עֵת לְאֶרֶץ זוֹ עָלִיתִי בְּחֶדְוָה וּבְגָאוֹן

כָּל כֻּלִי מָלֵא הָיִיתִי אִידֵאָלִים כְּרִמּוֹן,

עַל עָמָל – מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ, עַל בִּנְיַן עָתִיד לָעָם,

עַל יִבּוּשׁ בִּצָּה וָרֶפֶשׁ, עַל יַבֶּלֶת זָבַת דָּם.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַסַּעַר דּוֹד עָשִׁיר לִי נִתְגַּלָּה

וְחָמַל הוּא עַל הַנַּעַר שֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה.

וְהַדּוֹד הִצִּיעַ בֵַּיִת, אֹכֶל, כֶּסֶף לְמִלְוָה,

בְּבִטְנִי הָיָה רַק זַיִת, בְּלִבִּי הַגַּאֲוָה.

וְסֵרַבְתִּי לוֹ וְקַמְתִּי דַּךְ, עָיֵף וּמְדֻלְדָּל

וּנְאוּם אָרֹךְ נָאַמְתִּי עַל עָמָל וְאִידֵיאָל.

וְחָזַרְתִּי שׁוּב לִקְדֹּחַ, לַעֲבֹד בְּלִי גְּבוּל, בְּלִי סוֹף

וְלַחֲלֹם עַד אֵין בִּי כֹּחַ עַל עוֹלָם יָפֶה וָטוֹב.

כִּי אֱוִיל, רֵעַי, הָיִיתִי, בּוּר, נָאִיבִי, יַלְדוּתִי,

לֹא הָיִיתִי אִישׁ פּוֹלִיטִי, דִּיאָלֶקְטִיקוֹן וָתִיק.

זֶה הָיָה מִשְׁגֶּה פָטָלִי וְהִרְגַּשְׁתִּי בּוֹ, רֵעָי,

בִּרְאוֹתִי תְּמוּנָה שֶׁל סְטָלִין בְּאֶחָד בְּחֹדֶשׁ מָאי.

הִיא נִשְּׂאָה מֵעַל לִטְרַקְטוֹר שֶׁל קִבּוּץ־שׁוֹמֵר־צָעִיר.

הִתְבַּיַּשְׁתִּי וּשָׁתַקְתִּי, אֲבָל הֵם פָּצְחוּ בְּשִׁיר.

וְהַטְרַקְטוֹר מַתָּנָה הוּא, מוֹצָאוֹ אַרְצוֹת הַבְּרִית,

בֻּרְגָּנִי אֶחָד קָנָהוּ לְקִבּוּץ בּוֹנֵי עָתִיד.

יֵשׁ פִּלְפּוּל פֶּסֶבְדוֹמַרְכְּסִיסְטִי וּלְפִיו הַכֹּל מֻתָּר.

יֵשׁ לִי דּוֹד קַפִּיטָלִיסְטִי, יֵשׁ תּוֹעֶלֶת מוּסָר.

(עם מאסרו של מ. אורן)

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ בַּגֹּרֶן,

בְּקִבּוּצִים קוֹל סְפוֹד –

הָלַךְ חָבֵר מ. אֹרֶן,

הָלַךְ – אֵינֶנּוּ עוֹד.

סִפְדִי, הַכְּנֶסֶת, בְּכִי נָא,

הֵילִילִי בַּת מַפָּ"ם,

הָלַךְ אֹרֶן בֶּרְלִינָה

וְלֹא חָזַר מִשָּׁם.

שָׂדוֹת תְּבוּאָה יָנוּבוּ,

עֵנָב דּוֹרְכִים בַּגָּת.

מַדּוּעַ לֹא תָּשׁוּבָה,

מַר אֹרֶן הַנִּכְבָּד?

חָלַמְתָּ וְנָאַמְתָּ

עַל פַּאֲתֵי מִזְרָח,

עַכְשָׁיו טָעֹם טָעַמְתָּ –

הַטַּעַם אַל תִּשְׁכַּח.

תַּרְגִּישׁ אוֹתוֹ לָנֶצַח,

תָּחוּשׁ אוֹתוֹ בַּלֵּב,

תִּשָּׂא אוֹתוֹ כַּפֶצַע,

תִּסְבֹּל אוֹתוֹ כִּכְאֵב.

גַּם אֶת מַפָּ"ם תִּזְכֹּר עוֹד,

תִּזְכֹּר וְלֹא תִּשְׁכַּח.

תֵּילִיל מַפָּ"ם עַל אֹרֶן,

עַל אֹרֶן הַנִּדָּח.

תִּבְכֶּה, תַּשְׁקִיף אֶתְמוֹלָה,

תִּרְאֶה עַצְמָהּ כַּצֵל

הַחַי לוֹ מִן הַדּוֹלָר

וּלְקְרֶמְלִין מִתְפַּלֵּל.

