שׁוֹבָב וּשְׁמוֹ לוֹט. הָיָה לְלוֹט שׁוֹט וְהִכָּה בוֹ תָמִיד אֶת הַיְלָדִים. יָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט. בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר יְהוֹשֻׁעַ וְהֵבִיא אִתּוֹ צַעֲצוּעַ. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט, הִכָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגָזַל מִמֶּנּוּ אֶת הַצַּעֲצוּעַ.

בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר זֶרַח וְהֵבִיא אִתּוֹ פֶּרַח. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט, הִכָּה אֶת זֶרַח וְגָזַל מִמֶּנּוּ אֶת הַפֶּרַח. יָרְאוּ כֶּל הַיְּלָדִים מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט, וְלֹא הֵבִיאוּ אִתָּם כָּל דָּבָר אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר. אֶפְרַיִם לֹא הֵבִיא אֶת הָאָפְנַיִם, עֲקִיבָא לֹא הֵבִיא אֶת הָעֲנִיבָה, וּמִיכָה לֹא הֵבִיא אֶת הַשִּׂיכָה. כָּל יֶלֶד יָרֵא מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט.

לָמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר יֶלֶד קָטָן אֶחָד וּשְׁמוֹ חִזְקִיָּה. הָיָה חִזְקִיָּה חָכָם וָטוֹב. אָהֲבוּ אוֹתוֹ כָּל הַיְלָדִים. פַּעַם אַחַת בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר חִזְקִיָּה, וְהֵבִיא אִתּוֹ לַחְמָנִיָּה. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט [.] חָפֵץ לְהַכּוֹת אֶת חִזְקִיָּה וְלִגְזוֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיָּה. בָּרַח חִזְקִיָּה מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט, רָץ רָחוֹק רָחוֹק אֶל הַשָּׂדֶה וְרָאָה שָׁם כְּלַבְלֵב שָׁחוֹר עוֹמֵד.

קרא חזְקיָּה לַכְּלַבְלֵב.

– כְּלַבְלֵב, כְּלַבְלֵב! בּוֹא אֵלָי!

הֵא לְךָ אֹכֶל, רוּץ אַחְרָי!

בָּא הַכְּלַבְלֵב, כִּשְׁכֵּש בַּזְנַבְנֵב, הִבִּיט עַל חִזְקִיָּה וְעַל הַלַּחְמָנִיָּה.

הָלַךְ חִזְקִיָּה וְהַכְּלַבְלֵב רָץ אַחֲרָיו. הָלַךְ חִזְקִיָּה עַד אֲשֶׁר בָּא אֵצֶל גַּן אֶחָד. שָׁם הִסְתַּתֵּר לוֹט וּבְיָדוֹ הַשּׁוֹט, הוּא חִכָּה לְחִזְקִיָּה לִגְזוֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיָּה. שִׁלַּח בּוֹ חִזְקִיָּה אֶת הַכְּלַבְלֵב.

– כְּלַבְלֵב, כְּלַבְלֵב! נְבַח, נְבָח!

הַשּׁוֹט מִלּוֹט קַח, קָח!

הִתְנַפֵּל הַכְּלַבְלֵב עַל לוֹט, גָּזַל ממֶּנּוּ אֶת הַשּׁוֹט, וְנָתַן אוֹתוֹ לְחִזְקִיָּה בְּעַד הַלַּחְמָנִיָּה. לָקַח חִזְקִיָּה אֶת הַשּׁוֹט וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אל תּוֹךְ הַגָּן. עָמַד לוֹט וּבָכָה.

עָמְדוּ כָל הַיְלָדִים צָחֲקוּ לוֹ וְקָרְאוּ:

לוֹט, לוֹט! אֵין הַשּׁוֹט!

בְּכֵה לוֹט! בְּכֵה לוֹט!

לְמָחֳרָת בָּאוּ כָל הַיְלָדִים אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהָיוּ עֲלִיזִים מְאֹד.

יְהוֹשֻׁעַ הֵבִיא אֶת הַצַּעֲצוּעַ, אֶפְרַיִם – את הָאָפנַיִם, זֶרַח – אֶת הַפֶּרַח, עֲקִיבָא – אֶת הָעֲנִיבָה, וּמִיכָה – אֶת הַשִּׂיכָה. רַק הָאֶחָד הָיָה לוט, שֶׁבָּא בְּלִי הַשּׁוֹט. הוּא הִבִּיט עַל כָּל הַיְּלָדִים הָעֲלִיזִים וְהָיָה עָצֵב מְאֹד.

I

הָיָה יֶלֶד בְּלִי חֹטֶם וּשְׁמוֹ אוּרִי. לֹא יָדַע אוּרִי, כִּי הַחֹטֶם חָסֵר לוֹ. הוּא חָשַׁב, כִּי רַק לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים צוֹמְחִים חֳטָמִים, כְּמוֹ לְאָבִיו וְאִמּוֹ, אֲבָל לְיֶלֶד קָטָן כָּמֹהוּ אֵין צֹרֶךְ בְּחֹטֶם. יָשַׁב אוּרִי כָל הַיּוֹם בַּבַּיִת, הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְהָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ. אָבִיו וְאִמּוֹ לֹא חָפְצוּ לְהַגִּיד לוֹ כִּי הוּא בְלִי חֹטֶם, הֵם אָהֲבוּ אוֹתוֹ מְאֹד וְיָרְאוּ פֶּן יִבְכֶּה וְיִהְיֶה עָצֵב. שִׂחֵק אוּרִי כָל הַיּוֹם בַּבַּיִת, הָיָה שָׂמֵחַ וְלֹא דָאַג כְּלוּם.

II

פַּעַם אַחַת יָצָא אוּרִי מִן הַבַּיִת וְרָאָה בַּחוּץ יְלָדִים מְשַׂחֲקִים. נִגַּשׁ אוּרִי אֶל הַיְּלָדִים וְרָאָה כִי לְכָל יֶלֶד חֹטֶם בַּפָּנִים. עָמַד, הִבִּיט עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּא.

רָאוּ הַיְּלָדִים אֶת אוּרִי חָדְלוּ מִשַּׂחֵק, צָחֲקוּ כֻלָּם וְקָרְאוּ בְקוֹל:

– בְּלִי חֹטֶם! בְּלִי חֹטֶם! הוֹי! הַבִּיטוּ! בְּלִי חֹטֶם!

נִגַּשׁ יֶלֶד אֶחָד אֶל אוּרִי וְשָׁאַל:

– אַיֵּה הַחֹטֶם שֶׁלְּךָ?

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ – עָנָה אוּרִי וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת.

נִגַּשׁ יֶלֶד שֵׁנִי וְאָמַר:

– אַל תִּבְכֶּה. וַדַאי אָבַד לְךָ הַחֹטֶם, לֵךְ בַּקֵּשׁ אוֹתוֹ וְתִמְצָא.

III

הָלַךְ אוּרִי לְבַקֵּשׁ אֶת הַחֹטֶם וְלֹא יָדַע בְּאֵיזֶה מָקוֹם לִמְצוֹא אוֹתוֹ. פָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ אִישׁ זָקֵן הוֹלֵךְ. לְהַזָּקֵן הָיָה חֹטֶם אָרֹךְ מְאֹד. מִן הָעֵינַיִם עַד הַזָּקָן אֲשֶׁר עַל סַנְטֵרוֹ. הִבִּיט אוּרִי עַל הַחֹטֶם הָאָרֹךְ וְחָשַׁב: הַזָּקֵן הַזֶּה יוֹדֵעַ בְּוַדַאי אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָאִים הַחֳטָמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל:

זָקֵן טוֹב, אֱמוֹר לִי אֵיפֹה לָלֶכֶת לְבַקֵּשׁ אֶת חָטְמִי? – לֵךְ, בְּנִי, אֶל הַיַּעַר. מִן הַיַּעַר תֵּצֵא אֶל שָׂדֶה. מִן הַשָּׂדֶה תָּבוֹא אֶל נַחַל קָטָן. אֵצֶל הַנַּחַל צוֹמֵחַ גָּן. שָׁם בַּגַּן צוֹמחַ פֶּרַח לָבָן. קְטוֹף אֶת הַפֶּרַח וְהָרַח אֶת רֵיחוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים. כַּאֲשֶׁר תָּרִיחַ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית יִצְמַח לְךָ עַל פָּנֶיךָ חֹטֶם כְּמוֹ לְכָל הַיְּלָדִים.

IV

הָלַךְ אוּרִי אֶל הַיַּעַר, יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה, בָּא אֶל הַנַּחַל וְרָאָה אֶת הַגָּן. נִכְנַס אֶל הַגַּן וּמָצָא אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַזָּקֵן. קָטַף אוּרִי אֶת הַפֶּרַח וְלֹא יָדַע כֵּיצַד מְרִיחִים. הִבִּיט עָלָיו בִּעֵינָיו. לָקַח אוֹתוֹ אֶל שְׂפָתָיו וְלֹא יָכֹל לְהָרִיחַ.

עָבְרָה עַל יַד הַגַּן אִשָּׁה זְקֵנָה. רָאֲתָה אֶת אוּרִי וְאֶת הַפֶּרַח וְאָמְרָה: – תֵּן לִי, יֶלֶד, אֶת הַפֶּרַח. יֵשׁ לִי יַלְדָה־נֶכְדָה, אֶתֵּן לָהּ אֶת הַפֶּרַח לְמַתָּנָה.

עָנָה אוּרִי: – זְקֵנָה טוֹבָה, אֲנִי אֶתֵּן לָךְ אֶת הַפֶּרַח, אֲבָל אִמְרִי לִי, כֵּיצַד מְרִיחִים אֶת רֵיחוֹ? צָרִיךְ אֲנִי לְהָרִיחַ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְאָז יִצְמַח לִי חֹטֶם כְּמוֹ לְכָל הַיְלָדִים.

– בְּלִי חֹטֶם אִי אֶפְשָׁר לְהָרִיחַ. – עָנְתָה הַזְּקֵנָה, וְאַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה וְאָמְרָה: – אֶת הַמִּטְפַּחַת הַזֹּאת תִּקַּח בְּיָדְךָ וְתָשִׂים אוֹתָהּ עַל הַפָּנִים. כַּסֵּה הֵיטֵב אֶת הַמָּקוֹם אֲשָׁר שָׁם צָרִיךְ לִצְמוֹחַ הַחֹטֶם. וְכֵן תֹּאחַז אֶת הַמִּטְפַּחַת כָּל הָעֵת עַד אֲשֶׁר יִצְמַח לְךָ חֹטֶם יָשָׁר וְיָפֶה. אָז תָּסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל הַפָּנִים, תָּשִׂים אוֹתָהּ בְּכיסְךָ וְתִהְיֶה לְנַקּוֹת בָּהּ אֶת חָטְמְךָ שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד נָקִי וְיָפֶה.

