פֶּרֶק רִאשׁוֹן: לְאַחַר הַחֲטִיפָה    🔗

“טֶקְסַר!…” אָכֵן זֶה הָיָה הַשֵּׁם הָאָרוּר, שֶׁהִשְׁמִיעָה זֶרְמָה בַּחֲשֵׁכָה, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אָלִיס הִגִּיעוּ בִּמְרוּצָה אֶל שְׂפָתוֹ שֶׁל מִפְרַץ מָרִינוֹ. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הִכִּירָה אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי הַבְּלִיַּעַל וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא הוּא אֲשֶׁר זָמַם אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה וְהָיָה הַמְנַצֵּחַ עָלָיו בְּעַצְמוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי טֶקְסַר וחֲבוּרָה שֶׁל חֲצֵי־תְּרֵיסַר אֲנָשִׁים מִבְּנֵי סִיעָתוֹ.

הִישְׁפַּנִי זֶה הוּא הוּא שֶׁהֵכִין זֶה כְּבָר מַעֲשֵׂה־הִתְנַפְּלוּת זֶה מִתּוֹךְ הַכַּוָּנָה לְהַחֲרִיב אֶת קֶמדלֶס־בֵּי, לָשֹׁד אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, לְדַלְדֵּל אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק וְלָקַחַת בַּשְּׁבִי אֶת רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ לְרָצְחוֹ נָפֶשׁ. וּמִתּוֹךְ מְגַמָּה זוֹ הִשְׁלִיחַ בַּמַּטָּרָה אֶת לַהֲקַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלּוֹ. אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא עָמַד בְּרֹאשָׁהּ, כִּי אִם הִפְקִיד עָלֶיהָ אֶת הָעַזִּים שֶׁבִּבְנֵי סִיעָתוֹ לְהַנְהִיגָהּ וּלְהַדְרִיכָהּ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁאָמַר ג’וֹן בְּרוּם, שֶׁנִּטְפַּל אֶל לַהֲקַת הַמִּתְנַפְּלִים, אֶל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, כִּי טֶקְסַר לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם, אַךְ אֱמֶת דִּבֵּר.

כְּדֵי לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ, מִן הַצֹּרֶך הוּא אַךְ לָבוֹא אֶל מִפְרַץ מָרִינוֹ, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר אֶל קַסְטֶל־הַאוּז עַל יְדֵי הַנִּקְבָּה. אִלּוּ נִכְבַּשׁ הַבַּיִת וַדַּאי הָיוּ מְגִנָּיו הָאַחֲרוֹנִים מְנַסִּים לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בְּדֶרֶךְ זוֹ וְלֹא אַחֶרֶת. טֶקְסַר יָדַע עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַנִּקְבָּה. וּלְפִיכָךְ יָצָא בְּסִירָה גֶּ’קְסוֹנְוִיל בִּלְוָיַת סְקַמְבּוֹ וּשְׁנַיִם מֵעֲבָדָיו, שֶׁשָּׁטוּ אַחֲרָיו בְּסִירָה אַחֶרֶת, עַל מְנָת לְפַקֵּחַ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהָיָה מוּכָן לְפִי סְבָרָתוֹ, לִמְנוּסָתוֹ שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק. וְהוּא לֹא טָעָה. הוּא נוֹכַח לָדַעַת זֹאת בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת אַחַת הַסִּירוֹת שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה אֲחוֹרֵי הַקָּנִים שֶׁעַל שְׂפַת הַמִּפְרָץ. וּמִיָּד הִתְנַפֵּל עִם בְּנֵי לְוָיָתוֹ עַל הַנֶּגְרִים, שֶׁשָּׁמְרוּ עַל הַסִּירָה, וְרָצַח אוֹתָם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה עוֹמֵד וּמַמְתִּין שָׁם לַבָּאוֹת. וְהִנֵּה נִגְלְתָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה. הַמֶּטִּיסָה הִשְׁמִיעָה קוֹל צְעָקָה, וְהַהִישְׁפַּנִי הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתָהּ, וּלְפִיכָךְ מָסַר אוֹתָהּ לְיָדָיו שֶׁל סְקַמְבּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנק עִם מִיס אָלִיס אֶל הַחוֹף, כְּבָר הָיְתָה הַמֶּטִּיסָה מוּטֶלֶת בְּתוֹךְ סִירָתוֹ שֶׁל הַהִינְדוּאִי וְצָפָה בְּלֵב הַנָּהָר.

שְׁאָר פִּרְטֵי הַמְּאֹרָע יְדוּעִים.

וְאוּלָם לְאַחַר מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה, לֹא רָאָה טֶקְסַר טוֹב לְעַצְמוֹ לְהִלָּווֹת אֶל סְקַמְבּוֹ. אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה מָסוּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, הָיָה יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מְקוֹם־מַחֲבוֹא נֶעְלָם עָלָיו לְהָביא אֶת זֶרְמָה וְאֶת דֵּי הַקְּטַנָּה. וּלְפִיכָךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁמַע קוֹל שָׁלֹש הַיְרִיּוֹת שֶׁל תּוֹתָח, שֶׁקָּרְאוּ אֶת הַמִּתְנַפְּלִים, הַמּוּכָנִים לִכְבֹּש אֶת קַסְטֶל־הַאוּז, לָשׁוּב בַּחֲזָרָה, מִהֵר הַהִישְׁפַּנִי לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְעָבַר בְּסִירָתוֹ אֶל עֶבְרוֹ שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן.

לְהֵיכָן הָלַךְ? – אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת. עַל כָּל פָּנִים בָּרוּר הָיָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם הָרְבִיעִי לְמַרְס, לֹא חָזַר אֶל גֶּ’קְסוֹנוִיל. הוּא לֹא נִרְאָה שָׁם אֶלָּא מִקֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. מֶה עָשָׂה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֵעָדְרו זֶה, רַב־הַתַּעֲלוּמָה, שֶׁלֹא רָאָה אֲפִלּוּ צֹרֶך לְעַצְמוֹ לְהַסְבִּיר לְמִי־שֶׁהוּא אֶת סִבָּתוֹ? דָּבָר זֶה הָיָה נֶעְלָם מִכָּל אִישׁ. וְאוּלָם פְּרָט זֶה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת עֲווֹנוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּע לְאַחַר זְמַן לְדִין עַל מַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה שֶׁל דֵּי וְזֶרְמָה. הִתְאָרְעוּת זוֹ שֶׁבֵּין מַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה וְהִתְעַלְּמוּתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ מִן הַהֶכְרַח הָיָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ עֵדוּת מַכְרַעַת כְּנֶגְדּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ וְהוּא לֹא חָזַר אֶלָּא בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לְמַרְס בַּבֹּקֶר, כְּדֵי לְנַצֵּחַ עַל מַעֲשֶׂה הַהֲגָנָה שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים וְיַחַד עִם זֶה לִפְרֹשׂ רֶשֶׁת לְגִ’לְבֶּרְט בּוֹרְבֶּנק יוֹשֵׁב רֹאשׁ בַּוַּעַד, שֶׁדָּן אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר לְמִיתָה, כְּכָל אֲשֶׁר סֻפַּר לְמַעְלָה.

אֲבָל דָּבָר זֶה בָּרִי הָיָה, כִּי טֶקְסַר לֹא נִמְצָא בַּסִּירָה, הַמֻּנְהָגָה בִּיְדֵי סְקַמְבּוֹ וַאֲשֶׁר גֵּאוּת־הַיָּם שֶׁקָּמָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, גָּרְפָה אוֹתָהּ לַמֶּרְחָק, לְמַעְלָה מִקֶּמדלֶס־בֵּי.

זֶרְמָה הֵבִינָה יָפֶה, שֶׁצַעֲקוֹתֶיהָ לֹא תֵּשָּׁמַעְנָה עַל שְׂפוֹתָיו הַשּׁוֹמְמוֹת שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, וּלְפִיכָךְ הֶחֱרִישָׁה. הִיא יָשְׁבָה בְּיַרְכְתֵי הַסִּירָה וְחִבְּקָה אֶת דֵּי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, שֶׁהָיְתָה אֲחוּזַת אֵימָה, לֹא בָּכְתָה וְלֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ. הִיא נִדְחֲקָה אֶל חֲזֵה הַמֶּטִיסָה וְהִתְחַבְּאָה בְּתוֹךְ קִפּוּלֵי מְעִילָהּ. רַק פַּעַם וּשְׁתַּיִם הִפְלִיטָה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ מִלִּים אֲחָדוֹת:

“אִמָּא!… אִמָּא!… זֶרְמָה הַחֲבִיבָה!… אֲנִי מְפַחֶדֶת!… רוֹצָה אֲנִי לִרְאוֹת אֶת אִמָּא!…”

“הֵן, הֵן מַחְמַד נַפְשִׁי!…” הֵשִׁיבָה לָה זֶרְמָה. “עוֹד מְעַט וְנִרְאֶנָּה!… אַל תִּירְאִי מְאוּמָה!… הֲלֹא אֲנִי עִמָּךְ!”

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הִתְרוֹצְצָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק מִתּוֹךְ טֵרוּף־הַדַּעַת עַל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית וְנִסְּתָה לַשָּׁוְא לְכַוֵּן אֶת עֵינֶיהָ אֶל הַסִּירָה, שֶׁהּוֹבִילָה אֶת בִּתָּהּ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה עֲמֻקָּה. לַהֲבוֹת הַדְּלֵקוֹת שֶׁבַּמַּטָּעָה הִתְחִילוּ דּוֹעֲכוֹת, כְּדוֹמֶה לְרַעַשׁ הַיְרִיּוֹת, שֶׁאַף הֵן הָלְכוּ וְנִשְׁתַּתְּקוּ. מִתּוֹךְ תִּמְרוֹת־הֶעָשָׁן, שֶׁהִתְאַבְּכוּ בַּצָּפוֹן, יֵשׁ שֶׁפָּרְצוּ לִפְעָמִים נִצְנוּצֵי שַׁלְהָבוֹת, שֶׁהִבְהִיקוּ לְרֶגַע אֶחָד אֶת פְּנֵי הַנָּהָר כְּבָרָק מָהִירִ וְחוֹלֵףֹ. אַחַר נִשְׁתַּקַּע הַכֹּל בְּדוּמִיָּה וּבַחֲשֵׁכָה. הַסִּירָה הָיְתָה צָפָה בִּמְסִילַּת הַנָּהָר, שֶׁשּׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֲפִלּוּ אֶת שְׂפוֹתָיו. בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה הָיְתָה כְּאִלּוּ צָפָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם.

לְאֵיזֶה מִפְרָץ פָּנְתָה וְהָלְכָה סִירָה זוֹ, אֲשֶׁר סְקַמְבּוֹ הָיָה מַנְהִיג אוֹתָהּ? דָּבָר זֶה חָשׁוּב הָיָה לָדַעַת יוֹתֵר מִכֹּל. זֶרְמָה יָדְעָה שֶׁאַךְ לַשָּׁוְא תִּשְׁאַל זֹאת אֶת סְקַמְבּוֹ, וּלְפִיכָךְ נִסְּתָה לְכַוֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמָהּ – אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה הָיָה הַדָּבָר בְּתוֹךְ עֲבִי הַמַּחֲשַׁכִּים, כָּל זְמַן שֶׁסְּקַמְבּוֹ הָיָה צָף בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן. גֵּאוּת־הַיָּם הִתְגַּבְּרָה וְהַסִּירָה, שֶׁשְּׁנֵי הַנֶּגְרִים הָיוּ מְשַׁיְּטִים אוֹתָהּ בִּמְשׁוֹטֵיהֶם, צָפָה בִּמְהִירוּת לִפְאַת דָּרוֹם.

אָמְנָם צֹרֶךְ הֶכְרָחִי הָיָה, כִּי זֶרְמָה תַּשְׁאִיר בְּדֶרֶךְ מַהֲלָכָהּ סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, כְּדֵי לְהָקֵל עַל אֲדוֹנֶיהָ אֶת חִפּוּשָׂיו. אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל פְּנֵי הַנָּהָר. אִלּוּ נִמְצְאוּ בַּיַּבָּשָׁה, דַּי הָיָה לְהַנִּיחַ עַל אַחַד הַשִּׂיחִים קֶרַע אֶחָד שֶׁל עֲטִיפָתָהּ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ צִיּוּן רִאשׁוֹן, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן. אֲבָל מַה מוֹעִיל בַּדָּבָר לְהַשְׁלִיךְ לְתוֹךְ הַנָּהָר חֵפֶץ מֵחֲפָצֶיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה אוֹ שֶׁל עַצְמָהּ? וְכִי הָיְתָה תִּקְוָה, שֶׁהַחֵפֶץ יַגִּיעַ לְיָדָיו שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק? וּלְפִיכָךְ אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִמָּנַע מִזֶּה וּלְכַוֵּן אַךְ אֶת דַּעְתָּהּ לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבִּשְׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, שֶׁהַסִּירָה תִּקְרַב אֵלָיו.ּ

מִתּוֹךְ נְסִבּוֹת אֵלֶּה עָבְרָה שָׁעָה אַחַת. סְקַמְבּוֹ לֹֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו וּשְׁנֵי הַנֶּגְרִים הָיוּ מְשַׁיְּטִים מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. אַף נִיצוֹץ־אוֹר אֶחָד לֹא נִצְנֵץ עַל שְׂפַת הַנָּהָר. לֹא בַּבָּתִּים וְלֹא בֵּין הָאִילָנוֹת, שֶׁשִּׁפְעַת בָּבוּאוֹתֵיהֶם בִּצְבְּצָה בְּצוּרָה לֹא־בְּרוּרָה מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה הָיְתָה מַבִּיטָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּדֵי לִמְצֹא סִמָּן־הֶכֵּר כָּלְשֶׁהוּ, לֹא הָיְתָה מְהַרְהֶרֶת אֶלָּא בַּסַּכָּנָה, שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה נְתוּנָה בָּהּ. לַסַּכָּנָה, הַצְּפוּיָה לָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא נָתְנָה אֶת דַּעְתָּהּ כָּל עִקָּר. כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁלָּהּ הָיוּ מְכֻוָּנִים לְאוֹתָהּ הַתִּינוֹקֶת בִּלְבָד. טֶקְסַר הוּא הוּא שֶׁגָּזַל אוֹתָהּ. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק בָּזֶה. הִיא הִכִּירָה אֶת הַהִשְׁפַּנִי, שֶׁעָמַד בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ, אִם מִתּוֹךְ הַכַּוָּנָה לַחְדֹּר אֶל קַסְטֶל־הַאוּז דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה וְאִם מִשּׁוּם שֶׁאָרַב לִמְגִנֵּי הַבַּיִת, בְּרֶגַע שֶׁיְנַסּוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בְּדֶרֶךְ זוֹ. לוּ לֹא הָיָה טֶקְסַר נִמְהָר כָּל כָּךְ, וַדַּאי הָיוּ מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְאַלִיס סְטֶנֶרְד נְתוּנוֹת עַכְשָׁיו בְּיָדוֹ, כְּדוֹמֶה לְדֵי וּלְזֶרְמָה. הוּא לֹא הָיָה מְנַצֵּחַ עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה וְעַל כְּנוּפִיוֹת הַשּׁוֹדְדִים בְּעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֻבְטָח שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לִתְפֹּס אֶת מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ.

עַל כָּל פָּנִים, אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לוֹ לְטֶקְסַר לְהַכְחִישׁ, שֶׁנָּטָל חֵלֶק בְּעַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה־הַחֲטִיפָה. זֶרְמָה קָרְאָה בְּקוֹל רָם אֶת שְׁמוֹ, וּמָרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִיס וַדַּאי שָׁמְעוּ אֶת קוֹל צַעֲקָתָהּ. לְאַחַר זְמַן, לִכְשֶׁתָּבוֹא שְׁעַת הַשִּׁלּוּם וְהַהִישְׁפַּנִי יְהֵא אָנוּס לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה, שׁוּב לֹא יוּכַל לְהוֹכִיחַ לְבית־דִּין, שֶׁלֹא הָיָה בִּמְקוֹם־הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ בְּדֶרֶךְ נַעֲלָמָה עַד עַכְשָׁיו.

וּמַה הַגּוֹרָל, שֶׁיָּעַד לִשְׁנֵי קָרְבְּנוֹתָיו? וְכִי נִתְכַּוֵּן לְהוֹלִיכָם אֶל חֶבֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל אֶוֶרְגְלַד, שֶׁמֵּעֵבֶר לִמְקוֹרוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן? וְכִי לֹא יְבַקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מִזֶּרמְָה, שֶׁהָיְתָה עֵדַת־רְאִיָּה לְמַעֲשֶׂהוּ וַאֲשֶׁר עֵדוּתָהּ עֲלוּלָה הָיְתָה לְאַבְּדוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים? הִנֵּה הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַמֶּטִּיסָה אֶת נַפְשָׁהּ. הִיא הָיְתָה נְכוֹנָה בְּחֵפֶץ־לֵב לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁנֶּחְטְפָה עִמָּהּ. אֲבָל אִם תָּמוּת, מַה תְּהֵא עַל דֵּי, הַנְּתוּנָה בִּידֵי טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו? מַחֲשָׁבָה זוֹ עִנְּתָה אֶת נַפְשָׁהּ וְהִיא לָחֲצָה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה אֶל לִבָּהּ בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ נִתְכַֹּוֵּן סְקַמְבּוֹ לִגְזוֹל אוֹתָהּ מִיָדֶיהָ.

אוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִינָה זֶרְמָה, כִּי הַסִּירָה הִתְקָרְבָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. וְכִי יָכֹל הָיָה דָבָר זֶה לְשַׁמֵּשׁ לָהּ סִמָּן־הֶכֵּר? לָאו, מִשׁוּם שֶׁלֹא יָדְעָה, כִּי הַהִישְׁפַּנִי דָּר בְּמַעֲמַקֵּי הַמִּפְרַץ־הַשָּׁחוֹר, עַל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁל בִּצָּה זוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יָדְעוּ זֹאת אֲפִילוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, לְפִי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵעוֹלָם אִישׁ בְּבֵית הַקּוֹרוֹת, שֶׁהִתְגּוֹרֵר שָׁם יַחַד עִם סְקַמְבּוֹ וַעֲבָדָיו הַשְּׁחוֹרִים.

וְאָמְנָם אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא הוֹלִיךְ הַהִנְדוּאִי אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה. בְּתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נְאוֹת־הַתַּעֲלוּמוֹת הַלָּלוּ תִּהְיֶינָה מֻצְנָעוֹת מִן הָעוֹלָם וְכָל הַחִפּוּשִׂים לֹא יוֹעִילוּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם שִׁבְתָּן. מִי שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּיר אֶת נַפְתּוּלֵי מַעֲבָרָיו וּמַעֲרֶכֶת אִיָּיו הַקְּטַנִּים שֶׁל הַמִּפְרָץ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַחְדֹּר אֶל תּוֹכוֹ. הָיוּ בּוֹ אַלְפֵי מַחֲבוֹאִים, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצְפִּין שָׁם אֶת הַשְׁבוּיוֹת בְּלִי אֲשֶׁר יִוָּדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶן. וְאִלּוּ הָיָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק מְנַסֶּה לְפַשְׁפֵּשׁ וְלֵבְדּוֹק בְּתוֹךְ הַסְּבָךְ הַזֶּה, שֶׁאֵין לִמְצֹא בּוֹ דֶּרֶךְ, עֲדַיִן הָיְתָה שְׁהוּת בִּידֵי הַחוֹטְפִים לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּטִיסָה וְאֶת הַיַּלְדָּה אֶל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל חֲצִי־הָאִי. אָז וַדַּאי לֹא תְּהֵא עוֹד שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא אוֹתָן בְּתוֹךְ מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ, שֶׁחֲלוּצֵי־הַיִּשׁוּב שֶׁבִּפְלוֹרִידָה כִּמְעַט שֶׁלֹא בָּאוּ לְשָׁם וְרַק לְהָקוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל הִנְדוּיִים הָיוּ נוֹדְדוֹת שָׁם בַּעֲמָקִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה לָבְּרִיאוּת.

אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִין שֶׁבֵּין קֶמדלֶס־בֵּי וְהַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר עָבְרָה הַסִּירָה בִּמְהִירוּת. סָמוּךְ לְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַֹּלַּיְלָה הִקִּיפָה אֶת הָעַקְמוּמִית שֶׁל מֶאתַיִם יַרְדִים, שֶׁנְּהַר סֶנְט־גּ’וֹן מִתְעַקֵּם בְּתַחְתִּיתוֹ. וְשׁוּב לֹא הָיָה צֹרֶךְ אֶלָּא לְהַבְחִין אֶת הַמָּבוֹא אֶל אֲגַם־הַבִּצָּה. וְאוּלָם דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר בָּאֲפֵלָה הָעֲמֻקָּה, שֶׁכִּסְּתָה אֶת שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. אַף עַל פִּי שֶׁסְּקַמְבּוֹ הָיָה רָגִיל בְּמָקוֹם זֶה וּמַכִּיר אוֹתוֹ, עִם כָּל זֶה הָיָה מְהַסֵּס, כְּשֶׁהֻצְרַךְ לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה, כְּדֵי לַחֲצוֹת אֶת הַזֶּרֶם לְרָחְבּוֹ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה קַל יוֹתֵר, אִלּוּ יָכְלָה הַסִּירָה לָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַשָׂפָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה מְבֻתֶּרֶת וּמְשֻׁסַּעַת עַל יְדֵי הֲמוֹן מִפְרָצִים קְטַנִּים, הַמְגַדְּלִים קָנִים וְעִשְׁבּוֹת־מַיִם. וְאוּלָם הַהִנְדוּאִי הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תַּעֲלֶה הַסִּירָה עַל שִׂרְטוֹן. כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁפֶל עָתִיד הָיָה לְהַסִּיעַ בְּקָרוֹב אֶת מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹצְאוֹתָיו, הֲרֵי הָיָה מַצָּבוֹ קָשֶׁה מְאֹד אִלּוּ עָלְתָה הַסִּירָה עַל שִׂרְטוֹן. אָז מֻכְרָח הָיָה לְהַמְתִּין עַד לַגֵּאוּת הַבָּאָה, הַיְנוּ, כְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, וְאֵיךְ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִמָּנַע מִלִּהְיוֹת נִרְאֶה לָעַיִן לְאוֹר הַיּוֹם? בְּעִתִּים כְּתִקְנָן הָיוּ הַרְבֵּה סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר; עַכְשָׁיו רָבְתָה תְּנוּעַת הַסְּפִינוֹת עוֹד יוֹתֵר, לְפִי שֶׁהַמְּאֹרָעֹֹת הִצְרִיכוּ חִלּוּף־יְדִיעוֹת שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק בֵּין גֶּ’קְסֹוֹנְוִיל וּבֵין סֶנט־אַבְגּוּסְטִין. וְהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָֹּבָר, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק, אִם לֹא נִסְפּוּ בְּהִתְנַפְּלוּת עַל קַסְטֶל־הַאוּז, וַדַּאי יֵצְאוּ עוֹד בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם חִפּוּשִׂים נִמְרָצִים, וּסְקַמְבּוֹ,ֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׁקוּעַ בְּשִׂרְטוֹן בְּאֶחָד מִשְּׂפוֹת הַנָּהָר, לֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט בְּשׁוּם פָּנִים וְיִתָּפֵשׂ בְּכַף וְיָבוֹא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. מֵחֲמַת כָּל הַטְּעָמִים הַלָּלוּ הֶחְלִיט סְקַמְבּוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ נְתִיב־הַמַּיִם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, וְאִם יְהֵא הֶכְרַח בַּדָּבָר, לַעְגֹּן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ עֶצֶם הַזֶּרֶם; וּכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, יֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת מַעְבְּרוֹת הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹרֹ, וּכְשֶׁיִכָּנֵס לְשָׁם, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְדֹּף אַחֲרָיו.

בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַסִּירָה צָפָה וְעוֹלָה יַחַד עִם הַזֶּרֶם. לְפִי הַזְּמַן שֶׁעָבַר שִׁעֵר סְקַמְבּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ אֶל גָבְהָהּ שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה. וּבְכֵן הָתַר לַעֲלוֹת עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל עָמוּם מִמֶּרְחָק, כְּקוֹל רַעַש גַּלְגַּלִּים, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וּמִיָּד נִגְלָה בְּעַקְמוּמִית שֶׁל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית כְּמִין גּוּש אָפֵל, שֶׁהָיָה מִתְנוֹעֵעַ וְהוֹלֵךְ.

אֳנִיַּת־קִיטוֹר הָיְתָה מְהַלֶּכֶת שֶׁלֹא בְּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהִיא מְטִילָה לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה אֶת אִשׁוֹ הַלְּבָנָה שֶׁל הַפַּנָּס שֶׁלָּהּ. לֹא יַעֲבוֹר אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד וְהִיא תִּפְגַּע בַּסִּירָה.

סְקַמְבּוֹ נָתַן אוֹת בְּיָדוֹ, וְהַנֶּגְרִים פָּסְקוּ לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים וְהוּא עַצְמוֹ סוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה וְהִפְנָה אֶת הַסִּירָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית, לֹא רַק כְּדֵי לָסוּר מֵעַל דַּרְכָּה שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר וְשֶׁלֹא לְהִתָּקֵל בָּהּ, אֶלָּא גַּם בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּמֵּט וּלְהִתְעַלֵּם מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם הַצּוֹפֶה הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר בָּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר כְּבָר הִרְגִּישׁ בַּסִּירָה, וּמִיָּד נָתַן לָהּ צַו בִּשְׁפוֹפֶרֶת־הַדִּבּוּר לְהִתְקָרֵב.

סְקַמְבּוֹ הוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה נִמְרֶצֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מִן הַדְּרִישָׁה הַמֻּחְלֶטֶת וְלִבְרֹחַ, אָנוּס הָיָה לְצַיֵּת.

מִקֵּץ רֶגַע הִסִּיעַ אֶת הַסִּירָה אֶל דָּפְנָהּ הַיְמָנִית שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר, שֶׁעָצְרָה אֶת מַהֲלָכָהּ.

זֶרְמָה הִתְנַשְּׂאָה מִיָּד. מִתּוֹךְ נְסִבּוֹת אֵלֶּה נִצְנֵץ לְפָנֶיהָ זִיק תִּקְוָה לְהַצָּלָה. וְכִי אֵין עָלֶיהָ לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלָהּ, לִקְרֹא אֶת שְׁמָהּ, לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וּלְהִנָּצֵל מִיָדָיו שֶׁל סְקַמְבּוֹ.

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע הִתְיַצֵב הַהִינְדוּאִי אֶצְלָהּ. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק סַכִּין רְחָבָה, וּבַשְּׁנִיָּה תָּפַשׂ בַּיַלְדָּה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר זֶרְמָה נִסְּתָה לַשָׁוְא לְחַלְּצָהּ מִמֶּנּוּ.

“אִם תַּשְׁמִיעִי קוֹל צְעָקָה, אֶהֶרְגֶנָּה!”

אִלּוּ הָיָה מֻטָּל עָלֶיהָ לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּיהָ בִּלְבָד, לֹא הָיְתָה זֶרְמָה מְהַסֶּסֶת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁסַּכִּינוֹ שֶׁל הַהִנְדוּאִי הָיְתָה מְאַיֶּמֶת עַל הַיַּלְדָּה, קָפְצָה אֶת פִּיהָ וְשָׁתְקָה, וּמַה גַּם שֶׁמֵּעַל סִפּוּן הֳאֳנִיָּה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַסִּירָה

אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר בָּאָה מִפִּיקוֹלַטָה וְהוֹלִיכָה מִשָּׁם גְּדוּד שֶׁל מִילִיצִיָה לְגֶ’קְסוֹנְוִיל לְסַיֵּעַ אֶת צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים בַּהֲגָנָתָם עַל הַנָּהָר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב, הַמִּתְעַתֵּד לְכָבְשׁוֹ.

קָצִין אֶחָד הִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַמַּעֲקֶה שֶׁל הַכֶּבֶשׁ וְהִתְחִיל חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֶת הַהִינְדוּאִי. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה:

“לְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים?”

“אֶל פִּיקוֹלַטָה”.

זֶרְמָה שָׁמְרָה אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּלִבָּהּ. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעֲרָה, שֶׁהַהִנְדוּאִי מַעְלִים בְּכַוָּנָה אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁם בֶֹאֱמֶת.

“מֵאַיִן אַתֶּם בָּאִים?”

“מִגֶ’קְסוֹנְוִיל”?

“הֲיֵשׁ חֲדַשׁוֹת?”

,אָיִן".

וְכִי לֹא נוֹדַע דָּבָר עַל הַצִּי שֶׁל דִּיפוֹן?"

“לֹא”.

“וְכִי לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת לְאַחַר הַהַתְקָפָה עַל פֶרנַנְדִינָה וּמְצוּדַת־קְלִינְטש?”

“לֹא”.

“וְכִי לֹא עָבְרָה אַף תּוֹתְחָנִית אַחַת בְּמַעֲבָרָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן?”

“לֹא עָבְרָה אֲפִילוּ אַחַת”.

וּמַה טִיבוֹ שֶׁל נֹגַהּ הַלֶּהָבוֹת, שֶׁרָאִינוּ, וְקוֹל הַיְרִיוֹת שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵינוּ מִצַּד צָפוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁאֳנִיָּתֵנוּ עָמְדָה עַל עָגְנָהּ וְהִמְתִּינָה לְגֵאוּת־הַיָּם?"

“כָּל זֶה בָּא בַּעֲקֵב הַהַתְקָפָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה הַלַּיְלָה עַל הַמַּטָּעָה קֶמדלֶס־בֵּי”.

“עַל יְדֵי הַצְּפוֹנִיִּים?”

“לָאו!.. עַל יְדֵי הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל. בַּעַל הַמַּטָּעָה סֵרַב לְצַיֵּת לִפְקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַוַּעַד”…

“יָפֶה!… יָפֶה!… הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק, אַחַד הַמְצַדְּדִים הַנִּלְהָבִים שֶׁל שִׁחְרוּר־הָעֲבָדִים!”…

“הוּא הוּא”.

“וְתוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל הַהַתְקָפָה מַה הֵן?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ… לֹא רָאִיתִי אֶת הַדָּבָר אֶלָּא אַגַּב־אֹרַח… כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁהַכֹּל עָלָה שָׁם בָּאֵשׁ!”

אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְמַלְּטָה זְעָקָה חֲלוּשָׁה מִפִּי הַיַּלְדָּה… זֶרְמָה הִנִּיחָה אֶת יָדָהּ עַל שְׂפָתֶיהָ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַהִינְדוּאִי נָגְעוּ בְּצַוָּארָהּ. קְצִין־הַצָּבָא, שֶׁהִתְכּוֹפֵף מֵעַל לַכֶּבֶשׂ לֹא שָׁמַע כְּלוּם.

“וְכִי יָרוּ בְּקֶמְדלֶס־בֵּי בְּתוֹתָחִים?” – שָׁאַל הַקָּצִין.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁלֹא יָרוּ”.

“וּמַה טִיבָן שָׁל אוֹתָן שָׁלֹשׁ הַיְרִיּוֹת שֶׁל תּוֹתָח, שֶׁשָּׁמַעְנוּ, וְשֶׁכְּפִי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ בָּאוּ מֵעֶבְרָהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ”.

“וּבְכֵן אֵפוֹא עֲדַיִן פָּנוּי הוּא סֶנְט־גּ’וֹן מִפִּיקוֹלַטָה וְעַד לְתוֹצְאוֹתָיו?”

“כֻּלּוֹ פָּנוּי הוּא, וְהַיְכֹלֶת בְּיֶדְכֶם לָשׁוּט בּוֹ בְּלִי שׁוּם חֲשָׁשָׁה מִפְנֵי הַתּוֹתְחָנִיּוֹת”.

“טֹוֹב הַדָּבָר. – קָדִימָה!”

וּמִיָּד נִתְּנָה פְּקֻדָּה לַמְמֻנֶּה עַל הַמְּכוֹנָה, וָאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר כְּבָר הִתְכּוֹנְנָה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ.

“תַּרְשֵׁנִי לִשְׁאָלְךָ דָּבָר?” – אָמַר סְקַמְבּוֹ אֶל הַקָּצִין.

“וּמַהוּ?”

“הַלַּיְלָה אָפֵל בְּיוֹתֵר… שׁוּב אֵינִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ… יָכֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא?”

“מִנֶּגֶד לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר”.

“יִיַּשַּׁר כֹּחֶךָ”.

כַּפּוֹת־הַמְּשׁוֹטִים טָפְחוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, וּכְלִי־הַשַּׁיִט זָז וְהִתְרַחֵק כַּמָּה אַמּוֹת. מְעַט מְעַט נָמוֹגָה וְנִתְעַלְּמָה אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהִיא מַנִּיחָה אַחֲרֶיהָ דֳּכִי־מַיִם סוֹעֲרִים, שֶׁהַגַּלְגַּלִּים הָאַדִּירִים עָשׂוּ אוֹתָם כְּמֶרְקָחָה.

שׁוּב נִשְׁאַר סְקַמְבּוֹ לְבָדָד בְּלֵב הַנָּהָר. הוּא שָׁב אֶל מְקוֹמוֹ בְּיַרְכְתֵי הַסִּירָה וְצִוָּה לַחְתֹּר שׁוּב בַּמְּשׁוֹטִים. עַכְשָׁיו יָדַע הֵיכָן הוּא וְשׁוּב אָחַז בַּהֶגֶה וְהִטָּה אֶת הַסִּירָה אֶל הַשְּׁקַעְרוּרָה, שֶׁבְּאֶמְצָעִיתָהּ נִמְצָא הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ, כִּי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁכָּל כָּךְ קָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֵלָיו, אוֹמֵר הַהִנְדוּאִי לְהִתְחַבֵּא, אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר, שֶׁיָּדְעָה זֹאת? אֵיכָכָה תּוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַאֲדוֹנֶיהָ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ חִפּוּשִׂים בַּמָּבוֹךְ הַזֶּה, שֶׁאֵין לַחְדֹּר אֶל תּוכֹוֹ? וְאִלּוּ גַּם עָלָה בְּיַד בּוֹרְבֶּנק וַאֲנָשָׁיו לַעֲבֹר אֶת אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה, הֲרֵי הַיְּעָרִים שֶׁל גְּלִיל דִּיוַול, הַמִּשְׂתָּרְעִים מֵעֵבֶר לַמִּפְרָץ, הָיוּ שָׂמִים לְאַל אֶת כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל חִפּוּשִׂים וּרְדִיפוֹת אַחֲרֵי הַחוֹטְפִים. הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי הַזֶּה שֶׁל פְלוֹרִידָה עֲדַיִן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אֶרֶץ־בְּרֵאשִׁית, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לִמְצֹא בָּהּ רִשׁוּם עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אָדָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה סַכָּנָה לְאָדָם לַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ וְלָבוֹא לְשָׁם. הַסֵּמִינוֹלִים, הַנּוֹדְדִים בְּחֶבְלֵי־הַיְּעָרִים וְהַבִּצּוֹת הַלָּלוּ, לֹא פָּסְקוּ מִלִּהְיוֹת אֲיֻמִּים כְּמוֹ לְשֶׁעָבַר. הֵם הָיוּ חוֹמְסִים אֶת עוֹבְרֵי־הַדְּרָכִים, שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵיהֶם, וּכֶשֶׁהַלָּלוּ עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם, הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָם.

וּבְאֵלֶּה הַיָּמִים עַצְמָם אֵרַע בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַגָּלִיל, קְצָת לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מִגֶּ’קְסוֹנוִיל, מְאֹרָע מְשֻׁנֶּה, שֶׁהָיוֹ מַרְבִּים לָסִיחַ בּוֹ.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבֵי פְלוֹרִידָה, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים אֶל חוֹף הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, וּבַדֶּרֶךְ הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם אֶחָד מִשִּׁבְטֵי הַסֶּמִינוֹלִים. נַפְשָׁם הָיְתָה לָהֶם לְשָׁלָל וְהֵם לֹא הוּמְתוּ עַד אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְקוֹמְמוּ לַמִּתְנַפְּלִים, וְאִלּוּ גַּם הִתְקוֹמְמוּ, לֹא הָיוּ מוֹעִילִים כְּלוּם, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מְרֻבִּים פִּי עֲשָׂרָה כְּמוֹהֶם.

הַחַמְסָנִים גָּזְלוּ מֵהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדָם, וַאֲפִילוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם פָּשְׁטוּ מֵעֲלֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר אִם יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא שֵׁנִית אֶל חֶבֶל־הָאָרֶץ הַהוּא, שֶׁהַהִנְדוּאִים עֲדַיִן חוֹשְׁבִים לְקִנְיָנָם הַמֻּחְלָט שֶׁל עַצְמָם, מוֹת יוּמְתוּ. וּכְדֵי שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתָם, אִם אַף עַל פִּי כֵן יַעַבְרוּ עַל הָאִסּוּר הַזֶּה, עָשָׂה רֹאשׁ הַלַּהֲקָה מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. בְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט טְבוּלָה בְּמִיץ שֶׁל צֶמַח־צֶבַע חָקַק עַל זְרוֹעָם כְּתֹבֶת־קַעֲקַע מוּזָרָה, שֶׁאֵינָהּ נִמְחֶקֶת לְעוֹלָם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֻׁלְּחוּ הַפְלוֹרִידִים לְנַפְשָׁם, בְּלִי אֲשֶׁר יָסְפוּ הַהִינְדוּאִים לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם עוֹד. הֵם חָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן בְּמַצָּב עָלוּב בְּיוֹתֵר – זְרוֹעָם הָיְתָה טְבוּעָה, כִּבְיָכוֹל, בְּגֻשְׁפַּנְקָה שֶׁל אֶחָד מִשִּׁבְטֵי הַהִינְדוּאִים. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שׁוּם חֵפֶץ לִנְפֹּל שׁוּב בִּידֵיהֶם שֶׁל הַסֶּמִינוֹלִים, לְפִי שֶׁהָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁהַלָּלוּ יָמִיתוּ אוֹתָם בְּלִי־חֶמְלָה לְמַעַן כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַגֻּשְׁפַּנְקָה שֶׁלָהֶם.

אִלּוּ אֵרַע מְאֹרָע זֶה בִּזְמַן אַחֵר, וַדַּאי הָיְתָה הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גְלִיל דִּיוַל מְשִׁיבָה גְּמוּל עַל מַעֲשֵׂה־הֶחָמָס הַזֶּה וְיָצְאָה לִרְדֹּף אֶת הַהִינְדוּאִים. וְאוּלָם בַּזְּמַן הַזֶּה הָיְתָה לְפָנֶיהָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת וְהָרָשׁוּת לֹא יָכְלָה לְהִתְעַסֵּק בִּשְׁלִיחַת מִשְׁלַחַת־עֳנָשִׁים, כְּדֵי לְיַסֵּר אֶת הַהִינְדוּאִים הַנַּוָּדִים. הַפַּחַד מִפְּנֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁהִתְעַתְּדוּ לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ, הָיָה מַכְרִיעַ עַכְשָׁיו אֶת הַכֹּל. הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לִמְנֹעַ אֶת הַצְּבָאוֹת הַלָּלוּ מִלְּכֹד אֶת נְהַר סֶנט־גּ’וּן וּלְהָטִיל עַל יְדֵי כָּךְ אֶת מָרוּתָם עַל כָּל הַחֶבֶל, שֶׁנָּהָר זֶה עוֹבֵר בּוֹ. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַזֵּר עַכְשָׁיו אֶת צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁעָמְדוּ עֲרוּכִים מִגֶּ’קְסוֹנוִיל וְעַד גְּבוּלָהּ שֶׁל מְדִינַת גּ’וֹרגְּ’יָה. לְאַחַר זְמַן בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, שֶׁתְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיַד הַשִּׁלְטוֹן לַעֲרֹךְ קְרָב עִם הַסֶּמִינוֹלִים, שֶׁמִּלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים עוֹרְרָה אֶת חֻצְפָּתָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהֵם מֵעִזִּים לָבוֹא אֶל חֶבְלֵי־הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִיִּים הַלָּלוּ, שֶׁכְּבָר גֹּרְשׁוּ מִשָּׁם לָנֶצַח, כְּפִי שֶׁמֻּחְזָק הָיָה עַד עַכְשָׁיו. וְאָז לֹא יִסְתַּפְּקוּ עוֹד בְּכָךְ, שֶׁיַּבְרִיחוּם בַּחֲזָרָה אֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל הָאֶוֶרְגְּלָדִים, אֶלָּא יְנַסּוּ לְהַשְׁמִידָם עַד אֶחָד.

וְעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְסֻכָּן הָיָה לְאָדָם לָבוֹא אֶל חֶבְלֵי־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וְאִם יְהֵא מֻטָּל עַל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק לַעֲרֹךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלּוֹ בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאָרֶץ, יוֹסִיף עוֹד סַכָּנָה אַחַת עַל שְׁאָר הַסַּכָּנוֹת, הַכְּרוּכוֹת בְּאֶכְּסְפֵּדִיצִיָּה שֶׁמִּמִּין זֶה.

בֵּינְתַיִם קָרְבָה הַסִּירָה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְׂמָאלִית. וְכֵיוָן שֶׁהִכִּיר סְקַמְבּוֹ, שֶׁהוּא נִמְצָא סָמוּךְ לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, שֶׁמֵּימָיו שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן נִקְוִים בּוֹ, שׁוּב לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמָּא יֵעָצֵר בְּאַחַד הַשִּׂרְטוֹנוֹת.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים נִכְנְסָה הַסִּירָה תַּחַת הַכִּפָּה הַקּוֹדֶרֶת שֶׁל צַמְרוֹת אִילָנוֹת, וּמִסְּבִיבָהּ אֲפֵלָה גְּדוֹלָהּ וַעֲמֻקָּה מִזּוֹ שֶׁעַל פְּנֵי הַנָּהָר. אַף עַל פִּי שֶׁרָגִיל הָיָה סְקַמְבּוֹ לַעֲבֹר בַּנְּתִיבוֹת הָעֲקַלְקַלּוֹת שֶׁל אֲגַם־בִּּצָּה זֶה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָצֵאת בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה מִן הַסְּבָךְ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמֻּבְטָח הָיָה, שֶׁכָּאן הֲרֵיהוּ סָמוּי מִן הָעַיִן, שׁוּב לֹא רָאָה מַעְצוֹר לְהָאִיר אֶת דַּרְכּוֹ. וּבְכֵן כָּרַת עָנָף רַב־שָׂרָף מֵאַחַד הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים עַל הַשָׂפָה וְהִדְלִיקוֹ וּתְקָעוֹ בְּרֹאשׁ הַסִּירָה. אוֹר אִשּׁוֹ הַמַּעֲלֶה פִּיחַ הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְעֵינוֹ הַמְנֻסָּה שֶׁל הַהִינְדוּאִי לְהַכִּיר אֶת הַמַּעֲבָרִים. כַּחֲצִי שָׁעָה הָיָה מִתְעַמֵּק וּמִתְפַּתֵּל בְּתוֹךְ הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁל הַמִּפְרָץ, וְלַסּוֹף הִגִּיעַ אֶל הָאִי הַקָּטָן, שֶׁבֵּית־הַקּוֹרוֹת הָיָה בָּנוּי שָׁם.

זֶרְמָה יָצְאָה מִן הַסִּירָה. הַיַּלְּדָּה הָעֲיֵפָה נִרְדְּמָה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְלֹא הֵקִיצָה אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּטִיסָה עָבְרָה אֶת מִפְתַּן הַמְּצוּדָה וְנִסְגְּרָה בְּאַחַד הַחֲדָרִים הַסְּמוּכִים לַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי. זֶרְמָה עָטְפָה אֶת דֵּי בַּשְּׂמִיכָה, שֶׁהִתְגּוֹלְלָה שָׁם בַּפִּנָּה. הִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ עַל מִטָּה עֲלוּבָה וְשָׁכְבָה עַל יָדָהּ.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: מַעֲשֶׂה־נִתּוּחַ מְשֻׁנֶּה    🔗

בְֹּיוֹם הַמָּחֳרָת, בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, נִכְנַס סְקַמְבּוֹ אֶל הַחֶדֶר, אֲשֶׁר זֶרְמָה לָנָה שָׁם בַּלַּיְלָה. הוּא הֵבִיא לָהּ מְזוֹנוֹת־לֶחֶם, נֵתַח בְּשַׂר־צַיִד קַר, פֵּירֹות, כַּד שֵׁכָר חָרִיף, צַפַּחַת־מַיִם וְתַשְׁמִישֵׁי־סְעֻדָּה שׁוֹנִים. יַחַד עִם זֶה הֶעֱמִיד אַחַד הַנֶּגְרִים בְּפִנַת הַחֶדֶר מִין כְּלִי־בַּיִת יָשָׁן, שֶׁהָיָה מְשַמֵּשׁ שֻׁלְחַן־קִשֹּׁוּט וְקֹומוֹדָה כְּאַחַת, עִם מִקְצָת כְּלֵי־לָבָן, סְדִינִים, מַגָּבוֹת וַחֲפָצִים קְטַנִּים אֲחֵרִים, שֶׁהַמֶּטִיסָה יָכְלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכֵי הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וּלְעַצְמָהּ.

דֵּי הָיְתָה יְשֵׁנָה עֲדַיִן. זֶרְמָה רָמְזָה בְּיָדָהּ לִסְקַמְבּוֹ רְמֵיזָה שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁלֹּא יְעֹורֵר אֶת הַיַּלְדָּה מִשְׁנָתָה.

מִשֶׁיָצָא הַנֶּגְר מִן הַחֶדֶר, פָּנְתָה זֶרְמָה אֶל הַהִינְדוּאִי וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ:

“מַה מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת לָנוּ?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ” – הֵשִׁיב סְקַמְבּוֹ.

“מַה הַפְּקֻדּוֹת, שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵאֵת טֶקסַר?”

“בֵּין שֶׁקִּבַּלְתִּי אוֹתָן מֵאֵת טֶקְסַר וּבֵין מֵאָדָם אַחֵר”, הֵשִׁיב הַהִינְדוּאִי, “טוֹב תַּעֲשִׂי אִם תְּקַיְּמִי אוֹתָן לְתוֹעֵֶלֶת עַצְמֵךְ. וְאֵלֶּה הֵן: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּן שְׁרוּיוֹת כָּאן, הַחֶדֶר הַזֶּה שֶׁלָּךְ הוּא. וּבַלַּיְלָה תִּסָּגְרִי עַל מַסְגֵּר בַּמָּדוֹר הַפְּנִימִי שֶׁל הַמְּצוּדָה”.

“וּבַיוֹם?”

“הָרְשׁוּת בְּיָדֵךְ לְטַיֵּל בְּתוֹךְ הָמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר”.

"כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ שְׁרוּיוֹת כָּאן?… – אָמְרָה זֶרְמָה. “אֶפְשָֹׁר תַּגִּיד לִי, הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאוֹת?”

“בַּמָּקוֹם, שֶׁנִּצְטַוֵּיתִי לְהוֹלִיךְ אוֹתְכֶן”.

“וְאָנוּ נִשָּׁאֵר כָּאן?”…

“הִגַּדְתִּי לָךְ מַה שֶּׁהָיָה מֻטָּל עָלַי לְהַגִּיד”, עָנָה הַהִינְדוּאִי, “לַשָּׁוְא תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר אֵלַי, כִּי לֹא אֶעֱנֵךְ דָּבָר”.

וּבֶאֱמֶת נִצְטַוָּה סְקַמְבּוֹ לְהַגִּיד אֶת הַדְּבָרִים הַמּוּעָטִים הָאֵלֶּה וְלֹא יוֹתֵר, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו יָצָא מִן הַחֶדֶר וְהִנִּיחַ אֶת הַמֶּטִיסָה בִּיחִידוּת עִם הַיַּלְדָּה.

זֶרְמָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בַּנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה. דְּמָעוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ, אֶלָּא שֶׁמִּהֲרָה לִמְחוֹת אוֹתָן. לִכְשֶׁתִּיקַץ דֵּי מִשְּׁנָתָהּ, אַל תַּרְגִישׁ בָּהּ שֶׁבָּכְתָה. כִּי אָכֵן חָשׁוּב הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַיַּלְדָּה תִּתְרַגֵּל מְעַט מְעַט אֶל מַצָּבָהּ הֶחָדָשׁ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַהִישְׁפַּנִי עָלוּל הָיָה לְכָל מַעֲשֶׂה.

זֶרְמַה הָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בַּמְּאֹֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ אֶמֶשׁ. הִיא רָאֲתָה בְּבֵרוּר אֶת מָרַת בּוֹרבֶּנק וְאֶת מִיס אַלִּיס, שֶׁרָצוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָסִּירָה הִתְרַחֲקָה מִמֶּנָּה. קְרִיאוֹתֵיהֶן הַנּוֹאָשׁוֹת וְזַעֲקוֹתֵיהֶן הַקּוֹרְעוֹת לֵב הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ. הֶעָלָה בְּיָדָן לָשׁוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, לַחֲזֹר דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה, לָבוֹא אֶל הַבַּיִת הַנָּצוּר וּלְהוֹדִיעַ לְגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וַחֲבֵרָיו אֶת דְּבַר הָאָסוֹן הֶחָדָש, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶן? מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְפְּשׂוּ בִּיְדֵי אֲנָשָׁיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, נִסְחֲבוּ לְמָקוֹם רָחוֹק מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְנִרְצְחוּ? אִם כָֹּךְ הָיָה הַדָּבָר, הֲרֵי לֹא נוֹדַע הַדָּבָר לְגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, כִּי בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְזֶרְמָה נֶחְטְפוּ, בְּוַדַּאי הֲרֵיהוּ סָבוּר, שֶׁאִשְׁתּוֹ, מִיס אַלִּיס, הַיַּלְדָּה וְהַמֶּטִיסָה יָשְׁבוּ בַּסִּירָה בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ וְהִגִּיעוּ אֶל הַמִּקְלָט שֶׁבְּ“סֶלַע־הָאֲרָזִים” וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם לָבֶטַח. וְאִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי לֹא יָצָא מִיָּד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן!…

וְאִם לְהַנִּיחַ, כִּי מָרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִּיס הִצְלִיחוּ לָשוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז וְהַדָּבָר נוֹדַע לְגֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, הַאֵין לַחֲשֹׁש, שֶׁהַבַּיִת נִלְכַּד בִּידֵי הַתּוֹקְפִים וְנֶחְמַס, הֻצַּת בָּאֵשׁ וְנֶהֱרַס? וְאִם כָּךְ הָיָה הַדָּבָר, מָה אַחֲרִית מְגִנָּיו? וַדַּאי נֶחְבְּשׁוּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אוֹ נָפְלוּ וְנִסְפּוּ בַּקְּרָב, מִתּוֹךְ כָּךְ שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְצַפּוֹת לְעֶזְרָה מֵאִתָּם. וַאֲפִילוּ יִכְבְּשׁוּ הַצְּפוֹנִיִּים אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, אֲבוּדָה הִיא. לֹא יִוָּדַע הַדָּבָר לֹא לְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק וְלֹא לְמַרְס, כִּי אֲחוֹתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עֲצוּרוֹת בְּאִי קָטָן זֶה שֶֹׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר!

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָהּ בִּלְבָד, אַחַת גָּמְרָה זֶרְמָה לֶאֱסוֹף אֶת כֹּחָהּ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת שֶׁאוּלַי אֵין לָהּ עוֹד בָּעוֹלָם גּוֹאֵל וּמַצִּיל חוּץ מִמֶּנָּה. הִיא תְּרַכֵּז אֶת כָּל חַיֶּיהָ בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת וִיחִידָה: לִבְרֹחַ! לֹא תַּעֲבֹר עָלֶיהָ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בְּלִי אֲשֶׁר תִּתְעֲסֵּק בַּהֲכָנַת הָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ.

אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר לָצֵאת מִן הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה עַל יְדֵי סְקַמְבּוֹ וַחֲבֵרָיו, לְהִשְׁתַּמֵּט מִשְׁנֵי הַכְּלָבִים הָאַכְזָרִים, הַמְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לַגָּדֵר, וְלִבְרֹחַ מִן הָאִי הַקָּטָן הַתָּקוּעַ בְּתוֹךְ אַלְפֵי נַפְתּוּלָיו שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה? אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר, אֲבָל בִּתְנַאי, שֶׁאֶחָד מֵעֲבָדָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר יָפֶה אֶת מַעֲבָרָיו שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, יִהְיֶה לָהּ לְעֵזֶר בַּסֵּתֶר. וְכִי לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהַבְטָחַת שָׂכָר מְרֻבֶּה תַּטֶֹּה אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ לְסַיֵּעַ אֶת זֶרְמָה לִבְרֹחַ מִזֶּה? זוֹ הַמַּטָּרָה, שֶׁהַמֶּטִיסָה הֶחְלִיטָה לְכַוֵּן אֵלֶיהָ אֶת כָּל מַאֲמַצֵּי יְגִיעָהּ.

בֵּינְתַיִם הֵקִיצָה דֵּי הַקְּטַּנָּה מִשְׁנָתָהּ. הַמִּלָּה הַרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוֹצִיאָה מִפִּיהָ, הָיְתָה קְרִיאָה לְאִמָּהּ לָגֶשֶׁת אֶצְלָהּ. אַחַר עוֹפְפָה אֶת מַבָּטֶיהָ כֹּה וָכֹה בַּחֶדֶר, וּמִיָּד חָזַר וְנִנְעַר בְּקִרְבָּהּ זֵכֶר הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ אֶמֵֶשׁ, וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת הַמֶּטִיסָה וְקָפְצָה וּבָאָה אֶצְלָהּ.

“זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי!… זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי!…” מִלְמְלָה הַתִּינֹקֶת, “יְרֵאָה אֲנִי… יְרֵאָה אֲנִי!…”

“אַל תִּירְאִי מְאוּמָה, מַחֲמַד נַפְשִׁי!”

“אִמָּא הֵיכָן הִיא?…”

“בּוֹא תָּבוֹא… בִּמְהֵרָה! אָנוּ אֲנוּסוֹת הָיִינוּ לְהִמָּלֵט… הֲלֹא אַתְּ יוֹדַעַת זֹאת… וְעַתָּה אָנוּ בְּטוּחוֹת מִסַּכָּנָה!… בְּמָקוֹם זֶה שׁוּב אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד!… אַךְ תַּגִּיעַ עֶזְרָה לְמַר בּוֹרְבֶּנק, מִיָּד יָחוּשׁ לָבוֹא אֶצְלֵנוּ!…”

דֵּי הֵצִיצָה בְּפָנֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה כְּאִלּוּ נִתְכַּוְּנָה לֵאמֹר:

“וְכִי אֱמֶת הַדָּבָר?”

“אָמְנָם כֵּן הוּא!” – עָנְתָה וְאָמְרָה זֶרְמָה, שֶׁבִּקְּשָׁה לְהַשְׁקִיט אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וִיהִי מָה. אָמְנָם כֵּן, מַר בּוֹרְבֶּנק צִוָּה לָנוּ לְהַמְתִּין לוֹ כָּאן!…"

“מִי הָיוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁהוֹבִילוּנוּ בַּסִּירָה שֶׁלָהֶם?…” – חָזְרָה וְשָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.

“הַלָּלוּ הֵם מְשָׁרְתָיו שֶׁל מַר הַרְוֵי, מַחֲמַד נַפְשִׁי!… הֲלֹא יוֹדַעַת אַתְּ אֶת מַר הַרְוֵי, יְדִידוֹ שֶׁל אָבִיךְ, הַיּוֹשֵׁב בְּגֶּ’קְסוֹנְוִיל!… אָנוּ יוֹשְׁבוֹת בְּבֵית־הַקַּיִץ שֶׁלּוֹ, בְּהֶמטן־רֵד!”

“וְאִמָּא וְאַלִּיס, שֶׁאַף הֵן הָיוּ עִמָּנוּ, הֵיכָן הֵן? מַדּוּעַ אֵינָן פֹּה?”…

“מַר בּוֹרְבֶּנק קָרָא לָהֶן לָשׁוּב בַּחֲזָרָה בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁאָמְרוּ לֵישֵׁב בַּסִּירָה… וְכִי אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת? לְאַחַר שֶׁיְגָרְשׁוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָרָעִים הָהֵם מִקֶּמדלֶס־בֵּי, יָבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ מִזֶּה!… הֵרָגְעִי!… אַל תִּבְכִּי!… אַל תְּפַחֲדִי, מַחֲמַד נַפְשִׁי, אַף אִם נִהְיֶה אֲנוּסוֹת לְהִוָּתֵר פֹּה יָמִים אֲחָדִים!… אָנוּ מֻסְתָּרוֹת כָּאן יָפֶה!… וְעַתָּה בּוֹאִי וְאַלְבִּישֵׁךְ!”

דֵּי לֹא גָּרְעָה אֶת עֵינֶיהָ מֵעַל זֶרְמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּטִיסָה אָמְרָה לָהּ מַה שֶּׁאָמְרָה, לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק וַאֲנָחָה עֲמֻקָּה פָּרְצָה מִפִּיהָ. הִיא לֹא יָכְלָה הַפַּעַם לְחַיֵּךְ כְּנֶגְדָּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהֲגָה תָּמִיד בְּשָׁעָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ. וּבְכֵן עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה עַתָּה לְהַעֲסִיק אֶת דַּעְתָּהּ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשָׁהּ.

וְזֶרְמָה הִתְמַכְּרָה לָזֶה בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. הִיא הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בְּהַקְפָּדָה רַבָּה, כְּאִלּוּ נִמְצְאָה הַיַּלְדָּה אוֹתָהּ שָׁעָה בְּחַדְרָהּ הַנָּאֶה אֲשֶׁר בְּקַסְטֶל־הַאוּז, וְגַם נִסְּתָה לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתָּהּ בְּסִפּוּרֵי־הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלָּהּ. דֵּי אָכְלָה קִמְעָה וְזֶרְמָה סָעֲדָה עִמָּהּ אֶת סְעֻדַּת־הַשַּׁחֲרִית הָרִאשׁוֹנָה הַזֹּאת.

“עַכְשָׁיו, מָחֲמַד נַפְשִׁי, בּואִֹי וּנְטַיֵּל מְעַט בַּחוּץ… בְּתוֹךְ הַגָּדֵר.. אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ…”

“וְכִי יָפֶה כָּאן, בְּבֵית־קַיִץ זֶה שֶׁל מַר הַרְוֵי?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“יָפֶה?… לֹא!…” עָנְתָה זֶרְמָה. כִּמְדֻמֶּה לִי, שֶׁהַבִּנְיָן יָשָׁן וְגָרוּעַ הוּא. אֲבָל יֵשׁ כָּאן הַרְבֵּה אִילָנוֹת וּפַלְגֵי־מַיִם וּמְקוֹמוֹת לְטִיּוּל!… אָנוּ לֹא נֵשֵׁב פֹּה אֶלָּא יָמִים אֲחָדִים, וְאִם לֹא תִּתְעַצְּבִי אֶל לִבֵּךְ בְּיוֹתֵר, וְתִתְנַהֲגִי בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת, תְּהֵא רוּחַ אִמֵּךְ נוֹחָה מִמֵּךְ!"

“טוֹב הַדָּבָר, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי… טוֹב הַדָּבָר!…” – עָנְתָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.

דֶּלֶת הַחֶדֶר לֹא הָיְתָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל. זֶרְמָה אָחֲזָה בְּיַד הַיַּלְדָּה, וּשְׁתֵּיהֶן יָצְאוּ. תְּחִלָּה נִכְנְסוּ אֶל הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזְי, שֶׁהָיָה אָפֵל, וּמִקֵּץ רֶגַע הָיוּ מְטַיְּלוֹת לְאוֹר הַיּוֹם הַמַּבְהִיק, בְּצֵל עֳפָאֵי הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה בָּקְעוּ וְחָדְרוּ דֶּרֶךְ שִׁפְעַת עֲלֵיהֶםִ.

הַמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר לֹא הָיָה גָּדוֹל – כְּמִדַּת מַעֲנִית אַחַת, שֶׁרֹב שִׁטְחָהּ הָיָה תָּפוּס עַל יְדֵי בֵּית־הַקּוֹרוֹת. הַסּוֹרֵג שֶׁמִסָּבִיב לֹא הֵנִיחַ לְזֶרְמָה לְהַכִּיר לָדַעַת אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי בְּתוֹךְ אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה. רַק דָּבָר אֶחָד הִבְחִינָה מִבַּעַד לַפִּשְׁפָּשׁ הַיָּשָׁן, הַיְנוּ שֶׁתְּעָלַת־מַיִם עֲכוּרָה וּרְחָבָה לְמַדַּי הִפְרִידָה בֵּין הָאִי הַזֶּה וּבֵין הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הַסְּמוּכִים לוֹ. וּבְכֵן הֻבְרַר לָהּ, שֶׁאִשָּׁה וְיַּלְדָּה לֹא יָכְלוּ לְהִמָּלֵט מִזֶּה אֶלָּא בְּקֹשִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְאִלּוּ גַּם עָלָה בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לִתְפֹס אֶת אַחַת הַסִּירוֹת, אֵיכָכָה יָכְלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ סְבַךְ הַנַפְתּוּלִים, הַמְרֻבִּים לְאֵין קֵץ? וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִיא לֹא יָדְעָה, שֶׁרַק טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ לְבַדָּם הָיוּ מַכִּירִים אֶת מְבוֹאָיו וּמוֹצָאָיו שֶׁל הַמָּקוֹם הַזֶּה. הַנֶּגְרִים, הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הַהִישְׁפַּנִי, עָזְבוּ אֶת בֵּית הַמְּצוּדָה וְלֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵעוֹלָם. הֵם לֹא יָדְעוּ אֲפִילוּ מַהוּ הַמָּקוֹם, שֶׁאֲדוֹנָם הוֹשִׁיבָם בּוֹ. כְּדֵי לִמְצֹא אֶת שְׂפָתוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן וּלְהַגִּיעַ אֶל הַבִּצּוֹת הַגּוֹבְלוֹת בַּמִּפְרָץ מִצַּד מַעֲרָב, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְאָדָם לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְכָל מִינֵי מִקְרִים, וְאִם הִיא תְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, סוֹפָהּ אָבְדַּן וַדַּאי.

וְלֹּא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הַבָּאִים, לְאַחַר שֶׁנִתְבָּרֵר לָהּ מַצַּב הַדְּבָרִים, נוֹכְחָה זֶרְמָה לָדַעַת, שֶׁאֵין לָהּ כָּל תִּקְוָה לְקַבֵּל עֶזְרָה כָּלְשֶׁהִי מֵאֵת עֲבָדָיו שֶׁל טֶקְסַר. רֻבָּם הָיוּ נֶגְרִים, שֶׁנִּתְבַּהֲמוּ לְמֶחֱצָה וּמַרְאֵיהֶם לֹא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְעוֹרֵר רֶגֶשׁ שֶׁל אֵמוּן לְגַבֵּיהֶם. אַף עַל פִּי שֶׁטֶּקְסַר לֹא קָשַׁר אוֹתָם בְּשַֹלְשְׁלָאוֹת, לֹא הָיוּ מִשּׁוּם כָּךְ חָפְשִׁים יוֹתֵר. הֵם הִתְפַּרְנְסוּ לָשֹׂבַע מִגִּדּוּלֵי־הַקַּרְקַע שֶׁל הָאִי הַקָּטָן וְהִתְמַכְּרוּ לַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים, שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָם סְקַמבּוֹ בְּיָד רְחָבָה, וְעִקַּר תַּפְקִידָם הָיָה לִשְׁמֹר עַל בֵּית־הַקּוֹרוֹת וּלְהָגֵן עָלָיו בֵּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה לָהֶם כָּל חֵפֶץ לְהַחֲלִיף אֶת דֶּרֶךְ הֲוָיָתָם זוֹ בְּאַחֶרֶת. שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת, שֶׁהָיוּ נִדּוֹנִים וְנִלְחָמִים עָלֶיהָ בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, לֹא מָשְׁכָה אֶת לִבָּם כָּל עִקָּר. לָצֵאת מֵעַבדוּת לְחֵרוּת? לָמָּה לָהֶם זֹאת, וּמַה יַּעֲשׂוּ בְּחֵרוּתָם? טֶקְסַר הָיָה מְמַלֵּא אֶת סִפּוּקָם וּמְקַיֵּם אוֹתָם. סְקַמְבּוֹ לֹא הָיָה רוֹדֶה בָּהֶם קָשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְרוֹצֵץ אֶת רֹֹאשׁוֹ שֶׁל מִי שֶׁהֵעֵז לְהֲרִימוֹ יוֹתֵר מִן הַשִּׁעוּר הַקָּצוּב. וְהֵם לֹא הֶעֱלוּ אֲפִילוּ עַל דַּעְתָּם לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַלָּלוּ הָיוּ חַיּוֹת, שֶׁעָמְדוּ עַל מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁל שְׁנֵי הַכְּלָבִים־הַחַפְּשָׂנִים, הַמְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לְבֵית־הַקּוֹרוֹת. וְאָמְנָם אֵין בְּכָךְ מִשֶּׁל גֻּזְמָה, אִם נֹאמַר שֶׁבִּינָתָם שֶׁל שְׁנֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיְתָה מְעֻלָּה מִשֶּׁלָּהֶם. שֶׁהֲרֵי הַכְּלָבִים הָיוּ מַכִּירִים יָפֶה אֶת כָּל מְלוֹא הֶקֵּפוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ וְעָבְרוּ בּוֹ בִּשְׂחִיָּה בְּכָל מַעֲבָרָיו הַמְרֻבִּים לְאֵין מִסְפָּר; הֵם הִתְרוֹצְצוּ וְעָבְרוּ מֵאִי אֶל אִי, וְאִינְסְטִינְקְט מֻפְלָא הָיָה נוֹהֵג בָּהֶם וְלֹא הֵנִּיחָם לִתְעוֹת. קוֹל נְבִיחָתָם הָיָה מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד לִשְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנָּהָר, וּבַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הָיוּ חוֹזְרִים אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת מֵאֲלֵיהֶם. שׁוּם סִירָה לֹא יָכְלָה לַחְדֹּר אֶל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר בְּלִי אֲשֶׁר נוֹטְרָיו הָאֲיֻמִּים הַלָּלוּ לֹא יַתְרִיעוּ עַל זֶה תֵּכֶף וּמִיָּד. שׁוּם אָדָם, חוּץ מִסְּקַמְבּוֹ וְטֶקְסַר, לֹא יָכֹל לַעֲזֹב אֶת הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה הַזֹאת בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נִקְרָע לִגְזָרִים עַל יְדֵי צֶאֱצָאֵיהֶם הַפְּרָאִים שֶׁל הַכְּלָבִים הַקָּרָאִיבִים.

זֶרְמָה רָאֲתָה, כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשְּׁמִירָה מִסָּבִיב לַמָּקוֹם הַמֻּקָף גָּדֵר וְהִכִּירָה יָפֶה, שֶׁאֵין לָהּ לְצַפּוֹת לְסִיּוּעַ מֵאוֹתָן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁשָּׁמְרוּ עָלֶיהָ. כָּל אָדָם אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה אַמִּיץ־לֵב וּבַעַל־מֶרֶץ כְּמוֹתָהּ, וַדַּאי הָיָה בָּא לִידֵי פַּחֵי־נֶפֶשׁ וְהִתְיָאֵש. אֲבָל הִיא לֹא הִתְיָאֲשָׁה כָּל עִקָּר. הַתְּשׁוּעָה תָּבוֹא אִם מִן הַחוּץ עַל יְדִי גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אִם חָפְשִׁי הוּא וְהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּאֵין־מַעְצוֹר, אוֹ עַל יְדֵי מַרס, אִם יִוָּדַע הַדָּבָר לְמֶטִיס אֵיךְ נֶחְטְפָה אִשְׁתּוֹ וְנֶעֶלְמָה. וְאִם הַתְּשׁוּעָה לֹא תָּבוֹא מִן הַחוּץ, עָלֶיהָ לְהִשָּׁעֵן עַל עַצְמָהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה. וְיָדֶיהָ לֹא תִּרְפֶּינָה מִלַּעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתָהּ זוֹ הַמֻּטֶּלֶת עָלֶיהָ.

הִיא הָיְתָה כֻּלָּהּ בּוֹדְדָה בְּתוֹךְ אֲגַם־הַבִּצָּה הַזֶּה וְלֹא רָאֲתָה מִסְּבִיבָהּ אֶלָּא פַּרְצוּפִים נִזְעָמִים. עִתִּים נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִרְגִּישָׁה בְּנֶגְר צָעִיר אֶחָד, שֶׁהָיָה מַבִּיט אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ מִקְצַת חֶמְלָה. הַאֻמְנָם יֵשׁ תִּקְוָה? הֲתַאֲמִין בּוֹ וּתְגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹדָהּ, תַּגִיד לוֹ אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וְתַטֶּה אֶת לִבּוֹ לִבְרֹחַ מִזֶּה עַל מְנָת לָלֶכֶת אֶל קַסְטֶל־הַאוּז? הַדָּבָר הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנְּרְאָה הַדָּבָר, כִּי סְקַמבּוֹ הִבְחִין בְּהִשְּׁתַּתְּפוּת־בְּצַעַר זוֹ מִצִּדּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעֶבֶד וְסִלֵּק אוֹתוֹ הַצִּדָּה. מִכָּאן וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא פָּגְעָה בּוֹ זֶרְמָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מְטַיֶּלֶת בַּמָּקוֹם הַמֻּקָּף גָּדֵר.

עָבְרוּ יָמֵים אֲחָדִים לְלֹא שִׁנּוּי כָּלְשֶׁהוּ בַּמַּצָּב. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב נִתַּן חֹפֶשֹׁ לְזֶרְמָה וּלְדֵי לָצֵאת וְלָבוֹא בְּאֵין מַעְצוֹר. וְאוּלָם בַּלַּיְלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶן לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמָּדוֹר הַמֶרְכָּזִי, אַף עַל פִי שֶׁסְּקַמְבּוֹ לֹא נָעַל אֶת חַדְרָן. הַהִינְדוּאִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּן דָּבָר מֵעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ מָנְעָה עַצְמָהּ זֶרְמָה לְשָׁאֳלוֹ דָּבָר. הוּא לֹא עָזַב אֶת הָאִי הַקָּטָן אַף לְרֶגַע אֶחָד. מֻרְגָּשׁ הָיָה הַדָּבָר, שֶׁפִּקּוּחוֹ הוֹלֵךְ וּמַתְמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כָּל דַּאֲגוֹתֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה הָיוּ מְכֻוָּנוֹת אֵפוֹא כְּלַפֵּי הַיַּלְדָּה, שֶׁלֹא פָּסְקָה מִלְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אִמָּהּ.

“בּוֹא תָּבוֹא!”… הָיְתָה מְנַחֶמֶת אוֹתָהּ זֶרְמָה. “קִבַּלְתִּי מִמֶּנָּה יְדִיעוֹת!… גַּם אָבִיךְ, מַחֲמַד נַפְשִׁי, הוּא יָבוֹא וּמִיס אַלִּיס עִמּוֹ…”

וּמִשֶּׁאָמְרָה הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שׁוּב לֹא יָדְעָה מַה לִבְדּוֹת עוֹד מִלִּבָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְחַכְּמָה בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׁקִיט אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה, שֶׁהָיְתָה בַּת־דַּעַת שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתֶיהָ.

בֵּינְתַיִם עָבַר הַיּוֹם הָרְבִיעִי, הַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִּׁי לְמַרְס. לַשָּׁוא הָיְתָה זֶרְמָה מַטָּה אֶת אָזְנָהּ לְהַקְשִׁיב, שֶׁמָּא יְגֻנַּב אֵלֶיהָ מֵרָחוֹק קוֹל יְרִיָּה, אֲשֶׁר יְבַשֵּׂר אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַצִּי הַפֶידֵרָלִי בְּמֵימָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. עַד עַכְשָׁיו לֹא שָׁמְעָה כָּל רַעַשׁ תּוֹתָח. דְּמָמָה שָׁלְטָה מִסָּבִיב לַמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר – סִמָּן, שֶׁפְלוֹרִידָה לֹא הָיְתָה כְּבוּשָׁה עֲדַיִן בִּידֵי צִבְאוֹת הַצָּפוֹן, וְדָבָר זֶה הֶחֱרִיד אֶת נַפְשָׁהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. אִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וִידִידָיו הָיוּ נֶעְדְּרֵי־יְכֹלֶת לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר לִישׁוּעָתָהּ, אוּלַי תָּבוֹא הַתְּשׁוּעָה עַל יְדֵי גִּ’ילבֶּרְט וּמַרְס? אִלּוּ הָיוּ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם כּוֹבְשׁוֹת אֶת הַנָּהָר, וַדַּאי הָיוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים אֵת שְׂפוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מַגִּיעִים גַּם אֶל הָאִי הַקָּטָן. וַדַּאי הָיָה מִישֶׁהוּ מֵאַנְשֵׁי קֶמדלֶס־בֵּי מוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע. וְאוּלָם לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם סִמָּן שֶׁל קְרָב בְּמֵימֵי הַנָּהָר.

וְעוֹד דָּבָר אֶחָד הָיָה תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר: הַהִישְׁפַּנִי עֲדַיִן לֹא נִרְאָה אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בַּמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה, לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. עַל כָּל פָּנִים לֹא רָאֲתָה זֶרְמָה דָבָר, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר בְּקִרְבָּהּ אֶת הַהַשְׁעָרָה, שֶׁהוּא נִמְצָא כָּאן. כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה יְשֵׁנָה בַּלֵּילוֹת, וּבְכָל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל נְדוּדֵי־שֵׁנָה הָיְתָה מַטָּה אֶת אָזְנָהּ וּמַקְשִׁיבָה – וּלְפִי שָׁעָה לֹא שָׁמְעָה כְּלוּם.

אֶפֶס מַה יְכֹלָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת. אִלּוּ בָּא טֶקְסַר אֶל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְהָיָה מַנִּיחָהּ לָבוֹא לְפָנָיו? וְכִי הָיָה מַשְׁגִּיחַ בְּתַחֲנוּנֶיהָ אוֹ בְּאִיּוּמֶיהָ? וְכִי לֹא הָיָה לָהּ לְפַחֵד מִפְּנֵי מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הֶהִישְׁפַּנִי כָּאן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִפְּנֵי הֵעָדְרוֹ?

בַּפַּעַם הָאֶלֶף הָיְתָה זֶרְמָה מְהַרְהֶרֶת בְּעִנְיָן זֶה בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לְמַרְס בָּעֶרֶב. הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה. דֵּי הַקְּטַנָּה הָיְתָה יְשֵׁנָה שְׁנַת מְנוּחָה. הַחֶדֶר, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תָּא־כֶּלֶא לִשְׁתֵיהֶן, הָיָה מְשֻׁקָּע בַּאֲפֵלָה עֲמֻקָּה, שׁוּם שָׁאוֹן לֹא נִשְׁמַע בִּפְנִים, חוּץ מִמַּשַּׁב הָרוּחַ, שֶׁפָּרְצוּ דֶּרֶךְ קַרְשֵׁי בֵּית־הַקּוֹרוֹת שֶׁהִתְלִיעוּ.

וְהִנֵּה נִדְמָה לָהּ לַמֶּטִיסָה, שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת קוֹל פְּסִיעוֹת בִּפְנִים הַבַּיִת. בִּתְחִלָּה סְבוּרָה הָיְתָה, שֶׁוַּדַּאי הַהִינְדוּאִי הוּא שֶׁחָזַר אֶל חַדְרוֹ, הַסָּמוּךְ לְחַדְרָהּ, לְאַחַר הַסִּבּוּב, שֶׁהָיָה מְסַבֵּב תָּמִיד בַּלַּיְלָה אֶת הַגָּדֵר.

אֲבָל בִּמְהֵרָה הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ דְּבָרִים אֲחָדִים, שֶׁדִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הִיא נִגְּשָׁהּ אֶל הַדֶּלֶת וְהִטְּתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה, וּמִיָּד הִכִּירָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ וְאֶת קוֹלוֹ שֶׁל טֶקְסַר אַחֲרָיו.

רְעָדָה אֲחָזַתָּהּ. לָמָּה בָּא הַהִישְׁפַּנִי אֶל הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה זוֹ? וְכִי חוֹרֵשׁ הוּא מְזִמָּה חֲדָשָה עָלֶיהָ, עַל הַמֶּטִיסָה וְעַל הַיַּלְדָּה? וְכִי מִתְנַכְּלִים הֵם לְהוֹצִיאָן מֵחַדְרָן זֶה וּלְהַעֲבִירָן אֶל מַחֲבֹוֹא אַחֵר, נֶעְלָם וְנִבְצָר יוֹתֵר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר? כָּל הַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ נִצְנְצוּ בִּן רֶגַע בְּלִבָּהֹּ שֶׁל זֶרְמָה… וְאוּלָם אֹמֶץ רוּחָהּ חָזַר אֵלֶיהָ מִיָּד וְהִיא נִסְמְכָה אֶל הַדֶּלֶת בְּקִרְבָה יְתֵרָה וְהוֹסִיפָה לְהַקְשִׁיב.

“אֵין חֲדָשׁוֹת?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

´אֵין כָּל חָדָשׁ, אֲדוֹנִי", – הֵשִׁיב סְקַמְבּוֹ.

“וְזֶרְמָה?”

“סֵרַבְתִּי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ”.

“וְכִי לֹא נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת לְהַגִּיעַ עָדֶיהָ לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בְּקֶמדלֶס־בֵּי?”

“אָמְנָם נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ”.

מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה זוֹ הֵבִינָה זֶרְמָה, שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ. אֲבָל מִי?

“וּמִנַּיִן נוּדַע לְךָ הַדָּבָר?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

“קָרַבְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַד לִשְׂפָתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן”, – הֵשִׁיב הַהִינְדוּאִי, “וְלִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים רָאִיתִי סִירָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת בַּמָּבוֹא שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת יָצְאוּ שְׁנֵי גְבָרִים אֶל אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר”.

“וּמִי הָיוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים?”

“גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּוַלְטֶר סְטֶנֶרד”.

זֶרְמָה כָּבְשָׁה בְּקֹשִׁי אֶת הֵתְרַגְּשׁוּת רוּחָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּבְכֵן גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּסְטֶנֶרד הָיוּ הַמְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ. נִמְצָא, שֶׁלֹּא כָּל מְגִנָּיו שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז נִסְפּוּ בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה עַל הַמַּטָּעָה! וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִילוּ בְּחִפּוּשִׂים, מַשְׁמָע שֶׁדְּבַר חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה וְהַמֶּטִיסָה הָיָה יָדוּעַ לָהֶם. וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הָיָה יָדוּעַ לָהֶם, סִמָּן שֶׁמָּרַת בּוֹרְבֶּנק וּמִיס אַלִּיס הִגִּידוּ לָהֶם זֹאת. וּמִכָּאן מוּכָח, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן חַיּוֹת גַּם הֵן. שְׁתֵּיהֶן יָכְלוּ אֵפוֹא לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֶל קַסְטֶל־הַאוּז לְאַחַר שֶׁשָׁמְעוּ אֶת צַעֲקָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל זֶרְמָה, שֶׁקָּרְאָה לְעֶזְרָה, לְהוֹשִׁיעָהּ מִיָּדוֹ שֶׁל טֶקְסַר. וּבְכֵן אֵפוֹא יָדַע גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה. הוּא יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ. וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא מְשַׁעֵר בְּאֵיזֶה מָקוֹם הֶחְבִּיא הַלָּז אֶת קָרְבְּנוֹתָיו? אִם כֵּן, סוֹפוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַגִּיעַ עָדֵיהֶן!

שַׁלְשֵׁלֶת זֹאת שֶׁל עֻבְדּוֹת וּמַסְקָנוֹת נוֹצְרָה וְנִתְקַשְּׁרָה בִּן־רֶגַע אֶחָד בְּרוּחָהּ שֶׁל זֶרְמָה וְלִבָּהּ נִתְמַלֵּא תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר, אֶלָּא שֶׁתִּקְוָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מִיָּד לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי:

“אֵין דָּבָר, הָבָה יְחַפְּשׂוּ, כִּי לֹא יִמְצְאוּ מְאוּמָה! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים, שׁוּב לֹא יְהֵא לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק בִּכְלָל”.

כַּוָּנָתָם שֶׁל דְּבָרִים אֵלֶּה הָיְתָה נַעֲלָמָה מִן הַמֶּטִיסָה. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהַוַּעַד שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל הָיָה כָּפוּף וְנִשְׁמַע לוֹ, הָיָה אָצוּר בַּהֶם אִיּוּם נוֹרָא.

“וְעַכְשָׁיו סְקַמְבּוֹ, הֲרֵינִי צָרִיךְ לְךָ לְשָׁעָה אַחַת”, – אָמַר הַהִישְׁפַּנִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

“לִפְקֻדָּתְךָ, אֲדוֹנִי!”

“לֵךְ אַחֲרַי!”

לְאַחַר רֶגַע נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַחֶדֶר, שֶׁהַהִינְדוּאִי הָיָה דָר בֹּוֹ.

מַה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאָמְרוּ לַעֲשׂוֹת שָׁם? וְכִי לֹא הָיָה בָּזֶה דְּבַר־סֵתֶר, שֶׁיָכֹל לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לְזֶרְמָה? הַמַּצָּב, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, אָסוּר הָיָה לָהּ לְזַלְזֵל בְּכָל דָּבָר, שֶׁיָּכְלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְאַחַר זְמַן לִישׁוּעָתָהּ.

דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לֹא הָיְתָה נְעוּלָה אֲפִילוּ בַּלַּיְלָה כְּכָל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה. וְאָמְנָם מַעֲשֶׂה־זְהִירוּת זֶה לֹא הָיָה צֹרֶךְ בּוֹ כָּל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁדֶּלֶת הַמָּדוֹר הָיְתָה סְגוּרָה וְהַמַּפְתֵּחַ נִמְצָא בְּיָדוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצֵאת מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת וּלְנַסּוֹת לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ.

לְפִיכָךְ הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לִפְתֹּחַ אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ וְלָצֵאת מִשָּׁם בַּחֲשַׁאי וּכְשֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת אֶת נְשִׁימָתָהּ.

הַחֲשֵׁכָה שֶׁמִסָּבִיב הָיְתָה עֲמֻקָּה; רַק מִתּוֹךְ חַדְרוֹ שֶׁל הַהִינְדוּאִי בָּקַע וְיָצָא אוֹר קָלוּשׁ.

זֶרְמָה הִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת וְהֵצִיצָה בְּעַד הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין הַקְּרָשִׁים שֶׁנִּתְפָּרְדוּ. וְהַמַּרְאֶה, שֶׁרָאוֹּ עֵינֶיהָ, הָיָה כָּל כָּךְ מְשֻׁנֶּה, שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁהַחֶדֶר לֹא הָיָה מוּאָר אֶלָּא בִּזְנַב שֶׁל נֵר־שָׂרָף, הָיָה אוֹר זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ בִּשְׁבִיל הַהִינְדוּאִי, שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק אוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְלָאכָה דַקָּה מִן הַדַּקָּה.

טֶקְסַר יָשַׁב לְפָנָיו; הוּא פָּשַׁט אֶת לְסוֹטַת־הָאוֹר שֶׁלוֹ, עִרְטֵל אֶת זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית וְהֵנִיחַ אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן קָטָן בְּעֶצֶם אוֹרוֹ שֶׁל נֵר־הַשָּׂרָף. עַל הַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הָאֶזְרוֹעַ הָיְתָה מֻנַּחַת פִּסַּת נְיָר מְשֻׁנָּה לְמַרְאֶה וּנְקוּבָה נְקָבִים קְטַנִּים. בְּמַחַט דַּקָּה הָיָה סְקַמְבּוֹ דּוֹקֵר אֶת עוֹרוֹ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנִּסְתַּמֵּן עַל יְדֵי הֶחָרִירִים שֶׁבַּנְּיָר. מְלָאכָה זוֹ, שֶׁעָשָׂה הַהִינְדוּאִי, הָיְתָה מְלֶאכֶת כְּתֹבֶת־קַעֲקַע, שֶֹהָיָה בָּקִי וּמְנֻסֶּה בּוֹ כְּבֶן הַשֵּׁבֶט הַסֶּמִינוֹלִי. וְאָמְנָם עָשָׂה אוֹתָהּ בְּחָרִיצוּת וּבְיָד קַלָּה כָּל כָּךְ, שֶׁחֻדָּהּ שֶׁל הַמַּחַט לֹא נָגַע אֶלָּא נְגִיעֶה כָּלְשֶׁהִי בְֹשֶׁטַח־הָעוֹר הָעֶלְיוֹן, בְּלִי לִגְרֹם לַהִישְׁפַּנִי מַכְאוֹב כָּלְשֶׁהוּ.

וּמִשֶּׁסִּיֵּם מְלָאכָה זוֹ, הֵסִיר סְקַמְבּוֹ אֶת הַנְּיָר, נָטַל עָלִים אֲחָדִים שֶׁל אַחַד הַצְּמָחִים, שֶׁהֵבִיא טֶקְסַר וְשִׁפְשֵׁף בָּהֵם אֶת אֶזְרוֹעוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. לֵיחוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה, שֶׁחִלְחֵל לְתּוֹךְ הַנִּקְבּוּבִיּוֹת, שֶֹנַּעֲשׂוּ בַּמַּחַט, גָּרְמוּ צָרֶבֶת חָרִיפָה לַהִישְׁפַּנִי, אֶלָּא שֶׁאָדָם זֶה לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לִקְטַנּוֹת כָּאֵלֶּה.

מִשֶּׁגָּמַר סְקַמְבּוֹ אֶת הַנִּתּוּחַ, הִקְרִיב אֶת הַנֵּר אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּחְרְתָה שָׁם הַכְּתֹבֶת, וְהִנֵּה נִגְלָה לָעַיִן בְּבֵרוּר צִיּוּר אֲדַמְדָּם עַל עוֹר אֶזְרוֹעוּ שֶׁל טֶקְסַר. צִיוּר זֶה הָיָה הַעְתָּקָה מְדֻיָּקָה שֶׁל אוֹתוֹ הַצִּיוּר, שֶׁנִּצְטַיֵּר עַל גַּבֵּי הַנְּיָר בִּדְקִירוֹת שֶׁל מַחַט. מְלֶאכֶת הַהַעְתָּקָה נֶעֶשְׂתָה בְּדַיְקָנוּת מְעֻלָּה. זֹאת הָיְתָה שׁוּרָה שֶׁל קַוִּים, שֶׁהִפְסִיקוּ זֶה אֶת זֶה וְנִצְטָרְפוּ יַחַד לְסֵמֶל תַּבְנִיתָהּ שֶׁל אַחַת הָאֳלֹהוּיוֹת הַסֶּמִינוֹלִים. סֵמֶל זֶה, שֶׁחָקַק סְקַמְבּוֹ עַל גַּבֵּי הַזְּרוֹעַ, שׁוּב לֹא הָיָה עָשׂוּי לְהִמָּחוֹת עוֹלָמִית.