אוּלַי תִּקַּח לָהּ נֹפֶשׁ

כְּדֵי רֶגַע שֶׁל הָגוּת

וְאָז תַּבְדִּיל בֵּין חֹפֶשׁ

וּבֵין הַשִּׁעְבּוּד.

אָכֵן, דָּבָר מָאוּס הוּא

הַסְקְרִיפּ, הַחֲבִילָה,

אֲבָל עַבְדוּת לְרוּסְיָה

אֵינָהּ הַגְּאֻלָּה.

אֵין גְּאֻלָּה אֲחֶרֶת,

אַחַת הִיא, רַק אַחַת.

וְכָאן הִיא מִסְתַּתֶּרֶת

בֵּין דָּן וּבֵין אֵילָת.

וְאִם הֵיטֵב נֲחְפֹּרָה

בְּיֶזַע וּבְדָם

לֹא עוֹד נִבְכֶּה עַל אֹרֶן

שֶׁפֶּתַע נֶעֱלָם.

אָז שׁוּב יָשִׂישׂ הַגֹּרֶן,

קִבּוּצְנִיק יְחַיֵּךְ:

הָלֹךְ הָלַךְ מ. אֹרֶן,

אַךְ שׁוּב הוּא לֹא יֵלֵךְ.

(עם שובו של מ. אורן)

מָשׂוֹשׂ וָגִיל בַּגֹּרֶן,

בַּקִבּוּצִים יוֹם חָג,

חָזַר חָבֵר מ. אֹרֶן

מִבֵּית כִּלְאוֹ בִּפְרָג.

וּבְלִי הֶבְדֵּל מִפְלֶגֶת,

בְּגִיל וּבְחִבָּה

כָּל הַיִּשּׁוּב מִנֶּגֶד

אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַבָּא.

בָּרוּךְ הַבָּא, מַר אֹרֶן,

חֲזֹר נָא לְבֵיתְךָ,

וְשָׁם סָקֹר תִּסְקֹר אֶת

דְּבַר מַאֲסָרְךָ.

כֵּן, שָׁם סָקֹר תִּסְקֹר אֶת

דְּבַר מַאֲסָרְךָ

בֵּין רִקּוּדֵי הַהוֹרָה

בְּתוֹךְ רִנַּת שִׂמְחָה.

בְּשֶׁקֶט וּבְנַחַת

תִּשְׁקֹל אֶת הֶעָבָר,

עִם חֲבֵרֶיךָ יַחַד

תַּחְשֹׁב עַל הַמָּחָר.

מִתּוֹךְ מְנוּחָה וָנֹפֶשׁ

אַחַר הַמַּאֲסָר

הִרְהוּר תַּקְדִּישׁ לַחֹפֶשׁ,

לַדְּרוֹר וּלְמִשְׁטָר.

וְאִם יַגְלִיד הַפֶּצַע,

וְאִם יַחְלֹף הַכְּאֵב,

זָכֹר תִּזְכֹּר לָנֶצַח,

שָׁמֹר תִּשְׁמֹר בַּלֵּב:

כִּי חֲזוֹנוֹת הַיֶּשַׁע

עֶרְכָּם – קְלִפַּת הַשּׁוּם

אִם נוֹשְׂאֵיהֶם בְּרֶשַׁע

וּפֶשַׁע יַגְשִׁימוּם.

וְאִם עוֹדְךָ מֵשִׂיחַ

עַל פַּאֲתֵי מִזְרָח,

זְכֹר וְאַל תַּשְׁכִּיחַ,

זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח,

כִּי טַעַם אֵין, מַר אֹרֶן,

לִבְלֹם אֱמֶת בִּכְאֵב,

כְּדֵי שֶׁעַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן

הַדֶּגֶל יִתְנוֹפֵף.

וְאֵין חָזוֹן פּוֹלִיטִי,

אֲשֶׁר יַצְדִּיק זְוָעָה,

מְיַפָּן עַד טָאהִיטִי,

מִסִּין וְעַד מוֹסְקְוָה.

מָשׂוֹשׂ וָגִיל בַּגֹּרֶן,

קִבּוּץ מוּצָף בָּאוֹר…

חָזַר חָבֵר מ. אֹרֶן,

אָכֵן, חָזַר חָזֹר.

(למותו של סטלין)

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ

(אוּלַי הַסִּבָּה הִיא סוֹד)

פְּגִישָׁה עִם הַבִּלְתִּי יָדוּעַ

תָּמִיד מְעוֹרֶרֶת בִּי הוֹד.

הַמָּוֶת טִבְעִי וּבָטוּחַ,

בָּטוּחַ יוֹתֵר מֵחַיִּים,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ תָּמִיד מַשַּׁב רוּחַ

וְהֵד מֵעוֹלָם מִסְתּוֹרִים.

וְאַף בִּתְקוּפַת שְׁכוֹל וָרֶצַח

(קָשֶׁה לְהַשְׁתִּיק אֶת הַהֵד)

יוֹצֶרֶת גְּלִישָׁה אֶל הַנֶּצַח

מֶרְחָק בֵּין הַחַי וְהַמֵּת.

