אליעזר כגן

אֲנִי מוֹנֶה יָמַי שִׁירִים;

וְיוֹם שֶׁלֹּא מָצָא בִּי הֵד

וְלֹא הִרְעִיד מֵיתָר נִסְתָּר –

בְּסוֹד יָמַי לֹא יִפָּקֵד.


חַיַּי מַחְרֹזֶת מִזְמוֹרִים:

אֶחָד סְחוּף־סַעַר וְנִפְתָּל,

שֵׁנִי נוּגֶה וּשְׁחוֹחַ־גָּב,

וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹצֵץ מִטָּל.


בְּרוּכִים יִהְיוּ יָמַי שִׁירִים

עַל שְׂשׂוֹנָם וְעַל סִבְלָם;

הָאֲפֹרִים, אִטְּרֵי הַזֶּמֶר,

אַל יָבוֹאוּ לָעוֹלָם.


הַלַּיְלָה לֹא אַקְדִּים לִישֹׁן

אֶשְׁזֹר לִי נֵצַח מִיָּגוֹן.

לִבִּי הוֹלֵם, עֵטִי רוֹשֵׁם,

חֲצוֹת הוֹדִיעַ פַּעֲמוֹן.

מַזְלֵף בַּיָּד צוֹעֶדֶת אַתְּ,

מַשְׁקָה שְׁתִילֵי בְּרוֹשִׁים;

שָׁתִיל אֲנִי נִשְׁכָּח מֵאֵל,

נָטוּעַ בִּטְרָשִׁים.


הַזְלִיפִי־נָא מִמַּבָּטֵךְ,

מֵחִיּוּכֵךְ הַבָּר

עַל לְבָבִי צִחֵה־צָמָא –

יַפְרִיחַ וְיִטְהָר.

כָּבוּ אוֹרוֹת כְּפָרַי כָּל עֵמֶק יִזְרְעֶאל:

מֵעֵבֶר לַכַּרְמֶל יָרֵחַ יָם צוֹלֵל.

נִשְׁעָן עֲלֵי מַקְלִי אֲנִי צוֹפֶה בַּלֵּיל,

וְסַהַר־לְבָבִי מַחֲשַׁכָּיו מֵהֵל.


גִּיל וָעֶצֶב, שִׁיר וָדֶמַע

שׁוּב מְנָת־חֶלְקִי הַיּוֹם;

אַחֲרֵי בְּלוֹתִי שׁוּב בָּאוּ

לִי יְמֵי־עֶדְנָה פִּתְאֹם.


שׁוּב הַלֵּב נִכְמָר עִם רֶמֶז,

חֲלוֹמוֹת בִּגְבוּרוֹת־יוֹם;

חֵלֶף אוֹר־חִיּוּךְ אַשְׁלִיכָה

כָּל נִצְחִי אֶשְׁכָּר לַתְּהוֹם.

חָלַמְתִּי כָּל הַלַּיְלָה חֲלוֹמוֹת קָשִׁים,

סָבַלְתִּי בִּזְיוֹנוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת לָרֹב, –

וְאַתְּ נִצַּבְתְּ עִם אֲהוּבֵךְ בִּקְצֵה הָרְחוֹב,

וּבִרְמָזִים עָלַי חִיַּכְתְּ חִיּוּךְ נָשִׁים.


אָכֵן כָּבְדָה חַטַּאת נַפְשִׁי הַמֻּפְקָרָה,

אָכֵן הִרְחַקְתִּי לֶכֶת עַד כְּדֵי גִחוּךְ;

כָּל־זֶה בְּצֶדֶק בָּא לִי, גַּם אוֹתוֹ חִיּוּךְ,

אוּלָם שֶׁפִּיךְ חִיְּכָהוּ – אֵין לָךְ כַּפָּרָה.

הִנֵּה טִאטֵאתִי אֶת חַדְרִי,

וּמִסְדְּרוֹנִי פְּרָחִים זָרוּעַ;

פְּתוּחָה הַדֶּלֶת לִרְוָחָה,

וְנִשְׁמָתִי מֵיתָר מָתוּחַ – –


אוֹיָה, דַּלְתִּי עוֹדָהּ פְּתוּחָה,

וְהַפְּרָחִים קָמְלוּ מִכְּבָר;

עַל לְבָבִי הָרִים כְּבֵדִים,

וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נֵכָר.

אֶלֶף עֶרֶב וְעוֹד עֶרֶב

לֹא אֶשְׂבַּע אֶת כָּל זִיוֵךְ;

יָם שֶׁל אַהַב, לַהַט חֶרֶב

לֹא יַשְׁחִיתוּ אֲבִיבֵךְ.


הָהּ, צָמֵאתִי לָךְ עִם בֹּקֶר,

הָהּ, רָעַבְתִּי בְּעוֹד יוֹם;

וְעִם בּוֹא פְּרִידַת הַלַּיְלָה

לֹא שָׂבַעְתִּי עוֹד עַד תֹּם.

