תרגום חופשי של פסח קפלן ¹

 

א. הַדּוּדָאִים ²    🔗

בְּאַחַת הֶעָרִים גָּרָה אִשָּׁה זְקֵנָה בָּאָה בַיָּמִים, וְלָה בַּת וּשְׁמָהּ עַכְסָה. וּבַת חוֹרֶגֶת³ וּשְׁמָהּ דְּבוֹרָה. וַתְּהִי עַכְסָה נַעֲרָה רָעַת-הַמַּרְאֶה וְרָעַת-הַלֵּב, וּדְבוֹרָה הָיְתָה טוֹבַת מַרְאֶה וְטוֹבַת לֵב. וַיֶּאֱהָבוּ הַשְּׁכֵנִים אֶת דְּבוֹרָה, וְאֶת עַכְסָה שָׂנֵאוּ. וַיִּחַר הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי עַכְסָה וְאִמָּהּ, וַתְּקַנֶּאנָה בִדְבוֹרָה, וַתַּחְשׁוֹבְנָה מַחֲשָׁבוֹת לַהֲמִיתָהּ. וּדְבוֹרָה לֹא יָדְעָה וְלֹא הֵבִינָה אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר הֵנָּה חוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ, וַתֶּאֱהַב אוֹתָן מְאֹד, וַתְּהִי בַת נֶאֱמָנָה לְאִמָּהּ חוֹרַגְתָּהּ וְאָחוֹת אוֹהֶבֶת לְעַכְסָה.

וַיְהִי בְּאֶחָד מִימֵי הַחֹדֶשׁ שְׁבָט, יוֹם קֹר וָקֶרַח, סוּפָה וּסְעָרָה, וַתֹּאמֶר הַזְּקֵנָה בְּלִבָּהּ: עַתָּה בָאָה הָעֵת לָקַחַת נָקָם מֵאֵת דְּבוֹרָה; אֶשְׁלָחֶהָ הַחוּצָה וַאֲצַוֶּהָ לִהְיוֹת בַּחוּץ עֵת רַבָּה, לְמַעַן יֹאכְלֶנָּה הַקֶּרַח וָמֵתָה. וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת דְּבוֹרָה וַתֹּאמַר:

— הִנֵּה עַכְסָה בִתִּי חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ הַדּוּדָאִים. צְאִי נָא הַשָּׂדֶה וְהֵבֵאת לָהּ דּוּדָאִים לְעַנֵּג אֶת נַפְשָׁהּ.

וַתִּפְחַד דְּבוֹרָה מְאֹד בְּשָׁמְעָהּ אֶת מִצְוַת אִמָּהּ, וְלֹא יָדְעָה אֵיךְ לְמַלְאוֹת אֶת חֶפְצָהּ. אַךְ יָרְאָה יִרְאָה גְדוֹלָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם, וַתּוֹרֶד לָאָרֶץ רֹאשָׁהּ וַתֹּאמַר:

כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ, אִמִּי! — וַתֵּצֵא הַחוּצָה.

זְמַן רַב הָלְכָה הָלוֹךְ וְתָעֹה בַּגְּבָעוֹת וּבָעֲמָקִים, בֵּין עַרְמוֹת⁴ שֶׁלֶג וְעַל סַלְעֵי קֶרַח; וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ גִּבְעָה גְבוֹהָה, וְעָלֶיהָ כְּמַרְאֵה אֵשׁ בּוֹעָרֶת. וַתֹּאמֶר דְּבוֹרָה בְּלִבָּהּ: “אֵלְכָה נָא וְאָחֹם אֶת בְּשָׂרִי לְאוֹר הַלֶּהָבָה הַבּוֹעֶרֶת שָׁם, כִּי קַר לִי מְאֹד…” וַתַּעַל עַל הַגִּבְעָה, וַתַּרְא וְהִנֵּה מְדוּרַת עֵצִים גְּדוֹלָה בּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ, וּמִסָּבִיב לָהּ עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים יוֹשְׁבִים שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים גְּדוֹלִים וְרָמִים כַּעֲנָקִים⁵, אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם כִּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַיְרָחִים, וְשֵׁם אִמָּם — שָׁנָה. וַיִּהְיוּ שְׁלשֶׁת הָאַחִים סָרִים וְזוֹעֲפִים כִּימֵי הַבָּצִיר, פְּנֵי הַשְּׁלשָׁה לְבָנִים כַּשִּׂיד, שְׁלשָׁה צְעִירִים וְרַעֲנַנִּים⁶ כְּמַרְאֵה הָאָבִיב, וּשְׁלשָׁה יָפִים וּמְלֵאִים כְּשִׁבֳּלֵי הַשָּׂדֶה. וַיֵּשְׁבוּ כֻלָּם דּוּמָם⁷ וִידֵיהֶם פְּרוּשׂוֹת אֶל מְדוּרַת הָאֵשׁ. וַתִּגַּשׁ דְּבוֹרָה אֲלֵיהֶם וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אַרְצָה וַתֹּאמֶר בַּחֲרָדָה:

— הוֹי, אֲנָשִׁים-אַחִים! הִנֵּה סַעַר וְסוּפָה בַּחוּץ, דָּמִי יִקְפָּא⁸ בְקִרְבִּי מִקָּרָה. אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם וּנְתַתּוּנִי לָחֹם בְּאוּר אֶשְׁכֶם. חוּסוּ נָא עָלַי! —

וַיַּעַן הַבְּכוֹר וּשְׁמוֹ תִּשְׁרֵי וַיֹּאמַר:

