וַיְהִי בִּימֵי דֹּב יוֹסֵף הַשַּׂר,

וַיֻּרְגַּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מַחְסוֹר בְּבָשָׂר,

מַחְסוֹר בְּבָשָׂר, מַחְסוֹר בְּדָגִים,

מַחְסוֹר בְּעֵצִים, מַחְסוֹר בִּבְרָגִים

מַחְסוֹר בְּזֶפֶת,

מַחְסוֹר בְּקַצֶּפֶת…

וְהָיָה דֹּב יוֹסֵף מְדֻכָּא וְעָצוּב

כִּי נָפַל בְּחֶלְקוֹ לִהְיוֹת שַׂר הַקִּצּוּב.

לְפִיכָךְ

הוּא קָרָא כָּל פַּקָּח וּפַּקָּח

וְאָמַר לָהֶם כָּךְ:

יְדִידַי הָעוֹבְדִים לְטוֹבַת הַלְאֹם,

בִּזְכוּתְכֶם, יְדִידַי, הִגַּעְנוּ הֲלוֹם,

בִּזְכוּתְכֶם מֻתְקָפִים מִלְּפָנִים, מֵאָחוֹר

שׁוּק לָבָן, שׁוּק צָהֹב, שׁוּק יָרֹק, שׁוּק שָׁחוֹר

וְאַתֶּם הַסִּבָּה וְאַתֶּם הַנִּמּוּק

שֶׁכִּמְעַט כְּבָר בִּכְלָל אֵין בָּאָרֶץ כָּל שׁוּק.

אַךְ עַתָּה, יְדִידַי, מִתְקָרֵב חַג מַצּוֹת

וְעָלֵינוּ לִפְעֹל תַּקִּיפוֹת־נִמְרָצוֹת.

כִּי לַגּוּשׁ הַדָּתִי יֵשׁ דְּרִישׁוֹת עַד אֵין קֵץ

וַאֲנַחְנוּ הִבְטַחְנוּ לְבַעֵר הֶחָמֵץ

נוֹסָף עַל יִתְרַת הַתַּרְיָ"ב שֶׁל מִצְווֹת.

הִלְכָּךְ מָרָנָן פַּקָּחֵי הָאֻמָּה

נְקַיֵּם תּוֹרָה לִשְׁמָהּ

וְנַלְאִים הֶחָמֵץ לְטוֹבַת כָּל הָעָם

מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְשָׁמְעוּ פַּקָּחִים וְאָמְרוּ: אָמֵן,

אֶת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ בְּיָדֵינוּ תִּתֵּן,

וּפָשְׁטוּ פַּקָּחִים כְּאַרְבֶּה בַּמְּדִינָה

וּבָדְקוּ הֶחָמֵץ בְּגִילָה וְרִנָּה

וְהֻחְרַם בְּחֵמָה וּבְזַעַם

כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ שְׂרִיד רֵיחַ וָטַעַם

מִדָּגִים עַד בָּשָׂר, מִיֵּינוֹת עַד פְּרִי עֵץ –

נִתְבָּרֵר כִּי הַכֹּל הוּא חָמֵץ בֶּן חָמֵץ.

וְהַמָּזוֹן הֻחְרַם

לְטוֹבַת הַמְּדִינָה וְהָעָם

אוֹ לְטוֹבַת הַפַּקָּח –

הַיְנוּ הָךְ.

אֵין מַטְבֵּעַ, רֵעַי, אֵין מַטְבֵּעַ.

אַךְ אֲנִי כֹּה גַּלְמוּד וּבוֹדֵד

לִידִידַי בְּנֵכָר אֶתְגַּעְגֵּעַ:

זֶה נָדַד. זֶה עוֹדֶנּוּ נוֹדֵד.

בְּכָל כְּרָךְ בְּאֵרוֹפָּה בַּלַּיְלָה

וּבְכָל בֵּית מַרְזֵחַ לֵילִי

תִּמְצְאוּ בְּנָקֵל – זֶה וַדַּאי לִי –

בַּחוּרוֹן כָּזֶה יִשְׂרְאֵלִי.

הוּא סוֹפֵג לְקִרְבּוֹ שֶׁפַע יַיִן

– הוּא שַׂחְקָן, הוּא סוֹפֵר, הוּא צַיָר –

הַדִּמְעָה תְּנַצְנֵץ לוֹ בָּעַיִן

וּבְפִיו שִׁיר צִיּוֹן בַּנֵכָר.

וּבַכִּיס מֻבְרָחִים קְצָת דּוֹלָרִים

וּבַנֶּפֶשׁ עִרְפּוּל לֹא בָּרוּר.

לְמָחֳרָת הוּא נְאֻם פּוֹפּוּלָרִי

עוֹד יִשָּׂא עַל מִלְחֶמֶת שִׁחְרוּר.

יְדַבֵּר עַל בִּצּוֹת וְקַדַּחַת,

עַל טֵרוֹר וּתְנוּעָה צִיּוֹנִית

וְיַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ לוֹ בְּנַחַת

מֵאֵרוֹפָּה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית.

וּבְשׁוּבוֹ (אִם יָשׁוּב) הוּא יָבִיא לוֹ

סִיר חַשְׁמַל וּמְקָרֵר חַשְׁמַלִּי.

לְהַנְצִיחַ זִכְרָם שֶׁל הַבִּילוּ

וּלְהַטִּיף עַל אַחְוַת פּוֹעֲלִים.

הָאָרֶץ גּוֹעֶשֶׁת, הָאָרֶץ סוֹעֶרֶת,

הָאָרֶץ בּוֹכָה עַל מַצָּב כַּלְכָּלִי.

אִינְפְלַצְיָה זוֹרֶמֶת, אִינְפְלַצְיָה דּוֹהֶרֶת,

יוֹרֶדֶת הַלִּירָה שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.

בָּרוּר: גַּם אֲנִי לְאָפְנָה זוֹ נִתְפַּסְתִּי,

בָּרוּר: גַּם אֲנִי מְיַלֵּל וּבוֹכֶה.

עַל לִירָה לָחַשְׁתִּי, עַל דּוֹלָר רָמַזְתִּי,

אָמַרְתִּי: הַמֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ נָכֶה.

קָנִיתִי, קָנִיתִי, מָכַרְתִּי, מָכַרְתִּי,

בָּכִיתִי הַרְבֵּה עַל חַיַּי הַמָּרִים,

עַד כֹּה רַק בְּחֶדֶר אֶחָד הִתְגּוֹרַרְתִּי,

עַכְשָׁו בְּדִירָה בַּת שְׁלֹשָׁה חֲדָרִים.

