רִנַּת כָּנָף עוֹבֶרֶת

בִּיעָף מִבַּד אֶל בַּד:

הִכּוֹנוּ לַעֲצֶרֶת,

לְדִין וּלְמִשְׁפָּט.

עַל כֵּס עָנָן גָּבֹהַּ

יוֹשֵׁב אֲדוֹן עוֹלָם.

אֵלָיו בִּרְתֵת יָבוֹאוּ

הָאִילָנוֹת כֻּלָּם –

מַעֲרָבָה נִדַּחַת

עַד אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן

מִתְפַּלְּלִים בְּפַחַד

לִפְנֵי שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן:

חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ,

גְּשָׁמִים תֵּן בְּעִתָּם,

הַרְחֵב יְרַק נוֹפֵנוּ,

זַרְעֵנוּ לֹא יִתַּם.

הַקָּטֵגוֹר מַלְאָךְ הוּא,

וּשְׁמוֹ הוּא טֶכְנִיאֵל,

וּמִפָּנָיו יִשַּׁחוּ

עֵצִים בְּיִשְׂרָאֵל.

בְּרֶשַׁע הוּא פּוֹתֵחַ,

וְנִמּוּקָיו – חִצִּים:

אֵין טַעַם וְאֵין רֵיחַ

בָּאָרֶץ לְעֵצִים.

שׁוֹתִים אֶת כָּל הַמַּיִם,

כּוֹבְשִׁים עִדִּית וָנִיר,

תִּגְוַע אָז בַּצָּמָא, אִם

תָּעֵז לִבְנוֹת כָּאן עִיר.

רַק בְּמִכְרוֹת נְחשֶׁת

וּבִמְכוֹנוֹת פְּלָדָה,

בְּנֵפְט וּבַחֲרשֶׁת

עָתִיד לִיהוּדָה.

עַל כֵּן – גּוֹזֵר הוּא אֹמֶר –

אֵין עוֹד מָקוֹם לְעֵץ.

פְּרָט לְעָצִיץ שֶׁל תֹּמֶר,

יָקִיץ עַל שְׁאָר הַקֵּץ.

גָּמַרְתָּ? – סוּר הַצִּדָּה,

הַמְקַטְרֵג, עֲבֹר!

מִי לְטוֹבָה יָעִידָה?

מִי כָּאן הַסַּנֵּגוֹר?

מִי סַנֵּגוֹר? אֲנַחְנוּ!

אֲנַחְנוּ – הַיְלָדִים.

רְשׁוּת דִּבּוּר לָקַחְנוּ

לַמֵּד הַזְּכוּת בַּדִּין.

הַבֵּט מֵרוֹם שָׁמַיִם

וּרְאֵה־נָא נְכוֹנָה:

הַאֵין מִדְבָּר עֲדַיִן

מַחֲצִית הַמְּדִינָה?

לָבְשׁוּ הָרֵי בַּזֶּלֶת

אֲרֶשֶׁת שֶׁל אֵימָה.

לֹא קוֹל צִפּוֹר, לֹא יֶלֶד

יָעִירוּ הַשְּׁמָמָה.

שָׂא אֶת עֵינֶיךָ הָלְאָה

עַל פְּנֵי עָרִים, כְּפָרִים,

וּרְאֵה – הַכֹּל מִלְּמַעְלָה

חָשׂוּף לְעֵין צָרִים.

סֻכַּת שָׁלוֹם צוֹמַחַת

מַהֵר עָלֵינוּ פְּרֹשׂ,

וְלֹא נֵדַע אָז פַּחַד,

נִלְבַּשׁ כֻּלָּנוּ עֹז.

עַל כָּל אִילָן וָשִׂיחַ

צַוֵּה עֲמֹד הָכֵן,

צַמֶּרֶת לְהַפְרִיחַ

לְצֵל וּלְמָגֵן.

צַוֵּה־נָא עַל כָּל אֵלֶּה,

עַל כָּל בְּנֵי־נְבָט:

עֲלוּ הָרִים וָסֶלַע

הַיּוֹם בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

מַקְשִׁיב בּוֹרֵא שָׁמַיִם

וּמְחַיֵּךְ לְאַט:

מַסְכִּים אִתְּכֶם, חַבְרַיָּא,

אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד:

כְּשֻׁתָּפִים, כִּשְׁנַיִם,

נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה.

אַתֶּם תִּתְּנוּ יָדַיִם,

אֲנִי אֶתֵּן בְּרָכָה.

אַתֶּם שִׁתְלוּ בְּמֶרֶץ,

אֲנִי אוֹרִיד גְּשָׁמִים,

וּנְכַסֶּה הָאָרֶץ

שָׁטִיחַ שֶׁל קְסָמִים.

