א.    🔗

ויוצא אותו החוצה ויאמר: הבט נא השמימה וספר הכוכבים, אם תוכל לספר אותם; ויאמר לו: כה יהיה זרעך. בראשית, טו, ה.

וַיְהִי הַלַּיְלָה נֶהְדָּר: זֹהַר חַג־כּוֹכָבִים

וְרוּחוֹת אַט יְרַחֲפוּ כִּכְרוּבֵי־אֵל שׁוֹבָבִים.

וְדֶקֶל יִלְחַשׁ לַחַשׁ לְדֶקֶל: — "אָח! הַקְשִׁיבָה,

יַד־אֵל עָלֵינוּ עוֹבְרָה בִּלְטִיפַת־רָז חֲבִיבָה!"

וַיְהִי הַלַּיְלָה עֵר לְצַעֲדֵי אֶחָד נִשָּׂא —

וְשַׁחַק זַךְ בְּהוֹדוֹ עַל עוֹלָם נִרְדָּם כִּסָּה…

וַתְּהִי הַדְּמָמָה פְרוּשָׂה בַבְּקָעוֹת וּבֶהָרִים;

רַק שָׁם, בִּמְרוֹם צַמָּרוֹת, שִׁיר־תְּנוּמָה לַצִּפֳּרִים.

וּבְאֹהֶל אֶחָד קָטָן — מִי חֶרֶשׁ שָׁם יִתְהַלָּךְ? —

שָׁם זָקֵן קָדוֹשׁ, צָחוֹר — וּדְמוּת לוֹ כִדְמוּת מַלְאָךְ —

פּוֹסֵעַ נִרְעָשׁ, נִפְעָם, בְּעֵרֶב־אוֹר־וּצְלָלִים

מָה עַזָּה סַעֲרַת רוּחוֹ! וּבְלִבּוֹ יַחַד בְּלוּלִים

הַיֵּאוּשׁ וְהַתִּקְוָה: — "— הַאַמְשִׁיךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת?

אוֹ אָמוּת כֹּה עֲרִירִי?" — דֹּם נַפְשׁוֹ בּוֹ שׁוֹאֶלֶת.

וּכְאִלּוּ אָחֲזָה בוֹ — וּבְתָקְפָּהּ — יָד נַעֲלָמָה

וַתּוֹצִיאֵהוּ חוּצָה…מִסָּבִיב לֵיל וּדְמָמָה;

עַל תֵּבֵל־יָהּ תִּתְהַלֵּךְ חֶרֶשׁ בַּת־מְרוֹמִים

וְכוֹכְבֵי רֹם בַּתְּכֵלֶת מִתְנוֹצְצִים כְּיַהֲלוֹמִים…

וַיִּשָּׂא זָקֵן עֵינָיו וּבְלִבּוֹ יַכּוּ גַלִּים —

וּכְאִלּוּ קוֹל לוֹ דוֹבֵר מִמֶּרְחַקֵּי עַרְפַּלִּים:

—"אַל תִּירָא, זָקֵן! — רְאֵה: כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

שׁוּר, כֻּלָּם מַה נֶהְדָּרוּ! הֲתוּכַל לִסְפֹּר אוֹתָם? —

כֹּה יִהְיֶה גַם זַרְעֶךָ: יִתְנוֹצְצוּ וְיַזְהִירוּ,

וְלֹא יִהְיֶה מִסְפָּר לָמוֹ, וְקֵץ הַדּוֹרוֹת יִרְאוּ!

כָּל מַיִם לֹא יַעַבְרוּם, כָּל אֵשׁ לֹא תִשְׂרֹף בְּשָׂרָם

עַד נֶצַח כֹּה יַעַמְדוּ מִתְנוֹצְצִים בַּהֲדָרָם!"