לָקַח אוּרִי אֶת הַמִּטְפַּחַת הָאֲדֻמָּה מִידֵי הַזְּקֵנָה, נָתַן לָהּ אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן וְרָץ בְּשִׂמְחָה הַבַּיְתָה.

V

אָחַז אוּרִי אֶת הַמִטפַּחַת עַל הַפָּנִים כָּל הַיּוֹם. בַּיֹּום הַשֵּׁנִי בַּבֹּקֶר הֵסִיר אוֹתָהּ מְעַט, וְרָאָה, כִּי צָמַח לוֹ חֹטֶם קְטַנְטַן מְאֹד וְעָגֹל כְּמוֹ קִיטְנִית. שָׂמַח אוּרִי מְאֹד וְכִסָּה שׁוּב אֶת הַפָּנִים. אָחַז אֶת הַמִּטְפַּחַת כָּל יוֹם הַשֵּׁנִי, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר הֵסִיר אוֹתָהּ וְרָאָה כִּי הַחֹטֶם גָּדַל מְעַט וְנִתְאַרֵךְ כְּמוֹ פֹּל. בַּיּוֹם הָרְביעי צָמַח הַחֹטֶם וְהָיָה כְמוֹ כָל הַחֳטָמִים אֲשֶׁר לִילָדִים. אוּלָם אוּרִי לֹא הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת. הוּא כְבָר הִתְרַגֵּל לֶאֱחוֹז אֶת הַמִּטְפַּחַת וְלֹא יָדַע, כִּי צוֹמֵחַ לוֹ חֹטֶם גָּדוֹל וְאָרֹךְ.

אָחַז אוּרִי אֶת הַמִּטְפַּחַת עוֹד שְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת, כַּאֲשֶׁר אָכַל, כַּאֲשֶׁר שָׁתָה וְכַאֲשֶׁר יָשֵׁן בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה. תָּמִיד אָחַז וְלֹא הֵסִיר אוֹתָהּ אֲפִילוּ פַעַם אֶחָת, צָמַח הַחֹטֶם מִתַּחַת לְהַמִּטְפַּחַת וְאוּרִי לֹא יָדַע. גָּדַל הַחֹטֶם כְּמוֹ קֶרֶן שֶׁל אַיִל וְאוּרִי לֹא הִרְגִּישׁ וְלֹא הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת.

בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר יָשֵׁן אוּרִי, גָּדַל הַחֹטֶם מְאֹד. קָצֵהוּ נִתְרַחֵב וְנִתְעַקֵּם וְהָיָה כְמוֹ שׁוֹפָר שֶׁבּוֹ תּוֹקְעים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. גָּדְלוּ לְהַחֹטֶם גַּם הַנְּחִירַיִם וְהָיוּ רְחָבוֹת מְאֹד. נָפְלָה הַמִּטְפַּחַת אֶל הַנְּחִירַיִם בַּחֹטֶם וְאוּרִי לֹא יָדַע וְלֹא הִרְגִּישׁ. הָיָה זֶה בַּלַּיְלָה וְאוּרִי יָשֵׁן.

בַּבֹּקֶר קָם אוּרִי וְרָאָה כִּי אֵין הַמִּטְפּחַת. בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ בַּמִּטָּה וְלֹא מָצָא. פִּתְאֹם רָאָה עַל פָּנָיו אֶת הַחֹטֶם הַגָּדוֹל וְהֶעָקֹם כַּשּׁוֹפָר. שָׁכַח אוּרִי לְבַקֵּשׁ אֶת הַמִּטְפּחַת וְדָאַג מַה לַעֲשׂוֹת בַּחֹטֶם הַזֶּה. קָצַף אוּרִי, לָקַח אֶת הַחֹטֶם בְּיָדוֹ וְחָפֵץ לַעֲקוֹר אוֹתוֹ מן הַפָּנִים, וְלֹא יָכֹל. הוּא הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל כָּל צַד, אָז הִתְנוֹעֵעַ גַּם הַחֹטֶם, אֲבָל נִשְׁאַר עַל מְקוֹמוֹ גָדוֹל, אָרֹךְ וְעָקֹם. יָשַׁב אוּרִי בּבַּיִת וּבָכָה. אַחֲרֵי כֵן נִזְכַּר וַיְמַהֵר לָרוּץ לְבַקֵּשׁ אֶת הַזְּקֵנָה.

VI

אוּרִי בָא אצֶל הַגַּן אֲשֶׁר שָׁם קָטף אֶת הַפֶּרַח וְחִכָּה לְהַזְּקֵנָה. שְׁתֵּי שָׁעוֹת חִכָּה עַד שֶׁהַזְּקֵנָה נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק, רָץ אוּרִי לִקְרָאתָהּ וְאָמָר:

– זְקֵנָה טוֹבָה! הַבִּיטִי עַל חָטְמִי! מַה גָּדוֹל הוּא!

הִבִּיטָה הַזְּקֵנָה עַל אוּרִי וְשָׁאֲלָה בִצְחוֹק:

– אַיֵּה הַמִּטְפַּחַת הָאֲדֻמָּה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ, בְּנִי?

עָנָה אוּרִי בִּבְכִי. – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, קַמְתִּי בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתִי וְרָאִיתִי כִּי הַמִּטפַּחת אֵינֶנָּה.

הֵבִינָה הַזְּקֵנָה, מַה שֶׁקָּרָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: – אַל תִּבְכֶּה, בְּנִי. בֹּא אִתִּי אֶל הַבַּיִת. שָׁם תִּמְצָא אֶת הַמּטְפַּחַת וְשָׁם יִהְיֶה גַם הַחֹטֶם¹ שֶׁלְּךָ לְקָטָן וְיָפֶה.

הָלַךְ אוּרִי עִם הַזְּקֵנָה אֶל בֵּיתָהּ. אֵצֶל דֶּלֶת הַבּיִת יָשְׁבָה יַלְדָּה קְטַנָּה וְשִׂחֲקָה עֵם חָתוּל קָטָן.

אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה:

– נֶכְדָתִי, חֶמְדָתִי. הָבִיאִי לִי אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ אָז.

מִהֲרָה הַיַּלְדָה וְהֵבִיאָה אֶת הַפָּרַח. אָמרָה הַזְּקֵנָה לְאוּרִי:

– הָרַח בַּפֶּרַח הַזֶּה שָׁלשׁ פְּעָמִים. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תֹּאמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אַחַת, אַחַת, צְאִי מִטְפַּחַת.

בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית תֹּאמַר כָּךְ:

שְׁתּיִם שְׁתָּיִם, לַיָדָיִם.

וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית:

שָׁלשׁ שָׁלשׁ, חֹטֶם עֲטשׁ!

לָקַח אוּרִי אֶת הַפֶּרַח, הֵרִיחַ בּוֹ וְאָמָר.

– אַחַת אַחַת, צְאִי מִטְפַּחַת!

אָז יָצְאָה הַמִּטְפַּחַת וְנִרְאֲתָה בַּנְּחִירַיִם שֶׁל חָטְמוֹ.

הֵרִיחַ אוּרִי עוֹד פַּעַם וְאָמָר:

– שְׁתַּיִם שְׁתָּיִם, לַיָּדָיִם.

אָז נָפְלָה הַמִּטְפַּחַת מִן הַנְּחִירַיִם אֶל יָדָיו.

הֵרִיחַ אוּרִי בַּפַּעם הַשְּׁלִישׁית וְאָמָר:

שָׁלשׁ, שָׁלשׁ, חֹטֶם עֲטשׁ.

אָז עָטַשׁ הַחֹטֶם שְׁלשׁ פְּעָמִים. וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה לְקָטָן וְיָפֶה כְּמוֹ לְכָל הַיְּלָדִים. הוֹדָה אוּרִי לְהַזְקֵנָה הַטּוֹבָה. שָׂם אֶת הַמִּטְפַּחַת אֶל כִּיסוֹ וְרָץ בְּשִׂמְחָה הַבָּיְתָה.

I

כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ, כִּי צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הָאָב וְאֶת הָאֵם. כָּל יֶלֶד חושֵׁב, כִּי אוֹהֵב הוּא מְאֹד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ. אֲבָל לֹא כָל הַיְּלָדִים מְכַבְּדִים וְאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם. יֶשְׁנָם יְלָדִים שׁוֹבָבִים, אֲשֶׁר אֵינָם שׁוֹמְעִים לְקוֹל אֲבוֹתֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁהֵם שׁוֹבָבִים. יֶשְׁנָם יְלָדִים עֲצֵלִים וְיֶשׁנָם יְלָדִים עַקְשָׁנִים. כָּל אוֹתָם הַיְּלָדִים, הַשּׁוֹבָבִים, הָעֲצֵלִים וְהָעַקְשָׁנִים מְמָרְרִים פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת לֵב אֲבוֹתֵיהֶם. הֵם אֵינָם מַרְגִּישִׁים בָּזֶה כְּלָל. הָאָבוֹת גּוֹעֲרִים וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל, מְקַלְּלִים וְגַם מַכִּים לִפְעָמִים, וְהַיְּלָדִים בּוֹכִים וְיוֹשְׁבִים עֲצֵבִים. הֵם חוֹשְׁבִים אָז, כִּי הָאָב וְהָאֵם אֵינָם אוֹהֲבִים אוֹתָם וַאֲנָשִׁים בִּלְתִּי טוֹבִים הֵם.

וְרוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד כּזֶה. יֶלֶד אֲשֶׁר הָיָה גַּם שׁוֹבָב, גַּם עָצֵל וְגַם עַקְשָׁן. כָּל שְׁלשֶׁת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הָיוּ בוֹ יָחַד.

שֵׁם הַיֶּלֶד בֶּלַע. בָּרִיא וְחָזָק הָיָה בֶּלַע וְאָהַב לְהִשְׁתּוֹבֵב. כָּל הַכְּלָבִים אֲשֶׁר בָּרְחוֹב יָרְאוּ מִפְּנֵי בָּלַע. כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בָּרְחוּ מַהֵר. יָדְעוּ הַכְּלָבִים, כִּי בֶלַע יָרִים אֶבֶן וְיַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם. וְלֹא כֶלֶב אֶחָד הָיָה בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר צָלַע עַל רַגְלָיו, כִּי בֶּלַע שִׁבֵּר אוֹתָן בַּאֲבָנָיו. גַּם כָּל הַיְּלָדִים יָרְאוּ מִפְּנֵי בֶּלַע. הוּא הִתְנַפֵּל עַל כָּל מִי שֶׁחָפֵץ, הִכָּה אוֹתוֹ אוֹ הִפִּיל אוֹתוֹ לָאָרֶץ.

