פֶּרֶק רִאשׁוֹן: בָּאֳנִיַּת־הַקִִּיטוֹר “שֶׁנּוֹן”

פְלוֹרִידָה, שֶסֻּפְּחָה אֶל אַרְצוֹת הַבְּרִית הָאְַמֵרִיקָנִית הַגְּדוֹלָה בִּשְׁנַת 1819, נֶעֶשְֹתָה לִמְדִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שָׁנִים מוּעָטוֹת לְאַחַר מִכֵּן. עַל יְדֵי סִפּוּחַ זֶה גָדַל שֶׁטַח אַדְמָתָהּ שֶׁל הָרֶפּוּבְּלִיקָה בְּשִׁשִּׁים וְשִׁבְעַת אְַלָפִים מִילִין מְרֻבָּעִים. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹֹא תְָּפַס כּוֹכָבָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה אֶלָּא מָקוֹם מִמַּדְרֵגָה שְׁנִיָּה בֵּין שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַמִּתְנוֹסְסִים עַל דִּגְלָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הָאְַמֵרִיקָנִיּוֹת.

פְלוֹרִידָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא רְצוּעַת־אֶרֶץ צָרָה וּנְמוּכָה, מֵחֲמַת מִעוּט רָחְבָּהּ אֵין הַנְּהָרוֹת הַמַּשְׁקִים אוֹתָהּ – חוּץ מִנְּהַר סֶנְט־ג’וֹן – יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִידֵי חְַשִׁיבוּת־עֵרֶךְ כָּלשֶׁהִי. כֵּיוָן שֶפָּנֶיהָ יְשָָׁרִים, אֵין הַנְּהָרוֹת שׁוֹטְפִים בָּהּ בִּמְרוּצָה, מֵאֶפֶס מִדְרוֹן. הָרִים אֵין בָּהּ כָּל עִקָּר. רַק זְעֵיר־שָׁם מְבַצְבְּצִים בָּהּ “בְּלוֹפִים” אוֹ תִּלֵּי־גְבָעוֹת מוּעָטִים, שֶׁכָּל כָּךְ מְרֻבִּים הֵם בַּחֵלֶק הַמֶּרְכָּזִי וְהַצְּפוֹנִי שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית. לְפִי צוּרָתָהּ הֲרֵיהִי דוֹמָה לִזְנָבוֹ שֶׁל בִּיבָר, שֶׁנָּעוּץ בְּתוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס, בֵּין הַיָּם הָאַטְלַנְטִי מִמַּעֲרָב וְהַמִּפְרָץ הַמֶּקְסִיקָנִי מִמִּזְרָח.

פְלוֹרִידָה אֵין לָהּ אֵפוֹא כָּל שְׁכֵנִים בְּקִרְבָתָהּ, חוּץ מִגּ’וֹרְגִ’יָּה, שֶׁגְּבוּלָהּ סָמוּךְ לִגְבוּלָהּ מִצַּד צָפוֹן. גְּבוּל זֶה מְהַוֶּה אֶת מֵצַר־הָאָרֶץ, הַמְחַבֵּר אֶת חְַצִי־הָאִי עִם הַיַּבָּשֶׁת.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, פְלוֹרִידָה הֲרֵיהִי מֵעֵין אֶרֶץ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מְיֻחָדָה בְּמִינָהּ לְפִי הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁלָּהּ, שֶׁחֶצְיָם הִשְׁפָּנִים וְחֶצְיָם אְַמֵרִיקָנִים, וְהַהִנְדוּיִים שֶׁלָּהּ מִשֵּׁבֶט הַסֶּמִינוֹלִים, שֶׁאֵינָם דּוֹמִים כָּל עִקָּר לִבְנֵי שִׁבְטָם שֶׁבַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק. אִם בְּחוֹפָה הַדְּרוֹמִי הְַרֵיהִי חֲרֵבָה, כֻּלָּהּ חוֹל וּמֻקָּפָה גִבְעוֹת־חוֹל, שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵחֲמַת מִשְׁקְעוֹת־הַתָּמִיד שֶׁל הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי, מֻפְלָאָה הִיא בְּפִרְיוֹנָהּ בָּעֲמָקִים הַצְּפוֹנִיִּים. וְאָכֵן רְאוּיָה הִיא לִשְׁמָהּ וְהוּא נָאֶה לָהּ כָּל צָרְכּוֹ. צִמְחָהּ נָאֶה, עָצוּם, רַב־שֶׁפַע וְרַב־חֲלִיפוֹת. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַנָּהָר סֶנְט ג’וֹן, שֶׁמַּשְׁקֶה אֶת חֵלֶק הָאָרֶץ הַזֶּה, הוּא הוּא הַגּוֹרֵם לְכָךְ. נָהָר זֶה הוֹלֵךְ וְשׁוֹטֵף בִּרְחָבָה לְאֹרֶךְ שֶׁל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מִילִין, שֶׁמָּאתַיִם וְשִׁבְעָה מֵהֶם, עַד לָאֲגָם ג’וֹרְג', רְאוּיִים לְמַהֲלַךְ־אֳנִיּוֹת. קֹצֶר מִדָּתָם שֶׁל הַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים לְרָחְבּוֹ אֵינוֹ פוֹגֵם בּוֹ כְּלָל, מֵחֲמַת כִּוּוּן דַּרְכּוֹ וּמַהֲלָכוֹ. הֲמוֹן פְּלָגִים מְפַרְנְסִים אוֹתוֹ בְּמֵימֵיהֶם, שֶׁמִּתְעָרְבִים בְּמֵימֵי הַמִּפְרָצִים הַמְרֻבִּים שֶׁבִּשְׁתֵּי גְדוֹתָיו. נְהַר סֶנְט־ג’וֹן מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא עוֹרְקָהּ הָעִקָּרִי שֶל אֶרֶץ זוֹ. הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ בְּמֵימָיו – הֲלֹא הוּא הַדָּם הַנּוֹזֵל בְּגִידֵי הָאָרֶץ.

בְּשִׁבְעָה לְסֶפְּטֶמְבֶּר שְנַת 1862 הָיְתָה אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן” מְהַלֶכֶת בְּמוֹרַד זִרְמוֹ שֶל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן. בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם צְרִיכָה הָיְתָה לְהִכָּנֵס לִנְמֵלָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה פִּיקוֹלָטָה, לְאַחַר שֶבִּקְּרָה אֶת הַתַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶל הַנָּהָר וְאֶת הַמִּבְצָרִים הַשּׁוֹנִים שֶׁבִּמְחוֹזוֹת סֶנְט־ג’וֹן וּפוּטְנֶם. מִילִין אֲחָדִים לְמַעְלָה מִזֶּה נִכְנְסָה לִמְחוֹז דִיבַל, שֶׁמִשְֹתָּרֵעַ עַד לִמְחוֹז נַסַאוּ, הַגּוֹבֵל בַּנָּהָר, שֶׁשְּׁמוֹ נִקְרָא עָלָיו.

פִּיקוֹלָטָה עַצְמָהּ אֵין לָהּ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה; וְאוּלָם סְבִיבוֹתֶיהָ עֲשִׁירוֹת בְּמַטָּעִים שֶל אִינְדִיגוֹ, בְּאֹֹרֶז, בְּשָֹׂדוֹת שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן וּקְנֵי־סֻכָּר וּבְיַעֲרֵי־בְּרוֹשִׁים גְּדוֹלִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹכְלוֹסִין מְרֻבִּים יוֹשְׁבִים שָׁם עַל שֶׁטַח נִרְחָב לְמַדַּי. חוּץ מִזֶּה גוֹרֵם לָהּ מוֹשָׁבָהּ לְשַׁמֵּשׁ מָקוֹם, שֶׁתְּנוּעָה רַבָּה שֶל עוֹבְרִים וְשָׁבִים וַחֲלִיפִין שֶׁל סְחוֹרוֹת מְצוּיָה בָּהּ תָּדִיר. כָּאן הוּא הַנָּמֵל שֶׁל סֶנְט־אַבְגוּסְטִין, אַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה הַמִּזְרָחִית, הָרְחוֹקָה מִזֶּה שְׁנֵים עָשָֹר מִילִין וְיוֹשֶׁבֶת בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף הָאוֹקְיָנוּס, שֶׁהָאִי אַנַסְטַסְיָה מֵגֵן עָלָיו. הָעֲיָרָה וְהַכְּרָךְ מְחֻבָּרִים יַחַד עַל יְדֵי דֶרֶךְ יְשָׁרָה כִּמְעַט.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְכַּנְּסוּ בִּנְמֵלָהּ שֶל פִּיקוֹלָטָה נוֹסְעִים מְרֻבּים, שֶׁלֹא כָּרָגִיל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. עֲגָלוֹת מְהִירוֹת אֲחָדוֹת, כְּלֵי־רֶכֶב שֶׁל שְׁמוֹנָה מְקוֹמוֹת־יְשִׁיבָה, הָרְתוּמִים לְאַרְבָּעָה אוֹ שִׁשָּׁה פְּרָדִים וּמִתְרוֹצְצִים בְּדֶרֶךְ זוֹ רַבַּת־הַבִּצּוֹת כַּאֲחוּזוֹת רוּחַ תְּזָזִית, הֵבִיאוּ לְכָאן אֶת הַנּוֹסְעִים מִסֶּנְט־אַבְגוּסְטִין. מִן הַהֶכְרַח הָיָה לָהֶם לְמַהֵר, שֶׁלֹּא לְאַחֵר אֶת מוֹעֵד הַפְלָגָתָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת עַד שֶׁיָּשוּבוּ אֶל הֶעָרִים, הָעֲיָרוֹת, הַמְּצוּדוֹת וְהַכְּפָרִים הַבְּנוּיִים בְּמוֹרַד הַנָּהָר. וְאָמְנָם אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן” לֹא הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל שְֹפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן יוֹם יוֹם, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא הָיְתָה אֳנִיָּה אַחֶרֶת לְהַעֲבִיר אֶת הַנּוֹסְעִים חוּץ מִמֶּנָּה. וּלְפִיכָךְ הֶכְרַח הָיָה לַנּוֹסְעִים לְהִמָּצֵא בְּפִיקוֹלָטָה בְּרֶגַע כְּנִיסָתָהּ לַנָּמֵל. וְאָמְנָם אוֹתָן הָעֲגָלוֹת הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לְשֵׁם כְּבָר שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לָכֵן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּנְּסוּ בִּנְמֵלָהּ שֶל פִּיקוֹלָטָה כַּחֲמִשִּׁים בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים וּמְסִיחִים זֶה עִם זֶה מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת יְדוּעָה. נִכָּר הָיָה שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת נִבְדָּלוֹת, שֶׁלֹֹּא אָבוּ לְהִתְקָרֵב זוֹ לְזוֹ. לְשֵׁם מַה בִּקְרוּ הַלָּלוּ אֶת סֶנְט־אַבְגוּסְטִין? וְכִי עֵסֶק חָשׁוּב אוֹ עִנְיָן מְדִינִי, שֶׁנִּפְלְגוּ בּוֹ, קִבְּצָם וֶהֱבִיאָם לְשָׁם? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְאֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר עֲלֵיהֶם בְּוַדְָּאוּת, שֶׁלֹּא עָשֹוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. הֵם בָּאוּ כְּאוֹיְבִים וְחָזְרוּ כְּאוֹיְבִים. דָּבָר זֶה נִכָּר הָיָה בְּבֵרוּר מִתּוֹךְ מַבָּטֵי־הַכַּעַס, שֶׁהֵעִיפוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, מִתּוֹךְ הַהִתְבַּדְּלוּת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת וּמִתּוֹךְ כַּמָּה דִבּוּרִים חָרִיפִים, שֶׁהַכֹּל הֵבִינוּ, שֶׁלֹֹּא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְשֵׁם הִתְגָּרוּת.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּשְׁרִיקוֹת אֲרֻכּוֹת וּמְמְִשָּׁכוֹת בָּקְעוּ וְעָלוּ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר מִמַּעֲלֵה הַנָּהָר. מִיָּד נִתְגַּלְּתָה “שֶׁנוֹן” כְּשֶׁהִיא עוֹקֶפֶת אֶת אַחַת הָעַקְמוּמִיּוֹֹת שֶל הַשָֹּפָה בְּרִחוּק חֲצִי מִיל מִפִּיקוֹלָטָה. תִּמְרוֹת־עָשָׁן מְעֻבּוֹת, שֶׁנִּפְלְטוּ מִתּוֹךְ שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹתֶיהָ, הִשְֹתָּרְעוּ עַל רָאשֵׁי הָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁעַל הַשָֹּפָה שֶׁמִּנֶּגֶד, שֶׁהָיוּ מִתְנַעַנְעִים בְּרוּחַ־הַיָּם. גָּלְמָהּ הַמַּרְתִּיעַ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הַָלַךְ וּבָלַט בִּמְהִירוּת. הִגִּיעָה שְׁעַת שֶׁפֶל־הַיָּם. תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם, שֶׁהִכְבִּידָה אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר זֶה שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, הָיְתָה מְסַיַּעַת עַכְשָׁו אֶת תְּנוּעָתָהּ. עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת מֵימָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן אֶל תּוֹצֵאתוֹ.

לַסּוֹף נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל־הַפַּעֲמוֹן. “שֶׁנוֹן” הֵטִילָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֶת עֲבוֹתוֹת־הַחֲתִירָה שֶׁלָּהּ וְעָמְדָה אֵצֶל הַנָּמֵל.

וּמִיָּד נִזְדָּרְזוּ וְעָלוּ הַנּוֹסְעִים עַל הָאֳנִיָּה בְּחִפָּזוֹן. קְבוּצָה אַחַת קָדְמָה וְעָלְתָה תְּחִלָּה, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֶרְתָּהּ לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְלֹא הִתְאַמְּצָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ. הַנִּרְאֶה, שֶׁקְּבוּצָה זוֹ הָיְתָה מְצַפָּה לְנוֹסֵעַ אֶחָד אוֹ לְנוֹסְעִים אֲחָדִים, שֶהִתְמַהְמְהוּ וְהָיוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ לְכָאן לִפְנֵי הַפְלָגָתָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר. שְּׁנַיִִם אוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה עַל מְנַת לָלֶכֶת אֶל רְצִיף הַשָֹפָה שֶל פִּיקוֹלָטָה עַד הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם מִסְתַּיֶּמֶת הַדְֶּרֶךְ, הַהוֹלֶכֶת מִסֶּנְט־אַבְגוּסְטִין, מִשָּׁם הִבִּיטוּ מִזְרָחָה בְּקֹצֶר רוּחַ גָּלוּי.

וְאָכֵן הָיְתָה לָהֶם סִבָּה לָבוֹא לידֵי קֹצֵר רוּחַ, לְפִי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “שֶׁנוֹן” עָמַד אוֹתָהּ שָׁעָה עַל הַכֶּבֶשׁ וְקָרָא בְּקוֹל:

“עֲלוּ עַל הָאֳנִיָּה! עֲלוּ עַל הָאֳנִיָּה!”

“הַמְתֵּן עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים” – הֶחֱזיר לוֹ אָדָם אֶחָד מִבְּנֵי אוֹתָהּ הַחֲבוּרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּנָּמֵל".

“אֵינִי יָכוֹל לְהַמְתִּין, רַבּוֹתַי!”

“אַךְ רְגָעִים מִסְפָּר!”

“לָאו, לֹא אַמְתִּין אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד!”

“אַךְ הֶרֶף־עַיִן אֶחָד!”

“אִי־אֶפְשָׁר הַדָּבָר! הַשֶּׁפֶל הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, וְיֵשׁ סַכָּנָה שֶׁיַּחְסְרוּ מַיִם כְּדֵי לַעֲבוֹר אֶת הַשִֹרְטוֹן שֶׁל ג’וֹקְסוֹנְוִיל!”

“וְחוּץ מִזֶּה” – עָנָה וְאָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים, “אֵין זֶה מִן הַדִּין שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לִשְׁרִירוּת לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם מְפַגְּרִים!”

הָאִישׁ, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּבָר תָּפְסָה לָהּ מָקוֹם בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן שֶל “שֶׁנוֹן”, בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה.

“כָּךְ הִיא גַם דַּעְתִּי אֲנִי, אֲדוֹנִי בּוֹרְבֶּנְק”, הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “חוֹבַת הַשֵּׁרוּת קוֹדֶמֶת לַכֹּל… מַהֲרוּ וַעֲלוּ, רַבּוֹתַי, אֶל הָאֳנִיָּה, וְאִם אַיִן, אֲצַוֶּה לְהַתִּיר אֶת הָעֲבוֹתוֹת!”

הַמַּלָּחִים כְּבָר הִתְקִינוּ עַצְמָם לַהֲדֹף אֶת הָאֳנִיָּה מִן הַנָּמֵל וּשְׁרִיקוֹת־קִיטוֹר חַדּוֹת כְּבָר פָּלְחוּ אֶת הָאֲוִיר, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל צְוָחָה, שֶׁעָצַר אֶת הַהֲכָנוֹת לְהַפְלָגָה.

“הִנֵּה טֶקְסַר… הִנֵּה טֶקְסַר!”

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְגַּלְּתָה בְּמִפְנֵה הָרָצִיף שֶׁל פִּיקוֹלָטָה עֲגָלָה מִתְרוֹצֶצֶת בְּכָָל הַמְּהִירוּת וּמִיָּד עָמְדוּ אַרְבַּעַת הַפְּרָדִים הָרְתוּמִים אֵלֶיהָ אֵצֶל הַמַּעְבָּרָה שֶׁל הַנָּמֵל. מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה קָפַץ וְיָצָא אִישׁ אֶחָד. וַחֲבֵרָיו, שֶׁהָלְכוּ לִקְרָאתוֹ, נִטְפְּלוּ אֵלָיו בִּמְרוּצָה, וּמִיָּד נִזְדָּרְזוּ וְעָלוּ כֻּלָּם עַל הָאֳנִיָּה.

“אִלּוּ אֵחַרְתָּ, טֶקְסַר, רֶגַע אֶחַד, שׁוּב לֹא יָכֹלְתָּ לִנְסֹעַ מִזֶּה, וְרַע הָיָה הַדָּבָר עַד מְאֹד!” – פָּתַח וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם.

“אָמְנָם כֵּן הוּא! וְרַק מִקֵּץ יוֹמַיִם יָכֹל הָיִיתָ לָשׁוּב אֶל… לְהֵיכָן?… אָנוּ לֹא נֵדַע זֹאת עַד שֶׁיְהֵא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְהַגִּיד לָנוּ!” – הוֹסִיף וְאָמַר הַשֵּׁנִי.

“וְאִלּוּ נִשְׁמַע הַסַּפָּן לְאוֹתוֹ חָצוּף גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנְק”, נַעֲנָה אַחֲרָיו הַשְּׁלִישִׁי, “כְּבָר הָיְתָה “שֶׁנוֹן” רְחוֹקָה כְּרֶבַע הַמִּיל מִפִּיקוֹלָטָה!”

טֶקְסַר וּמֵרֵעָיו עָלוּ עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, מִצַּד רֹאשׁ הָאֳנִיָּה. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵצִיץ בִּגֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, שֶׁאַךְ כֶּבֶשׁ־הַמַּעְבָּר הִבְדִּיל אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, הֲצָצָה בִּלְבָד. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְלִיט מִפִּיו אֲפִילוּ מִלָּה אַחַת, הוֹכִיחַ מַבַּט עֵינוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה, שֶׁאֵיבָה גְדוֹלָה מְצוּיָה בֵּין שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.

גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנְק אַף הוּא הֵצִיץ בְּפָנָיו שֶל טֶקְסַר, וּמִיָּד הִפְנָה אֵלָיו אֶת גַבּוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב בַּאֲחוֹרֵי הַסִּפּוּן, שֶׁחֲבֵרָיו כְּבָר תָּפְסוּ לָהֶם שָׁם מָקוֹם.

“רוּחוֹ שֶׁל בּוֹרְבֶּנְק זֶה אֵינָה נוֹחָה בְּיוֹתֵר!” – עָנָה וְאָמַר אֶחַד מֵחֲבֵרָיו שֶל טֶקְסַר. וְהַדָּבָר מוּבָן כָּל צָרְכּוֹ. כָּל הַכְּזָבִים שֶׁלּוֹ לֹא הוֹעִילוּ. וְחוֹקֵר־הַדִּין הוֹצִיא מֶשְׁפַּט צֶדֶק עַל עֵדוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁהֵעִיד.

“אֲבָל לֹא עַל עַצְמוֹ”, הֵשִיב טֶקְסַר, “וּמִשְׁפָּט זֶה אוֹצִיא עָלָיו אֲנִי!”

בֵּינָתַיִם הֶעֶלְתָה “שֶׁנוֹן” אֶת עֲבוֹתוֹתֶיהָ. רֹאשָׁהּ נִדְחַף מִן הַנָּמֵל בְּסִיּוּעַ שֶׁל מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וְנִכְנַס לְתוֹךְ נְתִיב־הַמַּיִם; הַגַּלְגַּלִּים הָאַדִּירִים בְּצֵרוּף הַשֵּׁפֶל הִסִּיעוּ אֶת הָאֳנִיָּה קָדִימָה וְהִיא שָׁטָה בִּמְהִירוּת בֵּין שְֹפוֹתָיו שֶל סֶנְט־גּ’וֹן.

הַכֹּל יוֹדְעִים מַה טִּיבָן שֶׁל אוֹתָן אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר הַמְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי הַנְּהָרוֹת שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה. הַלָּלוּ הֵן בָּתִּים גְּמוּרִים בַּעֲלֵי דְיוֹטוֹת מְרֻבּוֹת עם מִרְפָּסוֹת רְחָבוֹת; עֲלֵיהֶן מִתְנַשְֹאִים שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת־עָשָׁן וּתְרָנִים, שֶׁהַדֶּגֶל מִתְנַפְנֵף בְּרֹאשָׁם וְהֵם תּוֹמְכִים אֶת הַמַּעֲזִיבוֹת שֶל הַסְּכָכוֹת. אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר הַלָּלוּ, הַמְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי הַהוּדְסוֹן וְהַמִּיסִיסִיפִּי וּמְשַׁמְּשׁוֹת מֵעֵין אַרְמוֹנוֹת צָפִים, יְכוֹלִים לְהָכִיל בְּקִרְבָּן אֶת אוֹכְלוֹסֶיהָ שֶל עֲיָרָה שְלֵמָה. לְצָרְכֵי סֶנְט־גּ’וֹן וְעָרֵי פְלוֹרִידָה לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּאֳנִיּוֹת כָּאֵלֶה. “שֶׁנוֹן” לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַכְסַנְיָה צָפָה, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי תְּכוּנָתָהּ הַפְּנִימִית וְהַחִיצוֹנִית דוֹמָה הָיְתָה לְ“קֶנְטוּקִי” וְ“דֵין רִיצְ’מוֹנְד”.

הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה. עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים בְּיוֹתֵר הָיוּ פְּזוּרִים זְעֵיר שָׁם עָבִים קַלִּילוֹת, שֶׁרִפְרְפוּ בְּשׁוּלֵי הָאֹפֶק. בְּרֹחַב שֶׁל הַקַּו־הַמַּקְבִּיל הַשְּׁלֹשִׁים הָיָה בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר חַם בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַיָּשָׁן בִּגְבוּלוֹ שֶׁל מִדְבַּר סַהֲרָה. וְאוּלָם רוּחַ קַלָּה הַנּוֹשֶׁבֶת מִן הַיָּם הֵפִיגָה אֶת חֻמּוֹ הַמֻּפְרָז שֶׁל הָאַקְלִים. וּלְפִיכָךְ נִשְׁאֲרוּ מַרְבִּית הַנּוֹסְעִים עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לִשְׁאוֹף אֶת הָרֵיחוֹת מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ שֶׁהֵבִיאָה הָרוּחַ מִן הַיְּעָרִים שֶׁעַל שְֹּפוֹת הַנָּהָר. קַרְנֵי הַחַמָּה הָאְַלַכְסוֹנִיּוֹת לֹא יָכְלוּ לַחְדֹּר אֲלֵיהֶם מִבְּעַד לְחֻפּוֹת הָאֳהָלִים, שֶׁמֵּחֲמַת תְּנוּעָתָהּ הַמְּהִירָה שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הָיוּ מִתְנַפְנְפִים כְּדוֹמֶה לִמְנִיפוֹת שֶׁל הַהִינְדוּיִים.

טֶקְסַר וַחֲמֵשֶׁת אוֹ שֵׁשֶׁת חֲבֵרָיו, שֶׁעָלוּ עִמּוֹ בָּאֳנִיָּה, מָצְאוּ טוֹב לִפְנֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל אַחַד הַתָּאִים שֶׁבְּאוּלַם־הָאֹכֶל. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ שַׁתְיָנִים, שֶׁגַּרְגַּרְתָּם לְמוּדָה לִבְלֹעַ אֶת הַמַּשְׁקָאוֹת הֶחָרִיפִים שֶׁל הַבַּארִים הָאֲמֵרִיקָנִים, הֵרִיקוּ שָׁם כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת שֶׁל ג’וֹן, שֶׁל יַיִן־שָֹרוּף מָרִיר וְשֶׁל וִיסְקִי. הֵם הָיוּ בִּכְלָלָם בְּנֵי אָדָם גַסִּים, לְלֹא נִמּוּסִים נָאִים, שֶׁדִּבּוּרָם קָשֶׁה, שֶׁרֹב מַלְבּוּשֵׁיהֶם הָיוּ שֶׁל עוֹר וְלֹא שֶׁל אָרִיג, וְשֶׁרְגִילִים הָיוּ לָדוּר בִּיעָרִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעָרֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה. נִרְאֶה הָיָה, כִּי טֶקְסַר נִתְיַחֲדָה לוֹ זְכוּת שֶּׁל נָגִיד וְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם, וּוַדַּאי מֵחֲמַת תַּקִּיפוּת אָפְיוֹ, וְלֹא פָחוֹת מִכֵּן מֵחֲמַת מַצָּבוֹ הֶחָשוּב, אוֹ מִשּׁוּם עָשְׁרוֹ. וּלְפִיכָךְ, כֵּוָן שֶׁטֶקְסַר הֶחְֶרִישׁ, הֶחֱרִישׁוּ גַם בְּנֵי סִיעָתוֹ, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ מְסִיחִים, הָיוּ עוֹסְקִים בִּשְׁתִיָּה.

אוֹתָהּ שָׁעָה לָקַח טֶקְסַר אֶת אַחַד הָעִתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים עַל גַּבֵּי הַשֻׁלְחָנוֹת שֶׁבְּאוּלַם־הָאֹכֶל וְעִיֵּן בּוֹ מִתּוֹךְ פִּזוּר־הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד חָזַר וְהִשְׁלִיכוֹ הַצִּדָּה וְעָנָה וְאָמַר:

“כָּל זֶה יָשָׁן נוֹשָׁן הוּא!” – הֶחֱזִיר לוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁלּוֹ. – “הֲרֵי זֶה גִלָּיוֹן שֶׁל שִׁלְשׁוֹם!”

וְכַמָּה מְאֹרָעוֹת מִתְרַחֲשִׁים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים מִשָּׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ לְהִלָּחֵם סָמוּךְ לְפִתְחֵי בְָּתֵּינוּ!" – הוֹסִיף וְאָמַר אִישׁ אַחֵר מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה.

“וּמַה מַצַּב הַמִּלְחָמָה?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

“בָּעִנְיָן הַנּוֹגֵעַ אֵלֵינוּ בְּיִחוּד, טֶקְסַר, מַצַּב הַדְּבָרִים כָּךְ הוּא: אוֹמְרִים, שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית עֲסוּקָה בַּהֲכָנוֹת לְמִשְׁלֹחַ מַחֲנֵה־צָבָא כְּנֶגֶד פְלוֹרִידָה. וְהוֹאִיל וְכַךְ עָלֵינוּ לְצַפּוֹת, שֶׁבִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב יַעֲלוּ הַצְּפוֹנִים עַל הָאָרֶץ!”

“וּכְלוּם אְֶמֶת הַדָּבָר?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל שְׁמוּעָה זוֹ מִתְהַלֶּכֶת בְּסָבָנָה, וּבְסֶנְט־אַבְגוּסְטִין אִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ לִי אֶת הַדָּבָר”.

“הָבָה יָבוֹאוּ אֵפוֹא הַפֵדֵרָלִיסְטִים הַלָּלוּ, הַזּוֹמְמִים לְשַׁעְבְּדֵנִי תַּחַת עֻלָּם!” – צָוַח טֶקְסַר כְּשֶׁהוּא מַטְעִים אֶת אִיּוּמוֹ בְּמַכַּת־אֶגְרוֹף עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁהִקְפִּיצָה בְּכֹחָהּ אֶת הַכּוֹסוֹת וְאֶת הַבַּקְבּוּקִים. “אָמְנָם כֵּן! הָבָה יָבוֹאוּ! רָאֹה נִרְאֶה, אִם אֲדוֹנֵי הָעֲבָדִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה יַנִּיחוּ לַגַּנָּבִים הַמְשֻׁחְרָרִים הַלָּלוּ לִגְזֹל מֵהֶם אֶת רְכוּשָׁם!”

תְּשׁוּבָתוֹ זוֹ שֶׁל טֶקְסַר הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְלַמֵּד שְׁנֵי דְּבָרִים לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה בָּקִי בַּמְאֹרָעוֹת, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּאֲמֵרִיקָה: רֵאשִׁית, שֶׁמִּלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, שֶׁהֻכְרַז עָלֶיהָ בְּאַחַד עָשָֹר לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1861 עַל יְדֵי יְרִיַּת־תּוֹתָח מֵעַל לְמִבְצַר סוֹמְטֶר, כְּבָר הִגִּיעָה בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה לִידֵי הִתְלַקְּחוּת יְתֵרָה, לְפִי שֶׁנִתְפַּשְּׁטָה כִּמְעַט עַד לִגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל מְדִינוֹת הַדָּרוֹם; וְהַשֵּׁנִית, כִּי טֶקְסַר, שֶׁהָיָה מִן הַנּוֹטִים אַחֲרֵי שִׁלְטוֹן הָעַבְדוּת, עָשָֹה יָד אַחַת עִם מַרְבִּית הָאוֹכְלוֹסִין יוֹשְׁבֵי הַגְּלִילוֹת, שֶׁעֲבָדִים הָיוּ מְצוּיִים שָם. וְאָמְנָם בָּאֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן” נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רַבִּים מִבַּעֲלֵי שְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת כְּאַחַת: מִצַּד אֶחָד הַצְּפוֹנִים, מִתְנַגְּדֵי־הָעַבְדוּת, הַמְּשַׁחְרְרִים אוֹ הַפֵדֵרָלִיסְטִים; וּמִצַּד שֵׁנִי הַדְּרוֹמִיִּים, מְצַדְּדֵי הָעַבְדוּת, הַמִּתְבַּדְּלִים אוֹ בַּעֲלֵי־הַבְּרִית, כְּכָל הַשֵּׁמוֹת הַשּׁוֹנִים, שֶׁנִּקְרְאוּ בָּהֶם בִּמְרוּצַת יְמֵי הַמִּלְחָמָה הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת.

טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו שֶׁכְּבָר הָיוּ שְׁתוּיִים לִרְוָיָה יוֹתֵר מִדַּי, חָזְרוּ וְעָלוּ מִקֵּץ שָׁעָה אֶל סִפּוּנָהּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל “שֶׁנוֹן”. אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר כְּבָר עָבְרָה אֶת מִפְרַץ טֶרֶנֶט וְאֶת מִפְרַץ שֵׁשֶׁת־הַמִּילִין שֶׁעַל שְֹפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית הַמּוֹלִיכִים אֶת מֵי הַנָּהָר, הָאֶחָד עַד לִתְחוּמוֹ שֶל יַעַר־בְּרוֹשִׁים עָבוֹת, וְהַשֵּׁנִי עַד לַבִּצָּה הָרְחָבָה בַּת תְּרֵיסָר־הַמִּילִין, שֶׁשְּׁמָהּ מֵעִיד עַל מִדַּת גָּדְלָהּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר מְהַלֶּכֶת בֵּין שְׁתֵּי שְֹדֵרוֹת שֶל אִילָנוֹת נָאִים, שֶׁל עֲצֵי אֳרָנִים, בְּרוֹשִׁים, אַלּוֹנִים, יוּקָה וְהַרְבֵּה עֵצִים אֲחֵרִים יְפֵי־קוֹמָה, שֶׁגִּזְעֵיהֶם נִתְעַלְּמוּ מִתַּחַת לִסְבַךְ, מְעֻבֶּה שֶׁל אֲזָלֵיאוֹת וְעֵשֶֹב־נְחָשִׁים. פְּעָמִים, בִּמְבוֹאוֹת הַמִּפְרָצִים, שֶׁמְּפַרְנְסִים בְּמֵימֵיהֶם אֶת בִּצּוֹת הָעֲמָקִים שֶׁל הַמְּחוֹזוֹת סֶנְט־ג’וֹן וְדִיבַל, נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר רֵיחַ חָרִיף שֶל מוּשָׁק. אוֹתוֹ הָרֵיחַ לֹא הָיָה מְפַעְפֵּעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַשִֹּיחִים, שֶׁנְּדִיפוֹתֵיהֶם חָרִיפוֹת כָּל כָּךְ בְּאַקְלִים זֶה, אֶלָּא מִן הַתַּנִּינִים. שֶׁמִּקּוֹל שְׁאוֹנָהּ וַהֲמוֹנָהּ שֶׁל “שֶׁנוֹן” בָּרְחוּ וְהִתְחַבְּאוּ מִתַּחַת לַעֲשָֹבִים הַגְּבוֹהִים. אַף הָיוּ מְצוּיִים שָׁם עוֹפוֹת מִכָּל מִין וָמִין, כְּגוֹן: נַקָּרִיּוֹת, אֲנָפוֹת, זְשָׁקָמָרִים, מַרְדּוֹת, יוֹנִים לִבְנוֹת־רֹאשׁ, קִיכְלִים־גַּחְכָנִים וּמֵאוֹת צִפֳּרִים אֲחֵרוֹת, שֶׁנִּבְדְּלוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּצוּרָתָן וְנוֹצָתָן; נִשְׁמְעָה גַם צִוְחָתוֹ שֶׁל הַיַּנְשׁוּף, שֶׁהָיָה מְחַקֶּה בְּקוֹלוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ, הַדּוֹמֶה לְקוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל־אוֹב, אֶת כָּל הַהֲבָרוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֵלָיו מִן הַחוּץ; וַאֲפִילוּ תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר הִשְׁמִיעָה כָּאן אֶת קוֹל זִמְרָתָהּ הַפּוֹזֵז כְּקוֹל הַחֲצוֹצְרָה, שֶׁהָיָה מְפוֹצֵץ וְהוֹלֵךְ עַד לְמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה מִילִין.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁטֶּקְסַר עָלָה עַל הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמַּדְרֵגָה עַל מְנָת לִתְפֹּס לוֹ מָקוֹם עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, נִזְדַּמְּנָה לְפָנָיו אִשָּׁה אַחַת, שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לָרֶדֶת אֶל הָאוּלָם הַפְּנִימִי. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת פָּנָיו שֶׁל אָדָם זֶה, נִרְתְּעָה לַאֲחוֹרֶיהָ. אוֹתָהּ אִשָּׁה הָיְתָה מֶטִיסָה (בַּת־תַּעֲרֹבֶת), מְשָׁרֶתֶת בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל בּוֹרְבֶּנְק. הָרֶגֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁתָּקַף אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לְפֶתַע פִּתְאֹם לִפְנֵי הָאִישׁ, שֶׁהָיָה שֹוֹנֵא בְּנֶפֶשׁ לַאֲדוֹנֶיהָ, הָיָה רֶגֶשׁ שֶׁל גֹּעַל נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין לְכָבְשׁוֹ. הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בְּמַבַּט הַזְּוָעָה, שֶׁהֵעִיף בָּהּ טֶקְסַר, וְנִפְנְתָה בִּמְהִירוּת הַצִּדָּה. וְאַף הוּא הִגְבִּיהַּ אֶת כְּתֵפָיו וּפָנָה אֶל חֲבֵרָיו וְקָרָא אֲלֵיהֶם:

“הֲרֵי זוֹ זֶרְמָה, אַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק שֶׁמַּכְרִיז וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִן הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הָעַבְדוּת!”.

זֶרְמְה לֹא עָנְתָה דָבָר. לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּנָּה הַמַּעֲבָר, יָרְדָה אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶל “שֶׁנוֹן” וְדוֹמֶה שֶׁלֹּא שָֹמָה אֶת לִבָּהּ לִדְבָרִים אֵלֶּה.

וְאוּלָם טֶקְסַר פָּנָה וְהָלַךְ לְצַד רֹאשָׁהּ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר. שָׁם יָשַׁב, הִדְלִיק סִיגָרִיָּה וְשׁוּב לֹא שָׁעָה לַחֲבֵרָיו, שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בִּתְשֹוּמַת־לֵב מְיֻחָדָה בִּשְֹפָתוֹ הַשְֹּמָאלִית שֶל סֶנְט־ג’וֹן, בִּגְבוּלוֹ שֶׁל מְחוֹז פּוּטְנֶם.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מְסִיחִים עַל עִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה גַם בְּיַרְכָתָהּ שֶל “שֶׁנוֹן”. לְאַחַר יְצִיאָתָהּ שֶל זֶרְמָה נִשְאַר גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנְק בְּחֶבְרַת שְׁנֵי יְדִידָיו, שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּמַסָּעוֹ לְסֶנְט־אַבְגוּסְטִין. הָאֶחָד הָיָה גִיסוֹ אֶדוּאַרְד קָרוֹל, וְהַשֵּׁנִי הָיָה אִישׁ פְלוֹרִידָה מִתּוֹשָׁבֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל, וּשְׁמוֹ וַלְטֶר סְטֶנֶרְד. אַף הֵם הָיוּ מְדַבְּרִים מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת יְדוּעָה עַל הַקְּרָב רַב־הַדָּמִים שֶׁתּוֹצְאוֹתָיו הָיוּ שְׁאֵלָה שֶל חַיִּים וָמָוֶת בִּשְׁבִיל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. וְאוּלָם גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, כְּכֹל אֲשֶׁר נִרְאֶה זֹאת לְהַלָּן, חָשַׁב עַל הָקְּרָב הַזֶּה וְדָן עַל תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁלֹּא כְּטֶקְסַר.

“הֲרֵינִי אָץ לְשׁוּב אֶל קֶמְדְלֶס־בֵּיי”, – פָּתַח וְאָמַר. “אָנוּ יָצָאנוּ מִשָּׁם זֶה יוֹמַיִם. אֶפְשָׁר שֶׁהִגִּיעוּ חֲדָשׁוֹת מִמַּעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה? אֶפְשָׁר שֶׁדִּיפוֹן וְשֶׁרְמַן כְּבָר כָּבְשׁוּ אֶת פּוֹרְט־רוֹיאַל וְאֶת אִיֶּיהָ שֶׁל קָרוֹלִינָה הַדְּרוֹמִית?”

“עַל כָּל פָּנִים כִּבּוּשׁ זֶה לֹא יִתְמַהְמֵהּ”, עָנָה אֶדוּאַרְד קָרוֹל, “וְהָיִיתִי תָּמֵהַּ תְּמִיהָה רַבָּה עַל לִינְקוֹלְן, אִם לֹא יִגְמֹר בְּדַעְתּוֹ לְהַעֲבִיר אֶת הַמִּלְחָמָה גַם אֶל פְלוֹרִידָה”.

“הַחְלָטָה זוֹ לֹא תִּהְיֶה קֹדֶם זְמַנָּהּ!”, עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק. "כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִכְפּוֹת אֶת רְצוֹנָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית עַל הַדְּרוֹמִיִּים הַלָּלוּ שֶל ג’וֹרְגִ’יָּה וּפְלוֹרִידָה, הַמְדַמִּים בְּנַפְשָׁם, כִּי לֹא תַּשִֹיגֵם הַיָּד מֵאַחַר שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֶרְחָק רַב בְּיוֹתֵר. הֲרֵי רְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם עַד הֵיכָן מַגַּעַת חֻצְפָּתָם שֶׁל רֵיקָנִים מֵעֵין אוֹתוֹ טֶקְסַר! הַלָּלוּ נִתְמָכִים עַל יְדֵי בַּעֲלֵי־הָעֲבָדִים שֶׁבָּאָרֶץ, הֵם מְסִיתִים אוֹתָם בָּנוּ, – אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, שֶׁמַּצָּבָם הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶֹה קָשֶׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה־שֶׁכְּנֶגֶד.

“צָדַקְתָּ, גֶּ’מְס”, הוֹסִיף וְאָמַר אֶדוּאַרְד קָרוֹל. “אָכֵן חָשׁוּב הַדָּבָר עַד מְאֹד. כִּי פְלוֹרִידָה תְּשֻׁעְבַּד לְמָרוּתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת ווֹשִׁינְגְטוֹן בְּהֶקְדֵּם זְמַן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. הֲרֵינִי מְצַפֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם, שֶׁמַּחֲנֵה הַצָּבָא הַפֵדֵרָלִי יָבוֹא וְיַשְׁלִיט חֹק וּמִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, וְאִם לָאו, נִהְיֶה אֲנוּסִים לַעֲזֹב אֶת שְֹדוֹת־הַמַּטָּעִים שֶׁלָּנוּ”.

“אֵין זוֹ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל יָמִים מוּעָטִים, בּוֹרְבֶּנְק יַקִּירִי”, עָנָה וַלְטֶר סְטֶנֶרְד. “שִׁלְשֹׁם, עִם יְצִיאָתִי מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַבְּרִיּוֹת הִתְחִילוּ מִתְרַגְּשׁוֹת בְּשֶׁל הַשְּׁמוּעוֹת שֶׁנִּתַפַּשְּׁטוּ, כִּי הַמַּצְבִּיא דִיפוֹן זוֹמֵם לַעֲבוֹר אֶת מַעְבְּרוֹת סֶנְט־ג’וֹן. וּשְׁמוּעוֹת אֵלֶּה גָרְמוּ לְכָךְ, שֶׁהָיוּ מְאַיְּמִים עַל אוֹתָם, שֶׁאֵין דַעְתָּם כְּדַעַת בַּעֲלֵי הָעַבְדוּת. חוֹשֵׁשְׁנִי הַרְבֵּה שֶׁאַחַת הַכְּנוּפִיוֹת תְּמַגֵּר אֶת שַׁלִּיטֵי הָעִיר וְתִמְסֹר אֶת הַשִּׁלְטוֹן לִידֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־עַוְלָה מִן הַגְּרוּעִים שֶׁבָּהֶם”.

“לֹא אֶהְיֶה תָּמֵהַּ עַל כָּךְ כָּל עִקָּר”, עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק. עָלֵינוּ לְצַפּוֹת לְיָמִים רָעִים וְקָשִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּתְרַגְּשׁוּ עָלֵינוּ עִם הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל מַחֲנֵה־הַצָּבָא הַפֵדֵרָלִי! אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִמָּלֵט מִצָּרָה זוֹ".

“וּבְכֵן מַה לָנוּ לַעֲשֹוֹת?” – הוֹסִיף לְדַבֵּר וַלְטֶר סְטֶנֶרְד. “אִם גַם מְצוּיִים בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל אוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה כַּמָּה קוֹלוֹנִיסְטִים יִשְׁרֵי־לֵב, שֶׁדַּעְתָּם כְּדַעְתֵּנוּ עַל עִנְיַן הָעַבְדוּת, הֲרֵי מִסְפָּרָם מוּעָט הוּא בְּיוֹתֵר וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד מַעֲשֵֹי־הָאַלָּמוּת שֶל הַמִּתְבַּדְּלִים. אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן. מִבְטָחֵנוּ תָּלוּי אַךְ בְּבִיאָתָם שֶׁל הַפֵדֵרָלִים, וּלְפִיכָךְ, אִם בֶּאֱמֶת גָּמְרוּ לַעֲלוֹת עַל הָאָרֶץ, אֵין לָנוּ, אֶלָּא לְבַקֵּשׁ, שֶׁיָּחִישׁוּ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָם זֶה”.

“הֵן!… הָבָה יָבוֹאוּ וְיִגְאֲלוּ אוֹתָנוּ מִידֵי הַנְּבָלִים הָרְשָָׁעִים הַלָּלוּ!”… – קָרָא גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק.

אָנוּ נִרְאֶה בִּמְהֵרָה, אִם אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, שֶׁמֵּחֲמַת עִנְיְנֵי מִשְׁפָּחָה אוֹ מֵחֲמַת עֶסְקֵיהֶם אֲנוּסִים הָיוּ לָגוּר בְּקֶרֶב אוֹכְלוֹסִין הַמַּחֲזִיקִים בְּעַבְדוּת וּלְהִסְתַּגֵּל לְנִמּוּסֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ, הָיְתָה לָהֶם הַצְּדָקָה לְדַבֵּר דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה וְלַחֲשׁוֹשׁ לְכָל רָעָה, שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא.

הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁחָשְׁבוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק וַחֲבֵרָיו עַל הַמִּלְחָמָה הָיוּ נְכוֹנוֹת. הַמֶּמְשָׁלָה הַפֵדֵרָלִית הֵכִינָה מִשְׁלַחַת צְבָאִית לְשֵׁם הַכְנָעָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה. אֶלָּא שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁנִּתְכַּוְנָה בָּזֶה לְשַׁעְבֵּד אֶת הָאָרֶץ לְמָרוּתָהּ וּלְכָבְשָׁהּ כִּבּוּשׁ צְבָאִי, שָׁאֲפָה לִסְגֹּר אֶת כָּל הַדְּרָכִים בִּפְנֵי מַבְרִיחֵי־הַמֶּכֶס, שֶׁהָיוּ פּוֹרְצִים אֶת הֶסְגֵּר־הַיָּם, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת פֵּרוֹת הָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ וּלְהַכְנִיס בָּהּ כְּלֵי־זַיִן וְצָרְכֵי־יְרִיָּה. “שֶׁנוֹן” כְּבָר מָנְעָה עַצְמָהּ מִלְּשַׁמֵּשׁ אֶת חוֹפֶיהָ הַדְּרוֹמִיִּים שֶל גּ’וֹרְגִּ’יָּה, שֶׁכְּבָר נִכְבְּשׁוּ עַל יְדֵי הַגֵּנֵרָלִים הַצְּפוֹנִיִּים. הִיא עָמְדָה מִשּׁוּם זְהִירוּת לְיַד הַגְּבוּל, מְעַט הָלְאָה מִתּוֹצֵאתוֹ שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, מִצָּפוֹן לְאִי אֲמֶלְיָה, בִּנְמֵלָהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִּינוֹ, שֶׁשָּׁם מַתְחִילָה מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶל סֶדַּר־קֵיי, הַחוֹצֶה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת חֲצִי־הָאִי פְלוֹרִידָה וּמַגַּעַת עַד הַמִּפְרָץ שֶׁל מֶכְּסִיקוֹ. אִלּוּ הָיְתָה “שֶׁנוֹן” מַרְחִיקָה לָלֶכֶת קְצָת הָלְאָה מִן הָאִי אֲמֶלְיָה וְהַפֶּלֶג סֶנְט־מֶרִי, הָיְתָה מְסַכֶּנֶת בְּעַצְמָהּ לִהְיוֹת תְּפוּסָה עַל יְדֵי הָאֳנִיּוֹת הַפֵדֵרָלִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְפַקְּחוֹת בְּלִי־חָשָֹךְ עַל הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הַחוֹף.

מִכָּאן מַשְׁמָע, שֶׁהַנּוֹסְעִים בְָּאֳנִיַת־הַקִּיטוֹר הָיוּ בְּעִקָּר אוֹתָם מִתּוֹשָבֵי פְלוֹרִידָה, שֶׁעִסְקֵיהֶם לֹא כְּפוּ אוֹתָם לַעֲבֹר אֶת גְּבוּלוֹת אַרְצָם. כֻּלָּם דָּרוּ בֶּעָרִים, בַּעֲיָרוֹת וּבִכְפָרִים, שֶׁהָיוּ בְּנוּיִים עַל שְׂפוֹתָיו שֶל סֶנְט־ג’וֹן אוֹ עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים הַמִּשְׁתַּפְּכִים בּוֹ, וּבְיִחוּד בְּסֶנְט־אַבְגוּסְטִין אוֹ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. אֶל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה יָכְלוּ לָרֶדֶת בְּסִיּוּעַ שֶׁל מַעְבָּרוֹת, שֶׁהֻרְדוּ מִן הָאֳנִיָּה אֶל הַשָֹּפָה, אוֹ עַל יְדֵי שְֹכָרִים שֶׁל עֵץ הַקְּרוּיִים “פִירְס” וְהַבְּנוּיִים לְפִי מִנְהַג אַנְגְּלִיָּה, שֶׁפִּטְּרוּ אוֹתָם מִלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִירוֹת שֶׁבַּנְּחָלִים.

וְאוּלָם אַחַד הַנּוֹסְעִים בְּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הִתְכַּוֵּן לַעֲזֹב אוֹתָהּ בְּעוֹדָה בְּלֵב הַנָּהָר. הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לְהַמְתִּין עַד שֶׁ“שֶּׁנוֹן” תַּעֲמֹד בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת הַקְּבוּעוֹת, אֶלָּא לָרֶדֶת אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הַשָֹּפָה, שֶׁלֹא נִרְאָה שָׁם לֹא כְּפָר וְלֹא בַּיִת בּוֹדֵד וַאֲפִילוּ לֹא סֻכָּה שֶׁל צַיְּדִים אוֹ דַיָּגִים.

אוֹתוֹ הַנּוֹסֵעַ הָיָה טֶקְסַר.

סָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב הִשְׁמִיעָה “שֶׁנוֹן” שָׁלֹש שְׁרִיקוֹת חַדּוֹת. גַּלְגַלֶּיהָ נֶעֶצְרוּ מִיָּד וְהִיא הַיְתָה צָפָה וּמְהַלֶּכֶת בְּכֹחַ הַזֶּרֶם, שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַנָּהָר הָיָה מָתוּן בְּיוֹתֵר. הִיא נִמְצְאָה בְּאוֹתָה שָׁעָה מִנֶּגֶד לִלְשׁוֹן־הַנָּהָר הַשְּׁחוֹרָה.

אוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הַיְתָה שְׁקַעֲרוּרָה עֲמֻקָּה, שֶׁנִּתְהַוְּתָה בַּשָּׂפָה הַשְֹמָאלִית וַאֲשֶׁר אֶל תּוֹכָהּ הִשְׁתַּפֵּךְ פֶּלֶג קָטָן בְּלִי־שֵׁם, הַמּוֹשֵׁךְ וְהוֹלֵךְ לְרֶגֶל הַסּוֹלְלָה הֵילְמַן, כִּמְעַט עַל גְּבוּל הַמְּחוֹזוֹת פּוּטְנֶם וְדִיבַל. פִּתְחוֹ הַצַּר מִתְעַלֵם מִן הָעַיִן מִתַּחַת לְכִפָּה שֶׁל עַנְפֵי־אִילָנוֹת עֲבֻתִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם מִשְֹתָּרְגִים וּמִתְלַכְּדִים יַחַד כְּדוֹמֶה לְרִקְמָה עָבָה. בִּצָּה אֲפֵלָה זוֹ כִּמְעַט שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. אִישׁ לֹא נִסָּה מֵעוֹלָם לַחְדֹּר לְשָׁם וְאִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהִיא מְשַׁמְּשֶׁת מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל טֶקְסַר. סִבָּתוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא מַה שֶׁשְֹּפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן סָמוּךְ לְפִיהָ שֶׁל לְשׁוֹן־הַנָּהָר לֹא נִפְרְצוּ לְמַרְאִית עַיִן בְּשׁוּם מָקוֹם. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁיְהֵא אָדָם מַכִּיר אֶת לְשׁוֹן־הַנָּהָר הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת יָפֶה, כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ בְּסִירָה עִם אֲפֵלַת הַלַּיְלָה, שֶׁיָּרְדָה חִישׁ מַהֵר.

מִשֶּׁנִּשְׁמַע קוֹל הַשְּׁרִיקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל “שֶׁנוֹן”, מִיָּד עָנָה כְּנֶגְדּוֹ קוֹל צְוָחָה מְשֻׁלֶּשֶׁת מִשְֹפַת הַנָּהָר וְזִיו שֶׁל אֵשׁ שֶׁהִזְהִירָה בֵּין הָעֲשָֹבִים הַגְּבוֹהִים שֶׁעַל שְֹפַת הַנָּהָר, בָּא לִידֵי תְּנוּעָה. דָּבָר זֶה מְשַׁמֵּשׁ סִמָּן שֶׁסִּירָה הִפְלִיגָה בַּנָּהָר וְהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה אֶל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר.

אוֹתָהּ הַסִּירָה לֹא הָיְתָה אֶלְָא “סְקְוִיף” – מִין כְּלֵי־שַׁיִט שֶׁל קְלִפַּת־עֵץ, שֶׁהָיוּ מְשַׁיְּטִים וּמַנְהִיגִים אוֹתוֹ בְּמָשׁוֹט אָרֹךְ. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּ“סְקְוִיף” זֶה שׁוּב לֹא הָיָה רָחוֹק מִ“שֶּׁנוֹן” אֶלָּא כַּחֲצִי הַכֶּבֶל.

וּמִיָּד פָּסַע וּבָא טֶקְסַר אֶל קְצֵה הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, אֶל רֹאשׁ הָאֳנִיָּה, וְעָשָֹה אֶת יָדוֹ כְּמִין שְׁפוֹפֶרֶת וְהִתְרִיעַ בְּקוֹל:

“אָאוּ!”

“אָאוּ!” – נִשְׁמַע קוֹל עוֹנֶה לְעֻמָּתוֹ.

“הַאַתָּה זֶה סְקְוַמְבּוֹ?”

“אֲנִי הוּא, אֲדוֹנִי!”

“קְרַב אֶל הָאֳנִיָּה!”

הַסִּירָה קָרְבָה.

לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפַּנָּס, שֶׁהָיָה קָשׁוּר אֶל מוֹט הַסִּירָה, נִרְאָה מַרְאֵהוּ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁהָיָה מַנְהִיגָהּ. זֶה הָיָה הִינְדוּאִי שָׁחוּם, בַּעַל בְּלוֹרִית כְּעֵין הָרַעְמָה וְעֵרוֹם עַד לְמָתְנָיו – אָדָם מוּצַק־גֵּו, כְּכֹל אֲשֶׁר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפָּנָס.

אוֹתוֹ הָרֶגַע פָּנָה טֶקְסַר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ, לָחַץ אֶת יְדֵיהֶם וְאָמַר אֲלֵיהֶם “לְהִתְרָאוֹת” בְּלָשׁוֹן רַבַּת־מַשְׁמָעוּת. אַחַר הֵעִיף מַבָּט שֶׁל אִיּוּם לְעֶבְרוֹ שֶׁל בּוֹרְבֶּנְק, יָרַד בַּסֻּלָּם הַקָּבוּעַ בַּאֲחוֹרֵי תֹּף הַגַּלְגַּל הַשְֹמָאלִי שֶׁל הָאֳנִיָּה וְתָפַס מָקוֹם בְּצִדּוֹ שֶׁל הַהִינְדוּאִי סְקְוַמְבּוֹ. הַגַּלְגַּלִּים סִבְּבוּ סִבּוּבִים אֲחָדִים וָאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הִתְרַחֲקָה מִן הַסִּירָה, וְאַף אֶחָד מִן הַנּוֹסְעִים לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁכְּלִי־שַׁיִּט קָלִיל זֶה מַפְלִיג בְּנָהָר עַל מְנָת לְהִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ מַחְשַׁכֵּי הַחֹרְשָׁה הַעֲבֻתָּה שֶׁעַל שְֹפַת הַנָּהָר.

“נִתְמַעֵט מִנְיַן הַנְבָלִים שֶׁבָּאֳנִיָּה בְּאֶחָד!” – פָּתַח וְאָמַר אוֹתָהּ שָׁעָה אֶדוּאַרְד קָרוֹל בְּלִי לַחֲשׁשׁ, שֶׁדְּבָרָיו יַגִּיעוּ לְאָזְנֵי חֲבֵרָיו שֶׁל טֶקְסַר.

“הֵן”, עָנָה גֶ’מֶס בּוֹרְבֶּנְק, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּבָל זֶה הֲרֵיהוּ פּוֹשֵׁעַ מְסֻכָּן. דְָבָר זֶה בָּרִי בְּיָדִי לְאֵין סָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁבְּלִיַּעַל זֶה זָרִיז הָיָה תָּמִיד לִפְטֹר עַצְמוֹ מִן הַדִּין עַל יְדֵי הוֹכָחוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶֹה, וְאָכֵן הִשְׁתַּמְּטוּתוֹ זוֹ חִידָה סְתוּמָה הִיא לַאֲמִתָּהּ!”

“עַל כָּל פָּנִים”, אָמַר סְטֶנֶרְד, "אִם יְהֵא נַעֲשֶֹה הַלַּיְלָה מַעֲשֵֹה פֶּשַׁע בִּסְבִיבוֹתֶיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַאֲשִׁימוֹ, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עָזַב זֶה עַתָּה אֶת “שֶׁנוֹן”!

“דָּבָר זֶה הֲרֵיהוּ לְמַעְלָה מִבִּינָתִי!”, עָנָה וְאָמַר גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק. “אִלּוּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לִי, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָנוּ מְסִיחִים כְּאן רְאִינוּהוּ גוֹנֵב אוֹ רוֹצֵחַ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה הַצְּפוֹנִית, בְּרִחוּק שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין מִכָּאן, לֹא הַיִיתִי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ כָּל עִקָּר! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר כָּל מַה שֶׁאֵרַע לֹא הָיִיתִי תָּמֵהַ כְּלוּם, אִלּוּ הִצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ גַם הַפַּעַם, שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶֹה־הַפֶּשַׁע לֹא נַעֲשָֹה עַל יָדוֹ – וְאוּלָם מִתְעַסְּקִים אָנוּ בְּאָדָם זֶה יוֹתֵר מִדַּי. חוֹזֵר אַתָּה לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, סְטֶנֶרְד?”

“עוֹד הָעֶרֶב.”

“בִּתְּךָ מְצַפָּה לְךָ שָׁם?”

הֵן, וַאֲנִי אָץ לְהִתְרָאוֹת עִמָּהּ".

“הֲרֵינִי מֵבִין זֹאת יָפֶה”. עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק. וְאֵימָתַי סָבוּר אַתָּה לְהִפָּגֵשׁ עִמָּנוּ שׁוּב בקֶמדלֶס־בי?"

“בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים”.

"אָנָא מַהֵר לָבוֹא בְּהֶקְדֵּם עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְךָ סְטֶנְרד יַקִּירִי. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בְּעֶרֶב מְארָעוֹת חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיו הוֹלְכִים וּמַחְמִירִים עִם הִתְקָרְבוּתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית. חוּץ מִזֶּה סָבוּר אֲנִי, שֶׁמּוּטָב לְךָ וּלְבִתְּךָ אָלִיס לָשֶׁבֶת בְּבֵיתֵנוּ, בְּקַסְטֵל־הַאוּז; שָׁם תִּהְיוּ בְּטוּחִים מִסַכָּנָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּאוֹתָה הָעִיר, שֶׁהַדְּרוֹמִים עֲלוּלִים לְהִתְמַכֵּר בָּהּ לְכָל מַעֲשֵֹי פְּרָעוֹת וְאַלָּמוּת!

“אֲבָל הֲרֵי אֲנִי עַצְמִי אִישׁ דְּרוֹמִי הִנְּנִי, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא, בּוֹרְבֶּנְק יַקִּירִי?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק, סְטֶנֶרְד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וּמִתְנַהֵג כְּאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן!”

בֵּינְתַיִם הִתְגַּבֵּר שֶׁפֶל־הַיָּם וְ“שֶׁנוֹן” נִדְחֲפָה בְּכֹחוֹ וְהֵחִישָׁה אֶת מַהֲלָכָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמִקֵּץ שָׁעָה אַחַת, עָבְרָה אֶת הַכְּפָר הַקָּטָן מַנְדָּרִין, שֶׁהָיָה בָּנוּי עַל רֹאשׁ גִּבְעָה מוֹרִיקָה. בְּרִחוּק שֶׁל חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה מִילִין לְמַטָּה מִזֶּה עָמְדָה אֳנִיַּת־הַקִיטוֹר אֵצֶל שְֹפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל הַנָּהָר. שָׁם הֻתְקַן נָמֵל, שֶׁהָאֳנִיּוֹת יָכְלוּ לַעֲמֹד אֶצְלוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל מִטְעָן. קְצָת לְמַעְלָה מִזֶּה הֻתְקַן גֶּשֶׁר קָטָן שֶׁל עֵץ, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל שְׁנֵי כַּבְלֵי־בַּרְזֶל. זֶה הָיָה נמֵלָהּ שֶל קֶמְדלֶס־בֵּיי.

בִּקְצֵה־הַגֶּשֶׁר הָיוּ מְצַפִּים שְׁנֵי כּוּשִׁים וּפַנָסִים בִּידֵיהֶם, לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל בְּיוֹתֵר.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק נִפְרַד מֵאֵת סְטֶנֶרְד וּפָנָה וְעָלָה בְּלִוְיַת אֶדוּאַרְד קָרוֹל עַל הַגֶּשֶׁר.

אַחֲרֵיהֶם הָלְכָה הַמֶטִיסָה זֶרְמָה, שֶׁנַּעַנְתָה לְקוֹלָהּ שֶׁל יַלְדָהּ וְקָרְאָה מֵרָחוֹק:

“הִנְּנִי, דִי!… הִנְּנִי!”

“וְאַבָּא?…”

“גַּם אַבָּא!”

הַפַּנָּסִים הִתְרַחֲקוּ וְ“שֶׁנוֹן” שָׁבָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ כְּשֶׁהִיא פּוֹנָה אֶל שְֹפַת־הַנָּהָר הַשְֹּמָאלִית. בֶּרִחוּק שֶׁל שְׁלֹשָה מִילִין לְמַטָּה מִקֶמדלֶס־בֵּיי, בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, עָמְדָה שׁוּב אֵצֶל נְמֵלָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אֶת מַרְבִּית הַנּוֹסְעִים בָּהּ.

כָּאן יָצָא וַלְטֶר סְטֶנֶרד וְעִמּוֹ שְׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר טֶקסַר נִפְרַד מֵהֶם לִפְנֵי שָׁעָה וָחֵצִי, כְּשֶׁבָּא הַהִינְדוּאִי עִם הַסִּירָה. וְשׁוּב לֹא נִשְׁתַּיְרוּ בָּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר אֶלָּא כַּחֲצִי־תְּרֵיסַר נוֹסְעִים, שֶׁמִּקְצָתָם נָסְעוּ לְפַבְּלוֹ, הִיא עֲיָרָה קְטַנָּה הַיּוֹשֶׁבֶת סָמוּךְ לְמִגְדַל־הַמָּאוֹר הַמִּתְנַשֵֹּא בְּתוֹצֵאתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן. מִקְצָתָם שָֹמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הָאִי טַלְבּוֹט, הַקָּבוּעַ בְּאֶמְצָעָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ־הָאֳנִיּוֹת הַקְּרוּיָה בְּשֵׁם זֶה, וְיִתְרָם הָלְכוּ אֶל נְמֵלָהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִּינָה. “שֶׁנוֹן” הוֹסִיפָה לַחְבּוֹט וְלַחֲצוֹת אֶת מֵי הַנָּהָר וְעָבְרָה אֶת הַשִֹּרְטוֹן שֶׁבּוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְלִי פֶּגַע. וּמִקֵּץ שָׁעָה אַחַת נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן כְּשֶׁהִיא עוֹקֶפֶת אֶת הַלָּשׁוֹן “טרַאוּט”, שֶׁגַּלָּיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן, שֶׁכְּבָר נַעֲשֹוּ סוֹעֲרִים, מִתְעָרְבִים וּמִתְלַכְּדִים שָׁם עִם גַּלֵּי הָאוֹקְיָנוּס.

פֶּרֶק שֵׁנִי: קֶמְדלֶס־בֵּי

קֶמְדלֶס־בֵּי הָיָה שְׁמָהּ שֶׁל הַמַּטָּעָה הַשַּׁיֶכֶת לְגֶ’מֶס בּוֹרְבֶּנְק. כָאן הָיָה בַּעַל־הָאֲחֻזָּה הֶעָשִׁיר דָּר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַשֵּׁם קֶמְדלֶס נִתְיַחֵד לַמַּטַּעָה מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ נִקְרְאָה אַחַת מִלְשׁוֹנוֹתָיו שֶל נְהַר־סֶנט־ג’וֹן, שֶׁנִּמְצְאָה קְצָת לְמַעְלָה מִגֶ’קְסוֹנְוִיל עַל שְֹפַת־הַנָּהָר שֶׁמִּנֶּגֶד. מֵחֲמַת קִרְבָה זוֹ לִלְשׁוֹן־הַנָּהָר הָיָה חִבּוּר־הַדֶּרֶךְ בֵּין הַמַטָּעָה וְהָעִיר הַפְלוֹרִידִית קַל בְּיוֹתֵר. לֹא הָיָה צֹרֶךְ אֶלָּא בְּסִירָה טוֹבָה, בְּרוּחַ צְפוֹנִית אוֹ דְּרוֹמִית וּבְסִיּוּעָהּ שֶׁל יְרִידַת הַמַּיִם בִּשְׁבִיל הַשִּׁיטָה לְשָׁם, וּבַעֲלִיַּת הַמַּיִם בִּשְׁבִיל הַשִּׁיטָה בַּחֲזָרָה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת שְׁלֹשֶת הַמִּילִין, הַמַּפְרִידִים בֵּין קֶמְדלֶס־בֵּי וּבֵין הָעִיר הָרָאשִׁית שֶׁבִּמְחוֹז דִיבַל, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק הָיָה בְּעָלֶיהָ שֶׁל אַחַת הָאֲחֻזּוֹת הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּאָרֶץ. עָשִׁיר הָיָה הָאִישׁ מִצַּד עַצְמוֹ וּמִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁנּוֹסַף עַל זֶה הָיוּ לוֹ עוֹד קַרְקָעוֹת נִרְחָבִים וְרַבֵּי־עֵרֶךְ בּמְדִינַת נְיוּ־גֶ’רסִי הַסְּמוּכָה לִמְדִינַת נְיוּ־יוֹרְק.

מָקוֹם זֶה שֶׁעַל שְֹפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר סֶנט־ג’וֹן נִבְחַר יָפֶה, כְּדֵי לְכוֹנֵן בּוֹ מוֹסָד שֶׁל מֶשֶׁק יְקַר־עֵרֶךְ. הַטֶּבַע עַצְמוֹ הִכְשִׁיר כָּאן אֶת הַכֹּל הַכְשָׁרָה מֻּצְלַחַת וְיָדוֹ שֶׁל אָדָם שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ מַה לְהוֹסִיף עַל מַעֲשָֹיו. הַקַּרְקַע הָיָה מַמְצִיא עַצְמוֹ מֵאֵלָיו לְכָל תַּשְׁמִישֵׁי הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁהֵפִיקוּ מִמֶּנוּ בְּמִדָּה רְחָבָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִגִּיעָה הַמַּטָּעָה שֶׁל קֶמְדלֶס־בֵּי, שֶׁהִתְנַהֲלָה עַל יְדֵי אִישׁ מַשְֹכִּיל וְרַב־פְּעָלִים, שֶׁעָמַד בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו וְכֹחוֹ בְּסִיוּעַ שֶׁל מְשַׁמְּשִׁים זְרִיזִים לְלֹא דֹּחַק בְּמָמוֹן, לִידֵי מַצָּב שֶׁל הַפְרָחָה.

הֶקֵּפָהּ שֶׁל מַטָּעָה זוֹ הָיָה שְׁנֵים עָשָֹר מִילִין וְמִדַּת שִׁטְחָהּ – אַרְבַּעַת אֲלָפִים מַעֲנִיּוֹת. זוֹהִי מַתְכֻּנְתָּהּ הַחִיצוֹנִית. אָמְנָם נִמְצְאוּ בִּמְדִינוֹת־הַבְּרִית הַדְּרוֹמִיּוֹת אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת מִמֶּנָּהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מְתֻקָּנוֹת וַעֲרוּכוֹת יָפֶה מִמֶּנָה. בֵּית־הַדִּירָה, בִּנְיְנֵי־הָעֲבֻדָּה, הָאֻרְווֹת, הָרְפָתִים, מִשְׁכְּנוֹת־הָעֲבָדִים, בִּנְיָנִים לְצָרְכֵי הַמֶּשֶׁק, מַמְגוּרוֹת לְגִדּוּלֵי־הַקַּרְקַע, קַרְפִּיפִים לְצֹרֶךְ עִבּוּדָם, בָּתֵּי־מְלָאכָה וּבָתֵּי־חֲרֹשֶת, מְסִלּוֹת־בַּרְזֶל,שֶׁנִסְלְלוּ לְכָל אָרְכָּהּ שֶׁל הָאֲחֻזָּה עַד לַנָּמֵל הַקָּטָן, כְּבִישִׁים לַעֲגָלוֹת – הַכֹּל הָיָה מְעֻלֶּה וְהֻתְקַן יָפֶה מִבְּחִינָה מַעֲשִֹית. תֵּכֶף לִסְקִירָה רִאשׁוֹנָה נִכָּר הָיָה, שֶׁאִישׁ מֵאַנְשֵׁי אֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית הוּא הוּא שֶׁהָרָה וְהָגָה, הִתְקִין וּבִצַּע אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים הָאֵלֶּה. רַק הָאֲחֻזּוֹת הַמְתֻקָּנוֹת וְהַמְּעֻלּוֹת בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּוִירְגִ’ינִיָה וִבְאִיֵּי הַקָּרוֹלִינִים יָכְלוּ לְהִתְחָרוֹת בָּאֲחֻזָּה שֶׁבְּקֶמְדלֶס־בֵּי. אַדְמָתָהּ שֶׁל הָאֲחֻזָּה הָיְתָה שֶׁל מִינִים שׁוֹנִים – “קַרְקָעוֹת רָמִים”, שֶׁהֻכְשְׁרוּ בְּיַד הַטֶּבַע לְמִזְרַע תְּבוּאוֹת, “קַרְקְעוֹת נְמוּכִים” שֶׁהָיוּ מְסֻגָּלִים בְּיִחוּד לְגִדּוּל מַטָּעֵי קָפֶה וְקָקָאוֹ, וְלַסּוֹף “טוֹבְעָנִים”, קַרְקָעוֹת מְלֵחִים, שֶׁיָּפִים הֵם לְגִדּוּל אֹרֶז וּקְנֵי־סֻכָּר.

מוּדַעַת הִיא, שֶׁצֶּמֶר־הַגֶּפֶן שֶׁל ג’וֹרְגִ’יָּה וּפְלוֹרִידָה עֶרְכּוֹ חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּשְּׁוָקִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל אֵרוֹפָּה וַאֲמֵרִיקָה בִּגְלַל אָרְכָּן וְטִיבָן שֶׁל נִימָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ הַשָֹּדוֹת שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן עִם הַמַּטָּעִים שֶׁלָּהֶם הַנְּטוּעִים שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת וּקְצוּבוֹת, עִם עְַלֵיהֶם, שֶׁעֵינָם יָרֹק־עָנֹג, עִם פִּרְחֵיהֶם הַצְּהֻבִּים־הַחִוְרִים, מְשַׁמְּשִׁים אֶחָד מִסְּעִיפֵי־הַהַכְנָסָה הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּאֲחֻזָּה. הַשְָֹּדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁמִּדָּתָם מַעֲנִית עַד מַעֲנִית וָחֵצִי, מִתְכַּסִּים בְּעוֹנַת הָאָסִיף בְּסֻכּוֹת, שֶׁמְשַׁמְּשׁוֹת דִּירוֹת לַעֲבָדִים עִם נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם, שֶׁהֻטְּלָה עֲלֵיהֶם הַמְּלָאכָה לֶאֱסוֹף אֶת הַפַּקּוּעוֹת וּלְהַפְקִיעַ מֵהֶן אֶת הַצֶּמֶר – מְלָאכָה דַּקָּה בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפְגּוֹם פְּגִימָה כָּלְשֶׁהִי בְּנִימִין. צֶמֶר־גֶּפֶן זֶה, שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתוֹ בַּחַמָּה, מְנַקִּים בְּסִיוּעַ שֶׁל אוֹפַנִּים בַּעֲלֵי־שִׁנַּיִם וּמַעֲגִילוֹת, כּוֹבְשִים בְּמַכְבֵּשִים הִידרַבְלִיִּים, עוֹשִֹים מִמֶּנּוּ חֲבִילוֹת עֲגֻלּוֹת חֲבוּשׁוֹת בְּפַסֵי־בַּרְזֶל וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ לְסוֹף בְּבָתֵּי־אוֹצָרוֹת לְמִשְׁלֹחַ. אֳנִיּוֹת־הַמִּפרָשֹֹ וָאֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר יָכְלוּ לָבוֹא לָקַחַת אֶת מִטְעַן הַחֲבִילוֹת הָאֵלֶּה אֲפִילוּ בִּנְמֵלָהּ שֶל קֶמְדְלֶס בֵּי.

חוּץ מִן הַגִּדּוּל שֶׁל צִמְחֵי צֶמֶר־גֶּפֶן הָיוּ לוֹ לְגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק גַּם שָֹדוֹת נִרְחָבִים, שֶׁבָּהֶם הָיָה מְגַדֵּל שִֹיחֵי־קָפֶה וּקְנֵי־סֻכָּר. שְֹדֵה־הַקָּפֶה מֵכִיל מֵאֶלֶף עַד אֶלֶף וּמָאתַיִם שִֹיחִים; גֹּבַהּ הַשִֹיחִים מֵחֲמֵשׁ עֶשְֹֹרֵה עַד עֶשְֹרִים רֶגֶל, פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים לַיַּסְמִין הַהִישְֹפַּנִּי, וּפִרְיָם שֶׁגָּדְלוֹ כְּגֹדֶל דֻבְדְּבָנִיָּה קְטַנָּה, מַחֲזִיק שְׁנֵי־גַּרְעִינִים, שֶׁאֵינָם טְעוּנִים אֶלָּא הוֹצָאָה מִתּוֹךְ הַפְּרִי וְיִבּוּשׁ. לְהַלָּן הִשְֹתָּרְעוּ שָׁם אֲפָרִים. אוֹ מוּטַב שֶׁנֹּאמַר בִּצְעֵי־מַיִם, נְטוּעִים קָנִים שֶׁמִּדַּת־גָּבְהָם מִתֵּשַׁע וְעַד תְּשַׁע עֶשְֹרֵה רֶגֶל וְצִיצוֹתֵיהֶם מִתְנַפנְְפוֹת כְּפִיפֵי־הַקּוֹבָעִים שֶל גְּדוּד פְָרָשִים בִּשְׁעַת הֲלִיכָתָם. אֹסֶף הַקָּנִים הַלָּלוּ נַעֲשֶֹה בְּקֶמְדלֶס־בֵּי מִתּוֹךְ תְּשֹוּמַת־לֵב מְיֻחָדָה לַדָּבָר; אֶת הַסֻּכָּר, שֶׁמִּתְקַבֵּל מֵהֶם בְּצוּרָה שֶׁל נוֹזְלִים, זוֹקְקִים בְּבָתֵּי־זִקּוּק, שֶׁהָיוּ מְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר בִּמְדִינוֹת הַדָּרוֹם, וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ לְסֻכָּר מְזֻקָּק. חוּץ מִזֶּה מְפִיקִים מֵהֶם גַּם טְפֵלוֹת: עֲסִיסִים, שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לַעֲשֹוֹת טַפְיָה (יֵין־שָֹרָף שֶל סֻכָּר) אוֹ רוֹם, וְיַיִן שֶׁל קְנֵי־סֻכָּר, שֶׁהוּא תַּעֲרֹבֶת שֶׁל עֲסִיס־סֻכָּר וְשֶׁל מִיץ אֲנָנַס וְתַפּוּחֵי־זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁלְּעֻמַּת צֶמֶר־גֶפֶן לֹא הָיָה גִּדּוּל זֶה חָשׁוּב כָּל כָּךְ, עִם כָּל זֶה הִכְנִיס רֶוַח מְרֻבֶּה. גִּנּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל נְטִיעֵי־קָקָאוֹ, שָֹדוֹת שֶׁל תִּירָס, שֶׁל שָׁרְשֵׁי־יַאם, שֶׁל אַגַּסֵּי־אֲדָמָה, שֶׁל שִׁפּוּן הִינְדוּאִי, שֶׁל טַבַּק, מָאתַיִם אוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת מַעֲנִיּוֹת שֶׁל שַׁדְמוֹת־אֹרֶז – כָּל זֶה הָיָה מַרְבֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת הַכְנְסוֹת אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק.

חוּץ מִזֶּה הָיָה כָּאן עוֹד מִפְעָל אַחֵר, שֶׁהַכְנְסוֹתָיו לֹא הָיוּ פְּחוּתוֹת מִשֶּׁל גִּדּוּל צֶמֶר־גֶּפֶן. אוֹתוֹ הַמִּפְעָל הָיָה בֵּרוּא הַיְּעָרִים הָעֲצוּמִים לְאֵין שִׁעוּר, שֶׁהָיוּ־מְכַסִים אֶת הָאֲחֻזָה. אֵין אֶת נַפְשֵׁנוּ לְדַבֵּר עַל הָרֶוַח שֶׁהִכְנִיסוּ עֲצֵי־הַקִּנָּמוֹן, עֲצֵי־הַפִּלְפֵּל, עֲצֵי תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב, הַלִּמּוֹנִים, הַזֵּיתִים, הַתְּאֵנִים, עֲצֵי־הַמַּנְגוֹ, עֲצֵי הַלֶּחֶם וְכָל מִינֵי אִילָנֵי־מַאֲכָל הַגְּדֵלִים בְּאֵירוֹפָּה, שֶׁנִּקְלְטוּ יָפֶה בִּפְלוֹרִידָה, אֶלָּא עַל דָּבָר אַחֵר: עַל כְּרִיתַת הַיְּעָרִים הַלָּלוּ שֶׁנֶעְֶשְֹתָה בְּדֶרֶךְ מְסֻדָּרָה וּמַתְמֶדֶת. כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הָעֲשִׁירוּת הָאֲצוּרָה בְּעֲצֵי־הַקַמְפֶּשׁ, בְּגַזוּמִים אוֹ הַבּוּקִיצִים הַמֶכְּסִיקָנִיִים, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם עַכְשָׁיו כָּל מִינֵי תַּשְׁמִישִׁים, בְּבַּאוֹבַבִּים, בְָּעֲצֵי־הָאַלְמֻגִּים שֶׁעַנְפֵיהֶם וּפִרְחֵיהֶם אֲדֻמִים כַּדָּם, בְּמִין מְיֻחָד שֶׁל עֲצֵי־עַרְמוֹן צְהֻבֵּי־פְרָחִים, בֲּעֲצֵי־אֱגוֹז שְׁחוֹרִים, בְּאַלּוֹנִים יְרֻקִּים, בָּאֳרָנִים אוֹסְטְרָלִיִּים, שֶׁמְּסַפְּקִים חֹמֶר נִפְלָא לַחֲרשֶׁת־עֵץ וְלִמְלֶאכֶת־תְּרָנִים, בָּאֳרָנִים סוֹכְכֵי־שֶׁמֶשׁ, בַּעֲצֵי־צִבְעוֹנִיּוּת, בַּאֲרָזִים, בְּאַשׁוּחִים וּבְיִחוּד בִּבְרוֹשִׁים, שֶׁכָּל כָּךְ נְפוֹצִים הֵם עַל פְּנֵי חֲצִי־הָאִי, שֶׁמְהַוִּים שָׁם יְעָרִים־גְּדוֹלִים מִשִּׁשִּׁים עַד מֵאָה מִילִין, גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק רָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְהָקִים כַּמָּה בָּתֵּי־נְסִירָה גְּדוֹלִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁל הַמַּטָּעָה. שְֹכָרִים, שֶׁהֻתְקְנוּ בַּאֲחָדִים מִן הַפְּלָגִים הַצְּדָדִיִּים שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, הָפְכוּ אֶת זִרְמָם הַשָּׁלֵו לְמַפְּלֵי־מַיִּם, מַפְּלֵי־הַמַּיִם הַלָּלוּ סִפְּקוּ אֶת הַכֹּחַ הַמֵּכָנִי הַדָּרוּשׁ לִנְסִירַת הַקּוֹרוֹת, הַקְּרָשִׁים הֶעָבִים וְהַנְּסָרִים, שֶׁמֵּאוֹת אֳנִיּוֹת הָיוּ טוֹעֲנוֹת אוֹתָם שָׁנָה שָׁנָה עַד כַּמָּה שֶׁעָצְרוּ כֹּחַ לְשֵֹאתָם.

בֵּין שְׁאָר הַדְּבָרִים כְּדַאי לְהַזְכִּיר כָּאן גַם אֶת כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא הַדְּשֵׁנִים, שֶׁהָיוּ מְפַרְנְסִים אֶת הַסּוּסִים, הַפְּרָדִים וְעֶדְרֵי הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת אֶת כָּל צָרְכֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁל הָאֲחֻזָּה הַגְּדוֹלָה.

בְּנוֹגֵע לְכָל מִינֵי בַּעְַלֵי־הַכְּנָפַיִם הַשּׁוֹכְנִים בַּיְּעָרִים, בַּשָֹדוֹת וּבָאְַפָרִים, קָשֶׁה לְשַׁעֵר כַּמָּה מְרֻבִּים הָיוּ בְּקֶמְדלֶס־בֵּי וּבְכָל פְלוֹרִידָה כֻּלָּה בִּכְלָל. לְמַעְלָה מִן הַיְּעָרִים הָיוּ מְרַחֲפִים נְשָׁרִים לִבְנֵי־רֹאשׁ וְרַחֲבֵי־כְנָפַַיִם, שֶׁקּוֹל צִוְחָתָם הַחַדָּה הָיָה דּוֹמֶה לִתְקִיעַת חֲצוֹצְרָה סְדוּקָה, חַיּוֹת אַכְזְרִיוֹת בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, מַרְדוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁמַּקּוֹרָן חַד כְּכִידוֹן. עַל שְֹפַת הַנָּהָר, בְּתוֹךְ הַקָּנִים וְהַשִֹּיחִים הַגְּבוֹהִים, בְּתוֹךְ הָעַרְבּוּבְיָה שֶׁל קְנֵי־הַחִזְרָן הָעֲנָקִיִּים הָיוּ חַיִּים שְׁקִיטָנִים וְרֻדִּים אוֹ אַרְגְוָנִים, חֲסִידוֹת מִצְרִיּוֹת שֶׁכֻּלָן לְבָנוֹת וַאֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ פָּרְחוּ וּבָאוּ הֵנָּה מֵאַחַת הַמַּצֵּבוֹת שֶׁבְּמִצְרַיִם, קְאָתִים בַּעֲלוֹת קוֹמָה עֲנָקִית וְרִבְבוֹת סְנוּנִיּוֹת־יָם לְכָל מִינֵיהֶן. אֲנָפוֹת אֲמֵרִיקָנִיוֹת, שֶׁצִּיצָה בְּרֹאשָׁן וְנוֹצָתָן יְרֻקָּה, עוֹרְבֵי־עֲמָקִים, דְּרוֹרֵי־חוֹף שֶׁעֵין נוֹצָתָם כְּעֵין הַזָּהָב, וְעוֹלָם מָלֵא שֶׁל טַבְלָנִים, שֶׁל תַּרְנְגֹלוֹת־מַיִם, שֶׁל בֲרְוָזִים־שׁוֹרְקָנִים, בֲרְוָזִים הֲרָרִיִּים, וְעַל כָּל אֵלֶּה, עוֹפוֹת־הַסְּעָרָה, גּוֹזְרֵי־הַמַּיִם, עוֹרְבֵי־הַיָּם, הַשְּׁחָפִים וְהָעוֹפוֹת הַטְּרוֹפִּיִּים שֶׁמַּשַּׁב־הָרוּחַ הָיָה מַפְרִיחָם עַד לִנְהַר סֶנְט־ג’וֹן, וְאֶת הַדָּגִים הַמְעוֹפְפִים, הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר עַל הַגַּרְגְּרָנִים. בָּאֲפָרִים שָׁרְצוּ חַרְטֻמּוֹנֵי־יָם, תַּרְנְגוֹלוֹת־פְּנִינִים עִם עֲדִי נוֹצוֹתֵיהֶן הָאֲדֻמּוֹת, הַכְּחֻלּוֹת, הַיְּרֻקּוֹת וְהַלְּבָנוֹת כְּאַחַת, הַדּוֹמוֹת לְלוּחוֹת־צְבָעִים מְעוֹפְפִים, תַּרְנְגֹלֵי־בָּר, קוֹרְאִים. חֻלְדוֹת־סְנָאִים אֲפַרְפָּרוֹת, יוֹנִים לִבְנוֹת־רֹאשׁ וַאֲדֻמּוֹת־רַגְלַיִם; מִבֵּין בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מְהַלְכֵי אַרְבַּע, שֶׁבְּשָֹרָם מְשַׁמֵּשׁ מַאֲכָל לִבְנֵי־אָדָם – שְׁפַנִּים אֲרֻכֵּי־זָנָב, מִין יְצוּר בֵּינַיִם בֵּין הָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן שֶׁבְּאֵרוֹפָּה, וְעֶדְרֵי־אַיָּלִים: וְלַסּוֹף – צַבִּים, עַכְבְּרֵי־פַּרְעֹה וְגַם הַרְבֵּה נְחָשִׁים בַּעֲלֵי־אֶרֶס. אֵלֶּה בָּאֵי כֹּחָהּ שֶׁל מַמְלֶכֶת־הַחַי שֶׁשָּׁכְנוּ בְָּאֲחֻזָּה הַנֶּהְדָרָה קָמדלֶס־בֵּי – וְעִמָּם הַנֶּגְרִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ וְהָיוּ לַעֲבָדִים כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדַת הַמַּטָּעָה. וְאָכֵן עַבְדוּת מַחְפִּירָה זוֹ הִיא שֶׁיִּחֲסָה אֶת יְצוּרֵי־הָאָדָם הַלָּלוּ עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים וְהָפְכָה אוֹתָם לְבַהֲמוֹת־מַשָּׂא, שֶׁקּוֹנִים וּמוֹכְרִים אוֹתָם בַּשּׁוּק.

אֵיכָכָה הָיְתָה כָּזֹאת, שֶׁאָדָם כְּגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, מִן הַמַּחֲזִיקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל מִתְנַגְּדֵי־הָעַבְדוּת, אִישׁ צְפוֹנִי, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן, עֲדַיִן לֹא שִׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר בַּמַּטָּעָה שֶׁלּוֹ? וְכִי יְהֵא מְהַסֵּס לַעֲשֹוֹת זאֹת גַּם לְהַבָּא, בְּשָׁעָה שֶׁמַּצַּב־הַדְּבָרִים יַרְשֵׁהוּ לַעֲשֹוֹת זֹאת? חָלִילָה! אֵין זוֹ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, וְאוּלַי שֶׁל יָמִים מִסְפָּר, מֵאַחַר שֶׁצְּבָא הַבְּרִית כְּבָר כָּבַשׁ כְּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבַּמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִפְעֻלּוֹת מִלְחָמָה בִּפְלוֹרִידָה.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּבָר שָׁקַד לְתַקֵּן בְּקֶמדלֶס־בֵּי אֶת כָּל הַתִּקּוּנִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהֵיטִיב אֶת גּוֹרָלָם שֶׁל הָעֲבָדִים. כָּאן נִמְצְאוּ כִּשְׁבַע מֵאוֹת עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, שֶׁיָשְׁבוּ בְּמִשְׁכָּנוֹת נְקִיִּים, מְרֻוָּחִים וְמְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם: פַּרַנָסָתָם נִתְּנָה לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם וְלֹא הָיוּ מַעֲבִידִים אוֹתָם אֶלָּא לְפִי כֹּחָם. הַמְּמֻנֶּה הָרָאשִׁי שֶל הַמַּטָּעָה וּסְגָנָיו נִצְטַוּוּ לְהִתְנַהֵג עִמָּם בְּצֶדֶק וּבְחֶסֶד. עָנְשֵׁי־גּוּף שׁוּב לֹא הָיוּ נְהוּגִים בְּקֶמְדלֶס־בֵּי, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ הָעֲבָדִים שׁוֹקְדִים לַעֲשֹוֹת כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמּוּטָלוֹת עֲלֵיהֶם כְּהֹגֶן. מִנְהָג זֶה הָיָה הֶפֶךְ גָּמוּר לַמִּנְהָגִים הַקְּבוּעִים בְּרֹב הָאֲחֻזּוֹת הָאֲחֵרוֹת וּשְׁכֵנָיו שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק הִתְרַעֲמוּ עַל הַשִּׁיטָה שֶׁנָּהַג עַל פִּיהָ. וּמִכָּאן – כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה זֹאת לְהַלָּן – כָּל אוֹתוֹ הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁהָאָרֶץ הָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, וּבְיִחוּד בִּתְקוּפָה זוֹ, שֶׁשְׁאֵלַת הָעַבְדוּת עָמְדָה לְהִפָּתֵר בָּהּ בְּכֹחַ הַנְּשֶׁק.

הְַמוֹנֵי הָעְַבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים בַּמַּטָּעָה הָיוּ דָּרִים בְּבִקְתּוֹת נוֹחוֹת לַבְּרִיאוּת וּמְרֻוָּחוֹת. הַבִּקְתּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עְַרוּכוֹת קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, חְַמִשִּׁים בִּקְתּוֹת הַקְּבוּצָה, וְנִצְטָרְפוּ לִכְפָרִים, שֶׁהָיוּ בְּנוּיִים לְאוֹרֶךְ הַפְּלָגִים. כָּאן יָשְׁבוּ הַשְּׁחוֹרִים עִם נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם. אֶת כָּל הַמִּשְפָּחָה הָיוּ מַעֲסִיקִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בַּעֲבוֹדָה אַחַת. אִם בַּשָֹּדוֹת וּבַיְּעָרִים וְאִם בְּבָתֵּי־הַמְּלָאכָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא נִפְרְדוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בִּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה. בְּרֹאשׁ כָּל הַכְּפָרִים הַלָּלוּ עָמַד סְגַן־מְמֻנֶּה, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ סוֹכֵן, אוֹ מֵעֵין רֹאשׁ וְגַבַּאי לְעֵדָה קְטַנָּה זוֹ, שֶׁהָיְתָה כְּפוּפָה וּמְשֻׁעְבֶּדֶת לְעִיר־הַבִּירָה שֶׁבַּגָּלִיל. עִיר בִּירָה זוֹ הָיְתָה הָאֲחֻזָּה הַפְּרָטִית קֶמְדְלֶס־בֵּי, שֶׁהָיְתָה מֻקָּפָה גָּדֵר־גְּבוֹהָה, שֶׁמוֹטוֹתֶיהָ הָיוּ צְפוּפִים וּדְבוּקִים יַחַד וְנִתְעַלְּמוּ לְמֶחְצָה מִן הַעַיִן מִתַּחַת לְשִׁפְעַת צְמָחֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה. כָּאן הִתְנַשֵֹּא הַבִּנְיָן, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בֵּית־דִּירָה לְמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק.

בִּנְיָן זֶה הָיָה חֶצְיוֹ בַּיִת וְחֶצְיוֹ אַרְמוֹן וְנִקְרָא “קַסטֶל־הַאוּז”(בֵּית־טִירָה), וְאַף רָאוּי הָיָה לְשֵׁם זֶה.

קֶמְדְלֶס־בֵּי הָיְתָה אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק מִלִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים. בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה סַכְָּנָה שֶׁל מַעֲשֵֹי שׁוֹד וְחָמָס מִצַּד הַהִינְדוּאִים, רָאוּ עַצְמָם בַּעֲלֵי הָאֲחֻזָּה אֲנוּסִים לְבַצֵּר אֶת בֵּית דִּירָתָם. עֲדַיִן לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים מִזְּמַן שֶׁהַגֵּנֵרַל יֶ’סוּפ הָיָה מֵגֵן עַל פְלוֹרִידָה בִּפְנֵי הַסֶּמִינוֹלִים. זְמַן הַרְבֵּה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סוֹבְלִים צָרוֹת קָשׁוֹת מִידֵי הַנַּוָּדִים הַלָּלוּ. לֹא דַּיָּם שֶׁהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְגַנָּבִים, אֶלָּא שֶׁרוֹצְחִים הָיוּ מִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם, הוֹרְגִים נְפָשׁוֹת וּמַצִּיתִים אֶת בָּתֵּיהֶם בָּאֵשׁ. אֲפִילוּ הֶעָרִים עַצְמָן הָיוּ נְתוּנוֹת לֹא אַחַת בְּסַכָּנָה לִהְיוֹת תְּפוּסוֹת וּבְזוּזוֹת. בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה נִרְאִים גַּם עַכְשָׁיו תִּלֵּי־חֳרָבוֹת וּמַּשּׁוּאוֹת, שֶׁהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם הַהִינְדוּאִים הַלָּלוּ הַצְּמֵאִים לְדָם לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם. בְּרִחוּק שֶׁל פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה עָשָֹר מִילִין מִקְּמְדְלֶס־בֵּי, סָמוּךְ לִכְפָר מַנְדָרִין, מַרְאִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶת “בֵּית־הַדָּמִים”, שֶׁהַגַּזְלָנִים הַלָּלוּ הָרְגוּ שָׁם אֶת הַקּוֹלוֹנִיסט מוֹט וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְשָׁלֹש בְּנוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, לְאַחַר שֶׁפָּשְׁטוּ תְּחִלָּה אֶת עוֹרָם מֵעַל רֹאשָׁם. וְאוּלָם מִלְחֶמֶת הַהַשְׁמָדָה שֶׁבֵּין הָאָדָם הַלְָּבָן וְהָאָדֹם פָּסְקָה עַכְשָׁיו. הַסִּימוֹנָלִים הֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהִמָּלֵט לַמֶּרְחַקִּים, לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל מִיסִיסִפִּי. שׁוּב אֵין שׁוֹמְעִים עֲלֵיהֶם דָּבָר וְלֹא נִשְׁתַּיְּרוּ מֵהֶם אֶלָּא כְּנוּפִיוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁנּוֹדְדוֹת עֲדַיִן בְּחֶבֶל הַבִּצּוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה הַדְּרוֹמִית. הָאָרֶץ שָׁקְטָה וְשׁוּב אֵין לָהּ לְפַחֵד מִפְּנֵי יְלִידֵי־הַמָּקוֹם הָאַכְזָרִים הַלָּלוּ.

עַל פִּי כָּל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה דָּבָר הַמִּסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁבָּתֵּיהֶם שֶׁל הַמִתְיַשְּׁבִים הָיוּ בְּצוּרִים וְנִבְנוּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַתְקָפָה פִּתְאוֹמִית שֶׁל הַהִינְדוּאִים וּלְהִתְגּוֹנֵן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעֶזְרָתָם גְּדוּדֵי הַמִּתְנַדְּבִים, שֶׁשָּׁכְנוּ בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים הַסְּמוּכוֹת. וְכַךְ הָיָה בָּנוּי גַּם הָאַרְמוֹן קַסטֶל־הַאוּז.

קַסְטֶל־הַאוּז הִתְנַשֵּׂא עַל גְַבְשׁוּשִׁית קְטַנָּה, בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל פַּרְדֵּס מֻבְדָּל וּמְיֻחָד, שֶׁהִשְֹתָּרַע עַל שֶׁטַח שֶׁל שָׁלֹש מַעְַנִיּוֹת בְּרִחוּק שֶׁל אֵילוּ מֵאוֹת יַרְדִים מֵאֲחוֹרֵי שְֹפָתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן. פַּרְדֵּס זֶה הָיָה מֻקָּף אַמַּת מַיִם עֲמֻקָּה לְמַדַּי וְגָּדֵר גְּבוֹהָה שֶׁל כְּלוּנְסָאוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה מְבֻצָּר כָּל צָרְכּוֹ וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ גֶּשֶׁר קָטָן אֶחָד הַנָּטוּי עַל הַפֶּלֶג הֶעָגֹל שֶׁמִסָּבִיב. קְבוּצָה שֶׁל אִילָנוֹת נָאִים, שֶׁגְּדֵלִים בְּהָמוֹן, שָׁפְלָה וְיָרְדָה אֲחוֹרֵי הַגַּבְשׁוּשִׁית בְּמוֹרְדוֹתָיו שֶׁל הַפַּרְדֵּס וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ מִסְגֶּרֶת רְחָבָה שֶׁל שִׁפְעַת יֶרֶק. שְׂדֵרָה חֲדָשָׁה שֶׁל קְנֵי־חַוְּרָן, שֶׁצַּמְרוֹתֵיהֶם הִשְׂתָּרְגוּ יַחַד כְּעֵין קִמּוֹר מְחֻדָּד, הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה מִן הַנָּמֵל הַקָּטָן שֶׁל קֶמְדְלֶס־בֵּי עַד לְכָרֵי־הַדֶּשֶׁא הָרִאשׁוֹנִים. מִבִּפְנִים, בְּכָל מְלוֹא הָרֶוַח שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת, הִשְֹתָּרְעוּ עֲרוּגוֹת־דֶּשֶׁא יְרַקְרַקּוֹת, שֶׁנֶּחֳצוּ בְּאֶמְצַע עַל יְדֵי שְֹדֵרוֹת רְחָבוֹת וְהָיוּ תְּפוּסוֹת בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל מְשֹוּכוֹת לְבָנוֹת, שֶׁנִּסְתַּיְמוּ סָמוּךְ לִרְחָבָה זְרוּעָה חוֹל שֶׁלִּפְנֵי הֶחָזִית הָרָאשִׁית שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז.

אַרְמוֹן זֶה, שֶׁתָּכְנִיתוֹ לֹא הָיְתָה עֲרוּכָה יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ, הָיָה מַתְמִיהַּ בַּזָּרוֹת הַמּרֻבּוֹת שֶבְּבִנְיָנוֹ בִּכְלָלוּתוֹ וּבְתַהֲפּוּכוֹת־הַדִּמְיוֹן שֶׁבְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁבּוֹ. וְאוּלָם בִּנְיָן זֶה יָכֹל הָיָה לְהִתְגּוֹנֵן בִּפְנֵי הַתְקָפַת אוֹיְבִים, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לִפְרֹץ אֶת גֶּדֶר הַפַּרְדֵּס, וְלַעֲמוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בַּמָּצוֹר – וְדָבָר זֶה הָיָה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר. הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה הָיוּ מְסֹרָגִים בִּשְֹבָכוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְדַלְתָּהּ הָרָאשִׁית שֶׁל הֶחָזִית הָיְתָה מוּצָקָה עַד מְאֹד. בְּרֹאשׁ הַקִּירוֹת, שֶׁהָיוּ בְּנוּיִים אֶבֶן דּוֹמָה לְשַׁיִשׁ, הִתְנַשְֹאוּ עַל גַּבֵּי זִיזִים כַּמָּה סֻכּוֹת־אֶבֶן, שֶׁהֵקֵלּוּ בְּיוֹתֵר עַל הַהֲגָנָה, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִירוֹת מֵהֶן עַל הַתּוֹקְפִים מִן הַצַּד. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, בִּנְיָן זֶה, עִם הַמִּפְתָּחִים שֶׁבְּקִירוֹתָיו, שֶׁמּוּעָטִים הָיוּ, כְּדֵי הַהֶכְרַח בִּלְבָד, עִם הַמִּגְדָּל הָאֶמְצָעִי שֶׁבּוֹ, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הִתְנַפְנֵף הַדֶּגֶל שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הַזָּרוּעַ כּוֹכָבִים, עִם הַחַדּוּדִים שֶׁל קִירוֹתָיו הַהוֹלְכִים וּמִשְׁתַּפְּעִים כְּלַפֵּי הַיְסוֹד, עִם גַּגּוֹתָיו הַגְּבוֹהִים, עִם הַגַּמְלוֹנִים הַמְּרֻבִּים שֶׁעַל הַגַּגּוֹת, עִם עֳבִי קִירוֹתָיו, שֶׁחוֹרֵי־יְרִיָּה הָיוּ קְבוּעִים בָּהֶם פֹּה וְשָׁם – בִּנְיָן זֶה הָיָה דּוֹמֶה יוֹתֵר לְטִירַת־מִבְצָר מֵאֲשֶׁר לְבֵית־דִּירָה אוֹ לְאַרְמוֹן־תַּעֲנוּגוֹת.

כָּאָמוּר לְמַעְלָה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִבְנוֹת אֶת הַבִּנְיָן בְּצוּרָה כָּזוֹ לְמַעַן בִּטְחוֹנָם שֶׁל יוֹשְׁבָיו בִּזְמָן שֶׁפִּרְאֵי הַהִינְדוּאִים פָּרְצוּ אֶל פְלוֹרִידָה וּפָרְעוּ בָּהּ פְּרָעוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שָׁם נִקְבָּה, שֶׁנֶחְפְּרָה מִתַּחַת לַגָּדֵר וּפֶלֶג־הַמַּיִם הַסּוֹבֵב אֶת הָאֲחֻזָּה וְחִבְּרָה אֶת קַסְטֶל־הַאוּז עִם מִפְרַץ קָטָן שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם מִפְרַץ מָרִינוֹ. נִקְבָּה זוֹ יְכֹלָה הָיְתָה לְשַׁמֵּש לְצֹרֶךְ מִפְלָט בַּסֵּתֶר בְּרֶגַע שֶׁל סַכָּנָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁעַכְשָׁיו שׁוּב לֹא הָיָה מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי הַסֶּמִינוֹלִים, שֶׁגֹּרְשׁוּ כָּלָה מֵחֲצִי־הָאִי לִפְנֵי עֶשְֹרִים שָׁנָה. אֲבָל כְּלוּם יוֹדֵעַ אָדָם אֶת הַצָּפוּן בְּחֵיק הֶעָתִיד? גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק שׁוּב לֹא צָרִיךּ הָיָה לַחְשֹׁשׁ לְסַכָּנָה מִצַּד הַהִינְדוּאִים. מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא תִּתְרַגֵּשׁ עָלָיו סַכָּנָה מִצַּד בְּנֵי אַרְצוֹ? וְכִי אֵינֶנּוּ אִישׁ צְפוֹנִי בּוֹדֵד בְּלֵב מְדִינוֹת הַדָּרוֹם הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מֻפְקָרוֹת לְכָל הַפְּגָעִים שֶׁל מִלְחֶמֶת־אַחִים, שֶׁעַד עַכְשָׁיו כְּבָר גָרְמָה לִשְׁפִיכוּת דָּמִים מְרֻבִּים וּלְמַעֲשֵֹי אַכְזְרִיּוּת גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ?

וְאוּלָם הַהֶכְרַח לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְלִשְׁקֹד עַל בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז לֹא הִשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הָרְוָחָה הַפְּנִימִית שֶׁבַּבַּיִת. הָאוּלַמִּים הָיוּ מְרֻוָּחִים וְהַחֲדָרִים הָיוּ כְּלוּלִים וּמְקֻשָּׁטִים לְתִפְאָרָה. מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק הִתְעַנְּגָה בְּמוֹשָׁב נִפְלָא זֶה עַל כָּל הַנַּחַת וְסִפּוּקֵי־הַנֶּפֶשׁ, שֶהָעֲשִׁירוּת מַמְצִיאָה לְאָדָם בַּעַל חוּשׁ אֳמָנוּת לַאֲמִתּוֹ.

בְּפַרְדֵּס מְיֻחָד שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָאַרְמוֹן הָיוּ נְטוּעִים גַּנִּים נֶהְדָּרִים שֶׁהִשְֹתָּרְעוּ עַד לַגָּדֵר, אֲשֶׁר הַכְּלוֹנְסָאוֹת שֶׁלָּהּ נִתְעַלְּמוּ מִתַּחַת לִצְמָחִים טַפְסָנִים. בַּגַּנִּים הַלָּלוּ הָיוּ מְרַחֲפוֹת רִבְבוֹת צִפֳּרֵי־קָלִיבְרִי. חוֹרְשׁוֹת שֶׁל עֲצֵי תַּפּוּחֵי־זָהָב, קְבוּצוֹת שֶׁל תְּאֵנִים, שֶׁל זֵיתִים, שֶׁל רִמּוֹנִים, שֶׁל עֲצֵי־הַבּוֹנֶה, שֶׁכּוֹסוֹת־הַפְּרָחִים שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר עֵינָן כְּעֵין שֵׁן יְשָׁנָה, הָיוּ מְבַשְֹּמוֹת אֶת הָאֲוִיר, שִׂיחֵי־תְּמָרִים מְנִיפוֹת, שֶׁהָיוּ־מְנַפְנְפִים בְּרוּחַ הַיָּם אֶת לוּלָבֵיהֶם כְּעֵין מְנִיפוֹת, מִקְלָעוֹת שֶל קוֹבֵיאוֹת, שֶׁגֶּוֶן סִגָּלִי לָהֶן, אֲגֻדּוֹת שֶׁל טוּפֵיאוֹת עִם וַרְדִיּוֹת יְרֻקּוֹת, יוּקָסִים הַמַּשְׁמִיעִים קוֹל צְלִיל שֶׁל צִחְצוּחַ חֲרָבוֹת, שׁוֹשַׁנֵּי־אַלְפִּים, שִֹיחֵי הֲדַסִּים, פַּמְפּלֵימוּסִים – קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים: כָּל הַנְּטִיעוֹת וְהַצְּמָחִים, שֶׁאַדְמַת הָאֵזוֹר הַסָּמוּךְ לַטְּרוֹפִּיקִים עֲלוּלָה לְהַצְמִיחַ, נִתְאַחֲדוּ יַחַד בַּגַּנּוֹת הַלָּלוּ כְּדֵי לְהַעֲנִיג אֶת חוּשׁ הָרֵיחַ וּלְהַנְאוֹת אֶת הָעָין.

סָמוּךְ לַגָּדֵר, מִתַּחַת לְכִפַּת הַבְּרוֹשִׁים וְהַבּוֹאַבַּבִּים, הָיוּ חְַבוּיִים הָאֻרְווֹת. דִּירֵי־הַמֶּרְכָּבוֹת, בָּתֵּי־הַכְּלָבִים, הַבִּנְיָנִים לְמַעְַשֵֹה־הֶחָלָב וְחַצְרוֹת הָעוֹפוֹת. הַסְּכָךְ שֶׁל עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין קַרְנֵי הַחַמָּה חוֹדְרוֹת בָּהֶם אְַפִילוּ בְּאֵזוֹר־רֹחַב זֶה, הָיָה מָגֵן לְבַהְַמוֹת הַבַּיִת מִפְּנֵי לַהַט חֻמּוֹ שֶל הַקַּיִץ. זֶרֶם הַמַּיִם הַזוֹחֲלִים, שֶׁהֻטּוּ לְכָאן מִן הַפְּלָגִים הַסְּמוּכִים, הָיָה מֵפִיץ כָּאן צִנָּה נְעִימָה וְיָפָה לַבְּרִיאוּת.

מִכָּל הָאָמוּר בָּזֶה רוֹאִים אָנוּ, עַד כַּמָּה מִשְׁכָּן פְּרָטִי זֶה, שֶׁנִּתְיַחֵד לְצָרְכֵי תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵי קֶמְדלֶס־בֵּי, הָיָה מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר עַד לְהַפְלִיא בְּתוֹךְ הָאֲחֻזָּה הָרְחָבָה שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק. לֹא הָרַעַשׁ שֶׁל מִטְחֲנֵי צֶמֶר־הַגֶּפֶן, לֹא קוֹל הַשָּׁאוֹן שֶׁל בָּתֵי־הַנְּסִירָה, לֹא קוֹל הַלְמוּת הַגַּרְזֶן שֶׁל כּוֹרְתֵי עֲצֵי־הַיַּעַר, וְלֹא שׁוּם הֲמוּלָה אַחֶרֶת הַכְּרוּכָה בַּמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵֹית בְּמִמְשָׁק גָּדוֹל וְחָשׁוּב כָּזֶה, לֹא יָצָא מֵעֵבֶר לִכְלוּנְסוֹת הַגָּדֵר וָחוּצָה. רַק אַלְפֵי הַצִּפְָּרִים אֲשֶׁר בְּמַמְלֶכֶת בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁבִּפְלוֹרִידָָה יָכְלוּ לַעֲבֹר אֶת הַגָּדֵר בְּעוּפָן מֵאִילָן אֶל אִילָן. וְאוּלָם הַמְשׁוֹרְרִים בַּעֲלֵי־הַכְּנָפַיִם הַלָּלוּ, שֶׁעֲדִי נוֹצוֹתֵיהֶם הִתְחָרָה בִּבְרַק צִבְעֵי הַפְּרָחִים שְׁבְּאֵזוֹר זֶה, הָיוּ חֲבִיבִים וַעֲרֵבִים עַל הַבְּרִיּוֹת בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מֵרֵיחוֹת הַנִּיחוֹחַ, שֶׁקָּלְטָה וְסָפְגָה רוּחַ הַיָּם בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מְרַפְרֶפֶת עַל פְּנֵי הָאֲפָרִים וְהַיְּעָרִים הַסְּמוּכִים.

זֶה מִשְׁפַּט הַמַּטָּעָה קֶמְדְלֶס־בֵּי, אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, שֶׁהָיְתָה אַחַת הַמַּטָּעוֹת הָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבִּפְלוֹרִידָה הַמִּזְרָחִית.

פְֶּרֶק שְׁלִישִׁי: מַצַּב הַדְּבָרִים בְּמִלְחֶמֶת הַשִּחְרוּר

רוֹאִים אָנוּ צֹרֶךְ לְהַגִּיד דְּבָרִים אֲחָדִים עַל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, שֶׁסִּפּוּר זֶה כָּרוּךְ בָּהּ בְּיוֹתֵר.

רֵאשִׁית כִּל עָלֵינוּ לְאַשֵּׁר וּלְקַיֵּם אֶת הַהַנָּחָה שֶׁלְהַלָּן: מִלְחָמָה זוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר הַגְּרַף מִפָּרִיז, שָׁלִישׁוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל מַק־קלֶילַן בְּחִבּוּרוֹ הַמְצֻיָּן “קוֹרוֹת מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בַּאֲמֵרִיקָה”, נִתְעוֹרְרָה לֹא מֵחֲמַת מַחֲלֹקֶת בִּשְׁאֵלַת הַתַּעְרִיפִים וְלֹא מִחֲמַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין הַגְּזָעִים הַיּוֹשְבִים בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם. הַגֶּזַע הָאְנְגְּלִי־סַכְּסוֹנִי הָיָה הַשַּׁלִּיט בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָאֲרָצוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם שְׁאֵלַת הַמִּסְחָר לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם עִנְיָן וּנְגִיעָה לְמִלְחֶמֶת־אַחִים אֲיֻמָּה זוֹ. וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַגְּרַף מִפָּרִיז: “הָעַבְדוּת, שֶׁהָיְתָה רוֹוַחַת בְּמַחֲצִיתָהּ הָאַחַת שֶׁל הָרֶפּוּבְּלִיקָה וּבָטְלָה בְּמַחֲצִיתָהּ הַשְּׁנִיָּה, הִיא שֶׁהֵקִימָה שְׁנֵי מַחֲנוֹת, שֶׁהָיוּ אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה. הִיא שִׁנְּתָה שִׁנּוּי עָמֹק אֶת מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בִּמְקוֹם שְׁלִיטָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָה אֶת צוּרוֹת־הַשִּׁלְטוֹן הַחִיצוֹנִיּוֹת בְָּעַיִן וְלֹא נָגְעָה בָּהֶן. הָעַבְדוּת הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לֹא תֹּאֲנָה וְלֹא גּוֹרֵם אַרְעִי, אֶלָּא סִבָּה וְחִידָה שֶׁל אוֹתוֹ הַנִּגוּד, שֶׁהֵבִיא בְּהֶכְרַח לִידֵי מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים”.

בִּמְדִינוֹת הָעַבְדוּת הָיוּ מְצוּיִים שְׁלֹשָה מַעֲמָדוֹת. לְמַטָּה – אַרְבָּעָה מִילְיוֹנִים נֶגְרִים, שֶׁנֶּהֶפְכוּ לַעֲבָדִים; הַלָּלוּ הָיוּ הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אוֹכְלוֹסֵי הָאָרֶץ. לְמַעְלָה – מַעֲמַד בַּעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת, שֶׁהָיָה מְעוּט־הַשְֹכָּלָה לְפִי הַעֵרֶךְ; אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הַזֶּה הָיוּ עֲשִׁירִים, שַׁחְצָנִים וְתָפְסוּ בִּידֵיהֶם אֶת הַמִּמְשָׁל וְהַהַנְהָגָה בְּעִסְקֵי הַצִּבּוּר. בֵּין שְׁנֵי הַמַּעֲמָדוֹת הַלָּלוּ נִמְצָא מַעֲמַד הַלְּבָנִים מִבְּנֵי דַּלַּת הָעָם, שֶׁהָיוּ מַרְדָּנִים, עַצְלָנִים וַעֲלוּבִים. לְמַרְבֵּה הַתֵּמַהּ הָיוּ הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ מְצַדְּדִים בִּזְכוּת הָעַבְדוּת בְּקִנְאָה יְתֵרָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִים שֶׁמָּא יִתְנַשְֹּאוּ הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים עַד לִידֵי מַדְרֵגָתָם.

הִנֵּה כִּי אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁלֹּא רַק בַּעְַלֵי־הָאְַחֻזּוֹת הָעְַשִׁירִים הִתְקוֹמְמוּ כְּנֶגֶד הַצָּפוֹן, אֶלָּא גַּם הַלְּבָנִים הַדַּלִּים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ דָּרִים בֵּין הָעֲבָדִים, בְּיִחוּד בַּחַוּוֹת. וּלְפִיכָךְ הָיְתָה הַמִּלְחָמָה קָשָׁה וַאֲיֻמָּה. הִיא הֵבִיאָה אֲפִילוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת בֵּין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת, וְהַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ שֶׁאַחִים נִלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה, הַלָּלוּ תַּחַת דִּגְלָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם, וְהַלָּלוּ תַּחַת דִּגְלָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן. וְאוּלָם עָם גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַסֵּס בְּעִנְיָן זֶה הִסּוּס כָּלְשֶׁהוּ וְהֶכְרַח הָיָה לוֹ לַעֲקֹר אֶת הָעַבְדוּת מִשָּׁרְשֶׁיהָ. פְרַנְקְלִין הַמְפֹאָר הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁדָּרַשׁ אֶת בִּטּוּל הָעַבְדוּת עוֹד בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה. בִּשְׁנַת 1807 הִצִּיעַ גֶ’פֶרסוֹן לִפְנֵי הַקּוֹנְגְרֶס לֶאֱסֹר אֶת “הַמִּסְחָר בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁהָרֶגֶשׁ הַמּוּסָרִי, כְּבוֹדוֹ וְעִנְיָנָיו הַיְּקָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ דָּרְשׁוּ זֶה כַּמָּה לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם”, וּבְכֵן אֵפוֹא הָיְתָה הַצְּדָקָה לַצָּפוֹן לָצֵאת לְמִלְחָמָה כְּנֶגֶד הַדָּרוֹם וּלְהַכְנִיעוֹ לְמִשְמַעְתּוֹ. חוּץ מִזֶּה צְרִיכָה הָיְתָה מִלְחָמָה זוֹ לְהָבִיא בְּסוֹפָם שֶל דְבָרִים לִידֵי קֶשֶׁר יוֹתֵר אַמִּיץ בֵּין הַיְסוֹדוֹת הַשּׁוֹנִים, שֶׁנִּצְטָרְפָה מֵהֶם הָרֶפּוּבְלִיקָה, וּלְהַכְחִיד אֶת דִּמְיוֹן־הַשָּׁוְא הַמַּשְׁחִית וְהַמְסֻכָּן, אֲשֶׁר לְפִיהוּ מוּטָל הָיָה עַל כָּל אֶזְרָח לִהְיוֹת נִשְׁמָע קֹדֶם לפְקֻדּוֹת הַמְּדִינָה שֶׁלּוֹ, וְרַק אַחַר כָּךְ – לִפְקֻדּוֹתֶיהָ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַכְּלָלִית שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית.

פְלוֹרִידָה הָיְתָה הָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ נִתְעוֹרְרוּ תְּחִלָּה כָּל אוֹתָן הַשְּׁאֵלות הַכְּרוּכוֹת בְּקִיוּם הָעַבְדוּת. בְּרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל מֵאָה זוֹ הָיָה שָׁם מַנְהִיג הִינְדוּאִי אֶחָד הַמֶּטִיסִים, אוֹסְצֶיאוֹלָה שְׁמוֹ, שֶׁנָּשָֹא לוֹ לְאִשָּׁה שִׁפְחָה בּוֹרַחַת מֵאֲדוֹנֶיהָ, יְלִידַת חֶבֶל־הַבִּצּוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה הַקָּרוּי אֶוֶרגלַד.

יוֹם אֶחָד נִתְפְּסָה אִשָּׁה זוֹ וְהוּצְאָה מִבֵּית בַּעְלָהּ בְּכֹחַ וְהֻחְזְרָה לְעַבְדוּתָהּ. אוֹסְצֶיאוֹלָה הִמְרִיד אֶת הַהִינְדוּאִים וְהִתְחִיל בְּמִלְחָמָה כְּנֶגֶד הָעַבְדוּת, אֶלָּא שֶׁנִּלְקַח בַּשֶּׁבִי, וְנֶחְבַּשׁ בִּמְצוּדָה וּמֵת שָׁם. וְאוּלָם הַמִּלָחָמָה הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה, וּלְדִבְרֵי הַהִיסְטוֹרְיוֹן תּוֹמַס הִיגִ’נְסוֹן “עָלָה סְכוּם הַכֶּסֶף, שֶׁהוֹצִיאוּ עַל קְרָב זֶה, פִּי שְׁלֹשָה מִן הַסְּכוּם, שֶׁשֻּׁלַּם בִּמְחִירָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה לְהִישְֹפַּנְיָה”.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הְַרֵינוּ לְסַפֵּר אֶת פָּרַשַׁת מִלְחֶמֶת־הַשִּׁחְרוּר הַזֹּאת מֵרֵאשִׁיתָהּ וְאֶת מַצַּב הַדְּבָרִים בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר שְׁנַת 1862, שֶׁבּוֹ הִתְרַגְּשׁוּ עַל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק וּמִשְׁפַּחְתּוֹ פִֻּּרְעָנִיּוֹת קָשׁוֹת וַאֲיֻמּוֹת כָּל כָּךְ שֶׁנִּרְאוּ לָנוּ רַבּוֹת עִנְיָן בְּיוֹתֵר וְעוֹרְרוּ אוֹתָנוּ לַעֲשֹוֹתָן נוֹשֵֹא לַסִּפּוּר הַזֶּה.

בְּשִׁשָּׁה עָשָֹר לְאָקְטוֹבֶּר שְׁנַת 1859 עָמַד הַקַפִּיטַן ג’וֹן בְּרָאוּן אַמִּיץ הַלֵּב בְּרֹאשׁ גְּדוּד קָטָן שֶׁל עֲבָדִים בּוֹרְחִים וְכָבַשׁ אֶת הָעֲיָרָה הַרפֶּרס־פֶּרִי אֲשֶׁר בְּוִירגִ’ינָה. מְגַמָּתוֹ הָיְתָה שִׁחְרוּר בְּנֵי הָאָדָם שְׁחוֹרֵי־הָעוֹר מֵעַבְדוּתָם וְהוּא הִכְרִיז עָלֶיהָ בָּרַבִּים. וְאוּלָם צִבְאוֹת הַמִּילִיצִיָה נִצְחוּהוּ וּלְקָחוּהוּ בַּשֶּׁבִי וְהוּא נִדּוֹן לְמִיתָה וְנִתְלָה בַּשֵּׁנִי לְדֶצֶמְבֶּר שְנַת 1859 בְּצַ’רְלְסְטוֹן יַחַד עִם שִׁשָּׁה מֵחֲבֵרָיו.

בְּעְשְֹרִים לְדֶצֶמְבֶּר שְׁנַת 1860 נִתְכַּנְּסָה וְעִידָה שֶׁל צִירִים בְּקָרוֹלִינָה אְַשֶׁר בַּדָּרוֹם וְקָבְעָה בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת פְּקֻדַּת הַשִּׁחְרוּר. בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, בִּרְבִיעִי לְמַרְס שְׁנַת 1861, נִבְחַר אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן לִנְשִֹיא הָרֶפּוּבְּלִיקָה. מְדִינוֹת הַדָּרוֹם רָאוּ בִּבְחִירָה זוֹ סַכָּנָה לְמוֹסַד הָעַבְדוּת. בְּאַחַד עָשָֹר לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1861 כָּבְשׁוּ צִבְאוֹת הַדָּרוֹם, שֶׁהַגֵּנֵרַל בּוֹרְגַר הָיָה מְפַקְּדָם וּמַנְהִיגָם, אֶת הַמִּבְצָר סוּמטֶר, אַחַד הַמִּבְצָרִים הַמְּגִנִּים עַל חוֹף צַ’רְלסְטוֹן. קָרוֹלִינָה אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן, וִוירְגִינִיָּה, אַרְקַנְזַס וְטֶנְסִי נִצְטָרְפוּ מִיָּד לַהַחְלָטָה בִּדְבַר הַפֵּרוּד.

מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית גִּיְּסָה שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף מִתְנַדְּבִים. קֹדֶם כֹּל שָׁקְדוּ לְהָגֵן עַל וָשִׁינְגְטוֹן, בִּירַת מְדִינוֹת־הַבְּרִית הָאְַמֵרִיקָנִיּוֹת, מִפְּנֵי הַתְקָפָה מִצַּד בַּעְַלֵי־הַבְּרִית הַמִּתְקוֹמְמִים. עָמְדוּ וּמִלְאוּ אֶת אוֹצְרוֹת־הַנֶּשֶׁק שֶׁל הַצָּפוֹן שֶׁהָיוּ רֵיקִים, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁאוֹתָם שֶׁבַּדָּרוֹם נִתְמַלְאוּ כְּלֵי־זַיִן בִּזְמַן נְשִֹיאוּתוֹ שֶׁל בְּיוּקֶנֶן. מִתּוֹךְ מַאֲמַצִּים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר עָלְתָה סוֹף סוֹף בִּידֵי הַמֶּמְשָׁלָה לְהָכִין מַכְשִׁירֵי־מִלְחָמָה כָּל צָרְכָּהּ, וּמִיָּד צִוָּה אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן לְהָטִיל הֶסְגֵּר עַל הַנְּמֵלִים שֶׁבַּדָּרוֹם.

מַעְַשֵֹי־הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנִים הִתְחוֹלְלוּ בְּוִירְגִינְיָה. מֵק קְלֶלַן דָּחַק אֶת הַמּוֹרְדִים אֶל הַמַּעֲרָב. וְאוּלָם בְּעֶשְֹרִים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ יוּלִי נִגְפוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁנִּתְאַחֲדוּ וְעָמְדוּ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל מַק דַאוּאֶל, וּבָרְחוּ לְוָשִׁינְגְטוֹן. אַנְשֵׁי־הַדָּרוֹם שׁוּב לֹא חָשְׁשׁוּ לְגוֹרָלָהּ שֶל רִיצ’מוֹנְד, בִּירָתָם, וּכְנֶגֶד זֶה הָיְתָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן סִבָּה מַסְפֶּקֶת לִהְיוֹת חֲרֵדִים לְגוֹרַל בִּירָתָהּ שֶׁל הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית. לְאַחַר חֳדָשִׁים אֲחָדִים שׁוּב נִגְּפוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית אֵצֶל בּוֹל בְּלוּף. וְאוּלָם תַּקָּלָה זוֹ מָצְאָה לָהּ בִּמְהֵרָה אֶת תִּקוּנָהּ עַל יְדֵי נִצְחוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל אֶכְּסְפֶּדִיצְיּוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הַסּוֹלְלָה הַטֵרַס וְאֶת פּוֹרְט־רוֹיאֶל־הַרְבּוֹר, וַעֲמַל הַמִּתְבַּדְּלִים לַחֲזֹר וּלְלָכְדָם לֹא הִצְלִיחַ. בְּסוֹף שְׁנַת 1861 נִמְסַר הַפִּקּוּד הָעֶלְיוֹן עַל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִידֵי הַגֵּנֵרַל־מָיוֹר מֵק־קְלֶלַן. וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיוּ אֳנִיּוֹת הַמִּצְפֶּה שֶׁל בַּעֲלֵי־הָעַבְדוּת מְשׁוֹטְטוֹת בַּיַּמִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן וְהֶחָדָשׁ. הֵן מָצְאוּ לָהֶן מִקְלָט בִּנְמֵלִים שֶׁל צָרְפַת. אַנְגְּלִיָּה, הִישְֹפַּנְיָה וּפוֹרְטוּגַלְיָה. דָּבָר זֶה הָיָה מִשְׁגֶּה חָמוּר מִצַּד אוֹתָן הַמְּדִינוֹת, לְפִי שֶׁהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם הוֹדָאָה בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְבַּדְּלִים כְּצַד לוֹחֵם, וְהוֹדָאָה זוֹ עוֹדְדָה אוֹתָם לְשׁוֹטֵט בַּיַּמִים וְגָרְמָה לְהַאֲרִיךְ אֶת מִלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְרַגְּשׁוּ מִלְחָמוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ פִּרְסוּם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּגוֹן: מֲַעֲשֶֹה הָאֳנִיָּה “סוֹמֶטֶר” וְרַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּהּ סֶמֶס שֶׁזָּכָה לְשֵׁם תְּהִלָּה; הוֹפָעָתָהּ שֶׁל סְפִינַת אֵיל־הַבַּרְזֶל מֶנֶסֶס; קְרַב־הַיָּם, שֶׁהִתְחוֹלֵל בִּשְׁנֵים עָשָֹר לְאָקְטוֹבֶּר בִּנְתִיבוֹת־הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מִיסִיסִפִּי; הַמַּעֲשֶה בָּאֳנִיָּה הָאַנְגְּלִית “טְרֶנט”, אֲשֶׁר הַקַּפִּיטַן וִילקֶס תָּפַס אוֹתָהּ בַּשְׁמִינִי לְנוֹבֶמְבֶּר וְלָקַח בַּשֶּׁבִי אֶת הַקּוֹמִיסָרִים שֶׁל בַּעֲלֵי־הַבְּרִית הַדְּרוֹמִיִּים – מַעֲשֶֹה שֶׁגָּרַם כִּמְעַט מִלְחָמָה בֵּין אַנְגְּלִיָּה וּמְדִינוֹת־הַבְּרִית.

בֵּינְתַיִם הִתְרַגְּשׁוּ בֵּין הַמְשַׁחְרְרִים וּבֵין בַּעֲלֵי הָעַבְדוּת קְרָבוֹת רַבֵּי־דָמִים בִּמְדִינַת מִיסוּרִי מִתּוֹךְ חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת בְּהַצְלָחָה, שֶׁהִסְבִּירָה פָּנִים פַּעַם לְכָאן וּפַעַם לְכָאן. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַגֵּנֵרֲלִים שֶׁל הַצָּפוֹן, לֵיאוֹן, נֶהֱרַג, וְתוֹצֵאתוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה שֶׁצִּבְאוֹת הַצָּפוֹן נָסוֹגוּ אָחוֹר אֶל רוֹלָה, תַּחַת אֲשֶׁר צִבְאוֹת הַדָּרוֹם בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל פְּרֵיס הִתְקַדְּמוּ לְעֵבֶר הַצָּפוֹן. בְּעֶשְֹרִים וְאֶחָד לְאָקְטוֹבֶּר נִלְחֲמוּ אֵצֶל פְרֶדְרִיקטַאוּן, בְּעֶשְֹרִים וַחֲמִשָּׁה לְאָקְטוֹבֶּר נִלְחֲמוּ אֵצֶל סְפְּרִינְגְפֶלְד, וּבְעֶשְֹרִים וְשִׁבְעָה נִכְבְּשָׁה עִיר זוֹ בְּיַד אַנְשֵׁי־הַצָּפוֹן וּפְרֶימוֹן בְּרָאשָׁם. בְּתִשְׁעָה עָשָֹר לְדֶצֶמְבֶּר הָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין גְּרַנְט וּבֵין פּוֹלְק אֵצֶל בְּלֶמוֹנְט, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּיְּמָה בְּלֹא־כְלוּם. וְלַסּוֹף בָּא הַסְּתָיו, שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית הֲרֵיהוּ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וְהִפְסִיק לְפִי שָׁעָה אֶת הַקְּרָבוֹת.

בֶּחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל שְׁנַת 1862 נַעֲשֹוּ עַל יְדֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים מַאֲמַצִּים מַפְלִיאִים לְהַמְשָׁכַת הַמִּלְחָמָה.

בַּצָּפוֹן קִבֵּל הַקּוֹנְגְּרֶס אֶת הַצָּעַת הַחֹק לְגַיֵּס חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִתְנַדְּבִים – וְעַד סוֹפָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה נִתְרַבָּה מִסְפָּרָם עַד כְּדֵי מִילְיוֹן – וְהִסְכִּים לְהַלְוָאָה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילְיוֹנִים דּוֹלָרִים. אָז הוּקְמוּ מַחֲנוֹת־צָבָא גְּדוֹלִים, בְּיִחוּד מַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁעַל נְהַר פּוֹטוֹמַק. נִתְמַנּוּ גֵּנֵרַלִים, שֶׁהַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בֶּנקס, בַּטלֶר, גְּרַנט, שֶׁרמֶן, מֵק קְלֶלַן, מֵיד, תּוֹמַס, קֶרנֵי וְהַלֶּק. כָּל פְּלֻגּוֹת־הַצָּבָא לְתַשְׁמִישֵׁיהֶן הַשּׁוֹנִים נִקְרְאוּ לִפְעֻלָּה. רַגְלִים, פָּרָשִׁים, אַרְטִילֶרְיָה, חֵיל־הַסּוֹלְלִים – כֻּלָּם סֻדְּרוּ עַל מַחְלְקוֹתֵיהֶם סִדּוּר מְלֻכָּד וּמֻצָּק כִּמְעַט. שָׁקְדוּ שְׁקִידָה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר לְהָכִין אֶת צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה – רוֹבִים שֶׁל מִיניֶיה וְקוֹלט, כְּלֵי־תּוֹתָח בַּעֲלֵי חֲרִיצִים לְפִי שִׁיטָתָם שֶׁל פֶּרוֹ וְרוֹדְמֶן, כְּלֵי־תּוֹתָח בַּעֲלֵי קָנִים חֲלָקִים וַעֲנָקִיִּים שֶׁל דַּלְגרֶן, קְנֵי־תּוֹתָח מַפָּצִים, שְׁרַפּנֶלִים, מַעֲרְכוֹת־מָצוֹר. סֻדְּרוּ מַעַרְכוֹת־טֵלֶגְרַפִים צְבָאִיִּים, גְּדוּדֵי פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר, מִשְׁלֹחַ יְדִיעוֹת לָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלִים וּמַסַּע הָעֲגָלוֹת הַנּוֹשְֹאוֹת אֶת הַכֵּלִים – עֶשְֹרִים אֶלֶף עֲגָלוֹת וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף פְּרָדִים. סֻדָּר מַעֲשֶֹה הַסְפָּקַת הַמְּזוֹנוֹת לְמִינֵיהֶם וְנִתְמַנָּה לְכָךְ פָּקִיד עֶלְיוֹן מְיֻחָד. בָּנוּ אֳנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת מִן הַטִּפּוּס שֶׁל אֵילֵי־בַּרְזֶל, כְּגוֹן “רַאמס” שֶׁל שַֹר הָאֶלֶף אֶלֶט ו“גֶן בוֹטס” אוֹ הַסִּירוֹת הַתְּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְפַקֵד פוּט, שֶׁהוֹפִיעוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּמִלְחֶמֶת־יָם.

וְלֹא פָּחוֹת מִכֵּן גְּדוֹלָה הָיְתָה שְׁקִידָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם. אָמְנָם נִמְצְאוּ שָׁם בָּתֵי־יְצִיקָה לְתוֹתָחִים, בְּאוֹרְלֵיאַן הַחֲדָשָׁה וּבְמֶמְפִיס, בָּתֵּי־יְצִיקָה לִפְלָדָה בְּטרֶדוֹגַר, בְּקִרְבַת רִיצ’מוּנד, שֶׁהֵכִינוּ תּוֹתָחִים לְפִי שִׁיטָתָם שֶׁל פָּרוֹט וְרוֹדמֶן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל צָרְכָּם. הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינוֹת הַדָּרוֹם פָּנְתָה לְאֵרוֹפָּה. בָּתֵי־הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבְּלִיֶג’שׁ וּבְבִירמִינְגְּהֶם שָׁלְחוּ לָהּ סְפִינוֹת מְלֵאוֹת כְּלֵי־נֶשֶׁק, תּוֹתָחִים עֲשֹוּיִים לְפִי שִׁיטָתָם שֶׁל אַרמְסְטרוֹנְג וּוְהִיטְווֹרד. פּוֹרְצֵי הַהֶסְגֵּר שֶׁבָּאוּ לְנִמְלֵי הַדָּרוֹם מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִרְכֹּש שָׁם צֶמֶר־גֶּפֶן בְּזִיל־הַזּוֹל, לֹא הִשִֹּיגוּ אוֹתוֹ אֶלָּא תְּמוּרַת כְּלֵי־הַמִּלְחָמָה הַלָּלוּ. אַחַר כָּךְ סִדְּרוּ אֶת הַצָּבָא. נִתְמַנּוּ הַגֵּנֵרַלִים הַלָּלוּ: גַּנְסוֹן, לִי, בּוֹרֶגַר, גֵּ’קְסוֹן, קְרִיטֶנדֶן. פלוֹיד וּפִילַאוּ. אֶל אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף הַמִּתְנַדְּבִים, שֶׁהַקּוֹנְגְרֶס שֶׁל הַמִּתְבַּדְלִים מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְאַבְגּוּסְט מִלֵּא אֶת יָדוֹ שֶׁל הַנָּשִֹיא שֶׁלּוֹ גֶ’פֶּרְסוֹן לְגַיֵּס לִזְמַן לֹא יוֹתֵר מִשָּׁלֹש שָׁנִים וְלֹא פָּחוֹת מִשָּׁנָה, נִצְטָרְפוּ גַּם גְּדוּדֵי חַיָּלִים בִּלְתִּי־קְבוּעִים, כְּגוֹן מִילִיצִיּוֹת וּפַרְטִיזַנִים.

וְאוּלָם כָּל הַהֲכָנוֹת הַלָּלוּ לֹא עִכְּבוּ אֶת הִתְחַדְּשׁוּתָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַסְְּתָיו הָרִאשׁוֹן. מִכָּל אַרְצוֹת הָעַבְדוּת עֲדַיִן לֹא כָּבְשָׁה מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית אֶלָּא אֶת מֶרִילֶנד, אֶת וִירגִינָה הַמַּעֲרָבִית, חֲלָקִים אֲחָדִים שֶׁל קֶנְטוּקִי, רֻבָּהּ שֶׁל מִיסוּרִי וּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים שֶׁעַל שְֹפַת הַיָּם.

עֲלִילוֹת הַמִּלְחָמָה נִתְחַדְּשׁוּ קֹדֶם כֹּל בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל קֶנטוּקִי. בַּשְּׁבִיעִי לְיָנוּאַר הִכָּה גַרפִילְד אֶת הַדְּרוֹמִיִּים לְיַד מִידֶל־קְרִיק, וּבָעֶשְֹרִים בּוֹ הֻכּוּ שֵׁנִית לְיַד לוֹגֶן־קְרוֹס אוֹ מִיל־סְפְּרִינְגֶּס. בַּשֵּׁנִי לְפֶבְּרוּאַר הִפְלִיג גְרַנט מִטֶּנֶסִי בָּאֳנִיּוֹת־קִיטוֹר גְּדוֹלוֹת עִם שְׁתֵּי דִּיבִיזִיּוֹת שֶׁל צָבָא וְהַצִּי הַמְּשֻׁרְיָן שֶׁל פוּט הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ וּמְסַיֵּעַ לוֹ. בְּשִׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ לָכַד אֶת מְצוּדַת הֶנְרִי. עַל יְדֵי כָּךְ נִשְׁבְּרָה חוּלְיָה אַחַת בְּאוֹתָהּ הַשַּׁרְשֶׁרֶת, “שֶׁעָלֶיהָ נִשְׁעֲנָה כָּל שִׁיטַת הַהֲגָנָה שֶׁל אִישׁ מִלְחֵמְתּוֹ ג’וֹנְסוֹן”, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַהִיסְטוֹרְיוֹן שֶׁל מִלְחֶמֶת־אֶזְרָחִים זוֹ. צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית אִיְּמוּ מִתּוֹךְ כָּךְ עַל קוֹמְבֶּרלֶנד וְעַל בִּירָתָהּ שֶל טֶנֶסִּי. אָז רִכֵּז ג’וֹנְסְטוֹן אֶת כָּל צִבְאוֹתָיו בִּמְצוּדַת דוֹנֶלְסוֹן כְּדֵי לְכוֹנֵן בְּכָךְ בְּסִיס הֲגָנָה בָּטוּחַ בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ יָצְאָה אֶכְּסְפֶּדִיצְיָה צְבָאִית אַחֶרֶת, שֶׁהֵכִילָה קוֹרפּוּס שֶׁל שִׁשָּׁה עָשָֹר אֶלֶף אִישׁ בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל דוֹרנסַיד, צִי שֶׁל עֶשְֹרִים וְאַרְבַּע אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר מְזֻיָּנוֹת וַחֲמִשִּׁים אֳנִיּוֹת־מַשָֹּא. אֶכְּסְפֶּדִיצְיָה זוֹ יָרְדָה אֶל טְשֶׁסֶיפִּיק וּבִשְׁנֵים עָשָֹר לְיָנוּאַר הִפְלִיגָה מֵהֶפְטֶן־רוֹדס. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּסְּעָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת הִיא נִכְנְסָה בָּעֶשְֹרִים וְאַרְבָּעָה לְיָנוּאַר לְתוֹךְ מֵימֵי פִילִיקוֹ־סַאוּנד עַל מְנָת לִכְבּשׁ אֶת הָאִי רוֹאַנוֹק וּלְהַכְנִיעַ אֶת חוֹפָהּ שֶׁל קָרוֹלִינָה הַצְּפוֹנִית. וְאוּלָם הָאִי הָיָה מְבֻצָּר. הַכְּנִיסָה לַתְּעָלָה מִצַּד מַעֲרָב הָיְתָה חֲסוּמָה עַל יְדֵי אֳנִיּוֹת שֶׁהֻטְבְּעוּ בַּיָּם. כְּלֵי־תּוֹתָח וּמַעֲשֵֹי־מִבְצָר הִקְשׁוּ אֶת הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאִי. גְּדוּד שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ עִם צִי שֶׁל שֶׁבַע אֳנִיּוֹת־תּוֹתָח עָמְדוּ מוּכָנִים לְעַכֵּב אֶת כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל עֲלִיַּת הַתּוֹקְפִים עַל הַיַּבָּשָׁה. וְאַף עַל פִּי כֵן, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ לְאֹמֶץ רוּחָם שֶׁל מָגִנָּיו בַּקְּרָבוֹת שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהַשְּׁמִינִי לְפֶבְּרוּאַר, נִלְכַּד הָאִי עִם עֶשְֹרִים תּוֹתָחִים וּלְמַעְלָה מֵאַלְפַּיִם שְׁבוּיִים בְּיַד בּוֹרנסַיד. לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם כְָּבְשׁוּ הַצְּפוֹנִיּים אֶת אֱלֶיזַבֶּתּ־סִיטִי וְאֶת כָּל הַחוֹף שֶׁל אַלְבֶּמַרלסַאוּנד, הַיְנוּ אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל יָם פְּנִימִי זֶה.

וְלַסּוֹף, כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת תֵּאוּר הַמַּצָב עַד הַשִּׁשִׁי לְפֶבְּרוּאַר, מִן הַצֹּרֶךְ לְהַזְכִּיר כְָּאן אֶת מְאוֹרָעוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל הַדְּרוֹמִי, אוֹתוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר לְחִימִיָּה וְאִישׁ־הַצָּבָא הַפּוּרִיטַנִי, שֶׁהֵגֵן עַל וִירְגִיניָּה. לְאַחַר שֶׁלֵּי נִקְרָא לָשׁוּב אֶל רִיטְשְׁמוֹנְד נִתְמַנָּה גֶ’קְסוֹן לִמְפַקֵּד הַצָּבָא. בָּרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר יָצָא עִם מַחֲנֶה שֶׁל עֲשֶֹרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִוִינְטשֶׁסטֶר וְעָבַר אֶת הָרֵי הָאַלֵּיגָנִים עַל מְנָת לִלְכֹּד אֶת בַּאט אֲשֶׁר עִם מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל אוֹהִיוֹ. אֶלָּא שֶׁהָאַקְלִים הַקָּשֶׁה וְסוּפוֹת הַשֶּׁלֶג הִכְרִיעוּ אֶת צִבְאוֹתָיו וְהִתִּישׁוּ אֶת כֹּחָם, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לַחֲזֹר לְוִינטשֶׁסְטֶר בְּלִי אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.

עַכְשָׁיו אָנוּ עוֹבְרִים אֶל הַמְּאוֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ בְּיִחוּד עַל חוֹפֵי הַיָּם בְּאֶרֶץ הַדָּרוֹם, מִקָּרוֹלִינְה וְעַד פְלוֹרִידָה. וְזוֹהִי פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת הַלָּלוּ.

הָחֵל מֵחֲצִי שְׁנַת 1861 וְאֵילַךְ רָכְשׁוּ לָהֶם הַצְּפוֹנִיִּים אֳנִיּוֹת־מֵרוּץ מְרֻבּוֹת לְמַדַּי, כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַיַּמִּים וּלְקַיֵּם אֶת הַהֶסְגֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לִתְפֹּס אֶת הָאֳנִיָּה הַמְפֻרְסָמָה “סוֹמטֶר”, שֶׁהִגִּיעָה בְּחֹדֶשׁ יָנוּאַר שְׁנַת 1862 אֶל גִ’בְּרַלְטַר, כְּדֵי לְשׁוֹטֵט בַּיַּמִּים שֶׁבְּאֵרֹפָּה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְָּהֶם. הָאֳנִיָּה גֶ’פֶרסוֹן־דֵוִיס נִמְלְטָה מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים וּבִקְּשָׁה לָהּ מִפְלָט בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין אֲשֶׁר בִּפְלוֹרִידָה, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁבְּרָה בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ אֶל הַמִּפְרָץ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ לָכְדָה “אֶנְדֶרְסוֹן” אֶת אֳנִיַּת־הַמִּצְפֶּה “בּוֹרֶגַר”. וְאוּלָם בְּמַסְפֵּנוֹת שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה הֵכִינוּ וְזִיְּנוּ אֳנִיּוֹת־מִלְחָמָה חֲדָשׁוֹת. וּלְפִיכָךְ הוֹצִיא אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן פְּקֻדָּה, שֶׁעַל פִּיהָ נִתְרַחֵב הַהֶסְגֵּר וְהוּטַל עַל חוֹפֶיהָ שֶׁל וִירְגִינִיָּה וְקָרוֹלִינָה בַּצָפוֹן; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִכְרִיז גַם עַל הֶסְגֵּר, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא מְדֻמֶּה וְעַל גַּבֵּי הַנְּיָר בִּלְבָד, לְפִי שֶׁכָּלַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים שֶׁל חוֹפֵי יַמִּים. כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַחוֹפִים הַלָּלוּ לֹא נִמְצָא בִּידֵי הַצְּפוֹנִיּים אֶלָּא שְׁנֵי צִיִּים: אֶחָד לְצֹרֶךְ הַהֶסְגֵּר שֶׁל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וְהַשֵּׁנִי לְצֹרֶךְ הַשְּׁמִירָה עַל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי.

בִּשְׁנֵים עָשָֹר לְאָקְטוֹבֶּר נִסּוּ הַדְּרוֹמִיִּים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְשַׁחְרֵר אֶת תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל מִיסִיסִפִּי בְּסִיוּעָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה “מָנַסַס” – הִיא אֳנִיַּת־הַשִּׁרְיוֹן הָרִאשׁוֹנָה בְּמִלְחָמָה זוֹ – וְעִמָּהּ צִי שֶׁל סְפִינוֹת־הַבְעָרָה. הַנִּסָּיוֹן לֹא הִצְלִיחַ וְהָאֳנִיָּה הַמְּהִירָה “רִיצ’מוֹנְד” יָצְאָה בְּשָׁלוֹם מִן הַקְּרָב הַזֶּה; רַק סְפִינַת־מִפְרָשֹ אַחַת שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים נִתְפְּסָה עַל יְדֵי אֳנִיַּת־קִיטוֹר קְטַנָּה סִי־בֶּרד, מִנֶּגֶד לְמִבְצַר מוֹזרוֹאֶה.

וְאוּלָם אַנְשֵׁי־הַצָּפוֹן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ בְּמָקוֹם, שֶׁיְהֵא מְשַׁמֵּשׁ בָּסִיס לִפְעֻלוֹתֵיהֶן שֶׁל אֳנִיּוֹת־הַמֵּרוֹץ שֶׁלָּהֶן בַּיָּם הָאַטְלַנְטִי. וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיטָה מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִכְבֹּש אֶת הַמִּבְצָר הַטֵּרַס שֶׁהָיָה מָגֵן לְמִפְרָץ, שֶׁנִּקְרָא גַּם הוּא בְּשֵׁם זֶה וַאֲשֶׁר פּוֹרְצֵי־הַהֶסְגֵּר הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם מִבְצָר זֶה הָיָה קָשֶׁה לְהִכָּבֵשׁ, כִּ מָצוֹר מְרֻבָּע פַּקָּרוֹ “קלַרק” הָיָה לוֹ לְמַחֲסֶה. אֶלֶף אִישׁ יַחַד עִם הַלִּגְיוֹן הַשְּׁבִיעִי שֶׁל קָרוֹלִינָה הַצְּפוֹנִית הֵגֵנּוּ עָלָיו. אְַבָל כָּל זֶה לֹא הוֹעִיל. הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁכָּלַל שְׁתֵּי פְרֶגָטוֹת, שָׁלֹש אֳנִיּוֹת־שַׁיִט, אֳנִיָּה תַּיְרָנִית אַחַת וְשְׁתֵּי אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר גְּדוֹלוֹת עָגְנוּ בְּעֶשְֹרִים וְשִׁבְעָה לְאַבְגוּסְט בִּמְבוֹאוֹת הַמִּפְרָץ. הַמְפַקֵּד סְטְרִינְגּהֲַם וְהַגֵּנֵרַל בַּטְלֶר תָּקְפוּ אֶת הַמִּבְצָר. הַמָּצוֹר נִלְכַּד. וְאוּלָם הַמִּבְצָר “הַטֶרַס” הֶחֱזִיק מַעֲמָד זְמַן הַרְבֵּה, אֲבָל לְסוֹף הוּנַף עָלָיו נֵס לָבָן. וְכָךְ כָּבְשוּ לָהֶם הַצְּפוֹנִיִּים בָּסִיס לִפְעֻלוֹת בַּיָּם, שֶׁנִּתְקַיֵּם בְּיָדָם כָּל יְמֵי הַמִּלְחָמָה.

בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר נִלְחֲמוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית עִם הַדְּרוֹמִיִּים בְּשֶׁל הָאִי סַנְטֵה־רוֹזַה אֲשֶר מִמִּזְרַח לְפֶנְסאקוֹלה, בַּמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקַנִי, שֶהָיָה שַׁיָּךְ לְחוֹפָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וְסוֹפָם שֶׁכָּבְשׁוּ אוֹתוֹ, שֶלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּהִתְנַגְּדוּתָם הַנִּמְרָצָה שֶׁל אוֹיְבֵיהֶם.

וְאוּלָם כִּבּוּשׁ הַמִּבְצָר “הַטֵּרַס” לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְצֹרֶךְ הַהַצְלָחָה שֶׁל שְׁאָר פְּעֻלּוֹת־הַמִּלְחָמָה בַּיָּם. מִן הַהֶכְרַח הָיָה לִכְבֹּש עוֹד מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּחוֹפָהּ שֶל קָרוֹלִינָה הַדְּרוֹמִית, שֶל ג’וֹרְגִ’יָּה וְשֶׁל פְלוֹרִידָה. שְׁתֵּי פְּרֶגַטוֹת שֶׁל קִיטוֹר “ווֹסבֶּה” וְסוּסקוֶיחַנֶה" שָׁלֹש פְּרֶגַטוֹת מִפְרָשֹ, חָמֵשׁ אֳנִיּוֹת־שַׁיִט, שֵׁשׁ אֳנִיּוֹת־תּוֹתְחָניּוֹת, אֳנִיּוֹת תַּיְרָנִיּוֹת אֲחָדוֹת, עֶשְֹרִים וְחָמֵשׁ סְפִינוֹת־פֶּחָמִים הַטְּעוּנוֹת צָרְכֵי־צִיּוּד וּשְׁלֹשִים וּשְׁתַּיִם אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר, הַנּוֹשְֹאוֹת חֲמִשָּׁה עָשָֹר אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל שֶׁרמֶן – כָּל הַצִּי הַזֶּה נִמְסַר לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵד דִּיפּוֹן, הַצִּי הוֹפִיעַ בְּעֶשְֹרִים וַחֲמִשָּׁה לְאָקְטוֹבֶּר לִפְנֵי הַמִּבְצָר מוֹנרוֹאֶה. לְאַחַר שֶׁעָמַד בְּרוּחַ־סְעָרָה אֲיֻמָּה, שֶׁהִתְחוֹלְלָה עָלָיו מִנֶּגֶד לְכֵף הַטֶרַס, הִתְחִיל לָתוּר אֶת מֵצַר־הַיָּם הִילטוֹן־הֶד טְשַׁרלְסְטאון וּבֵין סַוַאנָד. כָּאן נִמְצָא פּוֹרְט־רוֹיאַל, אַחַד הַמִּפְרָצִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הַדְּרוֹמִיּוֹת. הַמְפַקֵּד עַל צִבְאוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הָעַבְדוּת הָיָה הַגֵּנֵרַל רִיפְּלֵי. עַל מְבוֹא הַמִּפְרָץ שָׁמְרוּ שְׁנֵי מִבְצָרִים וַלקֶר וּבוֹרֶגַר, שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה אַרְבָּעָה מִילִין. שְׁמוֹנֶה אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר הֵגֵנּוּ עָלָיו, וּמֵחֲמַת הַשִֹּרְטוֹן שֶׁבּוֹ כִּמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְצִי אוֹיֵב לַחְדֹּר לְתוֹכוֹ.

בַּחֲמִשִּׁי לְנוֹבֶמְבֶּר הֻצְּבוּ צִיּוּנִים בַּתְּעָלָה, וּלְאַחַר חִלּוּף שֶׁל יְרִיּוֹת־תּוֹתָחִים מֻעָטוֹת חָדַר דִּיפּוֹן לְתוֹךְ הַמִּפְרָץ, בְּלִי אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדוֹ לְפִי שָׁעָה לְהַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אֶת צִבְאוֹתָיו שֶׁל שֶׁרמֶן. בַּשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ תָּקַף אֶת הַמִּבְצָר מַלקֶר וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמִּבְצָר בּוֹרֶגַר. הוּא רָעַץ אוֹתָם בְּכַדּוּרֵי־הַיְרִיָּה הַכְּבֵדִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהִמְטִיר עֲלֵיהֶם בְּשִׁפְעָה מְרֻבָּה. הַמִּבְצָרִים נֶעֶזְבוּ וְנִכְבְּשׁוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית כִּמְעַט בְּלִי קְרָב, וְשֶׁרְמֶן נַעֲשֶֹה אָדוֹן לַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהָיָה חָשוּב כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל פְּעֻלּוֹת הַצָּבָא לְהַבָּא. כִּבּוּשׁ זֶה הָיָה מַכֶּה בְּעֶצֶם לִבָּן שֶׁל מְדִינוֹת־הָעַבְדוּת. הָאִיִּים הַסְּמוּכִים נִלְכְּדוּ וְעָבְרוּ זֶה אַחַר זֶה לִרְשׁוּתָם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים, וּבְתוֹכָם גַּם הָאִי טִיבֵּי וְהַמִּבְצָר פּוּלַסְקִי, שֶׁהָיָה מָעֻזּוֹ שֶׁל נְהַר סָוַּנָּה. בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַשָּׁנָה הָיָה דִּיפּוֹן אָדוֹן לַחֲמִשָּׁה מִפְרָצִים גְּדוֹלִים, הֲלֹא הֵם: נוֹרט־אֶדיסטוֹ, סֶנט־הֶילֶינָה, פּוֹרט־רוֹיַאל, טִידִי מַרשַׁה, וְלִקְבוּצַת הָאִיִּים הַקְּטַַנִים הַפְּזוּרִים עַל חוֹפֵי קָרוֹלִינָה וְג’וֹרְגִ’יָּה. וְלַסּוֹף, בָּרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר שְׁנַת 1862, הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ לַהֲרוֹס אֶת הַמִּבְצָרִים, שֶׁהֵקִימוּ הַדְּרוֹמִיִּים עַל חוֹפֵי קוּסוֹ.

כָּךְ הָיָה מַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַנִּלְחָמִים בִּתְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר שְׁנַת 1862. וְאֵלֶּה עְַלִילוֹתֶיהָ הַמֻּצְלָחוֹת שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית בְּמִלְחַמְתָּהּ עִם הַדָּרוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁאֳנִיּוֹתָיו שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן וְצִבְאוֹתָיו שֶׁל שֶרמֶן הָיוּ מְאַיְּמִים עַל פְלוֹרִידָה לְכָבְשָׁהּ.

פֶּרֶק רְבִיעִי: מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע וְכַמָּה רְגָעִים בָּעֶרֶב כְּשֶׁעָלוּ גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל עַל הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהוֹלִיכוּ אֶל הַמָּבוֹא הָרָאשִׁי שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז הַפּוֹנֶה לְעֶבְרוֹ שֶׁל נְהַר סֶנט־ג’וֹן. אַחֲרֵיהֶם הָלְכָה זֶרְמָה, שֶׁנָּהֲגָה בְּיָדָהּ אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה. הֵם נִכְנְסוּ כֻּלָּם אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בְּיַרְכָתוֹ הָעֲגֻלָּה לְמֶחֱצָה הָיְתָה קְבוּעָה מַדְרֵגַת־הַמִּשְׁנֶה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהוֹלִיכָה אֶל הַדְּיוֹטוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

שָׁם נִמְצְאָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנק בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל פֶּרִי, הַמְנַהֵל הָרָאשִׁי שֶׁל הַמַּטָּעָה.

“לֹא אֵרַע שׁוּם מְאוֹרָע חָדָשׁ בְּגֶ’קסוֹנְְוִיל?”

“שׁוּם דָּבָר, יַקִּירִי.”

“וְאֵין כָּל יְדִיעוֹת מִגִ’ילְבֶּרט?”

“הֵן… נִתְקַבְּלָה אִגֶּרֶת מִמֶּנּוּ!”

“הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים!”

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנק וּבַעֲלָהּ.

גֶ’מְס בּורבֶּנק חִבֵּק אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת דִּי הַקְּטַנָּה וּפָתַח אֶת הָאִגֶּרֶת שֶׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ.

אִגֶּרֶת זוֹ לֹא נִפְתְּחָה בִּזְמַן הֵעָדְרוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. כֵּיוָן שֶׁעִנְיָנָהּ הָיָה נוֹגֵעַ לְמַצָּבוֹ שֶׁל כּוֹתְבוֹ וּלְמַצַּב מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּפְלוֹרִידָה, גָּמְרָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנק בְּדַעְתָּהּ, שֶׁבַּעֲלָהּ יִקְרָא אֶת הַכָּתוּב בָּהּ תְּחִלָּה.

“אִגֶּרֶת זוֹ וַדַּאי לֹא בָּאָה עַל יְדֵי הַדֹּאַר?” שָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“חָס וְשָׁלוֹם, אֲדוֹנִי גֶ’מס!” הֵשִׁיב פֶרִי. גִ’ילְבֶּרט לֹא הָיָה עוֹשֶֹה מַעֲשֶֹה־שְׁטוּת כָּזֶה!"

"וּמִי זֶה קִבֵּל עָלָיו לְהַמְצִיאָהּ?… "

“אִישׁ אֶחָד מִג’וֹרגִיָּה, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ וַדַּאי יָדַע עָלָיו, שֶׁיָּכֹל הוּא לִבְטֹחַ בִּמְסִירוּתוֹ אֵלָיו”.

“בְּאֵיזֶה יוֹם בָּאָה אִגֶּרֶת זוֹ?”

“אֶתְמוֹל”.

"וְהֵיכָן הַשָּׁלִיחַ, שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ?… "

“הוּא שָׁב לְדַרְכּוֹ בּוֹ בָּעֶרֶב”.

“וְנִתַּן לוֹ שָֹכָר הָגוּן בְּעַד שְׁלִיחוּתוֹ?”

“הֵן, יַקִּירִי”, הֵשִׁיבָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנק, “שֻׁלַּם לוֹ שָֹכָר הָגוּן, אֲבָל עַל יְדֵי גִ’ילְבֶּרט; מִמֶּנִּי אֲנִי לֹא אָבָה לְקַבֵּל כְּלוּם”.

הַפְּרוֹזְדוֹר הָיָה מוּאָר בִּשְׁתֵּי מְנוֹרוֹת, שֶׁעָמְדוּ עַל שֻׁלְחָן שֶׁל שַׁיִשׁ לְיַד סַפָּה רְחָבָה. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק יָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְאִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ יָשְׁבוּ בְּסָמוּךְ לוֹ. אֶדוּאַרד קָרוֹל הִתְנַפֵּל עַל אַחַת הַכּוּרְסוֹת, לְאַחַר שֶׁלָּחַץ אֶת יָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. זֶרְמָה וּפֶרִי עָמְדוּ אֵצֶל הַמַּדְרֵגָה. שְׁנֵיהֶם הָיוּ קְרוֹבִים קִרְבָה־גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ לְאוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא אֶת הָאִגֶּרֶת בְּמַעֲמָדָם.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק פָּתַח אֶת הָאִגֶּרֶת.

“הָאִגֶּרֶת נִכְתְּבָה בַּשְּׁלִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר”, עָנָה וְאָמַר.

“נִמְצָא שֶׁכְּבָר עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים מֵאָז נִכְתְּבָה!” – אָמַר אֶדוּאַרְד קָרוֹל, “הְַרֵי זֶה זְמַן אָרֹךְ בִּמְסִבּוֹת הַמְּאוֹרָעוֹת, שֶעוֹבְרִים עָלֵינוּ עַכְשָיו…”

“הָבָה קְרָא נָא, אַבָּא, קְרָא נָא!” – קָרְאָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ, שֶׁמִּדֶּרֶךְ־הַטֶּבַע הוּא בְּפֶרֶק שְׁנוֹתֶיהָ.

וְזוֹהִי פָּרַשַׁת הָאִגֶּרֶת:

"בָּאֳנִיָּה ווֹבֶּשׁ, בְּתַחֲנַת־הָעוֹגֶן אֶדִיסטוֹ.

בַּשְּׁלִישִׁי לְפֶבְּרוּאַר שְׁנַת 1862.

אָבִי יַקִּירִי!

רֵאשִׁית כֹּל, הֲרֵינִי מְחַבֵּק אֶת אִמִּי וְאֶת אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה וְאוֹתְךָ. אֵינִי שׁוֹכֵחַ גַּם אֶת דּוֹדִי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְחַסֵּר שׁוּם דָּבָר, הֲרֵינִי מוֹסֵר לְזֶרְמָה הַטּוֹבָה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַחִבָּה, שֶׁהִבִּיעַ לָהּ בַּעֲלָהּ, מַרס יְשַׁר־הַלֵּב, הַמָּסוּר לִי בֶּאֱמוּנָה. אָנוּ חַיִּים שְׁנֵינוּ בְּטוֹבָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר הַדָּבָר וְהִנְּנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים הַרְבֵּה לִהְיוֹת עִמָּכֶם! וְהַיּוֹם הַהוּא אֵינוֹ רָחוֹק וְלֹא יְאַחֵר לָבוֹא, אֲפִילוּ אִם יְאָרְרֵנוּ מַר פֶּרִי, הַמְּנַהֵל הֶחָשׁוּב שֶׁל הַּמַּטָּעָה, אֲשֶׁר מִהְיוֹתוֹ מִן הָעַקְשָׁנִים שֶׁבִּמְצַדְּדֵי הָעַבְדוּת הֲרֵיהוּ וַדַּאי מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לְמַרְאֶה הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן!"

“הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מְכֻוָּנִים אֵלֶיךָ, פֶּרִי”, אָמַר אֶדוּאַרְד קָרוֹל.

“כָּל אֶחָד רַשַּׁאי לַחְשׁוֹב עַל עִנְיָן זֶה לְפִי דֵּעוֹתָיו שֶׁלּוֹ” – הֶחְֶזִיר פֶּרִי בְּחִתּוּךְ־הַדִּבּוּר שֶל אָדָם, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם פָּנִים לְוַתֵּר עַל דֵּעוֹתָיו.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק הוֹסִיף לִקְרֹא:

"אֶת אִגַּרְתִּי זוֹ יַמְצִיא לְךָ אָדָם נֶאֱמָן עָלַי, וּלְפִיכָךְ אַל תִּדְאֲגוּ עַל עִנְיָן זֶה דָּבָר. וַדַּאי כְּבָר הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם הַשְּׁמוּעָה, שֶׁפְּלֻגַּת־הַצִּי שֶׁל הַמְפַקֵד דִּיפּוֹן לָכְדָה אֶת הַמִּפְרָץ פּוֹרט־רוֹיַל וְאֶת הָאִיִּים הַסְּמוּכִים. וּבְכֵן אֵפוֹא הוֹלֵךְ הַצָּפוֹן וְכוֹבֵשׁ מְעַט מְעַט אֶת הַדָּרוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדָּבָר הַקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית תִּשְׁתַּדֵּל לִכְבֹּש אֶת נְמַלֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר. מְדַבְּרִים עַל אֶכְּסְפֶּדִּיצִיָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל דִּיפּוֹן וְשֶׁרְמֶן בְּסוֹפוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ זֶה. סְבָרָה הִיא, שֶׁאָנוּ נֵלֵךְ לִכְבּשׁ אֶת מִפְרַץ סַנט־אַנדרְיוּס. מִשָּׁם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַחְדֹּר לִמְדִינַת פְלוֹרִידָה.

"כַּמָּה גְּדוֹלָה תְּשׁוּקָתִי, אַבָּא, לְהַגִּיעַ לְשָׁם, וּבְיִחוּד עִם הַצִּי שֶלָּנוּ רַב הַנִּצָּחוֹן! מַצָּבָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי בְּתוֹךְ הָאוֹכְלוֹסִין הַמְצַדְּדִים בְּעַבְדוּת גּוֹרֵם לִי דְּאָגָה כָּל הַיָּמִים. אַּבָל הִנֵּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה הַשָּׁעָה, שֶׁבָּהּ נוּכַל לָחֹג בְּרָמָה אֶת חַג נִצְחוֹנָם שֶׁל הָרַעְיוֹנוֹת, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהֶם תָּמִיד אַנְשֵׁי קֶמְדלֶס־בֵּי.

"הוֹ! לוּ יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּלֵּק מִזֶּה וְאִלּוּ אַךְ לְעֶשְֹרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, הָיִיתִי רָץ וּבָא מִיָּד לִרְאוֹתְכֶם! אֲבָל דָּבָר זֶה הָיָה מְסֻכָּן גַּם לָכֶם וְגַם לִי, וּלְפִיכָךְ מוּטָב לִי לְהַמְתִין בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. יַעַבְרוּ עוֹד שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וְשׁוּב נִהְיֶה מְאֻחָדִים כֻּלָנוּ בְּקַסְטֶל־הַאוּז!

וַהֲרֵינִי מְסַיֵּם אֶת מִכְתָּבִי וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי, שֶמָּא שָׁכַחְתִּי לְהַבִּיעַ בִּרְכָתִי שָׁלוֹם לְמִישֶׁהוּ. אָמְנָם כֵּן! שָׁכַחְתִּי אֶת מַר סטֶנֶרד וְאֶת אֲלִיסָה הַחֲמוּדָה שֶלִּי, שֶׁהִנְּנִי מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ לִרְאוֹתָהּ! בִּרְכַּת יְדִידוּת לְאָבִיהָ, וְלָהּ עַצְמָהּ – מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מִבִּרְכַּת יְדִידוּת!…

"בְּהָגוּת כָּבוֹד וּמֵעֹמֶק לְבָבִי.

גִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנְק".

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק הִנִִיחַ אֶת הָאִגֶּרֶת עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנְק נָטְלָה אוֹתָהּ וְהִגִּישָׁה אוֹתָהּ אֶל שְֹפָתֶיהָ, וְאַחַר נָשְׁקָה דִּי הַקְּטַנָּה אֶת חֲתִימַת אָחִיָה נְשִׁיקָה רָמָה הַנִּשְׁמַעַת לָאֹזֶן.

“נַעַר בֶּן־חַיִל הוּא!” אָמַר אֶדוּאַרְד קָרוֹל.

“וְאַף מַרס בֶּן־חַיִל הוּא!” נַעַנְתָה אַחְַרָיו הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנְק עִם שֶׁהִיא מַבִּיטָה אֶל זֶרמָה, שֶׁחִבְּקָה אֶת הַיַּלְדָה הַקְּטַנָּה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

“צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאָלִיס, שֶׁקִּבַּלְנוּ אִגֶּרֶת מֵאֵת גִ’ילבֶּרט,” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנְק.

“אָכֵן צָדַקְתְּ”, עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, “הִנְּנִי לִכְתֹּב לָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים אֶצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל וְאֶרְאֶה אֶת סטֶנֶרד. מֵאָז כָּתַב גִ’ילבֶּרט אֶת אִגַּרְתּוֹ וַדַּאי הִגִּיעוּ יְדִיעוֹת חֲדָשׁוֹת עַל עִנְיָן הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לִשְלֹחַ. אֲֲהָהּ, מִי יִתֵּן וְיָבוֹאוֹ סוֹף סוֹף יְדִידֵינוּ אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, וּפְלוֹרִידָה תָּשׁוּב אֶל תַּחַת דִּגְלָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הַבְּרִית! וְאִם לַאו – סוֹפֵנוּ שֶׁמַצָּבֵנוּ כָּאן יִהְיֶה קָשֶׁה מִנְשֹוֹא!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר. מִיּוֹם שֶׁהַמִּלְחָמָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה מִצַּד דָּרוֹם בָּאָה תְּמוּרָה גְּלוּיָה בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי פְלוֹרִידָה עַל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, שֶעוֹרֵר אֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֶאֱחוֹז בְּנֶשֶׁק וְלָצֵאת לַמִּלְחָמָה. עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא הַיְתָה הָעַבְדוּת רוֹוַחַת כָּל כָּךְ בְּמוֹשָׁבָה הִישְֹפַּנִית עַתִּיקָה זוֹ; וְהִיא לֹא נָטְלָה חֵלֶק בַּתְּנוּעָה לְקִיּוּם הָעַבְדוּת מִתּוֹךְ הִתְלְהַבוּת יְתֵרָה, כְּדוֹמֶה לְוִירְגִינָה וְקָרוֹלִינָה. וְאוּלָם בִּמְהֵרָה הֵקִימוּ לָהֶם מְצַדְּדֵי־הַעַבְדוּת מַנְהִיגִים וְדַבָּרִים, וְעַכְשָׁיו הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁמּוּכָנִים לְהִתְקוֹמֵם וְלִמְרֹד, לְפִי שֶׁהַמְּהוּמוֹת עֲלוּלוֹת לְהַנְחִיל לָהֶם נִצָּחוֹן גָּמוּר בַּכֹּל, שָׁפְכוּ אֶת מָרוּתָם עַל הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּעִיר סֶנט־אַבְגוּסְטִין וּבְיִחוּד גֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁשָׁם הֵם נִשְׁעָנִים עַל הַמְקֻלְקָלִים שֶבָּאוֹכְלוֹסִין. וּלְפִיכָךְ עָלוּל הָיָה מַצָּבוֹ שֶל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, שֶמּוֹצָאוֹ וְדֵעוֹתָיו הָיוּ גְּלוּיִים וִידוּעִים לַכֹּל, לְהֵעֲשֹוֹת בְּיּוֹם מִן הַיָּמִים רַע וּמַר בְּיוֹתֵר.

כְּבָר עָבְרוּ כְּעְשְֹרִים שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁעָזַב גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק אֶת נְיוּ־גֶ’רְסִי, שֶעֲדַיִן הָיוּ לוֹ שָׁם אְַחֻזּוֹת־קַרְקַע, וְהִשְׁתַּקַע עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם בְּנוֹ, שֶהָיָה אָז יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע, בְּקֶמדלֶס־בֵּי. מִכָּל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַצְלָחָתָהּ וְתִפְרַחְתָּהּ שֶל מַטָּעָה זוֹ עֵקֶב עַסְקָנוּתוֹ הַמֻשְֹכָּלָה וְסִיּוּעוֹ שֶל גִּיסוֹ אֶדוּאַרְד קָרוֹל. אֲחֻזָּה גְּדוֹלָה זוֹ. שֶנָּפְלָה לוֹ בִּירוּשָׁה מֵאֵת אֲבוֹתָיו, הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו חִבָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. כָּאן בָּאָה לָעוֹלָם דִּי הַקְּטַנָּה, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ מִקֵּץ חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה שָׁנָה לְאַחַר שֶהִשְׁתַּקֵּעַ בַּאֲחֻזָּה זוֹ.

סֶנְט אַבְגוּסְטִין

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק הָיָה עַכְשָיו בֶּן אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ. הוּא הָיָה אָדָם מוּצַק־גֵּו, רָגִיל בַּעֲבוֹדָה וְשַׁקְדָן, שֶׁאֵינו מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ כָּל יְגִיעָה. אָפְיוֹ הָיָה אַמִּיץ וְרַב־מֶרֶץ. הוּא הֶחֱזִיק בְּדֵעוֹתָיו בְּכָל עֹז וְלֹא הָיָָה חוֹשֵש לְהַשְמִיעָן בָּרַבִּים. קוֹמָתוֹ הָיְתָה גְּבוֹהָה, שְֹעָרוֹ הֶעְֶלָה שֵֹיבוֹת מוּעָטוֹת וּפָנָיו הָיוּ חֲמוּרִים, וְזוֹעֲפִים בְּמִקְצָת, אֲבָל גְּלוּיִים וְנוֹחִים לַבְּרִיּוֹת. זְקָנוֹ הַקָּצָר, כְּמִנְהַג הַאֲמֵרִיקַנִים שֶׁבַּצָּפוֹן, וְהֵעָדֵר שְֹעַר־לְחָיַיִם יִחֲדוּ לוֹ דְּמוּת יֶנְקִי טִפּוּסִי, שֶׁל אַנְגְּלִיָּה הַחֲדָשָה. הוּא הָיָה חָבִיב עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת אֲשֶׁר בַּמָּטָּעָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אָדָם טוֹב־לֵב, וְהַכֹּל הָיוּ מְצַיְּתִים וְנִשְׁמָעִים לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּישֶׁר. עֲבָדָיו הַכּוּשִׁים הָיוּ מְסוּרִים לוֹ בְּכָל לֵב וְהוּא הָיָה מְצַפֶּה בְּקֹצֶר־רוּחַ אֵימָתַי תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁמַצַּב־הַדְּבָרִים יַרְשֵׁהוּ לְשַׁחְרְרָם מֵעַבְדוּתָם. גִּיסוֹ שֶׁהָיָה כִּמְעַט בֶּן־גִּילוֹ, הִתְעַסֵּק בְּיִחוּד בַּעֲרִיכַת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶל עִסְקֵי קֶמדלֶס־בֵּי. אֶדוּאַרְד קָרוֹל הָיָה מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּכָל דָּבָר וְהֶחֱזִיק בְּהַשְׁקָפָתוֹ עַל עִנְיַן הָעַבְדוּת.

מַה שֶׁאֵין כֵּן סוֹכֵן־הַמַּטָּעָה פֶּרִי. הוּא הָיָה הַיְחִידִי בְּתוֹךְ עוֹלָם קָטָן זֶה שֶׁל קֶמדלֶס בֵּי, שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה אַחֶרֶת בְּעִנְיָן זֶה. אֲבָל אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאָדָם הָגוּן זֶה הָיָה מִתְעַמֵּר בַּעֲבָדִים וְרוֹדֶה בָּהֶם קָשֶׁה. חִלּוּף הַדְּבָרִים. הוּא הָיָה שׁוֹקֵד לְהֵיטִיב עִמָּם וְלַעֲשֹוֹתָם מְאֻשָּׁרִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָר הַדָּבָר לְפִי מַצָּבָם.

“אֲבָל”, – כָּךְ הָיָה אוֹמֵר, – “יֵשׁ מְקוֹמוֹת בַּאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, שֶׁעֲבוֹדָת הָאֲדָמָה אֵינָהּ יְכֹלָה לִהְיוֹת נַעֲשֵֹית אֶלָּא עַל יְדֵי נֶגְרִים. וְאוּלָם נֶגְרִים, שֶׁאֵינָם עֲבָדִים, אֵינָם נֶגְרִים!”

זֹאת הָיְתָה הַהֲלָכָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מַסְבִּיר אוֹתָהּ כָּל אֵימַת שֶׁבָּאָה הִזְדַּמְנוּת לְיָדוֹ. הִנִּיחוּהוּ לְהַחֲזִיק בָּהּ וּלְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו, אֲבָל אִישׁ לֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם. הַצְלָחָתָם שֶׁל מִתְנַגְּדֵי־הָעַבְדוּת בַּמִּלְחָמָה לֹא הִשְׁפִּיעָה עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ. הוּא הָיָה מֻבְטָח שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק יְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו, יִתְרַגְּשׁוּ עַל קֶמדֶלס־בֵּי כָּל מִינֵי תְּלָאוֹת קָשׁוֹת.

מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לַחֲזֹר וְלֵאמֹר עָלָיו, שֶׁהָיָה אָדָם הָגוּן בֶּיוֹתֵר וְגַם אַמִּיץ־לֵב. וּבִזְמַן שֶׁגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל הִשְׁתַּתְּפוּ בִּגְדוּד הַמִּילִיצִיָּה, שֶׁנִּקְרָא גְּדוּד שֶׁל “אַנְשֵׁי־הָרֶגַע”, מִשּׁוּם שֶׁחֲבֵרָיו חַיָּבִים הָיוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לָצֵאת לִמְקוֹם הַסַּכָּנָה, נִטְפַּל אֲלֵיהֶם אַף הוּא בְּאֹמֶץ־לֵב וְנָטַל חֵלֶק בַּמִּלְחָמָה כְּנֶגֶד שְֹרִידֵי הַכְּנוּפִיּוֹת שֶׁל הַסֶּימִינוֹלִים.

לְפִי מַרְאֶיהָ שֶׁל הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנְק אִי אֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר עָלֶיהָ, שֶׁהִיא בַּת שְׁלשִׁים וָתֵשַׁע, כִּי עֲדַיִן הָיְתָה אִשָּׁה יָפָה בְּיוֹתֵר. בִּתָּהּ עֲתִידָה לִהְיוֹת דּוֹמָה לָהּ דִּמְיוֹן גָּמוּר. גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק מָצָא בָּהּ חֲבֶרֶת אוֹהֶבֶת וּמְסוּרָה לוֹ בְּכָל לֵב וְלָהּ הוּא חַיָּב תּוֹדָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה עַל הָאֹשֶׁר שֶׁזָּכָה לוֹ בְּחַיָּיו. הָאִשָּׁה נְדִיבַת־הָרוּחַ לֹא הָיְתָה חַיָּה אֶלָּא לְמַעַן בַּעֲלָהּ וּלְמַעַן יְלָדֶיהָ, שֶׁהֶעֱרִיצָה אוֹתָם וְחָרְדָה עֲלֵיהֶם חֲרָדָה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת מַצַּב הַדְּבָרִים, שֶׁגָּרַם לְמִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים בִּפְלוֹרִידָה עַצְמָהּ. וְאִם דִּיאַנָה, אוֹ דִּי, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ בְּלָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה, וְשֶׁהָיְתָה יַלְדָה בַּת שֵׁשׁ, עַלִּיזָה, חֲבִיבָה וּמְלֵאָה שִֹמְחַת חַיִּים, יָשְׁבָה עִם הוֹרֶיהָ כָּאן בְּקַסְטֶל־הַאוּז, הֲרֵי גִ’ילְבֶּרט נֶעְדַר מִשָּׁם. וְעַל דָּבָר זֶה הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנְק שְׁרוּיָה כָּל הַיָּמִים בְּצַעַר גָּדוֹל, שֶׁלֹּא תָּמִיד עָלָה בְּיָדָהּ לְהַעֲלִימוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

גִ’ילְבֶּרט הָיָה בָּחוּר בֶּן עֶשְֹרִים וְאַרְבַּע, שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לוֹ כָּל מִדּוֹתָיו הַנַּפְשִׁיּוֹת שֶׁל אָבִיו, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ כָּל צָרְכּוֹ כְּמוֹתוֹ; גַּם מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי הָיָה דּוֹמֶה לְשֶׁל אָבִיו, אֶלָּא שֶהָיָה מָשׁוּךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֵן וְנֹעַם קְצָת יוֹתֵר מִשֶּׁל זֶה. הוּא הָיָה חָבֵר אַמִּיץ־רוּחַ, בָּקִי בְּכָל מִינֵי עִמּוּלֵי־הַגּוּף, זָרִיז בִּרְכִיבָה עַל סוּס, בִּשְֹחִיָּה וּבְצַיִד. לְחֶרְדָּתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אִמּוֹ הָיוּ הַיְּעָרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַבִּצּוֹת שֶׁל מְחוֹז דִּיבַל מְשַׁמְּשִׁים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת זִירָה לַעֲלִילוֹת־הַגְּבוּרָה שֶלּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם הַנְּמֵלִים וְהַמִּפְרָצִים שֶׁל נְהַר סַנְט־ג’וֹן עַד לְתוֹצֵאתָהּ הַקִּיצוֹנִית פַבְּלוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁפּוֹצְצוּ קוֹלוֹת הַיְרִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, רָאָה עַצְמוֹ גִ’ילְבֶּרט מְנֻסֶּה וּמְאֻמָּן כָּל צָרְכּוֹ לָשֵֹאת אֶת כָּל הַיְּגִיעוֹת וְהַתְּלָאוֹת שֶׁל אִישׁ־צָבָא. הוּא חָשׁ בְּלִבּוֹ, שֶׁחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלָיו לְהִלָּווֹת אֶל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וְהוּא הֶחֱלִיט לַעֲשֹוֹת זֹאת לְלֹא־הִסּוּס. וּבְכֵן בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לָלֶכֶת וּלְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ אַף רֶגַע אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְנַגֵּד לְמַאֲוַיּוֹ זֶה שֶׁל בְּנוֹ, שֶלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּצַעֲרָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל אִשְתּוֹ וּבַסַּכָּנוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּדָבָר זֶה לְמַצָּבוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. דַּעְתּוֹ הָיְתָה כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁזּוֹהִי חוֹבָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר גָּדוֹל מִן הַחוֹבָה.