אֲנִי תוֹעֶה בְּלֵיל אָפֵל

וְאֵין לִרְאוֹת דָּבָר,

אַךְ מִי הִיא זֹאת בְּתַכְרִיכִים

צוֹעֶדֶת אֶל הַכְּפָר?


נִכְחָהּ צוֹעֶדֶת וּבְגָאוֹן,

וְכֹה מַבְהִיק הַבַּד!

הָהּ, בְּגַבָּהּ הִנֵּה הִכַּרְתִּי

פִּגְיוֹנִי הַחַד!

בָּרוּר יָדַעְתִּי, כִּי כָל אֵלֶּה

מַכְאוֹב לֵבָב בִּלְבַד.

יָדַעְתִּי, כִּי בְּאוֹר עֵינַיִךְ

שְׂשׂוֹן־חַיַּי יֹאבַד.


אַךְ מָה אָבְדָן וּמַה לִּי מָוֶת,

וְצַו אָשְׁרִי חוֹלֵשׁ!

כְּמוֹ רַפְרָף אֲסִיר־הַכֹּסֶף

נָהַרְתִּי אֶל הָאֵשׁ.

מוֹלִיךְ אוֹתִי מַלְאָךְ יָתוֹם

בְּכַף רַכָּה אֶל הַגַּרְדֹּם.

אֲנִי צוֹעֵד מָקְסָם, חוֹלֵם,

וּמִצְטַחֵק אֶל הַקַּרְדֹּם.

אִמֵּךְ קָלְעָה אֶת צַמּוֹתַיִךְ,

אֶת חֻלְצָתֵךְ פְּרָחִים קִשְּׁטָה,

וּבְהַזְהָרָה אֵלַי שְׁלָחָתֶךְ

לְחַג הָאֵבֶל – לַפְּרִידָה.


הִנֵּה יוֹשֶׁבֶת אַתְּ מַזְהֶרֶת,

בִּכְחוֹל עֵינַיִךְ עֶצֶב רַד.

אֲנִי אִלֵּם, אַתְּ מַחֲרֶשֶׁת,

וְקוֹל עוֹנֶה שָׁלוֹם לָעַד.

בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה עֵמֶק נָם.

נִדְמֶה לִי: כָּאן אֲנִי אֶחָד אָדָם.

אוּלָם שָׁמַיִם אֶלֶף בָּם עֵינַיִם –

רוֹאוֹת לִבִּי הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָם.

יָשֵׁן הָעֵמֶק הַגָּדוֹל תַּחְתַּי,

אָהוּל כִּלָּה שְׁקוּפָה וְאַוְרִירִית,

טְווּיָה אוֹר לְבָנָה וְזָהֳרִית.

עַל־יַד הַכְּבִישׁ שָׁלַבְתִּי אֶת יָדַי,


מַקְשִׁיב לְרַחַשׁ הַבְּרוֹשִׁים בַּצַּד,

כְּשֶׁמִּתְנַעֲרִים וְתוֹךְ שֵׁנָה,

בְּלֹא יוֹדְעִים, מְמַלְּלִים טִינָה

עַל שֶׁרֻתְּקוּ לָאֲדָמָה לָעַד.


וְהַשְּׁחָקִים גְּבוֹהִים, כְּחֻלִּים כָּל־כָּךְ,

אַךְ אֵין לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹהַּ חַי;

בַּכֹּל פִּזֵּר כָּאן עשֶׁר עַד בְּלִי־דַי,

וּפְצוּעַ־לֵב לִמְעוֹנוֹתָיו שֵׂרַךְ.


פָּצוּעַ גַּם אֲנִי – קָחֵנִי, אֵל,

וְנֵאָסֵף יַחְדָּיו בְּקֶסֶם לֵיל.

חָרַדְתְּ אֵלַי מִן הָעֵדָה הַצּוֹהֲלָה,

כְּמוֹ יַלְדָּה בַּגָּן לִקְרַאת אָבִיהָ בָּא;

בַּשְּׁבִיל רָצָה אַתְּ מְחַיֶּכֶת וְקַלָּה,

תּוֹפֶסֶת בְּכַפִּי בְּכֹחַ וּבְחֶדְוָה.


אַךְ תֵּכֶף מַשְׁפִּילָה לָאָרֶץ רֹאשׁ שָׁלֵו,

וְעָב קוֹדֵר עַל מֵצַח גֵּא וָצַח יוֹרֵד.

עָמַדְנוּ כָּכָה כֹּה־קְרוֹבִים לֵבָב לְלֵב

וּמָפְרָדִים בְּנֶצַח דְּאָבוֹן טוֹרֵד.

אֲנִי סוֹגֵר סִפְרִי כָּעֵת,

טוֹמְנֵהוּ בֶּעָפָר;

אוֹמֵר קַדִּישׁ בְּלֵב רוֹטֵט,

הַבַּיְתָה שָׁב, לַכְּפָר.


אַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא, אִם יֵשׁ,

אוֹצִיא אוֹתוֹ מִבּוֹר –

אַזְמִין אוֹתָךְ עַל שְׁטִיחַ־שֵׁשׁ,

נִקְרָא בּוֹ שְׁטוּפֵי־אוֹר.