אֲבִי בֶּלַע הָיָה סַבָּל עָני, אִישׁ יָשָׁר מְאֹד. כָּל הַיּוֹם עָמַד בַּשּׁוּק אֵצֶל הַחֲנוּיוֹת, עָמַד וְחִכָּה לְהִשְׂתַּכֵּר לְפַרְנָסָתוֹ. עַל שִׁכְמוֹ הָיָה תָּמִיד חֶבֶל אָרֹךְ וְעָב, וּמִי שֶׁקָרָא לוֹ לָשֵׂאת אֵיזוֹ חֲבִילָה אוֹ אַרְגָּז, הָיָה מְמַהֵר בְּשִׂמְחָה, קוֹשֵׁר אֶת הַמַּשָּׂא בְּחֶבֶל אֶל שִׁכְמוֹ, כּוֹפף אֶת גּוּפוֹ וְנוֹשֵׂא. לֹא תָמִיד מָצָא לוֹ הַסַּבָּל עֲבוֹדָה וְשָׂכָר. בַּשּׁוּק עָמְדוּ סַבָּלִים רַבִּים כָּמֹהוּ. לָכֵן הָיָה אֲבִי בֶּלַע עָנִי גָדוֹל מְאֹד.

רַק חֶדֶר צַר הָיָה בֵּיתָם. בַּחֶדֶר הַזֶּה עָבְדָה כָּל הַיּוֹם אֵם בֶּלַע. בּשְּׁלָה וְהֵכִינָה לֶאֱכֹל. כִּבְּסָה לְבָנִים, תִּקְּנָה בְּגָדִים קְרוּעִים, נִקְּתָה וְעָשְׂתָה סֵדֶר.

הָאָב וְהָאֵם אָהֲבוּ מְאֹד אֶת בֶּלַע הַבּן הַיָּחִיד שֶׁלָּהֶם. הִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ תָמִיד בְּגָדִים חֲדָשׁים וְטוֹבִים. אף כִּי הֵם בְּעַצְמָם לָבְשׁוּ תָמִיד בְּגָדִים קְרוּעים. גַּם שָׂבֵעַ תָּמִיד הָיָה בֶּלַע. אֲפילוּ בְהַיָּמִים, שֶׁאֲבוֹתָיו הָיוּ רְעֵבִים. כִּי אִם לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לִקְנוֹת אֹכֶל בְּעַד כֻּלָּם, קָנוּ בָּרִאשׁוֹנָה בְעַד בֶּלַע. אִם נִשְׁאַר מֵהָאֹכֶל הַזֶּה אָכְלוּ גַם הם, וְאִם לֹא, יָשְׁבוּ רְעֵבִים וְשָׂמְחוּ כִּי בֶלַּע שָׂבֵעַ.

אוּלָם בֶּלַע לֹא הִרְגּישׁ בְּכָל הַטּוֹבָה וְהָאַהֲבָה שֶׁל אֲבוֹתָיו. הָיָה שׁוֹבָב וְלֹא שָׁמַע פְּעָמִים רַבּוֹת לְקוֹלָם. טוֹב הָיָה לוֹ לִרְדּוֹף אַחֲרֵי הַכְּלָבִים מֵאֲשֶׁר לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הָאֵם, וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת וְהָאֵם אָמְרָה לוֹ: לֵךְ, בֶּלַע, וְשָׂא אֶת הָאֹכֶל לְאַבָּא, עָנָה:

– אֵינִי רוֹצֶה לָלֶכֶת!

– אֲבָל הֲלֹא אַבָּא רָעֵב, עוֹמֵד שָׁם בַּשּׁוּק! – מִתְחַנֶּנֶת הָאֵם.

– לֹא. אֵינִי רוֹצֶה! – מִתְעַקֵּשׁ בֶּלַע.

הָאֵם גּוֹעֶרֶת בּוֹ וְאוֹמֶרֶת:

– עָצֵל! בֵּן לֹא טוֹב! הֲלֹא רָעֵב אַבָּא!

– אֵינִי רוֹצֶה שָׁם לָלֶכֶת!

רוֹאָה הָאֵם, כִּי בֶּלַע עוֹמֵד בְּעַקְשָׁנוּתוֹ וְנוֹשְׂאָה בְּעַצְמָהּ אֶת הָאֹכֶל לְאִישָׁהּ. וְגַם לְקוֹל הָאָב בֶּלַע אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. אוּלָם הָאָב לֹא הָיָה כְמוֹ הָאֵם. הָאָב בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַגְּעָרָה אֵינָהּ מוֹעִילָה כְלוּם, כִּי בֶלַע עוֹמֵד בְּעַצְלָנוּתוֹ וּמִתְעַקֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ גַם כֵּן. צַר מְאֹד הָיָה לְהָאָב בְּעֵת שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ, אוּלָם בֶּלַע בְּעַצְמוֹ הָיָה הָאָשׁם בָּזֶה. בֶּלַע הָעָצֵל וְהָעַקְשָׁן גָּרַם לְקֶצֶף הָאָב וּלְהַהַכָּאוֹת הָאֵלֶּה. וְקָרָה לִפְעָמִים, שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַהַכָּאוֹת עָמַד בֶּלַּע בְּעַצְלָנוּתוֹ וּבְעַקְשָׁנוּתוֹ. אָז גָּדַל עָלָיו כַּעַס הָאָב יוֹתֵר וְגֵרַשׁ אוֹתוֹ גַם מֵהַבַּיִת.

בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ מֵהַבַּיִת הָיָה מִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹב עָצֵב מְאֹד וּבוֹכֶה בַּחֲשָׁאי. אָז לֹא שׂחֵק עִם חֲבֵרָיו שֶׁפָּגַש בָּרְחוֹב. גַּם לֹא הֵרִים כָּל אֶבֶן עַל כֶּלֶב שֶׁעָבַר לֹא רָחוֹק מִמֶּנּוּ. לֹא, אָז חָשַׁב רַק מַחְשָׁבָה אַחַת, כִּי הָאָב וְהָאֵם אֲנָשׁים לֹא טוֹבִים הֵם, כִּי הָאָב דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ תָמִיד דְּבָרִים שׁוֹנִים רַק לְמַעַן הַכּוֹת אוֹתוֹ וּלְגָרְשֵׁהוּ אַחֲרֵי כֵן מֵהַבַּיִת. כָּךְ חָשַׁב וְהִתְהַלֵּךְ בְּדָד בָּרְחוֹבוֹת כְּשָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם וְשָׁב הַבַּיְתָה. הָאָב שָׁכַח אֶת הַכַּעַס שֶׁכָּעַס עָלָיו וְדִבֵּר אִתּוֹ דְבָרִים רַכִּים וְטוֹבִים. גַּם בֶּלַע שָׁכַח אֶת הַבְּכִי וְהָעֶצֶב וְהָיָה שָׂמֵחַ וְשׁוֹבָב כְְּמוֹ תָמִיד.

II

פַּעַם הִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹב, הָיָה עָצֵב מְאֹד וּבָכָה בַחֲשָׁאי. פָּגַשׁ בּוֹ אִישׁ זָקֵן אֶחָד, וְשַׂק גָּדוֹל עַל שִׁכְמוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ הַזָּקֵן.

– מִפְּנֵי מַה הִנְךָ בּוֹכֶה, נָעַר?

בֶּלַע לֹא רָצָה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת וְחָפֵץ לָלֶכֶת הָלְאָה.

אוּלָם עֵינֵי הַזָּקֵן הָיוּ כָּל כַּךְ טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת רַחֲמִים, שֶׁבֶּלַע לֹא יָכֹל לְהִתְעַקֵּשׁ וְעָנָה אֶת הָאֱמֶת.

– אָבִי הִכָּה אוֹתִי וְגֵרְשַׁנִי מִן הַבָּיִת.

– אָבִיךָ? – הִשְׁתּוֹמֵם הַזָּקֵן – הֲלֹא אָנֹכִי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב, אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר הוּא, וְאִם הִכָּה וְגֵרֵשׁ אוֹתְךָ מִן הַבַּיִת וַדַּאי שֶׁאַתָּה גָרַמְתָּ לָזֶה.

– מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת אָבִי? – שָׁאַל בָּלַע.

צָחַק הַזָּקֵן צְחוֹק קַל וְאָמָר:

– אָנֹכִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם. אָנֹכִי הַמַּלְאָךְ, אֲשֶׁר עַל יָדִי שׁוֹלֵחַ ד' פַּרְנָסָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ. מֵהַשַּׂק הַזֶּה אֲשֶׁר עַל שִׁכְמִי אָנֹכִי נוֹתֵן לְכָל אִישׁ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. יֶשְׁנָן פַּרְנָסוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמְּבִיאוֹת לָאָדָם חַיִּים מָרִים וּדְאָגָה תָמִיד לַלָּחֶם. לְאָבִיךָ עָלָה הַגּוֹרָל בְּפַרְנָסָה קָשָׁה. עוֹבֵד הוּא הַרְבֵּה וְחַי חַיֵּי עֹנִי וְחסֶר כֹּל.

– יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב זֶה – הִפְסִיק בָּלַע.

– אִם יוֹדֵעַ אַתָּה – שָׁאַל הַזָּקֵן – לָמָה הִנְךָ מְמָרֵר עוֹד יוֹתֵר אֶת חַיֵּי אָבִיךָ וְאֵינְךָ שׁוֹמעַ לְקוֹלוֹ? לָמָה הִנְּךָ מִתְעַקֵּשׁ בְּעֵת שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלֶיךָ דְּבַר מָה? הֲלֹא מֵהַכֶּסֶף שֶׁאָבִיךָ מִשְׂתַּכֵּר אַתָּה הָראשׁוֹן שֶׁאוֹכֵל וְאתָּה גַם הָרִאשׁוֹן לִלְבּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ וְלִנְעוֹל נְעָלִים חֲדָשׁוֹת?

בֶּלַע הִתְפַּלֵּא מְאֹד, בְּשָׁמְעוֹ, כִּי הַזָּקֵן יוֹדֵעַ הַכֹּל מַה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי הוּא בֶאֱמֶת מַלְאַךְ ד' וְחָפֵץ לְהִצְטַדֵּק.

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בַּמֶּה חָטָאתִי. אֱמֶת, כִּי אָבִי אוֹהֵב אוֹתִי וְעוֹבֵד קָשֶׁה בִּשְׁבִילִי. אֲבָל הֲאם בְּעַד זֶה צָרִיךְ הוּא תָמִיד לִדְרשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ? וּבְעֵת שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לְמַלֵּא אֶת פְּקוּדָתוֹ, הֲאִם בְּעַד זֶה צָרִיךְ הוּא לְגָרְשֵׁנִי מִן הַבַּיִת?

הַזָּקֵן צָחַק וְאָמָר:

– נַעַר לֹא חָכָם הִנֶּךָּ. לוּ חָשַׁבְתָּ הַרְבֵּה עַל מַה שֶׁדִבַּרְתָּ עַכְשָׁו, כִּי עַתָּה הִתְחָרַטְתָּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה. הֲיוֹדֵעַ הִנְךָ מַה מַר בּוֹכֶה לֵב אָבִיךָ בְּקִרְבּוֹ בְּרֶגַע שֶׁמְגָרֵשׁ אוֹתְךָ מִן הַבַּיִת? הֲמַרְגִישׁ הִנְךָ אֶת הָעֶצֶב הַגָּדוֹל וְהָאהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֵלֶיךָ בְּלֵב אָבִיךָ בְּרֶגַע זֶה, בָּעֵת שֶׁהִנְךָ עומֵד פֹּה מְגֹרָשׁ מִן הַבּיִת?