אֲנִי לֹא אָהַבְתִּי אֶת סְטָלִין

מֵאָז הַבְדִּילִי טוֹב מֵרָע.

שׂוֹנֵא אֲנִי כֹּחַ בְּרוּטָלִי,

שׂוֹנֵא בְּלִי וִתּוּר וּפְשָׁרָה

עַל כָּל גִּלּוּיָו בְּהִיסְטוֹרְיָה

מֵהִיטְלֶר עַד נַעַר מוֹקְדוֹן,

עַל כָּל צַעֲקוֹת הַ“גְּלוֹרִיָּה!”

אוּלַי מִיָּמָיו שֶׁל סַרְגּוֹן.

אֲנִי לֹא אָהַבְתִּי אֶת סְטָלִין

מִיּוֹם הַבְדִּילִי אוֹר מִצֵּל,

רָאִיתִי כְּחֹלִי פָטָלִי

אָדָם הַהוֹפֵךְ עַצְמוֹ אֵל,

דֵּעוֹת, הַשְׁקָפוֹת, אִידֵיאָלִים

הוֹפְכִים לְפֻלְחָן וּלְדָת

עִם שֶׁצֶף שִׂנְאָה קָנִיבָּלִית

לְכָל מַחֲשָׁבָה שֶׁל זוּלָת.

אֲנִי לֹא אָהַבְתִּי אֶת סְטָלִין

מִיּוֹם הַכִּירִי יַהֲדוּת,

כִּי זֶה לֹא מִכְּבָר נִתְגַּלָּה לִי

שֶׁהוּא אַנְטִישֵׁמִי פָּשׁוּט.

כָּבְדוּ חַטָּאָיו וְהֵעִיקוּ,

וְאֵין, רַבּוֹתַי, לְכַפְּרָם

אַף לֹא בִּפְעָלָיו שֶׁל גְּרוֹמִיקוֹ,

אַף לֹא בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם.

אֲנִי לֹא אָהַבְתִּי אֶת סְטָלִין,

אַךְ עֵת שֶׁהוּבַל לִמְנוּחָה

נִימַת הַרְגָּשָׁה לֹא הָיְתָה לִי

שֶׁל רֶוַח, שֶׁל גִּיל, שֶׁל שִׂמְחָה.

כִּי סוֹף סוֹף יָדֹע יָדַעְתִּי

שֶׁכָּל אִישׁ עָצְמָה אַדִּירָה

אַף הוּא רַק מַכְשִׁיר אַבְטוֹמָטִי

הַבָּא לְבַצֵּעַ גְּזֵרָה.

גְּזֵרַת כִּלְיוֹן אִידֵיאָלִים

שֶׁל דּוֹר שֶׁעָרַג לִגְאֻלָּה,

לְצֶדֶק, שִׁוְיוֹן סוֹצִיאָלִי

וּבָא לְחוּכָא־אִיטְלוּלָא.

לאחר מותו של סטלין שוחררו הרופאים היהודים שנאשמו והודו בכוונות להרעיל את מרת השלטון הסוביטי. עם שחרורם נתפרסמה הודעה כי שיטות חקירתם היו פסולות.

שִׁיטוֹת הַחֲקִירָה

הָיוּ פְּסוּלוֹת.

אָכֵן, זֶה מְאֹרָע

מַפְתִּיעַ עַד מְאֹד.

גְּדוֹלֵי הַמַּדָּע

הוֹדוּ בַּחַבָּלָה וּבִבְגִידָה,

בְּמַעֲשֵׂי עָווֹן וָפֶשַׁע

בְּרִגּוּל, בְּשִׁפְלוּת וּבְרֶשַׁע,

אֲבָל שִׁיטוֹת הַחֲקִירָה

הָיוּ מְיֻחָדוֹת

וּבְהִיסְטוֹרְיָה כְּבָר קָרָה

שֶׁנֶּאֱלָץ אִישׁ לְהוֹדוֹת.

הוֹדוּ גַּם קָמְיֶנְִיֶב, גַּם רִיקוֹב, גַּם בּוּכָארִין,

הוֹדָה רוּסִי וִיהוּדִי וְגַם תָּתָרִי,

הוֹדָה קַלְמִיק, הוֹדָה בּוּרְיָט, הוֹדָה אוּזְבֶּקִי,

הוֹדוּ בְּבֵית חֲרשֶׁת וּבַיֶּקֶב,

הוֹדוּ בְּמַחֲנֶה, קוֹלְחוֹז וָגֹרֶן,

הוֹדָה אַף חֲבֵרֵנוּ אֹרֶן.

מֵאָז וּמִתָּמִיד בְּאֶן־וֶהּ־דֶּה

בָּשָׂר וָדָם מוֹדֶה.

אַךְ מִישֶׁהוּ בְּפֶה מָלֵא גִּלָה:

שִׁיטַת הַחֲקִירָה הָיְתָה פְּסוּלָה.