תְּנוּ יָד וּנְחַסֵּל אֶת

הַיְּשִׁימוֹן לָעַד.

יוֹם־יוֹם סַקֵּל הַסֶּלַע,

כָּל יוֹם הוּא ט"וּ בִּשְׁבָט!

הָעֵץ אֵינֶנּוּ סְתָם עַמּוּד,

הוּא חוֹלֵם וְכוֹאֵב כְּמוֹ אָדָם.

אִם תִּפְגַּע בּוֹ – הוּא עָלוּל לָמוּת,

הוּא מַזִּיל דְּמָעוֹת וְשׁוֹתֵת דָּם.

וְלֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבַדּוֹ.

מָסֹרֶת הִיא לוֹ וּמוֹרָשָׁה,

שֶׁעוֹד אִילָנוֹת יִהְיוּ לְיָדוֹ,

מִנְיָן גָדוֹל, גַּן וְחוֹרְשָׁה.

וְהָעֵץ יוֹדֵעַ וְאוֹמֵר תְּפִלָּה

בְּנִיד עֳפָאיִם וּבְרַחַשׁ עָלִים.

וּבִזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, בִּרְעָדָה וְגִילָה,

הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין:

תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁלַּיָּד

אֲרוּגוֹת וּסְרוּגוֹת מִקַּרְנֵי הַחַמָּה,

עַל רֹאשׁ הָאָמִיר וְעַל גַּבֵּי הַבַּד,

וּרְצוּעוֹת זִיוְזִיוִים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהוּא מִתְפַּלֵּל – זָקוּף וְתָם –

לִשְׁלוֹם הָעוֹלָם, עָרִים וּכְפָרִים,

לִשְׁלוֹם תִּינוֹקוֹת, לִגְשָׁמִים בְּעִתָּם,

וְלִשְׁלוֹם הַצִּפֳּרִים.

כִּי הָעֵץ אוֹהֵב אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף,

אַף הֵם אֶל חֵיקוֹ אַהֲבָה מְשִׁיבִים.

לֹא בִּכְדִי כָּנָף מִתְחָרֵז עִם עָנָף,

כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ, וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים.

וְהָעֵץ בְּהָקִיץ חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת

עַל מַרְבַד יְעָרִים בַּמִּדְבָּר וּבָהָר,

עַל מַיִם רַבִּים הַזּוֹרְמִים בַּתְּהוֹמוֹת,

עַל נַחַל אַכְזָב שֶׁהָיָה לְנָהָר,

עַל נוֹפוֹ שֶׁגָּדַל וְהִרְחִיב אָהֳלוֹ,

עַל שָׁרָשָׁיו שֶׁחָדְרוּ עִמְקֵי תְהוֹם,

עַל יְלָדִים הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ

בִּמְנוּחַת צָהֳרַיִם כְּחֹם הַיּוֹם.

הָעֵץ אֵינֶנּוּ סְתָם עַמּוּד.

הוּא חוֹלֵם וְכוֹאֵב כְּמוֹ אָדָם.

אִם תִּפְגַּע בּוֹ – הוּא עָלוּל לָמוּת,

וְהוּא מַזִּיל דְּמָעוֹת וְשׁוֹתֵת דָּם.

בָּעֲרָבָה הָעֲצוּמָה וַעֲצוּבָה,

חַרְבוֹת־צוּרִים מִיָם וְקֶדֶם עַד־אֵין־קֵץ,

בָּחוּר אֶחָד, תּוֹךְ צְחוֹק וּמְשׁוּבָה,

בְּט"וּ בִּשְׁבָט נָטַע בָּהּ עֵץ.

בִּשְׁעַת טִיוּל, בַּדֶּרֶךְ לְאֵילַת

חָפַר גוּמָה וְשָׂם שְׁתִילוֹ הַדַל.

בַּמֵימִיָה הִשְׁקָה. אַחַר פָּלַט:

תִּרְאוּ, חֶבְרַיָא, זֶה יִגְדַל!

הַחֲבֵרִים פָּטְרוּ אוֹתוֹ בִּצְחוֹק,

וַיִלְעֲגוּ הַרְבֵּה, בְּלִי הֲפוּגָה,

לֵאמֹר: יִצְמַח פֹּה יַעַר־עַד יָרֹק

עַל שֵׁם פְּלוֹנִי הַמְשֻׁגָע.

בְּכָל דְבַר חֹק – הַטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים,

אֲפִילוּ אֵין זֶה אֶלָּא צְחוֹק בִּלְבָד.

רָעַם הַצְּחוֹק עַד מַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד.