– גַּם אָנֹכי אוֹהֵב אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי כְּאַהֲבָתָם אֵלַי, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר – הִפְסִיק בֶּלַע שׁוּב אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן – גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי נוֹתֵן הַכֹּל לְאָבִי וּלְאִמִּי לוּ הִרְוַחְתִּי אָנֹכִי כְדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַבָּיִת.

– טָעִיתָ, בְּנִי – גִחֵךְ הַזָּקֵן.

– לֹא טָעִיתִי. הִנְּנִי מְדַבֵֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת. הַכֹּל הָיִיתִי מוֹסֵר לִידֵי אֲבוֹתַי בְּכָל הַכָּבוֹד וּבְכָל הָאַהֲבָה. אוּלָם אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי דוֹרֵשׁ אָז מֵהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלִי, כְּמוֹ שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁים תָּמִיד מִמֶּנִי.

– וְגַם לֹא הָיִיתָ מְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵהַבַּיִת? – – גִּחֵךְ הַזָּקֵן.

– חַס וְחָלִילָה! – קָרָא בֶלַע – דָבָר כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹלֶה אֲפִילוּ בְמַחְשַׁבְתִּי.

הַזָּקֵן חָדַל מִגַּחֵךְ, הִבִּיט בִּפְנֵי בֶלַע רְגָעִים אֲחָדִים וְאָמָר:

– הֲרוצֶה אַתָּה שֶׁאֶקַּח אֶת הַפַּרְנָסָה מִידֵי אָבִיךָ וְאֶמְסוֹר לְךָ?

– כֵּן – עָנָה בֶלַע מִבְּלִי חֲשׁוֹב הַרְבֵּה.

הַזָּקֵן הִבִּיט שׁוּב רְגָעִים אֲחָדִים בִּפְנֵי בֶלַע וְאָמָר: – אֲנַסֶּה לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. חֲבָל לִי מְאֹד עַל אָבִיךָ וְאִמְךָ הַיְּשָׁרִים וְהַטּוֹבִים.

– אַל תִּדְאַג – הִבְטִיחַ בֶּלַע – אָבִי וְאִמִּי יִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים אֶצְלִי.

– וַאֲנִי יוֹדֵעַ אַחֶרֶת – אָמַר הַזָּקֵן – יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִסְבְּלוּ בָּעֵת שֶׁאַתָּה תִהְיֶה הַמְּפַרְנֵס אוֹתָם. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִבְכּוּ וְיִהְיוּ לְאֻמְלָלִים.

– כָּזֹאת לֹא תִהְיֶה – הִבְטִיחַ בָּלַע.

– אֲנַסֶּה – חָזַר הַזָּקֵן עַל דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים וּכְרֶגַע נֶעֱלַם מֵעֵינֵי בֶלַע.

III

לְמָחֳרָת יָצָא הַסַּבָּל, אֲבִי בֶלַע, אֶל הַשּׁוּק, עָמד כָּל הַיּוֹם וְלֹא הִשְׂתַּכֵּר אַף פְּרוּטָה אַחַת. בָּעֶרֶב שָׁב הַבַּיְתָה רָעֵב, כִּי לֹא אָכַל כָּל הַיּוֹם. גַּם הָאֵם הָיְתָה רְעֵבָה. אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר קָנוּ בְּעַד הָאֲגוֹרוֹת הָאַחְרוֹנוֹת אָכַל בָּלַע.

בְּבֹקֶר יוֹם הַשֵּׁנִי, כַּאֲשֶׁר חָפֵץ הַסַּבָּל לָצֵאת מֵהַבַּיִת, הִרְגִישׁ פִּתְאֹם אֶת עַצְמוֹ חַלָּשׁ מאֹד וְחוֹלֶה. הוּא שָׁב וְשָׁכַב בַּמִּטָּה תַּחַת לָלֶכֶת אֶל הַשּׁוּק. יָשְׁבָה הָאֵם אֵצֶל מִטַּת הַחוֹלֶה. הִבִּיטוּ זֶה בִּפְנֵי זֶה וּבָכוּ שְׁנֵיהֶם.

– מֵאַיִן נִקַּח לֶאֱכֹל לָנוּ וְלִבְנֵנוּ בֶלַע הָאָהוּב? – זֹאת הַמַּחְשָׁבָה הָאַחַת הָיְתָה בְּרֹאשָׁם וּבָכוּ בְכִי מָר.

בֶּלַע הָיָה אָז בַּחוּץ וּבִקֵּשׁ לוֹ חֲבֵרִים לְהִשְׁתּוֹבֵב אִתָּם כְּמוֹ תָמִיד. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, חֲבִילָה קְטַנָּה וְקַלָּה הָיְתָה בְיָדוֹ וְאָמָר:

– שָׂא לִי אֶת הַחֲבִילָה הַזֹּאת אֶל בֵּיתִי. גַּם אָנֹכִי הוֹלֵךְ עִמְךָ אֲשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר טוֹב.

בֶּלַע נָשָׂא אֶת הַחֲבִילָה, קִבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְשָׂמַח מְאֹד. רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה וְהִנֵּה עוֹד אישׁ אֶחָד וַחֲבִילָה קְטַנָּה בְיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אוֹתָהּ הַבָּיְתָה.

בֶּלַע נָשָׂא גַם אֶת הַחֲבִילָה הַזֹּאת, קִבֵּל בַּפַעַם הַשֵּׁנִית שָׂכָר טוֹב וּמִהֵר הַבָּיְתָה.

גְּדוֹלָה מְאֹד הָיְתָה הַשִּׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר הֵבִיא בֶלַע אֶת הַכֶּסֶף.

הָאָב הַחוֹלֶה חִבֵּק אוֹתוֹ בְאַהֲבָה וְנָשַׁק לוֹ. גַּם הָאֵם נָשְׁקָה לוֹ הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת וּבָכְתָה מִתּוֹךְ שמְחָה וְאַהֲבָה. כְּרֶגַע הֵבִיאָה הָאֵם הַבַּיְתָה לֶחֶם וּבָשָׂר. גַּם חָלָב קָנְתָה לְהַסַּבָּל הַחוֹלֶה. אָכְלוּ הָאָב וְהָאֵם, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ מְאֹד. הוֹדוּ לַד' עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָהֶם. רָאָה זֹאת בֶּלַע וְשָׂמַח גַּם הוּא.

לְמָחֳרָת יָצָא בֶלַע הַחוּצָה וּפָגַשׁ שׁוּב בַּאֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים חֲבִילוֹת קְטַנּוֹת. נָשָׂא אוֹתָן בֶּלַע לְבָתֵּי הָאֲנָשִׁים, הִשְׂתַּכֵּר שָׂכָר טוֹב וְהֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה בַּבַּיִת נָשְׁקוּ הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת לְבֶלַע וְהוֹדוּ לַד' עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל.

כָּךְ עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים. הָאָב שָׁכַב בַּמִּטָּה חוֹלֶה וּבֶלַע הָיָה לִמְפַרְנֵס הַבַּיִת. וּבֶאֱמֶת, לֹא דָרַשׁ בֶּלַע מֵאֲבוֹתָיו דָּבָר, יַעַן כִּי לֹא הָיָה לוֹ מַה לִדְרוֹשׁ. הָאֵם לֹא חִכְּתָה עַד שֶׁיִדְרוֹשׁ. היא יָדְעָה, מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֶלַע וּמַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְהֵכִינָה אֶת הַכֹּל. קָנְתָה וּבִשְׁלָה לֶאֱכֹל, נִקְּתָה אֶת בְּגָדָיו וּנְעָלָיו, הִצִּיעָה לוֹ אֶת הַמִּטָּה וְעוֹד עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

פַּעַם מִהֵר בֶּלַע הַבַּיְתָה לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהִשְׂתַּכֵּר. בַּדֶּרֶךְ עָבַר עַל יַד חָנוּת אַחַת. בְּחַלּוֹן הֶחָנוּת רָאָה סַלִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים מְלֵאִים פֵּרוֹת וּמַמְתַּקִּים שׁוֹנִים. חָשַׁב בֶּלַע בְּלִבּוֹ.

– הֲלֹא הַכֶּסֶף שֶׁלִּי הוּא, אָנֹכִי הִשְׂתַּכַּרְתִּי. אִכָּנֵס הֶחָנוּתָה וְאֶקְנֶה לִי מֵהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים.

וְכַאֲשֶׁר חָשַׁב כֵּן עָשָׂה. נִכְנַס אֶל הֶחָנוּת קָנָה לוֹ תַפּוּחִים, אֲגָסִים וְסֻכָּרִיוֹת, אָכַל, שָׁב הַבַּיְתָה וּמָסַר אֶת הַכֶּסֶף הַנִּשְׁאָר לְאִמּוֹ.

שָׂמְחוּ גַם הַפַּעַם הָאָב וְהָאֵם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אַף כִּי הַכֶּסֶף הָיָה פָחוֹת מֵאֲשֶׁר הֵבִיא תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. קָנְתָה הָאֵם רַק לֶחֶם לַבַּיִת וְחָלָב לַחוֹלֶה. לְבָשָׂר לֹא נִשְׁאַר דֵּי כֶסֶף לִקְנוֹת. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נִכְנַס שׁוּב בֶּלַע אֶל הֶחָנוּת, וְקָנָה לוֹ יוֹתֵר פֵּרוֹת וּמַמְתַּקִּים מֵאֲשֶׁר קָנָה אֶתְמוֹל. אֶל הַבַּיִת הֵבִיא כֶסֶף רַק לְלֶחֶם בִּלְבָד. בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁתָה הָאָב הַחוֹלֶה חָלָב.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִכְנַס בֶּלַע לַחֲנוּת אוֹפֶה, קָנָה שָׁם גְלֻסְקָאוֹת וְאָכַל. אַחֲרֵי כֵן סָר אֶל חֲנוּת הַפֵּרוֹת, קָנָה תַפּוּחִים וְאָכָל. בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לְאִמָּא לִקְנוֹת אַף לָחֶם.

וְכַךְ עָבְרוּ יָמִים. בְכָל פַּעַם שָׁכַח בֶּלַע יוֹתֵר אֶת אֲבוֹתָיו הָעֲנִיִּים וְזָכַר רַק אֶת עַצְמוֹ. הוּא הִתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים שׁוֹבָבִים, יַחַד אִתָּם אָכַל, שָׁתָה וְהוֹצִיא אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. אֶל הַבַּיִת לֹא הֵבִיא בֶלַע אַף פְּרוּטָה אֶחָת.

