פעמון סדוק G

אליעזר כגן

פרטי מהדורת מקור: ירושלים: כרמל; תשנ"ב 1992

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

קרבן אשם

מאת

אליעזר כגן

[אֲנִי מוֹנֶה יָמַי שִׁירִים]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי מוֹנֶה יָמַי שִׁירִים;

וְיוֹם שֶׁלֹּא מָצָא בִּי הֵד

וְלֹא הִרְעִיד מֵיתָר נִסְתָּר –

בְּסוֹד יָמַי לֹא יִפָּקֵד.

חַיַּי מַחְרֹזֶת מִזְמוֹרִים:

אֶחָד סְחוּף־סַעַר וְנִפְתָּל,

שֵׁנִי נוּגֶה וּשְׁחוֹחַ־גָּב,

וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹצֵץ מִטָּל.

בְּרוּכִים יִהְיוּ יָמַי שִׁירִים

עַל שְׂשׂוֹנָם וְעַל סִבְלָם;

הָאֲפֹרִים, אִטְּרֵי הַזֶּמֶר,

אַל יָבוֹאוּ לָעוֹלָם.

הַלַּיְלָה לֹא אַקְדִּים לִישֹׁן

מאת

אליעזר כגן

הַלַּיְלָה לֹא אַקְדִּים לִישֹׁן

אֶשְׁזֹר לִי נֵצַח מִיָּגוֹן.

לִבִּי הוֹלֵם, עֵטִי רוֹשֵׁם,

חֲצוֹת הוֹדִיעַ פַּעֲמוֹן.

[מַזְלֵף בַּיָּד]

מאת

אליעזר כגן

מַזְלֵף בַּיָּד צוֹעֶדֶת אַתְּ,

מַשְׁקָה שְׁתִילֵי בְּרוֹשִׁים;

שָׁתִיל אֲנִי נִשְׁכָּח מֵאֵל,

נָטוּעַ בִּטְרָשִׁים.

הַזְלִיפִי־נָא מִמַּבָּטֵךְ,

מֵחִיּוּכֵךְ הַבָּר

עַל לְבָבִי צִחֵה־צָמָא –

יַפְרִיחַ וְיִטְהָר.

[כָּבוּ אוֹרוֹת]

מאת

אליעזר כגן

כָּבוּ אוֹרוֹת כְּפָרַי כָּל עֵמֶק יִזְרְעֶאל:

מֵעֵבֶר לַכַּרְמֶל יָרֵחַ יָם צוֹלֵל.

נִשְׁעָן עֲלֵי מַקְלִי אֲנִי צוֹפֶה בַּלֵּיל,

וְסַהַר־לְבָבִי מַחֲשַׁכָּיו מֵהֵל.

גִּיל וָעֶצֶב, שִׁיר וָדֶמַע

שׁוּב מְנָת־חֶלְקִי הַיּוֹם;

אַחֲרֵי בְּלוֹתִי שׁוּב בָּאוּ

לִי יְמֵי־עֶדְנָה פִּתְאֹם.

שׁוּב הַלֵּב נִכְמָר עִם רֶמֶז,

חֲלוֹמוֹת בִּגְבוּרוֹת־יוֹם;

חֵלֶף אוֹר־חִיּוּךְ אַשְׁלִיכָה

כָּל נִצְחִי אֶשְׁכָּר לַתְּהוֹם.

[חָלַמְתִּי כָּל הַלַּיְלָה]

מאת

אליעזר כגן

חָלַמְתִּי כָּל הַלַּיְלָה חֲלוֹמוֹת קָשִׁים,

סָבַלְתִּי בִּזְיוֹנוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת לָרֹב, –

וְאַתְּ נִצַּבְתְּ עִם אֲהוּבֵךְ בִּקְצֵה הָרְחוֹב,

וּבִרְמָזִים עָלַי חִיַּכְתְּ חִיּוּךְ נָשִׁים.

אָכֵן כָּבְדָה חַטַּאת נַפְשִׁי הַמֻּפְקָרָה,

אָכֵן הִרְחַקְתִּי לֶכֶת עַד כְּדֵי גִחוּךְ;

כָּל־זֶה בְּצֶדֶק בָּא לִי, גַּם אוֹתוֹ חִיּוּךְ,

אוּלָם שֶׁפִּיךְ חִיְּכָהוּ – אֵין לָךְ כַּפָּרָה.

[הִנֵּה טִאטֵאתִי]

מאת

אליעזר כגן

הִנֵּה טִאטֵאתִי אֶת חַדְרִי,

וּמִסְדְּרוֹנִי פְּרָחִים זָרוּעַ;

פְּתוּחָה הַדֶּלֶת לִרְוָחָה,

וְנִשְׁמָתִי מֵיתָר מָתוּחַ – –

אוֹיָה, דַּלְתִּי עוֹדָהּ פְּתוּחָה,

וְהַפְּרָחִים קָמְלוּ מִכְּבָר;

עַל לְבָבִי הָרִים כְּבֵדִים,

וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נֵכָר.

[אֶלֶף עֶרֶב]

מאת

אליעזר כגן

אֶלֶף עֶרֶב וְעוֹד עֶרֶב

לֹא אֶשְׂבַּע אֶת כָּל זִיוֵךְ;

יָם שֶׁל אַהַב, לַהַט חֶרֶב

לֹא יַשְׁחִיתוּ אֲבִיבֵךְ.

הָהּ, צָמֵאתִי לָךְ עִם בֹּקֶר,

הָהּ, רָעַבְתִּי בְּעוֹד יוֹם;

וְעִם בּוֹא פְּרִידַת הַלַּיְלָה

לֹא שָׂבַעְתִּי עוֹד עַד תֹּם.

[אֲנִי תוֹעֶה]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי תוֹעֶה בְּלֵיל אָפֵל

וְאֵין לִרְאוֹת דָּבָר,

אַךְ מִי הִיא זֹאת בְּתַכְרִיכִים

צוֹעֶדֶת אֶל הַכְּפָר?

נִכְחָהּ צוֹעֶדֶת וּבְגָאוֹן,

וְכֹה מַבְהִיק הַבַּד!

הָהּ, בְּגַבָּהּ הִנֵּה הִכַּרְתִּי

פִּגְיוֹנִי הַחַד!

[בָּרוּר יָדַעְתִּי]

מאת

אליעזר כגן

בָּרוּר יָדַעְתִּי, כִּי כָל אֵלֶּה

מַכְאוֹב לֵבָב בִּלְבַד.

יָדַעְתִּי, כִּי בְּאוֹר עֵינַיִךְ

שְׂשׂוֹן־חַיַּי יֹאבַד.

אַךְ מָה אָבְדָן וּמַה לִּי מָוֶת,

וְצַו אָשְׁרִי חוֹלֵשׁ!

כְּמוֹ רַפְרָף אֲסִיר־הַכֹּסֶף

נָהַרְתִּי אֶל הָאֵשׁ.

[מוֹלִיךְ אוֹתִי מַלְאָךְ]

מאת

אליעזר כגן

מוֹלִיךְ אוֹתִי מַלְאָךְ יָתוֹם

בְּכַף רַכָּה אֶל הַגַּרְדֹּם.

אֲנִי צוֹעֵד מָקְסָם, חוֹלֵם,

וּמִצְטַחֵק אֶל הַקַּרְדֹּם.

[אִמֵּךְ קָלְעָה]

מאת

אליעזר כגן

אִמֵּךְ קָלְעָה אֶת צַמּוֹתַיִךְ,

אֶת חֻלְצָתֵךְ פְּרָחִים קִשְּׁטָה,

וּבְהַזְהָרָה אֵלַי שְׁלָחָתֶךְ

לְחַג הָאֵבֶל – לַפְּרִידָה.

הִנֵּה יוֹשֶׁבֶת אַתְּ מַזְהֶרֶת,

בִּכְחוֹל עֵינַיִךְ עֶצֶב רַד.

אֲנִי אִלֵּם, אַתְּ מַחֲרֶשֶׁת,

וְקוֹל עוֹנֶה שָׁלוֹם לָעַד.

[בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה]

מאת

אליעזר כגן

בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה עֵמֶק נָם.

נִדְמֶה לִי: כָּאן אֲנִי אֶחָד אָדָם.

אוּלָם שָׁמַיִם אֶלֶף בָּם עֵינַיִם –

רוֹאוֹת לִבִּי הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָם.

[יָשֵׁן הָעֵמֶק]

מאת

אליעזר כגן

יָשֵׁן הָעֵמֶק הַגָּדוֹל תַּחְתַּי,

אָהוּל כִּלָּה שְׁקוּפָה וְאַוְרִירִית,

טְווּיָה אוֹר לְבָנָה וְזָהֳרִית.

עַל־יַד הַכְּבִישׁ שָׁלַבְתִּי אֶת יָדַי,

מַקְשִׁיב לְרַחַשׁ הַבְּרוֹשִׁים בַּצַּד,

כְּשֶׁמִּתְנַעֲרִים וְתוֹךְ שֵׁנָה,

בְּלֹא יוֹדְעִים, מְמַלְּלִים טִינָה

עַל שֶׁרֻתְּקוּ לָאֲדָמָה לָעַד.

וְהַשְּׁחָקִים גְּבוֹהִים, כְּחֻלִּים כָּל־כָּךְ,

אַךְ אֵין לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹהַּ חַי;

בַּכֹּל פִּזֵּר כָּאן עשֶׁר עַד בְּלִי־דַי,

וּפְצוּעַ־לֵב לִמְעוֹנוֹתָיו שֵׂרַךְ.

פָּצוּעַ גַּם אֲנִי – קָחֵנִי, אֵל,

וְנֵאָסֵף יַחְדָּיו בְּקֶסֶם לֵיל.

[חָרַדְתְּ אֵלַי]

מאת

אליעזר כגן

חָרַדְתְּ אֵלַי מִן הָעֵדָה הַצּוֹהֲלָה,

כְּמוֹ יַלְדָּה בַּגָּן לִקְרַאת אָבִיהָ בָּא;

בַּשְּׁבִיל רָצָה אַתְּ מְחַיֶּכֶת וְקַלָּה,

תּוֹפֶסֶת בְּכַפִּי בְּכֹחַ וּבְחֶדְוָה.

אַךְ תֵּכֶף מַשְׁפִּילָה לָאָרֶץ רֹאשׁ שָׁלֵו,

וְעָב קוֹדֵר עַל מֵצַח גֵּא וָצַח יוֹרֵד.

עָמַדְנוּ כָּכָה כֹּה־קְרוֹבִים לֵבָב לְלֵב

וּמָפְרָדִים בְּנֶצַח דְּאָבוֹן טוֹרֵד.

[אֲנִי סוֹגֵר סִפְרִי]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי סוֹגֵר סִפְרִי כָּעֵת,

טוֹמְנֵהוּ בֶּעָפָר;

אוֹמֵר קַדִּישׁ בְּלֵב רוֹטֵט,

הַבַּיְתָה שָׁב, לַכְּפָר.

אַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא, אִם יֵשׁ,

אוֹצִיא אוֹתוֹ מִבּוֹר –

אַזְמִין אוֹתָךְ עַל שְׁטִיחַ־שֵׁשׁ,

נִקְרָא בּוֹ שְׁטוּפֵי־אוֹר.

[לוּ אֵל מָצָאתִי]

מאת

אליעזר כגן

לוּ אֵל מָצָאתִי, בְּכִי אִלֵּם שׁוֹמֵעַ, –

בְּלִי מַיִם וּבְלִי פַּת, יוֹמָם וָלֵיל,

הָיִיתִי לְרַגְלָיו שׁוֹכֵב אָבֵל,

וּבְתַחֲנוּנִים אָשְׁרִי תוֹבֵעַ.

עַתָּה, שֶׁאֵין לִי אֵל וְלֹא תְפִלָּה, –

אֲנִי עוֹצֵם מֵאוֹר אֶת עַפְעַפַּי,

מַנִּיחַ רֹאשׁ כָּבֵד עַל שְׁתֵּי כַּפַּי,

שׁוֹקֵעַ לִמְצוּלוֹת הָאֲפֵלָה.

[שְׁתֵּי עֵינַיִךְ כּוֹכָבִים]

מאת

אליעזר כגן

שְׁתֵּי עֵינַיִךְ כּוֹכָבִים

עוֹד דּוֹלְקוֹת לִי בַּשָּׁמַיִם.

לַיְלָה, תְּכֵלֶת־לֹא־עָבִים,

אֶל נָגְהָן אֶשָּׂא עֵינַיִם.

מַבִּיטוֹת נוּגוֹת נִכְחָן,

וְצוֹפוֹת בְּאוֹר תָּמוּהַּ

אֶל הָאִישׁ שֶׁלֹּא שְׁכֵחָן,

אֶל הַלֵּב הַנָּח פָּצוּעַ.

[בַּחֲלוֹמִי תָלוּ אוֹתִי]

מאת

אליעזר כגן

בַּחֲלוֹמִי תָלוּ אוֹתִי

עַל אֹרֶן רָם בְּשׁוּק שׁוֹקֵק;

הָמוֹן רוֹגֵשׁ, תָּאֵב מוֹתִי,

לְתוֹךְ פָּנַי כְּחֻלּוֹת רוֹקֵק.

עַלְמָה אַחַת מִתְכּוֹפְפָה,

יוֹדָה בִּי אֶבֶן וְנִסֶּגֶת;

דָּמִי סָמִיךְ מֵעַל שָׂפָה

גּוֹלֵשׁ טִפִּין, מַכְתִּים כְּנַף בֶּגֶד.

פִּתְאֹם כּוֹרַעַת זוֹ בִּבְכִית,

צוֹנַחַת לְרַגְלַי כְּחוּשׁוֹת –

אַבִּיט בָּהּ בְּעֵינֵי זְכוּכִית

גְּדוֹלוֹת, בּוֹהוֹת וַאֲדִישׁוֹת.

[אַיֵּךְ בְּרוּחַ מִתְהוֹלֶלֶת]

מאת

אליעזר כגן

אַיֵּךְ בְּרוּחַ מִתְהוֹלֶלֶת,

בְּגֶשֶׁם־לֵיל מֵצִיף עוֹלָם? – –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַדֶּלֶת

קוֹל רַחַשׁ־מָה, מַגָּע נִכְלָם.

לֵבָב חָרֵד מַקִּישׁ בַּלָּאט,

מֵאֲחוֹרָיו אוֹרֵב שָׂטָן.

אֶל הַמַּנְעוּל הוֹשַׁטְתִּי יָד,

וְאֵין מוֹנְעֵנִי מֵאָבְדָן.

[בְּלַחַשׁ־נִיב כִּבִּית אוֹר־יוֹם]

מאת

אליעזר כגן

בְּלַחַשׁ־נִיב כִּבִּית אוֹר־יוֹם,

דָּמִי נָמַר, קָפָא מִזְּרֹם.

קְמָטַי גְדֵלִים, רֹאשִׁי מַכְסִיף,

תְּפָסַנִי פַּחַד אַחֲרוֹן.

[בַּחֲלוֹמִי הִנֵּה כְּבָר מַתִּי]

מאת

אליעזר כגן

בַּחֲלוֹמִי הִנֵּה כְּבָר מַתִּי,

נוֹשְׂאִים אוֹתִי בַּהַלְוָיָה.

אַרְבַּע כְּתֵפַיִם מִטָּתִי

תּוֹמְכוֹת אֶל עָל קָרְבָּן לְיָהּ.

עַם רַב מִסְּפֹר נוֹהֵר בְּאֵלֶם,

בְּצַעַד־אֵבֶל וּבִשְׁכוֹל.

אֲנִי רוֹצֶה לְהִזָּכֵר

בְּשֵׁם אֶחָד – וְלֹא יָכֹל.

בַּחֲלוֹמִי גָוַעְתִּי כְּבָר,

וְלָמָּה לֹא אֵדַע שָׁלֵו?

