I

כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ, כִּי צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הָאָב וְאֶת הָאֵם. כָּל יֶלֶד חושֵׁב, כִּי אוֹהֵב הוּא מְאֹד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ. אֲבָל לֹא כָל הַיְּלָדִים מְכַבְּדִים וְאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם. יֶשְׁנָם יְלָדִים שׁוֹבָבִים, אֲשֶׁר אֵינָם שׁוֹמְעִים לְקוֹל אֲבוֹתֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁהֵם שׁוֹבָבִים. יֶשְׁנָם יְלָדִים עֲצֵלִים וְיֶשׁנָם יְלָדִים עַקְשָׁנִים. כָּל אוֹתָם הַיְּלָדִים, הַשּׁוֹבָבִים, הָעֲצֵלִים וְהָעַקְשָׁנִים מְמָרְרִים פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת לֵב אֲבוֹתֵיהֶם. הֵם אֵינָם מַרְגִּישִׁים בָּזֶה כְּלָל. הָאָבוֹת גּוֹעֲרִים וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל, מְקַלְּלִים וְגַם מַכִּים לִפְעָמִים, וְהַיְּלָדִים בּוֹכִים וְיוֹשְׁבִים עֲצֵבִים. הֵם חוֹשְׁבִים אָז, כִּי הָאָב וְהָאֵם אֵינָם אוֹהֲבִים אוֹתָם וַאֲנָשִׁים בִּלְתִּי טוֹבִים הֵם.

וְרוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד כּזֶה. יֶלֶד אֲשֶׁר הָיָה גַּם שׁוֹבָב, גַּם עָצֵל וְגַם עַקְשָׁן. כָּל שְׁלשֶׁת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הָיוּ בוֹ יָחַד.

שֵׁם הַיֶּלֶד בֶּלַע. בָּרִיא וְחָזָק הָיָה בֶּלַע וְאָהַב לְהִשְׁתּוֹבֵב. כָּל הַכְּלָבִים אֲשֶׁר בָּרְחוֹב יָרְאוּ מִפְּנֵי בָּלַע. כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בָּרְחוּ מַהֵר. יָדְעוּ הַכְּלָבִים, כִּי בֶלַע יָרִים אֶבֶן וְיַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם. וְלֹא כֶלֶב אֶחָד הָיָה בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר צָלַע עַל רַגְלָיו, כִּי בֶּלַע שִׁבֵּר אוֹתָן בַּאֲבָנָיו. גַּם כָּל הַיְּלָדִים יָרְאוּ מִפְּנֵי בֶּלַע. הוּא הִתְנַפֵּל עַל כָּל מִי שֶׁחָפֵץ, הִכָּה אוֹתוֹ אוֹ הִפִּיל אוֹתוֹ לָאָרֶץ.

אֲבִי בֶּלַע הָיָה סַבָּל עָני, אִישׁ יָשָׁר מְאֹד. כָּל הַיּוֹם עָמַד בַּשּׁוּק אֵצֶל הַחֲנוּיוֹת, עָמַד וְחִכָּה לְהִשְׂתַּכֵּר לְפַרְנָסָתוֹ. עַל שִׁכְמוֹ הָיָה תָּמִיד חֶבֶל אָרֹךְ וְעָב, וּמִי שֶׁקָרָא לוֹ לָשֵׂאת אֵיזוֹ חֲבִילָה אוֹ אַרְגָּז, הָיָה מְמַהֵר בְּשִׂמְחָה, קוֹשֵׁר אֶת הַמַּשָּׂא בְּחֶבֶל אֶל שִׁכְמוֹ, כּוֹפף אֶת גּוּפוֹ וְנוֹשֵׂא. לֹא תָמִיד מָצָא לוֹ הַסַּבָּל עֲבוֹדָה וְשָׂכָר. בַּשּׁוּק עָמְדוּ סַבָּלִים רַבִּים כָּמֹהוּ. לָכֵן הָיָה אֲבִי בֶּלַע עָנִי גָדוֹל מְאֹד.