גִ’ילְבֶּרט יָצָא אֵפוֹא אֶל הַצָּפוֹן, אֶלָּא שֶׁהְֶעֱלִימוּ אֶת יְצִיאָתוֹ מִן הַבְּרִיּוֹת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. אִלּוּ נוֹדַע הַדָּבָר בְּגֶ’קסוֹנְוִיל, כִּי בְּנוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק נִכְנַס לַעֲבֹד בַּצָּבָא בְּמַחֲנֵה הַצְּפוֹנִיִּים, הָיוּ עוֹשִֹים נְקָמוֹת וּשְׁפָטִים עַל כָּךְ בְּקֶמדלֶס־בֵּי. הַצָּעִיר הָלַךְ לִמְדִינַת נְיוּ־גֶ’רסִי, וְהָאָב בִּקֵּשׁ אֶת יְדִידָיו שֶׁבִּמְדִינָה זוֹ לִשְׁקֹד לְטוֹבָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ הָיָה מוֹשְכוֹ לְעִנְיְנֵי הַיָּם, עָלָה הַדָּבָר עַל נְקַלָּה לְהַמְצִיא לוֹ הַזְמָנָה לְהִכָּנֵס לְשֵׁרוּת הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הָיוּ מַעֲלִים אֶת הָעוֹבְדִים בַּצָּבָא מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בִּמְהִירוּת, וְכֵיוָן שֶׁגִ’ילְבֶּרְט לֹא הָיָה מִטִּבְעוֹ מִן הַמְפַגְּרִים, הָיָה מִתְקַדֵּם וְהוֹלֵךְ חִישׁ מַהֵר. הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁבְּוָשִׁינְגְטוֹן שָֹמָה עַיִן עַל צָעִיר זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה מִתְיָרֵא לְהַצִּיעַ לָהּ אֶת שֵׁרוּתוֹ בְּלִי שִֹים לֵב לַמַּצָּב, שֶּׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ מִשְׁפַּחְתּוֹ. גִ’ילְבֶּרט הִצְטַיֵּן בְּמַעֲשֵֹי הַהַתְקָפָה עַל מִבְצַר סוֹמֶטר. הוּא נִמְצָא עַל גַבֵּי “ריצְ’מוֹנד”בִּזְמַן שֶׁאֳנִיָּה זוֹ נִלְכְּדָה עַל יְדֵי “מָנַסַס” בְּתוֹצֵאתוֹ שֶׁל מִיסִיסִפִּי וְהוֹעִיל מִצִּדּוֹ הַרְבֵּה לְשַׁחְרְרָהּ וּלְקַחְתָּהּ בַּחֲזָרָה מִיַּד הָאוֹיֵב. עַל הַמַּעֲשֶֹה הַזֶּה הֶעֱלוּהוּ לְדַרְגָּה שֶׁל נוֹשֵׂא־דֶּגֶל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִן הַתַּלְמִידִים, שֶׁגָּמְרוּ אֶת חֹק תַּלְמוּדָם בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַיַּמִּי שֶׁבְּאְַנָפוֹלִיס. אֶפֶס כָּמֹהוּ הָיוּ רֹב הַקְּצִינִים שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, שֶׁנִּלְקְחוּ מִן הַצִּי הַמִּסְחָרִי. לְאַחַר שֶהֹֹעֲלָה לְדַרְגָּה חֲדָשָׁה זוֹ נִכְנַס לְשָרֵת בָּאֶסכַּדְרָה שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן וְנָטַל חֵלֶק בַעֲלִילוֹת־הַמִּלְחָמָה הַמְּפֹאָרוֹת אֵצֶל מִבְצַר הַטֶרַס וְאַחַר כָּךְ בְּכִבּוּשׁ אִיֵּי־הַיָּם. לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים נִתְמַנָּה לְקָצִין וְהָעֳבַר אֶל אַחַת הָאֳנִיּוֹת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן, שֶׁהִתְעַתְּדוּ לִכְבּשׁ בִּמְהֵרָה אֶת מִבְצַר סֶנְט־ג’וֹן.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר! גַּם צָעִיר זֶה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק הַרְבֵּה, שֶׁמִּלְחָמָה רַבַּת־דָּמִים זוֹ תִּסְתַּיֵּם בִּמְהֵרָה! הוּא אָהַב נַעֲרָה אַחַת וְהָיָה אָהוּב לָהּ אַף הוּא. בְּכלְיוֹן עֵינַיִם הָיָה מְצַפֶּה לְשָׁעָה, שֶׁיוּכַל לַחֲזֹר, עִם תֹּם שֵׁרוּתוֹ, לְקֶמדלֶס־בֵּי וְלָשֵֹאת לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל אֶחָד מִידִידָיו הַמְּעֻלִּים שֶׁל אָבִיו.

סְטֶנֶרד לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לְמַעֲמַד בַּעֲלֵי־הָאֲ‏חֻזּוֹת שֶׁבְּפְלוֹרִידָה. הוּא הָיָה אָדָם אָמִיד, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְאַלְמֵן מֵאִשְׁתּוֹ גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְדִּישׁ עַצְמוֹ כְִּלּוֹ לְחִנּוּךְ בִּתּוֹ. הוּא הָיָה דָּר בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, וְמִשָּׁם לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא לַעֲבֹר מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה מִילִין בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל קֶמדלֶס־בֵּי. זֶה חֲמֵש־עֶשְֹרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו אֲפִילוּ שָׁבוּעַ אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה מְבַקֵּר אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנְק. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי גִ’ילְבֶּרט וְאָלִיס סְטֶנֶרד גֻּדְּלוּ יַחַד. עַל דְּבַר נִשֹּוּאֵיהֶם דֻּבַּר זֶה כַּמָּה, אֶלָא שֶׁעַכְשָׁיו הָחְלַט, שֶׁשְּׁנֵי הַנֶּאֱהָבִים יָבֹאוּ סוֹף סוֹף בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית לְאָשְׁרָם וּלְשִֹמְחָתָם. וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁוַלְטֶר סְטֶנֶרד הָיָה יְלִיד הַדָּרוֹם נִמְנָה עִם הַמִּתְנַַגְּדִים לְעַבְדוּת. הוּא וְעוֹד אֲחָדִים מֵאֶזְרָחֶיהָ שֶׁל פְלּוֹרִידָה. וְאוּלָם הַלָּלוּ הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְלֹא יָכְלוּ לְהָרִים רֹאשׁ כְּנֶגֶד רֹב מִנְיָנָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת וְשֶׁל תּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל שֶׁלִבָּם הָיָה נוֹטֶה יוֹם יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַחֲרֵי תְּנוּעַת הַהִתְבַּדְּלוּת. וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה, שֶׁהָאֲנָשִים הַהֲגוּנִים הַלָּלוּ נַעֲשֹוּ חֲשׁוּדִים בְּעֵינֵי הַמַּנְהִיגִים שֶׁבַּמָּחוֹז, בְּעֵינֵי דַּלַּת הָעָם מִן הַלְּבָנִים, וּבִיִחוּד בְּעֵינֵי הָאֲסַפְסוּף, שֶׁהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַמַּנְהִיגִים וְלַעֲשֹוֹת כָּל מַעֲשֵי פְּרָעוֹת וַאַלְמוּת.

וַלְטֶר סְטֶנרֶד הָיָה אֲמֵרִיקָנִי מֵאוֹרלֵיאַן הַחֲדָשָה. אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה מִבְּנוֹת צָרְפַת וּמֵתָה בִּצְעִירוּתָהּ, הוֹרִישָה לְבִתָּהּ אֶת הַמִּדּוֹת שֶׁל נְדִיבוּת־רוּחַ הַמְיֻחָדוֹת לִבְנֵי הַגֶּזַע הַצָּרְפַתִי. עִם יְצִיאָתוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרט לְדַרְכּוֹ נַהֲגָה מִיס אָלִיס בְּרֹב מֶרֶץ וְהָיְתָה שְׁקוּדָה לְנַחֵם אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנְק וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָהֲבָה אֶת גִ’ילְבֶּרט אַהֲבָה עַזָּה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה עָלָיו, לֹא פָּסְקָה מִלְּשַׁדֵּל אֶת אִמּוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, שֶׁחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלָיו לָלֶכֶת לְהֵיכָן שֶהָלַךְ וְשֶׁהַמִּלְחָמָה לְמַעַן הָעִנְיָן הַזֶּה הֲרֵיהִי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר שֶׁל גֶּזַע אֶחָד מִגֶּזַע הַמִּין הָאֱנוּשִׁי, הַיְנוּ מִלְחָמָה לְמַעַן הַחֵרוּת בִּכְלָל. מִיס אָלִיס הָיְתָה אָז בַּת תְּשַׁע עֶשְֹרֵה. הִיא הָיְתָה נַעֲרָה צְהֻבַּת־שֵֹעָר, עֵינֶיהָ הָיוּ כִּמְעַט שְׁחוֹרוֹת, עַל לְחָיֶיהָ הִבְהִיק זִיו אַדְמִימוּת, גִּזְרָתָהּ הָיְתָה נָאָה וּמַרְאֵה פָּנֶיהָ מָלֵא חֲשִׁיבוּת. אֶפְשָׁר שֶׁחָזוּתָהּ הֵפִיקָה אֲנִינוּת־דַּעַת בְּמִקְצָת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה רַבַּת תְּנוּעָה וְרֶגֶשׁ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכָּל חִיּוּךְ קַל שֶׁבְּקַלִּים הָיָה מְשַׁנֶּה אֶת פָּנֶיהָ הַחֲמוּדִים.

הַצִּיּוּר שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק לֹא הָיָה שָׁלֵם כָּל צָרְכּוֹ אִלּוּ מָנַעְנוּ עַצְמֵנוּ מִלְתָאֵר בְּקַוִּים מוּעָטִים אֶת שְׁנֵי מְשָרְתֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹתֵר, אֶת מַרס וְאֶת זֶרְמָה.

מִתּוֹךְ אִגַּרְתּוֹ שֶׁל גִ’ילבֶּרט כְּבָר נוֹדַע לָנוּ, שֶׁהוּא לֹא הָלַךְ לַמִּלְחָמָה לְבַדּוֹ, אֶלָּא בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל מַרס, בַּעֲלָהּ שֶל זֶרְמָה. הַעֶלֶם לֹא הָיָה יָכֹל לִמְצֹא לוֹ בֶּן־לְוָיָה הַמָּסוּר לוֹ בְּכָל לֵב יוֹתֵר מֵעֶבֶד זֶה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי שֶׁנַּעֲשָֹה בֶּן־חוֹרִין בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הַמְּדִינוֹת הַמִּתְנַגְּדוֹת לְעַבְדוּת. וְאוּלָם מַרס עֲדַיִן הָיָה חוֹשֵׁב אֶת גִ’ילְבֶּרט לַאֲדוֹנָיו הַצָּעִיר וְלֹא אָבָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ; אַף עַל פִּי שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית כְּבָר עָרְכָה גְּדוּדִים שֶׁל נֶגְרִים, וְהוּא יָכֹל הָיָה לִמְצֹא לוֹ מָקוֹם שָׁם.

מַרְס וְזֶרְמָה לֹא הָיוּ כָּל עִקָּר מִגֶּזַע הַנֶּגְרִים מִלֵּדָה. שֶׁנֵיהֶם הָיוּ בְּנֵי־תַּעֲרֹבֶת, זֶרְמָה הָיְתָה אֲחוֹתוֹ שֶל אוֹתוֹ הָעֶבֶד הַגִּבּוֹר, רוֹבֶּרְט סְמוֹל, שֶׁחֳדָשִׁים אֲחָדִים לְאַחַר מִכֵּן לָכַד בְּמִפְרַץ צַ’רלְסְטוֹן מֵאֵת הַדְּרוֹמִיִּים אֳנִיַּת קִיטוֹר קְטַנָּה מְזֻיָּנָה בִּשְׁנֵי תּוֹתָחִים וְנָתַן אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה לַצִּי שֶׁל מְְדִינוֹת־הַבְּרִית.

אָחִיהָ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא דֻּגְמָה וּמוֹפֵת לְזֶרְמָה וְגַם לְמַרס. זוּג זֶה מְאֻשָּׁר הָיָה, אֶלָּא שֶׁבַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הָיָה נָתוּן פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּסַכָּנָה לְהִתְפָּרֵד מִחֲמַת סְחַר־הָעֲבָדִים הַמְּגֻנֶּה. וּפַעַם אַחַת הָיָה מַעֲשֶֹה, שֶׁמַּרס וְזֶרְמָה עָמְדוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזּוֹ מֵחֲמַת מְכִירָה, אֶלָּא שֶׁהַהַצְלָחָה הִסְבִּירָה לָהֶם פָּנִים וּשְׁנֵיהֶם נִצְטָרְפוּ לִקְהַל הָעֲבָדִים שֶבְּקֶמדלֶס־בֵּי.

וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶֹה:

זֶרְמָה הָיְתָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּת שְׁלֹשִים וְאַחַת, וְמַרס – בֶּן שְׁלֹשִים וְחָמֵשׁ. הֵם נִכְנְסוּ לְחֻפָּה לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים, כְּשֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים עֲדַיִן לְבַעַל־אֲחֻזָּה אֶחָד וּשְׁמוֹ טִיקְבּוֹרן. שֶׁהַחַוָּה שֶׁלּוֹ נִמְצְאָה בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְֹרִים מִילִין מִקֶּמדלֶס־בֵּי, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר. בַּעַל־אֲחֻזָּה זֶה עָמַד כַּמָּה שָׁנִים בְּמַשָֹּא וּמַתָּן תְּדִירִי עִם טֶקסַר, שֶׁהָיָה מְבַקֵּר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶת הַמַּטָּעָה וְנִתְקַבֵּל שָׁם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְלֹא הָיָה שׁוּם תְּמִיהָה בַּדָּבָר, לְפִי שֶׁאוֹתוֹ טִיקְבּוֹרן לֹא הָיָה חָשׁוּב עַל הַבְּרִיוֹת שֶׁבַּמָּחוֹז. הוּא הָיָה מְעוּט־דַּעַת, עֲסָקָיו לֹא הִצְלִיחוּ וְאָנוּס הָיָה לִמְכֹּר חֵלֶק מֵעֲבָדָיו.

זֶרמָה, שֶׁהָיוּ מִתְעַמְּרִים בָּהּ קָשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְעַמְּרוּ בְּכָל עַבְדֵי הַמַּטָּעָה שֶׁל טִיקְבּוֹרן, יָלְדָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֶלֶד חָלוּשׁ וְעָלוּב, אֶלָּא שֶׁקִּפְּחָה אוֹתוֹ תֵּכֶף לְלֵדָתוֹ. הִיא נֶחְבְּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאָה וְהַיֶּלֶד מֵת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. קַל לְהָבִין, כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה צַעֲרָהּ שֶל זֶרמָה וְכַמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה חֲמַת זַעְמוֹ שֶל מַרס. אֲבָל מַה יָכְלוּ עֲלוּבִים אֵלֶּה לַעֲשֹוֹת כְּנֶגֶד אָדוֹן, שֶׁגּוּפָם שַׁיָּךְ לוֹ בֵּין בַּחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, מֵאַחַר שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ?

וְעַל יָגוֹן זֶה נוֹסַף עוֹד יָגוֹן אַחֵר, שֶׁהָיָה אָיֹם בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן. לְמָחֳרַת מִיתָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הוּבְאוּ מַרס וְזֶרמָה אֶל הַשּׁוּק וְהָעָמְדוּ לִמְכִירָה בְּאַכְרָזָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה לִהְיוֹת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. נִטְּלָה מֵהֶם אֲפִילוּ הַנֶּחָמָה לִהְיוֹת שְׁרוּיִים יַַחַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדוֹן חָדָשׁ. בָּא אָדָם אֶחָד וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת אֶת זֶרְמָה לְבַדָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בַּעַל מַטָּעָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן אֶלָּא שְׁרִירוּת־לֵב מִצִּדּוֹ: אוֹתוֹ אָדָם הָיָה טֶקְסַר, יְדִידוֹ טִיקבּורן כְּבָר אָמַר לִכְתֹּב לוֹ שְׁטַר־מְכִירָה, אֶלָּא שְׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן בָּא קוֹנֶה אַחֵר וְהֶעֱלָה אֶת דָּמֶיהָ.

אוֹתוֹ הַקּוֹנֶה הָיָה גֶ’מס בּורבֶּנְק, שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ קְהַל הַבָּאִים לִמְכִירָה פֻּמְבִּית זוֹ שֶׁל עַבְדֵי טִיקבּורן. גּוֹרָלָהּ שֶׁל מֶטִיסָה אֻמְלָלָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מִתְחַנֶּנֶת לַשָּׁוְא שֶׁלֹּא יַפְרִידוּהָ מִבַּעֲלָהּ, נָגַע עַד לִבּוֹ.

גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק זָקוּק הָיָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְמֵינֶקֶת בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ, שֶׁאַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו שֶׁל טִיקבּוֹרן, שֶׁיַּלְדָּהּ מֵת עָלֶיהָ זֶה עַתָּה, רְאוּיָה לְצֹרֶךְ זֶה, דִּמָּה לִקְנוֹת רַק אֶת הַמֵּינֶקֶת בִּלְבָד; וְאוּלָם בִּכְיָתָהּ שֶׁל זֶרְמָה נָגְעָה עַד נַפְשׁוֹ, וְהוּא עָמַד וְהִצִּיעַ לְלֹא־הִסּוּס בַּעֲדָהּ וּבְעַד בַּעֲלָהּ מְחִיר רַב מִזֶּה, שֶׁהִצִּיעוּ בַּעֲדָם עַד עַכְשָׁיו.

טֶקסַר הָיָה מַכִּיר אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק, שֶׁגֵּרֵשׁ אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים מֵאֲחֻזָּתוֹ כְּאָדָם חָשׁוּךְ וּמְפֻרְסָם לִגְנַאי. וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה טֶקסַר הוֹגֶה בְּלִבּוֹ רֶגֶשׁ שִֹנְאָה לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר בְּקֶמדלֶס־בֵּי.

טֶקסַר בִּקֵּשׁ לְהִלָחֵם עִם אוֹתוֹ עָשִׁיר הַמִּתְחָרֶה בּוֹ, אֶּלָּא שֶׁכָּל יְגִיעוֹ הָיָה לְבַטָּלָה. הוּא עָמַד עַל דַּעְתּוֹ בְּקַשְׁיוּת־עֹרֶף וְהִכְפִּיל אֶת הַמְּחִיר שֶׁבִּקֵּשׁ טִיקבּוֹרן בְּעַד הַמֶּטִיסָה וּבַעֲלָהּ. אֶלָּא שֶׁהַצָּעָה זוֹ גָּרְמָה אַךְ לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנְק לְשַׁלֵּם בַּעֲדָהּ מְחִיר יָקָר יוֹתֵר מִדַּי. לְסוֹף קָם אוֹתוֹ הַזּוּג לוֹ לְמִקְנֶה.

הִנֵּה כִּי כֵן, לֹא דַּיָּם לְמַרְס וּלְזֶרמָה, שֶׁלֹּא נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁרֵת בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה נְדִיב־הָרוּחַ שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ בֵּין בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה נֶחָמָתָם זוֹ בָּאָסוֹן שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם, וְכַמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה עַכְשָׁיו תִּקְוָתָם לֶעָתִיד!

לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים הָיְתָה זֶרמָה פּוֹרַחַת בְּכָל מְלוֹא יָפְיָהּ כְּבַת־תַּעֲרֹבֶת. הִיא הָיְתָה מִטִּבְעָהּ אֵשֶׁת־חַיִל רַבַּת־מֶרֶץ וּמְסוּרָה בְּלֵב וָנֶפֶש לִבְעָלֶיהָ, וְלֹא אַחַת בָּא הַמִּקְרֶה לְיָדָהּ – וּלְאַחַר זְמַן בָּא שׁוּב מִקְרֶה כָּזֶה לְיָדָָהּ – לְהוֹכִיחַ לָהֶם אֶת מְסִירוּתָהּ. מַרס הָגוּן הָיָה לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁחָזַר וְנִתְקַשֵּׁר עִמָּהּ קֶשֶׁר־עוֹלָם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה־הַחֶסֶד שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק. הוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ טִפּוּס מְצֻיָּן שֶׁל אוֹתָם הָאַפְרִיקָנִים, שֶׁתַּעֲרֹבֶת שֶׁל דַּם קְרֶאוֹלִי הָיְתָה נוֹזֶלֶת בְּעוֹרְקֵיהֶם. הוּא הָיָה בַּעַל־קוֹמָה, חָזָק, אַמִּיץ־רוּחַ מְנֻסֶּה וּכְבַר גָּמַל לַאֲדוֹנָיו הֶחָדָשׁ טוֹבוֹת רַבּוֹת־עֵרֶךְ לַאֲמִתָּן.

אֶפֶס מִשֶּׁנִּכְנְסוּ שְׁנֵי הַמְשָׁרְתִים הַחֲדָשִים הַלָּלוּ בִּקְהַל הָעוֹבְדִים בַּמַּטָּעָה, לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם מִנְהַג עֲבָדִים. עַד מְהֵרָה עָמְדוּ עַל טִיבָם וְהִכִּירוּ אֶת יְקַר עֶרְכָּם וְאֶת בִּינָתָם. מַרס נוֹעַד בְּיִחוּד לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרט הַצָּעִיר, וְזֶרְמָה נֶעֶשְֹתָה מֵנִקְתָּהּ שֶל דַּיַנַה. מַצָּב זֶה הִכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ חוּג הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בַּעֲלֵיהֶם בְּמִדָָּה יְתֵרָה.

נַפְשָׁהּ שֶׁל זֶרְמָה נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ הַיַּלְדָּה הַקְטַנָּה בְּאַהֲבַת־אֵם, אוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁנִּמְנַע מִמֶּנָּה לְהַשְׁפִּיעַ עַל יַלְדָהּ שֶׁל עַצְמָהּ, שֶׁנִּקְּטַף. וְאַף דִּי הֵשִׁיבָה לָהּ אַהֲבָה תַּחַת אַהֲבָה, וְרִגְשֵׁי חִבָּתָהּ שֶׁל הָאַחַת הָיוּ שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַדְּאָגָה וְהַשְּׁקִידָה הָאִמָּהִית שֶׁל הַשְּׁנִיָּה. וּמָרַת בּוֹרבֶּנְק הָיְתָה הוֹגָה עַל כָּךְ לְזֶרְמָה רִגְשֵׁי־יְדִידוּת וְהַכָּרַת־טוֹבָה.

וְכָךְ הָיוּ גַּם הַיְחָסִים שֶׁבֵּין גִ’ילְבֶּרט וּמַרס. הַמֶּטִיס הַזָּרִיז וּבַעַל־הַכֹּחַ סִיַּע הַרְבֵּה לְפַתֵּחַ אֶת זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו הַצָּעִיר בְּכָל מִינֵי עִמּוּלֵי־הַגּוּף. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק נוֹחָה בְּיוֹתֵר, עַל שֶׁיָּעַד אוֹתוֹ לִהְיוֹת מְפַקֵּח עַל בְּנוֹ.

מֵעַכְשָׁיו בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מַצָּבָם שֶׁל זֶרְמָה וּמַרס מְאֻשָּׁר כָּל כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלִּידֵי מַצָּב זֶה בָּאוּ לְאַחַר שֶׁנִּגְאֲלוּ מִיָּדָיו שֶׁל אָדָם כְּאוֹתוֹ טִיקבּורן וְהָיוּ שְׁרוּיִים בְּסַכָּנָה לִנְפֹּל בְּיָדָיו שֶׁל אָדָם כְּטֶקְסַר. – וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יָכְלוּ לִשְׁכֹּחַ לְעוֹלָם.

פֶּרֶק חֲמִשִּׁי: בַּמִּפְרָץ הַשָּׁחוֹר

לְמָחָר, עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, הָיָה אָדָם מְטַיֵּל עַל חוֹפוֹ שֶׁל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים בְּתוֹךְ הַבִּצּוֹת שֶׁל הַמִּפְרָץ הַשָּׁחוֹר. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה טֶקסַר. בְּרִחוּק שֶׁל צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶּנּוּ הִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף הִנְדוּאִי אֶחָד בְּאוֹתָהּ הַסִּירָה, שֶׁצָּפָה וּבָאָה אֶתְמוֹל אֶל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן”. אוֹתוֹ הַהִינְדוּאִי הָיָה סֶקְוַמבּוֹ.

לְאַחַר שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ שָׁעָה קַלָּה הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עָמַד טֶקְסַר לִפְנֵי עֵץ־בּוֹנֶה אֶחָד וּמָשַׁךְ אֵלָיו אֶחָד מֵעֲנָפָיו וְתָלַשׁ מִמֶּנּוּ עָלֶה יַחַד עִם גִּבְעוֹלוֹ. אַחַר הוֹצִיא מִתּוֹך פִּנְקָסוֹ פִּתְקָה קְטַנָּה אַחַת, שֶׁלֹּא הֵכִילָה אֶלָּא שָלשׁ אַרְבַּע מִלִּים כְּתוּבוֹת בִּדְיוֹ. אֶת הַפִּתְקָה הַזֹּאת גָּלַל וְעָשָׂה מִמֶּנָּה שְׁפוֹפֶרֶת דַּקָּה וְתָחַב אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַנִּמִים הַתַּחְתּוֹנִיּוֹת שֶׁל הֶעֶָלֶה. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָשָׂה בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה בְּאֹפֶן שֶׁהֶעָלֶה לֹא קִּפַּח אֶת צוּרָתוֹ הָרְגִילָה.

“סֶקְוַמבּוֹ” – קָרָא אַחַר כָּךְ טֶקסַר.

“הִנֵּנִי, אֲדוֹנִי!” – עָנָה הַהִינְדוּאִי.

“לֵךְ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ!”

סֵקוַמבּוֹ נָטַל אֶת הֶעָלֶה, הִנִּיחוֹ בְּרֹאשׁ הַסִּירָה, יַשַׁב בְּיַרְכָתָהּ, הִתְחִיל חוֹתֵר בַּמָּשׁוֹט הָאֶחָד שֶׁלּוֹ, עָקַץ אֶת קָצֵהוּ שֶׁל הָאִי הַקָּטָן וְנִכְנַס לְתוֹךְ מֵצַר עֲקַלָּתוֹן, שֶנִּסְתַּמֵּן בְּעִרְבּוּבְיָה מִתַּחַת לְכִפַּת־הָאִילָנוֹת הָעֲבֻתָּה.

בִּצָּה זוֹ הָיְתָה כֻּלָּהּ חֲרוּשָׁה עַל יְדֵי מָבוֹךְ שֶׁל תְּעָלוֹת וּסְבַךְ שֶׁל מוֹרָדוֹת צָרִים, מְלֵאִים מַיִם שְׁחוֹרִים, מֵעֵין אוֹתָם הַמּוֹרָדוֹת הַמְּצוּיִים בְּגִנּוֹת יְדוּעוֹת בְּאֵרוֹפָּה. שׁוּם אָדָם לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲבוֹר בְּתוֹךְ מָבוֹךְ זֶה, חוּץ מִמִּי שֶהָיָה מַכִּיר יָפֶה אֶת מַעֲבָרָיו שֶׁל הַמִּקְוֶה הֶעָמֹק הַזֶּה, שֶנִּשְׁתַּפְּכוּ לְתוֹכוֹ מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן.

וְאוּלָם סֶקְוַמבּוֹ לֹא הָיָה מְהַסֵּס כָּאן הִסּוּס כָּל שֶׁהוּא: בְּמָקוֹם, שֶׁלְּמַרְאִית עַיִן לֹא הָיָה שָׁם כָּל מוֹצָא, הָיָה הוֹלֵךְ וּמַסִּיעַ אֶת סִירָתוֹ בְּעֹז־נֶפֶשׁ. הָעֲנָפִים הַנְּמוּכִים, שֶׁהִטָּה הַצִּדָּה, חָזְרוּ, לְאַחַר שֶׁעָבַר, לְתִקּוּנָם, וְאִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לְשַׁעֵר, שֶכְּלִי־שַׁיִט עָבַר בְּמָקוֹם זֶה.

וְכָךְ הָיָה הַהִינְדוּאִי מַרְתִּיעַ וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ תְּעָלוֹת צָרוֹת, שֶׁעִתִּים לֹא הָיוּ רְחָבוֹת יוֹתֵר מִן הַחֲרִיצִים, שֶׁחוֹפְרִים לְנִקּוּז מֵימֵי הָאֲפָרִים. סִיעוֹת סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת־מַיִם הָיוּ פּוֹרְחוֹת וְעוֹלוֹת עִם הִתְקָרְבוּתוֹ. צְלוֹפָחִים חֲלָקלַקִּים בַּעֲלֵי רָאשִׁים חֲשׁוּדִים הִתְגַּנְּבוּ מִתַּחַת לַשָּׁרָשִׁים הַמְבַצְבְּצִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם. סֶקְוַמבּוֹ לֹא הָיָה מְפַחֵד כְּלוּם מִפְּנֵי הַזּוֹחֲלִים הַלָּלוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לֹא הָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי הַקַּיְמָנִים¹ הָרְדוּמִים, שֶׁיָכֹל הָיָה לִפִגֹּעַ בָּהֶם בִּמְשׁוֹטוֹ וּלְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעִים בָּהּ בְּמִשְׁכְּבוֹת־הַשֵּׁנָה אֲשֶׁר לָהֶם. הוּא הָיָה מַרְתִּיעַ וְהוֹלֵךְ לְפָנִים וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה חָסֵר מָקוֹם לַחְתּוֹר בִּמְשׁוֹטוֹ, הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקָצֵהוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמוֹט וְדוֹחֵף עַצְמוֹ הָלְאָה דְּחִיפוֹת דְּחִיפוֹת.

כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וּמַחְשַׁכֵּי־הַלַּיְלָה הִתְחִילוּ נְמוֹגִים מִפְּנֵי קַרְנֵי הַחַמָּה הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא הָיְתָה לָעַיִן שְׁלִיטָה לְהַבְחִין בּוֹ מִתַּחַת לַתִּקְרָה הַמְעֻבָּה שֶׁל שִׁפְעַת הַצְּמָחִים. וַאֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה הָיְתָה מַבְהִיקָה בְּכָל עֻזָּהּ, לֹא יָכְלוּ קַרְנֶיהָ לְהַבְקִיעַ אֶת הַמָּסָךְ הַזֶּה וְלַחֲדוֹר בּוֹ. אֶפֶס קַרְקַע טוֹבְעָנִי זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאוֹרָה כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁאַפְלוּלִית־לְמֶחֱצָה הָיְתָה מַסְפִּיקָה לְמַדַּי בִּשְׁבִיל הַיְצוּרִים הָרוֹחֲשִׁים, שֶׁשָּׁרְצוּ בְּנוֹזְלָיו הַשְּׁחַרְחוֹרִים, וּבִשְׁבִיל אַלְפֵי צִמְחֵי־הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ צָפִים עַל פָּנָיו.

חֲצִי שָׁעָה הָיָה סְקְוַמְבּוֹ מַרְתִּיעַ וְעוֹבֵר בְּדֶרֶךְ זוֹ מֵאִי אֶל אִי וְלֹא עָמַד אֶלָא לְאַחַר שֶׁהַסִּירָה שֶׁלּוֹ הִגִּיעָה אֶל אֶחָד מִקְּצוֹתָיו שֶׁל הַמִּפְרָץ.

בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ נִסְתַּיֵּם חֵלֶק הַבּוֹץ שֶׁל בִּצְּעֵי־הַמַּיִם, לֹא הָיוּ הָאִילָנוֹת צְפוּפִים וּדְחוּקִים כָּל כָּךְ זֶה אֶל זֶה וְשׁוּב לֹא חִתְּמוּ בְּעַד אוֹר הַיּוֹם. בְּמֶרְחַק הִשְׂתָּרַע אֲפָר־גָדוֹל מֻקָּף יְעָרִים, שֶׁהָיָה מוּרָם מְעַט מֵעַל לִרְאִי מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. שָׁם הָיוּ גְּדֵלִים כַּחֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה אִילָנוֹת בּוֹדְדִים. כְּשֶׁהִצִּיג אָדָם אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל קַרְקַע טוֹבְעָנִי זֶה, דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא פּוֹסֵעַ עַל גַּבֵּי מִזְרָנִים בַּעֲלֵי קְפִיצִים. שִׂיחֵי סַסַּפָרִיל אֲחָדִים, דַּלֵּי־עָלִים. בְּצֵרוּף עִם קְבוּצוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל סִגָּלִיּוֹת הָיוּ מִתְפַּתְּלִים בִּמְשׁוּבָה עַל פְּנֵי הָאֲפָר הַזֶּה.

סְקְוַמְבּוֹ קָשַׁר אֶת הַסִּירָה שֶׁלּוֹ אֶל גֶּזַע עֵץ שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר וְעָלָה עַל הַיַּבָּשָׁה. אֵדֵי הַלַּיְלָה הִתְחִילוּ לְהִתְפַּזֵּר וְהָאֲפָר הַשּׁוֹמֵם הָיָה מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מְעַט מְעַט מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל. בֵּין חֲמֵשֶׁת אוֹ שֵׁשֶׁת הָאִילָנוֹת, שֶׁבָּבוּאוֹתֵיהֶם נִסְתַּמְּנוּ שֶּׁלֹּא בְּבֵרוֹר עַל פְּנֵי הָאֹפֶק, הָיָה גָּדֵל עֵץ־הַבּוֹנֶה בַּעַל שִׁעוּר־קוֹמָה בֵּינוֹנִי.

הַהִינְדוּאִי כּוֹנֵן אֶת פְּעָמָיו אֶל עֵץ זֶה, וְהִגִּיעַ אֵלָיו בִּרְגָעִים אֲחָדִים. הוּא הִטָּה מַטָּה אֶת אַחַד הָעֲנָפִים וְהִדְבִּיק בְּקָצֵהוּ אֶת הֶעָלֶה, שֶׁמָּסַר לוֹ טֶקְסַר. אַחַר הִרְפָּה יָדוֹ מִן הֶעָנָף, וְהַלָּז קָפַץ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ וְהֶעָלֶה נִתְעַלֵּם בֵּין פֹּארוֹתָיו שֶׁל עֵץ־הַבּוֹנֶה.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶה שָׁב סְקְוַמְבּוֹ אֶל סִירָתוֹ וְחָזַר לְדַרְכּוֹ אֶל הָאִי, שֶׁאֲדוֹנָיו הָיָה מְצַפֶּה לוֹ שָׁם.

אוֹתוֹ הָמִּפְרָץ הַשָׁחוֹר, שֶׁנִּקְרָא כָּך בִּגְלַל גּוֹנָם הַכֵּהֶה שֶׁל מֵימָיו, הִשְׂתָּרַע עַל שֶׁטַח שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת מַעֲנִיּוֹת. הַנָּהָר סֶנט־ג’וֹן הָיָה מְפַרְנֵס אוֹתוֹ בְּשִׁפְעַת מֵימָיו וְהוּא הָיָה מְהַוֶּה מֵעֵין קְבוּצַת־אִיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָדָם לַחְדֹר לְשָׁם, אִם לֹא הָיָה מַכִּיר יָפֶה אֶת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַנַּפְתּוּלִים הַמְּרֻבִּים לְאֵין סוֹף הַמְּצוּיִים שָׁם. כְּמֵאָה אִיִּים קְטַנִּים הָיוּ פְּזוּרִים עַל פָּנָיו לְלֹא־גְשָׁרִים וּלְלֹא מַעֲבָרוֹת בֵּין אִי לָאִי. רַק פְּתִילִים אֲרֻכִּים שֶׁל צְמָחִים מִשְׂתָּרְגִים נִמְשְׁכוּ מִזֶּה אֶל זֶה. רַק עֲנָפִים גְּבוֹהִים אֲחָדִים הִתְלַכְּדוּ יַחַד מֵעַל לְאַלְפֵי הַזְּרוֹעוֹת, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם. זוּלַת זֹאת אֵין דָּבָר. וְאֵין צָרִיך לוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם חִבּוּר קַל וְנוֹחַ בֵּין הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁל בִּצַּת־מַיִם זוֹ.

אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ, שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל כָּל הַמַּעֲרָכָה הַזֹּאת, חָשׁוּב וּמְסֻיָּם הָיָה מִן הָאֲחֵרִים לְפִי מִדַּת גָּדְלו – הוּא תָּפַס שֶׁטַח שֶׁל עֶשְׂרִים מַעֲנִיּוֹת – וּלְפִי רָמָתוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה גָּבוֹהַּ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ רַגְלַיִם לְמַעְלָה מִפְּנֵי הַנָּהָר סֶנְט־ג’וֹן, בֵּין בִּשְׁעַת הַמַּעֲמָד הַשָּׁפָל בְּיוֹתֵר וּבֵין בִּשְׁעַת הַמַּעֲמָד הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁל מֵי הַיָּם.

לְשֶּׁעָבַר הָיָה אִי זֶה מְשַׁמֵּשׁ מִבְצָר, מֵעֵין בֵּית־קוֹרוֹת, שֶׁעַכְשָׁיו הֲרֵיהוּ עָזוּב, עַל כָּל פָּנִים מִבְּחִינָה צְבָאִית. הַיְתֵדוֹת שֶׁל גִּדְרוֹ, אֲכוּלוֹת־רִקָּבוֹן לְמֶחֱצָה, עֲדַיִן מִתְנַשְּׂאוֹת תַּחַת הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים, עֲצֵי־הַבּוֹנֶה, הַבְּרוֹשִׁים, הָאַלּוֹנִים הַיְרֻקִּים, הָאֱגוֹזִים הַשְּׁחוֹרִים וְהָאֳרָנִים הָאוֹסְטְרָלִיִּים הַמְּשׂרָגִים בְּמִקְלָעוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי צְמָחִים מְטַפְּסִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

מִן הַגָּדֵר וְלִפְנִים, מִתַּחַת לְשִׁפְעַת עֳפָאִים, רוֹאָה הָעַיִן אֶת הַקַּוִּים הַגֵּיאוֹמֶטְרִיִּים שֶׁל הַמִּבְצָר הַקָּטָן, אוֹ מוּטַב שֶׁנֹּאמַר אֶת בֵּית־מַצַּב הַצּוֹפִים, שֶׁלֹּא הָיָה עָשׂוּי מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ מָעוֹן לִפְלֻגָּה שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ מְזֻיָּנִים. בְּקִירוֹת־הָעֵץ הֻתְקְנוּ הַרְבֵּה כַּוֵּי יְרִיָּה, וְהַגַּג שֶׁל רִגְבֵי אַדְמַת־דֶּשֶׁא הָיָה מְכַסֶּה אוֹתוֹ כִּקְלִפַּת־צָב לַאֲמִתָּהּ. בִּפְנִים הַבַּיִת, בְּאֶמְצַע הַמָּעוֹן הַמֶּרְכָּזִי, נִמְצְאוּ חֲדָרִים אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְאוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת וְצָרְכֵי־הַיְרִיָּה. כְּדֵי לַחְדֹר אֶל הַמִּבְצָר הַקָּטָן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲבוֹר תְּחִלָּה אֶת הַגָּדֵר דֶּרֶךְ פִּשְׁפָּשׁ צַר, אַחַר לַעֲבוֹר אֶת הֶחָצֵר הַנְּטוּעָה עֵצִים אֲחָדִים וְלַעֲלוֹת עַל עֲשָׂרָה שְׁלַבִּים שֶׁל מַדְרֵגָה, שֶׁחֻצְבָּה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְנִתְמְכָה בִּקְרָשִׁים מִפְּנֵי הַמַּפּוֹלֶת. אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה נִכְנַס אָדָם דֶרֶךְ פֶּתַח אֶחָד, שֶׁדַּלְתּוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְפָנִים תְּרִיס־יְרִיָּה, אֶלָּא שֶׁלְאַחַר זְמַן הֻתְקְנָה לְתַשְׁמִישׁ זֶה.

כָּזֶה הָיָה מִקְלָטוֹ הָרָגִיל שֶׁל טֶקְסַר, מִקְלָט, שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ לְשׁוּם אָדָם. כָּאן הָיָה דָּר כְּשֶׁהוּא סָמוּי וְחָבוּי מִכָּל עָיִן, יַּחַד עִם סְקְוַמְבּוֹ, שֶׁהָיָה מָסוּר לַאֲדוֹנָיו בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְשֶׁלֹּא הָיָה טוֹב מִמֶּנּוּ; וְעִם חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה עֲבָדִים, שֶׁלֹּא הָיוּ טוֹבִים מֵאוֹתוֹ הַהִינְדוּאִי.

מִכָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה רוֹאִים אָנוּ, כַּמָּה יָרוּד הָיָה הַיִּשּׁוּב שֶׁבָּאִי הַקָּטָן הַזֶּה שֶׁל הַמִּפְרָץ הַשָּׁחוֹר לְעֻמַּת הַמּוֹשָׁבִים הָעֲשִׁירִים שֶׁהוּקְמוּ עַל הַנָּהָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמָּקוֹם זֶה לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְפַרְנֵס לֹא אֶת טֶקְסַר וְלֹא אֶת חֲבֵרָיו. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם, שֶׁצָּרְכֵיהֶם אֵינָם מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר. בַּהֲמוֹת־בַּיִת אֲחָדוֹת, חֲצִי תְּרֵיסַר מַעֲנִיּוֹת אֲדָמָה, שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה, צִמְחֵי־אִינִיאַם, מְלָפְפוֹנִים וּכְעֶשְׂרים עֲצֵי־פְּרִי, שֶׁהָיוּ כִּמְעַט עֲצֵי־בָר – הֲרֵי זֶה כָּל מַה שֶׁהָיָה לָהֶם, אִם לֹא לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַצַּיִד בַּיְּעָרִים הַסְּמוּכִים וְאֶת הַדִּיוּג בַּבְּרֵכוֹת שֶׁבַּבִּצָּה, שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹסֵק בְּשׁוּם תְּקוּפָה מִתְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה. אֶלָּא שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁיּוֹשְבֵי הַמִּפְרָץ־הַשּׁחוֹר הָיוּ לָהֶם מְקוֹרוֹת־מִחְיָה אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא הָיוּ יְדוּעִים אֶלָּא לְטֶקְסַר וְלִסְקְוַמְבּוֹ בִּלְבָד.

וּבְנוֹגֵעַ לַשָּׁלוֹם וְהֶעְדֵר־הַסַּכָּנָה שֶׁבְּבֵית־הַקּוֹרוֹת, הִנֵּה מֻבְטָח הָיָה כָּל צָרְכּוֹ עַל יְדֵי עֶצֶם מַצָּבוֹ בְּתוֹךְ מַרְבֵּץ, שֶׁאֵין לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְחוּץ מִזֶּה, מִי זֶה הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְנַפֵּל עָלָיו, וּלְשֵׁם מָה? עַל כָּל פָּנִים, אִלּוּ הִתְקָרֵב לְכָאן אָדָם חָשוּד, מִיָּד הָיוּ נוֹבְחִים וּמַתְרִיעִים עַל כָּךְ הַכְּלָבִים שֶׁבָּאִי, אוֹתָם שְׁנֵי הַכְּלָבִים הַחַפְּשָׂנִים הָאַכְזָרִים, שֶׁהוּבְאוּ לְכָאן מִן הַקָּרָאִיבִּים וְשֶׁהַהִישְּׁפַּנִים הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לְפָנִים לָצוּד נֶגְרִים בּוֹרְחִים.

כָּךְ הָיְתָה דִּירָתוֹ שֶּׁל טֶקְסַר, דִּירָה רְאוּיָה לוֹ כָּל צָרְכָּה. עַכְשָׁיו הָבָה נַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל אָדָם זֶה גּוּפוֹ.

טֶקְסַר הָיָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. הוּא הָיָה בַּעַל קוֹמָה מְמֻצַּעַת, בַּעַל מִבְנֵה־גֵו חָזָק, שֶׁהַחַיִּים הַלָּלוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָאֲוִיר וּמִתּוֹךְ כָּל מִינֵי מְאוֹרָעוֹת, שֶׁהָיָה חַי כָּל יָמָיו, הִקְשׁוּהוּ בְּיוֹתֵר, הוּא הָיָה הִישְׁפַּנִי מִלֵּדָה וְחָזוּתוֹ הֵעִידָה עַל מוֹצָאוֹ בְּבֵרוּר. שְׂעָרוֹ הָיָה שָׁחוֹר וְקָשֶׁה, גַּבּוֹתָיו עֲבֻתּוֹת, עֵינָיו יְרַקְרַקּוֹת, פִּיו רָחָב, שְׂפָתָיו דַּקּוֹת, קְמוּצוֹת וּמְכֻוָּצוֹת כְּאִלּוּ מֵחֲמַת מַכַּת־סַיִף, חָטְמוֹ קָצָר וּנְחִירָיו כְּשֶׁל חַיָּה רָעָה. לְשֶׁעָבַר הָיָה מְגַדֵּל זָקָן, אֶלָּא שֶׁלִפְנֵי שְׁנָתַיִם נִשְׂרַף זְקָנוֹ בְּאִשּׁוֹ שֶׁל כַּדּוּר־יְרִיָּה, שֶׁפָּגַע בּוֹ בְּאַחַד הַמְאוֹרָעוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא נוֹדַע מַה טִיבוֹ, וּמֵאָז הָיָה מְגַלֵחַ אוֹתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְגַּלּוּ רָשְׁמֵי פָּנָיו הַקָּשִׁים בִּבְהִירוּת יְתֵרָה.

רוֹדֵף־מְאוֹרָעוֹת זֶה נִשְׁתַּקַע בִּפְלוֹרִידָה לִפְנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְקָבַע אֶת מִשְׁכָּנוֹ בְּבֵית־קוֹרוֹת עָזוּב זֶה, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שֶׁיְּהֵא מְעַרְעֵר עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ. מֵהֵיכָן בָּא? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת וְהוּא לֹא הִגִּיד זֹאת לְאָדָם. מֶה הָיָה עִסְקוֹ וּמַעְבָּדוֹ לְשֶׁעָבָר? – אַף דָּבָר זֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ לְאִישׁ. אָמְרוּ עָלָיו – וְדָבָר זֶה אֱמֶת הוּא – שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר סוֹחֵר נֶגְרִים וְהָיָה מֵבִיא לִמְכִירָה סְפִינוֹת שֶׁל שְׁחוֹרִים לַנְּמֵלִים שָׁל ג’וֹגִּ’יָּה וְקָרוֹלִינָה. וְכִי נִתְעַשֵּׁר מֵעֵסֶק מְגֻנֶּה זֶה? – לֹא נִרְאֶה הַדָּבָר. בִּכְלָל הָיָה אָדָם נִקְלֶה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת אֲפִילוּ בָּאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה מַחֲסוֹר בָּהּ בִּבְנֵי אָדָם כְּמוֹתוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁטֶקְסַר זֶה הָיָה אָדָם מְפֻרְסָם לִגְנַאי, לֹא הָיָה הַדָּבָר מְעַכֵּב בְּיָדוֹ מִלְּהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל הַמָּחוֹז, וּבְיִחוּד עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ נִתְפַּשְּׁטָה בְּעִקָּר עַל הַבְּרִיּוֹת הַפְּחוּתוֹת שֶׁבְּקֶרֶב אוֹכְלוֹסִיָּה שֶׁל בִּירַת הַמָּחוֹז. הוּא הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עֵקֶב עִנְיָנִים, שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם. הוּא קָנָה לוֹ הַרְבֵּה יְדִידִים בְּקֶרֶב הַלְּבָנִים מִדַּלַּת הָעָם וּבְקֶרֶב הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים שֶׁבָּעִיר. וְאָנוּ רָאִינוּ זֹאת יָפֶה בִּזְמַן שֶׁחָזַר מִסֶּנְט־אַבְגוּסְטִין בְּחֶבְרָתָם שֶׁל חֲצִי־תְּרֵיסַר בְּנֵי אָדָם, שֶׁטִּיבָם וּמִנְהָגָם הָיוּ חֲשׁוּדִים בְּיוֹתֵר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הִתְפַּשְּׁטָה אֲפִילוּ עַל בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת יְדוּעִים הַיּוֹשְׁבִים עַל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן. הוּא הָיָה מְבַקְּרָם לִפְעָמִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ מַחֲזִירִים לוֹ בִּקּוּר, מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ אֲשֶׁר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, עִם כָּל זֶה הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּחַוּוֹת יְדוּעוֹת שֶׁעַל שְׁתֵּי שְׂפוֹת הַנָּהָר. תַּאֲוַת־הַצַּיִד הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת עִלָּה טִבְעִית לַיְחָסִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ עַל נְקַלָּה בֵּין בְּנֵי אָדָם שָׁוִים לְמִדּוֹת וּלְטַעַם.

וּמִצַּד אַחֵר נִתְגַּּבְּרָה זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר מֵחֲמַת הַדֵּעוֹת, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה לָהֶן סַנֵּגוֹר נִלְהָב בְּיוֹתֵר. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁשְּׁאֵלַת הָעַבְדוּת גָּרְמָה לְמַחֲלֹקֶת וּלְפֵרוּד בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי מְדִינוֹת־הַבְּרִית, מִיָּד נַעֲשָׂה הַהִשְּׁפַּנִי הַזֶּה לְאֶחָד מִמְצַדְּדֶיהָ הָעַקְשָׁנִים וְהַקַּנָּאִים שֶׁל הָעַבְדוּת. לִדְבָרָיו לֹא הִגִּיעַ לְכָךְ מֵחֲמַת פְּנִיּוֹת שֶׁל טוֹבַת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא כַּחֲצִי־תְּרֵיסַר עֲבָדִים, אֶלָּא מֵחֲמַת עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר. וְעַל עִקָּר זֶה הָיָה מֵגֵן בְּכָל עֹז. וּבְאֵלוּ אֶמְצָעִים הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ לְכָךְ? – הוּא עוֹרֵר בְּקֶרֶב הַהֲמוֹן אֶת הַיְצָרִים הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר, גֵּרָה אֶת תַּאֲוַת־הַבֶּצַע בְּלֵב הָאֲסַפְסוּף וֶהֱסִיתָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חָמָס וְהַבְעֵר וַאֲפִילוּ מַעֲשֵׂי רֶצַח בְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין אוֹ בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזָּה, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן. וְעַכְשָׁיו לֹא הָיָה רוֹדֵף־מְאֹרָעוֹת זֶה אֶלָּא שׁוֹאֵף לְדָבָר אֶחָד: לְסַלֵּק אֶת שִׁלְטוֹנוֹת־הָאֶזְרָחִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל וּלְהַעֲמִיד בִּמְקוֹם מְמֻנֵּי־הָעִיר הַמְּתוּנִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם וְהַמְּכֻבָּדִים עַל הַבְּרִיּוֹת בִּגְלַל מִדּוֹתֵיהֶם וְאָפְיָם, אֶת הַבִּרְיוֹנִים הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁבֵּין בְּנֵי סִיעָתוֹ. וּלְאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהֵעָשׂוֹת לַאֲדוֹן הַמָּחוֹז עַל יְדֵי הִתְקוֹמְמוּת וּמְרִידָה תִּפָּתַח לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת בְּאוֹיְבָיו שֶׁל עַצְמוֹ.

עַל פִּי כָל הַמְסֻפָּר לְמַעְלָה מוּבָן הַדָּבָר מֵאֵלָיו, שֶׁגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק וְעִמּוֹ עוֹד אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת רָאוּ הֶכְרַח לְעַצְמָם לַעֲקֹב אַחֲרֵי מַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, שֶׁהָיָה מְסֻכָּן לְמַדַּי מִצַּד עַצְמוֹ, מֵחֲמַת יְצָרָיו וּנְטִיּוֹתָיו הַמְקֻלְקָלִים. וּמִכָּאן אוֹתָהּ הַמַּשְׂטֵמָה הַגְּדוֹלָה מִצַּד אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַחֲשָׁד מִצַּד שֵׁנִי, שֶׁהַמְּאֹרָעוֹת הַבָּאִים הִגְדִּילוּ וְהֶעֱצִימוּ אוֹתָם בְּיוֹתֵר.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּפָרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל טֶקְסַר לְאַחַר שֶׁפָּסַק לִסְחֹר בַּעֲבָדִים, עַד כַּמָּה שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נִתְגַּלְּתָה לַבְּרִיּוֹת, הָיוּ עִנְיָנִים חֲשׁוּדִים עַד מְאֹד. וְזֶה הַדָּבָר: הִתְפָּרְצוּתָם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַסֶּמִינוֹלִים הוֹכִיחָה, שֶׁהָיוּ לָהֶם בַּעֲלֵי בְּרִית נֶעֱלָמִים. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא הוּא שֶׁהוֹרָה לָהֶם לְהֵיכָן לֵילֵךְ וְעַל אֵלּוּ חַוּוֹת עֲלֵיהֶם לְהִתְנַפֵּל? אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסַיֵּעַ אוֹתָם בְּמַעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ מִן הַמַּאֲרָב וּבְטַכְסִיסֵי־נִכְלֵיהֶם? בְּכַמָּה מִקְרִים לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, וּלְאַחַר הִתְפָּרְצוּתָם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַהִנְדוּיִים הַלָּלוּ רָאוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הֶכְרַח לְעַצְמָם לֶאֱסֹר אֶת הַהִישְׁפַּנִי הַזֶּה וְלִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לְדִין. אֶלָּא שֶׁטֶּקְסַר לִמֵּד זְכוּת עַל עַצְמוֹ בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – טַכְסִיס שֶׁל הִצְטַדְּקוּת, שֶׁהִצְּלִיחַ בְּיָדוֹ גַּם לְאַחַר זְמַן – וְהוּא הוֹכִיחַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִטּוֹל חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת עַל חַוָּה אַחַת שֶׁבִּמְחוֹז דִּיבַּאל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בְּאוֹתָה שָׁעָה בְּסַוַנָה, אֲשֶׁר בִּמְדִינַת ג’וֹרְגִ’יָּה, בְּמֶרְחַק שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין צְפוֹנָה, מֵעֵבֶר לִגְבוּלָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה.

בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת נַעֲשׂוּ הַרְבֵּה מַעֲשֵׂי־גָזֵל קָשִׁים בֵּין בְּמַטָּעוֹת וּבֵין לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים בִּדְרָכִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. אֶפְשַׁר שֶׁטֶקְסַר הוּא הוּא שֶׁבִּצַּע אֶת מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ אוֹ הִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם? גַּם הַפַּעַם הוּא נֶחְשַׁד עַל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁמֵּאֶפֶס הוֹכָחוֹת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲמִידוֹ לַמִּשְׁפָּט.

וְלַסּוֹף קָרָה מִקְרֶה, וּפוֹשֵׁעַ זֶה, שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הַיָּד, כִּמְעַט שֶׁנִּתְפַּס וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁעֲווֹנוֹ הוּכַח. זֶה הָיָה אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁבִּגְלָלוֹ נִקְרָא לַעֲמוֹד אֶמֶשׁ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט אֲשֶׁר בְּסֶנְט־אַבְגוּסְטִין.

וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: לִּפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים חָזְרוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֶדוּאַרד קַארוֹל וּוַלְטֶר סְטֶנֶרד הַבַּיְתָהּ מֵאַחַת הַמַּטָּעוֹת הַסְּמוּכוֹת לְקֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהָלְכוּ לְבַקְּרָהּ: הַדָּבָר הָיָה סָמוּךְ לִשְׁעַת שֶׁבַע בָּעֶרֶב עִם חֲשֵׁכָה. וּפִתְאוֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל צְוָחָה נוֹרָאָה. הֵם רָצוּ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם עָלְתָה הַזְּעָקָה הַזֹּאת, וּבָאוּ אֶל בִּנְיָנֶיהָ שֶׁל חַוָּה גַּלְמוּדָה.

הַבִּנְיָנִים הַלָּלוּ הָיוּ בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ. הַחַוָּה נִשְׁדְּדָה לִפְנֵי הַהַצָּתָה עַל יְדֵי לַהֲקָה שֶׁל שִׁשָּׁה בְּנֵי אָדָם, שֶׁבָּרְחוּ בּוֹ־בָּרֶגַע. הַגַּזְלָנִים וַדַּאי לֹא הָיוּ עֲדַיִן רְחוֹקִים מִזֶּה: עֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת שְׁנַיִם מִן הַנְּבָלִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּמְלְטוּ אֶל הַיַּעַר.

חוּץ מִזֶּה – וְעֵדוּת זוֹ הָיְתָה מַכְרַעַת בְּיוֹתֵר – בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאוֹתוֹ בֶּן־אָדָם הִתְעַלֵּם מִן הָעַיִן בְּאַחַת הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁבְּפַאֲתֵי הַיַּעַר שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, עָבְרָה שָׁם זֶרְמָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִתְנַגְּשָׁה עִמּוֹ וְנִתְקְלָה בּוֹ. וְגַם הִיא הִכִּירָה יָפֶה, שֶׁאוֹתוֹ הַבּוֹרֵחַ הָרָץ בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו הָיָה טֶקְסַר.

קַל לְהָבִין כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה הָרַעַשׁ, שֶׁעוֹרֵר מְאוֹרָע זֶה בַּמָּחוֹז. מַעֲשֵׂה־גָּזֵל בְּצֵרוּף מַעֲשֵׂה־הַבְעָרָה – פֶּשַׁע זֶה הָיָה נוֹרָא בְּיוֹתֵר לְגַבֵּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַלָּלוּ הַמְּפֻזָּרִים עַל פְּנֵי שֶׁטַח נִרְחָב בָּאָרֶץ. גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק לֹא פִּקְפֵּק אֵפוֹא אַף רֶגַע וְהִגִּישׁ קוּבְלָנָה לָרָשׁוּת כַּחֹק. מֵחֲמַת עֵדוּתוֹ רָאוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הֶכְרַח לְעַצְמָם לְהַזְמִין אֶת טֶקְסַר לְשֵׁם חֲקִירָה וּדְרִישָׁה.

הַהִשְׁפַּנִי הוּבָא לִפְנֵי חוֹקֵר־הַדִּין אֲשֶׁר בְּסֶנְט אַבְגוּסְטִין, כְּדֵי לְהַעֲמִידוֹ בִּפְנֵי הָעֵדִים. גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק, וַלְטֶר סטֶנֶרד, אֶדוּאַרד קָרוֹל וְזֶרְמָה הֵעִידוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד, שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר בָּרַח מִן הַחַוָּה שֶׁהֻצְּתָה בָּאֵשׁ, הָיָה טֶקְסַר, לְפִי שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ הֵיטֵב. לְפִי דִּבְרֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁיִּטְעוּ בָּזֶה טָעוּת כָּלְשֶׁהִי וַהֲרֵי הֵם מֻחְזָקִים, כִּי טֶקְסַר הָיָה אֶחָד מֵעוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע.

מִצִּדּוֹ הוּא הֵבִיא הַהִישְׁפַּנִי לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין מִסְפָּר יָדוּעַ שֶׁל עֵדִים לִזְכוּתוֹ. הָעֵדִים הַלָּלוּ הוֹדִיעוּ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב נִמְצְאוּ בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל בְּ“טיֶינדָה” שֶׁל טוֹרִילִי, שֶׁהָיְתָה בֵּית־מַשְׁקֶה מְפֻרְסָם לְמַדֵּי, אִם גַּם לִגְנַאי. לְדִבְרֵיהֶם לֹא זָז מֵהֶם טֶקְסַר כָּל אוֹתוֹ הָעֶרֶב. עַל עֵדוּתָם זוֹ הוֹסִיפוּ עוֹד פְּרָט אֶחָד מַכְרִיעַ, הַיְנוּ: בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע, נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַהִישְׁפַּנִי וּבֵין אַחַד הָאוֹרְחִים הַסּוֹבאִים, הַמְּצוּיִים תָּדִיר בְֵּית־הַמַּשְׁקֶה שֶׁל טוֹרִילִי, וּמִתּוֹךְ רִתְחָה הִתְנַפֵּל הַהִישְׁפַּנִי עַל אִישׁ רִיבוֹ וְהִכָּהוּ וְהֶעֱלִיבוֹ בִּדְבָרִים, וְעַל מַעֲשֶׂה זֶה וַדַּאי יִתְבָּעֶנּוּ יְרִיבוֹ לְמִשְׁפָּט.

מֵחֲמַת עֵדוּת זו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל בָּהּ חֲשָׁד כָּלְשֶׁהוּ, לְפִי שֶׁהָעֵדִים הָיוּ בְּנֵי אָדָם זָרִים לְטֶקְסַר, שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, רָאָה חוֹקֵר־הַדִּין שֶׁבְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְבַטֵּל אֶת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ, וּלְזַכּוֹת אֶת הַנִּדּוֹן מִן הָאַשְׁמָה, שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו לְפִי הַקּוּבְלָנָה.

וּבְכֵן הוּכְחָה הַהֲזָמָה גַּם הַפַּעַם הוֹכָחָה גְּמוּרָה לְטוֹבָתוֹ וְלִזְכוּתוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם מְשֻׁנֶּה זֶה.

לְאַחַר הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה שָׁב אָז טֶקְסַר בַּחֲזָרָה מִסֶּנט־אַבְגוּסְטִין בְאוֹתוֹ הָעֶרֶב שֶׁל הַשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר בְּחֶבְרַת הָעֵדִים שֶׁלוֹ. אָנוּ רָאִינוּ כֵּיצַד הָיָה מִתְנַהֵג אָז עַל גַּבֵּי “שֶׁנוֹן” בִּזְמַן שֶׁאֳנִיַת־קִיטוֹר זוֹ שָׁטָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר. אַחַר רְאִינוּהוּ כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד אֶל הַסִּירָה הַנְּהוּגָה בִּידֵי הַהִינְדוּאִי סְקְוַמְבּוֹ, שֶׁבָּא לְקַחְתּוֹ. בְּסִירָה זוֹ חָזַר אֶל הַמִּבְצָר הַקָּטָן, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְאָדָם לֵילֵךְ אַחֲרָיו לְשָׁם. וַאֲשֶׁר לִסְקְוַמְבּוֹ זֶה, הִנֵּה הָיָה סֶמִינוֹלִי בַּר־דַּעַת וְעַרְמוּמִי, שֶׁנַּעֲשָׂה אִישׁ סוֹדוֹ שֶׁל טֶקְסַר. הַהִישְׁפַּנִי לְקָחָהוּ לְשֵׁרוּתוֹ מִיָּד לְאַחַר הַהִתְפָּרְצוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַהִנְדוּיִים, שֶׁחָשְׁדוּ בּוֹ, שֶׁהוּא נָטַל חֵלֶק בָּהּ – וּבְדִין.

מִתּוֹךְ מַצַּב־הָרוּחַ, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי הָיָה נָתוּן בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים לִפְנֵי בּוֹרְבֶּנְק, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב מְזִמּוֹת לַעֲשׂוֹת בּוֹ נְקָמוֹת בְּכָל הָאֶמְצָעִים וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: הַמִּלְחָמָה עֲלוּלָה הָיְתָה לְסַבֵּךְ יוֹם יוֹם אֶת מַצַּב־הָעִנְיָנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאִלּוּ עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְחוֹלֵל מַהְפֵּכָה וּלְמַגֵּר אֶת שִׁלְטוֹנָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַשְּׂרָרָה שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, יָכוֹל הָיָה לְהָבִיא פֻּרְעָנוּת אֲיֻמָּה עַל קֶמְדְלֶס־בֵּי, אָמְנָם אָפְיוֹ הָאַמִּיץ וְהַתַּקִּיף שֶׁל גֶ’ימְס בּוֹרְבֶּנק לֹא הִנִּיחָהוּ לִהְיוֹת יָרֵא וְחָרֵד מִפְּנֵי אָדָם כָּזֶה! וְאוּלָם מָרַת בּוֹרְבֶּנק הָיָה לָהּ טַעַם מַסְפִּיק בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת חֲרֵדָה לְבַעֲלָהּ וּלְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ.

וְאוּלָם מִשְׁפָּחָה כְּבוּדָה זוֹ הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּפַחַד גָּדוֹל וּמַתְמִיד, אִלּוּ יָכְלָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּהּ, כִּי טֶקְסַר חוֹשֵׁד בְּגִילְבֶּרְט בּוֹרְבֶּנק, שֶׁנִּסְפַּח אֶל מַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַצָּפוֹן. אֵיכָכָה נוֹדַע לוֹ הַדָּבָר? הֲרֵי לֶכְתּוֹ שֶׁל גִילְבֶּרְט לַמִּלְחָמָה הָיְתָה סוֹד כָּמוּס? – הַדָּבָר נוֹדַע לוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה־רִגּוּל, וּכְכֹל אֲשֶׁר נִרְאֶה לֹא אַחַת מִן הַמְסֻפָּר לְהַלָּן הָיוּ מְרַגְּלִים מוּכָנִים תָּמִיד לְשַׁמְּשׁוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר: אִם טֶקְסַר סָבוּר הָיָה, וְטַעֲמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, שֶׁבְּנוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק עוֹבֵד בְּמַעַרְכוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן, כְּלוּם לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה, שֶׁהוּא יִפְרֹשׂ רֶשֶׁת לַּקָּצִין הַצָּעִיר? בְּוַדַּאי! וְאִם הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַדִּיחוֹ וּלְמָשְׁכוֹ עַל אַדְמָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, לְתָפְסוֹ וּלְגַלּוֹת אֶת עֲווֹנוֹ, אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר עַל נְקַלָּה מַה יִהְיֶה גּוֹרָלוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרט לִכְשֶׁיִּפֹּל בִּידֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁהַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַצָּבָא הַצְפוֹנִי הֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי הִתְמַרְמְרוּת.

כָּךְ הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים עִם הַתְחָלָתוֹ שֶׁל סִפּוּר זֶה. כָּךְ הָיָה מַצָּבָן שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, שֶׁהִגִּיעוּ כִּמְעַט עַד לִגְבוּלוֹתֶיהָ הַיַּמִּיִּים שֶׁל פְלוֹרִידָה, מַצָּבָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק בִּמְחוֹז דִיבַאל וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר, לֹא רַק בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, אֶלָּא בִּמְלוֹא רָחְבָּהּ שֶׁל אֶרֶץ־הָעַבְדוּת. אִם אוֹתוֹ הַהִישְׁפַּנִי יַצְלִיחַ לְבַצֵּע אֶת נִכְלֵי מְזִמּוֹתָיו אִם הַשִּׁלְטוֹן יְמֻגַּר בִּידֵי בַּעֲלֵי סִיעָתוֹ, נָקֵל יִהְיֶה לוֹ עַד מְאֹד לְהַשְׁלִיחַ בְּקֶמדלֶס־בֵּי הֲמוֹן פָּרוּעַ וְאָחוּז חֲמַת־זַעַם כְּנֶגֶד הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת.

סְקְוַמְבּוֹ חָזַר אֶל הָאִי הַמֶּרְכָּזִי בְּעֶרֶךְ מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁנִּפְרַד מִבְּעָלָיו. הוּא מָשַׁךְ אֶת הַסִּירָה שֶׁלּוֹ אֶל הַשָּׂפָה, עָבַר דֶּרֶךְ הַגָּדֵר וְעָלָה עַל הַמַּדְרֵגָה שֶׁל בֵּית־הַקּוֹרוֹת.

"הַדָּבָר נַעֲשָׂה? – שְׁאֵלָהוּ טֶקְסַר.

“הֵן, אֲדוֹנִי!”

“וְלֹא… כְּלוּם?”

“לֹא כְּלוּם”.

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: גֶ’קְסוֹנוִיל

“אָמְנָם כֵּן הוּא, זֶרְמָה, אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָּבָר: לֹא נוֹצַרְתְּ וְלֹא בָּאת לָעוֹלָם אֶלָּא לִהְיוֹת שִׁפְחָה!” – פָּתַח וְדָרַשׁ סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה שׁוּב בָּעִנְיָן הֶחָבִיב עָלָיו. – “אָמְנָם כֵּן! אַתְּ נוֹצַרְתְּ לִהְיוֹת שִׁפְחָה, וּגְזֵרָה נִגְזְרָה עָלַיִךְ, שֶׁלֹּא לְהֵעָשׂוֹת בַּת־חוֹרִין”.

“דַעְתִּי לֹא כָּךְ הִיא”, – הֶחֱזִירָה לוֹ זֶרְמָה בְּלָשׁוֹן מְתוּנָה וּבְלִי הִתְרַגְּשׁוּת כָּלְשֶׁהִי, לְפִי שֶׁרְגִילָה הָיְתָה בְּוִכּוּחִים כָּאֵלֶּה עִם הַסּוֹכֵן שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

“אֶפְשָׁר הַדָּבָר, זֶרְמָה! וְאוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סָפֵק שֶׁתַּסְכִּימִי לְדֵעָה זוֹ, שֶלֹּא יִתָּכֵן בְּשׁוּם פָּנִים שִׁוְיוֹן הוֹגֵן כָּלְשֶׁהוּ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם הַלְּבָנִּים וְהַשְּׁחוֹרִים”.

“שִׁוְיוֹן זֶה כְּבָר הוּקַם, אֲדוֹנִי פֶּרִי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה קַיָּם מֵעוֹלָם עַל פִּי הַטֶּבַע עַצְמוֹ”.

“אֵינֵךְ אֶלָּא טוֹעָה, זֶרְמָה, וַהֲרֵי לָךְ רְאָיָה לַדָּבָר: מִנְיָנָם שֶׁל הַלְּבָנִים גָּדוֹל פִּי עֲשָׂרָה, פִּי עֶשְׂרִים, – מָה אֲנִי סָח? – פִּי מֵאָה מִמִּנְיָנָם שֶׁל הַשְּׁחוֹרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!”

“מִשּׁוּם כָּךְ כָּבְשׁוּ אוֹתָם לַעֲבָדִים”, עָנְתָה וְאָמְרָה זֶרְמָה, "בְּיָדָם הָיָה הָעֹז וְהַכֹּחַ וְהֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְרָעָה. אִלּוּ הָיוּ הַשְּׁחוֹרִים מְרֻבִּים בָּעוֹלָם, הָיוּ כּוֹבְשִׁים וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת הַלְּבָנִים לַעֲבָדִים לָהֶם!… אַךְ – חָס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיְתָה כָּזֹאת! חֲזָקָה עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּיֶתֶר יֹשֶׁר וּבְפָחוֹת אַכְזְרִיּוּת מִן הַלְּבָנִים.

אַל יַחְשׁוֹב אָדָם בְּלִבּוֹ, שֶׁשִּׂיחָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא שִׂיחָה בְּטֵלָה, מָנְעָה אֶת זֶרְמָה וְאֶת סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה לִהְיוֹת דָּרִים יַחַד בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹבָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ פְּנוּיִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִכָּל עֲבוֹדָה וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לַעֲשׂוֹת, וּלְפִיכָךְ הָיוּ מְסִיחִים בְּעִנְיָן זֶה מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה. אָמְנָם אֶפְשָׁר לוֹ לַטּוֹעֵן לִטְעוֹן: הֲרֵי יָכְלוּ לָסִיחַ בְּעִנְיָן מוֹעִיל מִזֶּה? – וַדַּאי הָיוּ עוֹשִים זֹאת, אִלּוּלֵא דָּבְקָה בְּסוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה תַּאֲוָה זוֹ לִהְיוֹת מִתְוַכֵּחַ תָּמִיד עַל שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת.

שְנֵיהֶם יָשְׁבוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּיַרְכְּתֵי אַחַת הַסְּפִינוֹת שֶׁל קֶמְדְלֶס־בֵּי, שֶׁאַרְבָּעָה מַלָּחִים מִן הָאֲחֻזָּה הָיוּ נוֹהֲגִים בָּה. הֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּשֶׁפֶל־הַיָּם וְעָבְרוּ אֶת הַנָּהָר בַּאֲלַכְסוֹן וְהִפְלִיגוּ אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל. סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה צָרִיךְ הָיָה לְבַצֵּעַ שָׁם כַּמָּה עֲסָקִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, וְזֶרְמָה הָלְכָה לְשָׁם כְּדֵי לִקְנוֹת כַּמָּה חֶפְצֵי־תַּכְשִׁיטִים בִּשְׁבִיל דִּי הַקְּטַנָּה.

הַדָּבָר הָיָה בָּעֲשִׂירִי לְפֶבְּרוּאַר. זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁגֶּ’מְס בּוֹרבֶּנק חָזַר אֶל קַסְטְל־הַאוּז, וְטֶקְסַר חָזַר אֶל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר לְאַחַר בֵּרוּר־הַמִּשְׁפָּט בְּסֶנט־אַבְגוּסְטִין.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁעוֹד לְמָחֳרַת הַיּוֹם נִשְׁלְחָה מִקֶמדלֶס־בֵּי פִּתְקָה קְטַנָּה לִסְטֶנֶרְד וּבִתּוֹ לְהוֹדִיעָם בִּקְצָרָה אֶת תֹּכֶן אִגַּרְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל גִ’לְבֶּרט. הַחֲדָשׁוֹת הַלָּלוּ הָיוּ דָּבָר בְּעִתּוֹ, לְפִי שֶׁעוֹדְדוּ אֶת רוּחָהּ שֶׁל מִיס אָלִיס, אֲשֶׁר מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה מִלְחָמָה אֲיֻמָּה זוֹ בֵּין הַדָּרוֹם וְהַצָּפוֹן שׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית עָבְרוּ עָלֶיהָ חַיֶּיהָ מִתּוֹךְ פַּחַד וַחֲרָדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת.

סְפִינַת־הַשַּׁיִט, שֶׁהָעֳמַד בָּהּ מִפְרָשׂ מְשֻׁפָּע, שָׁטָה בִּמְהִירוּת וּלְאַחַר רֶבַע שָׁעָה עָמְדָה לְהַגִּיעַ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל. סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה לֹא הָיָה לוֹ אֵפוֹא אֶלָּא זְמַן מוּעָט כְּדֵי לְסַיֵּם וּלְפָרֵשׁ כָּל צָרְכָּהּ אֶת הַהַנָּחָה הַחֲבִיבָה עָלָיו, וְהוּא לֹא אֵחַר לַעֲשׂוֹת זֹאת.

“לָאו, זֶרְמָה, לָאו!” – עָנָה וְאָמַר. “אִלּוּ הָיוּ הַנֶּגְרִים רֹב מִנְיָן, לֹא הָיָה מְשְׁתַּנֶּה מַצַּב־הַדְּבָרִים כָּל עִקָּר. יֶתֶר עַל כֵּן, הֲרֵינִי מַחְלִיט וְאוֹמֵר: תִּהְיֶה אַחֲרִית הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, סוֹפָהּ שֶׁל הָעַבְדוּת לַחֲזוֹר לְיָשְׁנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּטָּעוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא עֲבוֹדָתָם שֶׁל עֲבָדִים”.

“מַר בּוֹרְבֶּנק אֵינוֹ סָבוּר כָּךְ”. הֶחֱזִירָה לוֹ זֶרְמָה, “הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת יָפֶה”.

“הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת, וְאַף עַל פִּי כֵן, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּכָּבוֹד שֶׁאֲנִי הוֹגֶה לוֹ, מֵעֵז אֲנִי לוֹמַר, שֶֹאֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. אִי אֶפְשָׁר לָהּ לַאֲחֻזָּה בְּלֹא נֶגְרִים, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא בַּהֲמוֹת־בַּיִת וּבלֹא מַכְשִׁירֵי עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה. אִלּוּ נִתְּנָה חֵרוּת לְסוּס לְהַלֵּךְ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, אִלּוּ הָיְתָה לָהּ לְמַחֲרֵשָׁה רְשוּת לַעֲבוֹר לִרְצוֹן עַצְמָהּ לִידֵי בְּעָלִים אֲחֵרִים, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָדָם לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה. הָבָה יָקוּם בּוֹרְבֶּנְק וִישַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו, וְעֵינָיו תִּרְאֶינָה מַה יְהֵא סוֹפָהּ שֶׁל קֶמְדלֶס־בֵּי!”

“גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מַר פֶּרִי”, עָנְתָה וְאָמְרָה זֶרְמָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה זֹאת זֶה כְּבָר, אִלּוּ הָיוּ תְּנָאֵי הַמַּצָּב מַנִּיחִים לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. “וְיוֹדֵעַ אַתָּה מֶה הָיָה, אִלּוּ נִקְרָא דְּרוֹר לַעֲבָדִים אֲשֶׁר בְּקֶמְדְלֶס־בֵּי? אֲפִילוּ נֶגְר אֶחָד לֹא הָיָה עוֹזֵב אֶת הַמַּטָּעָה וְשוּם דָּבָר לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה שָׁם, חוּץ מִבִּטּוּל הַזְּכוּת לְהִתְנַהֵג עִמָּם כְּדֶרֶךְ שֶּׁמִּתְנַהֲגִים עִם בַּהֲמוֹת־מַשָּׂא. וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בִּזְכוּת זוֹ לִפְנֵי הַשִּׁחְרוּר, תְּהֵא קֶמְדלֶס־בֵּי הֹוָה בַּהֲוָיָתָהּ כְּמוֹ קוֹדֶם לָכֵן”.

“וְכִי סְבוּרָה אַתְּ, זֶרְמָה, שֶׁעָלָה בְּיָדֵךְ לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי לְקַבֵּל אֶת דַּעְתֵּךְ אַתְּ?” – שָׁאַל סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה.

“חָלִילָה לִי מִלִּהְיוֹת סְבוּרָה כָּךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם צֹרֶךְ בָּזֶה, מִטַּעַם פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר”.

“וְאוֹתוֹ הַטַּעַם מַהוּ?”

“הֲרֵיהוּ: בְּעַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר אַתָּה חוֹשֵׁב בְּלִבְּךָ עַל עִנְיָן זֶה כְּמוֹ שֶׁחוֹשֵׁב מַר בּוֹרְבֶּנק. מַר קָרוֹל, מַר סטֶנֶרד, וּכְמוֹ שֶׁחוֹשֵׁב כָּל אָדָם נְדִיב־לֵב וִישַׁר־רוּחַ”.

"חָלִילָה לִי, זֶרְמָה, חָלִילָה! חִלּוּף הַדְּבָרִים: סָבוּר אֲנִי, שֶׁאוֹתָהּ הַדֵּעָה, שֶׁאֲנִי מַבִּיעַ אוֹתָהּ, הֲרֵיהִי לְטוֹבָתָם שֶׁל הַנֶּגְרִים! אִם יַנִּיחוּם לְנַפְשָׁם, סוֹפָם שֶׁיֹּאבְדוּ וְהַגֶּזַע הַשָּׁחוֹר כָּלֹה יִכְלֶה.

“דַּבֵּר כְּכֹל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ, מַר פֶּרִי, אֵינִי מַאֲמִינָה בָּזֶה. מִכָּל מָקוֹם מוּטָב לוֹ לַגֶּזַע הַשָּׁחוֹר לִהְיוֹת כָּלֶה וְאוֹבֵד מִלִּהְיוֹת שָׁרוּי לְעוֹלָם בְּשִׁפְלוּת הָעַבְדוּת!”

הַסּוֹכֵן בִּקֵּש לְהַחֲזִיר לָהּ תְּשׁוּבָה, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעֲדַיִן לֹא מִצָּה אֶת כָּל הַהוֹכָחוֹת וְהַנִּמּוּקִים שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁהַמִּפְרָשׂ כְּבָר סֻלַּק וְהַסְּפִינָה עָמְדָה לִפְנֵי הַשֶּׂכֶר שֶׁל קוֹרוֹת־עֵצִים. כָּאן צְרִיכָה הָיְתָה לְהַמְתִּין לְשׁוּבָם שֶׁל זֶרְמָה וְהַסּוֹכֵן. וּמִיָּד יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַסְּפִינָה וּפָנוּ וְהָלְכוּ לְעִסְקֵיהֶם.

גֶ’קְסוֹנְוִיל יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפָתוֹ הַשְׂמָאלִית שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן, עַל גְּבוּלוֹ שֶׁל מִישׁוֹר נִרְחָב וְנָמוּךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁיְּעָרִים נֶהְדָּרִים מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִסָּבִיב וּמְשַׁמְּשִׁים לוֹ מֵעֵין מִסְגֶּרֶת, שֶׁלְּעוֹלָם יְרֻקָּה הִיא. עַל חֶלְקָהּ שֶׁל אַדְמַת־מִישׁוֹר זוֹ הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת מְגַדְּלִים חִטֵּי־תִּירָס, קְנֵי־סֻכָּר וְאֹרֶז, בִּיִחוּד בְּקִרְבַת הַנָּהָר.

לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים עֲדַיִן הָיְתָה גֶ’קְסוֹנְוִיל כְּפָר גָּדוֹל עִם פַּרְוָר, שֶׁבָּתֵּי־הַחֹמֶר וְסֻכּוֹת־הַקָּנִים שֶׁבּוֹ הָיָה מְשַׁמְּשִׁים מִשְׁכָּן לָאוֹכְלוֹסִין הַשְּׁחוֹרִים. בְּפֶרֶק־הַזְּמַן, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ, הִתְחִיל הַכְּפָר לְהֵעָשׂוֹת עִיר: הַבָּתִּים נַעֲשׂוּ נוֹחִים וּמְרֻוָּחִים יוֹתֵר, הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מְיֻשָּׁרִים וּמְנֻקִּים יוֹתֵר וּמִסְפַּר הָאוֹכְלוֹסִין נִתְכַּפֵּל. וְהַשָּׁנָה גָדַל עֶרֶך בִּירָה זוֹ שֶׁל מְחוֹז דִּיבַאל עַל יְדֵי מְסִלַּת־בַּרְזֶל הַמְחַבֶּרֶת אוֹתָהּ עִם טֶלֶסִי, בִּירָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ. נִתְוַסְּפָה לָהּ חֲשִׁיבוּת.

תֵּכֶף לְבִיאָתָם הִרְגִּישׁוּ הַסּוֹכֵן וְזֶרְמָה, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה שׂוֹרֶרֶת בָּעִיר. כַּמָּה מֵאוֹת בְְּנֵי אָדָם, מֵהֶם דְּרוֹמִיִּים, אֲמֵרִיקָנִים מִלֵּדָה, וּמֵהֶם מוּלַטִים וּמֶטִיסִים הִשְׂפַּנִים לְפִי מוֹצָאָם, הָיוּ מְצַפִּים לְבִיאָתָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־קִיטוֹר, שֶׁעֲשָׁנָהּ נִרְאָה בְּתַחְתִּית הַנָּהָר, לְמַעְלָה מִן הַחֵלֶק הַשָּׁפָל שֶׁל סֶנט־גוֹן. אֲחָדִים מֵהֶם נִזְדָּרְזוּ לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִם אֳנִיַּת־קִיטוֹר זוֹ חִישׁ־מַהֵר, וּלְשֵׁם כָּךְ נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבּוּצִיּוֹת שֶׁבַּנָּמֵל, תַחַת אֲשֶׁר אֲחֵרִים תָּפְסוּ לַהֶם מָקוֹם בַּדּוּגִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת מִפְרָשׂ אֶחָד, שֶׁמְּצוּיוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּמֵימֶיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל.

וְאָכֵן הִגִּיעוּ אֶמֶשׁ חֲדָשׁוֹת חֲשׁוּבוֹת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל פְּעֻלּוֹת־מִלְחָמָה, שֶׁנִּרְמְזוּ בְּאִגַּרְתּוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט בּוֹרְבֶּנק, כְּבָר נוֹדְעוּ מִקְצָתָן. לֹא הָיָה זֶה סוֹד כָּמוּס מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהַצִּי שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן עָתִיד בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב לְהַפְלִיג לְכָאן וְהַגֵּנֵרַל יְלַוֶּה אוֹתוֹ עִם גְּדוּדֵי צָבָא, שֶׁיַּעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה. לְאֵיזֶה צַד תִּפְנֶה אֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה זוֹ? – דָּבָר זֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ אֶל נָכוֹן, אֶלָּא שֶׁלְּפִי כָּל הַסִּמָּנִים בָּאוּ הַבְּרִיּוֹת לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁמְּגַמָּתָהּ שֶׁל אֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה זוֹ הוּא נְהַר סֶנט־ג’וֹן וְחוֹפָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה. לְאַחַר כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל ג’וֹרְגִ’יָּה נִשְׁקְפָה אֵפוֹא סַכָּנָה בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית לִפְלוֹרִידָה לִהְיוֹת כְּבוּשָׁה בִּידֵי מַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

וְהִנֵּה קָרְבָה אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר, שֶׁבָּאָה מִפֶרְנַנְדִינָה, אֶל נְמֵלָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, וְנוֹסְעֶיהָ אִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוֹסִיפוּ, כִּי סְבָרָה הִיא, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן יַשְׁלִיךְ עֹגֶן בְּמִפְרַץ סֶנט־אַנדְרִיּוּס וִיצַפֶּה לִשְׁעַת־הַכּשֶׁר לִכְבֹּש אֶת מַעְבְּרוֹת הָאִי עֲמֵלְיָה וְאֶת תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנט־ג’וֹן.

וּמִיָּד עָבְרוּ בָּעִיר חֲבוּרוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ וְשָׁאוֹן, שֶׁהִבְהִיל אֶת לַהֲקַת הַנְּשָׁרִים הַגְּדוֹלִים, אוֹכְלֵי הַנְּבֵלוֹת וְהַשִּׁקּוּצִים, שֶׁהָיוּ מְנַקֵּי־הָרְחוֹבוֹת הַיְחִידִים שֶׁבָּעִיר, וְהִפְרִיחַ אוֹתָם. הַחֲבוּרוֹת הָיוּ מְצַוְּחוֹת וּמִתְגָּעֲשׁוֹת. “הִתְקוֹמְמוּ כְּנֶגֶד הַצְּפוֹנִיִּים! מָוֶת לַצְּפוֹנִיִּים!” – אֵלֶּה הָיוּ קְרִיאוֹת־הַזַּעַם הַמַּלְהִיבוֹת, שֶׁהַמַּנְהִיגִים מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר הֵפִיחוּ בָּהֶן אֶת הָאוֹכְלוֹסִין, שֶׁרוּחָם כְּבָר הָיְתָה נִסְעָרָה בְּלֹא־כֵן. נֶעֶרְכוּ הַפְגָּנוֹת עַל הָרְחָבָה הָרָאשִׁית שֶׁבָּעִיר לִפְנֵי בִּנְיְנֵי בֵּית־דִּין הַמְּחוֹזִי וְגַם בְּבֵית־הַכְּנִיסָה הַמְּחוֹזִי. קָשֶׁה הָיָה לַשִּׁלְטוֹנוֹת לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת־הָרוּחוֹת הַזֹּאת. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלוֹסֶיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל נֶחְלְקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם עַל עִנְיַן הָעַבְדוּת, כְּכֹל אֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ זֹאת. וְאוּלָם בְּעִתּוֹת שֶׁל מְהוּמוֹת תָּמִיד יַד הַצַּעֲקָנִים וְהָרַתְחָנִים עַל הָעֶלְיוֹנָה וְסוֹפָם שֶׁל הַמְּתוּנִים לְהִכָּנַע וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד לְמָרוּתָם.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁבְּבָתֵּי־הַמִּשְׁתָּאוֹת הָיוּ הַגְּרוֹנוֹת מְצַעֲקִים וּמַתְרִיעִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת בְּמִדָּה יְתֵרָה, בְּהַשְׁפָּעָתָם שֶׁל הַמַּשְׁקָאוֹת הֶחָרִיפִים. מְלֻמְּדֵי־הַמִּלְחָמָה הַבֵּיתִיִּים פֵּרְשׁוּ כָּאן אֶת תָּכְנִיּוֹתֵיהֶם כֵּיצַד לְהַעֲמִיד כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב הָעוֹלֶה עַל הָאָרֶץ כֹּחַ־הִתְנַגְּדוּת אַדִּיר, שֶׁאֵין לְהַכְרִיעוֹ.

צָרִיך לִשְׁלֹחַ אֶת צְבָא הַמִּילִיצְיָה לְפֶרנַנדִינָה!" – פָּתַח וְאָמַר הָאֶחָד.

“צָרִיךְ לְהַטְבִּיעַ אֳנִיּוֹת בְּמִפְרְצֵי סֶנט־ג’וֹן!” – עָנָה וְאָמַר הַשֵּׁנִי.

“צָרִיךְ לְהָקִים סוֹלְלוֹת־עָפָר בְּצוּרוֹת מִסָּבִיב לָעִיר וּלְהַעֲמִיד שָׁם תּוֹתָחִים!”

“צָרִיךְ לִדְרֹש, שֶׁיַּמְצִיאוּ לָנוּ עֶזְרַת־צָבָא בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל פֶרנַנדִינָה־קֵיס!” “צָרִיךְ לְכַבּוֹת אֶת אוֹרוֹתָיו שֶׁל מִגְדַּל־הַמָּאוֹר, כְּדֵי לְעַכֵּב אֶת הַצִּי מִלְּהִכָּנֵס בַּלַּיְלָה אֶל הַמִּפְרָצִים!”

“צָרִיךְ לְפַזֵּר פּוֹצְצָנִיּוֹת בְּתוֹךְ הַנָּהָר!”

הַשְּׁמוּעָה עַל מְכוֹנָה חֲדָשָׁה זוֹ, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ בְּמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר כִּמְעַט בַּפַּעַם הַרִאשׁוֹנָה, כְּבָר הִגִּיעָה לְאָזְנֵי הַבְּרִיּוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹא יָדְעוּ כֵּיצַד מַפְעִילִים אוֹתָהּ, עִם כָּל זֶה סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ.

“קֹדֶם כֹּל”. עַנָה וְאָמַר אַחַד הַדַּבְּרָנִים הַחֲמוּמִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּבֵית הַמַּשְׁקֶה שֶׁל טוֹרֶילוֹ, “מִן הַצֹּרֶךְ לַחְבֹּש בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֶת כָּל הַצְּפוֹנִיִּים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר וְאֶת כָּל אוֹתָם הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁשָּׁוִים לָהֶם לְדֵעוֹת”.

אָכֵן תֵּמַהּ גָּדוֹל הָיָה בַּדָּבָר, אִלּוּ לֹא הִשְׁמִיעַ אָדָם אֶת הַהַצָּעָה הַזֹּאת, שֶּׁמְּשַׁמֶּשֶׁת “Ultima ratio” (תַּחְבּוּלָה אַחֲרוֹנָה) שֶׁל אַנְשֵׁי הַכִּתּוֹת וְהַכְּנוּפִיּוֹת שֶׁבְּכָל הָאֲרָצוֹת. וְאָמְנָם הַצָּעָה זוֹ נִתְקַבְּלָה מִיָּד בִּקְרִיאוֹת הֵידָד. אֶלָּא שֶׁלְּאָשְׁרָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנוִיל עֲדַיִן הָיוּ מְמֻנֵּי הָעִיר מְהַסְּסִים זְמַן־מַה לְהַטּוֹת אֹזֶן לַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַהֲמוֹנִיּוֹת.

דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הִתְבּוֹנְנָה זֶרְמָה יָפֶה אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ אֶת הַכֹּל לַאֲדוֹנֶיהָ, מִשׁוּם שֶׁתְּנוּעָה זוֹ הָיָה בָּהּ מִשֶּׁל אִיּוּם מְכֻוָּן כִּוּוּן בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי כְּנִגְדּוֹ הוּא. אִם בֶּאֱמֶת יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁיַּתְחִילוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַעֲשֵׂי־אַלְמוּת, לֹא יִצְטַמְצְמוּ הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ בִּגְבוּלוֹת הָעִיר בִּלְבָד, אֶלָּא יִתְפַּשְׁטוּ מֵעֵבֶר לִתְחוּמָהּ עַד לַמַּטָּעוֹת שֶׁבַּמָּחוֹז. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁקֶּמדלֶס־בֵּי תִּהְיֶה אַחַת הָאֲחֻזּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבַּעֲלֵי־הַזְּרוֹע יִפְגְּעוּ בָּהֶן. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטָה הַמֶּטִיסָה לְהַשִּׂיג יְדִיעוֹת נְכוֹנוֹת וּמְדֻיָּקוֹת בְּיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, וּלְשֵׁם כָּךְ פָּנְתָה וְהָלְכָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל סטֶנֶרד, שֶׁנִּמְצָא מִחוּץ לַפַּרְוָר.

אוֹתוֹ הַבַּיִת הָיָה בַּיִת־נֶחְמָד וּמְתֻקָּן יָפֶה. מוֹשָׁבוֹ הָיָה נָאֶה בְּיוֹתֵר: כֻּלּוֹ מֻקָּף מִין נְאַת מִדְבָּר מְשֻׁפַּעַת בִּירַק אִילָנוֹת, שֶׁקַּרְדֻּמָּם שֶׁל חֲלוּצֵי־הַיִּשּׁוּב הִשְׁאִיר אוֹתָהּ בְּעֵינָהּ בִּפְאַת הַבִּקְעָה. מִיס אָלִיס שָׁקְדָה עַל שִׁפּוּרוֹ שֶׁל הַבַּיִת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. כְּבָר נִכָּר הָיָה בְּבֵרוּר, שֶׁנַּעֲרָה צְעִירָה זוֹ, שֶׁלְּאַחַר מִיתָתָהּ שֶּׁל אִמָּהּ הֻטַּל עָלֶיהָ הַתַּפְקִיד לְנַצֵּחַ עַל מְשָׁרְתָיו שֶׁל וַלְטֶר סְטֶנֶרד, הֲרֵיהִי בַּעֲלַת־בַּיִת מַשְׂכֶּלֶת וְשַׁקְדָנִית.

הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה קִבְּלָה אֶת זֶרְמָה בַּחֲבִיבוּת יְתֵרָה. רֵאשִׁית כֹּל דִּבְּרָה עִמָּהֶן אָלִיס עַל אִגַּרְתּוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרט. זֶרְמָה יָדְעָה אֶת דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת בְּעַל־פֶּה וְהָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָהּ לִמְסֹר לָהּ אֶת כָּל הַכָּתוּב בָּהּ כִּמְעַט מִלָּה בְּמִלָּה.

“אָמְנָם כֵּן!” – עָנְתָה וְאָמְרָה אָלִיס, “עַכְשָׁיו שׁוּב אֵינוֹ רָחוֹק מֵאִתָּנוּ. אֲבָל בְּאֵילוּ תְּנָאִים עָתִיד הוּא לַחֲזֹר לִפְלוֹרִידָה? וּמַה הַסַּכָּנוֹת, שֶׁעֲלוּלוֹת לְהִתְרַגֵּשׁ עָלָיו עֲדַיִן עַד גְּמַר הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה הַזֹּאת?” “תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, אָלִיס!” – עָנָה סְטֶנֶרד. “בְּנוֹגֵעַ לְסַכָּנוֹת, הִנֵּה כְּאַיִן הֵן לְעֻמַּת הַסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁגִ’לְבֶּרט עָמַד בָּהֶן בִּזְמַן שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט בָּאֳנִיַּת־הַמִּצְפֶּה סָמוּךְ לְחוֹפֶיהָ שֶׁל ג’וֹרגִ’יָּה וּבְיִחוּד בַּמִּלְחָמָה לְיַד פּוֹרט־רוֹיאַל. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי מְשַׁעֵר, שֶׁהִתְקוֹמְמוּתָם שֶׁל הַפְלוֹרִידִים לֹא תִּהְיֶה לֹא חֲזָקָה וְלֹא מְאֻשָּׁרָה. מַה יֵשׁ בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת? הֲרֵי נָהָר זֶה, סֶנט־ג’וֹן, פָּתוּחַ הוּא לִפְנֵי הַתּוֹתְחָנִיּוֹת וְהַלָּלוּ יְכוֹלוֹת לַחְדֹּר בּוֹ וְלַחְדֹּר עַד לְמַעֲמַקֵּי הַמְּחוֹזוֹת שֶׁבָּאָרֶץ? לְדַעְתִּי כָּל הֲגָנָה הֲרֵיהִי קָשָׁה, אִם לֹא דָּבָר שִׁאִי־אֶפְשָׁר”.

“הַלְוַאי וְיֵאָמְנוּ דְּבָרֶיךָ, אַבָּא”, אָמְרָה אָלִיס, “וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁמִּלְחָמָה אַכְזְרִיָּה זוֹ תִּגָּמֵר סוֹף סוֹף!”

“אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִגָּמֵר עַד שֶׁהַדָּרוֹם לֹא יְנֻצַּח נִצָּחוֹן מַכְרִיעַ”, הֶחֱזִיר לָהּ סְטֶנֶרְד. “הַדָּבָר יִמָּשֵׁךְ עוֹד יָמִים רַבִּים, בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וְחוֹשֵׁשְׁנִי הַרְבֵּה כִּי גֶ’פֶרְסוֹן דֶּוִיס וְהַגֶנֵרַלִים שֶׁלִּי, לִי, ג’וֹנְסְטוֹן וּבוֹרֶגַר עֲדַיִן יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד זְמַן רַב בַּמְּדִינוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת. לָאו! צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא יַכְרִיעוּ אֶת צִבְאוֹת הַדָּרוֹם עַל נְקַלָּה. אָמְנָם בְּנוֹגֵעַ לִפְלוֹרִידָה לֹא יִהְיֶה קָשֶׁה לָהֶם לְכָבְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁלַּאֲסוֹנֵנוּ אֵין כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל זוֹ עָלוּל לְהַמְצִיא לָהֶם נִצָּחוֹן מַכְרִיעַ”.

“וּלְוַאי וְלֹא יְהֵא נִמְהָר גִ’לְבֶּרט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת!” – אָמְרָה אָלִיס כְּשֶׁהִיא פּוֹכֶרֶת אֶת כַּפֶּיהָ. אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאִלּוּ אַךְ לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב אֵלֶיהָ בְּיוֹתֵר…"

“קָרוֹב אֵלֶיהָ וְאֵלַיִךְ, מִיס אָלִיס”. – אָמְרָה זֶרְמָה, וְכִי אֵינֵךְ שַׁיֶּכֶת כְּבָר לְמִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק?"

“אָמְנָם כֵּן זֶרְמָה, הֲרֵינִי שַׁיֶּכֶת לָהּ בְּלִבִּי!”

“אַל תִּדְאֲגִי, אָלִיס”, עָנָה וְאָמַר סטֶנֶרד. גִ’ילְבֶּרט נְבוֹן־דַּעַת הוּא יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי סַכָּנָה כָּזֹאת, וּמַה גַּם שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן לֹא יְהֵא צָרִיךְ אֶלָּא זְמַן שֶׁל יָמִים אֲחָדִים כְּדֵי לִכְבֹּש אֶת פְלוֹרִידָה. אַךְ קַלּוּת־דַּעַת שֶׁאֵין לָהּ כַּפָּרָה תִּהְיֶה מִצִּדּוֹ אִם יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ לָבוֹא לָאָרֶץ, שֶׁמְּדִינוֹת הַבְּרִית טֶרֶם נַעֲשׂוּ אֲדוֹנִים לָהּ…"

“וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁיו, כְּשֶׁרוּחוֹת הַבְּרִיּוֹת חֲמוּמוֹת וְנוֹטוֹת לְמַעֲשֵׂי־אַלְמוּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים!” – אָמְרָה זֶרְמָה.

“אֱמֶת הַדָּבָר, הַבֹּקֶר הָיְתָה הָעִיר כַּמֶּרְקָחָה” – הוֹסִיף וְאָמַר סטֶנֶרד. רָאִיתִי אֶת הַמַּנְהִיגִים הַלָּלוּ וְשָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵיהֶם! זֶה שְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים, שֶׁטֶקְסַר אֵינוֹ זָז מֵהֶם. הוּא מְעוֹרְרָם וּמַלְהִיבָם, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִהְיֶה, שֶׁהַפּוֹשְעִים הַלָּלוּ יְקוֹמְמוּ אֶת פְּחוּתֵי הֶהָמוֹן לֹא כְּנֶגֶד הַשִּׁלְטוֹנוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא גַם כְּנֶגֶד אוֹתָם מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר “שֶׁאֵינָם מַחֲזִיקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם”.

“וְכִי אֵינְךָ סָבוּר, מַר סְטֶנֶרד, שֶׁמּוּטָב לְךָ לַעֲזֹב אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, וְאִלּוּ אַךְ לִזְמַן־מַה?” – אָמְרָה זֶרְמָה. “מֵחָכְמָה תַּעֲשֶׂה, אִם לֹא תָּשׁוּב אֵלֶיהָ אֶלָּא לְאַחַר כְּנִיסָתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִפְלוֹרִידָה. מַר בּוֹרבֶּנק מִלֵא אֶת יָדִי לֵאמֹר לְךָ עוֹד פַּעַם, שֶׁיִּהְיֶה מְאֻשָּׁר לִרְאוֹת אֶת מִיס אָלִיס וְאוֹתְךָ בְּקַסְטֶל־הַאוּז”.

“אָמְנָם כֵּן!… יוֹדֵע אֲנִי…” – עָנָה וְאָמַר סטֶנֶרד. “וַדַּאי לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל בּוֹרבֶּנק… אֲבָל כְּלוּם קַסְטֶל־הַאוּז בָּטוּחַ הוּא יוֹתֵר מִגֶ’קְסוֹנוִיל? אִם רוֹדְפֵי־הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּשְׁתּוֹלְלִים הַלָּלוּ יִהְיוּ נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים בָּעִיר, הַאֻמְנָם לֹא יַעֲלוּ גַּם עַל הַכְּפָרִים? הַאֻמְנָם בְּטוּחוֹת תִּהְיֶינָה הַמַּטָּעוֹת מִפְּנֵי מַעֲשֵׂי הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס שֶׁלָּהֶם?”

“אֲדוֹנִי סְטֶנֶרד”, – הֶחֱזִירָה לוֹ זֶרְמָה, “דּוֹמָה אֲנִי, שֶׁבִּשְׁעַת סַכָּנָה מוּטָב לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לָלֶכֶת יַחַד”.

“אָכֵן צָדְקָה זֶרְמָה, אַבָּא. מוּטָב שֶׁנִּתְאַסֵּף כֻּלָּנוּ יַחַד בְּקֶמדלֶס־בֵּי”.

“וַדַּאי שֶׁכָּךְ הוּא, אָלִיס”, – עָנָה סטֶנֶרד, אֲנִי מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל בּוֹרבֶּנק, אֶלָּא שֶׁאֵינִי סָבוּר, שֶׁהַסַּכָּנָה קְרוֹבָה כָּל כָּךְ. זֶרְמָה תּוֹדִיעַ לִידִידֵינוּ, שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ אֲנִי לִשְׁהוֹת כָּאן שְׁנַיִם שְׁלֹשָה יָמִים כְּדֵי לְסַדֵּר אֶת עֲסָקַי, וְאַחַר נִטּוֹל רְשׁוּת לְהִתְאָרֵחַ בְּקֶמדלֶס־בֵּי…"

“וְאִם יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וּמַר גִ’לבֶּרט בּוֹא יָבוֹא”, – אָמְרָה זֶרְמָה, “יִמְצָא שָׁם לְכָל הַפָּחוֹת אֶת כָּל אֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ כְּאֶחָד!”

זֶרְמָה נִפְרְדָה מֵעִם וַלְטֶר סטֶנֶרְד וּמֵעִם בִּתּוֹ, וּבְתוֹךְ רִגְשַׁת הֶהָמוֹן, שֶׁהָלְכָה וְרָבְתָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, שָׂמָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל שְׁכוּנַת הַחוֹף וְשָׁבָה אֶל הַנָּמֵל, שֶׁסּוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה הָיָה מְצַפֶּה לָהּ שָׁם. שְׁנֵיהֶם יָרְדוּ בַּסְּפִינָה. כְּדֵי לְהַפְלִיג בַּנָּהָר, וּמַר פֶּרִי חָזַר אֶל עִנְיַן־הַשִּׂיחָה הַתְּמִידִי שֶּׁלּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהִפְסִיק בּוֹ קֹדֶם לָכֵן.

כְּשֶּׁאָמַר מַר סְטֶנֶרְד, שֶׁהַסַּכָּנָה אֵינָהּ קְרוֹבָה עֲדַיִן – כְּלוּם טָעָה? הַמְּאֹרָעוֹת הָלְכוּ וְהִתְרַגְּשׁוּ דְּחוּפִים זֶה אַחַר זֶה. גֶ’קְסוֹנְוִיל הִרְגִּישָׁה עַד מְהֵרָה אֶת פְּעֻלָּתָם וְהַשְׁפָּעָתָם.

בֵּינְתַיִם הוֹסִיפָה מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂיהָ מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְדוּעָה וּמִתּוֹךְ הַכַּוָּנָה לָחוּס עַל מַעֲמָדָם וְעִנְיְנֵיהֶם שֶּׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם. הִיא פָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּהַדְרָגָה וּמְעַט מְעַט. כְּבָר עָבְרוּ שְׁנָתַיִם מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה הַמִּלְחָמָה, וַעֲדַיִן לֹא הִכְרִיז אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן עַל בִּטּוּל הָעַבְדוּת בְּכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁיָּצְאָה הַצָּעַת־חֹק מִטַּעַם הַפְּרֶזִידֶנְט לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל פִּדְיוֹן הַנֶּגְרִים וְשִׁחְרוּרָם בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁהֻכְרַז עַל שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים מִשִׁעְבּוּדָם, עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ לִקְצוֹב אַשְׁרַאי שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילְיוֹנִים פְרַנְקִים לְשֵׁם גְּאֻלַּת הָעֲבָדִים מִידֵי בַּעֲלֵיהֶם וּמַתַּן סְכוּם שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת פְרַנְקִים בְּעַד כָּל עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. גֵּנֵרַלִים אֲחָדִים מִן הַמַּחֲנֶה הַצְּפוֹנִי סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדָם לְבַטֵּל אֶת הָעַבְדוּת בָּאֲרָצוֹת שֶׁנִּכְבְּשוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹתֵיהֶם, אֶלָא שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה לֹא הִסְכִּימָה לְכָךְ עַד עַכְשָׁיו. טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁהַדֵּעוֹת בְּעִנְיָן זֶה עֲדַיִן הָיוּ חֲלוּקוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁקָּרְאוּ אֲפִילוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂרֵי־צָבָא יְדוּעִים, מִן הַמְפַקְּדִים אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁהַתַּקָּנָה שֶׁל בִּטּוּל הָעַבְדוּת הָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם אִי־הֶגְיוֹנִית וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּעִתּוֹ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וַעֲלִילוֹת־הַמִּלְחָמָה הָלְכוּ וְנִמְשְׁכוּ, וְעַל פִּי רֹב לְרָעָתָם וְכִשְׁלוֹנָם שְׁל הַדְּרוֹמִיִּים. הַגֵּנֵרַל פְּרַיס אָנוּס הָיָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר לַעֲזֹב אֶת אַרְקַנְזַאס עִם צִבְאוֹת הַמִּילִיצְיָה שֶׁל מְדִינַת מִסוּרִי. כְּבָר סֻפַּר לְמַעְלָה, שֶׁמִּבְצָר הֶנרִי נִתְפַּס וְנִכְבַּשׁ עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית. עַכְשָיו תָּקְפוּ הַצְּבָאוֹת הַלָּלוּ אֶת מִבְצַר דוֹכֶלְסוֹן, שֶׁהָיָה מוּגָּן עַל יְדֵי אַרְטִילֶרִיָּה חֲזָקָה וּמֻקָּף סוֹלְלוֹת וּמַעֲשֵׂי־בִּצּוּר חִיצוֹנִיִּים עַל פְּנֵי שֶׁטַח שֶּׁל אַרְבָּעָה קִילוֹמֶטְרִים, שֶׁגַּם הָעֲיָרָה דּוֹבֶר נִכְלְלָה בְּתוֹכוֹ. וְאוּלָם הַגֵּנֵרַל גְּרַנְט עִם קוֹרְפּוּס שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ שָׁת מָצוֹר עַל הַמִּבְצָר מִצַּד הַיַּבָּשָׁה, וְהַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְפַקֵּד פּוּט צָרוּ עָלָיו מִצַּד הַנָּהָר, וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּצִּנָּה וּבַשֶּׁלֶג כְּבָשׁוּהוּ צִבְאוֹת מְדִנוֹת הַבְּרִית בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר עִם כָּל הַדִּיבִיזִיָּה וְצָרְכֵי־הַמִּלְחָמָה הָאֲצוּרִים בּוֹ.

מַפָּלָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל הַדְּרוֹמִיִּים וְהָרֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה הָיָה עָצוּם עַד מְאֹד. עֵקֶב הַמַּפָּלָה הַזֹאת רָאָה עַצְמוֹ הַגֵּנֵרַל ג’וֹנְסְטוֹן אָנוּס לָסֶגֶת מִיָּד לְאָחוֹר וְלַעֲזֹב אֶת הָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶשְׁוִיל אֲשֶׁר בְּקוּמבֶּרלֶנד. פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל יוֹשְׁבֶיהָ וְאַף הֵם נְטָשׁוּהָ כֻּלָּם כְּאֶחָד וּבָרְחוּ אַחֲרָיו. וְכָךְ הָיָה לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים גַּם גוֹרָלָהּ שֶׁל קוֹלוֹמְבִּיָה. כָּל מְדִינַת קֶנְטוּקִי חָזְרָה עָבְרָה אָז שׁוּב אֶל תַּחַת מָרוּתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת אַרְצוֹת־הַבְּרִית.

מֵעַכְשָׁיו יָבִין כָּל אָדָם מִדַּעְתּוֹ, כַּמָּה גָדוֹל הָיָה הַזַּעַם וְכַמָּה עַזִּים הָיוּ מַאֲוַיֵּי־הַנְּקָמָה, שֶׁהַמְּאֹרָעוֹת הַלָלוּ עוֹרְרוּ בְּקֶרֶב אוֹכְלוֹסֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָיוּ חַסְרֵי־כֹּחַ לְשַׁכֵּךְ אֶת סַעֲרַת הַתְּנוּעָה, שֶׁהָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עַד לַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמְּחוֹזוֹת. מִשָּׁעָה לְשָׁעָה הָלְכָה וְרָבְתָה הַסַּכָּנָה, שֶׁנִּשְׁקְפָה לִבְנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם וְלֹא הָיוּ עִמָּם בְּעֵצָה אַחַת בִּדְבַר הַמִּלְחָמָה כְּנֶגֶד צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית. בְּטֶלֶסִי וּבְסֶנְט־אַבְגוּסְטִין פָּרְצוּ מְהוּמוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְדַכֵּא אוֹתָן עַל נְקַלָּה. וְרַע מִכֹּל הָיָה הַמַּצָּב בִּגֶ’קְסוֹנְוִיל: עֲתִידָה הָיְתָה הִתְקוֹמְמוּת הָאֲסַפְסוּף לְהָבִיא לִידֵי מַעֲשֵׂי אַלִמוּת וּפְרָעוֹת קָשִׁים בְּיוֹתֵר.

קַל לְהָבִין, שֶׁעַל פִּי מְסִבּוֹת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נַעֲשָׂה מַצָּבָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי חָמוּר וּמַחֲרִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר. בְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר שֶׁבְּסִיּוּעָם שֶׁל אֲנָשָיו, שֶׁהָיוּ מְסוּרִים לוֹ, יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שִׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהַתְקָפוֹת עַל הַמַּטָּעָה שֶׁלּוֹ, וְאִלּוּ אַךְ בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה הָיָה הַדָּבָר עַד מְאֹד לְהַשִּׂיג בַּיָּמִים הַהֵם צָרְכֵי־יְרִיָּה וּכְלֵי־זַיִן בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, מַה שֶׁאֵין כֵּן סטֶנֶרד, שֶׁהָיָה דָר בְּגֶ’קְסֶנְוִיל וְנָתוּן בְּסַכָּנָה בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית: אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת חָרֵד לְבֵיתוֹ, לְבִתּוֹ, לְנַפְשׁוֹ וּלְכָל אֲשֶׁר לוֹ.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק הָיָה מַכִּיר אֶת הַסַּכָּנוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמַצָּבוֹ זֶה וְכָתַב לוֹ מִכְתָּבִים אַחֲרֵי מִכְתָּבִים וְשָׁלַח אֵלָיו כַּמָּה שְׁלִיחִים בְּבַקָּשָׁה לְמַהֵר וְלָבוֹא לְקַסְטֶל־הַאוּז בְּלִי־אִחוּר. יוֹשְׁבָיו יִהְיוּ בְּטוּחִים מִסַּכָּנָה, לְפִי הָעֶרֶךְ, וְאִם אֲנוּסִים יִהְיוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט אַחֵר, אִם אֲנוּסִים יִהְיוּ לִבְרֹחַ אֶל פְּנִים הָאָרֶץ עַד שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְצִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יַשְׁלִיטוּ אֶת הַשֶּׁקֶט וְאֶת הַסֵּדֶר בָּאָרֶץ, הִנֵּה יוֹתֵר קַל יִהְיֶה לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת מִשָּׁם.

הַנִּימוּקִים הַלָּלוּ הִשְׁפִּיעוּ עַל סטֶנֶרד וְהוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ לַעֲזֹב מִיָּד אֶת גֶ’קְסוֹנְוִויל וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בִּקֶמדלֶס־בֵּי. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ יָצָא בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִבֵּיתוֹ בַּחֲשָׁאֵי־חֲשָׁאִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, בְּלִי לְגַלּוֹת לְאִישׁ אֶת כַּוָּנָתוֹ בְּשׁוּם דָּבָר. סִירָה הָיְתָה מְצַפָּה לוֹ בְּאַחַד הַמִּפְרָצִים הַקְּטַנִּים שֶׁל נְהַר סֶנט ג’וֹן, בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אֶחָד בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם. הוּא וּבִתּוֹ, מִיס אָלִיס, יָרְדוּ בְּסִירָה וְעָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הַנָּהָר וְהִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן, שֶׁמִּשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק הָיְתָה מְצַפָּה לָהֶם שָׁם.

קַל לְהָבִין מַה שָׂמְחָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה לְבִיאָתָם, וְכִי לֹא הָיְתָה כְּבָר אָלִיס בַּת לִגְבֶרֶת בּוֹרבֶּנק? עַכְשָׁיו הָיוּ כֻּלָּם מְאֻחָדִים יַחַד. אֶת הַיָּמִים הָרָעִים הַלָּלוּ יְבַלּוּ יַחַד מִתּוֹךְ יֶתֶר בִּטָּחוֹן וְשֶׁלּא מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ.

וְאָמְנָם יָצָא סטֶנֶרד מִגֶ’קְסוֹנְוִויל בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁכֵּן לְמָחָר הִתְנַפְּלָה עַל בֵּיתוֹ כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים, שֶׁחִפּוּ עַל מַעֲשֵׂי־הַפְּרָעוֹת שֶׁלָּהֶם בַּאֲמַתְלָה שֶׁל פַּטְרִיוֹטִיזמוּס מְקוֹמִי. בְּעָמָל רַב עָלָה בִּידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְעַכֵּב בְּיָדָם מִלַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חָמָס וָשֹׁד, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵגֵנּוּ עַל בָּתֵּיהֶם שֶׁל אֶזְרָחִים הֲגוּנִים אֲחֵרִים, שֶׁהִתְנַגְּדוּ לְדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְבַּדְּלִים. וְאוּלָם נִרְאֶה הָיָה הַדָּבָר, שֶׁמִּשְׁמְשָׁה וּבָאָה הַשָּׁעָה, שֶׁהַשִּׁלְטוֹנוֹת הַלָּלוּ יְסֻלְּקוּ וְהַמַּנְהיגִים הַלָּלוּ לֹא דַּיָּם שֶׁלֹא יְדַכְּאוּ אֶת מַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת. אֶלָּא שֶׁיְעוֹרְרוּ וִיזָרְזוּ אוֹתָם.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר סטֶנֶרד לְזֶרְמָה, כֵּן הָיָה: זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁטֶּקסַר נָטַשׁ אֶת מַחֲבוֹאוֹ הַנֶּעֱלָם וּבָא לִגֶ’קְסוֹנְוִיל. כָּאן נִטְפַּל אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהָיָה מִתְרָעֶה עִמָּם תָּדִיר. אוֹתָם הַחֲבֵרִים הָיוּ תַּרְבּוּת רֵיקִים וּפוֹחֲזִים מִן הַמְקֻלְקָלִים שֶׁבְּאוֹכְלוֹסִיָּה שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ לְכָאן מֵחַוּוֹת־הַמַּטָּעִים שֶׁמִּשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר. הַפָּרִיצִים הַלָּלוּ שָׁאֲפוּ לְהָטִיל אֶת מָרוּתָם עַל הֶעָרִים וְעַל הַכְּפָרִים גַּם יָחַד. הֵם עָמְדוּ בִּכְתוּבִים עִם מַרְבִּית בְּנֵי סִיעָתָם שֶׁבַּמְּחוֹזוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁל פְלוֹרִידָה. וְכֵיוָן שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת בְּרֹאשׁ כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבַּמְּדִינָה נִתְבַּצְּרָה עֶמְדָּתָם יוֹם יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. יַעֲבֹר עוֹד זְמַן מוּעָט וְכָל הַנַּוָּדִים, מְרַדְּפֵי־הַמְּאֹרָעוֹת וְעוֹרְקֵי־הַיְּעָרִים הַלָּלוּ הַמְרֻבִּים בָּאָרֶץ, שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ לִגֶ’קְסוֹנְוִויל וּלְסֶנְט אַבְגוּסְטִין בְּהָמוֹן, יֵעָשׂוּ אֲדוֹנִים בֶּעָרִים הַלָּלוּ, יָטִילוּ אֶת מָרוּתָם עַל הַשְּׂרָרָה וְיִתְפְּסוּ בִּידֵיהֶם אֶת הַשִּׁלְטוֹן, עַל הַצָּבָא וְעַל פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הָאֶזְרָחִים. הַמִּילִיצְיָה וְהַצָּבָא יִתְחַבְּרוּ בְּלִי אִחוּר עִם הַבִּרְיוֹנִים הַלָּלוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהוּג, לְמַרְבֵּה הַפֻּרְעָנוּת בְּעִתִּים שֶׁל מְהוּמוֹת וּמְבוּכוֹת, כְּשֶׁכֹּחַ הַזְּרוֹעַ וְהָאַלְמוּת שׁוֹלֵט בָּאָרֶץ.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק יָדֵע הֵיטֵב כָּל הַנַּעֲשֶׂה מִחוּץ לִתְחוּם הָאֲחֻזָּה שֶׁלוֹ. רַבִּים מִמְּתֵי סוֹדוֹ, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים עָלָיו, הִמְצִיאוּ לוֹ יְדִיעוֹת עַל הַתְּנוּעָה הָעוֹמֶדֶת לִפְרוֹץ בְּגֶ’קסוֹנְוִויל. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לוֹ, שֶׁטֶּקסַר חָזַר לָעִיר וְהַשְׁפָּעָתוֹ הַמַּזִּיקָה נִתְפַּשְּׁטָה עַל הַיְרוּדִים שֶׁבֶּהָמוֹן, שֶׁהָיוּ הִשְׁפַּנִים מִלֵּדָה כְּמוֹתוֹ. עֲמִידָתוֹ שֶׁל אָדָם כָּזֶה בְּרֹאשׁ הַשִּׁלְטוֹן שֶׁבָּעִיר פֵּרוּשָׁה אִיּוּם בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי כְּלַפֵי קֶמדלֶס־בֵּי. וּלְפִיכָךְ הָיָה גֶ’מס מֵכִין עַצְמוֹ לְכָל מְאֹרָע שֶׁלֹּא יָבוֹא, בֵּין לַעֲמוֹד בִּפְנֵי תּוֹקְפָיו, אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה הַדָּבָר, וּבֵין לְבַקֵּשׁ לו מִפְלָט, אִם אָנוּס יִהְיֶה לְהַפְקִיר אֶת קַסְטֶל־הַאוּז לְהַבְעָרָה וּלְבִזָּה. עִקַּר פְּעֻלָּתוֹ וְרֹאשׁ דַּאֲגָתוֹ בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מְכֻוָּן לְדָבָר אֶחָד – לְבִטְחוֹנָם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וִידִידָיו.

זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁזֶּרְמָה שָׁקְדָה לִשְׁלוֹם הַמִּשְׁפָּחָה מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת לִבְלִי־מְצָרִים. בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת עַל הַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל הַמַּטָּעָה. עֲבָדִים אֲחָדִים, שֶׁבָּחֲרָה מִן הַנְּבוֹנִים וְהַמְעֻלִּים שֶׁבָּהֶם, הָיוּ שׁוֹקְדִים יוֹמָם וָלַיְלָה עַל יָדָּה. הַלָּלוּ הָיוּ מַזְהִירִים מִיָּד עַל כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל הִתְנַפְּלוּת עַל הָאֲחֻזָּה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִתְפּוֹס אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק לְפֶתַע פִּתְאֹם, בְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהּ שְׁהוּת לְהִמָּלֵט אֶל קַסְטְל־הַאוּז.

וְאוּלָם לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה לוֹ לְגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק לַחֲשֹׁשׁ לְהַתְקָפָה מְזֻיָּנָה הָעֲרוּכָה וּמְכֻוָּנָה כְּנֶגְדּוֹ בִּמְיֻחָד. כָּל זְמַן שֶׁהַשִּׁלְטוֹן לֹא יַעֲבֹר לְיָדָיו שֶׁל טֶקסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ, הַלָּלוּ אֲנוּסִים יִהְיוּ לִנְהוֹג לְפִי הַחֻקִּים הַקְּבוּעִים. וְכָךְ אֵרַע, שֶּׁמֵּחֲמַת הַלַּחַץ שֶׁל דַּעַת הַקָּהָל רָאוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הֶכְרַח לְעַצְמָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְרַצּוֹת בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת מְצַדְּדֵי הָעַבְדוּת, שֶׁשָּׂטְמוּ אֶת אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן מַשְׂטֵמָה רַבָּה.

גֶ’מס בּורבֶּנק חָשׁוּב הָיָה מִכָּל בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה וְעָשִׁיר מִכָּל הָאֲנָשִׁים, שֶׁדֵּעוֹתֵיהֶם הַלִיבֶּרַלִּיּוֹת הָיוּ גְּלוּיוֹת וִידוּעוֹת לַכֹּל. וּלְפִיכָךְ פָּגְעוּ בּוֹ תְּחִלָּה וּתְבָעוּהוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל דֵּעוֹתָיו בְּעִנְיַן שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים בַּמְּדִינָה שֶּׁהָעַבְדוּת הָיְתָה נְהוּגָה בָּהּ.

בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בָּעֶרֶב בָּא לקֶמדלֶס־בֵּי רָץ שָׁלִיחַ מִגֶ’קְסוֹנְוִיל וּבְיָדוֹ חֲפִיסָה וּכְתָבְתּוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּורבֶּנק עַל גַּבָּהּ.

וְזֶה תָּכְנוֹ שֶׁל הַכְּתָב, שֶׁהָיָה אָצוּר בַּחֲפִיסָה זוֹ:

“פְּקֻדָּה לְמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לָבוֹא מָחָר, בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְפֶבְּרוּאַר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, אֶל בֵּית הַדִּין שֶּׁל הַגָּלִיל לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קסוֹנוִיל”.

וְלֹא יותֵר מִכֵּן.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: וִיהִי מָה!

אִם דָּבָר זֶה לֹא הָיָה עֲדַיִן מַכַּת־הָרַעַם, הֲרֵי הָיָה עַל כָּל פָּנִים נִצְנוּץ הַבָּרָק הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי הָרַעַם.

פְּקֻדָּה זוֹ לֹא זִעַזְעָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק כָּל עִקָּר, אֲבָל כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה חֶרְדָּתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ!

לָמָּה נִדְרַשׁ בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמְדְלֶס־בֵּי לָבוֹא לְגֶ’קְסוֹנְוִיל? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה כָּאן מִשּׁוּם פְּקֻדָּה לָבוֹא לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְלֹא מִשּׁוּם הַזְמָנָה. מַה הַלָּלוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ? וְכִי מְשַׁמֶּשֶׁת פְּקֻדָּה זוֹ תּוֹלַדְתָּהּ שֶׁל חֲקִירָה וּדְרִישָׁה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ בָּהּ? וְכִי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם הִתְנַקְּשוּת בְּחֻפְשָׁתוֹ, אִם לֹא בְּחַיָּיו. וְאִם יְצַיֵּת לָהּ, אִם יַעֲזֹב אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, הֲיַנִּיחוּהוּ לָשוּב בַּחֲזָרָה? וְאִם לֹא יְצַיֵּת, הֲיִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֹחַ־הַזְּרוֹעַ כְּדֵי לְכֻפוֹ לְכָךְ? וְאִם כֹּה יִהְיֶה הַדָּבָר, מַה הַסַּכָּנוֹת וּמַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת, שֶּׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ תְּהֵא צְפוּיָה לָהֶם?

“חָלִילָה לְךָ מִלֶּכֶת, גֶ’מְס!”

כָּךְ אָמְרָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנק, אֶלָּא שֶׁמֻּרְגָשׁ הָיָה יָפֶה, שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה נֶאֶמְרוּ בְּשֵׁם כֻּלָּם.

“לָאו, מַר בּוּרבֶּנק!” – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אָלִיס, “אַל נָא תַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה עַל דַּעְתְּךָ לְעָזְבֵנִי…”

“וּלְהַסְגִּיר עַצְמְךָ בִּידֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת כָּאֵלֶּה!” – הוֹסִיף וְאָמַר אֱדוּאַרְד קָרוֹל.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק לֹא עָנָה דָּבָר. פְּקֻדָּה גַּסָּה זוֹ עוֹרְרָה בְּקִרְבּוֹ חֵמָה עַזָּה וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וּלְכָבְשָׁהּ.

אֲבָל מַה מְאֹרָע חָדָשׁ אֵרַע שָׁם? מַה הַדָּבָר שֶׁגָּרַם לְבַעֲלֵי־הַשְּׂרָרָה לְהֵעָשׂוֹת עַזֵּי־רוּחַ כָּל כָּךְ? אֶפְשָׁר שֶׁחֲבֵרָיו וּבְנֵי סִיעָתוֹ נַעֲשׂוּ אֲדוֹנִים בָּעִיר? אֶפְשָׁר שֶׁהִדִּיחוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁעֲדַיִן הָיוּ נוֹהֲגִים בִּמְתִינוּת כָּלְשֶׁהִי, וְתָפְסוּ אֶת הַשְּׂרָרָה בְּיָדָם? לָאו! סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה, שֶׁחָזַר בַּצָּהֳרַיִם מִגֶ’קְסוֹנְוִיל, לֹא הֵבִיא מִשָּׁם שׁוּם חֲדָשׁוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה.

“אֶפְשָׁר שֶׁהַדְּרוֹמִיִּים נָחֲלוּ נִצְּחוֹן־מַה בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה וְהוּא הוּא שֶׁעוֹרֵר אֶת הַפְלוֹרִידִים לְהִתְגּוֹלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ?” – פָּתַח וְאָמַר סְטֶנֶרד.

“חוֹשֵׁשְׁנִי, שֶׁהַשְׁעָרָה זוֹ נְכוֹנָה הִיא!” – הֵשִׁיב אֶדוּאַרד קָרוֹל. “אִם הַצָּפוֹן נִכְשַׁל כָּלְשֶׁהוּ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, סְבוּרִים הַפּוֹשְׁעִים הַלָּלוּ, שֶׁשּׁוּב אֵין לַחֲשׁוֹשׁ לְהִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן וַעֲלוּלִים הֵם לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂי חָמָס וְאַלְמוּת!”

“שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, – הוֹסִיף וְאָמַר סְטֶנֶרְד, כִּי בְּטֶכְּסַס אֲנוּסִים הָיו צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לְהִסּוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי גְּדוּדֵי הַמִּילִצִיּוֹת שֶׁל סִיבְּלֵי וְלַחֲזֹר דֶּרֶךְ רִיוֹ־גְרַנְדָה לְאַחַר שֶׁנִּגְּפוּ קָשֶׁה אֵצֶל וֶרדֶה. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁמַעְתִּי מִפִּי אָדָם אֶחָד מִגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי שָׁעָה אַחַת”.

“כַּנִּרְאֶה, שֶׁכֵּן הוּא” – עָנָה וְאָמַר אֶדוּאַרְד קָרוֹל. “מִשּׁוּם כָּךְ קָפְצָה עַל בְּנֵי־הָאָדָם הַלָּלוּ עַזּוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ!”

“נִמְצָא, שֶׁמַּחֲנֵהוּ שֶׁל שֶׁרמֶן וְהַצִּי שֶׁל דִּיפּוֹן שׁוּב לֹא יָבוֹאוּ לְכָאן!” – צָוְחָה מָרַת בּוֹרבֶּנק.

“הֲרֵי הַיּוֹם אֵינוֹ אֶלָּא הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְפֶבְּרוּאַר”, הֶחֱזִירָה לָהּ אָלִיס, “וּלְפִי אִגַּרְתּוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט לֹא יַפְלִיג הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בַּיָּם אֶלָּא בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה לַחֹדֶשׁ”.

“וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי מִן הַהֶכְרַח הוּא שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל סֶנט־גוֹן”, – הוֹסִיף וְאָמַר סטֶנֶרד, “וְעַד שֶׁיַעֲבֹר דֶּרֶךְ מְצָרֵי־הַנָּהָר וְהַשִּׁרְטוֹנוֹת וְיוֹרִיד גְּדוּדֵי־צָבָא לְגֶ’קְסוֹנְוִיל. כָּל זֶה יְהֵא מַצְרִיךְ זְמַן שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים…”

“עֲשָׂרָה יָמִים?” – מִלְמְלָה אָלִיס.

“עֲשָׂרָה יָמִים!”… קָרְאָה מָרַת בּוֹרבֶּנק. “וְכַמָּה פֻּרְעָנִיּוֹת עֲלוּלוֹת לְהִתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ בֵּינְתַיִם!”

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לֹא נָטַל חֵלֶק בְּשִׂיחָה זוֹ, הוּא הִתְמַכֵּר אוֹתָהּ שָׁעָה לְהִרְהוּרֵי לִבּוֹ – וְהָיָה שׁוֹקֵל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ. הוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ מַה הַהַחְלָטָה, שֶׁעָלָיו לְהַחְלִיט בִּדְבַר הַפְּקֻדָּה שֶׁקִּבֵּל. אִם יְסָרֵב לְצַיֵּת, אֶפְשָׁר שֶׁסֵּרוּבוֹ יְעוֹרֵר אֶת כָּל הָאֲסַפְסוּף שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לְהִשְׂתָּעֵר עַל קֶמדלֶס־בֵּי בְּהַסְכָּמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת, אִם בְּפֵרוּשׁ וְאִם בִּשְׁתִיקָה? וּמַה הַסַּכָּנוֹת, שֶׁעֲתִידוֹת לְהִתְרַגֵּשׁ עַל יְדֵי כָךְ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ? לָאו! מוּטָב שֶׁיַּפְקִיר לְסַכָּנָה אֶת נַפְשׁוֹ בִּלְבָד! אִם גְּזֵרָה הִיא, שֶׁחַיָּיו אוֹ חֻפְשָׁתוֹ יִהְיוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה, הֲרֵי הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה שֶׁסַּכָּנָה זוֹ תִּפְגַּע רַק בּוֹ בִּלְבַד וְלֹא בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ!

מָרַת בּוֹרבֶּנק הִבִּיטָה אֶל בַּעֲלָהּ בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה. הִיא הִרְגִּישָׁה, שֶׁמִּלְחָמָה הִתְחוֹלְלָה אוֹתָהּ שָׁעָה בְּנַפְשׁוֹ וְחָשְׁשָׁה לְשָׁאֳלוֹ דָּבָר. וְלֹא אָלִיס, וְלֹא סטֶנֶרד וְלֹא אֶדוּאַרד קָרוֹל לֹא עָרְבוּ אֶת לִבָּם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, מַה הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָשִׁיב עַל פְּקֻדָּה זוֹ, שֶׁנִשְׁלְחָה אֵלָיו מִגֶ’קְסוֹנְוִיל.

רַק דִּי הַקְּטַנָּה עָשְׂתָה עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא מִדַּעַת, פֶּה וּמֵלִיץ לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֶל אָבִיהָ וְהוּא הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּיו.

“אַבָּא?” – אָמְרָה הַיַּלְדָּה.

“מַה לָךְ, חֲבִיבָתִי?”

“הַאֻמְנָם תֵּלֵךְ אֶל בְּנֵי הָאָדָם הָרָעִים הָהֵם, הַמְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה רַבָּה כָּל כָּךְ?”

"הֵן… הֲרֵינִי לָלֶכֶת!…

“גֶ’מְס!”… צָוְחָה מָרַת בּוֹרבֶּנְק.

“הֶכְרַח הוּא לָלֶכֶת!… הֲרֵי זוֹ חוֹבָתִי!… הָלֹךְ אֵלֵךְ!”

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלָשׁוֹן מֻחְלֶטֶת כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיָה מוֹעִיל בַּדָּבָר, אִלּוּ אָמַר אָדָם לְנַסּוֹת לַהֲנִיאוֹ מֵהַחְלָטָתוֹ זוֹ, שֶׁכַּנִּרְאֶה שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ יָפֶה אֶת כָּל תּוֹצְאוֹתֶיהָ. אִשְׁתּוֹ קָמָה וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְהָיְתָה מְלַטֶּפֶת וּמְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹא אָמְרָה כְּלוּם. וּמַה הַדָּבָר שֶׁיָּכְלָה לוֹמַר לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?

“יְדִידַי”, – פָּתַח וְאָמַר גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק, אֶפְשָׁר שֶׁאָנוּ מַפְלִיגִים יוֹתֵר מִדַּי בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה זָדוֹן וּשְׁרִירוּת־לֵב זֶה. מַה הָאַשְׁמָה, שֶׁהַלָּלוּ יְכֹלִים לִטְפֹּל עָלַי? אַף לֹא אַשְׁמָה כָּלְשֶׁהִי, וְהַלָּלוּ יוֹדְעִים זֹאת יָפֶה! יִתְבָּעוּנִי לְדִין עַל דֵּעוֹתַי? יְהִי כֵן! אֲבָל הַדֵּעוֹת הַלָּלוּ שֶׁל עַצְמִי הֵן! מִיָּמַי לֹא הֶעֱלַמְתִּי אוֹתָן מִירִיבַי, וְאִם יְהִי צֹרֶךְ בָּזֶה, לֹא אֶהְיֶה מְהַסֵּס אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד וְאַגִּיד לָהֶם בִּפְנֵיהֶם אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁחָשַׁבְתִּי כָּל יְמֵי חַיַּי!"

“אָנוּ נְלַוֶּה אוֹתְךָ, גֶ’מְס”, – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“לֹא נַנִּיחֲךָ לָלֶכֶת בִּלְעָדֵינוּ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל”, – הוֹסִיף סְטֶנֶרְד.

“לֹא, יְדִידַי”, הֶחֱזִיר לָהֶם גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק. אֲנִי לְבַדִּי נִצְטַוֵּיתִי לָבוֹא וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּבֵית־דִּין הַמְּחוֹזִי, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְבַדִּי. אֶפְשָׁר שֶׁיַּעַצְרוּנִי לְיָמִים אֲחָדִים. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁתִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵיכֶם בְּקֶמְדְלֶס־בֵּי. בְּיֶדְכֶם אַתֶּם אֲנִי מַפְקִיד עַכְשָׁיו אֶת מִשְׁפַּחְתִּי לְשָׁמְרָהּ בִּימֵי הֵעָדְרִי מִזֶּה".

“וּבְכֵן אַתָּה עוֹזְבֵנִי, אַבָּא?” – צָוְחָה דִּי הַקְּטַנָּה.

“הֵן, יַלְדָּתִי”, – עָנָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק בְּקוֹל עַלִּיז. אֲבָל אֵין דָּבָר, אִם לֹא אֶסְעַד מָחָר עִמָּכֶם פַּת שַׁחֲרִית, הֱוִי מֻבְטָחָה שֶׁאָשׁוּב לִסְעֻדַּת עַרְבִית, וְאָנוּ נְבַלֶּה אֶת הָעֶרֶב יָחַד. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֶשְׁהֶה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל אֶלָּא זְמַן מוּעָט, בְּכָל זֹאת אֶמְצָא לִי פְּנַאי לִקְנוֹת לָךְ מְאוּמָה!… הַגִּידִי לִי אֵפוֹא, מַה הַדָּבָר שֶׁיָּכֹל לְהַמְצִיא לָךְ עֹנֶג? מַה חֶפְצֵךְ שֶׁאָבִיא לָךְ?" “אֶת עַצְמְךָ, אַבָּא!… אֶת עַצְמְךָ!…” הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה.

וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁהִבִּיעוּ יָפֶה אֶת מִשְׁאֶלֶת לְבָבָם שֶׁל כֻּלָּם, נִפְרְדוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְאַחַר שֶׁגֶ’מְס בּוֹרבֶּנק תָּפַס אֶת כָּל הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁל שְׁמִירָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לָהֶם.

הַלַּיְלָה עָבַר לְלֹא חֲרָדָה. לְמָחָר הִשְׁכִּים גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק עִם שַׁחַר וּפָנָה וְהָלַךְ דֶּרֶך שְׂדֵרַת הַחִזְרָן אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן. וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נָתַן פְּקֻדָּה לְהָכִין אֶת הַסְּפִינָה לִשְׁעַת שְׁמוֹנֶה כְּדֵי לְהַעֲבִירוֹ לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר.

בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתוֹ לְקַסְטֶל־הַאוּז נִטְפְּלָה אֵלָיו זֶרְמָה וּפָתְחָה וְאָמְרָה:

“וּבְכֵן אַחַת הֶחְלַטְתָּ אֲדוֹנִי, לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“אָמְנָם כֵּן זֶרְמָה, וְעָלַי לַעֲשׂוֹת זֹאת לְטוֹבָתֵנוּ, לְטוֹבַת כֻּלָּנוּ, אַתְּ מְבִינָה אֶת כַּוָּנָתִי, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא?”

“הֵן, אֲדוֹנִי! אִלּוּ סֵרַבְתָּ, הָיָה סֵרוּבְךָ מַעֲלֶה אֶת הַגֻּנְדוֹת שֶׁל טֶקסַר עַל קֶמְדְלֶס־בֵּי…”

וּמִן הַסַּכָּנָה הַזֹאת, שֶׁרָעָה הִיא מִכָּל הַסַּכָּנוֹת, צָרִיךְ לְהִנָּצֵל בְּכָל מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם!"

“רְצוֹנְךָ שֶׁאֲלַוֶּה אוֹתְךָ?”

“לְהֶפֶךְ, רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׁאֲרִי בַּמַּטָּעָה, זֶרְמָה. עָלַיִךְ לִהְיוֹת כָּאן, עִם אִשְׁתִּי וְעִם בִּתִּי, אִם תִּתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶן סַּכָּנָה קֹדֶם שֶׁאָשׁוּב”.

“לֹא אֶעֶזְבֵן, אֲדוֹנִי”.

“לֹא נוֹדַע לָךְ שׁוּם דָּבָר חָדָשׁ?”

“לֹא. אֶפֶס דָּבָר זֶה בָּרִי הוּא, שֶׁבְּרִיּוֹת חֲשׁוּדוֹת מְשׁוֹטְטוֹת מִסָבִיב לַמַּטָּעָה. סְבָרָה הִיא, שֶׁהַלָּלוּ חוֹפְרוֹת וּמְרַגְּלוֹת אוֹתָהּ. בְּלֵיל אֶמֶשׁ הָיוּ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע סִירוֹת צָפוֹת שׁוּב כָּאן עַל פְּנֵי הַנָּהָר. אֶפְשָׁר שֶׁחוֹשְׁדִים בְּמַר גִ’לְבֶּרט, שֶׁהָלַךְ לַעֲבֹד בַּצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, שֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן, וְאוּלַי תְּסִיתֵהוּ תְּשׁוּקָתוֹ לְהִתְגַּנֵּב וְלָבוֹא בַּחֲשַׁאי לקֶמְדלֶס־בֵּי?”

“בְּנִי נְדִיב־הָרוּחַ!” – הֵשִׁיב בּוֹרבֶּנק. “לֹא! יֵשׁ בּוֹ דֵּי בִּינָה, שׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה חֲסַר־זְהִירוּת כָּזֶה!”

“הֲרֵינִי חוֹשֶׁשֶׁת הַרְבֵּה, כִּי טֶקסַר יֵשׁ לוֹ חֲשַׁד־מַה בְּעִנְיָן זֶה. אוֹמְרִים, שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְוַסֶּפֶת יוֹם יוֹם. בִּהְיוֹתְךָ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, הִשָּׁמֶר נָא, אֲדוֹנִי, מִפְּנֵי טֶקְסַר”…

“אָמְנָם כֵּן, זֶרְמָה, כְּדֶרֶך שֶׁנִּשְׁמָר אָדָם מִפְּנֵי נָחָשׁ אַרְסִי! אֲבָל אֲנִי נִשְׁמָר לְנַפְשִׁי, וְאִם יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ בִּזְמַן הֵעָדְרִי בְּקַסְטֶל־הַאוּז…”

“אַל תִּדְאַג אֶלָּא לְנַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי, וְאַל תִּדְאַג מְאוּמָה לָנוּ אָנוּ. עֲבָדֶיךָ יֵדְעוּ לְהָגֵן עַל הַמַּטָּעָה, וְאִם יְהֵא הֶכְרַח בְּכָךְ, יֵהָרְגוּ עָלֶיהָ עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, כֻּלָּם מְסוּרִים לְךָ וְאוֹהֲבִים אוֹתְךָ. יוֹדַעַת אֲנִי אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאֶת דִּבְרֵיהֶם, וַהֲרֵינִי יוֹדַעַת מַה יַעֲשׂוּ. בָּאוּ אֲלֵיהֶם שְׁלִיחִים מִמַּטָּעוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לְפַתּוֹתָם לָתֵת יָד לַמְּרִיבָה… אֶלָּא שֶׁלֹּא אָבוּ לִשְׁמֹעַ, כֻּלָּם מִצְטָרְפִים לְמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה אַחַת, שֶׁמִּתְלַכֶּדֶת עִם מִשְׁפַּחְתְּךָ אַתָּה. יָכֹל אַתָּה לְהִשָׁעֵן עֲלֵיהֶם”.

“הֲרֵינִי יוֹדֵע זֹאת, זֶרְמָה, וְהִנְּנִי בּוֹטֵחַ בָּהֶם וְנִשְׁעָן עֲלֵיהֶם”.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק חָזַר אֶל בֵּיתוֹ. מִשֶּׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אָמַר שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ, לְבִתּוֹ וּלְמִיס אָלִיס. הוּא הִבְטִיחַ לָהֶן לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַלָּלוּ, שֶּׁתְּבָעוּהוּ לַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם לְמִשְׁפָּט, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר, שֶׁיְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרְרָם לְהִתְגּוֹלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו. דָּבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא שֶׁיָּשׁוּב עוֹד הַיּוֹם. – אַחַר הוּא נִפְרַד מִכָּל הַקְּרוֹבִים אֵלָיו וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶּׁגֶ’מס בּוֹרבֶּנק הָיָה לוֹ טַעַם מַסְפִּיק לְפַחֵד לְנַפְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁיּוֹתֵר מִכֵּן הָיָה יָרֵא וְחָרֵד לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהִנִּיחַ בְּקַסְטֶל־הַאוּז לְבַדָּה וְשֶׁבִּלְעָדָיו הָיְתָה צְפוּיָה לְסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ.

וַלטֶר סטֶנֶרד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל הָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד לַנָּמֵל הַקָּטָן שֶׁבְּקָצֶהָ שֶׁל הַשְּׂדֵרָה. כָּאן נִפְטַר מֵהֶם מִתּוֹךְ בִּרְכַּת־שָׁלוֹם אַחֲרוֹנָה וְיָרַד בַּסְּפִינָה, שֶׁמַּשַׁב הָרוּחַ הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית הִסִּיעַ אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת מִנְּמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת, סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת, עָלָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק עַל הָרְצִיף שׁל גֶ’קְסונְוִיל.

אוֹתוֹ הָרְצִיף הָיָה כִּמְעַט רֵיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵאָדָם, וְלֹא נִמְצְאוּ בוֹ אֶלָּא מַלָּחִים נָכְרִים אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּפְרִיקַת סְפִינוֹת־דָּגִים. אִישׁ לֹא הִכִּיר אֵפוֹא אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בְּבִיאָתוֹ וּלְפִיכָךְ הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לָלֶכֶת, בְּלִי שֶׁיַּבְחִין בּוֹ אָדָם, אֶל אֶחָד מִמְּנַהֲלֵי־הָעֲסָקִים שֶּׁלּוֹ, הַרְוֵי, שֶׁהָיָה דָּר בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּמֵל.

הַרְוֵי הָיָה תּוֹהֶה וְחָרֵד בְּיוֹתֵר לִרְאוֹתוֹ. הוּא לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁמַּר בּוֹרבֶּנק יְצַיֵּת לַפְּקֻדָּה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ לָבוֹא אֶל בֵּית־דִּין הַמְּחוֹזִי. וְגַם שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעִיר לֹא דִמּוּ וְלֹא פִּלְּלוּ זֹאת. בְּנוֹגֵעַ לְטַעֲמָהּ וְנִמּוּקָהּ שֶׁל פְּקֻדָּה פְּסוּקָה וּקְצָרָה זוֹ לְהוֹפִיע לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת לֹא יָדָע הַרְוֵי לְהַגִּיד דָּבָר. סְבָרָה הִיא, שֶׁכְּדֵי לְפַצּוֹת אֶת דַעַת הַקָּהָל נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִדְרֹשׁ מֵאֵת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עֶמְדָּתוֹ מִתְּחִלַּת הַמִּלְחָמָה וְעַד עַכְשָׁיו וְעַל דֵּעוֹתָיו בְּעִנְיַן הָעַבְדוּת, הַיְדוּעוֹת לְכָל אָדָם. אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה כָאן כַּוָּנָה לְתָפְשׂוֹ וּלְשִׂימוֹ בַּמִּשְׁמָר כְּבֶן־תַּעֲרוּבוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא הֶעָשִׁיר שֶׁבְּכָל הַקוֹלוֹנִיסְטִים בִּפְלוֹרִידָה וּמִן הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַצָּפוֹן. וְכִי לֹא מוּטָב הָיָה לוֹ, אִלּוּ נִשְׁאַר בְּקֶמְדלֶס־בֵּי? כָּךְ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַרְוֵי. אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזֹר לְשָׁם, מֵאַחַר שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע עֲדַיִן שֶׁהוּא בָּא לְגֶ’קְסוֹנְוִיל?

וְאוּלָם גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לֹא בָּא לְכָאן עַל מְנָת לָשׁוּב מִיָּד בַּחֲזָרָה. הוּא בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶת הַצָּפוּי לוֹ לֶעָתִיד, וְהוּא יֵדַע זֹאת.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלָּה שָׁאַל אֶת אִיש בְּרִיתוֹ שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת עַל מַצַּב־הַדְּבָרִים שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֵלֶּה הֵן:

הַהֻדְּחוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּגֶ’קְסוֹנוִיל עַל יְדֵי מַנְהִיגֵי הֶהָמוֹן, שֶׁתָּפְסוּ אֶת מְקוֹמָם?

עֲדַיִן לֹא הֻדְּחוּ, אֶלָּא שֶׁמַּצָּבָם נַעֲשָׂה קָשֶׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. לִכְשֶׁתִּפְרֹץ הַמְּרִידָה הָרִאשׁוֹנָה וַדַּאי יִפְּלוּ בַּנּוֹפְלִים בְּלַחַץ הַמְּאֹרָעוֹת.

הַאֵין יָדוֹ שֶׁל הַהִישְׂפַּנִי טֶקסַר בְּאֶמְצַע בְּכָל אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה הַהֲמוֹנִית שֶׁהוֹלֶכֶת וּמִתְהַוָּה?

בְּוַדַּאי! הוּא מֻחֲזָק רֹאשָׁהּ וְדַבָּרָהּ שֶׁל מִפְלַגַּת־הָעַבְדוּת הַקִּיצוֹנָה שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו יִהְיוּ נַעֲשִׂים בִּמְהֵרָה אֲדוֹנֶיהָ שֶׁל הָעִיר.

הֲנֶאֶמְנוּ הַשְּׁמוּעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְפַּשֵּׁט בִּפְלוֹרִידָה כֻּלָהּ?

הַשְּׁמוּעוֹת הַלָּלוּ נִתְאַמְּתוּ עַכְשָׁיו. סִדּוּרָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הַדְּרוֹמִיּוֹת נִסְתַּיֵּם. בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְפֶבְּרוּאַר נוֹסְדָה מֶמְשָׁלָה וּבְרֹאשָׁהּ גֶ’פֶרסוֹן דֶוִיס כְּנָשִׂיא וּסְטֶפֶנס כִּסְגַן־נָשִׂיא, שְׁנֵיהֶם נִבְחֲרוּ לִזְמַן שֶׁל שֵׁשׁ שָׁנִים. בַּקּוֹנְגְרֶס שֶׁל שְׁנֵי בָּתֵּי־מְחוֹקְקִים, שֶׁנִּתְכַּנֵּס בְּרִיצ’מוֹנד, דָּּרַשׁ גֶ’פֶרְסוֹן דֶוִיס לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים לְהַנְהִיג אֶת חוֹבַת עֲבוֹדַת־הַצָּבָא. מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן נָחֲלוּ הַדְּרוֹמִיִּים כַּמָּה נִצְחוֹנוֹת בִּלְתִּי־חֲשׁוּבִים. וכְנֶגֶד זֶה אוֹמְרִים, שֶׁבָּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ הֻסַּע חֵלֶק גָּדוֹל מִצִּבְאוֹתָיו שֶׁל מֵק־קְלֶלַן לְעֵבֶר נְהַר פּוֹטוֹמַק, וּמִתּוֹךְ כָּךְ רָאוּ הַדְּרוֹמִיִּים הֶכְרַח לְעַצְמָם לְפַנּוֹת אֶת הָעִיר קוֹלוֹמְבּוּס. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקְּרָב גָּדוֹל עָמַד לְהִתְחוֹלֵל לְיַד הַמִּיסִיסִפִּי בֵּין מַחֲנֵה הַמִּתְבַּדְּלִים וּבֵין מַחֲנֵהוּ שֶׁל הַגֵּנֵרַל גְרַנט.

וּמַה הַיְדִיעוֹת בִּדְבַר הָאֶסְכַּדְרָה, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן צָרִיךְ הָיָה לְהַסִּיעָהּ אֶל תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל סֶנט ג’וֹן?

הַשְּׁמוּעָה אוֹמֶרֶת, שֶׁבְּעוֹד עֲשָׂרָה יָמִים תְּנַסֶּה אֶסְכַּדְרָה זוֹ לִפְרֹץ לָהּ דֶּרֶךְ בֵּין הַמַּעֲבָרִים. אִם אֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכָה, שֶׁתְּשַׁעְבֵּד אֶת הָעִיר לְמָרוּתָם וְתִתֵּן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲשוֹת נְקָמוֹת בְּאוֹיְבֵיהֶם, עַלֵיהֶם לְמַהֵר וְלַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי־אִחוּר.

כָּךְ הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, וּמִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ שׁל בּוֹרבֶּנק עָלוּל הָיָה לְהָחִישׁ אֶת הַמַּעֲשֶׂה.

מִשֶּׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה לָבוֹא לְבֵית־דִּין, יָצָא גֶ’מס בּוֹרבֶּנק מִבֵּיתוֹ שֶׁל אִישׁ בְּרִיתוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הָרְחָבָה, שֶׁשָּׁם הִתְנַשֵּׂא בִּנְיָנוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי. הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מֵאָדָם. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים נָהֲרוּ וּבָאוּ לְשָׁם מִכָּל עֲבָרִים. מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁמִּשְׁפָּט זֶה, שֶׁהָיָה חֲסַר־עֵרֶךְ מִצַּד עַצְמוֹ, עָלוּל הָיָה לְהָבִיא לִידֵי הִתְקוֹמְמוּת, שֶׁכָּל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת כְּרוּכִים בָּה.

הָרְחָבָה הָיְתָה מְלֵאָה כָּל מִינֵי בְּנֵי אָדָם, לְבָנִים מִדַּלַּת הָעָם, מֶטִיסִים וְנֶגְרִים. וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהֶהָמוֹן הָיָה הוֹמֶה וְרוֹעֵשׁ בְּיוֹתֵר. אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְיָנָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֻתַּר לָהֶם לְהִכָּנֵס אֶל הָאוּלָם שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי הָיָה מְצֻמְצָם בְּיוֹתֵר, עִם כָּל זֶה נִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ לְשָׁם הֲמוֹנִים, בְּיִחוּד בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. אָמְנָם נִמְצְאוּ שָׁם גַּם אֲנָשִׁים הֲגוּנִים מוּעָטִים, שֶׁהִתְנַגְּדוּ לְכָל מַעֲשֵׂה רֶשַׁע וְעָוֶל, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לָהֶם לַעֲמוֹד בִּפְנֵי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הֶהָמוֹן, שֶׁדָּחַק וּפָרַץ לְמַגֵּר אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל.

כְּשֶׁבָּא גֶ’מס בּוֹרבֶּנק אֶל הָרְחָבָה, מִיָּד הִכִּירוּהוּ. הֶהָמוֹן הִשְׁמִיעַ צִוְחוֹת זַעַם, שֶׁלֹּא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כָּל עִקָּר לִזְכוּתוֹ וּלְטוֹבָתוֹ. אֶלָּא שֶּׁנִּמְצְאוּ כָאן אֲנָשִׁים אֲחָדִים אַמִּיצֵי־לֵב וְהַלָּלוּ כִּתְּרוּהוּ מִסָּבִיב. הֵם עָמְדוּ בַּפֶּרֶץ וְלֹא הִנִּיחוּ, שֶׁאָדָם מְכֻבָּד וְחָשׁוּב כְּבַעַל־הָאֲחֻזָּה שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי יְהֵא מֻפְקָר לְלֹא־הֲגָנָה לְמַעֲשֵׂי־הַגַּסּוּת שֶׁל הֶהָמוֹן. מִתּוֹךְ שֶׁנִּשְׁמַע לַפְּקֻדָּה שֶׁקִּבֵּל הוֹכִיחַ גֶמס בּוֹרבֶּנק אֶת מַעֲלַת עֶרְכּוֹ וְתַפְקִידוֹ כְּאַחַת. וְעַל זֶה רָאוּי הָיָה לְכָבוֹד.

וּמִתּוֹךְ כָּךְ עָלְתָה בִּידֵי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לִכְבֹּש לוֹ דֶּרֶךְ וְלַעֲבוֹר אֶת הָרְחָבָה. הוּא בָּא עַד לְסַף דַּלְתּוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט, נִכְנַס אֶל הַבַּיִת וְעָמַד לִפְנֵי דוּכַן הַדַּיָנִים, שֶׁנִּדְרַשׁ לָבוֹא לְשָׁם שֶּׁלֹּא כַּמִּשְׁפָּט.

הַמְמֻנֶה הָרָאשִׁי שֶׁבָּעִיר וּסְגָנָיו כְּבָר יָשְׁבוּ עַל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. הַלָּלוּ הָיוּ אֲנָשִׁים מְתוּנִים וּמְכֻבָּדִים עַל הַבְּרִיּוֹת. קַל לְהָבִין עַד הֵיכָן הִגִּיעוּ הָאֲשָׁמוֹת, שֶׁטָּפְלוּ עֲלֵיהֶם, וְהָאִיּוּמִים, שֶׁהָיוּ מְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, וְכַמָּה אֹמֶץ־לֵב הָיָה דָּרוּשׁ לָהֶם, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתָּם, וְכַמָּה מֶרֶץ – כְּדֵי לְהַחֲזִיק שָׁם מַעֲמָד! וְאִם אַף עַל פִּי כֵן עָלָה בְּיָדָם לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַתְקָפוֹתֶיהָ שֶּׁל הַמִּפְלַגָּה הַשּׁוֹאֶפֶת לִמְרִידָה, אֵין זֶה אֶלָא מִשּׁוּם שֶׁשְּׁאֵלַת הָעַבְדוּת לֹא הִסְעִירָה שָׁם אֶת הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא בְּמִקְצָת, כַּיָּדוּעַ, תַּחַת אֲשֶׁר בְּשְׁאָר מְדִינוֹת הַדָּרוֹם הִרְתִּיחָה אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁלֹּא בְּמִדָּה, וְאוּלָם דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְבַּדְּלִים הָלְכוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ שָם, בְּכָל זֹאת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָלְכָה וְגָדְלָה יוֹם יוֹם הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַזְּרוֹעַ, שֶׁל מְרַדְּפֵי־מְאוֹרָעוֹת וְהָאוֹרְחִים־הַפּוֹרְחִים הַנְּפוֹצִים בְּכָל הַמְּחוֹז, וּכְדֵי לִתֵּן סִפּוּק לְדַעַת הַקָּהָל וּמֵחֲמַת לַחַץ הַמִּפְלַגָּה שֶּׁל אַנְשֵׁי־הַזְּרוֹעַ הֶחְלִיטוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת לִקְרֹא לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק לָבוֹא וְלַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם לְמִשְׁפָּט עַל פִּי הַלְשָׁנָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת, הַהִשְׁפַּנִּי טֶקסַר.

כְּשֶׁנִּכְנַס בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי אֶל הָאוּלָם עָבַר לַחַשׁ בְּקֶרֶב הַקָּהָל; הַלָּלוּ הָיוּ מְשַׁבְּחִים וְהַלָּלוּ הָיוּ מְגַנִּים אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַקּוֹלוֹת נִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. גֶמס בּוֹרְבֶּנק עָמַד לִפְנֵי דּוּכַן־הַשּׁוֹפְטִים וּמַבָּטוֹ, מַבַּט אָדָם, שֶּׁמִּיָּמָיו לֹא בָא לִידֵי חֻלְשָׁה וּרְפִיפוּת, הָיָה בָּטוּחַ, וְקוֹלוֹ הָיָה תַּקִּיף. הוּא לֹא הִמְתִּין עַד שֶׁהַשּׁוֹפְטִים יִשְׁאָלוּהוּ אֶת הַשְׁאֵלוֹת הַנְּהוּגוֹת, אֶלָּא פָּתַח וְאָמַר מִיָּד:

“תְּבַעְתֶּם לְמִשְׁפָּט אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, וַהֲרֵי גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לִפְנֵיכֶם!”

לִאַחַר שֶׁהֵשִׁיב בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וּקְצָרָה בְּיוֹתֵר עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַמֻקְדָּמוֹת, עַל הַשְּׁאֵלוֹת הָרְגִילוֹת שֶׁל חִקּוּר־הַדִּין, עָמַד וְשָׁאַל:

“עַל מַה נִתְבַּעְתִּי לְדִין?”

“אַתָּה נִתְבָּע לָדִין” – הֶחֱזִיר לוֹ הַשּׁוֹפֵט, “עַל הִתְנַגְּדוּת בְּדִבּוּר וְאוּלַי גַּם בְּמַעֲשֶׂה לְאוֹתָן הַדֵּעוֹת וְהַמְּגַמּוֹת, שֶׁחוֹבָה הֵן מֵעַכְשָׁיו עַל כָּל אָדָם בִּפְלוֹרִידָה”.

“וּמִי הָאִישׁ הַמְקַטְרֵג עָלַי?” – שָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“אֲנִי!”

אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה טֶקסַר. גֶמס בּוֹרבֶּנק הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִפְנָה אֲפִילוּ אֶת רֹאשׁוֹ לְעֶבְרוֹ. הוּא אַךְ הִגְבִּיהּ אֶת כְּתֵפָיו לְאוֹת בּוּז לְאוֹתוֹ הַקַּטֵּגוֹר הַמְנֻוָּל שֶׁהִתְנַכֵּל לְהָרַע לוֹ.

וְאוּלָם חֲבֵרָיו וּבְנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר עוֹדְדוּ אֶת מַנְהִיגָם בֵּין בִּקְרִיאוֹת וּבֵין בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם.

“קֹדֶם כֹּל” – כָּךְ פָּתַח וְאָמַר, הֲרֵינִי מֵטִיחַ בִּפְנֵי גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁהוּא מִסִּיעַת הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַצָּפוֹן! מְצִיאוּתוֹ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל הֲרֵיהִי עֶלְבּוֹן תְּמִידִי לִמְדִינָה מִמְּדִינוֹת הַדָּרוֹם! כֵּיוָן שֶׁלְּפִי רוּחוֹ וּמוֹצָאוֹ הֲרֵיהוּ מִבְּנֵי הַסִּיעָה הַצְּפוֹנִית, הָיָה מֻטָּל עָלָיו לַחֲזֹר אֶל הַצָּפוֹן.

“הֲרֵינִי יוֹשֵׁב בִּפְלוֹרִידָה מִשּׁוּם שֶׁטּוֹב וְיָפֶה בְּעֵינַי לָשֶׁבֶת בָּהּ” – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה הִנְּנִי דָר בִּמְחוֹז זֶה. וְאִם לֹא נוֹלַדְתִּי כָּאן, הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לַכֹּל מֵאַיִן בָּאתִי, הָבָה יָשִׂימוּ לֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹתָם בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת פָּרָשַׁת הֶעָבַר שֶׁלָהֶם, הַמַּעֲלִימִים אֶת חַיֵּיהֶם מֵאוֹר הַיּוֹם וְשֶׁאָרְחוֹתֵיהֶם לְשֶׁעָבַר רְאוּיִים לִהְיוֹת עִנְיָן לְדִין וּמִשְׁפָּט בְּמִדָּה מְרֻבָּה מֵאוֹרְחוֹתַי אָנִי!”

וְאוּלָם תְּשׁוּבָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְכֻוָּנָה בְּפֵרוּשׁ כְּנֶגֶד טֶקסַר לֹא בִּלְבְּלָה אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר.

“וְחוּץ מִזֶּה מַה פְּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי?” – שָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“חוּץ מִזֶּה” – עָנָה וְאָמַר הַהִשְׁפַּנִי – הֲרֵינִי מְלַמֵד חוֹבָה עַל גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ מִתְקוֹמְמִים, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָעַבְדוּת, וּנְכוֹנִים לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמָם, כְּדֵי לַהְדֹּף אָחוֹר אֶת צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הֲרֵיהוּ מִן הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת וּמַטִּיף לְבִטּוּל הָעַבְדוּת!"

“גֶ’מס בּוֹרבֶּנק,” – פָּתַח וְאָמַר הַשּׁוֹפֵט, “הֲרֵי מֵבִין אַתָּה מִדַּעְתְּךָ שֶׁבְּמַצַּב־הַדְּבָרִים, שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, חֲמוּרָה הִיא אַשְׁמָה זוֹ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה”.

“אֲדוֹנִי”, – עָנָהוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, "תְּשׁוּבָתִי קְצָרָה בְּיוֹתֵר. מִיָּמַי לֹא עָסַקְתִּי בְּהַטָּפָה, אַף לֹא אֶעֱסֹק בָּזֶה גַּם לְהַבָּא. אַשְׁמָה זוֹ דִּבַּת שֶׁקֶר הִיא. וַאֲשֶׁר לְדֵעוֹתַי בְּעִנְיַן הָעַבְדוּת, הַרְשֵׁנִי נָא לְפָרְשָׁן כָּאן. אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵינִי מְצַדֵּד בְּרַעְיוֹן שֶׁל בִּטּוּל־הָעַבְדוּת! אֱמֶת הַדָּבָר! הֲרֵינִי מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל הַמִּלְחָמָה, שֶׁהַדָּרוֹם נִלְחָם בַּצָּפוֹן! הֵן! חוֹשֵׁשְׁנִי, שֶׁהַדָּרוֹם הוֹלֵךְ לִקְרַאת פֻּרְעָנִיּוֹת קָשׁוֹת, שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהִמָּנַע מֵהֶן, וּלְתוֹעַלְתּוֹ וּלְטוֹבָתוֹ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, שֶׁתַּחַת לְהִסְתַּבֵּךְ בְּמִלְחָמָה, שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּהּ וְאֵין הַמַּצְפּוּן הַכְּלָלִי סוֹבַלְתּוֹ, יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אָכֵן יָבוֹא יוֹם וְהַכֵּר תַּכִּירוּ, שֶׁצָּדְקוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים דְּבָרִים כָּמוֹנִי אָנִי. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁל תִּקּוּן הַצִּבּוּר וְשֶׁל הִתְקַדְּמוּת מוּסָרִית, אַךְ שִׁגָּעוֹן הוּא לְהִתְנַגֵּד לְכָךְ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֵּרוּד הַצָּפוֹן מִן הַדָּרוֹם הֲרֵיהוּ מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע כְּנֶגֶד אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת הָאֲמֵרִיקָנִית. לְצִדְּכֶם אֵינוֹ עוֹמֵד לֹא הַהִגָּיוֹן, לֹא הַצֶּדֶק וְלֹא הַיֹּשֶׁר, וְהַפֶּשַׁע הַזֶּה לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה".

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְקַבְלוּ מִתְּחִלָּה בִּמְחִיאוֹת־כַּפַּיִם מוּעָטוֹת. אֶלָּא שֶׁקּוֹלָן נִבְלַע מִיָּד בְּתוֹךְ הֲמוֹן קְרִיאוֹת שֶׁל גְּנַאי. רֹב הַקָּהָל הָיוּ אֲנָשִׁים לְלֹא אֱמוּנָה וּלְלֹא חֹק, וּלְפִיכָךְ לֹא נִכְנְסוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לְלִבָּם.

לְאַחַר שֶׁהַשּׁוֹפֵט הִשְׁלִיט שֶׁקֶט בָּאוּלָם, הוֹסִיף גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו, שֶׁנִּפְסְקוּ בְּאֶמְצַע.

“וְעַכְשָׁיו” – פָּתַח וְאָמַר “הֲרֵינִי מְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ הַאֲשָׁמוֹת בְּרוּרוֹת בְּנוֹגֵע לַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתִי, וְלֹא בְּנוֹגֵעַ לְרַעְיוֹנוֹת וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב, וְהִנְּנִי לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁיּוֹדִיעוּנִי אוֹתָן”.

הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה חֲשִׁיבוּת מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא תָּבִיא אֶת הַשּׁוֹפְטִים לִידֵי מְבוּכָה גְּדוֹלָה. הֵם לֹא יָדְעוּ אֲפִילוּ מַעֲשֶׂה אֶחָד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל בּורבֶּנק, שֶׁרָאוּי הָיָה לִנְזִיפָה עָלָיו. כָּל תַּפְקִידָם הִצְטַמְצֵם אַךְ בָּזֶה שֶׁנָּתְנוּ לַקַּטֵיגוֹר לְהַשְׁמִיעַ אֶת שִׂטְנָתוֹ וּלְבַסְּסָה בִּרְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת, אִם הָיוּ בְּיָדוֹ כָּאֵלֶה.

טֶקסַר הִרְגִּישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁעָלָיו לְפָרֵשׁ אֶת הָאַשְׁמָה בִּדְבָרִים בְּרוּרִים וּמֻחְלָטִים יוֹתֵר, וְאִם לָאו, לֹא יַשִׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ. “טוֹב הַדָּבָר!” עָנָה וְאָמַר. “לְפִי דַּעְתִּי אֲנִי אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַבִּיעַ אֶת דֵּעוֹתָיו כְּנֶגֶד הָעַבְדוּת, בְּשָׁעָה שֶׁעַם כֻּלּוֹ קָם לְהָגֵן עַל מוֹסָד זֶה וּלְקַיְּמוֹ. וְאוּלָם אִם גֶ’מס בּוֹרבֶּנק יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחֲשֹׁב עַל עִנְיָן זֶה כַּטּוֹב בְּעֵינָיו, אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַקְנוֹת אֶת דֵּעוֹתָיו לַאֲחֵרִים, הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים חַיָּב הָיָה לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלַּעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי יְחָסִים עִם אוֹיֵב, הָעוֹמֵד כְּבָר בִּשְׁעָרֶיהָ שֶּׁל פְלוֹרִידָה!”

הַאֲשָׁמָה זוֹ עַל עִסְקֵי יְחָסִים עִם הַצְּפוֹנִיִּים הָיְתָה חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר בְּמַצַּב־הַדְּבָרִים שֶׁל אוֹתָהּ שַָׁעָה. דָּבָר זֶה נִכָּר הָיָה יָפֶה מִתּוֹךְ הַהִתְרַגְּשׁוּת, שֶׁתָּקְפָה אֶת הַקָּהָל. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיְתָה סְתוּמָה וּבִלְתִּי־בְּרוּרָה וּזְקוּקָה לְעֻבְדּוֹת, שֶׁיְּאַשְּׁרוּ וִיקַיְּמוּ אוֹתָהּ.

“אַתָּה מַחְלִיט וְאוֹמֵר, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן עִם הָאוֹיֵב?” שָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“הֵן” – עָנָה טֶקסַר.

“הָבֵא רְאָיוֹת לְכָךְ!… הֲרֵינִי דוֹרֵשׁ זֹאת!”

“לוּ יְהִי כֵן!” – עָנָה טֶקסַר. “בְּעֶרֶךְ לִפְנֵי שְׁלשָׁה שָּׁבוּעוֹת בָּא אֵצֶל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק שָׁלִיחַ מֵאֵת מַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, אוֹ עַל כָּל פַָּנִים מֵאֵת הַצִּי שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן. אוֹתוֹ אָדָם בָּא אֶל קֶמדלֶס־בֵּי וַאֲנָשִׁים עָקְבוּ אַחֲרָיו מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָא מִן הַמַּטָּעָה עַד שֶׁעָבַר אֶת גְבוּלָה שֶּׁל פְלוֹרִידָה. הֲתַכְחִישׁ אֶת הַדָּבָר?”

כַּנִּרְאֶה שֶׁהַדְּבָרִים הָיוּ מְכֻוָּנִים לַשָׁלִיחַ, שֶׁהֵבִיא אֶת אִגַּרְתּוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר. מְרַגְּלָיו שֶׁל טֶקסַר לֹא טָעוּ בְּעִנְיָן זֶה כָּל עִקָּר. הַפַּעַם הָיְתָה הַהַאֲשָׁמָה בְּרוּרָה וּמְדֻיָּקָה, וְהַכֹּל הָיוּ מְצַפִּים שֶׁלֹּא בְּלִי חֲרָדָה, מַה הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיָּשִׁיב עָלֶיהָ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

הַלָּז לֹא הָיָה מְהַסֵּס לְפָרֵשׁ מִיָּד אֶת הַדְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם וְלַאֲמִתָּם.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר”, – עָנָה וְאָמַר, “בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּא אָדָם אֶחָד לְקֶמדלֶס־בֵּי. אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לֹא הָיָה אֶלָּא שָׁלִיחָ פָּשׁוּט. הוּא לֹא הָיָה מִן הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אֶלָּא הֵבִיא אִגֶּרֶת מֵאֵת בְּנִי…”

“מֵאֵת בִּנְךָ” – צָוַח טֶקסַר, “מֵאֵת בִּנְךָ, שֶׁלְּפִי הַיְדִיעוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ הֲרֵיהוּ עוֹבֵד בְּמַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, מֵאֵת בִּנְךָ, שֶׁאוּלַי עוֹמֵד הוּא בְּשׁוּרוֹת שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים, הָעוֹלִים עַתָּה עַל פְלוֹרִידָה!”

טֶקסַר הִבִּיעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ רַתְחָנוּת גְּדוֹלָה, שֶׁעָשְׂתָה רֹשֶׁם עַז עַל הַקָּהָל. אִם לְאַחַר הַהוֹדָאָה, שֶׁהוֹדָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, כִּי קִבֵּל אִגֶּרֶת מֵאֵת בְּנוֹ, עוֹד יוֹסִיף לְהוֹדוֹת, שֶׁאָמְנָם גִ’ילְבֶּרְט עוֹבֵד בַּצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אֵיכָה יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְצַדֵּק עַצְמוֹ מִן הַהַאֲשָׁמָה, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם אוֹיְבֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם?

“רְצוֹנְךָ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַהַאֲשָׁמוֹת, שֶׁמַּאֲשִׁימִים אֶת בִּנְךָ?” – שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט.

“לֹא, אֲדוֹנִי,” – עָנָהוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בְּלָשׁוֹן תַּקִּיפָה, “אֵין לִי מַה לְהָשִׁיב. בְּנִי לֹא נִתְבַּע לַדִּין כָּל עִקָּר, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי. רַק עָלַי לְבַדִּי הֵטִילוּ אַשְׁמָה, שֶׁהִנְּנִי עוֹמֵד בְּקִשְׁרֵי יְחָסִים עִם מַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֲרֵינִי מַכְחִישׁ בְּכָל תֹּקֶף, וְהְנְּנִי דּוֹרֵשׁ מֵאֵת אָדָם זֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִתְגּוֹלֵל וּמִתְנַפֵּל עָלַי מֵחֲמַת שִׂנְאָה אִישִׁית. שֶׁיָּבִיא רְאָיוֹת לְכָךְ, וְאִלּוּ אַךְ רְאָיָה אַחַת!”

“וּבְכֵן הֲרֵיהוּ מוֹדֶה, שֶׁבְּנוֹ נִלְחָם בְּשָׁעָה זוֹ עִם צִבְאוֹת הַדָּרוֹם?” צָוַח טֶקסָר.

“אֵין לִי מַה לְהוֹדוֹת… כְּלוּם!” – הֵשִׁיב גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “רַק עָלֶיךָ לְהָבִיא רְאָיוֹת לָאַשְׁמָה, שֶׁאַתָּה מֵטִיל עָלַי!”

“טוֹב הַדָּבָר!… הֲרֵינִי לְהוֹכִיחַ אֶת הָאַשְׁמָה הַזֹאת!” – עָנָה טֶקסַר. “בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים תִּהְיֶה בְּיָדִי אוֹתָהּ הָרְאָיָה, שֶּׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי, וְלִכְשֶׁתִּהְיֶה בְּיָדִי…”

“לִכְשֶׁתִּהְיֶה בְּיָדְךָ”, – עָנָה וְאָמַר הַשּׁוֹפֵט, “נוּכַל לַחֲרֹץ אֶת מִשְׁפָּטֵנוּ עַל עִנְיָן זֶה. לְפִי שָׁעָה אֵינִי רוֹאֶה מַה הֵן הַהַאֲשָׁמוֹת, שֶׁגֶ’מס בּוֹרבֶּנק חַיָּב לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה”.

הַשּׁוֹפֵט דִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו כְּאָדָם, שֶׁאֵין מַשּׂוֹא־פָּנִים לְפָנָיו. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַדִּין הָיָה עִמּוֹ. אֶלָּא שֶׁזּוֹ עָקָה, שֶׁדְּבָרָיו הַצּוֹדְקִים לֹא נִכְנְסוּ לְלִבּוֹ שֶׁל הַקָּהָל, שֶׁהָיְתָה לוֹ טִינָה כְּנֶגֶד בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו מִתּוֹךְ תְּלוּנוֹת וּמְחָאוֹת מִצַּד חֲבֵרָיו שֶׁל טֶקְסַר. הַהִישְׁפַּנִי הִרְגִּישׁ זֹאת יָפֶה, וּלְפִיכָךְ הִנִּיחַ אֶת הָעֻבְדּוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרבֶּנק וְחָזַר אֶל הַהַאֲשָׁמוֹת, שֶׁהֵטִיל עַל אָבִיו גּוּפוֹ.

“אָמְנָם כֵּן”, עָנָה וְאָמַר, “הֲרֵינִי לְהוֹכִיחַ, כִּי גֶ’מס בּוֹרבֶּנק עוֹמֵד בְּהִתְחַבְּרוּת עִם הָאוֹיֵב, הַמִּתְעַתֵּד לִכְבֹּש אֶת פְלוֹרִידָה. וְעַד אָז הֲרֵינִי מַחְלִיט וְאוֹמֵר, שֶׁהַדֵּעוֹת, שֶׁהוּא מַבִּיעַ בָּרַבִּים וְשֶׁגּוֹרְמוֹת רָעָה רַבָּה לְעִנְיַן הָעַבְדוּת, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם סַכָּנָה לַצִּבּוּר. וּלְפִיכָךְ, בְּשֵׁם כָּל בַּעֲלֵי הָעֲבָדִים, שֶׁלֹא יִשְׁתַּעְבְּדוּ לְעוֹלָם לָעֹל, שֶׁהַצָּפוֹן מְבַקֵּשׁ לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם, הֲרֵינִי דּוֹרֵשׁ שֶׁיַּאַסְרוּהוּ וְיִתְּנוּהוּ בַּמִּשְׁמָר…”

“הֵן!… הֵן!” – צָוְחוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. חֵלֶק אַחֵר שֶׁל הַקָּהָל נִסָּה לִמְחוֹת כְּנֶגֶד הַדְּרִישָׁה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שוּם צִדּוּק, אֶלָּא שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם.

“קוּם וְשַחְרֵר אֶת עֲבָדֶיךָ!”

הַשּׁוֹפֵט הִצְלִיחַ לְהַסּוֹת אֶת הַקָּהָל וּלְהַשְׁלִיט שֶׁקֶט בָּאוּלָם, וְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק חָזַר וְדִבֵּר אֶת דְּבָרָיו:

“הֲרֵינִי מִתְקוֹמֵם בְּכָל כֹּחִי” – פָּתַח וְאָמַר, “וּבְכָל הַזְּכוּת וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי כְּנֶגֶד הַזָּדוֹן וּשְׁרִירוּת־הַלֵּב, שֶׁמְּבַקְּשִׁים לָכֹף עַל דַיָּנֵי הַצֶּדֶק! מוֹנִים אוֹתִי, שֶׁהִנְּנִי מִמְּצַדְּדֵי בִּטּוּל הָעַבְדוּת – אֱמֶת הַדָּבָר, כְּבָר הוֹדֵיתִי עַל זֹאת בְּפִי! אֲבָל סָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּתוֹךְ מִשְׁטָר, הַמְּיֻסָּד עַל הַחֵרוּת, כָּל אָדָם בֶּן־חוֹרִין הוּא לְהַחֲזִיק בַּדֵּעוֹת כִּלְבָבוֹ. הֱיוֹת מִתְנַגֵּד לְעַבְדוּת לֹא נֶחְשַׁב עַד עַכְשָׁיו לְמַעֲשֵׂה־פָּשַׁע, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע, אֵין כּוֹחוֹ שֶּׁל הַחֹק יָפֶה לַעֲנֹשׁ אָדָם!” דּוֹמֶה, שֶׁהַקְּרִיאוֹת שֶׁל רָצוֹן וְהֶסְכֵּם, שֶׁהִשְׁמִיעַ חֵלֶק מְרֻבֶּה שֶׁל הַקָּהָל, נָתְנוּ צֶדֶק לִדְבָרָיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. וּכְשֶׁרָאָה טֶקסַר כָּךְ, הִרְגִּישׁ שֶׁעָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת הַטַּכְסִיס שֶׁלּוֹ, שֶׁהֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה. וּלְפִיכָךְ אֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר, שֶׁעָמַד וְהֵטִיחַ פִּתְאוֹם בִּפְנֵי גֶ’מס בּוֹרבֶּנק אֶת דִּבְרֵי הַנְּזִיפָה הַלָּלוּ:

“כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מִתְנַגֵּד לְעַבְדוּת, קוּם וְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדֶיךָ אַתָּה!”

“הֲרֵינִי לַעֲשׂוֹת זֹאת!” – הֶחֱזִיר לוֹ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “הֲרֵינִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לְכָךְ!”

“בְּוַדַּאי! אַתָּה תַּעֲשֶׂה זֹאת בִּזְמַן שֶׁהַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִכְבֹּש אֶת פְלוֹרִידָה וִיְהֵא נַעֲשֶׂה אָדוֹן לָהּ”! – עָנָה טֶקְסַר. “זָקוּק אַתָּה לְחַיָּלָיו שֶׁל שֶׁרְמֶן וּלְמַלָּחָיו שֶׁל דּיפּוֹן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְךָ אֹמֶץ־לֵב לְכַוֵּן אֶת מַעֲשֶׂיךָ לְדֵעוֹתֶיךָ! אָמְנָם מַעֲשֶׂה שֶׁל פִּקְחוּת הוּא, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַפַּחְדָּנוּת!”

“פַּחְדָּנוּת?”… צָוַח גֶ’מס בּוֹרבֶּנק מִתּוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ פַּח הוּא, שֶׁטָּמַן לוֹ צָרוֹ וְאוֹיְבוֹ.

“הֵן! פַּחְדָּנוּת!” – חָזַר וְאָמַר טֶקסַר. “שְׁמַע נָא! קוּם וְהַרְאֵה סוֹף סוֹף אֶת אֹמֶץ לִבְּךָ וְהוֹצֵא אֶת דֵּעוֹתֶיךָ אֶל הַפֹּעַל! וְאָמְנָם נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁאִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְךָ אֶלָּא לִנְחוֹל פִּרְסוּם בְּקַלּוּת, כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן! אָמְנָם כֵּן! לְמַרְאִית עַיִן אַתָּה מִתְנַגֵּד לְעַבְדוּת, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה וּבְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הִנְּךָ מִן הַמְצַדְּדִים בְּעַבְדוּת לְטוֹבָתְךָ וְלַהֲנָאָתְךָ!”

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק הִזְדַּקֵּף מְלוֹא קוֹמָתוֹ לְשֵׁמַע גִּדּוּף זֶה. הוּא הֵעִיף בְּמַשְׂטִינוֹ מַבָּט שֶׁל בּוּז. וְאֹפֶן עֶלְבּוֹן זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ יוֹתֵר מִדַּי, וְהוּא לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ. כָּל יָמָיו הָיָה חַי חַיִּים כְּשֵׁרִים בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, וְהִנֵּה בָּא אָדָם וּמוֹנֶה אוֹתוֹ, שֶּׁלֹּא הָיָה אֶלָּא צָבוּעַ וּמִתְחַסֵּד!

