לייבטשי יושב בביתה של גינדל ומתעסק כל הימים וכל הלילות לעשות את התורה בּדרך שיר. וכוונה כפולה יש לו באותו דבר. אחת, שהתורה נאה וראויה ליפותה. ואחת שחרוזים נאים וראויים לייפות בהם את התורה. ולא עוד אלא שחרוזים נוחים לזכרון וכבר הרגיש שילר בכך, לפיכך הלביש את רעיונותיו בחרוזים.

(ש"י עגנון – “אורח נטה ללון”)

מִדְּבָּר לוֹהֵט. הַמָּן שׁוֹפֵעַ כְּמַגְבִּית,

צְפִיָּה לַשְּׂלָו, מַבָּט אֶל הַשָּׁמַיִם.

צָמָא. הַנֶּפֶשׁ חֲרֵבָה. הַדּוֹלַרַיִם

תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית.

מִצְרִים הֻכּוּ, הַפְּדוּת. אֶפְשָׁר לְהִתְפָּרֵק

מִנֶּזֶם אַף, מֵעַכְסֵי הָרֶגֶל.

תֻּצַּק מַתֶּכֶת מַבְהִיקָה לְעֵגֶל –

בָּרוֹ רָצוּף זָהָב, תּוֹכוֹ נָבוּב וָרֵיק.

וְהַמִּדְּבָּר לוֹהֵט הַחוֹל יוֹקֵד־קוֹדֵחַ,

וְהֶהָמוֹן רוֹקֵד, חוֹגֵג וּמִתְבַדֵּחַ,

הַפָּז רוֹמֵז וּמְרַצְּדוֹת קַרְנָיו.

וּבְשַׁלְוָה יַשְׁקִיף רָקִיעַ מִגָּבֹהַּ,

יוֹדֵעַ הוּא: דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֱלֹהַּ

עִתִּים לְהִגָּלוֹת כְּעֵגֶל הַזָּהָב.

רָצִיתִי לִהְיוֹת פַּטְרִיּוֹטִי־פָּתֶטִי

לָשִׁיר שִׁיר חָזוֹן מְלִיצִי וְגָדוֹל.

אֲבָל, רַבּוֹתַי, הָאֱמֶת, הָאֱמֶת הִיא:

חָסֵר לִי הַכֹּחַ, אֵינֶנִּי יָכֹל.

יוֹדֵעַ אֲנִי עַל גָּלִיל וְעַל נֶגֶב,

עַל הוֹד עַצְמָאוּת, עַל תִּפְאֶרֶת מָחָר,

אֲבָל אֵין לִי כֹּחַ לִכְתֹּב שִּׁיר שֶׁל שֶׂגֶב,

כָּל עוֹד לֹא מִינּוּנִי שַׁגְרִיר, צִיר אוֹ שָׂר.

לָכֵן, רַבּוֹתַי, אֶסְתַּפֵּק לִי בְּצֶנַע,

לָכֵן לֹא אָשִׁיר נְּצוּרוֹת כְּגָאוֹן,

לָכֵן עֵינֵיכֶם גַּם הַפַּעַם תִּרְאֶינָה

לֹא שִׁיר, לֹא פּוֹאֶמָה, אֶלָּא סְתָם פִּזְמוֹן.

כִּי זוֹ עַצְמָאוּת, עַצְמָאוּת עַל כָּל צַעַד,

גַּם לִי, גַּם לְךָ וְגַם לוֹ עַצְמָאוּת.

עָשׂה נַעֲשֶׂה הָעוֹלֶה עַל הַדַּעַת,

כִּי דְּרוֹר קֹרָא לָנוּ, דְּרוֹר, חֹפֶשׁ, חֵרוּת.

סְעַדְיָה אוֹ זְכַרְיָה שָׁמַע עַל מָשִׁיחַ,

לִבּוֹ כְּמֵה הַחֹפֶשׁ נָמוֹג וְהֻמַּס.

אַפּוֹ הָרָגִישׁ גְּאֻלָּה כְּבָר הֵרִיחַ

וּסְעַדִיָה אוֹ זְכַרְיָה חִישׁ אַרְצָה הוּטָס.

בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וּבְאֶרֶץ הַזַּיִת

הֻחְלַט כִּי סְעַדְיָה יִהְיֶה לְאִכָּר:

עֵז, לוּל, אֲדָמָה, יְרָקוֹת וְגַם בַּיִת –

וְהוּא מְחַיֶּה אֶת שִׁמְמוֹת הַמִּדְבָּר.

