בְּצֶקֶת סַהַר־קֶסֶם זִרְמֵי־זְהָבוֹ

וְחִידוֹת־בְּרִיאָה יִפְתְּרוּ כוֹכְבֵי־לַיִל

וְרוּחַ — נִתֵּק כְּבָלָיו בְּעֵדֶן־גַּנִּים —

יִתְפָּרֵץ שׁוֹבָב, מְבֻשָּׂם, וְיִלְחַשׁ רָזִים, —

אָז נַפְשִׁי תִּכְלֶה מְאֹד אֵלַיִךְ, שְׁכִינָה,

וְתָרִיק גַּעְגּוּעֶיהָ בְּעֹז־מַנְגִּינָה.

מַה־צַּר לִי! אֵשׁ צוֹרֶבֶת לִי בִלְבָבִי.

וְקַרְנֵי־אוֹרָה לִקְצוֹת תֵּבֵל יוֹצְאוֹת.

וְאֵדַע: נִפְלָא כֹל וְחוֹתַם־יוֹצְרִי עָלָיו;

אֶת כֻּלָּם אֹהַב — יַמֵּי־אַהֲבָה בְּקִרְבִּי.

אַךְ לִבִּי צַר מֵהָכִיל יַמֵּי אַהֲבָה

וְעֵינַי טָחוּ מֵרְאוֹת שְׁכִינָה נַאֲוָה!

וּמַר לִי! רְווּי עַצֶּבֶת אֵלֵךְ קוֹדֵר:

בְּרַחַב־הָעֲתֶרֶת אָחוּשׁ לַחַץ־עָנְיִי…

וְלָמָּה חוֹמוֹת־בַּרְזֶל בֵּין יְצוּר לַחֲבֵרוֹ? —

וְלָמָּה הַשַּׁלְשֶׁלֶת לֹא טַבַּעַת אַחַת? —

וּמָתַי עִם הַשְּׁכִינָה נְהִי כֻלָּנוּ תַּמִּים —

אֲגֻדַּת־לַהַב אַחַת תַּעַל קְטֹרֶת־סַמִּים?!

אֵלִי! כְּשִׁבֹּלֶת אֲנִי לִפְנֵי קָצִיר…

סוֹד חַיִּים וָמָוֶת לֹא אֵדָע —

וְנָתוּן אֲנִי בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין מוֹצָא

וְרָז לִי יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם לֵידָה!

וְתוֹעֶה אָנֹכִי, וּלְחִידַת הַבְּרִיאָה

לְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹנִים נִלְאֵיתִי;

יוֹם־חַיַּי כִּי עָבַר — כְּבָר לֹא אַשִּׂיגֶנּוּ —

הַאֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה עַל מֵתִי?

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא אֵדַע, לֹא אָבִין:

מָה חַיַּי וּלְאָן זֶה אֵלֵכָה? —

הוֹי, הָאֶר־נָא אוֹרְךָ עָלַי: אֲנִי יֶלֶד

רַךְ־לֵבָב, הַתּוֹעֶה בַחֲשֵׁכָה…

א

מַה דַּלָּה זוֹ יֵשׁוּתִי לְעֻמַּת הַתַּעֲלוּמָה

שֶׁל קַדְמַת יְצִירָתִי וְעַרְפְּלֵי אַחֲרִיתִי:

מִשָּׁם יְפַהֵק לִי הָאֶפֶס הַהִיּוּלִי —

זֶה אוֹיְבִי וַעֲמִיתִי…

מֵאֵימַת שְׁחוֹר הַלַּיְלָה אַקְשִׁיב רָז פְּעָמָיו —

וְלִבִּי אָז יְחַבֵּק עֲפַר נְסֹרֶת־חַיִּים:

לוּ יִהְיוּ פְגָעִים רָעִים חֶלְקִי וּמְנָת־כּוֹסִי,

אַךְ לֹא רְקַב הַנְּשִׁיָּה, אָבִי בַּשָּׁמַיִם!

וְאִם אֵינְךָ וְלֹא הָיִיתָ — יֵאוּשִׁי נָא יוֹלִידְךָ

וְתִהְיֶה נֵר לְרַגְלִי וּתְצַוֶּה לִי נֶחָמָה:

כִּי אוֹי לְאִישׁ הַהוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לָנֶצַח!

וְאוֹי לְיוֹרֵד שְׁאוֹל וְלֹא יַעַל מֵאֲדָמָה!

ב

בַּלַּיְלָה אִוִּיתִיךָ מִבֶּטֶן הַמַּחֲשַׁכִּים

עֵת צִלְלֵי־שְׁחוֹר כִּתְּרוּנִי וְלָחֲשׁוּ עַל מִטָּתִי —

הֵן בָּדָד כֹּה הָיִיתִי — וְנַחֲרַת הַנִּרְדָּמִים

הִכְרִיזָה עַל אָבְדָּנִי וַתַּגְדֵּל אֶת אֵימָתִי…

בַּלַּיְלָה שִׁחַרְתִּיךָ. מֵרָחוֹק נִצְנֵץ מַרְאֶה:

שָׁם תָּעָה אָדָם אוֹבֵד, בְּדִמְמַת לַיִל שְׁחוֹרָה —

וְעֵינַי דֹּם לִוּוּהוּ וָאָנוּד לוֹ מֵרָחוֹק

וּכְאָח לוֹ אָז שִׁוַּעְתִּי: הוֹי, אֵלִי, צַוֵּה אוֹרָה!