וּבְכֵן, אֲנִי חוֹזֵר: זֶה מְאֹרָע

אִם פֶּתַע שָׁם בּוֹדְקִים שִׁיטוֹת שֶׁל חֲקִירָה,

שִׁיטוֹת הַנְּהוּגוֹת מֵאָז וּמִתָּמִיד

בְּאֶרֶץ דֶּמוֹקְרָטִית־עֲמָמִית

נֶגֶד אוֹיְבֵי מִשְׁטָר סוֹצְיָאלִיסְטִי

נֶגֶד טְרוֹצְקִיסְטִים, צִיּוֹנִים וְטִיטוֹאִיסְטִים.

אִם צִדְקָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים יָצְאָה כָּאוֹר

אוּלַי אֶפְשָׁר עוֹד לְסוֹבֵב קְצָת לְאָחוֹר

גַּלְגַּל הַמִּשְׁפָּטִים

וְהַשְּׁפָטִים

וּלְזַכּוֹת לֹא רַק אֶת הָרוֹפְאִים,

כִּי אִם מִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל מְעֻנִּים,

שֶׁל נִשְׁפָּטִים וְנִּדוֹנִים

הַנִּמְצָאִים בְּאֶרֶץ הָרְפָאִים,

שֶׁל נְמַקִּים בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן

עַל הֱיוֹתָם חוֹלְמִים חֲלוֹם צִיּוֹן,

וְאִם בּוֹדְקִים שִׁיטוֹת שֶׁל חֲקִירָה

אוּלַי לְאוֹר לָבְנָם שֶׁל הַשְּׁלָגִים

אֶפְשָׁר לִבְדֹּק גַּם מֻשָּׂגִים

כְּגוֹן מֻשַּׂג הַטּוֹב וְגַם מֻשַּׂג הָרָע,

מֻשָּׂג הַחֹפֶשׁ וְהָאוֹר

אוֹ מֻשָּׂגֵי עַבְדוּת וּדְרוֹר,

וְלַעֲרֹךְ גַּם מֶחְקָרִים

עַל כָּל סוּגֵי הַמִּשְׁטָרִים

וְעַל עָבַר רָחוֹק, נִשְׁכַּח וָמֵת

שֶׁגַּם עָלָיו חָל הַהֶבְדֵּל בֵּין שֶׁקֶר לְאֳמֵת,

שֶׁמָּא בְּכָל זֹאת לֹא הַצָּאר אִיבָן

הִמְצִיא פֵּנִיצִילִין וּפִצְצַת מֵימָן.

יֵשׁ מֻשָּׂגִים לָרֹב

וְיֵשׁ שִׁיטוֹת מֶחְקָר עַד לְאֵין סוֹף,

וְאָנֹכִי כְּאָב לִבְנוֹ

מוּכָן לָתֵת עֵצָה הוּמָנִית…

חֲבָל שֶׁמָּלֶנְקוֹב אֵינוֹ

קוֹרֵא אֶת ל. דני.

אחדות העבודה סוטה מן הקו הגרלני של מפלגת העבודה המאוחדת.

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת חַמָּה,

בְּקֶרֶב מַפָּם מֵהֻמָּה,

זוֹעֵק “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר”

עַל קַו הַסְּטִיָה הַמַּסְעִיר

וְאֶל תּוֹךְ הַדְּרָמָה

נִכְנַס גַּם אַבְרָמוֹב

הָאֵל, הָאֱלִיל וְהַצִּיר.

כֵּיצַד לֹא נַזִילָה דְּמָעוֹת

אִם פֶּתַע בָּאָרֶץ הַזֹּאת,

בְּקֶרֶב צִבּוּר כֹּה יָקָר

בָּאִים וְכוֹפְרִים בְּעִקָּר:

בְּקָו גֶּנֶרָלִי

שֶׁל מָלֶנְקוֹב־סְטָלִין

שֶׁאֵי שָׁם הֻתְוָה בַּנֵּכָר.

וּמָה נְעִימָה־עֲרֵבָה

הַמּוּסִיקָה נֹסַח מוֹסְקְוָה:

"פַּלְגָּן. מְחַרְחֵר מִלְחָמָה,

בּוֹגֵד בְּכֹחוֹת הַקִּדְמָה,

טְרוֹצְקִיסְטִים, פָשִׁיסְטִים

וְקַפִּיטָלִיסְטִים

עָשׂוּ יָד אַחַת בַּמְּזִמָּה".

וְאָנוּ בְּרוּחַ קָרָה

נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה,

נַזְכִּירָה בְּעֶצֶם הָרִיב

מִשְׁטַר דּוּ־לְאֻמִּי וְיַצִּיב

נָבוֹא בְּפֶטִיצְיָה

לְשֵׁם קוֹאַלִיצְיָה:

מֶמְשֶׁלֶת חַזָּן וְנָגִיבּ.

