כמה ממשוררי שפת עבר נתקנאו במשורר הצעיר ואף הם ניסו כחם לחבר שיר על אותו נושא. נסיונותיהם הונצחו בעמודים הבאים.

לֹא עֲדַת כְּפִירִים וּלְבָאִים יְכַסּוּ שָׁם עֵין הָעֲרָבָה,

לֹא חֵילוֹת זָרִים מִשְׂתָּרְעִים בְּלַהַט הַשָּׁרָב הַלּוֹחֵךְ,

בְּתוֹךְ חֲפִירוֹתֵיהֶם נִמְצָאִים גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הָאַדִּירִים,

בֵּין חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר הַצְהֻבִּים כָּאֲרָיוֹת לָבֶטַח יִרְבָּצוּ,

תַּת־הַמִּקְלָעַ מְרַאשׁוֹתָם, בֵּין רֹחַב כִּתְפֵיהֶם הָרוֹבִים,

נִגְרָר שְׂעַר תַּלְתַּלֵּיהֶם וְנִדְמֶה לְרַעֲמַת הַלְּבָאִים,

קְווּצוֹת זְקָנָם מִתְפַּתְּלוֹת כִּקְבוּצַת נַפְתּוּלֵי הַנְּחָשִׁים,

רוֹבֵץ בֵּינֵיהֶם נַפְתָּלִי, אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים

מוּצָק כְּחָצוּב חַלָּמִישׁ וּמוּכָן לְהַכּוֹת בָּאוֹיֵב.

פִּתְאֹם מֵגִיחַ עַקְרָב מֵעַקְרַבֵּי הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלִים,

פַּעַם יִתְקַפֵּל בַּחוֹל, מִתְמוֹדֵד וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ אֶל נַפְתָּלִי,

מְאַיֵּם בִּזְנָבוֹ הַשָּׁחוֹר וְזוֹחֵל הִתְעַקֵּל וְטָפוֹף,

גּוּפוֹ מִתְפַּתֵּל בַּחוֹל וְעֻקְצוֹ מְפַרְכֵּס וְזוֹעֵם,

לוֹטֵשׁ עֵינָיו עַל נַפְתָּלִי וְרוֹעֵד מִשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה,

אֲבָל נַפְתָּלִי הַגִּבּוֹר לֹא נָע וְלֹא זָע וְלֹא חָרַד.

נִרְדַּם נַפְתָּלִי בְּעֶמְדָתוֹ וּשְׁנָתוֹ עֲרֵבָה וּמְתֻקָּה.

פֶּתַע – וְנִרְתַּע הָעַקְרָב וְהָיָה כְּמֵשִׁיב אֶת זְנָבוֹ,

נִחַת מִפְּנֵי הוֹד הַשַּׁלְוָה וְתִפְאֶרֶת הָעֹז הַמִּתְנַמְנֵם.

וְזָרְחָה וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְנֵעוֹר נַפְתָּלִי מִשְּׁנָתוֹ,

זוֹקֵף אֶת גֵּווֹ כָּעַמּוּד הַמְּנֻמָּר בִּכְתָב הַחַרְטֻמִּים

וְנוֹכַח כִּי אִישׁ לֹא רָאָהוּ יָשֵׁן שְׁנַת צַדִּיקִים בָּעֶמְדָּה.

חוֹלֵץ עַצְמוֹתָיו וּמַבִּיט בַּשָּׁעוֹן וּמְפַהֵק אֲרֻכּוֹת…

וְתָ"ו עַל תָּו פַּרְסָה מִסָּבִיב יִזְדַּעְזַע הַמִּדְבָּר וַאֲגַפָּיו.

וְהָיָה בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב

כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם

עִם רוֹבֶה עַל שִׁכְמוֹ נַפְתָּלִי

בְּעֶמְדָּה אָז רוֹבֵץ וְנָם.

וְחוֹלֵם עַל מִשְׁכְּנוֹת שִׁנְאָנִים,

עַל רֵעָה וְיַעֲלַת חֵן,

וַיִקַּץ וְהִנֵּה טַל בֹּקֶר

וְשִׁנָּיוּ נוֹקְשׁוֹת שֵׁן אֶל שֵׁן.

