א.

ויוצא אותו החוצה ויאמר: הבט נא השמימה וספר הכוכבים, אם תוכל לספר אותם; ויאמר לו: כה יהיה זרעך. בראשית, טו, ה.

וַיְהִי הַלַּיְלָה נֶהְדָּר: זֹהַר חַג־כּוֹכָבִים

וְרוּחוֹת אַט יְרַחֲפוּ כִּכְרוּבֵי־אֵל שׁוֹבָבִים.

וְדֶקֶל יִלְחַשׁ לַחַשׁ לְדֶקֶל: — "אָח! הַקְשִׁיבָה,

יַד־אֵל עָלֵינוּ עוֹבְרָה בִּלְטִיפַת־רָז חֲבִיבָה!"

וַיְהִי הַלַּיְלָה עֵר לְצַעֲדֵי אֶחָד נִשָּׂא —

וְשַׁחַק זַךְ בְּהוֹדוֹ עַל עוֹלָם נִרְדָּם כִּסָּה…

וַתְּהִי הַדְּמָמָה פְרוּשָׂה בַבְּקָעוֹת וּבֶהָרִים;

רַק שָׁם, בִּמְרוֹם צַמָּרוֹת, שִׁיר־תְּנוּמָה לַצִּפֳּרִים.

וּבְאֹהֶל אֶחָד קָטָן — מִי חֶרֶשׁ שָׁם יִתְהַלָּךְ? —

שָׁם זָקֵן קָדוֹשׁ, צָחוֹר — וּדְמוּת לוֹ כִדְמוּת מַלְאָךְ —

פּוֹסֵעַ נִרְעָשׁ, נִפְעָם, בְּעֵרֶב־אוֹר־וּצְלָלִים

מָה עַזָּה סַעֲרַת רוּחוֹ! וּבְלִבּוֹ יַחַד בְּלוּלִים

הַיֵּאוּשׁ וְהַתִּקְוָה: — "— הַאַמְשִׁיךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת?

אוֹ אָמוּת כֹּה עֲרִירִי?" — דֹּם נַפְשׁוֹ בּוֹ שׁוֹאֶלֶת.

וּכְאִלּוּ אָחֲזָה בוֹ — וּבְתָקְפָּהּ — יָד נַעֲלָמָה

וַתּוֹצִיאֵהוּ חוּצָה…מִסָּבִיב לֵיל וּדְמָמָה;

עַל תֵּבֵל־יָהּ תִּתְהַלֵּךְ חֶרֶשׁ בַּת־מְרוֹמִים

וְכוֹכְבֵי רֹם בַּתְּכֵלֶת מִתְנוֹצְצִים כְּיַהֲלוֹמִים…

וַיִּשָּׂא זָקֵן עֵינָיו וּבְלִבּוֹ יַכּוּ גַלִּים —

וּכְאִלּוּ קוֹל לוֹ דוֹבֵר מִמֶּרְחַקֵּי עַרְפַּלִּים:

—"אַל תִּירָא, זָקֵן! — רְאֵה: כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

שׁוּר, כֻּלָּם מַה נֶהְדָּרוּ! הֲתוּכַל לִסְפֹּר אוֹתָם? —

כֹּה יִהְיֶה גַם זַרְעֶךָ: יִתְנוֹצְצוּ וְיַזְהִירוּ,

וְלֹא יִהְיֶה מִסְפָּר לָמוֹ, וְקֵץ הַדּוֹרוֹת יִרְאוּ!

כָּל מַיִם לֹא יַעַבְרוּם, כָּל אֵשׁ לֹא תִשְׂרֹף בְּשָׂרָם

עַד נֶצַח כֹּה יַעַמְדוּ מִתְנוֹצְצִים בַּהֲדָרָם!"

וַיַּעֲמֹד זָקֵן קָדוֹשׁ וְעֵינָיו לַגָּבֹהַּ —

וְהֶאֱמִין בַּחִזָּיוֹן וְאָזְנָיו אָבוּ שְׁמֹעַ —

וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה פִתְאֹם כָּל קְרָבָיו חִישׁ הִרְנִינָה

וְעֵין בַּת־מָרוֹם רוֹמְזָה: —“הוֹחִילָה! הַאֲמִינָה!”

ב.

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב…

יִצְחָק יָצָא לָשׂוּחַ בַּכָּר לִפְנוֹת־עֶרֶב.

יוֹם־הַקַּיִץ לוֹ אָרַךְ: מֵאֶרֶץ, מֵרֹם

לוֹ הֵצִיצוּ פְּנֵי עַלְמָה, כִּבְמִקְסַם־חֲלוֹם —

וְהַשֶּׁמֶשׁ כֹּה בָעַר וַיְלַהֵט בְּלִי־הֶרֶף —

וְהַנַּעַר בְּצֶל־תֹּמֶר יִשָּׁעֵן! מֵעָל

צִפּוֹר־דְרוֹר עָלָיו תַּז צְלִילֵי בְשׂוֹרָה כַטָּל:

"אֱלִיעֶזֶר עִם גְּמַלָּיו הוֹלְכִים, שָׁבִים בִּרְנָנָה,

וְעַל גָּמָל רוֹכֶבֶת זוֹ שׁוֹשַׁנַּת־הַתֹּם —

מֵאֲרַם נַהֲרַיִם הִיא בָאָה הַיּוֹם!"

יָצָא יִצְחָק לָשׂוּחַ… בָּאָה שֶׁמֶשׁ בַּעֲנָנָה…

וְהַנַּעַר כֹּה יַבִּיט, לִבּוֹ הוֹמֶה וְחָל:

“אֲדֹנָי! הֲלַשָּׁוְא עָרְגָה נֶפֶשׁ הַדָּל?”

פִּתְאֹם קִשְׁקְשָׁה יוֹנָה בִכְנָפָהּ וַתֹּאמֶר:

"בֶּן־אַבְרָהָם! שָׂא עַיִן וּרְאֵה: הַרְחֵק שָׁם

אֹרְחַת־גְּמַלִּים נוֹסַעַת…גִּיל וּשְׂמַח נַעַר תָּם!"

רָאָה יִצְחָק דְּמוּת עַלְמָה, הַזְּקוּפָה כַתֹּמֶר —

וַתִּרְאֵהוּ גַם הִיא — וַתִּכָּלֵם וַתִּיף…

וְעַל יָפְיָהּ חִישׁ יָרַד כַּגַּל הַצָּעִיף…

ג.

והנה רחל באה עם הצאן…

רָחֵל רוֹעָה צֹאן לָבָן אָבִיהָ בַכָּר;

תִּשְׁפֹּךְ שֶׁמֶשׁ זְהָבָהּ עַל עֵמֶק וָהָר —

וּמִסָּבִיב אַךְ דְּמָמָה; טְלָאִים לֵאִים מֵחֹם

רוֹבְצִים נָמִים בַּדֶּשֶׁא — עוֹד גָּדוֹל הַיּוֹם.

רָחֵל הוֹזָה, חוֹלֶמֶת בְּצָהֳרֵי־הַפָּז:

לִבָּהּ הוֹלֵם וְהוֹלֵךְ לִקְרַאת פַּעֲמֵי־רָז:

בַּחֲזוֹן־לַיְלָה לָהּ נִרְאוּ פְנֵי עֶלֶם, אִישׁ תָּם.

וְאַיֵּהוּ? — הֲיָבֹא מִתֵּימָן? מִיָּם? — — —

פִּתְאֹם נֵעוֹר הָאַיִל וְהַפַּעֲמוֹן — צְלִיל־צְלִיל —

וַתִּתְעוֹרֵר גַּם רָחֵל, נָשְׂאָה עַיִן לַשְּׁבִיל:

הֵלֶךְ זָקוּף כְּאַלּוֹן יֵלֵךְ הָלֹךְ וּקְרֹב —

תַּרְמִיל־נוֹדֵד עַל שִׁכְמוֹ — וּמַרְאֵהוּ מַה טּוֹב!

עָלָה נֹגַהּ בְּלִבָּהּ וְנִתְגַּלָּה לָהּ סוֹד:

נַפְשָׁהּ כָּלְתָה לְאַהֲבָה, לִבָּהּ עָרַג אֶל דּוֹד!

עַתָּה רָוַח לָהּ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹשַׁנַּת־הַגָּל…

בִּרְווֹתָהּ עִם שַׁחַר מִפְּנִינֵי־הַטָּל…

סְנוּנִית בָּאָה בִּיעַף מֵהַר וּמִגָּיְא,

צִפְצוּף גִּיל לָהּ בְּפִיהָ: כֹּה לֶחָי! כֹּה לֶחָי!

