ אוֹמְרִים שִׁירָתָם.

צִפּוֹר אֶל צִפּוֹר בְּקוֹל: " פֹּה בֵיתִי, פֹּה בֵיתִי!"… הָס!

לָהּ: “פֹּה פִתִּי, פֹּה פִתִּי!” זוֹרֶקֶת הַשְּׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית

עוֹנָה לָהּ: “פַּטְפְּטִי!” בִּתְחוּם הַחֲשֵׁכָה הָאִלֶּמֶת

הֹוֶה וְעָבַר יִשָּׁקוּ… נֵזֶר מְלָכִים קְדוּמִים,

שִׁירַת הַזָּקֵן הָעִוֵּר עִם לַחַן פַּנְדוּרָה עַתִּיקָה.

וְאוּלַי לֹא הָיָה מֵעוֹלָם – מֵעוֹלָם לֹא הָיָה

דָּבָר, אַךְ שִׁבְרֵי פְסוּקִים שֶׁל שִׁירַת יְגוֹנִים נִשְׁכָּחָה,

וְלֵב קָטָן אֶחָד בָּעוֹלָם הָרוֹצֶה גַם הוּא לוֹמַר שִׁירוֹ,

הַרְחֵק, לֹא פֹה, וְעַל לִבּוֹ שֶׁלּוֹ, אֶל עֲרִיסַת תִּינוֹקוֹ,

לְעַטֵּר אוֹתוֹ בְנֵזֶר – כַּנֵּזֶר שֶׁעִטְּרָה הִיא עַצְמָהּ

לְרֹאשָׁהּ הַמְּחֻטָּב הָאָצִיל, הַכָּבֵד בִּשְׁתֵּי צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת:

פִּרְחֵי הַדָּגָן הַכְּחֻלִּים, אוֹ אוּלַי בְנֵזֶר שֶׁל כֶּתֶם,

כְּאוֹתוֹ הַנֵּזֶר שֶׁמָּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר פֹּה בְתֵל זֶה?

אִמָּא, אִמָּא יַקִּירָה, מַה נֵּזֶר מִנֵּזֶר מִנִּית לִי?

נֵזֶר שֶׁל כֶּתֶם אֵינֶנּוּ, אֵינֶנּוּ נֵזֶר שֶׁל פְּרָחִים,

עֲלֵי דַפְנָא בְמַשְׂכִּיּוֹת חֲרוּלִים וְסִרְפַּד הַשָּׂדֶה…

תל-אביב, 10.7.41

סָבְתָּתֵנוּ אֵינָה סָבְתָא כִּי אִם בְּתוֹרוֹתֶיהָ!

אִמָּא דְסָבְתָא שֶׁלִּי – (זְכוּתָה יָגֵן עָלֵינוּ) – –

הָיְתָה בִשְׁעָתָהּ מְיַלֶּדֶת (וְלֹא, חַס וְחָלִילָה, מְדֻפְּלֶמֶת!)

וְעוֹד – מְיַלֶּדֶת שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל שְׂכַר טִרְחָה.

חָכְמָה זוֹ לָהּ בִּירֻשָּׁה: הַשֵּׁם יוֹדֵעַ מִנַּיִּן,

אוּלַי מִימוֹת שִׁפְרָה-פּוּעָה? וְהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּהַצְלָחָה:

הוּא (הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!) – הוּא שׁוֹמֵר פְּתָאִים וְטִפְּשׁוֹת;

וְ“לֹא כַנָּשִׁים מִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה”.

וְעָמַד לָהּ קֹמֶץ חָכְמָתָהּ לְשַפֵּר וְלָדוֹת לְעַמָּהּ.

הָיְתָה חֲבִיבָה מְאֹד עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת, כִּי בְמִצְוָה

עָסְקָה וְלֹא מִתּוֹךְ אַהֲבַת-בֶּצַע. וְעוֹד מִצְוָה

אַחַת הָיְתָה בְיָדָהּ, מִצְוָה לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה:

הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לְיוֹלְדוֹת עֲנִיּוֹת אֶת מְרָקָן בִּשְׁעָתָן.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּנֵי “עַמְּךָ” – הֵם לִכְשֶׁיֶּחֱלוּ וּנְשֵׁיהֶם

רֵאשִׁית תְּרוּפָתָם – הַמָּרָק; וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

אִשָּׁה יוֹלֶדֶת. הַמָּרָק וּמְנָת הָרִבָּה הַמְּתוּקָה –

הֵם הֵם הַמַּאֲכָלוֹת הַמְּשִׁיבִים נֶפֶשׁ – הַמְּחַיִּים.

הָיְתָה הַזְּקֵנָה יוֹצֵאת מִכָּתְלֵי בֵיתָה הַצָּחוֹר

וְיָדָהּ לֹא זָזָה מֵאוֹתוֹ סִיר הַחֶרֶס הַמְּזֻגָּג,

אֲשֶׁר בּוֹ הָיְתָה מַכְנִיסָה הַמָּרָק הַסּוֹעֵד לְיוֹלְדוֹת.

הָיְתָה נִכְנֶסֶת לַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה נִכְנֶסֶת, וְיָדְעָה

לְכַוֵּן יָפֶה הַשָּׁעָה, – וְרֵיקָם לֹא שָׁבָה מֵעוֹלָם.

כָּאן קִבְּלָה מְרָקָהּ מֵאַחַת מַטְרוֹנָה כָּשַׂת-רַגְלָיִם,

יַעַן כִּי בוֹ בַיּוֹם שָׁלְחוּ לִשְׁחוֹט לַשּׁוֹחֵט בָּרַוְזָה;

פֹּה הֶעֱנִיקוּ לָהּ יַעַן גַּם בְּאוֹתוֹ בַיִת יוֹלֶדֶת, –

תִּשְׂבַּע בִּזְכוּתָהּ שֶׁל זוֹ גַם הַמִּסְכֵּנָה בִצְרִיפָהּ;

שָׁם – בִּזְכוּת בְּרָכָה: " וְתִזְכִּי לְבַשֵׁל מְרַק-זְהָבָהּ שֶׁל בִּתֵּךְ

זֹאת הָעֲדִינָה הַכַּלָּה!" וְעִם סִיר מָלֵא הָלְכָה הַזְּקֵנָה.

אֶלָּא שֶׁמִּצְוַת מְיַלֶּדֶת הָיְתָה לָהּ שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ:

הָיְתָה מְקַבֶּלֶת אֶת קְצוֹת הַצִּפָּרְנַיִם הַכְּרוּתוֹת,

גֵּז הָאֶצְבָּעוֹת הָרִאשׁוֹן – גְּזָרִים דַּקִּים וּוְרֻדִּים.

הָיְתָה צוֹרַרְתָּם בְּחִתּוּל, כּוֹרַכְתָּם וְעוֹשָׂה הַקָּשֶׁר,

קֶשֶׁר לְצִדּוֹ שֶׁל קֶשֶׁר בְּתוֹךְ חִתּוּל בַּד אֶרֶךְ מִדָּה,

וְאֶת הַחִתּוּלִים הִיא גוֹלְלָה וְעוֹשָׂה בָם פְּקַעַת לְבָנָה,

קֶשֶׁר מִצְטָרֵף לְקֶשֶׁר, וְחִתּוּל מִצְטָרֵף לְחִתּוּל,

חִתּוּל מִצְטָרֵף לִפְקַעַת, וּפְקַעַת גְּדֵלָה וְהוֹלְכָה.

וְאָז יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִים לִגְדוֹת הַדְּנִיפֶּר הַנָּאוֹת,

אֲשֶׁר הִגִּישׁ פּוֹטְיוֹמְקִין הַמַּזְהִיר, הַמְּשֻׁגָּע מֵאוֹנוֹ,

שַׁי לְרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל קַתַּרִינָה הַגְּדוֹלָה.

וְאָז בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֶרְסוֹן פָּרִים וְשׁוֹרְצִים וְרָבִים,

וְאָז בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחֶרְסוֹן זְרִיזוֹת מְקִימוֹת וְלָדוֹת,

אֶחָד אַחַר אָחִיו – כַּדִּין, וְכַדָּת וְלַמּוֹעֵד:

לֹא הִתְחַכְּמוּ וְלֹא הִשְׁתַּמְּטוּ מִמִּצְוַת הַבּוֹרֵא.

הָיוּ מַשְׁכִּימוֹת לַמִּצְוָה וּמְאַחֲרוֹת לַעֲמֹד מִלָּדֶת.

וְהָיְתָה הַסָּבְתָא מְסַיַּעְתָּן וּמְשַׁפְּרָה אֶת צֶאֱצָאֵיהֶן.

וְיָדְעָה הַזְּקֵנָה לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל יָמִים וְעַל שָׁנִים,

וְהָלְכוּ הַפְּקָעוֹת וְגָדְלוּ, וְהָלְכוּ הַפְּקָעוֹת וְרַבּוּ:

סָבְתָא לֹא יָדְעָה כְבָר כַּמָּה קְשָׁרִים כְּרוּכִים בַּצְּרוֹרוֹת,

וְכַמָּה דוֹרוֹת שָׁם נִצְפְּנוּ כֹחַ זִכְרוֹנָה לֹא תָפָס.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַסָּבְתָא קָטְנָה, נִדַּלְדְּלָה קוֹמָתָהּ,

צָפַד עוֹרָה עַל גִּרְמָהּ, הָפַךְ אֲפַרְפַּר-יְרַקְרַק,

נִגַּשׁ חֹטֶם בַּסַּנְטֵר, וְנִתְעַקְּמָה עֲקִימָה מְשֻׁנָּה, –

אֶפֶס עֵינֶיהָ הַטּוֹבוֹת עָמְדוּ בְעֶצֶם תְּמִימוּתָן,

חַמּוֹת וְקֹרְנוֹת, מְאִירוֹת וּמְחַבְּבוֹת אוֹתָהּ עַל הַכֹּל,

אוֹתָן עֵינַיִם-אַכְטִיסִים, אֵשׁ שְׁחוֹרָה בְתוֹךְ אֵשׁ לְבָנָה,

אֲשֶׁר הִנְחִילָה לַבָּנוֹת וְגַם לְכָל נֶכְדוֹתֶיהָ –

נֵדָה רַבָּה מְאֹד, רְאוּיָה לַנְּסִיכָה בָאָרֶץ.

וְכַאֲשֶׁר מָלֵא צְבָאָהּ לָלֶכֶת גַּם הִיא לְעוֹלָמָהּ,

הִיא עַל מִטָּתָהּ פָּקָדָה: אוֹתָן הַפְּקָעוֹת לְהַכְנִיס

לָהּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָהּ… אוֹתָן אֶת כֻּלָּן… אֶת כֻּלָּן…

אֶת הַיְשָׁנוֹת הַצְּהֻבּוֹת וְאֶת הַחֲדָשׁוֹת הַלְּבָנוֹת,

לְתִתָּן מֵרַאֲשׁוֹתֶיהָ – וּבָזֶה הִיא נִכְנֶסֶת

לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה לְכַפֵּר עַל כָּל חַטֹּאתֶיהָ,

לְכַפֵּר עַל כָּל חַיֵּי הֶבְלָהּ, עַל חֵטְא בְלֹא-יוֹדְעִים וּבְיוֹדְעִים.

אִמָּא דְסָבְתָא שֶׁלִּי! אֲנִי מַה יֵּשׁ בְּיָדִי, אָנֹכִי,

וּבְבֹא שְׁעָתִי שֶׁלִּי לִפְנֵי בֵית-דִּין שֶׁל מַעְלָה?

מְיַלֵּד לֹא נַעֲשֵׂיתִי, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה לַנָּשִׁים,

דַּוְקָא וְדַוְקָא לְהֵפֶךְ, – מֵאַהֲבָה רַבָּה, מֵחִבָּה;

אֶלָּא שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתָן, הַנָּאוֹת,

לֹא בְקַלְקָלָתָן מְנַוַּלְתָּן וְלֹא בְעֶצֶם כִּעוּרָן.

וְאִלּוּ, נֹאמַר, יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת קְשָׁרִים וּצְרוֹרוֹת,

אִלּוּ אֲנִי מְנַתֵּחַ וְעָמֵל וְעוֹסֵק בַּמִּצְוָה,

בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַקְּרוּאָה עַל שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, –

הָיוּ חוֹלַי בְּנֵי עֵשָׂו: אִכָּרִים בְנֵי כְּפָרִים בְּרֻבָּם;

הָיוּ – חוֹחוֹלִים עַצְלָנִים, פִּכְּחִים וְנִרְפִּים כְּאַחַד;

הָיוּ בְּנֵי-פוֹנִי מִנִּינֵי הַ“סְּטְרֶלְצִים”¹, מִשְּיָרֵי גַרְזֶן

פֶּטֶר הַגָּדוֹל וּפְלִיטָיו, אוֹ אֵלֶּה וְאֵלֶּה – חַיָּלִים

מִן הַדִּיבִיזְיוֹת שֶׁלָּקוּ בְמֵימֵי אֲגַמֵּי-מָזוּרִים.

אֵלֶּה וְאֵלֶּה מְאֹד חִבְּבוּ אֶת רוֹפְאָם שְׁחוֹר הַתַּלְתַּלִּים,

אַךְ לֹא בְנֵי עַמִּי, לֹא הֵם! חוּץ מִבְּנֵי-כְפָרֵי הַטּוֹבִים,

בְּנֵי מֶלִּטֹּפֹּל הָעִיר וְגַם מֵחַבְרֵי הַ“הִסְתַּדְּרוּת”.

אֶפֶס – הָיוּ מְעַטִּים, וְרֻבָּם הַגּוֹיִים, הֵם דַּיָּם

בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי-נֹחַ, וְקִפְּחוּ צְרֹרוֹת פַּקְעוֹתַי.

לֹא! אָנֹכִי אֲצַוֶּה וְיָנִיחוּ בַאֲרוֹנִי – אֶת שִׁירַי.

כִּי הַחִתּוּלִים שֶׁלִּי קִבְּלוּ צוּרָתוֹ שֶׁל סֵפֶר,

בָּמוֹ צָרַרְתִּי הִכְנַסְתִּי הַמִּלִּים הַמְּתוּקוֹת שֶׁל שִׂפְתֵי

סוֹפְרִים וּנְבִיאִים וּסְגֻלּוֹת מִשְׁנָיוֹת, מִדְרָשִׁים עַתִּיקִים.

עֶלֶם דַּל-יֶדַע יָצָאתִי וְיַלְקוּט צָנוּעַ בְּיָדַי,

יַלְקוּט שְׂפָתֵנוּ הַנִּפְלֵאת, וְאַהֲבָה רַבָּה בְחֻבִּי.

אֶפֶס כָּל יָמַי חִפַּשְׂתִּי, לָקַטְתִּי, אָגַרְתִּי גַרְעִינֵי

גָּרְנָהּ רְחַב-הַיָּדַיִם וַאֲסָמֶיהָ הַכְּבֵדִים

בְּשֶפַע הַזָּהָב הַטּוֹב וְאִמְרֵי כֶתֶם וָקֶסֶם,

סְגֻלּוֹת מְשׁוֹרְרִים רַחֲבֵי-שְׂעִפִּים וְקַמְצָנִים בְּנִיבָם.

וְאוּלַי בְחִינַת מְיַלֶּדֶת שִׁמַּשְׁתִּי אֶת עַמִּי גַּם אָנִי,

אוּלַי הִכְנַסְתִּי נִיצוֹצוֹת מִיפִי עוֹלָמְךָ, רִבּוֹנִי,

בְּנֶפֶשׁ רְגִישָׁה לְהוֹדְךָ, וּבְלֵב מָקְסַם סוֹד פָּעֳלֶיךָ,

זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר פֹּה וּזְעֵיר שָׁם – מִגִּנְזֵי פְלָאֶיךָ הָרַבִּים,

וְנִסְלַח גַּם לַעֲוֹנִי, בַּעֲבוּר כָּל מַחְרֹזוֹת חֲרוּזַי,

צְרֹרוֹת אֲשֶׁר אָגַרְתִּי וַאֲשֶׁר אָסַפְתִּי – בְּאַהֲבָה.

וּבִזְכוּת אַהֲבָתִי זֹאת תִּרְצֵנִי גַם תְּחָנֵנִי,

כַּאֲשֶׁר חָנַנְתָּ בְּוַדַּאי גַם אֶת אִמָּא דְסָבְתָא.

סָבְתָא, הֱיִי לִי אַתְּ, בַּאֲשֶׁר אַתְּ, מֵלִיץ יֹשֶׁר!

11.10.41

אִיפִיאַטְרוֹס¹ לְעֵת מְצֹא הָיָה אָבִי זַ"ל בֶּחָבֶל.

לֹא שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִזֶּה; אֶלָּא שֶׁקֹּרַת רוּחַ

מָצָא בְאֻמָּנוּת זוֹ לִכְשֶׁהִתְפַּנָּה מֵעִסְקוֹ,

אוֹ לִכְשֶׁסָּר אֵלָיו אַחַד הַכַּפְרִים – חֲסִידָיו.

וְחֶסֶד-רִאשׁוֹנִים לוֹ זָכְרוּ כַמָּה וְכַמָּה יְשִׁישִׁים

גַּם כְּשֶׁנִּתְמַנָּה בַכְּפָר רוֹפֵא-בְהֵמוֹת בַּזֶּמְסְטְוָה²,

הָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ בִתְחִנָּה וּתְשׁוּרָה צְנוּעָה

לְאַחַר יֵאוּשׁ מִתְּרוּפָה לִבְהֶמְתָּם הַדְּווּיָה בַחֲלוֹתָהּ,

אוֹ לִכְשֶׁאָרְכוּ לָמוֹ יְמֵי חָלְיָהּ שֶׁלָּהּ וּמְרוּדֶיהָ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ לִפְעָמִים גַּם מַעֲרִימִים עַל אַבָּא,

קִבְּלוּ כָל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ וְרִפְּאוּ בוֹ אַנְשֵׁי בֵיתָם.

אֶפֶס בַּתְּקוּפָה הַהִיא הָיָה מִשְׁתַּמֵּט וּמְסָרֵב,

נַעֲנֶה רַק לְמַכִּירָיו-מֵאָז, לַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ,

טֶרֶם יְהִי רוֹפֵא בָאָרֶץ, וְאֵין רוֹפֵא-בְהֵמוֹת בַּמְּדִינָה.

גַּם מַתַּן שָׂכָר לֹא הָיָה מְקַבֵּל לַחֲלוּטִין, שְׂכַר טִרְחָה,

לְרַבּוֹת מְחִיר הָרְפוּאָה הַטּוֹבָה וְהַמִּשְׁחָה הַבְּדוּקָה.

שְׁלֹשָׁה שֶׁעָמְדוּ לְהָגֵן עַל חַיֵּי הַסּוּס וּבְרִיאוּתוֹ:

רוֹפֵא-בְהֵמוֹת [בָּעִיר], הָאִיפִיאַטְרוֹס וְאַבָּא.

רוֹפֵא הַזֶּמְסְטְוָה, הַלָּה הִרְחִיק תּוֹרָתוֹ מֵרַבִּים,

יָשַׁב מִטַּעַם הָרָשׁוּת בְּעִיר הַמָּחוֹז הָרְחוֹקָה,

נַעֲנֶה לְדוֹרְשָׁיו מְעַט וּמַרְבֶּה בִדְמֵי טִרְחָה לְאַלְתָּר,

אֵלָיו פָּנוּ אַךְ בְּנֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר, אֶפִּיקוֹרְסִים,

אֲרִיסְטוֹקְרָטִים סְתָם, הַמַּאֲמִינִים לְכָל חָדָשׁ.

“עַמְּךָ”, עָלְמָא דִכְפָר, לֹֹא רָחַשׁ אֱמוּנָה בְרוֹפֵא

שׁוֹאֵב חָכְמָתוֹ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס וְאַסְכּוֹלָה.

הָיוּ לוֹ מִשֶּׁלּוֹ: יַדְעָנִים, תּוֹגָר, מְכַשֵׁפָה,

“מֵישִׁיר עֲצָמוֹת” וְגַם “חוֹבֵשׁ דְּגוֹנְדָא לְשֶׁעָבָר”.

“עַמְּךָ”, עָלְמָא דִכְפָר, לֹא הֶאֱמִין בְּרוֹפֵא הַזֶּמְסְטְוָה

סְתָם מִתּוֹךְ הַחֲשָׁד, שֶׁחָשַׁד בְּכָל פְּקִיד הַמַּלְכוּת,

הָאִיפִיאַטְרוֹס – הַלָּה הָיָה הַמּוֹלֵךְ בְּכִפָּה,

מֻמְחֶה לְסוּסִים בִּכְלָל, בּוֹדֵק מְנֻסֶּה בְשִׁנֵּיהֶם,

יָדַע סִמָּנֵי הַגִּזְרָה, עוֹמֵד עַל טִיבָם וְגִזְעָם,

בּוֹ נִמְלָכִים בִּשְׁעַת קְנִיַּת הַבְּהֵמָה בַיְרִידִים;

אֶפֶס עִקַּר תְּעוּדָתוֹ לְסָרֵס הַסְּיָחִים הַזְּכָרִים,

טִפּוּל בַּבְּהֵמָה הַחוֹלָה: נֶקַע, חֲבָלָה וָפֶצַע,

גָרָב, שְׁחִין וְכִנֶּמֶת, אוֹ לְשַׁלְשֵׁל וּלְהַקִּיז דָּמֶיהָ;

אוֹ הַכִּרְסָם³ הָרָע – כְּלוֹמַר: כִירוּרְג, אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה.

וְאָבִי זַ"ל אִיפִיאַטְרוֹס: עַד הַשְּׁנַיִם לֹא בָא, אַךְ

מִן הַשְּׁלֹשָׁה נִכְבָּד. וּמַעֲלָה יְתֵרָה נוֹדַעַת

לְמִשְׁחָה הֵכִין הַלָּה, לְמֵי-שְׁלָקִים נַעֲשׂוּ מִצְּמָחִים,

לְתֵרְיָקָה וְאִסְפְּלָנִית זוֹ תִקֵּן בְּיָדוֹ הַנְּקִיָּה,

נְקִיָּה – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע: יָדַיִם לוֹ יְדֵי אָצִיל,

צָרוֹת וְדַקּוֹת-אֶצְבָּעוֹת, זְרִיזוֹת-חֲרוּצוֹת וּנְבוֹנוֹת;

וְכַף נְקִיָּה מִכָּל אֲבַק גְּזֵלָה, קִנְיַן הַזּוּלַת.

אָדָם, בֶּן-אָדָם סְתָם, הוּא אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּכָל אֵלֶּה;

אֶפֶס הַבְּהֵמָה הַכְּשֵׁרָה, שֶׁעָמְדָה עוֹד בִּתְמִימוּתָהּ,

הִיא עֲדַיִן מַרְגִּישָׁה בְנִקְיוֹן כַּפָּיו שֶׁל אָדָם,

אֲשֶׁר שְׁרוּיָה עָלָיו בִּרְכַּת שָׁמַיִם, וּבְחֶלְאַת

אָדָם רַמַּאי לֹא זֻהָם.

בְּתִיקוֹ שֶׁל אַבָּא מֻנָּחִים

מִינֵי מֶחְצָבִים יְקָרִים – גֹּלֶם, גְּלוּלִיּוֹת וְאַבְקָה:

כֹּחַל⁴ מִתְנוֹצֵץ וְיוֹד לָבָן, וְזַרְנִיק אַרְסָנִי וּמְחַיֶּה,

מַטּוֹת צְהֻבִּים שֶׁל גָּפְרִית וְקַנְקַנְתּוֹם⁵ טוֹב, יְפֵה-צֶבַע,

שָׁם נְסֹרֶת הַבַּרְזֶל וְאַפְצֵי-אִזְמִיר בֵּין הַצְּרוֹרוֹת,

עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה לָרֹב, צְמָחִים מִצְּמָחִים מְשֻׁנִּים,

עָלִים, עִקָּרִים וּפֵרוֹת, מֻפְלְאֵי שֵׁם, רְווּיֵי סוֹד-בְּרֵאשִׁית,

סְפוּגֵי כֹחוֹת עִילָאִין וּטְמִירִים מִיָּמִים מִקֶּדֶם,

שֵׁמוֹת מְלַטְּפִים בְּחֻמָּם, מַרְעִידִים לְבָבוֹת בְּסוֹדָם:

“כַּפּוֹת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם⁶” וְעִקָּרֵי “אוֹן כֶּפֶל תֵּשַׁע⁷”

שָׁם בַּדְיָן וְקַלְגַּן⁸, “דְּמֵי שִׁבְעָה אַחִים”⁹ וְ“טַל-שֶׁמֶשׁ”¹⁰

“עֵשֶׂב-בָּכוּת”¹¹ וּקְסָמִים, וְ“שֵׁנָה-תַרְדֵּמָה”¹², מִמֶּנָּה

הָיוּ מְכִינִים הַשִּׁירוּב הַמְּפֻרְסָם שֶׁל חַיִּים אֲרֻכִּים¹³;

שָׁם הַפִּלְפֵּל הָרָטֹב, הוּא הוּא הַפִּלְפֵּל הָאָדֹם¹⁴

לְמַעֲשֵׂה מִשְׁחָה שֶׁל שֻׁמָּן, וְכָתוּשׁ – לְמִשְׁרָה שֶׁל כֹּהֶל:

טִפּוֹת טִפּוֹת לַסּוּס, לַכֶּבֶשׂ וְלַכֶּלֶב – לְכָל חוֹלֵי

צִנּוֹר מֵעַיִם וְקֵבָה וְלִמְרִיחַת בַּלּוּטוֹת נְפוּחוֹת;

“עֵשֶׂב-הַנְּחָשִׁים” הַלָּבָן¹⁵ שֶׁקָּרָא לוֹ הָרְאוּבֵנִי

דְּלַעַת-הַנָּחָשׁ – וְקִבַּלְנוּ – לְמִשְׂרָה עֲשׂוּיָה עַל כֹּהֶל

כְּנֶגֶד הַכִּרְסָם בַּסּוּס וּכְנֶגֶד כֹּלֶס מֵעַיִם

לִכְשֶׁיִּתְקֹף לִפְרָקִים בִּשְׁעַת הַמַּגֵּפָה הַבָּקָר;

“מְאוֹר-עֵינַיִם”¹⁶ שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה בְצוּרָה שֶׁל מִשְׁרַת

עֵשֶׂב מְיֻבָּשׁ לְרַפֵּא דַלֶּקֶת עֵינֵי הַסּוּסִים.

הָיוּ בְתִיקוֹ שֶׁל אַבָּא עִקָּרֵי מְחַבֵּשׁ-עֲצָמוֹת¹⁷

(שֶׁהַקַּצַפִּים כִּנּוּהוּ “רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן”)

מִשְׁרַת עִקָּרָיו, סְגֻלָּה לְחַבֵּשׁ עֶצֶם נִשְׁבָּרָה,

אוֹ, בַּחֲבָלָה, לְתִתָּהּ עַל כָּל מָקוֹם שָׁם פָּשְׁתָה

הַדַּלֶּקֶת: בַּגִּידִים וְגַם בְּמִפְרָקִים כּוֹאֲבִים.

הָיְתָה קַבָּלָה בְּיָדוֹ: מֵי-שְׁלָקִים אֲשֶׁר בָּם שָׁלְקוּ

קְלִפּוֹת אֱגוֹזֵי-מְלָכִים¹⁸ עַל עֲלֵיהֶם רֵיחָנִים –

סְגֻלָּה בְדוּקָה וּמְנֻסָּה כְּנֶגֶד שְׁחִין מַמְאִיר בְּעוֹר בְּהֵמָה,

תְּרוּפָה לְרַפֵּא שָׂרֶטֶת וָפֶצַע מְאֹד מְזֻהָמִים,

יָפָה בָהּ הַחֲפִיפָה מִפְּנֵי עֲקִיצַת הָרֶמֶשׂ.

וְעֵשֶׂב-הַשֵּׁנָה! – מִי יִדְמֶה לוֹ וּמִי יִשְׁוֶה בַיְרָקוֹת,

אֲשֶׁר בְּטִבְעוֹ לְרַפֵּא עֵינַיִם מֻדְלָקוֹת וְדוֹמְעוֹת,

צִנּוֹר-מֵעַיִם וְקֵבָה בְמִקְרֶה שֶׁל גֵּרוּי הָרִירִית¹⁹,

רִירִית פֶּה תְפוּחָה מַכְאִיבָה וְשִׁלְשׁוּל גּוּרִים-תִּינוֹקוֹת,

כִּרְסָם שֶׁל סוּסִים וְשַׁעֶלֶת-כְּלָבִים וְנַזֶּלֶת הָרִירִית

שֶׁל סִמְפּוֹנוֹת הָרֵיאָה, וּבְכָל הַמַּכְאוֹבוֹת שֶׁלְּאַחַר

לֵדָה אֵצֶל הַבְּהֵמָה, בְּקַדַּחַת הִצְטַבְּרוּת הֶחָלָב,

יָפָה לְמַחֲלַת הָרֶחֶם וּטְפוּלֶיהָ בְּפָרָה,

קָלַשׁ חֲלָבָהּ, וְגַם בְּמַחֲלוֹת דַּרְכֵי-הַשֶּׁתֶן,

אוֹ לְרַפֵּא מְבוֹאוֹת הַבֶּתֶר בָּאֵבֶר הַחוֹלֶה, –

כָּל מִינֵי עֵשֶׂב וִירָקוֹת לְהַתְקִין מֵי-שְׁלָקִים וּמִשְׁרוֹת.

אֶפֶס לְנִקּוּי פְצָעִים שׁוֹפְעֵי הַמּוּגְלָה, מְזֻהָמִים,

אֲשֶׁר לִפְעָמִים וּכְבָר רָמוּ תוֹלָעִים מְאוּסוֹת,

הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְרוּפָה, אָמְנָם חֲרִיפָה וְיָפָה,

אֲשֶׁר לֹא עָמַד בְּפָנֶיהָ כָּל חַיְדַק וְכָל זָהֳמָה, –

הָיְתָה זֹאת מִשְׁרַת מְחָטִים בְּתוֹךְ מֵי-מְלָכִים²⁰ לְשֵׁם חִטּוּי,

אֲשֶׁר אַךְ כֹּחוֹ שֶׁל סוּס יָכוֹל בּוֹ לְהִתְנַסּוֹת.

מֵבִין אָנֹכִי פְעֻלַּת אוֹתָן הַחֻמְצוֹת הַשְּׁתַּיִם –

חֻמְצַת הַגָּפְרִית וְהַמֶּלַח; אַךְ כֹּחָהּ שֶׁל מַחַט לֹא אֵדַע.

[אַחֲרֵי-כֵן כָּרַךְ לַפֶּצַע תַּחְבֹּשֶׁת שֶׁל חֵמָר אוֹ זֶפֶת].

הֵיכָן לָמַד זֹאת אָבִי, וּמִפִּי מִי קִבֵּל תּוֹרָה?

אוּלַי בִנְדוּדָיו הָרַבִּים בִּימֵי בַחֲרוּתוֹ – נוֹסֵעַ

מִן יָרִיד אֶל יָרִיד, מִכְּפָר אֶל כְּפָר וּמַסִּיעַ

אֶת הָעֲגָלָה הַמְּלֵאָה חֲפִיסוֹת אֵטוּן וָאֶרֶג,

כָּל מִינֵי “צִיצֵי”²¹ צִבְעוֹנִין עַלִּיזִים, מַרְהִיבֵי עֵינַיִם,

“צִיצִים” לַחֻלְצוֹת הַנָּאוֹת וְ“צִיץ” כֵּהֶה מְרֻבֵּה גְוָנִים

לִתְפֹּר שִׂמְלָה וְשִׂמְלָנִית – לְבַחוּרָה, טַף וּמַטְרוֹנָה,

אֶרֶג הַצֶּמֶר הַטּוֹב, חֲבִילוֹת כְּבֵדוֹת מִמּוֹסְקְבָה,

בַּד-יַרוֹסְלַבְל מְשֻבָּח, חֲפִיסוֹת הַ“נַּנְקָה”²² הַתְּכֻלָּה

כְּנֶגֶד סוּמְקָא דְסוּמְקָא רְווּיָה שֶׁל הַ“קּוּמַטְשִׁים”²³;

מִינֵי מִלְמָלָה דַּקִּיקָה מַרְקִידָה לֵב הַבַּחוּרוֹת

וְסוּדְרֵי תֻרְקִיָּה הֲדוּרִים לְהַכּוֹת לֵב אִשָּׁה בְשִׁגָּעוֹן;

גַּם מִטְפָּחוֹת וְגִלְיוֹנִים לַטַּף, לַבַּחוּרָה וְלַסָּבְתָא.

הָיָה סוֹבֵב וְסוֹחֵר הַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים

אֲשֶׁר בִּתְחוּם הָעֲרָבָה, גּוֹבֶלֶת הַיָּם הָאֶבְכְּסִינִי²⁴,

טֶרֶם תִּחֵם קַצַפּ בְּמַחֲרֵשָׁה רַחֲבַת-שִׁנַּיִם

גְּבוּל הַמָּחוֹז וְהַכְּפָר, שֶׁבֵּין הַנְּחָלִים הַשּׁוֹפְכִים

אֶת מֵימֵיהֶם הָרַבִּים לְתוֹךְ אֲפִיקֵי הַדְּנִיפֶּר,

אוֹתָם נַחֲלֵי קְדוּמִים עִם קִבְרוֹת מַלְכֵי הַסְּקִתִּים

עִם יְגָרֵי-הַכַּנִּים²⁵ שֶׁל הַפּוֹלוֹבְצִים הַנָּדִים

וְגִבְעוֹת-הֶטְמָנִים שָׁפְכוּ גְדוּדֵי נַעֲרֵיהֶם הַפְּרוּעִים,

בְּעוֹד סִיעוֹת סוּסֵי הַפֶּרֶא תוֹעִים בִּדְהָרָה בְּמַעֲבִית

עֵשֶׂב שׁוֹטֶה וּסְבָךְ, וּזְאֵבֵי עֲרָבָה אֲפוֹרִים

מְקַנְנִים בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם בִּנְקִיקֵי נְחָלִים שׁוֹמֵמִים, –

שָׁמָּה עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ, מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ בְמַסְלוּלִים

קְבָעוּם קַלְגַּסֵּי טַטָּרִים פּוֹשְׁטִים בִּגְדוּד וּטְשׁוּמָקִים²⁶

זְעוּמֵי פָנִים מוֹבִילִים מֶלַח שֶׁל קְרִים בְּשַׁיָּרוֹת.

וַדַּאי, שֶׁהָיָה גַם נִתְקָל, בְּלֹא יוֹדְעִים, בַּדֶּרֶךְ בָּהּ סוֹבֵב

פְּתַחְיָה מֵרֶגֶנְשְׂבּוּרְג, בָּא מִשַּׁעֲרֵי פְרַגָה עַד שַׁעַר

קִיּוֹב הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בַּ“סּוֹף הַמַּלְכוּתִי”,

יוֹרֵד עַל נְהַר “דְּנֶפְּרָא” דֶרֶךְ “אֶרֶץ הַקֵּדָר”

עַד מְדִינַת “כָּזַרְיָא”.

וְהָאִיפִיאַטְרוֹס – זְכוּרַנִי

אוֹתוֹ, אֶת מִישְׁקָא הַבָּחוּר הַנָּאֶה, הָרָזֶה וְהַזָּקוּף,

דַּק-מָתְנַיִם וּרְחַב-כְּתֵפַיִם בְּקַפְטַן שֶׁל תְּכֵלֶת,

אַבְנֵט-עוֹר צַר עַל מָתְנַיִם עִם נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף הַצָּחוֹר,

צְרוֹר כְּלֵי-אֻמָּנוּתוֹ לִשְׂמֹאלוֹ תָלוּי: אִזְמֵלִים וְכַפּוֹת,

דֶּקֶר וּצְבָתוֹת וְאוּנְקָלִים, מְנַקִּיּוֹת וּמִסְפָּרַיִם.

אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתּוּ בְכַהֲנוֹ פְאֵר בְּתַפְקִידוֹ

אֵצֶל הַבְּהֵמָה הַחוֹלָה נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁפֶת בִּכְבֵדוּת,

שְׁכוּבָה, וּכְרֵסָהּ נְפוּחָה, אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה מֵעֹצֶר

גָּזִים מוֹתְחִים מֵעֶיהָ, וְעוֹמֵד עַל יָדָהּ בְּעָלֶיהָ,

מְיֻאָשׁ וְנַפְשׁוֹ כוֹאֶבֶת לְנֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ בַצַּר-לָהּ.

מִישְׁקָא מַפִּיל-הַסּוּסִים פּוֹרֵק מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ

צְרוֹר הַכֵּלִים וּבוֹרֵר וּמוֹצִיא הַדֶּקֶר הַיָּאֶה.

"כָּאן הוּא? יִתְבּוֹנֵן נָא יָפֶה, אֲנִי אֲגָרְשֶׁנּוּ – וְלָמָּה

לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ? חֵי רֹאשִׁי! יֵשׁ לְךָ גַפְרוּר? – הוֹצִיאָה!"

כֹּה הוּא מִתְקָרֵב לַסּוּס, מְלַטֵּף אֶת כְּרֵסוֹ – וּפִתְאֹם

תָּקַע בְּכֹחַ הַדֶּקֶר בַּמָּקוֹם שֶׁתָּקַע, הַבְּהֵמָה

רוֹצֶה לָקוּם מִמְּקוֹמָהּ, מִכְּאֵב-פִּתְאֹם – פִּתְאֹם לָהּ הוּקַל.

גָּזִים מִתְפָּרְצִים וְיוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וּבְאוֹתוֹ

רֶגַע הֻצַּת הַגַּפְרוּר, וְלֶהָבָה חִוֶּרֶת תִּתְלַקָּח.

רֶגַע תּוֹפִיעַ וְתִכְבֶּה, וְהָיְתָה כְלֹא הָיְתָה – אֵינֶנָּה.

“יָצָא! רָאִיתָ הַנֹּגַהּ?”

וּמִישְׁקָא כְבָר סָר אֶל הַבַּיִת.

בַּקְבּוּק יַ“שׁ יִפָּתֵחַ, וּמִישְׁקָא יָבֹא עַל שְׂכָרוֹ!

אִיפִיאַטְרוֹס לְעֵת מְצֹא הָיָה אָבִי זַ”ל בֶּחָבֶל,

וּלְפִיכָךְ נְהִירִין לִי מִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת מִדַּרְכֵי

רִפּוּי בְהֵמָה בִכְלָל וּסְגֻלּוֹת מְנֻסּוֹת לְרַפֵּא

פָּרָה אַיְלוֹנִית, שׁוֹר נַגָּח, פַּר נַגְשָׁן וְסוּסָה בַעֲטָנִית,

וַחֲזִירָה אַכְלָנִית מְכַרְסֶמֶת גּוּרֶיהָ בְּגִיחָם.

“קָהָל” שֶׁלָּנּוּ גַם הוּא בִבְחִינַת בְּהֵמָה כְשֵׁרָה

וּכְשֶׁיֶּחֱלֶה, מְטַפְּלִים בּוֹ רוֹפְאֵי אֱלִיל וְאִיפִיאַטְרוֹס

(נְקִיֵּי כַפַּיִם – לָאו דַּוְקָא!) וּמַפִּיל הַסּוּס לְמִינֵהוּ.

וְהָיָה אִם יַעֲלֶה בְיָדָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר בִּשְׁבִילוֹ,

יַעֲשׂוּ בְקוֹלוֹת וּבְרָקִים, מִנְהַג מִישְׁקָא יִנְהָגוּ,

בְּגַפְרוּר מְסַנְוֵר עֵינַיִם: יִשְׁמַע הָעָם וְיִירָאוּ!

25.2.41

מִשִׁירֵי חָאפֶז / שאול טשרניחובסקי

¹

I

גַּזֵּלָה ²

לִבִּי אִם תִּקַּח תּוּרְקִית-שִׁירַז³ זֹאת,

בְּעַד שׁוּמָה אַחַת שְׁחוֹרָה

שֶׁעַל לֶחְיָהּ, אֲנִי אֶתֵּן לָהּ

אֶת סַמַרְקַנְד וְאֶת בּוּכָרָה.

שַׂר הַמַּשְׁקִים, הָרֵק הַיֶּתֶר!

וּכְלוּם נִמְצָא בִתְחוּם גַּן-עֵדֶן

גַּן הַדּוֹמֶה לְמוּסַלָּה⁴ אוֹ

שְׂפַת רוֹקְנַבַּד הַמְאֻשָּׁרָה?

הוֹי, הַשָּׁרוֹת קַלּוֹת-הָרֶגֶל,

מֵהֶן בִּלְבּוּל בְּלֵב חַכְמֵי-אֶרֶץ,

הֵן סַבְלָנוּת הַלֵּב תְּבַזֵּזְנָה,

כְּבַזֵּז תּוּרְקִים⁵ אֶת הַכֵּרָה.

יִפְעַת אֲהוּבָתִי לָהּ צֹרֶךְ

אֵין בְּמַתְּנוֹת שָׁוְא לָהּ אַגִּישָׁה:

בְּלִי תַמְרוּקִים, שְׂרָק וָכֹחַל

הִיא הַיָּפָה בִּבְנוֹת דּוֹרָהּ.

זַמֵּר רַקְדָנִיּוֹת וָיָיִן,

וְאַל תִּפְתֹּר חִידוֹת הֶחָלֶד:

אִישׁ לֹא הִתִּיר וְלֹא יַתִּירָה

הַקֶּשֶׁר הַקַּיָּם וְנוֹרָא.

אוֹן חֲמוּדוֹת יוֹסֵף רָאִיתִי,

וָאָבִין – הַגְּזֵרָה מַכְרַעַת,

כִּי לֹא יָכְלָה עֲמוֹד זוּלֵיכָה

בְּתֻמָּתָהּ וּבְטָהֳרָהּ.

אַתְּ בִּי גוֹעֶרֶת; אַךְ שָׂשׂוֹן לִי

(סְלָחָה לִי אֵל) אוֹתָהּ שְׂפַת קָצֶף,

יָאָה לְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ

גַּם הַנְּאָצָה זוֹ הַמָּרָה.

וּבְכֵן הַט אָזְנְךָ לִי, רֵעַ;

לְנֶפֶשׁ צְעִירָה, לָעֶלֶם,

עֵצָה, זָקֵן חָכָם יַבִּיעַ,

מִכָּל יָקָר הֵן יְקָרָה.

חֲרֹז, חָאפֶז, כִּפְנִינֵי פֶלֶא

טוּרֵי נִגּוּן שֶׁל הַגַּזֵּלָה,

וְכָעֲנָק שֶׁל כּוֹכְבֵי-בֹקֶר

שִׁמְךָ יָהֵל לְתִפְאָרָה.

II

גַּזֵּלָה

יוֹסֵף הָאָבוּד שׁוּב יַגִּיעַ

אֶל כְּנָעַן, רַק אַל תִּצְטָעֵר!

בֵּית הָאֲבֵלִים יְקַשְּׁטוּהוּ

וַרְדֵי-נוֹי, אַךְ אַל תִּצְטָעֵר!

לִבִּי הַנּוּגֶה, אַל תִּבְכָּיָה,

מַהֵר יַעַבְרוּ יְמֵי-דֶלֶף,

וְשָׂגְבָה הַחָכְמָה עַל כָּל שֶׁגַע

וְתִמְהוֹן-לֵב – אַל תִּצְטָעֵר!

וְיָקִים הָאָבִיב עַל כָּרֶיךָ

כִּסְאוֹ בִּפְרִיחָה מְחֻדֶּשֶׁת,

בְּרֹאשְׁךָ, הַזָּמִיר, כְּלִיל הַוֶּרֶד

יָאִיר בְּאוֹר – אַל תִּצְטָעֵר!

קַוֵּה! כִּי הַסּוֹד, לֹא יָדַעְתָּ,

אוּלַי שָׁם, מֵעֵבֶר לַקֶּלַע,

אוֹצַר שְׂמָחוֹת לֹא חִכִּיתָ

יוֹפִיעַ לָךְ – אַל תִּצְטָעֵר!

הַיּוֹם אִם נֶהְפַּךְ לְפִגְעֵנוּ

גַּלְגַּל גּוֹרָלֵנוּ, הֵן הוּא

עוֹדֶנּוּ סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ, וְאֵין

הֶפְסֵד-נֶצַח – אַל תִּצְטָעֵר!

וּבַעֲלוֹתְךָ אֶל הַכַּעְבָּה,

חוֹצֶה הַמִּדְבָּר, וּבַדֶּרֶךְ

יִפְצַע קוֹץ דּוֹקֵר אֶת רַגְלֶיךָ

לַכְאִיב מְאֹד – אַל תִּצְטָעֵר!

לִבִּי, אִם תַּהֲרֹס סוּפַת-תֹּהוּ

אָשְׁיוֹת הַחַיִּים בְּמוֹ רֶגַע, –

אַל תִּירָא אוֹקְיָנוֹס, כִּי נֹחַ

קַבַּרְנִיטְךָ – אַל תִּצְטָעֵר!

רַבּוֹת סַכָּנוֹת עַל הַדֶּרֶךְ,

וְהַמַּטָּרָה בְּמוֹ אֹפֶל, –

אַךְ אֵין שְׁבִיל לְלֹא סוֹף, וְיִמַּס גַּם

הָאֵד הַזֶּה – אַל תִּצְטָעֵר!

מְאֹד מַר לַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶר

פְּרִידָה וְהַקִּנְאָה הָאוֹכֶלֶת.

חוֹתֵךְ כָּל גוֹרָל הֲפַכְפַךְ הוּא

יוֹדֵעַ כֹּל – אַל תִּצְטָעֵר!

חָאפֶז, אִם אַתָּה בְּמוֹ עֶרֶב

עָגוּם בְּפִנָּה מְיֻתֶּמֶת

עוֹשֶׂה תְפִלָּתְךָ אוֹ שׁוֹקֵעַ

בְּקוֹרַאן-קֹדֶשׁ – אַל תִּצְטָעֵר!

חַגֵּי יִשְׂרָאֵל רֵיחָנִים, חַג חַג וְרֵיחוֹ שֶׁלּוֹ!

וּמִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר לְמַחֲצִיתוֹ הַשְּׁנִיָּה וּבַת-קוֹל

יוֹצֵאת שׁוֹאֶלֶת וְחוֹזֶרֶת: מִי יְבַשֵּׂר לְיִשְׂרָאֵל הַפֶּסַח

הִנֵּה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא? – וּבַת-קוֹל בַּמְרוֹמִים מַכְרֶזֶת:

"יֵצְאוּ בְּנֵי-חוֹרִין וִיבַשְּׂרוּ לְעַם טָעוּן חֵרוּת, כִּי פֶּסַח

זְמַן חֵרוּתֵנוּ הִגִּיעַ". – וְעָנְתָה וְאָמְרָה: הָרֵיחוֹת

אֲשֶׁר בְּעַרְבוֹת-הַהוֹד, שֶׁאֵין בִּלְתָּן בְּנוֹת-חוֹרִין בָּעוֹלָם!

נָהָר נָהָר וּגְדוֹתָיו, יַעַר יַעַר וְקָרַחְתּוֹ,

הָר הָר וְאֶדֶן בַּסִּיסוֹ, וְהָעֲרָבָה – לְלֹא גְבוּלִים,

עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הִיא תִפּוֹל לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמָיִם.

וַאֲדוֹן-עוֹלָם, בִּרְצוֹתוֹ לָדַעַת אֶת אָרְכָּהּ וְאֶת רָחְבָּהּ,

עֶדְרֵי עֲנָנִים מַשְׁחִירִים וּכְבֵדִים יְשַׁלַּח מֵעֵבֶר

יַמִּים חַמִּים רְחוֹקִים, וְנָהֲרוּ לְאִטָּם עָלֶיהָ

– עַב-הֶעָנָן – וְיַעֲשׂוּ יָמִים וְלֵילוֹת אֲרֻכִּים

עַד שֶׁיַגִּיעוּ לַקָּצֶה. בַּת-חוֹרִין אַךְ הָעֲרָבָה!

וְהָיָה אִם בָּהּ יֵאָחֵזוּ שֵׁבֶט בֶּן-אָדָם בְּנוּדוֹ,

יוֹרִישׁ אֶת כַּת הָאַיָּל קַל הָרַגְלַיִם וִיזַנֵּב

אֶת נֶחְשְׁלֵי הַזְּאֵב הַבּוֹדֵד בִּנְקִיקֵי-גֵיאָיוֹת;

אוֹ יַאֲהִילוּ עָלֶיהָ אַבִּירֵי הַמִּקְנֶה הַמַּקְרִין

וְצֹאן כְּבַד-צֶמֶר וּמִתְמַהְמֵהַּ לְרֶגֶל עָלוֹתָיו,

שְׁגַר הָאֲלָפִים הָרַךְ, עַל פִּרְקֵי דְרָכִים נִשְׁכָּחוֹת;

אוֹ כִּי יַכֶּנָּה לְמַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת בִּנְתִיבוֹת רְחָבִים

לָתֵת עָלֶיהָ סִמָּנִים וְדַרְכִּיּוֹת אֲבָנִים נֶאֱמָנוֹת,

לְמַעַן תִּישַׁרְנָה שְׁיָרוֹתָיו עֲמוּסוֹת שֶׁפַע מַעֲרָבָן;

אוֹ יִתְקְפֶנָּה בְּאִתִּים, יַאֲרִיךְ מַעֲנִיּוֹת מַחֲרַשְׁתּוֹ

לָשֵׂאת עַל גַּבָּהּ מִזְרָעוֹ וּלְהֵינִיק קָמוֹתָיו מֵחֶלְבָּהּ,

יַצְפִּין בְּחֵיקָהּ הַבָּרוּךְ זֶרַע לַפְרִיחַ מִקְשָׁאוֹת,

אוֹ יְכַבְּלֶנָּה בִמְצָדוֹת בְּתוֹךְ תְּחוּם חֹמוֹתָיו הַבְּצוּרוֹת,

הַנֶּעֱטָרוֹת מִגְדָּלִים, בְּמִסְגֶּרֶת בִּירוֹתָיו הַצָּרוֹת, –

עַד שֶׁתִּתְנָעֵר, תִּלָּפֵת וְתַדְשֵׁא דֶּשֶׁא וְעֵשֶׂב-

זֶרַע תַּזְרִיעַ לְכַסּוֹת עַל פָּעֳלֵי אָדָם פְּרִי-אָפַע.

וְכָלָה מִן הָעֲרָבָה, וְיֹאבַד לוֹ זֵכֶר לְעוֹלָם,

אֵלֶּה שֶׁשָּׁכְחוּ אוֹתוֹ גַּם הֵמָּה יִשָּׁכְחוּ מֵאָדָם.

וּמִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר לְמַחֲצִית הַחֹדֶשׁ הַשְּׁנִיָּה,

יַעֲלוּ מִן הָעֲרָבָה רֵיחוֹת עֲרֵבִים, קַלִּילִים,

רֵיחוֹת עֲדִינִים עֲדִינִים, לֹא יְדָעוּם קַיִץ וָחֹרֶף,

רֵיחוֹת רִאשׁוֹנֵי רִאשׁוֹנִים שֶׁל הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים

לַכְרִיז עַל פֶּסַח מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא לְבָתֵּי יִשְׂרָאֵל,

רֵיחַ עֲשָׂבִים נַעֲלָמִים מִתְפַּתְּחִים אֵי שָׁם בָּעֲרָבָה

תֵּכֶף עִם גְּמַר נֶבֶט זָעִיר מִתּוֹךְ גּוּשׁ אֲדָמָה מִתְחַמְּמָה

כְּנֶגֶד חַמָּתוֹ שֶׁל אָבִיב בְּקֶרֶן בֶּן-שֶׁמֶשׁ לוֹטֶפֶת

לֶטֶף אֵם רַחֲמָנִיָּה. וְאוּלָם הַפֶּסַח, הוּא גּוּפוֹ,

מַכְנִיס אִתּוֹ אֶת רֵיחָן שֶׁל מַצּוֹת צַחוֹת עֲגֻלּוֹת,

בָּאוֹת מִן הַמַּאֲפִיָּה, נְתוּנוֹת בְּסָדִין צַח לָבָן,

כָּרוּךְ אֶל שְׁנַיִם יַתּוּכִים, שֶׁנִּגְעֲלוּ יוֹם אֶחָד קֹדֶם.

נִכְנְסוּ לְתוֹךְ טְרַקְלִינֵנוּ, הָעוֹמֵד בְּכַשְׁרוּתוֹ שֶׁל פֶּסַח.

עוֹמֵד לוֹ בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר מַכְתֵּשׁ הַנְּחֹשֶת הַנּוֹצְצָה,

וְיוֹם יוֹם יָשְׁבוּ הַיְלָדִים, מִתְגָּאִים בְּתַפְקִידָם הַגָּדוֹל,

לִכְתּוֹשׁ הַמַּצָּה לְקֶמַח – עַד עָיְפוּ יְדֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת.

רֵיחַ שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח נוֹדֵף בַּבַּיִת, כְּשֶׁהָיְתָה

אִמָּא עֲסוּקָה בַּמִּטְבָּח בְּתִקּוּן אֲרוּחָה לַקְּטַנִּים

אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ מִבֹּקֶר, וְאָפְתָה לְבִיבוֹת הַפֶּסַח,

לְבִיבוֹת מִקִּמְחָא דְמַצּוֹת – הָיָה זֶה רֵיחַ שֶׁל פֶּסַח!

אֲשֶׁר בּוֹ הִתְחָרָה רַק רֵיחַ מַצָּה מְטֻגֶּנֶת,

מַצָּה – פֵּרוּרִים – עֲשׂוּיָה עַל שׁוּמַן-אַוָּזִים וּבֵיצִים,

בְּמַחֲבַת אוֹ בְּמַרְחֶשֶׁת בַּרְזֶל-הַסִּיגִים הַגְּדוֹלָה.

אֶלָּא לֹא אָמְרוּ תִּינוֹקוֹת “פֶּסַח” עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ

יֶתֶר הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר מָנִינוּ בַּפֶּסַח.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה רֵיחוֹת דִּבְּרוּ יְלָדִים בַּפֶּסַח:

רֵיחַ לְבִיבוֹת-הַפֶּסַח וְרֵיחָהּ שֶׁל מַצָּה מְטֻגֶּנֶת

[אֵלוּ עַל מַחֲבַת בַּרְזֶל-סִיגִים מַתִּיזָה הַקֶּצֶף,

וְזוֹ בְּמַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה מוֹשִׁיטָה יָדִיתָהּ בְּיוּהֲרָה],

רֵיחַ הַ“כְרֶמְזְלִים” הַשְּׁמֵנִים הַשְּׁזוּפִים בְּמִלּוּאֵי מִרְקָחַת

וְרֵיחַ “פַאלִירְצִ’יק”, הָעוֹלֶה וְעוֹבֵר עַל גְּדוֹת הַקַּלַחַת.

וְאִמָּא כְּשֶׁהָיְתָה מַגִּיעָה עַד לְפָרָשַׁת פֶּסַח אִתָּנוּ,

הָיְתָה חוֹזֶרֶת אוֹמֶרֶת: "בָּנַי, וְאִלּוּ זֶה רֵיחַ

אָבִיב שֶׁל פֶּסַח שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יֶתֶר הָרֵיחוֹת,

רֵיחָהּ שֶׁל הָעֲרָבָה וְהַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל – בְּנֵי חוֹרִין.

תִּגְדְּלוּ, בָּנַי, וְתָעוּפוּ אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאוּכֶם כַּנְפֵיכֶם,

אֶלָּא אֶת רֵיחַ הַפֶּסַח, אֶת רֵיחָהּ שֶׁל הָעֲרָבָה,

רֵיחוֹ שֶׁל זְמַן חֵרוּתֵנוּ עִם רֵיחַ הַחֵרוּת הַגְּדוֹלָה,

אוֹתוֹ זִכְרוּ לְעוֹלָם! וִהְיִיתֶם בְּנֵי-חוֹרִין בְּכָל מָקוֹם.

תִּזְכּוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לִהְיוֹת בְּנֵי-חוֹרִין בְּאֶרֶץ

חֵרוּת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ.

           וְסוּפוֹת הַכְּפוֹר וְהַשֶּׁלֶג,

זַוְעוֹת לֵילוֹת הַסְּתָו וִילֵיל זְאֵבֵי-עֶרֶב רְעֵבִים

תִּזְכְּרוּ אַךְ לְאַחַר מַעֲשֶׂה וִהְיִיתֶם בְּנֵי חוֹרִין בְּנַפְשְׁכֶם!"

וְאוֹתָהּ עֲרָבָה בַּת-חוֹרִין, שֶׁגָּבְרָה עַל כַּמָּה וְכַמָּה

בַּעֲלֵי קַרְנַיִם מַגְדִּילוֹת, מַשְׁחִיתֵי עוֹלָם וּמְהָרְסָיו;

שׁוֹרֵי-הַבָּר הַמְּסֻרְבָּלִים, וּרְאֵמֵי-בְרֵאשִׁית אֲיֻמִּים,

אֵילֵי מִפְלֶצֶת מִקֶּדֶם – וְרָאֲתָה אוֹתָם מִתְפּוֹרְרִים,

עָפָר וָאֵפֶר נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵי רוּחַ בִּסְעָרוֹת,

תִּשְׁבֹּר קְרָנָיו שֶׁל אַיִל בַּעַל קַרְנַיִם גְּבֹהוֹת,

לִכְשֶׁיִּכָּנֵס בִּגְבוּלָהּ בְּאַחַד הַיָּמִים בְּסוּפָה,

"אַיִל (כִּי יָבֹא) מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה,

חַיּוֹת לֹא-יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ,

וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל" – וְשָׁם, שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתוֹ.

יַעַן כִּי כָל-הָאָדָם בֶּן-חוֹרִין, וְלֹא לְעוֹלָם עַבְדוּת.

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן חַגִּים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר צִוָּה לְחַג וְחַג רֵיחוֹ שֶׁלּוֹ.

תל-אביב, 7.3.42

שירת יון החדשה (משירי הקלפטים)

מאת

שאול טשרניחובסקי

---

בימי מלחמת השחרור של היונים עם התורכים היו הארמאטולים (נושאי הנשק) והקלפטים (הגנבים) – כל איש מצוק ומר נפש – הראשונים שיצאו למלחמה בין גבורי המרד, והיו מסתתרים בהרים ופושטים ונלחמים באויב התורכי, ממש כמו בימי יפתח הגלעדי, שהתלקטו אליו “אנשים ריקים” (שופטים י"א, ג') והיו הראשונים שיצאו עמו להלחם בבני עמון. זכר הגנבים הגבורים נשתמר אצל היונים בתוך שורה שלמה של שירים מהיצירה העממית.

