“… שָׁלשׁ טִפּוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁטַּעְמָן כְּמַרְאֵה שֵׁשׁ יְעֵלִים…” (אֶחָד מֵהוֹלְכֵי פֶּטְרָה)

הָיוּ לָנוּ עֵינַיִם

לָדַעַת אֶת הַכֹּל, הַכֹּל:

וּמָן, וּשְׂלָו, וּדְבַשׁ,

וּמַיִם בְּכָל צוּק.

בְּאַרְמוֹנוֹת־אֱדוֹם

צָהַלְנוּ רִאשׁוֹנִים,

מִרְבַּץ חַיּוֹת בְּעַיִן חַכְלִילִית.

הַגֶּשֶׁם אָז הָיָה נָכוֹן

וְהַבְּקָרִים דִּבְּרוּ אֱמֶת,

שׁוֹתֵי שָׁלשׁ טִפּוֹת הַמַּיִם

גְּבוֹהִים כַּיְעֵלִים.

עַתָּה יֵשׁ לָנוּ כְּבָר הַכֹּל, הַכֹּל,

הוֹלְכִים לְאַט וְהַשָּׁנִים נוֹקְפוֹת –

אַךְ מִי נָטַל רְאוּת עֵינֵינוּ הַיָּפוֹת?

שׁוּב הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

אֶל דְּרוֹם הַחוּשִׁים

וּרְגָעִים מְשִׁיבִים אֶת רוּחָם.

נוֹף מֻכָּר מִכָּל נוֹף:

סִחְרוּרָם שֶׁל עֵיטִים טְרוּטִים

בְּרִגְעֵי צִמָּאוֹן.

שׁוּב שָׁרָב,

הַלּוֹעֵג לַצַּדִּיק,

הַמַּכֶּה מְהַלְּכִים קוֹמְמִיּוּת.

לֹא בִּנְתִיב צַלְיָנִים

וְאֵין בִּרְכַּת מַיִם בַּדֶּרֶךְ.

לֹא תְּחִנָּה, לֹא קִינָה

מִמִּגְדָּל לְמִגְדָּל,

מִתָּמָר אֶל תָּמָר,

מֵהוֹלֵךָ לְהוֹלֵךְ.

הַתּוֹשָׁב לֹא יָבִין זֹאת.

הַבָּשֵׁל לֹא יֵלֵךְ.

נָתִיב דַּק עֲקַלָּתוֹן

כְּאוֹרֵב לְעַצְמוֹ.

לִרְגָעִים אֱלֵי סֶלַע־אֱדוֹם.

לִרְגָעִים חֲזָרָה אֶל הַחוֹל.

חוֹל הַחֻלִּין מַעֲמִיק

וְהַגּוּף הַנִּבְעָר־מִדַּעַת

מִתְחַבֵּא בַּקּוֹצִים,

מִסְתַּוָּה בַּזִּקִּית,

מִתְחַפֵּשׂ בַּנָּחָשׁ

וּמַלְעִיג.

עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל:

בְּיוֹם זְרִיעַת חִטָּה –

נִזְרַע הַקּוֹץ.

אָנוּשׁ הַלֵּב מִכֹּל:

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה –

גַּלְעֵד לַתֹּם.

כָּל הַבָּשֵׁל

פָּרוּץ לָרוּחַ בְּיוֹם־קוֹץ.

כָּל הַבָּנוּי

לֹא יַעֲמוֹד בְּבוֹא הַיּוֹם

בְּסַעַר תֹּם.

שֶׁהַלַּיְלָה רָגַע

וְסָגַרְנוּ הַתְּהוֹם

שׁוּב וָשׁוּב

שׁוּב וָשׁוּב

אֵיךְ נִפְקַח אֶת עֵינֵינוּ

אִם אֵימָה לֹא תָשׁוּב?

שֶׁהַגְּבוּל מְסֻמָּן

וְנוֹדָע הַמִּדְבָּר

וְטוֹרֵף לֹא יָשׁוּב

לְהוֹלְכֵי קוֹמְמִיּוּת

לְבוּשֵׁי הֶחָשׁוּב

וְנוֹשְׂאֵי הַדָּבָר

שֶׁאָמְרוּ וְעָשׂוּ

צַדִּיקִים כְּתָמָר

וְהַדֶּרֶךְ סְלוּלָה

עַד שֵׂיבָה וְעַד מָוֶת

אֶלֵי סוֹף צִמָּאוֹן

לִבְלִי שׁוּב,

לִבְלִי שׁוּב.