נִמְכַּר כָּל הַמֶּשֶׁק בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת לִירָה,

הָעֵז נִשְׁחֲטָה עַל יְדֵי שְׁתֵּי נָשָׁיו,

וּסְעַדְיָה עִם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ אָץ הָעִירָה

וְשׁוּב הוּא יוֹשֵׁב וְצוֹרֵף הַזָּהָב.

כִּי זוֹ עַצְמָאוּת, עַצְמָאוּת עַל כָּל צַעַד,

גַּם לִי, גַּם לְךָ וְגַם לוֹ עַצְמָאוּת.

עָשׂה נַעֲשֶׂה הָעוֹלֶה עַל הַדַּעַת,

כִּי דְּרוֹר קֹרָא לָנוּ, דְּרוֹר, חֹפֶשׁ, חֵרוּת.

הַדּוֹקְטוֹר קְרַצְפוֹגֶל אָדָם דַּי נָאוֹר הוּא,

וָתִיק הוּא, חָבֵר “עֲלִיָּה חֲדָשָׁה”,

אֲשֶׁר הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל מִשְׁטָר מַנְדָטוֹרִי

בְּתֹקֶף וְאֹמֶץ אֵי פַּעַם דָּרְשָׁה.

פָּרְצָה הַמְּדִינָה, וְהַדּוֹקְטוֹר שֶׁלָּנוּ

אֶת שְׁמוֹ לְצִפּוֹרִי בִּן רֶגַע שִׁנָּה,

נִרְשַׁם בְּמַפַּא"י וְנָסַע לְמִילָנוֹ,

לְלוֹנְדוֹן, פָּרִיס בִּשְׁלִיחוּת הַמְּדִינָה.

מֵאָז הוּא נוֹסֵעַ וְשָׁט וּפוֹרֵחַ,

אַף רֶגַע אֵין פְּנַאי לוֹ לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ,

לְכָאן מְקָרֵר חַשְׁמַלִּי הוּא שׁוֹלֵחַ

לְשָׁם הוּא מֵבִיא כְּבָר אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

כִּי זוֹ עַצְמָאוּת, עַצְמָאוּת עַל כָּל צַעַד,

גַּם לִי, גַּם לְךָ וְגַם לוֹ עַצְמָאוּת.

עָשׂה נַעֲשֶׂה הָעוֹלֶה עַל הַדַּעַת,

כִּי דְּרוֹר קֹרָא לָנוּ, דְּרוֹר, חֹפֶשׁ, חֵרוּת.

קִבּוּץ גָּלוּיוֹת, וְהִנֵּה בֵּין הַיֶּתֶר

הִגִּיעַ לָאָרֶץ עוֹלֶה מְתֻרְבָּת.

יָפֶה מְגֻנְדָּר וְגָבְהוֹ כִּשְׁנֵי מֶטֶר.

לָבוּשׁ הוּא הָדָר וְנָאֶה מְקֻשָּׁט.

דּוֹבֵר הוּא אַנְגְּלִית בְּמִבְטָא מַמָּשׁ יֶנְקִי,

רַק וִיזָה עוֹד אֵין לוֹ לְאֶרֶץ הַדְּרוֹר,

אוּלָם, הַדּוֹלָרִים נָחִים שָׁם בַּבַּנְקִים

וְחֵלֶק נִמְכַּר כָּאן בְּשׁוּק הַשָּׁחוֹר.

וְהוּא מְהַלֵּךְ, בְּעֵינָיו רוּם וְגֹבַהּ.

קָשׁוֹת מְגַנֶּה הוּא כָּל מוּם וְחֶסְרוֹן,

וְחַי חַיֵּי מֶלֶךְ, זוֹלֵל לוֹ לָשׂבַע,

עִתִּים רַק מֵעִיר הוּא שֶׁאֵין כָּאן חָזוֹן.

כִּי זוֹ עַצְמָאוּת, עַצְמָאוּת עַל כָּל צַעַד,

גַּם לִי, גַּם לְךָ וְגַם לוֹ עַצְמָאוּת.

עָשׂה נַעֲשֶׂה הָעוֹלֶה עַל הַדַּעַת,

כִּי דְּרוֹר קֹרָא לָנוּ, דְּרוֹר, חֹפֶשׁ, חֵרוּת.

מֵרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל כָּל שָׁבוּעַ

חוֹלֵם אֲנִי עַל יוֹם אֶחָד.