אֲנִי קָפוּא וּבַר־מִינָן,

אַךְ לֹא פָּסְקָה עָקַת הַלֵּב.

[אַל תַּעֲמִיק חֲקֹר]

מאת

אליעזר כגן

אַל תַּעֲמִיק חֲקֹר וְאַל תָּרִים הַלּוֹט,

יֵשׁ סַכָּנַת שִׁתּוּק מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד;

אִם תִּקְרָעֵהוּ, אָח, וְתֶחֱזֶה הַהוֹד,

אוּלַי תֵּשֵׁב, תִּדֹּם, וְלֹא תָנוּעַ עוֹד.

[כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ]

מאת

אליעזר כגן

כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ,

יְלֵל תַּנִּים חָבוּא.

עוֹד שְׁבִיב אֶחָד בָּאֹפֶל –

הִנֵּה כָּבָה אַף הוּא.

שושנים בשחור

מאת

אליעזר כגן

[רְאֵה־נָא: שִׁטָּפוֹן בָּעֵמֶק]

מאת

אליעזר כגן

רְאֵה־נָא: שִׁטָּפוֹן בָּעֵמֶק, יָם!

כְּפָרַי בְּיִזְרְעֶאל, שִׁירַי, אַיָּם?

רַק בְּרוֹשׁ מֵעֲרָפֶל זָקַף צַמֶּרֶת,

וְתָר אַחַר אֶחָיו אֲשֶׁר אֵינָם.

[לֹא בָּאת הַיּוֹם]

מאת

אליעזר כגן

לֹא בָּאת הַיּוֹם אֶל מְעוֹנִי –

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה הַיּוֹם:

וְכָל הָעֶרֶב, כָּל הַלַּיִל

אָבְלוּ הַכּוֹכָבִים בָּרוֹם.

חִכִּיתִי לָךְ, וְאִם יָדַעְתִּי

שֶׁלֹּא תָבוֹאִי, כָּל הַיּוֹם.

לִבִּי עוֹד לֹא הִשְׁלִים עִם זֹאת,

אַף לֹא הַכּוֹכָבִים בָּרוֹם.

[בְּלֵיל אָפֵל כּוֹכָב רָחוֹק]

מאת

אליעזר כגן

בְּלֵיל אָפֵל כּוֹכָב רָחוֹק

זוֹהֵר בְּרוֹם הַתְּכוֹל.

עַל כַּנְפֵי צַחַר לֵב שָׁנִי

מַרְקִיעַ בְּמָחוֹל.

שׁוֹתֵת דָּמוֹ, וְכָל טִפָּה

כְּשׁוֹשַׁנָּה בַּשְּׁחוֹר;

חָרוּז פּוֹרֵחַ וְצוֹנֵחַ

בְּמַנְגִּינַת הָאוֹר.

בְּלֵיל אָפֵל כּוֹכָב יָתוֹם

זוֹהֵר בְּגָבְהֵי־כְּחוֹל;

בֵּין כַּנְפֵי שֶׁלֶג לֵב שׁוֹתֵת

מַשְׁמִיעַ רֹן בַּשְּׁכוֹל.

[אַל תְּחַכִּי לְוִדּוּיִי]

מאת

אליעזר כגן

אַל תְּחַכִּי לְוִדּוּיִי –

הוּא לֹא יָבוֹא לָעַד:

חֲשָׁשׁ עָלוּב לְמַפַּלְתִּי

עַל שִׂפְתוֹתַי שָׂם יָד.

רֹאשֵׁךְ הַקָּט אִם לֹא תָלִיטִי

בִּכְתֵפִי בְּחִיל,

הַמֵּיתָרִים בַּלֵּב מָתַחְנוּ

יִנָּתְקוּ בְּלִי צְלִיל.

[אַךְ קֶרֶן מִבָּבַת עֵינֵךְ]

מאת

אליעזר כגן

אַךְ קֶרֶן מִבָּבַת עֵינֵךְ –

טֻאטָא כָּל אֹפֶל לְבָבִי;

עָבֵי שְׁחָקִים חָמְקוּ בִּמְעוּף,

וְזֹהַר שֶׁמֶשׁ מִסְּבִיבִי.

בְּרוּחַ־חֹרֶף חַם לִי, טוֹב,

הַגֶּשֶׁם – נְשִׁיקוֹת חַמּוֹת;

בְּאֹמֶר אֵל נוֹצַר עוֹלָם,

בְּאוֹר עֵינַיִךְ – עוֹלָמוֹת.

[הָאֹפֶק מִמּוּלִי]

מאת

אליעזר כגן

הָאֹפֶק מִמּוּלִי פַּז־תְּכֵלֶת כֶּסֶף נָע,

הָרֵי אֶפְרַיִם אֲבָקָה רֵיחָנִיָּה,

גִּלְבֹּעַ עָב צְחוֹרָה בָּאָה מֵעֵדֶן־יָהּ –

עוֹד רֶגַע גַּם אֲנִי אֶמוֹגָה בָּעֶדְנָה.

[מַגַּע הַיָּד]

מאת

אליעזר כגן

מַגַּע הַיָּד הִפְחִיד הַשְּׁנַיִם,

אוֹתִי וְגַם אוֹתָךְ;

הַבְּרִית הוּא, קֶשֶׁת בְּעָנָן,

אוֹ מַשְׁמָעוֹ – חֲתָךְ?

בָּאֲפֵלָה אֵינִי רוֹאֶה

אֲרֶשֶׁת הָעֵינָיִם –

אָן יוֹלִיךְ אוֹתוֹ מַגָּע,

יוֹדְעִים רַק הַשָּׁמָיִם.

[אֲנִי צוֹעֵד בֵּין שִׁבֳּלִים]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי צוֹעֵד בֵּין שִׁבֳּלִים

מִתְלַחֲשׁוֹת, מַמְתִּיקוֹת סוֹד –

הַכְּבָר שָׁמְעוּ עַל דְּבַר אָשְׁרִי,

הַכְּבָר רָאוּ עֵינַיִךְ הוֹד?

אֲנִי חוֹמֵק בֵּין שִׁבֳּלִים –

וְהַס בַּכֹּל, טוֹבְלוֹת בְּאוֹר!

הַכְּבָר שָׁמְעוּ עַל מַכְאוֹבִי,

וּמַמְתִּינוֹת שֶׁאֶעֱבֹר?

[נְשִׁיקָתֵךְ הִכְאִיבָה לִי]

מאת

אליעזר כגן

נְשִׁיקָתֵךְ הִכְאִיבָה לִי

יוֹתֵר מִשּׁוֹט עַל עוֹר,

וּבְרַק־עֵינַיִךְ הַפִּלְאִי

הֵעִיב עוֹלָם שְׁטוּף־אוֹר.

אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד מַה טּוֹב,

אֵינִי מֵבִין מָה רָע:

מָהוּל הָאשֶׁר בְּמַכְאוֹב,

הַנֶּהִי – בְּשִׁירָה.

[עַל תְּנוּךְ אָזְנֵךְ]

מאת

אליעזר כגן

עַל תְּנוּךְ אָזְנֵךְ אֲנִי לוֹחֵשׁ

דִּבְרֵי דוֹדִים וָשִׁיר,

וְעַל כַּפֵּךְ הָעֲנֻגָּה

נְשִׁיקוֹתַי מַעְתִּיר.

אַךְ זֶה הַבְּרוֹשׁ הַתָּם נִכְחִי

מַקְשִׁיב רָצִין, דּוֹאֵג,

וְזֶה הַסַּהַר בַּמְּרוֹמִים

מִסְּדַק־עָנָן לוֹעֵג.

[הָאֲלֻמּוֹת כְּבָר עֲרוּכוֹת]

מאת

אליעזר כגן

הָאֲלֻמּוֹת כְּבָר עֲרוּכוֹת

בְּכָל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַלֵּב,

וְהַלַּפִּיד לַתַּבְעֵרָה

בְּתוֹךְ כַּפִּי עָשֵׁן שָׁלֵו.

אֲנִי מַמְתִּין לְרֶמֶז קַל

מִמַּבָּטֵךְ, אוֹ פִּיךְ עִקֵּשׁ –

צוֹנֵחַ מַטָּה לַפִּידִי,

וּמַעֲלֶה אָשְׁרִי בָּאֵשׁ.

[אֲנִי בַּגַּיְא]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי בַּגַּיְא. וְשִׁפּוּעֵי שָׂדוֹת

עַל זְהָבָם גּוֹלְשִׁים מִמּוֹרָדוֹת –

עוֹד רֶגַע יִשְׁטְפוּנִי! אֵי יָרֵחַ?

אֲנִי אוֹבֵד וְאֵין עָלַי עֵדוּת.

[בְּלַחַשׁ מַאֲמָר]

מאת

אליעזר כגן

בְּלַחַשׁ מַאֲמָר

כִּבִּית כָּל כּוֹכְבֵי רוֹם;

וְזֶה דָמִי נָמַר,

קָפָא קִרְבִּי מִזְּרֹם.

וּפַחַד מָוֶת שְׁחוֹר

שָׁבַנִי בִּתְפָסָיו.

גְּדֵלִים קְמָטַי בָּעוֹר –

אֲנִי הוֹלֵךְ וָסָב.

[מַחֲלָף נוֹשֵׂא אָנֹכִי]

מאת

אליעזר כגן

מַחֲלָף נוֹשֵׂא אָנֹכִי

לוּט אָרִיג שָׁחוֹר,

וּבְיָדַיִךְ גּוֹזָלֵנוּ

מִתְנַמְנֵם צָחוֹר.

צוֹעֲדִים בַּלָּאט אֲנַחְנוּ

אֶל עֶבְרֵי פִּי־בוֹר,

סַהַר מִמְּרוֹמִים זוֹרֵעַ

כֶּסֶף, פָּז וָאוֹר.

[וְשׁוּב אֲנִי מַפְנֶה רֹאשִׁי]

מאת

אליעזר כגן

וְשׁוּב אֲנִי מַפְנֶה רֹאשִׁי

אֶל עֵבֶר זֶה הַשְּׁבִיל,

הָרְגַּלְתְּ בּוֹ לַעֲלוֹת יוֹם־יוֹם

הָצֵף חַדְרִי בְּגִיל.

וְאִם בּוֹ עֲשָׂבִים רָעִים

עָלוּ מֵאֵין דּוֹרֵךְ,

מֵאֵין רַגְלֵךְ – עָבֹר וָשׁוּב

נַפְשִׁי בּוֹ תְהַלֵּךְ.

[שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ]

מאת

אליעזר כגן

שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ לְאָזְנַיִךְ

עַל אֳהָבַי הַנִּפְתָּלִים,

הַצְלָחוֹתַי הַמַּפְתִּיעוֹת,

תַּעֲלוּלַי וְהַנְּכָלִים.

הַלָּלוּ הֱבִיאוּךְ הָעֶרֶב

לִזְרוֹעוֹתַי הַמְטֻמָּאוֹת.

אִלּוּ עַל יִסּוּרַי שָׁמַעַתְּ,

לֹא הָיִית בֵּין הַבָּאוֹת.

[אֲנִי יוֹרֵד שֵׁנִית]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי יוֹרֵד שֵׁנִית בָּזֶה הַשְּׁבִיל

פָּרַח בּוֹ עֶצֶב פַּעַם וְגַם גִּיל.

הַסַּהַר מִמְּרוֹמִים זוֹהֵר כְּאָז,

אוּלָם לִבִּי עָקָר: לֹא צִיץ, לֹא צְלִיל.

[מִקְלַעַת רַקָּפוֹת]

מאת

אליעזר כגן

מִקְלַעַת רַקָּפוֹת צְנוּעוֹת עִטְרוּנִי,

וּבְצֵלַע־הַר עָמֹק בַּצוּר קִבְרוּנִי.

וּבַתְּחִיָּה, רֵעִים, עַל בְּהוֹנוֹת,

בַּלָּאט צְאוּ וְאַל־נָא תְעִירוּנִי.

עזות־מצח

מאת

אליעזר כגן

[שִׁירִי יִחְיֶה]

מאת

אליעזר כגן

שִׁירִי יִחְיֶה, אִם לֹא עַתָּה – אַחְרַי;

קַדִּישׁ נִצְחִי לְמַשֶּׁהוּ עֲרָאי,

כַּאֲרֻבָּה מִלְּבַב מְעִי־מַפֹּלֶת –

אֶגְרוֹף נָטוּי אֶל נֹכַח שְׁמֵי־שַׁדַּי.

[הַסַּהַר כֹּה גָּדוֹל]

מאת

אליעזר כגן

הַסַּהַר כֹּה גָּדוֹל, אָיֹם,

עָלָה מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה;

בִּתְכֵלֶת־רוֹם כְּרֹאשׁ עָרוּף

רוֹחֵץ בְּדָם וּבְלֶהָבָה.

שְׁעַת חֻלְשָׁה יָרְדָה עָלַי.

אֲנִי עוֹמֵד הֲמוּם־הַהוֹד,

אֲנִי פּוֹחֵד הַתֵּק הָרֶגֶל,

נָתוּן לְסוֹד וּלְבַלָּהוֹת.

[כָּל הַלַּיְלָה אָץ הַסַּהַר]

מאת

אליעזר כגן

כָּל הַלַּיְלָה אָץ הַסַּהַר,

כָּל הַלֵּיל בֵּין הֶעָבִים –

גַּם בַּשַּׁחַק עֵר הַצַּעַר,

מִתְלוֹנֵן בֵּין כּוֹכָבִים.

לֹא אָדָם בִּלְבַד יָתוֹם הוּא,

וְנוֹעַד לִשְׁכוֹל וּגְוֹעַ –

גַּם אֵלֵי־מָרוֹם נִדּוֹנוּ

לְאָבְדָן וּלְאֵינְמַרְגּוֹעַ.

[נְטוּי גָּרוֹן]

מאת

אליעזר כגן

נְטוּי גָּרוֹן אֲנִי צוֹעֵד בַּכְּרָךְ,

גֵּאֶה עַל־כָּךְ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כְּלוּם.

וּבָז אֲנִי לְכָל יַדְעָן מֻסְמָךְ,

הַמִּתְפָּעֵל אַף מִקְּלִפַּת־הַשּׁוּם.

עַל קַרְקַע נִשְׁמָתִי נִצְבַּר גַּל אֵפֶר,

מִשְׁקַע גְּוִילִים, צִיצִים וּפָרֹכוֹת!

אִלֵּם, חִוֵּר תּוֹהֶה עָלָיו הַכֶּפֶר,

וּבְשִׁפּוּדוֹ הוֹפֵךְ בַּנִּשְׁכָּחוֹת.

הַכֹּל סָתוּם! וּבְזוֹ הַתַּאֲוָה

אֲנִי תוֹמֵךְ אֶת גֻּלְגָּלְתִּי גָבוֹהַּ.

הַכֹּל הִבְעַרְתִּי פְּרָט לַגַּאֲוָה –

הִנֵּה חֶטְאִי רִאשׁוֹן, רְשֹׁם, אֱלוֹהַּ!

[בְּמִשְׁבְּצוֹת־כָּתֹם]

מאת

אליעזר כגן

בְּמִשְׁבְּצוֹת־כָּתֹם הָעֵמֶק נָח

כְּלוּחַ אַשְׁקוֹקִי לִבְנֵי־אֵלִים,

וְהַפָּרָשׁ וְהָאִכָּר הַשַּׁח

הֵם לַמִּשְׂחָק הַנֶּעֱלָם כֵּלִים.

עָטְרוּ הָרִים סָבִיב, וּבְסַבְלָנוּת

צוֹפִים לַמַּחֲזֶה הַמְשַׁעֲמֵם;

מַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁל סַקְרָנוּת,

וְכָל אֶחָד בְּעֶצֶם מִתְנַמְנֵם.