בימי מלחמת השחרור של היונים עם התורכים היו הארמאטולים (נושאי הנשק) והקלפטים (הגנבים) – כל איש מצוק ומר נפש – הראשונים שיצאו למלחמה בין גבורי המרד, והיו מסתתרים בהרים ופושטים ונלחמים באויב התורכי, ממש כמו בימי יפתח הגלעדי, שהתלקטו אליו “אנשים ריקים” (שופטים י"א, ג') והיו הראשונים שיצאו עמו להלחם בבני עמון. זכר הגנבים הגבורים נשתמר אצל היונים בתוך שורה שלמה של שירים מהיצירה העממית.

שלשה שירים בתרגומי יש למצוא ב“כל שירי טשרניחובסקי” בכרך אחד, הוצאת שוקן, ירושלים תרצ“ז, עמוד תקל”א–תקל"ג: שירי ליסטים.

---

הָיוּ נִצִּים שְׁנַיִם הָרִים

מאת

אלמוני/ת

הָיוּ נִצִּים שְׁנַיִם הָרִים,

הָאוֹלִימְפּוֹס וְהַקִּיסָבוֹס.

הֵשִׁיב אֹמֶר הָאוֹלִימְפּוֹס,

כָּכָה עָנָה לַקִיסָבוֹס:

אַל תִּתְגָּאֶה, הַר קִיסָבוֹס,

שֶׁדְּרָכוּךָ רַגְלֵי תּוּרְכִּים

וַאֲנִי, אוֹלִימְפּוֹס יָשִׁישׁ,

בְּכָל הָעוֹלָם יָצָא שִׁמְעִי.

שִׁשִּׁים רָאשׁים לִי וּשְׁלֹשָה,

לִי אַלְפַּיִם עֵינֹות מָיִם,

אִילָן וְאִילָן וְעָלָיו דִּגְלוֹ,

עָנָף וְעָנָף וְגִבּוֹר-חֵילוֹ.

עַל פִּסְגָּתִי וּמְרוֹם שִׂיאִי

יָרַד נֶשֶׁר מָלֵא נוֹצוֹת

וּבְצִפָּרְנֵי אוֹנוֹ יֹאחֵז

רֹאשׁ שֶׁל גִבּוֹר חַיִל זָב-דָּם.

הֵן תַּגִּידִי לִי, גֻּלְגֹּלֶת,

הֲנָפַלְתְּ לִפְנֵי בְנֵי-עַוְלָה?

–"אִכְלָה, נֶשֶׁר, אוֹן עֲלוּמָי,

אִכְלָה, אִכְלָה מִגְּבוּרָתִי,

וְנוֹסְפָה אַמָּה עַל כְּנָפֶךָ,

עַל צִפָּרְנְךָ עוֹד שָׁעַל.

לְיַד לוּרוֹן בִּכְסֵירוֹמֵירוֹן

שָׁם חָיִיתִי אִישׁ מִלְחָמָה,

וּבַכַּסָּה בְאוֹלִימְפּוֹס

שָׁם נִלְחַמְתִּי עֶשֶׂר שָׁנִים.

עֶשְׂרִים אַגִים יָדִי הִכְּתָה,

וּבָאֵשׁ שָׁלַחְתִּי שְׂדוֹתָם,

וּמִלְּבַד אֲשֶׁר הִכִּיתִי

בָּאַלְבָּנִים וּבַתּוּרְכִּים,

הֵם מֵרֹב לֹא יִסָּפֵרוּ,

אוּלָם עַתָּה בָּא גַם תּוֹרִי,

גַּם נָפַלְתִּי בַגִּבּוֹרִים."

---

סְּפִינָה שְׁחוֹרָה

מאת

אלמוני/ת

סְּפִינָה שְׁחוֹרָה חוֹצָה גַלִּים,

שָׁטָה סָמוּךְ לְחוֹף קָסַנְדְּרָה,

וְעָלֶיהָ קְלָעִים שְׁחוֹרִים,

וַעֲלֵיהֶם תְּכֹל שָׁמָיִם.

פָּגְעָה בָּהּ אֳנִיָּה תּוּרְכִּית,

דִּגְלֵי שָׁנִי מַבְרִיק נוֹפְפִים.

"הוֹרֵד אֶת-הַקְּלָעִים תֵּכֶף!

הוֹרֵד מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה!"

–לֹא! לֹא אוֹרִיד אֶת הַקְּלָעִים,

לֹא אוֹרִידָה אֶת מִפְרָשָׂי!

מֶה עָלַי תְּאַיֵּם אַיֵּם

כְּעַל כַּלָּנִית, בַּת חֲרֵדָה!

הִנְנִי יַנִיס בְּנוֹ שֶׁל סְטַטַס

וַחֲתַן בֵּית בּוּקוֹבַלַס.

עוּשׁוּ, רֵעַי, לָעֲבוֹדָה!

חוּשׁוּ אֶל פְּנֵי הַסְּפִינָה!

שִׁפְכוּ דַם הַתּוּרְכִּים, שְׁפֹכוּ!

אַל תָּחוּסוּ עַל הַכּוֹפְרִים!

אַךְ בְּהַשְׂכֵּל תֵּט וּבִינָה

הָאֳנִיָּה אֶת-חַרְטוֹמָהּ.

אוּלָם יַנִיס קָפַץ עָלָה

עַל הַסִּפּוּן, חַרְבּוֹ בְּיָדוֹ

נָטְפוּ פְנֵי הַתִּקְרָה דָמִים,

הֶאְדִּימוּ פְנֵי הַגַּלִּים.

אַלְלָהּ! אַלְלָהּ! בִּקְשׁוּ רַחֲמִים

כָּל-הַכּוֹפְרִים, כָּרְעוּ בֶרֶךְ.

"חַיִּים רָעִים, קָרָא מְנַצְּחָם,

הֵן נָכוֹנוּ לַמְנֻצָּחִים!"

---

נוֹטֶה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב

מאת

אלמוני/ת

נוֹטֶה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב,

צַו יְצַוֶּה אָז דִּימוֹס:

"בָּנַי, הָבִיאוּ מַיִם לִי

וּסְעוּדַתְכֶם תַּקֵּנוּ.

בֶּן-אֲחוֹתִי, לַמְפְּרַקִי, בֹּא

וְלִימִינִי תֵשֵׁבָה,

הִנֵּה נִשְׁקִי, קָחֶנּוּ לָךְ

וְלַנְּעָרִים רֹאשׁ תֶּהִי.

וְאַתֶּם, בָּנִים, תִּפְסוּ תָפוֹס

אֶת יְתוֹמִי – הַסַּיִף,

כִּרְתוּ שׂוֹכוֹת לִי מוֹרִיקוֹת

מֵהֶן עֲשׂוּ יָצִיעַ,

הַבְהִילוּ אֶת הַכֹּמֶר לִי,

לְמַעַן אֶתְוַדֶּה לוֹ

עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאתִי פֹה,

אֶת כָּל-פְּשָׁעַי אַגִּידָה:

שְׁלֹשִים שָׁנָה אַרְמָטוֹלוֹס,

וְעֶשְׂרִים – גַּנָּב אָנֹכִי;

עַתָּה מוֹתִי קָרֵב וּבָא,

וְאָנֹכִי אָמוּתָה.

תִּכְרוּ לִי קֶבֶר מְאֹד גָּדוֹל,

גָּבֹהַּ, רְחַב-יָדַיִם,

בּוֹ מְעֻמָּד אִלָּחֲמָה

וַאֲמַלֵא אֶקְדּוֹחַ

חַלּוֹן קָטָן בּוֹ תִּקְרְעוּ

לִי מִימִינִי פָתוּחַ,

הַסְּנוּנִיּוֹת תָּבֹאנָה בוֹ

לִי עַל אָבִיב תְּבַשֵּׂרְנָה,

וּבְיֶרַח זִיו יְרַנְּנוּ

אֶת שִׁירָתָם זְמִירֵינוּ."

28.12.1940

---

לַפֶּחָה תִּכְרַע לִיאַקוֹס

מאת

אלמוני/ת

לַפֶּחָה תִּכְרַע לִיאַקוֹס,

כְּרַע וּכְרַע לוֹ לַוָּזִיר,

אִם אַרְמָטוֹלוֹס הָיִיתָ,

בַּמְּדִינָה תְּהִי מוֹשֵׁל.

"עַד שֶׁבַּחַיִּים לִיאַקוֹס,

לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה לְעוֹלָם;

אַךְ סֵיפוֹ שֶׁלּוֹ – פֶּחָה לוֹ;

אַךְ רוֹבֵהוּ – הַוָּזִיר!"

וְאָלִי-פֶחָה שׁוֹמֵעַ…

וַיֶּאֱנַף בּוֹ בַּסּוֹרֵר,

וּפְקֻדּוֹת כָּתַב, אִגֶּרֶת,

כָּךְ צִוָּה וְכָךְ פָּקַד:

"וָלִי גְּוֶקַס, עוּשָׁה חוּשָׁה

בֶּעָרִים וּבַמְּדִינָה,

וְאֶת לִיאַקוֹס הָבֵא הֵנָּה

וּמִיָּד אִם חַי אוֹ מֵת!"

גְּוֶקַס שׁוֹט יָשׁוּט בֶּחָבֶל,

אַחַר לוֹחֲמִים יִרְדֹּף;

מְצָאָם, וּבָא מַפְתִּיעַ,

כְּבָר הִדְבִּיק הַחֲלוּצִים.

קוֹנְטוֹ נְיַאקוֹפִּיס הֵרִיעַ

מִמְּרוֹמֵי הַסּוֹלְלָה:

"אֶל הָעֲבוֹדָה, בָּנַי לִי!

אֶל הַקְרָב עֲלוּ, בָּנַי!"

הִזְדָּרֵז וּבָא לִיאַקוֹס,

בְּאוֹן תּוֹפֵס בְּשִׁנָּיו סֵיפוֹ,

לַיְלָה וְיוֹמָם נֶאֱבָקוּ,

שְׁלָשׁ-יָמִים, שְׁלשָׁה לֵילוֹת.

בְּנוֹת-אַלְבַּנְיָה תְּקוֹנֶנָּה

עֹטוֹת-אֵבֶל, שְׁחוֹרִים,

עַל עֲקֵבוֹ שָׁב וָלִי גְּוֶקַס,

נֶחֱנָק בְּדָמָיו שֶׁלּוֹ.

29.12.40

I. צֵיד הַהֶגְמוֹן

צִנָּה שֶׁל שַׁחֲרִית בָּהָר

עִם פְּנֵי חַמָּה עוֹלָה,

בֵּין גַּיְא וָהָר וּבְעֵמֶק צָר

הַדֶּרֶךְ מִתְפַּתְּלָה.

קוֹרֵא קוּקִי כְּקוֹל קוֹסֵם,

אוֹמֵר שִׁירָה מַעְיָן,

קוֹל שַׁעֲטַת סוּסִים עוֹלֶה

עִם צְלִיל וּצְלִיל שִׁרְיָן.

כְּנוּפְיָה שֶׁל פָּרָשִׁים בָּאָה,

נִיצוֹץ לְחֹד כִּידוֹן,

עַל דֶּגֶל מָשְׁזָר הַצְּלָב,

דִּגְלוֹ שֶׁל הַהֶגְמוֹן.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

מַה לּוֹ, מַה לַּכְּנוּפְיָה

עִם שַׁחֲרִית בֵּין הֶהָרִים

לָעִיר הַדּוּמִיָּה?"

– מַעְיַן הָהָר וְקִיכְלִי הַבָּר

הִכְרִיזוּ עַל אָבִיב

הַלֵּב יַעֲלֹץ, הַלֵּב יִרְחַב

עַל צַיִד בְּחֹדֶשׁ זִיו.

– כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

בְּגֶרְמַנְיָה הַיָּפָה

עוֹד יֵשׁ דֵּי צַיִד בַּמִּישׁוֹר,

בָּהָר וּבַצָּפָה,

"בִּנְאוֹת-קָוֶה וּבַשָּׂדֶה,

בַּיַּעַר וְשִׂיחִים,

וְלָמָּה זֶה עָלָה עַד כָּאן,

סָר אֶל אֶמְצַע דְּרָכִים?"

– בְּעִקְּבוֹת שֶׁל צַיִד מַה נָּדִיר,

הַצַּיִד הַיָּקָר,

קִדַּמְתִּי וָאֵצֵא עִם אוֹר,

אוֹתוֹ אֲנִי פֹּה תָּר.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

בְּפּוֹמֶרַנְיָה, שָׁם

סִיעַת הַזְּאֵב וְשׁוּעֲלֵי-סְתָו

שׁוֹחֶרֶת לְטַרְפָּם".

–אָכֵן יָפֶה וּמְאֹד יָקָר

שׁוּעַל הַסְּתָו וְהַזְּאֵב,

אֲבָל לְצַיִד טוֹב אַחֵר

יִרְחַב יָדוּץ הַלֵּב.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

בִּפְּרוּסְיָה עוֹד לָרֹב

וּבִמְאוּרוֹת-הַסְּתָו יָשֵׁן

שַׂר יַעֲרָהּ – הַדֹּב".

– אָכֵן יָפֶה הַדֹּב בְּרָגְזוֹ

חוֹרֵג מִן הֶעֳבִי

עֲטוּף פַּרְוָה חוּמָה חַמָּה;

אֲבָל יָקָר צֵידִי.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

בְּסֶכֶר מַעֲשֵׂה-כֵּן

עַל שְׂפוֹת הָאֶלְבָּה וְהַזַּאל

בֵּבָר בּוֹנֶה הַקֵּן".

– אָכֵן יָפָה פַּרְוַת-בּוֹנֶה,

שְׁחוּמָה הִיא וַעֲדִי;

אֲבָל מַה קַל וּמֶה עָדִין,

יָקָר מִזּוֹ צֵידִי.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

קַלִּים פַּעֲמֵי יָעֵל

עַל שִׂיא הָאַלְפִּים בָּאֲפָר,

בְּמִשְׁעוֹל בֵּין-הַרְרֵי-אֵל".

– אָכֵן, כָּבוֹד הוּא לַצַּיָּד

לֶב עָז לוֹ בֶּחָזֶה,

יָצוּד צֵידוֹ עַל פִּי תְהֹם;

צֵידִי אָצִיל מִזֶּה.

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

קַל וְאָצִיל הַצְּבִי,

בַּיַּעַר-הַמֵּצַל יִרְעֶה,

לֹא פֹה יוּבַל לַשְּׁבִי".

– "כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן, כְּבוֹד הַהֶגְמוֹן!

מַלָּךְ, כִּי בָאתָ פֹּה?

יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה צֵידְךָ,

הֵן דֶּרֶךְ מֶלֶךְ זוֹ!"

– אֲבָל אֲבָל צֵידִי אָצִיל

וּפֹה יִרְעֶה; אָמְנָם

אֵינוֹ יָעֵל אוֹ צְבִי, כִּי אִם

צְבִי יִשְׂרָאֵל – מַהֲרַ"ם¹.

תל אביב, 28.3.42

II. בַּת הָרַב וְאִמָּהּ

אִמִּי, אִמִּי! הִנֵּהוּ שׁוּב, הִנֵּהוּ הָאַבִּיר!

הוּא פֹּה בַּיּוֹם, הוּא פֹּה בַּלֵּיל, נֶחְבָּא בְּצֵל הַקִּיר.

בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!

יוּאַר הַיּוֹם רָאָה אוֹתָךְ אוֹתוֹ אַבִּיר, הַגּוֹי.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: אָרוּר עַמִּי מֵאֵל,

בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא, חֶלְאַת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל.

בִּתִּי, בִּתִּי! אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְּבֶנּוּ אֵל.

בַּת רַבָּנִים – עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת – אַתְּ בַּת-רַב בְּיִשְׂרָאֵל.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: קָסֹם קָסַמְתִּי לוֹ,

אֵינוֹ אוֹכֵל, אֵינוֹ יָשֵׁן – אָבַד יוֹמוֹ, לֵילוֹ.

בִּתִּי, בִּתִּי! אוֹי וַאֲבוֹי! אוֹי לִי, וְלָךְ אֲבוֹי!

סָגַר עָלֵינוּ הַמָּצוֹר, סָגַר מִצֵּאת, מִבֹּא.

אִמִּי, אִמִּי! אוֹמֵר הוּא לִי: יַרְבֶּה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,

יִתְלֶה עָלַי רְבִיד זָהָב, – תֹּאכְלֵן קִנְאָה כָּאֵשׁ.

בִּתִּי, בִּתִּי! בִּרְבִיד זָהָב, עוֹטֶה רִקְמָה וָשֵׁשׁ,

בָּךְ יִסְתַכֵּל מִן הַגְּזֹזְטְרָה, כִּי יִזְרְקוּךְ בָּאֵשׁ.

26.3.42

III. בִּתּוֹ הַיָּפָה שֶׁל הָרַב

וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הֵם בָּאוּ מִתְחַפְּשִים:

שְׁנֵי אַבִּירֵי-הַיַּחַשׂ עִם שְׁנַיִם שָׁלִישִׁים.

– "מַהֵר וּפְתַח הַדֶּלֶת! הָרַב, הַדֶּלֶת פְּתַח!

עַד לֹא נָפְלוּ בְּרִיחֶיהָ, כִּי בַּמַּקֶּבֵת נַךְ!"

הֵם בָּהּ דָּפְקוּ בְּכֹחַ, הַבְּרִיחַ – הוּא לֹא מָשׁ,

עַד שֶׁפָּתַח הַדֶּלֶת לִפְנֵימוֹ הַשַּׁמָּשׁ.

– “וּמָה רְצוֹן אֲדוֹנֵינוּ? לִפְקֻדַּתְכֶם, לַצָּו!”

– הַגֵּד נָא, בֶּן-הַכֶּלֶב, הָרַב אַיּוֹ, הָרָב?"

– אַל אֲדוֹנִי בְּאַפֶּךָ: בְּבֵית-עוֹלָם, כִּי מֵת,

וּתְמוֹל, אַךְ תְּמוֹל קְבָרוּהוּ, אַךְ זֶה מֵעֵת-לְעֵת."

– "הַגֵּד חִישׁ, בֶּן-הַכֶּלֶב, אַל שָׁוְא תִּפְטוֹר שָׂפָה:

וּבַת-הָרַב אַיֵּה הִיא? בִּתּוֹ אֵי הַיָּפָה?"

– "אַל נָא יִחַר אַפֶּךָ עַל פַּטְפְּטָנוּת פּוֹתָה:

הָלְכָה לִקְבּוֹר אָבִיהָ, שׁוּב לֹא רָאוּ אוֹתָהּ."

– “וְאֵיפֹה יֵין אֲדוֹנֶךָ אֲשֶׁר בְּמַרְתֵּפָיו?”

– “פָּתַח הָרַב כָּל-בֶּרֶז, וְהַמַּרְתֵּף חָרָב.”

– "הַגֵּד נָא, בֶּן הַכֶּלֶב, וְאַל תִּירָא, אַךְ קְרַב,

שִׁטְרֵי-הַחוֹב אַיָּמוֹ וְהַמָּמוֹן הָרָב?"

– "אַל נָא יִחַר אַפֶּךָ: אֲנִי אַךְ שַׁמָּשׁוֹ,

הִנֵּה פֹּה הַמַּפְתֵּחַ, הוֹאִילוּ לְבַקְשׁוֹ“.

– הֲלֹא תַּרְאֶה, בֶּן-כֶּלֶב, אֵיפֹה קָבְרוּ הָרַב!”

הָדְפוּ אוֹתוֹ בַּדֶּלֶת, הָדְפוּ אוֹתוֹ בַּגָּב.

– "וְקַח אִתְּךָ, בֶּן-כֶּלֶב, מַגְרֵף אוֹ הַיָּעֶה –

אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בְּכַפֶּיךָ, עֲלֵה בָּחוּר נָאֶה!"

בְּבֵית-עוֹלָם עָמָדוּ, בְּגַל חָדָשׁ בְּמַגְרֵף

חָפְרוּ בֶעָפָר חָפָרוּ, כְּבָר הַשַּׁמָּשׁ עָיֵף,

עַד שֶׁפָּתְחוּ הַקֶּבֶר עִם צְלִיל הַמַּגְרֵפָה:

עַל יַד הָרַב מוּטֶלֶת בִּתּוֹ זוֹ הַיָּפָה.

תל-אביב, 23.3.42

IV. הַמֵּתִים הָרִאשׁוֹנִים²

"הוּא בָא! הוּא בָא! הוּא כָאן! הוּא כָאן!

הַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר!"

אוֹמֵר מַכְרִיז פַּעֲמוֹן-נַגָּן

בַּצְּרִיחַ הַצָּחוֹר.

"הוּא בָא! הוּא בָא! הוּא כָאן! הוּא כָאן!

אָיֹם הוּא וְנוֹרָא!

בִּצְרִיף שֶׁל עֵץ, וּבְתוֹךְ מִשְׁכַּן

רַבֵּי דָּת וּשְׂרָרָה.

"הוּא בָא! קוֹצֵר אֶת קְצִירוֹ

בָּעִיר בֵּין הַחוֹמוֹת,

בַּכְּפָר וּבַשָּׂדֶה – נִירוֹ;

אַךְ לֹא בַּגֵּטָאוֹת.

"בְּמֶרְחַב כָּרִים וְעֵינוֹת טְרָשִׁים

עוֹמֵד עוֹלָם בְּעֵינוֹ, –

הַמָּוֶת שָׁם; בַּמְּעֻפָּשִׁים

בַּגֵּטָאוֹת – אֵינוֹ".

מַכְרִיז אוֹמֵר הַפַּעֲמוֹן:

“מֵאָה בִּמְעֵת-לְעֵת!”

חוֹזֵר רוֹטֵן קוֹל הֶהָמוֹן:

“בַּגֵּטוֹ – שָׁם אֵין מֵת…”

מַה יֶהְגּוּ הֶבֶל הַנְּזִירִים?

זוֹעֵף אֲסַפְסוּף רָב?

בַּגֵּטוֹ כָּל פָּנִים קוֹדְרִים

מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף.

עַד שֶׁהָיְתָה גַם הָרְוָחָה,

שִׂמְחָה גַם בִּמְעוֹנָם:

הִנֵּה בַּגֵּטוֹ מֵת! חַה-חַה!

תּוֹדָה לְאֵל עוֹלָם.

לֹא כְדַרְכָּהּ, לֹא מְחִישָׁה,

עֵינֶיהָ מְאִירוֹת,

חֶבְרָה צוֹעֶדֶת קַדִּישָׁא.

צְאוּ, אֶזְרָחִים, לִרְאוֹת.

לֹא לְשֵׁם מָכוֹר, לֹא לְשֵׁם סָחוֹר,

נָא בֹּאוּ בִגְדוּדִים:

מֻכֵּי הַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר!

מֵתִים – שְׁנֵי יְהוּדִים!

גַּם בָּנוּ, גַּם בַּחֲשׁוּדִים

נָגַף, נוֹדֶה לָאֵל!

גַּם בַּיְּהוּדִים, גַּם בַּיְּהוּדִים

הוּא אֶת קְצִירוֹ הֵחֵל.

חֲבָל, הַצְּרִיחַ הַצָּחוֹר

לֹא לָנוּ, וְאֵין פַּעֲמוֹן,

וְיַכְרִיז – "הַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר

כְּבָר בָּא!" – פַּרְנָס הֶגְמוֹן! ³

תל-אביב, 25.4.42

V. “נֵרוֹת הָאַלְמוֹנִים”

עִיר עַתִּיקָה וִירְמַיְזָא, נִבֶּטֶת אֶל הָרֵיין,

רוֹמִים הֵם יְסָדוּהָ, צְרִיחֶיהָ עוֹמְדִים כֵּן.

עִיר עַתִּיקָה וִירְמַיְזָא, וּבֵית-כְּנִסְּתָהּ עַתִּיק⁴,

עֵדִים לִבְנֵי הַכֹּתֶל, לְאֻמִּים כִּי יֶהְגּוּ רִיק.

מַעֲשֵׂה אָמָן – הַשָּׁעַר, וְהַקִּירוֹת רָמִים,

סְפוּגִים הֵם אֵשׁ-אוֹכֶלֶת, וְדֶמַע וְדָמִים.

הָיָה יָפֶה הַבָּיִת, יָפִים שְׁנֵי עַמּוּדָיו,

הָיְתָה שִׁירָה אִלֶּמֶת בּוֹכִיָּה בֵּין כְּתָלָיו.

הָיְתָה שִׁירָה אִלֶּמֶת, הֶגְיוֹן לֵבָב תָּמִים

מִתְיַחֲדִים עִם אֵבֶל “נֵרוֹת הָאַלְמוֹנִים”

הָיוּ דוֹלְקִים הַשְּׁנַיִם בְּאוֹר חִוֵּר בַּיּוֹם,

הָיוּ דוֹלְקִים אֶשׁ-נֹגַהּ בַּלַּיְלָה בַּמָּרוֹם.

יָשְׁבָה קְהִלַּת וִירְמַיְזָא בַּצּוֹם שְׁלֹשָה יָמִים

עוֹטֶפֶת תַּכְרִיכֶיהָ, בּוֹכִים-מִתְפַּלְּלִים.

גָּזְרוּ תַּעֲנִית בַּקָּרֶת הַבֵּית-דִּין וְהָרַב

עַל דַּעַת פַּרְנַס-חֹדֶשׁ⁵ עַל הַחוֹלִים וְהַטָּף.

וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וּשְׁנַיִם יְשִׁישִׁים

בָּאוּ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת: “מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?”

"חִישׁ נַפְשְׁכֶם הַצִּילוּ! מָחָר, כַּחֲצוֹת הַיּוֹם,

יוֹצְאִים הֲלֹא כֻּלָּנוּ וְעוֹלִים לְגַרְדֹּם.

"דִּבָּה רָעָה הוֹצִיאוּ בְּאָזְנָיו שֶׁל הֶהָמוֹן:

יָרְקוּ יְהוּדִים בַּצֶּלֶב, חִלְּלוּ אֶת הַהִמְנוֹן.

"אִם לֹא נַסְגִּיר אֲנַחְנוּ הַיּוֹם עֲדֵי חֲצוֹת

אֶת פּוֹעֲלֵי-הָאָוֶן, – אַחַת דָּתֵנוּ – מוֹת".

שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ הִשְׁתָּאוּ לְאוֹתוֹ הַמַּחֲזֶה,

שְׁנֵיהֶם דָּבָר לֹא עָנוּ, הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה.

– "אַל נִתְיָאֵשׁ, אַחֵינוּ! יֵשׁ אֲדֹנָי מָרוֹם,

הַחֶרֶב אִם מֻנַּחַת, לָאֱלֹהִים פִּדְיוֹם".

שָׁמַע הָרַב בְּרֶטֶט לִדְבַר שְׁלִיחֵי הַשָּׂר:

– “טוֹב שֶׁמְּסַרְתֶּם בְּנֵי-אָוֶן, מָחָר רֹאשָׁם מוּסָר”.

צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵי קָרֶת, בַּגֵּיטוֹ בָּכוּ דֹם

אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָלוּ הַשְּׁנַיִם לְגַרְדֹּם.

מִי הֵם? מֵאַיִן בָּאוּ? – אִישׁ לֹא יָדַע אוֹתָם.

וּשְׁנֵי נֵרוֹת קָבָעוּ – לְזֵכֶר נִשְׁמוֹתָם.

הָיוּ קְדוֹשִׁים הַשְּׁנָיִם? – כָּל-יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים!

וּמָה אִכְפַּת מִי אֵלֶּה: עוֹד שְׁנַיִם, עוֹד שִׁשִּׁים…

מִי בָאֵשׁ וּמִי בַמָּיִם, בַּחֵץ אוֹ עַל גַּרְדֹּם,

לִפְנֵי שָׁנִים אַלְפַּיִם, מָחָר, אוּלַי הַיּוֹם?

אֶחָד אֶחָד, מַחֲנַיִם – בְּיַד אַנְשֵׁי-דָמִים, –

אַחַת, אַחַת הַדֶּרֶךְ קָדִימָה לְעוֹלָמִים!

לִבְנֵי עַמָּם תִּפְאֶרֶת וְעַל קִדּוּשׁ-הַשֵּׁם

בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ: כָּל הַזּוֹכֶה קוֹדֵם!

וּמִנָּלָן הַסֵּפֶר? מִי בְּ“מֵימוֹרְבּוּךְ”⁶ חָתַם?

הָרַב ר' פֶּטֶר זְצוּקַ"ל – תַּלְמִיד רַבֵּנוּ תָּם.

תל-אביב, 17.3.42

VI. שְׁנֵי הַקְּבָרִים

עַל גְּדוֹת הָרֵיין בָּעֵמֶק, בְּעִיר וִירְמַיְזָא, שָׁם

מֵתִים נָמִים שְׁנַת-נֶצַח בְּבֵית-עָלְמִין יָשָׁן.

לָזֶה אַךְ גַּל וְאֵין אָבֶן, זֶה – תַּחַת מַצֵּבָה,

פֹּה יֵשׁ לִקְרֹא הַכְּתֹבֶת, פֹּה אֵין לַבְחִין תֵּבָה.

כַּמָּה וְכַמָּה שָׁקָעוּ כְּבָר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹר וָדוֹר,

קָרְבְּנוֹת מַסְעֵי-הַצֶּלֶב וְהַמָּוֶת הַשָּׁחוֹר.

אוּלַי מִקַּדְמוֹת רוֹמָא, וּפְלִיטֵי יְהוּדָה:

שָׂרִים וְדַלֵּי-יַחַשׂ, וְעַמּוּדֵי-תְעוּדָה.

חוֹטְאִים וִידוּעֵי-פֶשַׁע, קָשִׁים לִבְלִי רַחֵם, –

וּבְבוֹא שְׁעָתָם טָהָרוּ וַיְקַדְּשׁוּ אֶת הַשֵּׁם.

מְחַכִּים לְקֵץ הַפֶּלֶא הֵם לַיְלָה וְיוֹמָם,

לַחֲדָשִׁים יָבֹאוּ לָרֶשֶׁת מְקוֹמָם.

וּבֵינֵיהֶם בַּתָּוֶךְ – וְזֶה לָזֶה סְמוּכִים –

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת שֶׁל אֶבֶן לִבְלִי כָּל קִשּׁוּטִים.

אוֹתָהּ מִדָּה וָקֶצֶב, אוֹתוֹ הַנִּיב הַתָּם:

גַּל אֲלֶכְּסַנְדֶּר וִימְפֶּן וְגַל הַמַּהֲרַ"ם.

הַנֵּץ נֶהְפַּךְ לְנֶשֶׁר שׁוֹאֵף בִּצְעוֹ וָדָם:

בְּאֶנְסִיסְהֵיים בַּכֶּלֶא יוֹשֵׁב הַמַּהֲרַ"ם.

יָפֶה יוֹדֵעַ רוּדוֹלְף⁷ מִי הוּא “מְאוֹר-הַגּוֹלָה”,

יִהְיֶה אִתּוֹ בַּחֹשֶךְ אוֹ בְּכֶסֶף יְסֻלָּא.

וּכְבָר שְׁבַע-עֶשְׂרֵה פַּעַם חָזַר סְתָו וְזַעְמוֹ:

חוֹבֵב הָרַב הַחֹפֶשׁ, – וְחָס עַל מְמוֹן עַמּוֹ

עַד שֶׁגְּאָלוֹ הַמָּוֶת בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ זִיו,

עֵת הַכִּכְלִים הִכְרִיזוּ עַל מַנְגִּינוֹת אָבִיב.

וּשְׁלָשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים עוֹד הַמֶּלֶךְ בּוֹ יִסְחֹר,

עַד שֶׁמִּלֵּא רַ' וִימְפֶּן לוֹעוֹ זָהָב טָהוֹר.

וּתְנַאי הִתְנָה רַ' וִימְפֶּן, “תְּנַאי רְאוּבֵן וְגָד”:

בְּבוֹא שְׁעָתוֹ יִקְבְּרוּהוּ – אֶחָד מוּל הָאֶחָד.

וּבַעֲבֹר בָּא-הֵלֶךְ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ

עַל קֶבֶר מַהֲרַ"ם, שָׁם יַעֲמֹד, יַרְכִּין הָרֹאשׁ.

יַרְכִּין רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה,

וּכְבוֹד עַמּוֹ בַּחֶרֶב, וּכְבוֹד גּוֹלָה שְׁחוֹרָה.

וּבַעֲבֹר בָּא-הֵלֶךְ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ,

עַל גַּל רַ' זִיסְקִינְד וִימְפֶּן, יָרִים בְּגָאוֹן הָרֹאשׁ.

אִם יֵשׁ, עוֹד יֵשׁ, בְּקִרְבֵּנוּ כַּשְּׁנַיִם, כְּמוֹתָם,

לֹא פַסּוּ מֵעַמֵּנוּ שְׁאָר-רוּחַ וְלֶב-תָּם.

עַד שֶׁעוֹלִים בַּגֶּזַע בַּדֵּי אוֹנוֹ וְעָלִים,

עוֹד יֵשׁ בְּרָכָה בַּכָּרֶם, עוֹד יַעַשׂ הִלּוּלִים.

תל-אביב, 27.3.42

VII. בַּלַּדַּת הַזְּאֵב

גְּדוּד צַלְבָנִים נוֹסֵעַ

וְסָר מֵעִיר אֶל עִיר:

הֵם שָׁחֲטוּ בְּאָכֶן⁸,

הֵם יִשְׁחֲטוּ בִּטְרִיר⁹.

הֵם יַעַרְכוּ הַטֶּבַח:

יָרִיעַ פַּעֲמוֹן,

יַחְדָּו שָׁלָל יַחֲלֹקוּ

חָסִיד וְאִישׁ הָמוֹן.

אֶת הַטְּבוּחִים יָנִיחוּ

כֻּלָּם בַּעֲרֵמָה; –

יִקְבְּרוּם אַנְשֵׁי הַקֶּרֶת,

(לֹא הֶחְיוּ נְשָׁמָה).

דַּי לוֹ לְאִישׁ הַצֶּלֶב

מִדַּאֲגוֹת יוֹם יוֹם:

רִנָּה לְאִישׁ-נַצֶּרֶת,

תְּפִלָּה, טִבְחָה וָצוֹם.

וּזְאֵב יְרֵא שָׁמַיִם

אָז חַי סָמוּךְ לִטְרִיר

בִּמְאוּרָתוֹ בַּחֹרֶשׁ,

בְּגֵיא מֵצַל קָרִיר.

וְעַד שֶׁבָּא הַכֶּלֶב

וַיַּעַט הָעוֹרֵב,

נִכְנַס אֶל גֵּיא הַקָּטֶל

וַיִּזְדָּרֶז הַזְּאֵב.

מָצָא רְצוּץ-גֻּלְגֹּלֶת,

וְהַנְּשָׁמָה עוֹד בּוֹ,

וּמִתְחַנֵּן לַמָּוֶת, –

קָרַע אֶת סְגוֹר לִבּוֹ.

מָצָא אֶת הַתִּינוֹקֶת

דְּרוּסָה וּנְטוּלַת שַׁד,

עוֹדֶנָּה מְפַרְפֶּרֶת, –

חָנַק אוֹתָהּ מִיָּד.

מָצָא אָדָם גֹּוֵעַ,

וּשְׁחוּט סַכִּין פְּגוּמָה, –

כִּרְסֵם אֶת הַגַּרְגֶּרֶת – –

קֵץ גְּסִיסָה אֲיֻמָּה.

מָצָא הָרָה בִּקֵּעוּ,

מְפַרְכֶּסֶת בְּחֶבְלָהּ, –

קָרַע אֶת הַסַּרְעֶפֶת,

מִיִּסּוּרִים גְּאָלָהּ.

רָאָהוּ רַבִּי יוּזְפָא,

שׁוֹכֵב, פּוֹלֵט דָּמִים,

גִּדֵּם וּקְצוּץ-רַגְלַיִם,

גּוֹסֵס זֶה יוֹם תָּמִים.

רָאָהוּ וַיְבָרְכֵהוּ,

פָּשַׁט לוֹ צַוָּארוֹ:

"בָּרוּךְ מִזְּאֵבֵי-עֶרֶב!

בָּרוּךְ עוֹשֶׂה דְבָרוֹ!

"דּוֹר עֲשִׂירִי – תִּרְאֵהוּ,

אַתָּה פּוֹדֶה מִכְּאֵב

וְהַגּוֹאֵל לַמָּוֶת,

בָּרוּךְ תִּהְיֶה, הַזְּאֵב!

"וְזַרְעֲךָ בָּאָרֶץ

הוּא לֹא יָסוּף – קַיָּם

עַד שֶׁהָפַךְ פְּרִיץ-טֶרֶף

וּזְאֵב כָּל-הָאָדָם!"

יָמִים חָלְפוּ עָבָרוּ,

דּוֹר מֵת וְדוֹר נִצָּב,

וּבִרְכָּתוֹ שֶׁל יוּזְפָא

הִיא נִתְקַיְּמָה עַכְשָׁו.

הָאִישׁ הָפַךְ פְּרִיץ-טֶרֶף

וּזְאֵב כָּל-הָאָדָם,

וּזְרַע הַזְּאֵב אֵינֶנּוּ,

כִּי תָם, כִּי תָם, כִּי תָם…

תל-אביב, 30.5.42

יָפֶה דָרְשׁוּ הַדּוֹרְשִׁים: “נַדְפָא רַבָּא” הָאַוָּז,

שֵׁנִי אֵין לוֹ בַּמִּטְבָּח לְהָפִיץ רֵיחוֹתָיו הַחוּצָה,

אֶלָּא אֲנִי בְּשֶׁלִּי: הַשְּׁנִיִּים בַּמַּעֲלָה “וֶורטוּטֶן”,

אֵלֶּה שֶׁל שָׁבוּעוֹת הֶחָג.

וְקַבָּלָה בְּיָדִי מִסָּבָא:

חַגֵּי יִשְׂרָאֵל רֵיחָנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

חַג בּוֹ הָכְפַּל כִּי־טוֹב, כְּלוֹמַר רֵיחוֹ הַנּוֹדֵף:

רֵיחַ מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶן שֶׁל סָבְתוֹת וְאִמָּהוֹת כְּשֵׁרוֹת,

וְרֵיחַ שָׂדֶה וָגַן אֲשֶׁר בֵּרְכָהוּ הַבּוֹרֵא.

בָּרוּךְ יִהְיֶה הַגֶּבֶר, שֶׁהִכְנִיס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בְּיֵצֶר לִבּוֹ הַיָּפֶה אֶת הַיָּקָרַנְדָה הַנָּאָה,

בָּרוּךְ זִכְרוֹ וּשְׁמוֹ! וּבָרוּךְ זֵכֶר הַגַּנָּן

שֶׁהִכְנִיסָהוּ, בִּשְׂדֵרָה לִפְנִים מִשְּׂדֵרָה בְּעִירֵנוּ,

אוֹתוֹ הַצֶּמַח הַיָּפֶה. בִּפְרוֹס “זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ”

עוֹמֵד הָעֵץ בַּהֲדָרוֹ וּמַקְדִּים הַפֶּרַח לֶעָלֶה,

עוֹמֵד מָלֵא וגָדוּשׁ פְּרָחִים עַל כָּל זְמוֹרוֹתָיו,

וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת עַצְמוֹ בִּגְוָנִים שֶׁל גְּוָנִים סְגַלְגַּלִּים,

תַּבְנִית עַנְנֵי תְכֵלֶת, הָעוֹלִים מִמַּחְתַּת הַזָּהָב

שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בַּדְּבִיר – עַנְנֵי סֹגֶל וּתְכֵלֶת,

תְּלוּיִים בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ כְּקֶסֶם

שֶׁל חֲלוֹם יַלְדָּה בּוֹגֶרֶת שֶׁאֵין בְּעוֹלָמָהּ כָּל כֶּתֶם.

וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה בָּאָרֶץ הַיָּקָרַנְדָה נְדִירָה,

אִלּוּ לֹא חַסְתִּי עַל עַנְפֵי כָּל עֵץ עוֹשֶׂה עָנָף וָגֶזַע,

אוֹמֵר הָיִיתִי: אֵין לָנוּ צֶמַח שֶׁנָּאֶה בְּיוֹתֵר

לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ קִשּׁוּטִים לְחַג הַבִּכּוּרִים הַמְבֹרָךְ

בִּלְתִּי אִם אוֹתוֹ הָעֵץ, שֶׁכֻּלּוֹ חֲלוֹם רַב־צִבְעוֹנִים.

לִהְיוֹת קָבוּעַ וְעוֹמֵד בְּפֶתַח כָּל־בַּיִת וָשַׁעַר,

כְּמַעֲשֵׂה אִכָּרִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת רְחוֹקָה, הָעוֹשִׂים

כָּךְ בַּעֲנָפִים שֶׁל לִבְנֶה. וְאוּלָם לְחַג זֶה יֵשׁ לָנוּ

שֵׁם אֲשֶׁר הָיָה לוֹ יָאֶה קֹדֶם לְכָל שֵׁם בָּאָרֶץ:

“חַג קְצִיר הַחִטִּים”, מַסְקִינָן: אֵין לָנוּ שׁוּם צֶמַח אַחֵר,

חוּץ מֵעָמְרֵי הַחִטָּה לְקַשְּׁטוֹ בָּם…

וּבִהְיוֹתִי יֶלֶד גָּבַל בֵּיתֵנוּ אֶל כִּכָּר רַחֲבַת יָדַיִם,

פְּלֵטַת הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, שֶׁנִּשְׁאַר לְאַחַר מַשְׁתֵּלָה

בְּאֶמְצַע עֲרָבָה מִטַּעַם הָרָשׁוּת, וְלָהּ קָרְאוּ פְּלַנְטַגָּ’ה.

לְאַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁעָתָהּ, וְעָבְרָה לִידֵי הָאִכָּרִים

נִשְׁאֲרוּ שְׁקָעִים שְׁקָעִים וְגֻמּוֹת גֻּמּוֹת שְׁטוּחוֹת,

זֵכֶר לָעֵצִים הַגְּדוּעִים, תַּבְנִית בֵּית־עָלְמִין שֶׁל עֵצִים,

שְׂדֵרָה אַחַת מִתְפַּתְּלָה כְּדֶרֶךְ הַשְּׂדֵרָה הָאַנְגְּלִית

מִן הַקָּצֶה הָאֶחָד בְּעִקּוּלֵי עִקּוּלִים לַשֵּׁנִי.

שִׂיחֵי וַרְדִּינָה נֶחְמָדִים לְאֵין כָּל טִפּוּל וְהֶפְקֵר,

דַּוְקָא עִם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שָׁבוּעַ קֹדֶם וּלְאַחֲרָיו,

עָמְדוּ בְּעֶצֶם פְּרִיחָתָם עֲמוּסִים וּגְדוּשִׁים בַּפְּרָחִים

בָּמוֹ קִשַּׁטְנוּ בֵּיתֵנוּ תּוֹךְ כָּל צִנְצֶנֶת וְקַנְקַן

כָּל כְּלִי מַחֲזִיק מָיִם, וּכְלִילִים תָּלִינוּ עַל גַּבֵּי

תְּמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּטְּרַקְלִין, מִלְּבַד כָּל מִינֵי הַפֶּרַח

אֲשֶׁר פָּתְחוּ עֵינַיִם בְּאוֹתָהּ עוֹנָה בַּגַּנִּים

אֵצֶל כָּל בָּתֵּי הַכְּפָר וְעָלוּ סָפִיחַ בַּפָּלֶשׁ.

רֻבָּם לְבָנִים וּצְהֻבִּים, כְּמַרְאֶה זָעִיר שֶׁל חַמָּה

נוֹחָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים, טֶרֶם תְּחִלַּת הַקָּיִץ:

אֵלֶּה – שֶׁמֶשׁ לְבָנָה זְעִירָה וְקַרְנַיִם שֶׁל כֶּתֶם

עוֹטְרוֹת לָהּ וּלְעֻמָּתָם – חַמָּה צְהֻבָּה־צְהֻבָּה,

אֶלָּא שׁוֹלַחַת עַל סְבִיבָהּ קַרְנַיִם מַלְבִּינוֹת כַּזִּבְדָה.

אוּלָם לִכְבוֹדוֹ שֶׁל חַג עָשִׂינוּ בִּנְיָר רַב־גְּוָנִים

תַּבְנִית הַשּׁוֹשַׁנְתּוֹנֶת לְקָבְעָהּ בְּדֶבֶק עַל גַּבֵּי

כָּל־זְגוּגִיּוֹת הַבַּיִת הַפּוֹנוֹת כְּלַפֵּי הָרְחֹבוֹת,

יַעַן כִּי רוּחַ הַיְצִירָה וְהַדְּרוֹר שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם

אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לְהִסְתַּפֵּק אַךְ בַּאֲשֶׁר “מִן הַמּוּכָן”,

רוּחַ דְּרוֹר תְּצִיקֶנּוּ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ,

לִיצוֹר בְּיָדָיו שֶׁלּוֹ וּלְהַכְנִיס גַּם הוּא אֶל הַיָּפֶה.

כֻּלָּם נִצְטָרְפוּ לְאַחַת סִימְפּוֹנְיָה שֶׁל רֵיחוֹת הַשָּׂדֶה,

הָחֵל מֵרֵיחַ נִיחֹחַ, רֵיחַ הַשָּׂדֶה הֶחָרִיף,

עוֹלֶה מֵעַל פְּנֵי הָרִצְפָה הַמְכֻסָּה הַדֶּשֶׁא הָרַעֲנָן

זֶה אַךְ מִן הָעֲרָבָה לְשַׁוּוֹת מֵחִנּוֹ לְחַגֵּנוּ

בְּכָל הַבַּיִת הַצַּח, – חוּץ מִן הַמִּטְבָּח הֶחָמִים.

אוּלָם אוֹתוֹ הַמִּטְבָּח, הוּא בְּעַצְמוֹ, הֶעֱלָה רֵיחַ:

עָמַד תַּנוּרוֹ הַגָּדוֹל הַמְחֻמָּם וּבְסִתּוּם פֶּה־לוֹעַ

מֵפִיק מִתּוֹכוֹ הֶבֶל רֵיחָנִי וּמְתֻבָּל עַל סְבִיבָיו.

רֵיחַ נִפְרַשׁ מִגְּבִינָה טְעִימָה מְטֻגֶּנֶת בַּכֶּלִי,

רֵיחַ שֶׁל גְּבִינָה הַנּוֹדֵף מִסִּיר הַלְּבִיבוֹת הַקְּצוּבוֹת

בְּמַיִם רוֹתְחִים מְבַעְבְּעִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים רְצוּפִים,

רֵיחַ גְּבִינָה נְתוּנָה בְּתוֹךְ הַ“וֶורְטוּטֶן” הַנָּאִים,

כְּרוּכָה בְּשֶׁבַע טַלִּיתוֹת דַּקִּיקוֹת שֶׁל בְּצַק־סֹלֶת,

בָּצֵק כְּמַרְאֵה הַפִּטְדָה, שֶׁשְּׁזָפָהוּ הַתַּנּוּר:

תַּבְנִית הַשְּׁמוֹנֶה הָעַרְבִית¹ וְתַבְנִית הַשְּׁמוֹנֶה לְמֶחֱצָה.

אֵלֶּה הָיוּ בִּבְחִינַת “הֲלָכוֹת קְצוּבוֹת”, וְאֵלֶּה

אֲשֶׁר “לֹא קְצוּבוֹת”, לְמָשָׁל הַ“קַּטְשֶׁלְקֶס” וְהַ“בְּלִינְצֶס”, –

אֵלֶּה וְאֵלֶּה עֲתִידִים לִטָּבֵל בְּשַׁמֶּנֶת סְמִיכָה

בָּאָה מִצִּנַּת הַמַּרְתֵּף, נִגֶּרֶת כִּקְטִיפָה לְבָנָה.

זוֹ הִיא פָּרָשַׁת הֶחָג, הַחַג הָרֵיחָנִי בְּכֻלָּם,

חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּזְמַן מַתַּן־תּוֹרָתֵנוּ – עֲצֶרֶת.

כָּךְ יִשָּׁאֵר לְכָל… מַפְקִיעֵי הַשַּׁעַר וְסַפְסָרִים,

לְכָל עֲלוּקוֹת־הָאָדָם וּלְחֶרְפָּתֵנוּ בַגּוֹיִם,

אֵין בְּלִבָּם אֱלֹהִים, וְאֵין לָהֶם תּוֹרָה. וְהָיָה

לָמוֹ חַג מַתַּן־תּוֹרָה לְפָחוֹת, חַג הָעֲצֶרֶת – לְפָחוֹת!

אָנוּ נְחַכֶּה, וְאוּלַי נַגִּיעַ אֲנַחְנוּ, וְיִקָּרֵא

שְׁמוֹ מִשֶּׁל אָז, זֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר לוֹ הָיָה לְפָנִים:

“חַג הַבִּכּוּרִים” אוֹ “חַג קְצִיר־הַחִטִּים”. אַשְׁרֵיהוּ

וְאַשְׁרָיו הַזּוֹכֶה לְכָךְ! וְהָיָה אָז סִמָּן בְּיָדָיו,

אֲשֶׁר כְּבָר הָכְשַׁר הַדּוֹר וְגַם הָאָרֶץ נִגְאָלָה.

תל־אביב, 4.5.42

לֵילוֹת – הַשְּׁחוֹר בָּעֲרָבָה בִּתְחוּם פֵּירֵיקוֹפּ וּבוֹאֲכָה

עִיר מֵלִיטוֹפּוֹל בַּחֹרֶף! עַל שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג הַדַּקָּה

סוּפוֹת מִסְתָּעֲרוֹת שָׁרוֹת וְשׁוֹרְקוֹת מַנְגִּינוֹת אֲיֻמּוֹת,

הוֹדְפוֹת-מַסִּיעוֹת שַׁיָּרוֹת-עֲנָנִים כְּבֵדוֹת מַקְדִּירוֹת.

אַלְפֵי רְבָבָה רְסִיסִים – קֶרַח וּבָרָד מִסְתּוֹבְבִים,

יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת מְטֹרָפִים וְאִתָּם מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת

שֵׁדִים וְרוּחוֹת, מַזִּיקִים לְסַנְוֵר עֵינַי נוֹסֵעַ.

רוּחוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת בַּחֲתֻנּוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּרִקּוּד זְוָעוֹת,

וְהֵנָּה מְגָרְרוֹת בִּמְחוֹלָן הַבָּרָד, הַשֶּׁלֶג וְהַקֶּרַח,

לִמְחֹק וּלְכַסּוֹת פִּתְאֹם עַל כָּל מַסְלוּלֵי הַשָּׂדֶה.

וְיוֹצְאִים זְאֵבִים רְעֵבִים מִנְּקִיקֵי נְחָלִים שׁוֹמֵמִים

וּמֵחֳרָבוֹת שֶׁל בּוֹרוֹת, מִצְטָרְפִים לִכְנוּפְיוֹת וְזָאֶבֶת,

בָּאוֹת וְסוֹבְבוֹת בַּכְּפָר בֵּין גִּדְרוֹת הַצֹּאן וּמִכְלָאוֹת

אֶת הָרֶפֶת הַחַמָּה, אֲשֶׁר שָׁם תִּרְבַּץ לָבֶטַח

כָּל הַבְּהֵמָה הַכְּשֵׁרָה, – וּמְיַלְּלִים בְּיִסּוּרֵי רַעֲבוֹנָם.

לֵילוֹת הָאוֹר בָּעֲרָבָה בִּתְחוּם פֵּירֵיקוֹפּ וּבוֹאֲכָה

עִיר מֵלִיטוֹפּוֹל בַּקַּיִץ! עַל רַחֲבֵי שָׂדוֹת שֶׁל דָּגָן

רֵיחוֹת עִשְׂבֵי תְּבָלִים, כְּבֵדִים בְּסַמְמָנִים מַשְׂכִּירִים,

תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים כְּשׁוּפִים תַּחַת אַפִּרְיוֹן, סַהֲרוּרִים.

שָׂדֶה וָגַן וּמִקְשָׁאוֹת נוֹשְׁמִים נְשִׂימָה חֲמִימָה,

כְּבֵדָה וּמַחֲנִיקָה, וּמַחֲנוֹת מַחֲנוֹת שֵׁדִים,

רוּחוֹת-הָרַעַ וּמַזִּיקִים נְמַקִּים בְּחֶמְדַּת-בְּשָׂרִים,

מוֹצְצִים לְשַׁדּוֹ שֶׁל חֵי וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ בִּכְמִיהָה,

רוּחַ שֶׁל עִוְעִים נְסוּכָה וְלֵאוּת מְשֻׁנָּה תּוֹקֶפֶת

“שִׁקְצוֹת” מְנֻדָּדוֹת מִשֵּׁנָה מִתְפַּרְקְדוֹת בְּעֶרְיָתָן חֲמוּמוֹת.

וְיוֹצְאִים בַּחוּרִים רְעֵבִים מִבְּקָתוֹת חֲמִימוֹת, מִמִּשְׁכַּב

לִינָה בִּגְרָנוֹת רֵיחָנִיּוֹת, מִצְטָרְפִים לִכְנוּפְיוֹת וּכְנוּפְיוֹת,

בָּאִים מִסְתּוֹבְבִים בַּכְּפָר בֵּין עֲלִיּוֹת-אַמְבָּרִים וָרֶפֶת,

שָׁמָּה יְשֵׁנוֹת הַ“שּׁקְצוֹת” הַחַמּוֹת וּבְרִיאוֹת הַבָּשָׂר,

כְּמֵהִים, מַרְעִידִים, רְצוּצִים, וּמְנַבְּלִים אֶת פִּיהֶם מִתַּאֲוָה.

סָבָא – אַבָּא דְּאַבָּא – אָז גָּר בַּכְּפָר בִּילִיזִירְקָה,

פִּנָּה נִדַּחַת מְאֹד, אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה עוֹד שְׁלִיטָה

אָז לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה, לַשָּׂעִיר, לַשֵּׁד וּמְכַשֵּׁפָה,

אֶדֶן-הַבַּיִת הֶחָם וּמִינֵי גִּלְגּוּלִים מְשֻׁנִּים.

הִנֵּה מַדּוּעַ גַּם קָרָה כָּל מַה שֶׁקָּרָה בְּסִפּוּרִי.

וְאֵלֶּה גִּבּוֹרֵי סִפּוּרִי: סָבָא הַשַּׁתְקָן הַזּוֹעֵף,

סַבְתָּא – סְתָם אִשָּׁה בְּאַמְהוּתָהּ וּשְׁלֹשׁ פָּרוֹתֶיהָ הַחוּמוֹת,

אֶלְטְשִׁיק הַבָּחוּר הַקַּצָב. וּכְדֵי לֹא לְהוֹצִיא שִׁיר חָלָק,

כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת דִּבְרֵי הַמֵּימְרָה הָאוּקְרָאִינִית:

“דֶּלֶת תִּסֹּב עַל צִירָהּ, וְשִׁירָה תִּסֹּב עַל צְעִירָה”,

מַזְכִּיר אָנֹכִי בָּזֶה גַּם אֶת קִילִינָה הַ“שּׁקְצָה”,

יְפַת-הַדּוֹר שֶׁבַּכְּפָר, נַעֲרָה הֲדוּרָה בְּתַכְלִית.

בַּעֲבוּר זוּג עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת אֲנִי אֶזְכְּרֶנָה,

חַמּוֹת כַּחַמָּה שֶׁל נִיסָן וּשְׁחוֹרוֹת-מְאִירוֹת כַּלָּיְלָה.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָה אוֹתָן בְּאוֹרָן מֵאֹשֶׁר,

אַשְׁרָיו וְאַשְׁרָיו שֶׁהִדְלִיק נִיצוֹצוֹת הָאֹשֶׁר בְּעֵינֶיהָ.

אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָן בְּקִצְפָּן, בַּסְּעָרָה,

סוּפַת-לֵיל-הָעֲרָבָה וּבְרָקִים מַבְרִיקִים מִתְלַקְּחִים,

הוּא לֹא רָאָה מֵעוֹלָם עֵינַיִם מַקְסִימוֹת בְּיָפְיָן.

אֵין כָּל זֶה מִן הָעִנְיָן, וְאֵין לָהּ כָּל שַׁיָּכוּת לַמְּסֻפָּר.

שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוְּתָה פָּרָה עֲלֵיהֶן בָּרֶפֶת:

וָלָד, חָלָב וּגְלָלִים. חָלָב וּגְלָלִים יוֹם יוֹם; אַךְ

וָלָד אֶחָד כִּמְלֹא כָּל-חָדְשֵׁי הֶרְיוֹנָהּ.

שְׁלָשׁ פָּרוֹתֶיהָ שֶׁל סַבְתָּא מִלְאוּ תַּפְקִידָן בֶּאֱמוּנָה.

נָתְנוּ בְּשֶׁפַע חֲלָבָן אֲשֶׁר לַמֶשֶׁק וְלָעֵגֶל,

לִהְיוֹת כּוֹס חָלָב טָרִי לַסָּבָא בְּקוּמוֹ בַּבֹּקֶר,

חֹמֶר לְחַבֵּץ הַחֶמְאָה, בְּגַלְגֵּל סָבָא עַל בִּרְכָּיו

קַנְקַן מָלֵא בְּשָׁעָה נוֹחָה בֵּין תּוֹרָה לְעֵסֶק,

לָבוֹא בְּקַהֲוָה הֲדוּרָה בְּשַׁחֲרֵי שַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב,

לִהְיוֹת לִגְבִינָה רְכִיכָה, לְחֹבֶץ אוֹ לַחֲרִיצִים,

לְמַלֵּא פַּכִּים קְטַנִּים שַׁמֶּנֶת לְבָנָה וּשְׁמֵנָה

וְכַדִּים גְּדוֹלִים שֶׁל קוּם לְנָפֶשׁ עֲיֵפָה בַּקַּיִץ,

אַחַר הַצָּהֳרַיִם בַּשַּׁבָּת לְאַחַר הַשֵּׁנָה;

גַּם בְּאֵין בָּשָׂר בָּאִטְלִיז – לְמָרָק עַל אִטְרִיוֹתָיו.

הָלְכוּ הַיָּמִים וָרַבּוּ, וְעוֹלָם קַיָּם עַל סִדְרוֹ.

אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ לַסָּבְתָּא! נִבְעָה הַפֶּרֶץ בַּמֶּשֶׁק.

אֵיפֹה נִגְלָה הַפֶּרֶץ? בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו – בָּרֶפֶת,

מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין בּוֹ כָּל דְּרִיסַת רֶגֶל לַנָּכְרִי.