עַד פְּרֹץ הַמְּדִינָה הָלַכְתִּי בָּרֶגֶל,

עַתָּה (אֵיזֶה פֶּלֶא!) יֵשׁ לִי מְכוֹנִית.

אֵינֶנִּי תָּלוּי לֹא בְּ“דָּן” לֹא בְּ“אֶגֶד”,

אֲנִי חִיּוּנִי וְנוֹסֵעַ תָּמִיד.

מִקֹּדֶם בְּחָקִי הָיִיתִי פּוֹסֵעַ,

הָרֶגֶל בָּלְטָה בַּמִכְנָס הַקָּצָר.

עַכְשָׁו כֹּה יָרוּד הוּא עֶרְכּוֹ שֶׁל מַטְבֵּעַ

שֶׁיֵּשׁ חֲלִיפוֹת לִי מַחֲצִית הַתְּרֵיסָר.

עַד כֹּה בְּחוֹבוֹת רַק הָיִיתִי שָׁקוּעַ

לָוִיתִי, לָוִיתִי, לָוִיתִי תָּמִיד,

עַתָּה כְּבָר חָסַכְתִּי לִי סְכוּם דֵּי צָנוּעַ

אֲבָל הִפְקַדְתִּיו בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

הַאִם לֹא סָבַלְתִּי, הַאִם לֹא קָדַחְתִּי

עִם בֶּרְל, עִם בִּילוּ וְעִם הַ“שׁוֹמֵר”?

בַּחֹם, בַּשָּׁרָב, בַּחַמְסִינִים גָּנַחְתִּי.

מַה פֶּלֶא אִם יֵשׁ לִי עַכְשָׁיו מְקָרֵר?

לֵילוֹת שֶׁבָּעֵמֶק, הַהוֹרָה, הַהוֹרָה!

מָחוֹל מְשַׁגֵּעַ, גּוֹאֶה, מְסַחְרֵר!

וּכְדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ, לְמַעַן אֶזְכֹּרָה

רָכַשְׁתִּי לִי פָּטִיפוֹן טוֹב וּפְסַנְתֵּר.

עָבַדְתִּי קָשֶׁה בְּזֵעָה וּבְיֶגַע,

הַבַּיְתָה חָזַרְתִּי עָיֵף וְהָרוּג,

עַתָּה כָּל שָׁעָה אֶעֱבֹד תְּרֵיסַר רֶגַע

גַּם זֹאת בְּעִקָּר רַק לְשֵׁם תַּעֲנוּג.

וּפַעַם הָיִיתִי אָדִישׁ וְאִינֶרְטִי

לְסֶרֶט, לְשִׁיר, הַצָּגַת “הַבִּימָה”,

כָּעֵת רַק בְּתוֹר לְאַחַד הַקּוֹנְצֶרְטִים

עוֹמֶדֶת אִשְׁתִּי כְּמַחֲצִית יְמָמָה.

כִּי זֶה הוּא הַנֹּהַג, כִּי זֶה הוּא הַנֹּהַל,

כִּי זֶה צַו הָרֶגַע, זֶה רוּחַ הַזְּמַן…

וּפֹה, עַל יָדִי מִתְגּוֹרֶרֶת בָּאֹהֶל

מִשְׁפַּחַת עוֹלִים חֲדָשִׁים מִתֵּימָן.

אִינְפְלַצְיָה סוֹעֶרֶת, אִינְפְלַצְיָה נִמְרֶצֶת,

אִינְפְלַצְיָה בַּחֹשֶׁךְ, אִינְפְלַצְיָה בָּאוֹר.

גְּדוֹלָה הָאַשְׁמָה שֶׁעַל אֵי־מִי רוֹבֶצֶת,

אַךְ כְּלוּם מַצְפּוּנֵנוּ הוּא זַךְ וְטָהוֹר?

הָבָה, הָבָה נִסְתּוֹבְבָה, נִתְחַבֵּק וְנִצָּמֵד.

מַעֲגָל הוּא קַו שֶׁל קֶבַע, הוּא נִצְחִי וְהוּא עוֹמֵד.

הוּא עוֹמֵד וְרַק אֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים לְלֹא הֶפְסֵק…

רַק אֶתְמוֹל מְאֹד שָׂמַחְנוּ כִּי הִגַּעְנוּ כְּבָר הַרְחֵק.

וְהַיּוֹם, הַיּוֹם גִּלִינוּ שֶׁלֹּא זַזְנוּ אַף כְּחוּט

בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִינוּ שָׁם נִשְׁהֶה עַד שֶׁנָּמוּת.

כִּי בְּתֹקֶף רַב דָּרַשְׁתִּי לִי תּוֹסֶפֶת שֶׁל שָׂכָר:

חֲלִיפָה לִקְנוֹת בִּקַּשְׁתִּי וְהַמְּחִיר הָיָה יָקָר.

וּמַמָּשׁ כְּמוֹ בְּקוֹרֵיאָה הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן

מִתְעַכֵּב וּמִתְמַהְמֵהַּ, וְנִמְשַׁךָ, נִמְשָׁךְ הַזְּמַן.

מִתְדַיֶּנֶת, מִתְכַּנֶּסֶת הִתְאַחְדוּת וְהִסְתַּדְּרוּת,

מִפְלָגָה, מִשְׂרָד וּכְנֶסֶת, מוֹעָצָה וְגַם אִגּוּד.

וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים בְּנַחַת וְדָנִים בְּעַיִן יָפָה

לְאַפְשֵׁר לִי בְּלִי כָּל פַּחַד אֶת קְנִיַּת הַחֲלִיפָה.

סוֹף כָּל סוֹף הַכֹּל הִסְכִּימוּ: שׁוּב שְׂכָרִי אֵינוֹ פָּעוּט!

עִם אִשְׁתִּי אֲנִי בִּרְחִימוּ שׁוּב פּוֹסֵעַ לַחֲנוּת.

זוּגָתִי עוֹד מִתְמוֹגֶגֶת, וּפִתְאֹם… אוֹי לְרֹאשָׁהּ!

חֲלִיפָה בְּזֶה הָרֶגַע מְחִירָהּ הוּא פִּי שְׁלֹשָׁה.

פִּי שְׁלֹשָׁה מִן הַתוֹסֶפֶת, פִּי שְׁלֹשָׁה מִיכָלְתִי,

וְעִם לֵב שָׁחוֹר כַּזֶּפֶת שׁוּב אָשׁוּבָה לְבֵיתִי.