זֶרְמָה רָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא הֵבִינָה כְּלוּם, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ. לְשֵׁם מַה הִתְקַשֵּׁט טֶקְסַר בִּכְתֹבֶת־קַעֲקַע זוֹ? מַה צֹרֶךְ הָיָה לוֹ בְּ“סִמָּן מְיֻחָד” זֶה, אִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבִּטּוּי הַנָּהוּג בִּתְעוּדוֹת־הַמַּסָּע? כְּלוּם נִתְכַּוֵּן לָשִׂים עַצְמוֹ הִינְדוּאִי? הֲרֵי צֶבָע עוֹרוֹ וּמַרְאֵהוּ הָיוּ מַכְזִיבִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו. וְכִי לֹא מוּטָב הוּא לִרְאוֹת כָּאן סְמִיכוּת בֵּין הַסִּמָּן הַזֶּה וּבֵין אוֹתוֹ הַסִּמָּן שֶׁהוּחַק זֶה לֹא כְּבָר עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל עוֹבְרֵי־הָאֹרַח הַפְלוֹרִידִים, שֶׁנָּפַל בִּידֵי לַהֲקָה שֶׁל סֶמִּינוֹלִים בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַגָּלִיל? וְאֶפְשָׁר שֶׁטֶּקְסַר הִתְכַּוֵּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה לְשֵׁם אֶחָד מֵאוֹתָם הָ“אַלִיבִּי” הַסְּתוּמִים וְרַבֵּי־הַחִידוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מִסְתַּיֵּעַ בָּהֶם עַד עַכְשָׁיו בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ?

או­ֹ אוּלַי הָיְתָה זֹאת אַחַת הַתַּעֲלוּמוֹת, הַמְיֻחָדוֹת לְחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים, שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּלוֹת בַּיָּמִים הַבָּאִים?

וְאוּלָם בְּמֹחָהּ שֶׁל זֶרְמָה נִצְנְצָה אוֹתָהּ שָׁעָה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת:

וְכִי הַהִישְׁפַּנִי לֹא בָּא אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשְׁרוֹנוֹ שֶׁל סְקָמְבּוֹ בִּמְלָאכָה שֶׁל כְּתֹבֶת־קַעֲקַע? וּמִשֶּׁנִּגְמַר נִתּוּחַ זֶה, כְּלוּם יִטּשׁ מִיָּד אֶת הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְיַחֲזֹר לִצְפוֹנָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה, וּבְלִי־סָפֵק אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁבְּנֵי סִיעָתוֹ עֲדַיִן עוֹמְדִים שָׁם בְּרֹאשׁ הַשִּׁלְטוֹן? וְכִי לֹא מִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּבֵית־הַקּוֹרוֹת עַד אוֹר הַבֹּקֶר וִיצַוֶּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַמֵּטִיסָה וְיַחְלִיט הַחְלָטוֹת חֲדָשׁוֹת בְּנוֹגֵעַ לַשְּׁבוּיוֹת שֶׁבְּיָדוֹ.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכְחָה זֶרְמָה, שֶׁפַּחְדָּהּ זֶה הָיָה פַּחַד שָׁוְא. בּוֹ בָּרֶגֶע שֶׁהַהִישְׁפַּנִי קָם מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי לַחֲזֹר אֶל הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי, שָׁבָה בִּמְהִירוּת אֶל חַדְרָהּ וְשָׁם נִסְמְכָה אֶל הַדֶּלֶת וְהֶאֱזִינָה מִלִּים אֲחָדוֹת מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶּבֵּין הַהִינְדוּאִי וַאֲדוֹנָיו:

“שְׁמֹר אוֹתָן בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן”, – אָמַר טֶקְסַר.

“כֵּן אֶעֱשֶׂה”, – עָנָה סְקַמְבּוֹ. “אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת, אִם גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק יַטְרִידֵנִי כָּאן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר יוֹתֵר מִדַּי?”

“הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים שׁוּב לֹא יְהֵא לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק. עַל כָּל פָּנִים, אִם יְהֵא צֹרֶך בְּכָךְ, תּוֹלִיךְ אֶת הַמֶּטִיסָה וְאֶת הַיַּלְדָּה אֶל הַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ לְךָ… שֶׁאַף אֲנִי אָבוֹא אַחֲרֶיךָ לְשָׁם”.

“טוֹב הַדָּבָר, אֲדוֹנִי”, – אָמַר סְקַמְבּוֹ, ”לְפִי שֶׁצָרִיךְ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁמַּצַּב־הַדְּבָרִים עָלוּל לְהַגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁגִּ’ילְבֶּרְט, בְּנוֹ שֶׁל גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, וּמַרס, בַּעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה…"

“לֹא תַּעֲבֹרְנָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְהֵם יִפְּלוּ בְּיָדִי”, – עָנָה טֶקְסַר, “וּכְשֶׁיִהְיוּ תְּפוּסִים בְּיָדִי…”

זֶרְמָה לֹא שָׁמְעָה אֶת סוֹפוֹ שֶׁל דִּבּור זֶה, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל אִיּוּם כְּלַפֵּי בַּעְלָהּ וּכְלַפֵּי גִּ’ילְבֶּרט.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצְאוּ טֶקְסַר וּסְקַמְּבּוֹ מִן הַמְּצוּדָה הַקְּטָנָּה וְהַדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה נִנְעֲלָה אַחֲרֵיהֶם.

מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים הִפְלִיג הַסְקִיף, הַמֻּנְהָג בִּידֵי הַהִינְדוּאִי, מִן הָאִי הַקָּטָן, עָבַר דֶּרֶךְ הָעַקְמוּמִיּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶֹל אֲגַם־הַבִּצָּה וְהֵבִיא אֶת הַהִישְׁפַּנִי אֶל הַטִּירָה שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לוֹ בִּנְהַר סֶנט־גּ’וֹן בִּמְבוֹא הַמִּפְרָץ. וּמִיָּד הִסִּיעַ שֵׁפֶל־הַיָּם אֶת טֶקְסַר בִּמְהִירוּת אֶל עֵבֶר הָעִיר גֶֹ’קְסוֹנְוִיל.

הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם עִם הָנֵץ אוֹר הַיּוֹם וּבְעוֹד מוֹעֵד כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מְזִמּוֹתָיו אֶל הַפֹּעַל. וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים אֲחָדִים, וּמַרְס נֶעֱלָם בִּמְצוּלוֹת סֶנְט־גּ’וֹן וְגִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק נִדּוֹן לְמִיתָה.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן    🔗

בְּאַחַד עָשָׂר לְמַרְס בַּבֹּקֶר נִדּוֹן גִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק לְמִיתָה עַל יְדֵי הַוַּעַד שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל. בָּעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם נֶאֱסָר אָבִיו בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַוַּעַד עַצְמוֹ. וּבְעוֹד יוֹמַיִם יִתְקַיֵּם פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל קְצִין־הַצָּבָא הַצָּעִיר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁנִתְבַּע לְדִין עַל הֱיוֹתוֹ שֻׁתָּף לוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ, יְהֵא נִדּוֹן אַף הוּא לְמִיתָה וְיוּמַת עִמּוֹ כְּאֶחָד!

כַּיָּדוּעַ הָיָה הַוַּעַד כָּפוּף לְמִשְׁמַעְתּוֹ שֶׁל טֶקְסַר. רַק רְצוֹנוֹ לְבַדּוֹ הָיָה לוֹ לְחֹק. הֲמָתַת הַבֵּן וְהָאָב לֹא תִּהְיֶה אֶלָּא הַקְדָּמָה לְמַעֲשֵׂי הַהֶרֶג, שֶׁהַלְּבָנִים מִן הַשְּׂדֵרוֹת הַנְּמוּכוֹת בִּלְוָיַת הָאֲסַפְסוּף, הַמְסַיֵּעַ בְּיָדָם, מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת בְּקֶרֶב הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁבִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה וּלְכָל מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּדֵעוֹתֵיהֶם עַל עִנְיָן הָעַבְדוּת. מִתַֹחַת לַמַּסְוֶה שֶׁל מִלְחֶמֶת־אֶזְרָחִים יִמְצְאוּ לָהֶם הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ יְכֹלֶת לְהַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲוַת הַנְּקָמָה הָאִישִׁית שֶׁלָּהֶם בְּאֵין מַעְצוֹר. רַק בִּיאָתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לְבַדָּהּ תּוּכַל לְהַפְסִיק אֶת מַעֲשֵׂי הַדָּמִים הַלָּלוּ. אֲבָל כְּלוּם יָבוֹאוּ? וְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר – כְּלוּם יָבוֹאוּ קֹדֶם שֶׁיִפְּלוּ הַקָּרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַלָּלוּ שֶׁל חֲמַת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

לְמַרְבֶּה הָאָסוֹן הָיָה הַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק.

וְכֵיוָן שֶׁהָאִחוּרִים הַלָּלוּ הָלְכוּ וְנִמְשְׁכוּ, קַל לְהָבִין כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ עִנּוּיֵי נַפְשָׁם שֶׁל יוֹשְׁבֵי קַסְטֶל־הַאוּז?

דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס נָטַשׁ לְפִי שָׁעָה אֶת מַחֲשַבְתּוֹ לַחְדֹּר לְתּוֹךְ נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ מִמְּקוֹם תַּחֲנוֹתָן. וְכִי מִתְיָרְאוֹת הֵן לַעֲבֹר אֶת שִׂרְטוֹן־הַנָּהָר עַכְשָׁיו, בְּאֵין עוֹד מַרְס עִמָּן, לְהַנְחוֹתָן בִּמְסִלַּת־הַמַּיִם שֶׁל הַנָּהָר? וְכִי וִתְּרוּ עַל כַּוָּנָתָן לִכְבֹּשׁ אֶת גֶּ’קְסוֹנְוִיל וּלְהַמְצִיא מִתּוֹךְ כָּךְ בִּטָּחוֹן וּמַחֲסֶה לַמַּטָּעוֹת אֲשֶׁר בְּמַעֲלֶה נְהַר סֶנט־גּ’וֹן? מַה הַמְּאֹרָעוֹת הַחֲדָשִׁים, שֶׁאֵרְעוּ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה וְשֶׁגָּרְמוּ לְכָךְ, כִּי הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן שִׁנָּה אֶת תָּכְנֵיּוֹתָיו?

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת, שֶׁמַּר סְטֶנֶרד וְהַסּוֹכֵן פֶּרִי הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם בְּאוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁנֵים עָשָׂר לְמַרס, שֶׁנִמְשַׁךְ לְאֵין קֵץ.

לְפִי הַשְּׁמוּעוֹת, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּחֶבֶל־הָאָרֶץ שֶׁל פְלוֹרִידָה שֶׁבֵּין הַנָּהָר וְהַיָּם, נִתְרַכְּזוּ פְּעֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים בְּעִקָּר עַל חוֹף הַיָּם עַצְמוֹ. הַמְפַקֵד דִּיפוֹן הִפְלִיג בָּאֳנִיָּה “אוּאֶבֶּשׁ” אֶל הַמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין בִּלְוָיַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלּוֹ, הַחֲזָקוֹת בְּיוֹתֵר. אוֹמְרִים שֶׁהַמִּילִיצִיָּה מִתְכּוֹנֶנֶת לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְלֹא תְּנַסֶּה לְהָגֵן עַל מְצוּדַת מַרְיוֹן, כְּשֵׁם שֶׁלֹא הֵגֵנָּה עַל מְצוּדַת קְלִינְטש בִּזְמַן כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה.

אֵלֶּה הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁהֵבִיא הַסּוֹכֵן הַבֹּקֶר לְקַסְטֶל־הַאוּז וּמִיָּד הוֹדִיעוּ אוֹתָן לְמַר סְטֶנֶרד וּלְאֶדוּאַרד קָרוֹל, אֲשֶׁר פִּצְעוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד, אָכַף עָלָיו לִהְיוֹת מוּטָל עַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ שֶׁבְּאוּלָם הַפְּרוֹזְדוֹר.

“צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בָּאוּ אֶל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין!” – קָרָא הַלָּז. “וּמִפְּנֵי מָה אֵינָם בָּאִים לְגֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“אֶפְשָׁר שֶׁאֵינָם מִתְכַּוְּנִים אֶלָּא לַחְסֹם אֶת הַנָּהָר בְּתַחְתִּיתוֹ בְּלִי לִכְבֹּש אוֹתוֹ”, – עָנָה פֶּרִי.

“אֶפְשָׁר אֵלֵךְ וְאוֹדִיעַ לַמְפַקֵּד דִּיפֹון עַל הַסַּכָּנָה, שֶׁמַּר בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ נְתוּנִים בָּהּ?” – אָמַר פֶּרִי.

“הַנְּסִיעָה לְשָׁם תֶּאֱרַךְ מֵעֵת־לְעֵת”, – עָנָה קָרוֹל, "אֲפִילוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁלֹּא תִּתְעַכֵּב עַל יְדֵי הַמִּילִיצִיָּה, הַנְּסוֹגָה אָחוֹר! וְעַד שֶׁיַּסְפִּיק הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן לָתֵת פְּקֻדָּה לִסְטֶוֶנס לִכְבֹּש אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, יַעֲבֹר זְמַן הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר! וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי אוֹתוֹ שִׂרְטוֹן הַנָּהָר מְעַכֵּב! אִם הַתּוֹתְחָנִיּוֹת אֵינָן יְכֹלוֹת לַעֲבֹר אוֹתוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט הָאֻמְלָל, שֶׁמָּחָר יוֹצִיאוּהוּ לְמִיתָה? לָאו…. לֹא לְסֶנט־אַבְגּוּסְטִין צָרִיךְ לָלֶכֶת, אֶלָּא לְגֶ’קְסוֹנְוִיל עַצְמָהּ! וְלֹא אֶל הַמְפַקֵּד דִּיפֹון צָרִיךְ לִפְנוֹת.. אֶלָּא אֶל טֶקְסַר…

הַדִּין עִם מַר קָרוֹל, אָבִי, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְשָׁם!" – אָמְרָה מִיס אַלִּיס, שֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל קָרוֹל.

הַנַּעֲרָה אַמִּיצַת־הַלֵּב נְכוֹנָה הָיְתָה לְנַסּוֹת אֶת הַכֹּל וּלְהַפְקִיר עַצְמָה לְכָל סַכָּנָה, וּבִלְבָד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהֹּ לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט.

כְּשֶׁיָּצָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אֶמֶשׁ מִקֶּמדלֶס־בֵּי, דָּרַש בְּכָל תֹּקֶף, שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִשְׁתּוֹ אֶת דְּבַר יְצִיאָתוֹ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל. מִן הַמֻּכְרָח הָיָה בְּהֶחְלֵט לְהַעֲלִים מִמֶּנָּה, שֶׁהַוַּעַד נָתַן פְּקֻדָּה לֶאֱסֹר אוֹתוֹ. מָרַת בּוֹרְבֶּנק לֹא יָדְעָה אֵפוֹא אֶת הַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶנֶּעְלַם מִמֶּנָּה גּוֹרָלוֹ שֶׁל בְּנָהּ, שֶׁחָשְׁבָה עָלָיו, כִּי הוּא נִמְצָא בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַצִּי. וְכִי יָכְלָה אִשָּׁה אֻמְלָלָה זוֹ לַעֲמֹד בָּאָסוֹן הַכָּפוּל הַזֶּה, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַלֶיהָ? בַּעְלָהּ תָּפוּס בְּיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר וּבְנָהּ יוּצָא מָחָר לַהֲרִיגָה! צָרָה זוֹ תְּקַפַּח אֶת חַיֶּיהָ. כְֹשֶׁבִּקְשָׁה לִרְאוֹת אֶת גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, אָמְרָה לָה מִיס אַלִּיס, שֶׁהוּא נָסַע מִקַּסְטֶל־הַאוּז, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דֵּי וְזֶרְמָה וְשֶׁלֹא יָשׁוּב, כְּפִי הַנִּרְאֶה, אֶלָּא מִקֵּץ אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁעוֹת. כֶּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל מָרַת בּוֹרְבֶּנק הָיוּ מְכֻוָּנוֹת עַכְשָׁיו לַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּעֱלְמָה. וְצָרָה זוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה מִכֹּחָהּ לָשֵׂאת אוֹתָהּ, בְּיִחוּד בַּמַּצָּב, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְמִיס אַלִּיס, מַה הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לְגֶ’מס וּלְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק. הִיא יָדְעָה, שֶׁהַקָּצִין הַצָּעִיר עָתִיד לִהְיוֹת מוּמָת מָחָר בִּירִיָּה וְשֶׁכָּךְ יִהְיֶה גַּם סוֹפוֹ שֶׁל אָבִיו!… וְהִיא גָּמְרָה בְּנַפְשָׁהּ לָלֶכֶת אֶל טֶקְסַר וּבָאָה לְבַקֵּשׁ מֵאֵת קָרוֹל לְהַעֲבִירָהּ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר.

“אַתְּ.. אַלִּיס.. תֵּלְכִי אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל!” – צָוַח סְטֶנֶרד.

“אַבָּא… מִן הַמֻּכְרָח הוּא!”…

הִסּוּסוֹ שֶׁל סְטֶנֶרד, שֶׁהָיָה דָּבָר טִבְעִי כָּל כָּךְ, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנוּ פִּתְאֹם מִפְּנֵי הַהֶכְרַח לִפּעֹל וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי אִחוּר. אִם הָיְתָה עֲדַיִן הַצָּלָה לְגִ’ילבֶּרט, הֲרֵי רַק בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁמִיס אַלִּיס אָמְרָה לְנַסּוֹת לָלֶכֶת בָּהּ. אֶפְשָׁר, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהָרֵךְ אֶת לִבּוֹ שֶׁל טֶקְסַר, אִם תִּתְנַפֵּל לְרַגְלָיו? אֶפְשָׁר, שֶׁתַּטֶּה אֶת לִבּוֹ לִדְחוֹת לְפִי שָׁעָה אֶת הַהֲרִיגָה? אֶפְשָׁר, שֶׁתִּמְצָא סִיּוּעַ מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים, אֲשֶׁר צָרַת נַפְשָׁהּ תְּעוֹרֵר אוֹתָם לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד עָרִיצוּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בָּהּ? וּלְפִיכָךְ הֶכְרַח הָיָה לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל הַסַּכָּנוֹת הַכְּרוּכוֹת בָּזֶה.

“פֶּרִי יוֹאִיל לְהֲבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי”, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

“בְּחֵפֶץ־לֵב”, – עָנַה סוֹכֵן הָאֲחֻזָּה.

“לֹא כֵּן, אַלִּיס, הִנְנִי לְלַוּוֹתֵךְ בְּעַצְמִי”, – אָמַר סְטֶנֶרד. “אָמְנָם כֵּן… אֲנִי עַצְמִי! הָבָה נֵלֵךְ”..

“אַתָּה סְטֶנֶרד?”… – אָמַר קָרוֹל. “אַתָּה מַפְקִיר אֶת חָיֶּיךָ… שֶׁהֲרֵי דֵעוֹתֶיךָ גְּלוּיוֹת וִידוּעוֹת לַכֹּל”..

“אַחַת הִיא” – עָנָה סְטֶנֶרד. “לֹא אַנִּיחַ לְבִתִּי לָלֶכֶת אֶל הַבִּרְיוֹנִים הַלָּלוּ בִּלְעָדַי. הָבָה יִשָּׁאֵר פֶּרִי בְּקַסְטֶל־הַאוּז, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכֹל לָקוּם מִמִּשְׁכָּבְךָ, אֶדוּאַרד, וְהֲרֵי יִתָּכֵן, שֶׁיַעַצְרוּנִי שָׁם”…

“וְאִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק תִּקְרָא לְךָ אוֹ לְמִיס אַלִּיס” – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל, מַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לָהּ?"

“תֹּאמַר לָהּ, שֶׁאָנוּ הִתְחַבַּרְנוּ אֶל גֶּ’מס וְהִנְנוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ בְּחִפּוּשָׂיו בְּעֵבֶר הַנָּהָר!… וְאִם יְהֵא צֹרֶךְ בְּכָךְ, אֱמֹר לָהּ גַּם שֶׁאֲנוּסִים הָיִינוּ לָלֶכֶת אֶל גֶּ’קְסוֹנְוִיל… קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים. הַגֵּד לָהּ מַה שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר וְיָשָׁר בְּעֵינֶיךָ לְהַגִּיד לָהּ, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ, וֶהֱוֵה זָהִיר לְהַשְׁמִיעַ לָהּ מִלָּה, שֶׁיְהֵא בָּהּ כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּלִבָּהּ אֶת הַחֲשָׁשָׁה, שֶׁבַּעְלָהּ וּבְנָהּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה… פֶּרִי, הוֹאֶל נָא לְצַוּוֹת, שֶׁיָּכִינוּ סִירָה!”

הַסּוֹכֵן יָצָא מִיָּד, וּסְטֶנֶרד הִתְעַסֵּק בַּהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ.

אָמְנָם מוּטָב הָיָה, שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתָהּ מִקַּסְטֶל־הַאוּז תּוֹדִיעַ מִיס אַלִּיס לְמָרַת בּוְֹרְבֶּנק, שֶׁאֲנוּסָה הִיא לָלֶכֶת עִם אָבִיהָ לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, עָלֶיהָ לְכַזֵּב וְלֵאמֹר לָהּ, כִּי מִפְלַגְתּוֹ שֶׁל טֶקְסַר נָפְלָה… כִּי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לָכְדוּ אֶת הַנָּהָר… וְכִי גִּ’ילְבֶּרט יָבוֹא מָחָר לְקֶמדלֶס־בֵּי… וְאוּלָם הֲתַעֲצֹר הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה כֹּחַ, שֶׁלֹּא לְהִתְבַּלְבֵּל, וְהַאִם לֹא יִבְגֹד בָּהּ קוֹלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁתַּגִּיד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְהִתְקַיֵּם בַּמַּצָּב שֶׁל עַכְשָׁיו?

כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל חַדְרָהֹּ שֶׁל הַחוֹלָה, הָיְתָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק יְשֵׁנָה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר, שֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בְּמִין תְּנוּמָה רַבַּת־עִנּוּיִים, בְּמִין קִפָּאוֹן עָמֹק, אֲשֶׁר מִיס אַלִּיס לֹא מָצְאָה עֹז בְּלִבָּהּ לְהַעִירָהּ מִמֶּנּוּ. אֶפְשָׁר, שֶׁמּוּטָב הָיָה, כִּי הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נִפְטְרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ בִּדְבַר־שְׂפָתַיִם.

אַחַת מִמְּשָׁרְתוֹת הַבַּיִת הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל הַחוֹלָה. מִיס אַלִּיס צִוְּתָה עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתָהּ אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וְשֶׁאִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק תִּשְׁאַל אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת, תִּפְנֶה אֶל מַר קָרוֹל וְהוּא יוֹרֶנָּה מַה לְהָשִׁיב לָהּ. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָּחֲנָה אֶל הָאֵם הָאֻמְלָלָה וְנָגְעָה בִּשְׂפָתֶיהָ בְּמִצְחָהּ וְיָצְאָה מִן הַחֶדֶר, כְּדֵי לְהִלָּווֹת אֶל אָבִיהָ.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה:

“בּוֹא נָא, אַבָּא!”

שְׁנֵיהֶם חִבְּקוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל אֶדואַרד קָרוֹל וְיָצְאוּ מֵאוּלָם הַפְּרוֹזְדוֹר.

בְּאֶמְצַע שְׂדֵרַת־הַחִזְרָן, שֶׁהוֹלִיכָה אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן, נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם הַסּוֹכֵן.

“הַסִּירָה מוּכָנָה”, – אָמַר פֶּרִי.

“טוֹב הַדָּבָר”, – עָנָה סְטֶנֶרד. הֱוֵה שָׁקוּד, יְדִידִי, לִשְׁמֹר עַל קַסְטֶל־הַאוּז שְׁמִירָה מְעֻלָּה".

“אַל תִּדְאַג מְאוּמָה, מַר סְטֶנֶרד. הַנֶּגְרִים שֶׁלָּנוּ חוֹזְרִים מְעַט מְעַט אֶל הַמַּטָּעָה, וְהַדָּבָר מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו. מַה יַּעֲשׂוּ בַּחֵרוּת, שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ לָהּ בְּיַד הַטֶּבַע? הָשִׁיבָה לָנוּ אֶת מַר בּוֹרְבֶּנק, וְהוּא יִמְצָא אֶת כֻּלָּם, אִישׁ אִישׁ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ!”

מַר סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ יָשְׁבוּ מִיָּד בַּסִּירָה, שֶׁאַרְבָּעָה מַלָּחִים מִקֶּמדלֶס־בֵּי הָיוּ מַנְהִיגִים אוֹתָהּ. הַמִּפְרָשׂ הוּנַף, וְרוּחַ מִזְרָחִית קְלִילָה הִסִּיעָה בִּמְהִירוּת אֶת הַסִּירָה מִן הַחֹוף. הַנָּמֵל נִתְעַלֵּם חִישׁ מִן הָעַיִן אֲחוֹרֵי הַכֵּף, שֶׁהִתְנַשֵּׂא לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית שֶׁל הַמַּטָּעָה.

סְטֶנֶרד לֹא אָבָה לָבוֹא אֶל נְמֵלָהּ שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל וְלַעֲלוֹת עַל חוֹפָהּ, לְפִי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ שָׁם מִיָּד; וּלְפִיכָךְ בָּחַר לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה בְּמִפְרָץ קָטָן, שֶׁנִמְצָא קְצַת לְמַעְלָה מִזֶּה. מִשָּׁם יָכֹל הָיָה לְהַגִּיעַ עַל נְקַלָּה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוֵי, שֶׁעָמַד מִצַּד זֶה, בִּקְצֵה הַפַּרְוָר. שָׁם יִתְיָעֲצוּ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶך יֵשׁ לִפּעֹֹל בְּעִנְיָן זֶה, לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב.

“הַמִּפְרָשׂ הוּנַף”

הַנָּהָר הָיָה גַּלְמוּד וְשָׁמֵם בְּאוֹתָה שָׁעָה. שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לוֹ בְּמַעֲלֵה זִרְמוֹ, שֶׁמִּשָּׁם צְרִיכָה הָיְתָה לָבוֹא הַמִּילִיצִיָּה הַבּוֹרַחַת מִסֶּנט־אַבְגוּסְטִין אֶל הַדָּרוֹם, וְלֹא בְּתַחְתִּיתוֹ. מִכָּאן מוּכַח הָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם קְרָב בֵּין סְפִינוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְלוֹרִידִים וּבֵין הַתּוֹתְחָנִיוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֲפִילוּ אֶת שׁוּרַת הָאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ בִּמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם, לְפִי שֶׁעַקְמוּמִיתוֹ שֶׁל נְהר סֶנְט־גּ’וֹן הֶעְלִימָה אֶת הָאֹפֶק לְמַטָּה מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל.

לְאַחַר שִׁיטָה מְהִירָה, שֶׁהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מֵאֲחוֹרֵי הַסִּירָה הָיְתָה מְסַיַּעַת אוֹתָהּ, הִגִּיעוּ סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית וְעָלוּ בְּאֵין־רוֹאִים עַל הַיַּבָּשָׁה בַּמִּפְרָץ הַקָּטָן, שֶׁהָיָה עָזוּב לְלֹא שְׁמִירָה, וּמִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים כְּבָר יָשְׁבוּ בְּבֵית הַמֻּרְשֶׁה שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.ֹ

הַלָּז הָיָה תּוֹהֶה וְחָרֵד בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵיהֶם. מְצִיאוּתָם בְּתוֹךְ הָאֲסַפְסוּף הַמְּרֻתָּח הַזֶּה, שֶׁהָיָה כֻּלּו מָסוּר לְטֶקְסַר, הָיְתָה כְּרוּכָה בְּסַכָּנָה. הַכֹּל יָדְעוּ, כִּי סְטֶנֶרד הֲרֵיהוּ מִן הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת וּמַחֲזִיק בְֹּעִנְיָן זֶה בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי קֶמדלֶס־בֵּי. שְׁדִידַת בֵּיתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ בְּגֶּ’קְסוֹנְוִיל הָיְתָה אַזְהָרָה, שֶׁצָּרִיך הָיָה לִתֵּן דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ.

דָּבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא, שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה צָפוּי לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה. אִם יַכִּירוּהוּ, אַשְׁרָיו אִם יִפָּטֵר בְּמַאֲסָר בִּלְבָד, כְּאֶחָד מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל בּורְבֶּנק.

“עָלֵינוּ לְהַצִּיל אֶת גִּ’ילְבֶּרט!” – הָיְתָה הַתְּשוּבָה הָאַחַת, שֶׁיָכְלָה מִיס אַלִּיס לְהָשִׁיב עַל כָּל דִּבְרֵי הַחֲשָׁשׁוֹת, שֶׁהִבִּיעַ הַרְוֵי.

“אָמְנָם כֵּן”, – עָנָה הַלָּז, “צָרִיךְ לְנַסּוֹת זֹאת! אֲבָל אַל יֵרָאֶה מַר סְטֶנֶרד בַּחוּץ!… יְהֵא עָצוּר בַּבַּיִת כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה”.

“יַנִּיחוּנִי לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הַכֶּלֶא?” – שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

“מְסֻפְּקַנִי, מִיס אַלִּיס”.

“הֲיַעֲלֶה בְּיָדִי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי טֶקְסַר?”

“צָרִיךְ לְנַסּוֹת”.

“וּבְכֵן אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁאֲלַוֶּה אוֹתָהּ?” – אָמַר סְטֶנֶרד כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.

“לָאו! דָּבָר זֶה יַכְשִׁיל מֵרֹאשׁ אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ לִפְנֵי טֶקְסַר וְהַוַּעַד שֶׁלּוֹ”.

“הָבָה נֵלְכָה אֵפוֹ­א, מַר הַרְוֵי”, – אָמְרָה מִיס אַלִּיס.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁנִפְרַד מֵהֶם בִּקֵּשׁ סְטֶנֶרד לַדַעַת, אִם לֹא אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת חֲדָשִׁים בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, שֶׁהַשְּׁמוּעָה עֲלֵיהֶם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה אֶל קֶמדלֶס־בֵּי.

“לֹא אֵרַע דָּבָר”, – עָנָה וְאָמַר הַרְוֵי, “עַל כָּל פָּנִים בְּנוֹגֵעַ לְגוֹרָלָהּ שֶׁל גֶֹּ’קְסוֹנְוִיל. הַצִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הוֹפִיעַ בַּמִּפְרָץ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין, וְהָעִיר נִכְנְעָה. בְּנוֹגֵעַ לִנְהַר סֶנט־גּ’וֹן, לֹא נִרְאָה בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל תְּנוּעַת אֳנִיּוֹת. הַתּוֹתְחנִיּוֹת עֲדַיִן עוֹגְנוֹת בִּמְקוֹמָן, לְמַטָּה מִן הַשִּׂרְטוֹן”.

“עֲדַיִן מַחְסוֹר־הַמַּיִם מְעַכֵּב אוֹתָן לַעֲבֹר אוֹתוֹ?”…

“הֵן, אֲדוֹנִי סְטֶנֶרד. וְאוּלָם הַיּוֹם אָנוּ מְצַפִּים לְגֵאוּת־יָם חֲזָקָה בְּיוֹתֵר כַֹנָּהוּג בִּזְמַן שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. בְּשָׁלֹש שָׁעוֹת יִגְאוּ מֵי הַיָּם, וְאֶפְשָׁר שֶֹהַתּוֹתְחָנִיּוֹת תּוּכַלְנָה לַעֲבֹור”…

“בְּלִי סַפָּן מוֹרֶה־דֶּרֶךְ? הֲרֵי מַרס אֵינֶנּוּ, וּמִי יַעֲבִירֵן בִּמְסִלַּת־הַמַּיִם?” – עָנְתָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס וְקוֹלָהֹּ הוֹכִיחַ עָלֶיהָ שֶׁלּאּ יָכְלָה לְהֵאָחֵז אֲפִילוּ בְּתִקְוָה זוֹ. לָאו… הֲרֵי זֶה דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר!… אֲדוֹנִי הֶרְוֵי, עָלַי לָבוֹא לִפְנֵי טֶקְסַר, וְאִם יִדְחֵנִי, עָלֵינוּ לְהַקְרִיב אֶת הַכֹּל, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת גִּ’ילְבֶּרט מִבֵּית־הָאֲסוּרִים"…

“אָנוּ נַעֲשֶׂה זֹאת, מִיס אַלִּיס”.

“וְכִי לֹא נִשְׁתַּנָּה מַצַּב־הָרוּחוֹת בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל?” – שָׁאַל סְטֶנֶרד.

“לֹא”, – עָנָה הַרְוֵי. “הַנְּבָלִים עֲדַיִן שׁוֹלְטִים בָּעִיר וְטֶקְסַר הוּא הַמּוֹשֵׁל בָּהֶם. וְאוּלָם הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים מִתְמַרְמְרִים בַּחֲמַת זַעַם עַל הַנְּגִישׂוֹת וְהָאִיּוּמִים שֶׁל הַוַּעַד, וְאַךְ יוֹפִיעוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית עַל פְּנֵי הַנָּהָר, מִיָּד ישְׁתַּנֶּה מַצַּב הַדְּבָרִים. אֲסַפְסוּף זֶה מוּג־לֵב וּפַחְדָּן הוּא בִּכְלָלוֹ. וְאַךְ יִפֹּל עֲלֵיהֶם פַּחַד, מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ… הֲרֵינִי מְקַוֶּה עֲדַיִן, שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל סְטֶוֶנס לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן”…

“אָנוּ לֹא נֵשֵׁב וּנְחַכֶּה לְכָךְ” – עָנְָתה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס בְּעֹז, “עַד כֹּה וְכֹה עָלַי לִרְאוֹת אֶת טֶקְסַר!”

וּבְכֵן הֻחְלַט, כִּי סְטֶנֶרד יֵשֵׁב בַּבָּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּדַע לְאִישׁ, שֶׁהוּא נִמְצָא בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל. הַרְוֵי הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה בְּכָל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁאָמְרָה לַעֲשׂוֹת וְשֶׁהַצְלָחָתָם הָיְתָה מְפֻקְפָּקָה מְאֹד. אִם טֶקְסַר יִדְחֶה אֶת בַּקָּשָׁתָהּ לָחוּס עַל חַיָּיו שֶׁל גִּ’ילְבֶּרט, אוֹ אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל מִיס אַלִּיס לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו, הֻחְלַט לְמַלֵּט אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר וְאֶת אָבִיו מִבֵּית־הָאֲסוּרִים וְאִלּוּ גַּם בִּמְחִיר שֶׁל הוֹן עָצוּם.

בְּאַחַת עֶשְׂרֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר יָצְאוּ מִיס אַלִּיס וְהַרְוֵי מִן הַבַּיִת וְהָלְכוּ אֶל בֵֹית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי, שֶׁהַוַּעַד עִם טֶקְסַר הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בִּקְבִיעוּת.

הָעִיר הָיְתָה מְלֵאָה רִגְשַׁת תְּנוּעָה כְּקֹדֶם. בָּרְחוֹבוֹת גְּדוּדֵי מִילִיצִיָּה, שֶׁנִּתְוַסֵּף לָהֶם חִזוּק עַל יְדֵי הַפְּלֻגּוֹת, שֶׁבָּרְחוּ וְנִקְהֲלוּ לְכָאן מֵחֶבְלֵי הַדָּרוֹם. בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הָיוּ מְצַפִּים לְבִיאָתָם שֶׁל גְּדוּדֵי הַצָּבָא, שֶׁנַּעֲשׂוֹ מֻפְנִים לְאַחַר הִכָּנְעוּתָהּ שֶׁל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין וְשֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לָבוֹא עִם דֶּרֵךְ נְהַר סֶנט־גּ’וֹן אוֹ דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים שֶׁעַל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית וְלַעֲבֹר מִשָּׁם אֶת הַנָּהָר לְעֻמַּת גֶּ’קְסוֹנְוִיל. הֶהָמוֹן הָיָה עוֹבֵר וְשָׁב בָּרְחוֹבוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה. נִתְפַּשְּׁטוּ אַלְפֵי שְׁמוּעוֹת, שֶׁהָיוּ מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ כַּנָּהוּג, וְעוֹרְרוּ רַעַשׁ גָּדוֹל מֵעֵין מְהוּמָה. אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה עַל נְקַלָּה, אֲשֶׁר אִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יוֹפִיעוּ בַּנָּמֵל, לֹא תְּהֵא נַעֲשֵׂית כְּנֶגְדָּם שׁוּם פְּעֻלַּת־הֲגָנָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם אַחְדוּת. הַהִתְקוֹמְמוֹת בִּפְנֵיהֶם לֹא תְּהֵא מַמָּשִׁית. אִם פֶרְנַנְדִינָה נִכְנְעָה לִפְנֵי תִּשְׁעָה יָמִים לְצִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל רָאִיט, שֶׁעָלוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם עַל הַיַּבָּשָׁה, אִם סֶנט־אַבְגוּסְטִין נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, בְּלִי שֶׁנַּעֲשָׂה אֲפִילוּ נִסָּיוֹן כָּלְשֶׁהוּ לַחְסוֹם בְּפָנֶיהַָ אֶת הַמַּעֲבָר, הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁכָּךְ יְהֵא גַּם גּוֹרָלָהֹּ שֶׁל גֵּ’קְסוֹנְוִיל. הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית תְּהֵא אֲנוּסָה לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָהּ לְצִבְאוֹת הַצָּפוֹן וְלָסֶגֶת אָחוֹר לִפְנִים הַגָּלִיל. רַק דָּבָר אֶחָד בִּלְבָד עָלוּל הָיָה לְהַצִּיל אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל מִן הַכִּבּוּשׁ, לְהַאֲרִיךְ אֶת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַוַּעַד וּלְהַנִּיחוֹ לְקַיֵּם אֶת מְזִמּוֹת־הַדָּמִים שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ: אִי־יְכֹלֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לַעֲבֹר אֶת הַשִׂרְטוֹן, אִם מֵחֲמַת חֹסֶר מַיִם, אוֹ מֵאֶפֶס סַפָּן מוֹרֵה־דֶּרֶךְ. וְאוּלָם שְׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְבָּרֵר בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

בֵּינְתַיִם הָיוּ מִיס אַלִּיס וְהַרְוֵי מְפַלְּסִים לָהֶם דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ הֲמוֹן־עָם, שֶׁהָלַךְ וְהִתְרַבָּה, וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הָרְחָבָה הָרָאשִׁית שֶׁבָּעִיר. מַה לָּהֶם לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לַחְדֹּר אֶל אּוָלם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט? הֵם הִתְקַשּׁוּ לִמְצֹא עֵצָה לְכָךְ. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לְשָם, אֵיךְ יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִתְרָאוֹת עִם טֶקְסַר? הֵם לֹא יָדְעוּ זֹאת. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּוָּדַע לַהִישְׁפַּנִי, כִּי אַלִּיס סְטֶנֶרד מְבַקֶּשֶׁת לְדַבֵּר עִמּוֹ, יְצַוֶּה לֶאֱסֹר אוֹתָהּ בַּמִּשְׁמָר וּלְעָצְרָהּ שָׁם עַד שֶׁיָּקוּם פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר, כְּדֵי לְהִפָּטֵר בְּכָךְ מִן הַבַּקָּשָׁה הַטַּרְדָנִית?… וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה גֵּרְשָה מִלִּבָּהּ אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ, שׁוּם דְּאָגָה לְסַכָּנָה, הַצְּפוּיָה לָהּ לָעַצְמָהּ, לֹא יָכְלָה לַעֲצֹר אוֹתָהּ מִלְּהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהּ – לָבוֹא לִפְנֵי טֶקְסַר וּלְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לָחֹן אֶת גִּ’ילבֶּרט.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס אֶל הָרְחָבָה, מָצְאוּ שָׁם הֲמוֹן־עָם נִרְעָשׁ וְהוֹמֶה עוֹד יוֹתֵר. חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא צְוָחוֹת וְאִיּוּמִים, וּקְרִיאוֹת נוֹרָאוֹת עָבְרוּ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה: “לְמִיתָה!… לְמִיתָה!…”

הֻגַּד לְהַרְוֵי, שֶׁזֶּה שָׁעָה תְּמִימָה, שֶׁהַוַּעַד נִכְנַס לִישִׁיבָה וְיוֹשֵׁב בַּדִּין. לִבּוֹ נִבָּא לוֹ נְבוּאָה אֲיֻמָּה – וּנְבוּאָה זוֹ נִתְאַמְּתָה מִיָּד! וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַוַּעַד הָיָה מְסַיֵּם אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוּרְבֶּנק, שֶׁהוּטְלָה עָלָיו אַשְׁמָה, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף עִם בְּנוֹ בְּמַעֲשֵׂי רִגּוּל לְטוֹבַת מַחֲנֵה הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הַפֶּשַׁע אֶחָד הָיָה, וּבְוַדַּאי אֶחָד יִהְיֶה גַם פְּסַק־הַדִּין – וּמַעֲשֵׂה הַנְּקָמָה, שֶׁהִתְנַקֵּם טֶקְסַר בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק בַּחֲמַת שִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ, יִהְיֶה שָׁלֵם!

וּכֶשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שׁוּב לֹא רָצָה הַרְוֵי לֶלֶכֶת הָלְאָה וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת אַלִּיס סְטֶנֶרד לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִמְנֹעַ אוֹתָהּ, שֶׁלֹּא תִּרְאֶה בְּעֵינֶיהָ אֶת מַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת, שֶׁהָאֲסַפְסוּף עָלוּל לַעֲשׂוֹת לַנִּדוֹנִים בִּיצִיאָתָם, לְאַחַר פְּסַק־הַדִּין, מִבֵּית־הַמִּשְׁפָּט. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיְתָה אוֹתָהּ הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הַהִישְׁפַּנִי.

“בּוֹאִי, מִיס אַלִּיס, בּוֹאִי!”

– אָמַר הַרְוֵי. “אָנוּ נָשׁוּב בְּשָׁעָה שֶׁהַוַּעַד”…

“לָאו!” – הֵשִׁיבָה מִיס אַלִּיס. “הִנְנִי לְהִתְנַפֵּל בֵּין הַנִּשְׁפָּטִים וּבֵין שׁוֹפְטֵיהֶם…”

תְּקִיפוּת דַּעְתָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהַרְוֵי נוֹאַשׁ לְהָנִיא אוֹתָהּ מֵחֶפְצָהּ. מִיס אַלִּיס פָּרְצָה קָדִימָה, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. אַף עַל פִּי שֶׁהֶהָמוֹן הָיָה צָפוּף בְּיוֹתֵר, בְּכָל זֹאת נִדְחַק וְנָתַן לַעֲבֹר – אֶפְשָָׁר שֶׁאֲחָדִים הִכִּירוּ אוֹתָהּ. הַשְּׁאָגוֹת, הַתּוֹבְעוֹת פְּסַק־דִּין שֶׁל מִיתָה, הָיוּ הוֹמוֹת בְּאָזְנֶיהָ נַהֲמַת־זְוָעָה אֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר אוֹתָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִגִּיעָה אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

בְּמָקוֹם זֶה הָיְתָה רִגְשַׁת הָאֲסַפְסוּף גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר וְהָיְתָה דוֹמָה לְרִגְשַׁת הַיָּם שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה וְלֹא שֶׁלְאַחַר הַסְּעָרָה. אֲסַפְסוּף זֶה הָיהָ מוּכָן לְמַעֲשֵׂי־רֶשַׁע אֲיֻמִּים בְּיוֹתֵר.

וּפִתְאֹם נִפְתְּחוּ דַּלְתוֹת בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וְכָל הֶהָמוֹן הָרַב, שֵׁמִּלֵּא אוֹתוֹ מִפֶּה לָפֶה, פָּרַץ וְיָצָא הַחוּצָה בְּקוֹל שָׁאוֹן וָרַעַשׁ. שַׁאֲגוֹת הֶהָמוֹן הִתְגַּבְּרוּ. בֵּית־דִּין הוֹצִיא אֶת פְּסַק־דִּינוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק נִתְחַיֵּב בַּדִּין עַל אוֹתוֹ הַפֶּשַׁע הַבָּדּוּי, שֶׁטָּפְלוּ עַל גִּ’ילְבֶּרט, וְנִדּוֹן לְאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ עַצְמוֹ. הָאָב וְהַבֵּן יִפְּלוּ חֲלָלִים בִּידֵי פְּלֻגַּת צָבָא אַחַת, שֶׁהֻטַּל עָלֶיהָ לְהֲמִיתָם בִּירִיָּה.

“לְמִיתָה!… לְמִיתָה!…” – זָעַק הֶהָמוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

אֹוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעַ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק עַל הַשְּׁלָבִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַמַּדְרֵגָה. הוּא הָיָה שָׁלֵו וּמָשַׁל בְּרוּחוֹ. מַבָּט שֶׁל בּוּז, שֶׁהֵעִיף עַל הָאֲסַפְסוּף הַפָּרוּעַ, הָיָה הַתְּשׁוּבָה הָאַחַת, שֶׁהֵשִׁיב עַל צִוְחוֹתָיו.

הוּא הָיָה מֻקָּף פְּלֻגָּה שֶׁל מִילִיצִיָּה, שֶׁנִּצְטַוְּתָה לְהוֹלִיכוֹ בַּחֲזָרָה אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים.

אֲבָל הוּא לֹא הָלַךְ יְחִידִי.

גִּ’ילְבֶּרט הָיָה צוֹעֵד בְּצִדּוֹ.

הַקָּצִין הַצָּעִיר הוּצָא מִתָּא כִּלְאוֹ, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה שָׁם לִשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ, וְהוּבָא לִפְנֵי הַוַּעַד, כְּדֵי לְהַעֲמִידוֹ פָּנִים אֶל פָֹנִים כְּנֶגֶד גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לְשֵׁם חֲקִירָה וּדְרִישָׁה. הַלָּז אַךְ אִשֵּׁר אֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ, שֶׁהוֹדִיעַ, כִּי לֹא בָּא אֶל קַסְטֶל־הַאוּז אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת אִמּוֹ הַנּוֹטָה לָמוּת. בִּפְנֵי עֵדוּת זוֹ צְרִיכָה הָיְתָה אַשְׁמַת הָרִגּוּל לְהִבָּטֵל מֵאֵלֶיהָ, אִלְמָלֵא נֶחֱרַץ מִשְׁפָּטָם מֵרֹאשׁ. פְּסַק־דִּין אֶחָד שֶׁל מִיתָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁיּם נְקִיִּים, שֶׁיְסוֹדוֹ בְּרֶגֶשׁ־נְקָמָה אִישִׁי וְנֶחֱרַץ עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים רְשָׁעִים.

וְאוּלָם הֶהָמוֹן הִשְׂתָּעֵר לִקְרַאת הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה, וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בִּידֵי הַמִילִיצִיָּה לְפַנּוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בָּרְחָבָה, שֶׁלִּפְנֵי בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

וְהִנֵּה קָמָה תְּנוּעָה בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן – מִיס אַלִּיס פָּרְצָה וְרָצָה לִקְרַאת גֶּ’מס וְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק.

הָאֲסַפְסוּף נִרְתַּע לְאָחוֹר עַל כָּרְחוֹ – הִתְעָרְבוּת פִּתְאֹמִית זֹו שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הִדְהִימָה אוֹתוֹ.

״אַלִּיס!.." צָוַח גִּ’ילְבֶּרט.

“גִּ’ילְבֶּרט!…. גִּ’ילְבֶּרט!”… – מִלְמְלָה אַלִּיס סְטֶנֶרד וְהִתְנַפְּלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַקָּצִין הַצָּעִיר.

״אַלִּיס… לָמָּה בָּאת הֵנָּה?"… – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.

“כְּדֵי לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיכֶם!… כְּדֵי לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי שׁוֹפְטֵיכֶם!… חוּסוּ… חוּסוּ עֲלֵיהֶם!”

הַנַּעֲרָה זָעֲקָה זְעָקוֹת מָרוֹת וְקוֹרְעוֹת־לֵב. הִיא נֶאֶחֲזָה בְּבִגְדֵי הַנִּדּוֹנִים, שֶׁעָמְדוּ רֶגַע אֶחָד תַּחְתֵּיהֶם. וְכִי הָיְתָה לָהּ תִּקְוָה, שֶֹאֲסַפְסוּף פָּרוּעַ זֶה שֶׁמִּסְּבִיבָה יְהֵא נוֹטֶה כְּלַפֵּי רַחֲמִים וַחֲנִינָה? בְּוַדַּאי לֹא! וְאוּלָם הִתְעָרְבוּתָהּ הוֹעִילָה לַעֲצֹר בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁהָיָה מוּכָן לְהִתְנַפֵּל עַל הַנִּדּוֹנִים וְלִשְׁלֹחַ בָּהֶם יָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִיחַ בְּאַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, הַשּׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם.ּ

ֹהוֹדִיעוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה לְטֶקְסַר וְהוּא הוֹפִיעַ מִיָּד עַל מִפְתַּן בֵּית־הַמִּשְׁפָּט. הוּא נָתַן אוֹת בְּיָדוֹ, וּתְנוּעָה זוֹ עָצְרָה אֶת הֶהָמוֹן… שׁוּב חָזַר עַל הַפְּקֻדָּה לְהוֹלִיךְ אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים, וְהַכֹּל נִשְׁמְעוּ לוֹ וְצִיְּתוּ.

פְּלֻגַּת הַחַיָּלִים זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְצָעֲדָה קָדִימָה.

“חֲנִינָה!… חֲנִינָה!…” – צָוְחָה מִיס אַלִּיס, כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי טֶקְסַר.

הַהִישְׁפַּנִי לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר, אֶלָּא הֵנִיעַ בְּיָדוֹ תְּנוּעָה שֶׁל סֵרוּב. הַנַּעֲרָה קָמָה מֵעַל הָאָרֶץ וְצָוְחָה:

“נָבָל!”

הִיא בִּקְּשָׁה לְהִלָּווֹת אֶל הַנִּדּוֹנִים וְהִתְחַנְּנָה שֶׁיַּנִּיחוּהָ לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים וּלְבַלּוֹת עִמָּם אֶת שְׁעוֹת חַיֵּיהֶם הָאַחֲרוֹנוֹת…

אֲבָל הֵם כְּבַר הָיוּ רְחוֹקִים מִזֶּה וְהֶהָמוֹן הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם בְּשַׁאֲגוֹתָיו.

מִיס אַלִּיס שׁוּב לֹא יָכְלָה לִכַלְכֵּל אֶת כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת. כֹּחָהּ עֲזָבָה וְהִיא הִתְנוֹדְדָה וְנָפְלָה. וּכְשֶׁהֵרִים אוֹתָהּ הַרְוֵי וְהֶחֱזִיקָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו, הָיְתָה נְטוּלַת רֶגֶשׁ וְהַכָּרָה.

הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא הִתְעוֹרְרָה מֵעִלּוּפָהּ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהוּבְאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוֵי וְנִמְצְאָה בְּקִרְבַת אָבִיהָ.

“אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!… אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!”… מִלְמְלָה הַנַּעֲרָה. צָרִיךְ לְמַלֵּט מִשָּׁם אֶת שְׁנֵיהֶם"…

“אָמְנָם כֵּן”, – עָנָה סְטֶנֶרד, “שׁוּב אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לְנַסּוֹת אֶת זֹאת!… נַמְתִּין עַד בּוֹא הַַלַּיְלָה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, בִּמְרוּצַת הַיּוֹם מִן הָרָאוּי הָיָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה. לִכְשֶׁתָּבוּא אֲפֵלַת הַלַּיְלָה וּתְהֵא הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן וּלְלֹא פַּחַד, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם, יְנַסּוּ סְטֶנֶרד וְהַרְוֵי לְהוֹצִיא אֶת שְׁנֵי הָאֲסִירִים מִבֵּית כִּלְאָם בְּסִיּוּעָם שֶׁל הַנּוֹטֵר, הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. הֵם יַצִּיעוּ לְפָנָיו סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאָדָם זֶה – עַל כָּל פָּנִים כָּךְ הָיוּ מְקַוִּים – לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וִיקַבֵּל אֶת הַצָּעָתָם, וּבְיִחוּד מִשּׁוּם שֶׁיְרִיַּת־תּוֹתָח אַחַת, שֶׁיִּירֶה הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס, עֲלוּלָה לָשִׂים קֵץ לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

וְאוּלָם מִשֶּׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה וּסְטֶנֶרד וְהַרְוֵי אָמְרוּ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר עָלֶיהָ. הַבַּיִת הָיָה מֻקָּף מִשְׁמָר שֶׁל גְּדוּד מִילִיצִיָּה וְכָל הִשְׁתַּדְּלוּתָם לָצֵאת מִמֶּנּוּ הָיְתָה לְבַטָּלָה.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: פֶּרֶץ הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית    🔗

הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא סִכּוּי אֶחָד לְהַצָּלָה – הַסִּכּוּי, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר תּוֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. שֶׁכֵּן לְמָחָר עִם עֲלוֹת הַחַמָּה עֲתִידִים הָיוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק לִהְיוֹת מוּמָתִים בִּירִיָּה. אֵיךְ יָכְלוּ לִבְרֹחַ מִתָּא כִּלְאָם, שֶׁהָיָה שָׁמוּר שְׁמִירָה מְעֻלָּה, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה שָׁמוּר בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְוַי, וְאִלּוּ גַם בְּהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר בֵּית־הָאֲסוּרִים?

וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת, כִּי גֶ’קְסוֹנְוִיל תִּכָּבֵשׁ עַל יְדֵי צִבְאוֹת הַצְּפוֹנִיִּים, שֶׁלָּכְדוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים אֶת פֶרְנַנְדִינָה וְשֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הָעֶמְדָּה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת שֶׁבִּצְפוֹנָהּ שֶׁל מְדִינַת פְלוֹרִידָה. תַּפְקִיד זֶה הָיָה מוּטָל עַל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס בִּלְבַד. וְאוּלָם כְּדֵי לְמָלֵּא אוֹתוֹ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה קֹדֶם־כָּל לַעֲזֹב אֶת הַשִּׂרְטוֹן שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. עַל יְדֵי כָּךְ הָיְתָה שׁוּרַת סְפִינוֹת־הַמִּשְׁמָר נִפְרֶצֶת מֵאֵלֶיהָ, וְשׁוּב לֹא הָיָה הַצִּי צָרִיךְ אֶלָּא לַעְגֹן כְּנֶגֶד הַנָּמֵל. וְאִם אַךְ יַתְחִיל לִירוֹת מִשָּׁם בִּכְלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלּוֹ אֶל הָעִיר, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁצִּבְאוֹת הַמִּילִיצְיָה יִסּוֹגוּ מִיָּד אָחוֹר אֶל בִּצְאוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּגָּלִיל, שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וּבְעִקְּבוֹתֵיהֶם וַדַּאי יִבְרְחוּ גַּם טֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִן הַגְּמוּל שֶׁהֵם רְאוּיִים לוֹ. וּמִיָּד יָשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים אֶל הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁנִּלְקַח מִיָּדָם בְּרֶשַׁע, וְיִכָּנְסוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם בָּאֵי כֹּחָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בִדְבַר הַסְגָּרַת הָעִיר לְיָדָם.

הַאֶפְשָׁר הָיָה לָעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, וּבִזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר? הֲנִמְצָא אֵיזֶה אֶמְצָעִי, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל יָדוֹ עַל הַמַּעְצוֹר הַקָּשֶׁה, שֶׁמַּחְסוֹר הַמַּיִם הֶעֱמִיד כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עַל דַּרְכָּן שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת וְלֹא הִנִּיחָן לַעֲבֹר? הַדָּבָר הָיָה מְפֻקְפָּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיוֹתֵר, כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה לְהַלָּן.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעוּ הַשּׁוֹפְטִים אֶת פְּסַק־דִּינָם הָלְכוּ טֶקְסַר וּמְפַקֵּד הַמִּילִיצְיָה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל אֶל הַשָּׂפָה, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל זִרְמֵי־הַנָּהָר הַתַּחְתּוֹנִיִּים. וְלֹא הָיָה תֵּמַהּ בַּדָּבָר שֶׁכִּוְּנוּ אֶת מַבְּטֵיהֶם אֶל הַשִּׂרְטוֹן שֶׁלְּמַטָּה וְהִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ קוֹל יְרִיַּת־תּוֹתָחִים מֵאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

“הַאִם לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת חֲדָשׁוֹת?” – שָׁאַל טֶקְסַר כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד הַסֶּכֶר.

“שׁוּם חֲדָשׁוֹת”, – עָנָה הַמְפַקֵּד. "מִתּוֹךְ הַתִּיּוּר, שֶׁתַּרְתִּי זֶה עַתָּה אֶת הַצָּפוֹן, הֲרֵינִי בָּא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יֵצְאוּ מִפֶּרְנַנְדִינָה עַל מְנַת לַעֲלוֹת עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל. סְבָרָה קְרוֹבָה לָאֱמֶת הִיא, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הַגְּבוּל שֶׁל מְדִינַת גּ’וֹרְגִּיָּה מִתּוֹךְ צִפִּיָּה, שֶׁהַצִּי שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת מַעֲבַר הַנָּהָר.

“וּכְלוּם אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ צְבָאוֹת מִן הַדָּרוֹם, לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּנְּתָה סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְיַעַבְרוּ דֶרֶךְ סֶנְט־גּ’וֹן לְפִּיקוֹלָטָה”" – שָׁאַל הַהִישְׁפַּנִי.

“אֵינִי סָבוּר כָּךְ”, – עָנָה הַקָּצִין. כֵּיוָן שֶׁצִּבְאוֹתָיו הוּבְאוּ בָּאֳנִיּוֹת, אֵין הַלָּלוּ מַסְפִּיקִים לוֹ אֶלָּא לְכִבּוּשׁ הָעִיר בִּלְבַד, וּמַטְּרָתוֹ הִיא, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לָשִׂים הֶסְגֵּר עַל כָּל הַשָּׂפָה, מִתּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן עַד לַפֶּלֶג הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּפְלוֹרִידָה. וּלְפִיכָךְ מִצַּד זֶה אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד טֶקְסַר".

“וּבְכֵן אֵפוֹא אֵין לְפָנֵינוּ אֶלָּא הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָנוּ מִצַּד הַצִּי שֶׁל סְטֶוֶנס, אִם יַצְלִיחַ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, שֶׁהוּא נֶעְצַר שָׁם זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים”…

“אֱמֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָהּ לְהִפָּתֵר תּוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר, כִּי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית אֵינָם מִתְכַּוְּנִים אֶלָּא לִתְפֹּס אֶת זֶרֶם־הַנָּהָר הַתַּחְתּוֹן, כְּדֵי לְהַפְסִיק כָּל חִבּוּר בֵּין סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין וּפֶרְנַנְדִינָה. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, טֶקְסַר, שֶׁמְּנִיעַת הַקּוֹנְטְרַבַּנְדָה שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי־מִלְחָמָה, שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתָהּ דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּדָּרוֹם, חֲשׁוּבָה עַכְשָׁיו בִּשְׁבִיל הַצְּפוֹנִיִּים יוֹתֵר מִכִּבּוּשָׁה שֶׁל פְלוֹרִידָה. סְבָרָה הִיא, שֶׁכָּל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה שֶׁלָּהֶם אֵין לָהּ מַטָּרָה אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ. אִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ צִבְאוֹתֵיהֶם, שֶׁכָּבְשׁוּ זֶה שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים אֶת הָאִי עֲמַלְיָה, עוֹלִים כְּבָר עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל”.

“אֶפְשָׁר שֶׁהַדִּין עִמְּךָ”, – עָנָהוּ טֶקְסַר. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ מִתְאַוֶּה אֲנִי, שֶׁשְּׁאֵלַת הַשִּׂרְטוֹן תִּפָּתֵר סוֹף סוֹף פִּתְרוֹן מֻחְלָט".

“הִיא תִּפָּתֵר עוֹד הַיּוֹם”.

“וְאִם הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס תָּבֹאנָה וְתַעֲמֹדְנָה לִפְנֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל, – מַה תַּעֲשֶׂה אַתָּה?”

“אֲמַלֵּא אֶת הַפְּקֻדָּה, שֶׁקִּבַּלְתִּי, לְהוֹלִיךְ אֶת גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה לִפְנִים הָאָרֶץ, כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל הִתְנַגְּשׁוּת עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הָבָה יִלְכְּדוּ אֶת עָרֵי הַגָּלִיל! אֵין דָּבָר! הֵם לֹא יוּכְלוּ לְהַחֲזִיק בָּהֶן לְאֹרֶךְ יָמִים, לְפִי שֶׁיִּהְיוּ מֻפְרָדִים מֵחִבּוּרֵיהֶם עִם גּ’וֹרְגִּיָּה וְהַקָּרוֹלִינוֹת, וְסוֹפֵנוּ לָשׁוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה בַּחֲזָרָה!”

“וּבֵינְתַיִם”, – עָנָה טֶקְסַר, “אִם יִכְבְּשׁוּ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל וְיִשְׁלְטוּ בָּהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, יַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי נְקָמוֹת… כָּל אוֹתָם הַנְּקוּבִים בְּנֵי־אָדָם כְּבוּדִים, כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הָעֲשִׁירִים וְהַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת יַחְזְרוּ שׁוּב לְשִׁלְטוֹנָם. וְאָז… לֹא!… הָיֹה לֹא תִהְיֶה!… לֹא נַעֲזֹב אֶת הָעִיר, מוּטָב…”

הַהִישְׁפַּנִי לֹא הִבִּיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עַד תֻּמָּהּ, אֶלָּא שֶׁקַּל הָיָה לַהֲבִינָהּ. הוּא לֹא יַסְגִּיר אֶת הָעִיר בִּידֵי הַצְּפוֹנִיִּים, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה מוֹסֵר אוֹתָהּ שׁוּב לִידֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם פְּקִידֵי־הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהָאֲסַפְסוּף סִלֵּק אוֹתָם. מוּטָב שֶׁיַּבְעִיר אוֹתָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר עָשָׂה דָבָר, כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֻרְבָּן הַזֶּה. וּלֶאַחַר שֶׁיְּבַצֵּעַ אוֹתוֹ, יִלָּווּ, הוּא וּבְנֵי סִיעָתוֹ אֶל גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה, הַנְּסוֹגִים אָחוֹר, וְיִמְצְאוּ לָהֶם מִקְלָט בַּבִּצּוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁאֵין לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וִיצַפּוּ שָׁם לַמְּאֹרָעוֹת הָעֲתִידִים לָבוֹא.

וְאוּלָם עָלֵינוּ לַחֲזֹר וְלֵאמֹר, שֶׁדָּבָר זֶה עָתִיד הָיָה לִקְרוֹת רַק בִּזְמָן שֶׁהַשִּׂרְטוֹן יַנִּיחַ לַתּוֹתְחָנִיּוֹת לַעֲבֹר וּלְהַפְלִיג בַּנָּהָר, וְהֵנָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ עָמְדָה לְהִפָּתֵר פִּתְרוֹן מֻחְלָט.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם הִתְחִילוּ נוֹהֲרִים מִצַּד הַנָּמֵל וּמִלֵּא בִּן־רֶגַע אֶחָד אֶת כָּל הָרְצִיף. צְוָחוֹת מַחֲרִישׁוֹת־אָזְנַיִם הִתְחִילוּ מְנַסְּרוֹת בֶּחָלָל:

“הַתּוֹתְחָנִיּוֹת עוֹבְרוֹת!”

“לָאו! אֵין הֵן זָזוֹת מִמְּקוֹמָן!”

“מֵי הַיָּם גָּאוּ!”…

“הֵן תְּנַסֶּינָה לַעֲבֹר בְּכָל כֹּחַ הַקִּיטוֹר!”

“הִבִּיטוּ וּרְאוּ!… הִבִּיטוּ וּרְאוּ!”…

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר!” – אָמַר מְפַקֵּד הַמִּילִיצְיָּה. שָׁם מִתְרַחֵשׁ דָּבָר – הַבֵּט וּרְאֵה, טֶקְסַר!"

הַהִישְׁפַּנִי לֹא עָנָה דָבָר. עֵינָיו הָיוּ מַבִּיטוֹת בְּלִי־חָשָׂךְ אֶל מַעֲלֵה הַנָּהָר, שֶׁאָפְקוֹ נִסְגַּר עַל יְדֵי שׁוּרַת סְפִינוֹת־הַמִּשְׁמָר, שֶׁהָעָמְדוּ לְרֹחַב הַנָּהָר. בְּרִחוּק שֶׁל חֲצִי מִיל מִשָּׁם וָהָלְאָה נִרְאוּ הַתְּרָנִים וְהָאֲרֻבּוֹת שֶׁל הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. הֵן פָּלְטוּ תִּמְרוֹת־עָשָׁן עָבוֹת, שֶׁהָרוּחַ הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת הִרְדִיפָתַן וְהִסִּעָתַן עַד לְגֶ’קְסוֹנְוִיל.

נִרְאֶה הַדָּבָר, כִּי סְטֶוֶנס הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֵאוּת־הַיָּם הַמְּלֵאָה וּבִקֵּשׁ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, וּלְשֵׁם כָּךְ צִוָּה לְהַסִּיק אֶת הַדְּוָדִים עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. הֲיַצְלִיחַ הַדָּבָר בְּיָדוֹ? הֲיִמְצָא לוֹ מַיִם בְּמִדָּה מְסַפֶּקֶת לְכָךְ, וְלֹא אַךְ כְּדֵי חִפּוּשׁ תַּחְתִּית הַתּוֹתְחָנִיּוֹת בַּחוֹל? כָּל הַמְּאֹרַע הַזֶּה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִיּוֹת שֶׁהִתְקַהֲלוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

וְהַשִּׂיחוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַבְּרִיּוֹת עַל עִנְיָן זֶה נִתְרַבּוּ בְּיוֹתֵר; הַלָּלוּ רָאוּ מַה שֶּׁרָאוּ וְהַלָּלוּ כָּפְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

“כְּבָר עָבְרוּ קָדִימָה כְּדֵי מַחֲצִית הַכֶּבֶל!”

“לֹא כִּי! הֵן לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן, כְּאִלּוּ עָגְנֵיהֶן עֲדַיִן נְעוּצִים בַּקַּרְקַע!”

“הֲרֵי אַחַת, שֶׁכְּבָר נָעָה וְהוֹלֶכֶת!”

“אָמְנָם כֵּן! אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת כְּבָר לְרָחְבָּהּ וְחוֹזֶרֶת לַאֲחוֹרֶיהָ מֵחֹסֶר מַיִם!”

“הוֹי מַה רַב הֶעָשָׁן!”

וַאֲפִלּוּ יַבְעִירוּ אֶת כָּל הַפֶּחָמִים שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן!"

“וְהִנֵּה הַגֵּאוֹת כְּבָר הוֹלֶכֶת וּמַשְׁפִּילָה!”

“הֵידָד, יְחִי הַדָּרוֹם!”

“הֵידָד!”

נִסָּיוֹן זֶה, שֶׁעָשָׂה הַצִּי, לֹא עָרַךְ אֶלָּא כַּעֲשָׂרָה רְגָעִים, אֶלָּא שֶׁעֲשֶׂרֶת הָרְגָעִים הַלָּלוּ הָיוּ זְמַן אָרֹךְ לְאֵין סוֹף בְּעֵינָיו שֶׁל טֶקְסַר וּבְעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי סִיעָתוֹ וְשֶׁל כָּל אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶּ’קְסוֹנְוִיל עָלוּל הָיָה לְקַפֵּחַ אֶת חֵרוּתָם וְאוּלַי גַּם אֶת חַיֵּיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּרְחָק הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּי וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל תְּנוּעַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, הַכְּבָר עָבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אוֹ יַעַבְרוּהוּ סוֹף סוֹף, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּקְרִיאוֹת הַהֵידָד, שֶׁהִשְׁמִיעַ הֶהָמוֹן קֹדֶם זְמַנּוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס יְפָרֵק מֵעַל אֳנִיוֹתָיו אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַמְיֻתָּר, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת קַו־הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַצְלִיחַ לָעֲבֹר אֶת הַשֶּׁטַח הַקָּטָן, שֶׁעָלָיו לַעֲבֹר בִּשְּׁבִיל לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּקוֹמוֹת הָעֲמֻקִּים יוֹתֵר, וּמִשָּׁם יַפְלִיג עַל נְקַלָּה לְעֻמַּת הַנָּמֵל? לְכָל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁשׁ כָּל זְמַן שֶׁמֵּי הַיָּם גָּאוּ בְּיוֹתֵר.

וְאוּלָם בֵּינְתַיִם כְּבָר הִתְחִילָה גֵּאּוּת־הַיָּם לִהְיוֹת מַשְׁפִּילָה וְיוֹרֶדֶת כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁפֶל, יִשְׁפְּלוּ מֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

פִתְאֹם הוּנְפוּ כַּמָּה יָדַיִם אֶל עֵבֶר תַּחְתִּית זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר, וּמִיָּד נִשְׁמְעָה קְרִיאָה אַחַת, שֶׁהִשְׁתִּיקָה אֶת כָּל יֶתֶר הַקּוֹלוֹת:

“סִירָה!… סִירָה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר. סִירָה קַלָּה נִרְאֲתָה סָמוּךְ לִשְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית, שֶׁזֶּרֶם הַגֵּאוּת עֲדַיִן הָיָה מֻרְגָּשׁ שָׁם, תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַנָּהָר כְּבָר הִתְגַּבֵּר הַשֵּׁפֶל הָלוֹךְ וְהִתְגַּבֵּר. סִירָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּכֹחַ הַמְּשׁוֹטִים, שָׁטָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, וּבְיַרְכוֹתֶיהָ יָשַׁב קָצִין אֶחָד לָבוּשׁ מַדֵּי הַמִּילִיצְיָּה הַפְלוֹרִידִית. הוּא הִגִּיעַ מִיָּד אֶל הַכֶּבֶשׂ, עָלָה בִּזְרִיזוּת עַל שְׁלָבֵּי הַמַּדְרֵגָה הַצְּדָדִית, הַמּוֹלִיכָה אֶל הָרָצִיף. כְּשֶׁרָאָה שָׁם אֶת טֶקְסַר, פָּנָה וְהָלַךְ אֵלָיו כְּשֶׁהוּא נִדְחָק וְעוֹבֵר בֵּין הַחֲבוּרוֹת, שֶׁנִּצְטוֹפְפוּ כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו.

“מָה אֵרַע?” – שָׁאַל הַהִישְׁפַּנִי.

“לֹא אֵרַע כְּלוּם וְלֹא יֶאֱרַע כְּלוּם!” – עָנָה הַקָּצִין.

“מִי שְׁלָחֲךָ?”

“הַמְמֻנֶּה עַל הַסְּפִינוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁעוֹד מְעַט תִּתְקָרֵבְנָה אֶל הַנָּמֵל”.

“וּמִשּׁוּם מַה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת נִסּוּ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אֶלָּא שֶׁיְגִיעָן הָיָה לְבַטָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת מַשָּׂאָן וְהִגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ הַקִּיטוֹר בְּיוֹתֵר. וּמֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין לָנוּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵיהֶן”.

“כָּל זְמַן שֶׁתִּמָּשֵׁךְ גֵּאוּת זוֹ?”

“לֹא בְּגֵאוּת זוֹ וְלֹא בְּכָל גֵּאוּת אַחֶרֶת – לְכָל הַפָּחוֹת בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים מִכָּאן וּלְהַבָּא”.

“הֵידָד!… הֵידָד!”

הַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ מִלְּאוּ אֶת כָּל הָעִיר. וְאִם הַבִּרְיוֹנִים הָיוּ שׁוּב מְקַלְּסִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ הִתְגַּשְּׁמוּתָם שֶׁל כָּל יִצְרֵיהֶם הָרָעִים, הָיוּ הַמְּתוּנִים מְדֻכְדָּכִים עַד מְאֹד בְּזָכְרָם, שֶׁעוֹד יָמִים רַבִּים עֲלֵיהֶם לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל אֶת שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע שֶׁל הַוַּעַד וּנְשִׂיאוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת דִבֵּר אוֹתוֹ הַקָּצִין. כֵּיוָן שֶׁמִּן הַיּוֹם וָהָלְאָה יְהֵא הַיָּם פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ יוֹם יוֹם, שׁוּב לֹא תּוֹלִיךְ גֵּאוּת־הַיָּם אֶל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן אֶלָּא מִדָּה מְמֻעָטָה שֶׁל מַיִם. גֵּאוּת זוֹ שֶׁל הַשְּׁנֵים עָשָׂר לְמַרְס הָיְתָה חֲזָקָה מִשֶּׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְיַעַבְרוּ הַרְבֵּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁזֶּרֶם הַנָּהָר יִתְנַשֵּׂא שׁוּב לִידֵי גֹבַה זֶה, וְכֵיוָן שֶׁהַצִּי לֹא יוּכַל לַעֲבֹר בַּנָּהָר, הֲרֵי תִּמָּלֵט גֶ’קְסוֹנְוִיל מֵאֵשׁ תּוֹתָחָיו שֶׁל סְטֶוֶנס. וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהֵא שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל טֶקְסַר הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ וְנָבָל זֶה מֻבְטָח הָיָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֶׂה־הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ. וְאַף אִם לְהַנִּיחַ, שֶׁהַגֵּנֵרַל שֶׁרְמֶן יְבַקֵּשׁ לִכְבֹּשׁ אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל עַל יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל רַאִיט, שֶׁעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בְּפֶרְנַנְדִינָה, הֲרֵי מַסָּע זֶה אֶל הַדָּרוֹם יַצְרִיךְ זְמַן יָדוּעַ. וַהֲרֵי קִיּוּם פְּסַק דִּינָם שֶׁל גֶּ’מס וְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק נוֹעַד לְיוֹם הַמָּחֳרָת בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, וְשׁוּם דָּבָר שׁוּב לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם.

הַיְּדִיעָה שֶׁהֵבִיא הַקָּצִין, נִתְפַּשְּׁטָה בְּרֶגַע אֶחָד בְּכָל הַסְּבִיבָה. וְקַל לְהָבִין אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה עַל הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ שֶׁבְּקֶרֶב אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר. שׁוּב נִתְחַדְּשׁוּ מַעֲשֵׂי הַהוֹלֵלוּת וְהַשִּׁכְרוּת בְּמִדָּה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים נִתְבַּהֲלוּ וְנִדְהֲמוּ וְרָאוּ עַצְמָם מֻפְקָרִים לִרְדִיפוֹת וּמַעֲשֵׂי־חָמָס קָשִׁים בְּיוֹתֵר, וּמַרְבִּיתָם כְּבָר הִתְעַתְּדוּ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, שֶׁחַיֵּיהֶם בָּהּ נַעֲשׂוּ הֶפְקֵר וּלְלֹא־מָגֵן.

קְרִיאוֹת הַהֵידָד וְהַמִּצְהָלוֹת הִגִּיעוּ לְאָזְנָי הָאֲסִירִים, הַכְּלוּאִים בְּבֵית־הַסֹּהַר, וְהַלָּלוּ הֵבִינוּ עַל פִּיהֶן, שֶׁאָפְסָה מֵהֶם כָּל תִּקְוָה לְהִנָּצֵל. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁמְעוּ גַם בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר הַרְוֵי, וְקַל לְהָבִין כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה צָרַת נַפְשָׁם שֶׁל סְטֶנֶרד וּמִיס אַלִּיס. מַה יָּכְלוּ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ? לְנַסּוֹת לְשַׁחֵד אֶת שׁוֹמְרֵי בֵּית־הַסֹּהַר? לְהַטּוֹת אֶת לִבָּם בְּזָהָב, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ לָאֲסִירִים לִבְרֹחַ עַל נַפְשָׁם? הֲרֵי לֹא יָכְלוּ לָצֵאת אֲפִלּוּ מִן הַבַּיִת, שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ מִקְלָט, כְּבָר סֻפַּר לְמַעְלָה, שֶׁלַּהֲקַת בִּרְיוֹנִים שָׂמָה מִשְׁמָר עַל הַבַּיִת וְחָרְפוֹתֵיהֶם וְקִלְלוֹתֵיהֶם הָיוּ נִשְׁמָעוֹת בְּלִי־חָשָׂךְ אֵצֶל הַפֶּתַח.

וְהִנֵּה בָּא הַלַּיְלָה, מֶזֶג־הָאֲוִיר נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי נִמְרָץ. כְּכָל אֲשֶׁר מֻרְגָּשׁ הָיָה זֶה יָמִים אֲחָדִים. הָרוּחַ, שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת מִן הַיַּבָּשָׁה, שִׁנְּתָה פִּתְאֹם אֶת דַּרְכָּהּ וְהִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית. גּוּשֵׁי־עֲנָנִים גְּדוֹלִים, אֲפוּרִים וּקְרוּעִים נִרְדְּפוּ בֶּחָלָל בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם שְׁהוּת לְהָרִיק גִּשְׁמֵי־עֹז, שָׁפְלוּ וְיָרְדוּ עַד לִפְנֵי הַיָּם. רָאשֵׁי הַתְּרָנִים שֶׁל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה וַדַּאי הָיוּ נִבְלָעִים בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הָאֵדִים, שֶׁהִתְאַיְּדוּ וּמִלְּאוּ אֶת הַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הָאַטְמוֹסְפֶרָה. הַבָּרוֹמֶטֶר יָרַד בִּמְהִירוּת עַד לִידֵי הַמַּדְרֵגָה שֶׁל סְעָרָה. כָּל הַסִּמָּנִים הַלָּלוּ הוֹכִיחוּ, שֶׁעִלְעוּל הִתְחוֹלֵל בְּמֶרְחֲבֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטְי וַהֲרֵיהוּ מִתְרַגֵּשׁ וּבָא. וְאָמְנָם עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁמִּלֵּא אֶת הֶחָלָל מַחֲשַׁכִּים, הִתְפָּרֵץ הָעִלְעוּל בְּכֹחַ אַדִּיר מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

לְפִי דֶרֶךְ מַהֲלָכוֹ הָיָה עִלְעוּל זֶה מַכֶּה בְּכָל עֹז בְּאֶמְצַע תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. הוּא הִרְתִּיחַ אֶת מֵימָיו כְּגַלִּים וְגוֹלֵל אוֹתָם כְּנַחְשׁוֹל שֶׁל נְהָרִים גְּדוֹלִים, שֶׁמִּשְׁבְּרֵיהֶם מַחֲרִיבִים אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁעַל שִׂפְתֵיהֶם.

בְּמֶשֶׁךְ לֵיל־הַסּוּפָה הַזֶּה סָבְלָה גֶ’קְסוֹנְוִיל נְזָקִים קָשִׁים. הַמִּשְׁבָּרִים הִתְנַגְּפוּ אֶל עַמּוּדֵי הַנָּמֵל וְהָרְסוּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ. הַמַּיִם כִּסּוּ חֵלֶק שֶׁל הָרָצִיף; סְפִינוֹת־דּוּגָה אֲחָדוֹת, שֶׁעָמְדוּ שָׁם, נִשְׁבְּרוּ, וַעֲבוֹתוֹתֵיהֶן נִתְּקוּ כְּחוּטִים. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים מֵחֲמַת נִפְצֵי הַשְּׁבָרִים, שֶׁעָפוּ מִכָּל עֵבֶר. הָאֲסַפְסוּף אָנוּס הָיָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בְּבָתֵּי־ הַמִשְׁתָּאוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּק שָׁם. מִצָּהֲלוֹתָיו וְצִוְחוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת בָּקְעוּ וְעָלוּ מִשָּׁם וְהָיוּ מְנַסְּרוֹת בֶּחָלָל בְקוֹלֵי קוֹלוֹת וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מַשְׁתִּיקוֹת אֶת נַהֲמַת הַסּוּפָה.

וְלֹא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בִּלְבָד עָשְׂתָה הַסּוּפָה שַׁמּוֹת. מֵימָיו שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן רָגְשׁוּ וְסָעֲרוּ מַקְצֶה אֲפִיקוֹ וְעַד קָצֵהוּ בַּחֲמַת כֹּחַ. הַסְּפִינוֹת הָעוֹגְנוֹת לִפְנֵי הַשִּׂרְטוֹן נִתְקְפוּ עַל יְדֵי גֵאוּת זוֹ קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיקוּ לְהַפְלִיג אֶל הַנָּמֵל, עָגְנֵיהֶן נֶעֶקְרוּ וְחַבְלֵיהֶן נִתְּקוּ. גֵּאוּת־הַיָּם, שֶׁהִתְגַּבְּרָה בְּיוֹתֵר בְּכֹחַ הָרוּחַ, הִסִּיעָה אוֹתָן בְּאֵין־מַעֲצֹר עַל פְּנֵי הַנָּהָר. מֵהֶן נֻפְּצוּ אֶל עַמּוּדֵי הָרָצִיף וּמֵהֶן נִגְרְפוּ מֵהָלְאָה לַגֶּ’קְסוֹנְוִיל וְנִשְׁבְּרוּ אֵצֶל הָאִיִּים הַקְּטַנִּים אוֹ בְּעַקְמוּמִיּוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים לְמַעְלָה מִשָּׁם. מְלָּחִים אֲחָדִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ, נִסְפּוּ בְּשׁוֹאָה זוֹ, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה לְפֶתַע פִּתְאֹם וּבִמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי הַזְּהִירוּת וְהַהַצָּלָה הַדְּרוּשִׁים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה.

וּמֶה עָשׂוּ אוֹתָהּ שָׁעָה הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס? וְכִי הֶעֱלוּ אֶת עָגְנֵיהֶן וְהִגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהֶן, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לָהֶן מַחֲסֶה בַּמִּפְרָצִים שֶׁבְּתַחְתִּית הַנָּהָר, וְטַכְסִיס זֶה עָמַד לָהֶן לְהִנָּצֵל מִכִּלָּיוֹן גָּמוּר? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בֵּין שֶׁחָזְרוּ אֶל תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן וּבֵין שֶׁהוֹסִיפוּ לַעֲמֹד עַל עָגְנֵיהֶן, עַל כָּל פָּנִים שׁוּב לֹא הָיְתָה אֵימָתָן מוּטֶלֶת עַל תּוֹשָׁבֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׂרְטוֹן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶן עַכְשָׁו מַעֲצֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל מַחֲשַׁכִּים עֲמֻקִּים, שֶׁכֻּסוּ אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן; הָאֲוִיר וְהַמַּיִם הִתְלַכְּדוּ יַחַד, כְּאִלּוּ עַל יְדֵי פְּעֻלָּה חִימִית, שֶׁבִּקְּשָׁה לְמַזְּגָם לִיסוֹד אֶחָד. כָּאן הִתְרַגֵּשׁ אַחַד הַשִּׁטְפוֹנוֹת, הַמְּצוּיִים בִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל הַשִּׁטָּפוֹן רַב וְעָצוּם בְּיוֹתֵר, וְאֶרֶץ פְלוֹרִידָה לֹא יָדְעָה כְּמוֹתוֹ עַד עַכְשָׁיו.

וּמֵחֲמַת כֹּחוֹ הָאַדִּיר לֹא אָרַך הַחִזָּיוֹן הָאֲוִירִי הַזֶּה אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. לִפְנֵי עֲלוֹת הַחַמָּה שָׁכַךְ הַכֹּל מְעַט מְעַט וְהָעִלְעוּל פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ אֶל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקַנִי לְאַחַר שֶׁהִכָּה אֶת חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי מַכָּה אַחֲרוֹנָה.

סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, עִם הָנֵץ נִצְנוּצֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹנִים עַל פְּנֵי הָאֹפֶק, שֶׁנִּטַּהֵר וְנִצְטַחְצַח עַל יְדֵי הַמַּטְאֲטֵא הַגָּדוֹל, שֶׁפָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הָלְכוּ וְשָׁקְטוּ מְעַט מְעַט אֵיתְנֵי הַטֶּבַע שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ. הַהֲמוֹנִים, שֶׁבִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט בְּבָתֵּי־הַמִשְׁתָּאוֹת, חָזְרוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ בָּרְחוֹבוֹת, שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם אֶמֶשׁ. הַמִּילִיצְיָּה שָׁבָה אֶל מִשְׁמְרוֹתֶיהָ שֶׁנֶּעֶזְבוּ. הִתְחִילוּ לְתַקֵּן, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶת הַנְּזָקִים, שֶׁעוֹלְלָה הַשּׁוֹאָה וְשֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר אֵצֶל הָרָצִיף: סְכָרִים שְׁבוּרִים, סִירוֹת־דּוּגָה רְצוּצוֹת־ תְּרָנִים וַאֲרָבוֹת מְרֻסָּקוֹת, שֶׁהֵבִיא שֵׁפֶל הַיָּם מִמַּעֲלֵה הַנָּהָר.

וְאוּלָם שְׁבָרִים אֵלֶּה שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, לֹא נִרְאוּ אֶלָּא בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים מִן הַשָּׂפָה. עֲרָפֶל עָב הִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי אֲפִיקוֹ שֶׁל נְהָר סֶנְט־גּ’וֹן וְהָלַךְ וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאַט אֶל הַשְּׁכָבוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל הָאֲוִיר, שֶׁנִּצְטַנְּנוּ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת הַסּוּפָה. בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת הָיָה הַחֵלֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁל זֶרֶם הַנָּהָר עֲדַיִן סָמוּי מִן הָעַיִן, וְלֹא הָיָה עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָעֲרָפֶל יִתְפַּזֵּר בְּכֹחַ פְּעֻלָּתָן שֶׁל קַרְנֵי הַחַמָּה הָרִאשׁוֹנוֹת.

וּפִתְאֹם, זְמַן מוּעָט לְאַחַר חָמֵשׁ שָׁעוֹת, פּוֹצְצוּ קוֹלוֹת־פֶּקַע אַדִּירִים וְקָרְעוּ אֶת עָבֵי הָעֲרָפֶל לִגְזָרִים. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ שַׁאֲגוֹת רַעַם מְמֻשָּׁךְ, אֶלָּא רַעַשׁ אַדִּיר שֶׁל יְרִיּוֹת כְּלֵי־תּוֹתָח. בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר נִשְׁמְעוּ הַשְּׁרִיקוֹת הַמְּיֻחָדוֹת לַיְּרִיּוֹת הֲלָלוּ. זַעֲקוֹת חֲרָדָה פָּרְצוּ מִפִּי הָאוֹכְלוֹסִין, הַמִּילִיצְיָּה וְהָאֲסַפְסוּף, שֶׁרָצוּ אֶל הַנָּמֵל.