פָּשָׂה הַנֶּגַע בָּרֶפֶת, לְפֶתַע פִּתְאוֹם נִתְגַּלָּה.

חָדְלוּ הַפָּרוֹת, הַשָּׁלֹשׁ, לְמַלֵּא תַּפְקִידָן כַּשּׁוּרָה!

נוֹתְנוֹת חֲלָבָן בָּעֶרֶב, בְּשׁוּבָן מֵעֶדְרָן כְּתָמִיד;

אֶפֶס בַּבֹּקֶר – אֵינֶנּוּ, לְאַחַר לִינָה בָּרֶפֶת.

תֹּאמַר: חָלוּ הַחוּמוֹת. לֹא כִּי! אוֹכְלוֹת וּשְׂמֵחוֹת,

חַס וְחָלִילָה – שְׁקֵטוֹת. הֶחָלָב נִגְזַל – וְאֵינֶנּוּ.

אָכֵן, אֵין סוֹגְרִים הָרֶפֶת בְּמַנְעוּל הַבַּרְזֶל כְּקֹדֶם.

וְלַיְלָה לַיְלָה סַבְתָּא הוֹלֶכֶת לִפְקוֹד הַדֶּלֶת.

הַכֹּל בְּסֵדֶר. וְאָמְנָם, כִּי עַכְשָׁו אֵין סוֹגְרִים, אֵין פּוֹקְדִים,

גַּם אֵין בּוֹדְקִין הַדֶּלֶת… אֲבָל וְשׁוּב אֲבָל, יֵשׁ שׁוֹמֵר.

שׁוֹמֵר נֶאֱמָן עַל סַבְתָּא, הַיָּשֵׁן בַּלֵּילוֹת בָּרֶפֶת:

אֶלְטְשִׁיק הַבָּחוּר הַקַּצָב, אֶלְטְשִׁיק הַגַּדְפָן וְהָעַקְשָׁן.

מָתַי הִתְחִיל הַפֶּגַע? סַבְתָּא יוֹדַעַת בְּדִיּוּק.

פֶּגַע זֶה הִתְחִיל מִיָּד מִיּוֹם בּוֹ סָר אֶל סַבְתָּא

אוֹתוֹ אֶלְטְשִׁיק הַקַּצָב, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לָטֹרַח

עַל סָבְתָּא וְהַשִּׁפְחָה קָבַע לִינָתוֹ בָּרֶפֶת.

כֵּן, לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה גַּם הָיָה הַפֶּגַע.

מוּבָן מֵאֵלָיו, לֹא אֶלְטְשִׁיק אָשֵׁם בַּדָּבָר בְּאִם תֹּאמַר

הוּא הוּא שׁוֹתֶה הֶחָלָב… דְּלִי חָלָב כְּלוּם עָלָיו יִתְגַּבָּר?

אֵין הַדָּבָר כִּפְשׁוּטוֹ, אֵינֶנּוּ כִּפְשׁוּטוֹ, רַבּוֹתַי.

עַיִן רָעָה בַּפָּרוֹת, עֵינוֹ שֶׁל שׂוֹנֵא וּמְקַנֵּא.

אֵלֶּה יִקְרוּ יוֹם יוֹם. וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בַּלַּיְלָה?

לְעַיִן רָעָה יֵשׁ תְּרוּפָה. יֶשְׁנָה יַדְעָנִית זְקֵנָה.

אֶלָּא עוֹד דָּבָר בְּגוֹ. אֶלְטְשִׁיק מִשְׁכָּבוֹ בַּפִּנָּה,

בְּתוֹךְ עֲרֵמָה שֶׁל קַשׁ, עַל גַּבֵּי אַגְנִינָה עַתִּיקָה,

וְיוֹם יוֹם עַל רִצְפַּת הָרֶפֶת עֲרֵמָה שֶׁל שַׁחַת

פְּזוּרָה, כְּתוּתָה, קְמוּטָה וּמְעוּכָה וּמְמוֹלָלָה,

מַמָּשׁ לְאַחַר חֲתֻנָּה שֶׁל שֵׁדִים – אַל אֶחֱטָא בִּשְׂפָתָי!

(הָיְתָה הָרֶפֶת בְּנוּיָה: חֶצְיָהּ לְכָאן – דִּיר לַפָּרוֹת,

חֶצְיָהּ לְכָאן – אָסָם לֶחָצִיר, מִכָּאן גַּם עֲרֵמַת הַשָּׁחַת).

סַבְתָּא מַרְעִישָׁה עוֹלָמוֹת, סַבְתָּא מַסְפִּידָה בָּרַבִּים,

הִתְיָעֲצָה עִם דּוֹדוֹת, סִפְּרָה לְמַכִּירוֹתֶיהָ,

סִפְּרָה לְאַחַת וְאַחַת וּלְכֻלָּן בְּיַחַד אֲסוֹנָהּ

אָבְדָה עֵצָה מֵאִשָּׁה… וְהַסָּב? הוּא שׁוֹתֵק, כְּדַרְכּוֹ,

הֻגֵּד הֻגַּד לַסַּבְתָּא, אֲשֶׁר יֵשׁ שְׁמוּעָה, כִּי רָאוּ:

לַיְלָה לַיְלָה נִכְנֶסֶת לְרִפְתָּהּ שֶׁלָּהּ – מְכַשֵּׁפָה.

לְאִטָּהּ עוֹבֶרֶת הָרְחוֹב, חֲלוּקָהּ הַלָּבָן עָלֶיהָ,

יָדָהּ אוֹחֶזֶת בַּדְלִי, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ פְּרוּעוֹת.

דֶּלֶת הָרֶפֶת נִפְתַּחַת לְאִטָּהּ, וְסוֹגֶרֶת בַּעֲדָהּ.

מָתַי הִיא יוֹצֵאת אֵין יוֹדְעִים, וְאוּלָם יֵשׁ לְעֻמָּתָם

אֲשֶׁר רָאוּהָ בְּצֵאתָהּ הַשְׁכֵּם עִם כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר.

וַיִּזְדַּעֲזַע הָרְחוֹב, וְעִמּוֹ הַכִּכָּר מִסָּבִיב,

כִּכָּר אָמַרְתִּי – הַכְּפָר! יֵשׁ אוֹמְרִים: אִפַּרְכִיָה כֻּלָּהּ.

פְּשִׁיטָא לְךָ: פָּרוֹתֶיהָ שֶׁל גִּיטֶלֶה אֵשֶׁת ר' דּוּבֶּר.

שָׁמְעָה סָבְתָּא – נִדְהָמָה. סָבָא – הוּא שׁוֹתֵק, כְּדַרְכּוֹ.

אָז גַּם נִתְחַוְּרוּ הַפְּלִיאוֹת, וְכָל הַסְּתִירוֹת הָרַבּוֹת:

לָמָּה לֹא צָעֲקוּ כְּלָבִים, וְאוֹתוֹ הַשַּׁחַת הַמָּעוּךְ.

פּוֹתְחוֹת הַנָּשִׁים וְעוֹסְקוֹת בְּפָרָשַׁת הַיּוֹם, “מְכַשֵּׁפָה”,

בְּמַעֲשֵׂי זַאֲטוּטֵי-שְׂעִירִים שֶׁקָּנוּ יְשִׁיבָה בַּתַּנּוּר,

מַעֲשֶׂה בְּנוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ שֶׁקִּבֵּל בְּעֶגְלָתוֹ זְקֵנָה,

פִּתְאוֹם שׁוֹמֵעַ פְּעִיָּה וּדְמוּת תַּיִשׁ צוֹחֵק לְפָנָיו,

פּוֹעֵר אֶת פִּיהוּ וְקוֹפֵץ מֵעַל הָעֲגָלָה וְנֶעְלָם.

מַעֲשֶׂה בִּ“שְׁרֵייטֶלֶךְ” טוֹבִים שֶׁבָּאוּ לְיֶשַׁע אַלְמָנָה,

מַעֲשֶׂה נּוֹרָא בְּאֶדֶן-הַבַּיִת אֲשֶׁר נִתְחַבֵּב

עָלָיו סוּס אֶחָד בָּאֻרְוָה, וְרָכַב עָלָיו בַּלֵּילוֹת.

הָיְתָה הַבְּהֵמָה יְגֵעָה עוֹמֶדֶת מַעֲלָה קֶצֶף,

אֶפֶס רַעֲמָתָהּ קְלוּעָה לְכַמָּה וְכַמָּה עֲנִיבוֹת…

כְּצַמַּת הַכַּלָּה לְ“כִסּוּי”…

וְנִזְכְּרוּ בְּאֶלְטְשִׁיק הַמִּסְכֵּן,

נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵיהֶם: כֵּיצַד מְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ

נַעַר טִפֵּשׁ כָּמוֹהוּ… הִנֵּה גּוֹרָלוֹ שֶׁל יָתוֹם!

נִקְהֲלוּ עָלָיו וְדִבְּרוּ בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים:

יֶחְדַּל מִלִּינָה בָּרֶפֶת, מָקוֹם מְזֻמָּן לַטֻּמְאָה.

אוֹמְרִים לְאֶלְטְשִׁיק: חֲדַל, אַל תְּסַכֵּן נַפְשֶׁךָ…

מַעֲשֶׂה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, בִּמְדִינָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית.

לָמָּה לוֹ אִיֵּי הַיָּם? לָמָּה בְּרִיטַנְיָה דַּוְקָא?

פֹּה בִּבְרִיטַאן עַל הַדְּנִיפֶּר – אֶצְלֵנוּ מַמָּשׁ, יַקִּירִי!

אֵינְךָ רוֹצֶה בָּזוֹ? כָּךְ וְכָךְ קָרָה בְּקַהִירִי,

וְכִי סֵירוֹגוֹז אֵינוֹ כְּפָר? אֶלְטְשִׁיק הָעַקְשָׁן מְסָרֵב,

הוּא בְּשֶׁלּוֹ: אִם מִשּׁוּם זֶה – דַּוְקָא פֹּה יָלִין וְיִישַׁן.

כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּסֶנָּה אֶת זוֹ – הַמְּכַשֵּׁפָה, יִמַּח שְׁמָהּ.

אַדְּרַבָּא וְאַדְּרַבָּא – פֹּה תָּבוֹא – הוּא יְחַבְּקֶנָּה,

הוּא יְחַבְּקֶנָּה, הַלְוַאי שֶׁתָּבוֹא, וּמַפְשִׁיל שַׁרְווּלָיו,

מַרְאֶה זְרוֹעַ אַדִּירָה עִם כְּתָמִים צְהֻבִּים מַשְׂעִירָה,

זְרוֹעַ שֶׁל קַצָּב בַּר-כֹּחַ: הַלְוַאי וְהַלְוַאי, שֶׁהִיא תָּבוֹא.

אוֹמְרִים לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, וְאֶלְטְשִׁיק כְּבָר מַתְחִיל וּמַסְמִיק,

סִמָּן לְדִבּוּר מְפוֹצֵץ הַנָּכוֹן לְ“הֵחָרֵק מִשִּׁנָּיו”.

הָיָה אֶלְטְשִׁיק הַקַּצָּב גַּדָּפָא רַבָּא בְּדוֹרוֹ,

שֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי שֶׁלִּי – אֲבָל הָאֱמֶת הִיא אֱמֶת!

לְשׁוֹן פִּיפִיּוֹת בְּפִיהוּ וּשְׁנוּנָה מֵחַלַּף הַשּׁוֹחֵט,

שְׁנוּנָה מֵחֹד שֶׁל גַּרְזֶן, אֲשֶׁר בְּיָדָיו הַשּׂעִירוֹת.

פַּחְדּוֹ נָתַן עַל כָּל בָּאֵי אִטְלִיזוֹ, וְאֵימָתוֹ

עַל טַבַּחַת וְרַקַּחַת הֲגַם שֶׁאַף הֵן בַּעֲלוֹת לָשׁוֹן,

גַּם עַל הַגְּבִירוֹת, גַּם הֵן. שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן

הֵן נִמְלָטוֹת מִמֶּנּוּ – וּמוֹרָאוֹ וּפַחְדּוֹ

עַל הַשּׁוֹחֵט וְהָרַב, שׂוֹנְאָיו, מַטְרִיפֵי סְחוֹרָתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הוּא מַסְמִיק, מַרְפִּים מִמֶּנּוּ, הַמְנֻוָּל

עֶרֶב עֶרֶב הוּא בָא, בַּבֹּקֶר מְקִיצִים. הַבָּחוּר,

יָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה, כִּלְאַחַר יְגִיעָה מְפָרֶכֶת,

עַד שֶׁמְּזִיזִים הַלָּהּ מֵעַל הָאַגְנִינָא הַחַמָּה

לַעֲשׂוֹת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם…

וְהֶחָלָב, כְּקֹדֶם, אֵינֶנּוּ:

שַׁחַת, שְׁכָבָה עֲמֻקָּה נְטוּשָׁה עַל רִצְפַּת הָרֶפֶת

כְּתוּתָה, מְעוּכָה וּטְרוּפָה… כִּלְאַחַר חֲתֻנָּה שֶׁל שֵׁדִים.

שׁוּב כְּלוּם לֹא רָאָה, לֹא שָׁמַע. בְּעֶרֶב יָשׁוּב לָרֶפֶת.

גַּם הַפָּרוֹת מַבִּיטוֹת בְּעֵינֵי אִשָּׁה טִפְּשׁוֹנֶת,

יֵשׁ שֶׁהֵן פּוֹתְחוֹת בְּמֶה… מֶה קוֹל הַשָּׁאוֹן, רַבּוֹתַי?

אֶפֶס לֹא כְּלוּם תְּסַפֵּרְנָה? וְכָךְ יְמֵי קַיִץ נִצָּבִים.

נֶכֶד חָבִיב עַל סָבוֹ הָיִיתִי, וּפַעַם נִתְּנָה רְשׁוּת לִי

לִשְׁהוֹת אוֹתוֹ שָׁבוּעַ אֵצֶל סָבָא וְסַבְתָּא.

אִמָּא נֵאוֹתָה לְכָךְ: וְ“אַתָּה אַל תַּהֲפֹךְ הַבָּיִת!”

סָבָא עָסוּק בְּשֶׁלּוֹ, בְּשֶׁלָּהּ בַּמִּטְבָּח הַסַּבְתָּא,

עָזוּב אֲנִי לְנַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת כָּעוֹלֶה עַל רוּחִי.

וְאָז הַמְּלָפְפוֹן בָּאָרֶץ. בִּרְשׁוּת וְלֹא בִּרְשׁוּת נֶהֱנֵיתִי

נִתְיַחַדְתִּי עִמָּהֶם, כְּאַוַּת נַפְשִׁי – נָפַלְתִּי

עַל הַמְּצִיאָה, וּרְאֵה: דּוֹמַנִי הִגְדַּשְׁתִּי הַמִּדָּה,

מֵעַי הוֹמִים בַּלַּיְלָה – אוֹי וַאֲבוֹי לִי – כַּחֲלִילִים.

עַד שֶׁהִרְגִּישָׁה בִּי סַבְתָּא, נֶחְפָּז אֲנִי מִן הַבַּיִת,

מַהֵר אֶל אֲשֶׁר הָלַכְתִּי, בַּלַּיְלָה עִם סַהַר, בַּכֶּסֶא…

עוֹבֵר אֲנִי עַל הָרֶפֶת, – דַּלְתָּהּ פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה.

בֶּן בַּעַל-בַּיִת טוֹב אָנִי, הִרְהַרְתִּי: אִי-סֵדֶר!

וּכְשֶׁעָבַרְתִּי בְּחָזְרִי, נָעַלְתִּי; אַךְ קֹדֶם הִבַּטְתִּי

אֶל פְּנִים הָרֶפֶת, לָדַעַת מַה שְּׁלוֹם פָּרוֹתֵינוּ. וְהִנֵּה

הַמְּכַשֵּׁפָה יוֹשֶׁבֶת חוֹלֶבֶת הַפָּרָה אֶל דְּלִיָּהּ.

לֹא רָאִיתִי פָּנֶיהָ, רָאִיתִי מַעֲרֻמֵּי כְּתֵפַיִם,

גַּם נִחַשְׁתִּי, כִּי צְעִירָה וְיָפָה הִיא, הַמְּכַשֵּׁפָה.

אַךְ אֶת זְנָבָהּ רָאִיתִי, זָנָב שָׁחֹר וְעָבֶה,

נוֹפֵל עַל לֹבֶן בְּשָׂרָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי

“שֵׁגֶץ” גָּדוֹל, אַךְ תָּמִים, עַד דְּלָא יָדַע לְהַבְחִין

בֵּין שִׁקְצָה כְּרוּכָה בְּסוּדָר וּבֵין מְכַשֵּׁפָה עֲרֻמָּה,

לֹא הִבְחַנְתִּי אִם חָפְצָה זְנָבָהּ הַשָּׁחֹר מוּל עָרְפָּהּ,

אוֹ שֶׁהוּא יוֹרֵד מִתְפַּתֵּל וְנוֹטֶה מֵעָרְפָּהּ לְמָטָה.

נִסְתַּלַּקְתִּי מִשָּׁם, כִּסְנוּנִית נִפְחֶדֶת אֶל קִנָּהּ.

רֹאשִׁי צָפַנְתִּי בַּכַּר, וָאִישַׁן, כִּי הֻנַּח לִי תֵּכֶף.

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הֵעִירוּ אֶת אֶלְטְשִׁיק… הֶחָלָב אֵינֶנּוּ…

אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ לְסָבְתָּא. שׁוּב מְכַשֵּׁפָה הָיָתָה.

“גַּם רְאִיתִיהָ.” מִהַרְתִּי לְבַשֵּׂר הַבְּשׂוֹרָה לְסָבְתָּא,

“יָשְׁבָה בָּרֶפֶת וְחָלְבָה… אֲנִי רְאִיתִיהָ, חֵי נַפְשִׁי”.

סָפְקָה הַזְּקֵנָה כַּפֶּיהָ, וּפָנָה אֵלַי אָז גַּם סָבָא.

"תֹּאמַר, אַתָּה רְאִיתָהּ? וּמָתַי? אַתָּה הַשֶּׁקֶץ? –

סָבָא, אֲנִי רְאִיתִיהָ! זָנָב לָהּ – זַנְבָא אֲרִיכָא

מַמָּשׁ כְּצַמַּת קִילִינָה“… " – אֵיזֹה קִילִינָה”? בָּא מַפְסִיק

סָבָא וְעֵינָיו זְעוּמוֹת – “קִילִינָה! קִילִינָה בַּת הָאַלְמָנָה”!

פִּתְאוֹם הִתְלַקְּחוּ שְׁתֵּי עֵינָיו, וְנִיצוֹץ אֵשׁ יָצָא מֵעֵינֵי

סָבָא וְנִנְעַץ בְּעֵינָיו שֶׁל אֶלְטְשִׁיק, וְנִיצוֹץ מֵעֵינָיו

שֶׁל אֶלְטְשִׁיק

יָצָא וְנִנְעַץ בְּעֵינָיו שֶׁל סָבָא.

וּשְׁנֵיהֶם נִשְׁתַּתְּקוּ:

שְׁנֵיהֶם רֹאשָׁם הוֹרִידוּ, וְסָבָא מַחֲלִיק זְקָנוֹ.

שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ וְשָׁתְקוּ. וְאַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר סָבָא.

דִּבּוּר דִּבּוּר מִפִּיו – חֲטִיבָה חֲתוּכָה מוּצֶקֶת.

אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּקוֹל רָם, וּלְשׁוּם אָדָם הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן,

זָרַק כְּלַפֵּי חֲלַל הַחֶדֶר הַגָּדוֹל כָּל דְּבָרָיו,

נָפְלוּ כְּאֶבֶן פְּרוּעָה: "תֵּדַע לָהּ הַמְּכַשֵּׁפָה,

אֲשֶׁר אִם תִּפּוֹל בְּיָדִי, אֲקַצֵּץ בְּצַמָּתָהּ הַנָּאָה,

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נָאָה! וּגְדוֹלָה תִּהְיֶה הַחֶרְפָּה!

וְהִיא אַל תּוֹסִיף לְבַקֵּר בָּרֶפֶת, וְאַל תִּתְרָעֶה

אֶת פָּרוֹתֵינוּ, וְגַם (כָּאן הִנְמִיךְ קְצָת אֶת קוֹלֵהוּ)

לֹא תְּטַפֵּל בַּפָּר, פַּר בֶּן-בָּקָר שֶׁלָּנוּ!"

אוֹתָהּ מְכַשֵּׁפָה הָיְתָה – וְהָא לִי הָרְאָיָה –

בֶּאֱמֶת מְכַשֵּׁפָה: עוֹף הַשָּׁמַיִם בְּוַדַּאי

הוֹלִיךְ אֵלֶיהָ הַקּוֹל, וְשׁוּב לֹא הוֹפִיעָה בָּרֶפֶת,

לֹא בְּעֶרֶב הַהוּא, וְלֹא לְמָחֳרָתוֹ, לְעוֹלָם.

הָיָה הֶחָלָב כְּקֹדֶם שׁוֹפֵעַ בְּכַדֵּי הַסַּבְתָּא.

אוּלָם יַחַד עִם זֶה חָדַל מִבּוֹא אֶל בֵּיתֵנוּ

גַּם מְקֹרָבִי ר' אֶלְטְשִׁיק, הַבָּחוּר הַקַּצָּב הָעַקְשָׁן.

אוֹתָהּ שָׁנָה נִכְנַס אֶלְטְשִׁיק לְמַזָּל-טוֹב, לְחֻפָּה.

נִרְאֶה לִי, עָלָה בְּיָדוֹ לִתְפֹּס סוֹף-סוֹף “מְכַשֵּׁפָה”.

אָמְרוּ: וְאוּלַי לְהֶפֶךְ, הוּא מְכַשֵּׁפָה תְּפָסַתּוּ?

יַעַן כִּי מַחֲצִית קִלְלוֹתָיו נִשְׁאֲרוּ שְׁמוּרוֹת בַּבָּיִת.

הָיָה חָלָב כְּקֹדֶם שׁוֹפֵעַ בְּכַדֵּי הַזְּקֵנָה,

אִישׁ לֹא הִתְעָרֵב וְלֹא בִּלְבֵּל עוֹד חֲצֵרֵנוּ וְרִפְתֵּנוּ,

אֶלְטְשִׁיק הָעַקְשָׁן לֹא בָא… הוּא עַקְשָׁן? כֻּלָּנוּ עַקְשָׁנִים!

“עַם קְשֵׁה עֹרֶף”, כַּנֶּאֱמָר, מִיּוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם,

אֵין לוֹ לְרִבּוֹן הָעוֹלָם אֻמָּה קְשַׁת-עֹרֶף אַחֶרֶת.

בָּקַע לָנוּ הַיָּם, פָּרַשׂ עַנְנֵי כְּבוֹדוֹ,

נָתַן בַּמִּדְבָּר הַמָּן, סִיעוֹת שַׂלְוִים לְאָכְלָה,

נִגְלָה עָלֵינוּ עַל הַר עָשֵׁן בְּקוֹלוֹת וּרְעָמִים.

נִסִּים, נִפְלָאוֹת עַיִן לֹא רָאֲתָה אוֹתָם מֵעוֹלָם,

אָנוּ שׁוּב מַקְשִׁים עָרְפֵּנוּ. הֲיֵשׁ אֻמָּה אַחֶרֶת

אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מְשֻׁכְנַעַת, לֹא הָיְתָה נִכְנַעַת לְעוֹלָם?

אֻמָּה עַקְשָׁנִית וְגֵאָה, אַחֲרוֹנָה עַל שְׂפַת יָם הַתִּיכוֹן

אֲשֶׁר נִכְנְעָה לְרוֹמִי הַגְּדוֹלָה, מוֹשֶׁלֶת בְּכִפָּה.

אַךְ רַק עַקְשָׁנִים נִשְׁאַרְנוּ…

עַל אַפָּם וְעַל כָּל חֲמָתָם

שֶׁל הֶהָמָנִים מֵעוֹלָם, שֶׁל דּוֹר וְדוֹר וְהָמָנוֹ.

עַם קְשֵׁה עֹרֶף וְנִרְדָּף, עַם אֻמְלָל שֶׁבְּאֻמְלָלִים,

עַם בּוֹנֶה בֵּיתוֹ – – – –, – – – – מִקְדָּשָׁיו.

– – – – – וְסַפְסָר… וְטִפֵּשׁ לְרַפֵּא אֶת חָלְיוֹ.

שָׁפָל וְנִבְזֶה בְּעֵינָיו, נִבְזֶה בְּעֵינֵי אֲחֵרִים.

אִילָן עַקְמוּמִי מַתְלִיעַ וּבַעַל צַמֶּרֶת מַרְקִיבָה,

מֻכַּת הַכִּנָּם וּשְׁחִין, אֲשֶׁר שָׁרָשָׁיו יִרְוָיוּ

גֵּזֶל כָּל טִפָּה שֶׁל מַיִם אִישׁ מִמִּשְׁנֵהוּ מִתַּחַת,

וַעֲנָפָיו בָּרוּם יָרִיבוּ עַל כֶּתֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ.

סָבְתָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת: הֲיֵשׁ לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ

יְהוּדִים אֻמְלָלִים אֲחֵרִים לְאַהֲבָה אוֹתָם וּלְרַחֵם,

וְאוֹתָם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים הַמְּכַפְּרִים עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ?

אַחִים, אַחִים אֻמְלָלִים, רֹאשִׁי יְהִי כַּפָּרָתְכֶם!
6/8.6.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים / שאול טשרניחובסקי

“וַאֲדֹנָי פָּקַד אֶת שָׁרָה”, אֶת שָׂרָה, אֶת סָבְתָא שֶׁלָּנוּ,

“וַיַּעַשׂ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר” וְכִרְצוֹנוֹ:

כָּהוּ עֵינֶיהָ מֵרְאוֹת, עֵינַיִם טוֹבוֹת חֲבִיבוֹת.

שׁוּב לֹא הִסְתַּכְּלָה בִגְבוּל הָעֲרָבָה בְעַרְבֵי פְסָחִים,

לְעֵת צֵאת רוּחוֹת חֲמִימוֹת וּמַכּוֹת בָּהּ גַּלִּים יְרֻקִּים

רַחֲבֵי־פְלָגִים בְּנוּעָם מִקָּצֶה זֶה אֶל מִשְׁנֵהוּ.

שׁוּב לֹא הֵזִינָה עֵינֶיהָ בְּמֵי־הַלִּימַן, הַמִּתְגַּנְדֵּר

כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְחַמָּה בְּרִבְבוֹת קַשְׂקַשִּׂים שֶׁל כָּסֶף,

וְעִם תְּפִלַּת מִנְחָה וְנָמַס לְפַלְגֵּי חָלָב בִּקְעָרָה

רַחֲבַת שׁוּלַיִם מִלְּבֹא שֶׁפֶךְ הַדְּנִיפֶּר הַיָּמָה.

הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּגָּן וּפְקַעַת הַחוּטִים בַּטֶּנֶא,

וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַזְּרִיזוֹת אַרְבַּע מַחֲטֵי־זְרִידָה,

עוֹשָׂה גַרְבַּיִם שֶׁל נָשִׁים וּפוּזְמְקָאוֹת שֶׁל גָּבֶר.

כְּבָר לֹא מָשְׁלָה בַּכִּפָּה, נַעֲשֵׂית סַרְדָּנִית־זַרְדָּנִית

וּפוּזְמְקָנִית כְּאַחַת. יָשְׁבָה כְּנֶגֶד הַחַמָּה.

יָשְׁבָה יְשִׁיבָה קַפְּדָנִית וְעָשְׂתָה חֶשְׁבּוֹן עוֹלָמָהּ,

זָכְתָה סָבְתָא קַשִּׁישָׁה לִרְאוֹת בְּנֵי בָנִים – שִׁלֵּשִׁים.

זָכְתָה לְכָל אוֹתוֹ אֹשֶׁר שֶׁאֶפְשָׁר לְאִשָּׁה עִבְרִיָּה,

זָכְתָה לְבָנִים סִיטוֹנִים עוֹסְקִים בַּהֲוָיוֹת־הָעוֹלָם,

זָכְתָה לִנְכָדִים: פְּרַקְלִיטִים, דּוֹקְטוֹרִים וּמְהַנְדֵּסִים.

זָכְתָה לְנֶכְדָּה־סְטוּדֶנְטָה בְצִינוֹק פֶּטְרוּס־וּפַאוּלוּס ¹,

זָכְתָה לְנֶכֶד־סְטוּדֶנְט בְּחֶבְרַת בִּיל"וּ בְּחַרְקוֹב.

וּמִשֶׁלֹּא רָאֲתָה עוֹד הִתְחִילָה לַעֲרֹךְ קוּשְׁיוֹת,

שְׁאֵלָה אַחַת שֶׁפִּטְרָה הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת וְקוּשְׁיוֹת לְלֹא־תֵרוּץ

הָיְתָה סָבְתָא מַקְשָׁה: – "אַמַּאי שָׂמוּ קוּשְׁיוֹת הַסֵּדֶר

לִשְׁאוֹל בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת?" וְנֶהֱנִים הַגְּדוֹלִים הַחֲכָמִים.

"יֶלֶד שׁוֹאֵל קוּשְׁיוֹתָיו, הַקּוּשְׁיוֹת שֶׁשָּׂמוּ בְּפִיהוּ,

וַאֲשֶׁר גַּם פִּתְרוֹנָן מוּכָן וּמְזֻמָּן – חֲכָמִים!

וְאִלּוּ פָתְחוּ בִשְׁאֵלוֹת הַבּוֹגְרִים, וְאִלּוּ נִתְּנָה לָאֵלֶּה

רְשׁוּת לִשְׁאוֹל קוּשְׁיוֹת, מֶה הָיוּ מְשִׁיבִים?"

וְהָיְתָה לָהּ קוּשְׁיָא: מַדּוּעַ דִּבְּרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים, וְדַוְקָא לְסֵדֶר הַפֶּסַח?

כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר לַבָּנִים לִשְׁאוֹל בְּיֶתֶר הַחַגִּים:

מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁצִּוָּה…

כְּלוּם לֹא הָיְתָה אֲמִירָה זוֹ יָפָה וְדַוְקָא בְּשָׁבוּעוֹת?"

“כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים” – וְכֻלָּם הָיוּ לְסָבְתָא.

בָּנִים אַרְבָּעָה שֶׁלָּהּ, מְסֻבִּים עִמָּהּ לַשֻּׁלְחָן,

חָכָם – שִׁמְעוֹן בְּכוֹרָהּ, רָשָׁע – נֶכְדָהּ הַפְּרַקְלִיט,

תָּם – הַסְּטוּדֶנְט הַבִּלוּיִ“י, וְ”שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ " – אָנֹכִי,

קְטֹן נְכָדֶיהָ, חֲבִיבָהּ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לִּשְׁאוֹל;

וְכָל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל עֲדַיִן לוֹ שְׁאֵלָה אַחַת,

וְתֵרוּץ וְתֵרוּץ לוֹ מְשִּׁיבוֹת עֵינַיִם, יָדַיִם וְאָזְנַיִם.

חָכָם – שִׁמְעוֹן בְּכוֹרָהּ. הוּא נֶחָמָתָהּ הָאַחַת,

צַדִּיק כָּל־הַמִּשְׁפָּחָה, הַמְכַסֶּה עַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ.

תּוֹרָה קִבֵּל מִ“מְּלַמְּדִים”, מִיּוֹצְאֵי לִיטָא, אֲדוּקִים.

וַאֲשֶׁר קִבֵּל מִסָּבָא, הַמְּעַט מִן הַמְּעַט אֲשֶׁר קִבֵּל,

תּוֹכוֹ אָכַל, וְזָרַק קְלִפָּתוֹ הַיָּפָה – וָהָלְאָה.

גָּנַז סְפָרָיו שֶׁל סָבָא: רוּסִית, אִיטַלְקִית, צָרְפַתִּית.

דִּבֵּר אַךְ אוּקְרָאִינִית רְהוּטָה וְרוּסִית כָּל־צָרְכּוֹ,

בִּעֵר אֶת כַּרְכֵי הַ“בֵּיאוּר” וְיָשַׁב עַל סִפְרֵי יְרֵאִים,

תִּקֵּן פְּגַם אַבָּא הַמַּשְׂכִּיל וּפְגַם הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת.

אֵין לוֹ בְעוֹלָמוֹ הַקָּטָן אַךְ תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה אֶחָת:

“מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים שֶׁצִּוָּה…” לְשִׂמְחַת לֵב סָבְתָא.

רָשָׁע – הַנֶּכֶד הַפְּרַקְלִיט, בְּשָׁעָה לֹא טוֹבָה נִתְמַחָה.

גְּזֵרָה רָדְפָה גְזֵרָה, אַחַת רָעָה מֵחֲבֶרְתָּהּ:

עִבְרִי אֵינוֹ מִתְמַנֶּה… פָּסוּל… אֵין בָּא וְאֵין יוֹצֵא…

הֵן לֹא פָגְעוּ בַּדּוֹקְטוֹר הַיּוֹשֵׁב בְּחֶרְסוֹן הַמַּעְטִירָה:

מֵילָא, לֹא הָיָה מֵרוֹפְאֵי הָעִירִיָּה, לֹא נִתְעַלָּה,

יָצָא לוֹ שֵׁם טוֹב, וְחוֹלָיו צוֹבְאִים עַל פִּתְחוֹ; הַפְּרַקְלִיט

קִפַּח אֶת פַּרְנָסָתוֹ, וְשׁוֹאֵל הוּא: מָה הָעֲבוֹדָה

וְהַמַּכְשֵׁלָה לָכֶם, וְלֹא לְשׁוּם אֻמָּה? וּלְפִיכָךְ

הוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בָּעִקָּר… וְנִגְאָל,

סָבָא כִּי מֵת, וְאֵין אִישׁ לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנָּיו הָרְעֵבוֹת,

אָחַז בְּהִלְכוֹת הַ“פַּסְחָא”, אֵין מַפְטִיר וְאֵין אֲפִיקוֹמָן.

נָשְׂאָה סָבְתָא בְּשָׂרָהּ בְּשִׁנֶּיהָ, אֶת שְׁמוֹ לֹא הִזְכִּירָה.

תָּם – הַסְּטוּדֶנְט. הַלָּה פָּקַח עֵינַיִם מְאִירוֹת וְקָלַט

אוֹרוֹת מִגַּנְזַכֵּי־בְרֵאשִׁית וְחָלַם חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָא,

חָלַם עַל אָשְׁרָהּ שֶׁל רוּסְיָה, וְלִבּוֹ לֵב תְּמִימִים מִתְרַחֵב,

עַד שֶׁנֵּעוֹר וְהֵקִיץ לְרַעַם־פִּתְאֹם, כִּי רָעַם,

רַעַם יֶלִסָבֶטְגְּרַד וְהֵדָיו בְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב.

הֵקִיץ וְשָׁאַל, מַה־זֹּאת? – וּבְיָד חֲזָקָה הוֹצִיאוּהוּ

מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְהִפְלִיג לָאָרֶץ.

הִשְׁחִיר בַּשֶּׁמֶשׁ וְחַמְסִין, צָמָא לְמַיִם וְקָדַח,

יִבֵּשׁ בְּמֹחַ עַצְמוֹתָיו אֶת בִּצַּת “חֲדֵרָה” עַד נָפַח

נַפְשׁוֹ בְאַחַד הַלֵּילוֹת וּבְחֹם קַדַּחַת מַמְאִירָה.

בַּיִת לֹא הִסְפִּיק לוֹ לִבְנוֹת וְאִשָּׁה לֹא נָשָׂא, וְלֹא נִשְׁאַר

צִיּוּן לוֹ תַּחַת צִלְלֵיהֶם הַצּוֹנְנִים שֶׁל אֶבְקָלִיפְּטֵי

עִיר הַכֹּהֲנִים בָּעָם – “חֲדֵרָה” צְבִי תִפְאַרְתֵּנוּ.

וַאֲנִי – “שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל”, אָנֹכִי,

“אַתְּ פְּתַח לוֹ”… וּפוֹתַחַת פִּיהָ סָבְתָא בְחָכְמָה,

בְּאַגָּדוֹת, בְּדִבְרֵי־חֲכָמִים וְשִׂיחוֹת מִקֶּדֶם,

שְׁלַל “צְאֶינָה וּרְאֶינָה”, עַל גְּבוּרוֹת בְּנֵי יַעֲקֹב בְּמִצְרָיִם,

יוֹסֵף, יְהוּדָה וְנַפְתָּלִי… אֵיךְ שֶׁהֶחֱרִיבוּ רוֹמָאִים

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיוּ סְנוּנִיּוֹת מְבִיאוֹת הַמַּיִם

וְהָעַכָּבִישִׁים – עֵץ יָבֵשׁ, אֵלֶּה לְבָעֵר וְאֵלֶּה לְכַבּוֹתָם.

עַל חֲתֻנּוֹת עַלִּיזוֹת לִכְבוֹדָן שֶׁל סָבְתוֹת צְעִירוֹת,

מַעֲשֶׂה בְּשֵׁדִים, בְּרוּחוֹת וּמִינֵי גִּלְגּוּלִים מְשֻׁנִּים,

וַאֲשֶׁר עָבַר עַל סָבָא בִּדְּרָכִים שׁוֹמְמוֹת מֵאָדָם,

עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלִים.

וְכָכָה יוֹשֶׁבֶת הַזְּקֵנָה טְרוּדָה בְמַעֲשֵׂי־זְרִידָה,

מוֹנָה מִסְפַּר לוּלָאוֹת וּשְׁקוּעָה בְזִכְרוֹנוֹתֶיהָ,

עוֹשָׂה בַצֶּמֶר בַּחֹרֶף, וּבְצֶמֶר־גֶּפֶן בַּקַּיִץ,

בְּפִיל דְ־אֶקוֹס וּפִיל דֶּה־פֶּרְס כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

יָשְׁבָה חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת אַחֲרוֹנִים לִימוֹת חַיֶּיהָ.

עוֹבְרִים לְנֶגֶד עֵינֶיהָ, לֹא־רוֹאוֹת, בְּהֶתְאֵם לַתְּקוּפָה,

לִימוֹת הַשָּׁנָה בָּאָרֶץ: אֲשֶׁר לַקַּיִץ – בַּקָּיִץ,

אֲשֶׁר לַחֹרֶף – בַּחֹרֶף, וַאֲשֶׁר לָאָבִיב – בָּאָבִיב.

יָמִים נוֹרָאִים עִם אֱלוּל, וּבְנִיסָן – סֵדֶר הַפֶּסַח.

וְאַךְ הַשְּׁאֵלָה הָאַחַת עוֹמֶדֶת בְּעֵינָהּ כְּקֹדֶם:

כְּלוּם עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם, וְשׁוּב יִתְאַסְּפוּ כְּמִלְּפָנִים

בְּנֵי הַבַּיִת בְּיַחַד מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן הָאֶחָד,

כָּל הַבָּנִים – כֻּלָּמוֹ – מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.

כֻּלָּם: מִגְּדוֹת הַדְּנִיפֶּר, וְאוֹדֵיסָה הָעִיר הַהוֹלֵלָה,

וּמִיַּעֲרוֹת סִבִּיר וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָרְחוֹקָה.

וְאוּלַי…שָׁם, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִפְתַּח שׁוּב הַ“הַגָּדָה”,

בְּאַהֲבָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ… “זֵכֶר לִיצִיאַת אֶבְרוֹפָּה”.

תל־אביב, 11.4.43

זְמִירוֹת / שאול טשרניחובסקי

(בהברה ספרדית)

בְּחִינַת “אֶחָד מִקְרָא וּשְׁנַיִם תַּרְגּוּם” לִי הָיוּ

דִּבְרֵי זֶמֶר בֵּית אָבִי, שִׁיר הוּשַׁר עוֹדֶנִּי בְּצִלוֹ,

עַד שֶׁגָּדְלוּ הַיְלָדוֹת, וְהֵן הֵן אֲשֶׁר הִשְׁתִּיקוּ

קוֹלָהּ הֶחָבִיב שֶׁל אִמָּא בְּתוֹסֶפֶת עַלִּיזוּת יְתֵרָה,

בְּשָׁאוֹן שֶׁל יַלְדוּת תְּמִימָה וּבְמַקְהֵלָה צוֹהֶלֶת;

אֶלָּא כָּל עוֹד אֲנִי תִּינוֹק הָיוּ כָּתְלֵי בֵּיתֵנוּ

קוֹלְטִים רַק קוֹלוֹת הַשְּׁנַיִם: קוֹלוֹ שֶׁל אַבָּא וְשֶׁל אִמָּא

אֶחָד מִקְרָא מִנַּיִן? אַבָּא שֶׁהָיְתָה שִׁירָתוֹ

זְמִירוֹת לְשַׁבָּת, הַזְּמִירוֹת שֶׁבֵּין אֲרוּחָה לַאֲרוּחָה.

וּכְשֶׁהָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו עוֹד הָיָה מְפַזֵּם:

“הוֹי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוֹי אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי!”

כָּל זֶה בְּעֶצֶם גְּבוּרָתוֹ וּבְאֶמְצַע שְׁנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת.

הָיָה קוֹלוֹ הַלְּבָבִי מִשְׁתַּפֵּךְ בִּנְעִימָה עֲמָמִית,

כָּךְ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בִּתְמִימוּת אֱמוּנָה יְתֵרָה,

בָּא מִתּוֹךְ לִבּוֹ הַכֵּן, הַמָּלֵא אַהֲבָה לְקוֹנוֹ.

אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָבַר אֶת שְׁנוֹת הָעֲמִידָה וְהִתְחִיל

נוֹטֶה לְיָמִים שֶׁל זִקְנָה רְפוּיָה וְשֵׂיבָה מַכְסִיפָה,

תָּפַס מְקוֹמוֹ שֶׁל שִׁיר הַגִּלְעָדִי סֵפֶר הַ“תְּהִלִּים”,

בְּנִגּוּן מָלֵא מְסִירוּת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ,

אֲשֶׁר הָיָה מִשְׁתַּפֵּךְ בִּמְלֹא הַבַּיִת הַשָּׁקֵט,

כִּי הִתְרוֹקֵן מִכָּל אֶפְרוֹחָיו הָעוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם

אֶחָד אֶחָד בִּמְלֹא הָעוֹלָם הַגָּדוֹל לְנַפְשָׁם.

הָיָה נִגּוּנוֹ שֶׁל אַבָּא מָלֵא הַתְּפִלָּה הַזַּכָּה,

צְנוּעָה וּבְרוּכָה בְחֹם לְקוֹנוֹ שֶׁנְּהָגוֹ בִּבְרָכָה,

תְּחִנָּה, שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנוּ כִּכְלוֹת כֹּחוֹ לְעֵת זִקְנָה.

הָיְתָה שִׁירָתוֹ שֶׁל אַבָּא שִׁירָה בַקֹּדֶשׁ הָיָתָה,

שִׁירָה עִבְרִית בְּעִבְרִית בֵּין בְּעַל-פֶּה בֵּין הָעוֹלָה

מִן הַסֵּפֶר הַיָּשָׁן, הַ“תְּהִלִּים” בִּכְרִיכָה נוֹשָׁנָה,

כֻלָּהּ עוֹר מְאָדָּם אֶחָד, שֶׁנַּעֲשֵׂית כֵּהָה לְאַחַר

יָמִים רַבִּים בְּיָדָיו – עַל אוֹתָם פְּטוּרֵי הַצִּיצִים

אֲשֶׁר עִטְּרוּהָ לְכָל פִּנּוֹתֶיהָ וְאֶמְצַע דַּף רִאשׁוֹן.

שְׁנַיִם תַּרְגוּם הָיוּ שִׁירֶיהָ שֶׁל אִמִּי הַצְּעִירָה,

שִׁירִים עַלִּיזִים וְנוּגִים – רוּסִיִּים וְאוּקְרָאִינִים,

שִׁירִים שֶׁלָּמְדָה בְּוַדַּאי בִּכְפָר אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹבְקָה, פֶּלֶךְ

בִּירַת חֶרְסוֹן הָעֲשִׁירָה, עִם רֵיחַ הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל,

רִשְׁרוּשׁ הַסּוּף עַל הַשִּׂרְטוֹן וְגִמְגּוּם בְּנוֹת-גַּלִּים בַּזֶּרֶם

עִם מִסְתּוֹרֵי הַלַּיְלָה בְּרַחֲבֵי עֲרָבָה נִרְדֶּמֶת.

אֵלֶּה פָּרְצוּ מִלִּבָּהּ הַמָּלֵא הַחַיִּים הַתּוֹסְסִים

עִם הַשִּׁירָה שֶׁשָּׁרָה עַל יַד עֲרִיסָתִי, בְּרֻבָּן

גַּם שְׁכַחְתִּין, נִשְׁאֲרוּ אֵי אֵלֶּה – מְעַטּוֹת וּקְטָעִים.

וּמִשֶּׁהִתְחִילוּ מְצַלְצְלִים קוֹלוֹת הַבָּנוֹת הַנָּאוֹת

גַּם נִשְׁתַּתְּקוּ לָעַד, – הֵן שָׁמְעוּ רַק שִׁירַת הָעֶרֶשׂ.

רַק אֲנִי זוֹכֵר מִזְּמִירוֹת שֶׁהָיוּ לָהּ סְתָם לֶשֶׁם זֶמֶר.

זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה יָפֶה (וְהַיָּמִים יְמֵי שִׁחְרוּר בּוּלְגַרְיָה):

“שׁוּמִי¹, מָרִיצָה – בְּנִגּוּן – אוֹקִירְבָבֶנָה” וְגוֹמֵר…

הִיא הִיא שִׁיר הָעֶרֶשׂ אֲשֶׁר שָׁרָה לִי, אִמָּא.

“פְּלַטְשֶׁט דֶוִיצָה”… הִיא עַצְמָהּ מַה לָהּ וְלַבּוּלְגָרִים הַמּוֹרְדִים?

אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שִׁירָתָהּ מֵעֵין הֵד שֶׁל הֵד, וּבְלִי יוֹדְעִים

אַךְ גַּעְגּוּעִים עוֹד כְּמוּסִים לְשִׁחְרוּר הַגּוֹלָה הָעִבְרִית.

עוֹד לֹא הֻכְשַׁר הַדּוֹר, לֹא הָיוּ הַלְּבָבוֹת מֻכְשָׁרִים

אֲשֶׁר יִהְיוּ מַרְגִּישִׁים, עַד כַּמָּה הֵם עַצְמָם זְקוּקִים

לְאוֹתוֹ חֹפֶשׁ וּדְרוֹר, עָלָיו אָז נִלְחַם עַם נָכְרִי.

עוֹד לֹא נִבָּא הַלֵּב, לֹא הִרְשָׁה הַשֵּׂכֶל הַשּׁוֹקֵל

לַחֲלוֹם חֲלוֹם הָעֲתִידוֹת, חֲלוֹם יוֹם-גְּדוֹלוֹת לָאֻמָּה.

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – זוֹ הָיְתָה בַּתְּהִלִּים, בַּסִּדּוּר, בַּמַּחְזוֹר,

אֶרֶץ לֹא נִבְרְאָה אֶלָּא לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

וְעוֹד אֲנִי זוֹכֵר שִׁיר שֵׁנִי – שִׁיר גַּעְגּוּעִים וְנוּגֶה,

חַיָּה נְעִימָתוֹ יוֹם יוֹם, וּמִדֵּי עֶרֶב וָעֶרֶב

עִם דִּמְדוּמֵי עַרְבַּיִם, עִם צְלִיל פַּעֲמוֹנֵי-כְנֵסִיָּה,

זֶמֶר אַנְגְּלִי לְאַחַר גִּלְגּוּלוֹ בְשִׁירוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר

רוּסִי שֶׁאָבַד אוֹר עֵינָיו, בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו וְאוֹנוֹ²:

בַּעֲרֹב הַיּוֹם עִם צְלִיל פַּעֲמוֹן

שְׂעִפִּים קָמִים בִּי בֶּהָמוֹן

רַבּוֹת בָּנוֹת אָז שָׁרוּ הַשִּׁיר הַלָּה בְּמֶתֶק נִגּוּנוֹ.

אַחַר תָּפַס מְקוֹמוֹ שִׁירוּ שֶׁל קִבְּרִיק הַנֶּעֱלָם,

שִׁיר “אֶל הַזָּמִיר”, בּוֹ שָׁפְכָה אִשָּׁה יְהוּדִית הֲגִיגָהּ

וְגַעְגּוּעֶיהָ לְאַרְצָהּ… שְׁמוֹ שֶׁל קִבְּרִיק כְּבָר נִשְׁכַּח,

שֵׁם הַסּוֹצִיאָלִיְסט, אַךְ גַּם לֹא רַבִּים עוֹד זוֹכְרִים

מִן הַוָּתִיקִים הַשְּׂרִידִים אֶת שֵׁם בֶּן-דָּוִד הַסּוֹפֵר,

מוֹרֶה לְעִבְרִית וּמְיַסְּדָהּ שֶׁל “שְׂפָתֵנוּ אִתָּנוּ” בְּאוֹדֵיסָה.

וַאֲנִי אָז אָהַבְתִּי וְעַד הַיּוֹם אֲנִי אוֹהֵב

לַחַן נְעִימוֹת הַקְּרִיאָה בְשַּׁבְּתוֹת בֵּית-מִדְרָשֵׁנוּ.

הָיָה בַּעַל-הַקְּרִיאָה שֶׁלָּנוּ – קוֹלוֹ מְאֹד עָרֵב,

קוֹל הַבָּא מִן הַלֵּב, מֵעֵין בָּארִיטוֹן, וְהָיִיתִי

נִשְׁאָר בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ לִשְׁמוֹעַ קְרִיאָתוֹ, בִּכַּרְתִּי

אוֹתוֹ עַל מִשְׂחַק עַלִּיזִים, חֲבֵרַי בְּנֵי-גִּילִי בֶּחָצֵר.

אֶפֶס בְּיִחוּד חֲבִיבִים הָיוּ עָלַי כָּל סִלְסוּלָיו

אֲשֶׁר בַּפַּרְשָׁה “וַיְיָ פָקַד אֶת שָׂרָה… וַיַּעַשׂ”,

וּבְהִשְׁתַּפְּכוֹ בַחֲלַל הַבַּיִת בַּהֲגִיגוּת מְתוּקָה;

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב – מַנְגִּינַת “אַקְדָּמוֹת” בְּשָׁבוּעוֹת,

לַחַן שִׁירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בֶּן יִצְחָק הַפַּיְטָן,

שְׁלִיחַ צִבּוּרָן שֶׁל קְהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַגֶּנְצָא וּוֵירְמַיְזָא.

אָמְנָם אֲנִי אֶת הַמִּלִּים לֹא הֲבִינוֹתִי בְּרֻבָּן,

שָׂפָה אֲרָמִית, אֶלָּא הַלַּחַן הַנִּשְׂגָּב קְסָמָנִי.

הוּא הַמִּתְפָּרֵץ בֶּהָדָר, בְּחֹפֶשׁ כֹּה מוּזָר בַּכְּנֶסֶת,

כְּאִלּוּ אַלְפֵי גְיָסוֹת צוֹעֲדִים בְּעֹז לְמִקְצָבוֹ,

בָּאִים רְחוֹקִים רְחוֹקִים, רְחוֹקֵי זְמָן וּמֶרְחָבִים,

צוֹעֲדִים כֻּלָּם שְׁכֶם אֶחָד שִׁכּוֹרֵי-אֱמוּנָה קָדִימָה,

וְהַלְמוּת רַגְלֵיהֶם לִפְנֵיהֶם מְתוּנוֹת-מְתוּנוֹת וּבְטוּחוֹת.

וְאִלּוּ, חוֹשְׁבַנִּי, וְאִלּוּ נָפַל הַלַּחַן הַנִּשְׂגָּב

בְּיָד אֱמוּנָה לְהַתְקִינוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ שִׁיר-לֶכֶת – – –

וְהִנֵּה בָּאוּ הַיָּמִים, אֲשֶׁר לֹא חָלְמוּ עֲלֵיהֶם

חוֹלְמֵי חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ, וְאַלְפֵי מִתְנַדְּבִים מִתְגַּיְּסִים:

“תְּנוּ לָנוּ נִגּוּן וְשִׁירָה, בָּם נֵצֵא לִקְרַאת מְנַדֵּינוּ”.

אַשְׁרֵי אֲשֶׁר דִּמְעָתָם עוֹמֶדֶת בְּעֵינָם נְכוֹנָה

לִרְעֹף כַּמָּטָר, כַּגֶּשֶׁם עַל כָּל צָרָה אֲשֶׁר לֹא תָבֹא;

אַשְׁרֵי אֲשֶׁר אַנְחָתָם הַזּוֹלָה תְּקוּעָה בִּגְרוֹנָם,

תָּמִיד נְכוֹנָה וּשְׁמוּרָה לִהְיוֹת מְטַרְטֶרֶת בְּרַבִּים;

אַשְׁרֵי הַצּוֹעֲקִים וְנֶהֱנִים מֵעֹצֶם תְּרוּעָתָם הַנְּבוּבָה

אֲשֶׁר קָלְטוּ וְקָלְעוּ מִכָּל הָ“אֵיכוֹת” בָּעוֹלָם, –

הֵמָּה יִירְשׁוּ כְּבוֹד-שָׁר (וִיבֻשַּׂם לָהֶם!) וּמַחְמְאוֹת

חַכְמֵי-דוֹר יוֹדְעִים בְּדִיּוּק אֵיךְ קוֹנֵן הַנָּבִיא וּמָתַי;

אַשְׁרֵי אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ מָה הוּא כְּאֵב אֵלֶם מְשַׁתֵּק

קוֹל וּדְבָרִים וּמַקְפִּיא אֲנָחָה קוֹרַעַת סְגוֹר לֵבָב – – –

אוֹי לִי, אֲנִי לֹא זָכִיתִי וְאַגִּיעַ בָּרֶגַע הַנָּכוֹן

כֹּחִי בְּמָתְנַי וְאֶזְרֹעִי – וְאֶזְרֹק גַּם קוּלְמוֹס גַּם אִזְמֵל

לָצֵאת בִּקְהַל הַמִּתְנַדְּבִים עִם רוֹבֵה-פֶלֶד בְּכַפַּי;

בְּלִי כָל אֹמֶר, בְּלִי דְבָרִים, וְרַק בְּקֶצֶב שִׁיר-לֶכֶת,

בֵּין הַמְּאֻשָּׁרִים הַצְּעִירִים, נוֹטְרֵי הַנָּקָם הַגָּדוֹל,

הוֹלְכִים לִקְרַאת הָאֵשׁ, צוֹעֲדִים לִקְרַאת הַחֹפֶשׁ…

1.6.43

(בהברה ספרדית)

שער ראשון

א. אִכָּא צַנְתָּרוֹת דְדַהֲבָא…

“אִכָּא צַנְתָּרוֹת דְדַהֲבָא” יֶשְׁנָם צִנּוֹרוֹת שֶׁל זָהָב,

אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לְיָפְיָם בְּכָל אֲשֶׁר בָּרָא הַיּוֹצֵר,

כָּל אֲשֶׁר בָּרָא לִכְבוֹדוֹ לְשַׁכְלֵל יִפְעַת עוֹלָמוֹ.

פָּקַד לְהַכְנִיס בַּמִּשְׁכָּן שֶׁלּוֹ עַל שֻׁלְחַן־הַפָּנִים

גַּם צִנְצֶנֶת שֶׁל מָן. וְעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ אֵינֶנּוּ

אֶלָּא שֻׁלְחַן־הַפָּנִים, הָעוֹמֵד לְפָנָיו בְּהָדָר.

מָלֵא צִנְצָנוֹת שֶׁל מָן, צִנְצְנוֹת זָהָב נִפְלָאוֹת.

“זַרְעָא דְדַהֲבָא אִכָּא”… יֶשְׁנוֹ זֶרַע שֶׁל זָהָב

נוֹשֵׂא מִסְתְּרֵי־חַיִּים, נִיצוֹצוֹת נֵצַח נְצָחִים,

חִידַת הַחַיִּים בְּחֵיקוֹ, חִידַת־הַחִידוֹת הַגְּדוֹלָה.

אָז, בַּעֲשׂוֹתוֹ בָּאָרֶץ, בִּימוֹת הַיְצִירָה הַגְּדוֹלָה,

צִוָּה לָאָרֶץ וַיִּפְקֹד מִכָּל אֲשֶׁר טָמַן בְּחֵיקָהּ,

אוֹצְרוֹת הֲוָיָה נִרְדֶּמֶת בְּצֵרוּף צֵרוּפֵי מִסְתּוֹרִין,

מַיִם, מַתֶּכֶת וְדוֹמֵם וּמְלָחִים – כָּל אֶחָד לְמִינוֹ,

בַּרְזֶל זוֹעֵם וָחוּם, גָּפְרִית זְהַבְהֶבֶת־חִוֶּרֶת,

זַרְחָן אַדְמוֹנִי וְלָבָן, וְאַשְׁלְגָן מַכְסִיף מִתְנוֹצֵץ,

סִידָן מַלְבִּין כַּכֶּסֶף וְחַנְקָן מֵמִית וּמְחַיֶּה, –

לִטְווֹת טְוִי־פְּלָאִים וָסוֹד, לַעֲשׂוֹת בִּטְוִי־חַיִּים קַיָּם

רִקְמָה, עוֹרֵק וָעֶצֶב; אֲשֶׁר לַגֶּזַע בַּגֶּזַע,

אֲשֶׁר לָעֶצֶב בָּעֶצֶב וַאֲשֶׁר לְעָלֶה בֶּעָלֶה,

אֲשֶׁר לַשֹּׁרֶשׁ בַּשֹּׁרֶשׁ, בָּעִקָּר וְצִיצִיּוֹת יוֹנְקוֹתָיו.

אֶרֶץ, הִיא לֹא תְכַסֶּה עַל כָּל־מַחְמַדֶּיהָ, יִתְפָּרֵץ

צֶמַח וְצֶמַח לְמִינוֹ, יַעֲלֶה, יִיף בְּמוֹעֲדוֹ,

דֶּרֶךְ יִמְצָא לוֹ מַעְלָה, וּפֹה תְקַדְּמֶנּוּ הַחַמָּה

בִּלְטִיפוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת, הַנֶּאֱמָנוֹת וְהַטּוֹבוֹת.

יוֹם יוֹם הִיא תִפְקְדֶנּוּ, תְּחַיֵּךְ לוֹ וּתְעוֹדְדֶנּוּ,

תִּצְבַּע אֲשֶׁר לִצְבֹּעַ וַאֲשֶׁר לְחַמֵּם תְּחַמֵּם.