לוּ אֵל מָצָאתִי, בְּכִי אִלֵּם שׁוֹמֵעַ, –

בְּלִי מַיִם וּבְלִי פַּת, יוֹמָם וָלֵיל,

הָיִיתִי לְרַגְלָיו שׁוֹכֵב אָבֵל,

וּבְתַחֲנוּנִים אָשְׁרִי תוֹבֵעַ.


עַתָּה, שֶׁאֵין לִי אֵל וְלֹא תְפִלָּה, –

אֲנִי עוֹצֵם מֵאוֹר אֶת עַפְעַפַּי,

מַנִּיחַ רֹאשׁ כָּבֵד עַל שְׁתֵּי כַּפַּי,

שׁוֹקֵעַ לִמְצוּלוֹת הָאֲפֵלָה.

שְׁתֵּי עֵינַיִךְ כּוֹכָבִים

עוֹד דּוֹלְקוֹת לִי בַּשָּׁמַיִם.

לַיְלָה, תְּכֵלֶת־לֹא־עָבִים,

אֶל נָגְהָן אֶשָּׂא עֵינַיִם.


מַבִּיטוֹת נוּגוֹת נִכְחָן,

וְצוֹפוֹת בְּאוֹר תָּמוּהַּ

אֶל הָאִישׁ שֶׁלֹּא שְׁכֵחָן,

אֶל הַלֵּב הַנָּח פָּצוּעַ.

בַּחֲלוֹמִי תָלוּ אוֹתִי

עַל אֹרֶן רָם בְּשׁוּק שׁוֹקֵק;

הָמוֹן רוֹגֵשׁ, תָּאֵב מוֹתִי,

לְתוֹךְ פָּנַי כְּחֻלּוֹת רוֹקֵק.


עַלְמָה אַחַת מִתְכּוֹפְפָה,

יוֹדָה בִּי אֶבֶן וְנִסֶּגֶת;

דָּמִי סָמִיךְ מֵעַל שָׂפָה

גּוֹלֵשׁ טִפִּין, מַכְתִּים כְּנַף בֶּגֶד.


פִּתְאֹם כּוֹרַעַת זוֹ בִּבְכִית,

צוֹנַחַת לְרַגְלַי כְּחוּשׁוֹת –

אַבִּיט בָּהּ בְּעֵינֵי זְכוּכִית

גְּדוֹלוֹת, בּוֹהוֹת וַאֲדִישׁוֹת.

אַיֵּךְ בְּרוּחַ מִתְהוֹלֶלֶת,

בְּגֶשֶׁם־לֵיל מֵצִיף עוֹלָם? – –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַדֶּלֶת

קוֹל רַחַשׁ־מָה, מַגָּע נִכְלָם.


לֵבָב חָרֵד מַקִּישׁ בַּלָּאט,

מֵאֲחוֹרָיו אוֹרֵב שָׂטָן.

אֶל הַמַּנְעוּל הוֹשַׁטְתִּי יָד,

וְאֵין מוֹנְעֵנִי מֵאָבְדָן.

בְּלַחַשׁ־נִיב כִּבִּית אוֹר־יוֹם,

דָּמִי נָמַר, קָפָא מִזְּרֹם.

קְמָטַי גְדֵלִים, רֹאשִׁי מַכְסִיף,

תְּפָסַנִי פַּחַד אַחֲרוֹן.

בַּחֲלוֹמִי הִנֵּה כְּבָר מַתִּי,

נוֹשְׂאִים אוֹתִי בַּהַלְוָיָה.

אַרְבַּע כְּתֵפַיִם מִטָּתִי

תּוֹמְכוֹת אֶל עָל קָרְבָּן לְיָהּ.


עַם רַב מִסְּפֹר נוֹהֵר בְּאֵלֶם,

בְּצַעַד־אֵבֶל וּבִשְׁכוֹל.

אֲנִי רוֹצֶה לְהִזָּכֵר

בְּשֵׁם אֶחָד – וְלֹא יָכֹל.


בַּחֲלוֹמִי גָוַעְתִּי כְּבָר,

וְלָמָּה לֹא אֵדַע שָׁלֵו?

אֲנִי קָפוּא וּבַר־מִינָן,

אַךְ לֹא פָּסְקָה עָקַת הַלֵּב.

אַל תַּעֲמִיק חֲקֹר וְאַל תָּרִים הַלּוֹט,

יֵשׁ סַכָּנַת שִׁתּוּק מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד;

אִם תִּקְרָעֵהוּ, אָח, וְתֶחֱזֶה הַהוֹד,

אוּלַי תֵּשֵׁב, תִּדֹּם, וְלֹא תָנוּעַ עוֹד.

כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ,

יְלֵל תַּנִּים חָבוּא.

עוֹד שְׁבִיב אֶחָד בָּאֹפֶל –

הִנֵּה כָּבָה אַף הוּא.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.