

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים -
לָמָּה לָמָּה עָשָׂה לָנוּ אֶת זֶה;
וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, לָמָּה רַק לָנוּ.
הַנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הַזֶּה הוּא בְּהֶחְלֵט טָעוּת
וְיֵשׁ לַעֲמֹד עַל סֵדֶר הָפוּךְ.
וְאוֹתָהּ הַפְּרוֹצֶדוּרָה גַּם בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ
שֶׁאֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין בָּהּ
בִּתְנַאי שֶׁלּא תִּהְיֶה מִפְגָּשׁ עִוֵּר:
לְאַחַר הָאַתָּה בְּחַרְתָּנוּ
אֲנִי רוֹצֶה לִבְחֹר בּוֹ.
הֵם אָסְרוּ אוֹתוֹ בִּיתָרִים לַחִים
אַחַר כָּךְ בַּעֲבוֹתִים חֲדָשִׁים וּבִנְחֻשְׁתַּיִם
אַחַר כָּךְ גִּלְחוּ אֶת מַחְלְפוֹת רֹאֹשׁוֹ
וְנִקְּרוּ אֶת עֵינָיו.
הוּא בִּקֵּשׁ נְקָמָה
וְאֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְהָבִין אוֹתוֹ.
יָדָיו גִּשְּׁשׁוּ
וְחִפְּשׂוּ אֶת הָעַמּוּדִים.
בַּשָּׁלָב הַמַּכְרִיעַ הַזֶּה וְרֶגַע לִפְנֵי הַנְּפִילָה
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ מְאוֹד אִישִׁי:
אִם מוֹתָם מְחַיֵּב גַּם אֶת מוֹת הַנֶּפֶשׁ –
שֶׁיִּחְיוּ לָהֶם הַפְּלִשְׁתִּים
וּתְחִי נַפְשֹׁי.
הָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ
וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים הַזְּקֵנִים שָׂמוּ אוֹתוֹ
לְלַעַג, עוֹד רֶגַע הוּא יִצְעַק – אֵלִי, אֵלִי –
וְיָשִׁיב אֶת רוּחוֹ
וְהָאֶרֶץ רוֹעֶדֶת וְהַסְּלָעִים נִבְקָעִים וְהַקְּבָרִים נִפְתָּחִים
וִישֵׁנֵי עָפָר מִתְעוֹרְרִים,
אֲבָל בְּתוֹךְ הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל
וּבְתוֹךְ הַחֹשֵׂךְ
שֶׁיּוֹרֵד בַּצָּהֳרַיִם עַל כָּל הָאֶרֶץ
מִן הָרָאוּי לָשִׂים לֵב דַּוְקָא לִשְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלֶּה,
אֶחָד מִיְּמִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׁמֹאלוֹ,
נִצְלָבִים יַחַד אִתּוֹ
וַאֲפִלּו הֵם מְחָרְפִים אוֹתוֹ.
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנִי שָׁב וְעוֹבֵר בָּאָרֶץ הַזֹּאת
מֵאֲסַפְסוֹף הָאָרֶץ וְעַד סוֹפָהּ
וְאֶת הַגַּנָּבִים אֲנִי רוֹאֶה
וְאֶת קוֹלוֹתֵיהֶם הַמְּקֻלָּלִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ –
מָה יֵשׁ לָכֶם,
הַמֵּתִים בְּחַיֵּיכֶם,
שֶׁלִּפְנֵי צֵאת נִשְׁמַתְכֶם, רֶגַע לִפְנֵי,
אַתֶּם יוֹרְקִים דַּוְקָא עַל מִי שֶׁהֶעֱלָה אֶת עֳנִי רוּחֲכֶם
לְמַדְרֵגָה שֶׁל אֹשֶׁר (פּוֹפּוֹלִיסְט שֶׁכְּמוֹתוֹ),
וּבִמְקוֹם לְקַלֵּל אֶת הַנְּצִיב
שֶׁמַּעֲלֶה אֶתְכֶם לַגַּרְדּוֹם
בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה הַכְּלָלִית
אַתֶּם עוֹמְדִים לְפָנָיו דּוֹם
(לֹא הַמְּרוּדִים יִמְרְדוּ)
וְאַחַר כָּךְ מַרְכִּינִים אֶת רֹאשְׁכֶם הַשָּׁמוּט
כְּאִלּוּ טוֹב לָמוּת.
הַחֹשֶׂךְ שֶׁשָּׁב וְיוֹרֵד עַל הָאָרֶץ הוּא לֹא בִּגְלָלוֹ,
הוּא בִּגְלַל הַצְּלוּבִים הָעֲלוּבִים מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׁמֹאלוֹ.
אַבְרָהָם אָבִינוּ עָקַד
פַּעֲמַיִם: בַּתְּחִלָּה אֶת בְּנוֹ
יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאוֹתוֹ גֵּרֵשׁ בְּחֹסֶר כָּל
לִתְעוֹת עִם אִמּוֹ בְּלִי מַיִם בַּמִּדְבָּר,
וְהָאֵם נָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ בִּבְכִי
כִּי לֹא רָצְתָה לִרְאוֹת בְּמוֹת הַיֶּלֶד.
וְאַחַר כָּךְ אֶת בְּנוֹ
יִצְחָק, שֶׁאוֹתוֹ לָקַח בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
בְּלִי לְשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת
אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה לְשָׁחְטוֹ שָׁם בַּמַּאֲכֶלֶת.