וְהַשָׁתִיל נִשְׁאַר בּוֹדֵד־שׁוֹמֵם,

וּבְעַיִן נִבְהָלָה הִבִּיט סְבִיבָיו,

דָמָה לַאֲסוּפִי בְּלִי אָב וָאֵם

שֶׁלֹא בּוֹכֶה, כִּי מַה יִבְכֶּה לַשָׁוְא!

קָרַב הַתַּן אֵלָיו וַיְרִיחוֹ,

וַיְנַסֶה לְהִתְגָרֵד בּוֹ מְעָט.

"מֵאַיִן אַתָּה בָּא, מִירִיחוֹ?

לְאָן זֶה נִתְגַלְגַלְתָּ, בֶּן־נְבָט?

מִסְכֵּן אַתָּה. כְּלוּם לֹא תֵּדַע הַחֹק:

כָּל הַצוֹמֵחַ כָּאן – מִחוּץ לַתְּחוּם.

חַכֵּה־חַכֵּה, הָרֶגַע לֹא רָחוֹק.

תָּבוֹא סוּפָה וְתִסָפְךָ, רַחוּם"…

וְכָךְ הָיָה. עָלְתָה סוּפַת הַחוֹל

בִּגְעִיַת אַלְפֵי פָּרִים.

הָפְכָה לְחוּם אֶת הָרָקִיעַ הַכָּחֹל,

עָקְרָה גְבָעוֹת, יִשְׁרָה הָרִים.

וְהַשָׁתִיל, קָטֹן וּמְפֻנָק,

כָּפַף רֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ חֻלְיַת הַבּוֹר.

וְכָךְ שָׁכַב וּכְתִינוֹק יָנַק.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר אוֹר.

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ: שִׂחֵק לוֹ הַמַזָל?

הוּא שָׁרָשִׁים הִכָּה בָּעֲרָבָה.

מִיוֹם אֶל יוֹם עָלָה־גָדַל,

מִיוֹם אֶל יוֹם עָבָה־גָבַהּ.

כַּחֲרוּזִים שְׁחוּלִים בְּחוּט שָׁנִי,

גִלְגֵל שָׁרָב שִׁבְרֵי דְמֻיוֹת.

הָיָה זֶה אֶקָלִיפְּטוּס עַקְשָׁנִי,

אֲשֶׁר הֶחְלִיט אַחַת: לִחְיוֹת!

לִחְיוֹת – עַל אַף הַקֶרַח וְהַכְּפוֹר,

לִחְיוֹת – עַל אַף חַרְבוֹנֵי־עַד,

לִחְיוֹת – גַלְמוּד בְּלֵב מִדְבָּר אָפֹר.

אַךְ לֹא! לֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבָד.

אַךְ טוֹב שֶׁיֵשׁ כְּנָפַיִם בָּעוֹלָם,

וְעוֹף שָׁמַיִם שֶׁמוֹלִיךְ הַקוֹל.

גַּם שִׂיג שֶׁל שִׂיחַ נֶאֱלָם

לְבַב בַּרְזֶל נַגֵד יָכוֹל.

וְטוֹב שֶׁגַם, נוֹסָף לַמְכוֹנָה,

יֵשׁ דֹאַר חַי, בּוֹ פּוֹעֲלוֹת יוֹנִים.

וּבְכֵן, הַמְדֻבָּר הוּא בְּיוֹנָה,

שֶׁבַּמִּדְבָּר חָנְתָה בְּלִי אוֹנִים.

אָרְחָה דַרְכָּהּ בַּצֶנַע וּבַלָאט,

וְהַמַסָע אָרַךְ הַפַּעַם לָהּ מְאֹד,

וַתֵּרֶד בַּמִדְבָּר, בֵּין כּוּרְנוּבּ לְאֵילַת,

לָפוּשׁ מְעַט עֲלֵי הָאֲדָמוֹת.

יָרְדָה. רוֹאָה – הַבְהָקִיץ אִם בַּחֲלוֹם? –

יְרַק־עָלֶה וְגֶזַע. מַה זֶה? עֵץ?

"אֵיכָה, מִסְכֵּן, הִגַעְתָּ עַד הֲלֹם?

אָכֵן, נִסֵי־נִסִים בְּלִי קֵץ!

מֵאַיִן בָּאתָ לַמִדְבָּר, אָחִי?

וְאֵי בָּחַרְתָּ לְךָ פִּנָה?"

וַיַעַן: – "מֵחֲדֵרָה אָנֹכִי,

מִמַשְׁתֵּלַת עֲקִיבָא אִישׁ גַדְנָע."

“הֲטוֹב לְךָ?” "לֹא רַע,

לֹא עוֹד אָמוּט.