רַק חֶדֶר צַר הָיָה בֵּיתָם. בַּחֶדֶר הַזֶּה עָבְדָה כָּל הַיּוֹם אֵם בֶּלַע. בּשְּׁלָה וְהֵכִינָה לֶאֱכֹל. כִּבְּסָה לְבָנִים, תִּקְּנָה בְּגָדִים קְרוּעִים, נִקְּתָה וְעָשְׂתָה סֵדֶר.

הָאָב וְהָאֵם אָהֲבוּ מְאֹד אֶת בֶּלַע הַבּן הַיָּחִיד שֶׁלָּהֶם. הִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ תָמִיד בְּגָדִים חֲדָשׁים וְטוֹבִים. אף כִּי הֵם בְּעַצְמָם לָבְשׁוּ תָמִיד בְּגָדִים קְרוּעים. גַּם שָׂבֵעַ תָּמִיד הָיָה בֶּלַע. אֲפילוּ בְהַיָּמִים, שֶׁאֲבוֹתָיו הָיוּ רְעֵבִים. כִּי אִם לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לִקְנוֹת אֹכֶל בְּעַד כֻּלָּם, קָנוּ בָּרִאשׁוֹנָה בְעַד בֶּלַע. אִם נִשְׁאַר מֵהָאֹכֶל הַזֶּה אָכְלוּ גַם הם, וְאִם לֹא, יָשְׁבוּ רְעֵבִים וְשָׂמְחוּ כִּי בֶלַּע שָׂבֵעַ.

אוּלָם בֶּלַע לֹא הִרְגּישׁ בְּכָל הַטּוֹבָה וְהָאַהֲבָה שֶׁל אֲבוֹתָיו. הָיָה שׁוֹבָב וְלֹא שָׁמַע פְּעָמִים רַבּוֹת לְקוֹלָם. טוֹב הָיָה לוֹ לִרְדּוֹף אַחֲרֵי הַכְּלָבִים מֵאֲשֶׁר לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הָאֵם, וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת וְהָאֵם אָמְרָה לוֹ: לֵךְ, בֶּלַע, וְשָׂא אֶת הָאֹכֶל לְאַבָּא, עָנָה:

– אֵינִי רוֹצֶה לָלֶכֶת!

– אֲבָל הֲלֹא אַבָּא רָעֵב, עוֹמֵד שָׁם בַּשּׁוּק! – מִתְחַנֶּנֶת הָאֵם.

– לֹא. אֵינִי רוֹצֶה! – מִתְעַקֵּשׁ בֶּלַע.

הָאֵם גּוֹעֶרֶת בּוֹ וְאוֹמֶרֶת:

– עָצֵל! בֵּן לֹא טוֹב! הֲלֹא רָעֵב אַבָּא!

– אֵינִי רוֹצֶה שָׁם לָלֶכֶת!

רוֹאָה הָאֵם, כִּי בֶּלַע עוֹמֵד בְּעַקְשָׁנוּתוֹ וְנוֹשְׂאָה בְּעַצְמָהּ אֶת הָאֹכֶל לְאִישָׁהּ. וְגַם לְקוֹל הָאָב בֶּלַע אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. אוּלָם הָאָב לֹא הָיָה כְמוֹ הָאֵם. הָאָב בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַגְּעָרָה אֵינָהּ מוֹעִילָה כְלוּם, כִּי בֶלַע עוֹמֵד בְּעַצְלָנוּתוֹ וּמִתְעַקֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ גַם כֵּן. צַר מְאֹד הָיָה לְהָאָב בְּעֵת שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ, אוּלָם בֶּלַע בְּעַצְמוֹ הָיָה הָאָשׁם בָּזֶה. בֶּלַע הָעָצֵל וְהָעַקְשָׁן גָּרַם לְקֶצֶף הָאָב וּלְהַהַכָּאוֹת הָאֵלֶּה. וְקָרָה לִפְעָמִים, שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַהַכָּאוֹת עָמַד בֶּלַּע בְּעַצְלָנוּתוֹ וּבְעַקְשָׁנוּתוֹ. אָז גָּדַל עָלָיו כַּעַס הָאָב יוֹתֵר וְגֵרַשׁ אוֹתוֹ גַם מֵהַבַּיִת.

בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ מֵהַבַּיִת הָיָה מִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹב עָצֵב מְאֹד וּבוֹכֶה בַּחֲשָׁאי. אָז לֹא שׂחֵק עִם חֲבֵרָיו שֶׁפָּגַש בָּרְחוֹב. גַּם לֹא הֵרִים כָּל אֶבֶן עַל כֶּלֶב שֶׁעָבַר לֹא רָחוֹק מִמֶּנּוּ. לֹא, אָז חָשַׁב רַק מַחְשָׁבָה אַחַת, כִּי הָאָב וְהָאֵם אֲנָשׁים לֹא טוֹבִים הֵם, כִּי הָאָב דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ תָמִיד דְּבָרִים שׁוֹנִים רַק לְמַעַן הַכּוֹת אוֹתוֹ וּלְגָרְשֵׁהוּ אַחֲרֵי כֵן מֵהַבַּיִת. כָּךְ חָשַׁב וְהִתְהַלֵּךְ בְּדָד בָּרְחוֹבוֹת כְּשָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם וְשָׁב הַבַּיְתָה. הָאָב שָׁכַח אֶת הַכַּעַס שֶׁכָּעַס עָלָיו וְדִבֵּר אִתּוֹ דְבָרִים רַכִּים וְטוֹבִים. גַּם בֶּלַע שָׁכַח אֶת הַבְּכִי וְהָעֶצֶב וְהָיָה שָׂמֵחַ וְשׁוֹבָב כְְּמוֹ תָמִיד.

 

II    🔗

פַּעַם הִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹב, הָיָה עָצֵב מְאֹד וּבָכָה בַחֲשָׁאי. פָּגַשׁ בּוֹ אִישׁ זָקֵן אֶחָד, וְשַׂק גָּדוֹל עַל שִׁכְמוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ הַזָּקֵן.

– מִפְּנֵי מַה הִנְךָ בּוֹכֶה, נָעַר?

בֶּלַע לֹא רָצָה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת וְחָפֵץ לָלֶכֶת הָלְאָה.

אוּלָם עֵינֵי הַזָּקֵן הָיוּ כָּל כַּךְ טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת רַחֲמִים, שֶׁבֶּלַע לֹא יָכֹל לְהִתְעַקֵּשׁ וְעָנָה אֶת הָאֱמֶת.

– אָבִי הִכָּה אוֹתִי וְגֵרְשַׁנִי מִן הַבָּיִת.

– אָבִיךָ? – הִשְׁתּוֹמֵם הַזָּקֵן – הֲלֹא אָנֹכִי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב, אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר הוּא, וְאִם הִכָּה וְגֵרֵשׁ אוֹתְךָ מִן הַבַּיִת וַדַּאי שֶׁאַתָּה גָרַמְתָּ לָזֶה.

– מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת אָבִי? – שָׁאַל בָּלַע.

צָחַק הַזָּקֵן צְחוֹק קַל וְאָמָר:

– אָנֹכִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם. אָנֹכִי הַמַּלְאָךְ, אֲשֶׁר עַל יָדִי שׁוֹלֵחַ ד' פַּרְנָסָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ. מֵהַשַּׂק הַזֶּה אֲשֶׁר עַל שִׁכְמִי אָנֹכִי נוֹתֵן לְכָל אִישׁ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. יֶשְׁנָן פַּרְנָסוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמְּבִיאוֹת לָאָדָם חַיִּים מָרִים וּדְאָגָה תָמִיד לַלָּחֶם. לְאָבִיךָ עָלָה הַגּוֹרָל בְּפַרְנָסָה קָשָׁה. עוֹבֵד הוּא הַרְבֵּה וְחַי חַיֵּי עֹנִי וְחסֶר כֹּל.

– יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב זֶה – הִפְסִיק בָּלַע.

– אִם יוֹדֵעַ אַתָּה – שָׁאַל הַזָּקֵן – לָמָה הִנְךָ מְמָרֵר עוֹד יוֹתֵר אֶת חַיֵּי אָבִיךָ וְאֵינְךָ שׁוֹמעַ לְקוֹלוֹ? לָמָה הִנְּךָ מִתְעַקֵּשׁ בְּעֵת שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלֶיךָ דְּבַר מָה? הֲלֹא מֵהַכֶּסֶף שֶׁאָבִיךָ מִשְׂתַּכֵּר אַתָּה הָראשׁוֹן שֶׁאוֹכֵל וְאתָּה גַם הָרִאשׁוֹן לִלְבּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ וְלִנְעוֹל נְעָלִים חֲדָשׁוֹת?