הִתְחַנְּנוּ הָאָב וְהָאֵם וּבִקְּשׁוּ ממֶּנּוּ בִדְמָעֹות: – בֶּלַע, בְּנֵנוּ הַיָּקָר! אַל תַּעֲזוֹב אוֹתָנוּ בְעֵת צָרָה. אַל תִּתֵּן אוֹתָנוּ לִגְוֹעַ בְּרָעָב.

אָז נָתַן לָהֶם בֶּלַע אֲגוֹרוֹת אֲחָדוֹת וְיָצָא מֵהַבַּיִת. לֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ יוֹתֵר בַּקָּשׁוֹת כָּאֵלֶה מִפִּי הָאָב וְהָאֵם, לָכֵן לֹא שָׁב הַבּיְתָה כְלָל. אֲפִילוּ לִישֹׁן לֹא בָא הַבַּיְתָה בַלַּיְלָה. בֶּלַע יָשֵׁן בְּבֵית אֶחָד מֵחֲבֵרָיו אֲשֶׁר אִתָּם יַחַד אָכַל וְשָׁתָה.

רָאוּ הָאָב הַחוֹלֶה וְהָאֵם כִּי בֶּלַע אֵינוֹ בָא אֶל הַבַּיִת וְכִי עוֹד מְעַט יָמוּתוּ בְרָעָב, בָּכוּ הַרְבֵּה וְחָשְׁבוּ מַה לַעֲשׂוֹת. אָז יָרַד הַחוֹלֶה לְאַט לְאַט מִמִּטָּתוֹ וְאָמַר בִּדְמָעוֹת אֶל אִשְׁתּוֹ:

– נֵצֵא הַחוּצָה לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת. אֵין לָנוּ עֵצָה אַחֶרֶת. מוּכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְבַקֵּשׁ חֶסֶד מֵאֲנָשִׁים טוֹבִים.

קָשָׁה מְאֹד הָיְתָה לָהֶם הַיְּצִיאָה הַזֹּאת. מְאֹד מְאֹד הִתְבַּיְשׁוּ, מְאֹד מְאֹד בָּכוּ, אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת, אִם הָרָעָב מֵצִיק? וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.

IV

בֶּלַע רָאָה אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ חוֹזְרִים עַל הַפְּתָחִים לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת וְעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הוּא הִשְׂתַּכֵּר בְּכָל יוֹם, אָכַל וְשָׁתָה יַחַד עִם חֲבֵרָיו וּבִלָּה אֶת הַזְּמַן בְּשִׂמְחָה וּבְעֹנֶג.

פַּעַם בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר יָצָא בֶּלַע אֶל הָרְחוֹב לְהִשְׂתַּכֵּר, בָּא לִקְרָאתוֹ הָאִישׁ הַזָּקֵן וְשַׂקּוֹ עַל שִׁכְמוֹ. בֶּלַע לֹא הִכִּיר בַּזָּקֵן אֶת הַמַּלְאָךְ הַנּוֹתֵן לְכָל אִישׁ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. כִּי עֵינֵי הַזָּקֵן לֹא הָיוּ טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת רַחֲמִים כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגַשׁ בּוֹ.

– מַה שְּׁלוֹם אֲבוֹתֶיךָ? שָׁאַל הַזָּקֵן וּבָחַן בְּעֵינָיו אֶת פְּנֵי בֶלַע.

– מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן הִנְךָ יוֹדֵעַ אֶת אֲבוֹתַי? שָׁאַל בֶּלַע.

– נַעַר שׁוֹבָב! – הוֹכִיחַ אוֹתוֹ הַזָּקֵן. – גֵּרַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְאִמֶךָ מִן הַבַּיִת! אָנֹכִי יוֹדֵעַ.

– גֵּרַשְׁתִּי? – הִתְפַּלֵּא בֶּלַע.

– כֵּן. אַתָּה גֵרַשְׁתָּ אוֹתָם! אָנֹכִי לָקַחְתִּי מֵאֲבוֹתֶיךָ אֶת פַּרְנָסָתָם וְנָתַתִּי לְיָדֶךָ. אָמַרְתָּ כִי תְכַבֵּד אוֹתָם בְּאַהֲבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֵם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ. הֲזֹאת הִיא אַהֲבָתְךָ לְאָבִיךָ הַחוֹלֶה וּלְאִמְךָ הָעֲנִיָּה? בֶּלַע הִכִּיר אֶת הַזָּקֵן הוֹרִיד רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְלֹא יָכֹל לַעֲנוֹת דָּבָר.

הַזָּקֵן הֶחְרִישׁ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי בֶּלַע הַנִּכְלָם וְאַחֲרֵי כֵן אָמָר:

– דַּי לִי בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה. מֵרֹאשׁ חָשַׁבְתִּי, כִּי כַךְ יִהְיֶה, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי, כִּי תִהְיֶה בֵּן רָע כָּזֶה. אַתָּה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְאֶת אֲבוֹתֶיךָ גֵּרַשְׁתָּ מֵהַבַּיִת לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת? דַּי! מֵהַיּוֹם הַזֶּה הִנְּנִי לוֹקֵחַ מִּיָּדְךָ אֶת הַפָּרְנָסָה וּמוֹסֵר בַּחֲזָרָה לִידֵי אָבִיךָ הַיָּשָׁר.

בֶּלַע עָמַד עוֹד בְּרֹאשׁ מוּרָד לָאָרֶץ וְכַאֲשֶׁר הֵרִים אַחֲרֵי כֵן אֶת עֵינָיו, רָאָה כִּי אִישׁ אֵין אֶצְלוֹ. נֶעְלַם הַזָּקֵן וְאֵינֶנּוּ.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹבוֹת, בִּקֵּשׁ לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא מָצָא כָּל שָׂכָר. שׁוּם אִישׁ לֹא נִגַּשׁ אֵלָיו לָתֵת לוֹ חֲבִילָה לָשֵׂאת הַבַּיְתָה כְּמוֹ תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. חֲבֵרָיו הַשּׁוֹבָבִים בִּרְאוֹתָם כִּי אֵין כֶּסֶף לְבֶלַע הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא חָפְצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. בָּעֶרֶב שָׁב הַבַּיְתָה, אֶל בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ, רָעֵב מְאֹד וְעָצֵב.

אֲבוֹתָיו שָׂמְחוּ מְאֹד בִּרְאוֹתָם כִּי שָׁב בָּלַע. הֵם חָשׁבוּ, כִּי הָיָה לְבֵן טוֹב וְהֵבִיא הַבַּיְתָה אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִשְׂתַּכֵּר. אוּלָם בְּשָׁמְעָם, כִּי כָל הַיּוֹם לֹא אָכַל כְּלוּם, מִהֵר הָאָב וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הָאֲגוֹרוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲנָשׁים טוֹבִים וּמָסַר לְהָאֵם. מִהֲרָה גַּם הָאֵם, קָנְתָה לֶחֶם בְּעַד הָאֲגוֹרוֹת וְהֵבִיאָה לְבֶלַע שֶׁיֹּאכַל.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, קָם הָאָב מִמִּטָּתוֹ בָּריא וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. לֹא הָלַךְ עוֹד לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת רַק בִּקֶּשׁ לוֹ לְהִשְׂתַּכֵּר בַּעֲבוֹדָתוֹ. בִּקֵּשׁ, מָצָא וְהִשְׂתַּכֵּר. מִן הַיּוֹם הַזֶּה, מָצָא לוֹ הַסַּבָּל בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה וְשָׂכָר וְחַי בְּשָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם בֶּלַע בְּנוֹ. אַף פַּעַם אַחַת לֹא גָעַר בְּבֶלַע וְלֹא גֵרְשָׁהוּ מִן הַבַּיִת, כִּי שָׁמַע בֶּלַע בְּקוֹל אָבִיו וְאִמּוֹ, עָזַר אוֹתָם וְהָיָה מְכַבְּדָם תָּמִיד בְּכָל הַכָּבוֹד וּבְכָל הָאַהֲבָה.

הָיָה בָּאָרֶץ אִישׁ מְלֻמָּד וְחָכָם גָּדוֹל. יָשַׁב הֶחָכָם הַזֶּה יוֹם וָלַיְלָה אֵצֶל סְפָרָיו הָרַבִּים, יָשַׁב וְלָמַד, יָשַׁב וְחָשַׁב בְּכָל הַחָכְמוֹת אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.

וְעָנִי גָדוֹל מְאֹד הָיָה הֶחָכָם. כָּל אִישׁ לֹא יָדַע וְלֹא שָׁמַע אֶת חָכְמָתוֹ. כִּי הֲלֹא הָאֲנָשִׁים טְרוּדִים תָּמִיד בַּעֲבוֹדָה אוֹ בְמִסְחָר, וְהֶחָכָם הַזֶּה לֹא בָא בֵין אֲנָשִׁים, רַק יָשַׁב עַל סְפָרָיו. גַּם כַּאֲשֶׁר יָצָא פַּעַם מִן הַבַּיִת, הָלַךְ וְטִיֵּל בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר. טִיֵּל בָּהָר וּבָעֹמֶק, וְהִתְבּוֹנֵן לְכָל צֶמַח וּלְכָל חַי וְרֶמֶשׂ עַל הָאָרֶץ. גַּם הַטִּיּוּלִים הָאֵלֶה הָיוּ לְלִמּוּדִים לְהֶחָכָם הַזֶּה. בְּחַדְרוֹ לָמַד מִן הַסְּפָרִים וּבַשָּׂדֶה לָמַד מֵהַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ. הוּא יָדַע כְּבָר הֵיטֵב אֶת טֶבַע כָּל חַי וְצוֹמֵחַ וְהָלַךְ לִרְאוֹת וְלִמְצוֹא בַּטֶּבַע דְבָרִים, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ עוֹד אוֹתָם.

הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים יָדְעוּ רַק כִּי עָנִי גָדוֹל הוּא הֶחָכָם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד אוֹ מְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה וְלוֹמֵד גַּם שָׁם הִתְפַּלְּאוּ עָלָיו וְחָשְׁבוּ אוֹתוֹ לִכְסִיל.

– לָמָה הוּא מַרְבֶּה כָּל כַּךְ לִלְמוֹד? מַה רוֹצֶה הוּא לִמְצֹא בְּהַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ – דִּבְּרוּ הָאֲנָשִׁים בִּלְבָבָם – הֲלֹא טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יַעֲבוֹד אוֹ יִסְחַר כְּמוֹ כָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם. הֲלֹא עָנִי גָּדוֹל הוּא, אֵין לוֹ בֶגֶד חָדָשׁ לִלְבּוֹשׁ וְאֵין לוֹ, פְעָמִים רַבּוֹת, אֲפִילוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל.

כַּךְ חָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים, וְגַם הַמַּכִּירִים הָאֲחָדִים שֶׁל הֶחָכָם חָשְׁבוּ כְמֹהֶם. אַף כִּי הֵם יָדְעוּ וְשָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ.