“הַקְשִׁיבוּ אֵלַי, אֶזְרָחֶיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל”, – קָרָא בְּקוֹל רָם, שֶׁיְּהֵא נִשְׁמַע בְּאָזְנֵי כָּל הַקָּהָל, מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה לִי אֲפִילוּ עֶבֶד אֶחָד; מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה הֲרֵינִי מְבַטֵּל אֶת הָעַבְדוּת בְּכָל מְלוֹא שִׁטְחָהּ שֶׁל הָאֲחֻזָּה קֶמְדְלֶס־בֵּי!"

לְשֵׁמַע הָאַכְרָזָה הַנּוֹעָזָה הַזֹּאת הֵרִיעַ הַקָּהָל מִתְּחִלָּה תְּרוּעַת הֵידָד. וְאָכֵן אֹמֶץ־רוּחַ לַאֲמִתּוֹ דָּרוּשׁ הָיָה לְאָדָם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁאֹמֶץ־הָרוּחַ הָיָה גָּדוֹל כָּאן מִיִּשׁוּב־הַדַּעַת. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק נִגְרַר בְּיוֹתֵר אַחֲרֵי רֶגֶשׁ הַזַּעַם, שֶׁתָּקַף עָלָיו אוֹתָהּ שָׁעָה.

בָּרוּר הָיָה כַּשֶּׁמֶשׁ,ֶ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָלוּל הָיָה לִפְגֹּעַ בְּעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל שְׁאָר בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. וְאָמְנָם תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְעוֹרְרָה הִתְנַגְּדוּת בְּקֶרֶב הַקָּהָל שֶׁבְּאוּלַם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי. מְחִיאוֹת־הַכַּפַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֲחֻזָּה “קֶמְדלֶס־בֵּי” נִבְלְעוּ מִיָּד בְּתוֹךְ רַעַשׁ הַצְּוָחוֹת וּקְרִיאוֹת הַהִתְמַרְמְרוּת, שֶׁהִשְׁמִיעוּ לֹא רַק מִי שֶׁהָיוּ מִמְּצַדְּדֵי הָעַבְדוּת מִתּוֹךְ הַכָּרָה וָדַעַת, אֶלָּא גַּם אֲנָשִׁים, שְׁעַד עַכְשָׁיו הָיוּ מִתְיַחֲסִים לִשְׁאֵלַת הָעַבְדוּת מִתּוֹךְ שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ. יְדִידָיו וְרֵעָיו שֶׁל טֶקְסַר וַדַּאי הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּתְמוּרָה זוֹ, שֶׁנִּהְיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה בְּרוּחַ הַקָּהָל, וְהָיוּ מִתְנַפְּלִים עַל גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּפוֹגְעִים בּוֹ, אֶלָּא שֶׁהַהִשְׁפַּנִי עַצְמוֹ עִכֵּב בְּיָדָם.

“הַנִּיחוּ־לוֹ!” – אָמַר אֲלֵיהֶם. “גֶ’מְס הִתְפָּרֵק אֶת נִשְׁקוֹ בְּעֶצֶם יָדָיו!… מֵעַכְשָׁיו בְּיָדֵינוּ הוּא!”

דְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָם עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְבָּרֵר מִיָּד, הָיוּ מַסְפִּיקִים, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת בְּנֵי סִיעָתוֹ מִלַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־אַלְמוּת. וְשׁוּב לֹא פָּגַע אָדָם בְּגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק בְּשָׁעָה שֶׁהַדַּיָּנִים הוֹדִיעוּ לוֹ, שֶׁרַשַּׁאי הוּא לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוּם רְאָיוֹת הַמּוֹכִיחוֹת אֶת אַשְׁמָתוֹ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְבֵית דִּין לְמַלֵּא אֶת דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּלְחָבְשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אִם טֶקְסַר, הָעוֹמֵד עַל שֶׁלּוֹ יָבִיא לְאַחַר זְמַן רְאָיוֹת הַמּוֹכִיחוֹת בַּעֲלִיל אֶת קִשְׁרֵי הַיְחָסִים שֶׁבֵין גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּבֵין הָאוֹיֵב, יִתְבְּעוּ הַשּׁוֹפְטִים שׁוּב אֶת גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק לְדִין. לְפִי שָׁעָה הֲרֵיהוּ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: הַהַכְרָזָה בִּדְבַר שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים שֶׁבְּקֶמְדְלֶס־בֵּי, שֶׁהִכְרִז גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק בָּרַבִּים, סִיְּעָה בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה לְהַעֲלוֹת אֶת חֲמַת הַבְּרִיּוֹת עַל הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבָּעִיר וּלְחַזֵּק אֶת מִפְלַגַּת הַשּׁוֹאֲפִים לַמְּרִידָה.

בִּיצִיאָתוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּורְבֶּנק מִבֵּית הַמִּשְׁפָט הַמְּחוֹזִי הָלַךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן זוֹעֵם, שֶׁהִתְמַרְמֵר אֵלָיו בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹטְרִים שָׁמְרוּ עָלָיו שֶּׁלֹּא יִפְגְעוּ בּוֹ לְרָעָה. הֶהָמוֹן הָיָה מְצַוֵּחַ צִוְחוֹת זַעַם וּמַשְׁמִיעַ אִיּוּמִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִסָּה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי אַלְמוּת. כַּנִּרְאֶה, שֶּׁהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר הָיְתָה מְגִנָּה עָלָיו. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק הִצְלִיחַ אֵפוֹא לָבוֹא אֶל הַנָּמֵל בְּשָׁלוֹם. שָׁם נִפְרַד מֵאֵת הַרְוֵי, שֶׁלֹּא זָז מִמֶּנּוּ, וְיָשַׁב בַּסְּפִינָה, שֶׁהִפְלִיגָה בַּנָּהָר וְהִתְרַחֲקָה בִּמְהִירוּת מִקְּהַל הַצַּוְחָנִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁהָיוּ מְלַוִּים אוֹתָם בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם.

מֵחֲמַת שֶׁפֶל הַיָּם נִתְאַחֵר מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה וְהִיא לֹא הִגִּיעָה לִנְמֵלָה שֶׁל קֶמְדְלֶס־בֵּי אֶלָּא מִקֵּץ שְׁעָתַיִם. מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק הָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה שָׁם לַחֲזִירָתוֹ, וְכַמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַקָּטָן הַזֶּה כְּשֶׁחָזַר וְרָאָה אוֹתוֹ! הֲרֵי הָיוּ לוֹ נִמּוּקִים מְרֻבִּים כָּל כָּךְ לִהְיוֹת יָרֵא וְחָרֵד, שֶׁמָּא יַעַצְרוּהוּ שָׁם בְּרִחוּק מָקוֹם מִן הַנְּפָשׁוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֵלָיו!

“חָלִילָה!” – אָמַר אֶל דִּי הַקְּטַנָּה, שֶׁהָיְתָה מְחַבֶּקֶת וּמְגַפֶּפֶת אותוֹ. “הֲרֵי הִבְטַחְתִּי לָךְ, שֶׁאָשׁוּב בַּחֲזָרָה לִסְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם, וְאַתְּ יוֹדַעַת יָפֶה, שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי לְעוֹלָם!”

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הַשִּׁפְחָה הָאַחֲרוֹנָה

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִרְצָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בִֹפְרוֹטְרוֹט אֶת כָּל הָעוֹבְרוֹת עָלָיו בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי וְתֵאַר לִפְנֵיהֶם אֶת דֶּרֶךְ הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמְּגֻנָּה שֶׁל טֶקְסַר. אַכְפּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה וְשֶׁל הָאֲסַפְסוּף שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל הוּא שֶגָּרַם לַפְּקֻדָּה, שֶׁנִּשְׁלְחָה אֵלָיו לְקֶמדלֶס־בֵּי לַעֲמֹד לַדִּין. הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הַשּׁוֹפְטִים בְּמִשְׁפָּט זֶה הָיְתָה רְאוּיָה לְשֶבַח גָּדוֹל. אֶת הַהַאֲשָׁמָה שֶׁהֶאֱשִׁימוֹ צָרֵהוּ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּהִתְחַבְּרוּת עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, דָּחוּ הַשּׁוֹפְטִים וְדָרְשׁוּ הוֹכָחוֹת לְכָךְ. וְכֵיוָן שֶׁטֶּקְסַר לֹא יָכֹל לְהַמְצִיא הוֹכָחוֹת כָּאֵלֶּה, זִכָּה בֵּית־הַדִּין אֶת גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּפִטְּרָהוּ לְבֵיתוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, הֲרֵי בְּתוֹךְ הָאֲשָׁמוֹת הַסְּתָמִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁטָּפְלוּ עָלָיו, הֻזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרְט. הַנִּרְאֶה, שְׁהַשּׁוֹפְטִים לֹא הֵטִילוּ שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁצָעִיר זֶה עוֹבֵד בַּצָּבָא הַצְּפוֹנִי. וְאִם גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק סֵרַב לְהָשִׁיב עַל עִנְיָן זֶה תְּשׁוּבָה, הַאֵין סֵרוּבוֹ זֶה מְשַׁמֵּשׁ חֲצִי־הוֹדָאָה מִצִּדּוֹ?

וְקַל מְאֹד לְהָבִין, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְצָרַת־נֶפֶשׁ לְמָרַת בּוֹרְבֶּנְק, לְמִיס אָלִיס וּלְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, שֶׁאוֹיְבֵיהֶם מִתְנַכְּלִים לָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין לְאֵל יַד הַמִּשְׁתּוֹלְלִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לִתְפֹּס אֶת הַבֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁיְּבַקְּשׁוּ לְהָנִיחַ אֶת חֲמָתָם בְּאָבִיו? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ הִתְפָּאֲרוּת הָיְתָה מִצִּדּוֹ שֶׁל טֶקסַר כְּשֶׁהִבְטִיחַ לְהַמְצִיא בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים אֶת הַהוֹכָחוֹת הַדְּרוּשׁוֹת. אֲבָל בִּכְלָל אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדוֹ, וּמַצָּבָהּ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה יְהֵא נַעֲשֶׂה אָז חָמוּר וּמַבְהִיל בְּיוֹתֵר.

“אֲהָהּ לְגִ’ילְבֶּרְט הַמִּסְכֵּן!” – קָרְאָה מָרַת בּוֹרְבֶּנְק. “וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁהוּא קָרוֹב כָּל כָּךְ לְאוֹתוֹ טֶקסַר, שְׁכְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתוֹ הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לַכֹּל!”

“וְכִי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַנַּעֲשָׂה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל?” – אָמְרָה מִיס אָלִיס.

"נָכוֹן הַדָּבָר! – הוֹסִיף וְאָמַר סטֶנֶרד. “וְכִי לֹא מִן הָרָאוּי הוּא בִּכְלָל לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת מִצִדּוֹ, סוֹפוֹ שֶׁיִּגְרֹר אַחֲרָיו תּוֹצָאוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְלוֹ לְעַצְמוֹ?”

“אֲבָל כֵּיצַד לְהוֹדִיעוֹ?” – הֵשִׁיב גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. “מְרַגְּלִים מְשׁוֹטְטִים בְּלִי־חָשָׂךְ מִסָּבִיב לְקֶמדלֶס־בֵּי, דָּבָר זֶה אֵינוֹ מוּטָל בְּסָפֵק. אַחֲרֵי הַשָּׁלִיחַ, שֶׁשָּלַח אֵלֵינוּ גִ’ילְבֶּרְט עָקְבוּ הַמְרַגְּלִים בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתוֹ מִכָּאן. כָּל מִכְתָּב, שֶׁנִכְתֹּב אֵלָיו עָלוּל לִנְפֹּל בְּיָדָיו שֶׁל טֶקסַר. כָּל אָדָם שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו, כְּדֵי לִמְסֹר לוֹ דְּבָרִים בְּעַל פֶּה, מְּסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לְהֵאָסֵר בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ. לֹא, יְדִידַי, אַל נָא נְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת דָּבָר, שֶׁעָלוּל לְהָרַע אֶת מַצָּבֵנוּ עוֹד יוֹתֵר, וְיִתֵּן אֱלֹהִים וּמַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית יִכְבֹּשׁ בִּמְהֵרָה וּבְלִי אִחוּר אֶת פְלוֹרִידָה! כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְכָךְ, לִישׁוּעָתוֹ וְהַצָּלָתוֹ שֶׁל מִעוּט הָאֲנָשֵׁים הַיְשָׁרִים, שֶׁהַנְּבָלִים שֶׁבָּאָרֶץ, שֶׁהֵם רֹב מִנְיָן, מִתְנַקְּשִׁים בְּנַפְשָׁם!”.

וְהַדִּין הָיָה עִם גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. מֵחֲמַת הַמְרַגְּלִים הַמְשׁוֹטְטִים תָּמִיד מִסָּבִיב לַמַּטָּעָה וּמַשְׁגִּיחִים אֵלֶיהָ, הָיְתָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה בַּדָּבָר לָבוֹא בִּכְתוּבִים עִם גִ’ילְבֶּרְט. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁכְּבָר מִשְׁמְשָׁה וּבָאָה הַשָּׁעָה שֶׁמַּחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִהְיֶה לְמַחֲסֶה לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וְלִשְׁאָר הַצְּפוֹנִיִּים הַיּוֹשְׁבִים בִּפְלוֹרִידָה.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: לְמָחֳרַת הַיּוֹם עָמַד הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן לְהָטִיל עֹגֶן בְּאֶדִיסְטוֹ. בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי תָּבוֹא הַיְדִיעָה, שֶׁהַצִּי עָבַר אֶת חוֹפֵי ג’וֹרְגִ’יָּה וְנִכְנַס לְמִפְרַץ סֶנְט־אַנדרְיוּס.

אַחַר כָּךְ סִפֵּר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק אֶת דְּבַר הַמְּאֹרָע הֶחָשׁוּב, שֶׁאֵרַע בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל. הוּא סָח אֶת הַמַּעֲשֶׂה, אֵיךְ אָנוּס הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַקִּנְתּוּר שֶׁל טֶקסַר בִּדְבַר הָעֲבָדִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. בְּכֹחַ הַזְּכוּת שֶׁבְּיָדוֹ וְעַל פִּי מִצְוָתָהּ שֶׁל הַכָּרָתוֹ הַפְּנִימִית עָמַד וְהִכְרִיז בָּרַבִּים עַל בִּטּוּל הָעַבְדוּת בְּכָל תְּחוּמָהּ שֶׁל אֲחֻזָּתוֹ. מַה שֶׁשּׁוּם מְדִינָה מִמְּדִינוֹת הַדָּרוֹם עֲדַיִן לֹא הֵעֵזָה לְהַכְרִיז עָלָיו מִבְּלִי לִהְיוֹת אֲנוּסָה לְכָךְ בְּכֹחַ כְּלֵי־הַזַּיִן, עָמַד וְעָשָׂה מִתּוֹךְ חֵרוּת וְלִרְצוֹנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ.

וְאָכֵן הַכְרָזָה זוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה רַבַּת־נְדִיבוּת, כָּךְ הָיְתָה נוֹעָזָה בְּיוֹתֵר! אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ. בָּרוּר הָיָה שֶׁלְּפִי טִיבָהּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתַּמְעִיט אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לְמַצָּבוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק בָּאָרֶץ שֶׁהָעַבְדוּת שׁוֹלֶטֶת בָּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְעוֹרֵר אֶת הַשְּׁאִיפָה לִמְרִידָה בְּקֶרֶב הָעֲבָדִים שֶׁבִּשְׁאָר הַמַּטָּעוֹת. אֲבָל יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה! הַגַּדְלוּת שֶׁל הָעֲלִילָה הַזֹּאת נָגְעָה עַד נַפְשָׁם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק וְהֵם הִסְכִּימוּ כֻּלָּם בְּרָצוֹן לַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָשָׂה רֹאשׁ הַמִּשְפָּחָה.

“גֶ’מס”, – פָּתְחָה וְאָמְרָה מָרַת בּוֹרבֶּנְק, “יָבוֹא עָלֵינוּ מַה שֶׁיָּבוֹא, אֲבָל יָפֶה עָשִׂיתָ, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ תְּשׁוּבָה כָּזֹאת עַל הַדִּבּוֹת הַמְגֻנּוֹת שֶׁהֶחְצִיף אוֹתוֹ טֶקסַר לִטְפֹּל עָלֶיךָ!”

“אָנוּ מִתְגָּאִים בְּךָ, אָבִי!” – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אָלִיס, שֶׁזּוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקָּרְאָה לְמַר בּוֹרבֶּנְק אָבִי.

“הִנֵּה כִּי כֵן, בִּתִּי הַיְּקָרָה”, – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק “בְּשָׁעָה שֶׁגִ’ילְבֶּרט וְצִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית יָבוֹאוּ לְפלוֹרִידָה, שׁוּב לֹא יִמְצְאוּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי אֲפִילוּ עֶבֶד אֶחָד!”

“הֲרֵינִי מוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנְק”, – פָּתְחָה וְאָמְרָה אָז זֶרְמָה, “הֲרֵינִי מוֹדָה לְךָ בְּשְׁבִיל עַצְמִי וּבִשְׁבִיל חֲבֵרַי שֶׁלִּי. בְּנוֹגֵעַ לְעַצְמִי, הִנֵּה מִיָּמַי לֹא הָיִיתִי בְּעֵינַי כְּשִׁפְחָה לְפָנֶיךָ. חֲסָדֶיךָ וּנְדִיבוּת רוּחֲךָ כְּבָר עָשׂוּנִי בַּת־חוֹרִין זֶה כַּמָּה, כְּשֵּם שֶׁהִנְּנִי בַּת־חוֹרִין הַיּוֹם!”

“צָדַקְתְּ, זֶרְמָה”, – הֵשִׁיבָה לָהּ מָרַת בּוֹרבֶּנְק, “בֵּין שֶׁאַתְּ שִׁפְחָה וּבֵין בַּת־חוֹרִין, אָנוּ נוֹסִיף לְאָהֳבֶךְ כְּמוֹ שֶׁאֲהַבְנוּךְ עַד עַכְשָׁיו!”

זֶרְמָה נִסְּתָה לְהַשְׁבִּיחַ אֶת סַעֲרַת נַפְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָהּ. הִיא חִבְּקָה אֶת דִּי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְלָחֲצָה אוֹתָהּ אֶל לִבָּה.

קָרוֹל וּסְטֶנֶרד לָחֲצוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק מֵעֹמֶק לֵב, לֵאוֹת שֶׁהֵם מַסְכִּימִים הַסְכָּמָה גְּמוּרָה לְמַעֲשֵׂהוּ הַנּוֹעָז וְהַיָּשָׁר.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאֶה הָיָה, שֶׁמִּתּוֹךְ הָרֹשֶׁם שֶׁל מַעֲשֵׂה־הַנְּדִיבוּת הַזֶּה הִסִּיחָה מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנְק אֶת דַּעְתָּהּ מִן הַסִּכְסוּכִים וְהַתְּלָאוֹת שֶׁאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה עָלוּל לִגְרֹם לֶעָתִיד.

הִנֵּה כִּי כֵן לֹא נִמְצָא בְּקֶמדלֶס־בֵּי אָדָם, שֶׁיִתֵּן דֹּפִי בְּגֶ’מס בּוֹרבֶּנְק, חוּץ מִסּוֹכֵן הָאֲחֻזָּה, פֶּרִי, שֶׁוַּדַּאי יִתְרָעֵם עָלָיו, לִכְשֶׁיִּוָּדַע לוֹ הַדָּבָר. וְאוּלָם פֶּרִי לֹא הָיָה אוֹתָהּ שָׁעָה כָּאן, לְפִי שֶׁהָלַךְ בְּעִסְקֵי הַמַּטָּעָה לְמָקוֹם אַחֵר וְעָתִיד הָיָה לַחֲזֹר רַק בַּלַּיְלָה.

הַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחָרָה. קֹדֶם שֶׁנִּפְרְדוּ בְּנֵי־הַבַּיִת זֶה מִזֶּה עָמַד וְהוֹדִיעָם גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק, שֶׁבְּיוֹם הַמָּחָר יִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֲבָדָיו שְׁטַר־שִׁחְרוּר.

“אָנוּ נִהְיֶה עִמְּךָ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד”, – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת בּוֹרבֶּנְק, “כְּשֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁמִּכָּאן וּלְהַבָּא הֲרֵי הֵם מְשֻׁחְרָרִים!”

“אָמְנָם כֵּן, כֻּלָּנוּ נִהְיֶה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד!” – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“וְאַף אֲנִי אַבָּא?” – שָׁאֲלָה דִּי הַקְּטַנָּה.

“הֵן, יַקִּירָתִי, אַף אַתְּ תִּהְיִי עִמִּי!”

“זֶרְמָה חֲבִיבָתִי”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה הַיַּלְדָּה, “הָאֻמְנָם תַּעַזְבִי אוֹתָנוּ אַחַר כָּךְ?”

“לֹא, יַלְדָּתִי”, – עָנְתָה זֶרְמָה, “לֹא! לֹא אֶעֶזְבֵךְ לְעוֹלָם!”

לְאַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ כָּל מַעֲשֵׂי־הַזְּהִירוּת הַדְּרוּשִׁים לִשְׁמִירָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז נִפְטַר וְהָלַךְ כָּל אֶחָד לְחַדְרוֹ.

לְמָחָר בַּבֹּקֶר הָיָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק מְטַיֵּל כְּדַרְכּוֹ בְּגַן־הָאִילָנוֹת הַמְּיֻחָד וְהַמֻּבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהִנֵּה נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו פֶּרִי – הוּא וְלֹא אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר הָיָה שָׁמוּר בְּסוֹד גָּמוּר, לֹא יָדַע עֲדַיִן סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה כְּלוּם. וּבְכֵן גִּלָּה לוֹ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק אֶת הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ וְהָיָה מוּכָן לְכָךְ, שֶׁמַּר פֶּרִי יְהֵא נִבְהָל וּמִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו.

“אֲהָהּ, מַר גֶ’מס! אֲהָהּ, מַר גֶ’מס!”

אָדָם חָשׁוּב זֶה הָיָה כֻּלּוֹ נִדְהָם וְלֹא מָצָא מִלִּים אֲחֵרוֹת בְּפִיו לְשֵׁם תְּשׁוּבָה.

מִכָּל מָקוֹם אִי אַתָּה צָרִיךְ לִתְמֹהַ עַל כָּךְ. פֶּרִי", – אָמַר אֵלָיו גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. "אֲנִי אַךְ קִדַּמְתִּי אֶת הַמְּאֹרָעוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, כִּי שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים הֲרֵיהוּ דָּבָר הַמֻּטָּל עַל כָּל מְדִינָה הַחֲרֵדָה לִכְבוֹדָהּ…

“לִכְבוֹדָהּ, מַר גֶ’מס? מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל הַכָּבוֹד לְכָאן?”

“אִי אַתָּה מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה כָּבוֹד, פֶּרִי. לוּ יְהִי כֵן! וּבְכֵן נֹאמַר: לְכָל מְדִינָה הַדּוֹאֶגֶת לְטוֹבָתָהּ.”

“לְטוֹבָתָהּ… לְטוֹבָתָהּ, מַר גֶ’מס? אַתָּה מוֹצֵא אֶת לִבְּךָ לֵאמֹר: לְכָל מְדִינָה הַדּוֹאֶגֶת לְטוֹבָתָהּ?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וְהֶעָתִיד יוֹכִיחַ לְךָ בִּמְהֵרָה, שֶׁאָמְנָם כָּך הוּא הַדָּבָר, פֶּרִי”.

“אֲבָל מֵהֵיכָן יֻקְּחוּ מֵעַכְשָׁיו פּוֹעֲלִים לַעֲבוֹדַת הַמַּטָּעִים, מַר בּוֹרבֶּנְק?”

“מִבֵּין הַנֶּגְרִים, פֶּרִי, לְעוֹלָם מִבֵּין הַנֶּגְרִים”.

“אֲבָל אִם הַנֶּגְרִים יִהְיוּ חָפְשִים מִן הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי שׁוּב לֹא יַעַבְדוּ כָּל עֲבוֹדָה!”

“חִלוּף הַדְּבָרִים, הֵם יוֹסִיפוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתָם, וּמִתּוֹךְ שְׁקִידָה יְתֵרָה מִשֶּׁל עַכְשָׁיו, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי־חוֹרִין, וּבְיֶתֶר הֲנָאָה מִשֶּׁל עַכְשָׁיו, מִשּׁוּם שֶׁמַּצָּבָם יִהְיֶה מְעֻלֶּה יוֹתֵר”.

“וּמַה תְּהֵא עַל הַנֶּגְרִים שֶׁלְּךָ, מַר גֶ’מס?… הֲרֵי הַנֶּגְרִים שֶׁלְךָ יַעַזְבוּךָ לְאַלְתֵּר!”

“אֲנִי אֶהְיֶה תָּמֵהַּ תְּמִיהָה רַבָּה בְּיוֹתֵר, אִם יִמָּצֵא אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁיַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה כָּזֹאת עַל דַּעְתּוֹ”.

“וּבְכֵן אֵפוֹא שׁוּב לֹא אֶהְיֶה מְמֻנֶּה עַל הָעֲבָדִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי?”

“לָאו, אֲבָל אַתָּה תּוֹסִיף לְשַׁמֵּשׁ סוֹכֵן עַל קֶמדלֶס־בֵּי כְּמוֹ עַד עַכְשָׁיו, וְאֵינִי סָבוּר, כִּי מַצָּבְךָ יִשְׁפַּל עַל יְדֵי שֶׁתִּהְיֶה מַשְׁגִּיחַ עַל בְּנֵי־חוֹרִין, תַּחַת לִהְיוֹת פָּקִיד וּמְצַוֶּה עַל עֲבָדִים”.

“אֲבָל…”

“פֶּרִי יַקִּירִי, הֲרֵינִי מוֹדִיעֲךָ מֵרֹאשׁ, שֶׁעַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה שֶׁלְךָ יֵשׁ לִי תְּשׁוּבָה. וּלְפִיכָךְ אִיעָצְךָ לְהַשְׁלִים עִם עֻבְדָּה, שֶׁעֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְרַחֵשׁ גַּם בְּלֹא כָּךְ, וְעִם זֶה עָלַי לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁמִּשְׁפַּחְתִי הִסְכִּימָה לְהַחְלָטָתִי בְּרָצוֹן רָב”.

“וְהַנֶּגְרִים שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם?…”

“הַלָּלוּ אֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן דָּבָר”, – הֵשִׁיב גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק.

“בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פֶּרִי, שֶׁלֹא לְהַגִּיד לָהֶם מְאוּמָה. עוֹד הַיּוֹם יִוָּדַע לָהֶם הַדָּבָר. אָנָּא כְּנֹס אֶת כֻּלָּם בַּגַן שֶׁלִּפְנֵי קַסְטֶל־הַאוּז בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָּהֳרָיִם, וֶאֱמֹר לָהֶם אַךְ, שֶׁעָלַי לְהַשְׁמִיעַם דָּבָר”.

מִתּוֹך הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נִפְטַר סוֹכֵן הָאֲחֻזָּה וְהָלַך לוֹ כְּשֶהוּא נִרְעָשׁ וְנִדְהָם כֻּלוֹ וּכְשֶהוּא מֵסִיחַ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שִׂיחָה זוֹ:

“נֶגְרִים, שֶׁחָדְלוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים! נֶגְרִים, שֶׁיִּהְיוּ עוֹבְדִים מִכָּאן וּלְהַבָּא עֲבוֹדָה מִדַּעַת עַצְמָם! נֶגְרִים, שֶׁיְּהֵא מֻטָּל עֲלֵיהֶם לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם בְּעַצְמָם! הֲרֵי זוֹ הֲפִיכָה גְּמוּרָה שֶׁל סֵדֶר־הַחֶבְרָה! הֲרֵי זֶה בִּטּוּל גָּמוּר שֶׁל כָּל חֻקֵּי הָאָדָם! הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁכְּנֶגֶד הַטֶּבַע! הֵן, הֵן, דָּבָר הַמִּתְנַגֵּד לַטֶּבַע!”

אוֹתוֹ הַבֹּקֶר נָסְעוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק, וַלְטֶר סטֶנֶרֶד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל בַּעֲגָלָה לְסַיֵּר אֶת חֵלֶק הַמַּטָּעָה שֶׁבַּגְּבוּל הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאֲחֻזָה. הָעֲבָדִים, מֵהֶם הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם הָרְגִילָה בִּשְׂדוֹת הָאֹרֶז, הַקָּפֶה וּקְנֵי־הַסֻכָּר, וּמֵהֶם הָיוּ שְׁקוּדִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּקַרְפִּיפֵי הָעֵצִים וּבְבָתֵּי־הַנְּסִירָה. הַסּוֹד הָיָה עֲדַיִן כָּמוּס מֵהֶם. חִבּוּר־דֶּרֶךְ בֵּין גֶ’קְסוֹנְוִיל וּבֵין קֶמדלֶס־בֵּי לֹא הוּקַם עֲדַיִן וְאוֹתָם בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁהַחְלָטָתוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק הָיְתָה נוֹגַעַת אֲלֵיהֶם נְגִיעָה קְרוֹבָה כָּל כָּךְ עֲדַיִן לֹא יָדְעוּ עָלֶיהָ דָּבָר.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק וּמֵרֵעָיו הָלְכוּ לְסַיֵּר אֶת הַחֵלֶק הַקִּיצוֹנִי הַזֶּה שֶל הָאֲחֻזָּה, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם לֹא נִמְצָא בִּמְסִבֵּי הַמַּטָּעָה דְּבַר־מַה חָשׁוּד. לְאַחַר הַהַכְרָזָה שֶׁל יוֹם אֶתְמוֹל הָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁשׁ, שֶמָּא נִתְעוֹרֵר חֵלֶק מִן הָאֲסַפְסוּף שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל אוֹ שֶׁל הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים לַעֲלוֹת עַל קֶמדלֶס־בֵּי. אֶלָּא שֶׁלְּפִי שָׁעָה עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ שָׁם דָּבָר. וּכמוֹ כֵן לֹא נִרְאוּ שׁוּם סִירוֹת חֲשׁוּדוֹת לֹא בְּעֵבֶר הַנָּהָר וְלֹא בִּנְתִיבַת זִרְמוֹ הָרָאשִׁי שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן”, שֶׁשָּׁטָה בְּעֵרֶךְ בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, לֹא עָמְדָה אֵצֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן, אֶלָּא הָלְכָה לְדַרְכָּהּ אֶל פִּיקוֹלַטָה. לֹא נִרְאֶה שׁוּם סִמָּן שֶׁל סַכָּנָה לְדַיָּרָיו שֶׁל קַסְטֶל־הָאוּז לֹא בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְלֹא בְּתַחְתִּיתוֹ.

זְמַן מוּעָט לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם חָזַר וְעָבַר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק בְּלִוְיַת וַלְטֶר סטֶנֶרד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל אֶת הַגֶּשֶר אֲשֶׁר עִם הַגָּדֵר שֶׁל גַּן־הָאִילָנוֹת וְנִכְנַס אֶל בֵּית דִּירָתוֹ. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה מְצַפָּה לָהֶם לִסְעֻדָּה. הַכֹּל שָׁבוּ לִמְנוּחָתָם בְּמִקְצָת וְהָיוּ מְסִיחִים בְּרוּחַ שְׁקֵטָה יוֹתֵר. דּוֹמֶה שֶׁהַמַּצָּב הוּקַל מִמַּה שֶׁהָיָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁתְּקִיפוּתָם שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל עָשְׂתָה רֹשֶׁם עַל בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקסַר עַזֵּי־הַנֶּפֶש וְהָרַתְחָנִים. וְאִם מַצַב־דְּבָרִים זֶה יְהֵא הוֹלֵך וְנִמְשָׁךְ עוֹד יָמִים אֲחָדִים, סוֹפָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה לִהְיוֹת כְּבוּשָה בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וּמִתְנַגְּדֵי־הָעַבְדוּת, בֵּין מֵאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן וּבֵין מֵאַנְשֵׁי הַדָּרוֹם, יִנָּצְלוּ מִן הַסַּכָּנָה.

וּבְכֵן אֵפוֹא הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לְסַדֵּר הַיּוֹם אֶת הַטֶּקֶס שֶׁל שִׁחְרוּר־הָעֲבָדִים – הוּא הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמִּין זֶה, שֶׁעָשָׂה אָדָם לִרְצוֹן עַצְמוֹ בִּמְדִינָה שֶׁל עַבְדוּת.

מִכָֹל הַנֶּגְרִים שֶׁעַל אַדְמַת הַמַּטָּעָה וַדַּאי לֹא יְהֵא אָדָם שֶׁיִּשְׂמַח עַל הַדְּרוֹר יוֹתֵר מִבָּחוּר אֶחָד בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹ פִּיגְמַלְיוֹן, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּקִצּוּר פִּיג. אוֹתוֹ פִּיג הָיָה מִמְּשָׁרְתֵי הַבַּיִת שֶׁבְּקַסְטֶל־הַאוּז וְשָׁם הָיָה מְעוֹנוֹ. הוּא לֹא הָיָה עוֹבֵד לֹא בַּשָּׂדוֹת וְלֹא בְּבָתֵּי־הַמְּלָאָכה וְלֹא בַּקַרְפִּיפים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. וְצָרִיך לוֹמַר עָלָיו, שֶׁהָיָה בָּחוּר מְשֻׁנֶּה וּמְגֻחָךְ, מִתְהַדֵּר וְעַצְלָן, שֶׁבְּעָלָיו הָיוּ סוֹלְחִים לוֹ עַל הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, מֵחֲמַת טוּב לִבָּם. מִיּוֹם שֶׁנִּתְעוֹרְרָה שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת לֹא הָיָה פִּיו פּוֹסֵק מִלְּדַבֵּר גְּבוֹהוֹת עַל הַחֵרוּת הָאֱנוֹשׁית. בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ הָיָה נוֹאֵם לִפְנֵי חֲבֵרָיו נְאוּמִים מְלֵאִים מְלִיצוֹת רָמוֹת, וְהַלָּלוּ הָיוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו. הוּא, שֶׁהָיָה זוֹחֵל בְּקשִׁי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, נִסָּה לְהַגְבִּיהַּ עוּף וְלָטוּס עַל כַּנְפֵי הַמְּלִיצוֹת בַּמָּרוֹם. אֲבָל כֵיוָן שֶׁבְּטִבְעוֹ לֹא הָיָה בָּחוּר רָע, הָיוּ מַנִּיחִים לוֹ לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו. פְּעָמִים הָיָה נִטְפָּל גַּם אֶל פֶּרִי, בְּשָעָה שֶׁהַלָּז הָיָה נוֹטֶה לִשְמֹעַ אֶת דְּבָרָיו וְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ וִכּוּחִים נִלְהָבִים. וּלְפִיכָךְ קַל לְהָבִין כַּמָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל בָּחוּר זֶה לִכְשֶׁיִּשְׁמַע אֶת הוֹדָעַת הַשִּׁחְרוּר, שְׁיַּחֲזִיר לוֹ אֶת כְּבוֹדוֹ הָאֱנוֹשִׁי.

אוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹדִיעוּ לַנֶּגְרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְאַסֵּף יַחַד בְּגַן־הָאִילָנוֹת הַמְּיֻחָד שֶׁלִּפְנֵי קַסְטֶל־הַאוּז, לְפִי שֶׁבְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיעָם שָׁם הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה.

זְמַן מוּעַט לִפְנֵי שְׁעַת שָׁלֹשׁ – הִיא הַשָּׁעָה הַמְּזֻמָּנָה לַאֲסֵפָה – יָצְאוּ כָּל הָעֲבָדִים מִצְּרִיפֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לְהִתְאַסֵּף לִפְנֵי קַסְטֶל־הַאוּז. בְּנֵי הָאָדָם הַיְשָׁרִים הַלָּלוּ שׁוּב לֹא חָזְרוּ לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם אֶל בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה וְאֶל הַשָּׂדוֹת וְאֶל קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים שָׁם. הֵם בִּקְּשׁוּ לְהִתְקַשֶּׁט מַשֶּׁהוּ, לְהַחֲלִיף אֶת בִּגְדֵי־הַמְּלָאכָה שֶׁלָּהֶם בְּמַלְבּוּשִׁים נְקִיִּים יוֹתֵר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים תָּמִיד בְּשָׁעָה שַׁהָיוּ פּוֹתְחִים לִפְנֵיהֶם אֶת פִּשְׁפַּשׁ הַגָּדֵר. וּמֵחֲמַת זֶה בָּאוּ לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וְהָיוּ רָצִים לְכָאן וּלְכָאן מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל. אוֹתָה שָׁעָה הָיָה סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה מְטַיֵּל וּמְהַלֵּךְ מִצְּרִיף אֶל צְרִיף וְרוֹטֵן בֵּינוֹ לְבֵין עֵצְמוֹ בְּלָשׁוֹן זוֹ:

“בְּרֶגַע זֶה עֲדַיִן אֶפְשָׁר לִסְחֹר בַּשְּׁחוֹרִים הַלָּלוּ, לְפִי שֶׁכָּל הַיָּמִים לֹא הָיוּ אֶלָּא סְחוֹרָה, שֶׁקּוֹנִים וּמוֹכְרִים אוֹתָהּ! וְאוּלָם לֹא תַּעֲבֹר אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת וּכְבָר אָסוּר יִהְיֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה, לִקְנוֹתָם וּלְמָכְרָם! אֲבָל אֲנִי אֶעֱמֹד עַל דַּעְתִּי וְאֶחְזֹר עַל דְּבָרַי עַד נְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה! יֹאמְרוּ וְיַעֲשׂוּ מַר בּוֹרְבֶּנְק, הַפְּרֶזִידֶנְט לִינְקוֹלְן, מְדִינוֹת־הַבְּרִית הַצְּפוֹנִיּוֹת וְכָל הַלִּיבֶּרַלִים שֶׁבִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם, וַאֲנִי בְּשֶלִּי: הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע הוּא!”

אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לְכָאן פִּיגמַלְיוֹן, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַע כְּלוּם, וְעָמַד לִפְנֵי הַסּוֹכֵן פָּנִים אֶל פָּנִים.

“לָמָּה מַקְהִילִים אוֹתָנוּ, מַר פֶּרִי?” – שָׁאַל פִּיג אֶת הַסּוֹכֵן. “אוּלַי תּוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְהַגִּיד לִי זֹאת?”

“הֵן, טִפֵּשׁ! מַקְהִילִים אֶתְכֶם כְּדֵי…”

הַסּוֹכֵן עָצַר בִּלְשׁוֹנוֹ וְלֹא אָבָה לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד. וְאוּלָם בּוֹ בְּרֶגַע נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ:

“גֶּשׁ הֵנָּה, פִּיג!” – אָמַר אֵלָיו.

פִּיגמַליוֹן נִגַּשׁ אֵלָיו.

“פְּעָמִים אֲנִי מוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ בְּאָזְנְךָ, נַעֲרִי שֶלִּי?”

“הֵן, אֲדוֹנִי פֶּרִי, מִשּׁוּם שֶׁלַּמְרוֹת כָּל חֻקֵּי אָדָם וֵאלֹהִים יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְכָךְ”.

“אִם כֵּן אֵפוֹא, הוֹאִיל וְיֵשׁ לִי רְשׁוּת לְכָךְ, הֲרֵינִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּה עוֹד הַפַּעַם!”

וּבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ בְּצַעֲקוֹתָיו שֶׁל פִּיג, אֲבָל גַּם בְּלִי לִגְרֹם לוֹ מַכְאוֹב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרַם לוֹ בְּאָזְנָיו, שֶׁהָיוּ אֲרֻכּוֹת לְמַדַּי בְּלֹא־כֵן. אֶפְשָׁר שֶׁשִּמּוּשׁ זֶה, שֶׁהַסּוֹכֵן הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּזְכוּת שִׁלְטוֹנוֹ עַל אֶחָד מִן הָעֲבָדִים, הֵנִיחַ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת דַּעְתּוֹ בְּמִקְצָת.

בְּשָלֹשׁ שָֹׁעוֹת יָצְאוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶל הַמַּעֲלוֹת שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז. שְׁבַע מֵאוֹת עֲבָדִים, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, וּבֵינֵיהֶם כְּעֶשְׂרִים נֶגְרִים זְקֵנִים, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיוּ כְּשֵׁרִים לַעֲבוֹדָה ומָצְאוּ לָהֶם לְעֵת זִקְנָה מִקְלָט בָּטוּחַ בִּצְרִיפִים שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, סֻדְּרוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בְּתוֹךְ הַגָּדֵר.

וּמִיָּד הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. גֵ’מס בּוֹרְבֶּנְק נָתַן אוֹת, וְהַסּוֹכֵן פֶּרִי וּסְגָנָיו הִקְרִיבוּ אֵלָיו אֶת כָּל הָעֲבָדִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ כֻּלָּם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת הַהוֹדָעָה, שֶׁאָמַר לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיהֶם.

אַחַר פָּתַח גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְאָמַר:

“יְדִידַי וְאוֹהֲבַי, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁבְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית פָּרְצָה מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים, שֶׁהוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת זֶה כַּמָּה וְשֶׁלַּאֲסוֹנֵנוּ הֲרֵיהִי כְּרוּכָה בִּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית, שֶׁגָּרְמָהּ לְמִלְחָמָה זוֹ, הִיא שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת. הַדָּרוֹם מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סָבוּר, שֶׁטּוֹבַת עַצְמוֹ דּוֹרֶשֶׁת זֹאת. וְאוּלָם הַצָּפוֹן מְבַקֵּשׁ לְהַכְחִיד אוֹתָהּ בַּאֲמֵרִיקָה, בְּשֵׁם אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת. אֱלֹהִים הֵאִיר אֶת פָּנָיו לְמָגִנָּיו שֶׁל מַעֲשֵׂה הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר וְהַנִּצָּחוֹן כְּבָר הִכְרִיעַ לֹא אַחַת אֶת הַכַּף לְטוֹבָתָם שֶׁל הַלּוֹחֲמִים לְשִׁחְרוּרוֹ שֶׁל גֶּזַע אֱנוֹשִׁי שָׁלֵם. הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁמִּהְיוֹתִי נֶאֱמָן לְמוֹלַדְתִּי הָיִיתִי מַחֲזִיק כָּל יָמַי בְּדֵעוֹתָיו שֶׁל הַצָּפוֹן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לְקַיְּמָן וּלְהוֹצִיאָן אֶל הַפֹּעַל. עַכְשָׁיו הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדִי לְהָחִישׁ אֶת הַדָּבָר וּלְכַוֵּן אֶת מַעֲשַׂי בְּהֶתְאֵם לְדֵעוֹתַי. וּבְכֵן הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לְהַשְׁמִיעֲכֶם בְּשֵׁם כָּל מִשְׁפַּחְתִּי”.

לַחַשׁ עָמוּם שֶׁל סַעֲרַת־נֶפֶשׁ וְהִתְרַגְּשׁוּת עָבַר בֵּין הַקָּהָל, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק כְּרֶגַע. וּמִיָּד הֵרִים גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק אֶת קוֹלוֹ, שֶׁיְּהֵא נִשְׁמָע בְּכָל מָקוֹם, וְהִכְרִיז אֶת הַהַכְרָזָה שֶׁלְּהַלָּן:

"מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה, הוּא יוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר, שְׁנַת 1862, יוֹצְאִים הָעֲבָדִים שֶׁבַּמַּטָּעָה מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הָרְשׁוּת בְּיָדָם לִהְיוֹת שׁוֹלְטִים בְּגוּפָם כִּרְצוֹנָם. מֵעַכְשָׁיו אֵין בְּקֶמדלֶס־בֵּי אֶלָּא אֲנָשִׁים בְּנֵי־חוֹרִין!

צַהֲלוֹת הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁצָהֲלוּ בְּנֵי־הַחוֹרִין הַחֲדָשִים הַלָּלוּ, הָיוּ קְרִיאוֹת הֵידָד, שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִכָּל הָעֲבָרִים. יָדַיִם הִתְנוֹפְפוּ בַּאֲוִיר לְאוֹת תּוֹדָה וְכָל הַפִּיּוֹת קָרְאוּ וְחָזְרוּ וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. הַכֹּל פָּרְצוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל מַעֲלוֹת הַבַּיִת. אֲנָשִׁים, נָשִׁים וִילָדִים הָיוּ מְבַקְּשִׁים לְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו שֶׁל גּוֹאֲלָם, שֶׁקָּרָא לָהֶם דְּרוֹר. עֲלִיצוּתָם הָיְתָה גְּדוֹלָה לִבְלִי מְצָרִים וְהִתְפָּרְצָה בְּכֹחַ אַדִּיר בְּיוֹתֵר, מִשּוּם שֶׁבָּאָה בְהֶסַּח הַדַּעַת. וְקַל לְהָבִין, אֵיךְ הָיָה פִּיגְמַליוֹן מְנַעֲנֵעַ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּיָדָיו, מְפַטְפֵּט בְּלִי חָשָׂךְ וּמְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתוֹ וַעֲמִידוֹת גּוּפוֹ.

וְלַסּוֹף יָצָא מִבֵּין הַקָּהָל נֶגְר יָשִׁישׁ אֶחָד, זְקַן הָעֲבָדִים, וְעָלָה עַל הַשְּׁלַבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מַעֲלוֹת הַבַּיִת, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וּבְקוֹל נִרְעָשׁ וּמָלֵא רֶגֶשׁ עָמֹק פָּתַח וְאָמַר:

“בְּשֵׁם כָּל הָעֲבָדִים הַזְּקֵנִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁמֵּעַכְשָׁיו אֲנָשִׁים בְּנֵי־חוֹרִין הֵם, הֲרֵינִי מַבִּיעַ לְךָ תּוֹדָה, מַר בּוֹרְבֶּנְק, עַל שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתָנוּ אֶת דִּבְרֵי הַדְּרוֹר וְהַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִפִּי אָדָם בִמְדִינַת פְלוֹרִידָה!”

וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹסִיף וְעָלָה הַנֶּגְר הַזָּקֵן לְאִטּוֹ עַל מַעֲלוֹת הַבַּיִת. כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֶל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק נָשַׁק אֶת יָדָיו. אוֹתָהּ שָׁעָה פָּשְׁטָה לוֹ דִּי הַקְּטַנָּה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהוּא הֵרִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לַחֲבֵרָיו.

“הֵידָד!… הֵידָד, מַר בּוֹרְבֶּנְק!”

הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מְפוֹצְצִים בְּצָהֳלָה בַּאֲוִיר וְהֶעֱבִירוּ אֶת בְּשׂוֹרַת הָעֲלִילָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה זֶה עַתָּה, אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, עַד לְגֶ’קְסוֹנְוִיל.

מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק הָיְתָה נִרְעָשָׁה וְנִפְעָמָה עָמֹק עָמֹק. כָּל הַיְגִיעוֹת לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹאת הָיוּ לַשָּׁוְא. רַק זֶרְמָה לְבַדָּה עָלָה בְּיָדָה לְהַרְגִּיעַ סוֹף סוֹף אֶת הָרוּחוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת. הִיא נִגְּשָׁה אֶל מַעֲלוֹת הַבַּיִת וּפָתְחָה וְאָמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“יְדִידַי וְרֵעַי! הֲרֵי אָנוּ כֻּלָּנוּ בְּנֵי־חוֹרִין כַּיּוֹם הַזֶּה וְעַל חֵרוּתֵנוּ זוֹ עָלֵינוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לִנְדִיבוּת הָרוּחַ וּלְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת הַמְיֻחָדוֹת לְמִי שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁיו אֲדוֹנֵנוּ וּבְחִיר הָאֲדוֹנִים שֶׁבָּאָרֶץ!”

"אֱמֶת הַדָּבָר!… אֱמֶת הַדָּבָר! " קָרְאוּ מֵאוֹת קוֹלוֹת, שֶׁהתְלַכְּדוּ יַחַד לְמִצְהָלָה נִלְהָבָה אַחַת שֶׁל הַבָּעָת תּוֹדָה.

“כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ רַשַּׁאי מֵעַכְשָׁיו לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ וּבְגוּפוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו”, – הוֹסִיפָה זֶרְמָה לְדַבֵּר. “כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכֹל לַעֲזֹב אֶת הַמַּטָּעָה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַתַּת הַחֵרוּת כְּחֶפְצוֹ וּלְפִי תּוֹעַלְתּוֹ. בְּנוֹגֵעַ לְעַצְמִי, הִנְּנִי לָלֶכֶת אַחַר מַאֲוַיֵּי לִבִּי וּנְטִיָּתוֹ, וּמֻבְטָחָה אֲנִי, שֶׁרֻבְּכֶם עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כָּמוֹנִי אֲנִי. זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי שְׁרוּיָה בְּקֶמדלֶס־בֵּי. כָּאן הָיִינוּ דָּרִים אֲנִי וּבַעֲלִי וְכָאן אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִחְיוֹת עַד סוֹף יְמֵי חַיֵּינוּ. הֲרֵינִי מְּחַלָּה אֵפוֹא אֶת מַר בּוֹרבֶּנק לְקַיֵּם אוֹתָנוּ כָּאן כְּשֶׁאָנוּ בְּנֵי־חוֹרִין, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם אוֹתָנוּ כְּשֶׁהָיּינוּ עֲבָדִים… וּמִי בָּכֶם, שֶׁמִּשְׁאָלָה זוֹ הֲרֵיהִי גַּם מִשְׁאֶלֶת נַפְשׁוֹ…”

“כֻּלָּנוּ!… כֻּלָּנוּ!”

הַמִּלִּים הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֶמְרוּ וְחָזְרוּ וְנֶאֶמְרוּ אֶלֶף פְּעָמִים, הֵעִידוּ כַּמָּה יָקָר וְחָבִיב הָיָה אֲדוֹנֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וְכַמָּה חֲזָקִים הָיוּ הַקְּשָׁרִים, קִשְׁרֵי הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים שֶׁבַּאֲחֻזָּתוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר וְדִבֵּר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק שׁוּב אֶל קְהַל הַנֶּאֱסָפִים. הוּא אָמַר אֲלֵיהֶם שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לְהִוָּתֵר בַּמַּטָּעָה יְכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל פִּי תְּנָאִים חֲדָשִׁים. מִן הַצֹּרֶךְ אַךְ לִקְבֹּעַ בְּהֶסְכֵּם שְׁנֵי הַצְּדָדִים אֶת מַתְכֹּנֶת הַשָּׂכָר בְּעַד עֲבוֹדָה חָפְשִׁית וְאֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְּשֻׁחְרָרִים. וְאוּלָם קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְסַדֵּר אֶת הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ כַּחֹק וְכַמִּשְׁפָּט. וּלְשֵׁם כָּךְ מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִן הַמְּשֻׁחְרָרִים לָלֶכֶת וּלְקַבֵּל שְׁטַר־שִׁחְרוּר לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. שְׁטָר זָה יַרְשֵׁהוּ לַחֲזֹר וְלִתְפֹּס בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית אֶת הַמָּקוֹם וְאֶת הַדַּרְגָּה הָרְאוּיִים לוֹ.

וְהַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּלִי־אִחוּר בְּסִיּוּעָם שֶׁל סְגָנֵי־הַסּוֹכֵן.

כֵּיוָן שֶׁכָּלָה וְנֶחֱרָצָה הָיְתָה מִלִּפְנֵי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו זֶה כַּמָּה, כְּבָר הָיוּ שִׁטְרֵי הַשִּׁחְרוּר הַלָּלוּ מוּכָנִים עַל יָדוֹ קֹדֶם לָכֵן, וְכָל נֶגְר קִבֵּל עַכְשָׁיו אֶת אִגֶּרֶת־הַפִּטּוּרִין שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ הַבָּעַת רִגְשֵׁי תּוֹדָה, שֶׁהָיְתָה נוֹגַעַת עַד הַנָּפֶשׁ.

סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה כֻּלּוֹ מֻקְדָּשׁ לְשִׂמְחָה וְצָהֳלָה. כֵּיוָן שְׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת צְרִיכִים הָיוּ כָּל הָעוֹבְדִים לָשׁוּב לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם הָרְגִילִים, עָשׂוּ פּוֹעֲלֵי הַמַּטָּעָה אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְיּוֹם חַג. מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנְק נִטְפְּלָה אֶל בְּנֵי הָאָדָם הַיְשָׁרִים הַלָּלוּ וְהִשְׁתַּתְּפָה בְּשִׂמְחָתָם, וְהַלָּלוּ הֶעְתִּירוּ עָלֶיהָ אוֹתוֹת חִבָּה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר וְהַבְטָחוֹת שֶׁל נֶאֱמָנוּת לִבְלִי־מְצָרִים.

וְאוּלָם פֶּרִי, סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה, הָיָה מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר עֵדֶר־הָאָדָם שֶׁלּוֹ, בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה וּמְדֻכְדָּכָה. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק פָּנָה אֵלַיו וּשְׁאֵלָהוּ:

וּבְכֵן, פֶּרִי, מַה תֹּאמַר וּמַה תְּדַבֵּר עַתָּה?"

“אֲנִי אֹמַר וַאֲדַבֵּר, אֲדוֹנִי גֶ’מס”, – הֶחֱזִיר לוֹ פֶּרִי, כִּי הָאַפְרִיקָנִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי־חוֹרִין הֵם עַכְשָׁיו, הֲרֵי נוֹלְדוּ בְּאַפְרִיקָה וַעֲדַיִן לֹא שִׁנּוּ אֶת צֶבַע עוֹרָם! וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁחוֹרִים, כָּךְ יָמוּתוּ שְׁחוֹרִים…"

“אֲבָל הֵם יִחְיוּ חַיִּים לְבָנִים, וְזֶה עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר!” – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק מִתּוֹךְ חִיּוּךְ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הָיְתָה מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק מְסִבָּה לִסְעֻדָּה מִתּוֹךְ אֹשֶׁר לַאֲמִתּוֹ וּמִתּוֹךְ יֶתֶר בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה לֶעָתִיד. יַעַבְרוּ עוֹד יָמִים אֲחָדִים וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה יָשְׁלְטוּ בִּפְלוֹרִידָה. מִגֶ’קְסוֹנְוִיל לֹא הִגִּיעוּ שׁוּם יְדִיעוֹת מַחֲרִידוֹת חֲדָשׁוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק בִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים שֶׁבְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי עָשְׂתָה רֹשֶׁם נוֹחַ עַל רֹב מִנְיָנָם שֶׁל הָאוֹכְלוֹסִין.

בֵּין הַמְּסֻבִּים לִסְעֻדָּה זוֹ נִמְצָא גַּם סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה פֶּרִי, שֶׁאָנוּס הָיָה לִטֹּל חֵלֶק בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְעַכְּבוֹ. הוּא יָשַׁב מִמּוּל זְקַן הַנֶּגְרִים, אֲשֶׁר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק הִזְמִינָהוּ לִסְעֻדָּה, כְּאִלּוּ לְהַטְעִים בְּכָךְ הַטְעָמָה יְתֵרָה, כִּי שִׁחְרוּרוֹ וְשִׁחְרוּר חֲבֵרָיו מֵעַבְדוּתָם לֹא הָיָה דָּבָר רֵיק מִצַּד בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וּלְשֵׁם פִּרְסוּם דֵּעוֹתָיו בִּלְבָד. מִן הַחוּץ נִשְׁמְעוּ מִצְהֲלוֹת חֲגִיגָה וְגַן־הָאִילָנוֹת הֵאִיר מֵאוֹרָן שֶׁל מַשׂוּאוֹת שֶׁהֻדְלְקוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבַּמַּטָּעָה. בְּאֶמְצַע הַסְּעֻדָּה בָּאָה מִשְׁלַחַת, שֶׁהִגִּישָׁה לַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה צְרוֹר־פְּרָחִים נָאֶה, שֶׁיָּפֶה הָיָה בְּלִי סָפֵק מִכָּל צְרוֹרוֹת הַפְּרָחִים, שֶׁהֻגְּשׁוּ בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים לְ“עַלְמָה דִּי בּורְבֶּנְק מִקַּסְטֶל־הַאוּז”. שְׁנֵי הַצְּדָדִים הִבִּיעוּ זֶה לָזֶה דִּבְרֵי בְּרָכָה וְדִבְרֵי תּוֹדָה עֲמֻקֵּי־רֶגֶשׁ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִפְטְרוּ וְהָלְכוּ הַכֹּל, וְהַמִּשְׁפָּחָה נִכְנְסָה אֶל הָאוּלָם, כְּדֵי לָשֶׁבֶת שָם עַד שֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת הַשֵּׁנָה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁיוֹם זֶה כְּשֵׁם שֶׁהִתְחִיל בְּטוֹבָה כָּךְ יִסְתַּיֵּם בְּטוֹבָה.

בִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט גָּמוּר בְּכָל פִּנּוֹת הַמַּטַּעָה. אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת, שֶׁמְּאוּמָה לֹא יַשְׁבִּית אֶת הַשֶּׁקֶט, וְהִנֵה נִשְׁמַּע פִּתְאֹם שְׁאוֹן קוֹלוֹת בַּחוּץ.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק עָמַד מִמְּקוֹמוֹ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפְּרוֹזְדוֹר.

לִפְנֵי מַעֲלוֹת־הַבַּיִת עָמְדוּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְהָיוּ מְדַבְּרִים בְּקוֹל רָם.

“מַה הַדָּבָר?” – שָׁאַל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנְק.

“אֲדוֹנִי בּוֹרְבֶּנְק”. – עָנָה אֶחָד מִסְגָנָיו שֶׁל סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה, “סִירָה קָרְבָה זֶה עַתָּה אֶל הַנָּמֵל”.

“וּמֵאַיִן הִיא בָאָה?”

“מִשְּׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית”.

“מִי יוֹשֵׁב בָּהּ”

“שָׁלִיחַ, שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיךָ מֵאֵת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קסוֹנְוִיל”.

“וּמַה הוּא רוֹצֶה?”

“הוּא מְבַקֵּשׁ לִמְסֹר לְךָ מוֹדָעָה. נַרְשֵׁהוּ לַעֲלוֹת עַל הַשָּׂפָה?”

“בְּוַדַּאי!”

הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנְק קָרְבָה אֶל בַּעֲלָהּ. מִיס אָלִיס מִהֲרָה וְנִגְּשָׁה אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל הָאוּלָם, תַּחַת אֲשֶׁר סְטֶנֶרד וְאֶדוּאַרְד קָרוֹל נִפְנוּ וְהָלְכוּ אֶל הַפֶּתַח. זֶרְמָה אָחֲזָה בְּיָדָהּ שֶׁל דִּי הַקְּטַנָּה וְקָמָה מִמְּקוֹמָה. הַכֹּל הִרְגִּישׁוּ אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁמְּאֹרָע קָשֶׁה הוֹלֵךְ וּמִתְרַגֵּשׁ.

הַסּוֹכֵן חָזַר אֶל הַנָּמֵל, וּמִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים שָׁב עִם הַשָּׁלִיחַ, שֶׁבָּא בַּסִּירָה מִגֶ’קְסוֹנְוִיל לְקֶמדלֶס־בֵּי.

אָדָם זֶה הָיָה לָבוּשֹ בִּגְדֵי שְׂרָד שֶׁל הַמִּילִיצִיָּה שֶׁבַּמָּחוֹז. כְּשֶׁהִכְנִיסוּהוּ אֶל הָאוּלָם, שָׁאַל, מִי כָּאן גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק.

“אֲנִי הוּא! מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי?”

“לִמְסֹר לְךָ חֲפִיסָה זוֹ”.

הַשָּׁלִיחַ מָסַר לְיָדוֹ חֲפִיסָה גְּדוֹלָה, שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי הָיָה טָבוּעַ בְּאַחַת מִזָּוִיּוֹתֶיהָ.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק שָׁבַר אֶת הַחוֹתָם וְקָרָא אֶת הַכְּתָב שֶׁלְּהַלָּן:

"בִּפְקֻדַּת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים, שֶׁנִּתְמַנּוּ זֶה עַתָּה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, כָּל עֶבֶד שֶׁיְּשֻּׁחְרַר עַל כָּרְחָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים, אַחַת דִּינוֹ לְהִגָּרֵשׁ מִיָּד מִגְּבוּלוֹת הַמְּדִינָה.

צַו זֶה יֵשׁ לְקַיְּמוֹ תּוֹך אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְאִם לָאו, יוֹצִיאוּהוּ אֶל הַפֹּעַל בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק.

"נִתְּנָה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְפֶבְּרוּאַר שְׁנַת 1862.

“טֶקְסַר”.

הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִבְטֹחַ בָּהֶם וּלְהַאֲמִינָם מֻגְּרוּ, וְטֶקְסַר בְּסִיּוּעָם שֶׁל בְּנֵי סִיעָתוֹ נַעֲשָׂה זֶה לֹא כְּבָר מַנְהִיגָהּ שֶׁל הָעִיר.

– מַה דָּבָר אָשִׁיב לְשׁוֹלְחַי? – שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ.

“לֹא כְּלוּם!” – הֵשִׁיב גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק.

הַשָּׁלִיחַ יָצָא מִן הַבַּיִת וְהַמְלַוִּים הוֹלִיכוּהוּ בַּחֲזָרָה אֶל סִירָתוֹ, וְהוּא הִפְלִיג בָּהּ אֶל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנָּהָר.

וּבְכֵן אֵפוֹא עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַהִישְׂפַּנִּי נִתְחַיְּבוּ עַבְדֵי הַמַּטָּעָה שֶׁלְּעָבָר לִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ! עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי־חוֹרִין שׁוּב לֹא הָיְתָה לָהֶם רְשׁוּת לִחְיוֹת עַל אַדְמָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה! וּמִתּוֹךְ כָּךְ תְּאַבֵּד קֶמדלֶס־בֵּי אֶת כָּל הַפּוֹעֲלִים שֶׁלָּהּ, אֲשָׁרּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק יָכוֹל הָיָה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיְּסַיְּעוּ בְּיָדוֹ לְהָגֵן עַל הַמַּטָּעָה!

“לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הָעַבְדוּת מִתּוֹךְ תְּנָאִים כָּאֵלֶּה?” – פָּתְחָה וְאָמְרָה זֶרְמָה. “לָאו, חָס וְשָׁלוֹם! הֲרֵינִי מְוַתֶּרֶת עַל הַחֵרוּת, וְכֵיוָן שֶׁרַק עֲבָדִים רַשָּׁאִים לְהִשָּׁאֵר עִמְּךָ, אֲדוֹנִי, מוּטָב שֶׁאָשׁוּב לְעַבְדוּתִי וְאֶהְיֶה שִׁפְחָה!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָטְלָה זֶרְמָה אֶת שְׁטַר שִׁחְרוּרָה וְקָרְעָה אוֹתוֹ לִגְזָרִים וְכָרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: צִפִּיָּה

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רֶגֶשׁ הַנְּדִיבוּת, שֶׁתָּקַף עַל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְהוּא נִשְׁמַע לוֹ וְעָמַד וְשִׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו קֹדֶם שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ בְּיַד מַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

עַכְשָׁיו הָיוּ טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ שׁוֹלְטִים בָּעִיר וּבַגָּלִיל וְהֵם עָמְדוּ לְהִתְמַכֵּר לְכָל מַעֲשֵׂי עָרִיצוּת וְאַלָּמוּת, שֶהָיוּ מֻכְשָׁרִים לָהֶם לְפִי טִיבָם הַגַּס וְהָאַכְזָרִי, לְכָל מִינֵי עֲלִילוֹת זָדוֹן וּפְרָעוֹת אֲיֻמּוֹת בְּיֹותֵר. אָמְנָם מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לַחֲבֹשׁ אֶת גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּסִיּוּעָהּ שֶׁל הַדֵּלָטוּרְיָה הַקְּלוּשָׁה שֶׁלּוֹ הֻפְרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ. הוּא יָדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי הָרוּחוֹת שֶׁל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁאוֹכְלוֹסֶיהָ הָיוּ רוֹגְזִים בְּרֻבָּם עַל הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּעִנְיַן מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק, בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי. לְאַחַר שֶׁהַשּׁוֹפְטִים זִכּוּ בַּדִּין אֶת בַּעַל־הָאֲחֻזָּה הַמִּתְנַגֵּד לְעַבְדוּת, אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר קָרָא עַתָּה דְּרוֹר לַעֲבָדָיו בְּכָל אֲחֻזּוֹתָיו, אֶת הָאִישׁ הַנּוֹטֶה אַחַר הַצְּפוֹנִיִּים, שֶׁהִבִּיעַ בְּגָלוּי רִגְשֵׁי רָצוֹן וְהַסְכָּמָה לַצָּפוֹן, עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְהַמְרִיד כְּנוּפְיָה שֶׁל נְבָלִים כְּנֶגֶד הַשְּׂרָרָה וְלַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכָה בָּעִיר. הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁרֵיחָם נִבְאַשׁ כָּל כָּךְ, סֻלְּקוּ, וְטֶקְסַר הֶעֱמִיד בִּמְקוֹמָם אֶת גְּדוֹלֵי הַבִּרְיוֹנִים שֶׁבִּבְנֵי סִיעָתוֹ. הוּא יָסַד וַעַד, שֶׁתָּפַס אֶת הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ וְשֶׁהַלְּבָנִים מִדַּלַּת הָעָם וְהַפְלוֹרִידִים מִגֶּזַע הַהִישְׁפַּנִים הִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ כְּאֶחָד. חוּץ מִזֶּה הִטָּה אַחֲרָיו אֶת הַמִּילִיצִיָּה, שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּעְבְּדָה לְהַשְׁפָּעַת בְּנֵי סִיעָתוֹ זֶה כַּמָּה וְהִיא נָתְנָה יָדָהּ לָאֲסַפְסוּף. עַכְשָׁיו הָיָה גּוֹרָלָם שֶׁל כָּל אוֹכְלוֹסֵי הַגָּלִיל נָתוּן בְּיָדוֹ.

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁרֹב בַּעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת, הַיּוֹשְׁבִים מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן לֹא הָיְתָה דַּעְתָּם נוֹחָה כָּל עִקָּר מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ וּמִמַּעֲשָׂיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. הַלָּלוּ הָיוּ חוֹשְׁשִׁים, שֶׁמָּא יָכֹפּוּ אוֹתָם עַבְדֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כְּדֻגְמָתוֹ: רֻבָּם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַמַּטָּעִים, שֶׁהָיוּ מִמְּצַדְּדֵי הָעַבְדוּת וְכָלָה וְנֶחֱרָצָה הָיְתָה מֵאִתָּם לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד דְּרִישׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים, רָגְזוּ וְזָעֲמוּ בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה מַסַּע־הַכִּבּוּשׁ שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית. הֵם דָּרְשׁוּ, שֶׁפְלוֹרִידָה תִּתְקוֹמֵם כְּנֶגְדָּם וְתִלָּחֵם בָּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּלְחָמוֹת בָּהֶם עֲדַיִן שְׁאָר מְדִינוֹת הַדָּרוֹם. אִם בִּתְחִלָּתָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה לֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם לִשְׁאֵלַת הָעַבְדוּת וְהִתְיַחֲסוּ אֵלֶיהָ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ, הֲרֵי הָיְתָה עַכְשָׁיו רוּחַ אַחֶרֶת עִמָּם וְהֵם שׁוֹאֲפִים בְּכָל תֹּקֶף לַעֲמֹד תַּחַת דִּגְלוֹ שֶׁל גֶ’פֶרְסוֹן־דֶּוִיס. הֵם הָיוּ נְכוֹנִים לְהִלָּווֹת אֶל הַמּוֹרְדִים, הַמִּתְקוֹמְמִים כְּנֶגֶד מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן.

מִתּוֹךְ מַצַּב־דְּבָרִים זֶה לֹא הָיָה שׁוּם תֵּמַהּ בַּדָּבָר, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהֵעָשׂוֹת מַנְהִיג לְכָל הַמִּפְלַגָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּזוּי הָיָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת: הֲרֵי הוּא נִשְׁעַן עַל דֵּעוֹתֵיהֶם וְחֶפְצֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהִתְלַכְּדוּ יַחַד לְשֵׁם הֲגָנָה עַל עִנְיָן מְשֻׁתָּף אֶחָד. מֵעַכְשָׁיו הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל עַל דַּעַת עַצְמוֹ. וְאוּלָם יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה שׁוֹקֵד לַעֲרֹךְ וּלְסַדֵּר אֶת הִתְקוֹמְמוּתָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים וְלַהְדּוֹף אָחוֹר אֶת הַצִּי שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן, הִשְׁתַּדֵּל לָתֵת סִפּוּק לִיצָרָיו הַשְּׁפָלִים שֶׁל עַצְמוֹ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ, אוֹ מֵחֲמַת הַשִּׂנְאָה, שֶׁנָּטַר לְמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק, הָיְתָה רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל טֶקְסַר לְהִזָּקֵק לְעִנְיַן שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי, וּלְשֵׁם תְּשׁוּבָה עַל זֶה הוֹצִיא אֶת הַפְּקֻדָּה, שֶׁלְּפִיהָ חַיָּבִים כָּל הַמְשֻׁחְרָרִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ תּוֹך אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת.

“עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה” – אָמַר, “הֲרֵינֵי מֵגֵן עַל עִנְיְנֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַנְּתוּנִים בְּסַכָּנָה. מֻבְטָחְנִי, שֶׁיַּסְכִּימוּ בְּחֵפֶץ לֵב לִפְקֻדָּה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְעַכֵּב קֹדֶם כֹּל אֶת הִתְקוֹמְמוּתָם שֶׁל כָּל הָעֲבָדִים שֶׁבִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה”.

וְאָמְנָם רֻבָּם הִסְכִּימוּ הַסְכָּמָה גְּמוּרָה לִפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁרִירוּת־לֵב. אָמְנָם כֵּן, מַעֲשֶׂה זָדוֹן וָרֶשַׁע שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ, הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה! כְּשֶׁעָמַד גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְשִׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו, זַכַּאי הָיָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. זֹאת הָיְתָה זְכוּתוֹ, שֶׁנִּתְיַחֲדָה לוֹ כָּל הַיָּמִים. הוּא יָכֹל הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עוֹד קֹדֶם שֶׁהַמִּלְחָמָה פִּלְּגָה אֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת בְּעִנְיַן שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת. שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָכֹל לְבַטֵּל אֶת זְכוּתוֹ זוֹ. מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁעָשָׂה טֶקְסַר, לֹא הָיָה בּוֹ בְּשׁוּם פָּנִים לֹא מִן הַצֶּדֶק וְלֹא מִן הַדִּין.

קֹדֶם כֹּל, שָׁלְלָה פְּקֻדָּה זוֹ מִקֶּמדלֶס־בֵּי אֶת מָגִנֶּיהָ הַמְיֻחָדִים לָהּ מִטֶּבַע הַדְּבָרִים. בְּנִדּוֹן זֶה הִשִּׁיג הַהִישְׁפַּנִי אֶת מַטְּרָתוֹ כָּל צָרְכּוֹ.

אַנְשֵׁי קַסְטֶל־הַאוּז הֵבִינוּ זֹאת יָפֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לְצַפּוֹת לְיוֹם, שֶׁבּוֹ יָכֹל הָיָה לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ סַכָּנָה. וְאוּלָם כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁטָּפְלוּ עָלָיו אַשְׁמָה בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי הָעִקָּרִים שֶׁל עַצְמוֹ, וְהוּא אָנוּס הָיָה לְהִתְחַשֵּׁב עִם אַשְׁמָה זוֹ, וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לִכְבֹּשׁ אֶת רִגְשֵׁי זַעֲמוֹ עָמַד וְהִכְרִיז מַה שֶׁהִכְרִיז בָּרַבִּים, וּבְרַבִּים, בִּפְנֵי כָּל עוֹבְדֵי הַמַּטָּעָה, עָמַד וְשִׁחְרֵר מֵעַבְדוּתָם אֶת הַנֶּגְרִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי.

וְאוּלָם הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הֵבִיא אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק וְאֶת אוֹרְחֶיהָ לִידֵי מַצָּב חָמוּר בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לְהַחְלִיט תֵּכֶף וּמִיָּד מַה לַעֲשׂוֹת בְּשָׁעָה קָשָׁה זוֹ.

וְקֹדֶם כֹּל – וְעַל עִנְיָן זֶה הָיוּ דָּנִים עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב – צָרִיךְ הָיָה לְהַחְלִיט, אִם לֹא מִן הָרָאוּי הוּא לְבַטֵּל אֶת שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים? וּפֶה אֶחָד גָּמְרוּ, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשׁוּם פָּנִים. מַעֲשֶׂה זֶה לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים כָּל עִקָּר. טֶקְסַר לֹא הָיָה מִתְחַשֵּׁב כְּלָל עִם בִטּוּל הַשִּׁחְרוּר, שֶׁבָּא לְאַחַר זְמַן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַנֶּגְרִים שֶׁבָּאֲחֻזָּה יִשְׁמְעוּ אֶת הַגְּזֵרָה, שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶם הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁכֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד יְמַהֲרוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשְׂתָה זֶרְמָה וְיִקְרְעוּ אֶת שִׁטְרֵי־הַשִּׁחְרוּר. הֵם יָשׁוּבוּ לְעַבְדוּתָם, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֲנוּסִים לַעֲזֹב אֶת קֶמדלֶס־בֵּי וְלִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ. עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם וּמֶמְשֶׁלֶת הַמְּדִינָה תּוֹצִיא חֹק, שֶׁהֵם בְּנֵי־חוֹרִין וְהָרְשׁוּת בְּיָדָם לָדוּר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם רוֹצִים.

אֲבָל כָּל זֶה לָמָּה? כֵּיוָן שֶׁמּוּכָנִים הָיוּ יַחַד עִם אֲדוֹנָם שֶׁלְּעָבַר לְהָגֵן עַל הַמַּטָּעָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לָהֶם מוֹלֶדֶת לַאֲמִתָּהּ, כְּלוּם לֹא יַעֲשׂוּ זֹאת עַכְשָׁיו, לְאַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי־חוֹרִין, בְּקִנְאָה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁיַּעֲשׂוּ זֹאת, וְזֶרְמָה הָיְתָה עֲרֵבָה לְכָךְ. וּבְכֵן בָּא גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁאֵין לוֹ לְבַטֵּל בְּשׁוּם פָּנִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וְהַכֹּל הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ. וְהֵם לֹא טָעוּ כָּל עִקָּר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמָּחָר וּגְזֵרָתוֹ שֶׁל הַוַּעַד שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל נוֹדְעָה לַבְּרִיוֹת שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי, מִיָּד נִתְעוֹרְרוּ כֻּלָּם לְהַבִּיעַ לְמִי שֶׁהָיָה אֲדוֹנֵיהֶם רִגְשֵׁי הִתְמַכְּרוּת וְנֶאֱמָנוּת. אִם יֹאמַר טֶקְסַר לְהוֹצִיא אֶת פְּקֻדָּתוֹ אֶל הַפֹּעַל, יִתְקוֹמְמוּ כְּנֶגְדוֹ, וְאִם תַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשֹ בְּמַעֲשֵׂי־אַלָּמוּת, יַעַמְדוּ כְּנֶגְדוֹ בְּנֶשֶׁק בַּיָּד.

“וְחוּץ מִזֶּה”, עָנָה וְאָמַר קָרוֹל, – הֲרֵי הַמְּאֹרָעוֹת הוֹלְכִים וּמִתְרַגְּשִׁים בִּמְהִירוּת. אֶפְשָׁר שֶׁבְּעוֹד יוֹמַיִם, בְּעוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, תִּפָּתֵר עַל יָדָם שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת פִּתְרוֹן מָחְלָט. אֶפְשָׁר שֶׁמָּחֳרָתַיִם יִפְרֹץ הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית דֶּרֶךְ תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, וְאָז…"

“וְאִם גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיָּה יַחַד עִם צִבְאוֹת הַדָּרוֹם יַעַמְדוּ בְּפָנָיו?…” – הֵעִיר סטֶנרֶד.

“אִם הַלָּלוּ יַעַמְדוּ בְּפָנָיו, לֹא יוּכְלוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד זְמַן הַרְבֵּה!” – עָנָהוּ אֶדוּאַרד קָרוֹל. “הֲרֵי אֵין לָהֶם לֹא אֳנִיּוֹת וְלֹא תּוֹתְחָנִיּוֹת וְאֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲצֹר אֶת הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן מִלַּעֲבֹר אֶת תּוֹצְאוֹת הַנָּהָר, לְעַכֵּב בְּיָד שֶׁרמֶן לְהַעֲלוֹת אֶת צִבְאוֹתָיו עַל הַיָּבָּשָׁה וְלִמְנֹעַ אֶת כִּבּוּשׁ הַנָּמֵל שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה, שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל וְשֶׁל סֶנט־אַבְגוּסְטִין? וְכֵיוָן שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִכְבְּשׁוּ אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, יִהְיוּ הֵם אֲדוֹנִים בִּפְלוֹרִידָה. וְשׁוּב לֹא יְהֵא מוֹצָא לְטֶקסַר וְלִבְנֵי סִיעָתוֹ, אֶלָּא לִבְרֹחַ מִכָּאן”…

“לְהֶפֶךְ! מִי יִתֵּן וְעָלָה בְּיָדָם לִתְפֹּס אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!” – קָרָא גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. “אִם יִהְיֶה תָּפוּס בִּידֵי הַשׁוֹפְטִים שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, רָאֹה נִרְאֶה, אִם יַצְלִיחַ גַּם הַפַּעַם לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּלְהִמָּלֵט מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ עַל כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה!”

הַלַּיְלָה עָבַר בִּמְנוּחָה גְּמוּרָה וּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז לֹא הָשְׁבַּת אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד. אֲבָל כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה חֶרְדָּתָּהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרְבֶּנְק וְשֶׁל מִיס אָלִיס!

לְמָחָר, בָּרִאשׁוֹן לְמַרְס, שָׁקְדוּ לַחֲקֹר וְלָדַעַת אֶת כָּל הַשְּׁמוּעוֹת הַמִּתְהַלְּכוֹת בַּסְּבִיבָה. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ חוֹשְׁשִׁים לְהִתְנַפְּלוּת עַל הַמַּטָּעָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי לְפִי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקסַר נִתְחַיְּבוּ הַמְשֻׁחְרָרִים גֵּרוּשׁ רַק מִקֵּץ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וְכֵיוָן שֶׁכָּלָה הָיְתָה מֵעִם גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק לְהִתְקוֹמֵם לִגְזֵרָה זוֹ, הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לְסַדֵּר אֶת מַעֲשֵׂה הַהֲגָנָה לְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ. וְאוּלָם חָשׁוּב הָיָה הַדָּבָר לֶאֱסֹף שְׁמוּעוֹת וִידִיעוֹת הַבָּאוֹת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה. הַשְּׁמוּעוֹת הַלָּלוּ עֲלוּלותֹ הָיוּ לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים בְּכָל רֶגַע. וּבְכֵן עָלוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְגִיסוֹ עַל סוּסֵיהֶם וְיָרְדוּ אֶל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. הֵם רָכְבוּ אֶל תּוֹצְאוֹת הַנָּהָר עַל מְנָת לַחְפֹּר וְלָתוּר לְאֹרֶךְ שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין אֶת הַמִּפְרָץ הַנִּרְחָב הַזֶּה, שֶׁמִּסְתַּיֵּם עִם סַן־פַבְּלוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְנַשֵּׂא שָׁם מִגְדַּל־הַמָּאוֹר. לִכְשֶׁיַּעַבְרוּ עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל, הַיּוֹשֶׁבֶת בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, יוּכְלוּ לִרְאוֹת עַל נְקַלָּה, אִם לֹא נִתְכַּנְּסוּ שָׁם הַרְבֵּה סְפִינוֹת – סִמָּן שֶׁהָאֲסַפְסוּף מִתְכּוֹנֵן לְהִתְנַפֵּל עַל קֶמדלֶס־בֵּי. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה עָבְרוּ שְׁנֵיהֶם אֶת גְּבוּלָה שֶׁל הַמַּטָּעָה וְהוֹסִיפוּ לִרְכַּב לְדַרְכָּם צָפוֹנָה.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ הָיוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנְק וּמִיס אָלִיס מְטַיְּלוֹת אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת בְּגַן־הָאִילָנוֹת שֶל קַסְטֶל־הַאוּז וּמְסִיחוֹת זוֹ עִם זוֹ. סְטֶנֶרד נִטְפַּל אֲלֵיהֶן וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְגִּיעַ מְעַט אֶת רוּחָן, אֶלָּא שֶׁכָּל יְגִיעוֹתָיו הָיוּ לְבַטָּלָה. לִבָּן נִבָּא לָהֶן, שֶׁפֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

בֵּינְתַיִם הָלְכָה זֶרְמָה לְבַקֵּר אֶת הַצְּרִיפִים. אַף עַל פִּי שֶׁאִיּוּם הַגֵּרוּשׁ הָיָה יָדוּעַ עַכְשָׁיו לַכֹּל, עִם כָּל זֶה לֹא נָתְנוּ הַנֶּגְרִים אֶת דַּעְתָּם עָלָיו, אֶלָּא הִתְעַסְּקוּ בִּמְלַאכְתָּם הָרְגִילָה. אַף הֵם כָּלָה הָיְתָה מֵעִמָּם לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, כַּדּוֹמֶה לַאֲדוֹנָם שֶׁלְּעָבַר. מְבַקְּשִׁים לְגָרְשָׁם מֵאַדְמַת מוֹלַדְתָּם הַחֲדָשָׁה בִּשְׁבִיל שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי־חוֹרִין – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה! עַל עִנְיָן זֶה הֵבִיאָה זֶרְמָה לִגְבִרְתָּה יְדִיעוֹת מַרְגִּיעוֹת בְּיוֹתֵר. כָּל הָעוֹבְדִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי יִהְיוּ חוֹמָה לָהּ וְאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם.

“כָּל חֲבֵרַי” – אָמְרָה זֶרְמָה, “נוֹחַ לָהֶם לַחֲזֹר לְעַבְדוּתָם כָּמוֹנִי אֲנִי, וּבִלְבָד שֶׁלֹא לַעֲזֹב אֶת הַמַּטָּעָה וְאֶת בְּעָלָיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז! וְאִם יְנַסּוּ לְכֻפָּם לְכָךְ, יָגֵנוּ עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם בְּנֶשֶׁק בַּיָּד!”

אַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ מְצַפִּים לַחֲזִירָתָם שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְאֶדוּאַרְד קָרוֹל. לֹא הָיָה זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהַיּוֹם, בָּרִאשׁוֹן לְמַרְס, יַגִּיעַ הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית אֶל מִגְדַּל־הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ עַל מְנָת לִכְבֹּשׁ אֶת תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. כָּל גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיּוֹת שֶׁל הַדָּרוֹם יִהְיוּ קִצְרֵי־רוּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם וּלְעַכֵּב בְּיָדָם מִלִּלְכֹּד אֶת מַעֲבַר הַנָּהָר, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית, שׁוּב לֹא יוּכְלוּ לְקַיֵּם אֶת אִיּוּמֵיהֶם כְּלַפֵּי הַמְשֻׁחְרָרִים שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי.

בֵּינְתַיִם הָיָה הַסּוֹכֵן פֶּרִי מְבַקֵּר אֶת קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים וְאֶת בָּתֵּי־הַמְלָאכָה הַשּׁוֹנִים שֶׁבָּאֲחֻזָּה, כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם. אַף הוּא נוֹכַח לָדַעַת, כִּי רוּחַ טוֹבָה הָיְתָה שְׁרוּיָה עַל הַנֶּגְרִים, וְעַל כָּרְחוֹ צָרִיךְ הָיָה לְהוֹדוֹת, שֶׁעִם הִשְׁתַּנּוּת מַצָּבָם לֹא נִשְׁתַּנְּתָה לֹא זְרִיזוּתָם בַּעֲבוֹדָה וְלֹא הִתְמַכְּרוּתָם וְנֶאֶמְנוּתָם לְמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנְק, וְכֻלָּם הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּתַקִּיפוּת לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֲסַפְסוּף שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, אִם יְנַסֶּה לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה פֶּרִי מַחֲזִיק בְּדֵעוֹתָיו עַל עִנְיַן הָעַבְדוּת בְּיֶתֶר קַשְׁיוּת עֹרֶף מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁכָּל הַכַּוָּנוֹת וְהָרְגָשׁוֹת הַנָּאִים הַלָּלוּ לֹא יַאֲרִיכוּ יָמִים וְיַד הַטֶּבַע תִּהְיֶה סוֹף סוֹף עַל הָעֶלְיוֹנָה. לְאַחַר שֶׁיִּטְעֲמוּ בְּנֵי־הַחוֹרִין הַחֲדָשִׁים הַלָּלוּ אֶת טַעֲמוֹ שֶׁל הַחֹפֶשׁ, סוֹפָם שֶׁיַּחְזְרוּ אֶל הָעַבְדוּת לִרְצוֹנָם וּמֵאֲלֵיהֶם. הֵם יֵרְדוּ שׁוּב אֶל אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁיָּעַד לָהֶם הַטֶּבַע בְּסֻלַּם הַיְצוּרִים – אֶל הַדַּרְגָּה הַמְמֻצַּעַת שֶׁבֵּין אָדָם וּבְהֵמָה.

אוֹתָה שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו פִּיגְמַלְיוֹן הַשַּׁחְצָן. שׁוֹטֶה זֶה עֲדַיִן הָיָה נוֹהֵג כְּמִנְהָגוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל וְהִבְלִיט אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ קוֹמְמִיּוּת, יָדָיו שְׁלוּבוֹת אֲחוֹרֵי־גַבּוֹ וְרֹאשׁוֹ זָקוּף, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בּוֹ, שֶׁאָדָם בֶּן־חוֹרִין הוּא. וְאוּלָם בָּרוּר הָיָה, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא הִשְׁפִיעַ עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר שָׁקוּד בַּעֲבוֹדָה.

“שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי פֶרִי!” – פָּתַח וְאָמֶַר בְּלָשׁוֹן שֶׁל יְהִירוּת.

“מַה לְךָ פֹּה, עַצְלָן?”

“הֲרֵינִי מְטַיֵּל לַהֲנָאָתִי! וְכִי אֵין לִי רְשׁוּת שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם וְלָלֶכֶת בָּטֵל? הֲרֵי שׁוּב אֵינִי עֶבֶד נִקְלֶה וּשְׁטַר שִׁחְרוּרִי מֻנָּח בְּכִיסִי!”

“וּמִי יְפַרְנֵס אוֹתְךָ מֵעַכְשָׁיו, פִּיג?”

“אֲנִי בְּעַצְמִי, אֲדוֹנִי פֶּרִי!”

“כֵּיצַד?”

“עַל יְדֵי אֲכִילַת מְזוֹנוֹת”.

“וּמִי יִתֵּן לְךָ מְזוֹנוֹת?”

“אֲדוֹנִי!”

“אֲדוֹנֶיךָ!… וְכִי שָׁכַחְתָּ, טִפֵּשׁ, שֶׁשּׁוּב אֵין לְךָ אָדוֹן?”

“לָאו! לֹא שָׁכַחְתִּי זֹאת. שׁוּב אֵין לִי אָדוֹן וְאַף לֹא יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם. אֶפֶס מַר בּוֹרְבֶּנְק לֹא יַרְחִיקֵנִי מִן הַמַּטָּעָה, שֶׁבְּלִי לְהִתְפָּאֵר זַכַּאי אֲנִי לוֹמַר, שֶׁהִנְּנִי מֵבִיא לָהּ תּוֹעֶלֶת־מַה”.

“לְהֶפֶךְ, הוּא יְגָרֶשְׁךָ מִכָּאן”.

“הוּא יְגָרְשֵׁנִי?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק. כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתָ שַׁיָּךְ לוֹ, הָיָה מַחֲזִיק אוֹתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַדְתָּ כְּלוּם. וְאוּלָם מֵעַכְשָׁיו שׁוּב אֵינְךָ שַׁיָּךְ לוֹ, וְאִם תּוֹסִיף לָלֶכֶת בָּטֵל וְלֹא תֹּאבֶה לַעֲבֹד, מִיָּד יְגָרֶשְׁךָ מִבֵּיתוֹ, וְאָנוּ נִרְאֶה מַה תַּעֲשֶׂה בַּחֵרוּת שֶׁלְךָ, שׁוֹטֶה עָלוּב!”

פִּיג לֹא הֶעֱלָה, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עַל דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר.

“אֵיכָכָה זֶה?” – עָנָה וְאָמַר, וְכִי סָבוּר אַתָּה, מַר פֶּרִי, כִּי מַר בּוֹרְבֶּנְק יְהֵא אַכְזָר עַד כְּדֵי…"

“אֵין זוֹ אַכְזְרִיּוּת” – עָנָהוּ הַסּוֹכֵן, “אֶלָּא עֶצֶם הַהִגָּיוֹן שֶׁבְּמַצַּב־הַדְּבָרִים הוּא הוּא הַמֵּבִיא לִידֵי כָךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם יִרְצֶה מַר בּוֹרְבֶּנְק לְשַׁלֵּחֲךָ וְאִם לֹא יִרְצֶה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יָצְאָה פְּקֻדָּה מֵאֵת הַוַּעַד שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים מֵאַדְמַת פְלוֹרִידָה.”

“הַאֱמֶת הַדָּבָר?”

“אֶמֶת לַאֲמִּתָּהּ, וְאָנוּ נִרְאֶה אֵיךְ אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ תֵּחָלְצוּ עַכְשָׁיו מִן הַמֵּצַר, לְאַחַר שֶׁשׁוּב אֵין לָכֶם אָדוֹן”.

“אֵינִי רוֹצֶה לִנְטֹשׁ אֶת קֶמדלֶס־בֵּי!” – צָוַח פִּיגמַלְיוֹן, – “כֵּיוָן שֶׁבֶּן־חוֹרִין אָנִי…”

“הֵן!… אָמְנָם בֶּן־חוֹרִין אַתָּה לָצֵאת מִזֶּה, אֲבָל אִי אַתָּה בֶּן־חוֹרִין לְהִשָּׁאֵר כָּאן! וּבְכֵן אֵפוֹא הֲרֵינִי מַצִיעַ לְפָנֶיךָ לַחֲבֹשׁ אֶת חֲפָצֶיךָ!”

“וּמַה תְּהֵא עָלַי?”

“דָּבָר זֶה הֲרֵיהוּ עֶסְקְךָ שֶׁלְּךָ!”

“אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֲנִי בֶּן־חוֹרִין…” – חָזַר פִּיגמַלְיוֹן שׁוּב עַל שֶׁלּוֹ.

“הַנִּרְאֶה, שֶׁלֹּא דַּי בְּכָךְ כָּל עִקָּר!”

“אָנָּא הַגִּידָה לִי אֵפוֹא, מַר פֶּרִי, מַה לַעֲשׂוֹת?”

“מַה לַעֲשׂוֹת? הַסְכֵּת וּשְׁמַע לְשֵׂכֶל מִלַּי, אִם אַתָּה מֻכְשָׁר לְכָךְ”.

“הֲרִינִי שׁוֹמֵעַ”.

“נִשְׁתַּחְרַרְתָּ מֵעַבְדוּתְךָ, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא?”

“בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי, מַר פֶּרִי, וּשְׁטַר שִׁחְרוּרִי מֻנָּח בְּכִיסִי, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ”.

אִם כֵּן, קוּם וּקְרַע אוֹתוֹ!"

“חָס וְשָׁלוֹם!”

אִם כֵּן, כֵיוָן שֶׁאַתָּה מְסָרֵב לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֵינִי רוֹאֶה לְךָ אֶלָּא תַּקָּנָה אַחַת, אִם רְצוֹנְךָ לְהִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ".

“וּמַהִי אוֹתָהּ הַתַּקָּנָה?”

“לַהֲפֹךְ אֶת עוֹרְךָ, טִפֵּש! הֲפֹךְ אֶת צֶבַע עוֹרְךָ, פִּיג, הֲפֹך אוֹתוֹ! כְּשֶׁתֵּעָשֶׂה לְבֶן־עוֹר, תְּהֵא רַשַּׁאי לָדוּר בְּקֶמדלֶס־בֵּי. וְעַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה – לָאו!”

הַסּוֹכֵן נֶהֱנָה הַרְבֵּה עַל שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לָתֵת לֶקַח מִצְעָר זֶה לְאוֹתוֹ פִּיג הַשַּׁחְצָן, וּמִיָּד הָפַךְ לוֹ עֹרֶף וְהָלַךְ לוֹ.

פִּיג עָמַד תַּחְתָּיו וְהָיָה מְהַרְהֵר הִרְהוּרִים. עַכְשָׁיו רָאָה בָּרוּר, שֶׁכְּדֵי לְהוֹסִיף לָדוּר בְּמָקוֹם זֶה, לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ עֶבֶד, אֶלָּא מִן הַהֶכְרַח הוּא שֶׁנּוֹסַף עַל זֶה יִהְיֶה לָבָן. אֲבָל כֵּיצַד אַתָּה נַעֲשֶׂה לָבָן, אִם הַטֶּבַע עֲשָׂאֲךָ שָׁחוֹר כְּעֵץ־הָבְנֶה?

כְּשֶׁחָזַר פִּיגמַלְיוֹן אֶל דִּירוֹת הַמְשָׁרְתִים שֶׁבְּקַסְטֶל־הַאוּז, הָיָה מְחַכֵּךְ וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת פָּנָיו בְּכֹחַ, כְּדֵי לְגָרֵד אֶת הַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל עוֹרוֹ.

זְמַן מוּעָט לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם חָזְרוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל אֶל קַסְטֶל־הַאוּז. הֵם לֹא רָאוּ בְּחוֹפָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל שׁוּם דָּבָר, שֶׁנָּתַן מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה. הַסִּירֹות עָמְדוּ בִּמְקוֹמָן הָרָגִיל, מִקְצָתָן הָיוּ קְשׁוּרוֹת אֶל הַסְּכָרִים שֶׁל הַנָּמֵל וּמִקְצָתָן עָגְנוּ בְּאֶמְצַע נְתִיבַת־הַמַּיִם. בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר לֹא נִרְאָה דָּבָר חוּץ מִתְּנוּעָה קַלָּה שֶׁל הַצָּבָא: כַּמָּה פְּלֻגּוֹת שֶׁל הַצָּבָא הַדְּרוֹמִי הוֹפִיעוּ עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן וּפָנוּ וְהָלְכוּ צָפוֹנָה אֶל גְּלִיל נַסַאוּ. דּוֹמֶה הֶיֶה אֵפוֹא, שֶׁשּׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ נִשְׁקֶפֶת לְפִי שָׁעָה לְקֶמדלֶס־בֵּי.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וּבֶן־לְוָיָתוֹ לִגְבוּלָה שֶׁל תּוֹצֵאת הַנָּהָר, כִּוְּנוּ אֶת מַבָּטֵיהֶם אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְתָרוּ אֶת הָאֹפֶק. בַּמֶּרְחָק לֹא נִרְאָה אַף מִפְרָשׂ אֶחָד, וּבָאֹפֶק לֹא נִכַּר אַף סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל עֲשַׁן אֳנִיּוֹת קִיטוֹר, שֶׁיָּכֹל לְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה לִמְצִיאוּתָהּ שֶׁל אֶסְכַּדְרָה אוֹ לְהִתְקָרְבוּתָהּ. בְּנוֹגֵעַ לַהֲגָנָה עַל חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי, לֹא נִרְאוּ שָׁם שׁוּם הֲכָנוֹת לְכָךְ. לֹא הוּקְמוּ תּוֹתָחִים וְלֹא נִשְׁפְּכוּ סוֹלְלוֹת לִהְיוֹת לְמַחֲסֶה לַיּוֹרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא נַעֲשָׂה כְּלוּם לְצֹרֶך הַהֲגָנָה עַל תּוֹצֵאת־הַנָּהָר. אִם אֳנִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יוֹפִיעוּ בְּמִפְרַץ נַסַאוּ אוֹ בְּתוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן, יוּכְלוּ לַחְדֹּר לְשָׁם בְּאֵין־מַעֲצוֹר. רַק מִגְדַּל הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ שׁוּב לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִידוֹ. הַפַּנָּס שֶׁלּוֹ שׁוּב לֹא הָיָה מֵאִיר אֶת מַעַבְרֵי־הַמַּיִם. וְאוּלָם תַּקָּלָה זוֹ יָכְלָה לְעַכֵּב אֶת כְּנִיסָתוֹ שֶׁל הַצִּי רַק בַּלַּיְלָה.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁהוֹדִיעוּ בּוֹרְבֶּנְק וְקָרוֹל לִכְשֶׁחָזְרוּ הַבַּיְתָה לִסְעֻדַּת־הַבֹּקֶר.

בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לֹא נַעֲשׂוּ שׁוּם הֲכָנוֹת לְהִתְנַפֵּל עַל קֶמדלֶס־בֵּי לְאַלְתֵּר – וְדָבָר זֶה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת הַלֵּב.

“לוּ יְהִי כֵן!” – עָנָה וְאָמַר סטֶנֶרד. “אֲבָל לִבִּי חָרֵד על שֶׁהַצִּי שֶׁל דִּיפּוֹן לֹא נִרְאָה עֲדַיִן לָעַיִן! הִתְמַהְמְהוּת זוֹ תְּמוּהָה הִיא בְּעֵינַי הַרְבֵּה!”

“צָדַקְתָּ!” – הֵשִׁיב אֶדוּאַרד קָרוֹל. “אִם צִי זֶה יָצָא מִמִּפְרַץ סֶנט־אַנְדרְיוּס וְהִפְלִיג בַּיָּם שִׁלְשׁוֹם, כְּבָר צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיעַ עַכְשָׁיו אֶל פֶרנַנדִינוֹ!”

“הָאֲוִיר הָיָה רַע מְאֹד בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים”, – עָנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק. “אֶפְשָׁר שֶׁרוּחוֹת־הַמַּעֲרָב הַמְנַשְּׁבוֹת עַכְשָׁיו בְּלִי־חָשָׂךְ, הכְרִיחוּ אֶת דִּיפּוֹן לְהִתְרַחֵק בְּלֵב הַיָּם. וְאוּלָם הַבֹּקֶר שָׁקְטָה הָרוּחַ, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁעוֹד הַלַּיְלָה…”

“מִי יִתֵּן וּשְׁמָעֲךָ אֱלֹהִים, גֶ’מס יַקִּירִי”, – אָמְרָה מָרַת בּוֹרבֶּנק, “וְיָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ!”

“אֲדוֹנִי גֶ’מְס”, – הֵעִירָה אָלִיס, “אִם מִגְדַל־הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ שׁוּב אֵינוֹ יָכֹל לְהָאִיר, אֵיכָכָה יוּכַל הַצִּי לַחְדֹּר הַלַּיְלָה לְסֶנט־ג’וֹן?”

“אָמְנָם לַחְדֹּר אֶל סֶנט־ג’וֹן הֲרֵי זֶה דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, אָלִיס יַקִּירָתִי”, – עָנָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “וְאוּלָם עַד שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִתְקְפוּ אֶת תּוֹצְאוֹת הַנָּהָר, עֲלֵיהֶם לִכְבֹּש תְּחִלָּה אֶת הָאִי עֲמֵלְיָה וְאַחַר כָּךְ אֶת הָעֲיָרָה פֶרנַנְדִינָה, כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל סִידֶר־קֵייס. אֵינִי מְצַפֶּה לְהוֹפָעָת אֳנִיּוֹתֹיָו שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן בְּמֵימֵי סֶנט־ג’וֹן אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָעָה יָמִים.”

“הַדִּין עִמְּךָ, גָ’מְס”, – אָמַר אֶדוּאַרדֹ קָרוֹל, “אֶלָּא שֶׁהִנְּנִי מְקַוֶּה שֶׁכִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרנַנדִינָה יַכְרִיחַ מִיָּד אֶת צִבְאוֹת הַדָּרוֹם לָסֶגֶת אָחוֹר. אֶפְשָׁר שֶׁצִּבְאוֹת הַמִּילִיצִיָּה יְמַהֲרוּ וְיַעַזְבוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל בְּלִי לְצַפּוֹת לְבִיאָתָן שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת. וְאִם הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי כָךְ תֵּחָלֵץ קֶמדלֶס־בֵּי מִסַּכָּנָה, כִּי טֶקסַר וְהַבִּרְיוֹנִים שֶׁלוֹ שׁוּב לֹא יִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ”.

“כָּל זֶה הֲרֵיהוּ בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת, יְדִידַי!” – עָנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. “אַךְ יַצִּיגוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית אֶת כַּף רַגְלָם עַל אַדְמַת פְלוֹרִידָה, מִיָּד נִהְיֶה בְּטוּחִים מִכָּל סַכָּנָה! – לֹא אֵרַע דָּבָר בַּמַּטָּעָה?”

“לֹא אֵרַע שׁוּם דָּבָר חָדָשׁ, אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנק” – עָנְתָה מִיס אָלִיס. “שָׁמַעְתִּי מִפִּי זֶרְמָה, שֶׁהַנֶּגְרִים מוֹסִיפִים לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתָם בְּקַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים, בְּבָתֵּי־הַמְּלָאכָה וּבַיְּעָרִים. הִיא מַבְטִיחָה וְאוֹמֶרֶת, שֶׁהֵם נְכוֹנִים כְּאִישׁ אֶחָד לְהַקְרִיב עַצְמָם, כְּדֵי לְהָגֵן עַל קֶמדלֶס־בֵּי”.

“הָבָה נְקַוֶּה, שֶׁלֹּא יְהֵא צֹרֶךְ לְהָבִיא אֶת הִתְמַכְּרוּתָם לִידֵי נִסָּיוֹן כָּזֶה! אֲנִי אֶהְיֶה תָּמֵהַּ מְאֹד, אִם הַנְּבָלִים שֶׁהִשְׁלִיטוּ עַצְמָם בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ עַל הָאֲנָשִׁים הַיְשָׁרִים, לֹא יִבְרְחוּ מִגֶ’קְסוֹנְוִיל בּוֹ בְּרֶגַע, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית יִתְּנוּ אוֹת מִמֶּרְחֲבֵי הַיָּם, שֶׁהֵם מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים אֶל פְלוֹרִידָה. וְאַף עַל פִּי כֵן עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר. לְאַחַר אֲרֻחַת הַבֹּקֶר נֵצֵא אֲנִי וְקָרוֹל לְסַיֵּר אֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁל הָאֲחֻזָּה, הֲתֹאבֶה לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ סטֶנֶרד? לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, יְדִידִי הַיָּקָר, שֶׁאָלִיס וְאַתָּה תִּהְיוּ נְתוּנִים בְּקַסְטֶל־הַאוּז בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהֱיִיתֶם צְפוּיִים לָה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. אִם רָעָה תָּבוֹא עָלֵינוּ, לֹא אֶסְלַח לִי לְעוֹלָם, שֶׁהִזְמַנְתִּיכֶם לָבוֹא לְכָאן!”

“גֶ’מְס יַקִּירִי,” – עָנָהוּ סטֶנֶרד, “אִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּבֵיתֵנוּ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁהָיִינוּ מֻפְקָרִים עַכְשָׁיו לִנְגִּישׂוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּכֹל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת”…

עַל כָּל פָּנִים, אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנק“, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה אָלִיס, אֲפִילוּ אִם הַסַּכָּנוֹת שֶׁבְּכָאן תִּהְיֵינָה גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, וְכִי לֹא מוּטָב הוּא, שֶׁאָנוּ נִהְיֶה עִמָּכֶם בַּצָּרָה?”

אָמְנָם כֵּן, בִּתִּי הַיְקָרָה", – עָנָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “אֲבָל הֲרֵינִי מְקַוֶּה וְסָבוּר, שֶׁטֶּקסַר לֹא יְהֵא לוֹ פְּנַאי לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזַר עַל עוֹבְדֵי הַמַּטָּעָה שֶׁלָּנוּ!”

מֵאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם עַד סְעֻדַּת הָעֶרֶב הָיוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּשְׁנֵי יְדִידָיו מְבַקְּרִים בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל פֶּרִי אֶת מִשְׁכְּנוֹת הָעוֹבְדִים. הֵם נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמַּצַּב רוּחָם שֶל הַנֶּגְרִים הָיָה מְצֻיָּן. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לְהַפְנוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הָעֻבְדָּה, שֶׁהָעוֹבְדִים הַלָּלוּ, שֶׁזֶּה עַתָּה נִשְׂתַּחְרְרוּ מֵעַבְדוּתָם, חָזְרוּ לַעֲבוֹדָתָם בִּשְׁקִידָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נֶעְדָּר בִּשְׁעַת הַמִּפְקָד.

“כָּךְ… כָּךְ!…” – הֵשִׁיב הַסּוֹכֵן. “עָלֵינוּ לְהַמְתִּין עוֹד וְלִרְאוֹת מַה יְהֵא טִיבָהּ שֶׁל מְלָאכָה זוֹ מֵעַכְשָׁיו!”

“מָה אַתָּה סָח, פֶּרִי? סָבוּרְנִי שֶׁזְּרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁחוֹרִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ כָּל עִקָּר עִם הִשְׁתַּנּוּת מַצָּבָם!”

“לְפִי שָׁעָה לֹא נִשְׁתַּנּוּ עֲדַיִן, מַר גֶ’מס”, עָנָה הָאִישׁ הָעַקְשָׁן. “וְאוּלָם עַד מְהֵרָה תִּוָּכַח לָדַעַת, שֶׁהַיָדַיִם שֶׁבִּקְצוֹת הַזְּרוֹעוֹת שׁוּב אֵינָן דוֹמוֹת לְאוֹתָן שֶׁלְּעָבָר”…

רַב לְךָ, פֶּרִי!" – הֶחֱזִיר לוֹ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בִּצְחוֹק, “סָבוּרְנִי שֶיְדֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְעוֹלָם בְּנוֹת חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵין לִדְרֹשׁ מֵהֶם!”

לְאַחַר הַבִּקּוּר הַזֶּה חָזְרוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וַחֲבֵרָיו אֶל קַסְטֶל־הַאוּז. הָעֶרֶב עָבַר עֲלֵיהֶם בְּיֶתֶר מְנוּחָה מִלֵּיל אֶמֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁלֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם שוּם יְדִיעוֹת מִגֶ’קְסוֹנְוִיל הָיוּ מְקַוִּים, שֶׁטֶּקסַר וַדַּאי חָזַר בּוֹ מִן הָאִיּוּם שֶׁלּוֹ וְאֵין דַעְתּוֹ לְקַיֵּם אוֹתוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לְהוֹצִיאוֹ אֶל הַפֹּעַל.

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ שוֹמְרִים הַלַּיְלָה שְׁמִירָה מְעֻלָּה וְקַפְּדָנִית. פֶּרִי וּסְגָנָיו הֶעֱמִידוּ נוֹטְרִים סוֹבְבִים בִּגְבוּלוֹת הָאֲחֻזָּה וּבְיִחוּד עַל שְׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן. הַנֶּגְרִים הֻזְהֲרוּ לָסֶגֶת אֶל הַגָּדֵר לִכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹל הַתְרָעָה וּמִשְׁמָר הָעֳמַד לִפְנֵי הַפִּשְׁפָּש הַחִיצוֹנִי.

פְּעָמִים אֲחָדוֹת בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה קָמוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּמְרֵעָיו מִמִּשְׁכְּבוֹתָם, כְּדֵי לִבְדֹּק אִם פְּקֻדּוֹתֵיהֶם נִתְמַלְּאוּ הֵיטֵב. כְּשֶׁעָלְתָה הַחַמָּה הֻבְרַר, שֶׁשּוּם מְאֹרָע לֹא הִפְרִיעַ אֶת מְנוּחַת הַלַּיְלָה שֶׁל תּוֹשָׁבֵי קֶמדלֶס־בֵּי.

פֶּרק עֲשִׂירִי: הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְמַרְס

לְמָחָר, בַּיּוֹם הַשֵּׁנֵי לְמַרְס, קִבֵּל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק יְדִיעוֹת עַל יְדֵי אֶחָד מִסְּגָנָיו שֶׁל סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וְלָשׁוּב מִגֶ’קְסוֹנְוִיל בְּלִי לְעוֹרֵר חֲשָׁד כָּלְשֶׁהוּ.

הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֲמִתָּן לֹא הָיְתָה מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק, הָיוּ חֲשׁוּבוֹת עַד מְאֹד, כְּכֹל אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לָדוּן מִן הַמְסֻפָּר לְהַלָּן.

בְּשַׁחֲרִית שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִשְׁלִיךְ הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן עֹגֶן בְּמִפְרַץ סֶנט־אַנדְרְיוּס, בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל מְדִינַת ג’וֹרְג’יָּה. הָאֳנִיָּה “וָבָּשׁ”, שֶׁדִּגְלוֹ הָיָה מְנַפְנֵף עָלֶיהָ, הָלְכָה בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל אֶסְכַּדְרָה, שֶׁכָּלְלָה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ סְפִינוֹת, הַיְנוּ: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה תּוֹתְחָנִיּוֹת, אֳנִיַּת לְוָיָה אַחַת, אֳנִיָּה נוֹשֵׂאת צָרְכֶי מִלְחָמָה וְשֵׁשׁ אֳנִיּוֹת־מַשָּׂא, שֶׁהוֹבִילוּ אֶת הַבְּרִיגָדָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל רַייט.

הַגֵּנֵרַל שֶׁרמֶן הָיָה מְלַוֶּה אֶת הַאֶכְּספֶּדִיצִיָּה הַזֹּאת, כְּכֹל אֲשֶׁר כָּתַב ג’ילְבֶּרט בְּאִגַּרְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

הַסְּעָרָה עִכְּבָה אֶת הַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן בַּדֶּרֶךְ וְאֵחֲרָה אֶת בּוֹאוֹ, וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִיךְ עֹגֶן נִזְדָּרֵז מִיָּד לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לִלְכֹּד אֶת הַמַּעֲבָרִים שֶל סֶנט־מֶרִי. מְצָרֵי־הַיָּם הַלָּלוּ, שֶׁהָעֲבָרָה בָּהֶם הֲרֵיהִי קָשָׁה בְּיוֹתֵר, פְּתוּחִים כְּלַפֵּי תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל נָהָר, שֶׁאַף הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הָאִי עֲמֵלְיָה, עַל הַגְּבוּל שֶׁבֵּין ג’וֹרְג’יָּה וּפְלוֹרִידָה.

פֶרְנַנְדִינָה, הָעִיר הָרָאשִׁית שֶׁל הָאִי, הָיְתָה מוּגַנָּה עַל יְדֵי הַמְּצוּדָה קְלִינטש, שֶׁמֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת־הָאֲבָנִים הֶעָבוֹת שֶׁלָּהּ נִמְצָא חֵיל מַצָּב שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִיש. הַיְּנַסּוּ הַדְּרוֹמִיִּים לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בִּמְצוּדָה זוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לְהָגֵן עָלֶיהָ יָמִים רַבִּים? הַשְׁעָרָה זוֹ הָיְתָה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת.

אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְאַמְּתָה. לִדְבָרָיו שֶׁל סְגַן הַסּוֹכֵן מִתְהַלֶּכֶת שְׁמוּעָה בְּגֶ’קְסוֹנְויל שֶׁבָּה בְּשָׁעָה שֶׁהָאֶסְכַּדְרָה הִתְקָרְבָה אֶל מִפְרַץ סֶנט־מֶרִי לֹא דַּיָם לַדְּרוֹמִיִּים שֶׁפִּנּוּ וְעָזְבוּ אֶת מְצוּדַת קְלינטש, אֶלָּא שֶׁיָּצְאוּ גַּם מִפֶרְנַנְדִינָה, מִן הָאִי קוֹמבֶּרלֶנד וּמִכָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף פְלוֹרִידָה.

עַד כָּאן הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ לְקַסְטֶל־הַאוּז. אֵין מִן הַצֹּרֶך לְהוֹכִיחַ אֶת חֲשִׁיבוּתָן מִבְּחִינַת מַצַּב־הַדְּבָרִים הַמְיֻחָד שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. כֵּיוָן שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית עָלוּ סוֹף סוֹף עַל אַדְמַת פְלוֹרִידָה, לֹא יַעֲבֹר אֶלָּא זְמַן מוּעַט וְכָל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ תִּפֹּל בְּיָדָם. כַּנִּרְאֶה יַחְלְפוּ יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁהַתּוֹתְחָנִיוֹת תּוּכַלְנָה לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן שֶׁל סֶנט־ג’וֹן. וְאוּלָם עֶצֶם מְצִיאוּתָן כָּאן וַדַּאי תַּפִּיל פַּחַד עַל הַשִּלְטוֹנוֹת, שֶׁנִּתְמַנּוּ זֶה עַתָּה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת, שֶׁטֶּקסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ יִירְאוּ שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ בָּהֶם שְׁפָטִים וְלֹא יָעִיזּו לִשְּׁלֹחַ יָדָם לְרָעָה בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל אָדָם כְּגֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁהָיָה אֶחָד מִמְצַדְּדֵי־הַצָּפוֹן הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר.

הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ הוֹעִילוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁעָבְרָה פִּתְאֹם מִפַּחַד לְתִקְוָה. הַוַּדָּאוּת שֶׁג’ילְבֶּרט שׁוּב אֵינוֹ רָחוֹק מֵהֶן, עוֹרְרָה בְּלֵב אָלִיס סטֶנֶרד וּמָרַת בּוֹרבֶּנק אֶת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁעוֹד מְעַט וְתִרְאֶינָה אוֹתוֹ, – הָאַחַת אֶת חֲתָנָהּ וְהַשְּׁנִיָּה אֶת בְּנָהּ, וְלֹא תוֹסַפְנָה עוֹד לִהְיוֹת חֲרֵדוֹת לְחַיָּיו.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַקָּצִין הַצָּעִיר שׁוּב לֹא הָיָה רָחוֹק מֵהֶן אֶלָּא שׁלֹשִׁים מִילִין, הוּא הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט־אַנדריוּס וּנְמֵלָהּ הַקָּטָן שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי. הוּא נִמְצָא אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאֳנִיָּה הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטָוָה”, וָאִנִיָּה זֹו הִצְטַיְּנָה בְּמַעֲשֶׂה־גְבוּרָה בַּמִּלְחָמָה, שֶׁעֲדַיִין לֹא הָיָה דֻגְמָתוֹ.

וַהֲרֵי הַמְּאֹרָע, שֶׁאֵרַע בְּשַחֲרִית שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְמַרְס. בְּשָׁעָה שֶׁסְּגַן־הַסּוֹכֵן בִּקֵּר בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו, וְאוּלָם עָלֵינוּ לְסַפְּרוֹ מִיָּד כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַמְּאֹרָעוֹת הַחֲמוּרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ אַחַר כָּךְ.

בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן, שֶׁצִּבְאוֹת הַדָּרוֹם פִּנּוּ אֶת מְצוּדַת קְלִינטש, מִיָּד שָׁלַח אֶל תְּעָלַת סֶנט־מֶרי אֳנִיוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁאֵינָן מִן הַמַּעֲמִיקוֹת בַּמַּיִם. הָאוֹכְלוֹסִין הַלְּבָנִים בָּרְחוּ אַחֲרֵי צִבְאוֹת הַדָּרוֹם אֶל פְּנִים הָאָרֶץ וְנָטְשׁוּ אֶת הָעֲיָרוֹת וְאֶת הַכְּפָרִים וְאֶת הַמַּטָּעוֹת שֶׁבְּחֶבֶל הַחוֹף. זֹאת הָיְתָה בֶּהָלָה לַאֲמִתָּה, שֶׁתָּקְפָה אֶת הַבְּרִיוֹת מִתּוֹךְ פַּחַד שָׁוְא, שֶׁמָּא יָנִיחוּ בָּהֶם בַּעֲלֵי־הַשִּׁחְרוּר אֶת חֲמָתָם וְיִפְרְעוּ בָּהֶם פְּרָעוֹת. וְלֹא בִּפְלוֹרִידָה בִּלְבָד, אֶלָּא בִּגְבוּלָהּ שֶׁל מְדִינַת גוֹרג’יָּה, בַּחֶבֶל שֶׁבֵּין מִפְרַץ אוֹסָבוֹ וּבֵין מִפְרַץ סֶנט־מֶרִי, נֶחְפְּזוּ הָאוֹכְלוֹסִין לִבְרֹחַ בִּבְהִילוּת מֵאֵימַת גְּדוּדֵי הַבְּרִיגָדָה שֶׁל רַיט. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָךְ, לֹא הָיָה לוֹ לַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן צֹרֶךְ לִירוֹת אֲפִילוּ יְרִיַּת תּוֹתָח אַחַת כְּדֵי לִכְבֹּשׁ אֶת מְצוּדַת קְלִינטש וְאֶת פֶרְנַנדִינָה. רַק הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטָוָה”, אֲשֶׁר ג’ילְבֶּרט שֶׁנִּמְצָא תָּמִיד בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל מַרס, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בָּהּ סְגַן רַב־הַחוֹבֵל, הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּלוֹעֵי הָאֵשׁ שֶׁלָּהּ. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

הָעִיר פֶרנַנדִינָה מְחֻבֶּרֶת עִם הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל פְלוֹרִידָה שֶׁעַל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי עַל יְדֵי סְנִיף שֶׁל מְסִלַּת־בַּרְזֶל, הַמִּשְׂתָּרַעַת עַד עִיר הַנָּמֵל סִידר־קַייס. מְסִלַּת־בַּרְזֶל זוֹ הוֹלֶכֶת תְּחִלָּה עַל חוֹף הָאִי עֲמֵלְיָה, וְקֹדֶם שֶׁהִיא מַגַּעַת אֶל הַיַּבָּשָׁה, הֲרִיהִי פּוֹנָה וְעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ־גֶשֶׁר עַמּוּדִים אָרֹךְ, הַגָּשׁוּר עַל פְּנֵי מִפְרַץ נָסַאוּ.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁ“אוֹטָוָה” הוֹפִיעָה בְּלֶב הַמִּפְרָץ הַזֶּה, עָבְרָה עַל הַגֶּשֶׁר רַכֶּבֶת, שֶׁהוֹבִילָה אֶת חֵיל־הַמַּצָּב הַבּוֹרֵחַ מִפֶרְנַנְדִינָה עִם כָּל הַתַּשְׁמִישִׁים וְהַצֵּידָה שֶׁלּוֹ. אֶל חֵיל־הַמַּצָּב נִלְווּ כַּמָּה וְכַמָּה אִישִׁים מִן הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. וּמִיָּד הִגְבִּירָה הַתּוֹתְחָנִית אֶת כֹּחַ מְהִירוּתָהּ וְשָׁטָה לְעֻמַּת הַגֶּשֶׁר וְיָרְתָה בִּכְלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהּ גַּם אֶל עַמּוּדֵי הַגֶּשֶׁר וְגַם אֶל הָרַכֶּבֶת הַמִּתְרוֹצֶצֶת. ג’ילְבֶּרט עָמַד בְּרֹאש הָאֳנִיָּה וְהָיָה מְנַצֵּחַ עַל הַיְרִיָּה. כַּדּוּרִים אֲחָדִים פָּגְעוּ בַּמַּטַּרָה פְּגִיעָה מֻצְלַחַת. פְּצָצָה אַחַת פָּגְעָה בַּקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן וְשָׁבְרָה אֶת צִירָיו וְאֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת הַמְחַבְּרוֹת אוֹתוֹ עִם הַקָּרוֹן הַסָּמוּךְ לוֹ. וְאוּלָם הָרַכֶּבֶת לֹא נֶעֶצְרָה אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד – שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה מַצָּבָהּ מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר – וְלֹא הִשְׁגִּיחָה בְּאוֹתוֹ הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן. הִיא הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּקַלְקָלָתוֹ, וְהוֹסִיפָה לִהְיוֹת שְׁטוּפָה בִּמְרוּצָתָהּ בְּכָל כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ וּפָנְתָה לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית שֶׁל חֲצִי־הָאִי. בְּרֶגַע זֶה בָּאָה פְּלֻגָּה שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית שֶׁעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בְּפֶרנַנדִינָה. אוֹתָהּ הַפְּלֻגָּה רָצָה אֶל הַגֶּשֶׁר וְתָפְסָה בִּן־רֶגַע אֶחָד אֶת הַקָּרוֹן יַחַד עִם הַפְּלִיטִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בּוֹ וְשֶׁהָיוּ בְּרֻבָּם אֶזְרְחֵי הָעִיר. הֵבִיאוּ אֶת הַשְׁבוּיִים לִפְנֵי הַפָּקִיד הָעֶלְיוֹן, שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְּנֶר, שֶׁנִּתְמַנָּה נְצִיב פֶרנַנדִינָה, כָּתְבוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אוֹתָם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּמִּשְׁמָר בְּאַחַת הָאֳנִיות שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה, וְאַחַר שָׁלְחוּ אוֹתָם לַחָפְשִׁי.

מִשֶּׁנִּסְתַּלְּקָה הָרַכֶּבֶת וְנִתְעַלְּמָה מִן הָעַיִן, תָּקְפָה “אוֹטָוָה” סְפִינָה אַחַת טְעוּנָה צָרְכֵי מִלְחָמָה, שֶׁנִמְלְטָה אֶל הַמִּפְרָץ, וְלָכְדָה אוֹתָה.

הַמְּאֹרָעוֹת הַלָּלוּ הֵמַסּוּ אֶת רוּחָם שֶל צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים וְשֶׁל אוֹכְלוֹסֵי הֶעָרִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. וּבְיִחוּד נִכָּר הָיָה הַדָּבָר בְּגֶ’קסוֹנְוִיל. הָאוֹכְלוֹסִים הָיוּ מֻחְזָקִים, שֶׁתּוֹצֵאתוֹ שֶל סֶנט־ג’וֹן תִּכָּבֵשׁ בִּמְהֵרָה כְּשֶׁם שֶׁנִּכְבְּשָׁה תּוֹצֵאת סֶנט־מֶרי. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, וְקָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, כְּשֵׁם שֶׁלֹא מָצְאוּ בְּסֶנט־אַבגוּסְטִין וּבְכָל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּגָּלִיל.

כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. הִיא קִוְּתָה – וְאֶפְשָׁר הָיָה לָה לְּקַוּוֹת לְכָךְ, שֶׁמִּתּוֹךְ מְסִבּוֹת כָּאֵלֶּה לֹא יַעֲרֹב טֶקְסַר אֶת לִבּוֹ לְקַיֵם אֶת מְזִמּוֹתָיו. גִּלְגּוּלֵי הַמְּאֹרָעוֹת עַצְמָם יָבִיאּו לִידֵי כָּךְ, שֶׁהוּא וּבְנֵי סִיעָתוֹ יְמֻגְּרוּ וְהָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים שֶׁבָּעִיר יַחְזְרוּ לְשִׁלְטוֹנָם, שֶׁהָאֲסַפְסוּף לָקַח מֵהֶם בְּחָזְקָה.

בָּרוּר הָיָה, שֶׁמִּשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק הָיָה לָה טַעַם מַסְפִּיק לַחְשֹׁב אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת־הַלָּלוּ וּלְקַוּוֹת לַטּוֹב. מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הַחֲדָשׁוֹת הַחֲשוּבוֹת הַלָּלוּ לְאַנְשֵׁי קֶמדלס־בֵּי בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדְעוּ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, מִיָּד תָּקְפָה עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה רַבָּה וְהֵם צָהֲלוּ וְהֵרִיעוּ תְּרוּעוֹת הֵידָד, אֲשֶׁר פִּיגְמַלְיוֹן נָטַל בָּהֶן חֵלֶק בְּרֹאש. וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר הָיָה לָהֶם לְהַזְנִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי הַזְּהִירוּת וְהַשְּׁמִירָה שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַסַּכָּנָה מִן הָאֲחֻזָּה עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע,שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת יוֹפִיעוּ בְּמֵימֵי הַנָּהָר.

לָאו! אָסוּר הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשוּם פָּנִים! וְאוּלָם לַאֲסוֹנָם – וְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְשַׁעֵר זֹאת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ – צָרִיך הָיָה שֶׁיַּעֲבֹר שָׁבוּעַ יָמִים עַד שֶׁתְּהֵא הַיְכֹלֶת בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית לְהַכְנִיס אֶת אֳנִיוֹתֵיהֶם אֶל מֵימֵי סֶנט־ג’וֹן וְלִכְבֹּש אֶת נְתִיבוֹתָיו. וּבֵינְתַיִם כַּמָּה סַכָּנוֹת הִתְרַגְּשוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי!

וְאָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן כָּבַש אֶת פֶרְנַנְדִינָה, רָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לִנְהֹג זְהִירוּת יְדוּעָה. הוּא שָׁקַד לְקַיֵּם אֶת הַתָּכְנִית, שֶׁהִתְוָה לְעַצְמוֹ, וּלְהָנִיף אֶת דִּגְלָן שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית בְּכָל מָקוֹם שֶאֳנִיּוֹתָיו יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ לְשָׁם. וּלְשֵׁם כָּךְ חָלַק אֶת הַצִּי שֶׁלּוֹ לְכַמָּה וְכַמָּה פְּלֻגּוֹת. תּוֹתְחָנִית אַחַת נִשְׁלְחָה לִנְהַר סֶנט־מֶרי, כְּדֵי לִכְבֹּש אֶת הֶעֲיָרָה הַקְּטַנָּה, הַקְּרוּיָה בְּשֵׁם זֶה, וְלַחְדֹּר אֶל הַיַּבָּשָׁה עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים מִילִין. שָׁלֹשׁ תּוֹתְחָנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גּוֹדוֹן הָיָה מַנְהִיגָן, הִפְלִיגוּ צָפוֹנָה כְּדֵי לְסַיֵּר אֶת הַמִּפְרָצִים, לִכְבֹּשׁ אֶת הָאִיִּים גִ’יקִיל וְסֶנט־סִימוֹן וְאֶת שְׁתֵּי הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּרוּנסְוִיק וְדַרְיֶן, שֶׁמִּקְצָת תּוֹשָׁבֵיהֶן נָטְשׁוּ אוֹתָן. שֵׁשׁ אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר שֶׁאֵינָן מַעֲמִיקוֹת בַּמַּיִם, הַנְּתוּנוֹת לְפִקּוּדוֹ שֶׁל סטֶוֶנס, נוֹעֲדוּ לְהַפְלִיג בִּנְהַר סֶנט־ג’וֹן עַל מְנָת לִכְבֹּש אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל. יֶתֶר הַצִּי, שֶׁדִּיפּוֹן גּוּפוֹ הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ, הִתְכּוֹנֵן לְהַפְלִיג שׁוּב בַּיָּם, כְּדֵי לִלְכֹּד אֶת סֶנט־אַבְגוּסְטִין וְלָשִׂים הֶסְגֵּר עַל הַחוֹף עַד לְמוֹסקִיטוֹ־אִינֶלט וְלַחְסֹם אֶת מִפְרָצָיו בִּפְנֵי הַמַּבְרִיחִים, הַמַּעֲבִירִים תַּשְׁמִישֵׁי מִלְחָמָה.

וְאוּלָם אֶת כָּל הְפְּעֻלּוֹת הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַצֵּעַ תּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת הָיוּ מַסְפִּיקוֹת לַדְּרוֹמִיִּים כָּל צָרְכָּם, כְּדֵי לְהַחֲרִיב אֶת הָאָרֶץ וְלַעֲשׂוֹת בָּה שַׁמּוֹת.

בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם קִבֵּל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק אֶת הָרְמִיזוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בִּדְבַר הַהֲכָנוֹת לְהִתְנַפְּלוּת עָלָיו. הַסּוֹכֵן פֶּרִי, שֶׁחָזַר זֶה עַתָּה מִגְּבוּלוֹת הָאֲחֻזָּה, שֶׁהָיָה מְסַיֵּר אוֹתָם, נִכְנַס בִּבְהִילוּת אֶל קַסְטֶל־הַאוּז וּפָתַח וְאָמַר:

“נִרְאוּ כַּמָּה רֵיקִים וּפוֹחֲזִים חֲשׁוּדִים, שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל קֶמדלֶס־בֵּי”

“מִנַּיִן? מִצַּד צָפוֹן”?

“הֵן, מִצַּד צָפוֹן”.

וּבוֹ בָּרֶגַע נִכְנְסָה זֶרְמָה, שֶׁחָזְרָה מִן הַנָּמֵל הַקָּטָן, וְהוֹדִיעָה לַאֲדוֹנֶיהָ, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה סִירוֹת שָׁטוֹת בַּנָּהָר וְהוֹלְכוֹת וּמִתְקָרְבוֹת אֶל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית.

“הֵן בָּאוֹת מִגֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק”.

“נָשׁוּבָה אֶל קַסְטֶל־הַאוּז”, – אָמַר ג’מס בּוֹרבֶּנק וְאַל תֵּצְאִי מִשָּׁם בְּשׁוּם פָּנִים, זֶרמָה!" “כִּדְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי!”

לִכְשֶׁחָזַר גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק אֶל חוּג בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, לֹא הֶעֱלִים מֵהֶם, שֶׁסַּכָּנָה מִתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה. עַכְשָׁיו כִּמְעַט שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לְהִתְנַּפֵּל עַל הַמַּטָּעָה, וּלְפִיכָךְ מוּטָב שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ מוּכָנִים לְכָךְ מֵרֹאשׁ.

הַאֻמְנָם עַכְשָׁיו, כְּשֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית עוֹמְדִים לְהַכּוֹתָם מַכָּה נִצַּחַת, יַעַרְבוּ הַנְּבָלִים הַלָּלוּ אֶת לִבָּם"…

“הֵן”, – עָנָהוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בִּקְרִירוּת־רוּחַ. “טֶקסַר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת כָּזֹאת לְהִתְנַקֵּם בָּנוּ, אֲפִילוּ אִם יְקַפֵּחַ אֶת חַיָּיו לְאַחַר שֶׁנָּתַן סִפּוּק לְתַאֲוַת־הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ”!

אַחַר הוֹסִיף וְאָמַר מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת:

“אֶפְשָׁר שֶׁאָדָם זֶה לֹא יְהֵא נֶעֱנָשׁ עַל כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה?… אֶפְשָׁר שֶׁלְּעוֹלָם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְחַמֵּק וּלְהִנָּצֵל?… אָכֵן אֶמֶת הוּא, שֶׁלְּאַחַר שֶׁאָבְדָה אֱמוּנָתְךָ בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אַתָּה מַתְחִיל לְהָטִיל סָפֵק בְּמִדַּת־הַדִּין שֶׁבַּשָּׁמַיִם”…

גֶ’מְס, – אָמְרָה מָרַת בּוֹרבֶּנק, “בָּרֶגַע, שֶׁאוּלַי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל תְּשׁוּעַת הַשָּׁמַיִם בִּלְבָד, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים!”

“וְנַפְקִיד אֶת גּוֹרָלֵנוּ בְּיָדוֹ!” – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה אָלִיס סטֶנֶרד.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק שוּב נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְהוּא נָתַן פְּקֻדּוֹת וְהוֹרָאוֹת לְתַכְלִית הַהֲגָנָה עַל קַסטל־הַאוּז.

“הוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר לַנֶּגְרִים?” – שָׁאַל אֶדוּאַרְד קָרוֹל.

“עוֹד מְעַט וְיוֹדִיעוּם” – עָנָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק. “לְפִי דַעְתֵּי, עָלֵינוּ לְצַמְצֵם אֶת פְּעֻלָּתֵנוּ וּלְהָגֵן עַל הַגָּדֵר שֶׁל גַּן־הָאִילָנוֹת הַמְיֻחָד וְעַל בֵּית הַדִּירָה בִּלְבָד. אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לַעֲצֹר גְּדוּד מְזֻיָּנִים עַל גְּבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל קֶמדֶלס־בֵּי, שֶׁהֲרֵי הַמִּתְנַפְּלִים יָבוֹאוּ בְּוַדַּאי בְּהָמוֹן רָב. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְכַנֵּס אֶת כָּל הַמָּגִנִּים שֶׁלָּנוּ מִסָּבִיב לַסּוֹרֵג. וְאִם הַמַּתְקִיפִים יִפְרְצוּ לַאֲסוֹנֵנוּ אֶת הַסּוֹרֵג, אֶפְשָׁר שֶׁקַּסְטֶל־הַאוּז, שֶׁכְּבָר עָמַד בִּפְנֵי לַהֲקוֹת הַסֶּמְינוֹלים, יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד גַּם בִּפְנֵי לַהֲקוֹת הַגַּזְלָנִים שֶׁל טֶקסַר. אִשְׁתִּי, אָלִיס וְדִי וְעִמָּן זֶרְמָה, שֶׁהִנְּנִי מַפְקִיד אֶת שְׁלָשְׁתָּן בְּיָדָה, אַל תֵּצֶאנָה מִקַּסְטֶל־הַאוּז בְּלִי פְּקֻדָּתִי. וְאִם הַסַּכָּנָה תִגְדַּל בְּיוֹתֵר, הִנֵּה כְּבָר מוּכָן הַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶתּוּכַלְנָה לְהִמָּלֵט דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה הַמּוֹלִיכָה אֶל הַמִּפְרָץ הַקָּטָן מָרִינוֹ, שֶׁעַל נְהַר סֶנט־ג’וֹן. שָׁם תְּהֵא מֻצְנַעַת בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים סִירָה עִם שְׁנַיִם מֵאֲנָשֵׁינוּ, וְאַתְּ זֶרְמָה, תָּשוּטִי בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר כֶּדֵי לִמְצֹא מַחֲסֶה בַּסֻּכָּה שֶׁעַל סֶלַע־הָאֲרָזִים”.

“וְאַתָּה גֶ’מְס?”

“וְאַתָּה אַבָּא?”

מָרַת בּוֹרבֶּנק אָחֲזָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ וּמִיס אָלִיס אָחֲזָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל אָבִיהָ, כְּאִלּוּ כְּבָר הִגִּיעַ הָרֶגַע לָנוּס מִקַּסְטֶל־הַאוּז.

אָנוּ נַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶן בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַמַּצָּב יְהֵא נָעֲשֶׂה קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא", – עָנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. “אֲבָל עֲלֵיכֶן לְהַבְטִיחַ לִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַסַּכָּנָה תִּגְדַּל בְּיוֹתֵר, תְּבַקֵּשְׁנָה לָכֶן מִפְלָט בְּאוֹתָהּ הַסֻּכָּה שֶׁעַל סֶלַע־הָאֲרָזִים. עַל יְדֵי כָּךְ יִתְוַסֵּף לָנוּ אֹמֶץ־רוּחַ וּגְבוּרָה, כְּדֵי לַהְדּוֹף אֶת הַנְּבָלִים הַלָּלוּ אָחוֹר וְלַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם עַד כַּדּוּר־הַיְרִיָּה הָאַחֲרוֹן”.

בָּרוּר הָיָה שֶׁאֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ, אִם הֲמוֹנֵי הַמַּתְקִיפִים יִפְרְצוּ אֶת הַגָּדֵר וְיַחְדְּרוּ אֶל הַגַּן, כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל עַל קַסְטֶל הַאוּז.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְחִיל גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק לְהִתְעַסֵּק בְּכִנּוּס מְשָׁרְתָיו וְרִכּוּזָם לְשֵׁם הֲגָנָה. פּרִי וּסְגָנָיו חָזְרוּ עַל כָּל הַצְּרִיפִים, כְּדֵי לְהַקְהִיל אֶת יוֹשְׁבֵיהֶם. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וְהַנֶּגְרִים הַמְזֻיָּנִים סֻדְּרוּ לְיַד הַסּוֹרֵג נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם בִּקְּשׁוּ לָהֶם מַחֲסֶה בְּיְּעָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת קֶמדלֶס־בֵּי.

לְמַרְבֵּה הָרָעָה לֹא נִמְצְאוּ בְּקַסְטֶל־הַאוּז אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי־קְרָב מוּעָטִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲרֹךְ הֲגָנָה מַסְפֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ. לְפִי מַצַּב־הַדְּבָרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַיְנוּ מֵרֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה וְעַד עַכְשָׁיו, כִּמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג כְּלֵי־זַיִן וְכַדּוּרֵי־יְרִיָּה בַּמִּדָּה הַדְּרוּשָׁה לְצֹרֶךְ הַהֲגָנָה עַל הַמַּטָּעָה. בִּקְשׁוּ לִקְנוֹתָם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, אֶלָּא שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעִנְיָן זֶה הָיוּ לְבַטָּלָה. וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרַח לְהִסְתַּפֵּק בְּאוֹתָם הַשִּׁיוּרִים, שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בַּבַּיִת לְאַחַר הַקְּרָבוֹת הָאַחֲרוֹנִים עִם הַסֶמִּינוֹלִים.

עִקַּר תָּכְנִיתוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק הָיָה מְכֻוָּן בְּיִחוּד לִשְׁמֹר עַל קַסטֶל־הַאוּז שֶׁלֹא יַבְעִירוּהוּ בָּאֵשׁ וְלֹא יִפְרְצוּ אֶל תּוֹכוֹ. לְהָגֵן עַל הָאֲחֻזָּה בִּכְלָלָהּ, לְהַצִּיל אֶת הַקַּרְפִּיפִים, אֶת בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה וּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת וְהַצְּרִיפִים וְלִמְנֹעַ אֶת הַבִּרְיוֹנִים לַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בַּמַּטָּעָה – דָּבָר זֶה לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ וְאַף לֹא הֶעֱלָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ. לֹא הָיָה לָאֵל יָדוֹ לְהַעֲמִיד בִּפְנֵי הַתּוֹקְפִים אֶלָּא כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִיש, וְגַם אַנְשֵׁי־הַחַיִל הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְזֻיָּנִים כָּל צָרְכָּם. תְּרֵיסָרִים אֲחָדִים שֶׁל רוֹבִים נֶחְלְקוּ בֵּין הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר, תַּחַת אֲשֶׁר כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק הַמַּרְחִיקִים לִירוֹת נוֹעֲדוּ לְתַשְׁמִישָם שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו וְשֶׁל פֶּרִי וּסְגָנָיו. הַכֹּל יָצְאוּ אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ. הַנֶּגְרִים סֻדְּרוּ וְהָעָמְדוּ בְּאֹפֶן, שֶׁיּוּכְלוּ לַהְדֹּף זְמַן הַרְבֵּה, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶת הַהִשְׂתָּעֲרוּת עַל הַסּוֹרֵג, שֶׁהָיָה מוּגָן חוּץ מִזֶּה, עַל יְדֵי הַפֶּלֶג שֶׁהִקִּיף אוֹתוֹ מִסָּבִיב.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיך לוֹמַר הוּא, שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַמְּהוּמָה הַזֹּאת הָיָה פִּיגמַלְיוֹן מִתְרוֹצֵץ לְכָאן וּלְכָאן מִתּוֹךְ עַסְקָּנוּת וּבְהִילוּת, בְּלִי לַעֲשׂוֹת בְּעֶצֶם מְאוּמָה. הוּא הָיָה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאַחַד הַמּוֹמוֹסִים שֶׁבְּקִרְקְסֵי־הַיְרִידִים, הַמָּעֲמִידִים פָּנִים כְּאִלּוּ הֵם טוֹרְחִים וְעוֹשִׂים אֶת הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים כְּלוּם וּמְבַדְּחִים בְּכָךְ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל קְהַל הָרוֹאִים. פִּיג חָשַׁב עַצְמוֹ לְאַחַד הַמְּגִנִּים הַמְיֻחָדִים שֶׁל בֵּית־הַדִּירָה, וּלְפִיכָךְ לֹא הִתְעָרֵב עִם חֲבֵרָיו, שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בַּחוּץ. מִיָּמָיו לֹא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ מָסוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם!

מִשֶּׁנִּסְתַּיְּמוּ כָּל הַהֲכָנוֹת, הָיוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים. עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הָיָה, מֵאֵיזֶה צַד תָּבוֹא הַהִתְנַפְּלוּת. אִלּוּ בָּאוּ הַתּוֹקְפִים מִן הַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמַּטָּעָה, אֶפְשָׁר הָיָה לְסַדֵּר אֶת הַהֲגָנָה בְּדֶרֶךְ מֻצְלַחַת יוֹתֵר. וּלְהֶפֶךְ, אִם הַלָּלוּ יִתְנַפְּלוּ מִצַּד הַנָּהָר, תִּהְיֶה הַהֲגָנָה קָשָׁה יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁקֶּמדלס־בֵּי הָיְתָה פְּרוּצָה מִצַּד זֶה. אָמְנָם הַיְצִיאָה מִן הַסְּפִינָה עַל הַיַּבָּשָׁה דָּבָר קָשֶׁה הוּא תָּמִיד. עַל כָּל פָּנִים הָיָה צֹרֶךְ בְּמִסְפָּר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל סִירוֹת כְּדֵי לְהַעֲבֵיר בִּמְהִירוּת גְּדוּד מְזֻיָּן מֵעֶבְרוֹ הָאֶחָד שֶׁל נְהַר סֶנְט־ג’וֹן אֶל עֶבְרוֹ הַשֵׁנִי.

עַל עִנְיָן זֶה הָיוּ דָּנִים גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, קָרוֹל וּסְטֶנֶרד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לַחֲזִירָתָם שֶׁל הַמְרַגְּלִים, שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶל גְּבוּל הַמַּטָּעָה.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נִתְבָּרֵר לָהֶם כָּל צְרְכָּם כֵּיצָד וּבְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ תְּהֵא נַעֲשֵׂית הַהַתְקָפָה.

בְּאַרְבַּע וָחֶצִי לִפְנוֹת עֶרֶב חָזְרוּ הַמְרַגְּלִים בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל מִן הַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאֲחֻזָּה וְהוֹדִיעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

גְּדוּד אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים בָּא מִן הַצָּפוֹן וְעוֹלֶה עַל קֶמדלֶס־בֵּי. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לֱבָרֵר אִם אוֹתוֹ הַגְּדוּד הֲרֵיהוּ פְּלֻגָּה שֶׁל הַמִּילִיצִיָּה הַגְּלִילִית, אוֹ רַק גוּנְדָה שֶׁל הָאֲסַפְסוּף, שֶׁהֻטָּל עָלֶיהָ הַתַּפְקִיד לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת הַגְּזֵרָה, שֶׁגָּזַר טֶקסַר עַל הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים, וְשֶׁנִּזְקְקָה לְכָךְ מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה לְגָזֵל וּלְשֹׁד. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּגְדוּד זֶה מֵכִיל לְמַעְלָה מֵאֶלֶף אִישׁ, וְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא, שֶׁעוֹבְדֵי הַמַּטָעָה יוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵש תִּקְוָה, אֲשֶׁר אִם יִפְרֹץ אֶת הַגָּדֵר בִּסְעָרָה, יוּכַל קַסְטֶל־הַאוּז לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּנֶגְדוֹ בְּתַקִּיפוּת וּזְמַן הַרְבֵּה יוֹתֵר.

וּאוּלָם דָּבָר זֶה בָּרוּר הָיָה, שֶׁגְּדוּד זֶה לֹא רָצָה לְנַסּוֹת לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה בַּנָּמֵל הַקָּטָן אוֹ אֶל הַחוֹף בְּקִרְבַת קֶמדֶלס־בֵּי, לְפִי שֶׁיְּצִיאָה זוֹ הָיְתָה כְּרּוכָה בִּקְשָׁיִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא עָבְרָה אֶת הַנָּהָר לְמַטָּה מִגֶ’קְסוֹנְוִיל בַּחֲמִשִּׁים סִירוֹת וְכָל סִירָה צְרִיכָה הָיְתָה לָשׁוּט הֵנָּה וַחֲזָרָה שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים.

וּלְפִיָכְך מַעֲשֶׂה זְהִירוּת מְחֻכָּם עָשָׂה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק כְּשֶׁצִּוָּה עַל כָּל אֲנָשָׁיו לְהִסּוֹג אָחוֹר אֶל גֶּדֶר הַגַּן שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָגֵן עַל גְּבוּל הָאֲחֻזָּה מִפְּנֵי גְּדוּד מְזֻיָּן כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁהָיָה גָּדוֹל פִּי חֲמִשָּׁה מִמִּסְפַּר הַמְּגִנִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ.

מִי הָיָה הַמְנַצֵּחַ עַל הַמִּתְנַפְּלִים? כְּלוּם טֶקסַר בְּעַצְמוֹ? הַדָּבָר הָיָה מוּטָל בְּסָפֵק. הוּא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁל קַלּוּת־דַּעַת כָּזֹאת לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ גוּנְדָה שֶׁל גַּזְלָנִים בְּרֶגַע שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית הָיוּ מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים וְהוּא הָיָה נָתוּן עַל יְדֵי כָךְ בְּסַכָּנָה. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה זֹאת וַדַּאי גָּמַר בְּלִבּוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה־הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ, לְהַחֲרִיב אֶת הַמַּטָּעָה וְלַהֲרֹג אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק אוֹ לָקַחַת אוֹתָהּ בַּשֶּׁבִי, יָקוּם וְיִבְרַח אֶל חֶבְלֵי הַדָּרוֹם, אוּלַי אֶל אֶוֶרגלַדֶס, הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה שֶׁל פְלוֹרִידָה הַדְּרוֹמִית, שֶׁקָּשֶׁה יִהְיֶה לְתָפְסוֹ שָׁם.

אֶפְשָׁרוּת זוֹ, שֶׁהָיְתָה חֲמוּרָה מִכָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים וּבָאִים, הִדְאִיגָה אֶת גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק בְּיוֹתֵר. וּמִטַּעַם זֶה גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַפְקִיד אֶת אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ וְאֶת אָלִיס סטֶנֶרד בִּידֵי זֶרמָה, הַמְּסוּרָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּלְשַׁלְּחָן לְמָקוֹם בָּטוּחַ, אֶל הַמִּקְלָט שֶׁבְּסֶלַע־הָאֲרָזִים, שֶׁנִּמְצָא בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אֶחָד לְמַעְלָה מִקֶּמדלס־בֵּי. אִם הוּא וּמֵרֵעָיו אֲנוּסִים יִהְיוּ לַעֲזֹב אֶת קַסְטֶל־הַאוּז וּלְהַפְקִירוֹ לַתּוֹקְפִים, יְנַסּוּ גַּם הֵם לְהִצְטָרֵף אֶל מִשְׁפַּחְתָּם וּלְהַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁמַּחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יַשְׁכִּין שֶׁקֶט בָּאָרֶץ וְיִהְיֶה מַחֲסֶה לָאֶזְרָחִים הַיְשָׁרִים שֶׁבַּמְדִינָה.

לְתַכְלִית זוֹ הוּכְנָה סִירָה חֲבוּיָה בְּתוֹךְ הַקָּנִים שֶׁעַל שְׂפַת סֶנט־ג’וֹן. סִירָה זוֹ הָפְקְדָה בִּידֵי שְׁנֵי נֶגְרִים וְעָמְדָה בִּקְצֵה הַנִּקְבָּה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת חִבּוּר דֶּרֶךְ בֵּין קַסְטֶל־הַאוּז וּבֵין מִפְרַץ מָרִינוֹ. וְאוּלָם עַד שֶׁהַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי פְּרֵדָה זוֹ, אִם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִמָּנֶע מִמֶּנָּה, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לְהִתְגּוֹנֵן, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַמִּתְנַפְּלִים שָׁעוֹת אֲחָדוֹת – עַל כָּל פָּנִים עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַסִּירָה לְהַפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם שֶׁל הַנָּהָר בְּלִי לְסַכֵּן, בְּעַצְמָהּ לִהְיוֹת נִרְדָּפָה עַל יְדֵי הַצִּנּוֹת הַחֲשׁוּדוֹת, הַמְשׁוֹטְטוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה בְּקִרְבַת הַמַּטָּעָה.

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר: בַֹּשֵׁנִי לְמַרס בָּעֶרֶב

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּמְרֵעָיו וְרֹב הַנֶּגְרִים הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַקְּרָב, וְשׁוּב לֹא הָיוּ מְצַפִּים אֶלָּא לְהַתְקָפָה. נִתְּנָה פְקֻדָּה לְהִתְגּוֹנֵן תְּחִלָּה אֲחוֹרֵי הַסּוֹרֵג שֶׁל הַגַּן הַמְיֻחָד, וְאִם הַגַּן יִלָּכֵד בִּידֵי הָאוֹיֵב – לְבַקֵּש מִפְלָט בְּקַסְטֶל־הַאוּז וּלְהִלָּחֵם שָׁם אֲחוֹרֵי קִירוֹתָיו.

סָמוּךְ לִשְׁעַת חָמֵשׁ נִשְׁמְעוּ צְוָחוֹת רָמוֹת, שֶׁהוֹכִיחוּ כִּי הַתּוֹקְפִים שוּב אֵינָם רְחוֹקִים. אֶלָּא שֶׁבִּלְעֲדֵי צִוְחוֹתֵיהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה שֶׁהֵם תָּפְסוּ כְּבָר אֶת כָּל חֶלְקָהּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאֲחֻזָּה. בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה הִתְאַבְּכוּ תִּמְרוֹת־עָשָׁן מְעֻבּוֹת מֵעַל לַיְּעָרִים, שֶׁהִשְׁתָּרְעוּ בְּאֹפֶק־הַשָׁמַיִם שֶׁמִּצַּד זֶה. הֹעֲלוּ בָּאֵשׁ הַקַּרְפִיפִים וְהֻצְּתוּ וְנִשְׁדְדוּ צְרִיפֵיהֶם שֶׁל הַנֶּגְרִים. הָעֲנִיִים הַלָּלוּ לֹא הָיְתָה שֵׁהוּת בְּיָדָם לְהַצִּיל מַשֶּׁהוּ מִן הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁבְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם, שֶׁהַשִּׁחְרוּר, שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בְּיוֹם אֶתְמוֹל, הִקְנָה לָהֶם זְכוּת־בְּעָלִים עֲלֵיהֶם. וּמָה אֲיֻמּוֹת הָיוּ זַעֲקוֹת הַיֵּאוּש וְהַזַּעַם, שֶׁהִשְׁמִיעוּ הָעֲלוּבִים הַלָּלו לְעֻמַּת מִצְהֲלוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ לַהֲקַת הַגַּזְלָנִים, שֶׁמִּיָּד לְהִתְנַפְּלוּתָם עַל קֶמדלֶס־בֵּי עָמְדוּ וְהִכְחִידוּ אֶת רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם!

אֲבָל הִנֵּה הִתְקָרְבוּ תְּשוּאוֹת הֶהָמוֹן הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב מְעַט מְעַט אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, לַהֲבוֹת אֵשׁ הֵאִירוּ אֶת פַּאֲתֵי הַשָּׁמַיִם בַּצָּפוֹן, כְּאִלּוּ שָׁקְעָה הַחַמָּה בְּצַד זֶה. עִתִּים הִתְפַּשְּׁטוּ וּבָאוּ תִּמְרוֹת־עָשָׁן לוֹהֲטוֹת עַד לָאַרְמוֹן. נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ חָזָק שֶׁל קוֹרוֹת־הָעֵצִים הַיְבֵשוֹת, שֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת צִבּוּרִים צִבּוּרִים בַּקַּרְפִּיפִים שֶׁל הַמַּטָּעָה. וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן רָעַם קוֹל פִּצּוּץ אַדִּיר, סִמָּן שֶׁנִּתְפּוֹצֵץ הַדּוּד שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵי־הַנְּסִירָה. מַעֲשֵׂי הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס נִתְגַּלּוּ בְּכָל מְלוֹא מוֹרָאֵיהֶם.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק, קָרוֹל וּסְטֶנֶרד לִפְנֵי הַפִּשְׁפָּשׁ שֶׁל הַגָּדֵר. שָׁם קִבְּלוּ וְסִדְּרוּ אֶת הַפְּלֻגּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַנֶּגְרִים, שֶׁנָּסוֹגוּ וּבָאוּ מְעַט מְעַט מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת. מֵרֶגַע לְרֶגַע הָיוּ מְצַפִּים לְבִיאַת הַתּוֹקְפִים. מְטַר־יְרִיוֹת עַז בְּיוֹתֵר וַדַּאי יִהְיֶה הָאוֹת, שֶׁהַלָּלוּ שׁוּב אֵינָם רְחוֹקִים מִן הַגָּדֵר אֶלָּא רִחוּק מוּעָט. וְאָכֵן קַל יִהְיֶה לָהֶם לְהִשְׂתָּעֵר מֵחֲמַת הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מִן הַגָּדֵר. הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ יְשַׁמְּשׁוּ לָהֶם מַחֲסֶה וְיַנִּיחוּ לָהֶם לְהִתְקָרֵב קִרְבָה יְתֵרָה אֶל הַנְּצוֹרִים, וְלִשְׁלֹחַ בָּהֵם אֶת כַּדּוּרֵיהֶם בְּלִי אֲשֶׁר הַלָּלוּ יוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹרִים אֲלֵיהֶם.

לְאַחַר שֶׁג’מְס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו נוֹעֲצוּ יַחַד, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַסְמִיךְ אֶת אַנְשֵׁיהֶם בְּקִרְבַת הַסּוֹרֵג, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְמַחֲסֶה. שָׁם יִהְיוּ הַנֶּגְרִים הַמְזֻיָּנִים מוּגָנִים יוֹתֵר בְּשָׁעָה שֶׁיִּירוּ בְּרוֹבֵיהֶם דֶּרֶךְ הַזָּוִיוֹת שֶׁבֵּין הַקְּצָוֹות הַמְחֻדָּדִים שֶׁל עַמּוּדֵי הַסּוֹרֵג. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַמִּתְנַפְּלִים יְנַסּוּ לַעֲבֹר אֶת הַפֶּלֶג עַל מְנָת לִכְבֹּש אֶת הַגָּדֵר, אֶפְשָׁר שֶׁיַּצְלִיחַ בִּידֵי הַמִּתְגּוֹנְנִים לַהֲדֹף אוֹתָם אָחוֹר.

פְּקֻדָּה זוֹ נִתְמַלְּאָה. הַנֶּגְרִים נָסוֹגוּ אֶל הַגָּדֵר וְלִפְנִים וְהַפִּשְׁפָּשׁ נִסְגָּר. אוֹתָה שָׁעָה הֵצִיץ ג’מְס בּוֹרבֶּנק הֲצָצָה אַחֲרוֹנָה הַחוּצָה, וְהִנֵּה רָאָה אָדָם אֶחָד רָץ וּבָא בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת שֶׁל רַגְלָיו, כִּמְבַקֵּש לְהִמָּלֵט אֶל הַמָּגִנִּים שֶׁל קֶמדלֶס בֵּי.

וְאָמְנָם כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם. מִן הַיַּעַר הַסָּמוּךְ יָרוּ אֵלָיו יְרִיּוֹת אֲחָדוֹת, אֶלָּא שֶׁהַכַּדּוּרִים לֹא פָּגְעוּ בּוֹ. בִּקְפִיצָה אַחַת עָלָה עַל הַגֶּשֶׁר הַקָּטָן, וּמִיָּד עָמַד לָבֶטַח מִן הַגָּדֵר וְלִפְנִים, שֶׁהַפִּשְׁפָּש שֶׁלָּהּ נִסְגַּר אַחֲרָיו בְּלִי אִחוּר עַל מַסְגֵּר.

“מִי אַתָּה”? – שְׁאֵלָהוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק.

“אֶחָד מִמְּשַׁמְּשָׁיו שֶׁל מַר הַרְוֵי, הַמֻּרְשֶׁה שֶׁלְּךָ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל”.

“וּמַר הַרְוֵי הוּא אֲשֶֹר שְׁלָחֲךָ לְקַסטֶל הַאוּז, כְּדֵי לְהוֹדִיעֵנִי דָּבָר?”

“הֵן. אֲבָל הַנָּהָר נִשְׁמָר שְׁמִירָה חֲמוּרָה, וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִי לָבוֹא לְכָאן דֶּרֶךְ סֶנט ג’וֹן”.

“וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדְךָ לְהִלָּוֹות אֶל גְּדוּד הַמִּילִיצִיָּה, אֶל הַמִּתְנַפְּלִים הַלָּלוּ, בְּלִי לְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם חֲשָׁד?”

הנגרים נסוגו אל הגדר ולפנים והפשפש נסגר

“הֵן. אֲחוֹרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הוֹלֶכֶת גּוּנְדָה שֶׁל חַמְסָנִים. אֲנִי הִתְעָרַבְתִּי בְּתוֹכָהּ, וְאַךְ מָצָאתִי שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁלֹא לְהַשְׁגִּיחַ בַּסַּכָּנָה שֶׁיִּירוּ אַחֲרַי כַּמָּה יְרִיּוֹת”.

יָפֶה עָשִׂיתָ, יְדִידִי! יִיַּשַּׁר כֹּחֶךָ! וַדַּאי הֵבֵאתָ לִי מִכְתָּב מֵאֵת הַרְוֵי?"

“הֵן. אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנק. הֲרֵיהוּ!”

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק נָטַל אֶת הַפְּתָק וְקָרָא אוֹתוֹ. הַרְוֵי כָּתַב לוֹ, שֶׁהוּא יָכֹל לִבְטֹחַ כָּל צָרְכּוֹ עַל שְׁלִיחוֹ זֶה, ג’וֹן בְּרוּס, שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן וּמָסוּר לוֹ בְּכָל לֵב. לְאַחַר שֶׁיִּשְׁמַע מַר בּוֹרבֶּנק אֶת דְּבָרָיו, יָדוּן בְּעַצְמוֹ מַה לוֹ לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת שְׁלוֹמָם וּבִטְחָתָם שֶׁל חֲבֵרָיו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרוּ הַתּוֹקְפִים כִּתְרֵיסָר יְרִיּוֹת. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאַבֵּד אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד.

וֹמַה מְבַקֵּש מַר הַרְוֵי לְהוֹדִיעֵנִי עַל יָדְךָ?" – שָׁאַל גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק.

“קֹדֶם כֹּל”, – עָנָה ג’וֹן בְּרוּס, – “הֲרֵיהוּ מוֹדִיעֲךָ שֶׁגְּדוּד מְזֻיָּן זֶה, שֶׁעָבַר אֶת הַנָּהָר, כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל עַל קֶמדלֶס בֵּי, יֵש בּוֹ מֵאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת עַד אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִיש”.

“אַף אֲנִי שִׁעַרְתִּי, שֶׁמִּנְיָנוֹ לֹא פָּחוֹת מִכֵּן. וּמַה עוֹד? הֲכִי טֶקסַר הוּא מַנְהִיגָהּ שֶׁל לְהָקָה זוֹ?”

“אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְמַר הַרְוֵי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר”, – עָנָה ג’וֹן בּרוּס. אֲבָל דָּבָר אֶחַד וַדַּאי הוּא, שֶׁטֶּקסַר אֵינֶנּוּ בְּגֶ’קסוֹנוִיל זֶה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת!"

“מִכָּאן מַשְׁמַע, שֶׁנָּבָל זֶה זוֹמֵם מְּזִמָּה חֲדָשָׁה”, – אָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“אָמְנָם כֵּן הוּא”, – עָנָה ג’וֹן בְּרוּס, “כָּךְ הִיא גַּם דַּעְתּוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי. טֶקְסַר אֵין לוֹ צֹרֶךְ לְהִמָּצֵא כָּאן, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת הַפְּקֻדָּה בִּדְבַר גֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים”…

“לְגָרְשָׁם..” – צָוַח גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק, “לְגָרְשָׁם בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַבְעָרוֹת וּמַעֲשֵׂי חַמְסָנוּת!”…

וּלְפִיכָךְ סָבוּר מַר הַרְוֵי, אוּלַי תַּסְפִּיק לְךָ עֲדַיִן הַשָּׁעָה לְמַלֵּט אֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ לְמָקוֹם בָּטוּחַ וּלְהוֹצִיאָהּ מִיָּד מִקַּסְטֶל־הַאוּז?"

קַסְטֶל־הַאוּז חָזָק הוּא וְיוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב, – עָנָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק – וַאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲזֹב אוֹתוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּצָּב יְהֵא קָשֶה לִבְלִי הָכִיל. הַאֵין חֲדָשוֹת בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל?"

“לֹא נִשְׁמַע שָׁם כָּל חָדָשׁ, אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנק”.

“וְצִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית אֵינָם עוֹלִים עֲדַיִן עַל פְלוֹרִידָה?”

“מִיּוֹם שֶׁלָּכְדוּ אֶת פֶרנַנדִינָה וְאֶת הַמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט מֶרִי שׁוּב אֵינָם זָזִים קָדִימָה”.

“וּבְכֵן מַהִי מַטְּרַת שְׁלִיחוּתְךָ לְכָאן”…

“לְהוֹדִיעֲךָ קֹדֶם כֹּל שֶׁגֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים מִכָּאן לֹא הָיָה אֶלָּא אַמְשָׁלָה מִצִּדּוֹ שֶׁל טֶקְסַר, כְדֵי לְהַחֲרִיב אֶת הַמַּטָּעָה וְלִתְפֹּס אוֹתְךָ בְּיָדוֹ!”

“וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אִם טֶקסַר עוֹמֵד בְֹרֹאשׁ הַגַּזְלָנִים הַלָּלוּ?” – חָזַר וְשָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק שֵׁנִית כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל שֶׁלוֹ.

“לֹא, אֲדוֹנִי בּוֹרבֶּנק. מַר הַרְוֵי נִסָּה לַחֲקֹר וְלָדַעַת זֹאת, אֶלָּא שֶׁעֲמָלוֹ הָיָה לַשַּׁוְא. וְאַף אֲנִי עַצְמִי לֹא עָלָה בְּיָדִי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר לְמִן הַשָׁעָה שֶׁיָּצָאתִי עִם כְּנוּפְיָה זוֹ מִגֶ’קְסוֹנְוִיל”.

“וְכִי רַבִּים הֵם אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, שֶׁהִתְחַבְּרוּ אֶל כְּנוּפְיָה זוֹ?”

“לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ”, – עָנָה ג’וֹן בְּרוּס. “וְאוּלָם אֲסַפְסוּף זֶה, שֶׁנִּלְוָה אֲלֵיהֶם, הֲרֵיהוּ כֻּלּוֹ שֶׁל פּוֹשְׁעִים מִן הַמִּין הַמָּשְׁחָת בְּיוֹתֵר. טֶקסַר צִוָּה לְזַיֵּן אוֹתָם, וְיֵש לַחְשֹׁשׁ, שֶׁהַלָּלוּ יִתְמַכְּרוּ לְכָל מִינֵי מַעֲשֵׂי רֶשַׁע וְאַכְזְרִיּוּת. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, מַר בּוֹרבֶּנק, שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי, טוֹב תַּעֲשֶׂה, אִם תַּעֲזֹב אֶת קַסְטֶל־הַאוּז תֵּכֶף וּמִיָּד. הוּא מִלֵּא אֶת יָדִי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁהוּא מַעֲמִיד לְתַשְׁמִישְׁךָ אֶת בֵּית־הַקַּיִץ שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר בְּהֶמְפטֶן־רֶד. בֵּית־קַיִץ זֶה עוֹמֵד בְּרִחוּק שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מִילִין בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְעַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית. שָׁם תּוּכַל לָשֶׁבֶת לָבֶטַח יָמִים אֲחָדִים”…

“הֵן… יוֹדֵעַ אֲנִי!”…

“הֲרֵינִי יָכֹל לְהוֹלִיךְ לְשָׁם בְּצִנְעָה אֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ וְאֶת עַצְמְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת קַסְטֶל־הַאוּז תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה, שֶׁשּוּב אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִמָּלֵט מִזֶּה…”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְמַר הַרְוֵי וּלְעַצְמְךָ יְדִידִי”, – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לִידֵי כָּךְ”.

“עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, מַר בּוֹרבֶּנק”, – הֵשִׁיב ג’וֹן בְּרוּס. “וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי נִשְׁאָר כָּאן לִפְקֻדָּתְךָ, אולַי יָבוֹא הָרֶגַע וְאַתָּה תִּמְצָא צֹרֶךְ בְּסִיּוּעִי”.

בְּרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַהַתְקָפָה וְהִכְרִיחָה אֶת גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק לְכַוֵּן אֵלֶיהָ אֶת דַעְתּוֹ לְלֹא שִׁיּוּר.

הַתוֹקְפִים פָּתְחוּ פִּתְאֹם בִּירִיָּה חֲזָקָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְסֻתָּרִים אֲחוֹרֵי הָאִילָנוֹת וּסְמוּיִים מִן הָעַיִן. הַכַּדּוּרִים נִתְּכוּ עַל הַגָּדֵר כְּגֶשֶׁם שׁוֹטֵף, אֲבָל לֹא גָּרְמוּ לָהּ נֵזֶק גָּדוֹל. לַאֲסוֹנָם לֹא יָכְלוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וַחֲבֵרָיו לְהָשִׁיב כְּנֶגֶד הַתְקָפָה זוֹ אֶלָּא יְרֵיָּה קְלוּשָׁה, לְפִי שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בִּרְשׁוּתָם אֶלָּא כְּאַרְבָּעִים רוֹבִים. וְאַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁעֶמְדָּתָם הָיְתָה מְעֻלָּה בְּיוֹתֵר לְצֹרֶךְ הַיְרִיָּה, פָּגְעוּ הַכַּדּוּרִים שֶׁלָּהֶם בַּמַּטָּרָה פְּגִיעָה מֻצְלַחַת יוֹתֵר מֵאֱשֶׁר כַּדּוּרֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, שֶׁעָמְדוּ בְּרֹאשׁ הֶהָמוֹן. מְתֵי־מִסְפָּר מֵהֶם כְּבָר נִפְגְּעוּ וְנָפְלוּ בִּקְצֵה הַיַּעַר.

קְרָב זֶה שֶׁמִּמֶּרְחָק אָרַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה וְאַנְשֵׁי קֶמדלֶס־בֵּי הִצְלִיחוּ־בּוֹ יוֹתֵר מִמִּתְקוֹמְמֵיהֶם. וְאוּלָם אַחַר כָּךְ הִשְׂתָּעֲרוּ הַמִּתְנַפְּלִים עַל הַגָּדֵר כְּדֵי לְכָבְשָׁהּ בִּסְעָרָה. כֵּיוָן שֶׁגָּמְרוּ לִתְקֹף אֶת הַגָּדֵר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה בְּבַת אַחַת, הוֹצִיאוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי קוֹרוֹת וּקְרָשִׁים מִן הַקַּרְפִּיפִים, קֹדֶם שֶׁהִבְעִירוּם בָּאֵשׁ, וֶהֱטִילוּם מֵעַל לַפֶּלֶג בְּעֶשְׂרִים מְקוֹמוֹת וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם עַד הַסּוֹרֵג, אֶלָּא שֶׁנִּפְגְּעוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה קָשֶׁה וְרַבֵּים מֵהֶם נֶהֶרְגוּ אוֹ נִפְצְעוּ: הֵם נִתְלוּ בִּכְלוּנְסָאוֹת שֶׁל הַגָּדֵר וְעָמְדוּ זֶה עַל כְּתֵפָיו שֶׁל זֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת הַגָּדֵר. הַנֶּגְרִים הִתְמַרְמְרוּ אֶל הַמַּבְעִירִים הַלָּלוּ בַּחֲמַת זַעַם וְהָדְפוּ אוֹתָם אָחוֹר בִּגְבוּרָה רַבָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן נִכָּר הָיָה שֶׁמָּגִנֶּיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי לֹא יָכְלוּ לְהָגֵן עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּתוּנִים בְּסַכָּנָה, מִשֹּוּם שֶׁאוֹיְבֵיהֶם הָיוּ מְרֻבִּים מֵהֶם בְּמִנְיָן. בְּכָל זֹאת עָלְתָה בְּיָדָם לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה וְלֹא נִפְגְּעוּ אֶלָּא פְּגִיעוֹת קַלּוֹת. גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּוַלטֶר סטֶנֶרד לֹא הָיוּ בֵּין הַנִּזּוֹקִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָשְׂכוּ אֶת עַצְמָם כָּל עִקָּר. רַק אֶדוּאַרד קָרוֹל נִפְגַּע בְּכַדּוּר שֶׁמָּחַץ אֶת כְּתֵפוֹ, וְאָנוּס הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל פְּרוֹזְדוֹר הַבַּיִת, וּמָרַת בּוֹרבֶּנק, מִיס אָלִיס וְזֶרמָה הָיוּ מְטַפְּלוֹת בּוֹ וְחָבְשׁוּ אֶת פִּצְעוֹ.

וְאוּלָם חֶשְכַת הַלַּיְלָה הָיְתָה לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל לַתּוֹקְפִים. כַּחֲמִשִּׁים מֵהֶם, מִן הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר, קָרְבוּ בָּאֲפֵלָה אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ וְנִסּוּ לְשָׁבְרוֹ בְּקַרְדֻמּוֹת, אֶלָּא שֶׁהַפִּשְׁפָּשׁ שָׂגַב מֵהֶם. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדָם לְקַרְקֵר אוֹתוֹ וְלֹא הָיוּ חוֹדְרִים מִן הַגָּדֵר וְלִפְנִים, אִלְמָלֵא פִּרְצָה, שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְהֵרָה בַּגָּדֵר עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נוֹעָז.

אֵש נָפְלָה פִּתְאֹם בְּחֵלֶק מִבִּנְיְנֵי הָעֲבֻדָּה, וְהַלֶּהָבוֹת שֶׁאָכְלוּ אֶת עֵצָם הַיָּבֵשׁ, לָחֲכוּ אֶת כְּלוֹנְסוֹת הַגָּדֵר, הַסְּמוּכָה לָהֶם.

גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק רָץ אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַגָּדֵר, שֶׁאָחֲזָה בּוֹ הָאֵשׁ, אֵם לֹא לְכַבּוֹת אֶת הַבְּעֵרָה, הֲרֵי לְשֵׁם הֲגָנָה עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

וְהִנֵּה נִרְאָה לְאוֹר הַלֶּהָבוֹת אָדָם אֶחָד, שֶׁקָּפַץ מִתּוֹךְ תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן וְרָץ הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מְדַלֵּג וְעוֹבֵר עַל הַקּוֹרוֹת וְהַקְּרָשִׁים שֶׁעַל פְּנֵי הַפֶּלֶג.

אָדָם זֶה הָיָה אַחַד הַתּוֹקְפִים, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ גַּן־הָאִיָלנוֹת מִצַּד סֶנט־ג’וֹן, כְּשֶׁהוּא מִתְגַּנֵּב וְזוֹחֵל בַּחֲשַׁאי בֵּין הָעֲשָׂבִים שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר. הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הָאֻרָווֹת בְּלִי אֲשֶׁר רָאָהוּ אָדָם, וּמִתּוֹךְ סַכָּנָה לִסְפּוֹת בַּלֶּהָבוֹת הִדְלִיק אֲלֻמּוֹת־קַשׁ אֲחָדוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַחֵלֶק הַסָּמוּךְ שֶׁל הַגָּדֵר.

בְּדֶרֶךְ זוֹ נִפְרְצָה פִּרְצָה בַּגָּדֵר. לַשַּׁוְא נִסָּה גֵ’מְס בּוֹרבֶּנק וּמְרֵעָיו לַחֲסֹם אֶת הַמַּעֲבָר. הֲמוֹנֵי תּוֹקְפִים פָּרְצוּ וְעָבְרוּ אוֹתוֹ וּבִמְהֵרָה נִתְמַלֵּא הַגַּן כַּמָּה מֵאוֹת בְּנֵי אָדָם.

רַבִּים הָיוּ הַנּוֹפְלִים מִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת, לְפִי שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים אִישׁ בְּאִישׁ.

הַיְרִיּוֹת הָיוּ מְפוֹצְצוֹת מִכָּל עֲבָרִים. עַד מְהֵרָה הֻקַּף קַסְטֶל־הַאוּז מִכָּל צַד. הַנֶגְרִים הֻכְרְעוּ כָּלִיל עַל יְדֵי אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁעָלוּ עֲלֵיהֶם בְּרֹב מִנְיְנָם, וְהֵם נֶהֶדְפוּ מִן הַגַּן וַאֲנוּסִים הָיוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בַּיְּעָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת קֶמדלֶס־בֵּי. הֵם נִלְחֲמוּ עַד כַּמָּה שֶׁיְּכְלוּ, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וּבְאֹמֶץ־רוּחַ, אֲבָל אִלּוּ הוֹסִיפוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם מִתּוֹךְ תְּנָאִים בִּלְתִּי־שָׁוִים כָּאֵלֶּה, הָיוּ נֶהֱרָגִים כֻּלָּם עַד אֶחָד.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, וַלטֶר סטֶנֶרד, פֶּרִי וּסְגָנָיו, ג’וֹן בְּרוּס, שֶׁאַף הוּא נִלְחַם בְּאֹמֶץ־רוּחַ, וְנֶגְרִים אֲחָדִים אֲנוּסִים הָיוּ סוֹף סוֹף לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט אֲחוֹרֵי קִירוֹתָיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז.

אוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעַת שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב. מִצַּד מַעֲרָב שָׁלְטָה אֲפֵלַת־לַיְלָה גְּמוּרָה. וְאוּלָם מִצַּד צָפוֹן הֵאִירוּ הַשָּׁמַיִם מִנֹּגַהּ הַבְּעֵרוֹת, שֶׁהֻבְעֲרוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבַּמַּטָּעָה.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּוַלטֶר סטֶנֶרד נִכְנְסוּ בִּבְהִילוּת הַבַּיְתָה.

“עֲלֵיכֶן לִבְרֹחַ”, – אָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, “לִבְרֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד! בֵּין שֶׁיַּעֲלֶה בִּידֵי הַגַּזְלָנִים לִפְרֹץ וְלַחְדֹּר לְכָאן וּבֵין שֶׁיָּשִׂימוּ מָצוֹר עַל קַסְטֶל־הַאוּז וִיצַפּוּ עַד שֶׁנִּהְיֶה אֲנוּסִים לְהַסְגִּיר אֶת עַצְמֵנוּ בִּידֵיהֶם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סַכָּנָה הִיא לְהִוָּתֵר פֹּה! הַסִּירָה מוּכָנָה! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת מִזֶּה! רַעְיָתִי וְאַתְּ אָלִיס, הֲרֵינִי מִתְחַנֵּן לִפְנֵיכֵן, אָנָּא לֵכְנָה עִם דִּי אַחֲרֵי זֶרְמָה אֶל סֶלַע־הָאֲרָזִים. שָׁם תִּהְיֶינָה בְּטוּחוֹת מִּסַּכָּנָה, וְאִם גַּם אָנוּ נִהְיֶה אֲנוּסִים לִבְרֹחַ, נָבוֹא אַחֲרֵיכֶן לְשָׁם וְנִצְטָרֵף עִמָּכֶן”…

“אַבָּא”. – אָמְרָה מִיס אָלִיס, “אָנָּא בּוֹא עִמָּנוּ… וְגַם אַתָּה, מַר בּוֹרבֶּנק!…”

“הֵן, גֶ’מס!… הֵן!… הוּא יֵלֵךְ עִמָּנוּ!…” צָוְחָה מָרַת בּורבֶּנק.

“אֲנִי?” – קָרָא גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק. “הַאֲנִי אֶעֱזֹב אֶת קַסְטֶל־הַאוּז בִּידֵי הַנְּבָלִים הַלָּלוּ?! הֶיֹה לֹא תִּהְיֶה, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ!… עֲדַיִן יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם זְמַן הַרְבֵּה!… וּכְשֶׁנֵדַע, שֶׁאַתֶּן בְּטוּחוֹת מִסַּכָּנָה, יִתוַסֶּף לָנוּ כֹּחַ לְהִתְגּוֹנֵן!”

“גֶ’מְס!…”

“הֶכְרַח הוּא!”

אוֹתָהּ שָׁעָה גָּבְרָה שַׁאֲגַת הֶהָמוֹן וְנֶעֶשְׂתָה אֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר. הַדֶּלֶת רָעֲשָׁה מִקּוֹל הַהַכָּאוֹת, שֶׁהִכּוּ בָּהּ הַתּוֹקְפִים, שֶׁהִשְׂתָּעֲרוּ עַל הֶחָזִית הָרָאשִׁית שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז מִצַּד הַנָּהָר.

“בְּרַחְנָה!” – צָוַח גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “הַלַּיְלָה אָפֵל!… אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ בָּכֵן בַּחֲשֵׁכָה!… בְּרַחְנָה!… עַל יְדֵי שֶׁאַתֶּן נִשְׁאָרוֹת כָּאן אַתֶּן מְעַכְּבוֹת בְּיָדֵנוּ!… בְּשֵׁם אֱלֹהִים, בְּרַחְּנָה מִזֶּה!”

זֶרְמָה הָלְכָה בְּרֹאשׁ כְּשֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּיָדָהּ אֶת דִּי הַקְּטַנָּה. מָרַת בּוֹרבֶּנק הִתִּיקָה עַצְמָהּ בְּקֹשִׁי מִזְּרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ, וְאָלִיס מִזְּרוֹעוֹת אָבִיהָ. וּשְׁתֵּיהֶן נֶעֶלְמוּ בְּחִפָּזוֹן וְיָרְדוּ בַּמַּדְרֵגָה אֶל הַמַּרְתֵּף וּמִשָּׁם אֶל הַנִּקְבָּה הַמּוֹלִיכָה אֶל מִפְרַץ מָרִינוֹ.

“וְעַתָּה, יְדִידַי”, – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל פֶּרִי וּסְגָנָיו וְאֶל הַנֶּגְרִים הָאֲחָדִים שֶׁלֹא עֲזָבוּהוּ וְלֹא זָזְו מִמֶּנּוּ, “הָבָה נַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ עַד הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה!”

כֻּלָּם עָלוּ אַחֲרָיו בַּמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּפְּרוֹזְדוֹר וְהִתְיַצְּבוּ אֵצֶל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבַּדְּיוֹטָה הָרִאשׁוֹנָה. עַל מֵאוֹת כַּדּוּרֵי־הָרוֹבִים שֶׁנּוֹרוּ אֶל הֶחָזִית שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז, עָנוּ מִמְּקוֹם עֲמִידָתָם זוֹ בִּירִיּוֹת פָּחוֹת תְּכוּפוֹת, אֲבָל יוֹתֵר מְכֻוָּנוֹת לַמַּטָּרָה, לְפִי שֶׁפָּגְעוּ בְּשִׁפְעַת הַתּוֹקְפִים. וּמִתּוֹךְ כָּךְ רָאוּ הַלָּלוּ הֶכְרַח לְעַצְמָם לְפוֹצֵץ אֶת הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית, אִם בְּקַרְדֻּמּוֹת וְאִם בָּאֵשׁ. הַפַּעַם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיִּפְרֹץ לָהֶם פִּרְצָה בַּחוֹמָה, כְּדֵי לַחְדֹּר אֶל הַבַּיִת. מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת בַּחוּץ לְגַבֵּי סוֹרֵג שֶׁל עֵץ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַצֵּעַ לְגַבֵּי קִירוֹת־אֶבֶן.

כְּעֶשְׂרִים בְּנֵי אָדָם אַמִּיצֵי־כּחַ הִרְתִּיעוּ בְּתוֹך הָאֲפֵלָה הָעֲמֻקָּה וּמִתּוֹךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְהִתְקָרְבוּ אֶל מַעֲלוֹת הַבַּיִת וְנִסּוּ לִפְרֹץ אֶת הַדֶּלֶת בְּיֶתֶר כּחַ וְחָזְקָה. וְאוּלָם הַדֶּלֶת הָיְתָה מוּצָקָה בְּיוֹתֵר וְעָמְדָה בִּפְנֵי מַכַּת הַקַּרְדֻּמּוֹת וּמוֹטוֹת־הַבַּרְזֶל. נִסָּיוֹן זֶה קִפַּח אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל כַּמָּה מִן הַתּוֹקְפִים, לְפִי שֶׁהַנְּצוֹרִים יָכְלוּ לְכַוֵּן לְמָקוֹם זֶה יָפֶה אֶת אֵשׁ רוֹבֵיהֶם בְּעַד חוֹרֵי־הַיְּרִיָּה.

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד הֶחְמִיר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מַצָּבָם שֶׁל הַמִּתְגּוֹנְנִים. כַּדּוּרֵי־הַיְרִיָּה שֶׁלָּהֶם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסֹר. גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק, יְדִידָיו, הַסּוֹכֵן וּסְגָנָיו וְהַנֶּגְרִים, שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים בְּרוֹבִים, הוֹצִיאוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹש הַשָּׁעוֹת, שֶׁנִּמְשְׁכָה הַתְקָפָה זוֹ, אֶת רֹב הַכַּדּוּרִים שֶׁבְּיָדָם. וְאִם אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהִתְגּוֹנֵן עוֹד כַּמָּה זְמַן, אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת לִכְשֶׁיִּכְלוּ הַכַּדּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים? הַאֻמְנָם יְהֵא מוּטָל עֲלֵיהֶם לְהַפְקִיר אֶת קֶמדלֶס־בֵּי וּלְעָזְבוֹ בִּידֵי הַלִּסְטִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֳרָבוֹת?