יוֹם טוֹב, נָעִים, יָפֶה, רָגוּעַ

וּשְׁמוֹ מֵעִיד עָלָיו: שַׁבָּת.

הֵן לֹא בִּכְדִי כָּל הַמָּסֹרֶת

שֶׁל קִיּוּמֵנוּ הַמְּיֻחָד

אֵינָה יוֹדַעַת אֵיךְ לִגְמֹר אֶת

שִׁיר הַהַלֵּל עַל הַשַּׁבָּת.

דִּמּוּהָ לְכַלָּה נֶהְדֶּרֶת,

דִּמּוּהָ גַּם לְּאֶבֶן חֵן,

אַחַת הִיא לָנוּ, וַאֲחֶרֶת

עֲדַיִן בְּחַיֵּינוּ אֵין.

וּמִצְטָרְפִים יָמִים לְחֹדֶש

וְחָדָשִׁים הוֹפְכִים שָׁנָה,

וּבֵינֵיהֶם שַׁבַּת הַקֹּדֶשׁ

עוֹדָה זוֹהֶרֶת כִּפְנִינָה.

אֲבָל… אֲבָל בְּתוֹךְ אַלְיָה זוֹ

כִּבְכָל אַלְיָה יֶשְׁנוֹ גַּם קוֹץ…

רַבִּים הַמֻּשָּׂגִים שֶׁגָּזוּ

כְּהִתְנַדֵּף בָּרוּחַ מֹץ.

רַבִּים בְּרֶצֶף הַהִיסְטוֹרִי

הֶחֱלִיפוּ צֶבַע כְּזִיקִּית,

כִּי הַהִיסְטוֹרִיָּה מָקוֹר הִיא

לְשִׁנּוּיִים תָּמִיד, תָּמִיד.

וְהִיא הוֹפֶכֶת חֹל לְקֹדֶשׁ

וְקֹדֶשׁ לְחֻלֵּי חֻלִּין,

רֵיקוּת הוֹפֶכֶת הִיא לְגֹדֶשׁ

וְגֹדֶשׁ לְגִבּוּב מִלִּים.

אָכֵן גַּם בַּר אוֹרְיָן אֵינֶנִּי,

בַּהֲלָכוֹת אֵינִי בָּקִיא,

אֶשְׁמֹר שַׁבָּת וַאֲקַיְּמֶנָּה

בְּרַם, אַךְ וָרַק לְפִי דַּרְכִּי.

לְפִי דַּרְכִּי אֲנִי אָנוּחַ,

לְפִי דַּרְכִּי גַּם אֶתְפַּלֵּל,

אֹכַל, אֶשְׁתֶּה, אֶסַּע, אָשׂוּחַ,

אֶקְרָא, אֶכְתֹּב וַאֲטַיֵּל.

אֲנִי אֶקְבַּע לִי מָה הוּא נֹפֶשׁ,

מָה הֵם מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה

מָה הִיא עַבְדוּת וּמַה הוּא חֹפֶשׁ

מָה עֲבוֹדָה וּמַה מְּלָאכָה.

וּמִי אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ אֲחֶרֶת,

דַּעְתּוֹ אֵינֶנָּה כְּדַעְתִּי,

אֵינִי רוֹאֶה אֶת זֹאת כְּמֶרֶד

וְלֹא אֶכְפֶּה עָלָיו דָּתִי.

אֲבָל אֶלְחַם מִלְחֶמֶת מֶנַּע

בְּכָל כְּפִיַּת מַצְפּוּן אוֹ דָּת,

פֶּן תֵּהָפֵךְ מְדִינָתֵנוּ

לְרוּסְיָה, אִירְלָנְד אוֹ סְפָרָד.

סוֹבֵב כַּדּוּר הָאָרֶץ סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ,

סוֹבֶבֶת סְבִיב הָאָרֶץ לְבָנָה,

הַיּוֹם עַד מְהֵרָה הוֹפֵךְ לְאֶמֶשׁ

וְלַחֲלוֹם חָלוּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

כָּל יְמָמָה אֶל חֲבֶרְתָּהּ נוֹסֶפֶת

וּמִצְטָרֵף הַחֹדֶשׁ אֶל קוֹדְמוֹ

וְכָךְ שָׁנָה אַחַר שָׁנָּה חוֹלֶפֶת,

וְאֵין הַזְּמַן מַגִּיעַ אֶל תֻּמּוֹ.