אֲנִי גַם כֵּן מַשְׁקִיף, תּוֹהֶה זָהִיר

בְּאֹהֶל הַשָּׁמַיִם הַגָּבוֹהַּ;

עָלָיו תָּלוּ הַשֶּׁמֶשׁ, לְהָאִיר

מִשְׂחָק גָּלוּי לְכָל בְּרוּאֵי אֱלוֹהַּ.

אֲנִי, הַמִּתְחַקֶּה עַל כָּל מַהְלָךְ,

מוֹדֶה נִכְלָם: אֵינִי מֵבִין כָּל־כָּךְ.

[שִׁלַּחְתִּי אִשְׁתִּי]

מאת

אליעזר כגן

שִׁלַּחְתִּי אִשְׁתִּי, הִצַּתִּי הַבַּיִת,

מַקַּל־נְדוּדִים רַק הִצַּלְתִּי מִמַּיִט.

הַדֶּרֶךְ לִי בַּיִת, הָרוּחַ חוֹבֶקֶת,

אָכְלִי כָּל הַבָּא מֵהֶפְקֶר וּמִלֶּקֶט.

נִדּוֹן, שֶׁנִתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִשַּׁלְשֶׁלֶת,

מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת כִּזְאֵב וּכְיֶלֶד,

הָלֹךְ וְרַחְרֵחַ, הַבֵּט וְשָׁמֹעַ,

הָלֹךְ וְרַקֵּד וּמַשֵּׁשׁ וְתָמֹהַּ.

[בֹּקֶר בָּהִיר]

מאת

אליעזר כגן

בֹּקֶר בָּהִיר בְּשׁוּק הָעִיר

יָצָאתִי בִּמְחוֹלוֹת.

לַוּוּנִי נָא, הַנְּעָרִים,

בְּשִׁיר וּבְמִצְהָלוֹת.

אֲנִי הָאִישׁ יוֹם לֹא עָבוֹת

יָצָאתִי מִדַּעְתִּי:

שָׁכַחְתִּי שְׁמוֹת הַיְלָדִים

וְצֶלֶם רַעְיָתִי.

אַחַר בְּלוֹתִי נֵעוֹר קֻנְדָּס בִּי,

חָשַׁק בְּהִלּוּלָה.

כֶּלֶב מֻפְתָּע, נְבִיחָתְךָ

צָרֵף לַמַּקְהֵלָה.

אַגָּדַת יַם־הַמֶּלַח

מאת

אליעזר כגן

כִּכְלוֹת מְלֶאכֶת הָעוֹלָם,

חֲזוֹן שַׁדַּי אַלְפֵי־דוֹרוֹת,

וַיַּרְא כִּי טוֹב, חִיֵּךְ נִכְלָם –

בִּקֵּשׁ אֶת פְּנֵי עַצְמוֹ לִרְאוֹת.

מִיָּד הִגְבִּיהַ הַר־אֱדוֹם,

שִׁפְלַת מוֹאָב הָפַךְ רָמָה,

צָר רֶכֶס יְהוּדָה וּסְדוֹם –

וּבֵינֵיהֶם שָׁפַךְ יַמָּה.

בְּלֵיל יָרֵחַ, תְּכוֹל־שָׁמַיִם,

מִדְבָּר וָחוֹל בִּמְעוֹף עָבַר;

עָצַר מֵעַל רְאִי־הַמַּיִם,

הִבִּיט תַּחְתָּיו – וַיֶּחֱוַר:

מִצְחוֹ חָרוּשׁ קְמָטִים מִזֹּקֶן,

וּשְׁתֵּי עֵינָיו לַפִּידֵי־אֵשׁ –

אֶת סַמָּאֵל הִכִּיר בַּדְּיֹקֶן,

אֶת הַשָּׂטָן הַמִּתְעַקֵּשׁ!

זוֹעֵם שַׁדַּי זְרוֹעוֹ הֵרִים,

וּמָוֶת בָּאֲגָם הוּטָל.

בַּחֲרוֹנוֹ אֵרַר הָרִים,

וְיִּפֶן שְׁחוֹחַ וְאֻמְלָל.

יוֹבְלוֹת שָׁנִים גָּעַשׁ הַיָּם,

וְהֶהָרִים בְּעֹז קָדָחוּ;

וְסַעַר בַּגַּלְגַּל רָעַם,

וְאֹפֶל־עַד בְּרָקִים חָתָכוּ.

דּוֹרוֹת גָּרַשׁ הַיָּם גַּלִּים,

לִבְסוֹף שָׁקַע לֵאֶה, כָּבֵד;

וְהֶהָרִים מְדֻלְדָּלִים

נָפְלוּ עֻלְפִּים, טוֹבְעִים בָּאֵד.

רְווּי גָפְרִית, אַשְׁלָג וָמֶלַח

שָׁפוּךְ הַיָּם כְּשֶׁמֶן־קִיק.

לֹא־נִיד לֹא־גַל – יָשֵׁן הַדֶּלַח

בְּעַרְפִלֵּי חַמְסִין מֵעִיק.

וְעוֹד עַתָּה בְּרֶדֶת לֵיל,

עֵת לֹא תַבְחִין בֵּין כְּחוֹל לִכְחוֹל,

לֹא יַעֲבֹר מִמַּעַל אֵל –

יִבְחַר דַּרְכּוֹ מִדְבָּר וָחוֹל.

הִנֵּה מַדּוּעַ אַף הַלֵּיל,

עֵת בִּקַּשְׁתִּיו מֵעַל הַחוֹף,

מָצָאתִי שַׁחַק רֵיק מֵאֵל –

יָתוֹם נִשְׁאַרְתִּי בַּמַּכְאוֹב.

[אֲנִי שׁוֹכֵב]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבִי

בַּאֲפֵלַת־הַשְׁקֵט,

וּבְתוֹךְ בְּשָׂרִי הַחַם וָעֵר

מַלְבִּין שִׁלְדִּי הַמֵּת.

פְּרַקְדָּן שָׂרוּעַ זֶה שִׁלְדִּי –

קָנִים, צְלָעוֹת, קַרְקֶפֶת.

הַמָּוֶת בֶּן־אַלְמָוֶת בִּי,

חַיַּי – חַשְׁרָה חוֹלֶפֶת.

[עוֹמֵד אָדָם]

מאת

אליעזר כגן

עוֹמֵד אָדָם עַל שְׂפַת־הַיָּם,

צוֹפֶה בַּפֶּלֶא הַקָּדוּם:

טוֹבַעַת שֶׁמֶשׁ בַּעֲיָם

לְעֵין אָדָם עַל שְׂפַת־הַיָּם.

בִּשְׁנַת תַּשְׁנ"ב וְהַלַּוְיָן,

עַל־פִּי טָעוּת מָחוֹג רָדוּם,

עוֹמֵד אָדָם עַל שְׂפַת־הַיָּם

צוֹפֶה בַּפֶּלֶא הַקָּדוּם.

עולם קטן

מאת

אליעזר כגן

א. פְּתִיחָה

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי גַּרְגֵּר פָּעוּט בְּתוֹעֲפוֹת הַקּוֹסְמוֹס,

פְּרֻדָּה תוֹעָה, נִשְׁכַּחַת בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים;

אַךְ עוֹלָמִי קָטָן, כְּכָל מַזָּר כַּבִּיר,

הַמִּתְגַּלְגֵּל תַּחְתָּיו וְלָאֵין־סוֹף פָּנָיו,

שָׁמַיִם לוֹ וָאָרֶץ, שֶׁמֶשׁ וּשְׁקִיעוֹת,

הָרִים וּמְצוּלוֹת־יָם, כַּרְמֶל וְקַרְחוֹנִים –

מִשְּׁלַל סְגֻלּוֹת הַנֵּצַח, לֹא נֶעְדָּר דָּבָר,

וְיַהֲלוֹם נוֹסָף לוֹ בַּחֲלִי הַיֵּשׁ:

כִּי כָל אֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּמֶרְחֲבֵי עוֹלָם

סוֹבֵב, גּוֹעֵשׁ וְנֶאֱבָק כְּגֹלֶם קַר,

בַּנֶּפֶשׁ תִּמְצָאֶנּוּ בְּלִוְיַת כְּאֵב.

עַל כֵּן שִׁמְשָׁהּ בָּהִיר מֵחֶרֶס בָּרָקִיעַ,

עָמְקוּ מֵימֵי יַמָּהּ מִמְּצוּלוֹת אוֹקְיָנוֹס,

וְשִׁירָתָהּ נוֹקֶבֶת מְרוֹמִים וּשְׁאוֹל

בְּגִיל וּבְסֵפֶק, בְּתַחֲנוּנִים וּבְמֶרִי,

יוֹתֵר מִכָּל אֵיתָן בְּמַקְהֲלוֹת אֱלוֹהַּ.

ב. אַגָּדַת הַשֶּׁמֶשׁ

מאת

אליעזר כגן

עַל אִי בּוֹדֵד בִּלְבַב־יַמִּים,

בְּאֶרֶץ לוּז הַנִּדָּחָה,

בְּאֶרֶץ לוּז הַנִּשְׁכָּחָה

עִוְרִים הָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ.

בָּתִּים בָּנוּ חִדְלֵי צוּרָה,

נַחֲלָתָם חָרְשׁוּ לְאַט,

אָכְלוּ לַחְמָם בְּאֹפֶל־עַד

אַף פַּעַם לֹא לָשׂבַע.

וְאַגָּדָה סוֹבֶבֶת שָׁם

מִסָּב לָאָב, מֵאֵם לַבֵּן

עַל יֶרֶק דֶּשֶׁא, לֹבֶן־שֵׁן,

עַל כּוֹכָבִים וָשֶׁמֶשׁ.

וְזוֹ רִקְמַת הַמָּסוֹרָה

סַבְתָּא אוֹרֶגֶת מוּל הָאָח,

אֶל נְכָדָיו סָבָא שָׂח כָּךְ

עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב:

'הַרְחֵק מִכָּאן בְּעֵבֶר־יָם,

הַרְחֵק מִמַּאֲפֵל שָׁחוֹר,

מֶרְחַב אֱלֹהַּ עוֹטֶה אוֹר,

אָדָם בּוֹ גְלוּי־עֵינַיִם.

מַקֵּל מוֹרֶה לְמוֹתָר־לוֹ,

חוֹמֵד קְרָבוֹת, סוֹעֵר רוּחוֹ,

יָדוֹ זְרִיזָה, וְהִלּוּכוֹ

כְּמַנְגִינָה צוֹהֶלֶת.

וְזֹהַר שָׁם כַּחשֶׁךְ כָּאן,

בַּלֵּב הַגֵּא רִנָּה הוֹמָה,

צְחוֹקָם עָלֵז, בְּקוֹל נִשְׁמָע –

הָהּ, אֶלֶף אַלְפֵי פֶּלֶא.'

אֵרַע וְעֶלֶם מִנֵּכָר,

וּשְׁתֵּי רוֹאוֹת לוֹ כִּבְיָכוֹל,

מִשֶּׁבֶר־צִי הֻטַּל לַחוֹל,

לְחוֹף הָאִי הִגִּיעַ.

לְבֵן אִמְּצוּהוּ הָאָבוֹת,

וּלְסִפּוּרָיו הִקְשִׁיבוּ־דֹם,

לַחֲזוֹנוֹ עַל תְּכֵלֶת־רוֹם,

עַל קֶשֶׁת בָּרָקִיעַ.

וְכֹה דִּבֵּר: 'הָאוֹר אַף פֹּה,

אַךְ אֵין רוֹאֵהוּ, אוֹר לָרֹב:

זְרִיחוֹת חוֹזְרוֹת, שְׁקִיעוֹת בְּלִי סוֹף

וְזֹהַר צָהֳרָיִם.

אַךְ מַה יּוֹדְעִים סוּמֵי־עוֹלָם

מִכֶּסֶף סַהַר מִתְעַרְפֵּל,

מֵחֲמוּדוֹת סִתְרֵי הַצֵּל,

מִנֹּגַהּ טַל־הַבֹּקֶר?'

וְהָעִוְרִים שָׁם קֶשֶׁב, אֹזֶן.

דִּמְיוֹנָם מַרְחִיק נְדוֹד

אֱלֵי יַבֶּשֶׁת כְּלִילַת־הוֹד,

וְנִשְׁמָתָם סוֹעֶרֶת.

עוֹדוֹ דוֹאֶה עִם שׁוֹחֲרָיו

הַמָּקְסָמִים עַל כַּנְפֵי־דְרוֹר,

נוֹשְׂאָם הַרְחֵק, טוֹבְלָם בְּאוֹר

חַמַּת־חֲלוֹם זוֹהֶרֶת,

הֵצִיץ פִּתְאֹם בַּאֲרַשְׁתָּם

הַנַּעֲוָה – וַיִּבָּעֵת.

פִּתְאֹם הִשִּׂיג כַּמָּה עִוֵּת,

וְהֶעֱמִיק לִפְגֹּעַ.

אָז סָר צְחוֹקוֹ קוֹלוֹ נָדַם,

כְּנֵבל כֶּסֶף מִתְרוֹעֵעַ,

שֶׁבִּמְחִי־יָד, בִּילֵל גּוֹוֵעַ,

כָּל מֵיתָרָיו נִתָּקוּ.

עוֹד לַיְלָה עִם דְּכִי־גַלִּים

שָׁמְעוּ זְקֵנִים אֶת צְעָדָיו,

לְסוֹף נֶעְלַם מֵחֲסִידָיו

וְעִקְּבוֹתָיו אָבָדוּ.

אוּלָם בְּבֹקֶר לֹא עָבֹת

נִמְצָא עַל חוֹל הַחוֹף – כְּנָם

לְרוּחַ יוֹם, אַךְ בַּרְמִינַן,

יָשֵׁן שְׁנָתוֹ לָנֶצַח.

בְּשִׁיר קְבָרוּהוּ וּבְמִסְפֵּד,

בְּדֶמַע סָכוּ אֵבָרָיו;

שָׁפְכוּ גַּלְעֵד־צְדָפִים אַחֲרָיו –

הֲרֵיהוּ ‘תֵּל־הַשֶּׁמֶשׁ’.

כֹּה מִתְהַלֶּכֶת אַגָּדָה

מִפֶּה לְפֶה מִדּוֹר לְדוֹר,

עַל עֶלֶם־פֶּלֶא, שֶׁמֶשׁ־אוֹר

בְּפִי בְּנֵי־לוּז בָּאָרֶץ.

ג. מְצוּלוֹת

מאת

אליעזר כגן

וְיָם יֵשׁ הַמִּתְנַמְנֵם וְעֵר תָּמִיד,

כָּחֹל מֵעָל, צוֹהֵל, וּמְצוּלוֹתָיו שְׁחוֹרוֹת.

אָצִים גַּלָּיו בְּגִיל, מְנַעֲרִים רַעְמָה,

מִתְנוֹצְצִים בְּאוֹר קַרְנֵי חַמָּה זוֹהֶרֶת,

וּתְהוֹמוֹתָיו קָרוֹת וַחֲתוּמוֹת בְּסוֹד.

כְּרִישֵׁי־עֲנָק קַלִּים בָּן שׁוֹחֲרִים לַטֶּרֶף,

וַאֲלֻמּוֹת חַשְׁמַל חוֹצוֹת אָפְלָן כָּבֵד:

מָצְאוּ מִסְתּוֹר בָּן רַהַב וְנָחָשׁ בָּרִיחַ,

אֵימֵי אָדָם רִאשׁוֹן וְחֶרֶב גַּן־הָעֵדֶן.

בְּתַחְתִּיּוֹת צוּלָה מַלְכַּת הַתְּהוֹם שׁוֹכֶנֶת

וְאֶבֶן הַחָכְמָה בְּטַבַּעְתָּהּ מַבְרִיק.