וָאֵבְךְ אֶל תּוֹךְ הָאֹפֶל כִּי קוֹלִי לֹא הִרְגִּיזְךָ

וְלָן בְּסֵתֶר־צִלְּךָ קָפָאתָ בֵּין הַנְּצָּחִים,

וּכְמוֹ מֵאָז מִקֶּדֶם עָמַדְתָּ עַל דַּם־דּוֹרוֹת

וְלֹא הִשְׁמַעְתָּ קוֹלְךָ לְאוֹבְדִים וְנִדָּחִים!

משרתיו שואלים זה לזה: איה מקום כבודו להעריצו?

קדושת “כתר”.

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם,

בָּאוֹרָה וּבַצֵּל,

וּכְרוּב לִכְרוּב שׁוֹאֲלִים:

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד־אֵל?

הָאִילָן יִתְנוֹעֵעַ וִישׁוֹרֵר בְּכָל פֶּה —

לוֹ רִבְבוֹת פִּיּוֹת — גְּדוֹלוֹת יְדַבֵּר זֶה לָזֶה:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם —

אַךְ אֵי מְקוֹם כְּבוֹד־אֵל?

הַאִם בַּנֹּגַה נָגְהוֹ

אוֹ שָׁת לוֹ סֵתֶר צֵל? »

הַפַּרְפָּר — לָבָן, פּוֹחֵז — מְרַפְרֵף לוֹ בַגָּן,

נִתְקָל בְּכָל פֶּרַח וְשׁוֹאֵל: « אֵי? וּלְאָן? —

«כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם;

אַךְ אַיֵּה מִשְׁכַּן אֵל?

הַאִם בְּרִקְמַת אוֹרָה?

אוֹ שָׂם לוֹ חֶבְיוֹן־צֵל?»

שָׁם הַרְרֵי־סֶלַע תּוֹמְכִים בִּגְאוֹנָם שַׁחֲקֵי רֹם

וּתְמִיהַת־פַּחַד מְרַחֲפָה עֲלֵיהֶם תָּמִיד דֹּם:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם,

אַךְ אַיֵּה שְׁכִינַת אֵל?»

הָעֵמֶק נָדַם, נָדַם,

וְאִלֵּם גֶּבַע, תֵּל!

וְיָם יְרוֹמֵם גַּלָּיו, בַּעְיָם יִתְנַשֵּׂא עָל,

יִתְנוֹדֵד אַף יַצְרִיחַ וִינַפֵּץ גַּל אֶל גָּל:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם —

אַךְ אַיֵּה אֱלֹהִים?

שָׁמַיִם שׁוֹמְרִים סוֹדָם

בְּחֶבְיוֹן־עֹז לִפְנִים!»

בַּמִּדְבָּר נִשְׁמָע אַדִּיר קוֹל־נַהַם הָאֲרִי:

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ? — בָּרַעַשׁ? בָּדֳמִי?

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם

בַּדּוֹמֵם וּבֶחָי,

אַךְ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ?

אֵי מִשְׁכַּן אֲדֹנָי? »

חִבְּקַנִּי סָבָא לִפְנֵי מוֹתוֹ: שִׂים

בִּטְחוֹנְךָ, נִינִי, בֵּאלֹהֵי הָאָבוֹת;

וְגַם עַל פִּי הַשְּׁאוֹל — עוֹד חַי שָׁם בָּעֲרָבוֹת

אֱלֹהִים!»

הִקְשַׁבְתִּי לְמִלָּיו בִּהְיוֹתִי נִים־לֹא־נִים;

בַּחוּץ לְיַד הַחַלּוֹן בָּכְתָה סוּפָה —

וְנַפְשִׁי כְּחוֹלֶמֶת…וָאֶלְחַשׁ כְּצִפּוֹר פְּצוּעָה, טְרוּפָה:

«אֱלֹהִים!»

מֵאָז אֵינֶנִּי בוֹדֵד עוֹד בָּעוֹלָם! — אִם

פֻּרְעָנֻיּוֹת כִּפְתָנִים סְבָבוּנִי — וְנַפְשִׁי מָרָה —

אָז מִן הַמֵּצַר קוֹלִי נִשְׁמַע: «לִי בַצָּרָה

אֱלֹהִים!»

וּבַמִּלְחָמָה — עֵת כִּתְּרוּנִי צִים

וַתִּזְעַק תְּהוֹם וַתִּפְעַר קֶבֶר־לֹעָהּ —

אָז לַשָּׁמַיִם פָּנְתָה נַפְשִׁי מִן הַמְּשׁוֹאָה:

«אֱלֹהִים!»

וּבַחֲדֹר זֶרַע־שְׁאוֹל לִפְנָי־לִפְנִים,

עֵת חַיּוֹת־אָדָם טִמְּאוּ כָל הַיָּקָר:

מִתַּחַת יַד־רוֹצֵחַ נַפְשִׁי גָעֲתָה כְּבֶן־בָּקָר:

«אֱלֹהִים!»