לוּ זֶה קָרָה רַק פַּעַם אַחַת
הָיִיתִי אוֹמֵר – חֻלְשַׁת דַּעַת.
אֲבָל פַּעֲמַיִם – זֶה כְּבָר מִבְנֵה אִישִׁיּוֹת.
מַה שֶׁמֵּבִיא לַמַּסְקָנָה, שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר קַל
לִהְיוֹת אַב הֲמוֹן גּוֹיִים
מִלִּהְיוֹת אָב לִשְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים.
הַגְּבָעוֹת הַנְּמוּכוֹת בּוֹכוֹת
כָּל הַגְּבָעוֹת הִתְמוֹגְגוּ וְגָעוּ
וְהָיְתָה הַרְבֵּה יְדִיעָה בִּגְעִיָּתָן.
הִיא מַשְׁגִּיחָה מִן הַחַלּוֹן וּמְצִיצָה מִן הַחֲרַכִּים
אֶל הָרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים.
זֹאת הָיְתָה רַק הָרוּחַ שֶׁפָּתְחָה פִּתְאוֹם אֶת הַדֶּלֶת
וְהַבֹּהַק הַלָּבָן, הַמְּסַמֵּא, שֶׁבַּחוּץ –
קֶרַח מִסִּיבִּיר וְחוֹלוֹת מִסָּהָרָה,
הִיא יָלְדָה אֶת הַבֵּן הַזֶּה וְנִשְׁאֲרָה הָרָה.
כָּל הַחַיִּים הִיא הָרְתָה אוֹתוֹ וְעַכְשָׁו הִיא תַּפִּיל.
הַלָּבָן שֶׁמִּתְפָּרֵץ וְשׁוֹטֵף אֶת הַחֶדֶר
וּמַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי חִוֶּרֶת
שֶׁזֹּרַק בִּי הַבֹּהַק הַמִּתְפּוֹצֵץ.
כְּאִלּוּ הִיא רוֹקֶדֶת עַכְשָׁו בַּחֲתֻנַּת בְּנָהּ
הִיא מִתְחַתֶּנֶת
עִם הַבֵּן שֶׁלָּהּ בַּחֲתֻנַּת דָּמִים
וּקְצִין הָעִיר יָבוֹא עוֹד מְעַט. גַּם הוּא בַּמְחֻתָּנִים.
כַּאֲשֶׁר מְאוֹד שָׁקֵט כָּאן,
לְאַחַר הַסְּעָרָה וּלְפָנֶיהָ,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ הֵיטֵב אֶת צְעָדֶיהָ
הַכְּבֵדִים כְּמוֹ אֶת צְעָדָיו שֶׁל סוֹהֵר
בֵּין הַתָּאִים הַמָּאֳפָלִים שֶׁל מוֹחֵנוּ.
אַתָּה קָצִין צָעִיר, מַאֲמִין בַּנִּצָּחוֹן,
אוֹרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה צָעִיר מַזְהִיר
מְדַבְּרִים בְּךָ נִכְבָּדוֹת
וּכְבָר אַתָּה מִסְתַּנֵּן לָאַגָּדוֹת
עַל קְצִינִים צְעִירִים
שֶׁשַּׁרְבִיט הָרָמַטְכָּ"ל בִּנְדָנָם.
לְעוֹלָם לֹא תָּנִיף, חָלִילָה דֶּגֶל לָבָן,
לְעוֹלָם לֹא תִּרְאֶה אֶת הַדֶּגֶל הַשָּׁחֹר שֶׁמִּתְנוֹסֵס.
אַתָּה אִישׁ מְאֻזָּן, לֹא אִישׁ שֶׁל שָׁחֹר-לָבָן,
וּכְבָר כִּמְפַקֵּד גְּדוּד
הָיִיתָ יָדוּעַ כְּאִישׁ מָדוּד.
לֹא רַק סַיָּפָא, גַּם סָפְרָא שֶׁמִּתְמַצֵּא בְּיַהֲדוּת,
אַתָּה מַצְבִּיא
הַמַּגְבִּיהִי לָשֶׁבֶת,
בַּעַל תֹּאַר רִאשׁוֹן בְּמַחֲשֶׁבֶת
יִשְׂרָאֵל.
וְלֹא פַּעַם אֲפִלּוּ שָׁקַלְתָּ
לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין לְשֵׁם הִזְדַּהוּת
עִם חַיָּלֶיךָ הַדָּתִיִּים;
וְקָשַׁרְתָּ לְאוֹת הַמּוֹפֵת עַל יָדְךָ
וְהָיוּ לְכוֹתָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ.
זֶה עַכְשָׁו דִּוְּחוּ
שֶׁרוֹעֵה צֹאן נֶהֱרַג מִירִי חַיָּלֵינוּ
וְגוּפָתוֹ נִמְסְרָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ בִּשְׁכֶם.
מֶחֱוָה בְּהֶחְלֵט יָפָה –
הַחְזָרַת גּוּפָה.
קָרְאוּ לוֹ לַעֲצֹר –
זֹאת הַגִּרְסָה הָרִשְׁמִית וְהַלֹּא-אֲשֵׁמִית –
וְהוּא לֹא עָצַר בַּזְּמַן
אָז יָרוּ בּוֹ בַּמָּקוֹם.