יוֹשֶׁבֶת הַסִּבִּלָּה עַל כִּסֵּא אַלְמוֹג,

עֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת צוֹפוֹת לְמֶרְחַקִּים,

אֶת מַלְאָכֶיהָ מְשַׁגֶּרֶת, וְאוֹגֶרֶת

בְּסַבְלָנוּת־יוֹבְלוֹת פֵּרוּר אֱלֵי פֵּרוּר,

נִסְיוֹן־חַיִּים עִוֵּר מֵאָז זָע תָּא רִאשׁוֹן,

לִרְכוּשׁ עָצוּם וָרָב טָמוּן לְיוֹם מָחָר,

הַמִּסְתַּמֵּן חִוֵּר מֵעַרְפִלֵּי הַשַּׁחַר.

בְּלִי נֵזֶר לְרֹאשָׁהּ וְשֵׁבֶט בְּכַפָּהּ

מוֹשֶׁלֶת בְּהַצְנֵעַ מִנִּבְכֵי הַנֶּפֶשׁ,

וְזֶה שִׂכְלִי הַגֵּא – שָׁלִיחַ אַךְ עָלוּב,

לַבְלָר עָלוּב, כָּנוּעַ, מִתְרַבְרֵב לָעַיִן,

מַזְכִּיר מַדְפִּיס צַוִּים הַמֻּכְרָעִים בַּסֵּתֶר.

ד. הַצּוֹלֵל

מאת

אליעזר כגן

(בעקבות זלמן שניאור)

מִדּוּגָה נָעָה בָּרוּחַ

אֵי־מִי לִמְצוּלוֹת יָרַד.

כָּךְ שׁוֹקֵעַ בֹּקֶר־בֹּקֶר

הַדּוֹלֶה בִּשְׂכַר־הַפַּת.

צֵלַע יְרַקְרַק מִימִין לוֹ,

קוֹנְכִיּוֹת הָרוֹת־יְקָר –

אַךְ הַפַּעַם לֹא בְּאֵלֶּה

יְהָבוֹ הַדַּל מָכַר.

אֶל הַגַּיְא הוּא, הָלְאָה, מַטָּה,

בֵּין שִׁנֵּי אַלְמוֹג חִוֵּר.

פֶּתַע מִנְּבָכִים כָּרִישׁ בָּא:

‘אֵיךְ הִרְהַבְתְּ, בּוּעַת אֲוִיר?’

הַמַּעֲמַקִּים נֵעוֹרוּ

וְהִסְתַּחְרְרָה תְהוֹם.

מִצַּלְעוֹת כָּרִישׁ פָּצוּעַ

סֶרֶט דָּם נָגֹל אָדֹם.

הַצּוֹלֵל מוֹסִיף חֲתֹר עוֹד

בַּעֲקַלְקַלּוֹת עָרוּץ,

פֶּתַח מְעָרָה מַגִּיעַ –

אֹפֶל מִסְתּוֹרִין חָרוּץ.

כּוֹכַב־יָם עַל סַף הָאֹפֶל

בְּאֶצְבְּעוֹתָיו שׁוֹאֵג:

'נָא עֲצֹר בְּךָ, בּוֹטֵחַ,

הַנִּכְנָס אֵינוֹ חוֹרֵג.

תִּתְפַּקַּעְנָה רַקּוֹתֶיךָ,

וּלְבָבְךָ לֹא יַעֲצֹר!'

'אֶצְדָּעַי קְפִיצֵי פְּלָדָה הֵם,

וּלְבָבִי חָזָק מִצֹּר.'

לַמְּחִלָּה בְּבוּז חוֹמֵק הוּא,

אֶל הַחשֶׁךְ הָעִוֵּר.

הֶחָזֶה מֵעֹדֶף לַחַץ

מְחַשֵּׁב לְהִתְפּוֹרֵר.

אֲנָחָה אָזְנוֹ לוֹקַחַת,

זוֹ אֶנְקַת נַפְשׁוֹ הָעֵר.

הַמַּכְאוֹב הַמְלַוֵּהוּ

לֹא שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁל אַחֵר!

'הָהּ, רָחוֹק גָּבוֹהַּ חֶלֶד,

בַּנְּצוּלָה אֲנִי שָׁנִים.

אֵי אִמִּי, אִשָּׁה וָיֶלֶד,

הִלּוּלוֹת הַסַּפָּנִים?'

פֶּתַע אוֹרוּ נִטְלֵי־מַיִם

וְהוּפְזוּ מַעֲמַקִּים:

עַל זִיז סֶלַע מִתְנוֹצֶצֶת

מַרְגָּלִית הַמַּחְשַׁכִּים.

פִּיו פָּעַר הֲמוּם־הַפֶּלֶא

לִבְשׂוֹרַת הַנִּצָּחוֹן.

צָהֳלָה – פֻּרְקַן הַסֵּבֶל –

אֹשֶר בָּהּ וַאֲבַדּוֹן.

הַסִּירָה נָעָה בָּרוּחַ,

מַחְלִיקָה עַל פְּנֵי תְהוֹם;

אֲרוּחָה בְּסַל קָלוּע,

וּמַשׁוֹט אָבֵל יָתוֹם.

ה. קְטָבִים

מאת

אליעזר כגן

עַל שְׁנֵי קָטְבֵי חֶלְדִּי שְׁלָגִים וְקֶרַח־עַד.

שָׁם זְהָרִים חִוְרִים וְחשֶׁךְ עִדָּנִים.

נְשִׁימָתְךָ מַכְאִיב הַכְּפוֹר בְּסִכּוֹתָיו,

חוֹרֵק מִתַּחְתְּךָ הַמָּוֶת הַלָּבָן.

גּוּשִׁים רָמִים שֶׁל קֶרַח מִזְדַּקְרִים אֶל עָל

בְּחוֹד שִׁנֵּי־גָבִישׁ וּבְגַרְזִנֵּי זְכוּכִית,

בְּלַעַג תִּתָּקֵּל וּבְמַשְׂטֵמָה צְחוֹרָה;

וְקֶרֶן־אוֹר רוֹטֶטֶת כִּי תִּתְעֶה לַצִּיר,

תְּתַּר הַקֶּרֶן וְתָנוּס נִכְוֵית מִקֹּר

אֶל כָּל שֶׁחַם, גָּמִישׁ, יָרֹק, מַכֶּה גַּלִּים.

רוֹבְצִים סַלְעֵי מָגוֹר עַל מְצוּלוֹת־עֵיפָה,

צוֹפִים בְּעַקְשָׁנוּת לְכָל כִּשְׁלוֹן חַמָּה,

לִמְצֹא שָׁעָה כְּשֵׁרָה הָפֵק מְזִמָּתָם –

הָצֵף עוֹלָם בִּכְפוֹר וּשְׁטֹף בְּקַרְחוֹנִים.

אִם כֶּתֶם יִגָּלֶה בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מַעְלָה,

יִשְׂתָּעֲרוּ בְּזַעַם עַל תִּבְלִי הַדַּל,

וּמֶלֶך הַצָּפוֹן אֶת סוּפוֹתָיו יִנְהַג

לִכְבֹּל יָדַי בְּקֶרַח וְדָמִי לַקְרִישׁ,

לַחְנֹק כָּל רֶגֶשׁ עֵר, נְשִׁימָתִי לִסְתֹּם.

הִנֵּה נָתוּן אֲנִי בְּתַכְרִיכֵי שְׁלָגִים –

הַאִם עוֹדֶנִּי חַי, אוֹ אִם קָפָאתִי כְבָר?

הֶמְיָה בְּצַלְעוֹתַי – דָּפְקִי לֹא נָח עֲדַיִן,

עוֹד יוֹם־תְּחִיָּה נָכוֹן לִי! יִתְאוֹשֵׁשׁ חַרְסִי,

יַחְלִים מִמַּכָּתוֹ, יָקוּם וְיִגְאָלֵנִי.

רְאֵה, הַקַּרְחוֹנִים נָסִים מִכִּידוֹנָיו

הַמַּבְרִיקִים בְּפָז, מִתְנוֹצְצִים בִּמְעוּף,

בּוֹכֶה הַחֹרֶף מֵאֵימַת חִצָּיו יוֹקְדִים,

נִכְנָע הוֹלֵךְ לַשְּׁבִי – נִגָּר לַעֲמָקִים.

אָבִיב חָדָשׁ הִגִּיעַ! שׁוֹשַׁנַּי הֵנֵצוּ,

הִצְהִיבוּ רִמּוֹנַי וְתַפּוּחַי הִבְשִׁילוּ.

אַךְ לֹא לָנֶצַח חֹסֶן: קַיִץ בָּא וְגָז.

פִּרְיִי נוֹשֵׁל, נוֹשְׁרִים עָלַי וְחֹרֶף בָּא.

אוּלָם כָּל־עוֹד לִי שֶׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים מֵאִיר

וְלֵב רָעֵב, שׁוֹקֵק, הַמְפַעֲמֵהוּ שִׁיר –

בּוֹאוֹ לֹא יְחִתֵּנִי. אַךְ גַּם זֹאת יָדַעְתִּי:

סְתָוַי שָׁנָה־שָׁנָה הוֹלְכִים וַאֲרֻכִּים,

הָאֲבִיבִים הוֹלְכִים קְצָרִים מִדֵּי שָׁנָה,

וְחֹרֶף מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא שֶׁאֵין לוֹ חֲלִיפָה –

לִבִּי קִרְבִּי גוּשׁ שַׁיִשׁ יֵהָפֵךְ אַף הוּא,

צוּר־בְּדֹלַח שַׁלְאֲנָן לְעוֹלָמִים קָפוּא.

ו. שִׁיר־הַשִּׁירִים

מאת

אליעזר כגן

מִמְּחִיאוֹת־כַּף וּתְרוּעַת־גִּיל

עוֹדָהּ סוֹאֶנֶת עִיר;

הָאֲבוּקוֹת מְהַבְהֲבוֹת,

וּצְחוֹק נִשָּׂא וָשִׁיר.

רַק הוּא, שְׁלֹמֹה, רַק בֶּן־דָּוִד,

חוֹמֵק קִרְיָה צוֹהֶלֶת,

בַּחֲדָרִים מְפֹאָרִים

הַנֶּפֶשׁ מִתְאַבֶּלֶת.

הַצְּחוֹק נָדַם כְּבָר וְהַשִּׁיר,

כָּבוּ הַמְּאוֹרוֹת;

כִּנּוֹר אֶחָד עוֹדוֹ רוֹגֵשׁ,

מֵיתְרֵי נְעִים־זְמִירוֹת:

‘אוֹדֶה ה’ בְּכָל לִבִּי,

אֲסַפְּרָה נִפְלָאוֹת.'

מְגִלַּת־קְלָף פּוֹרֵשׂ שָׁלֹּמֹה,

טוֹבֵעַ לַבָּאוֹת:

'דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן־דָּוִד

מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם.

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֶבֶל

תַּחַת הַשָּׁמַיִם.'

שִׁבְעָה יָמִים פָּרוּשׁ מֵחֶלֶד,

הוֹגֶה בָּאֲמָרִים.

בּוֹכָה בְּקוֹל אִמּוֹ בַּת־שֶׁבַע,

הָאָב – בַּמִּסְתָּרִים.

עִם שַׁחַר יוֹם שְׁמִינִי חָתַם:

‘כִּי זֶה כָּל־הָאָדָם,’

וְלַשָּׂדוֹת יָצָא לָשׂוּחַ

פָּצוּעַ, מְיֻתָּם.

אֵי־מִי גוֹלֵשׁ בְּשִׁיר מֵהָר

אַחַר גַּלֵּי־כְבָשִׂים –

הַאִם מַלְאַךְ שְׁחָקִים רוֹנֵן

יוֹרֵד מִן הָרְכָסִים?

'חַכִּי לִי וְאֶשְׂבַּע זִיוֵךְ,

נַפְשִׁי זָקְנָה בְּלִי עֵת.'

'מַמְתִּין לִי עֹפֶר־אַיָּלִים,

אַתָּה חִוֵּר כַּמֵּת.'

‘מַה שְׁמֵךְ עַלְמָה, וְשֵׁם דּוֹדֵךְ?’

‘הַשּׁוּלַמִּית וּקְנָז.’

‘אַפֶּדֶן שַׁיִשׁ לָךְ אֶבְנֶה.’

‘אָשְׁרֵנוּ טִירַת־פָּז.’

'בִּרְכַּת שַׁדַּי עַל רָאשֵׁיכֶם,

הַשּׁוּלַמִית וּקְנָז.'

'הֱיֵה בָּרוּךְ! הָאַהֲבָה

לֹא תְסֻלָּא בְּפָז.'

לְאַרְמוֹנוֹ שָׁב בֶּן־הַמֶּלֶךְ

שׁוֹגֶה בַּחֲלוֹמוֹ;

שׁוֹטֵחַ גְּוִיל חָדָשׁ, פּוֹתֵחַ:

‘שִׁיר הַשִּׁירִים לִשְׁלֹמֹה.’

ז. מוֹנָדָה

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי עוֹלָם מָלֵא בְּתוֹעֲפוֹת הַקּוֹסְמוֹס,

גַּלְגַּל יְסוֹד מַזְהִיר בְּמַעַרְכוֹת הַנֵּצַח,

וְטַבַּעְתִּי אִם תִּנָּתֵק מֵהַשַּׁלְשֶׁלֶת –

יֵצְאוּ מִמְּסִלָּתָם הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם.

אֲבָל בּוֹדֵד אֲנִי, גַּלְמוּד כְּכָל כּוֹכָב.

קְשׁוּרִים גָּרְמֵי רָקִיעַ: זֶה בָּזֶה אָחוּז,

סוֹחֵב עִמּוֹ בָּעֹל כְּשׁוֹר רָתוּם לְשׁוֹר:

אוּלָם כּוֹאֵב לְחוּד, בְּשִׂמְחָתוֹ יָתוֹם,

בַּחֲזוֹנוֹ חוּכָא, בִּשְׁאֵלוֹתָיו סָתוּם.

כִּי כָּל לֵבָב מוֹנָדָה, בְּלִי חַלּוֹן וָפֶתַח,

בְּלִי גֶשֶׁר מַעֲבָר נָטוּי עַל פְּנֵי בְּלִימָה,

חוֹצָה בֵּין אָב לְבֵן, בֵּין בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ,

וְאֵין שָׂפָה אַחַת לִשְׁתַּיִם נִפָשׁוֹת.

שִׁיר בֵּינַיִם

מאת

אליעזר כגן

הַפַּעֲמוֹן סָדוּק וְצֶרֶם בִּצְלִילָיו:

הַהִלּוּלָא – חוּכָא, הַצַּעַר – אִטְלוּלָא.

הַסֶּדֶק עוֹד סָמוּי, וּמְאַחֵז עֵינַיִם,

לְפֶתַע יִבָּעֶה וְיַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.

סחיש

מאת

אליעזר כגן

[עַל מִטָּתִי שָׂרוּעַ]

מאת

אליעזר כגן

עַל מִטָּתִי שָׂרוּעַ

אֲנִי מוֹנֶה שָׁעוֹת.

בַּחוֹף לִבִּי פָּגוּעַ

סוֹבֵב עַל הַגְּבָעוֹת.

מַבְהִיק מִצְּחוֹר יָצוּעַ,

שְׁמוּרוֹתַי לֵאוֹת –

בַּסַּהַר לֵב פָּצוּעַ

מַכְתִּים אֶת הַחוֹלוֹת.

[מֵטִיחַ רוּח]

מאת

אליעזר כגן

מֵטִיחַ רוּח־מַעֲרָב

לַחוֹף מַפְּלֵי־גַלִּים;

עֵינַי דּוֹמְעוֹת, וּבַמֶּרְחָב

הַכֹּל נִסְעָר, אַלִּים.

נִכְנָף בַּמְּעִיל, רוֹעֵד מִקּוֹר –

מִשְׁאֲלוֹתַי צְנוּעוֹת:

מַחְסֶה מִגֶּשֶׁם וּמִסְתּוֹר,

וְאָח לָאֶצְבָּעוֹת.