אֲבָל לַ“אַחְדוּת עֲבוֹדָה”

נִסְגֹּד וְנַחְוֶה לָהּ קִדָּה.

נִתֵּן לָהּ בְּרָכָה וְעִדּוּד

כִּי קָצָה נַפְשָׁהּ בַּפִּטְפּוּט.

וְלָהּ נְאַחֵלָה

(אָמֵן, אָמֵן סֶלָה)

לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

וְאִם כְּבָר הִגַּעְנוּ הֲלוֹם

נָעֵז לְהַבִּיעַ חֲלוֹם:

אוּלַי עוֹד יָקוּם פֹּה, אַחַי,

גּוּף רַב פּוֹעֲלִים עֵר וָחָי

בְּלִי צֵל צִ’ינְגִיסְחָנִי

אוֹ אָמֶרִיקָנִי

וְאָנוּ נִקְרָא: כֹּה לֶחָי.

לאחר סיורו בארצות המזרח הודיע ניקיטה חרושצ’וב בנאומו בסוביט העליון כי מדינת ישראל היא מכשיר האימפריאליזם.

שָׁלוֹם לְךָ, חָבֵר חְרוּשְׁצ’וֹב נִיקִיטָה.

סִיַרְתָּ אֲרָצוֹת, עַמִּים רָאִיתָ,

וְעוֹד מְעַט חָלֹשׁ תַּחֲלֹשׁ

עַל הֹדוּ וְעַל כּוּשׁ מַמָּשׁ כַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

וְיֵשׁ לְךָ הַכֹּחַ וְהָאוֹן

לָקוּם בְּתוֹכְכֵי סוֹבְיֶט עֶלְיוֹן

וּבְמַגָּף רוּסִי, מַגָּף מֻכָּר מְאֹד

בִּפְנֵי עַמִּי, בִּפְנֵי אַרְצִי לִבְעֹט,

לְמַעַן נַעֲרִיךְ וְגַם נֵדַע הַשֹּׁוִי

שֶׁל בְּעִיטַת מַגָּף חְרוּשְׁצ’וֹבִי.

נִיקִּיטוּשְׁקָה, טוֹבָארִישְׁץ' דּוֹרוֹגוֹי,

עָבְרוּ כְּבָר הַזְּמַנִּים עֵת מַגָּפוֹ שֶׁל גּוֹי

הָיָה מַשְׁכִּין בִּי זַעֲוָה וָפַחַד.

הִנֵּה רוֹאֶה אַתָּה: יוֹשֵׁב אֲנִי בְּנַחַת,

וְאֵין אֲנִי אֲפִילּוּ מְטַכֵּס עֵצָה

מַה לְהָשִׁיב עַל דְּבַר הַנְּאָצָה.

אַף־עַל־פִּי־כֵן מוּכָן אֲנִי אִתְּךָ לָשׂוּחַ

וּכְדֵי לִגְרֹם

הַיּוֹם

לְךָ קְצָת נַחַת רוּחַ,

אַזְכִּיר לְךָ

מָשָׁל מִפְּרִי עֵטוֹ שֶׁל בֶּן עַמְּךָ,

כֵּן, בֶּן עַמְּךָ, חָבֵר חְרוּשְׁצ’וֹב,

שֶׁשְּׁמוֹ אִיבָן אַנְּדְרֶיֶיבִיץ קְרִילוֹב.

זָכוּר לְךָ וַדַּאי עִנְיַן זֶה הָאֲרִי הַשָּׂב

שֶׁכָּל חַיּוֹת הַיַּעַר נִקְבְּצוּ עָלָיו

לִנְשֹׁךְ, לִמְרֹט,

לִצְבֹּט,

לִבְעֹט

וְגַם בֶּן אֲתוֹנוֹת

אָמַר דְּבָרוֹ לֵאמֹר:

אַף אָנֹכִי בָּעַטְתִּי בּוֹ הַפַּעַם,

יֵדַע נָא טַעַם

פַּרְסַת חֲמוֹר".

אָכֵן, צוֹחֵק אַתָּה צְחוֹק שֶׁל עֲנָק אַדִּיר,

אַתָּה אוֹמֵר "הַבִּיטוּ עַל הַכְּפִיר!

הֲרֵי זֶה זְבוּב, יַתּוּשׁ, כִּנָּה,

מַה לִי לִמְעֹךְ אוֹתָהּ בָּאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה".

הַרְשֵׁה נָא לִי לוֹמַר לְךָ, חָבֵר נִיקִיטָה,

כִּי בְּיָמִים עֵת בַּתָּכְנִית עוֹד לֹא הָיִיתָ

אַתָּה וְאַרְצְךָ עַל כָּל הוֹדָהּ

נִלְחַם קֵיסָר אֶחָד עַל יְהוּדָה.