וְאָמְנָם לֹא תְּהֵא לָהֶם בְּרֵרָה אַחֶרֶת, אִם אַךְ יַעֲלֶה בִּידֵי הַתּוֹקְפִים לִפְרֹץ אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁכְּבָר נִתְרוֹפְפָה. גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק הָיָה מַכִּיר זֹאת יָפֶה, אֶלָּא שֶעֲדַיִן הָיָה מְצַפֶּה. וְכִי אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁתָּבוֹא תְּמוּרָה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן? עַכְשָׁיו שׁוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת דּוֹאֵג וְחָרֵד לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבִתּוֹ וְלֹא לְאָלִיס סטֶנֶרד. וּגְבָרִים חוֹבָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לְהִלָּחֵם עַד הַסּוֹף עִם כְּנוּפְיָה שֶׁל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים וּמַבְעִירִים!

שׁוּב לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ בְּיָדֵנוּ כַּדּוּרִים אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת!" – קָרָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק. “הָבָה, יְדִידַי, נִירֶה אוֹתָם עַד הָאַחֲרוֹן וְאַל נַסְגִּיר אֶת קַסְטֶל־הַאוּז שֶׁלָּנוּ!”

לֹא הִסְפִּיק גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק לִגְמֹר אֶת דְּבָרָיו וְקוֹל רַעַשׁ עָמוּם נִשְׁמַע מִמֶּרְחַקִּים.

“קוֹל יְרִיָּה שֶׁל כְּלִי־תּוֹתָח!” – קָרָא.

וּמִיָּד נִשְׁמַע קוֹל רַעַם שֵׁנִי מִצַּד מַעֲרָב, מֵעֵבֶר הַנָּהָר.

“יְרִיָּה שְׁנִיָּה!” –אָמַר סטֶנֶרד.

“הָבָה נַטֶּה אֹזֶן וְנַקְשִׁיב!” – עָנָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק.

פֶּרֶץ הָרוּחַ נָשָׂא וְהֵבִיא עַד קַסְטֶל־הַאוּז קוֹל רַעַם שְׁלִישִׁי בְּיֶתֶר בֵּרוּר.

“אֵפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ אוֹת הַקּוֹרֵא אֶת הַמִּתְנַפְּלִים לַשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית?” – אָמַר וַלְטֶר סטֶנֶרד.

“יִתָּכֵן!” – עָנָה ג’וֹן בְּרוּס. “אֶפְשָׁר שֶׁנָּפְלָה שָׁם חֲרָדָה”.

“הֵן” – אָמַר סוֹכֵן־הָאֲחֻזָּה, “אֲבָל אִם שָׁלֹש הַיְרִיּוֹת הַלָּלוּ בִּכְלִי־תּוֹתָח לֹא נוֹרוּ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל”…

“אָז וַדַּאי נוֹרוּ מִן הָאֱנִיּוֹת שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית!” – קָרָא גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “וְכִי אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַצִּי לָכַד סוֹף סוֹף אֶת הַמָּבוֹא אֶל סֶנט ג’וֹן וְהִפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר?”

בִּכְלָל לֹא הָיָה זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן יִכְבֹּש אֶת הַנָּהָר, עַל כָּל פָּנִים, אֶת זִרְמוֹ הַתַּחְתּוֹן.

אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה הַדָּבָר כָּךְ. שָׁלֹשׁ יְרִיּוֹת הַתּוֹתָח הַלָּלוּ נוֹרוּ מִן הַסּוֹלְלוֹת שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל. הַדָּבָר הָיָה בָּרוּר בַעֲלִיל, לְפִי שֶׁלֹא נִתְחַדְּשׁוּ. לֹא הָיְתָה אֵפוֹא שׁוּם הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים וּבֵין צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים, לֹא בְּסֶנט־ג’וֹן וְלֹא בַּמִּישוֹרִים שֶׁל גְּלִיל דֵיוַאל.

שׁוּב לֹא הָיָה הַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק, שֶׁהַיְרִיּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא אוֹת קְרִיאָה לְרָאשֵׁי הַפְּלֻגָּה שֶׁל הַמִּילִיצִיָּה לָשׁוּב אָחוֹר, שֶׁכֵּן פֶּרִי, שֶׁרָץ אֶל אֶחָד מֵחוֹרֵי־הַיְרִיָּה וְהֵצִיץ מִשָּׁם הַחוּצָה, קָרָא בְּקוֹל:

"הֵם שָׁבִים אָחוֹר!… הֵם שָׁבִים אָחוֹר!…

וּמִיָּד נִפְנוּ גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וַחֲבֵרָיו אֶל הַחַלּוֹן הַמֶּרְכָּזִי וּפְתָחוּהוּ לִרְוָחָה.

מַכַּת הַקַּרְדֻּמּוֹת בַּדֶּלֶת נִשְׁתַּתְּקָה. הַיְרִיּוֹת פָּסְקוּ. אַף אֶחָד מִן הַתּוֹקְפִים שׁוּב לֹא נִרְאָה לָעַין. אָמְנָם צִוְחוֹתֵיהֶם וְשַׁאֲגוֹתֵיהֶם עֲדַיִן הָיוּ מְנַסְּרוֹת בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר, אֲבָל נִכָּר הָיָה בְּפֵרוּשׁ, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ.

מִכָּאן מַשְׁמַע שֶׁהִתְרַחֵשׁ מְאֹרָע, אֲשֶׁר כָּפָה אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל לִקְרֹא לְכָל הַכְּנוּפְיָה הַזֹּאת לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל סֶנט־ג’וֹן. בְּלִי שוּם סָפֵק הָיָה זֶה דָבָר מֻתְנֶה מֵרֹאשׁ, שֶׁשָּׁלֹש יְרִיּוֹת תּוֹתָח תְּשַׁמֵּשְׁנָה אוֹת, שֶׁתְּנוּעוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה מְאַיְּמוֹת עַל עֶמְדּוֹתֵיהֶם שֶׁל צִבְאוֹת הַדָּרוֹם. וּרְאָיָה לַדָּבָר הִיא מַה שֶׁהְמִּתְנַפְּלִים הִפְסִיקוּ אֶת הַהַתְקָפָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם בָּאֶמְצַע. עַכְשָׁיו שָׁבוּ בַּחֲזָרָה דֶּרֶךְ הַשָּׂדוֹת הַנְּשַׁמִּים וְהַנֶּחֱרָבִים שֶׁל הַמַּטָּעָה, שֶׁעֲדַיִן מְאִירִים מִנֹּגַהּ הַלֶּהָבוֹת שֶׁל הַבְּעֵרוֹת, וּמִקֵּץ שָׁעָה אַחַת חָזְרוּ וְעָבְרוּ אֶת הַנָּהָר מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּם הָיוּ מְצַפּוֹת לָהֶם סִירוֹתֵיהֶם, בְּרִחוּק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין לְמַעְלָה מִקֶּמדֶלס־בֵּי.

לֹא הָיְתָה שָׁעָה קַלָה וְקוֹלוֹת הֶהָמוֹן נָדַמּוּ בַּמֶּרְחַקִּים. לְאַחַר הַשְּׁאָגוֹת וְרַעַם הַיְרִיּוֹת הִשְׂתָּרְרָה מִסָּבִיב דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כָּל הַמַּטָּעָה נִשְׁתַּקְּעָה בְּדֻמִּיַּת־מָוֶת.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת תֵּשַׁע וָחֵצִי בָּעֶרֶב, גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו יָרְדוּ אֶל הַדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֶל אוּלָם־הַפְּרוֹזְדוֹר. שָׁם מָצְאוּ אֶת אֶדוּאַרד קָרוֹל כְּשֶׁהוּא מֻטָּל עַל הַסַּפָּה. הוּא הָיָה פָּצוּעַ פְּצִיעָה קַלָּה, אֶלָּא שֶׁנֶּחְלַש הַרְבֵּה מֵחֲמַת אִבּוּד דָּמוֹ.

סָחוּ לוֹ מַה שֶׁאֵרַע בַעֲקֵב הָאוֹת, שֶׁנִּתַּן מִגֶ’קְסוֹנְוִיל. קַסְטֶל־הַאוּז שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי הַגּוּנְדָה שֶׁל טֶקסַר, עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

אָמְנָם כֵּן הוּא", – עָנָה וְאָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, “אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֵׂי הָאַלָּמוּת וּשְׁרִירוּת־הַלֵּב נִצְּחוּ! הַנְּבָלִים הַלָּלּוּ בִּקְּשוּ לְגָרֵש וּלְהָפִיץ אֶת הַנֶּגְרִים הַמְשֻׁחְרָרִים שֶׁלּוֹ וְהֵפִיצוּ אוֹתָם! הֵם בִּקְּשוּ לְהָשֵׁם לְשֵׁם נְקָמָה אֶת הַמַּטָּעָה, וְהִנֵּה שׁוּב לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנָּהּ אֶלָּא חֳרָבוֹת!”

“גֶ’מְס”, – אָמַר וַלְטֶר סטֶנֶרד, “עֲלוּלוֹת הָיוּ לְהִתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה. אִיש מֵאִתָּנוּ לֹא נִסְּפָּה בִּזְמַן הַהֲגָנָה עַל קַסְטֶל־הַאוּז. אִשְׁתְּךָ, בִּתְּךָ וּבִתִּי יָכְלוּ לִנְפֹּל בִּידֵי הַמְעַוְּלִים הַלָּלוּ, וְהִנֵּה הֵן בְּטוּחוֹת מִסַּכָּנָה”.

“אָכֵן צָדַקְתָּ סטֶנֶרד, וְהַשֶּׁבַח לֶאלֹהִים! עַל כָּל מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקסַר בּוֹא יָבוֹא הָעֹנֶשׁ וַאֲנִי אָשִׁיב גְּמוּל צֶדֶק עַל הַדָּם הַשָּׁפוּךְ!”…

“אֶפְשָׁר שֶׁעָלֵינוּ לְהִצְטַעֵר עַל אֲשֶׁר מָרַת בּוֹרבֶּנק, אָלִיס, דִּי וְזֶרמה עָזְבוּ אֶת קַסְטֶל הַאוּז!” – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל. “אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁבְּאוֹתָה הַשָּׁעָה הָיִינוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. וְאוּלָם עַכְשָׁיו מַעֲדִיף הָיִיתִי לִרְאוֹתָן כָּאן, בֵּינֵינוּ אָנוּ!”

“הִנְּנִי לָלֶכֶת אֲלֵיהֶן עוֹד בְּטֶרֶם בֹּקֶר”, – עָנָה גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק. “וַדַּאי הֵן שְׁרוּיוֹת בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה, וּמִן הַצֹּרֶךְ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָן. הֲרֵינִי לִשְׁקֹל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתִּי, אִם כְּדַאי לְהַחֲזִירָן לְקֶמדלֶס־בֵּי. אוֹ לְהַנִּיחָן לְיָמִים אֲחָדִים בְּסֶלַע הָאֲרָזִים!”

“אָמְנָם כֵּן הוּא”, – אָמַר סטֶנֶרד, “אֵין לַחְפֹּז וְלִנְהֹג בִּבְהִילוּת. אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַכֹּל… וְכָל זְמַן שֶׁגֶ’קְסוֹנְוִיל תְּהִי מְשֻׁעְבֶּדֶת לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקסַר, יֵש לָנוּ סִבָּה לְפַחֵד”…

וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶעֱשֶׂה אֶת מַעֲשַׂי בִּזְהִירוּת יְתֵרָה", – עָנָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. – “פֶּרִי, הוֹאִיל נָא לְהִשְׁתַּדֵּל, שֶׁתִּהְיֶה מוּכָנָה סִירָה קֹדֶם שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, דַּי לִי בְּשַׁיָּט אֶחָד לַהֲשִׁיטֵנִי…”

זַעֲקַת מַכְאוֹב, קְרִיאָה נוֹאָשָׁה לְעֶזְרָה הִפְסִיקָה פִּתְאֹם אֶת דְּבָרָיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

זְעָקָה זוֹ בָּקְעָה וְעָלְתָה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל גַּן־הָאִילָנוֹת, שֶׁכָּרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁלּוֹ הִשְׂתָּרְעוּ עַד הַבַּיִת, וְאַחֲרֵי הַזְּעָקָה נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים:

"אַבָּא!… אַבָּא!…

"הַקּוֹל קוֹל בִּתִּי! – צָוַח סטֶנֶרד.

“אֲהָהּ! אָסוֹן חָדָשׁ בָּא עָלֵינוּ!…” קָרָא גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

וּמִיָּד פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת וְהַכֹּל פָּרְצוּ וְיָצְאוּ דְּחוּפִים הַחוּצָה.

בְּרִחוּק שֶׁל פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הַדֶּלֶת עָמְדָה מִיס אָלִיס וְעַל יָדַהּ מָרַת בּוֹרבֶּנק שֶׁהָיְתָה מוּטֶלֶת עַל הַקַּרְקַע.

דִּי וְזֶרמָה לֹא נִמְצְאוּ־עִמָּהֶן.

“הֵיכָן הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי?…” – זָעַק גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

לְשֵׁמַע קוֹלוֹ קָמָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק מֵהָאָרֶץ. הִיא לֹא יָכְלָה לְהוֹצִיא דָּבָר מִפִּיהָ… הִיא הֶרְאֲתָה בְּיָדָהּ כְֹלַפֵּי הַנָּהָר.

“נֶחְטְפוּ!… נֶחְטְפוּ?…”

הֵן!… בְּיַד טֶקְסַר!… עָנְתָה אָלִיס.

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶה צָנְחָה לָאָרֶץ אֵצֶל מָרַת בּוֹרבֶּנק.

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, שֶׁלְּאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אָלִיס אֶל תּוֹךְ הַנִּקְבָּה, הַמּוֹלִיכָה אֶל הַמִּפְרָץ הַקָּטָן מָרִינוֹ, שֶׁעַל שְׂפַת סֶנְט־ג’וֹן, הָיְתָה זֶרְמָה מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶן. בְּיָדָהּ הָאַחַת נָהֲגָה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, וּבַשְּׁנִיָּה הֶחֱזִיקָה פַּנָּס, שֶׁאוֹרוֹ הַקָּלוּשׁ הֵאִיר אֶת דַּרְכָּן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל קְצֵה הַנִּקְבָּה, בִּקְּשָׁה זֶרְמָה אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנק לְהַמְתִּין קְצָת, לְפִי שֶׁרָצְתָה לִבְדֹּק תְּחִלָּה, אִם הֵסִירָה עִם שְׁנֵי הַנֶּגְרִים, שֶׁהָיָה מֻטָּל עֲלֵיהֶם לְהוֹלִיכָם אֶל סֶלַע־הָאֲרַזִים, נִמְצָאִים בִּמְקוֹמָם לְפִי מַה שֶׁהֻתְנָּה. הִיא פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת הַנִּקְבָּה וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַנָּהָר.

לֹא עָבַר אֶלָּא רֶגַע אֶחָד מִזְּמַן שֶׁמָּרַת בּוֹרבֶּנק וּמִיס אָלִיס הָיוּ עוֹמְדוֹת וּמְצַפּוֹת לַחֲזִירָתָהּ שֶׁל זֶרְמָה וְהִנֵּה הִרְגִּישָׁה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, כִּי דִּי הַקְּטַנָּה אֵינֶנָּהּ עִמָּהֶן.

“דִּי!… דִּי!…” – צָוְחָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק בְּקוֹל כְּשֶׁהִיא מְסַכֶּנֶת בְּכָךְ לְגַלּוֹת אֶת מְצִיאוּתָהּ בְּמָקוֹם זֶה.

הַיַּלְדָּה לֹא נֶעֶנְתָה לִקְרִיאָה זוֹ. כֵּיוָן שֶׁרְגִילָה הָיְתָה לָלֶכֶת תָּמִיד אַחֲרֵי זֶרְמָה, נִלְוְתָה אֵלֶיהָ גַּם הַפַּעַם וְיָצְאָה עִמָּהּ מִן הַנִּקְבָּה, בְּלִי אֲשֶׁר אִמָּהּ הִרְגִּישָׁה בָּזֶה.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל אֲנָחוֹת וַאֲנָקוֹת. מָרַת בּוֹרבֶּנק וּמִיס אָלִיס לִבָּן נִבָּא לָהֶן, שֶׁקָּרָה אָסוֹן חָדָשׁ, וּבְלִי לָתֵת דַּעְתָּן לַסַּכָּנָה שֶׁל עַצְמָן, פָּרְצוּ וְיָצְאוּ הַחוּצָה וְרָצוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם רָאוּ וְהִנֵּה סִירָה מִתְרַחֶקֶת מִן הַשָּׂפָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

"הַצִּילוּ!… הַצִּילוּ!… הֲרֵי זֶה טֶקְסַר!… – צָוְחָה זֶרְמָה.

“טֶקְסַר!… טֶקְסַר!…” – צָעֲקָה מִיס אָלִיס אַף הִיא.

וְהִיא הֶרְאֲתָה בְּיָדָהּ כְּלַפֵּי הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁלַּהֲבוֹת הַבְּעֵרוֹת שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי הֵאִירוּ אֶת דְּמוּתוֹ וְשֶׁעָמַד קוֹמְמִיּוּת בְּיַרְכָתָה שֶׁל הַסִּירָה, שֶׁנִּתְעַלְּמָה בִּמְהֵרָה מִן הָעַיִן.

וּמִיָּד נִשְׁתַּקַּע הַכֹּל בִּדְמָמָה.

שְׁנֵי הַנֶּגְרִים הָיוּ מוּטָלִים עַל הַקַּרְקַע שְׁחוּטִים וּלְלֹא נְשָׁמָה בְּאַפָּם.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִטְרְפָה דַּעְתָּהּ עַל מָרַת בּוֹרבֶּנק, וּבְלִוְיָתָהּ שֶׁל מִיס אָלִיס, שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעֲצֹר בָּהּ, הִתְרוֹצְצָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהָיְתָה מְצַוַּחַת וְקוֹרְאָה לַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁמַע קוֹל עוֹנֶה לְזַעֲקוֹתֶיהָ. הֵסִּירָה נִתְעַלְּמָה מִן הָעַיִן כָּלִיל, אִם מֵחֲמַת הַחֲשֵׁכָה וְאִם מִשּׁוּם שֶׁעָבְרָה אֶת הַנָּהָר, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית.

שָׁעָה תְּמִימָה הָיוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מִתְרוֹצְצוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה וּמְחַפְּשׂוֹת, אֶלָּא שֶׁכָּל יְגִיעָן הָיָה לַשָּׁוְא. וְלַסּוֹף תַּשׁ כֹּחָהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרבֶּנק וְהִיא נָפְלָה אָרְצָה. מִיס אָלִיס אִמְּצָה אֶת כָּל אוֹנָהּ לְמַעְלָה מִיכָלְתָּהּ וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָהּ לְהָרִים אֶת הָאֵם הָאֻמְלָלָה, לְסַעֲדָהּ וְכִמְעַט לְשֵׂאתָהּ עַל כַּפֶּיהָ. מֵרָחוֹק, מִצַּד קַסְטֶל־הַאוּז, הָיוּ מְפוֹצְצִים קוֹלוֹת הַיְּרִיּוֹת שֶׁל קְנֵי־הָרוֹבִים וְשַׁאֲגוֹתֶיהָ שֶׁל לַהֲקַת הַתּוֹקְפִים. וְאַף עַל פִּי כֵן, מִן הַהֶכְרַח הָיָה לָהֶן לָשׁוּב לְשָׁם מִצַּד זֶה! שֶׁהֲרֵי אִם תְּנַסֶּה מִיס אָלִיס לָשׁוּב אֶל הַבַּיִת דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה, מִי יִפְתַּח לָהּ אֶת הַפֶּתַח, הַמְּחַבֵּר אֶת הַנִּקְבָּה עִם הַמַּדְרֵגָה שֶׁמִתַּחַת לַאֲדָמָה?, אִם תִּקְרָא – מִי יִשְׁמַע אֶת קוֹלָהּ?

הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה מָשְׁכָה אַחֲרֶיהָ אֶת מָרַת בּוֹרְבֶּנק, שֶׁנִּטְּלָה הַכָּרָתָהּ וְשׁוּב לֹא יָדְעָה מַה הִיא עוֹשָׂה. בַּהֲלִיכָתָן בַּחֲזָרָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶן לַעֲמֹד תַּחְתֵּיהֶן כְּעֶשְׂרִים פְּעָמִים, לְפִי שֶׁעֲלוּלוֹת הָיוּ לִנְפֹּל בְּכָל רֶגַע בְּיָדֶיהָ שֶׁל אַחַת הַלְּהָקוֹת, שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַמַּטָּעָה. וְכִי לֹא מוּטָב הָיָה לְהַמְתִּין עַד אוֹר הַבֹּקֶר? אֲבָל אֵיךְ לְהַמְצִיא כָּאן, עַל שְׂפַת הַנָּהָר, לְמָרַת בּוֹרבֶּנק אֶת הַסִּיּוּעַ, שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? וּלְפִיכָךְ אַחַת גָּמְרָה מִיס אָלִיס לַחֲזֹר אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה. אֲבָל הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁל הַנָּהָר הֶאֱרִיכוּ הַרְבֵּה אֶת הַדֶּרֶךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ חָשְׁבָה הַנַּעֲרָה בְּלִבָּהּ שֶׁמּוּטָב לָהּ לָלֶכֶת דֶּרֶךְ הָאֲפָרִים לְאוֹרָם שֶׁל הַצְּרִיפִים הַבּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ. וְכָךְ עָשְׂתָה וְהִגִּיעָה סוֹף סוֹף לִמְבוֹא הַבַּיִת.

כָּאן קָרְסָה נָפְלָה מָרַת בּוֹרבֶּנק תַּחְתֶּיהָ וְהָיְתָה מוּטֶלֶת לְלֹא־תְּנוּעָה בְּצִדָּהּ שֶׁל מִיס אָלִיס, שֶׁאַף הִיא שׁוּב לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ.

פְּלֻגַּת הַמִּילִיצְיָה וְלַהֲקַת הַגַּזְלָנִים אֲשֶׁר עִמָּהּ, שֶׁהִפְסִיקוּ אֶת הַהַתְקָפָה וְנִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן, כְּבָר רְחוֹקוֹת הָיוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִן הַגָּדֵר. שׁוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה לֹא בַּחוּץ וְלֹא בַּבַּיִת. מִיס אָלִיס שִׁעֲרָה אֵפוֹא בִּלִבָּהּ, שֶׁהַתּוֹקְפִים וַדַּאי כָּבְשׁוּ אֶת קַסְטֶל־הַאוּז וְהָרְגוּ אֶת מָגִנָּיו וְאַחֵר עֲזָבוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אוֹתָהּ שָׁעָה תָּקַף אוֹתָהּ יָגוֹן, שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לוֹמַר, כֹּחָהּ עֲזָבָהּ וְאַף הִיא נָפְלָה לָאָרֶץ מִתּוֹךְ אֲנָקָה אַחֲרוֹנָה, מִתּוֹךְ קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה לְעֶזְרָה. וְקוֹל קְרִיאָתָהּ נִשְׁמַע, וְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו נֶחְפְּזוּ וְיָצְאוּ הַחוּצָה. וְהִנֵּה נוֹדַע לָהֶם מַּה שֶׁאֵרַע בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ. אֲהָהּ, מַה לָהֶם, שֶׁהַגַּזְלָנִים נִסְתַּלְּקוּ וְהָלְכוּ מִזֶּה? מַה לָהֶם, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְפַחֵד שֶׁמָּא יִפְּלוּ בּידֵי הַגַּזְלָנִים? אָסוֹן אָיֹם וְנוֹרָא בָּא עֲלֵיהֶם. דִּי הַקְּטַנָּה תְּפוּסָה בּידֵי טֶקְסַר!

הִנֵּה מַה שֶׁסִּפְּרָה מִיס אָלִיס בְּקוֹל חָנוּק וְנִפְרָץ מִבֶּכִי. הִנֵּה מַה שֶׁשָּׁמְעָה מָרַת בּוֹרבֶּנק, כְּשֶׁשָּׁבָה רוּחָהּ אֵלֶיהָ וְהִיא הִתְמוֹגְגָה בִּדְמָעוֹת. הִנֵּה מַה שֶׁנּוֹדָע לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק, לִסטֶנֶרד, לְקָרוֹל וּלְפֶרִי וּלְחַבְרֵיהֶם הָאֲחָדִים. הַיַּלְדָּה הָעֲנִיָּה נֶחְטְפָה וְהוּבְלָה לִמְקוֹם סֵתֶר וְנִמְצֵאת בְּיָדָיו שֶׁל אָדָם אַכְזָרִי, שֶׁהוּא שׂוֹנֵא בְּנֶפֶשׁ לְאָבִיהָ!… וְכִי יֵשׁ אָסוֹן גָּדוֹל מִזֶּה? וּכְלוּם עָתִיד הָיָה לְהִתְרַגֵּשׁ בַּיָּמִים הַבָּאִים עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ מַכְאוֹב גָּדוֹל מִזֶּה?

צָרָה אַחֲרוֹנָה זוֹ הִכְרִיעָה אֶת כֻּלָּם. מָרַת בּוֹרבֶּנק הֻכְנְסָה אֶל חֶדְרָה וְהָשְׁכְּבָה עַל מִטָּתָהּ, וּמִיס אָלִיס יָשְׁבָה עַל יָדָהּ לְסַעֲדָהּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו יוֹשְׁבִים בְּאוּלַם הַפְּרוֹזְדוֹר שֶׁלְּמַטָּה וּמְטַכְּסִים עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִמְצֹא אֶת דִּי וּלְחַלְּצָהּ, אוֹתָהּ וְאֶת זֶרְמָה, מִיָּדָיו שֶׁל טֶקְסַר? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמֶּטִיסָה הַנֶּאֱמָנָה תְּנַסֶּה לְהָגֵן עַל הַיַּלְדָּה עַד יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה! אֲבָל הֲרֵי הָיְתָה שְׁבוּיָה בְּיָדָיו שֶׁל נָבָל שֶׁנָּטַר לָהּ אֵיבָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יְאַבֵּד עַכְשָׁיו אֶת חַיֶּיהָ עַל הָעֵדוּת, שֶׁהֵעִידָה עָלָיו אָז בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט?

עַכְשָׁיו הָיָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק קוֹבֵל עַל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁכָּפָה אֶת אִשְׁתּוֹ לִנְטֹשׁ אֶת קַסְטֶל־הַאוּז וּבִשְׁבִיל שֶׁהֵכִין לְמַעֲנָהּ אֶמְצָעִי לַבְּרִיחָה, שֶׁגָּרַם לְאָסוֹן. וְכִי אַךְ מִקְרֶה הָיָה הַדָּבָר שֶׁטֶּקְסַר נִזְדַּמֵּן בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ? – לָאו, הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה זֶה דָּבָר שֶׁבְּמִקְרֶה. דְּבַר מְצִיאוּתָהּ שֶׁל הַנִּקְבָּה נִגְלָה לְטֶקְסַר בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים. וְהוּא שִׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמָּגִנֶּיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וַדַּאי יְנַסּוּ לְהִמָּלֵט בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עוֹד לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּבַּיִת. לְאַחַר שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַלַהֲקָה שֶׁלּוֹ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְּמָנִית, לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַגָּדֵר וְהִכְרִיחַ אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט אֲחוֹרֵי קִירוֹתָיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז, הִתְיַצֵּב בְּלִי־סָפֵק בְּלִוְיַת אֲחָדִים מִבְּנֵי סִיעָתוֹ עַל הַמִּשְׁמָר סָמוּךְ לְמִפְרָץ מָרִינוֹ. שָׁם הִתְנַפֵּל פִּתְאֹם עַל שְׁנֵי הַנֶּגְרִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַסִּירָה, וְצִוָּה לַהֲרֹג אֶת הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ, שֶׁצַּעֲקוֹתֵיהֶם לֹא נִשְׁמְעוּ מֵחֲמַת שְׁאוֹנָם וַהֲמוֹנָם שֶׁל הַתּוֹקְפִים. אַחַר כָּךְ הָיָה הַהִישְׁפַּנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה עַד שֶׁנִּגְלְתָה עָלָיו זֶרְמָה וְדִּי הַקְּטַנָּה עִמָּהּ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָן כְּשֶׁהֵן בָּאוֹת לְבַדָּן, וַדַּאי דִּמָה, כִּי מָרַת בּוֹרבֶּנק וּבַעֲלָה וּמֵרֵעָיו עֲדַיִן לֹא הֶחְלִיטוּ לִבְרֹח מִקַּסְטֶל־הַאוּז. וְכָךְ רָאָה עַצְמוֹ אָנוּס לְהִסְתַּפֵּק בְּשָׁלָל זֶה וְחָטַף אֶת הַיַּלְדָּה וְאֶת הַמֶּטִיסָה וְהוֹלִיךְ אוֹתָן לְאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים־הַמֻּצְנָעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ!

הַמַּכֶּה, שֶׁהִנְחִית בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה עַל מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק, אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה קָשָׁה וְאֲיֻמָּה מִמֶּנָּה. הוּא עָקַר מִלֵּב אָב וָאֵם אֶת לִבָּם – וּכְלוּם יָכוֹל הָיָה לְהַכְאִיבָם מַכְאוֹב גָּדוֹל מִזֶּה?

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל־זְוָעָה לְתוֹשָׁבֵי קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁנּוֹתְרוּ בַּחַיִּים. וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ הַמִּתְנַפְּלִים בְּמִנְיָן מְרֻבֶּה וּבִכְלֵי־זַיִן מְעֻלִּים עַל מְנַת לָכֹף אֶת מָגִנָּיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז לְהִכָּנֵעַ? לְאָשְׁרָם לֹא נִתְקַיְּמָה חֲשָׁשָׁה זוֹ. הַיּוֹם הֵאִיר וְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּמֵרֵעָיו שׁוּב לֹא הָחְרְדוּ עַל יְדֵי הַתְקָפָה חֲדָשָׁה.

וְאוּלָם צֹרֶךְ גָּדוֹל הָיָה לָהֶם לָדַעַת, מַה גָּרַם לְאוֹתָן שָׁלשׁ הַיְּרִיּוֹת בִּכְלִי־תּוֹתָח, שֶׁנּוֹרוּ אֶמֶשׁ, וּמִפְּנֵי מַה שָׁבוּ הַתּוֹקְפִים אָחוֹר בִּזְמַן שֶׁאִמּוּץ־כֹּחַ אַחֲרוֹן, – אִמּוּץ כֹּחַ שֶׁל פָּחוֹת מִשָּׁעָה אַחַת – הָיָה מַסְפִּיק לָהֶם כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לִכְבֹּשׁ אֶת הַבַּיִת? וְכִי סְבָרָה הִיא, שֶׁאוֹת־קְרִיאָה זֶה נִתַּן לַתּוֹקְפִים עֵקֶב הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּתוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן? אֶפְשָׁר שֶׁאֳנִיּוֹתָיו שֶׁל דִּיפּוֹן כָּבְשׁוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל? אָכֵן לֹא הָיָה דָּבָר נִכְסָף מִזֶּה לְגֶ’מְס בּוֹרבֶּנק וּלְמֵרֵעָיו בְּעִנְיַן הַמְּאֹרָע, שֶׁאֵרַע אוֹתָם. אִלּוּ הָיָה כָּךְ, הָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לְהַתְחִיל לְלֹא־סַכָּנָה בְּחִפּוּשִׂים נִמְרָצִים כְּדֵי לִמְצֹא אֶת דִּי וְאֶת זֶרְמָה, לִתְפֹּשׂ אֶת טֶקְסַר, אִם הַהִישְׁפַּנִי לֹא בָּרַח בְּלִוְיַת בְּנֵי סִיעָתוֹ מִן הָאָרֶץ, לְהַעֲמִידוֹ לְדִין כְּמֵסִית וּמְעוֹרֵר לְמַעֲשֵׂי הַהֶרֶס, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי, וּכְגַזְלָן, שֶׁגָּזַל שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת, אֶת זֶרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה.

הַפַּעַם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי הוֹכָחָה, שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בִּתְחִלַּת הַסִּפּוּר הַזֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד לְדִין לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט שֶּׁבְּסֶנְט־אַבְגוּסְטִין. אִם טֶקְסַר לֹא עָמַד בְּרֹאשׁ הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁפָּשְׁטוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי – שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַרְוֵי לֹא יָדַע לְהַגִּיד עַל עִנְיָן זֶה דָּבָר לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק – הֲרֵי זַעֲקָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל זֶרְמָה הוֹכִיחָה בְּבֵרוּר, שֶׁהוּא נָטַל חֵלֶק בְּמַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּיס אָלִיס רָאֲתָה אוֹתוֹ וְהִכִּירָה אוֹתוֹ הֵיטֵב בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַסִּירָה הִתְרַחֲקָה מִשְּׂפַת הַנָּהָר.

אָמְנָם כֵּן, בֵּית־דִין שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית יֵדַע אֵיךְ לָכֹף אֶת הַמְּעַוֵּל הַזֶּה לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהֶחְבִּיא שָׂם אֶת קָרְבְּנוֹתָיו, וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע, שֶׁשּׁוּב לֹא יוּכַל לִכְפֹּר בָּהֶם.

וְאוּלָם לְמַרְבֵּה הֲרָעָה לֹא אֵרַע שׁוּם דָּבָר, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְאַשֵּׁר אֶת הַשְׁעָרוֹתָיו שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק בִּדְבַר הוֹפָעָתוֹ שֶׁל צִי הַצְּפוֹנִיִּים בְּמֵימָיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן. בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרס, עֲדַיִן לֹא עָזְבָה אַף אֳנִיָּה אַחַת אֶת מִפְרַץ סֶנט־מֶרי. דָּבָר זֶה הוּכַח לְמַדַּי עַל יְדֵי הַיְדִיעוֹת, שֶׁהֵבִיא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶחָד מִסְּגָנָיו שֶׁל סוֹכֵן הָאֲחֻזָּה, שֶׁהָלַךְ לְסַיֵּר אֶת עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר. שׁוּם אֳנִיָּה לֹא הוֹפִיעָה עֲדַיִן לִפְנֵי מִגְדַּל־הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ. כָּל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים הִצְטַמְצְמוּ לְפִי שָׁעָה בְּכִבּוּשׁ פֶרְנַנדִינָה וּמְצוּדַת קְלִינְטְש בִּלְבָד. נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁהַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן לֹא אָבָה לָלֶכֶת קָדִימָה עַד מֶרְכָּזָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה אֶלָּא מִתּוֹךְ זְהִירוּת מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. וַאֲשֶׁר לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, הִנֵּה הָיְתָה כְּפוּפָה עֲדַיִן לְשִׁלְטוֹנָם שֶׁל הַמּוֹרְדִים. לְאַחֵר מַעֲשֵׂי־הַפְּרָעוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי, שׁוּב חָזַר הַהִישְׁפַּנִי לָעִיר. הוּא הִתְעַסֵּק שָׁם בְּסִדּוּר הַהֲגַנָּה מִפְּנֵי הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶנֶס, אִם הַלָּלוּ יְנַסּוּ לַעֲבֹר אֶת שִׁרְטוֹן הַנָּהָר. כְּפִי הַנִּרְאֶה, אַךְ הַתְרָעַת־שָׁוְא הָיְתָה הַהַתְרָעָה, שֶׁגָּרְמָה אֶמֶשׁ לְטֶקְסַר וּלְלַהֲקַת הַגַּזְלָנִים שֶׁלּוֹ לָשׁוּב אָחוֹר. וְאוּלָם מַעֲשֵׂה־הַנְּקָמָה, שֶׁעָשָׂה אָדָם זֶה, הָיָה שָׁלֵם וְיָכֹל הָיָה לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ כָּל צָרְכּוֹ: הַמַּטָּעָה נַשַׁמָּה וְנֶחְרָבָה, קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים נִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ, הַנֶּגְרִים נִתְפַּזְּרוּ בַּיְּעָרִים שֶׁבַּגָּלִיל וּמִן הַצְּרִיפִים שֶׁלָּהֶם לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד, וְלַסּוֹף דִּי הַקְּטַנָּה נִגְזְלָה מֵאֵת אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְעִקְבוֹת הַגְּזֵלָה הַזֹּאת נִמְחוּ וְאֵין לִמְצֹא אוֹתָם.

גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק נוֹכַח לָדַעַת זֹאת בְּבֵרוּר, כְּשֶׁיָּצָא בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר עִם וַלְטֶר סטֶנֶרד עַל מְנַת לְסַיֵּר אֶת שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית. לַשָּׁוְא בָּדְקוּ אֶת כָּל מִפְרָץ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים וְחִפְּשׂוּ סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּהּ הָלְכָה הֵסִּירָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה בְּדִיקָה זוֹ שְׁלֵמָה כָּל צָרְכָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָתוּר וְלַחְפֹּר גַּם אֶת שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית.

אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר בְּשָׁעָה זוֹ? וְכִי לֹא מוּטָב הוּא לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית וְיַכְרִיעוּ אֶת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ? הֲרֵי מָרַת בּוֹרבֶּנק נְתוּנָה בְּמַצָּב קָשֶׁה וְאָלִיס אֵינָהּ יְכוֹלָה לָזוּז מִמֶּנָּה וְאֶדוּאַרְד קָרוֹל אָנוּס לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה יָמִים – וּכְלוּם אֶפְשָׁר לְהַנִּיחָם לְבַדָּם בְּקַסְטֶל־הַאוּז, בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה הַחֲשָׁשָה, שֶׁמָּא יְחַדְּשׁוּ הַגַּזְלָנִים אֶת הִתְנַפְּלוּתָם?

וְאוּלָם רָעָה וּמָרָה מִכֹּל הָיְתָה הָעֻבְדָּה, שֶׁגֶּ’מס בּוֹרבֶּנק לֹא יָכֹל אֲפִילּוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ לִתְבֹּעַ אֶת טֶקְסַר לְמִשְׁפָּט לֹא עַל הֲרִיסַת אֲחֻזָּתוֹ וְלֹא עַל הַחֲטִיפָה, שֶׁחָטַף אֶת זֶרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה. בַּעַל־הַשְּׂרָרָה הָאֶחָד, שֶׁלְּפָנָיו צָרִיךְ הָיָה לִקְבֹּל עַל כָּל זֶה, הוּא הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע הָאֵלֶּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַמְתִּין עַד שֶׁמִּשְׁפָּט־הַצֶּדֶק יַחֲזֹר לְתִקּוּנוֹ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל.

“גֶ’מס”, – פֶּתַח וְאָמַר סטֶנֶרְד, “אָמְנָם הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ נְתוּנָה בְּסַכָּנָה נוֹרָאָה, אֲבָל הֲרֵי זֶרְמָה עִמָּהּ וְיָכֹל אַתָּה לִסְמֹךְ עַל הִתְמַכְּרוּתָהּ וְנֶאֱמָנוּתָהּ כָל זְמַן…”

“כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבָּהּ… אֱמֶת הַדָּבָר!” – עָנָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “וּמַה יִהְיֶה אִם יָמִיתוּ אֶת זֶרְמָה?”…

“שְׁמָעֵנִי נָא, גֶ’מס יַקִּירִי”, – הֶחֱזִיר לוֹ סְטֶנֶרד. “אִם לְעַיֵּן בַּדָּבָר יָפֶה נִמְצָא שֶׁטּוֹבַת עַצְמוֹ שֶׁל טֶקְסַר דּוֹרֶשֶׁת, שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ לִידֵי קִיצוֹנִיּוּת כָּזֹאת. עֲדַיִן לֹא עָזַב אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מָצוּי שָׁם, אֵין חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִשְׁלַח יָד בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְכִי אֵין הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ עֲרֻבָּה בִּפְנֵי הַגְּמוּל וְהַשִּׁלּוּם הַצָּפוּי לוֹ לֹא רַק מִיָּדְךָ אַתָּה, אֶלָּא גַּם מִיָּד הַשּׁוֹפְטִים שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית בִּשְׁבִיל שֶׁמִּגֵּר אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל וְהֶחֱרִיב אֶת הַמַּטָּעָה שֶׁל אַחַד הַצְּפוֹנִיִּים? הַדָּבָר בָּרוּר, שֶׁכָּךְ הוּא. טוֹבַת עַצְמוֹ דּוֹרֶשֶׁת לָחוּס עַל קָרְבְּנוֹתָיו, וּלְפִיכָךְ מוּטָב לָנוּ לְחַכּוֹת עַד שֶׁהַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן וְשֶׁרְמֶן יִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאָז נָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט עִמּוֹ!”

“אֲבָל אֵימָתַי יָקוּם וְיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה?”… – צָוַח גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“אֶפְשָׁר מָחָר… וְאֶפְשָׁר הַיּוֹם! הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ – דִּי מַשְׁכּוֹן הִיא בְּיָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְבִטְחוֹנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. וּלְשֵׁם כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְחָטַף אוֹתָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה יִמְחַץ אֶת לִבְּךָ, גֶ’מס הָאֻמְלָל, מֵחֵץ עָמֹק – וְאָכֵן הִצְלִיחַ בָּזֶה הַנָּבָל בְּאַכְזָרִיּוּת רֶשַׁע!”

כָּךְ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל סטֶנֶרד, וְצָרִיךְ הָיָה לוֹמַר, שֶׁדֵּעָה זוֹ הָיָה לָהּ עַל מָה לִסְמֹךְ. הֶעָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק, שֶׁכָּךְ הוּא הַדָּבָר? וַדַּאי לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. הַהִצְלִיחַ לְעוֹרֵר מִקְצָת תִּקְוָה בְּלִבּוֹ? אַף בָּזֶה לֹא הִצְלִיחַ. וְאָמְנָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו הַשְׁפָּעָה כָּלְשֶׁהִי בְּעִנְיָן זֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן חָשַׁב גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בְּלִבּוֹ, שֶׁעָלָיו לָכֹף עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל אִשְׁתּוֹ כַּדְּבָרִים, שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו סטֶנֶרד זֶה עַתָּה. אִלְמָלֵא כֵן, הָיְתָה חֲשָׁשָׁה, שֶׁמָּרַת בּוֹרבֶּנק לֹא תּוּכַל עֲמֹד בַּצָּרָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת, שֶׁבָּאָה עָלֶיהָ. וּכְשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה שָׁקַד לְשַׁדֵּל אוֹתָהּ וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ לְפָנֶיהָ אוֹתָן הַהוֹכָחוֹת שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ כָּל עִקָּר.

וּבֵינְתַיִם הָיוּ פֶרִי וּסְגָנָיו מְסוֹבְבִים בְּקֶמדלֶס־בֵּי וּמְסַיְּרִים אוֹתָהּ. הַמַּרְאֶה, שֶׁרָאוּ עֵינֵיהֶם, הָיָה קוֹרֵעַ־לֵב וְעָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל אֲפִילוּ עַל פִּיגְמַלְיוֹן, שֶׁהָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם. “בֶּן־חוֹרִין” זֶה לֹא רָאָה שׁוּם הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים, שֶׁנִּתְפַּזְרוּ עַל יְדֵי טֶקְסַר. חֵרוּת זוֹ לִישֹׁן בִּיְעָרִים וּלְהִתְעַנּוֹת שָׁם בְּקֹר וּבְרָעָב נִרְאֲתָה לוֹ מֻפְרָזָה יוֹתֵר מִדַּי. וּמִטַּעַם זֶה הֶעְדִיף לְהִשָּׁאֵר בְּקַסְטֶל־הַאוּז וְאִלּוּ גַּם צָרִיךְ הָיָה לִקְרֹעַ אֶת שְּׁטַר שִׁחְרוּרוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה זֶרְמָה, כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַזְּכוּת לָדוּר כָּאן.

“רוֹאֶה אַתָּה, פִּיג!” – הָיָה אוֹמֵר אֵלָיו פֶּרִי. “הַמַּטָּעָה נָשַׁמָּה וּבָתֵּי־הַמְּלָאכָה שֶׁלָּנוּ הָיוּ לְגַלֵּי־חֳרָבוֹת. זֶה הַמְּחִיר, שֶׁשִּׁלַּמְנוּ בְּעַד הַחֵרוּת, שֶׁנִּתְּנָה לִשְׁחוֹרֵי־עוֹר כָּמוֹךָ!”

“אֵינִי אָשֵׁם בְּכָל זֶה, אֲדוֹנִי פֶּרִי”, – עָנָה פִּיגְמַלְיוֹן.

“לְהֶפֶךְ, הָאַשְׁמָה חָלָה עָלֶיךָ! אִלּוּ מְנַעְתֶּם עַצְמְכֶם, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ, לִמְחֹא כַּף לַדַּבְּרָנִים, שֶׁהָיוּ מְטִיחִים דְּבָרִים מְפוֹצְצִים כְּנֶגֶד הָעַבְדוּת, אִלּוּ הֱיִיתֶם מוֹחִים כְּנֶגֶד הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁל הַצָּפוֹן וְאִלּוּ יְצָאתֶם מְזֻיָּנִים כְּנֶגֶד מַחֲנוֹת־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מַר בּוֹרבֶּנק מַחֲשָׁבָה זוֹ לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם וְלֹא הִתְרַגְּשָׁה פֻּרְעָנוּת זוֹ עַל קֶמדלֶס־בֵּי!”

“וּמַה יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו!” – חָזַר וְאָמַר פִּיג בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ, “בַּמֶּה יָכֹל אֲנִי לְהוֹעִיל כָּאן, אֲדוֹנִי פֶּרִי?”

“הִנְּנִי לְהַגִּיד לְךָ, פִּיג, מֶה הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת, אִלּוּ נִתְיַחֵד לְךָ רֶגֶשׁ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל יֹשֶׁר וָצֶדֶק! הֲרֵי בֶּן־חוֹרִין אַתָּה, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא?”

“כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁכָּךְ הוּא!”

“נִמְצָא, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְעַצְמְךָ, וְכִי לֹא כָךְ הוּא?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק, אֲדוֹנִי פֶּרִי”.

“וְאִם אַתָּה שַׁיָּךְ לְעַצְמְךָ, הֲרֵי שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מְעַכֵּב בְּיָדְךָ מִלַּעֲשׂוֹת בְּגוּפְךָ כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ?”

“בְּוַדַּאי, אֲדוֹנִי פֶּרִי”.

“אִם כֵּן אֵפוֹא, פִּיג, אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי תַּחְתֶּיךָ, לֹא הָיִיתִי מְהַסֵּס אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד: הָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמַצִּיעַ אֶת עַצְמִי לִפְנֵי בַּעַל הָאֲחֻזָּה שֶׁבִּשְׁכֵנוּתֵנוּ וְחוֹזֵר וּמוֹכֵר אֶת עַצְמִי לְעֶבֶד, וְאֶת דְּמֵי הַמֶּכֶר הָיִיתִי מֵבִיא לַאֲדוֹנִי הַיָּשָׁן לְשֵׁם כֹּפֶר וּפִיּוּס עַל הָעַוְלֶה שֶׁעָשִׂיתִי לוֹ כְּשֶׁהִנַּחְתִּיו לְשַׁחְרֵר אוֹתִי!”

וְכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים דִבֵּר הַסּוֹכֵן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת זֹאת, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הָגוּן זֶה הָיָה חוֹזֵר וְנִטְפָּל אֶל הָרַעְיוֹן, שֶׁהָיָה רָגִיל בּוֹ תָּדִיר, עָלָיו הָיָה לְדַבֵּר הֲבָלִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פִּיגְמַלְיוֹן הֶעָלוּב דַּעְתּוֹ נִתְבַּלְבְּלָה עָלָיו וְהוּא הָיָה נִדְהָם וְנָבוּךְ וְלֹא יָדַע לְהָשִׁיב דָּבָר.

וְאָמְנָם לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נְדִיבוּת־רוּחַ, שֶׁעָשָׂה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, הוּא הוּא שֶׁהֵבִיא אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה וְגָרַם לְחֻרְבָּנָהּ שֶׁל הַמַּטָּעָה. הַנֵּזֶק הַחָמְרִי – דָּבָר זֶה הָיָה בּוֹלֵט וְנִכָּר לָעַיִן לְמַדַּי – עָלָה לִסְכוּם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. הַצְּרִיפִים נֶהֶרְסוּ, לְאַחֵר שֶׁנִּשְׁדְּדוּ תְּחִלָּה בִּידֵי הַחַמְסָנִים, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם כָּל שָׂרִיד. מִבָּתֵּי־הַנְּסִירָה וּמִבָּתֵּי הַמְּלָאכָה לֹא שָׂרְדוּ אֶלָּא גַּלֵּי־אֵפֶר, שֶׁתִּמְרוֹת עָשָׁן אָפוּר עֲדַיִן הָיוּ מִתְאַבְּכוֹת וְעוֹלוֹת מֵהֶם. בִּמְקוֹם הַקַּרְפִּיפִים, שֶׁהָעֵצִים הַמְנֻסָּרִים הָיוּ אֲצוּרִים שָׁם, בִּמְקוֹם בָּתֵי־הַחֲרשֶׁת עִם הַמַּכְשִׁירִים לִסְרִיקַת צֶמֶר־הַגֶּפֶן, עִם הַמַּכְבְּשִׁים הַהִידְרַבְלִיִּים, שֶׁכְּבָשׁוּהוּ וְעָשׂוּהוּ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת, עִם הַמְּכוֹנוֹת לַהֲפִיכַת קְנֵי הַסֻּכָּר לְסֻכָּר, שׁוּב לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ אֶלָּא קִירוֹת מְפֻחָמִים, שֶׁחִשְּׁבוּ לְהִתְעַרְעֵר; וּבַמָּקוֹם שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ קֹדֶם לָכֵן אֲרֻבּוֹת הֶעָשָׁן שֶׁל בָּתֵּי־הַיְצִיקָה, שָׁם הָיוּ מוּטָלִים עַכְשָׁיו צִבּוּרִים שֶׁל לְבֵנִים מְאָדָמוֹת וַחֲרוּכוֹת בָּאֵשׁ. וּשְׂדוֹת הַקָּפֶה וְהָאֹרֶז, גַּנֵּי־הַיְרָקוֹת וְהַגְּדֵרוֹת שֶׁל בַּהֲמוֹת הַבַּיִת נָשַׁמּוּ וְנֶחְרְבוּ חֻרְבָּן גָּמוּר. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִשְׂתָּעֵר עַל הָאֲחֻזָּה הָעֲשִׁירָה עֵדֶר שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת וְהָיָה מַשְׁאֶה וּמֵשַׁם אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת מְרֻבּוֹת! וּכְשֶׁרָאָה פֶּרִי אֶת מַרְאֵה־הַזְּוָעָה הַזֶּה, תָּקְפָה אוֹתוֹ מְרִירוּת לִבְלִי־מְצָרִים וְהוּא הִבִּיעַ אֶת חֲמָתוֹ בְּדִבְרַי אִיּוּם כְּלַפֵּי הַחַמְסָנִים. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לִבּוֹ שֶׁל פִּיגְמַלְיוֹן יָרֵא וְחָרֵד בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי מַבַּט־הַזַּעַם, שֶׁהֵעִיף בּוֹ הַסּוֹכֵן. וְהוּא נִפְטַר מִמֶנּוּ עַל מְנַת לָשׁוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, “כְּדֵי לִשְׁקֹל שָׁם בְּדַעְתּוֹ בִּמְנוּחָה אֶת הַהַצָּעָה לִמְסֹר אֶת עַצְמוֹ לְעֶבֶד, שֶׁהִצִּיעַ לוֹ הַסּוֹכֵן”, – כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר. נִרְאֶה הַדָּבָר, כִּי יוֹם תָּמִים לֹא הָיָה מַסְפִּיק לוֹ לְצֹרֶךְ שִׁקּוּל־דַּעַת זֶה, לְפִי שֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב וְעֲדַיִן לֹא הֶחְלִיט דָּבָר בְּעִנְיַן זֶה.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ חָזְרוּ וְנִכְנְסוּ בְּצִנְעָה לְקֶמְדְלֶס־בֵּי כַּמָּה וְכַמָּה מִן הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים. וְקַל לְהָבִין כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה צָרַת נַפְשָׁם כְּשֶׁרָאוּ, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר בַּמַּטָּעָה אֲפִילּוּ צְרִיף אֶחָד, שֶׁלֹּא נֶהֱרַס. גֶ’מְס בּוֹרבֶּנק צִוָּה מִיָּד לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵיהֶם מִן הַמֻּבְחָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. מְתֵי מִסְפָּר מִן הַנֶּגְרִים הַלָּלוּ הָשְׁכְּנוּ בִּפְנִים הַמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר, בְּבִנְיְנֵי הָעֲבֻדָּה, שֶׁהָאֵשׁ לֹא נָגְעָה בָּהֶם. עֲלֵיהֶם הִטִּילוּ קֹדֶם כֹּל לְהִתְעַסֵּק בִּקְבוּרַת חַבְרֵיהֶם, שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים בִּזְמַן שֶׁהֵגֵנּוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, וּכְמוֹ כֵן בִּקְבוּרַת הַתּוֹקְפִים, שֶׁנֶּהֶרְגוּ בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה – אֶת הַפְּצוּעִים הוֹלִיכוּ עִמָּם חַבְרֵיהֶם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נִקְבְּרוּ עַל יָדָם שְׁנֵי הַנֶּגְרִים הָאֻמְלָלִים, אֲשֶׁר טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם סָמוּךְ לְמִפְרָץ מָרִינוֹ וַהֲרָגוּם בּוֹ בַּמָּקוֹם.

לְאַחֵר הַטִּפּוּל בְּדָבָר זֶה שׁוּב לֹא נָתַן גֶ’מס בּוֹרבֶּנק אֶת דַּעְתּוֹ לַאֲחֻזָּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת מַחֲשָׁבָה עַל לִבּוֹ לְהִתְעַסֵּק בְּתִקּוּנָה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַמְתִּין לִגְמַר סִיּוּמָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין הַדָּרוֹם וְהַצָּפוֹן בִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה. דְאָגוֹת אֲחֵרוֹת קָשׁוֹת מִזּוֹ הָיוּ מַעֲסִיקוֹת אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. הוּא עָשָׂה כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ שֶׁנֶּחְטְפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּצַּב בְּרִיאוּתָהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרבֶּנק הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. אָמְנָם מִיס אָלִיס לֹא זָזָה מִמֶּנָּה אֲפִילּוּ רֶגַע אֶחָד וְהָיְתָה שׁוֹקֶדֶת עָלֶיהָ מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת שֶׁל בַּת מִלֵּדָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לִקְרֹא לְרוֹפֵא, שֶׁיְּטַפֵּל בָּהּ.

בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל הָיָה רוֹפֵא אֶחָד, שֶׁמִּשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק הָיְתָה מִתְרַפְּאָה מִמֶנּוּ וְשֶׁהָיָה נֶאֱמָן עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר. אוֹתוֹ הָרוֹפֵא לֹא הָיָה מְהַסֵּס לָלֶכֶת לְקֶמדלֶס־בֵּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּקְרָא לְשָׁם. הוּא הִכְתִּיב לַחוֹלָה כַּמָּה רְפוּאוֹת, אֲבָל כְּלוּם יָכְלוּ לְהוֹעִיל לָאֵם כָּל זְמַן שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ, דִּי, לֹא הוּשְׁבָה אֵלֶיהָ? וּבְכֵן הִנִּיחוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּוַלטֶר סטֶנֶרד אֶת אֶדוּאַרד קָרוֹל בַּבַּיִת, לְפִי שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו לִשְׁכַּב עוֹד יָמִים בַּמִּטָּה, וְהָיוּ הוֹלְכִים יוֹם יוֹם לָתוּר וְלַחְפֹּר אֶת שְׁתֵּי שְׂפוֹת הַנָּהָר, הֵם בָּלְשׁוּ אֶת כָּל הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁבַּנָּהָר סֶנְט־ג’וֹן; הֵם חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ אֶת יוֹשְׁבַי הַכְּפָרִים וְהַחַוּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁבַּגָּלִיל; הֵם הִבְטִיחוּ מָמוֹן הַרְבֵּה לְמִי שֶׁיַּמְצִיא לָהֶם אוֹת וּרְמִיזָה כָּל שֶׁהֵם… אֲבָל כָּל יְגִיעוֹתֵיהֶם לֹא עָשׂוּ פְּרִי. מִי זֶה יָכֹל לְהוֹדִיעָם, כִּי הַהִישְׁפַּנִי מִסְתַּתֵּר בְמַעֲמַקֵּי הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת. וְכִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁכְּדֵי לָשִׂים לָאַל אֶת כָּל הַחִפּוּשִׁים הוֹלִיךְ טֶקְסַר אֶת קָרְבְּנוֹתָיו אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּמַּעֲלֵה זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר? וְאִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, כְּלוּם אֵין הָאָרֶץ רְחָבָה לְמַדַּי, וּכְלוּם אֵין מַחֲבוֹאִים מְרֻבִּים בַּיְּעָרִים שֶׁבְּמֶרְכָּז הָאָרֶץ, בְּלֵב הַבִּצּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבִּדְרוֹמָה שֶׁל פְלוֹרִידָה, בְּחֶבֶל הָאֶוֶורגלָדִים, שֶׁקָּשֶׁה לַחְדֹּר לְשָׁם? וְכִי לֹא מִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁטֶּקְסַר הֶחְבִּיא אֶת שְׁנֵי קָרְבְּנוֹתָיו בְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ עָדֵיהֶם?

מִפִּי הָרוֹפֵא, שֶׁהִתְחִיל מְבַקֵּר בְּקֶמדלֶס־בֵּי, הָיָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק שׁוֹמֵעַ יוֹם יוֹם אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל וּבַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל גְּלִיל דִּימַל.

לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית עֲדַיִן לֹא הִתְעוֹרְרוּ לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת מִלְחָמָה חֲדָשׁוֹת עַל אַדְמַת פְלוֹרִידָה. וְכִי נִתְּנוּ לָהֶם פְּקֻדּוֹת מְיֻחָדוֹת מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁבְּוָשִׁינְגְטוֹן לַעֲמֹד עַל גְּבוּל הַמְּדִינָה וּלְהִמָּנַע מִלַּעֲבֹר אוֹתוֹ? טַכְסִיס כָּזֶה עָלוּל הָיָה לְהָבִיא רָעָה רַבָּה עַל אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ עַל אַדְמַת הַדָּרוֹם, וּבְיִחוּד עַל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָאַחֲרוֹנִים נִבְאַשׁ כָּל כָּךְ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן עֲדַיִן עָמְדָה בְּמִפְרַץ סֶנְט־מֶרִי, וְאִם אֲנָשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר נִקְרְאוּ בַּשֵּׁנִי לְמַרְס בָּעֶרֶב עַל יְדֵי שָׁלשׁ יְרִיּוֹת־תּוֹתָח לְשׁוּב בַּחֲזָרָה, אֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנָּפְלָה עַל הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל בֶּהָלַת־שָׁוְא – וְטָעוּת זוֹ הִיא שֶׁהִצִּילָה בְּשַׁעְתָּהּ אֶת קַסְטֶל־הַאוּז מִשֹּׁד וְחֻרְבָּן.

אֶפְשָׁר שֶׁהַהִישְׁפַּנִי זוֹמֵם לְחַדֵּשׁ אֶת מַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁוַּדַּאי הֲרֵיהוּ חָשׁוּב בְּעֵינָיו בִּלְתִּי־גָּמוּר כָּל צָרְכּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ לִתְפֹּס אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק? הַשְׁעָרָה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַהַתְקָפָה עַל קַסְטֶל־הַאוּז וַחֲטִיפָתָהּ שֶׁל דִּי וְזֶרְמָה יָנִיחוּ לְפִי שָׁעָה אֶת דַּעְתּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה אֶזְרָחִים הֲגוּנִים לֹא חָשְׁשׁוּ לְדַבֵּר בָּרַבִּים בִּגְנוּתוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה בְּקֶמדלֶס־בֵּי וּלְהַבִּיעַ אֶת תּוֹעֲבַת נַפְשָׁם לָרֹאשׁ הַמּוֹרְדִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּם לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כָּלְשֶׁהִי עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. הַהִישְׁפַּנִי וְכַת הַבִּרְיוֹנִים שֶׁלּוֹ הָיוּ שׁוֹלְטִים עַכְשָׁיו בִּגְלִיל דִּימַל יוֹתֵר מֵאֲשֶר בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים. תַּרְבּוּת הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים הַלָּלוּ, מֵרַדְּפַי־מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה, אֲנָשִׁים לְלֹא מוּסַר־לֵב כָּלְשֶׁהוּ, מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשִׁלְטוֹנָם לַהֲנָאַת עַצְמָם. יוֹם יוֹם הֲרֵי הֵם מִתְמַכְּרִים לְכָל מִינֵי תַּעֲנוּגוֹת וּלְמִשְׁתָּאוֹת שֶׁל הוֹלְלוּת. קוֹל תְּשׁוּאוֹת הַמִּשְׁתָּאוֹת הָיָה מַגִּיעַ עַד הַמַּטָּעָה וְהַשָּׁמַיִם הֵאִירוּ מִבְּרַק הָאוּרִים שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִים בָּעִיר וְשֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָם מֵרָחוֹק עָלוּל הָיָה לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב אוֹתָם לְנֹגַהּ שַׁלְהָבוֹת שֶׁל בְּעֵרָה חֲדָשָׁה. הַבְּרִיּוֹת הַמְּתוּנוֹת וְהַנְּבוֹנוֹת שֶׁבָּעִיר, שֶׁהָיָה מֻטָּל עֲלֵיהֶן לִשְׁתֹּק, אֲנוּסוֹת הָיוּ לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל עַל כָּרְחָן אֶת עֻלָּהּ שֶׁל כְּנוּפְיָה זוֹ, שֶׁהָאֲסַפְסוּף שֶׁבַּגָּלִיל הָיָה תּוֹמֵךְ בָּהּ.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אִי־הַפְּעַלְתָּנוּת שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּאוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה מְסַיַּעַת סִיּוּעַ מְרֻבֶּה לַשִּׁלְטוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁבַּמְּדִינָה. הַלָּלוּ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ וְהֶעֱבִירוּ שְׁמוּעָה, כִּי הַצְּפוֹנִיִּים לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַגְּבוּל, כִּי נִצְטַוּוּ לָשׁוּב אֶל ג’וֹרְגִ’יָּה וְאֶל קָרוֹלִינָה, וְכִי מַחֲנֵה הַלּוֹחֲמִים בָּעַבְדוּת לֹא יַעֲלֶה עַל חֲצִי־הָאִי פְלוֹרִידָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מוֹשָׁבָה הִישְׁפַּנִית עַתִּיקָה וְעוֹמֵד מִחוּץ לִתְחוּמָהּ שֶׁל הַשְּׁאֵלָה, שֶׁמְּדִינוֹת־הַבְּרִית מְבַקְּשׁוֹת לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה. וּכְבָר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּכָל גְּלִילוֹת הָאָרֶץ נִתְעוֹרְרָה תְּנוּעָה יְדוּעָה, לֹא שֶׁל הִתְנַגְּדוּת, אֶלָּא, לְהֶפֶךְ – שֶׁל הֶסְכֵּם וְרָצוֹן לְאוֹתָן הַדֵּעוֹת, שֶׁאַנְשֵׁי הַזְּרוֹעַ וְהֶחָמָס הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בָּאֵי־כֹּחָן. דָּבָר זֶה נִרְאֶה בָּרוּר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וּבְיוֹתֵר בְּחֶלְקָהּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל פְלוֹרִידָה, סָמוּךְ לִגְבוּלָהּ שֶׁל ג’וֹרְגִ’יָּה. בְּחֶבֶל זֶה הָיוּ צִבְאוֹת הַדָּרוֹם מִתְעַלְּלִים בְּבַעֲלֵי־הַמַּטָּעוֹת, וּבְיִחוּד בְּאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, מְגָרְשִׁים אֶת עַבְדֵיהֶם, מַשְׁמִידִים אֶת קַרְפִּיפֵיהֶם וּבָתֵּי־הַנְּסִירָה שֶׁלָּהֶם בָּאֵשׁ וּמַחֲרִיבִים אֶת מַטְעֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הָאֲסַפְסוּף שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל בְּקֶמדלֶס־בֵּי.

וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה – עַל כָּל פָּנִים לְעֵת עַתָּה – שֶׁאֵין לַחֲשֹׁשׁ לֹא לְהִתְנַפְּלוּת חֲדָשָׁה עַל הַמַּטָּעָה וְלֹא לְהַתְקָפָה חֲדָשָׁה עַל קַסְטֶל־הַאוּז. וּבְכָל זֹאת כַּמָּה הָיָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק מִשְׁתּוֹקֵק וּמְצַפֶּה בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְיִהְיוּ אֲדוֹנִים לָהּ! לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים שֶׁל עַכְשָׁיו אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם כְּנֶגֶד טֶקְסַר בְּדֶרֶךְ בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית, לֹא לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לְדִין עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה, וְשֶׁהַפַּעַם לֹא יוּכַל לְהַכְחִישָׁם, וְלֹא לְכֻפּוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הֶחְבִּיא אֶת דִּי וְאֶת זֶרְמָה.

וְכַמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ עִנּוּיֵי־נַפְשָׁם שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּשֶׁל הָאִחוּרִים וְהָעִכּוּבִים הַמְּמֻשָּׁכִים הַלָּלוּ! וְעִם זֶה, לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין כָּל עִקָּר שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מִתְכַּוְּנִים בֶּאֱמֶת לַעֲמֹד לְלֹא־תְּנוּעָה עַל הַגְּבוּל. בְּאִגַּרְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה אָמַר גִ’ילְבֶּרט בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן וְשֶׁרמֶן לֹא נִשְׁלְחָה אֶלָּא לְשֵׁם כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה. אֶפְשָׁר, שֶׁלְּאַחֵר שֶׁנִּכְתְּבָה אִגֶּרֶת זוֹ, שָׁלְחָה מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית בְּעִנְיָן זֶה פְּקֻדּוֹת אֲחֵרוֹת לִמְפַקְּדֵי הָאֶסְכַּדְרָה, הָעוֹמֶדֶת בְּמִפְרָץ אֶדִיסְטוֹ וּמְצַפָּה לִשְׁעַת הַפְלָגָתָהּ בַּיָּם? אֶפְשָׁר שֶׁצִּבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים נָחֲלוּ נִצָּחוֹן בְּוִירְגִ’ינִיָּה אוֹ בְּקָרוֹלִינָה. וְנִצָּחוֹן זֶה הוּא שֶׁכָּפָה אֶת מַחֲנֵה־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית לַעֲצֹר אֶת מַסַּע־הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד הַדָּרוֹם? כַּמָּה חֲרָדוֹת וּדְאָגוֹת הִתְרַגְּשׁוּ עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה! וְכַמָּה פֻּרְעָנֻיּוֹת עֲתִידוֹת עוֹד לְהִתְרַגֵּשׁ עָלֶיהָ בַּיָּמִים הַבָּאִים!

כָּךְ עָבְרוּ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחֵר הַפְּרָעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי. בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא נִתְקַבְּלָה שׁוּם יְדִיעָה עַל הֲכָנוֹת לִפְעֻלָּה מִצַּד צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְלֹא נוֹדַע דָּבָר עַל דִּי וְעַל זֶרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁגֶ’מס בּוֹרבֶּנק עָשָׂה אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתֵיהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַר אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא עָשָׂה בְּעִנְיָן זֶה נִסָּיוֹן חָדָשׁ!

וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם הַתְּשִׁיעִי לְמַרְס. אֶדוּאַרד קָרוֹל כְּבָר נִתְרַפֵּא כָּל צָרְכּוֹ וְהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִטּוֹל חֵלֶק בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יְדִידָיו. מָרַת בּוֹרבֶּנק הָיְתָה שְׁרוּיָה כָּל הַזְּמַן בְּמַצָּב שֶׁל חֻלְשָׁה גְּמוּרָה, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁחַיֶּיהָ הוֹלְכִים וּנְמוֹגִים וְכָלִים עִם דִּמְעוֹתֶיהָ. מִתּוֹךְ טֵרוּף הַיֵּאוּשׁ הָיְתָה קוֹרְאָה לְיַלְדָּה שֶׁלָּהּ בְּקוֹל קוֹרֵעַ־לֵב וּבִקְּשָׁה לִקְפֹּץ מִמִּשְׁכָּבָהּ וְלָרוּץ לְבַקְּשָׁהּ. וְאַחֵר הַהַתְקָפוֹת הַלָּלוּ הָיְתָה מִתְעַלֶּפֶת עִלּוּף עָמֹק, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה לְחָיֶיהָ. כַּמָּה פְּעָמִים הָיְתָה מִיס אָלִיס חוֹשֶׁשֶׁת, שֶׁאֵם אֻמְלָלָה זוֹ מוֹת תָּמוּת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ!

בַּבֹּקֶר שֶׁל הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְמַרְס הִגִּיעָה לְגֶ’קְסוֹנְוִיל יְדִיעָה אַחַת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה. וּלְמַרְבֵּה הַצָּרָה הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת כֹּחָם שֶׁל בְּנֵי הַסִּיעָה הַמַּחֲזִיקָה בְּרַעְיוֹן הַהִתְבַּדְּלוּת.

לְפִי הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל וַאן דּוֹרְן, מְפַקֵּד צִבְאוֹת הַדָּרוֹם, לַהֲדֹף בְּשִׁשָּׁה לְמַרְס אֶת מַחֲנֵהוּ שֶׁל קוּרְטִיס בַּקְרָב, שֶׁהִתְחוֹלֵל אֵצֶל בֶּנְטוֹנוִויל שֶׁבִּמְדִינַת אַרְקַנזַס, וְלָכֹף אַחַר כָּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית לָסֶגֶת אָחוֹר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֶלָּא תִּגְרָה קַלָּה עִם הַמְּאַסֵּף שֶׁל אַחַד הַגְּדוּדִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים וְעֶרְכָּה שֶׁל הַצְלָחָה זוֹ הָיָה לָאֵל מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים עַל יְדֵי הַמַּכָּה שֶׁהֻכּוּ הַדְּרוֹמִיִּים אֵצֶל פִי־רִיג'. וְאַף עַל פִּי כֵן גָּרַם מְאֹרָע זֶה לַתִּגְבֹּרֶת עַזּוּתָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים בְּמִדָּה מַבְהִילָה. בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל עָשׂוּ פִּרְסוּם לַמְּאֹרָע הַנִּקְלֶה הַזֶּה וְהָיוּ מְפָאֲרִים אוֹתוֹ כְּמַפָּלָה גְּמוּרָה שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית. וְשׁוּב עָרְכוּ שָׁם חֲגִיגוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת וְהִלּוּלִים, שֶׁקּוֹל שְׁאוֹנָם וַהֲמוֹנָם הִגִּיעַ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל וְהִשְׁרָה שָׁם רוּחַ יָגוֹן.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוֹדְעוּ לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב, לִכְשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה לְאַחֵר הַחִפּוּשִׁים, שֶׁעָרַךְ עַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית.

אָדָם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי גְּלִיל פּוּטְנֶם דִּמָּה, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתֵיהֶן שֶׁל הַחֲטוּפוֹת עַל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים לְמַעְלָה מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר עָלוּ מִשָּׁם בְּאָזְנָיו כְּעֵין זְעָקוֹת מָרוֹת וּקְרִיאָה לְעֶזְרָה, וְהוּא בָּא וְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם נִרְאָה הַהִינְדוּאִי סְקְוַמְבּוֹ, אִישׁ סוֹדוֹ שֶׁל טֶקְסַר, כְּשֶׁהוּא מְשׁוֹטֵט בַּסִּירָה שֶׁלּוֹ. אֲמִתָּה שֶׁל יְדִיעָה זוֹ עַל אוֹתוֹ הַהִינְדוּאִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בָּהּ, לְפִי שֶׁנִּתְאַשְּׁרָה עַל יְדֵי אֶחָד מִנּוֹסְעֶיהָ שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר “שֶׁנוֹן” שֶּׁחָזַר מִסֶּנט־אַבְגּוּסְטִין וְיָרַד בִּנְמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

אַךְ קִבֵּל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק אֶת הַיְּדִיעוֹת הַלָּלוּ וּמִיָּד יָצָא לַדֶּרֶךְ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְפִי הַסִּמָּנִים, שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ. אֶדוּאַרד קָרוֹל נִלְוָה אֵלָיו וּבְלִוְיָתָם שֶׁל שְׁנֵי נֶגְרִים יָשְׁבוּ בְּסִירָה וְשָׁטוּ בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר. הֵם הִגִּיעוּ חִישׁ מַהֵר אֶל אוֹתוֹ הָאִי הַקָּטָן וְחִפְּשׂוּ וּבָדְקוּ אוֹתוֹ בְּדִיקָה מְעֻלָּה וְסִיְּרוּ שָׁם סֻכּוֹת־דַּיָּגִים אֲחָדוֹת, אֶלָּא שֶׁנִּדְמָה לָהֶם, שֶׁלֹּא דָּר בָּהֶן אָדָם זֶה כַּמָּה. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לֹא עָלָה בְּיָדָם לְגַלּוֹת עִקְבוֹת בְּנֵי אָדָם בְּתוֹךְ הַחֹרְשׁוֹת הָעֲבֻתּוֹת שֶׁבִּפְנִים הָאִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לַחְדֹּר לְתוֹכָן. וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר לֹא מָצְאוּ סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁסִּירָה קָרְבָה לְשָׁם. סְקְוַמְבּוֹ לֹא נִרְאָה שָׁם בְּשׁוּם מָקוֹם, וְאִם אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לָאִי הַקָּטָן, הֲרֵי קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁלֹּא עָלָה עָלָיו.

הַחִפּוּשׁ הַזֶּה הָיָה אֵפוֹא לְבַטָּלָה, כְּכָל הַחִפּוּשִׁים הַמְרֻבִּים הָאֲחֵרִים. וְכָךְ חָזְרוּ הַמְּחַפְּשִׂים אֶל הַמַּטָּעָה מִתּוֹךְ הַהַכָּרָה, שֶׁגַּם הַפַּעַם נִתְעוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ לֹא־נְכוֹנָה.

כְּשֶׁנִּתְכַּנְּסוּ גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, וַלְטֶר סְטֶנֶרד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב בִּפְרוֹזְדּוֹר הָאוּלָם, הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְסִיחִים יַחַד עַל חִפּוּשׁ זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה מוֹעִיל בּוֹ. סָמוּךְ לְתֵשַׁע שָׁעוֹת הִנִּיחָה מִיס אָלִיס אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנק, שֶׁנִּמְנְמָה, גַּם אִם לֹא נִרְדְּמָה, וְיָצְאָה מֵחֶדְרָהּ וְנִטְפְּלָה אֶל הַמְּסֻבִּים וְשָׁמְעָה מִפִּיהֶם, שֶׁגַּם הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן הַזֶּה לֹא הִצְלִיחַ כְּלוּם.

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל אֲפֵלָה גְּדוֹלָה. הַלְּבָנָה, שֶׁעָמְדָה בַּרְבִיעִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהּ, כְּבָר נִתְעַלְּמָה בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק. דְּמָמָה גְּדוֹלָה הִשְׂתָּרְרָה מִסָּבִיב לְקַסְטֶל־הַאוּז, בַּמַּטָּעָה וְעַל פְּנֵי הַנָּהָר. הַנֶּגְרִים הַמּוּעָטִים, שֶׁקָּבְעוּ אֶת מִשְׁכָּנָם בְּבִנְיְנֵי־הָעֲבֻדָּה, כְּבָר עָלוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם לִישֹׁן. וְאוּלָם עִתִּים הָפְרָעָה הַדְּמָמָה עַל יְדֵי תְּשׁוּאוֹת שֶׁל הֲמוֹן עַם וְקוֹל הִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל זִקּוּקֵי־נוּר, שֶׁהִגִּיעוּ מִמֶּרְחָק, מִגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁנֶּעֶרְכָה שָׁם חֲגִיגָה גְּדוֹלָה וְרַבַּת שָׁאוֹן וָרַעַשׁ לִכְבוֹד נִצְחוֹנָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים.

כָּל פַּעַם שֶׁקּוֹל הַמִּצְהָלוֹת הַלָּלוּ הִגִּיעַ אֶל פְּרוֹזְדּוֹר הָאוּלָם שֶׁבְּקַסְטֶל־הַאוּז וְהָיָה מְנַסֵּר בַּחֲלָלוֹ, נִחֲתָה כְּעֵין מַהֲלֻמָּה חֲדָשָׁה עַל מִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק.

“מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לָדַעַת, בְּכָל זֹאת, מַהוּ גּוּפָה שֶׁל עֻבְדָּה” – פָּתַח וְאָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל, “וְאִם אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁמְּדִינוֹת־הַבְּרִית חָזְרוּ בָּהֶן מִמַּחֲשַׁבְתָּן לִכְבֹּשׁ אֶת פְלוֹרִידָה!”

“אָמְנָם כֵּן, הֶכְרַח הוּא לָנוּ לָדַעַת זֹאת!” – עָנָה סטֶנֶרד. “שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַסָּפֵק הַזֶּה!”…

“הֲרֵינִי לָלֶכֶת מָחָר אֶל פֶרנַנדִינָה”… – אָמַר גֶ’מס בּוֹרבֶּנק “וַאֲבָרֵר שָׁם אֶת הַדָּבָר עַל בָּרְיוֹ…”

בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע קוֹל נְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז, מִצַּד שְׂדֵרַת־הָאִילָנוֹת, הַמּוֹלִיכָה אֶל שְׂפָתוֹ שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן.

קְרִיאָה פָּרְצָה מִפִּיהָ שֶׁל מִיס אָלִיס וְהִיא קָפְצָה וְרָצָה אֶל הַדֶּלֶת הַהִיא. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק בִּקֵּשׁ לַעֲצוֹר אֶת הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. כֵּיוָן שֶׁהַתְּשׁוּבָה עַל הַנְּקִישָׁה נִתְאַחֲרָה, נִשְׁמְעָה מִיָּד נְקִישָׁה שְׁנִיָּה, בְּרוּרָה יוֹתֵר.

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: בִּמְרוּצַת שָׁעוֹת אֲחָדוֹת

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק נִגַּשׁ אֶל הַמִּפְתָּן. הוּא לֹא הָיָה מְצַפֶּה לְאָדָם. אֶפְשָׁר שֶׁגּ’וֹן בְּרוּס הֵבִיא לוֹ יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת מִגֶ’קְסוֹנְוִיל בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַמֻּרְשֶׁה שֶּׁלּוֹ, מַר הַרְוֵי?

וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה שְׁלִישִׁית וּמִתּוֹךְ קֹצֶר רוּחַ יוֹתֵר מַאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן.

“מִי כָּאן?” – שָׁאַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

“אֲנִי!” – בָּאָה תְּשׁוּבָה.

“גִ’לְבֶּרְט!…” – צָוְחָה מִיס אָלִיס.

וְהִיא לֹא טָעֲתָה. גִ’ילְבֶּרְט הֲרֵיהוּ בקֶמדלֶס־בֵּי! גִ’לְבֶּרְט הוֹפִיעַ בְּחוּג בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהוּא מְאֻשָּׁר, כִּי בָּא לְבַלּוֹת בְּחֶבְרָתָם שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר עַל כָּל הַפֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם!

בִּן־רֶגַע הָיָה הַקָּצִין הַצָּעִיר חָבוּק בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, תַּחַת אֲשֶׁר בֶּן־לְוָיָתוֹ נִזְדָּרֵז לִסְגֹּר הֵיטֵב אֶת הַדֶּלֶת לְאַחַר שֶׁהֵעִיף תְּחִלָּה מִסָּבִיב מַבָּט אַחֲרוֹן.

בֶּן־לְוָיָה זֶה הָיָה מַר מַרס, בַּעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה, שֶׁשִּׁמֵשׁ מַלָּח וְהָיָה מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל גִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק הַצָּעִיר.

לְאַחֵר שֶׁחִבֵּק גִ’לְבֶּרְט אֶת אָבִיו, נִפְנָה לַאֲחוֹרָיו, וּכְשֶׁרָאָה אֶת מִיס אָלִיס, אָחַז בְּיָדָהּ וְלָחֵץ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְלֵב נִפְעָם.

“אִמִּי!” – צָוַח. “אִמִּי הֵיכָן הִיא?… הַאֶמֶת הַדָּבָר, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לָמוּת?”…

“וּבְכֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, בְּנִי?…” עָנָהוּ אָבִיו.

“יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת הַכֹּל, – חֻרְבַּן הַמַּטָּעָה בִּידֵי גּוּנְדָה שֶׁל לִיסְטִים מִגֶ’קְסוֹנְוִיל, הַהַתְקָפָה עַל קַסְטֶל־הַאוּז, וְאִמִּי… אֶפְשָׁר שֶׁמֵּתָה כְּבָר!…”

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרֵר הַדָּבָר אֵיךְ עָרַב צָעִיר זֶה אֶת לִבּוֹ לָבוֹא לָאָרֶץ, שֶׁחַיָּיו שֶׁל עַצְמוֹ הָיוּ נְתוּנִים בָּהּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.

וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

תּוֹתְחָנִיּוֹת אֲחָדוֹת מִן הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפּוֹן עָזְבוּ אֶמֶשׁ אֶת מָקוֹם חֲנִיָּתָן בְּתוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן וְהִפְלִיגוּ בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, אֶלָּא שֶׁאֲנוּסוֹת הָיוּ לַעֲמֹד תַּחְתֵּיהֶן לִפְנֵי הַשִּׁרְטוֹן, בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין מִגֶ’קְסוֹנְוִיל. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת עָלָה אָדָם אֶחָד עַל הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל סְטֶוֶנס, אֲשֶׁר גִ’לְבֶּרְט הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שָׁם סְגַן רַב־הַחוֹבֵל. אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא אֶחָד מִנּוֹטְרֵי מִגְדַּל הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ, סִפֵּר אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל וּכְמוֹ כֵן עַל מַעֲשֶׂה הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי, עַל גֵּרוּשׁ הַנֶּגְרִים וְעַל מַצַּב בְּרִיאוּתָהּ הַנּוֹאָשׁ שֶׁל מָרַת בּוֹרבֶּנק. קַל לְהָבִין כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה צָרַת נַפְשׁוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת הָאֲיֻמִּים הַלָּלוּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה תָּקַף עָלָיו חֵפֶץ, שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ, לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ. בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד סטֶוֶנס עָזַב אֶת הַצִּי וְקָפַץ וְיָרֵד אֶל אַרְבָּה קַלָּה הַקְּרוּיָה “גִיג”. מַרס הַנֶּאֱמָן לוֹ נִלְוָה אֵלָיו, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ – עַל כָּל פָּנִים כָּךְ סָבוּר הָיָה, לְהַחֲלִיק בַּחֲשֵׁכָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּלִי אֲשֶׁר רָאָהוּ אָדָם וְלַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה בְּרִחוּק שֶׁל חֲצִי מִיל לְמַטָּה מקֶמדלֶס־בֵּי, לְפִי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ לָגֶשֶׁת אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן, שֶׁמָּא צוֹפִים אֵלָיו מְאָרְבִים.

אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע וְלֹא יָכֹל לָדַעַת, שֶׁנָּפַל בַּפַּח, שֶׁטָּמַן לוֹ טֶקְסַר, אוֹתוֹ הַהִשְׁפַּנִי הָיָה שׁוֹאֵף לְהַשִּׂיג בְּכָל הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הָרְאָיָה, שֶׁדָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ הַדַּיָּנִים שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַגְּלִילִי – אֶת הָרְאָיָה, שֶׁגֶ’מס בּוֹרבֶּנק עוֹמֵד בְּקִשְׁרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן עִם הָאוֹיֵב. וּכְדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר אֶל קֶמדלֶס־בֵּי הִטִּיל עַל אֶחָד מִנּוֹטְרֵי מִגְדַּל־הַמָּאוֹר שֶׁל פַּבְּלוֹ, שֶׁהָיָה מָסוּר לוֹ, לָלֶכֶת וּלְהוֹדִיעַ לגִ’ילְבֶּרְט חֵלֶק מִן הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, וּבְיִחוּד אֶת דְּבַר מַחֲלָתָהּ הַקָּשָׁה שֶׁל אִמּוֹ. מִתּוֹךְ הַמְּסִבּוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה הִפְלִיג הַקָּצִין הַצָּעִיר לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁמְּרַגְּלִים הָיוּ עוֹקְבִים אַחֲרָיו כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה שָׁט וְעוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַחֲלִיק וְצָף לְאֹרֶךְ הַקָּנִים הַגְּדֵלִים עַל שְׂפָתוֹ הַגְּבוֹהָה שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן עָלָה בְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם לָשׁוּט אַחֲרָיו. וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא רָאוּהוּ הַמְרַגְּלִים כְּשֶׁעָלָה עַל הַחוֹף לְמַטָּה מִקֶּמדלֶס־בֵּי, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְקַוִּים לְתָפְסוֹ בַּחֲזִירָתוֹ, לְפִי שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַחוֹף הָיָה נָתוּן לְהַשְׁגָּחָתָם וּשְׁמִירָתָם.

“אִמִּי… אִמִּי!” – חָזַר וְקָרָא גִ’ילְבֶּרְט. “הֵיכָן הִיא?”

“הִנְנִי, בְּנִי!” – עָנְתָה מָרַת בּוֹרבֶּנק.

הִיא הוֹפִיעָה עַל מִרְצֶפֶת הַמַּדְרֵגָה שֶׁל הַפְּרוֹזְדּוֹר, יָרְדָה לְאִטָּהּ מִן הַמַּעֲלוֹת כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בַּמַּעֲקֶה, וְהִתְנַפְּלָה עַל הַדַּרְגָּשׁ. וּמִיָּד קָפַץ וּבָא אֵלֶיהָ גִ’ילְבֶּרְט וְהָיָה מְגַפֵּף וּמְנַשֵּׁק אוֹתָהּ.

הַחוֹלָה שָׁמְעָה מִתּוֹךְ נִמְנוּמָה שֶׁמַּקִּישִׁים עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז. וּכְשֶׁהִכִּירָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בְּנָהּ, מָצְאָה דֵּי אוֹנִים בְּקִרְבָּהּ לָקוּם מִמִּטָּתָהּ וְלָרֶדֶת אֶל גִ’ילְבֶּרְט, כְּדֵי לִבְכּוֹת עִמּוֹ וְעִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

הָאִישׁ הַצָּעִיר חִבֵּק אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו בְּכָל חֹם נַפְשׁוֹ.

"אִמָּא!… אִמָּא!… – פֶּתַח וְאָמַר אֵלֶיהָ. “עֵינַי רוֹאוֹת אוֹתָךְ!… אֲהָהּ, כַּמָּה גְּדוֹלִים יִסּוּרַיִךְ!… אֲבָל אַתְּ חַיָּה!… אָנוּ נְרַפְּאֵךְ מֵחָלְיֵךְ!… הַיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה יַעַבְרוּ עוֹד מְעַט!… שׁוּב נִתְאַחֵד יָחַד!… בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב!… אָנוּ נַבְרִיאֵךְ וְנַחְלִימֵךְ!… אַל תִּדְאֲגִי לִי, אִמָּא!… אִישׁ לֹא יֵדַע שֶׁאֲנִי וּמַרְס הָיִינוּ פֹּה!…”

וְעַד שֶׁגִ’לְבֶּרְט הָיָה מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִרְגִּישׁ וְרָאָה, שֶׁאִמּוֹ הוֹלֶכֶת וְנֶחְלֶשֶׁת וְהוּא שָׁקַד לְחַזְּקָהּ וּלְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ אֵלֶיהָ בִּנְשִׁיקוֹת וּלְטִיפוֹת.

דּוֹמֶה, שֶׁמַּרְס הִתְחִיל מַרְגִּישׁ מִיָּד, שֶׁהוּא וְגִ’ילְבֶּרְט אֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן אֶת כָּל מְלֹא הָאָסוֹן, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם. גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, קָרוֹל וּסְטֶנֶרד הָיוּ דְּמוּמִים וְרָאשֵׁיהֶם כְּפוּפִים לָאָרֶץ, וּמִיס אָלִיס לֹא יָכְלָה לַעֲצֹר אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ. וּבֶאֱמֶת, – הֲרֵי בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד לֹא נִמְצְאָה לֹא דִּי הַקְּטַנָּה וְלֹא זֶרְמָה, אֲשֶׁר לִבָּה צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיד לָהּ, שֶׁבַּעֲלָהּ בָּא לְקֶמדלֶס־בֵּי וַהֲרֵיהוּ כָּאן בַּבַּיִת וּמְצַפֶּה לָהּ…

לִבּוֹ נִלְחַץ בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב חֲרָדָה וּדְאָגָה וְהוּא הָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּכָל פִּנּוֹת הַפְּרוֹזְדּוֹר, וְלַסּוֹף פָּנָה אֶל מַר בּוֹרְבֶּנק וּשְאֵלָהוּ:

“מַה זֶה אֵרַע אֲדוֹנִי?”

בְּרֶגַע זֶה קָם גִ’ילְבֶּרְט מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו.

“וְדִי הֵיכָן הִיא?” – קְרָא. “וְכִי דִּי כְּבָר יְשֵׁנָה?… אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה הֵיכָן הִיא?”

“וְאִשְׁתִּי הֵיכָן הִיא?” – קְרָא מַרְס.

לֹא עָבַר אֶלָּא רֶגַע אַחֵד וְהַקָּצִין הַצָּעִיר וּמַרְס כְּבָר יָדְעוּ אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים עַל חוֹפוֹ שֶׁל סֶנט־ג’וֹן, לְמִן הַמָּקוֹם, שֶׁהֶעֱמִידוּ שָׁם אֶת הַסִּירָה שֶׁלָּהֶם וָהָלְאָה, רָאוּ בַּחֲשֵׁכָה אֶת גַּלֵּי הֶחָרָבוֹת שֶׁל הַמַּטָּעָה. אֶלָּא שֶׁסְּבוּרִים הָיוּ, שֶׁכָּל הַצָּרָה לֹא הָיָה בָּהּ אֶלָּא מִשֶּׁל נֵזֶק חָמְרִי בִּלְבָד, שֶׁבָּא בַּעֲקֵב שִׁחְרוּרָם שֶׁל הָעֲבָדִים הַנֶּגְרִים! וְעַכְשָׁיו נוֹדַע לָהֶם כָּל הָאָסוֹן כֻּלּוֹ. הָאֶחָד שׁוּב לֹא מָצָא בַּבַּיִת אֶת אֲחוֹתוֹ, וְהַשֵּׁנִי לֹא מָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ… וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מַגִּיד לָהֶם הֵיכָן סָחַב אוֹתָן טֶקְסַר וְהֵיכָן הוּא מַחְבִּיא אוֹתָן זֶה שְׁמוֹנָה יָמִים!

גִ’ילְבֶּרְט כָּרַע שׁוּב עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי אִמּוֹ וְהָיָה מְעָרֵב אֶת דִּמְעוֹתָיו בְּדִמְעוֹתֶיהָ. וּפְנֵי מַרס נַעֲווּ מֵחֲמַת זַעַם, נְשִׁימָתוֹ נֶעֶצְרָה בְּחָזֵהוּ וְהוּא הָיָה מְנַשֵּׁם בְּקֹשִׁי וּמְהַלֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ.

וְלַסּוֹף פָּרַץ זַעֲמוֹ מִלִּבּוֹ וְהוּא צָוַח:

“הִנְנִי לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר! הִנְנִי לָלֶכֶת אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל… מָחָר… עוֹד הַלַּיְלָה… תֵּכֶף וּמִיָּד!…”

“הֵן, הֵן, הָבָה נֵלֵכָה, מַרס! הָבָה נֵלֵכָה!…” עָנָה גִ’ילְבֶּרְט.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק עָצַר אוֹתָם וְאָמַר:

“אִלּוּ הָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, לֹא הָיִיתִי מְצַפֶּה עַד שֶׁתָּבוֹא, בְּנִי! נָבָל זֶה הָיָה מְקַפֵּחַ כְּבָר אֶת חַיָּיו עַל כָּל מַה שֶׁעָשָׂה לָנוּ! וְאוּלָם קֹדֶם כָּל מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, שֶׁיַּגִּיד מַה שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיד! וְאִם אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ כָּזֹאת, גִ’ילְבֶּרְט, וְאִם אֲנִי יוֹעֵץ לְךָ וּלְמַרס כָּזֹאת, אֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַמְתִּין!”

“לוּ יְהִי כֵן, אַבָּא!” – עָנָה הַבֵּן. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הִנְנִי לַחְפֹּר וְלִבְלשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ, הִנְנִי לְחַפֵּשׂ…"

“וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת?” – קָרָא אָבִיו. “לֹא עָבַר אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא תַּרְנוּ וּבָדַקְנוּ אֶת גְּדוֹת הַנָּהָר וְאֶת הָאִיִּים הַקְּטַנִּים. שֶׁיְּכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לְאוֹתוֹ טֶקְסַר! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מָצָאנוּ אֲפִילּוּ סִמָּן אֶחָד, שֶּׁיָּכֹל הָיָה לְגַלּוֹת לָנוּ אֶת עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל אֲחוֹתְךָ, גִ’ילְבֶּרְט, וְאֶת עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל אִשְׁתְּךָ, מַרס! קָרוֹל וּסְטֶנֶרד נִטְפְּלוּ אֵלַי וְאָנוּ נִסִּינוּ יַחַד לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לְנַסּוֹת!… וְאוּלָם עַד עַכְשָׁיו הָיוּ כָּל חִפּוּשֵׂינוּ לָרִיק!…”

“מִשּׁוּם מָה אֵין לִקְבּוֹל לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל?” – שָׁאַל הַקָּצִין הַצָּעִיר. “מִשּׁוּם מָה אֵין לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לַמִּשְׁפָּט כְּמֵסִית וּמְסַּיֵּעַ לַפְּרָעוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי, וּכְגוֹזֵל נְפָשׁוֹת?…”

“מִשּׁוּם מָה?” – עָנָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. “מִשּׁוּם שֶׁטֶקְסַר הֲרֵיהוּ עַכְשָׁיו נָגִיד וּמְצַוֶּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם הַהֲגוּנִים חָלִים וְרוֹעֲדִים מִפְּנֵי הַנְּבָלִים הַמְּסוּרִים לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲסַפְסוּף עוֹמֵד לִימִינוֹ וְאַף הַמִּילִיצְיָה הַגְּלִילִית עוֹמֶדֶת לִימִינוֹ!”

“הֲרֵינִי לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר!” – חָזַר וְאָמַר מַרס, כְּאָדָם שֶׁתָּקַף עָלָיו רַעְיוֹן קָבוּעַ.

“הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהָרְגֵהוּ לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לְכָךְ!” – הֶחֱזִיר לוֹ גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק. “אֲבָל אִם תַּעֲשֶׂה זֹאת עַכְשָׁיו, תָּרַע עַל יְדֵי כָּךְ אֶת מַצָּבֵנוּ עוֹד יוֹתֵר.”

“וְאֵימָתַי תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לְכָךְ?…” – שָׁאַל גִ’ילְבֶּרְט.

“בִּזְמַן שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית יְשַׁעְבְּדוּ לְמָרוּתָם אֶת פְלוֹרִידָה, בִּזְמַן שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל.”

“וְאִם נְאַחֵר אָז מִן הַמּוֹעֵד?”

“אֲהָהּ, בְּנִי, בְּנִי! בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה!” – צָוְחָה מָרַת בּוֹרבֶּנק.

“אַל נָא, גִ’ילְבֶּרְט, אַל תְּדַבֵּר כָּזֹאת!” – חָזְרָה וְאָמְרָה אַחֲרֶיהָ מִיס אָלִיס.

אוֹתָהּ שָׁעָה אָחַז גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק בְּיָדוֹ שֶׁל בְּנוֹ וּפָתַח וְאָמַר אֵלָיו:

“שְׁמָעֵנִי גִ’ילְבֶּרְט. אַף אָנוּ דִּמִּינוּ כָּמוֹךָ אַתָּה וּכְמוֹ מַרס לְהַשְׁמִיד מִיָּד אֶת טֶקְסַר, אִם יְסָרֵב לְהַגִּיד מֶה הָיָה לְקָרְבְּנוֹתָיו. אֶלָּא לְטוֹבָתָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ, גִ’ילְבֶּרְט, וּלְטוֹבַת אִשְׁתְּךָ, מַרס, כָּבַשְׁנוּ אֶת כַּעְסֵנוּ וְנִשְׁמַעְנוּ לְקוֹל הַבִּינָה הַצְּלוּלָה. הֲרֵי הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, כִּי דִּי וְזֶרְמָה שְׁמוּרוֹת בְּיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר כִּבְנוֹת־תַּעֲרוּבוֹת לְרַוְחָתוֹ וְהַצָּלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּלִיַּעַל זֶה וַדַּאי צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַשְּׁפָטִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁמִּגֵּר אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַיְּשָׁרִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, בִּשְׁבִיל שֶׁהִשְׁלִיחַ גּוּנדָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים בְּקֶמדלֶס־בֵּי וּבִשְׁבִיל שֶׁהִצִּית בָּאֵשׁ וְשָׁדַד אֶת הַמַּטָּעָה שֶׁל אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן! לוּלֵא הָיִיתִי מֻחְזָּק בָּזֶה, גִ’ילְבֶּרְט, כְּלוּם הָיִיתִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ הַכָּרַת־נֶפֶשׁ בְּטוּחָה כָּל כָּךְ? וּכְלוּם עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהַמְתִּין?…”

“וּכְלוּם הֶאֱרַכְתִּי נַפְשִׁי עַד עַכְשָׁיו?” – אָמְרָה מָרַת בּוֹרְבֶּנְק.

הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה יָדְעָה וְהֵבִינָה יָפֶה, אֲשֶׁר אִם בְּנָהּ יֵלֵךְ עַכְשָׁיו לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, יַסְגִּיר עַצְמוֹ לְיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר. וּמִי זֶה יוּכַל לְהַצִּיל אֶת אַחַד הַקְּצִינִים מֵחֵיל הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁנָּפַל בִּידֵי הַדְּרוֹמִיִּים בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מְאַיְּמִים עַל פְלוֹרִידָה?

וְאוּלָם קְצִין־הַצָּבָא הַצָּעִיר שׁוּב לֹא יָכוֹל לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ. הוּא עָמַד עַל דַעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת. וְכֵיוָן שֶׁמַרְס עֲדַיִן הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר בְּלִי חָשָׂךְ “הֲרֵינִי לַהֲרוֹג אֶת טֶקְסַר!”, אָמַר אֵלָיו:

“וּבְכֵן, הָבָה נֵלֵכָה!”

“לָאו, לֹא אַנִּיחֲךָ לָלֶכֶת, גִ’ילְבֶּרְט!”

מָרַת בּוֹרְבֶּנְק אִמְּצָה אֶת שְׂרִידַי כֹּחָהּ וְקָמָה מֵעַל מִשְׁכָּבָהּ וְהָלְכָה וְהִתְיַצְּבָה לִפְנֵי הַדֶּלֶת. וְאוּלָם יְגִיעָה זוֹ הִתִּישָׁה אֶת אוֹנָהּ וְשׁוּב לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ וְהִיא הִתְמוֹטְטָה וְנָפְלָה לָאָרֶץ.

“אִמִּי!… אִמִּי!” – צָוַח הַצָּעִיר.

“הִוָּתַר פֹּה, גִ’ילְבֶּרְט!” – אָמְרָה מִיס אָלִיס.

הָיָה צֹרֶךְ לָשֵׂאת אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנְק עַל כַּפַּיִם וְלַהֲשִׁיבָהּ אֶל חֶדְרָהּ. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נוֹתְרָה עִמָּהּ שָׁם וְגֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק שָׁב אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר, אֶל אֶדוּאַרד קָרוֹל וְאֶל סְטֶנֶרד. גִ’ילְבֶּרְט יָשַׁב עַל הַסַּפָּה וְרֹאשׁוֹ תָּמוּךְ בְּיָדָיו, מַרס יָשַׁב מִן הַצַּד וְהָיָה דָּמוּם.

“עַכְשָׁיו, גִ’ילְבֶּרְט,” – פָּתַח וְאָמַר גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק, “וַדַּאי נִתְקָרְרָה דַּעְתְּךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּרוּחֲךָ. וּבְכֵן דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ. וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר תַּשְׁמִיעֵנוּ, תְּהֵא תְּלוּיָה הַהַחְלָטָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהַחְלִיט. אָנוּ תּוֹלִים אֶת תִּקְוָתֵנוּ בְּבִיאָתָם הַמְּהִירָה שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בַּגָּלִיל. הַאֻמְנָם וִתְּרוּ עַל הַחְלָטָתָם לִכְבּשׁ אֶת פְלוֹרִידָה?”

“לֹא, אָבִי”.

“הֵיכָן הֵם?”

“חֵלֶק אֶחָד שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה מַפְלִיג בְּרֶגַע זֶה אֶל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין, כְּדֵי לָשִׂים הֶסְגֵּר עַל הַחוֹף.”

“וְכִי אֵין בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד לִכְבּשׁ אֶת נְהַר סֶנט־ג’וֹן?” – שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל סֶנט־ג’וֹן כְּבָר בְּיָדֵינוּ הוּא”, – הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר. “הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ כְּבָר עוֹגְנוֹת בַּנָּהָר וְהַמְּפַקֵּד סטֶוֶנֶס מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶן”.

“עוֹגְנוֹת בַּנָּהָר!” – קְרָא סטֶנֶרד, “וַעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ דָּבָר כְּדֵי לִכְבּוֹשׁ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל?…”

“לָאו. מִשּׁוּם שֶׁנֶּעֶצְרוּ לִפְנֵי הַשִּׁרְטוֹן, בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין לְמַטָּה מִן הַנָּמֵל.”

“הַתּוֹתְחָנִיּוֹת נֶעֶצְרוּ…” – אָמַר גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק, “וְכִי נֶעֶצְרוּ עַל יְדֵי מַעֲצוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו?…”

“הֵן, אָבִי,” – עֲנֵה גִ’ילְבֶּרְט, “הֵן נֶעֶצְרוּ עַל יְדֵי חֹסֶר מָיִם. מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁגֵּאוּת־הַיָּם תִּהְיֶה גְּבוֹהָה לְמַדֵּי, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן, וְאִלּוּ אַךְ בְּקֹשִׁי מְרֻבֶּה. מַרס מַכִּיר הֵיטֵב אֶת נְתִיב־הַמַּיִם, וְעָלָיו הֻטַּל הַתַּפְקִיד לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַנְהִיג”.

“לְהַמְתִּין!… שׁוּב לְהַמְתִּין!” – קָרָא גֶ’מס בּוֹרבֶּנְק. “וְכַמָּה יָמִים עָלֵינוּ לְהַמְתִּין?”

“לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁלשָׁה יָמִים, וְלֹא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, אִם רוּחַ הַיָּם תַּסִּיעַ אֶת הַגַּלִּים לְתוֹךְ תּוֹצְאוֹת הַנָּהָר.”

אִם שְׁלשָׁה יָמִים וְאִם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת – כַּמָּה אָרֹךְ הָיָה הַזְּמַן הַזֶּה לְיוֹשְׁבַי קַסטֶל־הַאוּז! וְאִם בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ הַזְּמָן יַכִּירוּ וְיָבִינוּ הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁקָּצַר כֹּחָם לְהָגֵן עַל הָעִיר וְהֵם יַעַזְבוּהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָזְבוּ אֶת פֶרנַנְדִינָה, אֶת מְצוּדַת קְלִינְטְשׁ וּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁבִּמְדִינַת ג’וֹרְגִ’יָּה וּבִפְלוֹרִידָה הַצְּפוֹנִית, – הַאִם לֹא יִבְרַח גַּם טֶקְסַר עִמָּם? וְאִם יִבְרַח – הֵיכָן, בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ?

וְאַף עַל פִּי כֵן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא לִשְׁלוֹחַ בּוֹ יָד בְּשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט וְהַמְחוֹקֵק חֻקִּים בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל וְהָאֲסַפְסוּף תּוֹמֵךְ בּוֹ וּמְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְכָל מַעֲשֵׂי הָאַלָּמוּת וְהֶחָמָס שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. אֵין לְהַעֲלוֹת אֲפִילוּ אֶת הַדָּבָר עַל הַדַּעַת.

אַחַר כָּךְ שָׁאַל סטֶנֶרד אֶת גִ’ילְבֶּרְט, אִם אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית נָחֲלוּ כַּמָּה כִּשְׁלוֹנוֹת בַּצָּפוֹן וּמָה טִיבָהּ שֶׁל הַתְּבוּסָה, שֶׁהָיְתָה בָּם לְיַד בֶּנְטוֹנְוִיל.

“עֵקֶב הַנִּצָּחוֹן שֶׁלְּיַד פִי־רִיג',” – עָנָה וְאָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר, “הִצְלִיחוּ גְדוּדָיו שֶׁל קוּרְטִיס לַחֲזוֹר וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לַעֲזוֹב לְשָׁעָה. מַצָּבָם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים הֲרֵיהוּ מְצֻיָּן, הַצְלָחָתָם בְּטוּחָה הִיא כָּל צָרְכָּהּ, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֵימָתַי תַּגִּיעַ שַׁעְתָּהּ. לִכְשֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה, תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לְהַפְסִיק אֶת הַהַבְרָחָה שֶׁל צָרְכֵי מִלְחָמָה, שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתָם דֶּרֶךְ מְצָרֵי־הַיָּם שֶׁעַל הַחוֹפִים, וְאָז יָבוֹאוּ הַדְּרוֹמִיִּים לִידֵי מַחְסוֹר בְּצָרְכֵי־יְרִיָּה וּבִכְלֵי־נֶשֶׁק. וּבְכֵן קְרוֹבָה הַשָּׁעָה, שֶׁשָּׁלוֹם וְשַׁלְוָה שׁוּב יִשְׂתָּרְרוּ בְּאֶרֶץ זוֹ בְּחָסוּתָהּ שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁלָּנוּ!… אָמְנָם כֵּן… בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים!… אֲבָל עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה…”

הַמַּחֲשָׁבָה עַל אֲחוֹתוֹ, שֶׁהֻפְקְרָה לְסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ, שׁוּב תָּקְפָה עָלָיו בְּעָצְמַת כֹּחָהּ בַּמִּדָּה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁאַבָּא רָאָה צֹרֶךְ לְהֵסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ לְעִנְיָן אַחֵר; הוּא הִשִּׂיא אֶת הַשִּׂיחָה לְעִנְיָן מַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַנִּלְחָמִים וּבִקֵּשׁ מֵאֵת גִ’ילְבֶּרְט לְהוֹסִיף וּלְסַפֵּר עוֹד חֲדָשׁוֹת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, אוֹ עַל כָּל פָּנִים, לְקֶמדלֶס־בֵּי.

וְאָמְנָם אֵרְעוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן כַּמָּה מְאֹרָעוֹת, שֶׁנִּתְיַחֵד לָהֶם עֵרֶךְ גָּדוֹל בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי־הַצָּפוֹן הַדָּרִים בִּפְלוֹרִידָה.

כְּבָר סֻפַּר לְמַעְלָה, שֶׁנִּצְחוֹנוֹ שֶׁל דוֹנֶלסוֹן גָּרַם לְכָךְ, שֶׁמְּדִינַת טֶנֶסִי חָזְרָה וְעָבְרָה כִּמְעַט כֻּלָּהּ אֶל תַּחַת מָרוּתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶחְלִיטוּ מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל זִרְמוֹ שֶׁל מִיסִיסִיפִּי עַל יְדֵי הַתְקָפָה כְּפוּלָה וּמְצֹרָפָה שֶׁל הַצָּבָא וְשֶׁל הַצִּי בְּבַת אַחַת. וּבְכֵן הִפְלִיגוּ צִבְאוֹתֵיהֶן בְּתַחְתִּית הַנָּהָר וְהִגִּיעוּ עַד הָאִי הָעֲשִׂירִי, וְשָׁם בָּאוּ לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת עִם הַדִּיבִיזְיוֹן שֶׁל הַגֵּנֵרַל בּוֹרֶגַר, שֶׁהֻטַּל עָלָיו תַּפְקִיד הַהֲגָנָה עַל הַנָּהָר. הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁל הַגֵּנֵרַל פּוֹפּ, שֶׁעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בְּקוֹמֶרס, שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִי שֶׁל מִיסִיסִפִּי, הִצְלִיחוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְפֶבְּרוּאַר לֶהֲדוֹף אָחוֹר אֶת הַקּוֹרְפּוּס שֶׁל תּוֹמְפְּסוֹן. וְאוּלָם מִשֶּׁהִגִּיעוּ אֶל הָאִי הָעֲשִׂירִי וְאֶל הַכְּפָר נְיוּ־מַדְרִיד, אֲנוּסוֹת הָיוּ לַעֲצוֹר אֶת מַסַּע־הַהַתְקָפָה שֶׁלָּהֶן בְּשֶׁל מַעֲרֶכֶת־מִבְצָרִים חֲזָקָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵקִים בּוֹרֶגַר. אִם כָּל הָעֲמָדוֹת הַבְּצוּרוֹת, שֶׁכּוֹנְנוּ הַדְּרוֹמִיִּים עַל הַנָּהָר, לְמִן מַפְּלֵי־הַמַּיִם שֶׁל דוֹנֶלסוֹן ונַשוויל, אֲשֶׁר לְמַעְלָה מִמֶּמְפִיס, כְּבָר הָיוּ חֲשׁוּבוֹת לַאֲבוּדוֹת, עֲדַיִן הָיְתָה יְכֹלֶת בִּידֵי הַדְּרוֹמִיִּים לְהָגֵן עַל עֶמְדוֹתֵיהֶם שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּמְפִיס. בְּמָקוֹם זֶה עָתִיד לְהִתְחוֹלֵל בְּקָרוֹב קְרָב, שֶׁאוּלַי יָבִיא לִידֵי הַכְרָעָה.

וְאוּלָם עַד שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לְהִתְנַגְּשׁוּת זוֹ, הִתְלַקַּח בִּמְבוֹא־הַיָּם הֶמפְּטוֹן־רוֹד, לְיַד תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל נְהַר גֶ’מס־רִיבֶר, קְרָב־יָם, הָרָאוּי לִהְיוֹת לְזֶכֶר־עוֹלָם. בִּקְרָב זֶה הוֹפִיעוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּמַעֲרָכָה אוֹתָן הָאֳנִיּוֹת הַמְּשֻׁרְיָנוֹת, שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶן שִׁנָּה אֶת טַכְסִיסֶיהָ שֶׁל מִלְחֶמֶת־הַיָּם וְאֶת תְּכוּנָתָם שֶׁל צִיֵּי־הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן וְהָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

בַּחֲמִשִׁי לְמַרְס נְכוֹנוֹת הָיוּ לְהַפְלִיג בַּיָּם שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת: אֳנִיַּת־הַשִּׁרְיוֹן “מוֹנִיטוֹר”, שֶׁנִּבְנְתָה עַל יְדֵי הָאִינְגִינֵר הַשְּׁוֶודִי אֶרִיקְסוֹן, וְהָאֳנִיָּה “וִירְגִינְיָה”, שֶׁנִּקְרְאָה לְשֶׁעָבָר “מֵרִימַק”, שֶׁתִּקְּנוּהָ וְחִדְּשׁוּהָ: הָרִאשׁוֹנָה הִתְכּוֹנְנָה לָלֶכֶת לנְיוּ־יוֹרק, וְהַשְּׁנִיָּה לְנורפוֹלק.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עָגְנָה בְּהֶמְפְּטוֹן־רוֹד, סָמוּךְ לִנְיוּ־פּוֹרט־נְיוּס, פְּלֻגַּת אֳנִיּוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה לְפִקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן מַרְסְטוֹן. פְּלֻגָּה זוֹ כָּלְלָה אֶת הָאֳנִיּוֹת “קוֹנְגְרֶס”, “סֶנְט־לוֹרֶנס”, “קוֹמבֶּרְלַנְד” וּשְׁתֵּי אֳנִיּוֹת־מִלְחָמָה שֶׁל קִיטוֹר.

“וירג’יניה” ו“מוניטור”

וְהִנֵּה הוֹפִיעָה פִּתְאוֹם בַּשֵּׁנִי לְמַרְס בַּבֹּקֶר הָאֳנִיָּה “וִירְגִינְיָה” בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הַדְּרוֹמִי בּוּכַאנֶן. בְּלִוְיַת אֳנִיּוֹת אֲחָדוֹת אֲחֵרוֹת, מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה מִשֶּׁלָּהּ, הִתְנַפְּלָה “וִירְגִינְיָה” מִתְּחִלָּה עַל “קוֹנְגְרֶס” וְאַחַר כָּךְ עַל “קוּמְבֶּרלֶנד”. אֶת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה נִקְּבָה “וִירְגִינְיָה” בְּמַקוֹרָהּ וְהִטְבִּיעָה אוֹתָהּ בַּיָּם עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשֶׁיהָ. אַחֵר שָׁבָה אֶל “קוֹנְגְרֶס”, שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַשִּׁרְטוֹן, יָרְתָה בִּכְלִי־תּוֹתָח, וְהִבְעִירָה אוֹתָהּ בָּאֵשׁ. רַק חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה לְבַדָּהּ מָנְעָה אוֹתָהּ מִלְּהַכְחִיד אֶת שְׁאָר אֳנִיּוֹת הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

קָשֶׁה לְצַיֵּן כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה הָרֹשֶׁם שֶׁל נִצָּחוֹן זֶה, שֶׁנִּצְּחָה אֳנִיָּה מְשֻׁרְיָנָה קְטֵנָּה אֶת הָאֳנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַגְּבוֹהוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית! שְׁמוּעַת הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה נִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל מָקוֹם בִּמְהִירוּת שֶׁאֵין לְשַׁעֵר. עַצְבוּת־רוּחַ עֲמֻקָּה תָּקְפָה אֶת הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַצָּפוֹן: הֲרֵי אֶפְשָׁר, שֶׁאֳנִיָּה מֵעֵין אוֹתָהּ “וִירְגִינְיָה” תָּבוֹא פִּתְאוֹם לְהוּדְסוֹן וְתַטְבִּיעַ שָׁם אֶת אֳנִיּוֹתֶיהָ שֶׁל נְיוּ־יוֹרק. וְכַמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם! הַלָּלוּ כְּבָר הָיוּ מֻבְטָחִים, שֶׁהַהֶסְגֵּר יְסֻלַּק וְהַמִּסְחָר יִתְחַדֵּשׁ שׁוּב בְּאֵין מַעֲצוֹר בְּכָל הַחוֹפִים שֶׁבִּמְדִינוֹתֵיהֶם.

הַצְלָחָה זוֹ בְּמִלְחֶמֶת־הַיָּם הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָל אוֹתָהּ הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה, שֶׁהָיְתָה אֶמֶשׁ בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. הַדְּרוֹמִיִּים כְּבָר רָאוּ עַצְמָם בְּטוּחִים מִפְּגִיעָתָן שֶׁל אֳנִיּוֹת הַצָּפוֹן. הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁמֵּחֲמַת הַנִּצָּחוֹן בְּהֶמְפּטוֹן־רוֹד יִקָּרֵא הַמְּפַקֵּד דִּיפּוֹן לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל פוֹטוֹמַק אוֹ אֶל צֶ’זַפִּיק, וּפְלוֹרִידָה תֵּחָלֵץ מִן הַסַּכָּנָה, שֶׁהָאוֹיֵב יַעֲלֶה עָלֶיהָ אֶת צִבְאוֹתָיו. יַד הַמַּחֲזִיקִים בְּעַבְדוּת, שֶׁהַבִּרְיוֹנִים וּבַעֲלֵי־הַזְּרוֹעַ שֶׁבַּדָּרוֹם תּוֹמְכִים בָּהֶם, תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְאִישׁ לֹא יַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם. וּמַצָּבָם שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ יִתְבַּצֵּר בְּיוֹתֵר וְתִהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חָמָס וָרֶשַׁע כְּאַוַּת נַפְשָׁם!

וְאוּלָם שִׂמְחָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם הָיְתָה נִמְהָרָה יוֹתֵר מִדָּי. הַיְּדִיעוֹת הַחֲדָשׁוֹת מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה כְּבָר הָיוּ יְדוּעוֹת בִּצְפוֹנָה שֶׁל פְלוֹרִידָה, וְגִ’ילְבֶּרְט הִשְׁלִים אוֹתָן וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁמוּעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁנִתְפַּשְּׁטוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָזַב אֶת הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל הַמְּפַקֵּד סֶטֶוֶנס.

וְאָמְנָם הַיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל מִלְחֶמֶת־הַיָּם בְּהֶמפטוֹן־רוֹד שׁוֹנֶה הָיָה בְּתַכְלִית מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. בַּתְּשִׁיעִי לְמַרְס בַּבֹּקֶר, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁ“וִירְגִינְיָה” הִתְקִינָה עַצְמָה לִתְקוֹף אֶת “מִינֶיזוֹטָה”, קָם לְפָנֶיהָ צַר וְאוֹיֵב בִּדְמוּתָהּ שֶׁל אַחַת הַפְרֵיגָטוֹת, שֶׁהִיא לֹא שִׁעֲרָה אֲפִילּוּ, שֶׁהֵן מְצוּיוֹת כָּאן. מִצִּדָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַפְרֵיגָטָה פָּרְשָׁה פִּתְאוֹם מְכוֹנָה מְיֻחָדָה בְּמִינָהּ, שֶׁהַדְּרוֹמִיִּים קָרְאוּ לָהּ “תֵּבָה שֶׁל גְּבִינָה מֻצָּבָה עַל רַפְסוֹדָה”. אוֹתָהּ הַתֵּבָה שֶׁל גְּבִינָה" הָיְתָה הַסְּפִינָה “מוֹנִיטוֹר”, שֶׁהַקָּצִין ווֹרדֶן הָיָה מְפַקֵּד עָלֶיהָ. קָצִין זֶה נִשְׁלַח לַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ שֶׁבַּיָּם, כְּדֵי לַהֲרוֹס אֶת סוֹלְלוֹת־הַתּוֹתָחִים שֶׁל פוֹטוֹמַק. וְאוּלָם מִשֶּׁהִגִּיעַ אֶל תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל גֶ’מס־רַיוֶור, שָׁמַע אֶת קוֹל יְרִיּוֹת הַתּוֹתָחִים בְּהֶמפטוֹן־רוֹד, וּמִיָּד הִפְלִיג וּבָא בַּלַּיְלָה לִמְקוֹם הַקְּרָב.

שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ הִתְיַצְּבוּ בְּרִחוּק שֶׁל עֲשָׂרָה מֶטְרִים זוֹ מִזּוֹ וְאַרְבַּע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת הָיוּ יוֹרוֹת זוֹ אֶל זוֹ בְּתוֹתָחֵיהֶן וְאַחֵר הִתְנַגְּשׁוּ יַחַד וְנִסּוּ לִלְכּוֹד זוֹ אֶת זוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּסָּיוֹן זֶה לֹא הִצְלִיחַ כָּל צָרְכּוֹ. לַסּוֹף נִפְגְעָה “וִירְגִינְיָה” בְּקַו־הַמַּיִם שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה נְתוּנָה בְּסַכָּנָה לִטְבּוֹעַ בַּיָּם, וּלְפִיכָךְ אֲנוּסָה הָיְתָה לִבְרוֹחַ אֶל נוֹרפוֹלק. “מוֹנִיטוֹר”, אֲשֶׁר מִקֵּץ תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים הָטְבְּעָה בְּעַצְמָהּ בִּמְצוּלוֹת־יָם, נִצְּחָה אֵפוֹא אֶת אוֹיַבְתָּהּ נִצָּחוֹן גָּמוּר. בִּזְכוּתָהּ הָיְתָה שׁוּב יָדָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּמֵימָיו שֶׁל הֶמפְּטוֹן־רוֹד.

“לֹא, אָבִי”, – כָּךְ סִיֵּם גִ’ילְבֶּרְט אֶת סִפּוּרוֹ, – הָאֶסכַּדְרָה שֶׁלָּנוּ לֹא נִקְרְאָה לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל הַצָּפוֹן. שֵׁשׁ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס עוֹגְנוֹת לִפְנֵי הַשִּׁרְטוֹן שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁבְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים, לְכָל הַמְאֻחָר, נִהְיֶה אֲדוֹנִים לְגֶ’קְסוֹנְוִיל!"

“הֲרֵי רוֹאֶה אַתָּה בְּעַצְמְךָ, גִ’ילְבֶּרְט”, – עָנָה וְאָמַר אָבִיו, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַמְתִּין וְעָלֶיךָ לָשׁוּב אֶל אֳנִיָּתְךָ! אֲבָל כְּלוּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁעָקְבוּ אַחֲרֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָיִית שָׁט בַּסִּירָה אֶל קֶמְדֶלס־בֵּי?"

“לֹא, אָבִי,” – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר. “אֲנִי וּמַרְס הִתְעַלַּמְנוּ מֵעֵינֵי אָדָם וְאִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָנוּ”.

וְאוֹתוֹ אָדָם, שֶׁבָּא לְהַגִּיד לְךָ אֶת הַנַּעֲשָׂה בַּמַּטָּעָה, עַל הַבְּעֵרָה וּמַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְעַל מַחֲלָתָהּ שֶׁל אִמְּךָ, מִי הוּא?"

“הוּא אָמַר לִי, שֶׁהִנֵּהוּ אַחַד הַנּוֹטְרִים שֶׁל מִגְדַּל־הַמָּאוֹר “פַּבְּלוֹ”, שֶׁסִּלְּקוּהוּ מִמִּשְׂרָתוֹ וְגֵרְשׁוּהוּ, וְהוּא בָּא לְהוֹדִיעַ לַמְפַקֵּד סְטֶוֶנְס עַל הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לַצְּפוֹנִיִּים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל פלוֹרִידָה”.

“וְכִי לֹא יָדַע, שֶׁאַתָּה נִמְצָא בָּאֳנִיָּה זוֹ?”

“לֹא, הוּא לֹא יֶדַע זֹאת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה תָּמֵהַּ עַל כָּךְ הַרְבֵּה”, – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר. “אֲבָל לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה, אָבִי?”

“מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא תָּמִיד, שֶׁטֶּקְסַר יוֹקֵשׁ לָנוּ וְטוֹמֵן לָנוּ פַּחִים. הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁד בְּךָ, שֶׁאַתָּה עוֹבֵד בַּצִּי שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, אֶלָּא יוֹדֵעַ זֹאת בְּבֵרוּר. אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַע, שֶׁאַתָּה כָּפוּף לְפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס. וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי נִתְכַּוֵּן לְהַדִּיחֲךָ לָבוֹא לְכָאן…”

“אַל נָא תִּפְחֵד כְּלוּם, אָבִי. אָנוּ בָּאנוּ לְקֶמְדֶלס־בֵּי בְּלִי אֲשֶׁר רָאָנוּ אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ שָׁטִים בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, וְאִישׁ לֹא יִרְאֵנוּ כְּשֶׁנָּשׁוּט בְּמוֹרַד הַנָּהָר…”

“עַל מְנָת לָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה… וְלֹא לְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר!”

“הֲרֵי כְּבָר הִבְטַחְתִּי לְךָ זֹאת, אָבִי. אֲנִי וּמַרְס נָשׁוּב אֶל אֳנִיָּתֵנוּ בְּטֶרֶם בֹּקֶר”.

“וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה תֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ?”

“לִכְשֶׁתִּשְׁפַּל גֵּאוּת הַיָּם, הַיְנוּ בִּשְׁעַת שְׁתַּיִם וָחֵצִי לִפְנוֹת בֹּקֶּר”.

“מִי יוֹדֵעַ”, – אָמַר קָרוֹל, “אֶפְשָׁר שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סטֶוֶנס לֹא יִתְעַכְּבוּ אֵצֶל הַשִּׁרְטוֹן שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן שְׁלשָׁה יָמִים תְּמִימִים?”

“אֶפְשָׁר מְאֹד! דַּי בְּכָךְ שֶׁרוּחַ הַיָּם תִּתְחַזֵּק קְצָת, וּמִיָּד תָּצִיף אֶת הַשִּׁרְטוֹן בְּשֶׁפַע מַיִם בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת”, עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר. “הוֹי, מִי יִתֵּן וְתִהְיֶה לִסְעָרָה, מִי יִתֵּן וְתִפַּח בְּכָל עֹז! קָצְרָה רוּחִי מִיַּחֵל לְשָׁעָה, שֶׁבָּהּ נוּכֵל לְהִפָּרַע סוֹף סוֹף מִן הַנְּבָלִים הַלָּלוּ!… וְאָז…”

“אֶהֱרוֹג אֶת טֶקְסַר”, – חָזַר מַרְס עַל שֶׁלּוֹ.

הַשָּׁעָה הָיְתָה מַשֶּׁהוּ לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה. ג’ילְבֶּרְט וּמַרְס לֹא הָיוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִקַסְטֶל־הַאוּז לִפְנֵי שְׁעַת שְׁתַּיִם, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֻטָּל עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין עַד שֶׁהַשֶּׁפֶל יַמְצִיא לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לָשׁוּט בַּחֲזָרָה אֶל הַצִּי הַקָּטָן שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶונס. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן תִּהְיֶה הַחֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ קָרוֹב הַדָּבָר, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לַעֲבוֹר בַּנָּהָר בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהֶם, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּסִירוֹת־הַמִּצְפֶּה הַמְּרֻבּוֹת, שֶׁהָעָמְדוּ בְּסֶנְט־ג’וֹן, כְּדֵי לְפַקֵחַ עַל נְתִיבוֹת זִרְמוֹ לְמַטָּה מִקֶמדְלֶס־בֵּי.

הַקָּצִין הַצָּעִיר עָלָה אֶל חֶדְרָהּ שֶׁל אִמּוֹ. הוּא מָצָא שָׁם אֶת מִיס אָלִיס כְּשֶׁהִיא לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ שֶׁל הַחוֹלָה, שֶׁמַּאֲמַצֵּי יְגִיעָהּ הָאַחֲרוֹן דִּכְדְּכוּ אוֹתָהּ דִּכְדּוּךְ גָּמוּר וְהִיא הִשְׁתַּקְּעָה בְּמִין תְּנוּמָה קָשָׁה וְרַבַּת עִנּוּיִים, אִם לָדוּן עַל פִּי הָאֲנָקוֹת וְהַיְּבָבוֹת, שֶׁפָּרְצוּ מִלִּבָּהּ.

הוּא לֹא אָבָה לְהַשְׁבִּית אֶת מַצַּב קִפְאוֹנָהּ זֶה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה יוֹתֵר לְהִתְעַלְּפוּת מֵאֲשֶׁר לְשֵׁנָה. הוּא יָשַׁב סָמוּךְ לַמִּטָּה וְאָלִיס נָתְנָה לוֹ אוֹת, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר דָבָר, וְכָךְ הָיוּ יוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם דְּמוּמִים וְשׁוֹקְדִים עַל הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה, שֶׁאוּלַי לֹא מָצְתָה עֲדַיִן אֶת כּוֹס הַפֻּרְעָנוּת עַד תֻּמָּהּ! הֶהָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְדַבֵּר, כְּדֵי לְהַבִּיעַ זֶה לָזֶה אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם? לָאו! צַעַר אֶחָד מִלֵּא אֶת נַפְשָׁם, הֵם הֵבִינוּ זֶה לָזֶה בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים וְהָיוּ מְסִיחִים יַחַד שִׂיחַת לֵב אֶל לֵב.

וְלַסּוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲזֹב אֶת קַסְטֶל־הַאוּז. גִ’ילבֶּרְט הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְמִיס אָלִיס וּשְׁנֵיהֶם גָּחֲנוּ מָעַל לְמָרַת בּוֹרְבֶּנְק, שֶׁעֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹתָם.

גִ’ילְבֶּרְט הִצְמִיד אֶת שְׂפָתָיו אֶל מִצְחָה שֶׁל אִמּוֹ, וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה עָשְׂתָה כְּמוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לָהּ עַל מִצְחָה. מֵעֵין רֶטֶט מַכְאִיב עָבַר אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מָרַת בּוֹרְבֶּנְק. אֶלָּא שֶׁהִיא לֹא רָאֲתָה לֹא אֶת בְּנָהּ, שֶׁהִרְתִּיעַ וְיָצָא, וְלֹא אֶת מִיס אָלִיס, שֶׁהָלְכָה אַחֲרָיו, כְּדֵי לְבָרְכוֹ בִּרְכַּת־פְּרֵדָה אַחֲרוֹנָה.

שְׁנֵיהֶם מָצְאוּ אֶת גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק וְאֶת יְדִידָיו כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים יַחַד בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן.

בּוֹ בָּרֶגַע נִכְנַס לְשָׁם גַּם מַרְס, שֶׁהָלַךְ לָתוּר אֶת סְבִיבוֹתָיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ," – עָנָה וְאָמַר.

“הֵן, גִ’ילְבֶּרְט,” – נַעֲנָה אַחֲרָיו גֶ’מְס בּוֹרבֶּנְק. “קוּם וְלֵךְ אֵפוֹא לְדַרְכֶּךָ!… שׁוּב לֹא נִתְרָאֶה אֶלָּא בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל”…

“הֵן!… בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת, אִם גֵּאוּת הַיָּם תְּסַיֵּעַ לָנוּ לַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן. וּבְנוֹגֵעַ לְטֶקְסַר…”

“אָנוּ צְרִיכִים לוֹ כְּשֶׁהוּא חַי!… אַל תִּשְׁכַּח זֹאת, גִ’ילְבֶּרְט!”

"אָמְנָם כֵּן!… כְּשֶׁהוּא חַי!…

הַבָּחוּר הַצָּעִיר חִבֵּק אֶת אָבִיו, לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל קָרוֹל דּוֹדוֹ וְשֶׁל סְטֶנֶרְד.

“בּוֹא וְנֵלֵכָה, מַרְס” – אָמַר אֶל בֶּן לִוְיָתוֹ.

שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְהַלְּכִים בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כַּחֲצִי שָׁעָה עַל שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל הַנָּהָר, לְאֹרֶךְ גְּבוּלָהּ שֶׁל הַמַּטָּעָה. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם לֹא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם אָדָם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הִנִּיחוּ אֶת הַגִּיג שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה מֻצְנָע יָפֶה מִתַּחַת לַעֲרֵמָה שֶׁל קָנִים, יָשְׁבוּ בּוֹ וְכִוְּנוּ אוֹתוֹ לְעֵבֶר הַזֶּרֶם הָרָאשִׁי שֶׁל הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיַּסִּיעֵם בִּמְהֵרָה אֶל הַשִּׁרְטוֹן שֶׁל סֶנט־ג’וֹן.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: עַל פְּנֵי נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן

חֶלְקוֹ שֶׁל הַנָּהָר שׁוֹמֵם הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. עַל שְׂפָתוֹ שֶׁמִּנֶּגֶד לֹא נִרְאָה אַף נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹר. מְאוֹר הַפַּנָסִים שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל נִתְעַלֵּם מִן הָעַיִן אֲחוֹרֵי הַנְּטִיָּה הָעַקְמוּמִית, שֶׁנָּטָה הַמִּפְרָץ שֶׁל קֶמְדלֶס־בֵּי לְצַד צָפוֹן. רַק בָּבוּאָתָם שֶׁל אוֹרוֹת הָעִיר נִרְאֲתָה בַּחֲלָל הָאֲוִיר שֶׁלְּמַעְלָה, וּבָבוּאָה זוֹ חִלְּקָה מִגּוֹנָהּ לַשְּׁכָבָה הַנְּמוּכָה שֶׁל הָעֲנָנִים.

אַף עַל פִּי שֶׁהַלַּיְלָה הָיָה לֵיל אֹפֶל, קַל הָיָה לְכַוֵּן אֶת הַגִּיג, שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ בִּנְתִיבָתוֹ לְעֵבֶר הַשִּׁרְטוֹן. עַל פְּנֵי הַנָּהָר לֹא הִתְאַבְּכוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שׁוּם אֵדִים, וּלְפִיכָךְ קַל הָיָה לְהַבְחִין וְלִרְאוֹת, אִם אֵין סִירָה מִסִּירוֹתֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים מְצַפָּה וְאוֹרֶבֶת לָהֶם בַּנָּהָר – אֶלָּא שֶׁגִ’ילְבֶּרְט וּבֶן־לִוְיָתוֹ לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים לְכָךְ כָּל עִקָּר.

שְׁנֵיהֶם הָיוּ דְּמוּמִים אוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם. תַּחַת לָשׁוּט בְּמוֹרָד הַזֶּרֶם מִתְאַוִּים הָיוּ לַעֲבוֹר אֶת הַנָּהָר וְלָלֶכֶת אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל וְלִמְצוֹא שָׁם אֶת טֶקְסַר וּלְהִתְיַצֵּב כְּנֶגְדּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאַחֵר הָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר וּמְחַפְּשִׂים וְתָרִים אֶת כָּל הַיְּעָרִים וְאֶת כָּל הַמִּפְרָצִים שֶׁעַל גְדוֹתָיו. אֶפְשָׁר שֶׁהֵם הָיוּ מַצְלִיחִים בַּמָּקוֹם שֶׁגֶ’מְס בּוֹרבֶּנק נִכְשַׁל. וְאַף עַל פִּי כֵן הֶכְרַח הָיָה לָהֶם לְהִשָּׁמַע לְקוֹל הַתְּבוּנָה וּלְהַמְתִּין. בְּשָׁעָה שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יָטִילוּ אֶת מָרוּתָם עַל פְלוֹרִידָה תְּהֵא הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרְט וְשֶׁל מַרְס לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּאוֹתוֹ הַהִישְׁפַּנִי בְּיֶתֶר הַצְלָחָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוֹבָה הָיְתָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לָבוֹא אֶל הַצִּי שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס בְּטֶרֶם בֹּקֶר. אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַקְדִּים וְלַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן עוֹד לִפְנֵי הַזְּמַן הַמְשֹׁעָר, שֶׁמְּצַפִּים לוֹ, הֲרֵי מִן הַהֶכְרַח הוּא, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר יַעֲמוֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בַּקְּרָב, וּמַרְס יַעֲמוֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ הוּא, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ וּלְהַעֲבִיר אֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת בִּנְתִיב־הַמַּיִם, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת עָמְקוֹ בְּכָל רֶגַע מֵרִגְעֵי גֵּאוּת־הַיָּם.

מַרְס יָשַׁב בְּיַרְכְּתֵי הַגִּיג וְהָיָה מְשַׁיֵּט בִּמְשׁוֹטוֹ בְּכֹחַ, גִ’ילְבֶּרְט יָשַׁב לְפָנָיו וְהָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּשִׂים לֵב אֶל הַזֶּרֶם בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ בְּעוֹד מוֹעֵד עַל כָּל מַעֲצוֹר אוֹ עַל כָּל סַכָּנָה, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, אִם בְּצוּרָה שֶׁל אַרְבָּה, הַבָּאָה לִקְרָאתָם, אוֹ בְּצוּרָה שֶׁל גֶּזַע־עֵץ הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. לְאַחֵר שֶׁהַסִּירָה הֵקֵלָּה תִּתְרַחֵק בָּאֲלַכְסוֹן מִן הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית וְתַגִּיעַ לְאֶמְצַע שְׁבִיל־הַמַּיִם, תְּהֵא שָׁטָה עִם הַזֶּרֶם מֵאֵלֶיהָ. וּלְפִי שָׁעָה דַּי הָיָה לְמַרְס, שֶׁיָּנִיעַ בְּיָד קַלָּה אֶת הַמָּשׁוֹט שְׂמֹאלָה אוֹ יָמִינָה, כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת מֵהֲלָכָה שֶׁל הַסִּירָה לָעֵבֶר הָרָצוּי.

בְּלִי סָפֵק מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵק מִן הַתְּחוּם הָאָפֵל שֶׁל הָאִילָנוֹת וְהַקָּנִים גִּדְלֵי־הַמִּדּוֹת, שֶׁצָּמְחוּ עַל שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ צָפִים מִתַּחַת לִסְכַךְ הָעֲנָפִים הָעֲבֻתִּים, פָּחֲתָה הַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם. וְאוּלָם קְצָת לְמַטָּה מִן הַמַּטָּעָה נִתְעַקְּמָה שְׂפַת הַנָּהָר עַקְמִימוּת חַדָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁהִפְנְתָה אֶת הַזֶּרֶם כְּלַפֵּי הַשָּׂפָה שֶׁכְּנֶגֶד. עַל יְדֵי כָךְ נִתְהַוְּתָה מְעַרְבֹּלֶת עַזָּה, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לַגִּיג לָצֵאת מִמֶּנָּה וְשֶׁהָיְתָה מְעַכֶּבֶת וּמְאַחֶרֶת אֶת מַהֲלָכוֹ בְּמִדָּה יְתֵרָה. וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹרָד הַנָּהָר לֹא רָאָה מַרְס שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד, לְפִיכָךְ הִתְאַמֵּץ לְהַגִּיעַ אֶל זֶרֶם־הַמַּיִם שֶׁבָּאֶמְצַע, שֶׁמּוֹשֵׁךְ וְהוֹלֵךְ אֶל תּוֹצְאוֹת הַנָּהָר בִּמְהִירוּת. שִׁעֲרוּ, שֶׁהַמֶּרְחָק מִן הַנָּמֵל הַקָּטָן שֶׁל קֶמדְלֶס־בֵּי וְעַד מְקוֹם חֲנִיָּתוֹ שֶׁל הַצִּי, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַשִּׁרְטוֹן, הֲרֵיהוּ כְּאַרְבַּע אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל שֶׁפֶל־הַיָּם וְכֹחַ זְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל מַרְס יָכוֹל הָיָה הַגִּיג לַעֲבוֹר אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת. וְכָךְ הָיוּ שָׁבִים בַּחֲזָרָה עוֹד קֹדֶם שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ מְאִירוֹת אֶת פְּנֵי מֵימָיו שֶׁל סֶנט־ג’וֹן.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה לְאַחֵר שֶׁהִפְלִיגוּ מִן הַשָּׂפָה, הִגִּיעוּ גִ’ילְבֶּרְט וּמַרְס אֶל עֶצֶם זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר. וְכָאן נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁעִם כָּל הַמְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל תְּנוּעָתָם הוֹלִיךְ אוֹתָם הַזֶּרֶם אֶל עֵבֶר גֶ’קְסוֹנְוִיל. אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁמַרְס הָיָה מְסַיֵּעַ לְכָךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כְּאִלּוּ נִגְרַר עַל כָּרְחוֹ אַחֲרֵי יֵצֶר, שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ. וְאוּלָם מִן הַמֻּכְרָח הָיָה לָהֶם לִמְנוֹעַ עַצְמָם מִלְּהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם הָאָרוּר הַזֶּה, שֶׁמְּבוֹאָיו וַדַּאי הָיוּ שְׁמוּרִים שְׁמִירָה מְעֻלָּה יוֹתֵר מֵאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן.

“יָמִינָה, מַרְס, יָמִינָה!” – קְרָא הַקָּצִין הַצָּעִיר, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמִלִּים מוּעָטוֹת אֵלֶּה בִּלְבָד.

הַגִּיג צָרִיךְ הָיָה לְהַלֵּךְ כָּל הַזְּמַן בִּנְתִיב הַזֶּרֶם, בְּרִחוּק שֶׁל רֶבַע הַמִּיל מִן הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית.

וְאוּלָם נְמֵלָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל לֹא הָיָה שָׁקוּעַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא בַּאֲפֵלָה וְלֹא בִּדְמָמָה. הֲמוֹן אוֹרוֹת הָיוּ מִתְרוֹצְצִים עַל הַסּוֹלְלָה שֶׁל שְׂפַת הַנָּהָר וּמְרַטְּטִים בַּסִּירוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ נוֹדְדִים וְעוֹבְרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּאִלּוּ לְשֵׁם פִּקּוּחַ עַל שֶׁטַח גָּדוֹל שֶׁבַּנָּהָר.

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן עָצְמוֹ בָּקְעוּ וְעָלוּ מִן הֵעִיר זְמִירוֹת וּצְוָחוֹת, שֶׁהוֹכִיחוּ, כִּי מִצְהֲלוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַהוֹלְלוּת עֲדַיִן נִמְשָׁכוֹת שָׁם. וְכִי עֲדַיִן הֶאֱמִינוּ טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ, שֶׁהַמַּחֲנֶה הַצְּפוֹנִי נָחַל מַפָּלָה בְּוִירְגִ’ינְיָה וְהַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יָשׁוּב אָחוֹר? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּימֵי שִׁלְטוֹנָם הָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי לְהִתְמַכֵּר לְכָל מִינֵי הֶפְקֵרוּת בִּקְהַל אֲסַפְסוּף שֶׁל שִׁכּוֹרִים מִוִּיסְקִי וּמִדְזשִׁין?

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהַגִּיג הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁט בִּנְתִיב הַזֶּרֶם, מֻבְטָח הָיָה גִ’ילְבֶּרְט, שֶׁעוֹד מְעַט וְיַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִמָּלֵט מִן הַסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, אִם אַךְ יַעַבְרוּ עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל, וּפִתְאוֹם נָתַן אוֹת לְמַרְס לַעֲמוֹד תַּחְתָּיו. בְּרִחוּק שֶׁל פָּחוֹת מִמִּיל לְמַטָּה מִן הַזֶּרֶם רָאָה שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת שֶׁהָיוּ זְרוּעוֹת לְרֹחַב הַנָּהָר מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ כְּעֵין טוּר שֶׁל צוּקֵי־סְלָעִים.

אוֹתָהּ הַשּׁוּרָה הָיְתָה שׁוּרָה שֶׁל כְּלֵי־שַׁיִט, שֶׁהָעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְרָחְבָּם, כְּדֵי לַחְסוֹם אֶת הַמַּעֲבָר בְּסֶנְט־ג’וֹן. בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁהַסְּפִינוֹת הַלָּלוּ לֹא תּוּכַלְנָה לַעֲצוֹר אֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת וְלַעֲמוֹד לְשָׂטָן עַל דַּרְכָּן בָּרֶגַע שֶׁתַּצְלַחְנָה לַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן, וַעֲלֵיהֶן מוּטָל יִהְיֶה לָסֶגֶת מִפְּנֵיהֶן אָחוֹר; וְאַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲצוֹרְנָה כֹּחַ לְהִתְנַגֵּד לָאֲסָדוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אִם הַלָּלוּ תְּנַסֶּינָה לַעֲלוֹת בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְלַחְסוֹם בִּפְנֵיהֶן אֶת הַמַּעֲבָר. לְתַכְלִית זוֹ הָעָמְדוּ בַּלַּיְלָה לְרֹחַב הַנָּהָר כְּעֵין סֶכֶר. הֵן עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּלִי־נוֹעַ כְּשֶׁהֵן סְמוּכוֹת עַל מְשׁוֹטֵיהֶן אוֹ קְבוּעוֹת בִּמְקוֹמָן עַל יְדֵי עָגְנֵיהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת זֹאת, עִם כָּל זֶה לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁבַּסִּירוֹת הַלָּלוּ נִמְצְאוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים כָּל צָרְכָּם, בֵּין לְהַתְקָפָה וּבֵין לַהֲגָנָה.

גִ’ילְבֶּרְט הִבְחִין יָפֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא שָׁט בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, כְּדֵי לָלֶכֶת לְקֶמְדלֶס־בֵּי, עֲדַיִן לֹא הָיָה הַנָּהָר חָסוּם בְּשַׁרְשֶׁרֶת זוֹ שֶׁל סִירוֹת. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁמִּשְׁמָר זֶה הָעֳמַד לְאַחֵר שֶׁהַגִּיג כְּבָר עָבַר בְּמָקוֹם זֶה, אוּלַי מֵחֲמַת חֲשָׁשׁ שֶׁל הַתְקָפָה. הַקָּצִין הַצָּעִיר הָיָה תָּמֵהַּ עַל כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָזַב אֶת הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס עֲדַיִן לֹא חָשְׁבוּ שָׁם כָּל עִקָּר עַל הַתְקָפָה קְרוֹבָה.

מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא לְהִתְרַחֵק מֵאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּלְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, עַל שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית. יִתָּכֵן שֶׁהֵסִּירָה תְּהֵא סְמוּיָה מִן הָעַיִן, אִם תָּשׁוּט בֵּין עֲלֵי הַקָּנִים וּבְצֵל הָאִילָנוֹת שֶׁעַל הַשָּׂפָה. עַל כָּל פָּנִים, לֹא הָיְתָה תַּחְבּוּלָה אֵחֶרֶת לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ מִן הַמַּחְסוֹם, שֶׁהוּקַם בַּנָּהָר סֶנְט־ג’וֹן.

“מַרְס, הִשְׁתַּדֵּל נָא לְשַׁיֵּט בִּדְמָמָה וּלְלֹא־רַעַשׁ עַד שֶׁנַּעֲבוֹר אֶת הַגִּדוּר הַהוּא”, – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר.

“טוֹב הַדָּבָר, אֲדוֹנִי גִ’ילְבֶּרְט”.

“מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה, בְּלִי סָפֵק, לְהִלָּחֵם בַּמְּעַרְבֹּלֶת, וְהִנְנִי לְסַיֵּעַ בְּיָדֶךָ”.

“אֵין דָּבָר, אֶתְגַּבֵּר עָלֶיהָ”, הֵשִׁיב מַרְס.

וְהוּא סִבֵּב אֶת הַגִּיג וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל לֹא יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת יַרְדִּים לְמַּעֲלָה מִשּׁוּרַת הַמַּחְסוֹם.

כֵּיוָן שֶׁהֵסִּירָה לֹא נִרְאֲתָה לָעַיִן בְּשָׁעָה שֶׁחָצְתָה אֶת הַנָּהָר בַּאֲלַכְסוֹן – וְהִיא עֲלוּלָה הָיְתָה לִהְיוֹת נִרְאֵית – וְעַכְשָׁיו נִבְלְעָה בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הַחֲשֵׁכָה שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהּ. אִם קָצֵהוּ שֶׁל הַמַּחְסוֹם לֹא הִגִּיעַ עַד לִשְׂפַת הַנָּהָר גּוּפָהּ, כִּמְעַט שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁתּוּכַל לַעֲבוֹר בּוֹ. אִלּוּ נִסְּתָה לַעֲבוֹר בְּתוֹךְ עֶצֶם נְתִיב־הַמַּיִם שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, הָיְתָה עוֹשָׂה לֹא רַק מַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת, אֶלָּא רַע מִזֶּה.

מַרְס הָיָה מְשַׁיֵּט וּמוֹלִיךְ אֶת סִירָתוֹ בְּתוֹךְ אֲפֵלָה עֲמֻקָּה, שֶׁעֳפָאֵי הָאִילָנוֹת הֶעֱצִימוּ אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר. הוּא נִזְהַר שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בְּגִזְעֵי־עֵצִים, שֶׁרָאשֵׁיהֵם הָיוּ מְבַצְבְּצִים פֹּה וָשָׁם מִתּוֹךְ הַמַּיִם, אוֹ לַחְבֹּט בַּמַּיִם חֲבָטָה רַבַּת־שָׁאוֹן יוֹתֵר מִדַּי, אַף עַל פִּי כֵן שְׁעָתַיִם הָיָה מֻטָּל עָלָיו לְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ וּלְהַכְרִיעַ אֶת הַזֶּרֶם־שֶׁכְּנֶגֶד, שֶׁנַּעֲשָׂה חָזָק וּמָהִיר בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת הַמְּעַרְבֹּלֶת. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁעַל יְדֵי נְטִיָּה זוֹ מִן הַמְּסִלָּה יְאַחֵר גִ’ילְבֶּרְט כְּדֵי שָׁעָה אַחַת, וְאָז יִבָּקַע כְּבָר אוֹר הַיּוֹם – אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הוּא יִהְיֶה קָרוֹב אָז קִרְבָה יְתֵרָה לִמְקוֹם עֲמִידָתָן שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, וְשׁוּב לֹא יְהֵא מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל.

סָמוּךְ לִשְׁעַת אַרְבַּע הִגִּיעָה הֵסִּירָה אֶל שׁוּרַת הַסִּירוֹת הַחוֹסְמוֹת אֶת הַנָּהָר. הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרְט נִתְאַמְּתָה: מֵחֲמַת מִעוּט עָמְקוֹ שֶׁל נְתִיב־הַמַּיִם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם נִשְׁאַר רֶוַח פָּנוּי לְמַעֲבָר לְאָרְכָּהּ שֶׁל שְׂפַת הַנָּהָר. בְּרִחוּק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל לְמַעְלָה מִשָּׁם הָיָה מְבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַנָּהָר צִיּוּן מֻקָּף אִילָנוֹת וּקְנֵי־חַזְרָן אַדִּירֵי־קוֹמָה.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲקוֹף אֶת הַצִּיּוּן הַזֶּה, שֶׁבְּמַעֲלֵה הַנָּהָר הָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה שִׁפְעַת אִילָנוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר בְּמוֹרַד הַנָּהָר הָיָה מְגֻלֶּה מֵאֶפֶס כָּל יֶרֶק מִצַּד זֶה. הַשָּׂפָה, שֶׁעִם הִתְקָרְבוּתָהּ לְתוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה, הָיְתָה כֻּלָּהּ מְבֻתֶּרֶת עַל יְדֵי הֲמוֹן מִפְרָצִים וּבִצּוֹת וְנֶהְפְכָה לְמִישׁוֹר שָׁפָל וּפָתוּחַ בְּיוֹתֵר מִכָּל עֲבָרָיו. שָׁם לֹא צָמַח אֲפִילוּ אִילָן אֶחָד וְלֹא נִמְצָא שׁוּם מָסָךְ קוֹדֵר שֶׁל שִׁפְעַת עֲנָפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוּב נַעֲשׂוּ שָׁם הַמַּיִם צְלוּלִים וְזַכִּים לְמַדַּי. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁנְּקֻדָּה שְׁחוֹרָה וּמִתְנוֹעַעַת מֵעֵין גִּיג זֶה, שֶׁשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא יָכְלוּ לְהִשְׂתָּרַע בּוֹ מֵחֲמַת קַטְנוּתוֹ, תְּהֵא נִרְאֵית מֵאַחַת הַסִּירוֹת הַמְּשׁוֹטְטוֹת מֵעֵבֶר לַצִּיּוּן.

שָׁם, מֵעֵבֶר לַצִּיּוּן, תַּשׁ כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּעַרְבֹּלֶת וְשׁוּב לֹא הָיָה מֻרְגָּשׁ. שָׁם הָיָה מוֹשֵׁךְ וְהוֹלֵךְ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר זֶרֶם חָזָק לְמַדַּי, שֶׁלֹּא פָּנָה לְעֵבֶר נְתִיב־הַמַּיִם הָרָאשִׁי. אִם הֵסִּירָה תַּצְלִיחַ לַעֲקוֹף בְּשָׁלוֹם אֶת הַצִּיּוּן הַזֶּה, תִּסָּחֵף בִּמְהֵרָה בְּכֹחַ הַזֶּרֶם אֶל עֵבֶר הַשִּׁרְטוֹן וְהִיא תַּגִּיעַ בִּזְמַן מוּעָט לִמְקוֹם עֲמִידָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנְס.

וּבְכֵן הָיָה מַרְס מַחֲלִיק וְהוֹלֵךְ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר מִתּוֹךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הוּא אִמֵּץ אֶת כֹּחַ רְאִיָּתוֹ וְעֵינָיו הָיוּ נוֹקְבוֹת אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים וּמַשְׁגִּיחוֹת עַל הַזֶּרֶם הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַנָּהָר. הוּא הִתְקָרֵב אֶל הַשָּׂפָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְנִלְחַם בַּמְּעַרְבֹּלֶת, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַצִּיּוּן עֲדַיִן הָיְתָה חֲזָקָה עַד מְאֹד. הַמָּשׁוֹט הִתְכּוֹפֵף בְּיָדָיו הַחֲזָקוֹת, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה גִ’ילְבֶּרְט מְכַוֵּן אֶת מַבָּטָיו אֶל מַעֲלֵה הַנָּהָר וְתָר וּבוֹלֵשׁ בְּעֵינָיו אֶת שִׁטְחוֹ שֶׁל סֶנט־ ג’וֹן.

הַגִּיג הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב מְעַט מְעַט אֶל הַצִּיּוּן. יַעַבְרוּ עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים וְהוּא יַגִּיעַ אֶל קָצֵהוּ, שֶׁהִשְׂתָּרַע כְּעֵין רְצוּעָה צָרָה שֶׁל חוֹל. שׁוּב לֹא הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ אֶלָּא כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אוֹ כִּשְׁלשִׁים יַרְדִּים, וּפִתְאֹם עֲצָרָהוּ מַרְס וְעָמַד תַּחְתָּיו.

“וְכִי עָיַפְתָּ?” – שְׁאֵלָהוּ הַקָּצִין הַצָּעִיר. “רְצוֹנְךָ שֶׁאֲמַלֵּא אֶת מְקוֹמֶךָ?”

“אַל תַּשְׁמִיעַ מִלָּה, אֲדוֹנִי גִ’ילְבֶּרט!” – עָנָהוּ מַרְס.

וּבוֹ בָּרֶגַע הִכָּה בַּמָּשׁוֹט שְׁתֵּי הַכָּאוֹת חֲזָקוֹת וְהִטָּה אֶת הַסִּירָה בָּאֲלַכְסוֹן, כִּמְבַקֵּשׁ לְהִתְנַפֵּל עַל שְׂפַת הַנָּהָר. אַחֵר תָּפַשׂ בְּיָדָיו אֶת אֶחָד מֵעֲנָפָיו שֶׁל אִילָן, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים מֵעַל לַמַּיִם, וּמָשַׁךְ אֶת הַסִּירָה אֶל הַשָּׂפָה וְהֶעֱלִימָהּ מִתַּחַת לְשִׁפְעַת צְמָחִים עֲבֻתִּים. וּבִן הֶרֶף־עַיִן אֶחָד נִקְשַׁר חֶבְלָהּ שֶׁל הַסִּירָה אֶל אֶחָד מִשָּׁרָשָׁיו שֶׁל אִילָן, וְגִ’ילְבֶּרט וּמַרְס עָמְדוּ דּוּמָם בְּתוֹךְ חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה.

כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לֹא אָרַך אֶלָּא כְּעֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַשׂ הַקָּצִין הַצָּעִיר בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל בֶּן לִוְיָתוֹ וּבִקֵּשׁ לְשָׁאֳלוֹ פֵּשֶׁר דָּבָר, וְאוּלָם מַרְס הִקְדִּימוֹ וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ לְבֵין הָעֳפָאִים וְהֶחְוָה לוֹ נְקֻדָּה מִתְנוֹעַעַת אַחַת, שֶׁנִּרְאֲתָה עַל פְּנֵי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַנָּהָר, שֶׁלֹּא הָיָה אָפֵל כָּל כָּךְ.

אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הָיְתָה סִירָה, שֶׁאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מַנְהִיגִים אוֹתָהּ וְשֶׁלְּאַחֵר שֶׁהִקִּיפָה אֶת רְצוּעַת הַיַּבָּשָׁה עָלְתָה בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה לְמַעְלָה מִן הַצִּיּוּן.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִצְנְצָה בְּלִבּוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרְט וְשֶׁל מַרְס מַחֲשָׁבָה אַחַת: לְהַגִּיעַ קֹדֶם כֹּל אֶל אֳנִיָּתָם, יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה. אִם הֵסִּירָה שֶׁלָּהֶם כְּבָר נִגְלְתָה, יִקְפְּצוּ לְלֹא־הִסּוּס עַל הַשָּׂפָה, יִתְגַּנְּבוּ בֵּין הָאִילָנוֹת וְיִמָּלְטוּ דֶּרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר עַד לִמְרוֹמֵי הַשִּׁרְטוֹן. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם עִם הָנֵץ אוֹר הַיּוֹם יִתְּנוּ אוֹתוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהֶם מִן הַתּוֹתְחָנִית הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, וְאִם לָאו, יִתְנַפְּלוּ הַמַּיְמָה וְיַגִּיעוּ אֵלֶיהָ בִּשְׂחִיָּה; בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לָשׁוּב אֶל מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם.

וְאוּלָם תֵּכֶף וּמִיָּד נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁאָבַד כָּל מָנוֹס מֵהֶם דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה.

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתָהּ הַסִּירָה הִתְקָרְבָה קִרְבָה יְתֵרָה אֶל סְבַךְ הַצְּמָחִים שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר, הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם שִׂיחָה, שֶׁהַיּוֹשְׁבִים בָּהּ הָיוּ מְסִיחִים עִם חֲצִי תְּרֵיסַר בְּנֵי אָדָם, שֶׁצִּלְלֵיהֶם הוֹפִיעוּ בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר.

“הַכְּבָר נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר?” – נִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא מִן הַיַּבָּשָׁה.

“הֵן”, – בָּאָה תְּשׁוּבָה מִן הַנָּהָר. “לַעֲקוֹף אֶת הַצִּיּוּן הַזֶּה עִם שֶׁפֶל הַיָּם הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה כַּדּוֹמֶה לִשְׂחִיָּה כְּנֶגֶד הַזֶּרֶם!”

“תַּעַגְנוּ בְּמָקוֹם זֶה, לְאַחֵר שֶׁעָלִינוּ עַתָּה לַיַּבָּשָׁה בִּמְקוֹם הַצִּיּוּן?”

“בְּוַדַּאי אָנוּ נַעְגּוֹן בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת… מִשָּׁם נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת קְצֶה הַמַּחֲסוֹם שְׁמִירָה מְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.”

“טוֹב הַדָּבָר! וְאָנוּ נִהְיֶה שְׁקוּדִים בֵּינְתַיִם לִשְׁמוֹר עַל הַשָּׂפָה. סָבוּרְנִי, שֶׁקָּשֶׁה יִהְיֶה לַנְּבָלִים הַלָּלוּ לְהִמָּלֵט מִיָּדֵינוּ, אִם לֹא יַפִּילוּ עַצְמָם לְתוֹךְ הַבִּצּוֹת…”

“וְשֶׁמָּא כְּבָר נִמְלְטוּ?”

“לָאו! הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר! הַנִּרְאֶה, שֶׁיְּנַסּוּ לְהַגִּיעַ אֶל אֳנִיָּתָם בְּטֶרֶם בֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבוֹר אֶת שׁוּרַת הַסִּירוֹת, וַדַּאי יְנַסּוּ לְהִתְגַנֵּב וּלְהַחֲלִיק לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה, וְכָאן נַשִּׂיגֵם וְנִתְפְּשֵׂם.”

הַדִּבּוּרִים הַמּוּעָטִים הַלָּלוּ הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל צָרְכָּם, כְּדֵי לְבָרֵר כָּל אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֻטָּל בְּסָפֵק הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגִ’ילְבֶּרְט וּמַרְס פָּרְשׁוּ מִן הָאֶסְכַּדְרָה וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם, נָתַן מִי־שֶׁהוּא אוֹת עַל כָּךְ. וְאִם בִּזְמַן שֶׁצָּפוּ בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר, כְּדֵי לָבוֹא לְקֶמדלֶס־בֵּי, עָלָה בְּיָדָם לְהִמָּלֵט מִן הַסִּירוֹת, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶן לְהַפְסִיק אֶת דַּרְכָּם וּלְתָפְסָם, הֲרֵי עַכְשָׁיו, כְּשֶׁהַנָּהָר הָיָה חָסוּם וְנוֹטְרִים הָיוּ אוֹרְבִים לָהֶם וּמְצַפִּים לַחֲזִירָתָם, – עַכְשָׁיו יְהֵא קָשֶׁה לָהֶם, אִם לֹא מִן הַנִּמְנָע, לָשׁוּב לִמְקוֹם עֲמִידָתָן שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הַמַּצָּב הִגִּיעַ לְידֵי כָּךְ, שֶׁהַגִּיג הָיָה שָׁבוּי וְנִמְצָא בֵּין הַמְּצָרִים, בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּסִּירָה מִצַּד זֶה, וּבֵין חַבְרֵיהֶם, שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת הַצִּיּוּן, מִצַּד אַחֵר. וְהוֹאִיל וְכָךְ, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִבְרוֹחַ, לֹא בְּמוֹרַד זֶרֶם הַנָּהָר וְלֹא דֶּרֶךְ הָרְצוּעָה הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁל הַשָּׂפָה, הַכְּלוּאָה בֵּין מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן וּבֵין הַבִּצּוֹת שֶׁעַל שְׂפָתוֹ.

עַכְשָׁיו נוֹכַח גִ’ילְבֶּרְט, שֶׁמְּרַגְּלִים עָקְבוּ אַחֲרָיו וְנָתְנוּ אוֹת עַל הַפְלָגָתוֹ בִּנְהַר סֶנְט־ג’וֹן, אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹדַע הַדָּבָר, שֶׁהוּא וּבֶן לִוְיָתוֹ הָלְכוּ לְקֶמדְלֶס־בֵּי וְשֶׁאֶחָד מֵהֶם הֲרֵיהוּ בְּנוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנְק וּמְשַׁמֵּשׁ קָצִין בַּצִּי שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, וְהַשֵּׁנִי – מַלָּח שֶׁל אוֹתוֹ הַצִּי. וְאוּלָם כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת סוֹפָהּ שֶׁל הַשִּׂיחָה, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְסִיחִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה.

“וּבְכֵן שִׁקְּדוּ וְשִׁמְּרוּ יָפֶה!” – קְרָא אֶחָד הָעוֹמְדִים עַל הַיַּבָּשָׁה.

“הֵן… הֵן, שָׁקוֹד נִשְׁקוֹד!…” – בָּאָה הַתְּשׁוּבָה. “קָצִין שֶׁל צְבָא מְדִינוֹת־הַבְּרִית הֲרֵיהוּ מַלְקוֹחַ נָאֶה, וּבְיִחוּד כְּשֶׁאוֹתוֹ קָצִין הֲרֵיהוּ בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאוֹתָם הַצְּפוֹנִיִּים הָאֲרוּרִים הַיּוֹשְׁבִים בִּפְלוֹרִידָה!”

“וַעֲתִידִים אָנוּ לָבוֹא עַל שְׂכָרֵנוּ, שָׂכָר הָגוּן בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁטֶּקְסַר הוּא הַפּוֹרֵעַ אוֹתוֹ!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְתָפְשָׂם הַלַּיְלָה, אִם הִצְלִיחוּ לְהִתְחַבֵּא בְּאַחַת הַמְּאוּרוֹת שֶׁבַּחוֹף. וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, נִבְדּוֹק אֶת כָּל הַמְּאוּרוֹת וְהַחוֹרִים, וַאֲפִילוּ עַכְבְּרוֹן־הַמַּיִם לֹא יִמָּלֵט אָז מִיָּדֵנוּ!”

“זִכְרוּ וְאַל תִּשְׁכָּחוּ, שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בְּפֵרוּשׁ לְתָפְשָׂם חַיִּים!”

“אָמְנָם כֵּן!… וְעוֹד הֻסְכַּם בֵּינֵינוּ, אֲשֶׁר אִם נִתְפְּשֵׂם עַל שְׂפַת הַנָּהָר נִתֵּן לָכֶם קוֹל, וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ וְתוֹלִיכוּם אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל. הַאֵין זֹאת?”

“אָנוּ נַעֲגוֹן בְּמָקוֹם זֶה וְלֹא נָזוּז מִכָּאן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם”.

“וְאַף אָנוּ נַעֲמוֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ לְרֹחַב הַמַּעֲבָר אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר”.

“טוֹב הַדָּבָר! וּלְוַאי וְנַצְלִיחַ! לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מוּטָב הָיָה אִם בִּלִּינוּ אֶת הַלַּיְלָה בִּשְׁתִיָּה בְּבָתֵּי־הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל!”…

“הֵן – אִם שְׁנֵי הַנְּבָלִים הַלָּלוּ יַצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מִיָּדֵנוּ! וְלָאו – אִם נַמְצִיא אוֹתָם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת כְּבוּלֵי יָדַיִם וְרַגְלַיִם לְיָדָיו שֶׁל טֶקסַר!”

אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְרַחֲקָה הֵסִּירָה כִּמְלוֹא אָרְכָּם שֶׁל שְׁנֵי מְשׁוֹטִים. אַחֵר נִשְׁמַע קוֹל צְלִיל שַׁלְשֶׁלֶת, – סִמָּן שֶׁבְּמָקוֹם זֶה הוּטַל עָגְנָהּ שֶׁל הַסִּירָה. בְּנוֹגֵעַ לָאֲנָשִׁים, שֶׁתָּפְסוּ מָקוֹם בִּקְצֵה הַשָּׂפָה, הִנֵּה דָּמְמוּ וְשׁוּב לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים דָּבָר, אֲבָל תַּחַת זֶה נִשְׁמַע קוֹל מִצְעֲדֵיהֶם כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים, שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָנוֹת. וּבְכֵן שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִבְרוֹחַ, לֹא דֶּרֶךְ הַנָּהָר וְלֹא בַּיַּבָּשָׁה.

וְעַל עִנְיָן זֶה הָיוּ גִ’ילְבֶּרְט וּמַרְס מְהַרְהֲרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אִישׁ מֵהֶם לֹא נָע תְּנוּעָה כָּלְשֶׁהִי וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. שׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לְגַלּוֹת אֵפוֹא אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַגִּיג הַמֻצְנָע בְּתוֹךְ סְבַךְ־הָעֳפָאִים הָאָפֵל, אֶלָּא שֶׁסְּבַךְ זֶה נֶהְפַּךְ לַתְּקוּעִים בּוֹ לְבֵית־כֶּלֶא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְאִם נַנִּיחַ, שֶׁכָּל הַלַּיְלָה יִהְיֶה גִ’ילְבֶּרט סָמוּי מִן הָעַיִן, אֵיךְ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי רוֹאִים לִכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם? וְאִם הַקָּצִין הַצָּעִיר יִתָּפֵס, לֹא דַּי בְּכָךְ, שֶׁחַיָּיו יִהְיוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה – הֲרֵי אִישׁ־צָבָא הוּא וּמוּכָן לְהַקְרִיב אֶת חַיָּיו. אִם יִגָּלֶה הַדָּבָר, שֶׁהָלַךְ לְבַקֵּר אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, מִיָּד יַחְזְרוּ וְיַאַסְרוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁבִּקּוּר זֶה יְשַׁמֵּשׁ לָהֶם הוֹכָחָה, שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עָלֶיהָ, כִּי גֶ’מס בּוֹרבֶּנק עָמַד בְּקִשְׁרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן עִם מְדִינוֹת הַבְּרִית. כֵּיוָן שֶׁגִ’ילְבֶּרְט יְהֵא תָּפוּס בְּיָדָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, שׁוּב לֹא יְהֵא חָסֵר אֶת הָרַאֲיָה, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהַמְצִיאָהּ, כְּשֶׁתָּבַע אֶת בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי לְדִין בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וּמַה תְּהֵא אָז עַל מָרַת בּוֹרבֶּנְק? וּמַה תְּהֵא עַל דִּי וְעַל זֶרְמָה, אִם הָאָב, הָאָח וְהַבַּעַל שׁוּב לֹא יוּכְלוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם?

כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ נִצְנְצוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר בִּן רֶגַע אֶחָד וְהוּא רָאָה מֵרֹאשׁ בְּבֵרוּר אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמַצָּבָם הַמְסֻכָּן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

אִם שְׁנֵיהֶם יִתָּפְסוּ, שׁוּב לֹא תִּשְׁתַּיֵּר לָהֶם אֶלָּא תִּקְוָה אַחַת, הַיְנוּ, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית יִכְבְּשׁוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְבַצֵּעַ אֶת מְזִמָּתוֹ הָרָעָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַלָּלוּ יַסְפִּיקוּ לְהָבִיא לָהֶם פְּדוּת וְהֵצָּלָה קֹדֶם שֶׁיְקֻיַּם בָּהֶם פְּסַק־הַדִּין שֶׁל מִיתָה, שֶׁאֵין לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ. אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, זוֹהִי תִּקְוָתָם הָאַחַת וְהַיְחִידָה לְהַצָּלָתָם, וְאֵין לָהֶם תִּקְוָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֵיךְ לְהָחִישׁ אֶת בִּיאָתוֹ שֶׁל סטֶוֶנס עִם הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר? אֵיךְ יַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן בְּאֶפֶס מַיִם? וּמִי יַעֲבוֹר אֶת הַצִּי בָּעֲקַלְקַלּוֹת הַמְּרֻבּוֹת שֶׁל הַנָּהָר, אִם מַרְס, שֶׁהֻטַּל עָלָיו הַתַּפְקִיד לְהַנְהִיגוֹ, יִפּוֹל בִּידֵי הַדְּרוֹמִיִּים?

וּבְכֵן הֶכְרַח הָיָה לְגִ’ילְבֶּרְט לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִיכָלְתּוֹ, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל אֳנִיָּתוֹ קֹדֶם בֹּקֶר, וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד, בְּלִי לְאַבֵּד אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד. וְכִי דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא? וְכִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַרְס לְהַעֲבִיר בְּיָד מְהִירָה אֶת הַגִּיג דֶּרֶךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת וּלְחַלְּצוֹ מִן הַמֵּצַר? עַד שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁבַּסִּירָה יְאַבְּדוּ זְמַן, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן וּלְהַתִּיר אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לוֹ לְהַקְדִּימָם וְלַעֲבֹר אוֹתָם מַהֲלָךְ רַב, מִחוּץ לְהֶשֵּׂג יָדָם?

לָאו! הַקָּצִין הַצָּעִיר הִכִּיר יָפֶה, שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה הָיָה בּוֹ מִשּׁוּם אִבּוּד עַצְמָם לָדַעַת. מְשׁוֹטוֹ שֶׁל מַרְס לֹא יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת בְּאַרְבַּעַת הַמְּשׁוֹטִים שֶׁל אוֹתָהּ הֵסִּירָה. הַגִּיג יִתָּפֵס בִּמְהֵרָה בְּעוֹדֶנּוּ מְנַסֶּה לְהַחְלִיק לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר. אִם כָּךְ יַעֲשׂוּ, יַפְקִירוּ עַצְמָם לְאָבְדָן וַדָּאִי.

וּבְכֵן מַה לַעֲשׂוֹת? וְכִי מִן הָרָאוּי הוּא לְהַמְתִּין? הֲרֵי עוֹד מְעַט וְיָנֵץ אוֹר הַיּוֹם. כְּבָר הִגִּיעָה שְׁעֵת אַרְבַּע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר. פְּנֵי הַמִּזְרָח כְּבָר הִתְחִילוּ מַכְסִיפִים.

מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא לְהַחְלִיט דָּבָר וְאָמְנָם סוֹף סוֹף בָּא גִ’ילְבֶּרְט לִידֵי הַחְלָטָה.

הוּא גָּחַן אֶל מַרְס וּפָתַח וְאָמַר אֵלָיו בְּלַחַשׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְתִּין. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְזֻיָּן בְּאֶקְדֹּחַ וּבְפִגְיוֹן. בְּאוֹתָהּ הֵסִּירָה יוֹשְׁבִים אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ שְׁנַיִם כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. אֲבָל אָנוּ נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם לְפֶתַע פִּתְאוֹם, וְזֶה הַיִּתְרוֹן שֶׁלָּנוּ. אַתָּה תַּעֲבִיר בִּמְהִירוּת אֶת הַגִּיג דֶּרֶךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת, וּמִתּוֹךְ הַכָּאוֹת אֲחָדוֹת בַּמָּשׁוֹט תָּרִיץ אוֹתוֹ לְעֻמַּת הֵסִּירָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא מְצֻמָּדָה לְעֹגֶן, אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהּ לְהִמָּלֵט מִן הַהִתְנַגְּשׁוּת. אָנוּ נִתְנַפֵּל עַל הָאֲנָשִׁים. נַכֶּה אוֹתָם אָרְצָה, קֹדֶם שֶׁיַּסְפִּיקוּ לַעֲמֹד עַל דַּעְתָּם, וְנֵצֵא אֶל מֶרְחַב הַנָּהָר. וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲבוֹר אֶת הַמַּחְסוֹם וּלְהַגִּיעַ אֶל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת עַד שֶׁהַשּׁוֹמְרִים שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר יַסְפִּיקוּ לְהַתְרִיעַ עַל הַדָּבָר. וְכִי הֲבִינוֹתָ, מַרְס, אֶת דְּבָרַי?”

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה שָׁלַף מַרְס אֶת פִּגְיוֹנוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְגֻלֶּה, לְתוֹךְ אֲזוֹרוֹ, סָמוּךְ לָאֶקְדֹחַ. וּמִשֶּׁעָשָׂה זֹאת, הִתִּיר בַּחֲשַׁאי אֶת חֶבֶל הַסִּירָה, נָטַל אֶת הַמָּשׁוֹט וְהִתְקִין עַצְמוֹ לְהָזִיז אֶת הַסִּירָה מִמְּקוֹמָהּ בְּהַכָּאַת־מָשׁוֹט חֲזָקָה.

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁאָמַר לַעֲשׂוֹת זֹאת, עֲצָרָהוּ גִ’ילְבֶּרְט בִּתְנוּעַת־יָד.

מִקְרֶה בִּלְתִּי־צָפוּי כָּפָה אוֹתוֹ לְשַׁנּוֹת מִיָּד אֶת הַתַּחְבּוּלָה שֶׁחִבֵּל.

עִם זַהֲרוּרֵי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים הִתְחִיל עֲרָפֶל עָבֶה לְהִתְאַבֵּךְ וְלַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מוֹךְ לַח הָלַךְ וְנִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הַנָּהָר וְעָטַף אוֹתוֹ בְּסִלְסוּלָיו הַנָּדִים וְנָעִים. הָאֵדִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְהַוּוּ בַּיָּם, הִתְנַשְּׂאוּ וּבָאוּ מִתּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר וְהָלְכוּ וְהִשְׂתָּרְעוּ לְאַט לְאַט עַל מְלוֹא זִרְמוֹ שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן, כְּשֶׁהֵם דְּחוּפִים עַל יְדֵי רוּחַ־יָם קַלָּה. לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וְגֶ’קְסוֹנְוִיל שֶׁעַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית וְשִׁפְעַת הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית נִתְעַלְּמוּ כָּלִיל בְּתוֹךְ צִבּוּרֵי הָעַרְפִלִּים הַצְּהַבְהַבִּים הַלָּלוּ, שֶׁרֵיחָם הַמְיֻחָד כְּבָר מִלֵּא אֶת הָעֵמֶק.

וְכִי לֹא הָיְתָה צְפוּנָה בָּזֶה תְּשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר וְשֶׁל בֶּן־לִוְיָתוֹ? וְכִי לֹא מוּטָב לָהֶם לְנַסּוֹת וּלְהַחֲלִיק בַּחֲשַׁאי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל הַזֶּה, תַּחַת לְהִסְתַּכֵּן וּלְהַכְנִיס עַצְמָם בִּקְרָב שֶׁאֵינוֹ שָׁקוּל, שֶׁיְקַפַּח אוּלַי אֶת חַיַּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? גִ’ילְבֶּרְט סָבוּר הָיָה, שֶׁאָמְנָם מוּטָב לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת זֹאת וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר. וּלְפִיכָךְ עָצַר אֶת מַרְס בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַלָּז אָמַר לְהִנָּתֵק בְּחָזְקָה מֵעַל שְׂפַת הַנָּהָר. לְהֶפֶךְ, עֲלֵיהֶם מֻטָּל הָיָה לִנְהוֹג בִּזְהִירוּת יְתֵרָה וּבַחֲשַׁאי וְלִנְטוֹת מִן הֵסִּירָה, שֶׁהַבָּבוּאָה הַבִּלְתִּי־בְּרוּרָה שֶׁלָּהּ תִּתְעַלֵּם עוֹד מְעַט כָּלִיל בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל.

וְהִנֵּה שׁוּב בָּקְעוּ וְעָלוּ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְּסִיחִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה. הָעוֹמְדִים עַל שְׂפַת הַנָּהָר קָרְאוּ:

“שִׂימוּ לֵב לָעֲרָפֶל!”

וּמִן הַנָּהָר הֶחֱזִירוּ לָהֶם:

“הֵן! אָנוּ מַעֲלִים אֶת הָעֹגֶן וְהִנְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשָּׂפָה!”

“טוֹב הַדָּבָר, אֲבָל אַל תַּפְסִיקוּ אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינֵיכֶם וּבֵין סִירוֹת־הַמַּחְסוֹם. אִם הָאַחַת מֵהֶן תַּעֲבוֹר בְּקִרְבַתְכֶם, אִמְרוּ לַאֲנָשֶׁיהָ, שֶׁיָּשׁוּטוּ לְכָל עֵבֶר עַד שֶׁהָעֲרָפֶל יִתְפַּזֵּר”.

“הֵן!… הֵן!… וֶהֱווּ שְׁקוּדִים לִשְׁמוֹר יָפֶה, שֶׁמָּא יְנַסּוּ אוֹתָם הַנְּבָלִים לִבְרוֹחַ דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה!”

בָּרוּר הָיָה, שֶׁכָּל תִּקּוּנֵי־הַשְּׁמִירָה הַלָּלוּ יוּצְאוּ מִיָּד אַל הַפֹּעַל וְסִירוֹת אֲחָדוֹת תְּשׁוֹטֵטְנָה בִּשְׁקִידָה בַּנָּהָר מִשָּׂפָה אֶל שָׂפָה. גִ’לְבֶּרְט הִכִּיר זֹאת יָפֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְהַסֵּס לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. מַרְס הִסִּיעַ אֶת הַסִּירָה בַּחֲשַׁאי וְהִיא הֵגִיחָה מִתּוֹךְ סְבַךְ הַיֶּרֶק וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְאִטָּהּ דֶּרֶךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת.

הָעֲרָפֶל הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְקִיעַ אוֹתוֹ אוֹרוֹ הַחִוֵּר שֶׁל סְפֵק־יוֹם, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לָאוֹר הַקָּלוּשׁ, הַבּוֹקֵעַ וְעוֹבֵר מִבַּעַד לְטַבְלוֹת הַקֶּרֶן שֶׁל פָּנָס. שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת כְּלוּם, אֲפִילוּ בְּהֶקֵּף שֶׁל אַמּוֹת אַחָדוֹת. אִם יִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ שֶׁל הַגִּיג וְהוּא לֹא יִתְנַגֵּשׁ עִם הַסִּירָה הָעוֹמֶדֶת עַל עָגְנָהּ, נִשְׁקְפָה לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה לְהַחֲלִיק וְלַעֲבוֹר בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בּוֹ. וְאָמְנָם הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַסִּירָה הָיוּ טוֹרְחִים לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן, לְפִי שֶׁקּוֹל צִלְצוּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת צִיֵּן בְּעֶרֶךְ אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.

וּבְכֵן עָבַר הַגִּיג בַּהַצְלָחָה, וְהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ שֶׁל מַרְס לַחְתּוֹר בַּמָּשׁוֹט שֶׁלּוֹ בְּיֶתֶר עֹז.

עִקַּר הַקֹּשִׁי שֶׁבַּדָּבָר הָיָה לְכַוֵּן אֶת מַהֲלָכוֹ שֶׁל הַגִּיג בְּדֶרֶךְ רְצוּיָה וּלְהִמָּנַע מִלְּהִכָּנֵס בִּנְתִיב־הַמַּיִם שֶׁבְּאֶמְצַע הַנָּהָר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַלֵּךְ בְּרִחוּק מוּעָט מִן הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית. שְׁאוֹן הַמַּיִם הַמִּתְנַגְּפִים אֶל הַשָּׂפָה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לוֹ לְמַרְס מוֹרֶה דֶּרֶךְ, וְאִלְמָלֵא שָׁאוֹן זֶה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַלֵּס נָתִיב בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הָעֲרָפֶל. בֵּינְתַיִם מֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁהַיּוֹם מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. אוֹרוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וּמַבְהִיק מִמַעַל לְגָלְמֵי הָאֵדִים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָעֲרָפֶל הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי סֶנְט־ג’וֹן הָיָה עֲדַיִן מְעֻבֶּה בְּיוֹתֵר.