[שָׁטַפְתְּ חַדְרִי]

מאת

אליעזר כגן

שָׁטַפְתְּ חַדְרִי, עִטַּרְתְּ וְרָדִים,

וְאַתְּ גּוּפֵךְ בּוֹ וֶרֶד חַי.

לְרֹךְ כָּזֶה, עֶדְנָה וָאוֹר –

אֵינִי רָגִיל, כַּדַּאי.

נִכְחִי, לַבָּא, בּוֹשָׁה הוֹפַעַתְּ

בַּפֶּתַח בְּסִינָר יָשָׁן.

הֲגַם תַּצְלִיחִי שְׁטֹף הַנֶּפֶשׁ,

לַפְרִיחַ בּוֹ שׁוֹשָׁן?

[אֲנִי בּוֹחֵן כִּוּוּן הָרוּחַ]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי בּוֹחֵן כִּוּוּן הָרוּחַ

עַל־פִּי נִדְנוּד אָמִיר נֶחְרָד;

סַקְרָן סוֹפֵר כּוֹכְבֵי הָעֶרֶב,

אוּלַי אָסַף נָגְהוֹ אֶחָד.

מַה לִּי נְתִיב מַשַּׁב־הָרוּחַ,

כּוֹכָב סוּמָא שֶׁנִּסְתַּלֵּק?

לִבִּי אֵלַיִךְ, אַחֲרַיִךְ,

וּבִלְעָדַיִךְ – שַׁחַר רֵיק.

[כֹּה צָחוֹר]

מאת

אליעזר כגן

כֹּה צָחוֹר, שָׁקוּף הָאשֶׁר,

שֶׁאֵינִי מֵהִין בּוֹ גַעַת;

בְּרַקֶּפֶת שְׁטוּפַת גֶּשֶׁם

הַנְּשִׁיקָה פּוֹגַעַת.

חֶרֶשׁ מַבִּיטוֹת עֵינַיִם,

בֶּחָזֶה כִּנּוֹר תּוֹבֵעַ;

הָהּ, אֵלִי, מִשֶּׁפַע נֹגַהּ

לְבָבִי גּוֹוֵעַ.

[אֵלִי, אַמְּצֵנִי נָא]

מאת

אליעזר כגן

אֵלִי, אַמְּצֵנִי נָא

לְהִתְכַּחֵשׁ לַלֵּב,

בִּמְקוֹם דִּבְרֵי חִבָּה –

לְהֵרָאוֹת שָׁלֵו.

בִּמְקוֹם בְּקֹצֶר רוּחַ

‘מָתַי שׁוּב אֲבַקֵּר,’

לוֹמַר ‘שָׁלוֹם’ בַּזְּמָן,

וְצֵאת כְּמִתְנַכֵּר.

[הַכֹּל הָיָה בְּדֵי לָצוֹן]

מאת

אליעזר כגן

הַכֹּל הָיָה בְּדֵי לָצוֹן,

תָּמוּהַ וְנִמְהָר;

מִלְּבַר בַּת־צְחוֹק, שְׁנִינוּת לָשׁוֹן,

מִלְּגַו כְּאֵב נֶעְכָּר.

אֲשֶׁר הָיָה – בָּרוּךְ יִהְיֶה,

בָּרוּךְ אַף שֶׁעָבַר.

חָזַרְתִּי לְחוּלִין שֶׁל יוֹם

רָגוּעַ וּמְבֻגָּר.

[אֲנִי יָשֵׁן וָעֵר]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי יָשֵׁן וָעֵר,

הוֹזֶה, וְאַף לֹא זֶה,

וַאֲבָנִים כְּבֵדוֹת

עָקוֹת עַל הֶחָזֶה.

יָדַעְתִּי אֶתְעוֹרֵר –

אַךְ מִי יָעִיר מִשְּׁנָת?

הַנְשִׁיקָתֵךְ חַמָּה,

אוֹ סַכִּינֵךְ הַחַד?

[חָלַמְתִּי שֶׁמַּתְּ]

מאת

אליעזר כגן

חָלַמְתִּי שֶׁמַּתְּ, עֲנוּגָה וְחִוֶּרֶת

שָׁכַבְתְּ עַל יָצוּעַ צָחוֹר.

רֹאשֵׁךְ הָאָצִיל צַמָּתֵךְ מְעַטֶּרֶת,

עֲבֻתָּה וּמַבְהֶקֶת בִּשְׁחוֹר.

יָדַיִךְ שְׁקוּפוֹת נָחוֹת לְצִדַּיִךְ,

רִיסַיִךְ כֵּהִים וּכְבֵדִים.

רַק אֶמֶשׁ הִכַּרְתִּי עֶדְנַת חֲסָדַיִךְ,

לַבֹּקֶר נוֹשֵׂא מִסְפַּדִי.

נִגָּרוֹת מֵעֵינַי וְנוֹשְׁרוֹת הַדְּמָעוֹת,

דִּמְעוֹת תַּחֲנוּן רוֹטְטִים:

'בְּיָדְךָ, אֱלֹהִים, לְהָמִית וּלְהַחְיוֹת,

בָּרוּךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים.'

פִּתְאוֹם וּפָנַיִךְ הִוְרִידוּ קַלּוֹת –

נֶעֶתְרָה תְפִלָּתִי בְּעִתָּהּ!

הוֹשַׁטְתִּי אֵלַיִךְ זְרוֹעוֹת שׁוֹאֲלוֹת

אַךְ, אוֹיָה, רֵיקָה הַמִּטָּה!

[אַל תִּפְחֲדִי]

מאת

אליעזר כגן

אַל תִּפְחֲדִי, אַיֶּלֶת,

פֶּן יִגָּלֶה הָרָז –

בְּרִית־הַלְּבָבוֹת בֵּינֵינוּ,

אֵין לָהּ טַבַּעַת פָּז.

רוּחַ עַרְבִית קִדַּשְׁתָּהּ,

סַהַר אִלֵּם הָעֵד;

אַף הַנְּשִׁיקָה אֹרַסְתְּ בָּהּ –

כָּל קִיּוּמָהּ בַּהֵד.

[כְּשֶׁאֵינֵךְ]

מאת

אליעזר כגן

כְּשֶׁאֵינֵךְ, אֲנִי חוֹרֵז

שִׁירִים, שִׁירִים, שִׁירִים.

בְּנוֹכְחוּתֵךְ הֵם עַם לוֹעֵז,

אִלְּמִים וַעֲרִירִים.

אוּלָם לִבִּי, שִׁכּוֹר זָקֵן,

מַה־לּוֹ לַנֶּעְדָּרִים?

נְשִׁיקָתֵךְ לְאִישׁ מִסְכֵּן –

הַטּוֹב שֶׁבַּזְּמָרִים.

בָּארוֹק

מאת

אליעזר כגן

אוֹתָהּ גָּלַף אָמָּן גָּדוֹל,

אִם־כִּי בְּחִפָּזוֹן.

הוּא לֹא הִקְפִּיד עַל דָּא וְהָא –

שִׁכּוֹר מֵהָרַעְיוֹן.

עֵינַיִם, מֵצַח וְגִזְרָה,

חָזֶה מוּרָם בְּלִי־מֹרֶךְ –

הַשְּׁאָר זוּטוֹת וַהֲבָלִים,

כַּדַּאי אֵינֶנּוּ טֹרַח.

אוּלָם אוֹתָךְ פָּסַל פֶּדַּנְט:

כָּל אֶצְבַּע מְחֻטֶּבֶת!

הָאֹזֶן, הַסַּנְטֵר, הָעוֹר,

הָרֶגֶל הַמְשֻׁנְהֶבֶת!

בְּמַעֲשֶׂה אָמָּן חוֹשֵׁב

חָשַׁקְתִּי וּבְמָעוּף;

יֵשׁ שְׁתַּיִם נְקִישׁוֹת מִכְחוֹל

צוֹפְנוֹת קִרְבָּן כָּל־טוּב.

[בֵּין שְׁנֵי טוּרֵי בְּרוֹשִׁים]

מאת

אליעזר כגן

בֵּין שְׁנֵי טוּרֵי בְּרוֹשִׁים, בִּשְׁבִיל עָפָר,

זוֹחֵל צִלִּי בְּמַעֲלֵה הַכְּפָר,

בְּטַלִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת עָטוּ פָנִים,

לְבַל יִרְאוּ בְּעֶלְבּוֹנִי הַמָּר.

[נִכְנַסְתְּ לְכִלְאִי]

מאת

אליעזר כגן

נִכְנַסְתְּ לְכִלְאִי מֵרְצוֹנֵךְ הַטּוֹב,

עָלַיִךְ סָגַרְתְּ שְׁעָרִים.

אוֹתָךְ לֹא קָנִיתִי בְּכֶסֶף עָקֹב,

בִּבְדִיחָה, בְּשִׁירִים נִבְעָרִים.

הִשְׁלַכְתְּ יְהָבֵךְ עָלַי הַנִּכְאָב

בְּאשֶׁר, עֹנִי וּבְגִידָה.

הָיִית לִי שִׁפְחָה, שׁוֹט־יָהּ וְכֹכָב,

הָיִית לְמוֹתָר וִיחִידָה.

[לִכְשֶׁהוֹדִיעוּ לִי]

מאת

אליעזר כגן

לִכְשֶׁהוֹדִיעוּ לִי עַל כָּךְ,

הוֹסַפְתִּי צְחֹק וּרְקֹד;

הֵרַקְתִּי שְׁאֵרִית הַכּוֹס,

וְאַף בִּקַּשְׁתִּי עוֹד.

אוּלָם בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתִי –

עָמַד הַלֵּב מִדְּפֹק.

וְהַדְּמָעוֹת פָּרְצוּ בָּאֹפֶל

כְּמֵעֵינֵי תִינוֹק.

[הַכֶּלֶב הִכִּירַנִי]

מאת

אליעזר כגן

הַכֶּלֶב הִכִּירַנִי, יִבֵּב וְהִשְׂתָּעֵר,

וְהִיא עָבְרָה נִכְחָה וּמַבָּטָהּ עִוֵּר –

אֵינָה רוֹאָה דָבָר, אֵינָה זוֹכֶרֶת כְּלוּם.

אֲנִי מַחֲלִיק עַל רֹאשׁ הַכֶּלֶב, וְעוֹבֵר.

בִּטְרוֹכֵיאִים קַלֵּי־רֶגֶל

מאת

אליעזר כגן

בִּטְרוֹכֵיאִים קַלֵּי־רֶגֶל

מְחוֹלֵל עָצְבִּי שָׁחוֹר;

טַ־טַ, טַ־טַ! אֵין כָּמוֹהוּ;

וְשִׁנָּיו שֶׁנְהָב צָחוֹר.

מְסוֹבֵב מִלְּעֵיל בְּלִי־הֶרֶף,

הַפְסָקָה מִלְּרַע מַטְעִים;

וּמַמְשִׁיךְ בִּקְפִיצוֹת־דֶּרֶךְ

עַד יִפֹּל חֲסַר־אוֹנִים.

[נִפְרַדְנוּ כָּךְ]

מאת

אליעזר כגן

נִפְרַדְנוּ כָּךְ, כְּאִלּוּ כְּלוּם,

כְּאִלּוּ מַה־בְּכָךְ:

'שָׁלוֹם, רִכְסִי כַּפְתּוֹר הַמְּעִיל –

הָרוּחַ קַר וָלַח.'

כְּשֶׁפָּנִינוּ לְאָחוֹר,

פִּתְאֹם עוֹלָם חָשַׁךְ;

אֵין כְּלוּם, לֹא אוֹר, לֹא קוֹר,

רַק מַחֲנָק, מַחֲנָק.

[הַאִם אֵצֵא לִמְצֹא]

מאת

אליעזר כגן

הַאִם אֵצֵא לִמְצֹא

אֶת זֹאת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי,

וְעַל אָזְנָהּ אֶלְחַשׁ

מִלִּים אֲשֶׁר הִשְׁכַּחְתִּי?

הַכֹּכָבִים בָּרוֹם

אוּלַי יַגִּידוּ ‘כֵּן’,

אַךְ בִּשְׂפָתַיִךְ אַתְּ

הַלַּעַג יִסְתַּמֵּן.

אֲשֶׁר קָרָה – נֶחְרַץ,

הָיָה לְעוֹלָמִים,

הַסַּהַר הִתְחַמֵּק,

בּוֹכִים הָאֳרָנִים.

[לַיְלָה, אֹפֶל]

מאת

אליעזר כגן

לַיְלָה, אֹפֶל אֵין־גְּבוּלוֹת

וְרַק הֶמְיָה נִצַּחַת.

אֵימָה קְרֵבָה מֵעֵבֶר יָם,

הוֹלֶכֶת וְצוֹמַחַת.

אֲנִי מִחוּץ לְכָל גְּבוּלוֹת,

הֶפְקֵר לְבַלָּהוֹת.

בָּאֲפֵלָה חִידוֹת לִבִּי

עַל פִּתְרוֹנָן בּוֹהוֹת.

[לַיְלָה, סַהַר]

מאת

אליעזר כגן

לַיְלָה, סַהַר, הָס בָּעֵמֶק,

וּבְנַפְשִׁי נֵעוֹר הַשַּׁחַץ:

תִּנְשָׁמוֹת נוֹשְׁמוֹת בְּחֶנֶק,

וְתַנִים – יְלֵל וָפַחַד.

בֵּין הָאֳרָנִים פּוֹסְעוֹת אַט

חֲתוּלוֹת מְחֻשְׁמַלּוֹת,

וּבַזִּים צוֹרְחִים עָטִים שָׁם

עַל יוֹנַי הַמֻּבְהָלוֹת.

אֵימָתַי יַפְצִיעַ שַׁחַר,

וְתָגֹז סוֹף־סוֹף אֵימָה?

גּוֹזָלַי יַצִּיל מִטֶּרֶף,

וְיִסֹּךְ עָלַי שֵׁנָה.

[מְפַעְפַּעַת וּמְחַלְחֶלֶת]

מאת

אליעזר כגן

מְפַעְפַּעַת וּמְחַלְחֶלֶת

בִּי אֵיבָה שְׁחוֹרָה מִשְּׁחוֹר.

יוֹם וְלַיְלָה מְפַעֶמֶת

מַתְסִיסַתְנִי כַּשְׂאוֹר.

יַנְשׁוּפִים וְעַרְפָּדִים –

אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי לָאוֹר?

לֹא יֵדַע לִבִּי מָנוֹחַ,

כָּל־עוֹד־לֹא אָשְׁרֵךְ אֶקְבֹּר.

[צָמוּד לְחֶבֶל]

מאת

אליעזר כגן

צָמוּד לְחֶבֶל מִשְׁתַּלְשֵׁל

בְּאֶצְבְּעוֹת מוֹרָא,

נִגְלֵיתִי לְעֵינַי בַּלֵּיל

בִּבְאֵר־תְּהוֹם שְׁחוֹרָה.

מַשַּׁק־כָּנָף אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

צִחְקוּק מַבְהִיל שֶׁל שֵׁד.

אֵי־מִי מַבָּט אָדֹם קוֹלֵעַ,

וּבְכִי עוֹלֶה כְּהֵד.

קִרְבִּי אֵימָה חִוְּרָה רוֹעֶדֶת,

וּמִסְּבִיבִי הַלּוֹט:

קָצָר הַחֶבֶל מִלָּרֶדֶת,

רָפִיתִי מֵעֲלוֹת.

בַּתְּחִיָּה

מאת

אליעזר כגן

קוֹל שׁוֹפָר אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

קוֹל קוֹרְאֵנִי לִתְחִיָּה.

שְׁמוּרוֹתַי אֲנִי פּוֹקֵחַ,

מִתְרוֹמֵם, נִשְׁמָע לְיָהּ.