מִפַּעַם לְפַעַם בָּאוּ הַמַּכִּירִים אֶל בֵּית הֶחָכָם, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בַּסְּפָרִים וְעוֹד לֹא אָכַל כָּל הַיּוֹם, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ:

– דַּי לְךָ לִלְמוֹד חָכְמָה! כְּבָר חָכַמְתָּ הַרְבֵּה! הֲלֹא יָכֹל אַתָּה לִהְיוֹת לְמוֹרֶה בְּבֵית־סֵפֶר אוֹ לְרוֹפֵא, וַאֲפִילוּ לְסוֹחֵר גָּדוֹל. הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה! אֲנָשִׁים כָּמֹךָ הָיוּ כְבָר לַעֲשִׁירִים גְּדוֹלִים.

– הָעֹשֶׁר שֶׁלִּי הוּא רַק הַחָכְמָה, וְאוֹתָהּ אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ – עָנָה הֶחָכָם וְשָׁב שׁוּב לְלִמּוּדוֹ.

וְסוֹד אֶחָד הָיָה בְלֵב הֶחָכָם, שֶׁלֹּא גִלָּה אוֹתוֹ לְאִישׁ. הַסּוֹד הַזֶּה הָיָה – הָרָצוֹן הֶחָזָק לִגְאוֹל אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם מֵהַמַּחֲלוֹת הָרַבּוֹת.

כִּי יֶשְׁנָן בָּעוֹלָם מַחֲלוֹת וּמַגֵּפוֹת שׁוֹנוֹת. הַמַּחֲלוֹת מְמִיתוֹת הַרְבֵּה יְלָדִים רַכִּים וַאֲנָשִׁים צְעִירִים. הַמַּחֲלוֹת מְבִיאוֹת הַרְבֵּה צַעַר וּכְאֵב לְהַחוֹלִים וְהַרְבֵּה אֵבֶל וּבֶכִי לִקְרוֹבֵי הַחוֹלִים אוֹ הַמֵּתִים. אֱמֶת, יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם גַּם הַרְבֵּה רוֹפְאִים וְהַרְבֵּה רְפוּאוֹת לְהַמַּחֲלוֹת. אוּלָם לֹא כָל הָרְפוּאוֹת מוֹעִילוֹת. רַבִּים הֵם הָאֲנָשִׁים הַמֵּתִים מִמַּחֲלַת הַשַּׁחֶפֶת, רַבִּים הַנּוֹפְלִים בְּמַגֵּפַת – הָחֱלִי־רַע, בַּמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה וְעוֹד מַחֲלוֹת וּמַגֵּפוֹת כָּאֵלֶה. אֵין כֹּחַ לַאֲנָשִׁים לְהָגֵן עַל חַיֵּיהֶם מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים הָאֵלֶה. אֻמְלָלִים הֵם בַּחַיִּים מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹת הָאֵלֶה, כְּמוֹ שֶׁאֻמְלָל הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא בְּיַעַר בֵּין חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וְאֵין לוֹ בַמֶּה לְהָגֵן עַל חַיָּיו.

רִחֵם הֶחָכָם הַזֶּה עַל הָאֲנָשִׁים הָאֻמְלָלִים וְגָמַר בְּלִבּוֹ לִגְאֹל אֶת הָעוֹלָם מֵהַמַּחֲלוֹת וְלִמְצוֹא רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה לָהֶן. וְלָכֵן יָשַׁב וְלָמַד, לָמַד וְחָקַר, חָקַר וְנִסָּה נִסְיוֹנוֹת שׁוֹנִים. לָמַד כְּבָר לָדַעַת אֶת כָּל הָרְפוּאוֹת, אֲשֶׁר יֶשְׁנָן בָּעוֹלָם וּבִקֵּשׁ לִמְצוֹא אֶת הָרְפוּאָה הָאֲמִתִּית לְהַמַּחֲלוֹת. הוּא הֶאֱמִין, כִּי גַם הָרְפוּאָה הַזֹּאת יֶשְׁנָהּ בָּעוֹלָם, רַק הָרוֹפְאִים אֵינָם יוֹדְעִים עוֹד אוֹתָהּ.

אֶת הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל לִמּוּדוֹ הָרַב לֹא גִלָּה הֶחָכָם לְכָל אִישׁ. גַּם לְמַכִּירָיו לֹא דִבֶּר מִזֶּה דָבָר. יָדַע הֶחָכָם כִּי הָאֲנָשִׁים אֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין עַד שֶׁרוֹאִים אֶת הַדָּבָר בָּעֵינַיִם. וְאִם יֹאמַר לָהֶם, יִצְחֲקוּ לוֹ וְיֹאמְרוּ, כִּי זֶה הוּא רַק חֲלוֹם שֶׁל כְּסִיל, כִּי רְפוּאָה כָזֹאת אֵינֶנָּה וְלֹא תִהְיֶה בָּעוֹלָם.

יָדַע הֶחָכָם אֶת טֶבַע הָאֲנָשִׁים וְלָכֵן גָּמַר בְּלִבּוֹ לֹא לְדַבֵּר כְּלוּם עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת הָרְפוּאָה. אָז יֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל כָּל הַמַחֲלוֹת וְהַמַּגֵּפוֹת, וְאָז יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי הוּא הַגּוֹאֵל, שֶׁגָּאַל אֶת הָעוֹלָם מִכָּל כְּאֵב וְיָגוֹן. עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים. הֶחָכָם יָשַׁב וְלָמַד וְחָקַר, אוֹ שֶׁהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, לָמַד וְנִסָּה נִסְיוֹנוֹת לָרְפוּאָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ. מִיּוֹם לְיוֹם נִתְדַּלְדֵּל הֶחָכָם. גּוּפוֹ כָּחַשׁ, פָּנָיו חָוְרוּ וְעֵינָיו כָּבוּ, כִּי רָעֵב תָּמִיד הָיָה לְלֶחֶם, רַק הָרָצוֹן הֶחָזָק לִגְאֹל אֶת הָעוֹלָם, נָתַן כֹּחַ בְּגוּפוֹ לִסְבּוֹל אֶת הָרָעָב וְלָשֶׁבֶת וְלִלְמוֹד.

וְהִנֵּה, מָצָא הֶחָכָם אֶת הַדֶּרֶךְ לָרְפוּאָה וְשָׂמַח מְאֹד. אֵין כֹּחַ כְּבָר בְּגוּפוֹ לַעֲמוֹד עַל רַגְלָיו אֲבָל הַשִּׂמְחָה נוֹתֶנֶת תִּקְוָה בְּלִבּוֹ: עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט וְיִמְצָא אֶת הָרְפוּאָה. עוֹד מְעַט וְיֵצֵא לָעוֹלָם. יִשְׂמְחוּ כָל הָאֲנָשִׁים, אָז יֹאכַל גַּם הוּא וְיִשְׁתֶּה וְיִשְׂמַח מְאֹד, כִּי הֵבִיא גְאוּלָה לְכָל הָאֻמְלָלִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.

וּפִתְאֹם בָּא הָרֶגַע הַמְּאֻשָׁר. מָצָא הֶחָכָם אֶת מַה שֶׁבִּקֵּשׁ. מָצָא אֶת הָרְפוּאָה. בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה סָגַר אֶת כָּל הַסְּפָרִים וְקָפַץ מִמְּקוֹמוֹ. הוּא חָפֵץ לְמַהֵר לָצֵאת וּלְבַשֵּׂר לְהָאֲנָשִׁים אֶת הַבְּשׂוּרָה הַטּוֹבָה. לִצְעוֹק בְּקוֹל, כִּי הַקֵּץ בָּא עַל כָּל הַמַּחֲלוֹת. אוּלָם בְּטֶרֶם שֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת נָפַל אַרְצָה בְּלִי כֹחַ.

* * *

לְמָחֳרָת בָּאוּ הַמַּכִּירִים וּמָצְאוּ אֶת הֶחָכָם שׁוֹכֵב מֵת עַל הָרִצְפָּה. נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים זָרִים. כֻּלָּם סָבְבוּ אֶת הַמֵּת וְהֵנִיעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּאֲנָחוֹת:

– חֲבָל עַל הָאִישׁ הַזֶּה! הוּא מֵת בְּרָעָב. אִישׁ אֻמְלָל! וְלֹא יָדְעוּ כָל הָאֲנָשִׁים, כִּי הֵם יוֹתֵר אֻמְלָלִים. כִּי כָל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם אֻמְלָלִים גְּדוֹלִים עָתָּה. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת סוֹד הֶחָכָם, לֹא יָדְעוּ, כִּי יַחַד עִם הֶחָכָם מֵתָה גַם כֵּן הָרְפוּאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּגְאַל אֶת כָּל הָעוֹלָם.

מִן הָעֵת הַהִיא עָבְרוּ כְבָר שָׁנִים רַבּוֹת, הַמַּחֲלוֹת וְהַמַּגֵּפוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. הָאֲנָשִׁים מְחַכִּים לָרְפוּאָה הַגְּדוֹלָה. אוּלָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא קָם עוֹד חָכָם אַחֵר שֶׁיִּמְצָא אוֹתָהּ.

וּמִי יוֹדֵעַ! אוּלַי כְּבָר קָם אַחֵר, רַק סוֹפוֹ הָיָה כְסוֹף הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן? מֵת בְּרָעָב? מִי יוֹדֵעַ!

בְּאֹהֶל קָטָן יָשַׁב צַדִּיק גָּדוֹל. אָהַב הַצַּדִּיק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם, אֶת הַחֲכָמִים וְאֶת הַכְּסִילִים, אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הָרָעִים. אֶת כָּל אִישׁ אָהֵב. הִתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק יוֹמָם וָלַיְלָה לַד', כִּי יִשְׁמוֹר אֶת הָאֲנָשִׁים מִכָּל רָע, כִּי יִהְיוּ תָמִיד בְּרִיאִים וְטוֹבִים, וְכִי יֶאֱהַבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

פַּעַם בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק, נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וּבְיָדוֹ זֵר פְּרָחִים. הָאִישׁ קָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וְאָמָר:

– אָנֹכִי מַלְאַךְ־ד'. הֵבֵאתִי לְךָ אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן־עֵדֶן. נְטַע אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה בְּעָצִיץ. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים. הָרֵיחַ יַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת. כִּי בְּהָרִיחַ הָאִישׁ וְלוֹ אֵיזוֹ בַקָּשָׁה בְּלִבּוֹ, אָז בַּקָּשָׁתוֹ תִּמָּלֵא תֵיכֶף. הַחוֹלֶה יִהְיֶה לְבָרִיא, בַּעַל הַמּוּם יֵהָפֵךְ לְאִישׁ שָׁלֵם וְהָרָע יֵהָפֵךְ לְטוֹב.

הַצַּדִיק לָקַח מִיְדֵי הַמַּלְאָךְ אֶת הַפְּרָחִים, נָטַע אוֹתָם בַּעֲצִיץ־חֶרֶס עָגֹל וְהֶעֱמִיד אֶת הֶעָצִיץ עַל הַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן בְּאָהֳלוֹ.