מֵעָצְמַת הַיְּרִיּוֹת, שֶׁהָלְכוּ וְנִשְׁנוּ, הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִתְפַּזֵּר, וּקְרָעָיו, שֶׁנִתְעָרְבוּ עִם נִצְנוּצֵי אֵשׁ־הַתּוֹתָחִים, נַעֲלוּ מְעַט מְעַט מֵעַל פְּנֵי הַנָּהָר.

הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס הֵן הֵן שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי גֶ’קְסוֹנְוִיל וְכוֹנְנוּ כְּנֶגְדָּהּ אֶת לוֹעֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶן.

“הַתּוֹתְחָנִיּוֹת!… הַתּוֹתְחָנִיּוֹת!…”

הַמִּלִּים הַלָּלוּ, שֶׁעָבְרוּ מִפֶּה אֶל פֶּה, הִתְפַּשְּׁטוּ בִּמְהִירוֹת עַד לְקַצְוֵי הַפַּרוָרִים וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַדָּבָר נוֹדַע לְכָל הָאוֹכְלוֹסִין, שֶׁהַצִּי לָכַד אֶת סֶנְט־גּ’וֹן, וְשֶׁאִם הָעִיר לֹא תִּכָּנַע, סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב, הָאֲנָשִׁים הַהֲגוּנִים שָׂמְחוּ לִשְׁמוּעָה זוֹ שִׂמְחָה רָבָּה לְאֵין קֵץ, וְהָאֲסַפְסוּף חָרַד לַשְּׁמוּעָה חֲרָדָה גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ.

“התותחניות כוננו את לועיהן כנגד ג’קסונויל”

מַה זֶה אֵרַע? וְכִי הִמְצִיאָה הַסּוּפָה לַצְּפוֹנִיִּים אֶת הָעֶזְרָה שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לָהּ? הֵן! הַתּוֹתְחָנִיּוֹת לֹא הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶן מַחֲסֶה בַּמִּבְצָרִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבְּתוֹצְאוֹת הַנָּהָר. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּנַּחְשׁוֹל הָאַדִּיר וּבְרוּחַ־הַסְּעָרָה עָמְדוּ עַל עָמְדָּן כְּשֶׁהֵן צְמוּדוֹת לֶעָגְנֵיהֶן. בּוֹ בִּזְּמַן שֶׁאַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּם הִסְתַּלְּקוּ עִם הָאֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶם, עָמְדוּ הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וַאֲנָשָׁיו בִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, כְּשֶׁהֵם מְסַכְּנִים בְּנַפְשָׁם, וְנִסּוּ לִפְרֹץ לָהֶם דֶרֶךְ־מַעֲבָר, שֶׁלְּפִי מַצַּב הַדְּבָרִים אוּלַי הָיְתָה אֶפְשָׁרִית. וְכָל אֲשֶׁר דִּמּוּ כֵּן הָיָה: הָעִלְעוּל הִסִּיעַ אֶל הַמִּפְרָץ שִׁפְעַת־מַיִם מִן הַיָּם וְהֵרִים אֶת רָמַת הַנָּהָר לִידֵי מַדְרֵגָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, וְהַתּוֹתְחָנִיּוֹת נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲבָרִים. אַחַר הֻגְבַּר כֹּחַ הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהֶן וְהֵן עָבְרוּ אֶת הַשִּׂרְטוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁתַּחְתִּיתָן הִתְגָּרֵד עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁל קַרְקַע הַנָּהָר.

בְּעֶרֶךְ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר שִׁעֵר הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, עִם כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג אֶת אֳנִיוֹתָיו בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל, שֶׁהוּא נִמְצָא מִנֶּגֶד לַגֶּקְסוֹנְוִיל. מִיַּד צִוָּה לְשַׁלְשֵׁל אֶת הָעֳגָנִים וְעָרַךְ אֶת אֳנִיוֹתָיו לַקְּרָב. וּמִשֶּׁהִגִּיעַ הָרֶגַע הַנָּכוֹן, קָרַע אֶת אֵדֵי הָעֲרָפֶל בְּרַעֲמֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח הַכְּבֵדִים שֶׁלּוֹ וְיָרָה אֶת הַפְּצָצוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלּוֹ אֶל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

הַיְּרִיּוֹת פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כְּהֶרֶף־עָיִן. בִּרְגָעִים אֲחָדִים עָזְבָה הַמִּילִיצְיָּה אֶת הָעִיר, כְּדֻגְמָתָם שֶׁל צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים בַּפֶּרְנַנְדִינָה וּבְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וּכְשֶׁרָאָה סְטֶוֶנס שֶׁהַשָּׂפָה נִתְרוֹקְנָה מֵאָדָם, צִוָּה מִיָּד לְהָאֵט אֶת הַיְּרִיּוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹס אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל, אֶלָּא לְכָבְשָׁה וּלְהַכְנִיעָהּ תַּחַת יָדוֹ.

כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע הִתְנוֹפֵף דֶּגֶל לָבָן עַל גַּגּוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי.

קַל לְשַׁעֵר כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה סַעֲרַת רוּחָם שֶׁל הָעֲצוּרִים בְּבֵית הַרְוֵי כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת רַעֲמֵי הַיְרִיּוֹת הַלָּלוּ. הֲרֵי בָּרוּר הָיָה שֶׁהָעִיר הֻתְקָפָה. וַהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַתְקָפָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, בֵּין שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלָה זִרְמוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, וּבֵין שֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל הָעִיר מִצִּדָּה הַצְּפוֹנִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. וּבְכֵן בָּאָה סוֹף סוֹף אֶפְשָׁרוּת־הַתְּשׁוּעָה שֶׁלֹּא הָיוּ מְצַפִּים לָהּ – הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה, שֶׁיָּכְלָה לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל גֶּ’מס וְגִ’לְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק?

הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס רָצוּ אֶל פֶּתַח הַבַּיִת. אַנְשֵׁי טֶקְסַר, שֶׁשָּׁמְרוּ עַל הַבַּיִת, בָּרְחוּ וְנִלְווּ אֶל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגָה אָחוֹר וְהָלְכָה לָהּ אֶל פְּנִים הַגָּלִיל.

וּמִיָּד מִהֲרוּ הַרְוֵי וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְהָלְכוּ אֶל הַנָּמֵל. הָעֲרָפֶל כְּבָר הִתְפַּזֵּר, וְהַנָּהָר נִגְלָה לָעַיִן עַד לִקְצוֹת הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית.

הַתּוֹתְחָנִיּוֹת נָדַמּוּ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִכַּר הָיָה בְּבֵרוּר, כִּי גֶ’קְסוֹנְוִיל לֹא תִּתְקוֹמֵם וְתִכָּנַע.

בְּרֶגַע זֶה הִתְקָרְבוּ אֶל הַמַּעֲבָרָה אֲסָדוֹת אֲחָדוֹת, וּגְדוּד חַיָּלִים מְזֻיָּנִים בְּרוֹבִים וּבְאֶקְדּוֹחִים וּבְקַרְדֻּמּוֹת עָלָה עַל הַשָּׂפָה.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צְוָחָה מִבֵּין גְּדוּד־הַמַּלָּחִים שֶׁאַחַד הַקְּצִינִים עָמַד בְּרֹאשׁוֹ.

הָאִישׁ, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַצְּוָחָה, רָץ וּבָא אֵצֶל מִיס אַלִּיס.

מַרְס!… מַרְס!"… קָרְאָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, שֶׁנִּדְהֲמָה לִרְאוֹת לְפָנֶיהָ אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים עָלָיו שֶׁטָּבַע בְּמֵימָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

“מַר גּ’ילבֶּרט!… מַר גּ’ילבֶּרט!”… – קָרָא מַרְס לְעֻמָּתָהּ. “הֵיכָן הוּא?”

“הוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים יַחַד עִם מַר בּוֹרְבֶּנק!… מַרְס, הַצִּילֵהוּ… הַצִּילֵהוּ וְהַצֵּל אֶת אָבִיו!”

“אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים!” – קָרָא מַרס אֶל חֲבֵרָיו וּמְשָׁכָם אַחֲרָיו.

וְכֻלָּם מִהֲרוּ וְרָצוּ, כְּדֵי לִמְנֹעַ שֶׁיְּהֵא נַעֲשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע אֶחָד בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

הַרְוֵי וּמִיס אַלִּיס הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.

וּבְכֵן לֹא טָבַע מַרס בִּמְצוּלוֹת הַנָּהָר, שֶׁהִתְנַפֵּל לְתוֹכוֹ, וְנִצַּל מִן הַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁבְּקִרְבַת הַשִּׂרְטוֹן. הַמֶּטִיס אַמִּיץ־הַלֵּב נָהַג בְּפִקְחוֹת וְנִזְהַר לְהוֹדִיעַ לְקַסְטֶל־הַאוּז שֶׁהוּא נִצַּל וְשָׁלוֹם לוֹ. אִלּוּ הָלַךְ לְשָׁם לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, הָיָה מְסַכֵּן בְּכָךְ אֶת עַצְמוֹ, וַהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ, שֶׁיְּהֵא חָפְשִׁי, כְּדֵי שֶׁיּוּכָל לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְקִיד, שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ. מִשֶּׁעָבַר בִּשְׂחִיָּה אֶל שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית, עָלָה בְּיָדוֹ לְהִתְגַּנֵּב בֵּין הַקָּנִים וּלְהַגִּיעַ עַד לִפְנֵי תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַצִּי. שָׁם רָאוּ אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁנָּתַן, וּמִיָּד שָׁלְחוּ אֵלָיו סִירָה, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל הַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹדַע אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע לִסְטֶוֶנס וְהוּא הִכִּיר אֶת הַסַּכָּנָה, שֶׁגּילבֶּרט הָיָה נָתוּן בָּהּ, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל וְיָגֵעַ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר. כַּיָּדוּעַ הָיָה כָּל עֲמָלוֹ לְבַטָּלָה וְהוּא אָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עַל הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וְהַסּוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה הֶעֶלְתָה אֶת רָמַת־הַמַּיִם שֶׁל הַנָּהָר. וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּלִי מַנְהִיג מְנֻסֶּה, הַמַּכִּיר יָפֶה אֶת הַמַּעֲבָרִים הַקָּשִׁים הַלָּלוּ, הָיְתָה צְפוּיָה סַכָּנָה לַצִּי לַעֲלוֹת עַל הַשִּׂרְטוֹנוֹת שֶׁל הַנָּהָר. לָאָשְׁרוֹ חָזַר מַרס אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ. הוּא הָיָה מַנְהִיג אֶת הַתּוֹתְחָנִית שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוֹת וּבְהַצְלָחָה, וְהָאֲחֵרוֹת הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּשּׁוֹאָה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה אָז. וְעַד שֶׁהָעֲרָפֶל יָרַד וְהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָעֵמֶק שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, כְּבָר הִתְיַצְּבוּ הַתּוֹתְחָנִיּוֹת בְּמַעֲרָכָה לִפְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁכּוֹנְנוּ אֵלֶיהָ אֶת כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶן.

וְהַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּשְׁעָתוֹ וּבְעוֹד מוֹעֵד, לְפִי שֶׁהַנְּדּוֹנִים לְמִיתָה עָמְדוּ לִהְיוֹת מוּמָתִים עִם אוֹר הַבֹּקֶר. וְאוּלָם עַכְשָׁו שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְפַחֵד, לְפִי שֶׁרָאשֶׁיהָ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל כְּבָר חָזְרוּ לְשִׁלְטוֹנָם, שֶׁטֶּקְסַר לָקַח מֵהֶם בֶּחָזְקָה. וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁמַּרס וַחֲבֵרָיו בָּאוּ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים, יָצְאוּ מִשָּׁם גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, כְּשֶׁהֵם חָפְשִׁים סוֹף סוֹף.

הַקָּצִין הַצָּעִיר לָחַץ אֶל לִבּוֹ אֶת מִיס אַלִּיס, וּסְטֶנֶרד וְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּזְּרוֹעוֹתֵיהֶם.

“וְאִמִּי?” – הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“חַיָּה הִיא!… חַיָּה!”… – הֵשִׁיבָה מִיס אַלִּיס.

“הָבָה נֵלְכָה אֵפוֹא אֶל קַסְטֶל־הַאוּז!” – קָרָא גִּ’ילבֶּרט.

“אֶל קַסְטֶל־הַאוּז!”…

“לֹא נֵלֵךְ עַד שֶׁיְּהֵא נַעֲשֶׂה דִּין וּמִשְׁפָּט!” – עָנָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק.

מַרס הֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הוּא שָׂם פָּנָיו אֶל הָרְחָבָה הָרָאשִׁית וְרָץ לְשָׁם מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִמְצֹא שָׁם אֶת טֶקְסַר.

וְכִי לֹא בָּרַח כְּבָר הַהִישְׁפַּנִי מִן הָעִיר, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ? וְכִי לֹא נִמְלַט מִנִּקְמַת־הָעָם, הוּא וְכָל אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂי הֶחָמָס וְהָרֶשַׁע, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹנוֹ? וְכִי לֹא נִלְוָה כְּבָר אֶל אַנְשֵׁי צְבָא הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר אֶל חֶבְלֵי־הַבִּצּוֹת שֶׁבַּגָּלִיל?

מִן הַסְּבָרָה הָיָה, שֶׁאָמְנָם עָשָׂה כָּךְ.

וְאוּלָם רַבִּים מִן הָאוֹכְלוֹסִין לֹא הָיוּ מְצַפִּים עַד שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִכָּנְסוּ לָעִיר, אֶלָּא אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי וְאָסְרוּ שָׁם אֶת טֶקְסַר בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ וְשָׂמוּ עָלָיו מִשְׁמָר. אֶפֶס דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהִתְיַחֵס אֶל הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר.

וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד מַרס, הֵבִין בְּבֵרוּר, שֶׁחַיָּיו נְתוּנִים בְּסַכָּנָה.

וְאָמְנָם מַרס הִתְנַפֵּל עָלָיו, וְשֶׁלָּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּיגִיעָם שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ תְּפָשׂוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְהִתְחִיל חוֹנֵק אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע בָּאוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק.

לֹא!… לֹא!… הַנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּחַיִּים!" – קָרָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, מִן הַצֹּרָךְ שֶׁיְּהֵא חַי!… מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּדַבֵּר!"

אָמְנָם כֵּן!… מִן הַצֹּרֶךְ הוּא!" – עָנָה מַרס.

וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְטֶקְסַר נֶחְבַּשׁ בְּאוֹתוֹ הַתָּא שֶׁל בֵּית־הָאֲסוּרִים, שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו הָיוּ מְצַפִּים שָׁם לִשְׁעַת הֲרִיגָתָם.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַכִּבּוּשׁ    🔗

צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית נַעֲשׂוּ סוֹף סוֹף אֲדוֹנִים לַגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נַעֲשׂוּ אֲדוֹנִים לִנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. צִבְאוֹת הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל סְטֶוֶנס, שֶׁעָלוּ עַל הַשָּׂפָה, כָּבְשׁוּ מִיָד אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁבָּעִיר. הַשִּׁלְטוֹנִים שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן מֵעַצְמָם, בָּרְחוּ, וּמִכָּל הַוַּעַד שֶׁלְּעָבַר לֹא נָפַל בִּידֵי הָרָשׁוּת אֶלָּא טֶקְסַר לְבַדּוֹ.

בֵּין שֶׁהָאוֹכְלוֹסִים נִלְאוּ נְשׂוֹא אֶת מַעֲשֵׂי הֶחָמָס, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, וּבֵין שֶׁהִתְיַחֲסוּ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ אֶל שְׁאֵלַת הָעַבְדוּת, שֶׁהַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם בִּקְּשׁוּ לִפְתֹּר בִּכְלֵי־זֵינָם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהֵם קִבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶת קְצִינֵי צְבָא הַצִּי, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בָּאֵי כֹּחָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁבְּוַשִׁינְגְטוֹן.

הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן שֶׁקָּבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בִּקְבִיעַת שְׁמִירָה עַל הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי מִפְּנֵי הַבְרָחַת תַּשְׁמִישֵׁי מִלְחָמָה. מַעַבְרֵי מוֹסְקִיטוֹ־אִינְלֶט נִסְגְרוּ מִיָּד, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּשַׂם קֵץ לַמִּסְחָר בִּכְלֵי־נֶשֶׁק וּבְצָרְכֵי־יְרִיָּה עִם לוּקַאִיּוֹס, אִיֵּי בַּהָמָה הָאַנְגְלִיִּים. הִנֵּה כִּי כֵן אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁמְּדִינַת פְלוֹרִידָה נִשְׁתַּעְבְּדָה מִכָּאן וְאֵלַיִךְ לְמָרוּתָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

גֶּ’מס וְג’ִילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּמִיס אַלִּיס עָבְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן וְשָׁבוּ אֶל קֶמדלֶס־בֵּי.

פֶּרִי וּסְגָנָיו וּמִסְפַּר נֶגְרִים, שֶׁחָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעָה, הָיוּ מְצַפִּים לָהֶם בַּנָּמֵל הַקָּטָן. קַל לְהָבִין מַה נִלְהָבָה הָיְתָה קַבָּלַת־הַפָּנִים, שֶׁנֶּעֶרְכָה לָהֶם, וְכַמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה לְהוֹפָעָתָם.

לְאַחַר רֶגַע אֶחָד נִכְנְסוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ עִם סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ אֵצֶל מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְעָמְדוּ מְרַאֲשׁוֹתֶיהָ.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרָה וְרָאֲתָה הַחוֹלָה אֶת גִּ’ילבֶּרט סִפְּרוּ לָהּ אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ. הַקָּצִין הַצָּעִיר חִבֵּק אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו. מַרס נָשַׁק אֶת יָדֶיהָ. מֵעַכְשָׁיו שׁוּב לֹא יִפָּרְדוּ מִמֶּנָּה וְלֹא יַעַזְבוּהָ. מִיס אַלִּיס תִּשְׁקֹד עָלֶיהָ וּתְטַפֵּל בָּהּ בְּכָל יְכָלְתָּהּ. וְהִיא תַּחֲלִים וְתָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ בִּמְהֵרָה. מֵעַכְשָׁיו אֵין לְפַחֵד מִפְּנֵי נְכָלָיוֹ שֶׁל טֶקְסַר וּמִפְּנֵי כָּל אוֹתָן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁעָשָׂה אוֹתָן שֻׁתָּפִים לְמַעֲשֵׂי הַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ. הַהִישְׁפַּנִי נִמְצָא בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וְהַלָּלוּ שׁוֹלְטִים בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל.

וְאוּלָם אִם מָרַת בּוֹרְבֶּנק שׁוּב לֹא הָיְתָה לָהּ סִבָּה לִהְיוֹת דּוֹאֶגֶת וַחֲרֵדָה לְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהּ, הֲרֵי כָּל מַעְיָנֶיהָ הָיוּ מְכֻוָּנִים עַכְשָׁיו לְבִתָּהּ הַקְּטַנָּה, שֶׁנֶּעֶלְמָה. נַפְשָׁהּ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ דֵּי, כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל מַרס הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ זֶרְמָה.

“מָצֹא נִמְצָא אוֹתָן! – קָרָא גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. אָנוּ נֵצֵא לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן, וּמַרס וְגִ’ילְבֶּרט יְלַוּוּנוּ”…

“הֵן, אָבִי, הֵן…. וּבְלִי לְאַבֵּד אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד”, – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר.

“כֵּיוָן שֶׁטֶּקְסַר בְּיָדֵינוּ הוּא”, – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, “נַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְדַבֵּר!”

“וּמַה יִהְיֶה, אִם יְסָרֵב לְדַבֵּר?” – שָׁאַל סְטֶנֶרד. “מָה יִהְיֶה, אִם אָדָם זֶה יוֹדִיעַ, שֶׁיָּדוֹ לֹא הָיְתָה בַּחֲטִיפָתָהּ שֶׁל דֵּי וְזֶרְמָה?”…

וְאֵיכָכָה יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת?" – קָרָא גִּ’ילבֶּרט. “וְכִי לֹא הִכִּירָה אוֹתוֹ זֶרְמָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ? וְכִי לֹא שָׁמְעוּ אַלִּיס וְאִמִּי אֶת שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁקָּרְאֶה זֶרְמָה בְּקוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהַסִּירָה הִפְלִיגָה בַּנָּהָר? וְכִי אֶפְשָׁר לְפַקְפֵּק, שֶׁהוּא וְלֹא אַחֵר זָמַם אֶת מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה וְהָיָה הַמְּנַצֵּחַ עָלָיו בְּעַצְמוֹ?”

“הוּא הָיָה הָאִישׁ!” – אָמְרָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְהִתְרוֹמְמָה, כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה לִקְפֹּץ מִמִּטָּתָהּ.

“אָמְנָם כֵּן!”… הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס. אֲנִי הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ יָפֶה!… הוּא עָמַד קוֹמְמִיּוּת… בַּאֲחוֹרֵי הַסִּירָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִפְלִיגָה בְּאֶמְצַע הַנָּהָר!"

“נַנִּיחַ, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה טֶקְסַר! – עָנָה וְאָמַר סְטֶנֶרד, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר! אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה, אִם יְסָרֵב לְהַגִּיד לְהֵיכָן הוּבְאוּ דֵּי וְזֶרְמָה בִּפְקֻדָּתוֹ? הֵיכָן נְבַקֵּשׁ אוֹתָן? הֲרֵי חִפַּשְׂנוּ וּבָדַקְנוּ כְּבָר אֶת שְׂפוֹת הַנָּהָר לְאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מִילִין, וְכָל חִפּוּשֵׂינוּ הָיוּ לְבַטָּלָה?”

עַל שְׁאֵלָה בְּרוּרָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. הַכֹּל הָיָה תָּלוּי אֵפוֹא בִּדְבָרָיו שֶׁל טֶקְסַר. וְכִי מִטּוֹבָתוֹ הָיָה לְדַבֵּר אוֹ לִשְׁתֹּק?" “נִמְצָא, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן מִשְׁכָּנוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁל נָבָל זֶה” – שְׁאַל גּ’ילבֶּרט.

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ זֹאת, וְאִישׁ לֹא יֵדַע זֹאת לְעוֹלָם“, – עָנָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. הוּא יָכֹל לְהִסְתַּתֵּר בְּחֶבְלֵי־הַבִּצּוֹת הַמְּרֻבּוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁאֵין לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם! וְאַךְ לַשָּׁוְא נְחַפֵּשׂ וְנָתוּר אֶת כָּל אוֹתָהּ הָאֶרֶץ, שֶׁאֲפִילוּ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא יוּכְלוּ לִרְדֹּף שָׁם אַחֲרֵי גְּדוּדֵי הַמִּילִיצְיָּה הַנְּסוֹגִים אָחוֹר! כָּל הֶעָמָל הַזֶּה יִהְיֶה לְבַטָּלָה!”

“תּוּשַׁב לִי בִּתִּי!” – קָרְאָה מָרַת בּוֹרְבֶּנק, שֶׁאַךְ בְּעָמָל עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לְעָצְרָהּ בְּמִטָּתָהּ.

“אִשְׁתִּי!… תּוּשַׁב לִי אִשְׁתִּי!…” – צָוַח מַרס, “וַאֲנִי אָכֹף אֶת הַנָּבָל הַזֶּה לְהַגִּיד הֵיכָן הִיא!”

“אָמְנָם כֵּן!” הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “לִכְשֶׁיִּרְאֶה אָדָם זֶה, שֶׁהַדָּבָר בְּנַפְשׁוֹ הוּא, וְהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, אִם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, שׁוּב לֹא יְסָרֵב וִידַבֵּר! אִלּוּ בָּרַח, הָיָה לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ! עַכְשָׁיו כְּשֶׁהוּא כָּבוּשׁ בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה! יְהִי לִבֵּךְ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, אִשְׁתִּי הָעֲנִיָּה! שׁוּב אָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד, וְאָנוּ נָשִׁיב לָךְ אֶת בִּתֵּךְ!”

מָרַת בּוֹרְבֶּנק הָיְתָה מְדֻכְדָּכָה וְכֹחָהּ עֲזָבָהּ וְהִיא חָזְרָה וְנָפְלָה עַל מִשְׁכָּבָה. מִיס אַלִּיס לֹא רָצְתָה לְהַנִּיחָה לְבַדָּהּ וְנִשְׁאֲרָה אֶצְלָהּ וּסְטֶנֶרד, גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס יָרְדוּ אֶל אוּלָם־הַפְּרוֹזְדּוֹר. כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ שָׁם עִם אֶדוּאַרד קָרוֹל.

וְהִנֵּה מַה שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ שָׁם: לָתֵת לְצִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית זְמַן לְסַדֵּר אֶת שִׁלְטוֹנָם בַּחֶבֶל שֶׁכָּבְשׁוּ וְאַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל בִּפְעֻלָּה. חוּץ מִזֶּה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹדִיעַ לַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ, לֹא רַק בְּגֶקְסוֹנְוִיל בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֶפְשָׁר שֶׁיַּסְכִּים שֶׁטֶּקְסַר יָעֳמַד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית דִּין צְבָאִי? בְּאֹפֶן כָּזֶה תּוּכַל הַתְּבִיעָה לִהְיוֹת נַעֲשֵׂית רַק בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל מְפַקֵּד הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה הַצְּבָאִית בִּפְלוֹרִידָה.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָבוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס שֶׁיַּעֲבֹר הַיּוֹם הַזֶּה וְיוֹם הַמָּחֳרָת לְבַטָּלָה בְּלִי שֶׁיַּתְחִילוּ בַּחִפּוּשִׂים. הֵם הֶחְלִיטוּ, שֶׁעַד שֶׁגֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וְאֶדוּאַרד קָרוֹל יִהְיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּעִנְיָן זֶה וְיַעֲשׂוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לְכַךְ – יֵצְאוּ לְשׁוֹטֵט בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר מִתּוֹךְ תִּקְוָה, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדָם לִמְצֹא סִמָּנֵי־הֶכֵּר כָּלְשֶׁהֵם,

וְכִי לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה, שֶׁטֶּקְסַר יְסָרֵב לְדַבֵּר וְשֶׁמִּתּוֹךְ שִׂנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה יַגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁנּוֹחַ יִהְיֶה לוֹ לִסְבֹּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר מִלְּהַחְזִיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ? מִן הַצֹּרֶךְ אֵפוֹא לִמְצֹא דֶרֶךְ בִּלְעָדָיו וְשֶׁלֹּא לְהִזָּקֵק לוֹ. קֹדֶם כָּל צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה דָר שָׁם בִּקְבִיעוּת. אֶלָּא שֶׁיְגִיעָה זוֹ תְּהֵא לְבַטָּלָה. אִישׁ לֹא יָדַע כְּלוּם עַל מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. הַכֹּל הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֲגַם־בִּצָּה זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו. פְּעָמִים הַרְבֵּה עָבְרוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס עַל הַחֹרְשָׁה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל שְׂפָתוֹ בְּלִי אֲשֶׁר גִּלּוּ אֶת הַמִּפְתָּח הַצַּר, שֶׁהַסִּירָה הַקַּלָּה שֶׁלָּהֶם יָכְלָה לַעֲבֹר דַרְכּוֹ.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר לְמַרס לֹא אֵרַע שׁוּם מְאֹרַע, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים. בְּקֶמדלֶס־בֵּי הִתְחִיל הַסֵּדֶר לַחֲזֹר לְאַט לְאַט לְיָשְׁנוֹ. הַנֶּגְרִים חָזְרוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מִכָּל פִּנּוֹת הָאָרֶץ וּמִן הַיְּעָרִים הַסְּמוּכִים, שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם. אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי־חוֹרִין עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי־הַנְּדִיבוּת שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, לֹא רָאוּ אֶת עַצְמָם פְּטוּרִים מִכָּל הִתְחַיְּבוּת לְגַבָּיו. הֵם הָיוּ מְשַׁמְּשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁפָּסְקוּ לִהְיוֹת עֲבָדָיו. הֵם נִזְדָּרְזוּ לָשׁוּב אֶל הַמַּטָּעָה, לְהָקִים עַל תִּלָּם אֶת צְרִיפֵיהֶם, שֶׁנֶּהֶרְסוּ עַל יְדֵי הַלְּהָקוֹת שֶׁל טֶקְסַר, לְתַקֵּן אֶת בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה לְהַחֲזִיר לְתִקְנָם אֶת קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים וְלָשׁוּב אֶל הָעֲבוֹדָה, שֶׁהָיְתָה מְקוֹר סִפּוּקָן וְטוּבָן שֶׁל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת כָּל כָּךְ.

רֵאשִׁית דָּבָר הָחֳזַר לְיָשְׁנוֹ סֵדֶר הָעֲבוֹדָה בַּמַּטָּעָה. אֶדוּאַרד קָרוֹל שָׁב כִּמְעַט לְאֵיתָנוֹ מִן הַפֶּצַע שֶׁנִּפְצַע וְהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַחֲזֹר לַעֲסָקָיו הַקּוֹדְמִים. פֶּרִי וּסְגָנָיו הִתְמַכְּרוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה לְתַפְקִיד הַמּוּטָל עֲלֵיהֶם. וַאֲפִילוּ פִּיג בָּא לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁפִּרְיָהּ הָיָה מוּעָט. שׁוֹטֶה עָלוּב זֶה וִתֵּר מִקְצָת עַל הַדֵּעוֹת, שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶן לְשֶׁעָבַר. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב עַצְמוֹ בֶּן־חוֹרִין, הָיָה נוֹהֵג עַכְשָׁו כְּאָדָם שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר לַהֲלָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נָבוֹךְ הַרְבֵּה וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת בַּחֵרוּת, שֶׁהָיְתָה לוֹ הַזְּכוּת לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, לְאַחַר שֶׁהַפּוֹעֲלִים יַחְזְרוּ כֻּלָּם לקֶמדלֶס־בֵּי וְהַבִּנְיָנִים הַהֲרוּסִים יוּקְמוּ עַל תִּלָּם, סוֹפָהּ שֶׁל הַמַּטָּעָה לִלְבֹּשׁ בִּמְהֵרָה אֶת צוּרָתָהּ הָרְגִילָה כִּלְפָנִים. תִּהְיֶה אַחֲרִיתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר אֲשֶׁר תִּהְיֶה, הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁבַּעְלֵי הָאֲחֻזּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה יֵשְׁבוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא לָבֶטַח וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָהֶם.

בְּגֶקְסוֹנְוִיל הוּשַׁב הַסֵּדֶר לְתִקְנו. בָּאֵי כֹּחַ מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא הִתְעָרְבוּ כְּלָל בְּעִסְקֵי הַשִּׁלְטוֹן הָעִירוֹנִי. הֵם כָּבְשׁוּ אֶת הָעִיר בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק וְהִנִּיחוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָעִיר הַקּוֹדְמִים אֶת הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁכְּנוּפְיָּה מוֹרֶדֶת גָּזְלָה אוֹתוֹ מֵהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הֵם הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ שֶׁהַדֶּגֶל הַלְּאֻמִּי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית הִתְנוֹפֵף עַל בָּתֵּי־הַשִּׁלְטוֹן. כֵּיוָן שֶׁרֹב אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר הִתְיַחֲסוּ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר לַשְּׁאֵלָה, שֶׁפְּלְּגָה אֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, לֹא סֵרְבוּ כָּל עִקָּר לְהִכָּנֵעַ תַּחַת יַד הַמְּנַצְּחִים. הַמְּגַמָּה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְנַגְּדוּת אֵלֶיהָ בִּגְלִילוֹת פְלוֹרִידָה. כָּאן מֻרְגָּשׁ הָיָה יָפֶה, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל “מְדִינוֹת חָפְשִׁיּוֹת”, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ אוֹכְלוֹסֵי הַמְּדִינוֹת הַדְּרוֹמִיּוֹת, כְּגוֹן גּ’וֹרְגִּ’יָּה וְקָרוֹלִינָה, לֹא תִּמְצָא לָהּ כָּאן תּוֹמְכִים, הַמְּגִינִּים עָלֶיהָ מִתּוֹךְ הַהִתְלַהֲבוּת הַמְיֻחָדָה לַמִּתְבַּדְּלִים אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית תּוֹצִיא אֶת צִבְאוֹתֶיהָ מִן הָאָרֶץ.

בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁהָלְכָה וְנִמְשְׁכָה עֲדַיִן בַּאֲמֵרִיקָה, אֵרְעוּ בִּזְמַן שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁלְּהַלָּן.

כְּדֵי לָתֵת חִזּוּק לְמַחֲנֵהוּ שֶׁל בּוֹרֶגַר שָׁלְחוּ הַדְּרוֹמִיִּים שֵׁשׁ תּוֹתְחָנִיּוֹת בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הוֹלִינס, שֶׁתָּפַס עֶמְדָּה בְּמִיסִיסִיפִּי, בֵּין מַדְרִיד הַחֲדָשָׁה וּבֵין הָאִי הָעֲשִׂירִי. כָּאן הִתְחִיל קְרָב, שֶׁהָאַדְמִירָל פּוּט נִהֵל אוֹתוֹ בְּתַקִּיפוּת יְתֵרָה, לְשֵׁם כִּבּוּשׁ מַסְלוּלוֹ שֶׁל הַנָּהָר. בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁגֶּ’קְסוֹנְוִיל נָפְלָה בִּידֵי סְטֶוֶנס, פָּתְחָה הָאַרְטִילֶרְיָּה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בִּירִיּוֹת לְעֻמַּת יְרִיּוֹת שֶׁל הוֹלִינס. יַד הַצְּפוֹנִיִּים הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְהֵם כָּבְשׁוּ אֶת הָאִי הָעֲשִׂירִי וְאֶת מַדְרִיד הַחֲדָשָׁה. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָכְדוּ אֶת מַסְלוּלוֹ שֶׁל מִיסִיסִיפִּי בְּאֹרֶךְ שֶׁל מָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים, אִם לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת עַקְמוּמיּוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ נִכָּר הָיָה הִסּוּס גָּדוֹל בְּטַכְסִיסֶיהָ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית. הַגֵּנֵרָל מַק־קְלֶלֶן אָנוּס הָיָה לְהַצִּיעַ אֶת תָּכְנִית פְּעֻלָּתוֹ לְמוֹעֶצֶת־מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב חַבְרֵי הַמּוֹעֵצָה הִסְכִּימוּ לָהּ, נִשְׁתַּעְבֵּד הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן לְהַשְׁפָּעוֹת צְדָדִיּוֹת וְעִכֵּב אֶת הוֹצָאָתָהּ אֶל הַפֹּעַל. מַחֲנֶה־הַצָּבָא שֶׁל פוֹטוֹמַק נֶחְלַק לִשְׁנַיִם, לְשֵׁם הֲגָנָה עַל וָשִׁינְגְטוֹן. לְמַזָּלָן שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית בָּאוּ הַנִּצָּחוֹן שֶׁל “מוּנִיטוֹר” וּמְנוּסָתָהּ שֶׁל “וִירְגִינִיָּה” וְהֶחֱזִירוּ אֶת מַהֲלַךְ־הָאֳנִיּוֹת עַל פְּנֵי טשֶׁזֶפִּיק לְתִקְנוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פִּנּוּ צִבְאוֹת הַדְּרוֹמִיִּים אֶת מָנָסַס וְנָסוֹגוּ אָחוֹר בְּחִפָּזוֹן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְמַחֲנֶה הַצָּבָא הַצְּפוֹנִי לְהַעֲבִיר אֶת מִשְׁכְּנוֹתָיו לְעִיר זוֹ. בְּדֶרֶךְ זוֹ נִפְתְּרָה אֵפוֹא שְׁאֵלַת הַהֶסְגֵּר שֶׁל פוֹטוֹמַק פִּתְרוֹן גָּמוּר.

וְאוּלָם הַפּוֹלִיטִיקָה, שֶׁגּוֹרֶמֶת רָעָה רַבָּה בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעָרֶבֶת בְּמַעֲשֵׂי הַמִּלְחָמָה שֶׁל אַחַת הָאֲרָצוֹת, הֵבִיאָה שׁוּב לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁלֹּא לְטוֹבַת עִנְיָנָיו וְתוֹעַלְתּוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הוּסַר הַגֵּנֵרָל מַק־קְלֶלֶן מִהְיוֹת מַנְהִיג עֶלְיוֹן שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. לֹא הִשְׁאִירוּ בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶת הַפִּקּוּד עַל מַעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה בְּפוֹטוֹמַק, וּשְׁאָר הַקּוֹרְפּוֹסִים, שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְמַחֲנוֹת הָעוֹמְדִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם, נִשְׁתַּעְבְּדוּ לְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן.

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה מִשְׁגֶּה. פִּטּוּר זֶה הָיָה עֶלְבּוֹן גָּדוֹל לְמַק־קְלֶלֶן לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לוֹ, וְגָרַם לוֹ צַעַר הַרְבֵּה אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה אִישׁ־צָבָא, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא אֶת חוֹבָתוֹ, מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ. וּלְמָחֳרָת עָרַךְ תָּכְנִית שֶׁל מַעֲשֵׂי־מִלְחָמָה, שֶׁמַּטְּרָתָהּ הָיְתָה לְהַעֲבִיר בָּאֳנִיּוֹת אֶת צִבְאוֹתָיו אֶל חוֹף־הַיָּם, אֵצֶל מְצוּדַת מוֹנְרוֹה. תָּכְנִית זוֹ, שֶׁנִּתְקַּבְּלָה עַל יְדֵי מַנְהִיגֵי־הַקּוֹרְפּוֹסִים, נִתְאַשְּׁרָה גַם עַל יְדֵי הַנָּשִׂיא. הַמִּינִיסְטֶר לְעִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה נָתַן פְּקֻדּוֹת לִנְיוּ־יוֹרק, לְפִילַדֶּלְפִיָּה וּלְבַלְטִימוֹרָה, וָאֳנִיּוֹת מִכָּל מִין בָּאוּ אֶל פוֹטוֹמַק, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת מַחֲנֵהוּ שֶׁל מַק־קְלֶלֶן עִם כָּל כְּלֵי זֵינוֹ.

וּבְכֵן עָבְרָה הַסַּכָּנָה, שֶׁהֵטִילָה זְמַן־מַה אֵימָה עַל וָשִׁינְגְטוֹן, בִּירַת מְדִינוֹת־הַצָּפוֹן; מֵעַכְשָׁיו הָיְתָה רִיטְשְׁמוֹנד, בִּירַת הַדְּרוֹמִיִּים, נְתוּנָה בְּסַכָּנָה וַחֲרֵדָה לְגוֹרָלָהּ.

כָּךְ הָיָה מַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים זֶה בָּזֶה בְּשָׁעָה שֶׁפְלוֹרִידָה נִכְנְעָה תַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל שֶׁרְמֶן וְשֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן. בּוֹ בִּזְמַן שֶׁהָאֶסְכַּדְרָה שֶׁלָּהֶם שָׂמָה הֶסְגֵּר עַל הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי, כָּבְשׁוּ אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִשְׁתַּעְבֵּד חֲצִי־הָאִי לְשִׁלְטוֹנָם שִׁעְבּוּד גָּמוּר.

בֵּינְתַּיִם הָיוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מְחַפְּשִׂים וְתָרִים אֶת שְׂפוֹת הַנָּהָר וְאֶת אִיָּיו הַקְּטַנִּים עַד לְפִיקוֹלָטָה, אֶלָּא שֶׁכָּל עֲמָלָם הָיָה לְבַטָּלָה. מֵעַכְשָׁיו לֹא הָיְתָה לִפְנֵיהֶם בֵּרְרָה אֶלָּא לְכַוֵּן אֶת פְּעֻלָּתָם כְּנֶגֶד טֶקְסַר גּוּפוֹ. מִיּוֹם שֶׁנֶּחְבַּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְדַלְתוֹתָיו נִנְעֲלוּ אַחֲרָיו, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת כָּלְשֶׁהִי עִם שֻׁתָּפָיו וּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁדֵּי וְזֶרְמָה עֲדַיִן נִמְצָאוֹת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִם שָׁם קֹדֶם שֶׁנִּלְכַּד סֶנְט־גּ’וֹן בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

בְּרֶגַע זֶה כְּבָר הָיָה מַצַּב־הַדְּבָרִים בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל כְּתִקְנוֹ כָּל צָרְכּוֹ וְאֶפְשָׁר הָיָה לָכֹף אֶת הַהִישְׁפַּנִי בַּמִּשְׁפָּט אִם יְסָרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר. וְאַף עַל פִּי כֵן הֻחְלַט שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בְּאֶמְצָעִי קִיצוֹנִי זֶה, אֶלָּא לְנַסּוֹת דָּבָר אֶל טֶקְסַר וּלְהַבְטִיחַ לוֹ לְשַׁחְרְרוֹ מִמַּאֲסָרוֹ, אִם יֵאוֹת לְהַגִּיד מַה שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ.

בְּאַרְבַּע עָשָׂר לַחֹדֶשׁ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסְיוֹן הָרִאשׁוֹן בְּעִנְיָן זֶה בְּהַסְכָּמַת הַפְּקִידוּת הַצְּבָאִית, שֶׁנֵּאוֹתָה לְכָךְ מֵרֹאשׁ.

מָרַת בּוֹרְבֶּנק שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ. שִׁיבָתוֹ שֶׁל בְּנָהּ, הַתִּקְוָה שֶׁהַיַּלְדָּה שֶׁלַּה תָּשׁוּב אֵלֶיהָ בִּמְהֵרָה, הַשֶּׁקֶט שֶׁקָּם בָּאָרֶץ, בִּטְּחוֹן־הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, שֶׁהֻבְטַח עַכְשָׁיו לַמַּטָּעָה שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי, כָּל זֶה נִצְטָרֵף יַחַד וְהוֹעִיל לְהָשִׁיב לָהּ מִקְצָת מִן הַכֹּחַ הַנַּפְשִׁי, שֶׁנִּתְמוֹטֵט. שׁוּב לֹא הָיָה מָקוֹם לְפַחֵד מִפְּנֵי בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁהִפִּילוּ אֶת חִתִּיתָם עַל גֶ’קְסוֹנְוִיל. הַמִּילִיצְיָּה נָסוֹגָה אָחוֹר אֶל גְּלִיל פוּטְנֶם פְּנִימָה. וַאֲפִילוּ נַנִּיחַ שֶׁהַמִּילִיצְיָּה שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין שֶׁעָבְרָה אֶת הַנָּהָר בְּמַעֲלֵה זִרְמוֹ, תִּתְאַחֵד עִמָּהּ לְאַחַר זְמַן עַל מְנַת לְנַסּוֹת לְהִלָּחֵם עִם צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הֲרֵי זוֹ אֶלָּא סַכָּנָה רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין לְפַחֵד מִמֶּנָּה כָּל זְמַן שֶׁדִּיפוֹן וְשֶׁרְמֶן יִהְיוּ שׁוֹלְטִים בִּפְלוֹרִידָה.

וּבְכֵן הֻחְלַט, כִּי גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק יֵלְכוּ בּוֹ בַּיּוֹם לְגֶ’קְסוֹנְוִיל, אֲבָל לְבַדָּם: קָרוֹל, סְטֶנֶרד וּמַרס יִשָּׁאֲרוּ בַּמַּטָּעָה, וּמִיס אַלִּיס תֵּשֵׁב בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְלֹא תֵּעֲזֹב אוֹתָהּ. הַקָּצִין הַצָּעִיר וְאָבִיו קִוּוּ לָשׁוּב לקֶמדלֶס־בֵּי בּוֹ בַּיּוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב וּלְהָבִיא חֲדָשׁוֹת מְשַׂמְּחוֹת. אִם טֶקְסַר יַגִּיד, הֵיכָן הֶחְבִּיא אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה, מִיָּד יֵלְכוּ לְשָׁם לְשַׁחְרֵר אוֹתָן, וּבְלִי סָפֵק לֹא יֶאֱרַך הַדָּבָר אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, אוֹ יוֹם אֶחָד לְכָל הַיּוֹתֵר.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁגֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק הִתְכּוֹנְנוּ לָצֵאת לְדַרְכָּם, הִטְּתָה מִיס אַלִּיס אֶת הַקָּצִין הַצָּעִיר הַצִּדָּה, וּפָתְחָה וְאָמְרָה אֵלָיו:

“גִּ’ילבֶּרט, אַתָּה הוֹלֵךְ לְהִפָּגֵשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה רָעוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ לְמִשְׁפַּחְתְּךָ, עִם הַנָּבָל, שֶׁדִּמָּה לְהוֹצִיא לַהֹרֵג אֶת אָבִיךָ וְאוֹתְךָ… גִּ’ילבֶּרט, תַּבְטִיחֵנִי לִמְשֹׁל בְּרוּחֶךָ, כְּשֶׁתַּעֲמֹד לִפְנֵי טֶקְסַר?”

“לִמְשֹׁל בְּרוּחִי!”… קְרָא גִּ’ילבֶּרט, שֶׁפָּנָיו הִלְבִּינוּ מֵחֲמַת זַעַם לִשְׁמֹעַ שְׁמוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי.

“אָמְנָם כֵּן, יֵשׁ צֹרֶךְ הֶכְרָחִי בַּדָּבָר”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס. “אִם תָּבוֹא לִידֵי כַּעַס לֹא תּוֹעִיל כְּלוּם… הַסֵּר אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַנְּקָמָה מִלִּבְּךָ לְמַעַן תְּשׁוּעָתָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ… שֶׁעוֹד מְעַט תִּהְיֶה אֲחוֹתִי אָנִי! לְמַעַן הַדָּבָר הַזֶּה צָרִיךְ אַתָּה לְהַקְרִיב אֶת הַכֹּל, וַאֲפִילוּ לְהַבְטִיחַ לַטֶּקְסַר, שֶׁלֹּא תִּפָּרַע מִמֶּנּוּ לְאַחַר זְמַן”.

“שֶׁלֹּא אֶפָּרַע מִמֶּנּוּ!” – קְרָא גִּ’ילבֶּרט. "לִשְׁכֹּחַ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הָיְתָה אִמִּי קְרוֹבָה לָמוּת… וְאָבִי עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת מוּמָת בִּירִיָּה!…

“וְגַם אַתָּה, גִּ’ילבֶּרט, הָיִיתָ צָפוּי לְכָךְ”, – עָנְתָה מִיס אַלִּיס, “וַאֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד, שֶׁאָשׁוּב אֶרְאֶךָ! אָמְנָם כֵּן! הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְאַף עַל פִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, שֶׁלֹּא לְזָכְרָם עוֹד… הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לָךְ כָּל זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת, כִּי מַר בּוֹרְבֶּנק לֹא יוּכַל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וְאִם הַדָּבָר לֹא יַצְלִיחַ בְּיָדְךָ לַעֲצֹר בּוֹ, יַעֲלֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּכֶם בַּתֹּהוּ! אֲהָהּ, לָמָּה הֶחְלַטְתֶּם לָלֶכֶת לְגֶ’קְסוֹנְוִיל בִּלְעָדַי! אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי מַצְלִיחָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָאִישׁ הַזֶּה בַּנַּחַת וּבְרֹךְ”…

“וּמַה יְהֵא, אִם אָדָם זֶה יְסָרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר!”… –

הוֹסִיף וְאָמַר גִּ’ילבֶּרט, שֶׁהִרְגִּישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאָכֵן צָדְקוּ דְּבָרֶיהָ שֶׁל מִיס אַלִּיס.

“אִם יְסָרֵב צָרִיךְ לְהַנִּיחַ לַשִּׁלְטוֹנוֹת לְהִכְרִיחוֹ לְכַךְ. חַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד, וְאִם יִרְאֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַצִּילָם עַל יְדֵי הוֹדָאָה, יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיוֹדָה … גִּ’ילבֶּרט, עָלֶיךָ לְהַבְטִיחַ לִי אֶת הַדָּבָר!… הֲרֵינִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בְּשֵׁם אַהֲבָתֵנוּ לָתֵת לִי הַבְטָחָה זוֹ!”

“הִנְנִי מַבְטִיחַ לָךְ, אַלִּיס יַקִּירָתִי!”… – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “הִנְנִי מַבְטִיחַ לָךְ! אֶשְׁכַּח אֶת כָּל מַה שֶׁעָשָׂה לָנוּ אָדָם זֶה, וּבִלְבַד שֶׁיָּשִׁיב לָנוּ אֶת אֲחוֹתִי”.

“וְיָפֶה תַּעֲשֶׂה, גִּ’ילבֶּרט. הִתְרַגְּשׁוּ עָלֵינוּ נִסְיוֹנוֹת אֲיֻמִּים, אֲבָל הִנֵּה נִגְמְרוּ!… אֱלֹהִים יָשִׁיב לָנוּ שָׁנִים שֶׁל אֹשֶׁר תַּחַת הַיָּמִים, שֶׁהִתְעַנִּינוּ בָּהֶם עִנּוּיִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ”.

גִּ’ילבֶּרט לָחַץ אֶת יָדָהּ שֶׁל כַּלָּתוֹ שֶׁלֹּא יָכְלָה לִכְבֹּשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת, שֶׁפָּרְצוּ מֵעֵינֵיהֶם וּשְׁנֵיהֶם נִפְטְרוּ זֶה מִזּוֹ.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִפְרְדוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ מִידִידֵיהֶם וְהִפְלִיגוּ בַּנָּהָר מִן הַנָּמֵל הַקָּטָן שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

הֵם עָבְרוּ אֶת הַנָּהָר בִּמְהִירוּת, וְאוּלָם תַּחַת לִפְנוֹת אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל, פָּנְתָה הַסִּירָה, לְפִי דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל גִּ’ילבֶּרט, אֶל הַתּוֹתְחָנִית שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס.

קָצִין זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שַׂר־פֶּלֶךְ צְבָאִי שֶׁל הָעִיר, וּמִן הַדִּין הָיָה אֵפוֹא, שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק תֻּגַּשׁ תְחִלָּה לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁסְּטֶוֶנס נִמְצָא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא תְּדִירִי עִם מְמֻנֵּי הָעִיר, הָיָה יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב מַה הַמַּעֲשִׂים, שֶׁעָשָׂה טֶקְסַר מִיּוֹם שֶׁבְּנֵי סִיעָתוֹ תָּפְסוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדָם, עַד כַּמָּה הוּא אַחֲרַאי לַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁגָּרְמוּ לְחֻרְבָּנָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, וּמִשּׁוּם מַה נֶאֱסַר וְנֶחְבַּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּילִיצְיָּה יָצְאָה מִן הָעִיר. וּכְמוֹ כֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁבְּיַחַס לְאָדָם זֶה בָּאָה תְּמוּרָה גְדוֹלָה בְּדַעַת הַקָּהָל וְשֶׁכָּל הָאוֹכְלוֹסִין הַהֲגוּנִים שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל דָּרְשׁוּ דְּרִישָׁה נִמְרָצָה לְעָנְשׁוֹ עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה.

הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס קִבֵּל אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בְּפָנִים מִסְּבִירוֹת כָּרָאוּי לָהֶם. הוּא הָיָה הוֹגֶה רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד מְרֻבֶּה לְגַבֵּי הַקָּצִין הַצָּעִיר, לְפִי שֶׁהִכִּיר אֶת אָפְיוֹ וְאֶת אֹמֶץ רוּחוֹ מִיּוֹם שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ. וּכְשֶׁחָזַר מַרס אֶל הַצִּי, וְהַדָּבָר נוֹדַע לוֹ, כִּי גִּ’ילבֶּרט נָפַל בִּידֵי הַדְּרוֹמִיִּים, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ וִיהִי מָה. אֲבָל אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעוֹד מוֹעֵד, מֵאַחַר שֶׁהָיָה עָצוּר אֵצֶל הַשִּׂרְטוֹן שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן?… אָנוּ יוֹדְעִים כְּבָר אֶת גִּלְגּוּלֵי־הַדְּבָרִים, שֶׁעַל יָדָם בָּאָה הַתְּשׁוּעָה לַקָּצִין הַצָּעִיר וּלְאָבִיו.

גִּ’ילבֶּרט סִפֵּר בִּדְבָרִים מוּעָטִים לַמְפַקֵּד סְטֶוֶנס אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְאִשֶּׁר וְקִיֵּם מִתּוֹךְ כָּךְ מַה שֶׁהַלָּז שָׁמַע כְּבָר מִפִּי מַרס. אִם לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי טֶקְסַר עַצְמוֹ הָיָה הַמְּנַצֵּחַ עַל מַעֲשֵׂה הַחֲטִיפָה בְּמִפְרַץ מָרִינוֹ, הֲרֵי דָבָר שֶׁאֵינוֹ מוּטָל בְּסָפֵק הוּא, שֶׁרַק אָדָם זֶה לְבַדּוֹ יָכֹל לְהַגִּיד, בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבִּפְלוֹרִידָה עֲצוּרוֹת עַכְשָׁו דֵּי וְזֶרְמָה בִּידֵי חֲבֵרָיו וְעוֹשֵׂי דְבָרוֹ. גּוֹרָלָן נִמְצָא בְּיָדָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, וְהַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס הִכִּיר זֹאת לְלֹא פִּקְפּוּק. וּלְפִיכָךְ הִסְכִּים לְכָךְ, כִּי גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק יִתְעַסְּקוּ בְּעִנְיָן זֶה כַּטוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, וְנֵאוֹת מֵרֹאשׁ לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לְשִׁחְרוּרָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה וְהַיַּלְדָּה. אִם הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁהֵם יַצִּיעוּ לְטֶקְסַר לְשַׁחְרְרוֹ מִמַּאֲסָרוֹ תְּמוּרַת שִׁחְרוּר הַשְּׁבוּיוֹת, יְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַהִתְחַיְּבוּת לְכָךְ בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָאֶזְרָחִיִּים שֶׁבְּגֶקְסוֹנְוִיל.

גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק קִבְּלוּ אֵפוֹא רְשׁוּת לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה בְּאֵין מַפְרִיעַ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם וְהוֹדוּ עַל כָּךְ לַמְפַקֵּחַ סְטֶוֶנס שֶׁנָּתַן רִשְׁיוֹן בִּכְתַב לְהִתְרָאוֹת עִם הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזְרוּ אֶל הַסִּירָה, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם אֶל הַנָּמֵל.

שָׁם הָיָה מְצַפֶּה לָהֶם הַרְוֵי, אֲשֶׁר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הוֹדִיעוֹ בְּמִכְתָּב עַל בִּיאָתָם. שְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ מִיָּד אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי וְשָׁם נִתְּנָה פְּקֻדָּה לִפְתֹּחַ לִפְנֵיהֶם אֶת דַּלְתוֹת בֵּית־הָאֲסוּרִים. חוֹקֵר עוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל אָדָם וַדַּאי הָיָה מִתְבּוֹנֵן מִתּוֹךְ אִינְטֶרֶיסָה מְרֻבָּה לְצוּרָתוֹ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר לְמִנְהָגוֹ שֶׁל טֶקְסַר מִיּוֹם שֶׁנֶּחְבַּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר כִּי, טֶקְסַר הָיָה נִרְגָּז בְּיוֹתֵר עַל אֲשֶׁר בִּיאָתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית שָׂמָה קֵץ לְמֶמְשַׁלְתּוֹ כְּשַׁלִּיט רִאשׁוֹן בָּעִיר, כִּי הָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ שְׁלִיטָתוֹ הַבִּלְתִּי־מֻגְבָּלָה וְהַיְּכֹלֶת לָתֵת סִפּוּק בְּאֵין־מַעְצוֹר לְרֶגֶשׁ־הַשִּׂנְאָה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ וְעַל אֲשֶׁר הַהֲפִיכָה לֹא בָּאָה בְּאִחוּר שֶׁל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת – לְאַחַר שֶׁנִּתְמַלְּאָה תְּשׁוּקָתוֹ וְגֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק הוּמְתוּ בִּירִיָּה. אֶלָּא שֶׁרַק עַל זֶה בִּלְבַד הָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. מַה שֶׁהוּא נִמְצָא בִּידֵי אוֹיְבָיו וְחָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים עַל אֲשָׁמוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר וְעוֹמֵד לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל מַעֲשֵׂי־חָמָס וְרֶשַׁע – כָּל זֶה לֹא הֶחֱרִיד אוֹתוֹ, כַּנִּרְאֶה, כָּל עִקָּר. וּלְפִיכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר וּבִלְתִּי־מוּבָן. רַק עַל דָּבָר אֶחָד חָרָה לוֹ בְּיוֹתֵר – עַל אֲשֶׁר לֹא בִּצַּע אֶת מְזִמּוֹתָיו כְּנֶגֶד מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק עַד תֻּמָּן. בְּנוֹגֵעַ לַתּוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמַאֲסָרוֹ, דּוֹמֶה שֶׁלֹּא הָיָה דּוֹאֵג וְחָרֵד כְּלָל. וְכִי טֶבַע־אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה סָתוּם וְרַב־חִידוֹת כָּל כָּךְ עַד עַכְשָׁיו, יַצְלִיחַ שׁוּב לָשִׁים לְאַל גַּם אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁעוֹמְדִים לְהֵעָשׂוֹת כְּדֵי לַעֲמֹד עַל הַתַּעֲלוּמָה שֶׁלּוֹ וּלְהַצִּיל מִלָּה מִמֶּנּוּ?

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת הַתָּא וְגֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק עָמְדוּ לִפְנֵי הָאַסִּיר.

“הוֹ, הִנֵּה הָאָב וְהַבֵּן!” – קָרָא טֶקְסַר לְמַרְאֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁל חֻצְפָּה הַמְיֻחָד לוֹ. “לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עָלַי לְהַחֲזִיק טוֹבָה רַבָּה לָאֲדוֹנִים הַצְּפוֹנִיִּים! אִלְמָלֵא הֵם, לֹא זָכִיתִי לְבִקּוּרְכֶם! וַדַּאי בָּאתֶם אֵלַי לְהַצִּיעַ לִי אֶת הַחֲנִינָה שֶׁשּׁוּב אֵין לָכֶם צֹרֶךְ בָּהּ לְעַצְמְכֶם?”

לָשׁוֹן זוֹ הָיְתָה קַנְתְּרָנִית כָּל כָּךְ, שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת זַעְמוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֶלָּא שֶׁבְּנוֹ עָצַר בּוֹ.

“אַבָּא”, – עָנָה וְאָמַר אֵלָיו, הַנִּיחֵנִי לְהַחֲזִיר לוֹ תְּשׁוּבָה. טֶקְסַר מְבַקֵּשׁ לְהַכְנִיסֵנוּ בְּפוֹלְמוּס־דְּבָרִים, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהִזָּקֵק לוֹ. אֵין תּוֹעֶלֶת לַחֲזֹר אֶל הַנַּעֲשָׂה לְשֶׁעָבַר. אָנוּ בָּאנוּ לָדוּן עַל דְּבָרִים שֶׁל עַכְשָׁיו, עַל עִנְיָנִים שֶׁבַּהֹוֶה בִּלְבָד!"

“עַל עִנְיָנִים שֶׁבַּהֹוֶה!” – קָרָא טֶקְסַר, “אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר, עַל הַמַּצָּב שֶׁבַּהֹוֶה! אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַמַּצָּב בָּרוּר לְמַדַּי. לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים הֱיִיתֶם עֲצוּרִים בְּתָא זֶה עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֶלָּא לְמִיתָה. עַכְשָׁיו הֲרֵינִי עָצוּר פֹּה תַּחְתֵּיכֶם וּמַצָּבִי יָפֶה הַרְבֵּה מִכְּפִי שֶׁאַתֶּם סְבוּרִים”.

תְּשׁוּבָה זוֹ הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָבִיא בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁדִּמּוּ לְהַצִּיעַ לִפְנֵי טֶקְסַר לְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי וּבִלְבַד שֶׁיְּגַלֶּה לָהֶם אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה.

“טֶקְסַר”, – עָנָה וְאָמַר גִּ’ילבֶּרט, “שְׁמָעֵנִי נָא. אָנוּ מְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר עִמְּךָ בְּגָלוּי וּבִמְפֹרָשׁ. אָנוּ נַעְלִים עַיִן מִן הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְנִשְׁכַּח אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֵין דַּעְתֵּנוּ אֶלָּא לְדָבָר אֶחָד. בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁבְּנֵי סִיעָתְךָ הִתְנַפְּלוּ עַל הַמַּטָּעָה וְצָרוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, נִתְעַלְּמוּ אֲחוֹתִי וְזֶרְמָה וְאֵינָן. הַדָּבָר וַדַּאי הוּא, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן נֶחְטְפוּ”…

“נֶחְטְפוּ?” – עָנָה טֶקְסַר בְּזָדוֹן, “הוֹ, כַּמָּה נֶהֱנָה אֲנִי לִשְׁמֹעַ זֹאת!”

“לִשְׁמֹעַ?” זָעַק גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, וְכִי מַכְחִישׁ אַתָּה, נָבָל, וְכִי מֵעֵז אַתָּה לִכְפֹּר?…"

“אַבָּא” – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר, “הָבָה נִמְשֹׁל בְּרוּחֵנוּ… הֶכְרֵחַ הוּא. אָמְנָם כֵּן טֶקְסַר, מַעֲשֵׂה־חֲטִיפָה כָּפוּל זֶה אֵרַע בִּזְמַן הַהַתְקָפָה עַל הַמַּטָּעָה… וְכִי מוֹדֶה אַתָּה, שֶׁיָּדְךָ בָּאֶמְצַע?”

“אֵין לִי מַה לְהָשִׁיב לְךָ”.

וְכִי מְסָרֵב אַתָּה לְהַגִּיד לָנוּ, לְהֵיכָן הוּבְאוּ אֲחוֹתִי וְזֶרְמָה בִּפְקֻדָּתְךָ?"

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁאֵין לִי מַה לְהָשִׁיב”.

“וְאַף אִם בִּשְׂכַר תְּשׁוּבָתְךָ נְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ מִבֵּית הַכֶּלֶא?”

אֵין לִי צֹרֶךְ בָּכֶם, כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַמַּאֲסָר!"…

“וּמִי יִפְתַּח לְפָנֶיךָ אֶת דַּלְתוֹתָיו שֶׁל בֵּית כֶּלֶא זֶה?” – זָעַק גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁעַזּוּת גְּדוֹלָה זוֹ הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ.

“הַשּׁוֹפְטִים שֶׁאֶדְרֹשׁ”.

“הַשּׁוֹפְטִים!… הֵם יְחַיְּבוּךָ בְּדִין לְלֹא חֶמְלָה!”

“אָז אֶמָּלֵךְ בְּדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת”.

“וּבְכֵן מְסָרֵב אַתָּה בְּהֶחְלֵט לַעֲנוֹת דָּבָר?” – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

“הֲרֵינִי מְסָרֵב”…

“וַאֲפִילוּ בִּמְחִיר הַשִּׁחְרוּר מִן הַמַּאֲסָר שֶׁהִנְנִי מַצִּיעַ לְפָנֶיךָ”?

“אֵין לִי חֵפֶץ בְּשִׁחְרוּר זֶה”.

“וַאֲפִילוּ בִּשְׂכַר שֶׁל סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל, שֶׁהִנְנִי מַצִּיעַ לְפָנֶיךָ”…

“אֵינִי חָפֵץ בְּמָמוֹנְכֶם. וְעַכְשָׁיו אֲדוֹנַי, הֵנִיחוּנִי לְנַפְשִׁי”.

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, כִּי בִּטָּחוֹן כָּזֶה הֵבִיא אֶת גֶּ’מס וְאֶת גִּ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בִּמְבוּכָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. מַה יְסוֹדוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן זֶה? אֵיךְ עָרַב טֶקְסַר אֶת לִבּוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית־דִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִפִּיו תְּשׁוּבָה לֹא עַל יְדֵי הַצָּעָה שֶׁל שִׁחְרוּר וְלֹא בְּכֹחַ הַזָּהָב. וְכִי שִׂנְאָתוֹ הָעַזָּה לְאֵין שִׁעוּר הִיא הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אֲפִילוּ אֶת טוֹבָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ? אִישִׁיּוּת זוֹ סְתוּמָה וְרַבַּת־חִידוֹת הָיְתָה כָּל הַיָּמִים, וַאֲפִילוּ עַכְשָׁיו כְּשֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לֹא אָבְתָה לְהִתְנַכֵּר לְטִיבָהּ הַמְיֻחָד לָהּ.

“בּוֹא נָא, אַבָּא, בּוֹא וְנֵלֵכָה”, – אָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר.

וְהוּא אָחַז בְּיָד אָבִיו וּמְשָׁכָהוּ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אֵצֶל הַשַּׁעַר נִטְפַּל אֲלֵיהֶם הַרְוֵי וּשְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ אֶל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, כְּדֵי לִתֵּן לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל נִסְיוֹנָם, שֶׁנִּכְשַׁל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַבֵּל בָּאֶסְכַּדְרָה כְּרוּז מֵאֵת הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן אֶל תּוֹשָׁבֵי גֶקְסוֹנְוִיל. בִּכְרוּז זֶה נֶאֱמַר, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יְהֵא נִתְפָּס לֹא עַל דֵּעוֹתָיו הַמְּדִינִיּוֹת וְלֹא עַל מַעֲשֵׂי הִתְקוֹמְמוּת בִּפְלוֹרִידָה מֵרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים. הַהִשְׁתַּעְבְּדוּת לַדֶּגֶל הַלְּאֻמִּי מְחַפָּה עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאָדָם עָבַר כְּלַפֵּי הַשִּׁלְטוֹן.

בָּרוּר הָיָה, שֶׁתַּקָּנָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְחֻכָּמָה מִצַּד עַצְמָהּ וְשֶׁהַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן נוֹהֵג הָיָה לְהַתְקִין אוֹתָהּ תָּמִיד בְּמִקְרִים כְּגוֹן אֵלֶּה, לֹא הָיָה כֹּחָהּ יָפֶה לְגַבֵּי מַעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ לִיחִידִים. וְכָזֶה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָשָׂה טֶקְסַר. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁתָּפַס אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִידֵי הָרָשׁוּת הַקְּבוּעָה לְפִי הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט, וְשֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁלְטוֹן זֶה כְּדֵי לַעֲרֹךְ הִתְקוֹמְמוּת. אֲבָל כָּל זֶה הָיָה נוֹגֵעַ לְעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עַצְמָם, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית לֹא אָבְתָה לְהִזָּקֵק לָהֶם כָּל עִקָּר, וְאוּלָם הַהִתְנַקְּשׁוּת בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה כְּנֶגֶד אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, הַשְׁמָדַת רְכוּשׁוֹ וְקִנְיָנוֹ וַחֲטִיפַת בִּתּוֹ וְאַחַת הַמְשָׁרְתוֹת שֶׁלּוֹ – כָּל אֵלֶּה הָיוּ מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע כְּלַפֵּי הַחֻקִּים הַנְּהוּגִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מְסוּרִים לְשִׁפּוּטָם שֶׁל בָּתֵּי־דִינִים רְגִילִים.

כָּךְ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס. וְכָךְ הָיְתָה גַם דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, כְּשֶׁהֻגְּשָׁה לְפָנָיו הַקֻּבְלָנָה וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לִתְבֹּעַ אֶת הַהִישְׁפַּנִי לַמִּשְׁפָּט.

וּלְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמַרְס, כְּבָר נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְהַעֲמִיד אֶת טֶקְסַר לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי עַל דְּבַר־פֶּשַׁע כָּפוּל – עַל מַעֲשֵׂה חָמַס וְשֹׁד וְעַל חֲטִיפַת בְּנֵי אָדָם. הַנֶּאֱשָׁם נִתְבַּע לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ לִפְנֵי מוֹעֶצֶת־הַמִּלְחָמָה, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּישִׁיבָה בְּעִיר סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין    🔗

הֵעִיר סֶנְט אַבְגּוּסְטִין הֲרֵיהִי אַחַת הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית וְנוֹסְדָה בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּירַת הַגָּלִיל סֶנְט־גַ’אן, אֲשֶׁר עִם כָּל גֹּדֶל הֶקֵּפוֹ אֵין מִסְפַּר הָאוֹכְלוֹסִין שֶׁבּוֹ מַגִּיעַ אֲפִילוּ לִשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נָפֶשׁ.

סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין נִבְנְתָה עַל יְדֵי הַהִישְׁפַּנִים וְצוּרָתָהּ הַקְּדוּמָה כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה עַד עַכְשָׁיו. אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה וְהַמִּסְחָר מוֹצְאוֹת לָהֶן מַחֲסֶה בָּטוּחַ בִּנְמֵלָהּ שֶׁלַּה, הַמּוּגָן כָּל צָרְכּוֹ מִפְּנֵי רוּחוֹת הַיָּם, הַמִּתְחוֹלְלוֹת בְּלִי חָשָׂךְ בְּחוֹף זֶה שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה לְעוֹבְרֵי אָרְחוֹת יַמִּים. אֲבָל כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל נָמֵל זֶה, מִן הַהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׂרְטוֹן הַמְּסֻכָּן, שֶׁהַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַגּוֹלְפְסְטרֶם הוֹלֶכֶת וְעוֹרֶמֶת בִּמְבוֹאוֹ.

רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין צָרִים הֵם כָּרְחוֹבוֹת שֶׁל כָּל הֶעָרִים, שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה יוֹרְדוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ מְאֻנָּכָה. מֵחֲמַת סִדּוּרָם וְרוּחוֹת־הַיָּם, הַמְּצַנְּנוֹת אֶת הָאַוִּיר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אַקְלִימָהּ שֶׁל עִיר זוֹ הֲרֵיהוּ נוֹחַ בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְשַׁמֶּשֶׁת סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין בִּמְדִינוֹת־הַבְּרִית מַה שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת נִיצָה וְמֶנְטוֹן בִּפְרַנְצִיָּה תַּחַת שָׁמֶיהָ שֶׁל פְּרוֹוַנְס.

אוֹכְלוֹסֵי הָעִיר הִתְרַכְּזוּ בְּיִחוּד בְּקִרְבַת הַנָּמֵל וּבָרְחוֹבוֹת הַסְּמוּכִים לוֹ. הַפַּרְוָרִים עִם הַצְּרִיפִים הַמּוּעָטִים, הַמְּכֻסִּים כַּפּוֹת־תְּמָרִים, וְעִם הַסֻּכּוֹת הָעֲלוּבוֹת שֶׁבָּהֶם, עֲזוּבִים וְרֵיקִים הֵם, וְאִלְמָלֵא הַכְּלָבִים, הַחֲזִירִים וְהַפָּרוֹת, הַמִּתְהַלְּכִים שָׁם בְּלִי־חָשָׂךְ, דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם יִשּׁוּב.

הָעִיר גּוּפָה דוֹמָה לְפִי מֵרְאֶיהָ לְעִיר הִישְׁפַּנִית גְּמוּרָה. חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מְסֹרָגִים בְּסִרְגֵי־בַּרְזֶל חֲזָקִים, וּבִפְנִים מְצוּיָה הַ“פַּטְיוֹ” הַנְּהוּגָה מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת – חָצֵר מֻקָּפָה עַמּוּדִים קַלִּים עִם גַמְלוֹנִים מוּזָרִים וּגְזוּזְטְרָאוֹת עֲטוּרוֹת מַעֲשֵׂי־חִטּוּב כְּדוֹמֶה לַתְּמוּנָה שֶׁל בָּמַת בֵּית־כְּנִיסָה לִפְעָמִים, בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת אוֹ חָג פּוֹלְטִים הַבָּתִּים הַלָּלוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶם אֶל הָרְחוֹבוֹת. אָז מִתְגַּלֵּית לָעַיִן עִרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָּה שֶׁל סֶנְיוֹרִים, נֶגְרִיּוֹת, מוּלַטוֹת, הִינְדוּיוֹת מְעֹרָבוֹת־גֶּזַע, נֶגְרִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, גְּבִירוֹת אַנְגְלִיּוֹת, גּ’נטֶלמֶנִים, פַּסְטוֹרִים, נְזִירִים וְכֹהֲנִים קַתּוֹלִיִּים, שֶׁכִּמְעַט כֻּלָּם סִיגָרְיּוֹת בְּפִיהֶם, אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל “קַלְוַורִיָּה”, הִיא בֵּית־הַכְּנִיסָה שֶׁל עֲדַת סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, שֶׁפַּעֲמוֹנָיו מְצַלְצְלִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְכִמְעַט בְּלִי־חָשָׂךְ מֵאֶמְצַע הַמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה.

וְאֵין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשְּׁוָקִים, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בָּהֶם שֶׁפַע שֶׁל יְרָקוֹת, שֶׁל דָּגִים, שֶׁל עוֹפוֹת, שֶׁל חֲזִירִים וַעֲגָלִים, – שֶׁשּׁוֹחֲטִים אוֹתָם בּוֹ בַּמָּקוֹם לְפִי דְרִישָׁתָם שֶׁל הַקּוֹנִים, – שֶׁל בֵּיצִים, שֶׁל אֹרֶז, שֶׁל בָּנָּנוֹת מְבֻשָּׁלוֹת, שֶׁל “פּרִיזשׁוֹלוֹת”, מִין פּוֹלִים קְטַנִּים, קְלוּיִים בָּאֵשׁ, וְלַסּוֹף – כָּל הַפֵּרוֹת הַטְּרוֹפִּיִּים, אֲנַנָּסִים, תְּמָרִים, זֵיתִים, רִמּוֹנִים, תַּפּוּחֵי־זָהָב, גַיָּיבוֹת, אֲפַרְסְקִים, תְּאֵנִים וּמָרַנָנוֹת – וְהַכֹּל בַּמְּחִיר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ וּבְזוֹל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נַעֲשִׂים הַחַיִּים נְעִימִים וְקַלִּים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אֶרֶץ פְלוֹרִידָה.

בְּנוֹגֵעַ לְנִקּוּי הָרְחוֹבוֹת, אֵין מְלָאכָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי מְנַקִּים וּמְטַאטְאִים, שֶׁנִּתְמַנוּ לְכָךְ, אֶלָּא עַל יְדֵי סִיעוֹת שֶׁל דַּיּוֹת, שֶׁהַחֹק הָיָה מָגֵן לָהֶן וְהַמֵּמִית אוֹתָן הָיָה נֶעֱנַשׁ עֹנֶשׁ־מָמוֹן כָּבֵד. הַלָּלוּ בּוֹלְעוֹת אֶת הַכֹּל, וַאֲפִילוּ נְחָשִׁים, שֶׁמִּסְפָּרָם עֲדַיִן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּרְעַבְתָּנוּתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הַמּוֹעִילִים הַלָּלוּ.

שׁוּרַת הַבָּתִּים, הַמְּהַוָּה אֶת עֶצֶם הָעִיר, אֵינָהּ חֲסֵרָה יֶרֶק־צְמָחִים. בַּמֶּחֱזוֹת שֶׁבְּפָרְשׁוֹת־הָרְחוֹבוֹת נִרְאוֹת לָעַיִן קְבוּצוֹת שֶׁל אִילָנוֹת, שֶׁעַנְפֵיהֶם מִתְנַשְּׂאִים מֵעַל לְגַגּוֹת הַבָּתִּים וּפְטְפּוּטָם שֶׁל תֻּכִּיֵּי־בָּר בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מֵהֶם בְּלִי־חָשָׂךְ. הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הֵם עַל פִּי רֹב תְּמָרִים גְּבוֹהִים שֶׁעֳפָאֵיהֶם הַמִּתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ דּוֹמִים לַמְּנִיפוֹת שֶׁל הַסִּנּוֹרִים הַהִישְׁפַּנִים אוֹ לְפַּנְקָסִים שֶׁל הַהִינְדוּיִים. פֹּה וְשָׁם מִתְנַשְּׂאִים אַלּוֹנִים, הַכְּרוּכִים בְּקִיסוּסִים וּבִצְמָחִים־טַפְּסָנִיּים אֲחֵרִים, וְצַמְרוֹתֵיהֶם שֶׁל צַבָּרִים עֲנָקִיִּים, שֶׁגִּזְעֵיהֶם מִצְטָרְפִים לִמְשׁוּכוֹת, שֶׁאֵין לַעֲבוֹר אוֹתָן. כָּל זֶה מַנְעִים אֶת הָעַיִן וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁהָיָה נָאֶה יוֹתֵר, אִלּוּ הָיוּ הַדַּיּוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת תַּפְקִידָן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה מְלַאכְתָּן גְּרוּעָה מִשֶּׁל מְכוֹנוֹת־נִקּוּי.

בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בֵּית־נְסִירָה אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בָּתֵּי־נְסִירָה שֶׁל קִיטוֹר, בֵּית־חֲרֹשֶׁת לְסִיגָרוֹת וּבֵית־זִקוּק לְטֶרְפֶּנְטִין. הָעִיר הֲרֵיהִי רֻבָּהּ תַּגָּרִית וּמִעוּטָהּ חֲרָשְׁתָּנִית וּמִתְעַסֶּקֶת בְּאֶכְּסְפּוֹרְט וְאִימְפּוֹרְט שֶׁל צוּף־סֻכָּר, שֶׁל תְּבוּאוֹת, שֶׁל תְּבוּאוֹת, שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן, שֶׁל אִינְדִיגוֹ, שֶׁל גּוּמִי, שֶׁל עֲצֵי־בִּנְיָן, שֶׁל דָּגִים וּמֶלַח. בְּעִתִּים כְּתִקְנָן הָיָה הַנָּמֵל מָלֵא עַסְקָנוּת וּתְנוּעָה: אֳנִיּוֹת קִיטוֹר הָיוּ יוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת לְשָׁם וּמוֹלִיכוֹת סְחוֹרוֹת וְנוֹסְעִים אֶל הַנְּמֵלִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס וְהַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי.

בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין נִמְצָא אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת בָּתֵּי־הַדִּינִים שֶׁבִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה. לְצֹרֶךְ הֲגָנָה עַל הָעִיר מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת מִצַּד הַיַּבָּשָׁה אוֹ מִן הַיָּם לֹא הָיָה בָּהּ אֶלָּא מִבְצָר אֶחָד, הוּא מִבְצָר מַרְיוֹן אוֹ סֶנְט־מַרְקוּס, שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי הַהִישְׁפַּנִים עוֹד בַּמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמְּהַנְדְסִים מֵעֵין ווֹבַּן אוֹ קַרְמוֹנְטֶן לֹא הָיוּ מְיַחֲדִים לוֹ כָּל עֵרֶךְ, וְאוּלָם הַמִּגְדָּלִים, הַסּוֹלְלוֹת, הַמְּצוֹרוֹת, גִּשְׁרֵי־הַתְּנוּפָה וּכְלֵי־זַיִן וּכְלֵי־הַתּוֹתָח הָעַתִּיקִים שֶׁלּוֹ, שֶׁמְּסֻכָּנִים הֵם בִּשְׁבִיל הַיּוֹרִים בָּהֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁבִיל אוֹתָם שֶׁיּוֹרִים אֲלֵיהֶם, מְעוֹרְרִים רִגְשֵׁי פְּלִיאָה וְנַחַת בְּלֵב חוֹקְרֵי קַדְמוֹנִיּוֹת וְחוֹבְבֵי עַתִּיקוֹת.

מִבְצָר זֶה הוּא הוּא שֶׁחֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עָזְבוּ בִּמְהִירוּת תֵכֶף לְהִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל צִי מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה שָׁקְדָה הַמֶּמְשָׁלָה לְבַצְרוֹ יָפֶה לְצֹרֶךְ הֲגָנָה. וּלְאַחַר שֶׁהַמִּילִיצְיָּה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, הִסְגִּירוּהו תּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין לִרְצוֹן עַצְמָם לְיָדוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, שֶׁכָּבַשׁ אוֹתוֹ בְּלִי לִירוֹת אֲפִילוּ יְרִיָּה אַחַת.

הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי טֶקְסַר עָתִיד לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט, עָשְׂתָה רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּכָל הַגָּלִיל.

דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמִּשְׁפָּט זֶה יִהְיֶה הַמַּעֲרָכָה הָאַחֲרוֹנָה בַּמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין בַּר־נַשׁ חָשׁוּד זֶה וּבֵין מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק, חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַמֶּטִיסָה זֶרְמָה הִסְעִירָה אֶת לִבּוֹת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהִבִּיעוּ בִּכְלָל אֶת דַּעְתָּם לְטוֹבָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. אִישׁ לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ טֶקְסַר הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה. אֲפִילוּ בְּנֵי אָדָם קַרֵי־רוּחַ הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים הַרְבֵּה לָדַעַת, אִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם זֶה לְהֵחָלֵץ הַפַּעַם מִן הַמֵּצַר וְאִם יִטֹּל סוֹף סוֹף אֶת עָנְשׁוֹ עַל כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע, שֶׁעָשָׂה לְדִבְרֵי הַכֹּל, זֶה כַּמָּה.

וּבְכֵן עָתִיד הָיָה לְהִתְרַגֵּשׁ בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין מְאֹרָע מַסְעִיר אֶת הַלְּבָבוֹת. בַּעֲלֵי־הַמַּטָּעוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה נָהֲרוּ וּבָאוּ לְשָׁם בַּהֲמוֹנֵיהֶם. הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעָמַד לְהִתְבָּרֵר, הָיָה נוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם נְגִיעָה יְשָׁרָה, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד מִפִּרְטֵי הָאַשְׁמָה הָעִקָּרִיִּים הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּהִתְנַפְּלוּת עַל אֲחֻזַּת קֶמדלֶס־בֵּי וַהֲרִיסָתָהּ. גַּם אֲחֻזּוֹת אֲחֵרוֹת נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי לַהֲקוֹת הַדְּרוֹמִיִּים, וְחָשׁוּב הָיָה לָדַעַת מַהִי הַשְׁקָפָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית עַל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע כָּאֵלֶּה, שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת מַסְוֵה הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הִתְבַּדְּלוּת.

בֵּית־הַמָּלוֹן הָרָאשִׁי שֶׁבְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, “סיטי הוטל”, הָיָה מָלֵא אוֹרְחִים מְרֻבִּים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּצַעֲרָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. אֶלָּא שֶׁמָּלוֹן זֶה יָכֹל הָיָה לְהָכִיל מִסְפַּר אוֹרְחִים גָּדוֹל מִזֶּה. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בִּנְיָן נָאֶה וּמְתֻקָּן מִבַּיִת מְרֻוָּח זֶה, שֶׁמּוֹצָאוֹ מִן הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְשִׁמֵּשׁ לְשֶׁעָבָר מִשְׁכָּן לְ“קוֹרֶג’דוֹר” (פָּקִיד עֶלְיוֹן), עִם הַ“פוּאֶרְטָה” אוֹ הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁלּוֹ, הַמְּעֻטָּר בְּמַעֲשֵׂי־פִּתּוּחִים עִם הַ“סַלָה” הַמְרֻוָּחָה אוֹ אוּלָם־הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, עִם הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, שֶׁעַמּוּדָיו הָיוּ מְצֻפִּים בְּמִקְלָעוֹת שֶׁל שַׁעֲוָנִּיּוֹת, עִם הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵלֶיהָ הָיוּ מְכֻוָּנִים פִּתְחֵי הַחֲדָרִים רַבֵּי־הָרְוָחָהּ, שֶׁצִפּוּיָם נִתְעַלֵּם תַּחַת הַצְּבָעִים שֶׁל אֹדֶם וְזָהָב כָּתֹם, עִם הַמַּרְאוֹת שֶׁלּוֹ הַקְּבוּעוֹת בְּתוֹךְ הַכְּתָלִים כְּמִנְהָג הַהִישְׁפַּנִי, עִם הַמִּזְרָקוֹת הַמְקַלְּחוֹת מַיִם וְהַמִּדְשָׁאוֹת הַמּוֹרִיקוֹת – וְכָל זֶה הָיָה קָבוּעַ בְּתוֹךְ שֶׁטַח נִרְחָב וְגָדוּר, בְּתוֹךְ “פַטְיוֹ” מֻקָּף חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, בַּיִת זֶה הָיָה מֵעֵין “חַן” מִזְרָחִי, שֶׁרַק תַּיָּרִים עֲשִׁירִים הָיוּ מִתְאַכְסְנִים בּוֹ.

וְאֶל הַמָּלוֹן הַזֶּה סָרוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ בִּלְוָיַת מַרס, שֶׁבָּאוּ לְשָׁם עוֹד אֶמֶשׁ.

לְאַחַר שֶׁהַנִּסָּיוֹן, שֶׁנִּסּוּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים שֶׁבְּגֶקְסוֹנְוִיל, הָיָה לְבַטָּלָה, חָזְרוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ אָל קַסְטֶל־הַאוּז. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי טֶקְסַר סֵרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר עַל אוֹדוֹת דֵּי וְזֶרְמָה, חָשׁוּ שֶׁאָבְדָה תִּקְוָתָם הָאַחֲרוֹנָה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְּדִיעָה, כִּי טֶקְסַר נִתְבַּע לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּקֶמדלֶס־בֵּי, הוּקַל מְעַט מַשָּׂא יְגוֹנָם וְצָרַת נַפְשָׁם. מִקַּוִּים הָיוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה הַהִישְׁפַּנִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּדִין, וַדַּאי יִפְתַּח אֶת פִּיו וִיגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה, כְּדֵי לְהִפָּטֵר עַל יְדֵי כָּךְ מִן הַמַּאֲסָר אוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.