וּמֵת וְחַי וְקָם יְקוּם רוֹגֵעַ

וּמִתְחַלְּפוֹת עוֹנוֹת עַל פִּי הַחֹק,

אֵיּ שָׁם הָאוֹר זוֹרֵחַ וְנוֹגֵהַּ

וְאֵי שָׁם הוּא דּוֹעֵךְ, כָּלֶה, נָמוֹג.

אַךְ יֵשׁ שֶׁקֶּרֶן אוֹר אַחַת נִתֶּקֶת

מִמְּאוֹר שָּׁמַיִם כֹּה לוֹהֵט וָחָם

וּמְנַצְנֶצֶת הִיא כְּזִיו בָּרֶקֶת

בְּעֵין יְצוּר הַמִּתְקָרֵא אָדָם.

אָכֵן, יְצוּר מֻפְלָא. גּוּפוֹ גּוּף קוֹף הוּא.

וּבְעֵינָּיו הַקֶּרֶן אֵי מִשָּׁם,

יָמִים, שָׁנִים, דּוֹרֵי דּוֹרוֹת יִנְקֹפוּ,

הוּא חַי וָמֵת וְשׁוּב נוֹלָד וְקָם.

אֲבָל בַּזְּמַן הוּא אֶת רוּחוֹ מַטְבִּיעַ

וּמְמַיְּנוֹ בְּסֵדֶר וּמִשְׁטָר,

קוֹרֵא שֵׁמוֹת לִמְאוֹרוֹת רָקִיעַ

וְאֶת שְׁנוֹתָיו מוֹנֶה הוּא בְּמִסְפָּר.

מַעֲגָלוֹת מָדֹד יִמְדֹּד בְּקֹטֶר,

אָרְחוֹת חַיִּים יִמְדֹּד בְּטוֹב וָרָע

אַף יְנַחֵשׁ עַל פִּי אַמָּה וָחֹטֶר

אֶת שֶׁיִּקְרֶה וְאֶת שֶׁכְּבָר קָרָה.

בַּמֶּרְחָבִים מִתֹּהוּ וְעַד בֹּהוּ

יָתוּר וְלֹא לַּשָּׁוְא אַחַר מִשְׁעָן,

עָלוּב, חַלָּשׁ וְדַל, אֲבָל נוֹטֶה יָדוֹ הוּא

וְזוֹ הַיָּד הוֹפֶכֶת חֵץ הַזְּמָן.

וְהוּא אוֹמֵר: שָׁנָה עַל סַף עוֹמֶדֶת,

אוּלַי הַגְּאֻלָּה הִיא בְחֻבָּהּ.

הֵן כָּל אִשָּׁה אֲשֶׁר הָרָה לָלֶדֶת

אֶפְשָׁר שֶׁהַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבָּהּ.

כִּי כָּל שָנָה הִנָּהּ שְׁנַת תּוֹחֶלֶת

וְכָל שָׁנָה הִיא שְׁנַת תְּרוּעַת שׁוֹפָר.

אִיש וְאִשָּׁה, זָקֵן, יַלְדָּה וְיֶלֶד

צוֹפִים וּמְצַפִּים אֱלֵי מָחָר.

אָכֵן, דּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר חֹמֶר וְלֹא רוּחַ,

וְהוּא כֻּלּוֹ סָפוּג תּוֹרוֹת חָמְרָנִיּוֹת,

הַהִגָּיוֹן שׁוֹלֵט בְּכָל שִׂיחַת וִכּוּחַ

עַל מַה שֶּׁכְּבָר הָיָה וְעוֹד יוּכַל הֱיוֹת.

וּכְמוֹ שֶׁבִּבְרֵאשִׁית מִפַּחַד כְּדָרְלָעֹמֶר

שָׁקַע צְבָאָהּ שֶׁל סְדוֹם בְּבֶאֱרוֹת חֵמָר,

כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ כָּאן שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ הַחֹמֶר

וּבוֹ מוֹצְאִים פִּתְרוֹן לִשְׁאֵלוֹת מָחָר.

אַךְ יֵשׁ אֲשֵׁר פִּתְאֹם מָרֹד תִּמְרֹד הָרוּחַ

וּמְחַפֶּשֶׂת הִיא כְּנֵפְט בָּתֵּי זִקּוּק,

וְהָאָדָם יוֹצֵא מִבֵּית כִּלְאוֹ לָשׂוּחַ

שִׂיחָה עִם אֱלֹהִים – כּוֹפֵר וְגַם אָדוּק.