וּבְשׁוּבִי אֶל בֵּית חֲרֹשֶׁת אֲקוֹנֵן מָרָה מָחָר

וּבְתֹקֶף רַב אֶדְרֹשָׁה לִי תּוֹסֶפֶת שֶׁל שָׂכָר.

נִסְתַּחְרְרָה בִּסְחַרְחֹרֶת, הַגַּלְגַּל פֹּה מִתְגַּלְגֵּל:

לִירָה, חֲלִיפָה, מַשְׂכֹּרֶת וְאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל.

זַעֲזוּעַ, רֵעִים, זַעֲזוּעַ.

כָּל תִּינוֹק זֹאת יִרְאֶה בְּבֵרוּר:

הַמַּצָּב הוּא לֹא טוֹב, הוּא גָּרוּעַ,

הַמַּצָּב, רַבּוֹתַי, הוּא חָמוּר.

יֵשׁ אַרְבֶּה וְחָסִיל וְגַם יֶלֶק,

הִתְיַשְּׁבוּת, עֲלִיָּה הֲמוֹנִית,

אַךְ נִדְמֶה כִּי הַיּוֹם כְּבָר אֵין דֶּלֶק

אוֹ אוּלַי לֹא יִהְיֶה בֶּעָתִיד.

לֹא אֲנִי מִפְעָלִים פֹּה אִרְגַּנְתִּי,

לֹא עָשִׂיתִי מִטּוֹב וְעַד רָע.

לִי מֻתָּר מִן הַצַּד הָרוֹמָנְטִי

לְהַשְׁקִיף וּלְתָאֵר מְאֹרָע.

לְמָשָׁל, הַבְּעָיָה שֶׁל הַדֶּלֶק

עֲשׂוּיָה לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם רָב:

נַעֲמֹד נִדְהָמִים כְּמִשֶּׁלֶג

בְּיָמִים שֶׁל חַמְסִין וְשָׁרָב.

כִּי עֵינֵינוּ לְפֶתַע תִּרְאֶינָה

אֵיךְ מַפְסִיעַ גָּמָל לְאִטּוֹ

וּדְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף שַׂר הַצֶּנַע

מִתְנוֹסֶסֶת עַל פְּנֵי דַּבַּשְׁתוֹ.

אוֹ שֶׁרֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ מֵגִיחַ

לֹא בִּקְרַייזְלֶר עִם גִּ’יפּ מֵאָחוֹר

כִּי אִם פַּעַם מַמָּשׁ כְּמָשִׁיחַ

אֶל הַכְּנֶסֶת רָכוּב עַל חֲמוֹר.

עַל בִּכְרָה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָּ

גּוֹלְדָה מֵאִירְסוֹן בֶּטַח תִּרְכַּב

וְעַל סוּס יְגַמֵּא אַחֲרֶיהָ

שַׂר הַסַּעַד מוֹרֵנוּ הָרָב.

שֶּׁהֲרֵי בְּיוֹדְעִין וְאַל־יֶדַע

צִיּוֹנוּת הִיא שִׁיבָה לֶעָבָר:

נְחַדֵּשׁ נָא יָמֵינוּ כְּקֶדֶם

כַּנָּבִיא, כַּכֹּהֵן וְכַשָּׂר.

וְנַחְקֹק עִתּוֹנִים עֲלֵי אֶבֶן,

בַּדְלָיִים אֶת מֵימֵינוּ נָבִיא,

וְאָדָם כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן

לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא.

מְשׁוֹרֵר הַגְּאֻלָּה וְהַסֵּבֶל

אֶת מֵיתַר כִּנּוֹרוֹ אָז יַרְעִיד

וְיִרְאֶה כִּי זָעַם לֹא לַהֶבֶל,

כִּי הֶחְיֵנוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

וְאִשְׁתִּי בִּתְנוּעָה אֶלֶגָּנְטִית

עַל שִׁכְמָהּ כַּד הַיַּיִן תִּשָּׂא

וּבְשִׁיר מִזְרָחִי וְרוֹמַנְטִי

בְּמֵי נַחַל תַּטְבִּיל הַכְּבִיסָה.

כֵּן, כָּזֹאת וְכָזֹאת תֶּחֱזֶינָה

בֶּעָתִיד הַקָּרוֹב שְׁתֵּי עֵינַי,

וְהָיִיתִי מוֹסִיף עוֹד כָּהֵנָּה

אַךְ אָזַל כְּבָר הַדֶּלֶק, רֵעָי.

זֶה הִתְחִיל מְאֹד צָנוּעַ מִדָּבָר פָּעוּט, קְטַנְטֹן:

בָּא אָדָם בִּלְתִּי יָדוּעַ וְהִתְקִין לִי טֶלֶפוֹן.

דִּירָתִי אֲזַי הָיְתָה עוֹד עֲלוּבָה מַמָּשׁ כִּכְלוּב

וְלָכֵן הָיָה זֶה צַעַד גּוֹרָלִי וּמְאֹד חָשׁוּב.

כִּי מֵאָז נוֹלַד הַחוּשׁ לִי לִדְבָרִים מִזֶּה הַסּוּג

וְתָפַסְתִּי מַה דָּרוּשׁ לִי לַכָּבוֹד וְלַיִּצּוּג,

וְתָפַסְתִּי אָז לְפֶתַע כִּי אֲנִי אָדָם חָשׁוּב

וְעָלַי, עָלַי לָשֵׂאת אֶת הַמְּדִינָה וְהַיִּשּׁוּב.

הֵן אֲנִי חָבֵר בַּוַּעַד וְיוֹשֵׁב בַּוַּעֲדָה

וּמִמֶּנִּי בָּא הַסַּעַד, בָּאָה פְּדוּת לְכָל עֵדָה.

אֵיךְ אַתְרִים אַמֶּרִיקָנִים, אֲזַעְזַע לֵב מִילְיוֹנֶר,

אֵיךְ אָבִיאָה מָרוֹקָנִים, חֲבִילוֹת אֶסְחַט מִ“קֶּר”?

אֵיךְ אֶבְכֶּה וְאֶתְחַנֵּנָה עַל מַצָּב כִּמְעַט מַחֲרִיד?

אֵיךְ אַסְבִּירָה אֶת הַצֶּנַע, אֲעַיֵּל אֶת הַמַּגְבִּית,

אִם הַתְּנַאי הַמִּינִימָלִי לֹא קֻיַּם עוֹד בְּדִיּוּק

וַעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לִי אַטְמוֹסְפֵירָה שֶׁל יִצּוּג?