ד. עֵלִי

לְיַד הַדֶּרֶךְ יוֹשֵׁב־מְצַפֶּה זָקֵן צַח

וְלִבּוֹ יַךְ:

הַפְּלִשְׁתִּים — עַם עַז נוֹרָא — כָּאַרְבֶּה עָלוּ רָב

וַיַּעַרְכוּ קְרָב.

— "הוֹי, אֵל! הַאֻמְנָם תַּסְגִּיר גְּאוֹנְךָ לִידֵי צָר?

מָה רַע וָמָר!

אוֹ תַחְשׂף זְרוֹעַ־עֻזְּךָ וְתָבוּס בְּאַפְּךָ עָם

צְמֵאֵי דָם?

כֵּן יֶהִי, אֵל־יִשְׂרָאֵל לְמַעֲנוֹ יַעַשׂ זֹאת —

וִיהִי הָאוֹת;

וְשָׁב אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ לְאַרְצוֹ בְּמִזְמוֹר־שִׁיר

לְאֵל אַדִּיר!…

וְעֵינֵי סָב הַקָּמוֹת נִשְּׂאוּ אֱלֵי עָל:

"הוֹי, חוֹנֵן דָּל!

שַׂמְּחֵנִי נָא הַפַּעַם טֶרֶם אֵרְדָה שְׁאוֹל

וּשְׁבֹר הָעֹל!

פֶּן תֹּאמַר פְּלֶשֶׁת: “עֹז לִי” — וּתְכַס עַל מַעַרְכוֹת־אֵל

בְּכֹבֶד צֵל

וּקְלוֹן־הָעַבְדוּת יָכֹף צַוַּאר עָם בְּחִיר־יָהּ

לְאוֹיֵב רָע…

אוֹי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, נָא אַל תִּזְעַם כַּךְ — — —

בְּטַח, לִבִּי, בְּטַח:

פְּנֵי אֵלִי הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ הָעָם — וְנָפַל צָר

וְשַׁח אֵל זָר!"

אַךְ פִּתְאֹם, אוֹי! לְאָזְנָיו בָּאָה זַעֲקַת־כְּאֵב

מִשִּׁבְרוֹן לֵב.

“הוֹי, אֵלִי! מָה הַבְּשׂוֹרָה?” — "אוֹי וַאֲבוֹי לַיּוֹם:

לֹא רִחֵם רֹם;

כְּבוֹד־יַעֲקֹב גָּלָה וּבָנֶיךָ דְּקוּרֵי־חֲנִית!"…

— “וַאֲרוֹן הַבְּרִית?”

— “בַּשְּׁבִי גַּם הוּא!” — “הוֹי, אֵלִי, בָּא הַקֵּץ!”

וּכְאֶרֶז־עֵץ,

פְּגָעוֹ רַעַם, נָפַל כֹּהֵן יָשִׁישׁ צַח —

לָאָרֶץ שַׁח…

עַל שְׁבִיל נְעוּרַי, כְּלוּלֵי זֵר־מִסְתּוֹרִין,

עָלַי הוֹפַעְתָּ כְּמָאוֹר נֶהְדָּר, נִפְלָא.

רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי!

וַאֲנִי — חֲנִיךְ בֵּית־אֵל, מְשֻׁעְבָּד וּבֶן־חוֹרִין;

עַל גָּלוּת שְׁכִינָה אֵבְךְ, עַל עָצְבָּהּ וְעַל שִׁפְלָהּ —

וְאֶל גְּאֻלָּתָה אֶעֱרֹג: “הִגָּלִי נָא וּבְרָקִי!”

מִדִּמְמַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ צָפוּ לִי חֲלוֹמוֹת

וָאֱהִי בֵן יָחִיד לוֹ — חוֹלַנִּי, דַּל וְעָנֹג —

וְעֵינַי מְחַפְּשׂוֹת חֵפֶשׂ בְּקִרְעֵי גְוִילֵי־שֵׁמוֹת

וּמִן “הַזֹּהַר” יָנַקְתִּי יָנֹק…

וְיֵשׁ כִּי שַׂכּוּ עָלַי סִבְכֵי הַקַּבָּלָה

וַיֹּאבַד דַּרְכִּי בֵין נַפְתּוּלֵי יַעֲרֵי־רָזִים —

לְפָרָשַׁת־הַשָּׁבוּעַ חָשָׁה נַפְשִׁי הַנִּבְהָלָה

וּבְקַרְנוֹת מִזְבַּחֲךָ, רַשִּׁ"י, שְׂעִפַּי נֶאֱחָזִים;

מַה מָּתְקוּ אָז מִלֶּיךָ־פְּרָחֶיךָ!

טִיַּלְתִּי אָז בִּשְׂדוֹת אַגָּדוֹתֶיךָ —

וַיֵּחַם לִי לְנֹגַהּ אוֹר קַרְנֶיךָ!

וְיֵשׁ כִּי אָרַךְ עַד אֵין קֵץ לֵיל־טֵבֵת;

בַּחוּץ לְיַד הַחַלּוֹן סוּפַת־שֶׁלֶג מִשְׁתּוֹבֶבֶת —

וּבְכִי וָנַהַם בָּאֲרֻבָּה,

כְּאִלוּ גְדוּדֵי־כְּפִירִים יִזְעֲפוּ בְּחֻבָּהּ;

הַנְּמוּשׁוֹת הָלְכוּ כְּבָר,

הַשַּׁמָּשׁ — זָעֵף סָר;

מִסָּבִיב צִלְלֵי־שְׁחוֹר —

רַק נֵרִי יִזְרַע אוֹר,

רַק נֵרִי דּוֹלֵק עוֹד

וְיִלְחַשׁ לַהֲטֵי־סוֹד…

וְאָנֹכִי — סֻגְיָה חֲמוּרָה הִרְחִיבָה עָלַי לוֹעָהּ:

אֲנִי כֹה רַךְ וְגַלְמוּד —

וּלְרַגְלִי יַךְ מִשְׁבָּרוֹ יַם־הַתַּלְמוּד;

אֵין מַעֲמָד, אָבְדָה תִּקְוָה, סָבִיב — שׁוֹאָה־מְשׁוֹאָה.

וּפִתְאֹם יָד אֵלַי נִשְׁלָחָה —

כְמוֹ מִן הַצָּד:

הוֹי, בְּרוּכָה תְהִי הַיָּד,

יַד רַשִּׁ"י קְדוֹשָׁה, לֹא־נִשְׁכָּחָה!

וְהָלְאָה אֶצְעַד בְּבִטְחָה וּבְהַצְלָחָה…

הוֹי, רַבִּי קְדוֹשִׁי!

מָה רַב הָעשֶׁר — בּוֹ חֲנָנְךּ קוֹנְךָ:

הֵן כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשֵׁי־צֹאנְךָ!

כְּטַלְלֵי בִרְכוֹת־יָהּ עַל רֹאשִׁי

וְעַל רָאשֵׁי כָל יִשְׂרָאֵל

הִרְעַפְתָּ אוֹרוֹת־גְּאוֹנְךָ;

כְּכוֹכָב שְׁלוּחַ־אֵל תּוֹרָתוֹ תָהֵל

בְּנֹפֶת צוּף־סִגְנוֹנְךָ!

כְּאָב אֶת בְּנוֹ בְּרַחֲמִים וּבִנְעִימִים

כִּבְחַבְלֵי־קֶסֶם מְשַׁכְתַּנִּי;

בִּ“כְלוֹמַר” פָּשׁוּט הוֹצֵאתַנִּי

מִבֵּין הַמְּצָרִים הַמַּדְהִימִים…

וְיֵשׁ כִּי תוֹדֶה כְצַדִּיק תָּמִים:

“לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ” — בְּקַוּוֹתְךָ לְיוֹם מִיָמִים —

בּוֹ יָבוֹא אִישׁ אַחֲרֶיךָ

וְיַחְשֹף זְרוֹעַ־עֹז בִּמְקוֹם בּוֹ תָּשׁ כֹּחֶךָ…

עַל כֵּן אֹהַבְךָ, רַשִּׁ"י!

וּלְנַפְשִׁי אֹמַר “נֶצַח מוֹרֵךְ לֹא תְנַשִּׁי!”