כִּוְּנוּ לָרַגְלַיִם וּפָגְעוּ בַּמָּתְנַיִם
וּבַדֶּרֶךְ לְבֵית הַחוֹלִים הוּא מֵת.
אֵין לִי מֻשָּׁג מַה קָרָה שָׁם בֶּאֱמֶת.
הָרוֹעֶה אוּלַי שָׁמַע אֶת קְרִיאוֹת הָאַזְהָרָה וְאוּלַי לֹא שָׁמַע
וְאוּלַי הוּא אֲפִלּוּ רָצָה לַעֲצֹר
אֲבָל הוּא נִקְרַע בֵּין הָרָצוֹן לְבֵין הַצֹּאן
הוּא לָרֶגַע הִתְחַבֵּט
וְלָכֵן מֵת.
יִתָּכֵן מְאוֹד שֶׁהוּא גַּם שָׁמַע מֵאֲחוֹרָיו אֶת פְּעִיַּת הַכְּבָשִׂים
וְהֶחְלִיט לָשִׂים אֶת פְּעָמָיו לֶעָבָר כְּבָשָׂיו
וְזֹאת בְּדִיּוּק הַסִּבָּה שֶׁהוּא נוֹרָה בַּגַּב
לְפִי הַבְּדִיקָה הַפָּתוֹלוֹגִית –
פְּעִיָּה בְּהֶחְלֵט יְכוֹלָה לְשַׁבֵּשׁ אֶת כֹּשֶׁר הַשִּׁפּוּט.
בִּנְּסִבּוֹת כָּאֵלֶּה אָסוּר לְהִתְחַבֵּט
וְאָסוּר לְהִתְחָרֵט
כִּי הַמִּתְחָרֵט חָשׁוּב כְּמֵת.
שִׁקּוּל הַדַּעַת חַיָּב לִהְיוֹת חָלָק וְחַד
כִּי מֵהַרְבֵּה מְאוֹד בְּחִינוֹת זֶה כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה
אִם נֶהֱרָג עוֹד רוֹעֶה אֶחָד.
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא הַמֵּת הֲכִי חַי בְּתוֹכֵנוּ.
עָבַר זְמַן, הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה אָכְלוּ
אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַיָּפוֹת, וְהַיּוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁהוּא הַמֵּת הֲכִי מֵת.
אִם הוּא עֲדַיִן מִתְהַפֵּך בְּקִבְרוֹ – אֵינֶנִּי שֹׁומֵעַ,
אֵינֶנִּי יוֹדֵע הֲתִחְיֶינָה הָעֲצוּמוֹת הָאֵלֶּה.
וְהִנֵּה רַעַשׁ, וְהִנֵּה שֶׁקֶט
בַּמִּכְרוֹת
שֶׁנִּנְטְשׁוּ לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.
אוּלַי כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה
אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין מִבַּעַד לֶעָשָׁן הַקָּלוּשׁ
שֶׁלּא נִתְקַבְּלָה הַמִּנְחָה
וְלֹא נִרְצָה הַקָּרְבָּן –
סְרָק, סְרָק.
וּלְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת נוֹלְדָה
הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה.
כְּאִלּוּ לֹא נוֹדַע מַי הִכָּהוּ
וְזִקְנֵי הָעִיר עוֹמְדִים עַל עָמְדָם
כָּל הַזְּקָנִים הָאַשְׁמָאִים
רוֹחֲצִים אֶת יְדֵיהֶם וְאוֹמְרִים –
“יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ”.
כְּאִלּוּ הַכְּתֹבֶת לֹא הָיְתָה בָּאֲוִיר
עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶּׁהוּא הֶחְוִיר.
הֵם בְּסַךְ הַכֹּל, בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע,
רַק סִמְּנוּ אֶת הַמַּטָּרָה.
יֵשׁ רֶגַע אֶחָד שֶׁל מֹרֶךְ שֶׁלּא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ
וְעָלָיו אֲנִי מְנַסֶּה לְכַסּוֹת
כְּמוֹ חַדְרָנִית בְּמָלוֹן שֶׁתִּמְתַּח וּתְכַסֶּה בַּבֹּקֶר
אֶת הַמִּזְרָן הַמֻּכְתָּם לִקְרַאת הָאוֹרְחִים הַחֲדָשִׁים.
גַּם הֶחָבֵר הַוָּתִיק, מֵהָאָבוֹת הַמְּיַסְּדִים, מְכַסֶּה
אֶת בָּשְׁתּוֹ בָּעֲרֵמָה שֶׁל מָקָרוֹני אוֹ שֶׁל מְחִית תַּפּוּחֵי אֲדָמָה,
שֶׁמַּסְתִּירָה אֶת קְצִיצַת הַבָּשָׂר, כִּי הַיּוֹם אֵין לוֹ
שְׁמוֹנָה וָחֵצִי שְׁקָלִים לְשַׁלֵּם.
הֶחָבֵר לוֹבֵשׁ חוֹל, עוֹדוֹ כְּבַד נַעֲלַיִם וְעַיֵּף עַד בְּלִי קֵץ,
כָּל חַיָּיו לֹא הָיָה לוֹ מַה לְהַסְתִּיר, בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ,
הָאֻמָּה לֹא שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ “מִי אַתָּה”,
הוּא מַמָּשׁ לֹא מְעַנְיֵן אֶת הָאֻמָּה בְּרֶגַע זֶה.