כִּי בְּדוֹרֵנוּ זֶה חֲכַם הַמֶּדִיצִינָה

בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב לְפִי כְּלָלֵי מַדָּע,

בְּהֵרָעֵל הַדָּם יֵשׁ כָּל מִינֵי “מֶצִינִים”

הַמֻּזְרָקִים בַּוְּרִיד בְּקֶצֶב וּמִדָּה.

וּמַדָּעָן תָּמִים בִּלְחִיצָה עַל הֶדֶק

יָכֹל הַיּוֹם לִנְתֹּץ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ…

יֵשֹ מֶחְקָרִים רַבִּים עַל יֹשֶׁר וְעַל צֶדֶק,

עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, עַל מֶכֶס וְעַל בְּלוֹ.

אֲבָל מֵרֹב עָצְמָה וְשֶּׂגֶב וִיכֹלֶת,

מֵרֹב הָאֱמוּנָה בְּכֹחַ שֶׁל עַצְמוֹ,

מַרְגִּישׁ בֶּן הָאָדָם הַיּוֹם כְּמוֹ אֶתְמוֹל אֶת

כָּל מְלֹא הַמִּקְרִיּוּת שֶׁל עֶצֶם קִיּוּמוֹ.

כְּשַׁלְפּוּחִית סַבּוֹן רַבַּת גּוֹנִים וָצֶבַע

בְּהַגִּיעָהּ לַשִׂיא פּוֹקַעַת כְּלֹא כְּלוּם,

כָּךְ הַיָּחִיד עוֹמֵד מוּל אֵיתְנֵי הַטֶּבַע

וּמוּל עָצְמַת חֶבְרָה, מוּל אָטוֹם וּמוּל אוּ"ם.

הַחוּצָה הוּא פּוֹנֶה וּמִסְתַּכֵּל פְּנִימָה,

בְּמִסְתְּרֵי תֵּבֵל הוּא תָּר אַחַר חָבֵר,

וּמְלַחֵשׁ הַיּוֹם כְּמִיָּמִים יָמִימָה:

עַל חֵטְא וְלֹא עַל חֵטְא סְלַח לָנוּ, מְחַל, כַּפֵּר.

עַל מִרְפָּסוֹת סִבְכֵי סֻכּוֹת הוֹפִיעוּ,

וּבַשָּׂדוֹת בָּשְׁלָה קָמָה וַתִּיף,

בְּחֶסֶד הַתּוֹרָה חַג הַסֻּכּוֹת הִגִּיעַ.

בְּחֶסֶד אֲדָמָה הִגִּיעַ חַג אָסִיף.

וּמִתְעַרְבֵּב חָדָשׁ עִם הַמָּסֹרֶת,

אֶתְרוֹג, לוּלָב, תַּפּוּחַ, אֶשְׁכֹּלִית,

כִּי הַהוֹוֶה אֵינוֹ אֶלָּא תִּזְכֹּרֶת

עַל הֶעָבָר עִם חֵץ אֶל הֶעָתִיד.

וְעַל גְּזֻזְטְרַת בָּתֵּי בֶּטוֹן וָאֶבֶן

נָעִים לְהִתְרַעֲנֵן בְּתוֹךְ סֻכָּה שֶׁל עֵץ,

כְּמוֹ שֶׁנָּעִים עַל עֲרֵמָה שֶׁל תֶּבֶן

בִּשְׁעַת טִיּוּל הַגּוּף קְצָת לְחַלֵּץ.

אֲבָל אֵי אָז בְּשֶׁבֶת אִישׁ בָּאֹהֶל

הָיְתָה סֻכָּה וַדַּאי מַמָּש אַרְמוןֹ,

כִּי בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לּא נִקְבַּע הַנֹּהַל

כֵּיצַד בַּמְּקַרְקְעִין יֵשׁ לְּהַשְׁקִיעַ הוֹן.

עוֹד לֹא הוּבַל אֱנוֹשׁ אֶל טוּב וָרֹעַ

בִּידֵי עֲדַת מֻמְחִים כַּלְכְּלָנִים

וְלֹא הָיוּ עוֹד בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ

כֹּה מֻגְבָּלִים וְכֹה מְאֻמָּנִים.

וְלּא הָיָה הַכֹּל מֻגְדָּר וּמְנֻתָּח כֹּה

וְלֹא יָדַעְנוּ שְּׁמוֹ שֶּל מִין וְסוּג וְזָן.

עַל עַרְפִּלֵּי עוֹלָם שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל לַכָּה

רַק נִמְרְחָה לְמַעַן הָעִנְיָן.