— הִנֵּה הָאֵשׁ לְפָנַיִךְ, שְׁבִי וְחַמֹּת! אַךְ הַגִּידִי נָא לָנוּ, אֵיכָכָה בָאת הַשָּׂדֶה בְּיוֹם סוּפָה וּסְעָרָה כָּזֶה? —

— אִמִּי צִוַּתְנִי לְהָבִיא לָהּ דּוּדָאִים! — עָנְתָה דְּבוֹרָה —

— אִמֵּךְ צִוַּתֵּךְ? הַמְשֻׁגָּעָה הִיא אִם אַכְזְרִיָּה? אֵיפֹה תִּמְצְאִי הַיּוֹם דּוּדָאִים, הַעַל הַשֶּׁלֶג אִם תַּחַת הַקָּרַח? — שָׁאַל בְּכוֹר הָאַחִים בְּתִמָּהוֹן.

— זֹאת לֹא אֵדַע גַּם אָנִי. אַךְ אַחַת אֵדַע, כִּי לָשׁוּב הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת לֹא אוּכָל; כִּי צַר לִי מְאֹד לִרְאוֹת בְּצָרַת נֶפֶשׁ אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ הַדּוּדָאִים. גַּם צִוְּתָה עָלַי אִמִּי בְּמַפְגִּיעַ⁹ לְמַלְאוֹת אֶת חֶפְצָהּ, וְהָיָה אִם אָשׁוּב הַבַּיְתָה, וְדוּדָאִים אֵין אִתִּי, — וְהִכּוּנִי מַכָּה רַבָּה.

וַתֵּבְךְּ דְּבוֹרָה מְאֹד בְּדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

— צַר לִי עָלַיִךְ, נַעֲרָה אֻמְלָלָה! — דִּבֶּר אֵלֶיהָ יֶרַח-הָאֵיתָנִים¹⁰ — אַךְ אַל תִּירְאִי וְאַל תֵּחַתִּי, אֲנַחְנוּ נָגֵן עָלַיִךְ וְלֹא יְאֻנֶּה לָךְ כָּל רָע. קוּמָה נָא, נִיסָן אָחִי, וּפָרַשְׂתָּ אֶת מֶמְשַׁלְתְּךָ עַל הָאָרֶץ.

וַיָּקָם שְׁבַט מִמְּקוֹמוֹ, וַיִּמְסוֹר אֶת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה לְיַד נִיסָן אָחִיו. וְנִיסָן עוֹפֵף בְּשַׁרְבִיטוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל פְּנֵי הַמְּדוּרָה, וַתֶּחֱזַק הָאֵשׁ וַתִּגְדַּל הַשַּׁלְהֶבֶת, וַיֵּחַם הָאֲוִיר וַיִּמַּס הַשֶּׁלֶג, וַיֵּרָאֶה הַיָּרָק מִתַּחְתָּיו. וְעַל הָעֵצִים הַזְּקֵנִים הִתְפַּתְּחוּ נִצָּנִים נֶחְמָדִים. וּבֵין יֶרֶק הָעֵשֶׂב, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים¹¹, הוֹפִיעוּ פִתְאֹם פִּרְחֵי תְּכֵלֶת קְטַנִּים, נוֹתְנֵי רֵיחַ טוֹב — הַדּוּדָאִים. וּדְבוֹרָה רָאֲתָה אֶת הַפֶּלֶא וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. וְנִיסָן פָּנָה אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר:

— מַהֲרִי, יַלְדָּה קְטַנָּה, וְקָטַפְתְּ לָךְ אֶת הַדּוּדָאִים. אַךְ כַּלִּי מַעֲשַׂיִךְ, פֶּן יִבֹּלוּ הַפְּרָחִים וְאֵינָם.

וַתִּקְטֹף דְּבוֹרָה דּוּדָאִים מְלֹא חָפְנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הָאַחִים, וַתֵּלֶךְ וַתָּשָׁב הָעִירָה. וַיְהִי כְּבוֹאָהּ הַבַּיְתָה, וַתִּתְנַפֵּל עָלֶיהָ אִמָּהּ חוֹרַגְתָּהּ בְּקֶצֶף גָּדוֹל וַתִּשְׁאָלֶנָּה:

— וּמָה, הֲמָצָאת דּוּדָאִים? —

— כֵּן, אִמִּי! בֵּין הַשִּׂיחִים מְצָאתִים וְגַם קְטַפְתִּים…

— כֵּן, בֵּין הַשִּׂיחִים…וְלָמָה אַתְּ עוֹמֶדֶת? מַהֲרִי וְהָבִיאִי אוֹתָם לְעַכְסָה אֲחוֹתֵךְ, כִּי לָּהּ הֵמָּה. —

וַתְּמַהֵר דְּבוֹרָה וַתִּתֵּן אֶת הַדּוּדָאִים לַאֲחוֹתָהּ הָאֲהוּבָה, לְעַכְסָה. וְהִיא — הָאַכְזְרִיָּה — לֹא נָתְנָה לָהּ תּוֹדָה, גַּם לֹא הִתְפַּלְּאָה עַל אֲשֶׁר נִקְרוּ¹² לְפָנֶיהָ דּוּדָאִים בַּחֹרֶף, בְּיוֹם קֹר וָקֶרַח. וּדְבוֹרָה הָיְתָה שְׂמֵחָה וְטוֹבַת לֵב, כִּי אִנָּה¹³ הָאֱלֹהִים לְיָדָהּ, לְשַׂמֵּחַ אֶת לֵב אֲחוֹתָהּ הָאֲהוּבָה…