בְּמִשְׁפָּט זֶה הוּטַל עַל מִיס אַלִּיס לְשַׁמֵּשׁ עֵדָה רָאשִׁית מִצַּד הַקָּטֵּגוֹרְיָה. הֵן הִיא נִמְצְאָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁזֶּרְמָה קָרְאָה בְּקוֹל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְהִיא שֶׁהִכִּירָה בְּבֵרוּר אֶת הַנָּבָל הַזֶּה כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּסִּירָה, שֶׁהִפְלִיגָה בַּנָּהָר. וּבְכֵן הֵכִינָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה אֶת עַצְמָה לָלֶכֶת אֶל סֶנְט־אַבְגּוּסְטִין. אָבִיהָ הֶחְלִיט לְלַוּוֹתָהּ, אוֹתָהּ וְאֶת יְדִידָיו גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, שֶׁהֻזְמְנוּ לְפִי דְּרִישָׁתוֹ שֶׁל הַמַּרְצֶה בְּבֵית־דִּין הַצְּבָאִי. מַרס הִשְׁתַּדֵּל וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְהִלָּווֹת אֲלֵיהֶם. בַּעְלָהּ שֶׁל זֶרְמָה הָיָה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת בּוֹ בַּמָּקוֹם בְּשָׁעָה שֶׁיָּכֹפּוּ עַל הַהִישְׁפַּנִי לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה, שֶׁרַק הוּא לְבַדּוֹ יָכֹל לְגַלּוֹתָהּ. וְכֵיוָן שֶׁיְּגַלֶּה אוֹתָהּ, מִיָּד יֵלֵךְ עִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנוֹ, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת שְׁתֵּי הַשְּׁבוּיוֹת מִידֵי הָאֲנָשִׁים, הָעוֹצְרִים בָּהֶן בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

בְּשִׁשָּׂה עָשָׂר לְמַרְס אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִפְרְדוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גִּ’ילבֶּרט, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּמַרס מֵאֵת מָרַת בּוֹרְבֶּנק וְאֶדוּאַרְד קָרוֹל וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַחַת מֵאֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר, הָעוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת עַל פְּנֵי נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן הוֹבִילָה אוֹתָם מִנְּמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי וְהֵבִיאָה אֶל פִּיקוֹלַטָה. מִכָּאן נָסְעוּ בַּמֶּרְכָּבָה בְּדֶרֶךְ הָעֲקַלְתוֹן שֶׁנִּכְבְּשָׁה בְּיַעֲרֵי הָאַלּוֹנִים, הַבְּרוֹשִׁים וְהָאֲדָרִים, הַגְּדֵלִים בְּשֶׁפַע בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאָרֶץ. וְעוֹד לֹא הִגִּיעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה וּכְבָר שָׁכְנוּ בַּחֲדָרִים רַבֵּי־הָרְוָחָהּ שֶׁל סִיטִי־הוֹטֶל".

אֲבָל אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁכָּל אֲנָשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. הָיוּ לוֹ בְּנֵי סִיעָה מְרֻבִּים בְּקֶרֶב בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַקְּטַנִּים, שֶׁנָּטוּ אַחֲרֵי הָעַבְדוּת בְּכָל עֹז. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנּוֹדָע לַחֲבֵרָיו, שֶׁאֵינָם עֲתִידִים לְהִתָּבַע לְדִין עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ בִּימֵי הַמְּרִידָה בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, לֹא אָבוּ לִנְטֹשׁ אֶת רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם שֶׁלְּעָבַר. וּבְכֵן נִקְהֲלוּ וּבָאוּ רָבִּים מֵהֶם לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁלֹּא בְּ“פאטי” שֶׁל “סִיטִי־הוֹטֶל” צָרִיךְ הָיָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ. לֹא הָיָה מַחְסוֹר בָּעִיר בְּבָתֵּי־מַרְזֵחַ אוֹ “טיֶינדַאס”, אֲשֶׁר מֶטִיסוֹת מִבְּנוֹת הַתַּעֲרֹבֶת שֶׁל הִישְּׁפַּנִים וְהִינְדוּיִים מִשֵּׁבֶט הַקְּרִיקִים הָיוּ מוֹכְרוֹת שָׁם מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, מִכָּל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה וּמִכָּל צָרְכֵי עִשּׁוּן. שָׁם הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נְחוּתֵי־דַּרְגָּה וּפְגוּמֵי־שֵׁם מוֹחִים וּמְעַרְעֲרִים לִזְכוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר.

הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן לֹא נִמְצָא אוֹתָהּ שָׁעָה בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק עִם הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁלָּהּ לְהָטִיל הֶסְגַּר עַל כָּל מַעַבְרֵי הַחוֹף, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחְסֹם אוֹתוֹ, כְּדֵי לִמְנֹעַ הַבְרָחַת צָרְכֵי־מִלְחָמָה. וְאוּלָם גְּדוּדֵי־הַצָּבָא, שֶׁהוּבְאוּ לָעִיר לְאַחַר הַסְגָּרָתוֹ שֶׁל מִבְצָר מַרְיוֹן, שָׁלְטוּ בָּהּ שְׁלִיטָה חֲזָקָה. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְפַחֵד לֹא מִפְּנֵי תְּנוּעַת הַדְּרוֹמִיִּים וְלֹא מִפְּנֵי הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁנָּסוֹגָה אָחוֹר לְעֵבֶר הַנָּהָר. אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר מְנַסִּים לְהִתְקוֹמֵם כְּדֵי לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר מִידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הָיוּ מַכְחִידִים אוֹתָם מִיָּד.

הַהִישְׁפַּנִי עַצְמוֹ הוּבָא בְּאַחַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁל סְטֶוֶנס מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל לְפִיקוֹלַטָה. וּמִפִיקוֹלַטָה הוּבַל בִּלְוָיַת מִשְׁמָר חָזָק לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְשָׁם נֶחְבַּשׁ בְּאַחַד הַתָּאִים שֶׁל הַמִּבְצָר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִבְרֹחַ מִשָּׁם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּא עַצְמוֹ דָרִשַׁ שֶׁיַּעֲמִידוּהוּ לְמִשְׁפָּט, סְבָרָה הִיא, שֶׁלֹּא דִּמָּה כָּל עִקָּר לִבְרֹחַ. בְּנֵי סִיעָתוֹ יָדְעוּ זֹאת. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ, אֲשֶׁר אִם יֵצֵא חַיָּב בְּדִינוֹ יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְהִמָּלֵט. וְעַד אָז – לִכְבֹּשׁ אֶת רוּחָם וְלִהְיוֹת שְׁקֵטִים.

“ההישפני הובל בלוית משמר חזק”

מֵחֲמַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הָיָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר מְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִידִים שֶׁל רֹאשׁ צְבָאִי בָּעִיר. וְעָלָיו הָיָה מוּטָל גַּם לָשֶׁבֶת רֹאשׁ בְּבֵית־דִּין הַצְּבָאִי, שֶׁנּוֹעַד לָדוּן אֶת דִּינוֹ שֶׁל טֶקְסַר, בְּאַחַד הָאוּלַּמִּים שֶׁל מִבְצָר מַרְיוֹן. שַׂר־אֶלֶף זֶה נָטַל חֵלֶק בְּכִבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִּינָה וּבִפְקֻדָּתוֹ נֶעֶצְרוּ לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אוֹתָם הַפְּלִיטִים, שֶׁבָּרְחוּ מִן הָעִיר בָּרַכֶּבֶת בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה שֶׁל הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטַוָה” – אֶת הַמְּאֹרַע הַזֶּה רָאִינוּ צֹרֶךְ לְהַזְכִּיר כָּאן דֶּרֶךְ אַגַּב.

בֵּית־דִּין נִכְנַס לִישִׁיבָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. אוּלָם־הַיְשִׁיבָה נִתְמַלֵּא הָמוֹן רַב, וְהַקּוֹלָנִים שֶׁבּוֹ וַדַּאי הָיוּ אוֹהֲבָיו וּבְנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן.

גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּמַרס יָשְׁבוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְיֻחָדִים לָעֵדִים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא נִרְאָה עַל הַסַּפְסָלִים הַלָּלוּ אַף עֵד אֶחָד מֵעֵדֵי הַסַּנֵגוֹרְיָּה. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַהִשְׁפַּנִי לֹא טָרַח לְהָבִיא עֵדִים לְהָעִיד לִזְכוּתוֹ. וְכִי הָיָה מְזַלְזֵל בְּעֵדוּת זוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִקְרֹא עֵדִים לְלַמֵּד עָלָיו סַנֵּגוֹרִיָה? דָּבָר זֶה עָתִיד הָיָה לְהִתְבָּרֵר עוֹד מְעַט. עַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין לְפַקְפֵּק, מַה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט זֶה.

וְאַף עַל פִּי כֵּן תָּקְפָה אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הַרְגָּשָׁה קוֹדֶמֶת עֲמוּמָה. הֲרֵי בְּעִיר זוֹ עַצְמָהּ, בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, כְּבָר קָבַל פַּעַם אַחַת עַל טֶקְסַר. וְכִי לֹא עָלָה אָז בְּיָדוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי לְהִנָּצֵל מִפְּסַק־דִּין שֶׁל חוֹבָה עַל יְדֵי שֶׁהוֹכִיחַ לְבֵית־דִּין אֶת הָ“אַלִיבִי” שֶׁלּוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה וּמַכְרַעַת? סְמִיכוּת כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַנִּמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּבֵית־דִּין, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן חָל זֶה לֹא כְּבָר, שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים.

טֶקְסַר הוּבָא אֶל הָאוּלָם בִּלְוָיַת מִשְׁמָר בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַדַּיָּנִים נִכְנְסוּ לַיְשִׁיבָה. הוֹלִיכוּהוּ אֶל סַפְסַל הַנִּתְבָּעִים לַדִּין, וְהוּא יָשַׁב שָׁם בִּמְנוֹחָה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשּׁוּם דָּבָר וְשׁוּם נְסִבָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיוּ עֲלוּלִים לְקַפֵּחַ אֶת חֻצְפָּתוֹ, שֶׁנִּתְיַחֲדָה לוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ. חִיּוּךְ שֶׁל בּוּז כְּלַפֵּי הַשּׁוֹפְטִים, מַבָּט מָלֵא בִּטָּחוֹן אֶל יְדִידָיו, שֶׁהִכִּיר אוֹתָם בָּאוּלָם, וּמַבָּט שֶׁל שִׂנְאָה, שֶׁהֵעִיף בְּגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק – כָּךְ הָיְתָה הִתְנַהֲגוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְצַפֶּה שֶׁשַּׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר יַתְחִיל בַּחֲקִירָה וּדְרִישָׁה.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מָשְׁלוּ בְּרוּחָם בְּעָמָל רַב, כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם רָעוֹת רַבּוֹת כָּל־כָּךְ וְשֶׁהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם עוֹד רָעָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְהַבָּא.

הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה הַתְּחִילָה בַּשְּׁאֵלוֹת הַנְּהוּגוֹת, הַמְכֻוָּנוֹת לְפָרֵט אֶת עַצְמוּתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע לַדִּין.

"מַה שְּׁמֶךָ? – שָׁאַל שָׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר,

“טֶקְסַר”.

“בֶּן כַּמָּה אַתָּה?”

“בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ”.

“הֵיכָן אַתָּה דָר?”

"בְּג’ֶקְסוֹנְוִיל, בַּטְיֶינְדָה (בֵּית־הַמַּרְזֵחַ) שֶׁל טוֹרִיליוֹ. “הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, הֵיכָן דִּירָתְךָ הַקְּבוּעָה?”

“אֵין לִי דִירָה קְבוּעָה.”

כַּמָּה הָיָה הוֹלֵם לִבָּם שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּקְרוֹבָיו לְשֵׁמַע תְּשׁוּבָה זוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּקוֹל, שֶׁהוֹכִיחַ עַל רְצוֹנוֹ הֶחָזָק שֶׁל הַנִּדּוֹן שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת בְּשׁוּם פָּנִים הֵיכָן דִּירָתוֹ הַקְּבוּעָה.

וְאָמְנָם שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּסִרְהוּבוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית־דִּין עָמַד טֶקְסַר עַל שֶׁלּוֹ וְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לוֹ מְקוֹם־מְגוּרִים קָבוּעַ. הוּא אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא נַוָּד, מְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּאָרֶץ, יוֹשֵׁב צְרִיפִים וְלָן בַּסֻּכּוֹת, שֶׁאֵינוֹ חַי אֶלָּא עַל רוֹבֵהוּ וְעַל הַפַּחִים, שֶׁהוּא טוֹמֵן לְבַעֲלֵי־חַיִּים. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִפִּיו תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת.

“לוּ יְהִי כֵן”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר. “סוֹף סוֹף אֵין זֶה מִן הָעִקָּר”.

“וַדַּאי אֵין זֶה מִן הָעִקָּר”, – עָנָה טֶקְסַר עַזּוּת. “נַנִּיחַ, אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, שֶׁמְּקוֹם מְגוּרַי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֲרֵיהוּ הַמִּבְצָר מַרְיוֹן אֲשֶׁר בְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ שָׁם שֶׁלֹּא כַּדָּת וְכַדִּין. אוּלַי תּוֹאִיל לְהַגִּיד לִי מָה הָאַשְׁמָה, שֶׁאֲנִי נִתְבַּע עָלֶיהָ?” – הוֹסִיף וְאָמַר כָּאִלּוּ בִּקֵּשׁ מִלְּכַתְּחִלָּה לְכַוֵּן אֶת הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה כְּחֶפְצוֹ.

“טֶקְסַר” – עָנָה וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, “אִי אַתָּה נִתְבַּע לְדִין עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל. הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן פִּרְסֵם כְּרוּז וְהוּא הוֹדִיעַ, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה לֹא תִזָּקֵק לְעִנְיָן הַמְּרִידוֹת הַמְּקוֹמִיּוֹת, שֶׁמִּגְּרוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַקְּבוּעִים שֶׁבַּגָּלִיל וְהֶחֱלִיפוּם בַּאֲחֵרִים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. פְלוֹרִידָה שָׁבָה עַכְשָׁיו אֶל תַּחַת הַדֶּגֶל שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וּמֶמְשֶׁלֶת הַצָּפוֹן תִּתְעַסֵּק בִּמְהֵרָה בְּסִדּוּר הַמִּשְׁטָר הֶחָדָשׁ בְּאֶרֶץ זוֹ.”

“וְאִם אֵינֶנִּי נִשְׁפָּט עַל אֲשֶׁר מִגֵּרְתִּי אֶת פְּקִידוּת־הָעִיר שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, בְּהַסְכָּמָתָם שֶׁל רֹב הָאוֹכְלוֹסִין – שָׁאַל טֶקְסַר, מִשּׁוּם מָה אֵפוֹא הֶעֱמִידוּנִי לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית־דִּין צְבָאִי?”

“הִנְנִי לְהַגִּיד לְךָ, אִם אַתָּה מִתַּמֵּם וּמַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַסִּבּוֹת”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר. "בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ מְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד שֶׁל שַׂר הָעִיר נַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע פְּלִילִיִּים. וְאַתָּה נֶאֱשַׁם שֶׁעוֹרַרְתָּ אֶת אַנְשֵׁי הֶחָמָס וְהָרֶשַׁע שֶׁבְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הָאֵלֶּה.

“אֵלוּ מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע?”

“קֹדֶם כֹּל הַחֲרָבַת הַמַּטָּעָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל יְדֵי גוּנְדָה שֶׁל עוֹשֵׂי־רֶשַׁע…”

“וְעַל יְדֵי גְדוּד שֶׁל אַנְשֵׁי־צָבָא, שֶׁאֶחָד מִקְּצִינֵי הַמִּילִיצְיָּה הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ”, – הוֹסִיף הַהִישְׁפַּנִי מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“לוּ יְהִי כֵן, טֶקְסַר. אֲבָל נַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂי שׁוֹד, הַבְעָרוֹת וְהִתְנַפְּלוּת בִּכְלֵי־זַיִן עַל בֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל־אֲחֻזָּה, שֶׁהָיָה לוֹ הַמִּשְׁפָּט לַעֲמֹד בִּפְנֵי הִתְנַפְּלוּת כָּזֹאת – וְשֶׁאָמְנָם עָשָׂה זֹאת”.

“הַמִּשְׁפָּט?” – עָנָה טֶקְסַר. “הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט לֹא עָמְדוּ לִימִינוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁסֵּרַב לְצַיֵּת לִפְקֻדָּתוֹ שֶׁל וַעַד, שֶׁנִּתְמַנָּה כַּדָּת. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק – שֶׁהֲרֵי עָלָיו מְדֻבָּר כָּאן – שִׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו וְזִלְזֵל בְּכָךְ בְּרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הַצִּבּוּר שֶׁבִּפְלוֹרִידָה, הַדּוֹרֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הָעַבְדוּת, כְּרֹב מְדִינוֹת הַדָּרוֹם. מַעֲשֶׂה זֶה עָלוּל הָיָה לִגְרֹם פֻּרְעָנִיּוֹת קָשׁוֹת בְּמַטָּעוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאָרֶץ, לְפִי שֶׁעוֹרֵר אֶת הַנֶּגְרִים לִמְרִידָה. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט הַוַּעַד שֶׁבַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, שֶׁלְּפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב עָלָיו לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. הוּא לֹא בִּטֵל אֶת הַשִּׁחְרוּר, שֶׁהִכְרִיז גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק מִתּוֹךְ חֹסֶר־זְהִירוּת מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, אֶלָּא דָרַשׁ שֶׁהַמְּשֻׁחְרָרִים יַעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ. וְכֵיוָן שֶׁגֶּמס סֵרַב לְהִשָּׁמַע לִפְקֻדָּה זוֹ, אָנוּס הָיָה הַוַּעַד לִפְעֹל בְּחֹזֶק־יָדׁ, וּלְפִיכָךְ פָּנָה אֶל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁאֵלֶיהָ נִלְוָה חֵלֶק מִן הָאוֹכְלוֹסִין, וְהַלָּלוּ גֵּרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ אֶת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר עֲבָדִים בְּקֶמדלֶס־בֵּי”.

“טֶקְסַר”, – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, “אַתָּה מַסְבִּיר אֶת מַעֲשֵׂי־הָאַלְמוּת הַלָּלוּ מִנְּקֻדַּת־הַשְׁקָפָה, שֶׁבֵּית־דִּין אֵינוֹ יָכֹל לְהַסְכִּים לָהּ כָּל עִקָּר. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁאִישׁ צְפוֹנִי הוּא מִלֵּדָה, הָיְתָה לוֹ לְפִי הַחֹק רְשׁוּת גְּמוּרָה לְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו וּלְפִיכָךְ אֵין שׁוּם צִדּוּק לַפְּרָעוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּאֲחֻזָּתוֹ”.

סָבוּרְנִי, שֶׁאֲאַבֵּד אֶת זְמַנִּי לְבַטָּלָה, אִם אֹמַר לְבָרֵר אֶת דֵּעוֹתַי לִפְנֵי בֵּית־דִּין. הַוַּעַד שֶׁבְּגֶ’קְסוֹנְוִיל חָשַׁב שֶׁהַחוֹבָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשָׂה. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁאֲנִי נִתְבַּע לְדִין כְּרֹאשׁ הַוַּעַד וְשֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהָטִיל עָלַי לְבַדִּי אֶת הָאַחֲרָיוּת לְמַעֲשָׂיו?"

“הֵן, עָלֶיךָ טֶקְסַר, עָלֶיךָ לְבַדְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַי שֶׁהָיִיתָ רֹאשׁ הַוַּעַד, אֶלָּא שֶׁנָּהַגְתָּ בְּעַצְמְךָ אֶת לַהֲקוֹת הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁעָלוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי”.

“הוֹכַח זֹאת!” – אָמַר טֶקְסַר בְּקֹר־רוּחַ. וְכִי נִמְצָא אֲפִילוּ עֵד אֶחָד, שֶׁרָאַנִי בְּתוֹךְ הָאֶזְרָחִים וְהַחַיָּלִים שֶׁל הַמִּילִיצְיָּה, שֶׁהוּטַל עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד?"

לְאַחַר טָעֲנָה זוֹ פָּנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר אֶל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָעִיד אֶת עֵדוּתוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק סִפֵּר אֶת הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ מִיּוֹם שֶׁטֶּקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ סִלְּקוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְהִטְעִים בְּיִחוּד אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע לְדִין, שֶׁהֵסִית אֶת הָאֲסַפְסוּף לְהִתְנַפֵּל עַל אֲחֻזָּתוֹ.

וְאוּלָם עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשְּׁאֵלָהוּ שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר בִּדְבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל טֶקְסַר בֵּין הַמִּתְנַפְּלִים, אָנוּס הָיָה לְהָשִׁיב, שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכֹל לְאַשֵּׁר עֻבְדָה זוֹ. וְאָמְנָם מִן הַמְסֻפָּר לְמַעְלָה כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁגּ’וֹן בְּרוּס, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַרְוֵי, בָּא לְקֶמדלֶס־בֵּי וּבוֹרְבֶּנק שְׁאֵלָהוּ, אִם הַהִישְׁפַּנִי עוֹמֵד בְּרֹאשׁ לַהֲקַת הַגַּזְלָנִים, לֹא יָכֹל הַלָּז לְהָשִׁיב לוֹ עַל זֶה תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה.

“עַל כָּל פָּנִים”, – הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֵין אִישׁ יָכֹל לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת לְמַעֲשֶׂה־פֶּשַׁע זֶה מוּטֶלֶת עָלָיו. הוּא הוּא שֶׁהֵסִית אֶת הַתּוֹקְפִים לְהִתְנַפֵּל עַל קֶמדלֶס־בֵּי, וְאִם בֵּית דִּירָתִי שֶׁל עַצְמִי לֹא נִשְׂרַף בְּלַהֲבוֹת הָאֵשׁ וְלֹא קָבַר בְּגַלֵּי חַרְבוֹתָיו אֶת מְגִנָּיו הָאַחֲרוֹנִים, לֹא בִּזְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ אֵרַע הַדָּבָר. אָמְנָם כֵּן, אַךְ יָדוֹ הָיְתָה בְּכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה יָדוֹ בְּמַעֲשֶׂה־פֶּשַׁע גָּדוֹל מִזֶּה, כְּכָל אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר כָּאן לְאַחַר מִכֵּן!"

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גָּמַר אֶת עֵדוּתוֹ זוֹ וְנִשְׁתַּתֵּק. שֶׁכֵּן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְסַיֵּם תְּחִלָּה אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה, הַנּוֹגֵעַ לְהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי, וְאַחַר כָּךְ לַעֲבֹר אֶל עִנְיָן הַחֲטִיפָה.

“וּבְכֵן אֵפוֹא”, – הוֹסִיף וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל הַהִישְׁפַּנִי, “אוֹמֵר אַתָּה שֶׁאֵינְךָ אַחֲרַאי אֶלָּא בְּמִקְצַת וְשֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת לְמִלּוּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הַוַּעַד חָלָה עַל הַוַּעַד בִּלְבַד?”

“בְּוַדַּאי”.

“וְהִנְּךָ מוֹסִיף לַעֲמֹד עַל דְּבָרֶיךָ, שֶׁלֹּא עָמַדְתָּ בְּרֹאשׁ הַמִּתְנַפְּלִים עַל קֶמדלֶס־בֵּי?”

“הֲרֵינִי עוֹמֵד עַל דְּבָרַי”, – הֵשִׁיב טֶקְסַר. אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לְהָעִיד שֶׁרָאַנִי שָׁם. לָאו! אֲנִי לֹא הָיִיתִי בִּקְהַל הָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי־הַלֵּב, שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַוַּעַד! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִנְנִי מוֹסִיף וְאוֹמֵר, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיִיתִי בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל כְּלַל!"

“אָמְנָם כֵּן!… אֶפְשָׁר הַדָּבָר”. – אָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁחָשַׁב וּמָצָא, כִּי בָּא הָרֶגַע לִקְשֹׁר אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַשְׁמָה עִם חֶלְקָהּ הַשֵּׁנִי".

“זוֹהִי עֻבְדָּה וְדָאִית”, – עָנָה טֶקְסַר.

“וְאִם לֹא הָיִיתָ בֵּין הַגַּזְלָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל קֶמדלֶס־בֵּי”, – הוֹסִיף וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, “אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁהָיִיתָ מְצַפֶּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ לְהִזְדַּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע אַחֵר!”

“לֹא הָיִיתִי בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ,” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בִּמְנוֹחָה שְׁלֵמָה, “כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּתוֹךְ הַמִּתְנַפְּלִים, יֶתֶר עַל כֵּן: הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל!”

מִן הָרָאוּי לָנוּ לִזְכֹּר עוֹד כִּי גּ’וֹן בְּרוּס הוֹסִיף וְאָמַר לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, אֲשֶׁר אִם טֶקְסַר לֹא נִמְצָא שָׁם, הֲרֵי נִתְעַלֵּם וְלֹא נִרְאָה גַם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנֵי יָמִים רְצוּפִים, הַיְנוּ מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד הָרְבִיעִי לְמַרְס.

דָּבָר זֶה עוֹרֵר אֶת רֹאשׁ בֵּית־דִּין הַצְּבָאִי לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּהַלָּן:

"אִם לֹא הָיִיתָ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, אוּלַי תַּגִּיד, הֵיכָן הָיִיתָ אָז?…

“אֶת זֹאת אַגִּיד לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לְכָךְ”, – הֵשִׁיב טֶקְסַר בִּמְנוּחָה. “לְפִי שָׁעָה דַי לִי בְּכָךְ שֶׁהוֹכַחְתִּי, שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי חֵלֶק בְּעַצְמִי בְּמַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי. – וְעַכְשָׁיו הַגִּידָה לִי אֲדֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, בַּמֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי עוֹד?”

טֶקְסַר, שֶׁזְּרוֹעוֹתָיו הָיוּ שְׁלוּבוֹת עַל לִבּוֹ, הֵעִיף בִּפְנֵי הַמְּקַטְרְגִים עָלָיו מַבָּט חָצוּף עוֹד יוֹתֵר וּבָז לָהֶם בְּגָלוּי.

וּמִיָּד נִשְׁמַע דְּבַר־הָאַשְׁמָה. שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר נִסַּח אוֹתוֹ בְּבֵרוּר, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַפַּעַם קָשֶׁה יִהְיֶה לַנִּתְבָּע לְבָטְּלוּ.

“אִם לֹא הָיִיתָ בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל”, – פָּתַח וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף, “רַשַּׁאי יִהְיֶה הַקָּטֵּגוֹר לְהַחְלִיט שֶׁנִּמְצֵאתָ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ”.

“בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ?… וּמֶה עָשִׂיתִי שָׁם?”

“אַתָּה חָטַפְתָּ, אוֹ צִוִּיתָ לַחְטֹף שָׁם יַלְדָּהּ אַחַת, דִּיאַנָה בּוֹרְבֶּנק שְׁמָהּ, בִּתּוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, וְאֶת זֶרְמָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס מַרְס, הַיּוֹשֵׁב כָּאן, שֶׁהָיְתָה מְלַוָּה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה”.

“וּבְכֵן אֲנִי הוּא, שֶׁמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה־חֲטִיפָה זֶה?…” – אָמַר טֶקְסַר מִתּוֹךְ לִגְלוּג.

"הֵן!… אַתָּה!… קָרְאוּ בְּבַת אַחַת גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק גִּ’ילבֶּרט וּמַרס, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק עוֹד.

"וּמַדּוּעַ דַּוְקָא אֲנִי וְלֹא אַחֵר? – עָנָה שַׂר הָאֶלֶף.

“וּמַהִי אוֹתָהּ הַסִּבָּה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה לְךָ סִבָּה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה הַפֶּשַׁע הַזֶּה” – עָנָה שַׂר הָאֶלֶף.

“הַחֵפֶץ לְהִתְנַקֵּם בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אָנוּס הָיָה לִקְבֹּל עָלֶיךָ לֹא אַחַת, וְאִם הַדָּבָר עָלָה בְּיָדְךָ לָצֵאת זַכַּאי בַּדִּין בְּכֹחַ רְאָיוֹת שֶׁל “אָלִיבִּי”, שֶׁהִצְלַחְתָּ לְהָבִיא תָּמִיד, הִנֵּה גִּלִּיתָ בְּמִקְרִים שׁוֹנִים אֶת כַּוָּנָתְךָ לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת בַּקּוֹבְלִים עָלֶיךָ”.

“לוּ יְהִי כֵן!” – עָנָה טֶקְסַר. “אֵינִי מַכְחִישׁ, שֶׁאֵיבָה גְדוֹלָה מְצוּיָה בֵּינִי וּבֵין גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, אַף אֵינִי מַעְלִים אֶת הַדָּבָר, שֶׁבְּחֵפֶץ רַב הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִגְזֹל אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת לִבּוֹ. אֲבָל אִם עָשִׂיתִי זֹאת – הֲרֵיהִי שְׁאֵלָה אַחֶרֶת! וְכִי יֵשׁ עֵד שֶׁרָאַנִי? …” “הֵן” – עָנָה שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

וּמִיָּד הִזְמִין אֶת אַלִּיס סְטֶנֶרד לָגֶשֶׁת וּלְהָעִיד אֶת עֵדוּתָהּ בִּשְׁבוּעָה.

מִיס אַלִּיס עָמְדָה וְסִפְּרָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת נִפְסְקוּ דְּבָרֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים. הִיא אִשְּׁרָה וְקִיְּמָה בְּהֶחְלֵט אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּתְפָּרֵשׂ בִּכְתַב־הַאַשְׁמָה, וְהֵעִידָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה עִם מָרַת־בּוֹרְבֶּנק מִן הַנִּקְבָּה, שָׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת זֶרְמָה קוֹרְאָהּ בְּקוֹל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם, וְאוֹתוֹ הַשֵּׁם הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל טֶקְסַר. כְּשֶׁנִּתְקְלוּ בְּגוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנֶּגְרִים שֶׁנִּרְצְחוּ, רָצוּ מִיָּד אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאוּ שְׁתֵּי סִירוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ מִשָּׁם: אַחַת הוֹבִילָה אֶת הַחֲטוּפוֹת, וּבַשְּׁנִיָּה עָמַד טֶקְסַר זָקוּף בַּאֲחוֹרֶיהָ. לְאוֹר הַלֶּהָבוֹת שֶׁל קַרְפִּיפֵי־הָעֵצִים הַבּוֹעֲרִים, שֶׁהֵאִירוּ אֶת נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן, הִכִּירָה מִיס אַלִּיס אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵרוּר.

וְאַתְּ נִשְׁבַּעְתְּ עַל זֶה?" – שָׁאַל שָׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת!” – עָנְתָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

"לְאַחַר הוֹדָעָה בְּרוּרָה כָּל כָּךְ שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק כָּלְשֶׁהוּ בְּאַשְׁמָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וִידִידָיו וְכָל הַקָּהָל, שֶׁהַנִּדּוֹן לֹא אָבַד אַף מַשֶּׁהוּ מִבִּטְחוֹנוֹ הָרָגִיל.

“טֶקְסַר, מַה בְּפִיךְ לְהָשִׁיב עַל עֵדוּת זוֹ?” – שָׁאַל רֹאשׁ בֵּית־דִּין.

“הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי”, עָנָה הַהִישְׁפַּנִי. “אֵין בְּדַעְתִּי כְּלָל לְהַאֲשִׁים אֶת מִיס אַלִּיס, שֶׁהֵעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַאֲשִׁימָהּ, שֶׁמִּשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק הִיא שֶׁהֵסִיתָה אוֹתָהּ, מִתּוֹךְ שִׂנְאָתָהּ אֵלַי, לְהָעִיד בִּשְׁבוּעָה, שֶׁאֲנִי הָאִישׁ, שֶׁעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עָלָיו עַד שֶׁנֶּאֱסַרְתִּי. אֲבָל הֲרֵינִי מוֹדִיעַ, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא טוֹעָה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד זָקוּף בְּאַחַת הַסִּירוֹת, שֶׁהִפְלִיגוּ מִמִּפְרָץ מָרִינוֹ”.

“וַאֲפִילוּ נַנִּיחַ”, – הֶחֱזִיר לוֹ שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, "שֶׁאוּלַי טוֹעָה מִיס אַלִּיס בִּפְרָט זֶה, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁטָּעֲתָה בְּמַה שֶׁאָמְרָה, כִּי שָׁמְעָה אֶת זֶרְמָה מְצַוַּחַת וְקוֹרְאָה: “הַצִּילוּ… הֲרֵי זֶה טֶקְסַר!”

“אִם כֵּן אֵפוֹא”, – עָנָה הַהִישְׁפַּנִי, "אִם מִיס אַלִּיס לֹא טָעֲתָה, הֲרֵי זֶרְמָה הִיא שֶׁטָעֲתָה, – זֶה כָּל הַדָּבָר.

“אָכֵן תֵּמַהּ הוּא, זֶרְמָה צָעֲקָה: “הֲרֵי זֶה טֶקְסַר!” – וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ כְּלַל בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּזְמָן שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה?”

“כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי כֵּן הוּא, לְפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּלָל בַסִּירָה וְלֹא בָּאתִי אֲפִילוּ אֶל מִפְרָץ מָרִינוֹ”.

“עָלֶיךָ לְהוֹכִיחַ זֹאת”.

“אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלַי, אֶלָּא עַל הַמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי לְהָבִיא רְאָיָה, בְּכָל זֹאת אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה”.

“שׁוּב אָלִיבִּי?…” – אָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“הֵן, שׁוּב 'אָלִיבִּי?…” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בְּקֹר־רוּחַ.

תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹרְרָה בְּקֶרֶב הַקָּהָל תְּנוּעָה רַבָּה, נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי לֵצָנוּת וְלַחַשׁ שֶׁל פִּקְפּוּק שֶׁלֹּא לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן.

“טֶקְסַר”, – עָנָה וְאָמַר שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה טוֹעֵן שׁוּב טַעֲנַת ‘אָלִיבִּי’, אֶפְשָׁר שֶׁתּוֹכִיחַ זֹאת?"

“עַל נְקַלָּה”, – הֵשִׁיב הַהִישְׁפַּנִי, “וּלְשֵׁם כָּךְ תַרְשֵׁנִי, שַׂר־הָאֶלֶף, לִשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה?”

“דַּבֵּר!”

“אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, וְכִי לֹא הָיִיתָ הַמְפַקֵּד עַל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא, שֶׁהֹעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה בִּזְמַן הַכִּבּוּשׁ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה וְשֶׁל מִבְצַר קְלִינְטְשׁ?”

“אָמְנָם כֵּן”.

“וַדַּאי לֹא שָׁכַחְתָּ, כִּי רַכֶּבֶת אַחַת, שֶׁבָּרְחָה אֶל עֵבֶר סידר־קֵי, הֻתְקְפָה אָז עַל יְדֵי הַתּוֹתְחָנִית “אוֹטַאוה” עַל הַגֶּשֶׁר הַמְחַבֵּר אֶת הָאִי עֲמַלְיָה עִם הַיַּבָּשָׁה?”

“אֱמֶת הַדָּבָר”.

“וְאָז אֵרַע, שֶׁהַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָרַכֶּבֶת נִתַּק מִמֶּנָּה וְנִשְׁאַר עַל הַגֶּשֶׁר. אוֹתוֹ הַקָּרוֹן הָיָה מָלֵא פְּלִיטִים, וְהַלָּלוּ נִלְקְחוּ שֶׁבִי עַל יְדֵי אַחַת הַפְּלוּגוֹת שֶׁל צְבָא מְדִינוֹת הַבְּרִית; שְׁמוֹתֵיהֶם וְסִמָּנֵיהֶם נִרְשְׁמוּ בַּסֵּפֶר וְהֵם לֹא נִשְׁתַּחְרְרוּ אֶלָּא כַּעֲבֹר יוֹמַיִם”.

“הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת”, – אָמַר שַׂר הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר.

“וּבְכֵן דַּע לְךָ, שֶׁבֵּין הַשְּׁבוּיִים הַלָּלוּ נִמְצֵאתִי גַם אָנִי”.

“אַתָּה?”

“אֲנִי עַצְמִי!”

הוֹדָעָה בִּלְתִּי־צְפוּיָה זוֹ עוֹרְרָה בְּקֶרֶב הַקָּהָל תְּלוּנָה שֶׁל גְּנַאי וְשֶׁל זִלְזוּל עוֹד יוֹתֵר מִן הַהוֹדָעָה הַקּוֹדֶמֶת.

“וּבְכֵן אֵפוֹא”, – הוֹסִיף וְאָמַר טֶקְסַר, “כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם הַשְּׁבוּיִים הָיוּ עֲצוּרִים בַּמִּשְׁמָר מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד הַיּוֹם הָרְבִיעִי לְמַרְס וְהַהִתְנַפְּלוּת עַל הַמַּטָּעָה וּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה, שֶׁאֲנִי נֶאֱשָׁם עָלָיו, אֵרְעוּ בְּלֵיל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס, הֲרֵי דָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא, שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא. וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הוּא, שֶׁאַלִּיס סְטֶנֶרד שָׁמְעָה אֶת זֶרְמָה קוֹרְאָה בִּשְׁמִי. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי עוֹמֵד בַּסִּירָה שֶׁהִפְלִיגָה מִמִּפְרָץ מָרִינוֹ. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ הָיִיתִי עָצוּר בַּמִּשְׁמָר עַל יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית!”

“הֲרֵי זוֹ תַּרְמִית!” – צָוַח גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הוּא!…”

“וַאֲנִי” – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה מִיס אַלִּיס, הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ!"

“הוֹאֶל נָא לְעַיֵּן בַּתְּעוּדוֹת”, – עָנָה וְאָמַר טֶקְסַר.

שַׂר־הָאֶלֶף גַּרְדְנֶר צִוָּה לְחַפֵּשׂ בֵּין הַתְּעוּדוֹת, שֶׁנִּמְסְרוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן, אֶת הַתְּעוּדָה הַנּוֹגַעַת לַאֲנָשִׁים, שֶׁנִּלְקְחוּ שֶׁבִי בָּרַכֶּבֶת, שֶׁהָלְכָה לְסידֶר־קֵייס בְּיוֹם כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה. הַתְּעוּדָה הוּבְאָה לְפָנָיו, וּלְאַחַר שֶׁעִיֵּן בָּהּ אָנוּס הָיָה לְהוֹדוֹת, שֶׁאָמְנָם הָיָה רָשׁוּם בָּהּ הַשֵּׁם טֶקְסַר עִם סִמָּנָיו.

שׁוּב לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר: אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְחַיֵּב אֶת הַהִישְׁפַּנִי בַּדִּין עַל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה. מִיס אַלִּיס טָעֲתָה כְּשֶׁאָמְרָה שֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ. אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ. הֵעָדְרוֹ מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת נִתְפָּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: הוּא הָיָה שָׁבוּי בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה.

וּבְכֵן גַּם הַפַּעַם נִקָּה טֶקְסַר מֵאַשְׁמַת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּתְבַּע עָלָיו לְדִין, עַל סֶמֶךְ שֶׁל ‘אָלִיבִי’ בָּרוּר, שֶׁאֻשַּׁר וְקֻיַּם עַל פִּי תְּעוּדָה רַשְׁמִית, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרְרָה מֵאֵלֶיהָ הַשְּׁאֵלָה אִם לֹא הָיְתָה טָעוּת בֵּית־דִּין בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁנִּשְׁפָּט אָדָם זֶה קֹדֶם לָכֵן, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה טָעוּת בֵּית־דִּין בְּרוּרָה כְּמִשְׁפַּט זֶה עַל מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַכָּפוּל שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי וְשֶׁבְּמִפְרַץ מָרִינוֹ.

גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִּ’ילבֶּרט, מַרס וּמִיס אַלִּיס הָיוּ מְדֻכְדָּכִים עַד מְאֹד. אַחֲרִיתוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט זֶה דִּכְּאָה אֶת רוּחָם. שׁוּב נִמְלַט טֶקְסַר מִיָּדָם וְיַחַד עִמּוֹ אָבְדָה הַתִּקְוָה לָדַעַת בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, מֶה הָיָה לְדֵי וּלְזֶרְמָה.

מִפְּנֵי הַהוֹכָחָה שֶׁל “אָלִיבִּי”, שֶׁהֵבִיא הַנִּתְבָּע, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַקְפֵּק, מַה יְהֵא פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי. טֶקְסַר יֵצֵא זַכַּאי מִן הָאַשְׁמָה, שֶׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ לְדִין – מֵאַשְׁמַת הַגַּזְלָנוּת וּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה כְּאֶחָד. וְהוּא יֵצֵא מֵאוּלָם בֵּית־הַמִּשְׁפָּט קוֹמְמִיּוּת וּבְרֹאשׁ זָקוּף וּמִתּוֹךְ תְּרוּעוֹת הֵידָד שֶׁל יְדִידָיו.

בּוֹ בָּעֶרֶב יָצָא הַהִישְׁפַּנִי מִסֶּנְט־אַבְגּוּסְטִין, וְאִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לְהַגִּיד בְּאֵיזֶה חֶבֶל מֵחֲבָלֶיהָ שֶׁל פְלוֹרִידָה נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל שׁוּב אֶת חַיָּיו רַבֵּי הַתַּעֲלוּמוֹת וְהַמְּאֹרָעוֹת.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: דְּבָרִים אַחֲרוֹנִים וַאֲנָחָה אַחֲרוֹנָה    🔗

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הַשִּׁבְעָה עָשָׂר לְמַרְס, חָזְרוּ גֶּ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, סְטֶנֶרד וּבִתּוֹ וּבַעֲלָהּ שֶׁל זֶרְמָה אֶל הַמַּטָּעָה קֶמדלֶס־בֵּי.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת מֵאֵת מָרַת בּוֹרְבֶּנק. שׁוּב הֻכְּתָה הָאֵם הָאֻמְלָלָה מַכָּה קָשָׁה, אֲשֶׁר בְּמַצַּב הַחֻלְשָׁה, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, עֲלוּלָה הָיְתָה לִהְיוֹת מַכַּת־מָוֶת.

וּבְכֵן נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן זֶה לָדַעַת אֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה נִכְשַׁל וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם. טֶקְסַר סֵרֵב לַעֲנוֹת דָּבָר. וְאֵיכָכָה אֶפְשָׁר הָיָה לְכֻפּוֹ לַעֲנוֹת, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה? וְלֹא דַיּוֹ שֶׁהוֹדִיעַ זֹאת, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי “אָלִיבִּי”, שֶׁהָיָה סָתוּם וְרַב־חִידָה כְּמוֹ בַּמִּקְרִים הַקּוֹדְמִים, הוֹכִיחַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִמָּצֵא בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע. כֵּיוָן שֶׁבֵּית־דִּין זִכָּהוּ מִן הָאַשְׁמָה, שֶׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ, אָבְדָה הַתִּקְוָה לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹת הַשְּׁבוּיוֹת שֶׁבְּיָדוֹ.

“אֲבָל אִם לֹא טֶקְסַר עָשָׂה זֹאת”, – הָיָה גִּ’ילבֶּרט שׁוֹאֵל וְחוֹזֵר וְשׁוֹאֵל, “מִי עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו”, – עֲנֵה סְטֶנֶרד, “שֶׁלֹּא בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר”.

“זוֹהִי הַסְּבָרָה הַיְּחִידָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת”, – אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“לֹא כֵן הַדָּבָר, אַבָּא, לֹא כֵן הַדָּבָר, מַר קָרוֹל!” – עָמְדָה מִיס אַלִּיס עַל דַּעְתָּהּ. “טֶקְסַר נִמְצָא בַּסִּירָה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת דֵּי הַקְּטַנָּה וְהַמִּסְכֵּנָה שֶׁלָּנוּ! בְּעֵינַי רְאִיתִיו… הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה צָעֲקָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וְקָרְאָה בִּשְׁמוֹ!… אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ! … אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ!…”

מָה אֶפְשָׁר הָיָה לְהָשִׁיב עַל הוֹדָעָה בְּרוּרָה כָּזֹאת שֶׁהוֹדִיעָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה? הִיא חָזְרָה וְאָמְרָה בְּקַסְטֶל־הַאוּז, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁטָּעֲתָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרָה זֹאת בִּפְנֵי בֵּית־דִּין הַצְּבָאִי בִּשְׁבוּעָה. אֲבָל אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, אִם הִיא לֹא טָעֲתָה, אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה הַהִישְׁפַּנִי לְהִמָּצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָצְמָה בֵּין הַשְּׁבוּיִים מִפֶּרְנַנְדִינָה, שֶׁהָיוּ עֲצוּרִים בַּמִּשְׁמָר בְּאַחַת מֵאֳנִיּוֹת הָאֶסְכַּדְרָה שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן?

אָכֵן חִידָה הָיָה הַדָּבָר. וְאוּלָם אִם הָאֲחֵרִים עֲלוּלִים הָיוּ לְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ בְּעִנְיָן זֶה, הֲרֵי מַרס לֹא הָיָה עָלוּל לְכָךְ כָּל עִקָּר. הוּא לֹא טָרַח לְהָבִין אֶת הַדָּבָר, שֶׁלִּכְאוֹרָה הָיָה סָתוּם וּבִלְתִּי מוּבָן. כָּלָה וְנֶחְרְצָה הָיְתָה מֵעִמּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי טֶקְסַר וּלְהִכְרִיחוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילוּ יְהֵא אָנוּס עָלָיו לְעַנּוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים עַד שֶׁיּוֹדֶה!

“צָדַקְתָּ, מַרס”, – עָנָה גִ’ילבֶּרט. “וְאוּלָם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ מִן הַהֶכְרֵחַ הוּא לְהֵעָזֵר בְּלִי נָבָל זֶה, מֵאַחַר שֶׁאֵין לָדַעַת לְהֵיכָן הָלַךְ!… עָלֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּנוּ!… הֻרְשֵׁיתִי לְהִשָּׁאֵר בְּקֶמדלֶס־בֵּי כַּמָּה שֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת…”

“הֵן, אֲדוֹנִי גִ’ילבֶּרט, מִיּוֹם הַמָּחֳרָת!” – הֵשִׁיב מַרס.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר הַמֶּטִיס אֶל חַדְרוֹ, שֶׁשָּׂם יָכֹל לְהִתְמַכֵּר בְּאֵין מַפְרִיעַ לְצַעֲרוֹ וְלַחֲמַת זַעְמוֹ.

לְמָחָר עָשׂוּ ג’ִילבֶּרט וּמַרס אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתָם לַדֶּרֶךְ. הֵם הֶחְלִיטוּ לְפַשְׁפֵּשׁ וְלִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל מִפְרָץ וְאֶת כָּל אִי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁבְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן.

בִּזְמָן הֵעָדְרָם הִתְקִינוּ גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל אֶת עַצְמָם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם חִפּוּשׁ מְמֻשָּׁךְ וְרַב־הֶקֵּף בְּיוֹתֵר. צֵידָה לַדֶּרֶךְ, צָרְכֵי־יְרִיָּה, תַּשְׁמִישֵׁי־הוֹבָלָה, בְּנֵי־לְוָיָה – אֶת הַכֹּל צָרִיךְ לְהָכִין בְּמִדָּה מְסַפֶּקֶת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִידֵי הַתַּכְלִית הָרְצוּיָה. אִם יְהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר לָלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה־הַתַּחְתּוֹנָה, אֶל בִּצּוֹת־הַמַּיִם שֶׁבַּצָּפוֹן אֶל הָאֶוֶרגְלָדִים – יֵלְכוּ. אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, כִּי טֶקְסַר עָזַב אֶת אֶרֶץ פְלוֹרִידָה. אִם יְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת צָפוֹנָה, יַחְסְמוּ אֶת דַרְכּוֹ צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הַחוֹנִים עַל גְּבוּלָהּ שֶׁל גּ’וֹרְגִּיָּה. וְאִם יְנַסֶּה לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַיָּם, לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ אֶלָּא אִם יַעֲבֹר אֶת מֵצַר בָּהָמָה, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בָּאֲחֻזּוֹת הָאַנְגְלִיּוֹת. וְאוּלָם אֳנִיוֹתָיו שֶׁל הַמְפַקֵּד דִּיפוֹן תָּפְסוּ אֶת מַעַבְרֵי־הַיָּם מִמּוֹסְקִיטוֹ־אִינֶלט וְעַד לַמָּבוֹא שֶׁל אוֹתוֹ הַמֵּצַר, הָאֲסָדוֹת הָיוּ מְפַקְּחוֹת עַל הַחוֹף פִּקּוּחַ מְעֻלֶּה, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה לוֹ לַהִישְׁפַּנִי שׁוּם סִכּוּי לִבְרֹחַ מִצַּד זֶה. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, שֶׁהוּא נִמְצָא בִּפְלוֹרִידָה וּמִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁהַשְּׁבוּיוֹת שֶׁלּוֹ שְׁמוּרוֹת שָׁם זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם עַל יְדֵי הַהִינְדוּאִי סְקַמְבּוֹ. מְגַמָּתָהּ שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, שֶׁסִּדֵּר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, הָיְתָה אֵפוֹא לְחַפֵּשׂ אֶת עִקְּבוֹתָיו עַל פְּנֵי כָּל אַדְמָתָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה.

אַגַּב צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁשֶּׁקֶט גָּמוּר הָיָה שׂוֹרֵר עַכְשָׁיו בְּאֶרֶץ זוֹ בִּגְלַל מַחֲנוֹת הַצָּבָא הַצְּפוֹנִי הַשּׁוֹכֵן בָּהּ וְעֵקֶב הַמָּצוֹר, שֶׁשָּׂמוּ הָאֳנִיּוֹת עַל כָּל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי.

וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמְּנוּחָה שְׁלֵמָה הֻשְׁלְטָה גַּם בַּגֶּ’קְסוֹנְוִיל. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים חָזְרוּ לְתַפְקִידָם בִּפְקִידוֹת־הָעִיר. אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דֵעוֹת מְתוּנוֹת אוֹ מִתְנַגְּדוֹת לְעַבְדוּת שׁוּב לֹא הָיוּ חֲבוּשִׁים בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁבָּרְחוּ מִיָּד בְּעִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּילִיצְיָּה, נִתְפַּזְּרוּ פִּזּוּר גָּמוּר.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר הָיְתָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת בְּמֶרְכָּזָן שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְהַצְּפוֹנִיִּים הִצְלִיחוּ בָּהּ הַצְלָחָה נִכֶּרֶת. בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר וּבְתִשְׁעָה עָשָׂר לְמַרס עָלְתָה הַדִּיבִיזְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַחֲנֶה פוֹטוֹמַק עַל הַיַּבָּשָׁה וּבָאָה אֶל מִבְצַר מוֹנְרוֹה. בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ הִתְכּוֹנְנָה הַדִּיבִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה לַעֲזֹב אֶת אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה עַל מְנַת לָלֶכֶת לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בִּגְאוֹנִיּוּתוֹ הַצְּבָאִית שֶׁל הַפְּרוֹפֵיסוֹר לְחִמִיָּה לְשֶׁעָבַר, גֶּ’קְסוֹן, הַמְּכֻנֶּה “סְטוֹנְווֹל גֶּ’קְסוֹן”, כְּלוֹמַר “חוֹמַת־אֲבָנִים”, נִגְּפוּ הַדְּרוֹמִיִּים, לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, בִּקְרַב שֶׁלְּיַד קֶרְנְסטַאוּן. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה שׁוּם חֲשָׁשָׁה, שֶׁמָּא יִפְרֹץ מֶרֶד בִּפְלוֹרִידָה, אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֶיהָ הִתְיַחֲסוּ בִּכְלָל בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ לַמַּחְלֹקֶת הָרַתְחָנִית שֶׁבֵּין הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן פְּעָמִים אֲחָדוֹת.

מִתּוֹךְ תְּנָאִים כָּאֵלֶּה נִתְּנָה יְכֹלֶת לַנֶּגְרִים שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי לָשׁוּב מְעַט מְעַט אֶל הַמַּטָּעָה, שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנָּה וְנִתְפַּזְּרוּ לְאַחַר הַהִתְנַפְּלוּת עָלֶיהָ. מִיּוֹם שֶׁנִּכְבְּשָׁה גֶ’קְסוֹנְוִיל פָּקַע כֹּחַ פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל טֶקְסַר וְהַוַּעַד שֶׁלּוֹ בִּדְבַר גֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְּשֻׁחְרָרִים. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לְמַרס כְּבָר הִתְחִילוּ מַרְבִּית הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל הַנֶּגְרִים, שֶׁחָזְרוּ אֶל הָאֲחֻזָּה, לְהִתְעַסֵּק בַּהֲרָמַת הַצְּרִיפִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּחְרְבוּ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הָיוּ הַרְבֵּה פּוֹעֲלִים עֲסוּקִים בְּפִנּוּי הֶחֳרָבוֹת שֶׁל הַקַּרְפִּיפִים וּבָתֵּי־הַנְּסִירָה, כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת עִבּוּדָם שֶׁל גִּדּוּלֵי־הַקַּרְקַע שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. פֶּרִי וּסְגָנָיו הָיוּ מְנַצְּחִים עַל הַמְּלָאכָה בִּשְׁקִידָה יְתֵירָה לְפִי הוֹרָאָתוֹ וְנִהוּלוֹ שֶׁל אֶדוּאַרד קָרוֹל. אִם גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק הִטִּיל עָלָיו אֶת כָּל הַדְּאָגוֹת לְהַחֲזָרַת הַמַּטָּעָה לְתִקְנָהּ, הֲרֵי לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִתְמַכֵּר לְתַפְקִיד אַחֵר – לִמְצֹא אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּסִדּוּר הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, הָעוֹמֶדֶת לָצֵאת בְּקָרוֹב לְדַרְכָּהּ, וְזִמֵּן אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, שֶׁיִּטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. מִבֵּין הַנֶּגְרִים שֶׁבַּמַּטָּעָה בָּחַר פְּלֻגָּה שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ, מִן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ בְּיוֹתֵר, עַל מְנַת לַלְווֹתוֹ בְּדֶרֶךְ חִפּוּשָׂיו. וְאֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עַל הָאֲנָשִׁים הָאַמִּיצִים הַלָּלוּ, שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם בֶּאֱמוּנָה וּבְכָל לְבָבָם.

מִשֶּׁנִּסְתַּיְּמוּ כָּל הַהֲכָנוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַחְלִיט לְהֵיכָן תֵּלֵךְ הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה. בְּעָיָה זוֹ הָיְתָה מִן הַקָּשׁוֹת. וּבֶאֱמֶת – בְּאֵיזֶה חֵלֶק מִן הָאָרֶץ צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּחִפּוּשִׂים קֹדֶם־כֹּל? אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת צָרִיךְ הָיָה לִפְתֹּר בְּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה.

וְהִנֵּה אֵרַע מְאֹרַע בִּלְתִּי־צָפוּי, דָּבָר שֶׁבְּמִקְרֶה, וְהוּא הוֹרָה הוֹרָאָה בְּרוּרָה בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה צְרִיכָה לַהֲלֹךְ בָּהּ מִבַּתְּחִילָּה.

בְּתִשְׁעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס מִקַּסְטֶל־הַאוּז וְהִפְלִיגוּ בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֵה סֶנְט־גּ’וֹן בְּאַחַת הַסִּירוֹת הַקַּלּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי. אִישׁ מֵהַנֶּגְרִים שֶׁבַּמַּטָּעָה לֹא הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם בַּחִפּוּשִׂים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים יוֹם יוֹם בִּשְׁתֵּי שְׂפוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר. הֵם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁאוּלַי הֻפְקְדוּ בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לְהַשְׁגִּיחַ אֶל הַמְּבוֹאוֹת שֶׁל קַסְטֶל־הַאוּז.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ שָׁטִים לְאָרְכָּהּ שֶׁל שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. הֵסִירָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֶחֱלִיקָה בֵּין צִמְחֵי־הַמַּיִם הַגְּבוֹהִים, מֵאֲחוֹרֵי הָאִיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁנִּתְפָּרְדוּ בְּכֹחַ מֵי־הַגֵּאוּת הָאַדִּירִים בִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, הָיְתָה סְמוּיָה מִן הָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ בָּהּ מֵעַל אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר, הָעוֹבְרוֹת בְּלֵב הַנָּהָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂפַת־הַנָּהָר הַגְּבוֹהָה הֶעְלִימָה אוֹתָהּ אֲפִילוּ מֵעֵינָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁעָרַב אֶת לִבּוֹ לַחְדֹּר לְתוֹךְ שִׁפְעַת הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים שָׁם.

הֵם הֶחְלִיטוּ לְסַדֵּר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת הַמִּפְרָצִים וְאֶת הַפְּלָגִים הַמֻּצְנָעִים בְּיוֹתֵר, הַיּוֹצְאִים בִּגְלִילוֹת דִּיוַל וּפוּטְנֶם וּמִשְׁתַּפְּכִים בִּנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

מַרְאֵה הַנָּהָר עַד לַכְּפָר הַקָּטָן “מַנְדָרִין” הָיָה דּוֹמֶה כִּמְעַט לְשֶׁל בִּצָּה. בִּזְמָן שֶׁל גֵּאוּת־הַיָּם מִשְׁתַּפְּכִים הַמַּיִם עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁנְּמוּכוֹת הֵם בְּיוֹתֵר, וְאֵינָם שָׁבִים אָחוֹר אֶלָּא בַּשֵּׁפֶל, בִּזְמָן שֶׁרָמַת־הַמַּיִם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן חוֹזֶרֶת לְמַצָּבָהּ הָרָגִיל. וְאוּלָם שְׂפַת־הַנָּהָר הַיְמָנִית הֲרֵיהִי גְבוֹהָה בְּיוֹתֵר. הַשָּׂדוֹת שֶׁל חִטֵּי־תִּירָס מוּגָנִּים שָׁם מִפְּנֵי הַשִּׁטְפוֹנוֹת הַמַּחְזוֹרִיִּים, שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה. הָרָמָה, שֶׁעָלֶיהָ בְּנוּיִים הַבָּתִּים הָאֲחָדִים שֶׁל כְּפָר “מַנְדָרִין” וְהַמִּסְתַּיֶּמֶת כְּכֵף הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד אֶמְצַע נְתִיב־הַמַּיִם, רְאוּיָה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם גִּבְעָה.

אֲפִיק הַנָּהָר, הַהוֹלֵךְ וּמֵצַר מִשָּׁם וָהָלְאָה זָרוּעַ הֲמוֹן אִיִּים קְטַנִּים, הַמְּגַדְּלִים עֲצֵי־מַנְגוֹלִיּוֹת נֶהְדָּרִים, שֶׁעִטּוּר־הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּקְּפִים בְּאִי הַנָּהָר, הַמִּתְפַּלֵּג לְשָׁלֹשׁ זְרוֹעוֹת, שֶׁעוֹלוֹת עִם הַגֵּאוֹת וּמַשְׁפִּילוֹת וְיוֹרְדוֹת עִם הַשֵּׁפֶל – לְתוֹעַלְתָּם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַסְּפִינוֹת הַמְּקוֹמִיִּים, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּזֶה פַּעֲמַיִם בְּמֵעֵת־לְעֵת.

מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית שֶׁל הַנָּהָר, בָּדְקוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס אֶת כָּל מִשְׁקָע קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁבִּשְׂפָתוֹ הֵם בִּקְּשׁוּ שָׁמָּה אֶת תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל פֶּלֶג, הֶחָבוּי מִתַּחַת לְעַנְפֵיהֶם שֶׁל עֲצֵי־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, כְּדֵי לַחְדֹּר דֶּרֶךְ עַקְמוּמיּוֹתָיו לִפְנִים הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁאֵין שָׁם בִּצּוֹת־מַיִם גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ בְּתַחְתִּית הַנָּהָר. שָׁם נִמְצְאוּ עֲמָקִים, הַמְּגַדְּלִים שָׂרָכִים כְּעֵין אִילָנוֹת, וַעֲצֵי־עַנְבָּר, שֶׁצִּיצֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּעֹרָבִים עִם מִקְלְעוֹת לוּף וְנוּרִית, הָיוּ מְבַשְּׂמִים בְּרֵיחָם אֶת הָאֲוִיר שֶׁמִּסָּבִיב. וְאוּלָם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ הַפְּלָגִים עֲמֻקִּים, אֶלָּא מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים בְּצוּרָה שֶׁל רְצוּעוֹת מַיִם, שֶׁאֲפִילוּ “סְקִיף” לֹא יָכֹל לַעֲבֹר בָּהֶן וְשֶׁחָרְבוּ מִיָּד עִם הַשֵּׁפֶל. עַל שְׂפָתָם לֹא נִמְצְאָה אֲפִילוּ סֻכָּה אַחַת; רַק אָהֳלֵי צַיָּדִים אֲחָדִים נִזְדַּמְּנוּ שֲׂם לִפְעָמִים פֹּה וְשָׁם, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ רֵיקִים וּלְפִי כָּל הַסִּמָּנִים נִכָּר הָיָה, שֶׁנֶּעֶזְבוּ זֶה כְּבָר. וְאוּלָם אִם בְּנֵי אָדָם לֹא הָיוּ כָּאן, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב, שֶׁמָּקוֹם זֶה מְשַׁמֵּשׁ מִשְׁכָּן לְבַעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים, לְפִי שֶׁנִּשְׁמְעוּ בּוֹ נְבִיחוֹת כְּלָבִים, יִלְלַת חֲתוּלִים, קִרְקוּר צְפַרְדְּעִים, לְחִישַׁת נְחָשִׁים וִיבָבוֹת שֶׁל שׁוּעָלִים. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ כָּאן לֹא שׁוּעָלִים וְלֹא חֲתוּלִים, לֹא צְפַרְדְּעִים וְלֹא כְּלָבִים וּנְחָשִׁים. אֶת כָּל הַקּוֹלוֹת חִקָּה עוֹף־הֶחָתוּל, מִין קִיכְלִי שָׁחוּם, שֶׁרֹאשׁוֹ שָׁחוֹר וַאֲחוֹרָיו אֲדֻמִּים־תְּרֻגִּים. עוֹף זֶה פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וּפָרַח לוֹ עִם הִתְקָרְבוּת הַסִּירָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שָׁלֹשׁ לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַסִּירָה הֵקַלָּה כָּבְשָׁה לָהּ בְּחַרְטֻמָּהּ דֶּרֶךְ לְבֵין שִׁפְעַת קָנִים רָמֵי־קוֹמָה, וְהִנֵּה חָבַט מַרְס בְּחָזְקָה בַּמּוֹט, שֶׁהָיָה חוֹתֵר בּוֹ, וּפָרַץ לְפָנֶיהָ חַיִץ שֶׁל יָרָק, שֶׁלְּמַרְאִית־עַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹּר בּוֹ. מֵעֵבֶר לְחַיִץ זֶה נִרְאֲתָה מֵעֵין שְׁקַעֲרוּרָה, כַּחֲצִי מַעֲנִית אָרְכָּהּ, שֶׁמֵּימֶיהָ הַחֲבוּיִים מִתַּחַת לְכִפָּה עָבָה שֶׁל עַנְפֵי עֲצֵי־צִבְעוֹנִיּוֹת, לֹא נִתְחַמְּמוּ מֵעוֹלָם עַל יְדֵי קַרְנֵי הַחַמָּה.

“הֲרֵי לְךָ בְּרָכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אוֹתָהּ”, – אָמַר מַרס כְּשֶׁהוּא מִזְדַּקֵּף מְלוֹא קוֹמָתוֹ, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַשָּׂפָה שֶׁמֵּעֵבֶר לִשְׁקַעֲרוּרָה זוֹ.

“הָבָה נָתוּר אוֹתָהּ”, – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “וַדַּאי הֲרֵיהִי מִתְחַבֶּרֶת עִם מַחֲרֹזֶת הָאֲגַמִּים הַקְּטַנִּים, הַמִּצְטָרְפִים לְבִצַּת־מַיִם זוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהָאֲגַמִּים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ נִזּוֹנִים מִמֵּימָיו שֶׁל פֶּלֶג, שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם לְתוֹךְ הָאָרֶץ פְּנִימָה?”

“אָמְנָם כֵּן הוּא, אֲדֹנִי גִּ’ילבֶּרט”. – הֵשִׁיב מַרס, “הֲרֵינִי רוֹאֶה פִּתְחוֹ שֶׁל מַעֲבָר־מַיִם לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מִמֶּנּוּ”.

“וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה”, – שְׁאֵלָהוּ הַקָּצִין הַצָּעִיר, “מַה הַמָּקוֹם, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בּוֹ עַכְשָׁו?”

“אֶל נָכוֹן אֵינִי יוֹדֵעַ”, – הֵשִׁיב מַרס, “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ אֲגַם־הַבִּצָּה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מִפְרָץ־שָׁחוֹר. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁיו סָבוּר הָיִיתִי כְּרֹב הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְדֹּר לְתוֹכוֹ וְשֶׁאֵין כָּל חִבּוּר בֵּינוֹ וּבֵין נָהַר סֶנְט־גּ’וֹן”.

“וְכִי לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת לְשֶׁעָבַר בְּמִפְרָץ זֶה מְצוּדָה קְטַנָּה, שֶׁהוּקְמָה לְשֵׁם הֲגָנָה מִפְּנֵי הַסֶּמִינוֹלִים?”

“הֵן, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט. וְאוּלָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, שֶׁהַמָּבוֹא אֶל הַמִּפְרָץ מִצַּד הַנָּהָר נִסְתַּתֵּם וְהַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה נֶעֶזְבָה. אֲנִי לֹא הָיִיתִי שָׁם מֵעוֹלָם, וְצָרִיךְ לְשַׁעֵר, שֶׁעַכְשָׁיו לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ מִן הַמְּצוּדָה אֶלָּא חֳרָבוֹת”.

“הָבָה נְנַסֶּה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ”, – אָמַר גִּ’ילבֶּרט.

“הָבָה נְנַסֶּה”, – הֵשִׁיב מַרס, “אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה הַדָּבָר. הַמַּיִם וַדַּאי יִתְעַלְּמוּ בִּמְהֵרָה וְקַרְקַע הַבִּצָּה הַטּוֹבְעָנִית לֹא מוּצָק כָּל צָרְכּוֹ לַהֲלֹךְ עָלָיו”.

“כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן הוּא, מַרס. וּלְפִיכָךְ כָּל זְמַן שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מַסְפִּיקִים כָּל צָרְכָּם, עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בַּסִּירָה”.

“אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט. הַשָּׁעָה כְּבָר שְׁעַת שָׁלֹשׁ, וְהַלַּיְלָה יָבוֹא בִּמְהֵרָה תַּחַת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ”.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, גִּ’ילבֶּרט וּמַרס נִמְצְאוּ בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר: הַחֲבָטָה הַחֲזָקָה, שֶׁחָבַט מַרס בַּמּוֹט שֶׁבְּיָדוֹ, הִיא שֶׁגָּמְרָה לַסִּירָה שֶׁלָּהֶם לַחְדֹּר דֶּרֶךְ הַחַיִץ שֶׁל קָנֶה וָסוּף. עַל פְּנֵי אֲגַם־בִּצָּה זֶה, כְּכָל הַיָּדוּעַ לָנוּ, אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט רַק בְּסִירוֹת קַלּוֹת מֵעֵין אוֹתוֹ הַסְּקִיף, שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ סְקַמְבּוֹ, בִּזְמָן שֶׁאֲדוֹנָיו אוֹ הוּא הִפְלִיגוּ בִּנְהַר סֶנְט־גּ’וֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהַגִּיעַ אַל בֵּית־הַקּוֹרוֹת, שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל מִפְרָץ זֶה, בְּתוֹךְ סְבַךְ שֶׁל אִיִּים קְטַנִּים וּמַעֲבָרִים, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַכִּיר יָפֶה אֶת אַלְפֵי נַפְתּוּלֵיהֶם, וְזֶה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁלֹּא עָרַב אָדָם אֶת לִבּוֹ לְבַקֵּר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. יֶתֶר עַל כֵּן: שׁוּב לֹא הָיָה אָדָם מַאֲמִין בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל מְצוּדָה קְטַנָּה זוֹ. וּמִכָּאן הַבִּטָּחוֹן הַגָּמוּר, שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בּוֹ אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמְשֻׁנָּה וְרַבַּת־הַפֶּשַׁע, שֶׁקָּבְעָה אֶת מוֹשָׁבָה בְּמָקוֹם זֶה. וּמִכָּאן אוֹתָהּ הַתַּעֲלוּמָה הַמֻּחְלָטֶת, שֶׁהִקִּיפָה אֶת חַיָּיו הַפְּרָטִיִּים שֶׁל טֶקְסַר.

הָיָה צֹרֶךְ בְּחוּט שֶׁל אַרְיַדְנֶה, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ בְּמָבוֹךְ זֶה, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ תָּמִיד בָּאֲפֵלָה, וַאֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהַחַמָּה עָמְדָה בְּלֵב הָרָקִיעַ, וּבְאֵין חוּט זֶה, יֵשׁ שֶׁהָיָה רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַמִּקְרֶה לְגַלּוֹת לְאָדָם אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטָן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

וְעַל מוֹרֵה־דֶּרֶךְ בִּלְתִּי־בָטוּחַ זֶה אֲנוּסִים הָיוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרס לִסְמוֹךְ עַכְשָׁיו. מִשֶּׁעָבְרוּ אֶת הַשְּׁקַעֲרוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַתְּעָלוֹת. שֶׁמֵּימֶיהָ גָּבְרוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עִם גֵּאוּת־הַיָּם, וַאֲפִילוּ לְתוֹךְ הַצָּרוֹת שֶׁבָּהֶן, אִם סְבוּרִים הָיוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָשׁוּט עַל פְּנֵיהֶן. הֵן הָלְכוּ וְשָׁטוּ קָדִימָה כְּאִלּוּ נִמְשְׁכוּ בְּכֹחָהּ שֶׁל נְבוּאַת־לֵב נַעֲלָמָה, וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדָם לָשׁוּב בַּחֲזָרָה. כֵּיוָן שֶׁאַחַת גָּמְרוּ לָתוּר וְלַחֲפֹּר אֶת כָּל הַגָּלִיל, רָאוּ הֶכְרֵחַ לְעַצְמָם שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בַּאֲגַם־בִּצָּה זֶה שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אוֹתוֹ.

לְאַחַר יְגִיעָה שֶׁל חֲצִי־שָׁעָה עָבְרָה הַסִּירָה, לְפִי הָאֹמֶד שֶׁל גִּ’ילבֶּרט, מַהֲלָךְ שֶׁל מִיל בְּתוֹךְ הַמִּפְרָץ. לֹא אַחַת נֶעֶכְּבָה עַל יְדֵי מַעְצוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתוֹ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲזֹב מַעֲבָר זֶה וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ מַעֲבָר אַחֵר. וְאוּלָם דָּבָר זֶה בָּרִי הָיָה, שֶׁכִּוּוּן־הַדֶּרֶךְ הַכְּלָלִי הָיָה נוֹטֶה כְּלַפֵּי מַעֲרָב. הַקָּצִין הַצָּעִיר וּמַרס לֹא נִסּוּ עֲדַיִן לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁקַּרְקָעָם שֶׁל הָאִיִּים הַקְּטַנִּים כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. הֵם נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמּוּטָב לָהֶם שֶׁלֹּא לָצֵאת מִן הַסִּירָה הַקַּלָּה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תַעֲמֹד תַּחְתֶּיהָ מֵחֲמַת חֹסֶר מַיִם.

וְאוּלָם מַעֲבָר זֶה שֶׁל מִיל אֶחָד עָלָה לְג’ִילבֶּרט וּלְמַרס בְּמַאֲמַצֵּי כֹּחַ וּבִיגִיעוֹת מְרֻבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּטִיס הָיָה אָדָם חָזָק וּבַעֲל כֹּחַ, אָנוּס הָיָה לָנוּחַ; אֶלָּא שֶׁלֹּא אָבָה לָנוּחַ עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל אִי אֶחָד, שֶׁהָיָה גָדוֹל וְגָבוֹהַּ מִן הָאֲחֵרִים וְקַרְנֵי־שֶׁמֶּשׁ מוּעָטוֹת פִּלְּסוּ לָהֶן דֶּרֶךְ לְשָׁם שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת.

“כֵן תָּמוּהַּ הַדָּבָר!” – פָּתַח וְאָמַר.

“מָה רָאִיתָ?”… – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“סִמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה עַל אִי קָטָן זֶה”, – עָנָה מַרס.

שְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַסִּירָה וְהִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל קַרְקָעָהּ שֶׁל הַשָּׂפָה, שֶׁלֹּא הָיָה טוֹבְעָנִי כָּל כָּךְ.

מַרס לֹא טָעָה. סִמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה הָיוּ נִכָּרִים כָּאן בְּבֵרוּר; פֹּה וְשָׁם הָיוּ מְבַצְבְּצִים שָׁרְשֵׁי־יַמס; בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע הָיוּ עֲדוּרוֹת אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ עֲרוּגּוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם, וּמַעְדֵּר הָיָה נָעוּץ עֲדַיִן בָּאֲדָמָה.

“יֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם בַּמִּפְרָץ?”… – שְׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

“סְבָרָה הִיא”, – עָנָה מַרס; “עַל כָּל פָּנִים הָיָה הַמִּפְרָץ יָדוּעַ לְכַמָּה נוֹדְדִים בָּאָרֶץ, אוּלַי לְנַוָּדִים הִינְדוּיִים, שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים כָּאן מִקְצַת יְרָקוֹת”.

“לֹא מִן הַנִּמְנָע, שֶׁבָּנוּ כָּאן דִּירוֹת לְעַצְמָם… צְרִיפִים”…

“אֶפְשָׁר הַדָּבָר אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט, וְאִם נִמְצָא כָּאן אֲפִילוּ צְרִיף אֶחָד, סוֹפֵנוּ שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ”.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְבָרֵר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְצוּיִים בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, אִם צַיָּדִים מִן הַשְׁפֵלוֹת, שֶׁהָיוּ בָּאִים לְשָׁם בַּסֵּתֶר, אוֹ סֶמִינוֹלִים, שֶׁלַּהֲקוֹתֵיהֶם הָיוּ מִתְגּוֹרְרוֹת עֲדַיִן בְּחֶבְלֵי הַבִּצּוֹת שֶׁל פְלוֹרִידָה.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס הִסִּיחוּ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת דַּעְתָּם מִן הֵשִׁיבָה בַּחֲזָרָה, אֶלָּא שָׁבוּ אֶל סִירָתָם וְהָלְכוּ וְהִתְעַמְּקוּ עוֹד יוֹתֵר לְתוֹךְ עַקְמוּמיּוֹתָיו שֶׁל הַמִּפְרָץ. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַרְגָּשָׁה נַעֲלָמָה הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת אוֹתָם אֶל תּוֹךְ נְאוֹת הַמַּחֲשַׁכִּים הַלָּלוּ. עֵינֵיהֶם, שֶׁהֻרְגְלוּ מְעַט מְעַט אֶל הָאֲפֵלָה, שֶׁהִשְׁרְתָה שִׁפְעַת עֳפָאֵי הָאִילָנוֹת עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, הָיוּ מְשׁוֹטְטוֹת לְכָל הָעֲבָרִים. עִתִּים הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁהֵם רוֹאִים בִּנְיָן, וְלַסּוֹף נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא מָסָךְ שֶׁל עָלִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֶּזַע אֶל גֶּזַע. עִתִּים אָמְרוּ: “הֲרֵי אָדָם, הָעוֹמֵד בְּלִי־נוֹעַ וּמַבִּיט אֵלֵינוּ!”, – וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא גֶּזַע־אִילָן זָקֵן וּמְשֻׁנֶּה־מַרְאֶה, שֶׁתַּבְנִיתוֹ נִדְמְתָה בְּמִקְצָת לְתַבְנִית אָדָם. אָז הִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, אֶפְשָׁר שֶׁאָזְנֵיהֶם תִּשְׁמַעְנָה מַה שֶׁעֵינֵיהֶם אֵינָן רוֹאוֹת? דַּיָּה הָיְתָה בַּהֲבָרָה קְלוּשָׁה שֶׁבַּקְּלוּשׁוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת מְצִיאוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ חַיָּה בִּנְאוֹת הַשְּׁמָמָה הָאֵלֶּה.

חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲנִיָּתָם הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָאִי הַקָּטָן, בֵּית־הַקּוֹרוֹת הֶחָרֵב הָיָה חָבוּי כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הָאִילָנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִרְאוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה, כִּי הַמִּפְרָץ מִסְתַּיֵּם בְּמָקוֹם זֶה, כִּי מַעַבְרֵי –הַמַּיִם הַסְּתוּמִים שׁוּב אֵינָם נִתָּנִים לַעֲבֹר בָּהֶם בַּסִּירָה, שׁוּב קָמָה לִפְנֵיהֶם מְחִיצָה אֲטוּמָה שֶׁל קָנִים וְשִׂיחִים בֵּין הָעַקְמוּמִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אָרְחוֹת־הַמַּיִם וּבֵין יַעֲרֵי הַבִּצּוֹת, שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן.

“דּוֹמַנִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּט הָלְאָה”, – אָמַר מַרס.

“אֵין מַיִם”.

“וְאַף עַל פִּי כֵן”, – עָנָה הַקָּצִין הַצָּעִיר, “לֹא טָעִינוּ בִּדְבַר הַסִּמָּנִים שֶׁל עֲבוֹדַת־אֲדָמָה, שֶׁמָּצָאנוּ כָּאן. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְצוּיִים בְּמִפְרָץ זֶה. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיוּ כָּאן זֶה לֹא כְּבָר? אֶפְשָׁר, שֶׁהֵם נִמְצָאִים כָּאן עֲדַיִן?”

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק”, – הֵשִׁיב מַרס. “אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׂרִידֵי אוֹר הַיּוֹם כְּדֵי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה אַל סָנַט־גּ’וֹן, הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְהַחֲשֵׁכָה תִּהְיֶה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר, וְאֵיכָכָה נִמְצָא אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּתוֹךְ הַמַּעֲבָרִים הַלָּלוּ? סָבוּרְנִי, אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט, שֶׁמּוּטָב לָנוּ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵנוּ וּמָחָר, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, נַתְחִיל שׁוּב אֶת חִפּוּשֵׂינוּ. נָשׁוּב אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, כְּמִנְהָגֵנוּ יוֹם יוֹם. נְסַפֵּר שָׁם מַה שֶׁרָאִינוּ וְנַעֲרֹךְ בְּדִיקָה מְעֻלָּה שֶׁל הַמִּפְרָץ בִּתְנָאִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה”

“אָמְנָם כֵּן… כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת” – עֲנֵה גִּ’ילבֶּרט. וְאַף עַל פִּי כֵן, קֹדֶם שֶׁנֵּצֵא מִזֶּה, הָיִיתִי רוֹצֶה …"

גִּ’ילבֶּרט דָמַם, הֵעִיף מַבָּט אַחֲרוֹן תַּחַת הָאִילָנוֹת וְאָמַר לְצַוּוֹת לַהֲדֹף אֶת הַסִּירָה מִן הַיַּבָּשָׁה, וּפִתְאֹם עָצַר אֶת מַרס בִּתְנוּעַת־יָד.

וּמִיָּד הֵחֵל מַרס לַחְתֹּר, הִזְדַּקֵּף וְהִטָּה אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה אוֹ מֵעֵין אֲנָקָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, שֶׁלֹּא דּוֹמָה כָּל עִקָּר לְהֶמְיַת הַיַּעַר הָרְגִילָה. וְהַקּוֹל קוֹל תַּאֲנִיָּה שֶׁל יִאוּשׁ, אֶנְקַת אָדָם – אֲנָקָה שֶׁל יִסּוּרִים קָשִׁים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁזּוֹהִי קְרִיאָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אָדָם, שֶׁקּוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְנָדַם לְעוֹלָם.

“הֲרֵי אָדָם כָּאן!…” קָרָא גִּ’ילבֶּרט. “הוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה!… אֶפְשָׁר שֶׁהוּא גֹוֵעַ!”

אֱמֶת הַדָּבָר!" – עָנָה גִּ’ילבֶּרט. “עָלֵינוּ לָלֶכֶת אֶצְלוֹ!… צָרִיךְ לָדַעַת מִי הוּא!… נֵצֵא אֶל הַיַּבָּשָׁה!”

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס קָשְׁרוּ אֶת הַסִּירָה הֵיטֵב אֶל אִילָן שֶׁעַל הַחוֹף, קָפְצוּ אֶל הָאִי וְנִכְנְסוּ לְבֵין הָאִילָנוֹת.

כָּאן, בַּשְּׁבִילִים הַכְּבוּשִׁים שֶׁבַּיַעַר, מָצְאוּ שׁוּב עֲקֵבוֹת שֶׁל יִשּׁוּב, וַאֲפִילוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁרִשׁוּמֵיהֶם נִכְּרוּ יָפֶה לְנָגְהֵי הַחַמָּה הָאַחֲרוֹנִים.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס עָמְדוּ פַּעַם בְּפַעַם תַּחְתֵּיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ. וְכִי עֲדַיִן נִשְׁמָע קוֹל הָאֲנָקוֹת? רַק הַקּוֹל הַזֶּה לְבַדּוֹ יָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מוֹרֵה־דֶרֶךְ.

וּשְׁנֵיהֶם שָׁמְעוּ שׁוּב אֶת הָאֲנָקוֹת, וְהַפַּעַם הָיוּ קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּחֲשֵׁכָה, שֶׁהָלְכָה וְרָבְתָה, הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמְעוּ הָאֲנָקוֹת.

וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה זַעֲקַת מַכְאוֹבִים מָרָה בְּיוֹתֵר. גִּ’ילבֶּרט וּמַרס הִכִּירוּ, שֶׁהַדֶּרֶךְ, שֶׁהָלְכוּ בָּהּ, נְכוֹנָה הִיא. בִּפְסִיעוֹת אֲחָדוֹת עָבְרוּ בִּמְהִירוּת סְבַךְ שֶׁל שִׂיחַ וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיָה מוּטָל עַל הַקַּרְקַע סָמוּךְ לַגָּדֵר וּכְבַר הָיָה מְנַחֵר נָחֲרָה שֶׁל גְּסִיסָה.

הוּא נִדְקַר בֶּחָזֵהוּ וְהָיָה מוּטָל בִּשְׁלוּלִית שֶׁל דָּם הַנְּשִׁימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת יָצְאוּ מִבֵּין שְׂפָתָיו וּרְגָעָיו הָיוּ סְפוּרִים.

גִּ’ילבֶּרט וּמַרס גָּחֲנוּ עָלָיו. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְנִסָּה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשְּׁאֵלוּהוּ, אֶלָּא שֶׁיְּגִיעוֹ הָיָה לְשָׁוְא.

“צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!” – קָרָא גִּ’ילבֶּרט. הָבָה לַפִּיד… עָנָף דּוֹלֵק!"

וְאוּלָם מַרס כְּבָר תָּלַשׁ עָנָף מֵעַנְפֵי עֲצֵי־הַשְּׂרָף, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים בָּאִי לָרֹב. הוּא הִצִּית אֶת הֶעָנָף בְּגַפְרוּר, וְאִשּׁוֹ הַמַּעֲלָה פִּיחַ הֵאִירָה מְעַט מְעַט אֶת הָאֹפֶל.

גִּ’ילבֶּרט כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַגֹּוֵעַ. הוּא הָיָה נֶגְר, אַחַד הָעֲבָדִים, אִישׁ צָעִיר לְיָמִים. מִבַּעַד לְכֻתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה נִרְאָה בְּחָזֵהוּ פֶּצַע עָמֹק, שֶׁהַדָּם הָיָה שׁוֹתֵת מִמֶּנּוּ. הַמַּכָּה הָיְתָה מַכַּת־מָוֶת, לְפִי שֶׁהַסַּכִּין נָקְבָה אֶת הָרֵיאָה.

“מִי אַתָּה?… מִי אַתָּה?….” – שָׁאַל גִּ’ילבֶּרט.

אֵין מַעֲנֶה.

“מִי דָקַר אוֹתְךָ?”

הָעֶבֶד שׁוּב לֹא יָכֹל לַהֲגוֹת אַף מִלָּה אַחַת.

בֵּינָתַיִם הָיָה מַרס מַטֶּה אֶת הֶעָנָף הַדּוֹלֵק לְכָאן וּלְכָאן, כְּדֵי לְהַבְחִין אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ נַעֲשָׂה מַעֲשֵׂה־רֶצַח.

וְהִנֵּה רָאָה אֶת הַגָּדֵר, וּמִבַּעַד לַפִּשְׁפֵּשׁ הַפָּתוּחַ נִתְגַלְתָה לְעֵינָיו בָּבוּאָתוֹ הַבִּלְתִּי־בְּרוּרָה שֶׁל בֵּית־הַקּוֹרוֹת. וְאָמְנָם בִּנְיָן זֶה הָיָה אוֹתָהּ הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, שֶׁשּׁוּב לֹא יָדַע אָדָם אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל גָּלִיל דִּיוַל.

“הִנֵּה הַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה!” – קָרָא מַרס.

וְהוּא הִנִּיחַ אֶת אֲדוֹנָיו אֵצֶל הַנֶּגְר הָאֻמְלָל, הַהוֹלֵךְ לָמוּת, וְנִכְנַס בִּמְרוּצָה דֶרֶךְ הַפִּשְׁפָּשׁ הַפָּתוּחַ.

בִּן רֶגַע אֶחָד רָץ וְעָבַר מַרס אֶת כָּל בֵּית־הַקּוֹרוֹת מִבִּפְנִים וְסִיֵּר אֶת כָּל הַחֲדָרִים, הַפְּתוּחִים מִזֶּה וּמִזֶּה כְּלַפֵּי הַמָּדוֹר הַמֶּרְכָּזִי. בְּאַחַד הַחֲדָרִים מָצָא שְׂרִידֵי אֵשׁ, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶמֶת עֲדַיִן. נִמְצָא שֶׁהַמְּצוּדָה עֲדַיִן הָיְתָה יְשׁוּבָה זֶה לֹא כְּבָר. אֲבָל מִי הָיוּ אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם מִקְלָט, פְלוֹרִידִים אוֹ סֶמִינוֹלִים? מִן הַהֶכְרַח לָדַעַת זֹאת, וִיהִי מָה, לְהַצִּיל דָּבָר מִפִּי הַגֹּוֵעַ! מִן הַהֶכְרֵחַ לָדַעַת מֵי הָיוּ רוֹצְחָיו, שֶׁלֹּא בָּרְחוּ מִזֶּה אֶלָּא לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת!

מַרס יָצָא מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת, הִקִּיף אֶת הֶחָצֵר מִן הַגָּדֵר וְלִפְנִים, הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַלַּפִּיד שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לְאִילָנוֹת – אֵין אִישׁ! אִלּוּ הָיוּ הוּא וְגִ’ילבֶּרט בָּאִים לְכָאן בַבֹּקֶר, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁדָּרוּ בִּמְצוּדָה קְטַנָּה זוֹ. עַכְשָׁיו כְּבָר עָבְרָה הַשָּׁעָה.

הַמֶּטִיס חָזַר אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת וְהוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהֵם נִמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּבֵית הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

“וְכִי עָנָה אָדָם זֶה דָבָר?” – שָׁאַל אוֹתוֹ.

“לָאו”… – הֵשִׁיב גִּ’ילבֶּרט. “דַּעְתּוֹ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, וְהִנְנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁשּׁוּב לֹא תַּחֲזֹר אֵלָיו!”

