הקדמה

בימים שאין בהם מלאכה, כגון בימות הקור והגשמים, וכמו כן בלילות החורף הארוכים, מתקבצים להם הערבים בביתו של אחד מהם, אם הם עירונים, או בבית האורחים הכללי שבכפר, אם הם פלחים, ושם הם מבלים את הזמן בשיחות ובמשחקים, בספורי חדשות ובשתית קפה ובשתית סיגריות ונרגילות (גם לעשון קורא הערבי שתיה).

שיחותיהם של הערבים סובבות תמיד על ענין המלאכות והעסקים שהם מתעסקים בהם, או על ענין תגרותיהם וסכסוכיהם של בני-הכפר, או של בני הכפרים הקרובים והרחוקים. ויש שהם עוסקים גם בתאורי המסע, בהסטוריה, לפי ידיעתם הקלושה בה, ובספורים על אודות בעלי החיים הידועים להם והחביבים עליהם, וכל תאוריהם וספוריהם מצטיינים בהפרזה יתירה, כיד הדמיון החזקה על כל בני המזרח בכלל ועל הערבים בפרט.

האישים התנ"כיים השגורים בפיהם בשם נביאים¹ הם: אִבְּרָהִים “חַ’לִילְ אַלְלַהּ” (ידיד ה'), לוּט, אשֹחַק ויעקוּבּ, אשֹמעיל, יוּסף, מוּסָה, דאוּד, שלימאן, אַלחַ’צ’ר (אליהו) ואַיובּ² – יוסף ואיוב חביבים עליהם ביחוד מפאת הצרות המרובות שסבלו בדומיה בימי חייהם, ובכל זאת לא נתנו תפלה באַלְלַהּ, והם אצלם בבחינת גבורי הסבלנות, שכדאי ללכת בעקבותיהם ולקחת אותם למופת בכל מקרי החיים.

את תולדותיהם וקורות ימי חייהם של “הנביאים” הללו, הם מלבישים במלבושים אגדיים, שעל פי הרוב גם חותם השירה טבוע בהם. וה“שאער” הוא המשורר, הוא המספר, בהרצותו אותם לפני שומעיו, יש שהוא מלוה את הרצאתו גם במנגינה ובכלי שיר בן יתר אחד, הנקרא בפיהם “רבּאבּה”. והשומעים מקשיבים אל המרצה ואל נגינתו בדומית קדש ובתענוג מיוחד, המתבטא פעם בפעם על ידי קולות של קריאה אה! או יא לילי³, מה אַחסנהוּ!! מה אלטפהוּ!! כלומר: האח לילי! מה יפה ומה נעים!!

ספורי הערבים מתחילים ומסתיימים בנוסחה קבועה. הנוסחה המתחלת היא: “כּאן מה כּאן, פי שׂאלף אַל אַקראן, כּאן פי מלך”, שפרושה בקרוב הוא: “מקרים קרה קרו, בדורות חלפו עברו, ויהי מלך”… והנוסחה המסיימת היא: “טאר אַל טיר, וּמסיכּם בּאלחֵ’יר”, שפרושה: “העוף עף כחלום, ואתם כלכם שלום”.

הערבים אוהבים לתבּל את ספוריהם במשלים ובפתגמים המצויים תדיר בּפיהם במדה גדושה, ככל אשר הם מצויים גם בפי כל העמים העומדים במדרגה נמוכה בהתפתחותם הרוחנית, וכשרון מיוחד להם להטעים את ספוריהם באזני שומעיהם שהולכים אחריהם שבי. אף על פי שאופן ההרצאה הוא ארוך ונמשך, דבר שהמערבי איננו סובלו.

ספוריהם של הערבים, וביחוד ספוריהם על ההסטוריה, על בעלי חיים ועל הצמחים, וכמו כן אגדותיהם ופתגמיהם, ערכם גדול להבלטת אפים וכשרון חדודם, וכח דמיונם ומדרגת ידיעתם במקצועות הללו. ולנו, היהודים, יש בספורים ובאגדות אלה ענין גם מצד אחר: מ“הצד השוה” שבהם ובספורינו ובאגדותינו אנו, ובכלל כל דרכי חייהם של הערבים חשובים לנו היהודים, מפני שהם קרובים מאד לחיי עמנו ולרוחו בתקופת התנ"ך.

הפלחים – צאצאי הכנענים – נחשבים לתושבים הקדמונים ביותר שבארץ ישראל, ואצלם נשתמרו במלואם כל המנהגים הקדומים והמדות העתיקות, שכבר נשתכחו ממנו לרגלי הגלות הארוכה, ועל ידי שנחזור ונכיר את המנהגים והמדות האלה, אפשר יהיה לנו גם להבין יותר בדיוק פסוקים מפוקפקים או גם סתומים לגמרי בספר הספרים שלנו, ומשום כך חשבנו שכדאי לתת לפני הקוראים העברים בכלל, ולפני צעירינו בפרט, את פרטי החיים הללו⁴ וכמו כן את אגדותיהם וספוריהם בכל ענפיהם השונים. כדי להוציא מהם תועלת כפולה, הן מצד הצורה ומצד כח הדמיון המזרחי והיופי המזרחי שבהם, והן – ביחוד – מצד התכן, מהצד השוה שבהם, כאמור, ובחיינו ובאגדותינו ובספורינו אנו, ועוד גם זאת, שעל ידי כך אנחנו נוכחים לדעת עד כמה הם, הערבים, קרובים לנו היהודים גם ברוח. – על התוצאה המועילה שתצא מהוכחה זו, בה בשעה שאנחנו מחדשים את חיינו בארצנו, שהיא בבחינת אי קטן בתוך אוקינוס גדול ורחב ידים של ערבים הסובב אותנו מכל צד, אנו חושבים למותר להאריך. מן המפורסמות הן שאינן צריכות ראיה.

אַגָּדוֹת התּוֹרָה

א: בְּרִיאַת הָעוֹלָם

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אַלְלַהּ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֶת-לוּח הַמַּזָלוֹת, וַיִרְשָׁם-בּוֹ בְּחֶרֶט קָדושׁ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה בְטֶרֶם בָּרָא אֶת-הָעוֹלָם, אֶת-פָּרָשַׁת העוֹלָם בְּהִבָּרְאוֹ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יִקְרְה בוֹ אַחֲרֵי הִבָּרְאוֹ עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת. גַּם אֶת-מִקרֵי בְנֵי הָאָדָם יְצוּרֵי כַפָּיו וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אִישׁ אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ רָשַׁם בַּלוּחַ. אִם עָשִׁיר יִהְיֶה אוֹ עָנִי, אִם מְאֻשָׁר אוֹ אֻמְלָל, אִם אִישׁ אֱמוּנִים קָדושׁ, אוֹ בַעַל תְּכָכִים רָשָׁע, אִם יִהְיֶה חֶלְקוֹ בְגַן-עֵדֶן אוֹ בגֵֵיהִנֹם, הַכֹּל רָשַׁם. אֵין דָּבָר נֶעְדָּר.

וְהַלּוּחַ לִבְנַת סַפִּיר כְּעֶצֶם הַשְּׁמַיִם לָטֹהַר. וְהוּא גָדוֹל מְאֹד וּשְׁנֵי חֲצַאִים לוֹ כִּשְׁתֵּי דַלְתוֹת הַפְּתַח. ויֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עָשֹוּי הוּא אַבְנֵי בָרֶקֶת, אֶבֶן לַדֶּלֶת, וְאֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָן. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת לוֹ לְבַדוֹ הִיא, וְאֵין לְזוּלָתוֹ חֵלֶק בָּהּ.

וְהַחֶרֶט אָרֹךְ מְאֹד, מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אָרְכּוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְכֻלוֹ אֶבֶן יְקָרָה מְחֻדֶּדֶת וּסְדוּקָה מִקָצְהָ הָאֶחָד כְּתַבְנִית עֵט, וְאוֹר גָדוֹל שְׁפַע וְזָרַם מִתּוֹךְ חֻדּוֹ בְּכָתְבוֹ כּזְרֻם מַיִם כַּבִירִים לֹא יֶחְדָּל.

וְקוֹל אַלְלַהּ כְּקוֹל רַעַם בַּגִלְגַּל קָרָא לַחֶרֶט לֵאמֹר: כְּתוֹב! וַיֶּחֱרַד הַחֶרֶט חֲרָדָה גְדוֹלָה לְקוֹל אַלְלַהּ הַקּוֹרֵא וַיְמַהֵר וַיָּרָץ עַל פְּנֵי הַלּוּחַ מִיָמִין לִשֹמֹאל וַיּכְתֹּב, כָּאָמוּר, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָה לִפְנֵי בְרִיאַת הָעוֹלָם, וּבִשְׁעַת בְּרִיאָתוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר יִקְרֶה בוֹ יוֹם יוֹם עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת, עַד יוֹם “תְּחִיַּת הַמֵּתִים”, הוּא הַיוֹם אֲשֶׁר יֵעוֹרוּ בוֹ רְפָאִים מִקִּבְרָם. וַיְהִי כִי מָלְאוּ פְנֵי הַלּוּחַ רְשִׁימוֹת וַיִּשְׁבֹּת זֶרֶם הָאוֹר, וְהַחֶרֶט חָדַל מִמְּרוּצָתוֹ. וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עָמְדוּ חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים מִסָּבִיב לְאַלְלַהּ, מִהֲרוּ וַיַּעְתִּיקוּ אֶת-הַלּוּחַ לְבֵית-גִּנְזֵי “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”⁵, וַיַּנִּיחוּהוּ שָׁם לְמִשְׁמֶרֶת. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת-כָּל-הַכָּתוּב בַּלּוּחַ, וְאֵין אַחֵר מִבַּלְעָדָיו יוֹדֵעַ זֹאת.

אַַחַר בָּרָא אַלְלַהּ אֶת-הַמָּיִם. וַיִּהְיוּ הַמַּיִם הוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים, וַיַּכּוּ גַלִּים גְּבוֹהִים, וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קָרָא עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. וַיַּרְעֵם אַלְלַהּ קּוֹלוֹ וַיִּקְרָא: הֶחֱשׁוּ! וַיֶּחֱשׁוּ הַמַּיִם לְקוֹל אַלְלַהּ וְגַם נֶחֱצוּ לִשְׁנַיִם לְרָחְבָּם. וַחֲלַל תְּכֵלֶת הִבְדִּיל בֵּין הַחֲצָאִים, הוּא רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ, אֲשֶׁר אוֹתוֹ יִקְרְאוּ בְנֵי הָאָדָם גַּם שָׁמָיִם.

אָז בָּרָא אַלְלַהּ אֶת-כִּסֵּא כְבוֹדוֹ לְשִׁבְתּוֹ. וַיַּעַשֹ אַלְלַהּ אֶת-מוֹשַׁב הַכִּסֵּא שְׁתֵּי אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת. ויַּנַח אֶת-הַכִּסֵּא עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיַָּשׁט הַכִּסֵּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָלוֹךְ וָשׁוּט.

חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי אֶת-כִּסֵּא הַכָּבוֹד בָּרא אַלְלַהּ בְּטֶרֶם עֲשֹוֹתוֹ מַיִם וְשָׁמָיִם. כִּי רַק בְּנֵי הָאָדָם עוֹשִֹים רִאשׁוֹנָה יְסוֹד לְבִנְיָנָם, אֲשֶׁר עָלָיו הֵם מְקִימִים אֶת-הַקִּירוֹת וְאֶת-הַגָּג. לֹא כֵן אַלְלַהּ. הוּא כֹל יָכֹל, וְהוּא עָשָֹה אֶת-הַגַּג תְּחִלָּה, הוּא כסֵּא כְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר לֹא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ בְרָאוֹ, כִּי אִם לְמַעַן הַרְאוֹת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

וַיִּבְרָא אַלְלַהּ נָחָשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא, וַיִּצְנְפֵהוּ כַדּוּר מִסָּבִיב לְכִסֵּא כְבוֹדוֹ. וַיַּעַשֹ אֶת-רֹאשׁ הַנָּחָשׁ פְּנִינָה לְבָנָה, וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ עָשָֹה זָהָב טָהוֹר. וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי אַבְנֵי סַפִּיר מְאִירוֹת וּמַזְהִירוֹת, אֵין כְּמוֹהֶן לְזֹהַר. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-אֹרֶךְ הַנָּחָשׁ וְעָבְיוֹ, וְאַין זוּלָתוֹ יוֹדֵעַ זֹאת.

וְאַחַר בָּרָא אַלְלַהּ אֶת הָרוּחַ “בַּעַל הַכְּנָפָיִם”, וְהוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-מִדַּת הָרוּחַ, וְאֶת-מֶרְחַב הֶחָלָל מִשְׁכַּן הָרוּחַ, וְאֵין אַחֵר זוּלָתוֹ יוֹדֵעַ זֹאת. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל הָרוּחַ לָשֵֹאת אֶת-הָרָקִיעַ עַל כְּנָפָיו, כּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-הָרָקִיעַ לָשֵֹאת אֶת-הַַמַּיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל לוֹ עַל גַּבּוֹ, וּכְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-הַמַּיִם לָשֵֹאת עֲלֵיהֶם אֶת-כִּסֵא כְבוֹדוֹ.

וַיִּקְרָא אַלְלַהּ לָרוּחַ לֵאמֹר: הַךְ בִּכְנָפֶיךָ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וַיַּעַשֹ הָרוּחַ כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיֵּהוֹמוּ הַמַּיִם לְקוֹל מַשַּׁק כַּנְפֵי הָרוּחַ בְּהַכּוֹתָן, וַיִּהְיוּ לְגַלִּים רָמִים וְנִשְּׂאִים עֲטוּפִים קֶצֶף לָבָן, אֲשֶׁר כְּשׁוּבָם לִנְפֹּל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצָאוּ, הִתְפַּצְלוּ מַחֲרוֹזוֹת מַחֲרוֹזוֹת רִבּוֹא רִבֲבוֹת רְבִיבִים מְאִירִים וּמַזְהִירִים בְּזֹהַר מַרְהִיב עֵינַיִם וּמְשׁוֹבֵב נָפֶשׁ. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל הַקֶּצֶף הַלָּבָן וַיִּקפָּא, וַיְהִי הַמִּקְפָּא לְיַבֶּשֶׁת, הִיא הָאֲדָמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִשְׁכֹּן. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָֹה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, כִּי שְׁנֵי יָמִים עָבְרוּ עַל אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָֹה.

וַיִּמָּלְאוּ פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה מִסָּבִיב גַּבְשׁוּשִׁים גַּבְשׁוּשִׁים, הֵם הֵמָּה הֶהָרִים הַנְּמוּכִים וְהַגְּבוֹהִים. וְהֶהָרִים שָׁרָשִׁים עֲמֻקִים לָהֶם בְּלֵב הַיַבֶּשֶׁת, וְהֵם אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָזֶה עַד הַרְרֵי הַ“כַּאף”, הֵם הַרְרֵי קוֹקָז הַנִּשָֹּאִים. וְהֶהָרִים זֶה תַפְקִידָם, לַעֲצֹר בְּעַד כָּל מַמָּשׁ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה מֵעֲבוֹר אֶת-גְּבוּלָהּ אֶל עֵבֶר פְּנֵי הֶחָלָל אֲשֶׁר מִחוּצָה לָהּ. וְהָיוּ כְזֵר הַמִּשְׁאֶרֶת הָעוֹצֵר בְּעַד הָעִסָּה הַתִּפוּחָה לְבַל תֵּצֵא מִחוּץ לִגְבוּלָה.

וְאַחַר אָמַר אַלְלַהּ: יֵחָצוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת הָשָׁמַיִם וְהָיוּ לְשִׁבְעָה יַמִּים הַנִּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה בְּשִׁבְעָה חֶלְקֵי יַבָּשֶׁת. וְרַק חוּטֵי נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת, אֲפִיקִים וּמְצָרִים יְחַבְּרוּ אֶת-הַיַּמִּים בֵּינֵיהֶם לְתוֹעֶלֶת הַיְצוּרִים, וַיְהִי כֵן. וַיְצַו לַמַּיִם לֵאמֹר: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וְעִשְֹבֵי מַיִם וְצִמְחֵי מַיִם יִצְמְחוּ בָהֶם לְמִינֵיהֶם לִהְיוֹת לְאָכְלָה לְכָל-הַחַי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם. וְלַיַּבָּשָׁה אָמַר: הוֹצִיאִי נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשֹ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ. דְּשָׁאִים וַעֲשָֹבִים מַצְמִיחֵי זֶרַע וַעֲצֵי פְרִי לְמִינֵיהֶם וּלְאַקְלִימֵיהֶם לְהַחֲיוֹת בָּהֶם הַבְּרוּאִים וַיְהִי כֵן. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי, כִּי שְׁנֵי יָמִים אֲחֵרִים עָבְרוּ עַל אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשָֹה.

וַיַּרְא אַלְלַהּ וְהִנֵּה הָאֲדָמָה וְכָל-אֲשֶׁר עָלְיהָ יָחֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַשִּׁכּוֹר עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחְתָּם אֵין מָנוֹחַ. וַיְצַו עַל אֶחָד מִמַּלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵֹי דְבָרוֹ, וַיְמַהֵר אֶל מִתַּחַת לָאֲדָמָה וַיְחַבְּקֶנָה בִזְרוֹעוֹתָיו, וַתַּעֲמֹד הָאֲדָמָה עַל מְקוֹמָהּ הָכֵן, וְלֹא יָסְפָה לָמוּט אָנֶה וָאָנָה. וַתַּעֲמֹדְנָה רַגְלֵי הַמַּלְאָךְ עַל גּוּשׁ סֶלַע גָּדוֹל וְאֵיתָן, אֲשֶׁר הֵכִין אַלְלַהּ לְמַעֲנוֹ בְלֵב יַמִּים, וְכֻלּוֹ יָשְׁפֶה יָרֹק. וְלַסֶּלַע הֵכִין אַלְלַהּ בְּהֵמוֹת עָבֶה וְכָבֵד אֲשֶׁר עֵינַיִם מְאִירוֹת לוֹ וְהוּא מֵטִיל אֵימָה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו. וַיְצַו עַל הַבְּהֵמוֹת לֵאמֹר: הַטֵּה רֹאשׁ וְשָֹא אֶת-הַסֶּלַע וְאֶת-כָּל אֲשֶׁר עָלָיו עַל קַרְנוֹתֶיךָ. וַיַּעַשֹ הַבְּהֵמוֹת כִּדְבָר אַלְלַהּ וִַיִּשָֹא אֶת-הַסֶּלַע עַל קַרְנוֹ הָאֶחָת. וְהָיָה מִדֵּי יִיעַף הַבְּהֵמוֹת לָשֵֹאת אֶת-הַאֲדָמָה עַל קַרְנוֹ הָאֶחָת, וְהֵטִיל אוֹתָהּ בִּתְנוּעַת רֹאשׁ קַלָּה עַל הַקֶּרֶן הַשְּׁנִיָּה, וְהֵסֵב בְּזֹאת עֲדֵי רֶגַע רַעֲדַת אֲדָמָה קַלָּה, הִיא הַרְעָדָה אֲשֶׁר תַּפִּיל אֵימַת מָוֶת עַל כָּל-הַבְּרוּאִים. וְהַבְּהֵמוֹת – לִוְיָתָן גָּדוֹל נוֹשֵֹא אוֹתוֹ, וְהוּא יֵלֵךְ אַט הָלוֹךְ וְשָֹחֹה בַמָּיִם. וְהָאֲדָמָה וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ לֹא יַרְגִּישוּ בִּשְֹחִיָתוֹ.

וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-הַחֹשֶׁךְ, וְהִנֵּה הוּא פָרוּשֹ עַל-פְּנֵי תֵבֵל וְעַל הַתְּהוֹם אֲשֶׁר מִתַּחְתֶּיהָ. וַיְצַו לַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִים, לַשֶׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים, לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְעַל הַיַּמִּים, וַיְהִי כֵן. וַיְּתְּנוּ הַמְּאוֹרוֹת גַּם אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁמֵּהֶן תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל-חָי.

וַיְהִי כִּי רָאוּ הַמְּאוֹרוֹת אֶת-כָּל-יְצוּרֵי הַבְּרִיאָה וְהִנֵּה הֵם מְנַשְֹאִים וּמְפָאֲרִים אוֹתָם, וְגַם עוֹבְדִים אוֹתָם עֲבוֹדַת אֱלֹהִים. ויָּרָם לִבָּם בְּקִרְבָּם, וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן אֵין כָּמוֹנוּ בְּכָל-הַבְּרִיאָה, אֱלֹהִים אָנוּ! וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בָּהֶם עַל גַּאֲוָתָם וְעַל רוּם לִבָּם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: לָכֵן לָקֹה תִלְקוּ פַּעַם בְּפַעַם, וְחָשַׁךְ אוֹרְכֶם בְּהִלּוֹ, וּרְאִיתֶם אַתֶּם וְרָאָה כַל-בָּשָֹר יַחְדָּו כּי אֵין שַׁלִּיט בְּאָרֶץ זוּלָתִי.

וְהָיָה כִּי יַעֲלֶה רָצוֹן מִלִפְנֵי אַלְלַהּ לְהַקְדִּיר אֶת-אַחַד הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם. וּפָקַד עַל הַבְּהֵמוֹת לָצוּף עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְאָמַר לַמָּאוֹר: צַמְצֵם אוֹרְךָ וְכִנַּסְתָּ אוֹתוֹ כֻלּוֹ מִסָּבִיב לַבְּהֵמוֹת לְבַדּוֹ. וְלַבְּהֵמוֹת יֹאמַר: פְּעַר לוֹעֲךָ הַגָּדוֹל וּבְלַע אֶת-הָאוֹר אֲשֶׁר מִסְּבִיבֶיךָ, וּמִהֵר הַבְּהֵמוֹת לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ, וּבָלַע אֶת-הָאוֹר עַד תֻּמוֹ, וּמָתַק הָאוֹר לְחִכּוֹ, וְנְעלַם הָאוֹר מֵעֵינֵי הַבְּרוּאִים רְגָעִים מִסְפָּר וְהָיָה חשׁךְ עַל פְּנֵי כֹל. וְלוּלֵא רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵֹי יָדָיו, כִּי אָז נִשְׁאָר הָאוֹר גָּנוּז בְּתוֹךְ לוֹעַ הַבְּהֵמוֹת יָמִים רַבִּים, וְאוּלַי גַּם עַד נֵצַח נְצָחִים. וְנֶהֶרְסוּ אָשְׁיוֹת הַבְּרִיאָה, וְחָזַר הַכֹּל ְלְתֹהוּ וָבֹהוּ וּלְחֹשֶׁךְ. אֲבָל רַחֲמֵי אַלְלַהּ מְרֻבִּים, וְעוֹרֵר אֶת-בְּנֵי הָאָדָם בְּחִירֵי הַבְּרִיאָה לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלְּלוּ. וְשָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתָם, וּפָקַד עַל הֶבְּהֵמוֹת. וּפָלַט אֶת-הָאוֹר מִלּוֹעוֹ, וְשָׁבוּ כָל הַיְצוּרִים לְהִתְעַנֵּג עָלָיו וְשָׁב הָעוֹלָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.

וְהַכֹּל בִּידֵי בְנֵי הֶאָדָם, אִם יְמַהֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ אִם יְאַחֵרוּ, אִם יְמַהֲרוּ, וּמִהֵר הָאוֹר לְהִגָּלוֹת, וּבְאַחֲרָם יְאַחֵר. וְקָרְאוּ בְנֵי הָאָדָם לְמִקְרֵה הִתְקַדְּרוּת הַשֶּׁמֶשׁ “לְקוּת הַחַמָּה”, וּלְמִקְרֵה הִתְקַדּרוּת הַיָּרֵחַ יִקְרְאוּ “לְקוּת הַלְּבָנָה”. וּדְבַר לְקוּת הַמְּאוֹרוֹת תָּלוּי גַּם בְּמַעֲשֵֹי בְנֵי הָאָדָם אִם טוֹבִים הֵם אוֹ רָעִים. וְהָיָה אִם יֵיטִיבוּ בְנֵי הָאָדָם דַּרְכֵיהֶם בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וְהִרְחִיק מֵעֲלֵיהֶם אֶת לְקוּת הַמְּאוֹרוֹת, וְאִם יָרֵעוּ – וְקֵרְבָהּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה אַלְלַהּ לִבְרֹא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וַיִּבְרָא אֶת-הָאָדָם וְאֶת “הַשֵֹּכֶל הַמֵּאִיר”. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל הַשֵֹּכֶל: מַבִין יִהְיֶה שְׁמֶךָ! וַהֲבִינוֹתָ אֶת-הַכֹּל, אֶת-הַגָּלוּי ואֶת-הֶחָתוּם. אֶת-הַנִּרְאֶה לָעָיִן וְאֶת-הַנֶּעְלָם מִמֶּנָּה, כּי כֹחַ הַבִּינָה רַק לְךָ לְבַדְּךָ נְתַתִּיו, וְאֵין לְזוּלָתְךָ חַלֶק בּוֹ. אַתָּה תְצָרֵף צֵרוּפִים מִכֹּל. וְאַתָּה תְסַדֵּר סְדָרִים בַּכֹּל, כָּל קִיּוּם עוֹלָמִי תָּלוּי בָּךְ, וּמִבַּלְעָדֶיךָ הַכֹּל גֹּלֶם בְּלִי צוּרָה. חֹמֶר בְּלִי תְמוּרָה. בְּךָ אֶתְפָּאֵר בְּעוֹלָמִי, וְאוֹתְךָ אֹהַב מִכֹּל. אַתָּה תִגְזֹר דָּבָר וְאַתָּה תְפִירֶנּוּ, אַתָּה תִצְדִּיק וְאַתָּה תַרְשִׁיעַ, אַתָּה תִבְנֵה וְאַתָּה תַהֲרֹס, וְלָ“אָדָם” בְּחִיר יְצוּרַי נְתַתִּיךָ לְמָנָה.

וְלָכֵן אֵין חָכָם וְנָבוֹן כָּאָדָם בְּכָל יְצוּרֵי תֵבֵל. עֵינָיו מַעְיְנוֹת אֵהֲבָה, וּלְשׁוֹנוֹ נֹפֶת צוּפִים. וְלִבּוֹ מְקוֹר נְדִיבוּת וָחֶסֶד, רַחֲמִים וָאֹשֶׁר. וְלָכֵן שַׁעֲרֵי-עֵדֶן אַלְלַהּ פְּתוּחִים לְפָנָיו, וְהוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁבִיעִי. וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָפֵשׁ.

ב: יְצִירַת אָדָם הָרִאשׁוֹן

וַיִּבְרָא אַלְלַהּ אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי רַק מֵעֲפָר הַ“צַחִ’רָה” הַקְּדוֹשָׁה, הוּא סֶלַע “הַר הַבַּיִת”, בְּרָאוֹ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים – וְאָכֵן הָאֱמֶת כְּדִבְרֵיהֶם – כִּי מִכָּל עַפְרוֹת תֵּבֵל לָקַח אַלְלַהּ מְלֹא חָפְנָיו, וַיִּיצֶר בָּהֶם אֶת-הָאָדָם. וְעַל כֵּן שׁוֹנִים הֵם בְּנֵי הָאָדָם זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם וּבִתְכוּנוֹת רוּחָם כִּשְׁנוֹת זֶה מִזֶּה הָעֲפָרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם נוֹצַר אֲבִיהֶם הָרִאשׁוֹן. וַיַּנַּח אַלְלַהּ אֶת-הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּטֶרֶם יִפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. וַיְהִי כִּי אָמַר אַלְלַהּ לָפַחַת בְּאַף אָדָם נִשְׁמַת חַיִּים, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-כָּל צְבָא הַשָׁמַיִם וְאֶת-כָּל-יְצוּרֵי הָאֲדָמָה, וַיִּפְקֹד עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: הִכּוֹנוּ וְהָכִינוּ לָכֶם לִקְרַאת בְּחִיר יְצוּרַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵיכֶם חַי, כִּי הוּא אֲדוֹנְכֶם וְהוּא יִהְיֶה הַמּושׁל בָּכֶם. וַיִּקְּדוּ כֻלָּם לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיֹּאמְרוּ: עָשֹֹה נַעֲשֶֹה כִרְצוֹנְךָ וּפְקֻדָּתְךָ תִּשׁמֹר רוּחֵנוּ. וְרַק “אִבְּלִיס”, הוּא הַשָּׂטָן, מֵאֵן לְהִכָּנַעַ לָאָדָם, כִּי זְדוֹן לִבּוֹ הִשִּׁיאָהוּ לֵאמֹר: אֲנִי עוֹלֶה עָלָיו. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בּוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ מִגַּן-עֶדְנוֹ, וַיְהִי אִבְּלִיס לַ“שָֹּטָן הַמַּשְׁחִית” אֲשֶׁר רָעָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו מָלְאָה הָאָרֶץ מֵאָז.

וְהָאָדָם בְּרֵאשִׁית יְצִירָתוֹ שְׁנֵי חֲצָאִים. זָכָר וּנְקֵבָה. וְהֵם אֲחוּזִים וּצְמוּדִים זֶה בָזֶּה. אַךְ כַּעֲבֹר זְמָן מְעָט נִפְרְדוּ הַחֲצָאִים וַיִּהְיוּ לִשְׁנֵי גוּפִים נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וּבִלְתִּי תְלוּיִם זֶה בָזֶה. וַיִּשֹּא הַחֵצִי הָאֶחָד – הַגֶּבֶר – אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַחֵצִי הַשֵּׁנִי – הָאִשָּׁה – וַיֶּאֲהָבֶנָּה, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אַךְ הַנִשֹּּוּאִים לֹא עָלוּ יָפֶה. כִּי בֶאֱמֹר הַגֶּבֶר לָשִׁית יָדוֹ עַל אֵשֶׁתוֹ וְלִמְשֹׁל בָּה כְּרוּחוֹ, לְקַיֵּם בָּזֶה אֶת מִצְוַת אַלְלַהּ עָלָיו לֵאמֹר: “וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ”, הִתְפָּרְצָה הָאִשָּׁה מִלְּפָנָיו וַתֹּאמַר: לֹא-אֶשְׁמַע לְךָ וְלֹא אֶכָּנַע לִפְקֻדָּתְךָ, כִּי מֵחֹמֶר אֶחָד קְרָצָנוּ אַלְלַהּ שְׁנֵינוּ, וְעָפָר אֶחָד יְסוֹדֵנוּ, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשֵֹּא אַתָּה עָלָי!? וַיְהִי כִּי רָאָה אַלְלַהּ אֶת-מְרִי הָאִשָּׁה ואֶת-זְדוֹן לִבָּהּ וַיְגָרֵשׁ גַּם אוֹתָה מִגַּן-עֶדְנוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה לְאִבְּלִיס. וַתִּלָּוֶה הָאִשָּׁה לְאִבְּלִיס וַתַּט אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל מוֹעֲצוֹתָיו, וַתְּהִי גַם הִיא אֵם כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וּמֵאָז נִקְרָא שְׁמָהּ “קָרִינָה” לֵאמֹר רַעְיָה וַחֲבֵרָה, כִּי הִתְחַבְּרָה לְאִבְּלִיס הָרָשָׁע.

וַתִּגְדַּל שִֹנְאַת קָרִינָה לְכָל-אֲשֶׁר בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה. וְהִיא אוֹרֶבֶת לָהֶם תָּמִיד לְהָרַע לָהֶם בִּשְׁעַת הִוָּלְדָם, וְאַף כִּי אִם הַיִּלּוֹד זָכָר. וְלָכֵן יִהְיֶה עַל כָּל-אָדָם לְהִזָּהֵר בְּאֵשֶׁתוֹ וּבִוְלָדָהּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְלִדְתָּהּ וְלִֹשְמֹר עֲלֵיהֶם מְאֹד מִפְּנֵי רָעַת קָרִינָה. עָלָיו לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפָּנֶיהָ בְּתַחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. בְּקָמִיעוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּבְאִמָּהוֹת-שׁוּמִים, בְּרִבּוּעֵי מִינֵי מְלָחִים וּבַחֲרוּזִים יְרֻקִּים לְהַצִּילָם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ קָרִינָה לָבֹא אֲלֵיהֶם בִּשְׁנָתָם, לָשִׂים מַחֲנָק לִגְרוֹן הַתִּינוֹק, וּלְהַכּוֹת אֵת הָאֵם בְּשִׁגָּעוֹן, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָהּ⁶.

וְהָאָדָם בְּרֵאשִׁית יְצִירָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, אֵין גָּבוֹהַּ מִמֶנוּ בְּכָל עֲצֵי הַשָֹּדֶה, וּשְֹעָרוֹת לוֹ אֲרֻכּוֹת, אֵין אֲרֻכּוֹת מֵהֶן בֵּין הַצְּמָחִים הַזּוֹחֲלִים וְהַמְטַפְּסִים. וְ“גַ’בְּרָאִיל” הַמַּלְאָךְ עָמַד עָלָיו תָּמִיד לְֹשָמְרוֹ, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ אַלְלַהּ, וְלָכֵן סָר גַּ’בְּרָאִיל אֶל אָדָם לְבַקְּרוֹ פַעַם בְּפַעַם לַהֲשִֹיחוֹ וּלְֹשַעַשְׁעוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשֹּא ג’בְּרָאִיל אֶת-אָדָם עַל כְּנָפָיו וַיּוֹלִיכֵהוּ הֶרָה “עֲרַפַאת” אֲשֶׂר בְּאֶרֶץ עֲרָב, וְשָׁם פָּגַשׁ אָדָם אֶת-חַוָּה וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי קָרִינָה. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לָגוּר בְּאִי “סַילוֹן” וְשָׁם נוֹלְדוּ לָהֶם הַבִּיל וְקַבִּיל וָשֵׁת.

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיִּהְיוּ לְרוֹעֵי צֹאן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשָֹּדֶה לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם. ותִּפְרֹץ מְרִיבָה בֵינֵיהֶם עַל אֹדוֹת מְקוֹם הַמִּרְעֶה, וַיָּקָם קַבִיל עַל הַבִּיל וַיַּהַרְגֵּהוּ. ויִּשְׁמַע אָדָם וַיְמַהֵר אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶֹה, וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא הֵבִין מֶה הָיָה לְהַבִּיל פִּתְאֹם. וַיֵּרָא אֵלָיו אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר לוֹ: בִּנְךָ מֵת, כִּי לֹא לְעוֹלָם חַיִים בָּאָרֶץ, כִּי עָפָר אַתֶּם וְאֶל עָפָר תָּשׁוּבוּ. וַיִתְעַצֵּב אָדָם אֶל לִבּוֹ מְאֹד לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי אַלְלַהּ, וַתַּזֵּלְנָּה עֵינָיו דְּמָעוֹת. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: אַל תִּבְכֶּה, אָדָם! כִּי מֵאַחֲרֵי הַחַיִּים הַקְּצָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִים לוֹ לָאָדָם חַיִּים אֲחֵרִים אֲרֻכִּים, חַיֵּי נֵצַח בְּעוֹלָם אַחֵר שֶׁכֻּלוֹ אָרֹךְ וְכֻלּוֹ טוֹב, הוּא “הָעוֹלָם הַבָּא”. שָׁם יָנוּחַ לוֹ כָל-אֶחָד מֵעֲמָלוֹ וּמֵרָגְזוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵהָנֶה מִזִּיו “גַּן-הָעֵדֶן” הַמָּלֵא כָל-טוּב. אִילָנוֹת נָאִים, וּפֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים, מַעְיָנוֹת טְהוֹרִים מַזִּילֵי מַיִם מְתוּקִים וְזַכִּים, וּמַלְאָכִים רַבִּים וְ“חוּרִיוֹת”⁷ רַבּוֹת צְעִירוֹת וְיָפוֹת יַעַמְדוּ לְֹשָרְתוֹ. אֲבָל רַק בְּזֹאת יִזְכֶּה הָאָדָם לְגַן-הָעֵדֶן וּלְכָל-אֲשֶׁר בּוֹ, אִם יִהְיֶה בָעוֹלָם הַזֶּה צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים וְאִם הָלוֹךְ יֵלֵךְ אַחֲרֵי עֲצַת כָּל-נְבִיאַי וּקְדושַׁי אֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלָיו לְלַמְּדוֹ לַעֲשֹוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים. וְעַתָּה תַּחַת בִּנְךָ הָאֶחָד הַבִּיל הַמֵּת, אֶתֶּן-לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת רַבִּים עַד אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּמִסְפָּר. וְאַתָּה אַל תִּשְׁכַּח לְהוֹדִיעַ לְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיִירְאוּ, וְהָיוּ מְאֻשָׁרִים כָּל-יְמֵיהֶם.

וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיָּבֹא גַ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ לְבַקֵּר אֶת-אָדָם וּלְנַחֲמֵהוּ מִיגוֹנוֹ עַל מוֹת בְּנוֹ הַבִּיל. וַיְהִי כְאָמְרוֹ לָלֶכֶת וַיִּגַּשׁ אֶל אָדָם וַיַּעֲבֵר יָדוֹ בְּרַחֲמִים עַל גַּבּוֹ וַיְחוֹנְנֵהוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ! וַיַּעַשֹ אָדָם כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל, וַיַּרְא וְהִנֵּה מִתּוֹךְ מְתְנָיו יוֹצְאִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יְצוּרִים חַיִּים קְטַנֵּי-קְטַנִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, וְכֻלָּם בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ הוּא. וְגֹדֶל כָּל יְצוּר כְּגֹדֶל נְמָלָה דַקָּה מִן הַדַקָּה, וַיִּבָּהֵל אָדָם לַמַּרְאֶה. וַיֹּאמֶר גַּ’בְּרָאִיל: אָדָם! הַיְצוּרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, בָּנֶיךָ הֵם אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ אַחֲרֶיךָ דּוֹר אַחַר דּוֹר עַד סּוֹף כָּל הַדוֹרוֹת. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַיְצוּרִים נֶעֶרְכוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְעֵינֵי אָדָם וְכֻלָּם יַחַד קָרְאוּ לֵאמֹר: “אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין כְּאִבְּרָהִים יְדִיד לְאַלְלַהּ, וְאֵין נְבִיאִים קְדושׁים כְּמוּסָה, עִיסָה וּמֻחַמַּד שְׁלִיחוֹ הָאַחֲרוֹן”. וַיִּשְׂמַח אָדָם מאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיֹּאמַר: אָכֵן אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנִי בָאָרֶץ. כָּל בָּנַי אַחֲרַי יִהְיוּ לִמּוּדֵי אַלְלַהּ, וְנֶאֱמָנִים לוֹ וִלִנְבִיאָיו, כּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אָז קָרָא גַּ’בְּרָאִיל קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמַר: שׁוּבוּ, יְצוּרִים יְקָרִים, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם וַיָּשׁוּבוּ אֶל תּוֹך מָתְנָיו שֶׁל אָדָם וַיִּעָלֵמוּ. וַיְחִי אָדָם שָׁנִים רַבּוֹת, וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת, וַיָּמָת אָדָם זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיוֹם הַזֶּה. חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי קְבוּרָתוֹ בְחֶבְרוֹן, וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים, כִּי רֹאשׁוֹ קָבוּר בְּחֶבְרוֹן וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת עַד יְרוּשָׁלָיִם. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: רֹאשׁוֹ קָבוּר בִּירוּשָׁלָיִם וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת עַד חֶבְרוֹן. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת אַךְ לוֹ לְבַדוֹ הִיא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ.

ג: נַבִּי נוּחְ

וְנוּחְ – עָלָיו הַשָּׁלוֹם – אֶחָד מִשֶּׁשֶׁת הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם, אַף-כִּי לֹא הִנִּיחַ אַחֲרָיו סְפָרִים וּכְתָבִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה אִדְרִיס, הוּא חֲנוֹךְ אֲבִי אָבִיו. כִּי אִדְרִיס הָיָה הָרִאשׁוֹן בַּמוֹשְׁכִים בְּשֶׁבֶט סוֹפֵר בְּאָרֶץ, וְגַם כָּתַב שְׁלֹשׁים סְפָרִים עָבִים מְלֵאֵי נְבוּאוֹת נִשְֹגָּבוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת רָמִים וְנִשָּׂאִים. מִלְּבַד עוֹד סְפָרִים רַבִּים אֲחֵרִים בְּחָכְמַת-הַתְּכוּנָה וּבְיֶתֶר הַמַּדָּעִים שֶׁנֶּעְלְמוּ וְעַיִן לֹא רָאָתַם. כִּי גנָוֹז גְּנָזָם אַלְלַהּ בְּבֵית-גְנָזִים מְיֻחָד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה עִם כּוֹתְבָם, אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ⁸ “וְאֵינֶנוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים”.

וַיִּקָּרֵא נוּחְ גַם בְּשֵׁם “עַבְּדְ אַל-עַ’פַאר” לֵאמֹר: עֶבֶד אַלְלַהּ הַסַּלָּח. וְהוּא נוֹלַד מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה אַחֲרֵי הִלָּקַח אִדְרִיס. וַיִּבְחַר לוֹ נוּחְ אֶת-דַּמְּשֶֹק לִמְקוֹם מְגוּרָיו וַיֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים רַבִּים עַד אֲשֶׁר קְרָאָהוּ אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת תֵּבָה כְּכל אֲשֶׁר יַרְאֶנוּ לְמַעַן הַצֵּל עַל יָדָהּ אֶת-כָּל יִצוּרֵי תֵבֵל מִפְּנֵי הַמַּבוּל. וְזֶה הַדָּבָר:

נוּחְ הָיָה נָבִיא צַדִּיק תָּמִים וְיָשָׁר הוֹלֵךְ, וְהוּא יָחִיד בְּכָל-בְּנֵי דוֹרוֹ אֲשֶׁר הָיוּ כֻלָּם רָעִים וְחַטָּאִים לְאַלְלַהּ מְאֹד. וַיִּקְרָא נוּחְ אֶת-בְּנֵי דוֹרוֹ הַֹשְכֵּם וְקָרוֹא לָֹשוּב אֶל “אַלְלַהּ הַעַ’פַאר” – הַסַּלָח – וְלַעֲזֹב אֶת-דַּרְכָּם הָרָעָה, אֲבָל כָּל-עֲמָלוֹ הָיָה לַֹשָּוְא, כִּי בְנֵי דוֹרוֹ הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ לוֹ. וַיִּתְלוֹצְצוּ בְנוּחְ, וְגַם הֵתֵלּוּ בִדְבָרָיו, וְגַם הֵרִימוּ עָלָיו יָד וַיַּכּוּהוּ, וְאַף אֵשֶׁתוֹ “וַלִּיָּה” הָיְתָה בַכּוֹפְרִים וַתְּמָרֵר אֶת-חַיָּיו, וְגַם בְּנוֹ “כַּנְעַאן” וּבְן בְּנוֹ “עוּג' בֶּן עֲנָק” צָחֲקוּ עָלָיו וְעַל דִּבָרָיו וַיִּתְנוּהוּ לִמְשֻׁגָע. וַעֲנָק, בַת אָדָם, וְגַם הִיא בַּמוֹרְדִים, וְהִיא רִאשׁוֹנָה בַּקּוֹסְמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם.

וַיְהִי כִּי מֵאֲנוּ בְנֵי הָאָדָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַנָבִיא וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְנוּחְ: עֲשֵֹה-לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר גְדוֹלָה וּגְבוֹהָה עַל-פִּי הַמִּדּוֹת אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה לְךָ בְּזֶה, וְכִפַרְתָּ אוֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַמָּיִם. כִּי הִנְנִי מֵבִיא מַבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָֹר בּוֹ אֲשֶׁר רוּחַ חַיִּים, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְּנִי מַֹשְחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר כִּלָּה נוּחְ לַעֲשֹוֹת אֶת-הַתִּבָה, וַיָּבא אַלְלַהּ מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. גֶשֶׁם חָזָק נִתַּךְ אַרְצָה בְּלִי הֶרֶף יָמִים רַבִּים, גַם מַעְיְנוֹת מַיִם רוֹתְחִים הִתְפָּרְצוּ מִלֵּב הָאֲדָמָה מִתּוֹךְ לוֹעַ הַר-גַעַשׁ אֲשֵׁר מְקוֹמוֹ מֻטָּל בְּסָפֵק: יֵשׁ קוֹבְעִים אוֹתוֹ בְּגֶזֶר, וְיֵשׁ שָֹמִים אוֹתוֹ בְּדַמֶּשֶֹק, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת. וַיָּבֹא נוּחְ אֶל הַתֵּבָה הוּא וְכָל-אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּנָצְלוּ מִפְּנֵי מֵי-הַמַּבּוּל. וְרַק אֵשֶׁתוֹ וַלִּיָּה, וְכַלָּתוֹ עֲנָק וְעוּג' בֶּן עֲנַק, לֹא בָאוּ אֶל הַתֵּבָה כִּי רָעִים וְחַטָּאִים לְאַלְלַהּ הִמָּה. גַם “גֻ’רְהָם” הַזָקֵן בָּאָדָם בַּדּוֹר הַהוּא וְהַמַּמְצִיא אֶת הַשָֹפָה הָעֲרָבִית הַקְּדוֹשָׁה בָּא אֶל הַתֵּבָה. גַם מֵהָעוֹף לְמִיִנֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וּמִכָּל-רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לֱמִנֵהוּ הֵבִיא נוּחְ אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיוֹתָם, וְהַבָּאִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה בָאוּ, כִּי כֵן צִוָּה אַלְלַהּ לְנוּחְ, יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עֲשָֹרָה עֲשָֹרָה בָּאוּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁמוֹנִים שְׁמוֹנִים בָאוּ.

וְגַם הַפִּרְדָּה הָיְתָה בֵין הַבָּאִים. אוּלָם בְּהַגִּיעָהּ אֶל פֶּתַח הַתֵּבָה מִהֵר אִבְּלִיס הָרָשָׁע, הוּא הַשָֹּטָן הַמַּשְׁחִית, וַיִּתְחַפֵּשֹ בִּדְמוּת זְבוּב וַיֵּחָבֵא מִתַּחַת לִזְנָבָהּ. וַתְּמָאֵן הַפִּרְדָּה לָבֹא אֶל הַתֵּבָה וְאִבְּלִיס עִמָּהּ לִבְלִי טַמְּאָהּ. וַיַּךְ אוֹתָהּ נוּחְ מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת וַיִּדְחָפֶנָּה בְחָזְקָה אֶל תּוֹךְ הַתֵּבָה, כּי לֹא יָדַע מֶה הָיָה לָהּ, כּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סָרָה מֵעָלָיו בָּרֶגַע הַהוּא. וְלָכֵן גָמַּל אַלְלַהּ חֶסֶד עִם הַפִּרְדָּה עַל כָּל-הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכְּתָה וְלֹא עֲוֹנָהּ, בְּהַבְטִיחוֹ אוֹתָה לֵאמֹר: אַחַת מִבְּנוֹת מִינֵךְ תִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס בְּחַיֶּיהָ לְגַן-עֵדֶן. וְהַפִּרְדָה אֲשֶׁר זָכְתָה לְגַן-עֵדֶן הִיא פִּרְדַּת “עֻזַיְרְ” הַצַּדִּיק, הוּא יִרְמִיָּהוּ, וּלְפִי דִבְרִי אֲחֵרִים הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.

וַיּגְוַע כָּל-בָּשָֹר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ מִפְּנֵי מֵי-הַמַּבּוּל. וְרַק נוּחְ וְכָל-אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וְעוּג' בֶּן עֲנָק אֲשֶׁר מִחוּץ לַתֵּבָה לֹא מֵתוּ. כִּי עוּג' בֶּן עֲנָק גָּבוֹהַּ מִכָּל-הַיְצוּרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהַמַּיִם הִגִיעוּ לוֹ עַד קַרְסֻלָּיו. וְהוּא נִסָּה וְחָזַר וְנִסָּה פְּעָמִים רַבּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת-תֵּבַת נוּחְ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהּ וְלֹא הִצְלִיחַ. כִּי כְפוּרָה הָיִתָה הַתֵּבָה מִבַּיִת וּמִחוּץ בְּכֹפֶר חָלָק. וַתֵּחָלֵק מִבֵּין יָדָיו וַתָּשָׁב וַתָּצָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה הָלוֹךְ וָשׁוֹט עַל פְּנֵי מֵי-הַמָּבּוּל, וַתָּבֹא עַד “מֶכָּה” הַקְּדוֹשָׁה וַתְּנַח שָׁם שִׁבְעָה יָמִים. וְאַחַר עָשְֹתָה דַרְכָּה צְפוֹנָה עַד בּוֹאָה יְרוּשָׁלָיִמָה. וַיְהִי כְבוֹאָהּ וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ פֶּה לַתֵּבָה וַתַּגֵּד לְנוּחְ לִאמֹר: פֹּה אֶעֱמֹד וּפֹה אֶֹשָאֵר, כִּי הַמָּקוֹם הַזֶה מְקוֹם-קֹדֶשׁ הוּא וְעָלָיו יִבָּנֶה בְּיָמִים יָבֹאוּ “בַּיְתֻּ אַל מַקְדֵשׁ” הוּא בֵּית מִקְדַּשׁ אַלְלַהּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הוּא הַבַּיִת אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ שָׁם כָּל-הַיָּמִים.

וַיַּעַבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם וַיֶּחְדַּל הַגֶּשֶׁם, וְגַם הַמַּעְיָנוֹת הָרוֹתְחִים חָדֵלוּ. וכַעֲבֹר שָׁנָה יָבְשׁוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיֵּצְאוּ כָל-בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּתֵּבָה, וְרַק נוּחְ וּבִתּוֹ הַצְּעִירָה לֹא יָצְאוּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָבֹא בָּחוּר נָאֶה אֶל נוּחְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חָשְׁקָה נַפְשִׁי בְּבִתְּךָ, תְּנָה-נָא אוֹתָהּ לִי לְאִשָׁה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ נוּחְ לֵאמֹר: הֲבָנִיתָ לְךָ בַּיִת לְשִׁבְתֶּךָ, אוֹ אִם נָטַעְתָּ לְךָ כֶּרֶם לְפַרְנָסָתֶךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא! וַיֹּאמֶר אֵלָיו נוּחְ: לְכָה-נָּא אֵפוֹא בְּנִי וּבָנִיתָ-לְךָ תְּחִלָּה בַּיִת נָאֶה לְשִׁבְתֶּךָ, וְכֶרֶם תִּטַּע לְךָ לְפַרְנָסָתֶךָ, וּלְעֵת מוֹעֵד אֶתְּנֶנָּה לָךְ. ויִּשְׁמַע הַבָּחוּר בְּקוֹל נוּחְ וַיֵּלֶךְ לוֹ. וַיְהִי כַעֲבֹר הַמּוֹעֵד וְהַבַּחוּר טֶרֶם בָּא, וַיָּבֹא בָחוּר אַחֵר תַּחְתָּיו וַיִּשְׁאָלֵנָּה, וְגַם אוֹתוֹ עָנָה נוּחְ כַּאַשֵׁר עָנָה אֶת-הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן. וַיֵּלֶךְ גַם הוּא וְלֹא שָׁב לַמּוֹעֵד. וַיָּבֹא בָחוּר שְׁלִישִׁי וַיִּשְׁאָלֶנּה, וַיִּתְּנֶנָּה נוּחְ לוֹ לְאִשָּׁה, כִּי גַם בַּיִת וְגַם כֶּרֶם הָיוּ לוֹ.

וַיְהִי כַעֲבֹר יְמֵי הַחֲתֻנָּה, וָיָּבֹא הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר לְנוּחְ: הָבָה אֶת-בִּתְךָ, כִּי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֵיךָ. וַיֵּצֶר לְנוּחְ מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָשָֹה לְהַשִֹּיא אֶת-בִּתּוֹ וַיִּקְרָא אֶת-אַלְלַהּ לְעֶזְרָתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: פִּרְדָּה חֲזָקָה לְךָ בְּתֵבָתְךָ, הֲפֹךְ אוֹתָהּ לְכַלָה נָאָה וּתְנָה אוֹתָה לַבָּחוּר לְאִשָׁה. וַיַּעַשֹ נוּחְ כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַיִּצְלַח הַדָּבָר בְּיָדוֹ וַיִּשְֹמָח. וַיְהִי כַּעֲבֹר עוֹד יָמִים אֲחָדִים, וַיָּבֹא גַם הַבָּחוּר הַשֵּׁנִי וַיִּשְׁאַל אֶת-בִּתּוֹ מִמֶּנוּ. וַיִּפֶן נוּחְ שֵׁנִית אֶל אַלְלַהּ לָחוּשׁ לְעֶזְרָתוֹ. וְגַם הַפַּעַם אָמַר לוֹ אַלְלַהּ: הֲפֹךְ אֶת-כַּלְבָּתְךָ לְכַלָּה נָאָה, וַיָּעַשֹ נוּחְ כֵּן. וַיִּתְּנֵנָּה לָאִישׁ לְאִשָּׁה. וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים לֹא יָדְעוּ מִכָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-נוּחְ.

וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים הָעֲרְבִים כּי שָׁלֹש מִדּוֹת מָנוּ חֲכָמִים מֵאָז בִּנְשֵׁיהֶם. יֵשׁ נָשִׁים שֶׁהֵן בִּבְחִינַת אָדָם. חָכְמַת אַלְלַהּ תָּאִיר פְּנֵיהֶן וְיִרְאָתוֹ בְלִבָּן, וְהֵן עֵזֶר אֱמֶת כְּנֶגֶד בַּעֲלֵיהֶן. וְיֵשׁ מֵהֶן בִּבְחִינַת פִּרְדָּה, וְכָמוֹהָ כְמוֹהֶן עִקְּשׁוֹת הֵן וְסוֹרֵרוֹת וְרַק מַקֵּל-חוֹבְלִים הַדְרֵךְ יַדְרִיכֵן בְּדֶרֶךְ חוֹבָתָן. וְיֵשׁ מֵהֶן צַעֲקָנִיּוֹת כַּכְּלָבִים, כָּל הַיוֹם מָלֵא הַבַּיִּת צַעֲקָתָן, מִשְׁטָר וְסֵדֶר שָֹנְאָה נַפְשָׁן, וְכָל אָרְחוֹתָן אַךְ מְרִיבוֹת וּמְדָנִים עִם הַקְּרוֹבִים ועִם הָרְחוֹקִים, וְהַחַיִּים עִמָּהֶן אֵינָם חַיִּים, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָהֶן. וְרַק דֶּרֶךְ אַחַת לַבְּעָלִים לְהַכְנִיעָן, לְגָרְשָׁן אוֹ לָקַחַת עֲלֵיהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת.

ד: אַיּוּבְּ וּבֵיתוֹ

אִישׁ הָיָה בָאָרֶץ בַּיָמִים הָהֵם וּשְׁמוֹ אַיּוּבְּ. וְהָיָה הַאִישׁ הַהוּא עָשִׁיר בִּנְכָסִים, בְּמִקְנֶה וּבַעֲבֻדָּה, לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְעשֶׁר בְּכָל-בְּנֵי דוֹרוֹ. וְגַם בָּנִים וּבָנוֹת רַבִּים הָיוּ לוֹ, וְכֻלָּם יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי מַרְאֶה, אֵין יָפִים כְּמוֹהֶם בְּכָל הָאָרֶץ. וּמִלְּבַד עָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל הָיָה אַיּוּבְּ גַּם חָסִיד תָּמִים, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע כְּאַחַד הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְנַסוֹת אֶת-אַיּוּבְּ בְּיִסּוּרִים, לַדַעַת הַיַעֲמֹד בְּתֻמָּתוֹ אִם לֹא. וַיִּשְׁלַח שׁוֹדְדִים וַיִּגְזְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ. וּלְ“עַזְרָאִיל”, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אָמַר: שְׁלַח יָדְךָ וּפְגַע בְּכָל-בְּנֵי אַיּוּבְּ וּבְכָל-בְּנוֹתָיו, וַיַּעַשֹ עַזְרָאִיל כִּדְבַר אַלְלַהּ וַיִּפְגַּע בָּם וַיְמִיתֵם. וְגַם אֶת-אַיּוּבְּ עַצְמוֹ הִכָּה אַלְלַהּ בִּשְׁחִין רָע וּבִפְצָעִים גְּדוֹלִים מַעֲלֵי רֵיחַ מַשְׁחִית, עַד כִּי לֹא יָכֹל אִישׁ לָגֶשֶׁת אֵלָיו זוּלָתִי אֵשֶׁתוֹ הַטּוֹבָה וְהַנֶאֱמָנָה לוֹ בְּכָל לֵב וָנָפֶשׁ. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא אַיּוּבְּ לְאַלְלַהּ וְלֹא נָתַן תִּפְלָה בוֹ. וַיְבָרֶךְ אַיּוּבְּ אֶת-אַלְלַהּ עַל הָרָעָה בִּימֵי רָעָתוֹ כְּכל אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתוֹ עַל הַטּוֹבָה בִּימֵי טוֹבָתוֹ, וְצִדְקַת אַיּוּבְּ וְתֻמָּתוֹ וְאֹרֶךְ רוּחוֹ הִפְלִיאוּ אֶת-כָּל-רוֹאָיו.

אַךְ אֵשֶׁת אַיּוּבְּ הִפְלִיאָה בְּאֹרֶךְ רוּחָהּ אֶת-כָּל-רוֹאֶיהָ גַם מִבַּעֲלָה, כִּי אִשָּׁה נִפְלָאָה הָיָתָה, בַּת לְמִשְׁפָּחָה כְבוּדָה. מִשְׁפַּחַת אֶפְרַיִם בֶּן יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִמִּשְׁפַּחַת מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף. וְלֹא חָשְֹכָה הָאִשָּׁה נַפְשָׁהּ מִכָּל-עָמָל וּתְלָאָה לָבֹא לְעֶזְרַת אִישָׁהּ וּלְהַמְצִיא לוֹ כָל-מַחְסוֹרָיו. וַתַּעֲבֹד לְמַעֲנוֹ גַם בַּיוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה וְלֹא גָעֲלָה נַפְשָׁהּ בְּכָל-עֲבוֹדָה לְהַחֲיוֹתוֹ. וּבִימֵי אֵין-עֲבוֹדָה נָשְֹאָה אֶת-אִישָׁהּ עַל גַּבָּהּ בְּתוֹךְ “עֲבָאָה” הִיא הָאַדֶּרֶת הַפַּלָּחִית, וַתָּסֵב עִמּוֹ מִבַּיִת לְבַיִת לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַנְּדִיבִים עָלָיו לְבַל יִתְּנוּהוּ לָמוּת בָּרָעָב. כָּכָה עָשְֹתָה הָאִשָּׁה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת ולא פָתְחָה פֶה לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שֶל אַלְלַהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא אִבְּלִיס, הוּא הַשָֹּטָן הַמַּשְׁחִית, אֶל הָאִשָׁה וַיֹּאמֶר לָהּ: אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעִי בְקוֹלִי וּמִלֵּאת אַחֲרֵי דְבָרַי כְּכָל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתָךְ, רַפֵּא אֲרַפֵּא אֶת-אִישֵׁךְ מִמַּחֲלָתוֹ וְגַם אָשִׁיב לוֹ אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ. וַיֵּלֶךְ לֶב-הָאִשָּׁה רֶגַע אַחֲרֵי אִבְּלִיס, וְכִמְעַט הָיְתָה בְכָל-רָע, כּי “דַעַת נָשִׁים קַלָּה”, אֲבָל רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל יְרֵאָיו, וְלָכֵן נָתַן בְּלִבָּהּ לִמְסֹר אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַדָּבַר לְאִישָׁהּ בְּעוֹד מוֹעֵד בְּטֶרֶם עֲשֹוֹתָהּ מִדְחֶה. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַיּוּבְּ אֶת-דִּבְרֵי אֵשֶׁתוֹ וַיִּגְעַשׁ וַיִּרְעַשׁ מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אֲרוּרָה אַתְּ לְעוֹלָם אִם תַּטִּי אָזְנֵךְ לְאִבְּלִיס וְאִם תֵּלְכִי אַחֲרֵי מוֹעֲצוֹתָיו, מוֹעֲצוֹת שָֹטָן, כִּי הַגִּידִי נָא, הַאִם רַק אֶת-הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת אַלְלַהּ וְאֶת-הָרָע לֹא נְקַבֵּל!? וְעַתָּה אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי לְהַלְקוֹת אוֹתָךְ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת עַל דְּבָרַיִךְ הַמְּעִידִים עַל קֹצֶר שִֹכְלֵךְ, וִיכֻפַּר לָךְ עֲוֹנֵךָ. אֲבָל לֹא אֶעֱשֶֹה זֹאת עַתָּה בִימֵי מַחֲלָתִי, כִּי בְהֵרָפְאִי אֶעֱשֶֹנּוּ.

אָז נָשָֹא אַיּוּבְּ אֶת-עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, וַיִּתְפַלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא אַלְלַהּ, הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, חוּסָה נָא עָלַי וֶאֱמָר נָא דַי לְצָרוֹתָי. וְאִם לֹא לְמַעֲנִי אָנִי, עֲשֵֹה נָא לְמַעַן אֵשֶׁתי הַפּוֹתָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְנִלְכְּדָה בִגְלָלִי בַּפַּח אֲשֶׁר טָמַן לָהּ הַשָֹּטָן, וּמִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי עוֹד תּוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אַיּוּבְּ, וַיְמַהֵר ןַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ הַטּוֹב וַיִּתַּן לוֹ יָד וַיְקִימֵהוּ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ. וַיְהִי כַּעֲמֹד אַיּוּבְּ עַל רַגְלָיו וַתִּתְפָּרֵץ בְּאֵר מַיִם חַיִּים מִתַּחַת לְרַגְלָיו, הִיא “בְּאֵר אַיּוּבְּ” אוֹ “בְאֵר יוֹאָב” אֲשֶׁר בִּקְצֵה גֵיא בֶן-הִנּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיֹּאמֶר גַּ’בְּרָאִיל: שְׁתֵה מִמֵּימֵי הַבְּאֵר הַזֹּאת אֲשֶׁר לְרַגְלֶיךָ וְרָפָא לְךָ מִמַּחֲלָתֶךָ. וַיִּשְׁתְּ אַיּוּבְּ מִן הַמַּיִם, וַיָּבֹאוּ הַמַּיִם לִבְרָכָה בְקִרְבּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה כָל פִּצְעֵי גוּפוֹ נִבְקְעוּ כְרָגַע, וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים רִבּוֹא רִבְבוֹת יְצוּרִים דַּקֵּי דַקִּים הֵגִיחוּ מִתּוֹכָם הַחוּצָה, וְאַחַר שָׁבוּ הַפְּצָעִים וַיִּסָּגְרוּ וַיִּהְיוּ כְלֹֹא הָיוּ. וַיוֹסֶף גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמֶר לְאַיּוּבְּ: טְבֹל בְּשָֹרְךָ בְּמֵימֵי הַבְּאֵר, וַיִּטְבֹּל אַיּוּבְּ בְּמֵי הַבְּאֵר, וַיָּשָׁב בְּשָֹרוֹ אֵלָיו, וַיְהִי כִבְשַֹר נַעַר קָטָן. וַיִּקַּח גַּ’בְּרָאִיל אֶת-אַיּוּבְּ אֶל קִבְרוֹת בָּנָיו הַמֵּתִים, וַיִּגַּע גַּ’בְרָאִיל בִּקְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בַקְּבָרִים, וַיֵּעוֹרוּ הַמֵּתִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וַיָּקוּמוּ וַיָּשׁוּבוּ לִתְחִיָּה, וּלְשִֹמְחַת אַיּוּבְּ אֵין קֵץ. וּלְאֵשֶׁת אַיּוּבְּ, אֲשֶׁר בָּלְתָה מִצָּרוֹת כִּזְקֵנָה, הִֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ אֶת-עֶדְנָתָהּ וְאֶת-יָפְיָהּ כִּימֵי קֶדֶם.

אַחַר קָרָא הַמַּלְאָךְ לַגְּרָנוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִ“בְאֵר אַיּוּבְּ” לֵאמֹר: הִמָּלֶאנָה כֶסֶף וְזָהָב לָרֹב. וְהִנֵּה עָב גְּדוֹלָה וַיְכַסּוּ הַמַּטְבְּעוֹת אֶת הַגְּרָנוֹת לְכָל אָרְכָּן וְרָחְבָּן. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ לְאַיּוּבְּ: צְבֹר! וַיִּצְבְּרוּ אַיּוּבְּ וְאֵשֶׁתוֹ וְכָל-בָּנָיו כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב, וַיָּשֶׁב אַלְלַהּ לְאַיּוּבְּ אֶת-עָשְׁרוֹ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ עַל אַחַת שֶׁבַע. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה אַיּוּבְּ אֶת-אֲשֶׁר רָאָה וַיִּזְכֹּר אֶת-הַּשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְהַלְקוֹת אֶת-אֵשֶׁתוֹ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת עַל פְּזִיזוּתָהּ, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, כִּי לֹא רָצָה לְהַלְקוֹתָהּ, בְּזָכְרוֹ לָהּ אֶת-חַסְדָּהּ עִמּוֹ בִּימֵי מַחֲלָתוֹ. אָז קָרָא אֵלָיו גַ’בְּרָאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַל יֵצֶר לְךָ, אַיּוּבְּ, וְאַל יָרַע לְבָבְךָ, קְחָה נָּא אֶת-עֲנַף הַתֹּמֶר אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹשִׁיט לְךָ בָּזֶה, אֲשֶׁר מֵאָה בְדִידִים בּוֹ, וְהַךְ אֶת-אֵשֶׁתךָ עַל-גַּבָּהּ מַכַּת חִבָּה אַחַת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מֵאָה, וְסָר עֲוֹנָהּ וְחַטָּאתָהּ תְּכֻפָּר. וַיַּעַשֹ אַיּוּבְּ כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ. וַיּוֹסֶף אַיּוּבְּ לַעֲשֹוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וַיֶּרֶב לָתֵת צְדָקָה לְכָל-הָעֲנִיִּים וַעֲבוֹדָה לְכָל-מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה. וַתֵּלֶד לוֹ אֵשֶׁת אַיּוּבְּ עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת עַד שִׁשָּׁה וְעֶשְֹרִים בְּמִסְפָּר. וַיָּמָת אַיּוּבְּ זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים, שְֹבַע עֹשֶׁר וּשְֹבַע נָחַת, וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּכָל-הָאָרֶץ בִּגְלַל אֹרֶךְ רוּחוֹ וְיִשְׁרָתוֹ, וּבִגְלַל אֱמוּנָתוֹ בְאַלְלַהּ כָּל-יְמֵי חַיָּיו, זָכְרֵהוּ נָא אַלְלַהּ לְטוֹבָה!

ה: לֻקְמָאן הֶחָכָם

וּלְאַיּוּבְּ קָרוֹב וּשְׁמוֹ לֻקְמָאן. הוּא לֻקְמָאן הֶחָכָם מְמַשֵּׁל הַמְּשָׁלִים הַמְּפֹרְסָם וְהַנִּשֹּא בְּפִי כָל-בְּנֵי עֲרַב עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הוּא הָיָה בּן “בּוֹרָה”, אֲחוֹת אַיּוּבְּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהוּא הָיָה נֶכֶד לָהּ, וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, כִּי בֶן דוֹדָתוֹ הָיָה.

וְלֻקְמָאן מְכֹעָר מְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְכִעוּר. מַרְאֵהוּ שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר, שְֹפָתָיו עָבוֹת וְגַסּוֹת, וְרַגְלָיו רְחָבוֹת וּמְרֻוְּחוֹת אֶצְבָּעוֹת. אֲבָל חָנוֹן חֲנָנוֹ אַלְלַהּ בִּיפִי הַחָכְמָה וּבְהַדְרַת הַתְּבוּנָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה חָכָם וְנָבוֹן כָּמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה עוֹד. גַּם בַּנְּבוּאָה חָפֵץ אַלְלַהּ לִזַכּוֹת אֶת-לֻקְמָאן, אַךְ לֻקְמָאן מֵאֵן, בְּאָמְרוֹ: “חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא”.

וַיְחַבֵּר לֻקְמָאן סְפָרִים רַבִּים בְּכָל-מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, וְגַם מִשֵּׁל מְשָׁלִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר. אֲבָל אֲהָה! כָּל-סִפְרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע אֲשֶׁר חִבֵּר אָבְדוּ, וְרַק סֵפֶר מְשָׁלָיו נִשְׁאַר לִפְלֵטָה, הוּא הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִקְרָא בְּפִי הָעַרְבִיִּים בְּשֵׁם “מִשְׁלֵי לֻקְמָאן אַל-חַכִּים”, הֶחָכָם – כַּיּוֹם הַזֶּה⁹.

וְסַפֵּר יְסַפְּרוּ הָעַרְבִיִּים סִפּוּרִים רַבִּים עַל חָכְמַת לֻקְמָאן וְעַל תְּבוּנָתוֹ כִּי רַבָּה, ורַק אֲחָדִים מֵהֶם נִתֵּן בָּזֶּה לְמוֹפֵת.

סִפּוּר א

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּתְנַפֵּל לַהֲקַת שׁוֹדְדִים בָּדָוִים עַל גָּרְנוֹת אַיּוּבְּ שְׁאֵר-בְּשַֹר לֻקְמָאן, וְעַל צֹאנוֹ וְעַל בְּקָרוֹ וַיִּגְזְלוּם. וַיְהִי כִּי אָמַר לֻקְמָאן לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשׁוֹדְדִים וּלְהַצִּיל הַגְּרָנוֹת, וַיִּתְפְּשֹוּהוּ הַשׁוֹדְדִים וַיִּשְׁבּוּהוּ וַיִּמְכּרוּ אוֹתוֹ לְעָבֶד. אֲבָל לֻקְמָאן בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנַת לִבּוֹ יָדַע לְהִגָּאֵל מַהֵר מֵעַבְדוּתוֹ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים נָתַן אֲדוֹן לֻקְמָאן לְלֻקְמָאן מְלָפְפוֹן מַר לְאָכְלוֹ, לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת הֲיִשְׁמֹר מִצְוָתוֹ אִם לֹא. וְלֹא סֵרֵב לֻקְמָאן לְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אֲדוֹנָיו, וַיֹּאכַל אֶת-הַמְּלָפְפוֹן עַד תֻּמּוֹ. וַיְהִי כִּי שְׁאָלוֹ אֲדוֹנָיו לֵאמֹר: אֵיכָכָה זֶה, לֻקְמָאן, אָכַלְתָּ אֶת-הַמְּלָפְפוֹן וְהוּא מַר כַַּלַּעֲנָה? וַיְמַהֵר לֻקְמָאן וַיַּעַן: אֲֳבָל, אֲדוֹנִי, אֵין בְּעָלִים מְתוּקִים כָּמוֹךָ בְּכָל-הָאָרֶץ, וּבְיָדְךָ אַתָּה גַּם מְלָפְפוֹן מַר יֵהָפֵךְ לְמָתוֹק. וַיִּצְחַק הָאָדוֹן לְמַעְנֵהוּ וַיְשַׁלְּחֵהוּ לַחָפְשִׁי.

סִפּוּר ב

וַיְהִי הַיּוֹם וְאַחַד הַפַּלָּחִים הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר בְּעִיר מְגוּרֵי לֻקְמָאן חָלָה וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָּב וּמַחֲלָתוֹ כָּבְדָה עָלָיו מְאֹד. וַיָּבֹאוּ כָל-חַכְמֵי הָרְפוּאָה אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו לִרְאוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ, וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד עָנוּ וְאָמָרוּ: הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ עָלֶיהָ לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת; כִּי חַיָּה רָעָה תָּקְעָה צִפָּרְנֶיהָ בִּקְרָבֶיךָ וְלֹא תִרְפֶּה מִמֶּךָּ עַד אֲשֶׁר תַּצְעִידְךָ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת. וְעַל אוֹדוֹת הַחַיָּה נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הָרוֹפְאִים. מֵהֶם אָמְרוּ: לְטָאָה הִיא, וּמֵהֶם אָמְרוּ: לֹא! כִּי נָחָשׁ הוּא. וְהַנָּחָשׁ נָחָשׁ צָעִיר, אֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר בִּשְֹדוֹת הָאֲבַטִּיחִים הצְּהֻבִּים הַמִּתְגַּנְּבִים לָבֹא אֶל תּוֹךְ קֵבַת הַפַּלָּח בְּעֵת יָשְׁנוֹ אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם וּפִיהוּ פָּתוּחַ מִתּוֹךְ שֵׁנָה. כִּי יוֹדְעִים הֶם הַנְּחָשִׁים, שֶׁבְּקֵבַת הַפַּלָּח יִמְצְאוּ לָהֶם תָּמִיד דֵּי מָזוֹן לְמִחְיָתָם. וַיְהִי כִּי גָבַר הַיֵּאוּשׁ בְּלֵב הֶעָשִׁיר וַיִּזְכֹּר אֶת-לֻקְמָאן הַ“חַכִִּים”¹⁰ הַנּוֹדַע לְשֵׁם, וַיְמַהֵר לִשְׁלֹחַ לִקְרֹא לוֹ. כִּי אָמַר: רַק הוּא יַצִּילֵנִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּדַק לֻקְמָאן אֶת-הַחוֹלֶה וַיֹּאמֶר: אָכֵן חוֹלֶה הָאִישׁ מְאֹד, לֹא יַצִּילֵהוּ בִּלְתִּי אִם הַנִּתּוּחַ. אֲבָל הַנִּתּוּחַ קָשֶׁה מְאֹד וְגַם סַכָּנָה בוֹ. וַיֹּאמֶר הַחוֹלֶה: נַתַּח, לֻקְמָאן, נַתַּח וִיְהִי מָה. וַיֹּאמֶר לֻקְמָאן: אָנֹכִי אֲנַתֵּחַ, אֲבָל שְׁמַע בְּקוֹלִי, אַיעָצְךָ, קְרָא אֶת-הַ“קַּאצִ’י”, הוּא הַשּׁוֹפֵט, וְאֶת-הַ“מֻּפְתִּי”, הוּא הָרַב, וְאֶת-זִקְנֵי הָעֵדָה וּכְתוֹב לִפְנֵיהֶם וַחֲתוֹם, כִּי לֹא תִהְיֶה לְיוֹרְשֶׁיךָ אַחֲרֶיךָ כָּל-תְּבִיעָה עָלַי עַל תּוֹצְאוֹת הַנִתּוּחַ, אִם טוֹבוֹת תְּהְיֶינָה אוֹ רָעוֹת. וַיַּעַשֹ הַחוֹלֶה כִּדְבַר לֻקְמָאן, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וְגַם בֵּרַךְ אֶת-כָּל-קְרוֹבָיו וְרֵעָיו בִּרְכַּת הַהוֹלְכִים לָמוּת. וַיְיַשֵּׁן לֻקְמָאן אֶת-הַחוֹלֶה בַּסַּמִים אֲשֶׁר רַק הוּא יְדָעָם, וְאַחַר נְתָחָהוּ בְחָזֵהוּ לעֵינֵי כָל-הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר מִהֲרוּ לָבֹא כְאִישׁ אֶחָד לִרְאוֹת בְּחָכְמַת לֻקְמָאן וּבַ“נִּתּוּחַ” הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַעֲשָֹה בָאָרֶץ מֵעוֹלָם. וּמַה-נִּבְהַל לֻקְמָאן בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא לְטָאָה וְלֹא נָחָשׁ בְּקֶרֶב הַחוֹלֶה; כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ הָרוֹפְאִים וְהוּא עִמָּהֶם. וְכִי רַק סַרְטָן גָּדוֹל וְחָזָק הוּא אֲשֶׁר הִשְׁתָּרַע לְאֹרֶךְ הַלֵּב וּלְרָחבּוֹ וְלֹא עַל נְקַלָּה יוּסַר מִשָּׁם. וַיְמַהֵר לֻקְמָאן אֶל אֲחַת הַחֲנֻיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֲשֶׁר לְמוֹכְרֵי צְלִי בָשָֹר אֲשֶׁר עַל יַד הַבָּיִת. ויִּקַּח שַׁפּוּד בַּרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ, וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל הַחוֹלֶה. וַיִּגַּע לֻקְמָאן בִּקְצֵה הַשַׁפּוּד הַמְלֻבָּן בְּאַחַת מֵרַגְלֵי הַסַּרְטָן, אֲשֶׁר בְהִכָּוֹתָהּ מִהֵר הַסַּרְטָן וַיְרִימֶהָ מֵעַל לֵב הַחוֹלֶה. וַיַּעַשֹ כֵּן גַּם לְרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה וְגַם לַשְׁלִישִׁית וְלָרְבִיעִית, עַד אֲשֶׁר הֱזִיזָן כֻּלָּן מִמְּקוֹמָן. אָז לָקַח לֻקְמָאן צְבַת בַּרְזֶל וַיֹּאחַז בַּסַּרְטָן וַיַּרְחִיקֵהוּ עַל נְקַלָּה מֵעַל לֵב הַחוֹלֶה. וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל-הַנִּצָּבִים עַל מַעֲשֵֹהוּ וְעַל חָכְמָתוֹ כִּי רָבָּה, וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן אֵין חָכָם כְּלֻקְמָאן בָּאָרֶץ, וְאֵין רְפוּאָה בְדוּקָה כַּכְּוִיָּה. וַתְהִי מֵאָז לְחֹק בֵּין הַפַּלָּחִים לְרַפֵּא אֶת-כָּל-פִּצְעֵיהֶם וְחַבּוּרוֹתֵיהֶם רַק עַל יְדֵי כְוִיָּה.

וַיְהִי כִּי אָמַר לֻקְמָאן אֶל אַחַד הַרוֹפְאִים אֲשֶׁר עָמַד עַל יַד הַחוֹלֶה לְנַקוֹת אֶת-מְקוֹם הַפֶּצַע אַחַר הַנִּתּוּחַ, וַיִּקַּח הָרוֹפֵא חֹטֶר עָשֹוּי חֶצְיוֹ זָהָב וְחֶצְיוֹ כֶסֶף לַעֲשֹוֹת בּוֹ מְלַאכְתּוֹ, וַיִּקְרָא לֻקְמָאן וַיֹּאמֶר: הָס! כִּי אַל לִנְגֹעַ בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב בְּלֵב הָאָדָם לְמַעַן טַהֲרוֹ. כִּי שְׁנַיִם אֵלֶּה, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, מְשַׁמְּשִׁים אַךְ לְטַמֵּא אֶת-לֵב הָאָדָם וְלֹא לְטַהֲרוֹ, וְכָל-רוֹפֵא חָכָם יִרְחַק מֵהֶם. ויִּקַּח לֻקְמָאן צְבַת בַּרְזֶל וַיְטַהֵר אֶת-הַפֶּצַע מֵחֶלְאָתוֹ וַיָּשָׁב וַיִסְגֹּר אֶת-מְקוֹם הַנִּתּוּח וְאַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר שָׁב הַחוֹלֶה לְאֵיתָנוֹ וְלִבּוֹ שָׁלֵם עִמּוֹ.

סִפּוּר ג

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלְחוּ אֲדוֹנֵי לֻקְמָאן אֶת לֻקְמָאן הַשּׁוּקָה לִקְנוֹת תַּפּוּחֵי-זָהָב, וַיַעַשׂ לֻקְמָאן כִּדְבַר אֲדוֹנָיו. וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וְסַל הַתַּפּוּחִים בְּיָדוֹ, וַיִּפְגְּשׁוּהוּ חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֲדוֹנָיו בַּדֶּרֶךְ, וַיַּחְטְפוּ מִתַּפּוּחֵי-הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּסַלּוֹ וַיֹּאכְלוּ מֵהֶם רָב. ולֻקְמָאן לֹא יָכֹל לָהֶם כִּי חֲזָקִים הֵם מִמֶּנּוּ. וַיְהִי כִּי גָעֲרוּ בוֹ אֲדוֹנָיו עַל הַתַּפּוּחִים הַמְּעַטִּים אֲשֶׁר הֵבִיא בַּכֶּסֶף הָרַב אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ, וַיְסַפֵּר לָהֶם לֻקְמָאן אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים. אֲבָל הַחֲבֵרִים עָנוּ וְאָמְרוּ: לֹא! כִּי שֶׁקֶר עָנָה בָנוּ לֻקְמָאן, הוּא אָכַל אֶת-הַתַּפּוּחִים וְלֹא אֲנָחְנוּ. אָז אָמֲר לֻקְמָאן: אֲבָל אֲדוֹנִי, אַל יִחַר אַפְּכֶם בְּעַבְדְכֶם וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, צַוּוּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ מַיִם חַמִּים הַרְבֵּה, וְאַחַר נָרוּץ לְעֵינֵיכֶם וְנוֹכַחְתֶּם לָדַעַת הֲצָדְקוּ הֵם אִם אָנִי. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲדוֹנִים כִּדְבַר לֻקְמָאן. וַיְהִי כִּי רָצוּ הָעֲבָדִים וַיַּחֵלוּ לְהָקִיא, וַיִּרְאוּ הָאֲדוֹנִים וְהִנֵּה לֻקְמָאן, מֵקִיא מַיִם, וְיֶתֶר הָעֲבָדִים מְקִיאִים קִיא תַפּוּחֵי-זָהָב. וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן צָדַק הָאוֹמֵר: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלַץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו” – לֻקְמָאן הַצַּדִּיק וְאַתֶּם הָרְשָׁעִים, וַיְיַסְּרוּ הָאֲדוֹנִים אֶת הַמְכַזְּבִים קָשֶׁה, וּלְלֻקְמָאן נָתְנוּ מַתָּנוֹת וַיְשַׁלְּחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

סִפּוּר ד

וַיְּהִי הַיּוֹם וַיִּתֵּן אֲדוֹנֵי לֻקְמָאן ללֻקְמָאן אַיִל מִן הַצֹּאן וַיֹאמֶר לוֹ: לְכָה נָא וְזָבַחְתָּ אוֹתוֹ וְעָשִׂיָת לִי מַטְעַמִים מִן הָרָע בּוֹ בְיוֹתֵר וָאֹכֵּלָה. וַיַּעַשׂ לֻקְמָאן כִּדְבַר אֲדוֹנָיו וַיִּשְׁחַט אֶת הָאָיִל, וַיִּקַּח אֶת-הַלָּשׁוֹן וְאֶת הַלֵּב וַיַּעַשׂ מֵהֶם מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. וַיְהִי בַיוֹם הַשֵּׁנִי, וַיְצַוֵּהוּ הָאָדוֹן שֵׁנִית וַיֹּאמֶר: קַח לְךָ אַיִל אַחֵר וּשְׁחַטְתּוֹ וְעָשִׂיתָ לִי מַטְעַמִּים מִן הַטּוֹב בּוֹ בְיוֹתֵר. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר וַיִּשְׁחְטֵהוּ, וַיִּקַּח אֶת הַלָּשׁוֹן וְאֶת הַלֵּב שֵׁנִית וַיַּעַשׁ מֵהֶם מַטְעַמִּים, וַיִשְׁאָלֵהוּ אֲדוֹנָיו פֵּשֶׁר הַדָּבָר, וַיֹאמֶר לֻקְמָאן: אֲבָל, אֲדוֹנִי, אֵין טוֹב מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בִּהְיוֹתָם טוֹבִים, וְאֵין רָע מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בִּהְיוֹתָם רָעִים.

ו: אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ (אַבְרָהָם יְדִיד ה')

וְאִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ בֶּן עֲזָאר בֶּן תֶּרַח הַפַּסָּל. וַיְהִי עֲזָאר מִשְׁנֶה לַמֶלֶךְ נִמְרוֹד מֶלֶךְ כּוּתָה, הוּא נִמְרוֹד הָרָשָׁע וְהַ“כּוֹפֵר” בְּאַלְלַהּ מֵעוֹדוֹ, כִּי מָרוֹד מָרַד נִמְרוֹד בְּאַלְלַהּ; וּבְגַאֲוָתוֹ וְרוּם לִבּוֹ קָרָא לְכָל-עֲבָדָיו וָיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֱלֹהִים אָנִי וַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים תַּעַבְדוּנִי.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲלֹם נִמְרוֹד חֲלוֹם רַע וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר סִפֶּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לַחֲכָמִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו: זֶה פִתְרוֹנוֹ: נָבִיא יָקוּם בָּאָרֶץ בְּקָרוֹב וְהוּא יַעֲבִיר אֶת-עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְגַם אוֹתְךָ בְּתוֹכָם. וַיֶּחֱרַד נִמְרוֹד חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. וַיִּשָּׁבַע לְהָמִית אֶת-כָּל-הַיִּלּוֹדִים הַזְּכָרִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ מֵאָז בְּכָל-גְּבוּל מַלְכוּתוֹ. וַיִּקְרָא לְכָל-הַמְיַלְּדוֹת וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶן: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הַנָּשִׁים וּרְאִיתֶן אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ.

וְאֵשֶׁת עֲזָאר בֶּן תֶּרַח מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הָרְתָה לָלֶדֶת, וַתַּסְתֵּר אֶת-הַדָּבָר בְּלִבָּהּ. וְגַם עֲזָאר אִישָׁהּ לֹא יָדַע, כִּי רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד בִּקֵּר עֲזָאר אֶת-אֵשֶׁתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ תָמִיד בְּבֵית נִמְרוֹד מַלְכּוֹ. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-מַלְאָכוֹ אֵלֶיהָ וַיִּקָּחֶנָּה אֶל מְָרָה רְחוֹקָה נַעֲלָמָה מֵעֵין כָּל-רוֹאֶה, וַתֵּלֶד שָׁם בֵּן, וְכָל-חֶבְלֵי לֵדָה לֹא יְדָעָה, כִּי אַלְלַהּ הָיָה בְעֶזְרָתָהּ. וַתִּקְרָא הָאֵם אֶת-שֵׁם בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ “אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ”, כִּי אַלְלַהּ אֲהֵבוֹ וַיַּצִּילֶנוּ מֵחֶרֶב נִמְרוֹד. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ לָאִשָּׁה: אַל תִּירָאִי! הַשְׁאִירִי אֶת-בְּנֵךְ בַּמְּעָרָה, וְאַתְּ שׁוּבִי אֶל בֵּיתֵךְ בְּשָׁלוֹם וְשִׁמְרִי אֶת-הַדָּבָר בְּלִבֵּך, וְגַם לְאִישֵׁךְ עֲזָאר אַל תַּגִּידִי מְאוּמָה. אֲנִי אָסוּר אֵלַיִךְ פַּעַם בְּפַעַם וּלְקַחְתִּיךְ מִבֵּיתֵךְ בַּסֵּתֶר וַהֲבִיאוֹתִיךְ אֶל הַמְּעָרָה לְמַעַן תִּרְאִי אֶת-הַיָּלֶד. וַתִּשְׁמַע הָאִשָּׁה בְּקוֹל הַמַּלְאָךְ וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ, וְלַעֲזָאר אִישָׁהּ לֹא הִגִּידָה מִכָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ. וְהָיָה מִדֵּי בַקֵּר הָאִשָּׁה אֶת-בְּנָהּ בַּמְּעָרָה וַתִּתְמַהּ לִרְאוֹת אֶת-הַיֶּלֶד אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי וּלְכֹחַ בָּשָׂר וָרוּחַ. כִּי יוֹם לְחֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ לְשָׁנָה נֶחְשְׁבוּ לַיֶּלֶד בְּגִדּוּלוֹ. וְגַם בְּמַאֲכָלוֹ שֻׁנָּה הַיֶּלֶד מִכָּל-בְּנֵי גִילֹו, חֲלֵב אֵם לֹא יָדַע, וְכָל-מִינֵי מְזוֹנוֹת אֲחֵרִים לֹא הִכִּיר, וְרַק אֶת-אֶצְבְּעוֹת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת מָצַץ תָּמִיד וַיִּשְׂבָּע. וַיְהִי כִּי שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה אֶת-הַמַּלְאָךְ עַל הַדָּבָר, וַיַּרְאֶנָּה הַמַּלְאָךְ אֶת-יַד הַיֶּלֶד, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הָאֶצְבַּע הָאַחַת זָבָה חָלָב, וְהַשְּׁנִיָּה זָבָה דְבָשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁית – חֶמְאָה, וּמִן הָרְבִיעִית מְפַכִּים מַיִם חַיִּים טְהוֹריִם. וְהָיָה מִדֵּי רָעַב הַיֶּלֶד אוֹ מִדֵּי צָמְאוֹ וְנָתַן אֶצְבְּעוֹתָיו בְּפִיהוּ וְאָכַל לְשְׂבְעָה, וְגַם יִשְׁתֶּה לָרְוָיָה.

וַיִּגְדַּל היֶלֶד וַיְהִי בֶּן חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַיְהִי הַיּוֹם, כְּבֹא הָאֵם לִרְאוֹתוֹ, וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַיֶּלֶד, וַיִּשְׁאַל אֶת-אִמּוֹ לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, אִמִּי, מִי הוּא אֱלֹהַי וְאֵשֶׁתחֲוֶה לוֹ? וַתַּעַן הָאֵם וַתֹּאמֶר: אָנִי! וַיָּשָׁב היֶלֶד וַיִּשְׁאָל: וּמִי אֱלֹהַיִךְ אַת, אִמִּי, אֲשֶׁר תִּשְׁתַּחֲוִי לוֹ אָתְּ? וַתַּעַן הָאֵם וַתּׁאמֶר: אָבִיךְ! וַיָּשָׁב הַיֶּלֶד וַיִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית: וּמִי הוּא אֱלֹהֵי אָבִי? וַתַּעַן הָאֵם וַתֹּאמֶר: נִמְרוֹד! וּמִי אֱלֹהֵי נִמְרוֹד? שָׁאַל הַיֶּלֶד בָּרְבִיעִית. אָז תִּסְטֹר הָאֵם אֶת-הַיֶּלֶד בְּפִיו, וַתֹּאמֶר: הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר!

וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת הָאֵם לִשְׁאֵלוֹת בְּנָהּ, וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְפִּין אֶת-הַדָּבָר בְּלִבָּהּ. וַתָּשָׁב הַבַּיְתָה וַתִּקְרָא אֶת-אִישָּׁהּ וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָהּ עִם הַיֶּלֶד, וְגַם הוֹבִילָה אוֹתוֹ עִמָּהּ בְּלֶכְתָּה לְבַקְּרוֹ כְּדַרְכָּה. וַיְהִי כִּי שָׁאַל עֲזָאר אֶת-בְּנוֹ לֵאמֹר: מִי אָתָּה? וַיַּעַן הַיֶּלֶד וַיֹּאמֶר: בִּנְךָ בְּכוֹרךָ אִבְּרָהִים אָנִי. וַיְהִי כִּי שָׁנָה הַיֶּלֶד לִפְנֵי אָבִיו אֶת-הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר שָׁאַל אֶת-הָאֵם מִכְּבָר, וַיַּעַן גַּם הָאָב כְּכֹל אֲשֶׁר עָנַתּוֹ הָאֵם, וַיִּשְׂמַח גַּם הָאָב עַל חָכְמַת בְּנוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בְּאַחַד הַיָּמִים כְּבֹא הָאֵם לִפְנוֹת עֶרֶב לְבַקֵּר אֶת-בְּנָהּ כְּדַרְכָּהּ, וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָה הַיֶּלֶד לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אֶל מחוּץ לַמְּעָרָה לִרְאוֹת אֶת-מַעֲשֵׂי אַלְלַהּ בְּעוֹלָמוֹ. וַתִּתֵּן לוֹ הָאֵם אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ. וְאִבְּרָהִים אָז בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה. וַיִּסְתַּכֵּל הַיֶּלֶד מִסָּבִיב, וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת-הָעוֹלָם הָרָחָב אֲשֶׁר לְפָנָיו וְאֶת-מַעֲשֵׂי אַלְלַהּ הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר בּוֹ, וַיִּקְרָא בְתִמָּהוֹן וַיֹּאמֶר: אָכֵן רַק יוֹצֵר כָּל-אֵלֶּה הוּא יְצָרָנִי, וְהוּא הַמַּמְצִיא לִי אֶת-כָּל-צְרָכָי. הוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהַי, וּלְפָנָיו אֵשֶׁתחֲוֶה וְאֶכְרָעָה. וּבְדַבְּרוֹ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיַּרְא “כּוֹכָב מַזְהִיר” בְּהִלּוֹ וַיֹּאמֶר: אָכֵן הוּא אֱלֹהִים! וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּרְא הַיֶּלֶד כִּי נָטָה הַכּוֹכָב הַצִּדָּה וַיֵּעָלֵם, וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר: שָׁגִיתִי, אֵין זֶה אֱלֹהִים! הָאֱלֹהִים אוֹרוֹ לֹא יָסוּף וְזֶה סָף אוֹרוֹ וַיֵּעָלֵם. וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים כְּצֵאתוֹ שֵׁנִית עִם אִמּוֹ אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיָּרֵחַ בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִפְּאַת הָרָקִיעַ וְהוּא יַעֲרֹף אוֹרוֹ עַל פְּנֵי כָּל הַבְּרִיאָה, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: אָכֵן הַפַּעַם רָאִיתִי אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֶת וְאֵשֶׁתחֲוֶה לוֹ. אֲבָל גַּם הַפַּעַם בְּהֵעָלֵם הַיָּרֵחַ לְעֵינָיו כְּתֹם הַלַּיְלָה, נֶעֱצַב אִבְּרָהִים וַיִּקְרָא: גַּם הַפָּעַם שָׁגִיתִי, גַּם זֶה לֹא אֱלֹהִים הוּא!

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא הַיֶּלֶד אֶל מִחוּץ לִמְעָרָתוֹ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיַּרְא וְהִנֵּה אָדְמוּ פְנֵי הַשָּׁמַיִם מִדָּם וּלְיָפְיָם אֵין קֵץ. וְעוֹד מְעַט וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ, מְלֶכֶת הַיּוֹם, נִגְלְתָה לְעֵינָיו בְּכֹל-הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ, וְגַם עוֹרְרָה אֶת-כָּל-הַיְּקוּם לִתְחִיָּה. וַיֹּאמֶר: אָכֵן זֹאת הַפַּעַם רָאִיתִי אֶת-האֱלֹהִים הַנּוֹתֵן חַיִּים לְכָל-חָי. אֲבָל אֲהָהּ! גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הַזֹּאת נִכְזְבָה אֱמוּנָתוֹ, כִּי לְעֵת עֶרֶב נֶעֶלְמָה גַם הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים מִיָּם, וְהַחֹשֶׁךְ שָׁב וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל פְּנֵי תֵבֵל. אָז הֵרִים הַיֶּלֶד קוֹלוֹ בִבְכִי וַיִּקְרָא: אָנָּא אֱלֹהֵי, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, חוּסָה נָא עַל עַבְדְּךָ הַקָּטֹן הַמְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדְעָה מִי אָתָּה? הוֹרֵנִי נָא דֶרֶךְ אֱמוּנָה זוֹ אֵלֶךְ-בָּהּ, וְאַל אֶשְׁגֶּה בֶּאֱלִילֵי שָׁקֶר.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל הַיֶּלֶד וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ הַטּוֹב, וַיְלַמְּדֵהוּּ גְַ’בְּרָאִיל דַּעַת אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”, אֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אַלְלַהּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

ז: אִבְּרָהִים ונִמְרוֹד

וַיִּגְדַּל אִבְּרָהִים וַיְהִי לְבֶן-עֶשֶׂר. וַיָּחֶל לִקְרֹא אֶת-בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, וְלִכְפִירָה בֶּאֱלִילֵי הַשָּׁקֶר, וְגַם נִמְרוֹד בְּתוֹכָם. וַיִּשְׁמַע נִמְרוֹד וַיִּחַר אַפּוֹ מְאדֹ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-אִבְּרָהִים, וַיִּתֵּן צָו לַהֲטִילֵהוּ אֶל תּוֹךְ כִּבְשַׁן אֵשׁ גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הֵכִין לְמַעֲנוֹ לְשָׂרְפוֹֹ חַיִּים. וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹל אִיׁש לָגֶשֶׁת עַד פִּי הַכִּבְשָׁן מֵרֹב חֻמּוֹ, וַיָחָשׁ “אִבְּלִיס” לְעֶזְרַת נִמְרוֹד, וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ יָכִין מַדְחֵף, הִיא מְכוֹנָה אֲשֶׁר יִדְחַף בָּהּ מֵרָחוֹק אֶת-הַיֶּלֶד הַמּוֹרֵד אֶל תּוֹךְ הַכִּבְשָׁן. וַיָּכֶן נִמְרוֹד אֶת-הַמְּכוֹנָה, וַיָּטֶל אֶת-אִבְּרָהִים אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים. אֲבָל אַלְלַהּ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים הִצִּיל אֶת-אִבְּרָהִים עַבְדּוֹ הַקָּטֹן מִתּוֹךְ הַלֶּהָבָה, כִּי שָׁלֹחַ שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ “מְטַרְאִיל” וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הַכִּבְשָׁן לְגַן מָלֵא פְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים טְבוּלֵי טַל שָׁמַיִם וּמַעֲלֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְאִבְּרָהִים מְטַיֵּל בְּתוֹכָם וּמִתְעַּנֵּג עַל יָפְיָם וְרֵיחָם. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְנִמְרוֹד וַתִּגְדַּל חֲמָתוֹ עַל אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים, וַיִּשָּׁבַע לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְהַכְרִיעֵהוּ. וַיְהִי כִּי לֹא יָדַע אֶת-מְקוֹם מְגוּרָיו וַיִּשְׁאַל אֶת-אִבְּרָהִים עַל אֹדוֹתָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ אִבְּרָהִים: הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ. וַיְמַהֵר נִמְרוֹד וַיְצַו לְהָקִים לוֹ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ שְׁבַע דְּיוֹטוֹת, אֲשֶׁר גֹּבַהּ כָּל-אַחַת שִׁבְעִים אַמָּה, לְמַעַן עֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה לְהִלָּחֵם בְּאַלְלַהּ. וַיְהִי כִּי קָרְבָה מְלֶאכֶת הַמִּגְדָּל אֶל קִצָּהּ, וַיָּבָל אַלְלַהּ אֶת-שְׂפַת הַבּוֹנִים אוֹתוֹ. וַיְדַבֵּר אִיש אִישׁ מֵהֶם בְּשָׂפָה אַחֶרֶת עַד שָׁלשׁ וְשִׁבְעִים שָׂפוֹת, וַיִּבָּצֵר מֵהֶם לְהָבִין אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא יָכְלוּ לְכַלּוֹת אֶת הַבִּנְיָן כַּאֲשֶׁר זָמָמוּ. וַיִּקְרָא נִמְרוֹד אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם “בַּאבִיל” כִּי שָׁם נִבְלְלוּ שְׂפוֹת הַבּוֹנִים. וְכִרְאוֹת נִמְרוֹד כִּי מַעֲשֵׂהוּּ לֹא הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וַיָּשֶׂם אֶל הַהַמְצָאָה פָּנָיו, וַיַּמְצֵא לוֹ “מִגְדָּל פּוֹרֵחַ בַּאֲוִיר” לַעֲלוֹת בּוֹ אֶל אַלְלַהּ הַשָּׁמָיְמָה.

וְזֶה מַעֲשֵׁה הַמִּגְדָּל:

לָקוֹחַ לָקַח נִמְרוֹד תֵּבַת עֵץ גְּדוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח לָהּ מִלְּמָעְלָה. וַיִּקְשֹׁר אֵלֶיהָ אַרְבָּעָה נְשָׁרִים בְּנֵי תַרְבּוּת גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים, נֶשֶׁר לַקָּצֶה, נֶשֶׁר לַקָּצֶה, לְאַרְבַּעַת קְצוֹת הַתֵּבָה. וַיִּתְקַע יְתַד עֵץ גְּבֹהָה עַל פְּנֵי הַתֵּבָה בַּתָּוֶךְ, וּבְרֹאשׁ הַיָּתֵד תָּלָה נֵתַח בָּשָׂר שָׁמֵן וָטוֹב. וְעַל הָרְבָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה לַתֵּבָה מִזֶּה וּמִזֶּה יָשַׁב הוּא וְנוֹשֵׁא כֵלָיו. וַיְהִי כִּי רָאוּ הַנְּשָׁרִים אֶת-נֵתַח הַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן אֲשֶׁר מֵעַל לְרֹאשָׁם בִּקְצֵה הַיָּתֵד, וַיִּתְאַמְּצוּ לְהַגִּיעַ עָדָיו לְאָכְלוֹ וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי קְשׁוּרִים הֵם בְּצִדֵּי הַתֵּבָה. אֲבָל בְּהִתְאַמְּצָם לַעֲלוֹת הֵרִימוּ אֶת-הַתֵּבָה וְאֶת כָּל-אֲשֶׁר בָּהּ מַעְלָה מַעְלָה עַד גֹּבַהּ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵין עֵין אָדָם שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. אָז אָמַר נִמְרוֹד לְנוֹשֵׂא כֵלָיו: הִגַּעְנוּ הַשָּׁמָיְמָה. וְאַתָּה קַח אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר נָתַתִּי בְיָדְךָ וּטְבֹל קְצוֹתָם בַּדָּם, וְיָרִיתָ בָהֶם בְּלֵב אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ מִשְׁכָּנוֹ בַּמָּרוֹם הַזֶּה וְהוֹרַדְתּוֹ אַרְצָה מֵת. וַיַּעשׂ הָאִישׁ כִּדְבַר אֲדוֹנָיו. וַיְהִי כִּי כָלוּ הַחִצִּים מֵאַשְׁפָּתוֹ, וַיְצַו נִמְרוֹד וַיּוֹרֶד נוֹשֵׂא כֵלָיו אֶת-נֵתַח הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַיָּתֵד מִלְּמַעְלָה, וַיִּקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל קְצֵה הַיָּתֵד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה לְמָטָּה. וַיּוֹרִידוּ הַנְּשָׁרִים רֹאשָׁם אֶל תּוֹךְ הַתֵּבָה, אֶל הַבָּשָׂר, וַתֵּרֶד הַתֵּבָה עִמָּהֶם לְאַט לְאַט עֲדֵי הִגִּיעָה אֶל הָאֲדָמָה.

אַז יַרְאֶה נִמְרוֹד לְכָל-הָעוֹמְדִים לְפָנָיו בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב, אֶת-הַחִצִּים הַטְּבוּלִים בַּדָּם אֲשֶׁר נָפְלוּ אַרְצָה בִּירוֹתוֹ בָם. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הָרֹג הָרַגְתִּי אֶת-אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים אוֹיְבִי, אֲשֶׁר הִצִּילָהוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְגַם נָקַמְתִּי בוֹ נִקְמָתִי. וַיִּפָּתוּ הָאֲנָשִׁים לְדְבָרָיו, וַיָּשׁוּבוּ לְהַאֲמִין בּוֹ, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין כְּנִמְרוֹד גִּבּוֹר בָּאָרֶץ וְאֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדוֹ!

אֲבָל לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים חֹסֶן נִמְרוֹד וּגבוּרָתוֹ. כִּי אַלְלַהּ בְּאַפּוֹ הָעַז הוֹכִיח לַכֹּל כִּי חָסְנוֹ מֵאַיִן וּגְבוּרָתוֹ מֵאָפַע. וַיָּבֵא אַלְלַהּ יִתּוּשׁ קָטָן, יִתּוּשׁ הַבִּצָּה, אֲשֶׁר חָדַר אֶל מֹחַ נִמְרוֹד דֶּרֶךְ נְחִירָיו, וַיְצַוֵּהוּ לֵאמֹר: נַקֵּר תְּנַקֵּר אֶת-מֹחַ נִמְרוֹד בְּעָקְצָך הַחַד, וְאַל תֶּרֶף מִמֶּנּוּ רָגַע. וַיַּעַשׂ הַיִּתּוּשׁ כִדְבַר אַלְלַהּ, וַיַּחֲרֵד אֶת-מְנוּחַת נִמְרוֹד יוֹמָם

וָלַיְלָה מָאתַיִם שָׁנָה, וַיֵּצֶר לְנִמְרוֹד מְאֹד וַיִּתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה כִּמְשֻׁגָּע. וַיִּיעָצוּהוּ חֲכָמָיו לִשְׂכָּר-לוֹ חָרַשׁ בַּרְזֶל מְיֻחָד, וְהִכָּה הֶחָרָשׁ בְּפַטִּישׁוֹ עַל הַסַּדָן מַכּוֹת חֲזָקוֹת לְמַעַן הַבְהִיל אֶת-הַיִּתּוּשׁ לְבַל יַטְרִיד אֶת-נִמְרוֹד בְּנִקּוּרָיו, וְלֹא הוֹעִילוּ. כִּי הַסְכֵּן הִסְכִּין הַיִּתּוּשׁ עַל נְקַלָּה לְמַהֲלֻמּוֹת הַפַּטִּישׁ, וַיָּשָׁב לְנַקֵּר כְּדַרְכּוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ אַלְלַהּ.

וַיְהִי כִּי רָאוּ בְנֵי הָאָדָם אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-נִמְרוֹד וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיֹּאֵמרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ כֵּאֱלֹהֵי אִבְּרָהִים, וַיַּאֲמִינוּ בוֹ. וַתִּגְדַּל חֲמַת נִמְרוֹד עַל אִבְּרָהִים, וַיְצַו וַיְגָרְשׁוּ אוֹתוֹ מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ. וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָא אִבְּרָהִים מֵהָעִיר וַיִּנָּחֵם נִמְרוֹד עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְגָרֵשׁ אֶת-אִבְּרָהִים, וַיִּשְׁלַח אֶת-אַנְשֵׁי צְבָאוֹ לְהֲשִׁיבוֹ. וַיְהִי כִּי הִבִּיט אִבְּרָהִים מאחריו וַיַּרְא אֶת-הָרוֹדְפִים מֵרָחוֹק, וַיַּכִּירֵם וַיֹּאמֶר: אַךְ רָעָה נֶגֶד פָּנָי; אַנְשֵׁי נִמְרוֹד הֵם אֲשֶׁר שְׁלָחָם אַחֲרַי לְהֲמִיתֵנִי, כִּי רוֹכְבִים הֵם עַל אוֹתָם הַפְּרָדִים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת-הָעֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם אֶת-הַכִּבְשָׁן לְשָׂרְפֵנִי; עוֹד מְעַט וְהִדְבִּיקוּנִי, וּמָה אֶעֲשֶׂה, וְהַחֲמוֹר אֲשֶׁר מִתַּחְתַּי חַלָּשׁ וְדָל? וַיְמַהֵר וַיִּצְנַח מֵעַל חֲמוֹרוֹ, וַיָּרָץ בְּרָגְלָיו אֶל בֵּין הֶהָרִים לְמַעַן הֵחָבֵא בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת. הוּא רָץ וְהִנֵּה עֵדֶר עִזִּים לִקְרָאתוֹ, וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָן לִהְיוֹת לוֹ לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִפְּנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא אָבוּ. וַיּוֹסֵף לָרוּץ וַיִּפְגֹּשׁ עֵדֶר כְּבָשִׂים וַיְבַקֵּשׁ גַּם אוֹתָם לִהְיוֹת לוֹ לְסִתְרָה, וַיֵּעָתְרוּ לוֹ הַכְּבָשִׂים כְּרָגַע, וַיֹּאְמרוּ לוֹ: הִשְׂתָּרַע אַרְצָה עַל בִּטְנֶךָ. וַיַּעַשׁ אִבְּרָהִים כֵּן. וַיְּמַהֲרוּ כֻלָּם וַיִּתְנַגְּשׁוּ מִסְּבִיבוֹ וַיַּסְתִּירוּהוּ מֵעֵין רוֹדְפָיו אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו מִבְּלִי הַרְגִּישׁ בּוֹ. וַיִּגְמֹל אַלְלַהּ לַכְּבָשִׂים טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְאִבְּרִָהים עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן. וַיָּחָן אוֹתָם בַּאֲלָיוֹת רְחָבוֹת וּשְׁמֵנוֹת, אֵין כְּמוֹהֶן לְרֹחַב וּלְחֵלֶב בְּכָל-הַכְּבָשִׂים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ זוּלָתִי אֶרֶץ הַמִּזְרָח. וְלָעִזִּים אָמָר: קִצְרוֹת זָנָב תִּהְיֶינָה כָל-יְמֵיכֶן וְלֹא יוֹעִילוּ לָכֶן זַנְבוֹתֵיכֶן אַף לְגָרֵשׁ אֶת-הַזְּבוּבִים מֵעֲלֵיכֶן. וְלַפְּרָדוֹת אָמָר: תַּחַת אֲשֶׁר הֲבֵאתֶן עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם כִּבְשָׁן לִשְׂרֹף בּוֹ אֶת-אִבְּרָהִים וְגַם רְדַפְתֶּן אַחֲרָיו לְהַשִׂיגוֹ וּלְהַסְגִּירוֹ בִּידֵי אוֹיְבָיו בְּנָפֶשׁ, עֲקָרוֹת תִּהְיֶינָה כָּל-יְמֵיכֶן, וְרַק עָמָל וּתְלָאָה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקֶכֶן כָּל הַיָּמִים.