בִּזְרִיזוּת, בְּעֹז, בְּמֶרֶץ, בְּנִמּוּק אַחַר נִמּוּק

הִתְיַצַּבְתִּי אָז בְּפֶרֶץ וְדָרַשְׁתִּי לִי יִצּוּג:

פְרִיגִּ’ידֶר, רִהוּט וּוִילָה, מְכוֹנִית וּמַרְבַדִּים.

מִצִּ’יקָגוֹ עַד מָנִילָה שֶׁיָּבוֹאוּ יְהוּדִים.

יִתְפַּלְּאוּ עַל טִיב וְיֹפִי, יִתְעַנְּגוּ עַל הַפְּאֵר

וְיֵדְעוּ מָה הוּא הָאֹפִי שֶׁל מַנְהִיג זֶה אוֹ אַחֵר

וְיַגִּידוּ: אֵין זֶה פֶּלֶא שֶׁאַרְצֵנוּ הִיא בְּלִי פְּגָם,

אִם יֶשְׁנָן בְּרִיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאֲנִי הוּא מַנְהִיגָן.

הממשלה החליטה להגדיל את מסי העקיפין

מִי לֹא הָיָה נִרְגָּשׁ אֵי פַּעַם

עֵת בְּשַׁחֲרָהּ שֶׁל הַיַּלְדוּת

קָרָא בְּרֶגֶשׁ וּבְטַעַם

עַל מֶלֶךְ שֶׁנָּטָה לָמוּת.

וְעַל תְּרוּפָה אַחַת נִצַּחַת

אֲשֶׁר יָעַץ רוֹפֵא יָשָׁר:

לִלְבֹּשׁ חֻלְצָה שֶׁיֵּשׁ לָקַחַת

מִן הָאָדָם הַמְאֻשָּׁר.

יָצְאוּ רָצִים בְּאוֹן וָמֶרֶץ,

חִפְּשׂוּ בַּכְּרָךְ, בָּעִיר, בַּכְּפָר

וּבְרַחֲבֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ

מָצְאוּ בְּקֹשִׁי מְאֻשָּׁר.

הָיָה זֶה בֶּן דַּלּוּת וָעֹנִי

אָדָם אֶחָד, אֶחָד בִּלְבָד,

הוּא סָח: אֵין מְאֻשָּׁר כָּמֹנִי,

אַךְ אֵין לִי אַף חֻלְצָה אַחַת.

וּבְיָמֵינוּ אֵין כְּבָר מֶלֶךְ

וְדֶמוֹקְרָטִיּוּת צָצוֹת.

אַךְ מִשּׁוּם מָה כָּל דַּל וָהֵלֶךְ

רוֹצֶה אֲפִילוּ שְׁתֵּי חֻלְצוֹת.

בְּעִיר הַבִּירָה בַּמַּחְשָׁךְ הִתְהַלַכְתִּי,

חִכִּיתִי, צִפִּיתִי, נִכְסַפְתִּי לְאוֹר.

שָׁכַבְתִּי, פֵּהַקְתִּי, הִרְהַרְתִּי, גָּנַחְתִּי,

הָלַכְתִּי בַּחֶדֶר הָלֹךְ וְחָזֹר.

יִגַּעְתִּי אֶת מֹחִי הַדַּל

לִמְצֹא תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה

עַל מָה וְלָמָה אֵין חַשְׁמַל

וַעֲלָטָה

עוֹטָה

אֶת הַבִּירָה?

שָׁאַלְתִּי מַכָּרִים

שָׁאַלְתִּי חֲבֵרִים,

כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ לִי מִיָּד,

כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא רַק אַחַת:

אִם יֵשׁ גֶּנֶרָטוֹר

חָסֵר טְרַנְסְפוֹרְמָטוֹר,

אִם יֵשׁ טְרַנְסְפוֹרְמָטוֹר

חָסֵר רֶגוּלָטוֹר,

אִם יֵשׁ חֹמֶר דֶּלֶק

חָסֵר אֵיזֶה חֵלֶק,

אִם יֵשׁ אֵיזֶה חֵלֶק

חָסֵר חֹמֶר דֶּלֶק

וְאִם הַכֹּל כְּבָר בִּמְקוֹמוֹ

חָסֵר רַק הַחַשְׁמַל עַצְמוֹ.

אֵי יֵשׁ עוֹד אֱנוֹשׁ שֶׁהוּא חַף מִכָּל פֶּשַׁע,

אַיֵּה בֶּן תְּמוּתָה שֶׁאֵין בּוֹ עָווֹן.

אֲנִי… בִּהְיוֹתִי כְּבֶן שְׁמוֹנֶה אוֹ תֵּשַׁע,

גִּלִיתִי בִּי מוּם וּשְׁמוֹ… תֵּאָבוֹן.

עַל כֵּן אֶשְׁתָּרְכָה עָצוּב וְקוֹדֵר

אֲחַפֵּשׂ תּוּשִׁיָּה וְעֵצָה.

מִתְהַלֵּךְ

וְחוֹכֵךְ

בְּדַעְתִּי וּמְהַרְהֵר:

מַדּוּעַ אֵין בֵּיצָה?

שָׁאַלְתִּי חֲבֵרִים,

שָׁאַלְתִּי מַכָּרִים,

כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ לִי מִיָּד,

כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא רַק אַחַת:

מִפְּאַת הַמַּחְסוֹר בְּחָמְרֵי הַמָּזוֹן

אִבְּדוּ תַּרְנְגוֹלוֹת כָּל שֶׁמֶץ שֶׁל חָזוֹן.

מִלּוּל כְּלָלִי, מִלּוּל פְּרָטִי,

מִלּוּל חֵרוּת, מִלוּל דָּתִי,

מִלּוּל מַפַּא“י, מִלּוּל מַפָּ”ם

עַל חֲמָתָם וְעַל אַפָּם

הֵן מַטִּילוֹת מִתּוֹךְ מָגוֹר

אֶת בֵּיצֵיהֶן בְּשׁוּק שָׁחוֹר.

בֵּין הַחַשְׁמַל לְבֵין בֵּיצָה

אוּלַי אֵין קֶשֶׁר בְּנִמְצָא,

אֲבָל תָּמִיד לִמְצֹא מֻתָּר

זִקָּה בֵּין סֵדֶר לְמִשְׁטָר.

(בעקבות התכנית הכלכלית החדשה)

נָרִים אֶת הַקּוֹל וְנָשִׁירָה,

נִפְתַּח אֶת הַפֶּה, נְזַמֵּר,

נַקְדִּישָׁה שִׁיר זֶמֶר לַלִּירָה,

אוֹתָהּ נְרוֹמֵם, נְפָאֵר.