אֲבָל אֲנַחְנוּ הַמַּסְוֶה קָרַעְנוּ

הִגְדַּרְנוּ אַכְזָרִית כָּל סוּג וָמִין וָזָן

וּבְעֶזְרַת הַיֶּדַע אַף הִגַּעְנוּ

אֶל פְּצָצוֹת שֶּׁל אָטוֹם וּמֵימָן

וְעוֹד לֹא דַּי, עוֹד נְטוּיָה הַזְּרוֹעַ;

בִּפְנֵי הַשֵּׂכֶל כִּפְגָרִים מֵתִים

נוֹפְלִים כִּנְפֹּל שָׁאוּל בְּהַר גִּלְבֹּעַ

בִּפְנֵי חַרְבוֹת בַּרְזֵל שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים.

עַל כֵּן נִשְׂמַח וְנַעֲלֹזָה שֶׁבַע

עֵת נַאֲסֹף טוּבָהּ שֶׁל אֲדָמָה,

עֵת נִוָּכַח כִּי עוֹד מוֹרִיק הַטֶּבַע,

וְהַבְּרִיאָה עוֹד שֶׁמֶץ סוֹד עִמָּהּ.

עַל כֵּן עַל גַּג בֵּית אֶבֶן אֶלֶגָנְטִית

אוֹ בְּגִנָּה לְיַד בִּנְיַן בֶּטוֹן

עִם הַלּוּלָב נֵשֵׁב בְּתוֹךְ סֻכָּה רוֹמָנְטִית

וְלֹא בְּתוֹךְ כֻּרְסָה עִם הָעִתּוֹן.

בְּיוֹם כִּפּוּר הוּטַס יָרֵחַ.

אָכֵן רֵעִים, זֶה מְאֹרָע,

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הַקְרֶמְלִין

הֵכִין לִקְרַאת שִׂמְחַת תּוֹרָה.

עַד שֶׁהַשִּׁיר לַּדְּפוּס יַגִּיעַ

וּמִן הַדְּפוּס אֶל הָעִיתּוֹן

אוּלַי עוֹד מְלֻמָּד סוֹבְיֶטִי

יַפְתִּיעַ הָעוֹלָם בְּאוֹן.

אוּלַי לְמַעַן הַפְּרֶסְטִיגָ’ה

גַּם ווֹשִׁינְגְטוֹן עוֹד תִּתְנַעֵר

וְגֶרֶם מִגַּרְמֵי שָׁמַיִם

מִסְטְרָטוֹסְפֶרָה יְשַׁדֵּר.

וְשֶׁמָּא מַעֲרֶכֶת שֶׁמֶשׁ

וְעוֹד דֻּבָּה אוֹ שְׁבִיל חָלָב

יִצֹּר אָדָם עַל אַדְמָתוֹ הוּא

וִיטִיסֵם עַל פְּנֵי מֶרְחָב.

וְעוֹד וְעוֹד… גָּדוֹל כֹּחֵנוּ

לִכְבֹּשׁ הַקּוֹסְמוֹס הָאַדִּיר

וּכְבָר מָחָר יִהְיֶה שָׁכִיחַ

מַה שֶׁאֶתְמוֹל הָיָה נָדִיר.

אֲבָל לִכְבוֹד חַג שִׂמְחָתֵנוּ,

זֶה חַג הָעֶלֶץ הַנָּעִים,

כְּדַאי, רֵעִים, שֶּנִּזָּכֵרָה

גַּם בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים.

אֵי אָז יָצָאנו מִמִּצְרַיִם,

וְאָז, נִדְמֶה לִי, נִשְׁלְחָה

מִן הַשָּׁמַיִם אֶל הָאָרֶץ

רָקֶטָה דַּוְקָא הֲפוּכָה.

רָקֶטָה מֵרַחֲבֵי הַקּוֹסְמוֹס

אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם,

וּמִסִּינַי וְעַד יָמֵינוּ

הִיא מַטְבִּיעָה אֶת הַחוֹתָם.

עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה וְיֶהִי

עַל הַתְּמוּרוֹת שֶׁבָּעִתִּים,

אוּלַי אֲפִילוּ – מִי יוֹדֵעַ? –

גַּם עַל יָרֵחַ מְלָאכוּתִי.

וּבֵין רָקֶטָה לְרָקֶטָה

בְּכִוּונֶיהָ הַשּׁוֹנִים

נָחֹגָה אָנוּ אֶת חַגֵּינוּ

עַל פִּי הַלּוּחַ שֶׁלּ זְמַנִּים.