וַיַּעֲמֹד זָקֵן קָדוֹשׁ וְעֵינָיו לַגָּבֹהַּ —

וְהֶאֱמִין בַּחִזָּיוֹן וְאָזְנָיו אָבוּ שְׁמֹעַ —

וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה פִתְאֹם כָּל קְרָבָיו חִישׁ הִרְנִינָה

וְעֵין בַּת־מָרוֹם רוֹמְזָה: —“הוֹחִילָה! הַאֲמִינָה!”

ב.    🔗

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב…

יִצְחָק יָצָא לָשׂוּחַ בַּכָּר לִפְנוֹת־עֶרֶב.

יוֹם־הַקַּיִץ לוֹ אָרַךְ: מֵאֶרֶץ, מֵרֹם

לוֹ הֵצִיצוּ פְּנֵי עַלְמָה, כִּבְמִקְסַם־חֲלוֹם —

וְהַשֶּׁמֶשׁ כֹּה בָעַר וַיְלַהֵט בְּלִי־הֶרֶף —

וְהַנַּעַר בְּצֶל־תֹּמֶר יִשָּׁעֵן! מֵעָל

צִפּוֹר־דְרוֹר עָלָיו תַּז צְלִילֵי בְשׂוֹרָה כַטָּל:

"אֱלִיעֶזֶר עִם גְּמַלָּיו הוֹלְכִים, שָׁבִים בִּרְנָנָה,

וְעַל גָּמָל רוֹכֶבֶת זוֹ שׁוֹשַׁנַּת־הַתֹּם —

מֵאֲרַם נַהֲרַיִם הִיא בָאָה הַיּוֹם!"

יָצָא יִצְחָק לָשׂוּחַ… בָּאָה שֶׁמֶשׁ בַּעֲנָנָה…

וְהַנַּעַר כֹּה יַבִּיט, לִבּוֹ הוֹמֶה וְחָל:

“אֲדֹנָי! הֲלַשָּׁוְא עָרְגָה נֶפֶשׁ הַדָּל?”

פִּתְאֹם קִשְׁקְשָׁה יוֹנָה בִכְנָפָהּ וַתֹּאמֶר:

"בֶּן־אַבְרָהָם! שָׂא עַיִן וּרְאֵה: הַרְחֵק שָׁם

אֹרְחַת־גְּמַלִּים נוֹסַעַת…גִּיל וּשְׂמַח נַעַר תָּם!"

רָאָה יִצְחָק דְּמוּת עַלְמָה, הַזְּקוּפָה כַתֹּמֶר —

וַתִּרְאֵהוּ גַם הִיא — וַתִּכָּלֵם וַתִּיף…

וְעַל יָפְיָהּ חִישׁ יָרַד כַּגַּל הַצָּעִיף…

ג.    🔗

והנה רחל באה עם הצאן…

רָחֵל רוֹעָה צֹאן לָבָן אָבִיהָ בַכָּר;

תִּשְׁפֹּךְ שֶׁמֶשׁ זְהָבָהּ עַל עֵמֶק וָהָר —

וּמִסָּבִיב אַךְ דְּמָמָה; טְלָאִים לֵאִים מֵחֹם

רוֹבְצִים נָמִים בַּדֶּשֶׁא — עוֹד גָּדוֹל הַיּוֹם.

רָחֵל הוֹזָה, חוֹלֶמֶת בְּצָהֳרֵי־הַפָּז:

לִבָּהּ הוֹלֵם וְהוֹלֵךְ לִקְרַאת פַּעֲמֵי־רָז:

בַּחֲזוֹן־לַיְלָה לָהּ נִרְאוּ פְנֵי עֶלֶם, אִישׁ תָּם.

וְאַיֵּהוּ? — הֲיָבֹא מִתֵּימָן? מִיָּם? — — —

פִּתְאֹם נֵעוֹר הָאַיִל וְהַפַּעֲמוֹן — צְלִיל־צְלִיל —

וַתִּתְעוֹרֵר גַּם רָחֵל, נָשְׂאָה עַיִן לַשְּׁבִיל:

הֵלֶךְ זָקוּף כְּאַלּוֹן יֵלֵךְ הָלֹךְ וּקְרֹב —

תַּרְמִיל־נוֹדֵד עַל שִׁכְמוֹ — וּמַרְאֵהוּ מַה טּוֹב!