 

ב. גַרְגְּרֵי חֹרֶשׁ ¹⁴    🔗

וְעַכְסָה וְאִמָּהּ הִתְקַצְּפוּ קֶצֶף גָּדוֹל, עַל אֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ חֶפְצָן בְּיָדָן לְהַכְחִיד¹⁵ אֶת דְּבוֹרָה. וַתּוֹסַפְנָה לְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת וְלַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַתַּשְׁכֵּם הָאֵם הַחוֹרֶגֶת בַּבֹּקֶר, וַתָּעַר אֶת דְּבוֹרָה מִשְּׁנָתָהּ וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

— קוּמִי וּלְכִי הַיַּעְרָה. וְהֵבֵאת לְעַכְסָה גַּרְגְּרֵי חֹרֶשׁ.

וַתֶּחֱרַד דְּבוֹרָה חֲרָדָה גְדוֹלָה בְּשָׁמְעָהּ אֶת הַפְּקֻדָּה הַשְּׁנִיָּה, אַךְ לֹא יָכְלָה עֲשׂוֹת דָּבָר. וַתָּקָם וַתֵּצֵא הַשָּׂדֶה. וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְתָעֹה בַּגְּבָעוֹת וּבָעֲמָקִים, בֵּין עַרְמוֹת שֶׁלֶג וְעַל סַלְעֵי קֶרַח, וּפִתְאוֹם וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַגִּבְעָהּ הַגְּבוֹהָה עִם הָאֵשׁ הַמְבֹעָרֶת. וְהָאַחִים הָעֲנָקִים יוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה כִּבְיוֹם אֶתְמוֹל, וְשַׁרְבִיט-הַמְּלוּכָה בְּיַד הָאָח שְׁבָט. וַיְקַדְמוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה אֶת פְּנֵי דְּבוֹרָה, וְתִשְׁרֵי שְׁאֵלָהּ:

— לָמָּה זֶה שַׁבְתְּ אֵלֵינוּ? הַהוֹסֵף תּוֹסִיף אִמֵּךְ חוֹרַגְתֵּךְ לְעַנּוֹתֵךְ? —

— חָלִילָה! — עָנְתָה דְבוֹרָה בְּעַנְוָה —אִמִּי וַאֲחוֹתִי אוֹהֲבוֹת אוֹתִי בְּכָל לִבָּן, רַק נִכְסְפָה¹⁶ נֶפֶשׁ עַכְסָה לֶאֱכוֹל הַיּוֹם מִגַּרְגְּרֵי הַחֹרֶשׁ, וַתִּשְׁלָחֵנִי לְהָבִיא לָהּ מִן הַיָּעַר.

וַיַּחְמוֹל עָלֶיהָ הָאָח הַבְּכוֹר, וַיֹּאמֶר לְתַמּוּז:

— קְחָה נָא אֶת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה מִידֵי שְׁבַט אָחִיךְ, וֶהֱיֵה מוֹשֵׁל בְּכָל הַיְקוּם¹⁷! —

וַיַּעַשׂ תַּמּוּז כִּדְבַר אָחִיו הַגָּדוֹל, וַיֵּשֶׁב בְּרֹאשׁ הָאַחִים וַיְעוֹפֵף בַּשַּׁרְבִיט עַל פְּנֵי מְדוּרַת הָאֵשׁ. וְהִנֵּה שַׁלְהֶבֶת גְּדוֹלָה אָחֲזָה אֶת כָּל הַכִּכָּר מִסָּבִיב, וַיֵּחַם הָאֲוִיר מְאֹד וַיִּמַּס הַשֶּׁלֶג, וְהַשָּׂדוֹת עָטְפוּ דֶשֶׁא יְרַקְרַק, וְהָעֵצִים הִתְכַּסּוּ בְמִכְסֵה עָלִים נֶחְמָדִים; וּבַחוֹרְשָׁה¹⁸ הַקְּרוֹבָה נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעוֹת וּשְׁבָרִים¹⁹ מִגְּרוֹן הַזָּמִיר; וּבִשְׂדוֹת הַתְּבוּאָה הִתְנוֹסְסוּ²⁰ שִׁבֳּלִים יָפוֹת מְלֵאוֹת פְּרִי תְנוּבָה²¹; וְהַשִּׁבֳּלִים הִתְנוֹעֲעוּ וְהִתְנוֹדְדוּ לְנֹגַהּ בְּרַק הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת, וַיְהִי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה גַלֵּי הַיָּם, בְּעֵת אֲשֶׁר יָפוּחַ²² עֲלֵיהֶם רוּחַ קַל. וְשָׁם מִנֶּגֶד, עַל תִּלֵּי-הַחֲפַרְפָּרוֹת²³ צוֹמְחִים פְּרָחִים לְבָנִים קְטַנִּים עַל קָנִים יְרוּקִים, מוּסַבִּים עָלִים לַחִים יְרַקְרַקִּים. וְעַד מְהֵרָה נָפְלוּ הֶעָלִים הַקְּטַנִּים מֵעַל הַקָּנִים, וְהַפְּרָחִים הַלְּבָנִים הָפְכוּ אָדוֹם, וַיֵּרָאוּ גַרְגְּרֵי חֹרֶשׁ אֲדֻמִּים מְלֵאִים עָסִיס²⁴.

וּדְבוֹרָה רָאֲתָה אֶת הַפֶּלֶא וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. וְתַמּוּז הִבִּיט עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

— מַהֲרִי וְקִטְפִי אֶת גַּרְגְּרֵי הַחֹרֶשׁ, פֶּן יִיבָשׁוּ וְאֵינָם!