עָלֹה יַעֲלֶה הַצֶּמַח וְאָסַף וְאָגַר וְצָבָר

בִּרְכַּת שָׁמַיִם מֵעָל וְקַרְקַע רוֹבֶצֶת תָּחַת.

וְיוֹם יוֹם יַעֲמֹד בְּכָל אוֹנוֹ – בּוֹ יַזְכִּירֶנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ,

אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצוֹת שֶׁל הָאַלְמָוֶת, לֹא יִשְׁכָּח!

חַיִּים כִּי קִבֵּל וְחַיִּים עָלָיו לְהַחֲזִיר לְקוֹנוֹ,

חַיִּים תַּחַת חַיִּים וְזֶרַע תַּחַת הַזֶּרַע!

וְטָוָה הַצֶּמַח טְוִי־פְלָאִים, הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בֶּעָלִים

תַּבְנִית גָּבִיעַ וְכֹתֶרֶת, וּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין לוֹ יָעַשׂ.

אֵין לְךָ צֶבַע בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ,

אוֹצְרוֹת צֶבַע שָׁמַיִם בִּשְׁעוֹת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת בָּעֶרֶב

וַהֲמוֹן גּוֹנֵי־גְוָנָיו עִם אוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים בַּשָּׁחַר.

אֵין לְךָ צוּרָה בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה כְּמַתְכֻּנְתָּהּ

לַעֲטֹר בָּהּ הַגָּבִיעַ וְלַעֲשׂוֹת תַּבְנִית כֹּתֶרֶת.

יֵשׁ אֵינוֹ בוֹנֶה אֶלָּא גָבִיעַ כְּעֵין סֵפֶל, וּלְהֵפֶךְ,

יֵשׁ אֲשֶׁר יִבְחַר בְּכֹתֶרֶת, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִבֶן גַּם שְׁנֵיהֶם.

וּבַכֹּתֶרֶת, בַּתָּוֶךְ, יַעֲלֶה קַרְקַע־מַצָּעִית,

שָׁם נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד גָּבִיעַ, כֹּתֶרֶת, וְכָל־יֶתֶר

חֶלְקֵי הַצֶּמַח, בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר עֱלִי בַּעַל שַׁחְלָה,

נוֹשֵׂא כִּפָּה־צַלֶּקֶת, כְּלִי־קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא.

סָבִיב לְאוֹתוֹ עֱלִי עַמּוּדִים דְּקִּיקִים, עֲנָוִים,

טְעוּנֵי שַׂקִּיקִים בְּרֹאשָׁם, מְלֵאִים אַבְקַת־נִצָּנִים –

זַרְעֵי הַקֹּדֶשׁ בַּמַּאֲבָק שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים לְמִינֵיהֶם.

עַל הַמַּצָּעִית בֵּינֵיהֶם צוּפָנִים זְעִירִים־זְעִירִים,

מְלֶאכֶת צוּף־הַנִּצָּנִים בְּיָדָם, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֲלֵיהֶם

בְּיֵין־קִדּוּשִׁין רֵיחָנִי כָּל־קְהַל הַשּׁוֹשְׁבִינִים הַקַּלִּים,

לִהְיוֹת אוֹתָם גְּבִיעִים צִנְצֶנֶת מִן הֵיכַל הָעוֹלָם,

עוֹמְדִים פְּתוּחִים־נִצָּבִים וְאוֹצְרִים אֶת נֶקְטַר־הַקֹּדֶשׁ

וְאַבְקַת־נִצָּנִים קְדוֹשָׁה, מוּעָדָה לְחַיֵּי־הָעוֹלָם.

אָנוּ קוֹרְאִים לְכֻלָּם: הַפֶּרַח הָעוֹלֶה בַּקֶּלַח.

הִנֵּה הוּא טְוִי־הַפְּלָאִים! עַמּוּדִים עַמּוּדִים בְּסֵדֶר

נָכוֹן וְקַיָּם מֵאָז: כָּל פֶּרַח וְסִדְרוֹ לְמִינוֹ

לְאַלְפֵי רִבְבוֹת גְּבִיעִים וּלְרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת צוּרוֹתָם,

גָּדְלָם וְצֵרוּפֵי־צִבְעֵיהֶם בְּלַהַט אֲהָבִים לְהַפְרוֹת

וּלְהִפָּרוֹת, לְקַיֵּם עוֹלָמוֹ לְנֵצַח נְצָחִים,

מִי בַּחֲרָקִים זְרִיזִים וּמִי בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

לְשֵׁם הִזְדַּוְּגוּת רְחוֹקִים, הַמְחַכִּים לוֹ אֵי־שָׁם מֵרָחוֹק.

אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ פֶּרַח! וְאֻמַּת־הַזָּהָב כִּי תָבוֹא

לִשְׁתּוֹת מִיֵּין־הַקֳּדָשִׁים וְלֶאֱרֹז הָאַבְקָה הַמַּפְרָה,

נִפְגָּשׁוֹת בְּנֵי עַם־הַזָּהָב בְּצַנְתְּרוֹת־זָהָב, לְמַעַן

תַּעַל שִׁירַת־הַזָּהָב לְשִׁכְלוּל יְפִי יְמוֹת קָיִץ, –

מִזְמוֹר מִזְמוּטֵי מְזֻמָּנִים, נִזּוֹנִים מִזֶּרַע מִתְמַזְמֵז,

זִמְרַת זִמְזוּמֵי זַמֶּרֶת: הֲמָזוּג לִי יֵינִי וְזֻמַּן,

הוֹי מַזְמִינָתִי, לַזְּמַן? מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב! זוּזִי!

ב. עַמָּא דְדַהֲבָא אִכָּא…

“עַמָא דְדַהֲבָא אִכָּא” – יֶשְׁנָהּ אֻמָּה שֶׁל זָהָב,

אֻמָּה מִיָּמִים מִקֶּדֶם, מִתְּקוּפָה רְחוֹקָה־עַתִּיקָה,

טֶרֶם אָדָם בָּאָרֶץ – וּמְגִלַּת יְחָסִין לָהּ הָיְתָה

קְדוּמָה מֵרְשִׁימוֹת הַיְּוָנִים, חֲרוּתוֹת בְּשַׁיִשׁ וּנְחֹשֶׁת,

שְׂפַת רְנָנוֹת קְבוּעָה בְּאוֹתְיוֹת־מַחֲשֶׁבֶת מִכְּנָעַן;

וְעַתִּיקָה מִכְּתֹבוֹת מִצְרַיִם עַל גֹּמֶא וָאָבֶן,

מִכְתַּב־קֹדֶשׁ, מַחֲרֹזֶת צִיּוּרִים מַעֲשֵׂה־אָמָּן;

וְעַתִּיקָה מִכִּתְבֵי־יְתֵדוֹת שֶׁל בַּבְלִים עַל־גַּבֵּי

לְבֵנָה שְׂרוּפָה בְּאֵשׁ – מִכְתַּב אֱלֹהִים עֲלֵי־לוּחַ.

מְגִלַּת יְחָסִין שֶׁל אוֹתָהּ אֻמָּה קְבוּעָה בְּעַנְבָּר

זָהָב טָהוֹר, הָאוֹמֵר שִׁירָה אִלֶּמֶת מִלִּפְנֵי

רִבְבוֹת יוֹבְלוֹת עַל אֶרֶץ זַמְלַנְדְּ שֶׁל פְּרוּסְיָה עֵת שָׁרוּ

יַעֲרֵי בְרֵאשִׁית שִׁירָתָם בַּתְּקוּפָה הָאוֹלִיגוֹקֵנִית.

וְעוֹד יֵשׁ לָהּ, לְאוֹתָהּ הָאֻמָּה, מְגִלָּה קְבוּעָה בְּרַכְרוּכִית, ¹

גִּבּוּב אַבְנֵי־חוֹל וְחֻלְסִית² בְּאוֹנִינְגֶּן־בַּדֶּן,

תְּקוּפַת הַמִּיאוֹקֵן בְּחֻמֵּי יְמוֹת הַשְּׁלִישָנוּת.³

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הָאֻמָּה, עַם גָּדוֹל וְרַב עַל הָאָרֶץ,

וְאֵלֶּה גְּבוּלוֹת מֶמְשַׁלְתָּהּ, הַמָּקוֹם שֶׁתִּכּוֹן מַמְלַכְתָּהּ:

כָּרֵי הַצָּפוֹן הָרָחוֹק, כָּל מָקוֹם שָׁם סִגְלָה תְּחַיֵּךְ,

תּוּת־הַשִּׂיחַ⁴ שָׁם מוֹהֵל אֶת יֵינוֹ בְּטַלְלֵי־קַיִץ,

וְנָסַב גְּבוּלָהּ הַנֶּגְבָּה וּפָגַע בְּיַעֲרוֹת אֵלֶה,

מַעֲלִים רֵיחַ נִיחוֹחַ בְּחֻמָּם שֶׁל שִׁלְהֵי־דְקַיְטָא

עַד רַחֲבֵי שְׂדוֹת אַרְכּוּבִית⁵ רֵיחָנִית בְּשֵׁלָה בַּחַמָּה,

וְיָרַד עַד חֶבֶל דֻבְדְּבָנִים עֲסִיסִים־חֲמֻצִּים וָכֶרֶז,⁶

וְיָרַד מִשָּׁם עַד שֶׁנִּכְנַס בְּמַלְכוּת הַשִּׁטָּה הַלְּבָנָה

בַּהֲמוֹן עֲגִילֶיהָ, הַמְּשַׁמְּשָׁה כֹהֶנֶת מַקְטִירָה

קְטֹרֶת לְבַעַל־דְּבוֹר, וְשׁוּב יוֹרֵד עַד שֶׁהוּא נִתְקָל

בְּפַרְדְּסֵי הָדָר: בְּאֶתְרוֹג־הַקֹּדֶשׁ וּבְאֶשְׁכּוֹלִית

בְּרוּכַת־שָׁמַיִם וְתַפּוּחַ־הַזָּהָב הַמְרַעֲנֵן נֶפֶשׁ,

תַּבְנִית שְׁמָשׁוֹת שֶׁנִּתְלוּ בְּיֶרֶק רַעֲנָן וְרָטֹב,

וְהֶרָה יַעֲלֶה וּפָגַע בְּרַקֶּפֶת⁷ מַוְרִידָה בֵין טְרָשִׁים.

וְלָהּ כָּל קַרְקַע, בָּהּ יַעַל הַפְּטָל⁸ יְפֵה־צֶבַע וְרֵיחָנִי,

מַרְוָה⁹ מַרְבָּה דָלִיּוֹת וְשִׂיחַ שֶׁל לוּז פּוֹרֵץ גָּדֵר,

מַטְלִית כַּלָּנִית מַסְמִיקָה וְסִגְלָה בַשֶּׂמֶת, בַּיְשָׁנִית,

תִּלְתָּן מַלְבִּין־גֻּלְגֹּלֶת וְנַרְקִיס יְפֵה־נֵזֶר וְרַב־בֶּשֶׂם

שָׁקֵד רַךְ עָלֶה וָרֵיחַ וְאַסְפֶּסֶת מְסֻרְבֶּלֶת־הֶעָלִים,

נִיר לֹא יֵעָדֵר וְכָל שָׂדֶה אֲשֶׁר תְּפַלַּח מַחֲרֶשֶׁת,

וַאֲשֶׁר יַדְשִׁיא כָל דֶּשֶׁא רֵיחָנִי וְאִילָן רַב פֶּרִי,

יַעַר מַאֲרִיךְ בְּצִלּוֹ וּשְׂדֵה־בָר מַרְבֶּה הַזֶּרַע,

גַּן וַאֲפָר עֲשִׁיר־צֶמַח, – עַל פְּנֵי אַחֶיהָ הִיא תִשְׁכֹּן,

יוֹצֵאת יֶרֶךְ מִשְׁפַּחַת הַגַּז¹⁰, הַכּוֹרֶה הַקַּדְמוֹן,¹¹

בֵּית בַּעֲלֵי־פַּרְצוּף¹² לְמִינוֹ וּבֵית הַמִּתְבּוֹדְדִים לְמִינוֹ;

שֵׁבֶט הָאוֹצְרִים־בָּרֶגֶל, מַטֶּה הָאוֹגְרִים־בְּכֶרַע,

מַטֶּה הָאוֹגְרִים־בַּשּׁוֹק וְטֹוֵי־הַמֶּשִׁי לְמִינֵיהֶם,

וְנוֹשְׂאֵי־הַפַּרְוָה לְמִינֵיהֶם, כָּל שֵׁבֶט הָאוֹצְרִים־בְּכָרֵס,

בּוֹנֶה בַעֲלֵי הַפֶּרֶג¹³ וּבוֹנֶה בַּעֲלֵי־תוּת־שִׂיחַ,¹⁴

בֵּית דּוּ־הַצְּבָעִים¹⁵ לְמִינוֹ וּבֵית חוֹתְכֵי עֲלֵי־הַוֶּרֶד;

מַטֵּה הָעוֹשִׂים בַּמֶּלֶט, כָּל אוֹצְרֵי־בְּכָרֵס לְמַטּוֹתָם,

וְשֵׁבֶט בְּנֵי הַטַּפִּילִים עַל כָּל בָּתֵּיהֶם לְמִינֵיהֶם,

בֵּית־הָאֲבֵלִים לְמִינוֹ וּבֵית־הַחֲרוּטִים לְמִינוֹ;

וְכָל מִשְׁפַּחַת הַמְּיַסְּדִים מַמְלָכוֹת וּמְחוֹקְקֵי חֻקִּים,

הֵמָּה הַפְּרָאִים לְמִינֵיהֶם: זִבּוּרִיּוֹת־הָאֲדָמָה,¹⁶

מַטֵּה זִבּוּרִית־הַשָּׂדֶה¹⁷ וּמַטֵּה זִבּוּרִית־הָאֶבֶן;¹⁸

וְגַם הָעַמִּים הָרְחוֹקִים מַטִּילֵי־הַדְּבָשׁ¹⁹ לְמִינֵהֶם,

אֲשֶׁר בַּכְּרַכִּים הַחַמִּים הַסְּמוּכִים לָאֵזוֹר הֶחָם, כָּל

מְחֻסְּרֵי־הָעֹקֶץ הַמָּר, גַּם הֵמָּה יִתְיַחְשׁוּ עַל אֵלֶּה, –

כֻּלָּם מִשְׁפַּחַת הַגַּז; וְעַמָּא דְּדַהֲבָא, בֵּית־דְּבוֹרָה,

הוּא אֲבִי אַדְרִיכָלִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְהוּא הֵחֵל

לִקְרֹא בְשֵׁם בַּעַל־דְּבוֹר אֱלֹהֵי־הַכַּוֶּרֶת, וְהָיָה

גִּבּוֹר בּוֹנֶה מַמְלָכוֹת לִפְנֵי בַעַל־דְּבוֹר אֱלֹהֵיהֶם.

ג. שִׁירָה דְדַהֲבָא אִכָּא…

“שִׁירָה דְדַהֲבָא אִכָּא” יֶשְׁנוֹ שִׁיר־זָהָב, הַנִּשְׁפָּךְ

עַל־פְּנֵי־כֶרֶם וּשְׁדֵמָה, בַּגַּיְא וּבָעֵמֶק וְעַל גַּנִּים,

פּוֹשֵׁט עַל אִילַן־הַיַּעַר וּמְרַחֵף בֵּין שִׂיחִי חֳרָשִׁים,

לְמִן עֵת בָּהּ נוֹשֵׁק יוֹם חֹרֶף יוֹם־קַיִץ בְּלַהַב,

רֶנֶן נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ, מַנְגִּינָה מַתְמִידָה וּבְרוּכָה.

דּוֹמֶה, שֶׁנִּימָה אֲרֻכָּה מִסּוֹף עוֹלַם־אָבִיב עַד סוֹפוֹ

תְּלוּיָה־מְתוּחָה בְּלֹא־רוֹאִים וּסְמוּיָה מֵעַיִן סַקְרָנִית,

נִימָה אַחַת מִזְדַּעְזְעָה מִמַּגַּע יָד רַכָּה מַתְמִידָה,

אֵינָהּ פוֹסֶקֶת מִזַּמֵּר וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת מִזִּיעַ,

עֵרָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה, עִם בֹּקֶר טָלוּל וְרַעֲנָן,

נָחָה עִם חַמָּה שׁוֹקַעַת וּמַאֲרִיכָה בִּצְלָלִים, –

נִימָה אַחַת שֶׁל זָהָב וְשִׁירָה אַחַת שֶׁל זָהָב

לְמִן שְׂדוֹת־שְׁלָחִין מוֹרִיקִים וּמַעֲלִים עֵשֶׂב בְּרֹטֶב

וְעַד שֶׁיָּפִיחַ חַמְשִׂין גַּם פְּלִיטֵי הַגֵּשֶׁם הַמְּבֹרָךְ,

וְעָלוּ וְנִדְּפוּ, אֵד קָלִּיל, מוֹשֵׁל עַל נִכְסֵי־רְטוֹשִׁים;

נִימָה אַחַת שֶׁל זָהָב וְשִׁירָה אַחַת שֶׁל זָהָב

עַל פְּנֵי שְׂדֵה־בַעַל אָבֵל וְאָפֹר, מְלֵא־קוֹצִים,

קַרְקַע־טְרָשִׁים, גּוּשׁ־זוֹעֵם, גּוּשׁ כֶּבֶד אֶבֶן פְּרוּעָה,

חוֹנֵק אֶת אַדְמַת מַטָּעוֹ וּמֵעִיק עַל לֵב הַמִּסְתַּכֵּל,

נִטְפָּל הַזֶּמֶר לַגוּשִׁים הַסְּמוּקִים, מְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא

אֶת הָרַקֶּפֶת הַוְּרֻדָּה, שֶׁהִצְּפִּין הַלָּה בֵּין הַכֵּפִים,

עוֹלֶה עַל מַטְלִית מַלְבִּינָה, הִדְשִׁיאָה כֻּסֶּמֶת רֵיחָנִית,

מַקִּיף הַשִּׁטָּה הַצְּעִירָה, הַמְקַשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ בְּאַלְפֵי

צְמִידִים צְרוּפִים־תְּכוּפִים וְרִבְבוֹת עֲגִילִים רֵיחָנִים,

זֶמֶר־זִמְזוּמִים בְּאוֹן־זַעַם מִתְפַּשֵּׁט מִמְּזָוֶה לִמְזָוֶה,

זִמְזוּם בֵּין זְנִים וּזְנִים, מִזְמוּטֵי מְזֹרָזִים בְּעָזְמָה,

זְמִיר בֵּין זַלְזַלִּים וּזְמוֹרוֹת בִּזְמַנִּים שֶׁל מַזַּל מַזְמֵרָה,

שִׁיר הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה, שִׁיר־הָעֲבוֹדָה הַגָּדוֹל.

שער שני

א. שָׁלוֹם לִידִיד

שָׁלוֹם! שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִידִיד מִמֶּרְחַקִּים פְּקָדָנִי!

כַּמָּה וְכַמָּה חִכִּיתִי לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹמִי.

סוֹף סוֹף אֵין לוֹ לָאָדָם בְּיָמָיו אֶלָּא יְדִידוֹ,

אֶחָד וּמְיֻחָד בְּחֵיקוֹ יִשְׁפּוֹךְ אֶת־שִׂיחוֹ הַנֶּאֱמָן.

אָכֵן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּבֵיתוֹ הַחַיִל הַיָּקָר

אֲשֶׁר עָשָׂה בְּחַיָּיו, גַּם אִשְׁתּוֹ גַּם בָּנָיו, שֶׁיִּחְיוּ,

אוֹתָם שְׁתִילֵי הַזַּיִת, שֶׁאִם לֹא הֵמָּה, מִי הָיָה

מַמְתִּיק לוֹ אֶת הַשָּׁעָה הַמָּרָה לְאַחַר שֶׁבָּאָה,

שֶׁאִם לֹא הֵמָּה, כְּבָר הָיָה נוֹפֵל תַּחְתָּיו בְּעֻלּוֹ

תַּחַת מַשָּׂאוֹ, שֶׁהֵמָּה מַחְלִיקִים כָּל אֶבֶן בַּדֶּרֶךְ

וּמְאִירִים בְּעֵינֵיהֶם הַחֲבִיבוֹת כָּל־מַחְשָׁךְ.

אֶפֶס הָרֵעַ, הַיְדִיד, זֶה עִנְיָן לְחוּד, זֶהוּ עִנְיָן!

מָשָׁל לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה: לְיַיִן שֶׁבֶּן־אָדָם שׁוֹתֶה.

יֶשְׁנָם בְּנֵי־אָדָם, שֶׁדַּרְכָּם לִגְמֹעַ כָּל־יוֹם קְצָת מַשְׁקֶה,

לְרַבּוֹת שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים, – אָדָם זֶה מָה הוּא שׁוֹתֶה?

כָּל מָה שֶׁשּׁוֹתֶה בַחֹל, וְטוֹב עָלָיו תָּמִיד הַמַּשְׁקֶה.

אֶלָּא לְעִתִּים יֵשׁ אֲשֶׁר הוֹלֵךְ בֶּן־אָדָם וְתָר לוֹ

לִכְבוֹד הֶחָג מִין מַשְׁקֶה חָדָשׁ יָקָר מִמֶּנּוּ,

דְּבַר־מַה שֻׁפְרָא דְשֻׁפְרָא; כָּךְ מְקֻבְּלָנִי מֵאַבָּא,

שָׂרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אַנְשֵׁי שְׂרָרָה, אֲצִילִים,

הֵמָּה בַּעֲלֵי־מַרְתְּפִים וְיֵינָם שָׁמוּר בְּגִיגִיּוֹת

כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, נְתוּנִים בְּסִמָּנִים, בְּגֻשְׁפַּנְקָה,

לְמַעַן יְשֻׁפַּר טַעְמָם, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, כִּי הַיֵּינוֹת

כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים, טַעְמָם מִשְׁתַּפֵּר עֲלֵיהֶם.

אָנוּ, יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, בַּכְּפָר שֶׁבְּטַבְרִיָּה, אָנוּ

אֵין לָנוּ כֶּרֶם, לֹא מַרְתֵּף, אָנוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמֻעָט.

אָדָם יְהוּדִי שָׁמוּר לוֹ בַּקְבּוּק שֶׁל מוֹנוֹפּוֹלְקָה,²⁰

חָתוּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, בְּחֹמֶר־חוֹתָם עַל פְּקָקוֹ,

בֶּן־אַרְבָּעִים לַמַּעֲלוֹת וְעָמַד בְּזִקּוּק פַּעֲמַיִם,

מַשְׁקֶה חָרִיף וּבָרִיא וְעֵינוֹ צֶחָה כַּדֶּמַע.

אוּלָם לְצַד אוֹתוֹ בַּקְבּוּק דְּאַבָּא מַלְכָּא (שֶׁיִּחְיֶה)

עוֹמֵד לוֹ בַּקְבּוּק וְתוֹכוֹ – הַזָּהָב הַחִוֵּר הַנִּתָּךְ:

יַ"ש דְּשֶׁל פֶּסַח, דּוֹמֶנִי, שֶׁהָיָה לְעוֹלָם מִגְּרוֹדְנָה,

הָיָה כֹּחוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּכֹחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁל הַלָּבָן,

מַשְׁקֶה מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת וּמְגָרֶה עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת.

וְעוֹד גַּם קַנְקַן רַב־נֶפַח, גְּדָל־צַוָּאר וּרְחַב־אֲחוֹרַיִם,

מַשְׁקֶה חוּם בּוֹ וְדָשֵׁן, מִשְּׁיָרֵי מֵי־דְבַשׁ לִימֵי־פֶּסַח,

פָּלִיט מֵהוֹדוֹ שֶׁל חָג. וְאוּלָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבָּא

הָיָה עוֹד בַּקְבּוּק יְרַקְרַק וּמֻצְנָע בְּעָמְקוֹ שֶׁל מַרְתֵּף

עָמֹק וּבָאֲדָמָה, הַזְּכוּכִית הַיְרֻקָּה מַאֲפִילָה

עַל כָּל מִינֵי גַּרְגְּרִים רוֹחֲצִים בִּקְטִיפָה שֶׁל נוֹזְלִים,

דְּמוּמָה כֵהָה בְּעָבְיָהּ, אֲדֻמָּה־מַוְרִידָה, אִם דַּקָּה.

מִשְׁרַת־דֻּבְדְּבָנִים הִיא וּמִדֻּבְדִּבְנֵי אוּקְרַיְנָה!

אָמְנָם עִם תּוֹר־הַדֻּבְדְּבָנִים, לְאַחַר יְמוֹת־הָעַכָּבִית,

עוֹטָה לֹבֶן יְרַקְרַק אוֹ חֲלֻדָּה מַוְרִידָה,

הָיְתָה אִמָּא טוֹרַחַת בְּצֵל הָאִילָנוֹת בַּגִּנָּה

בְּאוֹתָהּ הַמִּשְׁרָה, מַצְנִיעָה גַּם לְכָל שַׁבְּתוֹת־הַחֹרֶף

עוֹד חֲצִי תְּרֵיסַר בַּקְבּוּקִים, מַטְמִינָה בְּעָמְקֵי הַמַּרְתֵּף,

כָּךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, לִהְיוֹתָם שְׁמוּרִים מוּכָנִים

לְאוֹתָם יְמֵי חַג גְּדוֹלִים מִתְרַחֲשִׁים בְחַיַּי מִשְׁפָּחָה,

אָז גַּם הָיוּ הַטְּמוּנִים מְבַצְבְּצִים פִּתְאֹם וְעוֹלִים.

קֹדֶם בִּצְבְּצוּ עָלוּ כָּל שְׁנָתַיִם שְׁנָתַיִם,

כְּלוֹמַר עִם כָּל בְּרִית מִילָה, אוֹ עִם הַיַּלְדָּה (,בְּרִיתִיצָה"),

אַךְ מִשֶּׁרַבּוּ הַיָּמִים וּמִשֶׁפָּסְקוּ הַבְּרִיתוֹת

בָּאוּ חַגֵּי בַר־מִצְוָה שֶׁל הָנֵּי “שְׁקָצִים” בַּחוּרִים

וּמִשֶּׁחָדְלוּ גַּם אֵלֶּה, הִתְחִילוּ בַקְבּוּקִים מוֹפִיעִים

עִם אֵרוּסִין שֶׁל בָּנוֹת זְקוּפוֹת וְחוּמוֹת־עֵינָיִם,

וְשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לְכַלָּה צְנוּעָה פּוֹרַחַת נִכְנֶסֶת.

וַדַּאי שֶׁעָמְדוּ בַּקְבּוּקִים מוּכָנִים לִבְרִית שֶׁל נְכָדִים,

אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בָּם גְּדוּדֵי דֵנִיקִין וְקַלְגַסֵּי פֶּטְלוּרָה,

כְּנוּפִיּוֹת אַבָּא־מַכְנוֹ, “תַּכְשִׁיטֵי הַמַּהְפֵּכָה”.

מִי שֶׁלֹּא טָעַם מֵאוֹתָם בַּקְבּוּקִים שְׁמוּרִים, לֹא טָעַם

טַעַם שֶׁל מִשְׁרָה מִיָּמָיו. וְדִבּוּר מִתּוֹךְ דִּבּוּר נִזְכָּר.

אֶלָּא אֲנִי זֶה רְצוֹנִי לֵאמֹר לְךָ, שֶׁהָרֵעַ

אֶצְלִי בִּבְחִינַת הַמִּשְׁרָה הַזֹּאת לְגַבֵּי בְנֵי בֵיתִי.

בֹּאָה וְאַרְאֲךָ, אֶחָא, אֶת אֲשֶׁר רָכַשְׁתִּי בָּאָרֶץ.

ב. הִנֵּה מִכְוַרְתִּי…

הִנֵּה מִכְוַרְתִּי שֶׁלִּי! אִילָנוֹת מֵעֲצֵי הַפִּלְפֵּל

עוֹמְדִים מִסָּבִיב לַגָּדֵר, מוֹרִיקִים עֲמוּסֵי־אֶשְׁכֹּלוֹת

חִוְרִים־יְרֻקִּים, צְהַבְהַבִּים, מַתְחִילִים הוֹפְכִים מַוְרִידִים

עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְסֻמָּק – כְּאוֹתָן הַפְּנִינִים הַיְקָרוֹת

תְּלוּיוֹת וּנְתוּנוֹת בַּעֲגִילֵי נָשִׁים, מִתְגַּנְדְּרוֹת בָּמוֹ.

אוֹתָהּ חָצֵר עֲלוּבָה, שֶׁעָלְתָה לִי פִּיקִים בְּלִירוֹת,

תָּמִיד הִיא לִי מַּזְכִּירָה מִכְוֶרֶת אַחֶרֶת לְשֶׁעָבַר,

בְּנוּיָה, לֹא גְדוּרָה, בְּרַחֲבוּת עַל מוֹרְדוֹת הַגִּבְעָה הַנּוֹטָה,

וְשִׁפּוּעֶיהָ כְּמֶגֶד מֵי־גְבָאִים סְמוּכִים לַשָּׂדֶה

עַד לְבוֹא גַבְשׁוּשִׁית אֲפוֹרָה. וּפֹה בְּמִכְוַרְתִּי, הַבִּיטָה,

שְׁלֹשִׁים כַּוָּרוֹת פְּזוּרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ תַּחַת עֵצִים,

עוֹמְדוֹת סְמוּכוֹת פֹּה שְׁלֹשִׁים מְדִינוֹת עֲסוּקוֹת וְשׁוֹקְדוֹת

רֹאשָׁן וְרֻבָּן בַּמְּלָאכָה בַּבָּתִּים הַלָּלוּ, הַמְּשׁוּחִים

כְּחַלְחַל מִדַּהֶה בַּחַמָּה, וְדוֹמָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ.

אוּלָם אִם תֵּצֵא מִכָּאן, תִּסְתַּכֵּל מִסָּבִיב, וְתִרְאֶה

מַטְלִית עֵמֶק־פַּרְדֵסִים תְּקוּעָה בֵּין חוֹלוֹת צְהֻבִּים,

תַּבְנִית טַבְלָה מְסֻרְגֶּלֶת, מוֹרִיקָה בִּשְׂדֵרוֹת תַּפּוּחֵי-

זָהָב שֶׁל תַּרְבּוּת וְאַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ נִתְקֶלֶת;

הָרֵי יְהוּדָה מַכְחִילִים עַל אַפְסֵי הַמִּזְרָח וְגוֹדְרִים

גָּדֵר לְעַיִן נִבֶּטֶת, מְחִיצָה לַאֲשֶׁר מֵעֵבֶר

חוֹמַת הַתְּכֵלֶת הַלֵּזוּ – מְחִיצַת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה

בֵּין מִישׁוֹר כְּנַעַן וּבֵין עֵמֶק הַיַּרְדֵּן הָעַרְבִי

(וְאוּלַי יֵשׁ לוֹמַר הָעִבְרִי?..). וְחֻרְבָּה שׁוֹמֵמָה אֵין־שֵׁם לָהּ

עוֹמְדָה בְּכֹתֶל נָטוּי אֶל נֶגֶד הַקְּבוּצָה:

אָהֳלֵי־בָד נִטּוּ סְמוּכִים וּמִסְפַּר צְרִיפִים אֲפוֹרִים,

דַּלִּים, עֲשׂוּיִים עֵץ־תֵּבוֹת – מִשְׁכָּנָם שֶׁל מִנְיַן חֲלוּצִים

וַחֲלוּצוֹת שְׁזוּפוֹת וּקְשׁוֹת־רַגְלַיִם מֵעֲמַל־פֶּרֶךְ,

אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ, בָּאוּ מִכָּל קַצְוֵי תֵבֵל הָרְחוֹקִים,

בְּנֵי הַגּוֹלָה הַגְּדוֹלָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר לְשָׁם חָדְרָה רוּחַ הַגְּאֻלָּה וּתְחִיַּת הָאָרֶץ.

כּוֹבֵשׁ לוֹ מַעֲמָד הַכְּבִישׁ וְחוֹצֶה אֶת כָּל־הַמֶּרְחַבְיָה,

רֹאשׁוֹ בְּמַעֲרָב וְסוֹפוֹ נָעוּץ בְּמִכְחֲלֵי הֶהָרִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר טָס עָלָיו אַבְטוֹ נוֹצֵץ־מִתְנוֹצֵץ בַּחַמָּה

בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרָיו, עֲשׂוּיִים מַתֶּכֶת וְלַכָּה;

לַיְלָה לוֹ תַּבְנִית חִפּוּשִׁית מְגַשֶּׁשֶׁת בְּקַרְנֵי־הָאוֹרוֹת,

תִּגַּע בְּכָל אֲשֶׁר תִּגַּע מַגָּע חַשְׁדָּנִי וְחָטוּף;

יֵשׁ מְשָׂרֶכֶת אֶת־דַּרְכָּהּ גַּמֶּלֶת עֲלוּבָה, וַחֲמוֹר בָּהּ

נוֹהֵג צוֹעֵד פְּזוּזוֹת, מַכְרֶזֶת עַל עַצְמָה בְּשִׁירַת

זוֹגֵי נְחֹשֶׁת – יְתוֹמָה לְאִטָּהּ מַאֲרִיכָה בְּדַרְכָּהּ;

יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַרְבִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר קְטַן־קוֹמָה,

עוֹטֶה הַקַּמְבּוּז הֶעָקֹד, וְאִשְׁתּוֹ נִגְרֶרֶת אַחֲרֵיהֶם,

יָדָהּ בְּאֻכַּף הַבְּהֵמָה וְעַל רֹאשָׁהּ נֵטֶל מַעֲמָסָה

כְּגֹדֶל הַחֲמוֹר וְהַבַּעַל – סֵמֶל שֶׁל תַּרְבּוּת עַתִּיקָה.

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – אִילָן: שִׁקְמָה יְתוֹמָה בַּשָּׂדֶה,

רוּחַ תְּזָזִית כְּפָפַתָּהּ, פּוֹשֶׁטֶת מִזְרָחָה כַּפֶּיהָ, –

זֵכֶר לְחֻרְבַּן הַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה הָרְחָבָה.

וְרוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת מַה הִגִּיעַנִי שֶׁבָּאתִי

לְגַדֵּל דְּבוֹרִים בְּאֶרֶץ, נַעֲשֵׂיתִי דַּוְקָא לְכַוְרָן.

וַדַּאי הָיָה לִי זֶה מַשֶּׁהוּ מִגִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא.

דְּבוֹרָה זוֹ שֶׁאָהַבְתִּי, זוֹ הָעַסְקָנִית הַזְּהֻבָּה,

אוֹתָהּ הִכַּרְתִּי מִכְּבָר, בִּהְיוֹתִי עוֹד בָּהוּל לְתָפְסָהּ

בֵּין הָעֲצִיצִים בַּגָּן וְנֶהֱנֶה מִשִּׁירָה מַקְדִּימָה

בְּעַנְפֵי הַשִּׁטָּה הַלְּבָנָה, שֶׁעָמְדָה מַבְהִיקָה רֵיחָנִית.

דְּבוֹרָה זוֹ עֲקָצַתְנִי לֹא פַעַם, לֹא פַעַם בָּכִיתִי

בְּאָזְנֵי אִמָּא־יַקִּירָה, עַד שֶׁלָּמַדְתִּי דְּרָכֶיהָ;

אוֹתָהּ דְּבוֹרָה שִׁירָנִית מְזַמְזֶמֶת פִּזְמוֹנָהּ בִּתְחוּמָהּ

שֶׁל גִּנָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה בֵּין עַנְפֵי תַפּוּחֵי־גַּן־עֵדֶן

(קְטַנִּים, מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים, הַבָּשָׂר הַלָּבָן בְּנַרְתִּיק

מֶשִׁי־אַטְלַס כְּתַמְתָּם וְלֶחְיָם דְּמוּמָה־מַוְרִידָה

בְּחֵן צַעֲצוּעִים חֲגִיגִי, עֲסִיסִיִּים, מְגָרֵי־תֵאָבוֹן –

בָּם הִתְגָּאִינוּ: לֹא הִצְמִיחַ שׁוּם גַּן בַּכְּפָר כְּדֻגְמָתָם).

הָיְתָה כַּוַּרְתָּהּ בַּגִּנָּה, סְמוּכָה לְבֵיתוֹ שֶׁל סָבָא,

גִּנַּת אַבָּא־אַנְטוֹנִי, דְּיָקוֹן כְּנֵסִיַּת הַכַּפְרִים,

זָקֵן שֶׁנָּשְׁרָה צַמָּתוֹ, חוּץ מִדְּמוּת זְנַבְנַב מְדֻלְדָּל,

שֵׂעָר שֶׁל שֵׂיבָה מַכְתִּימָה. בְּעַד סִדְקֵי מְשֻׂכַּת־עֲרָבוֹת

מַשְׁקִיף הָיִיתִי בְּצֵאתוֹ לִרְדּוֹת הַדְּבָשׁ בַּכַּוֶּרֶת,

עוֹטֶה לְבָנִים נְקִיִּים וְרֹאשׁוֹ תָּקוּעַ בְּנָפָה

צְמוּדָה לְגַבֵּי מַפְרַקְתּוֹ בְּמַטְלִית שֶׁל אֶרֶג יְשָׁנָה.

סוֹקֵר בְּמִין כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ לַנַּעֲשֶׂה לְיַד הַכַּוֶּרֶת,

מִשֶּׁיַּעַל הֶעָנָן הַמַּכְחִיל מֵעַל גַּב הַמַּחְתָּה.

רַבּוּ הַיָּמִים וְאָנֹכִי נִכְנַסְתִּי לְגִנַּת הַזָּקֵן,

נוֹהֵג מִנְהַג שְׁכֵנִים. מִתּוֹךְ אֲמַתְלוֹת מְשֻׁנּוֹת

נִטְפָּל לוֹ בַּעֲבוֹדָה, עַד שֶׁהִתְחִיל מְחַנְכֵנִי

בְּטִפּוּל בַּדְּבוֹרִים – וְסָבָא שֶׁלִּי עוֹד סִיַּע לַדָּבָר.

ג. סַבָּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

סָבָא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קָרְאוּ לוֹ “סָבָא מַחֲרַשְׁתָּא”

סַבָּא־מַחֲרַשְׁתָּא בְּפִינוּ, בִּשְׂפַת אוּקְרַאִינָה – “דִיד רַאלוֹ”

עַל אַפּוֹ וְחָטְמוֹ שְׁכֵנִים חוֹחוֹלִים²¹ קָרְאוּ לוֹ כָּכָה.

חָטְמוֹ שֶׁגָּרַם לְכָךְ! מִיּוֹם הֱיוֹת חֹטֶם בָּעוֹלָם

חֹטֶם לֹא נֶחְטַם כָּמוֹהוּ: חֲתִיכָה עֲקֻמָּה וּגְרוּמָה,

חַדָּה, שִׁית כְּלַפֵּי מַעְלָה, בּוֹלֶטֶת וְנוֹטָה יָמִינָה.

אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁבָּאָה עַד קִצָּהּ, נַעֲשֵׂית מְשֻׁנָּה,

פִּתְאֹם עָבְתָה, צָבָתָה, וְקִבְּלָה תַּבְנִית שֶׁל בֻּלְבּוּס

הָגוּן, זָרוּעַ תִּלְתָּלוֹת, הַמַּאֲפִיל עַל שְׂפָמוֹ הֶעָבֹת.

סַבְתָּא “חֲדִישָׁה” הַלֵּזוּ (כִּי שְׁנִיָּה נָשָׂא לוֹ סָבָא,

אַלְמָן – רַחֲמָנָא לִצְלָן! – מִסַּבְתָּא אֵשֶׁת נְעוּרָיו),

הִיא בִּשְׁעַת כַּעְסָהּ הִזְכִּירָה לוֹ גַּם יִחוּס זֶה חָטְמוֹ:

“דֵּין גַּרְזִנָּא דְבֵי שְׁמוֹנָה־עָשָׂר גִּלְדּוֹנִים שֶׁל פּוֹלִין” –

סָבָא־מַחֲרַשְׁתָא אַךְ הוּא הֱבִיאַנִי לְגִדּוּל שֶׁל דְּבוֹרִים,

לִהְיוֹת מְחַבֵּב כַּוֶּרֶת. כַּעֲסָן הָיָה בִּשְׁעָתוֹ,

זוֹרֵק מָרָה בַּטָּף. וּלְאַחַר שֶׁטָּרֹד טְרָדַנִי

מִן הַבַּיִת שֶׁלִּי, לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת

אֶלָּא לְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי – אֶל אַבָּא אַנְטוֹנִי הַיָּשִׁישׁ,

לְטַפֵּס בְּקוֹצֵי הַמְּשֻׂכָּה שֶׁבֵּין תַּרְבִּיץ סָבָא וְגִנַּת

אַבָּא אַנְטוֹנִי הַטּוֹב, שֶׁיָּצָא בְּדִימוֹס לְאַחַר

שְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ הָרַבּוֹת כְּכֹמֶר־שַׁמַּשׁ כְּנֵסִיָּה

פְּרַוּוֹסְלָבִית לִכְבוֹד “צְעִיפָהּ שֶׁל אִמָּא קַדִּישָׁה”

בֵּיתוֹ שֶׁל סָבָא־מַחֲרַשְׁתָּא וְגִנָּתוֹ בְּנַחֲלַת אַנְטוֹנִי,

בַּיִת נָגַע בְּבַיִת וְגִנָּה בְּתַרְבִּיץ נָגָעָה.

אִלּוּ לֹא אוֹתָהּ מְשֻׂכָּה עֲשׂוּיָה מִקְלַעַת עֲרָבוֹת

דָּבָר לֹא הָיָה בֵּין גַּנּוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה מִלְּכַתְּחִלָּה.

שׁוֹבָב הָיִיתִי, דּוֹמֶנִי: שׁוֹבָב בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל שׁוֹבָב.

אַךְ מִשֶּׁאָרְכוּ הַיָּמִים וְנִטַּשְׁטְשׁוּ עֵינָיו שֶׁל סָבָא,

שָׁכַח כָּל מַעֲשֵׂי קֻנְדֵּס, בָּם שָׁקַע בִּשְׁעָתוֹ הַיָּשִׁישׁ,

נַעֲשָׂה קַפְּדָן מְאֹד וְזָרַק מָרָתוֹ בַּנְּכָדִים.

וְהָיָה מִדֵּי הֵעָשׂוֹתִי טַרְחָן בִּדְרָכַי וְ“שֵגֶץ”

הָיָה יוֹרֵד לִלְחָיַי בְּרֹב אַכְזָרִיּוּת וְחֵמָה,

עַד שֶׁהָיִיתִי נֶחֱלָץ מִיָּדָיו הַקָּשׁוֹת וְנִדָּח

עַד אוֹתוֹ קֶרֶשׁ הַטְּפִיסָה, הַמַּעֲבִיר בֵּין גִּנָּה לְגִנָּה,

לַעֲשׂוֹת קְפַנְדַרְיָה יָפָה לִשְׁנַיִם שְׁכֵנִים הֲגוּנִים.

כֵּיוָן שֶׁבָּאתִי לְכָאן הָיְתָה מִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ,

אַךְ מְקַפְּחֵנִי בִדְבָרִים, – אֲנִי בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל “אַבָּא”.

אַבָּא אַנְטוֹנִי, הַלָּה, כְּשֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּבוֹאִי,

הָיָה מַסְבִּיר מִיָּד לִי פָּנִים מַחֲוִירוֹת בְּצֵקוֹת:

"שׁוּב סָרַחְתָּ, בַּר־נַשׁ? הַסַּבָּא, כַּנִּרְאֶה, בַּנִּצִּים?

תֵּשֵׁב פֹּה אִתִּי קְצָת – “עַד יַעֲבוֹר זַעַם”, כַּנֶּאֱמָר

בְּסִפְרִי הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּנוּ. אֵין כְּלוּם! הִנָּפֵשׁ, רְחִימָא, מִדִּלּוּג.

מַרְתָּה, תִּמְזְגִי קְוַס,²² בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לָךְ בְּכַדֵּךְ,

אָנוּ אֶל הַכַּוֶּרֶת הָבָה נָשִׂים פְּעָמֵינוּ"…

ד. אַבָּא אַנְטוֹנִי

– – – – – – – – – – – – וְכָךְ הָיָה אַבָּא אַנְטוֹנִי,

בְּצֵאתוֹ בְּדִימוֹס שְׂבַע־שָׁנִים, שְׂבַע רֹגֶז וּמוֹשֵׁךְ בִּכְרֵסוֹ,

בַּעַל קוֹמָה וָגוּף וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, קְצַר־עֹרֶף;

גֶּבֶר כְּבַד תְּנוּעָה מְאֹד, תָּחוּחַ וּמְרֻכָּךְ־בְּשָׂרִים,

מֻכֵּה שַׁגְרִינָה מַמְאִירָה וּפָנָיו כְּמַרְאֵה הַבָּצֵק.

צַמָּה עֲלוּבָה מַכְסִיפָה, גֻּלְגָּלְתּוֹ הִתְחִילָה מַשִּׁירָה

אֶת יְפֵיפוּתָהּ בְּעוֹדוֹ בִּימֵי גְּבוּרָתוֹ – וְהָלְכָה,

צַמָּה זוֹ דְלוּלָה נוֹגַעַת בְּמַפְרֶקֶת סְמוּקָה וּדְשֵׁנָה,

מַכָּה שָׁרָשִׁים בְּשֶׁטַח אֲחוֹרֵי פַדַּחַת רְחָבָה.

הָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים וְלֹא כָפַף גַּבּוֹ כְּנֶגֶד הַתִּשְׁעִים;

אֶלָּא שֶׁרַגְלָיו כָּבֵדוּ, רַגְלֵי דֹב בָּא־בַיָּמִים,

אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת עָלָה, וְרַק בַּחֲגָאוֹת

שֶׁבַּחֲגָאוֹת, לְמִנְיַן בֵּית הַכְּנֵסִיָּה הַלָּבָן.

"הִנֵּה הַדִּיקוֹן הַזָּקֵן, הִתְלַחֲשׁוּ עָלָיו, כִּי חָגָא

רַבָּה לָהֶם…וְהַמַּטֶּה, שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּכַפּוֹ!"

מַטֵּה עֵץ שָׁחוֹר וְכָבֵד, וְגֻלָּה שֶׁל כֶּסֶף לַמַּטֶּה,

וְטַבְלָה שֶׁל כֶּסֶף עוֹטֶרֶת מִתַּחַת, עָלֶיהָ חֲקוּקוֹת,

שָׁחוֹר מַעֲשֵׂה־קַוְקַז, שְׁתַּיִם מִלִּים בְּעִבְרִית:

“כֹּהֵן צֶדֶק”. בִּירֻשָּׁה בָּא לוֹ הַמַּטֶּה מֵ"אַבָּא

סֶרְגִי שׂוֹנֵא־הַיְּהוּדִים", וְהוּא שֶׁהִצִּילָם בִּפְרֹעַ

פְּרָעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בַּנֶּגֶב.

וְעוֹד הָיָה אַבָּא אַנְטוֹנִי

אֶרֶךְ כַּפַּיִם, עֲבֵה אֶצְבָּעוֹת, תָּמִיד חֲמִימוֹת,

הִתְחִילוּ בּוֹ לִבְגֹּד גַּם הֵן, כְּשֵׁם שֶׁכְּבָר בָּגְדוּ בּוֹ רַגְלָיו.

וְרֵיחַ לְבוֹנָה מְתֻבָּל בְּמִשְׁרָה שֶׁל דֻּבְדְּבָנִים

(זוֹ שֶׁל תּוֹצֶרֶת הַבַּיִת) נוֹדֵף מִמֶּנּוּ בִּנְעִימוּת.

עַד שֶׁהָיָה מְכַהֵן כְּכֹמֶר־שַׁמָּשׁ בַּקְּהִלָּה,

הָיָה טָרוּד בְּשֶׁלּוֹ, וְרַק מִתּוֹךְ חִבָּה יְתֵרָה

הֵקִים לוֹ כַּמָּה כַוָּרוֹת, וְגָזַל מִשֵּׁנָה וּמְנוּחָה,

כְּדֵי לְשַׁפֵּר מִכְוַרְתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת לַגִּנָּה הַחֲבִיבָה,

עַד שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם וּבְכָל הָאֶפַּרְכִּיָּה יָדְעוּ,

כִּי אֵין דְּבַשׁ לְמֶתֶק וּלְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּדִבְשׁוֹ.

עַכְשָׁו כְּשֶׁיָּצָא בְּדִימוֹס וְהָיְתָה שְׁעָתוֹ לוֹ פְּנוּיָה,

עָשָׂה כָּל יָמָיו בַּגָּן וְכָל מַעְיָנָיו בַּדְּבוֹרִים.

אַבָּא וְאִמָּא וְסָבָא וְסַבְתָא “חֲדִישָׁה”, הֵם כֻּלָּם

מְרֻצִּים לֹא הָיוּ מֵאוֹתָהּ הַחִבָּה שֶׁלִּי לְגִנָּתוֹ.

אֶלָּא שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה גַּם אָבִי שׁוֹלְחֵנִי שָׁם לִרְדּוֹת

דְּבַשׁ מִן הַמֻּבְחָר שֶׁבְּמֻבְחָר בְּדִבְשׁוֹ – בְּעַרְבֵי רֹאשׁ־שָׁנָה,

אֲשֶׁר אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְ“הַמּוֹצִיא” בְּמֶלַח.

נִכְנָס אֲנִי מַרְאֶה כַנְפֵי סַעַר מִמֶּרְחַקֵּי מִזְרַח:

“אַבָּא! מֻבְחָר שֶׁבְּמֻבְחָר!” – "יָדַעְתִּי, חֲבִיבִי, יָדָעְתִּי.

רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לָכֶם – וּבְעוֹד יָמִים מִסְפַּר גַּם לָנוּ

חַג־הַצָּעִיף “פּוֹקְרוֹבָה”, וִירִיד אֶחָד יִהְיֶה לִשְׁנֵינוּ.

יָבֹא יוֹם וְהָיוּ אֲחָדִים לְכָל בְּנֵי־אָדָם חֲגָאוֹת.

רוֹצֶה אַתָּה בְּ“שָׂטִית”,²³ בִּכּוּרֵי הַשָּׁנָה? לַמַּרְתֵּף

נֵרֵד יַחְדָּו, וְאַתָּה קֹדֶם וּלְפָנַי, כִּי כָהוּ

עֵינַי וְרַגְלַי כָּבֵדוּ, וּלְאַבָּא שֶׁלְּךָ אַתָּה אוֹמֵר:

עֶשְׂרִים גֵּרָה וְחָמֵשׁ; הַשָּׁנָה גְּשׁוּמָה וּבְטֵלוֹת

יָשְׁבוּ הַדְּבוֹרִים, וְדַוְקָא עִם פְּרִיחַת הַשִּׁטָּה, – לֹא יִשְׁכָּח!"

ה. מִגְדַּל אֵשֶׁת אַנְטוֹנִי

אָרוֹן שֶׁל לוּחוֹת־אֳרָנִים נִשְׁעָן אֶל כֹּתֶל הַמִּטְבָּח,

תּוֹפֵס מָקוֹם בָּרֹאשׁ, כִּמְלֹא חֲצִי כֹּתֶל לְרָחְבּוֹ,

מִגְדָּל אֶרֶךְ מַדָּפִים וּבַעַל מִסְגֶּרֶת עֲצוּמָה,

מִגְדָּל שֶׁלֹּא בָא בִקְנִיָּה, אֶלָּא חָרָשׁ הָאָמָן

(שְׁמוֹ טִטְקוֹ הַפִּסֵּחַ, חָרָשׁ מְפֻרְסָם בַּסְּבִיבָה)

הוּא עָשָׂהוּ כְּמִצְוַת אַבָּא־אַנְטוֹנִי כְּמַתְכֻּנְּתּוֹ

וּבְמַחְשָׁבָה־תְּחִלָּה, מִקְּרָשִׁים מִשֻּׁפְרֵי דְשֻׁפְרֵי,

מוּצָק, מַדָּפָיו רְחָבִים, וְכַרְכֹּב מִכָּאן וּמִכָּאן לוֹ:

אֶחָד – גָּבֹהַּ מֵאָחוֹר, וְאֶחָד נָמוּךְ – מִלְּפָנָיו.

עָמְדוּ עֲלֵיהֶם הַכֵּלִים הַמְּשַׁמְּשִׁים מַכְשִׁיר לְבִשּׁוּל:

סִירִים מִסִּירִים מְשֻׁנִּים, וְכֵלִים מִכֵּלִים נִפְרָדִים,

קְדֵרוֹת לְמִינֵי־מִינֵיהֶן, קְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת,

דְּוָדִים לְסוּגֵי־סוּגֵיהֶם רַחֲבֵי אֲחוֹרַיִם וָמֹתֶן,

פִּנְכָּה צָפָה וַעֲמֻקָּה, צַלָּחוֹת רְחָבוֹת וּשְׁטוּחוֹת,

פַּכִּים עוֹשִׂים שְׁלִיחוּתָם, וְשׁוֹנָה שְׁלִיחוּת מִשְּׁלִיחוּת,

קַנְקַן וְקַנְקַן בִּגְדוּד וְהַנִּסְפָּחִים עַל בֵּית־הַצַּפַּחַת,

קְדֵרִיּוֹת פְּעוֹטוֹת בְּסוֹד, הַכַּד וְהַכְּדִידָה בְּזִוּוּג;

נִצְּבוּ חֲדָשִׁים, מַסְבִּירִים פְּנֵיהֶם, עִם כֵּלִים יְשָׁנִים,

זְעוּמִים וּמְפֻחָמִים, מְלֻמְּדֵי פִּיחַ וְקִיטוֹר,

כֵּלִים מְשֻׁנֵּי־הַשֵּׁמוֹת וְכֵלִים לְלֹא שֵׁם וָזֵכֶר,

כָּל אֲשֶׁר יָצַר הַפֶּחָח עַל הָאָבְנָיִם הַזְּרִיזִים,

וַאֲשֶׁר עָשָׂה הַקַּדָּר בְּחָכְמָה בַּחֹמֶר הַצַּיְתָן;

כֵּלִים לְשֵׁם בִּשּׁוּל סְתָם וּלְשֵׁם תַּבְשִׁילִים מְסֻיָּמִים

(פְּרָט לְיוֹרָה יוֹשֶׁבֶת־קְרָנוֹת וּדְלִי מְפַזֵּר־רַגְלַיִם,

חֹמֶר, חֶרֶס וָטִין, וְעֵץ וּבַרְזֶל־הַסִּיגִים),

צוּרוֹת וְצּוּרוֹת נֻסְחָאוֹת – דְּפוּסִים לְמִינֵי מַטְעַמִּים,

כְּגוֹן לַחֲמָנִיּוֹת מִתְפּוֹרְרוֹת וּרְקִיקִים זְרוּעִים טַל־סֻכָּר,

“קֵיזְל” מְסֻרְבָּל בִּבְשַׂר תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה ו“כְרֶמְזְל”

נָמֵס בִּשְׁמַנֵּי־שְׁזִיפִים וְכָל מִינֵי פַּשְׁטִידָא בָּעוֹלָם

עַד הַ“פַלִירְצִ’יק” הַגָּדוֹל, הָרוֹבֵץ בֵּין מִסְמוּס וָאָיִן,

אוֹ הַתְּפוּחִיוֹת הָרַכּוֹת־שַׁמְנוּנִיּוֹת, נוֹדֵף לַמֶּרְחָק

רֵיחַ הַשּׁוּם, שֶׁבּוֹ מוֹרְחִים אֶת־רֹאשָׁן הַשָּׁחוּם וְהַקָּשֶׁה;

וַאֲשֶׁר לְ“חַלּוֹת הַפַּסְחָא” – יְפֵפוֹת הַסֹּלֶת הַמֻּבְחֶרֶת,

כְּבֵדוֹת בְּבֵיצֵי־הָאָבִיב וּרְווֹת הַחֶמְאָה הַטְּרִיָּה,

תַּבְנִית מִלְמָלָה קַלִּילָה, אֲשֶׁר שְׁזָפָהּ הַזְּעַפְרָן;

דְּפוּסֵי “פַּסְחָאוֹת־הַגְּבִינָה” – חֲדָשִׁים וְעוֹבְרִים בִּירֻשָּׁה

הֵם הַמּוֹצִיאִים בִּשְׁעָתָם מִתּוֹךְ אַרְבַּעַת דָּפְנֵיהֶם

פִּירַמִּידוֹת מְקֻשָּׁטוֹת סִמָּנִים וְנוֹטְרִיקוֹן־חֲגָאוֹת;

כֵּלִים מִכֵּלִים מְשֻׁנִּים, לְרַבּוֹת מַכְשִׁירֵי־קְטִינָא,

כָּל חַבְרַיָא־זְעִירַיָא, הַשְּׁנִיָּה בְּמַעֲלָה בַּמִּטְבָּח,

עוֹמְדִים, רְבוּצִים וּתְלוּיִים, נְעוּצִים זֶה פֹּה וְזֶה הָתָם:

מַקְצֵף קוֹפֵץ־קְפִיצוֹת, מַקֵּדָה מִגַּלְגַּל־שְׁעוֹנִים,

כַּתִּישׁ וּמַבְלַל הַיּוֹדְעִים פֶּרֶק בִּקְפִיצָה וְרִקּוּד,

בַּחֲשַׁת־עֵץ וְתַרְוַד־פַּחִים תּוֹקְעִים חָטְמֵיהֶם בְּכָל־פָּרוּר,

הַמַּאֲכֶלֶת הַגְּדוֹלָה וְקוֹפִיץ מְגֻשָּׁם אַכְזָרִי,

גַּם הַמְשַׁמֶּרֶת עַל רַבִּים חֲלוּלִים בְּתַבְנִית צִיּוּרִים,

כָּל הַמִּסְנָנוֹת הַבְּרוּכוֹת בִּנְקָבִים צְפוּפִים וְצָרִים,

מַכְחוֹל שֶׁל נוֹצוֹת קְלוּעוֹת, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וְנָאֶה,

לָשִׂים בּוֹ אֶת הַחֶלְמוֹן הַזָּהֹב עַל גַּבֵּי הַחַלּוֹת,

כְּנַף־תַּרְנְגֹלֶת נְקִיָּה אוֹסֶפֶת פְּתוֹתִים וָקֶמַח,

וְכָל כְּלִי יוּצַק בְּבָתֵּי חֲרֹשֶׁת וְגוֹיִים בּוֹ זוֹכִים;

בַּרְזֶל סִיגִים וְאָבָץ וּפַחֵי הַבַּרְזֶל הַגְּמִישִׁים,

מִינֵי קַלַּחַת וּבְנוֹת־קַלַּחַת, מַרְחֶשֶׁת לְמִינָהּ,

מַחֲבַת מִמַּחֲבַת גְּדוֹלָה, וּמַחֲבַתּוֹת זְעִירוֹת לְסוּגָן.