בֶּלַע הִתְפַּלֵּא מְאֹד, בְּשָׁמְעוֹ, כִּי הַזָּקֵן יוֹדֵעַ הַכֹּל מַה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי הוּא בֶאֱמֶת מַלְאַךְ ד' וְחָפֵץ לְהִצְטַדֵּק.

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בַּמֶּה חָטָאתִי. אֱמֶת, כִּי אָבִי אוֹהֵב אוֹתִי וְעוֹבֵד קָשֶׁה בִּשְׁבִילִי. אֲבָל הֲאם בְּעַד זֶה צָרִיךְ הוּא תָמִיד לִדְרשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ? וּבְעֵת שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לְמַלֵּא אֶת פְּקוּדָתוֹ, הֲאִם בְּעַד זֶה צָרִיךְ הוּא לְגָרְשֵׁנִי מִן הַבַּיִת?

הַזָּקֵן צָחַק וְאָמָר:

– נַעַר לֹא חָכָם הִנֶּךָּ. לוּ חָשַׁבְתָּ הַרְבֵּה עַל מַה שֶׁדִבַּרְתָּ עַכְשָׁו, כִּי עַתָּה הִתְחָרַטְתָּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה. הֲיוֹדֵעַ הִנְךָ מַה מַר בּוֹכֶה לֵב אָבִיךָ בְּקִרְבּוֹ בְּרֶגַע שֶׁמְגָרֵשׁ אוֹתְךָ מִן הַבַּיִת? הֲמַרְגִישׁ הִנְךָ אֶת הָעֶצֶב הַגָּדוֹל וְהָאהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֵלֶיךָ בְּלֵב אָבִיךָ בְּרֶגַע זֶה, בָּעֵת שֶׁהִנְךָ עומֵד פֹּה מְגֹרָשׁ מִן הַבּיִת?

– גַּם אָנֹכי אוֹהֵב אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי כְּאַהֲבָתָם אֵלַי, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר – הִפְסִיק בֶּלַע שׁוּב אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן – גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי נוֹתֵן הַכֹּל לְאָבִי וּלְאִמִּי לוּ הִרְוַחְתִּי אָנֹכִי כְדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַבָּיִת.

– טָעִיתָ, בְּנִי – גִחֵךְ הַזָּקֵן.

– לֹא טָעִיתִי. הִנְּנִי מְדַבֵֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת. הַכֹּל הָיִיתִי מוֹסֵר לִידֵי אֲבוֹתַי בְּכָל הַכָּבוֹד וּבְכָל הָאַהֲבָה. אוּלָם אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי דוֹרֵשׁ אָז מֵהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלִי, כְּמוֹ שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁים תָּמִיד מִמֶּנִי.

– וְגַם לֹא הָיִיתָ מְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵהַבַּיִת? – – גִּחֵךְ הַזָּקֵן.

– חַס וְחָלִילָה! – קָרָא בֶלַע – דָבָר כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹלֶה אֲפִילוּ בְמַחְשַׁבְתִּי.

הַזָּקֵן חָדַל מִגַּחֵךְ, הִבִּיט בִּפְנֵי בֶלַע רְגָעִים אֲחָדִים וְאָמָר:

– הֲרוצֶה אַתָּה שֶׁאֶקַּח אֶת הַפַּרְנָסָה מִידֵי אָבִיךָ וְאֶמְסוֹר לְךָ?

– כֵּן – עָנָה בֶלַע מִבְּלִי חֲשׁוֹב הַרְבֵּה.

הַזָּקֵן הִבִּיט שׁוּב רְגָעִים אֲחָדִים בִּפְנֵי בֶלַע וְאָמָר: – אֲנַסֶּה לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. חֲבָל לִי מְאֹד עַל אָבִיךָ וְאִמְךָ הַיְּשָׁרִים וְהַטּוֹבִים.

– אַל תִּדְאַג – הִבְטִיחַ בֶּלַע – אָבִי וְאִמִּי יִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים אֶצְלִי.