קָרֹא נִקְרָא בְּתוֹרָתֵנוּ

וְנִתְרַוֶּה בְּדַם עֵנָב

וּנְמַזֵּג בְּתוֹךְ תּוֹכֵנוּ

אֶת כָּל הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב.

אֵי אָז, לִפְנֵי דּוֹרוֹת בֵּין נִילוּס וְהַנֶּגֶב

אֵרַע דְּבַר מָה וּדְבַר מָה הִתְרַחֵשׁ,

מֵאָז לֹא נָס לֵחָהּ שֶׁל אַגָּדַת הַשֶּׂגֶב

וְלֹא הוּעַם זִיוָם שֶׁל עֲמוּדֵי הָאֵשׁ.

וְהַמֶּרְחָב בֵּין נֶגֶב לְבֵין נִילוּס

כְּאָז כֵּן גַּם הַיּוֹם שׁוֹוֵעַ לְגוֹאֵל

לַשָּׁוְא הַפַּרְעוֹנִים בַּחֲרוֹנָם יוחִילוּ

לִשְׁבֹּר זְרוֹעוֹת עֻזָּם שֶׁל מְחַפְּשֵׂי הָאֵל.

גַּם אָז הָיָה לְךָ פַּרְעֹה, שִׂרְיוֹן וָרֶכֶב

וְלִצְמֵאֵי חֵרוּת לֹא קֶשֶׁת וְלֹא חֵץ,

אֲבָל שׁוֹאַת חֻרְבָּן פָּקְדָה אֶת כָּל עָרֶיךָ.

וְעַל חֵילְךָ הַנֶּאֱדָר הֵקִיץ הַקֵּץ.

גַּם אָז, בְּפוּץ הָעָם כְּדֵי לְקוֹשֵּׁשׁ הַתֶּבֶן

וּבְמִשְׁנֵה סִבְלָה לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים

יָדֹעַ לֹא יָדַע כִּי עוֹד מְעַט עַל אֶבֶן

תֻּחַק תּוֹרַת חַיִּים מֵאָב לִבְנֵי בָּנִים.

יָדֹעַ לֹא יָדַע כִּי כָּל שִׂרְיוֹן וָרֶכֶב

כָּל מְטוּסֵי סִילוֹן וּפִצְצוֹת מֵימָן

עִתִּים אַף לֹא יוּכְלוּ לְעַם אֶחָד חֵלֵכָה

הַמְחַיֶּה מִדְבָּר בְּחִסְפּוּסֵי הַמָּן.

כִּי דַּק הַמָּן, וְהוּא שָׁבִיר כְּקֶרַח

וְטַעֲמוֹ עָדִין כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ,

רֵיחוֹ אֵינוֹ נִמָּר כְּנִיחוֹחוֹ שֶׁל פֶּרַח,

וְהוּא יָקָר מְאֹד, כְּכִבְשָׂתוֹ שֶׁל רָשׁ,

כְּכִבְשָׂתוֹ שֶׁל רָשׁ שֶׁאֵי פַּעַם הִמְלִיטָה

אֶת חַד גַּדְיָא בִּמְחִיר שֶׁל שְׁנֵי זוּזִים

וַאֲסוֹנוֹת רַבִּים בְּשִׁיר קָטָן הֵמִיטָה

עַל חֲזָקִים, גְּדוֹלִים וְשַׁלִּיטִים עַזִּים.

וּבְעוֹלָם שֶׁל שֹׁד, שֶׁל מִלְחָמָה וָרֶצַח

אוּלַי כְּבָר הָאָדָם הָיָה אוֹמֵר נוֹאָשׁ

לוּלֵא הַגְּדִי הַקָּט שֶׁחַי לוֹ חַיֵּי נֶצַח,

לוּלֵא הַמָּן הַדַּק שֶׁטַּעֲמוֹ כִּדְבָשׁ.

לוּלֵא תּוֹרוֹת שֶׁחוֹקְקוּ בָּאֶבֶן,

לוּלֵא עַמִּים שֶׁנִּלְחֲמוּ לַדְּרוֹר,

לוּלֵא יִכְשַׁל אָדָם שִׁבְעִים וָשֶׁבַע

וּבְשִׁבְעִים וּשְׁמֹנֶה הוּא יִגְבֹּר.

יִגְבֹּר הָאוֹר עַל אֲפֵלָה וְחֹשֶׁךְ,

יִגְבֹּר חַלַּשׁ וְדַל עַל הֶחָזָק,

יִגְבֹּר מֹשֶׁה עַל חֵיל מָצוֹר וְגשֶׁן

וְעַל שׁוֹטֵי נוֹגֵשׂ יִגְבֹּר הַנֶּאֱנָק.