מַחֲבַת־בַּרְזֶל וָפַח הַמַּאֲרִיכוֹת בַּקַּתָּה,

גַּם מַטְחֵנַת־הַקַּהְוָה, דְּמוּת צִנּוֹר שֶׁל פְּלִיז עַתִּיקָה, –

כָּל כְּלִי גְבֶרֶת בַּת־טוֹבִים, בַּעֲלַת־בַּיִת בְּעַמָּהּ,

כָּל הַמַּכְשִׁירִים הַטּוֹבִים שֶׁסָּבוֹת שׁוֹמְרוֹת־מָסֹרֶת

הֵן נִתְחַנְּכוּ עֲלֵיהֶם וְהֵן יָדְעוּ סוֹד תַּשְׁמִישֵׁיהֶם,

זוֹכְרוֹת תַּבְשִׁילִים מִקֶּדֶם וְטַעַם מַאֲכָלִים שֶׁבָּטְלוּ

בְּרֹב הַיָּמִים בְּרָעָה, וְהִנֵּה נִשְׁאֲרוּ נוֹצְרוֹת

סוֹד כְּבִישָׁה מְעֻלָּה שֶׁל כְּרוּב מְרֻבֶּה טַלִּיתוֹת לְבָנוֹת

בְּגִיגִית רְפוּדָה בְּתַפּוּחִים וּמְסֻמֶּכֶת בַּעֲשָׁשִׁית²⁴

חִמּוּץ תַּפּוּחִים בְּכַדִּית עוֹמְדִים בְּחֻמְצָם הַשָּׁנָה;

כֵּיצַד עוֹשִׂים הַמְּלִיחָה הַטּוֹבָה לְגַבֵּי קִשּׁוּאִים,

מַה יֵּשׁ לְצָרֵף לֶחָבִית וּמַה טָעוּן פְּרִישָׁה, חָלִילָה;

מִדַּת תְּבָלִים הַנִּתְּנָה – זִרְדֵּי־דֻבְדְּבָנִים וָשָׁיִת.

בַּמֶּה מְשַׁפְּרִים וְאֵיךְ אֲבַטִּיחֵי מִקְשְׁאוֹת־עֲרָבָה,

בְּאֵיזֶה מִינֵי יְרָקוֹת וּשְׁאָר עֲשָׂבִים רֵיחָנִים,

עַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים בְּטַעְמָם עַד יְמֵי־פֶסַח

וְעַד בִּכְלָל; וְיוֹדְעוֹת הֵן סְגֻלּוֹת מִסְּגֻלּוֹת יְקָרוֹת

כְּנֶגֶד הָרָקָב וְהָעֹבֶשׁ, כָּל קִלְקוּל וּפְגָם בְּמִרְקַחַת,

מַהוּ תִּקּוּנָהּ שֶׁל רִבָּה שֶׁבָּאָה לִידֵי הַהִסְתַּכְּרוּת,

וְאֵיךְ יֵשׁ לְיַשֵּׁב פָּנֶיהָ וְהִתְחִילָה בִּתְסִיסָה מַקְצִיפָה

(זוֹ מְיֻתֶּרֶת הַסֻּכָּר וְזוֹ – כִּי לָקְתָה בְּחָסֵר).

יוֹדְעוֹת כָּל מְלֶאכֶת־מִרְקַחַת וּפִטּוּם הַתַּרְנְגֹלֶת,

אִבּוּס אַוָּזִים בַּסְּתָו בֵּין תְּלוּיִים נְתוּנִים בַּשַּׂקִּים,

בֵּין כְּשֶׁהֵם כְּלוּאִים בַּכְּלוּב וּצְפוּפִים נְטוּלֵי כָּל־תְּנוּעָה, –

כְּלוֹמַר, כָּל בֵּית הַמֶּשֶׁק שֶׁל בַּעֲלַת־בַּיִת בְּעַמָּהּ,

שָׂרַת הַמִּטְבָּח הַדָּשֵׁן, חוֹבֶבֶת הַתַּנּוּר הָרָחָב,

נֶאֱמָנָה לְכַרְכֻּבּוֹ, כְּשֶׁהָיוּ הַיָּמִים כְּתִקּוּנָם,

דּוֹר הָאַכְלָנִים בָּאָרֶץ וְרַב שֶׁבֶר בַּמְּדִינָה וָשֹׂבַע.

שער שלישי

א. שִׁירֵי הַדְּבָשׁ

וְיֵשׁ כִּי תַלְאֵנִי הַחַמָּה, וּבְלָאו הֲכִי שְׁעָתִי אִם פְּנוּיָה,

יוֹצֵא אֲנִי עַל מִכְוַרְתִּי וּמוֹצֵא סְדָן לִי וְיוֹשֵׁב

חָבוּי בַּצֵּל אֲשֶׁר אֶמְצָא וְנֶהֱנֶה מֵאוֹתָהּ דוּמִיָּה

גְּדוֹלָה וּקְדוֹשָׁה הַשְּׁרוּיָה בַּחֲלַל הָעוֹלָם הַשּׁוֹתֵק,

אוֹתָהּ דּוּמִיַּת־הַשָּׂדֶה וְהָעֲרָבָה הָרְחָבָה

הַמִּתְמַזֶּגֶת כֹּה יָפֶה עִם רַחַשׁ חֲרִישִׁי מִסָּבִיב,

רַחַשׁ הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ וְשֶׁרֶץ־כְּנָפַיִם בָּאֲוִיר.

אֹזֶן שׁוֹמַעַת קוֹלֶטֶת עִם הַדּוּמִיָּה הַקְּדוֹשָׁה

תַּבְנִית שִׁירַת אֵין־אֹמֶר, שִׁירַת אֵין־דְּבָרִים, צוֹבֶטֶת

לֵב בְּנֵי־אָדָם בְּעָמְקוֹ, כִּתְפִלַּת אֵין־אוֹנִים שֶׁל עוֹלָם,

זוֹ שֶׁנּוֹצְרָה לְיַחֵד עוֹלְמוֹת אֵין־סוֹף וְאֵין־זְמַנִּים

עִם קְטֹן־יְצִירֵי־אֲדָמוֹת, שִׁירַת־אֵלֶם בַּשָּׂדֶה.

אֶפֶס בַּגִּנָּה הַקְּטַנָּה, הַלֵּאָה מִצָּהֳרֵי־שֶׁמֶשׁ,

אוֹתָהּ דּוּמִיָּה מְלֵאָה שִׁירַת־זִמְזוּמִים מַתְמֶדֶת.

נֶחְבָּא הָעוֹף וְנִשְׁתַּתֵּק, שִׁלְשְׁלוּ עֵצִים פֹּארוֹתָם,

נִצְּבוּ מִתְעַלְּפִים בַּחֹרֶב, וְאֵלֶּה מַמְשִׁיכִים נִגּוּנָם.

אוֹמֵר הַקֶּרֶץ אֶת־פְּסוּקוֹ, אוֹמֶרֶת זַבּוּרִית אֶת־פְּסוּקָהּ,

אוֹמֵר הַגַּז אֶת־פְּסוּקוֹ, אוֹמְרוֹת הַדְּבוֹרִים אֶת־פְּסוּקָן,

אוֹמְרִים כָּל יַלְדֵי־הַגִּנָּה, אוֹמְרוֹת כָּל פְּעוֹטוֹת־הַשָּׂדֶה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע… מֵילָא, נִדְמֶה, כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ

שִׂיחַ וּדְבָרִים וָזֶמֶר.

וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר הֶחָלוּץ

וַדָּאי בִּהְיוֹתוֹ עוֹד תִּינוֹק הָיָה שָׁקוּעַ בִּתְכֵלֶת

מַדֵּי גִמְנַסְיָה בִּשְׁעָתוֹ וְזוֹכֵר עֲדַיִן תּוֹרָתוֹ,

פְּסוּקֵי יָוָן וְרוֹמָא. הוּא סִפֵּר בְּאָזְנַי גַּם מִינֵי

שִׁירִים בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל דִּבְשִׁי. נִדְמֶה לִי, כְּאִלוּ קוֹלֶטֶת

אָזְנִי מֵאוֹתָם הַשִּׁירִים בְּפִי כָל־הַשֶּׁרֶץ הַמְּעוֹפֵף.

I

(בהברה הספרדית)

דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה קֵרַחַת מֵאֵצֶל צָרְעָה אֶל הָעֵמֶק.

כֶּרֶם מִכָּאן וּמִכָּאן. אֵצֶל הַשֶּׁקַע מַלְבִּין

שֶׁלֶד כְּפִיר־אֲרָיוֹת וְעוֹד גִּידֵי עַצְמוֹתָיו לֹא נֻתָּקוּ:

עֶצֶם־תִּפְאֶרֶת בְּצַד עֶצֶם־פֶּלֶא שֶׁל אוֹן.

וַעֲדַת דְּבוֹרִים מְזַמְזֶמֶת וְתוֹךְ עֲבוֹדָה הִיא מוֹשֶׁכֶת

בְּשִׁירַת־קֹדֶשׁ עַל כָּל פֶּרַח וְשִׂיחַ וָעֵץ,

וּבַמַּפֶּלֶת בַּתָּוֶךְ שְׁלַל יַעֲרוֹת דְּבַשׁ, יִרְדֶּנּוּ

גֶּבֶר מַכֵּה־הָאֲרִי: כִּי מֵעַז יֵצֵא הַמָּתוֹק:

כְּפִיר־אֲרָיוֹת פְּגָשָׁהוּ כְּפִיר־אֲרָיוֹת וַיַּכֶּנּוּ:

כְּפִיר־אֲרָיוֹת כְּפִיר־חַיָּה, כְּפִיר אֲרָיוֹת כְּפִיר־אָדָם…

גֶּבֶר, מַה תִּירָא מִזַּעַם אֲרִי־עֲרָבָה – תְּשַׁסְּעֶנּוּ!

לֹא עָמַד מֵעוֹלָם פֶּרֶא בִּפְנֵי הָאָדָם – – –

II

קְלִיטוֹ מְגַדֵּל הַדְּבוֹרִים, הַשָּׁב, לְךָ הִקְרִיב בְּחֹם־לִבּוֹ

אֶת אֲשֶׁר נָטַל מִבִּנְיַן הַפְּלָאִים שֶׁל דְּבוֹרִים חָרוּצוֹת,

שֶׁפַע דְּבַשׁ, אֲשֶׁר נָשָׂא בָּאָבִיב לְיַעֲרוֹת דִּבְשׁוֹ

אוֹתוֹ הַחַיִל הַמְכֻנָּף, שֶׁאֵין לוֹ כָּל־רוֹעֶה לְשָׁמְרוֹ.

אַל־נָא בְּחַסְדְּךָ תִּתֵּן לִפְגֹּעַ בַּנְּחִילִים וּמַלֵּא

בִּנְיָן־הַפְּלָאִים וְתָאֵי־הַדּוֹנַג נֹפֶת דוֹמֶה לְנֶקְטָר.

(עַל פִּי אַפּוֹלוֹנִידֵס)

III

חַרְטֹּם²⁵ מְצֻפֶּה בְּבַרְזֶל – תַּחְמֹשְׁתָּהּ שֶׁל סְפִינַת־מִלְחָמָה,

עֵד לִקְרָב אַקְטִיּוּם,²⁶ נָח עַל רַחֲבַת חוֹף שֶׁל יָם שָׁקֵט,

הָפַךְ וְהָיָה כַּוֶּרֶת שֶׁל דְּבוֹרִים וּלְחַלּוֹת שֶׁל דּוֹנַג

מְלֵאוֹת־הַדְּבַשׁ, וּמִסָּבִיב לוֹ שׁוֹקֵק הַנְּחִיל הַמְזַמְזֵם, –

זוֹהִי מַתְּנַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנָּתַן קֵיסָר: הוּא צִוָּה

וְהָיָה כְּלִי־זֵינוֹ שֶׁל אוֹיֵב מְשַׁגֵּר בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם.²⁷

(על פי פיליפוס)

… דּוֹמֶה לִי אֲשֶׁר זָכַרְתִּי פֹּה בָּחוּר חָלוּץ, וְזֶה עִנְיָן

חָשׁוּב וְחָשׁוּב מְאֹד, וְעַל אוֹתוֹ הָעִנְיָן אֲדַבֵּר,

אַרְחִיב דִּבּוּרִי: הוּא שֻׁתָּפִי וְאֵיךְ שֶׁהִתְהַוָּה הַדָּבָר.

אֶלָּא אַל תִּשְׂחַק לַשִּׁירִים אֲשֶׁר קָרָאתִי בְּאָזְנֶיךָ,

כָּל הַכַּוֶּרֶת הִיא שִׁירָה אַחַת יְחִידָה נִפְלָאָה,

מִי יִפְתְּרֶנָּה – לֹא אֵדַע, וְאִם יִפְתְּרֶנָּה – מְּסֻפָּקְנִי,

חִידָה הַמַּלְכָּה וְחִידָה כָּל בַּכַּוֶּרֶת יִוָּלֵד,

אֲשֶׁר לֶעָמָל לֶעָמָל וַאֲשֶׁר לְמַלְכוּת – לַמַּלְכוּת,

וְגַם הָאַהֲבָה בָּהּ הַאִם אֵינָהּ שִׁיר שֶׁבַּשִּׁירִים?

ב. בַּלָּדַת הַכַּוֶּרֶת (בהברה ספרדית)

בְּחֻמָּהּ שֶׁל חַמַּת־צָהֳרָיִם רָחִים

מִתְנַדְנֵד כָּל זְכוּר־הַדְּבוֹרִים עַל פְּרָחִים.

הֵם הוֹזִים, הֵם נָמִים: לֵב אַדִּיר, לֵב רָחָב,

מִסָּבִיב מַנְגִּינָה, הֵד שִׁירַת הַזָּהָב:

"בְּמַמְלֶכֶת־דּוֹנַג, בְּקִרְיַת־שַׁעֲוָה

שָׁם נִרְדֶּמֶת מַלְכָּה בַּחֲלוֹם־תַּאֲוָה.

"הַמַּלְכָּה צְעִירָה, בְּכָל הוֹד יִפְעָתָהּ;

הַמַּלְכָּה מְחַכָּה לַחֲתַן־חֻפָּתָהּ;

"לַיָּחִיד מֵרְבָבָה הַמַּלְכָּה מְחַכָּה;

קְטִיפָה שֶׁל זָהָב פַּרְוָתָהּ הָרַכָּה.

"לָהּ עֵינַיִם – אוֹרוֹת, וְדַקָּה לָהּ גִּזְרָה,

לָהּ נוֹצוֹת הֲדוּרוֹת, הֵן עוֹטְרוֹת לְנִזְרָהּ.

"בַּכַּוֶּרֶת כֻּלָּהּ אֵין כָּמוֹהָ יָפָה,

הַכַּוֶּרֶת כְּחֻלָּה, רֵיחָנִית וּכְשׁוּפָה.

"רְפוּדָה בִצְּלָלִים כְּעֵין־עַנְבָּר, אִם יֵשׁ־בָּהּ

אוֹר־חַמָּה שֶׁתָּעָה, אוֹר־חַמָּה שֶׁנִּשְׁבָּה.

"הִיא אַךְ פַּעַם תֵּצֵא מֵחֶבְיוֹן אַרְמוֹנָהּ,

"הִיא אַךְ פַּעַם תָּעוּף בַּהֲדַר גְּאוֹנָהּ.

"הִיא אַךְ פַּעַם תֶּאֱהַב בְּנַפְשָׁהּ וּמְאֹדָהּ,

הִיא אַךְ פַּעַם דּוֹדֶיהָ תִּתֵּן לְדוֹדָהּ,

"אַהֲבָה צְעִירָה, אַהֲבָה נַעֲלָה;

אַךְ רַק פַּעַם יַחְבֹּק לָהּ חָבֹק בַּעֲלָה.

"כֵּן, רַק פַּעַם אֶחָת! אַךְ גַּם הִיא בִּשְׁעָתָהּ

תַּגְמִיאֶנּוּ אֶת־כָּל אַהֲבַת חַיָּתָהּ,

"אֶת־כֻּלָּהּ… אֶת־כֻּלָּהּ… עַל אִשָּׁהּ וּתְהוֹמָהּ,

וְאַךְ לוֹ תֵעָגֵן עַד אַחֲרוֹן אוֹר יוֹמָהּ.

אֵין שֵׁנִי כְּמִתְקָהּ, אֵין שֵׁנִית כְּאִשָּׁהּ!

בְּחַיָּיו יִמְהָרֶנָּה וְהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה.

"יְחַבְּקֶנָּה אַךְ פַּעַם בְּשִׂיחָה מְתִיקָה:

“אֲהַבְתִּיךְ” וְיִגְוַע בְּמִיתַת נְשִׁיקָה.

"אֵין בַּיְקוּם, אֵין דּוֹמֶה לְאוֹתָהּ אַהֲבָה!

אֵין יָפֶה, אֵין שֵׁנִי כַּדָּגוּל מֵרְבָבָה!

"הַלְּלוּ הַגִּבּוֹר שֶׁכָּכָה אָהָב,

כְּבוֹדוֹ גַּם נַגִּיד בְּשִׁירָה שֶׁל זָהָב".

שער רביעי

א. צֵא וּלְמַד הַכַּוָּרוֹת…

הִנֵּה כַּוֶּרֶת בּוּל־עֵץ, כְּלוֹמַר סְדָנִית,²⁸ בְּצֶלֶם

אוֹתָהּ כַּוֶּרֶת־בְּרֵאשִׁית, שֶׁמָּצָא בָּהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן

אֶת־נְחִיל הַדְּבוֹרִים בְּתוֹךְ חֲלוּלֵי־אִילָנוֹת בַּיָּעַר,

עַד שֶׁקֵּרַבְנוּ אֶת עַם־הַזָּהָב הֶעָמֵל אֵלֵינוּ,

וְנַעֲשָׂה “חַיָּה מוֹעִילָה” בַּשּׁוּק הַחַקְלָאִי הַגָּדוֹל.

עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אָנֹכִי וּמַבְחִין בְּכָל מִינֵי סְדָנִית,

מַכִּיר כַּוֶּרֶת טְעוּנָה יַעֲרוֹת חַלּוֹת־קַיָּמוֹת,²⁹

קָבְעוּ אוֹתָן דְּבוֹרִים בִּפְנִים שֶׁל גְּזָעִים נְבוּבִים,

סְדָנִית עֲשׂוּיָה לְשֵׁם כָּךְ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה בִּידֵי אָדָם;

תֵּבוֹת הַקַּשׁ הַהֲדוּרוֹת, טַרְזָנִיּוֹת, כְּלִילוֹת הַגִּזְרָה,

כָּל תַּבְנִית הַפַּעֲמוֹנִים,³⁰ וְתַבְנִית שַׁרְווּל שֶׁל לִימְבּוּרְגְּ

שֶׁטַּבְּעוֹתָיו נִפְרָדוֹת, וְסַל בַּעַל דְּיוֹטוֹת - גַּלְגִּלָּן,³¹

עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִידֵי כַוֶּרֶת עִם חַלּוֹת מְטֻלְטָלוֹת.³²

יָדַי לָמַדְתִּי לַכְנִיס בָּהֶן אֶת מַטּוֹתָיו שֶׁל טְשִׁיאֶרְסוֹן,³³

אַחֲרֵי כֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בְּמִסְגַּרְתּוֹ שֶׁל פֶרְלֶפְּשׁ,³⁴

עַד תֵּבָתוֹ שֶׁל דָּדַן, עַכְשָׁו אֲנִי בְּמִכְוַרְתִּי

לִי כַּוְּרוֹתָיו שֶׁל צַנְדֶר בִּלְבָד, וְאַתָּה בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ

כְּבָר גַּם אֲחֵרוֹת בְּשֵׁם שֶׁל פּוֹסֵק־כַּוָּרוֹת הָאַחֲרוֹן,

נֶחְבַּט בִּשְׁאֵלַת הַצֶּבַע, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִצְבֹּעַ, אִם לָבָן

וְאִם “כֻּלָּהּ תְּכֵלֶת”, – אֲנִי מְבַכֵּר אֶת הַכְּחַלְחֶלֶת.

טַעַם יֵשׁ לְכָל דָּבָר, וְתָמִיד לְמַד הַנִּמּוּקִים.

“אַל תֵּלֶךְ אַחֲרֵי חֲכָמִים כְּעֶגְלָה זוֹ אַחַר הַפָּרָה”,

כָּךְ הָיָה אַבָּא אַנְטוֹנִי חוֹזֵר בְּאָזְנַי, "וְאוּלָם

סְתָם עַקְשָׁן אַל תִּהְיֶה – תַּאֲמִין לְדִבְרֵי חֲכָמִים".

מַעֲשֵׂה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ מַחְבֶּרֶת בּוּטְלֵרוֹף בְּעִנְיַן

חַיֵּי־הַדְּבוֹרִים, וּלְעֵינָיו נִגְלוּ חֲדָשׁוֹת וּנְצוּרוֹת,

אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא שָׁעַר וַאֲשֶׁר הִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין.

יָשַׁב כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַל אוֹתוֹ הַסֵּפֶר – בּוֹלֵעַ

דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלֹא הֶאֱמִין; אֶפֶס כְּבָר הִרְגִּישׁ וְהִנֵּה

יוֹשֵׁב בּוֹ הַסָּפֵק וְעוֹשֶׂה אֶת לִבּוֹ כִּכְבָרָה,

מַעֲשֵׂה “תּוֹלַעַת בַּחֲזֶרֶת”, מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ.

הָיָה מַאֲמִין וְכוֹפֵר, כּוֹפֵר וְחוֹזֵר וּמַאֲמִין.

מַמָּשׁ מְשֻׁגָּע מִדִּבְרֵי הַמְּלֻמָּד, “כִּנַּת הַסְּפָרִים”.

נוֹקֵט הוּא אֶת הַכְּלָל (וּבוֹעֵט בְּדִבְרֵי חֲכָמִים):

מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בַּגָּן, לֹא רָאָה מְלֻמָּד מִיָּמָיו,

הֵמָּה הֲלָכוֹת יַפְרִיחוּ וּסְבָרוֹת סְתָם, אוּלָם אָנוּ

מִן “הַמַּעֲשֶׂה” לְמֵדִים וּכְרוּכִים אַחֲרֵי הָעִקָּר.

אֶלָּא שֶׁדִּבְרֵי הַמְּלֻמָּד בִּלְבְּלוּ מוֹחוֹ – כִּדְבָרָיו:

"נִכְנָס אָנֹכִי ‘לִפְנִים’ וְנִרְאֵית לִי תַּבְנִית כַּוֶּרֶת…

‘לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ’ לְפָנַי – מִתְבּוֹנֵן אֲנִי: שֶׁמָּא מַלְכוֹת

דְּבוֹרִים גְּדֵלוֹת וְכוּלֵי… מַעֲשֵׂה שָׂטָן לְהַכְעִיס

הַמְעַכְּבֵנִי בַּעֲבוֹדָה, לוֹעֵג לַקֹּדֶשׁ.

גָּבַר הַשָּׂטָן מְאֹד! וּפַעַם בֶּחָג, יְמֵי פַּסְחָא

פָּתְחוּ בְּצִלְצוּל עַלִּיזִים, וְנִדְמֶה לִי קוֹל הַכַּוֶּרֶת

בְּרֵעָהּ עִם צֵאת כָּל־הַנְּחִיל, – פָּרַצְתִּי כִּמְטֹרָף הַחוּצָה,

כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי, תַּחְתּוֹנִים וְכֻתֹּנֶת לְמַעְלָה,

הָלַכְתִּי בָּנִיתִי, עַד שֶׁגָּמַרְתִּי – עָשִׂיתִי כַּוֶּרֶת…

כָּתְלֵי־זְכוּכִית קָבַעְתִּי בָּהּ, כַּעֲצַת הַפְּרוֹפֵסוֹר,

לִרְאוֹת בְּעֵינַי שֶׁלִּי הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַכַּוֶּרֶת.

לַיְלָה אֲנִי עִם הַסֵּפֶר, בַּיּוֹם אֲנִי דָבוּק לַזְּכוּכִית,

עַד שֶׁגָּעַר בִּי אַבָּא וַסִּילִי, תָּגֵן זְכוּתוֹ עָלֵינוּ.

קָרָא לִי וַיְחָרְפֵנִי: דִּיָקוֹן, חֲדַל מִן הַדְּבוֹרִים,

טֶרֶם הִגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן זְקַן־כָּל־הַכְּמָרִים.

אֱמֶת, אֱמֶת יְסַפֵּר הַמְּלֻמָּד הַגָּדוֹל, רָאִיתִי!

אֶלָּא אַךְ זֹאת לֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין לוֹ, שֶׁהַזְּכָרִים

הֵם מַה שֶּׁהֵם, וְכַמְסֻפָּר. יוֹדֵעַ אַתָּה, מֶה עָשִׂיתִי?

צַדְתִּי כֻּלָּם כְּכֻלָּם בְּאוֹתָה סְדָנִית וַהֲמִתִּים.

נִשְׁאֲרָה לִי רַק הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה בִּנְחִילָהּ וְיָצְאָה.

יָצְאָה בְּגַפָּהּ, וְצַדְתִּי וְשַׂמְתִּי הַנְּחִיל בַּכַּוֶּרֶת.

וְהִנֵּה הִתְחִילָה מַטִּילָה בֵיצֶיהָ כְּאַחַת מֵאֵלֶּה

אֲשֶׁר הַזְּכוּר בְּכַוַּרְתָּן, נִתְבַּדָּה הַמְּלֻמָּד כִּבְיָכוֹל!

אוֹתוֹ לַיְלָה יָשַׁבְתִּי בִּיחִידוּת, וְאִמָּא יְשֵׁנָה.

מִכְתָּב חִבַּרְתִּי לִשְׁלֹחַ לְאוֹתוֹ מְלֻמָּד בַּבִּירָה,

הַכֹּל סִפַּרְתִּי לוֹ: אֵיךְ בִּעַרְתִּי אַחֲרֵי הַזְּכָרִים,

וְאֵיךְ שֶׁהַמַּלְכָּה מַמְשִׁיכָה וְהוֹלְכָה מַטִּילָה הַבֵּיצִים,

אֵיךְ שֶׁהִתְבַּדָּה הַלָּה… וְאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב שָׁלַחְתִּי

לוֹ לְעִיר הַבִּירָה, וּלְיֶתֶר בִּטָּחוֹן – בְּאַחֲרָיוּת.

עוֹד הַבֹּקֶר וְאָנֹכִי רִאשׁוֹן בַּדֹּאַר לְמָסְרוֹ,

וְדַעְתִּי נִתְקָרְרָה… שׁוּב אֲנִי בַּעֲבוֹדָה כְּקֶדֶם,

מָסוּר לָהּ כַּהֲלָכָה. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת

פָּגַע בִּי שׁוֹמֵר בֵּית־פְּקִידוּת הַכְּפָר, מוֹדִיעֵנִי:

מִכְתַּב יֵשׁ בִּשְׁבִילִי, מֻנָּח עַל בַּטַח³⁵ הַחַלּוֹן.

מְיַעֵץ הוּא לִי לֹא לְהַחֲמִיץ, שֶׁלֹּא יַקְדִּימֵנִי אִישׁ אַחֵר

לִזְכּוֹת בַּמִּכְתָּב הַלָּה: הַכַּפְרִי סַקְרָנִי מִטִּבְעוֹ.

מִכְתַּב זֶה רִאשׁוֹן קִבַּלְתִּי מֵאָז אֲנִי יוֹשֵׁב בִּכְפָר זֶה.

הִגִּיד לִי לִבִּי: מִנַּיִן, תֵּכֶף פָּנִיתִי לַמִּגְרָשׁ.

אִלּוּ מֻתָּר – אָז רַצְתִּי, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַכְּהֻנָּה!

אוֹתוֹ מִכְתַּב מְזָרְזֵנִי, וּבִגְדֵי הַכְּהֻנָּה מְיַסְּרִים.

וְרַק אֲנִי הוֹלֵךְ וְלֹא הוֹלֵךְ, רָץ וְלֹא רָץ – מְשֻׁנֶּה!

מַדֵּי הַקֹּדֶשׁ בְּשֶׁלָּהֶם, וּבְשֶׁלָּהֶן הָרַגְלָיִם.

מִכְתָּב זֶה הָיָה מִמֶּנּוּ… בּוּטְלֵרוֹף, אוֹתוֹ פְּרוֹפֵסוֹר:

שֶׁבַח לִי שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין לְכָל דָבָר שֶׁנִּדְפָס,

שֶׁבַח לְמַעֲשֵׂה כַוֶּרֶת עִם כָּתְלֵי הַזְכוּכִית, וְאוּלָם

בְּנִדּוֹן הַזְּכָרִים הוּא עוֹמֵד וְשׁוֹאֵל אוֹתִי לָדַעַת,

אֵיפֹה כַּוַּרְתִּי מֻנַּחַת? הַאִם בַּמִּכְוֶרֶת נִשְׁאָרָה?

הָיָה סוֹבֵר: הוֹאִיל וְעַל זְכָרִים גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי

רַק בְּכַוַּרְתִּי הָאַחַת, וְכַמָּה וְכַמָּה כַּוָּרוֹת

עוֹמְדוֹת סְמוּכוֹת לָזוֹ, כַּוֶּרֶת וְכַוֶּרֶת וּזְכוּרָהּ,

לָמָּה זֶה אֵינִי מֵבִין, שֶׁנִּטְפְּלוּ לְאוֹתָהּ הַמַּלְכָּה

זְכָרִים שֶׁלֹּא מִכַּוַּרְתָּה, מֵאוֹת וַאֲלָפִים בֶּהָמוֹן,

לְעֵרֶךְ תַּ"ק בְּכָל אַחַת. וְזֹאת הִיא הָעֵצָה שֶׁיָּעָץ:

נַרְחִיק כַּוֶּרֶת־נִסְיוֹנִי מַהֲלַךְ חָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת

מִן הַמִּכְוֶרֶת דְּנַן וְנַכְרִית זְכוּרָהּ – וְנִרְאֶה.

מִכְתָּב זֶה הֲמָמַנִי: מִיָּד הֲבִינוֹתִי – נִכְשָׁלְתִּי.

אֶלָּא הִמְשַׁכְתִּי נִסְיוֹנִי, רָחַקְתִּי כַּמָּה תְּחוּמֵי שַׁבָּת

(אַתָּה הַשֶּׁקֶץ, בְּוַדַּאי שֶּׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ זֶה מָהוּ,

תִּשְׁאַל לְסָבָא שֶׁלְּךָ, הַמַּקְפִּיד עֲדַיִן בִּתְחוּם זֶה),

בָּרֵר בֵּרַרְתִּי הַזְּכוּר אֲשֶׁר אִתִּי שָׁם וְטִבַּעְתִּיו

כֻּלּוֹ בַּכְּדִידָה הָאַחַת… וְהַמַּלְכָּה עֲקָרָה נִשְׁאָרָה.

וְכָךְ הָיָה כַּאֲשֶׁר אָמַר וְהוֹרָה הַמְּלֻמָּד הַגָּדוֹל.

"אֵצֶל אַלּוּשְׁטָה הַיָּפָה, הַסְּמוּכָה לַיָם הָאֶבְכְּסִינִי,

יֶשְׁנָהּ פִּנָּה נֶחְמָדָה: “פִּנַת הַפְּרוֹפֵסוֹרִים”,

שֶׁמֶשׁ, אִילָנוֹת, וְיָם וּסְלָעִים… וְהַרְחֵק עֲיָרָה…

שָׁמָּה הָלְכָה תְשׁוּבָתִי לִכְבוֹד הַפְּרוֹפֵסוֹר הַגָּדוֹל.

כְּתָב הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע וְכוּלֵי.

שׁוּב קִבַּלְתִּי מִכְתָּב וְצֵרוּף לַמִּכְתָּב – רְשִׁימָה:

זֹאת וְזֹאת יִקְרָא אַבָּא, וְכָאן יֵשׁ לְהַשִּׂיג בַּהֲנָחָה

מַכְשִׁיר זֶה וְכַדּוֹמֶה, וּשְׁאָר כָּל סְפָרִים מוֹעִילִים.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לַעֲפָרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם הַיָּקָר:

גָּדוֹל, מְלֻמָּד, פְּרוֹפֵסוֹר… יוֹעֵץ סְתָרִים בְּפֹעַל…!

אֲשֶׁר לֹא זִלְזֵל בִּקְטַנִּים, בִּדְיָקוֹן שֶׁבִּדְיָקוֹנִים.

הֶדְיוֹט בִּכְפָר קָט וְנִדָּח… בּוּר וְעַם־הָאָרֶץ כַּנֶּאֱמָר,

רַוְיָא רַבְרָבָא! סִלְחָה לִי, אֵלִי, בִּזְכוּת קְדוֹשֶׁיךָ!

וּמִשֶּׁנִּכְנַס פֶבְרַאל, מַרְבֶּה אָנֹכִי בִּקְרִיאָה,

מוֹצִיא אֲנִי אֶת כָּל־סְפָרַי, מַשִּׁיב אֲבָקָהּ שֶׁל שָׁנָה,

קוֹנֶה יְשִׁיבָה בַּפִּנָּה – וּמַעֲמִיק, עוֹסֵק בְּתוֹרַת

דִּינֵי כַוֶּרֶת, וּרְאֵה, פִּתְאֹם יִגָּלֶה לְעֵינָי,

נִרְאִים לִי כַּחֲדָשִׁים דְּבָרִים, עָבַרְתִּי עֲלֵיהֶם

כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים – קְרִיאָה מְעַנְּגָה נְפָשׁוֹת…

סִלְחָה לִי, אֱלֹהַי, מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱמַקְתִּי

בְּסִפְרֵי־הַקֹּדֶשׁ גַּם אָז, בִּהְיוֹתִי מֵחוֹבְשֵׁי סַפְסָלָיו

שֶׁל סֵמִינַרְיוֹן דְּקוּרְסְק, כְּשֶׁנִּכְסְפָה נַפְשִׁי לָרֶדֶת

לְעִמְקֵי מְפָרְשִׁים מֵעֵין “כְּנַף יוֹנָה נַעֲלָסָה”.

אָכֵן לֹא הַרְבֵּה לִי נִשְׁאַר מֵאוֹתָהּ שְׂפַת הָרוֹמָאִים.

יֵשׁ וְיוֹשֵׁב אָנֹכִי, הוֹגֶה וּמְחַשֵּׁב: כְּלוּם שָׁוֶה

הָיָה לָשִׂים הַלֵּילוֹת כְּיָמִים עַל סֵפֶר הַדִּקְדּוּק,

אַךְ כְּדֵי שֶׁיִּוָּתְרוּ, לְאַחַר שְׁנֵי יוֹבְלוֹת, שְׁתֵּי מִלִּים.

צָדַק וְצָדַק אַבָּא וַסִּילִי, שֶׁהִתְרָה בִּי כַּמָּה וְכַמָּה:

"דְּיַקוֹן, יֵשׁ לְךָ זְכוּת הַמַּלְאָךְ הַמֵּגֵן עָלֶיךָ,

שְׁתַדְלָן בַּמְּרוֹמִים לְךָ! אִלְמָלֵא הוּא, אַתָּה מִתְעַמֵּק

בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, בְּחַיַּי, שֶׁמַּפְקִיר הָיִיתָ נַפְשֶׁךָ.

אַבָּא, כְּלָל זֶה נְקוֹט: הַמַּעֲמִיק בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ,

“בְּרִית יְשָׁנָה” שֶׁלָּהֶם – סוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנּוֹם,

נַפְשׁוֹ קוֹבֵעַ הַלָּה, יוֹצֵא וְכוֹפֵר בָּעִקָּר.

שַׁמָּשׁ, אֶת אַרְיוּס³⁶ זְכֹר, אֲבִי כָל הַכְּפִירָה, לֹא תִשְׁכַּח!

כְּלַךְ לְךָ אֵצֶל כַּוָּרוֹת…"

ב. דִּבְּרוֹת הַכַּוְרָנִים

אֶחָא, יָדַעְתָּ, נָסוּרָה לְרֶגַע אַךְ קָט לַמִּכְוֶרֶת,

תַּעֲשֶׂה לִי נַחַת רוּחַ, וְיֵשׁ לִי שָׁם עִנְיָן: שָׁמַעְתִּי

זִמְזוּם חָשׁוּד בַּבֹּקֶר, וְיֵשׁ לְהִתְחַשֵּׁב בַּדָּבָר,

שֶׁמָּא נְחִיל הוּא הַיּוֹצֵא, שֶׁלֹּא יַפְתִּיעֵנִי וְנִמְלָט.

סוּרָה־נָא אִתִּי לַצְּרִיף, נִצְטַיֵּד בִּבְגָדִים, בְּנָפָה –

וְלָמָּה לֹא תַכְנִיס אַתָּה לַפַּרְדֵּס שֶׁלְּךָ גַּם כַּוֶּרֶת?

תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה גַּם תִּלְמַד רָאשֵׁי פְּרָקִים פֹּה אִתִּי.

בֶּגֶד תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּגְדֵי־עֲבוֹדָה בַּגִּנָּה…

לִכְשֶׁתִּכָּנֵס בְּמִכְוֶרֶת, תִּכָּנֵס כַּכֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ –

אֶלֶף הַבְדָּלוֹת לְהַבְדִּיל, שִׁגְרָא דְלִשְׁנָא בִּשְׂפָתִי…

וְהָיוּ בְּגָדֶיךָ נְקִיִּים, אֵין שׁוּם רֵיחַ נוֹדֵף מִבֶּגֶד,

שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל אֶת מוֹחָן שֶׁל דְּבוֹרֶיךָ הַפְּחִידוֹת;

שְׁמוּרִים יִהְיוּ לְךָ תָּמִיד מִחוּץ לְדִירָתֶךָ,

הַרְחֵק מִזָּהֳמַת אָדָם, עַד שֶׁתִּזָּקֵק לְאֵלֶּה,

בְּפִנָּה שְׁרוּיָה בְּרִחוּק, נְתוּנָה לְרוּחַ מְנַסֶּרֶת,

בָּאָה מִכַּנְפֵי הָעוֹלָם וְחֹפֶשׁ וּדְרוֹר בִּכְנָפֶיהָ:

רֵיחוֹת שָׂדֶה וָיַעַר מְבֹרָכִים בְּצוֹנְנִים רַעֲנַנִּים.

וְאִתְּךָ לֹא יַעֲלֶה רֵיחַ מִשְׁכְּנוֹת אָדָם וָעֹבֶשׁ,

רֵיחַ יִשּׁוּבוֹ שֶׁל הָמוֹן וּקְטָרְתּוֹ שֶׁל מִטְבָּח וְקִיטוֹר,

בִּשְׂמֵי בְצָלִים וָשׁוּם, נִיחוֹחַ שֶׁל בּוֹרְשְׁץ' – מְרַק רוּסְיָה,

רֵיחַ כְּרוּב כָּבוּשׁ לַחֹרֶף אוֹ כְרוּבִית מַכְרִיזָה עַל מִינָהּ.

בְּתוּלָה מְבֻשָּׂמָה פְּסוּלָה לִכְנִיסָה בִּתְחוּם שֶׁל כַּוֶּרֶת,

שִׁכּוֹר מְבֻסָּם לֹא יָבוֹא, כִּי פִּיו מַכְשִׁילוֹ בַשֵּׁכָר.

תָּבֹר אָרִיג קַל וּפָשׁוּט, שֶׁיִּהְיֶה חָלָק וּבָהִיר,

בֶּגֶד־צִבְעוֹנִין לֹא תִלְבַּשׁ, וְלֹא יִהְיוּ צִיּוּרִים לוֹ בּוֹלְטִים,

שֶׁמָּא יִפּוֹל מוֹרָאָם עַל עוֹשׂוֹת־הַדְּבָשׁ – תִּתְבַּלְבֵּלְנָה.

מְעִיל שֶׁל פִּשְׁתִּים וְצִבְעוֹ לָבָן יִהְיֶה לְבוּשֶׁךָ,

כּוֹבַע תַּחְבֹּשׁ לְרֹאשְׁךָ, כּוֹבַע־קַשׁ רְחַב־שׁוּלַיִם,

לֹא תְּמִירֶנּוּ בְּאַחֵר, כְּגוֹן כּוֹבַע עָשׂוּי מִלֶּבֶד;

צְעִיף מַלְמָלָה תִּתְכַּסֶּה כְּנֶגֶד עֲקִיצַת דְּבוֹרִים,

אוֹתוֹ הַצָּעִיף בַּתָּוֶךְ – מִלּוּאוֹ מִשַּׂעֲרוֹת סוּסִים,

מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת דְּקִיקָה. לֹא תִירָא וְלֹא תִפְחַד מִדְּבוֹרָה!

כַּוְּרָן וָתִיק יוֹדֵעַ טֶבַע דְּבוֹרָיו הַזְּהֻבּוֹת:

עַד שֶׁשָּׁקֵט אַתָּה, הִיא לֹא תַעֲקָצְךָ לְעוֹלָם;

עַד שֶׁלֹּא צִעֲרוּהָ, עַד שֶׁאֵינֶנָּה נִפְחֶדֶת –

רָעָה פְּגִיעָתָהּ לֹא תִּהְיֶה בְּךָ, תַּאֲמִין לִי,

אַךְ בְּרִדְתְּךָ תָּשִׂים עַל כָּל כֵּלֶיךָ שֶׁתִּקַּח

גַּם צִנְצֶנֶת כֹּהַל־הַנַּשְׁדּוֹר, לְעוֹלָם אַל תֶּחְסָר,

תְּרוּפָה נֶגֶד עֲקִיצַת עוֹשַׂת־הַדְּבַשׁ לִכְשֶׁתִּכְעַס,

שֶׁמָּא אִסְטְנִיס אַתָּה וְיָרֵא מִפְּנֵי הָעֲקִיצָה,

אוֹ מִפְּנֵי הַקַּדַּחַת אוֹ הֶחָרֶלֶת, בָּךְ תִדְבָּק.

כַּוְּרָן מְנֻסֶּה – הֲרֵי זֶה מַאֲמִין בְּדָרוֹת כַּוַּרְתּוֹ,

גַּם הַדְּבוֹרִים, אַף הֵן, בּוֹ מַאֲמִינוֹת, מַכִּירוֹת

אוֹתוֹ תֵּכֶף־מִיָּד לִכְשֶׁיִּכָּנֵס בְּתוֹכָן,

הֵן מַכִּירוֹת בִּלְבוּשׁוֹ, בַּצֶּבַע שֶׁל זֶה וּבַגִּזְרָה,

וְגַם אֶל רֵיחוֹ הִתְרַגְּלוּ, זֶה רֵיחוֹ שֶׁלּוֹ – כִּי לֹא חָסֵר.

הֵנָּה יוֹדְעוֹת תְּנוּעוֹתָיו כְּשֶׁהוּא עָסוּק בַּעֲבוֹדָה,

כֵּיצַד הוּא נוֹהֵג אִתָּן. מִכָּאן אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר:

כַּוְרָן וָתִיק יוֹדֵעַ נֶפֶשׁ הַדְּבוֹרָה הַפְּחִידָה.

כָּל שֶׁלֹּא נִסְּתָה בוֹ – מִיָּד יַבְהִילֶנָּה, תִּבָּעֵת,

עֻקְצָהּ שׁוֹלַחַת מִיָּד, נִדְהָמָה וְלֹא תָחוּס עַל נַפְשָׁהּ.

אִשָּׁה נִכְנֶסֶת בְּכַוֶּרֶת – אַל תִּתֵּן הָרוּחַ לְשַׁטּוֹת

בְּתַלְתַּלֶּיהָ הַנָּאִים, שֶׁלֹּא תִּתְעַבַּרְנָה הַדְּבוֹרִים.

אוֹי אוֹי, כַּמָּה וְכַמָּה גִּבּוֹרִים שֶׁבְּגִבּוֹרִים

כֻּפְּתוּ בְּתַלְתַּלֵּי הַיְקָר כִּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,

דְּבוֹרָה זְעִירָה זוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,

לִכְשֶׁתִּסְתַּבֵּךְ בָּהֶם! – כְּלוּם לֹא כָךְ הוּא, חֲבִיבִי?

יוֹצֵא אֲנִי אֶל שֶׁאֵצֵא בִּתְחוּם הַמִּכְוֶרֶת וּבְיָדִי

תֵּבָה זוֹ עַל שׁוּם מָה? בָּהּ רָאשֵׁי מַכְשִׁירַי מֻנָּחִים:

קֹדֶם־לַכֹּל הַמְּנַקִּית. לְהָסִיר בָּהּ אֶת הַזָּהֳמָה;

שְׁנִיָּה צְבַת־הַחַלּוֹת, עֲשׂוּיָה כְּדֵי לִבְנוֹת בָּהּ חַלָּה.

אָכֵן לְעִתּוֹת בַּצָּרָה אִי־אֶפְשָׁר לְךָ בְּלִי עֶזְרַת

מַכְשִׁיר זֶה: הַמְּסַיֵּעַ, הַמְּכֻנֶּה עַל שְׁמוֹ שֶׁל גֶּרְסְטוּנְגְּ;

אֶפֶס לְעוֹלָם אַל תִשְׁכַּח לָקַחַת אִתְּךָ הַמְּפַצֶּלֶת –

כֻּלָּם יִהְיוּ בְּיָדֶיךָ. אוּלָם לְהָשִׁיב הַדְּבוֹרִים

קַח לְךָ גַּם מִקְטֶרֶת, כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לְךָ תִּקָּח,

כֻּלָּן טוֹבוֹת וּבְכֻלָּן יֵשׁ מִדָּה וּמִדָּה לְשֶׁבַח.

אָנוּ בַּיָּמִים הָהֵם, אֲנִי כַּד הֲוִינָא טַלְיָא,

וּבְמִכְוַרְתּוֹ שֶׁל אַבָּא אַנְטוֹנִי, הָיִינוּ מִשְׁתַּמְשִׁים,

פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, בְּמַחֲבַת מֵאֵצֶל הַמִּטְבָּח,

אֲשֶׁר יָצְאָה בְּדִימוֹס, כִּכְלוֹת עֲבוֹדָתָהּ עִם כֹּחָהּ,

כֹּחַ בַּרְזֶל־הַסִּיגִים, שֶׁעָבַר בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם

(אֲשֶׁר גַם אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבָּא, קַמְצָנִית בַּת־קַמְצָן בֶּן־קַמְצָן,

כְּבָר לֹא מָצְאָה בָּהּ כָּל תּוֹעֶלֶת וְנוֹאֲשָׁה מֶנָּה);

אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אָנֹכִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה,

אוֹחֵז בְּשִׁיטוֹת חֲכָמִים, אָבָק לְכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם,

וַחֲבִיבָה עָלַי מִקְטַרְתּוֹ שֶׁל דַּטֶה הַנָּאָה.

רוֹצֶה אַתָּה אַחֶרֶת, טוֹל לְךָ אַחֶרֶת – כִּי יֶשְׁנָהּ,

לְמָשָׁל זוֹ: הַוּוּלְקָן. וְסַמֵּי קְטֹרֶת לְךָ תָּבֹר:

גְּזִירֵי עֵץ יָבֵשׁ וְרָקוּב קַח מֵעֲצֵי־פְּרִי זְקֵנִים,

אֲבָל גַּם הָעֲרָבָה יָפָה לְכָךְ, וַחֲכָמִים

הֵמָּה עֲצָתָם נֶאֱמָנָה – וְאֶפְשָׁר גַּם אַבְקַת־כָּבוּל³⁷

לָשׂוּם עָלֶיהָ לְקַטֵּר חֲתִיכוֹת נְעֹרֶת יוֹקֶדֶת.

ג. וְאֵלֶּה כְּלֵי הַמִּכְוֶרֶת

וְאֵלֶּה כְּלֵי הַמִּכְוֶרֶת כְּנֶגֶד מֵאָה מִשְׁפָּחָה:

צָדֵי נְחִילִים ³⁸עֲשָׂרָה לִתְפֹּשׂ הַנְּחִילִים הַפּוֹרְשִׂים,

אַחַת הִיא: תַּבְנִית שְׂקִיקוֹן ³⁹ אוֹ זֶה הַנּוֹחַ שֶׁל מָנוּם,

אֶפֶס הַטּוֹב שֶׁבֵּינֵיהֶם – זֶה שֶׁל קוּלַבְּלֶף הַמְשֻׁכְלָל;

מִינֵי סַכִּינִים – שֵׁשׁ: שֶׁל אַבּוֹט, שֶׁל דְז’וֹנְס אוֹ שֶׁל בִּינְגַם;

אוֹ שֶׁל נוֹבִיס – לִפְתֹּחַ חַלָּה אוֹ שַׁעֲוִיָּה

(כְּלוֹמַר, יַעֲרַת־דְּבַשׁ מְלָאכוּתִית עֲשׂוּיָה בִמְכוֹנָה).

בָּתֵּי־מְלָכוֹת ⁴⁰עֶשְׂרִים לְטַפֵּל בַּמַּלְכָּה לְשֵׁם הֶבְדֵּד,

כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ לִכְשֶׁתַּכְנִיסָהּ בְּכַוֶּרֶת,

אֲשֶׁר מַלְכָּה אֵין בָּהּ, אוֹ מִשּׁוּם גְּזֵרַת וְלָדוֹת.

בַּיִת־הַמַּלְכָּה מִטִּפּוּס שֶׁל טִיטוֹף אוֹ שֶׁל לֵוִיצְקִי,

אַךְ לְשֵׁם הוֹצָאַת הַמַּלְכָּה מִכָּתְלֵי כַּוַּרְתָּהּ –

בֵּית־הַמַּלְכָּה לְשִׁיטַת וֶסְט לִשְׁמִירַת טוּר־מַלְכָּה⁴¹

בּוֹגֵר, לְמַעַן לֹא תִשְׁלַט בּוֹ דְּבוֹרָה לְכַרְסֵם אֶת כְּתָלָיו.

גָּלוּת אִם תִּגְזֹר עַל מַלְכָּה לְשַׁלְּחָהּ לַמֶּרְחָק בַּדֹּאַר,

קַח בֵּית־מַלְכָּה שֶׁל פִּיט, שֶׁל בֶּנְטוֹן אוֹ בַיִת אִיטַלְקִי.

עוֹד בָּתֵּי־מְּלָכוֹת – מַשְׁתֵּלָה לְשִׁיטַת רוּט וְכַדּוֹמֶה.

פַּעֲמוֹנִיּוֹת⁴² שְׁתַּיִם לְהֶסְגֵּר אַרְעַי שֶׁל מַלְכָּה

עַל פְּנֵי הַחַלָּה, בְּתוֹךְ עַמָּהּ, וּמַעֲשָׁנוֹת ⁴³ – קַח שְׁתַּיִם

זוֹ (הָרִאשׁוֹנָה בִּזְמַן) שֶׁל קְלִינְבִּי בְּתוֹסֶפֶת מַפּוּחַ,

כְּלֵי מֵפִיץ עָשָׁן לִבְרִיחַ בּוֹ אֶת הַדְּבוֹרִים – כִּי תָּבוֹא

לִרְדּוֹת דְבַשׁ מִכּוֹרֵת בֶעָשָׁן תַּבְרִיחַ הַדְּבוֹרִים –

אוֹ שֶׁל רוּט אוֹ שֶׁל בִּינְגַם אוֹ מֵעֲשָׁנָהּ בְּלִי־עָשָׁן,

הִיא “הַמַּכְנִיעָה”, בָּהּ תִּתֵּן מִצֶּמֶר־הַגֶּפֶן הַמַּלְבִּין,

אוֹ מִן הַנְּעֹרֶת הָרַכָּה, סְפוּגָה יָפָה וּגְדוּשָׁה

תְּמִסַּת חֻמְצַת־קַרְבּוֹל אוֹ שֶׁל לִיזוֹל חַד־הָרֵיחַ.

רִשְׁתוֹת־הַפָּנִים – שְׁתַּיִם לְהָגֵן מִפְּנֵי הָעֲקִיצוֹת.

אִצְטָוָן שֶׁל מַלְמָלָה שְׁחוֹרָה וְלוֹ תַּבְנִית כּוֹבַע

צָמוּד לְחִשּׁוּק מַתֶּכֶת, אוֹ שֶׁל מַלְמָלָה – מִלְּפָנִים,

וְאֶרֶג צֶמֶר־הַגֶּפֶן מֵאֲחוֹרָיו לוֹ צָמוּד

אֶל מַסֵּכָה שֶׁל תַּיִל. תֵּיבוֹת לַסִּיעַ מִסְגָּרוֹת.

שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם מַלְעָטוֹת⁴⁴: אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת

קְטַנָּה, עֲשׂוּיָה מַתֶּכֶת, לְשִׁיטַת דָּדַן וְזִיבֶּנְטַל,

אוֹ מַלְעֶטֶת־מִסְגֶּרֶת דּוּלִיטְל נִסְפַּחַת לַצְּדָדִין,

אוֹ עֲשׂוּיוֹת בָּעֵץ, לְפִי יַרְצֶף אוֹ מִילֶר וְכַדּוֹמֶה.

אֵלֶּה הַכֵּלִים בָּהֶם תָּשִׂים צֵידָה לַדְּבוֹרָה לְעִתּוֹת

סְתָו וּלְיָמִים, שֶּׁאֵין לָהּ דָּבָר בַּחוּץ אֲשֶׁר תֶּאֱגֹר.

מַרְוֶה⁴⁵ אֶחָד, בּוֹ תִּשְׁבֹּר צְמָאָהּ הַדְּבוֹרָה הַצְּמֵאָה

לְמַיִם חַיִּים – מַרְוֶה־בַקְבּוּק⁴⁶ אוֹ מַרְוֶה־צִנְצֶנֶת,

מַרְוֶה־מוּסָף⁴⁷ מִשִּׁיטַת גְּנֶבִיטְשׁ, גּוֹלִיצִין וְרוּצְקוֹף,

שְׁנַיִם חֳרָטִים שֶׁל קַרְלֶן לַחְתֹּךְ גִּלָּיוֹן כִּרְצוֹנְךָ

בְּסֶרֶט הַשַּׁעֲוִיָּה הַמְּלָאכוּתִית כַּצֹּרֶךְ.

מַעֲרִיכֵי⁴⁸ אוֹגוֹלְיוּק עִם דָּרְבַן וַבְּלֶה – שְׁלֹשָׁה,

בָּמוֹ מַדְבִּיקִים חֲתִיכוֹת הַשַּׁעֲוִיָּה לְמִסְגַּרְתָּהּ.

אֶחָד – מַכְשִׁירוֹ שֶׁל דֵּזִי לְדַנֵּג בּוֹ אֶת הַפָּרָשׁוֹת⁴⁹,

מוֹצִיא־דְבַשׁ⁵⁰ אֶחָד מִמִּינֵי מוֹצִיאֵי־הַדְּבָשׁ מִן הַחַלּוֹת.

מַתִּיךְ־דְּבַשׁ שִׁמְשִׁי אֶחָד הַמַּתִּיךְ דְּבַשׁ בְּאוֹר חַמָּה,

וּמְבַקַּעַת⁵¹ רוּט אַחַת – מַפְסֶלֶת תְּקוּנָה לַדָּבָר;

מַשְׁאָב⁵² לַחְתּוֹת הַנְּחִיל וְגַם לְהַכְנִיסוֹ בְּכַוֶּרֶת,

אוֹ כַּף־מְבַשְּׁלִים פְּשׁוּטָה, אוֹ בַחֲשָׁה מִן הַמִּטְבָּח,

אַרְגָּז שׁוֹמֵר־מִסְגָּרוֹת אֶחָד, שֶּׁאֵין בּוֹ כָּל סֶדֶק,

מַגְרֵד⁵³, פָּשׁוּט כְּמַשְׁמָעוֹ, אֶחָד עָשׂוּי בַּפֶּלֶד,

וְאוּלַי מַגְרֵד־מַגְרֵפָה בְּיַחַד – אַנְדְּרוֹגִינוֹס – אֶחָד;

אַחַת מַזְרֵקָה⁵⁴ שֶׁל פַּח לַעֲצֹר בַּנְּחִיל וְלֹא יִתְפַּזֵּר,

צָד־זְכוּר⁵⁵ אֶחָד, תִּתְפֹּס בּוֹ אֶת הַדְּבוֹרִים הַזְּכָרִים,

תֵּיבָה עֲשׂוּיָה בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנֶּמַן תִּהְיֶה לָךְ אַחַת,

מְסַלֵּק שֶׁל פוֹרְטֶר, שֶׁיֵּשׁ לְכַנּוֹתוֹ הַמַּבְדִּיל, קַח אֶחָד,

שְׁנֵי מַדְחֻמִּים, מֹאזְנַיִם וּפִנְקָס לְצָרְכֵי הַמֶּשֶׁק.

ד. מַסַּע הַנְּחִיל

רוֹאֶה אַתָּה הַמְּדִינָה הַשְּׁלֵוָה־שְׁקֵטָה כָּךְ תָּמִיד,

שְׁקוּעָה כֻלָּהּ בַּעֲבוֹדַת הַמֶּשֶׁק הַגָּדוֹל וְהַפּוֹרֶה,

אִישׁ אִישׁ עַל חֻקּוֹ וְעַל חֶלְקוֹ, אִישׁ אִישׁ מוֹשֵׁךְ בְּתַפְקִידוֹ.

פִּתְאֹם יָבוֹא הַסַּעַר וּפָסְקוּ הַיָּמִים הָרְגִילִים.

עָבְרָה רִנָּה בַּנְּחִיל – וְלֹא יָצְאוּ הָאֹגְרוֹת בַּשָּׂדֶה,

עָמְדוּ מִנּוּעַ כַּנְפֵיהֶן הַמְּמֻנּוֹת עַל אִוְרוּר הַבָּיִת.

הֵיכָן הַשּׁוֹמְרוֹת אֶת פֶּתַח מְבוֹא הַכַּוֶּרֶת בְּמִשְׁמֶרֶת?

“שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הַיּוֹם!” הַיּוֹם הַגָּדוֹל לַדְּבוֹרִים.

פִּתְאֹם לְפֶתַע חָל אִסּוּר עַל ל"ט מְלָאכוֹת־כַּוֶּרֶת:

בְּשׁוֹפָר לֹא־נִשְׁמָע יִתָּקַע… וְקוֹל נְהִימָה דַּקָּה יִשָּׁמֵעַ…

בָּאוּ הָעוֹבְדִים בְּקֶרֶן תְּאַשׁוּר וְכָל הַנִּדָּחִים

בְּכֶרֶם שֶׁל צָהֳרָיִם וְהִצְטָרְפוּ לֶהָמוֹן בְּזִמְזוּם

וּבִשְׁאוֹן כְנָפָיִם. רִנָּה קְלִילָה וּנְהִימָה.