“הָבָה נְנַסֶּה אֲדוֹנִי גִּ’ילבֶּרט”, – הֵשִׁיב מַרְס, “יֵשׁ כָּאן תַּעֲלוּמָה, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח לְגַלּוֹתָהּ, וְאִם אֻמְלָל זֶה יָמוּת, שׁוּב לֹא יְהֵא מִי שֶׁיְּגַלֶּה אוֹתָהּ!”

“צָדַקְתָּ, מַרס! נִשָּׂאנּוּ אֶל בֵּית־הַמְּצוּדָה”…

“קַח אַתָּה אֶת הַלַּפִּיד, אֲדוֹנִי ג’ילבֶּרט”, עָנָה מַרס.

גִּ’ילבֶּרט לָקַח אֶת הַלַּפִּיד, וּמַרס נָטַל בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת הַגּוּף, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיָה אֶלָּא גּוּשׁ דּוֹמֵם, נִכְנַס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לִפְנִים מִן הַגָּדַר וְהִנִּיחַ אֶת מַשָּׂאוֹ בְּאֵחַד הַחֲדָרִים שֶׁל הַמָּדוֹר הַפְּנִימִי.

הִנִּיחוּ אֶת הַגֹּוֵעַ עַל מִשְׁכָּב שֶׁל עֲשָׂבִים, וּמַרס שָׂם לְבֵין שְׂפָתָיו אֶת פִּי בַּקְבּוּק־הַדְּלַעַת שֶׁלּוֹ.

לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָלוּב עֲדַיִן הָיָה פּוֹעֵם, אִם גַּם פְּעִימָה חֲלוּשָׁה וּמִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת מְמֻשָּׁכוֹת. חַיָּיו הָלְכוּ וְדָעָכוּ…

דּוֹמֶה שֶׁהַטִּפּוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁל יֵין שְׂרָף, שֶׁהֻצְקוּ אֶל קִרְבּוֹ, הֶחְיוּהוּ מְעַט. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְלָטַשׁ אוֹתָן כְּלַפֵּי מַרס וְגִ’ילבֶּרט, שֶׁנִּסּוּ לְחַלְּצוֹ מִזְּרוֹעוֹת הַמָּוֶת.

הוּא בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר… מִלִּים סְתוּמוֹת אֲחָדוֹת הִתְמַלְּטוּ מִפִּיו… אוּלַי שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם!

“דַּבֵּר נָא!… דַּבֵּר…” – קָרָא מַרס.

הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הָיְתָה גְדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַגֹּוֵעַ הָיָה תָּלוּי כָּל אוֹתוֹ הַתַּפְקִיד, שֶׁהוּא הִקְדִּישׁ לוֹ אֶת כָּל חַיָּיו.

לְשָׁוְא נִסָּה הָעֶבֶד הַצָּעִיר לְהַפְלִיט מִפִּיו מִלִּים אֲחָדוֹת…

אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה מַרס פִּסַּת־נְיָר מְבַצְבֶּצֶת מִתּוֹךְ כִּיסוֹ.

הוּא פָּתַח אֶת הַנְּיָר, וְקָרָא אֶת הַכָּתוּב בּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל הַלַּפִּיד.

עַל פִּסַּת־נְיָר זוֹ הָיוּ רְשׁוּמוֹת בְּפֶחָם מִלִּים אֵלּוּ.

נֶחְטַפְנוּ עַל יְדֵי טֶקְסַר בְּמִפְרָץ מָרִינוֹ… הוּבַלְנוּ אֶל אֶוֶרגלָדֶס… אֶל הָאִי קַרְנֶירַל… הַפִּתְקָה נִמְסְרָה לְיָדוֹ שֶׁל עֶבֶד צָעִיר זֶה… בִּשְּׁבִיל מַר בּוֹרְבֶּנק … מַרס הִכִּיר יָפֶה אֶת כְּתַב־הַיָּד.

“זֶרְמָה!…” פָּרְצָה צְוָחָה מִפִּיו.

לְשֵׁמַע הַשֵּׁם הַזֶּה פָּקַח הַגֹּוֵעַ אֶת עֵינָיו וְהִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ לְמַטָּה כְּאִלּוּ לְשֵׁם סִמָּן שֶׁל אִשּׁוּר וְקִיּוּם.

גִּ’ילבֶּרט הֱרִימוֹ לַמֶּחֱצָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

“זֶרְמָה?”

“הֵן!”

“וְדֵי?”

“הֵן!”

“מִי הָרַג אוֹתְךָ?”

“טֶקְסַר!”…

זֹאת הָיְתָה מִלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָעֶבֶד הָאֻמְלָל וּמִשֶּׁהוֹצִיא אוֹתָהּ מִפִּיו, נָפַל מִשְׁכַּב־הָעֲשָׂבִים וָמֵת.

 

פֶּרּק שְׁמִינִי: מִקֶּמדלֶסבֵּי עַד אֲגַם וָשִׁינְגטוֹן    🔗

“ג’יברט כורע על יד הגוסס”

אוֹתוֹ הָעֶרֶב עַצְמוֹ, זְמַן מוּעָט לִפְנֵי חֲצוֹת־הַלַּיְלָה, חָזְרוּ גִּ’ילבֶּרט וּמַרְס לְקַסְטֶל־הַאוּז. כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לָצֵאת מִן המִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר! בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית־הַקּוֹרוֹת כְּבָר יַרֵד הַלַּיְלָה עַל עֵמֶק הַסֵנְטגוֹן. מִתַּחַת לְאִילָנוֹת שֶׁל אֲגַם־הַבִּצָּה כְּבָר שֶׁלְטָה אֲפֵלָה גְּמוּרָה. אִלְמָלֵא נִתְיַחֵד לוֹ לְמַרְס מֵעֵין חוּשׁ אִינְסְטִינְקְטִיבִי, שֶׁהָיָה מַנְחֶה אוֹתוֹ דֶּרֶך הַמַּעֲבָרִים וּבֵין הָאִיִּים הַקְּטַנִּים, שֶׁנִתְעֲרְבוּ יַחַד בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְזֶה וְלָזֶה לְשׁוּב בַּחֲזָרָה אֶל נְתִיב־הַנָּהָר, עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים נֶעֶצְרָה סִירָתָם בִּפְנֵי מַעֲצוֹר, שֶׁלֹּא יָכְלָה לְעֶבְרוֹ, וַאֲנוּסָה הָיְתָה לָשׁוּב בַּחֲזָרָה כְּדֵי לִמְצֹא תְּעָלָה, שֶׁתְּאַפְשֵׁר לְהַלֹךְ בָּהּ. מִין הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַדְלִיק עַנְפֵי־שְׂרָף וְלִקֶּבֹּע אוֹתָם בָּרֹאשׁ הַסִּירָה, כְּדֵי לְהָאִיר קְצָת אֶת הַדֶּרֶךְ. וְאוּלָם הַקְּשָׁיִים נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים בְּמִדָּה יִתְרָה בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְס הָיָה מְבַקֵּשׁ אֶת הַמּוֹצָא הַיְּחִידִי, שֶׁבּוֹ הִשׁתַּפְּכוּ הַמַּיִם לַנָּהָר סֶנט־גּ’וֹן. הַמֶּטִיס שׁוּב לֹא מָצָא אֶת הַפֶּרָץ, שֶׁעָשָׂה בַּסְבַךְ הַקָּנִים וַאֲשֶׁר בּוֹ עָבְרוּ שְׁנֵיהֶם לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. לְאָשְׁרָם הַתְּחִלָּה הַגֵּאוֹת לְהַשְׁפִּיל וְהַסִּירָה יָכְלָה לְמְסֹר עַצְמָהּ לַזֶּרֶם שֶׁנִּתְהַוָּה עַל יְדֵי הַמּוֹרָד הַטִּבְעִי שֶׁלָּהּ. מִקֵּץ שָׁלָּשׁ שָׁעוֹת יָרְדוּ גִ’ילבֶּרט וּמַרְס בַּנְמֵלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּיי, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִלִין, הַמַּפְרִיד בֵּן הַמִפְרָץ־הַשָׁחוֹר וּבֵין הַמַּטָּעָה. בְּקַסְטֶל־הַאוּז הָיוּ מְצַפִּים לָהֶם. גֶ’מס בּוֹרבֶּנק וְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ עֲדַיִן לֹא עָלוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. הַכֹּל הָיוּ דּוֹאֲגִים וַחֲרֵדִים בְּשֶׁל אִחוֹר בִֹלְתִּי־שָׁכִיח זֶה. גִ’ילבֶּרט וּמַרְס רְגִילִים הָיוּ לַשּׁוּב הַבַּיְתָה לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב, וְלָמָּה נִשְׁתַּהוּ הַיּוֹם לַחֲזֹר? אֶפְשָׁר שֶׁמָּצְאוּ אֶת עִקְּבוֹת הַשְׁבוּיוֹת, וְחִפּוּשֵׂיהֶם יַצְלִיחוּ הַפַּעַם? כַּמָּה גְּדֻלָּה הָיְתָה חֶרְדַּת־הַנֶּפֶשׁ הַכְּרוּכָה בְּצִפִּיָּה זוֹ! וְהִנֵּה בָּא סוֹף סוֹף, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל פְּרוֹזְדוֹר־הָאוּלָם, רָצוּ הַכֹּל לִקְרָאתָם. “וּבְכֵן אֵפוֹא… גִ’ילבֶּרט?” — קָרָא גִ’ימס בּוֹרֶּבנק. “אַבָּא”. — עֲנֵה הַקָּצִין הַצָּעִיר. אַלִּיס לֹא טָעֲתָה כָּל עִקָּר!… טֶקְסַר הוּא זֶה שֶׁחָטַף אֶת אֲחוֹתִי וְאֶת זֶרְמָה”. “וְיֵשׁ לָךְ רְאָיָה לַכָךְ?” “קְרָא נָא אֶת זֶה!” וְהוּא הוֹשִׁיט לוֹ אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר חַסְרַת־הַצוּרה שֶׁהֵכִילָה אֶת הַמִּלִּים הַמּוּעָטוֹת, שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה. “אָמְנָם כֵּן”, הוֹסִיף וְאָמַר. “שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאַךְ הַהִישְׁפַּנִי עָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה!” וְאֶת שְׁנֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלּוֹ הוֹלִיךְ, אוֹ צִוה לְהוֹלִיךְ אֶל הַמְּצוּדָה הַיְּשֵׁנָה אֲשֶׁר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר! וְשֵׁם הָיָה מָקוֹם מְגוּרָיו, וְנֶעְלָם מִכָּל. עֶבֶד עָלוּב אֶחָד, אֲשֶׁר זֶרְמָה מְלְּאָה אֶת יָדוֹ לְהַמְצִיא אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר הַזֹּאת לְקֶמדלָס־בֵּי וַאֲשֶׁר מִפִּיו שָׁמְעָה בַּוַּדַּאי, כִּי טֶקְסַר אוֹמֵר לָלֶכֶת אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, קִפַּח אֶת חַיָּיו עַל חֶפְצוֹ לַחְלְּצָהּ מִצָּרָתָהּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. אָנוּ מָצָאנוּ אוֹתוֹ גוסס: טֶקְסַר דָּקַר אוֹתוֹ בַּסַּכִּין, וְעַכְשָׁו הוּא מֵת. אָמְנָם אֶת דֵּי וְאֶת זָרְמָה לֹא מָצָאנוּ עוֹד בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ לְאֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל פְלוֹרִידָה הוֹבִלוּ אוֹתָן. הֵן הוּבְלוּ לְאֶוֶרגְלָדֶס, וּלְשָּׁם עָלֵינוּ לָלֶכֶת כְּדֵי לַהֲשִׁיבָן. לַמָּחָר, אַבָּא, לַמָּחָר עָלֵינוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ"….

“אָנוּ מוּכָנִים, גי’לברט”. “וּבְכֵן אֵפוֹא עַד יוֹם הַמָּחֳרָת!” הַתִּקְוָה שָׁבָה לְקַסְטֶל־הַאַוּז, שׁוּב לֹא יִהְיוּ תּוֹעִים לַשָּׁוְא מִתּוֹךְ חִפּוּשִׂים בְּטֵלִים. הוֹדִיעוּ אֶת מַצָּב־הַדָּבָר לְמָֹרַת בּוֹרְבֶּנק וְרוּחָהּ חָיְתָה. הִיא הִתְחַזְּקָה וְקָמָה מִמִּשְׁכָּבָה וְכָרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ, כְּדֵי לָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לָאֱלֹהִים. וּבְכֵן לְפִי עֵדוּתָהּ שֶׁל זֶרְמָה עָצְמָה, הָיָה טֶקְסַר גּוּפוֹ הַמְּנַצֵּחַ עַל חֲטִיפַת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּמִּפְרָץ מָרִינוֹ. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר מִיס אַלִּיס רָאֲתָה אוֹתוֹ עוֹמֵד בַּסִּירָה, שֶׁהִפְלִיגָה לָאֶמְצַע הַנָּהָר. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵיךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירָה שֶׁבֵּין עֻבְדָּה זוֹ וּבֵן טַעֲנַת הָ“אָלִיבִּי” שֶׁל הַהִישְפַּנִי? אֵיכָכָה יָכֹל היה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה־הַפֶּשַׁע הַזֶּה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁבוּי בִּידֵי צְבָאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְכָלוּא בָּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה? הַדָּבָר בָּרוּר אֵפוֹא שֶׁאָלִיבִּי זֶה כּוֹזֵב הָיָה, כְּכָל הַקּוֹדְמִים. אֲבָל מָה טִיבוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה אָלִבִּי זֶה? וכִי לֹא יְוַדֵּא לְעוֹלָם סוֹדָה שֶׁל מְצִיאוּת כְּפוּלָה זוֹ, שֶׁנִתְיַחֲדָה לְטֶקְסַר, כְּכָל אֲשֶׁר הוֹכִיחַ זֹאת פְּעָמִים הַרְבֵּה? וְאוּלָם אַחַת הִיא. עַכְשָׁו הֻבְרַר הַדָּבָר, כִּי הַמֶּטִיסָה וְהַיַּלְדָּה הוּבְאוּ תְּחִלָּה אֶל בֵּית־הַקּוֹרוֹת שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, וְאַחַר כָּךְ הוּבְלוּ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל. וְשָׁם צָרִיךְ לְבַקְּשָׁן עַכְשָׁו, שָׁם צָרִיךְ לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר בְּלִי שֶׁיְּצַפֶּה לַכָךְ. דּוֹמֶה שֶׁהַפַּעַם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ בְּשׁוּם פָּנִים לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹ זֶה כַּמָּה עַל כָּל מַעֲשֶׂה־הַפֶּשַׁע שֶׁלּוֹ.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאַבֵּד אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. הַדֶּרֶךְ מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְעַד אֶוֶרגלָדֶיס הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה מאד וְהַנְּסִיעָה תַּצְרִיך יָמִים רָבִים. וְאוּלָם הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, שֶׁסִּדְרָה וְהוּכְנָה עַל יְדֵי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, כְּבָר הָיְתָה מוּכָנָה לָצֵאת לְדַרְכָּהּ מִקַּסְטֶל־הָאַוָּז, כְּאָמוּר לַמַּעֲלֶה.

וַאֲשֶׁר לָאִי קַרְנֶרַל, הִנֵּה בָּדְקוּ בַּמַּפּוֹת שֶׁל חֲצִּי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי וּמָצְאוּ, שֶׁאִי זֶה קָבוּעַ בְּתוֹךְ אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי. אֶוֶרגלָדֶיס הֲרֵהוּ חֶבֶל שֶׁל בִּצְעֵי־מַיִם, הַגּוֹבֵל בָּאֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, קְצָת לַמַּטֶּה מִן הַקַּו הַמַּקְבִּיל הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, בְּחֶלְקָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. הַמְּרַחֵק מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל וְעַד לַאֲגַם זֶה הֲרֵיהוּ בָּעֵרֶךְ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִלִין. בָּאָרֶץ שֶׁמַּעֲבָר לַאֲגַם זֶה לֹא הָיוּ בְּנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אֶלָּא בְּמִדָּה מוּעָטָה, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה יְדוּעַה כָּל עִקָּר. אִלּוּ הָיָה נְהַר סֶנְט־ גִּ’וֹן מִכָּשֵׁר לְהִלּוּךְ־אֳנִיּוֹת תָּדִיר עַד לִמְקוֹר מוֹצָאוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת בִּמְּהִירוֹת וּבְלִי קָשִׁים גְּדוֹלִים; וְאוּלָם כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַשּׁוֹט בּוֹ בָּאֳנִיָּה אֶלָּא בָּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת מִלִין בָּעֵרֶךְ, הַינּוֹ עַד לָאֲגַם גּ’ורְג‘. מִשָּׁם וְהַלֵּאֶה הָיָה אֲפִיקוֹ זְרוֹעַ אִיִּים קְטַנִּים וּמְשֻׁבֵּשׁ בְּצִמְחֵי מַיִם, לְלֹא נָתִיב כָּבוּשׁ בַּמִּדָּה מְסְפֶּקֶת, וְיֵשׁ שֶׁמֵּיָּמָיו נִתְיַבְּשׁוּ בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל; וּלְפִכָך הָיְתָה סִירָה טְעוּנָה קְצָת נִתְקֶלֶת שָׁם בְּמַעֲצוֹרִים קָשִׁים, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מְעֻכֶּבֶת וּמִתְאַחֶרֶת הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לֶעֲבֹר בּוֹ עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן, סָמוּךְ לְמַעֲלַת־הָרֹחַב הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, מִנֶּגֶד לַכֵף מָלַבַּר, הָיוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַמַּטָּרָה בַּמִדָּה מְרֻבָּה. אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת לַכָּךְ וּלְפִיכָךְ מוּטָב הָיָה לָהֶם לְהָכִין עַצְמָם לַמַּסָּע שֶׁל מָאתַים וַחֲמִשִּׁים מִילִין בְּתוֹךְ אֶרֶץ, שֶׁהָיְתָה כִּמְעַט מִדְבָּר שָׁמֵם וְשֶׁיֶּחְסְרוּ בָּהּ אֶמְצָעִי־ הוֹבָלָה וּשְׁאַר הַצְּרְכִים הַדְּרוּשִׁים לְאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, שֶׁעָלֶיהָ לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָהּ בַּמְּהֵרָה. לְמָחָר, בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים לְמַרְס, נתאספו כָּל אַנְשֵׁי הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה בַּנְּמָלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי. בְּלֵב חָרֵד נִפְרְדוּ גֶ’מס וְגִ’לבֶּרט בּרֹובֶּנק מֵאֵת הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק, שֶׁלֹּא יָכְלָה עֲדַיִן לָקוּם מִמִּשְׁכָּבָה. מִיס אַלִיס, סְטֶנֶרד וּסְגָנֵי־הַסּוֹכֵן לִוּוּ אוֹתָם. וַאֲפִלּוּ פיג בָּא לְהִפָּרֵד מֵאֵת מַר פֶּרִי, שֶׁהוּא הָיָה הוֹגֶה לוֹ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן מֵעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל חִבָּה. הוּא נִזְכַּר יָפֶה אֶת הַלֶּקַח שֶׁהַלָּז הָיָה מַטִּיף לוֹ בַּדָּבָר הַתְּלָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בַּחֵרוּת לְמִי שֶׁלֹּא בָּגַר עָדַיִן כָּל צָרְכוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לָהּ. וְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּאֶכְּסְפֶדִיצִיָה זוֹ: גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, גִּיסוֹ אֶדוּאַרד קָרוֹל, שֶׁכְּבָר הִבְרִיא מִפְּצְעוֹ שֶׁנִּפְצַע גִּ’ילבֶּרט בְּנוּ, הַסּוֹכֵן פֶּרִי, מַרס וְכִשְׁנֵים עָשָׂר נֶגְּרִים, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִבֵּן הָאַמִּיצִים וְהַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמַּטָּעָה — כֻּלָּם שִׁבְעָה עָשָׂר אִישׁ. מַרס הָיָה מַכִּיר יָפֶה אֶת זִרְמוֹ שֶׁל סֶנְט גּ’וֹן וְיָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ קַבַּרְנִיט כָּל זְמַן שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט בַּסְּפִינָה בֵּין לַמַּעְלָה מֵאֲגַם גּ’ורג’ וּבֵן לַמַּטָּה מִמֶּנּוּ. וַאֲשֶׁר לַנַּגָּרִים, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לַעֲבֹד בַּמָּשׁוֹט, אֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיָּדְעוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת בַּזְּמַן שֶׁיִּדַּל זֶרֶם־הַנָּהָר אוֹ שֶׁתֶּחְסַר הָרוּחַ. עַל הַסִּירָה — שֶׁהָיְתָה אַחַת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּקֶמדלֶס־בֵּי — אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת מִפְרָשׂ שֶׁהָיָה מַסִּיעַ לָהּ לַשּׁוֹט בָּעַקְמוּמִיּוֹת הַנָּהָר שֶׁעִתִּים הָיוּ נִפְתָלוֹת בְּיוֹתֵר, בֵּין שֶׁהָרוּחַ הָיְתָה מְנַשֶׁבֶת מֵאָחוֹר וּבֵן שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת מִן הַיָּם. הִיא הָיְתָה טְעוּנָה כְּלִי־ זַיִן וְצָרְכִי־יְרִיָּה בַּמִּדָּה מְסַפֶּקֶת, כְּדֵי שגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים לְפַחֵד לֹא מִפָּנַי גוּנְדוֹת הַסֶּמִינוֹלִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מִפָּנַי טֶקְסַר וּבְנִי סִיעָתוֹ, אִם אֲחָדִים מֵהֶם נִטְפְּלוּ אֵלָיו. וְאָמְנָם מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֶת אֶפְשָׁרוּתָהּ שֶׁל הִתְנַגְּשׁוּת כָּזֹאת, שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְהַכְבִּיד עַל הָאֶכְּסְפֶדִיצִיָה לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ. הִגִּיעָה שְׁעַת הַפְּרִידָה. גִּ’ילבֶּרט חִבֵק אֶת מִיס אַלִּיס, וגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק לָחַץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ כְּבַת. “אַבָּא……" — קָרְאָה הַנַּעֲרָה, “הָשִׁיבוּ לִי אֶת דֵּי הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ!… הָשִׁיבוּ לִי אֶת אֲחוֹתִי!…”

“הֵן, אֵליס יַקִּירָתִי!” — הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר, " הֵן!… אָנוּ נָשִׁיב אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה!… יְהִי אֱלֹהִים בְּעֶזְרֵנוּ!"

מַר סְטֶנֶרד, מִיס אַלִיס, סְגָנֵי הַסּוֹכֵן וּפִיג עָמְדוּ בַּנְּמָלָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֶּי עַד שֶׁהַסִּירָה הִפְלִיגָה מִשָּׁם. כֻּלָּם הִשְׁמִיעוּ לְנוֹסְעִים אֶת בִּרְכּוֹת־הַפְּרִידָה הָאַחֲרוֹנוֹת ונְוֹפְפוּ לָהֶם מֵרָחוֹק בִּידֵיהֶם עַד שֶׁהַסִּירָה נֶעֶלְמָה אֲחוֹרִי הַכַּף הַקָּטָן שֶׁל מִפְרָץ מָרִינוֹ כְּשֶׁהִיא מְשׁוּכָה בְּרוּחַ הַצְפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית וּבְזִרְמָה שֶׁל גֵּאוֹת־הַיָם, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה אוֹתָהּ שָׁעָה. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת עָבְרָה הַסִּירָה עַל הַכְּפָר מַנְדָּרִין, וּבְעֵרֶךְ בִּשְׁעַת עֶשֶׂר נִמְצְאוּ מִנֶּגֶד לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר בְּלִי שֶׁהֻצְרְכוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּשׁוֹטִים. לַבָּם נִפְעָם בְּקִרְבָּם בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרוּ לָאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית, שֶׁמֵּיָּמֵי הַגֵּאוֹת פָּרְצוּ וְחָדְרוּ מִשָּׁם. אֲחוֹרֵי שִׁפְעַת הַשִׂיחִים וְהַקָּנִים הַלָּלוּ הוּבְלוּ דֵי וְזֶרְמָה בַּתְּחִלָּה. שָׂם הִסְתִּירוּ אוֹתָן טֶקְסַר וּמְרֵעָיו חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים רְצוּפִים עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶן. עֶשֶׂר פְּעָמִים הָיוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּסְטֶנֶרד, וְאַחֲרֵיהֶם גִ’ילְבֶּרט וּמַרְס, שָׁטִים בַּנָּהָר מִנֶּגֶד לָאֲגַם־הַבִּצָּה זֶה וְלֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם, שֶׁהֵן עֲצוּרוֹת בַּבַּיִת הַקּוֹרוֹת הַיָּשֵׁן.

וְאוּלָם הַפַּעַם שׁוּב לֹא הָיָה צָרַךְ לַעֲמֹד שָׂם. עַכְשָׁו צָרִיךְ הָיָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן בָּרִחוּק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת מִילִין מִכָּאן, וְהַסִּירָה עָבְרָה עַל פָּנַי הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר בְּלִי לְהִתְעַכֵּב שָׂם. וְהִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעַת הַסְעֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁסָּעֲדוּ בַּחַבוּרָה. הַמִּזְוָדוֹת הָיוּ מְלֵּאוֹת צֵדָה מַסְפֶּקֶת לְעֶשְׂרִים יוֹם, וּמִלְּבַד זֶה לָקְחוּ עַמָּם צְרוֹרוֹת, לְשֵׂאתָם עַל כָּתֵף בַּהֲלִיכָתָם בַּדֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה. אַף אֹהָלִים אֲחָדִים הָיוּ עִמָּם, כְּדֵי לַחֲנוֹת בָּהֶם בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה בֶּיְּעָרִים הַעֲבֻתִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת שְׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט ג’ון.

סָמוּךְ לְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, כְּשֶׁמֵי הַיָּם שָפְלוּ וְשָׁבוּ אָחוֹר, עֲדַיִן הָיְתָה הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְנוֹהֶגֶת בַּסִּירָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה צָרַךְ לֶאֱחֹז בַּמָּשׁוֹטִים, שֶׁלֹּא לְהָאֵט אֶת מְהִירוּתָהּ. וּבְכֵן קָרְבוּ הַנַּגָּרִים אֶל הַמְּלָאכָה וּבְכֹחָם שֶׁל חֲמִשָּׁה זוּגוֹת יָדַיִם חֲזָקוֹת הוֹסִיפָה הַסִּירָה לָעֲלוּת בַּמַּעֲלָה הַזֶּרֶם חִישׁ מַהֵר.

מַרס הָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל הַהֶגֶה בִּדְמָמָה וּמָכַוֵּן בַּיָּד מְנֻסָּה אֶת הַסִּירָה דֶּרֶךְ זְרוֹעוֹת־הַמַּיִם, שֶׁנִתְהַוּוּ בַּלֵּב סֶנט ג’וֹן עַל יְדֵי הָאָיִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים. הוּא הָיָה שָׁט בְּמַעַבְרֵי־הַמַּיִם, שֶׁהַזֶּרֶם לֹא הָיָה שֵׁם חָזָק בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה נִכְנַס לְשָׁם בְּלֹא הִסּוּס. אַף פַּעַם לֹא נִתְעָה אֶל אַחַת הַתְּעָלוֹת, שֶׁאֵין לְעָבְרָהּ, וְלֹא נִתְקָל בְּשִׂרְטון, שֶׁבִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל הֲרֵיהוּ נֶהְפָּך לַחָרְבָה, הוּא הָיָה מַכִּיר אֶת אֲפִיקוֹ שֶׁל הַנָּהָר עַד לָאֲגַם גּ’ורג' כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת נַפְתּוּלָי הַנָּהָר לַמַּטֶּה מִגֶּ’קְסוֹנְוִיל, וְהָיָה מַנְהִיג אֶת הַסִּירָה בְּבִטְחָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת הַתּוֹתְחָנִיוֹת שֶׁל הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וְהֶעֱבִירָן בְּנַפְתּוּלֵי הַשִׂרְטוֹן. סֶנְט גּ’ון הָיָה שָׁמַם בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל מַסְלוּלוֹ. מִיּוֹם שֶׁנִּכְבְּשָׁה גֶ’קְסוֹנְוִיל פָּסְקָה תָּנוּעַת הַסִּירוֹת, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת שָׁם לְשֶׁעָבַר לְצָרְכֵי שִׁמּוּשָׁן שֶׁל הַמַּטְעוֹת. אִם לַפְּעָמִים נִרְאוּ סִירוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת בּוֹ עֲדַיִן, לֹא הָיוּ הַלָּלוּ מְשַׁמְּשׁוֹת אֶלָּא לְצָרְכֵי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס וּבֵין הַפְּקִידִים הַכְּפוּפִים לְמִשְמַעְתּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁלַּמַּעֲלָה מִפִּיקוֹלַטָה תִּפַסֹק תְּנוּעָה זוֹ שֶׁל הַסִּירוֹת כָּלִיל. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק הִגִּיעַ לְעִירָהּ זוֹ סָמוּךְ לִשְׁעַת שֵׁשׁ בָּעֶרֶב. פְּלֻגָּה שֶׁל אֲנָשַׁי־צָבָא צְפוֹנִיִּים עָמְדָה עַל הַמִּשְׁמָר בַּנָּמֵל. הַסִּירָה נִצְטַוְּתָה לַעֲמֹד וַאֲנוּסָה הָיְתָה לָגֶשֶׁת אֶל הַשָּׂפָה. גִ’לבֶּרט בּוֹרְבֶּגק הִתְוַדַּע אֶל הַקָּצִין, הַמְּמֻנֶּה עַל הַצָּבָא שֶׁבְּפִּיקוֹלַטָה, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת רִשְׁיוֹן־הַנְּסִיעָה, שֶׁנָּתַן לוֹ הַמְּפַקֵּד סְטֶוֶנס, וְהַסִּירָה הֻתְּרָה לְהַפְלִיג לְדַרְכָּהּ. חֲנִיָּה זוֹ לֹא אָרְכָה אֶלָּא רְגָעִים אֲחָדִים. כְּיוֹן שֶׁגֵּאוֹת־הַיָּם הַתְּחִלָּה מִתְגַבֶּרֶת בְּיוֹתֵר, הִנִּיחוּ הַשַׁיָּטִים אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְהַסִּירָה שָׁטָה בִּמְהִירוּת לְדַרְכָּהּ בֵּין הָיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר. הַיַּעַר שֶׁעַל שְׁפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית נִפְסָק בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים לַמַטָּה מְפִּיקוֹלַטָה וְתַחְתָּיו בָּאָה בִּצָּה. מָה שֶׁאֵין כֵּן הָיעָרִים שֶׁעַל שֶׁפַּת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית. הַלָּלוּ הָיוּ עֲבֻתִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְנִמְשְׁכוּ לְאֵין שִׁעוּר וְלֹא נִסְתַּיְּמוּ אֲפִלּוּ מֵהַלְאָה לַאֲגַם גּ’וֹרג'. אָמְנָם עַל שָׁפָה זוֹ הִתְרַחֲקוּ קְצָת מֵאֲפִיקוֹ שֶׁל סֶנְט גּ’ון וְהִנִּיחוּ רְצוּעָה רְחָבָה שֶׁל קַרְקַע, שֶׁהָיָה עֲבוּד יָפֶה. כָּאן הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת נִרְחָבִים שֶׁל אֹרֶז, שֶׁל קְנֵי סֶכֶר, שֶׁל אִינְדִגוֹ וּמַטָּעֵי צֶמֶר־גֶּפֶן, שֶׁהֵעִידוּ עַל שִׁפְעַת פִּרְיוֹנוֹ שֶׁל חֲצַּי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי. זְמַן מוּעָט לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב נִתְעַלֵּם מֵעֵינַי ג’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ, אֲחוֹרֵי עַקְמוּמִיתוֹ שֶׁל הַנָּהָר, הַמִּגְדָּל הָאֲדַמְדַּם שֶׁל הַמְּצוּדָה הַהִשְׁפַּנִית הָעַתִּיקָה, שֶׁנֶּעֶזְבָה לְפָנַי מֵאָה שָׁנָה וְשֶׁמִּמַּעַל לָהּ הִתְנַשְּׂאוּ צַמְרוֹתֵיהֶם שֶׁל תְּמָרִים רָמֵי־קּוֹמָה, הַגְּדֵלִים עַל שְׂפַּת־הַנָּהָר. אוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק אֶל מַרְס וְשָׁאֲלהוּ: “וְכִי אֵינְךָ מִתְיָרֵא, מַרְס לַשּׁוּט עַל פְּנֵי סֶנט גּ’וֹן בְּעִתּוֹת־לַיְלָה?” “לֹא, אֲדֹנָי גֶ’מס — הֵשִׁיב מַרְס. " עַד לָאֲגַם גּ’ורג הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֶת הָאַחֲרָיוּת. לִכְשֶׁנַגִיע לְשָׁם, נִרְאֶה מָה לַּעֲשׂוֹת. עַל כָּל פָּנִים אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְכֵיוָן שֶׁגֵּאוֹת־הַיָּם מְסַיַעַת לָנוּ, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. כָּל מַה שֶׁנַּעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת הַנָּהָר, כֵּן תֵּחָלֵשׁ הַגֵּאוּת וְכֵן תִּקְצַּר, וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מַצִּיעַ לְךָ לַשּׁוֹט לְדַרְכֵּנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה". הַצָּעָתוֹ שֶׁל מַרְס הָיְתָה צֹרֶךְ הַשָּׁעָה וְהַמַּצָּב. וְכֵיוָן שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַשּׁוֹט וְלֶעֲבֹר, צָרִיךְ הָיָה לִסְמֹךְ עָלָיו. וְהוּא לֹא הִכְזִיב אֶת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבָּטְחוּ בּוֹ. כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ הָיְתָה הַסִּירָה שָׁטָה בְּקַלּוּת בַּמַּעֲלָה הַזֶּרֶם שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן. גֵּאוּת־הַיָּם הָיְתָה מִסַּיַעַת לָהּ עֲדַיִן שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וּכְשֶׁנְּפְסַּק, אָחֲזוּ הַנֶּגָּרִים בַּמָּשׁוֹטִים וְהֵשִׁיטוּ אֶת הַסִּירָה עוֹד כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מֵלִין הָלְאָה, לִפְאַת דָּרוֹם.

לֹא עָשׂוּ חֲנִיָּה, לֹא בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא אֵרַע בּוֹ שׁוּם מְאֹרָע, וְלֹא בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת. מַעֲלֵה הַנָּהָר הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹמֵם לַמַּרְאֶה. הַסִרָה שָׁטָה בְּתוֹךְ יַעַר אָרֹך שֶׁל אֲרַזִים עַתִּיקֵי־יָמִים, שֶׁעֲנָפֵיהֶם הִתְלַכְּדוּ יַחַד מִמַּעַל לַסֶּנָט גּ’וֹן וְנִצְטָרְפוּ לְמֵעֵין כִּפָהּ שֶׁל יֶרֶק־עֳפָאִים. כְּפָרִים לֹא נִרְאוּ, וְאַף מַטָּעוֹת אוֹ בָּתִּים לֹא נִזְדַּמְּנוּ בַּדֶּרֶךְ, אַדְמַת הַשָּׂפָה לֹא הָיְתָה כְּשֵׁרָה כָּל עִקָּר לְמִזְרָע וְלַנְּטִיעָה, לֹא נִמְצָא אַף אִכָּר אֶחָד שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ לַקְּבֹּע כָּאן אֶת מוֹשָׁבוֹ עַל מְנַת לְעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.

“הנהר נגלה לעיני הרואים”

בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְמַרס, עִם הָנֵץ זהרי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים, נִגְלֶּה הַנָּהָר לְעֵינִי הָרוֹאִים וּמַרְאֵהוּ כְּעֵין שָׁטִיחַ־מַיִם רָחָב, שֶׁשְּׂפָתָיו בִּצְבְּצוּ סוֹף סוֹף מִן הַיַּעַר, שֶׁהָלַךְ וְנִמְשָׁךְ עַד עַכְשָׁו לְאֵין סוֹף. הָאֲדָמָה שֶׁהָיְתָה שְׁטוּחָה וִישָׁרָה בְּיוֹתֵר, הִשְׂתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל הַרְבֵּה מִילִין עַד לִגְּבוּלוֹת הָאֹפֶק. זֶה הָיָה אֲגַם — אֲגַם ג’ורג — שֶׁנְּהַר סֶנְט־ג’ון עוֹבֵר אוֹתוֹ מִדָּרוֹם לַצָּפוֹן וְלָוָה מַמְּנוּ חֵלֶק שֶׁל מֵיּמָיו. “אָמְנָם כֵּן הוּא", — אָמַר מַרס, “הֲרֵי זֶה אֲגַם גּ’וֹרג‘, שֶׁכְּבָר בִּקַּרְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת בִּלְוָיָתָה שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה, שֶׁהֻטַּל עָלֶיהָ לְהַגְבִּיהַּ אֶת זִרְמוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּהָר. “וְכַמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מִקֶּמדלֶס בֵּי?” — שְׁאַל גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק. “אֵין זֶה אֲפִלּוּ שָׁלִישׁ הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָלִינוּ לְעֵבֶר עַד שֶׁנַּגִּיעַ לאֶוֶרגלָדֶיס”, — הֵעִיר אֶדוּאַרד קָרוֹל. “מַרְס” — פֶּתַח וְשָׁאַל ג’ילברט, “מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? וְכִי עָלִינוּ לָצֵאת מִן הֵסִירָה וְלָלֶכֶת בָּרֶגֶל עַל אַחַת מִשְּׂפוֹתָיו שֶׁל סֶנְט־ג’ון? דָּבָר זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר וְיִגְרֹם לָנוּ אִחוּר אִי אֶפְשָׁר שֶׁנַּעֲבֹר אֶת אֲגַם גּ’וֹרג’ וְנוֹסִיף לָשׁוּט בְּדֶרֶךְ־מַיִם זוֹ כָּל זְמַן שֶׁהַסִּירָה תּוּכַל לְהֲלֹךְ בָּהּ? אוּלַי נְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְלֹא נֵצֵא מִן הֵסִירָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁתְּעָלָה עַל הַשִׂרְטוֹן וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲזִיזָה מִשָּׁם? סָבוּרְנִי שֶׁכְּדָאִי הַדָּבָר לַנַסּוֹת — מָה דַּעְתְּךָ?”

הָבָה נְנַסֶּה, אֲדֹנָי גִ’ילְבֶּרט" — עָנָה מַרס. וְלַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ. לָעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אֶפְשָׁר יִהְיֶה בְּכָל עֵת, כְּשֶׁיִּהְיֶה צֹרַךְ בְּכָךְ. וּלְעֻמַּת זֶה הַנְּסִיעָה עַל פָּנַי הַמַּיִם מוֹנַעַת מֵהֶם יְגִיעוֹת קָשׁוֹת וְאִחוּרִים גְּדוֹלִים.

וְבְכֵן הִפְלִיגָה הַסִירָה בָּאֲגַם גּ’ורג' וְשָׁטָה לֶאֹרֶך הַשָּׂפָה הַמִּזְרָחִית. מִסָּבִיב לַאֲגַם זֶה, עַל מִישׁוֹר שְפוֹתָיו השְׁטוּחוֹת לְלֹא־בְּלִיטָה, לֹא הָיְתָה הַאֲדָמָה מְגַדֶּלֶת עָתֶרֶת צְמָחִים כְּמוֹ עַל שָׂפוֹת הַנָּהָר. שָׂם הִשְׂתָּרְעוּ בִּצּוֹת גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת כִּמְעַט עַד כַּלּוֹת מַרְאָה הָעַיִן. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים, שֶׁלֹּא הָיוּ מֻפְקָרִים כָּל כָּךְ לַשִּׁטְּפוֹנוֹת הַמַּיִם, הִתְפַּשֵּׁט שֶׁטִּיחַ שֶׁל אֲשֶׁנֶת שְׁחוֹרָה, שֶׁגּוֹנֵיהֶן הַסְּגוֹלִיִּים שֶׁל פִּטְרִיּוֹת שְׂעִירוֹת הַגְּדֵלוֹת שָׂם בְּשֶׁפַע, הָיוּ מְנַצְנְצִים עַל גַבָּיו. וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עַל קַרְקַע טוֹבְעָנִי וְרַכְרוּכִי זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מַעֲמָד מוּצָק לְרַגְלֵי הַמַּהֲלָךְ בּוֹ. אִלּוּ צְרִיכִים הָיוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי סִיעָתוֹ לִכְבּשׁ לָהֶם דֶּרֶך בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אֶרֶץ פְלוֹרִידָה, לֹא הָיָה הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ מְאֲמַצִים וִיגִיעוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ אִחוּרִים מְמֻשָּׁכִים לאין שִׁעוּר, אֲפִלּוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲנוּסִים לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם. רַק עוֹפוֹת־מַיִם בְּעָלֵי כָּפוֹת־שַׁיִט עָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲבֹר בְּבִצָּה זוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיוּ מְצוּיִים בָּהּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל בַּרְוְזי־שָׂדָה, בַּרְוְזֵי בָּר וְחַרְטֻמּוֹנִים. אִלּוּ אָזַל אוֹצַר הַמָּזוֹן שֶׁבַּסִּירָה אֶפְשָׁר הָיָה לְמָלֵא אוֹתוֹ כָּאן עַל נְקַלָּה. אֶלָּא שֶׁהַצַּיִד עַל גָּדוֹת אֵלֶּה הָיָה כְּרוּךְ בַּסַּכָּנָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מְצוּיִים שָׁם לִגְיוֹנוֹת שֶׁל נְחָשִׁים מְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, שֶׁלְּחִישָׁתָם הַחַדָּה הָיְתָה נִשְׁמַעַת עַל פָּנַי הַשֶּׁטַח שֶׁל צִמְחֵי־מַיִם וְאֻכָּמִים. אָמְנָם הַזּוֹחֲלִים הַלְּלוּ יֵשׁ לְהָהֵם אוֹיְבִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הֵם סִיעוֹת הַקְּאָתִים הַלְּבָנִים שֶׁהָיוּ מְזֻיָנִים כָּל צָרְכָּם לַמִּלְחָמָה אַכְזְרִיָּה זוֹ וְשָׁכַנוֹ בַּהֲמוֹנִים עַל גְּדוֹתָיו שֶׁל אֲגַם ג’ורג, הַקָּשׁוֹת לַבְּרִיאוֹת. בֵּינְתַיִם הָיְתָה הַסִּירָה שָׁטָה בַּמְּהִירוּת. מִפְּרָשָׂה הָיָה פָּרוּשׂ וְרוּחַ צְפוֹנִית הִסִּיעָה אוֹתָהּ לְדַרְכָּהּ. מֵחֲמַת רוּחַ זוֹ לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשׁוֹטִים כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּלִי אֲשֶׁר מַהֲלָכָה שֶׁל הַסִּירָה נִתְאַחֵר עַל יְדֵי כָּךְ אָחוּר כָּלְשֶׁהוּ, הִנֵּה כֵּן עָבְרוּ עַד הָעֶרֶב לְלֹא יְגִיעָה וּבִזְרִיזוּת אַתְּ כָּל אָרְכּוֹ שֶׁל אֲגַם גּ’וֹרג מִקָּצֵהוּ הַצְּפוֹנִי עַד קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי, הִנּוֹ מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁלוֹשִׁים מִילִין, סָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עָמְדוּ גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּגְדוּדוֹ הַקָּטָן אֵצֶל קֶרֶַן־הַזָּוִית הַחִיצוֹנִית, שֶׁדֶּרֶך שָׁם הִשְׁתַּפֵּךְ סֶנט גּ’וֹן אֶל תּוֹךְ הָאֲגַם.

בְּמָקוֹם זֶה נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם כְּפָר קָטָן שֶׁל שְׁלוֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים, וְהֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם כַּחֲצִי שָׁעָה, כְּדֵי לִשְׁאֹל דָּבָר אֶת פִּי יוֹשְׁבָיו. כָּאן דָּרוּ אֲחָדִים מֵאוֹתָם הַנַּוָּדִים שֶׁבִּפְלוֹרִידָה, שֶׁמִּתְעַסְּקִים בְּיִחוּד בַּצַּיִד אוֹ בַּדַּיָּג בַּתְּחִלָּתָה שֶׁל תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה. בְּהַצָּעָתוֹ שֶׁל אֶדוּאַרד קרָוֹל הֶחְלִיטוּ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתָם, כִּי לֹא עָבַר כָּאן טֶקְסַטר, וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ. שַׁאֲלוּ אֶת אֶחָד מִתּוֹשָׁבָיו שֶׁל הַכְּפָר קָטָן זֶה, אִם לֹא רָאָה בָּאֶחָד הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים סִירָה, שֶׁעָבְרָה אֶת אֲגַם גּ’ורג וּפָנְתָה וַהֲלָכָה לָאֲגַם וָשִינְגטוֹן, וּבָהּ כְּשִׁבְעָה אוֹ כִּשְׁמוֹנָה בְּנֵי אָדָם וְעַמָּם אִשָּׁה אַחַת בַּת גֶּזַע צִבְעוֹנִי וְיַלְדָּהּ קְטַנָּה אַחַת מִבָּנוֹת לְבָנִים? “אָמְנָם כֵּן”, — עֲנֵה וְאָמַר הָאִישׁ, " לִפְנֵי יוֹמַיִם רָאִיתִי סִירָה כָּזוֹ, שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ“. וְכִי עָמְדָה אֵצֶל כְּפַר זֶה?” — שְׁאַל גִ’ילְבֶּרט. “לֹא! לְהֵפֶךְ, הִיא חָשָׁה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ זִרְמוֹ הָעִלִּי שֶׁל הַנָּהָר. אֲנִי רָאִתִי בְּבֵרוּר עַל סִיפּוּנָה” — הוֹסִיף וְאָמַר הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי — “אִשָּׁה אַחַת וְיַלְדָּה קְטַנָּה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ”. “יְדִידַי וְאוֹהֲבַי!” — קָרָא גִ’ילבֶּרט, “ תִּקְוָה טוֹבָה! מָצָאנוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל טֶקְסַר!” “אָמְנָם כֵּן הוּא!” ־ עָנָה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. “הוּא הִקְדַּמְנוּ אַךְ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְאִם הַסִּירָה שֶׁלָּנוּ תּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָנוּ עוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וַדַּאי נַשִׂיגֶנוּ!” “מַכִּיר אַתָּה אֶת זִרְמוֹ שֶׁל נְהַר סֶנְט־גּ’וֹן לַמַּעֲלֶה מֵאֲגַם גֹ’וֹרג?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קרול אֶת הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי.

“ כֵּן, אֲדֹנָי, הִפְלַגְתִּי בַּמַּעֲלָה זִרְמוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה מֵלִין”. “וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַשׁוּט בּוֹ בְּסִּירָה כְּשֶׁלָּנוּ? ”כַּמָּה מַעֲמִיקָה הִיא בַּמַּיִם?” “כְּשָׁלָּשׁ רְגְלַיִם” — עָנָה מַרס. “שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם?” — אָמַר הָאִישׁ הַפְלוֹרִידִי. “דּוֹמַנִי שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ הַמַּיִם. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּרְנִי, שֶׁאִם תִּבְדְּקוּ אֶת הַמַּעֲבָרִים, יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לְהַגִּיעַ עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן”. “וּמָה הַמֶּרְחָק מִשָּׁם וְעַד אֲגַם אוֹחֶה־חוֹ־בִּי?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין”. יִיַשַּׁר כֹּחֲךְ, יָדִיד". “נַפְלִיג לְדַרְכֵּנוּ!” — קְרָא גִ’ילבֶּרט, וְנָשׁוּט כָּל זְמַן שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַמַּיִם לַכָּךְ”. וּבְכֵן חָזַר כָּל אֶחָד לְמְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ שָׁקְטָה לִפְנוֹת, שׁוּב אָחֲזוּ השיטים בַּמָּשׁוֹטִים וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם בַּזְּרִיזוֹת. גְּדוֹת הַנָּהָר שֶׁהוּצְרוּ, נִתְעַלְּמוּ בִּמְהֵרָה מִן הָעַיִן, וְקֹדֶם שֶׁיָרַד הַלַּיְלָה עָבְרָה הַסִּירָה כַּמָּה מִילִין לִפְאַת דָּרוֹם. הַנּוֹסְעִים לֹא הֶעֱלוּ אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה עַל דַּעְתָּם לַחֲנוֹת בָּאֶחָד הַמְּקוֹמוֹת, כְּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִשֹׁן בַּסִּירָה. הַלְבָנָה עָמְדָה כִּמְעַט בִּמְלוֹאָה, וּמְאוֹרָהּ הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לְכַיוֵּן אֶת הַסִּירָה. גִ’ילבֶּרט יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה וּמַרס עָמַד בָּרֹאשׁ הַסִּירָה וּמוֹט אָרֹךְ בְּיָדוֹ. הוּא הָיָה בּוֹדֵק בְּלִי־חָשָֹךְ אֶת עֹמֶק הַמַּיִם, וּכְשֶׁמִּשֵּׁשׁ בְּמוֹט אֶת הַקַּרְקַע, הִטָּה אֶת הַסִּירָה יָמִינָה אוֹ שְֹמֹאלָה. בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה לֹא נָגְעָה הֵסִירָה בְּקַרְקַע הַנָּהָר אֶלָּא חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים, וְכָל פַּעַם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעְתִּיקָה מִמְּקוֹמָהּ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה מְרֻבָּה. הַנְּסִיעָה הָיְתָה מֻצְלַחַת, וּבְאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, שִׁעֵר גִילבֶּרט שֶׁעָבְרוּ לֹא פָּחוֹת מֵחֲמִשֲּה עָשָׂר מִילִין.

וְכַמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה הַצְלָחָתָם שֶׁל גִ’ילבֶּרט וּמֵרֵעָיו, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט בַּנָּהָר עוֹד יָמִים אֲחָדִים, וּמִתּוֹך כָּך הָיוּ מַגִּיעִים כִּמְעַט עַד הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶם! וְאוּלָם בִּמְרוּצַת הַיּוֹם נִתְקְלוּ בכְּמַהָּ קְשָׁיִים חָמְרִיִּים. מֵחֲמַת עַקְמוּמִיּוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר נִזְדַמְנוּ לִפְנֵיהֶם הַרְבֵּה שִׂרְטוֹנוֹת לָרֹחַב זִרְמוֹ. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲקֹף אֶת החוֹלוֹת, שֶׁהִגְבִּיהוּ אֶת קַרְקַע הַנָּהָר, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְאָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּסִיעָה נִתְאַחֲרָה בְּמִקְצָת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלִּהְיוֹת נוֹחָה לִנְסִיעָה, מִשּׁוּם שֶׁהַנַּפְתּוּלִים הַמְּרֻבִּים הָיוּ מְשַׁנִּים אֶת הִילוּכָה שֶׁל הַסִּירָה. בַּמִּקְרִים כָּאֵלֶּה הָיוּ הַנֶּגְרִים גוֹחֲנִים עַל מְשׁוֹטֵיֶהם וְחוֹתְרִים בַּכֹחַ מְרֻבֶּה כָּל כָּךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לָשׁוּב וּלְהַרְוִיחַ אֶת הַזְּמַן שֶׁאָבַד. מִלְּבַּד זֶה נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם קְשָׁיִים, הַמְּיֻחָדִים אַךְ לִנְהַר סֶנְט־ג’ון. הַלָּלוּ הָיוּ אִיִּים צָפִים, שֶׁנִּתְּהַוּוּ עַל יְדֵי צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל צֶמַח הקרוי “פִיסְטִיָּה” שֶׁאֲחָדִים מֵחוֹקְרֵי הַחוֹף הַפְלוֹרִידִי מַשְׁוִים אוֹתוֹ לְעָלֵי־חַסָּה עֲנָקִי, הַפָּרוּשׂ עַל פָּנַי הַמַּיִם, וְהַשְּׁוָאָה זוֹ נְכוֹנָה הִיא. שְׁטִיחַי־עֵשֶׂב זֶה כָּל כָּךְ מוּצָק הוּא, שֶׁהָאֲנָפוֹת וְעוֹפוֹת מַיִם אֲחֵרִים יְכֹלִים לְהִתְהַלֵּךְ עָלָיו לַהֲנָאָתָם. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ שִׁפְעַת־צְמָחִים זוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּעָמָל רַב. וּלְפִיכָךְ אַךְ הִרְגִּישׁוּ בָּהּ, הִתְאַמֵּץ מַרְס כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנֶיהָ. גְּדוֹת הַנָּהָר הָיוּ תְּפוּשׂוֹת בַּזְּמַן הַהוּא בַּמִּסְגֶּרֶת שֶׁל יַעֲרִים עֲבֻתִּים. אֶלָּא שֶׁלֹּא נִרְאוּ כָּאן אוֹתָם הָאֲרַזִים הָאַדִּירִים, שֶׁשָׁרְשֵהֶם טוֹבְלִים בְּנָהָר סֶנְט־גּ’וֹן בַּתַּחְתִּית זִרְמוּ. תַּחַת אֲרַזִים הָיוּ גְּדֵלִים כָּאן הֲמוֹנֵי אֳרָנִים, שֶׁמִּדָּת גָּבְהָם מַגַּעַת עַד כְּדֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל. הֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל סוּג הָאֹרֶן הַדְּרוֹמִי וּמוֹצְאִים לָהֶם אֶת הַחֹמָרִים הַדְּרוּשִׁים לגִדּוּלָם בְּתוֹךְ אֲדָמָה זוֹ עִם מַעֲבֵה הַקַּרְקַע הַלַּח שֶׁלָּהּ, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “בַּרֶנְס”. שִׁכְבַת הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה כָּל כָּךְ גְּמִישָׁה הִיא בַּמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁהַמְּהַלֵּךְ עַל פָּנֶיהָ עָלוּל לְאַבֵּד עַל נְקַלָּה אֶת שֹׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלּוֹ. הַגְּדוּד הַקָּטָן שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לֹא נִסָּה לְהַצִּיג כַּף רֶגֶל עַל קַרְקַע זֶה — וְעַכְשָׁו נְהַר סֶנְט גּ’וֹן הָיָה מוֹסִיף לְהַסִּיעַ אוֹתָם בְּלִי חֹשָׂךְ דֶּרֶך חֲבָלֶיָה שֶׁל פְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה. הַיּוֹם עָבַר לְלֹא מִקְרִים כָּלְשׁהֵם; וְכַיּוֹצֵא בּוֹ גַּם הַלַּיְלָה. הַנָּהָר כֻּלּוֹ הָיָה עָזוּב וְשׁוֹמֵם. אַף כְּלִי־שַׁיִּטּ אֶחָד לֹא עָבַר עַל פָּנַי מֵיָּמָיו, וְאַף בַּיִת אֶחָד לֹא נִמְצָא עַל שְׂפוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹסְעִים לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ. מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ. מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם בְּחֶבֶל רָחוֹק זֶה, שֶׁכָּל פְּגִישָׁה עִם בְּנֵי אָדָם הֲרֵהִי בְּחֶזְקַת סַכָּנָה גְּדוֹלָה, לְפִי שֶׁהַמְּשׁוֹטְטִים בֶּעָרִים, הַצַּיָּדִים שֶׁאָמָּנוּתָם בַּכָּךְ וּמְרַדְּפֵי־ הַמְּאֹרָעוֹת לְמִינֵיהֶם הֲרֵיהֵם בְּרִיּוֹת חֲשׁוּדוֹת בְּיוֹתֵר. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַפְּגִישָׁה עִם גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיָּה שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל וְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין, אֲשֶׁר דִיפוֹן וּסְטֶוֶנס הִכְרִיחוּם לָסֶגֶת אָחוֹר דָּרוֹמָה. פְּגִישָׁה כָּזֹאת הָיְתָה מְסֻכָּנָה עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן. בֵּין הַפְלֻגּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי נִמְצְאוּ בָּנַי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְהַלְּלוּ הָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהִתְנַקֵּם בְּגֶ’מס וּבְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק. הַגְּדוּד הַקָֹטָן הֶכְרֵחַ הָיָה לוֹ לְהִמָּנַע מִכָּל קְרָב, חוּץ מִן הַקְּרָב עִם טֶקְסַר, אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ. לְאָשְׁרָם שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו הִצְלִיחָה דַּרְכָּם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבָּעֶשְׂרִים וַחֲמִישָּׁה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב עָבְרוּ אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין אֲגַם גּ’וֹרג' וְעַד אֲגַם וָשִינְגטוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעָה הֵסִירָה אֶל שְׂפָתָהּ שֶׁל שִׁיפְעַת הַמַּיִם הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה, אֲנוּסָה הָיְתָה לַעֲמֹד תַּחְתֶּיהָ. צָרוּתוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּמִעוּט עָמְקוֹ מָנְעוּ אוֹתָהּ מִלָּשׁוּט הָלְאָה לִפְאַת דָּרוֹם.

וּבְכֵן עָבְרוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו שְׁתֵּי שְׁלִישִיוֹת שֶׁל דַּרְכָּם, וְשׁוּב לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מֵאֶורגֶלָדֶיס אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים מִילִין.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: יַעַר הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל    🔗

אֲגַם וָשִינגטוֹן שֶׁמִּדַּת אָרְכּוֹ אֵינָהּ עוֹלָה עַל עֲשָׂרָה מִילִין, הֲרֵהוּ מִן הַפְּחוּתִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל פְלֹוִרִידָה הַדְּרוֹמִית. מֵימָיו שֶׁאֵינָם עֲמֻקִּים, מְשֻׁבָּשִׁים בָּעֲשָׂבִים, שֶׁמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַזֶּרֶם מִן הָאֲפְרַיִם הַשְּׁטוּפִים בַּמַּיִם, וְשׁוֹרְצִים נְחָשִׁים, הַמְּסַכְּנִים אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל הָעוֹבְרִים בַּאֲגַם זֶה בִּכְלִי־שַׁיִט. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵיהוּ שׁוֹמֵם כַּדוֹמֶה לִגְדוֹתָיו, מִשׁוּם שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לֹא לַצַּיִד וְלֹא לַדַּיָּג, וְיָקָר הוּא הַמִּקְרֶה שֶׁהַסִּירוֹת שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן תָּעֵזְנָה להפליג בּוֹ. בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאֲגַם חוֹזֵר זָרְמוּ שֶׁל הַנָּהָר לְיָשְׁנוֹ וְהוּא נוֹטֶה נְטִיָּה יְשָׁרָה לְדְרוֹמוֹ שֶׁל חֲצַּי־הָאִי. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ אֶלָּא פֶּלֶג שֶׁאֵינוֹ עַמֹק, שֶׁמְּקוֹרוֹתָיו נִמְצָאִים בְּרִחוּק שֶׁל שְׁלוֹשִׁים מִילִין לְצָד דָּרוֹם, בֵּן מַעֲלוֹת הָרֹחַב 28° ו־27°. לַמַּטָּה מֵאֲגַם וָשִׁינגטוֹן שׁוּב אֵין סֶנט־גּ’וֹן מֻכְשָׁר לְהִלּוּךְ אֳנִיּוֹת לְדַאֲבוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הֶכְרֵחַ הָיָה לְוַתֵּר עַל הַנְּסִיעָה בַּדֶּרֶךְ הַמַּיִם וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְּבֵשָׁה בְּמָקוֹם קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁרֻבּוּ בִּצּוֶֹת, בֵּין יְעָרִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, שֶׁקַּרְקָעָם הַמְּשֻׁבָּשׁ בִּפְלָגִים וּנְקִיקִים עָשׂוּי הָיָה לְהָאֵט אֶת מִצַּעֲדֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלְכִים בָּרֶגֶל.

וּבְכֵן יֵצְאוּ מִן הַסִּירָה אֶל הַיַּבָּשָׁה. כְּלִי־הַזַּיִן וּצְרוֹרוֹת־הַצֵּדָה נֶחְלְקוּ בֵּין הַנֶּגְּרִים. הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּאֹפָּן שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ כְּדֵי להוֹגִיע אֶת אֲנְשַׁי הַשַּׁיָרָה וְלִגְּרֹם לָהֶם טִרְדָּה יְתְרֶה. מִצַּד זֶה לֹא הָיָתָה שׁוּם חָשָׁשָׁה לְאִחוֹר. הַכֹּל הָיָה מְסֻדָּר מֵרֹאשׁ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ, כְּשֶׁיִּהְיֶה הֶכְרֵחַ לַחֲנוֹת, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָקִים אֶת הָאֹהָלִים תּוֹךְ רְגָעִים מִסְפָּר. גִ’ילבֶּרט וּמַרס שֶׁקָּדוּ קֹדֶם כָּל לְהַסְתִּיר אֶת הַסִּירָה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעְלִימָה מִין הָעַיִן, שֶׁמָּא תִּזְדַּמֵּן לִגְדוֹתָיו שֶׁל אֲגַם וָשִינגטוֹן לַהֲקָה שֶׁל פְלוֹרִידִים אוֹ סֶמִינוֹלִים. הָיָה הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר, שֶׁאַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה יִהְיוּ מֻבְטַחִים, שֶׁיִּמְצְאוּ בַּחֲזִרָתָם אֶת הַסִּירָה, כְּדֵי לְהַפְלִיג בָּהּ בַּנָּהָר סֶנט גּ’וֹן. וּבְכֵן הֶחְבִּיאוּ תְּחִלָּה אֶת הַתֹּרֶן וְהִצְנִיעוּ אֶת הַסִּירָה יָפֶה תַּחַת עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁעַל הַשָּׂפָה, הַתְּלוּיִים מַטָּה, וּבֵין הַקָּנִים רָמֵי־הַקּוֹמָה הַחוֹסְמִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַשָּׂפָה. וְהִיא הָיְתָה עֲלוּמָה וּמֻצְנָעָה כָּל כָּך מִתַּחַת לְשִׁפְעַת הַצְּמָחִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ בָּהּ מָעַל גְּדוֹת הָאֲגַם הַגְּבוֹהוֹת. בְּלִי שׁוּם סַפָּק הֻצְנְעָה בְּדֶרֶךְ זוֹ גַּם סִירָה אַחֶרֶת, אֲשֶׁר גִ’ילבֶּרְט הָיָה מִתַּאַוֶה בְּיוֹתֵר לִמְצֹא אוֹתָהּ, הֲלֹא הִיא הַסִּירָה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה עַד לָאֲגַם וָשִׁינגטוֹן. דָּבָר שֶׁל וַדַּאִי הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת טֶקְסַר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְלִיג בִּכְלִי שַׁיִט בַּמַּיִם הַלָּלוּ, הִנִּיחַ אוֹתָהּ בִּסְבִיבוֹת הַמַּשְׁפֵּךְ הַזֶּה שֶׁדָּרְכּוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ הָאֲגַם לְתוֹךְ הַנָּהָר.

מָה שֶׁאָנוּס הָיָה גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו, וַדַּאי אָנוּס הָיָה לַעֲשׂוֹת גַּם הַהִישְׂפַּנִי. וּלְפִיכָךְ הָיוּ בּוֹדְקִים בַּשָּׁעוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנוֹת בְּדִיקָה מְעֻלָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַסִּירָה הַזֹּאת. מְצִיאָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת סִימָּן מֻבְהָק וְהוֹכָחָה, כִּי טֶקְסַר עָבַר בְּנָהָר עַד לָאֲגַם וָשִינגטוֹן.

וְאוּלָם הַחִפּוּשִׁים הָיוּ לְבַטָּלָה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אֶת הַסִּירָה, אִם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אֶלָּא בְּקִרְבַת מָקוֹם, אוֹ מִשּׁוּם שְׁהַהִישְפַּנִי הִכְחִיד אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁחָשַׁב, שֶׁשּׁוּב לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, אִם יֵצֵא עַל מְנַת שֶׁלֹּא לַחֲזֹר עוֹד.

כַּמָּה קָשֶׁה הָיָה בְּוַדַּאי אוֹתוֹ הַמַּסָּע מֵאֲגַם שִינגטוֹן וְעַד לְאֶוֶרגלָדֶיס! אִשָּׁה וְיַלְדָּה הָיוּ צְפוּיוֹת לִתְלָאוֹת קָשׁוֹת, שֶׁעַד עַכְשָׁיו הָיָה הַנָּהָר חֹשֵׂךְ מֵהֶן. דֵּי נִשֵׂאתָ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל הַמֶּטִיסָה, וְזֶרְמָה אֲנוּסָה לְהַלֹךְ אַחֲרֵי הַגְּבָרִים, שֶׁהָיוּ רְגִילִים בַּהֲלִיכָה בְּמָקוֹם קָשֶׁה כָּזֶה. הַגִידּופִים מַעֲשֶׂה־הָאַלְמוּת וְהַמַּכּוֹת, שֶׁהִכְּתָה כְּדֵי לְזָרֵז אֶת מַהֲלָכָה, הַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפְלָה לְאָרֶץ כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, בְּלִי לִתֵּן דַּעְתָּהּ לְיִסוּרֶיָה שֶׁל עַצְמָהּ — הַכֹּל הָיוּ מְהַרְהֲרִים אֶת הַהִרְהוּרִים הַלְּלוּ וְרָאוּ בְּדִמְיוֹנָם אֶת הַמַּחֲזוֹת הָעֲצוּבִים הַלָּלוּ וּכְשֶׁצִּיָּר מַרס לְעַצְמוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא מֻפְקָרָה לְכָל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ, הֶחְוִירוּ פָּנָיו מִזַּעַם וּמִפִּיו הִתְמַלְּטוּ דְּבָרִים אֵלֶּה: "הָרֹג אֶהֱרֹג אֶת טֶקְסַר! אֲהָה, מֵי יִתְּנֵהוּ כְּבָר עַל אַדְמַת הָאִי קַרְנֶרַל וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי אוֹתוֹ הַנָּבָל, שְׁנִכְלֵי תַּרְמִיתוֹ הַמְּנֻוָּלִים גָּרְמוּ עִיּנּויִים רַבִּים כָּל כָּךְ לַמִּשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק וְשֶׁגָּזַל מַמְּנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ אָת זֶרְמָה! אֶת הַמַּחֲנֶה הֵקִימוּ בִּקָצֶה הַכֵּף הַקָּטָן, שֶׁהָיָה מְבַצְבֵּץ מִחוּץ לְקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי, לֹא הָיָה מִין הָרָאוּי לַהֲלֹךְ בַּלַּיְלָה בַּמָּקוֹם בִּלְתִּי־יָדוּעַ שֶׁחוּג־הָרְאִיָה הָיָה מְצֻמְצָם שָׁם בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָצֵאת לְדֶרֶךְ עִם הנְגֳהוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשַּׁחַר. הַסַּכָּנָה לַתְעוֹת בַּיְּעָרִים הַעֲבֻתִּים הַלָּלוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְזַלְזֵל בָּהּ. הַלַּיְלָה עָבַר בַּשָּׁלוֹם וּלְלֹא מִקְרֶה. בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת עִם דִּמְדּוּמֵי בֹּקֶר, נִתַּן הָאוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. מַחֲצִית הַמְשְׁמְּשִׁים הָיְתָה מַסְפִּיקָה לְמַשָּׂא צְרוֹרוֹת־הַצֵּדָה וְתַשְׁמִישֵי הַמַּחֲנֶה. וּלְפִיכָךְ יָכְלוּ הַנֶּגְּרִים לְהַחֲלִיף זֶה אֶת זֶה. הַכֹּל הָאֲדוֹנִים וְהַמְּשַׁמְּשִׁים. הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּקָרַבִּינוֹת שֶׁל מִינְיֶיה, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כַּדּוּר אֶחָד וְאַרְבַּע חֲצָצִיּוֹת, וּבָאֶקְדֹח שֶׁל קוֹלֶט, שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ הָיָה רוֹוֵחַ בֵּין הַנִּלְחָמִים מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר. מִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַעֲמֹד בַּהַצְלָחָה כְּנֶגֶד לַהֲקָה שֶׁל סֶמִינוֹלִים, הַמּוֹנֶה שִׂשִּׂים אִישׁ, וְגַם לְהִתְנַפֵּל בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ עַל טֶקְסַר, אִם יִהְיֶה מֻקָּף בְּמִנְיָן כָּזֶה שֶׁל בְּנִי סִיעָה. הַחְלִיטוּ שֶׁמִּן הָרָאוּי לָהֶם לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל סֶנְט ג’ון, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה הַדָּבָר. הַנָּהָר הָיָה זוֹרֵם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כְּלַפֵּי דָּרוֹם, הַיְנּוֹ לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָאֲגַם אוֹחִי־חוֹ־בִּי, וְהָיָה מִשְׁמֵשׁ מֵעַיִן חוּט שֶׁנִּמְתַּח דָּרַך הַמָּבוֹךְ שֶׁל הַיְעָרִים. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַלֵּךְ אַחֲרָיו בְּלִי חָשְׁשָׁה לִתְעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ. וְכָךְ עָשׂוּ.

הַדָּבָר הָיָה קַל לְמַדַּי. עַל שְֹפַת־הַנָּהָר הַיְּמָנִית נִכַּר הָיָה מֵעֵין שְׁבִיל, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כַּנִּרְאֶה לִמְשִׁיכַת סִירָה קַלָּה בַּמַּעֲלָה הַנָּהָר. הַשַּׁיָרָה הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת: גִ’ילבֶּרט וּמַרְס בָּרֹאשׁ גֶ’מס בּוֹרְבֶנק וְאֶדוּאַרד קָרוֹל מֵאָחוֹר וְסוֹכֵן הָאֲחֻזָּה פֶּרִי בָּאֶמְצַע, בֵּין הַנֶּגְּרִים, שֶׁהָיוּ מִתְחַלְּפִים בְּכָל שָׁעָה לַמַּשָׂא הַצְּרוֹרוֹת. קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ סָעֲדוּ סָעֻדָּה קְצָרָה. וְזֶה סֵדֶרהַיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לְקַיְמוֹ בְּדַיְקָנוּת חֲמוּרָה: לַחֲנוֹת בְּצָּהֳרַיִם עַל מְנַת לַסְעֹד, לֶאֱכֹל בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת סְעֻדַּת עַרְבִית, וּלְהָקִים הַמַּחֲנֶה לְלִינָה, אִם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָלֶכֶת הָלְאָה מֵחֲמַת הַחֲשֵׁכָה, וְלַחֲזֹר וְלָצֵאת לְדֶרֶךְ, אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לֶעֲבֹר בַּיַּעַר. קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לַעֲקֹף אֶת הַגָּדָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל אֲגַם וָשִׁינגטוֹן, שֶׁקַּרְקָעוֹ הָיָה שָׁטוּח וְכִמְעַט רוֹפֵף. שׁוּב נִגְלוּ הַיְעָרִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לָיְּעָרִים, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְעָבֹר אַחַר כָּךְ, לֹא בְּגָדְלָם וְלֹא בָּעֲבִי שִֹפְעָתָם. הַדָּבָר הָיָה תָּלוּי בִּתְכוּנַת הָאִילָנוֹת, שֶׁהַיְעָרִים נִצְטָרְפוּ מֵהֶם.

וְאָמְנָם לֹא הָיוּ אֶלָּא יַעֲרִים שֶׁל עֲצֵי־קִמְפִיש קְטַנֵי־עָלִים, הַמְּגַדְּלִים גַּרְגְּרִים צְהַבְהַבִּים, שֶׁגַּרְעִינָם הַשָּׁחוּם מְשַׁמֵּשׁ חֹמֶר צְבִיעָה; שֶׁל עֲצֵי־בּוֹקִיץ מֶכְּסִיקָנִיִּים, שֶׁל גּוּאַזוּמוֹת לִבְנוֹת פְּרָחִים, הַמְּשַׁמְּשׁוֹת תַּשְׁמִישִׁים מַרֻבִּים לְצָרְכֵי בַּיִת וְצִלָּן עָשׂוּי לְרַפֵּא, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, נַזֶּלֶת קָשָׁה בְּיוֹתֵר. פֹּה וְשָׂם נִזְדַּמְּנוּ קְבוּצוֹת שֶׁל עֲצֵי־כְּינִין, וְאוּלָם כָּאן לֹא הָיוּ אֶלָּא מֵעֵין צְמָחִים פּוֹרְחִים, תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, בְּפֶּרו, הֲרֵי הֵם אִילָנוֹת נֶהֱדָּרִים. מִלְּבַד זֶה הִתְנוֹסְסוּ כָּאן בַּצּוּרָה שֶׁל סַלִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּידֵי הַטֶּבַע, מִינֵי צְמָחִים בְּעָלֵי צְבָעִים מַזְהִירִים, כְּגוֹן כַּף־הַזְּאֵב חֲבַצֶּלֶת־הַנַּרְקִיס וחִלְתִּית, שֶׁצִּיצוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת לַמַּעֲשֶׂה מַטְוֶה יְדוּעִים. כָּל הַצְּמָחִים והפרחים הַלָּלוּ, — לְפִי דְבָרָיו שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחוֹקְרִים שֶׁל פְלוֹרִידָה, — "אֲשֶׁר בְּאֵירֹפָּה צְהֻבִּים אוֹ לְבָנִים הֵם, מִתְעַטְּפִים בַּאֲמֵרִיקָה בִּגְוָנִים אֲדֻמִּים שׁוֹנִים, לְמִין גֶּוֶן הָאַרְגָּמָן וְעַד לַגֶּוֶן הַוָּרֹד הֶעָדִין בְּיוֹתֵר¹. לִפְנּוֹת עֶרֶב נִסְתַּלְּקוּ הַיְּעָרִים הַלָּלוּ, וְתַחְתֵּיהֶם בָּא יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל, הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד אֶוֶרגלָדֶסי.

אוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְרוּ כְּעֶשְׂרִים מִילִין. גִּ’לבֶּרט שָׁאַל אֶת בְּנִי לִוָיָתוֹ, אִם לֹא עָיְּפוּ בְּיוֹתֵר. “אָנוּ מוּכָנִים לָצֵאת שׁוּב לְדֶּרֶךְ, אֲדֹנָי גִּ’ילבֶּרט”, — עָנָה אַחַד הַנֶּגְרִים בְּשֵׁם חֲבֵרָיו. “וְכִי אֵין סַכָּנָה שֶׁנִתְעֶה בַּלַּיְלָה?” — שָׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “חָס וְשָׁלוֹם" — עָנָה מַרס, “הֲרֵי אָנוּ נוֹסִיף לָלֶכֶת לָאֹרֶךְ הַנָּהָר”. “וְעַל כָּל זֶה”, — הוֹסִיף וְאָמַר הַקָּצִין הַצָּעִיר. “יִהְיֶה הַלַּיְלָה בָּהִיר. הַשָּׁמַיִם זַכִּים לְלֹא־עָב, וְהַלְּבָנָה שֶׁעֲתִידָהּ לָעֲלוֹת בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, תְּהֵא הוֹלֶכֶת וּמְאִירָה עַד אוֹר הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעַנְפֵי הַבְּרוֹשִׁים אֵינָם עֲבֻתִּים וְהַחֲשֵׁכָה בְּיַעַר זֶה פְּחוּתָה הִיא מִשֶׁל יְעָרִים אֲחֵרִים”. וּבְכֵן קָמוּ וְהָלְכוּ לַמָּחָר בַּבֹּקָר, לְאַחַר שֶׁהַגְּדוּד הַקָּטָן הָיָה מֵהַלֵּיךְ בְּדֶרֶךְ חֵלֶק מִן הַלַּיְלָה, יָשַׁב לַסַּעַד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית לְרַגְלָיו שֶׁל אֶחָד מַעֲנָקִי־הַבְּרוֹשִׁים, שֶׁמִּסִּפָּרָם עוֹלֶה לְמִלְיוֹנִים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל פלוֹרִידָה.

מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת פִּלְאֵי־הַטֶּבַע הַלָּלוּ בְּעֵינָיו, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְצַיֵּר אוֹתָם בְּדִמְיוֹנוֹ. הָבָה יְדַמֶּה אָדָם בְּנַפְשׁוֹ אֲפָר יָרֹק, הַמִּתְנַשֵּׂא לְמַעֲלֶה, בְּגֹבַהּ שֶׁל מֵאָה רֶגֶל, וְהוּא נִשְׁעָן עַל עַמּוּדִים יִשְׁרִי־קוֹמָה כָּאִלּוּ הֻקְצְעוּ בְּיָדוֹ שֶׁל חָרָט, וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב לַטַיֵּל עַל גַּבָּיו. הַקַּרְקַע שֶׁלְּמַּטָּה רַכִּיך וְטוֹבְעָנִי. הַמַּיִם שוֹהִים בְּלִי־חָשָֹךְ עַל גַּבִֵּ שִׁכְבַת־אֲדָמָה, שֶׁאֵין לֶחָדּוֹר בָּהּ, הַשּׁוֹרֶצֶת צְפַרְדֵּעִים, קַרְפָּדוֹת, לְטָאוֹת, עַקְרַבִּים, עַכְבִישִׁים, צָבִּים, נְחָשִׁים וְעוֹפוֹת מַיִם לְכָל מִינֵיהֶם. לַמַּעְלֶה מִזֶּה עַכְבִישִׁים, צָבִּים, נְחָשִׁים וְעוֹפוֹת מַיִם לְכָל מיניהם. לַמַּעֲלֶה מִזֶּה מְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר זְהָבִיּוֹת, כְּדוֹמֶה לְזִקֵֹי כּוֹכָבִים־נוֹפְלִים, סְנָאִיוֹת מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת עַל גַבֵּי הָעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים, וְתֻכִּיִּים מְמַלְּאִים אֶת הָאֲוִיר בְּפִטְפּוּטָם הַמַּחְרִישׁ אָזְנִים. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים — חֶבֶל־אֶרֶץ מֻפְלָא, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לְעֵבֶר בּוֹ.

וּלְפִיכָך צָרִיךְ הָיָה אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הוּא מְהַלֵךְ, לְפִי שֶׁעָלוּל הָיָה לִשְׁקֹע עַד הַצַּוָאר בְּאַחַת הַבִּיצּוֹת. וְאוּלָם אַנְשֵׁי הַשַׁיָּרָה הָיוּ מְהַלְּכִים בִּזְהִירוּת, וְכֵָוָן שֶׁהַלְבָנָה זָרְעָה אֶת אוֹרָה הַבָהִיר מִבַּעַד לַעֲנָפִים, הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת דַּרְכָּם בְּשָׁלוֹם. הַנָּהָר הָיָה מוֹלִיךְ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְאַשְׁרֵיהֶם, שְׁנִּתְמַנָּה לָהֶם מוֹרֶה־דָּרַך שֶׁכָּזֶה, לְפִי שֶׁכָּל הַבְּרוֹשִׁים הַלְּלוּ הָיוּ דּוֹמִים זֶה לְזֶה: גְּזָעִים מְעֻגָּלִים, מְעֻקָּמִים, מְעֻוִּים וַחֲלוּלִים בְּתַחְתִּיתָם, הַשּׁוֹלְחִים שֳׁרָשִׁים אֲרֻכִּים. הַמְּבַצְבְּצִים עַל גַבֵּי הַקַּרְקַע, וּמִתְנַשְּׂאִים בַּצּוּרָה שֶׁל עַמּוּדִים גְלִילָנִיִּים עִם בָּתֵּי־אֲחִיזָה מחֻסְפָּסִים, שֶׁהַקָּנֶה הַיָּשָׁר שֶׁלָּהֶם תּוֹמֵךְ חֻפַּת־גַּג, אֲשֶׁר לַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵינָהּ מִגִּנָּה לֹא מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וְלֹא מִפְּנֵי הַחַמָּה.

תַּחַת סְכַךְ הָאִילָנוֹת הַלְּלוּ נִכְנְסוּ גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ זְמַן מוּעָט לְאַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה. לֹא הָיְתָה שׁוּם סִבָּה לַפַּחַד מִפְּנַי שׁוֹאַת־גֶּשֶׁם שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע לַבִּצָּה, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָבֹר אֳרָחוֹת טוֹבִים כְּדֵי לֹא לִנְפֹל לְתוֹךְ הַפְּחָתִים, שֶׁמֵּימֵיהֶם אֵינָם חֲרֵבִים לָעוֹלָם. לְמַזָּלָם שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָּרָה, שֶׁהָלְכוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל סֶנְט־גּ’וֹן, הָיְתָה שְׂפָתוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל נָהָר זֶה קְצָת גְּבוֹהָה מִן הַשְּׂמָאלִית, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ הַקְּשָׁיִים שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ פְּחוּתִים יוֹתֵר. רַק הַפְּלָגִים הַמִשְׁתַּפְּכִים אֶל הַנָּהָר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַקִּיף אוֹתָם אוֹ לַעֲבֹר אוֹתָם בַּמַּעְבָּרָה, הָיוּ מְעַכְּבִים קְצָת אֶת הַמַּסָּע, אֶלָּא שֶׁעִכּוּב זֶה לֹא גָּרַם אִחוּר גָּדוֹל.

בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הַזֶּה לֹא נִגְלוּ שׁוּם סִמָּנִים, הַמְּעִידִים עַל מְצִיאוּתָן שֶׁל חֲבוּרוֹת דְּרוֹמִיּוֹת אוֹ סֶמִינולִים בְּמָקוֹם זֶה, וכיוצא בשה לֹא נִרְאוּ כָּאן עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל טֶקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ. אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶהַהִשְׁפַּנִי הָלַךְ לֶאֱרֹך שְׂפַת־הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. דֶּרֶךְ זוֹ לֹא הָיְתָה מְעַכֶּבֶת כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁהַהוֹלְכִים לָאֹרֶךְ הַנָּהָר, בֵּין מִצַּד זֶה וּבֵין מִצַּד שׁכֶּנֶגְדּוֹ, הָיוּ בָּאִים בְּאֹרַח יָשָׁר אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶׁצֻּיַּן בַּפִּיְתָקה שֶׁל זֶרְמָה.

לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב עָשָׂה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק חֲנִיָּה לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, אַחַר קָמוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם כָּל שְׁאָר שְׁעוֹת הַלַּיְלָה בַּמְּהִירוּת וּבַדְּמָמָה בְּתוֹךְ יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַמְשֻׁקָע בַּתְּנוּמָה. כִּפַת־הָעֲנָפִים הָיְתָה דְּמּוּמָהּ וְאַף רוּחַ קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוּת לֹא זִעְזְעָה אוֹתָהּ. הַלְּבָנָה, שֶׁכְּבָר נִתְמַעֲטָה לַמֶּחֱצָה, צִיְּרָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע הַשָּׁחֹר אֶת רִשְׁתָּם הַקְּלִּילָה שֶׁל הָעֲנָפִים, שׁבָּבוּאָתָם נִתְגַדְּלָה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת גֹּבָּה הָאִילָנוֹת, הַנָּהָר הָיָה מְפַכֶּה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בְּתוֹךְ אֲפִיקוֹ, שֶׁהָיָה מִשֻּפָּע בַּמִּדָּה שֶׁאֵינָהּ נִכֶּרֶת כִּמְעַט. הַרְבֵּה שִׂרְטוֹנוֹת הָיוּ מְבַצְבְּצִים עַל פָּנָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא קָשֶׁה הָיָה לֶעֲבֹר אוֹתוֹ בְּרֶגֶל, אֵלּוּ הָיָה צֹרֶךְ בַּכָּךְ. לַמָּחָר חָנָה הַגְּדוּד הַקָּטָן שֶׁעָתַיִם, וְאַחַר חָזַר לְדַרְכּוֹ לִפְאַת הַדָּרוֹם, לְפִי הֶסְדֵּר הַקָּבוּעַ. וְאוּלָם בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הַזֶה נִפְסַק הַחוּט, שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ אוֹתָם עַד עַכְשָׁו בַּדֶּרֶךְ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי הַחוּט נִסְתַּיֵּם בִּסְלִיל שֶׁלּוֹ. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: נָהַר סֶנְט גּ’ון שֶׁכְּבָר נֶהְפָּך לִרְצוּעַת מַיִם־דַּקָּה, סוֹפוֹ שֶׁנִּתְעַלֵּם כָּלִיל תַּחַת קְבוּצָה שֶׁל אִילָנֵי־כִּינִין, שֶׁהָיוּ גְּדֵלִים לְיַד מְקוֹרוֹ וְיוֹנְקִים מִמֶּנּוּ. מִשָּׁם וְהַלֵּאֶה כִּסֵּה יַעַר הַבְּרוֹשִׁים שְׁנֵי שָׁלִישִׁים מֵהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאֹפֶק. בְּמָקוֹם זֶה נִמְצָא בֵּית־קְבָרוֹת שֶׁהֻתְקַן לְפִי מִנְהָג הַמָּקוֹם לַנֶּגְּרִים שֶׁהִתְנַצְּרוּ וְהֶחֱזִיקוּ בֶּאֱמוּנָתָם הַקָּתוֹלִית עַד יוֹם מוֹתָם. פֹּה וְשָׂם הָיוּ מְבַצְבְּצִים צְלָבִים דַּלִּים, מֵהֶם שֶׁל אֶבֶן וּמֵהֵם שֶׁל עֵץ, שֶׁהָיוּ תְּקוּעִים בְּגַבְשׁוּשִׁיוֹת הַקְּבָרִים שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת. בַּשָּׁנִים אוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָיוּ נְעוּצִים בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע עַנְפֵי אִילָנוֹת וְעַל גַּבֵּיהֶם הִתְנַדְנְדוּ בָּרוּחַ פִּגְרֵי מֵתִים, שֶׁכְּבָר נֶהְפְּכוּ לַשְּׁלָדִים. “מְצִיאוּתוֹ שֶׁל בֵּית־קְבָרוֹת בִּמְקוֹם זֶה”, — פָּתַח וְאָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל, “יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ סִמַּן לקִרְבָתוֹ שֶׁל כְּפָר אוֹ שֶׁל מוֹשָׁב”… “שֶׁכְּבָר עָבָר וּבַטֵּל מִן הָעוֹלָם”, — עָנָה גִּ’ילבֶּרט, “ לְפִי שֶׁאֵין לוֹ זֵכֶר בַּמַּפּוֹת שֶׁלָּנוּ. וְאָמְנָם הִתְעַלְּמוּתָם שֶׁל כְּפָרִים בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה הֲרֵיהִי דָּבָר שָׁכִיחַ בְּיוֹתֵר, אִם מִשּׁוּם שֶׁתּוֹשָבֵיהֶם עֲזָבוּם וְהָלְכוּ לָהֶם, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּחֶרְבוּ עַל יְדֵי הַהִינְדוּיִים”. “הִגִּידָה לִי, גִ’ילְבֶּרְט”, — אָמַר גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, “אֵיךְ נֵלֵךְ עַכְשָׁו הָלְאָה, מְאַחַר שֶׁסֶּנט־גּ’וֹן פָּסַק לַשֶּׁמֶשׁ לָנוּ מוֹרֶה־דֶּרֶך?” “הַקּוֹמְפַּס יְכַוֵּן אֶת דַּרְכֵּנוּ, אַבָּא”, — עֲנֵה הַקָּצִין הַצָּעִיר.