הוּא דּוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מַגַּשׁ הָעֲלוּמִינְיוּם
(נַעַר הָיָה וְגַם זָקֵן),
שֶׁעָלָיו נִתֶּנֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם
עִם הַקְּצִיצִניוֹנוּת הַזֹּאת תַּחַת עָרֵמָה שֵׁן פּוֹסְט-פִּירֶה
וּבִימֵי שֵׁנִי וּרְבִיעִי תַּחַת פּוֹסְט-פַּסְטָה שְׁטוּפַת מַיִם.
כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְּקָרֵר הָרֵיק שֶׁל מִשְׁפַּחַת אַבַּרְגִּ’יל
בִּשְׁכוּנָה דָּלֶ"ת
וְאוּלַי זֶה הָיָה הַמְּקָרֵר שֶׁל מִשְׁפַּחַת שְׁנַידֶּר הַשְּׁכֵנָה,
וְאֶת הַמַּרְגָּרִינָה, חֲצִי חֲבִילָה בֶּחָלָל הָרֵיק,
רָאִיתִי אֶת הַחֵךְ הָרִירִי וְהַלָּבָן
שֶׁל לֹע הַלִּוְיָתָן, פָּעוּר לִרְוָחָה,
כִּי בִּמְקוֹם לְקַלֵּל אֶת נִינְוֵה
אֲנִי בּוֹרֵחַ.
כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְּקָרֵר הָרֵיק,
רָאִיתִי לִפְנֵי תַּצְלוּם רֶנְטְגֶּן,
כָּל הַתְּמוּנָה שְׁחֹרָה מִשְּׁחוֹר
וְדַוְקָא הַכֶּתֶם הַלָּבָן, חֲצִי חֲבִילַת מַרְגָּרִינָה,
הוּא הַסִּימָן לַגִּדוּל הַמַּמְאִיר.
גַּם אִם תָּטִילוּ אוֹתִי בְּסַעֲרַת הַנֶּפֶשׁ מִן הָעֳנִיָּה,
הַיָּם לֹא יַעֲמֹד מִזַּעְפּוֹ.
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן
שֶׁהָיָה עֶלֶם חֲמוּדוֹת
וּפִתְאוֹם הִשְׁמִין כְּמוֹ חֲזִיר
אָכַל מֶקְדּוֹנַלְדְּס
אֲכָל הַרְבֵּה
פִּיצוֹת, אָכַל אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ אַרְבֶּה,
לֹא יָדַע שֹׂבַע.
כָּל רוֹאֵהוּ הִתְקַלֵּס בּוֹ –
שָׁמֵן וְשָׁמֵן.
לֹא טוֹב לְהֵרָדֵם עַל בֶּטֶן מְלֵאָה,
אֲבָל הוּא אָכַל גַּם לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,
הַצָּרֶבֶת עִנְּתָה אוֹתוֹ
הַבְּחִילָה הִמְאִיסָה אֶת מְנוּחָתוֹ
סִיּוּטִים עָטוּ עָלָיו
וּבִעוּתִים רָדְפוּ אוֹתוֹ,
וַיִּשְׁמַּן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעַת,
הֶרְצְל וּבֶן-גּוּרְיוֹן הוֹפִיעוּ בַּחֲלוֹמוֹ
וְקָרְאוּ בִּשְׁמוֹ – יְשֻׁרוּן, יְשֻׁרוּן,
וְהוּא כְּבָר לֹא הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹת חִבָּה –
יְשֻׁרוּן הַשָּׁמֵן בַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן –
שָׁמֵן וְשָׁמֵן.
זֶה בְּהֶחְלֵט יָכוֹל לִקְרוֹת
שֶׁבַּעֲרֹב יוֹם קָרוֹב
שֶׁהוּא לֹא יוֹם וָלֹא לַיְלָה
יָקוּם כָּאן מִישֶׁהוּ שֶׁלּא פָּרְעוּ לוֹ אֶת הַחוֹב
אוּלַי נַגָּן נִרְגָּן שֶׁלּא שִׁלְּמוּ לוֹ
אֶת אֶלֶף הַפְלוֹרִינִים הַמֻּבְטָחִים
(אֵין לִי מֻשָּׁג מַהוּ שַׁעַר הַחֲלִיפִין הַיּוֹמִי בַּמַּטְבֵּעַ מְקוֹמִי)
יִקַּח אֶת הֶחָלִיל אֶל פִּיו, יַתְחִיל לְנַגֵּן,
וְאַלְפֵי יַלְדֵי רְחוֹב
שֶׁגַּם לָהֶם לֹא פָּרְעוּ אֶת הַחוֹב
יָגִיחוּ מִן הַמְּאוּרוֹת שֶׁמִּתַּחַת לְקַו הָעַכְבָּרִים וְהַחֻלְדּוֹת
וְיֵלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲלִילָן בְּעֵינַיִם צַמּוֹת
וַעֲצוּמוֹת.
אֲנִי מַכִּיר אֶת הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה מֵהָרְחוֹב
וּמִקָּרוֹב
קֹדֶם הָיִיתִי שַׂר לָהֶם וְעַכְשָׁו אֲנִי שָׁר לָהֶם
(זֶה מַה שֶׁנִּשְׁאַר לִי לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָם)
הָלוֹךְ יֵלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲלִילָן
עַד שֶׁנֶּעֱלָם
וְגַם אֶת הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם נְאַבֵּד לְעוֹלָם
אוּלַי הֵם כְּבָר הִרְחִיקוּ כְּמוֹ הַיְּלָדִים שֶׁל הָמֵלִין
עַד לִטְרַנְסִילְבַנְיָה
שֶׁהִיא כַּיָּדוּעַ אֶרֶץ הָעַרְפָּדִים מוֹצְצֵי הַדָּם.