וּפִתְאֹם מֵחַגְוֵי הַסֶּלַע

מֵגִיחַ, מִתְפַּתֵּל עַקְרָב

וְזוֹחֵל בַּלָּאט אֶל נַפְתָּלִי,

ּמִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל הַזָּנָב.

לִרְגָעִים תֻּצַּתְנָה תִּדְעַכְנָה

שְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁעָמְקוּ מִתְהוֹם,

וְכֻלּוֹ אֵשׁ חֵשֶׁק, אֵשׁ תַּאֲוָה

לַעֲקֹץ אֶת נַפְתָּלִי עַד תֹּם.

אָז רָתְחוּ דָּמָיו שֶׁל נַפְתָּלִי,

דַּם קְדוֹשִׁים, דַּם מֵתִים בְּ“אֶחָד”.

דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן בִּסְעָרָה,

דָּם גּוֹעֵשׁ בֶּעֱזוּזוֹ לָעַד.

לֹא יִפְשֹׁט נַפְתָּלִי הַצַּוָּאר,

יִכּוֹן אַף לַקְּרָב עִם הָאֵל,

וְלָקַח בֶּיָדוֹ רוֹבֵהוּ

וְנִשְׁבָּע בְּעַשְׁתֹּרֶת וּבֵל.

הֵילִילוּ, אִמּוֹת הָעַקְרַבִּים,

חִגְרוּ שַׂק, סִפְדוּ הָעַקְרָב,

אֲשֶׁר עִם נִינוֹ שֶׁל מַכַּבִּי

שָׁם נֶאֱבַק וַיִּפֹּל בַּקְּרָב.

הָיָה זֶה בֹּקֶר סְתָיו וְשֶׁמֶשׁ מִתְמַזְרַחַת

הִרְעִיפָה אֶת קַרְנָהּ תּוֹךְ אֹדֶם מִסְתַּמֵּק.

וְנַפְתָּלִי עָמַד… וְהוּא צָפָה בְּנַחַת

כֵּיצַד עוֹלָם דֵּהֶה עִם שֶׁמֶשׁ מִתְחַבֵּק.

וְהוּא עָמַד אֵי אָז, וְהוּא עָמַד אֵי פַּעַם,

וְהוּא לִטֵּף רוֹבֶה בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת,

אוֹיֵב צְמֵא דָּם הִפְגִּיז בְּלַפִּידוֹת הַזַּעַם,

וְהוּא עָמַד… עָמַד… כְּקִיר בְּעִיר פְּרָזּוֹת.

וּלְפֶתַע לְעֵינָיו תּוֹךְ צְחוֹק רוֹבִים פָּרוּעַ

בְּחוֹל קִמְחִי לוֹהֵט הוֹפִיעַ הָעַקְרָב.

עַקְרָב וְנַפְתָּלִי… עַקְרָב, וְחוֹל, וָרוּחַ

וְשַׁעַט מַרְגֵּמוֹת, וְשֶׁמֶשׁ וְשָׁרָב.

וְנַפְתָּלִי לָחַשׁ: עַל מִכְנָסַי נִדְמֶה לִי

זוֹחֵל עַקְרָב שָׁחוֹר וְאַפְלוּלִי.

וְזַעֲוָה בַּלֵּב… אַתָּה, עַקְרָב הַפֶּלִי,

זְנָבְךָ הוּא מִתְפַּתֵּל כִּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין.

וְהָעַקְרָב נָסוֹג, וְהוּא זָחַל בְּנַחַת

אֶל מַחֲנֵה אוֹיֵב (צַלָּף! אַל תִּתְחַמֵּק!)

הָיָה זֶה בֹּקֶר סְתָיו וְשֶׁמֶשׁ מִתְמַזְרַחַת

הִרְעִיפָה אֶת קַרְנָהּ תּוֹךְ אֹדֶם מִסְתַּמֵּק.

בְּבִירוֹת הָעוֹלָם מְהֻמָּה, מְבוּכָה,

הַמַּצָּב הוּא מְאֹד פְּרוֹבְּלֶמָתִי

וְדָנִים וְיוֹשְׁבִים לָהֶם עַל הַמְּדוּכָה

נְצִיגִים, שַׁגְרִירִים, דִּיפְּלוֹמָטִים.