וַתְּמַהֵר דְּבוֹרָה וַתִּקְטוֹף מְלֹא הַסִּנָּר²⁵ גַּרְגְּרֵי חֹרֶשׁ מְלֵאִים עָסִיס, וּבְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת נֶחְפָּזָה לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

וְאִמָּהּ חוֹרַגְתָּהּ קִדְּמָה פָנֶיהָ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה²⁶ וַתִּגְעַר בָּהּ וַתֹּאמַר:

לָמָּה זֶה כֹּה אֵחַרְתְּ לָשׁוּב? הַהֵבֵאת פְּרִי חֹרֶשׁ? —

— הֵבֵאתִי, אִמִּי הַיְקָרָה, — עָנְתָה דְבוֹרָה, וּבְאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁפְכָה אֶת גַּרְגְּרֵי הַחֹרֶשׁ אֶל הַקְּעָרָה, וְהָאֵם הַחוֹרֶגֶת וְעַכְסָה אָכְלוּ אֶת הַגַּרְגְּרִים לְאַחַד אֶחָד, וְלִדְבוֹרָה לֹא נָתְנוּ מְאוּמָה, גַּם לֹא הֵשִׁיבוּ לָהּ תּוֹדָה, וְגַם לֹא הִתְפַּלְּאוּ עַל אֲשֶׁר נִקְרוּ לְפָנֶיהָ גַּרְגְּרֵי חֹרֶשׁ בְּיוֹם קֹר וָקָרַח.

וּדְבוֹרָה הָיְתָה שְׂמֵחָה וְטוֹבַת לֵב, כִּי אִנָּה הָאֱלֹהִים לְיָדָהּ, לְשַׂמֵּחַ אֶת לֵב אִמָּהּ ואֲחוֹתָהּ…

 

ג. הַשְּׁזִיפִים ²⁷    🔗

וְעַכְסָה וְאִמָּהּ הִתְקַצְּפוּ וְהִתְרַגְּזוּ מְאֹד, עַל אֲשֶׁר שָׁבָה דְּבוֹרָה גַם הַפַּעַם מֵהַשָּׂדֶה וְלֹא קָרָה לָהּ כָּל אָסוֹן. וַתּוֹסַפְנָה לְבַקֵּשׁ עֵצוֹת לְכַלּוֹתָהּ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתֹּאמֶר הַזְּקֵנָה לִדְבוֹרָה:

— הִנֵּה נָא נִכְסְפָה נֶפֶשׁ עַכְסָה לֶאֱכֹל שְׁזִיפִים הַיּוֹם; צְאִי הַשָּׂדֶה וְהֵבֵאת לָהּ שְׁזִיפִים לֶאֱכֹל כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.

וַתִּתְחַלְחַל דְּבוֹרָה מְאֹד לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ לְהַמְרוֹת²⁸ אֶת פִּי אִמָּהּ לֹא יָכֹלָה, וַתַּחֲרֵשׁ וְלֹא עָנְתָה אֶת אִמָּהּ מִטּוֹב וְעַד רָע²⁹ , וּבְשׁוּבָה וָנַחַת³⁰ יָצְאָה הַשָּׂדֶה. וַתֵּלֶךְ הָלךְ וְתָעֹה בַּעֲמָקִים וּבִגְבָעוֹת, בֵּין עַרְמוֹת שֶׁלֶג וְעַל סַלְעֵי קַרַח. וַתָּבֹא עַד הַגִּבְעָה הַגְּבוֹהָה, מְקוֹם שָׁם בּוֹעֶרֶת הַמְּדוּרָה. וְהָאַחִים הָעֲנָקִים יוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְשַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה בְּיַד שְׁבָט. וַיִּשְׂמְחוּ הָאַחִים מְאֹד לִקְרַאת הַבָּאָה, וְהַבְּכוֹר שְׁאֵלָהּ:

— הֲגַם הַיּוֹם שְׁלָחַתֵּךְ אִמֵּךְ אֵלֵינוּ? הַגִּידִי, אֻמְלָלָה, מַה בַּקָּשָׁתֵּךְ וְתֵעָשׂ! —

וּדְבוֹרָה עָנְתָה בְּחֵן וּנְדִיבוּת:

— אֲחוֹתִי חֲפֵצָה לֶאֱכֹל שְׁזִיפִים, וָאֵלֵךְ לְהָבִיא לָהּ.