“אֲפִלּוּ יִהְיֶה הַיַּעַר גָּדוֹל וְעָבוֹת לאין שִׁעוּר, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִתְעוֹת!” וּבְכֵן הָבָה נֵלְכָה, אֲדֹנָי גִ’ילבֶּרט!”— קָרָא מַרס, שֶׁלֹּא יָכֹל לַשַּׁבָּת בַּמְּנוֹחָה בַּזְּמַן הַחֲנִיָּה.

“הָבָה נֵצֵא לְדֶרֶךְ, וֶאֱלֹהִים יַנְחֵנוּ!” לְאַחֵר שֶׁהִזחִפּוּשֶׂיהָ, וכִי כָּךְ תִּיהִיֵה מְנָת חֶלְקָה עַד הַסּוֹף? וְכִי תַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ, אוֹ גָּזְרָה נִגְזֵרָה עַל מִשֶּׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק לִהְיוֹת שְׁרְוּיָה בָּאֵבֶל וּבְפַחֵי־נֶפֶשׁ כָּל הַיָּמִים? הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְזֶרְמָה לֹא נִמְצְאוּ וְהֵן מֻפְקָרוֹת לְכָל צָרָה וּמַעֲשֶׂה־רֶשָׁע וְאֵין לָאֵל יָדָהּ לְהוֹשִׁיעָן, — מַחְשָׁבָה זוֹ תִּהְיֶה לָהּ מְקּוֹר עִנּוּיִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. לְעֵת הַצָּהֳרַיִם חָנוּ. גִּ’יּלבֶּרט חִשֵׁב אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָבְרוּ מֵאֲגַם וָשִינגטוֹן עַד הֵנָּה, וּמָצָא שֶׁשּׁוּב אֵינָם רְחוֹקִים אוֹקִי־חוֹ־בִּי אֶלָּא כַּחֲמִשִּׁים מִילִין. שְׁמוֹנָה יָמִים עָבְרוּ מֵאָז יָצְאוּ מִקֶּמדלֶס־בֵּי וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה עָבְרוּ בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה יוֹתֵר מְשְׁלּשׁ מֵאוֹת מִילִין. אָמְנָם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁלֹּא נִתְקְלוּ בְּמַעֲצוֹרִים קָשִׁים לַאֲמִתָּם, לֹא עַל פָּנַי הַנָּהָר כִּמְעַט עַד עֶצֶם מְקוֹרוֹ, וְלֹא בַּיַּעַר־הַבְּרוֹשִׁים. הֶעְדֵּר גַּשְׁמֵי־זַעַם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אֶת סֶנְט־גּ’וֹן בִּלְתִּי מֻכְשָׁר לְהִלּוּךְ כְּלִי־שַׁיִט וְהוֹפְכִים אֶת הַקַּרְקַע שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר לַבִּצָּה, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בָּהּ, הַלֵּילוֹת הַנָּאִים הַלְּלוּ, שֶׁהַלְּבָנָה הִבְהִיקָה בָּהֶם בְּכָל יִפְעַת זָהֳרָה, — כָּל זֶה גָּרַם לַכָּךְ שֶׁדֶּרֵך מַסָּעָם שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָרָה הָיְתָה מֻצְּלַּחַת בְּיוֹתֵר. עַכְשָׁו לֹא הָיוּ רְחוֹקִים עוֹד מִן הָאִי קַרנֶרַל אֶלָּא מֶרְחָק מוּעָט לְפִי הָעֶרֶךְ.

כֵּיוָן שֶׁהָיוּ רְגִילִים שְׁמוֹנָה יָמִים בִּיגִיעוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת, הָיוּ מְקַוִּים, שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ יוֹמַיִם וְהֵם יַגִּיעוּ אֶל מַטְּרָתָם. וְאָז יִגָּמֵר הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ מָה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

וְאוּלָם אִם הַהַצְלָחָה הִסְבִּירָה פָּנִים לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ עַד עַכְשָׁו, הֲרֵי בְּמַחֲצִיתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ חֲרֵדִים וְדוֹאֲגִים שֶׁמָּא נִתְקְלוּ בַּמַּעֲצוֹרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.

לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם חָזְרוּ לְמַסָּעָם בַּדֶּרֶךְ הָרְגִּילָה. טֶבַע הַמָּקוֹם לֹא נִשְׁתַּנֶּה: נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם הַרְבֵּה שְׁלוּלִיוֹת־מַיִם רְחָבוֹת, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲקֹף אוֹתָן, וּפְלָגִים אֲחָדִים שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָם כְּשֶׁרַגְלֵיהֶם שְׁקוּעוֹת בַּמַּיִם עַד הַבִּרְכַּיִם. כָּל הָעֲקִיפוֹת וְהַנְּטִיּוֹת הַלָּלוּ הַצִּדָה לֹא הָיוּ אֶלָּא מַאֲרִיכוֹת קְצָת אֶת הַדֶּרֶךְ וְלֹא יוֹתֵר.

וְאוּלָם סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם עָמַד מַרְס תַּחְתָּיו לַפֶּתַע פִּתְאוֹם, וּמִיָּד נִגְּשׁוּ אֶצְלוֹ חֲבֵרָיו וְהוּא הָרְאֵם טְבִיעוֹת שֶׁל עֲקֵבוֹת רְגָלִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע. “אֵין סַפֵק בַּדָּבָר”. — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק, שֶׁחֲבוּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם עָבְרָה כָּאן זֶה לֹא כְּבָר”. “אָמְנָם כֵּן”, — הוֹסִיף וְאָמַר אֶדּוַארד קרוֹל, “חַבוּרָה זוֹ הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר”. “מֵהֵיכָן בָּאִים הַצְּעָדִים הַלְּלוּ וּלְהֵיכָן הֵם פּוֹנִים?” — שְׁאַל גִ’ילבֶּרט. “דַּבַר זֶה עָלֵינוּ לָדַעַת קֹדֶם שֶׁנַּחְלִיט מָה לַעֲשׂוֹת”. וְהַדִּין הָיָה עִמּוֹ, וּמִיָּד נִזְדָּרְזוּ וְעָשׂוּ כִּדְבָרָיו בִּשְׁקִידָה מְרֻבָּה. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ אֶת עִקְּבוֹת הָרַגְלִים לָאֹרֶךְ שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת יַרְדִּים לְצַד מִזְרָח; הַצְּעָדִים נִכְּרוּ גַּם מִשָּׁם וְהַלְאָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צוֹרֶךְ לְעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר מִכֵּן. מִתּוֹךְ כִּוּוּן הַמִּצְעָדִים הֻבְרַר כִּי בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים עָבַר גְּדוּד שֶׁל מֵאָה וַחֲמִישִּׁים עַד מָאתַיִם אִישׁ, שֶׁבָּא מֵחוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. מִצַּד מַעֲרָב נִמְשְׁכוּ מִצְּעָדֵי־ הָרַגְלִַים הַלָּלוּ לְעֻמַּת הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִכָּר הָיָה שֶׁעָבְרוּ בַּקַּו חוֹתֵךְ אֶת חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי, אֲשֶׁר בְּמַעֲלַת־רֹחָב זוֹ לֹא הָיָה רָחָב אֶלָּא מָאתַיִם מִילִין. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה הֻבְרַר, שֶׁגְּדוּד זֶה עָשָׂה חֲנִיָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ, שגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ נִמְצְאוּ בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. גִ’ילבֶּרט וּמַרס בִּקְּשׁוּ אֶת בָּנַי לְוָיָתֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים לָבוֹא לְעֶזְרָתָם לִכְשֶׁיִּשְמְעוּ אֶת קוֹל קְרִיאָתָם, וּפָנוּ וְהָלְכוּ כְּרֶבַע הַמִּיל לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל הַיַּעַר, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָם לְבָרֵר, שֶׁעִקְּבוֹת הָרַגָלִיִם הַלְּלוּ מְכֻוָנִּים לִפְאַת דָּרוֹם. מִשֶּׁחָזְרוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַמַּחֲנֶה, פָּתַח גִּ’ילבֶּרט וְאָמַר כִּדְבָרִים הָאֵלֶּה:

“לְפָנֵינוּ עוֹבֵר גְּדוּד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהוֹלֵךְ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עָצְמָה, שֶׁאָנוּ עָבַרְנוּ בָּהּ מֵאֲגַם וָשִׁינגטוֹן וְעַד הֵנֵּה. בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ מְזֻוָּינִים הֵם, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ תַּרְמִילִי־כַּדּוּרִים, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם לְהַבְעִיר אֶת הַמְּדוּרוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּירוּ מֵהֶן אֶלָּא פֶּחָמִים כְּבוּיִים. מִי הֵם הָאֲנָשִׁים הַלְּלוּ? — אֵינִי יוֹדֵעַ. אֲבָל דָּבָר זֶה וַדָּאִי הוּא, שֶׁמִּנְיָנָם מְרֻבֶּה וְשֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל אֶוֶרגלָדֶיס". “אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי לַהֲקָה שֶׁל סְמִינוֹלִים נַוָּדִים?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “לָאו”, עָנָה מַרס.

“טְבִיעוֹת הַמִּצְעָדִים מוֹכִיחָה בְּבֵרוּר שֶׁבְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ אֲמֵרִיקָנִים הֵם”. “וְאוּלַי הֵם חֲיָּלוֹת שֶׁל הַמִּילִצִיָּה הַפְלוֹרִידִית?” — הֵעִיר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “עָלֵינוּ לַחֲשׁשׁ לְכָךְ", — עָנָה פֶּרִי.

“מִסְפָרָם מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָך אֵין לְהַנִּיחַ, שֶׁהֵם מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר"…

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר, שֶׁנִטְפְּלָה אֵלָיו חֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי סִיעָתוֹ”, — אָמַר אֶדוּאַרד קָרוֹל.

“וְאִם כָּךְ הוּא, אֵין תֵּמַה בַּדָּבָר, שֶׁמִּסְפָּרָם עוֹלֶה לְכַמָּה מֵאוֹת”. “כְּנָגֶד שִׁבְעָה עָשָׂר!” — עָנָה הַסּוֹכֵן. “וּמַה בְּכָך!” — קָרָא גִ’ילבֶּרט “אִם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ, אוֹ אִם יְהֵא מוּטָל עָלֵינוּ לְהִתְנַפֵּל עֲלַיהֶם, לֹא יִסּוֹג אִיש מֵאִתָּנוּ אָחוֹר!” “חָלִילָה!… חָלִילָה!… “ — צָוְחוּ בְּנֵי לְוָיָתוּ הָאַמִּיצִים שֶׁל הַקָצִין הַצָּעִיר. הִתְלַהֲבוּת זוֹ וַדַּאי הָיְתָה טִבְעִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל אִם לְעַיֵּן בַּדָּבָר בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהָבִין, שֶׁאִם הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לִידֵי כָך לֹא יְהֵא לָהֶם שׁוּם סִכּוּי לְהַצְלָחָה. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ וַדָּאִי עָלְתָה עַל דַּעַת כֻּלָּם, לֹא הִמְעִיטָה אֶת אֹמֶץ רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחֵד מֵהֶם. כָּל כָּךְ קְרוֹבִים הָיוּ אֶל הַמַּטָּרָה, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בַּמַּעְצוֹר! וּמָה גָּדוֹל הוּא הַמַּעְצוֹר! גְּדוּד שֶׁל דְּרוֹמִיִּים, וְאוּלַי מִבְּנַי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, שֶׁהָלְכוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל הַהִישְׁפַנִי בְּאֶוֶרגלָדֶיס, כְּדֵי לְהַמְתִּין שָׂם עַד שֶׁתַּגִיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹפִיעַ שׁוּב בִּפְלוֹרִידָה הַצְּפוֹנִית! אָמְנָם כֵּן, מִפְּנֵי דָּבָר זֶה וַדָּאִי הָיָה לָהֶם לְהִתְיָרֵא, הַכֹּל הִכִּירוּ זֹאת יָפֶה וּלְפִיכָךְ לְאַחַר הַהִתְלַהֲבוּת הָרִאשׁוֹנָה דָּמְמוּ וְהִשְׁתַּקְּעוּ בַּמַּחְשָׁבוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל מַנְהִיגָם הַצָּעִיר, כָּאֵלּוּ שָׁאֲלוּ אֶת נַפְשָׁם, מָה צַו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם.

אַף גִ’ילבֶּרט נִשְׁתַּעְבֵּד לָרֹשֶׁם, שֶׁתָּקַף אוֹתָהּ שָׁעָה עַל כֻּלָּם. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְאוֹשֵׁשׁ מִיָּד, וְהַגָּבִיהַ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: ” קְדִימָה!"

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: פְּגִישָׁה    🔗

אָמְנָם כֵּן, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָלֶכֶת קָדִימָה! אֶלָּא שֶׁעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה לַחְבֹל תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת. צָרִיךְ הָיָה לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת הַמַּחַנֶה, לְבָרֵר מַעֲבֵה הַיַּעַר וְלִהְיוֹת מוּכָן לְכָל מִקְרֶה.

וּבְכֵן בָּדְקוּ אֶת כְּלִי־הַזַּיִן בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת וְהֵכִּינוּ אוֹתָם לַשִּׁמּוּשׁ לַקּוֹל הָאוֹת הָרִאשׁוֹן. עִם הַהַתְרָעָה הַקַּלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת צָרִיךְ הָיָה לְהַשְׁלִיךְ מִיָּד אֶת הַצְּרוֹרוֹת אַרְצָה, וְעַל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה מוּטָּל הָיָה לִטֹּל חָלָק בַּהֲגַנָּה. בְּנוֹגֵעַ לְסֵדֶר הַמַּסָּע שֶׁל אֲנָשַׁי הַשַּׁיָרָה, הֻחְלֵט שֶׁלֹּא לִשְׁנוֹת דָּבָר, גִ’ילבֶּרט וּמַרס יוֹסִיפוּ לָלֶכֶת בָּרֹאשׁ. כְּחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה. אֲבָל בְּרִחוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְקַדֵּם כָּל הִתְנַפְּלוּת פִתְאֹמִית. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוּכָן וּמְזֻמַּן לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכַּר הָיָה כִּי לַבָּם שֶׁל הַלּוֹחַמִים הָאַמִּיצִים הַלָּלוּ הָיָה דּוֹאֵב בְקִרְבָּם מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁקָּם מַעֲצוֹר בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַמַּטָּרָה שֶׁשָּׁאֲפוּ לְהַשִּׂיג.

הֵם לֹא הֵאֵטּוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם כָּל עִקָר. וְאוּלָם מִתּוֹךְ זְהִירוֹת הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְעִקְּבוֹתָיו שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁעָדִין הָיוּ נִכָּרִים בְּבֵרוּר. אָמְנָם הָיָה מוּטָב הָיָה לָהֶם, אֵלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁלֹּא לְהִפָּגֵשׁ כָּלַל עִם גְּדוּד זֶה, שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶל אָוֶרגלָדֶיס, אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרָם הִכִּירוּ מִיָּד, שֶׁדָּבָר זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ גְּדוּד לֹא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּקַּו יָשָׁר. מִצְּעֲדֵי־הָרַגְלַיִם הָיוּ מֻעֻרְבָּבִים וְנִגְלוּ פַּעַם מִצַּד יָמִין וּפַעַם מִצַּד שְׂמֹאל — סִמָּן שֶׁל הִסּוּס יָדוּעַ בִּתְנוּעָתָם שֶׁל הַהוֹלְכִים. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מְכֻוָנִּים כֻּלָּם כְּלַפֵּי דָּרוֹם.

עָבַר עוֹד יוֹם אֶחַד. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא אֵרְעָה שׁוּם פְּגִיעָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק אָנוּס לַעֲצֹר אֶת מַהֲלָכוֹ. אַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה הָיוּ מַהֲלָכִים בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת וְהִשִּׂיגוּ, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַגְּדוּד הָעוֹבֵר בַּיַּעַר־הַבְּרוֹשִׁים. דָּבָּר זֶה נִכַּר הָיָה מִתּוֹךְ עִקְבוֹת־הָרַגָלִים הַמְּרֻבִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹלְטִים וּבְרוּרִים יוֹתֵר מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. עַכְשָׁיו הָיָה קַל בְּיוֹתֵר לָעֲמֹד עַל מִסְפָּר הַחֲנִיוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ, אִם לַצֹּרֶךְ הָאֲכִילָה — לְפִי שֶׁרִשּׁוּמֵי הַצְּעָדִים הַמַּפְסִיקִים זֶה אֶת זֶה הוֹכִיחוּ עַל תְּנוּעַת הֲלִיכָה לַכָּאן וּלַכָּאן — אוֹ לִזְּמַן מוּעָט, וַדָּאִי לְשָׁם הִתְיָעֲצוּת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵך בָּהּ. גִ’לְבֶּרט וּמַרס הָיוּ מִתְחַקִּים עַל טְבִיעוֹת־הָעֲקֵבוֹת הַלְּלוּ מִתּוֹךְ תְּשׂוּמֶת־ לֵב גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. כְּיוֹן שֶׁהָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְגַלּוֹת לָהֶם דְּבָרִים הַרְבֵּה, הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶן מִתּוֹך הַקְפָּדָה יִתְרָה כְּדוֹמָה לְסֶמִינוֹלִים, שֶׁכָּל כָּךְ מְנֻסִּים וּזְרִיזִים הֵם לְחַקֵר אֶת הַסִּימָנִים הַקַּלִּים שׁבַּקַּלִּים בַּמְּקוֹמוֹת, שֶׁהֵם עוֹבְרִים בָּהֶם בְּעוֹנַת הַצַּיִד אוֹ בַּמִּלְחָמָה.

לְאַחַר אַחַת הַחֲקִירוֹת הַמְּדֻקְדְּקוֹת הַלָּלוּ רָאָה גִ’ילבֶּרט יָכֹלֶת לְעַצְמוֹ לְהַגִּיד לְאָבִיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אַבָּא, עַכְשָׁו הַדָּבָר בָּרִי בְּיָדֵנוּ, שֶׁאֲחוֹתִי וְזֶרְמָה אֵינָן נִמְצָאוֹת בְּאוֹתוֹ גְּדוּד הַהוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִגְלוּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע עִקְּבוֹתָיו שֶׁל סוּס, הֲרֵי מוּכָח שָׁאִלּוּ נִמְצְאָה זֶרְמָה בְּתוֹךְ הַגְּדוּד, הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּרֶגֶל וְנוֹשְׂאָהּ אֶת אֲחוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְעִקְּבוֹתֶיהָ הָיוּ נִכָּרִים עַל נְקַלָּה, כְּעִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל דֵּי בַּזְּמַן הַחֲנָיוֹת. וְאוּלָם לֹא מָצָאנוּ אֲפִלּוּ טְבִיעַת־רֶגֶל אַחַת שֶׁל אִשָּׁה אוֹ שֶׁל יַלְדָּה. בְּנוֹגֵעַ לַגְּדוּד הַצָּבָא עָצְמוֹ, אֵין סַפָּק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא מְזֻוּיָן בִּכְלִי־זַיִן שֶׁל יְרִיָּה. בַּמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה מְצוּיִים רִשּׁוּמִים שֶׁל קַתּוֹת־רוֹבִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִבְחַנְתִּי, שֶׁהַקַתּוֹת הַלָּלוּ דּוֹמוֹת לְקַתוֹת־הָרוֹבִים שֶׁל צָבָא־הַיָּם. וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁהַמִּלִיצִיָה הַפְלוֹרִידִית מְזֻיָנָה בִּכְלֵי־נֶשֶׁק מִטִּפּוּס זֶה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן חִידָה הָיָה הַדָּבָר. חוּץ מִזֶּה — וְדָבָר זֶה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא לַאֲסוֹנֵנוּ — מַרֻבִּים אַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַזֶּה פִּי עֶשֶׂר כָּשֶׁלָנוּ. וּלְפִיכָךְ כָּל מָה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, עָלֵינוּ לִנְהֹג זְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר".

מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתוֹ שֶׁל הַקָּצִין הִצְעִיר, וַאֲשֶׁר לַמַּסְקָנוֹת, שֶׁהִסִּיק מִתּוֹךְ מִסְּפָרָם וְצוּרָתָם שֶׁל עֲקֵבוֹת הָרַגְלַים, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ נְכוֹנוֹת. זֶרְמָה וְדֵי לֹא נִמְצְאוּ בְּתוֹךְ גְּדוּד זֶה — דַּבָר זֶה נִרְאֶה כְּוַדַּאי. וְכָאן מוּכָח, שֶׁהָעֲקֵבוֹת הַלְּלוּ אֵינָם עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַהִשְׁפַּנִי וַאֲנָשָׁיו. הַחֲבוּרָה, שֶׁבָּאָה מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחֹר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָּה וּמְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־זַיִן מַעֻלִים כָּאֵלֶּה. וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ הַגְּדוּד הַגָּדוֹל הֲרֵהוּ גְּדוּד הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית, שֶׁפָּנָיו מוֹעֲדוֹת אֶל חֶבְלֵי הַדָּרוֹם שֶׁל חֲצִי־הָאִי, וּבִכְלָל זֶה אֶל אֶוֶרגלָדֶיס אֲשֶׁר טֶקְסַר בָּא לְשָׁם, כַּנִּרְאֶה, לִפְנֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּגְדוּד זֶה לְפִי מִנְינוֹ הָיָה מְהַוָּה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לַבְּנִי לְוָיָתוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק. בָּעֶרֶב עָשׂוּ חֲנִיָּה בְּקָצֵהוּ שֶׁל מַעַר־יַעַר צַר. כַּנִּרְאֶה שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת חָנוּ כָּאן בְּנֵי אָדָם, כְּכָל אֲשֶׁר הֵעִידוּ צִבּוּרִי הֶעָפָר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִצְטַנֵּן, וּשְׂרִידַי הַמְּדוּרוֹת, שֶׁהֻדְלְקוּ לְצָרְכֵי הַחֲנִיָּה. נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁלֹּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֶלָּא מִשֶּׁיַּחְשִׁיךְ הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַלַּיְלָה יִהְיֶה אָפֵל, כִּי הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים וְהַלְבָנָה, שֶׁעָמְדָה בָּרְבִיעִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהּ, אֵינָהּ עֲתִידָהּ לְהוֹפִיעַ אֶלָּא בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה בְּיוֹתֵר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּדוּד בִּתְנָאִים נוֹחִים וְמְעֻלִים. אוּלַי תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת לְאַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, בְּלִי אֲשֶׁר יַבְחִין בָּהֶם, לַעֲקֹף אוֹתוֹ בָּעֹבִי־הַיַּעַר, לַעֲבֹר אוֹתוֹ וְלֵילֵךְ לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַל מְנַת לְהַקְדִּימוֹ וְלָבוֹא אֶל אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי קֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם. הַגְּדוּד הַקָּטָן, אֲשֶׁר מַרְס גִ’ילבֶּרט הָיוּ מְהַלְּכִים כְּמִנְהָגָם בְּרֹאשׁוֹ לְשָׁם רִגּוּל, יָצָא לְדַרְכּוֹ בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה בָּעֶרֶב וְנִכָּנֵס בִּדְמָמָה תַּחַת כִּפַּת־הָאִילָנוֹת, בְּתוֹךְ אֲפֵלָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה. וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִים כֻּלָּם כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת כְּשֶׁהֵם שׁוֹקְדִים לְהַמְעִיט אֶת שֶׁאוֹן מִצְּעָדֵיהֶם, לַבַּל יִשְׁמַע קוֹל הִלוּכָם.

זְמַן מוּעָט לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁעוֹת עָצַר גֶ’מַס בּוֹרְבֶּנְק בְּמִלָּה אַחַת אַתְּ חֲבוּרַת הַנֶּגְרִים, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּרֹאשָׁה בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵן. בְּנוֹ וּמַרס חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּמְהִירוּת וְהָלְכוּ וְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם. הַכֹּל עָמְדוּ דְמוּמִים וּבְלִי־נוֹעַ וְהָיוּ מְצַפִּים לְבֵרוּרָה שֶׁל נְסִיגָה מְהִירָה זוֹ. וְהַבֵּרוּר נִתַּן מִיָּד. “מָה הַדָּבָר גִּ’ילבֶּרט?”… — שְׁאַל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “מָה רְאִיתֶם, אַתָּה וּמַרס?… “תַּחַת הָאִילָנוֹת הוּקַם מַחֲנֶה וְאֵשׁ הַמְּדוּרוֹת שֶׁלּוֹ עֲדַיִן נִרְאֵית יָפֶה”. “וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִכָּאן?”… — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. כְּמֵאָה פְּסִיעוֹת”. “וכִי עָלָה בְּיֶדְכֶם לְהַכִּיר מָה טִיבָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הַחוֹנִים בְּמַחֲנֶה זֶה?” “לָאו, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּדוּרוֹת הוֹלְכוֹת וְדוֹעֲכוֹת”, — עָנָה גִּ’ילְבּרֶט. וְאוּלָם סָבוּרְנִי, שֶׁלֹּא טָעִינוּ כְּשֶׁשִּׁעַרְנוּ, שֶׁמִּנְיָנָם הֲרֵהוּ כְּמָאתַיִם אִישׁ?!” “וכי יְשֵׁנִים הֵם, גִּ’ילבֶּרט?” “הֵן, רֻבָּם יְשֵׁנִים, אֶלָּא שֶׁזְּקִיפִים שׁוֹמְרִים עָלֵיהֶם. רָאִינוּ כַּמָּה נוֹטְרִים הַמִּתְהַלְּכִים הֵנָּה וְשׁוֹב לְבֵין הַבְּרוֹשִׁים וְרוֹבֶה עַל כְּתֵפָם". “וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?” — שְׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל הַקָּצִין הַצָעִיר. “עַד שֶׁנַּעֲקֹף אֶת הַגְּדוּד הַזֶּה. עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכִּיר קֹדֶם כָּל מִי הוּא וּמָה טִּיבוֹ”, — עֲנֵה גִּ’ילבֶּרט.

“הֲרֵינִי מוּכָן לָלֶכֶת לַתּוּר”, אָמַר מַרס. “וַאֲנִי אֲלַוֶּה אוֹתְךָ”, הוֹסִיף וְאָמַר פֶּרִי. “לֹא, אֲנִי אֵלֵךְ”, — אָמַר גִּ’ילבֶּרט. “אֵינִי יָכֹל לִסְמֹךְ עַל אָדָם, חוּץ מֵעַצְמִי בִּלְבָד”… "גִ’ילבֶּרט”, — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק, “ אֵין בְּקִרְבֵּנוּ אֲפִילוֹ אָדָם אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו לְטוֹבַת הָעִנְיָן הַכְּלָלִי. וְאוּלָם רִגּוּל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אָדָם אֶחָד כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ”…

“וּבְכֵן אֵלֵךְ לְבַדִּי”. “לֹא, בְּנִי, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ לְהִשָּׁאֵר עִמָּנוּ”, — עָנָה גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק. “דַּי שֶׁיֵּלֵךְ מַרס לְבַדּוֹ”. “הֲרֵינִי מוּכָן, אֲדֹנָי!” וּבִדְבָרִים אֵלּוּ נֶעֱלָם מַרס בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן גּוּפוֹ הֵכִּינוּ עַצְמָם גֶּ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּבְנֵי לְוָיָתוֹ לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַתְקָפָה, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה. הַצְּרוֹרוֹת הוּרְדוּ לְאֶרֶץ וְנוֹשְׂאֵי־הַמַּשָּׂא הִזְדַּיְנוּ. הַכֹּל נָטְלוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהִתְחַבְּאוּ אֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְלַכֵּד יַחַד בִּן רֶגַע אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּתְּנוּעָה מְרֻכֶּזֶת.

מִמְּקוֹם עֶמְדָּתוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲנֶה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִתְקָרֵב כְּדֵי חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְחִין אֶת אֵשׁ הַמְּדוּרוֹת, שֶׁכְּבָר הָיְתָה קְלוּשָׁה בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין לַחֲזִרָתוֹ שֶׁל הַמֶּטִיס. כְּדֵי לְהַחְלִיט בִּדְבַר הַמַּעֲשִׂים, שֶׁתְּנָאֵי הַמַּצָּב מַצְרִיכִים אוֹתָם באוֹתָה שָּׁעָה. מִקֹּצֶר רוּחַ הִתְרַחֵק גִ’ילבֶּרט מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה קָדִימָה. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מַרס פּוֹסֵעַ וְהוֹלֵך קָדִימָה מִתּוֹך זְהִירוּת יְתֵרָה כְּשֶׁהוּא מַחְבִּיא עַצְמוֹ וְעוֹבֵר מִצִּילּוֹ שֶׁל אִילָן אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ. וּבְדֶרֶך זוֹ הָיָה הוֹלֵך ומתקרב מִתּוֹך סַכָּנָה מוּעָטָה לִהְיוֹת נִרְאֶה. הוּא הָיָה מְקַוֵֶּה, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְקָרֵב בְּמִדָּה שֶׁיּוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם, לְבֵרָר אֶת מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים וְלָדַעַת מִי הֵם וּמַה טִּיבָם. וְדְבָר זֶה לֹא יִהְיֶה מִן הַקַּלִּים. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל וְהַמְּדוּרוֹת לֹא הֵפִיצוּ אֶלָּא אוֹר קָלוּשׁ. כְּדֵי לְהַצְלִיחַ כָּלְשֶׁהוּ מִן הַצֹּרֶך הָיָה לוֹ לִזְחֹל עַד לַמָּקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַגְּדוּד. וּמַרס אַמִּיץ־הַלֵּב הָיָה לְמַדַּי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאַף זָרִיז כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת הַזְּקִיפִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. מַרס הָיָה הוֹלֵך וּמִתְקַדֵּם לְאַט לְאַט. הוּא לֹא לָקַח עִמּוֹ לֹא רוֹבֵה וְלֹא אֶקְדּוֹחַ, כְּדֵי שֶׁלּא לְהַכְבִּיד עַל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶך. הוּא לֹא הָיָה מְזֻיָן אֶלָּא בְּגַּרְזֶן, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶכְרֵחַ בִּדְבַר לְהִמָּנַע מִכָּל רַעַשׁ שֶׁל יְרִיָּה וּלְהִתְגּוֹנֵן בִּדְמָמָה. בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ הַמֶּטִיס אַמִּיץ־הַלֵּב בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר. שֶׁלּא הָיָה רָחוֹק מִן הַמַּחֲנֶה אֶלָּא שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה יַרְדִים. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דּוּמִיָּה מֻחְלֶטֶת. כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הַלְלוּ הָיָה עֲיֵפִים מֵחֲמַּת הֲלִיכָה אָרֻכָּהּ וַיָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. רַק הַזְקִיפִים לְבַדָּם הָיוּ עָרִים עַל מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בִּשְׁקִידָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר — וּמַרס הִכִּיר זֹאת מִיַּד. אַחַד הַזְקִיפִים הַלָּלוּ, שֶׁהוּא הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כַּמָּה רְגָעִים, אָמְנָם עָמַד עַל רַגְלָיו, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָע וְלֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ רוֹבֵהוּ הָיָה מוּטָל עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְהוּא נִשְׁעָן עַל אַחַד הַבְּרוֹשִׁים וְרֹאשׁוֹ מוּטָל לָאָרֶץ, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁתָּקְפָה עָלָיו הַשֵּׁנָה. אוּלַי אֶפְשָׁר הָיָה הַדָּבָר לְהַחְלִיק וְלַעֲבֹר בַּסֵּתֶר מֵאֲחוֹרָיו וּלְהַגּיעַ עַד קְצֵה הַמַּחֲנֶה?

מַרס הִתְגַנּב לְאִיטּוֹ אֶל אִישׁ־הַמִּשְׁמָר, וְהִנֵּה נִשְׁבַּר עָנָף יָבֵשׁ תַּחַת רַגְלָיו, וְקוֹל רַעַשׁ זֶה גִּלָּה אֶת מְצִיאוּתוֹ. וּמִיַּד הִזְדּקֵּף הָאִישׁ וְהֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהִתְכּוֹפֵף וְהַבִּיט לְכָאן וּלְכָאן. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהִבְחִין בִּדְבַר־מַה חָשׁוּד, לְפִי שֶׁנָּטַל אֶת רוֹבֵהוּ וֶהֱרִימוֹ אֶל כְּתֵפוֹ…

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לִירוֹת, הוֹצִיא מַרס מִיָּדוֹ אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁהָיָה מֻכֻוָן כְּלַפֵּי חָזֵהוּ, הַפִּילוּ לָאָרֶץ וְסָתַם בַכַּף יָדוֹ אֶת פִּיו עַד כִּי לֹא יָכֹל לְהַשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה.

וּמִקֵּץ רֶגַע נִקְשָׁר פִּי הָאִישׁ בַּמִּטְפַּחַת, וְשֶׁלּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּהִתְגוֹנְנוּתוֹ הוּרַם בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל הַמֶּטִיס וְנִשָׂא בִּמְהִירוּת אֶל מעַר־הַיַּעַר, אֲשֶׁר גֶּ’יִמס בוֹרְבֶּנק עָמַד שָׁם.

כָּל אוֹתוֹ הַמְאֹרָע לֹא עוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִיבָּם שֶׁל הַזְקִיפִים הָאֲחֵרִים, שֶׁשָׁמְרוּ עַל הַמַּחֲנֶה — סִמָּן שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים מִתּוֹך רַשְׁלָנוּת. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים ומַרס הִנִּיחַ אֶת מַשָׂאוֹ לְרַגְלֵי אֲדוָנֵיו הַצָּעִיר.

וּבֵין רֶגַע אֶחָד הִקִּיפָה חֲבוּרַת הַנֶּגְּרִים אֶת גֶּ’מַס בוֹרְבֶּנק, אֶת גֶּ’ילבָּרט וְאֶת אֶדוּאַרד קרָוֹל וְאֶת הַסּוֹכֵן פְּרִי. הָאִישׁ הָיָה חָנוּק לְמֶחֱצָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁמִיעַ מִילָה, אֲפִילוּ לֹא הָיָה פִּיו קָשׁוּר. מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת מַרְאֵהוּ וֹלְהַכִּיר עַל פִּי מַדָּיו אִם שַׁיָּך הוּא לַמִלִיצִיה הַפְלוֹרִידִית וְאִם לָאו.

מַרס הִתִּיר אֶת הַמִּטְפַּחַת הַקְּשׁוּרָה עַל פִּיו, אֶלָּא שֶׁצָּרִיך הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּשׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו כְּדֵי לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. “הַצִּילוּ!” — צָעַק לִבַסוֹף. “אַל תִּצְעַק!” — אָמַר אֵלָיו גֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנְק. אֵין לְךָ מַה לְּהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ!” “מַה אַתֶּם מְבַקְשִׁים מִמֶּנִּי?” “כִּי תָּשִׁיב לָנוּ תְּשׁוּבוּת בְּרוּרוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֵינוּ!” “הַדָּבָר תָּלוּי בְּטִיב הַשֹּׁאֵלוֹת שֶׁתַּצִּיעוּ לִפְנֵי”, — עָנָה הָאִישׁ, שׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט מְעַט, — “קֹדֶם כָּל הִגִּידוּ לִי, לְמִי אַתֶּם, לִצְפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם?” “לִצְפוֹן”. “אִם כֵּן הֲרֵינִי מוּכָן לַעֲנוֹת!” גִּ’ילְבֶּרט הִתְחִיל לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. “מַה מִּסְפָּר אַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַחוֹנֶה שָׁם? — שָׁאַל אוֹתוֹ. “כְּמַאֲתַיִים”. “ולאן הוּא הוֹלֵך?”… לְאָוֶרגלָדֶיס”. “וּמִי מְפַקֵּד עָלָיו?” הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק”. “הִיק! הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, אֶחָד הַקְּצִינִים שֶׁל ווֹשׁבֶּה!" — קָרָא גֶּ’ילבֶּרט. “הוּא הוּא!” “נִמְצָא שׁפְּלֻגָּה זוֹ נִצְטָרְפָה מִמַּלָּחֵי הָאְסָּכְדָרה שֶׁל דִּיפוֹן? “הֵן, הָרֵי אָנוּ מִצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, צְפוֹנִיִים וּמִתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת!” — הֵשִׁיב הָאִישׁ, שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה כַּנִּרְאֶה לִפְרֹט אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שׁנִּתְיַחֲדוּ לַמִּפְלַגָּה שֶׁנִּלְחֲמָה לְמַעַן הַצֶּדֶק. וּבְכֵן אֵפוֹא תַּחַת הַמִּילִיצִיָה הַפְלוֹרִידִית שֶׁגֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו דִמּוֹ לִפְגֹּשׁ כָּאן, תַּחַת כְּנוּפְיָה מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר, נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם יְדִידִים וְאוֹהֲבִים, חֲבָרִים, לַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סִיוּעָם הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ כָּל כָּך!

"הֵידָד! הֵידָד!” — צָוְחוּ בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל כָּך, שֵׂכָּל הַמַּחֲנֶה הֵקִּיץ מִשְּׁנָתוֹ. וּמִיַּד הִבְהִיקוּ בַּחֲשֵׁכָה לַפִּידִים דּוֹלְקִים וּשְׁנֵי הַגְּדוּדִים הִתְאַחֲדוּ וְהִתְלַכְּדוּ יַחַד בְּמַעַר־הַיַּעַר, וּבְלִי הַסְבָּרוֹת וּבֵרוּרֵי דְּבָרִים לַחַץ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק אֶת יָדוֹ שֶׁל הַקָּצִּין הַצָּעִיר, שֶׁלּא הָיָה מִצַפֶּה כְּלָל לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ בְּדֶרֶך אֶל אֶוֶרגלָדֶיס.

וּבֵרוּרֵי־הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ לֹא אֲרֻכִּים וְלֹא קָשְׁיָם. “אֲדוֹנֵי הַקַפִּיטַן”, — פָּתַח וּשְׁאַל גֶּ’ילבֶּרט, “וְכִי יָכֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי מַה מַעֲשֵׂיכֶם בִּפְלוֹרִדָה הַתַּחְתּוֹנָה?” גֶּ’ילבֶּרט יַקִּירִי”, — הֶחֱזִיר לוֹ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “אָנוּ נִשְׁלַּחְנּוּ לְשַׁם בְּאֶכְּפֶּדִיצִיה מִטַּעַם הַמְּפַקֵד”.

“וּמִנַיִּן אַתֶּם בָּאִים?”… “מִמּוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט, שֶׁמִּשָּׁם הָלַכְנוּ תְּחִילָה אֶל נְיוּ־סְמִירְנָה, שֶׁבִּפְנִים הַפֶּלֶך“. “תַּרְשֵׁנִי לִשְׁאָלְך מַהִי מַטְרָתָה שֶׁל אֶכְּסְפֶּדִיצִיָּה זוֹ?“ “מַטְּרָתָה הִיא לְיַסֵּר כְּנוּפְיָה שֶׁל דְרוֹמִיִּים שֶׁמָּשְכוּ שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת שֶׁלָּנּוּ אֶל הַמַּאַרָב, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ נְקָמוֹת עַל הֲרִיגַת חֲבֵרֵנוּ אַמִיצֵי־הַלֵּב!“ וַהֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַקַּפִּטַן הוֹאוּיִק וַאֲשֶׁר גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק לֹא יָכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵרַע יוֹמַיִם לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִקֶּמדלֶס־בֵּי. הַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן שָׁקַד לָשִׂים הֶסְגֵּר קַפְדָנִי עַל חוֹף הַיָּם. לְתַכְלִית זוֹ הָיָה הצי שֶׁלּוֹ מְשׁוֹטֵט בַּיָּם מֵאֵי אֲנַסְטַסְיָה, הַיּוֹשֵׁב לְמַעְלָה מִסֶּנט־אַבְגּוּסְטִין, וְעַד לִמְבוֹא הַתְּעָלָה הַמַּפְסִידָה אֶת אִיֵּי בָּהָמָה מִכֵּף הַחוֹל אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה. אֶלָּא שֶׁמָּצָא, כִּי הֶסְגֵּר זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָך הֶחְלִיט לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַסִּירוֹת הַדְּרוֹמִיִּים עַד לְאָרְחוֹת־הַמַּיִם הַקְּטַנִּים שׁבַּחֲצִי הָאִי.

לְמַטָּרָה זוֹ נִשְׁלְחָה אַחַת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיוֹת שֶׁלוֹ, שֶׁנִצְטָרְפָה מִפְלֻגָה שֶׁל מַלָחִים וּשְׁתֵּי אֲרָבוֹת שֶׁל הָאֶסְכְדְרָה, בִּפְקֻדָּתָם שֶׁל שְׁנֵי קְצִינִים, אֲשֶׁר לַמְרוֹת מִעוּט אַנְשֵֹיהֶם לֹא חָשְׁשוּ לְהַפְלִיג בַּנְּהָרוֹת שֶׁל הַפֶּלֶך לְשֵׁם בִּקֹּרֶת. וְאוּלָם הַכְּנוּפְיוֹת שֶׁל הַדְרוֹמִיִים עָקְבוּ אַחֲרֵי עֲלִילוֹתֵיהֶם אֵלֶּה שֶׁל צְבָאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הֵן הַנִּיחוּ לְאוֹתָן הָאֲרָבוֹת לְהִכָּנֵס לְתוֹך הַחֵלֶק הַמִּדְבָּרִי הַזֶה שֶׁל פְלוֹרִידָה, שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה שֶׁל אִי־זְהִירוּת מַעֲצִיב בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁחֶבֶל זֶה תָּפוּס עַל יְדֵי הַהִינְדוּיִים וְהַמִילִצִיָה. וְתוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הַדָּבָר הָיְתָה, שֶׁהַכְּנוּפְיָה מְשָׁכָהּ בְּמִרְמָה אֶת הָאֲרֻבּוֹת אֶל הַמַּאֲרָב, שׁהוּכַן אֵצֶל הָאֲגַם קִיסִימִי, בְּרִחוּק שֶׁל שְׁמוֹנִים מִילִין מִמַּעֲרָב לְכֵף מָלַבַּר. שָׁם הִתְנַפְּלָה עֲלֵיהֶן חֲבוּרָה גְדוֹלָה וְהֵמִיתָה הַרְבֵּה מַלְחִים וְאֶת שְׁנֵי הַקְּצִינִים, הַמְמֻנִּים עַל מִשְׁלַחַת רַבַּת אָסוֹן זוֹ. הַנּוֹתָרִים בַּחַיִּים הִצְלִיחוֹ לְהַגִּיעַ אֶל מוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט אַך בְּנֵס. וּמִיַּד צִוָּה הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן לִרְדֹף בְּלִי־אִחוֹר אַחֲרֵי הַמִּילִיצִיָּה הַפְלוֹרִידִית וּלְהִנָּקֵם בָּהּ עַל הֲרִיגַת אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

כְּדֵי לְבַצֵּעַ פְּקֻדה זוֹ הָעֲלָה עַל הַיַּבָּשָׁה סָמוּך לְמוֹסְקִיטוֹ־אִינלֶט גְּדוּד שֶׁל מָאתַיִם מַלָחִים תַּחַת פִיקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק. גְּדוּד זֶה הִגִּיעַ בִּמְהֵרָה לָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה נְיוּ־סְמִירְנָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מֵחוֹף הַיָּם. שָׁם אָסָף הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק אֶת הַיְדִיעוֹת הַדְּרוּשׁוֹת וְיָּצָא לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. אֶל אֶוֶרגלָדִיס, מִתּוֹך תִּקְוָה לִמְצוֹא אֶת הַכְּנוּפְיָה, שֶׁעָשְׂתָה אֶת מַעֲשֵׂה־הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאְרָב בְּקִיסִימִי; עַכְשָׁיו שׁוּב אֵינוֹ רָחוֹק מִמְחוֹז חֶפְצוֹ אֶלָּא מֵרָחֹק מוּעָט. זֶה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר גֶּ’מַס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו לֹא יָדְעוּ אוֹתוֹ עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁבוֹ נִפְגָּשׁוּ עִם הַקַּפִיטַן הוֹאוּיִק בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאָה שׁוּרָה שְׁלֵמֹה שֶׁל שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בֵּין הַקַּפִּיטַן וְהַקָּצִין עַל כָּל הָעִנְיָנִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לַעַסֵֹּק אוֹתָם בֵּין בְּהֹוֶה וּבֵין לֶעָתִיד.

“קֹדֶם כֹּל”, — פָּתַח וָאָמַר גֶּ’ילבֶּרט, “הֱוֵה יוֹדֵעַ, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל אֶוֶרגלָדִיס”. “גַּם אַתֶּם?” — הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן, שֶׁיְדִיעָה זוֹ הִתְמִיהָה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. “וּלְשָׁם מַה אַתֶּם הוֹלְכִים לְשֵׁם?”

לִרְדֹף אַחֲרֵי הַנְּבָלִים וּלְיַסְּרָם, כְּמוֹכֶם אַתֶּם!”

“וּמִי הֵם אוֹתָם הַנְּבָלִים?” “קֶדֶם שֶׁאָשִׁיב לְךָ תְּשׁוּבָה, אֲדוֹנִי הַקַּפִּיטַן, הַרשֵנִי נָא לְשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה. אֵמָתִי יָצָאת עִם אֲנָשֶׁיךָ מִנְּיוּ־סְמִירְנָה?” “לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים”.

“וְכָל אוֹתוֹ הַזְמַן לֹא פְּגַעְתֶּם בְּשׁוּם כְּנוּפְיָה שֶׁל דְּרוֹמִיִּים בִּפְנִים הַפֶּלֶךְ?” “לֹא, לֹא פָּגַעְנוּ, גִּ’ילְבֶּרט יַקִּירִי”, הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק.

“וְאוּלָם מִמַּקּוֹר נֶאֱמָן נוֹדָע לָנוּ, שֶׁכַּמָּה גְדוּדִים שֶׁל הַמִּילִיצִיָּה נִמְלְטוּ לְפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה”.

“וּמִי הוּא מַנְהִיגָה שֶׁל אוֹתָהּ הַכְּנוּפְיָה, שֶׁאַתֶּם רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ? אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ?”

”אָנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ יָפֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהוֹסִיף וְלֵאמֹר, אֲשֶׁר אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְתָפְסוֹ, לֹא יִצְטַעֵר מַר בּוֹרְבֶּנק עַל כָּך”.

”מה כַּוָּנָתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה?” — שְׁאַל גֶּ’ימס בּוֹרְבֶּנק אֶת הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “כִּוַּנְתִּי הִיא, שֶׁאוֹתוֹ מַנְהִיג הוּא הוּא הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁבֵּית הַדִּין הַצָּבָא שֶׁבַּסֶּנָט־אַבְגּוּסְטִין זִכָּה אוֹתוֹ זֶה לֹא כְּבָר, מֵאֶפֶס הוֹכָחוֹת, בַּמִּשְׁפָּט עַל עִסְקִי קֶמדלֶס־בִּי”… “טֶקְסַר?” הַכֹּל הִשְׁמִיעוּ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה פֶּה אַחֵד, וְקַל הָיָה לְהָבִין כַּמָּה גְּדֻלָּה הָיְתָה תְּמִיהָתָם! “אֵיךְ?” — קָרָא גִ’ילבֶּרט, “וכי טֶקְסַר הוּא הוּא מַנְהִיגָה שֶׁל הַכְּנוּפְיָה שֶׁאַתֶּם רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ?”

“הוּא וְלֹא אַחֵר! הוּא הוּא שֶׁעָרַךְ אֶת מַעֲשֶׂה־הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב וְעָמַד בָּרֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה שֶׁל חֲמִשִּׁים נְבָלִים מִבְּנֵי מִינוֹ, שֶׁעָשׂוּ אֶת מַעֲשֶׂה הָרֶצַח, וְעַכְשָׁו, כְּפִי שֶׁנּוֹדָע לָנוּ בִּנָיוּ־סְמִירנָה נִמְלָט אֶל אֶוֶרגלָדֶיס”.

“וְאִם יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לִתְפֹּס אֶת הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה?”… — שָׁאַל אֶדוּאַרד קָרוֹל. “ אָז יוּמַת בַּיְּרִיָּה בּוֹ בַּמָּקוֹם”, — הֵשִׁיב הקפיטן הואויר. “זוֹהִי הַפְּקֻדָּה, שֶׁנִּתְּנָה לִי מֵאֵת הַמְּפַקֵּד. וּמֻבְטֵּח אַתָּה, מַר בּוֹרְבֶּנק, שֶׁפְּקֻדָּה זוֹ תֵּעֲשֶׂה תֵּכֶף וּמִיָּד”.

קַל לְהָבִין, כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה הָרֹשֶׁם, שֶׁעָשְׂתָה יְדִיעָה זוֹ עַל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וּמֵרֵעָיו. כִּמְעַט בָּרי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁבְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַצָּבָא שֶׁהוֹלִיךְ עִמּוֹ הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, תִשְׁתַּחְרֵרְנָה דֵּי וְזֶרְמָה מִשִׁבְיָן, יִתְפְּסוּ טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו בַּכֵּף, וְיָבוֹא סוֹף סוֹף הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ עַל מַעֲשַׂי־הַפֶּשַׁע הַמְרּבִּים. הַמַּלָּחִים וְהַנֶּגְּרִים שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי הוֹשִׁיטוּ יָד אֵלֶּה לְאֵלֶּה וּתְרוּעוֹת הֵידָד הִרְעִישׁוּ אֶת הָאֲוִיר. אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹדִיעָה גִ’ילבֶּרט לַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק לַשֵּׁם מָה בָּאוּ הוּא וּבְנֵי לְוָיָתוֹ אֶל פְלוֹרִיָדה הַדְּרוֹמִית וְשֶׁמַּטְּרָתָם הִיא קֹדֶם כָּל לְשַׁחְרֵר אֶת זָרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁהוּבְלוּ אֶל הָאִי קַרנֶרַל, כְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּפִּתְקָה שֶׁל זָרְמָה. יַחַד עִם זֶה הוֹדִיעַ לַקַּפִּיטַן, כִּי טַעֲנַת הָ“אָלִיבִּי”, שֶׁטָּעַן הַהִישְׁפַּנִי לִפְנֵי בַּיִת הַדִּין הַצְּבָאִי, כּוֹזֶבֶת הִיא וְאֵין לְהַאֲמִין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּקָּשָׁה לְהָבִין, אֵיךְ עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהָבִיא אֶת הָרְאָיָה לַכָּךְ. וְאוּלָם עַכְשָׁו, כְּשֶׁיַּעֲמֹד טֶקְסַר לְדִּין עַל מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה וְעַל מַעֲשֵׂה־הָרֶצַח, שֶׁעָשָׂה בְּקִיסִימִי, דּוֹמֶה שֶׁלֹא יוּכַל עוֹד לְהִמָּלֵט מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ עַל שְׁנֵי הַפְּשָׁעִים הַלָּלוּ. וְאוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל גֶּ’מס בּוֹרְבּנק נִצְנְצָה פִּתְאֹם מַחֲשָׁבָה וְהוּא פָּנָה אֶל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וְאָמַר אֵלָיו.

“וְכִי יָכוֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי בְּאֵיזֶה יוֹם הָיָה אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי הָאֲרָבוֹת שֶׁל צִי מְדִינוֹת־הַבְּרִית?”

“בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק אֲדֹנָי בּוֹרְבֶנק. הַמַּלָּחִים שֶׁלָּנוּ נִרְצְחוּ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס.” “אֲבָל בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עֲדַיִן שָׁהָה טֶקְסַר בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְאַךְ הִתְכּוֹנֵן לִנְטֹשׁ אוֹתוֹ”, — עָנָה וְאָמַר גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק. “וְאִם כֵּן, אֵיכָכָה יָכוֹל לטֹּל חֵלֶק בַּמַּעֲשֵׂה־הָרֶצַח, שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּרִחוּק שֶׁל מָאֵתַיִם מִילִין מִשָּׁם, אֵצֶל אֲגַם קִיסִימִי?” “רְצוֹנְךָ לוֹמַר?…” — קְרָא הַקַּפִּיטַן.

“רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁטֶֹקְסַר הָיָה מַנְהִיגָה שֶׁל אוֹתָהּ הַכְּנוּפְיָה מִבְּנֵי הַדָּרוֹם, שֶׁהִתְנַפְּלָה עַל הָאֲרָבּוֹת שֶׁלָּכֶם!” “טוֹעֶה אַתָּה, אֲדֹנָי בּוֹרְבֶּנק” — הֵשִׁיב הקפיטן הוֹאוּיִק.

“הַמַּלָּחִים שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הַהֲרִיגָה, רָאוּ אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּעֵינֵיהֶם. הַמַּלָּחִים הַלְּלוּ, שֶׁחָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי אוֹתָם בְּעַצְמִי, מַכִּירִים אֶת טֶקְסַר יָפֶה, לְפִי שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בַּסֵּנָט־אַבְגּוּסְטִין”.

“הֲרֵי זֶה דָּבָּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר אֲדֹנָי הַקַּפִּיטַן”, — הֵשִׁיב גֶּ’מס בּוֹרְבֶּנק “הֲרֵי הַפִּתְקָה שֶׁנִּכְתְּבָה עַל יְדֵי זֶרְמָה וְנִמְצֵאת בְּיָדֵנוּ, מוֹכִיחָה שֶׁבַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עָדִין שהה טקסר בַּמִּפְרָץ הַשָּׁחֹר”.

גִ’ילבֶּרט שָׁמַע אֶת דִּבְּרִי אָבִיו וְלֹא הִפְסִיקוּ. הוּא הִכִּיר שֶׁהַדִּין עַמּוֹ הַהִישְׁפַּנִי לֹא יָכֹל לְהִמָּצֵא בְּיוֹם הָרֶצַח בִּסְבִיבוֹת אֲגַם קִיסִימִי. “סוֹף סוֹף אַחַת הִיא!” — עָנָה וְאָמַר. “אַתָּה מוֹצֵא בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם זֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סְתוּמוֹת וְזָרוֹת, שֶׁאֵין אֶת נַפְשִׁי לְבָרְרָן. בְּעֶשְׂרִים וְשָׁנִים לְמַרס עָדִין נִמְצָא בְּמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, וְזֶרְמָה מְעִידָה עַל כָּךְ. וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַרס עָמַד בְּרֹאשׁ כְּנוּפְיָה שֶׁל פְלוֹרִידִים, בָּרִחוּק שֶׁל מָאֵתַיִם מִילִין מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְאַתָּה אֲדוֹנִי הַקַּפִּיטַן, מֵעִיד עַל זֶה עַל סֶמֶךְ הוֹדָעָתָם שֶׁל מַלָּחִים, לוֹ יְהִי כֵּן! וְאֵלֶם דָּבָר אֶחָד בָּרִי הוּא, — שֶׁהוּא נִמְצָא עַכְשָׁו בְּאֶוֶרגלָדֶיס. וּבְכֵן בְּעוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וַאֲנִי נַשִּׂיגֶנּוּ שָׁם!” “צָדַקְתָּ, גִּ’ילבֶּרט”, — עָנָה הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “בֵּין שֶׁיִּיָּרֶה נָבָל זֶה עַל מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה וּבֵין שֶׁיִּיָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חוֹשֵבְנִי, שֶׁהַדִּין יִהְיֶה דִּין אֱמֶת! הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!

וְאַף עַל פִּי כֵן תְּמוּהָה הָיְתָה עֻבְדָּה זוֹ וְלֹא נִתְּנָה לְהִתְפָּרֵשׁ, כַּהַרְבֵּה עֻבְדּוּת אֲחֵרוֹת, הַנּוֹגְעוֹת לְחָיָיו הַפְּרָטִיִּים” שֶׁל טֶקְסַר. שׁוּב הָיָה כָּאן מִין “אָלִיבִּי” שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹמַר עַל הִַהִישְׁפַּנִי שׁנִּתְיַחֲדָה לוֹ הַסְּגֻלָּה לַחֲצוֹת אֶת עָצְמוֹ לַשָּׁנָים.

וכי עֲתִידָהּ הָיְתָה תַּעֲלוּמָה זוֹ לְהִתְבָּרֵר? מִי יוֹדֵעַ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר, וְזֹאת הָיְתָה מְגַמָּתוֹ שֶׁל גְּדוּד הַמַּלָּחִים שֶׁקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁהִתְחַבֵּר עַכְשָׁו אַל בְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶל גֶּ’מס בּוֹרבֶּנק.

 

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר: אֶוֶורְגְּלָדֶס    🔗

אָכֵן אֶרֶץ אֲיֻמָּה וְנֶהְדָּרָה כְּאַחַת הָיְתָה אוֹתָהּ הַנָּפָה אֶוֶורְגְּלָדֶס. מְקוֹמָהּ בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל פְלוֹרִידָה וְהִיא מִשְׂתָּרַעַת עַד כֵּף־הַחוֹל אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲצִי־הָאִי. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁמֵּשׁ חֶבֶל זֶה בִּצָּה גְדוֹלָה אַחַת, שֶׁאֵינָה גְבוֹהָה כִּמְעַט מִפְּנֵי הַיָּם הָאַטְלַנְטִי. מֵי הַיָּם שׁוֹטְפִים אוֹתוֹ בְּשִׁפְעָה עֲצוּמָה בִּזְמַן שֶׁמִּתְחוֹלְלוֹת עָלָיו הַסּוּפוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת בָּאוֹקְיָנוּס וּבַמִּפְרָץ הַמֶּקְסִיקַנִי, וְהַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם זָזִים מִמֶּנּוּ, מִתְעָרְבִים עִם זִרְמֵי הַגְּשָׁמִים שֶׁמְּקַלְּחוֹת הֶעָבִים בִּימוֹת הַסְּתָו. וּמִשּׁוּם כָּךְ חֶבֶל זֶה הֲרֵיהוּ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ יַבָּשָׁה, וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָר לְכוֹנֵן בּוֹ יִשּׁוּב.

אַגְמֵי־הַמַּיִם הַלָּלוּ תְּפוּשִׂים בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל חוֹלוֹת לְבָנִים, הַמַּבְלִיטִים אֶת גּוֹנָם הַכֵּהֶה, וּמְשַׁמְּשִׁים אַסְפַּקְלָרְיוֹת מְרֻבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁרַק מְעוּף הַצִּפֳּרִים הָעוֹבְרוֹת עַל פְּנֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים לְאֵין שִׁעוּר, מִשְתַּקֵּף בָּהֶם. דָּגִים אֵינָם חַיִּים בָּהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה הֲרֵי הֵם שׁוֹרְצִים נְחָשִׁים.

וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, כִּי חֶבֶל זֶה הִנֵּהוּ לְפִי עִקָּר טִבְעוֹ אֶרֶץ שְׁמָמָה, שֶׁאֵינָהּ מַצְמִיחָה כְּלוּם. לְהֶפֶך, עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַתְּקוּעִים בְּתוֹךְ אַגְמֵי־הַמַּיִם הַלָּלוּ, הָרָעִים לַבְּרִיאוּת, חוֹזֵר הַטֶּבַע לִשְׁלִיטָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת שֶׁלוֹ. רֵיחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים, הַגְּדֵלִים בְּאֵזוֹר־אֶרֶץ זֶה, נִצְּחוּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ, אֶת מַחֲלַת הַמַּלָרִיָּה. הָאִיִּים מְבֻשָּׂמִים בֵּריחַ־הַנִּיחוֹחַ שֶׁל אַלְפֵי צְמָחִים, הַפּוֹרְחִים בְּתִפְאֶרֶת מַזְהִירָה, שֶׁנָּאָה וְיָאָה הִיא לִשְׁמוֹ הַפִּיּוּטִי שֶׁל חֲצִי־הָאִי הַפְלוֹרִידִי. וְאָמְנָם נְאוֹת־הַמִּדְבָּר הַלָּלוּ אֲשֶׁר בְּאֶוֶורְגְלָדֶס, הַנּוֹחִים לַבְּרִיאוּת, מְשַׁמְשִׁים מִקְלָט להִינְדוּיִים הַנַּוָּדִים בִּזְמַן חֲנִיּוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵינָן נִמְשָׁכוֹת יָמִים רַבִּים.

כְּשֶׁאַתָּה חוֹדֵר אֶל חֶבֶל־אֶרֶץ זֶה מִילִין אֲחָדִים, מִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ שֶטַח־מַיִם נִרְחָב לְמַדַּי, הֲלֹא הוּא הָאֲגָם אוֹקי־חוֹ־בִּי, הַקָּבוּעַ קְצָת לְמַטָּה מִקַּו־הָרֹחַב הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה. בְּאַחַד הַקְּצָווֹת שֶׁל אֲגָם זֶה מִתְנַשֵּׂא אוֹתוֹ הָאִי קַרְנֶרַל, אֲשֶׁר טֶקְסַר בָּחַר בּוֹ לְשַׁמֵּשׁ לוֹ מִקְלָט שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לְאִישׁ וְשֶׁיַּד רוֹדְפָיו לֹא תַּשִׂיגֵהוּ שָׁם.

וְאָכֵן הָגוּן הָיָה מָקוֹם זֶה לְטֶקְסַר וּבְנֵי סִיעָתוֹ! הֲלֹא בִּזְמַן שֶׁפְלוֹרִידָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת עֲדַיִן לְהִישְׁפַּנְיָּה הָיו הַפּוֹשְׁעִים מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַלָּבָן בּוֹרְחִים בְּיִחוּד לְכָאן, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִיַּד הַשּׁוֹפְטִים שֶׁבְּאַרְצוֹתֵיהֶם. הֵם הִתְעָרְבוּ בְּתוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁבְּעוֹרְקֵיהֶם נוֹזֵל עֲדַיִן דַּם הַקָּרָאִיבִּים, וְהוֹלִידוּ אֶת הַקָּרִיקִים וְאֶת הַסֶּמִינוֹלִים וְאֶת כָּל אוֹתָם הַהִינְדוּיִים הַנַּוָּדִים, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח הָיָה לְכָבְשָׁם בְּמִלְחָמָה אֲרֻכָּה וְרַבַּת־דָּמִים וַאֲשֶׁר הַכְרָעָתָם הַגְּמוּרָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לֹא נִסְתַּיְּמָה אֶלָּא בִּשְׁנַת 1845.

דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָאִי קַרְנֶרַל הָיָה בָּטוּחַ מִכָּל הִתְנַפְּלוּת. אָמְנָם מִצִּדּוֹ הַמִּזְרָחִי לֹא הָיָה מֻפְרָשׁ מִן הַיַּבָּשָׁה – אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּשֵׁם יַבָּשָׁה לְאוֹתָהּ הַבִּצָה, שֶׁהִקִּיפָה אֶת הָאֲגָם. – אֶלָּא עַל יְדֵי תְּעָלָה צָרָה. תְּעָלָה זוֹ הָיְתָה רְחָבָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ אֶלָּא בְסִירָה בִּלְבָד וְלֹא בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

לִבְרֹחַ מִצַּד זֶה, לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בִּשְׂחִיָּה, מִן הַנִּמְנַע הָיָה. מִי יָכֹל הָיָה לַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ, לְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה וּלְהִתְנַפֵּל לְתוֹךְ מֵי־הַבֹּץ הַלָּלוּ, הַמְשֻׁבָּשִׁים בַּעֲשָׂבִים אֲרֻכִּים וְּמְסֻבָּכִים וְשׁוֹרְצִים נְחָשִׁים?

לְמַעְלָה מִשָּׁם הִתְנַשֵׂא יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, שֶׁקַּרְקָעוֹ הָיָה טוֹבְעָנִי לְמֶחֱצָה וְלֹא נִמְצְאוּ בּוֹ אֶלָּא שְׁבִילִים צָרִים, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַבְחִין בָּהֶם וְלִמְצֹא אוֹתָם. וְחוּץ מִזֶּה כַּמָּה מְרֻבִּים הָיוּ הַמַעְצוֹרִים שָׁם! אַדְמַת־טִיט הַנִּצְמֶדֶת אֶל הָרַגְלַיִם כְּדֶבֶק, גִּזְעֵי־עֵץ אַדִּירִים, הַמּוּטָלִים לְרֹחַב, וְרֵיחַ רִקָּבוֹן מְעֻפָּשׁ וּמַחֲנִיק! חוּץ מִזֶּה הָיוּ גְּדֵלִים שָׁם צְמָחִים נוֹרָאִים, שֶּׁמַגָּעָם הָיָה מְסֻכָּן מְאֹד, וְאַלְפֵי פִּטְרִיוֹת עֲנָקִיּוֹת, הַקְּרוּיוֹת “פֶּזִיזֶס”, אֲשֶׁר מִכָּל זַעֲזוּעַ קַל שֶּבְּקַלִּים הֲרֵי הֵן מִתְפּוֹצְצוֹת בּקוֹל רַעַשׁ, כְּאִלּוּ הָיוּ מְמֻלָּאוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה אוֹ דִינָמִיט. וּבִן רֶגַע אֶחָד מִתְמַלֵּא חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר לִיפֵי־צֶמֶר אֲדַמְדַּמִּים בְּצוּרָה שֶׁל חוּטִים דְקִיקִים, הַחוֹדְרִים לְתוֹךְ הַגָּרוֹן וּמוֹלִידִים אֲבַעְבּוּעוֹת קוֹדְחוֹת וּמַכְאִיבוֹת. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר וְלִבְרוֹחַ מִפְּנֵי הַצְּמָחִים הָרָעִים הַלָּלוּ כְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מֵחַיּוֹת רָעוֹת.

דִּירָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לֹא הָיְתָה אֶלָּא “וִיגְוַם” הִינְדוּאִי יָשָׁן, שֶׁנִּבְנָה מִקַּשׁ תַּחַת חֻפָּתָם שֶׁל אִילָנוֹת גְּדוֹלִים בְּחֶלְקוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי. כֵּיוָן שֶׁהָיָה כֻּלֹּו מֻצְנָע בְּתוֹךְ יֶרֶק עֳפָאִים אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ אֲפִילוּ מִן הַחוֹף הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר. שְׁנֵי הַכְּלָבִים – הַחַפְּשָׂנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עָלָיו בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת בֵּית־הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּמִּפְרָץ־ הַשָּׁחוֹר. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ לְמוּדִים לְשֶׁעָבַר בְּצֵיד בְּנֵי אָדָם, הָיוּ קוֹרְעִים לִגְזָרִים אֶת כָּל זָר הַקָּרֵב אֶל הַ“וִיגְוַם”.

לְמָקוֹם זֶה הוּבְאוּ זֶרְמָה וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לִפְנֵי יוֹמַיִם. כָּל זְמַן שֶהָיוּ שָׁטִים בַּסִּירָה בְּמַעֲלֵה נְהַר סֶנְט־ג’וֹן עַד לַאֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן, הָיָה הַמַּסָּע קַל בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם מִשֶׁהִתְחִילוּ עוֹבְרִים בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים הַגָּדוֹל, נַעֲשָׂה הַמַּסָּע קָשֶׁה וְרַב־תְּלָאוֹת אֲפִילוּ לִגְבָרִים אַמִיצֵי־כֹּחַ, הָרְגִילִים בְּאַקְלִים זֶה, הָרַע לַבְּרִיאוּת, וְּלמוּדִים בַּהֲלִיכָה מְמֻשָּׁכָה דֶּרֶךְ יְעָרִים וּבִצְעֵי־מַיִם. וְעַכְשָׁיו צֵא וְּלַמד כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ עִנּוּיֵיהֶן שֶׁל אִשָּׁה וְיַלְדָּהּ! וְאוּלָם זֶרְמָה הָיְתָה אִשָּׁה חֲזָקָה, אַמִּיצַת־לֵב וְנֶאֱמֶנֶת־רוּחַ. כָּל הַדֶּרֶךְ נָשְׂאָה אֶת דֵּי עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ רַגְלֶיהָ הַקְּטָנּוֹת כּוֹשְׁלוֹת וְנוֹבְלוֹת מֵעֲמַל הַהֲלִיכוֹת הַמְמֻשָּׁכוֹת הַלָּלוּ: אִלּוּ הָיָה צֹרֶך בַּדָּבָר, הָיְתָה זֶרְמָה זוֹחֶלֶת עַל בִּרְכֶּיהָ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לְהוֹגִיעַ אֶת הַיַלְדָּה. וּמִשֶּׁהִגִּיעָה אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, תַּם כֹּחָה כָּלִיל.

וְעַכְשָׁיו, לְאַחַר כָּל הָעוֹבְרוֹת עָלֶיהָ, לְאַחַר שֶׁטֶּקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הוֹבִילוּהָ מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר לַמֶּרְחָקִּים, כְּלוּם אֶפְשָׁר

הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לָבוֹא לִיְדֵי יֵאוּשׁ? אִם נֶעֱלָם מִמֶּנָּה, שֶׁהַפִּתְקָה שֶׁמָּסְרָה לָעֶבֶד הַצָּעִיר, נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לְיָדוֹ שֶׁל גֵּ’מס בּוֹרְבֶּנק, הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנֶיהָ, שֶׁהוּא קִפַּחַ אֶת חַיָּיו עַל הֱיוֹתוֹ מָסוּר לָהּ בֶּאֱמוּנָה וְעַל חֶפְצוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לְהַצָּלָתָהּ. הוּא נִתְפָּס בּוֹ בָּרֶגַע, שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ בַּסֵּתֶר מִן הָאִי הַקָּטָן עַל מְנַת לֵילֵךְ לְקֶמדלֶס־בֵּי, הֻכָּה מַכַּת־מָוֶת. וּלְפִיכָךְ הָיְתָה הַמֶּטִיסָה מֻבְטָחָה, כִּי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק לֹא יָדַע מֵעוֹלָם אֶת הַכָּתוּב בַּפִּתְקָה, שֶׁמָּסְרָה לְיָדוֹ שֶׁל הַנֶּגְר הָאֻמְלָל, – כִּי הַהִישְׁפַּנִי וַאֲנָשִׁים מַתְקִינִים עַצְמָם לָלֶכֶת אֶל הָאִי קַרְנֶרַל. וְהוֹאִיל וְכָךְ אֵיכָכָה יָכֹל לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו וְלִרְדֹּף אַחֲרָיו?

וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְזֶרְמָה לַהְגּוֹת בְּלִבָּהּ אֲפִילוּ תִּקְוָה כָּלְשֶׁהִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל הַצָּלָה אָבְדָה מִמֶּנָּה בְּחֶבֶל־אֶרֶץ זֶה, שֶׁשִּׁמְמוּתוֹ וּמוֹרָאָיו הָיוּ יְדוּעִים לָהּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. הִיא יָדְעָה זֹאת הֵיטֵב! מִמָּקוֹם זֶה אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ!

כְּשֶׁבָּאוּ לִמְקוֹם הַמּוֹעָדָה, הָיְתָה הַיַּלְדָּה חֲלוּשָׁה וְּתְשׁוּשַׁת־כֹּחַ בְּיוֹתֵר. מִתְּחִלָּה הָעֲיֵפוּת, שָׁעָיְפָה הַיַּלְדָּה לַמְרוֹת הַטִּפּוּל, שֶׁטִּפְּלָה בָּהּ זֶרְמָה בְּלִי־חָשָׂךְ, וְאַחַר כָּךְ הָאַקְלִים הַגָּרוּעַ פָּגְעוּ פְּגִיעָה קָשָׁה בִּבְרִיאוּתָהּ. הִיא הָיְתָה חִוְרַת־פָּנִים וּכְחוּשָׁה, כְּאִלּוּ הֻרְעֲלָה עַל יְדֵי אֵדֵי הַבִּצּוֹת, וְשׁוּב לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, וְאַךְ בְּקשִׁי יָכְלָה לְהַפְלִיט מִפִּיהָ מִלִּים אֲחָדוֹת, כְּדֵי לִשְאֹל עַל אִמָּהּ. וְשׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְהַגִּיד לָהּ, שֶׁעוֹד מְעַט² וְתִרְאֶה אֶת אִמָּהּ, וְכִי אָבִיהָ, אָחִיהָ, מִיס אַלִּיס וּמַרס יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶן בִּמְהֵרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיְתָה מְנַחֶמֶת אוֹתָהּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לִישִׁיבָתָן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. מִדַּעְתָּהּ, שֶׁהָיְתָה מְפֻתָּחָה שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתֶיהָ וְשֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְחַדְּדָה עוֹד יוֹתֵר עַל יְדֵי הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיהָ מִיּוֹם שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת הָאֲיֻמִּים בְּמַּטָּעָה, הֵבִינָה דֵי כָּל צָרְכָּהּ, שֶׁהִיא נִגְזְלָה מִבֵּית אִמָּהּ וּתְפוּסָה בְּיָדָיו שֶׁל אָדָם רָשָׁע וְשֶׁאִם לֹא יָבוֹאוּ לְהַצִּילָהּ, שׁוּב לֹא תִּרְאֶה אֶת קֶמדלֶס־בֵּי לְעוֹלָם.

עַכְשָׁיו לֹא יָדְעָה זֶרְמָה מַה לְהָשִׁיב לָהּ עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּטִּפּוּל, שָׁהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בָּהּ מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת, רָאֲתָה שֶׁהַיַּלְדָה הָעֲלוּבָה הוֹלֶכֶת וּמִדַּלְדֶּלֶת לְעֵינֶיהָ.

אוֹתוֹ הַ“וִּיגוַם”, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ כְּבָר, לֹא הָיָה אֶלָּא צְרִיף רָעוּעַ, שֶׁלֹּא יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַחְסֶה מַסְפִּיק בִּימוֹת הַסְּתָיו, לְפִי שֶׁהָרוּחַ וְהַגְּשָׁמִים הָיוּ חוֹדְרִים לְתוֹכוֹ מִכָּל צַד. וּכְנֶגֶד זֶה הָיָה מַחְסֶה לְיוֹשְׁבָיו מִפְּנֵי מוֹקְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּתְקוּפַת־הַשָּׁנָה הַחַמָּה, שֶׁכְּבָר הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּמַעֲלַת־רֹחַב זוֹ.

“וִיגוַם” זֶה הָיָה מְחֻלָּק לִשְׁנֵי חֲדָרִים, שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁוִים לְגֹדֶל. אֶחָד הָיָה צַר מְאֹד וְכִמְעַט לְלֹא מָאוֹר וּפִתְחוֹ לֹא הָיָה פָּתוּחַ לַחוּץ אֶלָּא לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי. אוֹתוֹ הַחֶדֶר הָיָה מְרֻוָּח לְמַדַּי וְאוֹר הַיּוֹם נִכְנַס לְתוֹכוֹ בְּעַד הַפֶּתַח הַקָּבוּעַ בֶּחָזִית הָרָאשִׁית שֶׁל הַצְּרִיף הַמָּפְנֶה כְּלַפֵּי חוֹף הַתְּעָלָה.

זֶרְמָה וְדֵי הֻשְׁכְּנוּ בַּחֶדֶר הַקָּטָן, וְשָׁם לֹא נִמְצְאוּ לְתַשְׁמִישָׁן אֶלָּא כְּלֵי־בַּיִת מוּעָטִים וּמַצָּע שֶׁל תֶּבֶן לְמִשְׁכָּב.

הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי הָיָה מְשַׁמֵּשׁ דִּירָה לְטֶקְסַר וְלִסְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא זָז מֵאֲדוֹנָיו לְעוֹלָם. כָּאן נִמְצְאוּ כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ אֵלֶּה: שֻׁלְחָן וְעָלָיו כַּדִּים אֲחָדוֹת שֶׁל יַיִן שָׂרָף, כּוֹסוֹת וּפְנָכוֹת אֲחָדוֹת, מֵעֵין אָרוֹן לְצָרְכֵי אֹכֶל־נֶפֶשׁ, גֶּזַע עֵץ, שֶׁהֻקְצַע מְעַט לְשֵׁם סַפְסַל, וּשְׁנֵי צְרוֹרוֹת עֲשָׂבִים לְמִשְׁכָּב. אֶת הָאֵשׁ הַדְּרוּשָׁה לְבִשּׁוּל מְזוֹנוֹת הָיוּ מְבַעֲרִים בְּכִירָה שֶׁל אֶבֶן, שֶׁהֻתְקְנָה בַּחוּץ אֵצֶל אַחַת מִפִּנּוֹתָיו שֶׁל הַ“וִיגְוַם”. הִיא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ. לַהֲכָנַת הַמְּזוֹנוֹת, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא בָּשָׂר מְיֻבָּשׁ וְּבְשַׂר־צַיִּד, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהִצְטַיֵּד בּוֹ עַל נְקַלָּה עַל פְּנֵי הָאִי, יְרָקוֹת וּפֵירוֹת־בָּר – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מִחְיָה מַסְפֶּקֶת לְאָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת בְּרָעָב.

וּכְנֶגֶד זֶה הָיוּ שֵׁשֶׁת הָעֲבָדִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ טֶקְסַר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, יְשֵׁנִים בַּחוּץ, כְּדוֹמֶה לִשְׁנֵי הַכְּלָבִים, וְּכמוֹהֶם הֵם הָיוּ שׁוֹמְרִים עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הַ“וִּיגגַם” וְחוֹסִים בְּצִלָּם שֶׁל הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁעַנְפֵיהֶם הַתַּחְתּוֹנִים הִתְלַכְּדוּ יַחַד מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. דֵּי וְזֶרְמָה הֻרְשׁוּ לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לָצֵאת וְלָבוֹא בְּאֵין מַעְצוֹר. הֵן לֹא נִכְלְאוּ בְּחַדְרָן, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ כְּלוּאוֹת עַל פְּנֵי הָאִי קַרנֶרַל. שׁוֹבֵיהֶן הִסְתַּפְקוּ בְּכָךְ, שֶׁהָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶן, אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֶׂה־זְהִירוּת זֶה הָיָה לְמוֹתָר, מִשּׁוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה שֶׁלֹא בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁל הָאַרְבָּה, וְאוֹתָה הָאַרְבָּה הָיְתָה שְׁמוּרָה עַל יְדֵי הַנֶּגְרִים בְּלִי־חָשָׂךְ. בִּזְמַן שֶהָיְתָה מְטַיֶּלֶת בַּחוּץ עִם הַיַּלְדָּה, עָמְדָה זֶרְמָה מִיָּד עַל הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בַּבְּרִיחָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא רָאֲתָה זֶרְמָה אֶלָּא אֶת סְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא גָּרַע עַיִן מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ טֶקְסַר לֹא נִזְדַּמֵּן לְפָנֶיהָ. וְאוּלָם עִם בּוֹא הַלַּיְלָה שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, שֶׁסָּח שִׂיחָה קְצָרָה עִם סְקַמְבּוֹ וְצִוָּהוּ לְהַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה. וּמִיָד הָיוּ כָּל דָּרֵי הַ“וִּיגוַם” יְשֵׁנִים, חוּץ מִזֶּרְמָה.

צָרִיךְ לְהַזְכִּיר, שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא עָלְתָה בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה לְהוֹצִיא אַף מִלָּה אַחַת מִפִּיהוּ שֶׁל טֶקְסַר. בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּסִּירָה בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר אֶל אֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן נִסְּתָה לְשָׁאֳלוֹ מַה דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת בַּיַּלְדָּה וָּבָהּ וְהֶעְתִירָה עָלָיו תַּחֲנוּנִים וְאִיּוּמִים אֶלָּא שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ הָיוּ לְבַטָּלָה.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מְדַבֶּרֶת, לֹא הָיָה הַהִישְׁפַּנִי אֶלָּא נוֹעֵץ בָּה אֶת עֵינָיו הַקָּרוֹת וְהָרָעוֹת. אַחַר הִגְבִּיהַּ אֶת כְּתֵפָיו מִתּוֹךְ תְּנוּעָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּטְרִידִים אוֹתוֹ וּבָז לַעֲנוֹת דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ יָדֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה. כְּשֶׁבָּאָה אֶל הָאִי קַרנֶרַל, גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב עִם טֶקְסַר וְּלעוֹרֵר אֶת רַחֲמָיו, אִם לֹא עָלֶיהָ, הֲרֵי עַל הַיַּלְדָּה הָאֻמְלָלָה, וְאִם יַקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ מֵחֶמְלָה, – לְהַטּוֹתוֹ בְּכֹחַ הַמָּמוֹן.

וְהִנֵּה בָּאָה לְיָדָהּ הִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, בְּשָׁעָה שֶׁהַיַּלְדָּה הָיְתָה רְדוּמָה, פָּנְתָה וְהָלְכָה זֶרְמָה אֶל הַתְּעָלָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה טֶקְסַר מִתְהַלֵּךְ עַל שְׂפָתָהּ. הוּא וּסְקַמְבּוֹ הָיוּ מְנַצְּחִים עַל מְלֶאכֶת הַנֶּגְרִים, שֶׁעָקְרוּ מִן הַמַּיִם אֶת הַצְּמָחִים, שֶׁהִצְטַבְּרוּתָם הִכְבִּידָה בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאַרְבָּה.

בִּשְׁעַת מְלָאכָה זוֹ הָיוּ שְׁנֵי נֶגְרִים חוֹבְטִים בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, כְּדֵי לְהַפְחִיד אֶת הַנְּחָשִׁים שֶׁרָאשֵׁיהֶם הָיוּ מְבַצְבְּצִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה עָזַב סְקַמְבּוֹ אֶת אֲדוֹנָיו, שֶׁאַף הוּא כְּבָר פָּנָה לָלֶכֶת מִזֶּה, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֶצְלוֹ זֶרְמָה.

טֶקְסַר הִנִּיחָהּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּכְשֶׁהִשִּׂיגָה אוֹתוֹ, עָמַד תַּחְתָּיו.

“טֶקְסַר”, – פָּתְחָה וְאָמְרָה זֶרְמָה, "עָלַי לְדַבֵּר עִמְּךָ. “וַדַּאי תִּהְיֶה זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וְהִנְנִי מְבַקֶּשֶת מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ אֵלַי”.

טֶקְסַר הִצִּית סִיגָרְיָּה וְלֹא עָנָה דָּבָר. זֶרְמָה הִמְתִּינָה שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר הוֹסִיפָה וְאָמְרָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“טֶקְסַר, אֶפְשָׁר תַּגִּיד לִי סוֹף סוֹף מַה דַּעֲתְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּדֵי בּוֹרְבֶּנק?”

אֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה.

“אֵין אֶת נַפְשִׁי”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה הַמֶּטִיסָה, לְגַלְגֵּל אֶת רַחֲמֶיךָ עַל גּוֹרָלִי אֲנִי. אֵין הַמְדֻבָּר כָּאן אֶלָּא עַל הַיַּלְדָּה, שְׁחַיֶּיהָ תְּלוּיִים מִנֶּגֶד וְשֶׁעוֹד מְעַט וְתֵחָלֵץ מִיָּדֶיךָ…"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיעַ טֶקְסַר אֶת כְּתֵפָיו לְאוֹת, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה כָּל עִקָּר.

“אָמְנָם כֵּן, עוֹד מְעַט”, – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה זֶרְמָה. “אִם לֹא עַל יְדֵי מְנוּסָה, הֲרֵי עַל יְדֵי הַמָּוֶת”.

הַהִישְׁפַּנִי הִפְלִיט מִפִּיו לְאִטּוֹ אֶת עָשָׁן הַסִּיגָרְיָּה וְלֹא הֵשִׁיב אֶלָּא תְּשׁוּבָה זוֹ:

“הֲבָלִים! הַיַּלְדָּה תָּנוּחַ יָמִים אֲחָדִים וְתָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, וַהֲרֵינִי סוֹמֵךְ עֲלַיִךְ זֶרְמָה, שֶׁתְּטַפְּלִי בָּהּ בִּשְׁקִידָה וּתְשַמְּרִי בְּיָדֵנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה הַזּאֹת!”

“לָאו, הֲרֵינִי חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לְךָ, טֶקְסַר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ יָמִים מוּעָטִים וְהַיַּלְדָּה הַזּאֹת מוֹת תָּמוּת, וְּללֹא שׁוּם הֲנָאָה לְעַצְמְךָ!”

“לְלֹא הֲנָאָה לְעַצְמִי?” – הֵשִׁיב טֶקְסַר. “הֲרֵי אֲנִי מַחֲזִיק אוֹתָהּ בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאִמָּהּ, הַהוֹלֶכֶת לָמוּת, מֵאָבִיהָ, מֵאָחִיהָ, הַמְדֻכְדָּכִים מֵרֹב יֵאוּשׁ!”

“לוּ יְהִי כֵן!” – אָמְרָה זֶרְמָה. “אֲבָל הֲרֵי כְּבָר הִשְׁבַּעְתָּ, טֶקְסַר, אֶת תַּאֲוַת הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ דַּיֶךָ, וְהַאֲמִינָה לִי, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁתָּשִׁיב אֶת הַיַּלְדָּה לְהוֹרֶיהָ תְּהֵא נִשְׂכָּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל יְדֵי שֶׁתַּעֲצֹר אוֹתָהּ כָּאן”.

“מַה כַּוָּנָתֵךְ בִּדְבָרִים אֵלֶּה?”

“כַּוָּנָתִי הִיא, שֶׁכְּבַר גָּרַמְתָּ לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק יִסּוּרִים מְרֻבִּים לְמַדַּי. עַכְשָׁיו הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁתִּתֵּן דַּעְתְּךָ לְתוֹעַלְתְּךָ…”

“לְתוֹעַלְתִּי?…”

“אָמְנָם כֵּן, טֶקְסַר”, – עָנְתָה זֶרְמָה מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “הַמַּטָּעָה שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי נֶחְרְבָה, הַגְּבֶרֶת בּוֹרְבֶּנק הוֹלֶכֶת לָמוּת, וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עִמְּךָ כְּבָר מֵתָה, בִּתָּהּ נֶעֶלְמָה וְאָבִיהָ מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לַשָּוְא. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, כִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הָאֵלֶּה עָשִׂיתָ אַתָּה, טֶקְסַר! לִי הַמִּשְׁפָּט לְהַגִּיד לְךָ זֹאת בְּפָנֶיךָ. אֲבָל הִזָּהֵר! יָבוֹא יוֹם וּמַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ יִגָּלוּ לְאוֹר. תֵּן דַּעְתְּךָ לָעֹנֶשׁ, שֶׁאַתָּה צָפוּי לוֹ. טוֹבַת עַצְמְךָ דּוֹרֶשֶׁת לָחוּס וְלַחְמֹל. אֵינִי מְדַבֶּרֶת עַל עַצְמִי, אֲשֶׁר בַּעֲלִי לֹא יִמְצָאֵנִי לִכְשֶׁיָּשוּב בַּחֲזָרָה. לָאו! הֲרֵינִי מְדַבֶּרֶת עַל יַלְדָּה עֲנִיָּה זוֹ, שֶׁהוֹלֶכֶת לָמוּת. עָצְרֵנִי כָּאן, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, וּשְׁלַח בַּחֲזָרָה אֶת הַיַּלְדָּה אֶל קֶמְדלֶס־בֵּי, הֲשִׁיבֶנָּה אֶל אִמָּהּ. שׁוּב לֹא יִתְבְּעוּ אוֹתְךָ לָתֵּת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁעָשִׂיתָ לְשֶׁעָבַר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם תִּדְרשׁ, יְשַלְּמוּ לְךָ זָהָב בִּמְחִיר חֻפְשָׁתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. אִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ כָּזֹאת, טֶקְסַר, וּמַצִּיעַה לְפָנֶיךָ חֲלִיפִין אֵלֶה, אֵינִי עוֹשָׂה זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת וּמַכִּירָה הֵיטֵב אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵי בֵּיתוֹ. וּבְכֵן הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהֵם יַקְרִיבוּ אֶת כָּל הוֹנָם כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, וּבֵאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁהֵם יְקַיְּמוּ אֶת הַהַבְטָחָה, שֶׁמַּבְטִיחָה לְךָ שִׁפְחָתָם!”