– רַק דָּבָר אֶחָד אֵינֶנּוּ נוֹתֵן רֵיחַ הַפְּרָחִים – הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ – וְזֶה הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. הָרֵיחַ מְמַלֵּא כָל בַּקָּשָׁה, מִלְּבַד הַבַּקָּשָׁה לְעשֶׁר.

– טוֹב מְאֹד – שָׂמַח הַצַּדִּיק – הָרָצוֹן לְעשֶׁר מֵבִיא אָסוֹן רַב לָאָדָם. הוּא הוֹפֵךְ טוֹבִים לְרָעִים, טוֹב מְאֹד!

– וְעוֹד דָּבָר צָרִיךְ אַתָּה לִזְכֹּר – הֵעִיר הַמַּלְאָךְ – אָסוּר לִנְגּוֹעַ בַּפְּרָחִים כַּאֲשֶׁר יִצְמְחוּ בֶּעָצִיץ הַזֶּה. עֲשֵׂה לְךָ שְׂבָכָה מִסָּבִיב לֶעָצִיץ וּלְמַעֲלָה מֵהַפְּרָחִים. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ מֵרָחוֹק אֲבָל יָד לֹא תִגַּע בָּהֶם. כִּי הַנְּגִיעָה בַּפְּרָחִים מְבִיאָה לְאִישׁ הַנּוֹגֵעַ רַק כֶּסֶף וְזָהָב, רַק עשֶׁר וְלֹא יוֹתֵר. אָז יַחְלֹף הָרֵיחַ מֵהַפְּרָחִים. כָּל בַּקָּשָׁה אַחֶרֶת לֹא תוּכַל לְהִמָּלֵא, רַק נְגִיעָה וְעשֶׁר, נְגִיעָה וְעשֶׁר.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶה נֶעֱלַם הַמַּלְאָךְ. הַצַּדִּיק עָשָׂה כִדְבַר הַמַּלְאָךְ. עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וַיִּוָּדַע בָּעוֹלָם, כִּי בְאֹהֶל הַצַּדִּיק צוֹמְחִים פְּרָחִים מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן־עֵדֶן.

נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק. מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ בָּאוּ אֻמְלָלִים שׁוֹנִים. אֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הָאֹהֶל וְאֵלֶה יָצְאוּ מִשָּׁם. נִכְנְסוּ עֲצֵבִים וְיָצְאוּ שְׂמֵחִים. נִכְנְסוּ חוֹלִים וְיָצְאוּ בְרִיאִים. הָעִוֵּר יָצָא מֵהָאֹהֶל פִּקֵּחַ. הַחֵרֵשׁ שָׁמַע וְהָאִלֵּם דִּבֵּר. קוֹלוֹת שִׂמְחָה נִשְׁמְעוּ מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק, וַיְמַלְּאוּ אֶת כָּל הָאַוֵּיר.

וַיָּבוֹאוּ בֵּין כָּל הַבָּאִים גַּם אֲנָשִׁים רָעִים. מַחֲשָׁבָה רָעָה בָאָה בְרֹאשָׁם. נוֹדַע לָהֶם הַסּוֹד, כִּי הַנְּגִיעָה בַפְּרָחִים נוֹתֶנֶת הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. לָכֵן לֹא חָסוּ כְלָל עַל רֵיחַ הַפְּרָחִים שֶׁיַּחֲלֹף. לֹא חָסוּ עַל כָּל הָאֲנָשִׁים הַחוֹלִים וּבַעֲלֵי־הַמּוּם שֶׁיִּשָׁאֲרוּ בְלִי הָרֵיחַ לְאֻמְלָלִים בְּכָל חַיֵּיהֶם. הֵם חָפְצוּ רַק לְהִתְעַשֵּׁר.

אוּלָם הַצַּדִּיק הִכִּיר בִּפְנֵי כָל אִישׁ, לְמִי מֵהֶם מַחֲשָׁבָה רָעָה בָּרֹאשׁ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אִישׁ כָּזֶה אֶל הָאֹהֶל, הִבִּיט עָלָיו הַצַּדִּיק בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת חֶמְלָה. אָז נִבְהַל הָאִישׁ מִמַּבָּטִי עֵינֵי הַצַּדִּיק, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים וְיָצָא מֵהָאֹהֶל נֶהְפָּךְ לְאִישׁ אַחֵר. הָיָה לְאִישׁ טוֹב בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת.

כַּךְ עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. אֹהֶל הַצַּדִּיק הָיָה לִמְקוֹר הָאַהֲבָה וְהַטּוֹבָה לְכָל אָדָם. אֵצֶל הָאֹהֶל נֶהֶפְּכוּ רַע לְטוֹב, דְּמָעוֹת לְשִירָה וְיָגוֹן לְשִׂמְחָה.

II

פַּעַם בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים מֵהָאֹהֶל, הִתְחִיל הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַת הָעֵרֶב. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָמַד לְקִיר הַמִּזְרָח לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָה “שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה”, נִכְנְסוּ הָאֹהֶלָה אֲנָשִׁים רָעִים לָקְחוּ אֶת עֲצִיץ הַפְּרָחִים וְהָלְכוּ לָהֶם. אַחַר הַתְּפִלָה כַאֲשֶׁר הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֶל הַשֻּׁלְחָן נִבְהַל וַיֶּחְרַד עַל מְקוֹמוֹ. אֵין עֲצִיץ הַפְּרָחִים מִתַּחַת לַשְּׂבָכָה. וַיִּסְפּוֹק אֶת כַּפָּיו.

– אוֹי לִי! לָמָּה לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת טוֹבַת הָאָדָם שֶׁהָיְתָה בְיָדִי?

אוֹי לִי כִּי פָשָׁעְתִּי!

וַיְמַהֵר הַצַּדִּיק לָצֵאת מִן הָאֹהֶל וְלִרְדֹף אַחֲרֵי הַגַּנָּבִים. חשֶׁךְ הָיָה בַחוּץ. הִבִּיט הַצַּדִּיק סְבִיבוֹ, נָטָה אֶת אָזְנוֹ, אוּלַי יִרְאֶה אוּלַי יַקְשִׁיב אֶת צַעֲדֵי הַגַּנָּבִים הָרְשָׁעִים. אוּלָם אַחֲרֵי רֶגַע שָׁב אֶל אָהֳלוֹ, יָשַׁב עַל הָאָרֶץ וְזֶרֶם דְמָעוֹת פָּרַץ מֵעֵינָיו.

– אַחַת הִיא לִי אִם אֶתְפּוֹשׂ אֶת הַגַּנָּבִים אוֹ לֹא – בָּכָה

הַצַּדִּיק בְּיֵאוּשׁ – מַה־בֶּצַע בַּפְּרָחִים אִם רֵיחָם חָלַף וְלֹא יָשׁוּב עוֹד אֲלֵיהֶם. נָגְעָה בָהֶם כְּבַר יַד אָדָם. כֶּסֶף וְזָהָב יִתְּנוּ הַפְּרָחִים. רָעָה וְשִׂנְאַת אַחִים יַגְדִּילוּ בָעוֹלָם. וַיֵּשֵׁב הַצַּדִּיק כָּל הַלַּיְלָה וַיֵּבְךְּ מִיִּסּוֹרֵי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים.

לְמָחֳרָת, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים כְּמוֹ בְּכָל יוֹם מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק. יָצָא הַצַּדִּיק לִקְרָאתָם, דְמָעוֹת הָיוּ בְעֵינָיו וְקוֹלוֹ רָעָד: – אַחִים אֻמְלָלִים! אָבְדָה תִּקְוַתְכֶם. הַפְּרָחִים אֵינָם עוֹד.

– מַה זֶה תִּשְׁמַעֲנָה אָזְנֵינוּ? – שָׁאֲלוּ כֻלָּם בַּחֲרָדָה.

וַיְסַפֵּר לָהֶם הַצַּדִּיק מַה שֶׁקָּרָה אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב. אָז נִתְמַלְאוּ לִבּוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים קֶצֶף גָּדוֹל.

– הָבָה, נֵלְכָה וּנְבַקֵּשׁ אֶת בְּנֵי בְלִיַעַל אֵלֶּה – קָרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד – נֵלֵךְ, נִמְצָא וּנְבַעֵר אוֹתָם מִן הָאָרֶץ. וַיַעַזְבוּ כֻלָּם אֶת אֹהֶל הַצַּדִּיק וַיֵּלְכוּ לָשׁוּט בָּאָרֶץ וְלִמְצוֹא אֶת גַּנְבֵי הַפְּרָחִים, פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים.

III

יָמִים רַבִּים שָׁטוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר. לֹא עָיְפוּ וְלֹא חָדְלוּ מִלְּבַקֵּשׁ וְלַחֲקוֹר אַחֲרֵי הַגַּנָּבִים. חָקְרוּ, בִּקְּשׁוּ עַד שֶׁמָּצְאוּ.

כִּי הַגַּנָּבִים הִתְעַשְּׁרוּ מְאֹד. הִתְחִילוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים יָפִים וְאַרְמוֹנוֹת. הִתְחִילוּ לִנְטוֹעַ לָהֶם גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים. רָכְבוּ עַל סוּסִים יְקָרִים, יָשְׁבוּ בְמֶרְכְּבוֹת זָהָב, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ מִכָּל טוּב הָאָרֶץ. הִכִּירוּ תֵיכֶף כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם, הֵם הַגַּנָּבִים וַיְּמַהֲרוּ לִנְקוֹם מֵהֶם אֶת נִקְמָתָם.

אוּלָם בְּקָרְבָם אֶל אַרְמוֹנוֹת הַגַּנָּבִים יָצְאוּ שׁוֹמְרִים רַבִּים, שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הָאֲנָשִׁים בַּחֲרָבוֹת וְרוֹבִים. הָרְגוּ הַשּׁוֹמְרִים הַרְבֵּה מֵהָאֲנָשִׁים וְהַנִּשְׁאָרִים נָסוּ לְנַפְשָׁם. הָלְכוּ הַנּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אֶל אֹהֶל הַצַּדִּיק לִשְׁאוֹל אֶת פִּיו מַה לַּעֲשׂוֹת. אֵיךְ לִנְקוֹם אֶת נִקְמַת הַגַּנָּבִים. עָנָה הַצַּדִּיק:

– בִּנְקָמָה בְּעַצְמָהּ אֵינִי רוֹאֶה כָּל תְּשׁוּעָה. מַה תִּתֵּן לִי הַנְּקָמָה אִם רֵיחַ הַפְּרָחִים חָלַף וְאָבַד לְעוֹלָם? הֲלֹא הַפְּרָחִים מְבִיאִים עַתָּה עֹשֶׁר וְלֹא אֹשֶׁר, הֵם מְבִיאִים קִנְאָה וְשׂנְאָה אֲבָל לֹא אַהֲבָה בְלֶב הָאָדָם. שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים:

– וְאִם כֵּן אֱמֹר לָנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲאִם אָבְדָה כָל תִּקְוָה לָנוּ? עָנָה הַצַּדִּיק:

אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל כָּל הָעֵת, אוּלַי יִשְׁמַע ד' אֶת תְּפִלָּתִי וְיִשְׁלַח לִי עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ פְּרָחִים אֲחֵרִים מִפּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים. שׁוּבוּ הַבָּיְתָה! אִם תָּבוֹא הַיְּשׁוּעָה אֶשְׁלַח לְבַשֵּׂר לָכֶם.