– וַאֲנִי יוֹדֵעַ אַחֶרֶת – אָמַר הַזָּקֵן – יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִסְבְּלוּ בָּעֵת שֶׁאַתָּה תִהְיֶה הַמְּפַרְנֵס אוֹתָם. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִבְכּוּ וְיִהְיוּ לְאֻמְלָלִים.

– כָּזֹאת לֹא תִהְיֶה – הִבְטִיחַ בָּלַע.

– אֲנַסֶּה – חָזַר הַזָּקֵן עַל דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים וּכְרֶגַע נֶעֱלַם מֵעֵינֵי בֶלַע.

 

III    🔗

לְמָחֳרָת יָצָא הַסַּבָּל, אֲבִי בֶלַע, אֶל הַשּׁוּק, עָמד כָּל הַיּוֹם וְלֹא הִשְׂתַּכֵּר אַף פְּרוּטָה אַחַת. בָּעֶרֶב שָׁב הַבַּיְתָה רָעֵב, כִּי לֹא אָכַל כָּל הַיּוֹם. גַּם הָאֵם הָיְתָה רְעֵבָה. אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר קָנוּ בְּעַד הָאֲגוֹרוֹת הָאַחְרוֹנוֹת אָכַל בָּלַע.

בְּבֹקֶר יוֹם הַשֵּׁנִי, כַּאֲשֶׁר חָפֵץ הַסַּבָּל לָצֵאת מֵהַבַּיִת, הִרְגִישׁ פִּתְאֹם אֶת עַצְמוֹ חַלָּשׁ מאֹד וְחוֹלֶה. הוּא שָׁב וְשָׁכַב בַּמִּטָּה תַּחַת לָלֶכֶת אֶל הַשּׁוּק. יָשְׁבָה הָאֵם אֵצֶל מִטַּת הַחוֹלֶה. הִבִּיטוּ זֶה בִּפְנֵי זֶה וּבָכוּ שְׁנֵיהֶם.

– מֵאַיִן נִקַּח לֶאֱכֹל לָנוּ וְלִבְנֵנוּ בֶלַע הָאָהוּב? – זֹאת הַמַּחְשָׁבָה הָאַחַת הָיְתָה בְּרֹאשָׁם וּבָכוּ בְכִי מָר.

בֶּלַע הָיָה אָז בַּחוּץ וּבִקֵּשׁ לוֹ חֲבֵרִים לְהִשְׁתּוֹבֵב אִתָּם כְּמוֹ תָמִיד. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, חֲבִילָה קְטַנָּה וְקַלָּה הָיְתָה בְיָדוֹ וְאָמָר:

– שָׂא לִי אֶת הַחֲבִילָה הַזֹּאת אֶל בֵּיתִי. גַּם אָנֹכִי הוֹלֵךְ עִמְךָ אֲשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר טוֹב.

בֶּלַע נָשָׂא אֶת הַחֲבִילָה, קִבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְשָׂמַח מְאֹד. רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה וְהִנֵּה עוֹד אישׁ אֶחָד וַחֲבִילָה קְטַנָּה בְיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אוֹתָהּ הַבָּיְתָה.

בֶּלַע נָשָׂא גַם אֶת הַחֲבִילָה הַזֹּאת, קִבֵּל בַּפַעַם הַשֵּׁנִית שָׂכָר טוֹב וּמִהֵר הַבָּיְתָה.

גְּדוֹלָה מְאֹד הָיְתָה הַשִּׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר הֵבִיא בֶלַע אֶת הַכֶּסֶף.

הָאָב הַחוֹלֶה חִבֵּק אוֹתוֹ בְאַהֲבָה וְנָשַׁק לוֹ. גַּם הָאֵם נָשְׁקָה לוֹ הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת וּבָכְתָה מִתּוֹךְ שמְחָה וְאַהֲבָה. כְּרֶגַע הֵבִיאָה הָאֵם הַבַּיְתָה לֶחֶם וּבָשָׂר. גַּם חָלָב קָנְתָה לְהַסַּבָּל הַחוֹלֶה. אָכְלוּ הָאָב וְהָאֵם, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ מְאֹד. הוֹדוּ לַד' עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָהֶם. רָאָה זֹאת בֶּלַע וְשָׂמַח גַּם הוּא.