ח: אִבְּרָהִים וחַבְּרוּן

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַח לוֹ אִבְּרָהִים שְׁתֵּי נָשִׂים, שֵׁם הָאַחַת הָגָ’ר, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה שָׂרָה. וַתֵּלֶד הָגָ’ר לְאִבְּרָהִים בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אִשְׂמָעִיל, וְשָׂרָה יָלְדָה לוֹ אֶת-אִשְׂחָק. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֶל אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֶךְ לְךָ אֶל “מֶכָּה” הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּבְנֵה לִי שָׁם “חַרַם”, הוּא בֵית מִקְדַּש הַ“כַּעְבָּה” הַיָדוּעַ; וַיַּעַשׂ אִבְּרָהִים כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לִבְנוֹת אֶת-הַכַּעְבָּה וַיֵּרְא אַלְלַהּ שֵׁנִית אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: קַח נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-בְּכוֹרְךָ אֶת-“אִשְׂמָעִיל” וְהַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה עַל הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בָּנִיתָ לִי. וַיְמַהֵר אִבְּרָהִים לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ, אֲבָל “אִבְּלִיס” הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית אָמַר לַעֲצֹר בְּעַד אִבְּרָהִים לְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אֱלֹהָיו לְמַעַן הַפִּיל חִנּוֹ בְּעֵינָיו. וַיָּרָץ אֶל הָגָ’ר אֵם אִשְׂמָעִיל וַיַּגֵּד לָהּ אֶת אֲשֶׁר חָשַׂב אִישָׂהּ אִבְּרָהִים קְשֵׁה הַלֵּב לַעֲשׂוֹת בִּבְנָהּ מַחֲמָדָּהּ, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה. אֲבָל הָגָ’ר הַצַּדֶּקֶת גָּעֲרָה בוֹ לֵאמֹר: סוּרָה לְךָ מִזֶּה, שָׂטָן בְּלִיַּעַל, כִּי רַק לְהַפְרִיד בֵּין אַלְלַהּ וּבֵין בַּעֲלִי רְצוֹנְךָ, וּלְהָטִיל אֵיבָה בֵּין שְׁנֵינוּ מַאֲוַיֶּיךָ. וַיְהִי כְדַבְּרָהּ וַתָּרֶם אֶבֶן מֵעַל הָאֲדָמָה וַתּוֹר בְּאִבְּלִיס בְּכָל-כֹּחַ זְרוֹעָהּ. וַיִּבְרַח אִבְּלִיס מִפְּנֵי הָגָ’ר וַיֵּעָלֵם. וַתִּפְגַּע הָאֶבֶן בְּאֶחָד מֵעַמּוּדֵי הַכַּעְבָּה וַתִּשְׁבְּרֵהוּ, וְעֵינֵי “הַחוֹגְגִים”¹¹ הַמְבַקְּרִים אֶת-מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ רוֹאוֹת אֶת-הַשֶּׁבֶר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נִקְרָא הַשָׂטָן בְּפִי הָעַרְבִים “אֵל-שַׁיְטַאן אֵל רַגִ’ים” לֵאמֹר: הַשָּׂטָן הָרָגוּם, כִּי רָגְמָה אוֹתוֹ הָגָ’ר בָּאֲבָנִים.

וַיְהִי כְּכַלּוֹת אִבְּרָהִים אֶת-בִּנְיַן הַכַּעְבָּה אֲשֶׁר בְּמֶכָּה וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: לְכָה נָא מִזֶּה אֶל הַ“קֻּדְשׁ אַל שָׂרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וַהֲקִימוֹתָ לִי גַם בָּהּ מִקְדָּשׁ שֵׁנִי עַל רֹאשׁ “הַר הַמּוֹרִיָּה”. וְאַחַר תֵּלֵךְ חֶבְרוֹֹנָה וַהֲקִימוֹתָ לִי גַם בָּהּ מִקְדָּשׁ שְׁלִישִׁי, הוּא “בֵית הַתְּפִלָּה” אֲשֶׁר לַיִּשְׁמְעֵאלִים מֵעַל לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְאֵיכָכָה יָדַע אִבְּרָהִים אֶת-מְקוֹם הַמְּעָרָה בְּחֶבְרוֹן אֲשֶׁר עָלֶיהָ צִוָּהוּ אַלְלַהּ לְהָקִים לוֹ מִקְדָּשׁ? מֲַאֲמִינִים¹² אוֹמְרִים: עַמּוּד אֵשׂ שָׁלַח אַלְלַהּ לִפְנֵי אִבְּרָהִים לְהוֹרוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ יֵלֶךְ-בָּהּ, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם עַמּוּד הַאֵשׁ שָׁם הֵקִים אִבְּרָהִים אֶת-הַמִּקְדָּשׁ, וּ“מַאֲמִינִים” אוֹמְרִים שֶׁהַדָּבָר הָיָה כֵן:

יוֹם אֶחָד יָשַׁב לוֹ אִבְּרָהִים פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם בָּאִים, וּפְנֵיהֶם נֹכַח פֶּתַח אָהֳלוֹ. וַיָּרָץ אִבְּרָהִים לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לִפְנֵיהֶם וַיֹּאמֶר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ. וַיֹּאמֵרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתָּ. וַיְמַהֵר אִבְּרָהִים אֶל הַצֹּאן וַיִּקַּח גְּדִי עִזִּים לַעֲשׂוֹת מַטְעַמִּים לְאוֹרְחָיו, וַיִּבְרַח הַגְּדִי מִבֵּין יָדָיו. וַיָּרָץ אִבְּרָהִים אַחֲרָיו עַד בֹּאוֹ אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לֵאמֹר: אִבְּרָהִים, אִבְּרָהִים! שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׂ הוּא; קֶבֶר אָדָם אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן הוּא. וַיִּשְׁתַּחוּ אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר: מַה נוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם מָקוֹם רָאוּי לִבְנוֹת עָלָיו בַּיִת לְאַלְלַהּ. וַיְמַהֵר וַיָּקֶם שָׁם אֶת-הַמִּסְגָד הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר עַל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מְקוֹם בּוֹ יִתְפַּלְּלוּ הַמֻּשְׂלִמִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְיֵשׁ “מַאֲמִינִים” הָאוֹמְרִים, כִּי כֵן הָיָה הַדָּבָר:

בְּאֱמֹר אִבְּרָהִים לָלֶכֶת חֶבְרוֹנָה לְהָקִים שָׁם מִסְגָּד עַל פִּי מִצות אַלְלַהּ. וַיֵּרָא אֵלָיו אַלְלַהּ בַּחֲלום הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ: אִבְּרָהִים, אִבְּרָהִים! קוּם וְרָכַבְתָּ עַל גְּמַלְּךָ וְהָלַכְָּת חֶבְרוֹנָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, וְרָאִיתָ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַעֲמֹד גְּמַלְךָ בְּלֶכְתּוֹ, שָׁם תִּבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי. אֲבָל אִבְּלִיס הָרָשָׁע, אֲשֶׁר זֶה דַרְכּוֹ מֵאָז לָצֵאת לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ הַצַּדִיקִים, בִּקֵּשׁ לְהַתְעוֹת אֶת-אִבְּרָהִים בְּדַרְכּוֹ, וַיִּתְחָפֵּשׂ לְבִָדְוי רוֹכֵב עַל גָּמָל וַיֵּלֵךְ לִפְנֵי אִבְּרָהִים, וַיִּמָּשֵׁךְ גְּמַל אִבְּרָהִים אַחֲרֵי גְמַלּוֹ, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים לָלֶכֶת בְּשׁוּרָה אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וַיַּעֲמֹד אִבְּלִיס עַל “רָמַת חַבְּרוּן” הָרְחוֹקָה כְשָׁעָה מֵהָעִיר, וַיַּעֲמָד-שָׁם גַּם גְּמַל אִבְּרָהִים. וַיָחֶל אִבְּרָהִים לְהָכִין אֶת-הַחֹמֶר לְבִנְיָן הַמִּסְגָּד, כִּי אָמַר אַךְ זֶה הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר אַלְלַהּ לְשִׁבְתּוֹ. אֲבָל אַלְלַהּ בְּאַהֲבָתוֹ אֶת-אִבְּרָהִים גִּלָּה אֶת-אָזְנוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִבְּרָהִים יְדִידִי! אִבְּלִיס הָרָשָׁע אוֹמֵר לְהַתְעוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְאַתָּה אַל תֹּאבֶה וְאַל תִּשְׁמַע לוֹ, כִּי לֹא פֹה הַמָּקוֹם. וַיֶּחֲרַד אִבְּרָהִים חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּרְחֵק אֶת-גְּמַלּוֹ מֵעָלָיו וַיִּקַּח לוֹ חֲמוֹר תַּחְתָּיו, כִּי אָמָר: הַחֲמוֹרִים קְשֵׁי עֹרֶף הֵם מִטִּבְעָם וְלֹא עַל נְקַלָּה יִּמָּשְׁכוּ אַחֲרֵי מוֹלִיכֵיהֶם כַּגָּמָל. וַיּוֹבִילֵהוּ הַחֲמוֹר עַד מְקוֹם הַמְּעָרָה, הִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר שָׁם הַמִּסְגָּד כִּדְבַר אַלְלַהּ.

וַיְהִי כְּבֹא אִבְּרָהִים חֶבְרוֹנָה וַיֵּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת-חַבְּרוּן הַמּוֹשֵׁל אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרְאָה הָעִיר. וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי, זֶה עַתָּה בָאתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לָשֶׁבֶת בָּהּ. וְאַתָּה הוֹאֶל נָא וּמְכָר לִי אֲחֻזַּת שָׂדֶה בְּתוֹכְכֶם. הִנֵּה אָנֹכִי גוֹזֵר אֶת-אַדַּרְתִּי אֲשֶׁר עַל מָתְנַי לְפָנֶיךָ וַעֲשִׁיתִיהָ רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת דַּקּוֹת וַאֲרֻכּוֹת. וְקָשַׁרְתִּי אַחַת לְאַחַת, וּכְאֹרֶךְ כָּל-הָרְצוּעוֹת, אֹרֶךְ הָאֲחֻזָּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹאֵל מִמֶּךָ. וַיֹּאמֶר חַבְּרוּן: כֹּה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, רַק כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּיְנֵרי זָהָב תְּשַׁלֵּם מְחִיר הָאֲחֻזָּה, וְכָל מֵאָה דִינָרִים יִהְיוּ טְבוּעִים בְּחוֹתַם מֶלֶךְ מְיֻחָד, וְאִם לֹא כֵן לֹא נִמְכֹּר. וַיֵּצֶר לְאִבְּרָהִים מְאֹד, כִּי אָמַר: אֵיכָכָה אֲמַלֵּא אַחֲרֵי דִבְרֵי חַבְּרוּן הַמּוֹשֵׁל וְכָל-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּיָדִי חוֹתַם מֶלֶךְ אֶחָד טָבוּעַ בּוֹ? וַיְהִי לְעֵת הַמִּנְחָה וַיִּפְשֹׁט אִבְּרָהִים אֶת-אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וַיִשְׁטַח¹³ אוֹתָהּ עַל הָאָרֶץ לְהִתְפַּלֵּל, כַּאֲשֶׁר כֵּן יַעֲשׂוּ “הַמַּאֲמִינִים” עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּכְרַע עַל הָאַדֶּרֶת וַיִּתְפַּלֵל וּפָנָיו דָּרוֹמָה כְּלַפֵּי הַכַּעְבָּה¹⁴. וַיִקְרָא אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר: אָנָּא אַלְלַהּ הַטּוֹב! הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם עַבְדְךָ אִבְּרָהִים, הַמְצֵא נָא לִי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, מֵאָה דִינָרִים לַמֶּלֶךְ, לְמַעַן אֶקְנֶה אֶת-אֲחֻזּתִי מֵחַבְּרוּן. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל אִבְּרָהִים. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת-הַתְּפִלָּה וַיָּרֶם אֶת-אַדַּרְתּוֹ מֵעַל הָאָרֶץ. וַיַּרְא וְהִנֵּה מִתַּחַת לָאַדֶּרֶת אַרְבָּעָה שַׂקִּים מְלֵאִים דִּינָרִים, וְכָל-שַׂק חוֹתַם מֶלֶךְ אַחֵר עָלָיו. וַיִּרְחַב לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה, וַיְמַהֵר אֶל חַבְּרוּן וַיִּקַח עִמּוֹ אַרְבָּעִים עֵדִים. וַיִגְזֹר לִפְנֵי הָעֵדִים אֶת אַדַּרְתּוֹ רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת דַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת וַיִקְשְׁרֵן בְּרָאשֵׁיהֶן אַחַת לְאַחַת לָמֹד בָּהֶן אֶת-הַשָּׂדֶה. אָז קָרָא חַבְּרוּן וַיֹּאמֶר: אֲבָל, אִבְּרָהִים, הֵן אֶת-מִסְפַּר רְצוּעוֹת אַדַּרְתְּךָ לֹא קָבַענוּ מֵרֹאשׁ, וְאֵיכָכָה אֲקַיֵּם לְךָ אֶת-הַמֶּכֶר? וַיִּחַר לְאִבְּרָהִים מְאֹד וַיִקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֲלֹא אָבִיתָ לִי מֵרֹאשׁ וּמַה-לְךָ עַתָּה כִּי נִחָמְתָּ? וַיָּבֵא אִבְּרָהִים אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי הָעֵדִים לַמִּשְׁפָּט. וַיַּצְדִּיקוּ הָעֵדִים אֶת-אִבְּרָהִים וְאֶת-חַבְּרוּן הִרְשִׁיעוּ. אָז יִכְעַס חַבְּרוּן עַל הָעֵדִים כַּעַס גָּדוֹל וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיַּעֲלוּם עַל רֹאשׁ אַחַת הַגְּבָעוֹת נֶגְבָּה מַעֲרָבָה לַעִיר וַיִּשְֹחָטוּם שָׁם אֶחָד אֶחָד. הִיא הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ עוֹמֵד כַּיּוֹם “דֵּיר אֵל אַרְבָּעִין”, לֵאמֹר מִנְזַר הָאַרְבָּעִים. וַיְהִי בְמוֹתָם וַיִּקְרָא רֹאשׁ כָּל-אֶחָד מֵהָעֵדִים בְּהִתְגַּלְגְּלוֹ בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה לֵאמֹר: אָכֵן אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ (יְדִיד ה') הַצַּדִיק, וְחַבְּרוּן שְׂנוּא אַלְלַהּ הָרָשָׁע. וַיֶּחֱרַד חַבְּרוּן לְקוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, וַיִּפֶן אֶל אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר: “לֵךְ זְכֵה בְמֶּקָחֶךָ”, וְגַם אִשֵּׁר לוֹ אֶת-הַמְּכִירָה כִּרְצוֹנֹו. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, הִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, לְאִבְּרָהִים לְמִקְנָה לִצְמִיתוּת, וַיֵּשֶׁב אִבְּרָהִים בְּחֶבְרוֹן, וַיִקְבֹּר אִבְּרָהִים אֶת-הָעֵדִים, הַשּׁוֹפְטִים הַצַּדִּיקִים, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר עָמַד בּוֹ כְּהִתְגַּלְגִּלוֹ, וְגַם הִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם.

ט: יְמֵי חַיֵּי אִבְּרָהִים הָאַחֲרוֹנִים

וְאִבְּרָהִים נְדִיב לֵב וּמַכְנִיס אוֹרְחִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כִּי אָמַר אִבְּרָהִים בְּלִבּוֹ: עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, אַלְלַהּ בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב וַיִתֵּן לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב, וְגַם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְגַם מִקְנֶה רַב עַד אֵין מִסְפָּר, וּמַדּוּעַ לֹא יֵהָנוּ אֲחֵרִים מִשֶּׁלִּי כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי נֶהֱנֶה מִשֶּׁל אַלְלַהּ? וְעַל כֵּן שָׂם לוֹ אִבְּרָהִים בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וַיִּתֵּן בּוֹ שֻׁלְחָן אָרֹךְ מְאֹד וְרָחָב מְאֹד, וַיְמַלֵּא אוֹתוֹ יוֹם יוֹם מַאֲכָלִים וּמְגָדִים, פֵּרוֹת וּמַשְִׁקים לָרֹב לְהַאֲכִיל בָּהֶם עוֹבְרֵי אֹרַח עֲנִיִּים. וְהָיָה בְּטֶרֶם יֹאכַל אִבְּרָהִים אֶת-אֲרוּחָתוֹ יוֹם יוֹם וַיֵֵּצֵא הַשָּׂדֶה הוּא וַעֲבָדָיו, וְגַם הִרְחִיקוּ לֶכֶת לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עֲנִיִּים לְמַעַן הַאֲכִילָם עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי לֹא אָכַל אִבְּרָהִים פִּתּוֹ לְבַדּוֹ מֵעוֹדוֹ וְאוֹרְחִים אֵין עִמּוֹ. גַּם כְּלֵי-לָבָן וּבְגָדִים נָתַן אִבְּרָהִים לָרֹב לְכַסּוֹת בָּהֶם מַעֲרֻמֵּי אוֹרְחָיו הָעֲנִיִּים. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אִבְּרָהִים עִם הָעֲנִיִּים וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ וַיּוֹסֶף לוֹ עֹשֶׁר עַל עָשְׁרוֹ עַד כִּי הֶעֱשִׁיר מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. וַיְהִי כִּי רָאָה אִבְּרָהִים כִּי עוֹד מְעַט וְאָזַל הַלֶּחֶם מִבֵּיתוֹ וְלֹא יוּכַל לְהַאֲכִיל עֲנִיִּים כְּדַרְכּוֹֹ, וַיֵּצֵר לוֹ מְאֹד. עוֹדֶנּוּ מְבַקֵשׁ עֵצוֹת בְּלִבּוֹ וְהִנֵּה שָׁמַע, כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם לְאֶחָד מִמַּכָּרָיו הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר אָכַל עַל שֻׁלְחָנוֹ יָמִים רַבִּים וְאַחַר הִתְעַשֵּׁר בְּמִצְרָיִם. וַיְמַהֵר וַיִשְׁלַח אֵלָיו מֵעַבְדֵי בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם כֶּסֶף לָרֹב, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לְכוּ שִׁבְרוּ לֶחֶם בְּמִצְרַיִם מִפְּלוֹנִי הַסּוֹחֵר וְהָבִיאוּ. וַיִּקְחוּ הָעֲבָדִים אוֹרְחַת גְּמַלִּים גְּדוֹלָה וַיֵּרְדוּ מִצְרָיְמָה. וַיְהִי כְבֹאָם וַיֹּאמֶר לָהֶם סוֹחֵר הַתְּבוּאָה: לֹא אֶתֵּן! כִּי לֹא אֲרוֹשֵׁשׁ אֶת-אִבְּרָהִים וְלֹא אֶמְכֹּר לוֹ סְחוֹרָה יְקָרָה לְמַעַן יַאֲכִילֶנָּה לְזָרִים, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-דַּרְכּוֹ מֵאָז עִם הָעֲנִיִּים. וְהַסּוֹחֵר כֵּלַי עַד מְאֹד וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: בַּזְבֵּז יְבַזְבֵּז אִבְּרָהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ לָעֲנִיִּים וְאַחַר יִפְנֶה אֵלַי לְעֶזְרָה, וּמָה אָשִׁיב לוֹ וְאָנֹכִי הָיִיתִי מֵאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ יָמִים רַבִּים!?

וַיְהִי כְּשְׁמֹעַ עַבְדֵי אִבְּרָהִים אֶת-תְּשׁוּבַת הַסּוֹחֵר, וַיִּפֹּל רוּחָם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: אֵיכָכָה נָשׁוּב אֶל אֲדוֹנֵנוּ וּבְיָדֵינוּ אֵין מְאוּם!? וַיִּתְחַכְּמוּ וַיְמַלְּאוּ אֶת-שַׂקֵּיהֶם חוֹל דַּק מֵחוֹל מִדְבַּר מִצְרַיִם וַיָּשׁוּבוּ, כִּי אָמָרוּ: יִרְאֶה אִבְּרָהִים שַׂקִּים מְלֵאִים וְאַל יִצְטָעֵר עַד אֲשֶׁר נְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָנוּ. וַיְהִי כְּהַגִּיעָם בֵּיתָה אִבְּרָהִים אֲדוֹנָם וַיִּמְצָאוּהוּ יָשֵׁן וְלֹא הֱעִירוּהוּ. וְכִרְאוֹת שָׂרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים אֶת-הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים מִהֲרָה וַתִּפְתָּחֵם לְמַעַן הָכִין לֶחֶם לָעֲנִיִּים הַמְּחַכִּים. וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַשַּׂקִּים מְלֵאִים קֶמַח נָקִי וָטוֹב, כִּי הָפַך אַלְלַהּ אֶת-הַחוֹל לְקֶמַח מֵאַהֲבָתוֹ אֶת-אִבְּרָהִים יְדִידוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה תָּמִיד עִם הָעֲנִיִּים. וַיִּתְמְהוּ הָעֲבָדִים לַמַּרְאֶה, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן “נְבִיא אֱלֹהִים” הוּא אִבְּרָהִים אֲדוֹנֵנוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ.

* *

*

וַיְהִי אִבְּרָהִים בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמֹר, הִמּוֹל לְךָ כָּל-זָכָר. וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים עַד בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדוֹרוֹתֵיכֶם. כִּי עַל חַרְבָּם יִחְיוּ אִשְׂמָעִיל בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ וְכָל יוֹצְאֵי-חֲלָצָיו אַחֲרָיו. וּבְנָפְלָם עַל שְׂדֵה-קֶטֶל תִּהְיֶה בְּרִיתִי לָהֶם לְאוֹת כִּי קְבוּרָה מְיֻחֶדֶת תִּהְיֶה לָהֶם וְלֹא יִקָּבְרוּ יַחַד עִם יֶתֶר “הַכּוֹפְרִים” הַנּוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה אִתָּם, כִּי אֶת-שַׁעֲרֵי גַן-עֶדְנִי אֲנִי פוֹתֵחַ רַק לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ בְּנֵי אִשְׂמָעִיל בִּנְפָלְכֶם כְּגִבּוֹרִים עַל שְׂדֵה-קֶטֶל וּכְלוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ. גַּם “חוּרִיּוֹת” רַבּוֹת, אֲשֶׁר אֵין כְּמוֹהֶן לְיֹפִי, אָכִין לְכָל-אֶחָד מֵהַלּוֹחֲמִים הַנּוֹפְלִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ עַד שַׁעַר “הַגָּן” וְקִבְּלוּ אֶת-פָּנָיו בְּשִׂמְחָה, וְעָמְדוּ לְשָׁרְתוֹ כָּל-הַיָּמִים.

* *

*

וְאִבְּרָהִים מַמְצִיא הַמְצָאוֹת וּמְחַדֵּשׁ חֲדָשׁוֹת. כִּי עַל כֵּן מָלֵא רוּחַ אַלְלַהּ בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. הוּא הָיָה הַרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הִמְצִיא אֶת-הַמִּכְנְסַיִם הָרְחָבִים אֲשֶׁר יִלְבְּשׁוּ אוֹתָם בְּנֵי הַמִּזְרָח וַאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁם “שִׂרְוָאל”¹⁵. כִּי לְפָנָיו הִתְהַלְּכוּ בְנֵי הָאָדָם חֲשׂוּפֵי-שֵׁת, אוֹ כִי כִסּוּ אֶת-מַעֲרֻמֵּיהֶם בִּ“חְרַאם”, הִיא הַטַּלִּית, הִיא שְׂמִיכַת הַצֶּמֶר הֶעָבָה אֲשֶׁר יִתְעַטְּפוּ בָהּ הַחוֹגְגִים בְּלֶכְתָּם אֶל מַכָּה הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה. וַיְהִי כִּי לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי אִבְּרָהִים, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יִפְקַח אֶת-עֵינֵי שִׂכְלוֹ לְהַמְּצִיא תִלְבֹּשֶׁת חֲדָשָׁה. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ וַחֲבִילַת בַּד בְּיָדוֹ. וַיַּחְתֹּךְ גַּ’בְּרָאִיל מִן הַבַּד זוּג מִכְנְסַיִם לְעֵינֵי שָׂרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים, וַיְצַו עָלֶיהָ לְתָפְרָם וְלַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֻּנְתָּם לְאִבְּרָהִים וּלְבָנָיו. וְאֶת-הַמִּסְפְּרַיִם אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ גַּ’בְּרָאִיל נָתַן לְשָׂרָה בְמַתָּנָה, וַתְּהִי שָׂרָה מֵאָז לְתוֹפֶרֶת, וְהִיא הַתּוֹפֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ אַחֲרֵי “אִדְרִיס”, הוּא חֲנוֹךְ. וַיְהִי כִּי רָאָה אִבְּלִיס אֶת-הַמִּכְנְסַיִם הָרְחָבִים וְהַכְּבוּדִים אֲשֶׁר הֵכִין גַּ’בְּרָאִיל, וַיְקַנֵּא בוֹ, וַיְמָהֵר וַיַּחְתֹּךְ גַּם הוּא מִכְנְסַיִם אֲחֵרִים צָרִים וַחֲצוּפִים לְהַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת-הַ“כּוֹפְרִים”, הֵם הֵם הַמִּכְנְסַיִם אֲשֶׁר נָפְלוּ בִירֻשָּׁה לִבְנֵי הַמַּעֲרָב. וְהֵם לוֹבְשִׁים אוֹתָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלֹחַ לָהֶם.

גַּם אֶת-הַסַּנְדָּלִים לִנְעֹל בָּהֶם אֶת-הָרַגְלַיִם הִמְצִיא אִבְּרָהִים, כִּי כָל-בְּנֵי הָאָדָם הִתְהַלְּכוּ לְפָנִים יְחֵפִים. וְגַם הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת הַמַּבְדִּילוֹת אֶת-הַזָּקֵן מִן הַבָּחוּר אַף הֵן עַל חִדּוּשֵׁי אִבְּרָהִים תֵּחָשַׁבְנָה, כִּי רָאֹה רָאָה אִבְּרָהִים וְהִנֵּה אֵין לְמַרְאֵה-עַיִן פְּדוּת בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן. וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ, תְּנָה-נָא אוֹת לְזָקֵן כִּי זָקֵן הוּא לְמַעַן יְכֻבַּד בְּעֵינֵי הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וּבְלַיְלָה אֶחָד נֶהֱפַךְ זְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר וַיְהִי לָבָן כַּשָּׁלֶג. וַיְצַו אַלְלַהּ מֵאָז לְכָל צָעִיר לֵאמֹר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ זְקַן זָקֵן, כִּי כֵן רְצוֹן יְדִידִי אִבְּרָהִים. וַתְּהִי לְחֹק לִבְנֵי-עֲרָב מֵאָז לְכַבֵּד אֶת-הַזָּקָן וּלְהַעֲרִיצֹו וְגַם לְהִשָּׁבֵעַ בּוֹ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים. וְכָל הַמְזַלְזֵל בִּזְקַן חֲבֵרוֹ עָנְשׁוֹ כָּבֵד מְאֹד.

וַיְהִי כִּי זָקֵן אִבְּרָהִים מְאֹד וַיִּתְפַּלֵל אֶל-אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ! הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וְאַתָּה זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כָּל יָמָי. וְאַל נָא תִּקַּח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי חָפֵץ חַיִּים אָנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַלְלַהּ: הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, יְדִידִי אִבְּרָהִים, כִּי הֲלֹא עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר עָלֶיךָ לָשׁוּב. אֲבָל הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי לֹא תִּפָּרֵד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּטֶרֶם תְּבַקֵּשׁ זֹאת מִיָּדִי מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים רַבּוֹת וְאִבְּרָהִים לֹא שָׁאַל וְלֹא בִקֵּש לָמוּת. וַיְמַן אַלְלַהּ בְּאַחַד הַיָּמִים הֵלֶּךְ זָקֵן וּשְׂבַע-יָמִים, וַיַּרְא אוֹתוֹ אִבְּרָהִים מֵרָחוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח אָהֳלוֹ וּמְצַפֶּה לְאוֹרְחִים, כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם. וַיְמַהֵר אֵלָיו לַהֲבִיאוֹ אֶל בֵּיתוֹ לְהַאְכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מִתְהַלֵּךְ אָט, בִּרְכָּיו כּוֹשְׁלוֹת תַּחְתָּיו וּצְעָדָיו מְדוּדִים כְּצַעֲדֵי הַצָּב. וַיּוֹשֶׁט לוֹ יָד וַיְבִיאֵהוּ הָאֹהֱלָה בְּרַחֲמִים רַבִּים. וַיָּכֶן לוֹ מַטְעַמִּים וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל. וַיֹאחֶז הַזָּקֵן בַּכַּף לִשְׁתּוֹת בָּהּ אֶת-הַמָּרָק. וְהִנֵּה רָעֲדָה יָדֹו וַתִּשָּׁמֵט הַכַּף וַתִּפֹּל אֶל תּוֹךְ הַקְּעָרָה. וְהַמָּרָק נִשְׁפַּךְ בְּטֶרֶם מָצָא הָאִישׁ פִּיו לִשְׁתּוֹתוֹ. וַיֶּחֱרַד אִבְּרָהִים חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמַרְאֵה עֵינָיו. וַיִּשְׁאַל אֶת-הַזָּקֵן לֵאמֹר: כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמַר: רַק שְׁתֵּי שָׁנִים זָקֵן אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל כֵּן הִיא דֶרֶךְ הַזִּקְנָה לְעַנּוֹת אֶת-בְּעָלֶיהָ וּלְנַוְּלָם. אָז זָלְגוּ עֵינֵי אִבְּרָהִים דְּמָעוֹת וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הֲגַם גּוֹרָלִי אָנִי יְהִי כְּגוֹרָלְךָ אַתָּה כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם? וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: כֵּן. אָז יִקְרָא אִבְּרָהִים לְאַלְלַהּ לֵאמֹר: אַל-נָא, אֱלֹהָי! אֵין נַפְשִׁי לִחְיוֹת עַד הַיּוֹם הַהוּא. כִּי טוֹב לִי מוֹתִי בְּעוֹד כָּל כֹּחִי עִמִּי וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי בְּנַפְלִי לְמַשָּׂא עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵיתִי. וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצְאוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי אִבְּרָהִים וַיִקְפֹּץ עָלָיו הַזָּקֵן וַיִּקַּח אֶת-נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי “מַלְאַךְ-הַמָּוֶת” הוּא אֲשֶׁר הִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּת זָקֵן. וַיָּמָת אִבְּרָהִים זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים אַךְ מְלֵא כֹחַ עֲלוּמִים כְּנָעַר. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בָנָיו עַל-יָד שָׂרָה אֵשֶׁתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה מֵחַבְּרוּן מוֹשֵׁל חֶבְרוֹן.

וַאֲבוֹתֵינוּ יְסַפְּרוּ לָנוּ לֵאמֹר: אִבְּרָהִים נְבִיאֵנוּ לֹא מֵת, כִּי רַק תְּנוּמָה חֲטָפַתּוֹ, וְהָיָה מִדֵּי יִצְעֲקוּ בְנֵי הָאָדָם אֶל אַלְלַהּ מִתּוֹךְ צָרָה וְהֵקִיץ אִבְּרָהִים מִתַּרְדֵּמָתוֹ וְעוֹרֵר רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל בָּנָיו, וְשָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וְנִחַם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם.

זָכְרָה לוֹ אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם” לְטוֹבָה!

י: לוּט

וְלוּט בֶּן הָרָן אֲחִי אִבְּרָהִים. וַיְהִי לוּט בַּעַל בְּעַמָּיו, נָבִיא וְעָשִׁיר כְאִבְּרָהִים דּוֹדוֹ. וְגַם צֹאן וּבָקָר לָרֹב הָיוּ לוֹ כְכֹל אֲשֶׁר הָיוּ לְאִבְּרָהִים.

וַיָּרִיבוּ רוֹעֵי אִבְּרָהִים עִם רוֹעֵי לוּט יוֹם יוֹם עַל אֹדוֹת מְקוֹם הַמִּרְעֶה, כִּי כָל-מָקוֹם אֲשֶׁר בָּחֲרוּ בוֹ רוֹעֵי אִבְּרָהִים לִרְעוֹת אֶת-צֹאנָם אוֹתוֹ בָּחֲרוּ לָהֵם גַּם רוֹעֵי לוּט. וַיִּגַּע דִּבַר הָרִיב עַד אֲדוֹנֵיהֵם וַיַּחֲלִיטוּ הַבְּעָלִים לְהִפָּרֵד. וַיֵּלֶךְ לוֹ אִבְּרָהִים מִנֶּגֶב, וְלוּט הָלַךְ לוֹ מִזְרָחָה אֶל הָ“עִ’וֹר”, הוּא עֵמֶק הַיַּרְדֵּן, וַיֶאֱהַל עַד “אִסְדּוּם”, הִיא סְדוֹם.

וְאַנְשֵׁי אִסְדּוּם רָעִים וְחַטָּאִים וְ“כוֹפְרִים” בְּאַלְלַהּ הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן וּבִנְבִיאָיו. וְגַם בַּמִּצְוָה הַקְּדושָׁה מְאֹד לְכָל-בֶּן אִשְֹמָעִיל, הִיא מִצְוַת “הַכְנָסַת אוֹרְחִים”, אֲשֶׁר יִתְּנוּ בְנֵי אִשְֹמָעִיל אֶת-נַפְשָׁם עָלֶיהָ, גָּעֲלָה נֶפֶשׁ בְּנֵי אִסְדּוּם, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-כָּל-הַזָּר הַבָּא אֲלֵיהֶם וַיְעַנּוּהוּ עַד מָוֶת. וַיִּחַר לְאַלְלַהּ מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְהַכְחִידָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיְצַו לַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּיָּם, אֲשֶׁר עַל קַרְנוֹ עוֹמֵד הָעוֹלָם, לְחוֹלֵל רְעִידַת אֲדָמָה בְּאִסְדּוּם, וַיַּעַשֹ הַבְּהֵמוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיִּקְפֹּץ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מֵעַל קַרְנוֹ הָאַחַת עַל הַקֶּרֶן הַשְּׁנִיָה, וַתִּזְדַּעֲזַע אִסְדוּם וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ וַתְּהִי לִמְעִי מַפָּלָה. וְרַק לוּט נְבִיא אַלְלַהּ וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו, בְּנוֹת הַחֵן, פַאטְמָה וְחַ’דִיגָ’ה נִמְלָטוּ. כִּי הָגֵּד הִגִּיד אַלְלַהּ לְלוּט בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה לֵאמֹר: כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת-הָעִיר. וְעַל כֵּן צֵא אַתָּה וְכָל-בֵּיתֵךָ בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְׁלִישִׁית לְמַעַן תִּנָּצֵלוּ. כִּי אָהוֹב אֲהַבְתִּיךָ, כִּי רַק אוֹתְךָ רָאִיתִי נָבִיא לְפָנַי בַּדוֹר הַכּוֹפֵר הַזֶּה. וַיִּשְׁמַע לוּט בְּקוֹל אַלְלַהּ, וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיְעוֹרֵר לוּט אֶת-אֵשֶׁתוֹ וְאֶת שְׁתֵּי בְנוֹתָיו וַיְסַפֵּר לָהֶן אֶת-חֲלוֹמוֹ. וַתַּקְשֵׁבְנָה הַבָּנוֹת לִדְבָרָיו, וְרַק אֵשֶׁתוֹ “אֲמִינָה” לֹא שָׁעֲתָה אֵלָיו וְלֹא אָבְתָה שְׁמוֹעַ בַּעֲצָתוֹ. וַיַּהֲפֹךְ אַלְלַהּ אוֹתָהּ לִנְצִיב מֶלַח לְעֵינֵי לוּט אִישָׁהּ וּלְעֵינֵי שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ, הוּא נְצִיב הַמֶּלַח אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְ“בַּחְר-לוּט” הוּא יָם הַמֶּלַח, אֲשֶׁר לוֹ יִקְרְאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּשֵׁם “גַ’בַּל אִסְדּוּם” עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא אִבְּלִיס אֶל לוּט הַנָּבִיא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כְּמִתְאָרֵחַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: תָּעִיתִי, אֲדוֹנִי, בְּדַרְכִּי, כִּי כָבְדָה הָאֲפֵלָה עַל הָאָרֶץ, וְאָנֹכִי רָעֵב מְאֹד. וַיְמַהֵר לוּט וַיָּכֶן אֹכֶל לְאוֹרְחוֹ. וַיְחַפֵּשֹ קָפֶה לְהַשְׁקוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִים וְלֹא מָצָא. ויֵַּצֶר לוֹ מְאֹד, כִּי אֵיכָכָה זֶה יְקַבֵּל בֶּן עֲרָב אוֹרֵחַ בְּבֵיתוֹ וְקָפֶה לֹא יַשְׁקֵהוּ? וַיְהִי כִּי הִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אוֹרְחוֹ, וַיִּקְרָא הָאוֹרֵחַ לֵאמֹר: אַל נָא, אֲדוֹנִי, אַל נָא יֵצֶר לְךָ וְאַל נָא יֵרַע לִבֶּךָ, כִּי בְצֵאתִי לְדַרְכִּי לָקַחְתִּי עִמִי מִבֵּיתִי בַּקְבּוּק קָפֶה נוֹזֵל, הִנֵּה הוּא בְּאַמְתַּחְתִּי, אוֹצִיאֶנוּ אֵלֶיךָ וְשָׁתִינוּ. ויַּשְׁקְ אִבְּלִיס אֶת-לוּט יַיִן בִּמְקוֹם קָפֶה, וְלוּט לֹא יָדַע, ויֵּשְׁתְּ לִרְוָיָה וַיִּשְׁכָּר וַיַּעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת אַלְלַהּ הַחֲמוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה לֵאמֹר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ. וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר פָּג יֵינוֹ מֵעָלָיו וַיֵּדַע לוּט אֵת אֲשֶׁר עָשָֹה לַמְרוֹת אֶת-פִּי אַלְלַהּ, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֵּצֵא לִבּוֹ, כִּי אָמָר: אֵין כַּפָּרָה לַעֲוֹנִי עַד עוֹלָם, וַיִּבְךְ בְּכִי גָדוֹל. וַיְהִי כִּי עָיַף מִבְּכוֹת וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה וַיִּישַׁן וַיַּחֲלֹם, וּבַחֲלוֹמוֹ נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתְךָ וָאֶרְצֶּנָּה, כִּי הִתְנֶחָמְתָּ. וְאוּלָם אַחַת אֲנִי שׁוֹאֵל מֵעִמּךָ הַפָּעַם: אֶת-הָעֵץ הַנָּטוּעַ מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֵר אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר בְּחַבְּרוּן אוֹתוֹ תַּשְׁקֶה בְמֵימֵי הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר תִּשְׁאַב בְּיָדֶיךָ מִמְּקוֹרָם. כִּי חָפֵץ אַלְלַהּ לְנַסּוֹת אֶת-לוּט לָדַעַת אֶת-תֻּמָּתוֹ וְאֶת-אֹרֶךְ רוּחוֹ מָה הֵם.

וְזֶה דְבַר הָעֵץ אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתֵי אָדָם:

בַּחֲלוֹת אָדָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת-חָלְיוֹ אַחֲרֵי קַלֵּל אַלְלַהּ אוֹתוֹ עַל אָכְלוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת וְלֹא רוּחוֹ, וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי אָמָר: הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת אָמוּת, כִּי קִלְּלַנִי אַלְלַהּ. וַיְהִי כִּי אָהַב אָדָם אֶת הַחַיִּים מְאֹד וַיִּקְרָא אֶת-ֹשֵת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חוּשָׁה נָא, בְּנִי, אֶל “גַּן-הָעֵדֶן” וְהִגַּדְתָּ בִּשְׁמִי לְשׁוֹמֵר הַשַּׁעַר לֵאמֹר: אָדָם מַפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנֶיךָ וּמְבֵַקֵּשׁ מִמְּךָ לָתֵת לוֹ מִפְּרִי עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּגָּן, וְלוּא גַם פְּרִי קָטֹן בַּקְּטַנִּים וְאָכַל וְהוֹסִיף לִחְיוֹת וּתְבָרֶכְךָ נַפְשׁוֹ. וַיַּעַשֹ שֵׁת כִּדְבַר אָבִיו, אֲבָל שׁוֹמֵר הַגַּן עָנָהוּ לֵאמֹר: אֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִֹיתִי מִבְּלִי שְׁאֹל אֶת-פִּי אַלְלַהּ? וַיְהִי כִּי שָׁאַל וַיַּגֵּד לוֹ אַלְלַהּ לֵאמֹר: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם! הַהוּא אָמַר וְלֹא יָקִים? וְעַתָּה זֹאת עֲשֵֹה, מַלְאָכִי, וּשְׁמַע בְּקוֹלִי, בְּחַר לְךָ מֵעֵץ הַחַיִים עָנָף אֶחָד אֲשֶׁר שְׁלֹשֶת בַּדִּים בּוֹ וְנָתַתָּ אוֹתוֹ לְֹשֵת בֶּן אָדָם וְאָמַרְתָּ לוֹ: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ, לֵךְ וְנָטַעְתָּ אֶת-הֶעָנָף בֶּן שְׁלֹשֶת הַבַּדִּים בְּקֶבֶר אָבִיךָ, אֲשֶׁר תִּקְבְּרֶנּוּ בוֹ, מְרַאֲשׁוֹתָי, כִּי מוֹת יָמוּת. יִצְמְחוּ הַבַּדִּים וְגָדְלוּ וְהָיוּ לְעֵץ מְשֻׁלָֹּש, וְהָיָה הָעֵץ לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי הָאָדָם אַחֲרָיו. כִּי שָׁלֹש תְּקוּפוֹת תִּהִיֶינָה לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם, תְּקוּפַת הַיַּלְדוּת, תְּקוּפַת הַבַּחֲרוּת וּתְקוּפַת הַזִּקְנָה אֲשֶׁר אַחֲרֶיהָ הַמָּוֶת לְאֵין מָנוֹס וּמִפְלָט מִמֶּנּוּ. וְהָיָה גַם לְאוֹת וּלְעֵדוּת, לְהַזְכִּיר לְאָדָם עֲוֹנוֹ כִּי רַק בִּגְלָלוֹ בָּא הַמָּוֶת לָעוֹלָם.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שֵׁת אֶת-דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו בְּשֵׁם אַלְלַהּ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ כִפְלָיִם: עַל מוֹת אָבִיו הִתְעֶצֵּב, כִּי לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת-הַגְּזֵרָה, וְגַם עַל זֹאת מָרָה נַפְשׁוֹ, כִּי הָיָה בְיָדָיו יִטַּע אֶת-הַשָּׁתִיל מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֶר אָבִיו לִהְיוֹת לוֹ לְמַזְכֶּרֶת עָוֹן עַד עוֹלָם. אֲבָל הֲיָכֹל שֵׁת לַמְרוֹת אֶת-פִּי אַלְלַהּ שׁוֹלְחוֹ?! וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וַיִּמְצָא אֶת-אָבִיו מֵת, וַיְמַהֵר וִַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בְּחַבְּרוּן וְגַם נָטַע מְרַאֲשׁוֹתָיו אֶת-הַשָּׁתִיל כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ. ויַּךְ הַשָּׁתִיל שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה וַיִּשָֹּא בַדִּים לְמַעְלָה וַיְהִי לְעֵץ מְשֻׁלָּשׁ וְחָזָק. וַיְחִי הָעֵץ שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד, וְגַם הַמַּבּוּל לֹא שָׁלַט בּוֹ לְהַשְׁחִיתוֹ.

יא: לוּט וְאֹרֶךְ רוּחוֹ

וַיֵּעוֹר לוּט לְקוֹל מִצְוַת אַלְלַהּ אֵלָיו בַּחֲלוֹם. וַיְמַּהֵר אֶל הַיַּרְדֵּן וַיְמַלֵּא כַדּוֹ מָיִם, וַיָּשָׁב חֶבְרוֹנָה הָרְחוֹקָה מִן הַיַּרְדֵּן פַּרְסָאוֹת רַבּוֹת לְמַעַן הַשְׁקוֹת אֶת-הָעֵץ אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֶר אָבִיו. הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה זָקֵן חוֹלֶה לִקְרָאתוֹ מוּטָל עַל הָאָרֶץ וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ. ויֵּעוֹרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּשְׁאַל אֶת-הַזָּקֵן לֵאמֹר: מַה לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן הַזָּקֵן בְּשָֹפָה רָפָה וַיֹּאמַר: לְשׁוֹנִי דָבְקָה לְחִכִּי מִצָּמָא, וְעַתָּה חוּשָׁה נָא וְהַשְׁקֵנִי נָא מַיִם מִכַּדְּךָ וְלֹא אָמוּת וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי. וְלֹא יָדַע לוּט כִּי מַלְאַךְ אַלְלַהּ הוּא, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֵלָיו לְנַסּוֹתוֹ, הֲיַּעֲמֹד בִּדְבָרוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִם אָיִן. ויַּט לוּט כַּדּוֹ אֶל פִּי הַזָּקֵן וַיֵּשְׁתְּ הַזָּקֵן מִן הַכַּד עַד אֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינָיו. וַיְהִי כְּהָרִים לוּט אֶת-כַּדּוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וַיַּרְא לְתִמְהוֹנוֹ וְהִנֵּה הַכַּד רֵיקָה, אֵין טִפַּת מַיִם בָּה, כִּי שָׁתֹה שָׁתָה הַזָּקֵן אֶת-הַמַּיִם עַד תֻּמָּם. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא לוּט לְאַלְלַהּ וְלֹא הוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיו. וַיָּשָׁב לְדַרְכּוֹ הַיַּרְדֵּנָה וַיְמַלֵּא כַדּוֹ שֵׁנִית וַיָּשָׁב. הוּא בַחֲצִּי דַרְכּוֹ וְהִנֵּה קָרָהוּ כְמִקְרֵהוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן בַּשְׁנִיָּה וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁית וְכֵן בָּרְבִיעִית עַד עֶשֶֹר פְּעָמִים. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא לוּט בִּלְֹשוֹנוֹ, וְלֹא הִתְאוֹנֵן, אַף כִּי הוֹגִיעָהוּ מְאֹד הַחֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּעַרְבַת הַיַּרְדֵּן. וּבַפַּעַם הָעֲשִֹירִית אַחֲרֵי הַשְׁקוֹת לוּט אֶת-הַזָּקֵן שָׁכַב לוֹ לִישׁוֹן לָנוּחַ מְעַט, כִּי נִלְאָה מְאֹד וַיִּיעָף. וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית בַּחֲלוֹמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יַעַן אֲשֶׁר עָשִֹיתָ שְׁנֵי מַעֲשִֹים טוֹבִים, הִשְׁקֵיתָ אֶת-הַזְּקֵנִים בְּעַיִן יָפָה, וְלֹא חַסְתָּ עַל עֲמָלֶךָ, וְגַם נָשָֹאתָ בְּדוּמִיָּה אֵת אֲשֶׁר נִטַּל עָלֶיךָ, לָכֵן סָלַח אַלְלַהּ לְךָ עֲוֹנֶךָ וְחַטַּאת שִׁכְרוֹנְךָ תְּכֻפָּר. וְעַל הָעֵץ אֲשֶׁר עַל קֶבֶר אָדָם אַל יֵרַע לִבֶּךָ, כִּי כְבָר הִשְׁקָהוּ אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי אַלְלַהּ אֲשֶׁר שְׁלָחוּ תַחְתֶּיךָ. וּלְְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה לְחֹק לָעַרְבִים בְּנֵי הָאָרֶץ, לְהָקִים סַבִּילִים¹⁶ בַּדְּרָכִים אֲשֶׁר עַל יַד בָּתֵּיהֶם וּבַיָּרוֹתֵיהֶם לְהַשְׁקוֹת בָּהֶם הָעוֹבְרִים. וְגַם זֶה לָהֶם לְחֹק וְלֹא יַעֲבֹר לְהַחֲזִיק בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת בְּכָל-כֹּחַ, וּלְקַבֵּל כָּל-דְּבַר אָסוֹן וּפֶגַע רַע כִּגְזֵרָה שֶׁיָּצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט אֲשֶׁר אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהָ. וּבְכָל-מִקְרֶה בְחַיֵּיהֶם זֶה דַרְכָּם תָּמִיד לֵאמֹר: הַכָּל מֵאֵת אַלְלַהּ.

וַאֲבוֹתֵינוּ יְסַפְּרוּ לָנוּ לֵאמֹר: מִן הָעֵץ אֲשֶׁר עַל קֶבֶר אָדָם הָרִאשׁוֹן בָּנֹה בָנוּ בְּנֵי הָאָרֶץ לְפָנִים אֶת-כָּל-הַגְֹּשָּרִים אֲשֶׁר עַל הַגֵּאָיוֹת וְהַנְּחָלִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַמְּלָכִים וְהַנְּבִיאִים.

יב: אִשְֹחָק וְיַעֲקוּבְּ

וְאִשְֹחָק בֶּן שָֹרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים. וַתֵּלֶד שָֹרָה אֶת-אִשְֹחָק וְהִיא בַת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, וַיִּגְדַּל אִשְֹחָק וַיְהִי נָבִיא לְאַלְלַהּ כְּאִבְּרָהִים אָבִיו. וַיְחִי אִשְֹחָק בְּדַמֶּשֶֹק שְׁלשׁים שָׁנָה וַיִּקְרָא אֶת-בְּנֵי דַמֶּשֶֹק הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לַעֲבֹד אֶת-אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם” וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ כָּל-הַיָּמִים. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְאִשְֹחָק שְׁלֹשִים שָׁנָה וַיִּקַּח לוֹ אִשָׁה מִבְּנוֹת “תּוּבִיל”, הוּא בְּתוּאֵל אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ חוֹרָן, וּשְׁמָהּ רִפְקָה. וַיְהִי כִּי הָרְתָה רִפְקָה וַיִּתְרוֹצְצוּ בָנֶיהָ בְקִרְבָּהּ, כִּי תְאוֹמִים הֵם וַיָּצֵרוּ לָהּ מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁמַע רִפְקָה אֶת-אַחַד הַתְּאוֹמִים מְדַבֵּר בָּחֳרִי-אַף אֶל אָחִיו וְהוּא כְרוֹגֵן. ותִּבָּהֵל מְאֹד וַתָּרָץ אֶל-אִישָׁה וַתְּסַפֵּר לוֹ הַדָּבָר. ויַּט אִשְֹחָק אָזְנוֹ אֶל מוּל פְּנֵי בֶטֶן רִפְקָה וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה עֻבָּר אֶחָד קוֹרֵא בְקוֹל לֵאמֹר: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וְלְֹא אֲשַׁנֵּה, אִם יָצֹא תֵצֵא אַתָּה רִאשׁוֹנָה בְּלֶדֶת אִמֵּנוּ אוֹתָנוּ הָמֵת אֲמִיתֶךָ וְגַם אֶת-בֶּטֶן אִמִּי אֲבַקֵּעַ! אֲנִי הַבְּכוֹר וְלֹא אָתָּה! וַיִּקְרָא אֵלָיו אִשְֹחָק וַיֹאמַר: אַל בְּנִי! כִּי מֶה חָטְאָה לְךָ אִמְּךָ לְמַעַן תְּמִיתֶנָּה, וְכֵן לֹא יֵעָשֶֹה?! וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יְמֵי רִפְקָה לָלֶדֶת וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּה. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן וְהוּא אָדֹם כֻּלּוֹ מִכַּעַס, וְאַחַר יָצָא אָחִיו וּפָנָיו פְּנֵי מַלְאָךְ. וַיִּקָּרֵא הָרִאשׁוֹן עִיץ אוֹ עוּץ¹⁷, כִּי מָרוֹד מָרַד עוּץ בְּאָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּהַקְדִּימוֹ לָצֵאת לְפָנָיו. וְהַשֵּׁנִי קֹרָא לוֹ יַעֲקוּבְּ בְּהִתְעַכְּבוֹ לָצֵאת, וְהוּא הַבְּכוֹר, לְבִלְתִּי הָרַע לְאִמוֹ. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַתֶּאֱהַב רִפְקָה אֶת-יַעֲקוּבְּ בְּנָהּ מְאֹד וְגַם דַּבֵּר דִּבְּרָה עַל לֵב אִשְֹחָק לְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְיַחֲדוֹ בְּבִרְכוֹתָיו. וַיִּחַר לְעוּץ מְאֹד וַיִּשְֹטֹם אֶת-יַעֲקוּבְּ אָחִיו בְּלִבּוֹ וַיִּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. ויֻּגַּד לְרִפְקָה אֶת-דִּבְרֵי עוּץ בְּנָהּ הַגָּדוֹל, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקוּבְּ בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה עוּץ אָחִיךָ מְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשֶׁךָ וְעַתָּה, בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אַחִי אַרְצָה נַגְ’רָאן, הִיא חָרָן.

וַיִּבְרַח יַעֲקוּבְּ מִפְּנֵי עוּץ מַאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ מֵאֶרֶץ כַּנְעָאן, וַיֵּלֶךְ לוֹ אַרְצָּה נַגְ’רָאן בֵּיתָה דוֹדָתוֹ אֵשֶׁת דּוֹדוֹ לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ. וַיְהִי יַעֲקוּבְּ נוֹסֵעַ בַּלַּילָה וּמִתְחַבֵּא בַיוֹם לְבִלְתִּי יְפְגְּשׁוּהוּ הָרוֹדְפִים אֲשֶׁר שָׁלַח אָחִיו לַהֲמִיתוֹ. וְעַל כֵּן קֹרָא שְׁמוֹ אִשְֹרָאִיל אוֹ אִשְֹרָלִיל, לֵאמֹר: הָלוֹךְ בַּלַיְלָה¹⁸. וַיָּבֹא יַעֲקוּבְּ בֵּיתָה דוֹדָתוֹ, וַיְהִי שָׁם רוֹעֵה צֹאן דּוֹדוֹ. וַיַּעַבְרוּ יָמִים וַיִּשָּׂא לוֹ יַעֲקוּבְּ אֶת-ּשְׁתֵּי בְנוֹת דּוֹדָתוֹ לְנָֹשִים. שֵׁם הָאַחַת לַיָּה, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה רָחִיל, כִּי בַיָמִים הָהֵם נָהֲגוּ בְנֵי הָאָדָם לָשֵֹאת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּעוֹדָן בַּחַיִּים וְגַם נָשָֹא לוֹ עוֹד שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת. וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת עַד שְׁנֵים עָשָֹר בַּמִסְפָּר. וַיְהִיוּ בְנֵי רָחִיל יוּסֻף וּבִנְיָמִין.

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים, וַתִּגְדַל הַמִּשְׁפָּחָה מְאֹד. וַיַּרְא יַעֲקוּבְּ וְהִנֵּה אֵינֶנוּ יָכֹל עוֹד לָשֶׁבֶת בְּבַית לָבָן חוֹתְנוֹ, וַיִּקְרָא לְנָשָׁיו וּלְבָנָיו אֵלָיו אֶל-הַשָֹּדֶה וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם: אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמָעוּ, נָשׁוּבָה אַרְצָה כַּנְעָאן בֵּיתָה אָבִי אִשְֹחַק, כִּי צַר לָנוּ הַמָּקוֹם פֹּה. וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנוּ נַעֲשֶֹה.

וַיִּשְׁלַח יַעֲקוּבְּ לְפָנָיו אֶת-בָּנָיו וַיִּתִּן בְּיָדָם מַתָּנוֹת לְאָחִיו עוּץ מִיִּרְאָתוֹ אוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו: בִּפְגָּשְׁכֶם אֶת-דּוֹדְכֶם וְהִגַּשְׁתֶּם לוֹ אֶת-הַמַּתָּנוֹת, אֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר, אֶת-הַחֲמוֹרִים וְאֶת-הַגְּמַלִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיֶדְכֶם, וְשַֹמְתֶּם יֶדְכֶם בַּחֲגוֹרָתוֹ ¹⁹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּנְשַׁקְְתֶּם אֶת-יָדָיו בַּעֲנָוָה, וְאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: בְּנֵי אָחִיךָ יַעֲקוּבְּ אָנוּ, הוּא קוֹרֵא לְךָ לְשָׁלוֹם, וְהוּא שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ לַחְסוֹת בְּצִלֶּךָ, וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ. וְאַתָּה שְׁכַח-נָא וְאַל תִּזְכֹּר יָמִים עָבָרוּ, וְהָסִירָה מַשְֹטֵמָה מִלִבְּךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ, אָנוּ בָנֶיךָ, וְאַתָּה דוֹדֵנוּ. וַיַּעֲשֹוּ הַבָּנִים כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי עוּץ דּוֹדָם וַיִּשָׁבַע לְבִלְתִּי הָרַע לְיַעֲקוּבְּ אָחִיו.

וַיְהִי כְּבֹא יַעֲקוּבְּ אֶל עוּץ וַיִּשְׁקוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וַתִּגְדַּל שִֹמְחַת שְׁנֵיהֶם מְאֹד, וַיִּתְאָרְחוּ יַעֲקוּבְּ וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּבֵית עוּץ יָמִים מִסְפָּר וְאַחַר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וַיֹּאמֶר עוּץ לְיַעֲקוּבְּ: שֶׁב-נָא אַתָּה אָחִי בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן וַאֲנִי אָשִֹים פָּנַי לְדַמֶּשֶֹק וְיָשַׁבְתִּי בָהּ, כִּי לָמָּה נָצֵר אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְ“אֶרֶץ אַלְלַהּ רְחָבָה”²⁰! וַיַּעַשֹ עוּץ כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיֵּלֶךְ לוֹ אַרְצָה דַמֶּשֶֹק. וַיִּקַּח לוֹ לְאִשָׁה אֶת-בָּשְֹמַת בַּת אִשְּמָעִיל דּוֹדוֹ, וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת לָרֹב וְכָל-נָבִיא לֹא הָיָה בָהֶם. וַיְהִיוּ הָרוֹמָאִים מִיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וּכְמוֹ כֵן “בַּנִי אַצְפָר”, הֵם הַ“פְרַנְקִים”, מַלְכֵי אֵרוֹפָּה.

וַיְחִי אִשְֹחָק מֵאָה וְשִׁשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת, וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו אִבְּרָהִים בִּמְעָרַת הַמַּכְפַּלָה אֲשֶׁר בְּחַבְּרוּן. וַיָּמָת גַּם עוּץ בְּנוֹ אַחֲרָיו, וְהוּא בֵן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, ולֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

יג: יוּסֻף הַצַּדִּיק

וַיְהִי בְּלֶדֶת רָחִיל אֶת-יוּסֻף, וַיְהִי יַעֲקוּבְּ בְּדַמֶּשֶֹק. וַיֵּרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יַעֲקוּבְּ, יַעֲקוּבְּ! הִנֵּה חֲנָנְךָ אַלְלַהּ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְיֹפִי לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד. כִּי מֵעֲשֶֹרֶת קַבֵּי הַיֹּפִי אֲשֶׁר יָרְדוּ לָעוֹלָם לָקַח בִּנְךָ זֶה תִּשְׁעָה, וְרַק קַב אֶחָד חָלַק אַלְלַהּ לְיֶתֶר יצוּרָיו בְּנֵי הָאָדָם. וַיִּשְֹמַח יַעֲקוּבְּ שִֹמְחָה גְדוֹלָה, וַיְמַהֵר הַבַּיְתָה אֶל אֵשֶׁתוֹ, וְלֹא שָֹבְעָה עֵינוֹ מֵהַבִּיט בִּיפִי יוּסֻף בְּנוֹ. וַיִּזְבַּח אֶלֶף זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק עַל חַסְדּוֹ אִתּוֹ, בְּתִתּוֹ לוֹ בֵן יָפֶה, וַיַּאֲכֵל בְּשָֹרָם אֶת-הָעֲנִיִּים.

וַתִּמָּלֶאנָה לְיוּסֻף שֵׁשׁ שָׁנִים וַתָּמָת עָלָיו אִמּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבֵּט יוּסֻף בַּמַּרְאָה וַיִגְבַּהּ לִבּוֹ מְאֹד בְּיָפְיוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: לוּ הָיִיתִי עֶבֶד לֹא קָנַנִי אִישׁ, כִּי מִי יָכֹל לְשַׁלֵּם כֹּפֶר יָפְיִי? אָז שָׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִים לֵאמֹר: יוּסֻף! יוּסֻף! יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ, לָכֵן מָכֹר תִּמָּכֵר לְעֶבֶד בִּמְּחִיר מִצְעָר, וְאַחֶיךָ בְּנֵי אָבִיךָ יִהְיוּ מוֹכְרֶיךָ.

וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְיוּסֻף שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה שָׁנָה וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶֹשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָֹר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְאָבִיו וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וַיִּשְֹנְאוּ אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. כִּי אָמְרוּ: הֲבֹא נָבֹא אָבִינוּ וְאִמֵּנוּ וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֵלָיו אַרְצָה? וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וּמֵרוֹב קִנְאָתָם קָפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה וַתַּלְבֵּנָּה שַֹעֲרוֹתֵיהֶם.

וַיֶּאֱהַב יַעֲקוּבְּ אֶת-יוּסֻף מִכָּל בָּנָיו וַיַּעַשֹ לוֹ כֻּתֹנֶת פַּסִּים, וַתִּגְדַּל שִֹנְאַת אֶחָיו אֶל יוּסֻף עַל אֹדוֹת הַכֻּתֹנֶת עַל אַחת שֶׁבַע, וַיְבַקְּשׁוּ אֶת-נַפְשׁוֹ לְקַחְתָּהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִתְיָעֲצוּ הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נָבֹא אֶל אָבִינוּ וְהִגַּדְנוּ לוֹ לֵאמֹר: שְׁלַח אֶת-אָחִינוּ אֶת-יוּסֻף אֶל הַשָֹּדֶה לְמַעַן יַעֲזֹר לָנו בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וּבְהְיוֹתוֹ בַשָֹּדֶה נִשְׁלְחָה בוֹ יָד וְנַהַרְגֶנּוּ. וְאִם יְמָאֵן אָבִינוּ לְשָׁלְחוֹ וַהֲרַגְנוּהוּ לְעֵינָיו, כִּי אַחַת דָּתוֹ לָמוּת, כִּי לֹא נוּכַל שְֹאֵת עוֹד קִנְאָה וּמַשְֹטֵמָה. וַיְהִי כִּי אָצוּ לָבֹא אֶל אֲבִיהֶם בְּלֹא עֵת, וַיִּשְׁאָלֵם אֲבִיהֶם לֵאמֹר: מָה יּוֹם מִיָמִים, כִּי בָאתֶם אֵלַי לְעֵת כָּזֹאת וְלֹא דַרְכְּכֶם? וַיַּעֲנוּ אֵלָיו וַיֹּאמֵרוּ: חַיָּה רָעָה טָרְפָה אֶתְמוֹל שֶֹה מִן הָעֵדֶר, וַאֲנַחְנוּ מִתְעַתְּדִים הַיּוֹם לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ לְהָרְגָהּ, וְעַל מִי תֵעָזֵב הַצֹּאן אִם לֹא עַל יוּסֻף?! וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקוּבְּ: אֲבָל יָרֵא אָנֹכִי מְאֹד פֶּן יִהְיֶה גוֹרַל יוּסֻף כְּגוֹרַל הַשֶֹּה וְהוֹרַדְתֶּם את-שֹיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ לוֹ בָנָיו: אַל תִּירָא! כִּי אֵיכָכָה יִטָּרֵף יוּסֻף וִיהוּדָה אָחִינוּ הַגִּבּוֹר עִמָּנוּ הַיּוֹם, אֲשֶׁר רַק אִם יָרִים קוֹלוֹ בִצְעָקָה וְנֶעְתְּקוּ הָרִים מִמְּקוֹמָם, וְגַם שִׁמְעוֹן בַּגִּבּוֹרִים אַף הוּא עִמָּנוּ, אֲשֶׁר אִם יָרִים קוֹלוֹ גַּם הוּא בְרָגְזוֹ וְהִפִּילוּ הֶפַּרוֹת אֶת-פְּרִי בִּטְנָן בְּלֹא עִתָּן מִפָּחַד!?

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יַעֲקוּבְּ אֶת-דִּבְרֵי בָנָיו וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוּסֻף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּנִי! וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ עִם אַחֶיךָ אֶל הַשָֹּדֶה לִרְעוֹת אֶת-הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר יוּסֻף: כֵּן אֶעֱשֶֹה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּלְבַּשׁ יוּסֻף אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִים אֲשֶׁר לוֹ, וְגַם חֲגוֹרַת זָהָב חָגַר עַל מָתְנָיו וַיֵּצֵא עִם אֶחָיו לַשָּׂדֶה. וַיֵּצֵא גַם יַעֲקוּבְּ אֲבִיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְלַוּוֹתָם עַד אַרְבָּעִים צְעָדִים מֵהַבַּיִת לְקַיֵּם מִצְוַת לְוָיָה כַּמִּשְׁפָּט, וְאַחַר בֵּרַךְ אוֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵהֵם בִּנְשִׁיקוֹת וַתִּרְבֶּינָה נְשִׁיקוֹתָיו לְיוּסֻף מִכָּל אֶחָיו, וַיִּרְגְּזוּ הָאַחִים מְאֹד.

וַיְהִי כְּי הִרְחִיקוּ אַחֵי יוּסֻף מִבֵּית אֲבִיהֶם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל יוּסֻף וַיַּכּוּהוּ מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וְגַם הִפְשִׁיטוּ בְגָדָיו מֵעָלָיו וַיִּצִּיגוּהוּ עָרֹם כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ, וַיַּעַזְבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וַיִּפְנוּ לָלֶכֶת. וַיַּרְא יוּסֻף כִּי עוֹד מְעַט וָמֵת מֵהַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכָּה, וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵי אֶחָיו לֵאמֹר: תְּנוּ נָא לִי רַק כֻּתָּנְתִּי לְעוֹרִי וָלֵכוּ, וְהָיְתָה לִי הַכֻּתֹּנֶת תַּכְרִיךְ לַעֲטֹף-בָּה גּוּפָתִי בְּמוֹתִי. וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ, כִּי אָמָרוּ: קְבוּרַת חֲמוֹר תִּקָּבֵר. וַיְּבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהַשְׁקוֹתוֹ מְעַט מַיִם בְּטֶרֶם יַעַזְבוּהוּ, וְגַם לְזֹאת לֹא הִטּוּ אָזְנָם מִשִּׂנְאָתָם אוֹתוֹ. אָז אָמַר לָהֶם יְהוּדָה: שָֹאוּהוּ וַהֲטִילוּהוּ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ וְלֹא יָמוּת לְעֵינֵינוּ. וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים בְּקוֹל יְהוּדָה, וַיַּאַסְרוּ אֶת יוּסֻף בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו בַּחֶבֶל וַיְשַׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר, וּבְהַגִּיעַ יוּסֻף עַד חֲצִי הַבּוֹר הוֹצִיא אֶחָד מֵהָאַחִים סַכִּין מִכִּיסוֹ וַיַחְתֹּךְ בָּהּ אֶת-הַחֶבֶל, כִּי אָמָר: יִפֹּל הַנַּעַר אֶל קַרְקע הַבּוֹר וְנִשְׁבַּר וָמֵת. ויִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל יוּסֻף הַנַּעַר וַיִּשְׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ אֶת-גַּ’בְּרָאִיל, וַיִּקְלֹט גַּ’בְּרָאִיל אֶת-הַנַּעַר בְּיָדָיו בְּנָפְלוֹ, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מַעֲרֻמָּיו בִּכְתֹנֶת מֶשִׁי אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ מִגַּן-עֵדֶן תַּחַת הַכֻּתֹנֶת אֲשֶׁר פָּשְׁטוּ אֶחָיו מֵעָלָיו, וַיּוֹרֶד גַּ’בְּרָאִיל אֶת-יוּסֻף אֶל קַרְקַע הַבּוֹר, וְהַבּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם, וְיוּסֻף אָז בֶּן אַרְבַּע עֶשְֹרֵה שָׁנָה.

וַיִּקְחוּ אַחֵי יוּסֻף גְּדִי מֵהָעֵדֶר וַיִּשְׁחָטוּהוּ וַיִּטְבְּלוּ אֶת-כְּתֹנֶת יוּסֻף בַּדָּם. וְאַחַר צָדוּ זְאֵב בַּיַעַר, וַיִּתְּנוּ מִדַּם הַגְּדִי גַּם בְּפִי הַזְּאֵב וַיְּבִיאוּהוּ אֶל אֲבִיהֶם אָסוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, וְהֵם כְּבוֹכִים: אָבִינוּ! יָצֹא יָצָאנוּ כֻלָּנוּ אַחֲרֵי הָאַרְיֵה בַיַּעַר, וּבְשׁוּבֵנוּ רְאֵה זֶה מָצָאנוּ, הַצֹּאן נְפוֹצוֹת עַל פְנֵי הַשָֹּדֶה וְיוּסֻף אָחִינוּ אֵינֶנוּ אִתָּן, וְהַזְּאֵב הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ רוֹבֵץ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הִֹשְאַרְנוּהוּ שָׁם לִשְׁמֹר עַל הַצֹּאן. וַיְהִי כְּאָסְפֵנוּ אֶת-הָעֲדָרִים וַנֵּרֶא וְהִנֵּה מִסְפָּרָם שָׁלֵם, וְרַק אָחִינוּ יוּסֻף נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ, וְהַכֻּתֹּנֶת הַזֹּאת טְבוּלָה בְדָם לִפְנֵי הַזְּאֵב. וַיֶּחֱרַד יַעֲקוּבְּ חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי בָנָיו, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּתְעַלָּף. וַיְהִי כִּי שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וַיִּגַּשׁ אֶל הַזְּאֵב וְהוּא מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת וַיִּקְרָא: זְאֵב! זְאֵב! זְאֵב! לָּמָּה טָרַפְתָּ אֶת-בְּנִי אֶת-יוּסֻף וַתְּפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלִבִּי? וְעַתָּה אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ לָקַחַת אֶת-דְּמֵי בְּנִי מִצִפָּרְנֶיךָ. וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַזְּאֵב וַיִּקְרָא לְיַעֲקוּבְּ וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, שִׁנַּי לֹא נָגְעוּ בִּבְשַֹר בְּנֶךָ, וְצִפָּרְנַי לֹא קְרָעוּהוּ. יָדַעְתִּי כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבְשַֹר נְבִיאִים וּבְנֵי נְבִיאִים לֹא יָבֹא אֶל פִּינוּ, כִּי מִצְוַת אַלְלַהּ אֶל הַזְּאֵבִים לֵאמֹר: אַל תֹּאכְלוּ בְשַֹר נְבִיאִים! מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאתִי הֲלוֹם לְחַפֵּשֹ אַחֲרֵי אָחִי הַקָטֹן הָאוֹבֵד. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וּבָנֶיךָ אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ פָּגְעוּ בִי וַיְּתְפְּשֹוּנִי וַיַּאַסְרוּ אוֹתִי בִּכְבָלִים וְגַם טָבְלוּ אֶת-שְֹפָתַי בְּדַם הַגְּדִי אֲשֶׁר שָׁחֲטוּ לְעֵינָי, וַיְבִיאוּנִי עַד הֲלוֹם. וַיִּשְׁאָלֵהוּ יַעֲקוּבְּ לֵאמֹר: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי, זְאֵב, הַעוֹד יוּסֻף בְּנִי חָי? וַיַּעַן הַזְּאֵב וַיֹּאמַר: לָמָּה-זֶּה תִשְׁאַל אוֹתִי, וְאַתָּה נְבִיא אֱלֹהִים אָתָּה, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל-תַּעֲלוּמוֹת? וַיִּדֹּם יַעֲקוּבְּ לְדִבְרֵי הַזְּאֵב וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְנַפְשׁוֹ, כִּי רָאָה כּי מֵרֹב יְגוֹנוֹ נִסְתַּם מִמֶּנּוּ חָזוֹן. וְאַחַר בָּא אֶל חַדְרוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ וַיֶּרֶב לִבְכּוֹת, כִּי מֵאֲנָה נַפְשׁוֹ הִנָּחֵם עַל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ יוּסֻף כִּי אֵינֶנּוּ וּלְבָנָיו לֹא הִגִּיד מְאוּמָה.

וַיֵּצֵא יַעֲקוּבְּ יוֹם יוֹם הַשָֹּדֶה, וַיַּעֲמֹד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וַיִּשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם אֶת-בְּנִי אֶת-יוּסֻף? וַיְסַפֵּר לָהֶם יַעֲקוּבְּ אֵת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְגַם הִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר לִפְנֵיהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל יַעֲקוּבְּ וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעֲקוּבְּ, יַעֲקוּבְּ! אִם הוֹסֵף תּוֹסִיף לְתַנּוֹת אֶת-צָרַת נַפְשְ(ךָ בִּפְנֵי כָל-עוֹבֵר וָשָׁב מִבְּנֵי הָאָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר כָּמוֹךָ וְלֹא תָשִֹים מִבְטַחֲךָ בֵּאלֹהֵי אָבִיךָ אִשְֹחָק, מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-שִׁמְךָ מִמְּגִלַּת סֵפֶר הַנְּבִיאִים וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד. וַיֹּאמֶר יַעֲקוּבּ: חָטָאתִי הַפָּעַם, אַתָּה הַצַּדִּיק, וְרַק לְפָנֶיךָ, אֱלֹהֵי אָבִי, אֶשְׁפֹּךְ מֵעַתָּה שִֹיחִי וְרוּחִי. אֶשָֹּא וְאֶסְבֹּל, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לַעֲשֹוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתִי וְלֹא רוּחָךָ.

וְסַפֵּר יְסַפֵּר אַבּוּ עַבְּאֹש לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם לָמָּה חָרָה אַף אַלְלַהּ בִּנְבִיאוֹ בְיַעֲקוּבְּ וַיִּרְחַק מֵעָלָיו אֶת-בְּנוֹ מַחֲמַד נַפְשׁוֹ? הֲלֹא יַעַן כִּי בְאַחַד הַיָּמִים שָׁחֲטוּ בְנֵי יַעֲקוּבּ כִּבְשָֹה מִן הַצֹּאן וַיִּצְלוּ בְשָֹרָהּ לְאָכְלָה. וַיַּעֲבֹר הֵלֶךְ עָנִי דֶרֶךְ אָהֳלוֹ וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ הַצָּלִי וְהוּא רָעֵב מְאֹד. וַיִּגַּשׁ אֶל הָאֹהֶל וַיִּשְׁאַל לְהַאֲכִילוֹ, וּבְנֵי יַעֲקוּבּ לֹא שָׁעוּ אֵלָיו כְּרֶגַע וַיִּתְּנוּהוּ לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר כִּלוּ לֶאֱכֹל. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בְּיַעֲקוּבּ וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר לֹא לִמֵּד יַעֲקוּבּ אֶת-בָּנָיו לִדְאֹג לְעָנִי רָעֵב בְּטֶרֶם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם וַיִּתְּנוּהוּ לְחַכּוֹת, לָכֵן תִּרְעַב נַפְשׁוֹ עַל בְּנוֹ וִיחַכֶּה לוֹ יָמִים רַבִּים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל כֵּן קָפַץ עַל יַעֲקוּבּ רָגְזוֹ שֶׁל יוּסֻף, כִּי כַאֲשֶׁר שְׁאֵלוּהוּ בָנָיו לֵאמֹר: שְׁלַח אֶת-יוּסֻף אָחִינוּ עִמָּנוּ לִשְׁמֹר עַל הַצֹּאן עַד אֲשֶׁר נָצוּד אֶת-הַחַַיָּה הָרָעָה אֲשֶׁר טָרְפָה שֶֹה מֵהָעֵדֶר, עָנָה יַעֲקוּבּ וְאָמָר: אֲבָל יָרֵא אָנֹכִי מְאֹד פֶּן כְּמִקְרֵה הַשֶֹּה הֵנִּטְרָף יִקְרֵהוּ גַם הוּא. וְלֹא זָכַר אֶת-אַלְלַהּ בּוֹרֵא הַכֹּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל-חַי לָשִֹים מִבְטָחוֹ בוֹ, וְכֵן לֹא יֵעָשֶּׂה.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוּסֻף וְכָל-מַעֲשֵֹי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשּׂוּ אֶחָיו עִמּוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּסֵפֶר תּוֹרַת אַלְלַהּ הַקָּדושׁ. וְרַק זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי אַלְלַהּ “הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן” אָהַב אֶת-יוּסֻף עַבְדּוֹ מְאֹד וַיַּצִּילֵהוּ מִידֵי אֶחָיו דּוֹרְשֵׁי רָעָתוֹ. כִּי בָטוֹחַ בָּטַח יוּסֻף תָּמִיד בְּאַלְלַהּ “יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה” וְגַם נָשָֹא בְדוּמִיָה אֶת-כָּל-יִסּוּרָיו, וַתְּהִי שֹוּמָה בְּפִיו תָּמִיד לֵאמֹר: הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו.

יד: יוּסֻף בְּמִצְרָים

וַיְהִי כִּי בָטַח יוּסֻף בּאַלְלַהּ וַיִּגְמֹל לוֹ אַלְלַהּ כְּמַעֲשֵֹהוּ וַיַּעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה וְגַם עַד כִּסֵּא מַלְכוּת הִגִּיעַ. וְזֶה הַדָּבָר:

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲחֵי יוּסֻף אֶת-יוּסֻף לַבּוֹר, עָבְרָה דֶרֶךְ שָׁם אוֹרְחַת מִדְיָנִים הַיוֹּרֶדֶת מִצְרָיְמָה. וַיְהִי כִּי נִגְּשׁוּ הַמִּדְיָנִים אֶל הַבּוֹר לְהַשְׁקוֹת אֶת-גְּמַלֵּיהֶם וַיִּשְׁמְעוּ קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה עוֹלֶה מִן הַבּוֹר לֵאמֹר: הַצִּילוּ, הַצִּילוּ, בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַצִּילוּ! וַיְשַׁלְֹשְלוּ הַמִּדְיָנִים חֶבֶל אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר וַיֵּאָחֵז יוּסֻף בַּחֶבֶל וַיִּמְשְׁכוּהוּ הַמִּדְיָנִים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַבּוֹר. וַיְהִי כִּי רָאוּ אֶת יָפְיוֹ כִּי רָב וַיִּתְמְהוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן בֶּן-מְלָכִים הוּא זֶה. וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: מִי אַתָּה, הָעֶלֶם, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן יוּסֻף וַיֹּאמַר: עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, וְאָבִי שָׁלַח אוֹתִי בְּמַלְאָכוּת אֶל אֲחַי רוֹעֵי הַצֹּאן אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה לֹא הַרְחֵק מִזֶּה. וּבְעָבְרִי עַל יַד הַבּוֹר אֲשֶׁר לְפָנַי, נִכְשַׁלְתִּי וָאֶפֹּל אֶל תּוֹכוֹ, וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּלְתִּי וְכָל-עוֹד נַפְשִׁי בִי. וְאֶת-מַעֲשֵֹי אֶחָיו וְאַכְזְרִיּוּתָם עִמּוֹ לֹא סִפֵּר יוּסֻף לַמִּדְיָנִים.

וַיּּּוֹלִיכוּ הַמִּדְיָנִים אֶת-יוּסֻף מִצְרָיְמָה וַיִּמְכְּרוּהוּ שָׁם לְעֶבֶד לְפּוֹטִיפַר סְרִיס “אַל-רַיָּאן אִבְּן אַלְגָלִיד” מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וַיְהִי יוּסֻף בְּבֵית פּוֹטִיפַר, וַיֶּאֱהָבֵהוּ פוֹטִיפַר מְאֹד עַל יָפְיוֹ וְעַל חָכְמַת לִבּוֹ וְאֵמוּן רוּחוֹ, וַיְהִי יוּסֻף מַשְִֹכִּיל בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעֲלֵל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הַמִּרְשַׁעַת עֲלִילָה עַל יוּסֻף לִפְנֵי פּוֹטִיפַר אִישָׁהּ לֵאמֹר: עָצֵל הוּא הָעֶבֶד אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָנוּ וְהוּא מַמְרֶה אֶת-פִּי לְכָל-אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אוֹתוֹ לְמַעַן הַרְגִּיזֵנִי. וְאָכֵן מָאֵן מֵאֵן יוּסֻף לְמַלֵּא אֶת-כָּל-מַאֲוֵַיֵּי לֵב גְבִרְתּוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָרָעִים, כִּי אָמָר: אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה זֹאת וַאֲדוֹנִי פּוֹטִיפַר שָֹמַנִי לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וּלְאָדוֹן בְּכָל-אֲשֶׁר לוֹ לְטוֹבָתוֹ וְלֹא לְרָעָתוֹ?!

וַיִּפָּת פּוֹטִיפַר לְדִבְרֵי אֵשֶׁתוֹ, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד עַל יוּסֻף וַיִּתְּנֵהוּ בְּבוֹר כֶּלֶא, וַיְהִי יוּסֻף שָׁם שְׁנָתַיִם יָמִים. וְגַם בַּבּוֹר מָצָא יוּסֻף חֵן בְּעֵינֵי שַֹר בֵּית הַסֹּהַר וּבְעֵינֵי כָל-הָאֲסּוּרִים שָׁם. כִּי הַדְרֵךְ הִדְרִיךְ אוֹתָם יוּסֻף בְּדֶרֶךְ אַלְלַהּ הָרַחוּם, וְגַם פָּתֹר פָּתַר לָהֶם חֲלוֹמוֹת, וְכַאֲשֶׁר פָּתַר יוּסֻף כֵּן הָיָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲלוֹם אַלְ-רַיָּאן מֶלֶךְ מִצְרַיִם חֲלוֹם וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטוּמִים לְפָתְרוֹ. וַיִּשְׁמַע שַֹר בֵּית הַסֹּהַר וַיְמַהֵר אֶל אַלְ-רַיָּאן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יֵשׁ בְּבֵית הַסֹּהַר נַעַר עִבְרִי פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְהוּא יִפְתֹר לְךָ אֶת-חֲלוֹמֶךָ. וַיִּשְׁמַע אַל-רַיָּאן וַיִּתֵּן צָו וַיָּרִיצוּ אֶת-יוּסֻף מִן הַבּוֹר וַיָּסִירוּ מֵעָלָיו בִּגְדֵי כִלְאוֹ וַיַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת וַיַּצִּיגוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּפְתֹּר יוּסֻף חֲלוֹם אַל-רַיָּאן, וַיִּמְצָא הַפִּתְרוֹן חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְסַעֲרַת רוּחוֹ שָׁכְכָה. וַיְגַדֵּל אַל-רַיָּאן אֶת-יוּסֻף וַיְנַשְֹּאֵהוּ מֵעַל כָּל-הַשָֹּרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נְתַתִּיךָ לְמוֹשֵׁל עַל כָּל-מִצְרַיִם, וְרַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

טו: פְּגִישַׁת יוּסֻף עִם אֶחָיו

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְהִי רָעָב בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוּסֻף לִשְׁבֹּר בָּר בְּמִצְרָיִם, כִּי שָׁמְעוּ לֵאמֹר: יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד יוּסֻף אֲחִיהֶם שַֹר אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה. וַיַּכֵּר יוּסֻף אֶת-אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ. וַיְצַו יוּסֻף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחוֹת הָאֲנָשִׁים בָּר וְאֶת-צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם שִֹימָה בְּשַֹקֵּיהֶם. וַיִּפֶן יוּסֻף אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם, כִּי קוֹסֵם אֲנִי וְכָל-רָז וּדְבַר סֵתֶר לֹא נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי; וּבְזֹאת תִֹבָּחֵנוּ: כְּשׁוּבְכֶם מִצְרַיִמָה לִקְנוֹת תְּבוּאָה תָּבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטָן אִתְּכֶם וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם. וַיִּתְמְהוּ אֲחֵי יוּסֻף עַל דְּבָרָיו וַיֵּצֵא לִבָּם מִפָּחַד, ולֹא עָנוּ דָבָר. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקוּבּ אֲבִיהֶם וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם. וַיֹּאמֶר לָהֶם אֲבִיהֶם: אַל תִּירָאוּ! אַלְלַהּ יִהְיֶה בְּעֶזְרַתְכֶם.

וַיְהִי כּי תַם הַשֶּׁבֶר, וַאֲחֵי יוּסֻף לֹא אָבוּ לָשׁוּב מִצְרַיִמָה וַאֲחִיהֶם הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּם. וַיִּשְׁלַח יַעֲקוּבּ אֶת-בִּנְיָמִין וְלִבּוֹ חָרֵד עָלָיו מְאֹד. וַיְהִי כִּרְאוֹת יוּסֻף אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו וַיַּכִּירֵהוּ גַם הוּא. ויִַּכָּמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-אֶחָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם אִתּוֹ בַּיוֹם הַהוּא, וְלַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ צִוָּה שֵׁנִית לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחוֹת הָאֲנָֹשִים בָּר כְּבָרִאשׁוֹנָה וְשִֹים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ; וְאֶת-גְּבִיעִי, גְּבִיע הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אֲנַחֵשׁ בּוֹ, תָּשִֹים בְּאַמְתַּחַת הַקָּטָן. וַיַּעַשֹ הָאִישׁ כְּכֹל אֲשֶׁר פָּקַד עָלָיו יוּסֻף אֲדוֹנָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלוּ לֶאֱכֹל, וַיִּקְחוּ אֲחֵי יוּסֻף שַֹקֵּיהֶם וַיְבָרְכוּ אֶת-יוּסֻף לְשָׁלוֹם וַיִּקְּדוּ לוֹ וַיִּסָּעוּ. וַיְהִי כִּי הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וַיְּצַו יוּסֻף אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר: רִדְפוּ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָכְלוּ עִמִּי הַיּוֹם וְהַגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר: לָמָּה שִׁלַמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וַתִּגְנְבוּ אֶת-גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בּוֹ יְנַחֵשׁ אֲדוֹנֵנוּ?! וּבְפָתְחֲכֶם אֶת-אַמְתַּחַת הַקָּטָן וּמְצָאתֶם שָׁם אֶת-הַגָּבִיעַ וּתְפַשְֹתֶּם אוֹתוֹ כְגַנָּב, וַהֲבֵאתֶם אוֹתוֹ אֵלָי. וַיַּעֲשֹוּ הָאֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. וַיוּבָא בִנְיָמִין מִצְרַיִמָה וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים.

וַיָּפָג לֵב אֲחֵי יוּסֻף עַל מַעֲשֶֹה בִנְיָמִין, כּי לֹא יָדְעוּ מַה אִתּוֹ. וַיְמַהֲרוּ אֶל יַעֲקוּבּ אֲבִיהֶם אַרְצָה כַּנְעָאן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם וְאֶת-בִּנְיָמִין. וַיֶּחֱרַד יַעֲקוּבּ חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיֵּצֵא לִבּוֹ. ויִּשֹא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא בּמַר רוּחוֹ לֵאמֹר: אַלְלַהּ, אַלְלַהּ! קַח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִי וְאַל אֶרְאֶה בָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא גַם אֶת-בִּנְיָמִין בְּנִי. וַיְמַהֵר וַיַּעֲרֹךְ מִכְתָּב לְשַֹר אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר:

מִמֶּנִי יַעֲקוּבּ עֶבֶד אַלְלַהּ בְּנוֹ אִשְֹחָק בְּנוֹ אִבְּרָהִים אֶל מוֹשֵׁל מִצְרַיִם לֵאמֹר:

שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי הַמּושֵׁל. דַּע לְךָ כִּי אָנֹכִי בֵּן לְמִשְׁפָּחָה מְנֻסָּה בְיִסּוּרִים וּמִכֻּלָּם הִצִּילָנוּ אַלְלַהּ. עַבְדְּךָ אָבִי אִשְֹחָק סַכִּין חַדָּה הַיְתָה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ וְנִצָּל. וְעַבְדְּךָ אִבְּרָהִים זְקֵנִי אֲבִי-אָבִי עַד כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הִגִּיעַ, וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הָאֵשׁ, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ. וְגַם אָנֹכִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת אֲפָפוּנִי בִּימֵי חַיָּי וּמִכֻּלָּן הִצִּילָנִי אַלְלַהּ, וְגַם בְּהִלָּקֵח בְּנִי מַחֲמַדִּי יוּסֻף יְפֵה-הַתֹּאַר וִיפֵה-הַמַּרְאֶה, וְטֶרֶם אֵדַע עוֹד מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ, לֹא נָפַל רוּחִי בְקִרְבִּי וְלֹא אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ, מָצוֹא אֶמְצָאֶנּוּ כִּי בוֹטֵחַ בְּאַלְלַהּ אָנִי. וְאַתָּה הִשָּׁמֶר-לְךָ וּשְׁמֹּר נַפְשֶׁךָ מְאֹד פֶּן תַּעֲשֶֹה עִמִּי רָעָה בְּהַעֲלִילְךָ עֲלִילוֹת שָׁוְא עַל בְּנִי הַקָּטֹן, עַל בִּנְיָמִין, כִּי גַנָּב הוּא, כִּי לֹא גַנָּב הוּא! וְלָמָּה אֲקַלְּלֶךָ, וְקִלְלָתִי עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת תַּשִֹּיגְךָ וְהָיִיתָ בְּכָל-רָע?!

וְעַתָּה בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדֶךָ, מַהֵר וּשְׁלַח אֶת-בְּנִי לַחָפְשִי וְאַל תְּבַקֵּשׁ תֹּאֲנוֹת לוֹ, כְּי צַדִּיק בֶּן צַדִּיק הוּא, וְרַק נוֹכֵל רָשָׁע שָֹם מוֹקֵשׁ לְרַגְלָיו לְמַעַן יִלָּכֵד עַל לֹא עָוֹן בְּכַפּוֹ. וְאִם כֵּן תַּעֲשֶֹה כַּאֲשֶׁר אֲבַקְשֶׁךָ, יְרַחֶמְךָ אַלְלַהּ, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי גַם אָנִי, כִּי הַמְרַחֵם יְרֻחָם וְהַמִּתְאַכְזֵר יִשָֹּא עֲוֹנוֹ וְיִירַשׁ גֵּהִנּוֹם. וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל-רָע.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא יוּסֻף אֶת-מִכְתַּב אָבִיו וְהוּא בְחַדְרוֹ, וַתַּזֵּלְנָה עֵינָיו דְּמָעוֹת וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל מֵרֹב גַּעְגּוּעִים עָלָיו. וְאַחַר מָחָה דִמְעָה מֵעַל פָּנָיו וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו אֶל מְבוֹא הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲנִי יוּסֻף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר נִמְכַּרְתִּי לְעֶבֶד בְּמִצְרָיִם. וְלֹא יָכְלוּ אֵחָיו לַעֲנוֹת אוֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ בְלִבָּם: אוֹי לָנוּ כִּי-בָא קִצֵּנוּ! אֲבָל יוּסֻף הִרְגִּיעַ אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אַלְלַהּ לִפְנֵיכֶם לְהַצִּילְכֶם יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְכֶם וּבֵית אָבִי מֵרָעָב וְלָשֹוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ.

וְעַתָּה מַהֲרוּ אֶל אָבִי, אֶל יַעֲקוּבּ, וְהַגִידוּ לוֹ: שָּׂמַנִי אַלְלַהּ לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד. וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ “בֻּלְבַּיְשׁ”, הִיא גֹשֶן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ ןְכָל אֲשֶׁר לָךְ. וְכִלְכַּלְתִּי אוֹתְךָ וְכָל-אֲשֶׁר לְךָ, כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב בָּאָרֶץ פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.

וַיִּשַׁק יוּסֻף אֶת-אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ גַם אֶחָיו אִתּוֹ, וַיְבַקְשׁוּ סְלִיחָתוֹ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשֹוּ לוֹ בְּעָרְלַת לְבָבָם בִּשְׁעַת קִנְאָה וְשִֹנְאָה. כִּי אָמָרוּ: הַקִּנְאָה מְעַוֶּרֶת עֵינֵי חֲכָמִים, וְהַשִֹּנְאָה מְסַלֶּפֶת לֵב צַדִּיקִים.

וַיִּתֵּן יוּסֻף לְאֶחָיו עֲגָלוֹת מְלֵאוֹת כָּל-טוּב מִצְרַיִם לְהָבִיא אֶל אָבִיו וְלָשֵֹאת בָּהֶן אוֹתוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ מִצְרַיִמָה. גַּם אֶת-כְּתֹנֶת הָמֶֹּשִי, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ גַּ’בְּרָאִיל מִגַּן-עֵדֶן עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ בַבּוֹר תַּחַת הַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶחָיו מִמֶּנוּ, נָתַן יוּסֻף לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כֻּתֹּנֶת זוֹ סַם מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, חֲיִים וָאֹשֶׁר הִיא לְכָל-הַלּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ רֶגַע. הַלְבִּישׁוּ אוֹתָהּ אֵת-אָבִי וְסָרוּ מֵעָלָיו כָּל-רוּחַ רָעָה וְכָל-רִפְיוֹן לֵבָב וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּשְׁכֹּן בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: אֲנִי אֲבִיאֶנָּה אֵלָיו וְכִפַּרְתִּי בָזֶה עֲוֹנִי בַּהֲבִיאִי לוֹ אֶת-כֻּתֹנֶת הַפַּסִים הַטְּבוּלָה בְדַם הַגְּדִי לְהַכְאִיב לִבּוֹ וּלְהַעֲצִיבוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ בְנֵי יַעֲקוּבּ אֶל בֵּית אֲבִיהֶם, וַתִּתְיַצֵּב רוּחַ צַפְרִיר חְרִישִׁית לִפְנֵי אַלְלַהּ וַתֹּאמַר: אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים! צַוֵּנִי נָא וְהָלַכְתִּי אֶל יַעֲקוּבּ נְבִיאֲךָ וְנָשַׁבְתִּי עַל פָּנָיו וְעוֹדַדְתִּיהוּ, וַהֲכִינוֹתִי אוֹתוֹ לַבְּשֹוֹרָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ אֵלָיו בָּנָיו לְפֶתַע פִּתְאֹם וְלֹא תָרֵעַ לוֹ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אַלְלַהּ: לֵכִי. וַיְהִי כִנְשֹׁב הָרוּחַ עַל פְּנֵי הַנָּבִיא, וַתְּחִי רוּחַ הַנָּבִיא בְּקִרְבּוֹ וָיִּשָֹּא קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר: הֶחֱיִיתִינִי, רוּחַ חֲרִישִׁית, הֶחֱיִיתִינִי! רֵיחַ בְּנִי יוּסֻף הֵבֵאת לִי בִּכְנָפַיִךְ הַפַּעַם וַתְּעוֹדְדִינִי, וּבְרוּכָה תִהְיִי לְאַלְלַהּ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה רוּחַ הַצַּפְרִיר לִבְרָכָה לִבְנֵי הָאָדָם, לִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לַחוֹלִים וּלְמַרְפֵּא לְרוּחַ נִדְכָּאִים.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ בְּנֵי יַעֲקוּבּ בַּיתָה אֲבִיהֶם, וַיְמַהֵר יְהוּדָה אֶל אָבִיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת-הַכֻּתֹנֶת אֲשֶׁר שָׁלַח יוּסֻף עַל יָדוֹ. וּפִתְאֹם וְהִנֵּה רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִם יַעֲקוּבְּ, עֵינָיו אֲשֶׁר כָּהוּ מִבְּכִי אוֹרוּ, וּפָנָיו אֲשֶׁר נָבְלוּ מִזֹקֶן וּמִצָּרוֹת לָבְשׁוּ עֶדְנָה, וְרוּחַ נָכוֹן חֻדַּשׁ בְּקִרְבּוֹ וַיְהִי לְאִישׁ אַחֵר.

אָז הִגִּידוּ לוֹ בָנָיו לֵאמֹר: עוֹד יוּסֻף אָחִינוּ חַי וְכִי הוּא מוֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיַּרְאוּהוּ גַם אֶת-הַמַּתָּנוֹת וְאֶת-הָעֲגָלוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוּסֻף לָשֵֹאת אוֹתוֹ, וַתְּחִי רוּח יַעֲקוּבּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, עוֹד יוּסֻף בְּנִי חַי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנוּ בְּטֶרֶם אָמוּת!

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִגִּיעַ יַעֲקוּבּ מִצְרַיְמָה, וַיֵּצֵא יוּסֻף לִקְרָאתוֹ וּלְשִֹמְחַת שְׁנֵיהֶם בְּהִפָּגְשָׁם לֹא הָיָה קֵץ. וַיּוֹשֵׁב יוּסֻף אֶת-אָבִיו וְאֶת כָּל-בֵּיתוֹ בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ בֻּלְבַּיְשׂ.

וַיְחִי יַעֲקוּבּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְֹרֶה שָׁנָה וְאַחַר נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו, וְהוּא בֶן מֵאָה וְשֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, זָקֵן שְֹבַע עשֶׁר וּשְֹבַע בְּרָכָה. וַיִּקְּבְּרוּהוּ יוּסֻף וְכָל-אֶחָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו אִבְּרָהִים וְאִשְֹחָק, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו שִׁבְעִים יוֹם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד.

טז: מוֹת יוּסֻף

וַיְחִי יוּסֻף אַחֲרֵי מוֹת יַעֲקוּבְּ שָׁלֹש וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יוּסֻף לָמוּת וַיִּקְרָא אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אָנֹכִי מֵת, וְאַתֶּם אַל תֵּשְׁבוּ בְמִצְרַיִם אַחֲרֵי מוֹתִי, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם אַנְשֵׁי מִצְרַיִם, עוֹבְדֵי אֱלִילִים הֵם. עֲלוּ אַרְצָה כַנְעָאן, אֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתֵינוּ אִבְּרָהִים, אִשֹחָק וְיַעֲקוּבּ, וְשָׁם תֵּשְׁבוּ, וְשָׁם תַּעַבְדוּ אֶת-אֱלֹהֵי הָאֲמֶת. וּבַעֲלוֹתְכֶם קְחוּ אֶת-עַצְמוֹתַי גַם אֲנִי מִזֶּה אִתְּכֶם, רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם. וַיָּמָת יוּסֻף בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ הַמִּצְרִים וַיּוּשַֹם בַּאֲרוֹן שָׁיִשׁ, וַיִּקְבְּרוּהוּ בִּשְֹפַת הַיְאוֹר מִשֹּמֹאל. וַיְהִי כִּי טָמְנוּ אֶת-הָאָרוֹן בָּאֲדָמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים וְהִנֵּה כָל-מְסִבֵּי הָמָּקוֹם הַהוּא, מְקוֹם אַדְמַת חוֹל וּשְׁמָמָה, נֶהֶפְכוּ פִּתְאֹם לְגַן אֱלֹהִים מַצְמִיחַ כָּל-עֲצֵי פְּרִי וְכָל-מִינֵי פְּרָחִים מְפִיצֵי רֵיחַ עַד לְמֵרָחוֹק מַהֲלַךְ פַּרְסָאוֹת רַבּוֹת, וּשְֹפַת יְמִין הַיְאוֹר יְבֵשָׁה. וַיּוֹצִיאוּ אֶת-הָאָרוֹן מִשְֹמֹאל לַיְאוֹר וַיַּעֲבִירוּהוּ אֶל הַיָמִין וַיֵּהָפַךְ צַד הַיָּמִין צַד הַיָּמִין לְגַן, וְהַשְֹּמֹאל יָבֵשׁ. אָז לָקְחוּ הַמִּצְרִים שְׁנֵי עַמּוּדֵי בַרְזֶל גְּבוֹהִים וַחֲזָקִים וַיִּתְקָעוּם בְּתוֹךְ הַיְאוֹר מִזֶּה וּמִזֶּה, וַיִּתְלוּ אֶת-הָאָרוֹן בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיּוֹרִידוּהוּ אֶל קַרְקַע הַנָּהָר, וַיִּתְבָּרְכוּ שְׁנֵי צִדֵּי הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה גַם יַחַד, לְשִֹמְחַת כָּל-הַתּוֹשָׁבִים. וַיִּקְרְאוּ הַמִּצְרִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן לְמִחְיָה שָׁלַח אַלְלַהּ אֶת-יוּסֻף אֵלֵינוּ בְּחַיָּיו וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ. יְהִי שְׁמוֹ לִבְרָכָה! וַיִּתְאַבְּלוּ הַמִּצְרִים עַל יוּסֻף יָמִים רַבִּים, וְגַם מֶלֶךְ מִצְרַיִם פָּטַר אֶת-הַתּוֹשָׁבִים מִמַּס שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת לְזֵכֶר יוּסֻף פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת וּמַצִיל מִצְרַיִם מֵרָעָב.

יז: מוּסָה

וַיָּמָת אַלְ-רַיָּאן אַלְגָלִיד מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּמְלֹך בְּנוֹ סִנְגּ’ב תַּחְתָּיו. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה בְּמִצְרַיִם רוֹעֵה צֹאן זָקֵן בֶּן מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁמוֹ מֻצְעַבְּ וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא מֻצְעַבְּ פָּרָה בְלִדְתָּהּ, וַיְקַנֵּא בָהּ וּבִוְלָדָהּ וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל, כִּי אָמָר: אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּהֵמָה זוֹכָה לִילָדִים וַאֲנִי אָמוּת עֲרִירִי? וַיִּפְקַח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַפָּרָה וַתֹּאמֶר לְמֻצְעַבְּ: הֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִבְכּוֹת וּלְהִתְרָעֵם עַל אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”, הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי עַל הָאָדָם לְהוֹדוֹת לְאַלְלַהּ עַל הַכֹּל וְכִי הַנִּסְתָּרוֹת רַק לוֹ לְבַדּוֹ הֵן? אִם חָשַׂךְ אַלְלַהּ מִמְּךָ בָּנִים עַד הֲלוֹם רַק לְטוֹבָתְךָ עָשָׂה זֹאת וְלֹא לְרָעָתְךָ, כִּי לֹא חָפֵץ אַלְלַהּ לָתֵת לְךָ בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ. וְעַתָּה יַעַן חָטָאתָ לְאַלְלַהּ בְּקִנְאָתְךָ בִּי וּבִוְלָדִי, נָתוֹן יִתֶּן-לְךָ אַלְלַהּ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ לִקְלָלָה, וּלְמִשְׁפַּחְתְּךָ לְחֶרְפָּה וּלְקַלָּסָה. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַפָּרָה. וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָלְדָה אֵשֶׁת מֻצְעַבְּ בֵּן, וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ מֵת מֻצְעַבְּ אָבִיו, וַתִּקְרָא אֵשֶׁת מֻצְעַבְּ אֶת-בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ אַלְמַנְכּוּבְּ²¹ בֶּן מֻצְעַבְּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַיֶּלֶד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם וַיָּצַר לְאִמּוֹ מְאֹד. וַתִּתְאַמֵּץ הָאֵם לְלַמֵּד אֶת-בְּנָהּ תּוֹרָה וּמְלָאכָה, אֲבָל לְלֹא הוֹעִיל, כִּי הַיֶּלֶד עָזַב אֶת-הַתּוֹרָה וְאֶת-הַמְּלָאכָה יוֹם יוֹם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַפּוֹחֲזִים וְהָרֵיקִים לְשַׂחֵק עִמָּהֶם וּלְהִתְהוֹלֵל. וַיְהִי כִּי דִבְּרָה אֵלָיו אִמּוֹ הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר לָסוּר מִדַּרְכּוֹֹ הָרָעָה, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ בְּכַעַס לֵאמֹר: הַרְפִּי, אִמִּי, וְאַל תַּרְגִּיזִינִי, כִּי בִי בְעֶזְרָתִי וְאֶת-עֶזְרָתֵךְ לֹא אֶשְׁאָל. וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ מַאָז “עַוְן” לְאוֹת לָעַג. וְ“עַוְן” מַשְׁמָעוֹֹ בְּעַרְבִית “עֵזֶר”, לֵאמֹר: אֲנִי אֶעֱזֹר לְנַפְשִׁי.

וַיּוֹסֶף אַלְמַנְכּוּבְּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי אִמִּוֹ עַד אֲבָד-לוֹ כָּל-הוֹן בֵּית אָבִיו וַיֵּלֶךְ בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וַיֵּאָנֵס לִבְרֹחַ מֵהָעִיר. וַיִּקְרְאוּ בְנֵי עִירֹו עָלָיו לֵאמֹר: “פַרְרְ-עַוְן”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְעַרְבִית: “בָּרַח עֵזֶר”.

וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים רַבּוֹת וּפַרְעַוְן, הוּא עַוְן הוּא אַלְמַנְכּוּבְּ, הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו הָרָעוֹת וְהַמָּשְׁחָתוֹת וַיְהִי לְשִׁמְצָה בְּפִי כֹל. וַיְהִי כִּי עָיְפָה נַפְשׁוֹ בְהוֹלְלוּתוֹ וּבְגִלְגּוּלָיו, וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מִצְרַיְמָה בֵּיתָה אִמּוֹ. הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אִישׁ עֲמָלֵקִי לִקְרָאתוֹ, וְהוּא דוֹהֵר על סוּסָה אַבִּירָה הַמְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ כִּמְבֹהָלֶת, וְהָעֲמָלֵקִי לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בָּהּ וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן לִקְרַאת הַסּוּסָה וּבִקְפִיצָה קַלָּה רָכַב עָלֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי הָעֲמָלֵקִי וַיֹּאחַז בְּרִסְנָהּ וַיַּרְגַּע אֶת-הַסּוּסָה לִרְצוֹנוֹ וַיַּצֵּל אֶת-הָעֲמָלֵקִי מִמָּוֶת. וַיְאַמֵּץ הָעֲמָלֵקִי אֶת-פַרְעַוְן לוֹ לְבֵן לְאוֹת תּוֹדָה עַל אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת.

והָעֲמָלֵקִי עֲרִירִי אֵין לוֹ בָנִים, וְהוּא עָשִׁיר מְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְעֹשֶׁר בְּכָל-גְּבוּל מִצְרָיִם. וַיְהִי בְמוֹתוֹ וַיִּירַשׁ פַרְעַוְן אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ, וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַעַל, כָּל-פּוֹחֵז וְכָל-רֵיק, וַיָּטֶל חִתִּיתוֹ בְּכָל-הַסְּבִיבָה. וְגַם עַד כִּסֵּא סִנְגּ’ב הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ, וַיִּלָּחֵם בֹּו וֵיַּכְרִיעֵהוּ וַיִּירַשׁ כִּסְאוֹ. וַיִּכָּנְעוּ לוֹ כָל-בְּנֵי מִצְרַיִם, וְגַם בְּנֵי אִשְׂרָאִיל נֶאֶנְחוּ תַּחַת יָדוֹ הַקָּשָׁה.

וַיְהִי הַיּוֹם וּפַרְעַוְן יָשֵׁן אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרָיִם, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה בָחוּר אֶחָד לִקְרָאתוֹ וְהוּא רוֹכֵב עַל אַרְיֵה וּבְיָדוֹ מַקֵּל חוֹבְלִים. וַיַּךְ הַבָּחוּר אֶת-פַרְעַוְן בְּרֹאשׁוֹ בַּמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַבִּיטָה וּרְאֵה מֵאַיִן אַתָּה בָא? מִמִּשְׁפָּחָה שְׁפָלָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר לֹא תָשׁוּב עוֹד מִשָּׁם, וּבְדַבְּרוֹ סָחַב אוֹתוֹ בְרַגְלוֹ וַיְטִילֵהוּ הַיְאוֹרָה. וַיֵּעוֹר פַרְעַוְן מִשְּׁנָתוֹ וְרוּחוֹ נִפְעֲמָה מְאֹד, וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְבֵיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֲנְשֵׁי בֵיתוֹ: אִם בְּקוֹלֵנוּ תִשְׁמַע צַוֵּה אֶל הַמְיַלְּדוֹת אֲשֶׁר בּכָל-גְּבוּל מִצְרַיִם לֵאמֹר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הַנָּשִׁים וּרְאִיתֶן אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַיָּמֶת מֶלֶךְ מִצְרַיִם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף יְלָדִים בְּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וַיְהִי כִּי צָעֲקוּ מַלְאֲכֵי אַלְלַהּ אֶל אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵׂי פַרְעַוְן הָרָשָׁע. וַיֹּאמֶר לָהֶם אַלְלַהּ: הֵרָגְעוּ, עוֹד מְעַט וְיּבֹא קִצּוֹ. הִנֵּה בַת לֵוִי אֵשֶׁת עַמְרָם הַלֵּוִי הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן וְהוּא יוֹשִׁיע אֶת-מִצְרַיִּם מִכַּף פַרְעַוְן. וְעַמְרָם מֵרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן הוּא.

וַיִּמְלְאוּ הַיָּמִים וַתֵּלֶד בַּת לֵוִי בֵּן לְעַמְרָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וּפָנָיו מזְַהִירִים וּמְאִירִים כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּלִדְתָּהּ. כִּי גַם עַמְרָם אִישָּׁהּ אָסַר עליו המֶלֶךְ יַחַד עִם כָּל-רוֹאֵי פָנָיו לָמוּשׁ מֵאַרְמוֹנוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה מִפַּחְדּוֹֹ מִפְּנֵי תוֹצְאוֹת חֲלוֹמוֹ.

וּבַלַּיְלָה הַהוּא קָמָה בְּבֵית פַרְעַוְן מְהוּמָה גְדוֹלָה. כָּל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן חָרְדוּ פִתְאֹם וַיֵּהָפְכוּ מִמְּקוֹמָם וַיִפְּלוּ אַרְצָה וַיִּשָׁבֵרוּ. וּשְנַת הַמֶּלֶךְ נָדְדָה וְלִבּוֹ הִתְפַּלֵּץ מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה. וַיְהִי הָאַרְמוֹן לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן וַיִּקְרָא לַחַרְטֻמִּים וַיִשְׁאַל אוֹתָם: מַה זֹאת? וַיֹאמְרוּ אֵלָיו הַחַרְטֻמִּים: יֶלֶד יֻלַּד לְעַמְרָם הַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְאֵין זֹאת כִּי מִמֶּנּוּ הָרָעָה נִשְׁקָפֶת. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן וַיִּשְׁלַח אֶת-הָמָן שַׂר הַשָׂרִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְאֶת-עֲבָדָיו. וַיְמַהֲרוּ בֵיתָה עַמְרָם לְהָמִית אֶת-הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד. וַיְהִי כִּי שָׁמְעָה אֵשֶׁת עַמְרָם קוֹל הַצְּעָדָה וַתָּבֶן כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵי בְנָהּ, וַתְּמַהֵר וַתַּחְבֵּא אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַתַּנוּר. וַיְהִי כְּבֹא הָמָן וַעֲבָדָיו וַיְחַפְּשׂוּ בְּכָל הַבַּיִת וְלֹא מָצְאוּ. וַיִגְּשׁוּ אֶל הַתַּנוּר וַיִרְאוּ וְהִנֵּה הַתַּנוּר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וּבְתוֹכוֹ יָלֶד. וַיֹמֵארוּ: אָכֵן הֵטַבְתְּ עֲשׂה, אֵשֶׁת עַמְרָם, לְהִכָּנַע לִפְקֻדַּת מַלְכֵּנוּ לִשְׂרֹף אֶת-בְּנֵךְ הַנּוֹלַד בָּאֵשׁ. וְלֹא יָדְעוּ מַלְאֲכֵי פַרְעַוְן וְלֹא הֵבִינוּ כִּי לֹא אֵשׁ בַּתַּנוּר, כִּי אִם אוֹר פְּני הַיֶּלֶד הוּא אֲשֶׁר קָרְנוּ כְאֵשׁ בּוֹעֵרָה. וּכְצֵאת מַלְאֲכֵי פַרְעַוְן מִהַבַּיִת, נִגְּשָׁה הָאֵם אֶל הַתַּנוּר וַתּוֹצֵא אֶת-בְּנָהּ מִתּוֹכוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וַתֵּינִיקֵהוּ כְמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וְאִישׁ לֹא יָדַע. וַיְהִי כִּי לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּינוֹ, מִפַחְדָּהּ פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר לְפַרְעַוְן, וַתֵּפֶן אֶל “סוֹתֵם” רֹאשׁ הַנַּגָּרִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר: הָכֵן לִי תֵּבַת גֹּמֶא עַל פִּי הַמִּדּוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָזֶה. וַיְמַלֵא הַנַּגָּר אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ. וַתָּשֶׂם בַּת לֵוִי אֶת-הַיֶּלֶד בְּתוֹךְ הַתֵּבָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָשְׁחָה אוֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּזֶּפֶת, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהִיא מִתְמוֹגֶגֶת בִּדְמָעוֹת. וּבַיּוֹם הַהוּא מֵת עָלֶיה גַּם עַמְרָם אִישָּׁהּ בְּבֵית פַרְעַוְן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי פַרְעַוְן הֲרָגוֹ.

וּלְפַרְעַוְן בַּת וְהִיא מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיִיעָצוּהָ הָרוֹפְאִים לֵאמֹר: טִבְלִי יוֹם יוֹם בְּמֵימֵי הַיְאוֹר וְנִרְפֵּאת מִצָּרַעְתֵּךְ. וַתִּתֵּן בַּת הַמֶּלֶךְ צָו וַיַחְפְּרוּ בְּרֵכָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹנָהּ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ מָשְׁכוּ אֶת-מֵי הַיְאוֹר דֶּרֶךְ תְּעָלָה לִטְבִילָתָהּ. וַיְהִי כְהַגִּיעַ מֵי הַיְאוֹר אֶל הַבְּרֵכָה וַתֵּרֶא בַת פַרְעַוְן וְהִנֵּה תֵבָה קְטַנָּה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, עַל יַד הָאַרְמוֹן. וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּפְתַּחֶנָּה וְהִנֵּה יֶלֶד בּוֹכֶה, וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתְּאַמְּצֶנּוּּ כְבֵן לָהּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ וַיִתֵּן צָו לְהָרְגוֹ, אֲבָל בִּתּוֹ קָרְאָה לֵאמֹר: אַל, אָבִי! אַל תַּהַרְגֶנּוּּ, כִּי בְיָדִי הוּא, אֲנִי אֲגַדְּלֶנּוּ וַאֲנִי אֲחַנְּכֶנּוּּ וְהָיָה כְאַחַד מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁמַע הָאָב בְּקוֹל בִּתּוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ מְאֹד וְלֹא הֵמִית אֶת-הַיֶּלֶד, וַתִּקְרָא בַת פַרְעַוְן אֶת-שֵׁם הַיֶּלֶד מוּסָה, כִּי “אַסַא” מַשְׁמָעוֹ בְעַרְבִית “הַשְׁגִּיחַ”, כִּי קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת-הַהַשְׁגָּחַה עַל הַיֶּלֶד.

וְאַחַר נָתְנָה צָו וַיְּבִיאוּ לַיֶּלֶד מֵינֶקֶת לְהֵינִיקוֹ, אֲבָל הַיֶּלֶד מֵאֵן לִינוֹק. וַיָּבִיאוּ מֵינֶקֶת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית עַד עֶשֶׂר בְּמִסְפָּר וְהַיֶּלֶד לֹא יָנָק. וַיִּצֶר לְבַת פַרְעַוְן מְאֹד, כִּי לֹא יָדְעָה מַה-לַּעֲשׂוֹת.

וּלְעַמְרָם בַּת וּשְׁמָהּ מִרְיּם. וַתֵּצֵא הַנַּעֲרָה אֶל הַיְאוֹר בִּפְקֻדַּת אִמָהּ לָדַעַת מַה-נַּעֱשָׂׂה בְאָחִיהָ הַקָּטָן. וַתִּשְׁמַע וְהִנֵּה כָל-עוֹבֵר וְשָׁב מְסַפֵּר עַל אֹדוֹת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר מָצְאָה בַת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּּה בְּטָבְלָהּ בְּמֵי הַיְאוֹר בְּאַרְמוֹנָה, וְכִי מְמָאֵן הוּא לִינוֹק. וַתָּבֶן כִּי אָחִיהָ הוּא, וַתְּמַהֵר וַתּוֹדִיעַ אֶת-הַדָּבָר לְאִמָּהּ. וַתִּשְַׁׁלח הָאֵם אֶל בַּת פַרְעַוְן לֵאמֹר: אָנֹכִי אֲנַסֶּה לְהֵינִיק אֶת-הַיֶּלֶד. וַיְהִי כְבֹאָהּ וַיִדְבַּק הַיֶּלֶד בִּשְׁדֵי אִמּוֹ וַיִינַק לָרְוָיָה, וּלְשִׂמְחַת כָּל-בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵין קֵץ. וַתַּחֲזֵק בַּת פַרְעַוְן אֶת-אֵשֶׁת עַמְרָם בְּבֵיתָהּ וַתְּהִי לְמֵינֶקֶת לַיֶּלֶד, וְלֹא יָדְעָה כִּי אִמּוֹ הִיא. כִּי אֵשֶׁת עַמְרָם הִגִּידָה לָהּ לֵאמֹר: גַּם גּוֹרַל בְּנִי אֲשֶׁר יָלַדְתִּי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הָיָה כְגוֹרַל יֶתֶר הַיְלָדִים אֲשֶׁר הוּמְתוּ עַל פִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁלשׁ שָׁנִים וַיִגָּמֵל הַיֶּלֶד וַתִּתֵּן בַּת פַרְעַוְן לְאֵשֶׁת עַמְרָם מַתְּנוֹֹת כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים לָרֹב, וַתִּשַׁלְּחֶנָּה בְכָבוֹד גָּדוֹל לְבֵיתָהּ.

יח: הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מוּסָה בְיַלְדּוּתוֹ

וַיְהִי הַיּוֹם וּמוּסָה אָז בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים, וַיִּקָחֵהוּ פַרְעַוְן עַל בִּרְכָּיו לְמַעַן הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, כִּי יָפֶה הַיֶּלֶד מְאֹד וְגַם חָסוֹן הוּא כְאַלּוֹֹן. וַיִּשְׁלַח הַיֶּלֶד יָדוֹ בִּזְקַן הַמֶּלֶךְ וַיּאחַז בַּחֲצִי שַׂעֲרוֹתָיו וַיִּמְרְטֵן בְּכֹחַ. וַיִּחַר אַף פַרְעַוְן בַּיֶּלֶד מְאֹד וַיֹּאמַר: אֲבָל שׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ הוּא הַיֶּלֶד הַזֶּה לִי וְאַחַת דָּתוֹ לָמוּת. וַתְּמַהֵר בִּתּוֹ אֵלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ: אֲבָל, אָבִי! הֲלֹא יֶלֶד הוּא וּמַעֲשֵׂהוּ מַעֲשֵׂה יְלָדִים בּוֹעֲרִים מִדָּעַת, וְלָמָּה תְמִיתֵהוּ וְחָטָאתָ לֵאלֹהִים? הִנֵּה בְחָנֵהוּ וּרְאֵה פָעֳלוֹ, צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת, הָאַחַת מְלֵאָה תְמָרִים וּבַשְּׁנִיָּה אֵשׁ. וְהָיָה אִם יִשְׁלַח הַיֶּלֶד יָדוֹ בָאֵשׁ וְיָדַעתָּ כִּי יֶלֶד הוּא וְלֹא תְמִיתֵהוּ, וְאִם מֵהַתְּמָרִים יִקַּח וְהָיָה זֶה לְךָ לְאוֹת כִּי בְְכַוָּנָה וּבְדַעַת עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וַהֲרַגְתּוֹ. וַיֵּאוֹת פַרְעַוְן לְדִבְרֵי בִתּוֹ, וַיְהִי כִּי הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד אֶת-יָדוֹ לְהַגִּישָׁהּ אֶל קַעֲרַת הַתְּמָרִים וַיָּבוֹא הַמַּלְאָךְ גַ’בְּרָאִיל וַיִּדְחָפֶנָּה אֶל תּוֹךְ קַעֲרַת הָאֵשׁ, וַיִקַּח הַיֶּלֶד מִתּוֹכָהּ רִצְפָּה חַמָּה וַיִתְּנֶנָּה אֶל תּוֹךְ פִּיו. וַתִּכָּוֶינָה יָדוֹ וּלְשׁוֹנוֹ וַיִּשָׂא אֶת-קוֹלוֹ בִבְכִי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה מוּסָה לִכְבַד-פֶּה.

וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְמוּסָה שֶׁבַע שָׁנִים וַיָּשָׁב פַרְעַוְן וַיִּקָּחֵהוּ עַל בִּרְכָּיו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, וַיְנַסֶּה לִצְבֹּט אֶת-בְּשָׂרוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, וַיִּחַר לַיֶּלֶד מְאֹד וַיִקְפֹּץ מֵעַל בִּרְכֵּי הַמֶּלֶךְ וַיַּךְ בְּרַגְלָיו בְּכַרְעֵי הַכִּסֵּא וַיִּשְׁבְּרֵם. וַיִּפֹּל פַרְעַוְן מֵעַל הַכִּסֵּא אַרְצָה וַיִּפְצַע אֶת-אַפּוֹ וְדָם רָב נָזַל מִמֶּנוֹּ. וַתַּעַל חֲמַת הַמֶּלֶךְ עַל הַיֶּלֶד שֵׁנִית וַיֹּאמֶר לְהֲמִיתוֹ. וַתֵּפֵן אֵלָיו בִּתּוֹ עוֹד הַפַּעַם וַתֹּאמַר: אֲבָל, אָבִי! תַּחַת כַּעַסְךָ עָלָיו, עָלֶיךָ לִשְׂמֹחַ בּוֹ, כִּי יֶלֶד חָזָק הוּא וְכִי כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאוֹנוֹ בִשְׁרִירָיו, וּבְגָדְלוֹ יִהְיֶה לְשׁוֹמֵר רֹאשְׁךָ וְהִצִּילְךָ מִכַּף כָּל-אוֹיְבֶיךָ. וַיֵּעָתֵר הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לְבִתּוֹ וְלֹא הֲרָגוֹ.

וַתִּמָּלֶאנָה לְמוּסָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה הֵבִיאוּ גָמָל צָלוּי לְאָכְלָה. וַיַּבֵּט מוּסָה בַּגָּמָל וַיִּקְרָא: גָּמָל, גָּמָל! עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ מְלֹא קוֹמָתֶךָ, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִי! וַיְמַהֵר הַגָּמָל וַיַּעֲמֹד, וַיִּבָּהֵל פַרְעַוְן מִפָּנָיו וַיָּנָס וַיִּבְרַח הַחוּצָה וְהוּא צוֹעֵק וְרוֹעֵד. וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת-מוּסָה כִּי קוֹסֵם הוּא. וַתְּמַהֵר אֵלָיו בִּתּוֹ גַּם הַפַּעַם וַתֹּאמַר: אֵיָכָכה, אָבִי, תְּהַרְגֶנּוּ וְאַתָּה הֲלֹא רוֹאֶה אַתָּה כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא וְכִי יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַחֲיוֹת מֵתִים!? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שְׁגַּם קִצֵּנוּ יָבֹא, וְהוּא יָכֹל לְהַחֲיוֹתֵנוּ אַחֲרֵי מוֹתֵנוּ. וַיִּשְׁמַע פַרְעַוְן בְּקוֹל בִּתּוֹ גַּם בַּפַּעם הַשְּׁלִישִׁית וַיְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנָה וְלֹא נָגְעָה יָדוֹ בְמוּסָה לְרָעָה.

יט: מוּסָה בְמִדְיָן

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא מוּסָה אֶל הָרְְחוֹב לָשׂוּחַ כְּדַרְכּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַחַד הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לפַרְעַוְן נִגָּשׁ אֶל עִבְרִי מִן הָעִבְרִים, וְהוּא זָקֵן וְחַלָּשׁ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּקוֹל מְצַוֶּה: מַהֲרָה וְשָׂא אֶת-מַשָּׂא הָעֵצִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ לְבֵיתִי. וַיְהִי כִּי מֵאֵן הָעִבְרִי לְהִשָּׁמֵעַ, בְּאָמְרוֹ כִּי זָקֵן וְחַלָּשׁ הוּא וְכִי הַמַּשָּׂא לֹא לְפִי כֹחוֹ הוּא, וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת-יַדוֹ לְהַכּוֹתוֹ, וַיְמַהֵר מוּסָה אֵלָיו וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: לָמָּה תַכֵּהוּ וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי חַלָּשׁ הָאִישׁ וְזָקֵן וְאֵין בְּכֹחוֹ לְמַלֵּא אַחֲרֵי פְּקֻדָּתֶךָ!? וַיְמָאֵן הַטַּבָּח לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי מוּסָה, וַיִּכְעַס מוּסָה מְאֹד וַיִּדְחָפֵהוּ בְחָזְקָה בְּיָדוֹ, וַיִּפֹּל הַטַּבָּח אַרְצָה וַיָּמֹת. וַיַּרְא מוּסָה וַיִּירָא פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר לְפַרְעַוְן וַיִּבְרַח אַרְצָה מִדְיָן וּבְיָדוֹ אֵין כֹּל. וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ וַיָּסַר אֶל בְּאֵר הַמַּיִם לָנוּחַ, וַיַּרְאה וְהִנֵּה הָרוֹעִים מַשְׁקִים אֶת-צֹאנָם וְרַק שְׁתֵּי רוֹעוֹת עָמְדוּ לָהֶן מֵרָחוֹק עַל יַד עֶדְרֵיהֶן כִּמְפַחֲדוֹת, וַיִּגַּשׁ מוּסָה אֲלֵיהֵן וַיִּשְׁאָלֵן: מַדּוּעַ אֵינְכֵן מַשְׁקוֹת אֶת-צֹאנְכֶן? וַתּאֹמַרְנָה לוֹ: בְּנוֹת שַׁיְךְ²² הָעִיר אֲנָחְנוּ, וְהָרוֹעִים שׂוֹנְאִים אֶת-אָבִינוּ הַזָּקֵן מִקִּנְאָתָם בּוֹ עַל עָשְׁרוֹ אֲשֶׁר חֲנָנוֹ אַלְלַהּ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתוֹ בְּזֵעַת אַפּוֹ בְּצֶדֶק וּבְיוֹשֶׁר, וְלָכֵן רוֹדְפִים הֵם אוֹתָנוּ תָמִיד וְגַם סוֹתְמִים הֵם אֶת-פִּי הַבְּאֵר, אַחֲרֵי הַשְׁקוֹתָם צֹאנָם, בָּאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל יָדוֹ לְמַעַן הַרְעִימֵנוּ. וַיַּרְא מוּסָה וְהִנֵּה כַאֲשֶׁר אָמְרוּ כֵּן הָיָה, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד וַיִּגַּשׁ וַיְגַלְגֵּל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לְבַדּוֹ, וְהוּא עָיֵף וְרָעֵב מְאֹד, כִּי אַלְלַהּ עֲזָרוֹ, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאן הַנְּעָרוֹת וַתֵּלַכְנָה. וַיְהִי כְבוֹאָן הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֵן אֲבִיהֶן לֵאמֹר: מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בּוֹא הַיּוֹם? וַתֹּאמַרְנָה: אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרוֹעים וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹתָיו: וְאַיּוֹ? לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! וַתֵּלֶךְ הַבְּכִירָה וַתִּקְרָאֵהוּ, וַיֵּלֶךְ מוּסָה אַחֲרֶיהָ. וַיְהִי כִּי נָשְׁבָה הָרוּחַ וַתְּפַזֵּר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ פַעַם בְּפַעַם וַתִּגָּלֶינָה רַגְלֶיהָ הָעֲרֻמּוֹת, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מוּסָה: לְכִי אַחֲרָי וַאֲנִי אֵלֵךְ לְפָנָיִךְ, כִּי צָנוּע מוּסָה מְאֹד, וַתְּמַלֵא הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי דְבָרָיו. וַיְהִי הוּא הוֹלֵךְ לְפָנֶיהַ וְהִיא אַחֲרָיו וְהִיא מוֹרָה לוֹ אֶת-הַדֶּרֶךְ בְּאָמרָהּ: הֵימִינָה, הַשְׂמְאִילָה אוֹ הַיְשִׁירָה נֹכַח פָּנֶיךָ.

וַיְהִי כְּבֹא הַנַּעַר בֵּיתָה “שֻׁעַיְבְּ”, הוּא יִתְרוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה, וַיִּשְׁאָלֵהוּ שֻעַיְבְּ: מִי אַתָּה וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיְסַפֵּר לוֹ מוּסָה אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּמִצְרָיִם, וַיִּמְצָא מוּסָה חֵן בְּעֵינֵי שֻעַיְבְּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לְאֲדוֹן הַכֹּל, כִּי הֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם וַיַּצִּילְךָ מֵחֶרֶב פַרְעַוְן הַכּוֹפֵר מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וְאַתָּה שֶׁב-נָא פֹה אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר וְאַחַר תֵּלֵךְ. אֲבָל בַּת שֻעַיְבְּ אָמְרָה לְאָבִיהָ: אַל, אָבִי! אַל נָא תִתְּנֵהוּ לָלֶכֶת, כִּי בָחוּר חָזָק הוּא וְכִי צָנוּעַ הוּא. הוּא גָלַל אֶת-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לְבַדּוֹ, וְהוּא פָקַד עָלַי לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אַחֲרָיו וְלֹא לְפָנָיו לִבְלִי הַבִּיט בְּרַגְלָי. אִם נַחֲזִיקֶנּוּ בְּבֵיתֵנוּ יִהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת וּלְעֵזֶר לֹא מְעַט בְּמִרְעֵה הַצֹּאן וְהַבָּקָר. וַיֵּאוֹת שֻעַיְבְּ לְדִבְרֵי בִתּוֹ וַיֵּשֵׁב מוּסָה בְּבֵית שֻעַיְבְּ וַיְהִי לְרוֹעֵה צֹאנוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר שֻעַיְבְּ לְמוּסָה: לָמָּה תַעַבְדֵּנִי חִנָּם? הַגִּידָה לִי מַה-מַּשׂכֻּרְתֶּךָ. וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: תְּנָה נָא אֶת-בִּתְּךָ הַבְּכִירָה לִי לְאִשָּׁה. וַיֹּאמֶר שֻעַיְבְּ: אֶקְרָא לַנַּעֲרָה וְאֶשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ. וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה: הֵן. וַיֹּאמֶר אֵלָיו שֻעַיְבְּ: שְׁמוֹנֶה שָׁנִים תַּעֲבֹד בִּשְׂכַר בִּתִּי צִפּוֹרָה אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וּבַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית וְהָעֲשִׂירִית תָּבֹא עַל שְׂכָרְךָ בַּצֹּאן הַנּוֹלָדִים, אִם בַּשָׁנָה הַתְּשִׁיעִית יִהְיוּ הַנּוֹלָדִים זְכָרִים, וּבַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית תִּהְיֶינָה נְקֵבוֹת. וַיְבָרֶךְ אַלְלַהּ אֶת-צֹאן שֻעַיְבְּ בִּגְלַל מוּסָה, וּמֵאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁהָיוּ בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעַ מִסְפָּרָן עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית. וַתֵּלַדְנָה הַצֹּאן בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית זְכָרִים וּבַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית נְקֵבוֹֹת כִּדְבַר שֻעַיְבְּ, וַיֶעֱשַׁר גַּם מוּסָה מְאֹד.

כ: צִפּוֹרָה יוֹלֶדֶת

וַיְהִי כִּי רַבּוּ הַיָּמִים, וַיֹּאמֶר מוּסָה לָשׁוּב אַרְצָה מִצְרָיִם אֶל בֵּית אִמּוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי רַבּוּ גַעְגּוּעָיו עֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁמַע שֻעַיְבְּ חוֹתְנוֹ וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיִּקְרָא אֶל מוּסָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוּסָה, לָמָּה תַעַזְבֵנִי וְאָנֹכִי נַחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי אַלְלַהּ בִּגְלָלֶךָ!? וְעוֹד זֹאת כִּי זָקֵן וּרְפֵה כֹחַ אֲנִי עָתָּה, וְעֵינַי כָּהוּ וְאֵין בְּיָדִי לִרְעוֹת אֶת-צֹאנִי לְבַדִּי, וּמָה אֶעֱשֶׂה לָהֶן?

וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, חוֹתְנִי, אָמְנָם הָיִיתָ לִי לְאָב, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וּכְבָר עָבְרוּּ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת-בֵּית אִמִּי וְאֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְגַעְגּוּעַי רַבּוּ עֲלֵיהֶם מְאֹד? וַיַּעַן שֻׁעַיְבְּ וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, בְּנִי, צָּדַקְתָּ, אֲבָל הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת-פַרְעַוְן פֶּן יִשְׁמַע עָלֶיךָ וַהֲרָגֶךָ!? וַיֹּאמֶר מוּסָה: רַק אֵת-אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אָנֹכִי יָרֵא, וְהוּא יַעֲמֹד לִימִינִי וְיוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל צָרָה. וַיִּפָּרְדוּּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וַיֵּלֶךְ מוּסָה בְּשָׁלוֹם הוּא וְצִפּוֹרָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה בְמִדְיָן.

וַיְהִי כְהַגִּיעַ מוּסָה אֶל “טַוַה” לֹא רָחוֹק מֵהַ“טּוּר” הוּא חוֹרֵב, וַיֵּט הַיּוֹם לַעֲרוֹב, וְגַם רוּחַ חָזָק נָשַׁב וּמִטְרוֹת עוֹז יָרְדוּ וְהַקּוֹר גָּבָר. וַיִּתְקַע מוּסָה אָהֲלוֹ בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת בָּעֵמֶק וְאֶת-צֹאנוֹ הִסְתִּיר תַּחַת שֶׁן-סֶלַע מָצוּק, וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא.

וַיְהִי כַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַתֵּעוֹר צִפּוֹרָה מִשְׁנָתָה, כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִירֶיהָ כִּי הָרָה הִיא. וַיָּקָם מוּסָה וַיְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּשָּׂדֶה לְהַבְעִיר אֵשׁ לְחַמֵּם אֶת הָאֹהֶל. וַיְהִי בְהַקִּישׁוֹ בַמַּקְדֵּחַ אֲשֶׁר בְּחֵיקוֹ בַּצִּיפַאן²³ לְהוֹצִיא אֵשׁ, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם בַּיָמִים הָהֵם, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין הַצִּיפַאן מֻצָּת וְכָל עֲמָלוֹ בְּהַקִּישׁוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ עָלָה בַתֹּהוּ. וַיֵּצֶר לְמוּסָה מְאֹד כִּי לֹא יָדַע מַה-לַּעֲשׂוֹת. וַיֵּצֵא הַשָּׂדֶה כִּמְבֹהָל לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי אֵשׁ, כִּי אָמָר: אוּלַי יַעֲבֹר הֵלֶךְ בַּדֶּרֶךְ וְלָקַחְתִּי אֵשׂ מִמֶּנּוּ לְהַצִּיל אֶת-נֶפֶשׂ אִשִׁתִּי. הוּא הוֹלֵךְ וְהִנֵּה אוֹר נִגְלָה לְעֵינָיו מֵרָחוֹק, וַיְמַהֵר אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא סְנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיְהִי כִּי סָר לִרְאוֹת אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לֵאמֹר: אֲנִי מַלְאַךְ אַלְלַהּ, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא. וַיִּשְׁתַּחוּ מוּסָה עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּקְרָא: מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ אֵלָיו: רָאֹה רָאָה אַלְלַהּ אֶת-עֳנִי עַמּוֹ אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר פַרְעַוְן הַכּוֹפֵר וְכָל עַמּוֹ לוֹחֲצִים אוֹתָם וַיִּשְׁלָחֵנִי אֵלֶיךָ לְהַצִִּילָם עַל יָדֶךָ. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְָׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָעָם מִשּׁם.

וַיְהִי כִי רָאָה הַמַּלְאָךְ כִּי מְפַקְפֵּק מוּסָה לַעֲנוֹת וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-זֶּה בְיָדְךָ, מוּסָה? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: מַטֶּה, הוּא הַמַּטֶּה אֲשֶׁר עָלָיו אֶשָּׁעֵן וּבוֹ אֲנִי מַדְרִיךְ צֹאנִי, וְעָלָיו אֲנִי תוֹלֶה אַדַּרְתִּי לַחְסוֹת בְּצִלָּהּ בִּגְבֹר הַחֹם, וְעַל יָדוֹ אֲנִי מַרְחִיק כָּל חַיָּה רָעָה מֵעָלָי, וְגַם אֶת-צֵידָתִי לְדַרְכִִּי אֲנִי נוֹשֵׂא עָלָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הַשְׁלִיכֵהוּ אָרְצָה. וַיּשְׁלִיכֵהוּ אָרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וַיָּנָס מוּסָה מִפָּנָיו הַרְחֵק הַרְחֵק. וַיִּקְרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-זֹּאת, מוּסָה, הֲבָרֹחַ תִּבְרַח מֵאֵת פְּנֵי מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֲשֶׁר שְׁלָחוּ אֵלֶיךָ וְהוּא מְדַבֵּר? וַיָּשָׁב מוּסָה אֶל הַמַּלְאָךְ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: סָלָחְתִּי. וְעַתָּה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בַּנָּחָשׁ. וַיַּסְתֵּר מוּסָה אֶת-יָדוֹ בְתוֹךְ שַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-דְּבַר הַמַּלְאָךְ, כִּי יָרֵא מִנְּגֹעַ בַּנָּחָשׁ בְּיַד בְּשָׂרוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְאָךְ: לֹא שַׁרְוֻל בִּגְּדְךָ יִהְיֶה הָעוֹצֵר בְּעַד הַנָּחָשׁ לְנָשְׁכֶךָ, כִּי-אִם פִּי אַלְלַהּ. וְלָכֵן שְׁלַח יַד בְּשָׂרְךָ וְגַע בּוֹ וְאַל תִּירָא. וַיַּעַשׂ מוּסָה כֵּן. וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחְזֵק בַּנָּחַָשׁ וַיְהִי הַנָּחָשׁ לְמַטָּה בְּכַפּוֹ. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ: הָבֵא נָא יָדְךָ תַּחַת אַצִּיל זְרוֹעֶךָ. וַיָּבֵא מוּסָה יָדוֹ תַחַת אַצִּילוֹ וַיּוֹצִיאָהּ, וְהִנֵּה הִיא מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ: הָשֵׁב יָדְךָ תַּחַת אַצִּילֶךָ, וַיְשִׁיבָהּ, וּבְהוֹצִיאוֹ אוֹתָהּ רָאָה וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. אָז הִתְעוֹדֵד רוּחַ מוּסָה בְקִרְבּוֹ, כִּי רָאָה כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיּוֹסֶף הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֶל מוּסָה: קוּם וְהָלַכְתָּ מִצְרַיְמָה אֶל פַרְעַוְן, עֶבֶד עֲבָדִים זֶה אֲשֶׁר בָּעַט בִּי בִּזְדוֹן לִבּוֹ וַיִּתְנַשֵׂא לֵאמֹר: אֱלֹהִים אָנִי, וְהִגַּדְתָּ לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר אָשִׂים בְּפִיךָ, אַל תַּפֵּל דָּבָר. וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרְךָ, מַלְכִּי וַאֲדוֹני. וְרַק זֹאת אֲבַקְשָׁה מִלְּפָנֶיךָ: חַזְּקֵנִי נָא וְעוֹדְדֵנִי נָא וּתְנָה לִי לֵב מֵבִין וְרוּחַ מַשְׂכִּיל לְבַל אֶעֱשֶׂה מִדְחֶה. וְעוֹד זֹאת אַבַקֵּשָׁה, הִנֵּה לְשׁוֹנִי כְבֵדָה עָלַי בְּהִכָּווֹתָהּ בְּיוֹם עָמְדִּי לְנִסָּיוֹֹן לִפְנֵי פַרְעַוְן הָרָשָׁע בְּהַחֲזִיקִי בִזְקָנוֹ, וְלָכֵן הַרְשֵׁנִי נָא וְלָקַחְתִִּי עִמִּי אֶת-הָארוּן אָחִי הַגָּדוֹל בְּכָל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי. וְהָיָה הוּא לִי לְפֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְמוֹרֶה לְהוֹרוֹת לְפָנָיו אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

וַיְהִי כִי קָשְׁתָה צִפּוֹרָה בְלִדְתָּהּ אַחֲרֵי צֵאת מוּסָה אֶת-הָאֹהֶל, וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-אֶחָד מִמַּלְאָכָיו בִּדְמוּת מְיַלֶּדֶת אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְעֵזֶר בְּלִדְתָּהּ, וְגַם הִבְעִיר אֵשׁ בָּאֹהֶל וַיְחַמֵּם אֶת-הָאֵם וְאֶת-הַיֶָלֶד. וַיְהִי כִי שָׁב מוּסָה הָאֹהֶלָה, וַתְּסַפֵּר לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ, וַיָּבֶן מוּסָה כִּי יַד אַלְלַהּ עָשְׂתָה זֹאת וַיִּשְׂמַח לִבּוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל מוּסָה שֵׁנִית וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוּסָה! שַׁלַּח אֶת-צִפּוֹרָה וְאֶת-הַיֶּלֶד חֲזָרָה מִדְיָנָה אֶל בֵּית אָבִיהָ עַד חֲיֹותָהּ, וְאַתָּה מַהֲרָה וּלְכָה מִצְרַיְמָה וּמִלֵּאתָ אֲחַרֵי דְבַר אַלְלַהּ. וַיַּעַשׂ מוּסָה כֵּן, וַיֵּצֵא אֶת-הָאֹהֶל וַיַּרְא וְהִנֵּה רוֹעֶה לִקְרָאתוֹ, כִּי אַלְלַהּ שָׁלַח עוֹד הַפַּעַם מַלְאָכוֹ אֶל מוּסָה בִּדְמוּת רוֹעֶה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מוּסָה: קַח נָא אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בְּנִי הַנּוֹלַד לִי הַלַּיְלָה פֹּה, בֵּיתָה שֻעַיְבְּ חוֹתְנִי אֲשֶׁר בְּמִדְיָן, וְכֹל אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי אֶתֵּן. וַיֵּאוֹת הָרוֹעֶה לְדִבְרֵי מוּסָה, וַתָּשָׁב צִפּוֹרָה בֵּיתָה אָבִיהָ, וּמוּסָה הָלַךְ מִצְרַיְמָה כִּדְבַר אַלְלַהּ.

כא: מוּסָה בְמִצְרַיִם

וַיָּבֹא מַלְאַךְ אַלְלַהּ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֶל הָארוּן אֲחִי מוּסָה וְהוּא אַז מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן וְשׁוֹמֵר ראשׁוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מוּסָה אָחִיךָ אֲשֶׁר בָּרַח מִמִּצְרַיִם זֶה עֶשֶֹר שָׁנִים יָשׁוּב כָּעֵת אֵלֶיהָ, כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחוֹ אֶל פַרְעַוְן בְּמַלְאָכוּת, ונִלְוֵיתָ גַּם אַתָּה אֵלָיו בַּדָּבָר הַזֶּה. וַיִּיקַץ הָארוּן וְהִנֵּה חֲלוֹם וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד, וַיֹּאמַר: אַךְ מַעֲשֶֹה שָֹטָן הוּא הַחֲלוֹם. וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית הַחֲלוֹם הַהוּא, וְכֵן בַּשְׁלִישִׁית, וְכֵן בָּרְבִיעִית. אָז קָרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֵלָיו וַיֹּאמַר: קוּם הָארוּן וְצֵא לִקְרַאת אָחִיךָ אֶל הַשָֹדֶה. וַיְהִי כִי הָיוּ דַלְתוֹת הָאַרְמוֹן סְגוּרוֹת וַיִּשָֹּאֵהוּ הַמַּלְאָךְ עַל כְּנָפָיו וַיְבִיאֵהוּ עַד הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ כִּי אָחִיךָ קָרוֹב אֵלֶיךָ מְאֹד. ויִּשָֹּא הָארוּן קוֹלוֹ וַיִּקְרָא: מוּסָה, מוּסָה! אַיֶךָּ!? וַיִּשָֹא הָרוּחַ אֶת-קוֹל הָארוּן לְמֵרָחוֹק וַיִֹּשְמַע מוּסָה וַיַּעַן: הִנְּנִי, כִּי קָרָאתָ לִי, וְעוֹד מְעַט אַגִיעַ עָדֶיךָ.

וַיְהִי בְהִפָּגְשָׁם וַיִּפְּלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי אָחִיו וַיִּבְכּוּ שְׁנֵיהֶם מֵרֹב שִֹמְחָה. אָז יְסַפֵּר מוּסָה לְהָארוּן אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ מִיוֹם עָזְבוֹ אֶת-מִצְרָיִם, וְגַם עַל אוֹדוֹת הַמַּלְאָכוּת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ אֶל פַרְעְַוְן סִפֵּר לוֹ, וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: הַלַּיְלָה נָלוּן שְׁנֵינוּ בְּבֵית אִמֵּנוּ וּמָחָר נֵצֵא לַעֲבוֹדָתֵנוּ. וַיֵּאוֹת הָארוּן לִדְבָרָיו וַיֵּלְכוּ בֵיתָה אִמָּם. וַיְהִי כִרְאוֹת הָאֵם אֶת-מוּסָה בְנָהּ חֲמוּדָהּ וַתַּכִּירֵהוּ וַתִּפֹּל אַרְצָה כְמִתְעַלֶּפֶת מֵרֹב שִֹמְחָה וָפַחַד גַּם יָחַד. כִּי אָמָרָה: מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא יִזְכֹּר פַרְעַוְן אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מוּסָה בְנָהּ בְּהָרְגוֹ אֶת-הַמִּצְרִי וְנָקַם בּוֹ? וַיְהִי כִי שָׁבָה רוּחָהּ אֵלֶיהָ, וַיֹּאמֶר לָהּ מוּסָה: אִמִּי, אַל תִּירָאִי, כִּי אַלְלַהּ עִמִּי וְהוּא, אֲשֶׁר שְׁמָרַנִי וְהִגִּיעַנִי עַד כֹּה, יִשְׁמְרֵנִי וְיַצִּילֵנִי גַּם בְּיָמִים יָבֹאוּ.

וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיָּשָׁב הָארוּן אֶל הָאַרְמוֹן וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ. וּמוּסָה יָשַׁב בַּיּוֹם הַזֶּה עִם אִמּוֹ, וּבָעֶרֶב לָקַח בְּיָדוֹ אֶת-הַמַּטֶּה, אֲשֶׁר עָשָֹה בוֹ אֶת-הָאוֹתוֹת עַל פִּי הַמַּלְאָךְ, וַיֵּלֶךְ עַד אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כִי מָצָא אֶת-הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת, וַיִּגַּע בָּהֶן בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּפָּתַחְנָה לְפָנָיו אַחַת אַחַת עַד בּוֹאוֹ אֶל חֲדַר מִשְׁכַּב הַמֶּלֶךְ. ויִּמְצָא אֶת-פַרְעַוְן יָשֵׁן וְהָארוּן אָחִיו עוֹמֵד עַל יַד מִטָּתוֹ לְֹשָמְרוֹ, כְּדַרְכּוֹ. וַיְהִי כִרְאוֹת הָארוּן אֶת-מוּסָה אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲבָל, אָחִי, אַל תַּעַשֹ בַּלַּיְלָה מְאוּמָה, כִּי לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ בָּזֶה. חַכֵּה עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, וְהוֹדַעְתִּי לְפַרְעַוְן אֶת-דְּבַר בּוֹאֶךָ וְקִדֵּם אֶת-פָּנֶיךָ בְּכָבוֹד כְּנָאוֶה לְמַלְאַךְ אַלְלַהּ. וַיִּשְׁמַע מוּסָה בְּקוֹל אָחִיו וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבַבֹּקֶר הֻגַּד לְפַרְעַוְן לֵאמֹר: הִנֵּה מוּסָה, אֲשֶׁר גִּדַּלְתָּ וְרִבִּיתָ בְּבֵיתְךָ מֵאָז, בָּא אֵלֶיךָ לְבַקֶּרְךָ וּבְפִיו דְבָרִים בְּשֵׁם אַלְלַהּ שׁוֹלְחוֹ. וַיִּתְמַהּ פַרְעַוְן לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, כִּי לֹא יָדַע פֵּשֶׁר דָּבָר, וַיֹּאמַר: יָבֹא. וַיַּרְא פַרְעַוְן וְהִנֵּה קָרְנוּ פְנֵי מוּסָה וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וְהוּא עוֹטֶה אַדֶּרֶת-שֵֹעָר יִקְרַת-עֶרֶךְ, בְּיָדוֹ מַטֶּה אָדֹם, וְרַגְלָיו נְעוּלוֹת נַעֲלֵי צֶמֶר דַּק וְיָפֶה, וְכֻלוֹ אוֹמֵר יִרְאַת קֹדֶשׁ וְרוֹמְמוּת הוֹד. וַיִּירָא פַרְעַוְן מִפָּנָיו וַיִּשְׁאַל אֶת-שׁוֹמְרֵי רֹאֹשוֹ, אֶת-הָמָן אֲשֶׁר מִימִינוֹ וְאֶת-הָארוּן אֲשֶׁר מִשְֹּמֹאלוֹ, לַאמֹר: מַדּוּעַ גְּלִיתֶם אָזְנִי רַק עַתָּה עַל דְּבַר בֹּא מוּסָה וְלֹא תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם? וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: כִּי יָרֵאנוּ, כִּי אָמַרְנוּ פֶּן יִבְרַח שֵׁנִית וַהֲרַגְתָּנוּ. וְעַתָּה הִנֵּה הוּא בְיָדְךָ, עֲשֵּׂה בוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. וּפַחַד אֱלֹהִים נַפַל עַל הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא: הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַחַרְטֻמִים וְאֶת-כָּל-חַכְמֵי מִצְרַיִם הֵנָּה, וְדִבֶּר מוּסָה דְבָרָיו גַּם בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי לֹא אֵדַע מִי שְׁלָחוֹ. וַיָּבֹאוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד.

כב: מַלְאֲכוּת מוּסָה אֶל פַרְעַוְן

אָז פָּנָה פַרְעַוְן אֶל מוּסָה וְהוּא כְמִתְנַכֵּר וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מִי אָתָּה, וּמַה-לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אָנֹכִי! וַיִּקְרָא פַרְעַוְן בְּכָעַס: אֲבָל אַתָּה הֲלֹא עַבְדִּי אַתָּה, בֶּן עַבְדִי וַאֲמָתִי, וְאֵיכָכָה תָּעֵז לֵאמֹר: עֶבֶד אֲחֵרִים אָנֹכִי!? מִי זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ תִדְגֹּל וּמַה-דְּמוּת תַּעֲרָךְ-לוֹ וְאֵדָעָה!? וַיּוֹסֶף עוֹד וַיִּשְׁאָל: וְאֶל מִי שְׁלָחֲךָ אֱלֹהֶיךָ זֶה וּמַה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָֹם בְּפִיךָ!? וַיַּעַן מוּסָה שֵׁנִית וַיֹּאמַר: אָמַרְתִּי אֱלֹהֵי הַשָׁמַיִם אֱלֹהָי, וְהוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ וְאֶל כָּל-מִצְרַיִם לֵאמֹר: לֵךְ וְהִגַּדְתָּ לְפַרְעַוְן וּלְכָל-עַמּוֹ, אָנֹכִי אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָי, וּמוּסָה עַבְדִי הוּא שְׁלִיחִי, וְהָארוּן אָחִיו מְלִיצוֹ. וַיִּקְרָא גַם הָארוּן וַיֹּאמַר: כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מוּסָה אָחִי!

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ פַרְעַוְן אֶת-דִּבְרֵי מוּסָה וְיַחַד עִמּוֹ גַּם אֶת-דִּבְרֵי הָארוּן אָחִיו נֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְשׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד. וַיִּפֶן אֶל הָמָן מִשְׁנֵהוּ אֲשֶׁר עַל יָדוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: מִרְמָה, הָמָן! וְלֹא אַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָי. הֲזֶה הוּא מוּסָה בֶּן בֵּיתִי וְאוֹכֵל לֶחֶם שֻׁלְחָנִי? אוֹ הֲזֶה הוּא הָארוּן אֲשֶׁר בּוֹ שַֹמְתִּי מִבְטָחִי!? בּוֹגְדִים הֵם שְׁנֵיהֶם! בְּנֵי מָוֶת הֵם! וְעַתָּה זֹאת עֲשֵּׂה, הָמָן עַבְדִּי, קַח אוֹתָם הַיּוֹם אֵלֶיךָ וְדִבַּרְתָּ עַל לִבָּם לָֹשוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וּמֵהַאֲמִינָם בַּאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיִירְאוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלַי בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. וְאִם אַיִן, הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדָעָה, וַאֲחַשְּׁבָה דַרְכִּי עִמָּם.

וַיֵצְאוּ מוּסָה וְהָארוּן מִלִפְנֵי פרעַוְן וְלִבָּם אַמִיץ וְחָזָק בֵּאלֹהִים, כִּי רָאוּ וְהִכִּירוּ כִּי לֵב פַרְעַוְן נָפַל בְּקִרְבּוֹ, וְדִבְרֵי אִיוּמָיו אֵינָם בִּלְתִּי אִם מִן הַשָֹּפָה וְלַחוּץ, לְמַעַן נַסּוֹתָם. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם בֵּיתָה הָמָן שַֹר הַשָֹּרִים אֲשֶׁר לְפַרְעַוְן, כִּי שָׁם קְרָאָם הָמָן לְשֹוֹחֵחַ עִמָּם. ויֶּרֶב הָמָן לְדַבֵּר עִמָּהֶם וּלְתָאֵר לִפְנֵיהֶם אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ עַל נַפְשָׁם הֵם וְעַל נַפְשׁוֹת בֵּיתָם וְעִמָּם אִם יַעַמְדוּ בְמִרְיָם לִכְפֹּר בְּפַרְעַוְן, בְּאָמְרָם יֵשׁ אֱלֹהִים בִּלְעָדָיו. וְאוּלָם מוּסָה וְהָארוּן לֹא הִטּוּ אֹזֶן לִדְבָרָיו וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ, וַיַּעַמְדוּ עַל דַּעְתָּם וְגַם אָמָרוּ: הָס! כִּי לֹא לְהַזְכִּיר, אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה בֶן עַמְרָם שְׁלִיחוֹ, וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ. וַעֲלֵיכֶם אַתֶּם לְהִכָּנַע, וְאִם אַיִן, מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתְכֶם, וּדְעוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָמָן אֶת-דִּבְרֵיהֶם, וַיָּבֹא מֹרֶךְ בִּלְבָבוֹ גַם הוּא, כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיְתָה זֹאת. וַיְמַהֵר אֶל פַרְעַוְן וַיּוֹדִיעֵהוּ אֶת-דְּבַר שִֹיחָתוֹ עִם מוּסָה, וַיִּירָא פַרְעַוְן מְאֹד, כִּי רָאָה וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ גַּם לְבַב הָמָן עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן.

אָז צִוָּה פַרְעַוְן וַיּוֹרִידוּ אֶת-הָארוּן מִגְדֻלָּתוֹ, וַיָּסִירוּ מֵעָלָיו אֶת-מַדָּיו, מַדֵּי שׁוֹמֵר רֹאֹש הַמֶּלֶךְ, וַיַּלְבִּישׁוּהוּ כְתֹנֶת אֲסִירִים וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְגַם מוּסָה אָחִיו בָּא עִמּוֹ. וַיְהִי כְעָמְדָם לִפְנֵי פַרְעַוְן, וַיִפְשֹׁט מוּסָה אֶת-מְעִילוֹ מֵעָלָיו וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת-הָארוּן אָחִיו לְעֵינֵי פַרְעַוְן, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה הֲסִירוֹתָ מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי כְפִירָה, וּמַטֵה אֱמוּנָה עָטִיתָ, כִּי כֹהֵן נֶאֱמָן לְאַלְלַהּ וּלְעַמֵּנוּ תִּהְיֶה מֵעָתָּה, וְהִצַּלְנוּ אֶת-עַמֵּנוּ, אֶת-אִשְֹרָאִיל, מִכַּף כָּל-רוֹדְפָיו אֲשֶׁר בְִּמִצְרַיִם. כִּי כֵן דְּבַר אַלְלַהּ אֵלַי לֵאמֹר: לֵךְ רֵד מִצְרַיְמָה וְהוֹצֵאתָ אֶת-עַמִּי אֶת-אִשֹרָאִיל מִמִּצְרַיִם מִתַּחַת סִבְלוֹת פַרְעַוְן וְעַמּוֹ.

אָז קָרָא פַרְעַוְן בָּחֳרִי-אַף אֶל מוּסָה וַיֹּאמַר: אֲבָל מָה הַאוֹת וְהַמּוֹפֵת כִּי אַלְלַהּ עִמְּךָ כִּדְבָרֶיךְ!? וַיַּעַן מוּסָה לֵאמֹר: לֹא אוֹת אֶחָד וְלֹא מוֹפֵת אֶחָד אֶעֱשֶֹה לְעֵינֶיךָ, כִּי אוֹתוֹת רַבִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים עִמִּי. וּבְדַבְּרוֹ הִשְׁלִיךְ אֶת-מַטֵּהוּ הָאָדֹם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָֹש גָּדוֹל וְנוֹרָא. וַיִּבְרַח פַרְעַוְן וְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו מִפָּנָיו בְּבֶהָלָה וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן קוֹסֵם קְסָמִים הוּא זֶה. וַיְהִי כִי נָחָה רוּחַ פַרְעַוְן מִפַּחְדּוֹ וַיְּמַהֵר וַיִּקְרָא לְכָל-חַרְטֻמֵי מִצְרַיִם וּמְכַשְּׁפֶיהָ, וַיַּעַשֹוּ גַם הֵם בְּלַהֲטֵּיהֶם כֵּן לְעֵינֵי כָל-הָעוֹמְדִים אֲשֶׁר בָּאוּ בְהָמוֹן. כִּי יוֹם גְּנוּסִיָּה הָיָה הַיּוֹם הַהוּא לְמִצְרַיִם, יוֹם עֲלוֹת פַרְעַוְן עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. וַיַּאַסְפוּ הַחַרְטֻמִּים וְהַמְכַשְּׁפִים חֲבָלִים וּמַקְלוֹת רַבִּים וַיַּעַרְכוּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שְׁנֵי חֲבָלִים וּמַקֵּל בֵּין שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵי חֲבָלִים וּמַקֵּל בֵּין שְׁנֵיהֶם, מִסְפָּר גָּדוֹל מְאֹד. וַיִּתְּנוּ אוֹת וַיַּהָפְכוּ הַחֲבָלִים וְהַמַּקְלוֹת לִנְחָשִׁים צִפְעוֹנִים, וַיִּזְחֲלוּ הַנְּחָשִׁים בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה אָנֶה וָאָנָה, וְאֵלֶּה עַל אֵלֶּה לְעֵינֵי רוֹאֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְמוּסָה: אַל תִּירָא! הַשְׁלֵךְ שֵׁנִית אֶת-מַטְּךָ אָרְצָה. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵּן, וַיְהִי הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ אֲשֶׁר שִׁבְעָה רָאשִׁים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים לוֹ וַיִּבְלַע אֶת-כָּל-הַנְּחָשִׁים אֲשֶׁר לְחַרְטֻמֵּי פַרְעַוְן, וּפַרְעַוְן וְכָל-שָֹרָיו עוֹמְדִים עַל בָּמָה גְבוֹהָה לְהַבִּיט בַּמַּחֲזֶּה וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת וְכָלוֹת. וַיִשְׁאַל שַֹר הַחַרְטֻמִּים אֲשֶׁר עַל יַד פַרְעַוְן, אֲשֶׁר עֵינָיו כֵּהוֹת, אֶת פַרְעַוְן לֵאמֹר: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַאִם נוֹדַע כִּי בָאוּ הנְּחָשִׁים אֶל קֶרֶב נְחַשׁ מוּסָה אִם אָיִן? וַיֹּאמַר: אָיִן! אָז קָרָא נְשִֹיא הַחַרְטֻמִּים בְּקוֹל לֵאמֹר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ! אוֹת אֱלֹהֵי אֱמֶת הוּא הָאוֹת אֲשֶׁר עָשָֹה מוּסָה לְעֵינֵינוּ, כִּי לוּלֵא כֵן הָיְתָה בֶטֶן הַנָּחָשׁ מִתְנַפָּחַת. וַיִּשְׁתַּחֲווּ נְשִֹיא הַחַרְטֻמִּים לִפְנֵי אֱלֹהֵי מוּסָה אָרְצָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ עִמּוֹ עוֹד שִׁבְעִים חַרְטֻמִּים אֲחֵרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים וַיִּקְרְאוּ גַם הֵם פֶּה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן הוּא נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ.

וַתֶּחֱשַׁכְנָה עֵינֵי פַרְעַוְן מֵרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וְאָזְנָיו צָלְלוּ מִשְּׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. וַיִּקְרָא בְמַר רוּחוֹ אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֶל הַמְכַשְׁפִים לֵאמֹר: אֲרוּרִים אַתֶּם! בְּנֵי מָוֶת אַתֶּם! וַיְּצַו וַיְקַצְּצוּ אֶת-יְדֵיהֶם וְאֶת-רַגְלֵיהֶם, וְאַחַר תָּלָה אוֹתָם לְעֵינֵי הַנִּצָּבִים. וּבְהִתָּלוֹתָם קָרְאוּ הַחַרְטֻמִּים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן טוֹב טוֹב לָנוּ לְהֵעָנֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ רַע. עוֹלָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ קֵץ וְתִכְלָה, מֵאֲשֶׁר לְהֵעָנֵשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֻּלוֹ אָרֹךְ, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. וַיְמוּתוּ וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שִֹפְתוֹתֵיהֶם מִשִֹמְחָה.

וְלֹא הֵעֵז פַרְעַוְן לִנְגֹעַ בְּמוּסָה וּבְהָארוּן אָחִיו לְרָעָה, כִּי פַחַד אֱלֹהֵי מוּסָה וְחִתִּיתוֹ נָפְלוּ עָלָיו וְעַל כָּל-עַמּוֹ.

כג: תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת

וַיּוֹסֶף מוּסָה לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים חֲדָשִׁים בְּכָל-שְׁמוֹנָה יָמִים לְעֵינֵי פַרְעַוְן וּלְעֵינֵי בְנֵי עַמּוֹ עַד תִּשְׁעָה בְמִסְפָּר, וּמִלְּבַד שְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָרִאֹשוֹנִים, הַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ וְהַיָּד שֶׁנִרְפְּאָה מִצָּרַעְתָּהּ, עָשָֹה מוּסָה עוֹד שִׁבְעָה אוֹתוֹת אֲחֵרִים. הוּא הֵבִיא מַבּוּל מַיִם עַל מִצְרַיִם, וְהוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם אַרְבֶּה, כִּנִּים וּצְפַרְדְּעִים. הוּא הָפַךְ אֶת-יְאוֹר מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-מֵימֵי הָאָרֶץ לְדָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁתּוֹת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מֵהֶם נֶהֶפְכוּ שֵנִית לְמָיִם, וְהוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. והוּא יִבֵּשׁ מִקְצַת הַיְאוֹר לְעֵינֵיהֶם. וְהָיָה מִדֵּי בוֹא הַמַּכָּה עַל פַרְעַוְן וְקָרָא פַרְעַוְן לְמוּסָה וְאָמָר: אָנֹכִי אַאֲמִין בֵּאלֹהֶיךָ רַק הָסִירָה אֶת-הַמַּכָּה מֵעָלָי, וּבְהָסִיר מוּסָה אֶת-הַמַּכָּה הִתְנֶחָם. כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיְתָה זֹאת לְהַכְבִּיד אֶת-לֵב פַרְעַוְן וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן הַרְאוֹת מוֹפְתָיו בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וּלְאָסִיָּה בַת פַרְעַוְן אָמָה אֲשֶׁר זֶה תַפְקִידָהּ לִסְרֹק אֶת-שַֹעֲרוֹתֶיהָ יוֹם יוֹם. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַסּוֹרֶקֶת יוֹשֶׁבֶת על כִּסֵּא הַזָּהָב הַמְיֻעָד לָהּ וְהִיא סוֹרֶקֶת שְֹעַר גְּבִרְתָּהּ כְּדַרְכָּהּ, וִַיִּפֹּל הַמַּסְרֵק מִיָּדָהּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְשָׁלשׁ, וַתִּכְעַס הַסּוֹרֶקֶת וַתִּקְרָא מִבְּלִי מֵשִֹים כְּדַרְכֵי “הַמַאֲמִינִים” בְּעֵת כַּעַס לֵאמֹר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ²⁴. וַתִּשְׁמַע בַּת פַרְעַוְן וַתְּסַפֵּר הַדָּבָר לְאָבִיהָ, וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסּוֹרֶקֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאָלָהּ הַמֶּלֶךְ פֵּשֶׁר דָּבָר. ותַּעַן לֵאמֹר: מֵהַהוֹלְכִים אַחֲרֵי מוּסָה אֲנִי וַאלֹהָיו אֱלֹהָי! וַתִּבְעַר חֲמַת הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיהָ וַיְצַו וַיַּשְׁכִּיבוּהָ אַרְצָה וַיִּתְקָעוּהָ בְמַסְמֵרִים בָּאֲדָמָה בְּיָדֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ. וְאַחַר צִוָּה וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת-כָּל-בָּנֶיהָ לְעֵינֵיה בְּשָׁכְבָהּ. וְאַחַר הֵבִיא תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוֹלָה וַיַּסִּיקָהּ בָּאֵשׁ עַד הִתְלַבְּנָהּ, וַיִּתֵּן אֶת-הַסּוֹרֶקֶת בְּתוֹכָהּ. וַיְהִי בְצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא לֵאמֹר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ! וַתֵּרֶא בַת פַרְעַוְן וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי מָרוֹם יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם וַיִּשְֹאוּ אֶת-הַסּוֹרֶקֶת עַל כַּנְפֵיהֶם הַשָׁמָיְמָה. וְאַחַר שָׁמְעָה בַת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אַשְׁרַיִךְ, בַּת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱמַנְתְ בְּאַלְלַהּ וּבִנְבִיאוֹ, וּבְרוּכָה תִהְיִי בְּבוֹאֵךְ. חֶלְקֵךְ יִהְיֶה בְגַן-עֵדֶן בֵּין כָּל-צַדִּיקֵי עוֹלָם, ו“חוּרִיָּה” תִהְיי לְמֻחַמָּד הָאַחֲרוֹן בַּנְבִיאִים.

כד: יְצִיאַת בְּנֵי אִֹשְֹרָאִיל מִמִּצְרָיִם

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶד גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ מִן הַשָּׁמַיִם אֶל פַרְעַוְן וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו בִּדְמוּת אָדָם. וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעַוְן: מִי אָתָּה? וַיַּעַן גַּ’בְרָאִיל וַיֹּאמַר: עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן אָנִי, וָאָבֹא אֵלֶיךָ לְהַגִּישׁ לְפָנֶיךָ תְּלוּנָתִי עַל עֶבֶד מֵעֲבָדַי אֲשֶׁר טִפַּחְתִּיו וְרַבִּיתִיו, וָאַרְבֶּה חֲסָדַי עִמּוֹ וָאַעֲִשִׁירֵיהוּ וָאֲאַשְׁרֵהוּ, וְהוּא בָעַט בִּי תַּחַת לְהַכִּיר לִי טוֹבָה. וְגַם כָּפַר בְּכָל-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי לוֹ, וְגַם הֵעֵז וְאָמָר: לִי הַכֹּל וַאֲנִי עֲשִׂיתִיו. וְגַם זֹאת עָשָֹה: גָּזַל אֶת-שְׁמִי מִמֶּנִי וַיִּקָּרֵא בוֹ. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעֵנִי נָא מַה-מִּשְׁפָּטוֹ? וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: אִם אֱמֶת הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ, אַחַת דָּתוֹ לְהַטְבִּיעֵהוּ בַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אַךְ אֱמֶת בְּפִי, וְאִם אַיִן, מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי, וְעַתָּה זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְפָנֶיךָ, תְּנָה נָא לִי אֶת-גְּזַר דִּינְךָ בִּכְתָב לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ לְעַבְדִּי. וַיַּעַשֹ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי מַלְאַךְ אַלְלַהּ הוּא.

וַיֵּצֵא גַּ’בְּרָאִיל מִלִּפְנֵי פַרְעַוְן וַיְמַהֵר אֶל מוּסָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: צֵא אַתָּה וְכָל-עַמְּךָ בֵּית אִשְֹרָאִיל עִמְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה מִמִּצְרַיִם. וַיְדַבֵּר מוּסָה עִם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֵּצְאוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וּפַרְעַוְן וְכָל-עַמּוֹ יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲמֻקָּה. וְהֵם כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּשְׁמַע פַרְעַוְן אֶת אֲשֶׁר עָשֹוּ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל כִּי בָרְחוּ מִמִּצְרַיִם, וַיֹּאמַר: אַךְ יַד מוּסָה וְהָארוּן אָחִיו בַּדָּבָר הַזֶּה, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיֶּאְסֹר אֶת-רִכְבּוֹ וְאֶת-כָּל-חֵילוֹ, וּפָרָשָׁיו לָקַח עִמּוֹ וְהֵם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְֹפַת הַיָּם לָרֹב. וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיַּשִֹּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל יַם סוּף. וַיִּרְאוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אוֹתָם מֵרָחוֹק וַיִּבָּהֲלוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ אֶל מוּסָה וְאֶל הָארוּן: הוֹשׁיעוּ! וַיֹּאמֶר לָהֶם מוּסָה: אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת אַלְלַהּ לָנוּ הַיּוֹם. ויֵּט מוּסָה אֶת-יָדוֹ עַל הַיָּם וַיִּבְקָעֵהוּ לִשְׁנֵים עָשָּׂר בְּקִיעִים עֲמֻקִּים וּרְחָבִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיָּשֶֹם אֶת-הַבְּקִיעִים לְחָרָבָה וְלִדְרָכִים סְלוּלוֹת, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְֹמֹאלָם, וְהֵם זַכִּים מְאֹד. וַיְּצַו לְשִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל לָלֶכֶת בָּהֶם שֵׁבֶט לַבְּקִיע שֵֶבֶט לַבְּקִיעַ שֶׁבֶט לַבְּקִיעַ, וּבְלֶכְתָּם הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה דֶרֶךְ הַמַּיִם הַזַּכִּים מִזֶּה וּמִזֶּה, וּמוּסָה וְהָארוּן הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם. וַיַּרְא פַרְעַוְן וְחֵילוֹ וַיֹּאמְרוּ גַם הֵם לַעֲשֹוֹת כְּמַעֲשֶֹה מוּסָה וּבְנֵי אִשְֹרָאִיל. וַיְהִי בְהַגִּיעַ סוּס פַרְעַוְן אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד פִּתְאֹם מִמְּרוּצָתוֹ, כִּי יָרֵא לָלֶכֶת הָלְאָה. וַיַּכֵּהוּ פַרְעַוְן מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וַיִּדְחָפֵהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְלֹא הוֹעִיל, וְהַסוּס לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

אָז יָרַד גַּ’בְּרָאִיל מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסָה אַבִּירָה, וַיִּדְהַר בָּהּ בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיַּרְא סוּס פַרְעַוְן וַיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ הַסּוּסִים, וַיִּמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו גַּם כָּל פָּרָשֵׁי פַּרְעַוְן וְכָל-עִמּוֹ עַד אֶחָד.

וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: נְטֵה יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשׁוּבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. ויֵּט מוּסָה אֶת-יָדוֹ וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים. וַיְמַהֵר גַּ’בְּרָאִיל אֶל פַרְעַוְן בְּטֶרֶם טִבְעוֹ וַיָּגָל לְפָנָיו אֶת-“שְׁטָר גְּזַר הַדִּין” אֲשֶׁר גָּזַר פַרְעַוְן עַל עַבְדּוֹ לְהַטְבִּיעֵהוּ, עַל כִּי כָפַר בַּאֲדוֹנֵי חַסְדּוֹ. ויָּבֶן פַרְעַוְן כִּי בָא קִצּוֹ וַיִּקְרָא: אָכֵן חָטָאתִי! אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ.

וַיְהִי כִי רָאוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת-הַיָּד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָֹה אַלְלַהּ בְּמִצְרַיִם וַיִּשְֹמְחוּ מְאֹד אֲבָל גַּם פָּחֲדוּ, כִּי אָמְרוּ: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי עָמַד פָּרְעַוְן בַּחַיִים!? וַיְמַהֵר גַֹּ’בְּרָאִיל וַיָּרֶם אֶת-גוּפַת פַּרְעַוְן מֵעַל לַמַּיִם וַיַּצִּיגָהּ לְעֵינֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיַּאֲמִינוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּאַלְלַהּ, וּבְמוּסָה וְהָארוּן עֲבָדָיו.

כה: מַתַּן תּוֹרָה

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וְשָׁם נָתַן לָהֶם אַלְלַהּ אֶת-הַתּוֹרָה, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי אִשְֹרָאִיל, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וּלְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְווֹתַי וַעֲשֶֹרֶת דְּבָרַי, וְלִהְיוֹת “מַאֲמִינִים” בִּי וּבִנְבִיאַי, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלַי בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם²⁵. וְלֹא תַעֲשֹוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב וֵאלֹהֵי בָשָֹר וָדָם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הַמִצְרִים הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִידָם אַלְלַהּ לְעֵינֵיכֶם. וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמֵרוּ: כֹּה נַעֲשֶֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אַלְלַהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁאַל מוּסָה אֶת-אַלְלַהּ לֵאמֹר: הֲיֵשׁ בָּאָרֶץ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר חוֹנַנְתּוֹ חָכְמָה וָדַעַת יוֹתֵר מִמֶּנִי! וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ: יֵשׁ. וַיִּשְׁאַל מוּסָה: וְאַיוֹ? וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: קַח אֶת-נַעַרְךָ אֶת-יֶשׁוּע וּלְכוּ יַחְדָּו אֶל חוֹף הַיָּם וְשָׁם תִּפְגָּשֵֶהוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵן. וַיִּקַּח אֶת-יֶשׁוּע מְשָׁרְתוֹ וְגַם צֵידָה לָקַח עִמּוֹ צְלִילֵי לֶחֶם שְֹעוֹרִים וְדָגִים צְלוּיִים וַיֵּלְכוּ שְלֹשֶת יָמִים וְלֹא מָצָאוּ. וַיְהִי בַיוֹם הָרְבִיעִי וַיִּשְׁאַל מוּסָה אֶת-אַלְלַהּ לֵאמֹר: וְאַיֵּה עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלַי: מָצֹא תִמְצָאֶנּוּ עַל שְֹפַת הַיָּם? וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: לִֵךְ בְּדַרְכְּךָ זוֹ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ עָלֶיהָ, וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יָשׁוּב הַדָּג הַיְחִידִי הַצָּלוּי אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּסַלְּךָ לִתְחִיָּה, שָׁם תִּמְצָאֶנוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי בָעֶרֶב וַיַּגִּיעוּ עַד סֶלַע גָּדוֹל, וְעַל יַד הַסֶּלַע מַעְיַן מַיִם זַכִּים. וַיַּרְא וְהִנֵּה הַדָּג אֲשֶׁר בְּתוֹךְ סַלוֹ קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וַיַּעָלֵם, וַיֵּדַע מוּסָה כִּי שָׁם הַמָּקוֹם. וַיִּשָֹּא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עַל רֹאֹש הַסֶּלַע אִישׁ מִתְפַּלֵל, וַיָּבֶן כִּי אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא. וַיֹּאמֶר מוּסָה לְנַעֲרוֹ: שׁוּב אַתָּה אֶל הָארוּן אָחִי אֶל מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וְעָזַרְתָּ לְאָחִי בַּעֲבוֹדָתוֹ לִֹשְפֹּט אֶת-הָעָם וְאָנֹכִי אֶעֱשֶֹה פֹה יָמִים אֲחָדִים וְאַחַר אָשׁוּב. וַיָּשָׁב יָשׁוּע אֶל הַמַּחֲנֶה, וּמוּסָה טִפֵּס וְעָלָה עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע, וַיְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר כִּלָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הַאַתָּה זֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים, וּמַה-ֹשִּמְךָ כִּי אֵדָע? וַיֹּאמַר: אָנִי! וּמַה-שְׁלוֹמְךָ אַתָּה, מוּסָה שְׁלִיחַ אַלְלַהּ? וְלָמָּה בָאתָ עַד הֲלוֹם? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי, מֵאַיִן לְךָ שְׁמִי וּמִי הִגִּידָהוּ לָךְ? וַיַּעַן אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר: אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתְךָ אֵלַי הוּא הוֹדִיעָהוּ לִי. וַיִּגֵּד אֶת-שְׁמוֹ לְמוּסָה וַיֹּאמַר: אֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי שְׁמִי, וְיֵשׁ הַקּוֹרְאִים לִי אַלְחַ’צְ’ר²⁶. וַיְשְתַּחוּ מוּסָה עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיִּשְׁאַל אֵלִיָּהוּ אֶת-מוּסָה שֵׁנִית לֵאמֹר: הֲיֶּשׁ לְךָ דָּבָר אֵלַי? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: הוֹרַנִי נָא, אֲדוֹנִי, אֶת-דְּרָכֶיךָ וְאֵדָעֵם לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַלְלַהּ. וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָהוּ: לְכָה אַחֲרַי וְרָאִיתָ אֶת-דְּרָכָי, כִּי טוֹב מַרְאֵה עֵינָיִם.

וַיֵּלֶךְ מוּסָה אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ עַל שְֹפַת הַיָּם וּבְדַרְכָּם שֹוֹחֲחוּ שְׁנֵיהֶם עַל מִצְווֹת אַלְלַהּ וְעַל תּוֹרוֹתָיו וְעַל הַדְּרָכִים אֲשֶׁר עַל הָאָדָם לֶאֱחֹז בָּהֶם לְמַעַן עֲשֹוֹת אֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַיָּשָּׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ. מוּסָה שׁוֹאֵל וְאֵלִיָהוּ עוֹנֶה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רַד הַיּוֹם וַיַּרְא מוּסָה וְהִנֵּה שַׁחַף גָּדוֹל יָרַד אַרְצָה בְעוּפוֹ, וַיַּעֲמֹד רְגָעִים מִסְפָּר עַל רֹאשׁ אֵלִיָּהוּ, וְאַחַר שָֹם פָּנָיו אֶל הַיָּם וַיִּטְבֹּל מַקּוֹרוֹ בַמַּיִם וַיִּתְרוֹמֵם וַיְנַגֵּב אֶת-הַמַּקוֹר הָרָטוּב בְּנוֹצוֹת כְּנָפָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאַחֵר עָף עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם יָמָּה וּמִזְרָחָה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה הָלוֹךְ וָשׁוּב. וְאַחַר עָמַד שֵׁנִית עַל רֹאשׁ אֵלִיָּהוּ וַיְצַיֵּץ בְּקוֹלוֹ קְרָא… קְרָא… קְרָא… וַיֵּעָלֵם. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְמוּסָה: הֲיָדַעְתָּ מַה-שַׁחַף זֶה אוֹמֵר? וַיַּעַן: לֹא יָדָעְתִּי! וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: הֲלֹא כֹה דְבָרָיו אַלֵינוּ: כָּל-חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אַךְ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הֵן, וּכְמִדַּת הַמַּיִם אֲשֶׁר הִרְטִיבוּ אֶת-מְקּוֹרִי בְטָבְלִי אוֹתוֹ בַיָּם. וְלָכֵן אֵל יָרוּם לִבְּכֶם בְקִרְבְּכֶם וְאַל תֹּאמְרוּ חֲכָמִים אָנוּ, כִּי עֲמֻקָּה מִנִּי יָם חָכְמָה, וְדַעַת שַׁדַּי עֲמֻקָּה מִמֶּנָּה, וְאַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם הִפְכוּ בָהֶן וְהִפְכוּ בָהֶן כִּי הַכָּל בָּהֶן.

וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת וַיַּגִּיעוּ לְבֵית-קְבָרוֹת. וְהִנֵּה גֻּלְגְּלוֹת אָדָם וְעַצְמוֹת אָדָם מְפֻזָּרוֹת אָנֶה וְאָנָה. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְמוּסָה: מוּסָה! הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת-הַגֻּלְגְלוֹת הָאֵלֶּה וְאֶת-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? גֻּלְגְּלוֹת מְלָכִים הֵן, וְעַצְמוֹת שָֹרִים וְרוֹזְנִים הֵן, אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בִימֵיהֶם מֶמְשָׁלָה בְלִי מְצָרִים וַיְדַכְּאוּ עַמִים תַּחְתָּם. וּבְכָל זֹאת כָּל-כֹּחָם וְעֹצֶם יָדָם לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם לְהַצִּילָם מִן הַמָּוֶת אֲשֶׁר לֹא יָשִֹים פְּדוּת בֵּין עָנִי לְעָשִׁיר, וּבֵין מֶלֶךְ מוֹשֵׁל לְעֶבֶד מְשֻׁעְבָּד. וְלָכֵן אַל יָרוּם לֵב הָאָדָם בְּמָשְׁלוֹ, כִּי לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים יִמְשֹׁל, וְלֹא לְטוֹבַת נַפְֹשוֹ הוּא נִקְרָא לִמְשֹׁל, כִּי אִם לְטוֹבַת אֲחֵרִים.

וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת וַיַּגִיעוּ אֶל כְּפָר, וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת בְּנֵי הַכְּפָר לְאָרְחָם וּלְהַאֲכִילָם כִּי עֲיֵפִים הֵם, וְלֹא אָבוּ בְנֵי הַכְּפָר לְמַלֵּא רְצוֹנָם. וַיִּכְעַס מוּסָה מְאֹד, אֲבָל אֵלִיָהוּ לֹא כָעָס. וּבְהַפְנוֹתוֹ אֶת שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת הִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ כִּי יַהֲפֹךְ אֶת לֵב בְּנֵי-הַכְּפָר לְטוֹבַה וַיִּסְלַח לָהֶם עֲוֹנָם. כִּי אָמַר אֵלִיָּהוּ: יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מֵעוֹדוֹ כְּלֵב חַיְתוֹ טֶרֶף, וְרַק הַחִנּוּךְ וְהַלִּמּוּד יַהַפְכוּהוּ לְטוֹבָה. וּבִפְנוֹתוֹ לְמוּסָה קָרָא לֵאמֹר: עַל כֵּן יְחַנֵּךְ הָאָדָם אֶת-בָּנָיו בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וְלֹא יָחוּס עַל כֶּסֶף וְלֹא יָחוּס עַל זָהָב, כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לָאָדָם שִׁבְעָתַיִם אֶת-אֲשֶׁר יוֹצִיא לְלִמּוּד בָּנָיו וּלְחִנּוּכָם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד מוֹצָא הַכְּפָר וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה גֶדֶר אֲבָנִים אַחַת נוֹטָה לִנְפֹּל, וַיְמַהֵר אֵלִיָּהוּ וַיִּפְשֹׁט אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וְגַם אֶת-בָּתֵּי זְרֹעָיו הִפְשִׁיל, וַיַּעֲמֹד לְתַּקֵּן אֶת-הַגָּדֵר. וּבְפַקְּחוֹ אֶת-הָאֲבָנִים הֶרְאָה אֵלִיָהוּ אֶת-מוּסָה, וְהִנֵּה בְתוֹךְ הַגָּדֵר אוֹצַר כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲרוֹאֶה אַתָּה, מוּסָה? הָאוֹצָר הַזֶּה לִשְׁנֵי יְתוֹמִים הוּא אֲשֶׁר אֲבִיהֶם מִֵת עֲלֵיהֶם בַּיָמִים הָאֵלֶּה, וְלוּ נָפְלָה הַגָּדֵר כִּי עָתָּה נִגְלָה לְעֵין הָעוֹבְרִים וְנִגְנָב. וְלָכֵן שְׁלָחַנִי אַלְלַהּ עַד הֲלוֹם לַעֲשֹוֹת אֶת-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, כִּי אַלְלַהּ אֲבִי יְתוֹמִים הוּא, וְאִם עֵַנֵּה תְעַנּוּ אוֹתוֹ וְצָעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי רַחוּם אָנִי.

*

וַיּוֹסֵף מוּסָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ תִּשְׁעִים יוֹם תְּמִימִים. וּבְכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ רָאָה וְגַם שָׁמַע וְלָמַד הַרְבֵּה מִפִּי אֵלִיָּהוּ עַד כִּי חָכַם מְאֹד. וְאַחַר אָמַר מוּסָה אֶל אֵלִיָּהוּ: קְצֵה דְרָכֶיךָ רָאִיתִי, מוֹרִי וְאַלוּפִי, וָאֶלְמָדָה, וְעֵינַי אוֹרוּ מֵאוֹר הַחָכְמָה אֲשֶׁר אָצַל לְךָ אַלְלַהּ מִכָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא לָֹשוּב אֶל מַחֲנֵה אִשְֹרָאִיל עַמִּי לְהוֹרוֹתָם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶֹה אֲשֶׁר יַעֲשֹוּן לְטוֹב לָהֶם עַל פִּי כֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי מִמֶּךָ. וַיִּפָּרֵד מוּסָה מֵאֵת אֵלִיָּהוּ וַיָּשַָב אֶל הַמַּחֲנֶה הַמִּדְבָּרָה.

כו: מוֹת הָארוּן

וַיִסְעוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל שָׁנִים רַבּוֹת בַּמִּדְבָּר וַיָּבֹאוּ אַרְצָה פְּלֶֹשֶת וַיַּחֲנוּ בְּ“וַאדִי מוּסָה” הִיא פֶטְרָה. הֵם שָׁם וְהִנֵּה הָארוּן אֲחִי מוּסָה נָשָֹא עֵינָיו וַיַּרְא מֵרָחוֹק רָמָה יְרַקְרֶקֶת חֶמְדַּת לֵב וָעָיִן וְהִיא כֻלָּהּ כְמַזְהֶרֶת בִּזְהַב קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ. ויַֹּאמֶר הָארוּן לְמוּסָה: הָבָה נָא, אָחִי, וְנָסוּרָה אֶל הָרָמָה אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְרָאִינוּ הַדָּבָר. וַיִּשְׁמַע מוּסָה בְּקוֹל אָחִיו. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם הָרָמָתָה וַיִּקְחוּ אִתָּם גַּם אֶת-בְּנֵיהֶם. וַיְהִי כְבוֹאָם וַיִּמְצְאוּ מְעָרָה בִּמְבוֹא הָרָמָה וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ לְהִסָּתֵר רֶגַע בְּצִלָהּ מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה מִטָּה רְפוּדָה וּמִמַּעַל לָהּ כְּתֹבֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הַמִּטָּה הַזֹּאת מוּכָנָה לָאִישׁ אֲשֶׁר אָרְכּוֹ כְאָרְכָּהּ. וַיִּצְחֲקוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נְנַסֶּה אֹרֶךְ מִי מֵאִתָּנוּ כְּאֹרֶךְ הַמִּטָּה. וַיִּשְׁכְּבוּ כֻלָּם בְּתוֹכָהּ זֶה אַחַר זֶה, וְלֹא שָׁוְתָה הַמִּטָּה לָאִישׁ זוּלָתִי לְהָארוּן אֲשֶׁר שָׁכַב בָּהּ בָּאַחֲרוֹנָה. הוּא טֶרֶם יָקוּם וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן נִרְאָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וַיִּדְרֹשׁ הָאִישׁ בִּשְׁלוֹם כֻּלָם וַיֹּאמַר: אָנֹכִי “עַזְרָאִיל” מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּבְמַלְאֲכוּת אַלְלַהּ שֻׁלַּחְתִּי הֵנָּה לָקַחַת אֶת-נֶפֶשׁ הָארוּן הַשּׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אֲשֶׁר לְפָנַי כִּי לוֹ הִיא. וַיֵּצֵא לֵב כֻּלָם לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי עַזְרָאִיל וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד. אֲבָל הָארוּן קִבֵּל אֶת-דִּבְרֵי עַזְרָאִיל בְּשִֹמְחַת אֱמֶת וַיֹּאמֶר: הִנְּנִי אָמוּת כִּי קָרָאתָ לִי בְּשֵׁם אַלְלַהּ. ויִּפֹּל עַל צַוְּארֵי מוּסָה אָחִיו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּשַּׁק גַּם אֶת-כָּל-בָּנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַל נָא תִבְכּוּ וְאַל נָא יֵרַע לְבַבְכֶם, “הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ” וְאַחֲרֵי מִדּוֹתָיו אֵין לְהַרְהֵר. וְעַתָּה דִּרְשׁוּ נָא בִשְׁלוֹם כָּל אַחַי בְּנֵי אִשְֹרָאִיל אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה כְּשׁוּבְכֶם וְנִחַמְתֶּם אוֹתָם, וְהִתְהַלַּכְתֶּם עִמָּהֶם תָּמִיד בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשִֹיתִי אָנִי. וַיִּקְרָא עַזְרָאִיל לְכָל-הַנִּמְצָאִים בַּמְּעָרָה לֵאמֹר: צְאוּ הַחוּצָה עֲדֵי רֶגַע, וַיֵּצְאוּ. וּבְשׁוּבָם רָאוּ וְהִנֵּה הָארוּן מֵת וְהוּא בַמִּטָּה אֲשֶׁר שָׁכַב עָלֶיהָ וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְֹפָתָיו. וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מֵעַל הַמִּטָּה וַיִּרְחָצוּהוּ וַיְטַהֲרוּהוּ וַיַּלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִגְדֵי כְהֻנָּתוֹ, וַיָּשׁוּבוּ וַיַּנִּיחוּהוּ בְמִטָּתוֹ.

וַיְהִי כְּצֵאתָם וַיִּסְתְּמוּ אֶת-פִי הַמְּעָרָה וַיָּשׁוּבוּ אֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אִשְֹרָאִיל, וַיֹּאמֵרוּ: הָארוּן אֵינֶנוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ. וַיֶּחֱרַד לְבַב כָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לַשְׁמוּעָה וַיִּקְרְאוּ בִמְרִירוּת לֵאמֹר: מוּסָה, מוּסָה! אַתָּה הֲרַגְתּוֹ, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְמוֹתוֹ, כִּי חָבִיב הָארוּן מְאֹד עַל כֻּלָּם. וַיַּרְא אַלְלַהּ וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו עַל עַבְדוֹ עַל מוּסָה וַיְצַו לְמַלְאָכָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ וִַישֹּאוּ אֶת-הָארוּן בְּמִטָּתוֹ מֵעַל לְמַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיִּרְאוּ כֻלָּם וַיִּוָּכְחוּ כִּי אַלְלַהּ לְקָחוֹ וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל מוּסָה. וַיִּבְכּוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת הָארוּן שְׁלשִׁים יוֹם, וַיִתְפַּלְּלוּ בְעַד נִשְׁמָתוֹ חָמֵשׁ תְּפִלוֹת בַּיּוֹם: בַּבֹּקֶר, בַּצַּהֳרַיִם, בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, בָּעֶרֶב וּבַלָּיְלָה. וְאַחַר כָּל תְּפִלָּה קָרְאוּ כֻלָּם יַחַד חָמֵשׁ פְּעָמִים וַיֹּאמֵרוּ: אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ! אָמִין!

כז: יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: עֲלֵה רֵשׁ אֶת-אֶרֶץ כַּנְעָאן, אַתָּה וְכָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל עִמָּךְ, כִּי לָכֶם נְתַתִּיהָ. וּכְבֹאֲכֶם שָׁם הָסִירוּ אֶת-כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּה, וְטִהַרְתֶּם אוֹתָהּ מִכָּל-טֻמְאוֹת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל-קְדוֹשַׁי וּנְבִיאַי מִמֶּנָּה יֵצֵאוּ, וּבָהּ יִפְעֲלוּ וְיִתְנַבֵּאוּ. וַיִּקְרָא מוּסָה אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל וַיּוֹדִיעֵם אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֲבָל הַעַל כֵּן הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית פַרְעַוְן הַנּוֹגֵשֹ לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד עַמִּים אַכְזָרִים אֲחֵרִים לְהַאֲבִידֵנוּ!? וַאֲנַחְנוּ שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ לֵאמֹר: אֶרֶץ כַּנְעָאן אֶרֶץ פְּרָאִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת הִיא, אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, אֶרֶץ אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת בָּהּ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ כֹּל, לֹא עֵץ לְהָצֵל וְלֹא מַיִם לִֹשְתּוֹת, וּמֶה-חָטָאנוּ לְךָ וּבַמֶּה הֶלְאֵינוּךָ לָתֵת אוֹתָנוּ וְאֶת-עוֹלָלֵינוּ בִּידֵי רוֹצְחִים וְשׁוֹדְדִים לְהַאֲבִידֵנוּ? הֲלֹא טוֹב לָנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר הַזֶּה בִּמְנוּחָה מֵאֲשֶׁר לָמוּת שָׁם לְפִי חָרֶב! וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְמוּסָה: מוּסָה! אֱמֹר לִבְנֵי אִשְֹרָאִיל: אַל תִּירָאוּ, כִּי עִמָּכֶם אָנִי, עַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה לִהְיוֹת עֲלֵיכֶם לְצֵל מֵחֹם הַשֶָּמֶשׁ, וּמִן הַשָּׁמַיִם אוֹרִיד לָכֶם מָן לְאָכְלָה. גַּם בָּשָֹר תִּשְֹבְּעוּ מִן הַשַּׂלְוִים אֲשֶׁר יָגוֹזוּ מִן הַיָּם עַל פִּי מִצְוָתִי, וְגַם מַעְיְנוֹת מַיִם חַיִים יְפַכּוּ מִלֵּב הָאֲדָמָה בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלְכוּ לְרַוּוֹת צְמָאֲכֶם. וַיִּשְֹמְחוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל לְדִבְרֵי אַלְלַהּ וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ לְמוּסָה: עָשֹה נַעֲשֶֹה כַאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ.

וַיִּשְׁלַח מוּסָה מַלְאָכִים אַרְצָה כַּנְעָאן, אֶת-כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְאֶת-יָשׁוּע בִּן-נוּן, לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ, וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ לִירִיחוֹ. הֵם בְּשַׁעַר הָעִיר וְהִֵיה אִישׁ יוֹצֵא לִקְרָאתָם מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: הֲזֹאת יְרִיחוֹ? וַיֹּאמַר: כֵּן! וַיַּרְאֶה לָהֶם אֶת-מוֹצָאֵי הָעִיר וְאֶת-מְבוֹאֶיהָ.

וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ אַנְֹשֵי מִדּוֹת כַּנְפִילִים אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם. וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אֶת-מַלְאֲכֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיְהִיוּ בְּעֵינֵיהֶם כַחֲגָבִים, וַיֹּאמְרוּ לְהָרְגָם. אֲבָל מֵהֶם אָמָרוּ: אַל נְמִיתֵם, נִקָּחֵם לָנוּ לַעֲבָדִים; אָמְנָם נַנָּסִים הֵם לְמַרְאֶה, אֲבָל חָזוּת פְּנֵיהֶם תַּעֲנֶה בָם כִּי נְבוֹנִים הֵם, וְחָרוּצִים הֵם, כִּנְמָלִים – וַיַּאַסְפוּם אֶל מִשְׁמָר.

וַיְהִי בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְכָל-בְּנֵי יְרִיחוֹ הוֹזִים שׁוֹכְבִים. וַיִּבְרְחוּ מַלְאֲכֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְיָשׁוּע בִּן-נוּן וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה עַד בּוֹאָם אֶל “נַחַל אֶשְׁכּוֹל”. הַבֹּקֶר אוֹר, וַיִּשֹאוּ הַמַּלְאָכִים עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ כַרְמֵי עֲנָבִים וּשְֹדוֹת רִמּוֹנִים מְכַסִּים אֶת-כָּל-הַמָּקוֹם מִסָּבִיב, וְגֹדֶל כָּל-עֵנָב כְּרֹאשׁ כֶּבֶשֹ וְגֹדֶל כָּל-רִמּוֹן כְּרֹאשׁ גַּמָל. ויִּקְחוּ מִן הָעֲנָבִים וּמִן הָרִמּוֹנִים וַיְשָֹּאוּם בַּמוֹט בִּשְׁנָיִם, שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְכָל-אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם לְכָל-עֲנַף רִמּוֹנִים. וַיָּבֹאוּ אֶל מוּסָה וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל כִּי אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ אַנְשֵׁי מִדּוֹת הֵם, וְכִרְאוֹתָם אֶת-הָעֲנָבִים וְאֶת הָרִמּוֹנִים הַגְּדוֹלִים, וַיֶּחֶרְדּוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ: לֹא נֵלֵךְ! לָמָּה נָמוּת!? וַיִּחַר אַף מוּסָה בָּהֶם וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא אֱלֹהָי, הַפְרֶד-נָא בֵּינִי וּבֵינָם כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מֵהֶם, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם מְאֹד. וַיִּפֶן מוּסָה יָמִינָה וְיַחַד עִמּוֹ הָלְכוּ כָלֶב בֶּן יְפֻנֶה וְיָשׁוּע בִּן-נוּן וְאַנְשֵׁי מִסְפָּר מִן “הַמַּאֲמִינִים” בְּאַלְלַהּ וּבִשְׁלִיחוֹ, וְכָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל פָּנוּ שְֹמֹאלָה וַיֵּלְכוּ בַאֲשֶׁר הִתְהַלָּכוּ, וַתַּעַל חֲמַת אַלְלַהּ עֲלֵיהֶם, וַתִּפְתַּח הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם חַיִים עַד אֶחָד.

וַיִּבֹא מוּסָה וְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד יְרִיחוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן לַיְלָה וַיִּלְכְּדוּהָ עַל נְקַלָּה, כִּי תַרְדֵּמַת אַלְלַהּ נָפְלָה עַל כָּל-הַתּוֹשָׁבִים וְלֹא יָדְעוּ בְּבֹא מוּסָה אֲלֵיהֶם. וַיִּתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מוּסָה וַאֲנָשָׁיו וַיְמִתוּם עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וְרַק אַנְשֵׁי מִסְפָּר מֵהֶם הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. גַּם אֶת-הָאֱלִילִים וְאֶת-הַפְּסִילִים הִשְׁמִידוּ, וַיְטַהֲרוּ אֶת-הָעִיר מִכָּל-גִּלּוּלֶיהָ וַיִּקְרְאוּ אוֹתָה בְּשֵׁם “עִיר-הַמָּבוֹא” אֲשֶׁר לְ“אֶרֶץ הַקֹדֶשׁ”, הִיא אֶרֶץ אִשְֹרָאִיל.

כח: יְמֵי מוּסָה הָאַחֲרוֹנִים

וַיְהִי כִּי זָקֵן מוּסָה – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וַיֵּדַע כִּי יָמָיו סְפוּרִים, וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה אִבְּרָהִים בְּעֵת זִקְנָתוֹ לֵאמֹר: אָנָא אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אַל נָא תִקַּח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי חָפֵץ חַיֵּי נֶצַח אָנִי. וַיַּבְטַח אַלְלַהּ גַּם אוֹתוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֶת-אִבְּרָהִים, אֲשֶׁר לֹא תִגַּע בּוֹ יַד “מַלְאַךְ הַמָּוֶת” לְרָעָה עַד עֲלוֹת רָצוֹן מִלְפָנָיו לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא “עַזְרָאִיל” מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶל מוּסָה לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּ. וַיִּגְעַר בּוֹ מוּסָה לֵאמֹר: רָשָׁע! אֵיכָכָה תָעֵז לִנְגֹּעַ בִּי לְרָעָה וְיְיָ לֹא צִוָּה!? וַיָּרֶם עַזְרָאִיל עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אַלְלַהּ! אַלְלַהּ! תְּנָה-נָא עֵינְךָ בְּעַבְדְּךָ בְּמוּסָה הַמְמָאֵן לָתֵת אוֹתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו לָקַחַת נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּ לְמַעַן הֲשִׁיבָהּ לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶֹה עִם יֶתֶר בְּנֵי תְמוּתָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַלְלַהּ: וּמָה אֶעֱשֶֹה לְךָ, עַזְרָאִיל, וְאָנֹכִי הִבְטַחְתִּיו כִּי לֹא תִהְיֶה יָדְךָ בּוֹ בְּטֶרֶם יִשְׁאַל הוּא אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת!?

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ עַזְרָאִיל אֶת-דִּבְרֵי אַלְלַהּ וַיָּשָׁב אֶל מוּסָה כְמִתְיָאֵשׁ וַיְנַס לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וּלְפַתּוֹתוֹ בְּהַבְטָחוֹת טוֹבוֹת לֵאמֹר: מוּסָה! אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-נַפְשְׁךָ בְיָדִי בְרָצוֹן וַעֲשִֹיתִיךָ אַחֲרֵי מוֹתְךָ לִ“קְדוֹשׁ עוֹלָמִים” וְכָל-“הַמַּאֲמִינִים” יָבֹאוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרְךָ פַּעַם בְּשָׁנָה בְּהָמוֹן וְקָרְאוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה “כֵּלִים”²⁷ אַלְלַהּ. וְגַם זֹאת אֶעֱשֶֹה: כָּל-אַבְנֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ קִבְרְךָ תֵּהָפֵכְנָה לְגָלְמֵי-פֶחָם לְתוֹעֶלֶת לִבְנֵי הָאָדָם, וְיָדְעוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: אָכֵן נְבִיא אֱלֹהִים קָדוֹשׁ בְּתוֹכֵנוּ וּתְבָרֶכְךָ נַפְשָׁם.

וַיְהִי כִּי רָאָה עַזְרָאִיל כִּי כָל-דְּבָרָיו לֹא הוֹעִילוּ לְהָשִׁיב אֶת-מוּסָה מִדַּעְתּוֹ, וַיָשֶָב וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם הַסְגֵּר תַּסְגִּיר אֶת-נַפְשְׁךָ בְּיָדִי, וְהִקְצֵיתִי לְךָ אֶת “הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן” בְּגַן-הָעֵדֶן, וְכָל “הַמַּאֲמִינִים” יַעַבְרוּ יוֹם יוֹם לְפָנֶיךָ וְכָרְעוּ לְפָנֶיךָ בֶּרֶךְ וְאָמָרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין נָבִיא כְמוּסָה בֶן עַמְרָם. אַךְ גַּם הַפַּעַם לֹא הִטָּה מוּסָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְדִבְרֵי עַזְרָאִיל וַיּוֹסֵף לִגְעָר-בּוֹ וּלְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת, וְגַם גֵּרְשָׁהוּ מֵעַל פָּנָיו בְּחֶרְפָּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתָה אֶת-מוּסָה מֵרֹב זִקְנָה וְרִפְיוֹן יָדַיִם וַיַּעֲזֹב אֶת-מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיִּתְהַלֵּךְ סַר וְזָעֵף עַל יַד חוֹף “בַּחְרְ לוּט”, הוּא יָם הַמֶּלַח, בֵּין הַסְּלָעִים. הוּא מִתְהַלֵּךְ וְהִנֵּה רוֹעֵה צֹאן לִקְרָאתוֹ, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ בוֹ מִקָּרוֹב רָאָה וְהִנֵּה הוּא הָרוֹעֶה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הִפְקִיד “ֹשֻחַיְבְּ” חוֹתְנוֹ, הוּא יִתְרוֹ, אֶת-עֲדָרָיו לִרְעוֹתָם בְּיוֹם צֵאת מוּסָה אֶת-מִדְיָן לָֹשוּב מִצְרַיְמָה לְהוֹצִיא אֶת-עַמּוֹ אֶת-אִשְֹרָאִיל מִתַּחַת סִבְלוֹת פַּרְעַוְן. וַיִּשְֹמְחוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וַיָּבֹאוּ בִדְבָרִים וּבְשִֹיחוֹת, וַיְסַפֵּר הָאֶחָד לַֹשֵּנִי אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ לְמִן יוֹם הִפָּרְדָם וְעַד יוֹם פְּגִיֹשָתָם. וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָרוֹעֶה אֶת-מוּסָה: לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת-מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל וְאַתָּה מִתְהַלֵּךְ קְדוֹרַנִּית בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְבַדֶּךָ? וַיַּעַן מוּסָה לֵאמֹר: מִפְּנֵי עַזְרָאִיל מַלְאַךְ הַמָּוֶת אָנֹכִי בוֹרֵחַ, כִּי הַרְגֵּז יַרְגִּיזֵנִי וְכִי מְנַסֶּה הוּא יוֹם יוֹם לְפַתּוֹת אוֹתִי לְהַסְגִּיר אֶת-נַפְשִׁי בְיָדוֹ. וַיִּתְמַהּ הָרוֹעֶה לְדִבְרֵי מוּסָה וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, אִם אִישׁ פָּשׁוּט “רוֹעֵה בְהֵמוֹת” כָּמוֹנִי בוֹחֵר בְּחַיֵּי נֶצַח וּמְפַחֵד מִפְּנֵי הַמָּוֶת, אֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּכָה, כִּי מַה-יַּעֲנֶה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי אַלְלַהּ, וּמַה-יָּשִׁיב בְּשָׁאֳלוֹ אוֹתוֹ עַל מַעֲשָֹיו בִּימֵי חַיָּיו וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ!? אֲבָל הַאִישׁ כָּמוֹךָ יִפְחָד וְאַתָּה “רוֹעֶה נֶאֱמָן” הָיִיתָ כָּל-יְמֵי חַיֶיךָ, וְגַם הַטּוֹב בְּעֵינֵי אַלְלַהּ עָשִֹיתָ וַתִּתֵּן לִבְנֵי אִשְֹרָאִיל תּוֹרָה וּמִצְוֹת לַעֲשֹׂותָן וְלִחְיוֹת בָּהֶן! הֲטֶרֶם תֵּדַע, מוּסָה, כִּי מֵתִים כָּמוֹךָ נִקְרָאִים חַיִּים, וְכִי עָתִיד אַתָּה לֵהָנוֹת בְּ“גַן-עֵדֶן” מִזִּיו אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וּשְֹכָרְךָ יִרְבֶּה מְאֹד כְּדֵי מַעֲלָלֶיךָ הַטּוֹבִים!?

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מוּסָה אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, וְהִנֵּה גַם הוּא מִתְאַמֵּץ לְפַתּוֹתוֹ לָתֵת נַפְשׁוֹ לַמָּוֶת כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה עַזְרָאִיל, וַיִּגְעַר גַּם בּוֹ וַיֹּאמַר: יַעַן בְּחָרְךָ בַּמָּוֶת לַאֲחֵרִים, וּלְנַפְשְׁךָ אַתָּה הִנְּךָ בּוֹחֵר בָּחַיִּים, לָכֵן חָיֹה תִּחְיֶה לְעוֹלְמֵי עַד, וְאֵל הַמָּוֶת תִּשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ וְלֹא תִמְצָאֶנּוּ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ עַד עוֹלָם.

וַיַּחְשֹׁב הָרוֹעֶה כִּי בָרֵךְ בֵּרְכָהוּ מוּסָה וְלֹא יָדַע כִּי אַךְ קְלָלָה נִמְרֶצֶת קִלְּלָהוּ. כִּי כַאֲשֶׁר הִזְקִין הָאִישׁ מְאֹד וַיִּתְעַלֵּף מֵרֹב חֻלְֹשָה בְּאַחַד הַיָּמִים חֲשָׁבוּהוּ קְרוֹבָיו לְמֵת וַיִּשָֹּאוּהוּ וַיִּקְבְּרוּהוּ חַיִּים. וַיְהִי אַךְ שָׁבוּ הַקַּבְּרָנִים מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְהִנֵּה שָׁבָה רוּחַ הָרוֹעֶה אֵלָיו. וַיִּבָּהֵל מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הוּא בַקָּבֶר, וַיִּתְאַמֵּץ וַיַּצְלִיחַ לְפַקֵּחַ אֶת-גַּל הֶעָפָר אֲשֶׁר עָלָיו בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וַיֵּצֵא מִקִּבְרוֹ, וַיּוֹסֵף לְהִתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר אָנֶה וָאָנָה, וְאִישׁ לֹא יָדַע כִּי שָׁב לִתְחִיָּה. וְאָכֵן עוֹד הָאִישׁ חָי, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּעַרְבוֹת הַיַּרְדֵּן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְגְּשׁוּהוּ הַבֶּדְוִים עַל שְֹפַת יָם הַמֶּלַח בְּצֵאתָם לִרְעוֹת אֶת-צֹאנָם וְלָצוּד אֶת-צֵידָם. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִרְאוּהוּ וְהוּא תוֹעֶה בְדַרְכּוֹ צָפוֹנָה עַד יָם כִּנֶּרֶת, וְעַד יָם מֵי-מְרוֹם. וְהָאִישׁ עָיֵף מְאֹד מִן הַחַיִּים הָאֲרֻכִּים, חַיֵּי הָעוֹלָמִים, וְהוּא גָבוֹהַּ מְאֹד וְכֻלּוֹ מָלֵא שֵֹעָר, וּשְֹעַר זְקָנוֹ אָרֹךְ וּפָרוּעַ וְצִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו חַדּוֹת וְגַסּוֹת. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִתְקְפֶנּוּ יֵאוּשׁ נוֹרָא וְעָלָה עַל רֹאשׁ סֶלַע זָקוּף וְהִשְׁלִיךְ אֶת-עַצְמוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְמַעַן מְצֹא אֶת-הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצָאֶנּוּ, כִּי קִלְלַת מוּסָה עָלָיו לֵאמֹר: חָיֹה תִחְיֶה עַד נֵצַח נְצָחִים, וְאֶל הַמָּוֶת תִּשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ וְלֹא תִמְצָאֶנּוּ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ לְעוֹלָם.

וַיִּתְהַלֵֵּךְ מוּסָה בַמִדְבָּר יָמִים רַבִּים וַיֶּרֶב תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי יוֹצֵר הַכֹּל הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ בְדַרְכּוֹ כְמִשְׁפָּטוֹ יוֹם יוֹם. וַיִּיעַף מְאֹד מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת, וַיְנַסֶּה לְהַכּוֹת בְּמַטֵּהוּ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ עַל רָאשֵׁי הַסְּלָעִים אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם לְהוֹצִיא מֵהֶם מַיִם כְּכֹל אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶֹה בְּבַחֲרוּתוֹ, וְלֹא יָכֹל. וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, כִּי אָמָר: אָכֵן סָר אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מֵעָלַי וְאֵין כּכֹחִי אָז, וְלָמָּה לִי אֵפוֹא חַיִּים לְלֹא כָל-תּוֹעֶלֶת, הֲלֹא טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי!

וַיְהִי כִי שָׁמַע עַזְרָאִיל כִּי שׁוֹאֵל מוּסָה אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיְמַהֵר אֵלָיו בִּדְמוּת זָקֵן חוֹצֵב אֲבָנִים עַל יַד אַחַת הַמְּעָרוֹת וַעֲדַת עוֹזְרִים עַל יָדוֹ. וַיִּגַּשׁ מוּסָה אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר: יְיָ עִמָּכֶם, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל! וַיֹּאמְרוּ לוֹ: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ. וַיֹּאמַר: וּמַה-מַּעֲשֵֹיכֶם פֹּה? וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: בִּפְקֻדַּת מַלְכֵּנוּ שֻׁלַּחְנוּ הֵנָּה לְמַעַן חֲצוֹב מְעָרָה בַּסֶּלַע הַזֶּה לִטְמֹן בְּתוֹכָהּ אוֹצָר יָקָר, כִּי אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין מָקוֹם בָּטוּחַ לְאוֹצָרוֹ כַּמָּקוֹם הַזֶּה. וַיִּשְׁאַל מוּסָה: הֲתַרשׁוּנִי לָבֹא רֶגַע בְּצֵל מְעָרַתְכֶם לָנוּחַ מְעַט מֵחֹם הַיּוֹם? וַיַּעֲנוּ הַחוֹצְבִים וַיֹּאמֵרוּ: בֹּאָה וּבָרוּךְ תִּהְיֶה בְבוֹאֶךָ. וַיָּבֹא מוּסָה אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה וַיִּשְׂתָּרַע לְאָרְכּוֹ עַל אֶחָד מֵרָבְדֵּי הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׁם וַיָּשֶֹם אֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וַיִּשְׁאַל מַיִם לִֹשְתּוֹת, וַיֹּאמֶר לוֹ עַזְרָאִיל: מַיִם אֵין לָנוּ אֲבָל תַּפּוּחֵי-זָהָב יֶשׁ-לָנוּ, וַיּוֹשֶׁט לוֹ תַּפּוּחַ-זָהָב וַיֹּאכַל. וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה וַיִּישָׁן אֶת-שְׁנַת הַמָּוֶת לָנֶצַח. וַיְּמַהֲרוּ עַזְרָאִיל וְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַיִּרְחָצוּהוּ וַיְּחַנְטוּהוּ וַיִּסְתְּמוּ אֵת-פִּי הַמְּעָרָה וַיֵּלֵכוּ. וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא מוּסָה בַחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֶל שַׁיְךְ אַבּוּ-רַבָּאח מִשַּׁיְכֵי עֲרָב יְדוּעֵי הַשֵּׁם וַיֹּאמֶר לוֹ: שַׁיְךְ נִכְבָּד! מָגֵן הָיִיתִי לְעַמִּי בְּחַיַּי וּמָגֵן אֶהְיֶה לוֹ גַּם אַחֲרֵי מוֹתִי, וְלָכֵן בָּאתִי אֵלֶיךָ לְמַעַן גַּלּוֹת לְךָ אֶת-מְקוֹם קְבוּרָתִי, וְיָדַעְתָּ אַתָּה וְגַם תּוֹדִיעַ זֹאת לִבְנֵי עַמֶּךָ. וּמֵעַתָּה כָּל-תְּפִלָּה וְכָל-תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל-אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם “הַמַּאֲמִינִים” אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָנָה אֶל קִבְרִי וְשָׁפַךְ בְּאָזְנַי אֶת מְרִי רוּחוֹ וְהֵבֵאתִי אֶת-תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְהָיִיתִי לוֹ לְמֵלִיץ יֹשֶׁר וְהִצַּלְתִּי אוֹתוֹ מֵרָעָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ הַשַּׁיְךְ אַבּוּ-רַבָּאח מִשְּׁנָתוֹ וַיְמַהֵר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ מוּסָה בַחֲלוֹמוֹ וַיִּבֶן עָלָיו מַצֶּבֶת אֶבֶן גְּדוֹלָה, הִיא מַצֶּבֶת קְבוּרַת “נַבִּי מוּסָה” אֲשֶׁר עַל יַד יְרִיחוֹ מֵעֵבֶר מִזֶּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַתְּהִי לְחֹק לַמֻּשְֹלִמִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל מֵאָז לְבַקֵּר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶת-קֶבֶר “נַבִּי מוּסָה” בְּהָמוֹן חוֹגֵג וּבִתְרוּעוֹת שִֹמְחָה וָגִיל. הֵם תּוֹקְעִים לָהֶם אֹהָלִים מִסָּבִיב לַקֶּבֶר וְזוֹבְחִים שָׁם זְבָחִים לִכְבוֹד הַנָּבִיא שְׁמוֹנָה יָמִים תְּמִימִים, וְאַחַר יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.

תַּם חֵלֶק רִאשׁוֹן

א: יֶשׁוּע

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מוּסָה עֶבֶד אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל יֶשׁוּע, הוּא יְהוֹשֻׁעַ מְשָׁרֵת מוּסָה, לֵאמֹר: מוּסָה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה קוּם אַתָּה וְכָל הַעָם הַזֶּה, עַם אִשְֹרָאִיל, וּלְכוּ אַרְצָה כַנְעָאן וְאַרְצָה דַמֶּשֶֹק וְהִלָּחֲמוּ בָהֶן, כִּי לָכֶם אֶתְּנֵן. וַיִּקְרָא יֶשׁוּע אֶת-בְּנֵי אִשְׂרָאִיל וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי כִּי הַגִבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת הַמְעַטִּים אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם בִּלְכֹד מוּסָה אֶת-יְרִיחוֹ מִתְעַתְּדִים לָֹשוּב אֶל הַעִיר לְהִלָּחֵם בָּנוּ. וְעַתָּה הִכּוֹנוּ לָצֵאת לִקְרָאתָם לַמִּלְחָמָה, רַק חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ וְהוּא יַנְחִילֵנוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ מִדַּמֶּשֶֹק צָפוֹנָה-מִזְרָחָה וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע דָּרוֹמָה-מַעֲרָבָה. וַיַּעֲנוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶֹה וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מוּסָה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ.

וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל עִם גִּבּוֹרֵי יְרִיחוֹ אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת בִּגְבוּרָה גְדוֹלָה חֲמִשָׁה יָמִים.

וַיְהִי בַיוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיַּרְא יֶשׁוּע וְהִנֵּה רַד הַיּוֹם מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ לֵאמֹר: עוֹד מְעַט וּבָא הַלַּיְלָה, וְאַתָּה הֲלֹא צִוִּיתָנוּ לֵאמֹר: שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וְלֹא תַעֲשֹוּ בוֹ כָל-מְלָאכָה, וְאֵיכָכָה נִשְׁבֹּת וְאוֹיְבֵינוּ עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ? אִם תִּשְׁבֹּת מִלְחַמְתֵּנוּ יוֹם שָׁלֵם, וְשָׁבוּ אוֹיְבֵינוּ לְהִתְעוֹדֵד אַחֲרֵי הַחֲלִישֵׁנוּ אוֹתָם, וְאוּלַי יָבֹא לָהֶם גַּם עֵזֶר מִן הַחוּץ וְהָיִינוּ בְכָל-רָע. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל יֶשׁוּע: אַל תִּירָא, יֶשׁוּע, אָנֹכִי מָגֵן לָכֶם. הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה לַֹשֶּמֶשׁ וְעָמַד בַּחֲצִי הַשָׁמַיִם וְלֹא יְמַהֵר לָבֹא כְיוֹם תָּמִים עַד יִקּוֹם אִשְֹרָאִיל אֶת-אוֹיְבָיו, וִידַעְתֶּם כִּי אַלְלַהּ נִלְחָם לָכֶם.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר אָמַר אַלְלַהּ כֵּן הָיָה, וַתַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָצָה לָבֹא כְיוֹם תָּמִים. וַיּוֹסֶף יֶשׁוּע וְכָל-עַמּוֹ עִמּוֹ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵיהֶם עַד כַּלּוֹתָם. וְאַחַר פָּנוּ צָפוֹנָה-מִזְרָחָה וְדָרוֹמָה-מַעֲרָבָה וַיִּלָּחֲמוּ עִם כָּל-הָעַמִּים הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מֵעוֹלָם. וַיַּכּוּ שְׁלֹשִים מְלָכִים וְגַם לָכְדוּ שְׁלֹשִים מִבְצָרִים חֲזָקִים וַיִּירְשׁוּ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וַיְחַלֵּק יֶשׁוּע אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל בֵּין שִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֵּשְׁבוּ בָהּ יָמִים רַבִּים.

ב: סָמוּאִיל

וַיָּמָת יֶשׁוּע עֶבֶד אַלְלַהּ בֶּן מֵאָה וְעֶשֶֹר שָׁנִים וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּהַר אֶפְרַיִם אֲשֶׁר בְּנַחֲלָתוֹ. וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא וְכָל-רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָׁה זוּלָתִי עֻבַיְדָּה בַת זָאד, אֲשֶׁר כִּנּוּ אוֹתָהּ גַּם בְּשֵׁם “אֵם שַׁמְעוּן” וְגַם בְּשֵׁם “הַזְּקֵנָה”, כְּכֹל אֲשֶׁר נוֹסִיף לְסַפֵּר.

וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּאַלְלַהּ לֵאמֹר: מִי יָקוּם לָנוּ אַחֲרֵי רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַנְּבִיאִים וְאַחֲרֵי יֶשׁוּע לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָעָם לְהִלָּחֵם אֶת-מִלְחֲמוֹתֵינוּ וְלָצֵאת וְלָבֹא לְפָנֵינוּ? וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: הִנֵּה עֻבַיְדָּה בַת זָאד הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן, הוּא יַעֲמֹד בְּרֹאשְׁכֶם, וְהוּא יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם וְגַם יִשְׁפֹּּט אֶת-מִשְׁפְּטֵיכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר עָשֹוּ רָאשֵׁי הַשְׁבָטִים עַד הַיּוֹם.

וְעֻבַיְדָּה בָּאָה בַיָּמִים, וְאַלְלַהּ בֵּרַךְ בִּטְנָהּ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ עֲקָרָה. וְעַל כֵּן שָׁמְרוּ עָלֶיהָ בְנֵי אִשְֹרָאִיל מִכָּל-מִשְׁמָר וְלֹא נְתָנוּהָ לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתָהּ כָל-יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ לַעֲשֹוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, כִּי פָחֲדוּ פֶּן תַּפִּיל הָאִשָּׁה פְרִי בִטְנָהּ. וַיְהִי כִי מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וַתִּקְרָא אֶת-שֵׁם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ שַׁמְעוּן, כִּי שָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹלִי וְגַם רָאָה בְּעָנְיִי וַיִּתֵּן לִי בֵן לְעֶת-זִקְנָתִי. וּבְנֵי אִשְֹרָאִיל קָרְאוּ לוֹ סָמוּאִיל לֵאמֹר: “הוֹדוּ לַיְיָ” כִּי טוֹב! וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כִּנוּ אֶת עֻבַיְדָּה “אֵם שַׁמְעוּן”¹ וְאֶת-סָמוּאִיל גַם בְּשֵׁם “בֶּן הַזְּקֵנָה”.

וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַתְּבִיאֵהוּ הָאֵם בֵּיתָה עֵלִי הַכֹּהֵן בַּיָמִים הָהֵם. וַיְלַמְּדֵהוּ עֵלִי תוֹרָה וָדַעַת וַיֶּחְכַּם הַנַּעַר מִכָּל-הַנְּעַרִים בְּנֵי גִילוֹ, וַיִּנָּחֲמוּ בוֹ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אַחֲרֵי קְדוֹשֵׁיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם, בַּחֲזוֹתָם בּוֹ חָזוּת הַכֹּל, כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי כִי מָלְאוּ לסָמוּאִיל עֶשְֹרִים שָׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: סָמוּאִיל, סָמוּאִיל! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ! הִנֵּה שַֹמְתִּיךָ לְנָבִיא עַל עַמִּי אִשְׂרָאִיל, וּלְֹשוֹפֵט לָהֶם נְתַתִּיךָ.

וַיִּבָּהֵל סָמוּאִיל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּגֵּד הַדָּבָר לְעֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֵלִי: אַל תִּירָא, בְּנִי! הַלַּיְלָה בְטֶרֶם תַּעֲלֶה עַל מִשְׁכָּבְךָ רְחַץ אֶת-בְּשָׁרְךָ בְּמַיִם קָרִים טְהוֹרִים וְטָהָרְתָּ. וְּכְשָׁמְעֲךָ אֶת-הַקּוֹל קוֹרֵא שֵׁנִית, עֲנֵה: דַּבֵּר, אַלְלַהּ, כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ עֵלִי. וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁב גַּ’בְּרָאִיל בַּלַּיְלָה וַיְדַבֵּר שֵׁנִית אֶל סָמוּאִיל כְכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו בָּרִאשׁוֹנָה, וַיִּשְׁתַּחוּ סָמוּאִיל לְקוֹל הַמַּלְאָךְ. וַיֵּדַע עֵלִי כִי נָבִיא וְשׁוֹפֵט סָמוּאִיל לְאַלְלַהּ לְמִן הַיּוֹם הַהוּא, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: צֵא, בְּנִי, אֶל הָעָם וְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ בְּאָזְנֵיהֶם וְיָדְעוּ כֻלָּם כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בְתוֹכָם וִיכַבְּדוּךָ. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כְכֹל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ עֵלִי, וַיַּאֲמֵן הָעָם בְּסָמוּאִיל, אַף כִּי צָעִיר לְיָמִים הוּא מְאֹד, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן יֶשׁ נָבִיא בְתוֹכֵנוּ, וְגַם בִּצְעִירִים חָכְמָה וּנְבוּאָה, אִם רְצוֹן אַלְלַהּ בָּזֶה. וַיִּשְׁפֹּט סָמוּאִיל אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מֵאָז וַיְהִי דְבָרוֹ אֲלֵיהֶם כְּדִבְרֵי הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים.

וַיְהִי כִּי זָקֵן סָמוּאִיל וְלֹא יָכֹל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי הָעָם, וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי אִשֹרָאִיל אוֹתוֹ לָשִֹים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כְּכֹל-הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, לְמַעַן הַצִּילָם מִיַּד הָעֲמָלֵקִים, אֲשֶׁר בְּהַכִּירָם אֶת-זִקְנַת סָמוּאִיל הִתְנַפְּלוּ עַל בְּנֵי אִשֹרָאִיל, וְגַם שָׁבוּ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּשְׁמַע סָמוּאִיל בְּקוֹלָם וַיַּמְלֵךְ עֲלֵיהֶם אֶת-“טָלוּת”, הוּא שָׁאוּל.

ג: טָלוּת

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֵל סָמוּאִיל בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: סָמוּאִיל! הִנֵּה זָקַנְתָּ וְשַֹבְתָּ וְלֹא תוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי בְנֵי אִשֹרָאִיל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עַד כֹּה. וְלָכֵן שִֹימָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ לְשָׁפְטָם כְּכָל-הַגּוֹיִם. וַיָּשֶֹם אַלְלַהּ לְסָמוּאִיל אוֹתוֹת אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם יִבְחַר בַּמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ, וְגַם נָתַן בְּיָדוֹ שֵׁבֶט מִגַּן-עֶדְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר נָתַתִּי בְּיָדְךָ, הוּא יִמְלֹךְ.

וְטָלוּת, הוּא שָׁאוּל, אִישׁ מִצְרִי יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְהוּא עָנִי מְאֹד וּמְלַאכְתּוֹ שׁוֹאֵב מַיִם מִיאוֹר מִצְרַיִם לְמָכְרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאבַד חֲמוֹר לְטָלוּת, וַיֵּצֵא לְבַקְּשׁוֹ וַיָּבֹא עַד אֶרֶץ כַּנְעָאן, כִּי שָׁמַע כִּי שָׁם הָ“רוֹאֶה”, הוּא סָמוּאִיל. וַיְהִי בְהַגִּיעַ טָלוּת בַּיתָה סָמוּאִיל וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַאַתָּה זֶה אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה? וַיֹּאמַר: אָנִי! וַיְסַפֵּר טָלוּת לְסָמוּאִיל עַל דְּבַר חֲמוֹרוֹ הָאוֹבֵד, וְגַם בִּקְשָׁהוּ לֵאמֹר: אָנָא, אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה, עֲשֵֹה-נָא חֶסֶד עִם עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יָשׁוּב אֵלַי חֲמוֹרִי, וְלֹא אָמוּת בְּרָעָב, כִּי מְקוֹר לַחְמִי הוּא, כִּי בוֹ אֲנִי מוֹכֵר מָיִם. וַיַּעַשֹ סָמוּאִיל כֵּן. וַיַּרְא סָמוּאִיל אֶת-טָלוּת וְהִנֵּה תָאֳרוֹ כְתֹאַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עַל-אֹדוֹתָיו דִבֵּר אַלְלַהּ עִמּוֹ, וְכִי גָבוֹהַּ הוּא מִכָּל-בְּנֵי הָאָדָם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָכֵן הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ לְפָנַי לִמְשֹׁחַ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ עַל אִשֹרָאִיל. וַיָּמָד סָמוּאִיל אֶת-טָלוּת בַּשֵּׁבֶט אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְלַהּ מִגַּן-עֶדְנוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הַשֵּׁבֶט, וַיֹּאמַר: אָכֵן לֹא עַל חִנָּם קֹרָא לוֹ טָלוּת, כִּי כִשְׁמוֹ כֵן הוּא². וַיִּשְֹמַח סָמוּאִיל בְּטָלוּת מְאֹד וַיֹּאמַר: חֲמוֹרְךָ כְּבָר נִמְצָא, וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתֶךָ, וְעַתָּה לְמִי כָל-חֶמְדַּת אִשְֹרָאִיל? הֲלֹא לְךָ וּלְכָל-בֵּית אָבִיךָ. רְאֵה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמִּי אִשְֹרָאִיל וּבְיָדְךָ יוֹשִׁיעַ אַלְלַהּ אוֹתָם מִכַּף כָּל-אוֹיְבֵיהֶם.

וַיִּתְפַּלֵא טָלוּת לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הָרוֹאֶה, מִי אֲנִי וּמָה אָנִי כִּי אָבֹא לִמְלֹךְ עַל אִשְֹרָאִיל?! הֲלֹא שׁוֹאֵב מַיִם עָנִי אָנִי, הַלְהָתֵל בִּי אַתָּה אוֹמֵר?! וַיַּעַן סָמוּאִיל וַיֹּאמַר: הָס, טָלוּת! כִּי דְבַר אַלְלַהּ הוּא!

וַיֵּצֵא סָמוּאִיל אֶל הָעָם, וַיּוֹדִיעֵם עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הִמְלִיךְ עֲלֵיהֶם, וְגַם הִצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם, וַיֹּאמַר: זֶה לָכֶם הָאוֹת כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ, בְּהַצִּילוֹ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ מִידֵי הָעֲמָלֵקִים אֲשֶׁר שָׁבוּהוּ. וַיִּשְׂמְחוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ! יְחִי הַמֶּלֶךְ!

אֲבָל אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל עָנוּ וַיֹּאמֵרוּ: מַה-יוֹשִיעֵנוּ זֶה, וְהוּא אִישׁ זָר לָנוּ וְגַם שָׁמְעוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ בִלְתִּי הַיּוֹם? וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְ“סֵפֶר קָדְשׁוֹ” לֵאמֹר: “לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו”, וְזֶה הֵן לֹא מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה הוּא וּמַה-לָּנוּ וְלוֹ?! – וַאֲחֵרִים קָרְאוּ וַיֹּאמֵרוּ: הֲשׁוֹאֵב מַיִם זֶה מִדַּלַת הָעָם יִמְלֹךְ עָלֵינוּ? לֹא! לֹא נִתֵּן! וַיִּבְזוּהוּ וְגַם פָּנוּ לוֹ עֹרֶף, וַיְהִי טָלוּת כְּמַחֲרִישׁ.

ד: מִלְחֶמֶת טָלוּת וְגָ’לוּת

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר סָמוּאִיל אֶל טָלוּת: שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי אַלְלַהּ אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה.

כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: פָּקַדְתִּי אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה גָּ’לוּת מֶלֶךְ עֲמָלֵק לְאִשְֹרָאִיל, אֲשֶׁר גָּזַל מֵהֶם אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ, וְגַם שָׂם לָהֶם מַעֲצוֹרִים בְּדַרְכָּם בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם. וְעַתָּה צֵא לַמִּלְחָמָה עָלָיו וְהַחֲרַמְתָּ אוֹתוֹ וְאֶת-עַמּוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית אַלְלַהּ מִשִּׁבְיוֹ. וַיַּעַן טָלוּת וַיֹּאמַר: כֹּה אֶעֱשֶֹה כַאֲשֶׁר דִּבָּרְתָּ. וַיְשַׁמַּע טָלוּת אֶת-הָעָם וַיִּפְקְדֵם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִים וַעֲשֶֹרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וְגָ’לוּת אָז בִּירוּשָׁלָיִם. וַיָּבֹא טָלוּת וְכָל-עַמּוֹ עַד הַיַּרְדֵּן. וַיְהִי כִּי גָדַל הַחֹם מְאֹד וַיִּצְמָא הָעָם לְמַיִם, וַיֹּאמֶר טָלוּת אֶל הָעָם: הִנֵּה הַיַּרְדֵן לְפָנֵינוּ, וְעַתָּה בְזֹאת תִּבָּחֵנוּ: כָּל-אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו וְלָקַח מַיִם בְּכַף יָדוֹ פַּעַם אַחַת וּלְקָקָם, וּמָצָא לוֹ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת, כִּי גִבּוֹר חַיִל הוּא הַיּוֹדֵעַ לִסְבֹּל כָּל-תְּלָאָה בַמִּלְחָמָה וְלֹא יִסּוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. וְכָל-אֲשֶׁר יִתְנַפֵּל עַל הַמַּיִם וְשָׁתָה מֵהֶם לִרְוָיָה, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי קְצַר-רוּחַ וּרְפֵה-כֹחַ הוּא וְלֹא יַעֲמֹד בְּיוֹם מַסָּה לְעֵת מִלְחָמָה. וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְּקִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְהַנִשְׁאָרִים שָׁתוּ לִרְוָיָה. וַיְהִיוּ לָהֶם הַמַּיִם אֲשֶׁר שָׁתוּ לִמְאֵרָה בְקִרְבָּם, כִּי אַחֲרֵי שְׁתוֹתָם אוֹתָם בָּעֲרוּ הַמַּיִם בְּקִרְבָּם כָּאֵשׁ. וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם צְמָאָם מִבָּרִאשׁוֹנָה וְגַם שִֹפְתוֹתֵיהֶם שָׁחֲרוּ עַד לִמְאֹד, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין לִבֵּנוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה, לֹא נֵלֵךְ! וַיָּשׁוּבוּ כֻלָּם עַל עֲקֵבָם, וְרַק שְׁלשׁ מֵאוֹת הַמְלַקְּקִים הָלְכוּ עִם טָלוּת לַמִּלְחָמָה עַל גָּ’לוּת.

וּבַיָמִים הָהֶם הָיָה אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ יַּשָׁה, וְהוּא מִשֵׁבֶט יְהוּדָה וְלוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים, וְשֵׁם הַצָּעִיר דָאוּד וְהוּא רוֹעֵה צֹאן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל אָבִיו: אָבִי! חִצַּי לֹא הֶחְטִיאוּ מֵעוֹדִי אֶת-הַמַּטָּרָה וּלְעוֹלָם לֹא יַחֲטִיאוּ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִיו: עֲלֵה וְהַצְלַח, בְּנִי, כִּי בְחִצֶּיךָ עֶזְרָתֶךָ, כִּי אַלְלַהּ עִמָּךָ. וַיּוֹסֵף דָאוּד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: אָבִי! עָבַרְתִּי הַיּוֹם בֵּין הֶהָרִים לִרְעוֹת אֶת-הַצֹּאן, וַיִּפְגְּשֵׁנִי הָאַרְיֵה וְלֹא יָרֵאתִי מִפָּנָיו, וָאֶתְנַפֵּל עָלָיו וָאַחֲזִיק בִּזְקָנוֹ וָאַכְרִיעֵהוּ. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: אָכֵן גִּבּוֹר חַיִל אַתָּה, בְּנִי, וְלִבִּי יִשְֹמַח בְּקִרְבִּי, כִּי תַּשְׂכִּיל וְגַם תַּצְלִיחַ בְּכָל-מַעֲשֶֹיךָ. וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל אָבִיו בַשְּׁלִישִׁית: בְּהִתְהַלְּכִי הַיּוֹם בֵּין הֶהָרִים הֲרִימוֹתִי קוֹלִי אֶל אַלְלַהּ אֵל עֶלְיוֹן בִּתְפִלָּה, וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל הֶהָרִים מִתְפַּלְּלִים מֵאַחֲרַי גַם הֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: הֲטִיבוֹתָ לַעֲשֹוֹת, בְּנִי, לִֹשְפֹּךְ שִֹיחֲךָ לִפְנֵי אַלְלַהּ “הָרַחְמָן וְהָרַחוּם”, כִּי כֵן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לְ“בֶן-מַאֲמִינִים” כָּמוֹךָ. וְהָיָה הֵד הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ לְךָ לְאוֹת, כִּי נְבִיא אַלְלַהּ תִּהְיֶה מֵעַתָּה, וְגַם “נְעִים זְמִירוֹת” יִקְרְאוּ לְךָ, כִּי רוּחַ הַשִּׁירָה תָנוּחַ גַּם הִיא עָלֶיךָ וְשַׁרְתָּ שִׁירֵי תוֹדָה וְהַלֵּל לְאַלְלַהּ, אֲשֶׁר לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

ה: דָאוּד וְגָ’לוּת

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִתְרָאֶה טָלוּת פָּנִים אֶת-גָּ’לוּת בִשְֹדֵה-הַמַּעֲרָכָה, וַיֹּאמֶר גָּ’לוּת אֶל טָלוּת: לָמָּה תֵצְאוּ כֻלְּכֶם לַמִּלְחָמָה? בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. וְהָיָה אִם יוּכַל לִי וְהִכַּנִי, וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ הָעֲמָלֵקִים עֲבָדִים לְאִשְֹרָאִיל, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו, וִהְיִיתֶם אַתֶּם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לָנוּ לַעֲבָדִים.

וְגָ’לוּת אִישׁ אֵיתָן וְחָסוֹן מְאֹד וְלוֹ שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים. גָּבְהוֹ כָאַלּוֹן, קוֹבַע נְחֹשֶת עַל רֹאשׁוֹ, שׁלֹשִים רוֹטוֹל³ מִשְׁקָלוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְֹקַשִֹּים הוּא לָבוּשׁ, שְׁמוֹנִים רוֹטוֹל מִשְׁקָלוֹ, וְקֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו, מִשְׁקָלָם שׁלֹשִים רוֹטוֹל, וְכֻלּוֹ מַפִּיל אֵימָה וָפַחַד עַל כָּל-סְבִיבוֹתָיו, וַיִּשְׁמַע טָלוּת וְכָל-אִשְֹרָאִיל אֶת-דִּבְרֵי גָּ’לוּת, וַיֵּחַתּוּ מִפָּנָיו מְאֹד מְאֹד.

וְשַׁמְעוּן, הוּא סָמוּאִיל, בִּשְֹדֵה הַמַּעֲרָכָה, כִּי כֵן דֶּרֶךְ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לָקַחַת עִמָּם נָבִיא וְכֹהֵן בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה לְמַעַן יִתְפַּלְּלוּ לִתְשׁוּעָתָם. וַיִּגַּשׁ טָלוּת אֶל סָמוּאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הַעְתֵּר-נָא אֲדוֹנִי, אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יִשְׁלַח לָנוּ אִישׁ אֲשֶׁר כֹּחַ בּוֹ לָצֵאת אֶל הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַגִּבּוֹר הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה אֲשֶׁר פַּחְדּוֹ נָפַל עַל כֻּלָּנוּ. וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּאִיל: אַל תִּירָא! כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ.

וְיַשָּׁה אֲבִי דָאוּד בֵּין הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת טָלוּת, וַיִּפֶן אֵלָיו סָמוּאִיל וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲיֵשׁ לְךָ בָּנִים, וּמַה-מִּסְפָּרָם? וַיַּעַן יַשָּׁה וַיֹּאמַר: שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים לִי, אַחַד עָשָׂר מֵהֶם בַּמַּעֲרָכָה, וְהַקָּטָן אֵינֶנּוּ, כִּי רוֹעֶה הוּא אֶת-הַצֹּאן בָּעֵמֶק לֹא הַרְחֵק מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו סָמוּאִיל: הֲבִיאֵם-נָא אֵלַי וּרְאִיתִים. וַיָּבֵא יַשָּׁה אוֹתָם לִפְנֵי הַנָּבִיא. וְכֻלָּם יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי-מַרְאֶה וּפְנֵי גִבּוֹרִים פְּנֵיהֶם. אֲבָל סָמוּאִיל קָרָא וְאָמָר: לֹא בְאֵלֶּה חָפָצְתִּי! הָבֵא-נָא אֶת-הַקָּטָן. וַיְהִי כַהֲבִיאוֹ אוֹתוֹ, וַיַּרְא אוֹתוֹ סָמוּאִיל וְהִנֵּה הוּא כֻלּוֹ אַדְמוֹנִי וִיפֵה-עֵינַיִם מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד. וַיֹּאמֶר סָמוּאִיל אֵלָיו: לֵךְ, בְּנִי, כִּי שְׁלָחֲךָ אַלְלַהּ וְנִלְחַמְתָּ עִם גָּ’לוּת הָעֲמָלֵקִי הָרָשָׁע הַזֶּה וְיָכָלְתָּ לוֹ, וַהֲסִירוֹתָ חֶרְפָּה מֵעַל אִשְֹרָאִיל. וַיִּשְׁתַּחוּ דָאוּד לִפְנֵי הַנָּבִיא.

וְדָאוּד בְּלְכְתּוֹ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי סָמוּאִיל רָאָה בְדַרְכּוֹ שָׁלֹשׁ אֲבָנִים חֲלָקוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וַיִּגַּשׁ אֲלֵיהֶן לְקָחְתָּן, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה כָל-אַחַת מֵהֶן קוֹרֵאת לֵאמֹר: דָאוּד! קְחָה-נָא אוֹתִי, כִּי בִי אַתָּה מוֹשִׁיעַ אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מִכַּף אוֹיְבָיו, וְהוּא לֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דָּבָר. וַיִּקַּח דָאוּד אֶת-שְׁלֹשׁ הָאֲבָנִים, וַיִּתֵּן אוֹתָן בְּיַלְקוּט הָרוֹעִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיְהִי כְעָמְדּוֹ לִפְנֵי טָלוּת בִּשְֹדֵה הַמַּעֲרָכָה כִדְבַר סָמוּאִיל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו טָלוּת: בְּנִי! הֲיָכֹל אַתָּה לָצֵאת בַּמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה, לְהִלָּחֵם בּוֹ, וְאַתָּה הֲלֹא נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעוּרָיו? וַיַּעַן דָאוּד וַיֹּאמַר: אַל תִּירָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי גַם אֶת-הָאֲרִי וְאֶת-הַדֹּב הִכָּה עַבְדְּךָ לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם בְּהִתְנַפְּלָם עַל צֹאנִי לְטָרְפָן, וְהִכִּיתִים וַהֲמִתִּים, וְהָיָה הָעֲמָלֵקִי הַזֶּה כְאַחַד מֵהֶם, כִּי אַלְלַהּ עִמִּי. וַיִּשְׁתּוֹמֵם טָלוּת עַל דִּבְרֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֵךְ! וְאַלְלַהּ עִמָּךְ. וַיַּלְבִּישֵׁהוּ מַדִּים וְשִׁרְיוֹן קַשְֹקָשִּׂים, וַיִּתֶּן קוֹבַע נְחֹשֶׁת בְּרֹאשׁוֹ, וְחֶרֶב שְׁנוּנָה חָגַר לוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּס שָׁחוֹר וַיִּשְׁלָחֵהוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם יָכוֹל תּוּכַל וְהָרַגְתָּ אֶת-גָּ’לוּת, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָּׁה, וְגַם עַד חֲצִי מַלְכוּתִי אֶתֵּן לָךְ. וַיְהִי כִרְאוֹת גַּ’לוּת אֶת-דָאוּד וְהִנֵּה הוּא צָעִיר לְיָמִים מְאֹד וַיִּבְזֵהוּ לְמַרְאֵה עָיִן, וְגַם קִלְּלָהוּ בֵאלֹהָיו, אֲבָל לִבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ, כִּי אַלְלַהּ הִבְהִילוֹ מִפְּנֵי עֵינֵי הַנַּעַר הַבּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידֵי אֵשׁ. וַיֹּאמֶר דָאוּד אֶל גָּ’לוּת: אַתָּה בָא אֵלַי בְחֶרֶב, בַּחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ “הָרַחְמָן וְהָרַחוּם” אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ, וְהִכִּיתִיךָ וַהֲמִתִּיךָ וְגַם אֶתֵּן בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ לְאָכְלָה, וְיָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ אַלְלַהּ לְאִשְֹרָאִיל. וַיָּשֶֹם דָאוּד יָדוֹ בְיַלְקוּטוֹ וַיּוֹצֵא אֶת-שְֹלֹשׁ הָאֲבָנִים הַחֲלָקוֹת וְהַחַדּוֹת אֲשֶׁר לָקַח מֵהַנַּחַל בְּדַרְכּוֹ, וַיְקַלְּעֵן כֻּלָּן יַחַד בְּכַף הַקֶּלַע וַיּוֹר בָּהֶן בְּכָל-כֹּחוֹ. וַיַּךְ אֶת-גָּ’לוּת, וַתִּטְבַּעְנָה הָאֲבָנִים בְּמִצְחוֹ, וַתֵּצֶאנָה מֵאֲחוֹרֵי גֻלְגָּלְתּוֹ. וַיִּפֹּל גָּ’לוּת עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיְמַהֵר דָאוּד אֵלָיו וַיִּכְרֹת רֹאשׁוֹ בְחַרְבּוֹ. וַיִּרְאוּ הָעֲמָלֵקִים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנוּסוּ לְכָל-עֵבֶר. וּבְנֵי אִשֹרָאִיל רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם עַד כַּלּוֹתָם.

וַיִּקַח דָאוּד אֶת-רֹאשׁ גָּ’לוּת, וְגַם חוֹתָמוֹ לָקַח מִיָּדוֹ, וַיְבִיאֵם אֶל טָלוּת. וַיִּתְקַע טָלוּת אֶת-רֹאשׁ גָּ’לוּת בְּרֹאשׁ חֲנִיתוֹ וְאֶת-חוֹתַם גָּ’לוּת לָבַשׁ בְּאֶצְבָּעוֹ, וַתִּגְדַּל הַשִֹמְחָה בְמַחֲנֵה אִשְֹרָאִיל, וַיֵּצֵא שֵׁם הַנַּעַר לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת בִּגְבוּרָתוֹ בְכָל-תְּפוּצוֹת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל – וְהוּא בֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא.

ו: יְמֵי טָלוּת הָאַחֲרוֹנִים

וַיַּעַבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וַיָּבֹא דָאוּד אֶל טָלוּת וַיֹּאמֶר לוֹ: הָבָה לִי בִּתְּךָ לְאִשָׁה כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנִי. ויֹּאמֶר טָלוּת: אָמְנָם הִבְטַחְתִּיךָ וְגַם נָתוֹן אֶתְּנֶנָּה לְךָ, אֲבָל לֹא בְחִנָּם אֶתְּנֶנָּה, כִּי אִם בְּמֹהַר וּמַתָּן רַב כָּרָאוּי לְבַת מְלָכִים. ויֹּאמֶר דָאוּד: אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַאֵין דַּי לְךָ בְּרֹאשׁ גָּ’לוּת וּבְחוֹתָמוֹ אֲשֶׁר הֵבֵאתִי לְךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹאֵל מִמֶּנִי גַם מֹהַר וּמַתָּן? וַיֹּאמְרוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל: אָכֵן צָדַק דָאוּד בִּדְבָרָיו, וְדַי לְךָ כִּי יִדְרשׁ מֵעִמְּךָ אֶת-בִּתְּךָ וְלֹא יִדְרשׁ גַּם חֲצִי מַלְכוּתְךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתּוֹ. ויַּרְא טָלוּת כִּי בְנֵי אִשְֹרָאִיל עִם דָאוּד וַיִּירָא מִפְּנֵיהֶם וַיֹּאמַר: אֲבָל הִנֵּה עוֹד לֹא תַמּוּ אוֹיְבֵינוּ הָעֲמָלֵקִים מִן הָאָרֶץ, וְעַתָּה לֵךְ וְהָרַגְתָּ אֶת-שָׂרֵיהֶם וְאֶת-רָאשֵׁי שׁבְטֵיהֶם מָאתַיִם אִישׁ בְּמִסְפָּר, וְהֵבֵאתָ לִי אֶת-רָאשֵׁיהֶם וְאַחַר אֶתֵּן לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָׁה. כִּי אָמַר טָלוּת בְּלִבּוֹ: יֵלֵךְ דָאוּד אֶל הָעֲמָלְקִים וְיִפֹּל בַּמִּלְחָמָה. ויַּעַשֹ דָאוּד כִּדְבַר טָלוּת, וַיַּהֲרֹג בְּעֶזְרַת אַלְלַהּ אֶת-שָׂרֵי הָעֲמָלְקִים וּגְדוֹלֵיהֶם וַיַּחֲרֹז אֶת-רָאשֵׁיהֶם בְּחוּטֵי בַרְזֶל, מָאתַיִם בְּמִסְפָּר, וַיְבִיאֵם אֶל טָלוּת. וַיִּתֵּן טָלוּת אֶת בִּתּוֹ לְדָאוּד לְאִשָׁה, אֲבָל בְּלִבּוֹ שָׂנֵא אוֹתוֹ מְאֹד מִיִרְאָתוֹ אוֹתוֹ, כִּי אָמָר: הוּא יִירַשׁ כִּסְאִי, כִּי אַלְלַהּ עִמְּוֹ וְגַם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל עִמּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ, וַיִּשְׁמֹר הַדָּבָר בְּלִבּוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הַחֵלָּה רוּחַ רָעָה לְבַעֵת אֶת-טָלוּת בְּקִנְאָתוֹ בְדָאוּד.

וַיְהִי הַיּוֹם וְטָלוּת יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ כְדֶרֶךְ הַמְּלָכִים בַּיָמִים הָהֵם. ויָּבֹא דָאוּד לְבַקְרוֹ. ותָּנַח פִּתְאֹם רוּחַ רָעָה עַל טָלוּת, וַיּוֹר בַחֲנִיתוֹ בְדָאוּד וּבַקִיר, וַיֵּט דָאוּד הַצִּדָּה, וַתִּתָּקַע הַחֲנִית בַּקִיר, וְדָאוּד נִצַּל בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא מִמָּוֶת. אָז יִקְצֹף דָאוּד מְאֹד, וּבְאַפּוֹ כִי עַז אִיֵּם עַל חוֹתְנוֹ, עַל טָלוּת, לְהָרְגוֹ נֶפֶשׁ, וְגַם הֵרִים אֶת-הַמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהַכּוֹתוֹ. ויַּרְא טָלוּת כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵעִם דָאוּד, וַיֶּחֱרַד לְנַפְשׁוֹ מְאֹד וַיִּקְרָא: אֲבָל, דָאוּד, זְכֹר כִּי אֲנִי חוֹתָנְךָ וְאַל נָא תִשְׁלַח יָדְךָ בִי לַהֲמִיתֵנִי, כִּי רַק לְנַסּוֹת חֲנִיתִי עָשִֹיתִי אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, לָדַעַת הֲתִתָּקַע בַּקִיר אִם אָיִן. וַיִּקְרָא דָאוּד וַיֹּאמַר: הַלְרַמּוֹתֵנִי אַתָּה אוֹמֵר, וְאַתָּה הֲלֹא מֶלֶךְ אשראי לאתה, וְאַךְ לֶאֱמֶת וְצֶדֶק מְלָכִים יָשֹרוּ וְלֹא לְֹשֶקֶר וּלְמִרְמָה! הֲלֹא יָדַעְתָּ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ בְּסֵפֶר קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: כּוֹרֶה שׁחַת בָּהּ ייפֹּל, אוֹ הֲלֹא שׁמַעְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּאָמְרָם! הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ? וַיַּעַן טָלוּת וַיֹּאמַר: אֲבָל, דָאוּד, זְכָר-נָא וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת-אֲשֶׁר אָמַר הַבִּיל לְקַבִּיל בְּקוּמוֹ עָלָיו לְהָרְגוֹ: גַם אִם תִּשְׁלַח אַתָּה יָדְךָ לִפְגֹעַ בִּי לַהֲמִיתֵנִי, יָדִי אֲנִי לֹא תִהְיֶה בְךָ, כִּי שׁוֹפֵךְ הָאָדָם עֲוֹנוֹ גָדוֹל מִנְּשֹׂא! אָז שַׁקַט רוּחַ דָאוּד בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמַר: לֹא אֶהֱרָגְךָ, אַךְ לֹא לְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶֹה זֹאת, כִּי אִם לְמַעַן בִּתְּךָ, אִשְׁתִּי הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשָׁה. ויַּעַזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וְטָלוּת לֹא חָדַל גַּם אַחֲרֵי זֹאת מֵחֲרשׁ בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת עַל דָאוּד לְהָרְגוֹ נָפֶשׁ, וְגַם חִפֵּשֹ דְּרָכִים לְבַצֵּע זְמָמוֹ, וַיִּגִּיעוּ הַדְּבַרִים עַד אָזְנֵי בִתּוֹ אֵשֶׁת דָאוּד, וַתַּעֲמֹד בִּתּוֹ עַל הַמִּשְׁמָר לְהַצִיל אֶת-נֶפֶשׁ בַּעֲלָהּ אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ מְאֹד, וְגַם הִצְלִיחָה.

ז: עָרְמַת דָּאוּד

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ טָלוּת מִשְׁתֶּה לְכָל-שָׂרֵי הַמְּלוּכָה עַד אַרְבַּעַת אֲלָפִים בְּמִסְפָּר, וַיִּקְרָא גַם אֶת-דָּאוּד חֲתָנוֹ בְתוֹכָם.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמִּשְׁתֶּה, בְּצֵאת הַקְּרוּאִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ, וַיֹּאמֶר טָלוּת אֶל דָּאוּד בִּידִידוּת שָׁוְא לֵאמֹר: לִינָה פֹה הַלַּיְלָה בָאַרְמוֹנִי כִּי עָיֵף אַתָּה. וְגַם גֶּשֶׁם בַּחוּץ, וְלָמָּה יַכְּךָ הַקֹּר וְהֵבֵאתָ עָלֶיךָ רָעָה. וַיֵאוֹת דָּאוּד לְדִבְרֵי טָלוּת, וַיְהִי כִי יָדַע כִּי לֵב טָלוּת אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, וְכִי אוֹרֵב הוּא לוֹ גַם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, וַיָּשֶׂם אֶל הָעָרְמָה פָנָיו. וַיִּקַּח נֹאד וַיְמַלֵּא אוֹתוֹ יַיִן אָדֹם וַיְשִׂימֵהוּ בַמִּטָּה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וַיְכַסֵּהוּ בַשְׂמִיכָה, וַיֵּחָבֵא בְאַחַת מִפִּנּוֹת הַחֶדֶר מֵאֲחוֹרֵי אָרוֹן גָּבוֹהַּ, לִרְאוֹת מַה-יַּעֲשֶׂה טָלוּת.

וַיְהִי בַחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּבֹא טָלוּת אֶל הַחֶדֶר כְּמִתְגַּנֵּב וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ בַּחֹשֶׁךְ עַד מִטַּת דָּאוּד, וַיַּךְ בְּחַרְבּוֹ בַמִּטָּה מַכָּה אַחַת בְּכָל-כֹּחַ זְרוֹעוֹ. וַיַּחְתֹּךְ אֶת-הַשְּׂמִיכָה וְאֶת-הַנֹּאד אֲשֶׁר מִתַּחְתֶּיהָ לִשְׁנַיִם, וַיִּשָׁפֵךְ הַיַּיִן הָאָדֹם אֲשֶׁר בַּנֹּאד בַּמִּטָּה וּמִסְּבִיבָהּ. וַיִּשְׂמַח טָלוּת מְאֹד, כִּי אָמָר: אָכֵן הַפַּעַם הָרַגְתִּי אֶת-שְׂנוּא נַפְשִׁי וְלֹא אִירָא עוֹד. אֲבָל מַה-נִּבְהַל טָלוּת בַּבֹּקֶר וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּשָׁמְעוֹ כִי דָאוּד חַי וְכִי הוּא נִמְלַט מֵאַרְמוֹנוֹ וְכָל-רַע לֹא קָרָהוּ!

אָז גָּדַל פַּחַד טָלוּת מְאֹד וַיּוֹסֶף שׁוֹמְרִים עַל שׁוֹמְרָיו, וְגַם שָׁלַח אוֹרְבִים רַבִּים בְּכָל-תְּפוּצוֹת מַמְלַכְתּוֹ לְמַעַן רְדֹף אַחֲרֵי דָאוּד לְתָפְשׂוֹ. וַיּוֹצֵא לַטֶּבַח אֶת-כָּל-יְדִידֵי דָאוּד וּמְקֹרָבָיו עַד מֵאוֹת וְעַד אֲלָפִים בְּמִסְְפָּר, כִּי לֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ מָנוֹחַ וּפַחְדּוֹ לֹא רָפָה מִמֶּנּוּ רָגַע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ טָלוּת אֶל קֶבֶר סָמוּאִיל, וַיִּקְרָא בְקוֹל בּוֹכִים לֵאמֹר: סָמוּאִיל, סָמוּאִיל! הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדְעָה מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי? וְאִם חָטָאתִי בְרָדְפִי אַחֲרֵי דָאוּד, וּבְהַפְרִיעִי לַטֶּבַח אֶת-יְדִידָיו, בַּמָּה אֲכַפְּרָה פְנֵי אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְהָרַחוּם?! כִּי לָמָּה לִי חַיִּים, וּמְנוּחַת נַפְשִׁי נִגְזְלָה מִמֶּנִּי?!

וַיַּעַן סָמוּאִיל מִתּוֹךְ קִבְרוֹ וַיֹּאמַר: אָכֵן חָטָאתָ, טָלוּת, וְחַטָּאתְךָ כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא. וְרַק דֶּרֶךְ אַחַת לְפָנֶיךּ לְכַפֵּר עַל עֲוֹנְךָ, הִיא דֶרֶךְ “מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׂ”⁴. וְעַתָּה צֵא נָא אַתָּה וְכָל בָּנֶיךָ אִתְּךָ וְנִלְחַמְתֶּם בְּאוֹיְבֵי אַלְלַהּ וּבִמְחַלְּלֵי שְׁמוֹ, עַד נָפְלְכֶם אֶחָד אֶחָד בִּשְׂדוֹת הַמַּעֲרָכָה, בְּחָרֶפְכֶם אֶת-נַפְשְׁכֶם לִכְבוֹד אַלְלַהּ. וְהָיְתָה זֹאת כַּפָּרָתְךָ וְכַפָּרַת בָּנֶיךָ, אֲשֶׁר הָיוּ בְעֵצָה אַחַת עִמְּךָ לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָאוּד עֶבֶד אַלְלַהּ, זוּלָתִי יוֹנָתָן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ אֲשֶׁר הָיָה בִידִידֵי דָאוּד וּבְיוֹעֲצָיו וְלֹא יָמוּת. וַיִּשְׁמַע טָלוּת בְּקוֹל סָמוּאִיל, וַיֵּצֵא לְמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ לִקְרַאת אוֹיְבֵי אַלְלַהּ הָעֲמָלֵקִים וְיֶתֶר עַמֵּי הָאָרֶץ הַכּוֹפְרִים, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם אֶחָד אֵחָד בַּמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּמְלֹך דָּאוּד תַּחַת טָלוּת.

ח: מְלוּכַת דָּאוּד

וְדָאוּד בֶּן יַשָּׁה בֶן עוֹקֵד מִמִּשְׁפַּחַת אִבְּרָהִים “יְדִיד אַלְלַהּ”, וְהוּא בֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְמָלְכוֹ. וַיְהִי דָאוּד אַמִּיץ לֵב בַּגִּבּוֹרִים, וְגַם גָּדַל בְּחָכְמָתוֹ, בִתְבוּנַת לִבּוֹ וּבְנֹעַם מְלִיצָתוֹ, אֲשֶׁר שׁוֹבְבָה לְבָבוֹת בְּיָפְיָהּ. הוּא מָלַךְ בְּחֶבְרוֹן וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָצָא לְמִּלְחָמָה עַל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וַיִּכְבְּשֵׁן. הוּא לָכַד אֶת-פְּלֶשֶׁת וְאֶת-דַּמֶּשֶׂק, אֶת-עַמּוֹן וְאֶת-אַחְלָב, אֶת-נְצִיבִין וְאֶת-חֲמָת, אֶת-עַנְתָּב וְאֶת-עֵבֶר-היַּרְדֵּן, מַמְלְכוֹת הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת.

וַיְהִי דָאוּד גַּם מֵיטִיב בְּכִנוֹר מֵאֵין כָּמוֹהוּ וַיֵּדַע לִבְחֹר מַנְגִּינוֹת לְפִי רוּחַ שׁוֹמְעָיו. וַיִּתֵּן גַּם בְּשִׁיר קוֹלוֹ, וְקוֹלוֹ עָרֵב וְנָעִים לָאֹזֶן מְאֹד, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ בְנֵי דוֹרוֹ בְשֵׁם “נְעִים זְמִירוֹת”. וּמִדֵּי פָתַח פִּיו בְּשִׁירָה נָהֲרוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים לְהִתְעַנֵּג עַל נְעִימוּת קוֹלוֹ. וְלֹא רַק מִבְּנֵי הָאָדָם בָּאוּ, כִּי גַם בְּהֵמוֹת, חַיוֹת וְעוֹפוֹת, וְגַם רוּחוֹת וְשֵׁדִים בָּאוּ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת. וַיַּאֲזִינוּ בְדוּמִיָּה אֶל צְלִילֵי שִׁירָתוֹ הַמְּתוּקָה, אֲשֶׁר בָּאָה בְנַפְשָׁם כְּיַיִן יָשָׁן לְהַשְׁקִיט לִבָּם וְלִנְסֹךְ עָלָיו רוּחַ תְּנוּמָה נְעִימָה. גַּם רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמֵימֵי הַנְּהָרוֹת נָדַּמוּ כְהִשָּׁמַע קוֹל דָּאוּד בְּשִׁירוֹ. וְכָל-הַבְּרִיאָה כֻלָּה אֲשֶׁר מִסְּבִיבוֹ כְמוֹ הִתְעֹורְרָה לִתְפִלָּה יַחַד עִם דָּאוּד בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ בִזְמִירוֹתָיו לִפְנֵי אַלְלַהּ יוֹצֵר הַכֹּל.

וַיְהִי קוֹל דָּאוּד גַּם מַרְפֵּא לְחוֹלֵי קַדַּחַת מְסֻכָּנִים, כִּי בְשָׁמְעָם אוֹתוֹ שָׁר, הֵזִיעוּ בַהֲמוֹן לִבָּם וַיֵּרָפֵאוּ.

וּלְדָאוּד שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב אֲשֶׁר בְּשֵׁם “שַׁרְשֶׁרֶת אֱמֶת” קָרְאוּ לָהּ, כִּי עַל יָדָהּ יָדַע דָּאוּד אֶת-הָאֱמֶת בְכָל-דָּבָר, וְגַם הוֹצִיא מִשְׁפָּט לַאֲשׁוּרוֹ. וְהַשַׁרְשֶׁרֶת תְּלוּיָה לוֹ מֵעַל לְכִסְאוֹ, וְהָיָה מִדֵּי בָאוּ אֵלָיו שְׁנֵי בַעֲלֵי רִיב לְמִשְׁפָּט, וְהִגִּישָׁם הַמֶּלֶךְ אֶל הַשַּׁרְשֶׁרֶת, וְאָמַר לְאִישׁ מֵהֶם: שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בַּשַּׁרְשֶׁרֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת עָדָיו וְנָגְעָה יָדוֹ בְקָצֶהָ, הוּא הַצַּדִיק; לֹא כֵן הָרָשָׁע, כִּי בְהוֹשִׁיטוֹ יָדוֹ הִתְכַּוְּצָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהִתְרוֹמְמָה מַעְלָה מַעְלָה עַד סִפּוּן הַחֶדֶר וְלֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָהּ. וְגַם זֹאת לַשַּׁרְשֶׁרֶת: כִּי בִנְגֹעַ בָּהּ יַד חוֹלֶה, וְנִרְפָּא הַחוֹלֶה מִמַּחֲלָתוֹ; וְאִם יַד “כּוֹפֵר” נָגְעָה בָהּ וְשָׁבָה רוּחַ אֱמוּנָתוֹ בְקִרְבּוֹ וְהָיָה חֶלְקוֹ בֵין הַ“מַּאֲמִינִים”.

וְהָיָה כִי פָחַד דָּאוּד תָּמִיד פֶּן לֹא מִלֵּא חוֹבָתוֹ לְאַלְלַהּ וּלְעַמּוֹ וַיִּתְנַכֵּר פַּעַם בְּפַעַם וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב וַיִּשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם אֶת-דָּאוּד הַמֶּלֶךְ מִקָּרוֹב, וּמָה הוּא בעֵינֵיכֶם? וַיַּגֶּד-לוֹ אִישׁ אִישׁ אֶת-אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, כִּי לֹא יָדְעוּ כִּי דָאוּד הַמֶּלֶךְ הוּא, כִּי לֹא הִכִּירוּהוּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא דָאוּד אֶל הָרְחוֹב כְּדַרְכּוֹ וְהוּא מִתְנַכֵּר, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים לִקְרָאתוֹ, וְלֹא יָדַע כִּי גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ הוּא, כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחוֹ. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מָה הַמֶּלֶךְ דָאוּד וּמַעֲשָׂיו בְעֵינֶיךָ? וַיַּעַן גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמַר: אָמְנָם מֶלֶךְ צַדִּיק תָּמִים הוּא, אֲבָל רְאֵה זֶה מָצָאתִי בוֹ רָע, כִּי יֵהָנֶה מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, כִּי אוֹצַר הַמְּלוּכָה אַךְ לְתוֹעֶלֶת הָעָם הוּא, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת הַפְּרָט, וְאַף כִּי הוּא מֶלֶךְ. וַיִּתְחַלְחַל דָּאוּד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיֹאמַר: אוֹיָה לִי כִי חָטָאתִי, וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי! וְעַתָּה רַק בְּזֵעַת אַפִּי אֹכַל לַחְמִי לֹא, אוֹסִיף לִשְׁלֹחַ יָדִי בְאוֹצַר הָעָם לְטוֹבָתִי וְלַהֲנָאָתִי, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה דָאוּד לִמְתַקֵּן חֲרָבוֹת וּרְמָחִים וְכָל-כְּלֵי עֲבוֹדָה בַשָּׂדֶה. וְרַק שָׁעוֹת מִסְפָּר עָשָׂה אֶת-מְלַאכְתּוֹ עַד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ, וְאֶת-יֶתֶר זְמַנּוֹ הִקְדִּישׁ לְטוֹבַת עַמּוֹ.

ט: דָאוּד ואוּרִיָּה

וַיְהִי הַיּוֹם ודָאוּד יוֹשֵׁב בְּבֵית הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ וּמִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ. וַתַּעַל מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ לֵאמֹר: הַחִנָּם מוֹדֶה אָנֹכִי לְאַלְלַהּ וּמִתְהַלֵּךְ בִּדְרָכָיו? הֲלֹא אֶת-כָּל-מַאֲוַיֵּי לִבִּי נָתַן לִי אַלְלַהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם הוֹסִיף לִי עַל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי, הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתִי, וְגַם נָשִׁים וּבָנִים לָרֹב לִי, וּמְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת עַד אֵין מִסְפָּר עוֹמְדִים לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי וּלְמַלֵּא רְצוֹנִי, וְגַם עַד כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הִגַּעְתִּי אַחֲרֵי הֱיוֹתִי אַחַד רוֹעֵי הַצֹּאן, וּמַה לִי עוֹד? וְלָכֵן אָנָּא אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים! שָׂא נָא יָדְךָ וּפְגַע בִּי, בְּחָנֵנִי נָא וְנַסֵּנִי עַל יְדֵי יִסּוּרִים כְּכָל-אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִם יֶתֶר עֲבָדֶיךָ הַצַּדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְהָיָה אִם אוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיָדַעְתָּ אַתָּה, וְיָדַעְתִּי גַם אֲנִי כִּי חָסִיד תָּמִים אֲנִי בֶאֱמֶת, וְכִי “בֶן עוֹלָם הַבָּא” אֲנִי, וְשָׁקַט לְבָבִי מִפַּחַד תָּמִיד הַמֵּעִיק עָלַי. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ, וַיַּעַן וַיֹּאמַר: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ, דָּאוּד עַבְדִּי.

וַיְהִי הַיּוֹם וְדָאוּד שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לִפְנֵי אַלְלַהּ כְּדַרְכּוֹ. וַיַּרְא וְהִנֵּה יוֹנָה בָאָה דֶרֶךְ חַלּוֹן בֵּית הַתְּפִלָּה וְהַיּוֹנָה יָפָה עַד לְהַפְלִיא: נוֹצוֹתֶיהָ זָהָב טָהוֹר, וּכְנָפֶיהָ אַבְנֵי חֵן, צִבְעֵי צְבָעִים רִקְמָתָן, מַקּוֹרָהּ בָּרֶקֶת, וְרַגְלֶיהָ אֹדֶם. וַיִּשְׁתּוֹמֵם דָּאוּד לַמַּרְאֶה וַיַּנַח סִפְרוֹ מִיָּדוֹ, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אָכֵן רַק “צִפּוֹר גַּן-עֵדֶן” הִיא זֹאת, כִּי אֵין עַל עָפָר מָשְׁלָהּ. וַיְהִי כִי שָׁלַח יָדוֹ לְתָפְשָׂהּ וַתָּעָף הַיּוֹנה הַחוּצָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹן. וַיָּרָץ דָּאוּד עַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיּוֹנָה עָפָה לָהּ אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל אַחַד הָעֵצִים. וּמִתַּחַת לָעֵץ אִשָּׁה צְעִירָה וְהִיא מִתְרַחֶצֶת, וְהָאִשָּׁה יָפָה עַד מְאֹד, אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי. וַיִּתְפַּלֵּא דָּאוּד עַל הַמַּרְאֶה וְלֹא יָכֹל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְלִגְרֹעַ עֵינָיו מִן הָאִשָּׁה. וַיְהִי כִי נִפְגְּשׁוּ עֵינֵי הָאִשָּׁה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּבָּהֵל מְאֹד, וַתּוֹרֶד רֹאשָׁהּ אַרְצָה מִבֹּשֶׁת, וְגַם כִּסְּתָה פָנֶיהָ הַמְּאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ בִּשְׂעָרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת כַּלַּיִל. וַיַּחְמֹד דָּאוּד יָפְיָהּ בְּלִבּוֹ. וַיִּשְׁאַל לִשְׁמָהּ, וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: בַּת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי עַבְדְּךּ וּשְׁכֵנְךָ הִיא. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ מֵעֵינָיו, וְכָל-מַעְיָנָיו בְּבַת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה.

וְאוּרִיָּה אָז בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלָחוֹ דָאוּד עִם יוֹאָב שַׂר צְבָאוֹ לְהִלָּחֵם בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן. וַיִּשְׁלַח דָּאוּד אֶל יוֹאָב לֵאמֹר: נָתֹן תִּתֵּן אֶת-אוּרִיָּה הַחִתִּי אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה וְהֻכָּה וָמֵת, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי. וַיַּעַשׂ יוֹאָב כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן אֶת-אוּרִיָּה בֶן חַנָּה אֶל מוּל פְּנֵי הָאוֹיֵב וְהַדֶּגֶל בְּיָדוֹ, וַיַּכֵּהוּ הָאוֹיֵב וַיָּמֹת. וַיִּשְׁמַע דָּאוּד וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת-בַּת-שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. וּלְדָאוּד אָז תֵּשַׁע וְתִשְׁעִים נָשִׁים. וְלֹא יָדַע דָּאוּד כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיָה הַדָּבַר לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת, הֲיִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם אָיִן. וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְתוֹרַת קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ!

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ לְדָאוּד שְׁנֵי מַלְאָכִים בִּדְמוּת שְׁנֵי בְנֵי אָדָם. וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל דָאוּד וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר: לְהִשָּׁפֵט לְפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בָּאנוּ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: וּמָה הַדָּבָר? וַיַּעַן הָאֶחָד וַיֹּאמַר: אָחִי זֶה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֲשָׁקַנִי. תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע כְּבָשׂוֹת לוֹ, וְלִי רַק כִּבְשָׂה אַחַת, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אוֹרְחִים אֶתְמוֹל בַּצָּהֳרַיִם וַתָּחָס עֵינוֹ עַל כִּבְשׂוֹתָיו וַיֵּלֵךְ וַיִּקַּח אֶת-כִּבְשָׂתִי אֲנִי הַיְחִידָה בְחֶזְקַת הַיָּד וַיִּשְׁחָטֶנָּה וַיַּגִּישֶׁנָּה לְאוֹרְחָיו לְאָכְלָה. וַיִּחַר אַף דָּאוּד בָּאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲבָל אָשֵׁם אַתָּה מְאֹד, וּנְבָלָה עָשִׂיתָ וְאַחַת דָּתְךָ לָמוּת, כִּי גָזָלְתָּ! וַיִּצְחַק הָאִישׁ לְמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ. וַיִּגְעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: רָשָׁע! הֲגָזַלְתָּ וְגַם צְחָקְתָּ?! דַּע כִּי אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֶשְׁנֶה, בֶּן מָוֶת אַתָּה וּמוֹת תָּמוּת!

אָז קָרְאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹני, אַתָּה שֶׁקֶר וּמִשְׁפָּטְךָ אֱמֶת, תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיךָ מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: אַתָּה חָרַצְתָּ מִשְׁפָּטְךָ עַל נַפְשֶׁךָ! – וּבְדַבְּרָם יָצְאוּ הַחוּצָה וַיָּעוּפוּ לְעֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה. וַָיֶבן דָּאוּד כִּי מַלְאֲכֵי מָרוֹם הֵם אֲשֶׁר שְׁלָחָם אֵלָיו אַלְלַהּ בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן הוֹדִיעַ לוֹ עֲוֹנוֹ בְּהָרְגוֹ אֶת-אוּרִיָּה הַצַּדִּיק וּבְגָזְלוֹ אֶת-אִשְׁתּוֹ יְחִידָתוֹ.

וַיִּתְעַצֵּב דָּאוּד אֶל לִבּוֹ מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וּבְכָל-הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֶחֶם לַחַץ אָכַל וּמַיִם בִּמְשׂוֹרָה שָׁתָה, וְעַל הָאָרֶץ יָשֵׁן, וּבִגְדֵי נְזִירוּת לָבַשׂ, בִּגְדֵי שַׂק גַּסִּים, וַיֶּרֶב לְהִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וּלְבַקֵּשׂ סְלִיחָתוֹ. גַּם לֹא הֵעֵז לְהָרִים עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה מֵרֹב כְּלִמָּתוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרָע. וַיַּרְא אַלְלַהּ בְּעָנְיוֹ, וַיָּבֶן כִּי נִחַם דָּאוּד עַל מַעֲשֵׂהוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-מַלְאָכוֹ אֶת-גַּ’בּרָאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּחִנָּתֶךָ, סָלַחְתִּי לְךָ עֲוֹנֶךָ. וְעַתָּה קוּם וָלֵךְ אֶל קֶבֶר אוּרִיָּה וְשָׁאַלְתָּ גַּם מֵעִמּוֹ סְלִיחָה, עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, כִּי חֵטְא הָאָדָם לְרֵעֵהוּ לֹא יְכֻפַּר לָאִישׁ בִּלְתִּי אִם בְּרַצּוֹתוֹ אֶת-אֲשֶׁר חָטָא לוֹ. וַיַּעַשׂ דָּאוּד כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל וַיַּעֲמֹד עַל קֶבֶר אוּרִיָּה וַיִּקְרָא: אוּרִיָּה! אוּרִיָּה! עֲשַׁקְתִּיךָ וְגַם רְצַחְתִּיךָ וְגַם לָקַחְתִּי אֶת-אִשְׁתְּךָ יְחִידָתְךָ מִמְּךָ, וְעַתָּה סְלַח נָא לִי כְגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וַיְהִי כִי לֹא שָׁמַע כָּל-מַעֲנֶה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיּוֹסֶף לִבְכּוֹת. אָז שָׁמָע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִִן הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר: דָּאוּד! אַל תּוֹסֵף לִבְכּוֹת, הִנֵּה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בֹא יָבֹא, יוֹם עֵמֶק הֶחָרוּץ, אֲשֶׁר בּוֹ יַעַבְרוּ כָל-הַמֵּתִים לְפָנַי לְמִשְׁפָּט. וְעָבַר גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי וְדִבַּרְתִּי אֲנִי עַל לִבּוֹ לְטוֹבָתֶךָ, וְגַם אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק נָאֶה בְגַן-עֵדֶן חֵלֶף הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, וְסָר כַּעֲסוֹ מֵעָלֶיךָ וְחַטָּאתְךָ יְכַפֵּר. אָז נָחָה דַעַת דָּאוּד, וַיּוֹדֶה לְאַלְלַהּ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמּוֹ, וַתָּסַר מֵעָלָיו הָרוּחַ הָרָעָה. וּלְעֵת מוֹעֵד יָלְדָה לוֹ בַת-שֶׁבַע אַלְמְנַת אוּרִיָּה בֵן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֻׂלַיִמָאן, הוּא שְׁלֹמֹה, כִּי אַלְלַהּ הִשְׁלִים עִמּוֹ.

י: דִּבְרֵי יְמֵי דָאוּד הָאַחֲרוֹנִים

וַיּוֹסֶף דָּאוּד לִמְלֹךְ עַל אִשְׂרָאִיל אַחֲרֵי הִוָּלֵד לוֹ שֻׂלֵימָאן בְּנוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וַיִּגְדַּל שֻׂלַיְמָאן, וַיִּיף וַיֶּחְכַּם מְאֹד, וַיֶאֱהָבֵהוּ דָאוּד מִכָּל-בָּנָיו. וַיְהִי דְבָרוֹ לְבַת-שֶׁבַע אֵם שֻׂלַיְמָאן לֵאמֹר: שֻׂלַיְמָאן בְּנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, כִּי רַק לוֹ נָאוָה הַמְּלוּכָה, כִּי חָלַק לוֹ אַלְלַהּ מֵרוּחוֹ שְׁכֶם אֶחָד עַל כָּל-יֶתֶר אֶחָיו. וַתִּשְׁמֹר בַּת-שֶׁבַע הַדָּבָר בְּלִבָּהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֶל דָּאוּד לְמִשְׁפָּט, הָאֶחָד אִכָּר וְהַשֵּׁנִי רוֹעֶה. וַיֹּאמֶר הָאִכָּר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שְׁפָט-נָא בֵינִי וּבֵין הָרוֹעֶה הַזֶּה. הִנֵּה אָנֹכִי זָרַעְתִּי שָׂדִי תְבוּאָה, וַיְהִי כִי גָדַל הַצֶּמַח וַיִּשָּׂא פִרְיוֹ, וַיָבֹא זֶה אֶל שָׂדִי עַל צֹאנוֹ וְעַל בְּקָרוֹ וַיְבַעֵר בּוֹ, וַתְּלַחֵכְנָה הַצֹּאן אֶת-כָּל-פְּרִי עֲמָלִי. וַיַּעַן דָּאוּד וַיֹּאמֶר לָרוֹעֶה: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אוֹמֵר הָאִכָּר, חָטָאתָ מְאֹד, וְעַתָּה תְנָה-נָא מִקְנְךָ וּבְקָרְךָ לָאִישׁ תַּחַת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ.

וַיִּשְַׁׁמע שֻׂלַיְמָאן הַיֶּלֶד, וְהוּא עוֹמֵד בַּחֲדַר אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו: אָבִי! דָּבָר לִי אֵלֶיךָ. וַיִּקְרָא דָאוּד לְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו: צְאוּ! וַיְהִי כְצֵאתָם וַיֹּאמֶר שֻׂלַיְמָאן: אָבִי! מִשְׁפָּט קָשֶׁה חָרַצְתָּ בְּתִתְּךָ אֶת-הַמִּקְנֶה לִצְמִיתוּת לְבַעַל הַשָּׂדֶה. כִּי מַה-יַּעֲשֶׂה הָרוֹעֶה הַדַּל מִבְּלִי מִקְנֵהוּ, וְאֵיכָכָה יְכַלְכֵּל אֶת-בְּנֵי בֵיתֹו וְלֹא הִשְׁאַרְתָּ בְיָדוֹ מְאוּמָה?! וְעַתָּה אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בְּבִנְךָ הַצָּעִיר בְּשֻׂלַיְמָאן, וַעֲשֵׂה נָא זֹאת אָבִי וּתְבָרֶכְךָ נֶפֶשׁ שְׁנֵיהֶם. תְּנָה-נָא אֶת-הַמִּקְנֶה וְאֶת-הַבָּקָר לָאִכָּר לְשָׁנָה שְׁלֵמָה, וְהָיוּ חֲלָבָם וְצַמְרָם וּשְׁגַר בִּטְנָם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לָאִכָּר חֵלֶף הַנֶּזֶק אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ, וּבַשָׁנָה הַבָּאָה כָעֵת חַיָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּצְמַח תְּבוּאַת שָׂדֵהוּ יָשִׁיב אֶת-הַמִּקְנֶה וְאֵת-הַבָּקָר לִבְעָלָיו, לְמַעַן יוֹסִיף לְכַלְכֵּל אֶת-נֶפֶשׁ יְלָדָיו, וְהָיָה הָרוֹעֶה שָׂמֵחַ, וְהָאִכָּר לֹא יֶחְסַר דָּבָר.

וַיֹּאמֶר דָּאוּד: צָדַקְתָּ, בְּנִי, צָדַקְתָּ, יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר יָעָצְתָּ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מָשַׁח דָּאוּד אֶת-בְּנוֹ אֶת-שֻׂלַיְמָאן לְמֶלֶךְ עַל אִשְׂרָאִיל תַּחְתָּיו, כִּי רָאָה כִי חָכְמַת אַלְלַהּ בְּלֵב בְּנוֹ, וְכִי הוּא זָקֵן מְאֹד וְלֹא יוּכַל עוֹד לִשְׁפֹּט אֶת-אִשְׂרָאִיל בְּחָכְמָה, בְּצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים כַּאֲשֶׁר עָשָׂה.ֵ

וַיְהִי כִי שָׁמְעוּ בְנֵי אִשְׂרָאִיל אֶת-הַדָּבָר, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: מַה-יוֹשִׁיעֵנוּ נַעַר קָטָן זֶה וְהוּא בֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה?! הַחֲסַר אִשְׂרָאִיל אֲנָשִׁים בָּאִים בַּיָּמִים נְבוֹנִים וַחֲכָמִים כִּי נַמְלִיךְ עָלֵינוּ יָלֶד?!

וַיַּעַן דָּאוּד וַיֹּאמַר: לָכֵן יַעֲשֶׂה אַלְלַהּ לָכֶם אוֹת: יִקַּח-נָא אִישׁ אִישׁ, מֵאֵלֶּה הָרְאוּיִים לִמְלוּכָה, לְפִי דַעְתְּכֶם, מַטֶּה, וְגַם בְּנִי שֻׂלַיְמָאן יִקַּח מַטֵּהוּ, וְכָתַב כָּל-אֶחָד מֵהֶם שְׁמוֹ עַל הַמַּטֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֶת-כָּל-הַמַּטּוֹת בֶּחָדֶר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר מַטֵּהוּ יִפְרַח בַּבֹּקֶר הוּא יִמְלֹךְ, כִּי רַק לוֹ נָאוָה הַמְּלוּכָה, כִּי אַלְלַהּ בָּחַר בּוֹ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי אִשְׂרָאִיל, וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה פָרַח מַטֵּה שֻׂלַיְמָאן בֶּן דָּאוּד וַיּוֹצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ. וַיִּרְאוּ בְנֵי אִשְׂרָאִיל וַיֹּאמֵרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ שֻׂלַיְמָאן בֶּן דָּאוּד, יחִי הַמֶּלֶךְ!

וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת דָּאוּד מְאֹד.

וַיְהִי כִי קָרְבוּ יְמֵי דָאוּד לָמוּת, וַיִּקְרָא אֶת-שֻׂלַיְמָאן בְּנוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיְצַוֵּהוּ לָלֶכֶת בְּדַַרְכֵי אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְהָרַחוּם לְטוּב לוֹ וּלְעַמּוֹ כָל-הַיָּמִים.

וַיָּמָת דָּאוּד זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ כָל-בֵּית אִשְׂרָאִיל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְּבֵית לֶחֶם עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי קָבְרוּ אוֹתוֹ בְעִיר עַנְתָּב, וְשָׁם קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים בְּנֵי הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר בְּעַנְתָּב לָבֹא פַּעַם בַּשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר דָּאוּד וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד נַפְשׁוֹ, וּכְתֹם הַתְּפִלָּה יַעֲנוּ כֻלָּם וְיֹאמְרוּ שֶׁבַע פְּעָמִים: אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ. כָּכָה יַעֲשׂוּ חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם לְעֵת תְּפִלּוֹת חֻקָּם.

יא: מְלוּכַת שֻׂלַיְמָאן

וַיָּמָת דָּאוּד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שֹֻלַיְמָאן בְּנוֹ, בֶּן בַּת-שֶׁבַע, וְהוּא הַצָּעִיר בֵּין תִּשְׁעָה עָשָׂר אֶחָיו. הוּא הָיָה צָעִיר בְּשָׁנִים וְאוּלָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה חָכָם כָּמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד.

וַיֵּצֵא לְשֹֻלַיְמָאן שֵׁם גַם בֵּין הַ“מַּאֲמִינִים”, כִּי שְׁנֵי “מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים” וּשְׁנֵי “כוֹפְרִים גְּדוֹלִים” הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם, שֵׁם הַמַּאֲמִינִים: שֹֻלַיְמָאן בֶּן דָאוּד וְאַלְאִסְכַּנְדַּר בַּעַל הַקַּרְנַיִם, וְשֵׁם הַכּוֹפְרִים: נִמְרוֹד בֶּן כַּנְעָאן וְשָׂדָאד בֶּן עָאד.

וַיַּעַשֹ שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-עַמּוֹ בְצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים, וַיֶאֱהַב אֶת-הָעֲנִיִּים מְאֹד וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם פַּעַם בְּפַעַם לְמַעַן הַכִּיר אֶת-מַעֲשֵֹיהֶם מִקָּרוֹב, וּלְמַעַן דַּעַת צָרְכֵיהֶם וּמַחֲסוֹרֵיהֶם. וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן גַּם שְׁפַל-רוּחַ וְעָנָו מְאֹד, וְלֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ גַאֲוָה. לֶחֶם שְֹעוֹרִים אָכַל מֵעוֹדוֹ, וְאַדֶּרֶת נְזִירִים, אַדֶּרֶת שֵֹעָר גַּסָּה, לָבַשׁ כְּמִשְׁפַּט הַנְּזִירִים בַּיָמִים הָהֵם. בַּעֲמַל כַּפָּיו אָכַל לַחְמוֹ כְדָאוּד אָבִיו, בַּעֲשֹׂותוֹ סַלֵּי נְצָרִים וְסַלֵּי חוֹרִי, וַיִּמְכְּרֵם בִּמְחִיר מִצְעָר, וַיִּמְצָא מֵהֶם לַחְמוֹ. וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן מַשְֹכִּיל בְּכָל-דְּרָכָיו וְאַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא גַּ’בְּרָאִיל אֶל שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: לֵךְ אֶל מְקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי וּמָצָאתָ שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה אֲשֶׁר זֶה עַתָּה מֵת עָלֶיהָ אִישָׁהּ. וְהָאִשָּׁה נִכְבָּדָה מְאֹד וְיִרְאַת אֱלֹהִים מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְלָהּ עֲשָׁרָה יְלָדִים קְטַנִּים וְכֻלָּם נְמַקִּים בְּרָעָב וּבְעֹנִי. וְרָאִיתָ אוֹתָם וְרִחַמְתָּם, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם, וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם וְגַם הַלְבֵּשׁ תַּלְבִּישֵׁם מַחֲלָצוֹת מֵאֲשֶׁר לְךָ, כִּי כֵן רְצוֹן אַלְלַהּ.

וַיִּקְרָא שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אֲהָהּ אֲדוֹנִי הַמַּלְאָךְ! אֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִֹיתִי זֹאת וְאָנֹכִי אִישׁ עָנִי כַאֲשֶׁר יָדָעְתָּ?! הִנֵּה דָאוּד אָבִי כִלְכֵּל נַפְשׁוֹ מִיגִיעַ כַּפָּיו, בְּתַקְּנוֹ חֲרָבוֹת וּרְמָחִים וּכְלֵי מַחֲרֵשָׁה, וְלִי לֹא הִשְׁאִיר מְאוּמָה אַחֲרָיו. כִּי עַתָּה צִוִּיתוֹ לֵאמֹר: אַל תִּגַּע בְּאוֹצַר הָעָם, כִּי לָעָם הוּא, וַאֲנִי גַם אֲנִי הִנְנִי הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי אָבִי, וּבְזֵעַת אַפִּי אֹכַל לַחְמִי בַּעֲשׂוֹתִי סַלִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וּבְאוֹצַר הָעָם לֹא אֶשְׁלַח יָדִי, כִּי קָדושׁ הוּא בְעֵינָי.

וַיַּעַן גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמַר: אָכֵן הֵיטַבְתָּ עֲשֹה, שֹֻלַיְמָאן, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אָבִיךָ הַטּוֹב, וּלְנַסּוֹתְךָ בָּאתִי הֲלוֹם לָדַעַת, הֲתִשְׁמֹר מִצְוַת אָבִיךָ אֲשֶׁר צִוְּךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ בְּשֵׁם אַלְלַהּ לֵאמֹר: שְׁמֹר אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִֹשְמֹר חֻקּוֹתָיו, מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדוֹתָיו, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מוּסָה – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – לְמַעַן תַּשְֹכִּיל בְּכָל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה וּבְכָל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה. וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּאתָ אַחֲרֵי מִצְוַת אָבִיךָ, לָכֵן כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: שְׁאַל מִמֶּנִי אֶת-אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְאֶתְּנָה לְךָ.

וַַיַּעַן שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: יִסְלַח נָא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר חָטָאתִי לְפָנָיו עַד הַיּוֹם, וְנָתַן-נָא לִי לֵב חָכָם וְשׁוֹמֵעַ לִֹשְפֹּט אֶת-עַמּוֹ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לָרָע, כִּי צָעִיר לְיָמִים אֲנִי וְלֹא אֵדַע עוֹד צֵאת וָבֹא.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי גַּ’בְּרָאִיל, כִּי שָׁאַל שֹֻלַיְמָאן חָכְמָה וְלֹא עשֶׁר וְכָבוֹד, וַיֹּאמֶר לוֹ בְשֵׁם אֱלֹהָיו: עָשִֹיתִי כִדְבָרֶיךָ. הִנְנִי סוֹלֵחַ לְךָ וְנָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ. וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לְךָ, גַּם עֹשֶר גַּם כָּבוֹד, וְגַם מַמְלָכָה אַדִּירָה וַחֲזָקָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל-יָמֶיךָ. אַתָּה תִמְשֹׁל בִּבְנֵי הָאָדָם, וְגַם שֵׁדֵי-שַׁחַת וְחַיוֹת הַמִּדְבָּר, עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְרוּחוֹת הַיָּם כֻּלָּם יִכָּנְעוּ לְךָ וְלִפְקֻדּוֹתֶיךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ שֹֻלַיְמָאן לִפְנֵי גַּ’בְּרָאִיל.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם שֹֻלַיְמָאן לִתְהִלָּה בְכָל-הָאָרֶץ, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל בַּכֹּל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְגַם כֹּחוֹת הַטֶּבַע נִשְׁמְעוּ לוֹ, וַיַּעַמְדוּ לְשָׁרְתוֹ כָל-הַיָּמִים.

יב: עֹשֶׁר שֹֻלַיְמָאן

וַיְהִי שֹֻלַיְמָאן גַּם עָֹשִיר גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא הָיָה קֵץ לְעָשְׁרוֹ. וַיִּבֶן לוֹ אַרְמְנוֹת רַבִּים וְיָפִים וַיִּטַּע לוֹ כְרָמִים. וַיַּעַשֹ לוֹ גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וַיִּטַּע בָּהֶם עֲצֵי כָל-פְּרִי, וּבְרֵכוֹת מַיִם עָשָׂה, לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן הַגַּנִּים. וַיִּקַּח לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת נָשִׁים בְּנוֹת מְלָכִים, וְאֶלֶף פִּלַּגְשִׁים אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהֶן לְיֹפִי. וַיִּקֶן לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְשָׂרִים וְשָׂרוֹת, וְכָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינָיו לֹא אָצַל מֵהֶן.

וַיְהִי לֶחֶם שֹֻלַיְמָאן לְיוֹם אֶחָד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כֹּר סֹלֶת, וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים כֹּר קֶמַח, חֲמִשִּׁים אֶלֶף צֹאן וְעֶשְֹרִים אֶלֶף בָּקָר בְּרִיאִים, מִלְּבַד בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים. וּמִדֵּי הָסֵב שֹֻלַיְמָאן אֶל שֻׁלְחָנוֹ יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתוֹ, עָמְדוּ מְשָׁרְתִים לְמֵאוֹת לְשָׁרְתָם, וּבִידֵי כֻלָּם אַגְּנוֹת זָהָב מְלֵאִים אַבְקוֹת-מֹר מְפִיצוֹת רֵיחַ עֲדָנִים, וְדוּדֵי זָהָב מְלֵאִים מֵי וְרָדִים. ולַהֲקוֹת לַהֲקוֹת צִפֳּרֵי-חֵן קְטַנּוֹת רְקוּמוֹת-כְּנָפַיִם דָּאוּ טָסוּ אֶל הַדּוּדִים וַתִּטְבֹּלְנָה בְמֵימֵיהֶם הַמְבֻשָּׂמִים, וְאַחַר הִתְפַּלְֹּשוּ בְאַבְקוֹת הַמֹּר, וּבְרַחֲפָן מֵעַל רָאשֵׁי הַמְסֻבִּים מִסָּבִיב לַֹשֻּלְחָנוֹת הִזּוּ בְכַנְפֵיהֶן רְסִיסֵי מֵי וְרָדִים וְאַבְקַת מֹר אֲשֶׁר בִּשְֹּמוּ אֶת-רוּחַ הַיּוֹם, וַיְהִי כְרוּחַ גַּן אַלְלַהּ. כָּכָה תַעֲשֶֹינָה הַצִּפֳּרִים כָּל-הַיָּמִים.

וַיַּעַשֹ לוֹ שֹֻלַיְמָאן חַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם מֵאָה פַרְסָא אָרְכּוֹ, וְהַחַיִל מְעֹרָב מִכָּל-הַיְצוּרִים: הָרֶבַע מִבְּנֵי הָאָדָם הַגִּבּוֹרִים, וְהָרֶבַע מֵחַיְתוֹ יַעַר, הָרֶבַע הַשְּׁלִישִׁי מִשֵּׁדֵי שַׁחַת, וְהָרֶבַע הָרְבִיעִי מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר זֶה תַפְקִידָם: לְהָצֵל בְּכַנְפֵיהֶם עַל שֹֻלַיְמָאן וְעַל אַנְשֵׁי חֵילוֹ מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיהֶם. וְשַֹר צְבָאוֹ אָסָף בֶּן בְּרֶכְיָהוּ, וְהוּא חָכָם וְנָבוֹן וּמְלֵא רוּחַ גְּבוּרָה.

וַיְהִי כִי גָדַל שֹֻלַיְמָאן מְאֹד בְּעֹשֶר וּבִנְכָסִים וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וַיֹּאמַר: אַלְלַהּ אֱלֹהֵי חַסְדִּי! קָטֹנְתִּי מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִם עַבְדְּךָ בְּתִתְּךָ לִי כֹּל, כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמוֹנִי לְפָנָי. וְעַתָּה עִם לְבָבִי לְהֵיטִיב גַּם עִם אֲחֵרִים כְּכָל-אֲשֶׁר הֱטִיבוֹתָ אַתָּה עִמָּדִי, תְּנָה-נָא לִי לְהאֲכִיל אֶת-כָּל-יְצוּרֵי תֵבֵל וּלְהַשְׁקוֹתָם שָׁנָה שְׁלֵמָה, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: הִקְשֵׁיתָ לִֹשְאוֹל, שֻׂלַיְמָאן, כִּי לֹא תוּכָל, כִּי לֹא אֵל אִישׁ לְכַלְכֵּל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. וַיָּשֶׁב שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אֲבָל אֱלֹהֵי חַסְדִּי! אִם לֹא שָׁנָה שְׁלֵמָה, אֶעֱשֶֹה-נָא זֹאת חֹדֶשׁ יָמִים, וַיֹּאמַר: לֹא תוּכָל. וַיָּשֶׁב שֹֻלַיְמָאן בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמַר: אֶעֱשֶֹה-נָא זֹאת רַק שָׁבוּעַ. וַיֹּאמַר: גַּם זֹאת תִּבַָּצֵר מִמֶּךָּ. וַיִּקְרָא שֻּׂלַיִמָאן בָּרְבִיעִית: אֲבָל אַל-נָא יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדְּךָ וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, אוּלַי אֶעֱשֶֹה זֹאת רַק יוֹם אֶחָד? וַיַּעָתֵר לוֹ אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: עֲשֵֹה כִלְבָבְךָ, כִּי חָפֵץ אַלְלַהּ לְהַרְאוֹת אֶת-שֹֻלַיְמָאן עַד כַּמָּה חַלָּשׁ וּרְפֵה-כֹחַ הוּא הָאָדָם קְרוּץ הַחֹמֶר.

אָז יִקְרָא שֹֻלַיְמָאן לְכָל-מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ מִבְּנֵי הָאָדָם וּמִן הַשֵּׁדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לְכוּ שׁוּטוּ בָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְהָבִיאוּ לִי בָקָר וָצֹאן וְעוֹפוֹת כְּכָל-אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם, גַּם מִירַק הָאֲדָמָה וּמִפְּרִי הָעֵץ הָבִיאוּ אַל תַּמְעִיטוּ, כִּי קָרֹא קָרָאתִי הַיּוֹם אֶת-כָּל-יְצוּרֵי תֵבֵל לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם וַיֵּצֵאוּ, וַיָּבִיאוּ אֶת-אֲשֶׁר הֵבִיאוּ וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים וַיָּכִינוּ מַטְעַמִּים, וַיַּעַרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת לְמֵאוֹת לָאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. וַיְהִי כִי רָאָה שֹֻלַיְמָאן כִּי הַכֹּל מוּכָן לִסְעֻדָּה, וַיִּקְרָא אֶת הַלִּוְיָתָן אֲשֶׁר בְּמֵימֵי הַיָּם לָבֹא רִאשׁוֹנָה לֶאֱכֹל. וַיַּעַשֹ הַלִּוְיָתָן כִּדְבַר שֹֻלַיְמָאן. וַיְהִי כְבֹאוֹ וַיִּבְלַע אֶת-כָּל-הַמַּאֲכָלִים אֲשֶׁר הֵכִין שֹֻלַיְמָאן פַּעַם אַחַת וְלֹא יָסָף, וְאַחַר קָרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, צַוֵּה וְיָבִיאוּ לִי עוֹד מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה, כִּי טֶרֶם שָׂבָעְתִּי. וַיִּבָּהֵל שֹֻלַיְמָאן לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיִּקְרָא: הַאֻמְנָם?! וַיַּעַן הַלִּוְיָתָן וַיֹּאמַר: הֲזֹאת תְּשׁוּבָתְךָ לְאוֹרְחֲךָ אֲשֶׁר קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ לְכַלְכְּלוֹ? הַאוֹמֵר אַתָּה לְהַרְעִיבֵנִי וַאֲנִי הִנֵּה הַסְכֵּן הִסְכַּנְתִי לֶאֱכֹל שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם וְכָל-פַּעַם עַל אַחַת שָׁלשׁ מֵאֲשֶׁר נָתַתָּ לִי עַתָּה. וְיָד אַלְלַהּ לֹא קָצְרָה, וְאַתָּה מָה כִי תַלִּין עָלָי?

וַיֵּבושׁ שֹֻלַיְמָאן לְדִבְרֵי הַלִּוְיָתָן, וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אַלְלַהּ וְאֵין כְּמַעֲשֶֹיךָ. אַתָּה הוּא הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל-חָי, וְאַתָּה לְבַדְּךָ זָן וּמְכַלְכֵּל אֶת-כֻּלָּם. וְאַתָּה פוֹתֵחַ אֶת-יָדֶיךָ וּמַשְֹבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן, וְאֵין אַחֵר זוּלָתְךָ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת זֹאת כָּמוֹךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ שֹֻלַיְמָאן לִפְנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם!

יג: שֹֻלַיְמָאן וְהָאִשָּׁה הַצִּידוֹנִית

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא שֹֻלַיְמָאן כְּדַרְכּוֹ לַעֲבֹר בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ לִרְאוֹת אֶת-עַמּוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל הֲלִיכוֹתָיו וְעַל צְרָכָיו. וַיְהִי כְהַגִּיעוֹ לְצִידוֹן וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה צִידוֹנִית יָפָה לְהַלֵּל, וַיֵּלֶךְ לִבּוֹ אַחֲרֶיהָ, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה עַל נָשָׁיו. וּמֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ לֹא אָצַל מִמֶּנָּה כָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלָה מִמֶּנוּ, וְגַם בָּנָה לָהּ הֵיכָל מְפֹאָר עַל יַד אַרְמוֹנוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן וְהִנֵּה אִשְׁתּוֹ הַצִּידוֹנִית עֲצוּבַת רוּחַ מְאֹד, וְהִיא בוֹכָה בְכִי תַמְרוּרִים. וַיִּשְׁאָלֶנָּה לֵאמֹר: מַה-לָּךְ? וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: זָכֹר זָכַרְתִּי אֶת-אָבִי מַחְמַדִּי, וַתֵּכֶל נַפְשִׁי אֵלָיו, וְעַל כֵּן אָנֹכִי בוֹכָה. וַיֵּצֶר לְשֹֻלַיְמָאן מְאֹד וַיֹּאמַר: אֲבָל לָמָּה תִבְכִּי, אִשְׁתִּי, וְלָמָּה יֵרַע לְבָבְךְ? קוּמִי וּלְכִי לָךְ לְבֵית אָבִיךְ וְיָשַׁבְתְּ שָׁם יָמִים אוֹ עָשֹׂור עַד אֲשֶׁר יִשְׁקוֹט רוּחֵךְ וְאַחַר תָּשׁוּבִי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אֵיכָכָה אֵלֵךְ, וְנַפְשִׁי קְשׁוּרָה גַם בְּנַפְשְׁךָ וּמִבַּלְעָדֶיךָ גַּם אַתָּה אֵין לִי חַיִים? וְעַתָּה זֹאת עֲשֵֹה לְהַרְגִּיעֵנִי, צַוֵּה וְיִפְסְלוּ לְמַעֲנִי פֶסֶל תְּמוּנַת אָבִי, וְהָיָה הַפֶּסֶל לְנֶגֶד עֵינַי כָל-הַיָּמִים, וּמִדֵּי יִרְבּוּ גַעְגּוּעַי לְאָבִי וְהִבַּטְתִּי בְפִסְלוֹ וְרָוַח לִי. וַיַּעַשֹ שֹֻלַיְמָאן כִּדְבַר אִשְׁתּוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי רֶשֶׁת פָּרְשָׂה הָאִשָּׁה לְרַגְלָיו לְלָכְדּוֹ בָהּ. כִּי לֹא אֶל אָבִיהָ נִכְסְפָה הָאִשָּׁה הַצִּידוֹנִית, כִּי אִם אֵל פֶּסֶל אֱלֹהֶיהָ. וַתִּשְׁתַּחוּ הָאִשָּׁה לִפְנֵי הַפֶּסֶל, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד שֹֻלַיְמָאן בְּאַרְמוֹנָהּ, יוֹם יוֹם אַרְבָּעִים יוֹם. וְגַם אֶת-שֹֻלַיְמָאן הַמֶּלֶךְ קָרְאָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת עִמָּהּ לְפָנָיו. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵֹה שֹֻלַיְמָאן וַיִּשָּׁבַע לִנְקוֹם בּוֹ נִקְמָתוֹ.

וּלְשֹֻלַיְמָאן חוֹתַם פְּלָאִים, וְהוּא מְשֻׁבָּץ אֶבֶן יְקָרָה לֹא יְסֻלֶּה עֶרְכָּהּ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם חָרוּת בָּהּ. וַיְהִי הַחוֹתָם לְשֹֻלַיְמָאן כָּאוּרִים וְכַתֻּמִּים, כִּי עַל פִּיהוּ יָדַע שֹֻלַיְמָאן תַּעֲלוּמוֹת, וְעַל פִּיהוּ גִלָּה סִתְרֵי מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן נִזְהַר מְאֹד הַמֶּלֶךְ בְּחוֹתָמוֹ, וְלֹא הֱסִירוֹ מֵעַל אֶצְבָּעוֹ רֶגַע, זוּלָתִי בְעֵת שֵׁנָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּח שֹֻלַיְמָאן אֶת-חוֹתָמוֹ בַחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ בְקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ כִּי דָבָר נָחוּץ לוֹ. וַתָּבֹא הַמְשָׁרֶתֶת לְהֵיטִיב אֶת-הַחֶדֶר, וַתֵּרֶא אֶת-הַחוֹתָם וַתִּקָּחֵהוּּ לְשָׁמְרוֹ עַד שׁוּב הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כְצֵאתָהּ וְהִנֵּה “עַפְרִית”, הוּא אַשְׁמְדַאי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, לִקְרָאתָהּ בִּדְמוּת שֹֻלַיְמָאן, וְהִיא לֹא יָדָעָה. וַתְּמַהֵר וַתִּתֵּן אֶת-הַחוֹתָם בְּיָדוֹ. וַיֵּלֶךְ עַפְרִית לַחֲדַר מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וַיִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם כְּמִנְהַג שֹֻלַיְמָאן יוֹם יוֹם. וַיְהִי כְשׁוּב שֹֻלַיְמָאן מִדַּרְכּוֹ, וַיַּרְא אֶת-אֲשֶׁר נַעֲשָׁה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיְנַס לְהָסֵב אֵלָיו אֶת-עֵינֵי בְנֵי בֵיתוֹ, שָׂרָיו וַעֲבָדָיו וּלְהַעֲמִידָם עַל הָאֱמֶת, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו וְלֹא חָפֵץ לְהַכִּירוֹ וְגַם חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע. וַיָּבֶן שֹֻלַיְמָאן, כִּי סָרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעָלָיו, וְכִי עַפְרִית מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים יָרַשׁ אֶת-כִּסְאוֹ בִדְבַר אַלְלַהּ. וַיֶּחֱרַד שֹֻלַיְמָאן חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיָּשֶֹם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, וַיִּתְהַלֵּךְ תּוֹעֶה יָמִים וְלֵילוֹת. וַיִּלְבַּשׁ שַֹק וָאֵפֶר, וַיְגַדֵּל פֶּרַע, לֶחֶם יָבֵשׁ אָכַל וּמַיִם בִּמְשֹוּרָה שָׁתָה, וַיְכַל יָמָיו בְּצוֹם וּבְכִי, בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לְמַעַן יָשִׁיב אוֹתוֹ אַלְלַהּ עַל כַּנּוֹ כְבָרִאשׁוֹנָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶא אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חָטָאתָ, שֹֻלַיְמָאן, וְחַטָּאתְךָ כָבְדָה מִנְּשֹׂוא. לָקַחְתָּ לְךָ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְאֶת-פִּי אַלְלַהּ לֹא שָׁמָרְתָּ. וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה בְּ“סֵפֶר קָדְשׁוֹ” לֵאמֹר: לֹא תָבֹאוּ בָהֵם, וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, לְכָל יַטּוּ לִבְּכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם. וְעַתָּה אַרְבָּעִים יוֹם כָּרַעְתָּ בֶּרֶךְ לִפְנֵי פֶסֶל אֱלֹהֵי אִשְׁתְּךָ בַּת צִידוֹן. וְלָכֵן אַרְבָּעִים יוֹם תֵּתַע בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לְכַפֵּר עֲוֹנְךָ. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹע תִּשְׁמַע בְּקוֹל אַלְלַהּ הָרַחְמָן וְלֹא תָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְסָלַח לְךָ עֲוֹנְךָ וֶהֱשִׁיבְךָ עַל כַּנְּךָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיָּבֶן שֹֻלַיְמָאן כִּי הֵרַע לַעֲשֹׂות, וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי, וְאַתָּה אֱלֹהֵי אָבִי סְלַח-נָא לַעֲוֹנִי כְגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶיךָ.

וַיִּשְׁמַע עַפְרִית מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים כִּי סָלַח אַלְלַהּ לַעֲוֹן עַבְדּוֹ שֹֻלַיְמָאן, וַיְּמַהֵר וַיַּעֲזֹב אֶת-כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וַיִּבְרַח הַיָּמָּה, וַיָּטֶל שָׁם אֶת-חוֹתַם שֹֻלַיְמָאן אֲשֶׁר הָיָה בְיָדוֹ, וַיְמַן אַלְלַהּ דָּג גָּדוֹל וַיִּבְלַע אֶת-הַחוֹתָם.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וְשֹֻלַיְמָאן יָשֵׁן וַיָּבֹא אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית בַּחֲלוֹמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שֹֻלַיְמָאן! קוּם וְהָלַכְתָּ הַיָּמָּה, וּפָרַשְֹתָּ לְךָ חַכָּה וְצַדְתָּ דָּגִים וְאָכַלְתָּ, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ פָּנֶיךָ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר כָּחֲשׁוּ מֵרָעָב, וְהוֹד מֶלֶךְ וַהֲדָרוֹ יִנָּתְנוּ לְךָ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַיִּיקַץ שֹֻלַיְמָאן מִשְּׁנָתוֹ וְהִנֵּה חֲלוֹם, וַיִּפָּעֵם לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ, וַיְמַהֵר הַיָּמָּה וַיִּפְרשׁ חַכָּתוֹ וַיָּצָד דָּג גָּדוֹל. וּבְקָרְעוֹ אוֹתוֹ לִצְלוֹתוֹ, וְהִנֵּה חוֹתָם בְּבִטְנוֹ. וַיְהִי בְהִתְבּוֹנְנוֹ אֵלָיו וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְהַכִּיר כִּי חוֹתָמוֹ הוּא, כִּי שֵׁם אַלְלַהּ חָרוּת בּוֹ, וַתִּגְדַּל שִֹמְחָתוֹ מְאֹד. וַיִמַהֵר וַיַּרְכֵּב אֶת-הַחוֹתָם בְּאֶצְבָּעוֹ וַתְּהִי רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, רוּחַ גְּבוּרָה תַחַת רוּחַ כֵּהָה, וּפָנָיו לֹא הָיוּ עוֹד. וַיֹּאכַל מִן הַדָּג אֲשֶׁר צָלָה בַחֲצִיר שָׂדֶה יָבֵשׁ אֲשֶׁר לָקַט בְּיָדוֹ וּבְכֹחַ אֲכִילָתוֹ הָלַךְ עַד הַגִּיעוּ עַד הֵיכָלוֹ, וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּבֹאוֹ, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ. וַיְמַהֵר וַיִּרְחַץ וַיְחַלֵּף בְּגָדָיו הַקְּרוּעִים וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְגַם כִּתְרוֹ, כֶּתֶר הַזָּהָב, שָׂם עַל רָאשׁוֹ וַיָּשָׁב לִמְלֹך.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כִתֵּת אֶת-פֶּסֶל הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לְאִשְתּוֹ, וְאוֹתָהּ שָׁלַח בֵּיתָה אָבִיהָ, וְלֹא יָסַף לִרְאוֹתָהּ עוֹד עַד עוֹלָם.

יד: שֹֻלַיְמָאן וּבֻלְקַיְשֹ

וַיַּעַבְרוּ יָמִים רַבִּים, וַיְהִי הַיּוֹם וְשֹֻלַיְמָאן יוֹֹשֵב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְהִנֵּה קַוֵּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נָפְלוּ עַל פָּנָיו דֶּרֶךְ אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹ, וַיָּרֶם שֹֻלַיְמָאן אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיּוֹנָה, אֲשֶׁר הָפְקְדָה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ עַל הַחַלּוֹן הַהוּא לְהָצֵל עָלָיו בִּכְנָפֶיהָ מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, אֵינֶנָּה. כִּי כֵן צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-הַצִּפֳּרִים לַעֲמֹד כָּל-אַחַת מֵהֶן בְּחַלּוֹן אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹ בְשָׁעוֹת קְבוּעוֹת בַּיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְמַחְסֶה בִכְנָפֶיהָ מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְחֻמָּהּ. וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶךְ עַל הַיּוֹנָה עַל הֵעָדְרָהּ וְאֶת-פִּיו לֹא שָׁאָלָה. וַיִּשְׁאַל אֶת-נֶשֶׁר הַיָּם הַמְפַקֵּד עַל הַצִּפֳּרִים לֵאמֹר: אַיֵּה הַיּוֹנָה וְאָנָה הָלָכָה? וַיַּעַן הַנֶּשֶׁר בִּרְעָדָה וַיֹּאמַר: לֹא אֵדַע, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא שָׁאֲלָה הַיּוֹנָה אֶת-פִּי בְלֶכְתָּהּ. וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ לַעֲנוֹשׁ אֶת-הַיּוֹנָה קָשֶׁה בְשׁוּבָהּ, לִמְרֹט אֶת-נוֹצָתָהּ מֵעָלֶיהָ וּלְהַצִּיגָהּ לִפְנֵי הַגְּמָלִים בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לַעֲשֹוֹת בָּהּ כִּרְצוֹנָן.

וַיְהִי כְשׁוּב הַיּוֹנָה אֶל מְקוֹם כְּהֻנָּתָהּ כְּדַרְכָּהּ, וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ נֶשֶׁר הַיָּם וַיּוֹדִיעֶהָ אֶת-דְּבַר הַמֶּלֶךְ. וַתֶּחֱרַד הַיּוֹנָה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַתְּמַהֵר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּרֹאשׁ כָּפוּף וּבִכְנָפַיִם מֻשְׁפָּלוֹת. וַיִּשְׁאָלֶהָ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: הֲיָדַעַתְּ כִּי בַת-מָוֶת אַתְּ, כִּי הִנַּחַתְּ אֶת-מְקוֹמֵךְ וְאֶת-פִּי לֹא שָׁאָלְתְּ?! וַתַּעַן הַיּוֹנָה וַתּאֹמַר: אַל-נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אַלְלַהּ הָלַכְתִּי, וְהוּא שְׁלָחַנִי אַרְצָה שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן לֵאמֹר: לְכִי וּמִהַרְתְּ אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכָּה שָׁם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר תִּרְאִי בְעֵינַיִךְ תִּשְׁמְרִי בְלִבֵּךְ, וְשַׁבְתְּ וְסִפַּרְתְּ הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן, וְאָמַרְתְּ לוֹ כִּי אֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ וּפְקֻדָּתִי שָׁמְרָה רוּחֵךְ. וַיִּתְפַּלֵּא שֹֻלַיְמָאן לְדִבְרֵי הַיּוֹנָה, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כִדְבָרָיִךְ. וְעַתָּה הַגִּידִי-נָא אֶת-אֲשֶׁר רָאִית. ותַּעַן הַיּוֹנָה וַתֹּאמַר: בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר בִּשְׁבָא הָיִיתִי, וָאֵרֵא וְהִנֵּה שָׁם מַלְכָּה אֲשֶׁר בְּשֵׁם “בֻּלְקַיְשׁ” תִּקָּרֵא, וְהִיא יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַחַמָּה, אֵין בְּכָל-מַלְכוּתְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִשָּׁה יָפָה כָמוֹהָ. וְהִיא מוֹשֶלֶת מֶמְשָׁלָה בְלִי מְצָרִים עַל עַם גָּדוֹל וְנוֹרָא, עַל עַם עָשִׁיר בְּכֶסֶף, בְּזָהָב וּבַעֲבֻדָּה, וְעַל אֶרֶץ רַחֲבַת-יָדַיִם מְלֵאָה כָל-בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל וְכָל-בִּרְכוֹת אֶרֶץ מִתָּחַת. וְכִסֵּא לָהּ אֲשֶׁר הָדָר לוֹ וְיֹפִי לוֹ, וְהוּא יָפֶה וְנֶהְדָּר מִכִּסְאֲךָ אָתָּה. וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנָהּ וּמוֹשַב עֲבָדֶיהָ הָרַבִּים, וּמַעֲמַד מְשָׁרְתֶיהָ הֲדוּרֵי הַפָּנִים, אֵין לְתָאֵר בְּמִלִּים, כִּי תִקְצַר לְֹשוֹנִי. אֲבָל אֲהָהּ! כֻּלָּם עוֹבְדֵי אֱלִילִים הֵמָּה, כִּי טַחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, וְאָזְנָם כָּבְדָה מִשְּׁמוֹעַ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, כִּי אֵין לָהֶם לֹא נְבִיא אֱמֶת וְלֹא מַטִּיף מוּסָר. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֹּה אָמַר אֵלַי אַלְלַהּ: לְכִי וְגָלִית אֶת-אֹזֶן שֹֻלַיְמָאן אֲדוֹנְךָ וְחָשׁ שֹֻלַיְמָאן לְעֶזְרָתָם, לְהַצִּילָם מִסִּכְלוּתָם וּמֵאִִוַּלְתָּם וְקָרָא אוֹתָם לַעֲבוֹד אֶת-אַלְלַהּ, אֶת-אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם, וֶהֱשִׁיבָם אֶל דֶּרֶךְ אֱמֶת. וְהָיְתָה זֹאת לָךְ וּלְמַלְכֵּךָ לְמַזְכֶּרֶת חֶסֶד לְפָנָי.

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי עָשִֹיתִי אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמְרָה רוּחִי. וְאַתָּה עֲשֵֹה כְחָכְמָתְךָ וְהִצַּלְתָּ אֶת-הָעָם הַהוּא מִתּוֹעָה, לְמַעַן תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַלְלַהּ.

וַיַּעַן שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמֶר לַיּוֹנָה: שָׁמַעְתִּי אֶת-דְּבָרֶיךָ. אָמְנָם הֱטִיבוֹת אֲשֶׁר עָשִֹית לִֹשְמוֹעַ בְּקוֹל אַלְלַהּ, יְבָרְכֵךָ אַלְלַהּ, יוֹנָתִי הַטּוֹבָה, וּמֵעַתָּה יִקָּרֵא שְׁמֵךָ “יוֹנַת-הַבְּרָכָה”, כִּי לִבְרָכָה שְׁלָחֵךָ אַלְלַהּ אַרְצָה תֵימָן, וְלִבְרָכָה אֲשִֹימֵךָ גַּם אָנֹכִי מֵעַתָּה בְּהַפְקִידִי אוֹתֵךָ עַל חֵפֶשׂ מְקוֹרוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּמִדְבָּרוֹת וַאֲשֶׁר בְּכָל-מְקוֹמוֹת חֹרֶב וְצִיָּה, לִהְיוֹת לְמִחְיָה לְכָל-הָאֹרְחוֹת הָעוֹבְרוֹת בָּהֶם, וִיבָרְכוּךָ רַבִּים.

וְעַתָּה לְכִי הַלַּיְלָה וְנַחְתְּ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר תָּסוּרִי אֵלַי שֵׁנִית, לִֹשְמוֹעַ אֶת-אֲשֶׁר אֲצַוֵּךְ.

מִכְתַּב שֹֻלַיְמָאן לְבֻלְקַיְשׂ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַתָּבֹא הַיּוֹנָה אֶל הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן כְּכָל-אֲשֶׁר צִוָּה וַתִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר שֹֻלַיְמָאן לַיּוֹנָה: כָּתַבְתִּי מִכְתָּב לְמַלְכַּת שְׁבָא, הִנֵּה הוּא לְפָנַיִךְ, שָׂאִיהוּ אֵלֶיהָ, וְהֵבֵאת לִי תְשוּבָה.

וְזֶה דְבַר הַמִּכְתָּב:

בְּשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהַרַחוּם.

מִמֶּנִּי שֹֻלַיְמָאן אִבְּן דָּאוּד “מֶלֶךְ הַמַּאֲמִינִים” מוֹשֵל בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן עַל הַיָּם וְעַל הַיַּבָּשָׁה, עַל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל עוֹף הַשָּׁמַיִם, עַל כָּל-אֵיתָנֵי הַטֶּבַע וְעַל שֵׁדֵי-שַׁחַת, לְבֻלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַז בִּטְנִי, כִּי מַלְכָּה גְדוֹלָה כָּמוֹךְ, הַמּוֹשֶלֶת עַל עַם חָזָק וְעַל אֶרֶץ בְּרוּכָה, תִּתְהוֹלְלוּ אַתְּ וְעַמֵּךְ בָּאֱלִילִים, וְלִפְנֵיהֶם אַתֶּם סוֹגְדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים.

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אִם לֹא יְדַעְתֶּם, כִּי יֵשׁ אֱלֹהֵי אֱמֶת בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַיָּם וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה, וַאֲשֶׁר מִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ, יְצוּרֵי תֵבֵל, וְרַק הוּא לְבַדּוֹ אֶחָד וּמְיֻחָד בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד.

הֲלֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֵיכֶם דִּבְרֵי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים וְחוֹזָיו הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶת-בְּנֵי הָאָדָם בְּנֵי תְמוּתָה הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לְהַאֲמִין בֵּאלֹהֵי הָאֱמֶת לְטוֹב לָהֶם, וְלַעֲזוֹב אֶת-אֱלִילֵי הַשֶּׁקֶר אֲשֶׁר אֵין מוֹעִיל בָּם. וְאַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם! וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אַתֶּם הוֹלְכִים אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, מַעֲשֵֹי יָדַי אָדָם, כִּי טַחוּ עֵינֵיכֶם מֵרְאוֹת וְלִבּוֹתֵיכֶם מֵהַשְֹכִּיל.

וְלָכֵן דְּעוּ כִּי לֹא טוֹבָה דֶרֶךְ הַכְּפִירָה וְהָאִוֶּלֶת, אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים עָלֶיהָ. וְאַתֶּם עֲשֹוּ זֹאת אֵפוֹא וִחְיוּ: חוּשׁוּ בוֹאוּ אֵלַי, אַתְּ וְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה וּמוֹרֵי עַמֵּךְ וְמְאַשְּׁרָיו, וּשְׁמַעְתֶּם מִפִּי דְבַר אֱמֶת, וְתוֹרַת אֱמֶת אֲלַמֶּדְכֶם, תּוֹרַת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וּנְבִיאֵי קָדְשׁוֹ. וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִֹיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָיו, חֻקּוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים עוֹשִֹים, וִהְיִיתֶם מְאֻשָּׁרִים כָּל-יְמֵיכֶם, וְגַם אָנֹכִי וְעַמִּי הַטּוֹב, לִצְדָקָה תֵחָשֶׁב לָנוּ בַּהֲשִׁיבֵנוּ אֶתְכֶם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, דֶרֶךְ הָאֱמוּנָה בָּאֵל הָאֶחָד.

דְּעוּ כִּי טוֹבָה לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם אִם תִּשְׁמָעוּ, וְרָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם אִם לֹא תִשְׁמָעוּ, רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם!

וְאַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים יִשְׁפֹּט שָׁלוֹם לְכֻלָּנוּ, וְאַתְּ, בֻּלְקַיְשֹ הַמַּלְכָּה, שָׁלוֹם, וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם.

אֲנִי הַמְחַכֶּה לִתְשׁוּבָתֵךָ הַקְּרוֹבָה

שֹֻלַיִמָאן אִבְּן דָאוּד מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם.

וַתֵּדֶא הַיּוֹנָה אַרְצָה שְׁבָא כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בְּפִיהָ מִכְתַּב הַמֶּלֶךְ, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר מַלְכוּת אֲשֶׁר שָׁם עָלָיו הַמֶּלֶךְ. וּמַחֲנֵה צִפֳּרִים רַב וְעָצוּם הָלְכוּ עִמָּהּ לְלַוֹּתָהּ בְּדַרְכָּהּ. וַיְהִי כְבֹא הַצִפֳּרִים אַרְצָה תֵימָן וַתָּעֹפְנָה כֻלָּן אֶל אַרְמוֹן בֻּלְקַיְשֹ, הַיּוֹנָה וְכָל הַמַּחֲנֶה עִמָּהּ.

וְהָאַרְמוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד, וְיָפֶה עַד מְאֹד, וּבוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים כְמִסְפַּר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ כָּל-יוֹם דֶּרֶךְ חַלּוֹן אַחֵר, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית השָּׁנָה, כִּי כֵן כֻּוְּנוּ הַחַלּוֹנוֹת לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ יוֹם יוֹם, חַלוֹן לַיּוֹם חַלּוֹן לַיּוֹם, עַל פִּי תְקוּפַת הָאָרֶץ בְּמַהֲלָכָהּ מִסָּבִיב לַֹשָּמֶשׁ.

וַתַּחְדֹּר הַיּוֹנָה וַתָּבֹא בְעַד הַחַלּוֹן אֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ בַּיוֹם הַהוּא, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ שׁוֹכֶבֶת עַל מִטַּת מַלְכוּתָהּ, מִטַּת שֵׁן מְצֻפָּה כֻלָּהּ זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת, וְהִיא יְשֵׁנָה אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם כְּדַרְכָּהּ יוֹם יוֹם. וַתָּטֶל אֶת-מִכְתַּב שֹֻלַיְמָאן עַל חָזֶהָ מִמּוּל לִבָּהּ, וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל מִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן עַד הֵקִיצָה הַמַּלְכָּה. וַיְהִי בַהֲקִיצָהּ וַתִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמִּכְתָּב אֲשֶׁר עַל לִבָּהּ. וַתָּעָף הַיּוֹנָה מִמְּקוֹמָה כְּרֶגַע, וַתִּסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לְמִטַּת הַמַּלְכָּה, וְגַם הִשְׁתַּחְוְתָה לִפְנֵי הַמַּלְכָּה בְרֹאשׁ כָּפוּף וּבִכְנָפַיִם מֻשְׁפָּלוֹת. וַתָּבֶן הַמַּלְכָּה כִּי יּוֹנָה שְׁלוּחָה הִיא וְכִי הִיא הֵבִיאָה אֶת-הַמִּכְתָּב אֵלֶיהָ. וַתִפְתַּח אֶת-הַמִּכְתָּב וַתִּקְרָאֵהוּ, וְהִנֵּה הוּא מִכְתָּב מִשֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ אִשְֹרָאִיל, אֲשֶׁר שֵׁמַע פָּרָשַׁת גְדֻלָּתוֹ הִגִיעַ לְאָזְנֶיהָ. וַתְּמַהֵר וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת-אַנְשֵׁי בֵיתָהּ וְרוֹאֵי פָנֶיהָ, וַתְּסַפֵּר לָהֶם אֶת-דְּבַר הַמִּכְתָּב וְגַם שָׁאֲלָה בַעֲצָתָם כְּדָת מַה-לַּעֲנוֹת? וַיּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: שָׂרָתֵנוּ הַמַּלְכָּה לְעוֹלָם תִּחְיִי, אָנוּ עֲבַדַיִךְ וְאַתְּ מַלְכָּתֵנוּ, מוֹצָא שְֹפָתַיִךְ נִשְׁמֹר וְכָל-אֲשֶׁר תְּצַוִּינוּ נַעֲשֶֹה.

וַתֹּאמֵר בֻּלְקַיִשֹ: שָׂמַחְתִּי לְדִבְרֵיכֶם מְאֹד, וְעַתָּה זֹאת אֶעֱשֶֹה: שָׁלֹחַ אֶשְׁלַח לְשֹֻלַיְמָאן מַלְאָכִים, וּמַשְֹאוֹת אֶשָּׂא מֵאֵת פָּנַי אֵלָיו, וְגַם שְׁאֵלוֹת וְחִידוֹת אָשִֹים בְּפִי הַמַּלְאָכִים אֵלָיו. וְהָיָה אִם יִפְתֹּר שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַחִידוֹת וְאֶת-הַשְּׁאֵלוֹת כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי, וְיָדַעְתִּי כִי נְבִיא אַלְלַהּ הוּא, וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וְגַם אַתֶּם תָּבֹאוּ עִמִּי וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו תּוֹרָה וְשָׁמַרְנוּ וְעָשִֹינוּ; וְאִם אָיִן – וְיָדַעְתִּי כִי אַךְ תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עֵָלֵינוּ, וְיָצָאנוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וְהֶרְאֵינוּ לוֹ נַחַת זְרוֹעֵנוּ.

וְזֶה דְבַר הַמַּשְֹאוֹת אֲשֶׁר שָׁלְחָה הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ לְשֹֻלַיְמָאן: חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנִים זָהָב וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לְבֵנִים כֶּסֶף, חֲמִשָּׁה רוֹטָל מִשְׁקַל הַלְּבֵנָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת חַרְבוֹת-פִּיפּיּוֹת מְצֻפּוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּשְׁנַיִם כְּתָרִים זָהָב מְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי-חֵן אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְמוֹהֶן לְגֹדֶל וּלְיֹפִי, וּפְנִינָה אַחַת גְּדוֹלָה וִיקָרָה בְתוֹךְ קֻפְסַת יַהֲלֹם סְגוּרָה, וּנְטִיפוֹת-תֵימָן אֲשֶׁר אֵינָן נְקוּבוֹת, נְטִיפוֹת צִבְעוֹנִים רַבּוֹת מְאֹד לַעֲשֹוֹת לוֹ מֵהֶן מַחֲרֹזֶת, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת לְהַלֵּל, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרִים אֲשֶׁר יִפְעָה לָהֶם כִּנְעָרוֹת, וְהַנְּעָרוֹת לְבוּשׁוֹת הָדָר כִּנְעָרִים, וְהַנְּעָרִים לְבוּשִׁים הָדָר כִּנְעָרוֹת. וַתְּצַו הַמַּלְכָּה עַל הַנְּעָרִים לְחַקּוֹת אֶת-קוֹל הַנְּעָרוֹת בְּדַבְּרָן, וְלַנְּעָרוֹת אָמְרָה לְחַקּוֹת אֶת-קוֹל הַנְּעָרִים בְּדַבְּרָם לְמַעַן יִקְשֶׁה עַל שֹֻלַיְמָאן לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. וַתִּתֵּן אֶת-הַכֹּל בְּיַד אַל-מֻנְזֵר בֶּן עֻמָר שָׁלִישָׁהּ, אֲשֶׁר מִנְּתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַמַּלְאָכִים, וְגַם מִכְתָּב כָּתְבָה לְשֹֻלַיְמָאן עַל יָדוֹ וַתִּשַׁלְּחֵם.

וְזֶה דְבַר הַמִּכְתָּב:

מִמֶּנִי בֻּלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, בַּת הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲהוּבַת הַיָּרֵחַ, אֲשֶׁר עַמָּהּ לֹא יֵחַת מִפְּנֵי כֹל. וְאַרְצָהּ גַּן אֱלִילִים, אֶל שֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ הַמַּאֲמִינִים, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

הִנְּנִי שׁוֹלַחַת לְךָ אֶת-עַבְדִּי, אֶת-אַל-מֻנְזֵר בֶּן עֻמָר, לְבַקֶּרְךָ בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם עַמִּי וְאַרְצִי וְלִמְסֹר לְךָ בְּרָכָה וּמַשְֹּאֵת לִהְיוֹת לְךָ לְמַזְכֶּרֶת וּלְאוֹת כִּי נְכוֹנִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לָבֹא עִמְּךָ בִּבְרִית יְדִידוּת לִֹשְמֹעַ מַה-בְּפִיךָ וּלְהַאֲמִין בֵּאלֹהֶיךָ, וְרַק בְּזֹאת תִּבָּחֵן, בְּהַבְדִּילְךָ בֵּין הַנְּעָרִים וּבֵין הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלַחַת אֵלֶיךָ, וּבְהַגִּידְךָ מַה בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה הַסְּגוּרָה בְטֶרֶם תִּפְתְּחֶנָּה וּבְנָקְבְּךָ אֶת-הַנְּטִיפוֹת הַשְׁלוּחוֹת בְּיָדֶיךָ אַתָּה, בְּלִי עֶזְרַת בְּנֵי אָדָם וְשֵׁדִים, לַעֲשֹוֹת לְךָ מַחֲרֹזֶת.

וְאַתָּה שָׁלוֹם וּמַלְכוּתְךָ שָׁלוֹם

מִמֶּנִי בֻּלְקַיְשֹ מַלְכַּת שְׁבָא.

וּבְתֵת הַמַּלְכָּה אֶת-מִכְתָּבָהּ בְּיַד אַל-מֻנְזֵר שָׁלִישָׁהּ רֹאשׁ הַמַלְאָכִים הוֹסִיפָה לֵאמֹר: כְּבוֹאֲךָ אֶל שֹֻלַיְמָאן וְנָתַתָּ לוֹ אֶת-מִכְתָּבִי וְרָאִיתָ אִם יַבִּיט עָלֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְיָדַעְתָּ כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא, וּבָאתָ עִמּוֹ בִדְבָרִים, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-אֲשֶׁר יַגִּיד לְךָ, לְהָבִיא דְבָרָיו אֵלַי בְשׁוּבְךָ, אַל תַּפֵּל דָּבָר. וְאִם מַבַּט זַעַם יִהְיֶה מַבָּטוֹ אֵלֶיךָ, וְיָדַעְתָּ כִּי מֶלֶךְ יָהִיר הוּא, וְהָפַכְתָּ לוֹ עֹרֶף וּמִהַרְתָּ לָֹשוּב, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיִּשְׁתַּחוּ אַל-מֻנְזֵר לַמַּלְכָּה וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ הוּא וְכָל-הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר עִמּוֹ, וְהַיּוֹנָה וְלַהֲקַת הַצִּפֳּרִים הוֹלְכוֹת לִפְנֵיהֶם לְהוֹרוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ.

וַיְהִי כְהַקְרֵיבָם לָבֹא אַרְצָה כַנְעָאן, וַתְּמַהֵר הַיּוֹנָה לָלֶכֶת אֶל שֹֻלַיְמָאן יוֹמַיִם לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים, וַתְּסַפֵּר לְשֹֻלַיְמָאן אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ עִם בֻּלְקַיְש, וְגַם הוֹדִיעָה אוֹתוֹ אֶת-דְּבַר הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ וְאֶת-הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה. וַיִּשְֹמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד לְדִבְרֵי הַיּוֹנָה.

אָז יְצַוֶּה הֶַמֶּלֶךְ לַֹשֵּדִים לֵאמֹר: קְחוּ לִבְנֵי כֶסֶף וְלִבְנֵי זָהָב, וְרַצְּפוּ בָהֶן דֶּרֶךְ שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת אָרְכָּהּ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבָּהּ, לַעֲבֹר בָּהּ מַלְאֲכֵי הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ וְכָל-הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. וַיַּעֲשֹוּ הַשֵּׁדִים אֶת-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַיְרַצְּפוּ אֶת-הַדֶּרֶךְ לְבֵנִים לְבֵנִים, אַחַת זָהָב וְאַחַת כָּסֶף, וּבֵין שְׁתֵּי הַלְּבֵנִים הִשְׁאִירוּ מָקוֹם פָּנוּי כְּגֹדֶל לְבֵנָה, כְּמִכְסַת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה בֻלְקַיְשֹ הַמַּלְכָּה וַאֲשֶׁר יָדַע שֹֻלַיְמָאן אֶת מִסְפָּרָן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ. וַיִּצַו גַם עַל מְפַקֵּד הַחַיִל לֵאמֹר: קַדֵּם תְּקַדֵּם אֶת-פְּנֵי מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ בְּהוֹד וְהָדָר וְהַעֲמַדְתָּ מִסָּבִיב לְאַרְמוֹנִי אֶת-כָּל-הַצָּבָא, וּפָקַדְתָּ עַל שׁוֹמְרֵי סוּסַי וְעַל הַמְפַקְּדִים עַל הַחַיּוֹת וְעַל הָעוֹפוֹת וְעַל כָּל-יֶתֶר חֵילוֹת הַטֶּבַע, וּבָאוּ גַם הֵם וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת-הַסּוּסִים, אֶת-הַחַיּוֹת וְאֶת-הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם וְצָבְאוּ מִסָּבִיב לַחַיִל, וְרָאוּ כָל-הַבָּאִים וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי בִרְכַּת אַלְלַהּ עָלֵינוּ וְיָרְאוּ מִפָּנֵינוּ וְשָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, דֶּרֶךְ הָאֱלִילוּת וְהָאִוֶּלֶת, וְעָבְדוּ אֶת-אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשָׁה אֶת-הַשָׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה שֹֻלַיְמָאן.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָבְרוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיִשֹ אֶת-רְחוֹב הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וַיִּרְאוּ אֶת-הַחֲלָלִים אֲשֶׁר בֵּין הַלְּבֵנִים וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יַחְשֹׁד הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן בָּנוּ כִי גָנַבְנוּ אֶת-הַלְּבֵנִים, וַיְּמַהֲרוּ וַיְרַצְּפוּ אֶת-הַחֲלָלִים בַּלְּבֵנִים, בְּלִבְנֵי הָּזָּהָב וְהַכֶּסֶף אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עִמָּם מַתָּנָה לְשֹֻלַיְמָאן, עַד הַגִּיעָם בֵּיתָה הַמֶּלֶךְ; וַיְהִי כְבֹאָם וַיִּרְאוּ אֶת-כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן וְאֶת-הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, כִּסֵא הַשֵּׁן, הַמְצֻפֶּה זָהָב מוּפָז וְכֶתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ וּלְפָנָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ וְכֻלָּם לְבוּשִׁים הָדָר, וּמָגִנֵּיהֶם מָגִנֵּי זָהָב שָׁחוּט בִּידֵיהֶם, וַיִּתְפַּלְּאוּ מְאֹד עַל גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ וְעַל כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְעַל תִּפְאֶרֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ כֻלָּם בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד לִפְנֵי שֹֻלַיְמָאן אַרְצָה וַיִּשְּׁקוּ עֲפַר רַגְלָיו.

וַיּוֹֹשֶט אַל-מֻנְזַר לְשֹֻלַיְמָאן הַמֶּלֶךְ אֶת-מִכְתַּב בֻּלְקַיְשֹ וְאֶת-הַמַּתָּנוֹת, וַיִּקְרָא שֹֻלַיְמָאן וַיֹּאמַר: אָכֵן יֵשׁ לִי רָב, וּבְכָל-זֹאת לֹא אֶמָּנַע מִקַּבֵּל בְּרָצוֹן אֶת-אֲשֶׁר שָׁלְחָה לִי הַמַּלְכָּה בֻלְקַיְשֹ, לְמַעַן כַּבְּדָהּ. וּבְרוּכָה גַם בְּרוּכָה תִהְיֶה עַל הַפְּנִינָה אֲשֶׁר בַּקֻּפְסָה הַסְּגוּרָה, כִּי טוֹבָה הִיא בְעֵינַי מְאֹד, וְגַם עַל הַנְּטִיפוֹת הַנִּפְלָאוֹת, נְטִיפוֹת תֵימָן הַמְגֻוָּנוֹת שָׁחוֹר וְלָבָן, אוֹדֶה וּבְיָדִי אֲנַקְּבֵן וְעָשִֹיתִי לִי מֵהֵן מַחֲרֹזֶת אֲשֶׁר בְּשֵׁם “מַחֲרֹזֶת בֻּלְקַיְשֹ” אֶקְרָאֶנָּה וְהָיְתָה לְֹשַעֲשׁוּעִים בְּיָדִי בְעִתּוֹת מְנוּחָתִי. וְאֵל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת צִוָּה שֹֻלַיְמָאן וַיִּרְחֲצוּ יְדֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לְעֵינָיו מִתּוֹךְ כִּיּוֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הַשַּׁיִשׁ הַמְגֻוָּן הַמְלֵאָה לָהּ וְרָדִים אֲשֶׁר בָּאוּלָם, לְהָשִׁיב רוּחָם מֵחֹם הַיּוֹם וּמֵעֲמַל הַדָּרֶךְ. וַיְהִי כְרָחְצָם וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵלֶּה יוֹצְקִים אֶת-מֵי הַוְּרָדִים עַל יְדֵיהֶם וְרוֹחֲצִים, וְאֵלֶּה חוֹפְנִים אֶת-הַמַּיִם בְכַפּוֹת הַיָּדַיִם וְרוֹחֲצִים. וַיַּעֲמִידֵם שֹֻלַיְמָאן אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת נִפְרָדוֹת, כִּי כֵן אָמְרָה לוֹ רוּחַ נְבוּאָתוֹ לֵאמֹר: הַיּוֹצְקִים מַיִם עַל יְדֵיהֶם הֵם נְעָרִים, וְהַחוֹפְנוֹת בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם לְרָחְצָה, הֵן נְעָרוֹת. וַיִּתְפַּלְּאוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ עַל חָכְמַת שֹֻלַיְמָאן מְאֹד מְאֹד. וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם בְּתִמָּהוֹן וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן נְבִיא אֱלֹהִים אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ שֹֻלַיְמָאן בְּעֵינֵינוּ. רַבּוֹת שָׁמַעְנוּ בְאַרְצֵנוּ עַל חָכְמָתְךָ וְלֹא הֶאֱמַנּוּ, וְהִנֵּה בָאנוּ הֲלוֹם וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ, כִּי לֹא הֻגַּד לָנוּ גַם הַחֵצִי, הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְנוּ. אַשְׁרֵי אֲנָשֶּׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, הַשּׁוֹמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֱלֹהֵינוּ בָרוּךְ!

וַיִּקְּדוּ כֻלָּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי אֱלֹהֵי שֹֻלַיְמָאן.

* *

*

וַיֵּשְׁבוּ מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשֹ בְּאַרְמוֹן שֹֻלַיְמָאן יָמִים אֲחָדִים, וַיְכַבְּדֵם שֹֻלַיְמָאן מְאֹד. וְאַחַר שָׁבוּ אֶל בֻּלְקַיְשֹ וַיְסַפְּרוּ לָהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר רָאוּ, אֶת-כְּבוֹד עֹשֶר הַמֶּלֶךְ שֹֻלַיְמָאן, וְאֶת-כָּל-בֵּית נְכֹאתוֹ וְאוֹצְרוֹתָיו, וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִלַּגְשָׁיו וְאֶת-פָּרָשַׁת חָכְמָתוֹ וּתְבוּנַת לִבּוֹ, וְאֶת-אֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם אֶת-כָּל-שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְחִידוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר שָׂמָה הַמַּלְכָּה בְפִיהֶם. וַתִּשְׁתַּחוּ בֻּלְקַיְשֹ וַתֹּאמַר: אָכֵן אֵין כְּשֹֻלַיְמָאן מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנָבִיא גָדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵין כֵּאֱלֹהֵי שֹֻלַיְמָאן. וַתְּמַהֵר הַמַּלְכָּה וַתַּעַל אֶל שֹֻלַיְמָאן יְרוּשָׁלָיְמָה, וַתִּתְיַהֵד הִיא וְכָל עַמָּהּ אִתָּהּ.

וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן אֶת-בֻּלְקַיִשֹ וְהִנֵּה הִיא חֲכָמָה וְיָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ. וַיַּחְמֹד חָכְמָתָהּ וְיָפְיָהּ בְּלִבּוֹ, וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה עַל נָשָׁיו וַיֶּאֱהָבֶנָּה מִכָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מָלַךְ שֹֻלַיְמָאן גַּם עַל תֵימָן הַיָפָה וְהָעֲשִׁירָה, וַיִּגְדַּל עָשְׁרוֹ עַל אַחַת שֶׁבַע וְאַלְלַהּ עִמּוֹ.

טו: דִּבְרֵי יְמֵי שֹֻלַיְמָאן הָאַחֲרוֹנִים

וַיְהִי כִי מָלְאוּ לְשֹֻלַיְמָאן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וַיָּבֹא אֵלָיו עַזְרָאִיל מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּרוֹ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ שֹֻלַיְמָאן לֵאמֹר: מַה-לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן עַזְרָאִיל וַיֹּאמַר: בִּדְבַר אַלְלַהּ שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: צַוֵּה לְבֵיתְךָ כִּי קָרוֹב יוֹם פְּקֻדָּתֶךָ. וַיּוֹסֶף שֹֻלַיְמָאן לִֹשְאֹל: וּמָתַי יוֹם פְּקֻדָּתִי וְאֵדָעֵהוּ? וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִצְמַח עֵץ חֲרוּבִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּכְרַע שָׁם לִתְפִלָּה, בְּ“בֵית מִקְדַּשׁ” אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ בְּיָדֶיךָ, הוּא יוֹם פְּקֻדָּתֶךָ. כִּי מִדֵּי הִתְפַּלֵּל שֹֻלַיְמָאן בְּבֵית אַלְלַהּ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, צָמַח עֵץ בִּמְקוֹם תְּפִלָּתו, וְהִגִּיד הָעֵץ לְשֹֻלַיְמָאן שְׁמוֹ וְגַם אֶת-תּוֹעַלְתּוֹ וְרָעָתוֹ לִיצוּרֵי תֵבֵל יְגַלֶּה הָעֵץ לְשֹֻלַיְמָאן, וְרָשַׁם שֹֻלַיְמָאן אֶת-הַדְּבָרִים עַל סֵפֶר לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי הָאָדָם אַחֲרָיו. וְאַחַר יְצַוֶּה שֹֻלַיְמָאן וְהֶעְתִּיק אֶת-הָעֵץ מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ אֶל הַגַּן אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ. כֹּה יַעֲשֶֹה שֹֻלַיְמָאן יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא שֹֻלַיְמָאן וְהִנֵּה צָמַח עֵץ חֲרוּבִים בִּמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ, וַיֵּדַע כִּי הִגִּיעָה שְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם כִּדְבַר עַזְרָאִיל אֵלָיו. וַיְמַהֵר וַיָּבֹא אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ, וַיְצַו לְהָבִיא לוֹ תַּכְרִיכִים לַעֲטֹף בָּהֶם גּוּפָתוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ וַיִּטְבֹּל בַּמַיִם וַיִּטַּהֵר; וְגַם קָרָא אֶל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לְכַפֵּר לוֹ עֲוֹנוֹתָיו וְחַטֹּאתָיו אֲשֶׁר חָטָא בִימֵי חַיָּיו. וְאַחַר אָסַף אֶת-בָּנָיו כֻלָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אָנֹכִי נֶאֱסָף אֶל אֲבוֹתַי, וְאַתֶּם, בָּנַי, שִׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וּלְכוּ בִדְרָכָיו כָל-הַיָּמִים לְטוֹב לָכֶם. עֲשֹוּ חֶסֶד וּצְדָקָה בָאָרֶץ; וּמִצְוַת “הַכְנָסַת אוֹרְחִים” תִּהְיֶה תָמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם, וְאַל תִּשְׁכָּחוּהָ רֶגַע. כִּי כָל-הַמַּכְנִיס אוֹרֵחַ בְּבֵיתוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה, יִזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ שֶׁל אַלְלַהּ בָּעוֹלָם הַבָּא בְּגַן-עֶדְנוֹ יַחַד עִם כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים מַכְנִיסֵי הָאוֹרְחִים.

וַיִּשׁכַּב שֹֻלַיְמָאן עִם אֲבוֹתָיו, וּצְחוֹק קַל רִחֵף עַל שִֹפְתוֹתָיו.

וַיִּקְבְּרוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת-שֹֻלַיְמָאן בִּטְבֶרְיָה. וְיֵשׁ קוֹבְעִים מְקוֹם קְבוּרָתוֹ בְּבֵית לָחֶם. וַאֲחֵרִים קוֹבְעִים אוֹתוֹ בְקֶבֶר אָבִיו דָּאוּד אֲשֶׁר עַל יַד “בֵּית מִקְדַּשׁ” אַלְלַהּ בִּירוּשָׁלָיִם, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת רַק לוֹ לְבַדּוֹ הִיא.

טז: אַלחַ’צְ’ר

וְאַלחַ’צְ’ר, הוּא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אַחַד הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מֵעוֹלָם, וּשְׁמוֹ נִשָּׂא בְפִי כֹל כַּעֲרָבִים-מֻשְׂלִמִים וְכַעֲרָבִים-נוֹצְרִים בְּכָל-עֵת, אִם בִּשְׁעַת שִֹמְחָה וְאִם בְּעֵת צָרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא בְפִיהֶם אַלחַ’צְ’ר, לֵאמֹר: “הַיָּרֹק”, בִּהְיוֹתוֹ בְעֵינֵיהֶם סֵמֶל הָרַעֲנַנוּת אֲשֶׁר לֹא תִבֹּל וּכְסֵמֶל חַיֵּי הַנֵּצַח אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ מָוֶת. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר מָצָא אֶת-“מַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִּים”, אֲשֶׁר כָּל-הַזּוֹכֶה לִֹשְתּוֹת מִמֵּימָיו מִן הַחַי וּמִן הַצּוֹמֵחַ יִפְרַח וָחַי לְעוֹלָם, וְהָיָה מַרְאֵהוּ רַעֲנָן וּמְלֵא לְֹשַד עֲלוּמִים לֹא יֶחְדָּל, וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוּ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ הַיָּרֹק לֹא יִבֹּל.

וּמַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִים מְקוֹמוֹ, לְפִי דִבְרֵי יוֹדְעֵי דָבָר, בֵּין שְׁנֵי הַיַּמִּים, הַיָּם הַתִּיכוֹן מִזֶּה וְיַם סוּף מִזֶּה, וְרַבִּים מֵהַקַּדְמוֹנִים הִתְאַמְּצוּ לְגַלּוֹת מְקוֹמוֹ וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם, זוּלָתִי אַלחַ’צְ’ר אֲשֶׁר מְצָאָהוּ וְגַם הִשְֹכִּיל לִֹשְתּוֹת מִמֵּימָיו, וְלָכֵן זָכָה לְחַיֵּי נֶצַח, וּבְכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת-שְׁמוֹ שָׁם הוּא, וּבְכֹחַ חַיֵּי הַנֵּצַח הַנְּטוּעִים בּוֹ הוּא מַאֲצִיל חַיִּים לְכָל-הַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ בֶאֱמֶת.

גַּם אַלֶּכְסַנְדֵּר “בַּעַל הַקְּרָנַיִם”, הוּא אַלֶּכְסַנְדֵּר הַגָּדוֹל, הִצְלִיחַ לִמְצוֹא אֶת-מְקוֹם הַמַּעְיָן בְּלֶכְתּוֹ לְמַסָּעָיו לְהִלָּחֵם אֶת-מִלְחֲמוֹתָיו. אֲבָל הוּא לֹא הִשְֹכִּיל עֲשֹוֹת דָּבָר בְּעִתּוֹ וְלֹא שָׁתָה מִן הַמַּיִם, וְעַל כֵּן גַּם הוּא מֵת כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם. וְרַק הַדָּגִים הַמְלוּחִים אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ צֵידָה לְדַרְכּוֹ לוֹ וּלְחֵילוֹ, הֵם שָׁבוּ לִתְחִיָּה וַיִמָּלְטוּ מִבֵּין יְדֵיהֶם. כִּי בְשֶׁבֶת אַלֶּכְסַנְדֵּר בְּאַחַד הַיָּמִים עִם אַנְשֵׁי צְבָאוֹ עַל שְֹפַת הַמַּעְיָן לָנוּחַ מֵעֲמַל דַּרְכָּם וְלֶאֱכֹל אֶת-אֲרוּחָתָם, דָּגִים מְלוּחִים וְלֶחֶם, וַיִּרְחֲצוּ אֶת-הַדָּגִים בְּמֵי הַמַּעְיָן, וַיָּשׁוּבוּ הַדָּגִים לִתְחִיָּה, וַיִּחָלְצוּ מִבֵּין יְדֵי רוֹחֲצֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיְמָה לִחְיוֹת חַיֵּי נְצָחִים. וְלֹא הֵבִין אַלֶּכְסַנְדֵּר כִּי מַעְיַן חַיִּים הוּא הַמַּעְיָן אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יָדוֹ וַיֵּשְׁתְּ מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ בְכַדֵּי חֶרֶס וּבְנֹאדוֹת עוֹר.

וְעַל אֹדוֹת יַחַשׂ מִשְׁפַּחַת אַלְחַ’צְ’ר נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַסּוֹפְרִים יוֹדְעֵי הָעִתִּים. מֵהֶם אוֹמְרִים: כִּי הוּא מִבְּנֵי אַרְפַּכְשָׁד בֶּן שֵׁם בֶּן נוּח עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמֵהֶם אוֹמְרִים: לֹא! כִּי הוּא מִבְּנֵי עוּץ. הוּא עֵשָׂו בֶּן אִשְֹחָק בֶּן אִבְּרָהִים יְדִיד אַלְלַהּ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: כִּי הוּא רַק מִמִּשְׁפַּחַת פַרְעַוְן מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר בִּימֵי מוּסָה “כֵּלִים אַלְלַהּ”⁵ וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת.

וְעַבְּד אַל חַאפֵט' אַבּוּ אַל קַאסֶם אוֹמֵר, שֶׁאַלְחַ’צְ’ר הוּא בֶן מְלָכִים, וְשֵׁם אָבִיו עַאמֶל מֶלֶךְ עֲרָב, וְשֵׁם אִמּוֹ פָארֶשֹ אֲלִהָה. וְהִיא יָלְדָה אוֹתוֹ בִמְעָרָה בְּבָרְחָהּ מִפְּנֵי בַעֳלָהּ הַמֶּלֶךְ מִסִּבָּה נַעֲלָמָה. וַיְהִי בְצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה בְעֵת לִדְתָּהּ, וַתְּבַקֵּשׁ מֵאֵת רוֹעֵה הַצֹּאן אֲשֶׁר יָשַׁב עִמָּהּ בַּמְּעָרָה, לָחוּס עַל הַיֶּלֶד וּלְאַמְּצוֹ לוֹ כְבֵן. וַיַּעַשֹ הָרוֹעֶה כִדְבַר הָאִשָּׁה וַיֵּינֶק אֶת-הַיֶּלֶד בַּחֲלֵב עֵז מֵעִזָּיו. וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּיף וַיְהִי חָסֹן כָּאַלּוֹן, גּוּפוֹ בָרִיא, וְקוֹמָתוֹ גְבוֹהָה, עֵינָיו יָפוֹת וְנֶחְמָדוֹת, וּפָנָיו מְלֵאִים וְרַעֲנַנִּים, וּשְֹעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ לָבָן כְּזָקֵן הַנּוֹתֵן יִרְאַת כְּבוֹדוֹ עַל פְּנֵי כֹל. שְׂפָתוֹ צֶחָה וְנִמְלָצָה עַד מְאֹד וְהוּא מְמַהֵר לְדַבֵּר רָמוֹת וְנִשְֹגָּבוֹת בַּעֲרָבִית, כִּי רוּחַ אַלְלַהּ נוֹסְסָה בוֹ וְהוּא בֶן עֶשְֹרִים, וַיֶּאֱהָבוּהוּ וַיַּחְמְדוּהוּ כָל-רוֹאָיו. וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר גַּם מֵיטִיב לִכְתֹּב כְּתִיבָה יָפָה עַד לְהַלֵּל אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיּוֹצֵא מֶלֶךְ עֲרָב כְּרוּז לֵאמֹר: מִי הַאִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר צַחוֹת וְלִכְתֹּב צַחוֹת בַּשָּׂפָה הָעֲרָבִית וַאֲשֶׁר כְּתָב יָדוֹ יָפֶה וּמְהֻדָּר, יָסוּר אֶל אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה וְהָיָה לְמַזְכִּיר הַמֶּלֶךְ, וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ תִהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִם אוֹצַר הַמְּלוּכָה וְכָבוֹד גָּדוֹל יִנָּתֵן לוֹ.

וַיְהִי כִי שָׁמַע הָרוֹעֶה אוֹמֵן אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַכְּרוּז, וַיּוֹדַע לַמַּלְכוּת אֶת-דְּבַר אַלְחַ’צְ’ר וְאֶת-אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְלַהּ מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה וְאֶת-אֲשֶׁר חֲנָנוֹ בִיפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ בְכָל הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאוֹ. וּבְהַעֲמִידָם אוֹתוֹ לְנִסָּיוֹן מָצְאוּ בוֹ עֶשֶֹר יָדוֹת עַל כָּל-אֲשֶׁר אָמַר הָרוֹעֶה וְעַל כָּל-יֶתֶר הַבָּאִים לִכְרוּז הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ לְמַזְכִּיר וַיֶּאֱהָבֵהוּ הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְכָל-הָאָרֶץ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּתְגַּלְגֵּל שִֹיחָה בֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין אַלְחַ’צְ’ר עַל אֹדוֹת מוֹצָאוֹ וְיַחַשֹ אֲבוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ הַשִֹּיחָה נוֹדַע לַמֶּלֶךְ כִּי אַלְחַ’צְ’ר הוּא בְנוֹ, בֶּן אִשְׁתּוֹ פָארֶשֹ-אֲלִהָה אֲשֶׁר בָּרְחָה מִמֶּנוּ וְהוּא לֹא מְצָאָהּ. וַיִּתְעַצֵּב מְאֹד אֶל לִבּוֹ עַל אִשְׁתּוֹ כִי אֵינֶנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה גָדְלָה שִֹמְחָתוֹ עַל הַבֵּן הַיַּקִּיר אֲשֶׁר מָצָא מִבְּלִי מֵשִֹים וְגַם הוֹדִיעַ הַדָּבָר לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו וּלְבָאֵי בֵית הַמַּלְכוּת. וַיְהִי כִי זָקֵן הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְלֹא יָכֹל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי עַמּוֹ וַיַּמְלֵךְ אֶת-בְּנוֹ אֶת-אַלְחַ’צְ’ר תַּחְתָּיו בְחַיָּיו, וַיְהִי אַלְחַ’צְ’ר לְמֶלֶךְ עַל עֲרָב.

וְאַלְחַ’צְ’ר צַדִּיק תָּמִים וִישַׁר דֶּרֶךְ, וַיִּשְׁפֹּט אֶת-עַמּוֹ בְצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים, וְגַם יָדוֹ קָשְׁתָה עַל כָּל-גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְשָׂרֶיהָ אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַצֶּדֶק, וְגַם עִוְּתוּ אֶת-הַיְשָׁרָה. וַיְהִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לָהֶם כָּל-הַיָּמִים, אַךְ תַּחַת זֹאת גָּדְלָה חִבַּת הָעָם וְאַהֲבָתוֹ אֵלָיו בִּגְלַל יָשְׁרוֹ וְטוּב לִבּוֹ וְאַהֲבָתוֹ אֶת-הַצֶּדֶק.

וַתַּעֲבֹרְנָה שְׁנוֹת מִסְפָּר. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל אַלְחַ’צְ’ר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַלְחַ’צְ’ר, אַלְחַ’צְ’ר! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: הַנַּח אֶת-הַמְּלוּכָה וְהַחֲזֵק בַּנְּבוּאָה, כִּי נָבִיא נְתַתִּיךָ לְעַמְּךָ מֵעַתָּה!

וַיֵּעוֹר אַלְחַ’צְ’ר מִשְּׁנָתוֹ וְרוּחוֹ נִפְעָמָה בְקִרְבּוֹ מְאֹד. וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְגַם הוֹדִיעָהוּ לֵאמֹר: אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֶשְׁנֶה לִמְשֹׁךְ יָדִי מִדִּבְרֵי הַמְּלוּכָה הַמְיַגְּעִים. וַיֵּאוֹת לוֹ אָבִיו וַיִּמְסֹר אֶת-הַמְּלוּכָה לַאֲחִי אַלְחַ’צְ’ר הַצָּעִיר מִמֶּנוּ, וְאַלְחַ’צְ’ר נָסַע לְמַסָּעָיו בְעָרֵי עֲרָב וּבְמִּדְבְּרוֹתֶיהָ. וּבְכָל-מְקוֹם בּוֹאוֹ נָשָׂא מִדַּבְּרוֹתָיו אֶל הָעָם, וְגַם חָזָה לָהֶם חֶזְיוֹנוֹת רָמִים וְנִשְֹגָּבִים לַהֲשִׁיבָם אֶל הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. וַיַּפְלִיאוּ דְבָרָיו אֶת-כָּל שׁוֹמְעָיו וַיֵּעָנוּ לוֹ לְכָל-אֲשֶׁר הִגִּיד לָהֶם.

וַיְהִי כְעָבְרוֹ בָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה, וַיַּגִּיעַ עַד “מַעְיַן הַמַּיִם הַחַיִּים” כָּאָמוּר, וַיֵּשְׁתְּ מִמֵּימָיו לִרְוָיָּה, וַיִּזְכֶּה לִחְיוֹת חַיי עַד. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בָאָרֶץ, וְגַם הָיָה לִבְרָכָה בְפִי כָל-הָאָדָם בְּכָל-עֵת וּבְכָל שָׁעָה. בְּשָׂרוֹ אָמְנָם נֶעֱלָם מֵעֵינֵי הַבְּרוּאִים, אֲבָל רוּחוֹ עוֹמֶדֶת בְּלֶב-כֹּל וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַכִּיר בִּמְצִיאוּתוֹ וּבְעֶזְרָתוֹ.

וְסַפֵּר יְסַפֵּר עָלִי אִבְּן אֲבִי טָאלֵב, אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַחֲ’לִיפִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ עֲרָב בִּימֵי מֻחַמָּד “נַבִּי אַלְלַהּ וּשְׁלִיחוֹ”, לֵאמֹר:

בְּיוֹם פְּקֹד אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אֶת-רוּחַ הַנָּבִיא מֻחַמָּד, שָׁמַעְתִּי בְאָזְנַי קוֹל קוֹרֵא בַחֲדַר הַנָּבִיא לֵאמֹר:

“שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”, בְּנֵי הַבַּיִת, מֵאֵת אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. כֹּה אָמַר אַלְלַהּ! מֻחַמָּד עַבְדִּי מֵת, וְאַתֶּם אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם עַל הִלָּקְחוֹ מֵעֲלֵיכֶם, כִּי כֵן רְצוֹן אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, וְכֵן גְּזֵרָתוֹ. אֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָמוּת, זוּלָתִי אַלְחַ’צְ’ר אֲשֶׁר פִּיו הוּא הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וַאֲשֶׁר רַק אֶת-קוֹלוֹ אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם רוֹאִים. וְעַתָּה לְכוּ בְדַרְכֵי אַלְלַהּ וְשִׁמְעוּ בְקוֹל נְבִיאָיו לְכָל-אֲשֶׁר יְצַוּוּ אֶתְכֶם לַעֲשֹוֹת, לְמַעַן תִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. כִּי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְהוּא יָחִיד וּמְיֻחָד בְּעוֹלָמוֹ וְאֵין זוּלָתוֹ. כָּל-בְּנֵי הָאָדָם וּנְבִיאֵיהֶם אִתָּם הֵם “קְרוּצֵי חֹמֶר” וְעַל כֵּן הֵם “בְּנֵי חֲלוֹף”. דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְנָבִיא עוֹבֵר וְנָבִיא בָא, וְאַלְלַהּ לְעוֹלָם עוֹמֵד וְהוּא לְבַדּוֹ חַי וְקַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

וְעַתָּה הִנָּחֲמוּ וְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת-הַדִּין בְּאַהֲבָה. כִּי כָל-הַמְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל אַלְלַהּ נִקְרָא “כּוֹפֵר” וְלֹא נָאוֶה לְ“מַאֲמִינִים” כְּמוֹכֶם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי “הַכּוֹפְרִים”, כִּי הַכּוֹפְרִים יוֹרְשִׁים גֵּיהִנּוֹם, וְהַמַּאֲמִינִים יִירְשׁוּ גַן-עֵדֶן.

וְעָלִי אִבְּן אֲבִי טַאלֵב מוֹסִיף לֵאמֹר: אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֵּר אַלְחַ’צְ’ר בְּקוֹל גָדוֹל וְלֹא יָסַף, וְכָל אֲשֶׁר נִמְצָא אָז בַּחֲדַר הַנָּבִיא שְׁמָעָם. כָּל-תְּמוּנָה לֹא רָאוּ עֵינֵיהֶם, זוּלָתִי קוֹלוֹ שָׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם.

* *

*

וַיְהִי כִי אָהֲבוּ בְנֵי הָאָדָם אֶת-אַלְחַ’צְ’ר מְאֹד מְאֹד, וַיְכַנּוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁמוֹת מִשֵּׁמוֹת שׁוֹנִים לְפִי לְֹשוֹנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת. וַיִּקְרָאוּ לוֹ הַיְּהוּדִים בְּשֵׁם “אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא” אוֹ “הַתִּשְׁבִּי” וְהָעֲרָבִים יִקְרְאוּ לוֹ אַלְחַ’צְ’ר, כָּאָמוּר, וּפִי הַנּוֹצְרִים הַמִּזְרָחִיִּים בְּשֵׁם מַר גִּ’רְיֵס אוֹ מַר אֶלְיַאס יִקָּבֶנּוּ.

גַּם מַצֵּבוֹת רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת הֵקִימוּ לוֹ בְנֵי הָאָרֶץ לְדָתֵיהֶם וַאֲלֵיהֶן הֵם נוֹהֲרִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּכָל-עֵת וּבְכָל-שָׁעָה וְקָרְאוּ אֶל הַנָּבִיא לְעֶזְרָה, וְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם אֶת-רַחֲמֵי אַלְלַהּ. וְהַמְפֻרְסָמוֹת בְּמַצֵּבוֹת אֵלֶּה הֵן: מַצֶּבֶת “בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה” הַקְּרוֹבָה לְבֵית לֶחֶם וּמַצֶּבֶת “מְעָרַת הַר הַכַּרְמֶל” אֲשֶׁר עַל יַד חֵיפָה. מִלְּבַד בָּתֵּי-תְפִלָּה רַבִּים, יְהוּדִים, עֲרָבִים וְנוֹצְרִים, הַנִּקְרָאִים גַּם הֵם עַל שֵׁם הַנָּבִיא.

הוּא, אַלְחַ’צְ’ר, אוֹכֵל, לְפִי דִבְרֵי הָעֲרָבִים, רַק פַּעֲמַיִם בַּשָׁבוּעַ, וּמְשַׁבֵּר צָמְאוֹ רַק מִמֵּימֵי “בְאֵר זַמְזָם”⁶ הַקָּדושׁ אֲשֶׁר בְּמַכָּה הָעִיר, וּבְכָל-יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוּא יוֹם תְּפִלַּת הַמֻּשְֹלִמִים בְּ“רָב עָם” בְּמִסְגְּדֵי קָדְשָׁם, מִתְפַּלֵּל אַלְחַ’צְ’ר גַּם הוּא עִמָּהֶם, פַּעַם בְּמִסְגֵּד מַכָּה הַקְּדושָׁה, וּפַעַם בְּמִסְגֵּד “מָדִינָה”, פַּעַם בְּמִסְגֵּד עֻמָר בִּירוּשָׁלַיִם, וּפַעַם בְּקֻבָּה וּבַטּוּר. עַל כֵּן יִנְהֲרוּ הַמֻּשְֹלִמִים בְּכָל-יוֹם שִׁשִּׁי אֶל בָּתֵּי מִסְגְּדֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל יַחַד עִם אַלְחַ’צְ’ר, בְּחָשְׁבָם כִּי הַמִּסְגֵּד אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ בוֹ שָׁם יִתְפַּלֵּל גַּם אַלְחַ’צְ’ר, וְאֶת-הַטְּבִילָה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה יְקַיְמֶנָּה אַלְחַ’צְ’ר תָּמִיד בְּמֵי הַשִּׁלֹּחַ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם.

אֶל שְׁתֵּי הַמַּצֵּבוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עַל שֵׁם אַלְחַ’צְ’ר, עַל יַד בְּרַכוֹת שְׁלֹמֹה וְהַר הַכַּרְמֶל, יָבִיאוּ בְנֵי הָאָרֶץ כָּל-חוֹלֶה לְרַפְּאוֹ וְאַף כִּי חוֹלֵי-עֲצַבִּים וְרוּחַ. אֶת-חוֹלֵי הָרוּחַ יַנִּיחוּ שָׁם וְשָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים אֲשֶׁר בַּכְּנֵסִיּוֹת עַל יַד הַמַּצֵּבוֹת וְרִפְּאוּ אוֹתָם עַל פִּי דַרְכָּם בְּצוֹמוֹת וּבְסִגּוּפִים, בְּמַכּוֹת וּבְמַהֲלֻמּוֹת וּבַפְּסוּקִים מִכִּתְבֵי קָדְשָׁם, אִם מֻשְֹּלִמִי – מִן הַקּוֹרָאן, וְאִם נוֹצְרִי – מִן הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה.

וְלָמָּה נִפְלוּ הַמַּצֵּבוֹת הָאֵלֶה לִקְדֻשָׁה יְתֵרָה מִיֶּתֶר הַמַּצֵּבוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ? מִפְּנֵי מַעֲשִֹים שֶׁהָיוּ, וְזֶה הַדָּבָר;

א. מַצֶּבֶת בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים – כָּכָה מְסַפֵּר שֵׁיְךְ נִכְבָּד מִ“בֵּית גַ’אלָה”, הִיא “גִילֹה” אֲשֶׁר בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶֹש – הָיָה כֹהֵן יְוָנִי עוֹמֵד בְּרֹאשׁ כְּנֵסִיַּת אַלְחַ’צְ’ר אֲשֶׁר עַל יַד בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַכֹּהֵן מִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ וּבְיָדוֹ כוֹס “הַיַּיִן הַקָּדוֹשׁ וְהַלֶּחֶם הַקָּדוֹשׁ”. וַיִּגַּשׁ הַכֹּהֵן אֶל אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים לָתֵת לוֹ מְנָתוֹ בְּפִיו, כַּף קְטַנָּה שֶׁל יַיִן מְעֹרָב בְּפֵרוֹרֵי לֶחֶם קֹדֶֹש, וַתִּכָּשֵׁל יָדוֹ וַיִּשָׁפֵךְ כָּל-הַיַּיִן אֲשֶׁר בַּכּוֹס עַל רֶגֶל הַכֹּהֵן וַתִּנָּקֵב הָרֶגֶל נֶקֶב מְפֻלָֹּש, וַיִּגַּע הַיַיִן בְּטַבְלַת הָאֶבֶן אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרֶגֶל וַיִּכְתְּמֶנָּה כֶתֶם עָמֹק אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִמָּחוֹת, וַיָּמָת הַכֹּהֵן מִפִּצְעוֹ אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר אִישׁ חוֹלֶה עֲצַבִּים אֶל הַכְּנֵסִיָּה לְהִתְפַּלֵּל, וַיִּכְרַע מִבְּלִי מֵשִֹים עַל הָאֶבֶן הַכְּתוּמָה בְיֵין-הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁאַל אֶת אַלְלַהּ לְרַפֵּא אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ, וּלְתִמְהוֹן הַחוֹלֶה עַצְמוֹ וְכָל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ נִרְפָּא הַחוֹלֶה כְרֶגַע מֵחָלְיוֹ הַכָּבֵד, וַיָקָם וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְהוּא בָרִיא בְגוּפוֹ וְשָׁלֵם בְּרוּחוֹ כַּאֲשֶׁר לִפְנֵי חָלְיוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם “הָאֶבֶן הַקְּדוֹשָׁה” אֲשֶׁר בַּכְּנֵסִיָּה לִתְהִלָּה בָאָרֶץ. וַיִּנְהֲרוּ אֵלֶיהָ כָל-הַחַלָֹּשִים בְּגוּפָם וּבְרוּחָם, וְכֻלָּם נִרְפְּאוּ מִמַּחֲלָתָם אַחֲרֵי כָרְעָם בֶּרֶךְ עַל אֶבֶן הַקֹּדֶֹש, כִּי יַד אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה עִמָּם לְרַפְּאָם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּגַּע שֵׁמַע הָאֶבֶן עַד אָזְנֵי קֵיסָר הַמֻּסְקוֹבִים⁷, וַיְמַהֵר הַקֵּיסָר וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים מֵאֵת פָּנָיו אַרְצָה פְלֶֹשֶת, וּבְרֹאשׁ חֶבֶר הַמַּלְאָכִים אֶחָד מִשָּׂרֵי צְבָאוֹ, וַיִּכְתֹּב מִכְתָּב אֶל כֹּהֵן הַכְּנֵסִיָּה לֵאמֹר: כְּבֹא הַמַּלְאָכִים אֵלֶיךָ מַהֲרָה וּמְסֹר בְּיָדָם אֶת-הָאֶבֶן הַמְרַפְּאָה חוֹלִים מֵחָלְיָם, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי.

וַיְהִי כְהַגִּיעַ הַמַּלְאָכִים אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וַיְמַהֵר הַכֹּהֵן לַעֲשֹוֹת אֶת-דְּבַר הַקֵּיסָר וַיִּמְסֹר אֶת-הָאֶבֶן בִּידֵי שַֹר הַצָּבָא אֲשֶׁר הוֹבִילָהּ לְיָפוֹ לְהוֹרִידָהּ הַיָּמָּה אֶל הָאֳנִיָּה הַמְיֻחֶדֶת אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ לְקַחְתָּהּ. וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹן כֻּלָּם בִּרְאוֹתָם כִּי הַסִּירָה אֲשֶׁר שָׂמוּ בָהּ אֶת-הָאֶבֶן לְהוֹלִיכָהּ מִן הַחוֹף עַד הָאֳנִיָה לֹא נִשְׁמְעָה לַסַּפָּנִים וְלַמַּלָּחִים, וּבְכָל-עֲמָלָם לֹא הִצְלִיחוּ לְהַתִּיקָהּ מֵעַל הַחוֹף וְלֹא מָשָׁה מִמְּקוֹמָהּ, כְּאִילוּ יַד נַעֲלָמָה עָצְרָה בָהּ בְכָל-כֹּחָהּ.

וַיָּבִינוּ הָאֲנָשִׁים כִּי יַד “מַר גִ’רְיֵס” הוּא אַלחַ’צְ’ר אֲשֶׁר הַכְּנֵסִיָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ הָיְתָה בָזֶה, וְכִי אֵין רְצוֹן הַנָּבִיא לָתֵת לְהַעֲבִיר אֶת-הַאֶבֶן אֲשֶׁר רִפְּאָה חוֹלִים וַאֲשֶׁר שְׁמוֹ וְשֵׁם הַכְּנֵסִיָּה נִקְרְאוּ עָלֶיהָ – לְמָקוֹם אַחֵר. וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹדִיעוּ אֶת-הַדָּבַר לַקֵּיסָר, וַיְצַו לַהֲשִׁיבָהּ מַהֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת עוֹדֶנָּה בַכְּנֵסִיָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָל-הָבָּא אֶל הַכְּנֵסִיָּה לְבַקְּרָהּ וּלְהִתְפַּלֵּל בָּהּ, רָאֹה יִרְאֶנָּה בְעֵינָיו, וּפִי כֻלָּם יִקָּבֶנָּה בְשֵׁם “אֶבֶן הַחַיִּים”.

ב. מַצֶּבֶת הַר הַכַּרְמֶל

וְעַל אֹדוֹת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת מְסַפֵּר שֵׁיְךְ אֶחָד מִנִכְבַּדֵּי הַמָּקוֹם לֵאמֹר:

בְּעֵינַי רָאִיתִי צְעִירָה אַחַת אֲשֶׁר נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ, וְהִיא בַת יְחִידָה לְהוֹרִים עֲשִׁירִים מְאֹד. ויְבִיאוּהָ הַהוֹרִים לִפְנֵי כָל-הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים בָּאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, כִּי לֹא חָסוּ עַל כֶּסֶף לְרַפְּאָהּ, אַךְ כָּל-עֲמָלָם עָלָה בַתֹּהוּ, וַיְשִׁיבוּהָ הַהוֹרִים לִמְקוֹם מושָׁבָם וַיֵּלְכוּ קְדוֹרַנִּית כָּל-הַיָּמִים עַל בִּתָּם הַיָּפָה וְהַיִחִידָה וְעַל מַחֲלָתָהּ הַקָּשָׁה אֲשֶׁר מֵאֲנָה הֵרָפֵא.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר הֵלֶךְ זָקֵן אֶל בֵית הוֹרֵי הַצְּעִירָה אֲשֶׁר לֹא הִכִּירוּהוּ מִתְּמוֹל שִׁלְֹשוֹם, וְהוּא כְבֶן תִּשְׁעִים וּנְשֹוּא פָנִים מְאֹד. וַיְכַבְּדוּהוּ כָבוֹד גָּדוֹל, וְגַם הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ כְיַד הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כְשֹוֹחֲחָם עִמּוֹ אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה, וַיִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַל בִּתָּם הָאֻמְּלָלָה, וַיִּשְׁפְּכוּ מְרִי שִֹיחָם אֶל חֵיק הַזָּקֵן. וַיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי הַזָּקֵן עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם: אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמְעוּ נַסּוּ וְהָבִיאוּ אֶת-בִּתְּכֶם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בְּמוֹרַד הַר הַכַּרְמֶל אֲשֶׁר בְּשֵׁם “מְעָרַת אַלְחַ’צְ’ר” תִּקָּרֵא, וְהַנִּיחוּהָ שָׁם יוֹמַיִם לְבַדָּהּ וְאַל יֵשֶׁב אִישׁ עִמָּהּ, וְעָלְתָה לָהּ אֲרוּכָה מִמַּחֲלָתָהּ.

וְלֹא אֶחֱרוּ הַהוֹרִים לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר הַזָּקֵן. וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ וַיּוֹבִילוּ אֶת-בִּתָּם אֶל הַמְּעָרָה וַיַּנִּיחוּהָ שָׁם לְבַדָּה יוֹמַיִם כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיָּשִׁוּבוּ לְבַקְרָהּ, וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנָם בִּרְאוֹתָם אֶת-בִּתָּם, וְהִנֵה הִיא יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לִקְרָאתָם וְהִיא שְׁפוּיָה וּצְלוּלַת דַּעַת כַּאֲשֶׁר מִלְּפָנִים. וְכִרְאוֹתָהּ אֶת-הוֹרֶיהָ שָׂמְחָה לִקְרָאתָם מְאֹד, וְגַם נָפְלָה עַל צַוְּארֵי שְׁנֵיהֶם וַתְּחַבְּקֵם וַתִּשָּׁקֵם וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: יָשֹׁן יָשַׁנְתִּי בַמְּעָרָה אַחֲרֵי הֲבִיאֲכֶם אוֹתִי שָׁמָּה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי מְאֹד. וַיְהִי בַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וָאֵרָא וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים נָגַע פִּתְאֹם בְּאַשְׁמֻרוֹת עֵינַי וָאִיקָץ. וָאֵרָא וְהִנֵּה לְפָנַי אִישׁ שֵֹיבָה וּנְשֹוּא פָנִים וּמַרְאֵהוּ כְמַלְאַךְ יְיָ, וַיִּקְרָא הָאִישׁ אֵלַי בְקוֹל מָלֵא רֹךְ וְחִבָּה לֵאמֹר: אַל תִּירְאִי, בִתִּי! אֲנִי אַלְחַ’צְ’ר, נְבִיא אַלְלַהּ, בָּאתִי עָדַיִךְ לְבַשְֹּרֵךְ, כִּי לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לְהִתְעַנּוֹת. הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר בִּעֲתָה אוֹתָךְ עַד כֹּה תָּסוּר מֵעָלַיִךְ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִכּוֹן בְקִרְבֵּךְ מֵעַתָּה, וְהָיִית כַּאֲשֶׁר הָיִית בְּרִיאָה בְגוּפֵךְ וּשְׁקֵטָה בְרוּחֵךְ, וְשָׂמַחַתְּ אַתְּ וְשָׂמְחוּ גַם הוֹרַיִךְ הָאֻמְּלָלִים בָּךְ, וְהִרְבֵּיתֶם לַעֲשֹוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים.

כֹּה דִבֵּר הָאִישׁ וַיֵּעָלֵם פִּתְאֹם מִנֶּגֶד עֵינַי וְלֹא נָתַן אוֹתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּלְנַשֵּׁק אֶת-רַגְלָיו כַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי.

וַיָּבִינוּ הַהוֹרִים עַל פִּי דִבְרֵי הַנַּעֲרָה, כִּי הַהֵלֶךְ נְשֹוּא הַפָּנִים אֲשֶׁר הִקְרָה אַלְלַהּ לִפְנֵיהֶם וַיְבַקְּרֵם בְּבֵיתָם הוּא הוּא הַזָּקֵן אֲשֶׁר רִפָּא אֶת-בִּתָּם מִמַּחֲלָתָהּ, הוּא אַלְחַ’צְ’ר נְבִיא אַלְלַהּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל.

וַיּוֹדוּ הַהוֹרִים לְאַלְלַהּ וְלִנְבִיאוֹ עַל כָּל-חַסְדָּם עִמָּם עַל הַצִּילָם אֶת-בִּתָּם הַיְחִידָה וְהָאֲהוּבָה עֲלֵיהֶם מְאֹד מִמַּחֲלָתָהּ המַּמְאֶרֶת וְאוֹתָם מֵרֶדֶת עַל בִּתָּם אֲבֵלִים שְׁאוֹלָה. וַתִּגְדַּל הַשִֹּמְחָה בִמְעוֹנָם, וַיִּרְבּוּ לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא יָצָא שֵׁם הַמְּעָרָה לִתְהִלָּה בָאָרֶץ.

* *

*

דִּבְרֵי חָזוֹן וּמַסָּרוֹת

א. וְהָיָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים – כֹּה יַאֲמִינוּ הָעֲרָבִים – בַּעֲלוֹת הָרָצוֹן מִלִּפְנֵי אַלְלַהּ

לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וְחַיֵּי נִצְחוֹ שֶׁל אַלְחַ’צְ’ר לְעֵינֵי הַכּוֹפְרִים, וְהֵבִיא אֶת-אַלְחַ’צְ’ר אֶל “עֵמֶק הֶחָרוּץ”, מְקוֹם שָׁם יִתְאַסְּפוּ הֲמוֹנֵי הַכּוֹפְרִים, וְשָׁם יִשְׁחַט אֶת-אַלחַ’צְ’ר לְעֵינֵיהֶם, וִינַתַּח אוֹתוֹ לְנְתָחָיו. וְאַחֲרֵי הַנִּתּוּחַ יִשָּׁמַע רַעַשׁ, וְהַנְּתָחִים יִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה וְיִתְלַכְּדוּ זֶה בָזֶה וְשָׁבוּ לִהְיוֹת גּוּף שָׁלֵם, גּוּף חָי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד עַל רַגְלָיו לְעֵינֵי הָרוֹאִים וְהִשְׁתַּחֲוָה מוּל הַדְרַת כְּבוֹד אַלְלַהּ בַּעֲנָוָה, וְקָרָא וְאָמָר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאַלְחַ’צְ’ר עַבְדּוֹ הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

כָּכָה יַעֲשֶֹה אַלְלַהּ פְּעָמִים מִסְפָּר עַד אֲשֶׁר יוֹדוּ גַם הַכּוֹפְרִים בְּחַיֵי עוֹלָם שֶׁל אַלְחַ’צְ’ר, וְקָרְאוּ גַם הֵם כֻּלָּם פֶּה אֶחָד וְאָמָרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאַלְחַ’צְ’ר הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

* *

*

ב. וּבְסֵפֶר “הַקּוֹרַאן” הוּא הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לַמֻּשְֹלִמִים, יְסֻפַּר לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וּמוּסָה “כֵּלִים אַלְלַהּ”⁸ עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵֹי אַלְלַהּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בְעוֹלָמוֹ בְטֶרֶם נָחָה עָלָיו רוּחַ הַנְּבוּאָה. וַיִּשְׁתָּאֶה מְאֹד לַמַּרְאֶה וּלְכֹחַ מַעֲשֵֹי הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הוּא כֹּל יָכֹל וְגַם הִצְטָעֵר מְאֹד עַל קֹצֶר שִֹכְלוֹ לְהָבִין אֶת-מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ וְאֶת-עֲלִילוֹתָיו. וּבְהִתְעוֹרֵר רוּחוֹ בוֹ וַיִּקְרָא מִמְּלֹא נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: אָנָּא אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים וְהָרוּחוֹת, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם אֶחָד מִמּוֹרֵי דַרְכְּךָ, דֶרֶךְ הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה, לְמַעַן אֶשְׁאַל מִפִּיו אֶת-שְׁאֵלוֹתַי, וְיוֹרֵנִי דֶרֶךְ זוֹ בָהּ אֵלֵךְ לְמַעַן אָבִין וְאַכִּיר עֲלִילוֹתֶיךָ, כִּי חֲסַר אוֹנִים אֲנִי, וְנַפְשִׁי תִּתְאַו לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת אֱלֹהִים.

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה לֵאמֹר: לְכָה נָא, מוּסָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֶל מָקוֹם אַלְמוֹנִי, וְשָׁם תִּמְצָא אֶת-אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כְּכֹל-אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַקּוֹל. וַיְהִי בְבֹאוֹ אֶל הַמָּקוֹם, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַחַד הַדַּרְוִישִׁים הַזְּקֵנִים לְפָנָיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לְרַגְלָיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר לוֹ הַדַּרְוִישׁ: מוּסָה! אֲנִי אַלְחַ’צְ’ר, וְעַתָּה הָלוֹךְ תֵּלֵךְ עִמִּי בַאֲשֶׁר אֵלֵךְ, וְרָאִיתָ אֶת אֲשֶׁר תִּרְאֶה, וְשָׁמַעְתָּ אֶת-אֲשֶׁר תִּשְׁמַע, אַךְ אֶת פִּיךָ וּלְֹשוֹנְךָ תִּשְׁמֹר, וְאַל תַּעֲמֵק שְׁאֵלָה, וּלְבָבְךָ יָבִין וְשָׁב וְרָפָא לוֹ מִבַּעֲרוּתוֹ. וַיִּשְׁמַע מוּסָה לְקוֹל הַדּוֹבֵר אֵלָיו וַיֹּאמַר: כֵּן אֶעֱשֶֹה כִדְבָרֶיךָ.

וַיִּתְהַלְכוּ שְׁנֵיהֶם. אלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, כָּל-הַיּוֹם הַהוּא בַמִּדְבָּרוֹת, וְהֵמָּה מְשֹוֹחֲחִים, מוּסָה שׁוֹאֵל וְאַלְחַ’צְ’ר עוֹנֶה וּפוֹתֵר אֶת-הַשְּׁאֵלוֹת, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא פָתָר.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר רַד הַיּוֹם, וַיַּגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם, אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, אֶל אַחַד הַכְּפָרִים וְהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים מְאֹד. וַיָּסוּרוּ אֶל בֵּית שֵׁיךְ הַכְּפָר, וַיְקַבְּלֵם הַשֵׁיְךְ בְּשִֹמְחָה.

וְהַשֵּׁיְךְ עָשִׁיר עַד לִמְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְעֹשֶׁר בְּכָל-בְּנֵי הַכְּפָר, וַיְמַהֵר אֶל הַצֹּאן וַיִּשְׁחַט גְּדִי עִזִּים לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים, וַיַּאֲכִילֵם וַיַּשְׁקֵם בְּיַד נְדִיבָה. וְאַחַר הֱבִיאָם אֶל חֶדֶר גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וְהוּא הָדוּר מְאֹד בְּכֵלָיו, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: פֹּה תָלִינוּ הַלַּיְלָה, וַיְבָרְכֵם וַיֵּצֵא. וַיַּבִּיטוּ הָאוֹרְחִים וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַחֶדֶר יָפֶה לְהַלֵּל, וְכָל כֵּלָיו כֶסֶף וְזָהָב, וְאַף כִּיוֹר הַמַּיִם וְכַנּוֹ, אֲשֶׁר בְּכָל-בָּתֵּי אַנְשֵׁי הַכְּפָר יִהְיוּ חַרְסִית שְׁחוֹרָה אוֹ אֲדֻמָּה, הָיוּ שָׁם כֶּסֶף טָהוֹר וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת.

וַיְהִי בִהְיוֹת מוּסָה עָיֵף מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדֵם תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה, וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ מְאֹד. וּמֶה חָרָה לוֹ בִרְאוֹתוֹ אֶת-אַלְחַ’צְ’ר נִגָּשׁ אֶל מִטָּתוֹ בָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית וְהוּא קוֹרֵא לוֹ לֵאמֹר: מוּסָה, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי בְרֶגַע זֶה אָנוּ יוֹצְאִים לַדָּרֶךְ. וְלֹא הוֹעִילוּ לְמוּסָה כָל-דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ כִי עָיֵף הוּא, וְכִי הַשַּׁחַר טֶרֶם עָלָה, וְכִי לֹא נָכוֹן הַדָּבָר לָצֵאת אֶת-הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָקוּמוּ הַמְאָרְחִים מִשְּׁנָתָם, וְהוֹדוּ לָהֶם הָאוֹרְחִים עַל חַסְדָּם וְטוּב עֵינָם וְלִבָּם. אַלְחַ’צְ’ר בְּאַחַת: הָלוֹך נֵלֵךְ כְּרֶגַע, כִּי כֵן הָיָה הַדָּבָר בֵּינֵינוּ לֵאמֹר: רַבּוֹת תִּרְאֶה וְרַבּוֹת תִּשְׁמַע, וְדִבַּרְתָּ אַךְ מְעָט.

וַיִּכָּנַע מוּסָה לְדִבְרֵי אַלְחַ’צְ’ר, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו. וּמַה-גַּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִרְאוֹתוֹ, כִּי לִפְנֵי עֲזֹב אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַחֶדֶר, הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל כִּיוֹר הַכֶּסֶף וְאֶל כַּנּוֹ וַיִּקָּחֵם וַיְשִֹימֵם בְּשַֹקּוֹ וַיֵּלֵכוּ.

גַּם הַיּוֹם הַשֵׁנִי הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם. אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, וַיִּרְבּוּ לְשֹוֹחֵחַ עַל מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ הַגְּדוֹלִים וְעַל נִפְלָאוֹתָיו. וַיְבָאֵר אַלְחַ’צְ’ר לְמוּסָה תַעֲלוּמוֹת עוֹלָם וַהֲמוֹן פְּלִיאוֹת. וַיְהִי בָּעֶרֶב וַיַּגִיעוּ אֶל כְּפָר שֵׁנִי מִכְּפָרֵי הַמָּקוֹם, וְהֵם עֲיֵפִים. וַיָּסוּרוּ גַם הַפַּעַם אֶל שֵׁיְךְ הַכְּפָר וַיִּתְאָרְחוּ בְּבֵיתוֹ. אֲבָל הַֹשֵּיְךְ הַזֶּה הָיָה שׁוֹנֶה מְאֹד מְאֹד מִן הַשֵּׁיְךְ הָרִאשׁוֹן, כִּי כֵלַי הָאִישׁ מְאֹד, וְגַם צַר עַיִן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. וַיַּרְעֵם פָּנִים לְאוֹרְחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לָמָּה סַרְתֶּם אֵלַי וְאַתֶּם בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל?! הַחֲסַר עֲנִיִּים אֲנִי כִּי בָאתֶם אֵלַי לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם?! וּבְכַעֲסוֹ פָּקַד עַל מְשָׁרֵת בֵּיתוֹ לֵאמֹר: לֵךְ וְהֵבֵאתָ אֶת-“פּוֹשְטֵי הַיָּד” הָאֵלֶּה אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הָאֻרְוָה, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם פְּתוֹתֵי לֶחֶם יָבֵשׁ, וּמַיִם לַחַץ תַּשְׁקֵם, וְעַל מַצְּעֵי תֶבֶן תַּשְׁכִּיבֵם, וְהָיָה בְטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר, תִּשְׁלַח אוֹתָם לְדַרְכָּם וְיֵלֵכוּ. וַיַּעַשֹ הַמְשָׁרֵת כִּדְבַר אֲדוֹנָיו.

וַיִּחַר לְמוּסָה מְאֹד עַל רֹעַ לֵב הַשֵּׁיְךְ, וְלֹא הוֹשִׁיט יָדוֹ לִטְעֹם מִן הָאֲרוּחָה אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם, אַף כִּי רָעֵב הוּא מְאֹד, כִּי גָעֲלָה נַפְשׁוֹ בְלֶחֶם חֶסֶד זֶה אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְעַיִן רָעָה. אֲבָל לְתִמְהוֹנוֹ רָאָה וְהִנֵּה אַלְחַ’צְ’ר אָכַל מִמֶּנוּ לְשֹבַע נַפְשׁוֹ וַיֶּעְרַב הָאֹכֶל לְחִכּוֹ כְמַעֲדַנֵּי מְלָכִים.

וַיְהִי הַשַּׁחַר עָלָה וּמוּסָה קָם מֵעַל מִטָּתוֹ וְהוּא סַר וְזָעֵף, כִּי הָרָעָב הֵצִיק לוֹ מְאֹד. וַיִּגַּשׁ אֶל מִטָּת אַלְחַ’צְ’ר אֲדוֹנָיו וַיִּקְרָאֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: קוּם אֲדוֹנִי וְעַזַבְנוּ אֶת-מְקוֹם הַתֹּפֶת הַזֶּה, כִּי לֹא לָנוּ הוּא. וַיַּעַן אַלְחַ’צְ’ר וַיֹּאמַר: אַל נָא, מוּסָה, לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר אַתָּה מְיָעֵץ לָצֵאת אֶת-הַבַּיִת כְּגַנָּבִים לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, בְּטֶרֶם יָקִיצוּ מְאָרְחֵינוּ מִשְּׁנָתָם, וְהוֹדֵינוּ לָהֶם עַל חַסְדָּם עִמָּנוּ, לְקַבֵּל אוֹתָנוּ בַלַּיְלָה הַזֶּה. וַיַּסֵּב פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיּוֹסֶף לִישׁוֹן שְׁנָתוֹ בִּמְנוּחָה.

וַיְהִי כְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, וַיָּקָם אַלְחַ’צְ’ר וַיִּרְחַץ פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו, וַיֹּאמֶר אֶל מוּסָה: שִֹים אֶת-שְׁיָרֵי פְּתוֹתֵי הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב בְּשַֹקְּךָ, וְסַרְנוּ אֶל בַּעַל הַבַּיִת וְהוֹדֵינוּ לוֹ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמָּנוּ, וְשָׁאַלְנוּ בִשְׁלוֹמוֹ וְהָלָכְנוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אַלְחַ’צְ’ר.

וַיְהִי כְּצֵאתָם, וַיּוֹשֶׁט אַלְחַ’צְ’ר לִמְאָרְחוֹ אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף וְאֶת-כַּנּוֹ אֲשֶׁר לָקַח מִבֵּית מְאָרְחוֹ הָרִאשׁוֹן וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁיְךְ לְקַבֵּל אוֹתָם מִיָּדוֹ לְאוֹת תּוֹדָה. וַיִּשְׁתּוֹמֵם מוּסָה לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדַע מָה אֶת-אַלְחַ’צְ’ר, אַךְ לֹא דִּבֵּר מְאוּם.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, וַיַּעַבְרוּ דֶרֶךְ מִדְבַּר יְשִׁימוֹן, ממְקוֹם אֵין שָׁם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא מַיִם לִֹשְתּוֹת. וַיְהִי כִּי עָיְפָה נֶפֶשׁ מוּסָה מֵחֹם הַשֶׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וּמֵרֹב הֲלִיכָה, וַיּוֹצֵא אֶת-פְּתוֹתֵי הַלֶּחֶם הַיְבֵֹשִים מִתּוֹךְ שַֹק צֵידָתוֹ וַיֹּאכַל אוֹתָם בְּתַאֲןַת נֶפֶֹש, וַתְּחִי רוּחוֹ. ולְעֵת עֶרֶב הִגִּיעוּ אֶל נַחַל אֶחַד. ויֹּאמֶר לוֹ אַלְחַ’צְ’ר: נָלוּן פֹּה הַלַּיְלָה, וּמָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲבֹר אֶת-הַנָּחַל.

וַיְהִי כְהַבִּיטָם כֹּה וָכֹה, וַיִּרְאוּ לְמֵרָחוֹק סֻכַּת קָנִים דַּלָּה וַיָּסוּרוּ אֵלֶיהָ, וַיִּמְצְאוּ שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה וְיֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה. וַתְּקַבֵּל הָאִשָּׁה אוֹתָם בְּשִֹמְחָה וּבְכָבוֹד, וַתַּאֲכִילֵם וַתַּשְׁקֵם מֵאֲשֶׁר אִתָּה בַּבַּית לֶחֶם נִקּוּדִים, צִמּוּקִים וּמָיִם. וַיְהִי כִי שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ מִי הִיא וּּמַה-לָּהּ שָׁם? וַתְּסַפֵּר לָהֶם לֵאמֹר: אַלְמָנָה אֲנִי מֵאִישִׁי הַסַּפָּן אֲשֶׁר מֵת עָלַי זֶה יָמִים מִסְפָּר, הוּא כִלְכֵּל אֶת-נַפְשׁוֹ וְאֶת-נַפְשִׁי אָנִי ואֶת-נֶפֶשׁ בֶּן אֲחוֹתִי הַמֵּתָה הַזֶּה מֵהַשָּׂכָר אֲשֶׁר קִבֵּל בְּהַעֲבִירוֹ אֶת-הַנּוֹסְעִים בְּסִירָתוֹ מִשְֹּפַת הַנַּחַל הַזֶּה אֶל שְֹפַת הַנַּחַל הַשְׁנִיָּה, וְעַתָּה הִנְנִי בְכָל-רָע. וְאַחַר פָּרְשָׁה לָהֶם עַל הָאָרֶץ שִֹמְלָה וַיִּישְׁנוּ שְׁנַת מְנוּחָה עַד הַבֹּקֶר.

הַשַּׁחַר עָלָה. וַיָּקוּמוּ אַלְחַ’צְ’ר וּמוּסָה, וַיָּקוּמוּ גַם הָאַלְמָנָה וְהַיֶּלֶד, וַתָּכֶן לָהֶם הָאַלְמָנָה סְעֻדַּת בֹּקֶר, וְגַם צֵידָה נָתְנָה לָהֶם לְדַרְכָּם, וּבְלֶכְתָּם בֵּרַךְ הַנָּבִיא אֶת-הָאַלְמָנָה וְגַם מַתָּת נָתַן לָהּ. וַתֹּאמֶר הָאַלְמָנָה אֶל הַיֶּלֶד: לְכָה-נָא, בְּנִי, עִם הָאוֹרְחִים, וְהֶרְאֵיתָ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְהַעֲבַרְתָּ אוֹתָם אֶת-הַגֶּשֶׁר אֲשֶׁר עַל הַנַּחַל עַד תֻּמּוֹ, כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ, בְּנִי, כִּי גֶשֶׁר רָעוּעַ הוּא, וְלֹא יֵלְכוּ הָאוֹרְחִים לְבַדָּם וְקָרָם אָסוֹן.

וַיַּעַשֹ הַנַּעַר כִּדְבַר הָאַלְמָנָה. וַיְהִי כְהַגִּיעָם עַד חֲצִי הַגֶּשֶׁר וַיֹּאחַז אַלְחַ’צְ’ר אֶת-הַנַּעַר בִּזְרוֹעוֹתָיו וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיַּטִּילֵהוּ אֶל תּוֹךְ הַנַּחַל וַיַּטְבִּיעֵהוּ. וַיִּבָּהֵל מוּסָה מְאֹד לְמַעֲשֶֹה אַלְחַ’צְ’ר, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו אַרְצָה כְמִתְעַלֵּף, כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ.

וַיַּרְא אַלְחַ’צְ’ר וַיִּקְרָא: מוּסָה! מוּסָה! כָּל-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, רַק עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ עָשִֹיתִי, וְהוּא גִלָּה אֶת-אָזְנַי לֵאמֹר: עֲשֵֹה! וָאָעַשֹ.

וְעַתָּה אַל יִחַר לְךָ וְאַל יֵרַע לְבָבְךָ עַל מַעֲשַֹי, שָׁמַרְתָּ מוֹצָא שְֹפָתָיךָ, רָאִיתָ וְשָׁתַקְתָּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ פִּתְרוֹנִים לְכָל-מַרְאֶה, וְאַתָּה חֲזַק וֶאֱמָץ.

מְאָרְחֵנוּ הָרִאשׁוֹן הָיָה אִישׁ יָהִיר, גֵּא וּמִתְהַלֵּל בְּעָשְׁרוֹ, רַק אֶת-פָּנָיו הֵאִיר לָנוּ, וְלִבּוֹ בַל עִמּוֹ. וְלָכֵן כֹּה אָמַר לִי אַלְלַהּ: קְחָה אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת-כַּנּוֹ, כִּי לֹא לִכְבוֹדְכֶם וְלַהֲנָאַתְכֶם עָשָׂה מַה-שֶׁעָשָׂה לְאָרֵחַ אֶתְכֶם, כִּי אִם לְמַעַן הַרְאוֹתְכֶם אֶת-כָּל-עָשְׁרוֹ וְתִפְאֶרֶת בֵּיתוֹ, וְעַל כֵּן רָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ. וּמֵעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָהוּ, יִלְמַד לָדַעַת שֶׁאַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם רוֹאֶה לַלֵּבָב, וְרַק הָאָדָם רוֹאֶה לָעֵינָיִם. הַכְנָסַת אוֹרְחִים לִצְדָקָה תֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים רַק בְּהֵעָשֹוֹתָהּ בְּשִֹמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, וְלֹא לְמַעַן הִתְגָּאוֹת וּלְמַעַן הִתְגַּדֵּר בָּהּ בְּעֵינֵי זוּלָתֵנוּ; בְּאֵלֶּה בָּחֲלָה נֶפֶשׁ אַלְלַהּ. וזֹאת עוֹד: “כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ” אָמְרוּ הַחֲכָמִים, וְהַמְּאָרֵחַ לֹא עָשָׂה כֵן, וְלֹא שָׁמַע לְדִבְרֵי חֲכָמִים; וְגַם עָבַר עֲלֵיהֶם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְזָדוֹן לֵבָב, וַיֶּחֱטָא חָטוֹא לְאַלְלַהּ וְלַעֲבָדָיו הַחֲכָמִים.

וְהַמְּאָרֵחַ הַשֵּׁנִי, הָיָה כֵלַי וְצַר עַיִן כְּכָל-אֲשֶׁר רָאִיתָ. וְעַל כֵּן הִשְאַרְתִּי לוֹ לְמַתָּנָה, עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ, אֶת-כִּיּוֹר הַכֶּסֶף וְאֶת-כַּנּוֹ, לְמַעַן יִרְאֶה “כִי יֵשׁ שָׂכָר לְמַכְנִיסֵי אוֹרְחִים”, וּמֵעַתָּה שַׁנֵּה יְשַׁנֶּה דַרְכּוֹ לְטוֹבָה, וְיִּלְמַד לְקַבֵּל אֶת-כָּל-אוֹרְחָיו בְאַהֲבָה וּבְנֶפֶשׁ עֲדִינָה, כִּי יֹאמַר: גַּם מֵהֶם אָבֹא עַל שְֹכָרִי. “הֶרְגֵּל נַעֲשֶֹה טֶבַע” יֹאמְרוּ חֲכָמֵינוּ, וְהוּא יִלְמַד לִכְבּשׁ אֶת-יִצְרוֹ הָרַע, אֶת-כֵּלוּתוֹ, וְהָיָה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים טוֹב עַיִן וּתְמִים-לֵב כְּכָל עֲרָבִי טָהוֹר.

וְעַל הַיֶּלֶד הַמֻּטְבָּע כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: קָטָן זֶה לְֹשוֹדֵד יִהְיֶה בְגָדְלוֹ, וְעָמַד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים לִגְזֹל וְלַחֲמֹס עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, וְגַם יִגְנֹב, וְגַם יִרְצַח נְפָשׁוֹת, וְלִבּוֹ לֹא יֵדַע רַחֵם. וְעַל כֵּן בָּחַר אַלְלַהּ בְּמוֹתוֹ בְעוֹדֶנּוּ נַעַר נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבַב, לְמַעַן יִירַשׁ גַּן-עֵדֶן, מֵאֲשֶׁר יִגְדַּל לְהַוָּתוֹ וּלְרָעָתוֹ וְיִירַשׁ גֵּיהִנֹּם.

יז: נַבִּי שַׁעְיָא

וַיְהִי כִּי יָדַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם כִּי בְנֵי אִשְֹרָאִיל זֶה דַרְכָּם תָּמִיד לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינָיו, כִּי אָדָם הֵמָּה, וְכִי “יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו”, עַל כֵּן מִדֵּי הִמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, הֵקִים לַמֶּלֶךְ גַּם נַבִּי אֲשֶׁר רוּחַ אַלְלַהּ בְּקִרְבּוֹ, לְמַעַן יוֹרֶה אוֹתוֹ וְאֶת-אִשְֹרָאִיל עַמּוֹ אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשִּׂים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר יַעֲשֹוּ לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים.

וּבִמְלֹךְ חִזְקִיָה נָתַן לוֹ אַלְלַהּ אֶת-שַׁעְיָא אִבְּן אֲמַצְיָה לְנַבִּי, וְלוֹ שֵׁם בִּגְדוֹלֵי הַנְּבִיאִים, הֲלֹא הֵם: יַחְיַא, זַכַּרִיָּה, עִיסָה וּמֻחַמַּד, וְהוּא לִפְנֵיהֶם.

וַיִּרְבּוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ בִּימֵי חִזְקִיָּה, וַיִשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר לְהַשְׁמִידָם, וַיָּבֹא סַנְחֵרִיב וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אַנְשֵׁי חַיִל עִמּוֹ וַיַּחֲנוּ מִסָּבִיב לְ“אַל קֻדְשֹ אַל שָׁרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וְהַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה אָז חוֹלֶה, שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ, כִּי עָלְתָה מַכָּה בְשׁוֹקוֹ וַיְהִי בְכָל-רָע.

וַיָּבֹא שַׁעְיָא הַנַּבִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת סַנְחֵרִיב וְאֶת-אֲשֶׁר עָלָה עַל “אַל קֻדְשֹ” לַמִּלְחָמָה, הוּא וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ. וַיָּמָת לֵב הַמֶּלֶךְ בְּקִרְבּוֹ וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וְאַף כִּי חוֹלֶה אָנוּשׁ הוּא מִפִּצְעוֹ, קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶל שַׁעְיָא הַנַּבִּי לֵאמֹר: אֲבָל, שַׁעְיָא נַבִּי אַלְלַהּ, הֲנִסְתַּם כָּל-חָזוֹן מִמְּךָ, אוֹ האִם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לֹא גָלָה אָזְנְךָ מַה-יֵּעָשֶֹה בָנוּ?

וַיַּעַן הַנַּבִּי וַיֹּאמַר: לֹא! נִסְתַּם חָזוֹן מֵאַלְלַהּ.

עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהִנֵּה רוּחַ אַלְלַהּ עַל הַנַּבִּי וַיִּקְרָא: חִזְקִיָּה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ אֵלַי בְרֶגַע זֶה: צַוֵּה לְבֵיתְךָ, כִּי מוֹת תָּמוּת. וַיֶּחֱרַד חִזְקִיָּה חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיָּרֶם קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ לֵאמֹר: אַלְלַהּ! אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, זָכְרֵנִי נָא וּפָקְדֵנִי נָא לְטוֹבָה, וְאַל תַּחְשֹׁב עָלַי עֲוֹן עַמְּךָ, וַאֲנִי הֲלֹא הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִֹיתִי כָּל-יְמַי חַיָּי.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל חִזְקִיָּה וַיִּנָּחֵם עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל עַמּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל שַׁעְיָא עַבְדוֹ: הַגֶּד-נָא לְחִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי מוֹסִיף לְךָ חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה שָׁנָה עַל יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ, וְגַם אַצִּילְךָ מִמַּחֲלָתְךָ וּמִסַּנְחֵרִיב אוֹיבְךָ וּמֵחֶרֶב אַנְשֵׁי צְבָאוֹ הָרַבִּים הַחוֹנִים עָלֶיךָ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר שַׁעְיָא.

וַיְהִי כְכַלּוֹת שַׁעְיָא אֶת-דְּבָרָיו, וַיִּתְעוֹדֵד הַמֶּלֶךְ פִּתְאֹם, וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה, וְרוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ. וַיְצַו הַנַּבִּי וַיִּקְחוּ מִשְׂרַת תְּאֵנִים וַיְחַבְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ תַּחְבָּשׁוֹת קָרוֹת עַל פִּצְעוֹ וַיֶּחִי.

וַיּוֹסֶף שַׁעְיָא וַיֹּאמֶר אֶל חִזְקִיָּה: שְׁמַע, חִזְקִיָה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: אַל תִּירָא מִפְּנֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשׁוּר, כִּי מוֹת יָמוּת הַלַּיְלָה, הוּא וְכָל-חֵילוֹ עִמּוֹ, וְעֵינֶיךָ תֶּחֱזְינָה בְמַפַּלְתָּם וְשָׂמַח לִבְּךָ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר נִבָּא שַׁעְיָא.

וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיִּשְׁמַע חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ קוֹל קוֹרֵא בְשַׁעַר אַרְמוֹנוֹ לֵאמֹר: צֵא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּרְאֵה בְמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב אוֹיבְךָ, כִּי אַלְלַהּ הֱמִיתוֹ.

וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה כָּל-מַחֲנֵה אַשׁוּר אֲשֶׁר מִסָּבִיב פְּגָרִים מֵתִים, וַיְחַפֵּשֹ הַמֶּלֶךְ אֶת-סַנְחֵרִיב בֵּין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאוֹ, וַיָּבֶן כִּי בוֹרֵחַ הוּא. וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח רָצִים לְתָפְשֹוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וַיִּמְצָאוּהוּ הָרָצִים בִּמְעָרָה, הוּא וַחֲמֵשֶׁת שָׂרֵי צְבָאָיו עִמּוֹ, וַיַּאַסְרוּם כֻלָּם בָּאזִקִּים וַיְבִיאוּם אֶל הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כִרְאוֹת חִזְקִיָּה אוֹתָם, וַיִּקֹד וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אַרְצָה לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיִּקְרָא: בָּרוּךְ אַתָּה אֱלֹהֵי חַסְדִי! קָטֹנּוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמָּנוּ לְהַצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיְבֵינוּ וַתְּהִי יָדְךָ עֲלֵיהֶם לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם כַּיוֹם הַזֶּה, אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָּאֱלֹהִים אַלְלַהּ.

וְאַחַר פָּנָה אֶל סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר עָמַד לְפָנָיו בְּיִרְאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ: סַנְחֵרִיב! סַנְחֵרִיב! אֵיכָכָה נוֹעַזְתָּ לָצֵאת לִקְרַאת אִשְֹרָאִיל עַמִּי לַמִּלְחָמָה? הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי שׁוֹמֵר אִשְֹרָאִיל אַלְלַהּ, וְכִי כֹל יָכֹל הוּא?

וַיַּעַן סַנְחֵרִיב וַיֹּאמַר: אָמְנָם חָטָאתִי, וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשֹוֹא, הֻגֵּד הֻגַּד לִי מֵרֹאשׁ בְּעוֹדֶנִּי בְאַרְצִי לֵאמֹר: אַל תֵּצֵא לִקְרַאת אִשְֹרָאִיל, כִּי לֹא תוּכַל לָהֶם, כִּי אַלְלַהּ אֱלֹהֵיהֶם אֱלֹהִים אַדִּירִים הֵם, וְהֵם יוֹשִׁיעוּם מִכַּף כָּל הַקָּמִים עֲלֵיהֶם לְרָעָה, וְאָנֹכִי זְדוֹן לִבִּי הִשִּׂיאַנִי לְהַוָּתִי וּלְרָעָתִי, וְלֹא הִטִּיתִי אָזְנִי לְקוֹל כֹּהֲנַי וְקוֹסְמַי אֲשֶׁר קָרְאוּ אֵלַי הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לְבַל אֶעֱשֶֹה מִדְחֶה, וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָשֵֹה בִי וּבְשָׁרֵי צְבָאִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיֹּאמֶר לָהֶם חִזְקִיָּה: הֲרֵעוֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִֹיתֶם, וּמֵאֵת אַלְלַהּ אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה זֹאת לָכֶם לְמַעַן תִּרְאוּ וְתֵדְעוּ, כִּי אֵין אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, וּמֵעַתָּה הָיֹה תִהְיוּ לְֹשִמְצָה, וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו וְנוֹכְחוּ כִּי אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים וְאֵין זוּלָתוֹ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת שַֹר צְבָאוֹ לֵאמֹר: קַח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְהוֹרַדְתֶּם אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְהַאֲכַלְתָּ אוֹתָם לֶחֶם צַר – לֶחֶם שְֹעוֹרִים יָבֵשׁ – שְׁתֵּי כִכָּרוֹת לְיוֹם, וּמַיִם לַחַץ תַּשְׂקֵם, כַּד קְטַנָּה מְאֹד, וַהֲסִבּוֹתָ אוֹתָם יוֹם יוֹם, שִׁבְעִים יוֹם בְּמִסְפָּר, בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּמִסָּבִיב לְבֵית מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵינוּ, לְמַעַן יִהְיוּ לְרַאֲוָה, וְרָאוּ הָרוֹאִים וְשָׁמְעוּ הַשּׁוֹמְעִים וְיִירְאוּ מֵעַתָּה אֶת-אַלְלַהּ, וְשָׁבוּ אֵלָיו בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם.

וַיִּקְרָא סַנְחֵרִיב וַיֹּאמֶר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, טוֹב טוֹב לָנוּ הַמָּוֶת מֵחַיֵּי בוּז, וְלָכֵן חוּסָה נָא עָלֵינוּ וּשְׁלַח יָדְךָ וּפְגַע בָּנוּ וְאַל תָּשִֹים עָלֵינוּ חֶרְפָּה.

וַיִּצְחַק הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי סַנְחֵרִיב, וְאוּלָם שַׁעְיָא הַנַּבִּי שָׁמַע וַיְמַהֵר אֶל חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמַע נָא, חִזְקִיָּה! כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: הָשֵׁב אֶת-סַנְחֵרִיב וְאֶת-שָׂרֵי צְבָאוֹ בְשָׁלוֹם אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם וְגַם כַּבֵּד תְּכַבְּדֵּם וְרָאוּ בְנֵי אַשּׁוּר וְאָמָרוּ: אָכֵן אֵין אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְאֵין עַם אֲצִיל-רוּחַ כְּעַם אִשְֹרָאִיל, וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲשֹוֹת אֶת-אֲשֶׁר עָשֹוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ כַאֲשֶׁר עַד כֹּה.

וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי הַנַּבִּי, וַיִּשְׁלָחֵם בְּכָבוֹד אֶל אַרְצָם.

וַיְהִי כְבֹא סַנְחֵרִיב אַרְצָה אַשּׁוּר, וַיְצַו וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ כָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וְכָל-גְּדוֹלֵי הָעָם, וַיְסַפֵּר לָהֶם סַנְחֵרִיב אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּבִירַת אִשְֹרָאִיל, וְאֶת-כָּל-פָּרְשַׁת גְּדֻלַּת אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְעַם אִשְֹרָאִיל, וַיִּשְׁמְעוּ כֻלָּם וַיִּתְמָהוּ מְאֹד, וַיַּעֲנוּ פֶה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: נָאוֶה כָבוֹד לֵאלֹהֵי אִשְׂרָאִיל וְנָאוָה תְהִלָּה לְעַם אִשְֹרָאִיל, וּמֵעַתָּה לֹא נוֹסִיף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶם.

וְגַם כֹּהֲנֵי אַשּׁוּר וְקוֹסְמֵיהֶם אָמָרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! הֲלֹא כֹה הָיוּ דְבָרֵינוּ אֵלֶיךָ לִפְנֵי צֵאתְךָ לַמִּלְחָמָה עַל אִשְֹרָאִיל לֵאמֹר: אַל תַּעַל אַרְצָה אִשְֹרָאִיל וְאַל תִּתְגָּר בָּם וּבֵאלֹהֵיהֶם מִלְחָמָה, כִּי לֹא תוּכַל לָהֶם. וְעַתָּה יִהְיוּ אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל בְּרוּכִים אֲשֶׁר הִצִּילוּךָ, אוֹתְךָ וְאֶת-חֲמֵשֶׁת שָׂרֵי צִבְאוֹתֵינוּ מֵחֶרֶב רָעָה, יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ!

וַיִּשְׁתַּחֲווּ כֻלָּם וַיִּקְּדוּ לִפְנֵי אֱלֹהֵי אִשְֹרָאִיל וְגַם זָבְחוּ זְבָחִים וַיֹּאכֵלוּ.

וַיְהִי סַנְחֵרִיב שְׁבַע עֶשְֹרֶה שָׁנָה וַיָּמָת, וַיִּמְלֹךְ נְבוּכַדְנֶצַר שַֹר צְבָאוֹ תַחְתָּיו.

וְגַם חִזְקִיָה מֶלֶךְ אִשְֹרָאִיל נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו.

אַלְלַהּ יְרַחֲמֵם! יְרַחֲמֵם אַלְלַהּ!

יח: נַבִּי עֻזַיְר

וְעֻזַיְר, הוּא יִרְמִיָהוּ, נָבִיא לְאַלְלַהּ בְּ“אַל-קֻדְשׂ אַל-שָׁרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְעֻזַיְר מִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכּוֹ עֲנָתוֹתה עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וַיִּפְגּשׁ בְּצָעִיר מֻכֵּה שְׁחִין חוֹלֶה וְחַלָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ כִּמְחַכֶּה. וַיְהִי כִרְאוֹת הַצָּעִיר אֶת הַנָּבִיא הִתְאַמֵּץ וַיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו וַיִּגַּשׁ אֵלָיו כִּמְדַּדֶּה וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי עֻזַיְר אַרְצָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בָּרְכֵנִי-נָא, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, בַּרְכֵנִי, יְבָרְכְךָ אַלְלַהּ. וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו עֻזַיְר וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מִי אַתָּה, בְּנִי, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן הַצָּעִיר וַיֹּאמַר: שְׁמִי נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמִבָּבֶל בָּאתִי עַד הֲלוֹם; כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: נְבִיא אֱלֹהִים גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ עֻזַיְר, וְהוּא מְרַפֵּא חוֹלִים מִמַּחֲלָתָם, וְאוֹסֵף מְצֹרָעִים מִצָרַעְתָּם וּמֻכֵּי שְׁחִין מִשְּׁחִינָם. וְעַתָּה חָזוּת פָּנֶיךָ וְדֶרֶךְ תִּלְבָּשְׁתְּךָ מְעִידִים בְּךָ כִּי אַתָּה הוּא הַנָּבִיא, וְלָכֵן חוּסָה-נָא, אֲדוֹנִי, עַל נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ וּרְפָאֵנִי מֵחָלְיִי, כִּי מֻכֵּה שְׁחִין אֲנִי כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת. מֵאָז הַצָּהֲרַיִם אָנֹכִי פֹּה מְחַכֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: כִּי כָל הַיָּמִים עוֹשֶֹה אַתָּה בִירוּשָׁלָיִם בִּירַת אִשְֹרָאִיל לְרַפֵּא חוֹלִים וּלְהָשִׁיב תּוֹעִים מִדַּרְכָּם. וְרַק מִדֵּי עֶרֶב בָּעֶרֶב אַתָּה שָׁב אֶל בֵּיתְךָ אֲשֶׁר בְּעֲנָתוֹת הַקְּרוֹבָה, לָנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ לְטוֹבַת בְּנֵי הָאָדָם.

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי הַנָּבִיא עַל הַעֶלֶם הַחוֹלֶה וַיַּעֲבֵר יָדוֹ בְחִבָּה עַל כְּתֵפוֹ וַיֹּאמַר: שָׁמַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם אֶת-תְּחִנָּתְךָ, וְהוּא רְפָאֲךָ מִמַּחֲלָתְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין אֱלֹהִים כָּמוֹהוּ בְכָל-הָאָרֶץ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר עֻזַיְר; וּבִן-רֶגַע שָׁבָה רוּחַ הַחוֹלֶה אֵלָיו וַיֶּחִי, וַיְהִי בְשָׂרוֹ טָהוֹר כִּבְשַֹר יָלֶד. וַיִּשְׁתַּחוּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִפְנֵי הַנָּבִיא אַרְצָה וַיִּשְַּק אֶת-רַגְלָיו מֵרֹב שִֹמְחָה.

וַיְהִי כְהַפְנוֹתוֹ לָלֶכֶת, וַיִּקְרָא עֻזַיְר אֶל נְבוּכַדְנֶצַּר וַיֹּאמַר: נְבוּכַדְנֶצַּר! נְבוּכַדְנֶצַּר! שְׁמַע-נָא אֶת-אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי אַלְלַהּ עָלֶיךָ בְּרֶגַע זֶה: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: כְּשׁוּבְךָ לְבֵיתְךָ תִּמְלֹךְ עַל עַמֶּךָ, וְגָדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְמֶלֶךְ אַדִּיר וְחָזָק, מֶלֶךְ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם וּמַדְבִּיר עַמִּים תַּחְתֶּיךָ. יוֹם יָבֹא – וְהַיּוֹם הַהוּא, אוֹיָה! – לֹא יִרְחַק, וּפָרַשְֹתָּ כְּנָפֶיךָ גַּם עַל אַרְצִי זֹאת אֲשֶׁר רַגְלֶיךָ עוֹמְדוֹת עָלֶיהָ, וְגַם עַל עַמִּי אִשְֹרָאִיל, וְעַל “בֵּית אַל מַקְדֵּשׂ” מְקוֹם מִשְׁכַּן אֱלֹהָי. וְעַתָּה זְכָר-נָא אֶת-אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי מָרוֹם, אֲלֹהֵי אִשְֹרָאִיל, לְךָ כַּיוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר הִצִּילְךָ מִמַּחֲלָתְךָ הָאֲנוּשָׁה וְהָאֲרוּרָה, אֲשֶׁר לֹא נָתְנָה לְךָ הָשֵׁב רוּחֲךָ, וַתְּהִי כְמֵת בֵּין הַחַיִּים; וְאַל תַּרְבֶּה לְהַרַע לְעַמִּי וּלְאַרְצִי וּלְהֵיכַל קֹדֶשׁ אֲלֹהַי כַּאֲשֶׁר לְכָל-הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ בִבְכִי וַיֹּאמֶר: מָה אֲדוֹנִי הַנָּבִיא מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ?! הֲכֶלֶב כָּמוֹנִי יִמְלֹךְ וְהוּא יַעֲשֶּׂה רָעָה לְעַמֶּךָ?!

וַיַּעַן עֻזַיְר וַיֹּאמֶר: כֵּן דִּבֵּר אַלְלַהּ.

אָז הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר גִּלָּיוֹן מֵחֵיקוֹ וַיִּכְתֹּב וַיַּחְתֹּם וַיִּתֵּן בְּיַד עֻזַיְר לֵאמֹר: אִם עָשֹה יַעֲשֶּׂה אַלְלַהּ כִּדְבָרֶיךָ, וְהָיִיתָ אַתָּה לִי לְאלֹהִים, וְכָל-אֲשֶׁר תְּצַוֶּה עָלַי אֶעֲשֶֹה. וְהַגִּלָּיוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן בְּיָדֶיךָ יִהְיֶה לְעֵדָה עַל דְּבָרַי כִּי כֵנִים הֵמָּה.

וַיְהִי כַעֲבֹר שָׁנִים וּנְבוּכַדְנֶצַּר עָלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה, הוּא וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ, כִּדְבַר הַנָּבִיא, וַיְמַהֵר עֻזַיְר וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל רַמְלָה אֲשֶׁר עַל יַד יָפוֹ. וְהַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר בְּחֵיקוֹ. וַיִּרְאֵהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיַּכִּירֵהוּ וְגַם זָכַר אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם עֻזַיְר וְאֶת-מוֹצָא שְֹפָתָיו בַיוֹם הַהוּא. ויֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁאַל עֻזַיְר מָה אֶתֵּן לָךְ? וַיַּעַן עֻזַיְר וַיֹּאמַר: שׁוּבָה אֶל אַרְצְךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ וְאַל תִּגַּע בְּעַמִּי וּבְאַרְצִי לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר הִבְטָחְתָּ.

וַיִּקְרָא נְבוּכַדְנֶצַּר וַיֹּאמַר: אֲבָל הִקְשֵׁיתָ לִֹשְאֹל, אֲדוֹנִי עֻזַיְר, כִּי גְזֵרַת אַלְלַהּ אֱלֹהֶיךָ וּבֵל אֱלֹהַי הִיא עָלַי לֵאמֹר: לֵךְ וְהָפַכְתָּ אֶת-אֶרֶץ הָעִבְרִים, וְאוֹתָם הַגְלֵה בָבֶלָה, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵמָּה מְאֹד, וְרַק אֶת-נַפְשְׁךָ אַתָּה, הַנָּבִיא, וְאֶת-נֶפֶשׁ קְרוֹבֶיךָ וּמַכָּרֶיךָ אֶתֵּן לְךָ לְשָׁלָל. וּבְדַבְּרוֹ לָקַח נְבוּכַדְנֶצַּר חִצִּים וַיּוֹר לְעֵינֵי עֻזַיְר לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש, וּבְכָל-פַּעַם שָׁב הַחֵץ מוּל יְרוּשָׁלַיִם. וַֹּאמֶר נְבוּכַדְנֶצַּר אֶל עֻזַיְר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, עֻזַיְר? עָלָה חֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים וְהָאֱלִילִים עַל עַמְּךָ, וְאַחַת דְּבָרָם לְכַלּוֹתָם עַל יָדִי וְלֹא יְשַׁנּוּ.

וַיִּחַר אַף עֻזַיְר עַל נְבוּכַדְנֶצָּר עַל הֲפֵרוֹ אֶת-דְּבָרוֹ אִתּוֹ לִֹשְמֹעַ לְכָל-אֲשֶׁר יְצַוֶּנוּ, וַיָּשֶׁב יְרוּשָׁלַיְמָה בְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, וּבְרוּחַ נְכֵאָה וּרְצוּצָה.

וַיַּעַל נְבוּכַדְנֶצַּר יְרוּשָׁלַיְמָה, הוּא וְכָל-חֵילוֹ הַגָּדוֹל עִמּוֹ, וַיִּחַן עָלֶיהָ סָבִיב וַיָּבֵא אוֹתָהּ בַּמָּצוֹר יָמִים רָבִּים. וַיִּרְעַב הָעָם אֲשֶׁר בָּעִיר מְאֹד וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וּלְקֵץ הַיָּמִים הִבְקִיעַ נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת-הָעִיר וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיַּהַפְכֶנָּה לְתֵל שְׁמָמָה, וַיִּשְׁרֹף אֶת-בֵּית אַלְלַהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-הֵיכְלֵי הַשָּׂרִים וְאֶת-חוֹמוֹת הָעִיר נָתַץ וְלֹא חָמָל. וְאֶת-צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ תָּפַשֹ חַי, וַיִּשְׁחַט אֶת-בָּנָיו לְעֵינָיו וְאַחַר נִקֵּר אֶת-עֵינָיו וַיַּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹבִילֵהוּ בָּבֶלָה יַחַד עִם כָּל-הָעָם וְעִם כָּל-כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר בְּהֵיכַל אַלְלַהּ הַקָּדוֹשׁ. וְרַק אֶת-עֻזַיְר וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְאֶת-דַּלַּת הָעָם הִשְׁאִיר בָּעִיר הָהֲרוּסָה וְהַשְֹּרוּפָה.

וַיִּתְהַלֵּךְ עֻזַיְר בֵּין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹדֵר וְעָצוּב, וַיֶּרֶב תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הִשִֹּיגָה אֶת-עַמּוֹ וְאֶת-אַרְצוֹ. כֹּה יַעֲשֶֹה עֻזַיְר יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּפֵּל אַלְלַהּ תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה עַל עֻזַיְר וַיִּישָׁן. וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל אַלְלַהּ קוֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: עֻזַיְר! עֻזַיְר! אַל תִּירָא מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי לֹא לְעוֹלָם חָסְנוֹ. עוֹד מְעַט וְשָׁב אַלְלַהּ אֶת-שְׁבוּת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ יִבָּנֶה, וּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִימֶנָּה מֵאָדָם.

וַיֵּעוֹר עֻזַיְר מִשְּׁנָתוֹ, וְרוּחוֹ נִפְעָמָה בְקִרְבּוֹ מְאֹד, וַיַּחֲבשׁ אֶת-פִּרְדָּתוֹ, וַיִּקַּח סַל תְּאֵנִים עִמּוֹ וַיָּשָׁב לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְלִבּוֹ מָלֵא סָפֵק וַחֲרָדָה לֵאמֹר: הֲיִתָּכֵן?! הַאִם לֹא הִתְעוּנִי אָזְנַי בַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, אוֹ הַאִם לֹא חֲזוֹן שָׁוְא וּמַתְעֶה חָזִיתִי בַחֲלוֹמִי?!

וַיַּרְא אַלְלַהּ וְהִנֵּה הַסָּפֵק אוֹכֵל אֶת-לֵב הַנָּבִיא, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. וַיְהִי כִי סָר עֻזַיְר אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד הָעִיר לָנוּחַ מְעַט מֵרָגְזוֹ וּמֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט, וַיַּפֵּל עָלָיו אַלְלַהּ תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה שֵׁנִית וַיִּישָׁן. וְגַם פִּרְדָּתוֹ רָבְצָה עַל יָדוֹ וַתִּשָׁן גַּם הִיא. וְרַק שִׁבְעִים שָׁנָה שָׁבָה רוּחַ עֻזַיְר אֵלָיו, וַיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וּבַהֲקִיצוֹ וְהִנֵּה קוֹלוֹת שִׁירָה וְזֶמֶר עוֹלִים בְּאָזְנָיו מֵעַל הַר הַמּוֹרִיָּה הַקָּרוֹב, כְּקוֹלוֹת הַלְּוִּיִים הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי אַלְלַהּ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדושׁ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ עָלָיו. וְלֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְהִי בְעֵינָיו כְאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ יָיִן. וַיַּבֵּט דֶּרֶךְ פֶּתַח הַמְּעָרָה הַחוּצָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה עַל תִּלָּהּ, רְחוֹבוֹתֶיהָ מְלֵאִים אָדָם, וְהֵיכְלֵי תִפְאָרָה מִתְנוֹסְסִים בָּהּ מִכָּל-עֵבֶר כַּאֲשֶׁר בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה מְאֹד, כִּי לֹא יָדַע מָה אִתּוֹ, וַיָּשָׁב אֶל הַמְּעָרָה רֶגַע לְחַפֵּשֹ אֶת-פִּרְדָּתוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עִמּוֹ בְּבֹאוֹ אֵלֶיהָ. וַיַּרְא וְהִנֵּה שֶׁלֶד בְּהֵמָה מִתְנוֹעֵעַ לְעֵינָיו בְּאַחַת מִפִּנוֹת הַמְּעָרָה, וְכַעֲבֹר רֶגַע וְהִנֵּה עָלָה עַל הַשֶּׁלֶד בָּשָׂר, וְעַל הַבָּשָׂר קָרַם עוֹר, וְרוּחַ חַיִּים נֻפְּחָה בְאַף הַבְּהֵמָה וַתַּעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא פִרְדָּתוֹ.

וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַפִּרְדָּה וַתִּקְרָא אֶל עֻזַיִר וַתֹּאמַר: עֻזַיִר אֲדוֹנִי, אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ! וְעַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתֵן תּוֹדָה לֵאלֹהֵי חַסְדֵּנוּ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ כַיּוֹם הַזֶּה בְהַחְיוֹתוֹ אוֹתָנוּ אַחֲרֵי מוּתֵנוּ. כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה עָבְרוּ עָלֵינוּ שְׁנֵינוּ לְשֵׁנָה בִמְעָרָה זוֹ, וְעַתָּה עוֹרְרָנוּ אַלְלַהּ מִתַּרְדֵּמָתֵנוּ וַיְשִׁיבֵנוּ לִתְחִיָּה, לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ אוֹתָנוּ אֶת-גָּדְלוֹ וְאֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וְכִי כָּל-יָכֹל הוּא. הִנֵּה הֵקִים אַלְלַהּ אֶת-הַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר חָזִיתָ בַּחֲלוֹמְךָ לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה לֵאמֹר: עוֹד יָשׁוּב אִשְֹרָאִיל לִרְאוֹת בְּטוֹבָה, אַרְצוֹ תּוּשַב לוֹ, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ יִבָּנֶה, וּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם תִּמָּלֶאנָה אָדָם!

וַיִּשְׁתּוֹמֵם עֻזַיְר לְדִבְרֵי הַפִּרְדָּה בִּפְתֹחַ אַלְלַהּ אֶת-פִּיהָ לְדַבֵּר, וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו לִפְנֵי אַלְלַהּ אַרְצָה וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְכָל-דְּבָרָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת.

וְלַפִּרְדָּה אָמָר: בְּרוּכָה אַתְּ, פִּרְדָּתִי, לְאַלְלַהּ אֲשֶׁר שִׁכֵּן רוּחֵךְ גַּם אַתְּ בְּגַן-עֶדְנוֹ עַד כֹּה כָל-שְׁנוֹת שְׁנָתֵךְ עִמָּדִי פֹה, לְמַעַן הָקִים בָּזֶה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר לִזְקֵנַת זְקֵנְתֵּךְ בִּידֵי “נַבִּי נוּח” לֵאמֹר: “אַחַת מִבְּנוֹת מִינֵךְ תִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס חַיִּים בְּגַן-עֵדֶן” יַעַן מָאֲנֵךְ לָבֹא אֶל תֵּבַת אַלְלַהּ וְאִבְּלִיס הָרָשָׁע, בִּתְמוּנַת זְבוּב, תַּחַת זְנָבֵךְ⁹.

וַיְּמַהֵר עֻזַיְר וַיַּעַל עַל פִּרְדָּתוֹ וַיָּשֶֹם פָּנָיו לְבֵית מִקְדָּשׁ אַלְלַהּ אֲשֶׁר עַל הַר הַמּוֹרִיָּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם אַלְלַהּ וְלִרְאוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיּים בְּשִׁירָם וּבְזִמְרָתָם וְלִשְֹמֹחַ בְּשִֹמְחַת עַמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לְאָשְׁרוֹ כִימֵי קֶדֶם.

וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יָשֵׁן הַנָּבִיא אֶת-שְׁנָתוֹ יַחַד עִם פִּרְדָּתוֹ, הִנֵּה הוּא נָכוֹן בִּירוּשָׁלָיִם, בַּמְּעָרָה הַנִּקְרֵאת “אַל אַדְהָמִיֶּה”, הִיא “מְעָרַת יִרְמְיָהוּ” אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה מִצְּפוֹן לַחוֹמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

יט: יוּנֶס בֶּן מַתַּי

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל זַכַּרִיָּה הַנָּבִיא לֵאמֹר: קוּם לֵךְ אֶל חֲמֵשׁ מֵאוֹת נְזִירֵי אִשְֹרָאִיל אֲשֶׁר בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר לֶחֶם שְֹעוֹרִים לַחְמָם, וְאַדֶּרֶת שֵֹעָר שְׁחוֹרָה לְבוּשָׁם, וּבָחַרְתָּ מִבֵּינֵיהֶם נָבִיא לְאַלְלַהּ תַּחְתֶּיךָ, כִּי זָקֵן אַתָּה וְלֹא תוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵי הָעָם. וְכָכָה יִהְיֶה דְבַר הַבְּחִירָה: מִבֵּין חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַנְּזִירִים תִּבְחַר מֵאָה, וּמִבֵּין הַמֵּאָה חֲמִשִּׁים, וּמִבֵּין הַחֲמִשִּׁים עֲשָׂרָה, וּמִבֵּין הָעֲשָׂרָה אֶחָד, וְהָיָה הוּא נָבִיא לְפָנַי. וַיַּעַשֹ זְכַּרִיָּה כִדְבַר אַלְלַהּ, וַיִּבְחַר אֶת-יוּנֶס בֶּן מַתִּי, הוּא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי. ויֹּאמֶר זַכַּרִיָּה אֶל יוּנֶס: הִנֵּה נְתָנְךָ אַלְלַהּ לְנָבִיא עַל אִשְֹרָאִיל תַּחְתָּי, וַהֲקִימוֹתָ אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ. וַיִּשְׁתַּחוּ יוּנֶס לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: הִנְנִי כִי קָרָאתָ לִי.

וְשֵׁם אֲבִי יוּנֶס מַתַּי, וְשֵׁם אִמּוֹ זַאד, וַיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם תְּמִימֵי דֶרֶךְ וִירֵאֵי אַלְלַהּ מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וַיִּתְהַלְּכוּ עֲרִירִים יָמִים רַבִּים וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, מַתִּי וְאִשְׁתּוֹ, דֶּרֶךְ “בִּיר אַיֻּבְּ”, הוּא בְאֵר יוֹאָב אֲשֶׁר בְּנַחַל קִדְרוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, מְקוֹם שָׁם נִרְפָּא אַיֻבְּ מִשְׁחִין בְּשָׂרוֹ. וַיִּטְבְּלוּ שְׁנֵיהֶם בְּמֵימֵי הַבְּאֵר וַיִּהְיוּ הַמַּיִם לָהֶם לִבְרָכָה, כִּי שְׁנֵיהֶם נִרְפְּאוּ מֵעֶקְרוּתָם. וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָלְדָה זַאד אֵשֶׁת מַתַּי לְמַתַּי תְּאוֹמִים, בֵּן וּבַת, וּשְׁנֵיהֶם יָפִים לְהַלֵּל. וַתִּגְדַּל הַשִֹּמְחָה בִמְעוֹן מַתַּי מְאֹד. וַיִּקְרָאוּ אֶת-שֵׁם הַבֵּן הַנּוֹלָד לָהֶם יוּנֶס, הוּא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי הוֹרָיו הַטּוֹבִים וַיַּעַשֹ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וַיְהִי נָזִיר וִירֵא אֱלֹהִים כָּל-יָמָיו וַיִּשְֹמְחוּ הַהוֹרִים מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל יוּנֶס בֶּן מַתַּי, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְקוֹרֵא אֶל אַלְלַהּ כְּדֶרֶךְ הַנְּזִירִים בַּיָמִים הָהֵם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמַע, יוּנֶס, דְּבַר אַלְלַהּ. כֹּה אָמַר אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם: קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ סוּרִיָּה וּקְרָא עָלֶיהָ, כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. כִּי עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכוֹפְרִים בְּאַלְלַהּ כֻּלָּם, הֵם וּמַלְכָּם הָרוֹמִי¹⁰ בְּרֹאשָׁם, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הָאֱמֶת יִקָּרֵא יִרְדְּפוּהוּ, וְגַם יִשְֹאוּ אֶת-רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו.

וַיִּשְׁמַע יוּנֶס בְּקוֹל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר: כֹּה אֶעֱשֶֹה כַאֲשֶׁר דִּבֵּר אַלְלַהּ. וַיְמַהֵר יוּנֶס הַבַּיְתָה וַיְסַפֵּר הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ וַיִּקַּח אוֹתָה וְאֶת-שְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַגָּמָל, וְגַם מִנְּזִירֵי אִשְֹרָאִיל לָקַח עִמּוֹ, וַיָּשִֹימוּ פְנֵיהֶם לַדָּרֶךְ; וְיוּנֶס אָז בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה.

וַיְהִי כְבֹאָם אַרְצָה סוּרִיָּה, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעָה רָמָה וּפוֹרִיָּה לֹא רְחוֹקָה מִנִּינְוֵה, וַיִּתְקַע שָׁם יוּנֶס אָהֳלוֹ עַל יַד בְּאֵר מַיִם חַיִים. וַיֵּצֵא הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶל הַגִּבְעָה וַיִּלְקְטוּ מַלּוּחַ וַיֹּאכְלוּ, וּמִן הַבְּאֵר שָׁתוּ מַיִם לִרְוָיָה. כֹּה עָשֹוּ שְׁלֹשֶת יָמִים עַד אֲשֶׁר נָח יוּנֶס מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ.

וַיְהִי בַיּוֹם הָרְבִיעִי, וַיֹּאמֶר יוּנֶס לְאִשְׁתּוֹ וּלְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: שְׁבוּ אַתֶּם פֹּה, וַאֲנִי אֵלְכָה לִי אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַקְּרוֹבָה כִדְבַר אַלְלַהּ אֵלַי, וְקָרָאתִי אֶת-יוֹשְבֵי נִינְוֵה לְאַלְלַהּ, וְאַחַר אָשׁוּב. וְהָיָה אִם יַעַבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא אָשׁוּב, וִידַעְתֶּם כִּי הָמֵת הֱמִיתוּנִי, וְהָיָה גוֹרָלִי כְגוֹרַל נְבִיאִים רַבִּים אֲשֶׁר לְפָנַי, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת אַלְלַהּ. וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: לֵךְ, כִּי שְׁלָחֲךָ אַלְלַהּ.

וַיִּלְבֶַּשׁ יוּנֶס אֶת-אַדַּרְתּוֹ, אַדֶּרֶת הַנְּזִירִים, וּמַקֵּל עָבֶה, מַקֵּל נְזִירִים לָקַח בְּיָדוֹ, וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת, וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה. וַיַּעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַר תָּלוּל אֲשֶׁר מִשָּׁם נִשְׁקְפָה כָל-הָעִיר, וַיִּקְרָא קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמָיִם: שׁוּבוּ אֵלַי, בְּנֵי נִינְוֵה, וַאָשׁוּב אֲלֵיכֶם. הָסִירוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. הִתְפַּלְּלוּ אֵלַי וְאִמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְיוּנֶס בֶּן מַתַּי נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ. כִּי רַק אֲנִי לְבַדִּי אֱלֹהֵי כָל-חַי, וְרַק אֲנִי לְבַדִי חוֹתֵךְ חַיִים לְכָל-חָי.

וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי נִינְוֵה אֶת-דְּבַר יוּנֶס בְּקָרְאוֹ, וַיִּחַר אַפָּם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: הֲיֵשׁ אֱלֹהִים מִבָּלְעֲדֵי אֱלִילֵינוּ?! אֵין אֱלֹהִים זוּלָתָם. וַיִּקְרָאוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל יוּנֶס: סוּרָה מֵעָלֵינוּ כְרֶגַע, וְאִם אַיִן תִּהְיֶה מָרָה אַחֲרִיתֶךָ. וַיְהִי כִי לֹא אָבָה יוּנֶס לִֹשְמֹעַ אֲלֵיהֶם וְגַם לִקְרֹא אֶת-קְרִיאָתוֹ בְאָזְנָם, וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי נִינְוֵה וַיַּכּוּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת עַד אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה וַיִּתְעַלֵּף, וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשֹוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה לְהַכּוֹת אֶת-יוּנֶס נְבִיאוֹ, וַיִּשְׁלַח אֶת הַשַּׁחַף וַיֵּרֶד הַיָּמָּה וַיִּטְבֹּל בְּמֵימֵי הַיָּם וַיַּעַט אֶל יוּנֶס וַיְנַעֵר כְּנָפָיו הָרְטֻבּוֹת עַל פְנֵי יוּנֶס וַיְעוֹרְרֵהוּ וַיָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו וַיְּחִי. וַיְהִי בְקוּמוֹ וַּיָּשָׁב וַיִּקְרָא אֶל אַנְשֵׁי נִינְוֵה כַאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וְהַפַּעַם נָשְֹאָה הָרוּחַ אֶת-דְּבָרָיו עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁמַע מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיִּבָּהֵל מְאֹד, וּפָנָיו חָוָּרוּ. וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְאֶת-כָּל הַשָׂרִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, וַיִּשְׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר: מָה הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שוֹמֵעַ?! וַיַּעֲנוּ הַשָּׂרִים וַיֹּאמֵרוּ: מְשֻׁגָּע אִישׁ רוּחַ כְבֶן אַרְבָּעִים בָּא אֵלֵינוּ מִן הַחוּץ. וְהוּא קוֹרֵא אֵלֵינוּ מֵעַל רֹאשׁ הָהָר הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לֵאמֹר: הָסִירוּ אֶת-הָאֱלִילִים אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם, כִּי אֱלֹהֵי שֶׁקֶר הֵמָּה, וְקִרְאוּ אֶל אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְהַגִּידוּ וְאִמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְיוּנֶס בֶּן מַתַּי נְבִיאוֹ.

אָז תִּבְעַר חֲמַת הַמֶּלֶךְ גַּם הוּא בְיוּנֶס, וַיְּצַו וַיָּשִֹימוּ אוֹתוֹ בְמִשְׁמָר, בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ, צָר וּמְזֻהָם מְאֹד. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ וַיָּבֵא לְיוּנֶס מְנוֹרָה מִגַּן-עֶדְנוֹ לְהָאִיר מַחֲשַׁכָּיו, וְגַם מִמַּעֲדַנֵי הַגַּן הֵבִיא לוֹ עִמּוֹ לֶאֱכֹל. וַיְהִי יוּנֶס בְּבוֹר כִּלְאוֹ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

וַיְהִי בַיוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד וַיִּזְכֹּר מֶלֶךְ נִינְוֵה אֶת-יוּנֶס, וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ וְהָרֵץ אֶת-יוּנֶס מִן הַבּוֹר וְנַהַרְגֵּהוּ, כִּי בֶן מָוֶת הוּא, כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלִילֵינוּ. וַיַּעַשֹ הַמִּשְׁנֶה כִדְבַר הַמֶּלֶךְ. וּבְבֹאוֹ אֶל בֵּית הַסֹּהַר רָאָה וְהִנֵּה יוּנֶס כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וְשׁוֹפֵךְ שִֹיחוֹ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וְעַל יָדוֹ מְנוֹרָה מְפִיצָה אוֹר יְקָרוֹת, אוֹֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֲשֶׁר לֹא רָאָה כָמוֹהוּ מֵעוֹדוֹ. וְגַם רֵיחַ עֲדָנִים, רֵיחַ מַאַכְלֵי גַּן-הָעֵדֶן, עָלָה בְאַפּוֹ, וַיְשַׁכְּרֵהוּ. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיִּתְבּוֹנֵן מִסְּבִיבוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַמָּקוֹם הַצָּר וְהַמְזֻהָם, אֲשֶׁר בּוֹ הֵטִילוּ אֶת-יוּנֶס עַל פִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ נֶהְפַךְ לְמָקוֹם רְחַב יָדַיִם, טָהוֹר וְנָקִי לְהַפְלִיא. וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְלֹא יָדַע מַה-זֹּאת. וַיִּשְׁאַל אֶת-יוּנֶס לֵאמֹר: מַה-זֹּאת? וּמֵאַיִן כָּל-אֵלֶּה לָךְ? וַיַּעַן יוּנֶס וַיֹּאמַר: אֱלֹהֵי אָבִי, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עָשָׂה לִי כָל-אֵלֶּה. וַיֶּחֱרַד הַמִּשְׁנֶה חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי יוּנֶס וַיֹּאמַר: הֲגַם לְכָל-הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהֶיךָ כָּמוֹךָ יֵעָשֶֹה לָהֶם כֹּה בַּצַּר לָהֶם? וַיַּעַן יוּנֶס וַיֹּאמַר: כִּדְבָרֶיךָ.

אָז קָרָא הַמִּשְׁנֶה וַיֹּאמַר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי! וַיִּפֶן וַיֵצֵא מֵעִם יוּנֶס.

וַיְמַהֵר הַמִּשְׁנֶה אֶל הֵיכַל מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו בְּבֵית הַסֹּהַר. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד עַל מִשְׁנֵהוּ עַל הַאֲמִינוֹ בֵאלֹהֵי יוּנֶס, וַיְצַו וַיָּרִיצוּ אֶת-יוּנֶס מֵהַבּוֹר וַיְבִיאוּהוּ לְפָנָיו, וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ בְּזַעַם אַפּוֹ אֶל יוּנֶס לֵאמֹר: סוּרָה לְךָ מִזֶּה, בֶּן בְּלִיַּעַל, כִּי לְהַשְׁחִית אֶת-בְּנֵי אַרְצִי בִּכְשָׁפֶיךָ וּבִקְסָמֶיךָ בָּאתָ. וַיְצַו וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יוּנֶס מֵאַרְצוֹ, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית אֶל יוּנֶס בַּחֲלוֹמוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: יוּנֶס! שׁוּב אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא אֲלֵיהֶם לָֹשוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וְאִם יְמָאֲנוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם קְלָלָה. וַיֹּאמֶר יוּנֶס: וּמָה הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תָּבִיא עֲלֵיהֶם? וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ: כְּקָרְאֲךָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּךָ וְהִצְהַבְתִּי פְנֵיהֶם וּבְשָׁרָם כְּכַרְכֹּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אַאֲדִימֵם כַּתּוֹלָע, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַשְׁחִירֵם כָּלִיל, כֹּה אֶעֱשֶֹה חֲלִיפוֹת עַד אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחַר אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ שַׁחְרָהּ, וְהָפַכְתִּי אֶת-נִינְוֵה יַחַד עִמָּם, וְהָיוּ כְלֹא הָיוּ.

וַיַּעַשֹ יוּנֶס כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַיּוֹדַע אֶת-אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, אַךְ גַם הַפַּעַם לֹא אָבוּ בְנֵי נִינְוֵה שְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ, וְגַם הִכּוּהוּ, וְגַם יִדּוּ אֲבָנִים בּוֹ, וַיְגָרְשׁוּהוּ.

אָז צִוָּה אַלְלַהּ לְיוּנֶס לֵאמֹר: שׁוּב אֶל בֵּיתְךָ, כִּי מַלֵּא מִלֵּאתָ אַחֲרֵי דְבָרָי. וַיַּעַשֹ יוּנֶס כֵּן.

וַיְהִי כִּי רָאוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-אֲשֶׁר קָרָם עַל אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִֹשְמוֹעַ בְּקוֹל יוּנֶס, כִּי צָהֲבוּ פְנֵיהֶם וְגַם הֶאֱדִימוּ, וְגַם הִשְׁחִירוּ חֲלִיפוֹת, וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד. וַיְמַהֲרוּ אֶל מַלְכָּם בְּנַעֲרֵיהֶם וּבְזִקְנֵיהֶם וַיִּקְרָאוּ: הוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ! וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר גַּם הוּא נִפְגַּע כְּכָל-עַמּוֹ, וַיֹּאמַר: נְנַסֶּה לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לִפְנֵי אֱלִילֵינוּ וְהֵסִירוּ אֶת-הַמַּכָּה מֵעָלֵינוּ. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וַיִּפְנוּ אִישׁ אֶל אֱלִילָיו וַיִּצְעֲקוּ, וְגַם זָבְחוּ לִפְנֵיהֶם זְבָחִים, אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

אָז צִוָּה אַלְלַהּ אֶל מָטַרְאִיל מַלְאַךְ הָעֲנָנִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מָטַרְאִיל! פְּתַח אֶת-אוֹצַר עֲנָנַי אֲשֶׁר אַתָּה מְמֻנֶּה עָלָיו וּשְׁלַח אֶל נִינְוֵה עֲנָנָה שְׁחוֹרָה וּכְבֵדָה מְלֵאָה אֵדֵי רַעַל וְרֵיחַ מַשְׁחִית, וְכִסְּתָה הָעֲנָנָה אֶת-שְׁמֵי נִינְוֵה מְלֹא פְנֵיהֶם וְהֵעִיקָה הָעֲנָנָה בְכָבְדָּהּ עַל אַנְשֵׁי נִינְוֵה וְלֹא יוּכְלוּ נְשֹׁם וְיָּדְעוּ כִי אֲנִי אַלְלַהּ.

וַיַעַשֹ מָטַרְאִיל כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַתְּכַס הָעֲנָנָה אֶת-פְּנֵי רְקִיע נִינְוֵה, וַתֵּצֶר נֶפֶשׁ הַתּושָׁבִים עַד לִמְאֹד, כִּי מַחֲנָק עָלָה בִגְרוֹנָם וְלֹא יָכְלוּ הָשֵׁב רוּחָם. וַיִּתְהַלְּכוּ כִמְשֻׁגָּעִים בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, לְֹשוֹנָם שְׁלוּחָה, וְגֻלְגֹּלֶת רֹאשָׁם רוֹתַחַת כַּסִּיר מֵרֹב חֹם, וְכָל הַקָּרֵב אֶל רֵעֵהוּ שָׁמַע אֶת-הֶמְיַת רְתִיחַת דָּמוֹ בְגֻלְגָּלְתּוֹ כִּרְתֹּחַ הַסִּיר.

אָז יָרִימוּ כָל-בְּנֵי נִינְוֵה עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיִמָה וַיִּקְרָאוּ בְקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר: אָכֵן חָטָאנוּ, אֱלֹהֵי מָרוֹם, בַּאֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ לָתֵת אֵמוּן בָּאֱלִילִים אֲשֶׁר אֵין בָּם מוֹעִיל. וְעַתָּה סְלַח לָנוּ עֲוֹנֵנוּ, וֶאֱמֹר נָא דַי לֶעֱנוֹת נַפְשֵׁנוּ. עַתָּה יָדַעְנוּ כִי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי! וַיִּשְׁבְּרוּ כֻלָּם אֶת-אֱלִילֵיהֶם בִּידֵיהֶם.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתָם. וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: סָלַחְתִּי כְדִבְרֵיכֶם. וַתִּתְפַּזֵר הָעֲנָנָה כְרֶגַע, וְגַם נִקְרְעָה לְאַרְבָּעָה קְרָעִים. וַיִּפֹּל קֶרַע בְּנִינְוֵה וַיֵּהָפֵךְ לְעָפָר לָבָן מָלֵא רֵיחַ עֲדָשִׁים אֲשֶׁר הֵבִיא מַרְפֵּא בִכְנָפָיו לְכָל-תּוֹשְׁבֵי נִינְוֵה. וְקֶרַע שֵׁנִי נָפַל עַל הַרְרֵי צַנְעָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, וַיְהִי שָׁם לְמִכְרוֹת עוֹפָרֶת. וְקֶרַע שְׁלִישִׁי נָפַל בְּמִדְבַּר סַהֲרָה אֲשֶׁר בְּלֵב אַפְרִיקָה, וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הַמָּקוֹם לִֹשְמָמָה עַד הַיוֹם הַזֶּה. וְהַקֶרַע הָרְבִיעִי נָפַל בַּיָּם, וַיְהִי שָׁם לְחֹמֶר תּוֹסֵס, הַמַּרְתִּיחַ אֶת-הַיָּם פַּעַם בְּפַעַם, לַעֲנשׁ כָּל-עוֹבְרֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר לִבָּם מָלֵא כְפִירָה בֵאלֹהֵי יוּנֶס, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאִבְּלִיס שְֹנוּא אַלְלַהּ נִרְאָה אֶל יוּנֶס בִּדְמוּת רוֹעֶה וְהוּא מִתְהַלֵּךְ אַחֲרֵי צֹאן מַרְעִיתוֹ מִסָּבִיב לַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ תָּקַע יוּנֶס אָהֳלוֹ. וַיִּגַּשׁ יוּנֶס אֵלָיו וַיִּשְׁאַל: מִי אַתָּה, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן אִבְלִיס וַיֹּאמַר: רוֹעֶה צֹאן אָנֹכִי, כַּאֲשֶׁר עֵינֵיךָ רוֹאוֹת, וּמִנִּינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַקְּרוֹבָה אֲנִי בָא. וַיָּשָׁב יוּנֶס וַיִּשְׁאַל: וּמַה-שְׁלוֹם אַחֶיךָ אַנְשֵׁי נִינְוֵה? וַיֹּאמַר: שָׁלוֹם! אָכֵן אִישׁ מְשֻׁגָּע סָר אֵלֵינוּ בַיָּמִים הָאֵלֶּה, וְגַם נִבָּא לָנוּ יָמִים רָעִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים יוֹם מִיּוֹם הֵרָאוֹתוֹ, אַךְ כָּל-דְּבָרָיו יִשָּׂא רוּחַ, יִקַּח הֶבֶל, וְלֹא יִקְרֵנוּ מְאוּם; כֻּלָּנוּ שְֹמֵחִים וְעַלִיזִים הָיִינוּ, וּשְֹמֵחִים וְעַלִּיזִים נִהְיֶה. וַיִּשְׁמַע יוּנֶס וַיֵּרַע לוֹ רָעָה גְדוֹלָה, וְגַם חָרָה לוֹ מְאֹד, כִּי לֹא יָדַע כִּי אַנְשֵׁי נִינְוֵה שָׁבוּ אֶל אַלְלַהּ בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם. וַיֹּאמֶר יוּנֶס בְּלִבּוֹ: אָכֵן שָׂמַנִי אֱלהִים לִצְחוֹק לְעֵינֵי בְנֵי נִינְוֵה – וַיְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי אַלְלַהּ. וַיְמַהֵר אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ, וַיַּרְכֵּב אוֹתָהּ וְאֶת-בָּנֶיהָ עַל דַּבֶּשֶׁת גְּמָלִים, וַיֵּרְדוּ אֶל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל, וַיִּמְצָא יוּנֶס שָׁם אֳנִיָה וַיֵּרֶד בָּהּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. וַיְהִי כְהַרְחִיקָם לָלֶכֶת, וְאַלְלַהּ הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַנָּהָר. וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל, וְהָאֳנִיָה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, וַיָּבֶן יוּנֶס כִּי בְשֶׁלּוֹ הָרָעָה, כִּי חָטָא לְאַלְלַהּ מְאֹד בַּהֲטִיחוֹ דְבָרִים כְנֶגְדּוֹ וּבְבָרְחוֹ מִפָּנָיו. עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד וְהִנֵּה גַל גָּדוֹל הִסְתָּעֵר אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָה וַיִּסְחַף אַחֲרָיו מִנּוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה, וְגַם אֵשֶׁת יוּנֶס וּבָנָיו הָיוּ בַּנִּסְחָפִים, וַיִּטְבּעוּ בִמְצוּלוֹת יָם. וַיַּרְא יוּנֶס וַיִּתְחַלְחֵל מְאֹד, וַיִּפֹּל וַיִּתְעַלֵּף וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. וַיַּרְא רַב הַחוֹבֵל וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיְעִירֵהוּ מִתַּרְדֵּמָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-לְךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת לָנוּ וְלֹא נֹאבַד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ? וַיִּרְשֹׁם רַב הַחוֹבֵל אֶת-שְׁמוֹת כָּל-הַנּוֹסְעִים בְּפִתָּקִים וַיָּטֶל אֶת-הַפִּתָּקִים אֶחָד אֶחָד הַמַּיְמָה וְהָאִישׁ אֲשֶׁר פִּתָּקוֹ שָׁקַע בַּמַּיִם וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי חָטָא לְאַלְלַהּ וְכִי כָבְדָה חַטָּאתוֹ מְאֹד, וַיִּשָׂאוּהוּ וַיְטִילוּהוּ הַמָּיְמָה, וְכָל-אֲשֶׁר פִּתָּקוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם הִשְׁאִירוּהוּ, כִּי לֹא חָטָא.

וַיְהִי כִּי אָחֲזוּ הַמַּלָּחִים בְּיוּנֶס לַהֲטִילֵהוּ הַמַּיְמָה בִרְאוֹתָם כִּי שָׁקַע פִּתָּקוֹ, וַיִּקְרָא אַלְלַהּ אֶל הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל דְּגֵי הַיָּם וַיֹּאמֶר לוֹ: צַוֵּה אֶת-הַלִּוְיָתָן וְעָלָה מִתְּהוֹמוֹת, וּבָלַע אֶת-יוּנֶס עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה, כִּי אֶת-בִּטְנוֹ בָחַרְתִּי לִהְיוֹת לְמַאֲסַר לְיוּנֶס עַל אֲשֶׁר חָטָא לִי בְּבָרְחוֹ מִפָּנַי. וַיִּשְׁמַע הַמַּלְאָךְ בְּקוֹל אַלְלַהּ וַיְצַו עַל הַלִּוְיָתָן וַיַּעַל מִמַּעֲמַקֵּי תְהוֹם וַיָּצָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם קָרוֹב לָאֳנִיָּה, וַיַּרְא יוּנֶס אֶת-הַלִּוְיָתָן וּפִיהוּ פָעוּר לִקְרָאתוֹ וַיִּבָּהֵל מְאֹד. וַיִּתְאַמֵּץ לְהֵחָלֵץ מִבֵּין יְדֵי הָאוֹחֲזִים בּוֹ לַהֲטִילֵהוּ הַמָּיְמָה. אַךְ הַלִּוְיָתָן קָרָא אֵלָיו בְקוֹל וַיֹּאמַר: רֵד, יוּנֶס, כִּי מִצְוַת אַלְלַהּ הִיא עָלֶיךָ, כִּי חָטָאתָ לוֹ, וְכִי בְשֶׁלְּךָ כָּל-הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה בַיָּם. וַיָּטִילוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-יוּנֶס הַמַּיְמָה, וַיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת-יוּנֶס, וַיָּבֹא יוּנֶס בִּמְעֵי הַתַּנִּין וַיִּפֹּל וַיִּתְעַלֵּף וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל הַתַּנִּין: אֲבָל, תַּנִּין, הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תָּרַע לְיוּנֶס עַבְדִּי, כִּי לֹא לְאָכְלָה נְתַתִּיהוּ לְךָ, כִּי לְסִתְרָה וּלְמָגֵן נְתַתִּיךָ לוֹ. וְשָׁמַרְתָּ עָלָיו מִכָּל-מִשְׁמָר, אַל תַּשְׁחֵת עוֹרוֹ, וְאַל תִּפְצַע בְּשָׂרוֹ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא.

וַיְהִי כַעֲבֹר שָׁעָה, וַיִּפְקַח יוּנֶס את-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא בְחֶדֶר גָּדוֹל, רָחָב וְחַם, וְקִירוֹת לוֹֹ שְׁקוּפִים, וְהוּא שֹוֹחֶה בְלֶב-יָם, וַיָּבֶן כִּי בִמְעֵי הַדָּג הוּא, וְכִי מַעֲשֶֹה אַלְלַהּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה לְטוֹבָתוֹ וְלֹא לְרָעַתוֹ. וַיִּנָּעֵר וַיָּקָם וְלִבּוֹ מִתְרוֹנֵן, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו עַל כְּבַד הַדָּג, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וּבָכֹה יִבְכֶּה. וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אַלְלַהּ אֱלֹהַי! קָטֹנְתִּי מִכָּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ אֶת-עַבְדְּךָ בְּשְׁלָחֲךָ אֵלַי אֶת-הַלִּוְיָתָן לְהַצִּילֵנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּמְצֻלָּה בִלְבַב יָמִים. אמְנָם אֲפָפוּנִי מִשְׁבְּרֵי יָם, תְּהוֹם יְסוֹבְבֵנִי, סוּף חָבוּשׁ לְראשִׁי, אַךְ מִבְטָחִי אָשִֹים בְּךָ, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, כִּי תַצִּילֵנִי כַאֲשֶׁר הִצַּלְתָּ עַד כֹּה, כִּי הַיְּשׁוּעָה לְאַלְלַהּ.

וַיִּתְהַלֵּךְ הַלִּוְיָתָן בְּכָל-שִׁבְעַת הַיָּמִים מִזְרָחָה וְיָמָּה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, עָלָה גַלִּים וְיָרַד תְּהוֹמוֹת וְיוּנֶס עִמּוֹ, וְהוּא רוֹאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם, רָאֹה רָאָה חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת עִם קְטַנּוֹת, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וּצְבָעִים לָהֶן וּמַרְאֶה לָהֶן כְּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וְגַם שָׁמַע בְּשָׁפְכָן כֻּלָּן שִֹיחָן וַהֲגִיגָן לֵאלֹהֵי מָרוֹם חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם, כְּדֶרֶךְ הַמַּאֲמִינִים. וַיַּאֲזֵן לְקוֹל שְֹרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַמְּמֻנִּים עַל הַדָּגִים וְעַל גַּלֵּי הַיָּם לְהוֹלִיכָם עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם עֲלֵיהֶם. וְלֹא שָֹבְעָה עֵינוֹ מֵרְאוֹת וְלֹא מָלְאָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶֹיךָ, יְיָ! כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֹיתָ! אָכֵן אַתָּה יְיָ הַצַּדִּיק וַאֲנִי עַבְדְּךָ יוּנֶס בֶּן מַתַּי הָרָשָׁע, חָטָאתִּי לְךָ, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, וְחַטָּאתִי כָבְדָה מִנְּשֹוֹא.

וַיִּשְׁמְעוּ הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר בַּיָּם אֶת-קוֹל יוּנֶס בְּקָרְאוֹ, וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד, כִּי לֹא שָׁמְעוּ מֵעוֹדָם קוֹל אַדִּיר וְחָזָק כָּמוֹהוּ. וַיָּרִימוּ כֻלָּם עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרְאוּ לֵאמֹר: יְיָ אֱלֹהִים, מֶה עָשִֹיתָ לָנוּ?! וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אַל תִּירָאוּ! קוֹל עַבְדִי יוּנֶס הוּא הַקּוֹרֵא אֵלַי מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן, שֶׁשָּׁם כְּלָאתִיו עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא לִבְרֹחַ מִפָּנָי.

אָז נִכְמְרוּ רַחֲמֵי כָל-מַלְאֲכֵי הַיָּם וְרוּחוֹתָיו עַל יוּנֶס, וַיִּקְרָאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמֵרוּ: הוֹשִׁיעָה, אֱלֹהֵי מָרוֹם, וּסְלַח נָא לַעֲוֹן עַבְדְּךָ יוּנֶס, וְהַצִּילֵהוּ מֵרָעָתוֹ וּמִמַּאֲסָרוֹ בְּבֶטֶן הַלִּויָתָן, כִּי אֵל רַחוּם וְחַנוּן אַתָּה וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם בְּקוֹל מַלְאָכָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ בַיָּם. וַיְצַו עַל הַלִּוְיָתָן וַיְמַהֵר אֶל חוֹף הַנָּהָר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָׁם יָרַד יוּנֶס אֶל הָאֳנִיָּה בְּבָרְחוֹ מִפָּנָיו. וְשָׁם גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ לְקַבֵּל אֶת-פְּנֵי יוּנֶס עַבְדּוֹ. וַיִּקְרָא גַּ’בְּרָאִיל אֶל יוּנֶס מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן לֵאמֹר: צֵא, בְּרוּךְ יְיָ, מִבּוֹר כִּלְאֲךָ, כִּי כְבָר רָצָה אֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶֹיךָ. וַיֵּצֵא יוּנֶס מִבֶּטֶן הַלִּוְיָתָן אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וַיִּקֹד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַלְלַהּ וַיְבָרְכֵהוּ עַל כָּל-חֲסָדָיו עִמּוֹ.

וְיוּנֶס עַיֵף וְיָגֵעַ מְאֹד וּבִטְנוֹ רֵיקָה. וַיְמַן אַלְלַהּ אֵלָיו אַיָּלָה מֵאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עֲטִינֶיהָ מָלְאוּ חָלָב מָתוֹק. וּמִתַּחַת לְרַגְלָיו הִצְמִיחַ לוֹ קִיקָיוֹן יְרַקְרַק וִיפֵה-עֲנָפִים אֲשֶׁר בִּן-רֶגַע עָלָה לְהָצֵל עַל רֹאשׁ יוּנֶס וּלְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט. וַיֵּשְׁתְּ יוּנֶס חָלָב מֵעֲטִינֵי הָאַיָּלָה כְדֵי שָׂבְעוֹ וְאַחַר שָׁכַב לוֹ בְצֵל הַקִּיקָיוֹן וַיִּישָׁן, וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בַהֲקִיצוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין הָאַיָּלָה וְאֵין הַקִּיקָיוֹן, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד. וַיִּקְרָא אֵלָיו אַלְלַהּ לֵאמֹר: אַל יֵצַר לְךָ, יוּנֶס, וְאַל יֵרַע לְבָבְךָ, קוּם וְלֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלַחְתִּיךָ, וְרָאִיתָ וְשָׂמַח לְבָבְךָ וְרָחָב. וּבְכֹחַ הֶחָלָב אֲשֶׁר שָׁתִיתָ מֵעֲטִינֵי הָאַיָּלָה תֵלֵךְ עַד בּוֹאֲךָ שָׁמָּה. וַיִּשְׁמַע יוּנֶס וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא לְֹשַעֲרֵי נִינְוֵה, וַיַּרְא וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ רוֹעֵה צֹאן, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲתַשְׁקֵנִי חָלָב מִצֹּאנֶךָ? וַיַּעַן הָרוֹעֵה וַיֹּאמַר: שְׁתֵה, אֲדוֹנִי, כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ, וּבְדַבְּרוֹ הִגִּישׁ לוֹ אַחַת מֵעִזָּיו לַחֲלִיבָה. וְאַחַר שָׁאַל אוֹתוֹ יוּנֶס לֵאמֹר: מֵאַיִן תָּבֹא? וַיֹּאמַר: מִנִּינְוֵה אָנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ יוּנֶס: לֵךְ וְאָמַרְתָּ לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, יוּנֶס בֶּן מַתַּי חָי! וְכִי הוּא קָרוֹב לְֹשַעֲרֵי עִירָם. וַיֹּאמֶר הָרוֹעֶה: וּמָה אֶעֱשֶֹה אִם לֹא יַאֲמִינוּ בִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְקוֹלִי? וַיֹּאמֶר יוּנֶס: קַח עִמְּךָ אֶת-הָעֵז אֲשֶׁר מֵחֲלָבָה הִשְׁקִיתָנִי, וְהִיא תִהְיֶה בְךָ לְעֵד כִּי כֵנִים דְּבָרֶיךָ. וַיַּעַשׂ הָרוֹעֶה כִדְבַר יוּנֶס. וַיִּשְׁמְעוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹעֶה וְלֹא הֶאֱמִינוּ. וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הָעֵז אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַתִּשָּׂא הָעֵז קוֹלָהּ וַתֹּאמַר: אָכֵן צָדַק הָרוֹעֶה, וְנֶאֱמָנִים דְּבָרָיו. כִּי מֵחֲלָבִי אֲנִי שָׁתָה יוּנֶס נְבִיא אַלְלַהּ וַיִּשְׁבֹּר צְמָאוֹ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר. וַיַּאֲמִינוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן נִפְלָאִים מַעֲשֵֹי אַלְלַהּ! וַיְמַהֲרוּ מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וַיֵּצְאוּ אֶל יוּנֶס וּמַלְכָּם בְּרֹאשָׁם לְקַדֵּם פָּנָיו בְשִֹמְחָה. וְכִרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִכִּירוּהוּ וַיִּפְּלוּ עַל צַוָּארָיו וַיְחַבְּקוּהוּ וַיִּשָּׁקוּהוּ, וְגַם הִתְאַבְּקוּ בַעֲפַר רַגְלָיו וַיִּקְרְאוּ לֵאמֹר: נִחְיֶה הַפַּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתֵנוּ אֶת-פָּנֶיךָ, כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בְתוֹכֵנוּ. וַיִּכְרְעוּ כֻלָּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יוּנֶס וַיֹּאמֵרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

וַיִּשְׂמַח יוּנֶס לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיְבָרְכֵם וַיֵּלֶךְ עִמָּם עַד נִינְוֵה, וַיֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים רַבִּים בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא צַיַּד דָּגִים אֶל יוּנֶס וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִישִׁי נָבִיא גָדוֹל! עוֹמֵד הָיִיתִי לִפְנֵי יָמִים עַל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל, שֶׁשָּׁמָּה הָלַכְתִּי לָצוּד צֵידִי כְדַרְכִּי, וָאַשְׁלִיךְ חַכָּתִּי הַמַּיְמָה, וַתַּעַל לִי הַחַכָּה יֶלֶד נֶחְמָד וְנָעִים וָאֶקָּחֵהוּ, וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, וָאַצִּילֵהוּ, וְהִנֵּה הוּא בָזֶה לְעֵינֵיךָ. וַיָּרֶם יוּנֶס אֶת-עֵינָיו וַיַּבֵּט בַּיֶּלֶד וַיִּקְרָא: הֶאָח! הֲלֹא הוּא בְנִי אֲשֶׁר צָלַל בְּלֵב יָם בְּיוֹם הַסְּעָרָה. וַיְמַהֵר אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּשָּׁקֵהוּ וְעֵינָיו נוֹזְלוֹת דְּמָעוֹת מֵרֹב שִֹמְחָה. עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהִנֵּה אִישׁ אַחֵר בָּא, וַיֹּאמַר: מִתְהַלֵּךְ הָיִיתִי לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הַקְּרוֹבִים, וָאֵרֶא וְהִנֵּה זְאֵב עֲרָבוֹת לִקְרָאתִי, וּבְפִיו יַלְדָּה יָפָה כַחַמָּה וּבָרָה כַלְּבָנָה, וְהוּא רָץ אֶל בֵּין הָעֵצִים. וָאֲמַהֵר אֵלָיו וָאֶחְטֹף אֶת-הַיַּלְדָּה מִבֵּין שִׁנָּיו וָאַצִּילֶנָּה, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ בָּזֶה. וַיַּרְא יוּנֶס וַיִּקְרָא: הֶאָח! וְהִיא בִתִּי יְחִידָתִּי מַשְׂאַת נַפְשִׁי, אֲשֶׁר גַּם הִיא נָפְלָה הַמַּיְמָה בְיוֹם הַסְּעָרָה. עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהנֵּה אִישׁ שְׁלִישִׁי בָא. וַיִּקְרָא: סוֹחֵר עַבְדְּךָ מֵעוֹדוֹ, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, וְלִפְנֵי יוֹמַיִם יָרַדְתִּי הַיָּמָּה לִנְסֹעַ לְמַסָּעַי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה עַל חוֹף הַיָּם אִשָּׁה עֲרֻמָּה צְעִירָה וְרַכָּה וְכָל-עוֹד נַפְשָׁהּ בָּה, כִּי מִן הַמַּיִם מָשׁוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה. וָאֶקָּחֶנָּה לְבֵיתִי וָאַאֲכִילֶנָּה וָאַשְׁקֶנָּה וְגַם הִלְבַּשְׁתִּיהָ, וְהִנֵּה הִיא עִמִּי, כִּי הֵבֵאתִיהָ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פָּנֶיךָ וְלֵהַנוֹת מזִּיו כְּבוֹדֶךָ. וַיָּרֶם יוּנֶס עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הָאִשָּׁה וַיִּקְרָא בַשְׁלִישִׁית לֵאמֹר: אֲבָל אִשְׁתִּי הִיא אֲשֶׁר סְחָפוּהָ הַמַּיִם בִּהְיוֹתָהּ עִמִּי בָאֳנִיָּה בְיוֹם הַסְּעָרָה. וַתִּקְרָא גַם הָאִשָּׁה וָתֹּאמַר: אֲהָהּ אַלְלַהּ! וְיוּנֶס אִישִׁי הוּא.

וַתִּגְדַּל שִֹמְחַת כֻּלָּם לַמַּרְאֶה, וַיִּשְֹאוּ קוֹלָם בִּבְכִי מֵרֹב שִֹמְחָה וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין נָבִיא כְיוּנֶס בֶּן מַתַּי עַבְדוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.

וַיְהִי יוּנֶס וּבֵיתוֹ בְנִינְוֵה יָמִים רַבִּים, וְאַחַר נָסַע לְמַסָּעָיו עִירָה כוּפָה אֲשֶׁר בְּתֵימָן, וּמִשָּׁם עָלָה סוּרִיָּה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וַיָּמָת בְּצִידוֹן אֲשֶׁר עַל חוֹף הַיָּם, וְהוּא זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים וּשְֹבַע אשֶׁר וְנַחַת אֵין קֵץ. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹֹ שָׁם וַיָּקִימוּ עַל קִבְרוֹ מַצֵּבָה, כִּפַּת אֶבֶן גְּדוֹלָה וְיָפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ יָבֹאוּ הַמַּאֲמִינִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְיִתְבָּרְכוּ בָהּ.

זָכְרָה לוֹ אֲלֹהַּ לְטוֹבָה!

הספרים ששמשו למחבר לעזר:

א)Folk-Lore of the Holy Land by Revl. E. Hanauer

ב) בדאיע אל זהור פי וקאיע אל דהַור לְשַיְך מחמד בן אַיאַס אַלְחַנָפי.

ג) קִצַץ אל אַנְבִּיַא

לשיך אבי אשחק אחמד אבן מחמד אבן אברהים אל תעלבי.

הקדמה

ספורי העם הם ראי-נפש העם, ומתוך ראי נאמן זה משתקפת נפש כל עם, – נפש הפרט שבו ונפש הכלל שבו – בכל גוני-גוניה ובכל מעלותיה ומגרעותיה. הפרט – נושא הספור – הוא בבחינת מבוּקר והכלל הוא המבקר, ומבקר זה הוא אוביקטיבי ממדרגה ראשונה, והוא אינו יודע כל משוא פנים. עינו חודרת לפני ולפנים והיא מגלה עמוקות מני חשך, ומה שהאחד מחסיר בא השני ומשלימו, ומעט מעט במשך הדורות מקבלת הבקורת העממית צורה קבועה ומסוימת, צורה של ספור עממי הנמסר מפה לפה ואינו משתנה עוד בהשתנות הזמנים ובגלגולי הדורות.

ספורים עממיים אלה יש שהם נכנסים גם לקיום ספרותי, ואז הם בבחינת “מעין לא אכזב”, שכל המוצא ענין בחייו של אותו עם יכול לשאוב מתוכו את הידיעות המדויקות ביותר ביחס לכל היקפו של אותו עם, ידיעות על אודות הפרטים שבו, המשמשים תמיד “חזית לעם”, כגון המלכים, השרים, ראשי-המעמדות והמפלגות וכו' וכו'. וידיעות על אודות כחו החודר והשופט של העם עצמו, ישרו ואומץ-לבו ביחס לאותם הפרטים, כי – כאמור – אין לך מבקר אוביקטיבי ובלתי משוחד כמו העם בעצמו, ואין לך מעריך כמוהו את כל היתרונות והחסרונות של אותם האישים שבמקרה או בכונה, היינו שמאורעות הזמן, או העם עצמו, מרצונו הטוב, העמידם בראשו ומסר את גורל הכלל כולו בידם. סוף דבר, כל פרט שבספורים אלה הוא בבחינת עולם מלא של הסתכלות ושל פסיכולוגיה, אשר בכל פשטות צורתן החיצונית הן מצטיינות בעמקותן ובחריפותן.

העם הערבי הוא אחד העמים העשירים ביותר ב“ספורים עממיים” וספרותו ביחס לספורים אלה היא בבחינת “אוצר בלום”, ובכל ספר שאתה פותח אתה מוצא בו מ“פרחי חמד” אלה הזרועים פה ושם כפרחי-אביב בנאות שדה והם מקסימים את הקורא ב“ריחם הנעים” וב“שלל צבעיהם” המזרחיים הנפלאים.

בספרי זה – אני אומר להגיש לפני הקוראים העברים “זר” פחות או יותר גדול מפרחי שדה אלה, אשר אריתי ולקטתי פה ושם למענם להנאתם ולתועלתם; להנאתם – כי היש דבר המשמש לאדם כפרח-שדה? ולתועלתם – משום שעל ידיהם תצא לנו היהודים, לפי דעתי, גם תועלת ידועה, בהביננו לדעת ולהכיר את שכנינו גם מצד זה, מצד “הספרות ההמונית” העשירה שלו, האומרת גם היא דרשני. ויש מה לדרוש בה, ויש להוציא מתוכה מסקנות חשובות מאד ביחס להכרת אפיו, תכונתו והשקפותיו של העם המזרחי הגדול והחשוב הזה, שעמו אנחנו יושבים ובשכנותו אנחנו פועלים, ובחברתו אנחנו חיים ועוד נוסיף לחיות שנים ודורות.

הספורים אשר בחרתי בהם למטרתי הנ“ל הם מהתקופה האשׁלמית, היינו ממוחמד ועד סוף ממלכת עבּאש¹. בתקופה זו, שהיא בת שש מאות ושלשים ושש שנים, התנהל האשלם על ידי מוחמד והצח’אבה – ידידיו ורעיו של מוחמד – (622–660), על ידי בני אמיה – הם האמיאדים – (660–750), וע”י בני עבּאש – הם העבאשידים – (750–1258), ומתוך גבולות אלה בחרתי לי ספורי על חיי הח’ליפים והקרובים אליהם. – אמנם לא יכלתי לתת בשלמות את כל מה שיש לתת, אבל התאמצתי לתת את היפה ואת המועיל ביותר, את הספורים הטפוסיים ביתר מצד מזרחיותם ומצד יפים ותכנם, ועל פי סדר השנים של נושאיהם.

אגב, אני מוצא חובה לעצמי להעיר בזה את תשומת לב הקוראים, שבנוגע להעתקת השמות והמלים מערבית לעברית ולנקודם, התאמצתי לכתחלה להתאימה לחוקי הדקדוק העברי, אבל אחרי שכבר נדפסו ספורים אחדים מהספר חדלתי, כי ראיתי קושי גדול ושנוי עיקרי, ואפילו טשטוש צורה של השמות והמלים הנ“ל במבטאם הערבי. אין פה המקום וגם לא כדאי לתת בזה פרטים על תורה זו של טרנסקריפציה משפה אחת לשניה משתי השפות המזרחיות הנ”ל; אני מסתפק רק בהערה קצרה זו בכדי שלא יאשימוני הקוראים בחוסר עקביות.

לזכר מי שהקדיש את חייו לטובת ארצנו

הוא מר חותני המנוח

ר' יחיאל מיכל פינס ז"ל

ברגשי כבוד והערצה

מאת חתנו

המחבר

אַל-צַחַאבָה² (622–660 לספה"נ)

א: עֻמַר בֵּן אַל-חַ’טַּאבְּ³ וְהַזְּקֵנָה (634–643)

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אֶל-חַ’טַּאבְּ יָצָא יְחִידִי וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ לִרְאוֹת בִּבְנֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר בְּ“מָדִינָה” בִּירַת חֲ’לִיפוּתוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל הֲלִיכוֹתֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם. וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ אַחַד הָאֹהָלִים אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּרְא בַדַּוִּית זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת פֶּתַח הָאֹהֶל וְעוֹסֶקֶת בַּפֶּלֶךְ, וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם, אֲחוֹתִי![⁴] וַתֹּאמַר: שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי! וּבְהִכָּנְסוֹ עִמָּהּ בְּשִׂיחָה שָׁאַל אוֹתָהּ לֵאמֹר: מַה-דַּעְתֵּךְ עַל עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ הֶחָ’לִיף? הַעוֹסֵק הוּא בֶאֱמוּנָה בְּעִסְקֵי הַחֲ’לִיפוּת וְאִם עִנְיְנֵי הָעָם קְרוֹבִים לְלִבּוֹ?! וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית בְּכַעַס עָצוּר וַתֹּאמַר: לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לוֹ! וַיָּשָׁב עֻמַר וַיִּשְׁאָלֶנָּה: וְלָמָּה-זֶה, אֲחוֹתִי? וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית: הֲלֹא זֶה יַעַן כִּי לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים הֵם לְעִנְיְנֵי עַצְמוֹ וּלְתִפְאֶרֶת חֲ’לִיפוּתוֹ וְלֹא לְעִנְיְנֵי עַמּוֹ וְלִצְרָכָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית: וּמָה הָאוֹת כִּי כֵנִים דְּבָרָיִךְ?

וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה זֹאת, אִשָּׁה זְקֵנָה וַעֲנִיָּה אָנִי, וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר עָלָה עֻמַר עַל כִּסֵּא חֲ’לִיפוּתוֹ לֹא נֶהֱנֵיתִי מִמֶּנּוּ אַף כְּדֵי אֲגוֹרָה אֶחָת. וַיִּקְרָא עֻמַר: אֲבָל מֵאַיִן יֵדַע הֶחָ’לִיף אוֹתָךְ וְאֶת-עָנְיֵךְ, וְאַתְּ הֲלֹא יוֹשֶׁבֶת אֹהֶל בְּמָקוֹם כֹּה רָחוֹק?! – הַאֻמְנָם יָכוֹל הֶחָ’לִיף לְהַכִּיר כָּל-אָדָם?! וַתֹּאמֶר הַבַּדַּוִּית: הֲלֹא עַל כֵּן הוּא חָ’לִיף וְעַל כֵּן מְשָׁחָהוּ אַלְלַהּ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ לְמַעַן יִדְאַג לְצֹאן מַרְעִיתוֹ, וּלְמַעַן יְחַזֵּק הַגַּהֲלָאָה וִירַפֵּא הַשְּׁבוּרָה, וְלֹא לְמַעַן יֵשֵׁב מְרוֹמִים עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, – עָלָיו לְחַפֵּשׂ וְעָלָיו לִמְצוֹא, וְעָלָיו לָרֶדֶת אֶל הָעָם, כִּי זֹאת הִיא חוֹבַת מֶלֶךְ צַדִּיק וְחָכָם וְיַעֲשֶׂנָּה!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הֶחָ’לִיף אֶת-דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וּדְמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָכֵן חָטָאתִי! וְהִיא צָדְקָה מִמֶּנִּי, וּבִישִׁישִים דַּעַת וּתְבוּנָה. וְאַחַר פָּנָה אֶל הַבַּדַּוִּית וַיִּקְרָא: אָכֵן נֶאֱמָנִים דְּבָרַיִךְ, זְקֵנָה עֲדִינָה! אִתָּךְ הַצְּדָקָה, וּלְעֻמַר הֶחָ’לִיף בֹּשֶׁת-הַפָּנִים; אֲבָל אִם הוּא הִרְבָּה לַחֲטֹא, עָלַיִךְ אַתְּ לְהַרְבּוֹת בִּסְלִיחָתוֹ, וּמִצִּדִּי אֲנִי הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל עֲוֹן הֶחָ’לִיף אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ וְגַם לְשַׁלֵּם בַּעֲדוֹ בְּמֵיטַב כַּסְפִּי, לְמַעַן הַצִּיל אוֹתוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם – שִׁיתִי עָלַי וְאֶתֵּנָה! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אַל נָא, אֲדוֹנִי! אַל נָא תְהַתֵּל בַּעֲנִיָּה זְקֵנָה כָמוֹנִי, כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעֲסִי דִּבַּרְתִּי אֶת אֲשֶׁר דִּבָּרְתִּי!

וַיְהִי כִּי הִפְצִיר בָּהּ הֶחָ’לִיף מְאֹד לְמַלֵּא אַחֲרֵי בַקָּשָׁתוֹ, וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: נַעֲנֵיתִי לְךָ, אֲדוֹנִי, כִּי רוֹאָה אָנֹכִי כִּי כַוָּנָתְךָ רְצוּיָה; וְעַתָּה תֵּן אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן וְקָרָאתִי לְעֻמַר לְאַלְלַהּ וְסָלַח לוֹ עֲוֹנוֹ וְחַטָּאתוֹ יְכַפֵּר. וַיּוֹשֶׁט עֻמַר לַזְּקֵנָה חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי-זָהָב⁴ לְמַתָּנָה. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה עָבְרוּ דֶרֶךְ שָׁם עַלִּי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ⁵ וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד⁶ וַיִּרְאוּ אֶת-הֶחָ’לִיף וַיַּכִּירוּהוּ, וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיִּדְרְשׁוּ בִשְׁלוֹמוֹ בְּעַנְוַת חֵן, וּכְהַרְגִּישָׁם כִּי מַצַּב רוּחוֹ מְדֻכָּא שְׁאֵלוּהוּ לֵאמֹר: מַה לְּךָ, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?! וַיְסַפֵּר לָהֶם הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם הַזְּקֵנָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַזְּקֵנָה, כִּי הֶחָ’לִיף עֻמַר הוּא הַמְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיָּפָג לִבָּה, וַתִּקְרָא בְּקוֹל פְּחָדִים לֵאמֹר: אוֹיָה לִי, אֲהָהּ עָלַי! מֶה עָשִׂיתִי?! וַיַּרְגִּיעַ אוֹתָהּ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה וָנֹעַם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אַל תִּירְאִי, אֲחוֹתִי! נִשְׁבַּעְתִּי בִּימִינִי כִּי לֹא יְאֻנֶּה לָךְ כָּל-רָע.

וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף כִּי שָׁקַט רוּחָהּ בְּדַבְּרוֹ וְכִי פַחְדּוֹ סָר מֵעָלֶיהָ וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: הֲלֹּא תוֹדִי, כִּי כְבָר פָּדִיתִי מִמֵּךְ עֲוֹנִי בִּמְחִיר כֶּסֶף הָעֲנוּשִׁים אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וּלְמַעַן לֹא תָשׁוּבִי מֵהַבְטָחָתֵךְ, הִנְנִי אוֹמֵר לִכְתֹּב גַּם סֵפֶר מִקְנֶה אֲשֶׁר תַּחְתְּמִי בְחוֹתָמֵךְ וּשְׁנֵי הַשַׁיְכִּים הָאֵלֶּה הָעוֹמְדִים לְפָנַיִךְ כַּיּוֹם, הַלֹּא הֵם עַלִי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד מִקְּרוֹבֵי מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – יָעִידוּ וְיָקִימוּ אֶת-הַדְּבָרִים, כִּי אֵין לָךְ מֵעַתָּה עָלַי כָּל-תְּבִיעָה וְכָל-דִּין וּדְבָרִים. וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: אָמֵן, כֵּן יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ. וַתְּמַהֵר וַתָּבֵא לֶחָ’לִיף רְצוּעַת-עוֹר אֲשֶׁר חָתְכָה אוֹתָהּ מֵאֶחָד מִנֹּאדוֹת הַמַּיִם הַבָּלִים אֲשֶׁר לָהּ, וַיִּכְתֹּב הֶחָ’לִיף בָּרְצוּעָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"בְּשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחָמָן וְהָרַחוּם.

מְגִלַּת סֵפֶר הַמִּקְנֶה הַזֹּאת תִּהְיֶה לְעֵדָה לְעֻמַר בֶּן-אַל-חַ’טַּאבְּ חֲ’לִיף הַ“מַּאֲמִינִים” כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט עַל כָּל-מַעֲשָׂיו לִפְנֵי כֵּס אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט, כִּי פָדֹה פָדָה מֵאֵת הַבַּדַּוִּית הַזְּקֵנָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית אֶת-חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לָהּ מִיּוֹם עֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא חֲ’לִיפוּתוֹ וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי לְחֹדֶשׁ אַלְמוֹנִי לִשְׁנַת… לַ“הִגְ’רַה”⁷, וְזֶה בִסְכוּם חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי-זָהָב, אֲשֶׁר שָׁקַל לָהּ בִּמְזֻמָּנִים בְּמַעֲמַד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים

וְנֶאֱמָנִים הַחֲתוּמִים מַטָּה וְלֹא נִשְׁאַר לַזְּקֵנָה עָלָיו כָּל-תְּבִיעָה וְכָל-דְּרִישָׁה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

וְעַל הֶחָתוּם: פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית הַבַּדַּוִּית

עֵד בַּדָּבָר עַלִי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ

עֵד בַּדָּבָר עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד.

וַיִּפָּרֵד הֶחָ’לִיף מֵאֵת הַזְּקֵנָה וַיָּשָׁב הָעִירָה בְּלִוְיַת שְׁנֵי מְלַוָּיו עַלִי וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ. וּבְהַגִּיעוֹ הָאַרְמוֹנָה, בְּטֶרֶם נָח מִדַּרְכּוֹ, קָרָא אֶת-בְּנוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּנִי! הִנְנִי מַפְקִיד בְּיָדְךָ אֶת מְגִלַּת-הַסֵּפֶר הַזֹּאת אֲשֶׁר בְּיָדִי וַאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתְנָהּ בְּכַד הַחֶרֶס אֲשֶׁר בַּאֲרוֹנִי, וְהָיְתָה הַמְגִלָּה אֲצוּרָה וּשְׁמוּרָה בְּיָדְךָ עַד יוֹם הֵאָסְפִי אֶל אֲבוֹתַי, וְשַׂמְתָּ אוֹתָהּ בְּקִבְרִי אֲשֶׁר תִּקְבְּרֵנִי בוֹ מִתַּחַת לִמְרַאֲשׁוֹתַי, לְמַעַן תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה לְזַכּוֹתֵנִי בְּעָמְדִי לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְמִשְׁפָּט, בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, רְאֵה נָא הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיִּשַּׁק הַבֵּן אֶת-יְדֵי אָבִיו הֶחָ’לִיף וְגַם עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו אָבִיו בְּיוֹם מוֹתוֹ.

זִכְרָה לוֹ אַלְלַהּ לְטוֹבָה.

ב: מְדַבֵּר וּמְקַיֵּם

אָמַר שָׁרָף אַל דִּין חֻסַיְן אִבֶּן רַיַּאן: סִפּוּר נִפְלָא בְּמִינוֹ שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֶחָד מֵרוֹאֵי פְנֵי הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְאוֹתוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְסַפֵּר בָּזֶה:

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בְּאַרְמוֹנוֹ יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הַצַּחַאבָה וְעוֹנֶה לְכָל-שׁוֹאֲלָיו בְּדִבְרֵי רִיבוֹת וּמִשְׁפָּטִים, וְהִנֵּה נִרְאוּ אֵלָיו מֵרָחוֹק שְׁנֵי צְעִירִים גְּבוֹהִים וְיָפִים, וּשְׁנֵיהֶם לְבוּשִׁים הָדָר, וְהֵם אוֹחַזִים בְּצָעִיר שְׁלִישִׁי בְּיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וְסוֹחֲבִים אוֹתוֹ הָלוֹךְ וְסָחוֹב עַד אֲשֶׁר הִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וְאַחֲרֵי הִשְתַּחֲוֹתָם בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה! יִחְיֶה אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף! שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, אוֹהֲבֵי עֲבוֹדָה וְשׂוֹנְאֵי רִיב וּמָדוֹן הָיִינוּ מֵעוֹדֵנוּ, וּשְׁנֵינוּ בְּנֵי אָב זָקֵן אֶחָד אָנוּ, נְשׂוּא פָנִים וּבַעַל בְּעַמָּיו, שְׁמוֹ נוֹדָע לִתְהִלָּה, כְּאִישׁ מִתְרַחֵק מִכָּל-כֵּעוּר וְתָהֳלָה, וּמִתְקָרֵב לְכָל-דָּבָר טוֹב וְנַעֲלֶה, טִפְּחָנוּ וְרִבָּנוּ, וְאֶל דֶּרֶךְ הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת קֵרְבָנוּ, בּוֹ הִתְפָּאַרְנוּ, וּבְמִדּוֹתָיו הַמְשֻׁבָּחוֹת הִתְהַדַּרְנוּ, הוּא הָיָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְנַפְשֵׁנוּ.

וְהִנֵּה אֲהָהּ! הַיּוֹם כַּאֲשֶׁר אַךְ שָׁלְחָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-קַרְנֶיהָ הַמָּזְהָבוֹת עַל פְּנֵי תֵבֵל, וַתְּחַבֵּק בִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָתָהּ נִשָּׂא וְשָׁפֵל, שָׂמֵחַ וְאָבֵל, וַיֵּצֵא אָבִי כְּדַרְכּוֹ לְטַיֵּל בֵּין עֲצֵי גַנֵּנוּ הַיָּפִים לְהַלֵּל, וְגַם קָטַף מִפִּרְיָם וַיֹּאכֵל, וַיִּקְפֹּץ עָלָיו פִּתְאֹם רֹגֶז בֶּן-נַעֲוַת מַרְדּוּת זֶה, וַיַּהַרְגֵהוּ כַּחֲדַל-אִישִׁים נִבְזֶה, וַנָּרָץ אַחֲרָיו וַנִּתְפְּשֵׂהוּ, וַנְּבִיאֶנּוּ עָדֶיךָ לְמַעַן תְּשַׁלֵּם לוֹ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

וַיִּתְבּוֹנֵן הֶחָ’לִיף אֶל הַצָּעִיר הַהוּא, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד כְּסֶלַע אֵיתָן הָכֵן, וְכָל אוֹתוֹת פַּחַד וְיִרְאָה לֹא נִרְאוּ עַל פָּנָיו, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם! שָׁמַעְתָּ אֶת-דִּבְרֵי שְׁנֵי תוֹפְשֶׂיךָ, וְאַתָּה מַהֲרָה הַגֵּד בַּמֶּה תַּצְדִּיק מַעֲשֶׂיךָ?!

וַיְחַיֵּךְ הַצָּעִיר חִיּוּךְ קַל, וַיִּשָּׂא עֵינָיו אֶל עָל, וַיִּקְרָא: חֵי אַלְלַהּ כִּי צָדְקוּ הָאַחִים בְּדִבְרֵיהֶם, וְכִי בְזָדוֹן וְלֹא בִשְׁגָגָה רָצַחְתִּי אֶת-אֲבִיהֶם, וְעַתָּה כְּכָל-אֲשֶׁר הִקְשַׁבְתָּ, מַלְכִּי, לְמוֹצָא שִׂפְתוֹתֵיהֶם וּלְפָרָשַׁת מִדְבְּרוֹתֵיהֶם, כֵּן הַטֵּה נָא אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה-נָא בִי אַחֲרֵי כֵן כִּרְצוֹנֶךָ.

וַיְסַפֵּר הַצָּעִיר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בַּדַּוִּי מִיּוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים אֲשֶׁר בַּמִדְבָּר אָנִי, וָאָבוֹא כַּיּוֹם יַחַד עִם כָּל בְּנֵי-בֵיתִי לָעִיר לְדָבָר נָחוּץ, וָאֶקַּח עִמִּי מִסְפָּר מִגְּמַלּוֹתַי הַחֲבִיבוֹת עָלַי, וַאֲלֵיהֶן נִסְפַּח גַּם גָּמָל אֶחָד רַךְ בְּשָׁנִים, יָחִיד וּמְיֻחָד לָהֶן וָלִי, וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, קוֹמָתוֹ דָמְתָה לְתָמָר וְעֵינַיִם לוֹ מַקְסִימוֹת, וּשְׂפָתַיִם לוֹ מְשֻׁלְשָלוֹת אֲדֻמּוֹת. וַיְהִי בְּעָבְרֵנוּ דֶרֶךְ אַחַת מִסִּמְטוֹת הָעִיר עַל-יַד גַּן מָלֵא עֵצִים רַעֲנַנִּים, אֲשֶׁר שִׂיאָם מַגִּיעַ לָעֲנָנִים, וַתֵּרֶא אַחַת הַגְּמַלּוֹת אֶת-עַנְפֵיהֶם וַתַּחְמֹד יָפְיָם בְּלִבָּהּ, וַתּוֹשֶׁט צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ אֶל אֶחָד מֵהֶם וַתְּכוֹפְפֵהוּ, וּבִתְנוּעַת-רֹאשׁ קַלָּה עָקְרָה אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וַתְּכוֹסְסֵהוּ, וְהִנֵּה… זָקֵן בָּא בַּשָּׁנִים נִרְאָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, פָּנָיו פְּנֵי לְהָבִים וְעֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה, וְכָל חָזוּתוֹ מְלֵאָה כַעַס וְחֵמָה, וּבְזָרְקוֹ מִפִיו דִּבְרֵי אָלָה וּקְלָלָה כְּחִצִּים, הֵרִים בְּיָדוֹ אֶבֶן חַדָּה מִבֵּין הָעֵצִים, וַיּוֹר בָּהּ בְּכָל-כֹּחוֹ עַל הַגְּמַלִּים הַמִּתְרוֹצְצִים, וַתִּפְגַּע הָאֶבֶן בִּגְמַלִּי הָרַךְ וְהֶחָבִיב בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּפֹּל מֵת עַל מְקוֹמוֹ וַתִּפַּח נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתִי זֹאת בְּעֵינַי, וַתִּבְעַר בִּי חֲמָתִי, כִּי נִכְמְרוּ נִחוּמַי עַל גְּמַלִּי, גְּמַל-שַׁעֲשׁוּעַי, וָאֲמַהֵר לִנְקֹם נִקְמָתִי בַּזָּקֵן הַמַּמְרֶה, אֲשֶׁר לֹא יָדַע רַחֵם בְּהַכּוֹתוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וּבִמְחִיר עָנָף קָטֹן וְדַל-עֵרֶךְ הָרַג וְלֹא חָמַל בְּיָד אַכְזְרִיָּה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת צְעִירִים אֵלֶּה אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וַיָּרוּצוּ אַחֲרַי וַיַּדְבִּיקוּנִי, וְעָדֶיךָ אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף הוֹבִילוּנִי, וְעַתָּה עֲשֵׂה בִי כִּרְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, כִּי זֹאת הִיא הָאֱמֶת הָעֲרֻמָּה כַּאֲשֶׁר סִפָּרְתִּי.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף עַל אֹמֶץ לֵב הַנַּעַר, וַיִּקְרָא: פִּיךָ עָנָה בְךָ וַיֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטְךָ, בֶּן-מָוֶת אַתָּה וְאֵין מָנוֹס וּמִפְלָט לְנַפְשֶׁךָ.

וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּמָּוֶת, וְאִם גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנֶיךָ, אָמוּתָה בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ. אֲבָל בַּקָּשָׁה קְטַנָּה לִי אֵלֶיךָ, וְאַתָּה הַטֵּה נָא אָזְּנְךָ וּשְׁמַע-נָא.

וַיֹּאמֶר הֶחָלִיף: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל!

וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר: אָבִי הַזָּקֵן קְרָאַנִי אֵלָיו בְּטֶרֶם מוֹתוֹ וַיֹּאמַר: “בְּנִי! אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ, וּמַשְׁאִיר אַחֲרַי יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה לְךָ וּלְאָחִיךָ הַקָּטֹן מִמְּךָ, וְאַתָּה שְׁמֹר עַל חֵלֶק אָחִיךָ עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל, לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, כִּי יָתוֹם קָטֹן הוּא וְאֵין לוֹ דוֹאֵג מִבַּלְעָדֶיךָ, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ! וְאַלְלַהּ יִהְיֶה בְעֶזְרָתֶךָ”. וָאֲמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אָבִי הַזָּקֵן, וָאֶשְׁמֹר עַד כֹּה אֶת-חֵלֶק אָחִי בַּיְרֻשָּׁה בְמָקוֹם לֹא תְשׁוּרֶנּוּ עַיִן רוֹאָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל וּנְתַתִּיהוּ לוֹ, וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, יָרֵא אֲנִי פֶּן תֹּאבַד יְרֻשָּׁתוֹ וְחָטָאתִי לְאַלְלַהּ וּלְאָבִי, וְלָכֵן בַּקֵּשׁ אֲבַקְּשֶׁךָ כִּי תוֹאִיל לְהַרְשׁוֹתֵנִי לָלֶכֶת לְהַבְטִיחַ הַיְרֻשָּׁה לְאָחִי, וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים אָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, וּמִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, צָעִיר, כִּי מִי יַעֲרֹב אוֹתְךָ עַד שׁוּבֶךָ?

וַיִּפֶן הַצָּעִיר כֹּה וָכֹה וַיִּפֹּל מַבָּטוֹ עַל אֲבִי-דְרוֹר, אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הֶחָ’לִיף, וַיּוֹר בְּאֶצְבָּעוֹ עָלָיו וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲדוֹנִי! זֶה הָאִישׁ נְשׂוּא-הַפָּנִים הוּא יַעַרְבֵנִי. וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת אֲבִי-דְרוֹר לֵאמֹר: הֲתַעַרְבֶנּוּ? וַיַּעַן אֲבִי-דְרוֹר וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ! וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל דַּע לְךָ, אֲבִי-דְרוֹר, כִּי כַּעֲבֹר שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים וְהַצָּעִיר לֹא יָבוֹא – וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ. אָמַרְתִּי וַאֲקַיֵּמָה, לֹא אֲחַכֶּה אַף רָגַע.

וַיֵּלֶךְ הַצָּעִיר לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הָאַחִים, גּוֹאֲלֵי הַדָּם⁸ אֶל הֶחָ’לִיף, וַיָּבוֹאוּ גַם אֲנָשִׁים רַבִּים לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה, וְגַם אֲבִי-דְרוֹר הָיָה בְתוֹכָם.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הֶחָ’לִיף עַל הַנַּעַר אִם שָׁב, וַיְחַפְּשׂוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ. וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֶל אֲבִי-דְרוֹר וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, שַׁיְךְ נִכְבָּד! תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּךָ, נְלִכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ, וּמוֹת תָּמוּת.

וַיִּשְׁמְעוּ כָל-הַנִּצָּבִים אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּרְגְּזוּ מְאֹד. כִּי לֵב כֻּלָּם הָיָה עַל אֲבִי-דְרוֹר לֵאמֹר: אֲהָהּ עַל זָקֵן נִכְבָּד וּנְשׂוּא-פָנִים כָּמוֹהוּ הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְהוּא חַף מִפָּשַׁע.

וַיְנַסּוּ לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁנֵי הַצְּעִירִים הַתּוֹבְעִים לְקַבֵּל כֹּפֶר נֶפֶשׁ אֲבִי-דְרוֹר וְגַם הִרְבּוּ לְשַׁלֵּם בִּמְחִירוֹ, אֲבָל הַצְּעִירִים אַךְ בְּאַחַת: נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ! דַּם אָבִינוּ הַזָּקֵן שָׁפַךְ הַצָּעִיר וְדָם אֲנַחְנוּ דוֹרְשִׁים!

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיּוֹם רַד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה הָלוֹךְ וְשָׁקֹעַ מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים, וְעוֹד מְעַט וְנֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן, וְהָעֶלֶם לֹא בָא. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף לַתַּלְיָן לֵאמֹר: הִנֵּה אֲבִי-דְרוֹר לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה בוֹ כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ.

וַיֶּחֱרַד הָעָם לְקוֹל הֶחָ’לִיף וַיִּגְעוּ כֻלָּם בְּבֶכִי, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים, וְעֵינֵי כֻלָּם נְשׂוּאוֹת בְּקֹצֶר-רוּחַ אֶל עֵבֶר פְּנֵי דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אוּלַי יָבוֹא הָעֶלֶם, אוּלַי יֵרָאֶה מֵרָחוֹק.

וַיְהִי כַּעֲלוֹת אֲבִי-דְרוֹר עַל בָּמַת-הַהֶרֶג אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וְהַתַּלְיָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וְהִנֵּה נִרְאָה מֵרָחוֹק אִישׁ רָץ כִּצְבִי, וְהוּא מֵנִיעַ סוּדָרוֹ בְיָדוֹ כִּמְבַקֵּשׁ לְחַכּוֹת, וְעוֹד מְעַט וְהָעֶלֶם נִרְאָה לְעֵין כֹּל, וְכֻלּוֹ מָלֵא זֵעָה וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ. וּבְכָרְעוֹ אַרְצָה לְרַגְלֵי הֶחָלִיף נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא בְמֹעַל כַּפַּיִם לֵאמֹר: אוֹדְךָ, אַלְלַהּ, כִּי גָבְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל אֲבִי-דְרוֹר נְשׂוּא-הַפָּנִים וְחַנּוּן-הַלֵּב לְהַצִּילוֹ מֵחֶרֶב רָעָה וְלֹא נָתַתָּ לוֹ לִנְפֹּל כְּבֶן-עַוְלָה חֵלֶף מַעֲשֵׂהוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי.

וּבְמַהֲרוֹ אֵלָיו אֶל הַבָּמָה, חִבְּקָהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו, וַיְבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ לְעֵינֵי כָל-הַבָּאִים עַל הַצַּעַר אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ בְּאָמְרוֹ: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, אֲדוֹנִי הַשַּׁיְךְ! קָטֹנְתִּי מִכַּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ, יַעַשׂ אַלְלַהּ עִמְךָ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי וְעִם אָחִי הַיָּתוֹם הַקָּטֹן מִמֶּנִּי. אֵחַרְתִּי וְלֹא נַפְשִׁי, כִּי לֹא עַל נְקַלָּה מָצָאתִי אֶת-הָאִישׁ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר בִּקַּשְתִּי לְמַעַן הַפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת-יְרֻשַּׁת אָחִי, גַּם פִּרְדָּתִי מֵתָה לְעֵינַי בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּבִי בִּגְבֹר הַחֹם עָלֵינוּ, וָאֱהִי בְּכָל-רָע. וּבָרוּך אַלְלַהּ אֲשֶׁר נָתַן לִי כֹּחַ וֶאֱיָל לָרוּץ וּלְהַגִּיעַ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, כִּי מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה לוּא אֵחַרְתִּי עוֹד רָגַע?! וּבְדַבְּרוֹ הוֹשִׁיט צַוָּארוֹ לַתַּלְיָן וְיֹּאמַר: הַךְ! כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּרְאוֹת כָּל-הַנִּצָּבִים אֶת-אֹמֶץ לֵב הַנַּעַר וְאֶת-אֵמוּן רוּחוֹ, וַיַּפִּילוּ תְחִנָּתָם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: חוּסָה, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף, רַחֵם-נָא עַל נֶפֶשׁ הַצָּעִיר הַזֶּה הַיָּשָׁר בָּאָדָם וְאַל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי רָאוּי הוּא לְחֶמְלָה! וַיִּגַּשׁ גַּם אֲבִי-דְרוֹר אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא יָמוּת הָעֶלֶם, הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג וְאַל תִּגַּע יָדְךָ בְּנֶפֶשׁ הַנַּעַר, כִּי נַעַר מוֹפֵת הוּא! הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי עָרֹב עָרַבְתִּי אֶת-הַנַּעַר, וְלֹא רְאִיתִיו מֵעוֹדִי, וְגַם כַּיּוֹם אֵינֶנִּי מַכִּירוֹ, נָתוֹן נָתַן עֵינָיו בִּי וַיְבַקֵּשׁ עֲרֻבָּתִי וַתָּחָס עֵינִי עָלָיו וָאַעַשׂ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין רַחֵם בִּבְנֵי הָאָדָם.

אָז יִקְרְאוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַתּוֹבְעִים וַיֹּאמְרוּ גַם הֵם: סָלַחְנוּ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל יוּמַת הַנַּעַר, לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין חֶסֶד בִּבְנֵי הָאָדָם! אַךְ הַנַּעַר אַךְ בְּאַחַת: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! צַוֵּה וִימַלְּאוּ אַחֲרֵי פְקֻדָּתְךָ, לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין אֵמוּן בִּבְנֵי הָאָדָם.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא תָמוּת, בֶּן-אֵמוּן, כִּי חָיֹה תִחְיֶה! לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין סְלִיחָה בִּבְנֵי הָאָדָם!

וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיַּלְבִּישׁוּ אֶת-הָצָּעִיר בִּגְדֵי כָבוֹד, וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ לְשׁוֹמֵר-רֹאשׁוֹ, וְלִשְׁנֵי הַצְּעִירִים הָאֲחֵרִים נָתַן מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְנֶהְדָּרוֹת וַיְשַׁלְּחֵם. וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ מֵהַנִּצָּבִים לְבֵיתוֹ וּפְנֵי כֻלָּם נוֹהַרִים מִשִּׂמְחָה.

ג: הֻרְמֻזַּאן הַפַּרְסִי וְעֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ⁹

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֵא אַחַד הַשּׁוֹטְרִים אֶת-הֻרְמֻזַּאן הַפַּרְסִי עוֹבֵד-הָאֵשׁ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף עֻמַר, וְהוּא אָסוּר בָּאֲזִקִּים, וַיֹּאמֶר לוֹ עֻמַר: בֶּן-מָוֶת אַתָּה, עוֹבֵד אֱלִילִים, אוֹ כִּי תְקַבֵּל עָלֶיךָ אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם הַטְּהוֹרָה. וַיֹּאמֶר לוֹ הֻרְמֻזַּאן: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הַשְׁקֵנִי נָא רִאשׁוֹנָה כּוֹס מַיִם וְאַחַר תַּהַרְגֵנִי, לְבַל יֵאָמֵר כִּי הֲרַגְתַּנִי וַאֲנִי צָמֵא, וְלֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיָּבִיאוּ לוֹ כּוֹס מָיִם. וַיִּקְרָא הֻרְמֻזַּאן שֵׁנִית אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִשָּׁבְעָה נָא לִי כִּי לֹא תַּהַרְגֵנִי עַד אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אֶת-כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכּוֹס. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָנֹכִי אִשָּׁבֵע. אָז יִשְׁפֹּךְ הֻרְמֻזַּאן אֶת-הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, וְלֹא שָׁתָה אוֹתָם. וַתִּבְעַר חֲמַת הֶחָ’לִיף עַל הֻרְמֻזַּאן וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הִרְגוּהוּ נֶפֶשׁ כְּרָגַע! וַיִּקְרָא הֻרְמֻזַּאן: אֲבָל אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הַלֹּא נִשְׁבַּעְתָּ בְּאַלְלַהּ שֶׁלֹּא תַהַרְגֵנִי עַד אִם אֶשְׁתֶּה אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכּוֹס, וְאֵיכָכָה תְחַלֵּל שְׁבוּעָתְךָ, וְהַמַּיִם אֵינָם, כִּי שְפַכְתִּים? וַיִּבָּהֵל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָכֵן נִצַּלְתָּ, אִישׁ בְּלִיַּעַל, הֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְהִצְלַחְתָּ! אָז יִקְרָא הֻרְמֻזַּאן וַיֹּאמַר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמֻחַמַּד שְׁלִיחַ אַלְלַהּ!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל הִנֵּה נִכְנַסְתָּ תַּחַת כַּנְפֵי דַּת הָאִשְׂלַאם, וְלָמָּה זֶּה אֵחַרְתָּ עַד כֹּה וְגַם הֶעֱרַמְתָּ? – וַיַּעַן הֻרְמֻזַּאן וַיֹּאמַר: אֵחַרְתִּי וְהֶעֱרַמְתִּי לְבַל תֹּאמַר, כִּי רַק מִפְּנֵי חֶרֶב הֶחָ’לִיף פָּחַדְתִּי, בְּקַבְּלִי אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם, וַאֲנִי לֹא מִפַּחַד הַמָּוְת עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָבוֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵי דָתְךָ, כִּי אִם מִתּוֹךְ הוֹכָחַת לִבִּי עָשִׂיתִי זֹאת.

וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְמַעֲנֵה הֻרְמֻזַּאן, וַיֹּאמַר: אָכֵן כֵּן יְבֹרַךְ גֶּבֶר כָּמוֹךָ, וְאַשְׁרֶיךָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וּמֵעַתָּה הָיֹה תִהְיֶה לִי לְיוֹעֵץ, כִּי רוֹאֶה אָנֹכִי כִּי חָכְמַת אַלְלַהּ בְּלִבֶּךָ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא עָשָׂה הֶחָ’לִיף קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה בְּטֶרֶם נוֹעַץ עִם הֻרְמֻזַּאן.

(אַל אַתְלִידִי)

ד: גַּ’בַּלָּה בֶּן אַל-אִיהַם וְהַפַּ’זַּארִי¹⁰

וַיְהִי הַיּוֹם וְגַ’בַּלָּה בֶּן אַל-אִיהַם סָטַר אֶת-אֶחָד מִבְּנֵי פַ’זַּארִי עַל לֶחְיוֹ עַל אֲשֶׁר דָּרַךְ בְּרַגְלוֹ עַל בִּגְדּוֹ, בִּשְׁגָגָה, וּשְׁנֵיהֶם מִמַּכִּירֵי עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבִּ הֶחָ’לִיף. וַיּאֹמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַ’בַּלָּה: הֲרֵעוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי לֹא בִצְדִיָּה עָשָׂה הַפַּ’זַּארִי אֶת אֲשֵׁר עָשָׂה, וְעָלֶיךָ לְרַצּוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה הוּא לָךָ.

וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָה: הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וַאֲנִי גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַּכֹּל, בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים, בְּשָׁנִים וּבְכָבוֹד?!

וַיַּעַן הֶחָלִיף: גָּדוֹל וְקָטֹן שָׁוִים הֵם לִפְנֵי דַת הָאִשְׂלַאם, וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי. וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָּה: תְּנָה לִי זְמָן שְׁלֹשָׁה יָמִים וְאַחַר אָבוֹא. וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו. אֲבָל גַּ’בַּלָּה הֶעֱרִים, וְתַחַת לָשׁוּב אֶל הֶחָ’לִיף בָּרַח וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ אֶל הֻרְקֻל הַנּוֹצְרִי קֵיסַר קוּשְׁטָא וַיִּתְנַצֵּר שָׁם מֵחָדָשׁ.

וַיִּשְׂמַח הֻרְקֻל לְמַעֲשֵׂה גַּ’בַּלָּה, וַיְקָרְבֵהוּ מְאֹד וְגַם הֵעֱשִׁיר אוֹתוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף אֶל קֵיסַר קוּשְׁטָא צִיר שָׁלוּחַ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר: קַבֵּל אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם, אוֹ כִּי הָיֹה תִהְיֶה לִי לְמַס וַעֲבַדְּתָּנִי.

וַיִּשְׁאַל הַקֵּיסָר אֶת-הַצִּיר: הֲרָאִיתָ אֶת-גַּ’בַּלָה דוֹדְךָ אֲשֶׁר בָּא אֵלֵינוּ וַיִּתְנַצֵּר? וַיַּעַן הַצִּיר: לֹא רְאִיתִיו. וַיֹּאמֶר הַקֵּיסָר: לֵךְ רִאשׁוֹנָה אֵלָיו וּבִקַּרְתּוֹ וְאַחַר תָּשׁוּב אֵלַי, וַהֲשִׁיבוֹתִי דְבָרִי אֶל הֶחָ’לִיף אַחֲרֵי הִוָּעֲצִי עִם שָׂרֵי הַמַּלְכוּת.

וַיַּעַשׂ הַצִּיר כִּדְבַר הַקֵּיסָר. וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֶל גַּ’בַּלָּה וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹן גָּדוֹל רְחַב יָדַיִם וְרַב תְּכוּנָה, וַהֲמוֹן שׁוֹמְרִים עוֹמְדִים עַל-יַד הַשַּׁעַר לְשָׁמְרוֹ, וְאֵין אִישׁ בָּא אֶל גַּ’בַּלָּה מִבְּלִי רִשְׁיוֹן קוֹדֵם וְרַק בְּעָמָל רַב עָלָה לוֹ לָבוֹא וּלְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. וַיְהִי בְּהִכָּנְסוֹ וַיַּכֵּר גַּ’בַּלָּה אֶת-הַצִּיר, וְהַצִּיר לֹא הִכִּירוֹ, כִּי שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ הָפַךְ צָהֹב, וְהוּא הָיָה שָׁחוֹר בְּצֵאתוֹ מֵאֶרֶץ עֲרָב. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַצִּיר לַמַּרְאֶה, אֲבָל בְּדַבֵּר גַּ’בָּלָּה עִמּוֹ הִכִּירָהוּ בְקוֹלֹו, וַיְכַבְּדֵהוּ גַּ’בַּלָּה מְאֹד וַיְבַקְּשֵׁהוּ לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ הוּא, וְגַם שְׁאֵלָהוּ בִּשְׁלוֹם הֶחָ’לִיף וּבִשְׁלוֹם כָּל הַמֻּשְׁלִמִּים וְגַם הוֹדִיעָהוּ, כִּי עַל פִּי מִצְוַת קֵיסַר קוּשְׁטָא הוּא מַצְהִיב שַׂעֲרוֹתָיו בְּאַבְקַת זָהָב לְמַעַן גַּדֵּל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינֵי הָעָם.

וַיּוֹדַע הַצִּיר לְגַּ’בַּלָּה עַל שְׁלוֹם הֶחָ’לִיף וְעַל שְלוֹם כָּל הַמֻּשְׂלִמִּים, וְגַם הִגִּיד לוֹ כִּי מִסְפַּר הַמֻשְׂלִמִּים כָּפַל וְגַם שֻׁלַּש לְמִיּוֹם עָזַב גַּ’בַּלָּה אֶת-מָדִינָה, וְגַם סִפֶּר-לוֹ עַל סִבַּת בּוֹאוֹ עִירָה קוּשְׁטָא אֶל הֻרְקֻל וּתְשוּבַת הֻרְקֻל אֵלָיו.

וְהַמִּטָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ גַּ’בַּלָּה מִטַּת שֵׁן אֲשֶׁר אַרְבָּעָה אֲרָיוֹת זָהָב הָיוּ לָהּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, וּבִרְאוֹת גַּ’בַּלָּה אֶת-הַצִּיר וְהִנֵּה הוּא מְפַקְפֵּק לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ: לָמָּה תַעֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְלָמָּה אֵינְךָ יוֹשֵׁב בְּמִטָּתִי לְכַבְּדֵנִי? וַיַּעַן הַצִּיר וַיֹּאמַר: הֲלֹא יָדַעְתָּ, גַּ’בַּלָּה, כִּי אָסוּר לְמֻשְׂלִמִּי – עַל פִּי הַדָּת – לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא זָהָב לְבַל יָרוּם לְבַבוֹ בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ גַּ’בַּלָּה: יָדַעְתִּי, יְדִידִי, יָדַעְתִּי, וְרַק לְנַסּוֹתְךָ קְרָאתִיךָ, וְעַתָּה יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ וִישַׂמַּח לִבְּךָ כַּאֲשֶׁר שִׂמַּחְתַּנִי בְּכָל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי עַל הֶחָ’לִיף וְעַל הַמֻּשְׂלִמִּים.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לֵאמֹר: וְאֶל מִטַּת הַזָּהָב אַל תָּשִׂים לִבְּךָ, לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. פְּקַח עֵינֶיךָ עַל לִבְּךָ אַתָּה לְהַחֲזִיקוֹ נָקִי וְטָהוֹר מִכָּל שֶׁמֶץ פִּגּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה, כִּי זֶה הָעִקָּר.

וַיְהִי כִּי רָאָה הַצִּיר עַל פִּי הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר שָׁאַל כִּי לֵב גַּ’בַּלָּה טוֹב אֶל הַמֻּשְׂלִמִּים וְאֶל הָאִשְׂלַאם וַיַּרְהֵב עוֹז בְּנַפְשׁוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲלָנֶצַח תִּזְנָחֵנוּ, גַּ’בַּלָּה? הַאֵינְךָ חוֹשֵׁב לָשׁוּב אֶל הָאִשְׂלַאם וְאֶל הַמֻּשְׂלִמִּים? אוֹ הַאֵינְךָ מִתְנַחֵם עַל הַשְּׁגָגָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִלְּפָנֶיךָ בְּשַׁעַת כַּעַס וְרָגְזָה? וַיַּעַן גַּ’בַּלָּה וַיֹּאמַר: לִבִּי נוֹקְפֵנִי עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, אֲבָל הַאֶפְשָׁר לָשׁוּב וְאָנֹכִי כְּבָר הִרְחַקְתִּי כֹה לֶכֶת, וְגַם לֵב הֶחָ’לִיף וְהַמֻּשְׂלִמִּים כְּבָר סָר מֵעָלַי?!

וַיַּעַן הַצִּיר וַיֹּאמַר: אֲבָל, גַּ’בָּלָּה, הֲלֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ כִּי טוֹב אַלְלַהּ לַטּוֹבִים, וְכִי יָדוֹ פְתוּחָה לְקַבֵּל אֶת-הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם? וְעַתָּה שׁוּבָה נָא אֵיפוֹא וִיבָרֶכְךָ אַלְלַהּ! וְאֶל-הֶחָ’לִיף וְהַמֻּשְׂלִמִּים אַל יִדְאַג לִבְּךָ, כִּי קַבֵּל יְקַבְּלוּךָ כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה. הִנֵּה אֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט פַּ’זַּארִי עָשָׂה גַם הוּא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אַתָּה וְגַם הִכְבִּיד לַעֲשׂוֹת מִמְּךָ, בְּצֵאתוֹ לְמִלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַל הַמֻּשְׂלִמִּים וְעַל הָאִשְׂלַאם, וְגַם הִכָּה בָהֶם בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית, וּכְשׁוּבוֹ מִמַּעֲשֵׂהוּ הָרַע קִבְּלוּהוּ כֻלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים וְגַם שָׁכְחוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם, וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה גַם גּוֹרָלְךָ אַתָּה כְּגוֹרָלו?!

וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָּה: אִם יָכוֹל תּוּכַל לְהַבְטִיחֵנִי, כִּי נָתוֹן יִתֵּן לִי הֶחָ’לִיף אֶת-בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְגַם יַנְחִילֵנִי אֶת-כִּסֵּא חַ’לִיפוּתוֹ אַחֲרָיו עָשׂה אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַצִּיר: בַּת הֶחָ’לִיף תִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה; כִּי יָדַעְתִּי, כִּי הֶחָ’לִיף אוֹהַבְךָ מְאֹד, אֲבָל עַל-דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא אֵדַע עֲנוֹת, כִּי כָבֵד הַדָּבָר מִמֶּנִּי. בֵּין כֹּה וָכֹה וְגַּ’בַּלָּה רָמַז אֶל שְׁנַיִם מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, אֲשֶׁר עַל יַד דֶּלֶת חַדְרוֹ מִבַּחוּץ, לַעֲרוֹךְ אֶת-הַשֻּׁלְחָן וְגַם הִגִּיד לָהֶם, כִּי אִתּוֹ יֹאכַל הַצִּיר בַּצָּהֳרָיִם. וַיְמַהֲרוּ לַעֲרוֹךְ אֶת-הַשֻּׁלְחָן. וְהַשֻּׁלְחָן שֻׁלְחַן מְלָכִים וְכָל כֵּלָיו עֲשׂוּיִים זָהָב, הַכַּפּוֹת וְהַמִּזְלָגוֹת וְהַסַּכִּינִים, הַכּוֹסותֹ וְהַצַּלָּחוֹת וְהַקְּעָרוֹת, גַּם הַמַּטְעַמִּים הָיוּ עֲרֵבִים מְאֹד לַחֵךְ, גַּם מַשְׁקָאוֹת מִמַּשְׁקָאוֹת שׁוֹנִים מְפִיצֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ לֹא חָסְרוּ, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ כְּנַפְשָׁם שָׂבְעָם; הוּא אָכַל בִּכְלֵי זָהָב, וְהַצִּיר אָכַל בְּכֵלִים פְּשׁוּטִים, כְּלֵי חַרְסִינָה וּזְכוּכִית, כְּדַת הַאִשְׂלַאם, הָאוֹסֶרֶת כָּל-שִׁמּוּשׁ בִּכְלֵי זָהָב לַאֲכִילָה, לְבַל יָרוּם לְבַב הָאוֹכֵל בְּאָכְלֹו וְשָׁכַח אֶת-אֱלֹהָיו, אֲשֶׁר מִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ.

וְגַ’בַּלָּה שָׁב עוֹד הַפַּעַם עַל דְּבָרָיו אֶל הַצִּיר לֵאמֹר: אֶל כְּלֵי הַזָּהָב אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִפְסֹל אוֹתָם לְשִׁמּוּשׁ בְּשַׁעַת הָאֹכֶל, פְּקַח עֵינְךָ עַל לִבְּךָ לְהַחֲזִיקוֹ נָקִי וְטָהוֹר מִכָּל שֶׁמֶץ פִּגּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה, כִּי הַלֵּב הוּא הָעִקָּר.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם לְשָׂבְעָה, וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתָם לִרְוָיָה, וַיָּבִיאוּ לָהֶם אַגָּנוֹת זָהָב וְכִיּוֹרֵי כֶסֶף לְרָחְצָה בָהֶם. וַיִּרְחַץ גַּ’בַּלָּה יָדָיו בִּכְלֵי הַזָּהָב, וְהַצִּיר רָחַץ בִּכְלֵי נְחֹשֶׁת, כְּדַת הָאִשְׂלַאם. וַיַּחֲזֹר גַּ’בַּלָּה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית עַל דְּבָרָיו, כִּי לֹא הַכֶּסֶף וְלֹא הַזָּהָב אֲסוּרִים לָאָדָם לְשִׁמּוּשׁוֹ, אִם אַךְ יָדֹעַ יֵדַע הָאָדָם לִשְׁמוֹר עַל טָהֳרַת לְבָבוֹ, וְאַחַר רָמַז עוֹד פַּעַם אֶל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיְמַהֵר וַיָּבֵא עֶשְׂרִים כִּסְאוֹת-מוֹשָׁב יָפִים לְהַלֵּל, וְכֻלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת, וַיְסַדְּרֵם עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה מִזֶּה וּמִזֶּה מִסָּבִיב לְמוֹשַׁב גַּ’בַּלָּה, וְעוֹד מְעַט וּבָאוּ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת יָפוֹת מְעֻטָּרוֹת עַטְרוֹת זָהָב קְטַנּוֹת מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וְחוֹשֵׁב, וּבְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן כִּנּוֹר, וַתֵּשֵׁבְנָה אִשָּׁה אִשָּׁה עַל מְקוֹמָהּ, וּמְנַצַּחַת עֲלֵיהֶן נַעֲרָה כְּבַת עֶשְׂרִים אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָהּ, וְעַל רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְעַל הָעֲטֶרֶת צִפּוֹר זָהָב, וּבְיָדָהּ הָאַחַת טַס זָהָב גָּדוֹל מָלֵא מוֹר וּלְבוֹנָה, וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה דוּד זָהָב גַּם הוּא מָלֵא מֵי וְרָדִים. וַתְּצַפְצֵף הַנַּעֲרָה בְּצַפְצֵפָה, אֲשֶׁר לְקוֹלָהּ עָפָה לָהּ הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר עַל הָעֲטֶרֶת, וַתַּעַט אֶל טַס הַזָּהָב, וַתִּתְפַּלֵּשׁ בְּמוֹר וּבִלְבוֹנָה, וְאַחַר עָפָה לָהּ אֶל תּוֹךְ הַדּוּד וַתִּטְבֹּל בְּמֵי הַוְּרָדִים, וַתֵּדֶא מֵעַל לְרֹאשׁ גַּ’בַּלָּה הֵנָּה וָהֵנָּה וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת רֵיחַ נִיחוֹחַ מֵשִׁיב נָפֶשׁ.

וַתִּקְרֹץ הַנַּעֲרָה הַמְנַצַּחַת לַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל לְגַּ’בַּלָּה וַתִּפְרֹטְנָה כֻלָּן עַל פִּי כִנֹּרָן, וַתָּשַׁרְנָה יַחַד בְּמַקְהֵלָה שִׁירִים מִשִּׁירִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר לָקְחוּ לְבָבוֹת בִּנְעִימוֹתֵיהֶן וּבְמַנְגִּינוֹתֵיהֶן, וַיְהִי הַמַּחֲזֶה יָפֶה עַד לִמְאֹד.

וַיְהִי כֶּאֱמֹר הַצִּיר לָלֶכֶת וַיִּתֵּן לוֹ גַּ’בַּלָּה מַתָּנוֹת רַבּוֹת לֶחָ’לִיף, לוֹ וּלְכָל הַקְּרוֹבִים וְהַיְדִידִים, וְגַם לִוָּה אוֹתוֹ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְאַחַר נִפְרַד מֵעָלָיו בְּרוּחַ נְכֵאָה כְּמִתְגַּעְגֵּעַ אֶל יָמִים עָבְרוּ, בְּטֶרֶם עָזַב אֶת-עַם הָאִשְׂלַאם, אֶת-דָּתוֹ וְאֶת-אַרְצוֹ.

וַיָּשָׁב הַצִּיר אֶל הֻרְקֻל כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹֹ, וִַּיִמְסֹר הֻקרְקֻל בִּידֵי הַצִּיר מִכְתָּב חָתוּם אֶל הֶחָ’לִיף מִבְּלִי הוֹדִיעַ לוֹ תָּכְנוֹ. וַיְמַהֵר הַצִּיר אֶל אַרְצוֹ וְאֶל מוֹלַדְתּוֹ וַיִּתֵּן אֶת-הַמִּכְתָּב בְּיַד הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ אוֹתוֹ הִסְתִּיר גַּם הוּא תָּכְנוֹ מֵהַצִּיר, וְגַם הַצִּיר לֹא שָׁאַל עָלָיו, אֲבָל סַפֵּר סִפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם גַּ’בַּלָּה, שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל וְאֶת-הַתְּשׁוּבוֹת אֲשֶׁר עָנָה לוֹ.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֶל הַצִּיר בְּהִתְעוֹרְרוּת וַיֹּאמַר: הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת, יְדִידִי, בְּהַבְטִיחֲךָ לְגַּ’בַּלָּה לְהַשִּׂיאוֹ אֶת-בִּתִּי אִם יָשׁוּב אֶל הָאִשְּׂלַאם וַהֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר הֲשִׁיבוֹתָ אֶת-פָּנָיו עַל אֹדוֹת הַחֲ’לִיפוּת. וְכַעֲבוֹר שָׁבוּעַ יָמִים אַחֲרֵי נוּחַ הַצִּיר מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ קְרָאָהוּ הֶחָ’לִיף אֵלָיו שֵׁנִית וַיֹּאמֶר לוֹ: קוּמָה וְשׁוּבָה עִירָה קוּשְׁטָא וְהוֹדַעְתָּ לְגַּ’בַּלָּה בִּשְׁמִי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר הֶחָ’לִיף עֻמַר: שׁוּבָה אֶל דַּת הָאִשְׂלַאם, אֶל אַרְצְךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ! וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָּׁה וְגַם אֶת כִּסֵּא-הַחֲ’לִיפוּת אַנְחִילְךָ בְּמוֹתִי.

וַיְמַהֵר הַצִּיר לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבוֹא קוּשְׁטָאָה לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יָעַד לוֹ הֶחָ’לִיף, אֲבָל אֲהָהּ! בְּיוֹם הַגִּיעוֹ אֵלֶיהָ, הוֹדִיעוּהוּ שׁוֹמְרֵי אַרְמוֹן גַּ’בַּלָּה לֵאמֹר: הַיּוֹם הַזֶּה מֵת אֲדוֹנֵנוּ גַּ’בַּלָּה מִמַּחֲלָתוֹ אֲשֶׁר חָלָה בָהּ יָמִים מִסְפָּר, אַחֲרֵי הִפָּרֶדְךָ מֵעָלָיו, כִּי רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ מִיּוֹם צֵאתְךָ מֵאֵת פָּנָיו, וְלֹא רָפְתָה מִמֶּנּוּ עַד אֲשֶׁר הִצְעִידַתְהוּ אֱלֵי קֶבֶר, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ! יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ!

ה: הֶחָ’לִיף עֻמַר וּמַעְדִי בֶּן-כַּרִבַּ אַל-זֻבַּיִדּי¹¹

סַפֵּר יְסַפֵּר עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן אַל-עַבַּאשׂ בְּשֵׁם אָבִיו לֵאמֹר: הָלוֹךְ הָלַכְתִּי בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים וְהַחֲשֵׁכִים אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַאבְּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי אִישׁ וַיִּמְשְכֵנִי בְּבִגְדִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי: עַבַּאשׂ! בּוֹאָה עִמִּי בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ. וַיְהִי כְּהַבִּיטִי בוֹ וָאֵרֶא וְהִנֵּה הוּא הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ, וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְאַחֲרֵי בָרְכִי אוֹתוֹ בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שְׁאִלְתִּיו: לְאָן נֵלֵךְ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה? וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: בָּחוֹר בָּחַרְתִּי בִּצְדִיָּה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וְקַר זֶה לְבַל יַכִּירֵנִי אִישׁ, וְאָנֹכִי חָפֵץ לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין אָהֳלֵי הַבַּדַּוִּים וּלְהִתְחַקּוֹת עַל מַצַּב יוֹשְבֵיהֶם. וָאֵלֵךְ עִמּוֹ, וַנָּסָב שָׁעוֹת רַבּוֹת בֵּין הָאֹהָלִים וּבְכָל מְקוֹם עָבְרֵנוּ הִסְתַּכֵּל הֶחָ’לִיף בְּעַיִן פְּקוּחָה בַּכֹּל, וְגַם חָקַר וְדָרַשׁ מִפִּי הַבַּדַּוִּים עַל אֹדוֹת עִנְיָנִים שׁוֹנִים, וַיְהִי כִּי אָרַךְ טִיּוּלֵנוּ וַנִּיעַף וַנֹּאמַר לָשׁוּב הָעִירָה, וְהִנֵּה אֹהֶל בּוֹדֵד וָדַל נִרְאָה לְעֵינֵינוּ מֵרָחוֹק בִּקְצֵה הַדָּרֶךְ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֵלַי: עַבַּאשׂ! הָבָה נָא נָסוּר גַּם אֶל הָאֹהֶל הַהוּא אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְנִרְאֶה מַה-שָּׁם, וְאַחַר נָשׁוּב לְדַרְכֵּנוּ. וַיְהִי בְּהַגִּיעֵנוּ הָאֹהֱלָה וַיַּבֵּט הֶחָ’לִיף דֶּרֶךְ פֶּתַח הָאֹהֶל הַנָּמוּךְ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּבַת חֲמִשִׁים יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל הַקַּרְקַע בְּרַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת תַּחְתֶּיהָ וְעַל יָדָהּ כִּירָה מֻסָּקָה אֲשֶׁר קְדֵרָה רוֹתַחַת עָלֶיהָ, עַל גַּבֵּי חֲצֻבַּת בַּרְזֶל¹² וּמִסָּבִיב יוֹשְׁבִים לָהֶם יְלָדִים רַבִּים בּוֹכִים בְּכִי תַמְרוּרִים וְצוֹעֲקִים: אִמָּא! אִמָּא! תֵּנִי! תֵּנִי!! וְהָאִשָּׁה מְשַׁדֶּלֶת אֶת-הַיְלָדִים בִּדְבָרִים וְאוֹמָרֶת: אַל נָא, יְלָדִים! אַל נָא תִבְכּוּ, חֲבִיבִים! הֵרָגְעוּ, חַכּוּ! עוֹד מְעַט יִתְבַּשֵּׁל הָאֹכֶל וַאֲכַלְתֶּם וּשְׂבַעְתֶּם וְיִיטַב לִבְּכֶם!

וַיַּעֲמוֹד הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל מְקוֹמוֹ כְּתָקוּעַ בְּמַסְמְרִים וַיַּבֵּט פַּעַם אֶל הָאִשָּׁה וּפַעַם אֶל הַיְלָדִים וְהוּא כְמִשְׁתּוֹמֵם. וַיְהִי כִּי גָבַר הַקֹּר מְאֹד וָאַרְהֵב עֹז בְּנַפְשִׁי וָאֶשְׁאַל אֶת-הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! עַד מָתַי נַעֲמוֹד פֹּה, וְהַקּוֹר כֹּה חָזָק וְכֹה חוֹדֵר עַד הָעֲצָמוֹת? הַאִם אֵין אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הִתְקָרְרוּת וּמַחֲלָה, חָלִילָה?!

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: חֵי אַלְלַהּ! כּי לֹא אָזוּז מִזֶּה עַד אֲשֶׁר יִתְבַּשֵּׁל הָאֹכֶל, וְאָכְלוּ הַיְלָדִים לְעֵינָי. וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף כִּי אֵין לַדָּבָר סוֹף, כִּי הַיְלָדִים אֵינָם חֲדֵלִים מִלִּבְכּוֹת, וְכִי הָאִשַּׁה מוֹסִיפָה לְדַבֵּר עַל לִבָּם דִּבְרֵי חִבָּה לְמַעַן הַרְגִּיעָם, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הָבָה נָא נָסוּרָה הָאֹהֱלָה לִרְאוֹת מִקָּרוֹב מַה-שָׁם, הֲלֹא דָבָר הוּא!

וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף אֶל הָאֹהֶל אַחֲרֵי שָׁאֳלוֹ רְשׁוּת הַכְּנִיסָה מֵאֵת הָאִשָּׁה, וָאָבוֹאָה גַּם אֲנִי אַחֲרָיו, וַיְהִי כְּשִׁבְתֵּנוּ עַל הַקַּרְקַע הָעֲרֻמָּה וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-הָאִשָּׁה לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, אֲחוֹתִי, מַדּוּעַ הַיְלָדִים בּוֹכִים וְלָמָּה לֹא תַגִּישִׁי לָהֶם לֶאֱכֹל?!

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: אֲדוֹנִי! הַיְלָדִים רְעֵבִים וּבְיָדִי אֵין מְאוּמָה לְהַשְקִיט רַעֲבוֹנָם. וַיִּשְאַל הֶחָ’לִיף: וּמַה בַּקְּדֵרָה הָרוֹתַחַת הַזֹּאת הַשְּפוּתָה עַל הָאֵש?! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֵין בַּקְּדֵרָה כֹּל זוּלָתִי מַיִם טְהוֹרִים רוֹתְחִים לְמַעַן הַסֵּחַ בָּהֶם אֶת-דַּעַת הַיְלָדִים הַבּוֹכִים עַד אֲשֶׁר יִיעֲפוּ מִלִּבְכּוֹת וְתִתְקְפֵם הַשֵּׁנָה וְיִישָׁנוּ.

וַיִּגַּשׁ הֶחָ’לִיף אֶל הַקְּדֵרָה וַיַּרְא וְהִנֵּה צָדְקוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה, אֵין בַּקְּדֵרָה אֹכֶל, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ אַבְנֵי חָצָץ קְטַנּוֹת וְהַמַּיִם רוֹתְחִים בַּהֲמֻלָּה. וַיֶּחֱרַד הֶחָ’לִיף לְמַרְאֵה עֵינָיו וַיִּשְׁאַל עוֹד הַפַּעַם אֶת-הָאִשָּׁה לֵאמֹר: אֲבָל הַאֵין לָךְ אַחִים אוֹ גוֹאֲלִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתֵך?

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: לֹא, אֲדוֹנִי! אִשָּׁה אַלְמָנָה גַלְמוּדָה אֲנִי וְאֵין לִי כָּל קָרוֹב וְגוֹאֵל, וּבְמוֹת עָלַי אִישִׁי לִפְנֵי יָמִים עָזַב אַחֲרָיו אוֹתִי וְאֶת-יְלָדַי, יְתוֹמַי אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, בְּעֵירוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: וּמַדּוּעַ אֵין אַתְּ מְבִיאָה דְבַר עָנְיֵךְ עַד הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְהוּא הֲלֹא טוֹב לֵב הוּא, וְיָחוּשׁ לְעֶזְרָתֵךְ מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה!

וַתִּקְרָא הָאִשָּׁה בִּמְרִירוּת-לֵב וַתֹּאמַר: לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לֶחָ’לִיף וְלֹא יְרַחֲמֵהוּ, עָשׁוֹק עֲשָׁקָנוּ וְגַם גָּזוֹל גְּזָלָנוּ אוֹתִי וִילָדַי, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ.

וַיִּרְעַד הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרָא: אֲבָל הַגִּידִי נָא, אִשָּׁה טוֹבָה, מֶה עָשָׂה לָךְ הֶחָ’לִיף רָעָה וְאֵיכָכָה עֲשָׁקֵךְ וְגַם גְּזָלֵךְ?!

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הֲלֹא זֶה דֶרֶךְ חָ’לִיף צַדִּיק וְיָשָׁר לִדְאֹג לַעֲבָדָיו וְלִדְרֹשׁ אַחֲרֵיהֶם וְאַחֲרֵי צָרְכֵיהֶם, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי קְשֵׁי-יוֹם כָּמוֹנִי עָתָּה. הֲיֵשׁ לְךָ עֹשֶק גָּדוֹל מִזֶּה אוֹ גֵזֶל גָּדוֹל מִזֶּה אִם הוּא מַעְלִים עַיִן מִמֶּנּוּ?!

– אֲבָל – קָרָא הֶחָ’לִיף – מֵאַיִן לוֹ לַ“אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” לָדַעַת אוֹתָךְ וְאֶת צְרָכָיִךְ? הַאֶפְשָׁר?!!

– אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי – קָרְאָה הָאִשָּׁה וְעֵינָיהָ מָלְאוּ דְמָעוֹת – הֲלֹא רַק לְמַעַן דְּאֹג לַכְּלָל יָשׂרוּ שָׂרִים וְיִמְלְכוּ מְלָכִים וְלֹא לְמַעַן דְּאֹג לְעַצְמָם הֵם, וְאִם רַק יַחְפְּצוּ יֵשׁ בְּיָדָם לְגַלּוֹת עֲנִיֵּי צֹאן מַרְעִיתָם בְּכָל מְקוֹם הִמָּצְאָם. עֲלֵיהֶם לָדַעַת כִּי לֹא כָל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים הֵם, וְכִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בַּיְשָׁנִים, אֲשֶׁר הַבּוּשָׁה מְכַסָּה פְנֵיהֶם וְהֵם סוֹבְלִים נוֹרָאוֹת בְּסֵתֶר לִבָּם וְגַם מַגִּיעִים עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת וּבְכָל-זֹאת אֵינָם מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשָׁם לְהָסִיר מֵעַל פְּנֵיהֶם אֶת-מַסְוֵה הַבּוּשָה וְלִקְרֹא לְעֶזְרָה. וְהִנֵּה עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת בַּאֲמָתְךָ הַמְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ אוֹת וּמוֹפֵת חַי עַל דְּבָרַי כִּי כֵנִים הֵמָּה. וְאַל נָא תַחֲשֹׁב, אֲדוֹנִי, כִּי זֹאת הִיא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיְּלָדַי הָאֻמְלָלִים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים מֵחֹסֶר פְּרוּסַת לֶחֶם, וְהוֹלְכִים לָהֶם לִישׁוֹן וּבִטְנָם רֵיקָה וּמְעֵיהֶם מְכֻוָּצוֹת מִכָּפָן, אוֹיָה לִי, וַאֲבוֹי לִי, עַל בָּנַי יְתוֹמַי אֵלֶּה אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וּבָא קִצָּם בִּגְלָלִי, וְנָפֹל יִפְּלוּ לְקָרְבָּן עַל מִזְבַּח בֹּשֶׁת פָּנַי וְגַאֲוַת נַפְשִׁי הָעוֹצְרוֹת בַּעֲדִי לְהָרִים קוֹלִי לְמַעַן הַצִּילָם…

וּבְדַבְּרָהּ צָנְחָה הָאִשָּׁה אַרְצָה וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ וַתִּבְךְּ בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ מְדֻכָּאָה… וּבִכְיָהּ קָרַע לְבַב הֶחָ’לִיף וְלִבִּי אָנִי…

אָז זָלְגוּ עֵינֵי שְׁנֵינוּ דְמָעוֹת חַמּוֹת. וּבְקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְּשׁוּת קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר לָאִשָּׁה: הֵרָגְעִי נָא, אִשָּׁה עֲדִינָה, הֵרָגְעִי נָא וְאַל נָא תְמָרְרִי בְּבֶכִי, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב רָאָה הַלַּיְלַה בְּעָנְיֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ!

וּבִפְנוֹתוֹ אֵלַי אָמַר לִי בְּלָחַש: קוּם, עַבַּאשׂ, וּבוֹא אַחֲרַי, וְשַּׁבְנוּ הָאַרְמוֹנָה וְעָשִׂינוּ דְבַר-מָה לְטוֹבַת אֻמְלָלָה עֲנִיָּה זֹאת וּלְטוֹבַת יְתוֹמֶיהָ, אֲהָהּ! עֲוֹנִי כָבֵד מִנְּשׂוֹא, אָמְנָם צָדְקָה הָאִשָּׁה מִמֶּנִּי, וְאוֹיָה לִי כִּי חָטָאתִי – עֲשַׁקְתִּיהָ וְגַם גְּזַלְתִּיהָ!

בַּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית הִגַּעְנוּ הָאַרְמוֹנָה וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף אֶל אוֹצַר הַמַּכֹּלֶת וְאָנֹכִי אַחֲרָיו, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף מִשָּׁם שַׂק קֶמַח לָבָן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים רוֹטוֹלִים מִשְׁקָלוֹ וַיִּשָּׂאֶנּוּ עַל כְּתֵפוֹ, וְאֵלַי אָמַר: קַח אַתָּה, עַבַּאשׂ, אֶת-כַּד שַׁמֶּנֶת- הַשִּׁמוּרִים אֲשֶׁר בַּפִּנָּה. וָאַעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף! וַנְּמַהֵר לָשׁוּב אֶל אֹהֶל הַבַּדַּוִּית בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאנוּ בָהּ.

וַיְהִי בַחֲצִי הַדֶּרֶךְ וַיַּעֲמֹד הֶחָ’לִיף לָנוּחַ מְעַט, כִּי עָיַף הוּא מְאֹד, וָאַבִּיט בּוֹ מִקָּרוֹב וָאֵרֶא וְהִנֵּה כֻלּוֹ הָפַךְ לָבָן מֵאֲבַק הַקֶּמַח אֲשֶׁר נָשָׂא, וּשְּׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְכָל בְּגָדָיו הָפְכוּ גַם הֵם לָבָן, וָאֶקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אָנָּא אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! תְּנָה נָא לְעַבְדְּךָ אֶת-שַׂק הַקֶּמַח הַכָּבֵד וְאֶשָּׂאֶנּוּ כִּי צָעִיר אָנֹכִי מִמְּךָ, וְאַתָּה קַח אֶת-כַּד הַשַּׁמֶּנֶת כִּי קַל הוּא!

אֲבָל הֶחָ’לִיף מֵאֵן בְּאָמְרוֹ: הֲגַם אֶת עֲוֹנִי הַכָּבֵד, עֲוֹן הָאִשָּׁה וִיתוֹמֶיהָ, תִּשָׂא עָלֶיךָ, עַבַּאשׂ יְדִידִי! לֹא תִשָּׂא! אֲהָהּ! מֶה עָשִׂיתִי? וְאֵיכָכָה אוּכַל וַאֲכַפְּרָה פְּנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא?!

וּבְדַבְּרוֹ הֵטִיל עַל שִׁכְמוֹ אֶת-הַשַּׂק וַיּוֹסֶף לָרוּץ עַד בּוֹאֵנוּ הָאֹהֱלָה וְנַחֲלֵי זֵעָה כִּסּוּ אֶת-פְּנֵי הֶחָ’לִיף וַיּוֹרֶד אֶת- הַשַּׂק מֵעָלָיו וְגַם אָנֹכִי שַׂמְתִּי כַּדִּי, כַּד הַשַּׁמֶּנֶת לְרַגְלָיו, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת-הַיְלָדִים וְהֵם עוֹד לֹא יָשְׁנוּ שְׁנָתָם. וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף אֶל הַכִּירָה וַיַּרְא וְהִנֵּה הָאֵשׁ עֲמוּמָה, וַיִּשְׁאַל אֶת הָאִשָּׁה לֵאמֹר: הֲיֵשׁ לָךְ עֵצִים בַּבָּיִת? וַתֹּאמַר: אֵין! וַיְמַהֵר הַחוּצָה אֶל הַשָּׂדֶה וַיְקוֹשֵׁשׁ פֹּה וְשָׁם זְרָדִים וּבַרְקָנִים וַיַּסֵּק בָּהֶם אֶת-הַכִּירָה, וְהוּא בְעַצְמוֹ הִלְהִיב אֶת-הַמְּדוּרָה בְּנָשְׁבוֹ בָּאֵשׁ בְּפִיו וּשְׂעַר זְקָנוֹ מִתְפַּלֵּשׁ בַּעֲפַר קַרְקַע הָאֹהֶל, וְאַחַר שָׁפַת אֶת- הַקְּדֵרָה עַל הַ“חֲצוּבָה” אֲשֶׁר בַּכִּירָה, וַיָּכֶן דַּיְסַת קֶמַח בְּשַׁמֶּנֶת, וּכְהִבָּשְׁלָהּ הִגִּישׁ אֶת-הַקְּדֵרָה לִפְנֵי הַיְלָדִים, כִּי קְעָרוֹת לֹא הָיוּ בַבַּיִת, וּבְכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו קֵרַר הֶחָ’לִיף אֶת-הַדַּיְסָה בְּנָשְׁבוֹ בָהּ בְּמוֹ פִיו. וְגַם הֶאֱכִיל אֶת-הַפְּעוּטִים בְּיָדוֹ, פַּעַם אֶת זֶה וּפַעַם אֶת זֶה, עַד אֲשֶׁר אָכְלוּ כְּדֵי שָׂבְעָם וַיֵּלְכוּ לִישׁוֹן וְהֵם מְלֵאִים שִׂמְחָה.

אָז נָחָה עָלָיו דַּעַת הֶחָ’לִיף וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: דְּעִי לָךְ, אֲחוֹתִי! כִּי מִקְּרוֹבֵי עֻמַר אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר אֲדַבְּרָה עִמּוֹ לְטוֹבָתֵךְ, וְאַתְּ הוֹאִילִי נָא וְסוּרִי אֶל אַרְמוֹן הַחֲ’לִיפוּת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, כִּי שָׁם תִּמְצְאִינִי, וְהוֹדַעְתִּי לָךְ אֶת-אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְטוֹבָתֵךְ. וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם, וַנֵּלֶךְ לְדַרְכֵּנוּ.

וַיְהִי כְּצֵאתֵנוּ אֶת-הָאֹהֶל וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֵלַי לֵאמֹר: עַבַּאשׂ! הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ כִּי בִרְאוֹתִי אֶת-הַיְלָדִים עֲטוּפֵי-רָעָב הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ אֶבֶן מַעֲמָסָה הֵעִיקָה עַל לִבִּי עַד כִּי קָצְרָה נְשִׁימָתִי מֵרֹגֶז, וְרַק עַתָּה, אַחֲרֵי אָכְלָם לְשָׂבְעָה, נָגֹלָּה הָאֶבֶן מֵעַל לוּחַ לִבִּי, וּנְשִימָתִי הִשְׁתַּחְרְרָה מִמּוּעָקָתָהּ, וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְכַפֵּר לִי עֲוֹנִי עַד כֹּה, וְהוֹסִיף לְרַחֲמֵנִי וּלְהַחֲיוֹתֵנִי לְמַעַן אֲתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עָוִיתִי עַד הֵנָּה.

וָאָלוּן בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף וּבְקוּמֵנוּ בַבֹּקֶר שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-אֶחָד מֵעֲבָדָיו לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם בַּדַּוִּית עֲנִיָּה בַּשָּׁעַר? וַיַּעֲנוּ הָעֲבָדִים לֵאמֹר: רָאִינוּ! וְהִנֵּה הִיא מְחַכָּה שָׁם מֵאָז הַבֹּקֶר. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיְבִיאוּהָ אֵלָיו, וְכִרְאוֹתָהּ אֵת-הֶחָ’לִיף הִכִּירַתְהוּ וַתִּבָּהֵל מְאֹד בִּרְאוֹתָהּ כִּי הוּא הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּקֵּר אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה בְּאָהֳלָהּ.

וַיַּרְגִּיעַ אוֹתָהּ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה וְגַם הִבְטִיחַ אוֹתָהּ כִּי לֹא תוֹסִיף עוֹד לִרְעֹב, כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, וְכִי כָל מַחְסוֹרֶיהָ וּמַחְסוֹר יְלָדֶיהָ עָלָיו.

וַתּוֹדֶה לוֹ הָאִשָּׁה מִקֶרֶב לִבָּה וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתִּשָּׁקֵן, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הִקְצִיב הֶחָ’לִיף סְכוּם הָגוּן לְמִחְיַת הַבַּדַּוִּית וּלְמִחְיַת בָּנֶיהָ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וְגַם דָּאַג לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים וּלְתַרְבּוּתָם. וַיִּגְדְּלוּ הַיְלָדִים וַיִהְיוּ לַאֲנָשִׁים מַשְכִּילִים וְחָרוּצִים וַיֵּצֵא שְׁמָם לִתְהִלָּה בְכָל-אֶרֶץ עֲרָב – וּלְשִׂמְחַת הֶחָ’לִיף וְהָאֵם הָאֻמְלָלָה לֹא הָיָה קֵץ.

זִכְרָה לוֹ אַלְלַהּ לְטוֹבָה.

(אַל אַתְלִידִי)

ו: עַלִּי בֶּן-אַבִּי טַאלֶבְּ וְעַלִּי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע (660 -655 לספה"נ)

סַפֵּר יְסַפֵּר עַלִּי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע לֵאמֹר:

– הָיֹה הָיִיתִי פְּקִיד הָאוֹצָר¹³ אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף עַלִּי בֶּן-אַבִּי טַאלֵבְּ – יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ – וּבָאוֹצָר רְבִיד פְּנִינִים יְקַר-הַמְּצִיאוּת, אֲשֶׁר לְקָחוֹ הֶחָ’לִיף שָׁלָל בְּיוֹם¹⁴ מִלְחֶמֶת בָּצְרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁלַח בַּת הֶחָ’לִיף אֵלַי לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע! הוֹאִילָה נָא וּשְׁלַח לִי אֶת-רְבִיד הַפְּנִינִים אֲשֶׁר בְּאוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת לְמַעַן אֶתְקַשֵּׁט בּוֹ יוֹם מָחָר – יוֹם חַג הַקָּרְבָּן.

וָאֲמַהֵר לְמַלֵּא בַקָּשָׁתָהּ וָאֶשְׁלַח לָהּ אֶת-הָרְבִיד וָאֹמַר אֵלֶיהָ: בַּת מַלְכִּי וַאדוֹנִי, הִנְנִי מַשְׁאִיל לָךְ אֶת-הָרְבִיד – רַק בְּקַבְּלֵךְ עָלַיִךְ אַחֲרָיוּתוֹ, כִּי רְבִיד הָעָם הוּא!

וַתֵּאוֹת בַּת הֶחָ’לִיף לְהַצָּעָתִי, וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף אֶת-בִּתּוֹ בְּיוֹם הַחַג וְהִנֵּה רְבִיד הַפְּנִינִים בְּצַוָּארָהּ, וַיַּכִּירֵהוּ, וַיִּשְׁאָלֶנָּה לֵאמֹר: מֵאַיִן לָךְ רָבִיד זֶה? – וַתְּסַפֵּר הַנַּעֲרָה לְאָבִיהָ, כִּי שָׁאֲלָה אוֹתוֹ מִבֵּית הָאוֹצָר, וְכִי אֲנִי הִשְׁאַלְתִּיהוּ לָהּ עַל פִּי בַקָּשָׁתָהּ.

וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָאֵנִי אֵלָיו וַיֹּאמֶר לִי בְּכַעַס עָצוּר: עַלִּי! הַחוֹשֵׁב הִנְּךָ כִּי אוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת אֲשֶׁר אַתָּה מְמֻנֶּה עָלָיו לְךָ הוּא?!

וַאִבָּהֵל לַשְּאֵלָה וָאַעַן בִּרְעָדָה וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חָלִילָה לוֹ לְעַבְדְּךָ מֵהַעֲלוֹת מַחְשֶׁבֶת-פִּגּוּל זוֹ עַל לִבּוֹ אַף לְרֶגַע קַל, כִּי אוֹצַר-הַחֲ’לִיפוּת לָעָם הוּא, וְאַתָּה אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף אֶפִּיטְרוֹפְסוֹ וּבָא-כֹחוֹ!

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְאַל: אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, הַגִּידָה נָא לִי, אַיֵּה רְבִיד הַפְּנִינִים אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּיהוּ בְּיָדְךָ וַאֲשֶׁר לְקַחְתִּיהוּ שָׁלָל בְּיוֹם בָּצְרָה?!

וַיָּפָג לִבִּי מִפַּחַד וָאַעַן וָאֹמַר בְּגִמְגּוּם לָשׁוֹן: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הֲלֹא לְבִתְּךָ אַתָּה הִשְׁאַלְתִּיו וְרַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים נְתַתִּיו… וְהִיא גַם קִבְּלָה אַחֲרָיוּתוֹ עָלֶיהָ…

אָז גָּעַר בִּי הֶחָלִיף וַיֹּאמַר: וּמִי הִרְשָׁה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת? הַאֻמְנָם תַּחֲשֹׁב, כִּי דַיּוֹ לְמִי שֶׁהוּא לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין קְרוֹבֵי הֶחָ’לִיף וְאַף כִּי בִתּוֹ, לְמַעַן שִׂים יָד בְּאוֹצַר הָעָם?! אָכֵן הֲרֵעוֹתָ מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְאָשְׁרְךָ הוּא בָזֶה, שֶׁהִשְׁאַלְתָּ אֶת-הָרְבִיד לְבִתִּי רַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים וְגַם הֵטַלְתָּ עָלֶיהָ אַחֲרָיוּתוֹ, אַחֶרֶת הָיִיתִי מֵסִיר אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ!

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל בִּתּוֹ קָרָא בְכַעַס וַיֹּאמֶר לָהּ: גַּם אַתְּ הֲרֵעוֹת אֲשֶׁר עָשִׂית, וְעוֹד יוֹתֵר מִבֶּן-אַבִּי רַאפֶע הֲרֵעוֹת בְּקַחְתֵּךְ אֶת-הָרְבִיד לְמַעַן הִתְקַשֵּׁט בּוֹ בְּיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי הַאֻמְנָם תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, כִּי דַי לָךְ לִהְיוֹת בַּת הֶחָ’לִיף לְמַעַן עֲשׂוֹת עַוְלוֹת וְלִגְנוֹב גְּנֵבוֹת?! חֵי נַפְשִׁי, כִּי לוּלֵא הַתְּנָאִים אֲשֶׁר הִתְנֵית וַאֲשֶׁר הֵם מְעִידִים בָּךְ, כִּי לֹא בְכַוָּנָה רָעָה עָשִׂית אֵת אֲשֶׁר עָשִׂית, כּי אִם מֵחֹסֶר הֲבָנָה, כִּי אָז הָיִיתִי גוֹדֵעַ זְרוֹעֵךְ הַיְמָנִית כִּדְבַר הָאִשְׂלַאם.

וְעַתָּה מַהֲרִי וְהַחֲזִירִי אֶת-הָרְבִיד לַאֲשֶׁר הִשְׁאִילוֹ לָךְ לְמַעַן יַחֲזִירֵהוּ לְאוֹצַר הָעָם, כִּי לָעָם הוּא, וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ יָד בְּאוֹצַר הָעָם, וְאִם לִבֵּךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי קִשּׁוּטִים, קַשְּׁטִי נָא אֶת-נַפְשֵׁךְ בְּקִשּׁוּטֵי אֲצִילוּת, נְדִיבוּת וְטוֹהַר מִדּוֹת, כִּי רַק בָּאֵלֶּה עַל כָּל אָדָם לְקַשֵּׁט עַצְמוֹ, וְאַף כִּי בַת הֶחָ’לִיף. רְאִי צִוִּיתִיךְ!

וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה לְמַלֵּא אֶת-מִצְוַת אָבִיהָ וַתֹּרֶד עֲדִי הָרְבִיד מֵעַל צַוָּארָהּ וַתִּמְסְרֵהוּ בְיָדִי לְעֵינֵי אַבִיהָ וָאַחֲזִירֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ כְּרָגַע.

(בהא אל דִין)

בְּנֵי אֻמַּיָּה (660–750 לספה"נ)

א: מֻעָוִיָּה בֶן-אַבִּי שֻׂפְיָאן (669–679)

וַיְהִי הַיּוֹם וּמֻעַאוִיָּה בֶּן-אַבִּי שֻׂפְיָאן, הָרִאשׁוֹן בֵּין חֲ’לִיפֵי בְנֵי אֻמַּיָּה יָשַׁב בְּאַרְמוֹנוֹ אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק, וַיְהִי כִּי גָבַר הַחֹם מְאֹד וַיִּפְתַּח אֶת-כָּל-חַלּוֹנוֹת חַדְרוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, כִּי כָבְדָה עָלָיו הַנְּשִׁימָה. הוּא מַבִּיט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא וְהִנֵּה בַּדַּוִּי יָחֵף מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב וּפָנָיו הָאַרְמוֹנָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא זֵעָה וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, מֵרֹב הַחֹם, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לַנִּצָּבִים עָלָיו: הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הֲיֵשׁ אֻמְלָל בָּאָרֶץ מֵהָאִישׁ הַהוֹלֵךְ אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ אֲשֶׁר הֻטַּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ בַּחֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה הַבּוֹעֵר הַיּוֹם כְּתַנּוּר? חֵי אַלְלַהּ, אִם כַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹשֵׁב כֵּן הוּא וּפָנָיו מוּעָדִים אֵלַי, קַבֵּל אֲקַבְּלֶנּוּ וּמַלֵּא אֲמַלֵּא אֶת-מְבֻקָּשׁוֹ וִיהִי מָה, כִּי לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לִי כִגְמוּלִי עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְאִישׁ עָנִי וְאֻמְלָל כָּמוֹהוּ, בְּיוֹם חֹם נוֹרָא אֲשֶׁר כָּזֶה.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הֶחָ’לִיף, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-הָאִישׁ עוֹמֵד בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן צִוָּה לַשּׁוֹעֵר לְהַכְנִיסוֹ אֵלָיו כְּרֶגַע, וַיִּשְתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה וַיִּדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ, כְּיָאוּת לַחֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף: מַה-מְּבֻקָּשֶׁךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מִ“מָּדִינָה” אֲשֶׁר בְּתֵימָן בָּאתִי אֵלֶיךָ, לְבַקֵּשׁ עֶזְרָתְךָ, שָׁמַעְתִּי כִּי מֶלֶךְ יָשָׁר וְרַחֲמָן אַתָּה וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף: וּמַה-בַּקָּשָׁתְךָ, הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אִישׁ עָשִׁיר הָיִיתִי בְּעִיר מוֹלַדְתִּי, בְּמָדִינָה, וַיְהִי לִי צֹאן וּבָקָר וּגְמַלִּים לָרֹב וְגַם אִשָּׁה, יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה וּמְסוּרָה לִי מֵאֵין כָּמוֹהָ, הָיְתָה לִי, וַיְהִי חֶלְקִי בֵּין הַמְּאֻשָּׁרִים, אֲבָל אֲהָהּ! בִּן לַיְלָה נֶהְפַּכְתִּי לְעָנִי, כִּי יַד אַלְלַהּ – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – הוֹיָה בִי לִנְגֹף אֶת-צֹאנִי וְאֶת-בְּקָרִי וּגְמַלַּי וַיָּמוּתוּ כֻלָּם בְּלַיְלָה אֶחָד וָאִוָּתֵר עֵרוֹם וְעֶרְיָה אֵין כֹּל.

וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָאתִי לְאַלְלַהּ, וָאֲקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה, וָאֹמַר: עָרוֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְאַלְלַהּ נָתַן וְאַלְלַהּ לָקַח, יְהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבוֹרָךְ!

וְעַתָּה בְּבוֹאִי עָדֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא בָאתִי לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלִי הַחָמְרִי הַמַּר, וְלֹא לְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ עֵזֶר כֶּסֶף בָּאתִי, כִּי הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ, וְהוּא כֹּל יָכוֹל, הַיּוֹם לָקַח וּלְמָחָר יִתֵּן, וְאוֹי לוֹ לָאָדָם הַמִּתְאוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ וְאֵינֶנּוּ נִשְׁעָן עַל אֱלֹהָיו וְעַל כֹּחַ מָתְנָיו הוּא, אָנֹכִי בָאתִי לִצְעֹק מָרָה עַל אֲמִירְךָ מַרְוַאן בֶּן-אַל-חַכָּם הָעוֹשֵׁק דַּלִּים וְהַחוֹמֵס אֶבְיוֹנִים וְלִבּוֹ לֹא יֵדַע רַחֵם.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי מֵה עָשָׂה לְךָ מַרְוַאן וּבַמֶּה עָשַׁק אוֹתָךְ.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, וְעֵינַיו מָלְאוּ דְמָעוֹת: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הוּא גָזַל מִמֶּנִּי אֶת-אִשְתִּי – כִּבְשָׂתִי אֲהוּבָתִי, אֶת-סֻעַאד, וַיְקַפֵּד פְּתִיל חַיָּתִי וַיְדַכְּאֵנִי, גָּזַל וְלֹא חָמָל!

– וְאֵיכָכָה זֹאת? – קָרָא הֶחָ’לִיף שֵׁנִית.

– חוֹתְנִי אֲבִי-אִשְׁתִּי – לֹא יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ – רָאָה כִּי יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי וַיָּבוֹא וַיִּקַּח אֶת-בִּתּוֹ – הִיא אִשְׁתִּי – מִמֶּנִּי, וְלֹא רוּחָהּ, כִּי אָהֹב אֲהֵבַתְנִי מְאֹד, כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי אֲהַבְתִּיהָ, וְנַפְשָׁהּ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְנַפְשִׁי כְּכָל-אֲשֶׁר הָיְתָה נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשָׁהּ. וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל מַרְוַאן הָאָמִיר וָאֶשְׁפֹּךְ מְרִי-שִׂיחִי לְפָנָיו עַל כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לִי חוֹתְנִי, וָאֲבַקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-אֲבִי אִשְׁתִּי וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַדּוּעַ וְלָמָּה עָשִׂיתָ לָאִישׁ מַה שֶׁעָשִׂיתָ, לִגְזֹל אֶת-אִשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ? – וַיַּעַן חוֹתְנִי וַיֹּאמַר: שֶׁקֶר עָנָה בִי הָאִישׁ, אֲנִי לֹא אַכִּירֵהוּ וְלֹא יְדַעְתִּיו מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְרַק תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ.

וָאֹמַר לָאָמִיר: צַוֵּה, אֲדוֹנִי, וְיָבִיאוּ לְפָנֶיךָ אֶת-בִּתּוֹ, הִיא אִשְׁתִּי, וְשָׁאַלְתָּ אֶת-פִּיהָ וְשָׁמַעְתָּ, וְנוֹכַחְתָּ לָדַעַת, כִּי אֱמֶת בְּפִי וְכִי אֲנִי הַצַּדִּיק וְהוּא הָרָשָׁע.

וַיְצַו הָאָמִיר וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-אִשְׁתִּי וַתַּעַן אִשְׁתִּי וַתֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, אִישִׁי הוּא! – אֲבָל אֲהָהּ! אַךְ נָפְלוּ עֵינֵי הָאָמִיר עַל אִשְׁתִּי וַתַּחֲשֹׁק נַפְשׁוֹ בְּיָפְיָהּ, וְתַחַת לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ הֶעֱרִים עָלַי, וַיֹּאמֶר לִי: לֵךְ הַיּוֹם וּמָחֳרָתַיִם תָּשׁוּב, עַד אֲשֶׁר אֶחְקֹר וְאֶדְרשׁ, כִּי רַק עַל יְסוֹד חֲקִירָה וּדְרִישָׁה יָקוּם מִשְפָּט.

וַיְהִי כְּשׁוּבִי אַחֲרֵי יוֹמַיִם כִּדְבַר הָאָמִיר, וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאָמִיר: הַס בֶּן-בְּלִיָּעַל! כִּי שִׁקַּרְתָּ, אִשְׁתְּךָ לֹא תֶאֱהָבְךָ וְהִיא גַם דּוֹרֶשֶׁת מִמְּךָ גֵּט-פִּטּוּרִים וְעָלֶיךָ יִהְיֶה לָתֵת לָהּ גֵּט כְּרָגַע.

וַיְהִי כִּי הִרְבֵּיתִי לִבְכּוֹת לְפָנָיו, וָאֲבַקְּשֵׁהוּ לָחוּס וּלְרַחֵם עָלַי, גַּם נִשְבַּעְתִּי בִימִינִי, כִּי לֹא אֶתֵּן לְאִשְתִּי גֵּט-פִּטּוּרִים, וַיְצַו וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתִי הַבּוֹרָה, וַיְעַנּוּנִי וַיַּלְקוּנִי קָשֶׁה, יוֹם יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, וּבִרְאוֹתִי כִּי אֵין מוֹצָא, נִכְנַעְתִּי לְמִשְׁפַּט הָאָמִיר הָאַכְזָרִי, וָאֶתֵּן גֵּט לְאִשְׁתִּי וַיִּיעָדֶנָּה הוּא לוֹ לְאִשָּׁה, אַחֲרֵי הַרְבּוֹתוֹ מֹהַר וּמַתָּן לְאָבִיהָ הָרָשָׁע וְצַר-הָעָיִן.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נָדְדָה שְׁנָתִי מֵעֵינַי וְהִנְנִי מִתְהַלֵּךְ כְּצֵל כָּל-הַיָּמִים, כִּי אֵין לִי חַיִּים, וְאִם אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא תָּחוּשׁ לְעֶזְרָתִי וָמַתִּי. וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר נָפַל הַבַּדַּוִּי אַרְצָה וַיִּתְעַלֵּף וְרַק בְּעָמָל רַב הֱשִׁיבוּהוּ לִתְחִיָּה.

אָז יֹאמַר לוֹ הֶחָ’לִיף: הֵרָגַע נָא, יְדִידִי! אִשְׁתְּךָ תָּשׁוּב לְךָ, אֲנִי אֲשִׁיבֶנָּה אֵלֶיךָ וּבְעוֹד יָמִים מִסְפָּר בּוֹאָה אֵלַי וּמָצָאתָ אֵת אֲשֶׁר אָהֲבָה נַפְשֶׁךָ.

וַיִשְׁתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁקֵן וַיִּקְרָא: הֶאָח, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ וְיַאֲרִיךְ יָמֶיךָ וּשְׁנוֹתֶיךָ וְהָיִיתָ לְמָעוֹז לַדַּל וּלְמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי – וְאַחַר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וּכְרֶגַע כָּתַב הֶחָ’לִיף מִכְתָּב לְמַרְוַאן אִבְּן חַכַּם הָאָמִיר אֲשֶׁר בְּמָדִינָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"בְּשֵׁם אַלְלַּה הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַז נַפְשִׁי, כִּי עוֹשֵׁק דַּלִּים אַתָּה וְחוֹמֵס אֶבְיוֹנִים, וְכִי עָבֹר תַּעֲבוֹר עַל מִצְוַת דַּת הָאִשְׂלַאם הַטְּהוֹרָה, אַתָּה תָר אַחֲרֵי עֵינֶיךָ וְאַחֲרֵי תַאֲוַת לִבֶּךָ, וְאָנֹכִי הֲלֹא מִנִּיתִי אוֹתְךָ לְאָמִיר לְמַעַן עֲשׂוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד, יֹשֶר וָצֶדֶק כָּל-הַיָּמִים.

וְעַתָּה, בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, מַהֲרָה וְתֵן גֵּט-פִּטּוּרִים לְפִלַּגְשְׁךָ, וְגַם מַשְׂאוֹת תִּשָּׂא מֵאֵת פָּנֶיךָ לְכַפֵּר בָּהֶן עֲוֹנְךָ, וְאִם אַיִן מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִגְמֹל לְרָשָׁע רַע כְּרִשְׁעָתוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וְלֹא יִירָא רָע!

מֻעָוִיָּה חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים".

וַיִמְסֹר הֶחָ’לִיף אֶת-מִכְתָּבוֹ בְּיַד שְׁנַיִם רָצִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, כֻמַיְת וְנַצְר בֶּן דֻּבִּיַּאן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ, וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: מַהֲרוּ אֶל מָדִינָה אֶל מַרְוַאן וּמַלְּאוּ אַחֲרֵי דְּבָרַי בְּמִכְתָּבִי אֵלָיו, אִם יֹאבֶה וְאִם יְמָאֵן, וַיּוֹדִיעַ לָהֶם אֶת-תֹּכֶן הַמִּכְתָּב, וַיַּעֲשׂוּ הָרָצִים כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבוֹאוּ לִמָדִינָה וַיִּמְסְרוּ אֶת-הַמִּכְתָּב לְמַרְוַאן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא מַרְוַאן אֶת-הַמִּכְתָּב וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת וַיָּפָג לִבּוֹ מִפַּחַד, וַיִּקְרָא אֶת-סֻעַאד פִּלַּגְשׁוֹ וַיִּתֵּן לָהּ גֵּט-פִּטּוּרִים וְגָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת נָתַן לָהּ וַיְשַׁלְּחֶנָּה דַמֶּשְׂקָה בְּלִוְיַת הָרָצִים כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הָאִשָּׁה אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף, וַיִּרְאֶנָּה הֶחָ’לִיף כִּי יָפָה הִיא מֵאֵין כָּמוֹהָ, וַיֵּלֶךְ גַּם לִבּוֹ שְׁבִי אַחֲרֵי יָפְיָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-הַבַּדָּוִּי בַעֲלָהּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הִנֵּה אִשְׁתְּךָ לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתִּיךָ, אֲבָל לוּא הוֹאַלְתָּ לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִמֶּנָּה וּלְהַשְׁאִירֶנָּה לִי לְאִשָּׁה, כִּי אָז נָתַתִּי לְךָ כָּפְרָהּ שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת וְגַם הֶעֱשַׁרְתִּיךָ עֹשֶׁר רָב.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַבַּדַּוִּי אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף, וּכְשׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו קָרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, עֲשָׁקַנִי אִבְּן חַכַּם וָאָבוֹא אֵלֶיךָ כִּי תוֹשִׁיעֵנִי, אַךְ אִם אַתָּה תַעַשְׁקֵנִי, אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח, וּלְמִי אָנוּסָה לְעֶזְרָה?! אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל נָא תַכְבִּיד עָלַי יָדְךָ וְאַל נָא תִקַּח מִמֶּנִּי אֶת-מַשְׂאַת נַפְשִׁי הַיְחִידָה לִי בַּחַיִּים, כִּי מִבַּלְעֲדֵי סֻעַאד לָמָּה לִי חַיִּים?! לֹא! לֹא אֲמִירֶנָּה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבְכָל-שְׁכִיּוֹת הַחֶמְדָּה וְאוֹצְרוֹת מְלָכִים, כִּי יְקָרָה הִיא לִי מִכֹּל.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: הֲלֹא הַגֵּד הִגַּדְתָּ לִי אַתָּה כִּי נָתַתָּ לָהּ גֵּט-פִּטּוּרִים וּמַרְוַאן אִבְּן חַכַּם גַּם הוּא עָשָׂה כָמוֹךָ, כְּכָל-אֲשֶׁר יָעִידוּ וְיַגִּידוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשִׁי אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּים עִירָה מָדִינָה לַהֲבִיאָהּ, וְעַתָּה סֻעַאד פְּנוּיָה, וְהִיא מֻתֶּרֶת לַכֹּל, וּבְכָל-זֹאת לֹא בְכֹחַ יָדִי אֶקָּחֶנָּה, כִּי אִם מֵרְצוֹנָהּ הַטּוֹב, וְעַתָּה הָבָה נָא וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ, וְהָיָה אִם תֹּאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי וּלְקַחְתִּיהָ לִי וְאִם אַחֲרֶיךָ תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ אַתָּה.

וּבְדַבְּרוֹ פָּנָה אֶל הָאִשָּׁה וַיִּשְׁאָלֶנָּה: סֻעַאד! הַרוֹצָה אַתְּ לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לַ“אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וַחֲ’לִיף הַמֻּשְׂלִמִּים אֲשֶׂר בְּיָדוֹ לְאַשְּׁרֵךְ וּלְהַעֲשִׁירֵךְ וְגַם יָשִׂים כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשֵׁךְ, אוֹ אַתְּ רוֹצָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי אִישֵׁךְ הָרִאשׁוֹן הַבַּדַּוִּי הֶעָנִי הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין מְאוּמָה בְיָדוֹ?

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! מָה אֶעֱשֶׁה וְאֵין עֵינִי וְלִבִּי אֶל הָעֹשֶׁר, כִּי אִם אֶל הָאֹשֶׁר – וְאָשְׁרִי רַק בַּבַּדַּוִּי הַזֶּה כִּי אִישִׁי הוּא, בַּעַל-נְעוּרַי וַאֲנִי אֲהַבְתִּיו. אָכֵן גַּם הוּא הָיָה עָשִׁיר וּבַעַל נְכָסִים לָרֹב, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִסְּרָנוּ וַיַּהֲפֹךְ הַגַּלְגַּל עָלֵינוּ וַנִּתְרוֹשֵׁשׁ פִּתְאֹם, וּמִי זֶה גֶבֶר יִחְיֶה, וְאַף אִם הוּא מֶלֶךְ, וְלִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ בְּעָשְׁרוֹ כָּל-הַיָּמִים?! הַרַק אֶת-הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת-הָרַע לֹא נְקַבֵּל? לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי רַק לְנַסּוֹתֵנוּ עָשָׂה אַלְלַהּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, וְכִי הוּא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ עֲדֵי רֶגַע, וְעוֹד מְעַט יָשׁוּב וְנִחֲמָנוּ, וְשַׁבְנוּ לִהְיוֹת כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים וְגַם עֲשִׁירִים, כִּי לְאַלְלַהּ הַכֹּל, וּמִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה וְלִמְסִירוּתָהּ לְבַעֲלָהּ, וַיִּקְרָא: אָכֵן כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה, צָדַקְתְּ בִּדְבָרַיִךְ, אִשָּׁה חֲכָמָה, וְעַתָּה לְכִי אַחֲרֵי אִישֵׁךְ הָרִאשׁוֹן וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְמַלֵּא אֶת-דְבָרַיִךְ וְכָל תִּקְוֹתַיִךְ וְגַם אֲנִי מִצִדִּי אֶעֱזֹר לָזֶה, הִנְנִי נוֹתֵן לָכֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּרְהֲמֵי כֶסֶף לְמַתָּנָה.

וַיִּפְּלוּ שְׁנֵיהֶם, הַבַּדַּוִּי וְאִשְׁתּוֹ, לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁקוּן וּבְלֵב מָלֵא שִׂמְחָה וְתוֹדָה לְאַלְלַהּ וּלְהֶחָ’לִיף פָּנוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם בְּשָׁלוֹם.

ב: מֻעָוִיָּה וְאִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי

וּלְמֻעָוִיָּה הֶחָ’לִיף חֶלְקַת אֲדָמָה גְדוֹלָה וּפוֹרִיָּה אֲשֶׁר עֲבָדוּהָ עֲבָדָיו, וְעַל יָדָהּ חֶלְקָה לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן אַלְ-זֻבַּיְדִּי. וְהָאִישׁ עָשִׁיר וְתַקִּיף וּבַעַל בְּעַמָּיו וְגַם עַצְבָּנִי.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּפֹּל מְרִיבָה בֵּין עַבְדֵי הֶחָ’לִיף הָעוֹבְדִים בְּחֶלְקָתוֹ וּבֵין עַבְדֵי עַבְּדְּ אַלְלַהּ אַל-זֻבַּיְדִּי, וַיַּסִּיגוּ עַבְדֵי הֶחָ’לִיף אֶת-גְּבוּל חֶלְקַת עַבְּדְּ אַלְלַהּ וְגַם הִכּוּ אֶת-עֲבָדָיו מַכּוֹת אַכְזְרִיּוֹת, וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וּבִהְיוֹתוֹ עַצְבָּנִי שָׁלַח אֶל הֶחָ’לִיף מִכְתַּב-הִתְאוֹנְנוּת כַּדְּבָרִים הַאֵלֶּה לֵאמֹר:

“אַחֲרֵי הַשָּׁלוֹם, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, כִּי עֲבָדֶיךָ הָעוֹבְדִים בְּחֶלְקַת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר עַל יַד אַדְמָתִי נִכְנְסוּ בִגְבוּלִי וְעָלֶיךָ לֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם זֹאת כְּרֶגַע, וְאִם אַיִן וְיָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר לְפָנָי!”

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא הֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב וַיּוֹשִׁיטֵהוּ לְיַזְיד בְּנוֹ אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יָדוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: קְרָא אֶת-הַמִּכְתָּב וְהוֹדִיעֵנִי מַה-לַּעֲשׂוֹת? וַיִּקְרָא יַזִיד אֶת-הַמִּכְתָּב וַיִּמָּלֵא חֵמָה וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי אָבִי! שְׁלַח אֵלָיו חַיִל אֲשֶׁר רֵאשִׁיתוֹ אֶצְלוֹ וְאַחֲרִיתוֹ אֶצְלְךָ וְכָרְתוֹ רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וְנָקֹה לֹא יִנָּקֶה.

וַיִּצְחַק הֶחָלִ’יף וַיֹּאמַר: “בְּנִי! לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי!” וַיִּקַּח גִּלָּיוֹן וַיִּכְתֹּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי שְׁכֵנִי בַאֲחוּזָה שָׁלוֹם.

קָרָאתִי אֶת-מִכְתָּבְךָ וְצַר לִי מְאֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה, הַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בְּעֵינַי מוּל רְצוֹנְךָ, אֲנִי מְוַתֵּר עַל חֶלְקָתִי לְמַעַן הַרְגִּיעֲךָ, וַאֲנִי מְבַקֶּשְּׁךָ לְסָפְחָהּ מֵעַתָּה אֶל חֶלְקָתְךָ אַתָּה, וְיַַחַד עִמָּהּ הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ בְמַתָּנָה אֶת-עֲבָדֶיהָ-עוֹבְדֶיהָ וְאֶת-כָּל-הַבִּנְיָנִים וְהַתַּשְׁמִישִׁים אֲשֶׁר בָּהּ.

וְשָׁלוֹם מֵאֵת מֻעָוִיָּה אוֹהֵב הַשָּׁלוֹם

חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים".

וַיִּקְרָא עַבְּדְּ אַלְלַהּ אֶת-הַמִּכְתָּב וַיֵּבוֹשׁ מְאֹד מִמַּעֲשֵׂהוּ הַפָּזִיז אֲשֶׁר עָשָׂה בְּכָתְבוֹ לֶחָ’לִיף וַיֶּחֶוְרוּ פָנָיו, וַיְמַהֵר וַּיַעֲרֹךְ מִכְתָּב שֵׁנִי לֶחָ’לִיף לֵאמֹר:

"לְמֻעָוִיָּה אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וַחֲ’לִיף הַמֻּשְׂלִמִּים מֵאֵת עַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי מוֹקִירוֹ וּמְכַבְּדוֹ כְּעֶרְכּוֹ שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף!

קָרָאתִי אֶת-מִכְתָּבְךָ אֲשֶׁר כִּבַּדְתַּנִי בוֹ, וְהִנְנִי אַסִּיר תּוֹדָה לְךָ כָּל-הַיָּמִים. אָכֵן תְּשׁוּבָתְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, רְאוּיָה לַאֲשֶׁר כְּתָבָהּ, וְלֹא עַל חִנָּם הִגַּעְתָּ לַאֲשֶׁר הִגַּעְתָּ, יַאֲמִירְךָ אַלְלַהּ עֶלְיוֹן עַל כָּל שִׁבְטֵי בְּנֵי קֻרַיְשׁ¹⁵, וְיַאֲרִיךְ אֶת-יָמֶיךָ וִידַכֵּא כָל-אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְשָׁלוֹם.

מֵאֵת הַמִּשְׁתַּחֲוֶה מוּל הַדְרַת כְּבוֹדְךָ בַּעֲנָוָה

עַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי".

וַיּוֹשֶׁט הֶחָ’לִיף גַּם אֶת-הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי הַזֶּה לִבְנוֹ לְיַזִיד, אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ אוֹתוֹ אוֹרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה.

אָז יֹאמַר הֶחָ’לִיף לִבְנוֹ: בְּנִי! הַסָּלְחָן שֻׁלְטָן, וְהָעוֹבֵר עַל מִדּוֹתָיו יְכַנּוּהוּ נַחְתָּן, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁעְבֵּד לְבָבוֹת אֵלֶיךָ, הֱיֵה נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת מִטִּבְעֶךָ, וּמִדֵּי הִגָּלוֹת לְעֵינֶיךָ מַחֲלָה כְּמַחֲלַת עַבְּדְּ אַלְלַהּ חֲבוּר-הָעֲצָבִים הָרַגְזָן, רַפְּאֶנָּה בַסַּמְּמָנִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אָבִיךָ.

וַיִּשַּׁק יַזִיד אֶת-יְדֵי אָבִיו בְּחִבָּה, וַיִּקְרָא: אָכֵן אַשְׁרֵי הַבֵּן אֲשֶׁר אַלְלַהּ חֲנָנוֹ בְּאָב כָּמוֹךָ.

(אַל אַבְשִׁיהִי)

ג: מֻעָוִיָּה וְזַרְקָא

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִנִּיחַ אַלְלַהּ לְמֻעָוִיָּה מִסָּבִיב מֵהַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר נִלְחַם עִם עַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶבְּ וְגַם כּוֹנֵן חֲ’לִיפוּתוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּקְרָא אֶת-יְדִידָיו וְרוֹאֵי פָנָיו לְמִשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָרַךְ לָהֶם.

וַיְהִי הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם, וַיַּעֲלוּ זִכְרוֹנוֹת הַמִּלְחָמוֹת עַל לַבָּם וְאַף כִּי מִלְחֶמֶת יוֹם צָפוֹן¹⁶ הַנּוֹרָאָה וַיִּזְכְּרוּ אֶת-כָּל-אֵלֶּה מֵאוֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר יָצְאוּ פַּעַם בְּפַעַם אֶל הַמַּעֲרָכָה בְּהִלָּחֲמָם לְמַעַן דַּבֵּר עַל לֵב הַגִּבּוֹרִים וּלְעוֹדֵד רוּחָם כְּנֶגְדָּם, כַּנָּהוּג, וּבְרֹאשָׁם זַרְקָא הַגִּבּוֹרָה בַנָּשִׁים וְהַנֶּאֱמָנָה לְעַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶּבְּ מְאֹד.

וַיָּקָם אֶחָד מִבֵּין הַנֶּאֱסָפִים וַיֹּאמַר: אָכֵן לֹא רָאִיתִי גִבּוֹרַת-רוּחַ וַאֲמִיצַת-לֵב כְּזַרְקָא בַּת עָדִי אֲשֶׁר בְּכוּפָא. הִיא הִתְהַלְּכָה יוֹם יוֹם בֵּין מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב וּבְקוֹל אַדִּיר וְחָזָק קָרְאָה אֶל הַלּוֹחֲמִים כְּנֶגְדֵּנוּ, וְגַם דִּבְּרָה אֲלֵיהֶם דְּבָרִים כְּמִתְלַהֲמִים אֲשֶׁר כִּשְׁמֹעַ אוֹתָם הַיָּרֵא וְרַךְ-הַלֵּבָב הָפַךְ לְגִבּוֹר, וּבְהַגִּיעָם בְּאָזְנֵי הָאִישׁ הָאוֹמֵר לְהִמָּלֵט מִפַּחַד, שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו בְּעֹז וַיַּעֲזֹר.

וַיִּשְמְעוּ הַשּׁוֹמְעִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן צָדַק חֲבֵרֵנוּ בַּאֲשֶׁר אָמַר, וְלָכֵן יִתֵּן הֶחָ’לִיף צַו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ דַּמַּשְׂקָה וְהִתִּיזוּ רֹאשָׁהּ מֵעָלֵיהָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הֲרֵעוֹתֶם בַּאֲשֶׁר יְעַצְתֶּם, יְדִידִים, כִּי הֲיִתָּכֵן כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִכְתִּיר אַלְלַהּ אֶת-פְּעֻלּוֹתֵינוּ בְנִצָּחוֹן, עוֹד נוֹסִיף לִשְפֹּךְ דָּם וְאַף כִּי דַּם אִשָּׁה חֲכָמָה וּמְסוּרָה לִבְנֵי שִׁבְטָהּ, כַּאֲשֶׁר כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה?! אַל אֲדוֹנַי! לוּ לַעֲצַתְכֶם אֶשְׁמַע יִהְיֶה שְׁמִי לְתָהֳלָה וְלֹא לִתְהִלָּה.

אָז יִקְרָא הֶחָ’לִיף אֶת-מַזְכִּירוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: כְּתֹב לַאֲמִיר כּוּפָא מִכְתָּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדְךָ שְׁלַח אֶל זַרְקָא בַת עָדִי, וְהוֹדַעְתָּ לָהּ כִּי אֲנִי קוֹרֵא לָהּ לָבוֹא דַמַּשְׂקָה מִבְּלִי אֵחוּר, וְנָתַתָּ לָהּ פָּרָשִׁים מִסְפָּר לְלַוֹּתָהּ בְּדַרְכָּהּ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהּ”.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הַמִּכְתָּב לָאָמִיר וַיְמַהֵר אֶל זַרְקָא וַיִּקְרָא לְפָנֶיהָ אֶת-מַאֲמַר הֶחָ’לִיף, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: נַעֲנֵיתִי, אֲדוֹנִי, לְמִצְוַת הֶחָ’לִיף, כִּי חָ’לִיף הוּא וּפְקֻדָּתוֹ תִשְׁמֹר רוּחִי!

וַיָּכֶן לָהּ הָאָמִיר עֲבִיטָה¹⁷ עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ מֶשִׁי וּמְכֻסָּה כֻלָּהּ כִּפַּת מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן לִהְיוֹת לְמַחֲסֶה מִשֶּׁמֶשׁ וּמִמָּטָר וַיִּשְׁלָחֶנָּה יַחַד עִם בְּנֵי-לִוְיָתָהּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל כְּמִצְוַת הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הָאִשָּׁה לְדַמֶּשֶׂק וַיְקַבְּלֶנָּה הֶחָ’לִיף בְּסֵבֶר פָּנִים וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ, אִשָּׁה כְבוּדָה, מַה שְּׁלוֹמֵךְ? וְאֵיכָכָה עָלְתָה לָךְ נְסִיעָתֵךְ?

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וִיְהִי שֵׁם אַלְלַהּ – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – מְבֹרָךְ אֲשֶׁר הִצְלִיחַ דַּרְכִּי בַּכֹּל. וַיֹּאמֶר לָהּ הֶחָ’לִיף: הַיָּדַעַתְּ, זַרְקָא, לָמָּה קְרָאתִיךְ אֵלַי? וַתֹּאמַר: לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, כִּי רַק הוּא יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְלֹא בַת תְּמוּתָה כָמוֹנִי. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הֲזוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת-מִלְחֶמֶת צָפוֹן בְּעָבְרֵךְ יוֹם יוֹם בֵּין שׁוּרוֹת צְבָא אוֹיְבֵנוּ מִבְּנֵי שִׁבְטֵךְ הַקֻּרַיְשִׁי לְעוֹדְדָם וּלְעוֹרְרָם לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ?! וַתֹּאמַר: אָנֹכִי זוֹכֶרֶת! וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: וְלָמָּה עָשִׂית אֵת אֲשֶׁר עָשִׂית? וַתֹּאמַר: זֹאת הָיְתָה חוֹבָתִי לְשִׁבְטִי וָאֲמַלְּאֶנָּה! אֲבָל אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! דְּבָרַי נִשְׁאֲרוּ מָעַל, כִּי חָטָאנוּ לְאַלְלַהּ, וְהוּא כָרַת הָרֹאשׁ וַיְבַתֵּר הַזָּנָב, וַיַּהֲפֹךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל, וַנְּהִי לִמְעִי-מַפָּלָה וּלְגַל, וּבְדַבְּרָהּ זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף: הֲזוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת-דְּבָרַיִךְ הַבֹּועֲרִים כְּלַפִּידֵי אֵשׁ לְהַלְהִיב לְבָבוֹת, וְלַהֲפֹךְ בְּנֵי-אָדָם לִזְאֵבֵי-עֲרָבוֹת? – וַתֹּאמַר: לֹא אֶזְכֹּר!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲנִי זוֹכְרָם, וְחֵי אַלְלַהּ הֶנִּשָּׂא וְהָרָם, כִּי כֹה הָיוּ דְבָרַיִךְ בְּאָזְנֵי לוֹחֲמַיִךְ: "הַאֲזִינוּ נְגִידִים וַאֲדַבֵּרָה, וְשִׁמְעוּ אֵלַי גִבּוֹרִים וַאֲסַפֵּרָה:

אַתֶּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹיְבֵיכֶם נֵרוֹת, וַהֲיוּכְלוּ נֵרוֹת דּוֹעֲכִים הִתְחָרוֹת בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ נוֹצְצוֹת מַזְהִירוֹת?! –

אַתֶּם הַלְּבָנָה וְאוֹיְבֵיכֶם כּוֹכָבִים, וַהֲיֵשׁ דִּמְיוֹן בֵּין שְׁנַיִם אֵלֶּה רֵעִים אֲהוּבִים? – הַכּוֹכָבִים אוֹרָם לְנַפְשָׁם וְהַלְּבָנָה בְּרָכָה לְכֻלָּם.

לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיכֶם בַּחוּרִים, וְאוֹיְבֵיכֶם בְּעֵינַי פְּרָדִים עֲקָרִים.

אַתֶּם – הָאֱמוּנָה אֵזוֹר מָתְנֵיכֶם, וְהֵם בַּכְּפִירָה טִמְּאוּ מַחֲנֵיכֶם.

אַּתֶּם – בַּצֶּדֶק תִּדְגֹּלוּ, וְהֵם בַּשֶּׁקֶר יִגֹּלּוּ.

אַתֶּם תִּהְיוּ בָעוֹלִים, וְהֵם יִפְּלוּ בַנּוֹפְלִים.

קִשּׁוּטֵי נָשִׁים פּוּךְ, חִנָּה וַאֲפַרְסְמוֹן, וְקִשׁוּטֵי גְבָרִים דָּם אָדֹם כָּרִמּוֹן.

לַמִּלְחָמָה, לַמִּלְחָמָה. גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, עָמוֹד עָמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר יוֹמָם וָלָיִל!!"

• הֲתִזְכְּרִי? – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּקוֹל – הֲתִזְכְּרִי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר קָרָאת בְּאָזְנֵי מַעַרְכוֹת אוֹיְבֵינוּ הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא וְהֵד קוֹלֵךְ, קוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל – נִשְמַע לְמֵרָחוֹק?!

• אֲנִי זוֹכֶרֶת! – קָרְאָה הָאִשָּׁה כְּמַעֲלָה נִשְכָּחוֹת מִתְּהוֹם נְשִׁיָּה – אֲנִי זוֹכֶרֶת, וַאֲנִי בִּדְבָרַי מִתְפָּאֶרֶת, וּרְחוֹקָה אֲנִי גַּם כַּיּוֹם מִלִּהְיוֹת מֵהֶם חוֹזֶרֶת!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָכֵן גְּדוֹלָה אַתְּ בְּעֵינַי כָּעֵת עַל אַחַת שֶׁבַע מֵאֲשֶׁר הָיִית בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, אֱמוּנָתֵךְ בִּבְנֵי שִׁבְטֵךְ וּמְסִירוּתֵךְ לְעַלִּי חָ’לִיפֵךְ גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ רְאוּיוֹת הֵן לְמוֹפֵת, וְעַל כֵּן שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֳשֶׁר תִּשְׁאֲלִי וְנָתַתִּי לָךְ!

וַתַּעַן הָאִשָּׁה: מַה-תִּתֵּן לִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וּמַה-תּוֹסִיף לִי וְעַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶבְּ חָסֵר לִי, וְהוּא לְבַדּוֹ הָיָה לְמַעֲנֵנוּ הכלל, הוּא הָיָה פְאֵרֵנוּ, הוּא הָיָה הֲדָרֵנוּ וְהוּא הָיָה מָגִנֵּנוּ וּמְאוֹר עֵינֵינוּ, וּמִי יָכוֹל לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ בְּתוֹכֵנוּ?!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל הֲיָדַעַתְּ כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַצְּמֵאִים לְדָמֵךְ וְהַמְיָעֲצִים אוֹתִי לָקַחַת נִקְמָתִי מִמֵּךְ?

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: יָדַעְתִּי גַּם יָדָעְתִּי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵין אֱלֹהִים כָּל-מְזִמּוֹתָם, וּרְחוֹקִים רְחוֹקִים הֵמָּה מִלַּחְדֹּר עַד רִגְשֵׁי בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנִי בִּמְסִירוּת נַפְשָׁם, וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לַעֲצָתָם, וְהָיִיתָ שֻׁתָּף לְבַעֲרוּתָם, וּבְהִתְרוֹמֶמְךָ מֵעֲלֵיהֶם, הָיֹה תִהְיֶה לְמוֹפֵת לָהֶם, וּלְמוֹרֵה-דֶרֶךְ לְמַעֲשֵׂיהֶם, וְלָמְדוּ לָדַעַת אֵיךְ לְהַעֲרִיךְ פְּעֻלּוֹת אַנְשֵׁי-אֶמֶת וּבְנֵי סְגֻלּוֹת, וְרָאָה אַלְלַהּ, אֶלֹהֵי הַתַּגְמוּלוּת, וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֶמְךָ, וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים יַשְׁאִירֶךָ.

וַיִּתְפָּעֵל הֶחָ’לִיף מִדִּבְרֵי זַרְקָא, וַיִּקְרָא: אָכֵן מִי כָמוֹךְ בִּבְנוֹת עֲרָב? אֵין כָּמוֹךְ בִּבְנוֹת עֲרָב! יְהִי נָא לִבֵּךְ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁכָּל-דִּבְרֵי מְיָעֲצַי יִשָּׂא רוּחַ, וְאַתְּ חָיֹה תִחְיִי וּלְנֵצַח נְצָחִים יִנּוֹן שְׁמֵךְ, וְהָיֹה תִהְיִי לְאוֹת וּלְּמוֹפֵת לְכָל בְּנוֹת עַמֵּךְ!

וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּתְּנוּ לְזַרְקָא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דֵּינַר זָהָב מֵאוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת וְגַם תֵּבוֹת מְלֵאוֹת לְבוּשֵׁי-תִפְאֶרֶת וְקִשּׁוּטֵי-נָשִׁים נָתְנוּ לָהּ, וַיְשַׁלְּחֶנָּה לְבֵיתָהּ בְּשָלוֹם וּבְכָבוֹד גָּדוֹל, וַיֵּצֵא שֵׁם זַרְקָא לִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב.

ד: עַבְּדִּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן וְאַלְחַגָּ’אג' (684–705 לספה"נ)

וְעַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן, הֶחָ’לִיף הַחֲמִישִי לִבְנֵי אֻמַּיָּה וְהוּא הַמֻּשְׂלִמִּי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִקְרָאְּ בְּשֵׁם עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ. וַיְמַנֶּה עַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ אֶת-אַלְחַגָּ’אג' בֶּן שֻׂפְיַאן לְאָמִיר עַל אֶרֶץ עֲרָב. וְאַלְחַגָּ’אג' אִישׁ דָּמִים וּמֵרָע, עוֹשֵׁק דַּלִּים וְגוֹזֵל אֶבְיוֹנִים וּשְׁמוֹ נִשְׁאַר לִזְוָעָה וּלְסֵמֶל הָאַכְזְרִיּוּת בֵּין בְּנֵי עֲרָב עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי מִסְפַּר הַמּוּמָתִים עַל יָדוֹ הָיָה רַב מְאֹד.

וּלְאַלְחַגָּ’אג' רֵעַ חָכָם וּנְבוֹן-לֵב מְאֹד וּשְׁמוֹ אִבְּרַהִים בֶּן מֻחַמַּד אִבְּן טַלְחָה, וַיְהִי אִבְּרַהִים מִבָּאֵי בֵית אַלְחַגָּ’אג' יוֹם יוֹם, וַיַּרְא אִבְּרַהִים אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְחַגָּ’אג' וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, אֲבָל פָּחַד לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ, כִּי יָדַע, כִּי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ וְהוֹעֵל לֹא יוֹעִיל מְאוּמָה.

וְיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ אַלְחַגָּ’אג' לְדַמֶּשֶׁק לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי הֶחָ’לִיף עַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן אֲדוֹנָיו, וַיְבַקְּשֵׁהוּ אִבְּרַהִים לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא אַלְחַגָּ’אג' אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ, וַיַּצִּיגֵהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וְגַם הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ לְפָנָיו.

וַיְהִי כִּי שׂוֹחַח הֶחָ’לִיף עִמּוֹ וַיַּרְא כִּי זָקֵן חָכָם הוּא וַיְכַבְּדֵהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וְגַם שְׁאָלָהוּ לֵאמֹר: שְׁאַל מִמֶּנִּי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְנָתַתִּי לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.

וַיַּעַן אִבְּרַהִים וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ וְרַק לְךָ לְבַדְּךָ אַגִּידֶנָּה וְאֵין אִישׁ עִמְּךָ בַּחֶדֶר וְאַף אַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר.

וַיַּאְדִּימוּ פְּנֵי אַלְחַגָּ’אג' מִבֹּשֶׁת עַל הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ אִבְּרַהִים וְגַם עֵינָיו בָּעֲרוּ כְלַפִּידִים, אֲבָל מַה-יָּכֹל עֲשׂוֹת וְהֶחָ’לִיף בִּקְּשָׁהוּ לַעֲזֹב אֶת-הַחֶדֶר! וַיְהִי בְצֵאתוֹ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְאִבְּרַהִים: הַשְׁמִיעֵנִי נָא בַקָּשָׁתֶךָ.

וַיֹּאמֶר אִבְּרַהִים: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵיכָכָה זֶה מָצָאתָ לְנָכוֹן לְמַנּוֹת אֶת-אַלְחַגָּ’אג' לְאָמִיר עַל אֶרֶץ עֲרָב הַקְּדוֹשָׁה לְכֻלָּנוּ וַאֲשֶׁר בָּהּ קֶבֶר נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וְגַם יֶתֶר קִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים וְ“הַמַּאֲמִינִים”, וְהוּא – הֲלֹא תֵדַע – אִישׁ דָּמִים וּבְלִיַּעַל וְנַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ אַרְיֵה הַשּׁוֹאֵג לְטֶרֶף יוֹם יוֹם, וְלֹא יֵדַע רַחֵם?!! וּמַה-תִּהְיֶה תְשׁוּבָתְךָ לְאַלְלַהּ – יִשְתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – בְּיוֹם פְּקֻדָּתְךָ, הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לְפָנָיו אֵין מַשּׂוֹא פָנִים וְאֵין מִקַּח שֹׁחַד?!

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא לֵאמֹר: וּמַה-בַּקָּשָׁתְךָ כָּעֵת? הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה!

וַיַּעַן אִבְּרַהִים: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וְאִם עַל הֶחָ’לִיף טוֹב, יִכְתֹּב לְהוֹרִידוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ, וְלִשְׁלֹחַ אַחֵר טוֹב מִמֶּנּוּ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ – הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם – וְכָל נְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו אֲשֶׁר בַּמֵּתִים חֶלְקָם, וְגַם כָּל-אֵלֶּה הַחַיִּים אִתָּנוּ כַּיּוֹם הָעֲשׁוּקִים וְהָרְצוּצִים בִּידֵי אַלְחַגָּ’אג' הָאַכְזָרִי.

וַיַּרְכֵּן הֶחָ’לִיף רֹאשׁוֹ רֶגַע, וְאַחַר אָמַר: אִבְּרַהִים! צֵא מִן הַחֶדֶר וְחַכֵּה בָאוּלָם. וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַשּׁוֹעֵר קָרָא וַיֹּאמַר: קְרָא אֶת-אַלְחַגָ’אג' לָשׁוּב הַחֶדְרָה, כִּי דָבָר לִי אֵלָיו.

וַיִּשְׁהֶה אַלְחַגָּ’אג' בַּחֲדַר הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְאִבְּן טַלְחָה יָשַׁב בְּאוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וְכֻלּוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא סִפֵּר הֶחָ’לִיף לְאַלְחַגָּ’אג' אֵת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לוֹ, וְאִם לֹא תִהְיֶה אַחֲרִיתִי מָרָה?! וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּהִקָּרְאוֹ שֵׁנִית אֶל הֶחָ’לִיף וַיַּרְא אֶת-אַלְחַגָּ’אג' בְּצֵאתוֹ וּפָנָיו מְאִירִים מִשִּׂמְחָה, וּבְגִשְׁתּוֹ אֵלָיו אָמַר לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים: תּוֹדָה לְךָ, יְדִידִי, עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדַבֵּר עָלַי טוֹבוֹת אֶל הֶחָ’לִיף!

וַיְהִי כַּעֲמֹד אִבְּן טַלְחָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיָּאֶר הֶחָ’לִיף פָּנָיו לוֹ וַיָּקָם מֵעַל מוֹשָׁבוֹ וַיִּקָּחֵהוּ בְיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

– עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתַּנִי, הִרְחַקְתִּי אֶת-אַלְחַגָ’אג' מֵאֶרֶץ עֲרָב, וָאֲמַנֵּהוּ לְאָמִיר עַל עִירָאק, כִּי נוֹכַחְתִּי כִּי צָדַקְתָּ מְאֹד בִּדְבָרֶיךָ! אָמֹר אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאַתָּה בִּקַּשְׁתָּ זֹאת מִיָּדִי, לְמַעַן כַּבְּדוֹ, וְהוּא הֶאֱמִין לִדְבָרַי וְגַם הִכִּיר לְךָ טוֹבָה רַבָּה, וְעַתָּה לְכָה גַם אַתָּה אַחֲרָיו בַּאֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיהוּ! כִּי בָזֶה חָפַצְתִּי וְתוֹדָתִי אֲנִי נְתוּנָה לְךָ מִקֶּרֶב לִבִּי עַל הָעֵצָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְעַצְתַּנִי, לְהַצִּיל אֶת-אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ מִידֵי עָרִיץ מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה חָשַׁבְתִּי לְהַרְחִיקֵהוּ כָלָה מִכָּל אֲמִירוּת, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן שַׁבְתִּי מִמַּחֲשַׁבְתִּי, כִּי אָמַרְתִּי אֵין אֲנִי חָפֵץ לְהַבְאִישְׁךָ בְּעֵינָיו; וְגַם זֹאת חָשַׁבְתִּי: אָמְנָם יֵשׁ לְאַלְחַגָּ’אג' חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים, אֲבָל יֵשׁ לוֹ גַם יִתְרוֹנוֹת. וְלָכֵן הִשְׁאַרְתִּיהוּ עַל מִשְׁמָרְתּוֹ, מִשְׁמֶרֶת אָמִיר עַד עֵת מוֹעֵד… וְאַתָּה שִׂים מֵעַתָּה לִבְּךָ עָלָיו וְהָיוּ עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-דְּרָכָיו לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה, וְהוֹדַעְתָּ לִי פַּעַם בְּפַעַם דֶּרֶךְ זוֹ יֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת כָּל-מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וּבֵרַכְתִּיךָ כִּי טוֹבַת עַמִּי לְנֶגֶד עֵינָי.

וַיִּלָּוֶה אִבְּן טַלְחָה לְאַלְחַגָּ’אג' בְּאֶרֶץ עִירָאק עַל פִּי הֶחָ’לִיף, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה שׁוֹמֵר לְרֹאשׁוֹ וּלְמַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשָׂיו וְגַם הִצְלִיחַ לְשַנּוֹתוֹ לְטוֹבָה בְּכָל-הֲלִיכוֹתָיו.

(אַל אַתְלִידִי)

ה: אַלְחַגָּ’אג' וּמַטִּיף הַמִּסְגָּד

אָמַר יוּסֵף בֶּן עַבְּדַּאלְלַהּ: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – סִפֵּר לִי אֶת-הַסִּפּוּר אֲשֶׁר אָנֹכִי אוֹמֵר לְסַפֵּר בְּאָזְנֵיכֶם:

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנַת אַלְחַגָּ’אג' מֵעֵינָיו וַיִּקְרָא אֶת-שׁוֹמֵר הַסַּף וְיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁנָתִי נָדְדָה וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתָתְנִי, וַאֲנִי חָפֵץ בְּאִישׁ אֲשֶׁר יַסִּיחַ דַּעְתִּי וִישַׁעַשְׁעֵנִי, וְלָכֵן לְכָה אֶל הַמִּסְגָּד הַקָּרוֹב, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: שָׁם יֵשׁ מַטִּיף-חֲמוּדוֹת צָעִיר לְיָמִים הַיּוֹדֵעַ לְסַפֵּר וּלְבַדֵּחַ, אוּלַי יַסִּיחַ אֶת-דַּעְתִּי.

וַיֵּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר אֶל הַמִּסְגָּד וַיַּרְא אֶת-הַמַּטִּיף מִתְפַּלֵּל וַיְחַכֶּה עַד גָּמְרוֹ תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: אַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר קוֹרֵא לְךָ לָבוֹא אֵלָיו. וַיִּתְפַּלֵּא הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: מַה לְאַלְחַגָּ’אג' וְלִי, וְאַף כִּי בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה?

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹמֵר: בּוֹאָה אַל תְּאַחֵר וְאַל תַּרְבֶּה בִשְׁאֵלוֹת.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאַל הַשּׁוֹמֵר אֶת-הַמַּטִּיף לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְהִתְנַהֵג עִם שָׂרִים וּגְדוֹלִים כְּאַלְחַגָּ’אג' אֲדוֹנִי? אוֹ הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְדֶרְך-אָרֶץ?!

וַיַּעַן הַמַּטִּיף: לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, וְהוּא יִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶךָ.

וַיְהִי כְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאָמִיר וַיְקַבְּלֵהוּ הָאָמִיר בְּסֵבֶר פָּנִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲיָדַעְתָּ פֶּרֶק בַּדָּת? וַיֹּאמַר: אָנֹכִי יוֹדֵעַ. וַיּוֹסֶף הָאָמִיר וַיִּשְׁאַל: וַהֲיֵשׁ לְךָ יָד גַּם בְּשִׁירָה? וַיֹּאמַר: יֵשׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאָמִיר בַּשְּׁלִישִׁית: הֲגַם בְּדִבְרֵי יְמֵי עֲרָב יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה רְחָבָה? וַיֹּאמַר: גַּם בְּמַדָּע זֶה חַנַּנִי אַלְלַהּ. וְאִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ אֲדוֹנִי הָאָמִיר, עָרְכָה שְׁאֵלוֹתֶיךָ וְאָשִׁיבָה.

וַיִּשְׁאַל הָאָמִיר הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת בַּדָּת, בַּשִּׁירָה וּבְדִבְרֵי יְמֵי שִׁבְטֵי עֲרָב, וְעַל כָּל שְׁאֵלָה עָנָה הַמַּטִּיף תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת וְגַם מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן. וַיִּשְׂמַח הָאָמִיר מְאֹד, וְרוּחוֹ הָרָעָה סָרָה מֵעָלָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָם הַמַּטִּיף לָלֶכֶת וַיְצַו הָאָמִיר לְחָ’אלֶד, שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לֵאמֹר: תְּנָה לַמַּטִּיף מַתָּנוֹת: לְבוּשׁ-הָדָר וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים דֵינָרִים וְעֶבֶד לְשָׁרְתוֹ. וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַמַּטִּיף אָמַר: הַשָּׁעָה כָעֵת מְאֻחֶרֶת, לְמָחָר לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם סוּרָה נָא אֶל הָאַרְמוֹן וְקִבַּלְתָּ מִיַּד חָ’אלֶד אֵת אֲשֶׁר אָמָרְתִּי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַמַּטִּיף לִפְנֵי אַלְחַגָּ’אג' וַיֹּאמַר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְאִם עַל הָאָמִיר טוֹב, אֲסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר, מָלֵא עִנְיָן מִקּוֹרוֹת יְמֵי חַיַּי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַלְחַגָּ’אג': סַפֵּר!

וַיְסַפֵּר הַמַּטִּיף כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – מֵת עָלַי בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטֹן, וַיִּקָּחֵנִי דוֹדִי, אֲחִי אָבִי, לְבֵיתוֹ וַיְטַפְּחֵנִי וַיְרַבֵּנִי כְּבֵן לוֹ, וְגַם נְתָנַנִי בִּידֵי מוֹרִים הֲגוּנִים לְלַמְּדֵנִי תוֹרָה וָדַעַת עַד אֲשֶׁר גָּדָלְתִּי.

וּלְדוֹדִי בַּת יְחִידָה בְּגִילִי, וְהִיא נַעֲרָה יָפָה כַּלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, וַיְהִי בְּהַגִּיעִי אֲנִי לְפִרְקִי וְהִיא לְפִרְקָהּ וַנִּתְאַהֵב וְאַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה עַזָּה כַמָּוֶת, אֲבָל אֲהָהּ! דּוֹדָתִי אִשָּׁה רָעַת לֵב וְצָרַת עַיִן מְאֹד, וַתָּשֶׂם אֶת-לִבָּהּ לְהַשִּׂיא אֶת-בִּתָּהּ הַיְחִידָה לְבָחוּר עָשִׁיר, וֹלא הִטְּתָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְתַחֲנוּנֵי שְׁנֵינוּ, אֲנִי וּבִתָּהּ, אֲשֶׁר קָרָאנוּ אֵלֶיהָ הַשְּׁכֵּם וְקָרוֹא לֵאמֹר: חוּסִי נָא וְאַל תַפְרִידִי בֵינֵינוּ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתִי, כִּי אָטְמָה דוֹדָתִי אָזְנָהּ מִשְּׁמוֹעַ וְכִי נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּבֶן שְׁכֵנֵנוּ הֶעָשִׁיר, וָאֶפֹּל לְמִשְׁכָּב מֵרֹב צַעַר, וָאֱהִי בְּכָל-רָע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעַל מַחְשָׁבָה בְּלִבִּי, וָאֶקַּח חָבִית וָאֲמַלֵּא אוֹתָהּ חוֹל וּצְרוֹרוֹת וָאֶקְבְּרֶנָּה בְּתוֹךְ חֲדַר שְׁנָתִי עַל יַד מִטָּתִי. וַיְהִי כְּבוֹא דוֹדִי לְבַקְּרֵנִי בְחָלְיִי כְּדַרְכּוֹ, וָאֹמַר אֵלָיו: דּוֹדִי! יָרֵא אָנֹכִי כִּי הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת אָמוּת, וְלָכֵן הִנְנִי אוֹמֵר לְגַלּוֹת לְךָ לְבַדְךָ סוֹד אֲשֶׁר הָיָה כָּמוּס עִמָּדִי עַד כֹּה וְאַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמַע וְעָשִׂיתָ אַחֲרֵי מוֹתִי אֵת אשר אֲבַקְּשֶׁךָ, אַל נָא תַּפֵּל דָּבָר!

פֹּה בְּחַדְרִי חָבִית טְמוּנָה בָאֲדָמָה עַל יַד מִטָּתִי, וְהִיא מְלֵאָה כָסֶף. מֵאַיִן בָּא לִי הַכֶּסֶף? אַל תִּשְׁאָלָה, כִּי לֹא אַגִּיד לָךְ, סוֹד זֶה יֵרֵד עִמָּדִי אֶלֵי קֶבֶר. אֲבָל זֹאת אֶשְׁאֲלָה מִמְּךָ, דּוֹדִי הַיָּקָר, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, כִּי בְיוֹם מוֹתִי תּוֹצִיא אֶת-הֶחָבִית מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְחִלַּקְתָּ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בָּהּ לְ“עִלּוּי נִשְׁמָתִי” וְנָתַתָּ מִמֶּנּוּ אֶלֶף דֵּינָרִים לַעֲנִיִּים, וּבְאֶלֶף דֵּינָרִים תְּשַׁחְרֵר עֲשָׂרָה עֲבָדִים מֵעַבְדּוּתָם, וַעֲשָׂרָה שַׁיְכִּים נִכְבָּדִים תִּשְׁלַח עַל חֶשְׁבּוֹנִי חָמֵשׁ שָׁנִים שָׁנָה שָׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וְהִתְפַּלְּלוּ לִמְנוּחָתִי בְּגֵן-עֵדֶן אַלְלַהּ, וּבַנּוֹתָר תִּקְנֶה בָתִּים, אֲשֶׁר אֶת-הַכְנָסָתָם תַּקְדִּישׁ כָּל-שָׁנָה לְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים עֲנִיִּים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי אַלְלַהּ וְלוֹמְדִים בְּתוֹרַת הַנָּבִיא. רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ, וְגַם הִשְׁבַּעְתִּיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, וְאַתָּה הֲלֹא יוֹדֵעַ כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלֶךָ, וְגַם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדֶךָ.

– כֵּן! – עָנָה דוֹדִי כְּמִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע דְּבַר עָשְׁרִי – אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת-מִצְוַת אַלְלַהּ כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר בְּנִי, אֲבָל מַה-לְּךָ וּלְמַחְשָׁבוֹת נוּגוֹת כָּאֵלֶּה, מַחְשְׁבוֹת מָוֶת וְצַוָּאוֹת, וְאַתָּה הֲלֹא עוֹד צָעִיר לְיָמִים וְרַךְ בְּשָׁנִים הִנֶּךָ וַעֲתִידְךָ לְפָנֶיךָ מָלֵא תִקְווֹת גְּדוֹלוֹת וּמַזְהִירוֹת?! אַל נָא, בְּנִי! לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה וְרָאִיתָ בְּטוֹבָה.

וּבְהַרְגִּיעוֹ אוֹתִי בְּדִבְרֵי חִבָּה יָצָא אֶת-הַחֶדֶר, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁב אֵלַי וְעִמּוֹ בָּאָה גַם דּוֹדָתִי אֵם כַּלָּתִי, וְהַפַּעַם רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמָּהּ. הִיא נִגְשָׁה אֶל מִטָּתִי בְּסֵבֶר פָּנִים וַתְּחַבְּקֵנִי וַתְּנַשְּׁקֵנִי וַתֶּרֶב גַם הִיא עָלַי דִּבְרֵי אַהֲבָה לְעוֹדְדֵנִי, וְגַם הִיא הִבְטִיחַתְנִי לֵאמֹר: לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה וּמִצִּדִּי אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּל-אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי לְהַחֲלִימְךָ וּלְהַבְרִיאֲךָ, אַל תִּירָא!

וְאְמָנם כֵּן עָשְׂתָה כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָה. מֵאוֹתוֹ רֶגַע לֹא זָזָה מִמִּטָּתִי וְגַם הִבְהִילָה רוֹפְאִים מֻמְחִים, וְגַם דָּאֲגָה לְמַלֵּא בְּדַיְקָנוּת נִמְרֶצֶת אַחֲרֵי פְקֻדּוֹתֵיהֶם וּרְפוּאוֹתֵיהֶם. וַתְּטַפֵּל בְּכַלְכָּלָתִי כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה בְּבֵן יַקִּיר לָהּ.

וַיְהִי כִּי עָלְתָה לִי אֲרוּכָה מִמַּחֲלָתִי וָאֶגַּשׁ אֶל דּוֹדָתִי פַּעַם בְּעָרְמָה וָאֹמַר אֵלֶיהָ: דּוֹדָתִי! הִנְנִי מוֹדֶה לָךְ מִקֶּרֶב לִבִּי בְּעַד כָּל-הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לַהֲשִׁיבֵנִי לִתְחִיָּה אַחֵרי הֱיוֹתִי קָרוֹב לָמוּת, וְאָנֹכִי לֹא פִלַּלְתִּי כִּי אָקוּם אַחֲרֵי נָפְלִי. וְעַתָּה תּוֹדָתִי לָךְ תִּגְדַּל שִׁבְעָתַיִם אִם תִּתְּנִינִי לְשָׁאֳלֵךְ שְׁאֵלָה וְגַם תַּעֲנִי לִשְׁאֵלָתִי בְּהֶקְדֵּם.

וַתֹּאמֶר לִי דוֹדָתִי: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל!

וָאֹמַר אֵלֶיהָ: הִנֵּךְ רוֹאָה כִּי כְבָר הִגַּעְתִּי לְפִרְקִי וַאֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים, וְאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה לְבַדִּי, אֲנִי רוֹצֶה כִּי אַתְּ תְּחַפְּשִׂי לִי עַלְמָה כְּאַוַּת לִבֵּךְ, עַלְמָה טוֹבָה, חֲכָמָה וְיוֹדַעַת מֶשֶׁק-בַּיִת, הַרְבִּי לָתֵת מֹהַר וּמַתָּן כְּכָל-אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֵׁךְ, כִּי חַנַּנִי אַלְלָהּ וְכִי-יֵשׁ לִי רָב, עָלַיִךְ אָשִׂים מִבְטַחִי, לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי, וַאֲנִי בָטוּחַ, כִּי מָצֹא תִמְצְאִי לְמַעֲנִי אֶת-הַטּוֹבָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, וְכִי לֹא אֵבוֹשׁ מִשִּׂבְרִי.

וַתַּעַן הַדּוֹדָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וַתֹּאמַר: כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּנִי יַקִּירִי! אֲבָל תְּמֵהָה אֲנִי וְלֹא אֵדַע לָמָּה לָךְ לְחַפֵּשׂ עֲלָמוֹת מִן הַחוּץ וְיֵשׁ לָךְ עַלְמָה יַעֲלַת-חֵן וּכְלִילַת-יֹפִי בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ – בֵּיתֵנוּ, וְהִיא גַם אֲהוּבָה לְךָ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי, וְגַם נַפְשָׁהּ הִיא קְשׁוּרָה בְנַפְשֶׁךָ, הֲלֹא הִיא פָטְמָה בִּתִּי יְחִידָתִי הַטּוֹבָה וְהַחֲמוּדָה.

וָאַעַן וָאֹמַר: כֵּן יְהִי כִדְבָרָיִךְ! וְאָנֹכִי לֹא נוֹעַזְתִּי לָבוֹא אֵלַיִךְ גַּם הַפַּעַם בְּהַצָּעָה, כִּי אָמַרְתִּי: מִי יוֹדֵעַ אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ וְאִם אֵינֵךְ עוֹמֶדֶת עַל דַּעְתֵּךְ לָתֶת אֶת-בִּתֵּךְ לַאֲחֵרִים, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה?!

וַתַּעַן הַדּוֹדָה וַתֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, יַקִּירִי, הָיוּ יָמִים אֲשֶׁר שְׁכֵנֵנוּ אַחְמַד בֶּן עַארֶף דִּבֶּר עַל לֵב דּוֹדְךָ לָקַחַת אֶת-פַאטְמָה בִּתִּי לְאִשָּׁה לִבְנוֹ, בְּהַבְטִיחוֹ אוֹתוֹ בִּמְחִירָהּ מֹהַר גָּדוֹל, אֲבָל אֲנִי הִרְבֵּיתִי לַחְקֹר עַל הַנַּעַר וְעַל טִיבוֹ, כִּי הֲלֹא בַּת יְחִידָה הִיא פַאטְמָה לִי כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וָאִוָּכַח, כִּי בֶּן הַשָּׁכֵן נַעַר בַּעַר הוּא, פּוֹחֵז וְהוֹלֵךְ בָּטֵל וְרוֹדֵף אַחֲרֵי תַעֲנוּגִים כָּל-הַיָּמִים. וְלָכֵן לָא נָתַתִּי לוֹ הַסְכָּמָתִי וְגַם הִשְׁפַּעְתִּי עַל דּוֹדְךָ לָשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב לְרָעַת בִּתֵּנוּ וְגַם הִצְלָחְתִּי.

וּכְכַלּוֹתָהּ לְדַבֵּר הוֹסִיפָה הַדּוֹדָה לֵאמֹר: וְעַתָּה, פַאטְמָה לְךָ הִיא, וְרַק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וְלֹא לְאַחֵר, בְּנִי אַתָּה!

וָאֶגַּׁשׁ אֶל דּוֹדָתִי וָאֹחַז יָדָהּ בְּחִבָּה רַבָּה וָאַגִּישֶׁנָּה לְמוֹ פִי וָאֶשָּׁקֶנָּה בְּכָל-חֹם לִבִּי וָאֶקְרָא: הֶאָח! לוּ יְהִי כִדְבָרַיִךְ, דּוֹדָה יַקִּירָה! יוֹאִיל אַלְלַהּ וְיֹאמַר גַּם הוּא לַזֶּבֶד טוֹב!

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַדּוֹדָה, וּבַשָּׁבוּעַ הַהוּא בָּאתִי בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים עִם בְּחִירָתִי עִם פַאטְמָה, אֲשֶׁר עָרְגָה נַפְשִׁי אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים, וְגַם עָלָה בְיָדִי לִלְכֹּד בְּחֵרֶם עָרְמָתִי אֶת-דּוֹדָתִי צָרַת-הָעַיִן בְּחָשְׁבָהּ אוֹתִי לְבַעַל אוֹצָרוֹת בֶּאֱמֶת.

וּמָה רַבָּה הַתְּכוּנָה בְּבֵית דּוֹדָתִי בִּימֵי חֲתֻנָּתִי! כָּל הַמַּכָּרִים וְהַמַּכָּרוֹת, הַיְדִידִים וְהַיְדִידוֹת, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים הֻזְמְנוּ אֶל הַחֲתֻנָּה וְגַם בָּאוּ כֻלָּם לַקַחַת חֵלֶק בְּשִׂמְחָתֵנוּ, וְשֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים כָּל טוּב נֶעֶרְכוּ לְמַעֲנָם, יוֹמָם וָלַיְלָה,שָׁבוּעַ שָׁלֵם; גַּם שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְנַגְּנִים וּמְנַגְּנוֹת, רַקְדָּנִים וְרַקְדָּנִיּוֹת, בָּאוּ לְשַׁעַשְׁעֵנוּ, וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת שֻׁלְּחוּ אֵלֵינוּ מֵאֵת כֻּלָּם וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנֵנוּ!

גַּם בַּיִת מְיֻחָד רִהֲטָה דוֹדָתִי לְמַעֲנִי וְהָרָהִיטִים מְצֻיָּנִים בְּמִינָם, מַעֲשֵׂה יְדֵי חֳרָשִׁים חֲכָמִים וָאֳמָנִים חָרוּצִים, אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ אֶת-כָּל-רוֹאֵיהֶם.

וַיְהִי כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַחֲתֻנָּה וַיָּבוֹא אֵלַי דּוֹדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: בְּנִי! הִנֵּה עָבְרוּ יְמֵי חֲתֻנָּתְךָ, וְכָל הַחֶנְוָנִים, הַסּוֹחֲרִים וְהָאֳמָנִים אֲשֶׁר לָקַחְנוּ מֵהֶם אֶת-כָּל-צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה וְרָהִיטֵי בֵיתְךָ בָּאִים לְדְרוֹשׁ אֶת-הַמַּגִּיעַ לָהֶם, וְאַלְלַהּ הֲלֹא בֵרַכְךָ בְּכָל-טוֹב, בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים לָרֹב, וְלָכֵן הָבָה נָא נִפְתַּח אֶת-הֶחָבִית אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֲשֶׁר כַּסְפְּךָ אָצוּר בָּהּ, וְשִׁלַּמְנוּ לְכָל-אֶחָד אֶת-הַמַּגִּיעַ לוֹ.

וַיְהִי כִּי נִגְלָה הַסּוֹד לְדוֹדִי, כִּי בֶחָבִית אֵין כֶּסֶף, כִּי אִם חוֹל וּצְרוֹרוֹת, וְכִי רַק בְּעָרְמָה הִשַּׂגְתִּי אֶת-בִּתּוֹ מִמֶּנּוּ, וַיִּגְדַּל חֲרוֹן אַפּוֹ מְאֹד וַיּוֹדַע הַדָּבָר גַּם לְאִשְׁתּוֹ, הִיא דוֹדָתִי צָרַת-הָעַיִן, וַיֵּהָפֵךְ שְׂשׂוֹנָהּ לְאֵבֶל וְאַהֲבָתָהּ הַמְדֻמָּה לִי לְשִׂנְאַת-מָוֶת, וַתָּבוא בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא נִמְצֵאתִי בְּבֵיתִי, וַתִּקַּח מִשָּׁם אֶת-הכלל מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וַתַּעֲבֵר לְבֵיתָהּ הִיא, וְלֹא הִטְּתָה אֹזֶן קַשֶׁבֶת לְתַחֲנוּנֵי אִשְׁתִּי הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִפְצִירָה בָהּ לְבַל תִּתְאַכְזֵר עִמָּנוּ, וַתַּשְׁאִירֵנוּ בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, אֵין סַפָּה לָשֶׁבֶת, וְאֵין שֻׁלְחָן לֶאֱכֹל עָלָיו, וְאֵין מִטָּה לִשְׁכַּב עָלֶיהָ, הַכֹּל לָקְחָה וְלֹא חָמֵלָה.

וּמִנִּי אָז אֲנִי מִתְהַלֵּךְ כִּמְשֻׁגָּע, כִּי לֹא אוּכַל רְאוֹת בְּצָרַת אִשְׁתִּי אֲהוּבָתִי, הַסּוֹבֶלֶת יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מִיַּד אִמָּהּ רָעַת-הַלֵּב וְצָרַת-הָעַיִן וּמֵהָעֹנִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שְׁרוּיִם בּוֹ, וּלְמַעַן הַסִּיחַ דַּעְתִּי, אֲנִי מְבַלֶּה אֶת-רֹב יָמַי וְלֵילוֹתַי בְּבֵית-הַמִּסְגָד בִּתְפִלָּה, בִּקְרִיאָה וּבְהַטָּפָה, עַד אֲשֶׁר יְרַחֵם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְיֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַלְחַגָּ’אג' אֶת-דִּבְרֵי הַמַּטִּיף וַיִּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֹּאמֶר לְחָ’אלֶד: שְׁמַע נָא, חָ’אלֶד, לְמָחָר כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמַּטִּיף לְקַבֵּל אֵת אֲשֶׂר אָמַרְתִּי, תּוֹסִיף לוֹ עוֹד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים עַל חָכְמָתוֹ וּתְבוּנַת לִבּוֹ, בְּהַעֲרִימוֹ לָקַחַת אֶת-בַּת דּוֹדָתוֹ לְאִשָּׁה.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים מִסְפָּר וְהָאִישׁ לֹא בָא לְקַבֵּל הַמַּתָּנוֹת, וַיִּתְפַּלֵּא חָ’אלֶד מְאֹד, אֲבָל הוּא שָׂם מַחְסוֹם לְפִיו וְלֹא הִגִּיד דָּבָר לְאַלְחַגָּ’אג', בְּאָמְרוֹ: אוּלַי מִקְרֶה הוּא, כִּי חוֹלֶה הוּא, אוֹ כִּי נָסַע לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְעוֹד מְעַט וְיָבוֹא.

אֲבָל מַה-נִּבְהַל כַּאֲשֶׁר שְׁאָלָהוּ אַלְחַגָּ’אג' בְּאַחַד הַיָּמִים לֵאמֹר: הַנָתַתָּ לַמַּטִּיף אֵת אֲשֶׁר צִוִּיתִי?

וַיְהִי כִי עָנָהוּ כִּי לֹא נָתַן וְכִי לֹא רָאָה אֶת-הַמַּטִּיף מִיּוֹם עָזְבוֹ אֶת-הָאַרְמוֹן, וַיִּגְעַר בּוֹ הָאָמִיר וַיֹּאמַר: אִם הַמַּטִּיף לֹא בָא אֵלֶיךָ, מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתָּ אַתָּה אֵלָיו לְחַפְּשׂוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל סִבַּת אֵחוּרוֹ?

וַיְמַהֵר חָ’אלֶד לְבֵית-הַמִּסְגָּד וַיִּשְׁאַל עַל בֵּית הַמַּטִּיף וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵיפֹה מְקוֹם בֵיתוֹ, וַיֵּלֶךְ אֵלָיו בְלִוְיַת שְׁנַיִם מִמְּשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן, וּכְהַגִּיעָם אֵלָיו רָאוּ וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ, וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְשׁוֹכֵב עַל מַחְצֶלֶת קָנִים הַפְּרוּשָׂה לוֹ מִתַּחְתָּיו וְהַבַּיִת רֵיק אֵין בּוֹ כֹּל.

וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְגַם רָאוּ אֶת-פְּנֵי הַמַּטִּיף וְהִנֵּה נָפְלוּ מְאֹד, וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: מַה-לָּךְ?

וְיַּעַן הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: הוֹצִיאוּנִי מִזֶּה וְאַחַר אֲדַבֵּר! וַיְמַהֵר חָ’אלֶד וַיָּבִיאוּ סוּס לְהַרְכִּיבוֹ עָלָיו וּלְהוֹלִיכוֹ לְאַרְמוֹן אַלְחַגָּ’אג', וַיְהִי כִּי אָמַר לְפַתֵּחַ אֶת-כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הוּא אָסוּר בָּהֶם, וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמַּטִּיף: אַל תִּגְּעוּ בִי! שָׂאוּנִי כַּאֲשֶׁר הִנֵּנִי וַהֲבִיאוּנִי אֶל הָאָמִיר, וְשָׁם אֲדַבֵּר! וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר. וַיְהִי בְּהַצִּיגָם אוֹתוֹ לְפִנֵי הָאָמִיר וַיִּבָּהֵל הָאָמִיר לְמַרְאה פְּנֵי הַמַּטִּיף הַנּוֹפְלִים, וּלְמַרְאֵה כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הוּא אָסוּר בָּהֶם, וַיִּקְרָא אֶל חָ’אלֶד וַיֹּאמַר: מַה-זֹּאת?!

וַיְסַפֵּר לוֹ חָ’אלֶד אֶת-תְּשׁוּבַת הַמַּטִּיף בְּלֶכְתּוֹ אֵלָיו לִרְאוֹתוֹ. אָז יִפֶן הָאָמִיר אֶל הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: מְהֵרָה סַפְּרָה נָא לִי מַה-לָּךְ – וְאֵדָעָה?!

וַיְסַפֵּר הַמַּטִּיף כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– בְּצֵאתִי בָּעֶרֶב אֲשֶׁר קְרָאתַנִי אֵלֶיךָ מֵאַרְמוֹנְךָ הָלַכְתִּי יָשָׁר אֶל בֵּיתִי וּבְהַגִּיעִי עַד שַׁעַר חֲצֵרִי שָׁמַעְתִּי אֶת- אִשְׁתִּי מְדַבֶּרֶת עִם חוֹתַנְתִּי בִּבְכִי תַמְרוּרִים וְאוֹמָרֶת: אוֹיָה לִי, מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ בַּעֲלִי לָבוֹא וְהַשָּׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת וְהַלַּיְלָה כֹּה אָפֵל וָקָר?! מִי יוֹדֵעַ מַה-קָּרָהוּ? אוּלַי הֲרָגוּהוּ, אוֹ כִּי חַיָּה רָעָה הִתְנַפְּלָה עָלָיו בְּדַרְכּוֹ וַיְהִי לְטֶרֶף לְשִׁנֶּיהָ? אוֹיָה לִי! אָנָה אֵלֵךְ לְחַפְּשׂוֹ, וּלְמִי אֶפְנֶה לְעֶזְרָה?!

וּבְשָׁמְעִי אוֹתָהּ מְיַלֶּלֶת מִהַרְתִּי לִדְפֹּק עַל הַשַּׁעַר, וַיְהִי כְּהִכָּנְסִי וָאֶמְצָא אֶת-אִשְׁתִּי וְהִנֵּה הִיא כִמְטֹרֶפֶת מֵרֹב צַעַר, וְאָבִיהָ וְאִמָּהּ מְפִיגִים צַעֲרָהּ בְּדַבְּרָם עַל לִבָּהּ דִּבְרֵי תַנְחוּמִים, מַרְגִּיעִים וּמַשְׁקִיטִים, וְכִרְאוֹתָם אוֹתִי הִתְנַפְּלוּ כֻלָּם עָלַי בִּצְעָקוֹת וּבְכַעַס גָּלוּי לֵאמֹר: רָשָׁע! מֶה עָשִׂיתָ, וְלָמָּה בּוֹשַׁשְׁתָּ כֹּה לָבוֹא וְלֹא חָמַלְתָּ? הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת-אַלְלַהּ לְהַשְׁאִיר אִשָּׁה צְעִירָה גַלְמוּדָה וּבוֹדְדָה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מִבְּלִי הוֹדִיעַ לָהּ דָּבָר עַל אֵחוּרֶךָ? חֲמָסֵנוּ עָלֶיךָ, בֶּן-בְּלִיַּעַל! וְאַלְלַהּ יָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ חֵלֶף הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן אֲשֶׁר הֲסִבֹּתָ לְאִשְׁתֶּךָ! לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָךְ!!

וָאִבָּהֵל לְמִשְׁמַע אָזְנַי וּלְמַרְאֵה קַבָּלַת-הַפָּנִים הָרָעָה אֲשֶׁר עָרְכוּ לִי, וָאֲמַהֵר לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵיהֶם וּלְהִצְטַדֵּק בִּפְנֵי אִשְׁתִּי וְגַם סִפַּרְתִּי לָהֶם אֵת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִמְּךָ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – בְּהַזְמִינְךָ אוֹתִי פִתְאֹם אֵלֶיךָ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וְאֶת-פָּרָשַׁת הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר הוֹאַלְתָּ לָתֵת לִי בְּמֶצְאִי חֵן בְּעֵינֶיךָ סִפַּרְתִּי גַם כֵּן, וַיְהִי כְהַזְכִּירִי שִׁמְךָ וְאֶת-דְּבַר הַמַּתָּנוֹת וַיִּסְתַּכְּלוּ בִי כֻלָּם בְּעֵינַיִים מְזָרוֹת אֵימָה כְּמִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי מְשֻׁגָּע הַמְדַבֵּר תַּהְפּוּכוֹת, וּבוֹ בָרֶגַע הֵרִימָה אִשְׁתִּי קוֹל צְעָקָה וַתִּקְרָא: אוֹיָה לִי, כִּי אִישִׁי הִשְׁתַּגֵּעַ וְהוּא מְדַבֵּר דְּבָרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם שַׁחַר, כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁהָאָמִיר אַלְחַגָּ’אג' קְרָאָהוּ אֵלָיו בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, אוֹ הֲיִתָּכֵן שֶׁגַּם הִבְטִיחָהוּ מַתָּנוֹת כֹּה יְקָרוֹת וְכֹה רַבּוֹת, וּמַדּוּעַ? וְלָמָּה?! וְגַם בְּיָדוֹ אֵין מְאוּמָה מִכָּל הַמַּתָּנוֹת. אֵין זֹאת כִּי רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה, וְכִי שֵדִים וְרוּחוֹת רָעִים פָּגְעוּ בוֹ לְרָעָה, וַיָּשִׂימוּ בְּפִיו אֶת-הַדְּבָרִים הַתְּפֵלִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵינוּ.

וּלְקוֹל אִשְתִּי מִהֲרוּ גַם הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּׁכֵנוֹת אֶל בֵּיתִּי וְגַם הוֹרֵי אִשְׁתִּי עָזְרוּ לְאִשְׁתִּי בְצַעֲקוֹתֶיהָ לֵאמֹר: הִשְׁתַּגֵּעַ הָאִישׁ! וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר בְּדָקוּנִי וַיַּחְלְטוּ גַם הֵם כִּי אָכֵן רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתְנִי, רוּחַ שִׁגָּעוֹן – וְכִי אֲנִי זָקוּק לִרְפוּאוֹת וְלִמְנוּחָה שְׁלֵמָה. וַיָּבֹאוּ עָלַי הָרוֹפְאִים בְּסַמְּמָנִים מְשַׁלְשְׁלִים, בִּזְרִיקוֹת וּבְתַחְבְּשׁוֹת מַיִם קָרִים עַל רֹאשִׁי. אָנֹכִי, כְּמוּבָן, צָחַקְּתִּי לְמַעֲשֵׂיהֶם וְגַם צָעַקְתִּי כִּי בָרִיא אֲנִי, וְכִי כָּל-רְפוּאוֹתֵיהֶם מֵאָפַע. אָז הֶחֱלִיטוּ הָרוֹפְאִים גַּם לֶאְסֹר אוֹתִי בְּכַבְלֵי-בַרְזֶל וְכַאֲשֶׁר צָעַקְתִּי כִּי אָבִיא הַדָּבָר עָדֶיךָ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הוֹסִיפוּ קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר וַיַּאַסְרוּנִי בְּיָדַי וּבְרַגְלַי וּבְכָל-גּוּפִי כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ רוֹאֶה, וּבִרְאוֹתִי כִּי אֵין מוֹצָא שַׂמְתִּי לְפִי מַחְסוֹם וָאֶדֹּם, וְרַק אָז הִרְפּוּ מִמֶּנִּי וַיַּשְׁאִירוּנִי לְבַדִּי בְּחֶדֶר רֵיק עַל מַחְצֶלֶת קָנִים אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ תַּחְתַּי, וַיְצַוּוּ הָרוֹפְאִים לָתֵת לִי לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וָאֱהִי בְּכָל-רָע, וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה אַחֲרִיתִי לוּלֵא שָׁלַחְתָּ אַתָּה אֲדוֹנִי הָאָמִיר שָׁלִיחַ מֵאֵת פָּנֶיךְ לְחַפְּשֵׂנִי וְלָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה בִּי?! וְעַתָּה תּוֹדָתִי וּבִרְכָּתִי נְתוּנוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר הִצַּלְתַּנִי מִמָּוֶת אַכְזָרִי.

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הַמַּטִּיף, עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בּוֹ כֹּחַ לִצְחוֹק, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל חָ’אלֶד אָמָר: הָאִישׁ הָאֻמְלָל הַזֶּה הָיָה קָרְבָּן לִנְדוּדֵי שְׁנָתִי וּלְשִׁפְלוּת יָדֶיךָ אַתָּה, אֲשֶׁר לֹא דָאַגְתָּ לוֹ בְּעִתּוֹ, כִּי לוּא הִמְצֵאתָ לוֹ אֶת-הַמַּתָּנוֹת עַד בֵּיתוֹ, כִּי אָז הָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ רוֹאִים וְנוֹכָחִים כִּי אֱמֶת בְּפִיו, וְעַתָּה נָתוֹן אֶתֵּן לוֹ עַל אַחַת שָׁלֹשׁ מֵאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְהוּא יִהְיֶה מֵעַתָּה מֵרוֹאֵי פָּנַי חֵלֶף הָרָעָה אֲשֶׁר הֲסִבּוֹתִי לוֹ. וְאֶל הוֹרֵי אִשְתּוֹ תֵּלֵךְ וַהֲבֵאתֶם אוֹתָם אֵלַי וְיִסַּרְתִּי אוֹתָם לַמִּשְפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֵּם! בָּטוּחַ אֲנִי כִּי רַק מִשִּׂנְאָתָם אֵלָיו נָתְנוּ אֵמוּן בְּדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ הַפּוֹתָה וַיַּעֲשׂוּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ; וְגַם הָרוֹפְאִים, רוֹפְאֵי הָאֱלִיל, יָבוֹאוּ עַל תַּגְמוּלָם, כִּי בְלִי סָפֵק עִוְּרוּ הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ אֶת-עֵינֵיהֶם בְּשֹׁחַד לְמַעַן עַנּוֹתוֹ.