IV

וַיָּשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים לְבָתֵּיהֶם וְהַצַּדִּיק הוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל. וּבְלַיְלָה אֶחָד נִרְאָה שׁוּב הַמַּלְאָךְ לָבוּשׁ לְבָנִים וּבְיָדוֹ זֵר פְּרָחִים וְאָמָר:

– גַּם הַיּוֹם שָׁמַע ד' אֶת תְּפִלָתְךָ וְשָׁלַח לְךָ אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן. סְגֻלָּה אַחֶרֶת יֵשׁ לְהַפְּרָחִים הָאֵלֶּה מֵאֲשֶׁר לְהַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. כִּי הָרִאשׁוֹנִים צָמְחוּ עַל הָעֲנָפִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל עֵץ הַחַיִּים וְאֵלֶּה – עַל עֲנָפָיו הָעֶלְיוֹנִים. הָרִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר נָגְעָה בָהֶם יָד, חָלַף רֵיחָם הַמְּחַיֶּה וְהָיוּ רַק לְנוֹתְנֵי זָהָב, וְאֵלֶּה אֵינָם נֶהְפָּכִים מִנְּגִיעַת יָדָיִם. גַּם רֵיחָם וְגַם הַנְּגִיעָה בָהֶם יָבִיאוּ לָאָדָם אֹשֶׁר אַהֲבָה וְשִׂמְחַת הַחַיִּים. –לִפְרָחִים כָּאֵלֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. – קָפַץ הַצַּדִּיק מֵרֹב שִׂמְחָה – לִפְרָחִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם רַק הַטּוֹב וְלֹא טוֹב וְרָע יָחַד.

–אַל תְּמַהֵר לִשְׂמֹחַ – הִפְסִיק אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ – אֲנִי עוֹד טֶרֶם כִּלִּיתִי אֶת דְבָרַי.

פְּנֵי הַצַּדִּיק נַעֲשׂוּ לִרְצִינִים וְהַמַּלְאָךְ הוֹסִיף לְדַבֵּר: – וּסְגֻלָּה יֵשׁ לַפְּרָחִים הָאֵלֶּה שֶׁאֵינָם מְבִיאִים כָּל טוֹבָה לָאָדָם בָּעֵת שֶׁהַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים נוֹתְנֵי הַזָּהָב נִמְצָאִים עוֹד בָּעוֹלָם. וְעַתָּה אִם חָפֵץ אַתָּה לְהֵיטִיב לַאֲנָשִׁים, עָלֶיךָ לְהַשְׁמִיד אֶת הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. גַּם אֶת הַזָּהָב שֶׁהֵבִיאוּ לָעוֹלָם צְרִיכִים לֶאֱסוֹף אֶל מָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִהְיֶה לְכָל אִישׁ. אָז, רַק אָז יַעֲשׂוּ הַפְּרָחִים נִפְלָאוֹת. אָז, רַק אָז יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים בָּאָרֶץ.

כִּשְׁמוֹעַ זֹאת הַצַּדִּיק נֶעֱצַב מְאֹד וְאָמָר:

– דָבָר קָשֶׁה לְהַשְׁמִיד אֶת הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. בִּידֵי גַנָּבִים חֲזָקִים הֵמָּה. שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנִים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת.

– אֱמֶת. דָבָר קָשֶׁה הוּא – אָמַר הַמַּלְאָךְ – אֲבָל הָרָצוֹן חָזָק הוּא מִכָּל דָבָר קָשֶׁה. וְאִם יֵשׁ לַאֲנָשִׁים רָצוֹן לְחַיִּים טוֹבִים וּלְעוֹלָם מָלֵא אַהֲבָה וְשִׂמְחָה, יָסִירוּ נָא מִדַּרְכָּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים הָעוֹצְרִים בַּעֲדָם.

וַיִּשְׁאַל הַצַּדִּיק.

– וּמַה יָבִיאוּ הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה לָאָדָם עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁמְדוּ הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים? הֲאִם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת לֹא יָבִיאוּ כְלוּם?

עָנָה הַמַּלְאָךְ.

– לְעֵת עַתָּה יָבִיאוּ רַק דָבָר אֶחָד וְהוּא – הַתִּקְוָה. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ אֶת רֵיחָם. מִי שֶׁצָּרִיךְ לִבְרִיאוּת יִמְצָא תִקְוָה לִבְרִיאוּת. וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּשִמְחָה תַחַת עִצְבוֹנוֹ יִמְצָא תִקְוָה לְשִׂמְחָה. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶעֱלַם הַמַּלְאָךְ.

לְמָחֳרָת הוֹדִיעַ הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם עַל דְבַר הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים. נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הִבִּיטוּ כֻלָּם עַל פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים, וְצַר הָיָה לָהֶם מְאֹד, כִּי מִלְּבַד הַתִּקְוָה אֵינָם נוֹתְנִים הַפְּרָחִים כְּלוּם. יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים מֵאֹהֶל הַצַּדִּיק וְהָלְכוּ לְעִיר הַגַּנָּבִים. לֹא רָצוּ לְהִלָּחֵם אִתָּם, כִּי שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים סָבְבוּ אֶת אַרְמוֹנוֹתֵיהֶם מִכָּל צַד, רַק שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים אֶל הַגַּנָּבִים לְדַבֵּר אִתָּם רַכּוֹת:

וְכַךְ אָמְרוּ הַשּׁלִיחִים:

– אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים! יֵשׁ בְּיָדֵינוּ פְּרָחים חֲדָשִׁים שֶׁיָּבִיאוּ אֹשֶׁר לָעוֹלָם אִם יִשָּׁמְדוּ הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִנָּם בִּידֵיכֶם. וְעַתָּה, הָשִׁיבוּ אֶת הַפְּרָחִים וְנַשְׁמִידֵם. גַּם אֶת הַזָּהָב הָשִׁיבוּ. אָז יָבוֹא הָאֹשֶׁר, וּבְטוֹב לְכָל הָאֲנָשִׁים הֲלֹא יִיטב גַּם לָכֶם.

וַיַּעֲנוּ הַגַּנָּבִים.

– אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים בָּאֹשֶׁר שֶׁיָּבִיאוּ הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים, וְאֶת זְהָבֵנוּ לֹא נִתֵּן לָכֶם. וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הַשְּׁלִיחִים לְבַקֵּשׁ, כָּעֲסוּ הַגַּנָּבִים וְצִוּוּ אֶת הַשּׁוֹמְרִים לְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן הַבָּיִת.

אָז הִתְחִילָה מִלְחָמָה חֲדָשָׁה וְקָשָׁה בֵין אַנְשֵׁי הָעוֹלָם וּבֵין שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים. מֵאֹהֶל הַצַּדִּיק בָּאוּ בְכָל יוֹם אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים לְהִלָּחֵם. גַּם הַגַּנָּבִים שָׂכְרוּ לָהֶם בְּכָל יוֹם שׁוֹמְרִים חֲדָשִׁים. הַמִּלְחָמָה אָרְכָה זְמַן רָב. שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲרָבוֹת וְרוֹבִים. וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יְנַצְּחוּ הַשּׁוֹמְרִים. הָאֲנָשִׁים הָיוּ הַחֲלָשִׁים בַּמִּלְחָמָה וְחָשְׁבוּ כְבַר לַעֲזוֹב אֶת שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה.

אוּלָם פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אֶל מְקוֹם הַמִּלְחָמָה. כִּי חָדַל הַצַּדִּיק מִלְּהִתְפַלֵּל יְחִידִי בְאָהֳלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַפְּרָחִים שֶׁשָּׁלַח לוֹ ד' וַיָּבוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים הַלוֹחֲמִים. בְּרֶגַע בּוֹא הַצַּדִּיק הָיוּ נִפְלָאוֹת. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הַחֲלָשִׁים, בִּרְאוֹתָם אֶת הַפְּרָחִים בָּאָה הַתִּקְוָה לְלִבָּם. הַתִּקְוָה לְנַצֵּחַ אֶת הַגַּנָּבִים. וַיִּהְיוּ כֻלָּם לְגִבּוֹרִים. הֵם הִתְנַפְּלוּ עוֹד פַּעַם עַל הַשּׁוֹמְרִים בְּרוּחַ גְּבוּרָה, הִכּוּ אוֹתָם וַיְגָרְשׁוּם מֵהָאַרְמוֹנוֹת. אַחֲרֵי כֵן תָּפְשׂוּ אֶת הַגַּנָּבִים וַיֶאֶסְרוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.

אָז הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפְּרָחִים. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד נְטוּעִים בַּעֲצִיצֵי זָהָב. קָטְפוּ אוֹתָם וְהִשְׁמִידוּם. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַזָּהָב שֶׁהֵבִיאוּ הַפְּרָחִים. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב וְאָסְפוּ אוֹתָם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּל הָעֵת הַזֹּאת עָמַד הַצַּדִּיק בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבְיָדָיו הַפְּרָחִים הַנּוֹתְנִים תִּקְוָה לַלֵּב. אוּלָם אֶת כָּל הַזָּהָב עוֹד לֹא מָצְאוּ. כִּי הַגַּנָּבִים מָסְרוּ הַרְבֵּה זָהָב לִידֵי חַבְרֵיהֶם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת. וּלְכָל גַּנָּב בְּעִיר אַחֶרֶת יֶשְׁנָם שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנים, וְלָכֵן אֵינָם יְכֹלִים עוֹד הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים לְהָבִיא אֶת הָאֹשֶׁר וְהַשִּׂמְחָה בָעוֹלָם. רַק תִּקְוָה נוֹתְנִים לַלֵּב. וּבַתִּקְוָה הַזֹּאת הוֹלְכִים הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵי הַצַּדִּיק מֵעִיר לְעִיר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם חַבְרֵי הַגַּנָּבִים, הֵם הוֹלְכִים וְנלְחֲמִים וּמְנַצְּחִים. עוֹד מְעַט יְנַצְּחוּ גַם אֶת הַגַּנָּב הָאַחְרוֹן וְיִקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת זְהָבוֹ. אָז תָּבוֹא שִׂמְחָה לָעוֹלָם, וְאֹשֶׁר וְאַהֲבָה אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כִּי פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים לֹא יָבִיאוּ אָז רַק אֶת הַתִּקְוָה לַחַיִּים, כִּי אִם אֶת הַחַיִּים בְּעַצְמָם.