אָמְנָם, נֻצַּחְנוּ אָז, חָבֵר נִיקִיטָה,

אֲבָל זֶה הַקֵּיסָר שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה אָז טִיטוּס

יַתּוּשׁ עָלוּב נִכְנַס אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ,

מָצַץ אֶת לְשַׁדּוֹ, כִּלָּה כֹּחוֹ

וּגְדָל מוֹשְׁלֵי עוֹלָם נָפַל שָׁדוּד

בִּידֵי יַתּוּשׁ פָּעוּט

מִכָּאן שֶׁהַמִּדּוֹת – הַגֹּדֶל וְהַקֹּטֶן –

לֹא כָּל דָּבָר וְלֹא תָּמִיד קוֹבְעוֹת הֵן.

מיקויאן נאם בועידת המפלגה הקומוניסטית והגדיר את שלטונו של סטלין כשלטון עריצות ואת סטלין כמסלף עובדות בהיסטוריה.

מֵהַפְתָּעוֹת מוֹסְקְוָה לֹא אֶתְפַּעֵל אָנֹכִי,

וְהַתְּמוּרוֹת בַּקַּו – מִי לֹא יָדַע אוֹתָן?

וְאַף אִם תִּתְחוֹלֵל מִלְחֶמֶת דִּיאָדוֹכִים

שִׁלְטוֹן הַקְּרֶמְלִין שָׁם עוֹדֶנּוּ דַּי אֵיתָן.

אַךְ בְּשָׁמְעִי דְּבָרָיו שֶׁל מִיקוֹיָאן הַגֶּבֶר

צְמַרְמֹרֶת שֶׁל חֶדְוָה חָלְפָה בְּכָל גּוּפִי:

בְּמִפְלְשֵׁי עָבִים רָאִיתִי קֶרֶן סֵבֶר

הַמַּשְׁפִּיעָה אוֹרָהּ עַל חִלוּפֵי נוֹפִים.

וְנִתְבָּרֵר לִי אָז כִּי גַּם שִׁלְטוֹן שֶׁל כֹּחַ,

כִּי גַּם מִשְׁטַר אֵימִים שֶׁל מַנְהִיגִים־אֵלִים

בְּמַעֲטֵה כָּזָב אֵינוֹ מוֹצֵא מָנוֹחַ

וְלֹא לָעַד תִּשְׁלֹט יָדוֹ שֶׁל הָאַלִּים.

וְסִלּוּפֵי עֻבְדּוֹת וְזִיּוּפֵי הִיסְטוֹרְיָה,

שׁוֹפְרוֹת תַּעֲמוּלָה וּמְכוֹנוֹת כְּזָבִים

אַף הֵם רַק מְשָׁרְתִים שֶׁל Tempora et mores

וְגַם זְמַנָּם קָצוּב תַּחַת הַכּוֹכָבִים.

אוּלַי לַמְרוֹת הַכֹּל אֱמֶת תִּצְמַח מֵאֶרֶץ

וַעֲשָׂבִים שׁוֹטִים יָסוּפוּ מִן הַנִּיר,

וְאִם בָּאֲרָזִים נִבְעֶה פִּתְאֹם הַפֶּרֶץ

שַׁלָּמָה יִטְרְחוּ גַּם אֵזוֹבֵי הַקִּיר?

וְיֵאָמֵר עַתָּה לְכָל חַכְמֵי הַסֶּלֶף

לִמְעַקְּמֵי עָבָר בְּתַכְסִיסֵי אִגְרוּף:

יֵשׁ שֶׁחוֹלְפִים דּוֹרוֹת, יֵשׁ שֶׁחוֹלְפִים שְׁנוֹת אֶלֶף,

אַךְ בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם וְהָאֱמֶת תָּצוּף.

חרושצו’ב סיפר בועידת המפלגה הקומוניסטית כי סטלין פנה אליו בשם “חוחול” וציוה עליו לרקוד קאזאצ’וק לפניו. חרושצ’וב רקד.

בַּיָּמִים

שֶׁבְּנוֹ שֶׁל וִיסַרִיּוֹן

הָיָה עוֹד אֱלֹהִים,

אַב הָעַמִּים וְשֶׁמֶשׁ וְגָאוֹן,

עֵת כָּל מוֹצָא שֶׁל פִּיו הָיָה קָדוֹשׁ מֵחֹק

נִיקִיטָה בֶּן סֶרְגֵיי רָקֵַד הַקַּאזַאצ’וֹק.

מֵילָא, רֵעִי, בִּמְקוֹם נִיקִיטָה

לוּ לְמָשָׁל אַתָּה בַּקְרֶמְלִין אָז הָיִיתָ

וַדַּאי מִדְּלֵית בְּרֵירָה

לְמַעַן הַמְּכוֹרָה,

לְמַעַן שְׁמֹר הָרֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם

הָיִיתָ אַף אַתָּה מֵעִיף אֶת הָרַגְלַיִם

וּלְעֵינֵי הַכֹּל

יוֹצֵא עַל הַפַּרְקֶט בְּקֻנְדְּסֵי מָחוֹל.