אֶתְמוֹל רַק הָיְתָה כֹּה מֻשְׁפֶּלֶת,

שִׁפְחָה חֲרוּפָה וּבְזוּיָה,

וְאִישׁ לֹא רָאָה בָּהּ תּוֹעֶלֶת

וְאִישׁ לֹא רָאָה אֶת יָפְיָהּ.

הַכֹּל זִלְזְלוּ בָּהּ, גִּדְּפוּהָ,

שָׁפְכוּ לַעֲגֵי נְאָצוֹת,

כִּנְיַר עֲטִיפָה גִּלְגְּלוּהָ

בְּרֹאשׁ הַשְּׁוָקִים, הַחוּצוֹת.

בְּלִי הֶרֶף הָיְתָה הִיא מֻדְפֶּסֶת,

רוֹעֶדֶת מִקֹּר בַּלֵּילוֹת,

כִּי אִישׁ לֹא גָּמַל לָהּ הַחֶסֶד

אֶת עֹרֶם בְּשָׂרָה לְכַסּוֹת.

עַל כֵּן בְּלִי כִּסּוּי וּבְלִי רֵע

נָדְדָה הִיא מִבַּנְק אֱלֵי בַּנְק,

וְאָנוּ רָצִינוּ מַטְבֵּעַ:

הַדּוֹלָר, הַמַּרְק וְהַפְרָנְק.

וּפֶתַע נָגוֹזָה הַלִּירָה,

הָלְכָה לְעוֹלַם הָאֱמֶת.

לַשָּׁוְא נְכָאִים כָּאן נָעִירָה,

לַשָּׁוְא נְקוֹנֵן בְּ“עַל חֵטְא”.

הַלִּירָה הֲלָכָה וְאֵינֶנָּה,

בָּרְחָה בִּיהִירוּת אַכְזָרִית.

אוּלַי הִיא בָּרְחָה מִן הַצֶּנַע,

אוּלַי מִתָּכְנִית כַּלְכָּלִית.

אֶתְמוֹל רַק הָיְתָה כֹּה מֻשְׁפֶּלֶת,

הַיּוֹם נִכְסָפִים לָהּ כֻּלָּם

מִשָּׁב וְזָקֵן וְעַד יֶלֶד,

מִבַּנְק עַד קַבְּלָן מְדֻפְּלָם.

פָּקִיד מֶמְשַׁלְתִּי בְּלִי מַשְׂכֹּרֶת

עוֹגֵב עַל קְסָמֶיהָ בַּלָּאט,

בְּרֹב אֲנָחָה הוּא יִזְכֹּר אֶת

הַזְּמַן שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּיָּד.

לֹא עוֹד הִיא נִרְאֵית מְכֹעֶרֶת

אִם גַּם בְּלִי כִּסוּי תַּעֲמֹד,

בְּזֹהַר מַלְכוּת הִיא זוֹהֶרֶת

כְּמוֹ לִיר הַמִּסְכֵּן בַּסְּחָבוֹת.

עַל כֵּן שִׁירָתֵנוּ הִיא לִירִית

כְּשִׂיחַ שֶׁל מֶלֶךְ זָקֵן

אֲשֶׁר בְּלִי טְרָגֶּדְיָה שֶׁקְסְפִּירִית

נִשְׁאַר דֵּי עָלוּב וּמִסְכֵּן.

וְלִירָה בְּלוּיָה, מְמֹרֶטֶת

נִרְאֵית כְּבַת מֶלֶךְ גֵּאָה,

וְחֹדֶשׁ שָׁלֵם מִתּוֹךְ רֶטֶט

דּוּמָם נְצַפֶּה לְבוֹאָהּ.

מדינת ישראל עברה את מחצית הדרך לעצמאות כלכלית

‏(מדברי שר האוצר בכנסת)

חַיֵּינוּ הֵם שִׁגְרָה זוֹחֶלֶת

וְקִיּוּמֵנוּ מְסֹס נוֹסֵס,

וּמַה יִשְׂמַח אֱנוֹשׁ בַּחֶלֶד

אִם פֶּתַע הוּא נִתְקָל בְּנֵס.

כִּי הָעוֹלָם עַתָּה בָּנָלִי,

הַפֶּלֶא תַּם, הַנֵּס כָּלָּה.

אַף־עַל־פִּי־כֵן הִנֵּה קָרָה לִי

דָּבָר מְאֹד מְאֹד מֻפְלָא.

יֵשׁ לִי חָבֵר, יָדִיד וָרֵע,

הוּא הִתְחַתֵּן כְּדִין וָדָת.

וּבְלִי לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ

יָלֹד יָלְדָה אִשְׁתּוֹ לוֹ בַּת.

לֹא אִישׁ רֵעִים אֲנִי, מָאַסְתִּי

בִּמְסִבּוֹת וּבִקּוּרִים.

אֲבָל עַתָּה מָתְנַי שִׁנַּסְתִּי

לִקְרַאת יְדִיד הַנְּעוּרִים.

לָעֲרִיסָה בְּעֹז נִדְחַפְתִּי,

פָּלַטְתִּי צְוִיץ מִן הַגָּרוֹן,

פִּתְאֹם… כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי…

כִּי הַתִּינוֹק בִּטֵּא בְּאוֹן:

"אָמְנָם, אֵין לִי מִשְׁקָל וָעֵרֶךְ,

אֲבָל עִם הֱיוֹתִי פָּעוּט

עָבַרְתִּי כְּבָר מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ

מֵרֶחֶם עַד לְעַצְמָאוּת".

אָז נַסְתִּי כְּדֵי לִשְׁאֹף קְצָת רוּחַ

עָלִיתִי הָר, יָרַדְתִּי גָּיא,

לְהֵרָגַע, לַחְשֹׁב, לָנוּחַ,

לְהִתְבּוֹדֵד עִם הֲגִיגָי.

עוֹדִי הוֹלֵךְ… פִּתְאֹם רָאִיתִי

עַל הַקַּרְקָע אֵיזוֹ בִּרְיָה,

וְשׁוּב עָמַדְתִּי וְתָהִיתִי

עַל נְתִיבֵי הַהֲוָיָה.