וַיָּקָם תִּשְׁרֵי וַיִּקַּח אֶת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה מִיַּד אָחִיו מִיַּד שְׁבָט וַיִּתְּנֵהוּ לְאָחִיו הַצָּעִיר לֶאֱלוּל. וַיּוֹשֶׁט אֱלוּל אֶת הַשַּׁרְבִיט, וַיְעוֹפֵף בּוֹ עַל פְּנֵי הַלֶּהָבָה. וְהִנֵּה הִתְנַשְּׂאָה לַהֶבֶת אֵשׁ גְּדוֹלָה, וַתְּלַהֵט אֶת כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, וְעַמּוּדֵי אֵשׁ וְעָשָׁן הִתְרוֹמְמוּ מַעְלָה מָעְלָה, וַיִּטָּהֵר הָאֲוִיר וַיֵּחַם מְאֹד, כַּאֲשֶׁר יֵחַם תַּנּוּר הָאוֹפֶה, וְשִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג נֶעֶלְמָה כְרֶגַע וַתְּהִי כְּלֹא הָיָתָה³¹. וּכְמוֹ בְּיָד נֶעְלָמָה נֶעֶדְרָה הָאֲדָמָה מִסָּבִיב, וּמִבֵּין רִגְבֵי הֶעָפָר הִשְׁקִיפוּ שִׁבֲּלֵי דָּגָן מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת, וְרוּחַ צַח נָשַׁב בֵּין הַתְּלָמִים, וַיָּנַע אֶת הַקָּנִים וַיּוֹרִידוּ לָאָרֶץ רָאשֵׁיהֶם, וּכְרֶגַע — וְהִנֵּה נִקְצְרָה הַקָּמָה בְּאֶפֶס³² יָד, וַאֲלֻמּוֹת דָּגָן נִשְׁטְחוּ³³ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְיַבְּשָׁן. וְעַל הָאֵלוֹת הַזְּקֵנוֹת, אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ צִלָּן לְמֵרָחוֹק, הִתְנוֹסְסוּ עָלִים מְפִיצִים רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּמַרְאֵיהֶם כְּרִקְמָה יְרוֹקָה מוּסַבָּה זָהָב טָהוֹר. וְעַל עֲצֵי הַשְּׁזִיפִים הוֹפִיעוּ שְׁזִיפִים מְמֻלָּאִים בֶּעָסִיס מָתוֹק לְחֵךְ וְנֶחְפִּים³⁴ בַּעֲלֵי יְרַקְרַק חָרוּץ…

וּדְבוֹרָה רָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְלֹא יָדְעָה נַפְשָׁהּ אִם בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם תִּרְאֶה כָל זֹאת, וֶאֱלוּל הֵשַׁח אֵלֶיה וַיִּלְחַשׁ³⁵ לָהּ בְּאָזְנֶיהָ:

— מַהֲרִי וְהָנִיעִי אֶת הָעֵץ, וְנָפְלוּ הַשְּׁזִיפִים עַל כַּפַּיִךְ! —

וּבְיָדַיִם רוֹעֲדוֹת מִמָּגוֹר וָפַחַד הֵנִיעָה דְבוֹרָה אֶת הָעֵץ, וַיְהִי אַךְ נָגְעוּ בוֹ יָדֶיהָ, וְאַרְבָּעָה שְׁזִיפִים נָפְלוּ אָרְצָה. וַתְּרִימֵם דְּבוֹרָה, וַתְּבָרֵךְ אֶת הָאַחִים לֵאמֹר: “יְבָרֶכְכֶם יְיָ”, וַתֵּלַךְ.

וּכְבוֹאָהּ הַבַּיְתָה, וַתִּתְנַפֵּל עָלֶיהָ אִמָּהּ חוֹרַגְתָּהּ בַּחֲמַת רֶצַח וַתִּתֵּן עָלֶיהָ בְּקוֹל עֹז:

— אֵיפֹה הָיִית עַד כֹּה? וְאַיֵּה הַשְּׁזִיפִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי? הַאִם לֹא הֵבֵאת אוֹתָם? —

— הִנֵּה הִנָּם, אִמִּי! — עָנְתָה דְבוֹרָה — וְאַתְּ אַל נָא תִקְצְפִי עָלַי, כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי, וָאֲמַהֵר לְלַקְּטָם וְלַהֲבִיאָם אֵלַיִךְ. —

— מָה? רַק אַרְבָּעָה שְׁזִיפִים? — קָרְאָה הָאֵם — הוֹי, בַּת בְּלִיַּעַל, אֶל נָכוֹן אֲכַלְתִּים בַּדָּרֶךְ! —

—לֹא, אָנֹכִי לֹא אָכַלְתִּי מִן הַשְּׁזִיפִים — הִצְטַדְּקָה דְבוֹרָה — שָׁם עַל הָעֵצִים הָיוּ שְׁזִיפִים לָרֹב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, אַךְ אָנֹכִי לֹא נוֹעַזְתִּי לִקְטוֹף הַרְבֵּה…יָרֵאתִי…פֶּן יִקְצְפוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגָּן.

— הוֹי, פְּתַיָּה! — הִרְעִימָה³⁶ עָלֶיהָ אִמָּהּ בְּקוֹלָהּ — לִקְטוֹף יְרֵאָה!…מִי יַאֲמִין לִדְבָרַיִךְ? …הֵן אַךְ כָּזָב תְּדַבֵּרִי…

— וְגַם עוֹד לֹא לִמְּדָה לְשׁוֹנָה לְדַבֵּר שֶׁקֶר…כִּי עַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְרַמּוֹת אוֹתָנוּ! — הֵתֵלָה³⁷ בָהּ אֲחוֹתָהּ וַתִּבְלַע בְּשִׂמְחָה אֶת הַשְּׁזִיפִים הַדְּשֵׁנִים — אַיֵּה מָצָאת אֶת הַשְּׁזִיפִים? הַגִּידִי וְאַל תְּכַחֵדִי, פֶּן…

— בַּשָּׂדֶה לְיַד הַחוֹרְשָׁה! — עָנְתָה דְבוֹרָה —

— אֵלְכָה נָא וְאֶרְאֶה, הַנְכוֹנִים דְּבָרַיִךְ אִם אָיִן. וְאַתְּ דְּעִי לָךְ, כִּי אִם לֹא יֵאָמְנוּ דְבָרַיִךְ, מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתֵךְ!…

 

ד. נִקְמַת יְיָ.    🔗

וַתֵּצֵא עַכְסָה הַשָּׂדֶה.