וּבָאָרֶץ חָזִית, בְּלֹעֵי תּוֹתָחִים

הַהִיסְטוֹרִיָּה בָּהּ נוֹצֶרֶת.

צְעִירִים מִפַּלְמָח, יְשִׁישִׁים מִן הַחִי"ם

נִסְחָפִים בִּמְעַרְבֹּלֶת סוֹעֶרֶת.

"מִלְחָמָה וּקְרָבוֹת מְקַבְּלִים כְּעֻבְדָּה

בְּלִי לִשְׁאֹל עַל שׁוּם מָה וּמַדּוּעַ"

מְהַרְהֵר נַפְתָּלִי הָעוֹמֵד בָּעֶמְדָּה,

נַפְתָּלִי אַלְמוֹנִי, לֹא יָדוּעַ.

בְּעוֹדוֹ מְהַרְהֵר עַל חַיִּים וְעַל קְרָב

מִבְּחִינָה מוּסָרִית וְאֶסְתֶּטִית

עַל מִכְנָס יְמָנִי מִתְפַּתֵּל לוֹ עַקְרָב

בְּצוּרָה מַבְהִילָה וּפָתֶטִית.

וְאָמַר נַפְתָּלִי: "עַקְרַבִּי הַיָּקָר

מָה תִּרְצֶה? הֵן דָּבָר פֹּה אֵין אִתִּי,

שָׁם, מִמּוּל, לָאוֹיֵב יֵשׁ גַּם צֹאן, גַּם בָּקָר,

שָׁם צַלָּף עֲרָבִי פֶּרְמָנֶנְטִי".

נֶעְתַּר הָעַקְרָב וְזָחַל לוֹ לְאַט

וְצַלָּף עֲרָבִי קָרָא: מַתִּי!…

בָּעוֹלָם כָּרָגִיל מִנִּי אָז עֲדֵי עַד

יְשִׁיבוֹת, אֲסֵפוֹת, דִּיפְּלוֹמָטִים.

שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי בְּעֶצֶב

עוֹבֵד מִבְּלִי לַחְשֹׁךְ עָמָל,

כְּדֵי לְיַּפּוֹת שִׁירִי בְּקֶצֶב

וּבְחָרוּז וּבְמִשְׁקָל.

אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי – הוֹי פֶּלֶא –

כִּי הַמְשׁוֹרֵר הַמְמֻדְרָן

בּוֹחֵל בַּסַּמְמָנִים הָאֵלֶּה

וְאֵין בָּהֶם לוֹ כָּל עִנְיָן.

אַף אָנֹכִי עֹז הִתְאַזַּרְתִּי,

מָתְנַי שִׁנַּסְתִּי כְּלוֹחֵם

וְשִׁיר מוֹדֶרְנִי פֹּה חִבַּרְתִי.

הִנֵּה הַשִּׁיר הוּא לִפְנֵיכֶם:

תַּרְנְגֹל אָכַל

הוֹרְמוֹן

וַיְהִי עָדִין עָדִין עָדִין

וְיְהִי עָנֹג

וְרַךְ

הַתַּרְנְגֹל

אֲשֶׁר אָכַל

הוֹרְמוֹן.

הַתַּרְנְגֹלֶת

לֹא אָכְלָה

הוֹרְמוֹן

וַתְּהִי קָשָׁה כְּפֶלֶד

הַתַּרְנְגֹלֶת

שֶׁלֹּא אָכְלָה

הוֹרְמוֹן.

בְּבֵית דָּגוֹן

הָיְתָה

תַּעֲרוּכַת הָאַטוֹם.

לְאִישׁ דָּגוּל

מָלְאוּ

שִׁבְעִים שָׁנָה…

אֲנִי וְאַתְּ…

הוֹרְמוֹנִים…

אֵנֶרְגִּיָּה אַטוֹמִית…

וּשְׂפַת הַיָּם.

וְאֹדֶם הַשְּׁקִיעָה…

אִם רַק נִזְכֶּה

נִהְיֶה

גַּם אָנוּ

בְּנֵי

שִׁבְעִים.