חֲצִי שָׁעָה הָיָה הַגִּיג תּוֹעֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּאַקְרַאי, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ. עִתִּים הוֹפִיעָה לְפֶתַע פִּתְאֹם לִקְרָאתוֹ בָּבוּאָה קְלוּשָׁה, שֶׁנִּדְמְתָה לִסְפִינָה, אֲשֶׁר שְׁבִירַת קַרְנֵי־הָאוֹר הִגְדִּילוּ אֶת תַּבְנִיתָהּ בְּמִדָּה מֻפְרָזָה – חִזָּיוֹן מָצוּי עַל פְּנֵי הַיַּמִּים בִּהְיוֹת הָעֲרָפֶל. וְאָמְנָם כָּל דָּבָר מִתְגַּלֶּה אָז לְעֵינֵי הָאָדָם בְּצוּרָה דִּמְיוֹנִית מַפְלִיאָה וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם כְּאִלּוּ מִדָּתוֹ עֲצוּמָה הִיא שֶׁלֹּא בְּמִדָּה. מַרְאֶה זֶה נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים. וְאוּלָם אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲשֶׁר גִ’לְבֶּרְט הָיָה סָבוּר עָלָיו, שֶׁהוּא אַרְבָּה, לֹא הָיָה לְאָשְׁרָם אֶלָּא חֲבִית־צִיּוּן, אוֹ רֹאשׁ סֶלַע הַמְבַצְבֵּץ מִן הַמַּיִם, אוֹ כְּלוֹנָס תָּקוּעַ בַּמַּיִם, שֶׁרֹאשׁוֹ נִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ כִּפַּת־הָאֵדִים שֶׁמִּמַעַל לוֹ.

פָּרְחוּ וְעָבְרוּ גַם כָּל מִינֵי עוֹפוֹת, שֶׁמֻּטּוֹת כַּנְפֵיהֶם רְחָבוֹת הָיוּ שֶׁלֹּא בְּמִדָּה. אִם מַרְאֵיהֶם כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאָה לָעַיִן, הֲרֵי קוֹל צִוְחָתָם פִּלַּח אֶת חֲלַל הָאֲוִיר וְנִשְׁמַע לָאֹזֶן בְּבֵרוּר. עוֹפוֹת אֲחֵרִים הָיוּ מִתְעוֹפְפִים וְעוֹלִים מִתּוֹךְ אֲפִיקוֹ שֶׁל הַנָּהָר גּוּפוֹ בְּרֶגַע הִתְקָרְבוּתָהּ שֶׁל הַסִּירָה, שֶׁהֶחֱרִידָה אֶת רִבְצָם. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין, אִם יָרְדוּ עַל הַשָּׂפָה בְּרִחוּק שֶׁל פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הַנָּהָר, אוֹ חָזְרוּ וְצָלְלוּ שׁוּב בְּמֵימָיו שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן.

עַל כָּל פָּנִים, כֵּיוָן שֶׁגֵּאוּת הַיָּם הָלְכָה וְשָׁפְלָה, מֻבְטָח הָיָה גִ’לְבֶּרְט, שֶׁהַגִּיג הַנִּגְרָר בְּכֹחַ הַשֶּׁפֶל הוֹלֵךְ וְשָׁט אֶל מְקוֹם חֲנִיָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד סטֶוֶנס. וְאוּלָם כֹּחוֹ שֶׁל זֶרֶם הַנָּהָר כְּבָר נֶחְלַשׁ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּמִדָּה מְרֻבָּה, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְבִטָּחוֹן, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר כְּבָר עָבַר אֶת שׁוּרַת הַמַּחְסוֹם. לְהֶפֶךְ, הוּא צָרִיךְ הָיָה לַחְשׁוֹשׁ, שֶׁמָּא הוּא נִמְצָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּקִרְבָתוֹ וְסוֹפוֹ לְהִתָּקֵל לְפֶתַע פִּתְאֹם בְּשׁוּרַת הַסְּפִינוֹת הַחוֹסְמוֹת אֶת הַנָּהָר.

וּבְכֵן אֵפוֹא לֹא חָלְפָה עֲדַיִן הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל סַכָּנָה חֲמוּרָה. לְהֶפֶךְ, עַד מְהֵרָה הֻבְרַר הַדָּבָר, שֶׁהַגִּיג בָּא לִידֵי סִכּוּן גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. מַרְס הָיָה מַפְסִיק פַּעַם בְּפַעַם אֶת עֲבוֹדַת הַשִּׁיּוּט וְהָיָה מַנִּיחַ אֶת הַמָּשׁוֹט כְּשֶׁהוּא תָּלוּי מֵעַל לַמָּיִם. קוֹל רַעַשׁ מְשׁוֹטִים, אִם רָחוֹק וְאִם קָרוֹב, נִשְׁמַע בְּלִי חָשָׂךְ מִסָּבִיב, בִּתְחוּם מְצֻמְצָם, וְחִלוּפֵי קְרִיאוֹת הָיוּ מְפוֹצְצִים מִסִּירָה לְסִירָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. עִתִּים נִצְטַיְּרוּ פִּתְאֹם בְּשִׁמְמוֹת הָעֲרָפֶל תַּבְנִיּוֹת קְלוּשׁוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת רִשּׁוּמֵיהֶן. הַלָּלוּ הָיוּ סִירוֹת מְשׁוֹטְטוֹת, שֶׁהָיָה הֶכְרַח לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵיהֶן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים נִקְרְעוּ פִּתְאֹם גּוּשֵׁי הָאֵדִים, כְּאִלּוּ חָדַר לְתוֹךְ שִׁפְעָתָם מַשַּׁב־רוּחַ חָזָק. חוּג הָרְאִיָּה נִתְרַחֵב אָז עַד לְמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת יַרְדִּים, וְגִ’לְבֶּרְט וּמַרְס נִסּוּ לְהַבְחִין הֵיכַן וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הֵם נִמְצָאִים בַּנָּהָר. וְאוּלָם הִתְבַּהֲרוּת זוֹ חָזְרָה וְנִתְעַרְפְּלָה מִיָּד, וְהַגִּיג שׁוּב אָנוּס הָיָה לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְכֹחַ הַזֶּרֶם וְלָשׁוּט לְלֹא מְגַמָּה קְבוּעָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת חָמֵשׁ וּמַשֶּׁהוּ. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל גִ’ילְבֶּרְט צְרִיכִים הָיוּ לְהִמָּצֵא אָז בְּרִחוּק שֶׁל שֵׁנִי מִילִין מִמְּקוֹם עֲמִידָתָהּ שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ אֶל הַשִּׁרְטוֹן. קִרְבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשִּׁרְטוֹן הָיְתָה נִכֶּרֶת עַל נְקַלָה מִתּוֹךְ שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם, הָרָם בְּיוֹתֵר, וְעַל פִּי הֲמוֹן רְצוּעוֹת־הַמַּיִם, הַמִּתְעָרְבוֹת יַחַד בְּקוֹל הֲמוּלָה, הַיְדוּעָה יָפֶה לְיוֹרְדֵי־הַיָּם וְאֵינָם עֲלוּלִים לִטְעוֹת בְּנוֹגֵעַ לְמוֹצָאָהּ. אִלּוּ עָבַר כְּבָר אֶת הַשִּׁרְטוֹן, הָיָה גִ’לְבֶּרְט רוֹאֶה עַצְמוֹ בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה לְפִי הָעֶרֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁסִּירוֹת־הַמִּשְׁמָר תָּעֵזְנָה לְהִתְרַחֵק כָּל כָּךְ מִגֶ’קְסוֹנְוִיל וּלְהִכָּנֵס בִּתְחוּם הֶשֵּׂג הַיְּרִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת.

שְׁנֵיהֶם גָּחֲנוּ כִּמְעַט עַד לִפְנֵי הַמַּיִם וְהִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב, אֶלָּא שֶׁאָזְנָם הַמְנֻסָּה לֹא הִבְחִינָה עֲדַיִן כְּלוּם. וַדַּאי נִתְעוּ מִן הַדֶּרֶךְ, אִם לְצַד הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית, אוֹ לְצַד הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנָּהָר. וְכִי לֹא מוּטָב לָהֶם לְנְטוֹת בַּאֲלַכְסוֹן וּלְהִתְקָרֵב אֶל אַחַת מִשְּׂפוֹת הַנָּהָר וּלְהַמְתִּין שָׁם, אִם יְהִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר, עַד שֶׁהָעֲרָפֶל יִתְפַּזֵּר מְעַט וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לִמְצֹא אֶת הַמְּסִלָּה הַנְּכוֹנָה?

לֹא הָיְתָה בְּיָדָם בְּרֵרָה טוֹבָה מִזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָאֵדִים כְּבָר הִתְחִילוּ לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַשְּׁכָבוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל הָאֲוִיר. מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁהַחַמָּה כְּבָר זָרְחָה; קַרְנֶיהָ חִמְּמוּ אֶת הָאֵדִים וְהֶעֱלוּם לְמַעְלָה וּפְנֵי סֶנְט־ג’וֹן הָלְכוּ וְנִתְגַּלּוּ בַּמֶּרְחָב, אַף כָּל פִּי שֶׁהַשָּׁמַיִם עֲדַיִן לֹא נִזְדַּכְּכוּ. לֹא תֶּאֱרַךְ הַשָּׁעָה וְהַמָּסָךְ יִקָּרַע בְּבַת אַחַת וְאֹפֶק הַשָּׁמַיִם יִטְהֵר מִן הָעֲרָפֶל וְיִגָּלֶה לָעַיִן. אֶפְשָׁר שֶׁגִ’לְבֶּרְט לֹא יִהְיֶה רָחוֹק אָז מִן הַשִּׁרְטוֹן אֶלָּא מִיל אֶחָד וְעֵינָיו תִּרְאֶינָה אֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, הַמִּשְׁתַּכְשְׁכוֹת בְּמֵי הַשֶּׁפֶל, וְתִהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל הֲמוּלָּה שֶׁל מַיִם הַמִּתְנַגְּשִׁים יַחַד, וְתֵכֶף לָזֶה הִתְחִיל הַגִּיג לְהִסְתּוֹבֵב, כְּאִלּוּ נִגְרַף בְּמַעַרְבֹּלֶת. הַדָּבָר הָיָה בָּרוּר לְאֵין סָפֵק.

“הַשִּׁרְטוֹן.” – קָרָא גִ’לְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, הַשִּׁרְטוֹן!” – עָנָה מַרְס, “וְאַךְ נַעֲבֹר אוֹתוֹ, נַגִּיעַ מִיָּד לִמְקוֹם הַחֲנִיָּה שֶׁלָּנוּ”.

מַרְס אָחַז שׁוּב במשוטו וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּט עַכְשָׁיו בַּמְּסִלָּה הַנְּכוֹנָה.

וּפִתְאֹם עֲצָרוּהוּ גִ’לְבֶּרְט. עִם הֵעָלוֹת אֵדֵי הָעֲרָפֶל רָאוּ עֵינָיו סִירָה שָׁטָה בִּמְהִירוּת בְּאוֹתָהּ הַנְּתִיבָה עַצְמָה. וְכִי רָאוּ הָאֲנָשִׁים הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ אֶת הַגִּיג? וְכִי נִתְכַּוְּנוּ לַחְסוֹם בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ?

“נָסֹב שְׂמֹאלָה”, – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר.

מַרְס הִטָּה אֶת הַהַטָּיָה הַדְּרוּשָׁה, וּמִתּוֹךְ הַכָּאוֹת אֲחָדוֹת בַּמָּשׁוֹט נִפְנוּ וְשָׁטוּ בָּעֵבֶר שֶׁכְּנֶגֶד.

וְאוּלָם מִצַּד זֶה בָּקְעוּ וְעָלוּ קוֹלוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים וּמַתְרִיעִים זֶה לָזֶה בְּרָמָה. הַנִּרְאֶה, שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַנָּהָר נִמְצְאוּ הַרְבֵּה סִירוֹת, שֶׁהָיוּ שָׁטוֹת בַּחֲבוּרָה.

וּפִתְאֹם דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מַכְבֵּד עֲנָקִי טִאטֵא אֶת מֶרְחֲבֵי הֶחָלָל וְהָאֵדִים חָזְרוּ וְנָפְלוּ עַל פָּנַי סֶנְט־גִּוֵּן בַּצּוּרָה שֶׁל אַבְקוֹת־מַיִם.

גִ’לְבֶּרְט לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וְהִשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה.

הַגִּיג הָיָה מֻקָּף תְּרֵיסַר שֶׁל סִירוֹת, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶן לִשְׁמֹר אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל נְתִיב־הַמַּיִם, שֶׁהַשִּׁרְטוֹן פִּלֵּג אֶת מַהֲלָכוֹ הַפְּתַלְתֹּל בְּקַו אֲלַכְסוֹנִי אָרֹךְ.

“הִנֵּה הֵם!… הִנֵּה הֵם!”

כָּךְ הָיוּ קוֹרְאִים וּמְצַוְּחִים מִסִּירָה אֶל סִירָה.

“כֵּן הַדָּבָר, הִנֵּנוּ!” – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר. “מַרְס, הָבָה נַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ בָּאֶקְדֹּחַ וּבַפִּגְיוֹן בַּכָּף!”

אֲבָל מַה כֹּחָם שֶׁל שְׁנַיִם לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בִּפְנֵי שְׁלשִׁים אִישׁ!

בִּן־רֶגַע אֶחָד הִתְקָרְבוּ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע סִירוֹת אֶל הַגִּיג, וּמִיָּד פּוֹצְצוּ קוֹלוֹת יְרִיּוֹת. וְאוּלָם רַק גִ’לְבֶּרְט וּמַרְס לְבַדָּם הָיוּ מוֹרִים בְּאֶקְדּוֹחֵיהֶם, תַּחַת אֲשֶׁר תּוֹקְפֵיהֶם מָנְעוּ עַצְמָם מִלִּירוֹת, לְפִי שֶׁבִּקְּשׁוּ לְתָפְשָׂם חַיִּים. שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מִן הַתּוֹקְפִים נֶהֶרְגוּ אוֹ נִפְצְעוּ, אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁיָּדוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט וְשֶׁל בֶּן לִוְיָתוֹ לֹא תִּהְיֶה עַל הַתַּחְתּוֹנָה בִּקְרָב לֹא־שָׁקוּל זֶה?

הַקָּצִין הַצָּעִיר נֶאֱסַר בִּכְבָלִים, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּהִתְנַגְּדוּתוֹ הַנִמְרָצָה וְהָעֳבַר אֶל אַחַת הַסִּירוֹת.

“הִמָּלֵט, מַרְס, הִמָּלֵטָה!…” – צָוַח בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

מַרְס הִכָּה אֶת הָאִישׁ, הַמַּחֲזִיק בּוֹ, מַכָּה אַחַת בְּפִגְיוֹנוֹ וְנֶחְלֵץ מִיָּדָיו. וְעַד שֶׁהִסְפִּיקוּ לַחֲזוֹר וּלְתָפְסוֹ, קָפַץ בַּעְלָהּ שֶׁל זֶרְמָה אַמִּיץ־הַלֵּב אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר. כָּל הַיְּגִיעוֹת, שֶׁיָּגְעוּ רוֹדְפָיו לְתָפְסוֹ, הָיוּ לַשָּׁוְא. הוּא נֶעְלַם בְּתוֹךְ גַּלְגַלֵּי הַמַּעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַשִּׁרְטוֹן, שֶׁמֵּימֶיהָ הָרוֹעֲשִׁים נֶהְפָּכִים עִם יְרִידַת גֵּאוּת־הַיָּם לְזִרְמֵי־פְּלָגִים עַזִּים.

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר: הַמִּשְׁפָּט

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת הִגִּיעַ גִ’ילְבֶּרְט לִנְמֵלָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל. קוֹל יְרִיּוֹת־הָאֶקְדּוֹחִים נִשְׁמַע בָּעִיר. מַה טִיבָן שֶׁל יְרִיּוֹת אֵלֶּה? וְכִי הָיְתָה הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין סְפִינוֹת הַדְּרוֹמִיִּים וּבֵין הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית? אֶפְשָׁר שהַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סטֶוֶנס עָבְרוּ אֶת נְתִיב הַמַּיִם בְּמָקוֹם זֶה? הַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ עוֹרְרוּ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה בְּקֶרֶב תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. חֵלֶק מִן הָאוֹכְלוֹסִין נָהַר וּבָא בִּבְהִילוּת אֶל הַסֶּכֶר. אַחֲרֵיהֶם נִזְדָּרְזוּ וּבָאוּ בָּאֵי כֹּחַ הַשִּׁלְטוֹן הָאֶזְרָחִי שֶׁבָּעִיר, וּבְרֹאשָׁם טֶקְסַר עִם הָעֵזִּים שֶׁבִּבְנֵי סִיעָתוֹ. הַכֹּל הָיוּ צוֹפִים וּמַבִּיטִים לְעֵבֶר הַשִּׁרְטוֹן, שֶׁהָעֲרָפֶל כְּבָר נִסְתַּלֵּק מִמֶּנוּ וְכִוְּנוּ לְשָׁם מִשְׁקָפוֹת וּשְׁפוֹפְרוֹת־רְאִיָּה. וְאוּלָם מִפְּנֵי רִחוּק הַמָּקוֹם – רִחוּק שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין – אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמוֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַהִתְנַגְּשׁוּת וְעַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ.

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר הָיָה, הַיְנוּ, שֶׁהַצִּי הַקָּטָן עֲדַיִן עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְשֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵין לָהּ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל לְפַחֵד, שֶׁמָּא יִירוּ בָּהּ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לְאַלְתַּר. וְהוֹאִיל וְכָךְ, הֲרֵי אוֹתָם מִתּוֹשָׁבֶיהָ, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק עַסְקָנִי בְּיוֹתֵר בַּמְּאֹרָעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, עֲדַיִן הָיְתָה לָהֶם שְׁהוּת לְהַתְקִין עַצְמָם לִבְרוֹחַ אֶל מֶרְחַקֵּי פְלוֹרִידָה.

אַף עַל פִּי שֶׁטֶּקְסַר וּשְׁנַיִם שְׁלשָׁה מֵחֲבֵרָיו צְרִיכִים הָיוּ לְפַחֵד לְנַפְשָׁם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת, לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּל עִקָּר מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע. הַהִישְׁפַּנִי שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאוֹתָהּ הַהִתְנַגְּשׁוּת בָּאָה בַּעֲקֵב תְּפִיסָתָהּ שֶׁל הַסִּירָה, שֶׁבִּקֵּשׁ לְלָכְדָהּ וִיהִי מָה.

“אָמְנָם כֵּן, אַחַת גָּמַרְתִּי לְלָכְדָהּ, וִיהִי מָה!” – אָמַר טֶקְסַר אֶל נַפְשׁוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לְהַבְחִין אֶת הַסִּירָה, שֶׁהָלְכָה וְקָרְבָה אֶל הַשָּׂפָה. “לָכוֹד אֶלְכֹּד, וִיהִי מָה, אֶת בְּנוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, שֶׁנָּפַל בַּפַּח שֶׁיָּקֹשְׁתִּי לוֹ! וְאָז תִּהְיֶה סוֹף סוֹף בְּיָדִי אוֹתָהּ הָרַאֲיָה, שֶׁגֶ’מס בּוֹרבֶּנק עוֹמֵד בְּהִתְחַבְּרוּת עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית! אֱלֹהֵי־הַדָּמִים! לְאַחֵר שֶׁאֲצַוֶּה לְהָמִית בִּירִיָּה אֶת הַבֵּן לֹא תַּעֲבֹרְנָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְיָרֹה יִיָּרֶה גַּם הָאָב!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּפְלַגְתּוֹ הָיְתָה שַׁלֶּטֶת בָּעִיר, עִם כָּל זֶה הָיָה טֶקְסַר מְצַפֶּה עַד שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ הִזְדַּמְּנוּת נוֹחָה וּרְצוּיָה, כְּדֵי לַחֲזֹר וְלֶאֱסוֹר אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, לְאַחֵר שֶׁזֻּכָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּדִּין. וְהִנֵּה בָּאָה לְיָדוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִלְכּוֹד אֶת גִ’לְבֶּרְט בְּרִשְׁתּוֹ. לְאַחֵר שֶׁגִ’לְבֶּרְט, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ קָצִין בַּצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, יִתָּפֵשׂ עַל אַדְמָתָהּ שֶׁל מְדִינָה אוֹיֶבֶת וְיִתְחַיֵּב מִיתָה, כְּדִין מְרַגֵּל, תְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לְבַצֵּעַ אֶת נִקְמָתוֹ עַד תֻּמָּהּ.

וְאָכֵן הַשָּׁעָה הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ בְּיוֹתֵר. שֶׁכֵּן הָאִישׁ, שֶׁהוּבָא אֶל נְמֵלָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל, הָיָה בֶּאֱמֶת בְּנוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, בְּעָלֶיהָ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

לֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ כְּלָל מַה שֶׁגִ’לְבֶּרְט נִתְפַּשׂ יְחִידִי וַחֲבֵרוֹ טָבַע בַּנָּהָר אוֹ נִצֵּל. תְּפִיסָתוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר הָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ עִקָּר. הַלָּז יָעֳמַד לְדִין לִפְנֵי וַעַד מְיֻחָד, שֶׁנִּצְטָרֵף מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְשֶׁהוּא עַצְמוֹ יְהֵא מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ יוֹשֵׁב־רֹאשׁ.

הֶהָמוֹן, שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת גִ’לְבֶּרְט יָפֶה, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּמִצְהֲלוֹת צְחוֹק וְלַעַג וּבְדִבְרֵי אִיּוּם. הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָל הַצְּוָחוֹת הַלָּלוּ וְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶן בְּבוּז. בְּכָל מִנְהָגוֹ לֹא נִכַּר אַף סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל פַּחַד, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶכְרַח לִקְרוֹא לִגְדוּד צָבָא, כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי תִּגְרַת הֶהָמוֹן. וְאוּלָם כְּשֶׁרָאָה אֶת טֶקְסַר, לֹא יָכוֹל לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ, וְלוּלֵא שׁוֹמְרָיו, שֶׁעֲצָרוּהוּ, הָיָה מִתְנַפֵּל עָלָיו.

וְאוּלָם טֶקְסַר לֹא נָע וְלֹא זָע וְלֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא רָאָה אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר וְהִנִּיחוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר לְהוֹלִיכוֹ מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

לֹא עָבְרוּ אֶלָּא רְגָעִים מוּעָטִים וְגִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק נֶחְבַּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר מַה הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ מִידֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים.

סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם בָּא הַרְוֵי, הַמֻּרְשֶׁה שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִתְרָאוֹת עִם גִ’לְבֶּרְט, אֶלָּא שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת פָּנָיו רֵיקָם.

בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר נִכְלָא גִ’לְבֶּרְט בְּתָא מְיֻחָד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל הַרְוֵי גָּרְמָה רָעָה לְעַצְמוֹ, שֶׁכֵּן הָפְקְדוּ בַּלָּשִׁים לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר.

הַמַּגָּע וְהַמַּשָּׂא שֶׁבֵּינוֹ וּבֵן מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק הָיוּ יְדוּעִים לַבְּרִיּוֹת, וְזוֹ הָיְתָה אַחַת מִמְּזִמּוֹתָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁדְּבַר מַאֲסָרוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט לֹא יִוָּדַע בְּקֶמדלֶס־בֵּי לְאַלְתַּר. רַק לְאַחֵר שֶׁהַלָּז יַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט וְיִּתְחַיֵּב בַּדִּין, יוֹדִיעוּ זֹאת לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק, וּכְשֶׁיֵּדַע בַּדָּבָר, שׁוּב לֹא תִּהְיֶה לוֹ שְׁהוּת לִבְרוֹחַ מִקַּסְטֶל־הַאוּז וּלְהִמָּלֵט מִיָּדָיו שֶׁל טֶקְסַר.

וְהוֹאִיל וְכָךְ לֹא הָיְתָה לוֹ לְהַרְוֵי שׁוּם יְכֹלֶת לִשְׁלוֹחַ שָׁלִיחַ לְקֶמדלֶס־בֵּי. עַל הַסְּפִינוֹת הוּטַל אִסּוּר לָצֵאת מִן הַנָּמֵל. וְכֵיוָן שֶׁהֻפְסְקָה כָּל הִתְחַבְּרוּת בֵּין שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית וְהַיְּמָנִית, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְמִשְׁפַּחַת בּוֹרבֶּנק לָדַעַת דָּבָר עַל מַאֲסָרוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט. סְבוּרָה הָיְתָה, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר כְּבָר חָזַר אֶל הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס וַהֲרֵיהוּ עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בַּתּוֹתְחָנית שֶׁלּוֹ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה חָבוּשׁ וּמִתְעַנֶּה בְּבֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל.

בְּלֵב נִפְעָם הָיוּ אַנְשֵׁי קַסְטֶל־הַאוּז מַקְשִׁיבִים, שֶׁמָּא יִשָּׁמַע מִמֶּרְחָק קוֹל יְרִיּוֹת־תּוֹתָחִים, שֶׁיְּבַשֵּׂר לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה, כִּי צִבְאוֹת מְדִינוֹת הַבְּרִית עָבְרוּ אֶת הַשִּׁרְטוֹן וְהִנָּם נִמְצָאִים כְּבָר מֵעֵבָר מִזֶּה. אִם גֶ’קְסוֹנְוִיל תִּפּוֹל בִּידֵי צִבְאוֹת הַצָּפוֹן, הֲרֵי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא שֶׁטֶקְסַר יִפּוֹל בְּיָדָיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. וְאִם כֹּה יִהְיֶה, הֲרֵי יוּכַל לְחַדֵּשׁ בְּאֵין מַעֲצוֹר עִם בְּנוֹ וְעִם יְדִידָיו אֶת הַחִפּוּשִׁים, שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם!

וְאוּלָם אֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב מִתַּחְתִּית הַנָּהָר. סוֹכֵן הָאֲחֻזָּה פֶּרִי, שֶׁסִּיֵּר אֶת סֶנְט־ג’וֹן עַד לְשׁוּרַת הַמַּחְסוֹם, וּפִיג, שֶׁנִּשְׁלַח עִם אֶחָד מִסְּגָנִי הַסּוֹכֵן לָתוּר אֶת הַשָּׂפָה עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין לְמַעְלָה מִן הַמַּטָּעָה, הֵבִיאוּ יְדִיעָה אַחַת: הַצִּי הַקָּטָן עֲדַיִן עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וְאֵין כָּל סִמָּן לַדָּבָר, שֶׁהוּא מַתְקִין עַצְמוֹ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ לְהַפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל.

אֶפֶס אֵיךְ יוּכַל לַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן בִּכְלָל? נַנִּיחַ, שֶׁגֵּאוּת־הַיָּם תַּשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע מַיִם וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְעָבְרוֹ לִפְנֵי הַזְּמַן הַמְּשֹׁעָר. כְּלוּם יְסַכֵּן עַצְמוֹ לַעֲבוֹר בִּשְׁבִילֵי הַמַּיִם עַכְשָׁיו, כְּשֶׁהַסַּפָּן הַיְּחִידִי, הַמַּכִּיר אֶת כָּל עַקְמוּמִיּוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר, נֶעְדָּר מִמֶּנּוּ? – שֶׁכַּן מַרְס עֲדַיִן לֹא חָזַר אֶל הַצִּי.

וְאִלּוּ הָיָה גֶ’מס בּוֹרבֶּנק יוֹדֵעַ מַה שֶׁאֵרַע לְאַחֵר תְּפִיסָתוֹ שֶׁל הַגִּיג, כְּלוּם לֹא הָיָה מֻחֲזָק, שֶׁבֶּן לִוְיָתוֹ הָאַמִּיץ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט נִסְפָּה בְּמַעַרְבֹּלֶת הַנָּהָר? אִלּוּ הִצְלִיחַ מַרְס לְהַגִּיעַ אֶל שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל סֶנְט־ג’וֹן וּלְהִנָּצֵל, הָיְתָה רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ לָבוֹא לְקֶמדלֶס־בֵּי, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל אֳנִיָּתוֹ. וַהֲרֵי מַרְס לֹא בָּא אֶל הַמַּטָּעָה.

לְמָחָר, בַּיּוֹם הָאַחַד עָשָׂר לְמַרְס, סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר, הִתְכַּנֵּס הַוַּעַד בִּנְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר בְּאוֹתוֹ הָאוּלָם שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַגְּלִילִי, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי כְּבָר הָיָה מְלַמֵּד בּוֹ קֹדֶם לָכֵן קַטֵּגוֹרְיָה עַל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק. הַיָּדַיִם הַמּוֹכִיחוֹת אֶת אַשְׁמָתוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר הָיוּ הַפַּעַם מַכְרִיעוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִנָּצֵל מִן הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ. גְּזַר דִּינוֹ כְּבָר נֶחְתַּךְ מֵרֹאשׁ. לְאַחַר שֶׁיְּבַצַּע טֶקְסַר אֶת עִנְיַן הַבֵּן, יִתְעַסֵּק בְּעִנְיַן הָאָב. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה דִּי תְּפוּסָה בְּיָדוֹ, וְהַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהוּא מַנְחִית בָּזוֹ אַחַר זוֹ עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרבֶּנק, סוֹפָן שֶׁיַּכְרִיעוּ אוֹתָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲוַת־הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ כָּל צָרְכָּהּ! וְכִי אֵין כָּל גִּלְגּוּלֵי הַמִּקְרִים מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ לָתֵת סִפּוּק לְרֶגֶשׁ הַשִּׂנְאָה שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְפַּיֵּס?

גִ’לְבֶּרְט הוּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְהֶהָמוֹן הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ בְּנַהֲמוֹ וְצִוְחוֹתָיו כִּבְיוֹם אֶתְמוֹל. וּכְשֶׁנִּכְנָס אֶל אוּלַם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט שֶׁכְּבָר נִקְהֲלוּ שָׁם בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, קִדְּמוּהוּ זַעֲקוֹת זַעַם!

“מָוֶת לַמְרַגֵּל!… מָוֶת!”

זוֹ הָאַשְׁמָה, שֶׁטָּפֵל עָלָיו הָאֲסַפְסוּף הַנִּקְלֶה הַזֶּה בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

וְאוּלָם גִ’לְבֶּרְט אִמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לִכְבּוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ וְלִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ אֲפִילּוּ לְנֹכַח הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אַף קֻרְטוֹב שֶׁל בּוּשָׁה כְּדֵי לִמְנוֹעַ עַצְמוֹ מִלִּטּוֹל חֵלֶק בְּמִשְׁפָּט כְּגוֹן זֶה.

“שִׁמְךָ גִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק”, – פָּתַח וְאָמַר טֶקְסַר, “וְאַתָּה מְשַׁמֵּשׁ קָצִין בִּצְבָא הַיָּם שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית?”

“הֵן”.

“וְעַכְשָׁיו הִנְּךָ לֵיטְנַנט בְּאַחַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנְס?”

“הֵן”.

“הִנְּךָ בְּנוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, מִילִידֵי אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית, בַּעַל הַמַּטָּעָה קֶמדלֶס־בֵּי?”

“הֵן”.

“אַתָּה מוֹדֶה, שֶׁבָּעֲשִׂירִי לְמַרְס בַּלַּיְלָה עָזַבְתָּ אֶת הַצִּי הַקָּטָן הָעוֹגֵן לְמַטָּה מִן הַשִּׁרְטוֹן?”

“הֵן”.

“אַתָּה מוֹדֶה, שֶׁנִּתְפַּשְׂתָּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּסִּיתָ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל הַצִּי הַקָּטָן בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל מַלָּח אֶחָד שֶׁל אֳנִיָּתֶךָ?”

“הֵן”.

“רְצוֹנְךָ לְהַגִּיד לָנוּ לְשֵׁם מַה יָצָאתָ לָשׁוּט בְּמֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גוֹן?”

“עַל הַתּוֹתְחָנִית, שֶׁאֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בָּהּ לֵיטְנַנט שֵׁנִי, עָלָה אָדָם אֶחָד וְהוֹדִיעַנִי, שֶׁהַמַּטָּעָה שֶׁל אָבִי נֶחְרְבָה בִּידֵי כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים וְקֶמדלֶס־בֵּי מֻקָּף לִסְטִים, שֶׁשָּׂמִים עָלָיו מָצוֹר. אֵינִי צָרִיךְ לְהַגִּיד לְרֹאשׁ הַוַּעַד, הַדָּן אוֹתִי בְּשָׁעָה זוֹ, עַל מִי חָלָה הָאַחֲרָיוּת לְמַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ”.

“וַאֲנִי אֹמַר לְגִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק”, – עָנָה טֶקְסַר, “כִּי אָבִיו שִׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו עַל כָּרְחָהּ שֶׁל דַּעַת הַצִּבּוּר, וּמִשּׁוּם כָּךְ יָצְאָה פְּקֻדָּה מִטַּעַם הָרָשׁוּת לְפַזֵּר אֶת הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים וּפְקֻדָּה זוֹ נִתְקַיְּמָה וְנֶעֶשְׂתָה…”

“עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הֶבְעֵר וָשֹׁד”, – הֶחֱזִיר לוֹ גִ’לְבֶּרְט, “וְעַל יְדֵי חֲטִיפַת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בִּידֵי טֶקְסַר עַצְמוֹ!”

“כְּשֶׁאֶעֱמֹד בִּפְנֵי שׁוֹפְטִים, אֶתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשַׂי”, – עָנָה הַהִישְׁפַּנִי בִּקְרִירוּת־רוּחַ. “וְאַתָּה, גִ’לְבֶּרְט, אַל תְּנַסֶּה לְשַׁמֵּשׁ כָּאן בְּתַפְקִיד שֶׁל דַּיָּן. אַתָּה עוֹמֵד כָּאן כְּנִתְבָּע וְלֹא כְּתוֹבֵעַ!”

“אָמְנָם כֵּן… הֲרֵינִי נִתְבָּע לְדִין… עַל כָּל פָּנִים בְּרֶגַע זֶה”, – הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר. “אֲבָל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית עוֹמְדוֹת מוּכָנוֹת לִכְבּוֹשׁ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, וּלְשֵׁם כָּךְ אֵין הֵן צְרִיכוֹת אֶלָּא לַעֲבוֹר אֶת הַשִּׁרְטוֹן שֶׁל סֶנט־ג’וֹן, וְאָז…”

וּמִיָּד פָּרְצוּ צְוָחוֹת וְאִיּוּמִים כְּלַפֵּי הַקָּצִין הַצָּעִיר, שֶׁהֵעֵז לָבוּז לַדְּרוֹמִיִּים בִּפְנֵיהֶם.

“הוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה!… הוֹצִיאוּהוּ לַהֲרִיגָה!” – הָיָה מְצַוֵּחַ הֶהָמוֹן מִכָּל עֲבָרִים.

בְּעָמָל רַב עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לְהַשְׁקִיט אֶת חֲמַת הֶהָמוֹן וְלַחֲזוֹר אֶל הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה:

“הִגִּידָה לָנוּ גִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק, לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת אֳנִיָּתֶךָ בְּלֵיל־אֶמֶשׁ?”

“כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אִמִּי, הַהוֹלֶכֶת לָמוּת”.

“וּבְכֵן אַתָּה מוֹדֶה, שֶׁבִּקַּרְתָּ בְּקֶמדלֶס־בֵּי?”

“אֵין לִי סִבָּה לְכַחֵד זֹאת”.

“וְאַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אִמְּךָ בִּלְבָד?”

“אַךְ וְרַק לְשֵׁם כָּךְ”.

“וְאוּלָם אֲנַחְנוּ”, – עָנָהוּ טֶקְסַר. “יֵשׁ לָנוּ טַעַם וְנִמּוּק לַחֲשׁוֹב, שֶׁהָיְתָה לְפָנֶיךָ מַטָּרָה אַחֶרֶת.”

“וּמַהִי?”

“אַתָּה בִּקַשְׁתָּ לָבוֹא בְּהִתִחַבְּרוּת עִם אָבִיךָ, גֶ’מס בּוֹרבֶּנק, אִישׁ צְפוֹנִי, הֶחָשׁוּד זֶה כַּמָּה, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּקִשְׁרֵי יְחָסִים עִם מַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית”.

“אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ, שֶׁלֹּא כֵּן הַדָּבָר”, – עָנָה גִ’ילְבֶּרְט מִתּוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת, שֶׁהָיְתָה מוּבָנָה מֵאֵלֶיהָ. “לֹא בָּאתִי לְקֶמדלֶס־בֵּי כִּקְצִין־צָבָא, אֶלָּא כְּבֵן…”

“אוֹ כִּמְרַגֵּל!” – הֶחְזִיר לוֹ טֶקְסַר.

וְשׁוּב צָוַח הֶהָמוֹן: “מָוֶת לַמְרַגֵּל!… מָוֶת!…”

גִ’לבֶּרְט רָאָה וְנוֹכַח אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאָבוּד הוּא, וְיַחַד עִם זֶה הָיָה מַכִּיר, שֶׁגַּם אָבִיו יֹאבֵד עִמּוֹ, וְהַכָּרָה זוֹ נִחֲתָה עָלָיו כְּמַהֲלוּמָה אֲיֻמָּה.

“אָמְנָם כֵּן”, – הוֹסִיף טֶקְסַר לְדַבֵּר, "מַחֲלָתָהּ שֶׁל אִמְּךָ לֹא הָיְתָה אֶלָּא עִלָּה! אַתָּה בָּאתָ אֶל קֶמדלֶס־בֵּי כִּמְרַגֵּל, כְּדֵי לְהַמְצִיא לִמְדִינוֹת־הַבְּרִית יְדִיעוֹת עַל מַצַּב־הַהֲגָנָה שֶׁל סֶנט־ג’וֹן. גִ’לבֶּרְט עָמַד עַל רַגְלָיו.

“לֹא בָּאתִי לְשָׁם אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אִמִּי הַהוֹלֶכֶת לָמוּת”, – עָנָה וְאָמַר, “וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת הֵיטֵב! מִיָּמַי לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי, שֶׁבְּאֶרֶץ שֶׁל תַּרְבּוּת יִמָּצְאוּ שׁוֹפְטִים, שֶׁיָּשִׂימוּ עֲוֹן אַשְׁמָה עַל אִישׁ־צָבָא בִּשְׁבִיל שֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת אִמּוֹ הַמּוּטֶלֶת עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְהוֹלֶכֶת לָמוּת, וַאֲפִילּוּ אִם הִיא נִמְצֵאת בְּאֶרֶץ אוֹיֵב! מִי שֶׁמֵּטִיל דֹּפִי בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי וְלֹא הָיָה נוֹהֵג כָּמוֹנִי אָנִי, אִלּוּ הָיָה תַּחְתַּי, הָבָה יִמְצָא עֹז בְּלִבּוֹ לְהוֹדִיעַ זֹאת בַּגָּלוּי!”

כָּל צִבּוּר שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהַשִּׂנְאָה לֹא הִכְרִיתָה מִקִּרְבָּם כָּל נִדְנוּד שֶׁל רֶגֶשׁ, וַדַּאי הָיָה מוֹחֵא כַּף לַדְּבָרִים הַלָּלוּ הַמְּלֵאִים נְדִיבוּת־רוּחַ וְתָם לֵבָב בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ. אֲבָל לֹא כָּךְ נָהַג צִבּוּר זֶה. שׁוּב הָיָה מְצַוֵּחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וּמְאַיֵּם עַל גִ’לבֶּרְט וְאַחֵר מָחָא כַּף לְהוֹדָעָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי בְּנוֹגֵעַ לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק: כֵּיוָן שֶׁהַלָּז קִבֵּל קָצִין שֶׁל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב בִּזְמַן מִלְחָמָה, הֲרֵיהוּ אָשֵׁם בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מֵאוֹתוֹ הַקָּצִין. וּבְכֵן הִמְצִיא טֶקְסַר, סוֹף סוֹף, אֶת הָרַאֲיָה שֶׁהִבְטִיחַ לְהָבִיא – אֶת הָרַאֲיָה, שֶׁגֶּ’מס בּוֹרבֶּנק עָמַד בְּקִשְׁרֵי יְחָסִים עִם מַחֲנֵה הַצָּבָא הַצְּפוֹנִי!

הַוַּעַד הִבְדִּיל אֶת דִּבְרֵי הַהוֹדָאָה, שֶׁהוֹדָה הַנִּדוֹן בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה בְּנוֹגֵעַ לְאָבִיו, לְשֵׁם מִשְׁפָּט מְיֻחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֶת גִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק, לֵיטְנַנט שֶׁל צִי מְדִינוֹת־הַבְּרִית, דָּן לְמִיתָה.

וּמִיָּד הוֹלִיכוּ אֶת הַנִּדוֹן לְמִיתָה בַּחֲזָרָה אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים וְהָאֲסַפְסוּף הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ עַל דַּרְכּוֹ וְלֹא פָּסַק מִלִּצְווֹחַ: “מָוֶת לַמְּרַגֵּל!… מָוֶת!”

לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב בָּאָה לְקֶמדלֶס־בֵּי פְּלֻגָּה אַחַת מִגְּדוּד הַמִּילִיצְיָּה שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל.

הַקָּצִין הַמְּמֻנֶּה עָלֶיהָ שָׁאַל לְגֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

גֶ’מס בּוֹרבֶּנק הִתְיַצֵּב לְפָנָיו בְּלִוְיַת אֶדוּאַרד קָרוֹל וּוַלטֶר סטֶנֶרד וְשָׁאַל:

“מַה מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי?”

“קְרָא פְּקֻדָּה זוֹ!” – עָנָהוּ הַקָּצִין.

בַּפְּקֻדָּה נֶאֱמַר, שֶׁיֵּשׁ לֶאֶסוֹר אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק כְּשֻׁתָּף לְפִשְׁעוֹ שֶׁל גִ’לְבֶּרְט בּוֹרבֶּנק, שֶׁהַוַּעַד שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל דָּנָהוּ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה רִגּוּל וְשֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת מוּמָת בִּירִיָּה תּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת.

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: לְאַחַר הַחֲטִיפָה

“טֶקְסַר!…” אָכֵן זֶה הָיָה הַשֵּׁם הָאָרוּר, שֶׁהִשְׁמִיעָה זֶרְמָה בַּחֲשֵׁכָה, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אָלִיס הִגִּיעוּ בִּמְרוּצָה אֶל שְׂפָתוֹ שֶׁל מִפְרַץ מָרִינוֹ. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הִכִּירָה אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי הַבְּלִיַּעַל וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא הוּא אֲשֶׁר זָמַם אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה וְהָיָה הַמְנַצֵּחַ עָלָיו בְּעַצְמוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי טֶקְסַר וחֲבוּרָה שֶׁל חֲצֵי־תְּרֵיסַר אֲנָשִׁים מִבְּנֵי סִיעָתוֹ.

הִישְׁפַּנִי זֶה הוּא הוּא שֶׁהֵכִין זֶה כְּבָר מַעֲשֵׂה־הִתְנַפְּלוּת זֶה מִתּוֹךְ הַכַּוָּנָה לְהַחֲרִיב אֶת קֶמדלֶס־בֵּי, לָשֹׁד אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, לְדַלְדֵּל אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק וְלָקַחַת בַּשְּׁבִי אֶת רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ לְרָצְחוֹ נָפֶשׁ. וּמִתּוֹךְ מְגַמָּה זוֹ הִשְׁלִיחַ בַּמַּטָּרָה אֶת לַהֲקַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלּוֹ. אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא עָמַד בְּרֹאשָׁהּ, כִּי אִם הִפְקִיד עָלֶיהָ אֶת הָעַזִּים שֶׁבִּבְנֵי סִיעָתוֹ לְהַנְהִיגָהּ וּלְהַדְרִיכָהּ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁאָמַר ג’וֹן בְּרוּם, שֶׁנִּטְפַּל אֶל לַהֲקַת הַמִּתְנַפְּלִים, אֶל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, כִּי טֶקְסַר לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם, אַךְ אֱמֶת דִּבֵּר.

כְּדֵי לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ, מִן הַצֹּרֶך הוּא אַךְ לָבוֹא אֶל מִפְרַץ מָרִינוֹ, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר אֶל קַסְטֶל־הַאוּז עַל יְדֵי הַנִּקְבָּה. אִלּוּ נִכְבַּשׁ הַבַּיִת וַדַּאי הָיוּ מְגִנָּיו הָאַחֲרוֹנִים מְנַסִּים לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בְּדֶרֶךְ זוֹ וְלֹא אַחֶרֶת. טֶקְסַר יָדַע עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַנִּקְבָּה. וּלְפִיכָךְ יָצָא בְּסִירָה גֶּ’קְסוֹנְוִיל בִּלְוָיַת סְקַמְבּוֹ וּשְׁנַיִם מֵעֲבָדָיו, שֶׁשָּׁטוּ אַחֲרָיו בְּסִירָה אַחֶרֶת, עַל מְנָת לְפַקֵּחַ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהָיָה מוּכָן לְפִי סְבָרָתוֹ, לִמְנוּסָתוֹ שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק. וְהוּא לֹא טָעָה. הוּא נוֹכַח לָדַעַת זֹאת בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת אַחַת הַסִּירוֹת שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה אֲחוֹרֵי הַקָּנִים שֶׁעַל שְׂפַת הַמִּפְרָץ. וּמִיָּד הִתְנַפֵּל עִם בְּנֵי לְוָיָתוֹ עַל הַנֶּגְרִים, שֶׁשָּׁמְרוּ עַל הַסִּירָה, וְרָצַח אוֹתָם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה עוֹמֵד וּמַמְתִּין שָׁם לַבָּאוֹת. וְהִנֵּה נִגְלְתָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה. הַמֶּטִּיסָה הִשְׁמִיעָה קוֹל צְעָקָה, וְהַהִישְׁפַּנִי הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתָהּ, וּלְפִיכָךְ מָסַר אוֹתָהּ לְיָדָיו שֶׁל סְקַמְבּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנק עִם מִיס אָלִיס אֶל הַחוֹף, כְּבָר הָיְתָה הַמֶּטִּיסָה מוּטֶלֶת בְּתוֹךְ סִירָתוֹ שֶׁל הַהִינְדוּאִי וְצָפָה בְּלֵב הַנָּהָר.

שְׁאָר פִּרְטֵי הַמְּאֹרָע יְדוּעִים.

וְאוּלָם לְאַחַר מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה, לֹא רָאָה טֶקְסַר טוֹב לְעַצְמוֹ לְהִלָּווֹת אֶל סְקַמְבּוֹ. אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה מָסוּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, הָיָה יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מְקוֹם־מַחֲבוֹא נֶעְלָם עָלָיו לְהָביא אֶת זֶרְמָה וְאֶת דֵּי הַקְּטַנָּה. וּלְפִיכָךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁמַע קוֹל שָׁלֹש הַיְרִיּוֹת שֶׁל תּוֹתָח, שֶׁקָּרְאוּ אֶת הַמִּתְנַפְּלִים, הַמּוּכָנִים לִכְבֹּש אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, מִהֵר הַהִישְׁפַּנִי לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְעָבַר בְּסִירָתוֹ אֶל עֶבְרוֹ שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן.

לְהֵיכָן הָלַךְ? – אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת. עַל כָּל פָּנִים בָּרוּר הָיָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם הָרְבִיעִי לְמַרְס, לֹא חָזַר אֶל גֶּ’קְסוֹנוִיל. הוּא לֹא נִרְאָה שָׁם אֶלָּא מִקֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. מֶה עָשָׂה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֵעָדְרו זֶה, רַב־הַתַּעֲלוּמָה, שֶׁלֹא רָאָה אֲפִלּוּ צֹרֶך לְעַצְמוֹ לְהַסְבִּיר לְמִי־שֶׁהוּא אֶת סִבָּתוֹ? דָּבָר זֶה הָיָה נֶעְלָם מִכָּל אִישׁ. וְאוּלָם פְּרָט זֶה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת עֲווֹנוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּע לְאַחַר זְמַן לְדִין עַל מַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה שֶׁל דֵּי וְזֶרְמָה. הִתְאָרְעוּת זוֹ שֶׁבֵּין מַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה וְהִתְעַלְּמוּתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ מִן הַהֶכְרַח הָיָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ עֵדוּת מַכְרַעַת כְּנֶגְדּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ וְהוּא לֹא חָזַר אֶלָּא בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לְמַרְס בַּבֹּקֶר, כְּדֵי לְנַצֵּחַ עַל מַעֲשֶׂה הַהֲגָנָה שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים וְיַחַד עִם זֶה לִפְרֹשׂ רֶשֶׁת לְגִ’לְבֶּרְט בּוֹרְבֶּנק יוֹשֵׁב רֹאשׁ בַּוַּעַד, שֶׁדָּן אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר לְמִיתָה, כְּכָל אֲשֶׁר סֻפַּר לְמַעְלָה.

אֲבָל דָּבָר זֶה בָּרִי הָיָה, כִּי טֶקְסַר לֹא נִמְצָא בַּסִּירָה, הַמֻּנְהָגָה בִּיְדֵי סְקַמְבּוֹ וַאֲשֶׁר גֵּאוּת־הַיָּם שֶׁקָּמָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, גָּרְפָה אוֹתָהּ לַמֶּרְחָק, לְמַעְלָה מִקֶּמדלֶס־בֵּי.

זֶרְמָה הֵבִינָה יָפֶה, שֶׁצַעֲקוֹתֶיהָ לֹא תֵּשָּׁמַעְנָה עַל שְׂפוֹתָיו הַשּׁוֹמְמוֹת שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, וּלְפִיכָךְ הֶחֱרִישָׁה. הִיא יָשְׁבָה בְּיַרְכְתֵי הַסִּירָה וְחִבְּקָה אֶת דֵּי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, שֶׁהָיְתָה אֲחוּזַת אֵימָה, לֹא בָּכְתָה וְלֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ. הִיא נִדְחֲקָה אֶל חֲזֵה הַמֶּטִיסָה וְהִתְחַבְּאָה בְּתוֹךְ קִפּוּלֵי מְעִילָהּ. רַק פַּעַם וּשְׁתַּיִם הִפְלִיטָה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ מִלִּים אֲחָדוֹת:

“אִמָּא!… אִמָּא!… זֶרְמָה הַחֲבִיבָה!… אֲנִי מְפַחֶדֶת!… רוֹצָה אֲנִי לִרְאוֹת אֶת אִמָּא!…”

“הֵן, הֵן מַחְמַד נַפְשִׁי!…” הֵשִׁיבָה לָה זֶרְמָה. “עוֹד מְעַט וְנִרְאֶנָּה!… אַל תִּירְאִי מְאוּמָה!… הֲלֹא אֲנִי עִמָּךְ!”

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הִתְרוֹצְצָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק מִתּוֹךְ טֵרוּף־הַדַּעַת עַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית וְנִסְּתָה לַשָּׁוְא לְכַוֵּן אֶת עֵינֶיהָ אֶל הַסִּירָה, שֶׁהּוֹבִילָה אֶת בִּתָּהּ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה עֲמֻקָּה. לַהֲבוֹת הַדְּלֵקוֹת שֶׁבַּמַּטָּעָה הִתְחִילוּ דּוֹעֲכוֹת, כְּדוֹמֶה לְרַעַשׁ הַיְרִיּוֹת, שֶׁאַף הֵן הָלְכוּ וְנִשְׁתַּתְּקוּ. מִתּוֹךְ תִּמְרוֹת־הֶעָשָׁן, שֶׁהִתְאַבְּכוּ בַּצָּפוֹן, יֵשׁ שֶׁפָּרְצוּ לִפְעָמִים נִצְנוּצֵי שַׁלְהָבוֹת, שֶׁהִבְהִיקוּ לְרֶגַע אֶחָד אֶת פְּנֵי הַנָּהָר כְּבָרָק מָהִירִ וְחוֹלֵףֹ. אַחַר נִשְׁתַּקַּע הַכֹּל בְּדוּמִיָּה וּבַחֲשֵׁכָה. הַסִּירָה הָיְתָה צָפָה בִּמְסִילַּת הַנָּהָר, שֶׁשּׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֲפִלּוּ אֶת שְׂפוֹתָיו. בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה הָיְתָה כְּאִלּוּ צָפָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם.

לְאֵיזֶה מִפְרָץ פָּנְתָה וְהָלְכָה סִירָה זוֹ, אֲשֶׁר סְקַמְבּוֹ הָיָה מַנְהִיג אוֹתָהּ? דָּבָר זֶה חָשׁוּב הָיָה לָדַעַת יוֹתֵר מִכֹּל. זֶרְמָה יָדְעָה שֶׁאַךְ לַשָּׁוְא תִּשְׁאַל זֹאת אֶת סְקַמְבּוֹ, וּלְפִיכָךְ נִסְּתָה לְכַוֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמָהּ – אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה הָיָה הַדָּבָר בְּתוֹךְ עֲבִי הַמַּחֲשַׁכִּים, כָּל זְמַן שֶׁסְּקַמְבּוֹ הָיָה צָף בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן. גֵּאוּת־הַיָּם הִתְגַּבְּרָה וְהַסִּירָה, שֶׁשְּׁנֵי הַנֶּגְרִים הָיוּ מְשַׁיְּטִים אוֹתָהּ בִּמְשׁוֹטֵיהֶם, צָפָה בִּמְהִירוּת לִפְאַת דָּרוֹם.

אָמְנָם צֹרֶךְ הֶכְרָחִי הָיָה, כִּי זֶרְמָה תַּשְׁאִיר בְּדֶרֶךְ מַהֲלָכָהּ סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, כְּדֵי לְהָקֵל עַל אֲדוֹנֶיהָ אֶת חִפּוּשָׂיו. אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל פְּנֵי הַנָּהָר. אִלּוּ נִמְצְאוּ בַּיַּבָּשָׁה, דַּי הָיָה לְהַנִּיחַ עַל אַחַד הַשִּׂיחִים קֶרַע אֶחָד שֶׁל עֲטִיפָתָהּ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ צִיּוּן רִאשׁוֹן, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן. אֲבָל מַה מוֹעִיל בַּדָּבָר לְהַשְׁלִיךְ לְתוֹךְ הַנָּהָר חֵפֶץ מֵחֲפָצֶיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה אוֹ שֶׁל עַצְמָהּ? וְכִי הָיְתָה תִּקְוָה, שֶׁהַחֵפֶץ יַגִּיעַ לְיָדָיו שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק? וּלְפִיכָךְ אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִמָּנַע מִזֶּה וּלְכַוֵּן אַךְ אֶת דַּעְתָּהּ לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבִּשְׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, שֶׁהַסִּירָה תִּקְרַב אֵלָיו.ּ

מִתּוֹךְ נְסִבּוֹת אֵלֶּה עָבְרָה שָׁעָה אַחַת. סְקַמְבּוֹ לֹֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו וּשְׁנֵי הַנֶּגְרִים הָיוּ מְשַׁיְּטִים מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. אַף נִיצוֹץ־אוֹר אֶחָד לֹא נִצְנֵץ עַל שְׂפַת הַנָּהָר. לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בֵּין הָאִילָנוֹת, שֶׁשִּׁפְעַת בָּבוּאוֹתֵיהֶם בִּצְבְּצָה בְּצוּרָה לֹא־בְּרוּרָה מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה הָיְתָה מַבִּיטָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּדֵי לִמְצֹא סִמָּן־הֶכֵּר כָּלְשֶׁהוּ, לֹא הָיְתָה מְהַרְהֶרֶת אֶלָּא בַּסַּכָּנָה, שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה נְתוּנָה בָּהּ. לַסַּכָּנָה, הַצְּפוּיָה לָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא נָתְנָה אֶת דַּעְתָּהּ כָּל עִקָּר. כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁלָּהּ הָיוּ מְכֻוָּנִים לְאוֹתָהּ הַתִּינוֹקֶת בִּלְבָד. טֶקְסַר הוּא הוּא שֶׁגָּזַל אוֹתָהּ. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בָּזֶה. הִיא הִכִּירָה אֶת הַהִשְׁפַּנִי, שֶׁעָמַד בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ, אִם מִתּוֹךְ הַכַּוָּנָה לַחְדֹּר אֶל קַסְטֶל־הַאוּז דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה וְאִם מִשּׁוּם שֶׁאָרַב לִמְגִנֵּי הַבַּיִת, בְּרֶגַע שֶׁיְנַסּוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בְּדֶרֶךְ זוֹ. לוּ לֹא הָיָה טֶקְסַר נִמְהָר כָּל כָּךְ, וַדַּאי הָיוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְאַלִיס סְטֶנֶרְד נְתוּנוֹת עַכְשָׁיו בְּיָדוֹ, כְּדוֹמֶה לְדֵי וּלְזֶרְמָה. הוּא לֹא הָיָה מְנַצֵּחַ עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה וְעַל כְּנוּפִיוֹת הַשּׁוֹדְדִים בְּעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֻבְטָח שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לִתְפֹּס אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ.

עַל כָּל פָּנִים, אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לוֹ לְטֶקְסַר לְהַכְחִישׁ, שֶׁנָּטָל חֵלֶק בְּעַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה. זֶרְמָה קָרְאָה בְּקוֹל רָם אֶת שְׁמוֹ, וּמָרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִיס וַדַּאי שָׁמְעוּ אֶת קוֹל צַעֲקָתָהּ. לְאַחַר זְמַן, לִכְשֶׁתָּבוֹא שְׁעַת הַשִּׁלּוּם וְהַהִישְׁפַּנִי יְהֵא אָנוּס לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה, שׁוּב לֹא יוּכַל לְהוֹכִיחַ לְבית־דִּין, שֶׁלֹא הָיָה בִּמְקוֹם־הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ בְּדֶרֶךְ נַעֲלָמָה עַד עַכְשָׁיו.

וּמַה הַגּוֹרָל, שֶׁיָּעַד לִשְׁנֵי קָרְבְּנוֹתָיו? וְכִי נִתְכַּוֵּן לְהוֹלִיכָם אֶל חֶבֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל אֶוֶרְגְלַד, שֶׁמֵּעֵבֶר לִמְקוֹרוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן? וְכִי לֹא יְבַקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מִזֶּרמְָה, שֶׁהָיְתָה עֵדַת־רְאִיָּה לְמַעֲשֶׂהוּ וַאֲשֶׁר עֵדוּתָהּ עֲלוּלָה הָיְתָה לְאַבְּדוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים? הִנֵּה הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַמֶּטִּיסָה אֶת נַפְשָׁהּ. הִיא הָיְתָה נְכוֹנָה בְּחֵפֶץ־לֵב לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁנֶּחְטְפָה עִמָּהּ. אֲבָל אִם תָּמוּת, מַה תְּהֵא עַל דֵּי, הַנְּתוּנָה בִּידֵי טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו? מַחֲשָׁבָה זוֹ עִנְּתָה אֶת נַפְשָׁהּ וְהִיא לָחֲצָה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה אֶל לִבָּהּ בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ נִתְכַֹּוֵּן סְקַמְבּוֹ לִגְזוֹל אוֹתָהּ מִיָדֶיהָ.

אוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִינָה זֶרְמָה, כִּי הַסִּירָה הִתְקָרְבָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. וְכִי יָכֹל הָיָה דָבָר זֶה לְשַׁמֵּשׁ לָהּ סִמָּן־הֶכֵּר? לָאו, מִשׁוּם שֶׁלֹא יָדְעָה, כִּי הַהִישְׁפַּנִי דָּר בְּמַעֲמַקֵּי הַמִּפְרַץ־הַשָּׁחוֹר, עַל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁל בִּצָּה זוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יָדְעוּ זֹאת אֲפִילוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, לְפִי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵעוֹלָם אִישׁ בְּבֵית הַקּוֹרוֹת, שֶׁהִתְגּוֹרֵר שָׁם יַחַד עִם סְקַמְבּוֹ וַעֲבָדָיו הַשְּׁחוֹרִים.

וְאָמְנָם אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא הוֹלִיךְ הַהִנְדוּאִי אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה. בְּתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נְאוֹת־הַתַּעֲלוּמוֹת הַלָּלוּ תִּהְיֶינָה מֻצְנָעוֹת מִן הָעוֹלָם וְכָל הַחִפּוּשִׂים לֹא יוֹעִילוּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם שִׁבְתָּן. מִי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּיר אֶת נַפְתּוּלֵי מַעֲבָרָיו וּמַעֲרֶכֶת אִיָּיו הַקְּטַנִּים שֶׁל הַמִּפְרָץ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַחְדֹּר אֶל תּוֹכוֹ. הָיוּ בּוֹ אַלְפֵי מַחֲבוֹאִים, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצְפִּין שָׁם אֶת הַשְׁבוּיוֹת בְּלִי אֲשֶׁר יִוָּדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶן. וְאִלּוּ הָיָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק מְנַסֶּה לְפַשְׁפֵּשׁ וְלֵבְדּוֹק בְּתוֹךְ הַסְּבָךְ הַזֶּה, שֶׁאֵין לִמְצֹא בּוֹ דֶּרֶךְ, עֲדַיִן הָיְתָה שְׁהוּת בִּידֵי הַחוֹטְפִים לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּטִיסָה וְאֶת הַיַּלְדָּה אֶל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל חֲצִי־הָאִי. אָז וַדַּאי לֹא תְּהֵא עוֹד שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא אוֹתָן בְּתוֹךְ מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ, שֶׁחֲלוּצֵי־הַיִּשׁוּב שֶׁבִּפְלוֹרִידָה כִּמְעַט שֶׁלֹא בָּאוּ לְשָׁם וְרַק לְהָקוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל הִנְדוּיִים הָיוּ נוֹדְדוֹת שָׁם בַּעֲמָקִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה לָבְּרִיאוּת.

אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִין שֶׁבֵּין קֶמדלֶס־בֵּי וְהַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר עָבְרָה הַסִּירָה בִּמְהִירוּת. סָמוּךְ לְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַֹּלַּיְלָה הִקִּיפָה אֶת הָעַקְמוּמִית שֶׁל מֶאתַיִם יַרְדִים, שֶׁנְּהַר סֶנְט־גּ’וֹן מִתְעַקֵּם בְּתַחְתִּיתוֹ. וְשׁוּב לֹא הָיָה צֹרֶךְ אֶלָּא לְהַבְחִין אֶת הַמָּבוֹא אֶל אֲגַם־הַבִּצָּה. וְאוּלָם דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר בָּאֲפֵלָה הָעֲמֻקָּה, שֶׁכִּסְּתָה אֶת שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. אַף עַל פִּי שֶׁסְּקַמְבּוֹ הָיָה רָגִיל בְּמָקוֹם זֶה וּמַכִּיר אוֹתוֹ, עִם כָּל זֶה הָיָה מְהַסֵּס, כְּשֶׁהֻצְרַךְ לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה, כְּדֵי לַחֲצוֹת אֶת הַזֶּרֶם לְרָחְבּוֹ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה קַל יוֹתֵר, אִלּוּ יָכְלָה הַסִּירָה לָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַשָׂפָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה מְבֻתֶּרֶת וּמְשֻׁסַּעַת עַל יְדֵי הֲמוֹן מִפְרָצִים קְטַנִּים, הַמְגַדְּלִים קָנִים וְעִשְׁבּוֹת־מַיִם. וְאוּלָם הַהִנְדוּאִי הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תַּעֲלֶה הַסִּירָה עַל שִׂרְטוֹן. כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁפֶל עָתִיד הָיָה לְהַסִּיעַ בְּקָרוֹב אֶת מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹצְאוֹתָיו, הֲרֵי הָיָה מַצָּבוֹ קָשֶׁה מְאֹד אִלּוּ עָלְתָה הַסִּירָה עַל שִׂרְטוֹן. אָז מֻכְרָח הָיָה לְהַמְתִּין עַד לַגֵּאוּת הַבָּאָה, הַיְנוּ, כְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, וְאֵיךְ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִמָּנַע מִלִּהְיוֹת נִרְאֶה לָעַיִן לְאוֹר הַיּוֹם? בְּעִתִּים כְּתִקְנָן הָיוּ הַרְבֵּה סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר; עַכְשָׁיו רָבְתָה תְּנוּעַת הַסְּפִינוֹת עוֹד יוֹתֵר, לְפִי שֶׁהַמְּאֹרָעֹֹת הִצְרִיכוּ חִלּוּף־יְדִיעוֹת שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק בֵּין גֶּ’קְסֹוֹנְוִיל וּבֵין סֶנט־אַבְגּוּסְטִין. וְהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָֹּבָר, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק, אִם לֹא נִסְפּוּ בְּהִתְנַפְּלוּת עַל קַסְטֶל־הַאוּז, וַדַּאי יֵצְאוּ עוֹד בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם חִפּוּשִׂים נִמְרָצִים, וּסְקַמְבּוֹ,ֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּעַ בְּשִׂרְטוֹן בְּאֶחָד מִשְּׂפוֹת הַנָּהָר, לֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט בְּשׁוּם פָּנִים וְיִתָּפֵשׂ בְּכַף וְיָבוֹא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. מֵחֲמַת כָּל הַטְּעָמִים הַלָּלוּ הֶחְלִיט סְקַמְבּוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ נְתִיב־הַמַּיִם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, וְאִם יְהֵא הֶכְרַח בַּדָּבָר, לַעְגֹּן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ עֶצֶם הַזֶּרֶם; וּכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, יֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת מַעְבְּרוֹת הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹרֹ, וּכְשֶׁיִכָּנֵס לְשָׁם, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְדֹּף אַחֲרָיו.

בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַסִּירָה צָפָה וְעוֹלָה יַחַד עִם הַזֶּרֶם. לְפִי הַזְּמַן שֶׁעָבַר שִׁעֵר סְקַמְבּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ אֶל גָבְהָהּ שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה. וּבְכֵן הָתַר לַעֲלוֹת עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל עָמוּם מִמֶּרְחָק, כְּקוֹל רַעַש גַּלְגַּלִּים, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וּמִיָּד נִגְלָה בְּעַקְמוּמִית שֶׁל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית כְּמִין גּוּש אָפֵל, שֶׁהָיָה מִתְנוֹעֵעַ וְהוֹלֵךְ.

אֳנִיַּת־קִיטוֹר הָיְתָה מְהַלֶּכֶת שֶׁלֹא בְּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהִיא מְטִילָה לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה אֶת אִשׁוֹ הַלְּבָנָה שֶׁל הַפַּנָּס שֶׁלָּהּ. לֹא יַעֲבוֹר אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד וְהִיא תִּפְגַּע בַּסִּירָה.

סְקַמְבּוֹ נָתַן אוֹת בְּיָדוֹ, וְהַנֶּגְרִים פָּסְקוּ לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים וְהוּא עַצְמוֹ סוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה וְהִפְנָה אֶת הַסִּירָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית, לֹא רַק כְּדֵי לָסוּר מֵעַל דַּרְכָּה שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר וְשֶׁלֹא לְהִתָּקֵל בָּהּ, אֶלָּא גַּם בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּמֵּט וּלְהִתְעַלֵּם מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם הַצּוֹפֶה הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר בָּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר כְּבָר הִרְגִּישׁ בַּסִּירָה, וּמִיָּד נָתַן לָהּ צַו בִּשְׁפוֹפֶרֶת־הַדִּבּוּר לְהִתְקָרֵב.

סְקַמְבּוֹ הוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה נִמְרֶצֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מִן הַדְּרִישָׁה הַמֻּחְלֶטֶת וְלִבְרֹחַ, אָנוּס הָיָה לְצַיֵּת.

מִקֵּץ רֶגַע הִסִּיעַ אֶת הַסִּירָה אֶל דָּפְנָהּ הַיְמָנִית שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר, שֶׁעָצְרָה אֶת מַהֲלָכָהּ.

זֶרְמָה הִתְנַשְּׂאָה מִיָּד. מִתּוֹךְ נְסִבּוֹת אֵלֶּה נִצְנֵץ לְפָנֶיהָ זִיק תִּקְוָה לְהַצָּלָה. וְכִי אֵין עָלֶיהָ לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלָהּ, לִקְרֹא אֶת שְׁמָהּ, לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וּלְהִנָּצֵל מִיָדָיו שֶׁל סְקַמְבּוֹ.

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע הִתְיַצֵב הַהִינְדוּאִי אֶצְלָהּ. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק סַכִּין רְחָבָה, וּבַשְּׁנִיָּה תָּפַשׂ בַּיַלְדָּה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר זֶרְמָה נִסְּתָה לַשָׁוְא לְחַלְּצָהּ מִמֶּנּוּ.

“אִם תַּשְׁמִיעִי קוֹל צְעָקָה, אֶהֶרְגֶנָּה!”

אִלּוּ הָיָה מֻטָּל עָלֶיהָ לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּיהָ בִּלְבָד, לֹא הָיְתָה זֶרְמָה מְהַסֶּסֶת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁסַּכִּינוֹ שֶׁל הַהִנְדוּאִי הָיְתָה מְאַיֶּמֶת עַל הַיַּלְדָּה, קָפְצָה אֶת פִּיהָ וְשָׁתְקָה, וּמַה גַּם שֶׁמֵּעַל סִפּוּן הֳאֳנִיָּה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַסִּירָה

אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר בָּאָה מִפִּיקוֹלַטָה וְהוֹלִיכָה מִשָּׁם גְּדוּד שֶׁל מִילִיצִיָה לְגֶ’קְסוֹנְוִיל לְסַיֵּעַ אֶת צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים בַּהֲגָנָתָם עַל הַנָּהָר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב, הַמִּתְעַתֵּד לְכָבְשׁוֹ.

קָצִין אֶחָד הִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַמַּעֲקֶה שֶׁל הַכֶּבֶשׁ וְהִתְחִיל חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֶת הַהִינְדוּאִי. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה:

“לְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים?”

“אֶל פִּיקוֹלַטָה”.

זֶרְמָה שָׁמְרָה אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּלִבָּהּ. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעֲרָה, שֶׁהַהִנְדוּאִי מַעְלִים בְּכַוָּנָה אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁם בֶֹאֱמֶת.

“מֵאַיִן אַתֶּם בָּאִים?”

“מִגֶ’קְסוֹנְוִיל”?

“הֲיֵשׁ חֲדַשׁוֹת?”

,אָיִן".

וְכִי לֹא נוֹדַע דָּבָר עַל הַצִּי שֶׁל דִּיפוֹן?"

“לֹא”.

“וְכִי לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת לְאַחַר הַהַתְקָפָה עַל פֶרנַנְדִינָה וּמְצוּדַת־קְלִינְטש?”

“לֹא”.

“וְכִי לֹא עָבְרָה אַף תּוֹתְחָנִית אַחַת בְּמַעֲבָרָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן?”

“לֹא עָבְרָה אֲפִילוּ אַחַת”.

וּמַה טִיבוֹ שֶׁל נֹגַהּ הַלֶּהָבוֹת, שֶׁרָאִינוּ, וְקוֹל הַיְרִיוֹת שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵינוּ מִצַּד צָפוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁאֳנִיָּתֵנוּ עָמְדָה עַל עָגְנָהּ וְהִמְתִּינָה לְגֵאוּת־הַיָּם?"

“כָּל זֶה בָּא בַּעֲקֵב הַהַתְקָפָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה הַלַּיְלָה עַל הַמַּטָּעָה קֶמדלֶס־בֵּי”.

“עַל יְדֵי הַצְּפוֹנִיִּים?”

“לָאו!.. עַל יְדֵי הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל. בַּעַל הַמַּטָּעָה סֵרַב לְצַיֵּת לִפְקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַוַּעַד”…

“יָפֶה!… יָפֶה!… הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, אַחַד הַמְצַדְּדִים הַנִּלְהָבִים שֶׁל שִׁחְרוּר־הָעֲבָדִים!”…

“הוּא הוּא”.

“וְתוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל הַהַתְקָפָה מַה הֵן?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ… לֹא רָאִיתִי אֶת הַדָּבָר אֶלָּא אַגַּב־אֹרַח… כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁהַכֹּל עָלָה שָׁם בָּאֵשׁ!”

אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְמַלְּטָה זְעָקָה חֲלוּשָׁה מִפִּי הַיַּלְדָּה… זֶרְמָה הִנִּיחָה אֶת יָדָהּ עַל שְׂפָתֶיהָ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַהִינְדוּאִי נָגְעוּ בְּצַוָּארָהּ. קְצִין־הַצָּבָא, שֶׁהִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַכֶּבֶשׂ לֹא שָׁמַע כְּלוּם.

“וְכִי יָרוּ בְּקֶמְדלֶס־בֵּי בְּתוֹתָחִים?” – שָׁאַל הַקָּצִין.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁלֹא יָרוּ”.

“וּמַה טִיבָן שָׁל אוֹתָן שָׁלֹשׁ הַיְרִיּוֹת שֶׁל תּוֹתָח, שֶׁשָּׁמַעְנוּ, וְשֶׁכְּפִי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ בָּאוּ מֵעֶבְרָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ”.

“וּבְכֵן אֵפוֹא עֲדַיִן פָּנוּי הוּא סֶנְט־גּ’וֹן מִפִּיקוֹלַטָה וְעַד לְתוֹצְאוֹתָיו?”

“כֻּלּוֹ פָּנוּי הוּא, וְהַיְכֹלֶת בְּיֶדְכֶם לָשׁוּט בּוֹ בְּלִי שׁוּם חֲשָׁשָׁה מִפְנֵי הַתּוֹתְחָנִיּוֹת”.

“טֹוֹב הַדָּבָר. – קָדִימָה!”

וּמִיָּד נִתְּנָה פְּקֻדָּה לַמְמֻנֶּה עַל הַמְּכוֹנָה, וָאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר כְּבָר הִתְכּוֹנְנָה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ.

“תַּרְשֵׁנִי לִשְׁאָלְךָ דָּבָר?” – אָמַר סְקַמְבּוֹ אֶל הַקָּצִין.

“וּמַהוּ?”

“הַלַּיְלָה אָפֵל בְּיוֹתֵר… שׁוּב אֵינִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ… יָכֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא?”

“מִנֶּגֶד לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר”.

“יִיַּשַּׁר כֹּחֶךָ”.

כַּפּוֹת־הַמְּשׁוֹטִים טָפְחוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, וּכְלִי־הַשַּׁיִט זָז וְהִתְרַחֵק כַּמָּה אַמּוֹת. מְעַט מְעַט נָמוֹגָה וְנִתְעַלְּמָה אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהִיא מַנִּיחָה אַחֲרֶיהָ דֳּכִי־מַיִם סוֹעֲרִים, שֶׁהַגַּלְגַּלִּים הָאַדִּירִים עָשׂוּ אוֹתָם כְּמֶרְקָחָה.

שׁוּב נִשְׁאַר סְקַמְבּוֹ לְבָדָד בְּלֵב הַנָּהָר. הוּא שָׁב אֶל מְקוֹמוֹ בְּיַרְכְתֵי הַסִּירָה וְצִוָּה לַחְתֹּר שׁוּב בַּמְּשׁוֹטִים. עַכְשָׁיו יָדַע הֵיכָן הוּא וְשׁוּב אָחַז בַּהֶגֶה וְהִטָּה אֶת הַסִּירָה אֶל הַשְּׁקַעְרוּרָה, שֶׁבְּאֶמְצָעִיתָהּ נִמְצָא הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ, כִּי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁכָּל כָּךְ קָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֵלָיו, אוֹמֵר הַהִנְדוּאִי לְהִתְחַבֵּא, אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר, שֶׁיָּדְעָה זֹאת? אֵיכָכָה תּוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַאֲדוֹנֶיהָ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ חִפּוּשִׂים בַּמָּבוֹךְ הַזֶּה, שֶׁאֵין לַחְדֹּר אֶל תּוכֹוֹ? וְאִלּוּ גַּם עָלָה בְּיַד בּוֹרְבֶּנק וַאֲנָשָׁיו לַעֲבֹר אֶת אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה, הֲרֵי הַיְּעָרִים שֶׁל גְּלִיל דִּיוַול, הַמִּשְׂתָּרְעִים מֵעֵבֶר לַמִּפְרָץ, הָיוּ שָׂמִים לְאַל אֶת כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל חִפּוּשִׂים וּרְדִיפוֹת אַחֲרֵי הַחוֹטְפִים. הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי הַזֶּה שֶׁל פְלוֹרִידָה עֲדַיִן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אֶרֶץ־בְּרֵאשִׁית, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לִמְצֹא בָּהּ רִשׁוּם עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אָדָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה סַכָּנָה לְאָדָם לַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ וְלָבוֹא לְשָׁם. הַסֵּמִינוֹלִים, הַנּוֹדְדִים בְּחֶבְלֵי־הַיְּעָרִים וְהַבִּצּוֹת הַלָּלוּ, לֹא פָּסְקוּ מִלִּהְיוֹת אֲיֻמִּים כְּמוֹ לְשֶׁעָבַר. הֵם הָיוּ חוֹמְסִים אֶת עוֹבְרֵי־הַדְּרָכִים, שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵיהֶם, וּכֶשֶׁהַלָּלוּ עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם, הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָם.

וּבְאֵלֶּה הַיָּמִים עַצְמָם אֵרַע בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַגָּלִיל, קְצָת לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מִגֶּ’קְסוֹנוִיל, מְאֹרָע מְשֻׁנֶּה, שֶׁהָיוֹ מַרְבִּים לָסִיחַ בּוֹ.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבֵי פְלוֹרִידָה, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים אֶל חוֹף הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, וּבַדֶּרֶךְ הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם אֶחָד מִשִּׁבְטֵי הַסֶּמִינוֹלִים. נַפְשָׁם הָיְתָה לָהֶם לְשָׁלָל וְהֵם לֹא הוּמְתוּ עַד אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְקוֹמְמוּ לַמִּתְנַפְּלִים, וְאִלּוּ גַּם הִתְקוֹמְמוּ, לֹא הָיוּ מוֹעִילִים כְּלוּם, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מְרֻבִּים פִּי עֲשָׂרָה כְּמוֹהֶם.

הַחַמְסָנִים גָּזְלוּ מֵהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדָם, וַאֲפִילוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם פָּשְׁטוּ מֵעֲלֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר אִם יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא שֵׁנִית אֶל חֶבֶל־הָאָרֶץ הַהוּא, שֶׁהַהִנְדוּאִים עֲדַיִן חוֹשְׁבִים לְקִנְיָנָם הַמֻּחְלָט שֶׁל עַצְמָם, מוֹת יוּמְתוּ. וּכְדֵי שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתָם, אִם אַף עַל פִּי כֵן יַעַבְרוּ עַל הָאִסּוּר הַזֶּה, עָשָׂה רֹאשׁ הַלַּהֲקָה מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. בְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט טְבוּלָה בְּמִיץ שֶׁל צֶמַח־צֶבַע חָקַק עַל זְרוֹעָם כְּתֹבֶת־קַעֲקַע מוּזָרָה, שֶׁאֵינָהּ נִמְחֶקֶת לְעוֹלָם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֻׁלְּחוּ הַפְלוֹרִידִים לְנַפְשָׁם, בְּלִי אֲשֶׁר יָסְפוּ הַהִינְדוּאִים לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם עוֹד. הֵם חָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן בְּמַצָּב עָלוּב בְּיוֹתֵר – זְרוֹעָם הָיְתָה טְבוּעָה, כִּבְיָכוֹל, בְּגֻשְׁפַּנְקָה שֶׁל אֶחָד מִשִּׁבְטֵי הַהִינְדוּאִים. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שׁוּם חֵפֶץ לִנְפֹּל שׁוּב בִּידֵיהֶם שֶׁל הַסֶּמִינוֹלִים, לְפִי שֶׁהָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁהַלָּלוּ יָמִיתוּ אוֹתָם בְּלִי־חֶמְלָה לְמַעַן כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַגֻּשְׁפַּנְקָה שֶׁלָהֶם.

אִלּוּ אֵרַע מְאֹרָע זֶה בִּזְמַן אַחֵר, וַדַּאי הָיְתָה הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גְלִיל דִּיוַל מְשִׁיבָה גְּמוּל עַל מַעֲשֵׂה־הֶחָמָס הַזֶּה וְיָצְאָה לִרְדֹּף אֶת הַהִינְדוּאִים. וְאוּלָם בַּזְּמַן הַזֶּה הָיְתָה לְפָנֶיהָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת וְהָרָשׁוּת לֹא יָכְלָה לְהִתְעַסֵּק בִּשְׁלִיחַת מִשְׁלַחַת־עֳנָשִׁים, כְּדֵי לְיַסֵּר אֶת הַהִינְדוּאִים הַנַּוָּדִים. הַפַּחַד מִפְּנֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁהִתְעַתְּדוּ לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ, הָיָה מַכְרִיעַ עַכְשָׁיו אֶת הַכֹּל. הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לִמְנֹעַ אֶת הַצְּבָאוֹת הַלָּלוּ מִלְּכֹד אֶת נְהַר סֶנט־גּ’וּן וּלְהָטִיל עַל יְדֵי כָּךְ אֶת מָרוּתָם עַל כָּל הַחֶבֶל, שֶׁנָּהָר זֶה עוֹבֵר בּוֹ. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַזֵּר עַכְשָׁיו אֶת צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁעָמְדוּ עֲרוּכִים מִגֶּ’קְסוֹנוִיל וְעַד גְּבוּלָהּ שֶׁל מְדִינַת גּ’וֹרגְּ’יָה. לְאַחַר זְמַן בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, שֶׁתְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיַד הַשִּׁלְטוֹן לַעֲרֹךְ קְרָב עִם הַסֶּמִינוֹלִים, שֶׁמִּלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים עוֹרְרָה אֶת חֻצְפָּתָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהֵם מֵעִזִּים לָבוֹא אֶל חֶבְלֵי־הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִיִּים הַלָּלוּ, שֶׁכְּבָר גֹּרְשׁוּ מִשָּׁם לָנֶצַח, כְּפִי שֶׁמֻּחְזָק הָיָה עַד עַכְשָׁיו. וְאָז לֹא יִסְתַּפְּקוּ עוֹד בְּכָךְ, שֶׁיַּבְרִיחוּם בַּחֲזָרָה אֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל הָאֶוֶרְגְּלָדִים, אֶלָּא יְנַסּוּ לְהַשְׁמִידָם עַד אֶחָד.

וְעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְסֻכָּן הָיָה לְאָדָם לָבוֹא אֶל חֶבְלֵי־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וְאִם יְהֵא מֻטָּל עַל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק לַעֲרֹךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלּוֹ בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאָרֶץ, יוֹסִיף עוֹד סַכָּנָה אַחַת עַל שְׁאָר הַסַּכָּנוֹת, הַכְּרוּכוֹת בְּאֶכְּסְפֵּדִיצִיָּה שֶׁמִּמִּין זֶה.

בֵּינְתַיִם קָרְבָה הַסִּירָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְׂמָאלִית. וְכֵיוָן שֶׁהִכִּיר סְקַמְבּוֹ, שֶׁהוּא נִמְצָא סָמוּךְ לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, שֶׁמֵּימָיו שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן נִקְוִים בּוֹ, שׁוּב לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמָּא יֵעָצֵר בְּאַחַד הַשִּׂרְטוֹנוֹת.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים נִכְנְסָה הַסִּירָה תַּחַת הַכִּפָּה הַקּוֹדֶרֶת שֶׁל צַמְרוֹת אִילָנוֹת, וּמִסְּבִיבָהּ אֲפֵלָה גְּדוֹלָהּ וַעֲמֻקָּה מִזּוֹ שֶׁעַל פְּנֵי הַנָּהָר. אַף עַל פִּי שֶׁרָגִיל הָיָה סְקַמְבּוֹ לַעֲבֹר בַּנְּתִיבוֹת הָעֲקַלְקַלּוֹת שֶׁל אֲגַם־בִּּצָּה זֶה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָצֵאת בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה מִן הַסְּבָךְ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמֻּבְטָח הָיָה, שֶׁכָּאן הֲרֵיהוּ סָמוּי מִן הָעַיִן, שׁוּב לֹא רָאָה מַעְצוֹר לְהָאִיר אֶת דַּרְכּוֹ. וּבְכֵן כָּרַת עָנָף רַב־שָׂרָף מֵאַחַד הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים עַל הַשָׂפָה וְהִדְלִיקוֹ וּתְקָעוֹ בְּרֹאשׁ הַסִּירָה. אוֹר אִשּׁוֹ הַמַּעֲלֶה פִּיחַ הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְעֵינוֹ הַמְנֻסָּה שֶׁל הַהִינְדוּאִי לְהַכִּיר אֶת הַמַּעֲבָרִים. כַּחֲצִי שָׁעָה הָיָה מִתְעַמֵּק וּמִתְפַּתֵּל בְּתוֹךְ הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁל הַמִּפְרָץ, וְלַסּוֹף הִגִּיעַ אֶל הָאִי הַקָּטָן, שֶׁבֵּית־הַקּוֹרוֹת הָיָה בָּנוּי שָׁם.

זֶרְמָה יָצְאָה מִן הַסִּירָה. הַיַּלְּדָּה הָעֲיֵפָה נִרְדְּמָה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְלֹא הֵקִיצָה אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּטִיסָה עָבְרָה אֶת מִפְתַּן הַמְּצוּדָה וְנִסְגְּרָה בְּאַחַד הַחֲדָרִים הַסְּמוּכִים לַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי. זֶרְמָה עָטְפָה אֶת דֵּי בַּשְּׂמִיכָה, שֶׁהִתְגּוֹלְלָה שָׁם בַּפִּנָּה. הִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ עַל מִטָּה עֲלוּבָה וְשָׁכְבָה עַל יָדָהּ.

פֶּרֶק שֵׁנִי: מַעֲשֶׂה־נִתּוּחַ מְשֻׁנֶּה

בְֹּיוֹם הַמָּחֳרָת, בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, נִכְנַס סְקַמְבּוֹ אֶל הַחֶדֶר, אֲשֶׁר זֶרְמָה לָנָה שָׁם בַּלַּיְלָה. הוּא הֵבִיא לָהּ מְזוֹנוֹת־לֶחֶם, נֵתַח בְּשַׂר־צַיִד קַר, פֵּירֹות, כַּד שֵׁכָר חָרִיף, צַפַּחַת־מַיִם וְתַשְׁמִישֵׁי־סְעֻדָּה שׁוֹנִים. יַחַד עִם זֶה הֶעֱמִיד אַחַד הַנֶּגְרִים בְּפִנַת הַחֶדֶר מִין כְּלִי־בַּיִת יָשָׁן, שֶׁהָיָה מְשַמֵּשׁ שֻׁלְחַן־קִשֹּׁוּט וְקֹומוֹדָה כְּאַחַת, עִם מִקְצָת כְּלֵי־לָבָן, סְדִינִים, מַגָּבוֹת וַחֲפָצִים קְטַנִּים אֲחֵרִים, שֶׁהַמֶּטִיסָה יָכְלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכֵי הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וּלְעַצְמָהּ.

דֵּי הָיְתָה יְשֵׁנָה עֲדַיִן. זֶרְמָה רָמְזָה בְּיָדָהּ לִסְקַמְבּוֹ רְמֵיזָה שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁלֹּא יְעֹורֵר אֶת הַיַּלְדָּה מִשְׁנָתָה.

מִשֶׁיָצָא הַנֶּגְר מִן הַחֶדֶר, פָּנְתָה זֶרְמָה אֶל הַהִינְדוּאִי וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ:

“מַה מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת לָנוּ?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ” – הֵשִׁיב סְקַמְבּוֹ.

“מַה הַפְּקֻדּוֹת, שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵאֵת טֶקסַר?”

“בֵּין שֶׁקִּבַּלְתִּי אוֹתָן מֵאֵת טֶקְסַר וּבֵין מֵאָדָם אַחֵר”, הֵשִׁיב הַהִינְדוּאִי, “טוֹב תַּעֲשִׂי אִם תְּקַיְּמִי אוֹתָן לְתוֹעֵֶלֶת עַצְמֵךְ. וְאֵלֶּה הֵן: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּן שְׁרוּיוֹת כָּאן, הַחֶדֶר הַזֶּה שֶׁלָּךְ הוּא. וּבַלַּיְלָה תִּסָּגְרִי עַל מַסְגֵּר בַּמָּדוֹר הַפְּנִימִי שֶׁל הַמְּצוּדָה”.

“וּבַיוֹם?”

“הָרְשׁוּת בְּיָדֵךְ לְטַיֵּל בְּתוֹךְ הָמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר”.

"כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ שְׁרוּיוֹת כָּאן?… – אָמְרָה זֶרְמָה. “אֶפְשָֹׁר תַּגִּיד לִי, הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאוֹת?”

“בַּמָּקוֹם, שֶׁנִּצְטַוֵּיתִי לְהוֹלִיךְ אוֹתְכֶן”.

“וְאָנוּ נִשָּׁאֵר כָּאן?”…

“הִגַּדְתִּי לָךְ מַה שֶּׁהָיָה מֻטָּל עָלַי לְהַגִּיד”, עָנָה הַהִינְדוּאִי, “לַשָּׁוְא תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר אֵלַי, כִּי לֹא אֶעֱנֵךְ דָּבָר”.

וּבֶאֱמֶת נִצְטַוָּה סְקַמְבּוֹ לְהַגִּיד אֶת הַדְּבָרִים הַמּוּעָטִים הָאֵלֶּה וְלֹא יוֹתֵר, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו יָצָא מִן הַחֶדֶר וְהִנִּיחַ אֶת הַמֶּטִיסָה בִּיחִידוּת עִם הַיַּלְדָּה.

זֶרְמָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בַּנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה. דְּמָעוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ, אֶלָּא שֶׁמִּהֲרָה לִמְחוֹת אוֹתָן. לִכְשֶׁתִּיקַץ דֵּי מִשְּׁנָתָהּ, אַל תַּרְגִישׁ בָּהּ שֶׁבָּכְתָה. כִּי אָכֵן חָשׁוּב הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַיַּלְדָּה תִּתְרַגֵּל מְעַט מְעַט אֶל מַצָּבָהּ הֶחָדָשׁ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַהִישְׁפַּנִי עָלוּל הָיָה לְכָל מַעֲשֶׂה.

זֶרְמַה הָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בַּמְּאֹֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ אֶמֶשׁ. הִיא רָאֲתָה בְּבֵרוּר אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנק וְאֶת מִיס אַלִּיס, שֶׁרָצוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָסִּירָה הִתְרַחֲקָה מִמֶּנָּה. קְרִיאוֹתֵיהֶן הַנּוֹאָשׁוֹת וְזַעֲקוֹתֵיהֶן הַקּוֹרְעוֹת לֵב הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ. הֶעָלָה בְּיָדָן לָשׁוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, לַחֲזֹר דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה, לָבוֹא אֶל הַבַּיִת הַנָּצוּר וּלְהוֹדִיעַ לְגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וַחֲבֵרָיו אֶת דְּבַר הָאָסוֹן הֶחָדָש, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶן? מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְפְּשׂוּ בִּיְדֵי אֲנָשָׁיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, נִסְחֲבוּ לְמָקוֹם רָחוֹק מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְנִרְצְחוּ? אִם כָֹּךְ הָיָה הַדָּבָר, הֲרֵי לֹא נוֹדַע הַדָּבָר לְגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, כִּי בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְזֶרְמָה נֶחְטְפוּ, בְּוַדַּאי הֲרֵיהוּ סָבוּר, שֶׁאִשְׁתּוֹ, מִיס אַלִּיס, הַיַּלְדָּה וְהַמֶּטִיסָה יָשְׁבוּ בַּסִּירָה בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ וְהִגִּיעוּ אֶל הַמִּקְלָט שֶׁבְּ“סֶלַע־הָאֲרָזִים” וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם לָבֶטַח. וְאִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי לֹא יָצָא מִיָּד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן!…

וְאִם לְהַנִּיחַ, כִּי מָרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִּיס הִצְלִיחוּ לָשוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז וְהַדָּבָר נוֹדַע לְגֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, הַאֵין לַחֲשֹׁש, שֶׁהַבַּיִת נִלְכַּד בִּידֵי הַתּוֹקְפִים וְנֶחְמַס, הֻצַּת בָּאֵשׁ וְנֶהֱרַס? וְאִם כָּךְ הָיָה הַדָּבָר, מָה אַחֲרִית מְגִנָּיו? וַדַּאי נֶחְבְּשׁוּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אוֹ נָפְלוּ וְנִסְפּוּ בַּקְּרָב, מִתּוֹךְ כָּךְ שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְצַפּוֹת לְעֶזְרָה מֵאִתָּם. וַאֲפִילוּ יִכְבְּשׁוּ הַצְּפוֹנִיִּים אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, אֲבוּדָה הִיא. לֹא יִוָּדַע הַדָּבָר לֹא לְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק וְלֹא לְמַרְס, כִּי אֲחוֹתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עֲצוּרוֹת בְּאִי קָטָן זֶה שֶֹׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר!

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָהּ בִּלְבָד, אַחַת גָּמְרָה זֶרְמָה לֶאֱסוֹף אֶת כֹּחָהּ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת שֶׁאוּלַי אֵין לָהּ עוֹד בָּעוֹלָם גּוֹאֵל וּמַצִּיל חוּץ מִמֶּנָּה. הִיא תְּרַכֵּז אֶת כָּל חַיֶּיהָ בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת וִיחִידָה: לִבְרֹחַ! לֹא תַּעֲבֹר עָלֶיהָ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בְּלִי אֲשֶׁר תִּתְעֲסֵּק בַּהֲכָנַת הָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ.

אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר לָצֵאת מִן הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה עַל יְדֵי סְקַמְבּוֹ וַחֲבֵרָיו, לְהִשְׁתַּמֵּט מִשְׁנֵי הַכְּלָבִים הָאַכְזָרִים, הַמְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לַגָּדֵר, וְלִבְרֹחַ מִן הָאִי הַקָּטָן הַתָּקוּעַ בְּתוֹךְ אַלְפֵי נַפְתּוּלָיו שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה? אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר, אֲבָל בִּתְנַאי, שֶׁאֶחָד מֵעֲבָדָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר יָפֶה אֶת מַעֲבָרָיו שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, יִהְיֶה לָהּ לְעֵזֶר בַּסֵּתֶר. וְכִי לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהַבְטָחַת שָׂכָר מְרֻבֶּה תַּטֶֹּה אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ לְסַיֵּעַ אֶת זֶרְמָה לִבְרֹחַ מִזֶּה? זוֹ הַמַּטָּרָה, שֶׁהַמֶּטִיסָה הֶחְלִיטָה לְכַוֵּן אֵלֶיהָ אֶת כָּל מַאֲמַצֵּי יְגִיעָהּ.

בֵּינְתַיִם הֵקִיצָה דֵּי הַקְּטַּנָּה מִשְׁנָתָהּ. הַמִּלָּה הַרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוֹצִיאָה מִפִּיהָ, הָיְתָה קְרִיאָה לְאִמָּהּ לָגֶשֶׁת אֶצְלָהּ. אַחַר עוֹפְפָה אֶת מַבָּטֶיהָ כֹּה וָכֹה בַּחֶדֶר, וּמִיָּד חָזַר וְנִנְעַר בְּקִרְבָּהּ זֵכֶר הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ אֶמֵֶשׁ, וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת הַמֶּטִיסָה וְקָפְצָה וּבָאָה אֶצְלָהּ.

“זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי!… זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי!…” מִלְמְלָה הַתִּינֹקֶת, “יְרֵאָה אֲנִי… יְרֵאָה אֲנִי!…”

“אַל תִּירְאִי מְאוּמָה, מַחֲמַד נַפְשִׁי!”

“אִמָּא הֵיכָן הִיא?…”

“בּוֹא תָּבוֹא… בִּמְהֵרָה! אָנוּ אֲנוּסוֹת הָיִינוּ לְהִמָּלֵט… הֲלֹא אַתְּ יוֹדַעַת זֹאת… וְעַתָּה אָנוּ בְּטוּחוֹת מִסַּכָּנָה!… בְּמָקוֹם זֶה שׁוּב אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד!… אַךְ תַּגִּיעַ עֶזְרָה לְמַר בּוֹרְבֶּנק, מִיָּד יָחוּשׁ לָבוֹא אֶצְלֵנוּ!…”

דֵּי הֵצִיצָה בְּפָנֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה כְּאִלּוּ נִתְכַּוְּנָה לֵאמֹר:

“וְכִי אֱמֶת הַדָּבָר?”

“אָמְנָם כֵּן הוּא!” – עָנְתָה וְאָמְרָה זֶרְמָה, שֶׁבִּקְּשָׁה לְהַשְׁקִיט אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וִיהִי מָה. אָמְנָם כֵּן, מַר בּוֹרְבֶּנק צִוָּה לָנוּ לְהַמְתִּין לוֹ כָּאן!…"

“מִי הָיוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁהוֹבִילוּנוּ בַּסִּירָה שֶׁלָהֶם?…” – חָזְרָה וְשָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.

“הַלָּלוּ הֵם מְשָׁרְתָיו שֶׁל מַר הַרְוֵי, מַחֲמַד נַפְשִׁי!… הֲלֹא יוֹדַעַת אַתְּ אֶת מַר הַרְוֵי, יְדִידוֹ שֶׁל אָבִיךְ, הַיּוֹשֵׁב בְּגֶּ’קְסוֹנְוִיל!… אָנוּ יוֹשְׁבוֹת בְּבֵית־הַקַּיִץ שֶׁלּוֹ, בְּהֶמטן־רֵד!”

“וְאִמָּא וְאַלִּיס, שֶׁאַף הֵן הָיוּ עִמָּנוּ, הֵיכָן הֵן? מַדּוּעַ אֵינָן פֹּה?”…

“מַר בּוֹרְבֶּנק קָרָא לָהֶן לָשׁוּב בַּחֲזָרָה בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁאָמְרוּ לֵישֵׁב בַּסִּירָה… וְכִי אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת? לְאַחַר שֶׁיְגָרְשׁוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָרָעִים הָהֵם מִקֶּמדלֶס־בֵּי, יָבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ מִזֶּה!… הֵרָגְעִי!… אַל תִּבְכִּי!… אַל תְּפַחֲדִי, מַחֲמַד נַפְשִׁי, אַף אִם נִהְיֶה אֲנוּסוֹת לְהִוָּתֵר פֹּה יָמִים אֲחָדִים!… אָנוּ מֻסְתָּרוֹת כָּאן יָפֶה!… וְעַתָּה בּוֹאִי וְאַלְבִּישֵׁךְ!”

דֵּי לֹא גָּרְעָה אֶת עֵינֶיהָ מֵעַל זֶרְמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּטִיסָה אָמְרָה לָהּ מַה שֶּׁאָמְרָה, לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק וַאֲנָחָה עֲמֻקָּה פָּרְצָה מִפִּיהָ. הִיא לֹא יָכְלָה הַפַּעַם לְחַיֵּךְ כְּנֶגְדָּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהֲגָה תָּמִיד בְּשָׁעָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ. וּבְכֵן עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה עַתָּה לְהַעֲסִיק אֶת דַּעְתָּהּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשָׁהּ.

וְזֶרְמָה הִתְמַכְּרָה לָזֶה בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. הִיא הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בְּהַקְפָּדָה רַבָּה, כְּאִלּוּ נִמְצְאָה הַיַּלְדָּה אוֹתָהּ שָׁעָה בְּחַדְרָהּ הַנָּאֶה אֲשֶׁר בְּקַסְטֶל־הַאוּז, וְגַם נִסְּתָה לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתָּהּ בְּסִפּוּרֵי־הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלָּהּ. דֵּי אָכְלָה קִמְעָה וְזֶרְמָה סָעֲדָה עִמָּהּ אֶת סְעֻדַּת־הַשַּׁחֲרִית הָרִאשׁוֹנָה הַזֹּאת.

“עַכְשָׁיו, מָחֲמַד נַפְשִׁי, בּואִֹי וּנְטַיֵּל מְעַט בַּחוּץ… בְּתוֹךְ הַגָּדֵר.. אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ…”

“וְכִי יָפֶה כָּאן, בְּבֵית־קַיִץ זֶה שֶׁל מַר הַרְוֵי?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“יָפֶה?… לֹא!…” עָנְתָה זֶרְמָה. כִּמְדֻמֶּה לִי, שֶׁהַבִּנְיָן יָשָׁן וְגָרוּעַ הוּא. אֲבָל יֵשׁ כָּאן הַרְבֵּה אִילָנוֹת וּפַלְגֵי־מַיִם וּמְקוֹמוֹת לְטִיּוּל!… אָנוּ לֹא נֵשֵׁב פֹּה אֶלָּא יָמִים אֲחָדִים, וְאִם לֹא תִּתְעַצְּבִי אֶל לִבֵּךְ בְּיוֹתֵר, וְתִתְנַהֲגִי בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת, תְּהֵא רוּחַ אִמֵּךְ נוֹחָה מִמֵּךְ!"

“טוֹב הַדָּבָר, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי… טוֹב הַדָּבָר!…” – עָנְתָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.

דֶּלֶת הַחֶדֶר לֹא הָיְתָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל. זֶרְמָה אָחֲזָה בְּיַד הַיַּלְדָּה, וּשְׁתֵּיהֶן יָצְאוּ. תְּחִלָּה נִכְנְסוּ אֶל הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזְי, שֶׁהָיָה אָפֵל, וּמִקֵּץ רֶגַע הָיוּ מְטַיְּלוֹת לְאוֹר הַיּוֹם הַמַּבְהִיק, בְּצֵל עֳפָאֵי הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה בָּקְעוּ וְחָדְרוּ דֶּרֶךְ שִׁפְעַת עֲלֵיהֶםִ.

הַמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר לֹא הָיָה גָּדוֹל – כְּמִדַּת מַעֲנִית אַחַת, שֶׁרֹב שִׁטְחָהּ הָיָה תָּפוּס עַל יְדֵי בֵּית־הַקּוֹרוֹת. הַסּוֹרֵג שֶׁמִסָּבִיב לֹא הֵנִיחַ לְזֶרְמָה לְהַכִּיר לָדַעַת אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי בְּתוֹךְ אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה. רַק דָּבָר אֶחָד הִבְחִינָה מִבַּעַד לַפִּשְׁפָּשׁ הַיָּשָׁן, הַיְנוּ שֶׁתְּעָלַת־מַיִם עֲכוּרָה וּרְחָבָה לְמַדַּי הִפְרִידָה בֵּין הָאִי הַזֶּה וּבֵין הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הַסְּמוּכִים לוֹ. וּבְכֵן הֻבְרַר לָהּ, שֶׁאִשָּׁה וְיַּלְדָּה לֹא יָכְלוּ לְהִמָּלֵט מִזֶּה אֶלָּא בְּקֹשִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְאִלּוּ גַּם עָלָה בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לִתְפֹס אֶת אַחַת הַסִּירוֹת, אֵיכָכָה יָכְלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ סְבַךְ הַנַפְתּוּלִים, הַמְרֻבִּים לְאֵין קֵץ? וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִיא לֹא יָדְעָה, שֶׁרַק טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ לְבַדָּם הָיוּ מַכִּירִים אֶת מְבוֹאָיו וּמוֹצָאָיו שֶׁל הַמָּקוֹם הַזֶּה. הַנֶּגְרִים, הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הַהִישְׁפַּנִי, עָזְבוּ אֶת בֵּית הַמְּצוּדָה וְלֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵעוֹלָם. הֵם לֹא יָדְעוּ אֲפִילוּ מַהוּ הַמָּקוֹם, שֶׁאֲדוֹנָם הוֹשִׁיבָם בּוֹ. כְּדֵי לִמְצֹא אֶת שְׂפָתוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן וּלְהַגִּיעַ אֶל הַבִּצּוֹת הַגּוֹבְלוֹת בַּמִּפְרָץ מִצַּד מַעֲרָב, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְאָדָם לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְכָל מִינֵי מִקְרִים, וְאִם הִיא תְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, סוֹפָהּ אָבְדַּן וַדַּאי.

וְלֹּא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הַבָּאִים, לְאַחַר שֶׁנִתְבָּרֵר לָהּ מַצַּב הַדְּבָרִים, נוֹכְחָה זֶרְמָה לָדַעַת, שֶׁאֵין לָהּ כָּל תִּקְוָה לְקַבֵּל עֶזְרָה כָּלְשֶׁהִי מֵאֵת עֲבָדָיו שֶׁל טֶקְסַר. רֻבָּם הָיוּ נֶגְרִים, שֶׁנִּתְבַּהֲמוּ לְמֶחֱצָה וּמַרְאֵיהֶם לֹא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְעוֹרֵר רֶגֶשׁ שֶׁל אֵמוּן לְגַבֵּיהֶם. אַף עַל פִּי שֶׁטֶּקְסַר לֹא קָשַׁר אוֹתָם בְּשַֹלְשְׁלָאוֹת, לֹא הָיוּ מִשּׁוּם כָּךְ חָפְשִׁים יוֹתֵר. הֵם הִתְפַּרְנְסוּ לָשֹׂבַע מִגִּדּוּלֵי־הַקַּרְקַע שֶׁל הָאִי הַקָּטָן וְהִתְמַכְּרוּ לַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים, שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָם סְקַמבּוֹ בְּיָד רְחָבָה, וְעִקַּר תַּפְקִידָם הָיָה לִשְׁמֹר עַל בֵּית־הַקּוֹרוֹת וּלְהָגֵן עָלָיו בֵּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה לָהֶם כָּל חֵפֶץ לְהַחֲלִיף אֶת דֶּרֶךְ הֲוָיָתָם זוֹ בְּאַחֶרֶת. שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת, שֶׁהָיוּ נִדּוֹנִים וְנִלְחָמִים עָלֶיהָ בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, לֹא מָשְׁכָה אֶת לִבָּם כָּל עִקָּר. לָצֵאת מֵעַבדוּת לְחֵרוּת? לָמָּה לָהֶם זֹאת, וּמַה יַּעֲשׂוּ בְּחֵרוּתָם? טֶקְסַר הָיָה מְמַלֵּא אֶת סִפּוּקָם וּמְקַיֵּם אוֹתָם. סְקַמְבּוֹ לֹא הָיָה רוֹדֶה בָּהֶם קָשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְרוֹצֵץ אֶת רֹֹאשׁוֹ שֶׁל מִי שֶׁהֵעֵז לְהֲרִימוֹ יוֹתֵר מִן הַשִּׁעוּר הַקָּצוּב. וְהֵם לֹא הֶעֱלוּ אֲפִילוּ עַל דַּעְתָּם לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַלָּלוּ הָיוּ חַיּוֹת, שֶׁעָמְדוּ עַל מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁל שְׁנֵי הַכְּלָבִים־הַחַפְּשָׂנִים, הַמְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לְבֵית־הַקּוֹרוֹת. וְאָמְנָם אֵין בְּכָךְ מִשֶּׁל גֻּזְמָה, אִם נֹאמַר שֶׁבִּינָתָם שֶׁל שְׁנֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיְתָה מְעֻלָּה מִשֶּׁלָּהֶם. שֶׁהֲרֵי הַכְּלָבִים הָיוּ מַכִּירִים יָפֶה אֶת כָּל מְלוֹא הֶקֵּפוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ וְעָבְרוּ בּוֹ בִּשְׂחִיָּה בְּכָל מַעֲבָרָיו הַמְרֻבִּים לְאֵין מִסְפָּר; הֵם הִתְרוֹצְצוּ וְעָבְרוּ מֵאִי אֶל אִי, וְאִינְסְטִינְקְט מֻפְלָא הָיָה נוֹהֵג בָּהֶם וְלֹא הֵנִּיחָם לִתְעוֹת. קוֹל נְבִיחָתָם הָיָה מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד לִשְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנָּהָר, וּבַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הָיוּ חוֹזְרִים אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת מֵאֲלֵיהֶם. שׁוּם סִירָה לֹא יָכְלָה לַחְדֹּר אֶל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר בְּלִי אֲשֶׁר נוֹטְרָיו הָאֲיֻמִּים הַלָּלוּ לֹא יַתְרִיעוּ עַל זֶה תֵּכֶף וּמִיָּד. שׁוּם אָדָם, חוּץ מִסְּקַמְבּוֹ וְטֶקְסַר, לֹא יָכֹל לַעֲזֹב אֶת הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה הַזֹאת בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נִקְרָע לִגְזָרִים עַל יְדֵי צֶאֱצָאֵיהֶם הַפְּרָאִים שֶׁל הַכְּלָבִים הַקָּרָאִיבִים.

זֶרְמָה רָאֲתָה, כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשְּׁמִירָה מִסָּבִיב לַמָּקוֹם הַמֻּקָף גָּדֵר וְהִכִּירָה יָפֶה, שֶׁאֵין לָהּ לְצַפּוֹת לְסִיּוּעַ מֵאוֹתָן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁשָּׁמְרוּ עָלֶיהָ. כָּל אָדָם אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה אַמִּיץ־לֵב וּבַעַל־מֶרֶץ כְּמוֹתָהּ, וַדַּאי הָיָה בָּא לִידֵי פַּחֵי־נֶפֶשׁ וְהִתְיָאֵש. אֲבָל הִיא לֹא הִתְיָאֲשָׁה כָּל עִקָּר. הַתְּשׁוּעָה תָּבוֹא אִם מִן הַחוּץ עַל יְדִי גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אִם חָפְשִׁי הוּא וְהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּאֵין־מַעְצוֹר, אוֹ עַל יְדֵי מַרס, אִם יִוָּדַע הַדָּבָר לְמֶטִיס אֵיךְ נֶחְטְפָה אִשְׁתּוֹ וְנֶעֶלְמָה. וְאִם הַתְּשׁוּעָה לֹא תָּבוֹא מִן הַחוּץ, עָלֶיהָ לְהִשָּׁעֵן עַל עַצְמָהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה. וְיָדֶיהָ לֹא תִּרְפֶּינָה מִלַּעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתָהּ זוֹ הַמֻּטֶּלֶת עָלֶיהָ.

הִיא הָיְתָה כֻּלָּהּ בּוֹדְדָה בְּתוֹךְ אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה וְלֹא רָאֲתָה מִסְּבִיבָהּ אֶלָּא פַּרְצוּפִים נִזְעָמִים. עִתִּים נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִרְגִּישָׁה בְּנֶגְר צָעִיר אֶחָד, שֶׁהָיָה מַבִּיט אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ מִקְצַת חֶמְלָה. הַאֻמְנָם יֵשׁ תִּקְוָה? הֲתַאֲמִין בּוֹ וּתְגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹדָהּ, תַּגִיד לוֹ אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וְתַטֶּה אֶת לִבּוֹ לִבְרֹחַ מִזֶּה עַל מְנָת לָלֶכֶת אֶל קַסְטֶל־הַאוּז? הַדָּבָר הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנְּרְאָה הַדָּבָר, כִּי סְקַמבּוֹ הִבְחִין בְּהִשְּׁתַּתְּפוּת־בְּצַעַר זוֹ מִצִּדּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעֶבֶד וְסִלֵּק אוֹתוֹ הַצִּדָּה. מִכָּאן וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא פָּגְעָה בּוֹ זֶרְמָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מְטַיֶּלֶת בַּמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר.

עָבְרוּ יָמֵים אֲחָדִים לְלֹא שִׁנּוּי כָּלְשֶׁהוּ בַּמַּצָּב. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב נִתַּן חֹפֶשֹׁ לְזֶרְמָה וּלְדֵי לָצֵאת וְלָבוֹא בְּאֵין מַעְצוֹר. וְאוּלָם בַּלַּיְלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶן לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמָּדוֹר הַמֶרְכָּזִי, אַף עַל פִי שֶׁסְּקַמְבּוֹ לֹא נָעַל אֶת חַדְרָן. הַהִינְדוּאִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּן דָּבָר מֵעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ מָנְעָה עַצְמָהּ זֶרְמָה לְשָׁאֳלוֹ דָּבָר. הוּא לֹא עָזַב אֶת הָאִי הַקָּטָן אַף לְרֶגַע אֶחָד. מֻרְגָּשׁ הָיָה הַדָּבָר, שֶׁפִּקּוּחוֹ הוֹלֵךְ וּמַתְמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כָּל דַּאֲגוֹתֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה הָיוּ מְכֻוָּנוֹת אֵפוֹא כְּלַפֵּי הַיַּלְדָּה, שֶׁלֹא פָּסְקָה מִלְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אִמָּהּ.

“בּוֹא תָּבוֹא!”… הָיְתָה מְנַחֶמֶת אוֹתָהּ זֶרְמָה. “קִבַּלְתִּי מִמֶּנָּה יְדִיעוֹת!… גַּם אָבִיךְ, מַחֲמַד נַפְשִׁי, הוּא יָבוֹא וּמִיס אַלִּיס עִמּוֹ…”

וּמִשֶּׁאָמְרָה הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שׁוּב לֹא יָדְעָה מַה לִבְדּוֹת עוֹד מִלִּבָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְחַכְּמָה בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׁקִיט אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה, שֶׁהָיְתָה בַּת־דַּעַת שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתֶיהָ.

בֵּינְתַיִם עָבַר הַיּוֹם הָרְבִיעִי, הַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִּׁי לְמַרְס. לַשָּׁוא הָיְתָה זֶרְמָה מַטָּה אֶת אָזְנָהּ לְהַקְשִׁיב, שֶׁמָּא יְגֻנַּב אֵלֶיהָ מֵרָחוֹק קוֹל יְרִיָּה, אֲשֶׁר יְבַשֵּׂר אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַצִּי הַפֶידֵרָלִי בְּמֵימָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. עַד עַכְשָׁיו לֹא שָׁמְעָה כָּל רַעַשׁ תּוֹתָח. דְּמָמָה שָׁלְטָה מִסָּבִיב לַמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר – סִמָּן, שֶׁפְלוֹרִידָה לֹא הָיְתָה כְּבוּשָׁה עֲדַיִן בִּידֵי צִבְאוֹת הַצָּפוֹן, וְדָבָר זֶה הֶחֱרִיד אֶת נַפְשָׁהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. אִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וִידִידָיו הָיוּ נֶעְדְּרֵי־יְכֹלֶת לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר לִישׁוּעָתָהּ, אוּלַי תָּבוֹא הַתְּשׁוּעָה עַל יְדֵי גִּ’ילבֶּרְט וּמַרְס? אִלּוּ הָיוּ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם כּוֹבְשׁוֹת אֶת הַנָּהָר, וַדַּאי הָיוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים אֵת שְׂפוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מַגִּיעִים גַּם אֶל הָאִי הַקָּטָן. וַדַּאי הָיָה מִישֶׁהוּ מֵאַנְשֵׁי קֶמדלֶס־בֵּי מוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע. וְאוּלָם לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם סִמָּן שֶׁל קְרָב בְּמֵימֵי הַנָּהָר.

וְעוֹד דָּבָר אֶחָד הָיָה תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר: הַהִישְׁפַּנִי עֲדַיִן לֹא נִרְאָה אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בַּמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה, לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. עַל כָּל פָּנִים לֹא רָאֲתָה זֶרְמָה דָבָר, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר בְּקִרְבָּהּ אֶת הַהַשְׁעָרָה, שֶׁהוּא נִמְצָא כָּאן. כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה יְשֵׁנָה בַּלֵּילוֹת, וּבְכָל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל נְדוּדֵי־שֵׁנָה הָיְתָה מַטָּה אֶת אָזְנָהּ וּמַקְשִׁיבָה – וּלְפִי שָׁעָה לֹא שָׁמְעָה כְּלוּם.

אֶפֶס מַה יְכֹלָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת. אִלּוּ בָּא טֶקְסַר אֶל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְהָיָה מַנִּיחָהּ לָבוֹא לְפָנָיו? וְכִי הָיָה מַשְׁגִּיחַ בְּתַחֲנוּנֶיהָ אוֹ בְּאִיּוּמֶיהָ? וְכִי לֹא הָיָה לָהּ לְפַחֵד מִפְּנֵי מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הֶהִישְׁפַּנִי כָּאן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִפְּנֵי הֵעָדְרוֹ?

בַּפַּעַם הָאֶלֶף הָיְתָה זֶרְמָה מְהַרְהֶרֶת בְּעִנְיָן זֶה בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לְמַרְס בָּעֶרֶב. הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה. דֵּי הַקְּטַנָּה הָיְתָה יְשֵׁנָה שְׁנַת מְנוּחָה. הַחֶדֶר, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תָּא־כֶּלֶא לִשְׁתֵיהֶן, הָיָה מְשֻׁקָּע בַּאֲפֵלָה עֲמֻקָּה, שׁוּם שָׁאוֹן לֹא נִשְׁמַע בִּפְנִים, חוּץ מִמַּשַּׁב הָרוּחַ, שֶׁפָּרְצוּ דֶּרֶךְ קַרְשֵׁי בֵּית־הַקּוֹרוֹת שֶׁהִתְלִיעוּ.

וְהִנֵּה נִדְמָה לָהּ לַמֶּטִיסָה, שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת קוֹל פְּסִיעוֹת בִּפְנִים הַבַּיִת. בִּתְחִלָּה סְבוּרָה הָיְתָה, שֶׁוַּדַּאי הַהִינְדוּאִי הוּא שֶׁחָזַר אֶל חַדְרוֹ, הַסָּמוּךְ לְחַדְרָהּ, לְאַחַר הַסִּבּוּב, שֶׁהָיָה מְסַבֵּב תָּמִיד בַּלַּיְלָה אֶת הַגָּדֵר.

אֲבָל בִּמְהֵרָה הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ דְּבָרִים אֲחָדִים, שֶׁדִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הִיא נִגְּשָׁהּ אֶל הַדֶּלֶת וְהִטְּתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה, וּמִיָּד הִכִּירָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ וְאֶת קוֹלוֹ שֶׁל טֶקְסַר אַחֲרָיו.

רְעָדָה אֲחָזַתָּהּ. לָמָּה בָּא הַהִישְׁפַּנִי אֶל הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה זוֹ? וְכִי חוֹרֵשׁ הוּא מְזִמָּה חֲדָשָה עָלֶיהָ, עַל הַמֶּטִיסָה וְעַל הַיַּלְדָּה? וְכִי מִתְנַכְּלִים הֵם לְהוֹצִיאָן מֵחַדְרָן זֶה וּלְהַעֲבִירָן אֶל מַחֲבֹוֹא אַחֵר, נֶעְלָם וְנִבְצָר יוֹתֵר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר? כָּל הַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ נִצְנְצוּ בִּן רֶגַע בְּלִבָּהֹּ שֶׁל זֶרְמָה… וְאוּלָם אֹמֶץ רוּחָהּ חָזַר אֵלֶיהָ מִיָּד וְהִיא נִסְמְכָה אֶל הַדֶּלֶת בְּקִרְבָה יְתֵרָה וְהוֹסִיפָה לְהַקְשִׁיב.

“אֵין חֲדָשׁוֹת?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

´אֵין כָּל חָדָשׁ, אֲדוֹנִי", – הֵשִׁיב סְקַמְבּוֹ.

“וְזֶרְמָה?”

“סֵרַבְתִּי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ”.

“וְכִי לֹא נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת לְהַגִּיעַ עָדֶיהָ לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בְּקֶמדלֶס־בֵּי?”

“אָמְנָם נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ”.

מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה זוֹ הֵבִינָה זֶרְמָה, שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ. אֲבָל מִי?

“וּמִנַּיִן נוּדַע לְךָ הַדָּבָר?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

“קָרַבְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַד לִשְׂפָתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן”, – הֵשִׁיב הַהִינְדוּאִי, “וְלִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים רָאִיתִי סִירָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת בַּמָּבוֹא שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת יָצְאוּ שְׁנֵי גְבָרִים אֶל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר”.

“וּמִי הָיוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים?”

“גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּוַלְטֶר סְטֶנֶרד”.

זֶרְמָה כָּבְשָׁה בְּקֹשִׁי אֶת הֵתְרַגְּשׁוּת רוּחָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּבְכֵן גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּסְטֶנֶרד הָיוּ הַמְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ. נִמְצָא, שֶׁלֹּא כָּל מְגִנָּיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז נִסְפּוּ בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה עַל הַמַּטָּעָה! וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִילוּ בְּחִפּוּשִׂים, מַשְׁמָע שֶׁדְּבַר חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה וְהַמֶּטִיסָה הָיָה יָדוּעַ לָהֶם. וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הָיָה יָדוּעַ לָהֶם, סִמָּן שֶׁמָּרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִּיס הִגִּידוּ לָהֶם זֹאת. וּמִכָּאן מוּכָח, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן חַיּוֹת גַּם הֵן. שְׁתֵּיהֶן יָכְלוּ אֵפוֹא לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֶל קַסְטֶל־הַאוּז לְאַחַר שֶׁשָׁמְעוּ אֶת צַעֲקָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל זֶרְמָה, שֶׁקָּרְאָה לְעֶזְרָה, לְהוֹשִׁיעָהּ מִיָּדוֹ שֶׁל טֶקְסַר. וּבְכֵן אֵפוֹא יָדַע גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה. הוּא יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ. וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא מְשַׁעֵר בְּאֵיזֶה מָקוֹם הֶחְבִּיא הַלָּז אֶת קָרְבְּנוֹתָיו? אִם כֵּן, סוֹפוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַגִּיעַ עָדֵיהֶן!

שַׁלְשֵׁלֶת זֹאת שֶׁל עֻבְדּוֹת וּמַסְקָנוֹת נוֹצְרָה וְנִתְקַשְּׁרָה בִּן־רֶגַע אֶחָד בְּרוּחָהּ שֶׁל זֶרְמָה וְלִבָּהּ נִתְמַלֵּא תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר, אֶלָּא שֶׁתִּקְוָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מִיָּד לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי:

“אֵין דָּבָר, הָבָה יְחַפְּשׂוּ, כִּי לֹא יִמְצְאוּ מְאוּמָה! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים, שׁוּב לֹא יְהֵא לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק בִּכְלָל”.

כַּוָּנָתָם שֶׁל דְּבָרִים אֵלֶּה הָיְתָה נַעֲלָמָה מִן הַמֶּטִיסָה. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהַוַּעַד שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל הָיָה כָּפוּף וְנִשְׁמַע לוֹ, הָיָה אָצוּר בַּהֶם אִיּוּם נוֹרָא.

“וְעַכְשָׁיו סְקַמְבּוֹ, הֲרֵינִי צָרִיךְ לְךָ לְשָׁעָה אַחַת”, – אָמַר הַהִישְׁפַּנִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

“לִפְקֻדָּתְךָ, אֲדוֹנִי!”

“לֵךְ אַחֲרַי!”

לְאַחַר רֶגַע נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַחֶדֶר, שֶׁהַהִינְדוּאִי הָיָה דָר בֹּוֹ.

מַה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאָמְרוּ לַעֲשׂוֹת שָׁם? וְכִי לֹא הָיָה בָּזֶה דְּבַר־סֵתֶר, שֶׁיָכֹל לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לְזֶרְמָה? הַמַּצָּב, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, אָסוּר הָיָה לָהּ לְזַלְזֵל בְּכָל דָּבָר, שֶׁיָּכְלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְאַחַר זְמַן לִישׁוּעָתָהּ.

דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לֹא הָיְתָה נְעוּלָה אֲפִילוּ בַּלַּיְלָה כְּכָל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה. וְאָמְנָם מַעֲשֶׂה־זְהִירוּת זֶה לֹא הָיָה צֹרֶךְ בּוֹ כָּל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁדֶּלֶת הַמָּדוֹר הָיְתָה סְגוּרָה וְהַמַּפְתֵּחַ נִמְצָא בְּיָדוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצֵאת מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת וּלְנַסּוֹת לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ.

לְפִיכָךְ הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לִפְתֹּחַ אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ וְלָצֵאת מִשָּׁם בַּחֲשַׁאי וּכְשֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת אֶת נְשִׁימָתָהּ.

הַחֲשֵׁכָה שֶׁמִסָּבִיב הָיְתָה עֲמֻקָּה; רַק מִתּוֹךְ חַדְרוֹ שֶׁל הַהִינְדוּאִי בָּקַע וְיָצָא אוֹר קָלוּשׁ.

זֶרְמָה הִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת וְהֵצִיצָה בְּעַד הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין הַקְּרָשִׁים שֶׁנִּתְפָּרְדוּ. וְהַמַּרְאֶה, שֶׁרָאוֹּ עֵינֶיהָ, הָיָה כָּל כָּךְ מְשֻׁנֶּה, שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁהַחֶדֶר לֹא הָיָה מוּאָר אֶלָּא בִּזְנַב שֶׁל נֵר־שָׂרָף, הָיָה אוֹר זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ בִּשְׁבִיל הַהִינְדוּאִי, שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק אוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְלָאכָה דַקָּה מִן הַדַּקָּה.

טֶקְסַר יָשַׁב לְפָנָיו; הוּא פָּשַׁט אֶת לְסוֹטַת־הָאוֹר שֶׁלוֹ, עִרְטֵל אֶת זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית וְהֵנִיחַ אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן קָטָן בְּעֶצֶם אוֹרוֹ שֶׁל נֵר־הַשָּׂרָף. עַל הַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הָאֶזְרוֹעַ הָיְתָה מֻנַּחַת פִּסַּת נְיָר מְשֻׁנָּה לְמַרְאֶה וּנְקוּבָה נְקָבִים קְטַנִּים. בְּמַחַט דַּקָּה הָיָה סְקַמְבּוֹ דּוֹקֵר אֶת עוֹרוֹ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנִּסְתַּמֵּן עַל יְדֵי הֶחָרִירִים שֶׁבַּנְּיָר. מְלָאכָה זוֹ, שֶׁעָשָׂה הַהִינְדוּאִי, הָיְתָה מְלֶאכֶת כְּתֹבֶת־קַעֲקַע, שֶֹהָיָה בָּקִי וּמְנֻסֶּה בּוֹ כְּבֶן הַשֵּׁבֶט הַסֶּמִינוֹלִי. וְאָמְנָם עָשָׂה אוֹתָהּ בְּחָרִיצוּת וּבְיָד קַלָּה כָּל כָּךְ, שֶׁחֻדָּהּ שֶׁל הַמַּחַט לֹא נָגַע אֶלָּא נְגִיעֶה כָּלְשֶׁהִי בְֹשֶׁטַח־הָעוֹר הָעֶלְיוֹן, בְּלִי לִגְרֹם לַהִישְׁפַּנִי מַכְאוֹב כָּלְשֶׁהוּ.

וּמִשֶּׁסִּיֵּם מְלָאכָה זוֹ, הֵסִיר סְקַמְבּוֹ אֶת הַנְּיָר, נָטַל עָלִים אֲחָדִים שֶׁל אַחַד הַצְּמָחִים, שֶׁהֵבִיא טֶקְסַר וְשִׁפְשֵׁף בָּהֵם אֶת אֶזְרוֹעוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. לֵיחוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה, שֶׁחִלְחֵל לְתּוֹךְ הַנִּקְבּוּבִיּוֹת, שֶֹנַּעֲשׂוּ בַּמַּחַט, גָּרְמוּ צָרֶבֶת חָרִיפָה לַהִישְׁפַּנִי, אֶלָּא שֶׁאָדָם זֶה לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לִקְטַנּוֹת כָּאֵלֶּה.

מִשֶּׁגָּמַר סְקַמְבּוֹ אֶת הַנִּתּוּחַ, הִקְרִיב אֶת הַנֵּר אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּחְרְתָה שָׁם הַכְּתֹבֶת, וְהִנֵּה נִגְלָה לָעַיִן בְּבֵרוּר צִיּוּר אֲדַמְדָּם עַל עוֹר אֶזְרוֹעוּ שֶׁל טֶקְסַר. צִיוּר זֶה הָיָה הַעְתָּקָה מְדֻיָּקָה שֶׁל אוֹתוֹ הַצִּיוּר, שֶׁנִּצְטַיֵּר עַל גַּבֵּי הַנְּיָר בִּדְקִירוֹת שֶׁל מַחַט. מְלֶאכֶת הַהַעְתָּקָה נֶעֶשְׂתָה בְּדַיְקָנוּת מְעֻלָּה. זֹאת הָיְתָה שׁוּרָה שֶׁל קַוִּים, שֶׁהִפְסִיקוּ זֶה אֶת זֶה וְנִצְטָרְפוּ יַחַד לְסֵמֶל תַּבְנִיתָהּ שֶׁל אַחַת הָאֳלֹהוּיוֹת הַסֶּמִינוֹלִים. סֵמֶל זֶה, שֶׁחָקַק סְקַמְבּוֹ עַל גַּבֵּי הַזְּרוֹעַ, שׁוּב לֹא הָיָה עָשׂוּי לְהִמָּחוֹת עוֹלָמִית.

זֶרְמָה רָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא הֵבִינָה כְּלוּם, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ. לְשֵׁם מַה הִתְקַשֵּׁט טֶקְסַר בִּכְתֹבֶת־קַעֲקַע זוֹ? מַה צֹרֶךְ הָיָה לוֹ בְּ“סִמָּן מְיֻחָד” זֶה, אִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבִּטּוּי הַנָּהוּג בִּתְעוּדוֹת־הַמַּסָּע? כְּלוּם נִתְכַּוֵּן לָשִׂים עַצְמוֹ הִינְדוּאִי? הֲרֵי צֶבָע עוֹרוֹ וּמַרְאֵהוּ הָיוּ מַכְזִיבִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו. וְכִי לֹא מוּטָב הוּא לִרְאוֹת כָּאן סְמִיכוּת בֵּין הַסִּמָּן הַזֶּה וּבֵין אוֹתוֹ הַסִּמָּן שֶׁהוּחַק זֶה לֹא כְּבָר עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל עוֹבְרֵי־הָאֹרַח הַפְלוֹרִידִים, שֶׁנָּפַל בִּידֵי לַהֲקָה שֶׁל סֶמִּינוֹלִים בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַגָּלִיל? וְאֶפְשָׁר שֶׁטֶּקְסַר הִתְכַּוֵּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה לְשֵׁם אֶחָד מֵאוֹתָם הָ“אַלִיבִּי” הַסְּתוּמִים וְרַבֵּי־הַחִידוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מִסְתַּיֵּעַ בָּהֶם עַד עַכְשָׁיו בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ?

או­ֹ אוּלַי הָיְתָה זֹאת אַחַת הַתַּעֲלוּמוֹת, הַמְיֻחָדוֹת לְחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים, שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּלוֹת בַּיָּמִים הַבָּאִים?

וְאוּלָם בְּמֹחָהּ שֶׁל זֶרְמָה נִצְנְצָה אוֹתָהּ שָׁעָה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת:

וְכִי הַהִישְׁפַּנִי לֹא בָּא אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשְׁרוֹנוֹ שֶׁל סְקָמְבּוֹ בִּמְלָאכָה שֶׁל כְּתֹבֶת־קַעֲקַע? וּמִשֶּׁנִּגְמַר נִתּוּחַ זֶה, כְּלוּם יִטּשׁ מִיָּד אֶת הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְיַחֲזֹר לִצְפוֹנָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וּבְלִי־סָפֵק אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁבְּנֵי סִיעָתוֹ עֲדַיִן עוֹמְדִים שָׁם בְּרֹאשׁ הַשִּׁלְטוֹן? וְכִי לֹא מִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּבֵית־הַקּוֹרוֹת עַד אוֹר הַבֹּקֶר וִיצַוֶּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַמֵּטִיסָה וְיַחְלִיט הַחְלָטוֹת חֲדָשׁוֹת בְּנוֹגֵעַ לַשְּׁבוּיוֹת שֶׁבְּיָדוֹ.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכְחָה זֶרְמָה, שֶׁפַּחְדָּהּ זֶה הָיָה פַּחַד שָׁוְא. בּוֹ בָּרֶגֶע שֶׁהַהִישְׁפַּנִי קָם מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי לַחֲזֹר אֶל הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי, שָׁבָה בִּמְהִירוּת אֶל חַדְרָהּ וְשָׁם נִסְמְכָה אֶל הַדֶּלֶת וְהֶאֱזִינָה מִלִּים אֲחָדוֹת מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶּבֵּין הַהִינְדוּאִי וַאֲדוֹנָיו:

“שְׁמֹר אוֹתָן בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן”, – אָמַר טֶקְסַר.

“כֵּן אֶעֱשֶׂה”, – עָנָה סְקַמְבּוֹ. “אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת, אִם גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק יַטְרִידֵנִי כָּאן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר יוֹתֵר מִדַּי?”

“הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים שׁוּב לֹא יְהֵא לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק. עַל כָּל פָּנִים, אִם יְהֵא צֹרֶך בְּכָךְ, תּוֹלִיךְ אֶת הַמֶּטִיסָה וְאֶת הַיַּלְדָּה אֶל הַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ לְךָ… שֶׁאַף אֲנִי אָבוֹא אַחֲרֶיךָ לְשָׁם”.

“טוֹב הַדָּבָר, אֲדוֹנִי”, – אָמַר סְקַמְבּוֹ, ”לְפִי שֶׁצָרִיךְ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁמַּצַּב־הַדְּבָרִים עָלוּל לְהַגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁגִּ’ילְבֶּרְט, בְּנוֹ שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, וּמַרס, בַּעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה…"

“לֹא תַּעֲבֹרְנָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְהֵם יִפְּלוּ בְּיָדִי”, – עָנָה טֶקְסַר, “וּכְשֶׁיִהְיוּ תְּפוּסִים בְּיָדִי…”

זֶרְמָה לֹא שָׁמְעָה אֶת סוֹפוֹ שֶׁל דִּבּור זֶה, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל אִיּוּם כְּלַפֵּי בַּעְלָהּ וּכְלַפֵּי גִּ’ילְבֶּרט.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצְאוּ טֶקְסַר וּסְקַמְּבּוֹ מִן הַמְּצוּדָה הַקְּטָנָּה וְהַדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה נִנְעֲלָה אַחֲרֵיהֶם.

מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים הִפְלִיג הַסְקִיף, הַמֻּנְהָג בִּידֵי הַהִינְדוּאִי, מִן הָאִי הַקָּטָן, עָבַר דֶּרֶךְ הָעַקְמוּמִיּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶֹל אֲגַם־הַבִּצָּה וְהֵבִיא אֶת הַהִישְׁפַּנִי אֶל הַטִּירָה שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לוֹ בִּנְהַר סֶנט־גּ’וֹן בִּמְבוֹא הַמִּפְרָץ. וּמִיָּד הִסִּיעַ שֵׁפֶל־הַיָּם אֶת טֶקְסַר בִּמְהִירוּת אֶל עֵבֶר הָעִיר גֶֹ’קְסוֹנְוִיל.

הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם עִם הָנֵץ אוֹר הַיּוֹם וּבְעוֹד מוֹעֵד כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מְזִמּוֹתָיו אֶל הַפֹּעַל. וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים אֲחָדִים, וּמַרְס נֶעֱלָם בִּמְצוּלוֹת סֶנְט־גּ’וֹן וְגִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק נִדּוֹן לְמִיתָה.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן

בְּאַחַד עָשָׂר לְמַרְס בַּבֹּקֶר נִדּוֹן גִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק לְמִיתָה עַל יְדֵי הַוַּעַד שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל. בָּעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם נֶאֱסָר אָבִיו בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַוַּעַד עַצְמוֹ. וּבְעוֹד יוֹמַיִם יִתְקַיֵּם פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל קְצִין־הַצָּבָא הַצָּעִיר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁנִתְבַּע לְדִין עַל הֱיוֹתוֹ שֻׁתָּף לוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ, יְהֵא נִדּוֹן אַף הוּא לְמִיתָה וְיוּמַת עִמּוֹ כְּאֶחָד!

כַּיָּדוּעַ הָיָה הַוַּעַד כָּפוּף לְמִשְׁמַעְתּוֹ שֶׁל טֶקְסַר. רַק רְצוֹנוֹ לְבַדּוֹ הָיָה לוֹ לְחֹק. הֲמָתַת הַבֵּן וְהָאָב לֹא תִּהְיֶה אֶלָּא הַקְדָּמָה לְמַעֲשֵׂי הַהֶרֶג, שֶׁהַלְּבָנִים מִן הַשְּׂדֵרוֹת הַנְּמוּכוֹת בִּלְוָיַת הָאֲסַפְסוּף, הַמְסַיֵּעַ בְּיָדָם, מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת בְּקֶרֶב הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁבִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה וּלְכָל מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּדֵעוֹתֵיהֶם עַל עִנְיָן הָעַבְדוּת. מִתַֹחַת לַמַּסְוֶה שֶׁל מִלְחֶמֶת־אֶזְרָחִים יִמְצְאוּ לָהֶם הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ יְכֹלֶת לְהַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲוַת הַנְּקָמָה הָאִישִׁית שֶׁלָּהֶם בְּאֵין מַעְצוֹר. רַק בִּיאָתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לְבַדָּהּ תּוּכַל לְהַפְסִיק אֶת מַעֲשֵׂי הַדָּמִים הַלָּלוּ. אֲבָל כְּלוּם יָבוֹאוּ? וְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר – כְּלוּם יָבוֹאוּ קֹדֶם שֶׁיִפְּלוּ הַקָּרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַלָּלוּ שֶׁל חֲמַת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

לְמַרְבֶּה הָאָסוֹן הָיָה הַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק.

וְכֵיוָן שֶׁהָאִחוּרִים הַלָּלוּ הָלְכוּ וְנִמְשְׁכוּ, קַל לְהָבִין כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ עִנּוּיֵי נַפְשָׁם שֶׁל יוֹשְׁבֵי קַסְטֶל־הַאוּז?

דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס נָטַשׁ לְפִי שָׁעָה אֶת מַחֲשַבְתּוֹ לַחְדֹּר לְתּוֹךְ נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ מִמְּקוֹם תַּחֲנוֹתָן. וְכִי מִתְיָרְאוֹת הֵן לַעֲבֹר אֶת שִׂרְטוֹן־הַנָּהָר עַכְשָׁיו, בְּאֵין עוֹד מַרְס עִמָּן, לְהַנְחוֹתָן בִּמְסִלַּת־הַמַּיִם שֶׁל הַנָּהָר? וְכִי וִתְּרוּ עַל כַּוָּנָתָן לִכְבֹּשׁ אֶת גֶּ’קְסוֹנְוִיל וּלְהַמְצִיא מִתּוֹךְ כָּךְ בִּטָּחוֹן וּמַחֲסֶה לַמַּטָּעוֹת אֲשֶׁר בְּמַעֲלֶה נְהַר סֶנט־גּ’וֹן? מַה הַמְּאֹרָעוֹת הַחֲדָשִׁים, שֶׁאֵרְעוּ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה וְשֶׁגָּרְמוּ לְכָךְ, כִּי הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן שִׁנָּה אֶת תָּכְנֵיּוֹתָיו?

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת, שֶׁמַּר סְטֶנֶרד וְהַסּוֹכֵן פֶּרִי הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם בְּאוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁנֵים עָשָׂר לְמַרס, שֶׁנִמְשַׁךְ לְאֵין קֵץ.

לְפִי הַשְּׁמוּעוֹת, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּחֶבֶל־הָאָרֶץ שֶׁל פְלוֹרִידָה שֶׁבֵּין הַנָּהָר וְהַיָּם, נִתְרַכְּזוּ פְּעֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים בְּעִקָּר עַל חוֹף הַיָּם עַצְמוֹ. הַמְפַקֵד דִּיפוֹן הִפְלִיג בָּאֳנִיָּה “אוּאֶבֶּשׁ” אֶל הַמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין בִּלְוָיַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלּוֹ, הַחֲזָקוֹת בְּיוֹתֵר. אוֹמְרִים שֶׁהַמִּילִיצִיָּה מִתְכּוֹנֶנֶת לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְלֹא תְּנַסֶּה לְהָגֵן עַל מְצוּדַת מַרְיוֹן, כְּשֵׁם שֶׁלֹא הֵגֵנָּה עַל מְצוּדַת קְלִינְטש בִּזְמַן כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה.

אֵלֶּה הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁהֵבִיא הַסּוֹכֵן הַבֹּקֶר לְקַסְטֶל־הַאוּז וּמִיָּד הוֹדִיעוּ אוֹתָן לְמַר סְטֶנֶרד וּלְאֶדוּאַרד קָרוֹל, אֲשֶׁר פִּצְעוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד, אָכַף עָלָיו לִהְיוֹת מוּטָל עַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ שֶׁבְּאוּלָם הַפְּרוֹזְדוֹר.

“צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בָּאוּ אֶל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין!” – קָרָא הַלָּז. “וּמִפְּנֵי מָה אֵינָם בָּאִים לְגֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“אֶפְשָׁר שֶׁאֵינָם מִתְכַּוְּנִים אֶלָּא לַחְסֹם אֶת הַנָּהָר בְּתַחְתִּיתוֹ בְּלִי לִכְבֹּש אוֹתוֹ”, – עָנָה פֶּרִי.

“אֶפְשָׁר אֵלֵךְ וְאוֹדִיעַ לַמְפַקֵּד דִּיפֹון עַל הַסַּכָּנָה, שֶׁמַּר בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ נְתוּנִים בָּהּ?” – אָמַר פֶּרִי.

“הַנְּסִיעָה לְשָׁם תֶּאֱרַךְ מֵעֵת־לְעֵת”, – עָנָה קָרוֹל, "אֲפִילוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁלֹּא תִּתְעַכֵּב עַל יְדֵי הַמִּילִיצִיָּה, הַנְּסוֹגָה אָחוֹר! וְעַד שֶׁיַּסְפִּיק הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן לָתֵת פְּקֻדָּה לִסְטֶוֶנס לִכְבֹּש אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, יַעֲבֹר זְמַן הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר! וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי אוֹתוֹ שִׂרְטוֹן הַנָּהָר מְעַכֵּב! אִם הַתּוֹתְחָנִיּוֹת אֵינָן יְכֹלוֹת לַעֲבֹר אוֹתוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט הָאֻמְלָל, שֶׁמָּחָר יוֹצִיאוּהוּ לְמִיתָה? לָאו…. לֹא לְסֶנט־אַבְגּוּסְטִין צָרִיךְ לָלֶכֶת, אֶלָּא לְגֶ’קְסוֹנְוִיל עַצְמָהּ! וְלֹא אֶל הַמְפַקֵּד דִּיפֹון צָרִיךְ לִפְנוֹת.. אֶלָּא אֶל טֶקְסַר…

הַדִּין עִם מַר קָרוֹל, אָבִי, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְשָׁם!" – אָמְרָה מִיס אַלִּיס, שֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל קָרוֹל.

הַנַּעֲרָה אַמִּיצַת־הַלֵּב נְכוֹנָה הָיְתָה לְנַסּוֹת אֶת הַכֹּל וּלְהַפְקִיר עַצְמָה לְכָל סַכָּנָה, וּבִלְבָד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהֹּ לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט.

כְּשֶׁיָּצָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אֶמֶשׁ מִקֶּמדלֶס־בֵּי, דָּרַש בְּכָל תֹּקֶף, שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִשְׁתּוֹ אֶת דְּבַר יְצִיאָתוֹ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל. מִן הַמֻּכְרָח הָיָה בְּהֶחְלֵט לְהַעֲלִים מִמֶּנָּה, שֶׁהַוַּעַד נָתַן פְּקֻדָּה לֶאֱסֹר אוֹתוֹ. מָרַת בּוֹרְבֶּנק לֹא יָדְעָה אֵפוֹא אֶת הַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶנֶּעְלַם מִמֶּנָּה גּוֹרָלוֹ שֶׁל בְּנָהּ, שֶׁחָשְׁבָה עָלָיו, כִּי הוּא נִמְצָא בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַצִּי. וְכִי יָכְלָה אִשָּׁה אֻמְלָלָה זוֹ לַעֲמֹד בָּאָסוֹן הַכָּפוּל הַזֶּה, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַלֶיהָ? בַּעְלָהּ תָּפוּס בְּיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר וּבְנָהּ יוּצָא מָחָר לַהֲרִיגָה! צָרָה זוֹ תְּקַפַּח אֶת חַיֶּיהָ. כְֹשֶׁבִּקְשָׁה לִרְאוֹת אֶת גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, אָמְרָה לָה מִיס אַלִּיס, שֶׁהוּא נָסַע מִקַּסְטֶל־הַאוּז, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דֵּי וְזֶרְמָה וְשֶׁלֹא יָשׁוּב, כְּפִי הַנִּרְאֶה, אֶלָּא מִקֵּץ אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁעוֹת. כֶּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל מָרַת בּוֹרְבֶּנק הָיוּ מְכֻוָּנוֹת עַכְשָׁיו לַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּעֱלְמָה. וְצָרָה זוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה מִכֹּחָהּ לָשֵׂאת אוֹתָהּ, בְּיִחוּד בַּמַּצָּב, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְמִיס אַלִּיס, מַה הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לְגֶ’מס וּלְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק. הִיא יָדְעָה, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר עָתִיד לִהְיוֹת מוּמָת מָחָר בִּירִיָּה וְשֶׁכָּךְ יִהְיֶה גַּם סוֹפוֹ שֶׁל אָבִיו!… וְהִיא גָּמְרָה בְּנַפְשָׁהּ לָלֶכֶת אֶל טֶקְסַר וּבָאָה לְבַקֵּשׁ מֵאֵת קָרוֹל לְהַעֲבִירָהּ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר.

“אַתְּ.. אַלִּיס.. תֵּלְכִי אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל!” – צָוַח סְטֶנֶרד.

“אַבָּא… מִן הַמֻּכְרָח הוּא!”…

הִסּוּסוֹ שֶׁל סְטֶנֶרד, שֶׁהָיָה דָּבָר טִבְעִי כָּל כָּךְ, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנוּ פִּתְאֹם מִפְּנֵי הַהֶכְרַח לִפּעֹל וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי אִחוּר. אִם הָיְתָה עֲדַיִן הַצָּלָה לְגִ’ילבֶּרט, הֲרֵי רַק בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁמִיס אַלִּיס אָמְרָה לְנַסּוֹת לָלֶכֶת בָּהּ. אֶפְשָׁר, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהָרֵךְ אֶת לִבּוֹ שֶׁל טֶקְסַר, אִם תִּתְנַפֵּל לְרַגְלָיו? אֶפְשָׁר, שֶׁתַּטֶּה אֶת לִבּוֹ לִדְחוֹת לְפִי שָׁעָה אֶת הַהֲרִיגָה? אֶפְשָׁר, שֶׁתִּמְצָא סִיּוּעַ מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים, אֲשֶׁר צָרַת נַפְשָׁהּ תְּעוֹרֵר אוֹתָם לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד עָרִיצוּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בָּהּ? וּלְפִיכָךְ הֶכְרַח הָיָה לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל הַסַּכָּנוֹת הַכְּרוּכוֹת בָּזֶה.

“פֶּרִי יוֹאִיל לְהֲבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי”, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

“בְּחֵפֶץ־לֵב”, – עָנַה סוֹכֵן הָאֲחֻזָּה.

“לֹא כֵּן, אַלִּיס, הִנְנִי לְלַוּוֹתֵךְ בְּעַצְמִי”, – אָמַר סְטֶנֶרד. “אָמְנָם כֵּן… אֲנִי עַצְמִי! הָבָה נֵלֵךְ”..

“אַתָּה סְטֶנֶרד?”… – אָמַר קָרוֹל. “אַתָּה מַפְקִיר אֶת חָיֶּיךָ… שֶׁהֲרֵי דֵעוֹתֶיךָ גְּלוּיוֹת וִידוּעוֹת לַכֹּל”..

“אַחַת הִיא” – עָנָה סְטֶנֶרד. “לֹא אַנִּיחַ לְבִתִּי לָלֶכֶת אֶל הַבִּרְיוֹנִים הַלָּלוּ בִּלְעָדַי. הָבָה יִשָּׁאֵר פֶּרִי בְּקַסְטֶל־הַאוּז, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכֹל לָקוּם מִמִּשְׁכָּבְךָ, אֶדוּאַרד, וְהֲרֵי יִתָּכֵן, שֶׁיַעַצְרוּנִי שָׁם”…

“וְאִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק תִּקְרָא לְךָ אוֹ לְמִיס אַלִּיס” – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל, מַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לָהּ?"

“תֹּאמַר לָהּ, שֶׁאָנוּ הִתְחַבַּרְנוּ אֶל גֶּ’מס וְהִנְנוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ בְּחִפּוּשָׂיו בְּעֵבֶר הַנָּהָר!… וְאִם יְהֵא צֹרֶךְ בְּכָךְ, אֱמֹר לָהּ גַּם שֶׁאֲנוּסִים הָיִינוּ לָלֶכֶת אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל… קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים. הַגֵּד לָהּ מַה שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר וְיָשָׁר בְּעֵינֶיךָ לְהַגִּיד לָהּ, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ, וֶהֱוֵה זָהִיר לְהַשְׁמִיעַ לָהּ מִלָּה, שֶׁיְהֵא בָּהּ כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּלִבָּהּ אֶת הַחֲשָׁשָׁה, שֶׁבַּעְלָהּ וּבְנָהּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה… פֶּרִי, הוֹאֶל נָא לְצַוּוֹת, שֶׁיָּכִינוּ סִירָה!”

הַסּוֹכֵן יָצָא מִיָּד, וּסְטֶנֶרד הִתְעַסֵּק בַּהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ.

אָמְנָם מוּטָב הָיָה, שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתָהּ מִקַּסְטֶל־הַאוּז תּוֹדִיעַ מִיס אַלִּיס לְמָרַת בּוְֹרְבֶּנק, שֶׁאֲנוּסָה הִיא לָלֶכֶת עִם אָבִיהָ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, עָלֶיהָ לְכַזֵּב וְלֵאמֹר לָהּ, כִּי מִפְלַגְתּוֹ שֶׁל טֶקְסַר נָפְלָה… כִּי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לָכְדוּ אֶת הַנָּהָר… וְכִי גִּ’ילְבֶּרט יָבוֹא מָחָר לְקֶמדלֶס־בֵּי… וְאוּלָם הֲתַעֲצֹר הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה כֹּחַ, שֶׁלֹּא לְהִתְבַּלְבֵּל, וְהַאִם לֹא יִבְגֹד בָּהּ קוֹלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁתַּגִּיד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְהִתְקַיֵּם בַּמַּצָּב שֶׁל עַכְשָׁיו?

כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל חַדְרָהֹּ שֶׁל הַחוֹלָה, הָיְתָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק יְשֵׁנָה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר, שֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בְּמִין תְּנוּמָה רַבַּת־עִנּוּיִים, בְּמִין קִפָּאוֹן עָמֹק, אֲשֶׁר מִיס אַלִּיס לֹא מָצְאָה עֹז בְּלִבָּהּ לְהַעִירָהּ מִמֶּנּוּ. אֶפְשָׁר, שֶׁמּוּטָב הָיָה, כִּי הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נִפְטְרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ בִּדְבַר־שְׂפָתַיִם.

אַחַת מִמְּשָׁרְתוֹת הַבַּיִת הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל הַחוֹלָה. מִיס אַלִּיס צִוְּתָה עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתָהּ אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וְשֶׁאִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק תִּשְׁאַל אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת, תִּפְנֶה אֶל מַר קָרוֹל וְהוּא יוֹרֶנָּה מַה לְהָשִׁיב לָהּ. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָּחֲנָה אֶל הָאֵם הָאֻמְלָלָה וְנָגְעָה בִּשְׂפָתֶיהָ בְּמִצְחָהּ וְיָצְאָה מִן הַחֶדֶר, כְּדֵי לְהִלָּווֹת אֶל אָבִיהָ.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה:

“בּוֹא נָא, אַבָּא!”

שְׁנֵיהֶם חִבְּקוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל אֶדואַרד קָרוֹל וְיָצְאוּ מֵאוּלָם הַפְּרוֹזְדוֹר.

בְּאֶמְצַע שְׂדֵרַת־הַחִזְרָן, שֶׁהוֹלִיכָה אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן, נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם הַסּוֹכֵן.

“הַסִּירָה מוּכָנָה”, – אָמַר פֶּרִי.

“טוֹב הַדָּבָר”, – עָנָה סְטֶנֶרד. הֱוֵה שָׁקוּד, יְדִידִי, לִשְׁמֹר עַל קַסְטֶל־הַאוּז שְׁמִירָה מְעֻלָּה".

“אַל תִּדְאַג מְאוּמָה, מַר סְטֶנֶרד. הַנֶּגְרִים שֶׁלָּנוּ חוֹזְרִים מְעַט מְעַט אֶל הַמַּטָּעָה, וְהַדָּבָר מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו. מַה יַּעֲשׂוּ בַּחֵרוּת, שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ לָהּ בְּיַד הַטֶּבַע? הָשִׁיבָה לָנוּ אֶת מַר בּוֹרְבֶּנק, וְהוּא יִמְצָא אֶת כֻּלָּם, אִישׁ אִישׁ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ!”

מַר סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ יָשְׁבוּ מִיָּד בַּסִּירָה, שֶׁאַרְבָּעָה מַלָּחִים מִקֶּמדלֶס־בֵּי הָיוּ מַנְהִיגִים אוֹתָהּ. הַמִּפְרָשׂ הוּנַף, וְרוּחַ מִזְרָחִית קְלִילָה הִסִּיעָה בִּמְהִירוּת אֶת הַסִּירָה מִן הַחֹוף. הַנָּמֵל נִתְעַלֵּם חִישׁ מִן הָעַיִן אֲחוֹרֵי הַכֵּף, שֶׁהִתְנַשֵּׂא לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית שֶׁל הַמַּטָּעָה.

סְטֶנֶרד לֹא אָבָה לָבוֹא אֶל נְמֵלָהּ שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל וְלַעֲלוֹת עַל חוֹפָהּ, לְפִי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ שָׁם מִיָּד; וּלְפִיכָךְ בָּחַר לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה בְּמִפְרָץ קָטָן, שֶׁנִמְצָא קְצַת לְמַעְלָה מִזֶּה. מִשָּׁם יָכֹל הָיָה לְהַגִּיעַ עַל נְקַלָּה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוֵי, שֶׁעָמַד מִצַּד זֶה, בִּקְצֵה הַפַּרְוָר. שָׁם יִתְיָעֲצוּ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶך יֵשׁ לִפּעֹֹל בְּעִנְיָן זֶה, לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב.

“הַמִּפְרָשׂ הוּנַף”

הַנָּהָר הָיָה גַּלְמוּד וְשָׁמֵם בְּאוֹתָה שָׁעָה. שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לוֹ בְּמַעֲלֵה זִרְמוֹ, שֶׁמִּשָּׁם צְרִיכָה הָיְתָה לָבוֹא הַמִּילִיצִיָּה הַבּוֹרַחַת מִסֶּנט־אַבְגוּסְטִין אֶל הַדָּרוֹם, וְלֹא בְּתַחְתִּיתוֹ. מִכָּאן מוּכַח הָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם קְרָב בֵּין סְפִינוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְלוֹרִידִים וּבֵין הַתּוֹתְחָנִיוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֲפִילוּ אֶת שׁוּרַת הָאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ בִּמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם, לְפִי שֶׁעַקְמוּמִיתוֹ שֶׁל נְהר סֶנְט־גּ’וֹן הֶעְלִימָה אֶת הָאֹפֶק לְמַטָּה מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל.

לְאַחַר שִׁיטָה מְהִירָה, שֶׁהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מֵאֲחוֹרֵי הַסִּירָה הָיְתָה מְסַיַּעַת אוֹתָהּ, הִגִּיעוּ סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית וְעָלוּ בְּאֵין־רוֹאִים עַל הַיַּבָּשָׁה בַּמִּפְרָץ הַקָּטָן, שֶׁהָיָה עָזוּב לְלֹא שְׁמִירָה, וּמִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים כְּבָר יָשְׁבוּ בְּבֵית הַמֻּרְשֶׁה שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.ֹ

הַלָּז הָיָה תּוֹהֶה וְחָרֵד בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵיהֶם. מְצִיאוּתָם בְּתוֹךְ הָאֲסַפְסוּף הַמְּרֻתָּח הַזֶּה, שֶׁהָיָה כֻּלּו מָסוּר לְטֶקְסַר, הָיְתָה כְּרוּכָה בְּסַכָּנָה. הַכֹּל יָדְעוּ, כִּי סְטֶנֶרד הֲרֵיהוּ מִן הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת וּמַחֲזִיק בְֹּעִנְיָן זֶה בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי קֶמדלֶס־בֵּי. שְׁדִידַת בֵּיתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ בְּגֶּ’קְסוֹנְוִיל הָיְתָה אַזְהָרָה, שֶׁצָּרִיך הָיָה לִתֵּן דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ.

דָּבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא, שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה צָפוּי לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה. אִם יַכִּירוּהוּ, אַשְׁרָיו אִם יִפָּטֵר בְּמַאֲסָר בִּלְבָד, כְּאֶחָד מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל בּורְבֶּנק.

“עָלֵינוּ לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט!” – הָיְתָה הַתְּשוּבָה הָאַחַת, שֶׁיָכְלָה מִיס אַלִּיס לְהָשִׁיב עַל כָּל דִּבְרֵי הַחֲשָׁשׁוֹת, שֶׁהִבִּיעַ הַרְוֵי.

“אָמְנָם כֵּן”, – עָנָה הַלָּז, “צָרִיךְ לְנַסּוֹת זֹאת! אֲבָל אַל יֵרָאֶה מַר סְטֶנֶרד בַּחוּץ!… יְהֵא עָצוּר בַּבַּיִת כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה”.

“יַנִּיחוּנִי לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הַכֶּלֶא?” – שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

“מְסֻפְּקַנִי, מִיס אַלִּיס”.

“הֲיַעֲלֶה בְּיָדִי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי טֶקְסַר?”

“צָרִיךְ לְנַסּוֹת”.

“וּבְכֵן אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁאֲלַוֶּה אוֹתָהּ?” – אָמַר סְטֶנֶרד כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.

“לָאו! דָּבָר זֶה יַכְשִׁיל מֵרֹאשׁ אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ לִפְנֵי טֶקְסַר וְהַוַּעַד שֶׁלּוֹ”.

“הָבָה נֵלְכָה אֵפוֹ­א, מַר הַרְוֵי”, – אָמְרָה מִיס אַלִּיס.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁנִפְרַד מֵהֶם בִּקֵּשׁ סְטֶנֶרד לַדַעַת, אִם לֹא אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת חֲדָשִׁים בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, שֶׁהַשְּׁמוּעָה עֲלֵיהֶם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה אֶל קֶמדלֶס־בֵּי.

“לֹא אֵרַע דָּבָר”, – עָנָה וְאָמַר הַרְוֵי, “עַל כָּל פָּנִים בְּנוֹגֵעַ לְגוֹרָלָהּ שֶׁל גֶֹּ’קְסוֹנְוִיל. הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הוֹפִיעַ בַּמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין, וְהָעִיר נִכְנְעָה. בְּנוֹגֵעַ לִנְהַר סֶנט־גּ’וֹן, לֹא נִרְאָה בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל תְּנוּעַת אֳנִיּוֹת. הַתּוֹתְחנִיּוֹת עֲדַיִן עוֹגְנוֹת בִּמְקוֹמָן, לְמַטָּה מִן הַשִּׂרְטוֹן”.

“עֲדַיִן מַחְסוֹר־הַמַּיִם מְעַכֵּב אוֹתָן לַעֲבֹר אוֹתוֹ?”…

“הֵן, אֲדוֹנִי סְטֶנֶרד. וְאוּלָם הַיּוֹם אָנוּ מְצַפִּים לְגֵאוּת־יָם חֲזָקָה בְּיוֹתֵר כַֹנָּהוּג בִּזְמַן שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. בְּשָׁלֹש שָׁעוֹת יִגְאוּ מֵי הַיָּם, וְאֶפְשָׁר שֶֹהַתּוֹתְחָנִיּוֹת תּוּכַלְנָה לַעֲבֹור”…

“בְּלִי סַפָּן מוֹרֶה־דֶּרֶךְ? הֲרֵי מַרס אֵינֶנּוּ, וּמִי יַעֲבִירֵן בִּמְסִלַּת־הַמַּיִם?” – עָנְתָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס וְקוֹלָהֹּ הוֹכִיחַ עָלֶיהָ שֶׁלּאּ יָכְלָה לְהֵאָחֵז אֲפִילוּ בְּתִקְוָה זוֹ. לָאו… הֲרֵי זֶה דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר!… אֲדוֹנִי הֶרְוֵי, עָלַי לָבוֹא לִפְנֵי טֶקְסַר, וְאִם יִדְחֵנִי, עָלֵינוּ לְהַקְרִיב אֶת הַכֹּל, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת גִּ’ילְבֶּרט מִבֵּית־הָאֲסוּרִים"…

“אָנוּ נַעֲשֶׂה זֹאת, מִיס אַלִּיס”.

“וְכִי לֹא נִשְׁתַּנָּה מַצַּב־הָרוּחוֹת בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל?” – שָׁאַל סְטֶנֶרד.

“לֹא”, – עָנָה הַרְוֵי. “הַנְּבָלִים עֲדַיִן שׁוֹלְטִים בָּעִיר וְטֶקְסַר הוּא הַמּוֹשֵׁל בָּהֶם. וְאוּלָם הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים מִתְמַרְמְרִים בַּחֲמַת זַעַם עַל הַנְּגִישׂוֹת וְהָאִיּוּמִים שֶׁל הַוַּעַד, וְאַךְ יוֹפִיעוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית עַל פְּנֵי הַנָּהָר, מִיָּד ישְׁתַּנֶּה מַצַּב הַדְּבָרִים. אֲסַפְסוּף זֶה מוּג־לֵב וּפַחְדָּן הוּא בִּכְלָלוֹ. וְאַךְ יִפֹּל עֲלֵיהֶם פַּחַד, מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ… הֲרֵינִי מְקַוֶּה עֲדַיִן, שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל סְטֶוֶנס לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן”…

“אָנוּ לֹא נֵשֵׁב וּנְחַכֶּה לְכָךְ” – עָנְָתה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס בְּעֹז, “עַד כֹּה וְכֹה עָלַי לִרְאוֹת אֶת טֶקְסַר!”

וּבְכֵן הֻחְלַט, כִּי סְטֶנֶרד יֵשֵׁב בַּבָּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּדַע לְאִישׁ, שֶׁהוּא נִמְצָא בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. הַרְוֵי הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה בְּכָל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁאָמְרָה לַעֲשׂוֹת וְשֶׁהַצְלָחָתָם הָיְתָה מְפֻקְפָּקָה מְאֹד. אִם טֶקְסַר יִדְחֶה אֶת בַּקָּשָׁתָהּ לָחוּס עַל חַיָּיו שֶׁל גִּ’ילְבֶּרט, אוֹ אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל מִיס אַלִּיס לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו, הֻחְלַט לְמַלֵּט אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר וְאֶת אָבִיו מִבֵּית־הָאֲסוּרִים וְאִלּוּ גַּם בִּמְחִיר שֶׁל הוֹן עָצוּם.

בְּאַחַת עֶשְׂרֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר יָצְאוּ מִיס אַלִּיס וְהַרְוֵי מִן הַבַּיִת וְהָלְכוּ אֶל בֵֹית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי, שֶׁהַוַּעַד עִם טֶקְסַר הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בִּקְבִיעוּת.

הָעִיר הָיְתָה מְלֵאָה רִגְשַׁת תְּנוּעָה כְּקֹדֶם. בָּרְחוֹבוֹת גְּדוּדֵי מִילִיצִיָּה, שֶׁנִּתְוַסֵּף לָהֶם חִזוּק עַל יְדֵי הַפְּלֻגּוֹת, שֶׁבָּרְחוּ וְנִקְהֲלוּ לְכָאן מֵחֶבְלֵי הַדָּרוֹם. בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הָיוּ מְצַפִּים לְבִיאָתָם שֶׁל גְּדוּדֵי הַצָּבָא, שֶׁנַּעֲשׂוֹ מֻפְנִים לְאַחַר הִכָּנְעוּתָהּ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין וְשֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לָבוֹא עִם דֶּרֵךְ נְהַר סֶנט־גּ’וֹן אוֹ דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים שֶׁעַל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית וְלַעֲבֹר מִשָּׁם אֶת הַנָּהָר לְעֻמַּת גֶּ’קְסוֹנְוִיל. הֶהָמוֹן הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב בָּרְחוֹבוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה. נִתְפַּשְּׁטוּ אַלְפֵי שְׁמוּעוֹת, שֶׁהָיוּ מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ כַּנָּהוּג, וְעוֹרְרוּ רַעַשׁ גָּדוֹל מֵעֵין מְהוּמָה. אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה עַל נְקַלָּה, אֲשֶׁר אִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יוֹפִיעוּ בַּנָּמֵל, לֹא תְּהֵא נַעֲשֵׂית כְּנֶגְדָּם שׁוּם פְּעֻלַּת־הֲגָנָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם אַחְדוּת. הַהִתְקוֹמְמוֹת בִּפְנֵיהֶם לֹא תְּהֵא מַמָּשִׁית. אִם פֶרְנַנְדִינָה נִכְנְעָה לִפְנֵי תִּשְׁעָה יָמִים לְצִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל רָאִיט, שֶׁעָלוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם עַל הַיַּבָּשָׁה, אִם סֶנט־אַבְגוּסְטִין נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, בְּלִי שֶׁנַּעֲשָׂה אֲפִילוּ נִסָּיוֹן כָּלְשֶׁהוּ לַחְסוֹם בְּפָנֶיהַָ אֶת הַמַּעֲבָר, הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁכָּךְ יְהֵא גַּם גּוֹרָלָהֹּ שֶׁל גֵּ’קְסוֹנְוִיל. הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית תְּהֵא אֲנוּסָה לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָהּ לְצִבְאוֹת הַצָּפוֹן וְלָסֶגֶת אָחוֹר לִפְנִים הַגָּלִיל. רַק דָּבָר אֶחָד בִּלְבָד עָלוּל הָיָה לְהַצִּיל אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל מִן הַכִּבּוּשׁ, לְהַאֲרִיךְ אֶת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַוַּעַד וּלְהַנִּיחוֹ לְקַיֵּם אֶת מְזִמּוֹת־הַדָּמִים שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ: אִי־יְכֹלֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לַעֲבֹר אֶת הַשִׂרְטוֹן, אִם מֵחֲמַת חֹסֶר מַיִם, אוֹ מֵאֶפֶס סַפָּן מוֹרֵה־דֶּרֶךְ. וְאוּלָם שְׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְבָּרֵר בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

בֵּינְתַיִם הָיוּ מִיס אַלִּיס וְהַרְוֵי מְפַלְּסִים לָהֶם דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ הֲמוֹן־עָם, שֶׁהָלַךְ וְהִתְרַבָּה, וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הָרְחָבָה הָרָאשִׁית שֶׁבָּעִיר. מַה לָּהֶם לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לַחְדֹּר אֶל אּוָלם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט? הֵם הִתְקַשּׁוּ לִמְצֹא עֵצָה לְכָךְ. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לְשָם, אֵיךְ יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִתְרָאוֹת עִם טֶקְסַר? הֵם לֹא יָדְעוּ זֹאת. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּוָּדַע לַהִישְׁפַּנִי, כִּי אַלִּיס סְטֶנֶרד מְבַקֶּשֶׁת לְדַבֵּר עִמּוֹ, יְצַוֶּה לֶאֱסֹר אוֹתָהּ בַּמִּשְׁמָר וּלְעָצְרָהּ שָׁם עַד שֶׁיָּקוּם פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר, כְּדֵי לְהִפָּטֵר בְּכָךְ מִן הַבַּקָּשָׁה הַטַּרְדָנִית?… וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה גֵּרְשָה מִלִּבָּהּ אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ, שׁוּם דְּאָגָה לְסַכָּנָה, הַצְּפוּיָה לָהּ לָעַצְמָהּ, לֹא יָכְלָה לַעֲצֹר אוֹתָהּ מִלְּהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהּ – לָבוֹא לִפְנֵי טֶקְסַר וּלְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לָחֹן אֶת גִּ’ילבֶּרט.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס אֶל הָרְחָבָה, מָצְאוּ שָׁם הֲמוֹן־עָם נִרְעָשׁ וְהוֹמֶה עוֹד יוֹתֵר. חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא צְוָחוֹת וְאִיּוּמִים, וּקְרִיאוֹת נוֹרָאוֹת עָבְרוּ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה: “לְמִיתָה!… לְמִיתָה!…”

הֻגַּד לְהַרְוֵי, שֶׁזֶּה שָׁעָה תְּמִימָה, שֶׁהַוַּעַד נִכְנַס לִישִׁיבָה וְיוֹשֵׁב בַּדִּין. לִבּוֹ נִבָּא לוֹ נְבוּאָה אֲיֻמָּה – וּנְבוּאָה זוֹ נִתְאַמְּתָה מִיָּד! וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַוַּעַד הָיָה מְסַיֵּם אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוּרְבֶּנק, שֶׁהוּטְלָה עָלָיו אַשְׁמָה, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף עִם בְּנוֹ בְּמַעֲשֵׂי רִגּוּל לְטוֹבַת מַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הַפֶּשַׁע אֶחָד הָיָה, וּבְוַדַּאי אֶחָד יִהְיֶה גַם פְּסַק־הַדִּין – וּמַעֲשֵׂה הַנְּקָמָה, שֶׁהִתְנַקֵּם טֶקְסַר בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק בַּחֲמַת שִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ, יִהְיֶה שָׁלֵם!

וּכֶשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שׁוּב לֹא רָצָה הַרְוֵי לֶלֶכֶת הָלְאָה וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת אַלִּיס סְטֶנֶרד לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִמְנֹעַ אוֹתָהּ, שֶׁלֹּא תִּרְאֶה בְּעֵינֶיהָ אֶת מַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת, שֶׁהָאֲסַפְסוּף עָלוּל לַעֲשׂוֹת לַנִּדוֹנִים בִּיצִיאָתָם, לְאַחַר פְּסַק־הַדִּין, מִבֵּית־הַמִּשְׁפָּט. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיְתָה אוֹתָהּ הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הַהִישְׁפַּנִי.

“בּוֹאִי, מִיס אַלִּיס, בּוֹאִי!”

– אָמַר הַרְוֵי. “אָנוּ נָשׁוּב בְּשָׁעָה שֶׁהַוַּעַד”…

“לָאו!” – הֵשִׁיבָה מִיס אַלִּיס. “הִנְנִי לְהִתְנַפֵּל בֵּין הַנִּשְׁפָּטִים וּבֵין שׁוֹפְטֵיהֶם…”

תְּקִיפוּת דַּעְתָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהַרְוֵי נוֹאַשׁ לְהָנִיא אוֹתָהּ מֵחֶפְצָהּ. מִיס אַלִּיס פָּרְצָה קָדִימָה, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. אַף עַל פִּי שֶׁהֶהָמוֹן הָיָה צָפוּף בְּיוֹתֵר, בְּכָל זֹאת נִדְחַק וְנָתַן לַעֲבֹר – אֶפְשָָׁר שֶׁאֲחָדִים הִכִּירוּ אוֹתָהּ. הַשְּׁאָגוֹת, הַתּוֹבְעוֹת פְּסַק־דִּין שֶׁל מִיתָה, הָיוּ הוֹמוֹת בְּאָזְנֶיהָ נַהֲמַת־זְוָעָה אֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר אוֹתָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִגִּיעָה אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

בְּמָקוֹם זֶה הָיְתָה רִגְשַׁת הָאֲסַפְסוּף גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר וְהָיְתָה דוֹמָה לְרִגְשַׁת הַיָּם שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה וְלֹא שֶׁלְאַחַר הַסְּעָרָה. אֲסַפְסוּף זֶה הָיהָ מוּכָן לְמַעֲשֵׂי־רֶשַׁע אֲיֻמִּים בְּיוֹתֵר.

וּפִתְאֹם נִפְתְּחוּ דַּלְתוֹת בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וְכָל הֶהָמוֹן הָרַב, שֵׁמִּלֵּא אוֹתוֹ מִפֶּה לָפֶה, פָּרַץ וְיָצָא הַחוּצָה בְּקוֹל שָׁאוֹן וָרַעַשׁ. שַׁאֲגוֹת הֶהָמוֹן הִתְגַּבְּרוּ. בֵּית־דִּין הוֹצִיא אֶת פְּסַק־דִּינוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק נִתְחַיֵּב בַּדִּין עַל אוֹתוֹ הַפֶּשַׁע הַבָּדּוּי, שֶׁטָּפְלוּ עַל גִּ’ילְבֶּרט, וְנִדּוֹן לְאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ עַצְמוֹ. הָאָב וְהַבֵּן יִפְּלוּ חֲלָלִים בִּידֵי פְּלֻגַּת צָבָא אַחַת, שֶׁהֻטַּל עָלֶיהָ לְהֲמִיתָם בִּירִיָּה.

“לְמִיתָה!… לְמִיתָה!…” – זָעַק הֶהָמוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

אֹוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעַ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק עַל הַשְּׁלָבִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַמַּדְרֵגָה. הוּא הָיָה שָׁלֵו וּמָשַׁל בְּרוּחוֹ. מַבָּט שֶׁל בּוּז, שֶׁהֵעִיף עַל הָאֲסַפְסוּף הַפָּרוּעַ, הָיָה הַתְּשׁוּבָה הָאַחַת, שֶׁהֵשִׁיב עַל צִוְחוֹתָיו.

הוּא הָיָה מֻקָּף פְּלֻגָּה שֶׁל מִילִיצִיָּה, שֶׁנִּצְטַוְּתָה לְהוֹלִיכוֹ בַּחֲזָרָה אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים.

אֲבָל הוּא לֹא הָלַךְ יְחִידִי.

גִּ’ילְבֶּרט הָיָה צוֹעֵד בְּצִדּוֹ.

הַקָּצִין הַצָּעִיר הוּצָא מִתָּא כִּלְאוֹ, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה שָׁם לִשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ, וְהוּבָא לִפְנֵי הַוַּעַד, כְּדֵי לְהַעֲמִידוֹ פָּנִים אֶל פָֹנִים כְּנֶגֶד גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לְשֵׁם חֲקִירָה וּדְרִישָׁה. הַלָּז אַךְ אִשֵּׁר אֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ, שֶׁהוֹדִיעַ, כִּי לֹא בָּא אֶל קַסְטֶל־הַאוּז אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת אִמּוֹ הַנּוֹטָה לָמוּת. בִּפְנֵי עֵדוּת זוֹ צְרִיכָה הָיְתָה אַשְׁמַת הָרִגּוּל לְהִבָּטֵל מֵאֵלֶיהָ, אִלְמָלֵא נֶחֱרַץ מִשְׁפָּטָם מֵרֹאשׁ. פְּסַק־דִּין אֶחָד שֶׁל מִיתָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁיּם נְקִיִּים, שֶׁיְסוֹדוֹ בְּרֶגֶשׁ־נְקָמָה אִישִׁי וְנֶחֱרַץ עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים רְשָׁעִים.

וְאוּלָם הֶהָמוֹן הִשְׂתָּעֵר לִקְרַאת הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה, וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בִּידֵי הַמִילִיצִיָּה לְפַנּוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בָּרְחָבָה, שֶׁלִּפְנֵי בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

וְהִנֵּה קָמָה תְּנוּעָה בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן – מִיס אַלִּיס פָּרְצָה וְרָצָה לִקְרַאת גֶּ’מס וְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק.

הָאֲסַפְסוּף נִרְתַּע לְאָחוֹר עַל כָּרְחוֹ – הִתְעָרְבוּת פִּתְאֹמִית זֹו שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הִדְהִימָה אוֹתוֹ.

״אַלִּיס!.." צָוַח גִּ’ילְבֶּרט.

“גִּ’ילְבֶּרט!…. גִּ’ילְבֶּרט!”… – מִלְמְלָה אַלִּיס סְטֶנֶרד וְהִתְנַפְּלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר.

״אַלִּיס… לָמָּה בָּאת הֵנָּה?"… – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.

“כְּדֵי לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיכֶם!… כְּדֵי לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי שׁוֹפְטֵיכֶם!… חוּסוּ… חוּסוּ עֲלֵיהֶם!”

הַנַּעֲרָה זָעֲקָה זְעָקוֹת מָרוֹת וְקוֹרְעוֹת־לֵב. הִיא נֶאֶחֲזָה בְּבִגְדֵי הַנִּדּוֹנִים, שֶׁעָמְדוּ רֶגַע אֶחָד תַּחְתֵּיהֶם. וְכִי הָיְתָה לָהּ תִּקְוָה, שֶֹאֲסַפְסוּף פָּרוּעַ זֶה שֶׁמִּסְּבִיבָה יְהֵא נוֹטֶה כְּלַפֵּי רַחֲמִים וַחֲנִינָה? בְּוַדַּאי לֹא! וְאוּלָם הִתְעָרְבוּתָהּ הוֹעִילָה לַעֲצֹר בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁהָיָה מוּכָן לְהִתְנַפֵּל עַל הַנִּדּוֹנִים וְלִשְׁלֹחַ בָּהֶם יָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִיחַ בְּאַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, הַשּׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם.ּ

ֹהוֹדִיעוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה לְטֶקְסַר וְהוּא הוֹפִיעַ מִיָּד עַל מִפְתַּן בֵּית־הַמִּשְׁפָּט. הוּא נָתַן אוֹת בְּיָדוֹ, וּתְנוּעָה זוֹ עָצְרָה אֶת הֶהָמוֹן… שׁוּב חָזַר עַל הַפְּקֻדָּה לְהוֹלִיךְ אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים, וְהַכֹּל נִשְׁמְעוּ לוֹ וְצִיְּתוּ.

פְּלֻגַּת הַחַיָּלִים זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְצָעֲדָה קָדִימָה.

“חֲנִינָה!… חֲנִינָה!…” – צָוְחָה מִיס אַלִּיס, כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי טֶקְסַר.

הַהִישְׁפַּנִי לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר, אֶלָּא הֵנִיעַ בְּיָדוֹ תְּנוּעָה שֶׁל סֵרוּב. הַנַּעֲרָה קָמָה מֵעַל הָאָרֶץ וְצָוְחָה:

“נָבָל!”

הִיא בִּקְּשָׁה לְהִלָּווֹת אֶל הַנִּדּוֹנִים וְהִתְחַנְּנָה שֶׁיַּנִּיחוּהָ לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים וּלְבַלּוֹת עִמָּם אֶת שְׁעוֹת חַיֵּיהֶם הָאַחֲרוֹנוֹת…

אֲבָל הֵם כְּבַר הָיוּ רְחוֹקִים מִזֶּה וְהֶהָמוֹן הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם בְּשַׁאֲגוֹתָיו.

מִיס אַלִּיס שׁוּב לֹא יָכְלָה לִכַלְכֵּל אֶת כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת. כֹּחָהּ עֲזָבָה וְהִיא הִתְנוֹדְדָה וְנָפְלָה. וּכְשֶׁהֵרִים אוֹתָהּ הַרְוֵי וְהֶחֱזִיקָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו, הָיְתָה נְטוּלַת רֶגֶשׁ וְהַכָּרָה.

הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא הִתְעוֹרְרָה מֵעִלּוּפָהּ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהוּבְאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוֵי וְנִמְצְאָה בְּקִרְבַת אָבִיהָ.

“אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!… אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!”… מִלְמְלָה הַנַּעֲרָה. צָרִיךְ לְמַלֵּט מִשָּׁם אֶת שְׁנֵיהֶם"…

“אָמְנָם כֵּן”, – עָנָה סְטֶנֶרד, “שׁוּב אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לְנַסּוֹת אֶת זֹאת!… נַמְתִּין עַד בּוֹא הַַלַּיְלָה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, בִּמְרוּצַת הַיּוֹם מִן הָרָאוּי הָיָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה. לִכְשֶׁתָּבוּא אֲפֵלַת הַלַּיְלָה וּתְהֵא הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן וּלְלֹא פַּחַד, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם, יְנַסּוּ סְטֶנֶרד וְהַרְוֵי לְהוֹצִיא אֶת שְׁנֵי הָאֲסִירִים מִבֵּית כִּלְאָם בְּסִיּוּעָם שֶׁל הַנּוֹטֵר, הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. הֵם יַצִּיעוּ לְפָנָיו סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאָדָם זֶה – עַל כָּל פָּנִים כָּךְ הָיוּ מְקַוִּים – לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וִיקַבֵּל אֶת הַצָּעָתָם, וּבְיִחוּד מִשּׁוּם שֶׁיְרִיַּת־תּוֹתָח אַחַת, שֶׁיִּירֶה הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס, עֲלוּלָה לָשִׂים קֵץ לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

וְאוּלָם מִשֶּׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה וּסְטֶנֶרד וְהַרְוֵי אָמְרוּ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר עָלֶיהָ. הַבַּיִת הָיָה מֻקָּף מִשְׁמָר שֶׁל גְּדוּד מִילִיצִיָּה וְכָל הִשְׁתַּדְּלוּתָם לָצֵאת מִמֶּנּוּ הָיְתָה לְבַטָּלָה.