וְרוּחַ סוֹעָה וָסַעַר מְיַלֵּל בְּמֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ, וַיָּרֶם אֶת עַרְמוֹת הַשֶּׁלֶג וַיְטַלְטְלֵן³⁸ וַיִּצְנְפֵן³⁹ הֵנָּה וַהֲלֹום, כַּאֲשֶׁר יֵרוֹמוֹ וְיִתְגַּלְגְּלוּ גַלֵּי הַיָּם בִּנְשׁוֹף בָּהֶם רוּחַ עַזָּה. וְעַכְסָה הוֹלֶכֶת בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת וּפָנֶיהָ מוּעָדוֹת הַיַּעֲרָה. וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְתָעֹה בַּעֲמָקִים וּבִגְבָעוֹת, בֵּין עַרְמוֹת שֶׁלֶג וְעַל סַלְֵי קֶרַח, עַד אֲשֶׁר בָּאָה אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה מוּל הַיַּעַר. וְהִנֵּה שְׁנֵים עָשָׂר הָעֲנָקִים יוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לִמְדוּרַת הָאֵשׁ, וִידֵיהֶם פְּרוּשׂוֹת אֶל הַלֶּהָבָה, וְשַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה בְּיַד שְׁבָט.

וַתִּשְׂמַח עַכְסָה מְאֹד עַל הָאוֹר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נָגַהּ עָלֶיהָ פִּתְאֹם. כִּי חָדַר⁴⁰ הַקֹּר אֶל עַצְמוֹתֶיהָ וַתִּקְצַר נְשִׁימָתָהּ, וְעוֹרְקֶיהָ⁴¹ הָיוּ כְמוֹ אָבֶן. אַךְ לֹא בַעֲנָוָה וְתֹם כִּדְבוֹרָה אֲחוֹתָהּ, כִּי אִם בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב מִהֲרָה אֶל הַלֶּהָבָה, וּבְלִי שְׁאוֹל אֶת פִּי הָאַחִים דָּבָר, שָׁטְחָה כַפֶּיהָ לְהָחֵם בְּאֵשׁ זָרִים.

וְהָאַחִים הָעֲנָקִים הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה וַיִּתְפַּלְּאוּ מְאֹד עַל עַזּוּת נֶפֶשׁ הַנַּעֲרָה הַנָּכְרִיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵדַע גַּם לְבָרֵךְ וְלִדְרוֹשׁ בְּשֵׁם אִישׁ.

— מַה לָּךְ פֹה וּמִי לָךְ פֹּה? — קָרָא אֵלֶיהָ שְׁבַט בְּקוֹל מוֹשֵׁל — מַהֲרִי הַגִּידִי! —

— וּמַה לִּי וָלָךְ, כִּי תַחְקְרֵנִי, זָקֵן שׁוֹטֶה! — עָנַתְהוּ עַכְסָה עַזּוּת.

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי עַכְסָה, וּפְנֵי שְׁבַט חָוְרוּ כְשִׂיד, עֵינָיו הֵפִיקוּ אֵימָה, וַיִּקְפּוֹץ מִמְּקוֹמוֹ כְּאִישׁ אֲשֶׁר נְשָׁכָהוּ נָחָשׁ וַיַּרְעֵם בְּקוֹל: חֲמָתִי כָּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת! נָקָם אֶקַּח! —

וַיִּגַּע בַּשַּׁרְבִיט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בִמְדוּרַת הָאֵשׁ. וּכְרֶגַע כָּבְתָה הָאֵשׁ, וְהַמְּדוּרָה נֶעְלָמָה. וְעַמּוּד עָשָׁן כָּבֵד, כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, עָלָה מִמְּקוֹם הַמְּדוּרָה הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּעָב וַיִּשְׁחַר מְאֹד וַיְהִי פָרוּשׂ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, כַּעֲבֵי שְׁחָקִים בְּיוֹם סַגְרִיר⁴². וּמִפְּאַת הַיַּעַר הִתְחוֹלֵל⁴³ סַעַר נוֹרָא מְאֹד, וַיִּתְגָּעַשׁ, וַיִּרְעַשׁ, וַיֶּהְמֶה וַיֵּילִיל כְּדוֹב שַׁכּוּל, וַאֲבַק שֶׁלֶג רַב נִשָּׂא בָאֲוִיר, וַיְהִי הַמָּקוֹם לְחֶרְדַת אֱלֹהִים.

וְעַכְסָה כָעֲסָה וַתַּחֲרֹק⁴⁴ שֵׁן, וְלִבָּהּ נִבָּא לָהּ עֲתִידוֹת לֹא טוֹבִים. וַתַּרְא וַתָּבֶן כִּי אֵין טוֹב לָהּ בִּלְתִּי אִם לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֶיהָ, פֶּן יֶחֱזַק הַסַּעַר מְאֹד וְהִסְתִּיר דַרְכָּהּ מֵעֵינֶיהָ. וְאַף אָמְנָם מִהֲרָה לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמֶיהָ וְלָלֶכֶת כִּלְעֻמַּת⁴⁵ שֶׁבָּאָה, — אַךְ הֶעֱבִירָה⁴⁶ הַמּוֹעֵד! מִימִינַהּ וּמִשְּׂמֹאלָהּ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, הִתְעוֹפְפוּ רְסִיסֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּשָּׂאִים עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וַתֶּחְשַׁכְנָה עֵינֶיהָ, וַתֵּתַע מִן הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בְּלֹא כֹחַ אֶל כָּל אֲשֶׁר נְשָׂאוּהָ רַגְלֶיהָ הַכּוֹשְׁלוֹת…

                                                                                              _______

וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהַזְּקֵנָה יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ וַתְּחַכֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לִתְשׁוּבַת בִּתָּהּ. בְּעַד אֶשְׁנַבָּהּ⁴⁷ נִשְׁקְפָה, גַּם יָצְאָה הַחוּצָה, וַתַּבֵּט אֶל עֵבֶר הַדֶּרֶךְ, מְקוֹם שָׁם הָלְכָה בִתָּהּ, אַךְ לַשָּׁוְא, עִקְבוֹתֶיהָ לֹא נוֹדָעוּ!