לְמָחֳרָת יָצָא בֶלַע הַחוּצָה וּפָגַשׁ שׁוּב בַּאֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים חֲבִילוֹת קְטַנּוֹת. נָשָׂא אוֹתָן בֶּלַע לְבָתֵּי הָאֲנָשִׁים, הִשְׂתַּכֵּר שָׂכָר טוֹב וְהֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה בַּבַּיִת נָשְׁקוּ הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת לְבֶלַע וְהוֹדוּ לַד' עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל.

כָּךְ עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים. הָאָב שָׁכַב בַּמִּטָּה חוֹלֶה וּבֶלַע הָיָה לִמְפַרְנֵס הַבַּיִת. וּבֶאֱמֶת, לֹא דָרַשׁ בֶּלַע מֵאֲבוֹתָיו דָּבָר, יַעַן כִּי לֹא הָיָה לוֹ מַה לִדְרוֹשׁ. הָאֵם לֹא חִכְּתָה עַד שֶׁיִדְרוֹשׁ. היא יָדְעָה, מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֶלַע וּמַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְהֵכִינָה אֶת הַכֹּל. קָנְתָה וּבִשְׁלָה לֶאֱכֹל, נִקְּתָה אֶת בְּגָדָיו וּנְעָלָיו, הִצִּיעָה לוֹ אֶת הַמִּטָּה וְעוֹד עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

פַּעַם מִהֵר בֶּלַע הַבַּיְתָה לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהִשְׂתַּכֵּר. בַּדֶּרֶךְ עָבַר עַל יַד חָנוּת אַחַת. בְּחַלּוֹן הֶחָנוּת רָאָה סַלִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים מְלֵאִים פֵּרוֹת וּמַמְתַּקִּים שׁוֹנִים. חָשַׁב בֶּלַע בְּלִבּוֹ.

– הֲלֹא הַכֶּסֶף שֶׁלִּי הוּא, אָנֹכִי הִשְׂתַּכַּרְתִּי. אִכָּנֵס הֶחָנוּתָה וְאֶקְנֶה לִי מֵהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים.

וְכַאֲשֶׁר חָשַׁב כֵּן עָשָׂה. נִכְנַס אֶל הֶחָנוּת קָנָה לוֹ תַפּוּחִים, אֲגָסִים וְסֻכָּרִיוֹת, אָכַל, שָׁב הַבַּיְתָה וּמָסַר אֶת הַכֶּסֶף הַנִּשְׁאָר לְאִמּוֹ.

שָׂמְחוּ גַם הַפַּעַם הָאָב וְהָאֵם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אַף כִּי הַכֶּסֶף הָיָה פָחוֹת מֵאֲשֶׁר הֵבִיא תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. קָנְתָה הָאֵם רַק לֶחֶם לַבַּיִת וְחָלָב לַחוֹלֶה. לְבָשָׂר לֹא נִשְׁאַר דֵּי כֶסֶף לִקְנוֹת. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נִכְנַס שׁוּב בֶּלַע אֶל הֶחָנוּת, וְקָנָה לוֹ יוֹתֵר פֵּרוֹת וּמַמְתַּקִּים מֵאֲשֶׁר קָנָה אֶתְמוֹל. אֶל הַבַּיִת הֵבִיא כֶסֶף רַק לְלֶחֶם בִּלְבָד. בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁתָה הָאָב הַחוֹלֶה חָלָב.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִכְנַס בֶּלַע לַחֲנוּת אוֹפֶה, קָנָה שָׁם גְלֻסְקָאוֹת וְאָכַל. אַחֲרֵי כֵן סָר אֶל חֲנוּת הַפֵּרוֹת, קָנָה תַפּוּחִים וְאָכָל. בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לְאִמָּא לִקְנוֹת אַף לָחֶם.

וְכַךְ עָבְרוּ יָמִים. בְכָל פַּעַם שָׁכַח בֶּלַע יוֹתֵר אֶת אֲבוֹתָיו הָעֲנִיִּים וְזָכַר רַק אֶת עַצְמוֹ. הוּא הִתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים שׁוֹבָבִים, יַחַד אִתָּם אָכַל, שָׁתָה וְהוֹצִיא אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. אֶל הַבַּיִת לֹא הֵבִיא בֶלַע אַף פְּרוּטָה אֶחָת.