“שִׁפְחָתָם?…”– קָרָא טֶקְסַר מִתּוֹך לִגְלוּג. “שׁוּב אֵין עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בְּקֶמְדלֵס־בֵּי!”

“כֵּן הַדָּבָר, טֶקְסַר, הֲרֵינִי שִׁפְחָתָם, כִּי וִתַּרְתִּי עַל הַשִּׁחְרוּר, כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בְּבֵית אֲדוֹנִי!”

“הַאֻמְנָם, זֶרְמָה, הַאֻמְנָם?” – אָמַר טֶקְסַר. “אִם כֵּן אֵפוֹא, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָאַסְתְּ לִהְיוֹת שִׁפְחָה, נָבוֹא בְּהִתְקַשְּׁרוּת עִמָּךְ. לִפְנֵי שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע שָׁנִים חָפַצְתִּי לִקְנוֹתֵך מֵאֵת יְדִידִי טִיקְבּוֹרְן. הִצַּעְתִּי בַּעֲדֵךְ, בַּעֲדֵךְ לְבָד סְכוּם מְסֻיָּם, וְאִלְמָלֵא הִרְבָּה גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק בִּמְחִירֵךְ וְקָנָךְ לְתוֹעַלְתּוֹ, שֶׁלִּי הָיִית מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָךְ. עַכְשָׁיו הֲרֵי אַתְּ בְּיָדִי וְהִנְנִי לְהַחֲזִיק בָּךְ”.

“לוּ יְהִי כֵּן, טֶקְסַר!” – עָנְתָה זֶרְמָה, “הֲרֵינִי שִׁפְחָתְךָ, אֲבָל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? הַאִם לֹא תָּשִׁיב אוֹתָהּ לְהוֹרֶיהָ?”

“לְהָשִׁיב אֶת בִּתּוֹ שֶׁל גֶ’מס בֹּוֹרְבֶּנק לְאָבִיהָ?…” – הֵשִׁיב טֶקְסַר בּקוֹל מָלֵא שִׂנְאָה נִצַּחַת, – “הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!”

“נָבָל!” – קָרְאָה זֶרְמָה מִתּוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת. “דַּע לְךָ אֵפוֹא: אִם אָבִיהָ לֹא יוֹצִיאֶנָּה מִיָּדֶיךָ, יוֹצִיאֶנָּה אֱלֹהִים!”

צְחוֹק לַעַג וְּמנוֹד־כְּתֵפַיִם – הִנֵּה כָּל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵשִׁיב הַהִישְׁפַּנִי. הוּא גּוֹלֵל עוֹד סִיגָרְיָּה אַחַת וְהִדְלִיק אוֹתָהּ בִּשְׁאֵרִיתָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה וָּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה, בְּלִי לְהָעִיף אֲפִילוּ מַבַּט־עַיִן אֶחָד בְּזֶרמָה.

אָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, אִלּוּ הָיָה נֶשֶׁק בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה אֲמִּיצַת־הַלֵּב, הָיְתָה הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹרְגִים חַיָּה רָעָה. וְלֹא הָיְתָה מַשְׁגַּחַת בַּסַּכָּנָה לִהְיוֹת מוּמָתָה בִּיְדֵי סְקַמְבּוֹ וּמֵרֵעָיו. אֶלָּא שֶּׁלֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הִיא עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ בְּלִי־נוֹעַ וְהִבִּיטָה אֶל הַנֶּגְרִים, הָעוֹבְדִים אֶת עֲבוֹדָתָם עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה. אֵין עֵינֵיהָ רוֹאוֹת פָּנִים מַסְבִּירוֹת. פַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל כֻּלָּם זְעוּמִים כְּשֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת, וְדוֹמֶה שֶׁשּׁוּב אֵינָם נִמְנִים עִם בְּנֵי אָדָם. הִיא חָזְרָה אֶל הַ“וִּיגְוַם”, כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ שׁוּב בְּתַפְקִיד שֶׁל אֵם לְגַבֵּי הַיַּלְדַּה, שֶׁקָּרְאָה לָהּ בְּקוֹל חָלוּשׁ.

זֶרְמָה נִסְּתָה לְנַחֵם אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁנָּטְלָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. נְשִׁיקוֹתֶיהָ הֶחֱיוּ אֶת רוּחָהּ מְעַט. הִיא הֵכִינָה לָהּ מַשְׁקֶה חַם עַל גַּבֵּי הַסִּירָה שֶׁבַּחוּץ, שֶׁלְּשָׁם הוֹצִיאָה אוֹתָהּ. הִיא שָׁקְדָה עֲלֶיהָ וְטִפְּלָה בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר הָיְתָה לְאֵל יָדָהּ בְּתוֹךְ הַמַּחְסוֹר וְהַעֲזוּבָה, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בָּהֶם. וְדֵי הִבִּיעָה לָהּ אֶת תּוֹדָתָהּ מִתּוֹךְ חִיוּךְ… אֲהָה לְחִיוּךְ זֶה!… הוּא הָיָה מַר וְעָגוּם יוֹתֵר מִדְּמָעוֹת!

זֶרְמָה שׁוּב לֹא נִפְגְּשָׁה עִם הַהִישְׁפַּנִי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּקְּשָׁה לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ. מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר? הוּא לֹא הָיָה עָשׂוּי לְשַׁנּוֹת אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁבְּלִבֹּו, וְתוֹכָחוֹת חֲדָשׁוֹת עֲלוּלוֹת אַךְ לְהָרַע אֶת הַמַּצָּב עוֹד יוֹתֵר.

וְאָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר. אַף עַל פִּי שֶׁעַד עַכְשָׁיו, בֵּין בִּזְמַן שֶׁשָּׁהוּ בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וּבֵין בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל, לֹא הָיָה מִתְנַהֵג טֶקְסַר קָשֶׁה לֹא עִם הַיַּלְדָּה וְלֹא עִם זֶרְמָה, בּכָל זֹאת הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת, שֶׁאָדָם כְּמוֹתוֹ מֻכְשָׁר לְכָל רֶשַׁע. אִם תִּתְקוֹף עָלָיו חֲמַת זַעַם, עָלוּל הוּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־אַלָּמוּת אַכְזָרִים בְּיוֹתֵר. נֶפֶשׁ מָשְׁחָתָה זוֹ לֹא הָיְתָה מֻכְשָׁרָה לְרֶגֶשׁ שֶׁל חֶמְלָה כָּלְשֶׁהוּ, וְכֵיוָן שֶׁטּוֹבַת עַצְמוֹ לֹא הִכְרִיעָה אֶת שִׂנְאָתוֹ, רָאֲתָה זֶרְמָה אֶת עַצְמָהּ אֲנוּסָה לְהִתְיָאֵש מִכָּל תִּקְוָה לֶעָתִיד. וַאֲשֶׁר לְמֵרֵעָיו שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי, לִסְקַמְבּוֹ וְלַעֲבָדָיו כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לִדְרֹש מֵהֶם שֶׁיִּהְיוּ רַחֲמָנִים יוֹתֵר מֵאֲדוֹנֵיהֶם? גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם מַה יְּהֵא גּוֹרָלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחַד מֵהֶם, שֶׁיַעֲרֹב אֶת לִבֹּו לְהַרְאוֹת לָהּ אוֹת כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרָהּ, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה מַה לְקַוּוֹת מֵהֶם. לֹא הָיָה לָהּ אֵפוֹא עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָהּ בִּלְבָד וְהִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִיא גָמְרָה בְּלִבָּהּ לִבְרֹחַ בַּלַּיְלָה הַבָּא.

אֲבָל כֵּיצָד? הֲלֹא מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת אֵזוֹר הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הָאִי קַרְנֶרַל. אָמְנָם אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאֲגַם שֶׁמִּנֶּגֶד לַ“וִּיגְוַם” לֹא הָיָה רָחָב בּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְחִיָּה. וּבְכֵן לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה: לִתְפֹּשׂ אֶת הָאַרְבָּה וְלָשׁוּט בָּהּ עַד לְעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה.

וְהִנֵּה בָּא הָעֶרֶב וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה, שֶׁעָתִיד הָיָה לִהְיוֹת לֵיל מַחֲשַׁכִּים וְשׁוֹאָה, לְפִי שׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים וּמֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁרוּחַ סְעָרָה מִתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה.

אִם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִזֶרְמָה לָצֵאת מִן הַ“וִּיגְוַם” אֶלָּא דֶרֶךְ פִּתְחוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הַגָּדוֹל, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי לִפְרֹץ חוֹר בְּתוֹךְ כֹּתֶל־הַקַּשׁ וְלַעֲבֹר בַּעֲדוֹ מִתְּחִלָּה בְּעַצְמָה וְאַחַר כָּךְ לִמְשֹׁךְ אַחֲרֶיהָ אֶת דֵּי? וְלִכְשֶׁתַעֲמֹד בַּחוּץ, תִּמָּלֵךְ בְּדַעֲתָהּ מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד.

סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת לֹא נִשְׁמַע מִבַּחוּץ דָּבָר זוּלָתִי שְׁרִיקוֹת הָרוּחַ. טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הָיוּ יְשֵׁנִים. הַכְּלָבִים וַדַּאי הִתְחַבְּאוּ תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים וְלֹא הָיוּ מְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לַבַּיִת.

הַשָׁעָה הָיְתָה נוֹחָה לְזֶרְמָה לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשַׂבְתָּהּ.

בִּזְמַן שֶׁדֵּי הָיְתָה מוּטֶלֶת עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְיָשְׁנָה הִתְחִילָה זֶרְמָה לְחַלֵּץ בַּחֲשַׁאי אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הַקָּנִים, שַׁהַכֹּתֶל הַצְּדָדִי שֶׁל הַ“וִּיגְוַם” נִצְטָרֵף מֵהֶם.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת שֶל עֲבוֹדָה לֹא הָיָה החוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל מַסְפִּיק עֲדַיִן בְּמִדָּה שֶׁהִיא וְהַיַּלְדָּה תּוּכַלְנָה לַעֲבֹר בּוֹ. וּבְכֵן הוֹסִיפָה לְהַגְדִּילָוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ, וּפִתְאֹם שָׁמְעָה קוֹל שָׁאוֹן וְהִיא הִפְסִיקָה אֶת מְלָאכְתָּהּ.

שָׁאוֹן זֶה עָלָה מִן הַחוּץ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה. נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחַת הַכְּלָבִים, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹת־הַתְרָאָה, שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה. טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ הִתְעוֹרְרוּ מִיָּד וְחָפְזוּ וְיָצְאוּ בִּבְהִילוּת מֵחֶדְרָם.

וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת. כַּנִּרְאֶה, שֶׁחֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם בָּאָה אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה. וּבְכֵן אֲנוּסָה הָיְתָה זֶרְמָה לַעֲזֹב אֶת נִסְיוֹנָהּ לִבְרֹחַ, שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הָיָה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אוֹתָהּ שָׁעָה.

לֹא הָיְתָה שָׁעָה קַלָּה וְלַמְרוֹת הֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ שֶׁל הָרוּחַ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין קוֹל שֶׁל הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם.

זֶרְמָה הִטְתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה. מַה הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע?

אֶפְשָׁר שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה חָמְלָה עָלֶיהָ? וְכִי שָׁלְחָה לָה תְּשׁוּעָה, שֶׁשּׁוּב לֹא יָכְלָה לְצַפּוֹת לָהּ?

לֹא, הַתְּשׁוּעָה לֹא בָּאָה, וְהִיא הֵבִינָה זֹאת. אִלְמָלֵא כֵּן, וַדַּאי הָיָה מִתְרַגֵּשׁ קְרָב בֵּין הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּבֵין אַנְשֵׁי טֶקְסַר, וַדַּאי הָיְתָה תִּגְרָה בִּשְׁעַת הַמַּעֲבָר בַּתְּעָלָה, אֵלֶה וְאֵלֶה הָיוּ מְצַוְּחִים וִירִיוֹת־רוֹבִים הָיוּ מְפוֹצְצוֹת. שׁוּם דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא אֵרַע. לְהֵפֶךְ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל בָּא גְּדוּד־עֵזֶר.

לְאַחַר רֶגַע הִבְחִינָה זֶרְמָה, שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ אֶל הַ“וִּיגְוַם”. הַהִישְׁפַּנִי בָּא בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה סְקַמְבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַהִינְדּוּאִי עֲדַיִן הָיָה נִשְׁמַע בַּחוּץ, מִצַּד הַתְּעָלָה.

בַּחֶדֶר נִמְצְאוּ אֵפוֹא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הַם הִתְחִילוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה בְּלַחַשׁ, וְאַחַר הִפְסִיקוּ אֶת הַשִּיחָה.

אֶחַד מֵהֶם, וּפַנָּס בְּיָדוֹ, נִפְנָה וְהָלַךְ אֶל חַדְרָהּ שֶׁל זֶרְמָה. זוֹ הִסְפִּיקָה לְהִתְנַפֵּל עַל מִשְׁכָּבָהּ וּלְהַעְלִים בְּגוּפָהּ אֶת הַחוֹר, שֶׁנָּקְבָה בַּכֹּתֶל הַצְּדָדִי.

טֶקְסַר – כִּי אָכֵן הוּא הָיָה הָאִישׁ – פָּתַח קְצַת אֶת הַדֶּלֶת, הֵצִיץ בַּחֶדֶר וְרָאָה אֶת הַמֶּטִיסָה שׁוֹכֶבֶת אֵצֶל הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה וּשְׁקוּעָה לְמַרְאִית־עַיִן בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. וּמִיָּד הִסְתַּלֵּק וְהָלַךְ לוֹ.

זֶרְמָה חָזְרָה כְּרֶגַע לִמְקוֹמָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, שֶׁנִסְגְּרָה שׁוּב.

אָמְנָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְאֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הָאִישׁ הַמֵּסִיחַ עִם טֶקְסַר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לִרְאוֹת, אֲבָל אֶת הַשִׂיחָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יָכְלָה לִשְׁמֹעַ יָפֶה.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁמְעָה זֶרְמָה בּאוֹתָהּ שָׁעָה.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעָה זֶרְמָה    🔗

“אַתָּה בָּאתָ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל?”

“הֵן, הֲרֵינִי כָּאן זֶה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת”.

“וַאֲנִי סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְּךָ יוֹשֵׁב בְּאָדָמסְוִיל³ בִּסְבִיבוֹתָיו שֶׁל הָאֲגָם אַפּוֹפְּקָה ⁴ ) ?” “הָיִיתִי שָׁם לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים”

“וְלָמָּה בָּאתָ לְכָאן?”

“הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר”.

“הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאֵין לָנוּ לְהִפָּגֵּשׁ לְעוֹלָם בְּשׁוּם מָקוֹם, חוּץ מִן הַבִּצּוֹת שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר וְרַק בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מוֹדִיעֵנִי עַל כָּך מֵרֹאשׁ בְּשׁוּרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁבִּכְתָב”.

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁמֻּכְרָח הָיִיתִי לָצֵאת מִמְּקוֹמִי בְּחִפָּזוֹן וּלְהִמָּלֵט אֶל אֶוֶרגלָדֶיס”.

“מִפְּנֵי מָה?”

“הִנְנִי לְסַפֵּר לְךָ מִיָּד”.

וְכִי אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְסַכָּנָה, שֶׁמָּא יִוָּדַע סוֹדֵנוּ?"…

“לָאו! בָּאתִי בַּלַּיְלָה וְאִישׁ מֵעֲבָדֶיךָ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אוֹתִי”.

אִם זֶרְמָה לֹא הֵבִינָה כְּלוּם מִכָּל אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁלֹּא יָכְלָה לְנַחֵשׁ וְלִמְצֹא מִי הָיָה אוֹתוֹ הָאוֹרֵחַ שֶבַּוִיגוַם, שֶׁבָּא לְכָאן בְּהֶסַּח־הַדַּעַת. דָּבָר זֶה וַדַּאי הוּא, שֶׁבַּחֶדֶר נִמְצְאוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אָדָם אֶחָד הוּא הַשּׁוֹאֵל וְהוּא הַמֵּשִׁיב. הַקּוֹל, חִתּוּךְ־הַדִּבּוּר, הַנְּעִימָה – הַכֹּל אֶחָד הָיָה. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל הַמִּלִּים הֲלָּלוּ יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל אָדָם אֶחָד. לַשָּׁוְא נִסְּתָה זֶרְמָה לְהָצִיץ בַּסְּדָקִים שֶׁבַּדֶּלֶת וְלִרְאוֹת דָּבָר. הַחֶדֶר הַמּוּאָר בְּאוֹר קָלוּשׁ הָיָה שָׁקוּעַ בַּאֲפֵלָה לְמֶחֱצָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בָּרוּר שׁוּם דָּבָר. וּלְפִיכָךְ אֲנוּסָה הָיְתָה הַמֶּטִיסָה לְהִסְתַּפֵּק בְּהַקְשָׁבָה בִּלְבָד וְלִשְׁמֹעַ, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶת כָל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, שֶׁאוּלַי יָכְלָה לִהְיוֹת חֲשׁוּבָה בִּשְׁבִילָהּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתְקוּ רֶגַע אֶחָד, הוֹסִיפוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לָסִיחַ זֶה עִם זֶה. כַּנִּרְאֶה שֶׁטֶקְסַר הוּא הוּא שֶׁשָּׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּהַלָּן:

“לֹא בָּאתָּ לְבַדְּךָ?”

“לָאו, אֲחָדִים מִבְּנֵי סִיעָתֵנוּ לִוּוּנִי עַד אֶוֶרגלָדֶיס”.

“וְכַמָּה מִנְיָנָם?”

“כְּאַרְבָּעִים אִישׁ”.

“וְכִי אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁיִוָּדַע לָהֶם מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵנוּ לְהַעְלִים יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ?”

“אֵינִי חוֹשֵׁשׁ כָּל עִקָּר. הֵם לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם אֶת שְׁנֵינוּ יָחַד. וְּכְשֶׁיֵּצְאוּ מִן הָאִי קַרנֶרַל, לֹא יֵדְעוּ כְּלוּם, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יְשַׁנֶּה אֶת תָּכְנִית חַיֵּינוּ!”

אוֹתָה שָׁעָה דּוֹמָה הָיְתָה זֶרְמָה כְּאִלּוּ הִיא שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל הַחִכּוּךְ שֶׁל שְׁתֵּי יָדַיִם הַחוֹבְקוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

אַחַר נִתְחַדְּשָׁה הַשִּׂיחָה וְהָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בְּצוּרָה שֶׁלְּהַלָּן:

“מַה זֶה אֵרַע לְאַחַר כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל?”

“מַעֲשֶׂה חָמוּר בְּיוֹתֵר. יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי דִיפּוֹן כָּבַשׁ אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין?”

“הֵן, הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת, וּבְוַדַּאי יָדוּעַ לְךָ, מִנַּיִן לִי זֹאת”.

“אָמְנָם כֵּן! אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה בְּרַכֶּבֶת שֶׁל פֶרְנַנְדִינָה הָיָה דָבָר בְּעִתּוֹ וְעַל יָדוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לְךָ הַזְּכוּת לִטְעֹן טַעֲנַת אָלִיבִּי, שֶׁהִכְרִיחָה אֶת בֵּית־הַדִּין הַצְּבָאִי לְזַכּוֹת אוֹתְךָ בַּמִּשְׁפָּט”.

“עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ!… וְאֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָנוּ נִצָּלִים בְּדֶרֶךְ זוֹ!”

“גַּם לֹא תִּהְיֶה הָאַחֲרוֹנָה. וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מַה כָּבְשׁוּ הַצְּפוֹנִיִּים אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין? לֹא לְשֵׁם לְכִידָתָהּ שֶׁל בִּירַת פֶּלֶךְ סֶנט־ג’וֹן בִּלְבָד, אֶלָּא בְּעִקָּר לְשֵׁם הֲטָלַת הֶסְגֵּר עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי”.

“שָׁמַעְתִּי זֹאת”.

“וְאוּלָם דִּיפוֹן סָבוּר הָיָה, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה עַל הַחוֹף מִתּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל סֶנט־גּ’וֹן וְעַד אִיֵּי בָּהָמָה אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת, וְהוּא אָמַר לִרְדֹּף אֶת הָעוֹסְקִים בְּהַבְרָחַת צָרְכֵי־מִלְחָמָה בִּפְנִימָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה גּוּפָהּ. וּבְכֵן הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ לְשֵׁם כָּךְ שְׁתֵּי אֲרָבוֹת עִם גְּדוּד שֶׁל מַלָּחִים תַּחַת יַד שְׁנֵי קְצִינִים מִן הָאֶסְכַּדְרָה. – וְכִי שָׁמַעְתָּ עַל מִשְׁלַחַת זוֹ?”

“לָאו”.

“בְּאֵיזֶה יוֹם יָצָאתָ מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר?… יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר שֶׁזִּכּוּךָ בַּדִּין?”…

“הֵן, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ זֶה”.

“אָמְנָם כֵּן, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ”.

צָרִיךְ לְהָעִיר, שֶׁגַּם זֶרְמָה לֹא יָכְלָה לַדַעַת כְּלוּם עַל מַעֲשֶׂה־הִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב בִּקִיסִימִי, שֶׁהַקַּפִּיטָן הוֹאוּיִק סִפֵּר עָלָיו לְגִ’ילְבֶּרט בּוֹרְבֶּנק בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּיַּעַר.

וּבְכֵן שָׁמְעָה עַכְשָׁיו יַחַד עִם הַהִישְׁפַּנִי אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אֵיךְ הֹעֲלוּ שְׁתֵּי הָאֲרָבוֹת בָּאֵשׁ וּמִכָּל הַגְּדוּד לֹא נוֹתְרוּ בַּחַיִּים אֶלָּא כִּתְרֵיסָר אֲנָשִׁים שֶׁנִּצְּלוּ בֶּעָמָל וְהֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה לַמְפַקֵּד.

“יָפֶה!… יָפֶה!” – קָרָא טֶקְסַר. “אַךְ זֶהוּ גְמוּל נָאֶה עַל כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גֶ’קְסוֹנְוִיל! וִּמי יִתֵּן וְעָלָה בְּיָדֵנוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הַצְּפוֹנִיִּים הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ אֶל מַעֲמַקֵּי פְלוֹרִידָה שֶׁלָּנוּ! לֹא הָיָה נוֹתָר מֵהֶם אַף אֶחָד!”

“אָמְנָם כֵּן, לֹא הָיָה נוֹתָר מֵהֶם אַף אֶחָד”, – עָנָה הַשֵּׁנִי, “וּבְיִחוּד אִם יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא אֶל הַבִּצּוֹת שֶׁל אֶוֶרגלָדֶיס! וְאָמְנָם עוֹד מְעַט וְאָנוּ נִרְאֶה אוֹתָם כָּאן”.

“מָה רְצוֹנְךָ לוֹמַר בָּזֶה?”

“רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן נִשְׁבַּע לְהִנָּקֵם אֶת נִקְמַת הַקְּצִינִים וְהַמַּלָּחִים שֶׁלוֹ שֶׁהוּמְתוּ. וּלְשֵׁם כָּך נִשְׁלְחָה אֶכְּסְפֶּדִיצִיָה חֲדָשָׁה אֶל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל פֶּלֶךְ סֶנט־ג’וֹן”.

"צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים לְצַד זֶה?… "

“הֵן, וְהַפַּעַם מִסְפָּרָם מְרֻבֶּה וְהֵם מְזֻיָנִּים יָפֶה, זְהִירִים בְּיוֹתֵר וְנִשְׁמָרִים לְנַפְשָׁם שֶׁלֹא לִנְפֹּל בַּפַּח!”

“אַתָּה נִפְגַּשְׁתָּ עִמָּם?”…

“לָאו, מִשּׁוּם שֶׁאֲנָשֵׁינוּ מוּעָטִים הַפַּעַם, וּלְפִיכָךְ אֲנוּסִים הָיִינוּ לָסֶגֶת אָחוֹר. וְאוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁאָנוּ נְסוֹגִים אָחוֹר, אָנוּ מוֹשְׁכִים אוֹתָם מְעַט מְעַט אַחֲרֵינוּ, וּלְאַחַר שֶׁנֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָה, הַשָּׁבִים אָחוֹר לְמָקוֹם זֶה, נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִמָּלֵט!”

“מֵאַיִן יָצְאוּ?”

“מִמּוֹסקִיטוֹ־אִינלֶט.”

“וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ הוֹלְכִים הֵם?”

“דֶּרֶךְ יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים”.

“וּבְאֵיֶזה מָקוֹם הֵם נִמְצָאִים עַכְשָׁיו?”

“בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין מֵאִי קַרנֶרַל, בְּעֶרֶךְ”.

“טוֹב הַדָּבָר”, – עָנָה טֶקְסַר. “מִן הַצֹּרֶך לְהַנִּיחַ לָהֶם לַחְדֹּר הָלוֹךְ וְחָדֹר לָלֶכֶת אֶל תּוֹךְ הַחֶבֶל הַדְּרוֹמִי. וְאָנוּ אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, אֶלָּא לְכַנֵּס וּלְרַכֵּז מִיָד אֶת הַמִּילִיצִיָּה. אִם יְהֵא צֹרֶךְ בְּכָךְ, נֵצֵא מִזֶּה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת לְבַקֵּשׁ לָנוּ מִפְלָט בִּפְאַת מְצַר־הַיָּם בָּהָמָה”…

“וְשָׁם, אִם הַלָּלוּ יָצִיקוּ לָנוּ בְּיוֹתֵר קֹדֶם שֶּׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לֶאֱסֹף אֶת אֲנָשֵׁינוּ נִמְצָא לָנוּ מִקְלָט בָּטוּחַ בָּאִיִּים הָאַנְגְּלִיִים”.

הָעִנְיָנִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, הָיָה בָּהֶם מִשֶּׁל אִינְטֶרֶס גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל זֶרְמָה. אִם הֶחְלִיט טֶקְסַר לַעֲזֹב אֶת הָאִי, הֲיוֹלִיךְ עִמּוֹ גַּם אֶת הַשְּׁבוּיוֹת שֶׁלּוֹ, אוֹ יַנִּיחַ אוֹתָן בַּוִּיגְוַם וּסְקַמְבּוֹ יְהֵא שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶן? אִם יַנִּיחַ אוֹתָן כָּאן, לֹא מִן הָרָאוּי יִהְיֶה לְנַסּוֹת לִבְרֹחַ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ שֶׁל הַהִשְׁפַּנִי. אֶפְשָׁר שֶׁאָז יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לַעֲשׁוֹת אֶת מַעֲשֶׂיהָ מִתּוֹךְ יֶתֶר תִּקְוָה וְהַצְלָחָה. חוּץ מִזֶּה, כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁגְדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁעוֹבֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה, בּוֹא יָבוֹא אֶל שְׂפַת הָאֲגָם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, מִנֶּגֶד לְאִי קַרנֶרַל?

וְאוּלָם תִּקְוָה זוֹ שֶׁנִּצְנְצָה בְּלִבָּהּ שֶׁל זֶרְמָה, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנָּה מִיָּד.

כִּי הִנֵּה נִשְׁאָל טֶקְסַר מָה דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת בַּמֶּטִיסָה וּבַיַּלְדָּה, וְהוּא עָנָה וְאָמַר בְּלִי הִסּוּס:

“אִם יְהֵא צֹרֶךְ בַּדָּבָר, הֲרֵינִי לְהוֹלִיכָן עַד לְאִיֵי בָּהָמָה!”

“וְּכְלוּם תּוּכַל יַלְדָּה קְטָנָה זו לַעֲמֹד בַּעֲמַל הַדֶּרֶךְ שֶׁל מַסָּע חָדָשׁ זֶה?”…

“הֵן, אֲנִי עָרֵב לְכָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁזֶּרְמָה תִּשְׁקֹד לְהָקֵל מֵעֲלֶיהָ אֶת תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ!”…

“וַּמה יְהֵא, אִם הַיַּלְדָּה תָּמוּת?”

“נוֹחַ לִי לִרְאוֹתָהּ מֵתָה, מִלְּהַחֲזִירָהּ לְאָבִיהָ!”

“אָכֵן גְּדוֹלָה שִׂנְאָתְךָ לַבּוֹרְבֶּנקִים הַלָּלוּ!”…

“כְּשִׂנְאָתְךָ אַתָּה אֲלֵיהֶם!”

זֶרְמָה שׁוּב לֹא יָכְלָה לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וְהָיְתָה נְכוֹנָה לִפְתֹּחַ בִּדְחִיפָה אֶת הַדֶּלֶת וּלְהִתְיַצֵּב פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ כָּל כָּךְ דּוֹמִים זֶה לָזֶה לֹא רַק בְּקוֹלָם, אֶלָּא גַּם בְּיִצְרֵיהֶם הָרָעִים וּבְחֶסְרוֹן מֻחְלָט שֶׁל מוּסַר־כְּלָיוֹת וְלֵב אָדָם. אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לִכְבּשׁ אֶת עַצְמָהּ. מוּטָב לָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹמַעַת אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁל טֶקְסַר וַחֲבֵרָיו לָרֶשַׁע עַד הַסּוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר שֶׁיְסַיְּמוּ אֶת שִׂיחָתָם, יַעֲלוּ עַל מִשְׁכָּבָם לִישׁוֹן? אוֹ אָז תִּהְיֶה הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְכָךְ לְבַצֵּעַ אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַמְּנוּסָה, שֶׁנֶּעֶשְתָה עַכְשָיו הֶכְרָחִית, קֹדֶם שֶׁיְבַצַּע טֶקְסַר אֶת הַחְלָטָתוֹ בִּדְבַר הַיְצִיאָה מִמָּקוֹם זֶה.

כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי נִמְצָא אוֹתָהּ שָׁעָה בְּמַצָּבוֹ שֶׁל אָדָם הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל מִפִּי אִישׁ־שִׂיחוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָדַעַת. וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף לִשְׁאֹל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן.

“וּמַה הִתְרַחֵשׁ בַּצָּפוֹן?” – שָׁאַל הוּא.

“לֹא אֵרָע שָׁם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב. לְמַרְבֶּה הָאָסוֹן נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁמְּדִינוֹת־הַבְּרִית יָדָן עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְיֵשׁ לַחֲשׁש שֶׁהַלּוֹחֲמִים לְעַבְדוּת אָבַד סִכּוּיָם בְּהֶחְלֵט!”

“אִי!” – הִשְׁמִיעַ טֶקְסַר בְּקוֹל שֶׁל שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ.

“בְּעַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי אֵין אָנוּ לֹא לַדָּרוֹם וְלֹא לַצָּפוֹן!” – עָנָה וְאָמַר הָאַחֵר.

“אָמְנָם כֵּן. אָנוּ אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא כְּלָל אֶחָד: בִּזְמַן שֶׁשְּׁתֵּי מִפְלַגּוֹת מְרַסְּקוֹת זוֹ אֶת זוֹ, עָלֵנוּ לַעֲמֹד תָּמִיד בְּצִדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּפְלַגָּה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַרְוִיחַ עַל יָדָהּ הַרְוָחָה יְתֵרָה!”

בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִלָּה טֶקְסַר אֶת טִיבוֹ בְּבֵרוּר גָּמוּר. לָדוּג דָּגִים בַּמַּיִם הָעֲכוּרִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים – זֹאת הָיְתָה מְגַמָּתָם הַיְחִידָה שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ.

“אֲבָל הַגִּידָה לִי”, – הוֹסִיף וְאָמַר, “מָה אֵרַע בְּיִחוּד בִּפְלוֹרִידָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הַלָּלוּ?”

“לֹא אֵרַע דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לְךָ. סְטֶוֶנס עֲדַיִן שׁוֹלֵט בַּנָּהָר עַד לְפִּיקוֹלַטָה”.

“וְאֵין סִמָּנִים לַדָּבָר, שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת בְּמַעֲלֶה זִרְמוֹ שֶׁל סֶנט־ג’וֹן?”…

“לָאו, הַתּוֹתְחָנִיּוֹת אֵינָן מְכִינוֹת עַצְמָן כְּלָל לְבַקֵּר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַפֶּלֶךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי, שֶׁבִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב יָבוֹא הַקֵּץ לְכִבּוּשׁ זֶה, וְהַדְּרוֹמִיִּים יָשוּבוּ לִשְׁלֹט בַּנָּהָר שְׁלִיטָה גְמוּרָה!”

“מָה רְצוֹנְךָ לוֹמַר?”

“שְׁמוּעָה מִתְהַלֶּכֶת, שֶׁיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁל דִּיפוֹן לַעֲזֹב אֶת פְלוֹרִידָה וּלְהַנִּיחַ שָׁם רַק שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש אֳנִיוֹת לְצֹרֶךְ הֶסְגֵּר הַחוֹפִים”.

“וְכִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר?”

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁדָּנִים עַל עִנְיָן זֶה. וְאִם הַדָּבָר יָקוּם, יַעֲזְבוּ מִיָּד אֶת סֶנט־אַבְגּוּסְטִין”.

“וְגֶ’קְסוֹנְוִיל?”…

“גַּם גֶ’קְסוֹנְוִיל תֵּעָזֵב”.

“אֶלֶף שֵׁדֵי שַׁחַת! אוֹ אָז אוּכַל לָשׁוּב לְשָׁם בַּחֲזָרָה, לְחַדֵּשׁ אֶת הַוַּעַד שֶׁלָּנוּ וְלִתְפּוֹס שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁקִּפַּחְתִּי בְּשֶׁל הַפֵדֵרָלִיִּים! הוֹי, צְפוֹנִיִּים אֲרוּרִים, אַךְ יָשׁוּב הַשִּׁלְטוֹן לְיָדִי וְרָאֹה יִרְאוּ אֵיךְ אֶשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ!”

“יָפֶה אָמַרְתָּ!”

“וְאִם גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עֲדַיִן לֹא עָזְבוּ אֶת קֶמדלֶס־בֵּי, וְאִם לֹא יַסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ מֵחֲמַת נִקְמָתִי, שׁוּב לֹא יִמָּלְטוּ מִמֶּנָּה!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים לְךָ! כָּל מַה שֶׁסָּבַלְתָּ מִידֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ, סָבַלְתִּי עִמְּךָ גַּם אָנִי! חָפְצְךָ חֶפְצִי! וּמַה שֶּׁשָׂנוּא עָלֶיךָ, שָׂנוּא גַם עָלַי! שְׁנֵינוּ אֵינֶּנוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד!”

“הֵן… אָדָם אֶחָד!” – עָנָה טֶקְסַר.

הַשִּׂיחָה נִפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד. קוֹל הַשָּקַת הַכּוֹסוֹת זוֹ בְּזוֹ הִגִּיד לְזֶרְמָה, שֶׁהַהִשְׁפַּנִי וְהָ“אַחֵר” שׁוֹתִים יַחַד “לְחַיִּים”.

זֶרְמָה הָיְתָה נִדְהָמָה. מִתּוֹך דִּבְרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁשָּׁמְעָה, הֶעֶלְתָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם נָטְלוּ חֵלֶק שָׁוֶה בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן בִּפְלוֹרִידָה, וְּבְיִחוּד בְּמַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע כְּלַפֵּי מִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק. וְהִיא הִכִּירָה וְהֵבִינָה זֹאת עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁהוֹסִיפָה לְהַקְשִׁיב אֶת שִׂיחָתָם עוֹד כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה. אָז נִתְגַּלּוּ כַּמָּה פְּרָטִים מֵחַיָּיו הַמְשֻׁנִּים הַלָּלוּ שֶׁל הַהִישְׁפַּנִי. וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן אֶחָד הָיָה הַקּוֹל, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּמֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת, כְּאִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר טֶקְסַר לְבַדּוֹ בַּחֶדֶר. הָיָה כָּאן דְּבַר־תַּעֲלוּמָה, שֶׁצֹּרֶךְ גָּדוֹל הָיָה לָהּ לַמֶּטִיסָה לְגַלּוֹתוֹ. אֶפֶס, אִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי הַנְּבָלִים הַלָּלוּ יוֹדְעִים, כִּי נִגְלָה לְזֶרְמֶה מִקְצַת מִן הַסּוֹדוֹת שֶׁלָּהֶם, כְּלוּם הָיוּ מְהַסְּסִים לַהֲמִיתָהּ, כְּדֵי לְהָסֵב מֵעֲלֵיהֶם סַכָּנָה זוֹ? וְאִם זֶרְמָה תּוּמַת, הַיַּלְדָּה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?

הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֶה בָּעֶרֶב. הָאֲוִיר לֹא חָדַל מִלִּהְיוֹת נוֹרָא. הָרוּחַ סָעֲרָה וְהַגֶּשֶׁם הָיָה הוֹלֵךְ וְנִתָּךְ בְּלֹא־הַפְסֵק. אֵין סָפֵק, שֶׁטֶּקְסַר וַחֲבֵרוֹ לֹא יַפְקִירוּ עַצְמָם לַשּׁוֹאָה וְלֹא יֵצְאוּ הַחוּצָה. וַדַּאי יָלוּנוּ הַלַּיְלָה בַּוִּיגְוַם וְאֶת הַחְלְטוֹתֵיהֶם לֹא יוֹצִיאוּ אֶל הַפֹּעַל אֶלָּא בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.

וְאָמְנָם דָּבָר זֶה נִתְאַמֵּת בְּיָדָהּ שֶׁל זֶרְמָה כְּשֶׁשָּמְעָה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁל טֶקְסַר – כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא הוּא – פּוֹתֵחַ וְשׁוֹאֵל:

“וּבְכֵן מַה הַחְלָטָתֵנוּ?”

“הִנֵּה הִיא”, – עָנָה הַהִישְׁפַנִי. “מָחָר בַּבֹּקֶר נֵצֵא עִם אֲנָשִׁים לָתוּר אֶת סְבִיבוֹת הָאֲגָם. אָנוּ נַחְפֹר אֶת יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים בְּמֶרְחָק שֶׁל שׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁלַח לְפָנֵינוּ אוֹתָם מֵאֲנָשֵׁינוּ, הַמַּכִּירִים אוֹתוֹ יָפֶה, וּבְיִחוּד אֶת סְקַמְבּוֹ. אִם לֹא נִמְצָא שׁוּם סִמָּן לְהִתְקָרְבוּתָם שֶׁל צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נָשׁוּב בַּחֲזָרָה וְנַמְתִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁנִּהְיֶה מֻכְרָחִים לָסֶגֶת אָחוֹר. וּלְהֶפֶךְ, אִם הַסַּכָּנָה תִּהְיֶה קְרוֹבָה, אֶאֱסֹף אֶת אֲנָשֵׁינוּ וְאֶת עֲבָדַי וְאוֹלִיךְ אֶת זֶרְמָה עַד לִמְצַר־הַיָּם בָּהָמָה. וְאַתָּה, מִצִּדְךָ, תִּשְׁקֹד לְכַנֵּס אֶת גְּדוּדֵי הַמִּילִיצִיּוֹת, הַמְפֻזָּרוֹת בִּפְלוֹרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה”.

“שָׁרִיר וְקַיָּם”, – עָנָה וְאָמַר הָאַחֵר. “מָחָר בִּזְמָן שֶׁתֵּצְאוּ לְרַגֵּל, אֶתְחַבֵּא בַּיַּעַר שֶׁבָּאִי. לֹא מִן הָרָאוּי שֶׁיִּרְאוּנוּ יַחַד!”

“חָס וְשָׁלוֹם!” – קָרָא טֶקְסָר. “הַשֵּׁד יִשְׁמְרֵנִי מֵאִי־זְהִירוּת כָּזֹאת, שֶׁעֲלוּלָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹדֵנוּ! וּבְכֵן לֹא נִתְרָאֶה עַד הַלַּיְלָה הַבָּא בַּוִּיגְוָם. וְלֹא עוֹד שֶׁאִם אֶהְיֶה אָנוּס לָצֵאת מִכָּאן בַּיּוֹם, אַל תַּעֲזֹב אֶת הָאִי אֶלָּא לְאַחַר יְצִיאָתִי. וְאִם כֹּה יִהְיֶה, נָשׁוּב נִתְרָאֶה בִּסְבִיבוֹת כֵּף־הַחוֹל”.

עַכְשָׁיו רָאֲתָה וְהִכִּירָה זֶרְמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יְדֵי צְבָא מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

הֲלֹא אִם יִתְבָּרֵר מָחָר לַהִשְׁפַּנִי, שֶׁהַגְּדוּד מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, יְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת הָאִי וְיוֹלִיךְ גַּם אוֹתָהּ עִמוֹ!…

וּלְפִיכָך שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ לַמֶּטִיסָה שׁוּם סִכּוּי לְהִנָּצֵל אֶלָּא עַל יְדֵי עַצְמָהּ בִּלְבָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּסַּכָּנָה וּבְמַעְצוֹרִים, שֶׁאֵין לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, הַכְּרוּכִים בַּבְּרִיחָה מִתּוֹךְ תְּנָאִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן, בְּכַמָּה אֹמֶץ־לֵב וּגְבוּרָה הָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת, אִלּוּ יָדְעָה, כִּי גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, גִ’ילְבֶּרט, מַרס וַאֲחָדִים מֵחֲבֵרֶיהָ שֶׁבַּמַּטָּעָה יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ עַל מְנָת לְחַלְּצָהּ מִיָּדָיו שֶׁל טֶקְסַר, כִּי הַפִּתְקָה שֶׁלָּהּ הוֹרְתָה לְאֵיזֶה צַד עֲלֵיהֶם לְכַוֵּן אֶת חִפּוּשֵׂיהֶם, כִּי מַר בּוֹרְבֶּנק עָבַר כְּבָר אֶת נְהַר סֶנט־גּ’וֹן עַד לַאֲגַם וָשִׁינְגטוֹן וְחֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל יַעַר הַבְּרוֹשִׁים, כִּי הַגְּדוּד הַקָּטָן מִקֶּמדלֶס־בֵּי הִתְחַבֵּר עִם פְּלֻגַּת־הַצָּבָא שֶׁל הַקַפִּיטן הוֹאוּיִק, כִּי טֶקְסַר, הוּא וְלֹא אַחֵר, נֶחְשַׁב לַאֲבִי הַמְּזִמָּה שֶׁל הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב בְּקִיסִימִי, כִּי פּוֹשֵׁעַ זֶה יְהֵא מְרֻדָּף בְּלִי־חָשָׂךְ וְיָרֹה יִיָּרֶה בְּלֹא דִּין וּבְלֹא מִשְׁפָּט, אַךְ יִתָּפֵס בַּכַּף!…

וְאוּלָם זֶרְמָה לֹא יָכְלָה לָדַעַת זֹאת. הִיא לֹא הָיְתָה מְצַפָּה לִתְשׁוּעָה מִשּׁוּם מָקוֹם… וּלְפִיכָךְ אַחַת גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְהִתְמַכֵּר לְכָל סַכָּנָה וְלַעֲזֹב אֶת הָאִי קַרנרַל.

וְאוּלָם הִיא רָאֲתָה עַצְמָהּ אֲנוּסָה לִמְנֹעַ עַצְמָהּ לְפִי שָׁעָה מִלְּהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ אֶל הַפֹּעַל וּלְהַמְתִּין עוֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהַלַּיְלָה הָאָפֵל בְּיוֹתֵר, הָיָה נוֹחַ לַבְּרִיחָה. בְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר לֹא בִּקְּשׁוּ לָהֶם מַחְסֶה תַּחַת הָאִילָנוֹת, אֶלָּא חָנוּ מִסָּבִיב לַוִּיגְוַם. הֵם הָיוּ מִתְהַלְּכִים עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה, מְעַשְּׁנִים וּמְסִיחִים זֶה עִם זֶה וְקוֹלָם נִשְׁמַע בַּחֶדֶר. וְאִם נִסְיוֹנָהּ יִכָּשֵׁל וּמַחֲשַׁבְתָּהּ תִּגָּלֶה, עֲתִידָה הַיְתָה זֶרְמָה לְהָבִיא בְּכָךְ עַל עַצְמָהּ רָעָה גְדוֹלָה יוֹתֵר וְאּוּלַי גַם לִגְרוֹם לְטֶקְסַר לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד.

חוּץ מִזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת תִּמְצָא לָהּ שְׁעַת־כּשֶׁר טוֹבָה מִזֹּו לַבְּרִיחָה? וְכִי לֹא שָׁמְעָה אֶת הַהִישְׁפַנִי אוֹמֵר, שֶׁאֲנָשָׁיו, עֲבָדָיו וַאֲפִילוּ הַהִינְדוּאִי סְקַמְבּוֹ יְלַוּוּהוּ לִכְשֶׁיֵצֵא לְרַגֵּל אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל גְּדוּד־הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית? וְכִי לֹא תִּהְיֶה זֹאת הִזְדַּמְּנוּת, אֲשֶׁר זֶרְמָה תּוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנָּה תּוֹעֶלֶת, וְשֶׁעֲשׂוּיָה לְהַגְדִּיל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַצְלָחָה? אִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בָּהּ אָדָם, וּלָבוֹא אֶל הַיַּעַר, סוֹפָהּ לְהִנָּצֵל בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים. הִיא תִּסָּתֵּר בַּמַּחֲבוֹאִים וְתֵדַע לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִנְפּוֹל שׁוֹד לְיָדָיו שֶׁל טֶקְסַר. הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וַדַּאי אֵינוֹ רָחוֹק מִכָּאן. כֵּיוָן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל אֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בִּי, כְּלוּם לֹא הָיְתָה לָהּ תִּקְוָה לְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יָדוֹ? וּבְכֵן אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַמְתִּין.

אֲבָל הִנֵּה אֵרַע פִּתְאֹם מְאֹרָע, שֶׁעִרְעֵר אֶת כָּל הַבִּנְיָן הַזֶּה, שֶׁתִּקְוָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה נִשְׁעֲנָה עָלֶיהָ, וּמוֹטֵט כָּלִיל אֶת מַצָּבָהּ לְגַבֵּי טֶקְסַר.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל מַקִּישׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם. זֶה הָיָה סְקַמְבּוֹ, שֶׁקָרָא לַאֲדוֹנָיו אֶת שְׁמוֹ.

“הִכָּנֵס!” – אָמַר הַהִישְׁפַּנִי.

סְקַמְבּוֹ נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר.

“מַה הַפְּקֻדּוֹת שֶׁתִּתֵּן לִי לַלַּיְלָה?” – שָׁאַל סְקַמְבּוֹ.

“לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה וּלְהוֹדִיעֵנִי עַל כָּל אוֹת־חֲרָדָה קַל שֶׁבַּקַּלִּים”.

“הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי”, – עָנָה סְקַמְבּוֹ.

“מָחָר בַּבֹּקֶר אָנוּ יוֹצְאִים אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים לְשֵׁם רִגּוּל בְּרִחוּק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים”.

“וְהַמֶּטִיסָה וְדֵי?”

"תִּהְיֶינָה שְׁמוּרוֹת הֵיטֵב כַּרָגִיל. וְעַתָּה הֱוֵה שָׁקוּד, סְקַמְבּוֹ, שֶׁלֹּא יַפְרִיעֵנוּ אָדָם בַּוִּיגְוַם!

“שָׁמַעְתִּי”.

“מָה עוֹשִׂים אֲנָשֵׁינוּ?”

מְטַיְּלִים וּמִתְהַלְּכִים לְכָאן וּלְכָאן, וְנִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין אֶת נַפְשָׁם לָנוּחַ".

“אִישׂ מֵהֶם בַּל יִתְרַחֵק מִזֶּה!”

“אַף אֶחָד”.

“וְהָאֲוִיר מַהוּ?”…

“הוֹלֵךְ וּמַשְׁבִּיחַ. הַגֶּשֶׁם חָדַל וְהָרוּחַ תִּשְכֹּךְ בִּמְהֵרָה”.

“בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל מַקִּישׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם.”

“טוֹב הַדָּבָר”.

זֶרְמָה חָדְלָה לְהַקְשִׁיב. הַשִּׂיחָה הָלְכָה וְנִגְמְרָה, כַּנִּרְאֶה, וּפִתְאֹם נִשְׁמְעָה אֲנָחָה חֲנוּקָה, מֵעֵין קוֹל נַחֲרָה.

כָּל דָּמֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה צָפוּ וְעָלוּ אֶל לִבָּהּ.

הִיא קָמָה מִמְקוֹמָהּ, הִתְנַפְּלָה עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְגַחֲנָה עַל הַיַּלְדָה הַקְּטַנָּה.

דֵּי הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ, אֲבָל מָה קָּשֶׁה הָיָה מַצָּבָהּ!

שְׁרִיקָה צְרוּדָה פָּרְצָה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ. יָדֶיהָ הַקְּטָנוֹת הָיוּ טוֹפְחוֹת בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ בִּקְשָׁה לְמָשְׁכוֹ וּלְהַעֲרוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיהָ. אָזְנָהּ שֶׁל זֶרְמָה לֹא קָלְטָה אֶלָּא אֶת הַמִּלִים הָאֵלֶּה:

“לִשְׁתּוֹת!… לִשְׁתּוֹת!”

הַיַּלְדָּה הָעֲנִיָּה חִשְּׁבָה לְהֵחָנֵק וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹצִיאָהּ מִיָּד הַחוּצָה. דַּעְתָּהּ שֶׁל זֶרְמָה נִטְרְפָה עָלֶיהָ בְּתוֹך חֲשֵׁכָה עֲּמֻקָּה זוֹ וְהִיא נָטְלָה אוֹתָה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וְנִסְּתָה לְהַחֲיוֹתָהּ בִּנְשִׁימַת פִּיהָ שֶׁל עַצְמָהּ. הִיא חָשָׁה, שֶׁהַיַּלְדָּה מְפַרְפֶּרֶת כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ עֲוִית. הִיא הִשְׁמִיעָה קוֹל צְעָקָה וּפָתְחָה בִּדְחִיפָה אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ…

בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי נִמְצְאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי סְקַמְבּוֹ וְשֶׁהָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה בְּמַרְאֵיהֶם וּבְתַבְנִיתָם דִּמְיוֹן גָּמוּר כָּל כָּך, שֶׁזֶרְמָה לֹא יָכְלָה לְהַכִּיר מִי מִשְּׁנֵיהֶם הוּא טֶקְסַר.

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: חַיִּים כְּפוּלִים    🔗

דַּיָּן מִלִּים מוּעָטוֹת כְּדֵי לְבָרֵר מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה עַד עַכְשָׁיו סָתוּם וְטָמִיר בְּסִפּוּר זֶה. מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים שֶּׁלְהַלָּן יִרְאֶה הַקּוֹרֵא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כֹּחַ־הַהַמְצָאָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם יְדוּעִים בְּשָׁעָה שֶׁיִּצְרָם הָרָע, שֶׁנִּתְיַחֵד לָהֶם מִטִּבְעָם, דּוֹחֲפָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ רֶשַׁע, וּבִינָתָם הַיְתֵרָה, שֶׁנֶּחְלְקָה לָהֶם, מְסַיַּעַת אוֹתוֹ לְכָךְ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁהוֹפִיעוּ פִּתְאֹם לְנֶגֶד זֶרְמָה, שְׁנֵי אַחִים הָיוּ, תְּאוֹמִים.

הֵיכָן נוֹלְדוּ? הֵם עַצְמָם לֹא יָדְעוּ זֹאת אֶל נָכוֹן. כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַקְּטָנִּים אֲשֶׁר בְטֶקְסַס – וּמִכָּאן אוֹתוֹ הַשֵּׁם טֶקְסַר, שֶׁנִּתְהַוָּה עַל יְדֵי חִלּוּף הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה.

אֶרֶץ רְחָבָה זוֹ נִמְצֵאת, כַּיָּדוּעַ, בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, לְיַד הַמִפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי.

לְאַחַר הַמְּרִידָה, שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּכְּסִיקָנִים, בְּעֶזְרַת הָאֲמֶרִיקָנִים, שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִים לָהּ בְּמִלְחַמְתָּהּ לְחֵרוּתָהּ, נִסְפְּחָה טֶקְסַס לִמְדִינוֹת־הַבְּרִית. הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1845, בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא ג’וֹן טַילוֹר.

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי הִסְתַּפְּחוּת זוֹ נִמְצְאוּ בְּאַחַד הַכְּפָרִים שֶׁבִּמְדִינַת טֶקְסַס שְׁנֵי יְלָדִים עֲזוּבִים וְהֻכְנְסוּ אֶל בֵּית־חִנּוּךְ צִבּוּרִי וְנִתְגַּדְּלוּ שָׁם.

שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָּלוּ מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם מִיָד אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת מֵחֲמַת הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם. תְּנוּעוֹתֵיהֶם, קוֹלָם, הִלּוּכָם וּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם הָיוּ שָׁוִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ יִצְרֵיהֶם, שֶׁהֵעִידוּ עַל הַקִּלְקוּל, שֶׁנִתְקַלְקְלוּ קֹדֶם עוֹנָתָם, שָׁוִים הָיוּ. לֹא נוֹדַע מַה הַחִנּוּךְ שֶׁנִּתְחַנְּכוּ וְאִם לָמְדוּ דָּבָר וּבְאֵיזוֹ מִדָּה. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ מִי הָיוּ הוֹרֵיהֶם. אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנּוֹדְדוֹת, שֶׁשּׁוֹטְטוּ בָּאָרֶץ לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה וְעָמְדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ.

הָאַחִים טֶקְסַר תָּקְפָה עֲלֵיהֶם תְּשׁוּקָה עַזָּה לְחֵרוּת, וְאַךְ הִרְגִּישׁוּ שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִמְצֹא אֶת סִפּוּקָם בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא בְּעֶזְרַת אֲחֵרִים, נִתְעַלְּמוּ. הֵם הָיוּ אָז בְּנֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילַךְ לֹא הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים אֶלָּא מִן הַגְנֵבוֹת בַּשָׂדוֹת וּבַחַוּוֹת. בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ גּוֹנְבִים לֶחֶם, וּבְמָקוֹם אַחֵר – פֵּירוֹת, וְכָךְ הָיוּ חַיִּים וְּמְצַפִּים אֵימָתַי תַּגִּיעַ שְׁעָתָם לְהִתְעַסֵּק בְּמַעֲשֵׂי־חַמְסָנוּת בַּנֶּשֶׁק בְּיָד וּלְלַסְטֵם בִּדְרָכִים עוֹבְרִים וְשָׁבִים – מַעֲשֵׂי־לִסְטוּת, שֶׁנִּתְכַּשְּׁרוּ לָהֶם מִקַּדְמוּת יַלְדוּתָם.

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, שׁוּב לֹא נִרְאוּ בַּכְּפָרִים וּבַחַוּוֹת שֶׁבִּמְדִינַת טֶקסַס, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְבַקֵּר שָׁם בְּחֶבְרַת פּוֹשְׁעִים, שֶׁכְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ אָז בַּדִּמְיוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם לְבִצְעָם.

עָבְרוּ שָׁנִים הַרְבֵּה. הָאַחִים טֶקְסַר נִשְׁכְּחוּ מִן הַלֵּב וַאֲפִילוּ שְׁמָם נֶעֱקָר מִזִּכְרוֹנָם שֶׁל הַבְּרִיוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁשֵּׁם זֶה זָכָה לְהִתְפַּרְסֵם לִאַחַר זְמַן פִּרְסוּם מַעֲצִיב בִּפְלוֹרִידָה, לֹא נִגְלָה הַדָּבָר, שֶׁשְׁנֵי אֵלֶּה הִתְגּוֹרְרוּ בְּנַעֲרוּתָם בֶּחֶבְלֵי הַחוֹף שֶׁל פְלוֹרִידָה.

וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה, שֶּׁלֹּא יְהֵא כָּךְ? הֲרֵי מִיּוֹם שֶׁנִּתְעַלְּמוּ – עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה אַחַת, שֶׁעָלֶיהָ יְדֻבַּר אַחַר כָּךְ – שׁוּב לֹא הָיָה מַכִּיר אָדָם שְׁנֵי טֶקְסַרִים? עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה עַצְמָהּ עָלָה בְּיָדָם לְעוֹלֵל הֲמוֹן עֲלִילוֹת פֶּשַׁע, שֶׁקָשֶׁה הָיָה לְבָרְרָן וְלַעֲנשׁ אוֹתָם עֲלֵיהֶן.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּכֹל אֲשֶׁר נִתְבָּרֵר לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁהַכְּפִילוּת שֶׁלָהֶם נִתְגַּלְּתָה וְהוּכְחָה בְּפֹעַל, הָיוּ שְׁנֵי הָאַחִים חַיִּים אִישׁ אִישׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָנִים רַבּוֹת, מִשְּׁנַת הָעֶשְׂרִים עַד הַשְּלֹשִׁים לִיְמֵי חַיֵּיהֶם. הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵי הָעשֶׁר בְּכָל מִינֵי אֶמְצָעִים וְלֹא הָיוּ מִזְדַּמְּנִים יַחַד אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, בְּהֵחָבֵא וּבְהַעֲלָמָה מֵעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, אִם בַּאֲמֵרִיקָה, וְאִם בְּחֵלֶק אַחֵר מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם, שֶׁגּוֹרָלָם הוֹלִיכָם לְשָׁם.

אַף דָּבָר זֶה נוֹדַע, שֶׁהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי – אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֵיזֶהוּ, וְאוּלַי שְׁנֵיהֶם יַחַד – הָיוּ מִתְעַסְּקִים בְּמִסְחַר־עֲבָדִים. הֵם הָיוּ מַעֲבִירִים בָּאֳנִיּוֹת טְרַנְסְפּוֹרְטִים שֶׁל עֲבָדִים מֵחוֹפֵי אַפְרִיקָה לְאַרְצוֹת הַדָּרוֹם שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹאמַר: הָיוּ מְנַצְּחִים עַל הַעֲבָרָה זוֹ. בַּעֲסָקִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְשַׁמְשִׁים אֶלָּא סַרְסוּרִים וּמְתַוְּכִים בֵּין הַסּוֹחֲרִים וּבֵין רַבֵּי־הַחוֹבְלִים שֶׁל הַסְּפִינוֹת, שֶׁהִתְעַסק בְּמִסְחָר אַכְזָרִי זֶה.

וְכִי הִצְלִיחַ מִסְחָרָם? אֵין אִישׁ יוֹדֵע זֹאת. אֲבָל נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ. עַל כָּל פָּנִים הָיָה הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וְסוֹפוֹ שֶׁנִּפְסַק כָּלִיל בִּזְמַן שֶׁהֻכְרַז עַל עֵסֶק זֶה, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בַּרְבָּרִי וּמְגֻנֶּה וְעָמְדוּ וּבִטְּלוּהוּ מְעַט מְעַט בְּעוֹלָם הַתַּרְבּוּת. וְאַף שְׁנֵי הָאַחִים אֲנוּסִים הָיוּ לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָם מִמִּסְחָר זֶה.

וְאוּלָם עֹשֶׁר זֶה, שֶהַלָּלוּ הָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרָיו יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ וּמְחַמְּדִים לְסַגֵּל אוֹתוֹ בְּכָל מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא עָלָה בְּחֶלְקָם, וּמִן הַהֶכְרַח הָיָה לָהֶם לְהַשִּׂיגוֹ וִיהִי מָה. וּבְכֵן עָמְדוּ וְהֶחְלִיטוּ שְׁנֵי מְרַדְּפֵי־מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְבִצְעָם בַּדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁחִזָּיוֹן טִבְעִי כָּזֶּה מִשְׁתַּנֶּה לְאַחַר שֶׁהַיְלָדִים נַעֲשִׂים גְּדוֹלִים. וְאוּלָם לְגַבֵּי הָאַחִים טֶקְסַר לֹא הָיְתָה כַּזֹאת. שְׁנוֹתֵיהֶם הָלְכוּ וְרַבּוּ, אֲבָל הַדִּמְיוֹן שֶׁבְּמַרְאֵיהֶם וּבִתְכוּנוֹת רוּחָם עָמַד בְּעֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַזֵּק. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּין זֶה לָזֶה לֹא רַק עַל פִי שִׂרְטוּטֵי הַפָּנִים וְתַבְנִית הַגּוּף, אֶלָּא גַּם עַל פִּי הַתְּנוּעוֹת וְחִתּוּךְ הַדִּבּוּר וְהַקּוֹל.

וְּבְכֵן גָּמְרוּ שְׁנֵי הַאָחַיִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְגֻלָּה טִבְעִית זֹאת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע מְגֻנִּים בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם אֶחָד מֵהֶם יִתָּבַע לְדִין, תְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָקִי הוּא מִן הָאַשְמָה, שֶׁשָּׂמִים עָלָיו. וּלְפִיכָךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָאֶחַד מֵהֶם עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁע, שֶׁנִּדְבְּרוּ עָלָיו, הָיָה הַשֵּׁנִי נִרְאֶה בְּמָקוֹם מִן הַמְקוֹמוֹת לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וּבְדֶרֶך זוֹ, בְּסִיוּעוֹ שֶׁל “אָלִבִּי” זֶה, הוּכְחָה צִדְקָתוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן עַל פִּי “גּוּפָהּ שֶׁל עֻבְדָּה”.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶהָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְהִתְחַכֵּם וּלְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁלֹּא לְהִתָּפֵס לְעוֹלָם בִּמְקוֹם מַעֲשֵׂה־הַפֶּשַׁעַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִטְעֹן טַעֲנַת “אָלִבִּי” וְכָל הָעַרְמוּמִית שֶׁלָּהֶם הָיְתָה מִתְגַּלֵּית מִיָּד.

כֵּיוָן שֶׁקָּבְעוּ לְעַצְמָם תָּכְנִית־חַיִּים זוֹ, בָּאוּ שְׁנֵי הָאַחִים־הַתְּאֹמִים לִפְלוֹרִידָה, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מַכִּיר שָׁם לֹא אֶת זֶה וְלֹא אֶת זֶה. לִבָּם הָיָה מוֹשְׁכָם לְאֶרֶץ זו, מִשּׁוּם שֶׁמְּדִינָה, שֶׁהַהִינְדוּיִים נִלְחֲמוּ בָּהּ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף בַּאֲמֵרִיקָנִים וְהַהִישְׁפַּנִים, הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַמְצִיא לְאֵלֶּה שֶׁכְּמוֹתָם הִזְדַּמְּנֻיּוֹת מְרֻבּוֹת לְעוֹלֵל אֶת עֲלִילוֹתֵיהֶם.

הַטֶּקְסַרִים בָּאוּ אֶל חֲצִי־הָאִי בִּשְׁנַת 1850 אוֹ בִּשְׁנַת 1851. אֶלָּא שֶׁמִּן הָרָאוּי לָנוּ לוֹמַר “טֶקְסַר” וְלֹא “הַטֶּקְסַרִים”. לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁקָּבְעוּ לְעַצְמָם, לֹא הָיוּ נִרְאִים מֵעוֹלָם יַחַד, לֹא נִזְדַּמְּנוּ מֵעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע אָדָם עַל מְצִיאוּתָם שֶׁל שְׁנֵי אַחִים, שֶׁשֵּׁם אֶחָד לָהֶם.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבּוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מַעֲלִימִים הַעֲלָמָה גְּמוּרָה אֶת עַצְמוּתָם, שָׁקְדוּ בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן לָשִׂים צְעִיף־תַּעֲלוּמָה עַל מְקוֹם מִקְלָטָם.

כְּכֹל הַיָדוּעַ לָנוּ כְּבָר קָבְעוּ אֶת מִקְלָטָם בְּתוֹך תּוֹכוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. פַּעַם אַחַת יָצְאוּ לְסַיֵּר אֶת גְּדוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנט־ג’וֹן וְגִלּוּ אֶת הָאִי הַמֶּרְכָּזִי וְאֶת בֵּית־הַקּוֹרוֹת הֶעָזוּב. הֵם הֵבִיאוּ לְשָׁם עֲבָדִים אֲחָדִים, שֶׁהַתַּעֲלוּמָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה כְּמוּסָה לָהֶם. רַק סְקַמְבּוֹ לְבַדּוֹ יָדַע אֶת סוֹד הֲוָיָתָם הַכְּפוּלָה. אִישׁ־סוֹדָם זֶה שֶׁל הַטֶּקְסַרִים הָיָה הָגוּן לָהֶם. הוּא הָיָה מָסוּר לִשְׁנֵי הָאַחִים מִתּוֹךְ נֶאֱמָנוּת מֻחְלֶטֶת. נָצַר אֶת פִּיו בְּכֹל דָּבָר הַנּוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם וְהָיָה מְבַצֵּעַ אֶת פְּקֻדּוֹתֵיהֶם לְלֹא־חֶמְלָה.

דָּבָר שֶאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הוֹפִיעוּ יַחַד בַּמִפְרָץ־הַשָּׁחוֹר. כְּשֶׁהֻצְרְכוּ לָסִיחַ עַל אַחַד הָעֲסָקִים, הָיוּ מוֹדִיעִים עַל זֶה אִישׁ לַחֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ בְּמִכְתָּב. אָנוּ יוֹדְעִים כְּבָר, שֶׁלֹּא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְתַכְלִית זוֹ בַּדֹּאַר. הֻכְנְסָה פִּתְקָה לְתוֹךְ סִיבָיו שֶׁל אַחַד הֶעָלִים, וְאוֹתוֹ הֶעָלֶה הֻדְבַּק אֶל עָנָף מֵעַנְפֵי עֲצֵי־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, הַגְּדֵלִים בַּבִּצָּה הַסְּמוּכָה לַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר – וְדַי לָהֶם בְּכָךְ. יוֹם יוֹם הָיָה סְקַמְבּוֹ הוֹלֵךְ אֶל אוֹתָהּ הַבִּצָּה מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה. כְּשֶׁהוֹלִיךְ אִגֶּרֶת, שֶׁנִּכְתְּבָה עַל יְדֵי אוֹתוֹ טֶקְסַר הַיּוֹשֵׁב בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, הָיָה מַדְבִּיק אוֹתָהּ אֶל עֲנָף עֵץ־הַצִּבְעוֹנִיּוֹת. וְאִם נִמְצְאָה שָׁם אִגֶּרֶת מֵאֵת הָאָח הַאַחֵר, הָיָה סְקַמְבּוֹ⁵ נוֹטְלָהּ מִמְּקוֹם־הַסֵּתֶר הַמֻּתְנֶה וּמְבִיאָהּ אֶל בֵּית־הַמְּצוּדָה. מִשֶּבָּאוּ הַטֶּקְסָרִים לִפְלוֹרִידָה, הִתְחַבְּרוּ מִיָד עִם הַמְּקֻלְקָלִים וְחִדְלֵי־הָאִישִׁים שֶׁבָּאָרָץ, שֶׁהָיוּ מְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר לִגְנַאי. הַרְבֵּה פּוֹשְׁעִים נַעֲשׂוּ שֻׁתְּפֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂי־גְּנֵבָה מְרֻבִּים, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים, וּלְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁעָלוּ לִגְדוּלָה וְנִתְמַנָּה לָהֶם תַּפְקִיד בְּמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר – נִהְיוּ לִבְנֵי סִיעָתָם. שְׁנֵיהֶם עָמְדוּ חֲלִיפוֹת בְּרֹאשָׁם, פַּעַם הָאֶחָד וּפַעַם מִשְׁנֵהוּ, וּמֵעוֹלָם לֹא יָדְעוּ שֶׁשְּׁנֵי הַתְּאֹמִים כְּאֶחָד קְרוּיִים בְּשֵׁם טֶקְסַר.

עַכְשָׁיו מִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר, אֵיךְ עָלָה בָּיָדם שֶׁל הַטֶּקְסָרִים לְהוֹכִיחַ תָּמִיד אֶת הָאָלִבִּי שֶׁלָּהֶם בְּכָל הַתְּבִיעוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ לְדִין עַל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע. וִּמִּפְּנֵי מָה אֲנוּסִים הָיוּ הַדַּיָּנִים לְקַבֵּל אֶת הַהוֹכָחוֹת הַלָּלוּ וּלְזַכּוֹת אוֹתָם בַּדִּין. וְכָךְ הָיָה הַדָּבָר בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בְּבֵית דִּין בִּתְקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, וּבֵינֵיהֶם גַּם הַמִּשְׁפָּט בִּדְבָר הַהַצָּתָה שֶׁל אַחַת הַחַוּוֹת. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִיחַ בְּעֵדוּתָם שֶׁל גֶ’מְס בּוֹרְבֶּנק וְזֶרְמָה, שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַהִישְׁפַּנִי בְּבֵרוּר וְהֵעִידוּ, שֶׁהוּא הָיָה הַמַּצִּית, זִכָּה אוֹתוֹ בֵּית־הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין בַּדִּין, לְפִי שֶׁהוֹכִיחַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֵׁה־הַפֶּשַׁע הוּא נִמְצָא בְּגֶ’קְסוֹנְוִויל, בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁל טוֹרִילוֹ, – וְהַרְבֵּה עֵדִים הֵעִידוּ עַל כָּךְ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֵרַע בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט עַל מַעֲשֵׂה־הַהֶרֶס בְּקֶמדלֶס־בֵּי. אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה טֶקְסַר לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַגַּזְלָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל קַסְטֶל־הַאוּז, אֵיכָכָה יָכֹל הָיָה לַחְטֹף אֶת דֵּי הַקְּטָנָה וְאֶת זֶרְמָה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא בֵּין הַשְּׁבוּיִים, שִּׁנִּשְׁבּוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּפֶרְנַנְדִינָה וְהָיוּ עֲצוּרִים בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַצִּי? בֵּית־דִּין הַצָּבָא אָנוּס הָיָה אֵפוֹא לְזכּוֹתו, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בַּהוֹכָחוֹת הַמְּרֻבּוֹת כָּל כָּךְ וּבָעֵדוּת, שֶׁהֵעִידָה מִיס אַלִּיס סְטֶנֶרד בִּשְׁבוּעָה.

וַאֲפִילוּ אִם נַנִּיחַ, שֶׁהָיוּ מְגַלִּים בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת שְׁנִיּוּתוּ שֶׁל טֶקְסַר, הֲרֵי קָרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים מֵעוֹלָם אֵיזֶה מֵהֶם נָטַל חֵלֶק בְּעַצְמוֹ בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן – כְּלוּם לֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם אֲשֵׁמִים בְּמִדָּה אַחַת, בֵּין כְּשֻׁתָּפִים־לַעֲבֵרָה וּבֵין כְּרָאשֵׁי הַזּוֹמְמִים וְהַמְבַצְּעִים אֶת כָּל אוֹתָם מַעֲשֵׂי־הָרֶשַׁע, שֶׁגָּרְמוּ רָעָה רַבָּה לִפְלוֹרִידָה הָעֶלְיוֹנָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת כָּל כָּךְ? אָמְנָם כֵּן, וְהָעֹנֶשׁ, הַצָּפוּי לָזֶה אוֹ לָזֶה, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, הָיָה כִּגְמוָּלם וּבְדִין.

בְּנוֹגֵעַ לַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁאֵרְעוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל, קָרוֹב לְוַדַּאי הוּא, שֶׁשְּׁנֵי הָאַחִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים חֲלִיפוֹת בְּתַפְקִיד אֶחָד, מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָאֲסַפְסוּף מִגֵּר אֶת הַשִׁלְטוֹנוֹת הַקְּבוּעִים שֶׁבָּעִיר. בִּזְמַן שֶׁטֶּקְסַר הָרִאשׁוֹן הָיָה יוֹצֵא מִן הָעִיר לְרֶגֶל אַחַד הָעֲסָקִים, שֶׁהֻתְנָה עֲלֵיהֶם מֵרֹאש, הָיָהָ טֶקְסַר הַשֵּׁנִי מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׂרָתוֹ, וּבְנֵי סִיעָתָם לֹא הָיוּ מַבְחִינִים בִּתְמוּרָה זוֹ. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּמִדָּה שָׁוָה בְּכָל אוֹתָם מַעֲשֵׂי־הֶחָמָס, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְבַעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת יְלִידֵי־הַצָּפוֹן וּלְאוֹתָם בַּעֲלֵי־הַמַּטָּעוֹת מֵאַנְשֵׁי הַדָּרוֹם, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים לְעַבְדוּת.

דָּבָר הַמִּסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיָה צֹרֶךְ לָהֶם לָדַעַת תָּמִיד אֶת הַנַּעֲשָׂה בַּמְּדִינוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת שֶׁל הַבְּרִית, שֶׁמִּלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים הֵבִיאָה שָׁם לִידֵי מְסִבּוֹת בִּלְתִּי־צְפוּיוֹת מֵרֹאשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע בִּמְדִינַת פְלוֹרִידָה. חוּץ מִזֶּה עָלָה בְּיָדָם לִרְכּש לָהֶם הַשְׁפָּעָה מְרֻבָּה עַל הַלְּבָנִים “קְטַנֵּיּ־הָאָרֶץ” שֶׁבַּפְּלָכִים, עַל הַהִישְׁפַּנִים וַאֲפִילוּ עַל הָאֲמֵרִיקָנִים מְצַדְּדֵי־הָעַבְדוּת, וְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר – עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת הַשְּׁפָלוֹת וְהַמְּקֻלְקָלוֹת שֶׁבְּקֶרֶב הָאוֹכְלוֹסִין. מִתּוֹךְ תְּנָאֵי־הַמַּצָּב הַלָּלוּ הָיָה צֹרֶךְ לָהֶם לַעֲמֹד תָּמִיד בְּחִלּוּף־אִגְּרוֹת, לְהִוָּעֵד יַחַד בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת הַנִּסְתָּרִים, לְהִתְיָעֵץ עַל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁזָּמְמוּ לַעֲשׂוֹת, וְּלהִפָּרֵד וְלָלֶכֶת אִישׁ לְעֶבְרוֹ עַל מְנַת לְהָכִין בְּעוֹד מוֹעֵד אֶת הוֹכָחוֹת הָ“אָלִבִּי” שֶׁלָהֵם לַיָּמִים הַבָּאִים.

הִנֵּה כִּי כֵן, בְשָׁעָה שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עָצוּר בְּאַחַת הָאֳנִיוֹת שֶׁל הָאָסְכַּדְרָה, עָרַךְ הַשֵּׁנִי אֶת מַעֲשֶׂה הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ כֵּיצַד יָצָא זַכַּאי מִלִּפְנֵי בֵּית־דִּין הַצָּבָא שֶׁבְּסֶנט־אַבְגוּסְטִין מִן הָאַשְׁמָה, שִּׁנִּתְבַּע עָלֶיהָ לְמִשְׁפָּט.

לְמַעְלָה נֶאֱמַר, שֶׁשְּׁנוֹת חַיֵּיהֶם לֹא הִמְעִיטוּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ אֶת הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הָאַחִים. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָּׁר הָיָה, שֶׁמִּקְרֵה־אָסוֹן אוֹ פֶּצַע יְשַׁנֶּה אֶת הַדִּמְיוֹן הַזֶּה וְהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי יוּטַל בּוֹ סִמַּן־הֶכֵּר מְיֻחָד. דָּבָר זֶה הָיָה מַסְפִּיק כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לְהַצְלָחָתָם בְּכָל מַעֲשֵׂי נִכְלֵיהֶם.

וַהֲרֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ רַבֵּי־מְאֹרָעוֹת וּמֻפְקָרִים לְכָל מִינֵי פְּגָעִים רָעִים, וּכְלוּם לֹא בָּאוּ מִתּוֹךְ כָּךְ לִידֵי סַכָּנוֹת, אֲשֶׁר תּוֹצְאוֹתֵיהֶן – אִם לֹא תִּהְיֶה לָהֶן תַּקָנָה – שׁוּב לֹא יַנִּיחוּ לָהֶם לְהַחֲלִיף זֶה אֶת זֶה?

אָמְנָם כֵּן, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁפְּגָעִים כָּאֶלֶּה נִתְּנוּ לְתִקּוּן, לֹא הָיָה הַדִּמְיוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם עָשׂוּי לְהִפָּגַע פְּגִיעָה כָּלְשֶׁהִי.

וַהֲרֵי דֻגְמָה לְכָךְ: פַּעַם אַחַת, זְמַן מוּעָט לְאַחַר בִּיאָתָם לִפְלוֹרִיָדה, נִצְרָב זְקָנוֹ שֶׁל אַחַד הַטֶּקְסַרִים בִּירִיָּה, שֶׁנּוֹרָה מִקָּרוֹב בְּהִתְנַפְּלוּת־לָיְלָה. וּמִיָּד נִזְדָּרֵז הַשֵּׁנִי וְגִלַּח אֶת זְקָנוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת מְחֻסַר־זָקָן כְּאָחִיו.

מַעֲשֶׂה זֶה יָדוּעַ לַקּוֹרֵא, לְפִי שֶהִזְכַּרְנוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁדֻּבַּר עַל אוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית־הַמְּצוּדָה הַקָּטָן בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל סִפּוּר זֶה.

וַהֲרֵי עֻבְדָה אַחֶרֶת, שֶׁאַף הִיא צְרִיכָה בֵּרוּר. וַדַּאי זוֹכֵר הַקּוֹרֵא, שֶׁבִּזְמַן שֶׁזֶּרְמָה נִמְצְאָה עֲדַיִן בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, רָאֲתָה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וְהִנֵּה הַהִישְׁפַּנִי נוֹתֵן בְּיָדוֹ כְּתֹבֶת־קַעֲקַע. וְזוֹהִי סִבָּתוֹ שֶׁל דָּבָר: אָחִיו נִמְצָא בְּתוֹךְ אוֹתָהּ חֲבוּרַת הַנּוֹסְעִים מֵאַנְשֵׁי פְלוֹרִידָה, שֶׁנִּשְׁבּוּ בִּיְדֵי הַסֶּמִּינוֹלִים וּזְרוֹעָם הַשּׂמָאלִית סֻמְּנָה בְּסִמָּן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִמָּחוֹת. וּמִיָד נִשְׁלַח הֶעְתֵּק שֶׁל סִמָּן זֶה אֶל בֵּית־הַמְּצוָּדה הַקָּטָן וּסְקַמְבּוֹ הִצְלִיחַ לָחֹק אוֹתוֹ בְּדִיוּק בְּסִיוּעַ שֶׁל קִעֲקוּעַ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוֹסִיפוּ לִהְיוֹת דּוֹמִים זֶה לָזֶה דִּמְיוֹן מֻחְלָט.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַחְלִיט וְלוֹמַר, שֶׁאִלּוּ נִקְטַע אֶחַד מֵאֲבָרָיו שֶׁל טֶקְסַר אֶחָד, הָיָה מִשְׁנֵהוּ מַפְקִיר עַצְמוֹ גַּם הוּא לְנִתּוּחַ כְּגוֹן זֶה!

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים: בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא הָיוּ הָאַחִים פּוֹסְקִים מִלִּחְיוֹת חַיִּים כְּפוּלִים כָּאֵלֶּה וּמִתּוֹךְ זְרִיזוּת וּזְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁעַד עַכְשָׁיו עָלָה בְּיָדָם לָשִׂים לְאַל אֶת כָּל הַקֻּבְלָנוֹת, שֶׁהַבְּרִיּוֹת הָיוּ קוֹבְלִים עֲלֵיהֶם בְּבָתֵּי־הַדִּינִים שִׁבִּפלוֹרִידָה.

וְכִי נִתְעַשְׁרוּ שְׁנֵי הַתְּאֹמִים בְּמִשְׁלַח־יָדָם זֶה? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, אֲבָל בְּמִדָּה יְדוּעָה. בְּמָקוֹם מֻצְנַע שֶׁבְּבֵית־הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר בְּקֶמדלֶס־בֵּי הָיָה טָמוּן סְכוּם־מָמוֹן גָּדוֹל, שֶׁצָבְרוּ בִּגְזֵלוֹת וּבִּגְנֵבוֹת. מִתּוֹךְ זְהִירוּת נָטַל עִמּוֹ הַהִישְׁפַּנִי אֶת הַמָּמוֹן הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֶחְלִיט לָצֵאת אֶל הָאִי קַרנֶרַל, וַחֲזָקָה עָלָיו, שֶׁלֹּא יַשְׁאִירֶנּוּ בַּוִּיגְוָם, לִכְשֶׁיִהְיֶה אָנוּס לִבְרֹחַ מֵהָלְאָה לִמְצַר־הַיָּם בָּהָמָה.

וְאוּלָם בְּעֵינֵיהֶם לֹא הָיָה הוֹן זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ. הֵם שָׁאֲפוּ לְהַגְדִּילוֹ בְּיוֹתֵר עַל מְנַת לָלֶכֶת בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁבְּאֵרֹפָּה אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית וְלִחְיוֹת שָׁם חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה.

וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן אוֹמֵר לְפַנּוֹת בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב אֶת פְלוֹרִידָה, רָאוּ בָּזֶה שְׁנֵי הָאַחִים הִזְדַּמְנוּת לְעַצְמָם לְהַרְבּוֹת אֶת עָשְׁרָם וּלְהִפָּרַע קָשֶׁה מִבַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַצְּפוֹנִיִּים עַל הַשָּׁבוּעוֹת הָאֲחָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָאָרֶץ הָיְתָה כְּבוּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. וּמִּטַעַם זֶה הֶחְלִיטוּ לְצַפּוֹת וְלִרְאוֹת, אֵיךְ יִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים. אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָם לַחֲזֹר אֶל גֶ’קְסוֹנְוִיל, יִהְיוּ בְּנֵי סִיעָתָם וְהַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁנִּבְאַש רֵיחָם עִמָּם יַחַד, לְעֵזֶר וְּלהוֹעִיל לָהֶם לָשוּב אֶל מַצָּבָם, שֶׁזָּכוּ לוֹ עַל יְדֵי מְרִידָה, וְשֶׁאַךְ מְרִידָה יְכֹלָה לְהַחֲזִירָם אֵלָיו.

אָמְנָם בִּיְדֵי הָאַחִים טֶקְסַר נִמְצָא אֶמְצָעִי בָּטוּחַ לְהַשִּׂיג מַה שֶׁהֵם חֲסֵרִים כְּדֵי לְהֵעָשׂוֹת עֲשִׁירִים, וַאֲפִילוּ לְמַעְלָה מִשְּׁאִיפָתָם.

וְּבֶאֱמֶת, לָמָּה לֹא יַטּוּ אֹזֶן לַהַצָּעָה שֶׁהִצִּיעָה זֶרְמָה לְאֶחָד מֵהֶם? לָמָה לֹא יָשִׁיבוּ אֶת דֵּי הַקְּטָנָּה לְהוֹרֶיהָ הַמְּדֻכְדָּכִים בְּיֵאוּשׁ? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁגֶ’מס בֹּורְבֶּנק הָיָה מְשַׁלֵּם כֹּפֶר שִׁחְרוּרָהּ שֶׁל יַלְדָּתוֹ אֶת כָּל הוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְחַיֵב, שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ אֶת הַהִישְׁפַּנִי לְמִשְׁפָּט וְּלִמָּנַע מִלִּרְדֹּף אוֹתוֹ. וְאוּלָם חֲמַת שִׂנְאָתָם שֶׁל הַטֶּקְסַרִים הָיָה כֹּחָהּ גָּדוֹל מִכֹּחָהּ שֶׁל תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁלָּהֶם, וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲפִים לַעֲשִׁירוּת, כָּךְ הָיוּ מִתְאַוִּים לְהִתְנַקֵּם בְּמִשְׁפַּחַת בּוֹרְבֶּנק קֹדֶם שיַּעַזְבוּ אֶת פְלוֹרִידָה.

עַכְשָׁיו יוֹדְעִים אָנוּ אֶת כָּל מַה שֶׁצָּרִיך לָדַעַת עַל דְּבַר הָאַחִים טֶקְסַר, וְשׁוּב אֵין לָנוּ אֶלָּא לְצַפּוֹת לְסוֹפוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה עָמְדָה פִּתְאֹם לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, הֵבִינָה אֶת הַכֹּל. כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ חָזְרוּ וְנִצְנְצוּ בִּן רֶגַע אֶחָד בְּמֹחָהּ. הִיא נִדְהֲמָה לְמַרְאֵיהֶם וְעָמְדָה תַּחְתֶּיהָ בְּלִי־נֹעַ, כְּאִלּוּ נִצְמְדָה לִמְקוֹמָהּ, וְהַיַּלְדָּה עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ. לְאָשְׁרָהּ הָיָה אֲוִירוֹ שֶׁל חֶדֶר זֶה צַח יוֹתֵר וְהוּא הֵשִׁיב אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְסִלֵּק מִמֶּנָּה אֶת הַסַּכָּנָה לְהֵחָנֵק.

וְּבנוֹגֵעַ לְזֶרְמָה עַצְמָהּ, הִנֵּה הוֹפָעָתָהּ לִפְנֵי שְׁנֵי הָאַחִים וְהַתַּעֲלוּמָה, שֶׁגִּלְּתָה אוֹתָהּ שָׁעָה, הָיוּ לָהּ לִגְזַר־דִּין שֶׁל מִיתָה.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: זֶרְמָה הִתְמַכְּרָה לִפְעֻלָּה    🔗

אַף עַל פִּי שֶׁהַטֶּקְסַרִים לְמוּדִים הָיוּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָם, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד זֶרְמָה, נִתְבַּלְבְּלוּ וְרָפְתָה רוּחָם. אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁזּוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִימֵי יַלְדּוּתָם, שֶׁאָדָם שְׁלִישִׁי רָאָה אוֹתָם יַחַד. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הָיָה אוֹיְבָם בְּנֶפֶשׁ. וּלְפִיכָךְ תָּקְפָה עֲלֵיהֶם הַהִתְרַגְשׁוּת, וּמֵעָצְמַת הָרֹשֶׁם הָרִאשׁוֹן נְכוֹנִים הָיוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וְלַהֲמִיתָהּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת סוֹד הֲוָיָתָם הַכְּפוּלָה…

אוֹתָה שָׁעָה נִזְדַּקְּפָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה, פָּשְׁטָה אֶת יָדֶיהָ הַקְּטָנּוֹת לְפָנִים וְצָוְחָה:

“הֲרֵינִי מְפַחֶדֶת!… הֲרֵינִי מְפַחֶדֶת!”