תְּפִלָּה קְצָרָה עַל פִּיהֶן, תָּעוֹפְנָה, מְתוֹפְפוֹת עַל לִבָּן,

כְּנוּפְיוֹת חֲסִידָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל בַּעַל־דְּבוֹר – וּמִתְוַדּוֹת:

"אוֹי־אוֹי! אָשַׁמְנוּ – בָּזַזְנוּ – גִּבַּבְנוּ – דִּלְדַּלְנוּ דְּבַשׁ־פִּינוּ –

הִתְעַצַּלְנוּ מְאֹד וְהִתְרַשַּׁלְנוּ – זָלַלְנוּ –

חַסְנוּ – טָמַנּוּ מֶתֶק – יָשַׁנּוּ יוֹמָם – כִּרְכָּרְנוּ –

אוֹי, לִכְלַכְנוּ – מָרַדְנוּ – סַרְנוּ מִמִּצְווֹתֶיךָ –

אוֹי, עָקַצְנוּ – פִּקְפַּקְנוּ – צִרְצַרְנוּ – קִלְקַלְנוּ טֶרֶף –

רִמִּינוּ – שׁוֹטַטְנוּ – תָּבַעְנוּ – אוֹי לָנוּ, כִּי תִּרְתָּרְנוּ!"

“שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הַיּוֹם!” לֹא הָיָה יוֹם טוֹב פֹּה מִיּוֹם זֶה!

רִנָּה קְלִילָה וּנְהִימָה – וּפָשְׁטוּ עַל כָּל הָאֲסָמִים,

זוֹלְלִים, סוֹבְאִים מִמֶּתֶק הַנֶּקְטַר הַגָּנוּז הַמַּשְׁכִּיר,

פּוֹרְשִׁים מִשָּׁם וּמִתְיַחֲדִים עִם יֶתֶר הָעָם “בְּגִלּוּפִין”,

רָצִים וְשׁוֹקְקִים יְשׁוֹטְטוּ בְּכָל הַמִּנְהָרוֹת וְהַדְּרָכִים.

אָבְדָה מִשְׁמַעַת מֵעָם – שָׁכַח הֶהָמוֹן מָסֹרֶת.

שָׁכַח כִּי יֵשׁ לוֹ פֹּה מַלְכָּה, וְיֵשׁ לוֹ מִכְמַנִּים וּוְלָדוֹת

אֲשֶׁר לוֹ לִדְאֹג לָאֵלֶּה, מִשְׁתּוֹלְלִים יָנוּעוּ, יִצְהָלוּ.

גַּם הַמַּלְכָּה נִסְעֶרֶת, הִיא עָמְדָה מֵהַטִּיל הַבֵּיצִים;

אֲשֶׁר כָּל כְּבוֹדָהּ פְּנִימָה – בֵּין הַהֲמוֹנִים תִּתְלַבָּט.

פּוֹנָה הַמַּלְכָּה לִשְׂמֹאל וּפוֹנָה יָמִין – וְאֵין שׁוֹמֵעַ:

"אֵיכָה נַנִּיחַ הַבַּיִת הַמָּלֵא כָּל־טוּב וְרָב־נַחַת,

אֹסֶם עֲבוֹדַת הַקָּיִץ? וּמְלָכוֹת צְעִירוֹת וְעוֹבְדוֹת

עוֹמְדוֹת לְהִגָּלוֹת יוֹם יוֹם, וְהַזְּכוּר הַמַּפְרֶה בַתָּאִים?

אֵיכָה נִטּוֹשׁ הַיְקָר וְהַתָּאִים הַנּוֹטְפִים דְּבַשׁ־אָבִיב,

לָתוּר אֶרֶץ לֹא נֵדַע וּלְהַתְחִיל בַּבִּנְיָן הֶחָדָש,

אֲשֶׁר לֹא מָצָאנוּ, מִי יֵדַע אַיֵּהוּ וּמַה הוּא?

מַה הַמֶּרֶד הַיּוֹם? מַדּוּעַ, שַׁלָּמָה? נִשָּׁאֵר!

בְּנוֹתַי, בְּנוֹתַי הַיְקָרוֹת, אֵיכָכָה אֶרְאֶה בְּעוּפְכֶן?

טוֹב לִי פֹּה, אִשָּׁאֵרָה, עוֹפְנָה אֶל אֲשֶׁר תָּעוֹפְנָה!"

זִמְזוּם מִסָּבִיב לָהּ, רֶטֶן: "לֹא! כִּי עִמָּנוּ תֵּלֵכִי!

פֹּה לֹא תִשָּׁאֵר כָּנָף. חֲלוּצִים נֵצֵא וְנָתוּר

אֶרֶץ וְשָׂדוֹת אֲחֵרִים, גַּנִּים וְכַוֶּרֶת אַחֶרֶת,

אֶלָּא אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלְכִי, נֵלֵךְ גַּם אָנוּ כֻּלָּנוּ –

וּבַאֲשֶׁר תָּעוּפִי נָעוּפָה – כָּל עַמָּא דְּדַהֲבָא.

זְבוּלֵךְ זְבוּלֵנוּ וְכַוַּרְתֵּךְ כַּוַּרְתֵּנוּ. תֵּצֵאִי!"

מָשָׁל לִ“שְׁטִיבְּל” חֲסִידִים בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה וּפִסְגַּת

הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה, וְכֻלָּם נֶחְפָּזִים מִתְרוֹצְצִים,

אָצִים הֵנָּה וָהֵנָּה, וּלְכָאן וּלְכָאן יִבָּדֵלוּ,

אֶחָד פּוֹסֵעַ יָמִינָה וְשֵׁנִי כְּנֶגְדּוֹ, אַךְ שְׂמֹאלָה,

אֶחָד נִתְקָל בַּשֵּׁנִי, אֵלֶּה מַפְלִיגִים בְּצַוְתָּא,

אֵלֶּה יִדֹּדוּ יְחִידִים, מִתּוֹךְ פִּזּוּם תְּפִלָּה וָנָהַם.

רַעַשׁ, הֲמֻלָּה בַּבַּיִת, הַנָּכְרִי הַנִּכְנָס לֹא יָבִין,

מַה הַהֲמֻלָּה וְהַשָּׁאוֹן, וְיִהְיֶה סוֹבֵר בְּחָפְזוֹ,

אֲשֶׁר הֻכּוּ בְתִמָּהוֹן אוֹ בְּאֵין לָהֶם מוֹצָא יִתְלַבְּטוּ –

כָּכָה מַרְאֵה הַנְּחִיל הַשּׁוֹקֵק־מִתְרוֹצֵץ בְּכַוַּרְתּוֹ:

אֵלֶּה יוֹרְדִים בַּדְּרָכִים וְאֵלֶּה עוֹלִים בְּמִנְהָרוֹת,

כְּנוּפְיוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת עַל עָמְדָן, כְּנוּפְיוֹת מִתְגּוֹדְדוֹת תַּחְתָּן,

מָלְאוּ הַסִּמְטוֹת הַצָּרוֹת וּגְדוּשִׁים כָּל הַמַּעֲבָרִים,

דְּבוֹרָה נִגֶּשֶׁת בִּדְבוֹרָה, דְּבוֹרִים נִדְחָקוֹת, מִתְפַּזְּרוֹת

בְּרֶטֶן, בְּפִזּוּם פִּזְמוֹנִים, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ…

עוֹלֶה הַחֹם וּמִתְגַּבֵּר, מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ, מִתְרַכֵּךְ

בִּנְיַן־הַדּוֹנַג הַנִּפְלָא, וְנוֹטִים קִירוֹתָיו הַנָּאִים.

מַמָּשׁ כִּבְעַרְבֵי הַקָּפוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת בָּעֲיָרָה,

אֲשֶׁר פִּתְאֹם יִתְמוֹלְלוּ הַסְּרָגִים וְהַמְחִיצוֹת כֻּלָּהַן,

עֶזְרַת נָשִׁים תְּבֻטַּל, וְהָיָה הָעָם כֻּלּוֹ אֶחָד,

נָשִׁים וּגְבָרִים וָטָף, זְקֵנִים וּנְעָרִים בְּיָחַד,

בַּעֲלֵי בָתִּים וְשׁוּלְיוֹת, עֶגְלוֹן וְרַבִּי וְחַיָּט,

הַמְּיֻחָסִים בָּעָם וְדַלַּת־הָעִיר הַמְטֻלָּאָה, –

כָּכָה הִתְעָרְבוּ הַדְּבוֹרִים: מֵינִיקוֹת מִשֶּׁבֶת עַל תָּאִים,

שׁוֹמְרוֹת הַשַּׁעַר וְהָאִוְרוּר, הַדְּבוֹרָה הַצְּעִירָה הַיָּפָה

וְהַנִּקְרַחַת הַזְּקֵנָה, הָאוֹגֵר וְהֶחָרָשׁ הַנָּבוֹן,

לָשֵׁי שַׁעֲוַת־הַכֶּסֶף וְשׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמַּלְכָּה, –

כֻּלָּם בְּ“צַוְתָּא חֲדָא”, בְּלִילָה חַיָּה נִרְגֶּשֶׁת.

פִּתְאֹם מַתְחִילִים לְהִנָּתֵק מִתּוֹךְ הַכַּוֶּרֶת הַחַמָּה

בְּכַמָּה אֲפִיקִים שֶׁל קְטִיפָה, בְּקִלּוּחִים חַיִּים שֶׁל כֶּתֶם –

אֶל הַפֶּתַח וְהַגָּן, זֶרֶם מִתְגַּבֵּר שֶׁל רִבְבוֹת

גַּלִּים צְעִירִים וְחַיִּים, נוֹזְלִים וְנוֹזְלִים הַחוּצָה

אֶל מֵעֵבֶר הַפֶּתַח; מִתְרוֹמְמוֹת, עוֹלוֹת, מִזְדָּרְזוֹת

בְּנִפְנוּף כְּנָפַיִם קְלִילוֹת, בְּזִמְזוּם רִבֹּאוֹת כְּנָפַיִם

שׁוֹרְקוֹת־מְרַשְׁרְשׁוֹת סָבִיב, עוֹטוֹת כַּוֶּרֶת וְאִילָנוֹת

בְּעַב־עֲנַן־זָהָב מִתַּמֵּר, בְּמַלְמָלָה רְקוּמָה נִיצוֹצוֹת.

כְּאוֹתוֹ גֶשֶׁם יוֹם־קַיִץ בְּחֻמָּה שֶׁל עוֹנָה, בְּרֵאשִׁיתָהּ,

פִּתְאֹם יוּעַמּוּ שָׁמַיִם, וְעָב כְּבֵדָה מַקְשָׁה לָלֶכֶת

גֹל תִּתְגּוֹלֵל עַד תָּפְשָׂה חֲצִי הָרָקִיעַ לְהַקְדִּיר;

עָב זוֹעֶפֶת מִכָּאן, מִכָּאן הַחַמָּה מְחַיֶּכֶת,

וְיוֹרְדוֹת הַטִּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת תַּבְנִית הַבָּרָד הַמֻּזְהָב –

כָּכָה מַרְאֶה הַנְּחִיל, עַד שֶׁהִתְרוֹמֵם בִּמְעוּפוֹ

כְּטַלִּית כֻּלָּהּ שְׁקוּפָה, הוֹלֶכֶת נִקְרַעַת לִפְרָקִים,

שָׁבָה מִתְאַחָה תְּכוּפוֹת, רוֹטֶטֶת, מַרְעִידָה, מִתְקַפְּלָה,

וְשׁוּב מִתְפַּלְּגָה, מְרַפְרֶפֶת, עַד שֶׁהִיא מִתְרוֹמֶמֶת,

נוֹד תִּתְנוֹדֵד בִּמְעוּפָהּ, פִּתְאֹם תַּעֲמֹד תַּחְתֶּיהָּ,

שׁוּב מְרַפְרֶפֶת וְטָסָה: עוֹלָה וְיוֹרְדָה בְּמֶרְחַב

תְּכֵלֶת בֵּין־אֶרֶץ־וְשָׁמַיִם וְיֶרֶק אִילָנוֹת וְשָׂדֶה.

טַלִּית הַפְּלָאִים נִשֵּׂאת וְצִיצִיּוֹתֶיהָ נִדָּפוֹת.

אַחֲרֵי־כֵן תִּתְלַכֵּדְנָה – חֲטִיבָה אַחַת מְרַחֶפֶת

בֵּין הָאִילָנוֹת, עַל שָׂדֶה, עַד שֶׁהַמַּלְכָּה מַטְבִּיעָה

עַצְמָהּ כְּחוֹתֶמֶת שֶׁל כֶּתֶם אֶל אַחַד הַזְּרָדִים שֶׁל אִילָן,

וְנַעֲשֶׂה גּוּשׁ אֶחָד, כְּאוֹתוֹ אֶשְׁכֹּל שֶׁל רִבְבוֹת עֲנָבִים

חַיִּים, עֵרִים וּזְרִיזִים, שֶׁנִּתְלוּ בָּאִילָן הָאֶחָד,

סָבִיב לַמַּלְכָּה הָאַחַת, זוֹ בְּזוֹ נִדְבְּקוּ תְלוּיוֹת, –

עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַמְּרַגְלִים הַתָּרִים הָאָרֶץ מִסָּבִיב,

בָּאִים וּבְפִיהֶם הַבְּשׂוֹרָה, אָנָה תִּפְנֶה הָעֵדָה,

אוֹ שֶׁיַּקְדִּים הַכַּוְרָן וִינַעֲרֵן לְתוֹךְ הַכַּוֶּרֶת.

אֵלֶּה מַסְעֵי הַנְּחִיל מִתּוֹךְ הַרְחָבָה וָשֶׁפַע,

בְּצַו בַּעַל־דְּבוֹר, בְּמַאֲמָרוֹ – וּבְצַו הַהִסְטוֹרְיָה כָּכָה

הוֹלְכִים נְחִילֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת כַּוַּרְתֵּנוּ מִקֶּדֶם.

> ה. קִבּוּץ עוֹלֶה עַל הַקַּרְקַע

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, בְּצִנָּה שֶׁל טֶרֶם־שַׁחֲרִית יָצָאנוּ

כַּמָּה וְכַמָּה מְכוֹנִיּוֹת וְ“לוֹרִי” עֲמוּסִים הַמִּטְעָן.

הָלְכוּ הֵם לְפָנֵינוּ – גְּדוֹלִים מַשְׁחִירִים, לֹא שָׁלְטָה

עַיִן בָּהֶם כְּדֵי לְהַכִּיר, בַּמָּה עֲמוּסִים הַלָּלוּ.

הָיָה עֲרָפֶל מִתְכַּוֵּץ עַל כַּנְפוֹת הֶהָרִים וְנִתְלֶה

קִרְעֵי מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת – בַּשְּׁפֵלָה, בַּמֶּרְחָב מִתָּחַת.

אוֹרָה דַּלָּה־חִוֶּרֶת בּוֹקַעַת הַלַּיְלָה, הִשְׁחִירוּ

דַּבְּשׁוֹת הָרִים וְרָמוֹת, דּוֹמוֹת צוֹעֲדוֹת לְאִטָּן,

כְּאִלּוּ הִקְדִּימוֹ אוֹתָנוּ, וְהָלְכוּ אֶל אֲשֶׁר הָלָכוּ.

תּוֹר: דַּבֶּשֶׁת, דַּבֶּשֶׁת בַּדֶּרֶךְ קֵדְמָה־צָפוֹנָה,

אוֹרְחָה בִּלְתִּי נִפְסֶקֶת. פַּנָּסֵי הַמְכוֹנִית מְגַשְּׁשִׁים

מַמָּשׁ הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל, כְּאוֹתָהּ חִפּוּשִׁית עֲנָקִית,

וּמְשׁוּשׁוֹתֶיהָ הַמְּאִירוֹת נִתְקָלוֹת בְּאִילָן דַּל יָתוֹם,

מוֹשְׁחוֹת בְּאוֹר אֶת הָאֶבֶן, מְגַלּוֹת דַּרְכִּיָּה⁵⁶ בוֹדֶדֶת,

טוּחָה בַּסִּיד וּמַכְרֶזֶת בְּאֶצְבַּע אֲדֻמָּה עַל פַחַת.

פִּתְאֹם עָבַרְנוּ עַל גֶּשֶׁר מְכַסֶּה עַל זֶרֶם רָב־זָמֶר,

נַעֲשׂוּ קְלוּשִׁים כָּל עֶדְרֵי הַכּוֹכָב, וְעוֹד שָׁעָה קַלָּה

כָּבוּ לָנוּ אַחֲרוֹנֵי צְבָא הַמַּזָּלוֹת – וַיָּאֶר

מִזְרָח מְעֻרְפָּל־חֲוַרְוָר וְהִתְחִיל מִתְוָרֵד מִתְוָרֵד;

וּמִמֶּרְחַקִּים נַעֲלָמִים, מִתּוֹךְ פִּנָּה אַחַת מֻצְנַעַת,

פָּרְצָה קֶרֶן וְרֻדָּה, וַתָּרָם וַתִּגַּע רָקִיעַ,

שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ לְצִדָּהּ,

אֵלֶּה זְקוּפוֹת, וְאֵלֶּה נוֹטוֹת, וְאֵלֶּה עוֹמְדוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, –

כְּאִלּוּ עַיִן שַׂגִּיאָה וְסָבִיב לָהּ שָׁתוּ רִיסֶיהָ,

“עַפְעַפֵּי שַׁחַר נִבְקָעוּ” – עַד שֶׁנִּבְלַע הַוֶּרֶד

וְגָבַר הַכֶּתֶם הַבָּהִיר.

וּכְבִישׁ כְּבָר לֹא הָיָה לְפָנֵינוּ.

חָצוּ הַמְּכוֹנוֹת הַנִּיר, מַרְעִידוֹת, נִזְרָקוֹת בְּרֶטֶט.

פִּתְאֹם צָצָה נְקֻדָּה בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה מֵאֵי־שָׁם.

אִישׁ לֹא אָמַר, כִּי שָׁם הִיא, לִבֵּנוּ בָהּ הִרְגִּישׁ, הִכִּירָהּ.

עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ, וּכְבָר בָּהּ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים

אֵלֶּה בַּחֲפִירָה שֶׁל בּוֹרוֹת לְקִבּוּל עַמּוּדֵי הַתַּיִל,

כּוֹרִים בְּחֶדְוָה וּמְסִירוּת, בְּכֹבֶד נְשִׁימָה וְזֵעָה,

אֵלֶּה מְקִימִים הַצְּרִיף, זֶה מַכְנִיס קֶרֶשׁ וְזֶה קוֹבְעוֹ.

זֶה בַּמַּקֶּבֶת וְזֶה בְּגַרְזֶן, וְאֵלֶּה מְחַשְּׁבִים הַגַּגּוֹת.

אַרְבַּע כְּנוּפְיוֹת בְּבַת־אַחַת הִתְחִילוּ בַּהֲקָמַת הַגָּדֵר,

רֻבָּן – בַּחוּרוֹת מְגַלּוֹת שׁוֹקַיִם, מִעוּטָן בַּחוּרִים.

כְּנוּפְיָה פָּרְשָׁה לַמֶּרְחָק, דּוֹאֶגֶת לִשְׁלֹשׁ הָעֲמָדוֹת.

כְּבָר מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה הַמַּסַּד – אֲבָנִים וּלְבֵנִים,

וְהַחֲפִירוֹת מִתְכַּוְּנוֹת אֶל אֲשֶׁר מִתְכַּוְּנוֹת וּפוֹנוֹת.

בָּנוֹת פּוֹתְחוֹת בְּשִׁירָה, בַּחוּרִים נִדְחָקִים וְצוֹוְחִים,

גָּרֵי הַנְּקֻדָּה “הָעוֹלִים”, וּשְׁכֵנִים מִקִּבּוּץ – יְדִידִים

בָּאוּ לְעֶזְרָה, סְתָם אוֹרְחִים וְהָעִתּוֹנָאִים הַטּוֹבִים.

וּבֵינָתַיִם נִכְנָסִים “לוֹרִי” וְעוֹד “לוֹרִי”, וְעוֹד “לוֹרִי”

בְּטִרְטוּר מְכוֹנָה וּתְרוּעַת עָם, קוֹלוֹת הַבָּאִים וּבְרָכוֹת.

אֶחָד הֵבִיא קְהַל שְׁכֵנִים, הַשֵּׁנִי חֳמָרִים שֶׁל בִּנְיָן,

שְׁלִישִׁי כָּבֵד בַּטָּף, בַּנָּשִׁים, בַּכְּבוּדָה וְגוֹמֵר,

רְבִיעִי – אוֹרְחִים בַּטְלָנִים שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן־הָאָרֶץ.

רֶגַע מִתְקַבְּצִים בְּיַחַד, עוֹד רֶגַע וְנִתְפָּרְדוּ בַשָׂדֶה:

אֶחָד מַסִּיעַ הָאָבֶן, הַשֵּׁנִי נִטְפַּל לַבּוֹנִים,

אֵלֶּה מְחַפְּשִׂים עֲבוֹדָה, וְאֵלֶּה מְחַפְּשִׂים מַכְשִׁירִים,

בְּטֵלִים אַךְ – הָעִתּוֹנָאִים, מִתְרוֹצְצִים אָנֶה וְאָנָה,

הֵמָּה – עוֹזְרִים־מִסְתַּכְּלִים; בַּעֲלֵי הַמַּצְלֵמוֹת

תָּרִים אַחֲרֵי “מְעַנְיֵן”, “מַנְצִיחִים” עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת

אוֹתוֹ פָּרָשׁ עֲרָבִי, כְּנוּפְיוֹת הָעוֹסְקִים בַּתַּיִל,

גִּבְעָה נִכֶּרֶת, – “הַנּוֹף”, הַשְּׁכוּנָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר,

הָעִתּוֹנָאִים לְבָד, וּלְבַד אֶת כֻּלָּנוּ, וְיָחַד.

“בּוֹרוֹת לְכַרְעֵי הַמִּגְדָּל!” וּשְׁנַיִם בַּחוּרִים כְּבָר כּוֹרִים,

– אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן – בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם,

הוֹלְכִים תּוֹקְעִים בַּקַּרְקַע הַמַּגְרֵף רְחַב־הַשּׁוּלַיִם.

נִתְקַל בַּטֶּרֶש, וְנִתְקַל בְּטֶרֶש שֵׁנִי – מַזִּיעִים;

אֶלָּא הַבּוֹר עוֹמֵד בְּעֵינוֹ וְאֵינוֹ מִתְרוֹקֵן מֵחוּלְיָתוֹ.

פִּי פָּתַחְתִּי בַּעֲנָוָה, מְדַבֵּר אֶל אוֹתוֹ הַבָּחוּר:

"דּוֹדִי הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ – כַּפְרִי בֶּן־כַּפְרִי, נִין כַּפְרִי.

דַּרְכּוֹ שֶׁל כַּפְרִי לְהִזְדַּקֵּק לְכָל עֲבוֹדָה בַּבָּיִת,

כָּל־בּוֹ קַטִּינָא – זֶה דַרְכּוֹ: גַּם נַגָּר, גַּם חָרָשׁ, גַּם מַסְגֵּר,

עַד שֶׁיִּזְדַּמֵּן הַמֻּמְחֶה וְיִתְגַּלְגֵּל בַּעַל מִקְצוֹעַ –

אֵין לוֹ פְּנַאי שֶׁיְּחַכֶּה לְמֻמְחֶה, בֶּן־כַּפְרִי גַּם אָנִי!

בְּעַרְבֵי סֻכּוֹת הָיִיתִי כוֹרֶה עִם סָבָא – בַּסֻּכָּה.

אֵין אֲנִי כוֹפֶה עָלֶיךָ אֶת דַעְתִּי: סָבוּרְנִי,

קַרְקַע זֶה לֹא נוֹצַר לְשֵׁם הַמַּגְרֵפָה הָרְחָבָה,

אֶלָּא, נִיחָא, יִשָּׁמַע לַמַּעְדֵּר; בְּמַגְרֵפָה תּוֹצִיאוּ

אֶת חֻלְיוֹתֶיהָ; הַטּוּרִיָּה – אֵיךְ תְּכַנֶּנָּה? לְכָאן הִיא!

אֵין אֲנִי כוֹפֶה אֶת דַּעְתִּי, אִם תִּרְצֶה… תְּנַסֶּה…"

וַדַּאי הָיָה יָגֵעַ הַבָּחוּר, וּמָצָא אַמְתָּלָא,

סָר מִן הַבּוֹר, וּכְשֶׁחָזַר – בְּיָדָיו הַמַּעְדֵּר. נוּ מֵילָא…

שָׁעָה קַלָּה לֹא עָבְרָה, וְהַבּוֹר הָיָה – בּוֹר, וּבַיָּעֶה

הֵרִיק אוֹתוֹ הַשֵּׁנִי – כָּל הָרְגָבִים וְהַטְּרָשִׁים,

עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וָנָח. כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת בְּקַלְקָלָתָם

סַרְתִּי מִשָּׁם, אֲבָל לִבִּי מְבָרֵךְ אוֹתָם וּמְבָרֵךְ.

עוֹמֵד אֲנִי וּמִסְתַּכֵּל, נִפְנֶה לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה.

שְׁנַיִם בַּחוּרִים אֲחֵרִים הִתְחִילוּ בְּבִנְיָן הַמִּגְדָּל.

כָּתְלֵי הַבִּנְיָן כְּבָר בָּאוּ – מֻנָּחִים בֶּחָצֵר, בָּאֶמְצַע,

צִיְּנוּ לָהֶם אֶת הַמָּקוֹם, גַּם הֵם הִתְחִילוּ בַחֲפִירַת

יֶתֶר הַבּוֹרוֹת לְקִבּוּל כְּלוּנְסָאוֹת הַמִּגְדָּל, וְכוֹרִים

אֵלֶּה לְעֻמָּתָם שֶׁל אֵלֶּה. לִכְאוֹרָה הֵבִיאוּ שְׁתֵּי קוֹרוֹת,

כִּוְּנוּ אֶת פִּנּוֹת הַבִּנְיָן – וּמָדְדוּ, וְתִקְּנוּ וְחִשְּׁבוּ.

אֶלָּא הַכַּפְרִי שְׁבִּי אֵינֶנּוּ שְׂבַע רָצוֹן; שָׁאַלְתִּי:

“מִי הֵם הָעוֹסְקִים בָּזֶה?” וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה: הַמֻּמְחִים!

מִי שֶׁלָּמַד בְּחַיָּיו דְּבַר־מָה מִתּוֹךְ שִׁיטָה וָסֵדֶר

נִכְנַע לַמֻּמְחֶה, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ רֶגֶשׁ הַכָּרַת

כָּבוֹד לְאָדָם שֶׁקָּנָה יְדִיעוֹת וּמֵבִין מִקְצוֹעוֹ.

עוֹמֵד אָנֹכִי וְשׁוֹתֵק. וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדַת

אַרְבַּע הַשּׁוּחוֹת וְרָצוּ לְהַכְנִיס אֶת כַּרְעֵי הַמִּגְדָּל,

אָז, אָז אַךְ נִתְחַוֵּר לְכֻלָּם: הַצִּדָּה נָטוּ בַּחוּרָי.

בּוֹשְׁתִּי לְהַגִּיד זֹאת קֹדֶם – הֲלֹא גַּם רָאִיתִי: שׁוּב מֵבִין!

סַרְתִּי שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּקַלְקָלָתָם: – בֵּרַכְתִּים.

פָּתְחוּ שׁוּב נְעָרַי בַּחֲפִירָה כְּנֶגֶד הַנְּקֻדָּה הַנְּכוֹנָה,

יַעַן כִּי מָדְדוּ שׁוּב, וְשׁוּב חִשְּׁבוּ – וְעַכְשָׁו מָצָאוּ.

אֶפֶס כָּתְלֵי הַמִּגְדָּל שֶׁבָּאוּ מוּכָנִים מוּבָלִים

הֵמָּה הִתְאִימוּ אִישׁ לְאָחִיו, הִכְנִיסוּ כַּרְעֵיהֶם בְּקִנָּן,

שָׁעָה קַלָּה וְהוּרָמוּ, שָׁעָה קַלָּה וְהִתְלַכְּדוּ –

מִגְדָּל זָקוּף הוֹפִיעַ כָּל קְרָשָׁיו הָרַעֲנַנִּים,

בִּצְבֵּץ וְעָלָה בְּמִסְגֶּרֶת גֶּדֶר־אֲבָנִים לוֹ סָבִיב.

קַלִּים סֻלָּמָיו הַצָּרִים וּתְלוּלִים אֵלָיו נִלְחָצוּ.

גֵּא וְעָזִיז, כָּךְ עָמַד, מִתַּמֵּר לְבָדָד בַּשָּׂדֶה,

קָבַע אֶת עֵינוֹ הָאַחַת הָרוֹאָה בְמַחֲנֵה שָׂטָן.

הָיְתָה לָהּ מַה שֶּׁהָיְתָה תֵל־אָבִיב בַּת הָעֶשְׂרִים;

בָּאוּ בָנֶיהָ בְרִנָּה, וּבְשִׂמְחָה עָמְלוּ בוֹנֶיהָ.

בָּאוּ אֵלֶּה מֵרוּסְיָה, וְנַפְשָׁם כָּלְתָה לְבֵית־רוּסִים,

זֶה מִשְׁוֵיצַרְיָה הִכְנִיס נוּסַח שֶׁלּוֹ מִמְּדִינָתוֹ,

אֶחָד שׁוֹגֶה בְּאִיטַלְיָה, וְזֶה מִבַּוַּרִיָּה הִכְנִיס

יָפְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ גֶּרְמַנְיָה; זֶה לְבֵנִים, זֶה גִּזְרַת־אֲבָנִים,

גַּגּוֹת רְעָפִים לָזֶה, גַּגּוֹת מְפֻלָּשִׁים לַשֵּׁנִי,

אֶחָד חוֹבֵב יָצִיעַ, זֶה בִּגְזוּזְטְרָאוֹת יִשְׁתַּעְשַׁע,

“אֶרְקֶר” שִׂמְחָתוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי, – אֵין קֵץ לַנּוּסְחָאוֹת וּלְדוּגְמָאוֹת.

הָאַחֲרוֹנִים בָּעוֹלִים, מִבִּירוֹת אֶבְרוֹפָּה דְּהַשַּׁתָּא

סִגְנוֹן בָּתִּים שֶׁל קְלָפִים – נוּסַח מִצָּפוֹן הֵבִיאוּ,

בִּנְיָן רָעֵב לַשֶּׁמֶשׁ מִמֶּלֶט חַד־גּוֹנִי וְלֹא־צֶבַע,

בִּנְיַן כֶּבֶד גְּזוּזְטְרָאוֹת מְרַכְּזוֹת חֻמָּהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ,

נוּסַח – “נֶגֶד כָּל חֻקֵּי אַקְלִימָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”,

נוּסַח – “עוֹמֵד בְּתָקְפּוֹ” עַד שֶׁיִּמָּכֵר לְטִפֵּשׁ.

מֻתָּר לִי לוֹמַר כָּל זֹאת: אֵינֶנִּי מֻמְחֶה לְבִנְיָן,

בּוּר דְּאַדְרִיכָלִיּוּת אָנִי. וְנוּסַח יְהוּדִי מֶה עָלָיו?

מִי שֶׁזּוֹכֵר הַפָּסוּק יֵלֵךְ וַיִמְצָא אַיֵּהוּ:

"לְמִן הַיּוֹם שֶּׁבּוֹ נִטְּלָה נְבוּאָה מִנְּבִיאִים וְנִתְּנָה

לְהָנֵי קְטִינָא וְשׁוֹטִים"… אָנֹכִי הָיִיתִי מִתְנַבֵּא:

יָבֹא יוֹם וְיִמָּצֵא לָנוּ סִגְנוֹנוֹ שֶׁל בִּנְיָן;

אֶלָּא בְּאִם יָבֹא וְיִהְיֶה, אֶל קוֹל פְּצָצוֹת יַעֲרִיכוּהוּ!

לֹא מִן הַגּוֹלָה יִכָּנֵס, וְעַל אַף בַּעֲלֵי־בָתִּים יִתְפַּתַּח,

וְהָאַדְרִיכָלִים בְּעַל־כָּרְחָם יְטַפְּלוּ בּוֹ לְשַׁכְלְלֵהוּ;

אֶלָּא הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת הֵם אַדְרִיכָלָיו הַבָּאִים,

תַּחַת לַחַץ הַיָּמִים, וּבְצַו־הִסְטוֹרְיָה תּוֹבֵעַ,

וְלֹא כְפַנְטַסִיָּה דַּלָּה שֶׁל אַדְרִיכָלִים מְשָׁרְתִים

שֶׁל בַּעֲלֵי־בָתִּים סַפְסָרִים וְנוֹתְנִים עֲבוֹדָה בְּחֶסֶד.

אֶת תֵּל־אָבִיב אֵין כְּבָר לִבְנוֹת קַוֵּי־הֲגָנָה וָבַחַן:

עוֹד יִמָּצֵא (וּלְפִתְאֹם) הַסִּגְנוֹן – לְנוּסַח־הַבַּרְזֶל,

בְּאֵשׁ יְחָרְתוּהוּ הַבּוֹנִים וּבְדָם יִקְבָּעוּהוּ עַל לוּחַ

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנִּבְנֵית, בְּבִנְיָן בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה,

כַּאֲשֶׁר בָּנוּ סְפָרָדִים אֶת אֶרֶץ קַסְטִילִיָּה – טִירוֹת,

מְצוּדָה מְצוּדָה – חוֹתָמָם עַל כָּל שַׁעַל אֶרֶץ הַמַּוְרִים.

פֶּתַע קוֹל שָׁאוֹן וּמְבוּכָה! הִתְמוֹטְטָה הַגָּדֵר, וְתִפּוֹל

חוֹמַת הָאָבֶן, וּבְטֶרֶם גָּמְרוּ לַעֲשׂוֹתָהּ הַמֻּמְחִים.

אֶבֶן נִשְׁמֶטֶת, גּוֹרֶרֶת שְׁתַּיִם, וּשְׁתַּיִם – הָאַרְבַּע.

פִּרְצָה נִגְלְתָה, מְצוּדָה בְאֶפֶס־יָד נֶהֱרָסָה,

טֶרֶם נָגְעָה בָהּ גַּם יָד שֶׁל “שֶׁרֶץ בַּר־מִצְוָה”, נָפָלָה.

עוֹד הָעֶרֶב עָלֶיהָ לְהָגֵן עַל אָדָם וּבְהֵמָה!

בָּאוּ נִזְעֲקוּ לְעֶזְרָה וְעַד שֶׁסָּתְמוּ הָאַחַת,

וְהִנֵּה חֲדָשָׁה! – אֲבָנִים מִדַּרְדְּרוֹת – נוֹפְלוֹת!

פִּרְצָה פִּיהָ פוֹעֶרֶת בִּצְחוֹק שֶׁל שְׂטָנִים, תּוֹבַעַת:

כְּלוֹמַר, יָדַיִם חָרוּצוֹת, וְדַעַת נְבוֹנִים חָסַרְתָּ…

מֻמְחִים אַתֶּם הַבּוֹנִים! תִּלְמְדוּ קֹדֶם – וְתִבְנוּ!

כַּפְרִי בֶּן־כַּפְרִי, עֵינֶיךָ לִרְאוֹת הֵיטִיבוּ, לְצַעֲרִי!

אֶבֶן הִסִּיעָה בַּחוּרָה, אֶבֶן הִסִּיעַ הַבָּחוּר,

זוֹ בְּכָל־כֹּחָהּ שֶׁלָּהּ, וְזֶה בְכָל־כֹּחוֹ שֶׁל גָּבֶר,

וְ“סִדְּרוּ” אֶת הָאֲבָנִים עַד כַּמָּה שֶׁאֵלּוּ נִשְׁמָעוּ

בְּדֶרֶךְ “כְּלָל־גָּדוֹל” שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁרָאוּ גִדְרוֹת הָאֶבֶן, –

עַד שֶׁנָּפְלָה הַגָּדֵר מֵעַצְמָהּ, גָּדֵר לֹא־גְּמוּרָה.

סַרְתִּי כְדֵי לֹא לִרְאוֹתָם בְּקַלְקָלָתָם – בֵּרַכְתִּים:

אַתֶּם הַיּוֹדְעִים לְכַפֵּר עַל כָּל שְׁגִיאוֹתֵיכֶם בְּדִמְכֶם!

וְעַד שֶׁאֵלֶּה עֲסוּקִים בַּגָּדֵר, הַלָּלוּ מְתַקְּנִים

דְּפָנָיו שֶׁל צְרִיף (לַיְלָדִים?), מְהַדְּקִים קוֹרוֹת הַתִּקְרָה,

אוֹ מַרְכִּיבִים רְעָפִים עַל גַּבֵּי רְעָפִים, מַבְהִילִים

קֶרֶשׁ אֶל קֶרֶשׁ גְּזוּרִים. קַדַּחַת עֲבוֹדָה אוֹחֶזֶת

כָּל הַבָּאִים, לְרַבּוֹת קְהַל הַבַּטְלָנִים: הֵם נוֹטִים

שֶׁכֶם תַּחַת הַקּוֹרָה, וְתַחַת הַכֹּתֶל הַמּוּסָר –

מִן הַמְּכוֹנִיּוֹת הֱבִיאוּם. דֹּפֶק דִּבְרֵי־הַיָּמִים

נִרְגַּשׁ בְּיָמֵינוּ שֶׁלָּנוּ: קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, וָקֹדֶשׁ!

כָּךְ עוֹשִׂים דִּבְרֵי־הַיָּמִים!

וּבֵינָתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹמֵד בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם וּמַתְחִיל לִנְטוֹת הַיָּמָה,

אֶלָּא הַמְּצוּדָה הוּקָמָה! תַּם וְנִשְׁלָם – גָּמַרְנוּ!

(כָּךְ: שָׁלֹשׁ יָדוֹת, לְמֶחֱצָה), וּכְבָר עֲסוּקִים בְּתִקּוּן

כִּכַּר חֲגִיגָה. מַכְנִיסִים סַפְסָלִים, וּסְדָנִים וּקְרָשִׁים.

אֹהֶל מַצְנִיעַ כָּל מִינֵי גַזּוֹז, עֲסִיסִים וּתְסִיסִים,

תְּרֵיסַר בַּקְבּוּקִים שֶׁל בִּירָה חֲמִימָה וְעוּגוֹת וּכְעָכִים,

תּוֹפֵס מְקוֹמוֹ וְעוֹמֵד סָמוּךְ לְשֻׁלְחַן הַבִּימָה,

עוֹמֵד צוֹלֵעַ, כְּבָר רוֹשְׁמִים שְׁמוֹת הַנּוֹאֲמִים, מְיַצְּגֵי

כָּל הַמּוֹסָדוֹת בָּאָרֶץ וְכָל הָאֲגֻדּוֹת הַשָּׂשׂוֹת

אֶל הַפִּרְסוֹמֶת. מְנַהֵל מַרְצֶה בְּאָזְנֵי הַקָּהָל,

וְהָעִתּוֹנָאִים בִּפְרָט, הַצְּפוּפִים, עוֹמְדִים וְיוֹשְׁבִים

עַל כָּל חָמְרֵי הַבִּנְיָן הַמְחַכִּים לִשְׁעַת תְּקוּמָתָם.

אֶפֶס כְּשֶׁעָבְרָה הָרִנָּה וְנִזְרְקָה הַמִּלָּה: גָּמַרְנוּ!

פִּתְאֹם נִתַּק דְּבַר מָה פְּנִימָה בַלֵּב – הֶחֱרַשְׁנוּ.

נִפְקְחוּ עֵינֵינוּ, וּכְאִלּוּ רַק עַתָּה רָאִינוּ, רִאשׁוֹנָה

וְהִנֵּה: הַנְּקֻדָּה! חֲדָשָׁה – צְמַרְמֹרֶת עוֹבֶרֶת בְּשָׂרֵנוּ.

לֹא הִכַּרְנוּהָ – נִהְיָתָה! הַאֻמְנָם אָנוּ כַפֵּינוּ

עָסְקוּ בָהּ בְּבִנְיָנָהּ – אָנוּ? וְהָיְתָה הַשָּׁעָה קְדוֹשָׁה.

עָבַר וְהֹוֶה וְעָתִיד פֹּה נָשְׁקוּ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.

וְהָיְתָה חֲמִימוּת נִפְלָאָה, עַד לְנַשֵּׁק אִישׁ אָחִיו.

פֶּתַע עָבְרוּ וְחָלְפוּ, וְנִמְחוּ וְנִשְׁכְּחוּ כָּלָה

כָּל הַמִּפְלַגּוֹת וְהַטְּעָנוֹת, וְאֵין כָּל קְשָׁיִים, עֵינֵינוּ

מְלַטְּפוֹת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; וְטוֹב הָיָה, טוֹב – עַד כְּדֵי לִבְכּוֹת…

וּכְשֶׁפָּרַשְׁנוּ לָלֶכֶת וְהִרְחַקְנוּ כִּמְטַחֲוֵי־עָיִן,

נִדְמְתָה לָנוּ הַמְּצוּדָה קְטַנָּה כָּל־כָּךְ וַעֲלוּבָה,

לְבָדָד, וּטְעוּנָה מְאֹד רַחֲמִים, וְכֹחַ אַדִּירִים וְלֶב־נֶאֱמָן

לְאַהֲבָה רַבָּה וֶאֱמוּנָה – הַיְתוֹמָה בְּמֶרְחָב עֲרָבָה,

לְבַדָּהּ בְּאוֹקְיָנוֹס שֶׁל שִׂנְאָה, כַּסִּירָה בְּיָם הָאוֹקְיָנוֹס!

וּמִמַּעַל לָהּ הִכְסִיף הַחֶרְמוֹן הַיָּשִׁישׁ בִּשְׁלָגָיו

כְּאוֹתוֹ הַכֹּהֵן לְבוּשׁ־בַּדִּים וּבְפִיו הַבְּרָכָה הַקְּדוּמָה:

"אַתְּ, אֲחֹתֵנוּ, הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, וְיִירַשׁ

זַרְעֵךְ שַׁעַר אוֹיְבָיו" – – – הָרַבִּים, אָמֵן וְאָמֵן!

שער חמישי

א. בְּעַרְבֵי שִׁלְהֵי דְקַיְטָא

יוֹשֵׁב לוֹ אַבָּא אַנְטוֹנִי בְּעֶרֶב שִׁלְהֵי דְקַיְטָא

יְשִׁיבָה רְוֵחָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ כָּל־שֶׁהִיא שְׁכִיבָה

עַל הָאִצְטָבָא הָרְחָבָה הַקְּבוּעָה לְכֹתֶל הַבִּקְתָּה,

צְבוּעָה כְּרוּמִית⁵⁷ חֲמִימָה מֵעֶרֶב יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁעָבַר,

נֶהֱנֶה מִצִּנַּת־נְשָׁפִים וּמֵהִתְיַחֵף בְּפַרְהֶסְיָה;

תּוֹלֵשׁ תְּלִישָׁה חֲטוּפָה בְּקִמּוּץ אֶצְבָּעוֹת מְעֻבּוֹת

שַׂעֲרָה עוֹשָׂה הַטָּיָה מִתּוֹךְ הָאֶגֶד הַמְּדֻלְדָּל,

אֶגֶד לִיפִים עֲלוּבִים, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ זָקָן כָּל־יָמָיו,

לָשׁ לוֹ לִישָׁה טְעִימָה בֵּין שִׁבְרֵי שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת,

וְהוֹלֵךְ וּמוֹשֵׁךְ בְּחוּט זִכְרוֹנוֹתָיו – כָּךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה,

מַעֲלֶה שׁוּב נֶגֶד עֵינָיו יַעֲרוֹת־פֶּרְם מוֹלַדְתּוֹ,

יַעֲרוֹת־בְּתוּלָה אַפְלוּלִים מֵעֵבֶר לְמַעַר שֶׁל יַעַר,

חוּץ לְמִשְׁעוֹלִים שֶׁכָּבְשָׁה, פּוֹסַעַת בִּצְעָדוֹת בְּהוּלוֹת,

חַיַּת הַחֹרְשָׁה הַפְּזִיזָה, קַלַּת־הָרֶגֶל הַשְּׂעִירָה,

וְאַבָּא־דֹב, עִקְלַן־הַיַּעַר, הוּא חוֹבֵב הַדְּבָשׁ מִן הָעוֹלָם,

בֵּין מַפֶּלֶת־סְעָרוֹת וְאִילָנוֹת מֻכֵּי־רְעָמִים,

סָפֵק מִשְׁעוֹל וְרֶשֶׁם בְּמִפְלַשׁ אִילָנוֹת וָהֶמֶס⁵⁸

בַּחֲלַל הַפַּלַּטִּין הַגָּדוֹל בַּיַּעַר הֶעָבוֹת הָעַתִּיק –

שָׁם בְּאַמְבָּרֵי־מַחֲבוֹאִים לְשַׂר אוֹתוֹ יַעַר־מַצְפּוּנִים

קִנְּנוּ דְבוֹרִים פִּרְאִיּוֹת בְּעֵצִים נְבוּבִים וִיבֵשִׁים,

שָׁם לוֹ נְחִילִים שֶׁל הֶפְקֵר, הַנּוֹשְׂאִים אֶת דִּבְשָׁם לָאֶחָד,

לוֹ לְסָבָא־שֶׁל־יַעַר; וְאֵין בָּעוֹלָם לוֹ דּוֹמֶה

לְמֶתֶק עֲדָנִים וּלְרֵיחַ שֶׁל צַתְרָה⁵⁹ מַקְטִירָה אֶת־קְטָרְתָּה,

בְּצִנְעָה, בִּישִׁיבָה שֶׁל צְלָלִים וּבֹשֶׂם פִּרְחֵי־הָאַלָּה,

בֹּשֶׂם צָנוּעַ וָחָם, נִתְבָּרְכוּ בּוֹ יַעֲרוֹת־הַצָּפוֹן.

כָּרוּךְ אַחֲרֵי “אַבָּא” אֲנִי וְסָמוּךְ לְצִדּוֹ,

מַבִּיט וְלֹא רוֹאֶה, וְאוּלָם קוֹלֵט לְתוֹכִי הַדְּמָמָה,

דְּמָמָה רַבָּה, יְחִידָה, מְדַבֶּרֶת בְּאֵלֶם־קְדֻשָּׁה,

שָׂחָה בִּקְרִיצוֹת כּוֹכָבִים לְכָל־צֵרוּפֵיהֶם בְּתֵבֵל,

בְּלַחַשׁ הַטְּרָפִים בְּרָאשֵׁי אִילָנוֹת מַזְקִיפֵי קוֹמָתָם,

בְּרַחַשׁ עֲשָׂבִים יְשֵׁנִים בְּאֵין־קוֹל בַּחֲלָלוֹ שֶׁל־עוֹלָם

עֵר בְכָל שַׁ"י עוֹלְמוֹתָיו – וּמַאֲזִין, מַאֲזִין־מַחֲרִישׁ.

פִּתְאֹם פּוֹתֵחַ וּמוֹשֵׁךְ הַיָּשִׁישׁ בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

חוּט זִכְרוֹנוֹתָיו בְּאָזְנֵי הַנַּעַר הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ:

לְאַחַר שֶׁאַבָּא נִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ

מָעֲטוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ, כְּבָר הָלַךְ וּפָחַת דּוֹר־גִּילוֹ,

הָלְכוּ לְעוֹלָמָם לָנוּחַ אֶל־תַּחַת הַגַּלִּים הַיְּרֻקִּים

בְּחַצְרוֹת בָּתֵּי־הָעוֹלָם הַסְּמוּכִים לְמִגְרְשֵׁי־כְפָרִים,

אֶחָד אֶחָד הִסְתַּלְּקוּ יְדִידִים וְאוֹיְבִים בְּנֶפֶשׁ,

נִשְׁאֲרוּ בּוֹדְדִים, מִתְיַתְּמִים, וְדַיָּם בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה

לַעֲשׂוֹת בָּהּ כָּל־הַנִּשְׁאָר מִדֶּרֶךְ חַיֵּיהֶם הַפְּשׁוּטָה,

קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם הֲלִיכָה, וְנַעֲשׂוּ חוֹבְבֵי־סַפְסַלִּים,

יוֹשְׁבֵי אִצְטַבָּה חֲמִימָה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית,

פִּנָּה מַאֲרִיכָה בְּחֻמָּהּ – לֹא הָיָה עִם מִי לְשׂוֹחֵחַ.

אִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה – זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁאֵינָהּ חוֹבֶבֶת כָּל־עִקָּר

שִׂיחוֹת אִישׁ אַחֵר זוּלָתָהּ, וְדִבְרֵי עַצְמָהּ חֲבִיבִים

מֵאָז וּמֵעוֹלָם עָלֶיהָ מִדִּבְרֵי כָל נוֹשְׂאֵי־נְאוּמִים;

וְעוֹד – מִן הַכְּלָל הִיא יוֹדַעַת כָּל־מָה שֶׁהַיָּשִׁישׁ לָהּ יַגִּיד,

מַה שֶׁהוּא עָתִיד לְהָעִיר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם וְהַשָּׁנָה.

שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁהֵמָּה בַּכְּפִיפָה הָאַחַת, כְּבָר אָפְסוּ

דִּבְרֵי־חִבָּה וְקִנְטוּר בֵּינֵיהֶם וּמַה יֵּשׁ לוֹ לוֹמַר?

אֵינָהּ סוֹבֶלֶת אֶת דְּבָרָיו. וּשְׁנֵיהֶם כּוֹבְשִׁים שְׂפָתַיִם

זֶה בְּצַד זֶה עַד שֶׁיָּבוֹא אִישׁ מִן הַשּׁוּק לְשֵׁם שִׂיחָה.

עַכְשָׁו יִשְׁפֹּךְ הַזָּקֵן בְּאָזְנַי בְּעַרְבוֹת־אֲפֵלָה

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד לוֹמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמִּשְׁתַּעֲמֵם,

עוֹלָם שֶׁדָּהוּ צְבָעָיו, נִתְרוֹקֵן מֵאֶפֶס מַכִּירִים,

חַי חַיִּים זָרִים וְלָהוּט אַחַר מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים,

עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ אַחִים: הָעֵצִים הַמְּלַבְלְבִים בְּעִתָּם,

מַמָּשׁ כְּלַבְלְבָם אָז, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה

לְפַרְדֵּס סָבָא שֶׁלּוֹ בְּעוֹדוֹ “שֶׁקֶץ מְשֻׁקָּץ”,

וְהֵמָּה בְּרֵאשִׁית פְּטוּרָם כְּחֹטֶר בַּגֶּזַע בּוֹ עָלוּ,

וְאוֹתָן הַדְּבוֹרִים הַיְקָרוֹת, הָעוֹסְקוֹת בְּמַעֲשֵׂי־בְרֵאשִׁית

לְמִן הֱיוֹת דְּבוֹרָה בָּאָרֶץ, מַמְשִׁיכוֹת וְשׁוֹזְרוֹת חוּט־חַיִּים,

אֲשֶׁר הוּא יָדַע מִקֶּדֶם וַאֲשֶׁר הֵבִין בְּרוּרוֹת,

חוּט לֹא יִנָּתֵק לְעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא־הָעוֹלָם…

וְכָךְ אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַאֲזִין עַל אֶרֶץ שֶׁכֻּלָּהּ רֹן־דְּבוֹרִים,

כֻּלָּהּ קַן־דְּבוֹרִים וְכֻלָּהּ פּוֹרַחַת לִמְזוֹנוֹת שֶׁל דְּבוֹרִים,

“אֶרֶץ זָבַת הַדְּבָשׁ”, וְהוֹלֵךְ כָּךְ וּמִתְחַוֵּר

פָּסוּק מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הוֹלֵךְ מִתְחַוֵּר מֵאֵלָיו:

“אֶרֶץ זָבַת דְּבַשׁ” – אֶרֶץ בְּרוּכָה וְזֶה שִׁבְחָהּ.

הִנְנִי שׁוֹמֵעַ הַזִּמְזוּם בְּתוֹךְ הַכַּוָּרוֹת בַּשָּׂדֶה,

בְּגִנַּת עֵץ־פֶּרִי, בַּחֹרְשָׁה, וּבְמַפֶּלֶת שֶׁל אַרְיֵה…

זָבַת דְּבַשׁ! אֲנִי קוֹלֵט קוֹל דְּבָרָיו שֶׁל אַבָּא אַנְטוֹנִי,

אַךְ אֶת־הַנֶּאֱמָר לֹא אֶקְלֹט: – קוֹל זִמְזוּם אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ,

נִים וְלֹא נִים – וְגַם אוּלַי תִּיר וְלֹא תִּיר – וּבְאָזְנַי:

“זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”… “זָבַת דְּבַשׁ”… זֶה זִמְזוּמָהּ.

וְאוּלַי מֵאָז – כְּבָר מֵאָז! מֵאוֹתָם נְשָׁפִים רְחוֹקִים

אֲשֶׁר עִם אַבָּא אַנְטוֹנִי – נִיצוֹצוֹת לְלִבִּי נִכְנָסוּ,

טֶרֶם יְדַעְתִּים וְטֶרֶם אֲנִי הֲבִינוֹתִי, שֶׁהֵמָּה

הָיוּ לַאֲשֶׁר הָיוּ, וְהֵם הֱבִיאוּנִי בְּאֵין רוֹאִים

עַד הַמִּכְוֶרֶת הַזֹּאת – פֹּה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה,

אוֹתָם נִיצוֹצוֹת־זֵרְעוֹנִים, שֶׁנָּפְלוּ עַל קַרְקַע, שֶׁהִכְשִׁיר

רַבִּי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּיַד הַתַּנַכְ"ל הַקָּטָן,

ו“סָבָא־מַחֲרַשְׁתָּא” גַּם הוּא, אֲשֶׁר טְרָדַנִי בְּכַעְסוֹ

וּבַחֲמָתוֹ עַד אֵצֶל אַבָּא־אַנְטוֹנִי וּדְבוֹרָיו, –

זְכוּרִים גַּם שְׁלָשְׁתָּם לְטוֹב – אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן!

ב. הַקָּרְבָּן

– – – – – – וּפַעַם וְאָנוּ מְנַצְּחִים

זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, מְקַפְּצִים־מְדַלְּגִים מֵעִנְיַן

לְעִנְיָן, כְּמִנְהַג יְהוּדִים מִתְוַכְּחִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ

כָּךְ לְפָרָשַׁת בִּכּוּרִים בַּתּוֹרָה, וּשְׁאֵלַנִי

אוֹתוֹ הַבָּחוּר: מָה, רַבִּי, הַיְלַמְּדֵנִי, בִּכּוּרִים

לְגַבֵּי דְבַשׁ? וְהַנְּחִיל לְעִנְיָן “פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם”?

אוֹמֵר אֲנִי לוֹ: מַה אַתָּה בִּשְׁאֵלַת הֲלָכָה, אָנֹכִי

לְמַעֲשֵׂה מִצְוָה זוֹ, אַךְ לְסִטְרָא אַחֲרָא, קִיַּמְתִּי.

אַתָּה תָּמֵהַּ, שְׁמָעֵנִי לָדַעַת וַאֲסַפֵּרָה.

פַּעַם בְּעֶרֶב מְחֻמָּם, מִסּוֹפֵי־הָאָבִיב הַנּוֹחִים,

עָקָר אַבָּא אַנְטוֹנִי אֶת רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת מִבֵּיתוֹ,

בָּא וְנִתְקָרֵב עַד גֶּדֶר אָבִי, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר

אִתּוֹ בְּעִנְיָנֵי־דְּיוֹמָא וְכוּלֵי וְכוּלֵי, וְהָלְכוּ

מוֹשְׁכִים, כְּדַרְכָּם מֵאָז, וְסוֹפָם – מִתְנַגְּחִים בְּעִקְּרֵי

דָת וֶאֱמוּנָה – כְּתָמִיד. עַד שֶׁהִגִּיעוּ כְּתָמִיד

עַד לֶאֱמוּנַת הַשִּׁלּוּשׁ (מְקוֹמָהּ שֶׁל תֻּרְפָּה לְאַנְטוֹנִי).

אַבָּא מְמַלֵּל בְּמֶלֶל, עֲקָצוֹ זֶה וְלֹא נֶעֱקַץ,

אַךְ רְמָזַנִי וְהִרְגַּשְׁתִּי בִּרְמִיזָה קְלִילָה־חֲטוּפָה,

לֵאמֹר: "הַלַּיְלָה אֶל בֵּיתִי תָּבוֹא עִם צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים

כַּחֲצוֹת־לַיְלָה". מֵעוֹלָם לֹא אָמַר לִי דְבָרִים כְּמוֹתָם.

אָרַךְ עָלַי אוֹתוֹ עֶרֶב וְקָשֶׁה לִי הָיָה כְּאֹרֶךְ

צוֹמוֹ שֶׁל יוֹם־כִּפּוּרִים – יוֹם כֻּלּוֹ צוֹם וְיוֹם שָׁרָב.

“אַבָּא” מַה רָאָה, שֶּׁהִזְמִין בַּחֲצוֹת לַיְלָה וָאָמֶשׁ?

וַדַּאי תָּמְהָה תְמִיהָתָהּ אִמִּי בְּהִכָּנְסִי לַמִּטָּה

תּוֹךְ כְּדֵי תְּבִיעָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא כְּבִימוֹת כָּל־הַשָּׁנָה.

עֵר שָׁכַבְתִּי מִתְכַּוֵּץ, מְחַכֶּה לְצִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים,

צִלְצְלוּ תֵּשַׁע וָעֶשֶׂר, וְהִגִּיעָה שְׁעַת קְרִיאַת הַשֶּׂכְוִים.

הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַגִּנּוֹת נֵעוֹר בֶּן־שֶׂכְוִי וְהִכְרִיז

עַל מַה שֶׁהִכְרִיז, וּלְקוֹלוֹ עָנָה כָּל־שֶׂכְוִי עַל מוֹטוֹ.

עַד שֶׁעָבְרָה הָרִנָּה כָּל הַכְּפָר כֻּלּוֹ – וְגָמְרָה

שׁוּב מֵעֵבֶר לַגִּנּוֹת, וְשׁוּב עוֹלָם עָיֵף בַּשֵּׁנָה.

צִלְצְלוּ גַּם אַחַת עֶשְׂרֵה – וְהַבַּיִת מָלֵא עוֹד תְּנוּעָה.