הִתְחַנְּנוּ הָאָב וְהָאֵם וּבִקְּשׁוּ ממֶּנּוּ בִדְמָעֹות: – בֶּלַע, בְּנֵנוּ הַיָּקָר! אַל תַּעֲזוֹב אוֹתָנוּ בְעֵת צָרָה. אַל תִּתֵּן אוֹתָנוּ לִגְוֹעַ בְּרָעָב.

אָז נָתַן לָהֶם בֶּלַע אֲגוֹרוֹת אֲחָדוֹת וְיָצָא מֵהַבַּיִת. לֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ יוֹתֵר בַּקָּשׁוֹת כָּאֵלֶה מִפִּי הָאָב וְהָאֵם, לָכֵן לֹא שָׁב הַבּיְתָה כְלָל. אֲפִילוּ לִישֹׁן לֹא בָא הַבַּיְתָה בַלַּיְלָה. בֶּלַע יָשֵׁן בְּבֵית אֶחָד מֵחֲבֵרָיו אֲשֶׁר אִתָּם יַחַד אָכַל וְשָׁתָה.

רָאוּ הָאָב הַחוֹלֶה וְהָאֵם כִּי בֶּלַע אֵינוֹ בָא אֶל הַבַּיִת וְכִי עוֹד מְעַט יָמוּתוּ בְרָעָב, בָּכוּ הַרְבֵּה וְחָשְׁבוּ מַה לַעֲשׂוֹת. אָז יָרַד הַחוֹלֶה לְאַט לְאַט מִמִּטָּתוֹ וְאָמַר בִּדְמָעוֹת אֶל אִשְׁתּוֹ:

– נֵצֵא הַחוּצָה לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת. אֵין לָנוּ עֵצָה אַחֶרֶת. מוּכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְבַקֵּשׁ חֶסֶד מֵאֲנָשִׁים טוֹבִים.

קָשָׁה מְאֹד הָיְתָה לָהֶם הַיְּצִיאָה הַזֹּאת. מְאֹד מְאֹד הִתְבַּיְשׁוּ, מְאֹד מְאֹד בָּכוּ, אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת, אִם הָרָעָב מֵצִיק? וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.

 

IV    🔗

בֶּלַע רָאָה אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ חוֹזְרִים עַל הַפְּתָחִים לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת וְעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הוּא הִשְׂתַּכֵּר בְּכָל יוֹם, אָכַל וְשָׁתָה יַחַד עִם חֲבֵרָיו וּבִלָּה אֶת הַזְּמַן בְּשִׂמְחָה וּבְעֹנֶג.

פַּעַם בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר יָצָא בֶּלַע אֶל הָרְחוֹב לְהִשְׂתַּכֵּר, בָּא לִקְרָאתוֹ הָאִישׁ הַזָּקֵן וְשַׂקּוֹ עַל שִׁכְמוֹ. בֶּלַע לֹא הִכִּיר בַּזָּקֵן אֶת הַמַּלְאָךְ הַנּוֹתֵן לְכָל אִישׁ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. כִּי עֵינֵי הַזָּקֵן לֹא הָיוּ טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת רַחֲמִים כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגַשׁ בּוֹ.

– מַה שְּׁלוֹם אֲבוֹתֶיךָ? שָׁאַל הַזָּקֵן וּבָחַן בְּעֵינָיו אֶת פְּנֵי בֶלַע.

– מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן הִנְךָ יוֹדֵעַ אֶת אֲבוֹתַי? שָׁאַל בֶּלַע.

– נַעַר שׁוֹבָב! – הוֹכִיחַ אוֹתוֹ הַזָּקֵן. – גֵּרַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְאִמֶךָ מִן הַבַּיִת! אָנֹכִי יוֹדֵעַ.

– גֵּרַשְׁתִּי? – הִתְפַּלֵּא בֶּלַע.