שְׁנֵי הָאַחִים נָתְנוּ אוֹת, וּמִיָד קָפַץ סְקַמְבּוֹ מִמְּקוֹמוֹ בִּבְהִילוּת וְרָץ לִקְרָאת הַמֶּטִיסָה, אָחַז בִּכְתֵפֶיהָ, דָּחַף אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל חַדְרָהּ וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.

וּמִיָּד חָזַר סְקַמְבּוֹ אֶל הַטֶּקְסַרִים. כָּל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ הֵעִידָה עָלָיו, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא לְצַוּוֹתוֹ דָּבָר, וּמִצְוָתָם תֵּעָשֶׂה בּוֹ בְּרֶגַע. וְאוּלָם הַפִּתְאֹמִיּוּת שֶׁל מְאֹרַע זֶה בִּלְבְּלָה אֶת דַּעְתָּם יוֹתֵר מִשֶּׁאֶפְשָׁר הָיָה לְשָׁעֵר עַל פִּי עַזּוּתָם וְאָפְיָם הַקָּשֶׁה. דּוֹמֶה, שֶׁהָיוּ מִתְיָעֲצִים זֶה עִם זֶה בְּמַּבָּטֵי עֵינֵיהֶם.

בֵּינְתַיִם הִנִּיחָה זֶרְמָה אֶת הַיַּלְדָה הַקְּטָנָּה עַל מַצַּע־הָעֲשָׂבִים וְהִתְנַפְּלָה עַל הָרִצְפָּה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבַּחֶדֶר. דַּעְתָּהּ חָזְרָה וְנִתְקָרְרָה. הִיא הִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִׂיחָה, שֶׁהַלָּלוּ יִהְיוּ מְסִיחִים עַכְשָׁיו. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁגּוֹרָלָהּ עָתִיד לְהֵחָרֵץ בִּן רֶגַע אֶחָד. וְאוּלָם הָאַחִים טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ יָצְאוּ מִן הַוִּיגְוַם, וְדִבְרֵיהֶם שׁוּב לֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה.

וַהֲרֵי הַשִּׂיחָה, שֶׁהָיוּ מְסִיחִים אוֹתָהּ שָׁעָה זֶה עִם זֶה:

“צָרִיךְ לְהָמִית אֶת זֶרְמָה!”

“מִן הַהֶכְרַח הוּא! אִם יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לִבְרֹחַ, אוֹ תְּשֻׁחְרַר עַל יְדֵי צְבָא מְדִינוֹת־הַבְּרִית, אֲבוּדִים אָנוּ! וּבְכֵן צָרִיךְ לַהֲמִיתָהּ!”

“תֵּכֶף וּמִיָּד!” – עָנָה סְקַמְבּוֹ.

וְהוּא נִפְנָה לָלֶכֶת אֶל הַחֶדֶר וְהַמַּאֲכֶלֶת שֶׁלוֹ בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים עָצַר בּוֹ.

“הָבָה נַמְתִּין קְצָת”, – פָּתַח וְאָמַר. “לְעוֹלָם נִמְצָא לָנוּ זְמַן לְהִפָּטֵר מִזֶּרְמָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָהּ כְּדֵי שֶׁתְּטַפֵּל בַּיַּלְדָּה, עַד שֶׁנַּחֲלִיפֶנָּה בְּאַחֶרֶת. קֹדֶם כֹּל עָלֵינוּ לְנַסּוֹת לְבָרֵר אֶת מַצַּב־הַדְּבָרִים בְּאוֹתָה שָׁעָה. גְּדוּד שֶׁל צְפוֹנִיִּים עוֹבֵר עַכְשָׁיו בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל דִּיפוֹן. וּבְכֵן עָלֵינוּ לַחֲקֹר רֵאשִׁית כֹּל אֶת סְבִיבוֹת הָאִי וְהָאֲגָם. לְפִי שָׁעָה אֵין יָדַיִם מוֹכִיחוֹת, שֶׁגְּדוּד זֶה, הַהוֹלֵךְ דָּרוֹמָה, פָּנָיו מוּעָדוֹת לְצַד זֶה. אִם יָבוֹא לְכָאן, עֲדַיִן יִהְיֶה לָנוּ פְּנַאי לִבְרֹחַ. וְאִם לֹא יָבוֹא, נַנִּיחֶנּוּ לְהַפְלִיג לְתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה וְשָׁם יִפֹּל בְּיָדֵנוּ. לְפִי שֶׁיְהֵא לָנוּ דֵי זְמַן לְקַבֵּץ שָׁם אֶת מַרְבִּית אַנְשֵׁי הַמִּילִיצִיָּה, הַתּוֹעִים בָּאָרֶץ, וְתַחַת לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, נִרְדְּפֶנּוּ אָנוּ, לְפִי שֶׁנִּהְיֶה הַמְרֻבִּים. אַךְ קַלָּה תִּהְיֶה לָנוּ לַחֲסֹם בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ, וְאִם בַּמַּטְבֵּחַ, שֶׁעָרַכְנוּ בְּקִיסִימִי, הִצְלִיחוּ מַלָּחִים אֲחָדִים לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם, מֻבְטָחְנִי, שֶׁהַפַּעַם לֹא יִמָּלֵט אַף אֶחָד.”

בָּרוּר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁלְּפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ. חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל חֶבֶל זֶה הָיָה תָּפוּס עֲדַיִן עַל יְדֵי הֲמוֹנִים שֶׁל דְּרוֹמִיִּים, וְהַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְנַסּוֹת לְהִתְגָּרוֹת בְּצִבְאוֹת מְדִינות הַבְּרִית. לְאַחַר שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים יְרַגֵּל עִם אֲנָשָׁיו אֶת הַסְּבִיבָה, יַחְלִיטוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, אִם לְהִשָּׁאֵר בְּאִי קַרנֶרַל, אוֹ לָסֶגֶת אָחוֹר אֶל עֵבֶר כֵּף – דָּבָר זֶה יִתְבָּרֵר עוֹד בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. וּבְנוֹגֵעַ לְזֶרְמָה, אַחַת הִיא מַה תְּהֵא תּוֹצֵאתוֹ שֶׁל רִגּוּל זֶה, – סְקַמְבּוֹ יְסַלֵּק אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם בְּמַכַּת־פִּגְיוֹן, שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה אֶת הַסּוֹד.

וַאֲשֶׁר לַיַּלְדָּה", – הוֹסִיף וְאָמַר אַחַד הָאַחִים, “הִנֵּה טוֹבַת עַצְמֵנוּ דוֹרֶשֶׁת לְקַיֵּם אֶת נַפְשָׁהּ. הִיא לֹא הֵבִינָה מַה שֶּׁהֵבִינָה זֶרְמָה, וְהִיא תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ כֹּפֶר, אִם מַזָּלֵנוּ יִגְרֹם לָנוּ לִיפּוֹל בְּיָדָיו שֶׁל הוֹאוּיִק. גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק יְקַבֵּל אֶת כָּל הַתְּנָאִים שֶׁנַּצִּיעַ לְפָנָיו, וְלֹא דַיּוֹ שֶׁנָּכוֹן יִהְיֶה לַעֲרֹב לָנוּ, שֶׁנִּפָּטֵר מֵעֹנֶשׁ, אֶלָּא גַם לְשַׁלֵּם לָנוּ אֶת סְכוּם־הַמָּמוֹן, שֶׁנִּדְרֹש מִמֶּנּוּ בִּמְחִיר שִׁחְרוּרָהּ שֶׁל בִּתּוֹ”.

“אֲבָל אִם זֶרְמָה תָּמוּת”, – עָנָה וְאָמַר הַהִיְנדוּאִי, “הַאֵין לַחֲשֹׁש, שֶׁקְּטָנָּה זוֹ נָבוֹל תִּבֹּל וְתִגְוַע?”

“לֹא, אֵין לַחֲשֹׁש לְכָךְ”, – הֵשִׁיב אַחַד הַטֶּקְסָרִים, הִיא לֹא תֶּחְסַר אֶת הַטִּפּוּל הַדָּרוּשׁ לָהּ, וַאֲנִי אֶמְצָא עַל נְקַלָּה הִיְנדוּאִית, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה".

“טוֹב הַדָּבָר! קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הוּא. שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל זֶרְמָה עָלֵינוּ!”

“יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לֹא תֶּאֱרַךְ הַשָּׁעָה וְזֶרְמָה לֹא תּוֹסִיף לִחְיוֹת עוֹד!”

וּבָזֶה נִסְתַּיְמָה שִׂיחָתָם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים וְזֶרְמָה שָׁמְעָה אוֹתָם חוֹזְרִים אֶל הַוִּיגְוַם.

מַה נּוֹרָא הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁעָבַר עַל הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה! גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנֶיהָ, שֶׁנִּדּוֹנָה לְמִיתָה וְשׁוּב לֹא הָיְתָה דּוֹאֶגֶת אֲפִילוּ לְנַפְשָׁהּ. הִיא לֹא חָרְדָה חֲרָדָה כָּלְשֶׁהִי לְגוֹרָלָהּ שֶׁל עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה תָּמִיד לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ לְמַעַן אֲדוֹנֶיהָ. אֲבָל דֵּי, שֶׁתִּשָּׁאֵר בִּיְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הָאַכְזָרִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין חֶמְלָה בְּלִבָּם, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֲפִילוּ אִם לְהַנִּיחַ, שֶׁטּוֹבַת עַצְמָם דּוֹרֶשֶׁת, שֶׁהַיַּלְדָּה חָיֹה תִּהְיֶה, הַאִם לֹא תִּגְוַע, בְּאֵין זֶרְמָה עִמָּהּ לִשְׁקֹד עָלֶיהָ וּלְטַפֵּל בָּהּ בְּאַהֲבָה?

הַמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹחַ קֹדֶם שֶׁיַּסְפִּיק טֶקְסַר לְהַפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵין הַיַּלְדָּה – מַחֲשָׁבָה זוֹ חָזְרָה אֵלֶיהָ וְתָקְפָה עָלֶיהָ בַּחֲמַת כֹּחַ וְכָבְשָׁה אֶת כָּל יֵשׁוּתָהּ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ לְאֵין סוֹף לֹא פָּסְקָה הַמֶּטִיסָה מִלִּשְׁקֹל בְּדַעְתָּהּ כֵּיצָד לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָהּ. מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמְעָה נִשְׁתַּמֵּר בְּזִכְרוֹנָהּ, בֵּין שְׁאָר הַדְּבָרִים, גַּם זֶה, שֶׁאַחַד הַטֶּקְסָרִים יֵצֵא מָחָר עִם אֲנָשָׁיו לָתוּר אֶת הַסְּבִיבָה. בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְרִגּוּל זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, לִכְשֶׁיִפָּגֵשׁ עִמּוֹ. וּמִכָּאן מַשְׁמַע, שֶׁלֹּא רַק אֲנָשָׁיו שֶׁל עַצְמוֹ יְלַוּוּ אֶת טֶקְסַר, אֶלָּא גַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ אָחִיו. וְאוֹתוֹ הָאָח יִשָּׁאֵר בְּלִי־סָפֵק עַל גַּבֵּי הָאִי בֵּין כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ וּבֵין כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַוִּיגְוַם. וְאָז תְּנַסֶּה זֶרְמָה לִבְרֹחַ. אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לִמְצֹא כְּלִי־זַיִן, שֶׁתּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

הַלַּיְלָה עָבַר. אַךְ לַשָּׁוְא נִסְּתָה זֶרְמָה לְהַעֲלוֹת תּוֹךְ כָּל אוֹתוֹ הַשָּׁאוֹן וְהָרַעַשׁ, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַל פְּנֵי הָאִי, סִמָּן כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁהַגְּדוּד שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת טֶקְסַר.

שָׁעָה קַלָּה לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר נִנְעֲרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה שֶׁנָּחָה וְשָׁקְטָה מְעַט. זֶרְמָה הִשְׁקְתָה אוֹתָהּ טִפּוֹת־מַיִם אֲחָדוֹת, שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת נָפְשָׁהּ. אַחַר הִסְתַּכְּלָה בָּהּ, כְּאִלּוּ רָאוּהָ עֵינֶיהָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וְלָחֲצָה אוֹתָהּ אֶל לִבָּהּ. אִלּוּ נִכְנַס אוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם, כְּדֵי לְהַפְרִידָהּ מִמֶּנָּה, הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל נַפְשָׁהּ בַּחֲמַת זַעֲמָהּ שֶׁל חַיָּה רָעָה, שֶׁמְּבַקְּשִׁים לִגְזֹל אֶת גּוּרֶיהָ מִמֶּנָּה.

“מַה לָךְ, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“לֹא כְּלוּם… לֹא כְּלוּם!” – גִּמְגְּמָה הַמֶּטִיסָה.

“וְאִמָּא?… אֵימָתַי נָשׁוּב וְנִרְאֶה אוֹתָהּ?”

“עוֹד מְעַט…” – עָנְתָה זֶרְמָה. “אוּלַי עוֹד הַיּוֹם… אָמְנָם כֵּן, חֲבִיבָתִי!… מְקַוָּה אֲנִי שֶׁהַיּוֹם נִהְיֶה רָחוֹק מִזֶּה”…

“וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה?”…

“הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה”, – עָנְתָה זֶרְמָה, “וְכִי הִתְבּוֹנַנְתְּ אֲלֵיהֶם הֵיטֵב?”…

“הֵן… וְהֵם הִפִּילוּ עָלַי אֵימָה!”

“אֲבָל הֲלֹא רָאִית אוֹתָם הֵיטֵב, וְכִי לֹא כָּךְ הוּא?… הִכַּרְתְּ כַּמָּה דּוֹמִים הֵם זֶה לָזֶה?”…

“אָמְנָם כֵּן, זֶרְמָה!”

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי לְהַגִּיד לְאָבִיךּ וּלְאָחִיךְ, שֶׁשְּׁנֵי אַחִים הֵם… שׁוֹמַעַת אַתְּ, שְׁנֵי אַחִים, שֶׁשְּׁמָם טֶקְסַר, וְהֵם דּוֹמִים זֶה לָזֶה דִמְיוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם וּלְהַכִּיר אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם!”…

“אַף אַתְּ תַּגִּידִי זֹאת” – אָמְרָה הַיַּלְדָּה.

“אָמְנָם כֵּן… גַּם אֲנִי אַגִּיד זֹאת!… אֲבָל אִם לֹא אֶהְיֶה שָׁם, אַל תִּשְׁכְּחִי אַתְּ”…

“וְלָמָה לֹא תִּהְיִי שָׁם?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה וְחִבְּקָה בְּיָדֶיהָ הַקְּטָנּוֹת אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה, כְּאִלּוּ לְהַצְמִידָהּ אֵלֶיהָ בְּיוֹתֵר.

“אֲנִי אֶהְיֶה שָׁם, מַחֲמַד נַפְשִׁי, אֲנִי אֶהְיֶה! … וְעַכְשָׁיו, כֵּיוָן שֶׁנֵצֶא לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה… צָרִיך לִסְעֹד וּלְחַזֵּק אֶת הַכֹּחַ!… הִנְנִי לְהָכִין לָךְ אֶת אֲרֻחַת־הַבֹּקֶר שֶׁלָּךְ”…

“וְאַתְּ?”

“אֲנִי אָכַלְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁנְתְּ, וְשׁוּב אֵינִי רְעֵבָה!”

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה זֶרְמָה יְכֹלָה לִטְעֹם כְּלוּם בְּתוֹך אוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת וְסַעֲרַת־נֶפֶשׁ שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בּוֹ. מִשֶׁסָּעֲדָה הַיַּלְדָּה אֶת סְעֻדָּתָהּ, חָזְרָה וְשָׁכְבָה עַל מִשְׁכַּב־הָעֲשָׂבִים שֶלָּהּ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִגְּשָׁה זֶרְמָה אֶל הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין קְנֵי־הַקָּשׁ שֶׁל הַכֹּתֶל אֲשֶׁר בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבַּחֶדֶר. שָׁעָה תְּמִימָה לֹא פָּסְקָה מִלְּהַבִּיט בְּעַד אוֹתוֹ הַסֶּדֶק אֶל הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, לְפִי שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה חָשׁוּב בִּשְׁבִילָהּ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מַתְקִינִים עַצְמָם לַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ. אַחַד הָאַחִים – רַק אֶחָד בִּלְבָד – הָיָה מְנַצֵּחַ עַל סִדּוּרוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁעָמַד לְהוֹלִיךְ אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, וְהַשֵּׁנִי, שֶׁאִישׁ לֹא רָאָהוּ, וַדַּאי הִתְחַבֵּא, אִם בְּתוֹךְ הַוִּיגְוַם וְאִם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי.

עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ סְבוּרָה הָיְתָה זֶרְמָה, לְפִי שֶׁהָיָה גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיהָ, עַד כַּמָּה שָׁקְדוּ לְהַעֲלִים אֶת סוֹד הֲוָיָתָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָמְרָה בְּלִבָּהּ, שֶׁאוֹתוֹ הָאָח, שֶׁנִּשְׁאָר עַל פְּנֵי הָאִי, וַדַּאי הֻטַּל עָלָיו הַתַּפְקִיד לְפַקֵּחַ עָלֶיהָ וְעַל הַיַּלְדָּה.

וְאָמְנָם זֶרְמָה לֹא שָׁגְתָה, כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה זֹאת עוֹד מְעַט.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וַאֲנָשָׁיו שֶׁל טֶקְסַר הַשֵּׁנִי יַּחַד עִם הָעֲבָדִים, כֻּלָּם חֲמִשִּׁים אִישׁ, הִתְאַסְּפוּ לִפְנֵי הַוִּיגְוַם וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁמַּנְהִיגָם יִתֵּן לָהֶם צָו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

בְּעֶרֶךְ בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת פָנָה וְהָלַךְ כָּל הַגְּדוּד הַזֶּה אֶל עֵבֶר קְצֵה הַיַּעַר; הַמַּעֲבָר בַּתְּעָלָה הִצְרִיךְ זְמַן יָדוּעַ, לְפִי שֶׁהַסִּירָה לֹא יָכְלָה לְהָכִיל אֶלָּא חֲמִּשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בְּבַת אַחַת. זֶרְמָה רָאֲתָה אוֹתָם כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים בַּחֲבוּרוֹת קְטָנּוֹת וְעוֹבְרִים אַחַר כָּך אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֶת פְּנֵי הַתְּעָלָה, שֶׁהָיְתָה נְמוּכָה הַרְבֵּה מִשִּׁטְחוֹ שֶׁל הָאִי לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לִרְאוֹת בְּעַד הַסֶּדֶק שֶׁבְּכֹּתֶל־הַקַּשׁ.

טֶקְסַר הָיָה מְצַפֶּה עַד שֶׁיַּעֲבֹר כָּל הַגְּדוּד, וְלַסּוֹף נֶעְלָם גַּם הוּא מִן הָעַיִן בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל אַחַד הַכְּלָבִים, שֶׁהַחוּשׁ הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ צָרִיךְ הָיָה לְסַיֵּעַ לְמַעֲשֵׂה הָרִגּוּל. הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן הַשֵּׁנִי צִיֵּת לְאוֹת, שֶׁנָּתַן לוֹ אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ, וְחָזַר אֶל הַוִּיגְוַם, כְּאִלּוּ רַק עָלָיו לְבַדּוֹ הֻטַּל הַתַּפְקִיד לִשְׁמֹר עַל פִּתְחוֹ.

לְאַחַר רֶגַע אֶחָד רָאֲתָה זֶרְמָה אֶת טֶקְסַר מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה שֶׁמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי וְשׁוֹהֶה שָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי לְסַדֵּר אֶת גְּדוּדוֹ. אַחַר נֶעֶלְמוּ כֻּלָּם, וּסְקַמְבּוֹ בִּלְוָיַת הַכֶּלֶב בְּרֹאשָׁם, אֲחוֹרֵי הַקָּנִים רָמֵי־הַקּוֹמָה וְהָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיַּעַר. קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁאַחַד הָעֲבָדִים הֶחֱזִיר אֶת הַסִּירָה לִמְקוֹמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם זָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ וְלַעֲבֹר אֶל הָאִי. וְאוּלָם הַמֶּטִיסָה לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת זֹאת וּסְבוּרָה הָיְתָה, שֶׁאוֹתוֹ הָעֶבֶד וַדַּאי הִפְלִיג לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה.

שׁוּב לֹא הָיְתָה מְהַסֶּסֶת.

דֵּי הֵקִיצָה אוֹתָה שָׁעָה מִשְּׁנָתָהּ. הַלֵּב דָּאָב לְמַרְאֵה גוּפָהּ הָרָזֶה, שֶׁנִרְאָה מִבַּעַד לִבְגָדֶיהָ, שֶׁנִּתְבַּלּוּ וְנִתְמַרְטְטוּ מַחֲמַת טִלְטוּלֵי־הַדְּרָכִים הַמְּרֻבִּים כָּל כָּךְ.

“בּוֹאִי, יַקִּירָתִי”, – אָמְרָה אֵלֶיהָ זֶרְמָה.

“לְאָן?” – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

“לְשָׁם… אֶל הַיַּעַר!… אֶפְשָׁר נִמְצָא שָׁם אֶת אָבִיךּ… אֶת אָחִיךְ!… הֲרֵי לֹא תְּפַחֲדִי?”…

“עִמָּךְ יַחַד לֹא אֲפַחֵד לְעוֹלָם!” – עָנְתָה הַנַּעֲרָה הַקְּטָנָּה.

אָז פָּתְחָה הַמֶּטִיסָה אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעָה שׁוּם קוֹל וְשׁוּם רַחַש בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שִׁעֲרָה כִּי טֶקְסַר אֵינֶנוּ בַּוִּיגְוַם.

וְאָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, לֹא נִמְצָא שָׁם אִישׁ.

קֹדֶם כֹּל בִּקְשָׁה שָׁם זֶרְמָה כְּלִי־נֶשֶׁק, כְּדֵי לְהִלָּחֵם בּוֹ עִם כָּל מִי שֶׁיְּנַסֶּה לְעָצְרָהּ. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיְתָה מֻנַּחַת אַחַת מֵאוֹתָן הַסַּכִּינִים הָרְחָבוֹת, שֶׁהַהִיְנדוּאִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן בְּמַעֲשֵׂי־הַצַּיִד שֶׁלָּהֶם. הַמֶּטִיסָה נָטְלָה אוֹתָהּ וְהִצְנִיעָה תַּחַת בִּגְדָהּ. חוּץ מִזֶּה לָקְחָה עִמָּה גַּם מִקְצָת בָּשָׂר מְיֻבָּש לְמִחְיָתָן בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים.

עַכְשָׁיו עָמְדָה לְפָנֶיהָ הַשְׁאֵלָה, אֵיךְ לָצֵאת מִן הַוִּיגְוַם. הִיא הֵצִיצָה בְּעַד הַסְּדָקִים שֶׁבְּכֹתֶל־הַקַּשׁ אֶל הַדֶּרֶךְ, הַמּוֹלִיכָה אֶל הַתְּעָלָה, וְרָאֲתָה שֶׁבְּחֶלְקוֹ זֶה שֶׁל הָאִי לֹא נִמְצְאָה אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת, וַאֲפִילוּ הַכֶּלֶב הָאֶחָד, שֶׁהִשְׁאִירוּהוּ כָּאן כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת, לֹא נִמְצָא שָׁם.

דָּבָר זֶה הִרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה וְהִיא נִסְּתָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה.

דֶּלֶת זוֹ נְעוּלָה הָיְתָה מִבַּחוּץ, וְכָל יְגִיעוֹתֶיהָ לְפָתְחָהּ לֹא הוֹעִילוּ.

וּבְכֵן חָזְרָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה אֶל חַדְרָהּ. שׁוּב לֹא הָיְתָה לְפָנֶיהָּ אֶלָּא בְּרֵרָה אַחַת: לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחוֹר, שֶׁפָּרְצָה לְמֶחֱצָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הַחֶדֶר.

מְלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה קָשָׁה. הַמֶּטִיסָה גָּזְרָה בְּסַכִּינָהּ אֶת הַקָּנִים וְאֶת הַקַּשׁ, שֶׁמֵּהֶם נִקְלַע הַכֹּתֶל, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלָאכְתָּהּ זוֹ בַּחֲשַׁאי וּבְלִי שָׁאוֹן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת לַכֶּלֶב, שֶׁלֹּא הָלַךְ אַחֲרֵי טֶקְסַר, וַאֲשֶׁר אִם לֹא נִרְאָה כָּאן עַד עַכְשָׁיו, אֶפְשָׁר שֶׁיַּגִיחַ מִמְּקוֹמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁזֶּרְמָה תֵּצֵא הַחוּצָה? וְכִי לֹא יִשְׂתָּעֵר, וְכִי לֹא יִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וְעַל הַיַּלְדָּה? הֲלֹא טוֹב פָּגשׁ בְּנָמֵר מִפָּגשׁ בְּכֶלֶב זֶה!

אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסֵּס. אַך פָּרְצָה זֶרְמָה פִּרְצָה מְרֻוָּחָה בַּכֹּתֶל, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת הַיַּלְדָּה וְחִבְּקָה אוֹתָהּ אֶל לִבָּהּ בְּכָל חֹם אַהֲבָתָהּ אֵלֶיהָ. הַקְּטָנָה נָשְׁקָה לָהּ וְלִטְּפָה אוֹתָהּ בְּחִבָּה יְתֵרָה. הִיא הֵבִינָה: מִן הַצֹּרֶךְ לִבְרֹחַ, לְהִמָּלֵט דֶּרֶךְ חוֹר זֶה.

זֶרְמָה זָחֲלָה וְעָבְרָה דֶּרֶךְ הַמִּפְתָּח וְהִבִּיטָה לְכָאן וּלְכָאן, יָמִינָה וּשְׁמֹאלָה, וְהִטְתָה אֶת אָזְנָהּ וְהִקְשִׁיבָה. לֹא נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן כָּלְשֶהוּ! וּמִיָּד נִכְנְסָה דֵּי הַקְּטָנָה לְתוֹךְ הַפִּרְצָה.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל נְבִיחָה, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק הָיָה בְּיוֹתֵר וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִמִּזְרָחוֹ שֶׁל הָאִי. אָז אָחֲזָה זֶרְמָה אֶת הַיַּלְדָּה וְלִבָּהּ הָיָה דוֹפֵק בְּקִרְבָּהּ בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר… הִיא חָשְׁבָה אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהִתְעַלֵּם אֲחוֹרֵי הַקָּנִים שֶׁעַל הַחוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, תְּהְיֶה בְּטוּחָה, לְפִי הָעֶרֶךְ, מִסַּכָּנָה.

וְאוּלָם הַמַּהֲלָךְ שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת, מִן הַוִּיגְוַם וְעַד שְׁפַת הַתְּעָלָה, הָיָה הַחֵלֶק הַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר שֶבְּדֶרֶךְ בְּרִיחָתָן, לְפִי שֶׁטֶּקְסַר אוֹ אַחַד הָעֲבָדִים, שֶׁנִּשְׁאַר עַל גַּבֵּי הָאִי, יָכְלוּ לְהַרְגִישׁ בָּהֵן.

לְאָשְׁרָן הָיְתָה צוֹמַחַת מִימִינוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם חֹרְשָׁה עֲבֻתָּה שֶׁל צְמָחִים וְשֶׁל קָנִים, שֶׁהִשְׂתָרְעָה עַד לִשְׂפַת הַתְּעָלָה וְנִסְתַּיְּמָה בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים מִמְּקוֹם עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַסִּירָה.

זֶרְמָה הֶחְלִיטָה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ סְבַך־הַצְּמָחִים – וּמִיָּד הוֹצִיאָה אֶת הַחְלָטָתָהּ זוֹ אֶל הַפֹּעַל. הַצְּמָחִים הַגְּבוֹהִים הִנִּיחוּ לִשְׁתֵי הַבּוֹרְחוֹת לַעֲבֹר בְּתוֹכָם וְכִסּוּ אוֹתָן בַּעֲלֵיהֶם. וַאֲשֶׁר לִנְבִיחַת הַכֶּלֶב, הִנֵּה נִשְׁתַּתְּקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְשׁוּב לֹא נִשְׁמָעָה.

וְאוּלָם הָעֲבָרָה דֶרֶךְ הַסְּבָךְ הָיְתָה כְּרוּכָה בְּעָמָל וּבִיגִיעָה רַבָּה. הָיָה הֶכְרַח לְהִדָּחֵק בֵּין הַשִׂיחִים הַצְּפוּפִים, שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא רֶוַח צַר בְּיוֹתֵר. בְּגָדֶיהָ שֶׁל זֶרְמָה נִקְרְעוּ בִּמְהֵרָה לִגְזָרִים וְיָדֶיהָ נִשְׂרְטוּ וְהָיוּ שׁוֹתְתוֹת דָּם. אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בְּכָךְ, וּבִלְבָד שֶׁהַיַּלְדָּה תִּנָּצֵל מִשְּׂרִיטוֹתֵיהֶן שֶׁל מַחְטֵי־הַשִׂיחִים הָאֲרֻכּוֹת הַלָּלוּ. הַדְּקִירוֹת הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמֶּטִיסָה אַמִּיצַת־הַלֵּב לְהַשְׁמִיעַ אֲפִילוּ הֲבָרָה אַחַת שֶׁל מַכְאוֹב. וְאַף עַל פִּי כֵן, שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל מַאֲמַצֵּי שְׁקִידָתָהּ, נִשְׂרְטָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה פַּעַם בְּיָדֶיהָ וּבִזְרוֹעוֹתֶיהָ. וְאוָּלם דֵּי לֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ אֲפִילוּ צְעָקָה אַחַת, אֲפִילוּ תְּלוּנָה אַחַת.

אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּרְחָק, שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר, קָצָר הָיָה לְפִי הָעֶרֶךְ – כְּשִׁשִּׁים יַרְדִים לְכָל הַיּוֹתֵר – לֹא עָלָה בְּיָדָן לְהַגִּיעַ אֶל הַתְּעָלָה אֶלָּא לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה.

אָז עָמְדָה זֶרְמָה תַּחְתֶּיהָ וְהֵצִיצָה מִבֵּין הַשִּׂיחִים אֶל עֵבֶר הַוִּיגְוַם, וְאַחַר אֶל עֵבֶר הַיַּעַר.

תַּחַת עֲצֵי־הַיַּעַר הָרָמִים שֶׁבָּאִי לֹא נִרְאָה אָדָם. וְאַף בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתְּעָלָה לֹא רָאֲתָה דָבָר, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל סִמָּן לִמְצִיאוּתָם שֶׁל טֶקְסַר וְּבְנֵי לְוָיָתוֹ, שֶׁוַּדַּאי נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אוֹ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין בְּתוֹך הַיַּעַר. אִם לֹא יִפָּגְשׁוּ עִם הַצְּפוֹנִיִּים, וַדַּאי לֹא יָשׁוּבוּ אֶלָּא לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

וְאוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְזֶרְמָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּהּ, שֶׁהִנִּיחוּהָ לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַוִּיגְוַם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיָה מִן הַסְּבָרָה, שֶׁאוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁבָּא אֶמֶשׁ לְכָאן עִם אֲנָשָׁיו, עָזַב בַּלַּיְלָה אֶת הָאִי וְשֶׁהַכֶּלֶב הָלַךְ אַחֲרָיו. הֲרֵי הַמֶּטִיסָה שָׁמְעָה זֶה לֹא כְבָר קוֹל נְבִיחָה – סִמָּן שֶׁהַחַפְּשָׂן מְשׁוֹטֵט כָּאן בֵּין הָאִילָנוֹת. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁהָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי יִגָּלֶה לְפָנֶיהָ בְּכָל רֶגַע. וְאַף עַל פִּי כֵן, אוּלָי יַעֲלֶה בְּיָדֶיהָ לְהַגִּיעַ אֶל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, אִם תְּמַהֵר בְּיוֹתֵר?

לְמַעְלָה סֻפַּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִתְבּוֹנְנָה זֶרְמָה לִיצִיאַת בְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר מִן הָאִי, לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת הַסִּירָה בִּזְמַן שֶׁעָבְרָה אֶת הַתְּעָלָה, שֶׁשִּׁפְעַת הַקָּנִים הַגְּבוֹהִים הַגְּדֵלִים עַל שְׂפָתָהּ הֶעְלִימוּ אֶת אֲפִיקָהּ מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם זֶרְמָה לֹא פִּקְפְּקָה, שֶׁהַסִּירָה הֻחְזְרָה עַל יְדֵי אַחַד הָעֲבָדִים לִמְקוֹם עֶמְדָּתָהּ הָרָגִיל. שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה הָיָה צֹרֶךְ בּוֹ לִשְׁמִירָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל הַוִּיגְוַם, אִם יִקְרֶה מִקְרֶה וּגְדוּד הַצָּבָא שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק יַעֲקֹף אֶת הַדְּרוֹמִיִּים סְחוֹר סְחוֹר.

וְאוּלָם אִם הַסִּירָה נִשְׁאֲרָה בְּכָל זֹאת בְּעֵבֶר הַתְּעָלָה וְלֹא הוּשְׁבָה לִמְקוֹמָהּ, כְּדֵי שֶׁטֶּקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ יוּכְלוּ לַעֲבֹר בָּהּ בִּמְהֵרָה אֶל הָאִי, אִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית יִהְיוּ קְרוֹבִים אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם, אֵיכָכָה תּוּכַל הַמֶּטִיסָה לְהַגִּיעַ אֶל הַשָׂפָה הַשֵּׁנִית? וְכִי לֹא יְהֵא מוּטָל עָלֶיהָ אָז לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַיַּעַר שֶׁבָּאִי וּלְהִתְחַבֵּא שָׁם עַד שֶׁהַהִישְׁפַּנִי יֵצֵא מִן הָאִי, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט אַחֵר בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּאֶוֶרגלָדֶיס? אֲבָל אִם יַחְלִיט לַעֲשׂוֹת זֹאת, כְּלוּם לֹא יִשְׁקֹד בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לָשׁוּב וְלִמְצֹא אֶת זֶרְמָה וְאֶת הַיַּלְדָּה? וְהוֹאִיל וְכָךְ אֵין לְפָנֶיהָ אֶלָּא דֶרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה: לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בְּסִירָה.

זֶרְמָה שׁוּב לֹא הָיְתָה צְרִיכָה אֶלָּא לְהַחֲלִיק וְלַעֲבֹר בֵּין הַשִׂיחִים מַהֲלָךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה יַרְדִים. וּכְשֶׁעָבְרָה אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה, עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ…

הַסִּירָה עָמְדָה עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי…

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר: שְׁנֵי הָאַחִים    🔗

הַמַּצָּב הָיָה נוֹאָש. כֵּיצָד לַעֲבֹר? אֲפִילוּ שַׂחְיָן אַמִּיץ־לֵב לֹא יָכֹל הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בִּשְׂחִיָּה בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לְקַפֵּחַ אֶת חַיָּיו עֶשְׂרִים פְּעָמִים. וַהֲרֵי בֵּין שָׂפָה לְשָׁפָה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה רַגְלַיִם! אֶלָּא שֶׁבְּלִי סִירָה אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַקָּטָן הַזֶּה. רָאשִׁים מְשֻׁלָּשִׁים הָיוּ מְבַצְבְּצִים פֹּה וְשָׁם מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְהָעֲשָׂבִים הָיוּ מִתְנַדְנְדִים בְּלִי־חָשָׂךְ מֵחֲמַת תְּנוּעָתָם הַמְּהִירָה שֶׁל הַנְּחָשִׂים הַזּוֹחֲלִים וְעוֹבְרִים בֵּינֵיהֶם.

אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל דֵּי הַקְּטָנָּה וְהִיא נִדְחֲקָה אֶל זֶרְמָה. אֲהָה! אִלּוּ לְמַעַן הַצָּלָתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה מַסְפִּיק הָיָה שֶׁתָּטִיל עַצְמָהּ לְבֵין הַמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מִתְכָּרְכוֹת בְּאַלְפֵי עֲגִילִים עַל גֵּוָהּ כְּמַרְבֵּה־רַגְלַיִם עֲנָקִי, לֹא הָיְתָה הַמֶּטִיסָה מְהַסֶּסֶת אַף רֶגַע אֶחַד!

וְאוּלָם רַק הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְבַדָּהּ יָכְלָה לְהַצִּילָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. רַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַנֵּס הַזֶּה. שׁוּב לֹא הָיָה לְזֶרְמָה עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עָלָיו בִּלְבָד. וְהִיא כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ וְהִתְפַּלְּלָה לְמִי שֶׁמְּסַבֵּב אֶת הַמִקְרִים, שֶׁלְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר הֲרֵי הֵם מְשַׁמְּשִׁים שְׁלִיחָיו וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

אֶפֶס – הֲרֵי בְּכָל רֶגַע עָלוּל הָיָה לְהוֹפִיעַ בִּקְצֵה הַיַּעַר אֶחָד מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל טֶקְסַר. הֲרֵי בְּכָל רֶגַע עָלוּל הָיָה לַחֲזֹר אֶל הַ“וִּיגְוַם” אוֹתוֹ טֶקְסַר שֶׁנִּשְׁאַר בָּאִי, וְאִם לֹא יִמְצָא שָׁם אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה, הֲכִי לֹא יָרוּץ מִיָּד לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶן?…

“אֵלִי, אֵלִי”… – זָעֲקָה הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה, “חוּס וְרַחֵם!…”

וּפִתְאֹם הֵעִיפָה אֶת מַבָּטֶיהָ אֶל עֶבְרָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַתְּעָלָה.

זֶרֶם קָלוּשׁ הוֹלִיךְ אֶת הַמַּיִם לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הָאֲגָם, שֶׁמִּשְׁתַּפְּכוֹת אֶל תּוֹכוֹ זְרוֹעוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל נְהַר קַלַאוֹחַטשֶׁס, הֲלֹא הוּא אַחַד הַנְּהָרוֹת הַקְּטָנִּים הַנּוֹפְלִים לְתוֹךְ הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקַנִי, וְהַמְפַרְנֵס בְּמֵימָיו אֶת הָאֲגַם אוֹקִי־חוֹ־בֵּי בִּימֵי גֵאוּת־הַיָּם הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ.

וְהִנֵּה צָף וּבָא אֶל הַשָּׂפָה גֶּזַע־עֵץ, שֶׁהִסִּיעוֹ הַזֶּרֶם. אוּלַי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֶזַע־עֵץ זֶה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה? הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁעַקְמוּמִית הַשָׂפָה, הַמַּטָּה אֶת הַזֶּרֶם בְּרִחוּק שֶׁל יַרְדִים אֲחָדִים לְמַטָּה, תְּכַוֵּן אוֹתוֹ לְעֻמַּת יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים וְתַשְׁלִיכוֹ לְשָׁם? אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ! עַל כָּל פָּנִים, אִם לְמַזָּלוֹ הָרַע שׁוּב יוּטַל הַגֶּזַע אֶל שָׂפָה זוֹ עַצְמָהּ, הֲרֵי מַצָּבָן שֶׁל הַבּוֹרְחוֹת לֹא יוּרַע עַל יְדֵי כָךְ מִכְּפִי שֶׁהוּא בְּרֶגַע זֶה.

וּבְלִי לְהַרְבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וּכְמוֹ בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְסְטִינְקְט קָפְצָה וּבָאָה זֶרְמָה אֵצֶל הַגֶּזַע הַצָּף בַּמַּיִם. אִלּוּ נָטְלָה לָהּ שְׁהוּת, כְּדֵי לִשְׁקֹל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתָּהּ, אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ מֵאֵימַת מֵאוֹת הַנְּחָשִׁים הַשּׁוֹרְצִים בַּמַּיִם, אוֹ הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא יַעַצְרוּ צִמְחֵי־הַמַּיִם אֶת הַקּוֹרָה בְּאֶמְצַע הַתְּעָלָה! אָמְנָם, כָּל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה, וְאַף עַל פִּי כֵן מוּטָב לָהֶן לִבְחֹר בָּזֶה מֵאֲשֶׁר לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הָאִי! וּבְכֵן נָטְלָה זֶרְמָה אֶת דֵּי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, מָשְׁכָה עַצְמָהּ אֶל הַקּוֹרָה בְּסִיוּעַ שֶׁל עֲנָפִים וְהִפְלִיגָה מִשְׂפַת הַתְּעָלָה.

וּמִיָּד חָזַר וְנִגְרַף הַגֶּזַע בְּזִרְמֵי מַיִם וְהַשִּׁבֹּלֶת נָשְׂאָה אוֹתוֹ אֶל עֵבֶר הַשָּׂפָה הַשֵּׁנִית.

זֶרְמָה הִשְׁתַּדְלָה לְהִסָּתֵר בְּתוֹךְ הָעֲנָפִים שֶׁכִּסּוּהָ לְמֶחֱצָה. שְׁתֵּי גְּדוֹת הַתְּעָלָה הָיוּ שׁוֹמְמוֹת וַעֲזוּבוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב לֹא מִצַּד הָאִי וְלֹא מִצַּד יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים. אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, תִּסָּתֵר בְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים עַד הָעֶרֶב וְתַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַמֵּק בְּתוֹךְ הַיַּעַר בְּלִי לְסַכֵּן בְּעַצְמָהּ לִהְיוֹת נִרְאֵית לָעַיִן. הַתִּקְוָה שָׁבָה אֵלֶיהָ. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נָתְנָה דַּעְתָּהּ לַנְּחָשִׁים, שֶׁלּוֹעוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים נִרְאוּ מִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל גֶּזַע־הָאִילָן וְשֶׁהָיוּ מַחֲלִיקִים וְעוֹבְרִים אֲפִילוּ בֵּין עֲנָפָיו הַתַּחְתּוֹנִים. הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וְזֶרְמָה לָחֲצָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ הָאַחַת אֶל לִבָּהּ, וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה מוּכָנָה לְהַכּוֹת בַּמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ. וְאוּלָם הַנְּחָשִׁים לֹא הִתְנַפְּלוּ עַל הַצָּפוֹת עַל גַּבֵּי הַקּוֹרָה, אִם מִשּׁוּם שֶׁנִּבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַסַּכִּין הַמְאַיֶּמֶת עֲלֵיהֶם, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם אֲיֻמִּים לַבְּרִיוֹת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בַּמַּיִם.

לַסּוֹף הִגִּיעַ הַגֶּזַע לְאֶמְצַע הַתְּעָלָה, שֶׁזִּרְמָהּ נָטַה בַּאֲלַכְסוֹן אֶל עֵבֶר הַיַּעַר. אִם הַגֶּזַע לֹא יִסְתַּבֵּךְ בְּצִמְחֵי הַמַּיִם, סוֹפוֹ לְהַגִּיעַ מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה הָאַחֶרֶת. וְאָז, כָּךְ סְבוּרָה הָיְתָה זֶרְמָה, תִּהְיֶה מִחוּץ לְהֶשֵׂג יָדוֹ שֶׁל טֶקְסַר, אַף עַל פִּי שֶׁסַּכָּנוֹת רַבּוֹת נִשְׁקָפוֹת לָהּ עֲדַיִן.

פִּתְאֹם לָחֲצָה אֶת הַיַּלְדָּה אֶל לִבָּהּ בְּחָזְקָה יְתֵרָה.

נְבִיחַת זַעַם בָּקְעָה וְעָלְתָה מִן הָאִי, וּבוֹ בָּרֶגַע נִגְלָה כֶּלֶב אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בִּקְפִיצוֹת מְהִירוֹת לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה.

זֶרְמָה הִכִּירָה אֶת הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן, שֶׁהַהִישְׁפַּנִי לֹא לְקָחָהוּ עִמּוֹ, אֶלָּא הִשְׁאִירוֹ כָּאן, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַ“וִּיגְוַם”.

הוּא עָמַד עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה וּשְׂעָרוֹ סָמוּר וְעֵינָיו מְזָרוֹת אֵשׁ וְהוּא מוָּכן לְהִתְנַפֵּל לְתוֹךְ הַמַּיִם, לְבֵין הַנְּחָשִׁים הָרוֹחֲשִׁים עַל פְּנֵיהֶם.

וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעַ עַל שְׁפַת הַתְּעָלָה אָדָם אֶחָד.

זֶה הָיָה הָאֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַחִים טֶקְסַר, שֶׁנִּשְׁאַר בָּאִי. נְבִיחַת הַכֶּלֶב הֶחֱרִידָה אוֹתוֹ וְהוּא רָץ וּבָא בִּבְהִילוּת אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה.

קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה חֲמַת זַעֲמוֹ, כְּשֶׁרָאָה אֶת דֵּי וְאֶת זֶרְמָה צָפוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַל גַּבֵּי גֶּזַע־אִילָן זֶה. הוּא לֹא יָכֹל לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהַסִּירָה עָמְדָה עַל שְׂפַת־הַתְּעָלָה שֶׁמִּנֶּגֶד. כְּדֵי לַעֲצֹר אוֹתָן לֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶמְצָעִי אֶחָד: לְהָמִית אֶת זֶרְמָה וְאִלּוּ מִתּוֹךְ הַסַּכָּנָה לְהָמִית גַם אֶת הַיַּלְדָּה עִמָּהּ!

טֶקְסַר תָּפַס אֶת רוֹבֵהוּ וְכוֹנֵן אוֹתוֹ כְּלַפֵּי הַמֶּטִיסָה שֶׁהִתְאַמְּצָה לְכַסּוֹת אֶת הַיַּלְדָּה בּגוּפָהּ.

וְאוָּלם בּוֹ בָּרָגַע תָקַף עַל הַכֶּלֶב חֲרוֹן זַעְמוֹ וְהוּא הִשְׁתּוֹלֵל וְקָפַץ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה. אָז הֶחְלִיט טֶקְסַר לְהַנִּיחַ לוֹ תְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ הוּא.

הַכֶּלֶב הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת אֶל הַגֶּזַע. זֶרְמָה אָחֲזָה בְּיָדָהּ אֶת הַסַּכִּין בְּחָזְקָה וְהָיְתָה מוּכָנָה לְהַכּוֹתוֹ בָּהּ… אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר.

בִּן רֶגַע אֶחָד הִקִּיפוּ הַנְּחָשִׁים אֶת הַכֶּלֶב וְהִתְפַּתְלוּ עָלָיו. תְּחִלָּה נָעַץ בָּהֶם אֶת מַלְתְּעוֹתָיו וְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי נְשִׁיכוֹתֵיהֶם הָאַרְסיּוֹת, וְאוּלָם בִּמְהֵרָה נֶעְלַם בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים.

טֶקְסַר רָאָה בְּעֵינָיו אֶת מִיתָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב וְיָדוֹ הָיְתָה קְצָרָה לְהַצִּילוֹ. זֶרְמָה הָלְכָה וְנִמְלְטָה מִיָּדוֹ…

“מוּתִי אֵפוֹא!” – צָעַק מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹרֶה אֵלֶיהָ.

וְאוּלָם גֶּזַע־הָאִילָן כְּבָר הִגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֶל שְׁפַת־הַתְּעָלָה, וְהַכַּדּוּר שָׂרַט אַךְ שְׂרִיטָה קַלָּה אֶת כְּתֵפָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה.

מִשֶּׁקָּרַב הַגֶּזַע אֶל הַשָּׂפָה, קָפְצָה זֶרְמָה עִם הַיַּלְדָּה עַל הַיַּבָּשָׁה וְנִתְעַלְּמָה בְּתוֹךְ הַקָּנִים, שֶׁכַּדּוּר־יְרִיָּה שֵׁנִי שׁוּב לֹא יָכֹל לִפְגֹעַ בָּהּ, וְנִכְנְסָה לְבֵין הָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל יַעַר־הַבְּרוֹשִׁים.

וְאוּלָם, אִם הַמֶּטִיסָה שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתוֹ טֶקְסַר, שֶׁנֶּעֱצַר עַל גַּבֵּי הָאִי, הֲרֵי הָיְתָה צְפוּיָה לְסַכָּנָה לִנְפֹּל בִּידֵי אָחִיו.

וּלְפִיכָךְ הָיְתָה רֵאשִׁית דַּאֲגָתָהּ לְהִתְרַחֵק מֵאִי קַרְנֶרַל בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה וּמֶרְחָק רַב עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁבִּהְיוֹת הַלַּיְלָה תְּנַסֶּה לָלֶכֶת אֶל עֵבֶר אֲגַם וָשִׁינְגְטוֹן. וְהִיא אִמְּצָה אֶת כֹּחַ גּוּפָהּ וְאֶת כָּל הַמֶּרֶץ שֶׁבְּרוּחָהּ וְרָצָה אֶל אֲשֶׁר רָצָה, יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת, כְּשֶׁהִיא נוֹשְׂאָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה יְכֹלָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ בְּלִי לְעַכֵּב אוֹתָהּ. רַגְלֶיהָ הַקְּטָנוֹת שֶׁל דֵּי לֹא הָיוּ יְכֹלוֹת לָרוּץ עַל פְנֵי קַרְקַע בִּלְתִּי־יָשָׁר זֶה, בְּתוֹךְ הַבִּצּוֹת הָרוֹפְסוֹת, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת לְפַחִים שֶׁל הַצַּיָּדִים, וּבֵין הַשָּׁרָשִׁים הָאֲרֻכִּים הַלָּלוּ, שֶׁסְּנִיפֵיהֶם הַמִּסְתָּעֲפִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מַעְצוֹרִים קָשִׁים, שֶׁאֵין לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.

וּבְכֵן הוֹסִיפָה זֶרְמָה לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂאָהּ הַיָּקָר, וְדוֹמֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה מַרְגִּישָׁה אֲפִילוּ בְּכָבְדוֹ. עִתִּים עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ, לֹא כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, אֶלָּא בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהַטּוֹת אֶת אָזְנֶיהָ וּלְהַקְשִׁיב לְכָל קוֹל וּלְכָל שָׁאוֹן שֶׁבַּיַּעַר. עִתִּים נִדְמָה לָהּ, שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת קוֹל נְבִיחָה, שֶׁוַּדַּאי הָיְתָה נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן הַשֵּׁנִי, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ טֶקְסַר, וְעִתִּים עָלָה בְּאָזְנָהּ קוֹל יְרִיּוֹת מִמֶּרְחָק. וְאָז שָׁאֲלָה אֶת נַפְשָׁהּ – אֶפְשָׁר שֶׁחֲבוּרַת הַדְּרוֹמִיִּים בָּאָה לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת עִם גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית? וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִכִּירָה, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא צִוְחוֹתָיו שֶׁל אַחַד הָעוֹפוֹת הַחַקְיָנִים, אוֹ רַעַשׁ אַחַד הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הַמְּהִירָה שֶׁל הָאֲוִיר שֶׁמִּסָּבִיב גָּרְמָה לְסִיבָיו לִהְיוֹת מִתְבַּקְּעִים וּמִתְפּוֹצְצִים בְּקוֹל רַעַם שֶׁל יְרִיַּת רוֹבֶה, מִיָּד חָזְרָה לְמַהֲלָכָהּ, שֶׁהִפְסִיקָה לְרֶגַע אֶחָד. עַכְשָׁיו, כֵּיוָן שֶׁלִּבָּהּ נִתְמַלֵּא תִּקְוָה, הִסִּיחָה אֶת דַּעְתָּהּ מִן הַסַּכָּנוֹת, שֶׁהָיוּ מְאַיְּמוֹת עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָהּ לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹרוֹתָיו שֶׁל נְהַר סֶנט־גּ’וֹן.

בְּדֶרֶךְ זוֹ הָלְכָה וְהִתְרַחֲקָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת מִן הָאֲגָם אוֹקִי־חוֹ־בִּי וּפָנְתָה מִזְרָחָה עַל מְנַת לְהִתְקָרֵב אֶל שְׂפַת הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי. הִיא חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, וּבְדִין, כִּי הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְּרָה וַדַּאי מְשׁוֹטְטוֹת עַל חוֹפָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה וּמְצַפּוֹת לְשִׁיבָתוֹ שֶל גְּדוּד־הַצָּבָא, שֶׁנִּשְלַח בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק. וַהֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁלְּאֹרֶךְ הַחוֹף הָעָמְדוּ כַּמָּה אֲרָבוֹת כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו…

וּפִתְאֹם עָמְדָה זֶרְמָה תַּחְתֶּיהָ. הַפַּעַם לֹא שָׁגְתָה כְּלָל. נְבִיחָה רַבַּת־זַעַם נִשְׁמְעָה בֵּין הָאִילָנוֹת וְהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה בִּמְהִירוּת. זֶרְמָה הִכִּירָה אֶת קוֹל הַנְּבִיחָה, שֶׁרְגִילָה הָיְתָה לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהַכְּלָבִים־הַחַפְּשָׂנִים הָיוּ מְשׁוֹטְטִים מִסָּבִיב לְבֵית־הַקּוֹרוֹת שֶׁבַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר.

“הַכֶּלֶב רָץ בְּעִקְבוֹתֵינוּ”, – הִרְהֲרָה בְּלִבָּהּ, וְטֶקְסַר וַדַּאי אֵינוֹ רָחוֹק מִכָּאן!"

רֵאשִׁית דַּאֲגָתָהּ הָיְתָה לִמְצֹא שִׂיחַ, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּא שָׁם עִם הַיַּלְדָּה. אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהִמָּלֵט מֵחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁל חַיָּה, שֶׁהָיְתָה נְבוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אַכְזְרִיָּה, וְשֶׁנִּתְאַמְּנָה לִרְדֹּף אַחֲרֵי עֲבָדִים בּוֹרְחִים וּלְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם?

הַנְּבִיחָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּבַר נִשְׁמְעוּ מֵרָחוֹק צִוְחוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

בְּרִחוּק שֶׁל פְּסִיעוֹת אַחֲדוֹת מִמֶּנָּה הִתְנַשֵׂא בְּרוֹשׁ עָתִיק־יָמִים, שֶׁנַּעֲשָׂה חָלוּל מֵחֲמַת זִקְנָה וְהַלּוֹף וְהַקִּסוֹס כְּרָכוּהָ בְּרֶשֶׁת מְעֻבָּה שֶׁל עֳפָאִים.

זֶרְמָה נִכְנְסָה לְתוֹךְ הֶחָלָל הַזֶּה, שֶׁהָיָה מְרֻוַּח לְמַדַּי וְיָכֹל לְהָכִיל גַּם אוֹתָהּ וְגַם אֶת הַיַּלְדָּה וְשֶׁרֶשֶׁת הַקִּסוֹס שֶׁעָלָיו כִּסְתָה וְהֶעְלִימָה אוֹתָן מִן הָעַיִן.

וְאוּלָם הַכֶּלֶב־הַחַפְּשָׂן גִּלָּה אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן. לֹא עָבַר רֶגַע אֶחָד וְזֶרְמָה רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּקִרְבַת הָאִילָן. הוּא הָיָה נוֹבֵחַ בַּחֲמַת־זַעַם, שֶׁהָלְכָה וְגָדְלָה, וְהִתְנַפֵּל בִּקְפִיצָה אַחַת עַל הַבְּרוֹשׁ.

מַכַּת סַכִּין גָּרְמָה לוֹ לִקְפֹּץ לְאָחוֹר וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹל יְלָלָה גְדוֹלָה וּמָרָה.

כִּמְעָט בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל פְּסִיעוֹת וַהֲמוֹן קוֹלוֹת וּבְתוֹכָם קוֹלוֹ שֶׁל טֶקְסַר וְשֶׁל סְקַמְבּוֹ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ יָפֶה לְזֶרְמָה.

וְאָמְנָם הַבָּאִים הָיוּ טֶקְסַר וּבְנֵי לְוָיָתוֹ, שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר לְעֵבֶר הָאֲגָם, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִגְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית. הֵם נִפְגְשׁוּ עִמּוֹ בְּהֵסַּח־הַדַּעַת בְּיַעַר־הַבְּרוֹשִׁים, וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּפָנָיו, הִתְחַמְּקוּ וְהִתְמַלְּטוּ מִמֶּנּוּ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל. טֶקְסַר נִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ אֶל הָאִי קַרְנֶרַל בַּדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְהַעֲמִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַצְּפוֹנִיִּים מְחִיצָה שֶׁל מַיִם. כֵּיוָן שֶׁהַלָּלוּ לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בְּלֹא סִירָה, אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהִתְעַכֵּב בִּפְנֵי הַמַּעְצוֹר הַזֶּה; וּבִמְרוּצַת הַשָּׁעוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁל עִכּוּב זֶה יִתְאַמְּצוּ הַדְּרוֹמִיִּים לְהַגִּיעַ אֶל עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, וְאַחַר כָּךְ, עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּסִירָה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶל שְׂפָתוֹ הַדְּרוֹמִית שֶׁל הָאֲגָם.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ טֶקְסַר וּסְקַמְבּוֹ אֶל הַבְּרוֹשׁ, שֶׁהַכֶּלֶב הָיָה עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנוֹבֵחַ לְפָנָיו, רָאוּ וְהִנֵה הַקַּרְקַע אָדֹם מִן הַדָּם הַשּׁוֹתֵת מִן הַפֶּצַע הֶעָמֹק שֶׁבְּצַלְעָהּ שֶׁל הַחַיָּה.

“הַבֵּט וּרְאֵה!… הַבֵּט וּרְאֵה!” – קָרָא הַהִיְנדוּאִי.

“הַכֶּלֶב פָּצוּעַ?” – שָׁאַל טֶקְסַר.

“הֵן. הוּא נִפְצַע בְּמַכַּת־סַכִּין זֶה עָתָּה!… דָּמוֹ עֲדַיִן מַעֲלֶה הֶבֶל!”

“וְיָדוֹ שֶׁל מִי?…”

בּוֹ בָּרֶגַע הִשְׂתָּעֵר הַכֶּלֶב שׁוּב עַל רֶשֶׁת הָעֳפָאִים, שֶׁסִלֵּק סְקַמְבּוֹ בִּקְצֵה רוֹבֵהוּ.

"זֶרְמָה!… – צָוַח הוּא.

“וְהַיַּלְדָּה!”… עָנָה טֶקְסַר לְעֻמָּתוֹ.

“אָמְנָם כֵּן!… אֵיךְ עָלָה בְּיָדָן לִבְרֹחַ?”

“מוֹת תָּמוּת זֶרְמָה, מוֹת תָּמוּת!”

סְקַמְבּוֹ הוֹצִיא אֶת הַסַּכִּין מִיָּדָהּ שֶׁל הַמֶּטִיסָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרָה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת טֶקְסַר וְחִלֵּץ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל הָאִילָן בְּיַד גַסָּה וְאַכְזְרִיָּה כָּל כָּךְ שֶׁהַיַּלְדָּה נָפְלָה מִזְרוֹעוֹתֶיהָ וְהִתְגּוֹלְלָה עַל הַקַּרְקַע, לְבֵין הַפִּטְרִיּוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הַקְּרוּיוֹת “פֶּזִיזֶס”, הַמְּצוּיוֹת בְּשִׁפְעָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ בְּתוֹך יַעֲרֵי הַבְּרוֹשִׁים.

מִכֹּחַ הַזִּעֲזוּעַ הִתְפּוֹצְצָה אַחַת הַפִּטְריּוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ כְּקוֹל יְרִיָּה שֶׁל רוֹבֶה, וּמִיָּד נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר אָבָק מִתְנוֹצֵץ. וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְפּוֹצְצוּ פִּטְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ וְרַעַשׁ גָּדוֹל וְאַדִּיר הָיָה מְפוֹצֵץ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, כְּאִלּוּ נְתְמַלֵּא כָּל הַיַּעַר זִקּוּקֵי־אוּרִים מִתְפַּקְּעִים.

טֶקְסַר הֻכָּה בְּסַנְוֵרִים עַל יְדֵי רִבּוֹא רִבְבוֹת הַזַּרְעִיּוֹת הַפּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר וְאָנוּס הָיָה לְהַרְפּוֹת מִזֶּרְמָה, שֶׁכְּבָר הֵנִיף עָלֶיהָ אֶת סַכִּינוֹ; וְאַף סְקַמְבּוֹ נִסְתַּמֵּא מֵחֲמַת רְסִיסֵי־הָאָבָק הַנּוֹצְצִים הַלָּלוּ. וְאוּלָם זֶרְמָה וְהַיַּלְדָּה שֶׁהָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע, לֹא נִפְגְעוּ בַּזַּרְעִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁרִחֲפוּ בָּאֲוִיר לְמַעְלָה מֵהֶן.

וְאַף עַל פִּי כֵן שׁוּב לֹא יָכְלָה זֶרְמָה לְהִנָּצֵל מִיָּדוֹ שֶׁל טֶקְסַר. לְאַחַר שׁוּרָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת הִתְחִיל הָאֲוִיר לְהִטַּהֵר וּלְהִזְדַּכֵּךְ…

וְאוּלָם מִיָד נִשְׁמַע רַעַש־פֶּקַע חָדָשׁ, – אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיָה הַקּוֹל קוֹל יְרִיּוֹת־רוֹבִים בֶּאֱמֶת.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּעֵר גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית עַל חֲבוּרַת הַדְּרוֹמִיִּים, הַלָּלוּ הֻקְּפוּ עַל יְדֵי הַמַּלָּחִים שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהַנִּיחַ אֶת כְּלֵי־זֵינָם מִידֵיהֶם, וּבוֹ בָּרֶגַע חָזַר וְתָפַשׂ טֶקְסַר אֶת זֶרְמָה וְהִכָּה אוֹתָהּ בְּסַכִּינוֹ בְּלִבָּהּ.

“הַיַּלְדָּה!… מַהֵר וְשָׁא אֶת הַיַּלְדָּה!” – קָרָא אֶל סְקַמְבּוֹ.

וְהַהִינְדוּאִי תָּפַשׂ אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָה וְרָץ אֶל עֵבֶר הָאֲגָם, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה… גִ’ילבֶּרט יָרָה אֵלָיו, וְהַכַּדּוּר פָּלַח אֶת לִבּוֹ וְהוּא נָפַל חָלָל.

וּמִיָּד נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ כֻּלָּם לִמְקוֹם הַמְּאֹרָע: גֶ’מס וְגִ’ילבֶּרט בּוֹרְבֶּנק, אֶדוּאַרד קָרוֹל, פֶּרִי, מַרס, הַנֶּגְרִים מִקֶּמדלֶס־בֵּי וְהַמַּלָּחִים שֶׁל הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁכִּוְּנוּ אֶת קְנֵי רוֹבֵיהֶם כְּלַפֵּי הַדּרוֹמִיִּים, וּבֵינֵיהֶם גַּם טֶקְסַר, שֶׁעָמַד לְיַד פִּגְרוֹ שֶׁל סְקַמְבּוֹ.

אָמְנָם אֲחָדִים שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים הִצְלִיחוּ לִבְרֹחַ לְעֵבֶר הָאִי קָרְנֶרַל. אֲבָל מַה בְּכָךְ? וְכִי לֹא הָיְתָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה חֲבוּקָה אוֹתָה שָׁעָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אָבִיהָ, שֶׁנִּלְחֲצָה אֶל לִבּוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת שֶׁמָּא יַחְזְרוּ וְיִגְזְלוּהָ מִמֶּנּוּ עוֹד הַפַּעַם? גִ’ילבֶּרט וּמַרְס גָּחֲנוּ עַל זֶרְמָה וְנִסּוּ לְהָשִׁיב אֵלֶיהָ אֶת רוּחָהּ. הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה הָיְתָה נוֹשֶׁמֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלָה לְדַבֵּר. מַרס תָּמַךְ אֶת רֹאשָׁהּ, קָרָא בִּשְׁמָהּ וְחִבֵּק אוֹתָהּ…

זֶרְמָה פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. הִיא רָאֲתָה אֶת הַיַּלְדָּה חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל מַר בּוֹרְבֶּנק, הִיא הִכִּירָה אֶת מַרס, שֶׁהֶעְתִּיר עָלֶיהָ נְשִׁיקוֹת, וְחִיְכָה כְּנֶגְדּוֹ, וְאַחַר נִסְגְרוּ שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ…

מַרְס קָם מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו, וּכְשֶׁרָאָה אֶת טֶקְסַר, קָפַץ וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר עַל הַמִּלִּים, שֶׁרָגִיל הָיָה לְהַפְלִיט מִפִּיו, פְּעָמִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ:

“לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר!… לַהֲרֹג אֶת טֶקְסַר!”

“עֲצֹר בְּרוּחֲךָ, מַרס”, – עָנָה וְאָמַר הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, “וְהַנִּיחֵנִי אֲנִי לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּנָבָל זֶה!”

אַחַר נִפְנָה אֶל הַהִישְׁפַּנִי וּשְׁאֵלָהוּ:

“הַאַתָּה הוּא טֶקְסַר מִן הַמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר?”

“אֵינִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לְהָשִׁיב דָּבָר”, – עָנָה טֶקְסַר.

“גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הַקָּצִין גִ’ילבֶּרט, אֶדוּאַרד קָרוֹל וּמַרְס יוֹדְעִים אוֹתְךּ וְהִנָּם מַכִּירִים, שֶׁאַתָּה הָאִישׁ!”

“לוּ יְהִי כֵן!”…

“עוֹד מְעַט וְיָרֹה תִּיָּרֶה!”

“אַחַת הִיא!”

לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל שֶׁל הַנִּצָּבִים מִסָּבִיב פָּנְתָה אוֹתָה שָׁעָה דֵי הַקְּטָנָּה אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אַבָּא, שְׁנֵי אַחִים הֵם… שְׁנֵי אֲנָשִׁים רָעִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה”…

“שְׁנֵי אֲנָשִׁים?”

“הֵן, זֶרְמָה אוֹמַנְתִּי צִוְּתָה אוֹתִי לְהַגִּיד לְךָ אֶת זֹאת!…”

קָשֶׁה הָיָה לַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל דִּבְרֵי הַיַּלְדָּה, שֶׁהָיוּ תְּמוִּהים וּמְשֻׁנִּים בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַחִידָה נִפְתְּרָה מִיָּד בְּדֶרֶךְ בִּלְתִּי־צְפוּיָה בְּיוֹתֵר.

טֶקְסַר הוּבַל אֶל אַחַד הָאִילָנוֹת וְהָעֳמַד לְרַגְלָיו, וְעַד שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם, הֵצִיץ בְּפָנָיו שֶׁל גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק, הִדְלִיק סִיגָרְיָּה וְעִשֵּׁן אוֹתָהּ, וּפִתְאֹם, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפְּלוּגַת הַחַיָּלִים שֶׁהוּטַל עָלֶיהָ לְהוֹצִיא אֶת פְּסַק־הַדִּין אֶל הַפֹּעַל, הִתְיַצְּבָה לְפָנָיו בְּשׁוּרָה אַחַת, קָפַץ וּבָא אָדָם אֶחָד וְעָמַד לְצִדּוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן לְמִיתָה.

אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה טֶקְסַר הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה שֶׁלּוֹ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהִמָּלֵט לְאִי קַרְנֶרַל, בָּאוּ וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁאָחִיו נִתְפַּס.

כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַנִּצָּבִים אֶת מַרְאֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה דִמְיוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, מִיָּד עָמְדוּ עַל מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, שֶׁאָמְרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטָנָּה. סוֹף סוֹף נִתְגַּלְּתָה הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל הַחַיִּים הַלָּלוּ כִּבְדֵי־הַפֶּשַׁע, שֶׁהַהוֹכָחָה שֶׁל “אָלִבִּי” מֻפְלָא וְרַב־חִידוֹת הָיְתָה מָגֵן וַּמַחֲסֶה לָהֶם כָּל הַיָּמִים.

פָּרָשַׁת עֲבָרָם שֶׁל הַטֶּקְסַרִים, שֶׁנִפְרְשָה עַכְשָׁיו עַל יְדֵי נוֹכְחוּתָם וּמְצִיאוּתָם יַחַד, קָמָה וְעָמְדָה לִפְנֵיהֶם.

וְאוּלָם הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הָאָח הַשֵּׁנִי גָרְמָה לְכָךְ, שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּטְלָה עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם אֶת פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד, הָיוּ מְהַסְּסִים בְּמִקְצָת.

וְאָמְנָם הָיָה כָּאן מָקוֹם לְהִסּוּס, שֶׁהֲרֵי הַפְּקֻדָּה לְהָמִית אֶת טֶקְסַר לְאַלְתֵּר, שֶׁנָּתַן הַמְּפַקֵּד דִּיפוֹן, לֹא הָיְתָה מְכֻוָּנָה אֶלַּא לְגַבֵּי אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁעָרַךְ אֶת הַהִתְנַפְּלוּת מִן הַמַּאֲרָב, שֶׁבָּהּ נִסְפּוּ הַקְּצִינִים וְהַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֲרָבוֹת אֲשֶׁר לִמְדִינוֹת־הַבְּרִית. וַאֲשֶׁר לָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת הַהִתְנַפְּלוּת עַל קֶמדלֶס־בֵּי וְאֶת מַעֲשֶׂה הַחֲטִיפָה, מִן הַדִּין הָיָה לְהַחֲזִירוֹ לְסֶנְט־אַבְגּוּסְטִין עַל מְנַת לְשָׁפְטוֹ שֵׁנִית, וְאֵין סָפֵק שֶׁהַפַּעַם יֵצֵא חַיָּב בַּדִּין.

וּמִצַּד אַחֵר – וְכִי לֹא מִן הָרָאוּי הָיָה לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הָאַחִים אַחֲרָאִים כְּאֶחָד וּבְמִדָּה שָׁוָה לְכָל הַשׁוּרָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֵׂי־פֶּשַׁע, שֶׁהָיָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בְּלִי לְהֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם?

אָכֵן אֶמֶת הַדָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ של הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט רָאָה הַקַּפִּיַטן הוֹאוּיִק חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלָה זוֹ:

“מִי מִשְּׁנֵיכֶם”, – שָׁאַל אוֹתָם, “מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, שֶׁהוּא אָשֶׁם בָּרְצִיחוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקִיסִימִי?”

עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא בָּאָה שׁוּם תְּשׁוּבָה.

בָּרוּר הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַטֶקְסַרִים הֶחְלִיטוּ לִשְׁתֹּק וְלֹא לַעֲנוֹת דָּבָר עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת, שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָם.

רַק זֶרְמָה לְבַדָּהּ יְכֹלָה הָיְתָה לְהַגִּיד מַה חֶלְקוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בְּכָל מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע הַלָּלוּ. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי אוֹתוֹ מִשְּׁנֵי הָאַחִים, שֶׁנִּמְצָא עִמָּהּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַרְס בַּמִּפְרָץ־הַשָּׁחוֹר, לֹא יָכֹל הָיָה לְנַצֵּחַ עַל מַעֲשֵׂי הָרְצִיחוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּרִחוּק שֶׁל מֵאָה מִילִין, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל פְלוֹרִידָה. וְגַם אֶת הָאִישׁ, אֲשֶׁר זָמַם וְעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה בֶּאֱמֶת, יְכֹלָה הָיְתָה זֶרְמָה לְהַכִּיר עַל פִּי סִמָּנִים הַיְדוּעִים לָהּ לְבַדָּהּ. וְאוּלָם זֶרְמָה הָיְתָה מוּטֶלֶת מֵתָה…

לֹא כֵן הַדָּבָר, הִיא הָיְתָה חַיָּה עֲדַיִן. הִיא קָמָה וּבָאָה, כְּשֶׁהִיא תְּמוּכָה בִּיְדֵי בַּעֲלָהּ, וּבְקוֹל לַחַשׁ, שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כִּמְעַט לָאֹזֶן, הֵעִידָה וְאָמְרָה:

“הָאִישׁ, שֶׁעַל זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית חֲקוּקָה כְּתֹבֶת־קַעֲקַע, הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה־הַחֲטִיפָה…”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶה הָיוּ שִׂפְתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים מְחַיְּכוֹת כְּאַחַת חִיוּךְ שֶׁל בּוּז; הֵם קִפְּלוּ אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם וְהֶרְאוּ לַכֹּל כְּתֹבֶת־קַעֲקַע אַחַת, שֶׁהָיְתָה חֲקוּקָה עַל זְרוֹעָם הַשְּׁמָאלִית.

“הָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת מַעֲשֵׁי הָרְצִיחוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקִיסִימִי, דִּינוֹ לָמוּת מִיתַת יְרִיָּה. – מִי מִשְּׁנֵיכֶם עָשָׂה זֹאת?”

“אֲנִי!” – עָנוּ שְׁנֵי הָאַחִים בְּבַת אַחַת.

פְּלֻגַּת־הַחַיָּלִים, שֶׁהוּטָלה עָלֶיהָ לְבַצֵּעַ אֶת פְּסַק־הַדִּין, כּוֹנְנוּ אֶת רוֹבֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁנֵי הַנִּדּוֹנִים לְמִיתָה, שֶׁהִתְחַבְּקוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה, וּשְׁנֵיהֶם נָפְלוּ אַרְצָה כְּשֶׁהֵם אוֹחֲזִים זֶה בְּיָדוֹ שֶׁל זֶה.

כָּךְ הָיָה סוֹפָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ כִּבְדֵי־עָוֹן, שֶׁהַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבֵּינֵיהֶם נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְעוֹלֵל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מְרֻבּוֹת עֲלִילוֹת־פֶּשַׁע לְאֵין־מִסְפָּר בְּלִי לְהֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶן. רֶגֶשׁ־אָדָם יְחִידִי הָיָה בְּלִבָּם – אַהֲבַת אַחִים גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, שֶׁהָגוּ זֶה לָזֶה כָּל יְמֵיהֶם וְשֶׁהָיְתָה מְלַוָּה אוֹתָם עַד מוֹתָם.

 

פֶּרֶק שִשָּׁה עָשָׂר: חֲתִימָה    🔗

מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בֵּינְתַיִם מִתּוֹךְ חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת. מִיּוֹם שֶׁיָּצָא גֶ’מס בּוֹרְבֶּנק מִקֶּמדלֶס־בֵּי אֵרְעוּ כַּמָּה מְאֹרָעוֹת, שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ לוֹ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁחָזַר לְשָׁם.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרֶק־הַזְּמָן גָּבְרָה יַד הַדְּרוֹמִיִּים, שֶׁהִתְרַכְּזוּ מִסָּבִיב לְקוֹרִינתְּ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁצִּבְאוֹת מְדִינוֹת־הַבְּרִית תָּפְסוּ עֶמְדָּה אֵצֶל פִּיטְסְבּוּרג־לֶנְדִינג. הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי שֶׁל צִבְאוֹת הַמִּתְבַּדְּלִים הָיָה ג’וֹנְסְטוֹן, וְתַחַת פְּקֻדָּתוֹ עָמְדוּ שָׂרֵי־הַצָּבָא בּוֹרֶגַר, הַרְדִי, בְּרֶגְסְטוֹן־בֶּג וְהָאֶפִּיסְקוֹפּוֹס פּוֹלק, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר הַצְּבָאִי אֲשֶׁר בְּאוּאֶסט־פּוֹאִינט. מַחֲנֵה־צָבָא זֶה הְשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָרִיצוּת בְּאִי־הַזְּהִירוּת, שֶׁנָּהֲגוּ הַצְּפוֹנִּיִּים. הַלָּלוּ לֹא נִשְׁמְרוּ, וּבַחֲמִישִׁי לְאַפְּרִיל הִנִּיחוּ לַדְּרוֹמִיִּים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם אֵצֶל שִׁילָה, וְהִתְנַפְּלוּת זוֹ גָרְמָה לְכָךְ, שֶׁהַבְּרִיגָדָה שֶׁל פִּיבּוֹדִי נִתְפַּזְּרָה וְשֶׁרמֶן אָנוּס הָיָה לָסֶגֶת אָחוֹר. וְאוּלָם הַצְלָחָתָם זוֹ שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים עָלְתָה לָהֶם בִּמְחִיר יָקָר: בְּשָׁעָה שֶׁג’וֹנְסְטוֹן הַגִּבּוֹר הָדַף אָחוֹר אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, נָפַל חָלָל בַּקְּרָב.

כָּךְ הָיָה סוֹפָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְּיוֹם הַחֲמִישִׁי לְאַפְּרִיל. לְאַחַר יוֹמַיִם נִתְחַדֵּשׁ הַקְּרָב לְכָל אָרְכָּהּ שֶׁל שׁוּרַת הֶחָזִית וְשֶׁרמֶן הִצְלִיחַ לָשׁוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת שִׁילָה. הַפַּעַם הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל הַדְּרוֹמִיִּים לָנוּס מִן הַמַּעֲרָכָה וְהֵם בָּרְחוּ מִפְּנֵי חֵילוֹתָיו שֶׁל גְּרַנט. אָכֵן קְרָב שֶׁל שְׁפִיכוּת דָּמִים מְרֻבִּים הָיָה הַקְּרָב הַזֶּה! הִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ, וּמֵהֶם נִפְצְעוּ וְנֶהֶרְגוּ עֶשְׂרִים אָלֶף!

זֶה הָיָה מְאֹרָע־הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹן, שֶׁנּוֹדַע לְגֶ’מס בּוֹרְבֶּנק וְלִבְנֵי לְוָיָתוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַחֲזִירָתָם לְקֶמדלֶס־בֵּי, שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם בַּשְּבִיעִי לְאַפְּרִיל.

לְאַחַר הֲמָתָתָם שֶׁל הָאַחִים טֶקְסַר, יָצְאוּ אַחֲרֵי הַקַּפִּיטַן הוֹאוּיִק, שֶׁהוֹלִיךְ אֶת גְּדוּדוֹ וְאֶת הַשְּׁבוּיִים שֶׁנָּפְלוּ בְּיָדוֹ, אֶל שְׂפַת הַיָּם. אֵצֶל כֵּף מָלְבַּר חָנְתָה אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת לְאוֹרֶך הַחוֹף הַזֶּה. אֳנִיָה זוֹ הוֹבִילָה אוֹתָם אֶל סֶנט־אַבְגּוּסְטִין, וּבְפִּיקוֹלַטָה הִפְלִיגוּ בְּאַחַת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לִנְמֵלָהּ שֶׁל קֶמדלֶס־בֵּי.

וּבְכֵן חָזְרוּ כֻּלָּם אֶל קַסְטֶל־הַאוּז, וַאֲפִילוּ זֶרְמָה, שֶׁהִתְגַּבְּרָה עַל פְּצָעֶיהָ וְנוֹתְרָה בַּחַיִּים. מַרְס וַחֲבֵרָיו נָשְׂאוּ אוֹתָהּ עַל כַּפֵּיהֶם אֶל הָאֳנִיָּה, וְשָׁם הָיוּ מְטַפְּלִים בָּהּ כָּל צָרְכָּהּ. הִיא הָיְתָה מְאֻשָּׁרָה כָּל כָּךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לְהַצִּיל אֶת דֵּי הַקְּטָנָּה וְשֶׁחָזְרָה וְרָאֲתָה אֶת כָּל אֲהוּבֵי־נַפְשָׁהּ, וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ?

לְאַחַר כָּל הַפֻּרְעָנִיּוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ, קַל לְהָבִין, כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בָּנֶיהָ חָזְרוּ וְנִתְאַחֲדוּ יַחַד לִבְלִי לְהִפָּרֵד עוֹד לְעוֹלָם. עִם שִׁיבַת יַלְדָּתָהּ אֵלֶיהָ מִיָּד רָוַח לָהּ לְמָרַת בּוֹרְבֶּנק וּבְרִיאוּתָהּ חָזְרָה אֵלֶיהָ מְעַט מְעָט. וְכִי לֹא נִמְצְאוּ בְּקִרְבָתָהּ בַּעֲלָהּ, בְּנָהּ, מִיס אַלִּיס, שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת בִּתָּהּ, מַרְס וְזֶרְמָה? וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שׁוּב לֹא הָיָה לָהּ מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי הַפּוֹשֵׁעַ, אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, מִפְּנֵי שְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁרָאשֵׁי הַכְּנוּפְיָה שֶׁלָּהֶם נִתְפְּסוּ בִּידֵי הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

אֶפֶס בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְפַּשְּׁטָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת שְׁמוּעָה, שֶׁשְּׁנֵי הָאַחִים דִּבְּרוּ עָלֶיהָ בְּשִׂיחָתָם בָּאִי קַרנֶרַל, כְּכֹל הַמְּסֻפָּר לְמַעְלָה. אָמְרוּ, שֶׁהַצְּפוֹנִיִּים עוֹמְדִים לַעֲזֹב אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל וְשֶׁהַמְפַקֵּד דִּיפוֹן מִתְכּוֹנֵן לְהָשִׁיב אֶת הַתּוֹתְחָנִיּוֹת שֶׁלּוֹ, הַמְשַׁמְּשׁוֹת מָגֵן לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים עַל פְּנֵי נְהַר סֶנְט־ג’וֹן, וּלְצַמְצֵם אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּהֶסְגֵּר שֶׁל חוֹף הַיָּם בִּלְבָד. דָּבָר זֶה עָלוּל הָיָה לְהָבִיא בְּסַכָּנָה אֶת בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת הַנּוֹטִים אַחֲרֵי שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים וּבְיִחוּד אֶת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק.

וְאָמְנָם שְׁמוּעָה זוֹ הָיָה לָהּ עַל מָה לִסְמֹךְ. בַּשְּׁמִינִי לְאַפְּרִיל, הַיְנוּ לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ חָזְרָה וְנִתְכַּנְסָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּקַסְטֶל־הָאוּז, הִתְחִילוּ הַצְּפוֹנִיִּים לִפְנוֹת אֶת גֶ’קְסוֹנְוִיל. אֲחָדִים מִתּוֹשָׁבֶיהָ, שֶׁהָיוּ נוֹטִים אַחֲרֵי הָרַעְיוֹן, שֶׁהַצְּפוֹנִיִּים נִלְחֲמוּ לְמַעֲנוֹ, רָאוּ הֶכְרַח לְעַצְמָם לִבְרֹחַ מִן הָעִיר, מֵהֶם לְפּוֹרט־רוֹיאֶל וּמֵהֶם לִניוּ־יוֹרק.

וְאוּלָם גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לֹא אָבָה לַעֲשׂוֹת כְּדֻגְמָתָם. הַנֶּגְרִים חָזְרוּ אֶל הַמַּטָּעָה לֹא כַּעֲבָדִים, אֶלָּא כִּבְנֵי־חוֹרִין, וּמְצִיאוּתָם בְּקֶמדלֶס־בֵּי הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ עֲרֻבָּה לִשְׁלוֹמָהּ וּבִטְחוֹנָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּהֲלָךְ הַמִּלְחָמָה נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָתָם שֶׁל הַצְּפוֹנִיִּים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְגִ’ילבֶּרט לְהַאֲרִיךְ אֶת יְשִׁיבָתוֹ בְּקַסְטֶל־הָאוּז עוֹד זְמַן־מַה, כְּדֵי לָחֹג אֶת חֲגִיגַת נִשּׂוּאָיו עִם אַלִּיס סְטֶנֶרד.

וְּבֵכן נִתְחַדְּשָׁה הַמְּלָאכָה בַּמַּטָּעָה וְכִשְׁרוֹן־הַמַּעֲשֶׂה חָזַר שָׁם לְתִקְנוֹ. שׁוּב לֹא עָלְתָה מַחֲשָׁבָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לִדְרשׁ מֵאֵת גֶ’מס בּוֹרבֶּנק לְקַיֵּם אֶת הַפְּקֻדָּה בִּדְבַר גֵּרוּשׁ הָעֲבָדִים הַמְּשֻׁחְרָרִים מֵעַל אַדְמַת פְלוֹרִידָה. טֶקְסַר וְהַכְּנוּפִיָה שֶׁלּוֹ נִסְתַּלְּקוּ, וְשׁוּב לֹא נִמְצָא מִי שְׁיעוֹרֵר אֶת הָאֲסַפְסוּף לִמְרִידָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַתּוֹתְחָנִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל הַחוֹף הָיוּ מַחֲזִירוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הַסֵּדֶר בְּגֶ’קְסוֹנְוִיל לְקַדְמוּתוֹ.

וַאֲשֶׁר לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים, הִנֵּה עֲתִידִים הָיוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ וְלַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה עוֹד שָׁלֹש שָׁנִים תְּמִימוֹת, וּבִמְרוּצַת הַשָּׁנִים הָאֵלֶה נִגְזַר עַל פְלוֹרִידָה לָשוּב וְלִסְבֹּל פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַפֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ.

וְאָמְנָם בְּשָׁנָה זוֹ עַצְמָהּ, בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, הוֹפִיעוּ אֳנִיּוֹתָיו שֶׁל הַמְּפַקֵד דִּיפוֹן מִנֶּגֶד לְסֶנְט־גּוֹן־בְּלוֹפְס, סָמוּךְ לְתוֹצְאוֹת הַנָּהָר, וְגֶ’קְסוֹנְוִיל נִכְבְּשָׁה פַּעַם שְׁנִיָּה. וּבִשְׁנַת 1866 חָזְרָה וְנִכְבְּשָׁה הָעִיר פַּעַם שְׁלִישִׁית עַל יְדֵי הַגֵּנֵרַל סֵיימוֹר, בְּלִי אֲשֶׁר נִסְּתָה לַעֲמֹד בְּפָנָיו בְּתַקִּיפוּת.

בְּאֶחָד לְיַנּוּאָר שְׁנַת 1863 הוֹצִיא הַנָּשִׂיא לִינְקוֹלן כְּרוּז, שֶׁעַל פִּיהוּ בָּטְלָה הָעֲבְדוּת בְּכָל מְדִינוֹת־הַבְּרִית, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִסְתַּיְּמָה הַמִּלְחָמָה אֶלָּא בַּתְּשִׁיעִי לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1865. אוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנַע הַגֵּנֵרַל לִי, הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ, לִפְנֵי הַגֵּנֵרַל גְּרַנט אֵצֶל אֶפוֹמֶטוֹכּס־קוֹרט־הַאוּז, עַל פִּי תְּנָאִים, שֶׁהָיוּ לְכָבוֹד לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד.

אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת הִתְחוֹלְלָה אֵפוֹא מִלְחָמָה אַכְזָרִיָּה בֵּין הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם. הִיא עָלְתָה כִּשְׁנֵי מִילְיַרְדִים וּשְׁבַע מֵאוֹת מִילְיוֹנִים דּוֹלָרִים וְאִבְּדָה מִן הָעוֹלָם לְמַעְלָה מֵחֲצִי מִילְיוֹן בְּנֵי אָדָם; וְאוּלָם סוֹפָהּ שֶׁהָעַבְדוּת בָּטְלָה בְּכָל מְדִינוֹת אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית.

כָּךְ הוּקְמָה אַחְדוּת הַרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית בְּמַאֲמַצֵּי יְגִיעָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲמֵרִיקָנִים, אֲשֶׁר אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם שִׁחְרְרוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה אֶת אַרְצָם בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנִּלְחֲמוּ לְמַעַן הַחֵרוּת.