הָיָה זֶה צָב. וְקֶטַע קֶטַע

זָחַל הוּא עַל פִּסְגַּת הָהָר,

עִם כָּל תְּזוּזָה שֶׁל מִילִימֶטֶר

הוּא הִתְנַשֵּׁף וְכָךְ אָמָר:

"אַל נָא תִּכְשַׁל לְךָ הַבֶּרֶךְ,

אַל תִּתְרַגֵּשׁ וְהֵרָגַע,

עָבַרְתִּי כְּבָר מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ

הַמּוֹבִילָה אֶל הַפִּסְגָּה".

אָז סַחְתִּי: זֶה מְאֹד סִימְפָּטִי

שֶׁלַּתִּינוֹק וְגַם לַצָּב

יֵשׁ הַבְּהִירוּת הַמָּתֵימָטִית

בְּמֻשָּׂגִים עַל הַמֶּרְחָב.

אֲבָל לִמְדֹּד מִשְׁקָל וָעֵרֶךְ

לֹא בַּכַּמּוּת אֲנִי נוֹהֵג:

וְאִם יֶשְׁנָהּ רַק אֵיזוֹ דֶּרֶךְ

גַּם בָּרְבִיעַ אֶסְתַּפֵּק.

אוֹמְרִים לִי:

קָרָה מִקְרֶה מְאֹד נָדִיר.

אִשָּׁה זְקֵנָה

עָדְרָה בְּגִנָּה.

וּבְעוֹד הִיא חוֹפֶרֶת

(לְאַט כְּדֶרֶךְ יְשִׁישָׁה)

הִיא מַרְגִישָׁה

חָבִית מֻסְתֶּרֶת

בִּתְהוֹם עֲמֻקָּה

שֶׁבְּתוֹךְ הַקַּרְקָע.

וּבֶחָבִית – אֵין צֹרֶךְ לְהַבְהִיר –

טָמוּן אוֹצָר שֶׁל זְהַב אוֹפִיר.

וְכָל אֵימַת שֶׁהִיא רוֹצָה לָגַעַת

הֶחָבִית שׁוֹקַעַת.

הִיא כּוֹרַעַת

אַחֲרֵי הַשּׁוֹקַעַת,

הִיא מִתְכּוֹפֶפֶת

אֶל הַנִּכְסֶפֶת.

בִּפְנֵי הַיְשִׁישָׁה פּוֹרֵחַ סֹמֶק,

אַךְ הֶחָבִית חוֹדֶרֶת אֶל הָעֹמֶק

לִכְאוֹרָה

אֵין כָּל בְּרֵירָה.

הַיְשִׁישָׁה מַרְפָּה מִן הֶחָבִית בִּכְאֵב

וְאֶת סוֹדָהּ שׁוֹמֶרֶת הִיא בַּלֵּב.

שׁוֹמֶרֶת יוֹם,

(כֵּן, יוֹם תָּמִים עַד תֹּם.

וַדַּאי זֶה הַמַּרְאֶה הָיָה מְאֹד יָפֶה:

אִשָּׁה שֶׁנֶּאֶלְצָה לָשִׂים מַחְסוֹם לָפֶּה)

וְעוֹד יוֹמַים

הִיא מְמַלְּאָה אֶת פִיהָ מַים,

עַד שֶׁרוֹפֵא – דַּוְקָא רוֹפֵא שִׁנַּיִם

שֶׁבְּלִי סָפֵק נִמְצָא אֶצְלוֹ מַקְדֵּחַ –

אֶת פִּי הַיְשִׁישָׁה פּוֹתֵחַ

וּבְרֹב אֵימָה וַחֲרָדָה

הִיא מְגַלָּה לוֹ אֶת סוֹדָהּ.

וְאָז פּוֹשֵּׁט הַסּוֹד בְאוֹן:

בְּרַחֲבֵי אַשְׁקְלוֹן

וְהוּא פּוֹרֵחַ, טָס וְעָף:

הֵידָד! נִמְצָא מַטְמוֹן זָהָב!

הָאֲנָשִׁים מְבֹהָלִים

וְהַשְּׁמוּעָה מַכָּה גַּלִּים

עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַהֵדִים

אֶל רֹאשׁ נִכְסֵי הַנִּפְקָדִים.

אֲזַי הוּחַל בַּחֲפִירָה

לְשֵׁם דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה.

בִּשְּׁעַת כְּתִיבַת זֶה הֶחָרוּז

עֲדַיִן הַמַּטְמוֹן גָּנוּז,

הַמּוֹסָדוֹת וְהָאִישִׁים

כּוֹרִים, חוֹפְרִים, מְגַשְּׁשִׁים;

וְאַל נָא יֵחָשֵׁב דָּבָר זֶה לִי לְחֵטְא

שֶׁסַּחְתִּי פֹּה סִפּוּר, סִפּוּר אֶמֶת

כֵּיצַד אִשָּׁה אַחַת זְקֵנָה

וְאַחֲרֶיהָ הַמְּדִינָה

בִּמְקוֹם שֶׁתַּעֲדֹר גִּנָּה

חָפֹר תַּחְפֹּר לַשָּׁוְא

לִמְצֹא מַטְמוֹן זָהָב,

וְהִיא שׁוֹכַחַת

בִּלְהִיטוּתָהּ אַחַר מַטְבֵּעַ,

כִּי בְּגִנָּה מֻזְנַחַת

גַּם הַמַּטְמוֹן שׁוֹקֵעַ.

קוצץ תקציב משרד החנוך

אִמָּא אָמְרָה לְדָנִי:

יַלְדִּי כְּבָר גָּדוֹל וְאֵיתָן,

יַלְדִּי לֹא יֵלֵךְ אַף פַּעַם

כְּפֶתִי לַגָּן.

יַלְדִּי כְּבָר הוֹלֵךְ לְבֵית סֵפֶר,

לוֹמֵד שָׁם חָכְמָה וְתוֹרָה;

אוֹכֵל שָׁם מֵעֵץ הַדַּעַת

לָדַעַת טוֹב וָרָע.

אוֹכֵל הוּא מֵעֵץ הַדַּעַת

וּמִיץ הוּא שׁוֹתֶה מִבַּקְבּוּק,

מַדּוּעַ זֶה בְּנִי מְיַלֵּל פִּתְאֹם

כְּמוֹ כֶּלֶב בַּשּׁוּק?

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם

וְדַוְקָא סְטִירוֹת מֵעִיף;

אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּה

קִצְּצוּ בַּתַּקְצִיב.

הָיִיתִי הַיּוֹם בְּבֵית סֵפֶר,

הָיִיתִי אֶתְמוֹל וְשִׁלְשֹׁם,

חִפַּשְׂתִּי מָקוֹם לָשֶׁבֶת,

אַךְ אֵין לִי מָקוֹם.