יְמִימָה וּקְצִיעָה וְקֶרֶן־הַפּוּךְ

בּוֹנוֹת מִגְדָּלִים בַּחוֹל הַתָּכֹל

יְמִימָה וּקְצִיעָה וְקֶרֶן־הַפּוּךְ

בְּהִירוֹת וְזַרְזִירִיּוֹת

וְאִמָּן הָעוֹרְבִית שֶׁעַל זְרוֹעָהּ קִעְקוּעַ

סוֹרֶגֶת מִנְחָה עַל הַסַּפְסָל

יוֹם יָמִין וְיוֹם שְׂמֹאל

וְיוֹם גֶּלֶד־דֻּגְמָה,

וְקִמְטֵי שֶׁחְיָהּ שְׁחוֹרִים

וְכַפָּהּ חֲתוּכַת־צֶמֶר

בַּעֲרוֹב הַיּוֹם הִיא רוֹאָה כְּבוֹהָה

אֶת קְצִיעָה וִימִימָה וְקֶרֶן־הַפּוּךְ

לְשׁוֹנָן זָרָה וְשׁוֹחֶצֶת

וְרֹאשָׁן בָּהִיר כְּלֹא מִשְׁפַּחְתָּהּ

כִּי אַיֵּה אֲחֵיהֶם הַבְּכוֹרִים

אַיֵּה הַנְּעָרִים שְׁחוֹרֵי־הַמְּעִיל

שֶׁיָּלְדָה בְּעוֹדָהּ יְרֵאַת אֱלֹהִים

וְסָרָה מֵרַע.

אַחֲרֵי תּוֹלְדוֹת חַיֵּינוּ

הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ עוֹד מְנוֹרָה

וְהַשֻּׁלְחָן אֵינֶנּוּ עוֹד שֻׁלְחָן.

אָנוּ חַיִּים לְאַט

בַּאֲנָחָה בָּקְרִית

כִּלְבֹשׁ אָדָם מְעִיל עֲבוֹדָתוֹ.

אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵינָם

גָּרַף הַיָּם

הַמְשַׁבֵּר צְדָפִים.

אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵינֵינוּ

מָחוּ בָּנֵינוּ הַיָּפִים.

יֶרֶךְ־פָּרָה אִטִּי כַּשֶּׁמֶשׁ

חָצֵר מַהְבֶּלֶת

וְחַי לוֹחֵת.

הַיְלָדִים שֶׁלֹּא רָאוּ

מְסֻגָּלִים גַּם לְהָבִיא עוֹפוֹת

אֶל הַשּׁוֹחֵט.

הָאִישׁ בִּמְנוּסָתוֹ

אֶחָד וְאֵין בִּלְתּוֹ

מִגִּיד שָׁבִיר עַד קוֹל תָּפוּר

עוֹצֵר לַחֲצִי שָׁעָה

וּמְפַצֵּחַ אֲמִתּוֹת רָעוֹת.

הוּא שָׁר בַּאֲלַכְסוֹן

וּקְצוֹת שִׁירָיו חָצָץ.

בְּקַרְסֻלּוֹ הוּא מִתְחַלֵּק עִם כֶּלֶב.

אֶת הֶחָצָץ אוֹכְלִים יַחְדָּיו בִּידִידוּת.

אִם הוּא יָבוֹא לָגוּר בַּמְּלוּנָה

לֹא יַעֲמֹד הַבַּיִת גַּם חֲצִי שָׁנָה.

אִם הוּא יָשִׁיר קִינוֹת

יִמּוֹטוּ אַרְמוֹנוֹת.

חָפַרְתִּי וְחָפַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי לְעֵץ

לֹא רָצָה לָזוּז וְזָרַק נְמָלִים

חָפַרְתִּי וְחָפַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי לַאֲדוֹנָי

(הָיָה לִי מַזָּל שֶׁלָּבַשְׁתִּי חֻלְצָה)

אָמַר לִי זוּז, גַּם אֲנִי חוֹפֵר.

מוֹרָאוֹ שֶׁל מִי עָלַי?

לֹא הַקַּנָּא

לֹא הַנּוֹקֵם

אֶבֶן וּבַרְזֶל בַּכַּף

וְהָרַחוּם עוֹד לֹא נִכְתַּב

מוֹרָא פֶּן לֹא אָבִין

וְאִפָּסַח.

הֲאַכֶּה, אַכֶּה, אָבִי?

לִפְעָמִים רָאִיתִי כּוֹכָבִים.