אָכֵן, קוֹרֵא נִכְבָּד, מוֹדֶה אֲנִי

קָשֶׁה מְאוֹד לִכְתֹּב שִׁירִים,

אֲבָל מָה קַּל לִהְיוֹת מוֹדֶרְנִי

בְּמֵאָתֵנוּ הָעֶשְׂרִים.

לִפְנֵי שָׁנִים סָבוּר הָיִיתִי

כִּי אָנֹכִי מֵבִין עִבְרִית.

הֵן בַּלָּשׁוֹן הַזֹּאת הָגִיתִי

מֵאָז, מֵאָז וּמִתָּמִיד.

אַךְ מִתְבָּרֵר: לַשָּׁוְא טָרַחְתִּי,

בִּזְבַּזְתִּי מֶרֶץ, כֹּחַ, אוֹן.

הִנֵּה עַכְשָׁיו סוֹף סוֹף נוֹכַחְתִּי

כִּי אֵין מֻשָּׂג לִי בַּלָּשׁוֹן.

חִדּוּשׁ רוֹדֵף חִדּוּשׁ בְּמֶרֶץ,

מִלִּים צָצוֹת כְּפִטְרִיּוֹת,

וְאֵין אָדָם עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ

שֶׁל מַבּוּלֵי הִתְּלַשְׁנֻיּוֹת.

כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁעוֹד לֹא מַתִּי,

שֶׁעוֹד אֵינֶנִּי אוּד עָשֵׁן,

גַּם אָנֹכִי עַתָּה הֶחְלַטְתִּי

כְּבַר בֵּי רַב לְהִתְלַשֵּׁן.

מִיָּד פִּזְמוֹן הוֹפֵךְ תַּחְרֹזֶת

וְשִׁיר מִזְמֶרֶת יְכֻנֶּה.

אִשָּׁה רָעָה – פָּשׁוּט תִּנְבֹּזֶת

וּבַיִת יִקָרֵא תִּבְנֶה.

שֻׁדַּר תַּמְסִיר עַל הַתִּסְעֹרֶת,

מַלְחִין סָבִיר הִסְדִּיר תַּצְלוּל,

וְהַמְהַנְדֵס רוֹצֶה לִגְמֹר אֶת

כָּל תִּפְקוּדָיו שֶׁל הַתִּפְעוּל.

יֵשׁ לְבַנְאֵם צָרְכֵי מַכֹּלֶת

לְבַל יִשְׂרֹר אֲוִיר אָבִיךָ,

בְּאוֹר חַשְׁמַל תֻּנְהַג תִּגְבֹּלֶת

וּבַמְּדִינָה יֻנְהַג תַּחְשִׁיך.

בְּתֵל־אָבִיב תּוּקַם תִּקְרַחַת

וּבָהּ עַל קֶרַח בְּלִי פוּגָה

רַקְדָּן עִם רַקְדָּנִית בְּנַחַת

יֵצְאוּ בִּמְחוֹל הַתְּעוּגָה.

לַכְסָנִיּוֹת תַּכְשִׁיר מוֹנֵעַ

נִבְלַע כְּנֶגֶד תַּחֲלוּאָה.

בַּמְּכוֹנִיּוֹת יֻתְנַע מַתְנֵע,

בַּלְּבוּשׁ תֻּכְלַב הַלּוּלָאה.

עוֹקְדָן עִם חֲרִיצֵי תִּבְרֹגֶת

יִתְפֹּס מָקוֹם שֶׁל תִּיק בְּרָגִים,

וְהַמְּדִינָה כֻּלָּה תָּחֹג אֶת

חַג הַהֶטֵל עַל עִנּוּגִים.

וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד כָּהֵנָּה

פְּנִינִים אֵין קֵץ עִמִּי שְׁמוּרוֹת…

הָבוּ יְקָר לִלְשׁוֹנֵנוּ,

אֵם הַנִּיבִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת.

לְשׁוֹן הַחֹל, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,

לְשׁוֹן דִּבּוּר, לְשׁוֹן הָגוּת,

לָשׁוֹן גְּדוּשָׁה מֵעַל כָּל גֹּדֶשׁ

מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ מִן הָרֵיקוּת.

• רינת מרום
• בת ציון רביב
• אברהם ורדיגר
• אופירה צור
• נורית רכס
• צחה וקנין-כרמל
• יוסי לבנון