בַּחֶדֶר שׁוֹרֶקֶת הָרוּחַ,

דּוֹלְפִים הַקִּירוֹת, הַתִּקְרָה.

שִׁשִּׁים תַּלְמִידִים אֲנַחְנוּ

וְאֵין אַף מוֹרָה.

כִּי זֹאת הַמּוֹרָה מְפֻטֶּרֶת

וְזֹאת עוֹד הַיּוֹם תְּפֻטַּר,

וְזֹאת תִּשָּׁלַח לַנֶּגֶב

הַיּוֹם אוֹ מָחָר.

לְאַבָּא שֶׁל נוּרִית יֵשׁ אוֹטוֹ

וּפְרִיגִּ’ידֶר יֵשׁ לוֹ לַדּוֹד;

וּלְשַׂר הַחִנּוּךְ אֵין כֶּסֶף

מוֹרָה לִי לִקְנוֹת.

אוֹמְרִים לִי כִּי יֵשׁ קוֹאַלִיצְיָה

(זֶה פוּיָה! מִלָּה אֲרֻכָּה)

אֲבָל הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ

עֲדַיִן מְחַכָּה.

הִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ הַחֹרֶף,

כְּבָר חַג חֲנֻכָּה בָּא כָּעֵת:

וַאֲנִי עוֹד אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

צוּרַת אָלֶף בֵּית.

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם

וְדַוְקָא סְטִירוֹת מֵעִיף,

אַךְ לָמָה, אִמָּא, לָמָה

קִצְצוּ בַּתַּקְצִיב.

אֶפְצַח רִנָּה, אָשִׁירָה, הַיּוֹם זְמִירוֹת אַנְעִים,

עַל רֶקַע אַקְטוּאָלִי שֶׁשְּׁמוֹ רָמַת חַיִּים.

כִּי בְּיָמִים עָבְרוּ הָיוּ חַיַּי כֶּחָג,

וְשֶׁפִי הִתְגּוֹרַרְתִּי בְּחֶדֶר עַל הַגָּג.

הָיְתָה מִטָּה בַּחֶדֶר, כִּסֵּא וְגַם שֻׁלְחָן,

עַל הַשֻּׁלְחָן הַסֵּפֶר פָּתוּחַ וּמוּכָן.

בּוֹרֵא עוֹלָם עָזַר לִי בְּיֶלֶד וְאִשָּׁה,

וְגַרְנוּ שָׁם בַּחֶדֶר בְּטוֹב כָּל הַשְּׁלֹשָׁה.

טִיַּלְנוּ וְקָרָאנוּ, עָבַדְנוּ קְצָת גַּם כֵּן,

שָׂמַחְנוּ בְּחֶלְקֵנוּ הַטּוֹב וְהַהוֹגֵן.

אַךְ יוֹם אֶחָד לְפֶתַע הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבִי,

וּלְעוֹלָם נָגוֹזָה נִירְוַנַת אֲבִיבִי.

תַּנּוּר שֶׁל גַּז רָאִיתִי, רָאִיתִי פְרִיגִ’ידֶר,

דִּירַת פְּאֵר רָאִיתִי, וִילוֹן, כֻּרְסָה, פְּסַנְתֵּר.

סָלוֹן גָּדוֹל הֶרְאוּ לִי, נִבְרֶשֶׁת תִּמְהוֹנִית,

וּמְכוֹנָה כּוֹבֶסֶת, סִיר לַחַץ, מְכוֹנִית.

הוּצַר פִּתְאֹם חֶדְרִי לִי, כִּסְאִי הָפַךְ קָשֶׁה.

מֵאָז רֵעַי, הֻקְרַבְתִּי לָרְוָחָה אִשֶּׁה.

עוֹבֵד אֲנִי בַּלַּיְלָה, עוֹבֵד אֲנִי בַּיוֹם,

עוֹבֵד בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ, בַּגֶּשֶׁם וּבַחֹם.

לוֹחֵץ כְּסִיר הַלַּחַץ, מַקְפִּיא כִּפְרִיגִּ’ידֶר

הַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לִפְרֹע בְּבָנְק זֶה אוֹ אַחֵר.

כִּי כָּל דָּבָר בַּחֶלֶד תַּכְלִית לוֹ וְסִבָּה,

אוּלַי אֶזְכֶּה בַּוִּילָה אַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא.

הוֹרֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לִחְיוֹת בַּחֶלֶד,

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לְהִסְתַּדֵּר,

כֵּיצַד לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֵׂי אִוֶּלֶת,

כֵּיצַד לִלְמֹד חָכְמָה מִמַּעֲשֵׂי אַחֵר.

הִרְבֵּיתִי לִי שָׁנִים וּכְבָר אֵינֶנִּי נַעַר,

אַף־עַל־פִּי־כֵן נוֹדַע לִי לֹא מִכְּבָר,

כִּי פֶּתִי אָנֹכִי, אֱוִיל וּבוּר וָבַעַר

וּבְהִלְכוֹת חַיִּים עוֹד לֹא אֵדַע דָּבָר.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! הִנֵּה לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ

נָפַל דָּבָר בְּקֶרֶב הַמְּדִינָה,

וְסֵפֶר הַכְנָסוֹת, מָלֵא שֵׁמוֹת עַד גֹּדֶשׁ

גָּזַל מֵאֶזְרָחִים הַרְבֵּה שְׁעוֹת שֵׁנָה.

וְאָנֹכִי מוֹדֶה שֶׁגַּם אֲנִי הַפַּעַם

לֵילוֹת בַּחֲשֵׁכָה בִּלִּיתִי נִים וָעֵר

וָאֲחַפֵּשׂ סִבָּה וָאֲבַקֵּשׁ הַטַּעַם

לְזוֹ הַתּוֹפָעָה שֶׁשְּׁמָהּ: לְהִסְתַּדֵּר.

הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה: אֶחָד מִסְכֵּן חֵלֵכָה,

שֶׁכָּל הַכְנָסָתוֹ הִיא אֲסִימוֹן שָׁחוּק,

טָס בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר יָשׁוּב בִּכְלִי הָרֶכֶב

וְכָל רוֹאוֹ נָמוֹג מִתַּעֲנוּג.

הַכֹּל מוֹדֶל דֶּה לוּקְס; צָמִיג, מוֹשָׁב וָהֶגֶה

וְנַעֲרָה יָפָה צְמוּדָה לוֹ מִן הַצָּד.

הוּא בָּא לְבֵית קָפֶה, וְהַמֶּלְצָר בִּן רֶגַע

נִצָּב בְּהַכְנָעָה וּמְמַלְמֵל: בָּא גָּד.