הַשֹׁרֶשׁ חַי וְגַם יָרֹק הַבַּד.

אַךְ מִבְּדִידוּת יֵשׁ אֲבַקֵשׁ נַפְשִׁי לָמוּת,

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבָד".

“בַּמֶה אוֹשִׁיעַ לְךָ?”

בַּמֶּה? מָה הַשְׁאֵלָה?

הֲיִי לְפֶה לְאֶקָלִפְּטוּס דָל.

עִבְרִי מִמַשְׁתֵּלָה לְמַשְׁתֵּלָה,

מִסְרִי כְּרוּזִי לְכָל זַלְזַל:

אֲנִי הָעֵץ קוֹרֵא בְּאַהֲבָה

לְכָל עַמִי, לִבְנֵי הַנְבָטִים.

עֲלוּ, אַחִים, כִּבְשׁוּ הָעֲרָבָה,

עֲלוּ וּרְשׁוּ שְׁבָטִים־שְׁבָטִים.

עֲלוּ, עֲלוּ! נַכְרִיעַ הַשָׁרָב.

נֵרֵד הַגַיְא וְנַעְפִּיל הָרִים.

וּמִסִינַי וְעַד מִדְבַּר עֲרָב

עוֹד יְזַמְרוּ הַלֵל הַצִפֳּרִים.

עֲלוּ, עֲלוּ!" –

וְזוֹ יוֹנַת הַתֹּם,

וְזוֹ עוֹבֶדֶת־דֹאַר עֲנֻגָה,

שָׁמְעָה וַתִּתְחַלְחֵל לַשִׂיחַ הַיָתוֹם,

וַתַּךְ כָּנָף וּבָאֲוִיר עָגָה עוּגָה,

וַתֵּט צָפוֹנָה, יְהוּדָה וְהַשֹׁמְרוֹן,

יַרְדֵן וְיִזְרְעֶאל וְהַגָלִיל,

וַתְּסַפֵּר בְּהֶגֶה וּבְרֹן,

וַתַּחֲזֹר וּתְסַפֵּר לְכָל שָׁתִיל,

עַל עֲרָבָה גְדוֹלָה וַעֲצוּבָה,

עַל פֶּלֶא הָאֵין־סוֹף שֶׁל הַמֶרְחָב,

עַל בְּאֵר סְתוּמָה בַּסֶלַע חֲצוּבָה,

עַל עֵץ בּוֹדֵד כָּמֵהַּ אֶל אֶחָיו,

עַל שָׁרָשִׁים הוֹרְסִים אֱלֵי תְּהֹם,

עַל יֵצֶר יְצִירָה כָּלוּא,

עַל הַיֵאוּשׁ, עַל שְׁכֹל וִיתֹם,

עַל הַקְרִיאָה: עֲלוּ, עֲלוּ!

חָרְדוּ הַשְׁתִילִים וַיָפָג בָּם רוּחָם.

וַיִשְׁאֲלוּ: לְמִי יִקְרָא – הֲלִי אוֹ גַם לְךָ?

אָז קָם אֶחָד מַיְדַנִי אֲדַמְדַם

וַיֹאמֶר: "כָּל בֵּית־נְבָט, לְכוּ וְנֵלְכָה,

לְכוּ וְנֵלְכָה כֻּלָנוּ, מִלְיוֹנִים,

בַּשָׁרָשִׁים נַכֶּה וְגַם נִכְבּשׁ."

הוּא מְדַבֵּר – וְהֵם אַחֲרָיו עוֹנִים:

“אָמֵן! אָמֵן! הֱיֵה לָנוּ לְרֹאשׁ!”

וְהַיוֹנָה הִמְרִיאָה אָז כַּחֵץ

הַרְחֵק דָרוֹמָה, אֶל הָעֲרָבָה,

וּבְלִי אוֹנִים הִגִיעָה אֶל הָעֵץ,

וַתְּגַלֶה אֶת אֹזֶן חֲבִיבָהּ:

"הוֹלְכִים! הוֹלְכִים! הוֹלְכִים! הוֹלְכִים!

עִם שָׁרָשִׁים, כִּבְנֵי צָבָא.

חִצֵי חַמְסִין אוֹתָם פּוֹלְחִים.

אַךְ הֵם הוֹלְכִים,

אַךְ הֵם בָּאִים לָעֲרָבָה."

“בָּאִים?” “בָּאִים!”

“מָתַי?” “מָחָר!”…

מַה זֶה נוֹצֵץ בָּרֹאשׁ הַדָל?

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ דִמְעוֹת שִׂמְחָה?

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ: אֶגְלֵי הַטָל?

(שייך לאדר!)