מְעֻטָּף טַלִּית נִרְקֶבֶת

בָּאתִי בֵּין שָׁרֵי הַלֵּל:

'הַרְאִיתֶם אֶת הַנִּלְבֶּבֶת,

שֶׁסָּתְמָה עָלַי גּוֹלֵל?'

'לֹא רָאִינוּ הַנִּלְבֶּבֶת,

לֹא יָדַעְנוּ מִי־הִיא, מָה.

שָׂא עֵינֶיךָ אֶל הַפֶּלֶא,

הִצְטָרֵף אֶל הָרִנָּה.'

'אֵין־לִי קוֹל וְאֵין־לִי שֵׁמַע,

לֹא רוֹאֲנִי פֶּלֶא, אוֹר.

הַחְזִירוּנִי אֶל הַקֶּבֶר,

אֶשְׁתַּטֵּחַ שׁוּב בַּבּוֹר.'

בָּרְאִי

מאת

אליעזר כגן

בלדה

לְמַרְגְּלוֹת הָרִים

רוֹגַעַת הַכִּנֶרֶת;

בַּמַּיִם נַעֲרָה

אֶת קְלַסְתֵּרָהּ שׁוֹחֶרֶת.

אָרְכוּ מֻטּוֹת הַצֵּל,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, רַד לַיְלָה –

הַנַּעֲרָה, בָּרְאִי

יָפְיָהּ לַחְמֹד לֹא־דַי לָהּ:

'אֲנִי שׂוֹנֵאת כִּעוּר,

וּמִזִּקְנָה סוֹלֶדֶת,

וּמִי יִתְּנֵנִי נֶצַח

בְּיָפְיִי עוֹמֶדֶת!'

עוֹדָה תְּפִלָּה, שׁוֹמְעָה הִיא

מֵהַכִּנֶּרֶת קוֹל:

'אֲנֵי מִמֵּךְ אֶמְנַע

זִקְּנָּה, כִּעוּר וּשְׁכוֹל.

רַעֲנַנָּה, זוֹהֶרֶת

תִּחְיִי בַּזִּכָּרוֹן,

בַּזִּיו שֶׁנִּתְגַּלֵית

בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן.'

לְמַרְגְּלוֹת הָרִים

נוֹצֵץ רְאִי־כִנֶּרֶת;

הַנַּעֲרָה אֵינֶנָּה,

בַּלָּדָה לָהּ מִשְׁמֶרֶת.

[הָיָה כָּאן שְׁבִיל]

מאת

אליעזר כגן

הָיָה כָּאן שְׁבִיל בֵּין שִׁבֳּלִים,

דָּרַכְתִּי עֶרֶב־עֶרֶב.

הוֹבִיל הַשְּׁבִיל לַכְּפָר, לִצְרִיף,

לְנַעֲרָה אוֹהֶבֶת.

מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה הַסַּהַר

אֶת צְעָדַי לִוָּה;

צִלִּי, כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן,

נָחַנִי בִּמְשׁוּבָה.

הַשְּׁבִיל נֶחְרַשׁ, הַצְּרִיף פֹּרַק,

הַנַּעֲרָה נִשְּׂאָה.

לְעֵין יָרֵחַ מִתַּמֵּם

רוֹבֵץ כַּלְבִּי, לֹא זָע.

[שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים]

מאת

אליעזר כגן

שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים בְּצַד הַדֶּרֶךְ

הִתְאַהֲבוּ זֶה בָּזֹאת.

כְּבָר דִּבְּרוּ, סִפְּרוּ הַשְּׁנַּיִם

עַל הַכֹּל יָכוֹל לִהְיוֹת.

שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים בְּצַד הַדֶּרֶךְ

נִצָּבִים דּוּמָם, אִלְּמִים:

בְּיָרֵחַ, שֶׁמֶשׁ, תְּכֵלֶת

דָּשׁוּ אֶלֶף פְּעָמִים.

רַק כִּנְשֹׁב מִיָּם הָרוּחַ,

הָרוֹעָה הַשִּׁבֳּלִים –

מְפִיגִים הַשִּׁעֲמוּם הֵם

בְּשִׂיחָה עַל הָאַקְלִים.

אימה וזמר

מאת

אליעזר כגן

תֹּפֶת /מבחר

מאת

אליעזר כגן

א

גַּלֵּי קְטִיפָה רַכִּים עוֹזְבִים בְּנַחַת

דָּפְנֵי הַכִּנּוֹרוֹת הַנִּרְעָשִׁים,

וּמְצִיפִים בְּחֶדְוָה נֶאֱנַחַת

אוֹתִי וּבְחִירָתִי הַנִּרְגָּשִׁים,

הַנִּשָּׂאִים בְּקֶצֶב הַתִּזְמֹרֶת

דְּבֵקִים, מְזֻכָּכִים וּמַחְרִישִׁים.

מִבְּלוֹרִיתָהּ אֲנִי שׂוֹכֵר הַקְּטֹרֶת,

וּמַבָּטִי, מֵעַל רָאשִׁים נָעִים,

לְמֶרְחַקִּים שָׁלוּחַ בַּסְּחַרְחֹרֶת.

אַךְ, הָהּ, מִי שָׁם נִצָּב בֵּין הַבָּאִים

חִוֵּר כַּמֵּת, עֵינָיו גַּחֲלֵי־אֵשׁ,

מוּרָם מֵעָם, עָטוּף בְּלוֹאֵי קְרָעִים?

אֶת צְעָדַי מַדּוּעַ זֶה בּוֹלֵשׁ?

עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי אִישׁוֹנִים

קוֹדְרִים כָּל־כָּךְ וְצַו כָּזֶה חוֹלֵשׁ!

מַה הֵם רוֹצִים, תּוֹבְעִים, הָאַלְמוֹנִים?

בַּאֲזִקִּים כּוֹבְלִים אֶת שְׁעָלָי

(צְמַרְמֹרֶת אֲחָזַתְנִי, אֵין־אוֹנִים,)

קוֹרְאִים בְּרֶמֶז וּמְצַוִּים: ‘אֵלַי!’

יָדַי הַמְחַבְּקוֹת צוֹנְחוֹת כְּבֵדוֹת,

סַהֲרוּרִי הִסַּעְתִּי אֶת רַגְלַי

אֶל דֶּלֶת הָאוּלָם, אֶל פְּנֵי הַדְּמוּת.

בְּלֵב קָפוּא אֲנִי צוֹעֵד נִבְעָת,

וְנִכְחוֹ נִצָּב בְּרֹאשׁ שָׁמוּט,

כְּמִי שֶׁבִּגְנֵבָה נִתְפַּס בַּיָּד.

אָז מִתְנַכֵּר פִּתְאֹם, וּבְלַחַשׁ־תָּם

שְׂפָתַי פָּתַחְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אַט:

‘מַדּוּעַ זֶה קְרָאתַנִי, בֶּן־אָדָם?’

עַל כָּךְ עָנַנִּי בְּצַוָּאר זָקוּף,

בְּהַבְלִיטוֹ חָזֶה עָקֹב מִדָּם:

‘אֲנִי זְקַן גֶּטּוֹ וַרְשָׁא, – צֶ’רְנְיַקּוֹב!’

נִרְעָשׁ, לֹא עוֹד הִרְבֵּיתִי לְמַלֵּל –

בִּכְנַף בִּגְדּוֹ אָחַזְתִּי הָרָקוּב,

וּמַחְרִישִׁים יָצָאנוּ אֶל הַלֵּיל.

ב

בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג אָנוּ צוֹעֲדִים,

אֲנִי וּוִרְגִּלְיוּס שֶׁלִּי, בְּלִי אֹמֶר;

אֲנִי עָיֵף, רָצוּץ, אֲחוּז פְּחָדִים,

וְהוּא קוֹדֵר, נֻקְשֶׁה, נִשָּׂא כַּתֹּמֶר,

תּוֹמֵךְ בִּי בִּימִינוֹ בַּל אֶכָּשֵׁל.

פִּתְאֹם עָמַד, נָטָה זְרוֹעוֹ וַיֹּאמֶר:

‘הַבִּיטָה, בֶּן־אָדָם, וְדֹם כָּאֵל.’

לִכְשֶׁנָּשָׂאתִי עַיִן לְפָנִים,

עָצַר דָּמִי מִזְּרֹם וָאֶתְחַלְחֵל:

מוּלִי בְּתוֹךְ גָּדֵר שֶׁל כִּידוֹנִים,

חִוְרֵי־פָּנִים וַעֲרֻמִּים מִבֶּגֶד,

פְּרוּעֵי־שֵׂעָר חוֹפְרִים שׁוּחוֹת זְקֵנִים.

כּוֹרִים שׁוּחוֹת בִּזְרוֹעַ מְצֻמֶּקֶת,

וּמַבָּטָם קָפוּא כְּקֶרַח קַר,

חוֹפְרִים קְבָרִים לְעֵין־שְׁחָקִים חוֹרֶגֶת.

עוֹלִים מִבּוֹר אִתִּים גְּדוּשֵׁי־עָפָר,

יוֹרְדִים וְשׁוּב עוֹלִים וְנִשְׁפָּכִים,

מִפַּחַד צְחוֹק פָּרוּעַ וְאַכְזָר,

מִנֹּגַהּ מַגָּפַיִם מְצֻחְצָחִים,

מִמּוֹרָא קַת גַּסָּה וְחֹד פִּגְיוֹן,

מֵאֲפֵלַת לֹעוֹת רוֹבִים דְּרוּכִים.

בְּמֶרְחַק־מָה תַּחַת מִשְׁמַר־זָדוֹן,

בְּכֻתָּנְתָּם, קְהַל זְקֵנִים, נָשִׁים

מִצְטוֹפְפִים בְּחִיל כְּעֵדֶר צֹאן;

מֵהֶם הִצְנִיחוּ רֹאשׁ וּמַחְרִישִׁים,

מֵהֶם בְּקוֹל חָנוּק נוֹשְׂאִים קִינוֹת,

מֵהֶם חִיּוּךְ עַל פְּנֵיהֶם הַכְּמוּשִׁים.

הִנֵּה תְפִלָּה עוֹלָה בְּלֹא טִינוֹת,

הִנֵּה קְלָלָה נִשֵּׂאת וְיָד אוֹיֶבֶת,

פֹּה שְׂעָרוֹת הוֹלְכוֹת וּמַלְבִּינוֹת.

מֻכַּת תִּמְהוֹן וָחֵת עֵינִי אוֹרֶבֶת,

בּוֹלֶשֶׁת כָּל עִוּוּת, כָּל הֹלֶם־לֵב –

וְהַיְשִׁישִׁים כּוֹרִים מֻכֵּי צַהֶבֶת.

‘הַגִּידָה לִי’ – פּוֹנֶה אֲנִי כּוֹאֵב

אֶל מוֹלִיכִי, וְהוּא כְּפֶסֶל רָם,

סָפֵק חוֹלֵם, הוֹזֶה, סָפֵק זוֹעֵף –

‘הוֹאִילָה נָא’ – טוֹעֵן אֲנִי נִפְעָם –

'מַה־פֵּשֶׁר הַתְּמוּנָה וּמוּסָרָהּ?

הֵן אַחְיוֹתַי, אַחַי, כָּל זֶה הָעָם!'

עַל־כָּךְ עוֹנֶה לִי הוּא וּבִמְשׂוּרָה:

‘הַבֵּט וָדֹם!’ אֲנִי מֵישִׁיר עַפְעַף,

נְשִׁימָתִי מִפַּחַד עֲצוּרָה.

קְשִׁישִׁים פְּרוּעֵי־מַבָּט, אִלְּמֵי שָׂפָה,

כּוֹרִים בּוֹרוֹת בִּזְרוֹעַ מְצֻמֶּקֶת,

עוֹלִים יוֹרְדִים אִתִּים גְּדוּשֵׁי־עָפָר,

לְפֶתַע – מַה־שָּׁם מִתְחוֹלֵל מִנֶּגֶד?

נִלְחַצְתִּי אֶל מוֹרִי כְּעוּל נִבְהָל –

חַפָּר לְבֶן־זָקָן, עָרֹם מִבֶּגֶד,

הֵיְשִׁיר גַּבּוֹ, הִגְבִּיהַּ אֵת אֶל עָל,

צָעַק: 'אִם אֵל אַתָּה, הוֹפַע־נָא כָּאן,

עַל פִּי קִבְרֵנוּ לְאַלְתַּר פְּעַל,

וָלֹא – לֹא אֵל אַתָּה, כִּי אִם שָׂטָן!'

בְּיַד רוֹעֶדֶת אֵת הֵרִים פִּתְאֹם

אֶל עֵבֶר לוֹעַ קְנֵה־רוֹבֶה נִטְעָן,

צָעַק: 'חִצְבוּ אַתֶּם קִבְרִי הַיּוֹם,

אָנֹכִי מְסָרֵב!' וְלֹא גָמַר –

פָּלַח חָזֵהוּ לַהַב הַכִּידוֹן

וְנִתְגַּלָּה בְּאֹדֶם דָּם נִגָּר.

הָאֵת צָנַח, הַגּוּף שָׁקַע אַחְרָיו,

הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה זוֹעֶקֶת מָר.

פָּנַי הֵלַטְתִּי בְּשִׂמְלַת הָרַב.

ג

כְּפוֹר עַז עַל הַשָּׂדוֹת, לוֹהֵט כָּאֵשׁ.

אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בְּאֵין כָּל שְׁבִיל,

שׁוֹקְעִים בְּשֶׁלֶג מִתְפּוֹרֵר, יָבֵשׁ,

עַד הַבִּרְכַּיִם. אָנָה זֶה מוֹבִיל,

אֵינִי שׁוֹאֵל, אֲנִי צוֹעֵד קָפוּא,

בְּעִקְּבוֹתָיו צוֹלֵעַ וּמַהְבִּיל.

הִגַּעְנוּ אֶל הַכְּבִישׁ: פַּס צַר, אָפֹר,

מַיְשִׁיר בֵּין מֶרְחַבְיוֹת אֵין־סוֹף שֶׁל צַחַר

לְבֶטֶן אֲדָמָה אַבְנֵט תָּפוּר,

אַבְנֵט חָלָק וּמִתְנוֹצֵץ בַּסַּהַר.

הִטֵּיתִי אֹזֶן אֶל הָעֲרָבָה –

שָׁאוֹן אֶשְׁמַע, כַּהֲמֻלַּת הַיַּעַר

בִּנְשֹׁב בּוֹ רוּחַ־עֶרֶב שׁוֹבֵבָה.

צוֹפָה עֵינִי: נָחָשׁ־עֲנָק כָּבֵד

גּוֹלֵשׁ לְאֹרֶךְ פַּס הַכְּבִישׁ וּבָא;

שְׁפִיפוֹן שָׁחוֹר, שֶׁקְּצֵה זְנָבוֹ אוֹבֵד

בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, מַחְלִיק לְאַט.

הִרְחַקְתִּי שׁוּר: קְהַל־אָדָם צוֹעֵד!

הִנֵּה רוֹכְבִים בָּאִים: רוֹבִים בַּצַּד,

לוֹבְשִׁים פַּרְווֹת־כְּבָשִׂים כְּאִכָּרִים,

אַךְ צְלַב־הַקֶּרֶס עַל שַׁרְווּל־הַיָּד

שִׁתֵּק דָּמִי קִרְבִּי – הָאַכְזָרִים!

אַחֲרֵיהֶם הָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף,

קְהַל אַחַי דָּפוּק מֵעֲבָרִים

נוֹהַר מִזְרָחָה, וְאֵיכָן הַחוֹף?

הַשֶּׁלֶג, הַכַּדּוּר וְהָרָעָב!

אִלְּמוֹת מִכְּאֵב, עוֹטְיוֹת כְּצִלְלֵי־אוֹב

תָּנַעְנָה הַדְּמֻיּוֹת שְׁחוֹחוֹת־הַגַּב

בְּתֹפֶת הָעוֹלָם. זְעַק! – לָרִיק:

כָּל אֹזֶן אֲטוּמָה, סָגוּר לֵבָב;

וְאִם דִּמְעָה תִרְאֶה – כָּזָב מַבְרִיק;

אִם אֲנָחָה תִשְׁמַע – עָרְמַת בַּדַּאי,

לְדִמְעָתִי אֵמוּן אַל תַּעֲנִיק,

הַטִּילָה דֹּפִי בְּרַחְמֵי שַׁדַּי!

אֲנִי נִכְלָם מִגֹּדֶל הַחַטָּאת,

וּבְעִקְּבוֹתָם נוֹשֵׂא אֶת צְעָדַי

לָשֵׂאת סִבְלָם, לִרְעֹב עִמָּם לְפַת,

לִתְמֹךְ עָנְיָם וּלְנַחֲמֵם בַּצַּר –

אֵיךְ לֹא יָדַעְתִּי – לוּ אַךְ בְּמַבָּט.

בְּצַד הַכְּבִישׁ אֲנִי צוֹעֵד נִסְעָר,

וְלֹא מֵעֵז לָבוֹא אֶל קְהָלָם,

טַמֵּא קְדֻשַּׁת סִבְלָם בְּנִיב נִמְהָר.

פִּתְאֹם עָצְרוּ רַגְלַי בְּשַׁעֲלָן –

אֶת־מִי רוֹאוֹת עֵינַי? אָבִי הוּא זֶה!

אָבִי שֶׁלִּי, אֶחָד לִי בָּעוֹלָם,

תִּפְאֶרֶת הָאָדָם אֲנִי רוֹאֶה.

נִשְּׂאוּ רַגְלַי, אוֹתוֹ הִשַּׂגְתִּי חִישׁ.

אַךְ כְּמָצְאִי אוֹתוֹ וְהוּא תוֹהֶה,

לֹא מַכִּירֵנִי לְצִדּוֹ בַּכְּבִישׁ –

לֹא הַעִזּוֹתִי הִרְהוּרָיו חַלֵּל,

וּבְעִקְּבוֹתָיו שֵׂרַכְתִּי מַחֲרִישׁ,

נִצְמַד אֵלָיו בְּלֵב נִרְעָשׁ, אָבֵל,

וּבְרַעֲבוֹן עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת.

מַה שָּׁח גֵּווֹ הַגֵּא וְנִתְקַפֵּל!

שַׂעֲרוֹתָיו כַּשֶּׁלֶג לְבָנוֹת,

וְזֶה רוּחוֹ – הַעוֹד הוּא כִּלְפָנִים,

שָׁלֵו, נִשְׂגָּב, אֵיתָן בַּאֲסוֹנוֹת?

עָצַרְתִּי נְשִׁימָה וּבְרֶטֶט־פְּנִים

לָחַשְׁתִּי: ‘אַבָּא!’ כְּנִבְהָל פִּתְאֹם

נֵעוֹר מֵהִרְהוּרָיו הָאוֹנְנִים,

הֵסֵב עָלַי מַבָּט אָפֵל כַּתְּהוֹם,

הֵצִיץ בִּי רֶגַע בְּדִמְעָה זוֹהֶרֶת,

וּלְאָחוֹר פָּנָה כְּבַחֲלוֹם.

רָצִיתִי לְלָפְתוֹ בְּיָד שׁוֹחֶרֶת;

פָּנָיו הַחֲרוּשִׁים, מִצְחוֹ הַצַּח,

קִרְעֵי בְּגָדָיו לַטְבִּיעַ בַּעֲתֶרֶת

נְשִׁיקוֹת־פֶּה יוֹקְדוֹת שֶׁל בֵּן נִדָּח,

אַךְ כְּעָנִי נוֹתַרְתִּי, שֶׁבְּפָנָיו

סָגְרוּ הַדֶּלֶת, וְכַפּוֹ תִצְנַח:

אָבִי פָּנָה כְּאִלּוּ לִי לֹא־אָב,

מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָאֲבֵלָה בַּסַּךְ.

אֲנִי עוֹקֵב אַחְרָיו בְּלֵב נִכְאָב,

פּוֹנֶה בְּלַחַשׁ: 'אַבָּא, לָמָּה כָּךְ?

אֲנִי בִּנְךְ – הַאִם לֹא תַּכִּירֵנִי?

הָסֵב רֹאשְׁךָ וּרְאֵה – בִּנְךָ הַמָּךְ!

וְאִם חָטָאתִי – אַל כָּךְ תְּיַסְּרֵנִי.'

אַךְ הוּא בְּלֹא עָמֹד וָשׁוּר עוֹנֶה:

‘עָזְבֵנִי בְּנִי, וְאַל־נָא תַעַצְרֵנִי.’

אֵיכָה אֶכְלָא רוּחִי הַמִּתְעַנָּה,

וְאֶאֱסֹר אֶת שִׂפְתוֹתַי מִשְּׁאֹל?

אֲנִי צוֹעֵד אַחְרָיו וְשׁוּב פּוֹנֶה:

'הוֹאִילָה, אַבָּא, אֶת נַפְשִׁי לִגְאֹל,

וְאַךְ הַגִּידָה לִי אֵיכָן הִיא אִמָּא –

אִמִּי שֶׁלִּי, אֲשֶׁר אַךְ זֶה אֶתְמוֹל,

שִׁלְשׁוֹם לִוַּתְנִי לְדַרְכִּי בְּדֶמַע,

אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ פְּתֹחַ מְסָרֶבֶת

מִצַּוָּארִי חֲנוּק־הַבְּכִי, וּלְשֵׁמַע

הַפַּעֲמוֹן רָצָה עִם הָרַכֶּבֶת

לִרְאוֹת פָּנַי עוֹד רֶגַע בַּחַלּוֹן.

הֵיכָן עַתָּה הַנֶּפֶשׁ הָאוֹהֶבֶת?

אָרוּץ וְאֶמְצָאֶנָּה בַּיָּגוֹן,

וּבִכְתֵפַי אֶת גּוֹרָלָהּ אֶסְעַד;

אֵי אֲחוֹתִי עַתָּה בְּיוֹם חָרוֹן,

וְאֵי אָחִי? הֵן לֹא אֶשְׁקֹטָה עַד

אִם תַּעֲנֵנִי.' בִּתְשׁוּבָה עַל כָּךְ

הֵלִיט אָבִי, כְּקֵיסָר בַּסֶּנָט,

עֵינָיו בְּאַדַּרְתּוֹ. נִצַּבְתִּי דַךְ,

רוֹאֶה אָבִי אֵיךְ מִתְרַחֵק בַּכְּבִישׁ,

נִכְנָף וּשְׁחוֹחַ־גַּב נִסְחָף בַּסַּךְ,

וְלֹא יָכֹלְתִּי אֶלָּא לְהַחְרִישׁ.

נִסְתַּם גְּרוֹנִי בִּכְאֵב, וּמוֹעֲדוֹת

הִתְחִילוּ קַרְסֻלַּי. הִרְגַּשְׁתִּי אִישׁ

שָׂם זְרוֹעַ סְבִיב כְּתֵפַי הָרוֹעֲדוֹת,

לְבַל אֶכְרַע מִנֵּטֶל הַמַּכְאוֹב.

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַנִּצְמָדוֹת

אֶל הַהוֹלְכִים – הָיָה זֶה צֶ’רְנְיַקּוֹב.

פְּחָדִים

מאת

אליעזר כגן

יוֹם־יוֹם אֲנַחְנוּ זֶה עַל זֶה

חוֹלְפִים מִתַּמְּמִים:

אֲנִי יוֹדֵעַ שְׁלִיחוּתוֹ,

וְהוּא – אָנֹכִי מִי.

בָּרְחוֹב עוֹבֵר הוּא עַל פָּנַי

מִבְּלִי הָעֵף מַבָּט;

אֲנִי, כִּמְחוֹג מַצְפֵּן נִלְכָּד,

סוֹבֵב אַחְרָיו בַּלָּט.

יוֹם־יוֹם כָּל אֵימַת שֶׁקָּרֵב,

עוֹצֵר נְשִׁימָתִי:

חָלִילָה יִתְעַכֵּב, יַבִּיט –

וְיִשְׁאֲלֵנִי שְׁמִי!

בִּנְיָמִין

מאת

אליעזר כגן

בַּחֲלוֹמִי אֲנִי תוֹעֶה בְּיַעַר,

וָאֳרָנָיו כְּעַמּוּדֵי הֵיכָל.

מִנַּיִן בָּאתִי? אֵיךְ לָצֵאת אוּכַל?

נִכְחִי זְאֵב מֵילִיל לְאוֹר הַסַּהַר.

לְפֶתַע עַל אָזְנִי אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

‘שָׁלוֹם, אָחִי הַבְּכוֹר!’ נִזְדַּעֲזַעְתִּי.

‘אָחִי? מִמִּשְׂרָפוֹת?’ – 'אָכֵן הִגַּעְתִּי,

אַךְ בְּכֹחִי, וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ!'

הִפְנֵיתִי רֹאשׁ אֶל עֵבֶר קוֹל אָחִי:

‘אַיֶּךָּ, בִּנְיָמִין? אֵינִי רוֹאֶה!’

‘אֲנִי שָׁקוּף’ – עוֹנֵנִי קוֹל גֵּאֶה –

‘וְלֹא יִרְאֵנִי עוֹד אָדָם וָחַי.’

נַעֲלַיִם

מאת

אליעזר כגן

לְיַלְדָּתוֹ מֵהַחֲזִית

שָׁלַח הַנְס נַעֲלַיִם.

שָׂמְחָה הָאֵם, שָׂשָׂה הַבַּת,

עוֹלְזוֹת שְׁתֵּיהֶן כִּפְלַיִם.

נוֹעֶלֶת גְּרֶטְל נְעָלֶיהָ

וְרוּץ אֶל הַגִּנָּה.

מַרְאָה לַכֹּל עוֹרָן הָרַךְ,

מֵאַבָּא מַתָּנָה.

עִם בּוֹא הַיּוֹם חוֹלֶצֶת הִיא

הַנַּעַל וּבוֹדֶקֶת.

דְּבַר־מָה מֵצִיק לְבָהֳנָהּ –

הִנֵּה מָצְאָה בָּהּ פֶּתֶק.

וּבַפִּתְקָה כָּתוּב: 'עַל רֹאשׁ

יורֵשׁ־בִּתִּי קְלָלָה!

תִּמַּקְנָה הָרַגְלַיִם שֶׁ־

תִּדְרֹכְנָה מִנְעָלָהּ.'

מַבֶּטֶת גְּרֶטְל, שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ

הוֹלְכוֹת וּמִתְנַפְּחוֹת;

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת

כַּעֲלוּקוֹת כְּחֻלּוֹת.

רוֹצָה לָקוּם מֵהַסַּפָּה –

אֵינֶנָּה יְכוֹלָה;

רוֹצָה לִצְעֹק, לִקְרֹא אִמָּהּ –

וְנִשְׁתַּתֵּק קוֹלָהּ.

[אֲנִי מֵרִים אֶגְרוֹף]

מאת

אליעזר כגן

אֲנִי מֵרִים אֶגְרוֹף תָּשׁוּשׁ, רָפֶה,

מוּל שַׁחַק מַחֲרִישׁ, אָדִישׁ, יָפֶה.

‘חָמָס!’ – זוֹעֵק כָּל תָּא בְּשָׂרִי רְתֵת –

‘חָמָס שֶׁחַי, חָמָס שֶׁאֶסָּפֶה.’

כְּלִיל הָאֵימָה

מאת

אליעזר כגן

א

נִקְלַעְתִּי מִן הָאַיִן אֶל הַיֵּשׁ

בּוּעָה מַבְהֶקֶת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,

הִפְרִיחָה יַד כְּשָׁפִים בּוֹחֶשֶׁת –

הֲגִיג תַּעֲלוּלִים שֶׁנִּתְמַמֵּשׁ.

רוֹטֶטֶת אוֹר, צְפוּיָה לְהִוָּקֵשׁ,

בְּמַחְשַׁכֵּי הַנֵּצַח מְגַשֶּׁשֶת,

תּוֹעָה, עוֹלָה קוֹרֶנֶת וּמְבֻיֶּשֶׁת,

וְקַשּׁוּבָה לַנֵּס הַמִּתְרַחֵשׁ.

אֲהָהּ, הוּטַלְתִּי לַחֲלַל הַחֶלֶד

בָּבָה שֶׁנֶּעֶקְרָה מִבּוֹר הָעַיִן,

צוֹפָה קְרוּעָה, נִפְעֶמֶת וּמְבֹהֶלֶת,

תְּמִימָה כְּהֶבֶל, חַשְׁדָּנִית כְּקַיִן.

מִי שָׁם? – אֵין עוֹנֶה, רַק הִינוּמוֹת.

אַלְלַי, אֲנִי בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת!

ב

אַלְלַי, אֲנִי בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת,

וְאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעָדַי הָאֵל!

מֵעַל כִּסֵּא נִשָּׂא בַּמַּאֲפֵל,

נֶאְפָּד פָּרְפּוּרִיָּה וְאֵלֶם־הוֹד,

אֲנִי מוֹלֵךְ בָּרוֹם וּבַתְּהוֹמוֹת.

בְּנִיד־עַפְעַף מְפַלֵּס אוֹר בַּלֵּיל,

כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב בִּמְחִי מַבְהֵל

בִּנְתִיב־הַסּוֹד – אֲנִי וְאַפְסִי־עוֹד!

וּלְמַרְגְּלוֹתַי, עַל חֲצוּבַת־מִזְבֵּחַ,

בְּאַרְגְּוָן כְּחַלְכַל לִבִּי קוֹדֵחַ –

קָרְבַּן־תָּמִיד, אִשֶּה מַכְאוֹב־נִיחוֹחַ.

וְכָךְ אֲנִי, רִבּוֹן הָעוֹלָמוֹת,

אֱלוֹהַּ, הַקָּרְבָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.

אֲנִי רְאִי, נָעִים בּוֹ חֲלוֹמוֹת.

ג

אֲנִי זַרְקוֹר צָפִים בּוֹ חֲלוֹמוֹת,

הַמָּשְׁלָכִים נִכְחִי כְּבַקּוֹלְנוֹעַ.

בְּתָא נַפְשִׁי אָפֵל גַּלְגַּל נִנּוֹעַ,

וּבֶחָלָל – חַיִּים עַל אֲדָמוֹת:

רְחוֹב, קְהַל אָדָם, בָּתֵּי קוֹמוֹת,

סִילוֹן רוֹעֵם וְיָם בְּאֵין מַרְגּוֹעַ.

עָצַמְתִּי עַיִן, – אֵין עַל מַה לִּתְמֹהַּ:

לֹא שֶׁמֶשׁ, יָם, רְחוֹב, אָדָם – דְּמָמוֹת!

אֲנִי ווֹלְט דִּיסְנִי, זֶה בַּמַּאי פְּלִיאָה:

בִּמְחִי־מִכְחוֹל אֶחָד עוֹרֵם הָרִים,

בִּמְחִי אַחֵר מַפְרִיחַ נְשָׁרִים,

מְחִי נוֹסָף – נְחַשׁ אֵימִים גּוֹלֵשׁ,

לִבְסוֹף בִּמְחִי מוֹחֵק אֶת הַבְּרִיאָה,

הָרִיתִי בִּלְבָבִי הַמִּתְגָּעֵשׁ.

ד

הָרִיתִי בִּלְבָבִי הַמִּתְגָּעֵשׁ

מַרְאוֹת יָם וְיַבֶּשֶׁת, רוּם וּשְׁאוֹל.

אוּלָם אֲנִי הָאֵל, בּוֹרֵא הַכֹּל,

שֶׁבְּנִיד עַפְעַף הִדְלַקְתִּי כָּל הַיֵּשׁ,

עוֹמֵד נִכְלָם, וְחֶסֶד מְבַקֵּשׁ

מֵחֶלֶד טִפּוּחַי, שֶׁפָּרַק עֹל,

הִגְבִּיהַ מֵצַח וְהִתְנַשֵּׂא לִמְשֹׁל,

כָּפַר בְּמוֹלִידוֹ וְהִתְכַּחֵשׁ.

הִנֵּה נִכְחִי עוֹלָם עוֹיֵן וָזָר,

עִקְבִי כַּשּׁוֹר וּכַגּוֹרָל אַכְזָר –

הֲזֶהוּ חֲלוֹמִי שֶׁנִּתְמַמֵּשׁ?

אֲנִי עוֹצֵם עֵינַי – כָּבָה הַיְקוּם,

רַק רְעָבִי בּוֹעֵר בְּאֵשׁ עַכּוּ"ם –

אַוּוֹת נַפְשִׁי מְמָאֲנוֹת הַחְרֵשׁ.

ה

אַוּוֹת נַפְשִׁי מְמָאֲנוֹת הַחְרֵשׁ.

בְּמַרְתְּפִי עַל בְּרִיחַ וּמַסְגֵּר

בְּרֹאשׁ שָׁמוּט, כָּבֵד, סוֹבֵב נָמֵר,

צוֹעֵד פָּצוּעַ, גֶּחָלִים לוֹטֵשׁ.

פִּתְאֹם עָמַד מִלֶּכֶת וּבוֹלֵשׁ.

מַקְשִׁיב – חֵרוּק מַפְתֵּחַ־הַסּוֹהֵר.

הַדֶּלֶת סַבָּה, פֶּרֶץ אוֹר, אֲוֵר!

שְׁרִירָיו דּוֹרֵךְ הוּא, הַנְּשִׁימָה כּוֹבֵשׁ – –

אוּלָם בְּעוֹד מוֹעֵד הִטַּחְתִּי דֶלֶת

בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַמִּתְגּוֹלֶלֶת.

וְשׁוּב בֵּין הַכְּתָלִים בְּרֹאשׁ מָשְׁפָּל

פּוֹסַעַת הַחַיָּה בַּמַּעְגָּל,

כְּלוּאָה, אַךְ לֹא כְּנוּעָה, בַּחֲרָמוֹת,

בַּמַּחֲבוֹא חוֹרֶשֶׁת מְזִמּוֹת.

ו

מִמַּחֲבוֹא חוֹרְשִׁים עָלַי זִמּוֹת.

אֲנִי פּוֹסֵעַ בָּרְחוֹבוֹת רָגוּעַ,

וּבֵין צְלָעַי פִּגְיוֹן דָּמִים תָּקוּעַ;

אֶת חֻלְצָתִי צוֹבֵעַ אֲדֻמּוֹת,

אַךְ שִׂפְתוֹתַי מְהֻדָּקוֹת אִלְּמוֹת.

הָרֹאשׁ מוּרָם, נוֹגֵעַ בָּרָקִיעַ,

וְהַמַּבָּט בְּחֶזְיוֹנוֹת שָׁקוּעַ,

נִשְׂגָּב מִכְּאֵב, נִשָּׂא מִמַּשְׂטֵמוֹת.

אֲנִי צוֹעֵד בָּרְחוֹב נְטוּי־גָּרוֹן,

וּמִנְבָכַי גּוֹאֶה עַרְפֶל־יָגוֹן;

בְּטַחַב־סַנְוֵרִים לִבִּי עוֹקֵד,

וּנְשִׁימָתִי סוֹתֵם בְּקֶטֶב־אֵד.

פּוֹסֵעַ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת –

שֻׁכַּלְתִּי מִצְּדָקוֹת וַאֲשָׁמוֹת.

ז

שֻׁכַּלְתִּי מִצְּדָקוֹת וַאֲשָׁמוֹת:

קָבַעְתִּי לְמִשְׂחַק הַשַּׁח כְּלָלִים,

מִשֶּׁן־הַפִּיל גִּלַּפְתִּי הַכֵּלִים,

בְּהֶבֶל־פִּי נָפַחְתִּי הַנְּשָׁמוֹת,

וַעֲרַכְתִּין בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמוֹת:

חַיָּל צוֹעֵד, קוֹפֵץ פָּרָש אַלִּים,

הָרָץ חוֹצֶה לִכְסוּן הַמַּסְלוּלִים,

וְהַמַּלְכָּה – הָרוּחַ בַּמְּשִׂימוֹת.

בְּאֵין עִמִּי לֹא אֵל וְלֹא יָדִיד,

נִפַּצְתִּי אֶל הַצּוּר לוּחוֹת הַבְּרִית.

אֵין שַׁחַר לַקָּלוֹן וְלַיְקָר,

הַטּוֹב וָרַע – צֵרוּף־מִלִּים עָקָר.

אוּלָם אֵי־מִי אֶת מַהְלָכַי שִׁבֵּשׁ,

עַצְבוּת, יְסוֹד־עוֹלָם, רוּחִי לָבֵשׁ.

ח

עַצְבוּת, יְסוֹד עוֹלָם, רוּחִי לָבֵשׁ.

עַל אֲפָרִים וְרֻדִּים, כְּבוֹא הַיּוֹם,

מֵעַל אָפְקוֹ שֶׁל יָם בִּמְחוֹל יָתוֹם

פּוֹסַעַת נִשְׁמָתִי בֵּין עַנְנֵי־אֵשׁ.

עָצְבָּהּ הָפַךְ מָחוֹל: דִּלּוּג גּוֹעֵשׁ,

סְחַרְחֹרֶת־שִׁיר עַל בָּמֳתֵי מָרוֹם.

הִנֵּה חַגָּה הִיא בַּשְּׁחָקִים עֵירוֹם,

זְרוֹעֶיהָ – כַּנְפֵי הִמְנוֹנוֹת לַיֵּשׁ.

אָפְרוּ גַלִּים, הַשֶּׁמֶשׁ אַט טוֹבַעַת,

בָּמַת נַפְשִׁי הוֹלֶכֶת וְנִקְרַעַת.

מֵעָב וְרֻדָּה לְעָב מַאֲפִילָה

טוֹפֵף בַּרְבּוּר צָחוֹר עַל בְּהוֹנוֹת;

בֵּינוֹת קַרְנֵי הַפָּז הָאַחֲרוֹנוֹת

נִשְׁכָּח מִלֵּב הֹגָּה מִמְּסִּלָּה.

ט

נִשְׁכָּח מִלֵּב, נֶהְגֶּה מִמְּסִּלָּה,

בֵּין אַלּוֹנֵי בְּרֵאשִׁית גְּרוּמֵי כָּתֵף,

בֵּינוֹת גְּזָעִים כְּרוּתֵי כָּנָף, עָיֵף,

עוֹלָל לְרַחְמֵי־אֵם נוֹשֵׂא תְפִלָּה.

דִּמְעָה חַמָּה, תּוֹפַחַת בְּהִלָּה,

נוֹשֶׁרֶת כְּכוֹכָב שֶׁנִּתְרוֹפֵף.

כַּפּוֹת רַגְלַיִם מִתְלַבְּטוֹת יָחֵף,

מִמַּאֲרָב יִלְלַת תַּנִּים עוֹלָה.

אֵי אַבָּא יִשָּׂאֶנּוּ עַל כַּפַּיִם,

אֵם תַּשְׁכִּיבֶנּוּ בְּמַגַּע שְׂפָתַיִם?

אֵי אָח לָרִיב עַל חֶרֶשׂ הַנִּשְׁבָּר,

אָחוֹת תִּלְחַשׁ בָּאֹזֶן סוֹד נִבְעָר?

נָפְלָה עָלַי אֵימַת בְּדִידוּת גְּדוֹלָה,

אֲנִי פְּרוּדָה אוֹבֶדֶת, שַׁכּוּלָה.

י

אֲנִי פְּרוּדָה דּוֹלֶקֶת, שַׁכּוּלָה,

נִשֵּׂאת בַּזְּמַן עַל־פְּנֵי צוּלַת תְּהוֹם;

בְּכִלְיוֹתַי, כִּבְבִעוּתֵי חֲלוֹם,

נִזְדַּעֲקָה מוּעֶקֶת הַנְּפִילָה.

כְּנָפַיִם שְׁתַּיִם, עַנְנֵי חִילָה,

פָּרַשׂ הַמָּוֶת עַד אַפְסֵי מְאוּם,

הֵעִיבוּ תַּחְתִּיּוֹת שְׁאוֹל וָרוּם,

וּקְצֵה צִלָּן גַּם לְבָבִי חִלָּה.

אֵיכָה נִדְלַקְתִּי פֶּתַע וּמִנַּיִן?

אֵיכָה אֶכְבֶּה שׁוּב, אֲמוֹגַג בָּאַיִן?

אֵימָה כְּאֶתֶר נִשְׁמָתִי נוֹשֶׁמֶת –

אֵי־מִי יִמְשֵׁנִי מִמְּבוּכָה תוֹהֶמֶת?

אִלֵּם, אִטֵּר צוֹנֵחַ רַעְיוֹנִי –

תַּרְמִית כָּל הַתּוֹרוֹת גִּלְּתָה עֵינִי.

יא

הַהֶבֶל־הַתּוֹרוֹת גִּלְּתָה עֵינִי?

מֵחֹמֶר גַּס, עָכוּר וּבֶן־חֲלוֹף,

זִקַּקְתִּי נֵצַח הָאֱמֶת וָטוֹב,

בִּתְרֵיסָר קָטֵיגוֹרְיוֹת הֶגְיוֹנִי

עָרַכְתִּי תֹּהוּ־פֶנוֹמֶנּוֹנִי.

אָסַרְתִּי הַגְּרָמִים שֶׁבָּאֵין־סוֹף

בְּנֻסְחָאוֹת שֶׁל נְיוּטוֹן, לְבַסּוֹף

שׁוּב הִתַּרְתִּים בְּאֹמֶר אַיְנְשְׁטַיְנִי.

אֲנִי בָּעֵדֶן הַנָּחָשׁ הִשְׁכַּנְתִּי,

אֲנִי הִמְצֵאתִי הַתָּפְתֶּה וְדַנְטֵי,

אֲנִי הִשְׁלַכְתִּי אֶת וִיּוֹן לַכֶּלֶא,

בִּידֵי שַׁגַּאל מִכְחוֹל נָתַתִּי פֶּלֶא,

לְטוֹסְקָנִינִי – שֵׁבֶט רְנָנִים;

כִּכְלוֹת הַכֹּל הֻצַּגְתִּי כְּעָנִי.

יב

כִּכְלוֹת הַכֹּל הֻצַּגְתִּי כְּעָנִי:

הַפֶנוֹמֶנּוֹן – לַהֲטוּט בַּדַּאי,

מִתְּפֹס בְּ’דִינְגְ־אַן־זִיךְ' קָצְרוּ יָדַי,

הֻטַּלְתִּי לְמָבוֹךְ בְּלִי חוּט שָׁנִי.

שִׁירִי, קִלְלַת חַיַּי וּפוּרְקָנִי,

לֹא חֵן עָלָיו, רַק זַעֲקַת הַדְּוַי,

אֵינִי מַבְחִין בֵּין סֵפֶק לְוַדַּאי –

שְׁרִיקַת סִלּוּף צוֹלֶלֶת בְּאָזְנַי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינֶנִּי מִתְאוֹנֵן:

צוֹחֵק אֵינֶנִּי גַּם לֹא מְקוֹנֵן;

כִּי אִלּוּ תֵּמַהּ חֲלוֹמִי פָּתַרְתִּי,

אוּלַי שֻׁתַּקְתִּי פֶּתַע וְנִבְעַרְתִּי.

מִפַּחַד אוֹר – בַּחשֶׁךְ אֶתְגּוֹנֵן,

הִנֵּה כִּי־כֵן לִבִּי עוֹד מִתְרוֹנֵן.

יג

לִבִּי הַדַּל פָּרַח וְמִתְרוֹנֵן!

עִם בּוֹא מַשַּׁב אָבִיב הַמְבֻשָּׂם,

מְטֻאטָאִים, כְּאִלּוּ לַהֲדַ"ם,

כָּל עַנְנֵי רוּחִי הַמִּתְבּוֹנֵן.

בִּפְאַת שָׂדֶה, נִשְׁכָּח, בִּשְׁבִיל צוֹנֵן,

בֵּין שִׁבֳּלֵי־דָגָן שׁוֹכֵב אָדָם,

מַקְשִׁיב רָגוּעַ לַהֲמִית הַדָּם;

פָּנָיו לַתְּכוֹל, יָשֵׁן וְלֹא יָשֵׁן.

מִבַּעַד לָרִיסִים עוֹקֵב מַבָּט

אַחַר כִּבְשָׂה שָׁטָה בַּשַּׁחַק אַט.

כַּנְפֵי אַפּוֹ רוֹתְתוֹת מִנִּיחוֹחוֹת,

גָּלוּי הַמֵּצַח לִלְטִיפַת רוּחוֹת.

לֹא עוֹד אֱלוֹהַּ, אַךְ גַּם לֹא מִסְכֵּן –

בַּנִּיר שׁוֹכֵב כִּנּוֹר וּמִתְנַגֵּן.

יד

בַּנִּיר מוּטָל כִּנּוֹר וּמִתְנַגֵּן:

הָרוּחַ בֵּין הַמֵּיתָרִים הוֹמָה

הִמְנוֹן עֶרְגָה לְזֹהַר הַחַמָּה,

וְשִׁבֳּלִים סָבִיב עוֹנוֹת אָמֵן.

אַךְ יוֹם יָבוֹא – הַשֶּׁמֶשׁ יִצְטַנֵּן,

יִדֹּמּוּ רוּחַ, מֵיתָרִים, קָמָה;

יִכְבּוּ חַמָּה וָשַׁחַק, וּבְלִימָה,

נִדְהֶמֶת אָז מִנֵּצַח מִתְרוֹקֵן,

כְּעַרְפֶל־בֹּקֶר תַּעַל וְתִמּוֹג.

כְּמַהַרַגָ’ה הָדִּי אֵאָסֵף:

עוֹלָם עַל הַמּוֹקֵד מוֹתִי יָחֹג,

וּבֶעָשָׁן עִמִּי יִכְלֶה וְיִתְנַדֵּף.

בֵּינְתַיִם אֵל עוֹדֶנִּי, צוּר חוֹלֵשׁ –

נִקְלַעְתִּי מִן הָאַיִן אֶל הַיֵּשׁ.

טו

נִקְלַעְתִּי מִן הָאַיִן אֶל הַיֵּשׁ –

אַלְלַי, אֲנִי בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת!

אֲנִי זַרְקוֹר, צָפִים בּוֹ חֲלוֹמוֹת

הָרִיתִי בִּלְבָבִי הַמִּתְגָּעֵשׁ.

אַוּוֹת נַפְשִׁי מְמָאֲנוֹת הַחְרֵשׁ,

מִמַּחֲבוֹא חוֹרְשׁוֹת עָלַי זִמּוֹת;

שֻׁכַּלְתִּי מִצְּדָקוֹת וַאֲשָׁמוֹת –

עַצְבוּת, יְסוֹד עוֹלָם, רוּחִי לָבֵשׁ.

נִשְׁכָּח מִלֵּב, סוֹטֶה מִמְּסִלָּה,

אֲנִי פְּרוּדָה דוֹלֶקֶת, שַׁכּוּלָה;

אַךְ הֶבֶל הַתּוֹרוֹת גִּלְתָה עֵינִי.

כִּכְלוֹת הַכֹּל הֻצַּגְתִּי כְּעָנִי,

אַף־עַל־פִּי־כֵן לִבִּי עוֹד מִתְרוֹנֵן –

בַּנִּיר מוּטָל כִּנּוֹר וּמִתְנַגֵּן.

עם הספר – נתן זך [מוגן בזכויות יוצרים]

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.