כִּי לֹא לַשָּׁוְא, רֵעִים, אוֹתוֹ מֶלְצָר יוֹחִיל לוֹ,

הֵן זֶה הָאִישׁ טוֹב לֵב, נָדִיב זֶה הָאָדָם.

בְּפַאֲתֵי הָעִיר בָּנֹה בָּנָה לוֹ וִילָה

הַמַּשְׁקִיפָה דּוּמָם לְעֵבֶר פְּנֵי הַיָּם.

וּמֵרִוְחֵי פְּרוּטוֹת בִּקֵר הוּא בְּרִיבְיֶרָה,

עָרַךְ טִיּוּל נָאֶה בְּלוֹנְדוֹן וּפָרִיס,

רָכַשׁ לוֹ נְכָסִים (נִכְסֵי מְלוֹג) בַּדֶּרֶךְ,

וְכָל זֶה אַךְ וָרַק עִם אֲסִימוֹן בַּכִּיס.

וְאָנֹכִי הָאִישׁ עוֹבֵד וְגַם מַרְוִיחַ,

מַשְׂכֹּרֶת מְקַבֵּל גְּדוֹלָה עַד זְוָעָה.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹד אֵין אֲנִי מַצְלִיחַ

אַף חֹדֶשׁ לְסַיֵּם בְּלִי עֵזֶר הַלְוָאָה.

הוֹרֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לִחְיוֹת בַּחֶלֶד,

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לְהִסְתַּדֵּר,

כֵּיצַד לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֵׂי אִוֶּלֶת,

כֵּיצַד לִלְמֹד חָכְמָה מִמַּעֲשֵׂי אַחֵר.

אֵכֵן, עִם יִשְׂרָאֵל מְאֹד מְאֹד דִּינָמִי,

קָשֶׁה לִיהוּדִי לָשֶׁבֶת בַּמָּקוֹם.

עַל כֵּן נוֹסְעִים הַכֹּל: גַּם עֻזִּי וְגַם תַּמִי,

נוֹסְעִים, נוֹסְעִים, נוֹסְעִים: אֶתְמוֹל, שִׁלְּשֹׁם, הַיּוֹם.

הוּא לֹא הִסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב,

הוּא מִיָּמָיו לֹא תָּר בִּירֹקֶת הַגָּלִיל,

אֲבָל נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה לִרְאוֹת תְּמוּנוֹת הַשֶּׂגֶב,

לְרוֹמָא וּפָרִיס הוּא מִשְׁתּוֹקֵק בְּחִיִל.

דִּינָמִית עַד מְאֹד הַגְּבֶרֶת צִיפֶּה יֶנְטֶה,

שֶׁבַּעֲלָהּ זָכָה לְהִתְעַשֵּׁר אֶתְמוֹל,

וְשֶׁמָּא לֹא תִּהְיֶה הִיא דֵּי אִינְטֵלִיגֶנְטִית

אִם לֹא תִּזְכֶּה לִרְאוֹת חָלִילָה אֶת הַכֹּל.

דִּינָמִי עַד מְאֹד מַנְהִיג שֶׁל מִפְלַגֹּנֶת

מַפַּא“י, מַפָּ”ם, חֵרוּת, מִזְרָחִי, אֲגֻדָּה.

הוּא טָס מַהֵר כַּחֵץ – קְבוּעָה הִיא הַמַּתְכֹּנֶת:

שְׁלִיחוּת וְהִשְׁתַּלְּמוּת, מַגְבִּית, נְאֻם תּוֹדָה.

וְאָנֹכִי לוֹמַר לִבְנֵי מַסָּע אָעִיזָה:

הִכַּרְתִּי בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּם נָגַהּ הָאוֹר,

אַף כִּי הֵם לֹא זָכוּ לִרְאוֹת אֶת “מוֹנָה לִיזָה”

בְּ“לוּבְר” הָאַדִּיר וְדַוְקָא בַּמָּקוֹר.

וְאָנֹכִי לוֹמַר לִבְנֵי מַסָּע אָעִיזָה:

הִכַּרְתִּי בְּנֵי אָדָם שְׁקוּעִים בִּיוֵן הַשְּׁחוֹר,

לַמְרוֹת שֶׁהֵם זָכוּ לִרְאוֹת אֶת “מוֹנָה לִיזָה”

בְּ“לוּבְר” הָאַדִּיר וְדַוְקָא בַּמָּקוֹר.

זָעַמְתִּי עַל נִוּוּן וְעַל חַיֵּי מַרְגֹּעַ,

אָמַרְתִּי: בְּנֵי הָעָם הֵם נְמוּשׁוֹת דַּלִּים,

וְכָל מַעְיְנֵיהֶם בְּהַשְׁבָּעַת הַלֹּעַ,

וּמַאֲוַיֵּהֶם בִּרְוָחִים קַלִּים.

אֲנִי מַּכֶּה עַל חֵטְא, כִּי אָנֹכִי טָעִיתִי,

כִּי מַבָּטִי רִחֵף עַל שֶׁטַח חִצּוֹנִי,

בְּעִוְרוֹנִי כִּי רַב אֲנִי אָז לֹא רָאִיתִי

מִבְּעַד מַסְוֶה אָפֹר תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי.

הִנֵּה קָרָה דְּבַר־מָה וּתְּנַשֵּׁב הָרוּחַ,

וּמֵחֶשְׁכַת פַּרְוָר עַד זָהֳרִי הַכְּרָךְ

נָדַם קוֹל הַמָּדוֹן, שָׁכַךְ קוֹל הַוִּכּוּחַ

וּבְרַד הִתְנַדְבֻיּוֹת מִכָּל פִּנָּה נִתָּךְ.

וּבְעֵינֵי הַכֹּל מִנִּי זָקֵן עַד נַעַר

הוֹפִיעַ הַנִּצְנוּץ, נִצְנוּץ מֻכָּר מֵאָז.

בִּזְכוּת זֶה הַנִּצְנוּץ עַמִּים עוֹמְדִים בַּשַּׁעַר,

כֹּחוֹ שֶׁל הַנִּצְנוּץ גָּדוֹל מִכָּל פָּגָז.

וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּכֵּל בְּנַחַת

בִּפְנֵי הַיְּלָדִים, בִּפְנֵי הָאִמָּהוֹת.

וּמִתְמַלֵּא הַלֵּב אוֹר גַּאֲוָה בּוֹטַחַת,

וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֲנַחְנוּ נַעֲמֹד.