וְיֵשׁ כִּי נִמְלָא לִבִּי עַל כָּל גְדוֹתָיו תּוֹדָה:

"הוֹי, לוּ רְאִיתִיו — וָאֶשְׁתַּחֲוֶה וָאֶקֹּדָה!

— אֵי זִיו־דְּיוֹקָנוֹ וְאֶחְמְדֵהוּ?

מִי יִתֵּן וּבַחֲלוֹם אֶרְאֵהוּ!"

אָז שַׂמְתִּי עֵינַי בְּאוֹתְיוֹתֶיךָ הַמְחֻכָּמוֹת:

כְּסִיעוֹת יוֹנִים נִרְאוּ לִי נַעֲלָמוֹת.

וּפִתְאֹם — מִבֵּינוֹתָם נִשְׁקְפוּ לִי פָנֶיךָ, זַךְ וְטָהוֹר,

וְעַל פָּנֶיךָ חִיּוּךְ שֶׁל אָב טוֹב וְנָאוֹר…

אָז דָּבַק לִבִּי בְזִיוְךָ, רַבִּי־מוֹרִי!

הֲלֹא מִמְּךָ לָמַדְתִּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם בּוֹרְאִי;

עַל־כֵּן עַד רֶגַע אַחֲרוֹן בְּצִלְּךָ אֶהְיֶה כָּרוּךְ!

וְיִהְיֶה לִי זִכְרוֹנְךָ, רַשִּׁ"י, בָּרוּךְ!

(למלאת 800 שנה להולדת הרמב"ם)

בְּבֵית מִדְרָשִׁי,

וְרֵעַי תָעוּ כְבָר בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת;

וַאֲנִי, אֲחוּז מִסְתּוֹרִין, עוֹדִי שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת

בִּשְׁלַבֵּי־קֹדֶשׁ אֱלֵי עָל. בַּחֲלוֹמִי:

וְאֵלִי־אָבִי, רוֹמֵז לִי מִמְּרוֹמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

עִם כְּרוּבִים אַמְתִּיק סוֹד בִּנְגֹהוֹת־לַיְלָה

מַה־נִכְסְפָה נַפְשִׁי! וּבַדְּמָמָה שַׁי־לָהּ

כְּפִרְחֵי־כֶסֶף נוֹפְלִים הַכּוֹכָבִים…

וּבוֹכֶה לִבִּי בִי וְרָן הוּא בַאֲהָבִים

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וְיֵשׁ וּכְאִלּוּ אֶשְׁמַע רִנַּת־רָז עֲדִינָה,

וּכְצָמֵא אֵשְׁתְּ בִּדְמָמָה קֶסֶם הַמַּנְגִּינָה,

וּכְאִלּוּ קוֹל זֶה יוֹצֵא מִבֵּין כְּרוּבֵי אָרוֹן;

וְאָז עֲלוּף סוֹד־לַחַשׁ אֶעֱמֹד, אַאֲזִינָה,

וְנַפְשִׁי יוֹצְאָה, כְּמֵהָה, לִקְרַאת זוֹ הָרִנָּה —

וּכְהֵד לְעֻמָּתָה אֶעֱנֶה גַם אֲנִי בְּגָרוֹן,

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

בְּעֹל מִצְוָה וּבְעֹל תּוֹרָה רְתוּמָה נַפְשִׁי —

וְאֵין עַבְדוּת, אֵין מַעֲמָסָה…אַהֲבָה תִמְלָאֵנִי,

בַּכֹּל וְסָבִיב חֶסֶד־בּוֹרְאִי תִרְאֶה עֵינִי,

וּכְשִׁכּוֹר לֹא מִיַּיִן, כְּמֶלֶךְ גֵּא וְחָפְשִׁי

בְּהַזְיוֹתַי אֵתַע…

גַּם אַתְּ, בַּת־שִׁירִי, רָז־פָּז לִי תִלְחָשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וּפֶתַע —

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה פָגְעָה בְעוֹלָמִי

וַיַּחְדְּרוּ קוֹלוֹת־חוּץ: — "הָהּ, מַה לְךָ שָׁם בַּכֶּלֶא? —

שָׁם קַדְרוּת־שְׁחוֹר; וּפֹה יָאִירוּ אוֹרוֹת־פֶּלֶא,

פְּרֹץ, עֶלֶם בַּעֲלוּמֶיךָ, אֶל הַזִּיו וְהַזֹּהַר,

גַּם אַתָּה לֵךְ בְּדֶרֶךְ הָלְכוּ בְנֵי הַנֹּעַר,

וְלָמָּה שְׂשׂוֹן חַיֶּיךָ יִבֹּל פֹּה וִיסֹעַר?" — — —

וַיֶּהֱמֶה לִבִּי בִי וּכְיַיִן תָּסַס דָּמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וַיְהִי מֵאָז לְבָבִי כִשְׂדֵה־קֶטֶל נוֹרָא

וּבְכַף הַקֶּלַע נִקְלְעָה נַפְשִׁי זוֹ הַטְּהוֹרָה,

כִּי הִנֵּה צִלְצְלֵי־שָׁמַע יִקְרְאוּ בְקוֹלָם:

— "קוּם, בָּחוּר, מַה־לְךָ שָׁם? — צֵא, צֵא לְרַחֲבֵי עוֹלָם:

שָׁם אוֹר וְעֹנֶג, יֹפִי וְהַשְׂכָּלָה;

וּבֵית מִדְרָשְׁךָ — שׁוּר, כְּבָר מָט וּבָלָה!"

וְיֵצֶר־טוֹב יְדַבֵּר בַּמִּסְתָּרִים:

— "אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יִתְעוּ כָל הַנְּעָרִים,

כִּי חַטָּאת רוֹבְצָה שָׁם… — וְלָמָּה תִנְהַם בְּאַחֲרִית?

פֹּה מָעוֹן לָךְ; וְשָׁם — הַשָּׂטָן יֶאֱרֹב לְהַכְרִית!"

וּקְרָב־הַיְצָרִים אָז הִתְלַקַּח בְּלִבִּי —

עוֹדֶנִּי צָעִיר, כְּקָנֶה רַךְ בְּאִבִּי…

וְשׁוּב, בַּת־שִׁירִי, אַט אֵלַי תִּגָּשִׁי:

— "אַל תַּעֲזֹב מִשְׁכַּן־יָהּ; וְשָׁם — חִישׁ תְּהִי לְבָעֵר;

פֹּה — פֹּה בְּקַן־הַקְּדֻשָּׁה, נָא הִשָּׁאֵר —

בְּבֵית מִדְרָשִׁי!"

וּכְפַרְפָּר נִמְשָׁךְ אַחַר זִיו־שַׁלְהָבֶת

נִגַּשְׁתִּי אֶל אֲרוֹן־הַסְּפָרִים תְּפוּשׂ־מַחֲשָׁבֶת,

כְּמוֹ נָגְעָה יָד בִּי וַתְּבִיאֵנִי שָׁמָּה

וַתִּרְמֹז לִי: — “מְצָא לָךְ מָזוֹן פֹּה לַנְּשָׁמָה!”

וְהִנֵּה נִגְלוּ לִי לְפֶתַע בֵּין הַסְּפָרִים

כְּרָכִים גְּדוֹלִים, רְחָבִים וְנֶהְדָּרִים,

בְּטוּר יַעֲמֹדוּ, צוֹפִים וְאוֹצְלִים הוֹד וּמוֹרָא —

הֵן אֵלֶּה הָיוּ סִפְרֵי “מִשְׁנֵה־תּוֹרָה”

“הַיָּד הַחֲזָקָה” לַאֲדוֹן הַחֲכָמִים, —

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה לִי מְזוֹנִי לְאֹרֶךְ יָמִים…

הַדְּמָמָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ גָּדְלָה אָז כִּפְלַיִם —

וַאֲנִי — דִּמְיוֹנִי עָף בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם…

וּ“שְׁמוֹנָה פְּרָקִים” אָז וּ“מוֹרֵה־הַנְּבוֹכִים”

לִי פָתְחוּ שְׁעָרִים לִ“שְׁאֵלוֹת הַנְּצָחִים”

גַּם יוֹם, גַּם לַיְלָה בְּסִפְרֵי רַמְבַּ"ם יָלִין רֹאשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

כָּךְ עָבְרוּ נְעוּרַי בְּאָהֳלֵי דָת וָדַעַת

וּבְלִבִּי — תּוֹרַת־אֵל בְּיַד־קֹדֶשׁ שָׁם נוֹטַעַת

כָּל פֶּרַח־חֵן, צִיץ־חֶמֶד, מוּסָר טוֹב וְלֶקַח —

וַיָּבֹא כָל זֶה בִי כִדְבַשׁ וּכְיֵין־הָרֶקַח…

וְכָכָה אַחֲרֵי־כֵן יָצָאתִי לְרַחֲבֵי עוֹלָם.