מַה־לּוֹ לְאַבָּא הַמַּשְׁהֶה אֶת־שְׁנָתוֹ לְאַחַר יוֹם־יֶגַע?

שָׁעָה לֹא מָצָא אַחֶרֶת לְסַיֵּר אֶת לוּל־הָאַוָּזִים

בִּלְתִּי הַלַּיְלָה, וְהָעוֹף נִתְפַּחֵד וּמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת,

מַמָּשׁ צְוָחוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּר: הַשּׁוֹחֵט

עוֹבֵר מִסִּמְטָה לְסִמְטָה בַּכְּפָר ו“מְסַדֵּר כַּפָּרוֹת”,

אִמָּא – דַּוְקָא הָעֶרֶב עֲסוּקָה בְמִשְׁאֶרֶת מוֹרֶדֶת,

פַּעַם וְעוֹד פַּעַם פָּקְדָה הַכַּד עִם הַבָּצֵק; יָרֵאתִי

שַׁמָּא תִּתְעַקֵּשׁ זוֹ וְעָלְתָה לְפָקְדָהּ בַּשְּׁלִישִׁית!

שֵׁינְדֶּלֶה (אָחוֹת לִי קְטַנָּה) רוֹצָה לְהִתְחַלּוֹת, לֹא הָיְתָה

שָׁעָה לָהּ נוֹחָה אֶלָּא הַיּוֹם – שֶׁאֶתָּפֵס בְּיָדָיִם.

סוֹף סוֹף שָׁכַב לוֹ אַבָּא, וְקוֹל הָאַוָּזִים הִשְׁתַּתֵּק.

בִּצְבֵּץ גּוּשׁ הַמִּשְׁאֶרֶת וְעָלָה עַד שְׂפוֹת הַמַּגֶּבֶת,

אִמָּא גַּם הִיא בְּמִטָּתָהּ, יְשֵׁנָה, וְשֵׁינְדֶּלֶה נָחָה.

מִגְדַּל־הַמְּצִלּוֹת גַּם הוּא, נִרְאֶה, נִרְדַּם עִם כֻּלָּם.

שׁוֹמֵר בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה (גַּבְרִילוֹ) בִּלְבֵּל הַשָּׁעוֹת,

שֶׁקֶט שֶׁבְּשֶׁקֶט בַּכְּפָר, שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בַּבָּיִת.

קוֹל הַדּוּמִיָּה אַךְ הוּא, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מָלֵא רִנָּה.

צִפּוֹר דְּרוּסַת־הַטּוֹרֵף תְּמָרֵר בִּצְוָחָה – נִשְׁתַּתְּקָה.

מִי־שֶׁהוּא נֶעְלָם תּוֹעֶה בִּפְסִיעוֹת לֹא־שֶׁמַע, מִתְהַלֵּךְ,

זְרָדִים שֶׁיָּבְשׁוּ, חֲרוּכִים וּצְרוּמִים, מְכַרְכְּרִים פִּתְאֹם

תַּחַת כַּף־רַגְלוֹ; חֲצָצִית, שָׁמְטָה מִגַּל, מִתְגַּלְגֶּלֶת.

מִי הוּא שֶׁאָחַז בְּכַפּוֹ בִּטְרַקְלִיל הַבְּאֵר, וְהַטִּפִּין

פִּתְאֹם הִתְחִילוּ מִזְדָּרְזוֹת בְּפַעְפּוּעֵי־בַעְבּוּעִים?

הָס! צִפָּרְנַיִם לְמִפְתָּן: גּוֹרֶדֶת, גּוֹרֶדֶת, גּוֹרֶדֶת…

אָיֹם וְנוֹרָא הָאֹפֶל וּמָלֵא מִלַּחַשׁ מְלַחֲשִׁים.

תְּנוּעָה חֲלוּשָׁה אֲיֻמָּה – וּפִתְאֹם הַדְּמָמָה נִקְרָעָה.

אַרְבַּע הֵרִיעַ הַפַּעֲמוֹן, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה צְרִיחוֹת הִצְרִיחַ

לְתוֹךְ הָאֲפֵלָה הַחַיָּה…

עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתַי נִתַּקְתִּי,

חָשׁ־מִתְמַהְמֵהַּ בְּאַחַת אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְלִבִּי

מֵת עִם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה, מֵת עִם כָּל רַחַשׁ וְרָחַשׁ.

אָדָם לֹא הִרְגִּישׁ בְּצֵאתִי, לֹא הִרְגִּישׁ הַכֶּלֶב בְּלֶכְתִּי,

עֵר אַךְ אָנֹכִי בַּבַּיִת, וְכַף הַמַּנְעוּל הַצָּרוּד

נַעֲנָה לִי וְלֹא רָטַן, וְגַם בְּבֵית אַבָּא אַנְטוֹנִי

– “אַתָּה, בַּחוּרִי?” – אֲנִי הוּא! אַבָּא אַנְטוֹנִי, מַה־קָּרָה?

–“רוֹצֶה אַתָּה וְאִתִּי תֵּרֵד לַגֶּשֶׁר הֶחָדָשׁ?”

–אַבָּא, לָמָּה לְשָׁם? – "הַנְּחִיל הָרִאשׁוֹן כְּבָר פָּרַח

מִן הַכַּוֶּרֶת – בְּכוֹרִי; קָרְבָּן לוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא".

–קָרְבָּן? לְמִי? – "אַךְ לוֹ, “לַשָּׁחוֹר”… לְסִטְרָא אַחֲרָא,

הַס מִלְּהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ. שִׂים יָד לְפֶה" – נִשְׁתַּתָּקְתִּי.

נָטַל אַבָּא אַנְטוֹנִי הַנָּפָה הַשְּׁבוּרָה, אֲרוּזָה

מַטְלִית מִבְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת. – “רוֹצֶה אַתָּה?” – בְּרָצוֹן!

נִטְפַּל אֵלֵינוּ הַכֶּלֶב, הֱנִיסוֹ הַדְּיָקוֹן בַּמַּטֶּה,

אָחַז בְּכַפִּי – וַנֵּלֶךְ. נִכְנַסְנוּ לָעֵבֶר הַמְצֻלָּל.

סַהַר פָּגוּם מִשְׁמֹאלִי מְדַדֶּה בְּרָאשֵׁי אִילָנוֹת.

שִׁנּוּ סִמְטָאוֹת פַּרְצוּפָן, הָיוּ הַבָּתִּים אֲחֵרִים,

נַעֲשׂוּ גְּלוּמִים־עֲצוּמִים, חָיוּ הַסְּבַךְ וְהַשִּׂיחַ.

גִּלּוּ הָעֵצִים אֶת פְּנֵיהֶם – פְּנֵי חַיּוֹת מְשֻׁנּוֹת מַבְהִילוֹת,

פּוֹשְׁטוֹת כַּפַּיִם שְׂעִירוֹת־מְעֻקָּצוֹת וּלְהוּטוֹת לִתְפִיסָה.

כְּלָבִים בֵּרְכוּנוּ בִּלְשׁוֹן־כְּלָבִים גְּרוּעָה נַבְחָנִית.

עוֹלָה חַיָּה כְּנֶגְדֵּנוּ, מְדַדָּה מְשֻׁנּוֹת בַּהֲלִיכָה,

דִּלּוּג דְּהִירָה בְּצַד דִּלּוּג דְּהִירָה כְּבֵדָה,

פּוֹשְׁטָה צַוָּאר מָאֳרָךְ וּמְכַנְּסָה בִּלְעִיסָה עַצְלָנִית,

נוֹשְׁמָה וְנוֹשְׁפָה בְּקוֹלוֹת וְשׁוּב הִיא מַזְּקִיפָה צַוָּארָהּ, –

עַד שֶׁנִּתְחַוְּרָה לָנוּ – תַּבְנִית סוּס כָּבוּל בְּבַרְזֶל,

סוּסָה מְדַדָּה אַתְּלַת נִתְקֶלֶת־מֻתְקֶלֶת בִּגְדֵרוֹת,

פּוֹסְעָה בְּדִלּוּג, צוֹלַעַת עַל שְׁלֹשׁ פַּרְסוֹתֶיהָ הַכְּפוּתוֹת.

רַק יָרֵחַ סוֹף־חֹדֶשׁ נִטְפָּל בָּא מֵאֲחוֹרֵינוּ,

עוֹקֵב אַחֲרֵי צְעָדֵינוּ: יֵשׁ וְהוּא הוֹלֵךְ וְנִתְלֶה

בְּזֶרֶד־אִילָנוֹת מְעֻקָּץ אוֹ קוֹפֵץ־פּוֹסֵעַ עַל גַּגּוֹת

בָּתִּים עֲטוּרִים קַשׁ זָהָב, כְּאוֹתָהּ הַשֻּנְרָה בְּהִתְגַּנְּבָה;

אוֹ מֵאֲחוֹרֵי מֵעֲשֵׁנָה רְחָבָה הוּא מַסְתִּיר אֶת פָּנָיו,

אוֹ מֵעֵבֶר לִסְנִיפוֹ שֶׁל דִּיר רְחַב־כְּתָלִים וָשַׁעַר.

נִגְלֶה שׁוּב וְהוּא מֵצִיף עַל סְבִיבָיו אֶת כֶּסֶף קְסָמָיו.

עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמּוֹרָד בַּמִּשְׁעוֹל הַיּוֹרֵד הַמַּיְמָה,

הִנֵּה גַּם מַעֲקוֹת הַגֶּשֶׁר. אֵין זֶה כִּי אִם אֵימַת הַלַּיְלָה

עָלָיו, כִּי קַרְשֵׁי מַצָּעוֹ מִזְדַּעְזְעִים בְּרֶטֶט־חֲרִיקָה.

אוֹתוֹ הַנַּחַל הַקָּטָן הַנָּתוּן בִּמְצָרֵי בֵין־גְּדוֹתָיו,

כָּרֹם מִכָּאן וּמִכָּאן, בְּהִתְכַּנְּסוֹ בְּשִׁלְהֵי דְאָבִיב,

אַחַר שֶׁגָּאָה בְּשֶׁטֶף וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו הַצְּנוּעוֹת,

הָיָה לְזֶרֶם שָׁחוֹר, נִמְהָר אֶל אַפְסֵי מֶרְחַקִּים,

נִכְסָף אֵלָיו וּמְגָרֵף.

עָמַדְנוּ בְּאֶמְצַע הַגֶּשֶׁר,

הִבִּיט אַנְטוֹנִי, הִסְתַּכֵּל וּבְקוֹל רוֹעֵד פָּתַח וְאָמַר:

–“הֵא, הֵבֵאתִי לְךָ אֶת שֶׁלָּךְ!” – וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ,

זָרַק הַנָּפָה בַּנַּחַל, מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה – צָלָלָה.

שָׁעָה קַלָּה הִבַּטְנוּ לִמְקוֹם־נְפִילָתָהּ – אֵינֶנָּה.

רֶגַע נִדְמֶה לִי, כְּאִלּוּ יָצְאָה כַּף גְּרוּמָה שְׂעִירָה

מִן הַמַּעֲמַקִּים, מִתַּחַת, וְתָפְסָה הַנְּחִיל וְהַנָּפָה.

עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפִי, תָּפַסְתִּי בְּכַף יַד הַדְיָקוֹן.

–“קַבֵּל! רָאִיתָ?” – רָאִיתִי! – כִּי תֵּכֶף בַּמַּיִם שָׁקָעָה.

–"נֵלֵךְ! לָחַשׁ הַזָּקֵן – רְאֵה! לְאִישׁ אַל תְּסַפֵּר.

גַּם אַל תַּבֵּט אַחֲרֶיךָ, הֲלֹא בְּנַפְשֵׁנוּ – שָׁמָעְתָּ?"

שׁוּב מַחֲרִישִׁים נְבוּכִים פָּסַעְנוּ בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ,

אֶלָּא הָיָה עוֹד אֶחָד וְאוֹתוֹ אֲנִי לֹא רָאִיתִי,

אֶלָּא הֵד פְּסִיעוֹתָיו הִרְגַּשְׁתִּי וְגַם נְשִׁימָתוֹ

מֵאֲחוֹרַי עַל גַּבִּי, חַמָּה מְאֹד – וּבְהַפְסָקוֹת.

שער ששי

א. דִּבְרֵי הַבָּחוּר

הִתְחִיל בָּא אוֹתוֹ הֶחָלוּץ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֵלֵינוּ,

בָּא וּמִתְכַּנֵּס יְחִידִי אֶל גֶּדֶר מִכְוַרְתִּי וְיוֹשֵׁב

בְּמָקוֹם שֶּׁיִּיטַב לוֹ, נִרְאֶה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְשִׁירַת

קְהַל דְּבוֹרַי הַנְּפוֹצוֹת – יוֹשֵׁב וּמַאֲזִין וְשׁוֹתֵק.

וְיֵשׁ, וּמִתּוֹךְ יְשִׁיבָתוֹ הוּא הוֹזֶה חוֹלֵם בְּהָקִיץ,

כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ מִתְעַמֵּק, מִתְיַחֵד לוֹ שָׁם עִם נִשְׁמָתוֹ.

פָּנָיו קוֹדְרִים וְהוֹלְכִים, וְהוּא אֵינוֹ כָאן, אֶלָּא מַרְחִיק

לָעוּף בְּמֶרְחַקֵּי־מֶרְחַקִּים, עַד שֶׁאֶכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי.

פַּעַם נָגַעְתִּי בִּכְתֵפוֹ, מְחַיֵּךְ אֲנִי לוֹ וְשׁוֹאֵל:

“בְּנִי רְחִימָאי, אֱמָר־נָא, מֵאַיִן תָּבוֹא, בַּחוּרִי?”

– דּוֹדִי, דְּבָרוֹ יַעֲנֵנִי, מִמַּעְבְּרוֹת טְשׁוֹנְגַר⁶⁰ הִנֵּה שַׁבְתִּי,

מִמַּעַרְכוֹת הַקְּרָב: שָׁמַעְתִּי שׁוּב מַפַּץ פְּצָצוֹת.

– “זֹאת אֵינִי מַשִּׂיג: מַה עִנְיַן טְשׁוֹנְגַר זֶה וּלְשִׁירַת דְּבוֹרַי?”

– דּוֹדִי, אַל תִּכְעַס, אִם אֵין זֶה לְרָצוֹן לְךָ – לֹא אָבֹא.

– “לֹא, כִּי תּוֹאִיל לְהַסְבִּיר לִי עִנְיַן טְשׁוֹנְגַר – שְׁאֵלָתִי”.

–דּוֹדִי, שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי שִׁירַת הַדְּבוֹרִים וּבְאָזְנַי

שָׁרִים כַּדּוּרֵי טְשׁוֹנְגַר, וְנוֹבְחוֹת מְכוֹנוֹת־הַיְרִיָּה

עַל הַמַּעְבָּרוֹת וְעַל הַחֲפִירוֹת בְּעֶצֶם יוֹם חֹרֶף,

קוֹל עֲנוֹת הַמִּלְחָמָה: אֲדֻמִּים נִלְחָמִים בִּלְבָנִים.

דּוֹדִי, אָמַרְתִּי לְךָ: יֵשׁ אֲשֶׁר דַּעְתִּי נִטְרֶפֶת.

יוֹשֵׁב אָנֹכִי וּמַאֲזִין, וְאָזְנַי קוֹלְטוֹת הַשִּׁירָה,

שִׁירָה זוֹ, מָה הִיא, אֱמוֹר: שִׁירָה אוֹ סְתָם קוֹל־כְּנָפַיִם?

הֲרֵי גַּם אַתָּה סִפַּרְתָּ עַל שִׁירַת הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה,

הַתּוֹקַעַת תְּקִיעָתָהּ עַד שֶׁצָּרָתָהּ בַּתָּוֶךְ,

בְּאוֹתָהּ כַּוֶּרֶת, עוֹד שׁוֹהָה, לָהּ עוֹנָה אֲסִירַת־הַכֶּלֶא.

אַתָּה מָכִּיר בַּשָּׁאוֹן, בְּאוֹתוֹ הַשָּׁאוֹן הַנִּפְלָא

טֶרֶם יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו נְחִיל כָּל־הַמְהַגְּרִים וְיָעוּף,

אוּלַי שִׁיר מַהְפֵּכָה? וְאִם שִׁיר מַהְפֵּכָה – מִנַּיִן?

הִנֵּה אַתָּה שׁוֹמֵעַ הַשִּׁירָה הָעוֹלָה מִסָּבִיב,

סָבוּר אַתָּה שֶׁזּוֹהִי שִׁירָה שֶׁל עִדּוּד וְזֵרוּז,

וְאוּלַי שֶׁל יֵאוּשׁ־עוֹלָמִים – לַמְּוַתְּרִים עַל נַפְשָׁם וּדְרוֹרָם?

שִׁירַת עֲבָדִים מְיֻאָשִׁים וּלְשֵׁם קִיּוּם מִינָם בָּעוֹלָם,

לְשֵׁם הַשְׁאָרַת בֵּית־דְּבוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ וְהָיָה

בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שְׁנוֹת־קְרָב וּמִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים נְטוּשָׁה,

מִלְחֲמוֹת הֶרֶג אַכְזָרִי וּקְרָבוֹת, חֶמְלָה לֹא יָדְעוּ.

אוּלָם עוֹד הֵד מִפִּי הֵד יֵשׁ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע וְאַכִּיר

בְּאוֹתָהּ הַשִּׁירָה נִיצוֹצוֹת שֶׁל מֶרֶד בּוֹקְעִים וְעוֹלִים,

טֶרֶם וִתֵּר הַפְּרָט לְטוֹבַת הַכְּלָל – הַכַּוֶּרֶת,

עַל כָּל יֵשׁוּתוֹ שֶׁלּוֹ: עַל חֹפֶשׁ, עַל אַהֲבָה, עַל חַיִּים,

וְלֹא בְּתוֹךְ קַו־כְּבָר־קָבוּעַ וְלֹא בְּמִסְגֶּרֶת־מֵעוֹלָם,

לְשֵׁם… לְשֵׁם רַאֲיָה, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמוֹר בָּעוֹלָם עַל מִין זֶה

גַּם בְּמִשְׁטַר כַּוֶּרֶת של דְּבוֹרִים יוֹצְרוֹת־מַמְלָכָה.

אוּלַי יֵשׁ נִימָה נִסְתֶּרֶת שֶׁל מֶרֶד מִתְעַתֵּד בְּמַשָּׁאוֹן,

רֻקַּם בַּסֵּתֶר וְעוֹלֶה, מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים עֲתִידָה

לַהֲפוֹךְ אָשְׁיוֹת כַּוַּרְתָּהּ וְכָל מַה שֶׁקִּבֵּל עֹל מַלְכוּת,

כֹּחוֹת נִסְתָּרִים נַעֲלָמִים… מַה־טּוֹב לְךָ בֶאֱמוּנָתְךָ:

יֶשְׁנוֹ גּוֹזֵר גְּזֵרָה – וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שַׁלָּמָה –

אֶלָּא הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְאַתָּה מַצְדִּיק דִּינֶךָ.

וּמוֹסִיף הַבָּחוּר: מַה טּוֹב לְךָ, דּוֹדִי, שֶׁאַתָּה הַמַּאֲמִין

אֲבָל אָנֹכִי… שֶׁאֵין לִי אֶלָּא תְּמוּרוֹת־חֲלִיפוֹת,

אֵין לִי מִיצִירָה מִבְּרֵאשִׁית, וְאֵין לִי מִסּוֹף כָּל הַיָּמִים.

רֵאשִׁית הַגַּז⁶¹ אֲשׁוּרֶנּוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּקִנּוֹ,

מִי הֵם אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם? מִי יֵדַע, מִי יָבִין לוֹ עַתָּה?

אֵלֶּה שֶׁרֻבָּם דְּרֻבָּם מִשְׁפַּחַת הַדְּבוֹרִים, עֲדַיִן

אֵין לָהֶם כָּל מַמְלָכָה וְכַוֶּרֶת, כִּדְבוֹרַת־הַחוֹרִים,

כְּחוֹתְכֵי־עֲלֵי־הַוֶּרֶד וְכוֹרֵי־הַמִּכְרוֹת בָּאִילָן,

כְּאוֹתָהּ הַבּוֹנָה הַחָפְשִׁית נוֹטֶלֶת בָּתֵּי־שַׁבְּלוּלִים

לִבְנוֹת בְּדַיְסָה שֶׁל עָלִים תָּאֶיהָ בִּשְׁבִיל הַדַּיָּרוֹת, –

אֵינָם אֶלָּא שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל חוּלְיוֹת וְחוּלְיוֹת־נִסְיוֹנוֹת,

דַּרְגוֹת־הִתְפַּתְּחוּת, וְיֶתֶר הִתְפַּתְּחוּת בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים,

עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְכָאן, לְאוֹתוֹ הָאֹשֶׁר הָאָיֹם,

מִשְׁטָר שִׁתּוּפִי עִקְבִי וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ.

אֵין לָהֶם אוֹתָם הַסְּפָרִים, שֶׁגָּנְזוּ מְחוֹלְלֵי דָתָם,

סֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵלִים וּבַעַל־דְּבוֹר אֱלֹהֵיהֶם.

וְאוּלַי הַשִּׁירָה אֵינֶנָּה אֶלָּא קִינַת עֲבָדִים,

קִינַת נֶפֶשׁ אֲבוּדָה אֲשֶׁר לֹא מָצְאָה תִקּוּנָהּ,

קִינַת אִמָּהוֹת לֹא עֻבְּרוּ וַאֲשֶׁר לֹא הֶעֱמִיד רַחְמָן

וְלָדוֹת בָּעוֹלָם וְהֵן מְבַכּוֹת רְגָשִׁים חֲנוּקִים,

רִמְזֵי מַאֲוַיֵּהֶן, שֶׁנִּטְּלוּ מֵהֶן בְּעַל כָּרְחָן.

סוֹף־סוֹף יְצוּר לֹא נוֹלַד אֶלָּא כְּדֵי לָמֹץ בְּחַיָּיו

אוֹתָהּ טִפַּת הָאֹשֶׁר, לוֹ נִתְּנוּ בִּשְׁבִילָהּ יְצוּרָיו;

סוֹף־סוֹף הַיָּחִיד, זִיק אָשְׁרוֹ קוֹדֵם לַכֹּל בְּעוֹלָמוֹ.

תֹּאמַר אָשְׁרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שֶׁיְהִי קָרְבַּן־תָּמִיד

עַל מִזְבֵּחַ, לֹא בָנָה, לִצְרָכָיו שֶׁל נֶעְלָם מֶנּוּ.

לוּ אֲדַבֵּרָה… אָמַרְתִּי, שֶׁדַּעְתִּי נִטְרְפָה עָלָי.

ב. הוֹסִיף הַבָּחוּר וְאָמָר…

תְּנֵנִי אֲדַבְּרָה… אָמַרְתִּי, שֶׁדַּעְתִּי עָלַי מִטָּרֶפֶת…

עוֹמֵד אָנֹכִי וּמַאֲזִין וּמַאֲזִין לִשְׁאוֹן הַכַּוֶּרֶת,

זִמְזוּם “עַמָּא דְּדַהֲבָא”, כְּדֵי לָצוּד, כְּדֵי לִקְלוֹט צְלִיל בּוֹדֵד

פֹּה מִצְּלִילֵי הַבָּאוֹת, מִשִּׁירַת הֶעָתִיד הָרָחוֹק,

צְלִיל קַל שֶׁבַּקַּלִּים מֵאוֹתָם הַקְּרָבוֹת הַגְּדוֹלִים בֶּעָבָר

(אוּלַי מִלְחֲמוֹת דּוֹרוֹת, קְרָבוֹת שְׁנוֹת אֶלֶף וָאֶלֶף,

הֵד־קוֹל שֶׁלְּאַחַר־בְּרֵאשִׁית, פְּלִיטֵי צְלִילִים עֲמוּמִים

אַחַר רְעָמִים וְסוּפוֹת אֲיֻמּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שֶׁל תְּקוּפוֹת).

שֶׁמָּא אֵין אוֹתָהּ כַּוֶּרֶת אֶלָּא סֵמֶל־מִפְלֶצֶת,

וְיֵשׁ בָּהּ הֵד אַחֲרוֹן שֶׁל אַנְחוֹת אַחֲרוֹנִים… אוֹ אֶקְלֹט

צְלִילוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל מֶרֶד מִתְעַתֵּד וּבָא לְהִסְתָּעֵר.

וְאוּלַי אֵין אוֹתָהּ כַּוֶּרֶת אֶלָּא סֵמֶל־מִפְלֶצֶת,

וְעוֹד נַגִּיעַ לְכָךְ… אוּלַי כָּמוֹהָ כְּמַנְגִּינוֹת

שִׁירֵי הַבָּאוֹת הַקָּמוֹת עָלֵינוּ, עַל אָדָם בָּאָרֶץ;

אוּלַי גַּם סוֹף הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ – כַּוֶּרֶת הָאָדָם.

אוּלַי פֹּה גַּם חֲזוֹן כָּל מַאֲמַצֵּי אֱנוֹשׁ וְתִקְווֹתָיו:

אֱמֶת – כַּמְּצֻוֶּה, בַּקָּו, בְּמִסְגֶּרֶת מִשְׁמַעַת־סַנְוֵרִים,

וְלָדוֹת בְּלֹא חִיּוּךְ שֶׁל אֵם, לְאֵין כָּל אַבְהוּת, כָּל אַמְהוּת,

הֵרָיוֹן עַל־פִּי צַו לַמְעַבֵּר, הַבָּא עַל־פִּי בְרֵרָה

שֶׁל הַהַנְהָלָה הָרָאשִׁית, וְאוּלַי בִּזְרִיקָה בְּיַד מֻמְחֶה.

דּוֹדִי, אֱמָר־לִי בְּסוֹד, גַּלֵּה לִי מִפֶּה אֶל הָאֹזֶן:

מַה כָּאן, מַה בַּכַּוֶּרֶת – חֵרוּת הִיא זוֹ וְאִם עַבְדוּת,

כָּל הָעֲבוֹדָה, הֶעָמָל, לְשֵׁם קֵיבַת־הַכְּלָל הַנִּרְחֶבֶת?

מַה־יֵּשׁ בָּעוֹלָם – כְּלוּם חֵרוּת הָעַבְדוּת, אוֹ עַבְדוּת הַחֵרוּת?

דּוֹדִי, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה בֵּין עַבְדוּת לְעַבְדוּת –

עַבְדוּת חֲמוֹרוֹ שֶׁל פִּנְחָס אוֹ עַבְדוּת עֶבֶד־עֲבָדָיו

שֶׁל שְׁתוּקִי־סְתוּמִי, לְהַבְדִּיל. אֱמָר־לִי, מַדּוּעַ

מָוֶת וְכִלְיוֹן־יְתוֹמִים לְכָל הָעֲנָקִים הַבּוֹדְדִים

וְשֶׁפַע וְחַיִּים לְרִבְבוֹת קְטַנֵּי־הַקְּטַנִּים הַשּׁוֹרְצִים?

מֶרְחַב הַפַּמְפָּה⁶² הַגְּדוֹלָה, אַלְפֵי מִילִין עַל אַלְפִין,

הוּא לֹא יִשָּׂא אֶת שֵׁבֶט הַמֵּגַתֶּרְיוֹן⁶³ בִּתְחוּמוֹ;

וְזֶרֶם הַמִּיסִיסִיפִּי⁶⁴ לֹא מָצָא לוֹ לַדִּפְּלוֹדוֹקוּס;⁶⁵

וּרְבָבוֹת כִּפְלֵי רְבָבוֹת שֶׁל נְמָלִים וּדְבוֹרִים

יִשְׁרְצוּ שָׁרֹץ עַל שַׁעַל וְטֶפַח־עַל־טֶפַח אֲדָמָה.

זֶה סֵמֶל קֵץ כָּל־בָּשָׂר. לְשֵׁם מָה? לְשֵׁם מָה, כִּי אֵדַע?

אָדָם־דְּבוֹרָה עוֹד יָקוּם, עוֹד חָזוֹן לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים…

אַחַר שֶׁאָפְסָה וְכָלְתָה הַחַיָּה הָרָעָה בָּעוֹלָם:

פֶּתֶן וּפֶרֶס וּזְאֵב… וְהָאָדָם… – וְהָיָה זֶה יוֹרְשׁוֹ,

יוֹרֵשׁ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. דּוֹרֵס יְכַלֶּה אֶת דּוֹרֵס,

וְדוֹרֵס־הַדּוֹרְסִים אֶת כֻּלָם, וְסוֹפוֹ יְכַלֶּה אֶת עַצְמוֹ.

וְהָיְתָה אַדְמָתוֹ יְרֵשָׁה לִבְנֵי־הַחֲרָקִים לְמִינָם,

לְחַכְמֵי הָרֶמֶשׂ בִּלְבַד: דְּבוֹרָה וּנְמָלָה וְעַפְרִית,⁶⁶

אַךְ מִהְיוֹתָם רִאשׁוֹנִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה הַגְּדוֹלָה:

תּוֹרַת הַקּוֹמוּנִיזְמוּס… הֲלֹא מְטֹרָף אָנֹכִי…

אוּלַי בַּחֲלִיפוֹת חֲלִיפוֹת שְׁנוֹת מֶרֶד וּמַהְפֵּכוֹת,

שְׁנוֹת שְׁפִיכַת דָּמִים כַּמַּיִם וְנַהֲרֵי נַחֲלֵי דְמָעוֹת,

נוּכַל נַגִּיעַ גַּם אָנוּ – גֶּזַע הָאָדָם – לְאוֹתוֹ

אֹשֶׁר שֶׁל מִשְׁטַר־דְּבוֹרִים, הָאֹשֶׁר הָאָיֹם, הָאָרוּר.

וּכְשֶׁנַגִּיעַ, מַה־יִּהְיֶה? אָז מַה־יִּהְיֶה – הֲרֵינוּ

רוֹאִים אוֹתוֹ הַמִּשְׁטָר, לְאַחַר שֶׁאֵלָיו הִגִּיעוּ,

הָיוּ לַעֲבָדִים! דִּבְשָׁם נִקַּח כָּל שָׁעָה –

וְכַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ! נְחַבֵּר מִשְׁפָּחָה בְמִשְׁפָּחָה,

יַעַן זֶה טוֹב לְמִשְׁקֵנוּ, לְהַרְבּוֹת רְוָחִים וּרְוָחִים;

מַלְכָּה נָמִיר בְּמַלְכָּה, בִּ“רְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה”,

מַמָּשׁ כַּכָּתוּב… וְעַכְשָׁו – עַכְשָׁו, אִם נִרְצֶה, נְשַׁתֵּף

מַלְכָּה לְמַלְכָּה, כִּי הִנֵּה בְיָדֵנוּ מִקְנֵנוּ הַמְּעוֹפֵף.

וְיֵשׁ לִי עוֹד חָזוֹן מְאֹד אָיֹם לְיָמִים וּלְעָתִיד מְאֹד רָחוֹק…

ג. הָעֵצָה

וּפַעַם סָח לִי הַבָּחוּר: – יָדַעְתָּ, הָיִיתִי בְּרוּסְיָה

חַיָּל בִּגְדוּדֵי דֵנִיקִין? לֹא שֶׁגֻּיַּסְתִּי, חָלִילָה,

הַגַּע בְּעַצְמְךָ, דּוֹדִי, מֵרָצוֹן נִכְנַסְתִּי – מִתְנַדֵּב,

דָּבֵק הָיִיתִי בָּעִקָּר: אַחַת וּבִלְתִּי נֶחְלֶקֶת.⁶⁷

– “יִיַּשַּׁר כֹּחֶךָ” – עָנִיתִי. וְהַבָּחוּר מַמְשִׁיךְ בַּדִּבּוּר:

– עוֹד הַרְבֵּה זְמַן גַּם לְאַחַר מַעֲשֵׂה בַּלְטָה, פְּרוֹסְקוּרוֹב,⁶⁸

וְכוּלֵי, וְכוּלֵי, עַד… עַד שֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מִלְּבָנִים.

וְשׁוּב נִכְנַסְתִּי לְגִיּוּס – בְּקַלְגַּסָּיו שֶׁל טְרוֹצְקִי,

אֵצֶל מַעְבְּרוֹת טְשׁוּנְגַּר בַּצָּבָא הָאָדֹם, שָׁמָעְתָּ?

– “תֵּיתֵי לְךָ, בֵּן יַקִּיר, שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים, יָדַעְתִּי” –

לוֹ עָנִיתִי – "וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה, אָדֹם אוֹ לָבָן?

מַשְׁמָע, כֻּלְּךָ תְּכֵלֶת? לְמַלֵּא כָּל צֶבַע בְּדֶגֶל

אַבָּא מִיקוֹלַא הַצַּאר?…" עָנָה לִי: – "כֵּן, סָבוּרְנִי,

לָבָן וּתְכֵלֶת מִכָּאן, וְאָדֹם מִכָּאן, שֶׁמָּא לֹא כֵן?"

– “הֵן בִּידִידוּת אָנוּ מִתְוַכְּחִים” – עָנִיתִי לוֹ אָנִי –

"אֶלָּא אָנֹכִי בְּכָךְ: הַלָּבָן הוּא חִוֵּר, וּמַהֵר

יַחְלֹף כָּלִיל וְעָבַר, מִצְטַעֵר אֲנִי עַל הָאֹדֶם.

זִוּוּג שְׁנֵי אֵלֶּה קָשֶׁה לִי, גַּם לְךָ, רְחִימָאִי,

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, וְכָתוּב:

‘וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבּוֹנִים’ – אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ לְאִמָּא!

וְרוֹאֶה אֲנִי, גַּם בְּךָ עֲדַיִן מִתְרוֹצְצִים הַבָּנִים".

– "אָכֵן, דּוֹדִי, מִתְרוֹצְצִים, וְהֵיאַךְ מִתְרוֹצְצִים לְעִתִּים!

– “לֵךְ וְאָהַבְתָּ בַּחוּרָה…” – יֵשׁ לִי בַּחוּרָה… אָהַבְתִּי.

– "אַל תְּהִי נִכְנַס לִדְבָרָי… נְטַע לְךָ עֵץ, וְשׁוּב תִטַּע.

מִי שֶׁנָּטַע לוֹ אִילָן בָּאָרֶץ, פֹּה יַכֶּה שָׁרָשִׁים,

הוּא גּוּפוֹ יַכֶּה שָׁרָשִׁים עוֹד טֶרֶם יַשְׁרִישׁ הָאִילָן.

מַאֲפִיל אוֹתוֹ הָעֵץ עַל כַּמָּה וְכַמָּה טְלָאִים.

אֵין זֹאת לְךָ אוּקְרַאִינָה, שֶׁאָדָם כּוֹרֵת הַזְּמוֹרָה

מִן הָעֲרָבָה הַיְרֻקָּה וְנוֹעֵץ אוֹתָהּ בַּקַּרְקַע;

עַד שֶׁהוּא פּוֹנֶה לְכָאן, עַד שֶׁהוּא פּוֹנֶה לְהָתָם –

אִילָן מְלַבְלֵב לְפָנָיו… פֹּה הָבֵן תָּבִין לָדַעַת

צַעַר גִּדּוּל שְׁתִילִים וְתִלְמַד בְּעַל פֶּה יָפֶה יָפֶה

תְּפִלּוֹת גֶשֶׁם וָטָל. תְסַקֵּל וְתַעְדֹּר וְתַשְׁקֶה,

תִּירָא מִצִּנָּה בַלַּיְלָה וְיוֹמָם מֵחַמָּה יוֹקֶדֶת,

יוֹם וְגַם לַיְלָה לְךָ יִהְיוּ מִשְׁמֶרֶת מִפֶּרֶא עֲרָבִי,

שֶׁמָּא יָבוֹא יַעַקְרֶנּוּ. כְּבֵן לְךָ יִיקַר הָאִילָן.

עַד שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ וְגָדֵל יְטֻשְׁטַשׁ חֲלוֹם הַקּוֹמוּנָה.

אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְעוֹלָם קָרוֹב אֵלֶיהָ,

דַּוְקָא קָרוֹב אֵלֶיהָ. צֵא וְאַרְאֶךָּ קוֹמוּנָה.

לֹא בְּעִיּוּן סְתָם וְיָפֶה עַל גַּבֵּי הַסֵּפֶר,

אֶלָּא קַיֶּמֶת וְחַיָּה, וְאֵין לָהּ וִתּוּרִים וְהִסּוּסִים,

אָכֵן קוֹמוּנָה כַּנֶּאֱמָר. הִנֵּה כַּוֶּרֶת שֶׁל דְּבוֹרִים.

צֵא מִקִּבּוּצְךָ, הִתְלַוֵּה עִמִּי, וְנִהְיֶה שֻׁתָּפִים.

זָקוּק אֲנִי לְשֻׁתָּף וְיָאֶה לִי אָתָּה; כָּל אָדָם,

עַד שֶׁהוּא שׁוֹגֶה בַּחֲלוֹמוֹת, טָהוֹר לְבָבוֹ וְיָשָׁר.

כְּלָל זֶה נְקֹט בְּיָדֶךָ: כַּוֶּרֶת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת

עַל הַנִּקָּיוֹן בִּלְבַד. וְיִהְיוּ בְגָדֶיךָ נְקִיִּים,

נְקִיָּה תְהִי הַכַּוֶּרֶת, וְהָיָה נָקִי לְבָבֶךְ.

חָכְמַת דְּבוֹרִים – שֶׁהֵן מַרְגִּישׁוֹת גַּם בִּכְגוֹן אֵלֶּה.

לָמָּה אַתָּה מִצְטַחֵק? שְׁאַל כַּוְרָנִים וָתִיקִים.

כַּוְרָן שֶׁכֶּתֶם עַל נַפְשׁוֹ עֲדֶן לֹא רָאָה מֵעוֹלָם

סִמָּן שֶׁל בְּרָכָה בְּמִכְוַרְתּוֹ. אֵיךְ יוֹדְעוֹת הַדְּבוֹרִים וְכֵיצַד?

זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ – כְּלוּם כְּבָר הַכֹּל כֹּה מְפֹרָשׁ

בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נְבוֹנָה, שׁוֹמֶרֶת עַל חֻקֵּי בַרְזִלָּהּ?

כַּוְרָן, שֶׁדְּבוֹרִים מְחַבְּבוֹת אוֹתוֹ וּנְחִילוֹ פּוֹרֵחַ –

מְשׁוֹרֵר בְּמִקְצָת; וְתֹאמַר: בְּמִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת גַּם בַּטְלָן?

יְהִי כִדְבָרֶיךָ; אַךְ בַּטְלָן לֹא תָמִיד מַשְׁמָעוֹ בִּישׁ־גַּדָא.

וְיֵשׁ לְךָ טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת? גַּם לִבִּי זָב דָּמִים… יָדַעְתִּי.

בּוֹנִים מַלְאָכִים לֹא הָיוּ בָּעוֹלָם מֵעוֹלָם – וְאֵינָם,

אֶלָּא בָּשָׂר־וָדָם; וְיָפֶה כָּל בִּנְיָן אַךְ לְאַחַר

שֶׁתַּעֲבֹרְנָה שְׁנוֹת בִּנְיָן וְחֶבְלֵי בִנְיָן יַחֲלֹפוּ.

עַד שֶׁבּוֹנִים הַבַּיִת – הַסְּחִי וְהַמָּאוֹס לוֹ סָבִיב,

אַשְׁפָּה וּסְרִיחָה מַסְרִיחָה, הַטִּיט וְהַבֹּץ וְהַשְׁבָבִים.

פִּגוּם מְכַסֶּה עַל יָפְיוֹ, וְקַבְּלָנִים־עֲלוּקוֹת זְרִיזִים

כְּבָר מַרְוִיחִים בַּבִּנְיָן; עַד שֶׁנִּכְנַסְתָּ בּוֹ אַתָּה,

נְמָלִים מַשְׁחִירוֹת זְעִירוֹת נוֹטְלוֹת לְקִנָּן הָאָפֵל

כָּל אֲשֶׁר נִתָּן לִנָּטֵל, וּזְבוּבֵי־הַחוֹל בּוֹ מְקַנְנִים

לָמֹץ דָּמֶיךָ הַצְּעִירִים – עַד שֶׁתִּשְׁלַם הַמְּלָאכָה".

וְעִם הַבַּחוּרָה דִּבַּרְתִּי, עִם בַּחוּרַת שֻׁתָּפִי:

“תִּהְיִי לוֹ וְיָלָדְתְּ…” – אֲנִי… אֲנִי… הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה –

עוֹנָה לִי הַבַּחוּרָה. וּבְכֹבֶד־רֹאשׁ לָהּ אָמָרְתִּי:

– "מָה אֵינוֹ רוֹצֶה! מַה מֵּבִין גֶּבֶר בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה!

הוֹלֵךְ הוּא אַחֲרֵי הָאִשָּׁה, כְּאוֹתוֹ סוּס עִוֵּר בַּשּׁוּחָה".

– אוּלָם הַבַּעַל הוּא רֹאשׁ, וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא צַוָּאר…

– "טִפְּשָׁה מְטֻפֶּשֶׁת כְּמוֹתֵךְ! הִיא צַוָּאר לְגַבֵּי הַבַּעַל:

אֶל אֲשֶׁר פּוֹנֶה הַצַּוָּאר הוֹלֵךְ הָרֹאשׁ… לֹא תָבִינִי?

אִשָּׁה חֲכָמָה עוֹשָׂה תָמִיד רְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ,

אֶלָּא שֶׁבַּעֲלָהּ רוֹצֶה לְעוֹלָם אֲשֶׁר הִיא חֲפֵצָה.

כְּלָל זֶה נִקְטִי בְּיָדֵךְ: אֵשֶׁת־חַיִל נְבוֹנָה

הִיא הַמּוֹשֶׁלֶת בַּבָּיִת; אַךְ כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי בְרִיּוֹת,

הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהֵם, הַגְּבָרִים, מַנְהִיגִים הַמֶּשֶׁק,

וַאֲשֶׁר אֵין לָהֶם אֵמוּן אֶלָּא בְּזוּג מִכְנְסָיִם, –

וְגַם תַּרְנְגוֹלִים, הַנּוֹשְׂאִים עַל רֹאשָׁם כַּרְבֹּלֶת גְּדוֹלָה,

רוֹאִים פְּגִיעָה בִכְבוֹדָם שֶׁאִשָּׁה מְבִינָה כְמוֹתָם,

הִיא אֶת בַּעֲלָהּ מַכְתֶּרֶת כְּתָרִים, אַךְ לָהּ הַמְּלוּכָה.

ד. הַדְּבוֹרִים שֶׁלָּנוּ

סָח לִי הַבָּחוּר: – בֹּא אִתִּי וְאַרְאֶה לְךָ גַם אָנֹכִי

דְּבוֹרִים מֵאֵלֶּה שֶׁלָּנוּ וּמִן הַכַּוֶּרֶת שֶׁלָּנוּ.

וַהֲבִינוֹתִי מִיָּד, כִּי לֹא לָצוֹן חָמַד הַנָּעַר.

וְהוּא הֱבִיאַנִי אֶל בַּיִת, מֵאוֹתָם הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים,

אֲשֶׁר רָאִיתִי וְיָדַעְתִּי בְּכָל הַקִּבּוּצִים הַצְּנוּעִים.

גִּנָּה כְּלַפֵּי הָרְחוֹב, מֵעֵין גָּדֵר קְטַנָּה מִלְּפָנָיו,

מִינֵי צַבָּרִים מִצְטָרְפִים לְצִדּוֹ לִהְיוֹת לוֹ גִּנָּה,

מִינֵי עֲצִיצִים יְבֵשִׁים לְמֶחֱצָה, מֵאֵלֶּה הַמְּצוּיִים,

בֶּרֶז עוֹמֵד וּמְטַפְטֵף טִפִּין וּבִצָּה קְטַנְטֹנֶת,

נִתְקְלוּ בָּנוּ בַּפֶּתַח שְׁנַיִם יְלָדִים תִּינוֹקוֹת,

אֶחָד בֶּן חָמֵשׁ וְשֵׁנִי בֶן־שֶׁבַע, עֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה.

– “אִמָּא, אִמָּא אַיֶּהָ?” ­– מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת… כּובֶסֶת.

סַרְנוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל עֵבֶר הֶחָצֵר הַקְּטַנָּה, שָׁם עָמְדָה

אִשָּׁה כַּרְסָנִית מַזְקִינָה בְּגִלּוּי רַגְלַיִם בְּצֵקוֹת

עַל עֲרֵבָה שֶׁל פַּחִים מְלֵאָה מַיִם מְזֹהָמִים

מַעֲלָה קֶצֶף סַבּוֹן עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ הַגְּבוֹהוֹת,

וַעֲרֵמַת לְבָנִים גְּדוֹלָה עַל קְרָשִׁים לְיָדָהּ.

רֹאשָׁהּ נָעוּץ בְּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה וְקֶשֶׁר לָהּ בּוֹלֵט,

נוּסַח אִכֶּרֶת בְּרוּסְיָה, נוּסַח חֲלוּצָה בָּאָרֶץ,

מְגַלָּה צַוָּאר מְשֻׁלָּשׁ, מְצָרֵף קֶמֶט אֶל קֶמֶט.

קְוֻצָּה מְבַצְבֶּצֶת וְנוֹפֶלֶת עַל רֹחַב הַמֵּצַח הַנָּמוֹךְ,

קְוֻצָּה מְבַצְבֶּצֶת וּבוֹלְטָה עַל־גַּבֵּי כְתֵפַיִם מַשְׁמִינוֹת,

תַּבְנִית זְנַבְנַבּוֹ שֶׁל עַכְבָּר – עֲלוּבָה, אֲפוֹרָה מִשֵּׂיבָה.

קִבְּלָה שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה, הִסְתַּכְּלָה בִי רֶגַע וְשָׁבָה

אֶל הָעֲרֵמָה הַלֶּחָה. – “וְיוֹסֵף אַיֵּהוּ?” – שְׁאֵלָהּ

בֶּן־לְוָיָתִי הַבָּחוּר. ­ “הוּא יָשׁוּב תֵּכֶף, חַכּוּ לוֹ”.

שְׁנֵינוּ נִכְנַסְנוּ לַבַּיִת וְעַד שֶׁאָנֹכִי שׁוֹלֵחַ

עֵינַי לְכָאן וּלְכָאן וּבוֹחֵן וּבוֹדֵק הַבַּיִת,

נִמְצָא בַּחוּרִי זֶה כָּרוּךְ לַשִּׁדָּה הַצְּהֻבָּה, שֶׁעָמְדָה

סְמוּכָה לַכֹּתֶל הַתִּיכוֹן חֲסַר־הַחַלּוֹנוֹת, וְנָטַל

תְּמוּנָה עוֹמֶדֶת בָּאֶמְצַע, יְשָׁנָה וְדֵהָה מִשֶּׁמֶשׁ,

וְשִׁמְּשָׁה מַה שֶּׁשִּׁמְּשָׁה לַזְּבוּבִים שֶׁלֹּא לְטוֹבָתָהּ.

תַּבְנִית יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה בְּפִעוּר עֵינַיִם עַלִּיזוֹת.

פֶּה תַאֲוָנִי פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה, וְכֻלָּהּ אוֹמֶרֶת

בַּת מְפֻנֶּקֶת עַקְשָׁנִית. נְתוּנָה בְּשִׂמְלָה שֶׁל קַיִץ,

גִּזְרָה טוֹבָה וּבְטָעַם. – "יְעַיֶּן־נָא, דּוֹדִי, בַּתְּמוּנָה.

זוֹהִי כּוֹבֶסֶת הַלְּבָנִים לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא יוֹתֵר.

כְּלוּם אֵינְךָ מַכִּיר בְּכֹבֶד הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרֻקִּים הַלָּלוּ,

בָּעֲטָרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת שֶׁעִטְּרוּ לְרֹאשָׁהּ הַזָּעִיר?

אוֹתָם עַמּוּדֵי־שֵׁשׁ צְנוּעִים, הַקַּלִּים בִּמְחוֹלוֹת וּזְרִיזִים,

כָּלוּ מֵעֶמְדָה זְקוּפָה, בָּצְקוּ בַּצֶּקֶת מַחְפִּירָה.

אֵלֶּה יָדַיִם עֲנֻגּוֹת, מַה הָעֲבוֹדָה תְּבַצַּעְנָה?

אֵי הֵם הַשְּׁבִילִים הַנָּאִים שֶׁבַּסּוּדֵטִים, עֲלֵיהֶם

רַגְלָהּ הַזְּעִירָה לֹא דָּרְכָה, לֹא יָצְאָה בְּמָחוֹל בְּקַזִּינוֹ

לְעֵינֵי הַקָּהָל הַסּוֹקֵר, בַּטְלָנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם?

וְאַיֵּה הַמָּקוֹם הַנֶּחְמָד שֶׁבָּרִיבְיֵרָה וְכָל תְּחוּמָהּ

שֶׁל “הַגָּדָה הַכְּחֻלָּה”, לְפִטְפּוּט גַּלֵּי יָם הַתִּיכוֹן,

אֲשֶׁר בְּחוֹלָהּ הַמְצֻחְצָח לֹא טָבְעָה מַטְבְּעוֹת כַּף־רַגְלָהּ,

עַד שֶׁבָּאָה הָרוּחַ… מֵאַיִן בָּאָה? הִיא בָּאָה!

אַבָּא הַכְּרֵסָן הַגּוּץ, הַמּוֹנֶה לִשְׁטָרוֹת וּלְרִבִּית,

הוּא לֹא הִשְׁרָה עָלֶיהָ, גַּם אִמָּא, הַטִּפְּשָׁה הַטּוֹבָה,

אֲשֶׁר לֹא דָּאֲגָה, אֶלָּא לַבְּשָׂרִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ

וְלַאֲשֶׁר בָּא מִן הַסִּיר – לֹא הִיא אֲשֶׁר אָצְלָה מֵרוּחָהּ.

וְהִנֶּהָ הַבַּת הָעֲנֻגָּה בַקִּבּוּץ הֶעָנִי בְּיוֹתֵר,

עוֹבֶדֶת, מוֹשֶׁכֶת בָּעֹל, רְעֵבָה, רוֹעֶדֶת מִצִּנָּה,

גַּם קוֹדַחַת לִפְרָקִים, רוֹקֶדֶת “הוֹרָה” מַשְׁכִּירָה,

שְׁקוּעָה בְּעִסְקֵי הַכְּלָל, נְתוּנָה־מְסוּרָה לַ“חֶבְרָה”.

אַךְ בְּהִתְנַחֵל הַקִּבּוּץ – וְהִיא לֹא רָצְתָה לִפָּרֵד

מִן הַ“חֶבְרָיָה” הַטּוֹבָה, בָּהּ דָּבְקָה בְּנַפְשָׁהּ וּבְלִבָּהּ,

גָּמְרָה לְהִנָּשֵׂא לֶחָבֵר, וִיהִי מִי שֶׁיִּהְיֶה – תִּנָּשֵׂא,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לָצֵאת, שֶׁלֹּא לְהִנָּתֵק מֵ“חֶבְרָה”.

גַּם לֹא הָיְתָה לָהּ בְּרֵרָה לְמִי לְהִנָּשֵׂא – וְנִשְּׁאָה

לְאִישׁ לֹא־תֹאַר, לֹא הָדָר, לֹא צָעִיר, גַּם לֹא פִקֵּחַ –

וּבִלְבַד שֶׁתִּשָּׁאֵר. וְתָבַע מִמֶּנָּה הַ“בַּעַל”

אֶת אֲשֶׁר תָּבַע – מֵאִשְׁתּוֹ, מִתְּחִלָּה בְּחִבָּה יְתֵרָה,

בְּמֶתֶק־שְׂפָתָיִם, בְּפִנּוּק – כְּכָל אֲשֶׁר יָדַע לְהָבִין.

אַחַר – כְּבָר תָּבַע בְּפֶה… וְאִלּוּ שְׂפָתַיִם לַכֹּתֶל,

וְאִלּוּ הָיָה הַכֹּתֶל הוֹלֵךְ רָכִיל וּמְסַפֵּר,

כַּמָּה הָיָה מְסַפֵּר עַל אוֹתוֹ הַיָּגוֹן הַשּׁוֹתֵק,

אוֹתוֹ הַיֵּאוּשׁ הָאָיֹם וְאוֹתָן הַדְּמָעוֹת הַחַמּוֹת,

אֲשֶׁר הִרְטִיבוּ הַכָּר, עַל אוֹתָן אֲנָחוֹת, שֶׁרָצוּ

לְהִתְפָּרֵץ בְּקוֹל וּבְעֻבֵּי מַגֶּבֶת נֶחְנָקוּ,

שׂוּמָה בַּפֶּה לְהֵחָנֵק… הָיָה מְסַפֵּר עַל לֵילוֹת,

לֵילוֹת־מַחֲשַׁכִּים אֲרֻכִּים, וְעַל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה חוֹבֶטֶת

רֹאשָׁהּ הַנָּאֶה הַצָּעִיר בְּכָתְלֵי הַצְּרִיף הַמְעֻרְטָלִים,

אֵיךְ הָיוּ צוֹבְטוֹת כַּפֶּיהָ בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל מְטֹרֶפֶת

אֶת שְׁדֵי־הַבַּהַט הַגְּמִישִׁים וְתִפְאֶרֶת הַיָּרֵךְ הַוְּרֻדָּה,

כְּדֵי לְהַכְנִיעַ בְּשָׂרָהּ, הַמּוֹחֶה מְחָאָה אִלֶּמֶת

וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל קָרְטוֹב־הַיֹּפִי בַּחַיִּים;

צוֹבְטוֹת וְחוֹזְרוֹת וְצוֹבְטוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁקִיטוֹ מֵאוֹתוֹ

שְׁאַט־הַנֶּפֶשׁ הַגָּדוֹל וְאוֹתָהּ הַבְּחִילָה הַגְּדוֹלָה…

אֶפֶס נִכְנָעָה – וַתַּהַר. וַתַּהַר אַךְ לְשֵׁם פִּצּוּי

גּוּפָהּ הַמְעֻנֶּה, הַמְחֻלָּל… וַתַּהַר בַּשְּׁנִיָּה, בַּשְּׁלִישִׁית…

וְיָמִים בָּאִים וְחוֹלְפִים וְשִׁמְשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְשִׁלְהֵי־דְקַיְטָא וְחַמְשִׂינִים הוֹלְכִים מַשְׁזִיפִים פָּנֶיהָ,

מְיַבְּשִׁים, מַשְׁחִירִים, מַכְעִירִים… נְטִיעָה וְנִכּוּשׁ וְעִדּוּר

הוֹלְכִים וְכוֹפְפִים קוֹמָתָהּ, וּבְקָרִים עִם צְפִירָה מֻקְדֶּמֶת

בְּרִפְתָּהּ שֶׁל פָּרָה חוֹלֶבֶת מוֹצְצִים לְשַׁדָּהּ הָרַעֲנָן.

יֶתֶר הָרֶפֶת הוֹבִישָׁה הַכְּבִיסָה עַל גַּבֵּי עֲרֵבָה

וְיֶתֶר הַכְּבִיסָה סָחֲטָה הַגִּנָּה הַיְבֵשָׁה וְהַתִּעוּל,

וְיֶתֶר הַתִּעוּל – הַיְלָדִים הֶחָשִׁים בְּבִטְנָם הַנְּפוּחָה.

הַכֹּל, הַכֹּל הִקְרִיבָה לַמֶּשֶׁק, לַקִּבּוּץ, לְרַעְיוֹן:

יָפְיָהּ, אֲבִיבָהּ, כָּל כֹּחָהּ, כָּל נַפְשָׁהּ עִם כָּל מְאֹדָהּ.

הִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ הַדְּבוֹרָה, הַטְּהוֹרָה, הַקְּדוֹשָׁה,

אַחַת הַדְּבוֹרִים שֶׁלָּנוּ…

וְעוֹד דְּבוֹרָה אַחַת הֶרְאָנִי.

פֶּתַח שֶׁל רֶפֶת פָּתוּחַ; עֲגָלָה עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח.

שְׁנַיִם שְׁוָרִים בְּנֵי־בָקָר רְתוּמִים אֶל גַּבֵּי הַכֶּלִי

בְּמוֹשְׁכוֹת חֲבָלִים יְשָׁנִים, וְאוֹתָן הַמּוֹשְׁכוֹת נְתוּנוֹת

בְּכַפּוֹת יָדַיִם, בְּחִינַת יְדֵי־עֵשָׂו, שֶׁל גֶּבֶר לֹא־צָעִיר.

וְהַכַּפַּיִם רְחָבוֹת, נִקְשׁוֹת, חֲרוּשׁוֹת חֲרִיצִים,

וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן כְּבֵדוֹת, יַבֶּלֶת עַל גַּבֵּי יַבֶּלֶת,

פַּרְצוּף הַפָּנִים – דְּלַעַת – עֲגֻלִּים, שְׁזוּפִים מִשֶּׁמֶשׁ,

זְרוּעִים קוֹצִים מַלְבִּינִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, וְקָרַחַת

פָּשְׂתָה בֵּין שֶׁטַח לְשֶׁטַח שֶׁל שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת כִּנְחֹשֶׁת,

אַךְ הָעֵינַיִם הַטּוֹבוֹת מַבִּיטוֹת מִתַּחַת לְרִיסִים

צְהֻבִּים עֲבֻתִּים, כְּעֵינֵי יֶלֶד שׁוֹקֵט וּמָתוּן.

כָּל הַגּוּף מִתְמַתֵּחַ בְּשֶׁפַע שֶׁל שְׁרִירִים מוּצָקִים

וְכֹחַ אֵיתָנִים, גְּמוּל קַרְקַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַגְּדֵלָה

טְרָשִׁים בִּתְחוּם הֲרָרֶיהָ וְגֶזַע הַזַּיִת הָעִקֵּשׁ,

אֲשֶׁר כָּל זֶרֶת וָזֶרֶת בְּבִנְיָן הַגֶּזַע מְעִידָה

עַל הַמִּלְחָמָה הַכְּבֵדָה עִם רוּחַ וּמַיִם וָתֶלֶם.

עָמְדוּ הַשְּׁוָרִים רְתוּקִים בְּאוֹתָהּ הַכַּף הַמָּרְחֶבֶת,

צְמוּדִים אֶל מוֹט־הָעֲגָלָה, וְעָמַד הַגֶּבֶר בְּכָל־כָּבְדוֹ

אוֹתָהּ עֲמִידָה מוּצֶקֶת שֶׁל בְּרוֹנְזָה בְּמִקְשֵׁה תִּפְאַרְתָּהּ.

“שָׁלוֹם לְךָ!” בֵּרְכָהוּ הַבָּחוּר, וְנַעֲנָה: “שָׁלוֹם!”