– כֵּן. אַתָּה גֵרַשְׁתָּ אוֹתָם! אָנֹכִי לָקַחְתִּי מֵאֲבוֹתֶיךָ אֶת פַּרְנָסָתָם וְנָתַתִּי לְיָדֶךָ. אָמַרְתָּ כִי תְכַבֵּד אוֹתָם בְּאַהֲבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֵם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ. הֲזֹאת הִיא אַהֲבָתְךָ לְאָבִיךָ הַחוֹלֶה וּלְאִמְךָ הָעֲנִיָּה? בֶּלַע הִכִּיר אֶת הַזָּקֵן הוֹרִיד רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְלֹא יָכֹל לַעֲנוֹת דָּבָר.

הַזָּקֵן הֶחְרִישׁ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי בֶּלַע הַנִּכְלָם וְאַחֲרֵי כֵן אָמָר:

– דַּי לִי בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה. מֵרֹאשׁ חָשַׁבְתִּי, כִּי כַךְ יִהְיֶה, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי, כִּי תִהְיֶה בֵּן רָע כָּזֶה. אַתָּה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְאֶת אֲבוֹתֶיךָ גֵּרַשְׁתָּ מֵהַבַּיִת לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת? דַּי! מֵהַיּוֹם הַזֶּה הִנְּנִי לוֹקֵחַ מִּיָּדְךָ אֶת הַפָּרְנָסָה וּמוֹסֵר בַּחֲזָרָה לִידֵי אָבִיךָ הַיָּשָׁר.

בֶּלַע עָמַד עוֹד בְּרֹאשׁ מוּרָד לָאָרֶץ וְכַאֲשֶׁר הֵרִים אַחֲרֵי כֵן אֶת עֵינָיו, רָאָה כִּי אִישׁ אֵין אֶצְלוֹ. נֶעְלַם הַזָּקֵן וְאֵינֶנּוּ.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְהַלֵּךְ בֶּלַע בָּרְחוֹבוֹת, בִּקֵּשׁ לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא מָצָא כָּל שָׂכָר. שׁוּם אִישׁ לֹא נִגַּשׁ אֵלָיו לָתֵת לוֹ חֲבִילָה לָשֵׂאת הַבַּיְתָה כְּמוֹ תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. חֲבֵרָיו הַשּׁוֹבָבִים בִּרְאוֹתָם כִּי אֵין כֶּסֶף לְבֶלַע הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא חָפְצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. בָּעֶרֶב שָׁב הַבַּיְתָה, אֶל בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ, רָעֵב מְאֹד וְעָצֵב.

אֲבוֹתָיו שָׂמְחוּ מְאֹד בִּרְאוֹתָם כִּי שָׁב בָּלַע. הֵם חָשׁבוּ, כִּי הָיָה לְבֵן טוֹב וְהֵבִיא הַבַּיְתָה אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִשְׂתַּכֵּר. אוּלָם בְּשָׁמְעָם, כִּי כָל הַיּוֹם לֹא אָכַל כְּלוּם, מִהֵר הָאָב וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הָאֲגוֹרוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲנָשׁים טוֹבִים וּמָסַר לְהָאֵם. מִהֲרָה גַּם הָאֵם, קָנְתָה לֶחֶם בְּעַד הָאֲגוֹרוֹת וְהֵבִיאָה לְבֶלַע שֶׁיֹּאכַל.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, קָם הָאָב מִמִּטָּתוֹ בָּריא וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. לֹא הָלַךְ עוֹד לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת רַק בִּקֶּשׁ לוֹ לְהִשְׂתַּכֵּר בַּעֲבוֹדָתוֹ. בִּקֵּשׁ, מָצָא וְהִשְׂתַּכֵּר. מִן הַיּוֹם הַזֶּה, מָצָא לוֹ הַסַּבָּל בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה וְשָׂכָר וְחַי בְּשָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם בֶּלַע בְּנוֹ. אַף פַּעַם אַחַת לֹא גָעַר בְּבֶלַע וְלֹא גֵרְשָׁהוּ מִן הַבַּיִת, כִּי שָׁמַע בֶּלַע בְּקוֹל אָבִיו וְאִמּוֹ, עָזַר אוֹתָם וְהָיָה מְכַבְּדָם תָּמִיד בְּכָל הַכָּבוֹד וּבְכָל הָאַהֲבָה.