לֹא הוֹלִיכוּנִי שׁוֹלָל רַעֲמֵי־שָׁוְא בְּקוֹלָם…

וְאִם סַלּוֹתִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה לִי בַחַיִּים

וָאָשִׂים רֶסֶן בְּפִי כָל תַּאֲווֹת וּמַאֲוַיִּים,

שְׁאָר־רוּחַ נֵעוֹר בִּי וַיֹּאחַז בָּם וּלְכָדָם —

לִי דְבָרוֹ הָיָה נֵר — דְּבַר רַמְבַּ"ם, גְּאוֹן הָאָדָם,

וּמְזֻיַּן־נִשְׁקוֹ זֶה לָקַחְתִּי לִי קַרְנַיִם

הִלָּחֵם עִם כָּל רֶשַׁע־כֶּסֶל שֶׁבַּחַיִּים,

בְּצֵאתִי נַעַר רַךְ וְתָמִים

מִבֵּית־מִדְרָשִׁי.

מִשְּׁאוֹן הַקִּרְיָה נִבְדָּל וּמֵעַמּוֹ פָרוּשׁ,

בִּזְרוֹעוֹת גְּאוֹן־מַחֲשַׁבְתּוֹ יַחֲבֹק קַצְוֵי עוֹלָם;

וְקִלְלוֹת עָם כִּי יֵרְדוּ עַל רֹאשׁ מָחְרָם גָּרוּשׁ

וְגִּדּוּף מוֹרְדֵי־אוֹר — בַּל יַרְגִּיזֵהוּ קוֹלָם.

כְּנֶשֶׁר, שַׂר־הָרוֹם, הַפּוֹרֵשׂ מֻטּוֹת כְּנָפָיו

וּבָז מִמְּרוֹם־מְעוּפוֹ לְחִצֵּי הַצַּיָּדִים;

כֹּה שָׁט בֶּעֱזוּז־הֶגְיוֹנוֹ, בְּרוּמֵי עוֹלָם טָפָף —

וּמַה לּוֹ שְׁאוֹן מְנַדָּיו? — כְּמֹץ בְּרוּחַ־קָדִים.

הוּא רַב־הַסְּלִיחָה: יֵדַע אֶחָיו יוֹצְאֵי סְפָרַד

עַל דָּתָם בְּ“אֶחָד” הִתְנַפְּלוּ אֶל הַמְּדוּרָה; —

(וְעַד הַיּוֹם עַל דָּתָם שׁוֹמְרִים הֵם בִּגְבוּרָה…)

כִּי מַה יַעֲשֶׂה עָם, בַּגּוֹיִים כְּבוֹדוֹ יָרַד, —

וְעוֹד לוֹ דָתוֹ — שְׁאֵרִית קְדֻשָּׁה שֶׁנָּגוֹזָה?! — —

“סָלַחְתִּי לָמוֹ!” — יִלְחַשׁ בְּמִלְמוּל רַךְ שְׁפִּינוֹזָה…

גְּאוֹן הַתּוֹרָה, אֶחָד נִקְדָּשׁ כְּאֶרְאֶלִּים.

זִיו חָכְמַת־יָהּ מֵעֵינָיו נִשְׁקָף וְזֹךְ־שָׁמָיִם.

מִשְּׁאוֹן הָעוֹלָם נְתִיבוֹ יֵט אֶל בֵּין צֶאֱלִים:

בְּסִבְכֵי יַעֲרוֹת־אֵל — שָׁם דַּרְכּוֹ לוֹ בַחַיִּים,

בְּנִבְכֵי יַם־הַתּוֹרָה יִצְלֹל וְיַעַל פְּנִינִים:

רַק מִלָּה יִרְשׁםֹ, תָּו — וְנָגַהּ שֶׁפַע נְהָרָה…

וְחַיָּיו — כִּנּוֹר־קֹדֶשׁ, וְכֻלָּם לוֹ מַאֲזִינִים

כִּלְזִמְרַת שַׂרפֵי־רוֹם הַטְּהוֹרָה, הַנֶּהְדָּרָה.

כִּי בָּז הָאִישׁ לְחַיֵּי הֶבֶל וַיִּתְרוֹמֵם

כִּכְרוּב וַיִּזְרַע אוֹר מִמָּרוֹם כְּשֶׁמֶשׁ־זֹהַר —

וּלְרַגְלָיו תֻּכּוֹ גְדוֹלִים וּמִשְּׂאֵתוֹ זָעוּ…

עֲנַק־הָרוּחַ. לְגְָדְלוֹ דוֹר וְדוֹר יִשְׁתּוֹמֵם.

וְעַד הַיּוֹם כָּל לֵב יִמָּלֵא רִגְשֵׁי־טֹהַר

לְזֵכֶר גְּאוֹן הָעָם, רַבֵּנוּ אֵלִיָהוּ!

בֵּין קַרְחֵי־עַד, בְּמִמְשַׁל סוּפוֹת קֹר וָלֵיל,

כַּנֶּשֶׁר רֹבֶּרְט סְקוֹט חָשׁ מָהִיר לְצִיר־הַדָּרוֹם;

לְשָׂטָן קָם הַתְּהוֹם וַיִּזְעַף בּוֹ הַמָּרוֹם,

כִּתְּרוּהוּ סַעֲרוֹת־שְׁאוֹל בִּבְכִי וּנְהִי וִילֵל.

אַךְ הוּא לֹא יֵט מִנְּתִיבוֹ! כֹּחוֹ תַשׁ וְרַד,

מְעֻנֶּה, רָעֵב, קוֹפֵא — נִשָּׂא כְבִכְנָפָיִם…

עוֹד רֶגַע קָט וּבָא חֲלוֹמוֹ…אֶל־שָׁמָיִם,

לַיָּעֵף כֹּחַ תֵּן — וְיִנּוֹן שְׁמוֹ לָעַד!

עוֹד רֶגַע קָט וּבָא לִמְקוֹם לֹא בָא עוֹד אִישׁ…

וַיֶּחְזַק לִבּוֹ בוֹ וְרַגְלָיו נִשְּׂאוּ חִישׁ…

…וּפִתְאֹם — מַה שָׁם? — אוֹי! — הַצִּיר וְדֶגֶל זָר!

הִקְדִימוֹ אֲמוּנְדְסֶן — וַחֲלוֹם שְׂשׂוֹן־חַיָּיו גָּז…

אֵי מְחִיר עִנּוּיֵי־שְׁאוֹל? — וְנִשְׁרוֹ לְעֵינָיו טָס!

וַיֵּלֶךְ רֹבֶּרְט סְקוֹט — וּלְפָנָיו מָוֶת מָר…

בַּאֲרוֹנִי עוֹמְדִים סְפָרָיו בַּעֲלֵי כְרִיכוֹת־זָהָב:

בָּם קָבוּר זְהַב יַלְדוּתִי, פְּנִינֵי הַזְיוֹתַי;

הֵן הֵמָּה כְּרוּב דִּמְיוֹנִי נִשְּׂאוּ עָל — וַיָּעָף

אֶל אַרְצוֹת־אוֹר רְחוֹקוֹת, רְאִיתִין בַּחֲלוֹמוֹתַי.

יַמַּיְקָה שְׁטוּפַת־חַמָּה, הֹדּוּ הַמְבֹרָכָה,

גַּם יַעֲרוֹת אֲמַזּוֹנְקָה, גַּנְגֶּס קְדוֹשׁ־הַנְּהָרוֹת,

סִיבִּירִיָּה הַקָּרָה, גְּרֶנְלַנְדִּיָּה הַנִּדָּחָה

וּמֶקְסִיקָה הַיָּפָה, רַבַּת הָאוֹצָרוֹת.

אֲדֻמֵּי־עוֹר הַהֹדִּים, מְעֻטְּרֵי כְלִילֵי־נוֹצָה, —

מַה־דָּבַק לִבִּי בָם, בָּכִיתִי לְגוֹרָלָם:

הֵן ישֶׁר, אֹמֶץ־לֵב וְתֹם־יַלְדוּת בָּם נָשָׁקוּ;

בַּלֵּילוֹת – וַאֲנִי עֵר — וַתְּהִי אָז נַפְשִׁי יוֹצְאָה

לִבְנֵי־הַפְּרֵירִיָּה…לוּ גַרְתִּי, הָהּ, בִּקְהָלָם —

מִזְּרוֹעַ־עֻזִּי “חִוְּרֵי פָנִים” אָז נָמָקוּ.

בְּאֹפֶל־גָּלוּתֵנוּ כְּכוֹכַב־יָהּ הוֹפַעְתָּ

וַתָּאֶר דִּרְאוֹן־עַבְדּוּת וַתַּרְאֶה אוֹר הַגְּאֻלָּה;

“הָסִירוּ חֶרְפַּת עָם!” — כָּרַעַם קוֹל הִשְׁמַעְתָּ —

וַנָּקָם לְקוֹלְךָ עֵדָה צְמֵאַת־חֹפֶשׁ כֻּלָּהּ.

כִּלְבִיאָה שְׁבוּיָה, פּוֹרְצָה לִפְרֹק כַּבְלֵי עֻלָּהּ

וּבְצִפָּרְנֶיהָ תִּקְרַע רִשְׁתָּהּ, לְכָדַתָּהּ,

הָלַכְתָּ בְּרֹאשׁ מַחֲנֵנוּ בְדֶרֶךְ־גְּאוּלִים סְלוּלָה —

עַד יוֹמְךָ פִּתְאֹם בָּא וּכְאֶרֶז־אֵל נִגְדַּעְתָּ…

אַךְ חֶשְׁכַּת לֵיל־הַגָּלוּת לֹא עוֹד תְּבַעֲתֵנוּ;

זִיו־שִׁמְךָ יָאִיר נָתִיב עוֹלֶה אֶל אַרְצֵנוּ…

וְיָבֹא יוֹם וִיסַפֵּר אָב לְנִינוֹ כָּכָה:

"עֲבָדִים, בְּנִי, הָיִינוּ בְגָלוּת שְׁחוֹרָה, מָרָה

וַיֶּאֱרַךְ עַד אֵין קֵץ לֵיל־עֹנִי לְלֹא נְהָרָה —

וּפִתְאֹם נִגְלָה אִישׁ…זָכְרֵהוּ, בְּנִי, לִבְרָכָה!"

עוֹלָמָהּ זַךְ: ז’וּל־וֶרְן יְשַׁעְשֶׁעְנָה;

עַל תְּכֵלֶת חֵיק־הַיָּם לְקַצְוֵי אִיִּים שׁוֹקְטִים,

אֶל סִתְרֵי יַעֲרֵי־עַד וְחוֹלוֹת־מִדְבָּר יוֹקְדִים,

אֶל קַרְחֵי צָפוֹן פֶּלִאי נִשְׁרוֹ יִשָּׂאֶנָּה.

וּכְרוּב־דִּמְיוֹנָהּ עֵר אֶל כָּל הַנִּשְׂגָּב מֶנָּהּ;

וּשְׁאוֹן הָעִיר וַהֲמוֹנָהּ — כְּכַלְבֵי־חָצֵר רוֹקְדִים…

בַּמֶּרְחָק נוֹפֵי־זִיו, לַשֶּׁמֶשׁ עַמִּים סוֹגְדִים —

מִי־יִתֵּן אֵבֶר לָהּ? — אַךְ שְׁבוּיַת־כְּלוּב עוֹדֶנָּהּ!

וּבְשִׁבְתָּהּ כְּפוּפַת־רֹאשׁ עַל סֵפֶר־הַחֶשְׁבּוֹנוֹת —

וְנִרְאָה הַטֶּרַס מֵרֹאשׁ הַר־גַּעַשׁ נוֹרָא,

וְרַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט לָהּ יִרְמֹז מִמֶּרְחַקִּים…

אָז תָּקוּם פִּתְאֹם חִישׁ, עֵינֶיהָ תְּמֵהוֹת פּוֹנוֹת

לִימִין וּשְׂמֹאל, כִּמְבַקְּשָׁה מִפְלָט לָהּ מִבּוֹרָהּ…

אַךְ עֵין־הַמּוֹרָה צוֹפָה — וְחֶזְיוֹנֶיהָ נְמַקִּים.

עֹל חַיֵּי גָלוּת עוֹד לֹא הִלֵּךְ עָלָיו אֵימִים;

עוֹד צְחוֹקוֹ רַב וּבְגִיל יְנוֹצְצוּ עֵינָיו!

וְשָׂשׂ הוּא לִקְרַאת קְרָב, בּוֹטֵחַ כְּבֶן־רְאֵמִים,

וַיִּבְחַל לַעֲדֵי־עַד בְּסִפְרֵי דוֹרוֹת זְקֵנָיו.

וּבְצַעֲדֵי גִבּוֹר יִפְסַח עַל הַ“שֻּׁלְחָן־עָרוּךְ”:

אֵין חֹק, אֵין דָּת — רַק תְּרוּעוֹת־גִּיל בְּגַן־הַחַיִּים;

וְאָרוּר כָּל שְׁפַל־רֹאשׁ וְכָל גְּבַהּ קוֹמָה בָרוּךְ,

הָאָדָם נוֹצַר רַק לְמַלֵּא הַמַּאֲוַיִּים!

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, מִתְבּוֹנֵן וּמִשְׁתּוֹמֵם:

צִיץ־שֶׁמֶשׁ זֶה אֵיךְ עָלָה בְשָׂדִי כְסוּי־הַצְּלָלִים? —

הֵן דָּמָיו רָנִים כְּאִלּוּ הָיָה בֶן־אֵיתָנִים!

גַּם הוּא בִי נִבָּט, בָּן לַהֲגִיגִי דוֹמֵם

וּכְלוֹחֵשׁ: "חֲתֹר לְךָ, אָבִי, כְּסָס בִּגְוִילִים בָּלִים,

אַךְ דַּע לָךְ: מַעֲשֵׂה אָבוֹת כְּבָר לֹא יִירְשׁוּ בָנִים!"

נָתוּן הָיָה כֻלּוֹ לְאֵל שָׁמָיִם

אַף רֶגַע לֹא הִתְפַּשֵׁט מִקְּדֻשָּׁתוֹ;

מֵחַלּוֹן־קְדֻשָּׁה הֵצִּיץ אֶל הַחַיִּים

וְסִפְרֵי קֹדֶשׁ הָיוּ בְנֵי חֶבְרָתוֹ.

כָּל חַיָּיו חָג. לַהֲגִיגָיו — הוֹד־קַרְנַיִם.

רְאִיתִיו כְּמַלְאָךְ יָרַד מִמְּעוֹנָתוֹ

וּבֶגֶד־מֶשְׁיוֹ מְבֻדָּר כִּכְנָפַיִם

שֶׁל נֶשֶׁר מַמְרִיא עָל לִמְרוֹם־פִּסְגָּתוֹ.

הָהּ, דּוֹדִי, דּוֹדִי! מִדֵּי אֶזְכְּרֵהוּ —

וּבַחִזָּיוֹן נִרְאִים לִי חַשְׁמַלִּים —

וְהוּא נִשָּׂא אִתָּם שָׁם, בִּתְכֵלֶת־גַּלִּים…

וְנִמְשָׁךְ לִבִּי…כָּכָה אֶחְמְדֵהוּ…

אָז אֶשְׁכַּח רֶגַע כִּי כֹחוֹתַי דַּלִּים —

וְאֶפְרֹשׂ יָדַי לָעוּף כְּרוּחוֹת קַלִּים…

יַחַד עִמָּדִי הִיא רְתוּמָה בְעֶגְלַת הַחַיִּים;

מַחְסוֹם לְפִיהָ וְדוֹבְבוֹת רַק הָעֵינַיִם;

נֵזֶר־הַיָּגוֹן עַל רֹאשָׁהּ וּרְצוּץ־עֹנִי גֵוָהּ,

אַךְ גִּחוּךְ עַל פִּיהָ, לְכַסּוֹת עַל עָצְבָּהּ וּכְאֵבָהּ,

וְיֵשׁ כִּי יִתְדַּפֵּק הַמַּחְסוֹר בְּעֹז עַל דַּלְתוֹתַי

וְהָיוּ לִי יָמַי שׁוֹמֵמִים וּנְדוּדִים — לֵילוֹתַי!