– "שׁוּב אַתָּה כָּאן בֵּין הַצְּעִירוֹת, בְּמֶשֶׁק יְפוֹת־הָעֵינַיִם?

רַוָּק זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ – רְאֵה הִשָּׁמֵר לְנַפְשֶׁךָ!"

חִיֵּךְ הַלָּהּ: – "וְכִי מַה? הוֹלֵךְ אָנֹכִי וּמַזְקִין,

הֶעֱבִירוּנִי לְכָאן, חָזִית הָעֲבוֹדָה הַקַּלָּה".

– “מָתַי תִּבְנֶה לְךָ בַּיִת?” – "וְלָמָּה לִי בַּיִת, הַגִּידָה.

הַבֵּט, כַּמָּה לִי בָנוֹת, אֲנִי הֶעֱמַדְתִּי בְּלִי טִרְחָה

וּבְלִי צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. אֵין פְּנַאי, רְחִימָאִי – עֲבוֹדָה!"

וּכְשֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וַיֹּאמֶר הַבָּחוּר: "רָאִיתָ

אוֹתוֹ גַּס־גּוּף וְגַס־רוּחַ? בְּוַדַּאי אָמַרְתָּ: גַּס־רוּחַ.

הָבָה אֲסַפְּרָה לְךָ עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ שֶׁרָאִינוּ:

בְּנוֹ שֶׁל דַּיָּן בְּעִיר… בִּתְחוּם הַמּוֹשָׁב, וְאִמּוֹ

אֵשֶׁת חַיִל, חֶנְוָנִית, מְפַרְנֶסֶת בְּנֵי־בֵיתָהּ בְּכָבוֹד,

בְּרֶוַח נָקִי, הַבָּא מֵחֲנוּת לְמִמְכַּר מְלִיחִים.

כָּל הַבַּיִת אַךְ בָּנוֹת, עַד נוֹלַד הַלָּה, הַ“בֵּן־יָחִיד”,

בֶּן־זְקוּנִים מְפֻנָּק, זָעִיר, מַכִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו,

צָמוּד לְבֶטֶן נְפוּחָה וְדַל־שׁוֹקַיִם וְקִבֹּרֶת,

אֲשֶׁר פִּגֵּר בְּלֶכְתּוֹ וְהֵבִיא שִׁנַּיִם לִשְׁנָתוֹ.

רַק הָעֵינַיִם הַקְּטַנּוֹת הִבִּיטוּ בְּבִינָה יְתֵרָה

תַּחַת הַמֵּצַח הַגָּדוֹל, הַנֶּעְטָר שְׁתֵּי בְלִיטוֹת עֲצָמוֹת

לְבִנְיָן גֻּלְגָּלְתּוֹ הַגְּדוֹלָה הַשְּׁטוּחָה כְּלַפֵּי הָעֹרֶף.

אֶפֶס בֶּן־שָׁלֹשׁ כְּבָר שֵׂרַךְ אֶת דַּרְכּוֹ הַחֶדְרָה וְיָדוֹ

זָזָה בְּיַד הַ“בֶּהֶלְפֶר”, הַמְּאַסֵּף אֶת עֵדֶר הַמְּלַמֵּד,

פָּסַע מְתוּנוֹת, תַּבְנִית עַכָּבִישׁ גַּמְלוֹנִי, וּמַטֶּה

בְּיָדוֹ, לָבוּשׁ מִכְנְסָיִם וְסֶדֶק מֵאֲחוֹרֵיהֶם,

מִלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה בְּתוֹרָה וּבְכָל אֲשֶׁר מִלֵּא,

בְּנוֹ שֶׁל דַּיָּן וְדַיָּן בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא לְהַבָּא.

עֶלֶם בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָבֵשׁ וִירַקְרַק, כְּאוֹתוֹ

לוּלָב דְּאֶשְׁתָּקַד, הִתְהַלֵּךְ הָעִלּוּי הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה,

פֶּרַח שַׁעֲשׁוּעִים לְשַׁדְכַן־הַמְּדִינָה, הַמְּחַכֶּה לִשְׁעָתוֹ,

גָּדַל וַיַּעַל וַיִּפְרַח, גַּאֲוַת אָבִיו וְאִמּוֹ,

תִּקְוַת חוֹבְשֵׁי בֵית־מִדְרָשׁ, קִנְאַת אָבוֹת־אִמָּהוֹת.

פִּתְאֹם שְׁמוּעָה בָּעִיר, כִּי סְטָרוֹ עַל לֶחְיוֹ בָּרַבִּים

אָבִיו הַדַּיָּן הַזָּקֵן עַל חֵטְא שֶׁחָטָא בִּקְרִיאָה.

וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה גְדוֹלָה הֵימֶנָּה,

הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְהָיָה צִיּוֹנִי – תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים,

כְּבָר רָאָהוּ מְטַיֵּל בָּרְחוֹב, בְּפַרְהֶסְיָה, עִם בָּנוֹת,

הוּא מִתְוַכֵּחַ עִם פִּרְחֵי הַ“בּוּנְד”: דַּנְטִיסְטִים וּמְיַלְּדוֹת,

עִם מְשֻׁלָּחָיו הַמֻּמְחִים, אַדִּירֵי הַלָּשׁוֹן הַשְּׁנוּנָה,

אֵשׁ וְגָפְרִית בִּגְרוֹנָם וּפְסוּקִים שֶׁל פּוֹסְקִים אַחֲרוֹנִים.

פָּרְחָה עֲטֶרֶת עִלּוּיִים, פָּרְחָה הַנְּדוּנְיָה הַשְּׁמֵנָה,

כִּסֵּא־דַיָּנִים לְהַבָּא וּתְהִלַּת רַבָּנִים גְּאוֹנִים;

וְאוֹתוֹ הַקִּבּוּץ הֶעָנִי, אֲשֶׁר סִפְּחָהוּ בָּאָרֶץ,

הוּא לֹא יָדַע מַה עִלּוּי, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן שֵׁם זֶה,

אֶלָּא כִּנָהוּ “אַלּוּף”, עַל מֶה וְעַל מָה, מִי יוֹדֵעַ?

נִסְפַּח אֵלָיו הַשֵּׁם, נִסְפַּח וְשׁוּב לֹא עֲזָבוֹ,

אוּלַי דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ סִבָּה נְכוֹנָה.

אֶפֶס הוּא עַצְמוֹ הָיָה עֶבֶד הַכְּלָל בְּכָל לִבּוֹ,

אֵין לְךָ קְשִׁי עֲבוֹדָה אֲשֶׁר לֹא נִסָּה בוֹ שְׁרִירָיו,

אֹזֶן לֹא שָׁמְעָה מֵעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר: זֶה כָּבֵד מִמֶּנִּי,

מַקְדִּים בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר וּמְאַחֵר עֲבֹד, אִם רַק מֻתָּר,

עַל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה, שֶׁעָמְסָה עָלָיו הַ“חֶבְרָה”;

עֵינוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אֶלָּא צוּרַת אוֹת זְעִירָה,

שׁוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עַל־גַּבֵּי דַפֵּי הַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס,

נִפְתְּחוּ פִּתְאֹם לֵהָנוֹת מִקַּרְקַע הֲפוּכָה־תְחוּחָה,

מַעֲנִיּוֹת, שֶׁחָרַת טְרַקְטוֹר כֶּבֶד־מַתֶּכֶת;

מֵאוֹתָהּ יִפְעַת־הַפְּרָאִים שֶׁל דֶּרֶךְ לֹא־סְלוּלָה, נִתְקֶלֶת

בְּרֶכֶס גְּבָעוֹת וּנְחָלִים, שׁוֹתֶקֶת וְעֵרָה וְעֵרָה –

יַד יְדִידוּתִית מְתוּחָה בֵּין קִבּוּץ לְקִבּוּץ מִשְׁנֵהוּ;

פִּתְאֹם נֵעוֹרָה לְגוֹנֵי עַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר הַמַּשְׁכִּים

בְּתוֹךְ הָעַרְפִלִּים הַחִוְרִים, הַלָּנִים בְּעִמְקֵי עֲמָקִים,

וַחֲלַל חָזֵהוּ הִתְרַחֵב מִקִּבּוּל הָאֲוִּיר הָרוֹחֵץ

בְּצִנַּת טֶרֶם־צְפִירָה, בְּרָן־יַחַד שֶׂכְוֵי־הַכְּפָרִים.

אֵי מִזֶּה נִמְתְּחוּ שְׁרִירִים עַל־גַּבֵּי עֲצָמוֹת עֲקֻמּוֹת,

וְיָדוֹ חוֹבֶבֶת לְהַכִּיר וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל כָּבֵד.

שָׁנָה חוֹלֶפֶת וְעוֹד שָׁנִים: זֶה בּוֹנֶה לוֹ בַיִת, זֶה נוֹשֵׂא

אִשָּׁה, לָזֶה נוֹלָד יֶלֶד, וְהוֹלֵךְ הַכֹּל וּ“מִסְתַּדֵּר”,

אֶפֶס לוֹ, לָ“אַלּוּף” – אֵין לִמְצֹא לוֹ פְּנַאי בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ:

יֵשׁ עֲבוֹדָה כְּשֶׁיֶּשְׁנָה, וּבְאֵין זוֹ – אַחֶרֶת מְחַכָּה.

אוּלַי מָצָא גַם הוּא זְמַן לַחֲזוֹר אַחֲרֵי אִשָּׁה,

אֶפֶס פֹּה כּוֹרִים, שָׁם זוֹרִים, כָּאן עוֹדְרִים,שָׁם נוֹטְעִים, שָׁם דָּשִׁים,

יֵשׁ וְגַם בּוֹנִים… זוֹ שִׂמְחָה! הַקִּבּוּץ הוֹלֵךְ מִתְפַּתֵּחַ,

אוֹמְרִים חֲבֵרִים: עָיַפְתָּ, כְּלוֹמַר: אָחִינוּ, זָקָנְתָּ;

כָּךְ בְּלֹא־יוֹדְעִים, בְּלֹא־יוֹדְעִים; מוֹרִידִים הַלָּה מִן הַכָּבֵד

כְּבָר אֶל הַקַּל, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ… לְמֶשֶׁק שֶׁל נָשִׁים נִתְבַּקֵּשׁ.

הוּא, הַגֶּבֶר הַיְחִידִי, נִתְחַבֵּב עַל כָּל הַחֲבֵרוֹת,

הוּא, הַגֶּבֶר הַיְחִידִי, מָרוּתוֹ עַל כֻּלָּן מִמֵּילָא.

מַה־שָּׁם וּמִי שָׁם מְנֻסֶּה? רֹב יָמִים וְאֵילוּ יְדִיעוֹת

אֲשֶׁר רָכַשׁ בַּמֶּשֶׁק – לוֹ נָעִים וָטוֹב, וַיְהִי סָבוּר:

רַק בַּאֲשֶׁר הוּא הַגֶּבֶר – מִטַּעַם זֶה וְלֹא אַחֵר,

חֵן שֶׁל גְּבָרִים עַל נָשִׁים, לְרַבּוֹת “הָרַכּוֹת הַצְּעִירוֹת”,

שֶׂכְוִי בִּמְדוֹר הַפַּרְגִּיּוֹת אוֹ שֻׂלְטָן בְּהַרְמוֹן פִּילַגְשִׁים.

הֵן אַךְ זְקוּקוֹת לְמַדְרִיךְ, וְלִבּוֹ לֵב רַוָּק זָקֵן,

מָלֵא אַהֲבָה לִבְנוֹתָיו, עַד אֶפֶס מָקוֹם לְ“אַהֲבָה”:

כֻּלָּן חֲבִיבוֹת וְנָאוֹת, וְכֻלָּן זְקוּקוֹת לְרַחֲמִים.

וּמִדֵּי שׁוּבוֹ לַקִּבּוּץ, כִּי יֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הָעִירָה,

אֵיךְ זֶה לֹא יָבִיא דְּבַר־מָה לַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת, יַלְדוֹתָיו?

אֵינוֹ חָס עַל הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ אַלּוּפִים הוּא נוֹהֵג,

מַפְרִישׁ מָעוֹת קְטַנּוֹת וּמֵבִיא לָהֶן מִזֵּרְעוֹנֵי

הַחַמָּנִיוֹת הַקְּלוּיִים אוֹ מִן הַפִּסְתַּקִּין הַיְּרֻקִּים.

שער שביעי

א. הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה

שִׁדֵּר לִי פַּעַם הַבָּחוּר הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּתוֹ!

מַתְחִיל אָנֹכִי לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכָל מִזְוְדוֹתַי וּמַתְקִין

עַצְמִי לִכְבוֹד הַחֲגִיגָה: הוֹצֵאתִי הַגְּלִימָה הַשְּׁחוֹרָה,

נוֹטֵל מִכָּל כִּיסֶיהָ שְׁיָרֵי גְלִילִים לְבָנִים –

שֶׁל נַפְתָּלִין דְּאֶשְׁתָּקַד וּמַכְנִיס אַגַּב גַּם צִנְצֶנֶת

אַחַת מְלֵאָה בֶּנְזִין וְצָד כָּל רְבָב וְכָל כֶּתֶם.

גַּם הָעֲנִיבָה הַשְּׁחוֹרָה פּוֹרֶשֶׁת־כְּנָפַיִם כְּפַרְפַּר,

אַף עַל־פִּי שֶּׁאֵין חִנָּהּ עַל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, כַּיָּדוּעַ,

קָבְעוּ לָהּ שֵׁם דָּג מָלוּחַ – עַל שֵׁם מָה? הַשֵּׁד הוּא יוֹדֵעַ.

אֶלָּא אֲנִי הִתְרַגַּלְתִּי מֵאָז (כַּד הֲוִינָא עוֹד טַלְיָא):

חֲתֻנָּה – נוֹהֵג חֲגִיגִית! וְנִכְנַסְתִּי הַפַּעַם “צַד חָתָן”.

בָּאתִי בְּאַבְטוֹ בְּשָׁלוֹם. "הֶחָתָן אַיֵּהוּ? – אֵינֶנּוּ,

נָסַע הוּא וְהַכַּלָּה, וּשְׁנַיִם מִידִידָיו, לַמָּקוֹם,

שָׁמָּה יָבוֹא הָרַב לְהַכְנִיסָם לְחֻפָּה, גַּם אוֹתָם,

גַּם עוֹד כַּמָּה זוּגוֹת בְּבַת־אַחַת. הִמְתַּנְתִּי בְּאֵין לִי כָל בְּרֵרָה.

וְאֹהֶל פִּנּוּ לַזּוּג – עַד לִכְשֶׁיַּרְחִיב – וְתִהְיֶה

דִּירָה לָהֶם בְּתוֹךְ צְרִיף, כְּלוֹמַר חֶדֶר לָהֶם לְבַדָּם.

נִרְאֶה לִי, עָסְקוּ הַבָּנוֹת קְצָת בְּקִשּׁוּטוֹ, בְּוַדַּאי

פִּנּוּ, טִאטְאוּ, הִרְבִּיצוּ הָרִצְפָּה. עַל שֻׁלְחַן בַּתָּוֶךְ

כַּד הַמַּיִם, וּפְרָחִים מִפִּרְחֵי־הַשָּׂדֶה בּוֹ תְּקוּעִים.

כַּמָּה עֲצִיצִים מִתְיַחֲדִים גַּם בְּיֶתֶר הַפִּנּוֹת בָּאֹהֶל.

עָמְדָה הַתֵּיבָה לְצַד כָּתְלָהּ וְסִדְרַת הַסְּפָרִים עַל כַּנָּהּ.

נִכְנְסוּ גַם סַקְרָנִים לְהָצִיץ בּוֹ רֶגַע: לִי נִדְמֶה

חֻלִּין הִכְנִיסוּ – וְזָהֳמָה. עוֹמְדִים מְמַשְׁמְשִׁים בְּעֵינַיִם

מִטָּה זוֹ וְהַכָּרִים וְהַסָּדִין הַלָּבָן, הַמְבַצְבֵּץ

קְצָתוֹ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה הַקְּצָרָה וְהַמִּטָּה הַצָּרָה.

וּמִן הָאֹהֶל יָצָאתִי – אֶל תַּחַת כִּפַּת רָקִיעַ,

הוֹלֵךְ וּמַרְחִיק מֵאֵצֶל הָאוּלָם וְהַצְּרִיפִים הַקְּטַנִּים,

בּוֹדֵד וְנֶעֱזָב לְנַפְשִׁי. וּלְעֵינַי קָמוּ חֲגִיגוֹת,

כָּל הַחֲתֻנּוֹת רָאִיתִי בְּעוֹדִי יֶלֶד – שָׁם הַרְחֵק.

הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּנְגִּינוֹת הַלָּלוּ,

אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בֶחָלָל הַגָּדוֹל עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה,

אוֹתָם ה“פְרֵיילִיכְס” הַמְּלֵאִים שׁוֹבְבוּת וּתְשׁוּאוֹת וְצָהֳלָה,

וְעֹמֶק הַצַּעַר הַגָּדוֹל– כָּל צַעַר הָאָדָם בָּעוֹלָם –

צָפוּן בַּקּוֹלוֹת הַדַּקִּים־הַצְּנוּעִים שֶׁבְּסִתְרֵי־דְסִתְרֵי

קוֹל מַנְגִּינַת חֲתָנִים בִּתְחוּם חַיֵּינוּ – הַיְּהוּדִים,

אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַצְפִּינוֹ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה וָשֶׁמַע.

חֻלִּין! חֻלִּין וְחֻלִּין! הָאֻמָּה טוֹבַעַת בְּדָמֶיהָ,

אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יִשָּׁמֵט גּוּשׁ־קַרְקַע מִתַּחַת רַגְלֶיהָ,

אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יֵצַר עָלֶיהָ אַפִּירְיוֹן שָׁמֶיהָ,

אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יְקַצְּצוּ בַּעֲנָפֶיהָ הַצְּעִירִים,

הֶרֶס מְדִינוֹת וְכִלְיוֹן קְהִלּוֹת וּשְׁמָד שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת –

אַיֵּה אֵיפֹה הַשִּׂמְחָה עַל כָּל קֵן, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה!?

לְחֻלְיָה חֲדָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁל אֻמָּה הוֹלֶכֶת גּוֹסֶסֶת?

אַיֵּה עֵינֶיךָ, רַבִּי יְהוּדָה בַר עִלָּאִי? אַיֶּךָּ?

לָמָּה אֵינְךָ מְרַקֵּד אַתְּלַת, מַר שְׁמוּאֵל בְּרוֹ יִצְחָק,

כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה? אֲנִי לֹא רָאִיתִי שׁוּם דָּבָר.

חֻלִּין, חֻלִּין וְחֻלִּין! – חֲתֻנָּה? מַה נִּשְׁתַּנָּה…?

אַךְ כְּשֶׁהִתְחִילָה הַכַּלָּה עוֹבֶרֶת מִזְּרוֹעוֹת לִזְרוֹעוֹת

כָּל חַבְרוֹתֶיהָ בִנְשִׁיקוֹת, נִדְמָה לִי רֶגַע כְּאִלּוּ

רָעַד דְּבַר־מָה בְּפָנֶיהָ וְעֵינֶיהָ פִּתְאֹם רָטָבוּ.

רַק אָנֹכִי הִמְשַׁכְתִּי בְּדִמְיוֹנִי אֶת הַחֲתֻנָּה, כְּאִלּוּ

הוֹלְכָה וְנַעֲשֵׂית שָׁמָּה, בְּמֶרְחֲבֵי שָׂדוֹת כְּקֶדֶם,

בְּרַחֲבוּת לֵב וּבִנְדִיבוּת, בְּחַג שֶׁל נְשָׁמָה יְתֵרָה.

וַחֲתֻנַּת מִשְׁפָּחָה – חֲתֻנַּת הַסִּמְטָה, לְכֻלָּהּ.

וַחֲתֻנַּת הַסִּמְטָה – חַג חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל עֵדָה.

וְחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, וְחֵן שֶׁל בַּת־מַלְכָּהּ עַל כַּלָּה,

לְקוֹל מִצְהֲלוֹת כְּלֵי־זֶמֶר מִשְׁתַּתְּפִים בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם

בְּאוֹתָהּ חֲגִיגָה הֲדוּרָה, שֶׁהֵמָּה גַּם הֵמָּה קְרוֹבֶיהָ,

סַבְתּוֹת מֻפְלָגוֹת הַיּוֹצְאוֹת “בִּמְחוֹל הַכָּשֵׁר” עִם כַּלָּה,

תַּבְנִית גֶּפֶן אַדֶּרֶת הַכְּבֵדָה בְּאַשְׁכֹּלוֹת בְּרוּכוֹת,

סַבְתּוֹת מֻקָּפוֹת בָּנוֹת וּבָנִים, נְכָדִים וּנְכָדוֹת,

כַּלּוֹת וַחֲתָנִים, גִיסִים וְגִיסוֹת, שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים,

לְקוֹלוֹ שֶׁל כִּנּוֹר מִתְפַּנֵּק וּתְרוּעוֹת חֲצוֹצְרָה חֲצוּפָה,

טַנְבּוּר מְפַקֵּד בִּגְעָרָה וְחָלִיל שֶׁל עֵץ מִתְיַפֵּחַ.

כִּנּוֹר זֶה, אַתָּה יוֹדֵעַ, כָּמוֹהוּ כָּמוֹנוּ בָּעוֹלָם,

ב. הַמַּקְהֵלָה

אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָן אֶלָּא בְּחִינַת מַקְהֵלָה

אַחַת גְּדוֹלָה וְנָאָה לִפְנֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא!

נֹאמַר: מַקְהֵלָה הֲגוּנָה, שֶׁאֵין לָהּ תְּבִיעוֹת מְרֻבּוֹת

אוֹ מְיֻחָדוֹת בְּעִנְיַן חָכְמָה יְתֵרָה וְעִלָּאָה –

כְּנוֹהֵג בְּעוֹלַם כְּלֵי־זֶמֶר: הִיא אֵינָהּ מְרִימָה יָדֶיהָ,

אִם לֹא הֵרִים מְנַצְּחָהּ אֶת מַטֵּה־הַמְּנַצְּחִים בְּיָדוֹ.

אֶפֶס אוֹתָם הַמְּנַצְּחִים – אוֹי לָנוּ מֵאוֹתוֹ הַמַּטֶּה

אֲשֶׁר בְּיָדָם לִרְצוֹנָם! אוֹי לָנוּ מֵהֶם וּמִזְּדוֹנָם!

וְכָל הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ מֵאָז וּמֵעוֹלָם וַאֲשֶׁר

עָתִיד וְעוֹמֵד לִשָּׁפֵךְ, לֹא נִשְׁפַּךְ אֶלָּא לְצָרְכֵי

אוֹֹתָם הַמְנַצְּחִים הַגְּדוֹלִים, הַקְּטַנִּים וּזְעִירֵי־הַזְּעִירִים;

כִּי עֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָהֶם בָּא הַכָּתוּב

לֵאמוֹר: “יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ”.

וְכָל הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ אֶלָּא בְּחִינַת מַקְהֵלָה

גְּדוֹלָה, עֲשִׁירָה בִנְגִינוֹת וְכֵלִים מִכֵּלִים מְשֻׁנִּים,

לִהְיוֹת שִׁיר אֶחָד נֶאְדָּר לְחַיֵּי עוֹלָם וְעוֹלָמוֹת,

וְכָל הָאֻמּוֹת אֵינָן אֶלָּא הַכֵּלִים, כְּלֵי־זֶמֶר.

אָזְנְךָ הַט לִשְׁמֹעַ, פְּתַח אֶת קוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת.

הַקְּלָרִינִיתָא⁶⁹ – אִיטַלְקִים! רְווּיָה הֲגִיגֵי־אֲהָבִים,

צַעֲרָם שֶׁל יוֹצְרִים וְחוֹלְמִים וּבְנוֹת־הֵד מִיָּמִים עָבָרוּ.

אֵשׁ כִּסּוּפִים מִקֶּדֶם, מִתְחַטְּאָה, מִתְפַּנְקָה כְנֶגֶד

יֵצֶר הַשֶּׁמֶשׁ הֶחָם וְיֵצֶר יָרֵחַ מַדִּיחַ,

וַחֲלוֹמוֹת, שֶׁחָלְמוּ כֹּהֲנִים בְּעַרְפִלֵּי־הַלְּבוֹנָה

וְרוֹעֵי־עֲדָרִים מִתְנַבְּאִים בְּדִמְדוּמֵי־עַרְבַּיִם וָאָמֶשׁ.

צָרְפַת – קַרְנִית⁷⁰ צוֹהֶלֶת מִתּוֹךְ צְלִילֶיהָ הַבְּהִירִים,

מְלֵאָה שׁוֹבֵבוּת רַעֲנָנָּה וּצְעִירָה בִתְסִיסַת דָּמֶיהָ,

קֶסֶם תְּרוּעָתָהּ הַנֶּהְדָּר מִשְׁתַּפֵּךְ בְּשֶׁפַע חִנָּנִי.

צֶחָה שִׁירָתָהּ, מְנַצְנֶצֶת וּצְלִילֵי־בָרֶקֶת צְלִילֶיהָ

לְסַנְוֵר עֵינַיִם, וְאַחַת מִשִּׁשִּׁים שֶׁל קַלּוּת־הַדַּעַת,

זִיקֵי גְּאוֹנִיּוֹת יוֹרָה עַל סְבִיבָהּ, בָּהֶם תִּשְׁתַּעְשֵׁעַ.

רוּסִים – מַפּוּחִית שֶׁל יָד⁷¹ כְּבֵדָה בִנְגִינוֹת וְקוֹלוֹת,

רַחֲבַת דִּיַּפָּזוֹן נִשּׁוֹבָה מֵרוּחַ גְּדוֹלָה,

סְפוּגָה יְלֵל סַעֲרוֹת־שֶׁלֶג וּקְטֹרֶת רֹחַב עֲרָבוֹת,

רֵיחַ שְׂרָף יַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית וְרֵיחַ הַדָּגָן בַּדָּיִשׁ.

בְּהֶגֶה מְטַרְטֵר עַל־גַּבֵּי מְנַעַנְעֵי־מַתֶּכֶת נוֹקֶשֶׁת

נִתְפַּס לְקִינַת־עוֹלָמוֹת וְכֶשֶׁף פְּרָאִים בִּכְנָפֶיהָ.

שִׁבְטֵי גֶּרְמָנִים – חֲצוֹצְרָה⁷² חֲשׁוּלָה־נְגוּדָה בַּנְּחֹשֶׁת,

קָרָה וּמְלֵאֲתִי אוֹן, מְשִׂיחָה גְזֵרָתָהּ בָּרַבִּים,

לַחַשׁ אַכְזָרִי תַצְנִיעַ עִם לַחַשׁ גֶּחָלִים מִתַּחַת

שֶׁלֶג־תַּכְרִיכִים וָקֶרַח, בּוֹ קָפָא זַעַם קַדְמוֹנִי.

בְּבִנְיַן קַוִּים יְשִׁירִים לְצָו עֲרִירִי לְלֹא־רַחֵם:

פִּסְגַּת קוֹלָהּ הַשְּׁאָגָה, שַׁאֲגַת חַיַּת־מַתֶּכֶת.

בְּרִיטִים – הַקּוֹנְטְרַבַּס, הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו בַּכֵּלִים,

קוֹלוֹ לְבָדָד יָרִיעַ, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יָרִיעַ,

הוּא הָאֶחָד, כְּבַד־כֹּחַ, הַמַּהֲסֶה הָרַבִּים בַּנַּהַם:

שְׁאָגָה כְבוּשָׁה, – זוֹ כֹּחוֹ, מִילֵל סוּפוֹת יַמִּים רְחוֹקִים,

הֶגֶה־נְגִידִים עִמּוֹ, קְצַר בִּנְיַן־הֲבָרוֹת וְרַב־רֶמֶז, –

כּוֹבֵשׁ רַעֲמוֹ כִּי עָז וּבְנַהַם אֲרָיוֹת יִתְפָּרֵץ.

יַלְדֵי פוֹלַנְיָה – וִיאוֹלָה,⁷³ וּלְבָבִית שִׁירָתָהּ נוֹבַעַת,

הַמַּבְלִיגָה עַל אֵבֶל וּמַגְהָה בַצַּעַר הַכָּבוּשׁ,

בְּרֶנֶן־גַּאֲוָה תְכַסֶּה עַל יֵאוּשׁ אַכְזָרִי וָבֶכִי,

בְּאֹמֶץ לֶב־גֶּבֶר תְּתַנֶּה עַוְלָתָה מִדּוֹרוֹת מִקֶּדֶם.

בְּנֹעַם מַקְסִים בֶּן־כֶּשֶׁף, בְּגִלְגּוּלֵי קַפְּרִיזָה יַלְדּוּתִית,

פִּתְאֹם תִּסָּעֵר בְּסַעַר שִׁגָּעוֹן מְרֻתָּק לַקֶּצֶב.

אָנוּ הַיְהוּדִים – הַכִּנּוֹר,⁷⁴ שֶׁאֵין לְךָ מַקְהֵלָה בָּעוֹלָם

אֲשֶׁר לֹא יִבְכֶּה בְּסוֹדָהּ וְלֹא יִתְיַפֵּחַ בִּשְׁאוֹנָהּ;

גַּם כִּי יָרִיעַ בְּמִצְהָלָה וּבְשִׁגְעוֹן־גִּילָה יִתְפָּרֵץ,

קוֹלוֹ הַדַּק – בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ נִימָה חֲנוּקָה רוֹעֶדֶת:

קִינָה מִדּוֹרוֹת לְדוֹרוֹת – כָּאן פּוֹסְקָה וְכָאן אַךְ מַתְחִילָה

תְּפִלָּה מִכִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ אֶל אֹפֶק לֹא־נִרְאֶה שׁוֹאֶפֶת.

… וְכָךְ אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִזְכָּר – בְּהִלּוּלֵי שְׁכֵנֵינוּ הַגּוֹיִם,

זָכֹר אֶת הַכִּרְכָּרוֹת הַטּוֹבוֹת הַמְשׁוּחוֹת צִבְעוֹנִין,

צֶבַע תַּעֲשִׂיַּת מִינְץ יַקִּירֵנוּ הַחוֹבֵב אֶת הַיְנֶה,

הַ“נֵּיטִיטְשַׁנְקוֹת” הַמְּלֵאוֹת מֵרֵעָיו שֶׁל חָתָן הָעוֹבְרִים

בְּחוּצוֹת הַכְּפָר בְּגִיל שָׂשׂוֹן, בִּתְרוּעוֹת צָהֳלָה וּדְהָרָה,

וְרֹאשׁ־הַמֵּרֵעִים לִימִינוֹ, לְבוּשִׁים חֲגִיגִית וּסְרָטִים,

וְאֶת הַכִּרְכָּרוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת בַּחוּרוֹת עֲדוּיוֹת צִבְעוֹנִין

אוּקְרָאִינִיּוֹת שְׁזוּפוֹת עִם חוּמוֹת עֵינַיִם מַבְרִיקוֹת,

שָׁרוֹת בְּקוֹל, מְעֻמָּדוֹת, מַנְגִּינוֹת מִסָּבִיב לַכַּלָּה,

בְּרֹאשָׁן עַל דּוּכָן כִּרְכָּרָה יוֹשֶׁבֶת מִשְׁתַּחֲוָה לְעֻמַּת

כָּל הַמִּסְתַּכְּלִים בְּשִׂמְחָתָהּ, וּבְיָדָהּ “צִפּוֹר־הַסֹּלֶת”,

אֲשֶׁר תַּעֲנִיק לְכָל אֵלֶּה, שֶׁהִזְמִנָתַם לַשִּׂמְחָה,

עַד שֶׁנִּזְכַּרְתִּי, כַּמּוּבָן, גַּם בַּחֲתֻנַּת דְּבוֹרָי.

ג. חֲתֻנַּת הַחֲתֻנּוֹת

מַלְכָּה נִכְנֶסֶת לְחֻפָּה! מַלְכָּה בַּת־מַלְכָּה מְיֻחֶסֶת,

בְּכוֹרָה בַּת־בְּכוֹרָה, כִּי מָלְאוּ יְמֵי מְרוּקֶיהָ

כְּדַת הַנָּשִׁים וּכְדִין, מָסֹרֶת עִדָּן וְעִדָּנִים:

יָמִים בְּדוֹנַג הַמּוֹר, וְיָמִים בִּדְבָשׁ הַכַּוֶּרֵת,

יָמִים בְּבָשְׁמִי כָּל־עֵץ; וּבְאוֹתָם תַּמְרוּקֵי הַנָּשִׁים –

רֵיחַ הַפְּלָאִים, שֶׁנּוֹדֵף מִגּוּפָהּ הָרַעֲנָן, הַמָּלֵא

כֹּחַ וְיֹפִי עִם גְּמַר אֲבִיבָהּ וּתְחִלַּת הַקָּיִץ,

כְּאוֹתוֹ הַיַּיִן הַטּוֹב הַמְּמַלֵּא כּוֹס־זָהָב נִבְחָרָה

עַל כָּל שְׂפָתָהּ וְאֵין שׁוּם מָקוֹם לְטִפָּה יְתֵרָה.

עֶשֶׂר הֵנָּה בְּנוֹת־מֶלֶךְ אֲסוּרוֹת בַּתָּאִים הָרְחָבִים,

חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַבִּירִים, שִׁשָּׁה־עֶשֶׂר אֶלֶף הַגֹּלֶם,

עוֹד אַרְבָּעִים אֶלֶף – דַּיָּרוֹת עֲדֶן בַּחִתּוּלִים,

וַעֲלָמוֹת אֵין־מִסְפַּר עֲמֵלוֹת בְּשָׂדֶה וְכַוֶּרֶת,

אַחַת הִיא הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה, הַזְּקוּפָה, הַנָּאוָה,

אַחַת הִיא לְכַוַּרְתָּה, בָּרָה הִיא לְאֻמָּתָהּ.

חֲמֵשׁ מֵאוֹת – כָּל זְכוּר הַכַּוֶּרֶת, כָּל בָּחוּר בַּדְּבוֹרִים,

בָּהּ נִתְקָלִים יוֹם יוֹם, אֲוִירָם אֲוִירָהּ יִנְשֹׁמוּ,

אֵינָם מַרְגִּישִׁים בָּהּ כְּלָל, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ?

שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף עֵינַיִם מִזֶּה וּמִזֶּה לְכָל אֶחָד,

עוֹלָם וּמְלֹאוֹ הֵן קוֹלְטוֹת וְאוֹתָהּ הַמַּלְכָּה לֹא יִרְאוּ?

גַּם לֹא יַרְגִּישׁוּ בַכַּלָּה וּבְרֵיחָהּ הַנּוֹדֵף, הַמַּשְׁכִּיר,

גַּם לֹא יְרִיחוּן? וְשִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה

מֵאוֹת כּוּכֵי־הֲרָחָה לִמְשׁוֹשָׁה וּמְשׁוֹשָׁה בְּרֹאשָׁם.

אוּלַי רֵיחַ כַּוַּרְתָּהּ, נִיחוֹחַ שֶׁלָּהּ הַמְּיֻחָד,

הוּא שֶׁמִּצְטָרֵף לְרֵיחָהּ לְהַכִּיר בַּכַּלָּה־בָּאָחוֹת.

רֵיחַ מְיֻחָד, הַמַּזְהִיר מִתּוֹךְ מִשְׁמַעַת שֶׁל דּוֹרוֹת

עַל אִסּוּר זִוּוּג בָּזוֹ, לְשֵׁם שִׁכְלוּל זִוּוּג מִסְתּוֹרִי

זֶרַע בְּזֶרַע לֹא־לוֹ: קָרוֹב לֹא יִקְרַב לְהַפְרוֹת, –

חֹק תּוֹרֶשֶׁת קַיֶּמֶת בְּמַמְלֶכֶת הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ.

הֵמָּה בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם שׁוֹפֶכֶת בְּשִׁכָּרוֹן שִׁגְעוֹנָהּ

חֻמָּה עַל אֶרֶץ עֲיֵפָה וּמַעֲלָה אֵד – צְעִיף תְּכֵלֶת,

נִתְלֵית עוֹמֶדֶת בַּמָּרוֹם, יוֹקֶדֶת, נְמַסָּה בְּלַהַב,

נִתְלֵית מְבַזְבֶּזֶת אוֹצָרָהּ – אוֹקְיָנוֹס לֶהָבוֹת – הַפָּעַם.

מֵתָה הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה, הָאִילָן כִּי עֻלְפֶּה לֹא יִגַּע,

דֵּהֶה־דֵהֶה רָקִיעַ מִלַּהֲבוֹת מְלֶכֶת־שָׁמַיִם,

חִוֵּר וְשָׁמֵם־שְׁאִיָּה לְלֹא סִמָּן קַל שֶׁל עֲנָנָה,

כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ נִסְתַּר מֵחִצָּיו שֶׁל שֶׁמֶשׁ,

אֵל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. מַה־יַאֲבֶר פֶּרֶס וְאֵין טָרֶף?

עָיְפוּ לְחוּמֵי הָרֶשֶׁף, פָּתְחוּ הַפְּרָחִים גְּבִיעֵיהֶם

צְמֵאִים לָאֲוִיר. בַּדְּמָמָה אַךְ שִׁירַת־הַזָּהָב נִשְׁפֶּכֶת,

שִׁירַת הַדְּבוֹרִים אַךְ הִיא, כִּי הִנֵּה לֹא פָסְקוּ מִמְּלַאכְתָּן,

הֵנָּה עֲסוּקוֹת־עֲמֵלוֹת, מְשַׁחֲרוֹת לְאַבְקַת נִצָּנִים,

לְאוֹתוֹ נֶקְטַר־הַצְּמָחִים הַנּוֹעָד לַדְּבָש וְלַדּוֹנַג,

טָסוֹת מִפֶּרַח לְפֶרַח, פּוֹרְשׁוֹת כְּנָפַיִם, – וְהַזְּכָרִים

הוֹזִים נִתְלִים בַּפְּרָחִים מִתּוֹךְ צִפִּיַּת אֲהָבִים.

וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה לִמְעוּף נִשּׂוּאֶיהָ

צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ בָּעֵץ וְעוֹף לֹא פָרַח בָּרָקִיעַ,

שׁוֹר לֹא גָּעָה בַּכָּר וּנְשִׂיאִים לֹא עָפוּ בַמְּרוֹמִים,

עֵצִים לֹא אָמְרוּ פִטְפּוּטָם, הָאֲוִיר לֹא הִזְדַּעֲזֵעַ,

אוּבָל־מַיִם לֹא דוֹבֵב – כָּל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל

שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו הַנָּאוֹת, – אָז תֵּצֵא

מִמַּחֲשַׁכֵּי אֲפֵלַת־עַנְבָּר גּוֹסֶסֶת בַּכֵּהֶה.

פַּעַם רִאשׁוֹנָה עֵינֶיהָ נִתְקָלוֹת בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל,

סוֹפְגוֹת תְּכֵלֶת מֶרְחַבְיָה וְשׁוֹתוֹת יָרֹק מַרְגִּיעַ,

יֶרֶק שֶׁל אִילָן וָעֵשֶׂב, נִכְווֹת בְּאִשּׁוֹ שֶׁל פֶּרֶג,

כְּשׁוּפוֹת מִוֶּרֶד־הַרְדָּפְנִי אוֹ כֵהוֹת מִלֹּבֶן יַסְמִינִים,

יֵשׁ אֲשֶׁר תָּרֹג יְלַטְּפָהּ בְּלַהֲבוֹ, תְּכֹל־רַךְ יְעוֹדְדֶנָּה,

אוֹ שֶׁהַסָּגֹל לָהּ יִקְסֹם, נוֹסֵךְ עָלֶיהָ הָעַצְלָה.

אֲוִיר שֶׁל שָׂדֶה בָּא נִכְנָס בְּסִמְפּוֹנוֹת רֵיאָתָהּ הַגְּדוֹלָה

וּבִסְבָךְ כָּל קְנוֹקְנִיָּה, הָאֲוִיר הַנָּקִי מִשֶּׁפַע

רֵיחַ כַּוֶּרֶת וְחֻמָּהּ; וְהוֹלְכוֹת הָאוּנוֹת וְגוֹמְעוֹת

גֶּמַע וְגֶמַע עֲמֻקּוֹת עִם נֶשֶׁם אַלְפֵי צִנּוֹרוֹת,

מַצִּית קִלּוּחֵי דָמֶיהָ וּמַתְחִיל הַדָּם מְרַתֵּחַ.

כָּכָה תֵצֵא הַמַּלְכָּה עַל מַדַּף־הַמָּעוֹף, תִּסְתַּכֵּל

בַּאֲשֶׁר סָבִיב לַמְּדִינָה, בָּהּ עֲתִידָה הִיא לִמְלֹךְ, –

הִנֵּה פֹּה אִילָן, שָׁם גָּדֵר, כַּוֶּרֶת מִמּוּלָהּ עוֹד אַחַת,

לְמַעַן לֹא תִשְׁכַּח בְּבוֹאָהּ לְאַחַר מְעוּף־כְּלוּלוֹתֶיהָ.

שׁוּב תִּסְתַּכֵּל: נְכוֹנָה נִצֶּבֶת חֻפָּתָהּ הָרָמָה,

חֻפַּת הַתְּכֵלֶת הַפְּרוּשָׂה אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמָיִם,

רְקוּעָה־מְתוּחָה אֵין קֶמֶט, אֵין קֶפֶל, אַךְ תְּכֹל שֶׁבִּתְכֵלֶת

מָרוֹם עַל כֹּל, וּלְאֵין גְּבוּל, וְסֶרַח שׁוּלֵי הָאֶרֶג

קֵדְמָה עַל רִכְסֵי הֶהָרִים, נֶגְבָּה עַל קְצוֹת הָעֲרָבָה,

יָמָּה עַל חוֹלוֹת צְהֻבִּים, צָפוֹנָה עַל קַצְוֵי הַשְּׁפֵלָה.

נִצְּבָה הַכַּלָּה־הַמַּלְכָּה, מַשְׁקִיפָה עַל פְּנֵי כֹל וְרוֹאָה:

הִנֵּה בַחוּרֵי הַחֶמֶד נְפוֹצִים עַל פְּנֵי כָל הַכִּכָּר,

כֻּלָּם אַבִּירִים־גִּבּוֹרִים בְּמִבְחַר יְמֵיהֶם וְאוֹנָם,

קַסְדָּה עֲשׂוּיָה פְּנִינֵי־גַמְלוֹנִים נִפְלָאוֹת מַשְׁחִירוֹת

עוֹטְרָה לְרֹאשָׁם הַנָּאֶה, וּשְׁתַּיִם נוֹצוֹת־תִּפְאָרָה

רָמוֹת מִסְתַּעֲפוֹת מַעְלָה, מַרְעִידוֹת מִשֶּׁפַע שֶׁל חַיִּים,

שִׁרְיוֹן קְשֵׁה־דֹפֶן וְשָׁקוּף מְחַבֵּק לַגְּוִיָּה הַצְּעִירָה,

חֻלְצָה הוֹלֶמֶת עֲשׂוּיָה קְטִיפָה צְהַבְהֶבֶת לֶחָזֶה,

פַּרְוָה שְׂעִירָה מְדֻבְלֶלֶת מְתוּחָה מִתַּחַת לַחֻלְצָה, –

הִיא הַחֲשׁוּקָה הָאַחַת, בִּכּוּרֵי אַהֲבָתָם בִּשְׁבִילָהּ,

הֵמָּה מֵעוֹלָם לֹא חִבְּקוּ חֵיק־זָרָה וְלָהּ רֵאשִׁית אוֹנָם,

נִקְבְּצוּ בָאוּ מִכָּל הַכַּוָּרוֹת, לָהּ יִכְמַהּ בְּשָׂרָם, –

נֶפֶשׁ תַּחַת אַהֲבָה לָהּ יִתְּנוּ, אֵלֶיהָ יִנְהָרוּ.

מִי כָמוֹהָ בַּכַּלּוֹת כַּלָּה, שֶׁכֻּלָּהּ חֲשׁוּקָה?

אוֹתָהּ מְחַפְּשִׂים אַדִּירִים, גִּבּוֹרִים רְבָבָה, עֵינֵיהֶם

תָּרוֹת חֲלַל הַשָּׁמַיִם, שֶׁמָּא תִּגָּלֶה הַכַּלָּה.

פִּתְאֹם נִתְּקָהּ מִמְּקוֹמָהּ בְּפֵרוּשׂ כְּנָפַיִם שֶׁל זְכוּכִית,

זוֹרְקָה אֶת עַצְמָהּ כְּלַפֵּי סַפִּיר הַשָּׁמַיִם וְעוֹלָה

מַעְלָה וָמָעְלָה, מִתְנַשְּׂאָה וּכְבָר מְנַסֶּרֶת בַּתְּכֵלֶת,

עוֹלָה שִׁכּוֹרָה מִשֶּׁפַע הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה, הַמַּכְהָה,

תֵּרוֹם שְׁתוּיַת עֲתֶרֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַבָּשֹׂם,

תִּסַּק עַל כַּנְפֵי אַהֲבָתָהּ – רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה בְּחַיֶּיהָ.

אֶפֶס כָּל זְכוּר הַכַּוֶּרֶת כְּבָר רָאָהּ בְּהִנָּשְׂאָהּ מַמְרִיאָה,

הִרְגִּישׁ בַּכַּלָּה הַמַּלְכָּה וּבְכֶשֶׁף כָּל תַּמְרוּקֶיהָ,

וְעָלָה זֶה אַחַר זֶה, מַחֲנֶה כָּבֵד אַחֲרֶיהָ,

נִמְשַׁךְ מֵאֵצֶל הַשִּׂיחַ, הָעֵץ וְהַפֶּרַח וְכָל גִּבְעֹל.

מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב שָׁם הוֹגֶה גַּעְגּוּעֵי אַהֲבָתוֹ,

תַּבְנִית צָעִיף שֶׁל סַלְסָלָה גָּדוֹל וְיָקָר, מְרֻקַּם

זָהָב נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת, מִתְנַפְנֵף־מְרַפְרֵף בָּאֲוִיר,

כָּנָף וְכָנָף לְכָאן, כָּנָף וְכָנָף לְהָתָם;

תַּבְנִית עָב־קַלָּה זְהַבְהֶבֶת, הַגְבֵּהַּ תַּגְבִּיהַּ שָׁמַיְמָה,

כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה בָּעֶרֶב וּלְאַחַר חַמָּה נִסְתַּלְּקָה,

אַחַת יְחִידָה וְשָׁטָה, הוֹלֶכֶת וְכֵהָה בַּשָּׁחַק.

בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וּמַכְרֶזֶת, דּוֹבֶרֶת לַזְּכוּר וְאוֹמֶרֶת:

"מִי הַדְּבוֹר אֲשֶׁר תַּשׁ, הַחַלָּשׁ, הַחוֹלֶה בַּמַּחֲנֶה –

יֵרֵד וְיָשֹׁב לְכַוַּרְתּוֹ, פֶּן יֵלֶא וְאַחֵר יַשִּׂיגֶנָּה;

מִי הַדְּבוֹר הַזָּקֵן וּמִי בַעַל־מוּם שֶׁבַּמַּחֲנֶה –

יֵרֵד וְיָשֹׁב לְכַוַּרְתּוֹ, פֶּן יִצְנַח וְאַחֵר יִכְבְּשֶׁנָּה;

מִי הַדְּבוֹר הָרָזֶה מִשֵּׁבֶט דַּל וְאֵין־כֹּחַ –

יֵרֵד וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יִפּוֹל וְאַחֵר יִקָּחֶנָּה".

וְיָסְפָה בַת־קוֹל עַל אִמְרָתָהּ: "מִי הַדְּבוֹר אֲשֶׁר יָרֵא,

מִי רַךְ־הַלֵּבָב בַּמַּחֲנֶה – יֵרֵד וְיָשֹׁב וְלֹא יִמַּס

לְבַב כָּל אֶחָיו כִּלְבָבוֹ, כִּי בְחַיָּיו הוּא יִמְהָרֶנָּה,

כַּאֲשֶׁר צִוָּה לוֹ בַּעַל־דְּבוֹר אֱלֹהֵי הַכַּוֶּרֶת!"

עָב קַלָּה מְרַחֶפֶת וְעוֹלָה, מִתְנַשֵּׂאת וְדוֹאָה שָׁמַיְמָה,

עוֹלָה מִתְנוֹצְצָה, כְּאִלּוּ נוֹעֶרֶת טַלְלֵי־זְהָבָהּ;

חֶבֶר אַבִּירִים מְנַסֵּר בַּחֲלַל תְּכֹל־הַתְּכֵלֶת בְּעִקְבוֹת

מַלְכַּת מַמְלֶכֶת־הַדּוֹנַג לְדָבְקָה בָּהּ אַךְ הַפָּעַם.

תַּבְנִית פָּרֹכֶת בַּשַּׁחַק, יָדַיִם מְסוּרוֹת רְקָמוּהָ,

קָבְעוּ בָהּ הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת הַזָּהָב הַטָּהוֹר, לְמַעַן

תִּיף בַּהֲדָרָהּ וְהָיְתָה מַשְׁרָה הַשִּׂמְחָה עַל מַבִּיט.

נִקְרְעָה אוֹתָהּ פָרֹכֶת וְצוֹנְחִים קְרָעֶיהָ לְמַטָּה,

מַטְלִית נוֹגַעַת בְּמַטְלִית וּבְנוֹת־קֶרַע נוֹפְלוֹת וְיוֹרְדוֹת,

כְּנוּפְיָה מִתְפָּרְדָה, וְשׁוֹקְעִים אֶחָד אֶחָד אַבִּירִים.

אוּלָם הַמַּלְכָּה, הִיא דוֹאָה, וְסִיעָה קְטַנָּה אַחֲרֶיהָ,

הוֹלְכָה וְדַלָּה – אַךְ טָסָה, לֹא נִשְׁאֲרוּ בִלְתִּי עֲשָׂרָה.

הִנֵּה הַמַּלְכָּה מְאִטָּה מְעוּפָהּ, כְּאִלּוּ מְהַסֶּסֶת…

אוּלַי הִכִּירָה הָאַבִּיר הַנֶּהְדָּר, הָאַדִּיר בְּכֻלָּם?

הוֹלְכוֹת וְרָפוֹת כְּנָפֶיהָ, עוֹד רֶגַע וְהוּא יַדְבִּיקֶנָּה.

וְהָיָה בְּרֶדֶת הַמַּלְכָּה אֶל מִפְתַּן כַּוַּרְתָּהּ וְרָאוּ

שׁוֹמְרוֹת־הַסַּף וְהִזְדָּרְזוּ וּפִנּוּ לָהּ דֶּרֶךְ לְעָבְרָהּ,

בַּחֲצִי־גֹרֶן נִצָּבוֹת, נִרְתָּעוֹת, מִשְׁתַּחֲווֹת כְּנֶגְדָּהּ.

חתימה

גַּם אֵלֶּה דְּבוֹרִים

… וְעוֹד מַה־לּוֹ אוֹסִיף וְאֹמַר: אָנוּ הַקְּטַנִּים, הַפְּעוֹטִים,

בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, אֲנַחְנוּ קָטֹנּוּ־קָטֹנּוּ.

אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּאֱמֶת, אֵיךְ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים.

נָחוּץ לָנוּ פַּטְרוֹן, הָאֶחָד שֶׁיַּמְלִיץ עָלֵינוּ בַּמָּקוֹם

אֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם לְהַמְלִיץ: כִּי אָנוּ, טִפְּשׁוֹנִים, דַּלֹּנוּ.

אַשְׁרֵי הֶ“חָסִיד”, שֶׁיֵּשׁ לוֹ “צַדִּיק” בָּאָרֶץ לְעֶזְרָה,

גְּזֵרָה רָעָה יְכַלֶּה, וּשְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם לוֹ נַעֲנִים.

שְׁכֵנַי – הָנֵי “חוֹחוֹלִים”, שֶׁהָיְתָה לָהֶם אֵם־קַדִּישָׁה,

לִבָּהּ, לֵב־נָשִׁים, בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מִתְרַכֵּךְ מִדִּמְעָה

אוֹ לְנֵר־שַׁעֲוָה דַקִּיק, שֶׁהָיוּ מַדְבִּיקִים לְמִסְגֶּרֶת

דְּמוּת־דְּיוֹקָנָהּ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה רַבָּה וְחַמָּה.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה

גַּם פַּטְרוֹן מִשֶּׁלּוֹ בַּשָּׁמַיִם. שֶׁהוּא בִּשְׁמוֹ יִדְגֹּל.

יוֹם תְּחִיַּת מֵתִים כִּי יָבוֹא, וְכָל הָאִיוַנִּים מִתְכַּנְּסִים

סָבִיב לְאוֹתוֹ אִיוַן, שֶׁנָּתַן הוֹד שְׁמוֹ עַל שֵׁם כֻּלָּם,

קָהָל עָצוּם מְאֹד. וְגַם אוֹתוֹ “קָדוֹשׁ” הֶעָלוּב,

אֲשֶׁר אַךְ פַּעַם לְאַרְבַּע שָׁנִים יָחֹגּוּ אֶת זִכְרוֹ

(שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בִּלְבַד), גַּם הוּא יִּזְכֶּה וְיִזְכֶּה בִּשְׁעָתוֹ

לְשִׁפְעַת קַלְגַּסִּין מִשֶּׁלּוֹ – כְּלוֹמַר, רְצוֹנִי לְהַגִּיד:

כָּל הַ“גּוֹיִים” לָהֶם מְלִיצֵי־יֹשֶׁר עַל בְּנֵיהֶם.

אוֹתוֹ אַבָּא אַנְטוֹנִי לוֹ הָיוּ פַּטְרוֹנִים נוֹסָפִים:

פְלוֹר וְלַאוְר מְגִנִּים עַל מִכְלְאוֹת צֹאנוֹ וְאֻרְוָתוֹ,

שְׁנַיִם, זוֹסִימָא וְסַבְבַטִי, מְמֻנִּים עַל כָּל הְמִּכְוָרוֹת;

הָיָה מַדְלִיק הַנֵּר כְּנֶגֶד אִיקוֹנִין שֶׁל אֵלֶּה,

נַעֲשָׂה חָבִיב עֲלֵיהֶם… אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם,

אִם לִשְׁכֵנֵינוּ הָעַרְבִים גַּם הֵמָּה יֵשׁ לָהֶם קְדוֹשִׁים

מְגִנִּים לְמִכְוְרוֹתֵיהֶם.

אֲנִי, שֶׁאָנֹכִי יְהוּדִי

פָּשׁוּט וְאֵין לִי “קְדוֹשִׁים”, וְאֵין לִי אִיקוֹנִין בַּפִּנָּה,

אֶחָד מֵהָנֵי “חֲסִידִים” שֶׁל עַרְבוֹת טַבְרִיָּה, אֲשֶׁר

אֵין לָהֶם “צַדִּיק” וְאֵינָם מַעֲלִים מִסִּים לֶ“חָצֵר”,

כָּל חֲסִידוּתָם עַל אוֹתוֹ סִדּוּר הַתְּפִלּוֹת בְּיָדָם,

וּכְשֶׁהֵם פּוֹנִים אֶל אַבָּא רִבּוֹן־עוֹלָמִים, מְשִׂיחִים

לוֹ דַּאֲגָתָם מִסֵּפֶר הַתְּהִלִּים, מְחִירוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,

דְּפוּס הָאַחִים וְהָאַלְמָנָה שֶׁבְּוִילְנָה הַבִּירָה הָרְחוֹקָה,

כּוֹרְכִים הֵם אֶת הַדַּפִּים בֵּין אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע, וְתֵצֵא

פִּנָּה קְטַנָּה לָהֶם, כְּדֵי לְהִתְיַחֵד עִם קוֹנָם, –

אֵין מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם… אֶלָּא שֶׁשּׁוּב אֲנִי חוֹזֵר:

מִדָּה טְבוּעָה בָאָדָם, לִכְשֶׁהוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר,

לַעֲמֹד לִפְנֵי גְדוֹלִים, הָעוֹמְדִים לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ –

לִמְצֹא לוֹ גַם מְתַוֵּךְ, לְמַעַן לֹא תִקְשֶׁה מָרוּתָם.

אוּלָם יְהוּדִי כָּמוֹנִי, שֶּׁאֵין לוֹ אֶלָּא זְכוּת אָבוֹת,

עַמֵּי הָאָרֶץ כָּמוֹהוּ, שֶׁקִּיְּמוּ יַהֲדוּתָם בְּשַׁדְמוֹת

טַבְרִיָּה, ‘רַבָּתִי’, בְּפֶלֶךְ “לֹא חֻפָּה לוֹ וְקִדּוּשִׁין”, ⁷⁵

זָקוּק אֲנִי – אוֹי לִי אוֹי! – לְמִישֶׁהוּ תַּקִיף הָעוֹמֵד

לְעֶזְרָה לִי וּבַצָּר.

סָבָא־מַחֲרַשְׁתָּא, לוֹ הָיְתָה

“קֻפַּת מֵאִיר בַּעַל־נֵס”; אֲנִי לִי בְּחֶדְרִי מַכְחִילָה

“קֻפַּת קֶרֶן קַיֶּמֶת”, יְהֵא פַּטְרוֹן לִי אוּסִישְׁקִין.

פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, כְּלוֹמַר: פְּיַאסְטֶר וּפְיַאסְטֶר, שֶׁזּוֹרְקִים

בְּנֶדֶר אוֹ בְלִי נֶדֶר, תִּצְטָרֵף הַפְּרוּטָה לַפְּרוּטָה,

מַעֲשֵׂה אוֹתָן הַדְּבוֹרִים, טִפָּה לְטִפָּה וְגוֹמֵר,

עַד שֶׁתִּצְטָרֵף לְחַלָּה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֵלֶּה

עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁל מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין – סָבַרְתִּי,

דְּבוֹרִים חָרוּצוֹת גַּם הֵם. מְזַמְזְמִים הֵם בְּכָל הָעוֹלָם:

פּוֹלִין, אֲמֶרִיקָה, לִיטָא, עַד אַפְרִיקָה חָדְרוּ וְהֹדוּ,

קוֹרְאִים מַכְרִיזִים עַל פְּרוּטוֹת, – עַד שֶׁיָּבִיאוּ הַלָּלוּ

טִפָּה מְתוּקָה אֶל אוֹצַר הַקֶּרֶן פֹּה יְרוּשָׁלַיִם,

תָּבוֹא הַבְּרָכָה עֲלֵיהֶם, וּבְרָכָה רַבָּה עָלֵינוּ

וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן.

תל־אביב תש"א