הֵן יְדוּעָה לְךָ

מֵימְרַת חָכָם שֶׁלֹא זָכוּר לִי שְׁמו:

אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרָךָ

עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ.

וְאַף כִּי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַר חְרוּשְׁצ’וב

אֲנִי וַדַּאי שֶׁלֹא אַרְגִישׁ בְּטוֹב,

מוּכָן אֲנִי גַּם לְהָבִין (וְגַם לִסְלֹחַ)

מַדּוּעַ הוּא רָקַד בְּמֶרֶץ וּבְכֹחַ.

אֲבָל אַתָּה אַתָּה, אִישׁ מָקִ“י וּמַפָּ”ם

וְגַם אַתָּה מֵחֲלוּצֵי אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה

בְּלִי חֶרֶב עַל צַוָּאר, בְּלִי נִקּוּזֵי הַדָּם,

בְּלִי גַּרְדּוֹמִים שֶׁל מִשְׁפְּטֵי בְּגִידָה

וּבְלִי פְּקֻדָּה

אֲשֶׁר נָתַן

רוֹדָן

מדּוּעַ זֶה אַתָּה נָפַלְתָּ כֹּה עָמֹק

וּלְקוֹל חֲלִיל עָרִיץ רָקַדְתָּ קַאזַאצ’וֹק?

לְאוֹר בְּרַק מַגָּפָיו

שֶׁל מְדַכֵּא אַכְזָר

צָוַחְתָּ: "שֶׁמֶשׁ! אָב!

יָקָר מִכָּל יְקָר!"

בְּקַאזַאצ’וֹק נוֹאָל סִחְרַרְתָּ הָרָאשִׁים

וַתְּכַרְכֵּר עַד לְאָבְדָּן חוּשִׁים.

עד לְהַדְבִּיר צִיוּר וּצְלִיל וָנִיב,

תַּרְבּוּת, סִפְרוּת וְאָמָנוּת

לְכָל דְּבַר שְׁטוּת

אֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו

שֶׁל בּוּר מַרְבֶּה בּוּרוּת,

שֶׁל סֵמֶל טַעַם מְכֹעָר, טָפֵל וָרָע,

שֶׁל הָאָחוּז

בִֻּלְמוּס שְׂרָרָה,

וּכְאֶחָד נוֹאָל

רָאִיתָ בּוֹ הָאִידֵיאָל

שֶׁל חֹפֶשׁ וְשִׁוְיוֹן וְשֶׁל חִסּוּל הָעֹנִי

אֲשֶׁר אָהֹב תֹּאהַב אוֹתוֹ כָּמוֹנִי.

אֱמֹר עַתָּה בְּהִגָּלוֹת

הַלּוֹט

מֵעַל לַכֹּל

עַל מָה וְלָמָּה זֶה יָצָאתָ בַּמָּחוֹל?

הַאִם פָּנָה אֵלֶיךָ סְטָלִין: זִ’יד!

צֵא וְכַרְכֵּר נָא לְפָנַי אֶת “מָה יָפִית”?

אחת מפעילות הליגה למען ידידות ישראל – ס.ס.ס.ר. נישקה את ידה של הגברת אברמוב עם שובו של השגריר הסוביטי ארצה.

יוֹצֵר הַצִיוֹנוּת

הַרְבֹּה הִרְבָּה לָנוּעַ,

וְהוּא עָרַךְ פְּגִישׁוֹת

עָם כָּל גְדוֹלֵי הַדּוֹר

וּבֵין הַשְּׁאָר הוּא

נִפְגַּשׁ גַּם כַּיָּדוּעַ

עִם רֹאשׁ הַכְּנֵסִיָּה,

עִם כְּבוֹד הָאַפִּיפְיוֹר.

וְהֶרְצְל מְסַפֵּר

כִּי בְּעוֹדוֹ בַּדֶּרֶךְ

הֻזְהַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ,

הֻטְעַם לוֹ לֹא אַחַת

כִּי כָּל הַבָּא “אֵלָיו”

חַיָּב לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ

וּלְנַשֵׁק חַיָּב

אֶת הוֹד קְדֻשַׁת הַיָּד.

כָּךְ נוֹהֲגִים כֻּלָּם,

זֶה מִדּוֹרוֹת קָבוּעַ,

כָּזֶה הָאַפִּיפְיוֹר,

כָּזֶה הוּא הַמִּנְהָג,

אַךְ הֶרְצְל לֹא נִכְנַע:

עָמַד מִבְּלִי לָנוּעַ

וּבֶרֶךְ לֹא כָּרַע

וְיָד הוּא לֹא נָשַׁק.

עָבְרוּ הַרְבֵּה שָׁנִים.

הַמְּדִינָה בַּדֶּרֶךְ

הָפְכָה לִמְדִינָה

מִדָּן וְעַד אֵילַת,

וּוָתִיקָן חָדָשׁ

צָמַח, נֹאמַר, כְּפֶרַח,

שֶנִּיחוֹחוֹ עַל פְּנֵי

מַחֲצִית תֵּבֵל פָּשַׁט.