פֶּרֶק רְבִיעִי: פֶּרֶץ הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית

הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא סִכּוּי אֶחָד לְהַצָּלָה – הַסִּכּוּי, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר תּוֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. שֶׁכֵּן לְמָחָר עִם עֲלוֹת הַחַמָּה עֲתִידִים הָיוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק לִהְיוֹת מוּמָתִים בִּירִיָּה. אֵיךְ יָכְלוּ לִבְרֹחַ מִתָּא כִּלְאָם, שֶׁהָיָה שָׁמוּר שְׁמִירָה מְעֻלָּה, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה שָׁמוּר בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוַי, וְאִלּוּ גַם בְּהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר בֵּית־הָאֲסוּרִים?

וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת, כִּי גֶ’קְסוֹנְוִיל תִּכָּבֵשׁ עַל יְדֵי צִבְאוֹת הַצְּפוֹנִיִּים, שֶׁלָּכְדוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים אֶת פֶרְנַנְדִינָה וְשֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הָעֶמְדָּה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת שֶׁבִּצְפוֹנָהּ שֶׁל מְדִינַת פְלוֹרִידָה. תַּפְקִיד זֶה הָיָה מוּטָל עַל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס בִּלְבַד. וְאוּלָם כְּדֵי לְמָלֵּא אוֹתוֹ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה קֹדֶם־כָּל לַעֲזֹב אֶת הַשִּׂרְטוֹן שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. עַל יְדֵי כָּךְ הָיְתָה שׁוּרַת סְפִינוֹת־הַמִּשְׁמָר נִפְרֶצֶת מֵאֵלֶיהָ, וְשׁוּב לֹא הָיָה הַצִּי צָרִיךְ אֶלָּא לַעְגֹן כְּנֶגֶד הַנָּמֵל. וְאִם אַךְ יַתְחִיל לִירוֹת מִשָּׁם בִּכְלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלּוֹ אֶל הָעִיר, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁצִּבְאוֹת הַמִּילִיצְיָה יִסּוֹגוּ מִיָּד אָחוֹר אֶל בִּצְאוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּגָּלִיל, שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וּבְעִקְּבוֹתֵיהֶם וַדַּאי יִבְרְחוּ גַּם טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִן הַגְּמוּל שֶׁהֵם רְאוּיִים לוֹ. וּמִיָּד יָשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים אֶל הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁנִּלְקַח מִיָּדָם בְּרֶשַׁע, וְיִכָּנְסוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם בָּאֵי כֹּחָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בִדְבַר הַסְגָּרַת הָעִיר לְיָדָם.

הַאֶפְשָׁר הָיָה לָעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, וּבִזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר? הֲנִמְצָא אֵיזֶה אֶמְצָעִי, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל יָדוֹ עַל הַמַּעְצוֹר הַקָּשֶׁה, שֶׁמַּחְסוֹר הַמַּיִם הֶעֱמִיד כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עַל דַּרְכָּן שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת וְלֹא הִנִּיחָן לַעֲבֹר? הַדָּבָר הָיָה מְפֻקְפָּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיוֹתֵר, כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה לְהַלָּן.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעוּ הַשּׁוֹפְטִים אֶת פְּסַק־דִּינָם הָלְכוּ טֶקְסַר וּמְפַקֵּד הַמִּילִיצְיָה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל אֶל הַשָּׂפָה, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל זִרְמֵי־הַנָּהָר הַתַּחְתּוֹנִיִּים. וְלֹא הָיָה תֵּמַהּ בַּדָּבָר שֶׁכִּוְּנוּ אֶת מַבְּטֵיהֶם אֶל הַשִּׂרְטוֹן שֶׁלְּמַטָּה וְהִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ קוֹל יְרִיַּת־תּוֹתָחִים מֵאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

“הַאִם לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת חֲדָשׁוֹת?” – שָׁאַל טֶקְסַר כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד הַסֶּכֶר.

“שׁוּם חֲדָשׁוֹת”, – עָנָה הַמְפַקֵּד. "מִתּוֹךְ הַתִּיּוּר, שֶׁתַּרְתִּי זֶה עַתָּה אֶת הַצָּפוֹן, הֲרֵינִי בָּא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יֵצְאוּ מִפֶּרְנַנְדִינָה עַל מְנַת לַעֲלוֹת עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל. סְבָרָה קְרוֹבָה לָאֱמֶת הִיא, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הַגְּבוּל שֶׁל מְדִינַת גּ’וֹרְגִּיָּה מִתּוֹךְ צִפִּיָּה, שֶׁהַצִּי שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת מַעֲבַר הַנָּהָר.

“וּכְלוּם אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ צְבָאוֹת מִן הַדָּרוֹם, לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּנְּתָה סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְיַעַבְרוּ דֶרֶךְ סֶנְט־גּ’וֹן לְפִּיקוֹלָטָה”" – שָׁאַל הַהִישְׁפַּנִי.

“אֵינִי סָבוּר כָּךְ”, – עָנָה הַקָּצִין. כֵּיוָן שֶׁצִּבְאוֹתָיו הוּבְאוּ בָּאֳנִיּוֹת, אֵין הַלָּלוּ מַסְפִּיקִים לוֹ אֶלָּא לְכִבּוּשׁ הָעִיר בִּלְבַד, וּמַטְּרָתוֹ הִיא, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לָשִׂים הֶסְגֵּר עַל כָּל הַשָּׂפָה, מִתּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן עַד לַפֶּלֶג הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. וּלְפִיכָךְ מִצַּד זֶה אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד טֶקְסַר".

“וּבְכֵן אֵפוֹא אֵין לְפָנֵינוּ אֶלָּא הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָנוּ מִצַּד הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס, אִם יַצְלִיחַ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, שֶׁהוּא נֶעְצַר שָׁם זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים”…

“אֱמֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָהּ לְהִפָּתֵר תּוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר, כִּי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית אֵינָם מִתְכַּוְּנִים אֶלָּא לִתְפֹּס אֶת זֶרֶם־הַנָּהָר הַתַּחְתּוֹן, כְּדֵי לְהַפְסִיק כָּל חִבּוּר בֵּין סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין וּפֶרְנַנְדִינָה. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, טֶקְסַר, שֶׁמְּנִיעַת הַקּוֹנְטְרַבַּנְדָה שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי־מִלְחָמָה, שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתָהּ דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּדָּרוֹם, חֲשׁוּבָה עַכְשָׁיו בִּשְׁבִיל הַצְּפוֹנִיִּים יוֹתֵר מִכִּבּוּשָׁה שֶׁל פְלוֹרִידָה. סְבָרָה הִיא, שֶׁכָּל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה שֶׁלָּהֶם אֵין לָהּ מַטָּרָה אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ. אִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ צִבְאוֹתֵיהֶם, שֶׁכָּבְשׁוּ זֶה שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים אֶת הָאִי עֲמַלְיָה, עוֹלִים כְּבָר עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל”.

“אֶפְשָׁר שֶׁהַדִּין עִמְּךָ”, – עָנָהוּ טֶקְסַר. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ מִתְאַוֶּה אֲנִי, שֶׁשְּׁאֵלַת הַשִּׂרְטוֹן תִּפָּתֵר סוֹף סוֹף פִּתְרוֹן מֻחְלָט".

“הִיא תִּפָּתֵר עוֹד הַיּוֹם”.

“וְאִם הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס תָּבֹאנָה וְתַעֲמֹדְנָה לִפְנֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל, – מַה תַּעֲשֶׂה אַתָּה?”

“אֲמַלֵּא אֶת הַפְּקֻדָּה, שֶׁקִּבַּלְתִּי, לְהוֹלִיךְ אֶת גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה לִפְנִים הָאָרֶץ, כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל הִתְנַגְּשׁוּת עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הָבָה יִלְכְּדוּ אֶת עָרֵי הַגָּלִיל! אֵין דָּבָר! הֵם לֹא יוּכְלוּ לְהַחֲזִיק בָּהֶן לְאֹרֶךְ יָמִים, לְפִי שֶׁיִּהְיוּ מֻפְרָדִים מֵחִבּוּרֵיהֶם עִם גּ’וֹרְגִּיָּה וְהַקָּרוֹלִינוֹת, וְסוֹפֵנוּ לָשׁוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה בַּחֲזָרָה!”

“וּבֵינְתַיִם”, – עָנָה טֶקְסַר, “אִם יִכְבְּשׁוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל וְיִשְׁלְטוּ בָּהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, יַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי נְקָמוֹת… כָּל אוֹתָם הַנְּקוּבִים בְּנֵי־אָדָם כְּבוּדִים, כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הָעֲשִׁירִים וְהַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת יַחְזְרוּ שׁוּב לְשִׁלְטוֹנָם. וְאָז… לֹא!… הָיֹה לֹא תִהְיֶה!… לֹא נַעֲזֹב אֶת הָעִיר, מוּטָב…”

הַהִישְׁפַּנִי לֹא הִבִּיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עַד תֻּמָּהּ, אֶלָּא שֶׁקַּל הָיָה לַהֲבִינָהּ. הוּא לֹא יַסְגִּיר אֶת הָעִיר בִּידֵי הַצְּפוֹנִיִּים, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה מוֹסֵר אוֹתָהּ שׁוּב לִידֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם פְּקִידֵי־הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהָאֲסַפְסוּף סִלֵּק אוֹתָם. מוּטָב שֶׁיַּבְעִיר אוֹתָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר עָשָׂה דָבָר, כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֻרְבָּן הַזֶּה. וּלֶאַחַר שֶׁיְּבַצֵּעַ אוֹתוֹ, יִלָּווּ, הוּא וּבְנֵי סִיעָתוֹ אֶל גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה, הַנְּסוֹגִים אָחוֹר, וְיִמְצְאוּ לָהֶם מִקְלָט בַּבִּצּוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁאֵין לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וִיצַפּוּ שָׁם לַמְּאֹרָעוֹת הָעֲתִידִים לָבוֹא.

וְאוּלָם עָלֵינוּ לַחֲזֹר וְלֵאמֹר, שֶׁדָּבָר זֶה עָתִיד הָיָה לִקְרוֹת רַק בִּזְמָן שֶׁהַשִּׂרְטוֹן יַנִּיחַ לַתּוֹתְחָנִיּוֹת לַעֲבֹר וּלְהַפְלִיג בַּנָּהָר, וְהֵנָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ עָמְדָה לְהִפָּתֵר פִּתְרוֹן מֻחְלָט.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם הִתְחִילוּ נוֹהֲרִים מִצַּד הַנָּמֵל וּמִלֵּא בִּן־רֶגַע אֶחָד אֶת כָּל הָרְצִיף. צְוָחוֹת מַחֲרִישׁוֹת־אָזְנַיִם הִתְחִילוּ מְנַסְּרוֹת בֶּחָלָל:

“הַתּוֹתְחָנִיּוֹת עוֹבְרוֹת!”

“לָאו! אֵין הֵן זָזוֹת מִמְּקוֹמָן!”

“מֵי הַיָּם גָּאוּ!”…

“הֵן תְּנַסֶּינָה לַעֲבֹר בְּכָל כֹּחַ הַקִּיטוֹר!”

“הִבִּיטוּ וּרְאוּ!… הִבִּיטוּ וּרְאוּ!”…

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר!” – אָמַר מְפַקֵּד הַמִּילִיצְיָּה. שָׁם מִתְרַחֵשׁ דָּבָר – הַבֵּט וּרְאֵה, טֶקְסַר!"

הַהִישְׁפַּנִי לֹא עָנָה דָבָר. עֵינָיו הָיוּ מַבִּיטוֹת בְּלִי־חָשָׂךְ אֶל מַעֲלֵה הַנָּהָר, שֶׁאָפְקוֹ נִסְגַּר עַל יְדֵי שׁוּרַת סְפִינוֹת־הַמִּשְׁמָר, שֶׁהָעָמְדוּ לְרֹחַב הַנָּהָר. בְּרִחוּק שֶׁל חֲצִי מִיל מִשָּׁם וָהָלְאָה נִרְאוּ הַתְּרָנִים וְהָאֲרֻבּוֹת שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. הֵן פָּלְטוּ תִּמְרוֹת־עָשָׁן עָבוֹת, שֶׁהָרוּחַ הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת הִרְדִיפָתַן וְהִסִּעָתַן עַד לְגֶ’קְסוֹנְוִיל.

נִרְאֶה הַדָּבָר, כִּי סְטֶוֶנס הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֵאוּת־הַיָּם הַמְּלֵאָה וּבִקֵּשׁ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, וּלְשֵׁם כָּךְ צִוָּה לְהַסִּיק אֶת הַדְּוָדִים עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. הֲיַצְלִיחַ הַדָּבָר בְּיָדוֹ? הֲיִמְצָא לוֹ מַיִם בְּמִדָּה מְסַפֶּקֶת לְכָךְ, וְלֹא אַךְ כְּדֵי חִפּוּשׁ תַּחְתִּית הַתּוֹתְחָנִיּוֹת בַּחוֹל? כָּל הַמְּאֹרַע הַזֶּה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִיּוֹת שֶׁהִתְקַהֲלוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

וְהַשִּׂיחוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַבְּרִיּוֹת עַל עִנְיָן זֶה נִתְרַבּוּ בְּיוֹתֵר; הַלָּלוּ רָאוּ מַה שֶּׁרָאוּ וְהַלָּלוּ כָּפְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

“כְּבָר עָבְרוּ קָדִימָה כְּדֵי מַחֲצִית הַכֶּבֶל!”

“לֹא כִּי! הֵן לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן, כְּאִלּוּ עָגְנֵיהֶן עֲדַיִן נְעוּצִים בַּקַּרְקַע!”

“הֲרֵי אַחַת, שֶׁכְּבָר נָעָה וְהוֹלֶכֶת!”

“אָמְנָם כֵּן! אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת כְּבָר לְרָחְבָּהּ וְחוֹזֶרֶת לַאֲחוֹרֶיהָ מֵחֹסֶר מַיִם!”

“הוֹי מַה רַב הֶעָשָׁן!”

וַאֲפִלּוּ יַבְעִירוּ אֶת כָּל הַפֶּחָמִים שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן!"

“וְהִנֵּה הַגֵּאוֹת כְּבָר הוֹלֶכֶת וּמַשְׁפִּילָה!”

“הֵידָד, יְחִי הַדָּרוֹם!”

“הֵידָד!”

נִסָּיוֹן זֶה, שֶׁעָשָׂה הַצִּי, לֹא עָרַךְ אֶלָּא כַּעֲשָׂרָה רְגָעִים, אֶלָּא שֶׁעֲשֶׂרֶת הָרְגָעִים הַלָּלוּ הָיוּ זְמַן אָרֹךְ לְאֵין סוֹף בְּעֵינָיו שֶׁל טֶקְסַר וּבְעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי סִיעָתוֹ וְשֶׁל כָּל אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל עָלוּל הָיָה לְקַפֵּחַ אֶת חֵרוּתָם וְאוּלַי גַּם אֶת חַיֵּיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּרְחָק הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּי וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל תְּנוּעַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, הַכְּבָר עָבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אוֹ יַעַבְרוּהוּ סוֹף סוֹף, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּקְרִיאוֹת הַהֵידָד, שֶׁהִשְׁמִיעַ הֶהָמוֹן קֹדֶם זְמַנּוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס יְפָרֵק מֵעַל אֳנִיוֹתָיו אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַמְיֻתָּר, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת קַו־הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַצְלִיחַ לָעֲבֹר אֶת הַשֶּׁטַח הַקָּטָן, שֶׁעָלָיו לַעֲבֹר בִּשְּׁבִיל לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּקוֹמוֹת הָעֲמֻקִּים יוֹתֵר, וּמִשָּׁם יַפְלִיג עַל נְקַלָּה לְעֻמַּת הַנָּמֵל? לְכָל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁשׁ כָּל זְמַן שֶׁמֵּי הַיָּם גָּאוּ בְּיוֹתֵר.

וְאוּלָם בֵּינְתַיִם כְּבָר הִתְחִילָה גֵּאּוּת־הַיָּם לִהְיוֹת מַשְׁפִּילָה וְיוֹרֶדֶת כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁפֶל, יִשְׁפְּלוּ מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

פִתְאֹם הוּנְפוּ כַּמָּה יָדַיִם אֶל עֵבֶר תַּחְתִּית זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר, וּמִיָּד נִשְׁמְעָה קְרִיאָה אַחַת, שֶׁהִשְׁתִּיקָה אֶת כָּל יֶתֶר הַקּוֹלוֹת:

“סִירָה!… סִירָה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר. סִירָה קַלָּה נִרְאֲתָה סָמוּךְ לִשְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית, שֶׁזֶּרֶם הַגֵּאוּת עֲדַיִן הָיָה מֻרְגָּשׁ שָׁם, תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַנָּהָר כְּבָר הִתְגַּבֵּר הַשֵּׁפֶל הָלוֹךְ וְהִתְגַּבֵּר. סִירָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּכֹחַ הַמְּשׁוֹטִים, שָׁטָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, וּבְיַרְכוֹתֶיהָ יָשַׁב קָצִין אֶחָד לָבוּשׁ מַדֵּי הַמִּילִיצְיָּה הַפְלוֹרִידִית. הוּא הִגִּיעַ מִיָּד אֶל הַכֶּבֶשׂ, עָלָה בִּזְרִיזוּת עַל שְׁלָבֵּי הַמַּדְרֵגָה הַצְּדָדִית, הַמּוֹלִיכָה אֶל הָרָצִיף. כְּשֶׁרָאָה שָׁם אֶת טֶקְסַר, פָּנָה וְהָלַךְ אֵלָיו כְּשֶׁהוּא נִדְחָק וְעוֹבֵר בֵּין הַחֲבוּרוֹת, שֶׁנִּצְטוֹפְפוּ כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו.

“מָה אֵרַע?” – שָׁאַל הַהִישְׁפַּנִי.

“לֹא אֵרַע כְּלוּם וְלֹא יֶאֱרַע כְּלוּם!” – עָנָה הַקָּצִין.

“מִי שְׁלָחֲךָ?”

“הַמְמֻנֶּה עַל הַסְּפִינוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁעוֹד מְעַט תִּתְקָרֵבְנָה אֶל הַנָּמֵל”.

“וּמִשּׁוּם מַה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת נִסּוּ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אֶלָּא שֶׁיְגִיעָן הָיָה לְבַטָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת מַשָּׂאָן וְהִגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ הַקִּיטוֹר בְּיוֹתֵר. וּמֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵיהֶן”.

“כָּל זְמַן שֶׁתִּמָּשֵׁךְ גֵּאוּת זוֹ?”

“לֹא בְּגֵאוּת זוֹ וְלֹא בְּכָל גֵּאוּת אַחֶרֶת – לְכָל הַפָּחוֹת בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים מִכָּאן וּלְהַבָּא”.

“הֵידָד!… הֵידָד!”

הַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ מִלְּאוּ אֶת כָּל הָעִיר. וְאִם הַבִּרְיוֹנִים הָיוּ שׁוּב מְקַלְּסִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ הִתְגַּשְּׁמוּתָם שֶׁל כָּל יִצְרֵיהֶם הָרָעִים, הָיוּ הַמְּתוּנִים מְדֻכְדָּכִים עַד מְאֹד בְּזָכְרָם, שֶׁעוֹד יָמִים רַבִּים עֲלֵיהֶם לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל אֶת שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע שֶׁל הַוַּעַד וּנְשִׂיאוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת דִבֵּר אוֹתוֹ הַקָּצִין. כֵּיוָן שֶׁמִּן הַיּוֹם וָהָלְאָה יְהֵא הַיָּם פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ יוֹם יוֹם, שׁוּב לֹא תּוֹלִיךְ גֵּאוּת־הַיָּם אֶל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן אֶלָּא מִדָּה מְמֻעָטָה שֶׁל מַיִם. גֵּאוּת זוֹ שֶׁל הַשְּׁנֵים עָשָׂר לְמַרְס הָיְתָה חֲזָקָה מִשֶּׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְיַעַבְרוּ הַרְבֵּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁזֶּרֶם הַנָּהָר יִתְנַשֵּׂא שׁוּב לִידֵי גֹבַה זֶה, וְכֵיוָן שֶׁהַצִּי לֹא יוּכַל לַעֲבֹר בַּנָּהָר, הֲרֵי תִּמָּלֵט גֶ’קְסוֹנְוִיל מֵאֵשׁ תּוֹתָחָיו שֶׁל סְטֶוֶנס. וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהֵא שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקְסַר הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ וְנָבָל זֶה מֻבְטָח הָיָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֶׂה־הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ. וְאַף אִם לְהַנִּיחַ, שֶׁהַגֵּנֵרַל שֶׁרְמֶן יְבַקֵּשׁ לִכְבֹּשׁ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל עַל יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל רַאִיט, שֶׁעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בְּפֶרְנַנְדִינָה, הֲרֵי מַסָּע זֶה אֶל הַדָּרוֹם יַצְרִיךְ זְמַן יָדוּעַ. וַהֲרֵי קִיּוּם פְּסַק דִּינָם שֶׁל גֶּ’מס וְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק נוֹעַד לְיוֹם הַמָּחֳרָת בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, וְשׁוּם דָּבָר שׁוּב לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם.

הַיְּדִיעָה שֶׁהֵבִיא הַקָּצִין, נִתְפַּשְּׁטָה בְּרֶגַע אֶחָד בְּכָל הַסְּבִיבָה. וְקַל לְהָבִין אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה עַל הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ שֶׁבְּקֶרֶב אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר. שׁוּב נִתְחַדְּשׁוּ מַעֲשֵׂי הַהוֹלֵלוּת וְהַשִּׁכְרוּת בְּמִדָּה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים נִתְבַּהֲלוּ וְנִדְהֲמוּ וְרָאוּ עַצְמָם מֻפְקָרִים לִרְדִיפוֹת וּמַעֲשֵׂי־חָמָס קָשִׁים בְּיוֹתֵר, וּמַרְבִּיתָם כְּבָר הִתְעַתְּדוּ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, שֶׁחַיֵּיהֶם בָּהּ נַעֲשׂוּ הֶפְקֵר וּלְלֹא־מָגֵן.

קְרִיאוֹת הַהֵידָד וְהַמִּצְהָלוֹת הִגִּיעוּ לְאָזְנָי הָאֲסִירִים, הַכְּלוּאִים בְּבֵית־הַסֹּהַר, וְהַלָּלוּ הֵבִינוּ עַל פִּיהֶן, שֶׁאָפְסָה מֵהֶם כָּל תִּקְוָה לְהִנָּצֵל. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁמְעוּ גַם בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי, וְקַל לְהָבִין כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה צָרַת נַפְשָׁם שֶׁל סְטֶנֶרד וּמִיס אַלִּיס. מַה יָּכְלוּ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ? לְנַסּוֹת לְשַׁחֵד אֶת שׁוֹמְרֵי בֵּית־הַסֹּהַר? לְהַטּוֹת אֶת לִבָּם בְּזָהָב, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ לָאֲסִירִים לִבְרֹחַ עַל נַפְשָׁם? הֲרֵי לֹא יָכְלוּ לָצֵאת אֲפִלּוּ מִן הַבַּיִת, שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ מִקְלָט, כְּבָר סֻפַּר לְמַעְלָה, שֶׁלַּהֲקַת בִּרְיוֹנִים שָׂמָה מִשְׁמָר עַל הַבַּיִת וְחָרְפוֹתֵיהֶם וְקִלְלוֹתֵיהֶם הָיוּ נִשְׁמָעוֹת בְּלִי־חָשָׂךְ אֵצֶל הַפֶּתַח.

וְהִנֵּה בָּא הַלַּיְלָה, מֶזֶג־הָאֲוִיר נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי נִמְרָץ. כְּכָל אֲשֶׁר מֻרְגָּשׁ הָיָה זֶה יָמִים אֲחָדִים. הָרוּחַ, שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת מִן הַיַּבָּשָׁה, שִׁנְּתָה פִּתְאֹם אֶת דַּרְכָּהּ וְהִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית. גּוּשֵׁי־עֲנָנִים גְּדוֹלִים, אֲפוּרִים וּקְרוּעִים נִרְדְּפוּ בֶּחָלָל בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם שְׁהוּת לְהָרִיק גִּשְׁמֵי־עֹז, שָׁפְלוּ וְיָרְדוּ עַד לִפְנֵי הַיָּם. רָאשֵׁי הַתְּרָנִים שֶׁל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה וַדַּאי הָיוּ נִבְלָעִים בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הָאֵדִים, שֶׁהִתְאַיְּדוּ וּמִלְּאוּ אֶת הַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הָאַטְמוֹסְפֶרָה. הַבָּרוֹמֶטֶר יָרַד בִּמְהִירוּת עַד לִידֵי הַמַּדְרֵגָה שֶׁל סְעָרָה. כָּל הַסִּמָּנִים הַלָּלוּ הוֹכִיחוּ, שֶׁעִלְעוּל הִתְחוֹלֵל בְּמֶרְחֲבֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטְי וַהֲרֵיהוּ מִתְרַגֵּשׁ וּבָא. וְאָמְנָם עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁמִּלֵּא אֶת הֶחָלָל מַחֲשַׁכִּים, הִתְפָּרֵץ הָעִלְעוּל בְּכֹחַ אַדִּיר מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

לְפִי דֶרֶךְ מַהֲלָכוֹ הָיָה עִלְעוּל זֶה מַכֶּה בְּכָל עֹז בְּאֶמְצַע תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. הוּא הִרְתִּיחַ אֶת מֵימָיו כְּגַלִּים וְגוֹלֵל אוֹתָם כְּנַחְשׁוֹל שֶׁל נְהָרִים גְּדוֹלִים, שֶׁמִּשְׁבְּרֵיהֶם מַחֲרִיבִים אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁעַל שִׂפְתֵיהֶם.

בְּמֶשֶׁךְ לֵיל־הַסּוּפָה הַזֶּה סָבְלָה גֶ’קְסוֹנְוִיל נְזָקִים קָשִׁים. הַמִּשְׁבָּרִים הִתְנַגְּפוּ אֶל עַמּוּדֵי הַנָּמֵל וְהָרְסוּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ. הַמַּיִם כִּסּוּ חֵלֶק שֶׁל הָרָצִיף; סְפִינוֹת־דּוּגָה אֲחָדוֹת, שֶׁעָמְדוּ שָׁם, נִשְׁבְּרוּ, וַעֲבוֹתוֹתֵיהֶן נִתְּקוּ כְּחוּטִים. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים מֵחֲמַת נִפְצֵי הַשְּׁבָרִים, שֶׁעָפוּ מִכָּל עֵבֶר. הָאֲסַפְסוּף אָנוּס הָיָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בְּבָתֵּי־ הַמִשְׁתָּאוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּק שָׁם. מִצָּהֲלוֹתָיו וְצִוְחוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת בָּקְעוּ וְעָלוּ מִשָּׁם וְהָיוּ מְנַסְּרוֹת בֶּחָלָל בְקוֹלֵי קוֹלוֹת וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מַשְׁתִּיקוֹת אֶת נַהֲמַת הַסּוּפָה.

וְלֹא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בִּלְבָד עָשְׂתָה הַסּוּפָה שַׁמּוֹת. מֵימָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן רָגְשׁוּ וְסָעֲרוּ מַקְצֶה אֲפִיקוֹ וְעַד קָצֵהוּ בַּחֲמַת כֹּחַ. הַסְּפִינוֹת הָעוֹגְנוֹת לִפְנֵי הַשִּׂרְטוֹן נִתְקְפוּ עַל יְדֵי גֵאוּת זוֹ קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיקוּ לְהַפְלִיג אֶל הַנָּמֵל, עָגְנֵיהֶן נֶעֶקְרוּ וְחַבְלֵיהֶן נִתְּקוּ. גֵּאוּת־הַיָּם, שֶׁהִתְגַּבְּרָה בְּיוֹתֵר בְּכֹחַ הָרוּחַ, הִסִּיעָה אוֹתָן בְּאֵין־מַעֲצֹר עַל פְּנֵי הַנָּהָר. מֵהֶן נֻפְּצוּ אֶל עַמּוּדֵי הָרָצִיף וּמֵהֶן נִגְרְפוּ מֵהָלְאָה לַגֶּ’קְסוֹנְוִיל וְנִשְׁבְּרוּ אֵצֶל הָאִיִּים הַקְּטַנִּים אוֹ בְּעַקְמוּמִיּוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים לְמַעְלָה מִשָּׁם. מְלָּחִים אֲחָדִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ, נִסְפּוּ בְּשׁוֹאָה זוֹ, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה לְפֶתַע פִּתְאֹם וּבִמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי הַזְּהִירוּת וְהַהַצָּלָה הַדְּרוּשִׁים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה.

וּמֶה עָשׂוּ אוֹתָהּ שָׁעָה הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס? וְכִי הֶעֱלוּ אֶת עָגְנֵיהֶן וְהִגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהֶן, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לָהֶן מַחֲסֶה בַּמִּפְרָצִים שֶׁבְּתַחְתִּית הַנָּהָר, וְטַכְסִיס זֶה עָמַד לָהֶן לְהִנָּצֵל מִכִּלָּיוֹן גָּמוּר? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בֵּין שֶׁחָזְרוּ אֶל תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן וּבֵין שֶׁהוֹסִיפוּ לַעֲמֹד עַל עָגְנֵיהֶן, עַל כָּל פָּנִים שׁוּב לֹא הָיְתָה אֵימָתָן מוּטֶלֶת עַל תּוֹשָׁבֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׂרְטוֹן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶן עַכְשָׁו מַעֲצֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל מַחֲשַׁכִּים עֲמֻקִּים, שֶׁכֻּסוּ אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן; הָאֲוִיר וְהַמַּיִם הִתְלַכְּדוּ יַחַד, כְּאִלּוּ עַל יְדֵי פְּעֻלָּה חִימִית, שֶׁבִּקְּשָׁה לְמַזְּגָם לִיסוֹד אֶחָד. כָּאן הִתְרַגֵּשׁ אַחַד הַשִּׁטְפוֹנוֹת, הַמְּצוּיִים בִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל הַשִּׁטָּפוֹן רַב וְעָצוּם בְּיוֹתֵר, וְאֶרֶץ פְלוֹרִידָה לֹא יָדְעָה כְּמוֹתוֹ עַד עַכְשָׁיו.

וּמֵחֲמַת כֹּחוֹ הָאַדִּיר לֹא אָרַך הַחִזָּיוֹן הָאֲוִירִי הַזֶּה אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. לִפְנֵי עֲלוֹת הַחַמָּה שָׁכַךְ הַכֹּל מְעַט מְעַט וְהָעִלְעוּל פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ אֶל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקַנִי לְאַחַר שֶׁהִכָּה אֶת חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי מַכָּה אַחֲרוֹנָה.

סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, עִם הָנֵץ נִצְנוּצֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹנִים עַל פְּנֵי הָאֹפֶק, שֶׁנִּטַּהֵר וְנִצְטַחְצַח עַל יְדֵי הַמַּטְאֲטֵא הַגָּדוֹל, שֶׁפָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הָלְכוּ וְשָׁקְטוּ מְעַט מְעַט אֵיתְנֵי הַטֶּבַע שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ. הַהֲמוֹנִים, שֶׁבִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט בְּבָתֵּי־הַמִשְׁתָּאוֹת, חָזְרוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ בָּרְחוֹבוֹת, שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם אֶמֶשׁ. הַמִּילִיצְיָּה שָׁבָה אֶל מִשְׁמְרוֹתֶיהָ שֶׁנֶּעֶזְבוּ. הִתְחִילוּ לְתַקֵּן, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶת הַנְּזָקִים, שֶׁעוֹלְלָה הַשּׁוֹאָה וְשֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר אֵצֶל הָרָצִיף: סְכָרִים שְׁבוּרִים, סִירוֹת־דּוּגָה רְצוּצוֹת־ תְּרָנִים וַאֲרָבוֹת מְרֻסָּקוֹת, שֶׁהֵבִיא שֵׁפֶל הַיָּם מִמַּעֲלֵה הַנָּהָר.

וְאוּלָם שְׁבָרִים אֵלֶּה שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, לֹא נִרְאוּ אֶלָּא בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים מִן הַשָּׂפָה. עֲרָפֶל עָב הִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי אֲפִיקוֹ שֶׁל נְהָר סֶנְט־גּ’וֹן וְהָלַךְ וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאַט אֶל הַשְּׁכָבוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל הָאֲוִיר, שֶׁנִּצְטַנְּנוּ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת הַסּוּפָה. בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת הָיָה הַחֵלֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁל זֶרֶם הַנָּהָר עֲדַיִן סָמוּי מִן הָעַיִן, וְלֹא הָיָה עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָעֲרָפֶל יִתְפַּזֵּר בְּכֹחַ פְּעֻלָּתָן שֶׁל קַרְנֵי הַחַמָּה הָרִאשׁוֹנוֹת.

וּפִתְאֹם, זְמַן מוּעָט לְאַחַר חָמֵשׁ שָׁעוֹת, פּוֹצְצוּ קוֹלוֹת־פֶּקַע אַדִּירִים וְקָרְעוּ אֶת עָבֵי הָעֲרָפֶל לִגְזָרִים. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ שַׁאֲגוֹת רַעַם מְמֻשָּׁךְ, אֶלָּא רַעַשׁ אַדִּיר שֶׁל יְרִיּוֹת כְּלֵי־תּוֹתָח. בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר נִשְׁמְעוּ הַשְּׁרִיקוֹת הַמְּיֻחָדוֹת לַיְּרִיּוֹת הֲלָלוּ. זַעֲקוֹת חֲרָדָה פָּרְצוּ מִפִּי הָאוֹכְלוֹסִין, הַמִּילִיצְיָּה וְהָאֲסַפְסוּף, שֶׁרָצוּ אֶל הַנָּמֵל.

מֵעָצְמַת הַיְּרִיּוֹת, שֶׁהָלְכוּ וְנִשְׁנוּ, הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִתְפַּזֵּר, וּקְרָעָיו, שֶׁנִתְעָרְבוּ עִם נִצְנוּצֵי אֵשׁ־הַתּוֹתָחִים, נַעֲלוּ מְעַט מְעַט מֵעַל פְּנֵי הַנָּהָר.

הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס הֵן הֵן שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל וְכוֹנְנוּ כְּנֶגְדָּהּ אֶת לוֹעֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶן.

“הַתּוֹתְחָנִיּוֹת!… הַתּוֹתְחָנִיּוֹת!…”

הַמִּלִּים הַלָּלוּ, שֶׁעָבְרוּ מִפֶּה אֶל פֶּה, הִתְפַּשְּׁטוּ בִּמְהִירוֹת עַד לְקַצְוֵי הַפַּרוָרִים וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַדָּבָר נוֹדַע לְכָל הָאוֹכְלוֹסִין, שֶׁהַצִּי לָכַד אֶת סֶנְט־גּ’וֹן, וְשֶׁאִם הָעִיר לֹא תִּכָּנַע, סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב, הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים שָׂמְחוּ לִשְׁמוּעָה זוֹ שִׂמְחָה רָבָּה לְאֵין קֵץ, וְהָאֲסַפְסוּף חָרַד לַשְּׁמוּעָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ.

“התותחניות כוננו את לועיהן כנגד ג’קסונויל”

מַה זֶה אֵרַע? וְכִי הִמְצִיאָה הַסּוּפָה לַצְּפוֹנִיִּים אֶת הָעֶזְרָה שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לָהּ? הֵן! הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לֹא הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶן מַחֲסֶה בַּמִּבְצָרִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבְּתוֹצְאוֹת הַנָּהָר. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּנַּחְשׁוֹל הָאַדִּיר וּבְרוּחַ־הַסְּעָרָה עָמְדוּ עַל עָמְדָּן כְּשֶׁהֵן צְמוּדוֹת לֶעָגְנֵיהֶן. בּוֹ בִּזְּמַן שֶׁאַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּם הִסְתַּלְּקוּ עִם הָאֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶם, עָמְדוּ הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וַאֲנָשָׁיו בִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, כְּשֶׁהֵם מְסַכְּנִים בְּנַפְשָׁם, וְנִסּוּ לִפְרֹץ לָהֶם דֶרֶךְ־מַעֲבָר, שֶׁלְּפִי מַצַּב הַדְּבָרִים אוּלַי הָיְתָה אֶפְשָׁרִית. וְכָל אֲשֶׁר דִּמּוּ כֵּן הָיָה: הָעִלְעוּל הִסִּיעַ אֶל הַמִּפְרָץ שִׁפְעַת־מַיִם מִן הַיָּם וְהֵרִים אֶת רָמַת הַנָּהָר לִידֵי מַדְרֵגָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, וְהַתּוֹתְחָנִיּוֹת נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲבָרִים. אַחַר הֻגְבַּר כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהֶן וְהֵן עָבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁתַּחְתִּיתָן הִתְגָּרֵד עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁל קַרְקַע הַנָּהָר.

בְּעֶרֶךְ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר שִׁעֵר הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, עִם כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג אֶת אֳנִיוֹתָיו בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל, שֶׁהוּא נִמְצָא מִנֶּגֶד לַגֶּקְסוֹנְוִיל. מִיַּד צִוָּה לְשַׁלְשֵׁל אֶת הָעֳגָנִים וְעָרַךְ אֶת אֳנִיוֹתָיו לַקְּרָב. וּמִשֶּׁהִגִּיעַ הָרֶגַע הַנָּכוֹן, קָרַע אֶת אֵדֵי הָעֲרָפֶל בְּרַעֲמֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח הַכְּבֵדִים שֶׁלּוֹ וְיָרָה אֶת הַפְּצָצוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלּוֹ אֶל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

הַיְּרִיּוֹת פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כְּהֶרֶף־עָיִן. בִּרְגָעִים אֲחָדִים עָזְבָה הַמִּילִיצְיָּה אֶת הָעִיר, כְּדֻגְמָתָם שֶׁל צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים בַּפֶּרְנַנְדִינָה וּבְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וּכְשֶׁרָאָה סְטֶוֶנס שֶׁהַשָּׂפָה נִתְרוֹקְנָה מֵאָדָם, צִוָּה מִיָּד לְהָאֵט אֶת הַיְּרִיּוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹס אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, אֶלָּא לְכָבְשָׁה וּלְהַכְנִיעָהּ תַּחַת יָדוֹ.

כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע הִתְנוֹפֵף דֶּגֶל לָבָן עַל גַּגּוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

קַל לְשַׁעֵר כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה סַעֲרַת רוּחָם שֶׁל הָעֲצוּרִים בְּבֵית הַרְוֵי כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת רַעֲמֵי הַיְרִיּוֹת הַלָּלוּ. הֲרֵי בָּרוּר הָיָה שֶׁהָעִיר הֻתְקָפָה. וַהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַתְקָפָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, בֵּין שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלָה זִרְמוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, וּבֵין שֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל הָעִיר מִצִּדָּה הַצְּפוֹנִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. וּבְכֵן בָּאָה סוֹף סוֹף אֶפְשָׁרוּת־הַתְּשׁוּעָה שֶׁלֹּא הָיוּ מְצַפִּים לָהּ – הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה, שֶׁיָּכְלָה לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל גֶּ’מס וְגִ’לְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק?

הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס רָצוּ אֶל פֶּתַח הַבַּיִת. אַנְשֵׁי טֶקְסַר, שֶׁשָּׁמְרוּ עַל הַבַּיִת, בָּרְחוּ וְנִלְווּ אֶל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגָה אָחוֹר וְהָלְכָה לָהּ אֶל פְּנִים הַגָּלִיל.

וּמִיָּד מִהֲרוּ הַרְוֵי וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְהָלְכוּ אֶל הַנָּמֵל. הָעֲרָפֶל כְּבָר הִתְפַּזֵּר, וְהַנָּהָר נִגְלָה לָעַיִן עַד לִקְצוֹת הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית.

הַתּוֹתְחָנִיּוֹת נָדַמּוּ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִכַּר הָיָה בְּבֵרוּר, כִּי גֶ’קְסוֹנְוִיל לֹא תִּתְקוֹמֵם וְתִכָּנַע.

בְּרֶגַע זֶה הִתְקָרְבוּ אֶל הַמַּעֲבָרָה אֲסָדוֹת אֲחָדוֹת, וּגְדוּד חַיָּלִים מְזֻיָּנִים בְּרוֹבִים וּבְאֶקְדּוֹחִים וּבְקַרְדֻּמּוֹת עָלָה עַל הַשָּׂפָה.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צְוָחָה מִבֵּין גְּדוּד־הַמַּלָּחִים שֶׁאַחַד הַקְּצִינִים עָמַד בְּרֹאשׁוֹ.

הָאִישׁ, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַצְּוָחָה, רָץ וּבָא אֵצֶל מִיס אַלִּיס.

מַרְס!… מַרְס!"… קָרְאָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, שֶׁנִּדְהֲמָה לִרְאוֹת לְפָנֶיהָ אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים עָלָיו שֶׁטָּבַע בְּמֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

“מַר גּ’ילבֶּרט!… מַר גּ’ילבֶּרט!”… – קָרָא מַרְס לְעֻמָּתָהּ. “הֵיכָן הוּא?”

“הוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים יַחַד עִם מַר בּוֹרְבֶּנק!… מַרְס, הַצִּילֵהוּ… הַצִּילֵהוּ וְהַצֵּל אֶת אָבִיו!”

“אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!” – קָרָא מַרס אֶל חֲבֵרָיו וּמְשָׁכָם אַחֲרָיו.

וְכֻלָּם מִהֲרוּ וְרָצוּ, כְּדֵי לִמְנֹעַ שֶׁיְּהֵא נַעֲשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע אֶחָד בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.

וּבְכֵן לֹא טָבַע מַרס בִּמְצוּלוֹת הַנָּהָר, שֶׁהִתְנַפֵּל לְתוֹכוֹ, וְנִצַּל מִן הַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁבְּקִרְבַת הַשִּׂרְטוֹן. הַמֶּטִיס אַמִּיץ־הַלֵּב נָהַג בְּפִקְחוֹת וְנִזְהַר לְהוֹדִיעַ לְקַסְטֶל־הַאוּז שֶׁהוּא נִצַּל וְשָׁלוֹם לוֹ. אִלּוּ הָלַךְ לְשָׁם לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, הָיָה מְסַכֵּן בְּכָךְ אֶת עַצְמוֹ, וַהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ, שֶׁיְּהֵא חָפְשִׁי, כְּדֵי שֶׁיּוּכָל לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְקִיד, שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ. מִשֶּׁעָבַר בִּשְׂחִיָּה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית, עָלָה בְּיָדוֹ לְהִתְגַּנֵּב בֵּין הַקָּנִים וּלְהַגִּיעַ עַד לִפְנֵי תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַצִּי. שָׁם רָאוּ אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁנָּתַן, וּמִיָּד שָׁלְחוּ אֵלָיו סִירָה, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹדַע אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע לִסְטֶוֶנס וְהוּא הִכִּיר אֶת הַסַּכָּנָה, שֶׁגּילבֶּרט הָיָה נָתוּן בָּהּ, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל וְיָגֵעַ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר. כַּיָּדוּעַ הָיָה כָּל עֲמָלוֹ לְבַטָּלָה וְהוּא אָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עַל הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וְהַסּוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה הֶעֶלְתָה אֶת רָמַת־הַמַּיִם שֶׁל הַנָּהָר. וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּלִי מַנְהִיג מְנֻסֶּה, הַמַּכִּיר יָפֶה אֶת הַמַּעֲבָרִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ, הָיְתָה צְפוּיָה סַכָּנָה לַצִּי לַעֲלוֹת עַל הַשִּׂרְטוֹנוֹת שֶׁל הַנָּהָר. לָאָשְׁרוֹ חָזַר מַרס אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ. הוּא הָיָה מַנְהִיג אֶת הַתּוֹתְחָנִית שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוֹת וּבְהַצְלָחָה, וְהָאֲחֵרוֹת הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּשּׁוֹאָה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה אָז. וְעַד שֶׁהָעֲרָפֶל יָרַד וְהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָעֵמֶק שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, כְּבָר הִתְיַצְּבוּ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת בְּמַעֲרָכָה לִפְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁכּוֹנְנוּ אֵלֶיהָ אֶת כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶן.

וְהַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּשְׁעָתוֹ וּבְעוֹד מוֹעֵד, לְפִי שֶׁהַנְּדּוֹנִים לְמִיתָה עָמְדוּ לִהְיוֹת מוּמָתִים עִם אוֹר הַבֹּקֶר. וְאוּלָם עַכְשָׁו שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְפַחֵד, לְפִי שֶׁרָאשֶׁיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל כְּבָר חָזְרוּ לְשִׁלְטוֹנָם, שֶׁטֶּקְסַר לָקַח מֵהֶם בֶּחָזְקָה. וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁמַּרס וַחֲבֵרָיו בָּאוּ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים, יָצְאוּ מִשָּׁם גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, כְּשֶׁהֵם חָפְשִׁים סוֹף סוֹף.

הַקָּצִין הַצָּעִיר לָחַץ אֶל לִבּוֹ אֶת מִיס אַלִּיס, וּסְטֶנֶרד וְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּזְּרוֹעוֹתֵיהֶם.

“וְאִמִּי?” – הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“חַיָּה הִיא!… חַיָּה!”… – הֵשִׁיבָה מִיס אַלִּיס.

“הָבָה נֵלְכָה אֵפוֹא אֶל קַסְטֶל־הַאוּז!” – קָרָא גִּ’ילבֶּרט.

“אֶל קַסְטֶל־הַאוּז!”…

“לֹא נֵלֵךְ עַד שֶׁיְּהֵא נַעֲשֶׂה דִּין וּמִשְׁפָּט!” – עָנָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.

מַרס הֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הוּא שָׂם פָּנָיו אֶל הָרְחָבָה הָרָאשִׁית וְרָץ לְשָׁם מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִמְצֹא שָׁם אֶת טֶקְסַר.

וְכִי לֹא בָּרַח כְּבָר הַהִישְׁפַּנִי מִן הָעִיר, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ? וְכִי לֹא נִמְלַט מִנִּקְמַת־הָעָם, הוּא וְכָל אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂי הֶחָמָס וְהָרֶשַׁע, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹנוֹ? וְכִי לֹא נִלְוָה כְּבָר אֶל אַנְשֵׁי צְבָא הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר אֶל חֶבְלֵי־הַבִּצּוֹת שֶׁבַּגָּלִיל?

מִן הַסְּבָרָה הָיָה, שֶׁאָמְנָם עָשָׂה כָּךְ.

וְאוּלָם רַבִּים מִן הָאוֹכְלוֹסִין לֹא הָיוּ מְצַפִּים עַד שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִכָּנְסוּ לָעִיר, אֶלָּא אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי וְאָסְרוּ שָׁם אֶת טֶקְסַר בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ וְשָׂמוּ עָלָיו מִשְׁמָר. אֶפֶס דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהִתְיַחֵס אֶל הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר.

וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד מַרס, הֵבִין בְּבֵרוּר, שֶׁחַיָּיו נְתוּנִים בְּסַכָּנָה.

וְאָמְנָם מַרס הִתְנַפֵּל עָלָיו, וְשֶׁלָּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּיגִיעָם שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ תְּפָשׂוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְהִתְחִיל חוֹנֵק אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע בָּאוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק.

לֹא!… לֹא!… הַנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּחַיִּים!" – קָרָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, מִן הַצֹּרָךְ שֶׁיְּהֵא חַי!… מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּדַבֵּר!"

אָמְנָם כֵּן!… מִן הַצֹּרֶךְ הוּא!" – עָנָה מַרס.

וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְטֶקְסַר נֶחְבַּשׁ בְּאוֹתוֹ הַתָּא שֶׁל בֵּית־הָאֲסוּרִים, שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו הָיוּ מְצַפִּים שָׁם לִשְׁעַת הֲרִיגָתָם.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַכִּבּוּשׁ

צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית נַעֲשׂוּ סוֹף סוֹף אֲדוֹנִים לַגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נַעֲשׂוּ אֲדוֹנִים לִנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. צִבְאוֹת הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל סְטֶוֶנס, שֶׁעָלוּ עַל הַשָּׂפָה, כָּבְשׁוּ מִיָד אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁבָּעִיר. הַשִּׁלְטוֹנִים שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן מֵעַצְמָם, בָּרְחוּ, וּמִכָּל הַוַּעַד שֶׁלְּעָבַר לֹא נָפַל בִּידֵי הָרָשׁוּת אֶלָּא טֶקְסַר לְבַדּוֹ.

בֵּין שֶׁהָאוֹכְלוֹסִים נִלְאוּ נְשׂוֹא אֶת מַעֲשֵׂי הֶחָמָס, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, וּבֵין שֶׁהִתְיַחֲסוּ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ אֶל שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת, שֶׁהַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם בִּקְּשׁוּ לִפְתֹּר בִּכְלֵי־זֵינָם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהֵם קִבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶת קְצִינֵי צְבָא הַצִּי, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בָּאֵי כֹּחָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁבְּוַשִׁינְגְטוֹן.

הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן שֶׁקָּבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בִּקְבִיעַת שְׁמִירָה עַל הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי מִפְּנֵי הַבְרָחַת תַּשְׁמִישֵׁי מִלְחָמָה. מַעַבְרֵי מוֹסְקִיטוֹ־אִינְלֶט נִסְגְרוּ מִיָּד, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּשַׂם קֵץ לַמִּסְחָר בִּכְלֵי־נֶשֶׁק וּבְצָרְכֵי־יְרִיָּה עִם לוּקַאִיּוֹס, אִיֵּי בַּהָמָה הָאַנְגְלִיִּים. הִנֵּה כִּי כֵן אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁמְּדִינַת פְלוֹרִידָה נִשְׁתַּעְבְּדָה מִכָּאן וְאֵלַיִךְ לְמָרוּתָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

גֶּ’מס וְג’ִילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּמִיס אַלִּיס עָבְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן וְשָׁבוּ אֶל קֶמדלֶס־בֵּי.

פֶּרִי וּסְגָנָיו וּמִסְפַּר נֶגְרִים, שֶׁחָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעָה, הָיוּ מְצַפִּים לָהֶם בַּנָּמֵל הַקָּטָן. קַל לְהָבִין מַה נִלְהָבָה הָיְתָה קַבָּלַת־הַפָּנִים, שֶׁנֶּעֶרְכָה לָהֶם, וְכַמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה לְהוֹפָעָתָם.

לְאַחַר רֶגַע אֶחָד נִכְנְסוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ עִם סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ אֵצֶל מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְעָמְדוּ מְרַאֲשׁוֹתֶיהָ.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרָה וְרָאֲתָה הַחוֹלָה אֶת גִּ’ילבֶּרט סִפְּרוּ לָהּ אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ. הַקָּצִין הַצָּעִיר חִבֵּק אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו. מַרס נָשַׁק אֶת יָדֶיהָ. מֵעַכְשָׁיו שׁוּב לֹא יִפָּרְדוּ מִמֶּנָּה וְלֹא יַעַזְבוּהָ. מִיס אַלִּיס תִּשְׁקֹד עָלֶיהָ וּתְטַפֵּל בָּהּ בְּכָל יְכָלְתָּהּ. וְהִיא תַּחֲלִים וְתָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ בִּמְהֵרָה. מֵעַכְשָׁיו אֵין לְפַחֵד מִפְּנֵי נְכָלָיוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּמִפְּנֵי כָּל אוֹתָן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁעָשָׂה אוֹתָן שֻׁתָּפִים לְמַעֲשֵׂי הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ. הַהִישְׁפַּנִי נִמְצָא בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וְהַלָּלוּ שׁוֹלְטִים בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל.

וְאוּלָם אִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק שׁוּב לֹא הָיְתָה לָהּ סִבָּה לִהְיוֹת דּוֹאֶגֶת וַחֲרֵדָה לְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהּ, הֲרֵי כָּל מַעְיָנֶיהָ הָיוּ מְכֻוָּנִים עַכְשָׁיו לְבִתָּהּ הַקְּטַנָּה, שֶׁנֶּעֶלְמָה. נַפְשָׁהּ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ דֵּי, כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל מַרס הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ זֶרְמָה.

“מָצֹא נִמְצָא אוֹתָן! – קָרָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. אָנוּ נֵצֵא לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן, וּמַרס וְגִ’ילְבֶּרט יְלַוּוּנוּ”…

“הֵן, אָבִי, הֵן…. וּבְלִי לְאַבֵּד אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד”, – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר.

“כֵּיוָן שֶׁטֶּקְסַר בְּיָדֵינוּ הוּא”, – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, “נַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְדַבֵּר!”

“וּמַה יִהְיֶה, אִם יְסָרֵב לְדַבֵּר?” – שָׁאַל סְטֶנֶרד. “מָה יִהְיֶה, אִם אָדָם זֶה יוֹדִיעַ, שֶׁיָּדוֹ לֹא הָיְתָה בַּחֲטִיפָתָהּ שֶׁל דֵּי וְזֶרְמָה?”…

וְאֵיכָכָה יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת?" – קָרָא גִּ’ילבֶּרט. “וְכִי לֹא הִכִּירָה אוֹתוֹ זֶרְמָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ? וְכִי לֹא שָׁמְעוּ אַלִּיס וְאִמִּי אֶת שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁקָּרְאֶה זֶרְמָה בְּקוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהַסִּירָה הִפְלִיגָה בַּנָּהָר? וְכִי אֶפְשָׁר לְפַקְפֵּק, שֶׁהוּא וְלֹא אַחֵר זָמַם אֶת מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה וְהָיָה הַמְּנַצֵּחַ עָלָיו בְּעַצְמוֹ?”

“הוּא הָיָה הָאִישׁ!” – אָמְרָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְהִתְרוֹמְמָה, כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה לִקְפֹּץ מִמִּטָּתָהּ.

“אָמְנָם כֵּן!”… הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס. אֲנִי הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ יָפֶה!… הוּא עָמַד קוֹמְמִיּוּת… בַּאֲחוֹרֵי הַסִּירָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִפְלִיגָה בְּאֶמְצַע הַנָּהָר!"

“נַנִּיחַ, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה טֶקְסַר! – עָנָה וְאָמַר סְטֶנֶרד, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר! אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה, אִם יְסָרֵב לְהַגִּיד לְהֵיכָן הוּבְאוּ דֵּי וְזֶרְמָה בִּפְקֻדָּתוֹ? הֵיכָן נְבַקֵּשׁ אוֹתָן? הֲרֵי חִפַּשְׂנוּ וּבָדַקְנוּ כְּבָר אֶת שְׂפוֹת הַנָּהָר לְאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מִילִין, וְכָל חִפּוּשֵׂינוּ הָיוּ לְבַטָּלָה?”

עַל שְׁאֵלָה בְּרוּרָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. הַכֹּל הָיָה תָּלוּי אֵפוֹא בִּדְבָרָיו שֶׁל טֶקְסַר. וְכִי מִטּוֹבָתוֹ הָיָה לְדַבֵּר אוֹ לִשְׁתֹּק?" “נִמְצָא, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן מִשְׁכָּנוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁל נָבָל זֶה” – שְׁאַל גּ’ילבֶּרט.

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ זֹאת, וְאִישׁ לֹא יֵדַע זֹאת לְעוֹלָם“, – עָנָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. הוּא יָכֹל לְהִסְתַּתֵּר בְּחֶבְלֵי־הַבִּצּוֹת הַמְּרֻבּוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁאֵין לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם! וְאַךְ לַשָּׁוְא נְחַפֵּשׂ וְנָתוּר אֶת כָּל אוֹתָהּ הָאֶרֶץ, שֶׁאֲפִילוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יוּכְלוּ לִרְדֹּף שָׁם אַחֲרֵי גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה הַנְּסוֹגִים אָחוֹר! כָּל הֶעָמָל הַזֶּה יִהְיֶה לְבַטָּלָה!”

“תּוּשַׁב לִי בִּתִּי!” – קָרְאָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק, שֶׁאַךְ בְּעָמָל עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לְעָצְרָהּ בְּמִטָּתָהּ.

“אִשְׁתִּי!… תּוּשַׁב לִי אִשְׁתִּי!…” – צָוַח מַרס, “וַאֲנִי אָכֹף אֶת הַנָּבָל הַזֶּה לְהַגִּיד הֵיכָן הִיא!”

“אָמְנָם כֵּן!” הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “לִכְשֶׁיִּרְאֶה אָדָם זֶה, שֶׁהַדָּבָר בְּנַפְשׁוֹ הוּא, וְהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, אִם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, שׁוּב לֹא יְסָרֵב וִידַבֵּר! אִלּוּ בָּרַח, הָיָה לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ! עַכְשָׁיו כְּשֶׁהוּא כָּבוּשׁ בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה! יְהִי לִבֵּךְ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, אִשְׁתִּי הָעֲנִיָּה! שׁוּב אָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד, וְאָנוּ נָשִׁיב לָךְ אֶת בִּתֵּךְ!”

מָרַת בּוֹרְבֶּנק הָיְתָה מְדֻכְדָּכָה וְכֹחָהּ עֲזָבָהּ וְהִיא חָזְרָה וְנָפְלָה עַל מִשְׁכָּבָה. מִיס אַלִּיס לֹא רָצְתָה לְהַנִּיחָה לְבַדָּהּ וְנִשְׁאֲרָה אֶצְלָהּ וּסְטֶנֶרד, גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס יָרְדוּ אֶל אוּלָם־הַפְּרוֹזְדּוֹר. כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ שָׁם עִם אֶדוּאַרד קָרוֹל.

וְהִנֵּה מַה שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ שָׁם: לָתֵת לְצִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית זְמַן לְסַדֵּר אֶת שִׁלְטוֹנָם בַּחֶבֶל שֶׁכָּבְשׁוּ וְאַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל בִּפְעֻלָּה. חוּץ מִזֶּה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹדִיעַ לַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ, לֹא רַק בְּגֶקְסוֹנְוִיל בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֶפְשָׁר שֶׁיַּסְכִּים שֶׁטֶּקְסַר יָעֳמַד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית דִּין צְבָאִי? בְּאֹפֶן כָּזֶה תּוּכַל הַתְּבִיעָה לִהְיוֹת נַעֲשֵׂית רַק בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל מְפַקֵּד הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה הַצְּבָאִית בִּפְלוֹרִידָה.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָבוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס שֶׁיַּעֲבֹר הַיּוֹם הַזֶּה וְיוֹם הַמָּחֳרָת לְבַטָּלָה בְּלִי שֶׁיַּתְחִילוּ בַּחִפּוּשִׂים. הֵם הֶחְלִיטוּ, שֶׁעַד שֶׁגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל יִהְיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּעִנְיָן זֶה וְיַעֲשׂוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לְכַךְ – יֵצְאוּ לְשׁוֹטֵט בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר מִתּוֹךְ תִּקְוָה, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדָם לִמְצֹא סִמָּנֵי־הֶכֵּר כָּלְשֶׁהֵם,

וְכִי לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה, שֶׁטֶּקְסַר יְסָרֵב לְדַבֵּר וְשֶׁמִּתּוֹךְ שִׂנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה יַגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁנּוֹחַ יִהְיֶה לוֹ לִסְבֹּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר מִלְּהַחְזִיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ? מִן הַצֹּרֶךְ אֵפוֹא לִמְצֹא דֶרֶךְ בִּלְעָדָיו וְשֶׁלֹּא לְהִזָּקֵק לוֹ. קֹדֶם כָּל צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה דָר שָׁם בִּקְבִיעוּת. אֶלָּא שֶׁיְגִיעָה זוֹ תְּהֵא לְבַטָּלָה. אִישׁ לֹא יָדַע כְּלוּם עַל מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. הַכֹּל הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֲגַם־בִּצָּה זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו. פְּעָמִים הַרְבֵּה עָבְרוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס עַל הַחֹרְשָׁה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל שְׂפָתוֹ בְּלִי אֲשֶׁר גִּלּוּ אֶת הַמִּפְתָּח הַצַּר, שֶׁהַסִּירָה הַקַּלָּה שֶׁלָּהֶם יָכְלָה לַעֲבֹר דַרְכּוֹ.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר לְמַרס לֹא אֵרַע שׁוּם מְאֹרַע, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים. בְּקֶמדלֶס־בֵּי הִתְחִיל הַסֵּדֶר לַחֲזֹר לְאַט לְאַט לְיָשְׁנוֹ. הַנֶּגְרִים חָזְרוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מִכָּל פִּנּוֹת הָאָרֶץ וּמִן הַיְּעָרִים הַסְּמוּכִים, שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם. אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי־חוֹרִין עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי־הַנְּדִיבוּת שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, לֹא רָאוּ אֶת עַצְמָם פְּטוּרִים מִכָּל הִתְחַיְּבוּת לְגַבָּיו. הֵם הָיוּ מְשַׁמְּשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁפָּסְקוּ לִהְיוֹת עֲבָדָיו. הֵם נִזְדָּרְזוּ לָשׁוּב אֶל הַמַּטָּעָה, לְהָקִים עַל תִּלָּם אֶת צְרִיפֵיהֶם, שֶׁנֶּהֶרְסוּ עַל יְדֵי הַלְּהָקוֹת שֶׁל טֶקְסַר, לְתַקֵּן אֶת בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה לְהַחֲזִיר לְתִקְנָם אֶת קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים וְלָשׁוּב אֶל הָעֲבוֹדָה, שֶׁהָיְתָה מְקוֹר סִפּוּקָן וְטוּבָן שֶׁל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת כָּל כָּךְ.

רֵאשִׁית דָּבָר הָחֳזַר לְיָשְׁנוֹ סֵדֶר הָעֲבוֹדָה בַּמַּטָּעָה. אֶדוּאַרד קָרוֹל שָׁב כִּמְעַט לְאֵיתָנוֹ מִן הַפֶּצַע שֶׁנִּפְצַע וְהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַחֲזֹר לַעֲסָקָיו הַקּוֹדְמִים. פֶּרִי וּסְגָנָיו הִתְמַכְּרוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה לְתַפְקִיד הַמּוּטָל עֲלֵיהֶם. וַאֲפִילוּ פִּיג בָּא לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁפִּרְיָהּ הָיָה מוּעָט. שׁוֹטֶה עָלוּב זֶה וִתֵּר מִקְצָת עַל הַדֵּעוֹת, שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶן לְשֶׁעָבַר. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב עַצְמוֹ בֶּן־חוֹרִין, הָיָה נוֹהֵג עַכְשָׁו כְּאָדָם שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר לַהֲלָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נָבוֹךְ הַרְבֵּה וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת בַּחֵרוּת, שֶׁהָיְתָה לוֹ הַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, לְאַחַר שֶׁהַפּוֹעֲלִים יַחְזְרוּ כֻּלָּם לקֶמדלֶס־בֵּי וְהַבִּנְיָנִים הַהֲרוּסִים יוּקְמוּ עַל תִּלָּם, סוֹפָהּ שֶׁל הַמַּטָּעָה לִלְבֹּשׁ בִּמְהֵרָה אֶת צוּרָתָהּ הָרְגִילָה כִּלְפָנִים. תִּהְיֶה אַחֲרִיתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר אֲשֶׁר תִּהְיֶה, הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁבַּעְלֵי הָאֲחֻזּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה יֵשְׁבוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא לָבֶטַח וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָהֶם.

בְּגֶקְסוֹנְוִיל הוּשַׁב הַסֵּדֶר לְתִקְנו. בָּאֵי כֹּחַ מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא הִתְעָרְבוּ כְּלָל בְּעִסְקֵי הַשִּׁלְטוֹן הָעִירוֹנִי. הֵם כָּבְשׁוּ אֶת הָעִיר בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק וְהִנִּיחוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָעִיר הַקּוֹדְמִים אֶת הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁכְּנוּפְיָּה מוֹרֶדֶת גָּזְלָה אוֹתוֹ מֵהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הֵם הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ שֶׁהַדֶּגֶל הַלְּאֻמִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הִתְנוֹפֵף עַל בָּתֵּי־הַשִּׁלְטוֹן. כֵּיוָן שֶׁרֹב אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר הִתְיַחֲסוּ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר לַשְּׁאֵלָה, שֶׁפְּלְּגָה אֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, לֹא סֵרְבוּ כָּל עִקָּר לְהִכָּנֵעַ תַּחַת יַד הַמְּנַצְּחִים. הַמְּגַמָּה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְנַגְּדוּת אֵלֶיהָ בִּגְלִילוֹת פְלוֹרִידָה. כָּאן מֻרְגָּשׁ הָיָה יָפֶה, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל “מְדִינוֹת חָפְשִׁיּוֹת”, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ אוֹכְלוֹסֵי הַמְּדִינוֹת הַדְּרוֹמִיּוֹת, כְּגוֹן גּ’וֹרְגִּ’יָּה וְקָרוֹלִינָה, לֹא תִּמְצָא לָהּ כָּאן תּוֹמְכִים, הַמְּגִינִּים עָלֶיהָ מִתּוֹךְ הַהִתְלַהֲבוּת הַמְיֻחָדָה לַמִּתְבַּדְּלִים אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית תּוֹצִיא אֶת צִבְאוֹתֶיהָ מִן הָאָרֶץ.

בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁהָלְכָה וְנִמְשְׁכָה עֲדַיִן בַּאֲמֵרִיקָה, אֵרְעוּ בִּזְמַן שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁלְּהַלָּן.

כְּדֵי לָתֵת חִזּוּק לְמַחֲנֵהוּ שֶׁל בּוֹרֶגַר שָׁלְחוּ הַדְּרוֹמִיִּים שֵׁשׁ תּוֹתְחָנִיּוֹת בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הוֹלִינס, שֶׁתָּפַס עֶמְדָּה בְּמִיסִיסִיפִּי, בֵּין מַדְרִיד הַחֲדָשָׁה וּבֵין הָאִי הָעֲשִׂירִי. כָּאן הִתְחִיל קְרָב, שֶׁהָאַדְמִירָל פּוּט נִהֵל אוֹתוֹ בְּתַקִּיפוּת יְתֵרָה, לְשֵׁם כִּבּוּשׁ מַסְלוּלוֹ שֶׁל הַנָּהָר. בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁגֶּ’קְסוֹנְוִיל נָפְלָה בִּידֵי סְטֶוֶנס, פָּתְחָה הָאַרְטִילֶרְיָּה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בִּירִיּוֹת לְעֻמַּת יְרִיּוֹת שֶׁל הוֹלִינס. יַד הַצְּפוֹנִיִּים הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְהֵם כָּבְשׁוּ אֶת הָאִי הָעֲשִׂירִי וְאֶת מַדְרִיד הַחֲדָשָׁה. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָכְדוּ אֶת מַסְלוּלוֹ שֶׁל מִיסִיסִיפִּי בְּאֹרֶךְ שֶׁל מָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים, אִם לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת עַקְמוּמיּוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ נִכָּר הָיָה הִסּוּס גָּדוֹל בְּטַכְסִיסֶיהָ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית. הַגֵּנֵרָל מַק־קְלֶלֶן אָנוּס הָיָה לְהַצִּיעַ אֶת תָּכְנִית פְּעֻלָּתוֹ לְמוֹעֶצֶת־מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב חַבְרֵי הַמּוֹעֵצָה הִסְכִּימוּ לָהּ, נִשְׁתַּעְבֵּד הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן לְהַשְׁפָּעוֹת צְדָדִיּוֹת וְעִכֵּב אֶת הוֹצָאָתָהּ אֶל הַפֹּעַל. מַחֲנֶה־הַצָּבָא שֶׁל פוֹטוֹמַק נֶחְלַק לִשְׁנַיִם, לְשֵׁם הֲגָנָה עַל וָשִׁינְגְטוֹן. לְמַזָּלָן שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית בָּאוּ הַנִּצָּחוֹן שֶׁל “מוּנִיטוֹר” וּמְנוּסָתָהּ שֶׁל “וִירְגִינִיָּה” וְהֶחֱזִירוּ אֶת מַהֲלַךְ־הָאֳנִיּוֹת עַל פְּנֵי טשֶׁזֶפִּיק לְתִקְנוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פִּנּוּ צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים אֶת מָנָסַס וְנָסוֹגוּ אָחוֹר בְּחִפָּזוֹן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְמַחֲנֶה הַצָּבָא הַצְּפוֹנִי לְהַעֲבִיר אֶת מִשְׁכְּנוֹתָיו לְעִיר זוֹ. בְּדֶרֶךְ זוֹ נִפְתְּרָה אֵפוֹא שְׁאֵלַת הַהֶסְגֵּר שֶׁל פוֹטוֹמַק פִּתְרוֹן גָּמוּר.

וְאוּלָם הַפּוֹלִיטִיקָה, שֶׁגּוֹרֶמֶת רָעָה רַבָּה בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעָרֶבֶת בְּמַעֲשֵׂי הַמִּלְחָמָה שֶׁל אַחַת הָאֲרָצוֹת, הֵבִיאָה שׁוּב לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁלֹּא לְטוֹבַת עִנְיָנָיו וְתוֹעַלְתּוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הוּסַר הַגֵּנֵרָל מַק־קְלֶלֶן מִהְיוֹת מַנְהִיג עֶלְיוֹן שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. לֹא הִשְׁאִירוּ בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶת הַפִּקּוּד עַל מַעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה בְּפוֹטוֹמַק, וּשְׁאָר הַקּוֹרְפּוֹסִים, שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְמַחֲנוֹת הָעוֹמְדִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם, נִשְׁתַּעְבְּדוּ לְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן.

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה מִשְׁגֶּה. פִּטּוּר זֶה הָיָה עֶלְבּוֹן גָּדוֹל לְמַק־קְלֶלֶן לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לוֹ, וְגָרַם לוֹ צַעַר הַרְבֵּה אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה אִישׁ־צָבָא, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא אֶת חוֹבָתוֹ, מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ. וּלְמָחֳרָת עָרַךְ תָּכְנִית שֶׁל מַעֲשֵׂי־מִלְחָמָה, שֶׁמַּטְּרָתָהּ הָיְתָה לְהַעֲבִיר בָּאֳנִיּוֹת אֶת צִבְאוֹתָיו אֶל חוֹף־הַיָּם, אֵצֶל מְצוּדַת מוֹנְרוֹה. תָּכְנִית זוֹ, שֶׁנִּתְקַּבְּלָה עַל יְדֵי מַנְהִיגֵי־הַקּוֹרְפּוֹסִים, נִתְאַשְּׁרָה גַם עַל יְדֵי הַנָּשִׂיא. הַמִּינִיסְטֶר לְעִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה נָתַן פְּקֻדּוֹת לִנְיוּ־יוֹרק, לְפִילַדֶּלְפִיָּה וּלְבַלְטִימוֹרָה, וָאֳנִיּוֹת מִכָּל מִין בָּאוּ אֶל פוֹטוֹמַק, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת מַחֲנֵהוּ שֶׁל מַק־קְלֶלֶן עִם כָּל כְּלֵי זֵינוֹ.

וּבְכֵן עָבְרָה הַסַּכָּנָה, שֶׁהֵטִילָה זְמַן־מַה אֵימָה עַל וָשִׁינְגְטוֹן, בִּירַת מְדִינוֹת־הַצָּפוֹן; מֵעַכְשָׁיו הָיְתָה רִיטְשְׁמוֹנד, בִּירַת הַדְּרוֹמִיִּים, נְתוּנָה בְּסַכָּנָה וַחֲרֵדָה לְגוֹרָלָהּ.

כָּךְ הָיָה מַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים זֶה בָּזֶה בְּשָׁעָה שֶׁפְלוֹרִידָה נִכְנְעָה תַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל שֶׁרְמֶן וְשֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן. בּוֹ בִּזְמַן שֶׁהָאֶסְכַּדְרָה שֶׁלָּהֶם שָׂמָה הֶסְגֵּר עַל הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי, כָּבְשׁוּ אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִשְׁתַּעְבֵּד חֲצִי־הָאִי לְשִׁלְטוֹנָם שִׁעְבּוּד גָּמוּר.

בֵּינְתַּיִם הָיוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מְחַפְּשִׂים וְתָרִים אֶת שְׂפוֹת הַנָּהָר וְאֶת אִיָּיו הַקְּטַנִּים עַד לְפִיקוֹלָטָה, אֶלָּא שֶׁכָּל עֲמָלָם הָיָה לְבַטָּלָה. מֵעַכְשָׁיו לֹא הָיְתָה לִפְנֵיהֶם בֵּרְרָה אֶלָּא לְכַוֵּן אֶת פְּעֻלָּתָם כְּנֶגֶד טֶקְסַר גּוּפוֹ. מִיּוֹם שֶׁנֶּחְבַּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְדַלְתוֹתָיו נִנְעֲלוּ אַחֲרָיו, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת כָּלְשֶׁהִי עִם שֻׁתָּפָיו וּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁדֵּי וְזֶרְמָה עֲדַיִן נִמְצָאוֹת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִם שָׁם קֹדֶם שֶׁנִּלְכַּד סֶנְט־גּ’וֹן בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

בְּרֶגַע זֶה כְּבָר הָיָה מַצַּב־הַדְּבָרִים בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל כְּתִקְנוֹ כָּל צָרְכּוֹ וְאֶפְשָׁר הָיָה לָכֹף אֶת הַהִישְׁפַּנִי בַּמִּשְׁפָּט אִם יְסָרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר. וְאַף עַל פִּי כֵן הֻחְלַט שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בְּאֶמְצָעִי קִיצוֹנִי זֶה, אֶלָּא לְנַסּוֹת דָּבָר אֶל טֶקְסַר וּלְהַבְטִיחַ לוֹ לְשַׁחְרְרוֹ מִמַּאֲסָרוֹ, אִם יֵאוֹת לְהַגִּיד מַה שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ.

בְּאַרְבַּע עָשָׂר לַחֹדֶשׁ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסְיוֹן הָרִאשׁוֹן בְּעִנְיָן זֶה בְּהַסְכָּמַת הַפְּקִידוּת הַצְּבָאִית, שֶׁנֵּאוֹתָה לְכָךְ מֵרֹאשׁ.

מָרַת בּוֹרְבֶּנק שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ. שִׁיבָתוֹ שֶׁל בְּנָהּ, הַתִּקְוָה שֶׁהַיַּלְדָּה שֶׁלַּה תָּשׁוּב אֵלֶיהָ בִּמְהֵרָה, הַשֶּׁקֶט שֶׁקָּם בָּאָרֶץ, בִּטְּחוֹן־הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, שֶׁהֻבְטַח עַכְשָׁיו לַמַּטָּעָה שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי, כָּל זֶה נִצְטָרֵף יַחַד וְהוֹעִיל לְהָשִׁיב לָהּ מִקְצָת מִן הַכֹּחַ הַנַּפְשִׁי, שֶׁנִּתְמוֹטֵט. שׁוּב לֹא הָיָה מָקוֹם לְפַחֵד מִפְּנֵי בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁהִפִּילוּ אֶת חִתִּיתָם עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל. הַמִּילִיצְיָּה נָסוֹגָה אָחוֹר אֶל גְּלִיל פוּטְנֶם פְּנִימָה. וַאֲפִילוּ נַנִּיחַ שֶׁהַמִּילִיצְיָּה שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין שֶׁעָבְרָה אֶת הַנָּהָר בְּמַעֲלֵה זִרְמוֹ, תִּתְאַחֵד עִמָּהּ לְאַחַר זְמַן עַל מְנַת לְנַסּוֹת לְהִלָּחֵם עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הֲרֵי זוֹ אֶלָּא סַכָּנָה רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין לְפַחֵד מִמֶּנָּה כָּל זְמַן שֶׁדִּיפוֹן וְשֶׁרְמֶן יִהְיוּ שׁוֹלְטִים בִּפְלוֹרִידָה.

וּבְכֵן הֻחְלַט, כִּי גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק יֵלְכוּ בּוֹ בַּיּוֹם לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, אֲבָל לְבַדָּם: קָרוֹל, סְטֶנֶרד וּמַרס יִשָּׁאֲרוּ בַּמַּטָּעָה, וּמִיס אַלִּיס תֵּשֵׁב בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְלֹא תֵּעֲזֹב אוֹתָהּ. הַקָּצִין הַצָּעִיר וְאָבִיו קִוּוּ לָשׁוּב לקֶמדלֶס־בֵּי בּוֹ בַּיּוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב וּלְהָבִיא חֲדָשׁוֹת מְשַׂמְּחוֹת. אִם טֶקְסַר יַגִּיד, הֵיכָן הֶחְבִּיא אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה, מִיָּד יֵלְכוּ לְשָׁם לְשַׁחְרֵר אוֹתָן, וּבְלִי סָפֵק לֹא יֶאֱרַך הַדָּבָר אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, אוֹ יוֹם אֶחָד לְכָל הַיּוֹתֵר.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁגֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק הִתְכּוֹנְנוּ לָצֵאת לְדַרְכָּם, הִטְּתָה מִיס אַלִּיס אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר הַצִּדָּה, וּפָתְחָה וְאָמְרָה אֵלָיו:

“גִּ’ילבֶּרט, אַתָּה הוֹלֵךְ לְהִפָּגֵשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה רָעוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ לְמִשְׁפַּחְתְּךָ, עִם הַנָּבָל, שֶׁדִּמָּה לְהוֹצִיא לַהֹרֵג אֶת אָבִיךָ וְאוֹתְךָ… גִּ’ילבֶּרט, תַּבְטִיחֵנִי לִמְשֹׁל בְּרוּחֶךָ, כְּשֶׁתַּעֲמֹד לִפְנֵי טֶקְסַר?”

“לִמְשֹׁל בְּרוּחִי!”… קְרָא גִּ’ילבֶּרט, שֶׁפָּנָיו הִלְבִּינוּ מֵחֲמַת זַעַם לִשְׁמֹעַ שְׁמוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

“אָמְנָם כֵּן, יֵשׁ צֹרֶךְ הֶכְרָחִי בַּדָּבָר”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס. “אִם תָּבוֹא לִידֵי כַּעַס לֹא תּוֹעִיל כְּלוּם… הַסֵּר אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַנְּקָמָה מִלִּבְּךָ לְמַעַן תְּשׁוּעָתָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ… שֶׁעוֹד מְעַט תִּהְיֶה אֲחוֹתִי אָנִי! לְמַעַן הַדָּבָר הַזֶּה צָרִיךְ אַתָּה לְהַקְרִיב אֶת הַכֹּל, וַאֲפִילוּ לְהַבְטִיחַ לַטֶּקְסַר, שֶׁלֹּא תִּפָּרַע מִמֶּנּוּ לְאַחַר זְמַן”.

“שֶׁלֹּא אֶפָּרַע מִמֶּנּוּ!” – קְרָא גִּ’ילבֶּרט. "לִשְׁכֹּחַ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הָיְתָה אִמִּי קְרוֹבָה לָמוּת… וְאָבִי עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת מוּמָת בִּירִיָּה!…

“וְגַם אַתָּה, גִּ’ילבֶּרט, הָיִיתָ צָפוּי לְכָךְ”, – עָנְתָה מִיס אַלִּיס, “וַאֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד, שֶׁאָשׁוּב אֶרְאֶךָ! אָמְנָם כֵּן! הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְאַף עַל פִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, שֶׁלֹּא לְזָכְרָם עוֹד… הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לָךְ כָּל זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת, כִּי מַר בּוֹרְבֶּנק לֹא יוּכַל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וְאִם הַדָּבָר לֹא יַצְלִיחַ בְּיָדְךָ לַעֲצֹר בּוֹ, יַעֲלֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּכֶם בַּתֹּהוּ! אֲהָהּ, לָמָּה הֶחְלַטְתֶּם לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל בִּלְעָדַי! אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי מַצְלִיחָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָאִישׁ הַזֶּה בַּנַּחַת וּבְרֹךְ”…

“וּמַה יְהֵא, אִם אָדָם זֶה יְסָרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר!”… –

הוֹסִיף וְאָמַר גִּ’ילבֶּרט, שֶׁהִרְגִּישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאָכֵן צָדְקוּ דְּבָרֶיהָ שֶׁל מִיס אַלִּיס.

“אִם יְסָרֵב צָרִיךְ לְהַנִּיחַ לַשִּׁלְטוֹנוֹת לְהִכְרִיחוֹ לְכַךְ. חַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד, וְאִם יִרְאֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַצִּילָם עַל יְדֵי הוֹדָאָה, יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיוֹדָה … גִּ’ילבֶּרט, עָלֶיךָ לְהַבְטִיחַ לִי אֶת הַדָּבָר!… הֲרֵינִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בְּשֵׁם אַהֲבָתֵנוּ לָתֵת לִי הַבְטָחָה זוֹ!”

“הִנְנִי מַבְטִיחַ לָךְ, אַלִּיס יַקִּירָתִי!”… – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “הִנְנִי מַבְטִיחַ לָךְ! אֶשְׁכַּח אֶת כָּל מַה שֶׁעָשָׂה לָנוּ אָדָם זֶה, וּבִלְבַד שֶׁיָּשִׁיב לָנוּ אֶת אֲחוֹתִי”.

“וְיָפֶה תַּעֲשֶׂה, גִּ’ילבֶּרט. הִתְרַגְּשׁוּ עָלֵינוּ נִסְיוֹנוֹת אֲיֻמִּים, אֲבָל הִנֵּה נִגְמְרוּ!… אֱלֹהִים יָשִׁיב לָנוּ שָׁנִים שֶׁל אֹשֶׁר תַּחַת הַיָּמִים, שֶׁהִתְעַנִּינוּ בָּהֶם עִנּוּיִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ”.

גִּ’ילבֶּרט לָחַץ אֶת יָדָהּ שֶׁל כַּלָּתוֹ שֶׁלֹּא יָכְלָה לִכְבֹּשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת, שֶׁפָּרְצוּ מֵעֵינֵיהֶם וּשְׁנֵיהֶם נִפְטְרוּ זֶה מִזּוֹ.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִפְרְדוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ מִידִידֵיהֶם וְהִפְלִיגוּ בַּנָּהָר מִן הַנָּמֵל הַקָּטָן שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

הֵם עָבְרוּ אֶת הַנָּהָר בִּמְהִירוּת, וְאוּלָם תַּחַת לִפְנוֹת אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל, פָּנְתָה הַסִּירָה, לְפִי דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל גִּ’ילבֶּרט, אֶל הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס.

קָצִין זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שַׂר־פֶּלֶךְ צְבָאִי שֶׁל הָעִיר, וּמִן הַדִּין הָיָה אֵפוֹא, שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק תֻּגַּשׁ תְחִלָּה לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁסְּטֶוֶנס נִמְצָא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא תְּדִירִי עִם מְמֻנֵּי הָעִיר, הָיָה יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב מַה הַמַּעֲשִׂים, שֶׁעָשָׂה טֶקְסַר מִיּוֹם שֶׁבְּנֵי סִיעָתוֹ תָּפְסוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדָם, עַד כַּמָּה הוּא אַחֲרַאי לַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁגָּרְמוּ לְחֻרְבָּנָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, וּמִשּׁוּם מַה נֶאֱסַר וְנֶחְבַּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּילִיצְיָּה יָצְאָה מִן הָעִיר. וּכְמוֹ כֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁבְּיַחַס לְאָדָם זֶה בָּאָה תְּמוּרָה גְדוֹלָה בְּדַעַת הַקָּהָל וְשֶׁכָּל הָאוֹכְלוֹסִין הַהֲגוּנִים שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל דָּרְשׁוּ דְּרִישָׁה נִמְרָצָה לְעָנְשׁוֹ עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה.

הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס קִבֵּל אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בְּפָנִים מִסְּבִירוֹת כָּרָאוּי לָהֶם. הוּא הָיָה הוֹגֶה רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד מְרֻבֶּה לְגַבֵּי הַקָּצִין הַצָּעִיר, לְפִי שֶׁהִכִּיר אֶת אָפְיוֹ וְאֶת אֹמֶץ רוּחוֹ מִיּוֹם שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ. וּכְשֶׁחָזַר מַרס אֶל הַצִּי, וְהַדָּבָר נוֹדַע לוֹ, כִּי גִּ’ילבֶּרט נָפַל בִּידֵי הַדְּרוֹמִיִּים, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ וִיהִי מָה. אֲבָל אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעוֹד מוֹעֵד, מֵאַחַר שֶׁהָיָה עָצוּר אֵצֶל הַשִּׂרְטוֹן שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן?… אָנוּ יוֹדְעִים כְּבָר אֶת גִּלְגּוּלֵי־הַדְּבָרִים, שֶׁעַל יָדָם בָּאָה הַתְּשׁוּעָה לַקָּצִין הַצָּעִיר וּלְאָבִיו.

גִּ’ילבֶּרט סִפֵּר בִּדְבָרִים מוּעָטִים לַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְאִשֶּׁר וְקִיֵּם מִתּוֹךְ כָּךְ מַה שֶׁהַלָּז שָׁמַע כְּבָר מִפִּי מַרס. אִם לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי טֶקְסַר עַצְמוֹ הָיָה הַמְּנַצֵּחַ עַל מַעֲשֵׂה הַחֲטִיפָה בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ, הֲרֵי דָבָר שֶׁאֵינוֹ מוּטָל בְּסָפֵק הוּא, שֶׁרַק אָדָם זֶה לְבַדּוֹ יָכֹל לְהַגִּיד, בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה עֲצוּרוֹת עַכְשָׁו דֵּי וְזֶרְמָה בִּידֵי חֲבֵרָיו וְעוֹשֵׂי דְבָרוֹ. גּוֹרָלָן נִמְצָא בְּיָדָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, וְהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס הִכִּיר זֹאת לְלֹא פִּקְפּוּק. וּלְפִיכָךְ הִסְכִּים לְכָךְ, כִּי גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק יִתְעַסְּקוּ בְּעִנְיָן זֶה כַּטוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וְנֵאוֹת מֵרֹאשׁ לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לְשִׁחְרוּרָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה וְהַיַּלְדָּה. אִם הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁהֵם יַצִּיעוּ לְטֶקְסַר לְשַׁחְרְרוֹ מִמַּאֲסָרוֹ תְּמוּרַת שִׁחְרוּר הַשְּׁבוּיוֹת, יְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַהִתְחַיְּבוּת לְכָךְ בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָאֶזְרָחִיִּים שֶׁבְּגֶקְסוֹנְוִיל.

גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק קִבְּלוּ אֵפוֹא רְשׁוּת לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה בְּאֵין מַפְרִיעַ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם וְהוֹדוּ עַל כָּךְ לַמְפַקֵּחַ סְטֶוֶנס שֶׁנָּתַן רִשְׁיוֹן בִּכְתַב לְהִתְרָאוֹת עִם הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזְרוּ אֶל הַסִּירָה, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם אֶל הַנָּמֵל.

שָׁם הָיָה מְצַפֶּה לָהֶם הַרְוֵי, אֲשֶׁר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הוֹדִיעוֹ בְּמִכְתָּב עַל בִּיאָתָם. שְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ מִיָּד אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי וְשָׁם נִתְּנָה פְּקֻדָּה לִפְתֹּחַ לִפְנֵיהֶם אֶת דַּלְתוֹת בֵּית־הָאֲסוּרִים. חוֹקֵר עוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל אָדָם וַדַּאי הָיָה מִתְבּוֹנֵן מִתּוֹךְ אִינְטֶרֶיסָה מְרֻבָּה לְצוּרָתוֹ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר לְמִנְהָגוֹ שֶׁל טֶקְסַר מִיּוֹם שֶׁנֶּחְבַּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר כִּי, טֶקְסַר הָיָה נִרְגָּז בְּיוֹתֵר עַל אֲשֶׁר בִּיאָתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית שָׂמָה קֵץ לְמֶמְשַׁלְתּוֹ כְּשַׁלִּיט רִאשׁוֹן בָּעִיר, כִּי הָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ שְׁלִיטָתוֹ הַבִּלְתִּי־מֻגְבָּלָה וְהַיְּכֹלֶת לָתֵת סִפּוּק בְּאֵין־מַעְצוֹר לְרֶגֶשׁ־הַשִּׂנְאָה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ וְעַל אֲשֶׁר הַהֲפִיכָה לֹא בָּאָה בְּאִחוּר שֶׁל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת – לְאַחַר שֶׁנִּתְמַלְּאָה תְּשׁוּקָתוֹ וְגֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק הוּמְתוּ בִּירִיָּה. אֶלָּא שֶׁרַק עַל זֶה בִּלְבַד הָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. מַה שֶׁהוּא נִמְצָא בִּידֵי אוֹיְבָיו וְחָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים עַל אֲשָׁמוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר וְעוֹמֵד לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל מַעֲשֵׂי־חָמָס וְרֶשַׁע – כָּל זֶה לֹא הֶחֱרִיד אוֹתוֹ, כַּנִּרְאֶה, כָּל עִקָּר. וּלְפִיכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר וּבִלְתִּי־מוּבָן. רַק עַל דָּבָר אֶחָד חָרָה לוֹ בְּיוֹתֵר – עַל אֲשֶׁר לֹא בִּצַּע אֶת מְזִמּוֹתָיו כְּנֶגֶד מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק עַד תֻּמָּן. בְּנוֹגֵעַ לַתּוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמַאֲסָרוֹ, דּוֹמֶה שֶׁלֹּא הָיָה דּוֹאֵג וְחָרֵד כְּלָל. וְכִי טֶבַע־אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה סָתוּם וְרַב־חִידוֹת כָּל כָּךְ עַד עַכְשָׁיו, יַצְלִיחַ שׁוּב לָשִׁים לְאַל גַּם אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁעוֹמְדִים לְהֵעָשׂוֹת כְּדֵי לַעֲמֹד עַל הַתַּעֲלוּמָה שֶׁלּוֹ וּלְהַצִּיל מִלָּה מִמֶּנּוּ?

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת הַתָּא וְגֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק עָמְדוּ לִפְנֵי הָאַסִּיר.

“הוֹ, הִנֵּה הָאָב וְהַבֵּן!” – קָרָא טֶקְסַר לְמַרְאֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁל חֻצְפָּה הַמְיֻחָד לוֹ. “לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עָלַי לְהַחֲזִיק טוֹבָה רַבָּה לָאֲדוֹנִים הַצְּפוֹנִיִּים! אִלְמָלֵא הֵם, לֹא זָכִיתִי לְבִקּוּרְכֶם! וַדַּאי בָּאתֶם אֵלַי לְהַצִּיעַ לִי אֶת הַחֲנִינָה שֶׁשּׁוּב אֵין לָכֶם צֹרֶךְ בָּהּ לְעַצְמְכֶם?”

לָשׁוֹן זוֹ הָיְתָה קַנְתְּרָנִית כָּל כָּךְ, שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת זַעְמוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֶלָּא שֶׁבְּנוֹ עָצַר בּוֹ.

“אַבָּא”, – עָנָה וְאָמַר אֵלָיו, הַנִּיחֵנִי לְהַחֲזִיר לוֹ תְּשׁוּבָה. טֶקְסַר מְבַקֵּשׁ לְהַכְנִיסֵנוּ בְּפוֹלְמוּס־דְּבָרִים, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהִזָּקֵק לוֹ. אֵין תּוֹעֶלֶת לַחֲזֹר אֶל הַנַּעֲשָׂה לְשֶׁעָבַר. אָנוּ בָּאנוּ לָדוּן עַל דְּבָרִים שֶׁל עַכְשָׁיו, עַל עִנְיָנִים שֶׁבַּהֹוֶה בִּלְבָד!"

“עַל עִנְיָנִים שֶׁבַּהֹוֶה!” – קָרָא טֶקְסַר, “אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר, עַל הַמַּצָּב שֶׁבַּהֹוֶה! אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַמַּצָּב בָּרוּר לְמַדַּי. לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים הֱיִיתֶם עֲצוּרִים בְּתָא זֶה עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֶלָּא לְמִיתָה. עַכְשָׁיו הֲרֵינִי עָצוּר פֹּה תַּחְתֵּיכֶם וּמַצָּבִי יָפֶה הַרְבֵּה מִכְּפִי שֶׁאַתֶּם סְבוּרִים”.

תְּשׁוּבָה זוֹ הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָבִיא בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁדִּמּוּ לְהַצִּיעַ לִפְנֵי טֶקְסַר לְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי וּבִלְבַד שֶׁיְּגַלֶּה לָהֶם אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה.

“טֶקְסַר”, – עָנָה וְאָמַר גִּ’ילבֶּרט, “שְׁמָעֵנִי נָא. אָנוּ מְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר עִמְּךָ בְּגָלוּי וּבִמְפֹרָשׁ. אָנוּ נַעְלִים עַיִן מִן הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְנִשְׁכַּח אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֵין דַּעְתֵּנוּ אֶלָּא לְדָבָר אֶחָד. בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁבְּנֵי סִיעָתְךָ הִתְנַפְּלוּ עַל הַמַּטָּעָה וְצָרוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, נִתְעַלְּמוּ אֲחוֹתִי וְזֶרְמָה וְאֵינָן. הַדָּבָר וַדַּאי הוּא, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן נֶחְטְפוּ”…

“נֶחְטְפוּ?” – עָנָה טֶקְסַר בְּזָדוֹן, “הוֹ, כַּמָּה נֶהֱנָה אֲנִי לִשְׁמֹעַ זֹאת!”

“לִשְׁמֹעַ?” זָעַק גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, וְכִי מַכְחִישׁ אַתָּה, נָבָל, וְכִי מֵעֵז אַתָּה לִכְפֹּר?…"

“אַבָּא” – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר, “הָבָה נִמְשֹׁל בְּרוּחֵנוּ… הֶכְרֵחַ הוּא. אָמְנָם כֵּן טֶקְסַר, מַעֲשֵׂה־חֲטִיפָה כָּפוּל זֶה אֵרַע בִּזְמַן הַהַתְקָפָה עַל הַמַּטָּעָה… וְכִי מוֹדֶה אַתָּה, שֶׁיָּדְךָ בָּאֶמְצַע?”

“אֵין לִי מַה לְהָשִׁיב לְךָ”.

וְכִי מְסָרֵב אַתָּה לְהַגִּיד לָנוּ, לְהֵיכָן הוּבְאוּ אֲחוֹתִי וְזֶרְמָה בִּפְקֻדָּתְךָ?"

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁאֵין לִי מַה לְהָשִׁיב”.

“וְאַף אִם בִּשְׂכַר תְּשׁוּבָתְךָ נְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ מִבֵּית הַכֶּלֶא?”

אֵין לִי צֹרֶךְ בָּכֶם, כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַמַּאֲסָר!"…

“וּמִי יִפְתַּח לְפָנֶיךָ אֶת דַּלְתוֹתָיו שֶׁל בֵּית כֶּלֶא זֶה?” – זָעַק גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁעַזּוּת גְּדוֹלָה זוֹ הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ.

“הַשּׁוֹפְטִים שֶׁאֶדְרֹשׁ”.

“הַשּׁוֹפְטִים!… הֵם יְחַיְּבוּךָ בְּדִין לְלֹא חֶמְלָה!”

“אָז אֶמָּלֵךְ בְּדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת”.

“וּבְכֵן מְסָרֵב אַתָּה בְּהֶחְלֵט לַעֲנוֹת דָּבָר?” – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

“הֲרֵינִי מְסָרֵב”…

“וַאֲפִילוּ בִּמְחִיר הַשִּׁחְרוּר מִן הַמַּאֲסָר שֶׁהִנְנִי מַצִּיעַ לְפָנֶיךָ”?

“אֵין לִי חֵפֶץ בְּשִׁחְרוּר זֶה”.

“וַאֲפִילוּ בִּשְׂכַר שֶׁל סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל, שֶׁהִנְנִי מַצִּיעַ לְפָנֶיךָ”…

“אֵינִי חָפֵץ בְּמָמוֹנְכֶם. וְעַכְשָׁיו אֲדוֹנַי, הֵנִיחוּנִי לְנַפְשִׁי”.

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, כִּי בִּטָּחוֹן כָּזֶה הֵבִיא אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בִּמְבוּכָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. מַה יְסוֹדוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן זֶה? אֵיךְ עָרַב טֶקְסַר אֶת לִבּוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית־דִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִפִּיו תְּשׁוּבָה לֹא עַל יְדֵי הַצָּעָה שֶׁל שִׁחְרוּר וְלֹא בְּכֹחַ הַזָּהָב. וְכִי שִׂנְאָתוֹ הָעַזָּה לְאֵין שִׁעוּר הִיא הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אֲפִילוּ אֶת טוֹבָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ? אִישִׁיּוּת זוֹ סְתוּמָה וְרַבַּת־חִידוֹת הָיְתָה כָּל הַיָּמִים, וַאֲפִילוּ עַכְשָׁיו כְּשֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לֹא אָבְתָה לְהִתְנַכֵּר לְטִיבָהּ הַמְיֻחָד לָהּ.

“בּוֹא נָא, אַבָּא, בּוֹא וְנֵלֵכָה”, – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר.

וְהוּא אָחַז בְּיָד אָבִיו וּמְשָׁכָהוּ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אֵצֶל הַשַּׁעַר נִטְפַּל אֲלֵיהֶם הַרְוֵי וּשְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ אֶל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, כְּדֵי לִתֵּן לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל נִסְיוֹנָם, שֶׁנִּכְשַׁל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַבֵּל בָּאֶסְכַּדְרָה כְּרוּז מֵאֵת הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן אֶל תּוֹשָׁבֵי גֶקְסוֹנְוִיל. בִּכְרוּז זֶה נֶאֱמַר, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יְהֵא נִתְפָּס לֹא עַל דֵּעוֹתָיו הַמְּדִינִיּוֹת וְלֹא עַל מַעֲשֵׂי הִתְקוֹמְמוּת בִּפְלוֹרִידָה מֵרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים. הַהִשְׁתַּעְבְּדוּת לַדֶּגֶל הַלְּאֻמִּי מְחַפָּה עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאָדָם עָבַר כְּלַפֵּי הַשִּׁלְטוֹן.

בָּרוּר הָיָה, שֶׁתַּקָּנָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְחֻכָּמָה מִצַּד עַצְמָהּ וְשֶׁהַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן נוֹהֵג הָיָה לְהַתְקִין אוֹתָהּ תָּמִיד בְּמִקְרִים כְּגוֹן אֵלֶּה, לֹא הָיָה כֹּחָהּ יָפֶה לְגַבֵּי מַעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ לִיחִידִים. וְכָזֶה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָשָׂה טֶקְסַר. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁתָּפַס אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִידֵי הָרָשׁוּת הַקְּבוּעָה לְפִי הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט, וְשֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁלְטוֹן זֶה כְּדֵי לַעֲרֹךְ הִתְקוֹמְמוּת. אֲבָל כָּל זֶה הָיָה נוֹגֵעַ לְעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עַצְמָם, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא אָבְתָה לְהִזָּקֵק לָהֶם כָּל עִקָּר, וְאוּלָם הַהִתְנַקְּשׁוּת בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה כְּנֶגֶד אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, הַשְׁמָדַת רְכוּשׁוֹ וְקִנְיָנוֹ וַחֲטִיפַת בִּתּוֹ וְאַחַת הַמְשָׁרְתוֹת שֶׁלּוֹ – כָּל אֵלֶּה הָיוּ מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע כְּלַפֵּי הַחֻקִּים הַנְּהוּגִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מְסוּרִים לְשִׁפּוּטָם שֶׁל בָּתֵּי־דִינִים רְגִילִים.

כָּךְ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. וְכָךְ הָיְתָה גַם דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, כְּשֶׁהֻגְּשָׁה לְפָנָיו הַקֻּבְלָנָה וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לִתְבֹּעַ אֶת הַהִישְׁפַּנִי לַמִּשְׁפָּט.

וּלְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמַרְס, כְּבָר נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְהַעֲמִיד אֶת טֶקְסַר לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי עַל דְּבַר־פֶּשַׁע כָּפוּל – עַל מַעֲשֵׂה חָמַס וְשֹׁד וְעַל חֲטִיפַת בְּנֵי אָדָם. הַנֶּאֱשָׁם נִתְבַּע לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ לִפְנֵי מוֹעֶצֶת־הַמִּלְחָמָה, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּישִׁיבָה בְּעִיר סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין.

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין

הֵעִיר סֶנְט אַבְגּוּסְטִין הֲרֵיהִי אַחַת הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית וְנוֹסְדָה בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּירַת הַגָּלִיל סֶנְט־גַ’אן, אֲשֶׁר עִם כָּל גֹּדֶל הֶקֵּפוֹ אֵין מִסְפַּר הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁבּוֹ מַגִּיעַ אֲפִילוּ לִשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נָפֶשׁ.

סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין נִבְנְתָה עַל יְדֵי הַהִישְׁפַּנִים וְצוּרָתָהּ הַקְּדוּמָה כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה עַד עַכְשָׁיו. אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה וְהַמִּסְחָר מוֹצְאוֹת לָהֶן מַחֲסֶה בָּטוּחַ בִּנְמֵלָהּ שֶׁלַּה, הַמּוּגָן כָּל צָרְכּוֹ מִפְּנֵי רוּחוֹת הַיָּם, הַמִּתְחוֹלְלוֹת בְּלִי חָשָׂךְ בְּחוֹף זֶה שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה לְעוֹבְרֵי אָרְחוֹת יַמִּים. אֲבָל כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל נָמֵל זֶה, מִן הַהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן הַמְּסֻכָּן, שֶׁהַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַגּוֹלְפְסְטרֶם הוֹלֶכֶת וְעוֹרֶמֶת בִּמְבוֹאוֹ.

רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין צָרִים הֵם כָּרְחוֹבוֹת שֶׁל כָּל הֶעָרִים, שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה יוֹרְדוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ מְאֻנָּכָה. מֵחֲמַת סִדּוּרָם וְרוּחוֹת־הַיָּם, הַמְּצַנְּנוֹת אֶת הָאַוִּיר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אַקְלִימָהּ שֶׁל עִיר זוֹ הֲרֵיהוּ נוֹחַ בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְשַׁמֶּשֶׁת סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין בִּמְדִינוֹת־הַבְּרִית מַה שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת נִיצָה וְמֶנְטוֹן בִּפְרַנְצִיָּה תַּחַת שָׁמֶיהָ שֶׁל פְּרוֹוַנְס.

אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר הִתְרַכְּזוּ בְּיִחוּד בְּקִרְבַת הַנָּמֵל וּבָרְחוֹבוֹת הַסְּמוּכִים לוֹ. הַפַּרְוָרִים עִם הַצְּרִיפִים הַמּוּעָטִים, הַמְּכֻסִּים כַּפּוֹת־תְּמָרִים, וְעִם הַסֻּכּוֹת הָעֲלוּבוֹת שֶׁבָּהֶם, עֲזוּבִים וְרֵיקִים הֵם, וְאִלְמָלֵא הַכְּלָבִים, הַחֲזִירִים וְהַפָּרוֹת, הַמִּתְהַלְּכִים שָׁם בְּלִי־חָשָׂךְ, דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם יִשּׁוּב.

הָעִיר גּוּפָה דוֹמָה לְפִי מֵרְאֶיהָ לְעִיר הִישְׁפַּנִית גְּמוּרָה. חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מְסֹרָגִים בְּסִרְגֵי־בַּרְזֶל חֲזָקִים, וּבִפְנִים מְצוּיָה הַ“פַּטְיוֹ” הַנְּהוּגָה מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת – חָצֵר מֻקָּפָה עַמּוּדִים קַלִּים עִם גַמְלוֹנִים מוּזָרִים וּגְזוּזְטְרָאוֹת עֲטוּרוֹת מַעֲשֵׂי־חִטּוּב כְּדוֹמֶה לַתְּמוּנָה שֶׁל בָּמַת בֵּית־כְּנִיסָה לִפְעָמִים, בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת אוֹ חָג פּוֹלְטִים הַבָּתִּים הַלָּלוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶם אֶל הָרְחוֹבוֹת. אָז מִתְגַּלֵּית לָעַיִן עִרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָּה שֶׁל סֶנְיוֹרִים, נֶגְרִיּוֹת, מוּלַטוֹת, הִינְדוּיוֹת מְעֹרָבוֹת־גֶּזַע, נֶגְרִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, גְּבִירוֹת אַנְגְלִיּוֹת, גּ’נטֶלמֶנִים, פַּסְטוֹרִים, נְזִירִים וְכֹהֲנִים קַתּוֹלִיִּים, שֶׁכִּמְעַט כֻּלָּם סִיגָרְיּוֹת בְּפִיהֶם, אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל “קַלְוַורִיָּה”, הִיא בֵּית־הַכְּנִיסָה שֶׁל עֲדַת סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, שֶׁפַּעֲמוֹנָיו מְצַלְצְלִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְכִמְעַט בְּלִי־חָשָׂךְ מֵאֶמְצַע הַמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה.

וְאֵין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשְּׁוָקִים, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בָּהֶם שֶׁפַע שֶׁל יְרָקוֹת, שֶׁל דָּגִים, שֶׁל עוֹפוֹת, שֶׁל חֲזִירִים וַעֲגָלִים, – שֶׁשּׁוֹחֲטִים אוֹתָם בּוֹ בַּמָּקוֹם לְפִי דְרִישָׁתָם שֶׁל הַקּוֹנִים, – שֶׁל בֵּיצִים, שֶׁל אֹרֶז, שֶׁל בָּנָּנוֹת מְבֻשָּׁלוֹת, שֶׁל “פּרִיזשׁוֹלוֹת”, מִין פּוֹלִים קְטַנִּים, קְלוּיִים בָּאֵשׁ, וְלַסּוֹף – כָּל הַפֵּרוֹת הַטְּרוֹפִּיִּים, אֲנַנָּסִים, תְּמָרִים, זֵיתִים, רִמּוֹנִים, תַּפּוּחֵי־זָהָב, גַיָּיבוֹת, אֲפַרְסְקִים, תְּאֵנִים וּמָרַנָנוֹת – וְהַכֹּל בַּמְּחִיר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ וּבְזוֹל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נַעֲשִׂים הַחַיִּים נְעִימִים וְקַלִּים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אֶרֶץ פְלוֹרִידָה.

בְּנוֹגֵעַ לְנִקּוּי הָרְחוֹבוֹת, אֵין מְלָאכָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי מְנַקִּים וּמְטַאטְאִים, שֶׁנִּתְמַנוּ לְכָךְ, אֶלָּא עַל יְדֵי סִיעוֹת שֶׁל דַּיּוֹת, שֶׁהַחֹק הָיָה מָגֵן לָהֶן וְהַמֵּמִית אוֹתָן הָיָה נֶעֱנַשׁ עֹנֶשׁ־מָמוֹן כָּבֵד. הַלָּלוּ בּוֹלְעוֹת אֶת הַכֹּל, וַאֲפִילוּ נְחָשִׁים, שֶׁמִּסְפָּרָם עֲדַיִן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּרְעַבְתָּנוּתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הַמּוֹעִילִים הַלָּלוּ.

שׁוּרַת הַבָּתִּים, הַמְּהַוָּה אֶת עֶצֶם הָעִיר, אֵינָהּ חֲסֵרָה יֶרֶק־צְמָחִים. בַּמֶּחֱזוֹת שֶׁבְּפָרְשׁוֹת־הָרְחוֹבוֹת נִרְאוֹת לָעַיִן קְבוּצוֹת שֶׁל אִילָנוֹת, שֶׁעַנְפֵיהֶם מִתְנַשְּׂאִים מֵעַל לְגַגּוֹת הַבָּתִּים וּפְטְפּוּטָם שֶׁל תֻּכִּיֵּי־בָּר בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מֵהֶם בְּלִי־חָשָׂךְ. הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הֵם עַל פִּי רֹב תְּמָרִים גְּבוֹהִים שֶׁעֳפָאֵיהֶם הַמִּתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ דּוֹמִים לַמְּנִיפוֹת שֶׁל הַסִּנּוֹרִים הַהִישְׁפַּנִים אוֹ לְפַּנְקָסִים שֶׁל הַהִינְדוּיִים. פֹּה וְשָׁם מִתְנַשְּׂאִים אַלּוֹנִים, הַכְּרוּכִים בְּקִיסוּסִים וּבִצְמָחִים־טַפְּסָנִיּים אֲחֵרִים, וְצַמְרוֹתֵיהֶם שֶׁל צַבָּרִים עֲנָקִיִּים, שֶׁגִּזְעֵיהֶם מִצְטָרְפִים לִמְשׁוּכוֹת, שֶׁאֵין לַעֲבוֹר אוֹתָן. כָּל זֶה מַנְעִים אֶת הָעַיִן וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁהָיָה נָאֶה יוֹתֵר, אִלּוּ הָיוּ הַדַּיּוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת תַּפְקִידָן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה מְלַאכְתָּן גְּרוּעָה מִשֶּׁל מְכוֹנוֹת־נִקּוּי.

בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בֵּית־נְסִירָה אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בָּתֵּי־נְסִירָה שֶׁל קִיטוֹר, בֵּית־חֲרֹשֶׁת לְסִיגָרוֹת וּבֵית־זִקוּק לְטֶרְפֶּנְטִין. הָעִיר הֲרֵיהִי רֻבָּהּ תַּגָּרִית וּמִעוּטָהּ חֲרָשְׁתָּנִית וּמִתְעַסֶּקֶת בְּאֶכְּסְפּוֹרְט וְאִימְפּוֹרְט שֶׁל צוּף־סֻכָּר, שֶׁל תְּבוּאוֹת, שֶׁל תְּבוּאוֹת, שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן, שֶׁל אִינְדִיגוֹ, שֶׁל גּוּמִי, שֶׁל עֲצֵי־בִּנְיָן, שֶׁל דָּגִים וּמֶלַח. בְּעִתִּים כְּתִקְנָן הָיָה הַנָּמֵל מָלֵא עַסְקָנוּת וּתְנוּעָה: אֳנִיּוֹת קִיטוֹר הָיוּ יוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת לְשָׁם וּמוֹלִיכוֹת סְחוֹרוֹת וְנוֹסְעִים אֶל הַנְּמֵלִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס וְהַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי.

בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין נִמְצָא אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת בָּתֵּי־הַדִּינִים שֶׁבִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה. לְצֹרֶךְ הֲגָנָה עַל הָעִיר מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת מִצַּד הַיַּבָּשָׁה אוֹ מִן הַיָּם לֹא הָיָה בָּהּ אֶלָּא מִבְצָר אֶחָד, הוּא מִבְצָר מַרְיוֹן אוֹ סֶנְט־מַרְקוּס, שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי הַהִישְׁפַּנִים עוֹד בַּמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמְּהַנְדְסִים מֵעֵין ווֹבַּן אוֹ קַרְמוֹנְטֶן לֹא הָיוּ מְיַחֲדִים לוֹ כָּל עֵרֶךְ, וְאוּלָם הַמִּגְדָּלִים, הַסּוֹלְלוֹת, הַמְּצוֹרוֹת, גִּשְׁרֵי־הַתְּנוּפָה וּכְלֵי־זַיִן וּכְלֵי־הַתּוֹתָח הָעַתִּיקִים שֶׁלּוֹ, שֶׁמְּסֻכָּנִים הֵם בִּשְׁבִיל הַיּוֹרִים בָּהֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁבִיל אוֹתָם שֶׁיּוֹרִים אֲלֵיהֶם, מְעוֹרְרִים רִגְשֵׁי פְּלִיאָה וְנַחַת בְּלֵב חוֹקְרֵי קַדְמוֹנִיּוֹת וְחוֹבְבֵי עַתִּיקוֹת.

מִבְצָר זֶה הוּא הוּא שֶׁחֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עָזְבוּ בִּמְהִירוּת תֵכֶף לְהִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל צִי מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה שָׁקְדָה הַמֶּמְשָׁלָה לְבַצְרוֹ יָפֶה לְצֹרֶךְ הֲגָנָה. וּלְאַחַר שֶׁהַמִּילִיצְיָּה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, הִסְגִּירוּהו תּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין לִרְצוֹן עַצְמָם לְיָדוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, שֶׁכָּבַשׁ אוֹתוֹ בְּלִי לִירוֹת אֲפִילוּ יְרִיָּה אַחַת.

הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי טֶקְסַר עָתִיד לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט, עָשְׂתָה רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּכָל הַגָּלִיל.

דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמִּשְׁפָּט זֶה יִהְיֶה הַמַּעֲרָכָה הָאַחֲרוֹנָה בַּמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין בַּר־נַשׁ חָשׁוּד זֶה וּבֵין מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק, חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַמֶּטִיסָה זֶרְמָה הִסְעִירָה אֶת לִבּוֹת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהִבִּיעוּ בִּכְלָל אֶת דַּעְתָּם לְטוֹבָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. אִישׁ לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ טֶקְסַר הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה. אֲפִילוּ בְּנֵי אָדָם קַרֵי־רוּחַ הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים הַרְבֵּה לָדַעַת, אִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם זֶה לְהֵחָלֵץ הַפַּעַם מִן הַמֵּצַר וְאִם יִטֹּל סוֹף סוֹף אֶת עָנְשׁוֹ עַל כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע, שֶׁעָשָׂה לְדִבְרֵי הַכֹּל, זֶה כַּמָּה.

וּבְכֵן עָתִיד הָיָה לְהִתְרַגֵּשׁ בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין מְאֹרָע מַסְעִיר אֶת הַלְּבָבוֹת. בַּעֲלֵי־הַמַּטָּעוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה נָהֲרוּ וּבָאוּ לְשָׁם בַּהֲמוֹנֵיהֶם. הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעָמַד לְהִתְבָּרֵר, הָיָה נוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם נְגִיעָה יְשָׁרָה, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד מִפִּרְטֵי הָאַשְׁמָה הָעִקָּרִיִּים הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּהִתְנַפְּלוּת עַל אֲחֻזַּת קֶמדלֶס־בֵּי וַהֲרִיסָתָהּ. גַּם אֲחֻזּוֹת אֲחֵרוֹת נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי לַהֲקוֹת הַדְּרוֹמִיִּים, וְחָשׁוּב הָיָה לָדַעַת מַהִי הַשְׁקָפָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית עַל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע כָּאֵלֶּה, שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת מַסְוֵה הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הִתְבַּדְּלוּת.

בֵּית־הַמָּלוֹן הָרָאשִׁי שֶׁבְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, “סיטי הוטל”, הָיָה מָלֵא אוֹרְחִים מְרֻבִּים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּצַעֲרָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. אֶלָּא שֶׁמָּלוֹן זֶה יָכֹל הָיָה לְהָכִיל מִסְפַּר אוֹרְחִים גָּדוֹל מִזֶּה. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בִּנְיָן נָאֶה וּמְתֻקָּן מִבַּיִת מְרֻוָּח זֶה, שֶׁמּוֹצָאוֹ מִן הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְשִׁמֵּשׁ לְשֶׁעָבָר מִשְׁכָּן לְ“קוֹרֶג’דוֹר” (פָּקִיד עֶלְיוֹן), עִם הַ“פוּאֶרְטָה” אוֹ הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁלּוֹ, הַמְּעֻטָּר בְּמַעֲשֵׂי־פִּתּוּחִים עִם הַ“סַלָה” הַמְרֻוָּחָה אוֹ אוּלָם־הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, עִם הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, שֶׁעַמּוּדָיו הָיוּ מְצֻפִּים בְּמִקְלָעוֹת שֶׁל שַׁעֲוָנִּיּוֹת, עִם הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵלֶיהָ הָיוּ מְכֻוָּנִים פִּתְחֵי הַחֲדָרִים רַבֵּי־הָרְוָחָהּ, שֶׁצִפּוּיָם נִתְעַלֵּם תַּחַת הַצְּבָעִים שֶׁל אֹדֶם וְזָהָב כָּתֹם, עִם הַמַּרְאוֹת שֶׁלּוֹ הַקְּבוּעוֹת בְּתוֹךְ הַכְּתָלִים כְּמִנְהָג הַהִישְׁפַּנִי, עִם הַמִּזְרָקוֹת הַמְקַלְּחוֹת מַיִם וְהַמִּדְשָׁאוֹת הַמּוֹרִיקוֹת – וְכָל זֶה הָיָה קָבוּעַ בְּתוֹךְ שֶׁטַח נִרְחָב וְגָדוּר, בְּתוֹךְ “פַטְיוֹ” מֻקָּף חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, בַּיִת זֶה הָיָה מֵעֵין “חַן” מִזְרָחִי, שֶׁרַק תַּיָּרִים עֲשִׁירִים הָיוּ מִתְאַכְסְנִים בּוֹ.

וְאֶל הַמָּלוֹן הַזֶּה סָרוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ בִּלְוָיַת מַרס, שֶׁבָּאוּ לְשָׁם עוֹד אֶמֶשׁ.

לְאַחַר שֶׁהַנִּסָּיוֹן, שֶׁנִּסּוּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁבְּגֶקְסוֹנְוִיל, הָיָה לְבַטָּלָה, חָזְרוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ אָל קַסְטֶל־הַאוּז. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי טֶקְסַר סֵרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר עַל אוֹדוֹת דֵּי וְזֶרְמָה, חָשׁוּ שֶׁאָבְדָה תִּקְוָתָם הָאַחֲרוֹנָה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְּדִיעָה, כִּי טֶקְסַר נִתְבַּע לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּקֶמדלֶס־בֵּי, הוּקַל מְעַט מַשָּׂא יְגוֹנָם וְצָרַת נַפְשָׁם. מִקַּוִּים הָיוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה הַהִישְׁפַּנִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּדִין, וַדַּאי יִפְתַּח אֶת פִּיו וִיגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה, כְּדֵי לְהִפָּטֵר עַל יְדֵי כָּךְ מִן הַמַּאֲסָר אוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.

בְּמִשְׁפָּט זֶה הוּטַל עַל מִיס אַלִּיס לְשַׁמֵּשׁ עֵדָה רָאשִׁית מִצַּד הַקָּטֵּגוֹרְיָה. הֵן הִיא נִמְצְאָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁזֶּרְמָה קָרְאָה בְּקוֹל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְהִיא שֶׁהִכִּירָה בְּבֵרוּר אֶת הַנָּבָל הַזֶּה כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּסִּירָה, שֶׁהִפְלִיגָה בַּנָּהָר. וּבְכֵן הֵכִינָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה אֶת עַצְמָה לָלֶכֶת אֶל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין. אָבִיהָ הֶחְלִיט לְלַוּוֹתָהּ, אוֹתָהּ וְאֶת יְדִידָיו גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, שֶׁהֻזְמְנוּ לְפִי דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל הַמַּרְצֶה בְּבֵית־דִּין הַצְּבָאִי. מַרס הִשְׁתַּדֵּל וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְהִלָּווֹת אֲלֵיהֶם. בַּעְלָהּ שֶׁל זֶרְמָה הָיָה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת בּוֹ בַּמָּקוֹם בְּשָׁעָה שֶׁיָּכֹפּוּ עַל הַהִישְׁפַּנִי לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה, שֶׁרַק הוּא לְבַדּוֹ יָכֹל לְגַלּוֹתָהּ. וְכֵיוָן שֶׁיְּגַלֶּה אוֹתָהּ, מִיָּד יֵלֵךְ עִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת שְׁתֵּי הַשְּׁבוּיוֹת מִידֵי הָאֲנָשִׁים, הָעוֹצְרִים בָּהֶן בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

בְּשִׁשָּׂה עָשָׂר לְמַרְס אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִפְרְדוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גִּ’ילבֶּרט, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּמַרס מֵאֵת מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְאֶדוּאַרְד קָרוֹל וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַחַת מֵאֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר, הָעוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת עַל פְּנֵי נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן הוֹבִילָה אוֹתָם מִנְּמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וְהֵבִיאָה אֶל פִּיקוֹלַטָה. מִכָּאן נָסְעוּ בַּמֶּרְכָּבָה בְּדֶרֶךְ הָעֲקַלְתוֹן שֶׁנִּכְבְּשָׁה בְּיַעֲרֵי הָאַלּוֹנִים, הַבְּרוֹשִׁים וְהָאֲדָרִים, הַגְּדֵלִים בְּשֶׁפַע בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאָרֶץ. וְעוֹד לֹא הִגִּיעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה וּכְבָר שָׁכְנוּ בַּחֲדָרִים רַבֵּי־הָרְוָחָהּ שֶׁל סִיטִי־הוֹטֶל".

אֲבָל אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁכָּל אֲנָשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. הָיוּ לוֹ בְּנֵי סִיעָה מְרֻבִּים בְּקֶרֶב בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַקְּטַנִּים, שֶׁנָּטוּ אַחֲרֵי הָעַבְדוּת בְּכָל עֹז. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנּוֹדָע לַחֲבֵרָיו, שֶׁאֵינָם עֲתִידִים לְהִתָּבַע לְדִין עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ בִּימֵי הַמְּרִידָה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, לֹא אָבוּ לִנְטֹשׁ אֶת רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם שֶׁלְּעָבַר. וּבְכֵן נִקְהֲלוּ וּבָאוּ רָבִּים מֵהֶם לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁלֹּא בְּ“פאטי” שֶׁל “סִיטִי־הוֹטֶל” צָרִיךְ הָיָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ. לֹא הָיָה מַחְסוֹר בָּעִיר בְּבָתֵּי־מַרְזֵחַ אוֹ “טיֶינדַאס”, אֲשֶׁר מֶטִיסוֹת מִבְּנוֹת הַתַּעֲרֹבֶת שֶׁל הִישְּׁפַּנִים וְהִינְדוּיִים מִשֵּׁבֶט הַקְּרִיקִים הָיוּ מוֹכְרוֹת שָׁם מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, מִכָּל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה וּמִכָּל צָרְכֵי עִשּׁוּן. שָׁם הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נְחוּתֵי־דַּרְגָּה וּפְגוּמֵי־שֵׁם מוֹחִים וּמְעַרְעֲרִים לִזְכוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן לֹא נִמְצָא אוֹתָהּ שָׁעָה בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק עִם הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁלָּהּ לְהָטִיל הֶסְגַּר עַל כָּל מַעַבְרֵי הַחוֹף, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחְסֹם אוֹתוֹ, כְּדֵי לִמְנֹעַ הַבְרָחַת צָרְכֵי־מִלְחָמָה. וְאוּלָם גְּדוּדֵי־הַצָּבָא, שֶׁהוּבְאוּ לָעִיר לְאַחַר הַסְגָּרָתוֹ שֶׁל מִבְצָר מַרְיוֹן, שָׁלְטוּ בָּהּ שְׁלִיטָה חֲזָקָה. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְפַחֵד לֹא מִפְּנֵי תְּנוּעַת הַדְּרוֹמִיִּים וְלֹא מִפְּנֵי הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגָה אָחוֹר לְעֵבֶר הַנָּהָר. אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר מְנַסִּים לְהִתְקוֹמֵם כְּדֵי לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר מִידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הָיוּ מַכְחִידִים אוֹתָם מִיָּד.

הַהִישְׁפַּנִי עַצְמוֹ הוּבָא בְּאַחַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל לְפִיקוֹלַטָה. וּמִפִיקוֹלַטָה הוּבַל בִּלְוָיַת מִשְׁמָר חָזָק לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְשָׁם נֶחְבַּשׁ בְּאַחַד הַתָּאִים שֶׁל הַמִּבְצָר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִבְרֹחַ מִשָּׁם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּא עַצְמוֹ דָרִשַׁ שֶׁיַּעֲמִידוּהוּ לְמִשְׁפָּט, סְבָרָה הִיא, שֶׁלֹּא דִּמָּה כָּל עִקָּר לִבְרֹחַ. בְּנֵי סִיעָתוֹ יָדְעוּ זֹאת. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ, אֲשֶׁר אִם יֵצֵא חַיָּב בְּדִינוֹ יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְהִמָּלֵט. וְעַד אָז – לִכְבֹּשׁ אֶת רוּחָם וְלִהְיוֹת שְׁקֵטִים.

“ההישפני הובל בלוית משמר חזק”

מֵחֲמַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הָיָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר מְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִידִים שֶׁל רֹאשׁ צְבָאִי בָּעִיר. וְעָלָיו הָיָה מוּטָל גַּם לָשֶׁבֶת רֹאשׁ בְּבֵית־דִּין הַצְּבָאִי, שֶׁנּוֹעַד לָדוּן אֶת דִּינוֹ שֶׁל טֶקְסַר, בְּאַחַד הָאוּלַּמִּים שֶׁל מִבְצָר מַרְיוֹן. שַׂר־אֶלֶף זֶה נָטַל חֵלֶק בְּכִבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִּינָה וּבִפְקֻדָּתוֹ נֶעֶצְרוּ לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אוֹתָם הַפְּלִיטִים, שֶׁבָּרְחוּ מִן הָעִיר בָּרַכֶּבֶת בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה שֶׁל הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטַוָה” – אֶת הַמְּאֹרַע הַזֶּה רָאִינוּ צֹרֶךְ לְהַזְכִּיר כָּאן דֶּרֶךְ אַגַּב.

בֵּית־דִּין נִכְנַס לִישִׁיבָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. אוּלָם־הַיְשִׁיבָה נִתְמַלֵּא הָמוֹן רַב, וְהַקּוֹלָנִים שֶׁבּוֹ וַדַּאי הָיוּ אוֹהֲבָיו וּבְנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן.

גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּמַרס יָשְׁבוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְיֻחָדִים לָעֵדִים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא נִרְאָה עַל הַסַּפְסָלִים הַלָּלוּ אַף עֵד אֶחָד מֵעֵדֵי הַסַּנֵגוֹרְיָּה. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַהִשְׁפַּנִי לֹא טָרַח לְהָבִיא עֵדִים לְהָעִיד לִזְכוּתוֹ. וְכִי הָיָה מְזַלְזֵל בְּעֵדוּת זוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִקְרֹא עֵדִים לְלַמֵּד עָלָיו סַנֵּגוֹרִיָה? דָּבָר זֶה עָתִיד הָיָה לְהִתְבָּרֵר עוֹד מְעַט. עַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין לְפַקְפֵּק, מַה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט זֶה.

וְאַף עַל פִּי כֵּן תָּקְפָה אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הַרְגָּשָׁה קוֹדֶמֶת עֲמוּמָה. הֲרֵי בְּעִיר זוֹ עַצְמָהּ, בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, כְּבָר קָבַל פַּעַם אַחַת עַל טֶקְסַר. וְכִי לֹא עָלָה אָז בְּיָדוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לְהִנָּצֵל מִפְּסַק־דִּין שֶׁל חוֹבָה עַל יְדֵי שֶׁהוֹכִיחַ לְבֵית־דִּין אֶת הָ“אַלִיבִי” שֶׁלּוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה וּמַכְרַעַת? סְמִיכוּת כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַנִּמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּבֵית־דִּין, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן חָל זֶה לֹא כְּבָר, שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים.

טֶקְסַר הוּבָא אֶל הָאוּלָם בִּלְוָיַת מִשְׁמָר בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַדַּיָּנִים נִכְנְסוּ לַיְשִׁיבָה. הוֹלִיכוּהוּ אֶל סַפְסַל הַנִּתְבָּעִים לַדִּין, וְהוּא יָשַׁב שָׁם בִּמְנוֹחָה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשּׁוּם דָּבָר וְשׁוּם נְסִבָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיוּ עֲלוּלִים לְקַפֵּחַ אֶת חֻצְפָּתוֹ, שֶׁנִּתְיַחֲדָה לוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ. חִיּוּךְ שֶׁל בּוּז כְּלַפֵּי הַשּׁוֹפְטִים, מַבָּט מָלֵא בִּטָּחוֹן אֶל יְדִידָיו, שֶׁהִכִּיר אוֹתָם בָּאוּלָם, וּמַבָּט שֶׁל שִׂנְאָה, שֶׁהֵעִיף בְּגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק – כָּךְ הָיְתָה הִתְנַהֲגוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְצַפֶּה שֶׁשַּׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר יַתְחִיל בַּחֲקִירָה וּדְרִישָׁה.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מָשְׁלוּ בְּרוּחָם בְּעָמָל רַב, כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם רָעוֹת רַבּוֹת כָּל־כָּךְ וְשֶׁהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם עוֹד רָעָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְהַבָּא.

הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה הַתְּחִילָה בַּשְּׁאֵלוֹת הַנְּהוּגוֹת, הַמְכֻוָּנוֹת לְפָרֵט אֶת עַצְמוּתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע לַדִּין.

"מַה שְּׁמֶךָ? – שָׁאַל שָׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר,

“טֶקְסַר”.

“בֶּן כַּמָּה אַתָּה?”

“בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ”.

“הֵיכָן אַתָּה דָר?”

"בְּג’ֶקְסוֹנְוִיל, בַּטְיֶינְדָה (בֵּית־הַמַּרְזֵחַ) שֶׁל טוֹרִיליוֹ. “הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, הֵיכָן דִּירָתְךָ הַקְּבוּעָה?”

“אֵין לִי דִירָה קְבוּעָה.”

כַּמָּה הָיָה הוֹלֵם לִבָּם שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּקְרוֹבָיו לְשֵׁמַע תְּשׁוּבָה זוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּקוֹל, שֶׁהוֹכִיחַ עַל רְצוֹנוֹ הֶחָזָק שֶׁל הַנִּדּוֹן שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת בְּשׁוּם פָּנִים הֵיכָן דִּירָתוֹ הַקְּבוּעָה.

וְאָמְנָם שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּסִרְהוּבוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית־דִּין עָמַד טֶקְסַר עַל שֶׁלּוֹ וְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לוֹ מְקוֹם־מְגוּרִים קָבוּעַ. הוּא אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא נַוָּד, מְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּאָרֶץ, יוֹשֵׁב צְרִיפִים וְלָן בַּסֻּכּוֹת, שֶׁאֵינוֹ חַי אֶלָּא עַל רוֹבֵהוּ וְעַל הַפַּחִים, שֶׁהוּא טוֹמֵן לְבַעֲלֵי־חַיִּים. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִפִּיו תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת.

“לוּ יְהִי כֵן”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר. “סוֹף סוֹף אֵין זֶה מִן הָעִקָּר”.

“וַדַּאי אֵין זֶה מִן הָעִקָּר”, – עָנָה טֶקְסַר עַזּוּת. “נַנִּיחַ, אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, שֶׁמְּקוֹם מְגוּרַי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֲרֵיהוּ הַמִּבְצָר מַרְיוֹן אֲשֶׁר בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ שָׁם שֶׁלֹּא כַּדָּת וְכַדִּין. אוּלַי תּוֹאִיל לְהַגִּיד לִי מָה הָאַשְׁמָה, שֶׁאֲנִי נִתְבַּע עָלֶיהָ?” – הוֹסִיף וְאָמַר כָּאִלּוּ בִּקֵּשׁ מִלְּכַתְּחִלָּה לְכַוֵּן אֶת הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה כְּחֶפְצוֹ.

“טֶקְסַר” – עָנָה וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, “אִי אַתָּה נִתְבַּע לְדִין עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל. הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן פִּרְסֵם כְּרוּז וְהוּא הוֹדִיעַ, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה לֹא תִזָּקֵק לְעִנְיָן הַמְּרִידוֹת הַמְּקוֹמִיּוֹת, שֶׁמִּגְּרוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַקְּבוּעִים שֶׁבַּגָּלִיל וְהֶחֱלִיפוּם בַּאֲחֵרִים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. פְלוֹרִידָה שָׁבָה עַכְשָׁיו אֶל תַּחַת הַדֶּגֶל שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וּמֶמְשֶׁלֶת הַצָּפוֹן תִּתְעַסֵּק בִּמְהֵרָה בְּסִדּוּר הַמִּשְׁטָר הֶחָדָשׁ בְּאֶרֶץ זוֹ.”

“וְאִם אֵינֶנִּי נִשְׁפָּט עַל אֲשֶׁר מִגֵּרְתִּי אֶת פְּקִידוּת־הָעִיר שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, בְּהַסְכָּמָתָם שֶׁל רֹב הָאוֹכְלוֹסִין – שָׁאַל טֶקְסַר, מִשּׁוּם מָה אֵפוֹא הֶעֱמִידוּנִי לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי?”

“הִנְנִי לְהַגִּיד לְךָ, אִם אַתָּה מִתַּמֵּם וּמַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַסִּבּוֹת”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר. "בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ מְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד שֶׁל שַׂר הָעִיר נַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע פְּלִילִיִּים. וְאַתָּה נֶאֱשַׁם שֶׁעוֹרַרְתָּ אֶת אַנְשֵׁי הֶחָמָס וְהָרֶשַׁע שֶׁבְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הָאֵלֶּה.

“אֵלוּ מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע?”

“קֹדֶם כֹּל הַחֲרָבַת הַמַּטָּעָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל יְדֵי גוּנְדָה שֶׁל עוֹשֵׂי־רֶשַׁע…”

“וְעַל יְדֵי גְדוּד שֶׁל אַנְשֵׁי־צָבָא, שֶׁאֶחָד מִקְּצִינֵי הַמִּילִיצְיָּה הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ”, – הוֹסִיף הַהִישְׁפַּנִי מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“לוּ יְהִי כֵן, טֶקְסַר. אֲבָל נַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי שׁוֹד, הַבְעָרוֹת וְהִתְנַפְּלוּת בִּכְלֵי־זַיִן עַל בֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל־אֲחֻזָּה, שֶׁהָיָה לוֹ הַמִּשְׁפָּט לַעֲמֹד בִּפְנֵי הִתְנַפְּלוּת כָּזֹאת – וְשֶׁאָמְנָם עָשָׂה זֹאת”.

“הַמִּשְׁפָּט?” – עָנָה טֶקְסַר. “הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט לֹא עָמְדוּ לִימִינוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁסֵּרַב לְצַיֵּת לִפְקֻדָּתוֹ שֶׁל וַעַד, שֶׁנִּתְמַנָּה כַּדָּת. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק – שֶׁהֲרֵי עָלָיו מְדֻבָּר כָּאן – שִׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו וְזִלְזֵל בְּכָךְ בְּרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הַצִּבּוּר שֶׁבִּפְלוֹרִידָה, הַדּוֹרֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הָעַבְדוּת, כְּרֹב מְדִינוֹת הַדָּרוֹם. מַעֲשֶׂה זֶה עָלוּל הָיָה לִגְרֹם פֻּרְעָנִיּוֹת קָשׁוֹת בְּמַטָּעוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאָרֶץ, לְפִי שֶׁעוֹרֵר אֶת הַנֶּגְרִים לִמְרִידָה. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט הַוַּעַד שֶׁבַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁלְּפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב עָלָיו לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. הוּא לֹא בִּטֵל אֶת הַשִּׁחְרוּר, שֶׁהִכְרִיז גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק מִתּוֹךְ חֹסֶר־זְהִירוּת מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, אֶלָּא דָרַשׁ שֶׁהַמְּשֻׁחְרָרִים יַעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ. וְכֵיוָן שֶׁגֶּמס סֵרַב לְהִשָּׁמַע לִפְקֻדָּה זוֹ, אָנוּס הָיָה הַוַּעַד לִפְעֹל בְּחֹזֶק־יָדׁ, וּלְפִיכָךְ פָּנָה אֶל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁאֵלֶיהָ נִלְוָה חֵלֶק מִן הָאוֹכְלוֹסִין, וְהַלָּלוּ גֵּרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ אֶת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר עֲבָדִים בְּקֶמדלֶס־בֵּי”.

“טֶקְסַר”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, “אַתָּה מַסְבִּיר אֶת מַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת הַלָּלוּ מִנְּקֻדַּת־הַשְׁקָפָה, שֶׁבֵּית־דִּין אֵינוֹ יָכֹל לְהַסְכִּים לָהּ כָּל עִקָּר. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁאִישׁ צְפוֹנִי הוּא מִלֵּדָה, הָיְתָה לוֹ לְפִי הַחֹק רְשׁוּת גְּמוּרָה לְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו וּלְפִיכָךְ אֵין שׁוּם צִדּוּק לַפְּרָעוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּאֲחֻזָּתוֹ”.

סָבוּרְנִי, שֶׁאֲאַבֵּד אֶת זְמַנִּי לְבַטָּלָה, אִם אֹמַר לְבָרֵר אֶת דֵּעוֹתַי לִפְנֵי בֵּית־דִּין. הַוַּעַד שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל חָשַׁב שֶׁהַחוֹבָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשָׂה. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁאֲנִי נִתְבַּע לְדִין כְּרֹאשׁ הַוַּעַד וְשֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהָטִיל עָלַי לְבַדִּי אֶת הָאַחֲרָיוּת לְמַעֲשָׂיו?"

“הֵן, עָלֶיךָ טֶקְסַר, עָלֶיךָ לְבַדְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַי שֶׁהָיִיתָ רֹאשׁ הַוַּעַד, אֶלָּא שֶׁנָּהַגְתָּ בְּעַצְמְךָ אֶת לַהֲקוֹת הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁעָלוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי”.

“הוֹכַח זֹאת!” – אָמַר טֶקְסַר בְּקֹר־רוּחַ. וְכִי נִמְצָא אֲפִילוּ עֵד אֶחָד, שֶׁרָאַנִי בְּתוֹךְ הָאֶזְרָחִים וְהַחַיָּלִים שֶׁל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁהוּטַל עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד?"

לְאַחַר טָעֲנָה זוֹ פָּנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר אֶל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָעִיד אֶת עֵדוּתוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק סִפֵּר אֶת הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ מִיּוֹם שֶׁטֶּקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ סִלְּקוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְהִטְעִים בְּיִחוּד אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע לְדִין, שֶׁהֵסִית אֶת הָאֲסַפְסוּף לְהִתְנַפֵּל עַל אֲחֻזָּתוֹ.

וְאוּלָם עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשְּׁאֵלָהוּ שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר בִּדְבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר בֵּין הַמִּתְנַפְּלִים, אָנוּס הָיָה לְהָשִׁיב, שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכֹל לְאַשֵּׁר עֻבְדָה זוֹ. וְאָמְנָם מִן הַמְסֻפָּר לְמַעְלָה כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁגּ’וֹן בְּרוּס, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַרְוֵי, בָּא לְקֶמדלֶס־בֵּי וּבוֹרְבֶּנק שְׁאֵלָהוּ, אִם הַהִישְׁפַּנִי עוֹמֵד בְּרֹאשׁ לַהֲקַת הַגַּזְלָנִים, לֹא יָכֹל הַלָּז לְהָשִׁיב לוֹ עַל זֶה תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה.

“עַל כָּל פָּנִים”, – הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֵין אִישׁ יָכֹל לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת לְמַעֲשֶׂה־פֶּשַׁע זֶה מוּטֶלֶת עָלָיו. הוּא הוּא שֶׁהֵסִית אֶת הַתּוֹקְפִים לְהִתְנַפֵּל עַל קֶמדלֶס־בֵּי, וְאִם בֵּית דִּירָתִי שֶׁל עַצְמִי לֹא נִשְׂרַף בְּלַהֲבוֹת הָאֵשׁ וְלֹא קָבַר בְּגַלֵּי חַרְבוֹתָיו אֶת מְגִנָּיו הָאַחֲרוֹנִים, לֹא בִּזְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ אֵרַע הַדָּבָר. אָמְנָם כֵּן, אַךְ יָדוֹ הָיְתָה בְּכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה יָדוֹ בְּמַעֲשֶׂה־פֶּשַׁע גָּדוֹל מִזֶּה, כְּכָל אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר כָּאן לְאַחַר מִכֵּן!"

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גָּמַר אֶת עֵדוּתוֹ זוֹ וְנִשְׁתַּתֵּק. שֶׁכֵּן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְסַיֵּם תְּחִלָּה אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה, הַנּוֹגֵעַ לְהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי, וְאַחַר כָּךְ לַעֲבֹר אֶל עִנְיָן הַחֲטִיפָה.

“וּבְכֵן אֵפוֹא”, – הוֹסִיף וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל הַהִישְׁפַּנִי, “אוֹמֵר אַתָּה שֶׁאֵינְךָ אַחֲרַאי אֶלָּא בְּמִקְצַת וְשֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת לְמִלּוּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד חָלָה עַל הַוַּעַד בִּלְבַד?”

“בְּוַדַּאי”.

“וְהִנְּךָ מוֹסִיף לַעֲמֹד עַל דְּבָרֶיךָ, שֶׁלֹּא עָמַדְתָּ בְּרֹאשׁ הַמִּתְנַפְּלִים עַל קֶמדלֶס־בֵּי?”

“הֲרֵינִי עוֹמֵד עַל דְּבָרַי”, – הֵשִׁיב טֶקְסַר. אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לְהָעִיד שֶׁרָאַנִי שָׁם. לָאו! אֲנִי לֹא הָיִיתִי בִּקְהַל הָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי־הַלֵּב, שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַוַּעַד! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִנְנִי מוֹסִיף וְאוֹמֵר, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיִיתִי בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל כְּלַל!"

“אָמְנָם כֵּן!… אֶפְשָׁר הַדָּבָר”. – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁחָשַׁב וּמָצָא, כִּי בָּא הָרֶגַע לִקְשֹׁר אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַשְׁמָה עִם חֶלְקָהּ הַשֵּׁנִי".

“זוֹהִי עֻבְדָּה וְדָאִית”, – עָנָה טֶקְסַר.

“וְאִם לֹא הָיִיתָ בֵּין הַגַּזְלָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי”, – הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, “אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁהָיִיתָ מְצַפֶּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ לְהִזְדַּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע אַחֵר!”

“לֹא הָיִיתִי בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ,” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בִּמְנוֹחָה שְׁלֵמָה, “כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּתוֹךְ הַמִּתְנַפְּלִים, יֶתֶר עַל כֵּן: הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל!”

מִן הָרָאוּי לָנוּ לִזְכֹּר עוֹד כִּי גּ’וֹן בְּרוּס הוֹסִיף וְאָמַר לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֲשֶׁר אִם טֶקְסַר לֹא נִמְצָא שָׁם, הֲרֵי נִתְעַלֵּם וְלֹא נִרְאָה גַם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנֵי יָמִים רְצוּפִים, הַיְנוּ מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד הָרְבִיעִי לְמַרְס.

דָּבָר זֶה עוֹרֵר אֶת רֹאשׁ בֵּית־דִּין הַצְּבָאִי לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּהַלָּן:

"אִם לֹא הָיִיתָ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, אוּלַי תַּגִּיד, הֵיכָן הָיִיתָ אָז?…

“אֶת זֹאת אַגִּיד לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לְכָךְ”, – הֵשִׁיב טֶקְסַר בִּמְנוּחָה. “לְפִי שָׁעָה דַי לִי בְּכָךְ שֶׁהוֹכַחְתִּי, שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי חֵלֶק בְּעַצְמִי בְּמַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי. – וְעַכְשָׁיו הַגִּידָה לִי אֲדֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, בַּמֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי עוֹד?”

טֶקְסַר, שֶׁזְּרוֹעוֹתָיו הָיוּ שְׁלוּבוֹת עַל לִבּוֹ, הֵעִיף בִּפְנֵי הַמְּקַטְרְגִים עָלָיו מַבָּט חָצוּף עוֹד יוֹתֵר וּבָז לָהֶם בְּגָלוּי.

וּמִיָּד נִשְׁמַע דְּבַר־הָאַשְׁמָה. שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר נִסַּח אוֹתוֹ בְּבֵרוּר, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַפַּעַם קָשֶׁה יִהְיֶה לַנִּתְבָּע לְבָטְּלוּ.

“אִם לֹא הָיִיתָ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל”, – פָּתַח וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף, “רַשַּׁאי יִהְיֶה הַקָּטֵּגוֹר לְהַחְלִיט שֶׁנִּמְצֵאתָ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ”.

“בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ?… וּמֶה עָשִׂיתִי שָׁם?”

“אַתָּה חָטַפְתָּ, אוֹ צִוִּיתָ לַחְטֹף שָׁם יַלְדָּהּ אַחַת, דִּיאַנָה בּוֹרְבֶּנק שְׁמָהּ, בִּתּוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, וְאֶת זֶרְמָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס מַרְס, הַיּוֹשֵׁב כָּאן, שֶׁהָיְתָה מְלַוָּה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה”.

“וּבְכֵן אֲנִי הוּא, שֶׁמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה־חֲטִיפָה זֶה?…” – אָמַר טֶקְסַר מִתּוֹךְ לִגְלוּג.

"הֵן!… אַתָּה!… קָרְאוּ בְּבַת אַחַת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גִּ’ילבֶּרט וּמַרס, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק עוֹד.

"וּמַדּוּעַ דַּוְקָא אֲנִי וְלֹא אַחֵר? – עָנָה שַׂר הָאֶלֶף.

“וּמַהִי אוֹתָהּ הַסִּבָּה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה לְךָ סִבָּה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה הַפֶּשַׁע הַזֶּה” – עָנָה שַׂר הָאֶלֶף.

“הַחֵפֶץ לְהִתְנַקֵּם בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אָנוּס הָיָה לִקְבֹּל עָלֶיךָ לֹא אַחַת, וְאִם הַדָּבָר עָלָה בְּיָדְךָ לָצֵאת זַכַּאי בַּדִּין בְּכֹחַ רְאָיוֹת שֶׁל “אָלִיבִּי”, שֶׁהִצְלַחְתָּ לְהָבִיא תָּמִיד, הִנֵּה גִּלִּיתָ בְּמִקְרִים שׁוֹנִים אֶת כַּוָּנָתְךָ לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת בַּקּוֹבְלִים עָלֶיךָ”.

“לוּ יְהִי כֵן!” – עָנָה טֶקְסַר. “אֵינִי מַכְחִישׁ, שֶׁאֵיבָה גְדוֹלָה מְצוּיָה בֵּינִי וּבֵין גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אַף אֵינִי מַעְלִים אֶת הַדָּבָר, שֶׁבְּחֵפֶץ רַב הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִגְזֹל אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת לִבּוֹ. אֲבָל אִם עָשִׂיתִי זֹאת – הֲרֵיהִי שְׁאֵלָה אַחֶרֶת! וְכִי יֵשׁ עֵד שֶׁרָאַנִי? …” “הֵן” – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

וּמִיָּד הִזְמִין אֶת אַלִּיס סְטֶנֶרד לָגֶשֶׁת וּלְהָעִיד אֶת עֵדוּתָהּ בִּשְׁבוּעָה.

מִיס אַלִּיס עָמְדָה וְסִפְּרָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת נִפְסְקוּ דְּבָרֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים. הִיא אִשְּׁרָה וְקִיְּמָה בְּהֶחְלֵט אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּתְפָּרֵשׂ בִּכְתַב־הַאַשְׁמָה, וְהֵעִידָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה עִם מָרַת־בּוֹרְבֶּנק מִן הַנִּקְבָּה, שָׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת זֶרְמָה קוֹרְאָהּ בְּקוֹל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם, וְאוֹתוֹ הַשֵּׁם הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר. כְּשֶׁנִּתְקְלוּ בְּגוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנֶּגְרִים שֶׁנִּרְצְחוּ, רָצוּ מִיָּד אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאוּ שְׁתֵּי סִירוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ מִשָּׁם: אַחַת הוֹבִילָה אֶת הַחֲטוּפוֹת, וּבַשְּׁנִיָּה עָמַד טֶקְסַר זָקוּף בַּאֲחוֹרֶיהָ. לְאוֹר הַלֶּהָבוֹת שֶׁל קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים הַבּוֹעֲרִים, שֶׁהֵאִירוּ אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, הִכִּירָה מִיס אַלִּיס אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵרוּר.

וְאַתְּ נִשְׁבַּעְתְּ עַל זֶה?" – שָׁאַל שָׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת!” – עָנְתָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

"לְאַחַר הוֹדָעָה בְּרוּרָה כָּל כָּךְ שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק כָּלְשֶׁהוּ בְּאַשְׁמָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וִידִידָיו וְכָל הַקָּהָל, שֶׁהַנִּדּוֹן לֹא אָבַד אַף מַשֶּׁהוּ מִבִּטְחוֹנוֹ הָרָגִיל.

“טֶקְסַר, מַה בְּפִיךְ לְהָשִׁיב עַל עֵדוּת זוֹ?” – שָׁאַל רֹאשׁ בֵּית־דִּין.

“הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי”, עָנָה הַהִישְׁפַּנִי. “אֵין בְּדַעְתִּי כְּלָל לְהַאֲשִׁים אֶת מִיס אַלִּיס, שֶׁהֵעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַאֲשִׁימָהּ, שֶׁמִּשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק הִיא שֶׁהֵסִיתָה אוֹתָהּ, מִתּוֹךְ שִׂנְאָתָהּ אֵלַי, לְהָעִיד בִּשְׁבוּעָה, שֶׁאֲנִי הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עָלָיו עַד שֶׁנֶּאֱסַרְתִּי. אֲבָל הֲרֵינִי מוֹדִיעַ, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא טוֹעָה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד זָקוּף בְּאַחַת הַסִּירוֹת, שֶׁהִפְלִיגוּ מִמִּפְרָץ מָרִינוֹ”.

“וַאֲפִילוּ נַנִּיחַ”, – הֶחֱזִיר לוֹ שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, "שֶׁאוּלַי טוֹעָה מִיס אַלִּיס בִּפְרָט זֶה, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁטָּעֲתָה בְּמַה שֶׁאָמְרָה, כִּי שָׁמְעָה אֶת זֶרְמָה מְצַוַּחַת וְקוֹרְאָה: “הַצִּילוּ… הֲרֵי זֶה טֶקְסַר!”

“אִם כֵּן אֵפוֹא”, – עָנָה הַהִישְׁפַּנִי, "אִם מִיס אַלִּיס לֹא טָעֲתָה, הֲרֵי זֶרְמָה הִיא שֶׁטָעֲתָה, – זֶה כָּל הַדָּבָר.

“אָכֵן תֵּמַהּ הוּא, זֶרְמָה צָעֲקָה: “הֲרֵי זֶה טֶקְסַר!” – וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ כְּלַל בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּזְמָן שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה?”

“כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי כֵּן הוּא, לְפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּלָל בַסִּירָה וְלֹא בָּאתִי אֲפִילוּ אֶל מִפְרָץ מָרִינוֹ”.

“עָלֶיךָ לְהוֹכִיחַ זֹאת”.

“אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלַי, אֶלָּא עַל הַמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי לְהָבִיא רְאָיָה, בְּכָל זֹאת אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה”.

“שׁוּב אָלִיבִּי?…” – אָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“הֵן, שׁוּב 'אָלִיבִּי?…” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בְּקֹר־רוּחַ.

תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹרְרָה בְּקֶרֶב הַקָּהָל תְּנוּעָה רַבָּה, נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי לֵצָנוּת וְלַחַשׁ שֶׁל פִּקְפּוּק שֶׁלֹּא לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן.

“טֶקְסַר”, – עָנָה וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה טוֹעֵן שׁוּב טַעֲנַת ‘אָלִיבִּי’, אֶפְשָׁר שֶׁתּוֹכִיחַ זֹאת?"

“עַל נְקַלָּה”, – הֵשִׁיב הַהִישְׁפַּנִי, “וּלְשֵׁם כָּךְ תַרְשֵׁנִי, שַׂר־הָאֶלֶף, לִשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה?”

“דַּבֵּר!”

“אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, וְכִי לֹא הָיִיתָ הַמְפַקֵּד עַל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא, שֶׁהֹעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בִּזְמַן הַכִּבּוּשׁ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה וְשֶׁל מִבְצַר קְלִינְטְשׁ?”

“אָמְנָם כֵּן”.

“וַדַּאי לֹא שָׁכַחְתָּ, כִּי רַכֶּבֶת אַחַת, שֶׁבָּרְחָה אֶל עֵבֶר סידר־קֵי, הֻתְקְפָה אָז עַל יְדֵי הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטַאוה” עַל הַגֶּשֶׁר הַמְחַבֵּר אֶת הָאִי עֲמַלְיָה עִם הַיַּבָּשָׁה?”

“אֱמֶת הַדָּבָר”.

“וְאָז אֵרַע, שֶׁהַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָרַכֶּבֶת נִתַּק מִמֶּנָּה וְנִשְׁאַר עַל הַגֶּשֶׁר. אוֹתוֹ הַקָּרוֹן הָיָה מָלֵא פְּלִיטִים, וְהַלָּלוּ נִלְקְחוּ שֶׁבִי עַל יְדֵי אַחַת הַפְּלוּגוֹת שֶׁל צְבָא מְדִינוֹת הַבְּרִית; שְׁמוֹתֵיהֶם וְסִמָּנֵיהֶם נִרְשְׁמוּ בַּסֵּפֶר וְהֵם לֹא נִשְׁתַּחְרְרוּ אֶלָּא כַּעֲבֹר יוֹמַיִם”.

“הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת”, – אָמַר שַׂר הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“וּבְכֵן דַּע לְךָ, שֶׁבֵּין הַשְּׁבוּיִים הַלָּלוּ נִמְצֵאתִי גַם אָנִי”.

“אַתָּה?”

“אֲנִי עַצְמִי!”

הוֹדָעָה בִּלְתִּי־צְפוּיָה זוֹ עוֹרְרָה בְּקֶרֶב הַקָּהָל תְּלוּנָה שֶׁל גְּנַאי וְשֶׁל זִלְזוּל עוֹד יוֹתֵר מִן הַהוֹדָעָה הַקּוֹדֶמֶת.

“וּבְכֵן אֵפוֹא”, – הוֹסִיף וְאָמַר טֶקְסַר, “כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם הַשְּׁבוּיִים הָיוּ עֲצוּרִים בַּמִּשְׁמָר מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד הַיּוֹם הָרְבִיעִי לְמַרְס וְהַהִתְנַפְּלוּת עַל הַמַּטָּעָה וּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה, שֶׁאֲנִי נֶאֱשָׁם עָלָיו, אֵרְעוּ בְּלֵיל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס, הֲרֵי דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא, שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא. וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הוּא, שֶׁאַלִּיס סְטֶנֶרד שָׁמְעָה אֶת זֶרְמָה קוֹרְאָה בִּשְׁמִי. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד בַּסִּירָה שֶׁהִפְלִיגָה מִמִּפְרָץ מָרִינוֹ. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ הָיִיתִי עָצוּר בַּמִּשְׁמָר עַל יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית!”

“הֲרֵי זוֹ תַּרְמִית!” – צָוַח גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא!…”

“וַאֲנִי” – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס, הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ!"

“הוֹאֶל נָא לְעַיֵּן בַּתְּעוּדוֹת”, – עָנָה וְאָמַר טֶקְסַר.

שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר צִוָּה לְחַפֵּשׂ בֵּין הַתְּעוּדוֹת, שֶׁנִּמְסְרוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן, אֶת הַתְּעוּדָה הַנּוֹגַעַת לַאֲנָשִׁים, שֶׁנִּלְקְחוּ שֶׁבִי בָּרַכֶּבֶת, שֶׁהָלְכָה לְסידֶר־קֵייס בְּיוֹם כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה. הַתְּעוּדָה הוּבְאָה לְפָנָיו, וּלְאַחַר שֶׁעִיֵּן בָּהּ אָנוּס הָיָה לְהוֹדוֹת, שֶׁאָמְנָם הָיָה רָשׁוּם בָּהּ הַשֵּׁם טֶקְסַר עִם סִמָּנָיו.

שׁוּב לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר: אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְחַיֵּב אֶת הַהִישְׁפַּנִי בַּדִּין עַל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה. מִיס אַלִּיס טָעֲתָה כְּשֶׁאָמְרָה שֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ. אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ. הֵעָדְרוֹ מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת נִתְפָּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: הוּא הָיָה שָׁבוּי בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה.

וּבְכֵן גַּם הַפַּעַם נִקָּה טֶקְסַר מֵאַשְׁמַת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּתְבַּע עָלָיו לְדִין, עַל סֶמֶךְ שֶׁל ‘אָלִיבִי’ בָּרוּר, שֶׁאֻשַּׁר וְקֻיַּם עַל פִּי תְּעוּדָה רַשְׁמִית, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרְרָה מֵאֵלֶיהָ הַשְּׁאֵלָה אִם לֹא הָיְתָה טָעוּת בֵּית־דִּין בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁנִּשְׁפָּט אָדָם זֶה קֹדֶם לָכֵן, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה טָעוּת בֵּית־דִּין בְּרוּרָה כְּמִשְׁפַּט זֶה עַל מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַכָּפוּל שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי וְשֶׁבְּמִפְרַץ מָרִינוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט, מַרס וּמִיס אַלִּיס הָיוּ מְדֻכְדָּכִים עַד מְאֹד. אַחֲרִיתוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט זֶה דִּכְּאָה אֶת רוּחָם. שׁוּב נִמְלַט טֶקְסַר מִיָּדָם וְיַחַד עִמּוֹ אָבְדָה הַתִּקְוָה לָדַעַת בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, מֶה הָיָה לְדֵי וּלְזֶרְמָה.

מִפְּנֵי הַהוֹכָחָה שֶׁל “אָלִיבִּי”, שֶׁהֵבִיא הַנִּתְבָּע, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק, מַה יְהֵא פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי. טֶקְסַר יֵצֵא זַכַּאי מִן הָאַשְׁמָה, שֶׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ לְדִין – מֵאַשְׁמַת הַגַּזְלָנוּת וּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה כְּאֶחָד. וְהוּא יֵצֵא מֵאוּלָם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט קוֹמְמִיּוּת וּבְרֹאשׁ זָקוּף וּמִתּוֹךְ תְּרוּעוֹת הֵידָד שֶׁל יְדִידָיו.

בּוֹ בָּעֶרֶב יָצָא הַהִישְׁפַּנִי מִסֶּנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְאִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לְהַגִּיד בְּאֵיזֶה חֶבֶל מֵחֲבָלֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל שׁוּב אֶת חַיָּיו רַבֵּי הַתַּעֲלוּמוֹת וְהַמְּאֹרָעוֹת.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: דְּבָרִים אַחֲרוֹנִים וַאֲנָחָה אַחֲרוֹנָה

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הַשִּׁבְעָה עָשָׂר לְמַרְס, חָזְרוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּבַעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה אֶל הַמַּטָּעָה קֶמדלֶס־בֵּי.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת מֵאֵת מָרַת בּוֹרְבֶּנק. שׁוּב הֻכְּתָה הָאֵם הָאֻמְלָלָה מַכָּה קָשָׁה, אֲשֶׁר בְּמַצַּב הַחֻלְשָׁה, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, עֲלוּלָה הָיְתָה לִהְיוֹת מַכַּת־מָוֶת.

וּבְכֵן נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן זֶה לָדַעַת אֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה נִכְשַׁל וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם. טֶקְסַר סֵרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר. וְאֵיכָכָה אֶפְשָׁר הָיָה לְכֻפּוֹ לַעֲנוֹת, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה? וְלֹא דַיּוֹ שֶׁהוֹדִיעַ זֹאת, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי “אָלִיבִּי”, שֶׁהָיָה סָתוּם וְרַב־חִידָה כְּמוֹ בַּמִּקְרִים הַקּוֹדְמִים, הוֹכִיחַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִמָּצֵא בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע. כֵּיוָן שֶׁבֵּית־דִּין זִכָּהוּ מִן הָאַשְׁמָה, שֶׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ, אָבְדָה הַתִּקְוָה לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹת הַשְּׁבוּיוֹת שֶׁבְּיָדוֹ.

“אֲבָל אִם לֹא טֶקְסַר עָשָׂה זֹאת”, – הָיָה גִּ’ילבֶּרט שׁוֹאֵל וְחוֹזֵר וְשׁוֹאֵל, “מִי עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו”, – עֲנֵה סְטֶנֶרד, “שֶׁלֹּא בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר”.

“זוֹהִי הַסְּבָרָה הַיְּחִידָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת”, – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“לֹא כֵן הַדָּבָר, אַבָּא, לֹא כֵן הַדָּבָר, מַר קָרוֹל!” – עָמְדָה מִיס אַלִּיס עַל דַּעְתָּהּ. “טֶקְסַר נִמְצָא בַּסִּירָה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת דֵּי הַקְּטַנָּה וְהַמִּסְכֵּנָה שֶׁלָּנוּ! בְּעֵינַי רְאִיתִיו… הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה צָעֲקָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וְקָרְאָה בִּשְׁמוֹ!… אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ! … אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ!…”

מָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהָשִׁיב עַל הוֹדָעָה בְּרוּרָה כָּזֹאת שֶׁהוֹדִיעָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה? הִיא חָזְרָה וְאָמְרָה בְּקַסְטֶל־הַאוּז, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁטָּעֲתָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרָה זֹאת בִּפְנֵי בֵּית־דִּין הַצְּבָאִי בִּשְׁבוּעָה. אֲבָל אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, אִם הִיא לֹא טָעֲתָה, אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה הַהִישְׁפַּנִי לְהִמָּצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָצְמָה בֵּין הַשְּׁבוּיִים מִפֶּרְנַנְדִינָה, שֶׁהָיוּ עֲצוּרִים בַּמִּשְׁמָר בְּאַחַת מֵאֳנִיּוֹת הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן?

אָכֵן חִידָה הָיָה הַדָּבָר. וְאוּלָם אִם הָאֲחֵרִים עֲלוּלִים הָיוּ לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ בְּעִנְיָן זֶה, הֲרֵי מַרס לֹא הָיָה עָלוּל לְכָךְ כָּל עִקָּר. הוּא לֹא טָרַח לְהָבִין אֶת הַדָּבָר, שֶׁלִּכְאוֹרָה הָיָה סָתוּם וּבִלְתִּי מוּבָן. כָּלָה וְנֶחְרְצָה הָיְתָה מֵעִמּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי טֶקְסַר וּלְהִכְרִיחוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילוּ יְהֵא אָנוּס עָלָיו לְעַנּוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים עַד שֶׁיּוֹדֶה!

“צָדַקְתָּ, מַרס”, – עָנָה גִ’ילבֶּרט. “וְאוּלָם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ מִן הַהֶכְרֵחַ הוּא לְהֵעָזֵר בְּלִי נָבָל זֶה, מֵאַחַר שֶׁאֵין לָדַעַת לְהֵיכָן הָלַךְ!… עָלֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּנוּ!… הֻרְשֵׁיתִי לְהִשָּׁאֵר בְּקֶמדלֶס־בֵּי כַּמָּה שֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת…”

“הֵן, אֲדוֹנִי גִ’ילבֶּרט, מִיּוֹם הַמָּחֳרָת!” – הֵשִׁיב מַרס.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר הַמֶּטִיס אֶל חַדְרוֹ, שֶׁשָּׂם יָכֹל לְהִתְמַכֵּר בְּאֵין מַפְרִיעַ לְצַעֲרוֹ וְלַחֲמַת זַעְמוֹ.

לְמָחָר עָשׂוּ ג’ִילבֶּרט וּמַרס אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתָם לַדֶּרֶךְ. הֵם הֶחְלִיטוּ לְפַשְׁפֵּשׁ וְלִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל מִפְרָץ וְאֶת כָּל אִי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁבְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

בִּזְמָן הֵעָדְרָם הִתְקִינוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל אֶת עַצְמָם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם חִפּוּשׁ מְמֻשָּׁךְ וְרַב־הֶקֵּף בְּיוֹתֵר. צֵידָה לַדֶּרֶךְ, צָרְכֵי־יְרִיָּה, תַּשְׁמִישֵׁי־הוֹבָלָה, בְּנֵי־לְוָיָה – אֶת הַכֹּל צָרִיךְ לְהָכִין בְּמִדָּה מְסַפֶּקֶת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִידֵי הַתַּכְלִית הָרְצוּיָה. אִם יְהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר לָלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה־הַתַּחְתּוֹנָה, אֶל בִּצּוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּצָּפוֹן אֶל הָאֶוֶרגְלָדִים – יֵלְכוּ. אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, כִּי טֶקְסַר עָזַב אֶת אֶרֶץ פְלוֹרִידָה. אִם יְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת צָפוֹנָה, יַחְסְמוּ אֶת דַרְכּוֹ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הַחוֹנִים עַל גְּבוּלָהּ שֶׁל גּ’וֹרְגִּיָּה. וְאִם יְנַסֶּה לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַיָּם, לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ אֶלָּא אִם יַעֲבֹר אֶת מֵצַר בָּהָמָה, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בָּאֲחֻזּוֹת הָאַנְגְלִיּוֹת. וְאוּלָם אֳנִיוֹתָיו שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן תָּפְסוּ אֶת מַעַבְרֵי־הַיָּם מִמּוֹסְקִיטוֹ־אִינֶלט וְעַד לַמָּבוֹא שֶׁל אוֹתוֹ הַמֵּצַר, הָאֲסָדוֹת הָיוּ מְפַקְּחוֹת עַל הַחוֹף פִּקּוּחַ מְעֻלֶּה, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה לוֹ לַהִישְׁפַּנִי שׁוּם סִכּוּי לִבְרֹחַ מִצַּד זֶה. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, שֶׁהוּא נִמְצָא בִּפְלוֹרִידָה וּמִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁהַשְּׁבוּיוֹת שֶׁלּוֹ שְׁמוּרוֹת שָׁם זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם עַל יְדֵי הַהִינְדוּאִי סְקַמְבּוֹ. מְגַמָּתָהּ שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, שֶׁסִּדֵּר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, הָיְתָה אֵפוֹא לְחַפֵּשׂ אֶת עִקְּבוֹתָיו עַל פְּנֵי כָּל אַדְמָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה.

אַגַּב צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁשֶּׁקֶט גָּמוּר הָיָה שׂוֹרֵר עַכְשָׁיו בְּאֶרֶץ זוֹ בִּגְלַל מַחֲנוֹת הַצָּבָא הַצְּפוֹנִי הַשּׁוֹכֵן בָּהּ וְעֵקֶב הַמָּצוֹר, שֶׁשָּׂמוּ הָאֳנִיּוֹת עַל כָּל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי.

וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמְּנוּחָה שְׁלֵמָה הֻשְׁלְטָה גַּם בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים חָזְרוּ לְתַפְקִידָם בִּפְקִידוֹת־הָעִיר. אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דֵעוֹת מְתוּנוֹת אוֹ מִתְנַגְּדוֹת לְעַבְדוּת שׁוּב לֹא הָיוּ חֲבוּשִׁים בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁבָּרְחוּ מִיָּד בְּעִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּילִיצְיָּה, נִתְפַּזְּרוּ פִּזּוּר גָּמוּר.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר הָיְתָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת בְּמֶרְכָּזָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְהַצְּפוֹנִיִּים הִצְלִיחוּ בָּהּ הַצְלָחָה נִכֶּרֶת. בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר וּבְתִשְׁעָה עָשָׂר לְמַרס עָלְתָה הַדִּיבִיזְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַחֲנֶה פוֹטוֹמַק עַל הַיַּבָּשָׁה וּבָאָה אֶל מִבְצַר מוֹנְרוֹה. בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ הִתְכּוֹנְנָה הַדִּיבִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה לַעֲזֹב אֶת אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה עַל מְנַת לָלֶכֶת לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּגְאוֹנִיּוּתוֹ הַצְּבָאִית שֶׁל הַפְּרוֹפֵיסוֹר לְחִמִיָּה לְשֶׁעָבַר, גֶּ’קְסוֹן, הַמְּכֻנֶּה “סְטוֹנְווֹל גֶּ’קְסוֹן”, כְּלוֹמַר “חוֹמַת־אֲבָנִים”, נִגְּפוּ הַדְּרוֹמִיִּים, לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, בִּקְרַב שֶׁלְּיַד קֶרְנְסטַאוּן. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה שׁוּם חֲשָׁשָׁה, שֶׁמָּא יִפְרֹץ מֶרֶד בִּפְלוֹרִידָה, אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֶיהָ הִתְיַחֲסוּ בִּכְלָל בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ לַמַּחְלֹקֶת הָרַתְחָנִית שֶׁבֵּין הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן פְּעָמִים אֲחָדוֹת.

מִתּוֹךְ תְּנָאִים כָּאֵלֶּה נִתְּנָה יְכֹלֶת לַנֶּגְרִים שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי לָשׁוּב מְעַט מְעַט אֶל הַמַּטָּעָה, שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנָּה וְנִתְפַּזְּרוּ לְאַחַר הַהִתְנַפְּלוּת עָלֶיהָ. מִיּוֹם שֶׁנִּכְבְּשָׁה גֶ’קְסוֹנְוִיל פָּקַע כֹּחַ פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל טֶקְסַר וְהַוַּעַד שֶׁלּוֹ בִּדְבַר גֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְּשֻׁחְרָרִים. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לְמַרס כְּבָר הִתְחִילוּ מַרְבִּית הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל הַנֶּגְרִים, שֶׁחָזְרוּ אֶל הָאֲחֻזָּה, לְהִתְעַסֵּק בַּהֲרָמַת הַצְּרִיפִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּחְרְבוּ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הָיוּ הַרְבֵּה פּוֹעֲלִים עֲסוּקִים בְּפִנּוּי הֶחֳרָבוֹת שֶׁל הַקַּרְפִּיפִים וּבָתֵּי־הַנְּסִירָה, כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת עִבּוּדָם שֶׁל גִּדּוּלֵי־הַקַּרְקַע שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. פֶּרִי וּסְגָנָיו הָיוּ מְנַצְּחִים עַל הַמְּלָאכָה בִּשְׁקִידָה יְתֵירָה לְפִי הוֹרָאָתוֹ וְנִהוּלוֹ שֶׁל אֶדוּאַרד קָרוֹל. אִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הִטִּיל עָלָיו אֶת כָּל הַדְּאָגוֹת לְהַחֲזָרַת הַמַּטָּעָה לְתִקְנָהּ, הֲרֵי לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִתְמַכֵּר לְתַפְקִיד אַחֵר – לִמְצֹא אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּסִדּוּר הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, הָעוֹמֶדֶת לָצֵאת בְּקָרוֹב לְדַרְכָּהּ, וְזִמֵּן אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, שֶׁיִּטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. מִבֵּין הַנֶּגְרִים שֶׁבַּמַּטָּעָה בָּחַר פְּלֻגָּה שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ, מִן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ בְּיוֹתֵר, עַל מְנַת לַלְווֹתוֹ בְּדֶרֶךְ חִפּוּשָׂיו. וְאֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עַל הָאֲנָשִׁים הָאַמִּיצִים הַלָּלוּ, שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם בֶּאֱמוּנָה וּבְכָל לְבָבָם.

מִשֶּׁנִּסְתַּיְּמוּ כָּל הַהֲכָנוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַחְלִיט לְהֵיכָן תֵּלֵךְ הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה. בְּעָיָה זוֹ הָיְתָה מִן הַקָּשׁוֹת. וּבֶאֱמֶת – בְּאֵיזֶה חֵלֶק מִן הָאָרֶץ צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּחִפּוּשִׂים קֹדֶם־כֹּל? אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת צָרִיךְ הָיָה לִפְתֹּר בְּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה.

וְהִנֵּה אֵרַע מְאֹרַע בִּלְתִּי־צָפוּי, דָּבָר שֶׁבְּמִקְרֶה, וְהוּא הוֹרָה הוֹרָאָה בְּרוּרָה בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה צְרִיכָה לַהֲלֹךְ בָּהּ מִבַּתְּחִילָּה.

בְּתִשְׁעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מִקַּסְטֶל־הַאוּז וְהִפְלִיגוּ בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֵה סֶנְט־גּ’וֹן בְּאַחַת הַסִּירוֹת הַקַּלּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. אִישׁ מֵהַנֶּגְרִים שֶׁבַּמַּטָּעָה לֹא הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם בַּחִפּוּשִׂים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים יוֹם יוֹם בִּשְׁתֵּי שְׂפוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר. הֵם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁאוּלַי הֻפְקְדוּ בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְהַשְׁגִּיחַ אֶל הַמְּבוֹאוֹת שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ שָׁטִים לְאָרְכָּהּ שֶׁל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. הֵסִירָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֶחֱלִיקָה בֵּין צִמְחֵי־הַמַּיִם הַגְּבוֹהִים, מֵאֲחוֹרֵי הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁנִּתְפָּרְדוּ בְּכֹחַ מֵי־הַגֵּאוּת הָאַדִּירִים בִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, הָיְתָה סְמוּיָה מִן הָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ בָּהּ מֵעַל אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר, הָעוֹבְרוֹת בְּלֵב הַנָּהָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂפַת־הַנָּהָר הַגְּבוֹהָה הֶעְלִימָה אוֹתָהּ אֲפִילוּ מֵעֵינָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁעָרַב אֶת לִבּוֹ לַחְדֹּר לְתוֹךְ שִׁפְעַת הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים שָׁם.

הֵם הֶחְלִיטוּ לְסַדֵּר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת הַמִּפְרָצִים וְאֶת הַפְּלָגִים הַמֻּצְנָעִים בְּיוֹתֵר, הַיּוֹצְאִים בִּגְלִילוֹת דִּיוַל וּפוּטְנֶם וּמִשְׁתַּפְּכִים בִּנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

מַרְאֵה הַנָּהָר עַד לַכְּפָר הַקָּטָן “מַנְדָרִין” הָיָה דּוֹמֶה כִּמְעַט לְשֶׁל בִּצָּה. בִּזְמָן שֶׁל גֵּאוּת־הַיָּם מִשְׁתַּפְּכִים הַמַּיִם עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁנְּמוּכוֹת הֵם בְּיוֹתֵר, וְאֵינָם שָׁבִים אָחוֹר אֶלָּא בַּשֵּׁפֶל, בִּזְמָן שֶׁרָמַת־הַמַּיִם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן חוֹזֶרֶת לְמַצָּבָהּ הָרָגִיל. וְאוּלָם שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית הֲרֵיהִי גְבוֹהָה בְּיוֹתֵר. הַשָּׂדוֹת שֶׁל חִטֵּי־תִּירָס מוּגָנִּים שָׁם מִפְּנֵי הַשִּׁטְפוֹנוֹת הַמַּחְזוֹרִיִּים, שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה. הָרָמָה, שֶׁעָלֶיהָ בְּנוּיִים הַבָּתִּים הָאֲחָדִים שֶׁל כְּפָר “מַנְדָרִין” וְהַמִּסְתַּיֶּמֶת כְּכֵף הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד אֶמְצַע נְתִיב־הַמַּיִם, רְאוּיָה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם גִּבְעָה.

אֲפִיק הַנָּהָר, הַהוֹלֵךְ וּמֵצַר מִשָּׁם וָהָלְאָה זָרוּעַ הֲמוֹן אִיִּים קְטַנִּים, הַמְּגַדְּלִים עֲצֵי־מַנְגוֹלִיּוֹת נֶהְדָּרִים, שֶׁעִטּוּר־הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּקְּפִים בְּאִי הַנָּהָר, הַמִּתְפַּלֵּג לְשָׁלֹשׁ זְרוֹעוֹת, שֶׁעוֹלוֹת עִם הַגֵּאוֹת וּמַשְׁפִּילוֹת וְיוֹרְדוֹת עִם הַשֵּׁפֶל – לְתוֹעַלְתָּם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַסְּפִינוֹת הַמְּקוֹמִיִּים, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּזֶה פַּעֲמַיִם בְּמֵעֵת־לְעֵת.

מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית שֶׁל הַנָּהָר, בָּדְקוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס אֶת כָּל מִשְׁקָע קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁבִּשְׂפָתוֹ הֵם בִּקְּשׁוּ שָׁמָּה אֶת תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל פֶּלֶג, הֶחָבוּי מִתַּחַת לְעַנְפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, כְּדֵי לַחְדֹּר דֶּרֶךְ עַקְמוּמיּוֹתָיו לִפְנִים הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁאֵין שָׁם בִּצּוֹת־מַיִם גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ בְּתַחְתִּית הַנָּהָר. שָׁם נִמְצְאוּ עֲמָקִים, הַמְּגַדְּלִים שָׂרָכִים כְּעֵין אִילָנוֹת, וַעֲצֵי־עַנְבָּר, שֶׁצִּיצֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּעֹרָבִים עִם מִקְלְעוֹת לוּף וְנוּרִית, הָיוּ מְבַשְּׂמִים בְּרֵיחָם אֶת הָאֲוִיר שֶׁמִּסָּבִיב. וְאוּלָם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ הַפְּלָגִים עֲמֻקִּים, אֶלָּא מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים בְּצוּרָה שֶׁל רְצוּעוֹת מַיִם, שֶׁאֲפִילוּ “סְקִיף” לֹא יָכֹל לַעֲבֹר בָּהֶן וְשֶׁחָרְבוּ מִיָּד עִם הַשֵּׁפֶל. עַל שְׂפָתָם לֹא נִמְצְאָה אֲפִילוּ סֻכָּה אַחַת; רַק אָהֳלֵי צַיָּדִים אֲחָדִים נִזְדַּמְּנוּ שֲׂם לִפְעָמִים פֹּה וְשָׁם, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ רֵיקִים וּלְפִי כָּל הַסִּמָּנִים נִכָּר הָיָה, שֶׁנֶּעֶזְבוּ זֶה כְּבָר. וְאוּלָם אִם בְּנֵי אָדָם לֹא הָיוּ כָּאן, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב, שֶׁמָּקוֹם זֶה מְשַׁמֵּשׁ מִשְׁכָּן לְבַעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים, לְפִי שֶׁנִּשְׁמְעוּ בּוֹ נְבִיחוֹת כְּלָבִים, יִלְלַת חֲתוּלִים, קִרְקוּר צְפַרְדְּעִים, לְחִישַׁת נְחָשִׁים וִיבָבוֹת שֶׁל שׁוּעָלִים. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ כָּאן לֹא שׁוּעָלִים וְלֹא חֲתוּלִים, לֹא צְפַרְדְּעִים וְלֹא כְּלָבִים וּנְחָשִׁים. אֶת כָּל הַקּוֹלוֹת חִקָּה עוֹף־הֶחָתוּל, מִין קִיכְלִי שָׁחוּם, שֶׁרֹאשׁוֹ שָׁחוֹר וַאֲחוֹרָיו אֲדֻמִּים־תְּרֻגִּים. עוֹף זֶה פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וּפָרַח לוֹ עִם הִתְקָרְבוּת הַסִּירָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שָׁלֹשׁ לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַסִּירָה הֵקַלָּה כָּבְשָׁה לָהּ בְּחַרְטֻמָּהּ דֶּרֶךְ לְבֵין שִׁפְעַת קָנִים רָמֵי־קוֹמָה, וְהִנֵּה חָבַט מַרְס בְּחָזְקָה בַּמּוֹט, שֶׁהָיָה חוֹתֵר בּוֹ, וּפָרַץ לְפָנֶיהָ חַיִץ שֶׁל יָרָק, שֶׁלְּמַרְאִית־עַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹּר בּוֹ. מֵעֵבֶר לְחַיִץ זֶה נִרְאֲתָה מֵעֵין שְׁקַעֲרוּרָה, כַּחֲצִי מַעֲנִית אָרְכָּהּ, שֶׁמֵּימֶיהָ הַחֲבוּיִים מִתַּחַת לְכִפָּה עָבָה שֶׁל עַנְפֵי עֲצֵי־צִבְעוֹנִיּוֹת, לֹא נִתְחַמְּמוּ מֵעוֹלָם עַל יְדֵי קַרְנֵי הַחַמָּה.

“הֲרֵי לְךָ בְּרָכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אוֹתָהּ”, – אָמַר מַרס כְּשֶׁהוּא מִזְדַּקֵּף מְלוֹא קוֹמָתוֹ, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַשָּׂפָה שֶׁמֵּעֵבֶר לִשְׁקַעֲרוּרָה זוֹ.

“הָבָה נָתוּר אוֹתָהּ”, – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “וַדַּאי הֲרֵיהִי מִתְחַבֶּרֶת עִם מַחֲרֹזֶת הָאֲגַמִּים הַקְּטַנִּים, הַמִּצְטָרְפִים לְבִצַּת־מַיִם זוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהָאֲגַמִּים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ נִזּוֹנִים מִמֵּימָיו שֶׁל פֶּלֶג, שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם לְתוֹךְ הָאָרֶץ פְּנִימָה?”

“אָמְנָם כֵּן הוּא, אֲדֹנִי גִּ’ילבֶּרט”. – הֵשִׁיב מַרס, “הֲרֵינִי רוֹאֶה פִּתְחוֹ שֶׁל מַעֲבָר־מַיִם לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מִמֶּנּוּ”.

“וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה”, – שְׁאֵלָהוּ הַקָּצִין הַצָּעִיר, “מַה הַמָּקוֹם, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בּוֹ עַכְשָׁו?”

“אֶל נָכוֹן אֵינִי יוֹדֵעַ”, – הֵשִׁיב מַרס, “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ אֲגַם־הַבִּצָּה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מִפְרָץ־שָׁחוֹר. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁיו סָבוּר הָיִיתִי כְּרֹב הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְדֹּר לְתוֹכוֹ וְשֶׁאֵין כָּל חִבּוּר בֵּינוֹ וּבֵין נָהַר סֶנְט־גּ’וֹן”.

“וְכִי לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת לְשֶׁעָבַר בְּמִפְרָץ זֶה מְצוּדָה קְטַנָּה, שֶׁהוּקְמָה לְשֵׁם הֲגָנָה מִפְּנֵי הַסֶּמִינוֹלִים?”

“הֵן, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט. וְאוּלָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, שֶׁהַמָּבוֹא אֶל הַמִּפְרָץ מִצַּד הַנָּהָר נִסְתַּתֵּם וְהַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה נֶעֶזְבָה. אֲנִי לֹא הָיִיתִי שָׁם מֵעוֹלָם, וְצָרִיךְ לְשַׁעֵר, שֶׁעַכְשָׁיו לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ מִן הַמְּצוּדָה אֶלָּא חֳרָבוֹת”.

“הָבָה נְנַסֶּה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ”, – אָמַר גִּ’ילבֶּרט.

“הָבָה נְנַסֶּה”, – הֵשִׁיב מַרס, “אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה הַדָּבָר. הַמַּיִם וַדַּאי יִתְעַלְּמוּ בִּמְהֵרָה וְקַרְקַע הַבִּצָּה הַטּוֹבְעָנִית לֹא מוּצָק כָּל צָרְכּוֹ לַהֲלֹךְ עָלָיו”.

“כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן הוּא, מַרס. וּלְפִיכָךְ כָּל זְמַן שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מַסְפִּיקִים כָּל צָרְכָּם, עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בַּסִּירָה”.

“אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט. הַשָּׁעָה כְּבָר שְׁעַת שָׁלֹשׁ, וְהַלַּיְלָה יָבוֹא בִּמְהֵרָה תַּחַת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ”.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס נִמְצְאוּ בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר: הַחֲבָטָה הַחֲזָקָה, שֶׁחָבַט מַרס בַּמּוֹט שֶׁבְּיָדוֹ, הִיא שֶׁגָּמְרָה לַסִּירָה שֶׁלָּהֶם לַחְדֹּר דֶּרֶךְ הַחַיִץ שֶׁל קָנֶה וָסוּף. עַל פְּנֵי אֲגַם־בִּצָּה זֶה, כְּכָל הַיָּדוּעַ לָנוּ, אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט רַק בְּסִירוֹת קַלּוֹת מֵעֵין אוֹתוֹ הַסְּקִיף, שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ סְקַמְבּוֹ, בִּזְמָן שֶׁאֲדוֹנָיו אוֹ הוּא הִפְלִיגוּ בִּנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהַגִּיעַ אַל בֵּית־הַקּוֹרוֹת, שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל מִפְרָץ זֶה, בְּתוֹךְ סְבַךְ שֶׁל אִיִּים קְטַנִּים וּמַעֲבָרִים, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַכִּיר יָפֶה אֶת אַלְפֵי נַפְתּוּלֵיהֶם, וְזֶה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁלֹּא עָרַב אָדָם אֶת לִבּוֹ לְבַקֵּר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. יֶתֶר עַל כֵּן: שׁוּב לֹא הָיָה אָדָם מַאֲמִין בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל מְצוּדָה קְטַנָּה זוֹ. וּמִכָּאן הַבִּטָּחוֹן הַגָּמוּר, שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בּוֹ אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמְשֻׁנָּה וְרַבַּת־הַפֶּשַׁע, שֶׁקָּבְעָה אֶת מוֹשָׁבָה בְּמָקוֹם זֶה. וּמִכָּאן אוֹתָהּ הַתַּעֲלוּמָה הַמֻּחְלָטֶת, שֶׁהִקִּיפָה אֶת חַיָּיו הַפְּרָטִיִּים שֶׁל טֶקְסַר.

הָיָה צֹרֶךְ בְּחוּט שֶׁל אַרְיַדְנֶה, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ בְּמָבוֹךְ זֶה, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ תָּמִיד בָּאֲפֵלָה, וַאֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהַחַמָּה עָמְדָה בְּלֵב הָרָקִיעַ, וּבְאֵין חוּט זֶה, יֵשׁ שֶׁהָיָה רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַמִּקְרֶה לְגַלּוֹת לְאָדָם אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטָן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

וְעַל מוֹרֵה־דֶּרֶךְ בִּלְתִּי־בָטוּחַ זֶה אֲנוּסִים הָיוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס לִסְמוֹךְ עַכְשָׁיו. מִשֶּׁעָבְרוּ אֶת הַשְּׁקַעֲרוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַתְּעָלוֹת. שֶׁמֵּימֶיהָ גָּבְרוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עִם גֵּאוּת־הַיָּם, וַאֲפִילוּ לְתוֹךְ הַצָּרוֹת שֶׁבָּהֶן, אִם סְבוּרִים הָיוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָשׁוּט עַל פְּנֵיהֶן. הֵן הָלְכוּ וְשָׁטוּ קָדִימָה כְּאִלּוּ נִמְשְׁכוּ בְּכֹחָהּ שֶׁל נְבוּאַת־לֵב נַעֲלָמָה, וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדָם לָשׁוּב בַּחֲזָרָה. כֵּיוָן שֶׁאַחַת גָּמְרוּ לָתוּר וְלַחֲפֹּר אֶת כָּל הַגָּלִיל, רָאוּ הֶכְרֵחַ לְעַצְמָם שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בַּאֲגַם־בִּצָּה זֶה שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אוֹתוֹ.

לְאַחַר יְגִיעָה שֶׁל חֲצִי־שָׁעָה עָבְרָה הַסִּירָה, לְפִי הָאֹמֶד שֶׁל גִּ’ילבֶּרט, מַהֲלָךְ שֶׁל מִיל בְּתוֹךְ הַמִּפְרָץ. לֹא אַחַת נֶעֶכְּבָה עַל יְדֵי מַעְצוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתוֹ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲזֹב מַעֲבָר זֶה וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ מַעֲבָר אַחֵר. וְאוּלָם דָּבָר זֶה בָּרִי הָיָה, שֶׁכִּוּוּן־הַדֶּרֶךְ הַכְּלָלִי הָיָה נוֹטֶה כְּלַפֵּי מַעֲרָב. הַקָּצִין הַצָּעִיר וּמַרס לֹא נִסּוּ עֲדַיִן לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁקַּרְקָעָם שֶׁל הָאִיִּים הַקְּטַנִּים כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. הֵם נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמּוּטָב לָהֶם שֶׁלֹּא לָצֵאת מִן הַסִּירָה הַקַּלָּה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תַעֲמֹד תַּחְתֶּיהָ מֵחֲמַת חֹסֶר מַיִם.

וְאוּלָם מַעֲבָר זֶה שֶׁל מִיל אֶחָד עָלָה לְג’ִילבֶּרט וּלְמַרס בְּמַאֲמַצֵּי כֹּחַ וּבִיגִיעוֹת מְרֻבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּטִיס הָיָה אָדָם חָזָק וּבַעֲל כֹּחַ, אָנוּס הָיָה לָנוּחַ; אֶלָּא שֶׁלֹּא אָבָה לָנוּחַ עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל אִי אֶחָד, שֶׁהָיָה גָדוֹל וְגָבוֹהַּ מִן הָאֲחֵרִים וְקַרְנֵי־שֶׁמֶּשׁ מוּעָטוֹת פִּלְּסוּ לָהֶן דֶּרֶךְ לְשָׁם שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת.

“כֵן תָּמוּהַּ הַדָּבָר!” – פָּתַח וְאָמַר.

“מָה רָאִיתָ?”… – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“סִמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה עַל אִי קָטָן זֶה”, – עָנָה מַרס.

שְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַסִּירָה וְהִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל קַרְקָעָהּ שֶׁל הַשָּׂפָה, שֶׁלֹּא הָיָה טוֹבְעָנִי כָּל כָּךְ.

מַרס לֹא טָעָה. סִמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה הָיוּ נִכָּרִים כָּאן בְּבֵרוּר; פֹּה וְשָׁם הָיוּ מְבַצְבְּצִים שָׁרְשֵׁי־יַמס; בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע הָיוּ עֲדוּרוֹת אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ עֲרוּגּוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם, וּמַעְדֵּר הָיָה נָעוּץ עֲדַיִן בָּאֲדָמָה.

“יֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם בַּמִּפְרָץ?”… – שְׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“סְבָרָה הִיא”, – עָנָה מַרס; “עַל כָּל פָּנִים הָיָה הַמִּפְרָץ יָדוּעַ לְכַמָּה נוֹדְדִים בָּאָרֶץ, אוּלַי לְנַוָּדִים הִינְדוּיִים, שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים כָּאן מִקְצַת יְרָקוֹת”.

“לֹא מִן הַנִּמְנָע, שֶׁבָּנוּ כָּאן דִּירוֹת לְעַצְמָם… צְרִיפִים”…

“אֶפְשָׁר הַדָּבָר אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט, וְאִם נִמְצָא כָּאן אֲפִילוּ צְרִיף אֶחָד, סוֹפֵנוּ שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ”.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְבָרֵר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְצוּיִים בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, אִם צַיָּדִים מִן הַשְׁפֵלוֹת, שֶׁהָיוּ בָּאִים לְשָׁם בַּסֵּתֶר, אוֹ סֶמִינוֹלִים, שֶׁלַּהֲקוֹתֵיהֶם הָיוּ מִתְגּוֹרְרוֹת עֲדַיִן בְּחֶבְלֵי הַבִּצּוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס הִסִּיחוּ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת דַּעְתָּם מִן הֵשִׁיבָה בַּחֲזָרָה, אֶלָּא שָׁבוּ אֶל סִירָתָם וְהָלְכוּ וְהִתְעַמְּקוּ עוֹד יוֹתֵר לְתוֹךְ עַקְמוּמיּוֹתָיו שֶׁל הַמִּפְרָץ. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַרְגָּשָׁה נַעֲלָמָה הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת אוֹתָם אֶל תּוֹךְ נְאוֹת הַמַּחֲשַׁכִּים הַלָּלוּ. עֵינֵיהֶם, שֶׁהֻרְגְלוּ מְעַט מְעַט אֶל הָאֲפֵלָה, שֶׁהִשְׁרְתָה שִׁפְעַת עֳפָאֵי הָאִילָנוֹת עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הָיוּ מְשׁוֹטְטוֹת לְכָל הָעֲבָרִים. עִתִּים הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁהֵם רוֹאִים בִּנְיָן, וְלַסּוֹף נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא מָסָךְ שֶׁל עָלִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֶּזַע אֶל גֶּזַע. עִתִּים אָמְרוּ: “הֲרֵי אָדָם, הָעוֹמֵד בְּלִי־נוֹעַ וּמַבִּיט אֵלֵינוּ!”, – וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא גֶּזַע־אִילָן זָקֵן וּמְשֻׁנֶּה־מַרְאֶה, שֶׁתַּבְנִיתוֹ נִדְמְתָה בְּמִקְצָת לְתַבְנִית אָדָם. אָז הִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, אֶפְשָׁר שֶׁאָזְנֵיהֶם תִּשְׁמַעְנָה מַה שֶׁעֵינֵיהֶם אֵינָן רוֹאוֹת? דַּיָּה הָיְתָה בַּהֲבָרָה קְלוּשָׁה שֶׁבַּקְּלוּשׁוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת מְצִיאוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ חַיָּה בִּנְאוֹת הַשְּׁמָמָה הָאֵלֶּה.

חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲנִיָּתָם הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָאִי הַקָּטָן, בֵּית־הַקּוֹרוֹת הֶחָרֵב הָיָה חָבוּי כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הָאִילָנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִרְאוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה, כִּי הַמִּפְרָץ מִסְתַּיֵּם בְּמָקוֹם זֶה, כִּי מַעַבְרֵי –הַמַּיִם הַסְּתוּמִים שׁוּב אֵינָם נִתָּנִים לַעֲבֹר בָּהֶם בַּסִּירָה, שׁוּב קָמָה לִפְנֵיהֶם מְחִיצָה אֲטוּמָה שֶׁל קָנִים וְשִׂיחִים בֵּין הָעַקְמוּמִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אָרְחוֹת־הַמַּיִם וּבֵין יַעֲרֵי הַבִּצּוֹת, שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

“דּוֹמַנִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּט הָלְאָה”, – אָמַר מַרס.

“אֵין מַיִם”.

“וְאַף עַל פִּי כֵן”, – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר, “לֹא טָעִינוּ בִּדְבַר הַסִּמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה, שֶׁמָּצָאנוּ כָּאן. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְצוּיִים בְּמִפְרָץ זֶה. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיוּ כָּאן זֶה לֹא כְּבָר? אֶפְשָׁר, שֶׁהֵם נִמְצָאִים כָּאן עֲדַיִן?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק”, – הֵשִׁיב מַרס. “אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׂרִידֵי אוֹר הַיּוֹם כְּדֵי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אַל סָנַט־גּ’וֹן, הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְהַחֲשֵׁכָה תִּהְיֶה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר, וְאֵיכָכָה נִמְצָא אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּתוֹךְ הַמַּעֲבָרִים הַלָּלוּ? סָבוּרְנִי, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט, שֶׁמּוּטָב לָנוּ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵנוּ וּמָחָר, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, נַתְחִיל שׁוּב אֶת חִפּוּשֵׂינוּ. נָשׁוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, כְּמִנְהָגֵנוּ יוֹם יוֹם. נְסַפֵּר שָׁם מַה שֶׁרָאִינוּ וְנַעֲרֹךְ בְּדִיקָה מְעֻלָּה שֶׁל הַמִּפְרָץ בִּתְנָאִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה”

“אָמְנָם כֵּן… כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת” – עֲנֵה גִּ’ילבֶּרט. וְאַף עַל פִּי כֵן, קֹדֶם שֶׁנֵּצֵא מִזֶּה, הָיִיתִי רוֹצֶה …"

גִּ’ילבֶּרט דָמַם, הֵעִיף מַבָּט אַחֲרוֹן תַּחַת הָאִילָנוֹת וְאָמַר לְצַוּוֹת לַהֲדֹף אֶת הַסִּירָה מִן הַיַּבָּשָׁה, וּפִתְאֹם עָצַר אֶת מַרס בִּתְנוּעַת־יָד.

וּמִיָּד הֵחֵל מַרס לַחְתֹּר, הִזְדַּקֵּף וְהִטָּה אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה אוֹ מֵעֵין אֲנָקָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, שֶׁלֹּא דּוֹמָה כָּל עִקָּר לְהֶמְיַת הַיַּעַר הָרְגִילָה. וְהַקּוֹל קוֹל תַּאֲנִיָּה שֶׁל יִאוּשׁ, אֶנְקַת אָדָם – אֲנָקָה שֶׁל יִסּוּרִים קָשִׁים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁזּוֹהִי קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אָדָם, שֶׁקּוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְנָדַם לְעוֹלָם.

“הֲרֵי אָדָם כָּאן!…” קָרָא גִּ’ילבֶּרט. “הוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה!… אֶפְשָׁר שֶׁהוּא גֹוֵעַ!”

אֱמֶת הַדָּבָר!" – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “עָלֵינוּ לָלֶכֶת אֶצְלוֹ!… צָרִיךְ לָדַעַת מִי הוּא!… נֵצֵא אֶל הַיַּבָּשָׁה!”

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס קָשְׁרוּ אֶת הַסִּירָה הֵיטֵב אֶל אִילָן שֶׁעַל הַחוֹף, קָפְצוּ אֶל הָאִי וְנִכְנְסוּ לְבֵין הָאִילָנוֹת.

כָּאן, בַּשְּׁבִילִים הַכְּבוּשִׁים שֶׁבַּיַעַר, מָצְאוּ שׁוּב עֲקֵבוֹת שֶׁל יִשּׁוּב, וַאֲפִילוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁרִשׁוּמֵיהֶם נִכְּרוּ יָפֶה לְנָגְהֵי הַחַמָּה הָאַחֲרוֹנִים.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס עָמְדוּ פַּעַם בְּפַעַם תַּחְתֵּיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ. וְכִי עֲדַיִן נִשְׁמָע קוֹל הָאֲנָקוֹת? רַק הַקּוֹל הַזֶּה לְבַדּוֹ יָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מוֹרֵה־דֶרֶךְ.

וּשְׁנֵיהֶם שָׁמְעוּ שׁוּב אֶת הָאֲנָקוֹת, וְהַפַּעַם הָיוּ קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּחֲשֵׁכָה, שֶׁהָלְכָה וְרָבְתָה, הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמְעוּ הָאֲנָקוֹת.

וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה זַעֲקַת מַכְאוֹבִים מָרָה בְּיוֹתֵר. גִּ’ילבֶּרט וּמַרס הִכִּירוּ, שֶׁהַדֶּרֶךְ, שֶׁהָלְכוּ בָּהּ, נְכוֹנָה הִיא. בִּפְסִיעוֹת אֲחָדוֹת עָבְרוּ בִּמְהִירוּת סְבַךְ שֶׁל שִׂיחַ וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיָה מוּטָל עַל הַקַּרְקַע סָמוּךְ לַגָּדֵר וּכְבַר הָיָה מְנַחֵר נָחֲרָה שֶׁל גְּסִיסָה.

הוּא נִדְקַר בֶּחָזֵהוּ וְהָיָה מוּטָל בִּשְׁלוּלִית שֶׁל דָּם הַנְּשִׁימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת יָצְאוּ מִבֵּין שְׂפָתָיו וּרְגָעָיו הָיוּ סְפוּרִים.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס גָּחֲנוּ עָלָיו. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְנִסָּה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשְּׁאֵלוּהוּ, אֶלָּא שֶׁיְּגִיעוֹ הָיָה לְשָׁוְא.

“צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!” – קָרָא גִּ’ילבֶּרט. הָבָה לַפִּיד… עָנָף דּוֹלֵק!"

וְאוּלָם מַרס כְּבָר תָּלַשׁ עָנָף מֵעַנְפֵי עֲצֵי־הַשְּׂרָף, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים בָּאִי לָרֹב. הוּא הִצִּית אֶת הֶעָנָף בְּגַפְרוּר, וְאִשּׁוֹ הַמַּעֲלָה פִּיחַ הֵאִירָה מְעַט מְעַט אֶת הָאֹפֶל.

גִּ’ילבֶּרט כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַגֹּוֵעַ. הוּא הָיָה נֶגְר, אַחַד הָעֲבָדִים, אִישׁ צָעִיר לְיָמִים. מִבַּעַד לְכֻתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה נִרְאָה בְּחָזֵהוּ פֶּצַע עָמֹק, שֶׁהַדָּם הָיָה שׁוֹתֵת מִמֶּנּוּ. הַמַּכָּה הָיְתָה מַכַּת־מָוֶת, לְפִי שֶׁהַסַּכִּין נָקְבָה אֶת הָרֵיאָה.

“מִי אַתָּה?… מִי אַתָּה?….” – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

אֵין מַעֲנֶה.

“מִי דָקַר אוֹתְךָ?”

הָעֶבֶד שׁוּב לֹא יָכֹל לַהֲגוֹת אַף מִלָּה אַחַת.

בֵּינָתַיִם הָיָה מַרס מַטֶּה אֶת הֶעָנָף הַדּוֹלֵק לְכָאן וּלְכָאן, כְּדֵי לְהַבְחִין אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ נַעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־רֶצַח.

וְהִנֵּה רָאָה אֶת הַגָּדֵר, וּמִבַּעַד לַפִּשְׁפֵּשׁ הַפָּתוּחַ נִתְגַלְתָה לְעֵינָיו בָּבוּאָתוֹ הַבִּלְתִּי־בְּרוּרָה שֶׁל בֵּית־הַקּוֹרוֹת. וְאָמְנָם בִּנְיָן זֶה הָיָה אוֹתָהּ הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, שֶׁשּׁוּב לֹא יָדַע אָדָם אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל גָּלִיל דִּיוַל.

“הִנֵּה הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה!” – קָרָא מַרס.

וְהוּא הִנִּיחַ אֶת אֲדוֹנָיו אֵצֶל הַנֶּגְר הָאֻמְלָל, הַהוֹלֵךְ לָמוּת, וְנִכְנַס בִּמְרוּצָה דֶרֶךְ הַפִּשְׁפָּשׁ הַפָּתוּחַ.

בִּן רֶגַע אֶחָד רָץ וְעָבַר מַרס אֶת כָּל בֵּית־הַקּוֹרוֹת מִבִּפְנִים וְסִיֵּר אֶת כָּל הַחֲדָרִים, הַפְּתוּחִים מִזֶּה וּמִזֶּה כְּלַפֵּי הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי. בְּאַחַד הַחֲדָרִים מָצָא שְׂרִידֵי אֵשׁ, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶמֶת עֲדַיִן. נִמְצָא שֶׁהַמְּצוּדָה עֲדַיִן הָיְתָה יְשׁוּבָה זֶה לֹא כְּבָר. אֲבָל מִי הָיוּ אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם מִקְלָט, פְלוֹרִידִים אוֹ סֶמִינוֹלִים? מִן הַהֶכְרַח לָדַעַת זֹאת, וִיהִי מָה, לְהַצִּיל דָּבָר מִפִּי הַגֹּוֵעַ! מִן הַהֶכְרֵחַ לָדַעַת מֵי הָיוּ רוֹצְחָיו, שֶׁלֹּא בָּרְחוּ מִזֶּה אֶלָּא לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת!

מַרס יָצָא מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת, הִקִּיף אֶת הֶחָצֵר מִן הַגָּדֵר וְלִפְנִים, הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַלַּפִּיד שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לְאִילָנוֹת – אֵין אִישׁ! אִלּוּ הָיוּ הוּא וְגִ’ילבֶּרט בָּאִים לְכָאן בַבֹּקֶר, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁדָּרוּ בִּמְצוּדָה קְטַנָּה זוֹ. עַכְשָׁיו כְּבָר עָבְרָה הַשָּׁעָה.

הַמֶּטִיס חָזַר אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת וְהוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהֵם נִמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּבֵית הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

“וְכִי עָנָה אָדָם זֶה דָבָר?” – שָׁאַל אוֹתוֹ.

“לָאו”… – הֵשִׁיב גִּ’ילבֶּרט. “דַּעְתּוֹ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, וְהִנְנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁשּׁוּב לֹא תַּחֲזֹר אֵלָיו!”

“הָבָה נְנַסֶּה אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט”, – הֵשִׁיב מַרְס, “יֵשׁ כָּאן תַּעֲלוּמָה, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח לְגַלּוֹתָהּ, וְאִם אֻמְלָל זֶה יָמוּת, שׁוּב לֹא יְהֵא מִי שֶׁיְּגַלֶּה אוֹתָהּ!”

“צָדַקְתָּ, מַרס! נִשָּׂאנּוּ אֶל בֵּית־הַמְּצוּדָה”…

“קַח אַתָּה אֶת הַלַּפִּיד, אֲדוֹנִי ג’ילבֶּרט”, עָנָה מַרס.

גִּ’ילבֶּרט לָקַח אֶת הַלַּפִּיד, וּמַרס נָטַל בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת הַגּוּף, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיָה אֶלָּא גּוּשׁ דּוֹמֵם, נִכְנַס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לִפְנִים מִן הַגָּדַר וְהִנִּיחַ אֶת מַשָּׂאוֹ בְּאֵחַד הַחֲדָרִים שֶׁל הַמָּדוֹר הַפְּנִימִי.

הִנִּיחוּ אֶת הַגֹּוֵעַ עַל מִשְׁכָּב שֶׁל עֲשָׂבִים, וּמַרס שָׂם לְבֵין שְׂפָתָיו אֶת פִּי בַּקְבּוּק־הַדְּלַעַת שֶׁלּוֹ.

לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָלוּב עֲדַיִן הָיָה פּוֹעֵם, אִם גַּם פְּעִימָה חֲלוּשָׁה וּמִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת מְמֻשָּׁכוֹת. חַיָּיו הָלְכוּ וְדָעָכוּ…

דּוֹמֶה שֶׁהַטִּפּוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁל יֵין שְׂרָף, שֶׁהֻצְקוּ אֶל קִרְבּוֹ, הֶחְיוּהוּ מְעַט. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְלָטַשׁ אוֹתָן כְּלַפֵּי מַרס וְגִ’ילבֶּרט, שֶׁנִּסּוּ לְחַלְּצוֹ מִזְּרוֹעוֹת הַמָּוֶת.

הוּא בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר… מִלִּים סְתוּמוֹת אֲחָדוֹת הִתְמַלְּטוּ מִפִּיו… אוּלַי שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם!

“דַּבֵּר נָא!… דַּבֵּר…” – קָרָא מַרס.

הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הָיְתָה גְדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַגֹּוֵעַ הָיָה תָּלוּי כָּל אוֹתוֹ הַתַּפְקִיד, שֶׁהוּא הִקְדִּישׁ לוֹ אֶת כָּל חַיָּיו.

לְשָׁוְא נִסָּה הָעֶבֶד הַצָּעִיר לְהַפְלִיט מִפִּיו מִלִּים אֲחָדוֹת…

אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה מַרס פִּסַּת־נְיָר מְבַצְבֶּצֶת מִתּוֹךְ כִּיסוֹ.

הוּא פָּתַח אֶת הַנְּיָר, וְקָרָא אֶת הַכָּתוּב בּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל הַלַּפִּיד.

עַל פִּסַּת־נְיָר זוֹ הָיוּ רְשׁוּמוֹת בְּפֶחָם מִלִּים אֵלּוּ.

נֶחְטַפְנוּ עַל יְדֵי טֶקְסַר בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ… הוּבַלְנוּ אֶל אֶוֶרגלָדֶס… אֶל הָאִי קַרְנֶירַל… הַפִּתְקָה נִמְסְרָה לְיָדוֹ שֶׁל עֶבֶד צָעִיר זֶה… בִּשְּׁבִיל מַר בּוֹרְבֶּנק … מַרס הִכִּיר יָפֶה אֶת כְּתַב־הַיָּד.

“זֶרְמָה!…” פָּרְצָה צְוָחָה מִפִּיו.

לְשֵׁמַע הַשֵּׁם הַזֶּה פָּקַח הַגֹּוֵעַ אֶת עֵינָיו וְהִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ לְמַטָּה כְּאִלּוּ לְשֵׁם סִמָּן שֶׁל אִשּׁוּר וְקִיּוּם.

גִּ’ילבֶּרט הֱרִימוֹ לַמֶּחֱצָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

“זֶרְמָה?”

“הֵן!”

“וְדֵי?”

“הֵן!”

“מִי הָרַג אוֹתְךָ?”

“טֶקְסַר!”…

זֹאת הָיְתָה מִלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָעֶבֶד הָאֻמְלָל וּמִשֶּׁהוֹצִיא אוֹתָהּ מִפִּיו, נָפַל מִשְׁכַּב־הָעֲשָׂבִים וָמֵת.

פֶּרּק שְׁמִינִי: מִקֶּמדלֶסבֵּי עַד אֲגַם וָשִׁינְגטוֹן

“ג’יברט כורע על יד הגוסס”

אוֹתוֹ הָעֶרֶב עַצְמוֹ, זְמַן מוּעָט לִפְנֵי חֲצוֹת־הַלַּיְלָה, חָזְרוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרְס לְקַסְטֶל־הַאוּז. כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לָצֵאת מִן המִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר! בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת כְּבָר יַרֵד הַלַּיְלָה עַל עֵמֶק הַסֵנְטגוֹן. מִתַּחַת לְאִילָנוֹת שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה כְּבָר שֶׁלְטָה אֲפֵלָה גְּמוּרָה. אִלְמָלֵא נִתְיַחֵד לוֹ לְמַרְס מֵעֵין חוּשׁ אִינְסְטִינְקְטִיבִי, שֶׁהָיָה מַנְחֶה אוֹתוֹ דֶּרֶך הַמַּעֲבָרִים וּבֵין הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, שֶׁנִתְעֲרְבוּ יַחַד בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְזֶה וְלָזֶה לְשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל נְתִיב־הַנָּהָר, עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים נֶעֶצְרָה סִירָתָם בִּפְנֵי מַעֲצוֹר, שֶׁלֹּא יָכְלָה לְעֶבְרוֹ, וַאֲנוּסָה הָיְתָה לָשׁוּב בַּחֲזָרָה כְּדֵי לִמְצֹא תְּעָלָה, שֶׁתְּאַפְשֵׁר לְהַלֹךְ בָּהּ. מִין הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַדְלִיק עַנְפֵי־שְׂרָף וְלִקֶּבֹּע אוֹתָם בָּרֹאשׁ הַסִּירָה, כְּדֵי לְהָאִיר קְצָת אֶת הַדֶּרֶךְ. וְאוּלָם הַקְּשָׁיִים נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים בְּמִדָּה יִתְרָה בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְס הָיָה מְבַקֵּשׁ אֶת הַמּוֹצָא הַיְּחִידִי, שֶׁבּוֹ הִשׁתַּפְּכוּ הַמַּיִם לַנָּהָר סֶנט־גּ’וֹן. הַמֶּטִיס שׁוּב לֹא מָצָא אֶת הַפֶּרָץ, שֶׁעָשָׂה בַּסְבַךְ הַקָּנִים וַאֲשֶׁר בּוֹ עָבְרוּ שְׁנֵיהֶם לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. לְאָשְׁרָם הַתְּחִלָּה הַגֵּאוֹת לְהַשְׁפִּיל וְהַסִּירָה יָכְלָה לְמְסֹר עַצְמָהּ לַזֶּרֶם שֶׁנִּתְהַוָּה עַל יְדֵי הַמּוֹרָד הַטִּבְעִי שֶׁלָּהּ. מִקֵּץ שָׁלָּשׁ שָׁעוֹת יָרְדוּ גִ’ילבֶּרט וּמַרְס בַּנְמֵלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּיי, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִלִין, הַמַּפְרִיד בֵּן הַמִפְרָץ־הַשָׁחוֹר וּבֵין הַמַּטָּעָה. בְּקַסְטֶל־הַאוּז הָיוּ מְצַפִּים לָהֶם. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ עֲדַיִן לֹא עָלוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. הַכֹּל הָיוּ דּוֹאֲגִים וַחֲרֵדִים בְּשֶׁל אִחוֹר בִֹלְתִּי־שָׁכִיח זֶה. גִ’ילבֶּרט וּמַרְס רְגִילִים הָיוּ לַשּׁוּב הַבַּיְתָה לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב, וְלָמָּה נִשְׁתַּהוּ הַיּוֹם לַחֲזֹר? אֶפְשָׁר שֶׁמָּצְאוּ אֶת עִקְּבוֹת הַשְׁבוּיוֹת, וְחִפּוּשֵׂיהֶם יַצְלִיחוּ הַפַּעַם? כַּמָּה גְּדֻלָּה הָיְתָה חֶרְדַּת־הַנֶּפֶשׁ הַכְּרוּכָה בְּצִפִּיָּה זוֹ! וְהִנֵּה בָּא סוֹף סוֹף, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל פְּרוֹזְדוֹר־הָאוּלָם, רָצוּ הַכֹּל לִקְרָאתָם. “וּבְכֵן אֵפוֹא… גִ’ילבֶּרט?” — קָרָא גִ’ימס בּוֹרֶּבנק. “אַבָּא”. — עֲנֵה הַקָּצִין הַצָּעִיר. אַלִּיס לֹא טָעֲתָה כָּל עִקָּר!… טֶקְסַר הוּא זֶה שֶׁחָטַף אֶת אֲחוֹתִי וְאֶת זֶרְמָה”. “וְיֵשׁ לָךְ רְאָיָה לַכָךְ?” “קְרָא נָא אֶת זֶה!” וְהוּא הוֹשִׁיט לוֹ אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר חַסְרַת־הַצוּרה שֶׁהֵכִילָה אֶת הַמִּלִּים הַמּוּעָטוֹת, שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה. “אָמְנָם כֵּן”, הוֹסִיף וְאָמַר. “שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ הַהִישְׁפַּנִי עָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה!” וְאֶת שְׁנֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלּוֹ הוֹלִיךְ, אוֹ צִוה לְהוֹלִיךְ אֶל הַמְּצוּדָה הַיְּשֵׁנָה אֲשֶׁר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר! וְשֵׁם הָיָה מָקוֹם מְגוּרָיו, וְנֶעְלָם מִכָּל. עֶבֶד עָלוּב אֶחָד, אֲשֶׁר זֶרְמָה מְלְּאָה אֶת יָדוֹ לְהַמְצִיא אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר הַזֹּאת לְקֶמדלָס־בֵּי וַאֲשֶׁר מִפִּיו שָׁמְעָה בַּוַּדַּאי, כִּי טֶקְסַר אוֹמֵר לָלֶכֶת אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, קִפַּח אֶת חַיָּיו עַל חֶפְצוֹ לַחְלְּצָהּ מִצָּרָתָהּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. אָנוּ מָצָאנוּ אוֹתוֹ גוסס: טֶקְסַר דָּקַר אוֹתוֹ בַּסַּכִּין, וְעַכְשָׁו הוּא מֵת. אָמְנָם אֶת דֵּי וְאֶת זָרְמָה לֹא מָצָאנוּ עוֹד בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ לְאֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל פְלוֹרִידָה הוֹבִלוּ אוֹתָן. הֵן הוּבְלוּ לְאֶוֶרגְלָדֶס, וּלְשָּׁם עָלֵינוּ לָלֶכֶת כְּדֵי לַהֲשִׁיבָן. לַמָּחָר, אַבָּא, לַמָּחָר עָלֵינוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ"….

“אָנוּ מוּכָנִים, גי’לברט”. “וּבְכֵן אֵפוֹא עַד יוֹם הַמָּחֳרָת!” הַתִּקְוָה שָׁבָה לְקַסְטֶל־הַאַוּז, שׁוּב לֹא יִהְיוּ תּוֹעִים לַשָּׁוְא מִתּוֹךְ חִפּוּשִׂים בְּטֵלִים. הוֹדִיעוּ אֶת מַצָּב־הַדָּבָר לְמָֹרַת בּוֹרְבֶּנק וְרוּחָהּ חָיְתָה. הִיא הִתְחַזְּקָה וְקָמָה מִמִּשְׁכָּבָה וְכָרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ, כְּדֵי לָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לָאֱלֹהִים. וּבְכֵן לְפִי עֵדוּתָהּ שֶׁל זֶרְמָה עָצְמָה, הָיָה טֶקְסַר גּוּפוֹ הַמְּנַצֵּחַ עַל חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּמִּפְרָץ מָרִינוֹ. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר מִיס אַלִּיס רָאֲתָה אוֹתוֹ עוֹמֵד בַּסִּירָה, שֶׁהִפְלִיגָה לָאֶמְצַע הַנָּהָר. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵיךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירָה שֶׁבֵּין עֻבְדָּה זוֹ וּבֵן טַעֲנַת הָ“אָלִיבִּי” שֶׁל הַהִישְפַּנִי? אֵיכָכָה יָכֹל היה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁבוּי בִּידֵי צְבָאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְכָלוּא בָּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה? הַדָּבָר בָּרוּר אֵפוֹא שֶׁאָלִיבִּי זֶה כּוֹזֵב הָיָה, כְּכָל הַקּוֹדְמִים. אֲבָל מָה טִיבוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה אָלִבִּי זֶה? וכִי לֹא יְוַדֵּא לְעוֹלָם סוֹדָה שֶׁל מְצִיאוּת כְּפוּלָה זוֹ, שֶׁנִתְיַחֲדָה לְטֶקְסַר, כְּכָל אֲשֶׁר הוֹכִיחַ זֹאת פְּעָמִים הַרְבֵּה? וְאוּלָם אַחַת הִיא. עַכְשָׁו הֻבְרַר הַדָּבָר, כִּי הַמֶּטִיסָה וְהַיַּלְדָּה הוּבְאוּ תְּחִלָּה אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, וְאַחַר כָּךְ הוּבְלוּ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל. וְשָׁם צָרִיךְ לְבַקְּשָׁן עַכְשָׁו, שָׁם צָרִיךְ לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר בְּלִי שֶׁיְּצַפֶּה לַכָךְ. דּוֹמֶה שֶׁהַפַּעַם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ בְּשׁוּם פָּנִים לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹ זֶה כַּמָּה עַל כָּל מַעֲשֶׂה־הַפֶּשַׁע שֶׁלּוֹ.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאַבֵּד אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. הַדֶּרֶךְ מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְעַד אֶוֶרגלָדֶיס הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה מאד וְהַנְּסִיעָה תַּצְרִיך יָמִים רָבִים. וְאוּלָם הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, שֶׁסִּדְרָה וְהוּכְנָה עַל יְדֵי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, כְּבָר הָיְתָה מוּכָנָה לָצֵאת לְדַרְכָּהּ מִקַּסְטֶל־הָאַוָּז, כְּאָמוּר לַמַּעֲלֶה.

וַאֲשֶׁר לָאִי קַרְנֶרַל, הִנֵּה בָּדְקוּ בַּמַּפּוֹת שֶׁל חֲצִּי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי וּמָצְאוּ, שֶׁאִי זֶה קָבוּעַ בְּתוֹךְ אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי. אֶוֶרגלָדֶיס הֲרֵהוּ חֶבֶל שֶׁל בִּצְעֵי־מַיִם, הַגּוֹבֵל בָּאֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, קְצָת לַמַּטֶּה מִן הַקַּו הַמַּקְבִּיל הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, בְּחֶלְקָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. הַמְּרַחֵק מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל וְעַד לַאֲגַם זֶה הֲרֵיהוּ בָּעֵרֶךְ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִלִין. בָּאָרֶץ שֶׁמַּעֲבָר לַאֲגַם זֶה לֹא הָיוּ בְּנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אֶלָּא בְּמִדָּה מוּעָטָה, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה יְדוּעַה כָּל עִקָּר. אִלּוּ הָיָה נְהַר סֶנְט־ גִּ’וֹן מִכָּשֵׁר לְהִלּוּךְ־אֳנִיּוֹת תָּדִיר עַד לִמְקוֹר מוֹצָאוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת בִּמְּהִירוֹת וּבְלִי קָשִׁים גְּדוֹלִים; וְאוּלָם כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַשּׁוֹט בּוֹ בָּאֳנִיָּה אֶלָּא בָּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת מִלִין בָּעֵרֶךְ, הַינּוֹ עַד לָאֲגַם גּ’ורְג‘. מִשָּׁם וְהַלֵּאֶה הָיָה אֲפִיקוֹ זְרוֹעַ אִיִּים קְטַנִּים וּמְשֻׁבֵּשׁ בְּצִמְחֵי מַיִם, לְלֹא נָתִיב כָּבוּשׁ בַּמִּדָּה מְסְפֶּקֶת, וְיֵשׁ שֶׁמֵּיָּמָיו נִתְיַבְּשׁוּ בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל; וּלְפִכָך הָיְתָה סִירָה טְעוּנָה קְצָת נִתְקֶלֶת שָׁם בְּמַעֲצוֹרִים קָשִׁים, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מְעֻכֶּבֶת וּמִתְאַחֶרֶת הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לֶעֲבֹר בּוֹ עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן, סָמוּךְ לְמַעֲלַת־הָרֹחַב הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, מִנֶּגֶד לַכֵף מָלַבַּר, הָיוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַמַּטָּרָה בַּמִדָּה מְרֻבָּה. אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת לַכָּךְ וּלְפִיכָךְ מוּטָב הָיָה לָהֶם לְהָכִין עַצְמָם לַמַּסָּע שֶׁל מָאתַים וַחֲמִשִּׁים מִילִין בְּתוֹךְ אֶרֶץ, שֶׁהָיְתָה כִּמְעַט מִדְבָּר שָׁמֵם וְשֶׁיֶּחְסְרוּ בָּהּ אֶמְצָעִי־ הוֹבָלָה וּשְׁאַר הַצְּרְכִים הַדְּרוּשִׁים לְאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, שֶׁעָלֶיהָ לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָהּ בַּמְּהֵרָה. לְמָחָר, בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים לְמַרְס, נתאספו כָּל אַנְשֵׁי הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה בַּנְּמָלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי. בְּלֵב חָרֵד נִפְרְדוּ גֶ’מס וְגִ’לבֶּרט בּרֹובֶּנק מֵאֵת הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק, שֶׁלֹּא יָכְלָה עֲדַיִן לָקוּם מִמִּשְׁכָּבָה. מִיס אַלִיס, סְטֶנֶרד וּסְגָנֵי־הַסּוֹכֵן לִוּוּ אוֹתָם. וַאֲפִלּוּ פיג בָּא לְהִפָּרֵד מֵאֵת מַר פֶּרִי, שֶׁהוּא הָיָה הוֹגֶה לוֹ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן מֵעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל חִבָּה. הוּא נִזְכַּר יָפֶה אֶת הַלֶּקַח שֶׁהַלָּז הָיָה מַטִּיף לוֹ בַּדָּבָר הַתְּלָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בַּחֵרוּת לְמִי שֶׁלֹּא בָּגַר עָדַיִן כָּל צָרְכוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לָהּ. וְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּאֶכְּסְפֶדִיצִיָה זוֹ: גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, גִּיסוֹ אֶדוּאַרד קָרוֹל, שֶׁכְּבָר הִבְרִיא מִפְּצְעוֹ שֶׁנִּפְצַע גִּ’ילבֶּרט בְּנוּ, הַסּוֹכֵן פֶּרִי, מַרס וְכִשְׁנֵים עָשָׂר נֶגְּרִים, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִבֵּן הָאַמִּיצִים וְהַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמַּטָּעָה — כֻּלָּם שִׁבְעָה עָשָׂר אִישׁ. מַרס הָיָה מַכִּיר יָפֶה אֶת זִרְמוֹ שֶׁל סֶנְט גּ’וֹן וְיָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ קַבַּרְנִיט כָּל זְמַן שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט בַּסְּפִינָה בֵּין לַמַּעְלָה מֵאֲגַם גּ’ורג’ וּבֵן לַמַּטָּה מִמֶּנּוּ. וַאֲשֶׁר לַנַּגָּרִים, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לַעֲבֹד בַּמָּשׁוֹט, אֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיָּדְעוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת בַּזְּמַן שֶׁיִּדַּל זֶרֶם־הַנָּהָר אוֹ שֶׁתֶּחְסַר הָרוּחַ. עַל הַסִּירָה — שֶׁהָיְתָה אַחַת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי — אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת מִפְרָשׂ שֶׁהָיָה מַסִּיעַ לָהּ לַשּׁוֹט בָּעַקְמוּמִיּוֹת הַנָּהָר שֶׁעִתִּים הָיוּ נִפְתָלוֹת בְּיוֹתֵר, בֵּין שֶׁהָרוּחַ הָיְתָה מְנַשֶׁבֶת מֵאָחוֹר וּבֵן שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת מִן הַיָּם. הִיא הָיְתָה טְעוּנָה כְּלִי־ זַיִן וְצָרְכִי־יְרִיָּה בַּמִּדָּה מְסַפֶּקֶת, כְּדֵי שגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים לְפַחֵד לֹא מִפָּנַי גוּנְדוֹת הַסֶּמִינוֹלִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מִפָּנַי טֶקְסַר וּבְנִי סִיעָתוֹ, אִם אֲחָדִים מֵהֶם נִטְפְּלוּ אֵלָיו. וְאָמְנָם מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֶת אֶפְשָׁרוּתָהּ שֶׁל הִתְנַגְּשׁוּת כָּזֹאת, שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְהַכְבִּיד עַל הָאֶכְּסְפֶדִיצִיָה לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ. הִגִּיעָה שְׁעַת הַפְּרִידָה. גִּ’ילבֶּרט חִבֵק אֶת מִיס אַלִּיס, וגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק לָחַץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ כְּבַת. “אַבָּא……" — קָרְאָה הַנַּעֲרָה, “הָשִׁיבוּ לִי אֶת דֵּי הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ!… הָשִׁיבוּ לִי אֶת אֲחוֹתִי!…”

“הֵן, אֵליס יַקִּירָתִי!” — הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר, " הֵן!… אָנוּ נָשִׁיב אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה!… יְהִי אֱלֹהִים בְּעֶזְרֵנוּ!"

מַר סְטֶנֶרד, מִיס אַלִיס, סְגָנֵי הַסּוֹכֵן וּפִיג עָמְדוּ בַּנְּמָלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֶּי עַד שֶׁהַסִּירָה הִפְלִיגָה מִשָּׁם. כֻּלָּם הִשְׁמִיעוּ לְנוֹסְעִים אֶת בִּרְכּוֹת־הַפְּרִידָה הָאַחֲרוֹנוֹת ונְוֹפְפוּ לָהֶם מֵרָחוֹק בִּידֵיהֶם עַד שֶׁהַסִּירָה נֶעֶלְמָה אֲחוֹרִי הַכַּף הַקָּטָן שֶׁל מִפְרָץ מָרִינוֹ כְּשֶׁהִיא מְשׁוּכָה בְּרוּחַ הַצְפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית וּבְזִרְמָה שֶׁל גֵּאוֹת־הַיָם, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה אוֹתָהּ שָׁעָה. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת עָבְרָה הַסִּירָה עַל הַכְּפָר מַנְדָּרִין, וּבְעֵרֶךְ בִּשְׁעַת עֶשֶׂר נִמְצְאוּ מִנֶּגֶד לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר בְּלִי שֶׁהֻצְרְכוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּשׁוֹטִים. לַבָּם נִפְעָם בְּקִרְבָּם בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרוּ לָאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית, שֶׁמֵּיָּמֵי הַגֵּאוֹת פָּרְצוּ וְחָדְרוּ מִשָּׁם. אֲחוֹרֵי שִׁפְעַת הַשִׂיחִים וְהַקָּנִים הַלָּלוּ הוּבְלוּ דֵי וְזֶרְמָה בַּתְּחִלָּה. שָׂם הִסְתִּירוּ אוֹתָן טֶקְסַר וּמְרֵעָיו חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים רְצוּפִים עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶן. עֶשֶׂר פְּעָמִים הָיוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּסְטֶנֶרד, וְאַחֲרֵיהֶם גִ’ילְבֶּרט וּמַרְס, שָׁטִים בַּנָּהָר מִנֶּגֶד לָאֲגַם־הַבִּצָּה זֶה וְלֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם, שֶׁהֵן עֲצוּרוֹת בַּבַּיִת הַקּוֹרוֹת הַיָּשֵׁן.

וְאוּלָם הַפַּעַם שׁוּב לֹא הָיָה צָרַךְ לַעֲמֹד שָׂם. עַכְשָׁו צָרִיךְ הָיָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן בָּרִחוּק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת מִילִין מִכָּאן, וְהַסִּירָה עָבְרָה עַל פָּנַי הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר בְּלִי לְהִתְעַכֵּב שָׂם. וְהִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעַת הַסְעֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁסָּעֲדוּ בַּחַבוּרָה. הַמִּזְוָדוֹת הָיוּ מְלֵּאוֹת צֵדָה מַסְפֶּקֶת לְעֶשְׂרִים יוֹם, וּמִלְּבַד זֶה לָקְחוּ עַמָּם צְרוֹרוֹת, לְשֵׂאתָם עַל כָּתֵף בַּהֲלִיכָתָם בַּדֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה. אַף אֹהָלִים אֲחָדִים הָיוּ עִמָּם, כְּדֵי לַחֲנוֹת בָּהֶם בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה בֶּיְּעָרִים הַעֲבֻתִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת שְׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט ג’ון.

סָמוּךְ לְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, כְּשֶׁמֵי הַיָּם שָפְלוּ וְשָׁבוּ אָחוֹר, עֲדַיִן הָיְתָה הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְנוֹהֶגֶת בַּסִּירָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה צָרַךְ לֶאֱחֹז בַּמָּשׁוֹטִים, שֶׁלֹּא לְהָאֵט אֶת מְהִירוּתָהּ. וּבְכֵן קָרְבוּ הַנַּגָּרִים אֶל הַמְּלָאכָה וּבְכֹחָם שֶׁל חֲמִשָּׁה זוּגוֹת יָדַיִם חֲזָקוֹת הוֹסִיפָה הַסִּירָה לָעֲלוּת בַּמַּעֲלָה הַזֶּרֶם חִישׁ מַהֵר.

מַרס הָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל הַהֶגֶה בִּדְמָמָה וּמָכַוֵּן בַּיָּד מְנֻסָּה אֶת הַסִּירָה דֶּרֶךְ זְרוֹעוֹת־הַמַּיִם, שֶׁנִתְהַוּוּ בַּלֵּב סֶנט ג’וֹן עַל יְדֵי הָאָיִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים. הוּא הָיָה שָׁט בְּמַעַבְרֵי־הַמַּיִם, שֶׁהַזֶּרֶם לֹא הָיָה שֵׁם חָזָק בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה נִכְנַס לְשָׁם בְּלֹא הִסּוּס. אַף פַּעַם לֹא נִתְעָה אֶל אַחַת הַתְּעָלוֹת, שֶׁאֵין לְעָבְרָהּ, וְלֹא נִתְקָל בְּשִׂרְטון, שֶׁבִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל הֲרֵיהוּ נֶהְפָּך לַחָרְבָה, הוּא הָיָה מַכִּיר אֶת אֲפִיקוֹ שֶׁל הַנָּהָר עַד לָאֲגַם גּ’ורג' כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת נַפְתּוּלָי הַנָּהָר לַמַּטֶּה מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְהָיָה מַנְהִיג אֶת הַסִּירָה בְּבִטְחָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת הַתּוֹתְחָנִיוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וְהֶעֱבִירָן בְּנַפְתּוּלֵי הַשִׂרְטוֹן. סֶנְט גּ’ון הָיָה שָׁמַם בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל מַסְלוּלוֹ. מִיּוֹם שֶׁנִּכְבְּשָׁה גֶ’קְסוֹנְוִיל פָּסְקָה תָּנוּעַת הַסִּירוֹת, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת שָׁם לְשֶׁעָבַר לְצָרְכֵי שִׁמּוּשָׁן שֶׁל הַמַּטְעוֹת. אִם לַפְּעָמִים נִרְאוּ סִירוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת בּוֹ עֲדַיִן, לֹא הָיוּ הַלָּלוּ מְשַׁמְּשׁוֹת אֶלָּא לְצָרְכֵי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וּבֵין הַפְּקִידִים הַכְּפוּפִים לְמִשְמַעְתּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁלַּמַּעֲלָה מִפִּיקוֹלַטָה תִּפַסֹק תְּנוּעָה זוֹ שֶׁל הַסִּירוֹת כָּלִיל. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק הִגִּיעַ לְעִירָהּ זוֹ סָמוּךְ לִשְׁעַת שֵׁשׁ בָּעֶרֶב. פְּלֻגָּה שֶׁל אֲנָשַׁי־צָבָא צְפוֹנִיִּים עָמְדָה עַל הַמִּשְׁמָר בַּנָּמֵל. הַסִּירָה נִצְטַוְּתָה לַעֲמֹד וַאֲנוּסָה הָיְתָה לָגֶשֶׁת אֶל הַשָּׂפָה. גִ’לבֶּרט בּוֹרְבֶּגק הִתְוַדַּע אֶל הַקָּצִין, הַמְּמֻנֶּה עַל הַצָּבָא שֶׁבְּפִּיקוֹלַטָה, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת רִשְׁיוֹן־הַנְּסִיעָה, שֶׁנָּתַן לוֹ הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, וְהַסִּירָה הֻתְּרָה לְהַפְלִיג לְדַרְכָּהּ. חֲנִיָּה זוֹ לֹא אָרְכָה אֶלָּא רְגָעִים אֲחָדִים. כְּיוֹן שֶׁגֵּאוֹת־הַיָּם הַתְּחִלָּה מִתְגַבֶּרֶת בְּיוֹתֵר, הִנִּיחוּ הַשַׁיָּטִים אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְהַסִּירָה שָׁטָה בִּמְהִירוּת לְדַרְכָּהּ בֵּין הָיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר. הַיַּעַר שֶׁעַל שְׁפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית נִפְסָק בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים לַמַטָּה מְפִּיקוֹלַטָה וְתַחְתָּיו בָּאָה בִּצָּה. מָה שֶׁאֵין כֵּן הָיעָרִים שֶׁעַל שֶׁפַּת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית. הַלָּלוּ הָיוּ עֲבֻתִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְנִמְשְׁכוּ לְאֵין שִׁעוּר וְלֹא נִסְתַּיְּמוּ אֲפִלּוּ מֵהַלְאָה לַאֲגַם גּ’וֹרג'. אָמְנָם עַל שָׁפָה זוֹ הִתְרַחֲקוּ קְצָת מֵאֲפִיקוֹ שֶׁל סֶנְט גּ’ון וְהִנִּיחוּ רְצוּעָה רְחָבָה שֶׁל קַרְקַע, שֶׁהָיָה עֲבוּד יָפֶה. כָּאן הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת נִרְחָבִים שֶׁל אֹרֶז, שֶׁל קְנֵי סֶכֶר, שֶׁל אִינְדִגוֹ וּמַטָּעֵי צֶמֶר־גֶּפֶן, שֶׁהֵעִידוּ עַל שִׁפְעַת פִּרְיוֹנוֹ שֶׁל חֲצַּי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי. זְמַן מוּעָט לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב נִתְעַלֵּם מֵעֵינַי ג’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ, אֲחוֹרֵי עַקְמוּמִיתוֹ שֶׁל הַנָּהָר, הַמִּגְדָּל הָאֲדַמְדַּם שֶׁל הַמְּצוּדָה הַהִשְׁפַּנִית הָעַתִּיקָה, שֶׁנֶּעֶזְבָה לְפָנַי מֵאָה שָׁנָה וְשֶׁמִּמַּעַל לָהּ הִתְנַשְּׂאוּ צַמְרוֹתֵיהֶם שֶׁל תְּמָרִים רָמֵי־קּוֹמָה, הַגְּדֵלִים עַל שְׂפַּת־הַנָּהָר. אוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק אֶל מַרְס וְשָׁאֲלהוּ: “וְכִי אֵינְךָ מִתְיָרֵא, מַרְס לַשּׁוּט עַל פְּנֵי סֶנט גּ’וֹן בְּעִתּוֹת־לַיְלָה?” “לֹא, אֲדֹנָי גֶ’מס — הֵשִׁיב מַרְס. " עַד לָאֲגַם גּ’ורג הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֶת הָאַחֲרָיוּת. לִכְשֶׁנַגִיע לְשָׁם, נִרְאֶה מָה לַּעֲשׂוֹת. עַל כָּל פָּנִים אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְכֵיוָן שֶׁגֵּאוֹת־הַיָּם מְסַיַעַת לָנוּ, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. כָּל מַה שֶׁנַּעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת הַנָּהָר, כֵּן תֵּחָלֵשׁ הַגֵּאוּת וְכֵן תִּקְצַּר, וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מַצִּיעַ לְךָ לַשּׁוֹט לְדַרְכֵּנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה". הַצָּעָתוֹ שֶׁל מַרְס הָיְתָה צֹרֶךְ הַשָּׁעָה וְהַמַּצָּב. וְכֵיוָן שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַשּׁוֹט וְלֶעֲבֹר, צָרִיךְ הָיָה לִסְמֹךְ עָלָיו. וְהוּא לֹא הִכְזִיב אֶת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבָּטְחוּ בּוֹ. כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ הָיְתָה הַסִּירָה שָׁטָה בְּקַלּוּת בַּמַּעֲלָה הַזֶּרֶם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן. גֵּאוּת־הַיָּם הָיְתָה מִסַּיַעַת לָהּ עֲדַיִן שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וּכְשֶׁנְּפְסַּק, אָחֲזוּ הַנֶּגָּרִים בַּמָּשׁוֹטִים וְהֵשִׁיטוּ אֶת הַסִּירָה עוֹד כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מֵלִין הָלְאָה, לִפְאַת דָּרוֹם.

לֹא עָשׂוּ חֲנִיָּה, לֹא בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא אֵרַע בּוֹ שׁוּם מְאֹרָע, וְלֹא בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת. מַעֲלֵה הַנָּהָר הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹמֵם לַמַּרְאֶה. הַסִרָה שָׁטָה בְּתוֹךְ יַעַר אָרֹך שֶׁל אֲרַזִים עַתִּיקֵי־יָמִים, שֶׁעֲנָפֵיהֶם הִתְלַכְּדוּ יַחַד מִמַּעַל לַסֶּנָט גּ’וֹן וְנִצְטָרְפוּ לְמֵעֵין כִּפָהּ שֶׁל יֶרֶק־עֳפָאִים. כְּפָרִים לֹא נִרְאוּ, וְאַף מַטָּעוֹת אוֹ בָּתִּים לֹא נִזְדַּמְּנוּ בַּדֶּרֶךְ, אַדְמַת הַשָּׂפָה לֹא הָיְתָה כְּשֵׁרָה כָּל עִקָּר לְמִזְרָע וְלַנְּטִיעָה, לֹא נִמְצָא אַף אִכָּר אֶחָד שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ לַקְּבֹּע כָּאן אֶת מוֹשָׁבוֹ עַל מְנַת לְעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.

“הנהר נגלה לעיני הרואים”

בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְמַרס, עִם הָנֵץ זהרי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים, נִגְלֶּה הַנָּהָר לְעֵינִי הָרוֹאִים וּמַרְאֵהוּ כְּעֵין שָׁטִיחַ־מַיִם רָחָב, שֶׁשְּׂפָתָיו בִּצְבְּצוּ סוֹף סוֹף מִן הַיַּעַר, שֶׁהָלַךְ וְנִמְשָׁךְ עַד עַכְשָׁו לְאֵין סוֹף. הָאֲדָמָה שֶׁהָיְתָה שְׁטוּחָה וִישָׁרָה בְּיוֹתֵר, הִשְׂתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל הַרְבֵּה מִילִין עַד לִגְּבוּלוֹת הָאֹפֶק. זֶה הָיָה אֲגַם — אֲגַם ג’ורג — שֶׁנְּהַר סֶנְט־ג’ון עוֹבֵר אוֹתוֹ מִדָּרוֹם לַצָּפוֹן וְלָוָה מַמְּנוּ חֵלֶק שֶׁל מֵיּמָיו. “אָמְנָם כֵּן הוּא", — אָמַר מַרס, “הֲרֵי זֶה אֲגַם גּ’וֹרג‘, שֶׁכְּבָר בִּקַּרְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת בִּלְוָיָתָה שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, שֶׁהֻטַּל עָלֶיהָ לְהַגְבִּיהַּ אֶת זִרְמוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּהָר. “וְכַמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מִקֶּמדלֶס בֵּי?” — שְׁאַל גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק. “אֵין זֶה אֲפִלּוּ שָׁלִישׁ הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָלִינוּ לְעֵבֶר עַד שֶׁנַּגִּיעַ לאֶוֶרגלָדֶיס”, — הֵעִיר אֶדוּאַרד קָרוֹל. “מַרְס” — פֶּתַח וְשָׁאַל ג’ילברט, “מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? וְכִי עָלִינוּ לָצֵאת מִן הֵסִירָה וְלָלֶכֶת בָּרֶגֶל עַל אַחַת מִשְּׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’ון? דָּבָר זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר וְיִגְרֹם לָנוּ אִחוּר אִי אֶפְשָׁר שֶׁנַּעֲבֹר אֶת אֲגַם גּ’וֹרג’ וְנוֹסִיף לָשׁוּט בְּדֶרֶךְ־מַיִם זוֹ כָּל זְמַן שֶׁהַסִּירָה תּוּכַל לְהֲלֹךְ בָּהּ? אוּלַי נְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְלֹא נֵצֵא מִן הֵסִירָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁתְּעָלָה עַל הַשִׂרְטוֹן וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲזִיזָה מִשָּׁם? סָבוּרְנִי שֶׁכְּדָאִי הַדָּבָר לַנַסּוֹת — מָה דַּעְתְּךָ?”

הָבָה נְנַסֶּה, אֲדֹנָי גִ’ילְבֶּרט" — עָנָה מַרס. וְלַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ. לָעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אֶפְשָׁר יִהְיֶה בְּכָל עֵת, כְּשֶׁיִּהְיֶה צֹרַךְ בְּכָךְ. וּלְעֻמַּת זֶה הַנְּסִיעָה עַל פָּנַי הַמַּיִם מוֹנַעַת מֵהֶם יְגִיעוֹת קָשׁוֹת וְאִחוּרִים גְּדוֹלִים.

וְבְכֵן הִפְלִיגָה הַסִירָה בָּאֲגַם גּ’ורג' וְשָׁטָה לֶאֹרֶך הַשָּׂפָה הַמִּזְרָחִית. מִסָּבִיב לַאֲגַם זֶה, עַל מִישׁוֹר שְפוֹתָיו השְׁטוּחוֹת לְלֹא־בְּלִיטָה, לֹא הָיְתָה הַאֲדָמָה מְגַדֶּלֶת עָתֶרֶת צְמָחִים כְּמוֹ עַל שָׂפוֹת הַנָּהָר. שָׂם הִשְׂתָּרְעוּ בִּצּוֹת גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת כִּמְעַט עַד כַּלּוֹת מַרְאָה הָעַיִן. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים, שֶׁלֹּא הָיוּ מֻפְקָרִים כָּל כָּךְ לַשִּׁטְּפוֹנוֹת הַמַּיִם, הִתְפַּשֵּׁט שֶׁטִּיחַ שֶׁל אֲשֶׁנֶת שְׁחוֹרָה, שֶׁגּוֹנֵיהֶן הַסְּגוֹלִיִּים שֶׁל פִּטְרִיּוֹת שְׂעִירוֹת הַגְּדֵלוֹת שָׂם בְּשֶׁפַע, הָיוּ מְנַצְנְצִים עַל גַבָּיו. וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עַל קַרְקַע טוֹבְעָנִי וְרַכְרוּכִי זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מַעֲמָד מוּצָק לְרַגְלֵי הַמַּהֲלָךְ בּוֹ. אִלּוּ צְרִיכִים הָיוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי סִיעָתוֹ לִכְבּשׁ לָהֶם דֶּרֶך בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אֶרֶץ פְלוֹרִידָה, לֹא הָיָה הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ מְאֲמַצִים וִיגִיעוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ אִחוּרִים מְמֻשָּׁכִים לאין שִׁעוּר, אֲפִלּוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲנוּסִים לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם. רַק עוֹפוֹת־מַיִם בְּעָלֵי כָּפוֹת־שַׁיִט עָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲבֹר בְּבִצָּה זוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיוּ מְצוּיִים בָּהּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל בַּרְוְזי־שָׂדָה, בַּרְוְזֵי בָּר וְחַרְטֻמּוֹנִים. אִלּוּ אָזַל אוֹצַר הַמָּזוֹן שֶׁבַּסִּירָה אֶפְשָׁר הָיָה לְמָלֵא אוֹתוֹ כָּאן עַל נְקַלָּה. אֶלָּא שֶׁהַצַּיִד עַל גָּדוֹת אֵלֶּה הָיָה כְּרוּךְ בַּסַּכָּנָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מְצוּיִים שָׁם לִגְיוֹנוֹת שֶׁל נְחָשִׁים מְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, שֶׁלְּחִישָׁתָם הַחַדָּה הָיְתָה נִשְׁמַעַת עַל פָּנַי הַשֶּׁטַח שֶׁל צִמְחֵי־מַיִם וְאֻכָּמִים. אָמְנָם הַזּוֹחֲלִים הַלְּלוּ יֵשׁ לְהָהֵם אוֹיְבִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הֵם סִיעוֹת הַקְּאָתִים הַלְּבָנִים שֶׁהָיוּ מְזֻיָנִים כָּל צָרְכָּם לַמִּלְחָמָה אַכְזְרִיָּה זוֹ וְשָׁכַנוֹ בַּהֲמוֹנִים עַל גְּדוֹתָיו שֶׁל אֲגַם ג’ורג, הַקָּשׁוֹת לַבְּרִיאוֹת. בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַסִּירָה שָׁטָה בַּמְּהִירוּת. מִפְּרָשָׂה הָיָה פָּרוּשׂ וְרוּחַ צְפוֹנִית הִסִּיעָה אוֹתָהּ לְדַרְכָּהּ. מֵחֲמַת רוּחַ זוֹ לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשׁוֹטִים כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּלִי אֲשֶׁר מַהֲלָכָה שֶׁל הַסִּירָה נִתְאַחֵר עַל יְדֵי כָּךְ אָחוּר כָּלְשֶׁהוּ, הִנֵּה כֵּן עָבְרוּ עַד הָעֶרֶב לְלֹא יְגִיעָה וּבִזְרִיזוּת אַתְּ כָּל אָרְכּוֹ שֶׁל אֲגַם גּ’וֹרג מִקָּצֵהוּ הַצְּפוֹנִי עַד קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי, הִנּוֹ מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁלוֹשִׁים מִילִין, סָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עָמְדוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּגְדוּדוֹ הַקָּטָן אֵצֶל קֶרֶַן־הַזָּוִית הַחִיצוֹנִית, שֶׁדֶּרֶך שָׁם הִשְׁתַּפֵּךְ סֶנט גּ’וֹן אֶל תּוֹךְ הָאֲגַם.

בְּמָקוֹם זֶה נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם כְּפָר קָטָן שֶׁל שְׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים, וְהֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם כַּחֲצִי שָׁעָה, כְּדֵי לִשְׁאֹל דָּבָר אֶת פִּי יוֹשְׁבָיו. כָּאן דָּרוּ אֲחָדִים מֵאוֹתָם הַנַּוָּדִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה, שֶׁמִּתְעַסְּקִים בְּיִחוּד בַּצַּיִד אוֹ בַּדַּיָּג בַּתְּחִלָּתָה שֶׁל תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה. בְּהַצָּעָתוֹ שֶׁל אֶדוּאַרד קרָוֹל הֶחְלִיטוּ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתָם, כִּי לֹא עָבַר כָּאן טֶקְסַטר, וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ. שַׁאֲלוּ אֶת אֶחָד מִתּוֹשָׁבָיו שֶׁל הַכְּפָר קָטָן זֶה, אִם לֹא רָאָה בָּאֶחָד הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים סִירָה, שֶׁעָבְרָה אֶת אֲגַם גּ’ורג וּפָנְתָה וַהֲלָכָה לָאֲגַם וָשִינְגטוֹן, וּבָהּ כְּשִׁבְעָה אוֹ כִּשְׁמוֹנָה בְּנֵי אָדָם וְעַמָּם אִשָּׁה אַחַת בַּת גֶּזַע צִבְעוֹנִי וְיַלְדָּהּ קְטַנָּה אַחַת מִבָּנוֹת לְבָנִים? “אָמְנָם כֵּן”, — עֲנֵה וְאָמַר הָאִישׁ, " לִפְנֵי יוֹמַיִם רָאִיתִי סִירָה כָּזוֹ, שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ“. וְכִי עָמְדָה אֵצֶל כְּפַר זֶה?” — שְׁאַל גִ’ילְבֶּרט. “לֹא! לְהֵפֶךְ, הִיא חָשָׁה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ זִרְמוֹ הָעִלִּי שֶׁל הַנָּהָר. אֲנִי רָאִתִי בְּבֵרוּר עַל סִיפּוּנָה” — הוֹסִיף וְאָמַר הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי — “אִשָּׁה אַחַת וְיַלְדָּה קְטַנָּה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ”. “יְדִידַי וְאוֹהֲבַי!” — קָרָא גִ’ילבֶּרט, “ תִּקְוָה טוֹבָה! מָצָאנוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל טֶקְסַר!” “אָמְנָם כֵּן הוּא!” ־ עָנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. “הוּא הִקְדַּמְנוּ אַךְ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְאִם הַסִּירָה שֶׁלָּנוּ תּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָנוּ עוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וַדַּאי נַשִׂיגֶנוּ!” “מַכִּיר אַתָּה אֶת זִרְמוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן לַמַּעֲלֶה מֵאֲגַם גֹ’וֹרג?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קרול אֶת הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי.

“ כֵּן, אֲדֹנָי, הִפְלַגְתִּי בַּמַּעֲלָה זִרְמוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה מֵלִין”. “וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַשׁוּט בּוֹ בְּסִּירָה כְּשֶׁלָּנוּ? ”כַּמָּה מַעֲמִיקָה הִיא בַּמַּיִם?” “כְּשָׁלָּשׁ רְגְלַיִם” — עָנָה מַרס. “שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם?” — אָמַר הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי. “דּוֹמַנִי שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ הַמַּיִם. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּרְנִי, שֶׁאִם תִּבְדְּקוּ אֶת הַמַּעֲבָרִים, יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לְהַגִּיעַ עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן”. “וּמָה הַמֶּרְחָק מִשָּׁם וְעַד אֲגַם אוֹחֶה־חוֹ־בִּי?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין”. יִיַשַּׁר כֹּחֲךְ, יָדִיד". “נַפְלִיג לְדַרְכֵּנוּ!” — קְרָא גִ’ילבֶּרט, וְנָשׁוּט כָּל זְמַן שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַמַּיִם לַכָּךְ”. וּבְכֵן חָזַר כָּל אֶחָד לְמְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ שָׁקְטָה לִפְנוֹת, שׁוּב אָחֲזוּ השיטים בַּמָּשׁוֹטִים וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם בַּזְּרִיזוֹת. גְּדוֹת הַנָּהָר שֶׁהוּצְרוּ, נִתְעַלְּמוּ בִּמְהֵרָה מִן הָעַיִן, וְקֹדֶם שֶׁיָרַד הַלַּיְלָה עָבְרָה הַסִּירָה כַּמָּה מִילִין לִפְאַת דָּרוֹם. הַנּוֹסְעִים לֹא הֶעֱלוּ אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה עַל דַּעְתָּם לַחֲנוֹת בָּאֶחָד הַמְּקוֹמוֹת, כְּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִשֹׁן בַּסִּירָה. הַלְבָנָה עָמְדָה כִּמְעַט בִּמְלוֹאָה, וּמְאוֹרָהּ הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לְכַיוֵּן אֶת הַסִּירָה. גִ’ילבֶּרט יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה וּמַרס עָמַד בָּרֹאשׁ הַסִּירָה וּמוֹט אָרֹךְ בְּיָדוֹ. הוּא הָיָה בּוֹדֵק בְּלִי־חָשָֹךְ אֶת עֹמֶק הַמַּיִם, וּכְשֶׁמִּשֵּׁשׁ בְּמוֹט אֶת הַקַּרְקַע, הִטָּה אֶת הַסִּירָה יָמִינָה אוֹ שְֹמֹאלָה. בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה לֹא נָגְעָה הֵסִירָה בְּקַרְקַע הַנָּהָר אֶלָּא חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים, וְכָל פַּעַם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעְתִּיקָה מִמְּקוֹמָהּ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה מְרֻבָּה. הַנְּסִיעָה הָיְתָה מֻצְלַחַת, וּבְאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, שִׁעֵר גִילבֶּרט שֶׁעָבְרוּ לֹא פָּחוֹת מֵחֲמִשֲּה עָשָׂר מִילִין.

וְכַמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה הַצְלָחָתָם שֶׁל גִ’ילבֶּרט וּמֵרֵעָיו, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט בַּנָּהָר עוֹד יָמִים אֲחָדִים, וּמִתּוֹך כָּך הָיוּ מַגִּיעִים כִּמְעַט עַד הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶם! וְאוּלָם בִּמְרוּצַת הַיּוֹם נִתְקְלוּ בכְּמַהָּ קְשָׁיִים חָמְרִיִּים. מֵחֲמַת עַקְמוּמִיּוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר נִזְדַמְנוּ לִפְנֵיהֶם הַרְבֵּה שִׂרְטוֹנוֹת לָרֹחַב זִרְמוֹ. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲקֹף אֶת החוֹלוֹת, שֶׁהִגְבִּיהוּ אֶת קַרְקַע הַנָּהָר, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְאָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּסִיעָה נִתְאַחֲרָה בְּמִקְצָת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלִּהְיוֹת נוֹחָה לִנְסִיעָה, מִשּׁוּם שֶׁהַנַּפְתּוּלִים הַמְּרֻבִּים הָיוּ מְשַׁנִּים אֶת הִילוּכָה שֶׁל הַסִּירָה. בַּמִּקְרִים כָּאֵלֶּה הָיוּ הַנֶּגְרִים גוֹחֲנִים עַל מְשׁוֹטֵיֶהם וְחוֹתְרִים בַּכֹחַ מְרֻבֶּה כָּל כָּךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לָשׁוּב וּלְהַרְוִיחַ אֶת הַזְּמַן שֶׁאָבַד. מִלְּבַּד זֶה נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם קְשָׁיִים, הַמְּיֻחָדִים אַךְ לִנְהַר סֶנְט־ג’ון. הַלָּלוּ הָיוּ אִיִּים צָפִים, שֶׁנִּתְּהַוּוּ עַל יְדֵי צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל צֶמַח הקרוי “פִיסְטִיָּה” שֶׁאֲחָדִים מֵחוֹקְרֵי הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי מַשְׁוִים אוֹתוֹ לְעָלֵי־חַסָּה עֲנָקִי, הַפָּרוּשׂ עַל פָּנַי הַמַּיִם, וְהַשְּׁוָאָה זוֹ נְכוֹנָה הִיא. שְׁטִיחַי־עֵשֶׂב זֶה כָּל כָּךְ מוּצָק הוּא, שֶׁהָאֲנָפוֹת וְעוֹפוֹת מַיִם אֲחֵרִים יְכֹלִים לְהִתְהַלֵּךְ עָלָיו לַהֲנָאָתָם. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ שִׁפְעַת־צְמָחִים זוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּעָמָל רַב. וּלְפִיכָךְ אַךְ הִרְגִּישׁוּ בָּהּ, הִתְאַמֵּץ מַרְס כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנֶיהָ. גְּדוֹת הַנָּהָר הָיוּ תְּפוּשׂוֹת בַּזְּמַן הַהוּא בַּמִּסְגֶּרֶת שֶׁל יַעֲרִים עֲבֻתִּים. אֶלָּא שֶׁלֹּא נִרְאוּ כָּאן אוֹתָם הָאֲרַזִים הָאַדִּירִים, שֶׁשָׁרְשֵהֶם טוֹבְלִים בְּנָהָר סֶנְט־גּ’וֹן בַּתַּחְתִּית זִרְמוּ. תַּחַת אֲרַזִים הָיוּ גְּדֵלִים כָּאן הֲמוֹנֵי אֳרָנִים, שֶׁמִּדָּת גָּבְהָם מַגַּעַת עַד כְּדֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל. הֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל סוּג הָאֹרֶן הַדְּרוֹמִי וּמוֹצְאִים לָהֶם אֶת הַחֹמָרִים הַדְּרוּשִׁים לגִדּוּלָם בְּתוֹךְ אֲדָמָה זוֹ עִם מַעֲבֵה הַקַּרְקַע הַלַּח שֶׁלָּהּ, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “בַּרֶנְס”. שִׁכְבַת הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה כָּל כָּךְ גְּמִישָׁה הִיא בַּמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁהַמְּהַלֵּךְ עַל פָּנֶיהָ עָלוּל לְאַבֵּד עַל נְקַלָּה אֶת שֹׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלּוֹ. הַגְּדוּד הַקָּטָן שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לֹא נִסָּה לְהַצִּיג כַּף רֶגֶל עַל קַרְקַע זֶה — וְעַכְשָׁו נְהַר סֶנְט גּ’וֹן הָיָה מוֹסִיף לְהַסִּיעַ אוֹתָם בְּלִי חֹשָׂךְ דֶּרֶך חֲבָלֶיָה שֶׁל פְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה. הַיּוֹם עָבַר לְלֹא מִקְרִים כָּלְשׁהֵם; וְכַיּוֹצֵא בּוֹ גַּם הַלַּיְלָה. הַנָּהָר כֻּלּוֹ הָיָה עָזוּב וְשׁוֹמֵם. אַף כְּלִי־שַׁיִּטּ אֶחָד לֹא עָבַר עַל פָּנַי מֵיָּמָיו, וְאַף בַּיִת אֶחָד לֹא נִמְצָא עַל שְׂפוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹסְעִים לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ. מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ. מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם בְּחֶבֶל רָחוֹק זֶה, שֶׁכָּל פְּגִישָׁה עִם בְּנֵי אָדָם הֲרֵהִי בְּחֶזְקַת סַכָּנָה גְּדוֹלָה, לְפִי שֶׁהַמְּשׁוֹטְטִים בֶּעָרִים, הַצַּיָּדִים שֶׁאָמָּנוּתָם בַּכָּךְ וּמְרַדְּפֵי־ הַמְּאֹרָעוֹת לְמִינֵיהֶם הֲרֵיהֵם בְּרִיּוֹת חֲשׁוּדוֹת בְּיוֹתֵר. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַפְּגִישָׁה עִם גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל וְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, אֲשֶׁר דִיפוֹן וּסְטֶוֶנס הִכְרִיחוּם לָסֶגֶת אָחוֹר דָּרוֹמָה. פְּגִישָׁה כָּזֹאת הָיְתָה מְסֻכָּנָה עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן. בֵּין הַפְלֻגּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי נִמְצְאוּ בָּנַי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְהַלְּלוּ הָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהִתְנַקֵּם בְּגֶ’מס וּבְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק. הַגְּדוּד הַקָֹטָן הֶכְרֵחַ הָיָה לוֹ לְהִמָּנַע מִכָּל קְרָב, חוּץ מִן הַקְּרָב עִם טֶקְסַר, אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ. לְאָשְׁרָם שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו הִצְלִיחָה דַּרְכָּם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבָּעֶשְׂרִים וַחֲמִישָּׁה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב עָבְרוּ אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין אֲגַם גּ’וֹרג' וְעַד אֲגַם וָשִינְגטוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעָה הֵסִירָה אֶל שְׂפָתָהּ שֶׁל שִׁיפְעַת הַמַּיִם הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה, אֲנוּסָה הָיְתָה לַעֲמֹד תַּחְתֶּיהָ. צָרוּתוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּמִעוּט עָמְקוֹ מָנְעוּ אוֹתָהּ מִלָּשׁוּט הָלְאָה לִפְאַת דָּרוֹם.

וּבְכֵן עָבְרוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו שְׁתֵּי שְׁלִישִיוֹת שֶׁל דַּרְכָּם, וְשׁוּב לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מֵאֶורגֶלָדֶיס אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים מִילִין.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: יַעַר הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל

אֲגַם וָשִינגטוֹן שֶׁמִּדַּת אָרְכּוֹ אֵינָהּ עוֹלָה עַל עֲשָׂרָה מִילִין, הֲרֵהוּ מִן הַפְּחוּתִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל פְלֹוִרִידָה הַדְּרוֹמִית. מֵימָיו שֶׁאֵינָם עֲמֻקִּים, מְשֻׁבָּשִׁים בָּעֲשָׂבִים, שֶׁמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַזֶּרֶם מִן הָאֲפְרַיִם הַשְּׁטוּפִים בַּמַּיִם, וְשׁוֹרְצִים נְחָשִׁים, הַמְּסַכְּנִים אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל הָעוֹבְרִים בַּאֲגַם זֶה בִּכְלִי־שַׁיִט. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵיהוּ שׁוֹמֵם כַּדוֹמֶה לִגְדוֹתָיו, מִשׁוּם שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לֹא לַצַּיִד וְלֹא לַדַּיָּג, וְיָקָר הוּא הַמִּקְרֶה שֶׁהַסִּירוֹת שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן תָּעֵזְנָה להפליג בּוֹ. בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאֲגַם חוֹזֵר זָרְמוּ שֶׁל הַנָּהָר לְיָשְׁנוֹ וְהוּא נוֹטֶה נְטִיָּה יְשָׁרָה לְדְרוֹמוֹ שֶׁל חֲצַּי־הָאִי. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ אֶלָּא פֶּלֶג שֶׁאֵינוֹ עַמֹק, שֶׁמְּקוֹרוֹתָיו נִמְצָאִים בְּרִחוּק שֶׁל שְׁלוֹשִׁים מִילִין לְצָד דָּרוֹם, בֵּן מַעֲלוֹת הָרֹחַב 28° ו־27°. לַמַּטָּה מֵאֲגַם וָשִׁינגטוֹן שׁוּב אֵין סֶנט־גּ’וֹן מֻכְשָׁר לְהִלּוּךְ אֳנִיּוֹת לְדַאֲבוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הֶכְרֵחַ הָיָה לְוַתֵּר עַל הַנְּסִיעָה בַּדֶּרֶךְ הַמַּיִם וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְּבֵשָׁה בְּמָקוֹם קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁרֻבּוּ בִּצּוֶֹת, בֵּין יְעָרִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, שֶׁקַּרְקָעָם הַמְּשֻׁבָּשׁ בִּפְלָגִים וּנְקִיקִים עָשׂוּי הָיָה לְהָאֵט אֶת מִצַּעֲדֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלְכִים בָּרֶגֶל.

וּבְכֵן יֵצְאוּ מִן הַסִּירָה אֶל הַיַּבָּשָׁה. כְּלִי־הַזַּיִן וּצְרוֹרוֹת־הַצֵּדָה נֶחְלְקוּ בֵּין הַנֶּגְּרִים. הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּאֹפָּן שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ כְּדֵי להוֹגִיע אֶת אֲנְשַׁי הַשַּׁיָרָה וְלִגְּרֹם לָהֶם טִרְדָּה יְתְרֶה. מִצַּד זֶה לֹא הָיָתָה שׁוּם חָשָׁשָׁה לְאִחוֹר. הַכֹּל הָיָה מְסֻדָּר מֵרֹאשׁ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ, כְּשֶׁיִּהְיֶה הֶכְרֵחַ לַחֲנוֹת, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָקִים אֶת הָאֹהָלִים תּוֹךְ רְגָעִים מִסְפָּר. גִ’ילבֶּרט וּמַרס שֶׁקָּדוּ קֹדֶם כָּל לְהַסְתִּיר אֶת הַסִּירָה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעְלִימָה מִין הָעַיִן, שֶׁמָּא תִּזְדַּמֵּן לִגְדוֹתָיו שֶׁל אֲגַם וָשִינגטוֹן לַהֲקָה שֶׁל פְלוֹרִידִים אוֹ סֶמִינוֹלִים. הָיָה הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר, שֶׁאַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה יִהְיוּ מֻבְטַחִים, שֶׁיִּמְצְאוּ בַּחֲזִרָתָם אֶת הַסִּירָה, כְּדֵי לְהַפְלִיג בָּהּ בַּנָּהָר סֶנט גּ’וֹן. וּבְכֵן הֶחְבִּיאוּ תְּחִלָּה אֶת הַתֹּרֶן וְהִצְנִיעוּ אֶת הַסִּירָה יָפֶה תַּחַת עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁעַל הַשָּׂפָה, הַתְּלוּיִים מַטָּה, וּבֵין הַקָּנִים רָמֵי־הַקּוֹמָה הַחוֹסְמִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַשָּׂפָה. וְהִיא הָיְתָה עֲלוּמָה וּמֻצְנָעָה כָּל כָּך מִתַּחַת לְשִׁפְעַת הַצְּמָחִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ בָּהּ מָעַל גְּדוֹת הָאֲגַם הַגְּבוֹהוֹת. בְּלִי שׁוּם סַפָּק הֻצְנְעָה בְּדֶרֶךְ זוֹ גַּם סִירָה אַחֶרֶת, אֲשֶׁר גִ’ילבֶּרְט הָיָה מִתַּאַוֶה בְּיוֹתֵר לִמְצֹא אוֹתָהּ, הֲלֹא הִיא הַסִּירָה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן. דָּבָר שֶׁל וַדַּאִי הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת טֶקְסַר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְלִיג בִּכְלִי שַׁיִט בַּמַּיִם הַלָּלוּ, הִנִּיחַ אוֹתָהּ בִּסְבִיבוֹת הַמַּשְׁפֵּךְ הַזֶּה שֶׁדָּרְכּוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ הָאֲגַם לְתוֹךְ הַנָּהָר.

מָה שֶׁאָנוּס הָיָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו, וַדַּאי אָנוּס הָיָה לַעֲשׂוֹת גַּם הַהִישְׂפַּנִי. וּלְפִיכָךְ הָיוּ בּוֹדְקִים בַּשָּׁעוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנוֹת בְּדִיקָה מְעֻלָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַסִּירָה הַזֹּאת. מְצִיאָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת סִימָּן מֻבְהָק וְהוֹכָחָה, כִּי טֶקְסַר עָבַר בְּנָהָר עַד לָאֲגַם וָשִינגטוֹן.

וְאוּלָם הַחִפּוּשִׁים הָיוּ לְבַטָּלָה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אֶת הַסִּירָה, אִם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אֶלָּא בְּקִרְבַת מָקוֹם, אוֹ מִשּׁוּם שְׁהַהִישְפַּנִי הִכְחִיד אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁחָשַׁב, שֶׁשּׁוּב לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, אִם יֵצֵא עַל מְנַת שֶׁלֹּא לַחֲזֹר עוֹד.

כַּמָּה קָשֶׁה הָיָה בְּוַדַּאי אוֹתוֹ הַמַּסָּע מֵאֲגַם שִינגטוֹן וְעַד לְאֶוֶרגלָדֶיס! אִשָּׁה וְיַלְדָּה הָיוּ צְפוּיוֹת לִתְלָאוֹת קָשׁוֹת, שֶׁעַד עַכְשָׁיו הָיָה הַנָּהָר חֹשֵׂךְ מֵהֶן. דֵּי נִשֵׂאתָ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל הַמֶּטִיסָה, וְזֶרְמָה אֲנוּסָה לְהַלֹךְ אַחֲרֵי הַגְּבָרִים, שֶׁהָיוּ רְגִילִים בַּהֲלִיכָה בְּמָקוֹם קָשֶׁה כָּזֶה. הַגִידּופִים מַעֲשֶׂה־הָאַלְמוּת וְהַמַּכּוֹת, שֶׁהִכְּתָה כְּדֵי לְזָרֵז אֶת מַהֲלָכָה, הַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפְלָה לְאָרֶץ כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, בְּלִי לִתֵּן דַּעְתָּהּ לְיִסוּרֶיָה שֶׁל עַצְמָהּ — הַכֹּל הָיוּ מְהַרְהֲרִים אֶת הַהִרְהוּרִים הַלְּלוּ וְרָאוּ בְּדִמְיוֹנָם אֶת הַמַּחֲזוֹת הָעֲצוּבִים הַלָּלוּ וּכְשֶׁצִּיָּר מַרס לְעַצְמוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא מֻפְקָרָה לְכָל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ, הֶחְוִירוּ פָּנָיו מִזַּעַם וּמִפִּיו הִתְמַלְּטוּ דְּבָרִים אֵלֶּה: "הָרֹג אֶהֱרֹג אֶת טֶקְסַר! אֲהָה, מֵי יִתְּנֵהוּ כְּבָר עַל אַדְמַת הָאִי קַרְנֶרַל וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי אוֹתוֹ הַנָּבָל, שְׁנִכְלֵי תַּרְמִיתוֹ הַמְּנֻוָּלִים גָּרְמוּ עִיּנּויִים רַבִּים כָּל כָּךְ לַמִּשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק וְשֶׁגָּזַל מַמְּנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ אָת זֶרְמָה! אֶת הַמַּחֲנֶה הֵקִימוּ בִּקָצֶה הַכֵּף הַקָּטָן, שֶׁהָיָה מְבַצְבֵּץ מִחוּץ לְקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי, לֹא הָיָה מִין הָרָאוּי לַהֲלֹךְ בַּלַּיְלָה בַּמָּקוֹם בִּלְתִּי־יָדוּעַ שֶׁחוּג־הָרְאִיָה הָיָה מְצֻמְצָם שָׁם בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָצֵאת לְדֶרֶךְ עִם הנְגֳהוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשַּׁחַר. הַסַּכָּנָה לַתְעוֹת בַּיְּעָרִים הַעֲבֻתִּים הַלָּלוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְזַלְזֵל בָּהּ. הַלַּיְלָה עָבַר בַּשָּׁלוֹם וּלְלֹא מִקְרֶה. בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת עִם דִּמְדּוּמֵי בֹּקֶר, נִתַּן הָאוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. מַחֲצִית הַמְשְׁמְּשִׁים הָיְתָה מַסְפִּיקָה לְמַשָּׂא צְרוֹרוֹת־הַצֵּדָה וְתַשְׁמִישֵי הַמַּחֲנֶה. וּלְפִיכָךְ יָכְלוּ הַנֶּגְּרִים לְהַחֲלִיף זֶה אֶת זֶה. הַכֹּל הָאֲדוֹנִים וְהַמְּשַׁמְּשִׁים. הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּקָרַבִּינוֹת שֶׁל מִינְיֶיה, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כַּדּוּר אֶחָד וְאַרְבַּע חֲצָצִיּוֹת, וּבָאֶקְדֹח שֶׁל קוֹלֶט, שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ הָיָה רוֹוֵחַ בֵּין הַנִּלְחָמִים מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר. מִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַעֲמֹד בַּהַצְלָחָה כְּנֶגֶד לַהֲקָה שֶׁל סֶמִינוֹלִים, הַמּוֹנֶה שִׂשִּׂים אִישׁ, וְגַם לְהִתְנַפֵּל בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ עַל טֶקְסַר, אִם יִהְיֶה מֻקָּף בְּמִנְיָן כָּזֶה שֶׁל בְּנִי סִיעָה. הַחְלִיטוּ שֶׁמִּן הָרָאוּי לָהֶם לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל סֶנְט ג’ון, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה הַדָּבָר. הַנָּהָר הָיָה זוֹרֵם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כְּלַפֵּי דָּרוֹם, הַיְנּוֹ לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָאֲגַם אוֹחִי־חוֹ־בִּי, וְהָיָה מִשְׁמֵשׁ מֵעַיִן חוּט שֶׁנִּמְתַּח דָּרַך הַמָּבוֹךְ שֶׁל הַיְעָרִים. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַלֵּךְ אַחֲרָיו בְּלִי חָשְׁשָׁה לִתְעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ. וְכָךְ עָשׂוּ.

הַדָּבָר הָיָה קַל לְמַדַּי. עַל שְֹפַת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית נִכַּר הָיָה מֵעֵין שְׁבִיל, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כַּנִּרְאֶה לִמְשִׁיכַת סִירָה קַלָּה בַּמַּעֲלָה הַנָּהָר. הַשַּׁיָרָה הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת: גִ’ילבֶּרט וּמַרְס בָּרֹאשׁ גֶ’מס בּוֹרְבֶנק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל מֵאָחוֹר וְסוֹכֵן הָאֲחֻזָּה פֶּרִי בָּאֶמְצַע, בֵּין הַנֶּגְּרִים, שֶׁהָיוּ מִתְחַלְּפִים בְּכָל שָׁעָה לַמַּשָׂא הַצְּרוֹרוֹת. קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ סָעֲדוּ סָעֻדָּה קְצָרָה. וְזֶה סֵדֶרהַיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לְקַיְמוֹ בְּדַיְקָנוּת חֲמוּרָה: לַחֲנוֹת בְּצָּהֳרַיִם עַל מְנַת לַסְעֹד, לֶאֱכֹל בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת סְעֻדַּת עַרְבִית, וּלְהָקִים הַמַּחֲנֶה לְלִינָה, אִם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָלֶכֶת הָלְאָה מֵחֲמַת הַחֲשֵׁכָה, וְלַחֲזֹר וְלָצֵאת לְדֶרֶךְ, אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לֶעֲבֹר בַּיַּעַר. קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לַעֲקֹף אֶת הַגָּדָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל אֲגַם וָשִׁינגטוֹן, שֶׁקַּרְקָעוֹ הָיָה שָׁטוּח וְכִמְעַט רוֹפֵף. שׁוּב נִגְלוּ הַיְעָרִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לָיְּעָרִים, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְעָבֹר אַחַר כָּךְ, לֹא בְּגָדְלָם וְלֹא בָּעֲבִי שִֹפְעָתָם. הַדָּבָר הָיָה תָּלוּי בִּתְכוּנַת הָאִילָנוֹת, שֶׁהַיְעָרִים נִצְטָרְפוּ מֵהֶם.

וְאָמְנָם לֹא הָיוּ אֶלָּא יַעֲרִים שֶׁל עֲצֵי־קִמְפִיש קְטַנֵי־עָלִים, הַמְּגַדְּלִים גַּרְגְּרִים צְהַבְהַבִּים, שֶׁגַּרְעִינָם הַשָּׁחוּם מְשַׁמֵּשׁ חֹמֶר צְבִיעָה; שֶׁל עֲצֵי־בּוֹקִיץ מֶכְּסִיקָנִיִּים, שֶׁל גּוּאַזוּמוֹת לִבְנוֹת פְּרָחִים, הַמְּשַׁמְּשׁוֹת תַּשְׁמִישִׁים מַרֻבִּים לְצָרְכֵי בַּיִת וְצִלָּן עָשׂוּי לְרַפֵּא, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, נַזֶּלֶת קָשָׁה בְּיוֹתֵר. פֹּה וְשָׂם נִזְדַּמְּנוּ קְבוּצוֹת שֶׁל עֲצֵי־כְּינִין, וְאוּלָם כָּאן לֹא הָיוּ אֶלָּא מֵעֵין צְמָחִים פּוֹרְחִים, תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, בְּפֶּרו, הֲרֵי הֵם אִילָנוֹת נֶהֱדָּרִים. מִלְּבַד זֶה הִתְנוֹסְסוּ כָּאן בַּצּוּרָה שֶׁל סַלִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּידֵי הַטֶּבַע, מִינֵי צְמָחִים בְּעָלֵי צְבָעִים מַזְהִירִים, כְּגוֹן כַּף־הַזְּאֵב חֲבַצֶּלֶת־הַנַּרְקִיס וחִלְתִּית, שֶׁצִּיצוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת לַמַּעֲשֶׂה מַטְוֶה יְדוּעִים. כָּל הַצְּמָחִים והפרחים הַלָּלוּ, — לְפִי דְבָרָיו שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחוֹקְרִים שֶׁל פְלוֹרִידָה, — "אֲשֶׁר בְּאֵירֹפָּה צְהֻבִּים אוֹ לְבָנִים הֵם, מִתְעַטְּפִים בַּאֲמֵרִיקָה בִּגְוָנִים אֲדֻמִּים שׁוֹנִים, לְמִין גֶּוֶן הָאַרְגָּמָן וְעַד לַגֶּוֶן הַוָּרֹד הֶעָדִין בְּיוֹתֵר¹. לִפְנּוֹת עֶרֶב נִסְתַּלְּקוּ הַיְּעָרִים הַלָּלוּ, וְתַחְתֵּיהֶם בָּא יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל, הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד אֶוֶרגלָדֶסי.

אוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְרוּ כְּעֶשְׂרִים מִילִין. גִּ’לבֶּרט שָׁאַל אֶת בְּנִי לִוָיָתוֹ, אִם לֹא עָיְּפוּ בְּיוֹתֵר. “אָנוּ מוּכָנִים לָצֵאת שׁוּב לְדֶּרֶךְ, אֲדֹנָי גִּ’ילבֶּרט”, — עָנָה אַחַד הַנֶּגְרִים בְּשֵׁם חֲבֵרָיו. “וְכִי אֵין סַכָּנָה שֶׁנִתְעֶה בַּלַּיְלָה?” — שָׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “חָס וְשָׁלוֹם" — עָנָה מַרס, “הֲרֵי אָנוּ נוֹסִיף לָלֶכֶת לָאֹרֶךְ הַנָּהָר”. “וְעַל כָּל זֶה”, — הוֹסִיף וְאָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר. “יִהְיֶה הַלַּיְלָה בָּהִיר. הַשָּׁמַיִם זַכִּים לְלֹא־עָב, וְהַלְּבָנָה שֶׁעֲתִידָהּ לָעֲלוֹת בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, תְּהֵא הוֹלֶכֶת וּמְאִירָה עַד אוֹר הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעַנְפֵי הַבְּרוֹשִׁים אֵינָם עֲבֻתִּים וְהַחֲשֵׁכָה בְּיַעַר זֶה פְּחוּתָה הִיא מִשֶׁל יְעָרִים אֲחֵרִים”. וּבְכֵן קָמוּ וְהָלְכוּ לַמָּחָר בַּבֹּקָר, לְאַחַר שֶׁהַגְּדוּד הַקָּטָן הָיָה מֵהַלֵּיךְ בְּדֶרֶךְ חֵלֶק מִן הַלַּיְלָה, יָשַׁב לַסַּעַד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית לְרַגְלָיו שֶׁל אֶחָד מַעֲנָקִי־הַבְּרוֹשִׁים, שֶׁמִּסִּפָּרָם עוֹלֶה לְמִלְיוֹנִים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל פלוֹרִידָה.

מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת פִּלְאֵי־הַטֶּבַע הַלָּלוּ בְּעֵינָיו, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְצַיֵּר אוֹתָם בְּדִמְיוֹנוֹ. הָבָה יְדַמֶּה אָדָם בְּנַפְשׁוֹ אֲפָר יָרֹק, הַמִּתְנַשֵּׂא לְמַעֲלֶה, בְּגֹבַהּ שֶׁל מֵאָה רֶגֶל, וְהוּא נִשְׁעָן עַל עַמּוּדִים יִשְׁרִי־קוֹמָה כָּאִלּוּ הֻקְצְעוּ בְּיָדוֹ שֶׁל חָרָט, וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב לַטַיֵּל עַל גַּבָּיו. הַקַּרְקַע שֶׁלְּמַּטָּה רַכִּיך וְטוֹבְעָנִי. הַמַּיִם שוֹהִים בְּלִי־חָשָֹךְ עַל גַּבִֵּ שִׁכְבַת־אֲדָמָה, שֶׁאֵין לֶחָדּוֹר בָּהּ, הַשּׁוֹרֶצֶת צְפַרְדֵּעִים, קַרְפָּדוֹת, לְטָאוֹת, עַקְרַבִּים, עַכְבִישִׁים, צָבִּים, נְחָשִׁים וְעוֹפוֹת מַיִם לְכָל מִינֵיהֶם. לַמַּעְלֶה מִזֶּה עַכְבִישִׁים, צָבִּים, נְחָשִׁים וְעוֹפוֹת מַיִם לְכָל מיניהם. לַמַּעֲלֶה מִזֶּה מְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר זְהָבִיּוֹת, כְּדוֹמֶה לְזִקֵֹי כּוֹכָבִים־נוֹפְלִים, סְנָאִיוֹת מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת עַל גַבֵּי הָעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים, וְתֻכִּיִּים מְמַלְּאִים אֶת הָאֲוִיר בְּפִטְפּוּטָם הַמַּחְרִישׁ אָזְנִים. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים — חֶבֶל־אֶרֶץ מֻפְלָא, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לְעֵבֶר בּוֹ.

וּלְפִיכָך צָרִיךְ הָיָה אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הוּא מְהַלֵךְ, לְפִי שֶׁעָלוּל הָיָה לִשְׁקֹע עַד הַצַּוָאר בְּאַחַת הַבִּיצּוֹת. וְאוּלָם אַנְשֵׁי הַשַׁיָּרָה הָיוּ מְהַלְּכִים בִּזְהִירוּת, וְכֵָוָן שֶׁהַלְבָנָה זָרְעָה אֶת אוֹרָה הַבָהִיר מִבַּעַד לַעֲנָפִים, הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת דַּרְכָּם בְּשָׁלוֹם. הַנָּהָר הָיָה מוֹלִיךְ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְאַשְׁרֵיהֶם, שְׁנִּתְמַנָּה לָהֶם מוֹרֶה־דָּרַך שֶׁכָּזֶה, לְפִי שֶׁכָּל הַבְּרוֹשִׁים הַלְּלוּ הָיוּ דּוֹמִים זֶה לְזֶה: גְּזָעִים מְעֻגָּלִים, מְעֻקָּמִים, מְעֻוִּים וַחֲלוּלִים בְּתַחְתִּיתָם, הַשּׁוֹלְחִים שֳׁרָשִׁים אֲרֻכִּים. הַמְּבַצְבְּצִים עַל גַבֵּי הַקַּרְקַע, וּמִתְנַשְּׂאִים בַּצּוּרָה שֶׁל עַמּוּדִים גְלִילָנִיִּים עִם בָּתֵּי־אֲחִיזָה מחֻסְפָּסִים, שֶׁהַקָּנֶה הַיָּשָׁר שֶׁלָּהֶם תּוֹמֵךְ חֻפַּת־גַּג, אֲשֶׁר לַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵינָהּ מִגִּנָּה לֹא מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וְלֹא מִפְּנֵי הַחַמָּה.

תַּחַת סְכַךְ הָאִילָנוֹת הַלְּלוּ נִכְנְסוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ זְמַן מוּעָט לְאַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה. לֹא הָיְתָה שׁוּם סִבָּה לַפַּחַד מִפְּנַי שׁוֹאַת־גֶּשֶׁם שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע לַבִּצָּה, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָבֹר אֳרָחוֹת טוֹבִים כְּדֵי לֹא לִנְפֹל לְתוֹךְ הַפְּחָתִים, שֶׁמֵּימֵיהֶם אֵינָם חֲרֵבִים לָעוֹלָם. לְמַזָּלָם שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָּרָה, שֶׁהָלְכוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, הָיְתָה שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל נָהָר זֶה קְצָת גְּבוֹהָה מִן הַשְּׂמָאלִית, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ הַקְּשָׁיִים שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ פְּחוּתִים יוֹתֵר. רַק הַפְּלָגִים הַמִשְׁתַּפְּכִים אֶל הַנָּהָר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַקִּיף אוֹתָם אוֹ לַעֲבֹר אוֹתָם בַּמַּעְבָּרָה, הָיוּ מְעַכְּבִים קְצָת אֶת הַמַּסָּע, אֶלָּא שֶׁעִכּוּב זֶה לֹא גָּרַם אִחוּר גָּדוֹל.

בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הַזֶּה לֹא נִגְלוּ שׁוּם סִמָּנִים, הַמְּעִידִים עַל מְצִיאוּתָן שֶׁל חֲבוּרוֹת דְּרוֹמִיּוֹת אוֹ סֶמִינולִים בְּמָקוֹם זֶה, וכיוצא בשה לֹא נִרְאוּ כָּאן עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ. אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶהַהִשְׁפַּנִי הָלַךְ לֶאֱרֹך שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. דֶּרֶךְ זוֹ לֹא הָיְתָה מְעַכֶּבֶת כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁהַהוֹלְכִים לָאֹרֶךְ הַנָּהָר, בֵּין מִצַּד זֶה וּבֵין מִצַּד שׁכֶּנֶגְדּוֹ, הָיוּ בָּאִים בְּאֹרַח יָשָׁר אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶׁצֻּיַּן בַּפִּיְתָקה שֶׁל זֶרְמָה.

לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב עָשָׂה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק חֲנִיָּה לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, אַחַר קָמוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם כָּל שְׁאָר שְׁעוֹת הַלַּיְלָה בַּמְּהִירוּת וּבַדְּמָמָה בְּתוֹךְ יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַמְשֻׁקָע בַּתְּנוּמָה. כִּפַת־הָעֲנָפִים הָיְתָה דְּמּוּמָהּ וְאַף רוּחַ קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוּת לֹא זִעְזְעָה אוֹתָהּ. הַלְּבָנָה, שֶׁכְּבָר נִתְמַעֲטָה לַמֶּחֱצָה, צִיְּרָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע הַשָּׁחֹר אֶת רִשְׁתָּם הַקְּלִּילָה שֶׁל הָעֲנָפִים, שׁבָּבוּאָתָם נִתְגַדְּלָה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת גֹּבָּה הָאִילָנוֹת, הַנָּהָר הָיָה מְפַכֶּה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בְּתוֹךְ אֲפִיקוֹ, שֶׁהָיָה מִשֻּפָּע בַּמִּדָּה שֶׁאֵינָהּ נִכֶּרֶת כִּמְעַט. הַרְבֵּה שִׂרְטוֹנוֹת הָיוּ מְבַצְבְּצִים עַל פָּנָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא קָשֶׁה הָיָה לֶעֲבֹר אוֹתוֹ בְּרֶגֶל, אֵלּוּ הָיָה צֹרֶךְ בַּכָּךְ. לַמָּחָר חָנָה הַגְּדוּד הַקָּטָן שֶׁעָתַיִם, וְאַחַר חָזַר לְדַרְכּוֹ לִפְאַת הַדָּרוֹם, לְפִי הֶסְדֵּר הַקָּבוּעַ. וְאוּלָם בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הַזֶה נִפְסַק הַחוּט, שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ אוֹתָם עַד עַכְשָׁו בַּדֶּרֶךְ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי הַחוּט נִסְתַּיֵּם בִּסְלִיל שֶׁלּוֹ. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: נָהַר סֶנְט גּ’ון שֶׁכְּבָר נֶהְפָּך לִרְצוּעַת מַיִם־דַּקָּה, סוֹפוֹ שֶׁנִּתְעַלֵּם כָּלִיל תַּחַת קְבוּצָה שֶׁל אִילָנֵי־כִּינִין, שֶׁהָיוּ גְּדֵלִים לְיַד מְקוֹרוֹ וְיוֹנְקִים מִמֶּנּוּ. מִשָּׁם וְהַלֵּאֶה כִּסֵּה יַעַר הַבְּרוֹשִׁים שְׁנֵי שָׁלִישִׁים מֵהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאֹפֶק. בְּמָקוֹם זֶה נִמְצָא בֵּית־קְבָרוֹת שֶׁהֻתְקַן לְפִי מִנְהָג הַמָּקוֹם לַנֶּגְּרִים שֶׁהִתְנַצְּרוּ וְהֶחֱזִיקוּ בֶּאֱמוּנָתָם הַקָּתוֹלִית עַד יוֹם מוֹתָם. פֹּה וְשָׂם הָיוּ מְבַצְבְּצִים צְלָבִים דַּלִּים, מֵהֶם שֶׁל אֶבֶן וּמֵהֵם שֶׁל עֵץ, שֶׁהָיוּ תְּקוּעִים בְּגַבְשׁוּשִׁיוֹת הַקְּבָרִים שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת. בַּשָּׁנִים אוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָיוּ נְעוּצִים בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע עַנְפֵי אִילָנוֹת וְעַל גַּבֵּיהֶם הִתְנַדְנְדוּ בָּרוּחַ פִּגְרֵי מֵתִים, שֶׁכְּבָר נֶהְפְּכוּ לַשְּׁלָדִים. “מְצִיאוּתוֹ שֶׁל בֵּית־קְבָרוֹת בִּמְקוֹם זֶה”, — פָּתַח וְאָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל, “יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ סִמַּן לקִרְבָתוֹ שֶׁל כְּפָר אוֹ שֶׁל מוֹשָׁב”… “שֶׁכְּבָר עָבָר וּבַטֵּל מִן הָעוֹלָם”, — עָנָה גִּ’ילבֶּרט, “ לְפִי שֶׁאֵין לוֹ זֵכֶר בַּמַּפּוֹת שֶׁלָּנוּ. וְאָמְנָם הִתְעַלְּמוּתָם שֶׁל כְּפָרִים בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה הֲרֵיהִי דָּבָר שָׁכִיחַ בְּיוֹתֵר, אִם מִשּׁוּם שֶׁתּוֹשָבֵיהֶם עֲזָבוּם וְהָלְכוּ לָהֶם, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּחֶרְבוּ עַל יְדֵי הַהִינְדוּיִים”. “הִגִּידָה לִי, גִ’ילְבֶּרְט”, — אָמַר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, “אֵיךְ נֵלֵךְ עַכְשָׁו הָלְאָה, מְאַחַר שֶׁסֶּנט־גּ’וֹן פָּסַק לַשֶּׁמֶשׁ לָנוּ מוֹרֶה־דֶּרֶך?” “הַקּוֹמְפַּס יְכַוֵּן אֶת דַּרְכֵּנוּ, אַבָּא”, — עֲנֵה הַקָּצִין הַצָּעִיר.

“אֲפִלּוּ יִהְיֶה הַיַּעַר גָּדוֹל וְעָבוֹת לאין שִׁעוּר, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִתְעוֹת!” וּבְכֵן הָבָה נֵלְכָה, אֲדֹנָי גִ’ילבֶּרט!”— קָרָא מַרס, שֶׁלֹּא יָכֹל לַשַּׁבָּת בַּמְּנוֹחָה בַּזְּמַן הַחֲנִיָּה.

“הָבָה נֵצֵא לְדֶרֶךְ, וֶאֱלֹהִים יַנְחֵנוּ!” לְאַחֵר שֶׁהִזחִפּוּשֶׂיהָ, וכִי כָּךְ תִּיהִיֵה מְנָת חֶלְקָה עַד הַסּוֹף? וְכִי תַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ, אוֹ גָּזְרָה נִגְזֵרָה עַל מִשֶּׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק לִהְיוֹת שְׁרְוּיָה בָּאֵבֶל וּבְפַחֵי־נֶפֶשׁ כָּל הַיָּמִים? הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְזֶרְמָה לֹא נִמְצְאוּ וְהֵן מֻפְקָרוֹת לְכָל צָרָה וּמַעֲשֶׂה־רֶשָׁע וְאֵין לָאֵל יָדָהּ לְהוֹשִׁיעָן, — מַחְשָׁבָה זוֹ תִּהְיֶה לָהּ מְקּוֹר עִנּוּיִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. לְעֵת הַצָּהֳרַיִם חָנוּ. גִּ’יּלבֶּרט חִשֵׁב אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָבְרוּ מֵאֲגַם וָשִינגטוֹן עַד הֵנָּה, וּמָצָא שֶׁשּׁוּב אֵינָם רְחוֹקִים אוֹקִי־חוֹ־בִּי אֶלָּא כַּחֲמִשִּׁים מִילִין. שְׁמוֹנָה יָמִים עָבְרוּ מֵאָז יָצְאוּ מִקֶּמדלֶס־בֵּי וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה עָבְרוּ בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה יוֹתֵר מְשְׁלּשׁ מֵאוֹת מִילִין. אָמְנָם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁלֹּא נִתְקְלוּ בְּמַעֲצוֹרִים קָשִׁים לַאֲמִתָּם, לֹא עַל פָּנַי הַנָּהָר כִּמְעַט עַד עֶצֶם מְקוֹרוֹ, וְלֹא בַּיַּעַר־הַבְּרוֹשִׁים. הֶעְדֵּר גַּשְׁמֵי־זַעַם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אֶת סֶנְט־גּ’וֹן בִּלְתִּי מֻכְשָׁר לְהִלּוּךְ כְּלִי־שַׁיִט וְהוֹפְכִים אֶת הַקַּרְקַע שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר לַבִּצָּה, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בָּהּ, הַלֵּילוֹת הַנָּאִים הַלְּלוּ, שֶׁהַלְּבָנָה הִבְהִיקָה בָּהֶם בְּכָל יִפְעַת זָהֳרָה, — כָּל זֶה גָּרַם לַכָּךְ שֶׁדֶּרֵך מַסָּעָם שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָרָה הָיְתָה מֻצְּלַּחַת בְּיוֹתֵר. עַכְשָׁו לֹא הָיוּ רְחוֹקִים עוֹד מִן הָאִי קַרנֶרַל אֶלָּא מֶרְחָק מוּעָט לְפִי הָעֶרֶךְ.

כֵּיוָן שֶׁהָיוּ רְגִילִים שְׁמוֹנָה יָמִים בִּיגִיעוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת, הָיוּ מְקַוִּים, שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ יוֹמַיִם וְהֵם יַגִּיעוּ אֶל מַטְּרָתָם. וְאָז יִגָּמֵר הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ מָה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

וְאוּלָם אִם הַהַצְלָחָה הִסְבִּירָה פָּנִים לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ עַד עַכְשָׁו, הֲרֵי בְּמַחֲצִיתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ חֲרֵדִים וְדוֹאֲגִים שֶׁמָּא נִתְקְלוּ בַּמַּעֲצוֹרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.

לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם חָזְרוּ לְמַסָּעָם בַּדֶּרֶךְ הָרְגִּילָה. טֶבַע הַמָּקוֹם לֹא נִשְׁתַּנֶּה: נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם הַרְבֵּה שְׁלוּלִיוֹת־מַיִם רְחָבוֹת, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲקֹף אוֹתָן, וּפְלָגִים אֲחָדִים שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָם כְּשֶׁרַגְלֵיהֶם שְׁקוּעוֹת בַּמַּיִם עַד הַבִּרְכַּיִם. כָּל הָעֲקִיפוֹת וְהַנְּטִיּוֹת הַלָּלוּ הַצִּדָה לֹא הָיוּ אֶלָּא מַאֲרִיכוֹת קְצָת אֶת הַדֶּרֶךְ וְלֹא יוֹתֵר.

וְאוּלָם סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם עָמַד מַרְס תַּחְתָּיו לַפֶּתַע פִּתְאוֹם, וּמִיָּד נִגְּשׁוּ אֶצְלוֹ חֲבֵרָיו וְהוּא הָרְאֵם טְבִיעוֹת שֶׁל עֲקֵבוֹת רְגָלִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע. “אֵין סַפֵק בַּדָּבָר”. — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁחֲבוּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם עָבְרָה כָּאן זֶה לֹא כְּבָר”. “אָמְנָם כֵּן”, — הוֹסִיף וְאָמַר אֶדּוַארד קרוֹל, “חַבוּרָה זוֹ הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר”. “מֵהֵיכָן בָּאִים הַצְּעָדִים הַלְּלוּ וּלְהֵיכָן הֵם פּוֹנִים?” — שְׁאַל גִ’ילבֶּרט. “דַּבַר זֶה עָלֵינוּ לָדַעַת קֹדֶם שֶׁנַּחְלִיט מָה לַעֲשׂוֹת”. וְהַדִּין הָיָה עִמּוֹ, וּמִיָּד נִזְדָּרְזוּ וְעָשׂוּ כִּדְבָרָיו בִּשְׁקִידָה מְרֻבָּה. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ אֶת עִקְּבוֹת הָרַגְלִים לָאֹרֶךְ שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת יַרְדִּים לְצַד מִזְרָח; הַצְּעָדִים נִכְּרוּ גַּם מִשָּׁם וְהַלְאָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צוֹרֶךְ לְעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר מִכֵּן. מִתּוֹךְ כִּוּוּן הַמִּצְעָדִים הֻבְרַר כִּי בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים עָבַר גְּדוּד שֶׁל מֵאָה וַחֲמִישִּׁים עַד מָאתַיִם אִישׁ, שֶׁבָּא מֵחוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. מִצַּד מַעֲרָב נִמְשְׁכוּ מִצְּעָדֵי־ הָרַגְלִַים הַלָּלוּ לְעֻמַּת הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִכָּר הָיָה שֶׁעָבְרוּ בַּקַּו חוֹתֵךְ אֶת חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי, אֲשֶׁר בְּמַעֲלַת־רֹחָב זוֹ לֹא הָיָה רָחָב אֶלָּא מָאתַיִם מִילִין. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה הֻבְרַר, שֶׁגְּדוּד זֶה עָשָׂה חֲנִיָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ, שגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ נִמְצְאוּ בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. גִ’ילבֶּרט וּמַרס בִּקְּשׁוּ אֶת בָּנַי לְוָיָתֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים לָבוֹא לְעֶזְרָתָם לִכְשֶׁיִּשְמְעוּ אֶת קוֹל קְרִיאָתָם, וּפָנוּ וְהָלְכוּ כְּרֶבַע הַמִּיל לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל הַיַּעַר, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָם לְבָרֵר, שֶׁעִקְּבוֹת הָרַגָלִיִם הַלְּלוּ מְכֻוָנִּים לִפְאַת דָּרוֹם. מִשֶּׁחָזְרוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַמַּחֲנֶה, פָּתַח גִּ’ילבֶּרט וְאָמַר כִּדְבָרִים הָאֵלֶּה:

“לְפָנֵינוּ עוֹבֵר גְּדוּד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהוֹלֵךְ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עָצְמָה, שֶׁאָנוּ עָבַרְנוּ בָּהּ מֵאֲגַם וָשִׁינגטוֹן וְעַד הֵנֵּה. בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ מְזֻוָּינִים הֵם, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ תַּרְמִילִי־כַּדּוּרִים, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם לְהַבְעִיר אֶת הַמְּדוּרוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּירוּ מֵהֶן אֶלָּא פֶּחָמִים כְּבוּיִים. מִי הֵם הָאֲנָשִׁים הַלְּלוּ? — אֵינִי יוֹדֵעַ. אֲבָל דָּבָר זֶה וַדָּאִי הוּא, שֶׁמִּנְיָנָם מְרֻבֶּה וְשֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל אֶוֶרגלָדֶיס". “אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי לַהֲקָה שֶׁל סְמִינוֹלִים נַוָּדִים?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “לָאו”, עָנָה מַרס.

“טְבִיעוֹת הַמִּצְעָדִים מוֹכִיחָה בְּבֵרוּר שֶׁבְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ אֲמֵרִיקָנִים הֵם”. “וְאוּלַי הֵם חֲיָּלוֹת שֶׁל הַמִּילִצִיָּה הַפְלוֹרִידִית?” — הֵעִיר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “עָלֵינוּ לַחֲשׁשׁ לְכָךְ", — עָנָה פֶּרִי.

“מִסְפָרָם מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָך אֵין לְהַנִּיחַ, שֶׁהֵם מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר"…

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר, שֶׁנִטְפְּלָה אֵלָיו חֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי סִיעָתוֹ”, — אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“וְאִם כָּךְ הוּא, אֵין תֵּמַה בַּדָּבָר, שֶׁמִּסְפָּרָם עוֹלֶה לְכַמָּה מֵאוֹת”. “כְּנָגֶד שִׁבְעָה עָשָׂר!” — עָנָה הַסּוֹכֵן. “וּמַה בְּכָך!” — קָרָא גִ’ילבֶּרט “אִם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ, אוֹ אִם יְהֵא מוּטָל עָלֵינוּ לְהִתְנַפֵּל עֲלַיהֶם, לֹא יִסּוֹג אִיש מֵאִתָּנוּ אָחוֹר!” “חָלִילָה!… חָלִילָה!… “ — צָוְחוּ בְּנֵי לְוָיָתוּ הָאַמִּיצִים שֶׁל הַקָצִין הַצָּעִיר. הִתְלַהֲבוּת זוֹ וַדַּאי הָיְתָה טִבְעִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל אִם לְעַיֵּן בַּדָּבָר בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהָבִין, שֶׁאִם הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי כָך לֹא יְהֵא לָהֶם שׁוּם סִכּוּי לְהַצְלָחָה. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ וַדָּאִי עָלְתָה עַל דַּעַת כֻּלָּם, לֹא הִמְעִיטָה אֶת אֹמֶץ רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחֵד מֵהֶם. כָּל כָּךְ קְרוֹבִים הָיוּ אֶל הַמַּטָּרָה, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בַּמַּעְצוֹר! וּמָה גָּדוֹל הוּא הַמַּעְצוֹר! גְּדוּד שֶׁל דְּרוֹמִיִּים, וְאוּלַי מִבְּנַי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁהָלְכוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל הַהִישְׁפַנִי בְּאֶוֶרגלָדֶיס, כְּדֵי לְהַמְתִּין שָׂם עַד שֶׁתַּגִיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹפִיעַ שׁוּב בִּפְלוֹרִידָה הַצְּפוֹנִית! אָמְנָם כֵּן, מִפְּנֵי דָּבָר זֶה וַדָּאִי הָיָה לָהֶם לְהִתְיָרֵא, הַכֹּל הִכִּירוּ זֹאת יָפֶה וּלְפִיכָךְ לְאַחַר הַהִתְלַהֲבוּת הָרִאשׁוֹנָה דָּמְמוּ וְהִשְׁתַּקְּעוּ בַּמַּחְשָׁבוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל מַנְהִיגָם הַצָּעִיר, כָּאֵלּוּ שָׁאֲלוּ אֶת נַפְשָׁם, מָה צַו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם.

אַף גִ’ילבֶּרט נִשְׁתַּעְבֵּד לָרֹשֶׁם, שֶׁתָּקַף אוֹתָהּ שָׁעָה עַל כֻּלָּם. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְאוֹשֵׁשׁ מִיָּד, וְהַגָּבִיהַ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: ” קְדִימָה!"

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: פְּגִישָׁה

אָמְנָם כֵּן, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָלֶכֶת קָדִימָה! אֶלָּא שֶׁעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה לַחְבֹל תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת. צָרִיךְ הָיָה לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת הַמַּחַנֶה, לְבָרֵר מַעֲבֵה הַיַּעַר וְלִהְיוֹת מוּכָן לְכָל מִקְרֶה.

וּבְכֵן בָּדְקוּ אֶת כְּלִי־הַזַּיִן בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת וְהֵכִּינוּ אוֹתָם לַשִּׁמּוּשׁ לַקּוֹל הָאוֹת הָרִאשׁוֹן. עִם הַהַתְרָעָה הַקַּלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת צָרִיךְ הָיָה לְהַשְׁלִיךְ מִיָּד אֶת הַצְּרוֹרוֹת אַרְצָה, וְעַל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה מוּטָּל הָיָה לִטֹּל חָלָק בַּהֲגַנָּה. בְּנוֹגֵעַ לְסֵדֶר הַמַּסָּע שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָרָה, הֻחְלֵט שֶׁלֹּא לִשְׁנוֹת דָּבָר, גִ’ילבֶּרט וּמַרס יוֹסִיפוּ לָלֶכֶת בָּרֹאשׁ. כְּחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה. אֲבָל בְּרִחוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְקַדֵּם כָּל הִתְנַפְּלוּת פִתְאֹמִית. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוּכָן וּמְזֻמַּן לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכַּר הָיָה כִּי לַבָּם שֶׁל הַלּוֹחַמִים הָאַמִּיצִים הַלָּלוּ הָיָה דּוֹאֵב בְקִרְבָּם מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁקָּם מַעֲצוֹר בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַמַּטָּרָה שֶׁשָּׁאֲפוּ לְהַשִּׂיג.

הֵם לֹא הֵאֵטּוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם כָּל עִקָר. וְאוּלָם מִתּוֹךְ זְהִירוֹת הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְעִקְּבוֹתָיו שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁעָדִין הָיוּ נִכָּרִים בְּבֵרוּר. אָמְנָם הָיָה מוּטָב הָיָה לָהֶם, אֵלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁלֹּא לְהִפָּגֵשׁ כָּלַל עִם גְּדוּד זֶה, שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶל אָוֶרגלָדֶיס, אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרָם הִכִּירוּ מִיָּד, שֶׁדָּבָר זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ גְּדוּד לֹא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּקַּו יָשָׁר. מִצְּעֲדֵי־הָרַגְלַיִם הָיוּ מֻעֻרְבָּבִים וְנִגְלוּ פַּעַם מִצַּד יָמִין וּפַעַם מִצַּד שְׂמֹאל — סִמָּן שֶׁל הִסּוּס יָדוּעַ בִּתְנוּעָתָם שֶׁל הַהוֹלְכִים. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מְכֻוָנִּים כֻּלָּם כְּלַפֵּי דָּרוֹם.

עָבַר עוֹד יוֹם אֶחַד. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא אֵרְעָה שׁוּם פְּגִיעָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק אָנוּס לַעֲצֹר אֶת מַהֲלָכוֹ. אַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה הָיוּ מַהֲלָכִים בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת וְהִשִּׂיגוּ, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַגְּדוּד הָעוֹבֵר בַּיַּעַר־הַבְּרוֹשִׁים. דָּבָּר זֶה נִכַּר הָיָה מִתּוֹךְ עִקְבוֹת־הָרַגָלִים הַמְּרֻבִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹלְטִים וּבְרוּרִים יוֹתֵר מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. עַכְשָׁיו הָיָה קַל בְּיוֹתֵר לָעֲמֹד עַל מִסְפָּר הַחֲנִיוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ, אִם לַצֹּרֶךְ הָאֲכִילָה — לְפִי שֶׁרִשּׁוּמֵי הַצְּעָדִים הַמַּפְסִיקִים זֶה אֶת זֶה הוֹכִיחוּ עַל תְּנוּעַת הֲלִיכָה לַכָּאן וּלַכָּאן — אוֹ לִזְּמַן מוּעָט, וַדָּאִי לְשָׁם הִתְיָעֲצוּת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵך בָּהּ. גִ’לְבֶּרט וּמַרס הָיוּ מִתְחַקִּים עַל טְבִיעוֹת־הָעֲקֵבוֹת הַלְּלוּ מִתּוֹךְ תְּשׂוּמֶת־ לֵב גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. כְּיוֹן שֶׁהָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְגַלּוֹת לָהֶם דְּבָרִים הַרְבֵּה, הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶן מִתּוֹך הַקְפָּדָה יִתְרָה כְּדוֹמָה לְסֶמִינוֹלִים, שֶׁכָּל כָּךְ מְנֻסִּים וּזְרִיזִים הֵם לְחַקֵר אֶת הַסִּימָנִים הַקַּלִּים שׁבַּקַּלִּים בַּמְּקוֹמוֹת, שֶׁהֵם עוֹבְרִים בָּהֶם בְּעוֹנַת הַצַּיִד אוֹ בַּמִּלְחָמָה.

לְאַחַר אַחַת הַחֲקִירוֹת הַמְּדֻקְדְּקוֹת הַלָּלוּ רָאָה גִ’ילבֶּרט יָכֹלֶת לְעַצְמוֹ לְהַגִּיד לְאָבִיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אַבָּא, עַכְשָׁו הַדָּבָר בָּרִי בְּיָדֵנוּ, שֶׁאֲחוֹתִי וְזֶרְמָה אֵינָן נִמְצָאוֹת בְּאוֹתוֹ גְּדוּד הַהוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִגְלוּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע עִקְּבוֹתָיו שֶׁל סוּס, הֲרֵי מוּכָח שָׁאִלּוּ נִמְצְאָה זֶרְמָה בְּתוֹךְ הַגְּדוּד, הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּרֶגֶל וְנוֹשְׂאָהּ אֶת אֲחוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְעִקְּבוֹתֶיהָ הָיוּ נִכָּרִים עַל נְקַלָּה, כְּעִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל דֵּי בַּזְּמַן הַחֲנָיוֹת. וְאוּלָם לֹא מָצָאנוּ אֲפִלּוּ טְבִיעַת־רֶגֶל אַחַת שֶׁל אִשָּׁה אוֹ שֶׁל יַלְדָּה. בְּנוֹגֵעַ לַגְּדוּד הַצָּבָא עָצְמוֹ, אֵין סַפָּק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא מְזֻוּיָן בִּכְלִי־זַיִן שֶׁל יְרִיָּה. בַּמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה מְצוּיִים רִשּׁוּמִים שֶׁל קַתּוֹת־רוֹבִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִבְחַנְתִּי, שֶׁהַקַתּוֹת הַלָּלוּ דּוֹמוֹת לְקַתוֹת־הָרוֹבִים שֶׁל צָבָא־הַיָּם. וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁהַמִּלִיצִיָה הַפְלוֹרִידִית מְזֻיָנָה בִּכְלֵי־נֶשֶׁק מִטִּפּוּס זֶה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן חִידָה הָיָה הַדָּבָר. חוּץ מִזֶּה — וְדָבָר זֶה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא לַאֲסוֹנֵנוּ — מַרֻבִּים אַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַזֶּה פִּי עֶשֶׂר כָּשֶׁלָנוּ. וּלְפִיכָךְ כָּל מָה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, עָלֵינוּ לִנְהֹג זְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר".

מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתוֹ שֶׁל הַקָּצִין הִצְעִיר, וַאֲשֶׁר לַמַּסְקָנוֹת, שֶׁהִסִּיק מִתּוֹךְ מִסְּפָרָם וְצוּרָתָם שֶׁל עֲקֵבוֹת הָרַגְלַים, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ נְכוֹנוֹת. זֶרְמָה וְדֵי לֹא נִמְצְאוּ בְּתוֹךְ גְּדוּד זֶה — דַּבָר זֶה נִרְאֶה כְּוַדַּאי. וְכָאן מוּכָח, שֶׁהָעֲקֵבוֹת הַלְּלוּ אֵינָם עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַהִשְׁפַּנִי וַאֲנָשָׁיו. הַחֲבוּרָה, שֶׁבָּאָה מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָּה וּמְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־זַיִן מַעֻלִים כָּאֵלֶּה. וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ הַגְּדוּד הַגָּדוֹל הֲרֵהוּ גְּדוּד הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית, שֶׁפָּנָיו מוֹעֲדוֹת אֶל חֶבְלֵי הַדָּרוֹם שֶׁל חֲצִי־הָאִי, וּבִכְלָל זֶה אֶל אֶוֶרגלָדֶיס אֲשֶׁר טֶקְסַר בָּא לְשָׁם, כַּנִּרְאֶה, לִפְנֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּגְדוּד זֶה לְפִי מִנְינוֹ הָיָה מְהַוָּה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לַבְּנִי לְוָיָתוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. בָּעֶרֶב עָשׂוּ חֲנִיָּה בְּקָצֵהוּ שֶׁל מַעַר־יַעַר צַר. כַּנִּרְאֶה שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת חָנוּ כָּאן בְּנֵי אָדָם, כְּכָל אֲשֶׁר הֵעִידוּ צִבּוּרִי הֶעָפָר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִצְטַנֵּן, וּשְׂרִידַי הַמְּדוּרוֹת, שֶׁהֻדְלְקוּ לְצָרְכֵי הַחֲנִיָּה. נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁלֹּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֶלָּא מִשֶּׁיַּחְשִׁיךְ הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַלַּיְלָה יִהְיֶה אָפֵל, כִּי הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים וְהַלְבָנָה, שֶׁעָמְדָה בָּרְבִיעִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהּ, אֵינָהּ עֲתִידָהּ לְהוֹפִיעַ אֶלָּא בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה בְּיוֹתֵר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּדוּד בִּתְנָאִים נוֹחִים וְמְעֻלִים. אוּלַי תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת לְאַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, בְּלִי אֲשֶׁר יַבְחִין בָּהֶם, לַעֲקֹף אוֹתוֹ בָּעֹבִי־הַיַּעַר, לַעֲבֹר אוֹתוֹ וְלֵילֵךְ לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַל מְנַת לְהַקְדִּימוֹ וְלָבוֹא אֶל אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי קֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם. הַגְּדוּד הַקָּטָן, אֲשֶׁר מַרְס גִ’ילבֶּרט הָיוּ מְהַלְּכִים כְּמִנְהָגָם בְּרֹאשׁוֹ לְשָׁם רִגּוּל, יָצָא לְדַרְכּוֹ בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה בָּעֶרֶב וְנִכָּנֵס בִּדְמָמָה תַּחַת כִּפַּת־הָאִילָנוֹת, בְּתוֹךְ אֲפֵלָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה. וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִים כֻּלָּם כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת כְּשֶׁהֵם שׁוֹקְדִים לְהַמְעִיט אֶת שֶׁאוֹן מִצְּעָדֵיהֶם, לַבַּל יִשְׁמַע קוֹל הִלוּכָם.

זְמַן מוּעָט לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁעוֹת עָצַר גֶ’מַס בּוֹרְבֶּנְק בְּמִלָּה אַחַת אַתְּ חֲבוּרַת הַנֶּגְרִים, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּרֹאשָׁה בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵן. בְּנוֹ וּמַרס חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּמְהִירוּת וְהָלְכוּ וְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם. הַכֹּל עָמְדוּ דְמוּמִים וּבְלִי־נוֹעַ וְהָיוּ מְצַפִּים לְבֵרוּרָה שֶׁל נְסִיגָה מְהִירָה זוֹ. וְהַבֵּרוּר נִתַּן מִיָּד. “מָה הַדָּבָר גִּ’ילבֶּרט?”… — שְׁאַל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “מָה רְאִיתֶם, אַתָּה וּמַרס?… “תַּחַת הָאִילָנוֹת הוּקַם מַחֲנֶה וְאֵשׁ הַמְּדוּרוֹת שֶׁלּוֹ עֲדַיִן נִרְאֵית יָפֶה”. “וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִכָּאן?”… — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. כְּמֵאָה פְּסִיעוֹת”. “וכִי עָלָה בְּיֶדְכֶם לְהַכִּיר מָה טִיבָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הַחוֹנִים בְּמַחֲנֶה זֶה?” “לָאו, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּדוּרוֹת הוֹלְכוֹת וְדוֹעֲכוֹת”, — עָנָה גִּ’ילְבּרֶט. וְאוּלָם סָבוּרְנִי, שֶׁלֹּא טָעִינוּ כְּשֶׁשִּׁעַרְנוּ, שֶׁמִּנְיָנָם הֲרֵהוּ כְּמָאתַיִם אִישׁ?!” “וכי יְשֵׁנִים הֵם, גִּ’ילבֶּרט?” “הֵן, רֻבָּם יְשֵׁנִים, אֶלָּא שֶׁזְּקִיפִים שׁוֹמְרִים עָלֵיהֶם. רָאִינוּ כַּמָּה נוֹטְרִים הַמִּתְהַלְּכִים הֵנָּה וְשׁוֹב לְבֵין הַבְּרוֹשִׁים וְרוֹבֶה עַל כְּתֵפָם". “וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל הַקָּצִין הַצָעִיר. “עַד שֶׁנַּעֲקֹף אֶת הַגְּדוּד הַזֶּה. עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכִּיר קֹדֶם כָּל מִי הוּא וּמָה טִּיבוֹ”, — עֲנֵה גִּ’ילבֶּרט.

“הֲרֵינִי מוּכָן לָלֶכֶת לַתּוּר”, אָמַר מַרס. “וַאֲנִי אֲלַוֶּה אוֹתְךָ”, הוֹסִיף וְאָמַר פֶּרִי. “לֹא, אֲנִי אֵלֵךְ”, — אָמַר גִּ’ילבֶּרט. “אֵינִי יָכֹל לִסְמֹךְ עַל אָדָם, חוּץ מֵעַצְמִי בִּלְבָד”… "גִ’ילבֶּרט”, — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, “ אֵין בְּקִרְבֵּנוּ אֲפִילוֹ אָדָם אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו לְטוֹבַת הָעִנְיָן הַכְּלָלִי. וְאוּלָם רִגּוּל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אָדָם אֶחָד כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ”…

“וּבְכֵן אֵלֵךְ לְבַדִּי”. “לֹא, בְּנִי, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ לְהִשָּׁאֵר עִמָּנוּ”, — עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק. “דַּי שֶׁיֵּלֵךְ מַרס לְבַדּוֹ”. “הֲרֵינִי מוּכָן, אֲדֹנָי!” וּבִדְבָרִים אֵלּוּ נֶעֱלָם מַרס בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן גּוּפוֹ הֵכִּינוּ עַצְמָם גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַתְקָפָה, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה. הַצְּרוֹרוֹת הוּרְדוּ לְאֶרֶץ וְנוֹשְׂאֵי־הַמַּשָּׂא הִזְדַּיְנוּ. הַכֹּל נָטְלוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהִתְחַבְּאוּ אֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְלַכֵּד יַחַד בִּן רֶגַע אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּתְּנוּעָה מְרֻכֶּזֶת.

מִמְּקוֹם עֶמְדָּתוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲנֶה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִתְקָרֵב כְּדֵי חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְחִין אֶת אֵשׁ הַמְּדוּרוֹת, שֶׁכְּבָר הָיְתָה קְלוּשָׁה בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין לַחֲזִרָתוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס. כְּדֵי לְהַחְלִיט בִּדְבַר הַמַּעֲשִׂים, שֶׁתְּנָאֵי הַמַּצָּב מַצְרִיכִים אוֹתָם באוֹתָה שָּׁעָה. מִקֹּצֶר רוּחַ הִתְרַחֵק גִ’ילבֶּרט מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה קָדִימָה. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מַרס פּוֹסֵעַ וְהוֹלֵך קָדִימָה מִתּוֹך זְהִירוּת יְתֵרָה כְּשֶׁהוּא מַחְבִּיא עַצְמוֹ וְעוֹבֵר מִצִּילּוֹ שֶׁל אִילָן אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ. וּבְדֶרֶך זוֹ הָיָה הוֹלֵך ומתקרב מִתּוֹך סַכָּנָה מוּעָטָה לִהְיוֹת נִרְאֶה. הוּא הָיָה מְקַוֵֶּה, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְקָרֵב בְּמִדָּה שֶׁיּוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם, לְבֵרָר אֶת מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים וְלָדַעַת מִי הֵם וּמַה טִּיבָם. וְדְבָר זֶה לֹא יִהְיֶה מִן הַקַּלִּים. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל וְהַמְּדוּרוֹת לֹא הֵפִיצוּ אֶלָּא אוֹר קָלוּשׁ. כְּדֵי לְהַצְלִיחַ כָּלְשֶׁהוּ מִן הַצֹּרֶך הָיָה לוֹ לִזְחֹל עַד לַמָּקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַגְּדוּד. וּמַרס אַמִּיץ־הַלֵּב הָיָה לְמַדַּי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאַף זָרִיז כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת הַזְּקִיפִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. מַרס הָיָה הוֹלֵך וּמִתְקַדֵּם לְאַט לְאַט. הוּא לֹא לָקַח עִמּוֹ לֹא רוֹבֵה וְלֹא אֶקְדּוֹחַ, כְּדֵי שֶׁלּא לְהַכְבִּיד עַל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶך. הוּא לֹא הָיָה מְזֻיָן אֶלָּא בְּגַּרְזֶן, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶכְרֵחַ בִּדְבַר לְהִמָּנַע מִכָּל רַעַשׁ שֶׁל יְרִיָּה וּלְהִתְגּוֹנֵן בִּדְמָמָה. בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ הַמֶּטִיס אַמִּיץ־הַלֵּב בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר. שֶׁלּא הָיָה רָחוֹק מִן הַמַּחֲנֶה אֶלָּא שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה יַרְדִים. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דּוּמִיָּה מֻחְלֶטֶת. כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הַלְלוּ הָיָה עֲיֵפִים מֵחֲמַּת הֲלִיכָה אָרֻכָּהּ וַיָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. רַק הַזְקִיפִים לְבַדָּם הָיוּ עָרִים עַל מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בִּשְׁקִידָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר — וּמַרס הִכִּיר זֹאת מִיַּד. אַחַד הַזְקִיפִים הַלָּלוּ, שֶׁהוּא הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כַּמָּה רְגָעִים, אָמְנָם עָמַד עַל רַגְלָיו, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָע וְלֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ רוֹבֵהוּ הָיָה מוּטָל עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְהוּא נִשְׁעָן עַל אַחַד הַבְּרוֹשִׁים וְרֹאשׁוֹ מוּטָל לָאָרֶץ, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁתָּקְפָה עָלָיו הַשֵּׁנָה. אוּלַי אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר לְהַחְלִיק וְלַעֲבֹר בַּסֵּתֶר מֵאֲחוֹרָיו וּלְהַגּיעַ עַד קְצֵה הַמַּחֲנֶה?

מַרס הִתְגַנּב לְאִיטּוֹ אֶל אִישׁ־הַמִּשְׁמָר, וְהִנֵּה נִשְׁבַּר עָנָף יָבֵשׁ תַּחַת רַגְלָיו, וְקוֹל רַעַשׁ זֶה גִּלָּה אֶת מְצִיאוּתוֹ. וּמִיַּד הִזְדּקֵּף הָאִישׁ וְהֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהִתְכּוֹפֵף וְהַבִּיט לְכָאן וּלְכָאן. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהִבְחִין בִּדְבַר־מַה חָשׁוּד, לְפִי שֶׁנָּטַל אֶת רוֹבֵהוּ וֶהֱרִימוֹ אֶל כְּתֵפוֹ…

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לִירוֹת, הוֹצִיא מַרס מִיָּדוֹ אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁהָיָה מֻכֻוָן כְּלַפֵּי חָזֵהוּ, הַפִּילוּ לָאָרֶץ וְסָתַם בַכַּף יָדוֹ אֶת פִּיו עַד כִּי לֹא יָכֹל לְהַשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה.

וּמִקֵּץ רֶגַע נִקְשָׁר פִּי הָאִישׁ בַּמִּטְפַּחַת, וְשֶׁלּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּהִתְגוֹנְנוּתוֹ הוּרַם בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל הַמֶּטִיס וְנִשָׂא בִּמְהִירוּת אֶל מעַר־הַיַּעַר, אֲשֶׁר גֶּ’יִמס בוֹרְבֶּנק עָמַד שָׁם.

כָּל אוֹתוֹ הַמְאֹרָע לֹא עוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִיבָּם שֶׁל הַזְקִיפִים הָאֲחֵרִים, שֶׁשָׁמְרוּ עַל הַמַּחֲנֶה — סִמָּן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים מִתּוֹך רַשְׁלָנוּת. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים ומַרס הִנִּיחַ אֶת מַשָׂאוֹ לְרַגְלֵי אֲדוָנֵיו הַצָּעִיר.

וּבֵין רֶגַע אֶחָד הִקִּיפָה חֲבוּרַת הַנֶּגְּרִים אֶת גֶּ’מַס בוֹרְבֶּנק, אֶת גֶּ’ילבָּרט וְאֶת אֶדוּאַרד קרָוֹל וְאֶת הַסּוֹכֵן פְּרִי. הָאִישׁ הָיָה חָנוּק לְמֶחֱצָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁמִיעַ מִילָה, אֲפִילוּ לֹא הָיָה פִּיו קָשׁוּר. מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת מַרְאֵהוּ וֹלְהַכִּיר עַל פִּי מַדָּיו אִם שַׁיָּך הוּא לַמִלִיצִיה הַפְלוֹרִידִית וְאִם לָאו.

מַרס הִתִּיר אֶת הַמִּטְפַּחַת הַקְּשׁוּרָה עַל פִּיו, אֶלָּא שֶׁצָּרִיך הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּשׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו כְּדֵי לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. “הַצִּילוּ!” — צָעַק לִבַסוֹף. “אַל תִּצְעַק!” — אָמַר אֵלָיו גֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנְק. אֵין לְךָ מַה לְּהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ!” “מַה אַתֶּם מְבַקְשִׁים מִמֶּנִּי?” “כִּי תָּשִׁיב לָנוּ תְּשׁוּבוּת בְּרוּרוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֵינוּ!” “הַדָּבָר תָּלוּי בְּטִיב הַשֹּׁאֵלוֹת שֶׁתַּצִּיעוּ לִפְנֵי”, — עָנָה הָאִישׁ, שׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט מְעַט, — “קֹדֶם כָּל הִגִּידוּ לִי, לְמִי אַתֶּם, לִצְפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם?” “לִצְפוֹן”. “אִם כֵּן הֲרֵינִי מוּכָן לַעֲנוֹת!” גִּ’ילְבֶּרט הִתְחִיל לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. “מַה מִּסְפָּר אַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַחוֹנֶה שָׁם? — שָׁאַל אוֹתוֹ. “כְּמַאֲתַיִים”. “ולאן הוּא הוֹלֵך?”… לְאָוֶרגלָדֶיס”. “וּמִי מְפַקֵּד עָלָיו?” הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק”. “הִיק! הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, אֶחָד הַקְּצִינִים שֶׁל ווֹשׁבֶּה!" — קָרָא גֶּ’ילבֶּרט. “הוּא הוּא!” “נִמְצָא שׁפְּלֻגָּה זוֹ נִצְטָרְפָה מִמַּלָּחֵי הָאְסָּכְדָרה שֶׁל דִּיפוֹן? “הֵן, הָרֵי אָנוּ מִצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, צְפוֹנִיִים וּמִתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת!” — הֵשִׁיב הָאִישׁ, שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה כַּנִּרְאֶה לִפְרֹט אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שׁנִּתְיַחֲדוּ לַמִּפְלַגָּה שֶׁנִּלְחֲמָה לְמַעַן הַצֶּדֶק. וּבְכֵן אֵפוֹא תַּחַת הַמִּילִיצִיָה הַפְלוֹרִידִית שֶׁגֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו דִמּוֹ לִפְגֹּשׁ כָּאן, תַּחַת כְּנוּפְיָה מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם יְדִידִים וְאוֹהֲבִים, חֲבָרִים, לַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סִיוּעָם הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ כָּל כָּך!

"הֵידָד! הֵידָד!” — צָוְחוּ בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל כָּך, שֵׂכָּל הַמַּחֲנֶה הֵקִּיץ מִשְּׁנָתוֹ. וּמִיַּד הִבְהִיקוּ בַּחֲשֵׁכָה לַפִּידִים דּוֹלְקִים וּשְׁנֵי הַגְּדוּדִים הִתְאַחֲדוּ וְהִתְלַכְּדוּ יַחַד בְּמַעַר־הַיַּעַר, וּבְלִי הַסְבָּרוֹת וּבֵרוּרֵי דְּבָרִים לַחַץ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק אֶת יָדוֹ שֶׁל הַקָּצִּין הַצָּעִיר, שֶׁלּא הָיָה מִצַפֶּה כְּלָל לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ בְּדֶרֶך אֶל אֶוֶרגלָדֶיס.

וּבֵרוּרֵי־הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ לֹא אֲרֻכִּים וְלֹא קָשְׁיָם. “אֲדוֹנֵי הַקַפִּיטַן”, — פָּתַח וּשְׁאַל גֶּ’ילבֶּרט, “וְכִי יָכֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי מַה מַעֲשֵׂיכֶם בִּפְלוֹרִדָה הַתַּחְתּוֹנָה?” גֶּ’ילבֶּרט יַקִּירִי”, — הֶחֱזִיר לוֹ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “אָנוּ נִשְׁלַּחְנּוּ לְשַׁם בְּאֶכְּפֶּדִיצִיה מִטַּעַם הַמְּפַקֵד”.

“וּמִנַיִּן אַתֶּם בָּאִים?”… “מִמּוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט, שֶׁמִּשָּׁם הָלַכְנוּ תְּחִילָה אֶל נְיוּ־סְמִירְנָה, שֶׁבִּפְנִים הַפֶּלֶך“. “תַּרְשֵׁנִי לִשְׁאָלְך מַהִי מַטְרָתָה שֶׁל אֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה זוֹ?“ “מַטְּרָתָה הִיא לְיַסֵּר כְּנוּפְיָה שֶׁל דְרוֹמִיִּים שֶׁמָּשְכוּ שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת שֶׁלָּנּוּ אֶל הַמַּאַרָב, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ נְקָמוֹת עַל הֲרִיגַת חֲבֵרֵנוּ אַמִיצֵי־הַלֵּב!“ וַהֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַקַּפִּטַן הוֹאוּיִק וַאֲשֶׁר גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק לֹא יָכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵרַע יוֹמַיִם לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִקֶּמדלֶס־בֵּי. הַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן שָׁקַד לָשִׂים הֶסְגֵּר קַפְדָנִי עַל חוֹף הַיָּם. לְתַכְלִית זוֹ הָיָה הצי שֶׁלּוֹ מְשׁוֹטֵט בַּיָּם מֵאֵי אֲנַסְטַסְיָה, הַיּוֹשֵׁב לְמַעְלָה מִסֶּנט־אַבְגּוּסְטִין, וְעַד לִמְבוֹא הַתְּעָלָה הַמַּפְסִידָה אֶת אִיֵּי בָּהָמָה מִכֵּף הַחוֹל אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. אֶלָּא שֶׁמָּצָא, כִּי הֶסְגֵּר זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָך הֶחְלִיט לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַסִּירוֹת הַדְּרוֹמִיִּים עַד לְאָרְחוֹת־הַמַּיִם הַקְּטַנִּים שׁבַּחֲצִי הָאִי.

לְמַטָּרָה זוֹ נִשְׁלְחָה אַחַת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיוֹת שֶׁלוֹ, שֶׁנִצְטָרְפָה מִפְלֻגָה שֶׁל מַלָחִים וּשְׁתֵּי אֲרָבוֹת שֶׁל הָאֶסְכְדְרָה, בִּפְקֻדָּתָם שֶׁל שְׁנֵי קְצִינִים, אֲשֶׁר לַמְרוֹת מִעוּט אַנְשֵֹיהֶם לֹא חָשְׁשוּ לְהַפְלִיג בַּנְּהָרוֹת שֶׁל הַפֶּלֶך לְשֵׁם בִּקֹּרֶת. וְאוּלָם הַכְּנוּפְיוֹת שֶׁל הַדְרוֹמִיִים עָקְבוּ אַחֲרֵי עֲלִילוֹתֵיהֶם אֵלֶּה שֶׁל צְבָאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הֵן הַנִּיחוּ לְאוֹתָן הָאֲרָבוֹת לְהִכָּנֵס לְתוֹך הַחֵלֶק הַמִּדְבָּרִי הַזֶה שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת מַעֲצִיב בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁחֶבֶל זֶה תָּפוּס עַל יְדֵי הַהִינְדוּיִים וְהַמִילִצִיָה. וְתוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הַדָּבָר הָיְתָה, שֶׁהַכְּנוּפְיָה מְשָׁכָהּ בְּמִרְמָה אֶת הָאֲרֻבּוֹת אֶל הַמַּאֲרָב, שׁהוּכַן אֵצֶל הָאֲגַם קִיסִימִי, בְּרִחוּק שֶׁל שְׁמוֹנִים מִילִין מִמַּעֲרָב לְכֵף מָלַבַּר. שָׁם הִתְנַפְּלָה עֲלֵיהֶן חֲבוּרָה גְדוֹלָה וְהֵמִיתָה הַרְבֵּה מַלְחִים וְאֶת שְׁנֵי הַקְּצִינִים, הַמְמֻנִּים עַל מִשְׁלַחַת רַבַּת אָסוֹן זוֹ. הַנּוֹתָרִים בַּחַיִּים הִצְלִיחוֹ לְהַגִּיעַ אֶל מוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט אַך בְּנֵס. וּמִיַּד צִוָּה הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן לִרְדֹף בְּלִי־אִחוֹר אַחֲרֵי הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית וּלְהִנָּקֵם בָּהּ עַל הֲרִיגַת אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

כְּדֵי לְבַצֵּעַ פְּקֻדה זוֹ הָעֲלָה עַל הַיַּבָּשָׁה סָמוּך לְמוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט גְּדוּד שֶׁל מָאתַיִם מַלָחִים תַּחַת פִיקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק. גְּדוּד זֶה הִגִּיעַ בִּמְהֵרָה לָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה נְיוּ־סְמִירְנָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מֵחוֹף הַיָּם. שָׁם אָסָף הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק אֶת הַיְדִיעוֹת הַדְּרוּשׁוֹת וְיָּצָא לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. אֶל אֶוֶרגלָדִיס, מִתּוֹך תִּקְוָה לִמְצוֹא אֶת הַכְּנוּפְיָה, שֶׁעָשְׂתָה אֶת מַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאְרָב בְּקִיסִימִי; עַכְשָׁיו שׁוּב אֵינוֹ רָחוֹק מִמְחוֹז חֶפְצוֹ אֶלָּא מֵרָחֹק מוּעָט. זֶה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר גֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו לֹא יָדְעוּ אוֹתוֹ עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁבוֹ נִפְגָּשׁוּ עִם הַקַּפִיטַן הוֹאוּיִק בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאָה שׁוּרָה שְׁלֵמֹה שֶׁל שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בֵּין הַקַּפִּיטַן וְהַקָּצִין עַל כָּל הָעִנְיָנִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לַעַסֵֹּק אוֹתָם בֵּין בְּהֹוֶה וּבֵין לֶעָתִיד.

“קֹדֶם כֹּל”, — פָּתַח וָאָמַר גֶּ’ילבֶּרט, “הֱוֵה יוֹדֵעַ, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל אֶוֶרגלָדִיס”. “גַּם אַתֶּם?” — הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן, שֶׁיְדִיעָה זוֹ הִתְמִיהָה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. “וּלְשָׁם מַה אַתֶּם הוֹלְכִים לְשֵׁם?”

לִרְדֹף אַחֲרֵי הַנְּבָלִים וּלְיַסְּרָם, כְּמוֹכֶם אַתֶּם!”

“וּמִי הֵם אוֹתָם הַנְּבָלִים?” “קֶדֶם שֶׁאָשִׁיב לְךָ תְּשׁוּבָה, אֲדוֹנִי הַקַּפִּיטַן, הַרשֵנִי נָא לְשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה. אֵמָתִי יָצָאת עִם אֲנָשֶׁיךָ מִנְּיוּ־סְמִירְנָה?” “לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים”.

“וְכָל אוֹתוֹ הַזְמַן לֹא פְּגַעְתֶּם בְּשׁוּם כְּנוּפְיָה שֶׁל דְּרוֹמִיִּים בִּפְנִים הַפֶּלֶךְ?” “לֹא, לֹא פָּגַעְנוּ, גִּ’ילְבֶּרט יַקִּירִי”, הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק.

“וְאוּלָם מִמַּקּוֹר נֶאֱמָן נוֹדָע לָנוּ, שֶׁכַּמָּה גְדוּדִים שֶׁל הַמִּילִיצִיָּה נִמְלְטוּ לְפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה”.

“וּמִי הוּא מַנְהִיגָה שֶׁל אוֹתָהּ הַכְּנוּפְיָה, שֶׁאַתֶּם רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ? אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ?”

”אָנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ יָפֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהוֹסִיף וְלֵאמֹר, אֲשֶׁר אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְתָפְסוֹ, לֹא יִצְטַעֵר מַר בּוֹרְבֶּנק עַל כָּך”.

”מה כַּוָּנָתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה?” — שְׁאַל גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק אֶת הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “כִּוַּנְתִּי הִיא, שֶׁאוֹתוֹ מַנְהִיג הוּא הוּא הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁבֵּית הַדִּין הַצָּבָא שֶׁבַּסֶּנָט־אַבְגּוּסְטִין זִכָּה אוֹתוֹ זֶה לֹא כְּבָר, מֵאֶפֶס הוֹכָחוֹת, בַּמִּשְׁפָּט עַל עִסְקִי קֶמדלֶס־בִּי”… “טֶקְסַר?” הַכֹּל הִשְׁמִיעוּ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה פֶּה אַחֵד, וְקַל הָיָה לְהָבִין כַּמָּה גְּדֻלָּה הָיְתָה תְּמִיהָתָם! “אֵיךְ?” — קָרָא גִ’ילבֶּרט, “וכי טֶקְסַר הוּא הוּא מַנְהִיגָה שֶׁל הַכְּנוּפְיָה שֶׁאַתֶּם רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ?”

“הוּא וְלֹא אַחֵר! הוּא הוּא שֶׁעָרַךְ אֶת מַעֲשֶׂה־הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב וְעָמַד בָּרֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה שֶׁל חֲמִשִּׁים נְבָלִים מִבְּנֵי מִינוֹ, שֶׁעָשׂוּ אֶת מַעֲשֶׂה הָרֶצַח, וְעַכְשָׁו, כְּפִי שֶׁנּוֹדָע לָנוּ בִּנָיוּ־סְמִירנָה נִמְלָט אֶל אֶוֶרגלָדֶיס”.

“וְאִם יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לִתְפֹּס אֶת הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה?”… — שָׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “ אָז יוּמַת בַּיְּרִיָּה בּוֹ בַּמָּקוֹם”, — הֵשִׁיב הקפיטן הואויר. “זוֹהִי הַפְּקֻדָּה, שֶׁנִּתְּנָה לִי מֵאֵת הַמְּפַקֵּד. וּמֻבְטֵּח אַתָּה, מַר בּוֹרְבֶּנק, שֶׁפְּקֻדָּה זוֹ תֵּעֲשֶׂה תֵּכֶף וּמִיָּד”.

קַל לְהָבִין, כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה הָרֹשֶׁם, שֶׁעָשְׂתָה יְדִיעָה זוֹ עַל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו. כִּמְעַט בָּרי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁבְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַצָּבָא שֶׁהוֹלִיךְ עִמּוֹ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, תִשְׁתַּחְרֵרְנָה דֵּי וְזֶרְמָה מִשִׁבְיָן, יִתְפְּסוּ טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו בַּכֵּף, וְיָבוֹא סוֹף סוֹף הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ עַל מַעֲשַׂי־הַפֶּשַׁע הַמְרּבִּים. הַמַּלָּחִים וְהַנֶּגְּרִים שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי הוֹשִׁיטוּ יָד אֵלֶּה לְאֵלֶּה וּתְרוּעוֹת הֵידָד הִרְעִישׁוּ אֶת הָאֲוִיר. אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹדִיעָה גִ’ילבֶּרט לַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק לַשֵּׁם מָה בָּאוּ הוּא וּבְנֵי לְוָיָתוֹ אֶל פְלוֹרִיָדה הַדְּרוֹמִית וְשֶׁמַּטְּרָתָם הִיא קֹדֶם כָּל לְשַׁחְרֵר אֶת זָרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁהוּבְלוּ אֶל הָאִי קַרנֶרַל, כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּפִּתְקָה שֶׁל זָרְמָה. יַחַד עִם זֶה הוֹדִיעַ לַקַּפִּיטַן, כִּי טַעֲנַת הָ“אָלִיבִּי”, שֶׁטָּעַן הַהִישְׁפַּנִי לִפְנֵי בַּיִת הַדִּין הַצְּבָאִי, כּוֹזֶבֶת הִיא וְאֵין לְהַאֲמִין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּקָּשָׁה לְהָבִין, אֵיךְ עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהָבִיא אֶת הָרְאָיָה לַכָּךְ. וְאוּלָם עַכְשָׁו, כְּשֶׁיַּעֲמֹד טֶקְסַר לְדִּין עַל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה וְעַל מַעֲשֵׂה־הָרֶצַח, שֶׁעָשָׂה בְּקִיסִימִי, דּוֹמֶה שֶׁלֹא יוּכַל עוֹד לְהִמָּלֵט מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ עַל שְׁנֵי הַפְּשָׁעִים הַלָּלוּ. וְאוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבּנק נִצְנְצָה פִּתְאֹם מַחֲשָׁבָה וְהוּא פָּנָה אֶל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וְאָמַר אֵלָיו.

“וְכִי יָכוֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי בְּאֵיזֶה יוֹם הָיָה אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי הָאֲרָבוֹת שֶׁל צִי מְדִינוֹת־הַבְּרִית?”

“בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק אֲדֹנָי בּוֹרְבֶנק. הַמַּלָּחִים שֶׁלָּנוּ נִרְצְחוּ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס.” “אֲבָל בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עֲדַיִן שָׁהָה טֶקְסַר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְאַךְ הִתְכּוֹנֵן לִנְטֹשׁ אוֹתוֹ”, — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “וְאִם כֵּן, אֵיכָכָה יָכוֹל לטֹּל חֵלֶק בַּמַּעֲשֵׂה־הָרֶצַח, שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּרִחוּק שֶׁל מָאֵתַיִם מִילִין מִשָּׁם, אֵצֶל אֲגַם קִיסִימִי?” “רְצוֹנְךָ לוֹמַר?…” — קְרָא הַקַּפִּיטַן.

“רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁטֶֹקְסַר הָיָה מַנְהִיגָה שֶׁל אוֹתָהּ הַכְּנוּפְיָה מִבְּנֵי הַדָּרוֹם, שֶׁהִתְנַפְּלָה עַל הָאֲרָבּוֹת שֶׁלָּכֶם!” “טוֹעֶה אַתָּה, אֲדֹנָי בּוֹרְבֶּנק” — הֵשִׁיב הקפיטן הוֹאוּיִק.

“הַמַּלָּחִים שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הַהֲרִיגָה, רָאוּ אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּעֵינֵיהֶם. הַמַּלָּחִים הַלְּלוּ, שֶׁחָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי אוֹתָם בְּעַצְמִי, מַכִּירִים אֶת טֶקְסַר יָפֶה, לְפִי שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בַּסֵּנָט־אַבְגּוּסְטִין”.

“הֲרֵי זֶה דָּבָּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר אֲדֹנָי הַקַּפִּיטַן”, — הֵשִׁיב גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק “הֲרֵי הַפִּתְקָה שֶׁנִּכְתְּבָה עַל יְדֵי זֶרְמָה וְנִמְצֵאת בְּיָדֵנוּ, מוֹכִיחָה שֶׁבַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עָדִין שהה טקסר בַּמִּפְרָץ הַשָּׁחֹר”.

גִ’ילבֶּרט שָׁמַע אֶת דִּבְּרִי אָבִיו וְלֹא הִפְסִיקוּ. הוּא הִכִּיר שֶׁהַדִּין עַמּוֹ הַהִישְׁפַּנִי לֹא יָכֹל לְהִמָּצֵא בְּיוֹם הָרֶצַח בִּסְבִיבוֹת אֲגַם קִיסִימִי. “סוֹף סוֹף אַחַת הִיא!” — עָנָה וְאָמַר. “אַתָּה מוֹצֵא בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם זֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סְתוּמוֹת וְזָרוֹת, שֶׁאֵין אֶת נַפְשִׁי לְבָרְרָן. בְּעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עָדִין נִמְצָא בְּמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, וְזֶרְמָה מְעִידָה עַל כָּךְ. וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַרס עָמַד בְּרֹאשׁ כְּנוּפְיָה שֶׁל פְלוֹרִידִים, בָּרִחוּק שֶׁל מָאֵתַיִם מִילִין מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְאַתָּה אֲדוֹנִי הַקַּפִּיטַן, מֵעִיד עַל זֶה עַל סֶמֶךְ הוֹדָעָתָם שֶׁל מַלָּחִים, לוֹ יְהִי כֵּן! וְאֵלֶם דָּבָר אֶחָד בָּרִי הוּא, — שֶׁהוּא נִמְצָא עַכְשָׁו בְּאֶוֶרגלָדֶיס. וּבְכֵן בְּעוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וַאֲנִי נַשִּׂיגֶנּוּ שָׁם!” “צָדַקְתָּ, גִּ’ילבֶּרט”, — עָנָה הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “בֵּין שֶׁיִּיָּרֶה נָבָל זֶה עַל מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה וּבֵין שֶׁיִּיָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חוֹשֵבְנִי, שֶׁהַדִּין יִהְיֶה דִּין אֱמֶת! הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!

וְאַף עַל פִּי כֵן תְּמוּהָה הָיְתָה עֻבְדָּה זוֹ וְלֹא נִתְּנָה לְהִתְפָּרֵשׁ, כַּהַרְבֵּה עֻבְדּוּת אֲחֵרוֹת, הַנּוֹגְעוֹת לְחָיָיו הַפְּרָטִיִּים” שֶׁל טֶקְסַר. שׁוּב הָיָה כָּאן מִין “אָלִיבִּי” שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹמַר עַל הִַהִישְׁפַּנִי שׁנִּתְיַחֲדָה לוֹ הַסְּגֻלָּה לַחֲצוֹת אֶת עָצְמוֹ לַשָּׁנָים.

וכי עֲתִידָהּ הָיְתָה תַּעֲלוּמָה זוֹ לְהִתְבָּרֵר? מִי יוֹדֵעַ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר, וְזֹאת הָיְתָה מְגַמָּתוֹ שֶׁל גְּדוּד הַמַּלָּחִים שֶׁקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁהִתְחַבֵּר עַכְשָׁו אַל בְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶל גֶּ’מס בּוֹרבֶּנק.

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר: אֶוֶורְגְּלָדֶס

אָכֵן אֶרֶץ אֲיֻמָּה וְנֶהְדָּרָה כְּאַחַת הָיְתָה אוֹתָהּ הַנָּפָה אֶוֶורְגְּלָדֶס. מְקוֹמָהּ בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה וְהִיא מִשְׂתָּרַעַת עַד כֵּף־הַחוֹל אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲצִי־הָאִי. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁמֵּשׁ חֶבֶל זֶה בִּצָּה גְדוֹלָה אַחַת, שֶׁאֵינָה גְבוֹהָה כִּמְעַט מִפְּנֵי הַיָּם הָאַטְלַנְטִי. מֵי הַיָּם שׁוֹטְפִים אוֹתוֹ בְּשִׁפְעָה עֲצוּמָה בִּזְמַן שֶׁמִּתְחוֹלְלוֹת עָלָיו הַסּוּפוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת בָּאוֹקְיָנוּס וּבַמִּפְרָץ הַמֶּקְסִיקַנִי, וְהַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם זָזִים מִמֶּנּוּ, מִתְעָרְבִים עִם זִרְמֵי הַגְּשָׁמִים שֶׁמְּקַלְּחוֹת הֶעָבִים בִּימוֹת הַסְּתָו. וּמִשּׁוּם כָּךְ חֶבֶל זֶה הֲרֵיהוּ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ יַבָּשָׁה, וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָר לְכוֹנֵן בּוֹ יִשּׁוּב.

אַגְמֵי־הַמַּיִם הַלָּלוּ תְּפוּשִׂים בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל חוֹלוֹת לְבָנִים, הַמַּבְלִיטִים אֶת גּוֹנָם הַכֵּהֶה, וּמְשַׁמְּשִׁים אַסְפַּקְלָרְיוֹת מְרֻבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁרַק מְעוּף הַצִּפֳּרִים הָעוֹבְרוֹת עַל פְּנֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים לְאֵין שִׁעוּר, מִשְתַּקֵּף בָּהֶם. דָּגִים אֵינָם חַיִּים בָּהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה הֲרֵי הֵם שׁוֹרְצִים נְחָשִׁים.

וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, כִּי חֶבֶל זֶה הִנֵּהוּ לְפִי עִקָּר טִבְעוֹ אֶרֶץ שְׁמָמָה, שֶׁאֵינָהּ מַצְמִיחָה כְּלוּם. לְהֶפֶך, עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַתְּקוּעִים בְּתוֹךְ אַגְמֵי־הַמַּיִם הַלָּלוּ, הָרָעִים לַבְּרִיאוּת, חוֹזֵר הַטֶּבַע לִשְׁלִיטָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת שֶׁלוֹ. רֵיחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים, הַגְּדֵלִים בְּאֵזוֹר־אֶרֶץ זֶה, נִצְּחוּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ, אֶת מַחֲלַת הַמַּלָרִיָּה. הָאִיִּים מְבֻשָּׂמִים בֵּריחַ־הַנִּיחוֹחַ שֶׁל אַלְפֵי צְמָחִים, הַפּוֹרְחִים בְּתִפְאֶרֶת מַזְהִירָה, שֶׁנָּאָה וְיָאָה הִיא לִשְׁמוֹ הַפִּיּוּטִי שֶׁל חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי. וְאָמְנָם נְאוֹת־הַמִּדְבָּר הַלָּלוּ אֲשֶׁר בְּאֶוֶורְגְלָדֶס, הַנּוֹחִים לַבְּרִיאוּת, מְשַׁמְשִׁים מִקְלָט להִינְדוּיִים הַנַּוָּדִים בִּזְמַן חֲנִיּוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵינָן נִמְשָׁכוֹת יָמִים רַבִּים.

כְּשֶׁאַתָּה חוֹדֵר אֶל חֶבֶל־אֶרֶץ זֶה מִילִין אֲחָדִים, מִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ שֶטַח־מַיִם נִרְחָב לְמַדַּי, הֲלֹא הוּא הָאֲגָם אוֹקי־חוֹ־בִּי, הַקָּבוּעַ קְצָת לְמַטָּה מִקַּו־הָרֹחַב הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה. בְּאַחַד הַקְּצָווֹת שֶׁל אֲגָם זֶה מִתְנַשֵּׂא אוֹתוֹ הָאִי קַרְנֶרַל, אֲשֶׁר טֶקְסַר בָּחַר בּוֹ לְשַׁמֵּשׁ לוֹ מִקְלָט שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לְאִישׁ וְשֶׁיַּד רוֹדְפָיו לֹא תַּשִׂיגֵהוּ שָׁם.

וְאָכֵן הָגוּן הָיָה מָקוֹם זֶה לְטֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ! הֲלֹא בִּזְמַן שֶׁפְלוֹרִידָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת עֲדַיִן לְהִישְׁפַּנְיָּה הָיו הַפּוֹשְׁעִים מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַלָּבָן בּוֹרְחִים בְּיִחוּד לְכָאן, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִיַּד הַשּׁוֹפְטִים שֶׁבְּאַרְצוֹתֵיהֶם. הֵם הִתְעָרְבוּ בְּתוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁבְּעוֹרְקֵיהֶם נוֹזֵל עֲדַיִן דַּם הַקָּרָאִיבִּים, וְהוֹלִידוּ אֶת הַקָּרִיקִים וְאֶת הַסֶּמִינוֹלִים וְאֶת כָּל אוֹתָם הַהִינְדוּיִים הַנַּוָּדִים, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח הָיָה לְכָבְשָׁם בְּמִלְחָמָה אֲרֻכָּה וְרַבַּת־דָּמִים וַאֲשֶׁר הַכְרָעָתָם הַגְּמוּרָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לֹא נִסְתַּיְּמָה אֶלָּא בִּשְׁנַת 1845.

דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָאִי קַרְנֶרַל הָיָה בָּטוּחַ מִכָּל הִתְנַפְּלוּת. אָמְנָם מִצִּדּוֹ הַמִּזְרָחִי לֹא הָיָה מֻפְרָשׁ מִן הַיַּבָּשָׁה – אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּשֵׁם יַבָּשָׁה לְאוֹתָהּ הַבִּצָה, שֶׁהִקִּיפָה אֶת הָאֲגָם. – אֶלָּא עַל יְדֵי תְּעָלָה צָרָה. תְּעָלָה זוֹ הָיְתָה רְחָבָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ אֶלָּא בְסִירָה בִּלְבָד וְלֹא בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

לִבְרֹחַ מִצַּד זֶה, לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בִּשְׂחִיָּה, מִן הַנִּמְנַע הָיָה. מִי יָכֹל הָיָה לַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ, לְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה וּלְהִתְנַפֵּל לְתוֹךְ מֵי־הַבֹּץ הַלָּלוּ, הַמְשֻׁבָּשִׁים בַּעֲשָׂבִים אֲרֻכִּים וְּמְסֻבָּכִים וְשׁוֹרְצִים נְחָשִׁים?

לְמַעְלָה מִשָּׁם הִתְנַשֵׂא יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, שֶׁקַּרְקָעוֹ הָיָה טוֹבְעָנִי לְמֶחֱצָה וְלֹא נִמְצְאוּ בּוֹ אֶלָּא שְׁבִילִים צָרִים, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַבְחִין בָּהֶם וְלִמְצֹא אוֹתָם. וְחוּץ מִזֶּה כַּמָּה מְרֻבִּים הָיוּ הַמַעְצוֹרִים שָׁם! אַדְמַת־טִיט הַנִּצְמֶדֶת אֶל הָרַגְלַיִם כְּדֶבֶק, גִּזְעֵי־עֵץ אַדִּירִים, הַמּוּטָלִים לְרֹחַב, וְרֵיחַ רִקָּבוֹן מְעֻפָּשׁ וּמַחֲנִיק! חוּץ מִזֶּה הָיוּ גְּדֵלִים שָׁם צְמָחִים נוֹרָאִים, שֶּׁמַגָּעָם הָיָה מְסֻכָּן מְאֹד, וְאַלְפֵי פִּטְרִיוֹת עֲנָקִיּוֹת, הַקְּרוּיוֹת “פֶּזִיזֶס”, אֲשֶׁר מִכָּל זַעֲזוּעַ קַל שֶּבְּקַלִּים הֲרֵי הֵן מִתְפּוֹצְצוֹת בּקוֹל רַעַשׁ, כְּאִלּוּ הָיוּ מְמֻלָּאוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה אוֹ דִינָמִיט. וּבִן רֶגַע אֶחָד מִתְמַלֵּא חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר לִיפֵי־צֶמֶר אֲדַמְדַּמִּים בְּצוּרָה שֶׁל חוּטִים דְקִיקִים, הַחוֹדְרִים לְתוֹךְ הַגָּרוֹן וּמוֹלִידִים אֲבַעְבּוּעוֹת קוֹדְחוֹת וּמַכְאִיבוֹת. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר וְלִבְרוֹחַ מִפְּנֵי הַצְּמָחִים הָרָעִים הַלָּלוּ כְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מֵחַיּוֹת רָעוֹת.

דִּירָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לֹא הָיְתָה אֶלָּא “וִיגְוַם” הִינְדוּאִי יָשָׁן, שֶׁנִּבְנָה מִקַּשׁ תַּחַת חֻפָּתָם שֶׁל אִילָנוֹת גְּדוֹלִים בְּחֶלְקוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי. כֵּיוָן שֶׁהָיָה כֻּלֹּו מֻצְנָע בְּתוֹךְ יֶרֶק עֳפָאִים אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ אֲפִילוּ מִן הַחוֹף הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר. שְׁנֵי הַכְּלָבִים – הַחַפְּשָׂנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עָלָיו בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת בֵּית־הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּמִּפְרָץ־ הַשָּׁחוֹר. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ לְמוּדִים לְשֶׁעָבַר בְּצֵיד בְּנֵי אָדָם, הָיוּ קוֹרְעִים לִגְזָרִים אֶת כָּל זָר הַקָּרֵב אֶל הַ“וִיגְוַם”.

לְמָקוֹם זֶה הוּבְאוּ זֶרְמָה וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לִפְנֵי יוֹמַיִם. כָּל זְמַן שֶהָיוּ שָׁטִים בַּסִּירָה בְּמַעֲלֵה נְהַר סֶנְט־ג’וֹן עַד לַאֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן, הָיָה הַמַּסָּע קַל בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם מִשֶׁהִתְחִילוּ עוֹבְרִים בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל, נַעֲשָׂה הַמַּסָּע קָשֶׁה וְרַב־תְּלָאוֹת אֲפִילוּ לִגְבָרִים אַמִיצֵי־כֹּחַ, הָרְגִילִים בְּאַקְלִים זֶה, הָרַע לַבְּרִיאוּת, וְּלמוּדִים בַּהֲלִיכָה מְמֻשָּׁכָה דֶּרֶךְ יְעָרִים וּבִצְעֵי־מַיִם. וְעַכְשָׁיו צֵא וְּלַמד כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ עִנּוּיֵיהֶן שֶׁל אִשָּׁה וְיַלְדָּהּ! וְאוּלָם זֶרְמָה הָיְתָה אִשָּׁה חֲזָקָה, אַמִּיצַת־לֵב וְנֶאֱמֶנֶת־רוּחַ. כָּל הַדֶּרֶךְ נָשְׂאָה אֶת דֵּי עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ רַגְלֶיהָ הַקְּטָנּוֹת כּוֹשְׁלוֹת וְנוֹבְלוֹת מֵעֲמַל הַהֲלִיכוֹת הַמְמֻשָּׁכוֹת הַלָּלוּ: אִלּוּ הָיָה צֹרֶך בַּדָּבָר, הָיְתָה זֶרְמָה זוֹחֶלֶת עַל בִּרְכֶּיהָ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לְהוֹגִיעַ אֶת הַיַלְדָּה. וּמִשֶּׁהִגִּיעָה אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, תַּם כֹּחָה כָּלִיל.

וְעַכְשָׁיו, לְאַחַר כָּל הָעוֹבְרוֹת עָלֶיהָ, לְאַחַר שֶׁטֶּקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הוֹבִילוּהָ מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר לַמֶּרְחָקִּים, כְּלוּם אֶפְשָׁר

הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לָבוֹא לִיְדֵי יֵאוּשׁ? אִם נֶעֱלָם מִמֶּנָּה, שֶׁהַפִּתְקָה שֶׁמָּסְרָה לָעֶבֶד הַצָּעִיר, נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לְיָדוֹ שֶׁל גֵּ’מס בּוֹרְבֶּנק, הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנֶיהָ, שֶׁהוּא קִפַּחַ אֶת חַיָּיו עַל הֱיוֹתוֹ מָסוּר לָהּ בֶּאֱמוּנָה וְעַל חֶפְצוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לְהַצָּלָתָהּ. הוּא נִתְפָּס בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ בַּסֵּתֶר מִן הָאִי הַקָּטָן עַל מְנַת לֵילֵךְ לְקֶמדלֶס־בֵּי, הֻכָּה מַכַּת־מָוֶת. וּלְפִיכָךְ הָיְתָה הַמֶּטִיסָה מֻבְטָחָה, כִּי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק לֹא יָדַע מֵעוֹלָם אֶת הַכָּתוּב בַּפִּתְקָה, שֶׁמָּסְרָה לְיָדוֹ שֶׁל הַנֶּגְר הָאֻמְלָל, – כִּי הַהִישְׁפַּנִי וַאֲנָשִׁים מַתְקִינִים עַצְמָם לָלֶכֶת אֶל הָאִי קַרְנֶרַל. וְהוֹאִיל וְכָךְ אֵיכָכָה יָכֹל לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו וְלִרְדֹּף אַחֲרָיו?

וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְזֶרְמָה לַהְגּוֹת בְּלִבָּהּ אֲפִילוּ תִּקְוָה כָּלְשֶׁהִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל הַצָּלָה אָבְדָה מִמֶּנָּה בְּחֶבֶל־אֶרֶץ זֶה, שֶׁשִּׁמְמוּתוֹ וּמוֹרָאָיו הָיוּ יְדוּעִים לָהּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. הִיא יָדְעָה זֹאת הֵיטֵב! מִמָּקוֹם זֶה אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ!

כְּשֶׁבָּאוּ לִמְקוֹם הַמּוֹעָדָה, הָיְתָה הַיַּלְדָּה חֲלוּשָׁה וְּתְשׁוּשַׁת־כֹּחַ בְּיוֹתֵר. מִתְּחִלָּה הָעֲיֵפוּת, שָׁעָיְפָה הַיַּלְדָּה לַמְרוֹת הַטִּפּוּל, שֶׁטִּפְּלָה בָּהּ זֶרְמָה בְּלִי־חָשָׂךְ, וְאַחַר כָּךְ הָאַקְלִים הַגָּרוּעַ פָּגְעוּ פְּגִיעָה קָשָׁה בִּבְרִיאוּתָהּ. הִיא הָיְתָה חִוְרַת־פָּנִים וּכְחוּשָׁה, כְּאִלּוּ הֻרְעֲלָה עַל יְדֵי אֵדֵי הַבִּצּוֹת, וְשׁוּב לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, וְאַךְ בְּקשִׁי יָכְלָה לְהַפְלִיט מִפִּיהָ מִלִּים אֲחָדוֹת, כְּדֵי לִשְאֹל עַל אִמָּהּ. וְשׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְהַגִּיד לָהּ, שֶׁעוֹד מְעַט² וְתִרְאֶה אֶת אִמָּהּ, וְכִי אָבִיהָ, אָחִיהָ, מִיס אַלִּיס וּמַרס יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶן בִּמְהֵרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיְתָה מְנַחֶמֶת אוֹתָהּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לִישִׁיבָתָן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. מִדַּעְתָּהּ, שֶׁהָיְתָה מְפֻתָּחָה שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתֶיהָ וְשֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְחַדְּדָה עוֹד יוֹתֵר עַל יְדֵי הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיהָ מִיּוֹם שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת הָאֲיֻמִּים בְּמַּטָּעָה, הֵבִינָה דֵי כָּל צָרְכָּהּ, שֶׁהִיא נִגְזְלָה מִבֵּית אִמָּהּ וּתְפוּסָה בְּיָדָיו שֶׁל אָדָם רָשָׁע וְשֶׁאִם לֹא יָבוֹאוּ לְהַצִּילָהּ, שׁוּב לֹא תִּרְאֶה אֶת קֶמדלֶס־בֵּי לְעוֹלָם.

עַכְשָׁיו לֹא יָדְעָה זֶרְמָה מַה לְהָשִׁיב לָהּ עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּטִּפּוּל, שָׁהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בָּהּ מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת, רָאֲתָה שֶׁהַיַּלְדָה הָעֲלוּבָה הוֹלֶכֶת וּמִדַּלְדֶּלֶת לְעֵינֶיהָ.

אוֹתוֹ הַ“וִּיגוַם”, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ כְּבָר, לֹא הָיָה אֶלָּא צְרִיף רָעוּעַ, שֶׁלֹּא יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַחְסֶה מַסְפִּיק בִּימוֹת הַסְּתָיו, לְפִי שֶׁהָרוּחַ וְהַגְּשָׁמִים הָיוּ חוֹדְרִים לְתוֹכוֹ מִכָּל צַד. וּכְנֶגֶד זֶה הָיָה מַחְסֶה לְיוֹשְׁבָיו מִפְּנֵי מוֹקְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּתְקוּפַת־הַשָּׁנָה הַחַמָּה, שֶׁכְּבָר הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּמַעֲלַת־רֹחַב זוֹ.