עָלָה נֹגַהּ בְּלִבָּהּ וְנִתְגַּלָּה לָהּ סוֹד:

נַפְשָׁהּ כָּלְתָה לְאַהֲבָה, לִבָּהּ עָרַג אֶל דּוֹד!

עַתָּה רָוַח לָהּ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹשַׁנַּת־הַגָּל…

בִּרְווֹתָהּ עִם שַׁחַר מִפְּנִינֵי־הַטָּל…

סְנוּנִית בָּאָה בִּיעַף מֵהַר וּמִגָּיְא,

צִפְצוּף גִּיל לָהּ בְּפִיהָ: כֹּה לֶחָי! כֹּה לֶחָי!

ד. עֵלִי    🔗

לְיַד הַדֶּרֶךְ יוֹשֵׁב־מְצַפֶּה זָקֵן צַח

וְלִבּוֹ יַךְ:

הַפְּלִשְׁתִּים — עַם עַז נוֹרָא — כָּאַרְבֶּה עָלוּ רָב

וַיַּעַרְכוּ קְרָב.

— "הוֹי, אֵל! הַאֻמְנָם תַּסְגִּיר גְּאוֹנְךָ לִידֵי צָר?

מָה רַע וָמָר!

אוֹ תַחְשׂף זְרוֹעַ־עֻזְּךָ וְתָבוּס בְּאַפְּךָ עָם

צְמֵאֵי דָם?

כֵּן יֶהִי, אֵל־יִשְׂרָאֵל לְמַעֲנוֹ יַעַשׂ זֹאת —

וִיהִי הָאוֹת;

וְשָׁב אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ לְאַרְצוֹ בְּמִזְמוֹר־שִׁיר

לְאֵל אַדִּיר!…

וְעֵינֵי סָב הַקָּמוֹת נִשְּׂאוּ אֱלֵי עָל:

"הוֹי, חוֹנֵן דָּל!

שַׂמְּחֵנִי נָא הַפַּעַם טֶרֶם אֵרְדָה שְׁאוֹל

וּשְׁבֹר הָעֹל!

פֶּן תֹּאמַר פְּלֶשֶׁת: “עֹז לִי” — וּתְכַס עַל מַעַרְכוֹת־אֵל

בְּכֹבֶד צֵל

וּקְלוֹן־הָעַבְדוּת יָכֹף צַוַּאר עָם בְּחִיר־יָהּ

לְאוֹיֵב רָע…

אוֹי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, נָא אַל תִּזְעַם כַּךְ — — —

בְּטַח, לִבִּי, בְּטַח:

פְּנֵי אֵלִי הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ הָעָם — וְנָפַל צָר

וְשַׁח אֵל זָר!"

אַךְ פִּתְאֹם, אוֹי! לְאָזְנָיו בָּאָה זַעֲקַת־כְּאֵב

מִשִּׁבְרוֹן לֵב.

“הוֹי, אֵלִי! מָה הַבְּשׂוֹרָה?” — "אוֹי וַאֲבוֹי לַיּוֹם:

לֹא רִחֵם רֹם;

כְּבוֹד־יַעֲקֹב גָּלָה וּבָנֶיךָ דְּקוּרֵי־חֲנִית!"…

— “וַאֲרוֹן הַבְּרִית?”

— “בַּשְּׁבִי גַּם הוּא!” — “הוֹי, אֵלִי, בָּא הַקֵּץ!”

וּכְאֶרֶז־עֵץ,

פְּגָעוֹ רַעַם, נָפַל כֹּהֵן יָשִׁישׁ צַח —

לָאָרֶץ שַׁח…