הוּא רָדַף אַחֲרַי בְּמַעֲלֶה הֵלֵנִי הַמַּלְכָּה,
הַסִּמְטָה שֶׁל קוֹל יִשְׂרָאֵל,
הוּא נִרְאָה כְּמּו יוֹסְל ביִרְשְׁטֵיְן
אֲבָל הוּא לֹא הָיָה הוּא.
"אֲנִי הָעוֹבֵד הָאַחֲרוֹן בִּמְדוֹר הַיִּידִישׁ שֶׁל הָרַדְיוֹ: -
הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ,
"אֲנִי הָאַחֲרוֹן וְאַחֲרַי אֵין אִישׁ, אֶת
כֻּלָּם כְּבָר פִּטְּרוּ, וַאֲנִי זָקֵן",
חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ מֵרֹב רַחֲמִים עָלָיו וַעָלַי
כְּאִלּוּ הָיָה הַסַּבָּא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לִי:
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא כְּבָר מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי
וְצָעַקְתִּי בְּלָשׁוֹן שֶׁלֵּוִי אֶשְׁכּוֹל דִּבֵּר אִתִּי לִפְעָמִים
וְלֹא הֵבַנְתִּי – “דריי נישט דעם קאָפ” –
“האק נישט קיין טשייניק” – זֶה כָּל מָה שֶׁהֵבַנְתִּי –
געוואַלד, צָעַקְתִּי געוואַלד –
הַעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת, הָעֲיָרָה נִבְעֶרֶת,
וְאֵיזוֹ דַלּוּת סִמְטָאִית סְבִיבֵנוּ – יְרוּשָׁלַיִם דְּלִיתָא.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי הִרְגַּשְׁתִּי פָּחוֹת מִכָּאן
וְיוֹתֵר מִשָּׂם, פִּתְאוֹם אֲנִי יְהוּדִי מִמִּזְרַח אֵירוֹפָּה,
לְעוֹלָם יִהְיֶה חֶלְקִי עִם הַזַּנִּים הַנִּכְחָדִים –
לְשָׁוֵן אַחַת אוֹבֶדֶת וּדְבָרִים אֲחָדִים,
הָאַשְׁכְּנַזִּי הָאַחֲרוֹן, הַיְּהוּדוֹן הָרִאשׁוֹן,
וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן.
מִיָּד רוֹאִים עָלָיו שֶׁהוּא אִישׁ נִרְדָּף
שֶׁסָּגַר דַּף וָלֹא פָּתַח דַּף
כִּי לֹא נָתְנוּ לוֹ לִפְתֹחַ
וְלֹא נָתְנוּ לוֹ לִבְטֹחַ
בִּנְדִיבִים, בְּעִיר אֵין מִקְלָט
בַּדָּרוֹם הֶעָמֹק שֶׁל תֵּל אָבִיב.
הָאִישׁ הַנִּדָּף הוֹלֵךְ בִּשְׂדֵרוֹת הַר צִיּוֹן
הוֹלֵךְ וּמִתְחַכֵּךְ בַּקִּירוֹת,
מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִסְתּוֹר
בִּי הוּא הַבָּא בַּתּוֹר,
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא שָׁב אֶל חֹרוֹ,
הוּא מוּכָן לְהַשִּׁיל מֵעָלָיו אֶת עוֹרוֹ,
מִתְפַּלֵּל שֶׁהַקִּירוֹת יַסְתִּירוּ אוֹתוֹ -
קִיר מִקְלָט, קִיר מִקְלָט –
וּלְפָחוּת שֶׁלּא יַסְגִּירוּ אוֹתוֹ
בְקוֹנְטְרַסְט הַמַּחְשִׁיד הַזֶּה שֶׁל הַצְּבָעִים.
עוֹד הֲצָצָה חֲטוּפָה לְאָחוֹר
וְכָל גּוּפוֹ, לְאֵין הַשֶּׁמֶשׁ, מוּל הַקִּיר,
הוּא עַכְשָׁו טְלַאי אֶחָד שָׁחֹר.
בְּכוּ, בְּכוּ לַהוֹלֵךְ,
בְּכוּ בַּכֹה לְיוֹסִי יָאבּוּהָה,
יֶלֶד שָׁחֹר בַּן 14,
כִּי לֹא יָשׁוּב
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד.
הוּא נוֹלַד כָּאן
הוּא לָמַד כָּאן
הוּא שִׂחֵק כָּאן כַּדּוּרֶגֶל
וְאָהַב אֶת מַכַּבִּי חֵיפָה
הוּא אָף פַּעַם לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
יוֹסִי יָאבּוּהָה הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְגָאנָה
וְאֶת הָאֶרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד
וַאֲנִי בּוֹכֶה לַהוֹלֵךְ, הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי,
טִפָּה בָּאֲגַמִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אַפְרִיקָה.
הָעֵינַיִם שֶׁל יוֹסִי יְבֵשׁוֹת,
לֹא רוֹצִים אוֹתוֹ כָּאן אָז לֹא צָרִיךְ,
הוּא יָקוּם וְיֵלֵךְ
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד.
מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה נִקְשְׁרָה הַקֶּשֶׁת בְעֵינֵינוּ,
כִּי אֶת כָּל אוֹתוֹת הַבְּרִית בֵּינֵינוּ
שָׁבַרְנוּ, וְגַם אֶת הַבְּרִית עִם יוֹסִי יָאבּוּהָה,
מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה עָשִׂינוּ בְּיֶלֶד בֶּן 14 –
וְגַם הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי, דִּמְעוֹת תַּנִּינִים אַפְרִיקָנִיִּים,
כִּי לָמָּה לֹא הֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ בְחָזְקָה,
מַחֲזִיק וְלֹא מַרְפֶּה,
כַּאֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֶת יָדָם אֶל הַנַּעַר.
עַכְשָׁו אֵלֵךְ עַל גְּחוֹנִי וְאֹכַל עָפָר.
כְּבָר הָיָה כָּאן יוֹסִי אֶחָד שֶּׁרָאָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת
גַּן עֵדֶן שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׂחֵק בּוֹ כַּדּוּרֶגֶל
אָז גַּם אוֹתוֹ גֵּרַשְׁנוּ מֵהַגֵּיהִנּוֹם.
נָסַעְתִּי בְּרַעֲנָנָה וּמִבַּעַד לַחַלּוֹן רָאִיתִי עַל הַמִּדְרָכָה
שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל צִבּוּרִי –
אֶחָד זָקָן וְתָשׁוּשׁ וְשֵׁנִי עוֹבַד זָר מֵהַמִּזְרָח
הָרָחוֹק שֶׁסּוֹעֵד אוֹתוֹ.
הֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם וְחִיְּכוּ זֶה לָזֶה
וּזְרוֹעוֹתֵיהֶם שְׁלוּבוֹת כְּמוֹ הָיוּ חֲבוּקִים.
בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם לֹא הָיְתָה תְּלוּת וָלֹא הָיְתָה בְּלוּת
רַק אֹשֶׁר גָּדוֹל שֶׁל חִבָּה; עוֹד מְעַט לִקְרַאת שְׁקִיעָה
הֵם יָקוּמוּ מֵהַסַּפְסָל וְיִפָּרְדוּ
הַזָּקֵן הַתָּשׁוּשׁ יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ וְהַפִילִיפִּינִי יֵלֵךְ לְאַרְצוֹ
וַאֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר כָּאן בַּצְּחִיחוּת הַיְּלִידִית שֶׁלָּנוּ
גַּם בְּלִי הַחִבּוּק הַזֶּה.
רָאִיתִי בְּעִתּוֹן אָמֵרִיקָנִי שֶׁצְּבָא אַרְצוֹת הַבְּרִית
מְחַפֵּשׂ עַכְשָׁו חֲמִשָּׁה עָשָׂר מוּזִיקָאִים
וְאָף פֻּרְסָם מִכְרָז מַתְאִים.
הַצָּבָא מְחַפֵּשׂ בֵּין הַשְּׁאָר שֵׁנִי נַגָּנֵי חֲצוֹצְרָה,
אַרְבָּעָה נַגָּנֵי קְלַרְנִית, שְׁלוֹשָׁה סַקְסוֹפוֹנִיסְטִים
וְנַגָּן אֶחָד בְּאֵיפוֹנְיוֹן.
סְגַן הָרַמַטְכָּ"ל, גֵּנֵרָל, הִסְבִּיר אֶת הַדְּחִיפוּת:
הַתִּזְמוֹרוֹת כּוֹרְעוֹת תַּחַת הַנֵּטֶל – אָמַר –
כִּי רַבּוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הַהַלְוָיוֹת
וְכָל הַטּוּבּוֹת וְהַטְּרוֹמְבּוֹנִים לֹא יַסְפִּיקוּ כְּדֵי שֶׁמַּרְשׁ הַמָּוֶת יִהְיֶה בֶּאֱמֶת
מַרְשִׁים.
מֻכְרָחִים אֵיפוֹנְיוֹן אֶחָד לפחות לְשֵׁם שְׁלֵמוּת הָרֹשֶׁם.
עַכְשָׁו הַכֹּל תָּלוּי בָּרָצוֹן
הַטּוֹב שֶׁל נַגָּן נִסְתָּר אֶחָד בְּ-Euphonium.
כְּלִי נְשִׁיפָה מִמַּתֶּכֶת
שֶׁבִּלְעָדָיו אִי-אֶפְשָׁר לְנַגֵּן אֶת מַרְשׁ הַהֶבֶל
וַאֲפִילו אִי-אֶפְשָׁר לָלֶכֶת.
תָּמִיד רָצִיתִי לִכְתֹב מַשֶּׁהוּ נוּגֶה עַל פְלַנְדְּרִיָּה,
בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל זָ’אק בְּרֵל, מִן הַסְּתָם.
עַכְשָׁו יֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת, כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה
זוּג מַגָּפַיִם שֶׁל חַיָּל שֶׁנָּפַל כָּאן, לְיַד הָעִיר אִיפֶּר,
בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב הַגְּדוֹלִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה,
וּתְמוּנַת הַמַּגָּפַיִים הַפְּעוּרִים מִתְפַּרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם.
מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהָיָה כָּאן בֹּץ עָמֹק בַּחֲפִירוֹת שֶׁל פְלַנְדְּרִיָּה,
מַזָּל גָּדוֹל שֶׁנָּעֲלוּ כָּאן מַגָּפַיִם,
מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהַמַּגָּפַיִם נִתְפְּרוּ מֵעוֹר עָמִיד בִּמְיֻחָד,
וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁעַכְשָׁו רוֹצִים לִסְלֹל כְּבִישׁ מָהִיר בָּאֲתָר.
הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד לְזַהוֹת אֶת הַחַיָּל בְּאֹפֶן וַדַּאי רַק
בְּעֶזְרַת הַמַּגָּפַיִם:
גֶּרְמָנִי, אַנְגְּלִי, צָרְפָתִי, בֶּלְגִּי, מִי יָכוֹל לָדַעַת,
וְחָשׁוּב מְאוֹד, כַּמּוּבָן, לִקְבֹּעַ אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת שֶׁלּוֹ
לְאַחַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת אַלְמוֹנִיּוּת שֶׁלּוֹ.
לְבַסּוֹף, אֵין עוֹד סָפֵק, הוּא זֹהָה כִּבְּרִיטִי
בְּעֶזְרַת כַּפְתּוֹר אֶחָד שֶׁל מְעִיל שֶׁנִּמְצָא בְּצַד הַמַּגָּפַיִם.
מַזָּל גָּדוֹל שֶׁהָיָה כָּאן כֹּה קַר, בִּפְלַנְדְּרִיָּה,
וּמַזָּל גָּדוֹל שֶׁהַחַיָּלִים לָבְשׁוּ בַּחֶרַף סָגִין,
וּמַזָּל גָּדוֹל שֶׁלַּמְּעִילִים הַצְּבָאִיִּים הָיוּ כַּפְתּוֹרִים קְשׁוּחִים כָּאֵלֶּה,
וְעוֹד יוֹתֵר מַזָּל –
שֶׁלּא כָּל הַכַּפְתּוֹרִים
שֶׁל כָּל הַמְּעִילִים
שֶׁל כָּל הַחַיָּלִים
שֶׁל כָּל הַצְּבָאוֹת
הֵם אוֹתָם הַכַּפְתּוֹרִים,
וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל – תּוֹדָה לָאֵל.
רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע הוציאו עכשיו לאור את “הספר האדום”, שסוקר אֶחָד-לאחד את מיני בעלי הַחַיִּים בישראל שהם בסכנת הכחדה וממיין אותם לפי חומרת הסכנה. ספר חשוב מאין כמוהו.
הַבַּרְדְּלָס, לַדֻּגְמָה, צִ’יטָה, שָׁם עַרְבִי – פַאהֶד, מִסִּדְרַת הַטּוֹרְפִים,
מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִּיים, כְּבָר נִכְחַד מֵאַרְצֵנוּ.
תַּצְפִּית אַחֲרוֹנָה בַּבַּרְדְּלָס נִרְשְׁמָה ב 1959 לְיַד נַחַל חִיוֹן,
בִּכְבִישׁ הָעֲרָבָה.
גַּם הַדֹּב הַחוּם, דֻּבּ אַסְמַר, נִכְחָד וְאֵינֶנּוּ.
ב-1917 עֲדַיִן נִרְאוּ דֻבִּים אַחֲרוֹנִים בְּמוֹרְדוֹת הַחֶרְמוֹן;
וְגַם כֶּלֶב הַיָּם אֵינֶנּוּ.
וְעַכְשָׁו הוֹלְכִים בִּנְתִיב הַהַכְחָדָה – הַנָּמֵר, הָרְאֵם הַלָּבָן וְאַיַּל הַכַּרְמֶל
וְהַיַּחְמוּר הַפָּרְסִי וְהַפֶּרֶא וְּצְבִי הָעֲרָבָה,
שַׁיָּרָה עוֹבֶרֶת
מִן הָעוֹלָם,
כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח –
וַאֲנִי נוֹבֵחַ.
מָה נָאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלַי מְבַשֵּׁר הַבָּשָׂר,
צְבָאִים הֵם מֵאֲכָלוֹ.
מִי יִתְּנֵנִי בַּרְדְּלָס אֶחָד בַּמִדְבָּר
וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם, אֵתוֹ.
תְּנוּ לַחַיּוֹת לִחְיוֹת,
תְּנוּ לִחְיוֹת לָמוּת,
תֹּנוּ לָנוּ לְמוֹת, לַבַּרְדְּלָס וְלִי,
בְּבוֹא יוֹמֵנוּ.
הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי בָּרַדְיוֹ
שֶׁדַּיָּג סִינִי שֶׁלָּהּ מִיַּם סִין צַב יָם
בֵּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה,
הַדַּיָּג – כָּךְ נִמְסָר – עָמַד לְהָכִין מִמֶּנּוּ מָרָק,
הַסּוֹף הָיָה טוֹב. גִּמְלַאי סִינִי
שִׁלֵּם לַדַּיָּג שִׁבְעִים דוֹלָר (שֶׁהֵם הַרְבֵּה מְאוֹד כֶּסֶף בְּסִין),
וּפָדָה אֶת הַצָּב
מִתּוֹךְ הִזְדַּהוּת שֶׁל וָתִיקִים, קָרוֹב לְוַדַּאי.