—אֶל נָכוֹן סָרָה מִן הַדֶּרֶךְ — אָמְרָה אֶל לִבָּהּ — הִנֵּה הַסּוּפָה סוֹעֶרֶת כְּיָם סוֹעֵר, הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל עֵין הַשָּׁמַיִם; מִי חָכָם וְיָבֵן דַּרְכּוֹ בַּחֲשֵׁכָה אֲיֻמָּה כָּזֹאת? אֵלְכָה נָא וַאֲחַפְּשֶׂנָּה…

וַתֵּלֶךְ הַזְּקֵנָה, וַתָּבוֹא עַד כִּכַּר⁴⁸ הַיַּעַר, וַתִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל בְּלִי חָשָׂךְ⁴⁹ : “עַכְסָה, עַכְסָה יְקִירָתִי, אַיֵּךְ??” — אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב. רַק הַסַּעַר עוֹדֶנּוּ מְצַפְצֵף וּמַהְגֶּה וּמְחַלֵּל בַּחֲרַכֵּי⁵⁰ הַגְּדֵרוֹת, כְּמוֹ יִשְׂמַח לְאֵיד הָאֵם הַשַּׁכֻּלָה…וְכֹה בָאָה עַד הַגִּבְעָה, — וְהִנֵּה עַכְסָה בִתָּהּ עוֹמֶדֶת נִשְׁעֶנֶת עַל בְּרוֹשׁ⁵¹ קָטָן, וְהִיא מְכֻסָּה בַשֶּׁלֶג כֻּלָּהּ, וְכָל עוֹד רוּחָה בָּהּ…

וַתִּגַּשׁ הָאֵם אֶל בִּתָּהּ, וַתֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַתֹּאמַר:

— נְמַהֲרָה וְנֵלְכָה, בִּתִּי, מְאֹד יֶחֱרַד לִבִּי…הוֹי, מַה תִּרְעַדְנָה עַצְמוֹתָיִךְ!..

— לֹא, אִמִּי, עָבַר הַמּוֹעֵד! — עָנְתָה עַכְסָה וְשִׁנֶּיהָ הִשְׁתַּקְשְׁקוּ⁵² בְּפִיהָ — לֹא נַגִּיעַ עַד בֵּיתֵנוּ…מוֹת נָמוּת בַּדֶּרֶךְ…הָהּ, דְּעִי לָךְ, כִּי הָאַחִים-הָעֲנָקִים, יַרְחֵי הַשָּׁנָה, קָצְפוּ עָלַי, וַיָּבִיאוּ סְעָרָה גְדוֹלָה, וַיַּשְׁלִיגוּ שֶׁלֶג כָּבֵד, לְמַעַן הֲמִיתֵנִי…וּמִיַּד דְבוֹרָה בָּאַתְנוּ כָּל זֹאת…הִיא הֵסִיתָה אוֹתָם בִּי…

— דְּבוֹרָה? אוֹיָה לִי, כִּי הָיִיתִי כְּאִישׁ הַמְחַמֵּם נָחָשׁ בְּחֵיקוֹ לְמַעַן יְמִיתֵהוּ בְּאַרְסוֹ⁵³. הוֹי, מִי יִתְּנֵנִי עַתָּה בְּבֵיתִי, וְהוֹדַעְתִּיהָ אֶת אֶגְרוֹפִי הַקָּשֶׁה. לֹא אַשְׁאִיר בַּחַיִּים נַפְשָׁהּ!..

אַךְ אֵין אִישׁ, מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, אֲשֶׁר יוּכַל לַחֲרוֹץ מִשְׁפָּט לַחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת. וַיְיָ הַמֵּמֵית וְהַמְחַיֶּה שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ הַנּוֹרָא, אֶת הַסַּעַר, לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּי שְׁתֵּי הַנָּשִׁים, עַל אֲשֶׁר שָׂמוּ תָמִיד אֶת דְּבוֹרָה הַטּוֹבָה מִרְמַס לְרַגְלֵיהֶן…

וּבְטֶרֶם תַּעֲבוֹרְנָה עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ קְטַנָּה עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג, וְהִנֵּה מָעֲדוּ קַרְסֻלֵּיהֶן⁵⁴ וְהֵנָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. דְּמֵיהֶן קָפְאוּ בְקִרְבָּן נֵטֶף נֵטֶף, יְצוּרֵי גֵוָן הָלְכוּ הָלוֹךְ וָקֹר, חוּשֵׁיהֶן אָבָדוּ, נֵר נִשְׁמָתָן כָּבָתָה…

הָאֵם וְהַבַּת שָׁכְבוּ פְּגָרִים מֵתִים…וּמַלְאַךְ יְיָ, הַסַּעַר הַמִּתְחוֹלֵל⁵⁵ , כִּסָה אֶת גְוִיּוֹתֵיהֶן הַקָּרוֹת בְּתַכְרִיכֵי שָׁלֶג…

כֹּה נֶעֶשְׂתָה נִקְמַת אֵל זוֹעֵם.