“וִיגוַם” זֶה הָיָה מְחֻלָּק לִשְׁנֵי חֲדָרִים, שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁוִים לְגֹדֶל. אֶחָד הָיָה צַר מְאֹד וְכִמְעַט לְלֹא מָאוֹר וּפִתְחוֹ לֹא הָיָה פָּתוּחַ לַחוּץ אֶלָּא לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי. אוֹתוֹ הַחֶדֶר הָיָה מְרֻוָּח לְמַדַּי וְאוֹר הַיּוֹם נִכְנַס לְתוֹכוֹ בְּעַד הַפֶּתַח הַקָּבוּעַ בֶּחָזִית הָרָאשִׁית שֶׁל הַצְּרִיף הַמָּפְנֶה כְּלַפֵּי חוֹף הַתְּעָלָה.

זֶרְמָה וְדֵי הֻשְׁכְּנוּ בַּחֶדֶר הַקָּטָן, וְשָׁם לֹא נִמְצְאוּ לְתַשְׁמִישָׁן אֶלָּא כְּלֵי־בַּיִת מוּעָטִים וּמַצָּע שֶׁל תֶּבֶן לְמִשְׁכָּב.

הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי הָיָה מְשַׁמֵּשׁ דִּירָה לְטֶקְסַר וְלִסְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא זָז מֵאֲדוֹנָיו לְעוֹלָם. כָּאן נִמְצְאוּ כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ אֵלֶּה: שֻׁלְחָן וְעָלָיו כַּדִּים אֲחָדוֹת שֶׁל יַיִן שָׂרָף, כּוֹסוֹת וּפְנָכוֹת אֲחָדוֹת, מֵעֵין אָרוֹן לְצָרְכֵי אֹכֶל־נֶפֶשׁ, גֶּזַע עֵץ, שֶׁהֻקְצַע מְעַט לְשֵׁם סַפְסַל, וּשְׁנֵי צְרוֹרוֹת עֲשָׂבִים לְמִשְׁכָּב. אֶת הָאֵשׁ הַדְּרוּשָׁה לְבִשּׁוּל מְזוֹנוֹת הָיוּ מְבַעֲרִים בְּכִירָה שֶׁל אֶבֶן, שֶׁהֻתְקְנָה בַּחוּץ אֵצֶל אַחַת מִפִּנּוֹתָיו שֶׁל הַ“וִיגְוַם”. הִיא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ. לַהֲכָנַת הַמְּזוֹנוֹת, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא בָּשָׂר מְיֻבָּשׁ וְּבְשַׂר־צַיִּד, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהִצְטַיֵּד בּוֹ עַל נְקַלָּה עַל פְּנֵי הָאִי, יְרָקוֹת וּפֵירוֹת־בָּר – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מִחְיָה מַסְפֶּקֶת לְאָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת בְּרָעָב.

וּכְנֶגֶד זֶה הָיוּ שֵׁשֶׁת הָעֲבָדִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ טֶקְסַר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, יְשֵׁנִים בַּחוּץ, כְּדוֹמֶה לִשְׁנֵי הַכְּלָבִים, וְּכמוֹהֶם הֵם הָיוּ שׁוֹמְרִים עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הַ“וִּיגגַם” וְחוֹסִים בְּצִלָּם שֶׁל הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁעַנְפֵיהֶם הַתַּחְתּוֹנִים הִתְלַכְּדוּ יַחַד מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. דֵּי וְזֶרְמָה הֻרְשׁוּ לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לָצֵאת וְלָבוֹא בְּאֵין מַעְצוֹר. הֵן לֹא נִכְלְאוּ בְּחַדְרָן, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ כְּלוּאוֹת עַל פְּנֵי הָאִי קַרנֶרַל. שׁוֹבֵיהֶן הִסְתַּפְקוּ בְּכָךְ, שֶׁהָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶן, אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֶׂה־זְהִירוּת זֶה הָיָה לְמוֹתָר, מִשּׁוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה שֶׁלֹא בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁל הָאַרְבָּה, וְאוֹתָה הָאַרְבָּה הָיְתָה שְׁמוּרָה עַל יְדֵי הַנֶּגְרִים בְּלִי־חָשָׂךְ. בִּזְמַן שֶהָיְתָה מְטַיֶּלֶת בַּחוּץ עִם הַיַּלְדָּה, עָמְדָה זֶרְמָה מִיָּד עַל הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בַּבְּרִיחָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא רָאֲתָה זֶרְמָה אֶלָּא אֶת סְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא גָּרַע עַיִן מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ טֶקְסַר לֹא נִזְדַּמֵּן לְפָנֶיהָ. וְאוּלָם עִם בּוֹא הַלַּיְלָה שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁסָּח שִׂיחָה קְצָרָה עִם סְקַמְבּוֹ וְצִוָּהוּ לְהַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה. וּמִיָד הָיוּ כָּל דָּרֵי הַ“וִּיגוַם” יְשֵׁנִים, חוּץ מִזֶּרְמָה.

צָרִיךְ לְהַזְכִּיר, שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא עָלְתָה בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לְהוֹצִיא אַף מִלָּה אַחַת מִפִּיהוּ שֶׁל טֶקְסַר. בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּסִּירָה בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר אֶל אֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן נִסְּתָה לְשָׁאֳלוֹ מַה דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת בַּיַּלְדָּה וָּבָהּ וְהֶעְתִירָה עָלָיו תַּחֲנוּנִים וְאִיּוּמִים אֶלָּא שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ הָיוּ לְבַטָּלָה.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מְדַבֶּרֶת, לֹא הָיָה הַהִישְׁפַּנִי אֶלָּא נוֹעֵץ בָּה אֶת עֵינָיו הַקָּרוֹת וְהָרָעוֹת. אַחַר הִגְבִּיהַּ אֶת כְּתֵפָיו מִתּוֹךְ תְּנוּעָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּטְרִידִים אוֹתוֹ וּבָז לַעֲנוֹת דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ יָדֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה. כְּשֶׁבָּאָה אֶל הָאִי קַרנֶרַל, גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב עִם טֶקְסַר וְּלעוֹרֵר אֶת רַחֲמָיו, אִם לֹא עָלֶיהָ, הֲרֵי עַל הַיַּלְדָּה הָאֻמְלָלָה, וְאִם יַקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ מֵחֶמְלָה, – לְהַטּוֹתוֹ בְּכֹחַ הַמָּמוֹן.

וְהִנֵּה בָּאָה לְיָדָהּ הִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, בְּשָׁעָה שֶׁהַיַּלְדָּה הָיְתָה רְדוּמָה, פָּנְתָה וְהָלְכָה זֶרְמָה אֶל הַתְּעָלָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה טֶקְסַר מִתְהַלֵּךְ עַל שְׂפָתָהּ. הוּא וּסְקַמְבּוֹ הָיוּ מְנַצְּחִים עַל מְלֶאכֶת הַנֶּגְרִים, שֶׁעָקְרוּ מִן הַמַּיִם אֶת הַצְּמָחִים, שֶׁהִצְטַבְּרוּתָם הִכְבִּידָה בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאַרְבָּה.

בִּשְׁעַת מְלָאכָה זוֹ הָיוּ שְׁנֵי נֶגְרִים חוֹבְטִים בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, כְּדֵי לְהַפְחִיד אֶת הַנְּחָשִׁים שֶׁרָאשֵׁיהֶם הָיוּ מְבַצְבְּצִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה עָזַב סְקַמְבּוֹ אֶת אֲדוֹנָיו, שֶׁאַף הוּא כְּבָר פָּנָה לָלֶכֶת מִזֶּה, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֶצְלוֹ זֶרְמָה.

טֶקְסַר הִנִּיחָהּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּכְשֶׁהִשִּׂיגָה אוֹתוֹ, עָמַד תַּחְתָּיו.

“טֶקְסַר”, – פָּתְחָה וְאָמְרָה זֶרְמָה, "עָלַי לְדַבֵּר עִמְּךָ. “וַדַּאי תִּהְיֶה זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וְהִנְנִי מְבַקֶּשֶת מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ אֵלַי”.

טֶקְסַר הִצִּית סִיגָרְיָּה וְלֹא עָנָה דָּבָר. זֶרְמָה הִמְתִּינָה שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר הוֹסִיפָה וְאָמְרָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“טֶקְסַר, אֶפְשָׁר תַּגִּיד לִי סוֹף סוֹף מַה דַּעֲתְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּדֵי בּוֹרְבֶּנק?”

אֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה.

“אֵין אֶת נַפְשִׁי”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה הַמֶּטִיסָה, לְגַלְגֵּל אֶת רַחֲמֶיךָ עַל גּוֹרָלִי אֲנִי. אֵין הַמְדֻבָּר כָּאן אֶלָּא עַל הַיַּלְדָּה, שְׁחַיֶּיהָ תְּלוּיִים מִנֶּגֶד וְשֶׁעוֹד מְעַט וְתֵחָלֵץ מִיָּדֶיךָ…"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיעַ טֶקְסַר אֶת כְּתֵפָיו לְאוֹת, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה כָּל עִקָּר.

“אָמְנָם כֵּן, עוֹד מְעַט”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה זֶרְמָה. “אִם לֹא עַל יְדֵי מְנוּסָה, הֲרֵי עַל יְדֵי הַמָּוֶת”.

הַהִישְׁפַּנִי הִפְלִיט מִפִּיו לְאִטּוֹ אֶת עָשָׁן הַסִּיגָרְיָּה וְלֹא הֵשִׁיב אֶלָּא תְּשׁוּבָה זוֹ:

“הֲבָלִים! הַיַּלְדָּה תָּנוּחַ יָמִים אֲחָדִים וְתָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, וַהֲרֵינִי סוֹמֵךְ עֲלַיִךְ זֶרְמָה, שֶׁתְּטַפְּלִי בָּהּ בִּשְׁקִידָה וּתְשַמְּרִי בְּיָדֵנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה הַזּאֹת!”

“לָאו, הֲרֵינִי חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לְךָ, טֶקְסַר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ יָמִים מוּעָטִים וְהַיַּלְדָּה הַזּאֹת מוֹת תָּמוּת, וְּללֹא שׁוּם הֲנָאָה לְעַצְמְךָ!”

“לְלֹא הֲנָאָה לְעַצְמִי?” – הֵשִׁיב טֶקְסַר. “הֲרֵי אֲנִי מַחֲזִיק אוֹתָהּ בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאִמָּהּ, הַהוֹלֶכֶת לָמוּת, מֵאָבִיהָ, מֵאָחִיהָ, הַמְדֻכְדָּכִים מֵרֹב יֵאוּשׁ!”

“לוּ יְהִי כֵן!” – אָמְרָה זֶרְמָה. “אֲבָל הֲרֵי כְּבָר הִשְׁבַּעְתָּ, טֶקְסַר, אֶת תַּאֲוַת הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ דַּיֶךָ, וְהַאֲמִינָה לִי, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁתָּשִׁיב אֶת הַיַּלְדָּה לְהוֹרֶיהָ תְּהֵא נִשְׂכָּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל יְדֵי שֶׁתַּעֲצֹר אוֹתָהּ כָּאן”.

“מַה כַּוָּנָתֵךְ בִּדְבָרִים אֵלֶּה?”

“כַּוָּנָתִי הִיא, שֶׁכְּבַר גָּרַמְתָּ לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק יִסּוּרִים מְרֻבִּים לְמַדַּי. עַכְשָׁיו הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁתִּתֵּן דַּעְתְּךָ לְתוֹעַלְתְּךָ…”

“לְתוֹעַלְתִּי?…”

“אָמְנָם כֵּן, טֶקְסַר”, – עָנְתָה זֶרְמָה מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “הַמַּטָּעָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי נֶחְרְבָה, הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק הוֹלֶכֶת לָמוּת, וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עִמְּךָ כְּבָר מֵתָה, בִּתָּהּ נֶעֶלְמָה וְאָבִיהָ מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לַשָּוְא. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, כִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הָאֵלֶּה עָשִׂיתָ אַתָּה, טֶקְסַר! לִי הַמִּשְׁפָּט לְהַגִּיד לְךָ זֹאת בְּפָנֶיךָ. אֲבָל הִזָּהֵר! יָבוֹא יוֹם וּמַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ יִגָּלוּ לְאוֹר. תֵּן דַּעְתְּךָ לָעֹנֶשׁ, שֶׁאַתָּה צָפוּי לוֹ. טוֹבַת עַצְמְךָ דּוֹרֶשֶׁת לָחוּס וְלַחְמֹל. אֵינִי מְדַבֶּרֶת עַל עַצְמִי, אֲשֶׁר בַּעֲלִי לֹא יִמְצָאֵנִי לִכְשֶׁיָּשוּב בַּחֲזָרָה. לָאו! הֲרֵינִי מְדַבֶּרֶת עַל יַלְדָּה עֲנִיָּה זוֹ, שֶׁהוֹלֶכֶת לָמוּת. עָצְרֵנִי כָּאן, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, וּשְׁלַח בַּחֲזָרָה אֶת הַיַּלְדָּה אֶל קֶמְדלֶס־בֵּי, הֲשִׁיבֶנָּה אֶל אִמָּהּ. שׁוּב לֹא יִתְבְּעוּ אוֹתְךָ לָתֵּת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁעָשִׂיתָ לְשֶׁעָבַר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם תִּדְרשׁ, יְשַלְּמוּ לְךָ זָהָב בִּמְחִיר חֻפְשָׁתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. אִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ כָּזֹאת, טֶקְסַר, וּמַצִּיעַה לְפָנֶיךָ חֲלִיפִין אֵלֶה, אֵינִי עוֹשָׂה זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת וּמַכִּירָה הֵיטֵב אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵי בֵּיתוֹ. וּבְכֵן הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהֵם יַקְרִיבוּ אֶת כָּל הוֹנָם כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, וּבֵאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁהֵם יְקַיְּמוּ אֶת הַהַבְטָחָה, שֶׁמַּבְטִיחָה לְךָ שִׁפְחָתָם!”

“שִׁפְחָתָם?…”– קָרָא טֶקְסַר מִתּוֹך לִגְלוּג. “שׁוּב אֵין עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בְּקֶמְדלֵס־בֵּי!”

“כֵּן הַדָּבָר, טֶקְסַר, הֲרֵינִי שִׁפְחָתָם, כִּי וִתַּרְתִּי עַל הַשִּׁחְרוּר, כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בְּבֵית אֲדוֹנִי!”

“הַאֻמְנָם, זֶרְמָה, הַאֻמְנָם?” – אָמַר טֶקְסַר. “אִם כֵּן אֵפוֹא, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָאַסְתְּ לִהְיוֹת שִׁפְחָה, נָבוֹא בְּהִתְקַשְּׁרוּת עִמָּךְ. לִפְנֵי שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע שָׁנִים חָפַצְתִּי לִקְנוֹתֵך מֵאֵת יְדִידִי טִיקְבּוֹרְן. הִצַּעְתִּי בַּעֲדֵךְ, בַּעֲדֵךְ לְבָד סְכוּם מְסֻיָּם, וְאִלְמָלֵא הִרְבָּה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק בִּמְחִירֵךְ וְקָנָךְ לְתוֹעַלְתּוֹ, שֶׁלִּי הָיִית מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָךְ. עַכְשָׁיו הֲרֵי אַתְּ בְּיָדִי וְהִנְנִי לְהַחֲזִיק בָּךְ”.

“לוּ יְהִי כֵּן, טֶקְסַר!” – עָנְתָה זֶרְמָה, “הֲרֵינִי שִׁפְחָתְךָ, אֲבָל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? הַאִם לֹא תָּשִׁיב אוֹתָהּ לְהוֹרֶיהָ?”

“לְהָשִׁיב אֶת בִּתּוֹ שֶׁל גֶ’מס בֹּוֹרְבֶּנק לְאָבִיהָ?…” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בּקוֹל מָלֵא שִׂנְאָה נִצַּחַת, – “הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!”

“נָבָל!” – קָרְאָה זֶרְמָה מִתּוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת. “דַּע לְךָ אֵפוֹא: אִם אָבִיהָ לֹא יוֹצִיאֶנָּה מִיָּדֶיךָ, יוֹצִיאֶנָּה אֱלֹהִים!”

צְחוֹק לַעַג וְּמנוֹד־כְּתֵפַיִם – הִנֵּה כָּל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵשִׁיב הַהִישְׁפַּנִי. הוּא גּוֹלֵל עוֹד סִיגָרְיָּה אַחַת וְהִדְלִיק אוֹתָהּ בִּשְׁאֵרִיתָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה וָּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה, בְּלִי לְהָעִיף אֲפִילוּ מַבַּט־עַיִן אֶחָד בְּזֶרמָה.

אָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, אִלּוּ הָיָה נֶשֶׁק בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה אֲמִּיצַת־הַלֵּב, הָיְתָה הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹרְגִים חַיָּה רָעָה. וְלֹא הָיְתָה מַשְׁגַּחַת בַּסַּכָּנָה לִהְיוֹת מוּמָתָה בִּיְדֵי סְקַמְבּוֹ וּמֵרֵעָיו. אֶלָּא שֶּׁלֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הִיא עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ בְּלִי־נוֹעַ וְהִבִּיטָה אֶל הַנֶּגְרִים, הָעוֹבְדִים אֶת עֲבוֹדָתָם עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה. אֵין עֵינֵיהָ רוֹאוֹת פָּנִים מַסְבִּירוֹת. פַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל כֻּלָּם זְעוּמִים כְּשֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת, וְדוֹמֶה שֶׁשּׁוּב אֵינָם נִמְנִים עִם בְּנֵי אָדָם. הִיא חָזְרָה אֶל הַ“וִּיגְוַם”, כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ שׁוּב בְּתַפְקִיד שֶׁל אֵם לְגַבֵּי הַיַּלְדַּה, שֶׁקָּרְאָה לָהּ בְּקוֹל חָלוּשׁ.

זֶרְמָה נִסְּתָה לְנַחֵם אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁנָּטְלָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. נְשִׁיקוֹתֶיהָ הֶחֱיוּ אֶת רוּחָהּ מְעַט. הִיא הֵכִינָה לָהּ מַשְׁקֶה חַם עַל גַּבֵּי הַסִּירָה שֶׁבַּחוּץ, שֶׁלְּשָׁם הוֹצִיאָה אוֹתָהּ. הִיא שָׁקְדָה עֲלֶיהָ וְטִפְּלָה בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר הָיְתָה לְאֵל יָדָהּ בְּתוֹךְ הַמַּחְסוֹר וְהַעֲזוּבָה, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בָּהֶם. וְדֵי הִבִּיעָה לָהּ אֶת תּוֹדָתָהּ מִתּוֹךְ חִיוּךְ… אֲהָה לְחִיוּךְ זֶה!… הוּא הָיָה מַר וְעָגוּם יוֹתֵר מִדְּמָעוֹת!

זֶרְמָה שׁוּב לֹא נִפְגְּשָׁה עִם הַהִישְׁפַּנִי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּקְּשָׁה לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ. מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר? הוּא לֹא הָיָה עָשׂוּי לְשַׁנּוֹת אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁבְּלִבֹּו, וְתוֹכָחוֹת חֲדָשׁוֹת עֲלוּלוֹת אַךְ לְהָרַע אֶת הַמַּצָּב עוֹד יוֹתֵר.

וְאָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר. אַף עַל פִּי שֶׁעַד עַכְשָׁיו, בֵּין בִּזְמַן שֶׁשָּׁהוּ בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וּבֵין בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, לֹא הָיָה מִתְנַהֵג טֶקְסַר קָשֶׁה לֹא עִם הַיַּלְדָּה וְלֹא עִם זֶרְמָה, בּכָל זֹאת הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת, שֶׁאָדָם כְּמוֹתוֹ מֻכְשָׁר לְכָל רֶשַׁע. אִם תִּתְקוֹף עָלָיו חֲמַת זַעַם, עָלוּל הוּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־אַלָּמוּת אַכְזָרִים בְּיוֹתֵר. נֶפֶשׁ מָשְׁחָתָה זוֹ לֹא הָיְתָה מֻכְשָׁרָה לְרֶגֶשׁ שֶׁל חֶמְלָה כָּלְשֶׁהוּ, וְכֵיוָן שֶׁטּוֹבַת עַצְמוֹ לֹא הִכְרִיעָה אֶת שִׂנְאָתוֹ, רָאֲתָה זֶרְמָה אֶת עַצְמָהּ אֲנוּסָה לְהִתְיָאֵש מִכָּל תִּקְוָה לֶעָתִיד. וַאֲשֶׁר לְמֵרֵעָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, לִסְקַמְבּוֹ וְלַעֲבָדָיו כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לִדְרֹש מֵהֶם שֶׁיִּהְיוּ רַחֲמָנִים יוֹתֵר מֵאֲדוֹנֵיהֶם? גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם מַה יְּהֵא גּוֹרָלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחַד מֵהֶם, שֶׁיַעֲרֹב אֶת לִבֹּו לְהַרְאוֹת לָהּ אוֹת כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרָהּ, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה מַה לְקַוּוֹת מֵהֶם. לֹא הָיָה לָהּ אֵפוֹא עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָהּ בִּלְבָד וְהִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִיא גָמְרָה בְּלִבָּהּ לִבְרֹחַ בַּלַּיְלָה הַבָּא.

אֲבָל כֵּיצָד? הֲלֹא מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת אֵזוֹר הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הָאִי קַרְנֶרַל. אָמְנָם אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאֲגַם שֶׁמִּנֶּגֶד לַ“וִּיגְוַם” לֹא הָיָה רָחָב בּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְחִיָּה. וּבְכֵן לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה: לִתְפֹּשׂ אֶת הָאַרְבָּה וְלָשׁוּט בָּהּ עַד לְעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה.

וְהִנֵּה בָּא הָעֶרֶב וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה, שֶׁעָתִיד הָיָה לִהְיוֹת לֵיל מַחֲשַׁכִּים וְשׁוֹאָה, לְפִי שׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים וּמֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁרוּחַ סְעָרָה מִתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה.

אִם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִזֶרְמָה לָצֵאת מִן הַ“וִּיגְוַם” אֶלָּא דֶרֶךְ פִּתְחוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הַגָּדוֹל, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי לִפְרֹץ חוֹר בְּתוֹךְ כֹּתֶל־הַקַּשׁ וְלַעֲבֹר בַּעֲדוֹ מִתְּחִלָּה בְּעַצְמָה וְאַחַר כָּךְ לִמְשֹׁךְ אַחֲרֶיהָ אֶת דֵּי? וְלִכְשֶׁתַעֲמֹד בַּחוּץ, תִּמָּלֵךְ בְּדַעֲתָהּ מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד.

סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת לֹא נִשְׁמַע מִבַּחוּץ דָּבָר זוּלָתִי שְׁרִיקוֹת הָרוּחַ. טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הָיוּ יְשֵׁנִים. הַכְּלָבִים וַדַּאי הִתְחַבְּאוּ תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים וְלֹא הָיוּ מְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לַבַּיִת.

הַשָׁעָה הָיְתָה נוֹחָה לְזֶרְמָה לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשַׂבְתָּהּ.

בִּזְמַן שֶׁדֵּי הָיְתָה מוּטֶלֶת עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְיָשְׁנָה הִתְחִילָה זֶרְמָה לְחַלֵּץ בַּחֲשַׁאי אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הַקָּנִים, שַׁהַכֹּתֶל הַצְּדָדִי שֶׁל הַ“וִּיגְוַם” נִצְטָרֵף מֵהֶם.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת שֶל עֲבוֹדָה לֹא הָיָה החוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל מַסְפִּיק עֲדַיִן בְּמִדָּה שֶׁהִיא וְהַיַּלְדָּה תּוּכַלְנָה לַעֲבֹר בּוֹ. וּבְכֵן הוֹסִיפָה לְהַגְדִּילָוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ, וּפִתְאֹם שָׁמְעָה קוֹל שָׁאוֹן וְהִיא הִפְסִיקָה אֶת מְלָאכְתָּהּ.

שָׁאוֹן זֶה עָלָה מִן הַחוּץ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה. נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחַת הַכְּלָבִים, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹת־הַתְרָאָה, שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה. טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הִתְעוֹרְרוּ מִיָּד וְחָפְזוּ וְיָצְאוּ בִּבְהִילוּת מֵחֶדְרָם.

וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת. כַּנִּרְאֶה, שֶׁחֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם בָּאָה אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה. וּבְכֵן אֲנוּסָה הָיְתָה זֶרְמָה לַעֲזֹב אֶת נִסְיוֹנָהּ לִבְרֹחַ, שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הָיָה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אוֹתָהּ שָׁעָה.

לֹא הָיְתָה שָׁעָה קַלָּה וְלַמְרוֹת הֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ שֶׁל הָרוּחַ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין קוֹל שֶׁל הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם.

זֶרְמָה הִטְתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה. מַה הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע?

אֶפְשָׁר שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה חָמְלָה עָלֶיהָ? וְכִי שָׁלְחָה לָה תְּשׁוּעָה, שֶׁשּׁוּב לֹא יָכְלָה לְצַפּוֹת לָהּ?

לֹא, הַתְּשׁוּעָה לֹא בָּאָה, וְהִיא הֵבִינָה זֹאת. אִלְמָלֵא כֵּן, וַדַּאי הָיָה מִתְרַגֵּשׁ קְרָב בֵּין הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּבֵין אַנְשֵׁי טֶקְסַר, וַדַּאי הָיְתָה תִּגְרָה בִּשְׁעַת הַמַּעֲבָר בַּתְּעָלָה, אֵלֶה וְאֵלֶה הָיוּ מְצַוְּחִים וִירִיוֹת־רוֹבִים הָיוּ מְפוֹצְצוֹת. שׁוּם דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא אֵרַע. לְהֵפֶךְ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל בָּא גְּדוּד־עֵזֶר.

לְאַחַר רֶגַע הִבְחִינָה זֶרְמָה, שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ אֶל הַ“וִּיגְוַם”. הַהִישְׁפַּנִי בָּא בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה סְקַמְבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַהִינְדּוּאִי עֲדַיִן הָיָה נִשְׁמַע בַּחוּץ, מִצַּד הַתְּעָלָה.

בַּחֶדֶר נִמְצְאוּ אֵפוֹא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הַם הִתְחִילוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה בְּלַחַשׁ, וְאַחַר הִפְסִיקוּ אֶת הַשִּיחָה.

אֶחַד מֵהֶם, וּפַנָּס בְּיָדוֹ, נִפְנָה וְהָלַךְ אֶל חַדְרָהּ שֶׁל זֶרְמָה. זוֹ הִסְפִּיקָה לְהִתְנַפֵּל עַל מִשְׁכָּבָהּ וּלְהַעְלִים בְּגוּפָהּ אֶת הַחוֹר, שֶׁנָּקְבָה בַּכֹּתֶל הַצְּדָדִי.

טֶקְסַר – כִּי אָכֵן הוּא הָיָה הָאִישׁ – פָּתַח קְצַת אֶת הַדֶּלֶת, הֵצִיץ בַּחֶדֶר וְרָאָה אֶת הַמֶּטִיסָה שׁוֹכֶבֶת אֵצֶל הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה וּשְׁקוּעָה לְמַרְאִית־עַיִן בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. וּמִיָּד הִסְתַּלֵּק וְהָלַךְ לוֹ.

זֶרְמָה חָזְרָה כְּרֶגַע לִמְקוֹמָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, שֶׁנִסְגְּרָה שׁוּב.

אָמְנָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְאֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הָאִישׁ הַמֵּסִיחַ עִם טֶקְסַר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לִרְאוֹת, אֲבָל אֶת הַשִׂיחָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יָכְלָה לִשְׁמֹעַ יָפֶה.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁמְעָה זֶרְמָה בּאוֹתָהּ שָׁעָה.

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעָה זֶרְמָה

“אַתָּה בָּאתָ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל?”

“הֵן, הֲרֵינִי כָּאן זֶה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת”.

“וַאֲנִי סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְּךָ יוֹשֵׁב בְּאָדָמסְוִיל³ בִּסְבִיבוֹתָיו שֶׁל הָאֲגָם אַפּוֹפְּקָה ⁴ ) ?” “הָיִיתִי שָׁם לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים”

“וְלָמָּה בָּאתָ לְכָאן?”

“הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר”.

“הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאֵין לָנוּ לְהִפָּגֵּשׁ לְעוֹלָם בְּשׁוּם מָקוֹם, חוּץ מִן הַבִּצּוֹת שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְרַק בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מוֹדִיעֵנִי עַל כָּך מֵרֹאשׁ בְּשׁוּרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁבִּכְתָב”.

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁמֻּכְרָח הָיִיתִי לָצֵאת מִמְּקוֹמִי בְּחִפָּזוֹן וּלְהִמָּלֵט אֶל אֶוֶרגלָדֶיס”.

“מִפְּנֵי מָה?”

“הִנְנִי לְסַפֵּר לְךָ מִיָּד”.

וְכִי אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְסַכָּנָה, שֶׁמָּא יִוָּדַע סוֹדֵנוּ?"…

“לָאו! בָּאתִי בַּלַּיְלָה וְאִישׁ מֵעֲבָדֶיךָ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אוֹתִי”.

אִם זֶרְמָה לֹא הֵבִינָה כְּלוּם מִכָּל אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁלֹּא יָכְלָה לְנַחֵשׁ וְלִמְצֹא מִי הָיָה אוֹתוֹ הָאוֹרֵחַ שֶבַּוִיגוַם, שֶׁבָּא לְכָאן בְּהֶסַּח־הַדַּעַת. דָּבָר זֶה וַדַּאי הוּא, שֶׁבַּחֶדֶר נִמְצְאוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אָדָם אֶחָד הוּא הַשּׁוֹאֵל וְהוּא הַמֵּשִׁיב. הַקּוֹל, חִתּוּךְ־הַדִּבּוּר, הַנְּעִימָה – הַכֹּל אֶחָד הָיָה. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל הַמִּלִּים הֲלָּלוּ יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל אָדָם אֶחָד. לַשָּׁוְא נִסְּתָה זֶרְמָה לְהָצִיץ בַּסְּדָקִים שֶׁבַּדֶּלֶת וְלִרְאוֹת דָּבָר. הַחֶדֶר הַמּוּאָר בְּאוֹר קָלוּשׁ הָיָה שָׁקוּעַ בַּאֲפֵלָה לְמֶחֱצָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בָּרוּר שׁוּם דָּבָר. וּלְפִיכָךְ אֲנוּסָה הָיְתָה הַמֶּטִיסָה לְהִסְתַּפֵּק בְּהַקְשָׁבָה בִּלְבָד וְלִשְׁמֹעַ, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶת כָל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, שֶׁאוּלַי יָכְלָה לִהְיוֹת חֲשׁוּבָה בִּשְׁבִילָהּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתְקוּ רֶגַע אֶחָד, הוֹסִיפוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לָסִיחַ זֶה עִם זֶה. כַּנִּרְאֶה שֶׁטֶקְסַר הוּא הוּא שֶׁשָּׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּהַלָּן:

“לֹא בָּאתָּ לְבַדְּךָ?”

“לָאו, אֲחָדִים מִבְּנֵי סִיעָתֵנוּ לִוּוּנִי עַד אֶוֶרגלָדֶיס”.

“וְכַמָּה מִנְיָנָם?”

“כְּאַרְבָּעִים אִישׁ”.

“וְכִי אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁיִוָּדַע לָהֶם מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵנוּ לְהַעְלִים יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ?”

“אֵינִי חוֹשֵׁשׁ כָּל עִקָּר. הֵם לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם אֶת שְׁנֵינוּ יָחַד. וְּכְשֶׁיֵּצְאוּ מִן הָאִי קַרנֶרַל, לֹא יֵדְעוּ כְּלוּם, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יְשַׁנֶּה אֶת תָּכְנִית חַיֵּינוּ!”

אוֹתָה שָׁעָה דּוֹמָה הָיְתָה זֶרְמָה כְּאִלּוּ הִיא שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל הַחִכּוּךְ שֶׁל שְׁתֵּי יָדַיִם הַחוֹבְקוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

אַחַר נִתְחַדְּשָׁה הַשִּׂיחָה וְהָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בְּצוּרָה שֶׁלְּהַלָּן:

“מַה זֶה אֵרַע לְאַחַר כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“מַעֲשֶׂה חָמוּר בְּיוֹתֵר. יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי דִיפּוֹן כָּבַשׁ אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין?”

“הֵן, הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת, וּבְוַדַּאי יָדוּעַ לְךָ, מִנַּיִן לִי זֹאת”.

“אָמְנָם כֵּן! אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה בְּרַכֶּבֶת שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה הָיָה דָבָר בְּעִתּוֹ וְעַל יָדוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לְךָ הַזְּכוּת לִטְעֹן טַעֲנַת אָלִיבִּי, שֶׁהִכְרִיחָה אֶת בֵּית־הַדִּין הַצְּבָאִי לְזַכּוֹת אוֹתְךָ בַּמִּשְׁפָּט”.

“עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ!… וְאֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָנוּ נִצָּלִים בְּדֶרֶךְ זוֹ!”

“גַּם לֹא תִּהְיֶה הָאַחֲרוֹנָה. וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מַה כָּבְשׁוּ הַצְּפוֹנִיִּים אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין? לֹא לְשֵׁם לְכִידָתָהּ שֶׁל בִּירַת פֶּלֶךְ סֶנט־ג’וֹן בִּלְבָד, אֶלָּא בְּעִקָּר לְשֵׁם הֲטָלַת הֶסְגֵּר עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי”.

“שָׁמַעְתִּי זֹאת”.

“וְאוּלָם דִּיפוֹן סָבוּר הָיָה, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה עַל הַחוֹף מִתּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן וְעַד אִיֵּי בָּהָמָה אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת, וְהוּא אָמַר לִרְדֹּף אֶת הָעוֹסְקִים בְּהַבְרָחַת צָרְכֵי־מִלְחָמָה בִּפְנִימָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה גּוּפָהּ. וּבְכֵן הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ לְשֵׁם כָּךְ שְׁתֵּי אֲרָבוֹת עִם גְּדוּד שֶׁל מַלָּחִים תַּחַת יַד שְׁנֵי קְצִינִים מִן הָאֶסְכַּדְרָה. – וְכִי שָׁמַעְתָּ עַל מִשְׁלַחַת זוֹ?”

“לָאו”.

“בְּאֵיזֶה יוֹם יָצָאתָ מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר?… יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר שֶׁזִּכּוּךָ בַּדִּין?”…

“הֵן, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ זֶה”.

“אָמְנָם כֵּן, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ”.

צָרִיךְ לְהָעִיר, שֶׁגַּם זֶרְמָה לֹא יָכְלָה לַדַעַת כְּלוּם עַל מַעֲשֶׂה־הִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב בִּקִיסִימִי, שֶׁהַקַּפִּיטָן הוֹאוּיִק סִפֵּר עָלָיו לְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּיַּעַר.

וּבְכֵן שָׁמְעָה עַכְשָׁיו יַחַד עִם הַהִישְׁפַּנִי אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אֵיךְ הֹעֲלוּ שְׁתֵּי הָאֲרָבוֹת בָּאֵשׁ וּמִכָּל הַגְּדוּד לֹא נוֹתְרוּ בַּחַיִּים אֶלָּא כִּתְרֵיסָר אֲנָשִׁים שֶׁנִּצְּלוּ בֶּעָמָל וְהֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה לַמְפַקֵּד.

“יָפֶה!… יָפֶה!” – קָרָא טֶקְסַר. “אַךְ זֶהוּ גְמוּל נָאֶה עַל כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל! וִּמי יִתֵּן וְעָלָה בְּיָדֵנוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הַצְּפוֹנִיִּים הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ אֶל מַעֲמַקֵּי פְלוֹרִידָה שֶׁלָּנוּ! לֹא הָיָה נוֹתָר מֵהֶם אַף אֶחָד!”

“אָמְנָם כֵּן, לֹא הָיָה נוֹתָר מֵהֶם אַף אֶחָד”, – עָנָה הַשֵּׁנִי, “וּבְיִחוּד אִם יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא אֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל אֶוֶרגלָדֶיס! וְאָמְנָם עוֹד מְעַט וְאָנוּ נִרְאֶה אוֹתָם כָּאן”.

“מָה רְצוֹנְךָ לוֹמַר בָּזֶה?”

“רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן נִשְׁבַּע לְהִנָּקֵם אֶת נִקְמַת הַקְּצִינִים וְהַמַּלָּחִים שֶׁלוֹ שֶׁהוּמְתוּ. וּלְשֵׁם כָּך נִשְׁלְחָה אֶכְּסְפֶּדִיצִיָה חֲדָשָׁה אֶל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל פֶּלֶךְ סֶנט־ג’וֹן”.

"צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים לְצַד זֶה?… "

“הֵן, וְהַפַּעַם מִסְפָּרָם מְרֻבֶּה וְהֵם מְזֻיָנִּים יָפֶה, זְהִירִים בְּיוֹתֵר וְנִשְׁמָרִים לְנַפְשָׁם שֶׁלֹא לִנְפֹּל בַּפַּח!”

“אַתָּה נִפְגַּשְׁתָּ עִמָּם?”…

“לָאו, מִשּׁוּם שֶׁאֲנָשֵׁינוּ מוּעָטִים הַפַּעַם, וּלְפִיכָךְ אֲנוּסִים הָיִינוּ לָסֶגֶת אָחוֹר. וְאוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁאָנוּ נְסוֹגִים אָחוֹר, אָנוּ מוֹשְׁכִים אוֹתָם מְעַט מְעַט אַחֲרֵינוּ, וּלְאַחַר שֶׁנֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָה, הַשָּׁבִים אָחוֹר לְמָקוֹם זֶה, נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִמָּלֵט!”

“מֵאַיִן יָצְאוּ?”

“מִמּוֹסקִיטוֹ־אִינלֶט.”

“וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ הוֹלְכִים הֵם?”

“דֶּרֶךְ יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים”.

“וּבְאֵיֶזה מָקוֹם הֵם נִמְצָאִים עַכְשָׁיו?”

“בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין מֵאִי קַרנֶרַל, בְּעֶרֶךְ”.

“טוֹב הַדָּבָר”, – עָנָה טֶקְסַר. “מִן הַצֹּרֶך לְהַנִּיחַ לָהֶם לַחְדֹּר הָלוֹךְ וְחָדֹר לָלֶכֶת אֶל תּוֹךְ הַחֶבֶל הַדְּרוֹמִי. וְאָנוּ אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, אֶלָּא לְכַנֵּס וּלְרַכֵּז מִיָד אֶת הַמִּילִיצִיָּה. אִם יְהֵא צֹרֶךְ בְּכָךְ, נֵצֵא מִזֶּה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לְבַקֵּשׁ לָנוּ מִפְלָט בִּפְאַת מְצַר־הַיָּם בָּהָמָה”…

“וְשָׁם, אִם הַלָּלוּ יָצִיקוּ לָנוּ בְּיוֹתֵר קֹדֶם שֶּׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לֶאֱסֹף אֶת אֲנָשֵׁינוּ נִמְצָא לָנוּ מִקְלָט בָּטוּחַ בָּאִיִּים הָאַנְגְּלִיִים”.

הָעִנְיָנִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, הָיָה בָּהֶם מִשֶּׁל אִינְטֶרֶס גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל זֶרְמָה. אִם הֶחְלִיט טֶקְסַר לַעֲזֹב אֶת הָאִי, הֲיוֹלִיךְ עִמּוֹ גַּם אֶת הַשְּׁבוּיוֹת שֶׁלּוֹ, אוֹ יַנִּיחַ אוֹתָן בַּוִּיגְוַם וּסְקַמְבּוֹ יְהֵא שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶן? אִם יַנִּיחַ אוֹתָן כָּאן, לֹא מִן הָרָאוּי יִהְיֶה לְנַסּוֹת לִבְרֹחַ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ שֶׁל הַהִשְׁפַּנִי. אֶפְשָׁר שֶׁאָז יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לַעֲשׁוֹת אֶת מַעֲשֶׂיהָ מִתּוֹךְ יֶתֶר תִּקְוָה וְהַצְלָחָה. חוּץ מִזֶּה, כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁגְדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁעוֹבֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה, בּוֹא יָבוֹא אֶל שְׂפַת הָאֲגָם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, מִנֶּגֶד לְאִי קַרנֶרַל?

וְאוּלָם תִּקְוָה זוֹ שֶׁנִּצְנְצָה בְּלִבָּהּ שֶׁל זֶרְמָה, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנָּה מִיָּד.

כִּי הִנֵּה נִשְׁאָל טֶקְסַר מָה דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת בַּמֶּטִיסָה וּבַיַּלְדָּה, וְהוּא עָנָה וְאָמַר בְּלִי הִסּוּס:

“אִם יְהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר, הֲרֵינִי לְהוֹלִיכָן עַד לְאִיֵי בָּהָמָה!”

“וְּכְלוּם תּוּכַל יַלְדָּה קְטָנָה זו לַעֲמֹד בַּעֲמַל הַדֶּרֶךְ שֶׁל מַסָּע חָדָשׁ זֶה?”…

“הֵן, אֲנִי עָרֵב לְכָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁזֶּרְמָה תִּשְׁקֹד לְהָקֵל מֵעֲלֶיהָ אֶת תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ!”…

“וַּמה יְהֵא, אִם הַיַּלְדָּה תָּמוּת?”

“נוֹחַ לִי לִרְאוֹתָהּ מֵתָה, מִלְּהַחֲזִירָהּ לְאָבִיהָ!”

“אָכֵן גְּדוֹלָה שִׂנְאָתְךָ לַבּוֹרְבֶּנקִים הַלָּלוּ!”…

“כְּשִׂנְאָתְךָ אַתָּה אֲלֵיהֶם!”

זֶרְמָה שׁוּב לֹא יָכְלָה לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וְהָיְתָה נְכוֹנָה לִפְתֹּחַ בִּדְחִיפָה אֶת הַדֶּלֶת וּלְהִתְיַצֵּב פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ כָּל כָּךְ דּוֹמִים זֶה לָזֶה לֹא רַק בְּקוֹלָם, אֶלָּא גַּם בְּיִצְרֵיהֶם הָרָעִים וּבְחֶסְרוֹן מֻחְלָט שֶׁל מוּסַר־כְּלָיוֹת וְלֵב אָדָם. אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לִכְבּשׁ אֶת עַצְמָהּ. מוּטָב לָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹמַעַת אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁל טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו לָרֶשַׁע עַד הַסּוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר שֶׁיְסַיְּמוּ אֶת שִׂיחָתָם, יַעֲלוּ עַל מִשְׁכָּבָם לִישׁוֹן? אוֹ אָז תִּהְיֶה הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְכָךְ לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַמְּנוּסָה, שֶׁנֶּעֶשְתָה עַכְשָיו הֶכְרָחִית, קֹדֶם שֶׁיְבַצַּע טֶקְסַר אֶת הַחְלָטָתוֹ בִּדְבַר הַיְצִיאָה מִמָּקוֹם זֶה.

כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי נִמְצָא אוֹתָהּ שָׁעָה בְּמַצָּבוֹ שֶׁל אָדָם הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל מִפִּי אִישׁ־שִׂיחוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָדַעַת. וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף לִשְׁאֹל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן.

“וּמַה הִתְרַחֵשׁ בַּצָּפוֹן?” – שָׁאַל הוּא.

“לֹא אֵרָע שָׁם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב. לְמַרְבֶּה הָאָסוֹן נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁמְּדִינוֹת־הַבְּרִית יָדָן עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְיֵשׁ לַחֲשׁש שֶׁהַלּוֹחֲמִים לְעַבְדוּת אָבַד סִכּוּיָם בְּהֶחְלֵט!”

“אִי!” – הִשְׁמִיעַ טֶקְסַר בְּקוֹל שֶׁל שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ.

“בְּעַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי אֵין אָנוּ לֹא לַדָּרוֹם וְלֹא לַצָּפוֹן!” – עָנָה וְאָמַר הָאַחֵר.

“אָמְנָם כֵּן. אָנוּ אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא כְּלָל אֶחָד: בִּזְמַן שֶׁשְּׁתֵּי מִפְלַגּוֹת מְרַסְּקוֹת זוֹ אֶת זוֹ, עָלֵנוּ לַעֲמֹד תָּמִיד בְּצִדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּפְלַגָּה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַרְוִיחַ עַל יָדָהּ הַרְוָחָה יְתֵרָה!”

בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִלָּה טֶקְסַר אֶת טִיבוֹ בְּבֵרוּר גָּמוּר. לָדוּג דָּגִים בַּמַּיִם הָעֲכוּרִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים – זֹאת הָיְתָה מְגַמָּתָם הַיְחִידָה שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ.

“אֲבָל הַגִּידָה לִי”, – הוֹסִיף וְאָמַר, “מָה אֵרַע בְּיִחוּד בִּפְלוֹרִידָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הַלָּלוּ?”

“לֹא אֵרַע דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לְךָ. סְטֶוֶנס עֲדַיִן שׁוֹלֵט בַּנָּהָר עַד לְפִּיקוֹלַטָה”.

“וְאֵין סִמָּנִים לַדָּבָר, שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת בְּמַעֲלֶה זִרְמוֹ שֶׁל סֶנט־ג’וֹן?”…

“לָאו, הַתּוֹתְחָנִיּוֹת אֵינָן מְכִינוֹת עַצְמָן כְּלָל לְבַקֵּר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַפֶּלֶךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי, שֶׁבִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב יָבוֹא הַקֵּץ לְכִבּוּשׁ זֶה, וְהַדְּרוֹמִיִּים יָשוּבוּ לִשְׁלֹט בַּנָּהָר שְׁלִיטָה גְמוּרָה!”

“מָה רְצוֹנְךָ לוֹמַר?”

“שְׁמוּעָה מִתְהַלֶּכֶת, שֶׁיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁל דִּיפוֹן לַעֲזֹב אֶת פְלוֹרִידָה וּלְהַנִּיחַ שָׁם רַק שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש אֳנִיוֹת לְצֹרֶךְ הֶסְגֵּר הַחוֹפִים”.

“וְכִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר?”

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁדָּנִים עַל עִנְיָן זֶה. וְאִם הַדָּבָר יָקוּם, יַעֲזְבוּ מִיָּד אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין”.

“וְגֶ’קְסוֹנְוִיל?”…

“גַּם גֶ’קְסוֹנְוִיל תֵּעָזֵב”.

“אֶלֶף שֵׁדֵי שַׁחַת! אוֹ אָז אוּכַל לָשׁוּב לְשָׁם בַּחֲזָרָה, לְחַדֵּשׁ אֶת הַוַּעַד שֶׁלָּנוּ וְלִתְפּוֹס שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁקִּפַּחְתִּי בְּשֶׁל הַפֵדֵרָלִיִּים! הוֹי, צְפוֹנִיִּים אֲרוּרִים, אַךְ יָשׁוּב הַשִּׁלְטוֹן לְיָדִי וְרָאֹה יִרְאוּ אֵיךְ אֶשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ!”

“יָפֶה אָמַרְתָּ!”

“וְאִם גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עֲדַיִן לֹא עָזְבוּ אֶת קֶמדלֶס־בֵּי, וְאִם לֹא יַסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ מֵחֲמַת נִקְמָתִי, שׁוּב לֹא יִמָּלְטוּ מִמֶּנָּה!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים לְךָ! כָּל מַה שֶׁסָּבַלְתָּ מִידֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ, סָבַלְתִּי עִמְּךָ גַּם אָנִי! חָפְצְךָ חֶפְצִי! וּמַה שֶּׁשָׂנוּא עָלֶיךָ, שָׂנוּא גַם עָלַי! שְׁנֵינוּ אֵינֶּנוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד!”

“הֵן… אָדָם אֶחָד!” – עָנָה טֶקְסַר.

הַשִּׂיחָה נִפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד. קוֹל הַשָּקַת הַכּוֹסוֹת זוֹ בְּזוֹ הִגִּיד לְזֶרְמָה, שֶׁהַהִשְׁפַּנִי וְהָ“אַחֵר” שׁוֹתִים יַחַד “לְחַיִּים”.

זֶרְמָה הָיְתָה נִדְהָמָה. מִתּוֹך דִּבְרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁשָּׁמְעָה, הֶעֶלְתָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם נָטְלוּ חֵלֶק שָׁוֶה בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן בִּפְלוֹרִידָה, וְּבְיִחוּד בְּמַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע כְּלַפֵּי מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. וְהִיא הִכִּירָה וְהֵבִינָה זֹאת עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁהוֹסִיפָה לְהַקְשִׁיב אֶת שִׂיחָתָם עוֹד כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה. אָז נִתְגַּלּוּ כַּמָּה פְּרָטִים מֵחַיָּיו הַמְשֻׁנִּים הַלָּלוּ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי. וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן אֶחָד הָיָה הַקּוֹל, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּמֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת, כְּאִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר טֶקְסַר לְבַדּוֹ בַּחֶדֶר. הָיָה כָּאן דְּבַר־תַּעֲלוּמָה, שֶׁצֹּרֶךְ גָּדוֹל הָיָה לָהּ לַמֶּטִיסָה לְגַלּוֹתוֹ. אֶפֶס, אִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי הַנְּבָלִים הַלָּלוּ יוֹדְעִים, כִּי נִגְלָה לְזֶרְמֶה מִקְצַת מִן הַסּוֹדוֹת שֶׁלָּהֶם, כְּלוּם הָיוּ מְהַסְּסִים לַהֲמִיתָהּ, כְּדֵי לְהָסֵב מֵעֲלֵיהֶם סַכָּנָה זוֹ? וְאִם זֶרְמָה תּוּמַת, הַיַּלְדָּה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?

הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֶה בָּעֶרֶב. הָאֲוִיר לֹא חָדַל מִלִּהְיוֹת נוֹרָא. הָרוּחַ סָעֲרָה וְהַגֶּשֶׁם הָיָה הוֹלֵךְ וְנִתָּךְ בְּלֹא־הַפְסֵק. אֵין סָפֵק, שֶׁטֶּקְסַר וַחֲבֵרוֹ לֹא יַפְקִירוּ עַצְמָם לַשּׁוֹאָה וְלֹא יֵצְאוּ הַחוּצָה. וַדַּאי יָלוּנוּ הַלַּיְלָה בַּוִּיגְוַם וְאֶת הַחְלְטוֹתֵיהֶם לֹא יוֹצִיאוּ אֶל הַפֹּעַל אֶלָּא בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.

וְאָמְנָם דָּבָר זֶה נִתְאַמֵּת בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה כְּשֶׁשָּמְעָה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁל טֶקְסַר – כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא הוּא – פּוֹתֵחַ וְשׁוֹאֵל:

“וּבְכֵן מַה הַחְלָטָתֵנוּ?”

“הִנֵּה הִיא”, – עָנָה הַהִישְׁפַנִי. “מָחָר בַּבֹּקֶר נֵצֵא עִם אֲנָשִׁים לָתוּר אֶת סְבִיבוֹת הָאֲגָם. אָנוּ נַחְפֹר אֶת יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים בְּמֶרְחָק שֶׁל שׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁלַח לְפָנֵינוּ אוֹתָם מֵאֲנָשֵׁינוּ, הַמַּכִּירִים אוֹתוֹ יָפֶה, וּבְיִחוּד אֶת סְקַמְבּוֹ. אִם לֹא נִמְצָא שׁוּם סִמָּן לְהִתְקָרְבוּתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נָשׁוּב בַּחֲזָרָה וְנַמְתִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁנִּהְיֶה מֻכְרָחִים לָסֶגֶת אָחוֹר. וּלְהֶפֶךְ, אִם הַסַּכָּנָה תִּהְיֶה קְרוֹבָה, אֶאֱסֹף אֶת אֲנָשֵׁינוּ וְאֶת עֲבָדַי וְאוֹלִיךְ אֶת זֶרְמָה עַד לִמְצַר־הַיָּם בָּהָמָה. וְאַתָּה, מִצִּדְךָ, תִּשְׁקֹד לְכַנֵּס אֶת גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיּוֹת, הַמְפֻזָּרוֹת בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה”.

“שָׁרִיר וְקַיָּם”, – עָנָה וְאָמַר הָאַחֵר. “מָחָר בִּזְמָן שֶׁתֵּצְאוּ לְרַגֵּל, אֶתְחַבֵּא בַּיַּעַר שֶׁבָּאִי. לֹא מִן הָרָאוּי שֶׁיִּרְאוּנוּ יַחַד!”

“חָס וְשָׁלוֹם!” – קָרָא טֶקְסָר. “הַשֵּׁד יִשְׁמְרֵנִי מֵאִי־זְהִירוּת כָּזֹאת, שֶׁעֲלוּלָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹדֵנוּ! וּבְכֵן לֹא נִתְרָאֶה עַד הַלַּיְלָה הַבָּא בַּוִּיגְוָם. וְלֹא עוֹד שֶׁאִם אֶהְיֶה אָנוּס לָצֵאת מִכָּאן בַּיּוֹם, אַל תַּעֲזֹב אֶת הָאִי אֶלָּא לְאַחַר יְצִיאָתִי. וְאִם כֹּה יִהְיֶה, נָשׁוּב נִתְרָאֶה בִּסְבִיבוֹת כֵּף־הַחוֹל”.

עַכְשָׁיו רָאֲתָה וְהִכִּירָה זֶרְמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יְדֵי צְבָא מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

הֲלֹא אִם יִתְבָּרֵר מָחָר לַהִשְׁפַּנִי, שֶׁהַגְּדוּד מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, יְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת הָאִי וְיוֹלִיךְ גַּם אוֹתָהּ עִמוֹ!…

וּלְפִיכָך שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ לַמֶּטִיסָה שׁוּם סִכּוּי לְהִנָּצֵל אֶלָּא עַל יְדֵי עַצְמָהּ בִּלְבָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּסַּכָּנָה וּבְמַעְצוֹרִים, שֶׁאֵין לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, הַכְּרוּכִים בַּבְּרִיחָה מִתּוֹךְ תְּנָאִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּכַמָּה אֹמֶץ־לֵב וּגְבוּרָה הָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת, אִלּוּ יָדְעָה, כִּי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִ’ילְבֶּרט, מַרס וַאֲחָדִים מֵחֲבֵרֶיהָ שֶׁבַּמַּטָּעָה יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ עַל מְנָת לְחַלְּצָהּ מִיָּדָיו שֶׁל טֶקְסַר, כִּי הַפִּתְקָה שֶׁלָּהּ הוֹרְתָה לְאֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לְכַוֵּן אֶת חִפּוּשֵׂיהֶם, כִּי מַר בּוֹרְבֶּנק עָבַר כְּבָר אֶת נְהַר סֶנט־גּ’וֹן עַד לַאֲגַם וָשִׁינְגטוֹן וְחֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל יַעַר הַבְּרוֹשִׁים, כִּי הַגְּדוּד הַקָּטָן מִקֶּמדלֶס־בֵּי הִתְחַבֵּר עִם פְּלֻגַּת־הַצָּבָא שֶׁל הַקַפִּיטן הוֹאוּיִק, כִּי טֶקְסַר, הוּא וְלֹא אַחֵר, נֶחְשַׁב לַאֲבִי הַמְּזִמָּה שֶׁל הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב בְּקִיסִימִי, כִּי פּוֹשֵׁעַ זֶה יְהֵא מְרֻדָּף בְּלִי־חָשָׂךְ וְיָרֹה יִיָּרֶה בְּלֹא דִּין וּבְלֹא מִשְׁפָּט, אַךְ יִתָּפֵס בַּכַּף!…

וְאוּלָם זֶרְמָה לֹא יָכְלָה לָדַעַת זֹאת. הִיא לֹא הָיְתָה מְצַפָּה לִתְשׁוּעָה מִשּׁוּם מָקוֹם… וּלְפִיכָךְ אַחַת גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְהִתְמַכֵּר לְכָל סַכָּנָה וְלַעֲזֹב אֶת הָאִי קַרנרַל.

וְאוּלָם הִיא רָאֲתָה עַצְמָהּ אֲנוּסָה לִמְנֹעַ עַצְמָהּ לְפִי שָׁעָה מִלְּהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ אֶל הַפֹּעַל וּלְהַמְתִּין עוֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהַלַּיְלָה הָאָפֵל בְּיוֹתֵר, הָיָה נוֹחַ לַבְּרִיחָה. בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לֹא בִּקְּשׁוּ לָהֶם מַחְסֶה תַּחַת הָאִילָנוֹת, אֶלָּא חָנוּ מִסָּבִיב לַוִּיגְוַם. הֵם הָיוּ מִתְהַלְּכִים עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה, מְעַשְּׁנִים וּמְסִיחִים זֶה עִם זֶה וְקוֹלָם נִשְׁמַע בַּחֶדֶר. וְאִם נִסְיוֹנָהּ יִכָּשֵׁל וּמַחֲשַׁבְתָּהּ תִּגָּלֶה, עֲתִידָה הַיְתָה זֶרְמָה לְהָבִיא בְּכָךְ עַל עַצְמָהּ רָעָה גְדוֹלָה יוֹתֵר וְאּוּלַי גַם לִגְרוֹם לְטֶקְסַר לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד.

חוּץ מִזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת תִּמְצָא לָהּ שְׁעַת־כּשֶׁר טוֹבָה מִזֹּו לַבְּרִיחָה? וְכִי לֹא שָׁמְעָה אֶת הַהִישְׁפַנִי אוֹמֵר, שֶׁאֲנָשָׁיו, עֲבָדָיו וַאֲפִילוּ הַהִינְדוּאִי סְקַמְבּוֹ יְלַוּוּהוּ לִכְשֶׁיֵצֵא לְרַגֵּל אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל גְּדוּד־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית? וְכִי לֹא תִּהְיֶה זֹאת הִזְדַּמְּנוּת, אֲשֶׁר זֶרְמָה תּוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנָּה תּוֹעֶלֶת, וְשֶׁעֲשׂוּיָה לְהַגְדִּיל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַצְלָחָה? אִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בָּהּ אָדָם, וּלָבוֹא אֶל הַיַּעַר, סוֹפָהּ לְהִנָּצֵל בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים. הִיא תִּסָּתֵּר בַּמַּחֲבוֹאִים וְתֵדַע לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִנְפּוֹל שׁוֹד לְיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר. הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וַדַּאי אֵינוֹ רָחוֹק מִכָּאן. כֵּיוָן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, כְּלוּם לֹא הָיְתָה לָהּ תִּקְוָה לְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יָדוֹ? וּבְכֵן אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַמְתִּין.

אֲבָל הִנֵּה אֵרַע פִּתְאֹם מְאֹרָע, שֶׁעִרְעֵר אֶת כָּל הַבִּנְיָן הַזֶּה, שֶׁתִּקְוָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה נִשְׁעֲנָה עָלֶיהָ, וּמוֹטֵט כָּלִיל אֶת מַצָּבָהּ לְגַבֵּי טֶקְסַר.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל מַקִּישׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם. זֶה הָיָה סְקַמְבּוֹ, שֶׁקָרָא לַאֲדוֹנָיו אֶת שְׁמוֹ.

“הִכָּנֵס!” – אָמַר הַהִישְׁפַּנִי.

סְקַמְבּוֹ נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר.

“מַה הַפְּקֻדּוֹת שֶׁתִּתֵּן לִי לַלַּיְלָה?” – שָׁאַל סְקַמְבּוֹ.

“לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה וּלְהוֹדִיעֵנִי עַל כָּל אוֹת־חֲרָדָה קַל שֶׁבַּקַּלִּים”.

“הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי”, – עָנָה סְקַמְבּוֹ.

“מָחָר בַּבֹּקֶר אָנוּ יוֹצְאִים אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים לְשֵׁם רִגּוּל בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים”.

“וְהַמֶּטִיסָה וְדֵי?”

"תִּהְיֶינָה שְׁמוּרוֹת הֵיטֵב כַּרָגִיל. וְעַתָּה הֱוֵה שָׁקוּד, סְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא יַפְרִיעֵנוּ אָדָם בַּוִּיגְוַם!

“שָׁמַעְתִּי”.

“מָה עוֹשִׂים אֲנָשֵׁינוּ?”

מְטַיְּלִים וּמִתְהַלְּכִים לְכָאן וּלְכָאן, וְנִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין אֶת נַפְשָׁם לָנוּחַ".

“אִישׂ מֵהֶם בַּל יִתְרַחֵק מִזֶּה!”

“אַף אֶחָד”.

“וְהָאֲוִיר מַהוּ?”…

“הוֹלֵךְ וּמַשְׁבִּיחַ. הַגֶּשֶׁם חָדַל וְהָרוּחַ תִּשְכֹּךְ בִּמְהֵרָה”.

“בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל מַקִּישׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם.”

“טוֹב הַדָּבָר”.

זֶרְמָה חָדְלָה לְהַקְשִׁיב. הַשִּׂיחָה הָלְכָה וְנִגְמְרָה, כַּנִּרְאֶה, וּפִתְאֹם נִשְׁמְעָה אֲנָחָה חֲנוּקָה, מֵעֵין קוֹל נַחֲרָה.

כָּל דָּמֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה צָפוּ וְעָלוּ אֶל לִבָּהּ.

הִיא קָמָה מִמְקוֹמָהּ, הִתְנַפְּלָה עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְגַחֲנָה עַל הַיַּלְדָה הַקְּטַנָּה.

דֵּי הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ, אֲבָל מָה קָּשֶׁה הָיָה מַצָּבָהּ!

שְׁרִיקָה צְרוּדָה פָּרְצָה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ. יָדֶיהָ הַקְּטָנוֹת הָיוּ טוֹפְחוֹת בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ בִּקְשָׁה לְמָשְׁכוֹ וּלְהַעֲרוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיהָ. אָזְנָהּ שֶׁל זֶרְמָה לֹא קָלְטָה אֶלָּא אֶת הַמִּלִים הָאֵלֶּה:

“לִשְׁתּוֹת!… לִשְׁתּוֹת!”

הַיַּלְדָּה הָעֲנִיָּה חִשְּׁבָה לְהֵחָנֵק וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹצִיאָהּ מִיָּד הַחוּצָה. דַּעְתָּהּ שֶׁל זֶרְמָה נִטְרְפָה עָלֶיהָ בְּתוֹך חֲשֵׁכָה עֲּמֻקָּה זוֹ וְהִיא נָטְלָה אוֹתָה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְנִסְּתָה לְהַחֲיוֹתָהּ בִּנְשִׁימַת פִּיהָ שֶׁל עַצְמָהּ. הִיא חָשָׁה, שֶׁהַיַּלְדָּה מְפַרְפֶּרֶת כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ עֲוִית. הִיא הִשְׁמִיעָה קוֹל צְעָקָה וּפָתְחָה בִּדְחִיפָה אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ…

בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי נִמְצְאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי סְקַמְבּוֹ וְשֶׁהָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה בְּמַרְאֵיהֶם וּבְתַבְנִיתָם דִּמְיוֹן גָּמוּר כָּל כָּך, שֶׁזֶרְמָה לֹא יָכְלָה לְהַכִּיר מִי מִשְּׁנֵיהֶם הוּא טֶקְסַר.

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: חַיִּים כְּפוּלִים

דַּיָּן מִלִּים מוּעָטוֹת כְּדֵי לְבָרֵר מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה עַד עַכְשָׁיו סָתוּם וְטָמִיר בְּסִפּוּר זֶה. מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים שֶּׁלְהַלָּן יִרְאֶה הַקּוֹרֵא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כֹּחַ־הַהַמְצָאָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם יְדוּעִים בְּשָׁעָה שֶׁיִּצְרָם הָרָע, שֶׁנִּתְיַחֵד לָהֶם מִטִּבְעָם, דּוֹחֲפָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ רֶשַׁע, וּבִינָתָם הַיְתֵרָה, שֶׁנֶּחְלְקָה לָהֶם, מְסַיַּעַת אוֹתוֹ לְכָךְ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁהוֹפִיעוּ פִּתְאֹם לְנֶגֶד זֶרְמָה, שְׁנֵי אַחִים הָיוּ, תְּאוֹמִים.

הֵיכָן נוֹלְדוּ? הֵם עַצְמָם לֹא יָדְעוּ זֹאת אֶל נָכוֹן. כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַקְּטָנִּים אֲשֶׁר בְטֶקְסַס – וּמִכָּאן אוֹתוֹ הַשֵּׁם טֶקְסַר, שֶׁנִּתְהַוָּה עַל יְדֵי חִלּוּף הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה.

אֶרֶץ רְחָבָה זוֹ נִמְצֵאת, כַּיָּדוּעַ, בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, לְיַד הַמִפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי.

לְאַחַר הַמְּרִידָה, שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּכְּסִיקָנִים, בְּעֶזְרַת הָאֲמֶרִיקָנִים, שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִים לָהּ בְּמִלְחַמְתָּהּ לְחֵרוּתָהּ, נִסְפְּחָה טֶקְסַס לִמְדִינוֹת־הַבְּרִית. הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1845, בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא ג’וֹן טַילוֹר.

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי הִסְתַּפְּחוּת זוֹ נִמְצְאוּ בְּאַחַד הַכְּפָרִים שֶׁבִּמְדִינַת טֶקְסַס שְׁנֵי יְלָדִים עֲזוּבִים וְהֻכְנְסוּ אֶל בֵּית־חִנּוּךְ צִבּוּרִי וְנִתְגַּדְּלוּ שָׁם.

שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָּלוּ מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם מִיָד אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת מֵחֲמַת הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם. תְּנוּעוֹתֵיהֶם, קוֹלָם, הִלּוּכָם וּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם הָיוּ שָׁוִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ יִצְרֵיהֶם, שֶׁהֵעִידוּ עַל הַקִּלְקוּל, שֶׁנִתְקַלְקְלוּ קֹדֶם עוֹנָתָם, שָׁוִים הָיוּ. לֹא נוֹדַע מַה הַחִנּוּךְ שֶׁנִּתְחַנְּכוּ וְאִם לָמְדוּ דָּבָר וּבְאֵיזוֹ מִדָּה. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ מִי הָיוּ הוֹרֵיהֶם. אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנּוֹדְדוֹת, שֶׁשּׁוֹטְטוּ בָּאָרֶץ לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה וְעָמְדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ.

הָאַחִים טֶקְסַר תָּקְפָה עֲלֵיהֶם תְּשׁוּקָה עַזָּה לְחֵרוּת, וְאַךְ הִרְגִּישׁוּ שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִמְצֹא אֶת סִפּוּקָם בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא בְּעֶזְרַת אֲחֵרִים, נִתְעַלְּמוּ. הֵם הָיוּ אָז בְּנֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילַךְ לֹא הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים אֶלָּא מִן הַגְנֵבוֹת בַּשָׂדוֹת וּבַחַוּוֹת. בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ גּוֹנְבִים לֶחֶם, וּבְמָקוֹם אַחֵר – פֵּירוֹת, וְכָךְ הָיוּ חַיִּים וְּמְצַפִּים אֵימָתַי תַּגִּיעַ שְׁעָתָם לְהִתְעַסֵּק בְּמַעֲשֵׂי־חַמְסָנוּת בַּנֶּשֶׁק בְּיָד וּלְלַסְטֵם בִּדְרָכִים עוֹבְרִים וְשָׁבִים – מַעֲשֵׂי־לִסְטוּת, שֶׁנִּתְכַּשְּׁרוּ לָהֶם מִקַּדְמוּת יַלְדוּתָם.

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, שׁוּב לֹא נִרְאוּ בַּכְּפָרִים וּבַחַוּוֹת שֶׁבִּמְדִינַת טֶקסַס, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְבַקֵּר שָׁם בְּחֶבְרַת פּוֹשְׁעִים, שֶׁכְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ אָז בַּדִּמְיוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם לְבִצְעָם.

עָבְרוּ שָׁנִים הַרְבֵּה. הָאַחִים טֶקְסַר נִשְׁכְּחוּ מִן הַלֵּב וַאֲפִילוּ שְׁמָם נֶעֱקָר מִזִּכְרוֹנָם שֶׁל הַבְּרִיוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁשֵּׁם זֶה זָכָה לְהִתְפַּרְסֵם לִאַחַר זְמַן פִּרְסוּם מַעֲצִיב בִּפְלוֹרִידָה, לֹא נִגְלָה הַדָּבָר, שֶׁשְׁנֵי אֵלֶּה הִתְגּוֹרְרוּ בְּנַעֲרוּתָם בֶּחֶבְלֵי הַחוֹף שֶׁל פְלוֹרִידָה.

וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה, שֶּׁלֹּא יְהֵא כָּךְ? הֲרֵי מִיּוֹם שֶׁנִּתְעַלְּמוּ – עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה אַחַת, שֶׁעָלֶיהָ יְדֻבַּר אַחַר כָּךְ – שׁוּב לֹא הָיָה מַכִּיר אָדָם שְׁנֵי טֶקְסַרִים? עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה עַצְמָהּ עָלָה בְּיָדָם לְעוֹלֵל הֲמוֹן עֲלִילוֹת פֶּשַׁע, שֶׁקָשֶׁה הָיָה לְבָרְרָן וְלַעֲנשׁ אוֹתָם עֲלֵיהֶן.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּכֹל אֲשֶׁר נִתְבָּרֵר לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁהַכְּפִילוּת שֶׁלָהֶם נִתְגַּלְּתָה וְהוּכְחָה בְּפֹעַל, הָיוּ שְׁנֵי הָאַחִים חַיִּים אִישׁ אִישׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָנִים רַבּוֹת, מִשְּׁנַת הָעֶשְׂרִים עַד הַשְּלֹשִׁים לִיְמֵי חַיֵּיהֶם. הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵי הָעשֶׁר בְּכָל מִינֵי אֶמְצָעִים וְלֹא הָיוּ מִזְדַּמְּנִים יַחַד אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, בְּהֵחָבֵא וּבְהַעֲלָמָה מֵעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, אִם בַּאֲמֵרִיקָה, וְאִם בְּחֵלֶק אַחֵר מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם, שֶׁגּוֹרָלָם הוֹלִיכָם לְשָׁם.

אַף דָּבָר זֶה נוֹדַע, שֶׁהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי – אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֵיזֶהוּ, וְאוּלַי שְׁנֵיהֶם יַחַד – הָיוּ מִתְעַסְּקִים בְּמִסְחַר־עֲבָדִים. הֵם הָיוּ מַעֲבִירִים בָּאֳנִיּוֹת טְרַנְסְפּוֹרְטִים שֶׁל עֲבָדִים מֵחוֹפֵי אַפְרִיקָה לְאַרְצוֹת הַדָּרוֹם שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹאמַר: הָיוּ מְנַצְּחִים עַל הַעֲבָרָה זוֹ. בַּעֲסָקִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְשַׁמְשִׁים אֶלָּא סַרְסוּרִים וּמְתַוְּכִים בֵּין הַסּוֹחֲרִים וּבֵין רַבֵּי־הַחוֹבְלִים שֶׁל הַסְּפִינוֹת, שֶׁהִתְעַסק בְּמִסְחָר אַכְזָרִי זֶה.

וְכִי הִצְלִיחַ מִסְחָרָם? אֵין אִישׁ יוֹדֵע זֹאת. אֲבָל נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ. עַל כָּל פָּנִים הָיָה הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וְסוֹפוֹ שֶׁנִּפְסַק כָּלִיל בִּזְמַן שֶׁהֻכְרַז עַל עֵסֶק זֶה, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בַּרְבָּרִי וּמְגֻנֶּה וְעָמְדוּ וּבִטְּלוּהוּ מְעַט מְעַט בְּעוֹלָם הַתַּרְבּוּת. וְאַף שְׁנֵי הָאַחִים אֲנוּסִים הָיוּ לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָם מִמִּסְחָר זֶה.

וְאוּלָם עֹשֶׁר זֶה, שֶהַלָּלוּ הָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרָיו יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ וּמְחַמְּדִים לְסַגֵּל אוֹתוֹ בְּכָל מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא עָלָה בְּחֶלְקָם, וּמִן הַהֶכְרַח הָיָה לָהֶם לְהַשִּׂיגוֹ וִיהִי מָה. וּבְכֵן עָמְדוּ וְהֶחְלִיטוּ שְׁנֵי מְרַדְּפֵי־מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְבִצְעָם בַּדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁחִזָּיוֹן טִבְעִי כָּזֶּה מִשְׁתַּנֶּה לְאַחַר שֶׁהַיְלָדִים נַעֲשִׂים גְּדוֹלִים. וְאוּלָם לְגַבֵּי הָאַחִים טֶקְסַר לֹא הָיְתָה כַּזֹאת. שְׁנוֹתֵיהֶם הָלְכוּ וְרַבּוּ, אֲבָל הַדִּמְיוֹן שֶׁבְּמַרְאֵיהֶם וּבִתְכוּנוֹת רוּחָם עָמַד בְּעֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַזֵּק. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּין זֶה לָזֶה לֹא רַק עַל פִי שִׂרְטוּטֵי הַפָּנִים וְתַבְנִית הַגּוּף, אֶלָּא גַּם עַל פִּי הַתְּנוּעוֹת וְחִתּוּךְ הַדִּבּוּר וְהַקּוֹל.

וְּבְכֵן גָּמְרוּ שְׁנֵי הַאָחַיִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְגֻלָּה טִבְעִית זֹאת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע מְגֻנִּים בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם אֶחָד מֵהֶם יִתָּבַע לְדִין, תְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָקִי הוּא מִן הָאַשְמָה, שֶׁשָּׂמִים עָלָיו. וּלְפִיכָךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָאֶחַד מֵהֶם עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּדְבְּרוּ עָלָיו, הָיָה הַשֵּׁנִי נִרְאֶה בְּמָקוֹם מִן הַמְקוֹמוֹת לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וּבְדֶרֶך זוֹ, בְּסִיוּעוֹ שֶׁל “אָלִבִּי” זֶה, הוּכְחָה צִדְקָתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן עַל פִּי “גּוּפָהּ שֶׁל עֻבְדָּה”.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶהָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְהִתְחַכֵּם וּלְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁלֹּא לְהִתָּפֵס לְעוֹלָם בִּמְקוֹם מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁעַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִטְעֹן טַעֲנַת “אָלִבִּי” וְכָל הָעַרְמוּמִית שֶׁלָּהֶם הָיְתָה מִתְגַּלֵּית מִיָּד.

כֵּיוָן שֶׁקָּבְעוּ לְעַצְמָם תָּכְנִית־חַיִּים זוֹ, בָּאוּ שְׁנֵי הָאַחִים־הַתְּאֹמִים לִפְלוֹרִידָה, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מַכִּיר שָׁם לֹא אֶת זֶה וְלֹא אֶת זֶה. לִבָּם הָיָה מוֹשְׁכָם לְאֶרֶץ זו, מִשּׁוּם שֶׁמְּדִינָה, שֶׁהַהִינְדוּיִים נִלְחֲמוּ בָּהּ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף בַּאֲמֵרִיקָנִים וְהַהִישְׁפַּנִים, הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַמְצִיא לְאֵלֶּה שֶׁכְּמוֹתָם הִזְדַּמְּנֻיּוֹת מְרֻבּוֹת לְעוֹלֵל אֶת עֲלִילוֹתֵיהֶם.

הַטֶּקְסַרִים בָּאוּ אֶל חֲצִי־הָאִי בִּשְׁנַת 1850 אוֹ בִּשְׁנַת 1851. אֶלָּא שֶׁמִּן הָרָאוּי לָנוּ לוֹמַר “טֶקְסַר” וְלֹא “הַטֶּקְסַרִים”. לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁקָּבְעוּ לְעַצְמָם, לֹא הָיוּ נִרְאִים מֵעוֹלָם יַחַד, לֹא נִזְדַּמְּנוּ מֵעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע אָדָם עַל מְצִיאוּתָם שֶׁל שְׁנֵי אַחִים, שֶׁשֵּׁם אֶחָד לָהֶם.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבּוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מַעֲלִימִים הַעֲלָמָה גְּמוּרָה אֶת עַצְמוּתָם, שָׁקְדוּ בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן לָשִׂים צְעִיף־תַּעֲלוּמָה עַל מְקוֹם מִקְלָטָם.

כְּכֹל הַיָדוּעַ לָנוּ כְּבָר קָבְעוּ אֶת מִקְלָטָם בְּתוֹך תּוֹכוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. פַּעַם אַחַת יָצְאוּ לְסַיֵּר אֶת גְּדוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנט־ג’וֹן וְגִלּוּ אֶת הָאִי הַמֶּרְכָּזִי וְאֶת בֵּית־הַקּוֹרוֹת הֶעָזוּב. הֵם הֵבִיאוּ לְשָׁם עֲבָדִים אֲחָדִים, שֶׁהַתַּעֲלוּמָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה כְּמוּסָה לָהֶם. רַק סְקַמְבּוֹ לְבַדּוֹ יָדַע אֶת סוֹד הֲוָיָתָם הַכְּפוּלָה. אִישׁ־סוֹדָם זֶה שֶׁל הַטֶּקְסַרִים הָיָה הָגוּן לָהֶם. הוּא הָיָה מָסוּר לִשְׁנֵי הָאַחִים מִתּוֹךְ נֶאֱמָנוּת מֻחְלֶטֶת. נָצַר אֶת פִּיו בְּכֹל דָּבָר הַנּוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם וְהָיָה מְבַצֵּעַ אֶת פְּקֻדּוֹתֵיהֶם לְלֹא־חֶמְלָה.

דָּבָר שֶאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הוֹפִיעוּ יַחַד בַּמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. כְּשֶׁהֻצְרְכוּ לָסִיחַ עַל אַחַד הָעֲסָקִים, הָיוּ מוֹדִיעִים עַל זֶה אִישׁ לַחֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ בְּמִכְתָּב. אָנוּ יוֹדְעִים כְּבָר, שֶׁלֹּא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְתַכְלִית זוֹ בַּדֹּאַר. הֻכְנְסָה פִּתְקָה לְתוֹךְ סִיבָיו שֶׁל אַחַד הֶעָלִים, וְאוֹתוֹ הֶעָלֶה הֻדְבַּק אֶל עָנָף מֵעַנְפֵי עֲצֵי־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, הַגְּדֵלִים בַּבִּצָּה הַסְּמוּכָה לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר – וְדַי לָהֶם בְּכָךְ. יוֹם יוֹם הָיָה סְקַמְבּוֹ הוֹלֵךְ אֶל אוֹתָהּ הַבִּצָּה מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה. כְּשֶׁהוֹלִיךְ אִגֶּרֶת, שֶׁנִּכְתְּבָה עַל יְדֵי אוֹתוֹ טֶקְסַר הַיּוֹשֵׁב בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, הָיָה מַדְבִּיק אוֹתָהּ אֶל עֲנָף עֵץ־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת. וְאִם נִמְצְאָה שָׁם אִגֶּרֶת מֵאֵת הָאָח הַאַחֵר, הָיָה סְקַמְבּוֹ⁵ נוֹטְלָהּ מִמְּקוֹם־הַסֵּתֶר הַמֻּתְנֶה וּמְבִיאָהּ אֶל בֵּית־הַמְּצוּדָה. מִשֶּבָּאוּ הַטֶּקְסָרִים לִפְלוֹרִידָה, הִתְחַבְּרוּ מִיָד עִם הַמְּקֻלְקָלִים וְחִדְלֵי־הָאִישִׁים שֶׁבָּאָרָץ, שֶׁהָיוּ מְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר לִגְנַאי. הַרְבֵּה פּוֹשְׁעִים נַעֲשׂוּ שֻׁתְּפֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂי־גְּנֵבָה מְרֻבִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים, וּלְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁעָלוּ לִגְדוּלָה וְנִתְמַנָּה לָהֶם תַּפְקִיד בְּמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר – נִהְיוּ לִבְנֵי סִיעָתָם. שְׁנֵיהֶם עָמְדוּ חֲלִיפוֹת בְּרֹאשָׁם, פַּעַם הָאֶחָד וּפַעַם מִשְׁנֵהוּ, וּמֵעוֹלָם לֹא יָדְעוּ שֶׁשְּׁנֵי הַתְּאֹמִים כְּאֶחָד קְרוּיִים בְּשֵׁם טֶקְסַר.

עַכְשָׁיו מִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר, אֵיךְ עָלָה בָּיָדם שֶׁל הַטֶּקְסָרִים לְהוֹכִיחַ תָּמִיד אֶת הָאָלִבִּי שֶׁלָּהֶם בְּכָל הַתְּבִיעוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ לְדִין עַל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע. וִּמִּפְּנֵי מָה אֲנוּסִים הָיוּ הַדַּיָּנִים לְקַבֵּל אֶת הַהוֹכָחוֹת הַלָּלוּ וּלְזַכּוֹת אוֹתָם בַּדִּין. וְכָךְ הָיָה הַדָּבָר בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בְּבֵית דִּין בִּתְקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, וּבֵינֵיהֶם גַּם הַמִּשְׁפָּט בִּדְבָר הַהַצָּתָה שֶׁל אַחַת הַחַוּוֹת. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִיחַ בְּעֵדוּתָם שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וְזֶרְמָה, שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵרוּר וְהֵעִידוּ, שֶׁהוּא הָיָה הַמַּצִּית, זִכָּה אוֹתוֹ בֵּית־הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין בַּדִּין, לְפִי שֶׁהוֹכִיחַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֵׁה־הַפֶּשַׁע הוּא נִמְצָא בְּגֶ’קְסוֹנְוִויל, בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁל טוֹרִילוֹ, – וְהַרְבֵּה עֵדִים הֵעִידוּ עַל כָּךְ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֵרַע בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט עַל מַעֲשֵׂה־הַהֶרֶס בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה טֶקְסַר לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַגַּזְלָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה לַחְטֹף אֶת דֵּי הַקְּטָנָה וְאֶת זֶרְמָה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא בֵּין הַשְּׁבוּיִים, שִּׁנִּשְׁבּוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּפֶרְנַנְדִינָה וְהָיוּ עֲצוּרִים בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַצִּי? בֵּית־דִּין הַצָּבָא אָנוּס הָיָה אֵפוֹא לְזכּוֹתו, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּהוֹכָחוֹת הַמְּרֻבּוֹת כָּל כָּךְ וּבָעֵדוּת, שֶׁהֵעִידָה מִיס אַלִּיס סְטֶנֶרד בִּשְׁבוּעָה.

וַאֲפִילוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁהָיוּ מְגַלִּים בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת שְׁנִיּוּתוּ שֶׁל טֶקְסַר, הֲרֵי קָרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים מֵעוֹלָם אֵיזֶה מֵהֶם נָטַל חֵלֶק בְּעַצְמוֹ בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן – כְּלוּם לֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם אֲשֵׁמִים בְּמִדָּה אַחַת, בֵּין כְּשֻׁתָּפִים־לַעֲבֵרָה וּבֵין כְּרָאשֵׁי הַזּוֹמְמִים וְהַמְבַצְּעִים אֶת כָּל אוֹתָם מַעֲשֵׂי־הָרֶשַׁע, שֶׁגָּרְמוּ רָעָה רַבָּה לִפְלוֹרִידָה הָעֶלְיוֹנָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת כָּל כָּךְ? אָמְנָם כֵּן, וְהָעֹנֶשׁ, הַצָּפוּי לָזֶה אוֹ לָזֶה, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, הָיָה כִּגְמוָּלם וּבְדִין.

בְּנוֹגֵעַ לַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, קָרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁשְּׁנֵי הָאַחִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים חֲלִיפוֹת בְּתַפְקִיד אֶחָד, מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָאֲסַפְסוּף מִגֵּר אֶת הַשִׁלְטוֹנוֹת הַקְּבוּעִים שֶׁבָּעִיר. בִּזְמַן שֶׁטֶּקְסַר הָרִאשׁוֹן הָיָה יוֹצֵא מִן הָעִיר לְרֶגֶל אַחַד הָעֲסָקִים, שֶׁהֻתְנָה עֲלֵיהֶם מֵרֹאש, הָיָהָ טֶקְסַר הַשֵּׁנִי מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׂרָתוֹ, וּבְנֵי סִיעָתָם לֹא הָיוּ מַבְחִינִים בִּתְמוּרָה זוֹ. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּמִדָּה שָׁוָה בְּכָל אוֹתָם מַעֲשֵׂי־הֶחָמָס, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְבַעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת יְלִידֵי־הַצָּפוֹן וּלְאוֹתָם בַּעֲלֵי־הַמַּטָּעוֹת מֵאַנְשֵׁי הַדָּרוֹם, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת.

דָּבָר הַמִּסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיָה צֹרֶךְ לָהֶם לָדַעַת תָּמִיד אֶת הַנַּעֲשָׂה בַּמְּדִינוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת שֶׁל הַבְּרִית, שֶׁמִּלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים הֵבִיאָה שָׁם לִידֵי מְסִבּוֹת בִּלְתִּי־צְפוּיוֹת מֵרֹאשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע בִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה. חוּץ מִזֶּה עָלָה בְּיָדָם לִרְכּש לָהֶם הַשְׁפָּעָה מְרֻבָּה עַל הַלְּבָנִים “קְטַנֵּיּ־הָאָרֶץ” שֶׁבַּפְּלָכִים, עַל הַהִישְׁפַּנִים וַאֲפִילוּ עַל הָאֲמֵרִיקָנִים מְצַדְּדֵי־הָעַבְדוּת, וְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר – עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת הַשְּׁפָלוֹת וְהַמְּקֻלְקָלוֹת שֶׁבְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין. מִתּוֹךְ תְּנָאֵי־הַמַּצָּב הַלָּלוּ הָיָה צֹרֶךְ לָהֶם לַעֲמֹד תָּמִיד בְּחִלּוּף־אִגְּרוֹת, לְהִוָּעֵד יַחַד בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת הַנִּסְתָּרִים, לְהִתְיָעֵץ עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁזָּמְמוּ לַעֲשׂוֹת, וְּלהִפָּרֵד וְלָלֶכֶת אִישׁ לְעֶבְרוֹ עַל מְנַת לְהָכִין בְּעוֹד מוֹעֵד אֶת הוֹכָחוֹת הָ“אָלִבִּי” שֶׁלָהֵם לַיָּמִים הַבָּאִים.

הִנֵּה כִּי כֵן, בְשָׁעָה שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עָצוּר בְּאַחַת הָאֳנִיוֹת שֶׁל הָאָסְכַּדְרָה, עָרַךְ הַשֵּׁנִי אֶת מַעֲשֶׂה הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ כֵּיצַד יָצָא זַכַּאי מִלִּפְנֵי בֵּית־דִּין הַצָּבָא שֶׁבְּסֶנט־אַבְגוּסְטִין מִן הָאַשְׁמָה, שִּׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ לְמִשְׁפָּט.

לְמַעְלָה נֶאֱמַר, שֶׁשְּׁנוֹת חַיֵּיהֶם לֹא הִמְעִיטוּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ אֶת הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הָאַחִים. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָּׁר הָיָה, שֶׁמִּקְרֵה־אָסוֹן אוֹ פֶּצַע יְשַׁנֶּה אֶת הַדִּמְיוֹן הַזֶּה וְהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי יוּטַל בּוֹ סִמַּן־הֶכֵּר מְיֻחָד. דָּבָר זֶה הָיָה מַסְפִּיק כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לְהַצְלָחָתָם בְּכָל מַעֲשֵׂי נִכְלֵיהֶם.

וַהֲרֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ רַבֵּי־מְאֹרָעוֹת וּמֻפְקָרִים לְכָל מִינֵי פְּגָעִים רָעִים, וּכְלוּם לֹא בָּאוּ מִתּוֹךְ כָּךְ לִידֵי סַכָּנוֹת, אֲשֶׁר תּוֹצְאוֹתֵיהֶן – אִם לֹא תִּהְיֶה לָהֶן תַּקָנָה – שׁוּב לֹא יַנִּיחוּ לָהֶם לְהַחֲלִיף זֶה אֶת זֶה?

אָמְנָם כֵּן, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁפְּגָעִים כָּאֶלֶּה נִתְּנוּ לְתִקּוּן, לֹא הָיָה הַדִּמְיוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם עָשׂוּי לְהִפָּגַע פְּגִיעָה כָּלְשֶׁהִי.

וַהֲרֵי דֻגְמָה לְכָךְ: פַּעַם אַחַת, זְמַן מוּעָט לְאַחַר בִּיאָתָם לִפְלוֹרִיָדה, נִצְרָב זְקָנוֹ שֶׁל אַחַד הַטֶּקְסַרִים בִּירִיָּה, שֶׁנּוֹרָה מִקָּרוֹב בְּהִתְנַפְּלוּת־לָיְלָה. וּמִיָּד נִזְדָּרֵז הַשֵּׁנִי וְגִלַּח אֶת זְקָנוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת מְחֻסַר־זָקָן כְּאָחִיו.

מַעֲשֶׂה זֶה יָדוּעַ לַקּוֹרֵא, לְפִי שֶהִזְכַּרְנוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁדֻּבַּר עַל אוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית־הַמְּצוּדָה הַקָּטָן בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל סִפּוּר זֶה.

וַהֲרֵי עֻבְדָה אַחֶרֶת, שֶׁאַף הִיא צְרִיכָה בֵּרוּר. וַדַּאי זוֹכֵר הַקּוֹרֵא, שֶׁבִּזְמַן שֶׁזֶּרְמָה נִמְצְאָה עֲדַיִן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, רָאֲתָה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וְהִנֵּה הַהִישְׁפַּנִי נוֹתֵן בְּיָדוֹ כְּתֹבֶת־קַעֲקַע. וְזוֹהִי סִבָּתוֹ שֶׁל דָּבָר: אָחִיו נִמְצָא בְּתוֹךְ אוֹתָהּ חֲבוּרַת הַנּוֹסְעִים מֵאַנְשֵׁי פְלוֹרִידָה, שֶׁנִּשְׁבּוּ בִּיְדֵי הַסֶּמִּינוֹלִים וּזְרוֹעָם הַשּׂמָאלִית סֻמְּנָה בְּסִמָּן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִמָּחוֹת. וּמִיָד נִשְׁלַח הֶעְתֵּק שֶׁל סִמָּן זֶה אֶל בֵּית־הַמְּצוָּדה הַקָּטָן וּסְקַמְבּוֹ הִצְלִיחַ לָחֹק אוֹתוֹ בְּדִיוּק בְּסִיוּעַ שֶׁל קִעֲקוּעַ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוֹסִיפוּ לִהְיוֹת דּוֹמִים זֶה לָזֶה דִּמְיוֹן מֻחְלָט.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַחְלִיט וְלוֹמַר, שֶׁאִלּוּ נִקְטַע אֶחַד מֵאֲבָרָיו שֶׁל טֶקְסַר אֶחָד, הָיָה מִשְׁנֵהוּ מַפְקִיר עַצְמוֹ גַּם הוּא לְנִתּוּחַ כְּגוֹן זֶה!

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים: בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא הָיוּ הָאַחִים פּוֹסְקִים מִלִּחְיוֹת חַיִּים כְּפוּלִים כָּאֵלֶּה וּמִתּוֹךְ זְרִיזוּת וּזְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁעַד עַכְשָׁיו עָלָה בְּיָדָם לָשִׂים לְאַל אֶת כָּל הַקֻּבְלָנוֹת, שֶׁהַבְּרִיּוֹת הָיוּ קוֹבְלִים עֲלֵיהֶם בְּבָתֵּי־הַדִּינִים שִׁבִּפלוֹרִידָה.

וְכִי נִתְעַשְׁרוּ שְׁנֵי הַתְּאֹמִים בְּמִשְׁלַח־יָדָם זֶה? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, אֲבָל בְּמִדָּה יְדוּעָה. בְּמָקוֹם מֻצְנַע שֶׁבְּבֵית־הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בְּקֶמדלֶס־בֵּי הָיָה טָמוּן סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל, שֶׁצָבְרוּ בִּגְזֵלוֹת וּבִּגְנֵבוֹת. מִתּוֹךְ זְהִירוּת נָטַל עִמּוֹ הַהִישְׁפַּנִי אֶת הַמָּמוֹן הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֶחְלִיט לָצֵאת אֶל הָאִי קַרנֶרַל, וַחֲזָקָה עָלָיו, שֶׁלֹּא יַשְׁאִירֶנּוּ בַּוִּיגְוָם, לִכְשֶׁיִהְיֶה אָנוּס לִבְרֹחַ מֵהָלְאָה לִמְצַר־הַיָּם בָּהָמָה.

וְאוּלָם בְּעֵינֵיהֶם לֹא הָיָה הוֹן זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ. הֵם שָׁאֲפוּ לְהַגְדִּילוֹ בְּיוֹתֵר עַל מְנַת לָלֶכֶת בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁבְּאֵרֹפָּה אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית וְלִחְיוֹת שָׁם חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה.

וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן אוֹמֵר לְפַנּוֹת בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב אֶת פְלוֹרִידָה, רָאוּ בָּזֶה שְׁנֵי הָאַחִים הִזְדַּמְנוּת לְעַצְמָם לְהַרְבּוֹת אֶת עָשְׁרָם וּלְהִפָּרַע קָשֶׁה מִבַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַצְּפוֹנִיִּים עַל הַשָּׁבוּעוֹת הָאֲחָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָאָרֶץ הָיְתָה כְּבוּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. וּמִּטַעַם זֶה הֶחְלִיטוּ לְצַפּוֹת וְלִרְאוֹת, אֵיךְ יִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים. אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָם לַחֲזֹר אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל, יִהְיוּ בְּנֵי סִיעָתָם וְהַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁנִּבְאַש רֵיחָם עִמָּם יַחַד, לְעֵזֶר וְּלהוֹעִיל לָהֶם לָשוּב אֶל מַצָּבָם, שֶׁזָּכוּ לוֹ עַל יְדֵי מְרִידָה, וְשֶׁאַךְ מְרִידָה יְכֹלָה לְהַחֲזִירָם אֵלָיו.

אָמְנָם בִּיְדֵי הָאַחִים טֶקְסַר נִמְצָא אֶמְצָעִי בָּטוּחַ לְהַשִּׂיג מַה שֶׁהֵם חֲסֵרִים כְּדֵי לְהֵעָשׂוֹת עֲשִׁירִים, וַאֲפִילוּ לְמַעְלָה מִשְּׁאִיפָתָם.

וְּבֶאֱמֶת, לָמָּה לֹא יַטּוּ אֹזֶן לַהַצָּעָה שֶׁהִצִּיעָה זֶרְמָה לְאֶחָד מֵהֶם? לָמָה לֹא יָשִׁיבוּ אֶת דֵּי הַקְּטָנָּה לְהוֹרֶיהָ הַמְּדֻכְדָּכִים בְּיֵאוּשׁ? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁגֶ’מס בֹּורְבֶּנק הָיָה מְשַׁלֵּם כֹּפֶר שִׁחְרוּרָהּ שֶׁל יַלְדָּתוֹ אֶת כָּל הוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְחַיֵב, שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ אֶת הַהִישְׁפַּנִי לְמִשְׁפָּט וְּלִמָּנַע מִלִּרְדֹּף אוֹתוֹ. וְאוּלָם חֲמַת שִׂנְאָתָם שֶׁל הַטֶּקְסַרִים הָיָה כֹּחָהּ גָּדוֹל מִכֹּחָהּ שֶׁל תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁלָּהֶם, וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲפִים לַעֲשִׁירוּת, כָּךְ הָיוּ מִתְאַוִּים לְהִתְנַקֵּם בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק קֹדֶם שיַּעַזְבוּ אֶת פְלוֹרִידָה.

עַכְשָׁיו יוֹדְעִים אָנוּ אֶת כָּל מַה שֶׁצָּרִיך לָדַעַת עַל דְּבַר הָאַחִים טֶקְסַר, וְשׁוּב אֵין לָנוּ אֶלָּא לְצַפּוֹת לְסוֹפוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה עָמְדָה פִּתְאֹם לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, הֵבִינָה אֶת הַכֹּל. כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ חָזְרוּ וְנִצְנְצוּ בִּן רֶגַע אֶחָד בְּמֹחָהּ. הִיא נִדְהֲמָה לְמַרְאֵיהֶם וְעָמְדָה תַּחְתֶּיהָ בְּלִי־נֹעַ, כְּאִלּוּ נִצְמְדָה לִמְקוֹמָהּ, וְהַיַּלְדָּה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ. לְאָשְׁרָהּ הָיָה אֲוִירוֹ שֶׁל חֶדֶר זֶה צַח יוֹתֵר וְהוּא הֵשִׁיב אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְסִלֵּק מִמֶּנָּה אֶת הַסַּכָּנָה לְהֵחָנֵק.

וְּבנוֹגֵעַ לְזֶרְמָה עַצְמָהּ, הִנֵּה הוֹפָעָתָהּ לִפְנֵי שְׁנֵי הָאַחִים וְהַתַּעֲלוּמָה, שֶׁגִּלְּתָה אוֹתָהּ שָׁעָה, הָיוּ לָהּ לִגְזַר־דִּין שֶׁל מִיתָה.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: זֶרְמָה הִתְמַכְּרָה לִפְעֻלָּה

אַף עַל פִּי שֶׁהַטֶּקְסַרִים לְמוּדִים הָיוּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָם, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד זֶרְמָה, נִתְבַּלְבְּלוּ וְרָפְתָה רוּחָם. אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁזּוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִימֵי יַלְדּוּתָם, שֶׁאָדָם שְׁלִישִׁי רָאָה אוֹתָם יַחַד. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הָיָה אוֹיְבָם בְּנֶפֶשׁ. וּלְפִיכָךְ תָּקְפָה עֲלֵיהֶם הַהִתְרַגְשׁוּת, וּמֵעָצְמַת הָרֹשֶׁם הָרִאשׁוֹן נְכוֹנִים הָיוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וְלַהֲמִיתָהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת סוֹד הֲוָיָתָם הַכְּפוּלָה…

אוֹתָה שָׁעָה נִזְדַּקְּפָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה, פָּשְׁטָה אֶת יָדֶיהָ הַקְּטָנּוֹת לְפָנִים וְצָוְחָה:

“הֲרֵינִי מְפַחֶדֶת!… הֲרֵינִי מְפַחֶדֶת!”

שְׁנֵי הָאַחִים נָתְנוּ אוֹת, וּמִיָד קָפַץ סְקַמְבּוֹ מִמְּקוֹמוֹ בִּבְהִילוּת וְרָץ לִקְרָאת הַמֶּטִיסָה, אָחַז בִּכְתֵפֶיהָ, דָּחַף אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל חַדְרָהּ וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.

וּמִיָּד חָזַר סְקַמְבּוֹ אֶל הַטֶּקְסַרִים. כָּל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ הֵעִידָה עָלָיו, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא לְצַוּוֹתוֹ דָּבָר, וּמִצְוָתָם תֵּעָשֶׂה בּוֹ בְּרֶגַע. וְאוּלָם הַפִּתְאֹמִיּוּת שֶׁל מְאֹרַע זֶה בִּלְבְּלָה אֶת דַּעְתָּם יוֹתֵר מִשֶּׁאֶפְשָׁר הָיָה לְשָׁעֵר עַל פִּי עַזּוּתָם וְאָפְיָם הַקָּשֶׁה. דּוֹמֶה, שֶׁהָיוּ מִתְיָעֲצִים זֶה עִם זֶה בְּמַּבָּטֵי עֵינֵיהֶם.

בֵּינְתַיִם הִנִּיחָה זֶרְמָה אֶת הַיַּלְדָה הַקְּטָנָּה עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְהִתְנַפְּלָה עַל הָרִצְפָּה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבַּחֶדֶר. דַּעְתָּהּ חָזְרָה וְנִתְקָרְרָה. הִיא הִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִׂיחָה, שֶׁהַלָּלוּ יִהְיוּ מְסִיחִים עַכְשָׁיו. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁגּוֹרָלָהּ עָתִיד לְהֵחָרֵץ בִּן רֶגַע אֶחָד. וְאוּלָם הָאַחִים טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ יָצְאוּ מִן הַוִּיגְוַם, וְדִבְרֵיהֶם שׁוּב לֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה.

וַהֲרֵי הַשִּׂיחָה, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים אוֹתָהּ שָׁעָה זֶה עִם זֶה:

“צָרִיךְ לְהָמִית אֶת זֶרְמָה!”

“מִן הַהֶכְרַח הוּא! אִם יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לִבְרֹחַ, אוֹ תְּשֻׁחְרַר עַל יְדֵי צְבָא מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אֲבוּדִים אָנוּ! וּבְכֵן צָרִיךְ לַהֲמִיתָהּ!”

“תֵּכֶף וּמִיָּד!” – עָנָה סְקַמְבּוֹ.

וְהוּא נִפְנָה לָלֶכֶת אֶל הַחֶדֶר וְהַמַּאֲכֶלֶת שֶׁלוֹ בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים עָצַר בּוֹ.

“הָבָה נַמְתִּין קְצָת”, – פָּתַח וְאָמַר. “לְעוֹלָם נִמְצָא לָנוּ זְמַן לְהִפָּטֵר מִזֶּרְמָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָהּ כְּדֵי שֶׁתְּטַפֵּל בַּיַּלְדָּה, עַד שֶׁנַּחֲלִיפֶנָּה בְּאַחֶרֶת. קֹדֶם כֹּל עָלֵינוּ לְנַסּוֹת לְבָרֵר אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים בְּאוֹתָה שָׁעָה. גְּדוּד שֶׁל צְפוֹנִיִּים עוֹבֵר עַכְשָׁיו בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל דִּיפוֹן. וּבְכֵן עָלֵינוּ לַחֲקֹר רֵאשִׁית כֹּל אֶת סְבִיבוֹת הָאִי וְהָאֲגָם. לְפִי שָׁעָה אֵין יָדַיִם מוֹכִיחוֹת, שֶׁגְּדוּד זֶה, הַהוֹלֵךְ דָּרוֹמָה, פָּנָיו מוּעָדוֹת לְצַד זֶה. אִם יָבוֹא לְכָאן, עֲדַיִן יִהְיֶה לָנוּ פְּנַאי לִבְרֹחַ. וְאִם לֹא יָבוֹא, נַנִּיחֶנּוּ לְהַפְלִיג לְתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה וְשָׁם יִפֹּל בְּיָדֵנוּ. לְפִי שֶׁיְהֵא לָנוּ דֵי זְמַן לְקַבֵּץ שָׁם אֶת מַרְבִּית אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, הַתּוֹעִים בָּאָרֶץ, וְתַחַת לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, נִרְדְּפֶנּוּ אָנוּ, לְפִי שֶׁנִּהְיֶה הַמְרֻבִּים. אַךְ קַלָּה תִּהְיֶה לָנוּ לַחֲסֹם בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ, וְאִם בַּמַּטְבֵּחַ, שֶׁעָרַכְנוּ בְּקִיסִימִי, הִצְלִיחוּ מַלָּחִים אֲחָדִים לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם, מֻבְטָחְנִי, שֶׁהַפַּעַם לֹא יִמָּלֵט אַף אֶחָד.”

בָּרוּר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁלְּפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ. חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל חֶבֶל זֶה הָיָה תָּפוּס עֲדַיִן עַל יְדֵי הֲמוֹנִים שֶׁל דְּרוֹמִיִּים, וְהַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְנַסּוֹת לְהִתְגָּרוֹת בְּצִבְאוֹת מְדִינות הַבְּרִית. לְאַחַר שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים יְרַגֵּל עִם אֲנָשָׁיו אֶת הַסְּבִיבָה, יַחְלִיטוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, אִם לְהִשָּׁאֵר בְּאִי קַרנֶרַל, אוֹ לָסֶגֶת אָחוֹר אֶל עֵבֶר כֵּף – דָּבָר זֶה יִתְבָּרֵר עוֹד בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. וּבְנוֹגֵעַ לְזֶרְמָה, אַחַת הִיא מַה תְּהֵא תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל רִגּוּל זֶה, – סְקַמְבּוֹ יְסַלֵּק אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם בְּמַכַּת־פִּגְיוֹן, שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה אֶת הַסּוֹד.

וַאֲשֶׁר לַיַּלְדָּה", – הוֹסִיף וְאָמַר אַחַד הָאַחִים, “הִנֵּה טוֹבַת עַצְמֵנוּ דוֹרֶשֶׁת לְקַיֵּם אֶת נַפְשָׁהּ. הִיא לֹא הֵבִינָה מַה שֶּׁהֵבִינָה זֶרְמָה, וְהִיא תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ כֹּפֶר, אִם מַזָּלֵנוּ יִגְרֹם לָנוּ לִיפּוֹל בְּיָדָיו שֶׁל הוֹאוּיִק. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק יְקַבֵּל אֶת כָּל הַתְּנָאִים שֶׁנַּצִּיעַ לְפָנָיו, וְלֹא דַיּוֹ שֶׁנָּכוֹן יִהְיֶה לַעֲרֹב לָנוּ, שֶׁנִּפָּטֵר מֵעֹנֶשׁ, אֶלָּא גַם לְשַׁלֵּם לָנוּ אֶת סְכוּם־הַמָּמוֹן, שֶׁנִּדְרֹש מִמֶּנּוּ בִּמְחִיר שִׁחְרוּרָהּ שֶׁל בִּתּוֹ”.

“אֲבָל אִם זֶרְמָה תָּמוּת”, – עָנָה וְאָמַר הַהִיְנדוּאִי, “הַאֵין לַחֲשֹׁש, שֶׁקְּטָנָּה זוֹ נָבוֹל תִּבֹּל וְתִגְוַע?”

“לֹא, אֵין לַחֲשֹׁש לְכָךְ”, – הֵשִׁיב אַחַד הַטֶּקְסָרִים, הִיא לֹא תֶּחְסַר אֶת הַטִּפּוּל הַדָּרוּשׁ לָהּ, וַאֲנִי אֶמְצָא עַל נְקַלָּה הִיְנדוּאִית, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה".

“טוֹב הַדָּבָר! קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הוּא. שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל זֶרְמָה עָלֵינוּ!”

“יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לֹא תֶּאֱרַךְ הַשָּׁעָה וְזֶרְמָה לֹא תּוֹסִיף לִחְיוֹת עוֹד!”

וּבָזֶה נִסְתַּיְמָה שִׂיחָתָם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים וְזֶרְמָה שָׁמְעָה אוֹתָם חוֹזְרִים אֶל הַוִּיגְוַם.

מַה נּוֹרָא הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁעָבַר עַל הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה! גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנֶיהָ, שֶׁנִּדּוֹנָה לְמִיתָה וְשׁוּב לֹא הָיְתָה דּוֹאֶגֶת אֲפִילוּ לְנַפְשָׁהּ. הִיא לֹא חָרְדָה חֲרָדָה כָּלְשֶׁהִי לְגוֹרָלָהּ שֶׁל עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה תָּמִיד לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ לְמַעַן אֲדוֹנֶיהָ. אֲבָל דֵּי, שֶׁתִּשָּׁאֵר בִּיְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הָאַכְזָרִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין חֶמְלָה בְּלִבָּם, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֲפִילוּ אִם לְהַנִּיחַ, שֶׁטּוֹבַת עַצְמָם דּוֹרֶשֶׁת, שֶׁהַיַּלְדָּה חָיֹה תִּהְיֶה, הַאִם לֹא תִּגְוַע, בְּאֵין זֶרְמָה עִמָּהּ לִשְׁקֹד עָלֶיהָ וּלְטַפֵּל בָּהּ בְּאַהֲבָה?

הַמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹחַ קֹדֶם שֶׁיַּסְפִּיק טֶקְסַר לְהַפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵין הַיַּלְדָּה – מַחֲשָׁבָה זוֹ חָזְרָה אֵלֶיהָ וְתָקְפָה עָלֶיהָ בַּחֲמַת כֹּחַ וְכָבְשָׁה אֶת כָּל יֵשׁוּתָהּ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ לְאֵין סוֹף לֹא פָּסְקָה הַמֶּטִיסָה מִלִּשְׁקֹל בְּדַעְתָּהּ כֵּיצָד לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָהּ. מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמְעָה נִשְׁתַּמֵּר בְּזִכְרוֹנָהּ, בֵּין שְׁאָר הַדְּבָרִים, גַּם זֶה, שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים יֵצֵא מָחָר עִם אֲנָשָׁיו לָתוּר אֶת הַסְּבִיבָה. בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְרִגּוּל זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, לִכְשֶׁיִפָּגֵשׁ עִמּוֹ. וּמִכָּאן מַשְׁמַע, שֶׁלֹּא רַק אֲנָשָׁיו שֶׁל עַצְמוֹ יְלַוּוּ אֶת טֶקְסַר, אֶלָּא גַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ אָחִיו. וְאוֹתוֹ הָאָח יִשָּׁאֵר בְּלִי־סָפֵק עַל גַּבֵּי הָאִי בֵּין כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ וּבֵין כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַוִּיגְוַם. וְאָז תְּנַסֶּה זֶרְמָה לִבְרֹחַ. אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לִמְצֹא כְּלִי־זַיִן, שֶׁתּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

הַלַּיְלָה עָבַר. אַךְ לַשָּׁוְא נִסְּתָה זֶרְמָה לְהַעֲלוֹת תּוֹךְ כָּל אוֹתוֹ הַשָּׁאוֹן וְהָרַעַשׁ, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַל פְּנֵי הָאִי, סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁהַגְּדוּד שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר.

שָׁעָה קַלָּה לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר נִנְעֲרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה שֶׁנָּחָה וְשָׁקְטָה מְעַט. זֶרְמָה הִשְׁקְתָה אוֹתָהּ טִפּוֹת־מַיִם אֲחָדוֹת, שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת נָפְשָׁהּ. אַחַר הִסְתַּכְּלָה בָּהּ, כְּאִלּוּ רָאוּהָ עֵינֶיהָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וְלָחֲצָה אוֹתָהּ אֶל לִבָּהּ. אִלּוּ נִכְנַס אוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם, כְּדֵי לְהַפְרִידָהּ מִמֶּנָּה, הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל נַפְשָׁהּ בַּחֲמַת זַעֲמָהּ שֶׁל חַיָּה רָעָה, שֶׁמְּבַקְּשִׁים לִגְזֹל אֶת גּוּרֶיהָ מִמֶּנָּה.

“מַה לָךְ, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“לֹא כְּלוּם… לֹא כְּלוּם!” – גִּמְגְּמָה הַמֶּטִיסָה.

“וְאִמָּא?… אֵימָתַי נָשׁוּב וְנִרְאֶה אוֹתָהּ?”

“עוֹד מְעַט…” – עָנְתָה זֶרְמָה. “אוּלַי עוֹד הַיּוֹם… אָמְנָם כֵּן, חֲבִיבָתִי!… מְקַוָּה אֲנִי שֶׁהַיּוֹם נִהְיֶה רָחוֹק מִזֶּה”…

“וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה?”…

“הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה”, – עָנְתָה זֶרְמָה, “וְכִי הִתְבּוֹנַנְתְּ אֲלֵיהֶם הֵיטֵב?”…

“הֵן… וְהֵם הִפִּילוּ עָלַי אֵימָה!”

“אֲבָל הֲלֹא רָאִית אוֹתָם הֵיטֵב, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא?… הִכַּרְתְּ כַּמָּה דּוֹמִים הֵם זֶה לָזֶה?”…

“אָמְנָם כֵּן, זֶרְמָה!”

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי לְהַגִּיד לְאָבִיךּ וּלְאָחִיךְ, שֶׁשְּׁנֵי אַחִים הֵם… שׁוֹמַעַת אַתְּ, שְׁנֵי אַחִים, שֶׁשְּׁמָם טֶקְסַר, וְהֵם דּוֹמִים זֶה לָזֶה דִמְיוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם וּלְהַכִּיר אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם!”…

“אַף אַתְּ תַּגִּידִי זֹאת” – אָמְרָה הַיַּלְדָּה.

“אָמְנָם כֵּן… גַּם אֲנִי אַגִּיד זֹאת!… אֲבָל אִם לֹא אֶהְיֶה שָׁם, אַל תִּשְׁכְּחִי אַתְּ”…

“וְלָמָה לֹא תִּהְיִי שָׁם?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה וְחִבְּקָה בְּיָדֶיהָ הַקְּטָנּוֹת אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה, כְּאִלּוּ לְהַצְמִידָהּ אֵלֶיהָ בְּיוֹתֵר.

“אֲנִי אֶהְיֶה שָׁם, מַחֲמַד נַפְשִׁי, אֲנִי אֶהְיֶה! … וְעַכְשָׁיו, כֵּיוָן שֶׁנֵצֶא לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה… צָרִיך לִסְעֹד וּלְחַזֵּק אֶת הַכֹּחַ!… הִנְנִי לְהָכִין לָךְ אֶת אֲרֻחַת־הַבֹּקֶר שֶׁלָּךְ”…

“וְאַתְּ?”

“אֲנִי אָכַלְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁנְתְּ, וְשׁוּב אֵינִי רְעֵבָה!”

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה זֶרְמָה יְכֹלָה לִטְעֹם כְּלוּם בְּתוֹך אוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת וְסַעֲרַת־נֶפֶשׁ שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בּוֹ. מִשֶׁסָּעֲדָה הַיַּלְדָּה אֶת סְעֻדָּתָהּ, חָזְרָה וְשָׁכְבָה עַל מִשְׁכַּב־הָעֲשָׂבִים שֶלָּהּ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִגְּשָׁה זֶרְמָה אֶל הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין קְנֵי־הַקָּשׁ שֶׁל הַכֹּתֶל אֲשֶׁר בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבַּחֶדֶר. שָׁעָה תְּמִימָה לֹא פָּסְקָה מִלְּהַבִּיט בְּעַד אוֹתוֹ הַסֶּדֶק אֶל הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, לְפִי שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה חָשׁוּב בִּשְׁבִילָהּ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מַתְקִינִים עַצְמָם לַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ. אַחַד הָאַחִים – רַק אֶחָד בִּלְבָד – הָיָה מְנַצֵּחַ עַל סִדּוּרוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁעָמַד לְהוֹלִיךְ אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, וְהַשֵּׁנִי, שֶׁאִישׁ לֹא רָאָהוּ, וַדַּאי הִתְחַבֵּא, אִם בְּתוֹךְ הַוִּיגְוַם וְאִם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי.

עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ סְבוּרָה הָיְתָה זֶרְמָה, לְפִי שֶׁהָיָה גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיהָ, עַד כַּמָּה שָׁקְדוּ לְהַעֲלִים אֶת סוֹד הֲוָיָתָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָמְרָה בְּלִבָּהּ, שֶׁאוֹתוֹ הָאָח, שֶׁנִּשְׁאָר עַל פְּנֵי הָאִי, וַדַּאי הֻטַּל עָלָיו הַתַּפְקִיד לְפַקֵּחַ עָלֶיהָ וְעַל הַיַּלְדָּה.

וְאָמְנָם זֶרְמָה לֹא שָׁגְתָה, כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה זֹאת עוֹד מְעַט.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וַאֲנָשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר הַשֵּׁנִי יַּחַד עִם הָעֲבָדִים, כֻּלָּם חֲמִשִּׁים אִישׁ, הִתְאַסְּפוּ לִפְנֵי הַוִּיגְוַם וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁמַּנְהִיגָם יִתֵּן לָהֶם צָו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

בְּעֶרֶךְ בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת פָנָה וְהָלַךְ כָּל הַגְּדוּד הַזֶּה אֶל עֵבֶר קְצֵה הַיַּעַר; הַמַּעֲבָר בַּתְּעָלָה הִצְרִיךְ זְמַן יָדוּעַ, לְפִי שֶׁהַסִּירָה לֹא יָכְלָה לְהָכִיל אֶלָּא חֲמִּשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בְּבַת אַחַת. זֶרְמָה רָאֲתָה אוֹתָם כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים בַּחֲבוּרוֹת קְטָנּוֹת וְעוֹבְרִים אַחַר כָּך אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֶת פְּנֵי הַתְּעָלָה, שֶׁהָיְתָה נְמוּכָה הַרְבֵּה מִשִּׁטְחוֹ שֶׁל הָאִי לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לִרְאוֹת בְּעַד הַסֶּדֶק שֶׁבְּכֹּתֶל־הַקַּשׁ.

טֶקְסַר הָיָה מְצַפֶּה עַד שֶׁיַּעֲבֹר כָּל הַגְּדוּד, וְלַסּוֹף נֶעְלָם גַּם הוּא מִן הָעַיִן בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל אַחַד הַכְּלָבִים, שֶׁהַחוּשׁ הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ צָרִיךְ הָיָה לְסַיֵּעַ לְמַעֲשֵׂה הָרִגּוּל. הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן הַשֵּׁנִי צִיֵּת לְאוֹת, שֶׁנָּתַן לוֹ אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ, וְחָזַר אֶל הַוִּיגְוַם, כְּאִלּוּ רַק עָלָיו לְבַדּוֹ הֻטַּל הַתַּפְקִיד לִשְׁמֹר עַל פִּתְחוֹ.

לְאַחַר רֶגַע אֶחָד רָאֲתָה זֶרְמָה אֶת טֶקְסַר מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה שֶׁמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי וְשׁוֹהֶה שָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי לְסַדֵּר אֶת גְּדוּדוֹ. אַחַר נֶעֶלְמוּ כֻּלָּם, וּסְקַמְבּוֹ בִּלְוָיַת הַכֶּלֶב בְּרֹאשָׁם, אֲחוֹרֵי הַקָּנִים רָמֵי־הַקּוֹמָה וְהָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיַּעַר. קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁאַחַד הָעֲבָדִים הֶחֱזִיר אֶת הַסִּירָה לִמְקוֹמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם זָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ וְלַעֲבֹר אֶל הָאִי. וְאוּלָם הַמֶּטִיסָה לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת זֹאת וּסְבוּרָה הָיְתָה, שֶׁאוֹתוֹ הָעֶבֶד וַדַּאי הִפְלִיג לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה.

שׁוּב לֹא הָיְתָה מְהַסֶּסֶת.

דֵּי הֵקִיצָה אוֹתָה שָׁעָה מִשְּׁנָתָהּ. הַלֵּב דָּאָב לְמַרְאֵה גוּפָהּ הָרָזֶה, שֶׁנִרְאָה מִבַּעַד לִבְגָדֶיהָ, שֶׁנִּתְבַּלּוּ וְנִתְמַרְטְטוּ מַחֲמַת טִלְטוּלֵי־הַדְּרָכִים הַמְּרֻבִּים כָּל כָּךְ.

“בּוֹאִי, יַקִּירָתִי”, – אָמְרָה אֵלֶיהָ זֶרְמָה.

“לְאָן?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“לְשָׁם… אֶל הַיַּעַר!… אֶפְשָׁר נִמְצָא שָׁם אֶת אָבִיךּ… אֶת אָחִיךְ!… הֲרֵי לֹא תְּפַחֲדִי?”…

“עִמָּךְ יַחַד לֹא אֲפַחֵד לְעוֹלָם!” – עָנְתָה הַנַּעֲרָה הַקְּטָנָּה.

אָז פָּתְחָה הַמֶּטִיסָה אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעָה שׁוּם קוֹל וְשׁוּם רַחַש בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שִׁעֲרָה כִּי טֶקְסַר אֵינֶנוּ בַּוִּיגְוַם.

וְאָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, לֹא נִמְצָא שָׁם אִישׁ.

קֹדֶם כֹּל בִּקְשָׁה שָׁם זֶרְמָה כְּלִי־נֶשֶׁק, כְּדֵי לְהִלָּחֵם בּוֹ עִם כָּל מִי שֶׁיְּנַסֶּה לְעָצְרָהּ. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיְתָה מֻנַּחַת אַחַת מֵאוֹתָן הַסַּכִּינִים הָרְחָבוֹת, שֶׁהַהִיְנדוּאִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן בְּמַעֲשֵׂי־הַצַּיִד שֶׁלָּהֶם. הַמֶּטִיסָה נָטְלָה אוֹתָהּ וְהִצְנִיעָה תַּחַת בִּגְדָהּ. חוּץ מִזֶּה לָקְחָה עִמָּה גַּם מִקְצָת בָּשָׂר מְיֻבָּש לְמִחְיָתָן בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים.

עַכְשָׁיו עָמְדָה לְפָנֶיהָ הַשְׁאֵלָה, אֵיךְ לָצֵאת מִן הַוִּיגְוַם. הִיא הֵצִיצָה בְּעַד הַסְּדָקִים שֶׁבְּכֹתֶל־הַקַּשׁ אֶל הַדֶּרֶךְ, הַמּוֹלִיכָה אֶל הַתְּעָלָה, וְרָאֲתָה שֶׁבְּחֶלְקוֹ זֶה שֶׁל הָאִי לֹא נִמְצְאָה אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת, וַאֲפִילוּ הַכֶּלֶב הָאֶחָד, שֶׁהִשְׁאִירוּהוּ כָּאן כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת, לֹא נִמְצָא שָׁם.

דָּבָר זֶה הִרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה וְהִיא נִסְּתָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה.

דֶּלֶת זוֹ נְעוּלָה הָיְתָה מִבַּחוּץ, וְכָל יְגִיעוֹתֶיהָ לְפָתְחָהּ לֹא הוֹעִילוּ.

וּבְכֵן חָזְרָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה אֶל חַדְרָהּ. שׁוּב לֹא הָיְתָה לְפָנֶיהָּ אֶלָּא בְּרֵרָה אַחַת: לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחוֹר, שֶׁפָּרְצָה לְמֶחֱצָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הַחֶדֶר.

מְלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה קָשָׁה. הַמֶּטִיסָה גָּזְרָה בְּסַכִּינָהּ אֶת הַקָּנִים וְאֶת הַקַּשׁ, שֶׁמֵּהֶם נִקְלַע הַכֹּתֶל, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלָאכְתָּהּ זוֹ בַּחֲשַׁאי וּבְלִי שָׁאוֹן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת לַכֶּלֶב, שֶׁלֹּא הָלַךְ אַחֲרֵי טֶקְסַר, וַאֲשֶׁר אִם לֹא נִרְאָה כָּאן עַד עַכְשָׁיו, אֶפְשָׁר שֶׁיַּגִיחַ מִמְּקוֹמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה תֵּצֵא הַחוּצָה? וְכִי לֹא יִשְׂתָּעֵר, וְכִי לֹא יִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וְעַל הַיַּלְדָּה? הֲלֹא טוֹב פָּגשׁ בְּנָמֵר מִפָּגשׁ בְּכֶלֶב זֶה!

אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסֵּס. אַך פָּרְצָה זֶרְמָה פִּרְצָה מְרֻוָּחָה בַּכֹּתֶל, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת הַיַּלְדָּה וְחִבְּקָה אוֹתָהּ אֶל לִבָּהּ בְּכָל חֹם אַהֲבָתָהּ אֵלֶיהָ. הַקְּטָנָה נָשְׁקָה לָהּ וְלִטְּפָה אוֹתָהּ בְּחִבָּה יְתֵרָה. הִיא הֵבִינָה: מִן הַצֹּרֶךְ לִבְרֹחַ, לְהִמָּלֵט דֶּרֶךְ חוֹר זֶה.

זֶרְמָה זָחֲלָה וְעָבְרָה דֶּרֶךְ הַמִּפְתָּח וְהִבִּיטָה לְכָאן וּלְכָאן, יָמִינָה וּשְׁמֹאלָה, וְהִטְתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה. לֹא נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן כָּלְשֶהוּ! וּמִיָּד נִכְנְסָה דֵּי הַקְּטָנָה לְתוֹךְ הַפִּרְצָה.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל נְבִיחָה, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק הָיָה בְּיוֹתֵר וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִמִּזְרָחוֹ שֶׁל הָאִי. אָז אָחֲזָה זֶרְמָה אֶת הַיַּלְדָּה וְלִבָּהּ הָיָה דוֹפֵק בְּקִרְבָּהּ בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר… הִיא חָשְׁבָה אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהִתְעַלֵּם אֲחוֹרֵי הַקָּנִים שֶׁעַל הַחוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, תְּהְיֶה בְּטוּחָה, לְפִי הָעֶרֶךְ, מִסַּכָּנָה.

וְאוּלָם הַמַּהֲלָךְ שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת, מִן הַוִּיגְוַם וְעַד שְׁפַת הַתְּעָלָה, הָיָה הַחֵלֶק הַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר שֶבְּדֶרֶךְ בְּרִיחָתָן, לְפִי שֶׁטֶּקְסַר אוֹ אַחַד הָעֲבָדִים, שֶׁנִּשְׁאַר עַל גַּבֵּי הָאִי, יָכְלוּ לְהַרְגִישׁ בָּהֵן.

לְאָשְׁרָן הָיְתָה צוֹמַחַת מִימִינוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם חֹרְשָׁה עֲבֻתָּה שֶׁל צְמָחִים וְשֶׁל קָנִים, שֶׁהִשְׂתָרְעָה עַד לִשְׂפַת הַתְּעָלָה וְנִסְתַּיְּמָה בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים מִמְּקוֹם עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַסִּירָה.

זֶרְמָה הֶחְלִיטָה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ סְבַך־הַצְּמָחִים – וּמִיָּד הוֹצִיאָה אֶת הַחְלָטָתָהּ זוֹ אֶל הַפֹּעַל. הַצְּמָחִים הַגְּבוֹהִים הִנִּיחוּ לִשְׁתֵי הַבּוֹרְחוֹת לַעֲבֹר בְּתוֹכָם וְכִסּוּ אוֹתָן בַּעֲלֵיהֶם. וַאֲשֶׁר לִנְבִיחַת הַכֶּלֶב, הִנֵּה נִשְׁתַּתְּקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְשׁוּב לֹא נִשְׁמָעָה.

וְאוּלָם הָעֲבָרָה דֶרֶךְ הַסְּבָךְ הָיְתָה כְּרוּכָה בְּעָמָל וּבִיגִיעָה רַבָּה. הָיָה הֶכְרַח לְהִדָּחֵק בֵּין הַשִׂיחִים הַצְּפוּפִים, שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא רֶוַח צַר בְּיוֹתֵר. בְּגָדֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה נִקְרְעוּ בִּמְהֵרָה לִגְזָרִים וְיָדֶיהָ נִשְׂרְטוּ וְהָיוּ שׁוֹתְתוֹת דָּם. אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בְּכָךְ, וּבִלְבָד שֶׁהַיַּלְדָּה תִּנָּצֵל מִשְּׂרִיטוֹתֵיהֶן שֶׁל מַחְטֵי־הַשִׂיחִים הָאֲרֻכּוֹת הַלָּלוּ. הַדְּקִירוֹת הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמֶּטִיסָה אַמִּיצַת־הַלֵּב לְהַשְׁמִיעַ אֲפִילוּ הֲבָרָה אַחַת שֶׁל מַכְאוֹב. וְאַף עַל פִּי כֵן, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל מַאֲמַצֵּי שְׁקִידָתָהּ, נִשְׂרְטָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה פַּעַם בְּיָדֶיהָ וּבִזְרוֹעוֹתֶיהָ. וְאוָּלם דֵּי לֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ אֲפִילוּ צְעָקָה אַחַת, אֲפִילוּ תְּלוּנָה אַחַת.

אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּרְחָק, שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר, קָצָר הָיָה לְפִי הָעֶרֶךְ – כְּשִׁשִּׁים יַרְדִים לְכָל הַיּוֹתֵר – לֹא עָלָה בְּיָדָן לְהַגִּיעַ אֶל הַתְּעָלָה אֶלָּא לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה.

אָז עָמְדָה זֶרְמָה תַּחְתֶּיהָ וְהֵצִיצָה מִבֵּין הַשִּׂיחִים אֶל עֵבֶר הַוִּיגְוַם, וְאַחַר אֶל עֵבֶר הַיַּעַר.

תַּחַת עֲצֵי־הַיַּעַר הָרָמִים שֶׁבָּאִי לֹא נִרְאָה אָדָם. וְאַף בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה לֹא רָאֲתָה דָבָר, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל סִמָּן לִמְצִיאוּתָם שֶׁל טֶקְסַר וְּבְנֵי לְוָיָתוֹ, שֶׁוַּדַּאי נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אוֹ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין בְּתוֹך הַיַּעַר. אִם לֹא יִפָּגְשׁוּ עִם הַצְּפוֹנִיִּים, וַדַּאי לֹא יָשׁוּבוּ אֶלָּא לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְזֶרְמָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּהּ, שֶׁהִנִּיחוּהָ לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַוִּיגְוַם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיָה מִן הַסְּבָרָה, שֶׁאוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁבָּא אֶמֶשׁ לְכָאן עִם אֲנָשָׁיו, עָזַב בַּלַּיְלָה אֶת הָאִי וְשֶׁהַכֶּלֶב הָלַךְ אַחֲרָיו. הֲרֵי הַמֶּטִיסָה שָׁמְעָה זֶה לֹא כְבָר קוֹל נְבִיחָה – סִמָּן שֶׁהַחַפְּשָׂן מְשׁוֹטֵט כָּאן בֵּין הָאִילָנוֹת. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי יִגָּלֶה לְפָנֶיהָ בְּכָל רֶגַע. וְאַף עַל פִּי כֵן, אוּלָי יַעֲלֶה בְּיָדֶיהָ לְהַגִּיעַ אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, אִם תְּמַהֵר בְּיוֹתֵר?

לְמַעְלָה סֻפַּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִתְבּוֹנְנָה זֶרְמָה לִיצִיאַת בְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר מִן הָאִי, לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת הַסִּירָה בִּזְמַן שֶׁעָבְרָה אֶת הַתְּעָלָה, שֶׁשִּׁפְעַת הַקָּנִים הַגְּבוֹהִים הַגְּדֵלִים עַל שְׂפָתָהּ הֶעְלִימוּ אֶת אֲפִיקָהּ מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם זֶרְמָה לֹא פִּקְפְּקָה, שֶׁהַסִּירָה הֻחְזְרָה עַל יְדֵי אַחַד הָעֲבָדִים לִמְקוֹם עֶמְדָּתָהּ הָרָגִיל. שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה הָיָה צֹרֶךְ בּוֹ לִשְׁמִירָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם, אִם יִקְרֶה מִקְרֶה וּגְדוּד הַצָּבָא שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק יַעֲקֹף אֶת הַדְּרוֹמִיִּים סְחוֹר סְחוֹר.

וְאוּלָם אִם הַסִּירָה נִשְׁאֲרָה בְּכָל זֹאת בְּעֵבֶר הַתְּעָלָה וְלֹא הוּשְׁבָה לִמְקוֹמָהּ, כְּדֵי שֶׁטֶּקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ יוּכְלוּ לַעֲבֹר בָּהּ בִּמְהֵרָה אֶל הָאִי, אִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִהְיוּ קְרוֹבִים אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם, אֵיכָכָה תּוּכַל הַמֶּטִיסָה לְהַגִּיעַ אֶל הַשָׂפָה הַשֵּׁנִית? וְכִי לֹא יְהֵא מוּטָל עָלֶיהָ אָז לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַיַּעַר שֶׁבָּאִי וּלְהִתְחַבֵּא שָׁם עַד שֶׁהַהִישְׁפַּנִי יֵצֵא מִן הָאִי, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט אַחֵר בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּאֶוֶרגלָדֶיס? אֲבָל אִם יַחְלִיט לַעֲשׂוֹת זֹאת, כְּלוּם לֹא יִשְׁקֹד בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לָשׁוּב וְלִמְצֹא אֶת זֶרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה? וְהוֹאִיל וְכָךְ אֵין לְפָנֶיהָ אֶלָּא דֶרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה: לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בְּסִירָה.

זֶרְמָה שׁוּב לֹא הָיְתָה צְרִיכָה אֶלָּא לְהַחֲלִיק וְלַעֲבֹר בֵּין הַשִׂיחִים מַהֲלָךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה יַרְדִים. וּכְשֶׁעָבְרָה אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה, עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ…

הַסִּירָה עָמְדָה עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי…

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר: שְׁנֵי הָאַחִים

הַמַּצָּב הָיָה נוֹאָש. כֵּיצָד לַעֲבֹר? אֲפִילוּ שַׂחְיָן אַמִּיץ־לֵב לֹא יָכֹל הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בִּשְׂחִיָּה בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לְקַפֵּחַ אֶת חַיָּיו עֶשְׂרִים פְּעָמִים. וַהֲרֵי בֵּין שָׂפָה לְשָׁפָה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה רַגְלַיִם! אֶלָּא שֶׁבְּלִי סִירָה אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַקָּטָן הַזֶּה. רָאשִׁים מְשֻׁלָּשִׁים הָיוּ מְבַצְבְּצִים פֹּה וְשָׁם מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְהָעֲשָׂבִים הָיוּ מִתְנַדְנְדִים בְּלִי־חָשָׂךְ מֵחֲמַת תְּנוּעָתָם הַמְּהִירָה שֶׁל הַנְּחָשִׂים הַזּוֹחֲלִים וְעוֹבְרִים בֵּינֵיהֶם.

אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל דֵּי הַקְּטָנָּה וְהִיא נִדְחֲקָה אֶל זֶרְמָה. אֲהָה! אִלּוּ לְמַעַן הַצָּלָתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה מַסְפִּיק הָיָה שֶׁתָּטִיל עַצְמָהּ לְבֵין הַמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מִתְכָּרְכוֹת בְּאַלְפֵי עֲגִילִים עַל גֵּוָהּ כְּמַרְבֵּה־רַגְלַיִם עֲנָקִי, לֹא הָיְתָה הַמֶּטִיסָה מְהַסֶּסֶת אַף רֶגַע אֶחַד!

וְאוּלָם רַק הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְבַדָּהּ יָכְלָה לְהַצִּילָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. רַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַנֵּס הַזֶּה. שׁוּב לֹא הָיָה לְזֶרְמָה עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עָלָיו בִּלְבָד. וְהִיא כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וְהִתְפַּלְּלָה לְמִי שֶׁמְּסַבֵּב אֶת הַמִקְרִים, שֶׁלְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר הֲרֵי הֵם מְשַׁמְּשִׁים שְׁלִיחָיו וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

אֶפֶס – הֲרֵי בְּכָל רֶגַע עָלוּל הָיָה לְהוֹפִיעַ בִּקְצֵה הַיַּעַר אֶחָד מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. הֲרֵי בְּכָל רֶגַע עָלוּל הָיָה לַחֲזֹר אֶל הַ“וִּיגְוַם” אוֹתוֹ טֶקְסַר שֶׁנִּשְׁאַר בָּאִי, וְאִם לֹא יִמְצָא שָׁם אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה, הֲכִי לֹא יָרוּץ מִיָּד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן?…

“אֵלִי, אֵלִי”… – זָעֲקָה הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה, “חוּס וְרַחֵם!…”

וּפִתְאֹם הֵעִיפָה אֶת מַבָּטֶיהָ אֶל עֶבְרָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַתְּעָלָה.

זֶרֶם קָלוּשׁ הוֹלִיךְ אֶת הַמַּיִם לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הָאֲגָם, שֶׁמִּשְׁתַּפְּכוֹת אֶל תּוֹכוֹ זְרוֹעוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל נְהַר קַלַאוֹחַטשֶׁס, הֲלֹא הוּא אַחַד הַנְּהָרוֹת הַקְּטָנִּים הַנּוֹפְלִים לְתוֹךְ הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקַנִי, וְהַמְפַרְנֵס בְּמֵימָיו אֶת הָאֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בֵּי בִּימֵי גֵאוּת־הַיָּם הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ.

וְהִנֵּה צָף וּבָא אֶל הַשָּׂפָה גֶּזַע־עֵץ, שֶׁהִסִּיעוֹ הַזֶּרֶם. אוּלַי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֶזַע־עֵץ זֶה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה? הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁעַקְמוּמִית הַשָׂפָה, הַמַּטָּה אֶת הַזֶּרֶם בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים לְמַטָּה, תְּכַוֵּן אוֹתוֹ לְעֻמַּת יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים וְתַשְׁלִיכוֹ לְשָׁם? אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ! עַל כָּל פָּנִים, אִם לְמַזָּלוֹ הָרַע שׁוּב יוּטַל הַגֶּזַע אֶל שָׂפָה זוֹ עַצְמָהּ, הֲרֵי מַצָּבָן שֶׁל הַבּוֹרְחוֹת לֹא יוּרַע עַל יְדֵי כָךְ מִכְּפִי שֶׁהוּא בְּרֶגַע זֶה.

וּבְלִי לְהַרְבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וּכְמוֹ בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְסְטִינְקְט קָפְצָה וּבָאָה זֶרְמָה אֵצֶל הַגֶּזַע הַצָּף בַּמַּיִם. אִלּוּ נָטְלָה לָהּ שְׁהוּת, כְּדֵי לִשְׁקֹל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתָּהּ, אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ מֵאֵימַת מֵאוֹת הַנְּחָשִׁים הַשּׁוֹרְצִים בַּמַּיִם, אוֹ הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא יַעַצְרוּ צִמְחֵי־הַמַּיִם אֶת הַקּוֹרָה בְּאֶמְצַע הַתְּעָלָה! אָמְנָם, כָּל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה, וְאַף עַל פִּי כֵן מוּטָב לָהֶן לִבְחֹר בָּזֶה מֵאֲשֶׁר לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הָאִי! וּבְכֵן נָטְלָה זֶרְמָה אֶת דֵּי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, מָשְׁכָה עַצְמָהּ אֶל הַקּוֹרָה בְּסִיוּעַ שֶׁל עֲנָפִים וְהִפְלִיגָה מִשְׂפַת הַתְּעָלָה.

וּמִיָּד חָזַר וְנִגְרַף הַגֶּזַע בְּזִרְמֵי מַיִם וְהַשִּׁבֹּלֶת נָשְׂאָה אוֹתוֹ אֶל עֵבֶר הַשָּׂפָה הַשֵּׁנִית.

זֶרְמָה הִשְׁתַּדְלָה לְהִסָּתֵר בְּתוֹךְ הָעֲנָפִים שֶׁכִּסּוּהָ לְמֶחֱצָה. שְׁתֵּי גְּדוֹת הַתְּעָלָה הָיוּ שׁוֹמְמוֹת וַעֲזוּבוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב לֹא מִצַּד הָאִי וְלֹא מִצַּד יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים. אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, תִּסָּתֵר בְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים עַד הָעֶרֶב וְתַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַמֵּק בְּתוֹךְ הַיַּעַר בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמָהּ לִהְיוֹת נִרְאֵית לָעַיִן. הַתִּקְוָה שָׁבָה אֵלֶיהָ. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נָתְנָה דַּעְתָּהּ לַנְּחָשִׁים, שֶׁלּוֹעוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים נִרְאוּ מִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל גֶּזַע־הָאִילָן וְשֶׁהָיוּ מַחֲלִיקִים וְעוֹבְרִים אֲפִילוּ בֵּין עֲנָפָיו הַתַּחְתּוֹנִים. הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וְזֶרְמָה לָחֲצָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ הָאַחַת אֶל לִבָּהּ, וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה מוּכָנָה לְהַכּוֹת בַּמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ. וְאוּלָם הַנְּחָשִׁים לֹא הִתְנַפְּלוּ עַל הַצָּפוֹת עַל גַּבֵּי הַקּוֹרָה, אִם מִשּׁוּם שֶׁנִּבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַסַּכִּין הַמְאַיֶּמֶת עֲלֵיהֶם, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם אֲיֻמִּים לַבְּרִיוֹת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בַּמַּיִם.

לַסּוֹף הִגִּיעַ הַגֶּזַע לְאֶמְצַע הַתְּעָלָה, שֶׁזִּרְמָהּ נָטַה בַּאֲלַכְסוֹן אֶל עֵבֶר הַיַּעַר. אִם הַגֶּזַע לֹא יִסְתַּבֵּךְ בְּצִמְחֵי הַמַּיִם, סוֹפוֹ לְהַגִּיעַ מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה הָאַחֶרֶת. וְאָז, כָּךְ סְבוּרָה הָיְתָה זֶרְמָה, תִּהְיֶה מִחוּץ לְהֶשֵׂג יָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר, אַף עַל פִּי שֶׁסַּכָּנוֹת רַבּוֹת נִשְׁקָפוֹת לָהּ עֲדַיִן.

פִּתְאֹם לָחֲצָה אֶת הַיַּלְדָּה אֶל לִבָּהּ בְּחָזְקָה יְתֵרָה.

נְבִיחַת זַעַם בָּקְעָה וְעָלְתָה מִן הָאִי, וּבוֹ בָּרֶגַע נִגְלָה כֶּלֶב אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בִּקְפִיצוֹת מְהִירוֹת לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה.

זֶרְמָה הִכִּירָה אֶת הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי לֹא לְקָחָהוּ עִמּוֹ, אֶלָּא הִשְׁאִירוֹ כָּאן, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַ“וִּיגְוַם”.

הוּא עָמַד עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה וּשְׂעָרוֹ סָמוּר וְעֵינָיו מְזָרוֹת אֵשׁ וְהוּא מוָּכן לְהִתְנַפֵּל לְתוֹךְ הַמַּיִם, לְבֵין הַנְּחָשִׁים הָרוֹחֲשִׁים עַל פְּנֵיהֶם.

וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעַ עַל שְׁפַת הַתְּעָלָה אָדָם אֶחָד.

זֶה הָיָה הָאֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַחִים טֶקְסַר, שֶׁנִּשְׁאַר בָּאִי. נְבִיחַת הַכֶּלֶב הֶחֱרִידָה אוֹתוֹ וְהוּא רָץ וּבָא בִּבְהִילוּת אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה.

קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה חֲמַת זַעֲמוֹ, כְּשֶׁרָאָה אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה צָפוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַל גַּבֵּי גֶּזַע־אִילָן זֶה. הוּא לֹא יָכֹל לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהַסִּירָה עָמְדָה עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה שֶׁמִּנֶּגֶד. כְּדֵי לַעֲצֹר אוֹתָן לֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶמְצָעִי אֶחָד: לְהָמִית אֶת זֶרְמָה וְאִלּוּ מִתּוֹךְ הַסַּכָּנָה לְהָמִית גַם אֶת הַיַּלְדָּה עִמָּהּ!

טֶקְסַר תָּפַס אֶת רוֹבֵהוּ וְכוֹנֵן אוֹתוֹ כְּלַפֵּי הַמֶּטִיסָה שֶׁהִתְאַמְּצָה לְכַסּוֹת אֶת הַיַּלְדָּה בּגוּפָהּ.

וְאוָּלם בּוֹ בָּרָגַע תָקַף עַל הַכֶּלֶב חֲרוֹן זַעְמוֹ וְהוּא הִשְׁתּוֹלֵל וְקָפַץ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה. אָז הֶחְלִיט טֶקְסַר לְהַנִּיחַ לוֹ תְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ הוּא.

הַכֶּלֶב הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת אֶל הַגֶּזַע. זֶרְמָה אָחֲזָה בְּיָדָהּ אֶת הַסַּכִּין בְּחָזְקָה וְהָיְתָה מוּכָנָה לְהַכּוֹתוֹ בָּהּ… אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר.

בִּן רֶגַע אֶחָד הִקִּיפוּ הַנְּחָשִׁים אֶת הַכֶּלֶב וְהִתְפַּתְלוּ עָלָיו. תְּחִלָּה נָעַץ בָּהֶם אֶת מַלְתְּעוֹתָיו וְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי נְשִׁיכוֹתֵיהֶם הָאַרְסיּוֹת, וְאוּלָם בִּמְהֵרָה נֶעְלַם בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים.

טֶקְסַר רָאָה בְּעֵינָיו אֶת מִיתָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב וְיָדוֹ הָיְתָה קְצָרָה לְהַצִּילוֹ. זֶרְמָה הָלְכָה וְנִמְלְטָה מִיָּדוֹ…

“מוּתִי אֵפוֹא!” – צָעַק מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹרֶה אֵלֶיהָ.

וְאוּלָם גֶּזַע־הָאִילָן כְּבָר הִגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֶל שְׁפַת־הַתְּעָלָה, וְהַכַּדּוּר שָׂרַט אַךְ שְׂרִיטָה קַלָּה אֶת כְּתֵפָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה.

מִשֶּׁקָּרַב הַגֶּזַע אֶל הַשָּׂפָה, קָפְצָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה עַל הַיַּבָּשָׁה וְנִתְעַלְּמָה בְּתוֹךְ הַקָּנִים, שֶׁכַּדּוּר־יְרִיָּה שֵׁנִי שׁוּב לֹא יָכֹל לִפְגֹעַ בָּהּ, וְנִכְנְסָה לְבֵין הָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים.

וְאוּלָם, אִם הַמֶּטִיסָה שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁנֶּעֱצַר עַל גַּבֵּי הָאִי, הֲרֵי הָיְתָה צְפוּיָה לְסַכָּנָה לִנְפֹּל בִּידֵי אָחִיו.

וּלְפִיכָךְ הָיְתָה רֵאשִׁית דַּאֲגָתָהּ לְהִתְרַחֵק מֵאִי קַרְנֶרַל בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה וּמֶרְחָק רַב עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁבִּהְיוֹת הַלַּיְלָה תְּנַסֶּה לָלֶכֶת אֶל עֵבֶר אֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן. וְהִיא אִמְּצָה אֶת כֹּחַ גּוּפָהּ וְאֶת כָּל הַמֶּרֶץ שֶׁבְּרוּחָהּ וְרָצָה אֶל אֲשֶׁר רָצָה, יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת, כְּשֶׁהִיא נוֹשְׂאָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה יְכֹלָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ בְּלִי לְעַכֵּב אוֹתָהּ. רַגְלֶיהָ הַקְּטָנוֹת שֶׁל דֵּי לֹא הָיוּ יְכֹלוֹת לָרוּץ עַל פְנֵי קַרְקַע בִּלְתִּי־יָשָׁר זֶה, בְּתוֹךְ הַבִּצּוֹת הָרוֹפְסוֹת, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת לְפַחִים שֶׁל הַצַּיָּדִים, וּבֵין הַשָּׁרָשִׁים הָאֲרֻכִּים הַלָּלוּ, שֶׁסְּנִיפֵיהֶם הַמִּסְתָּעֲפִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מַעְצוֹרִים קָשִׁים, שֶׁאֵין לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.

וּבְכֵן הוֹסִיפָה זֶרְמָה לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂאָהּ הַיָּקָר, וְדוֹמֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה מַרְגִּישָׁה אֲפִילוּ בְּכָבְדוֹ. עִתִּים עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ, לֹא כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, אֶלָּא בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהַטּוֹת אֶת אָזְנֶיהָ וּלְהַקְשִׁיב לְכָל קוֹל וּלְכָל שָׁאוֹן שֶׁבַּיַּעַר. עִתִּים נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת קוֹל נְבִיחָה, שֶׁוַּדַּאי הָיְתָה נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן הַשֵּׁנִי, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ טֶקְסַר, וְעִתִּים עָלָה בְּאָזְנָהּ קוֹל יְרִיּוֹת מִמֶּרְחָק. וְאָז שָׁאֲלָה אֶת נַפְשָׁהּ – אֶפְשָׁר שֶׁחֲבוּרַת הַדְּרוֹמִיִּים בָּאָה לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת עִם גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית? וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִכִּירָה, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא צִוְחוֹתָיו שֶׁל אַחַד הָעוֹפוֹת הַחַקְיָנִים, אוֹ רַעַשׁ אַחַד הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הַמְּהִירָה שֶׁל הָאֲוִיר שֶׁמִּסָּבִיב גָּרְמָה לְסִיבָיו לִהְיוֹת מִתְבַּקְּעִים וּמִתְפּוֹצְצִים בְּקוֹל רַעַם שֶׁל יְרִיַּת רוֹבֶה, מִיָּד חָזְרָה לְמַהֲלָכָהּ, שֶׁהִפְסִיקָה לְרֶגַע אֶחָד. עַכְשָׁיו, כֵּיוָן שֶׁלִּבָּהּ נִתְמַלֵּא תִּקְוָה, הִסִּיחָה אֶת דַּעְתָּהּ מִן הַסַּכָּנוֹת, שֶׁהָיוּ מְאַיְּמוֹת עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹרוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנט־גּ’וֹן.

בְּדֶרֶךְ זוֹ הָלְכָה וְהִתְרַחֲקָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת מִן הָאֲגָם אוֹקִי־חוֹ־בִּי וּפָנְתָה מִזְרָחָה עַל מְנַת לְהִתְקָרֵב אֶל שְׂפַת הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי. הִיא חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, וּבְדִין, כִּי הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְּרָה וַדַּאי מְשׁוֹטְטוֹת עַל חוֹפָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה וּמְצַפּוֹת לְשִׁיבָתוֹ שֶל גְּדוּד־הַצָּבָא, שֶׁנִּשְלַח בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק. וַהֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁלְּאֹרֶךְ הַחוֹף הָעָמְדוּ כַּמָּה אֲרָבוֹת כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו…

וּפִתְאֹם עָמְדָה זֶרְמָה תַּחְתֶּיהָ. הַפַּעַם לֹא שָׁגְתָה כְּלָל. נְבִיחָה רַבַּת־זַעַם נִשְׁמְעָה בֵּין הָאִילָנוֹת וְהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה בִּמְהִירוּת. זֶרְמָה הִכִּירָה אֶת קוֹל הַנְּבִיחָה, שֶׁרְגִילָה הָיְתָה לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהַכְּלָבִים־הַחַפְּשָׂנִים הָיוּ מְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לְבֵית־הַקּוֹרוֹת שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

“הַכֶּלֶב רָץ בְּעִקְבוֹתֵינוּ”, – הִרְהֲרָה בְּלִבָּהּ, וְטֶקְסַר וַדַּאי אֵינוֹ רָחוֹק מִכָּאן!"

רֵאשִׁית דַּאֲגָתָהּ הָיְתָה לִמְצֹא שִׂיחַ, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּא שָׁם עִם הַיַּלְדָּה. אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהִמָּלֵט מֵחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁל חַיָּה, שֶׁהָיְתָה נְבוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אַכְזְרִיָּה, וְשֶׁנִּתְאַמְּנָה לִרְדֹּף אַחֲרֵי עֲבָדִים בּוֹרְחִים וּלְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם?

הַנְּבִיחָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּבַר נִשְׁמְעוּ מֵרָחוֹק צִוְחוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

בְּרִחוּק שֶׁל פְּסִיעוֹת אַחֲדוֹת מִמֶּנָּה הִתְנַשֵׂא בְּרוֹשׁ עָתִיק־יָמִים, שֶׁנַּעֲשָׂה חָלוּל מֵחֲמַת זִקְנָה וְהַלּוֹף וְהַקִּסוֹס כְּרָכוּהָ בְּרֶשֶׁת מְעֻבָּה שֶׁל עֳפָאִים.

זֶרְמָה נִכְנְסָה לְתוֹךְ הֶחָלָל הַזֶּה, שֶׁהָיָה מְרֻוַּח לְמַדַּי וְיָכֹל לְהָכִיל גַּם אוֹתָהּ וְגַם אֶת הַיַּלְדָּה וְשֶׁרֶשֶׁת הַקִּסוֹס שֶׁעָלָיו כִּסְתָה וְהֶעְלִימָה אוֹתָן מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן גִּלָּה אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן. לֹא עָבַר רֶגַע אֶחָד וְזֶרְמָה רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּקִרְבַת הָאִילָן. הוּא הָיָה נוֹבֵחַ בַּחֲמַת־זַעַם, שֶׁהָלְכָה וְגָדְלָה, וְהִתְנַפֵּל בִּקְפִיצָה אַחַת עַל הַבְּרוֹשׁ.

מַכַּת סַכִּין גָּרְמָה לוֹ לִקְפֹּץ לְאָחוֹר וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹל יְלָלָה גְדוֹלָה וּמָרָה.

כִּמְעָט בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל פְּסִיעוֹת וַהֲמוֹן קוֹלוֹת וּבְתוֹכָם קוֹלוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְשֶׁל סְקַמְבּוֹ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ יָפֶה לְזֶרְמָה.

וְאָמְנָם הַבָּאִים הָיוּ טֶקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ, שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר לְעֵבֶר הָאֲגָם, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִגְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הֵם נִפְגְשׁוּ עִמּוֹ בְּהֵסַּח־הַדַּעַת בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּפָנָיו, הִתְחַמְּקוּ וְהִתְמַלְּטוּ מִמֶּנּוּ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל. טֶקְסַר נִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל בַּדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְהַעֲמִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַצְּפוֹנִיִּים מְחִיצָה שֶׁל מַיִם. כֵּיוָן שֶׁהַלָּלוּ לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בְּלֹא סִירָה, אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהִתְעַכֵּב בִּפְנֵי הַמַּעְצוֹר הַזֶּה; וּבִמְרוּצַת הַשָּׁעוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁל עִכּוּב זֶה יִתְאַמְּצוּ הַדְּרוֹמִיִּים לְהַגִּיעַ אֶל עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, וְאַחַר כָּךְ, עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּסִירָה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶל שְׂפָתוֹ הַדְּרוֹמִית שֶׁל הָאֲגָם.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ אֶל הַבְּרוֹשׁ, שֶׁהַכֶּלֶב הָיָה עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנוֹבֵחַ לְפָנָיו, רָאוּ וְהִנֵה הַקַּרְקַע אָדֹם מִן הַדָּם הַשּׁוֹתֵת מִן הַפֶּצַע הֶעָמֹק שֶׁבְּצַלְעָהּ שֶׁל הַחַיָּה.

“הַבֵּט וּרְאֵה!… הַבֵּט וּרְאֵה!” – קָרָא הַהִיְנדוּאִי.

“הַכֶּלֶב פָּצוּעַ?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

“הֵן. הוּא נִפְצַע בְּמַכַּת־סַכִּין זֶה עָתָּה!… דָּמוֹ עֲדַיִן מַעֲלֶה הֶבֶל!”

“וְיָדוֹ שֶׁל מִי?…”

בּוֹ בָּרֶגַע הִשְׂתָּעֵר הַכֶּלֶב שׁוּב עַל רֶשֶׁת הָעֳפָאִים, שֶׁסִלֵּק סְקַמְבּוֹ בִּקְצֵה רוֹבֵהוּ.

"זֶרְמָה!… – צָוַח הוּא.

“וְהַיַּלְדָּה!”… עָנָה טֶקְסַר לְעֻמָּתוֹ.

“אָמְנָם כֵּן!… אֵיךְ עָלָה בְּיָדָן לִבְרֹחַ?”

“מוֹת תָּמוּת זֶרְמָה, מוֹת תָּמוּת!”

סְקַמְבּוֹ הוֹצִיא אֶת הַסַּכִּין מִיָּדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרָה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת טֶקְסַר וְחִלֵּץ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל הָאִילָן בְּיַד גַסָּה וְאַכְזְרִיָּה כָּל כָּךְ שֶׁהַיַּלְדָּה נָפְלָה מִזְרוֹעוֹתֶיהָ וְהִתְגּוֹלְלָה עַל הַקַּרְקַע, לְבֵין הַפִּטְרִיּוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הַקְּרוּיוֹת “פֶּזִיזֶס”, הַמְּצוּיוֹת בְּשִׁפְעָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ בְּתוֹך יַעֲרֵי הַבְּרוֹשִׁים.

מִכֹּחַ הַזִּעֲזוּעַ הִתְפּוֹצְצָה אַחַת הַפִּטְריּוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ כְּקוֹל יְרִיָּה שֶׁל רוֹבֶה, וּמִיָּד נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר אָבָק מִתְנוֹצֵץ. וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְפּוֹצְצוּ פִּטְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ וְרַעַשׁ גָּדוֹל וְאַדִּיר הָיָה מְפוֹצֵץ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, כְּאִלּוּ נְתְמַלֵּא כָּל הַיַּעַר זִקּוּקֵי־אוּרִים מִתְפַּקְּעִים.

טֶקְסַר הֻכָּה בְּסַנְוֵרִים עַל יְדֵי רִבּוֹא רִבְבוֹת הַזַּרְעִיּוֹת הַפּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר וְאָנוּס הָיָה לְהַרְפּוֹת מִזֶּרְמָה, שֶׁכְּבָר הֵנִיף עָלֶיהָ אֶת סַכִּינוֹ; וְאַף סְקַמְבּוֹ נִסְתַּמֵּא מֵחֲמַת רְסִיסֵי־הָאָבָק הַנּוֹצְצִים הַלָּלוּ. וְאוּלָם זֶרְמָה וְהַיַּלְדָּה שֶׁהָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע, לֹא נִפְגְעוּ בַּזַּרְעִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁרִחֲפוּ בָּאֲוִיר לְמַעְלָה מֵהֶן.

וְאַף עַל פִּי כֵן שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְהִנָּצֵל מִיָּדוֹ שֶׁל טֶקְסַר. לְאַחַר שׁוּרָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת הִתְחִיל הָאֲוִיר לְהִטַּהֵר וּלְהִזְדַּכֵּךְ…

וְאוּלָם מִיָד נִשְׁמַע רַעַש־פֶּקַע חָדָשׁ, – אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיָה הַקּוֹל קוֹל יְרִיּוֹת־רוֹבִים בֶּאֱמֶת.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּעֵר גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית עַל חֲבוּרַת הַדְּרוֹמִיִּים, הַלָּלוּ הֻקְּפוּ עַל יְדֵי הַמַּלָּחִים שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהַנִּיחַ אֶת כְּלֵי־זֵינָם מִידֵיהֶם, וּבוֹ בָּרֶגַע חָזַר וְתָפַשׂ טֶקְסַר אֶת זֶרְמָה וְהִכָּה אוֹתָהּ בְּסַכִּינוֹ בְּלִבָּהּ.

“הַיַּלְדָּה!… מַהֵר וְשָׁא אֶת הַיַּלְדָּה!” – קָרָא אֶל סְקַמְבּוֹ.

וְהַהִינְדוּאִי תָּפַשׂ אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָה וְרָץ אֶל עֵבֶר הָאֲגָם, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה… גִ’ילבֶּרט יָרָה אֵלָיו, וְהַכַּדּוּר פָּלַח אֶת לִבּוֹ וְהוּא נָפַל חָלָל.

וּמִיָּד נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ כֻּלָּם לִמְקוֹם הַמְּאֹרָע: גֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, אֶדוּאַרד קָרוֹל, פֶּרִי, מַרס, הַנֶּגְרִים מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְהַמַּלָּחִים שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁכִּוְּנוּ אֶת קְנֵי רוֹבֵיהֶם כְּלַפֵּי הַדּרוֹמִיִּים, וּבֵינֵיהֶם גַּם טֶקְסַר, שֶׁעָמַד לְיַד פִּגְרוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ.

אָמְנָם אֲחָדִים שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים הִצְלִיחוּ לִבְרֹחַ לְעֵבֶר הָאִי קָרְנֶרַל. אֲבָל מַה בְּכָךְ? וְכִי לֹא הָיְתָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה חֲבוּקָה אוֹתָה שָׁעָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אָבִיהָ, שֶׁנִּלְחֲצָה אֶל לִבּוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת שֶׁמָּא יַחְזְרוּ וְיִגְזְלוּהָ מִמֶּנּוּ עוֹד הַפַּעַם? גִ’ילבֶּרט וּמַרְס גָּחֲנוּ עַל זֶרְמָה וְנִסּוּ לְהָשִׁיב אֵלֶיהָ אֶת רוּחָהּ. הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה הָיְתָה נוֹשֶׁמֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלָה לְדַבֵּר. מַרס תָּמַךְ אֶת רֹאשָׁהּ, קָרָא בִּשְׁמָהּ וְחִבֵּק אוֹתָהּ…

זֶרְמָה פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. הִיא רָאֲתָה אֶת הַיַּלְדָּה חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל מַר בּוֹרְבֶּנק, הִיא הִכִּירָה אֶת מַרס, שֶׁהֶעְתִּיר עָלֶיהָ נְשִׁיקוֹת, וְחִיְכָה כְּנֶגְדּוֹ, וְאַחַר נִסְגְרוּ שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ…

מַרְס קָם מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו, וּכְשֶׁרָאָה אֶת טֶקְסַר, קָפַץ וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר עַל הַמִּלִּים, שֶׁרָגִיל הָיָה לְהַפְלִיט מִפִּיו, פְּעָמִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ:

“לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר!… לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר!”

“עֲצֹר בְּרוּחֲךָ, מַרס”, – עָנָה וְאָמַר הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “וְהַנִּיחֵנִי אֲנִי לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּנָבָל זֶה!”

אַחַר נִפְנָה אֶל הַהִישְׁפַּנִי וּשְׁאֵלָהוּ:

“הַאַתָּה הוּא טֶקְסַר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר?”

“אֵינִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לְהָשִׁיב דָּבָר”, – עָנָה טֶקְסַר.

“גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הַקָּצִין גִ’ילבֶּרט, אֶדוּאַרד קָרוֹל וּמַרְס יוֹדְעִים אוֹתְךּ וְהִנָּם מַכִּירִים, שֶׁאַתָּה הָאִישׁ!”

“לוּ יְהִי כֵן!”…

“עוֹד מְעַט וְיָרֹה תִּיָּרֶה!”

“אַחַת הִיא!”

לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל שֶׁל הַנִּצָּבִים מִסָּבִיב פָּנְתָה אוֹתָה שָׁעָה דֵי הַקְּטָנָּה אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אַבָּא, שְׁנֵי אַחִים הֵם… שְׁנֵי אֲנָשִׁים רָעִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה”…

“שְׁנֵי אֲנָשִׁים?”

“הֵן, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי צִוְּתָה אוֹתִי לְהַגִּיד לְךָ אֶת זֹאת!…”

קָשֶׁה הָיָה לַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל דִּבְרֵי הַיַּלְדָּה, שֶׁהָיוּ תְּמוִּהים וּמְשֻׁנִּים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַחִידָה נִפְתְּרָה מִיָּד בְּדֶרֶךְ בִּלְתִּי־צְפוּיָה בְּיוֹתֵר.

טֶקְסַר הוּבַל אֶל אַחַד הָאִילָנוֹת וְהָעֳמַד לְרַגְלָיו, וְעַד שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם, הֵצִיץ בְּפָנָיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הִדְלִיק סִיגָרְיָּה וְעִשֵּׁן אוֹתָהּ, וּפִתְאֹם, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפְּלוּגַת הַחַיָּלִים שֶׁהוּטַל עָלֶיהָ לְהוֹצִיא אֶת פְּסַק־הַדִּין אֶל הַפֹּעַל, הִתְיַצְּבָה לְפָנָיו בְּשׁוּרָה אַחַת, קָפַץ וּבָא אָדָם אֶחָד וְעָמַד לְצִדּוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן לְמִיתָה.

אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה טֶקְסַר הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה שֶׁלּוֹ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהִמָּלֵט לְאִי קַרְנֶרַל, בָּאוּ וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁאָחִיו נִתְפַּס.

כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַנִּצָּבִים אֶת מַרְאֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה דִמְיוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, מִיָּד עָמְדוּ עַל מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, שֶׁאָמְרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה. סוֹף סוֹף נִתְגַּלְּתָה הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל הַחַיִּים הַלָּלוּ כִּבְדֵי־הַפֶּשַׁע, שֶׁהַהוֹכָחָה שֶׁל “אָלִבִּי” מֻפְלָא וְרַב־חִידוֹת הָיְתָה מָגֵן וַּמַחֲסֶה לָהֶם כָּל הַיָּמִים.

פָּרָשַׁת עֲבָרָם שֶׁל הַטֶּקְסַרִים, שֶׁנִפְרְשָה עַכְשָׁיו עַל יְדֵי נוֹכְחוּתָם וּמְצִיאוּתָם יַחַד, קָמָה וְעָמְדָה לִפְנֵיהֶם.

וְאוּלָם הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הָאָח הַשֵּׁנִי גָרְמָה לְכָךְ, שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּטְלָה עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם אֶת פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד, הָיוּ מְהַסְּסִים בְּמִקְצָת.

וְאָמְנָם הָיָה כָּאן מָקוֹם לְהִסּוּס, שֶׁהֲרֵי הַפְּקֻדָּה לְהָמִית אֶת טֶקְסַר לְאַלְתֵּר, שֶׁנָּתַן הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, לֹא הָיְתָה מְכֻוָּנָה אֶלַּא לְגַבֵּי אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁעָרַךְ אֶת הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב, שֶׁבָּהּ נִסְפּוּ הַקְּצִינִים וְהַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֲרָבוֹת אֲשֶׁר לִמְדִינוֹת־הַבְּרִית. וַאֲשֶׁר לָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי וְאֶת מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה, מִן הַדִּין הָיָה לְהַחֲזִירוֹ לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין עַל מְנַת לְשָׁפְטוֹ שֵׁנִית, וְאֵין סָפֵק שֶׁהַפַּעַם יֵצֵא חַיָּב בַּדִּין.

וּמִצַּד אַחֵר – וְכִי לֹא מִן הָרָאוּי הָיָה לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הָאַחִים אַחֲרָאִים כְּאֶחָד וּבְמִדָּה שָׁוָה לְכָל הַשׁוּרָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע, שֶׁהָיָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בְּלִי לְהֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם?

אָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ של הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט רָאָה הַקַּפִּיַטן הוֹאוּיִק חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלָה זוֹ:

“מִי מִשְּׁנֵיכֶם”, – שָׁאַל אוֹתָם, “מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, שֶׁהוּא אָשֶׁם בָּרְצִיחוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקִיסִימִי?”

עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא בָּאָה שׁוּם תְּשׁוּבָה.

בָּרוּר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַטֶקְסַרִים הֶחְלִיטוּ לִשְׁתֹּק וְלֹא לַעֲנוֹת דָּבָר עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת, שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָם.

רַק זֶרְמָה לְבַדָּהּ יְכֹלָה הָיְתָה לְהַגִּיד מַה חֶלְקוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי אוֹתוֹ מִשְּׁנֵי הָאַחִים, שֶׁנִּמְצָא עִמָּהּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַרְס בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, לֹא יָכֹל הָיָה לְנַצֵּחַ עַל מַעֲשֵׂי הָרְצִיחוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּרִחוּק שֶׁל מֵאָה מִילִין, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה. וְגַם אֶת הָאִישׁ, אֲשֶׁר זָמַם וְעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה בֶּאֱמֶת, יְכֹלָה הָיְתָה זֶרְמָה לְהַכִּיר עַל פִּי סִמָּנִים הַיְדוּעִים לָהּ לְבַדָּהּ. וְאוּלָם זֶרְמָה הָיְתָה מוּטֶלֶת מֵתָה…

לֹא כֵן הַדָּבָר, הִיא הָיְתָה חַיָּה עֲדַיִן. הִיא קָמָה וּבָאָה, כְּשֶׁהִיא תְּמוּכָה בִּיְדֵי בַּעֲלָהּ, וּבְקוֹל לַחַשׁ, שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כִּמְעַט לָאֹזֶן, הֵעִידָה וְאָמְרָה:

“הָאִישׁ, שֶׁעַל זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית חֲקוּקָה כְּתֹבֶת־קַעֲקַע, הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה…”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶה הָיוּ שִׂפְתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים מְחַיְּכוֹת כְּאַחַת חִיוּךְ שֶׁל בּוּז; הֵם קִפְּלוּ אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם וְהֶרְאוּ לַכֹּל כְּתֹבֶת־קַעֲקַע אַחַת, שֶׁהָיְתָה חֲקוּקָה עַל זְרוֹעָם הַשְּׁמָאלִית.

“הָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת מַעֲשֵׁי הָרְצִיחוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקִיסִימִי, דִּינוֹ לָמוּת מִיתַת יְרִיָּה. – מִי מִשְּׁנֵיכֶם עָשָׂה זֹאת?”

“אֲנִי!” – עָנוּ שְׁנֵי הָאַחִים בְּבַת אַחַת.

פְּלֻגַּת־הַחַיָּלִים, שֶׁהוּטָלה עָלֶיהָ לְבַצֵּעַ אֶת פְּסַק־הַדִּין, כּוֹנְנוּ אֶת רוֹבֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁנֵי הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה, שֶׁהִתְחַבְּקוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה, וּשְׁנֵיהֶם נָפְלוּ אַרְצָה כְּשֶׁהֵם אוֹחֲזִים זֶה בְּיָדוֹ שֶׁל זֶה.

כָּךְ הָיָה סוֹפָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ כִּבְדֵי־עָוֹן, שֶׁהַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְעוֹלֵל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת עֲלִילוֹת־פֶּשַׁע לְאֵין־מִסְפָּר בְּלִי לְהֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶן. רֶגֶשׁ־אָדָם יְחִידִי הָיָה בְּלִבָּם – אַהֲבַת אַחִים גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, שֶׁהָגוּ זֶה לָזֶה כָּל יְמֵיהֶם וְשֶׁהָיְתָה מְלַוָּה אוֹתָם עַד מוֹתָם.

פֶּרֶק שִשָּׁה עָשָׂר: חֲתִימָה

מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בֵּינְתַיִם מִתּוֹךְ חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת. מִיּוֹם שֶׁיָּצָא גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק מִקֶּמדלֶס־בֵּי אֵרְעוּ כַּמָּה מְאֹרָעוֹת, שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ לוֹ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁחָזַר לְשָׁם.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרֶק־הַזְּמָן גָּבְרָה יַד הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁהִתְרַכְּזוּ מִסָּבִיב לְקוֹרִינתְּ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית תָּפְסוּ עֶמְדָּה אֵצֶל פִּיטְסְבּוּרג־לֶנְדִינג. הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי שֶׁל צִבְאוֹת הַמִּתְבַּדְּלִים הָיָה ג’וֹנְסְטוֹן, וְתַחַת פְּקֻדָּתוֹ עָמְדוּ שָׂרֵי־הַצָּבָא בּוֹרֶגַר, הַרְדִי, בְּרֶגְסְטוֹן־בֶּג וְהָאֶפִּיסְקוֹפּוֹס פּוֹלק, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר הַצְּבָאִי אֲשֶׁר בְּאוּאֶסט־פּוֹאִינט. מַחֲנֵה־צָבָא זֶה הְשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָרִיצוּת בְּאִי־הַזְּהִירוּת, שֶׁנָּהֲגוּ הַצְּפוֹנִּיִּים. הַלָּלוּ לֹא נִשְׁמְרוּ, וּבַחֲמִישִׁי לְאַפְּרִיל הִנִּיחוּ לַדְּרוֹמִיִּים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם אֵצֶל שִׁילָה, וְהִתְנַפְּלוּת זוֹ גָרְמָה לְכָךְ, שֶׁהַבְּרִיגָדָה שֶׁל פִּיבּוֹדִי נִתְפַּזְּרָה וְשֶׁרמֶן אָנוּס הָיָה לָסֶגֶת אָחוֹר. וְאוּלָם הַצְלָחָתָם זוֹ שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עָלְתָה לָהֶם בִּמְחִיר יָקָר: בְּשָׁעָה שֶׁג’וֹנְסְטוֹן הַגִּבּוֹר הָדַף אָחוֹר אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נָפַל חָלָל בַּקְּרָב.

כָּךְ הָיָה סוֹפָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְּיוֹם הַחֲמִישִׁי לְאַפְּרִיל. לְאַחַר יוֹמַיִם נִתְחַדֵּשׁ הַקְּרָב לְכָל אָרְכָּהּ שֶׁל שׁוּרַת הֶחָזִית וְשֶׁרמֶן הִצְלִיחַ לָשׁוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת שִׁילָה. הַפַּעַם הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים לָנוּס מִן הַמַּעֲרָכָה וְהֵם בָּרְחוּ מִפְּנֵי חֵילוֹתָיו שֶׁל גְּרַנט. אָכֵן קְרָב שֶׁל שְׁפִיכוּת דָּמִים מְרֻבִּים הָיָה הַקְּרָב הַזֶּה! הִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ, וּמֵהֶם נִפְצְעוּ וְנֶהֶרְגוּ עֶשְׂרִים אָלֶף!

זֶה הָיָה מְאֹרָע־הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹן, שֶׁנּוֹדַע לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וְלִבְנֵי לְוָיָתוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַחֲזִירָתָם לְקֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם בַּשְּבִיעִי לְאַפְּרִיל.

לְאַחַר הֲמָתָתָם שֶׁל הָאַחִים טֶקְסַר, יָצְאוּ אַחֲרֵי הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁהוֹלִיךְ אֶת גְּדוּדוֹ וְאֶת הַשְּׁבוּיִים שֶׁנָּפְלוּ בְּיָדוֹ, אֶל שְׂפַת הַיָּם. אֵצֶל כֵּף מָלְבַּר חָנְתָה אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת לְאוֹרֶך הַחוֹף הַזֶּה. אֳנִיָה זוֹ הוֹבִילָה אוֹתָם אֶל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין, וּבְפִּיקוֹלַטָה הִפְלִיגוּ בְּאַחַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לִנְמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

וּבְכֵן חָזְרוּ כֻּלָּם אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, וַאֲפִילוּ זֶרְמָה, שֶׁהִתְגַּבְּרָה עַל פְּצָעֶיהָ וְנוֹתְרָה בַּחַיִּים. מַרְס וַחֲבֵרָיו נָשְׂאוּ אוֹתָהּ עַל כַּפֵּיהֶם אֶל הָאֳנִיָּה, וְשָׁם הָיוּ מְטַפְּלִים בָּהּ כָּל צָרְכָּהּ. הִיא הָיְתָה מְאֻשָּׁרָה כָּל כָּךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לְהַצִּיל אֶת דֵּי הַקְּטָנָּה וְשֶׁחָזְרָה וְרָאֲתָה אֶת כָּל אֲהוּבֵי־נַפְשָׁהּ, וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ?

לְאַחַר כָּל הַפֻּרְעָנִיּוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ, קַל לְהָבִין, כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בָּנֶיהָ חָזְרוּ וְנִתְאַחֲדוּ יַחַד לִבְלִי לְהִפָּרֵד עוֹד לְעוֹלָם. עִם שִׁיבַת יַלְדָּתָהּ אֵלֶיהָ מִיָּד רָוַח לָהּ לְמָרַת בּוֹרְבֶּנק וּבְרִיאוּתָהּ חָזְרָה אֵלֶיהָ מְעַט מְעָט. וְכִי לֹא נִמְצְאוּ בְּקִרְבָתָהּ בַּעֲלָהּ, בְּנָהּ, מִיס אַלִּיס, שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת בִּתָּהּ, מַרְס וְזֶרְמָה? וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי הַפּוֹשֵׁעַ, אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, מִפְּנֵי שְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁרָאשֵׁי הַכְּנוּפְיָה שֶׁלָּהֶם נִתְפְּסוּ בִּידֵי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

אֶפֶס בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְפַּשְּׁטָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת שְׁמוּעָה, שֶׁשְּׁנֵי הָאַחִים דִּבְּרוּ עָלֶיהָ בְּשִׂיחָתָם בָּאִי קַרנֶרַל, כְּכֹל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה. אָמְרוּ, שֶׁהַצְּפוֹנִיִּים עוֹמְדִים לַעֲזֹב אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל וְשֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן מִתְכּוֹנֵן לְהָשִׁיב אֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלּוֹ, הַמְשַׁמְּשׁוֹת מָגֵן לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים עַל פְּנֵי נְהַר סֶנְט־ג’וֹן, וּלְצַמְצֵם אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּהֶסְגֵּר שֶׁל חוֹף הַיָּם בִּלְבָד. דָּבָר זֶה עָלוּל הָיָה לְהָבִיא בְּסַכָּנָה אֶת בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַנּוֹטִים אַחֲרֵי שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים וּבְיִחוּד אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

וְאָמְנָם שְׁמוּעָה זוֹ הָיָה לָהּ עַל מָה לִסְמֹךְ. בַּשְּׁמִינִי לְאַפְּרִיל, הַיְנוּ לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ חָזְרָה וְנִתְכַּנְסָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּקַסְטֶל־הָאוּז, הִתְחִילוּ הַצְּפוֹנִיִּים לִפְנוֹת אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל. אֲחָדִים מִתּוֹשָׁבֶיהָ, שֶׁהָיוּ נוֹטִים אַחֲרֵי הָרַעְיוֹן, שֶׁהַצְּפוֹנִיִּים נִלְחֲמוּ לְמַעֲנוֹ, רָאוּ הֶכְרַח לְעַצְמָם לִבְרֹחַ מִן הָעִיר, מֵהֶם לְפּוֹרט־רוֹיאֶל וּמֵהֶם לִניוּ־יוֹרק.

וְאוּלָם גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לֹא אָבָה לַעֲשׂוֹת כְּדֻגְמָתָם. הַנֶּגְרִים חָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעָה לֹא כַּעֲבָדִים, אֶלָּא כִּבְנֵי־חוֹרִין, וּמְצִיאוּתָם בְּקֶמדלֶס־בֵּי הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ עֲרֻבָּה לִשְׁלוֹמָהּ וּבִטְחוֹנָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּהֲלָךְ הַמִּלְחָמָה נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָתָם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְגִ’ילבֶּרט לְהַאֲרִיךְ אֶת יְשִׁיבָתוֹ בְּקַסְטֶל־הָאוּז עוֹד זְמַן־מַה, כְּדֵי לָחֹג אֶת חֲגִיגַת נִשּׂוּאָיו עִם אַלִּיס סְטֶנֶרד.

וְּבֵכן נִתְחַדְּשָׁה הַמְּלָאכָה בַּמַּטָּעָה וְכִשְׁרוֹן־הַמַּעֲשֶׂה חָזַר שָׁם לְתִקְנוֹ. שׁוּב לֹא עָלְתָה מַחֲשָׁבָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לִדְרשׁ מֵאֵת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לְקַיֵּם אֶת הַפְּקֻדָּה בִּדְבַר גֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְּשֻׁחְרָרִים מֵעַל אַדְמַת פְלוֹרִידָה. טֶקְסַר וְהַכְּנוּפִיָה שֶׁלּוֹ נִסְתַּלְּקוּ, וְשׁוּב לֹא נִמְצָא מִי שְׁיעוֹרֵר אֶת הָאֲסַפְסוּף לִמְרִידָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל הַחוֹף הָיוּ מַחֲזִירוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הַסֵּדֶר בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לְקַדְמוּתוֹ.

וַאֲשֶׁר לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים, הִנֵּה עֲתִידִים הָיוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ וְלַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה עוֹד שָׁלֹש שָׁנִים תְּמִימוֹת, וּבִמְרוּצַת הַשָּׁנִים הָאֵלֶה נִגְזַר עַל פְלוֹרִידָה לָשוּב וְלִסְבֹּל פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַפֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ.

וְאָמְנָם בְּשָׁנָה זוֹ עַצְמָהּ, בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, הוֹפִיעוּ אֳנִיּוֹתָיו שֶׁל הַמְּפַקֵד דִּיפוֹן מִנֶּגֶד לְסֶנְט־גּוֹן־בְּלוֹפְס, סָמוּךְ לְתוֹצְאוֹת הַנָּהָר, וְגֶ’קְסוֹנְוִיל נִכְבְּשָׁה פַּעַם שְׁנִיָּה. וּבִשְׁנַת 1866 חָזְרָה וְנִכְבְּשָׁה הָעִיר פַּעַם שְׁלִישִׁית עַל יְדֵי הַגֵּנֵרַל סֵיימוֹר, בְּלִי אֲשֶׁר נִסְּתָה לַעֲמֹד בְּפָנָיו בְּתַקִּיפוּת.

בְּאֶחָד לְיַנּוּאָר שְׁנַת 1863 הוֹצִיא הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן כְּרוּז, שֶׁעַל פִּיהוּ בָּטְלָה הָעֲבְדוּת בְּכָל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִסְתַּיְּמָה הַמִּלְחָמָה אֶלָּא בַּתְּשִׁיעִי לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1865. אוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנַע הַגֵּנֵרַל לִי, הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ, לִפְנֵי הַגֵּנֵרַל גְּרַנט אֵצֶל אֶפוֹמֶטוֹכּס־קוֹרט־הַאוּז, עַל פִּי תְּנָאִים, שֶׁהָיוּ לְכָבוֹד לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד.

אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת הִתְחוֹלְלָה אֵפוֹא מִלְחָמָה אַכְזָרִיָּה בֵּין הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם. הִיא עָלְתָה כִּשְׁנֵי מִילְיַרְדִים וּשְׁבַע מֵאוֹת מִילְיוֹנִים דּוֹלָרִים וְאִבְּדָה מִן הָעוֹלָם לְמַעְלָה מֵחֲצִי מִילְיוֹן בְּנֵי אָדָם; וְאוּלָם סוֹפָהּ שֶׁהָעַבְדוּת בָּטְלָה בְּכָל מְדִינוֹת אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית.

כָּךְ הוּקְמָה אַחְדוּת הַרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּמַאֲמַצֵּי יְגִיעָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲמֵרִיקָנִים, אֲשֶׁר אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם שִׁחְרְרוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה אֶת אַרְצָם בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנִּלְחֲמוּ לְמַעַן הַחֵרוּת.