אָז תַּקְשִׁיב לִגְנִיחוֹת לְבָבִי — וּבְקוֹל רַךְ כַּיּוֹנָה:

“חֲבִיבִי! נִלְאֵיתָ נְשׂא?” — וְהַדְּמָעוֹת בִּגְרוֹנָהּ.

— "הֵרָגַע נָא, חָבִיב, וְאֶשָּׂא אָנֹכִי לְבַדִּי,

מִשְּׁחָר טַל יַלְדוּתִי חַנַּנִּי אֵל עָצְמָה, מַחֲמַדִּי!"

וּבְדַבְּרָהּ — וְיָרַד צְרִי־מַרְפֵּא עַל לִבִּי הַכּוֹאֵב

וּמְרוֹמִי מִזְדַּכֵּךְ, כִּי נָמוֹג הֶעָנָן הַזּוֹעֵף…

וְטוֹב לִי אָז כָּכָה וְרָן גִּיל נְעוּרַי לְפָנַי,

כְּאִלּוּ מֵעֵדֶן גַּן־יַלְדוּת שׁוּב שָׁבוּ לִי שָׁנַי…

וְיֵשׁ כִּי יְגַחֵךְ הָאשֶׁר לְרֶגַע בַּבָּיִת,

יְלָדַי שְׂבֵעִים, נֶחְמָדִים כִּשְׁתִילֵי הַזָּיִת;

וּצְחוֹק, כְּאוֹרֵחַ לִי חָבִיב, יְצַלְצֵל בַּחֲדָרִים;

עַל גִּבְעַת לְבָבִי הַשָּׂשׂוֹן נֶס־תְּכֶלְתּוֹ אָז יָרִים.

אָז תַּזְהִיב הַתִּקְוָה בְזָהֳרָהּ כָּל זָוִית וּפִנָּה —

מַה יִיף שִׁיר־הַשִּׂמְחָה הַבָּא אַחֲרֵי מִסְפֵּד וְקִינָה!

גַּם הִיא, נְוַת־בֵּיתִי, אָז תַּבִּיט אֵלַי כִּמְנַצַּחַת:

— לַשָּׁוְא כֹּה נוֹאַשְׁתָּ וַתֵּרֶא לְרַגְלְךָ שַׁחַת;

רְאֵה, הִנֵּה בָאָה הַגִּילָה עִם צְחוֹקָהּ וּזְהָבָהּ

וַתַּרְנֵן בֵּיתֵנוּ, — וַאֲלוּמַת־אוֹר קָמָה נִצָּבָה!…

(מִשִּׁירֵי הַמִּלְחָמָה)

אוֹי, אָחִי! אֵי שִׁלּוּם דַּם־לִבְּךָ הַנִּשְׁפָּךְ? זְכוֹרְנִי בִהְיוֹתְךָ עוֹד קָטָן —

וְאִמֵּנוּ עַל עַרְשְׂךָ עָמְדָה־שָׁחָחָה, לְשָׁמְרְךָ מִפֶּגַע וְשָׂטָן.

מְנוֹרַת־פַּח קְטַנָּה דֹם טִפְטְפָה אוֹרָהּ, וַיְהִי עֶצֶב דּוֹמֵם מִסָּבִיב,

וְהִיא עוֹמְדָה נוּגָה וְלוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתֶיהָ: — “הוֹי, בְּנִי, אִישׁוֹן עֵינִי, הֶחָבִיב!”

וַיִּהְיוּ הַצְּלָלִים כְּחַיּוֹת אֲיֻמּוֹת, הַמְחַכּוֹת בַּפִּנּוֹת לַטָּרֶף;

וָאַבִּיט וָאַקְשִׁיב וְלִבִּי — תַּבְעֵרָה, מֵרַחֲמִים וְיָגוֹן יִשָּׂרֵף…

וּבַעֲשׂוֹתְךָ צַעַדְךָ הָרִאשׁוֹן, בֶּן־שָׁנָה, אֶזְכְּרָה אִמֵּנוּ בִשְׂשׂוֹנָהּ;

בְּעָמְדָהּ כְּפוּפָה וּפְרוּשׂוֹת יָדֶיהָ, לְחַבֵּק טִפּוּחָהּ, “אִישׁוֹנָהּ”;

וַתְּהִי מַצִּיג רַגְלְךָ הַקְּטַנָּה וְרוֹתֵת, כָּאֲנִיָּה בֵין זַעַף־מִשְׁבָּרִים,

וְאִמָּא מַזְרִיזָה: — “חוּשׁ, גּוֹזָל, לִקְרָאתִי, עַל אַף כָּל מִכְשׁוֹלִים וְצָרִים!”

וְשִׂמְחַת אִמֵּנוּ בְהִכָּנְסָךְ לְתוֹרָה: רָן לִבָּהּ לִקְרַאת בְּנָהּ־מַתְמִידָהּ;

אֲנִי הֵן הֵצַצְתִּי־נִפְגַּעְתִּי; וְאַתָּה נִשְׁאַרְתָּ “קַדִּישָׁה יְחִידָהּ”.

וַתְּהִי כָּל דִּמְעָתָהּ לָךְ קֹדֶשׁ וַתֵּרֶא עוֹלָמָהּ בְּעֹנֶג חֶלְדֶךָ,

וּבְדִמְמַת הַלֵּילוֹת שְׁנָת גָּרְעָה מֵעֵינָהּ וַתִּצֹּק תְּפִלָּתָה עָלֶיךָ…

דִּמִּיתִי: כְּנַחַל־עֲדָנִים חַיֶּיךָ אַט יִזְרְמוּ לְלֹא תוּגָה וְצַעַר, —

אַךְ הִנֵּה הִתְרוֹמֵם — וּלְפֶתַע — גַּל־דָּמִים וּבְתָקְפּוֹ הֵגִיחַ הַסַּעַר.

הִתְפָּרֵץ יוֹם־זַעַם, יוֹם חָרוֹן וְעֶבְרָה, וְעַמִּים בְּעַמִּים נִלְחָמִים;

הוֹי, אָרוּר יְהִי אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ נִסְחַפְנוּ חִישׁ שְׁנֵינוּ בְמַבּוּל־הַדָּמִים!

לַשָּׁוְא בָּכְתָה אִמָּא תַמְרוּרִים עַל שִׁבְרָהּ, לֹא נִרְצָה קוֹל־בִּכְיָהּ בְּיוֹם־זַעַם;

וַתְּהִי בְלֶכְתֵּנוּ לַקְּרָב כְּשִׁכּוֹרָה, אַף קוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע הַפָּעַם…

כִּי אָמְנָם הַיָּגוֹן בָּהּ נָסַךְ מְרֵרָתוֹ וַתִּדּוֹם מֵעָצְמַת מַכְאוֹבָהּ…

לֶב־אֵם! מֶה חָזַקְתָּ אִם כֹּה הִתְאַפַּקְתָּ בְּיוֹם מַר, יוֹם־הַשְּׁכוֹל, כִּבְיוֹם טוֹבָה!

אַךְ הָיוּ מִכְתָּבֵינוּ לְלִבָּהּ נִחוּמִים וּמְקוֹר־תִּקְווֹתֶיהָ לֹא דָלָל,

וַתְּקַו לְשׁוּבֵנוּ, כְּשֹׁךְ סַעַר־דָּמִים, וַתְּיַחֵל — עַד נָפְלְךָ חָלָל…

הוֹי, אָחִי! נָפַלְתָּ כְּקָרְבָּן לַמֹּלֶךְ. מָה אַעַן לָאֵם הַשַּׁכּוּלָה,

עֵת תִּשְׁאַל: — “אֵי בְנִי, אִישׁוֹן־עֵינִי?” — וְתַבִּיט עָלַי כֹּה עֲלוּבָה, אֲמֻלָּה?

עֵד אֶהְיֶה לַאֲסוֹנָה הַנּוֹרָא, וּכְאוֹבֵד עַל דַּם־לִבָּהּ אֶעֱמֹד, תְּפוּשׂ־אֵימִים —

וְלֹא אֵדַע אִם לִבְכּוֹת לְמוֹתְךָ: “אוֹי, אָחִי!” אוֹ לִסְפֹּד עַל חַיַּי הַשְּׁמֵמִים.

א

רַכָּה וַעֲצוּבָה כְּשִׁירַת נַדְּסוֹן

פְּגַשְׁתִּיךְ, נֶחְמָדָה,

וַיְהִי בְחֵן־יְגוֹנֵךְ הוֹד שׁוֹשַׁנָּה נוֹבְלָה

וַהֲדַר אַגָּדָה.

וַתְּגַלִּי לִי חַיַּיִךְ — סֵפֶר תּוֹלְדוֹת עַלְמָה —

וַיְהִי בָם לֹבֶן זָהֳרֵךְ; —

וָאֶתְחַנֵּן אָז: רַחֲמִינִי, בַּת־הַקֹּדֶשׁ,

הַנְאִינִי מֵהֲדָרֵךְ!

וַתּוֹרִידִי בְעֶצֶב־רֹאשֵׁךְ — וּבְקוֹל־נְכָאִים:

—"עָזְבֵנִי נָא לְנַפְשִׁי, הוֹי, יַקִּירִי,

כִּי לֹא לְמַעֲנֵךְ אָנִי — וַהֲדָרִי

בְּטַל־נְעוּרָיו יִבֹּל כֹּה עֲרִירִי!" —

וּכְעֵד לִדְבָרֵךְ תְּקָפֵךְ שִׁעוּל נוֹרָא

וְיָדֵךְ נָמָה עַל הַלֵּב הַכּוֹאֵב,

וּכְשִׁירַת נַדְּסוֹן רַכָּה, קְדוֹשָׁה, נוּגָה

הֵעַפְתְּ בִּי עֵינֵךְ…וַאֲנִי לְמוּלֵךְ דּוֹאֵב.

ב

הָיִית לִי סֵמֶל קְדֻשָּׁה וְעִצָּבוֹן;

אוֹר נֹגַהּ וָרֹד זָרַח עַל סְבִיבָיִךְ,

הוֹי, קְשִׁי גוֹרָלֵךְ הִתְוָה לָךְ רִקָּבוֹן

וּכְפֶרַח נוּגֶה תִבְלִי בַעֲלוּמָיִךְ.

לֹא רָן לֶב־עֶלֶם לְמַרְאֵה יָפְיֵךְ, רַכָּה:

מַחֲלָתֵךְ בַּחֲרוּלִים סָגְרָה שְׁבִילֵךְ;

בְּשִׁמְמַת חֶדְרֵךְ הוֹלְכָה אַתְּ וּנְמַקָּה —

וְאֵי הַפֶּלִאי יָבֹא וְיַצִּילֵךְ?

כַּשֶּׁלֶג צַחָה, כְּשִׁירַת־לֵב עֲדִינָה,

עֲטֶרֶת קוֹצִים נוֹשְׂאָה אַתְּ בִּדְמָמָה,

כִּקְדוֹשָׁה שֶׁנָּדוֹנָה פֹה בַפִּנָּה,

לָשֵׂאת דֹּם כָּל יִסּוּרֵי הָאֲדָמָה…

זֶה אַרְגְּמַן־סְתָו שֶׁנִּתְלָה בִלְחָיַיִךְ

וּבְרַק עֵינַיִךְ — כְּשַׁלְהֶבֶת שְׁחוֹרָה —

יְמַלְּלוּ לִי עַל כֶּרֶם־נְעוּרַיִךְ,

שֶׁהוּנַף עָלָיו גַּרְזֶן חַד וְנוֹרָא…

אַתְּ שְׂדֵרַת־סְתָו עֲזוּבָה וְנִסְחָפָה,

אֶל עֶדְרֵי עָבִים צוֹפָה אַתְּ בְּאֵימָה…

וַתִּהְיִי לִי בַלָּדָה נוּגָה, יָפָה,

וַתִּהְיִי לִי יְגוֹן קָצִיר עַל הַשְּׁדֵמָה…

לְיַד חַלּוֹנֵךְ תֵּשְׁבִי כֹה עֲגוּמָה;

כַּנֵּר חַיַּיִךְ הוֹלְכִים וְנִדְעָכִים…

מַה צַר לִי, חֶמְדָּה גְּנוּזָה וַחֲתוּמָה:

כָּל זְהָבֵךְ אִתָּךְ תִּשְּׂאִי אֶל הַנְּצָחִים!

רוּחַ עָבַר עַל הַקָּמָה,

לָחַשׁ סוֹד.

הִכָּה גַלִּים וַיֵּעָלַם —

מַה לּוֹ עוֹד? —

חָלֹף יַחְלֹף הָלְאָה, הָלְאָה,

אַךְ גַּם שָׁם

מְנוּחָה יַשְׁבִּית, יַרְגִּיז, יָנִיד

בָּר הַנָּם.

צַלְמֵךְ עָבַר לִפְנֵי עֵינַי —

גִּלָּה רָז;

חֵץ בִּי יָרָה וָאֵאָנַשׁ —

הוּא לוֹ גָז.

הָלְאָה דַרְכֵּךְ בֵּין הַגְּבָרִים

אַךְ גַּם שָׁם

לֹא תֶאֱהָבִי, רַק תַּרְתִּיחִי

אֶת הַדָּם.

לְבֵית הַקְּבָרוֹת עִם אוֹר־בֹּקֶר

גּוּפָתוֹ הוּבְלָה בְקָרוֹן,

אַךְ שָׁב עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו דּוּמָם —

וְשִׁיר שֶׁל רַחֲמִים יָרֹן.

עִם מְעוּף אַנְקוֹרִים שָׁב — וּדְמוּתוֹ

מְרַחֶפֶת אַט בַּפִּנָּה;

אַט יִגַּשׁ אֶל הָרְאִי הַמְכֻסֶּה —

עַל פָּנָיו קַו־חֲנִינָה.

וּכְעָנָן יַעֲבֹר לוֹ בַלָּט

וְאִלֵּם יִצְעַד, יֵלֶךְ

וּבְצֵל הַכֹּתֶל דֹּם יִתְעַלֵּם; —

וּפִתְאֹם יַחֲזִיק פֶּלֶךְ.

וְנָד הוּא זָקֵן בֵּין הַצְּלָלִים —

וּפְנֵי סָב־חָכָם פָּנָיו —

וְהֶאֱזִין דֹּם לִבְכִי הַהוֹרִים

וְגִחֵךְ גִּחוּךְ־עָנָיו.

וּלְנֶר־זִכְרוֹנוֹ יִגַּשׁ — יַבִּיט,

יִתְבּוֹנֵן בְּכוֹס הַמָּיִם,

וְאַט־אַט יִשָּׂא עֵינֵי־רַחֲמִים

לִתְכֵלֶת הַשָּׁמָיִם.

וְשׁוּב מַבָּטוֹ עַל הַהוֹרִים

כְּקַו בֶּן זֹהַר יָחֹל —

וּפָרַשׂ אֵבֶר צַח כַּיּוֹנָה

לִמְרוֹמֵי שַׁחַק כָּחֹל.

טַבְּעוֹת־פָּז מִתְרַתְּקוֹת בָּאֲפֵלָה;

נַחֲשֵׁי־אֵשׁ יְרַצְּדוּן בְּמַקְהֵלָה.

וְהַסָּב מִצַּד אֶל צַד יִתְהַפֵּךְ,

לְבָבוֹ בוֹ בְנִכְאֵי דְוַי מִשְׁתַּפֵּךְ.

עֲבָרוֹ מִן הַפִּנָּה יִרְמֹז אֵלָיו!

לְמוּלוֹ יָדָיו יוֹשִׁיט זָקֵן נֶעֱלָב:

עֲבָרוֹ — צָרוּר שָׁם כָּל רְכוּשׁ־הַחַיִּים —

בִּן רֶגַע גָּז כְּיוֹנָה מִיָּדַיִם.

עֲבָרוֹ — הֵן בּוֹ סָפוּן כָּל מַטְמוֹנוֹ! —

אֶל הַפִּנָּה יַבִּיט סָב בִּיגוֹנוֹ.

וְצַר לוֹ, צַר עַל מִזְמוֹר לֵב שֶׁנָּדַם,

וְצַר מְאֹד לוֹ, צַר עַל חַיֵּי אָדָם.

לוּ שָׁב הַגַּלְגַּל: יֵשׁ כֹּה רַב לְתַקֵּן! —

וְלָמָה, אוֹיָה, כָּכָה חִישׁ נִזְדַּקֵּן? —

וְעַכְשָׁו — עָבַר, חָלַף כְּבָר הַמּוֹעֵד —

וְנוֹעֵץ בָּאֲפֵלָה עֵינָיו סָב וְרוֹעֵד…

עֲתִידוֹ — לוּט־עֲרָפֶל — בַּחֲשָׁאִי

מִתְגַּנֵּב אֵלָיו: זוֹ הַזִּקְנָה — מָה הִיא? —

שְׂמָמִית גְּדוֹלָה תֶאֱרֹג קוּרִים סְבִיבוֹ…

וְהוּא עוֹד יֵבְךְ, וִיחַפֵּשׂ חֲלוֹם־אֲבִיבוֹ…

בְּעַד הַחַלּוֹן חוֹדֵר אוֹר יָרֵחַ;

קָם הַסָּב מִיצוּעוֹ מִתְאַנֵּחַ —

עֵינָיו כָּבוֹת צוֹפוֹת בְּעַד הַצֹּהַר:

“הוֹי, מְאוֹר־לֵיל, חָנֵּנִי עוֹד מְעַט זֹהַר!”

א

אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

כִּי עוֹד מְעַט וְיָבֹא יוֹם הַחֹל הַגָּדוֹל,

וְנֶפֶשׁ־רַגָּשׁ תֵּלֵךְ עָרוֹם לְבֵית עוֹלָמָהּ,

וּשְׂפַת מְשׁוֹרֵר לָשִׁיר תֶּחְדַל חָדֹל! —

כִּי עוֹד מְעַט וְנָבְלוּ הַשָּׁמַיִם

וּמָרַד דּוֹר אֲנָשִׁים בִּגְאוֹן אֲבִי הַטֶּבַע,

וְצָמַק לֶב כָּל חַי, וְרַבּוּ קְנוּנְיוֹת פְּעוֹטוֹת,

וְטוּרֵי חֲנֻיּוֹת יִרְבּוּ עַל אַחַת־אַחַת — שֶׁבַע!

אַסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

כִּי אוֹי לַבָּאִים, אוֹי, בַּל תּוֹפַע לָמוֹ נְהָרָה:

עֲתַר עֲנַן חֲטָאִים שֶׁל דּוֹר הַשְּׁרָצִים יַעַל —

יֶעְשַׁן אַף הַיּוֹצֵר וְגָעָה גְעִיָּה מָרָה…

וּפָרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וּבָכָה עַל עוֹלָמוֹ:

כִּי חֻלַּל רַעְיוֹנוֹ — הֻטַּמְאָה מְגַמָּתוֹ!

וְדוֹר־הָאָדָם יָזִיד וְצָחַק עַל מִשְׁבַּתּוֹ

וְחָתַר לַמַּחֲשַׁכִּים וְהִתְעַנֵּג בְּחַטָּאתוֹ!

וְאִם בֵּין זוֹחֲלִים אֵלֶּה עוֹד לָעוּף יַמְרִיא אֶחָד

וְאִם עוֹד יָהִין אֶחָד, לִקְרֹא בְּשֵׁם־אֱלֹהַּ —

וְנָפַל בְּרַד־גִּדּוּפִים מִיּוֹשְׁבֵי־חשֶׁךְ עָלָיו:

“הַס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר!” “הַס, כִּי לֹא לִדְמֹעַ!” —

וְכָרְתוּ בְּרִית אָז עִם הַשָּׂטָן לְכִתּוֹתָיו

וְיָצְאוּ עַל כָּל דְּרָכִים לְאַבֵּק עֵין כֹּל רוֹאָה,

עַד כִּי תִּבְחַל נַפְשָׁם בְּמִשְׂחָק זֶה הַנּוֹרָא —

וְזָרְמוּ נַחֲלֵי דָם וְיַד אִישׁ בְּאָחִיו הוֹיָה! — —

כַּמֵּתִים אָז הַחַיִּים — בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם פּוֹסְעִים…

אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

ב

הָאָדָם, בֶּן־דּוֹרִי!

מַה־בּוֹדֵד אֶרְאֶךָּ!

גַם אֵלְךָ עֲזָבְךָ,

וְנִדָּח וְזָר

תְּשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם,

עֲמוּס מַשָּׂא־חַיִּים,

אֵין תִּקְוָה בְלִבְּךָ

וּצְחוֹקְךָ מַה־קָּר!

גַּם עָצְבְּךָ פָּג

וְאוֹר־שִׂמְחָה בַּל תֵּדַע

וְכִי יֵעוֹר בָּךְ רֶגֶשׁ —

וְנִדַּף כַּמֹּץ.

הַיְּשִׁימוֹן הַנּוֹרָא —

זֶה סֵמֶל חַיֶּיךָ!

כִּי יִיעַף הַמַּבָּט —

וְנָפַל עַל קוֹץ!

גַּם רַחֲמִים לֹא תָעִיר,

בֶּן־דּוֹרִי הָאֻמְלָל:

הַיְרַחֲמוּ גוּשׁ סֶלַע,

שֶׁנֻּפַּץ אֶל תְּהוֹם?

בְּלִי אֵל וּבְלִי עָתִיד

תְּשָׂרֵךְ דַּרְכֶּךָ,

לֹא תוֹחִיל לַלַּיְלָה,

לֹא תְקַוֶּה לַיּוֹם!

פֶּרַח בֶּן־צְלָלִים לְאוֹר מִתְגַּעְגֵּעַ,

חִוֵּר וְחוֹלֶה אַט־אַט מִתְנוֹעֵעַ;

הַרְחֵק בָּרוֹם שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת —

צִיץ מָךְ לֹא תִפְקֹד גַּם קֶרֶן זִיו אַחַת.

פֶּרַח בֶּן־צְלָלִים מֵחֹסֶר־אוֹר יִגְוָע,

שָׁוְא נָשָׂא נַפְשׁוֹ כָל יָמָיו בְּתִקְוָה;

חַיָּיו פֹּה נָבְלוּ בַקֹּר וּבַצְּלָלִים,

חָלַם וְנָבֵל כְּכָל הָאֻמְּלָלִים.

*

יֶלֶד בֶּן־מַרְתֵּף, דַּל, רָעֵב וְנִדָּח

בְּבוֹר־טַחַב אָפֵל נֶר־חַיָּיו אַט יִדְעָךְ;

חוֹלֵם עַל שֶׁמֶשׁ וְצָמֵא לְאוֹרוֹ —

רִתְּקוֹ הָעֹנִי לְחֶשְׁכַּת צֵל־בּוֹרוֹ:

חוֹלֶה הַיֶּלֶד, עַל פָּנָיו תָּו־מָוֶת;

יִדֹּם וְיִסְבֹּל בְּדִמְמַת־עַצָּבֶת.

אֵלִי! מָה רַבּוּ אֻמְלָלִים בָּעוֹלָם —

חַיִּים וּמֵתִים מִבְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם!

*

חֲלוֹמִי אֵי מֻשְׁלָךְ? —

בֵּין פְּרָחִים, שֶׁפְּגָעָם

הַשָּׁרָב בְּלַהֲטוֹ —

וְהֵם נוֹבְלִים בִּצְמָאָם.

הַשּׁוֹאֲגִים: “חַיִּים!”

וְגֹוְעִים וּנְמַקִּים…

הוֹי, לִבִּי לַפְּרָחִים

הַסּוֹבְלִים הָרַכִּים!

וַחֲזוֹנִי יְרַפְרֵף

עַל טְלָאִים וּגְדָיִים,

שֶׁהוּרְדוּ לַטֶּבַח

עֲקוּדֵי־רַגְלָיִם;

וְשָׁחַט הַשּׁוֹחֵט

וּפָרְצוּ הַדָּמִים —

וְעֵינֵיהֶם עוֹד צוֹפוֹת

בְּמַבָּט כֹּה תָמִים…

וּכְאֵבִי לָעַמִּים

נוֹאֲשִׁים, נִכְנָעִים,

הַכָּלִים מִתִּגְרַת

אֲדוֹנִים רְשָׁעִים;

הַמְשַׁוְּעִים לְמֶרֶד

וְאֵין לְאֵל יָדָם —

וְכוֹרְעִים וְנוֹפְלִים

בְּרִשְׁעַת זְדוֹן־אָדָם.

וְלִבִּי — הוּא נָתוּן

לִרְחוֹבוֹת הָאֵבֶל:

שָׁם אַחַי מִתְנַוְּנִים

מֵחַיֵּי הַסֵּבֶל,

נוֹלָדִים וְגֹוְעִים

בְּצַעַר וּרְעָבוֹן,

הֲשָׁמַע מִי קוֹלָם

מֵאַשְׁפּוֹת־רִקָּבוֹן?