 

ה. אַחֲרִית דָּבָר.    🔗

וּדְבוֹרָה יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדְרָהּ בּוֹדֵדָה וְנֶעְצָבָה, וְעֵינֶיהָ כָּלוֹת וּמְיַחֲלוֹת לִקְרַאת בּוֹא אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ הַנֶּאֱהָבוֹת וְהַנְּעִימוֹת…וַיַּעֲבֹר הַיּוֹם וַיָּבֹא הַלַּיְלָה. מְעַט מְעַט חָדַל הַסַּעַר, פְּנֵי הַשָּׁמַיִם טָהָרוּ, וְכוֹכְבֵי נֹגַהּ הֵצִיצוּ⁵⁶ כְּעֵינֵי אֵל מִסְתַּתֵּר, מִבַּעַד יְרִיעַת הַתְּכֵלֶת, הַמְּתוּחָה⁵⁷ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. וּדְבוֹרָה עוֹדֶנָּה יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה וַעֲצוּבַת רוּחַ וּמְחַכָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא שְׁתֵּי הַנָּשִׁים יְדִידוֹת נַפְשָׁהּ.

גַּם הַלַּיְלָה חָלַף עָבַר, וְקַו אַרְגָּמָן נִרְאָה עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם בִּפְאַת מִזְרָח, וַיִּגְדַּל הַקַּו וַיִּרְחַב וַיְהִי לְנַחַל אֵשׁ יוֹקֶדֶת, וְעַל פָּנָיו צָף⁵⁸ כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹן תִּפְאַרְתּוֹ, וְקַרְנַיִם⁵⁹ מִמֶּנּוּ אֶל כָּל קַצְוֵי תֵבֵל. נֵעוֹר כָּל הַיְקוּם, שָׁבָה הַבְּרִיאָה לִתְחִיָּה⁶⁰…וּדְבוֹרָה עוֹדֶנָּה יוֹשֶׁבֶת נוּגָה⁶¹ וַאֲבֵלָה, עֵינֶיהָ רְטוּבוֹת⁶² מִבֶּכִי, כִּי לֹא שָׁבוּ אֵלֶיהָ מַחֲמַדֵּי לִבָּהּ…

וַיְהִי כִּנְכוֹן הַיּוֹם, וְלֹא יָכְלָה עוֹד דְּבוֹרָה לְהִתְאַפֵּק, וַתֵּצֵא וַתַּגֵּד לִשְׁכֵנֶיהָ אֶת אֲשֶׁר נֶעֶשָׂתָה. וַתֵּהוֹם הַקִּרְיָה לְקוֹל בִּכְיָהּ וְזַעֲקָתָה…וַיִּתְאַסְּפוּ הַשְּׁכֵנִים יַחְדָו וַיִּקְחוּ בִידֵיהֶם דְּקָרִים⁶³ וּמַעֲדֵּרִים, וַיֵּלְכוּ הַשָּׂדֶה לְבַקֵּשׁ אֶת הַנָּשִׁים הָאוֹבְדוֹת, וַיְבַקְּשׁוּן וְלֹא מְצָאוּן. וַיָּשׁוּבוּ הַבַּיְתָה, וַיְנַחֲמוּ אֶת דְּבוֹרָה, וַיַּחְשְׁבוּ לָהּ לְטוֹבָה אֶת אָבְדַן הָאֵם הָאַכְזְרִיָּה וּבִתָּהּ הַמִּרְשַׁעַת, אַךְ דְּבוֹרָה לֹא אָבְתָה לְהִתְנַחֵם. וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ הַשְׁכֵנִים לָתֵת לִדְבוֹרָה אֶת בֵּית אִמָּהּ וְאֶת נַחֲלָתָהּ מֵאֲנָה דְבוֹרָה לָקַחַת אֶת הַנַּחֲלָה, וַתֹּאמֶר בִּבְכִי תַמְרוּרִים:

— אֵין נַפְשִׁי⁶⁴ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לֹא אוּכַל לָרֶשֶׁת אֶת אִמִּי! הָהּ, נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי, אֵיכָכָה אוּכַל לִחְיוֹת עַל פְּנֵי תֵבֵל, וְאִמִּי הָאֲהוּבָה וַאֲחוֹתִי הַנֶּחְמָדָה אֵינָן אִתִּי! — וַתֵּבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה…

וּבְיֶרַח הָאָבִיב, אֶת חַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמֵס הַשֶּׁלֶג, מָצָאוּ הָאִכָּרִים בַּשָּׂדֶה אֶת גּוּפוֹת שְׁתֵי הַנָּשִׁים, וַיְבִיאוּן הָעִירָה. וַתַּכֵּר דְּבוֹרָה אֶת אִמָּהּ וְאֶת אֲחוֹתָהּ, וַתִּסְפּוֹד לָהֶן מִסְפֵּד מַר, וַתְּצַו לְקָבְרָן בְּכָבוֹד וּבְתִפְאָרֶת, וְלֹא זָכְרָה וְלֹא פָקְדָה אֶת כָּל הַלַּחַץ אֲשֶׁר לְחָצוּהָ, וְאֶת כָּל הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הִכּוּהָ בְּחַיֵּיהֶן, וְרַק בְּשֵׁם אֵם אֲהוּבָה וְאָחוֹת נֶחְמָדָה קָרְאָה לָהֶן, וַתִּתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כָּל הַיָּמִים.