תִּגְבֹּר שִׂמְחָה עַל קוֹל קִינַת הַאֵבֶל,

וְ"אָז יָשִׁיר" יִפְרֹץ מִפִּי הָעָם,

מִרְיָם תִּרְקֹד וּתְנַגֵּן בְּנֵבֶל

עַל סוּס וְעַל רוֹכְבוֹ אֲשֶׁר רָמָה בָּיָּם.

וְאִם בִּנְךָ שׁוֹאֵל אוֹתְךָ בְּתֹם־מָה

“מַה נִשְׁתַּנָּה?”, עֲנֵה: “לֹא נִשְׁתַּנָּה דָּבָר”.

אָדָם צוֹפֶה אֶתְמוֹלָה וְשִׁלְשֹמָה

לִדְלוֹת מִנִּבְכֵיהֶם אֶת הַמָּחָר.

חָלַּף, עָבַר שָׁבוּעַ, עוֹד שָׁבוּעַ,

וְכַכָּתוּב סָפַרְנוּ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת.

הַכֹּל צָפוּי, רֵעִי, הַכֹּל קָבוּעַ,

הִנֵּה הִגִּיעַ חַג הַשָּׁבוּעוֹת.

וּמֵחֶרְמֵשׁ קָמָה מָנִינוּ עֹמֶר,

וְהָאָדָם חָרַשׁ, וְהַשָּׂדֶה נֶחֱרַשׁ,

וְשׁוּב אֻחַד הָרוּחַ עִם הַחֹמֶר

בְּהִשְׁתַּלֵּב בֶּחָג הַסֵּמֶל הַמְשֻׁלָּשׁ.

מַתַּן תּוֹרָה בְּתוֹךְ מִדְבַּר הַפֶּרֶא

וּכְתָב אַבְנִי־נִצְחִי עֲלֵי לוּחוֹת חָרוּת,

וּבִכּוּרֵי תְּנוּבָה וּמֶשֶׁךְ זֶרַע

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל בֹּעַז – יְפַת הַתֹּאַר רוּת.

רוּת, בִּכּוּרִים וְקוֹל הָאֵל מִמַּעַל,

הַאִם לֹא אֲלֵיהֶם עָרַג אָדָם עַד בּוֹשׁ?

הַכֹּל בָּהֶם: מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל,

מְקֻפָּליִם בָּהֶם מַאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ.

כִּי אֶת נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הוּא לַגָּבֹהַּ

וּבְזֵעָה מוֹצִיא לַחְמוֹ מֵאֲדָמָה,

חוֹרֵת עֲלֵי לוּחוֹת כִּתְבֵי אֱלֹהַּ

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו… לְמַרְגְּלוֹתָיו עַלְמָה.

אִם כֵּן לֹא לְחִנָּם סְפִירַת הָעֹמֶר

וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת אֵינָן בִּכְדִי,

אֶפְשָׁר הַכֹּל לִדְרשׁ, רֵעִי, כַּחֹמֶר

וְלַעֲנֹד חַגִּים כְּסֵמֶל וַעֲדִי.

אֲבָל אֶפְשָׁר גַּם בְּלִי מַחֲשֶׁבֶת, אַחָא,

לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וּלְהַבִּיט אֶל עָל

וּבִכּוּרִים לִקְטֹף בְּנִיר וָאָחוּ

עֲדֵי יִמְלָא, יִגְדּשׁ הַטֶּנֶא וְהַסָּל.

וְאָז אֶפְשָׁר עֲסִיס פֵּרוֹת לִגְמֹעַ,

בְּכָל עַלְמָה לִרְאוֹת אֶת רוּת הַמּוֹאָבִית.

לִחְיוֹת כְּאֶפִּיקוּר אוֹ כְּחַכְמֵי הַסְּטוֹאָה,

כִּי הַחַיִּים חוֹלְפיִם כַּחֲלֹף כּוֹכַב שָּבִיט.

יַחֲלֹף הַיּוֹם, חָלֹף יַחֲלֹף שָׁבוּעַ,

שִׁבְעִים וְשֶׁבַע עוֹד תַּחֲלֹפְנָה שַׁבָּתוֹת,

כִּי יוֹם, מוֹעֵד, שָּנָה – הַכֹּל קָבוּעַ,

הַכֹּל צָפוּי עֲלֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת.