אליעזר כגן

עַל מִטָּתִי שָׂרוּעַ

אֲנִי מוֹנֶה שָׁעוֹת.

בַּחוֹף לִבִּי פָּגוּעַ

סוֹבֵב עַל הַגְּבָעוֹת.


מַבְהִיק מִצְּחוֹר יָצוּעַ,

שְׁמוּרוֹתַי לֵאוֹת –

בַּסַּהַר לֵב פָּצוּעַ

מַכְתִּים אֶת הַחוֹלוֹת.

מֵטִיחַ רוּח־מַעֲרָב

לַחוֹף מַפְּלֵי־גַלִּים;

עֵינַי דּוֹמְעוֹת, וּבַמֶּרְחָב

הַכֹּל נִסְעָר, אַלִּים.


נִכְנָף בַּמְּעִיל, רוֹעֵד מִקּוֹר –

מִשְׁאֲלוֹתַי צְנוּעוֹת:

מַחְסֶה מִגֶּשֶׁם וּמִסְתּוֹר,

וְאָח לָאֶצְבָּעוֹת.

שָׁטַפְתְּ חַדְרִי, עִטַּרְתְּ וְרָדִים,

וְאַתְּ גּוּפֵךְ בּוֹ וֶרֶד חַי.

לְרֹךְ כָּזֶה, עֶדְנָה וָאוֹר –

אֵינִי רָגִיל, כַּדַּאי.


נִכְחִי, לַבָּא, בּוֹשָׁה הוֹפַעַתְּ

בַּפֶּתַח בְּסִינָר יָשָׁן.

הֲגַם תַּצְלִיחִי שְׁטֹף הַנֶּפֶשׁ,

לַפְרִיחַ בּוֹ שׁוֹשָׁן?

אֲנִי בּוֹחֵן כִּוּוּן הָרוּחַ

עַל־פִּי נִדְנוּד אָמִיר נֶחְרָד;

סַקְרָן סוֹפֵר כּוֹכְבֵי הָעֶרֶב,

אוּלַי אָסַף נָגְהוֹ אֶחָד.


מַה לִּי נְתִיב מַשַּׁב־הָרוּחַ,

כּוֹכָב סוּמָא שֶׁנִּסְתַּלֵּק?

לִבִּי אֵלַיִךְ, אַחֲרַיִךְ,

וּבִלְעָדַיִךְ – שַׁחַר רֵיק.

כֹּה צָחוֹר, שָׁקוּף הָאשֶׁר,

שֶׁאֵינִי מֵהִין בּוֹ גַעַת;

בְּרַקֶּפֶת שְׁטוּפַת גֶּשֶׁם

הַנְּשִׁיקָה פּוֹגַעַת.


חֶרֶשׁ מַבִּיטוֹת עֵינַיִם,

בֶּחָזֶה כִּנּוֹר תּוֹבֵעַ;

הָהּ, אֵלִי, מִשֶּׁפַע נֹגַהּ

לְבָבִי גּוֹוֵעַ.

אֵלִי, אַמְּצֵנִי נָא

לְהִתְכַּחֵשׁ לַלֵּב,

בִּמְקוֹם דִּבְרֵי חִבָּה –

לְהֵרָאוֹת שָׁלֵו.


בִּמְקוֹם בְּקֹצֶר רוּחַ

‘מָתַי שׁוּב אֲבַקֵּר,’

לוֹמַר ‘שָׁלוֹם’ בַּזְּמָן,

וְצֵאת כְּמִתְנַכֵּר.

הַכֹּל הָיָה בְּדֵי לָצוֹן,

תָּמוּהַ וְנִמְהָר;

מִלְּבַר בַּת־צְחוֹק, שְׁנִינוּת לָשׁוֹן,

מִלְּגַו כְּאֵב נֶעְכָּר.


אֲשֶׁר הָיָה – בָּרוּךְ יִהְיֶה,

בָּרוּךְ אַף שֶׁעָבַר.

חָזַרְתִּי לְחוּלִין שֶׁל יוֹם

רָגוּעַ וּמְבֻגָּר.

אֲנִי יָשֵׁן וָעֵר,

הוֹזֶה, וְאַף לֹא זֶה,

וַאֲבָנִים כְּבֵדוֹת

עָקוֹת עַל הֶחָזֶה.


יָדַעְתִּי אֶתְעוֹרֵר –

אַךְ מִי יָעִיר מִשְּׁנָת?

הַנְשִׁיקָתֵךְ חַמָּה,

אוֹ סַכִּינֵךְ הַחַד?

חָלַמְתִּי שֶׁמַּתְּ, עֲנוּגָה וְחִוֶּרֶת

שָׁכַבְתְּ עַל יָצוּעַ צָחוֹר.

רֹאשֵׁךְ הָאָצִיל צַמָּתֵךְ מְעַטֶּרֶת,

עֲבֻתָּה וּמַבְהֶקֶת בִּשְׁחוֹר.


יָדַיִךְ שְׁקוּפוֹת נָחוֹת לְצִדַּיִךְ,

רִיסַיִךְ כֵּהִים וּכְבֵדִים.

רַק אֶמֶשׁ הִכַּרְתִּי עֶדְנַת חֲסָדַיִךְ,

לַבֹּקֶר נוֹשֵׂא מִסְפַּדִי.


נִגָּרוֹת מֵעֵינַי וְנוֹשְׁרוֹת הַדְּמָעוֹת,

דִּמְעוֹת תַּחֲנוּן רוֹטְטִים:

'בְּיָדְךָ, אֱלֹהִים, לְהָמִית וּלְהַחְיוֹת,

בָּרוּךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים.'


פִּתְאוֹם וּפָנַיִךְ הִוְרִידוּ קַלּוֹת –

נֶעֶתְרָה תְפִלָּתִי בְּעִתָּהּ!

הוֹשַׁטְתִּי אֵלַיִךְ זְרוֹעוֹת שׁוֹאֲלוֹת

אַךְ, אוֹיָה, רֵיקָה הַמִּטָּה!

אַל תִּפְחֲדִי, אַיֶּלֶת,

פֶּן יִגָּלֶה הָרָז –

בְּרִית־הַלְּבָבוֹת בֵּינֵינוּ,

אֵין לָהּ טַבַּעַת פָּז.


רוּחַ עַרְבִית קִדַּשְׁתָּהּ,

סַהַר אִלֵּם הָעֵד;

אַף הַנְּשִׁיקָה אֹרַסְתְּ בָּהּ –

כָּל קִיּוּמָהּ בַּהֵד.

כְּשֶׁאֵינֵךְ, אֲנִי חוֹרֵז

שִׁירִים, שִׁירִים, שִׁירִים.

בְּנוֹכְחוּתֵךְ הֵם עַם לוֹעֵז,

אִלְּמִים וַעֲרִירִים.


אוּלָם לִבִּי, שִׁכּוֹר זָקֵן,

מַה־לּוֹ לַנֶּעְדָּרִים?

נְשִׁיקָתֵךְ לְאִישׁ מִסְכֵּן –

הַטּוֹב שֶׁבַּזְּמָרִים.

אוֹתָהּ גָּלַף אָמָּן גָּדוֹל,

אִם־כִּי בְּחִפָּזוֹן.

הוּא לֹא הִקְפִּיד עַל דָּא וְהָא –

שִׁכּוֹר מֵהָרַעְיוֹן.


עֵינַיִם, מֵצַח וְגִזְרָה,

חָזֶה מוּרָם בְּלִי־מֹרֶךְ –

הַשְּׁאָר זוּטוֹת וַהֲבָלִים,

כַּדַּאי אֵינֶנּוּ טֹרַח.


אוּלָם אוֹתָךְ פָּסַל פֶּדַּנְט:

כָּל אֶצְבַּע מְחֻטֶּבֶת!

הָאֹזֶן, הַסַּנְטֵר, הָעוֹר,

הָרֶגֶל הַמְשֻׁנְהֶבֶת!


בְּמַעֲשֶׂה אָמָּן חוֹשֵׁב

חָשַׁקְתִּי וּבְמָעוּף;

יֵשׁ שְׁתַּיִם נְקִישׁוֹת מִכְחוֹל

צוֹפְנוֹת קִרְבָּן כָּל־טוּב.

בֵּין שְׁנֵי טוּרֵי בְּרוֹשִׁים, בִּשְׁבִיל עָפָר,

זוֹחֵל צִלִּי בְּמַעֲלֵה הַכְּפָר,

בְּטַלִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת עָטוּ פָנִים,

לְבַל יִרְאוּ בְּעֶלְבּוֹנִי הַמָּר.

נִכְנַסְתְּ לְכִלְאִי מֵרְצוֹנֵךְ הַטּוֹב,

עָלַיִךְ סָגַרְתְּ שְׁעָרִים.

אוֹתָךְ לֹא קָנִיתִי בְּכֶסֶף עָקֹב,

בִּבְדִיחָה, בְּשִׁירִים נִבְעָרִים.


הִשְׁלַכְתְּ יְהָבֵךְ עָלַי הַנִּכְאָב

בְּאשֶׁר, עֹנִי וּבְגִידָה.

הָיִית לִי שִׁפְחָה, שׁוֹט־יָהּ וְכֹכָב,

הָיִית לְמוֹתָר וִיחִידָה.

לִכְשֶׁהוֹדִיעוּ לִי עַל כָּךְ,

הוֹסַפְתִּי צְחֹק וּרְקֹד;

הֵרַקְתִּי שְׁאֵרִית הַכּוֹס,

וְאַף בִּקַּשְׁתִּי עוֹד.


אוּלָם בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתִי –

עָמַד הַלֵּב מִדְּפֹק.

וְהַדְּמָעוֹת פָּרְצוּ בָּאֹפֶל

כְּמֵעֵינֵי תִינוֹק.

הַכֶּלֶב הִכִּירַנִי, יִבֵּב וְהִשְׂתָּעֵר,

וְהִיא עָבְרָה נִכְחָה וּמַבָּטָהּ עִוֵּר –

אֵינָה רוֹאָה דָבָר, אֵינָה זוֹכֶרֶת כְּלוּם.

אֲנִי מַחֲלִיק עַל רֹאשׁ הַכֶּלֶב, וְעוֹבֵר.

בִּטְרוֹכֵיאִים קַלֵּי־רֶגֶל

מְחוֹלֵל עָצְבִּי שָׁחוֹר;

טַ־טַ, טַ־טַ! אֵין כָּמוֹהוּ;

וְשִׁנָּיו שֶׁנְהָב צָחוֹר.


מְסוֹבֵב מִלְּעֵיל בְּלִי־הֶרֶף,

הַפְסָקָה מִלְּרַע מַטְעִים;

וּמַמְשִׁיךְ בִּקְפִיצוֹת־דֶּרֶךְ

עַד יִפֹּל חֲסַר־אוֹנִים.

נִפְרַדְנוּ כָּךְ, כְּאִלּוּ כְּלוּם,

כְּאִלּוּ מַה־בְּכָךְ:

'שָׁלוֹם, רִכְסִי כַּפְתּוֹר הַמְּעִיל –

הָרוּחַ קַר וָלַח.'


כְּשֶׁפָּנִינוּ לְאָחוֹר,

פִּתְאֹם עוֹלָם חָשַׁךְ;

אֵין כְּלוּם, לֹא אוֹר, לֹא קוֹר,

רַק מַחֲנָק, מַחֲנָק.

הַאִם אֵצֵא לִמְצֹא

אֶת זֹאת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי,

וְעַל אָזְנָהּ אֶלְחַשׁ

מִלִּים אֲשֶׁר הִשְׁכַּחְתִּי?


הַכֹּכָבִים בָּרוֹם

אוּלַי יַגִּידוּ ‘כֵּן’,

אַךְ בִּשְׂפָתַיִךְ אַתְּ

הַלַּעַג יִסְתַּמֵּן.


אֲשֶׁר קָרָה – נֶחְרַץ,

הָיָה לְעוֹלָמִים,

הַסַּהַר הִתְחַמֵּק,

בּוֹכִים הָאֳרָנִים.

לַיְלָה, אֹפֶל אֵין־גְּבוּלוֹת

וְרַק הֶמְיָה נִצַּחַת.

אֵימָה קְרֵבָה מֵעֵבֶר יָם,

הוֹלֶכֶת וְצוֹמַחַת.


אֲנִי מִחוּץ לְכָל גְּבוּלוֹת,

הֶפְקֵר לְבַלָּהוֹת.

בָּאֲפֵלָה חִידוֹת לִבִּי

עַל פִּתְרוֹנָן בּוֹהוֹת.

לַיְלָה, סַהַר, הָס בָּעֵמֶק,

וּבְנַפְשִׁי נֵעוֹר הַשַּׁחַץ:

תִּנְשָׁמוֹת נוֹשְׁמוֹת בְּחֶנֶק,

וְתַנִים – יְלֵל וָפַחַד.


בֵּין הָאֳרָנִים פּוֹסְעוֹת אַט

חֲתוּלוֹת מְחֻשְׁמַלּוֹת,

וּבַזִּים צוֹרְחִים עָטִים שָׁם

עַל יוֹנַי הַמֻּבְהָלוֹת.


אֵימָתַי יַפְצִיעַ שַׁחַר,

וְתָגֹז סוֹף־סוֹף אֵימָה?

גּוֹזָלַי יַצִּיל מִטֶּרֶף,

וְיִסֹּךְ עָלַי שֵׁנָה.

מְפַעְפַּעַת וּמְחַלְחֶלֶת

בִּי אֵיבָה שְׁחוֹרָה מִשְּׁחוֹר.

יוֹם וְלַיְלָה מְפַעֶמֶת

מַתְסִיסַתְנִי כַּשְׂאוֹר.


יַנְשׁוּפִים וְעַרְפָּדִים –

אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי לָאוֹר?

לֹא יֵדַע לִבִּי מָנוֹחַ,

כָּל־עוֹד־לֹא אָשְׁרֵךְ אֶקְבֹּר.

צָמוּד לְחֶבֶל מִשְׁתַּלְשֵׁל

בְּאֶצְבְּעוֹת מוֹרָא,

נִגְלֵיתִי לְעֵינַי בַּלֵּיל

בִּבְאֵר־תְּהוֹם שְׁחוֹרָה.


מַשַּׁק־כָּנָף אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

צִחְקוּק מַבְהִיל שֶׁל שֵׁד.

אֵי־מִי מַבָּט אָדֹם קוֹלֵעַ,

וּבְכִי עוֹלֶה כְּהֵד.


קִרְבִּי אֵימָה חִוְּרָה רוֹעֶדֶת,

וּמִסְּבִיבִי הַלּוֹט:

קָצָר הַחֶבֶל מִלָּרֶדֶת,

רָפִיתִי מֵעֲלוֹת.

קוֹל שׁוֹפָר אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

קוֹל קוֹרְאֵנִי לִתְחִיָּה.

שְׁמוּרוֹתַי אֲנִי פּוֹקֵחַ,

מִתְרוֹמֵם, נִשְׁמָע לְיָהּ.


מְעֻטָּף טַלִּית נִרְקֶבֶת

בָּאתִי בֵּין שָׁרֵי הַלֵּל:

'הַרְאִיתֶם אֶת הַנִּלְבֶּבֶת,

שֶׁסָּתְמָה עָלַי גּוֹלֵל?'


'לֹא רָאִינוּ הַנִּלְבֶּבֶת,

לֹא יָדַעְנוּ מִי־הִיא, מָה.

שָׂא עֵינֶיךָ אֶל הַפֶּלֶא,

הִצְטָרֵף אֶל הָרִנָּה.'


'אֵין־לִי קוֹל וְאֵין־לִי שֵׁמַע,

לֹא רוֹאֲנִי פֶּלֶא, אוֹר.

הַחְזִירוּנִי אֶל הַקֶּבֶר,

אֶשְׁתַּטֵּחַ שׁוּב בַּבּוֹר.'

בלדה

לְמַרְגְּלוֹת הָרִים

רוֹגַעַת הַכִּנֶרֶת;

בַּמַּיִם נַעֲרָה

אֶת קְלַסְתֵּרָהּ שׁוֹחֶרֶת.


אָרְכוּ מֻטּוֹת הַצֵּל,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, רַד לַיְלָה –

הַנַּעֲרָה, בָּרְאִי

יָפְיָהּ לַחְמֹד לֹא־דַי לָהּ:


'אֲנִי שׂוֹנֵאת כִּעוּר,

וּמִזִּקְנָה סוֹלֶדֶת,

וּמִי יִתְּנֵנִי נֶצַח

בְּיָפְיִי עוֹמֶדֶת!'


עוֹדָה תְּפִלָּה, שׁוֹמְעָה הִיא

מֵהַכִּנֶּרֶת קוֹל:

'אֲנֵי מִמֵּךְ אֶמְנַע

זִקְּנָּה, כִּעוּר וּשְׁכוֹל.


רַעֲנַנָּה, זוֹהֶרֶת

תִּחְיִי בַּזִּכָּרוֹן,

בַּזִּיו שֶׁנִּתְגַּלֵית

בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן.'


לְמַרְגְּלוֹת הָרִים

נוֹצֵץ רְאִי־כִנֶּרֶת;

הַנַּעֲרָה אֵינֶנָּה,

בַּלָּדָה לָהּ מִשְׁמֶרֶת.

הָיָה כָּאן שְׁבִיל בֵּין שִׁבֳּלִים,

דָּרַכְתִּי עֶרֶב־עֶרֶב.

הוֹבִיל הַשְּׁבִיל לַכְּפָר, לִצְרִיף,

לְנַעֲרָה אוֹהֶבֶת.


מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה הַסַּהַר

אֶת צְעָדַי לִוָּה;

צִלִּי, כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן,

נָחַנִי בִּמְשׁוּבָה.


הַשְּׁבִיל נֶחְרַשׁ, הַצְּרִיף פֹּרַק,

הַנַּעֲרָה נִשְּׂאָה.

לְעֵין יָרֵחַ מִתַּמֵּם

רוֹבֵץ כַּלְבִּי, לֹא זָע.

שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים בְּצַד הַדֶּרֶךְ

הִתְאַהֲבוּ זֶה בָּזֹאת.

כְּבָר דִּבְּרוּ, סִפְּרוּ הַשְּׁנַּיִם

עַל הַכֹּל יָכוֹל לִהְיוֹת.


שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים בְּצַד הַדֶּרֶךְ

נִצָּבִים דּוּמָם, אִלְּמִים:

בְּיָרֵחַ, שֶׁמֶשׁ, תְּכֵלֶת

דָּשׁוּ אֶלֶף פְּעָמִים.


רַק כִּנְשֹׁב מִיָּם הָרוּחַ,

הָרוֹעָה הַשִּׁבֳּלִים –

מְפִיגִים הַשִּׁעֲמוּם הֵם

בְּשִׂיחָה עַל הָאַקְלִים.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.