וּבְכָל הַסִּפּוּר הַיָּפֶה הַזֶּה,
עַל יְסוֹדוֹת הַזְּמַן וְהַתְּנוּעָה שֶׁבּוֹ,
יֵשׁ גַּם פִּתְרוֹן נוֹסָף, אוּלַי מְעַט רַגְשָׁנִי וְלֹא לְגַמְרֵי רַצְיוֹנָלִי,
לַפָּרָדוֹקְס שֶׁל זֶנוֹן.
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,
אֵין כְּמוֹ שִׁירִים לְפָּרָדוֹקְסים.
שָׁלוֹם, אֲנִי קוֹף נִסּוּיִים מֵאַפְרִיקָה,
הֵבִיאוּ אוֹתִי לְכָאן מִמָּאוּרִיצְיוּס.
אֲנִי קוֹף פָּשׁוּט,
לֹא מַשֶּׁהוּ,
סָתַם מָקוֹק אֲרַך זָנָב.
נָעִים מְאוֹד, בֵּינְתַיִם אֵין לִי שָׁם
אֲבָל יֵשׁ לִי מִסְפָּר שֶׁנָּתְנוּ לִי חוֹקְרַי וְאוּלַי
בְּקָרוֹב יִתֵּן לִי חוֹקֵר חָבִיב גַּם שָׁם חִבָּה;
זֶה בְּהֶחְלֵט אֶפְשָׁרִי בִּתְנָאֵי הַקִּרְבָה
שֶׁמִּתְפַּתְּחִים אֶצְלֵנוּ, כָּאן בַּמַּעְבָּדָה.
מֵאָז שֶׁסּוֹחֲרֵי הַחַיּוֹת הִשְׁלִיכוּ עָלַי רֶשֶׁת
בַּיַּעַר, לֹא רָאִיתִי אוֹר שֶׁמֶשׁ,
גַּם אֶת אִמָּא שֶׁלִּי לֹא רָאִיתִי
וַאֲנִי רַק בֶּן שָׁנָה.
זֶהוּ זֶה: לְאַפְרִיקָה אֲנִי כְּבָר לֹא חוֹזֵר.
עַכְשָׁו אֲנִי מְסֻגָּר בַּמַּעְבָּדָה הַנֵּאוֹנִית,
מוֹחִי הַפָּעוּר חָדוּר בְּכָל הַצִּנּוֹרוֹת הָאֵלֶּה
אֲבָל גַּם בְּהַכָּרַת שְׁלִיחוּת עֲמֻקָּה.
אֲנִי כְּבָר הֵבַנְתִּי אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָכֶם –
עַד שֶׁלּא תְּסַיְּמוּ לְרַפֵּא
אֶת כָּל מַחֲלוֹת הַטְלָפַיִם שֶׁלָכֶם וּמַחֲלוֹת הַפֶּה
לֹא תַּפְסִיקוּ לְנַסּוֹת אוֹתִי.
אֲבָל יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מִכֶּם:
בַּמַּסָּע הַמְּשֻׁתָּף שֶׁלָּנוּ בְּשֵׁרוּת הָאֳנוּשׁוֹת
אוּלַי רַק תִּשְׁתַּדְּלוּ, בְּבַקָּשָׁה,
לִהְיוֹת קְצָת יוֹתֵר אֱנוֹשִׁיִּים.
(שיר למחמוד דרוויש עם צאת ספרו החדש בתרגום לעברית)
שְׂחַק, שְׂחַק עַל הַחֲלוֹמוֹת, מַחְמוּד,
זוֹ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח,
גַּם אֶל חַלּוֹנְךָ
מֵאַרְצוֹת עָקוֹר
שָׁבָה צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת
עוֹמֶדֶת
שָׁם, קַלָּה עַל הָאֶדֶן
וְהִיא צוֹפָה, עֲיֵפָה, בַּמִּלִּים שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב כְּמוֹ טִילִים מֻנָחִים מְדֻיָּקִים
אֶל הַחֲלוֹם
הַפָּתוּחַ, הַפְּצוּעַ לִרְוָחָה.
עוֹד מְעַט תִּהְיֶה לְךָ מְדִינָה
וְיִקְרְאוּ אֶת שִׁירֶיךָ בְּלִי זְכוּכִית מַגְדִּילָה
בְּלִי זְכוּכִית מַקְטִינָה
גַּם הַמַּנְגִּינָה
תִּשְׁתַּנֶה, וְהַשִּׁיר שֶׁלְךָ יָשִׁיר בְּעַד עַצְמוֹ
מְשֻׁחְרָר,
יוֹתֵר אֲנִי וּפָחוֹת הִמְנוֹנִי,
יִדְאֶה בִּרוּחַ הַצַּפְרִירִית, הַצִּפּוֹרִית,
בֵּין רַמְאַלְלָה לְבֵין גֻּ’דֵידַה
בֵּין עֲצֵי הַזַּיִת הַכְּסוּפִים שֶׁל אִמְּךָ
לְבֵין הַכִּסוּפִים
שֶׁלִּי וְשֶׁלְךָ.
שְׂחַק, שְׂחַק עַל הַחֲלוֹמוֹת, מָחְמוּד
וּבַחֲלוֹמְךָ תִּפְגֹּשׁ גַּם אֶת בְּיָאלִיק וּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי
שֶׁחֲבוּיִים
כְּמוֹ אִיִּים
כָּאן, בַּזֶּרֶם.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.