אֵין לְהַשְׁווֹת אָמְנָם

אֶת הַשַּׁגְרִיר אַבְּרָמוֹב

עם הוֹד קְדֻשָּׁתָם

הָאַפִּיפְיוֹרִים,

שְׁלַל כָּל דַּרְגּוֹת כְּהֻנָּה

הֲרֵי הוּא פָּנוֹרְמָה,

וְהַשַׁגְרִיר הוא רַק

אַחַד הַנְּזִירִים.

אַךְ דָּת סוֹף סוֹף הִיא דָּת,

וּפַחַת נְצִיגֶיהָ

קָדוֹשׁ הוּא לַסּוֹגְדִים,

וּמִשְׁפַּחְתּוֹ קְדוֹשָׁה…

עַבְדֵי כָּל הָעוֹלָם,

קִרְבוּ נַשֵׁק יָדֶיהָ

שֶל הוֹד אֱלִילוּתָהּ

עַשְׁתּרֶת חֲדָשָׁה!

לאחר הדחת מולוטוב, כגנוביץ' ומלנקוב הביעו המוני רוסיה את הזדהותם עם ניקיטה חרושצ’וב.

לא עַל נִפְלָאוֹת וְלֹא עַל נִסִּים…

נָשְׁירָה אֶת שִׁיר תּוֹלְדוֹת הָרוּסִים.

בְּשַׁחַר יְמֵיהֶם

הִזְמִינוּ בְּנֵי עַם זָר

וַיְמַנוּם עַל עַצְמָם

לְמוֹשֵׁל וּלְשָׂר.

אָמְרוּ הָרוּסִים: הַיּוֹם וּמָחָר

נַעֲבֹד לַשַּלִּיט מִבְּנֵי עַם נֵכָר.

וַיָּבֹא צִ’ינְגִיס חָאן,

וַיָּבֹא בַּאטִי,

וַיִּכְבּשׁ אֶת אַרְצָם

עֵרֶב וּשְׁתִי.

אָמְרוּ הָרוּסִים: נִהְיֶה לְמַס

לָעָם שֶׁשָׁדַד, רָצַח וְחָמָס.

וַיָּבֹא צָאר אִיבָן,

הֶעָרִיץ הָאָיֹם,

וַיִּלְחַץ אֶת עַמּוֹ

עַד אֵין בּוֹ מְתוֹם.

אָמְרוּ הָרוּסִים: נַעַבְדָּה לְאִיבָנִים

כְּשֵׁם שֶׁעָבַדְנוּ טָטָרִים, נוֹרְמָנִים.

מֵאִיבָן עַד פֶּטֶר,

מִפֶּטֶר עַד נִיקוֹלָאי,

שִׁעְבּוּד, עָרִיצוּת,

יְסוּרִים וּדְוָי.

אָמְרוּ הָרוּסִים: גְדֻלָּה וִיקָר

לְאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצָּאר הַמְפֹאָר.

אַךְ רֶגַע נָשְׁבָה

רוּחַ שֶׁל דְּרוֹר.

דּוֹמֶה בּמַּחְשָׁךְ

בְָּקְעָה קֶרֶן אוֹר.

אָמְרוּ הָרוּסִים: הַחֹפֶשׁ אַךְ שְׁטוּת,

הָבָה נַהַפְכֶנּוּ לְשִׂיא עָרִיצוּת.

אָז סְטָלִין הִגִּיעַ,

אָז בָּא הָרוֹדָן,

אָיֹם שִׁבְעָתַיִם

מִכָּל בְּנֵי אִיבָן.

אָמְרוּ הָרוּסִים: לְאֹרֶךְ יָמִים

נַקְדִּישׁ, נַעֲרִיץ אֶת אַב הָעַמִּים.

אָדָם בֶּן תְּמוּתָה הוּא,

בֶּן קֵץ וּבֶן סוֹף,

וּמֵת אַבָּא סְטָלִין

וּבָא מָלֶנְקוֹב.

אָמְרוּ הָרוּסִים: מַה נָעִים וּמַה טּוֹב

לִהְיוֹת נִשְׁלָטִים בִּידֵי מֶלֶנְקוֹב,

בַּזְמַן הַהִיסְטוֹרִי

רַק קֶטַע חָלַף…

הִגִּיעַ נִיקִיטָה

וּמָלֶנְקוֹב עָף.

אָמְרוּ הָרוּסִים: יָפֶה וְנֶהְדָּר!

הֵידָד לְנִיקִיטָה, נִיקִיטָה הַצָּאר!

כָּךְ שַׁרְנוּ אֶת שִׁיר

תּוֹלְדוֹת הָרוּסִים,

לֹא עַל נִפְלָאוֹת

וְלֹא עַל נִסִּים.

בְָּכִינוּ וְדֶמַע הִזַּלְנוּ לֵאמֹר:

מָתַי זֶה הָעָם יִזְכֶּה גַּם לַדְּרוֹר?