וַיַּעַשׂ חָ’אלֶד כִּדְבַר אַלְחַגָּ’אג וַיָּבֵא אֶת-הַהוֹרִים לִפְנֵי הָאָמִיר, וַיְצַו הָאָמִיר וַיַּלְקוּ אֶת-הַחוֹתֵן מֵאָה מַלְקֻיּוֹת וְאֶת-הַחוֹתֶנֶת אָסַר שִׁבְעָה יָמִים וַיִּתֵּן לָהּ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְאֶת-כָּל-רָהִיטֵי בֵיתָם צִוָּה לְהָשִיב לַמַּטִּיף עַד אֶחָד.

וַיְשַׁלֵּם אַלְלַהּ לְעוֹשֵׂי הָרָעָה כְרָעָתָם, וְלַמַּטִּיף הֶחָכָם הֵיטִיב, וְאָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְהוּא כֹּל יָכוֹל.

ו: אַלְחַגָּ’אג' וְהִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן

וְהִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן יָפָה עַד מְאֹד, אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי בְּכָל בְּנוֹת-גִּילָהּ, וַיִּשְׁמַע אַלְחַגָּ’אג' וַתַּחֲשֹׁק נַפְשׁוֹ בָהּ וַיִּשְׁלַח אֶל אָבִיהָ, אֶל נֻעְמַאן, לֵאמֹר: תְּנָה נָא לִי אֶת-בִּתְּךָ הִנְדְּ לְאִשָּׁה, וְנָתַתִּי לְךָ מֹהַר וּמַתָּן מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף, וּמָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהָמִים אֶתֵּן לְבִתְּךָ אַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִים. וַיֵּאוֹת נֻעְמַאן לְאַלְחַגָּ’אג' וַיִּתֵּן לוֹ אֶת-בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

וַתַּעֲבֹר שָׁנָה וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּשָׁפְכוֹ דָם נָקִי חִנָּם, וַתָּקָץ נַפְשָׁהּ בוֹ וַתַּעַזְבֶנּוּ לְנַפְשׁוֹ וַתָּשָׁב לָהּ בֵּיתָה אָבִיהָ אֲשֶׂר בְּמָעָרָה הָעִיר.

וַיִּחַר אַף אַלְחַגָּ’אג' בְּאִשְׁתּוֹ, וַיִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֶת עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן טַאהֶר מֵהַקְּרוֹבִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ אֶל אִשְׁתִּי הִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן אֲשֶׁר בְּמָעָרָה וּמָסַרְתָּ לָהּ בִּשְׁמִי גֵּט-פִּטּוּרֶיהָ בְּקִצּוּר נִמְרָץ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “הָיִית וְחָדַלְתְּ”¹⁸ וְגַם מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף נָתַן בְּיָדוֹ לִמְסֹר לְאִשְׁתּוֹ כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָהּ בְּיוֹם הִנָּשְׂאָהּ לוֹ.

וַיַּעַשׂ עַבְּדְּ אַלְלַהּ כִּדְבַר אַלְחַגָּ’אג' וְגַם מָסַר לְהִנְדְּ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְחַגָּ’אג' לְמַעֲנָהּ.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הִנְדְּ אֶת-דִּבְרֵי עַבְּדְּ אַלְלַהּ אֵלֶיהָ, וַתַּעַן אֵלָיו בִּצְחוֹק וַתֹּאמַר: לֵךְ הַגֵּד לַאֲמִירְךָ: הָיִיתִי וְלֹא שָׂמַחְתִּי, חָדַלְתִּי וְלֹא נִחַמְתִּי¹⁹, וְאֶת-מָאתַיִם אֶלֶף הַדִּרְהָמִים אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ לְמַתָּנָה חֵלֶף הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי, כִּי עֲזָבַנִי אִישִׁי קְשֵׁה-הַלֵּב הָאוֹהֵב דָּמִים.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק אֶת-שֵׁמַע יְפִי הִנְדְּ, וְאֵת אֲשֶׁר עָזַב אוֹתָהּ אַלְחַגָּ’אג‘, וַיִּשְלַח אֵלֶיהָ לֵאמֹר: תְּנִי לִי יָדֵךְ וְאִשַּׁרְתִּיךְ! וַתִּשְׁלַח הִנְדְּ אֵלָיו לֵאמֹר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ לָתֵת לְךָ יָדִי בְּצַוֹּתְךָ עַל אַלְחַגָּ’אג’ אֲמִירְךָ אֲשֶׁר בַּעֲרָב לְלַוֹּתֵנִי בְדַרְכִּי לְדַמֶּשֶׂק וְגַם יוֹלִיךְ אֶת-גְּמַלִּי אֲשֶׁר אֶרְכַּב עָלָיו וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת מִמָּעָרָה עַד דַּמָּשֶׂק.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְאַלְחַגָּ’אג' לְמַלֵּא אַחֲרֵי דִבְרֵי הִנְדְּ וַיִּכָּנַע אַלְחַגָּ’אג' לַפְּקֻדָּה.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַתֶּרֶב הִנְדְּ לְהַרְעִים אֶת-אַלְחַגָּ’אג' וּלְהָתֵל בּוֹ יַחַד עִם אַל-הַיְפָא מֵינִקְתָּהּ אֲשֶׁר אָרְחָה אֵלֶיהָ לְחֶבְרָה, וַיִּרְגַּז אַלְחַגָּ’אג' תַּחְתָּיו וְלֹא יָכוֹל פְּצוֹת פֶּה, כִּי פַחַד הֶחָ’לִיף לְנֶגֶד עֵינָיו!

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד שַׁעַר דַּמֶּשֶׂק וַתִּקַּח הִנְדְּ דִּינַר זָהָב וַתַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה בִּצְדִיָּה וַתִּקְרָא לֵאמֹר: אַלְחַגָ’אג‘! הָרֵם אֶת-“מַטְבֵּעַ הַנְּחֹשֶׁת” אֲשֶׁר נָפַל מִיָּדִי. וַיִּתְכּוֹפֵף אַלְחַגָּ’אג’ וַיָּרֶם אֶת-דִּינַר הַזָּהָב וַיִּקְרָא: אֲבָל, גְּבִרְתִּי, לֹא “מַטְבֵּעַ נְחֹשֶׁת” הוּא כִּי אִם “דִּינַר זָהָב”. וַתֹּאמֶר הִנְדְּ בְּעָרְמָה: אָמְנָם כִּדְבָריךָ כֵּן הוּא, “מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת” נָפַל מִיָּדִי וְאַלְלַהּ הַטּוֹב אֲשֶׁר אֲהֵבַנִי נָתַן לִי בִּמְקוֹמוֹ “דִּינַר זָהָב”. וַיֵּבוֹשׁ אַלְחַגָּ’אג' לְדִבְרֵי הִנְדְּ בַּהֲבִינוֹ לָדַעַת אֶל מָה יִרְמְזוּ מִלֶּיהָ, וַיַּתְאַדֵּם מִכַּעַס וְלֹא עָנָה דָּבָר.

וַיִּשָּׂא עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן הֶחָ’לִיף אֶת-הִנְדְּ לְאִשָּׁה וַיֶאֱהָבֶהָ מִכָּל-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ, כִּי מִלְּבַד יָפְיָהּ הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, הָיְתָה הִנְדְּ גַּם חֲכָמָה וַאֲצִילַת-נֶפֶשׁ מֵאֵין כָּמוֹהָ.

ז: אַלְוַלִּיד בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְיַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ (715 – 705)

וְאַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר הָאַכְזָרִי הַיָּדוּעַ אָסַר אֶת-יַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ בֶּן אֲבִי צַפְרָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁלַל מִמֶּנּוּ אֶת-כָּל-הוֹנוֹ, וְגַם צִוָּה לְהַרְבּוֹת עִנּוּיָיו בְּבֵית הַסֹּהַר.

וְיַזִּיד אִישׁ חָבִיב וְנִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי בְּנֵי עִירוֹ וְגַם שַׂר בֵּית הַסֹּהַר אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹתוֹ אֲהֵבָהוּ וַיְכַבְּדֵהוּ וַיָּחָס לִבּוֹ עָלָיו, וַיֹּאמֶר לְהַצִּילוֹ מִבֵּית כִּלְאוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵיהֶם יַזִּיד וְשַׂר בֵּית הַסֹּהַר וָיָּשִּׂימוּ פְנֵיהֶם דַּמַּשְׂקָה לִקְבֹּל עַל הָאָמִיר בְּאָזְנֵי שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ אֲחִי הֶחָלִיף אַלְוַלִּיד בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, אֲשֶׁר הָיָה גַם הוּא מִמַּעֲרִיצֵי יַזִּיד וּמִידִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וַיְקַבֵּל שֻׂלַיְמַאן אֶת-פְּנֵי אוֹרְחוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְגַם הִבְטִיחָהוּ לַעֲמֹד לִימִינוֹ וּלְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת בִּפְנֵי אָחִיו הֶחָ’לִיף לְהַצִּילוֹ.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע אַלְחַגָּ’אג' כִּי בָרַח יַזִּיד יַחַד עִם שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיִּכְתֹּב עָלָיו מְרוֹרוֹת אֶל הֶחָ’לִיף אַלְוַלִּיד, אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק, וְגַם הוֹדִיעָהוּ כִּי הַשְּׁמוּעָה עוֹבֶרֶת כִּי נֶחְבָּא יַזִּיד בְּדַמֶּשֶׂק בְּבֵית שֻׂלַיְמַאן אָחִיו יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. וַיִּשְלַח הֶחָ’לִיף אֶל שֻׂלַיְמַאן, וַיִּכְתֹּב אֵלָיו שֻׂלַיְמַאן לֵאמֹר:

"אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים!

אָנֹכִי מָגֵן לְיַזִּיד בֶּן אַל מֻהַּלַּבְּ, כִּי יְדַעְתִּיו מֵאָז לְאִישׁ יָשָׁר וְגַם לְאֶחָד מֵאוֹהֲבֵי בֵיתֵנוּ הַיּוֹתֵר נֶאֱמָנִים, יַחַד עִם אָבִיו, אֶחָיו וְכָל-הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, וְאַלְחַגָּ’אג' הֵטִיל עָלָיו מַס כָּבֵד לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם וְגַם הִכְבִּיד עָלָיו עֻלּוֹ מְאֹד מִבְּלִי כָל-צֶדֶק וָיֹשֶׁר, וְלָכֵן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ לְבַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי, וּלְבַל תָּרַע לְאוֹהֵב נִכְבָּד וּלְאוֹרֵחַ יָקָר כְּיַזִּיד".

וַיִּחַר אַף אַלְוַלִּיד בְּאָחִיו וַיִּפְקֹד עָלָיו לֵאמֹר: שֻׂלַיְמַאן! שְׁלַח אֶת-יַזִּיד אֵלַי כָּרֶגַע וְהוּא אָסוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ דְּבַר הֶחָ’לִיף אֶל שֻׂלַיְמַאן וַיִּקַּח שֻׂלַיְמַאן אֶת-יַזִּיד וַיַּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, אֲבָל יַחַד עִמּוֹ אָסַר גַּם אֶת-בְּנוֹ אַיּוּבְּ וַיְשַׁלְּחֵם שְׁנֵיהֶם קְשׁוּרִים וּכְבוּלִים אֶל אָחִיו הֶחָ’לִיף וַיִּכְתֹּב אֵלָיו לֵאמֹר:

“אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי, שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת-יַזִּיד כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתָּ, אַךְ יַחַד עִמּוֹ שָׁלַחְתִּי גַם אֶת-בְּנִי אַיּוּבְּ כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה, וְזֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְּפָנֶיךָ, אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לְהָרַע לְיַזִּיד וּלְהָסִיר רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, הָסֵר רִאשׁוֹנָה אֶת-רֹאשׁ אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיךָ וְאַחַר תִּכְרֹת אֶת-רֹאשׁ יַזִּיד וַאֲנִי אֶהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי אַחֲרֵיהֶם, כִּי לֹא אוּכַל לִחְיוֹת אַחֲרֵי מוֹתָם, וְשָׁלוֹם”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הֶחָ’לִיף אֶת-שְׁנֵיהֶם, אֶת-יַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ וְאֶת-אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיו כְּבוּלִים זֶה בָּזֶה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, וַיֵּעוֹרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם וְגַם צַר לוֹ מְאֹד עַל אָחִיו שֻׁלַיְמַאן אֲשֶׁר הִגִּיעוֹ עַד הֵנָּה לֶאְסֹר אֶת-בְּנוֹ אֲהוּבוֹ לְמַעַן הַצִּיל אוֹרְחוֹ יְדִיד הַמִּשְׁפָּחָה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בִּפְזִיזוּתִי, בִּתִתִּי אֵמוּן בְּאַנְשֵׁי אֲמִירוּתִי הָרְחוֹקִים וּבְזַלְזְלִי בִּבְנֵי מִשְפַּחְתִּי הַקְּרוֹבִים, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-יַזִּיד וְהוּא מִתְחַנֵּן לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ אֶת-דְּבָרָיו, קָרָא וַיֹּאמַר: חֲדַל, יַזִּיד, דְּבָרֶיךָ אַךְ לְמוֹתָר, יָדַעְתִּי כִּי צַדִּיק אַתָּה וְכִי לַשָּׁוְא עֻנֵּיתָ, וִיהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבוֹרָךְ אֲשֶׁר מְנָעַנִי מִבּוֹא בְדָמִים בְּכַעְסִי, וְהִנְנִי שָׂמֵחַ כִּי בָּאתָ אֵלַי לְמַען כַּבְּדֶךָ.

וַיְצַו וַיְפַתְּחוּ מֵעַל שְנֵיהֶם – מֵעַל יַזִּיד וּמֵעַל אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיו – אֶת-אֲסוּרֵיהֶם וַיִּתֵּן לְיַזִּיד שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּרְהָמִים²⁰ וּלְאַיּוּבְּ עֶשְׂרִים אֶלֶף דִּרְהָמִים לְמַתָּנָה וַיְשַׁלְּחֵם בֵּיתָה אָחִיו בְּכָבוֹד.

וּלְאַלְחַגָּ’אג' כָּתַב: “קִבַּלְתִּי אֶת-מִכְתָּבְךָ, רָאִיתִי אֶת-יַזִּיד, יָדַעְתִּי אֶת-כָּל-הָאֱמֶת. אַתָּה אַל תּוֹסֵף לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי יַזִּיד וְיַּזִיד לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת-פָּנֶיךָ, וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לִכְתֹּב אֵלַי עַל אֹדוֹתָיו כַּאֲשֶׁר עָשִיתָ, אִם אַתָּה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר עַל כַּנֶּךָ”.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה יַזִּיד בְּבֵית שֻׂלַיְמַאן, וְגַם הֶחָ’לִיף כִּבְּדָהוּ כְּיָאוּת לְאִישׁ יָשָׁר וְנֶאֱמָן אֲשָׁר כָּמוֹהוּ.

(אַל אַבְּשִׁיהִי)

ח: שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן, חֻ’זַיְמַה וְעִכְּרַמַה (717–157 לספה"נ)

אִישׁ הָיָה בִּימֵי שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ הֶחָ’לִיף הַשְּׁבִיעִי לִבְנֵי אֻמַיָּה וּשְּׁמוֹ חֻ’זַיְמַה בֶּן בִּשְׂרְ מִשֵּׁבֶט בְּנֵי אָסָד וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר, עָשִׁיר וְנִכְבָּד מְאֹד, וַיֶּרֶב לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים וַיְהִי שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּהָפֵךְ הַגַּלְגַּל עַל חֻ’זַיְמַה וַיֵּרֶד מִנְּכָסָיו וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיָּשֶׂם עֵינָיו אֶל יְדִידָיו וְאֶל מַכָּרָיו מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם אֲשֶׁר עָמַד לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וַיְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָתָם. וַיֵּעָתְרוּ הַיְדִידִים אֵלָיו פַּעַם פַּעֲמַיִם, וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הִסְתִּירוּ פְנֵיהֶם מִמֶּנּוּ כְּמִתְנַכְּרִים. וַיִּחַר לְחֻ’זַיְמַה מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאִשְׁתּוֹ הִיא בַת דּוֹדוֹ: רוֹאֶה אָנֹכִי אֶת-יְדִידַי כֻּלָּם וְהִנֵּה אֵינָם אֵלַי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְעַל כֵּן לֹא אוֹסִיף עוֹד לְהֵרָאוֹת אֲלֵיהֶם וְלִשְׁאֹל מֵהֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, סָגֹר אֶסָּגֵר בַּבַּיִת מֵעַתָּה וְחָיִינוּ מֵאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ, לֶחֶם צַר נֹאכַל וּמַיִם לַחַץ נִשְתֶּה, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ, אוֹ כִּי יָבוֹא הַמָּוֶת הַגּוֹאֵל וּגְאָלָנוּ מֵעָנְיֵנוּ – וּבְדַבְּרוֹ בָּכָה בְּכִי תַמְרוּרִים.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ יָמִים רַבִּים. וּבַיָּמִים הָהֵם וְעִכְּרַמַה אֶל פַ’יָּאץ²¹ אֲמִיר חֲצִי אִי עֲרָב, כִּי שֻׂלַיְמַאן הֶחָ’לִיף מִנָּהוּ לְאָמִיר בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ וְהוּא מַכִּיר אֶת-חֻ’זַיְמַה וְגַם יָדַע אֶת-כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לִקְשֵׁי הַיּוֹם וְלַחֶלְכָּאִים בִּימֵי עָשְׁרוֹ וְטוּבוֹ בִּנְדִיבוּת לִבּוֹ וּבַאֲצִילוּת רוּחוֹ. וַיְהִי כִּי לֹא רָאָה אוֹתוֹ יָמִים רַבִּים, וַיִּשְׁאַל אֶת-רוֹאֵי פָנָיו לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם אֶת-חֻ’זַיְמַה, אוֹ הַשְׁמַעְתֶּם דָּבָר עַל אֹדוֹתָיו? כִּי מַדּוּעַ נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתָיו וְאֵין אִישׁ רוֹאֵהוּ זֶה יָמִים רַבִּים? וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ: שָמַעְנוּ אוֹמְרִים: יָרַד הָאִישׁ מִנְּכָסָיו, וְהוּא לָחוּץ וִדָחוּק מְאֹד, וְעַל כֵּן הוּא שׁוֹמֵר בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ נִרְאֶה לְעֵין אָדָם.

וַיִּשְאַל עִכְּרַמַה לֵאמֹר: וְאַיֵּה הֵם מַכִּירָיו וִידִידָיו הָרַבִּים, אֲשֶׁר הִרְבָּה לְהוֹשִׁיט לָהֶם עֶזְרָתוֹ בַּצַּר לָהֶם, הֲיִבָּצֵר מֵהֶם לָחוּשׁ לְעֶזְרָתוֹ עַתָּה וּלְהָשִׁיב לוֹ כִגְמוּלֹו? וְהֵם רַבִּים וְהוּא יָחִיד! אוֹ הַאִם הָאַחִים לֹא לְצָרָה יִוָּלֵדוּ?! וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֻמְלָל הָאִישׁ מְאֹד וְכָל-אֶחָיו וִידִידָיו רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ וַיַּשְׁאִירוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּלֵּא עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: אָכֵן כְּפוּיֵי-טוֹבָה הֵם! שְׂנוּאֵי אַלְלַהּ הֵם, וְהוּא יְיַסְּרֵם.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּקַּח עִכְּרַמַה אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַיִּתְּנֵם בַּכִּיס וַיַּחֲבוֹשׁ אֶת-אֲתוֹנוֹ וַיֵּצֵא אֶת-בֵּיתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּיתָה חֻ’זַיְמַה וְלֹא יָדַע אִישׁ מִכָּל בְּנֵי בֵיתוֹ בְּצֵאתוֹ, כִּי לֹא הִגִּיד לָהֶם, וְהַלַּיְלָה קַר וְאָפֵל מְאֹד.

וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ בֵּיתָה חֻ’זַיְמַה וַיִּדְפֹּק עַל דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיֵּצֵא חֻ’זַיְמַה וַיִּקְרָא: מִי הַדּוֹפֵק? וַיַּעַן עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: אָנִי! וַיָּשָׁב חֻ’זַיְמַה וַיִּשְׁאַל: וּמִי אַתָּה? וּמַה לְךָ פֹּה בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה? וַיַּעַן עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: לוּ חָפַצְתִּי כִּי תַכִּירֵנִי וְכִי תֵדַע מִי אָנִי, לֹא הָיִיתִי בָא אֵלֶיךָ בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה. וְיִהי כַּאֲשֶׁר פַּתח חֻ’זַיְמַה אֶת-דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיּוֹשֶׁט לוֹ עִכְּרַמַה אֶת-כִּיס-הַדִּינָרִים וַיֹּאמַר: קַח אֶת-הַכִּיס הַזֶּה כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחָהוּ אֵלֶיךָ לְמַעַן תִּוָּשֵׁעַ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם חֻ’זַיְמַה לְדִבְרֵי הַמִּתְחַפֵּשׂ, וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹל לְהַכִּיר אוֹתוֹ בַּחֹשֶׁךְ, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הוֹדִיעֵנִי נָא שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי, וְאֵדָעָה, וְאִם אַיִן נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי, כִּי יָדִי לָא תִגַּע בַּכִּיס. וַיֹּאמֶר עִכְּרַמַה: זֶה שְׁמִי: “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”![²³] וַיִּקְרָא חֻ’זַיְמַה ןַיֹּאמַר: אָכֵן שֵׁם מוּזָר הוּא זֶה וְזָקוּק הוּא לְבֵאוּר. וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, הוֹאִילָה נָא לְבָאֲרוֹ לִי. וַיֹּאמֶר עִכְּרַמַה: חֵי אַלְלַהּ לֹא אוֹסִיף דַּבֵּר – וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי כְּבוֹא חֻ’זַיְמַה הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר לְאִשְתּוֹ: הִתְבַּשְּׂרִי, אִשְׁתִּי! כִּי יְיָ עֲזָרָנוּ וַיִּשְׁלַח לָנוּ אֶת-מַלְאָכוֹ הַטּוֹב וְכִיס דִּינָרִים בְּיָדוֹ. וּבְדַבְּרוֹ הוֹשִׁיט לְאִשְׁתּוֹ אֶת-הַכִּיס, וַתְּמַשֵּׁשׁ גַּם הָאִשָּׁה וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַכִּיס מָלֵא מַטְבְּעוֹת מוּצָקִים וְלֹא יָדְעָה אִם מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶׁת הֵם אוֹ מַטְבְּעוֹת זָהָב וָכָסֶף.

וַיֹּאמֶר לָהּ חֻ’זַיְמַה: הַעֲלִי נֵר וְרָאִינוּ! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אֵין נֵר בַּבָּיִת, כִּי לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּיָדִי לִקְנוֹת נֵר, וְלֹא יָכְלוּ שְׁנֵיהֶם – חֻ’זַיְמַה וְאִשְׁתּוֹ – לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם כָּל הַלַּיְלָה מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הִתְרַגְּשׁוּ עַל כִּי לֹא רָאוּ אֶת-הָאִישׁ בְּעֵינֵיהֶם וְגַם הִתְרַגְּשׁוּ עַל כִּי לֹא יָדְעוּ מָה בַּכִּיס כָּל הַלָּיְלָה.

וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּרִיקוּ אֶת-הַכִּיס וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הוּא מָלֵא דִינְרֵי זָהָב, וַתִּגְדַּל שִׂמְחָתָם מְאֹד.

וְעַכְּרַמַה שָׁב לְבֵיתוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיַּרְא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִנֵּה הִיא עֵרָה וְכֻלָּהּ רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, כִּי לֹא יָדְעָה מָה אֶת-עִכְּרַמַה אִישָׁהּ, כִּי לֹא הִגִּיד לָהּ כִּי הוֹלֵךְ הוּא וְלָמָּה הוּא הוֹלֵךְ בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה?!

וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַתִּקְרָא הָאִשָּה לֵאמֹר: חֲמָסִי עָלֶיךָ, אִישִׁי! נְטַשְׁתַּנִי וַתֵּצֵא וְגַם לֹא לָקַחְתָּ עִמְךָ אִישׁ מֵעֲבָדֵיךָ לְלַוֹּתְךָ וְהַלַּיְלָה כֹה קַר וְכֹה אָפֵל, אֵין זֹאת כִּי קָרָה אָסוֹן וְאַתָּה מַסְתִּיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.

וַיִּשָּׁבַע עִכְּרַמַה לְאִשְׁתּוֹ כִּי לֹא קָרָה מְאוּמָה, וְכִי רַק דָּבָר פְּרָטִי וְנָחוּץ הוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אַךְ בְּאַחַת: קָרָה אָסוֹן וְעָלֶיךָ לְהוֹדִיעוֹ לִי.

וַיְהִי כִּרְאוֹת עַכְּרַמַה, כִּי אֵין מוֹצָא, וְכִי אִשְׁתּוֹ לֹא תַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר לָהּ: הִשָּׁבְעִי נָא לִי כּי תַסְתִּירִי הַדָּבָר בְּלִבֵּךְ וְהִגַּדְתִּי לָךְ. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ. וַיְסַפֵּר עִכְּרַמַה לְאִשְׁתּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עִם חֻ’זַיְמַה, וַתִּשְׁמֹר הַדָּבָר בְּלִבָּהּ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיְמַהֵר חֻ’זַיְמַה לְכָל נוֹשָׁיו וַיְשַׁלֵּם לְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת כָּל-אֲשֶׁר הוּא נוֹשֶׁה בוֹ, וְאַחַר אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הָלֹךְ אֵלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ לְבַקְּרוֹ וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת-הַנֵּס הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְלַהּ עִמָּנוּ לְהַצִּילֵנוּ מֵעָנְיֵנוּ וּמִדַּאֲבוֹן לִבֵּנוּ, וְשָׁמַע הֶחָ’לִיף וְשָׂמַח, כִּי הַכֵּר הִכִּיר הֶחָ’לִיף אֶת-חֻ’זַיְמַה בִּימֵי טוֹבָתוֹ וְלֹא יָדַע דָּבָר מִכָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגַתּוּ בִּימֵי רָעָתוֹ.

וּבַיָּמִים הָהֵם וְשֻׂלַיְמַאן עָלָה לְבַקֵּר אֶת אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת, הִיא אֶרֶץ-יִשְׁרָאֵל לְפָנִים – וַיִּשְׁמַע חֻ’זַיְמַה וַיַּעַל גַּם הוּא שָׁם לִרְאוֹתוֹ. וַיִּשְׂמַח בּוֹ הֶחָ’לִיף מְאֹד וְגַם שְׁאָלָהוּ לֵאמֹר: מַדּוּעַ זֶה בּוֹשַׁשְׁתָּ עַד כֹּה מִבּוֹא? אָז סִפֵּר לוֹ חֻ’זַיְמַה אֵת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ גַם דְּבַר עָנְיוֹ וְיַחַס יְדִידָיו אֵלָיו, וְגַם אֶת-מַעֲשֵׂה “גַּ’אבֶר עֲתָ’ראָת אַל כִּרַאם” סִפֵּר לוֹ, לֹא הֶחֱסִיר דָּבָר.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי חֻ’זַיְמַה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד עַל אֲשֶׁר הִסְתִּיר חֻ’זַיְמַה אֶת-עָנְיוֹ מִמֶּנּוּ, וְעוֹד יוֹתֵר צַר לוֹ עַל אֲשֶׁר חֻ’זַיְמַה לֹא יָדַע לְגַלּוֹת מִי הָיָה מוֹשִׁיעוֹ וּמַצִּילוֹ בַּצַּר לוֹ, כִּי אָמַר הֶחָ’לִיף: לוּ יָדַעְתִּי מִי הוּא כִּי אָז הָיִיתִי גוֹמֵל לוֹ טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ לְהַצִּילֶךָ, כִּי נְדִיבֵי לֵב כָּאֵלֶּה רְאוּיִים לְתַגְמוּל. וְעַתָּה – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף לֵאמֹר – הִנְנִי חָפֵץ גַּם אֲנִי לְהַרְאוֹת לְךָ אוֹתוֹת שִׂמְחָתִי עַל אֲשֶׁר נִצַּלְתָּ מִכַּף אוֹיִבְךָ – הָעֹנִי, וְהִנְנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לְאָמִיר עַל חֲצִי אִי עֲרָב תַּחַת עִכְּרַמַה אַל פַ’יָּאץ' הַמּוֹשֵׁל. וְהֶחָלִיף נָתַן בְּיָדוֹ מִכְתָּב-מִנּוּי לְעִכִּרַמַה. וַיִּשְׁתַּחוּ חֻ’זַיְמַה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיּוֹדֶה לוֹ עַל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מִעִם פָּנָיו וַיָּשָׁב אַרְצָה עֲרָב.

וַיְהִי כְּבוֹאוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-מִכְתַּב הֶחָ’לִיף לְעִכְּרַמַה בְּיַד צִיר מְיֻחָד, וַיֶּחֱרַד עִכְּרַמַה לִפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף וַיְמַהֵר אֶל חֻ’זַיְמַה לְקַבֵּל פָּנָיו יַחַד עִם לַהֲקַת שָׂרָיו וּמְרֵעָיו, וַיֵּרֶד עִכְּרַמַה מֵעַל כִּסֵּא אֲמִירוּתוֹ וַיְהִי חֻ’זַיְמַה לְמוֹשֵׁל תַּחְּתָּיו.

וַיְהִי כַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ וַיִּשְׁאַל אֶת-עִכְּרַמַה לִמְסֹר חֶשְׁבּוֹן הָאוֹצָר וַיִּמְסֹר עִכְּרַמַה חֶשְבּוֹן, אֲבָל אֲהָהּ! וְחֻ’זַיְמַה מָצָא אֶת-הַחֶשְבּוֹן לֹא לְפִי רְצוֹנוֹ, בְּאָמְרוֹ, כִּי עִכְּרַמַה הוֹצִיא הוֹצָאוֹת מְיֻתָּרוֹת לְלֹא צֹרֶךְ, וַיְצַו וַיָּשִׂימּו אֶת-עִכְּרַמַה בְּבֵית-הַסֹּהַר וְגַם אֲסָרָהוּ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל. וַיְהִי עִכְּרַמַה בְּבֵית-הַסֹּהַר חֹדֶשׁ יָמִים וַיָחַל וַיִּפֹּל לְמִשְכָּב וַיְהִי בְּכָל-רָע.

וַתֵּרֶא אֵשֶׁת עִכְּרַמַה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה חֻ’זַיְמַה וְאֶת-עִכְּרַמַה בַּעֲלָהּ כִּי בְרָע הוּא, וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ אַחַת מֵאַמְהוֹתֶיהָ וְהִיא חֲכָמָה מְאֹד. וַתֹּאמֶר לָהּ: לְכִי אֶל חַצר חֻ’זַיְמַה הָאָמִיר וְהַגִּידִי כִּי דָבָר נָחוּץ לָךְ אֵלָיו וְרַק אֵלָיו, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ לָךְ לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי הָאָמִיר, וְהִגַּדְתְּ לוֹ בְּלַחַשׁ לֵאמֹר: הַזֶה הוּא גְמוּלְךָ לְ“גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם” עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ, כִּי אָסַרְתָּ אוֹתוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל?!

וַתַּעַשׂ הָאָמָה כִּדְבַר גְּבִרְתָּהּ. וַיְהִי כִּשְמֹעַ חֻ’זַיְמַה אֶת-דְּבָרֶיהָ וַיִּתְחַלְחַל מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיִּקְרָא: הֲיִתָּכֵן? הַאִם עַכְּרַמַה זֶה הוּא הוּא “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם” מוֹשִׁיעִי וּמַצִּילִי?! – לֹא יְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר! וַיְמַהֵר וַיִּתֵּן²² צַו לְהַזְמִין אֵלָיו כְּרֶגַע אֶת-כָּל שָׂרֵי הָאֲמִירוּת וּגְדוֹלֶיהָ, וַיְהִי כְבוֹאָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲדוֹנַי! אָנֹכִי חָפֵץ לְבַקֵּר הַיּוֹם יַחַד עִמָּכֶם אֶת-בֵּית הַסֹּהַר וּלְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרְשֵׁי הָאֲסִירִים הַנִּמְצָאִים שָׁם, וַיֵּלֵכוּ.

וַיְהִי כְּבוֹאָם וַיִּשְׁאַל הָאָמִיר אֶת-שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר לְהוֹבִילוֹ אֶל הַתָּא אֲשֶׁר עִכְּרַמַה אָסוּר שָׁם, וַיְמַלֵּא הַשַּׂר אֶת-פְּקֻדָּתוֹ וַיַרְא חֻ’זַיְמַה אֶת-עִכְּרַמַה וְהִנֵּה פָנָיו נָפְלוּ מְאֹד, וְהוּא מוּטָל עַל מַחְצֶלֶת קָנִים עֲרֻמָּה וְכַבְלֵי בַרְזֶל כְּבֵדִים עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְכָל-חָזוּתוֹ מְעוֹרֶרֶת זְוָעָה. וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת וַיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו וּבְכוֹפְפוֹ אֶת רֹאשׁוֹ נָשַׁק אֶת-עִכְּרַמַה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּקְרָא: קוּמָה, עִכְּרַמַה! קוּמָה, “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”! אוֹיָה לִי כִּי עֲשַׁקְתִּיךָ וְגַם עִנִּיתִיךָ וְגַם אֲסַרְתִּיךָ חִנָּם, וְאַתָּה יְדִידִי מַצִּילִי וּמוֹשִׁיעִי בְּעֵת צָרָתִי! אָכֵן אַתָּה אֲצִיל הָרוּחַ וּנְדִיב הַלֵּב הַצַּדִּיק וַאֲנִי כְפוּי הַטּוֹבָה הָרָשָׁע! וַיַּרְא עִכְּרַמַה, וַיִּרְאוּ גַם כָּל מְלַוָּיו וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם כִּי לֹא יָדְעוּ מָה אִתּוֹ, וַיַּחְשְׁבוּהוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו פִּתְאֹם.

וַיְהִי כִּי הִגִּיד לָהֶם חֻ’זַיְמַה אֶת-פֵּשֶׁר הַדָּבָר וְגַם סִפֵּר לָהֶם אֶת-מַעֲשֵׂי-הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִכְּרַמַה עִמּוֹ בַּצַּר לוֹ, וְכִי עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ הִגִּיעַ לִגְדֻלָּתוֹ וַיַּעַמְדוּ כֻלָּם כְּנִדְהָמִים, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין כְּעִכְּרַמַת אֲצִיל-רוּחַ וְעוֹשֵׂה צְדָקוֹת.

וַיְמַהֵר הָאָמִיר וַיִּתֵּן צַו לְהוֹרִיד אֶת-כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל מֵעַל עִכְּרַמַה וְלָשִׂים אוֹתָם בְּיָדָיו הוּא וּבְרַגְלָיו, אֲבָל עִכְּרַמַת קָרָא וַיֹּאמַר: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אֲדוֹנִי?!

וַיֹּאֶמר חֻ’זַיְמַה: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ כֵּן יֵעָשֶׂה לִי, כִּי כֵן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לִכְפוּי-טוֹבָה כָּמוֹנִי וְאֵין כַּפָּרָה לַעֲוֹנִי הַגָּדוֹל, כִּי אִם בְּסָבְלִי אֶת-הָעִנּוּיִים הָהֵם אֲשֶׁר עֻנֵּיתָ בָּהֶם אַתָּה עַל יָדִי!

אֲבָל עִכְּרַמַה וְכָל הַנִּצָּבִים עַל הָאָמִיר מִשָּׂרָיו וּמִגְּדוֹלֵי הָאֲמִירוּת קָרְאוּ לֵאמֹר: אַל, אֲדוֹנֵנוּ הָאָמִיר! לֹא נִתֵּן! כִּי הִנֵּה לֹא בִצְדִיָּה וּבְרֹעַ לֵב עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְעִכְּרַמַה, כִּי אִם לְמַעַן מַלֵּא חוֹבַת תַּפְקִידְךָ עָשִׂיתָ, וְכַוָּנָתְךָ הְיָתה רְצוּיָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב הוּא יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת וְהוּא יָסִיר עֲוֹנְךָ מֵעָלֶיךָ, וְחַטָּאתְךָ יְכַפֵּר –וְלֹא נָתְנוּ לְחֻ’זַיְמַה לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׂר חָשָׁב.

וַיְצַו הָאָמִיר וַיָּסִירוּ אֶת-בִּגְּדֵי כִלְאוֹ מֵעַל עִכְּרַמַה, וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי כְבוֹדוֹ, וַיִּרְכַּב עַכְּרַמַה עַל הָאָתוֹן אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וַיֵּלְכוּ כֻלָּם אֶל בֵּית חֻ’זַיְמַה. וַיְמַהֵר חֻ’זַיְמַה וַיִּקַּח אֶת-עַכְּרַמַה אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וַיְטַפֵּל בּוֹ בְּעַצְמוֹ לְרָחֳצוֹ וּלְטַהֲרוֹ, וְאַחַר סָעֲדוּ אֶת-לִבָּם כֻּלָּם יַחַד, חֻ’זַיְמַה וְעַכְּרַמַה וְכָל הַשָּׂרִים וּגְדוֹלֵי הָאֲמִירוּת, עַל שֻׁלְחַן הָאָמִיר, וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר עִכְּרַמַה לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ חֻ’זַיְמַה: אֲדוֹנִי עִכְּרַמַה! עִמְּךָ אֵלֵךְ וְעַד בֵּית מְגוּרֶיךָ אוֹבִילְךָ וְשָׁם אֲבַקְּשָׁה סְלִיחָה מֵאֵת אִשְׁתְּךָ הַטּוֹבָה, כִּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲנִי בוֹשׁ מִמְּךָ אַתָּה, אֲנִי בוֹשׁ מֵאִשְתְּךָ, וְלֹא אָזוּז מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תִּשְמַעְנָה אָזְנַי בִקְרֹא אִשְׁתְּךָ אֵלַי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד²³ לֵאמֹר: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶיךָ!

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְכִשְמֹעַ חֻ’זַימַה מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי אֵשֶׁת עִכְּרַמַה מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדָהּ לֵאמֹר: סָלַחְתִּי! קָפַץ מִשִּׂמְחָה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: יְבַרְכֵךְ אַלְלַהּ, אִשָּׁה עֲדִינָה! אָכֵן הֱטִיבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂית לִשְׁלֹחַ אֵלַי אֶת-אֲמָתֵךְ לִפְקֹחַ אֶת-עֵינַי לְהַנְחוֹתֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וּלְהַצִּילֵנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת כִּכְפוּי-טוֹבָה וּכְבוֹגֵד. וּבְטֶרֶם הִפָּרֵד חֻ’זַיְמַה מֵעַל עִכְּרַמַה, קָרָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עִכְּרַמַה! שָׁבוּעַ יָמִים תָּנוּחַ בְּבֵיתְךָ מִכָּל-הֶעָמָל וְהָרֹגֶז אֲשֶׁר סָבַלְתָּ, וְאַחַר נָסוֹעַ נִסַּע יַחַד אֶל הֶחָ’לִיף אֲדוֹנֵנוּ לְמַעַן בַּקֵּר אוֹתוֹ, וּלְמַעַן קַבֵּל פָּנָיו, כִּי אַדִּיר כָּל חֶפְצִי הוּא לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲרִיכוֹ וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ, אוֹתְךָ יְדִידִי “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”.

וַיְסַפֵּר לְעִכְּרַמַה עַל-דְּבַר פְּגִישָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶחָלִיף בְּאֶרֶץ פְּלֶשֶׁת, בְּטֶרֶם הִתְמַנּוֹתוֹ לְאָמִיר.

וַיִּשְׁתַּחוּ עִכְּרַמַה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: קָטֹנְתִּי אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מִכָּל אוֹתוֹת הַחִבָּה שֶׁהוֹאַלְתָּ לְהַרְאוֹת לִי, וְהִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי שָׁרֵת אֲשָׁרֶתְךָ בֶּאֱמוּנָה וּבְכָל-כֹּחִי עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן, וְאֶת-חֻ’זַיְמַה אֲבַקֵּשׁ לְהַשְאִירוֹ בְּתַפְקִידוֹ אֲשֶׁר כִּבַּדְתּוֹ בוֹ, כִּי אֵין עֵינִי צָרָה בוֹ חָלִילָה! לְהֵפֶךְ, אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לָתֵת יָדִי עִמּוֹ מֵעַתָּה וְלַעֲבוֹד עִמּוֹ יַחַד לְטוֹבַת אַרְצֵנוּ וּמַמְלַכְתֵּנוּ וְלִהְיוֹת לְעֵזֶר לַאֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף וַאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, יִנּוֹן שְׁמוֹ לָעַד.

וַיִּשְׁתַּחֲווּ שְנֵיהֶם, עִכְּרַמַה וְחֻ’זַיְמַּה, לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה וַיֵּצְאוּ לְדַרְכָּם בְּשָׁלוֹם.

(תַ’מַראת אַל אַוְרַאק לִלְחֲמַוִי)

ט: אִּבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ

אָמַר אִבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה חֲ’לִיפוּת בְּנֵי אֻמַיָּה אֶל קָצֶהָ וְאֶת-מְקוֹמָהּ יָרְשׁוּ בְּנֵי עַבַּאשׂ, נַחְבֵּאתִי אָנֹכִי מִפְּנֵי חֲמַת בְּנֵי עַבַּאשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ רַבִּים מִבְּנֵי שִׁבְטִי.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ יְמֵי מַחֲבוֹאִי וַתָּקָץ נַפְשִׁי בְּחַיַּי וָאֲחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהֵרָצוֹת אֶל אַבּוּ אַל עַבַּאשׂ אַל שַׂפַ’אח הֶחָ’לִיף וָאֶמְצָאֵן, וַיִּתֵּן לִי הֶחָ’לִיף חֲנִינָה וְגַם כִּבְּדַנִי כָּבוֹד גָּדוֹל וָאֱהִי מֵרוֹאֵי פָנָיו כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּגֶּד לִי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אִבְּרַהִים! עָיֵף אָנֹכִי הַיּוֹם וַאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ סִפּוּר מְלֵא עִנְיָן אֲשֶׁר יַסִּיחַ דַּעְתִּי, וְלָכֵן אִם יֵשׁ לְךָ מַה לְּסַפֵּר מִקּוֹרוֹת יְמֵי חַיֶּיךָ בִּימֵי מַחֲבוֹאֲךְ אֲשֶׁר יִשַׁעַשְעֵנִי – סַפֵּר וְאֶשְׁמָעָה!

וָאֹמַר אֵלָיו: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יֵשׁ לִי לְסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר אֲשֶׁר קָרַנִי בִּימֵי מַחֲבּוֹאִי, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נוֹכַחְתִּי לָדַעַת מַה-גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב הָאָדָם, וּמַה-נִּפְלָאִים מַעֲשֵׂי-נְדִיבִים וַאֲצִילֵי-הָרוּחַ.

וָאֲסַפֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

בְּאַחַד הַבָּתִּים אֲשֶׁר בָּעִיר “חַיְרָה”²⁴ נַחְבֵּאתִי, וְהַבַּיִת עָמַד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וַיְהִי הַיּוֹם וְאָנֹכִי מְתִהַלֵּךְ עַל גַּג הַבַּיִת לְרוּחַ הַיּוֹם וָאַבִּיט לְמֵרָחוֹק וָאֵרֶא וְהִנֵּה דְגָלִים שְׁחוֹרִים²⁵ יוֹצְאִים מִ“כּוּפָה” וּפְנֵי נוֹשְׂאֵיהֶם חַיְרָתָה, וָאֹמַר בְּלִבִּי: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְמַעֲנִי בָּאִים הַדְּגָלִים לְחַיְרָה לְמַעַן גַּלּוֹת עִקְבוֹתַי לְרָצְחֵנִי נָפֶשׁ?! וַיִּגְדַּל פַּחְדִּי לִמְאֹד, וָאֲמַהֵר לְהִתְחַפֵּשׂ וָאֶבְרַח עִירָה כוּפָה.

וַיְהִי כְּהַגִּיעִי אֵלֶיהָ וָאֱהִי כְנָבוֹךְ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי שָׁם כָּל מַכִּיר וְגוֹאֵל לְמַעַן מְצֹא לִי מַחְסֶה בְּצֵל קוֹרָתוֹ, וָאֶתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה כְּאוֹבֵד עֵצוֹת, וְהִנֵּה נִרְאָה לְעֵינַי מֵרָחוֹק שַׁעַר גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם, וָאָשִׂים פָּנַי אֶל הַשַּׁעַר לִרְאוֹת מַה-שָּׁם? וּבְבוֹאִי רָאִיתִי וְהִנֵּה אִישׁ נִכְבָּד וִיפֵה-תֹאַר רוֹכֵב עַל סוּסָה דוֹהֶרֶת בָּא עַד הָרְחָבָה אֲשֶׁר מִמּוּל לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל,וְעִמּוֹ לַהֲקַת אֲנָשִׁים גְּדוֹלָה אֲשֶׁר חָזוּת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם, כִּי מִקְּרוֹבֵי הָאִישׁ הֵמָּה וּמִבָּאֵי בֵיתוֹ, וַיְהִי כְרִדְתּוֹ מֵעַל סוּסָתוֹ וַיִּרְאֵנִי וַיִּשְׁאָלֵנִי לֵאמֹר: מִי אַתָּה וּמַה-לְּךָ פֹּה?! – וָאַעַן וָאֹמַר: אֲדוֹנִי! גֵּר אָנֹכִי בָּעִיר הַזֹּאת וְזֶה עַתָּה בָאתִי אֵלֶיהָ, וְאָנֹכִי מְחַפֵּשׂ לִי מְקוֹם-מַחְסֶה לָנוּחַ בּוֹ וְלָתֵת מַרְגֹּעַ לְנַפְשִׁי הַנַּהֲלָאָה וְהַנִּדָּחָה הַבּוֹרַחַת מִפְּנֵי רוֹדְפֶיהָ הַמְבַקְּשִׁים לִסְפּוֹתָה.

וַיֹּאחֲזֵנִי הָאִישׁ בְּיָדִי וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ וַיְיַחֵד לִי חֶדֶר יָפֶה וַיֹּאמֶר אֵלַי: פֹּה תֵשֵׁב בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וְכָל-אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְךָ יִתְּנוּ לְךָ, לֹא יֶחְסַר לְךָ דָּבָר. וְאַחַר נִפְרַד מִמֶּנִּי מִבְּלִי שְׁאֹל אוֹתִי דָבָר וַחֲצִי דָבָר.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר הָאִישׁ, וָאֵשֵׁב בְּבֵיתוֹ יָמִים רַבִּים, וַיַּאֲכִילוּנִי וַיַּשְׁקוּנִי בְּיָד נְדִיבָה וְגַם מַלְבּוּשֵׁי-הָדָר הִלְבִּישׁוּנִי וְכָל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנְעוּ מִמֶּנִּי.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָצָא הָאִישׁ עִם לַהֲקַת מְלַוָּיו וְכֻלָּם רוֹכְבִים עַל סוּסִים דּוֹהֲרִים, וְרַק בַּצָּהֳרַיִם בַּצָּהֳרַיִם בְּשַׁעַת הַסְּעֻדָּה שָׁבוּ הַבַּיְתָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וְאַחַר הִסִּיחוּ אֶת-דַּעְתָּם בְּשִׂיחוֹת עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה. כָּכָה נָהֲגוּ יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְלָאֵנִי לְבָבִי לָגֶשֶׁת אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וָאֹמַר אֵלָיו: הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי, וְאֶשְׁאָלְךָ: לָמָּה אַתָּה יוֹצֵא אֶת-הַבַּיִת יוֹם יוֹם וּמַה-מְּגַמָּתְךָ בְּלֶכְתֶּךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – נִרְצַח עַל-יְדֵי אִישׁ בְּלִיַּעַל בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, וְרוֹצְחוֹ הוּא אִבְּרַהִם בֶּן שֻּׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנַי לֵאמֹר: נֶחְבָּא אִבְּרַהִים רוֹצֵחַ אָבִיךָ בָּעִיר חַיְרָה הַקְּרוֹבָה, וְעַל כֵּן אֲנִי יוֹצֵא יוֹם יוֹם לְמַעַן גַּלּוֹת עִקְּבוֹתָיו וּלְמַעַן נְקֹם בּוֹ נִקְמַת דַּם אָבִי הַשָּׁפוּךְ.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת-דִּבְרֵי הָאִישׁ וָאֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנַי, וְחַלְחָלָה אֲחָזַתְנִי וָאָשׁוּב וָאֶשְאַל: וּמַה-שֵׁם אָבִיךָ כִּי אֵדָעָה?! וַיְהִי כְּהַזְכִּיר הִאיׁש אֶת-שֵׁם אָבִיו, וָאֵרֶא כִּי אָכֶן אֲנִי רוֹצְחוֹ וְכִי הַמִּקְרֶה הָעִוֵּר וְהַמּוּזָר הִנְחַנִי בֵּיתָה אוֹיְבִי בַנֶּפֶשׁ הַמְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי, וַיִּחַר לִי מְאֹד, וָאֹמַר בְּלִבִּי: אָכֵן אֵין מִפְלָט וּמָנוֹס מִפְּנֵי הַמָּוֶת, וְרַגְלֵי-הָאָדָם הֵן עֲרֵבוֹת לוֹ לְהוֹבִילוֹ עַד מְקוֹם מוֹתוֹ; וּמֵרֹב כַּעְסִי וְחֶרְדַּת לְבָבִי הֶחֱלַטְתִּי לְגַלּוֹת לְאִישׁ-רִיבִי קֹשְׁטְ דִּבְרֵי אֱמֶת, וִיהִי מָה.

וָאֵפֶן אֶל הָאִישׁ וָאֹמַר: אֲדוֹנִי, מֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי! אַתָּה הוֹאַלְתָּ בְּטוּבְךָ לַהֲבִיאֵנִי בְּצֵל קוֹרָתְךָ, וּלְאָרְחֵנִי בִנְדִיבוּת-לִבְּךָ, וְעַל כֵּן גַּם אֲנִי מִצִּדִּי הִנְנִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לַעֲזוֹר לְךָ בְּהַשָּׂגַת מְבֻקָּשֶׁךָ, הוּא אִישׁ חֶרְמְךָ, לְמַעַן יָבוֹא בְכַפְּךָ וּרְצַחְתּוֹ נֶפֶשׁ, וְנִקַּמְתָּ בוֹ נִקְמַת אָבִיךָ הַמֵּת.

וַיַּבֵּט הָאִישׁ בְּתִמָּהוֹן וַיִּשְׁאָלֵנִי: וְאֵיכָכָה זֹאת? וָאַעַן וַאֹמַר נָקֵל הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא יִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי כָּל עָמָל וָטֹרַח. וַיּוֹסֶף הָאִישׁ וַיִּשְׁאָלֵנִי בְסַקְרָנוּת: אֲבָל בָּאֵר דְּבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְאֵדָעָה!

וָאֹמַר אֵלָיו: אֲנִי מְבֻקָּשֶׁךָ! אֲנִי רוֹצֵחַ אָבִיךָ!! אֲנִי אִבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי כִּרְצוֹנְךָ, לְהַרְגִּיעַ רוּחֶךָ.

וַיְחַיֵּךְ הָאִישׁ לִדְבָרַי, כִּמְסָרֵב לְהַאֲמִין, וַיִּקְרָא: אֲבָל מַה-לְּךָ כִּי מָאַסְתָּ בְּחַיֶּיךָ, וַתִּבְחַר לְךָ אֶת-דֶּרֶךְ הַמָּוֶת? אֵין זֹאת כִּי מְסִבּוֹת הַזְּמָן הֵן בְּעוֹכְרֶיךָ, הֵן הִרְחִיקוּךָ מִמּוֹלַדְתְּךָ, מִבֵּיתְךָ וּמִמִּשְׁפַּחְתְּךָ, וְלָכֵן גָּבַר הַיֵּאוּשׁ בְּלִבְּךָ עַד הַצִּיגְךָ נַפְשְׁךָ לַמָּוֶת.

וֶאְקְרָא לֵאמֹר: חֵי אַלְלַהּ כִּי לֹא וָלֹא, וְכִי רַק אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי! אָנֹכִי רוֹצֵחַ אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִגַּדְתִּי, וּבְיוֹם פְּלוֹנִי, וּבְמָקוֹם אַלְמוֹנִי רְצַחְתִּיו, וְהִנֵּה הִקְרָה אַלְלַהּ אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה שִׂים יָדְךָ עַל אוֹיִבְךָ וַעֲשֵׂה בוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, אַל תִּירָא!

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְּבָרַי, וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי אֱמֶת בְּפִי, עַל פִּי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נָתַתִּי, וַיִּתְאַדְּמוּ פָנָיו וַיֶּחְוְרוּ חֲלִיפוֹת, וְעֵינָיו בָּעֲרוּ כְּלַפִּידֵי אֵשׁ מִכַּעַס, וַיּוֹרֶד רֹאשׁוֹ אַרְצָה וַיִּשֹּׁךְ בְּשָׂרוֹ בְשִׁנָיו, וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים מִסְפָּר, וְאַחַר הֵרִים רֹאשׁוֹ וּבִפְנוֹתוֹ אֵלַי קָרָא לֵאמֹר:

– אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוּא יִקֹּם נִקְמַת אָבִי בְּךָ, כִּי אֵל נְקָמוֹת הוּא, וַאֲנִי יָדִי לֹא תִהְיֶה בְךָ לְהָרַע לְךָ, כִּי הֲלֹא אוֹרְחִי אַתָּה. וְעָדַי בָּאתָ לְמַעַן הַבְטִיחַ חַיֶּיךָ, וּלְמַעַן הַצִּיל נַפְשְׁךָ מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ עַרְבִיִּים דַּרְכִּי, וְהָעַרְבִיִּים הֲלֹא הֵם נֶאֱמָנִים לְאוֹרְחֵיהֶם וְלִשְׁכֵנֵיהֶם עַד מְסִירוּת נֶפֶשׁ. וְרַק אַחַת אֲנִי דוֹרֵשׁ מֵעִמְּךָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, צֵא כְרֶגַע מִבֵּיתִי, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו וְלֹא יוּכַל עֲצוֹר בַּעֲדוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים.

וּבְדַבְּרוֹ פָתַח כִּיסוֹ וַיּוֹשֶׁט לִי אֶלֶף דִינְרֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר לִי: לֶךְ-לְךָ לְדַרְכְּךָ בְּשָׁלוֹם, וְהַכֶּסֶף הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ יִהְי לְךָ לְמִחְיָה בְּדֶרֶךְ נְדוּדֶיךָ עַד אֲשֶׁר יְבִיאֲךָ אַלְלַהּ לִמְקוֹם מְנוּחָתְךָ אֶל בֵּיתְךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ, צֵא וְאַל תְּאַחֵר!

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלָיו, וָאֶשָּׁקֵן מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֶקְרָא: אָכֵן מִי כָמוֹךָ בִּנְדִיבֵי הָרוּחַ בֶּן אֲצִילִים! יְהִי אַלְלַהּ בְּעֶזְרֶךָ, וְיִתֵּן שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה לְנַפְשְךָ וְיוֹרָשְׁךָ גַּן-עֵדֶן אַחֲרֵי מוֹתְךָ וְהוֹשִׁיבְךָ בְּצֵל צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן, וּבְצֵל כַּנְפֵי נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – אָמֵן וְאָמֵן!

וְעַתָּה – הוֹסַפְתִּי וָאַגִּיד לוֹ, וַאֲנִי כּוֹרֵעַ לְרַגְלָיו – דַּי לִי כִּי הָיְתָה נַפְשִׁי לִי לְשָׁלָל, יְהִי כַסְפְּךָ לְךָ, כִּי לִי אֵין צֹרֶךְ בּוֹ, וְאַתָּה שָׁלוֹם וְכָל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.

וַיְלַוֵּנִי הָאִישׁ עַד גְּבוּל אֲחֻזָּתוֹ, וַיִּפָּרֵד מִמֶּנִּי וְלֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ עַד הַיּוֹם.

(אַל-אַתְלִידִי)

בְּנֵי עַבַּאשׂ (760–1255)

א: אַלְמַנְצוּר בּוֹנֵה בַעְ’דַּאד (בַּגְדַּד)²⁶ (754–775 לספה"נ)

ואַלְמַנְצוּר – הֶחָלִיף הַשֵּׁנִי לְבֵית עַבַּאשׂ – יָרַשׁ אֶת-כִּסֵּא אָחִיו אַל-שַׂפַאח²⁷ הָאַכְזָרִי (754 לספה"נ), וַיְהִי אַלְמַנְצוּר מֶלֶךְ זָהִיר וּנְבוֹן-לֵב, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הָיָה גַם קַנָּאִי וְאַכְזָרִי עַד לִמְאֹד כְּאָחִיו אֲשֶׁר לְפָנָיו. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת-חַכְמֵי דוֹרוֹ וְאֶת-מְשׁוֹרְרָיו וַיְהִי עֲלֵיהָם לְמָגֵן בָּרוּחַ וּלְסַעַד בַּחֹמֶר, וַיְהִי גַם בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו, וּמִדֵּי שָׁמְעוֹ שִׁיר מְשׁוֹרֵר אוֹ מְשַׁל מְמַשֵּׁל רַק פַּעַם אַחַת וְזָכַר אוֹתָם מִלָּה בְמִלָּה וְחָזַר עֲלֵיהָם גַּם אַחֲרֵי עֲבֹר זְמָן מִבְּלִי הַחֲסִיר אַף אוֹת. וַיָּחָן אוֹתוֹ אַלְלַהּ גַּם בְּעֶבֶד אֲשֶׁר אִם שָׁמַע מַה-שֶּׁשָּׁמַע פַּעֲמַיִם וְנֶחְקַק הַדָּבָר בְּמֹחוֹ וְגַם בְּשִׁפְחָה אֲשֶּׁר אִם שָׁמְעָה מַה-שֶּׁשָּׁמְעָה שָׁלּש פְּעָמִים וְחָזְרָה עָלָיו אַף הִיא בְּדַיְקָנוּת מַפְלִיאָה.

וַיְהִי זֶה דֶרֶךְ אַלְמַנְצוּר תָּמִיד לְהַגִּיד לְכָל-מְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר סָר אֵלָיו לְבָרְכוֹ אוֹ לְהַלְּלוֹ בְשִׁיר כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים בַּיָּמִים הָהֵם: שְׁמַע נָא, מְשׁוֹרֵר נִכְבָּד! בְּקָרְאֲךָ לְפָנַי אֶת-שִׁירְךָ וְרָאִיתִי אִם לֹא יוּכַל אִישׁ לַחֲזֹר עָלָיו מִלָּה בְמִלָּה בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי שִׁירְךָ לְךָ הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ, וְאָז אֶשְׁקֹל אֶת-הַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר שִׁירְךָ כָּתוּב עָלָיו וְנָתַתִּי לְךָ מִשְׁקָלוֹ דִינְרֵי זָהָב, וְאִם יַחֲזֹר אִישׁ עָלָיו כְּמַתְכֻּנְתּוֹ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי גָנוּב הוּא עִמְּךָ, וְיָצָאתָ מִלְפָנַי חִנָּם אֵין כָּסֶף.

וַיִּירְאוּ הַמְשׁוֹרְרִים מְאֹד מִפְּנֵי אַלְמַנְצוּר, כִּי מִדֵּי בוֹאָם לִקְרוֹא אֶת-שִׁירֵיהֶם לְפָנָיו חָזַר הוּא עֲלֵיהֶם בְּדִיּוּק נִמְרָץ בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרָיו שָׁר אוֹתָם גַּם עַבְדּוֹ אֲשֶׁר שְׁמָעָם פַּעֲמַיִם, וְאַחֲרֵי הָעֶבֶד חָזְרָה עֲלֵיהֶם גַּם הַשִּׁפְחָה בְּשָׁמְעָהּ אוֹתָם שָׁלֹש פְּעָמִים. וַיֵּצְאוּ כָל-הַמְשׁוֹרְרִים מִלִפְנֵי אַלְמַנְצוּר בְּבֹשֶׁת פָּנִים בְּהִתָּפְשָׂם כְּגַנָּבִים.

וַיָּבוֹא דְּבַר הַמֶּלֶךְ עִם הַמְשׁוֹרְרִים עַד אַל-אַצְמַעִי, וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וּמֵחֲכָמָיו, וַיֹּאמֶר אַל-אַצְמַעִי לִנְקֹם אֶת-נִקְמַת אֶחָיו הַמְשׁוֹרְרִים מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וַיְחַבֵּר שֵׁיר אָרֹך קְשֵׁה-הַמִּלִּים וּכְבַד-הַמִּשְׁקָל, וַיָּחָק אוֹתוֹ עַל עַמּוּד שַׁיִשׁ גָּדוֹל וַיִכְרֹךְ אֶת-הָעַמּוּד בְּמַטְלִית בַּד וַיַּעֲמִיסֵהוּ עַל חֲמוֹרוֹ וַיִּתְחַפֵּשׂ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא הִכִּירוֹ. וַיְהִי כִּי חָזַר הַמֶּלֶך גַּם בְּאָזְנֵי אָל-אַצְמַעִי עַל הַתְּנָאִים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם הוּא נוֹהֵג לִשְׁמוֹעַ אֶת-שִׁירֵי הַמְשׁוֹרְרִים, וַיֵאוֹת לוֹ אַל-אַצְמַעִי וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ.

וַיְהִי כִּי הֶעֱמִיד הַמֶּלֶך אֶת-עַבְדּוֹ וְאֶת-אֲמָתוֹ לְפָנָיו כְּדַרְכּוֹ, וַיָּשַׁר אַל-אַצְמַעִי אֶת שִׁירוֹ וְהַפָּעָם אֲהָהּ! בְּכָל מַאֲמַצֵּי הַמֶּלֶךְ לֹא יָכְלָה אָזְנוֹ לִקְלֹט אֶת-כָּל-הַשִּׁיר, כִּי קָשֶׁה הוּא מִמֶּנּוּ. וַיּוֹדֶה הַמֶּלֶךְ לְאַל-אַצְמַעִי וַיֹּאמַר: אָכֵן מְשׁוֹרֵר בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן הִנְּךָ, וְשִׁירְךָ לְךָ הוּא, וְעַתָּה הוֹצִיאָה נָא אֶת-הַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר עָלָיו כָּתַבְתָּ אוֹתוֹ וּשְׁקַלְנוּהוּ וְנָתַתִּי לְךָ מִשְׁקָלוֹ דִינְרֵי זָהָב כַּאֲשֶׁר הִבְטָחְתִּי.

וַיֹאמֶר אַל-אַצְמַעִי: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁכוֹחַ שָׁכַחְתִּי אֶת-הַגִּלָּיוֹן עַל-יַד שַׁעַר אַרְמוֹנְךָ בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם²⁸ אֲשֶׁר עַל גַּב-חֲמוֹרִי, וְעַתָּה אֲמַהֲרָה נָא וְאֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ. ויַֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: לֵךְ!

וַיֵּלֶךְ אַל-אַצְמַעִי וַיָּבֵא אֶת-עַמּוּד הַשַּׁיִשׁ הַגָּדוֹל הַכָּרוּךְ בְּמַטְלִית וַיִּפְתְּחֶנּוּ וַיַּצִּיגֶּנּוּ עָרֹם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אָבִי, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, מֵת עָנִי וְאֶבְיוֹן וְלֹא הִשְׁאִיר לִי אַחֲרָיו כָּל-יְרֻשָּׁה זוּלָתִי עַמּוּד הַשַּׁיִשׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וַיְּהִי כִּי לֹא הָיָה בְיָדִי כֶּסֶף לִקְנוֹת לִי נְיָר וָאָחֹק אֶת-שִׁירִי לְךָ, אֲדוֹנִי “הַיָּקָר בַּמְּלָכִים”, בַּחֵפֶץ הַיָּקָר לִי מִכֹּל בַּחַיִּים – בְּעַמּוּד הַשַּׁיִשׁ הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, הִיא יְרֻשָּׁתִי הַיְחִידָה מֵאָבִי.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ לַמַרְאֶה, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל עָרְמַת אַל-אַצְמַעִי, אֲבָל הוּא נָשַׁךְ בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו וַיְּהִי כְמַחֲרִישׁ, וְגַם נָתַן צַו לִשְׁקֹל אֶת-הָעַמּוּד בְּדִינְרֵי זָהָב וַיַּעֲנִיקֵם לַמְּשׁוֹרֵר כְּהַבְטָחָתוֹ.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד הֶחָ’לִיף לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה עִם הַמְשׁוֹרְרִים, כִּי רָאָה כִּי נִגְלְתָה עָרְמָתוֹ, וְתַחְבּוּלָתוֹ נוֹדְעָה בָרַבִּים.

(חֲלַבַּת אַל כֻּמַיְתְּ לְאַל-נַיַאגִ’י)

ב: אַל-מַנְצוּר וְהַתַעַאלְבִּי

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא הַמְשׁוֹרֵר אַל-תַעַאלְבִּי אֶל אַרְמוֹן אַל-מַנְצוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חִבַּרְתִּי שִׁיר לִכְבוֹדְךָ, הַרְשֵׁה נָא לְעַבְדְּךְ לְקָרְאוֹ לְפָנֶיךָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: קְרָא.

וַיְהִי כְּכַלּוֹת הַמְשׁוֹרֵר לִקְרוֹא אֶת-שִׁירוֹ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָ’לִיף: הַגִּידָה נָא לִי, יְדִידִי הַמְּשׁוֹרֵר, מַה טּוֹב בְּעֵינֶיךָ, הַשְׁלֹש מֵאֹות דִּינְרֵי זָהָב מֵאוֹצַר מָמוֹנִי בִּמְחִיר שִׁירְךָ, אוֹ שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי חָכְמָה מֵאוֹצַר חָכְמָתִי? וַיְהִי כִּי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיַּעַן וַיֹּאמַר: טוֹבִים לִי שְׁלֹשָּׁה דִבְרֵי חָכְמָה מַתְמִידִים וְנִצְחִיִּים, מִשְּׁלֹש מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב אֲרָעִיִּים עוֹבְרִים. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: צָדַקְתָּ מְאֹד, חֲבִיבִי הַמְשׁוֹרֵר, וְעַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמָע:

“בִּבְלוֹת בִּגְדְּךָ מֵרֹב יָמִים – אַל תְּתַקֵּן קְרָעָיו בִּטְלָאֵי בַד חֲדָשִׁים, פֶּן יְכֹעַר מַרְאֵהוּ, כִּי הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים”.

– חֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת – עַל מְאַת הַדִּינָרִים שֶׁהִפְסַדְתִּי עַל “חָכְמָה” רִאשׁוֹנָה זוֹ.

וַיּוֹסֶף הֶחָ’לִיף בִּצְחוֹק עַל שְׂפָתָיו וַיֹּאמַר: “וּבְסוּכְךָ מֵעַתָּה זְקָנְךָ בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר בְּשַׁעַת סְרִיקָה, אַל תּוֹסֵף לָסוּךְ אוֹתוֹ מִתַּחְתָּיו פֶּן יַכְתִּים הַשֶּׁמֶן בְּגָדֶיךָ”.

– אוֹיָה! – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר שֵׁנִית בְּהֵאָנְחוֹ – חֲבָל עוֹד יוֹתֵר עַל מֵאָה הַדִּינָרִים הַשְּׁנִיִּים אֲשֶׁר הִפְסַדְתִּי גַּם בְּעַד “חָכְמָה” שְׁנִיָּה זוֹ.

– וְעַתָּה – מִהֵר הַמֶּלֶך לְהוֹסִיף – הַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע גַּם אֶת הַ“חָכְמָה” הַשְּׁלִישִׁית.

– אַל נָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר בְּהִתְלַהֲבוּת – תְּהִי נָא “חָכְמַתְךָ הַשְּׁלִישִׁית” לְךָ לְבַדְּךָ וְלִי דַיָּן הַשְּׁתַּיִם, וּמְאַת הַדִּינָרִים הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לִפְלֵטָה!

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר, וַיִּפֶן אֶל פְּקִיד אוֹצָרוֹ וַיֹאמַר: מַלֵּא רְצוֹן הַמְשׁוֹרֵר כְּרֶגַע, וְהוֹסֵף עַל מְאַת הַדִּינָרִים עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת אֲחֵרִים וְהָיוּ לוֹ לְנֹחַם חֵלֶף הַצַּעַר אֲשֶׁר הֵסֵבּוּ לוֹ שְׁתֵּי חָכְמוֹתַי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַמְשׁוֹרֵר לִפּנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹאמַר: חֵי נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כִּי חָכְמָתְךָ הָאַחֲרוֹנָה עוֹלָה בְעֶרְכָּהּ עַל הַשְּׁתַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת!

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ג: אַבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר

אָמַר אַלְעַ’זָאלִי: הֶחָ’לִיף אַבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר הָלַךְ פַּעַם לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַנָּבִיא מֻחַמַּד כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, וַיְהִי כְּסוֹבְבוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִסָּבִיב לַקֶּבֶר כְּמִנְהַג הַחוֹגְגִים²⁹ וַיִּשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא מִפִּנַּת כִּפַּת הַקֶּבֶר לֵאמֹר:

– אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שְׁמַע נָא לְקוֹל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ הַקּוֹרֵא אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְהַעֲבֵר מֵעַל עַם עֲרָב אֶת-עוֹשְׁקֵיהֶם וְאֶת-חוֹמְסֵיהֶם וְאֶת כָּל-לוֹקְחֵי הַשֹּׁחַד הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּהֶם, כִּי רַבָּה רָעָתָם בָּאָרֶץ וְאֵין עַיִן רוֹאָה וְאֵין אֹזֶן שׁוֹמָעַת! אֲהָהּ! אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, נְקֹם נִקְמָתְךָ בָּהֶם, וְאַל תָּחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם, כִּי אֵל נְקָמוֹת אַתָּה!…

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַל-מַנְצוּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְחַלְחַל מְאֹד וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל מְקוֹם מְגוּרָיו וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶחָד מִשׁוֹטְרָיו אֶל כִּפַּת הַקֶּבֶר וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-הָאִישׁ.

וַיִּשׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: שְׁמַעְתִּיךָ מִתְאוֹנֵן עַל הָעֹשֶׁק וְעַל הֶחָמָס וְעַל מִקַּח הַשֹּׁחַד אֲשֶׁר רַבּוּ בָֹאָרֶץ וְעַל חֹסֶר הַהַשְׁגָּחָה עַל כָּל-מַעֲשֵׂי הָעָוֶל, וְלָכֵן הֲבֵאתִיךָ הֲלֹם לְמַעַן תְּבָאֵר לִי דְבָרֶיךָ, כִּי חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים אֲנִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ, וְאַחֲרָיוּת הַמַּעֲשִׂים עָלַי. וַיִּשְׁתַּחוּ הָאִיש לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וּבְאֹמֶץ לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ קָרָא וַיֹאמַר:

– הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי! וּמִמְּךָ לֹא אַעְלִים דָּבָר.

אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים נְתָנְךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-“הַמַּאֲמִינִים” לְמַעַן תִּדְאַג לָהֶם וּלְצָרְכֵיהֶם, וְתַחַת עֲשׂוֹת זֹאת הָיְתָה כָּל-דַּאֲגָתְךָ לִקְבּוֹץ כַּסְפֵּי הַמִּסִּים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר הִטַּלְתָּ עֲלֵיהֶם וְלֹא רוּחָם וַתְּמַנֶּה עֲלֵיהֶם פְּקִידִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר עֵינָם וְלִבָּם רַק אֶל בִּצְעָם, וְאֶת-דַּלְתוֹת אַרְמוֹנְךָ הֵם סוֹגְרִים בִּפְנֵי הָעֲשׁוּקִים וְהַנִּגְזָלִים וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם לָבוֹא לְפָנֶיךָ וּלְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיךָ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לָהֶם. דַּלְתוֹתֶיךָ פְּתוּחוֹת רַק לִפְקִידֶיךָ, וְאָזְנֶיךָ שׁוֹמְעוֹת רַק אֶת אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ לְךָ הֵם, וְאֶל הָעָם הָאֻמְלָל לֹא תָשִׁית לִבְּךָ, אַתָּה מְקָרֵב רַק אוֹתָם וְאֶת-הָעָם אַתָּה מַרְחִיק מֵעָלֶיךָ, וּפְקִידֶיךָ יוֹדְעִים זֹאת וְעַל כֵּן הֵם מַרְבִּים לְהָרַע לָהֶם, וּבִזְדוֹן-לֵב וּבִצְדִיָּה הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים – כִּי בְטוּחִים הֵם, כִּי הַדְּבָרִים לֹא יַגִּיעוּ עָדֶיךָ, הָרְעֵבִים וְהָעֲרֻמִּים נוֹתְנִים אֶת-הַמִּסִּים, וְהַשְּׂבֵעִים וְעוֹטֵי הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת לוֹקְחִים אוֹתָם לְטוֹבָתָם וְלַהֲנָאָתָם, עֵינֶיךָ אַךְ לְקֹמֶץ קָטָן מִמָּשְׁחֲתֵי הַמִּדּוֹת וּמִלּוֹקְחֵי הַשֹּחַד, וְכָל הָעָם כֻּלּוֹ עוֹמֵד וְצֹוֵחַ לִפְנֵי קִיר הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הֵקִימוּ פְקִידֶיךָ בֵּין הָעָם וּבֵינְךָ, לִבְלִי תֵת לְקוֹל שַׁוְעָתָם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ, אֶת כָּל-הַכְנְסוֹת הָאוֹצָר, הַמָּקְדָּשׁ לָעָם, הֵם גּוֹזְלִים וְאֶת שִׁלְטוֹנְךָ הֵם מְנַהֲלִים, וְאַתָּה כַּחֹמֶר בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בְּךָ אֵת אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים, וְאַחֲרָיוּת מַעֲשֵׂיהֶם עָלֶיךָ, וּבְשִׁמְךָ הֵמָּה נִקְרָאִים, וְאַתָּה טָחוּ עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אִישׁ לִצְעֹק חָמָס עוֹשְׁקוֹ, וּבָאוּ שׁוֹפְטֶיךָ וּקְצִינֶיךָ, וְהָיָה אִם הָעוֹשֵׁק הוּא מִקְּרוֹבֶיךָ וְהִצְדִּיקוּהוּ, וְהָעוֹשְׁקִים הֵם תָּמִיד קְרוֹבֶיךָ, אוֹ קְרוֹבֵי קְרוֹבֶיךָ, וְאֵין מוֹצָא, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, אֲדוֹנִי הֶחָלִיף! זוֹכֵר אֲנִי אֶת-בְּנֵי אֻמַיָּה, הֵם הִרְשִׁיעוּ אֶת-הָרָשָׁע אַף אִם הָיָה קָרוֹב לָהֶם וְהִצְדִּיקוּ אֶת-הַצַּדִּיק אַף אִם הָיָה רָחוֹק מֵהֶם, כִּי רַק הַצֶּדֶק הָיָה קְרוֹבָם וְרַק הָאֱמֶת נֹכַח דַּרְכָּם. וְזֹאת עוֹד, תַּיָּר הָיִיתִי מֵעוֹדִי וָאֶעֱבֹר יַמִּים וּמְדִינוֹת וָאַגִּיעַ פַּעַם עַד אֶרֶץ סִין – אֶרֶץ הַכּוֹפְרִים וְעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים – וּבְכָל-זֹאת רְאֵה זֶה מָצָאתִי שָׁם: מַלְכָּם הֻכָּה בְּחֵרְשׁוּת אָזְנַיִם, וַיְהִי כִי נוֹעֲצוּ הָרוֹפְאִים וַיַּחֲלִיטוּ כִּי אָפְסָה כָּל-תִּקְוָה לְרַפְּאוֹתוֹ וַיֵּבְךְּ הַמֶּלֶךְ בְּכִי תַּמְרוּרִים, וַיִּשְׁאָלוּהוּ חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו לֵאמֹר: מָה אַתָּה בּוֹכֶה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, וְאַתָּה הֲלאֹ תֵּדַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, כִּי עַל כָּל-אָדָם לְקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה? – וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: לֹא עַל הַיִּסּוּרִים, אֲשֶׁר נֻסֵּיתִי בָהֶם, אֲנֹכִי בוֹכֶה, וְאָבְדַן שְׁמִיעָתִי אֵינֶנּוּ מַעֲצִיב אוֹתִי, כַּאֲשֶׁר תַּחְשְׁבוּ, אֲנִי בוֹכֶה עַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל מֵעַתָּה לִשְׁמֹעַ צַעֲקַת דַּלִּים וְשַׁוְעַת אֶבְיוֹנִים. וְאִם מֶלֶךְ עוֹבֵד אֱלִילִים וּמוֹשֵׁל עַל כּוֹפְרִים כֵּן, אַתָּה, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָלִיף וַאֲמִיר הַ“מַּאֲמִינִים”, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

וְהַיּוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מֶה עָשָׂה מֶלֶךְ הַסִּינִים? הוּא מָחָה דִמְעָה מֵעַל פָֹנָיו, וּבַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל אֱלִילָיו אֲשֶׁר לְפָנָיו קָרָא וַיֹּאמַר: אוֹדְכֶם, אֱלִילַי, כִּי אֲנַפְתֶּם בִּי וַתְּיַסְּרוּנִי לַמִּשְׁפָּט אַךְ הָמֵת לֹא הֲמִתּוּנִי, וְאִם בְּאָזְנַי הִפְגַּעְתּוּנִי, בִּמְאוֹר עֵינַי לֹא נְגַעְתֶּם לְרָעָה, וְעַתָּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לְטוֹבַת עַמִּי וְאַחַי, כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ דָבָר אֶל הַמֶּלֶךְ מֵהָעֲשׁוּקִים וּמֵהַנִּרְדָּפִים, יַעֲטֶה לוֹ מֵעַתָּה מְעִיל אָדֹם וּרְאִיתִיו בְּעֵינַי, וְחַשְׁתִּי לְעֶזְרָתוֹ וְהִצַּלְתִּיו מִיַּד עוֹשְׁקָיו כֹּחַ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לָבְשׁוּ כָל-הָעֲשׁוּקִים אֲדֻמִּים וְהַמֶּלֶךְ יָצָא יוֹם יוּם אֶל רְחוֹבוֹת קִרְיָה לְהִתְבּוֹנֵן בִּבְנֵי עַמּוֹ וְהוּא רוֹכֵב עַל פִּילוֹ וְגַם הִרְחִיק לֶכֶת עַד מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הָעִיר, וְהָיָה כִרְאוֹתוֹ אִישׁ עֲטוּף אֲדֻמִּים וּקְרָאָהוּ אֵלָיו וְכָתַב הָאִישׁ אֶת דְּבַר-רִיבוֹ עַל סֵפֶר וְהִגִּישָׁהוּ לַמֶּלֶךְ וְשָׁפַט הַמֶּלֶךְ בֵּינוֹ וּבֵין אִישׁ רִיבוֹ וְלֹא נָתַן לָרָשָׁע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְרָעָה! כֹּה יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ יוֹם יוֹם.

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף וּבֶן-דּוֹד מֻחַמַּד הַנָּבִיא הַגָּדוֹל, הַרְשֵׁנִי נָא לְהוֹסִיף, כִֹּי מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לִצְבֹּר אוֹצָרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: לְטוֹבַת בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, לְטוֹבַת הַשִּׁלְטוֹן וְהַמְּלוּכָה וּלְטוֹבַת הַכְּלָל. וְאַתָּה אִם לְטוֹבַת בָּנֶיךָ תֶּאֱסֹף אוֹצְרוֹתֶיךָ, דַּע כִּי אֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִהְיֶה בָטוּחַ, כִּי יוֹרִישׁ הוֹנוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו, כִּי הַכֶּסֶף אוֹרֵחַ עוֹבֵר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַיּוֹם הוּא אֶצְלְךָ וּלְמָחָר אֵצֶל אֲחֵרִים, וְטוֹב טוֹב לוֹ לָאָדָם לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מֵאֲשֶׁר לְהוֹרִישָׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּנְכָסִים; וְאִם לְטוֹבַת שִׁלְטוֹנְךָ וּמַלְכוּתְךָ אַתָּה אוֹסֵף, דַּע כִּי לֹא בְכֶּסֶף יִגְבַּר שִׁלְטוֹן וְלֹא בְאוֹצָרוֹת תִּגְדַּל מְלוּכָה, כִֹי אִם בְּמַעֲשֵׂי-גְבוּרָה, וּבַעֲבוֹדָה מְסוּרָה; וְאִם לְטוֹבַת הַכְּלָל אַתָּה אוֹסֵף, לֹא בְאֹסֶף כֶּסֶף תֵּיטִיב לַכְּלָל, כִּי אִם בְּפִזּוּרוֹ, בְּשִׁמּוּשׁוֹ הַטּוֹב וּבְהַשְׁגָּחָה פְקוּחָה עָלָיו.

וַיֵּבְךְּ אַל-מַנְצוּר לְדִבְרֵי הָאִיש וַיִּקְרָא: אֲבָל מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כָּעֵת וְלֵב הָעָם סָר מֵאַחֲרַי וַיְּהִי כְּנֶגְדִי? וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהָשִׁיב אֶת-לֵב הָעָם וְהִיא קְרוֹבָה אֵלֶיךָ מְאֹד, צַוֵּה, אֲדוֹנִי, וְיִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם דַּלְתוֹתֶיךָ וַהֲסִירוֹתָ מֵעַל דַּרְכָּם כָּל מַעְצוֹר שׁוֹעֲרִים, וְכָל-שָׂטָן עַל-יְדֵי פְקִידִים רָעִים; הַטֵּה אֹזֶן לְקוֹלָם וְלֵב לְבַקָּשָׁתָם, וְהַרְחֵק עוֹשֵׁק וְקָרֵב עָשׁוּק וְאָז – הֱיֵה נָא בָטוּחַ, כִּי בּוֹא יָבוֹא הָעָם אֵלֶיךָ בַּהֲמוֹנֵיהֶם וְהָיִיתָ לִבְרָכָה בְפִיהֶם.

וַיִּקְרָא אַל-מַנְצוּר אֶל הָאִיש וַיֹּאמַר: עָשֹׁה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיָך, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ. וַיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה יָפָה וַיְשַׁלְּחֵהוּ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא שִׁנָּה דַרְכּוֹ לְטוֹבַת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ.

(אַלְעַזַ’אלִי עַל-פִּי אַלְאַתְלִידִי)

ד: אַל-מַנְצוּר וְאַמִּיץ הַלֵּב

אָמַר אַחְמַד בֶּן מוּסַה: לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי אַמִּיץ לֵב בַּגִּבּוֹרִים וְחָכָם חָרוּץ וּבַעַל לָשׁוֹן כְּאוֹתוֹ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלִילוּ עָלָיו פַּעַם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף אַל-מַנְצוּר כִּי שְׁמוּרִים בְּיָדוֹ כְּסָפִים לִבְנֵי אֻמַיַּה, וַיְצַו הֶחָ’לִיף אֶת אַל-רַבִּיעַ שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו, וַיְהִי כִּי הִגִּיד לוֹ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ אוֹמְרִים כִּי יֵשׁ בְּיָדְךָ פִּקְּדוֹנוֹת-כְּסָפִים וּכְלֵי-זַיִן לִבְנֵי אֻמַיַּה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדָעָה. וַיַּעַן הָאִישׁ בְּאֹמֶץ לֵבָב מֵאֵין כָּמוֹהוּ וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הַרְשֵׁנִי נָא וְאֶשְׁאָלְךָ: הֲיוֹרֵשׁ אַתָּה לִבְנֵי אֻמַיַּה, אוֹ הַאִם אַתָּה אֶפִּיטְרוֹפְסָם? וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא!

וַיָֹשָׁב הָאִישׁ וַיִּשְׁאַל: וּמַדּוּעַ זֶה אֵפוֹא אַתָּה בָא אֵלַי בְּטַעֲנָה לִמְסֹר לְךָ אֶת-הוֹנָם וְאֵינְךָ יוֹרְשָׁם וְלֹא בָא-כֹחָם?

וַיּוֹרֶד הֶחָ’לִיף רֹאשׁוֹ אַרְצָה רְגָעִים אֲחָדִים, כְּחוֹשֵׁב מַה-לַּעֲנוֹת, וְאַחַר אָמַר: אֲבָל הֲלֹא תֵדַע כִּי חֲ’לִיפֵי בְּנֵי אֻמַיַּה עָשְׁקוּ דַלִּים וַיְרוֹצְצוּ אֶבְיוֹנִים – אֶבְיוֹנֵי הַמֻּשְׂלִמִּים – וּרְכוּשָׁם לֹא לָהֶם הוּא כִּי אִם לְעַם הָאִשְׂלַם, וְעָלֶיךָ אֵפוֹא לְהַחֲזִירוֹ לְאוֹצַר הָעָם.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וּמַה הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר לְךָ לְהוֹכִיחַ עַל יָדָם בְּעָמְדֵנוּ לְמִשְׁפָּט כִּי הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא בְיָדִי רְכוּשׁ בְּנֵי אֻמַיַּה הוּא וְכִי הֵם גְּזָלוּהוּ וְגַם חָמְסוּ אוֹתוֹ מֵאֲחֵרִים כְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף חוֹשֵׁד וְזֹאת עוֹד: הִנֵּה מִלְּבַד רְכוּשׁ הַכְּלָל הָיָה לִבְני אֻמַיַּה גַּם רְכוּשָׁם הֵם, וּמֵאַיִן לוֹ לַאֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף כִּי הָרְכוּשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיָדִי הוּא רְכוּשׁ הַכְּלָל הַגָּזוּל, וְלֹא רְכוּשׁ הַפְּרָט הַכָּשֵׁר?

וַיִּדֹּם הֶחָ’לִיף רְגָעִים מִסְפָּר כִּי לֹא מָצָא מַעֲנֶה, וְאַחַר פָּנָה אֶל שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ אַל רַבִּיעַ וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדַק הָאִישׁ בִּדְבָרָיו, וּמַה-לָנוּ וְלוֹ וְאֵין הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת בְּיָדֵינוּ?

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַנִּתְבָּע קָרָא וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, יְדִידִי, בִּדְבָרֶיךָ, וְעַתָּה לֹא תֵצֵא מִזֶּה עַד אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְנָתַתִּי לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי בְּאֹמֶץ לִבְּךָ וּבְיֹשֶׁר טַעֲנוֹתֶיךָ.

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף הִיא, כִּי תוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְצַוּוֹת לְהָבִיא לְפָנַי אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵבִיא דִבָּתִי רָעָה לְפָנֶיךָ, וְאֵדָעֶנּוּ. הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי רַק דִּבָּה רָעָה הֵבִיאוּ לְפָנֶיךָ עָלַי, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כָל-מְאוּמָה לִבְנֵי אֻמַיַּה, לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב, לֹא חֲפָצִים יְקָרִים וְלֹא כְלֵי-זַיִן, וְאִם דִּבַּרְתִּי מַה-שֶׁדִּבַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, אֵין זֹאת כִּי אִם מִדַּעְתִּי כִּי חֲ’לִיף מֵישָׁרִים אַתָּה, וְכִי רַק הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת נֵר לְרַגְלֶיךָ, וְכִי רָחוֹק רָחוֹק אַתָּה מִכָּל עָוֶל וְחָמָס.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו, וַיָּבֵא אַל רַבִּיעַ שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ אֶת-מוֹצִיא הַדִּבָֹּה לְפָנָיו, וַיְהִי כִּרְאוֹת הַנִּתְבָּע אוֹתוֹ, וַיִּקְרָא: אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וְהָאִישׁ הַזֶּה שָׁאַל מִמֶּנִּי לִפְנֵי זְמָן רָב חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, וָאֶתְּנֵם לוֹ, וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.

וַיְהִי כִּי פָנָה הֶחָ’לִיף אֶל הָאִישׁ וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִם אֱמֶת בְּפִי הַנִּתְבָּע, וַיַּעַן וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כֵּנִים דְּבָרָיו.

וַיִּשׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף: וּמַדּוּעַ הֵבֵאתָ אֶת-דִּבָּתוֹ רָעָה לְפָנַי, וְהוּא לֹא חָטָא לְךָ וְעוֹד הֵיטִיב עִמָּךְ?

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְלֹא רוּחִי, כִּי יָרֵאתִי, כִּי אָמַרְתִּי: יָבוֹא יוֹם וְיִדְרֹשׁ הָאִישׁ אֶת-כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁפָּט מִמֶּנִּי, וְאֵין בְּיָדִי לְשַׁלְּמוֹ וּמָה אֶעֱשֶׂה וּכְבוֹדִי יְחֻלַּל אָז בָּרַבִּים? וְעַתָּה הְנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. אָמְנָם חָטָאתִי, וְאַתָּה עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיִּכְעַס הֶחָ’לִיף מְאֹד וַיֹּאמֶר לְהַעֲנִישׁ אֶת-הָאִישׁ קָשֶׁה, אֲבָל אִישׁ רִיבוֹ קָרָא וְאָמַר: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בוֹ, כִּי רַק מִפַּחְדּוֹ פֶּן יְחַלֵּל כְּבוֹדוֹ עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כַּאֲשֶׁר כֵּן הוֹדָה בְּעַצְמוֹ, וְלָכֵן סִלְחָה נָא לוֹ עֲוֹנוֹ כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ, וְגַם אֲנִי מִצִּדִּי הִנְנִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל כַּסְפִּי אֲשֶׁר הִלְוֵיתִי לוֹ וְגַם לְהוֹסִיף עָלָיו חֲמֵש מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, כִּי בִּגְלָלוֹ זָכִיתִי לַעֲמוֹד כַּיּוֹם לְפָנֶיךָ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדְךָ וּמִנֹּעַם מִדְבְּרוֹתֶיךָ.

וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִישׁ וּלְרֹחַב לִבּוֹ וַיֹּאמַר: אָכֵן אִישׁ טוֹב וְחָכָם אַתָּה וְחָכְמַתְךָ תָּאִיר פָּנֶיךָ, וְלָכֵן אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת לִי לְיוֹעֵץ סְתָרִים וּמֵעַתָּה לֹא תָסוּר מִלְפָנַי כָּל-הַיָּמִים.

(אַלְאַתְלִידִי)

ה: אַל מַהְדִּי אִבְּן אִבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר (775–785 לספה"נ)

וְאַל-מַהְדִּי הֶחָ’לִיף הַשְׁלִישִׁי לְבֵית עַבָּאשׂ, וְהוּא יָרַשׁ אֶת-כִּסֵּא אָבִיו אַבּוּ-גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר (774 לספה"נ), וַיְהִי אַל-מַהְדִּי נְדִיב לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וּבְמֶשֶךְ זְמָן קָצָר אַחֲרֵי מָלְכוֹ פִּזֵּר אֵת-כָּל-הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאָבִיו.

בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ נְתָנָהוּ אָבִיו בִּידֵי מוֹרֶה מַשְׂכִּיל וְחָכָם, שַׁרְקִי אִבְּן קוּטַאמִי שְׁמוֹ, וַיְלַמְּדֵהוּ הַמּוֹרֶה דַּעַת תּוֹרַת הָאִשְׂלַם על בָּרְיָהּ, וְגַם מֵהָאַגָּדָה וְהַמָּסוֹרָה לֹא מָשַׁךְ יָדוֹ, לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא לִמְּדוֹ. וַיֶחְכַּם אַל-מַהְדִּי מְאֹד וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְּהִלָּה בְּאֶרֶץ עֲרָב בְּחָכְמָתוֹ, וּבִתְבוּנַת-לִבּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּפֶן אַל-מַהְדִּי אֶל מוֹרֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוֹרִי וְרַבִּי! רוּחַ רָעָה תְּקָפַתְּנִי הַיּוֹם לֹא אֵדַע שַׁחְרָהּ, וְלָכֵן זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְּפָנֶיךָ: סַפֵּר נָא לִי סִפּוּר מְבַדֵּחַ, אוּלַי תָּסוּר עַצְבוּתִי מִמֶּנִּי וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי. וַיֵּאוֹת הַמּוֹרֶה לִדְבָרָיו וַיְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

מֶלֶךְ הָיָה בָּעִיר חַיְרָה עֻבַּיְדְּ אַלְלַהּ שְׁמוֹ, וְלַמֶּלֶךְ שְׁנֵי יְדִידִים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר אֲהֵבָם מְאֹד וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשָׁם, וְלֹא נִפְרְדוּ הַיְדִידִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְגַם לַוֵּה לִוּוּהוּ בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ. וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה בְּטֶרֶם הִתְיָעֵץ עִם שְׁנֵי יְדִידָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּהָסֵב הַמֶּלֶךְ אֶל שֻׁלְחָנוֹ עִם שְׁנֵי יְדִידָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם-הַצָּהֳרַיִם, וַיֶרֶב לִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן הַיָּשָׁן אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיִּשׁכָּר, וּבְשִׁכְּרוּתוֹ שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ וַיִּתְנַפֵּל עַל שְׁנֵי יְדִידָיו הַיּוֹשְׁבִים אִתּוֹ לָבֶטַח וַיִּרְצְחֵם נֶפֶשׁ, וְאַחַר שָׁכַב לִישׁוֹן, וַיִּישַׁן וַיֵּרָדֵם וְתַרְדֵּמָתוֹ כָּבְדָה עָלָיו מְאֹד.

וַיְהִי כִּי פָג יֵינוֹ מֵעָלָיו וַיֵּעוֹר מִשְּנָתוֹ וַיֵּדַע הַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לַהֲרֹג אֶת-שְׁנֵי יְדִידָיו הַנֶּאֱמָנִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע, וַיֵצֶר לוֹ מְאֹד, וַיֶּרֶב תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה עֲלֵיהֶם וְגַם מָנַע נַפְשׁוֹ יָמִים מִסְפָּר מִכָּל-מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּמִכָּל-תַּעֲנוּגוֹת מְלָכִים וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם עַל יְדִידָיו כִּי אֵינָם, וַיִּשָּׁבַע כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לְהָבִיא כָּל-יַיִן וְכָל-מַשְׁקֶה מְשַכֵּר אֶל פִּיו כָּל-יְמֵי חַיָּיו. וּלְמַזְכֶּרֶת יְדִידוּת צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיָּקִימוּ שְׁתֵּי מַצְבוֹת-אֶבֶן גְּדוֹלוֹת וְנֶהְדָּרוֹת עַל קִבְרֵי יְדִידָיו אֲשֶׁר לֹא הָיָה כְמוֹהֶן לְיֹפִי, וַיִּקְרָא לָהֶן “הַנֶּאֱהָבוֹת וְהַנְּעִימוֹת”, זֵכֶר לִשְׁנֵי יְדִידָיו “הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים” בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ צַו לֵאמֹר: כָּל הָעוֹבֵר עַל יַד הַמַּצֵּבוֹת, עָלָיו לָקֹד וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵיהֶן וּלְנַשֵּׁק אַבְנֵיהֶן בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יָעֵז לַעֲבוֹר עַל מִצְוָתִי אַחַת דָּתוֹ לָמוּת וְרַק זְכוּת זֹאת תִּנָּתֵן לוֹ לִשְׁאֹל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ אֲשֶׁר תִּמָּלֶאנָה כְרֶגַע.

וּדְבַר הַמֶּלֶךְ בַּיָּמִים הָהֵם כִּדְבַר הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְלָכֵן לֹא נוֹעַז אִישׁ לַעֲבֹור עַל הַמַּצֵּבוֹת מִבְּלִי קִדָּה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה לִפְנֵיהֶן, וַתִּהְיֶינָה הַמַּצֵּבוֹת גַּם לְסִמְלֵי קְדֻשָּׁה בְּעֵינֵי כָּל עוֹבֵר וָשָׁב יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר דֶרֶךְ שָׁם רוֹכֵל עָנִי וְהוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ מַשָׂא לַעֲיֵפָה, חֲבִילַת בַּדִּים גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה וּמִמַּעַל לָהּ פַּטִּישׁ-רָאשַׁיִם³⁰ עֵץ. וַיְהִי כִי לֹא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים וַיִּתְפְּשׂוּהוּ הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר עַל הַמַּצֵּבוֹת וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר עַל מִצְוָתִי וְלֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתָ לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת? וַיַּעַן הָרוֹכֵל וַיֹּאמַר: אַל נָא בְּאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁקֶר בְּפִי הַשּׁוֹמְרִים! אָנֹכִי מִלֵּאתִי אֶת-מִצְוָתְךָ וְגַם הִשְׁתַּחֲוֵיתִי.

וַתַּעַל חֲמַת הַמֶּלֶךְ מְאֹד עַל תְּשׁוּבַת הָאִישׁ וּמִבְּלִי הַעֲמִיק חֲקוֹר קָרָא: מוֹת תָּמוּת, בֶּן בְּלִיָּעַל! אַתָּה הַשַּׁקְרָן וְלֹא הַשּׁוֹמְרִים! וַיְצַו לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו כְּרֶגַע.

וַיִּגְּשׁוּ הַשּׁוֹמְרִים לְמַלֵּא אֶת-דְּבַר הַמֶּלֶךְ וַיַּגִּידוּ לָאִישׁ לַאמֹר: שְׁאַל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹתֶיךָ בְּטֶרֶם תָּמוּת וּנְמַלְאֵן, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר: זְכוּת נְתוּנָה לְכָל יוֹצֵא לְהֶרֶג לִשְׁאֹל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי רָאָה הָאִישׁ כִּי אֵין מִפְלָט לוֹ מִן הַמָּוֶת וַיִּקְרָא לֵאמֹר: זֹאת שְׁאֵלָתִי הָרִאשׁוֹנָה לְהַכּוֹת אֶת-הַמֶּלֶךְ עַל קָדְקֳדוֹ מֵאֲחוֹרָיו מַכָּה אַחַת בְּפַטִּישׁ-הָרָאשַׁיִם אֲשֶׁר בְּיָדִי.

וַיִּתְמְהוּ הַשׁוֹמְעִים עַל שְׁאֵלָתוֹ וְגַם הַמֶּלֶךְ הִבִּיט עָלָיו בְּעֵינִַים סַקְרָנִיּוֹת, כִּי חֲשָׁבוֹ לִמְהַתֵּל. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי הוּא עוֹמֵד עַל שְׁאֵלָתוֹ, נִסָּה לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ בְּאָמְרוּ: הֲלֹא טוֹב טוֹב לְךָ לִשְׁאֹל מִמֶּנִּי לִדְאֹג לִבְנֵי-בֵיתְךָ אַחֲרֶיךָ וּלְסַפֵּק לָהֶם צָרְכֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לְהַכּוֹתֵנִי מַכָּה אַחַת בְּפַטִּיש אֲשֶׁר אֵין לְךָ וְלֹא לְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ מְאוּמָה אַחֲרֶיהָ. אֲבָל הָאִישׁ לֹא שָׁעָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְלֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לִדְבָרָיו, וַיַּעֲמֹד עַל שְׁאֵלָתוֹ בְּכָל תֹּקֶף.

אָז שָׁאַל הַמֶּלֶךְ בַּעֲצַת שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו כְּדָת מַה-לַּעֲשׁוֹת. וַיַּעֲנוּ לוֹ הַיּוֹעֲצִים וַיֹאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָם יִחְיֶה, הַאֻמְנָם תַּעֲשֶׂה אֶת-פְּקֻדָּתְךָ פְּלַסְתֵּר, וְאַתָּה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ מְחוֹקְקָהּ, וְאִם תִּהְיֶה אַתָּה הָרִאשׁוֹן לְהָקֵל רֹאשׁ כְּנֶגְדָּהּ, אֵיכָכָה זֶה יְכַבְּדוּהָ אֲחֵרִים?!

וַיְנַסּוּ הַשָׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים לָבוֹא גַם הֵם בִּדְבָרִים עִם הָרוֹכֵל וְגַם הִצִּיעוּ לוֹ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְלֹא קִבֵּל. וַיִּכָּנַע הַמֶּלֶךְ לַשְּׁאֵלָה וַיִּפֶן עָרְפּוֹ לָרוֹכֵל לְמַעַן יַכֵּהוּ, וַיַּעַשׂ הָרוֹכֵל כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיַּךְ בְּפַטִּישׁוֹ עַל קָדְקֹד-הַמֶּלֶךְ בְּכָל כֹּחַ זְרוֹעוֹ וַתַּדְהֵם הַמַּכָּה אֶת-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה כְּרֶגַע וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ.

וַיַּבְהִילוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו אֶת-הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר בְּעָמָל רַב הֵשִׁיבוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ לִתְחִיָּה וְחוּשָׁיו בַּל עִמּוֹ, וַיַּשְׁכִּיבוּהוּ בְּמִטָּתוֹ וּמַחֲלָתוֹ אֲנוּשָׁה עָלָיו וְלֹא עַל נְקַלָּה עָלָה בְיָדָם לְהַחֲלִימוֹ, כִּי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רְצוּפִים שָׁכַב הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה וְכָל-מַאֲכָל לֹא בָא אֶל פִּיו זוּלָתִי מְעַט חָלָב וּמְעַט מַיִם חַיִּים, אֲשֶׁר הִשְׁקוּהוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל מִטָּתוֹ פַּעַם בְּפַעַם כַּף כָּף.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שֵׁשֶׁת הַחֳדָשִׁים וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת-הָרוֹכֵל וְאֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ וַיְצַו לְמַהֵר לְהָרְגוֹ לִנְקֹם בּוֹ נִקְמָתוֹ.

וַיְהִי כִּי הוֹצִיאוּ אֶת-הָאִישׁ לַהֲרֵגָה וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הֲלֹא שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת שׁוֹאֵל כָּל-אִישׁ בְּטֶרֶם מוֹתוֹ וַאֲנִי רַק שְׁאֵלָה אַחַת שָׁאַלְתִּי. וַיֵּעָנוּ הָרוֹצְחִים לִתְבִיעָתוֹ וְגַם הֵבִיאוּ אֶת-הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וַיִּבָּהֵל הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא: וּמַה שְּׁאֵלָתוֹ הַשְּׁנִיָּה? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: גַּם הַפַּעַם אֲנִי רוֹצֶה לְהַכּוֹת אֶת-הַמֶּלֶךְ עַל קָדְקֳדוֹ. וְלֹא יָכְלוּ הַשָׂרִים וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לַהֲזִיזוֹ מִדַּעְתּוֹ בְּכָל הַפְצָרוֹתֵיהֶם וְהַצָּעוֹתֵיהֶם, וַיְּהִי הַמֶּלֶךְ בְּכָל-רָע, וַיִּיעָצוּ הַחֲכָמִים אֶת-הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לֵאמֹר: קְדוֹשָׁה הִיא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי הָעָם וְאֵין לְבַטְלָהּ, אַף כִּי בְּנֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ הִיא.

וַיְּהִי כִּי רָאָה הַמֶּלֶךְ כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הָרוֹכֵל וַיָּשֶׂם אֶל-הָעָרְמָה פָנָיו, וַיְצַו לְהַבְהִיל אֶת-הָרוֹכֵל לְפָנָיו וַיִּפֶן אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: אֲבָל, יְדִידִי הָרוֹכֵל, הֲזָכֹר תִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה בְּהַצִּיג הַשּׁוֹמְרִים אוֹתְךָ לְפָנַי? וַיֹּאמֶר הָרוֹכֵל: זָכֹר אֶזְכֹּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאַל: וּמֶה הָיוּ דְּבָרֶיךָ? הַגִּידָה נָא אוֹתָם וְאֶשְׁמָעָה! וַיֹּאמֶר הָרוֹכֵל: הִגַּדְתִּי לְךָ כִּי שֶׁקֶר עָנוּ בִי שׁוֹמְרֵי הַמַּצֵּבוֹת לֵאמֹר: לֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, כִּי הִשְׁתַּחֲוֵיתִי. וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ בַּשְׁלִישִׁית: הַאֻמְנָם? וַיּאֹמֶר הָרוֹכֵל: הֲלֹא כָפוּף תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂאִי הָיִיתִי בְּעָבְרִי לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת – הֲיֵשׁ הִשְׁתַּחֲוָיָה גְדוֹלָה מִכְּפִיפָה?

וַיֵּאוֹרוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹכֵל וַיֹּאמַר: אָכֵן, “הַפְּזִיזוּת מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא” וְ“הַכַּעַס וְהַגַּאֲוָה מְבִיאִים אֶת-הָאָדָם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת” – יֹאמַר אַלְלַהּ בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ. גַּם הַנָּבִיא שֻׂלֵימַאן – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – אוֹמֵר: “כַּעַס בְּלֵב כְּסִילִים יָנוּחַ”. וְעַתָּה אַתָּה הַצַּדִּיק, יְדִידִי הָרוֹכֵל, בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּמַלְּאֲךָ אֶת-מִצְוַת מַלְכְּךָ, וְשׁוֹמְרֵי הַמַּצֵּבוֹת הָרְשָׁעִים, וְאִתְּךָ הַסְּלִיחָה עַל אֲשֶׁר מִהַרְתִּי לַחֲרֹץ מִשְׁפָּטִי עָלֶיךָ. מֵרֹאֵי פָנַי תִּהְיֶה מֵעַתָּה וְגַם אַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר רַב חֵלֶף הָרָעָה אֲשֵֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ בִּפְזִיזוּתִי.

(מֻרוּגְ' אַל-דַ’הַב לִלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ו: אַל-מַהְדִּי וְהַבַּדַּוִּי

וּפַאִיקַה בַּת עַבְּדְּ אַלְלַהּ דּוֹד אַל-מַנְצוּר מְסַפֶּרֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲזֹר אַל-מַהְדִּי מִמַּסַּע תַּעֲנוּגוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בָּעִיר עַנְבַּר אֲשֶׁר בְּפָרַס וַיִּשְׁמַע אַל רַאבִי אֶחָד מֵרוֹאֵי פָנָיו וַיְמַהֶר לָבוֹא הָאַרְמוֹנָה לְקַבֵּל פְּנֵי מַלְכּוֹ.

וַיְהִי בְּשַׁעַת הַשִּׂיחָה וַיּוֹצִיא אַל-רַאבִי מֵחֵיקוֹ מְגִלַּת עוֹר וּבְגוֹלְלוֹ אוֹתָהּ לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיד לֵאמֹר: אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, בְּעָבְרִי הַיּוֹם בָּרְחוֹב לָבוֹא אֵלֶיךָ פָּגַשְׁתִּי בְבַדַּוִּי, וּבְיָדוֹ מְגִלָּה זוֹ, אֲשֶׁר בְּהִתְהַלְּכוֹ הֵרִים אוֹתָהּ לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְגַם קָרָא בְקוֹל לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם כָּל-עוֹבְרֵי דֶרֶך מִי הוּא זֶה אַל-רַאבִי וְאַיֵּה זֶה מְקוֹם מְגוּרָיו וְאֶמְצָאֶנּוּ? הַמְּגִלָּה הַזֹּאת חוֹתַם אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים עָלֶיהָ, וְהִיא נִמְסְרָה בְיָדִי לְהוֹבִילָהּ לְאַל-רַאבִי שָׁלִישׁוֹ, וְזֶה לִי יָמִים מִסְפָּר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְחַפֵּשׂ אֶת-אַל-רַאבִי וְאֵינִי מוֹצְאוֹ, וְעַתָּה מִי בָכֶם יְרֵא אַלְלַהּ אֲשֶׁר יַנְחֵנִי לִמְקוֹם מְגוּרָיו וְהָיְתָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה גַּם מֵעִם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְגַם מֵעִמִּי אֲנִי עַבְדְּכֶם בֶּן אֲמַתְכֶם.

וּכְשָׁמְעִי אוֹתוֹ קוֹרֵא נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּגִלָּה, וָאֵרֶא וְהִנֵּה הִיא כְתוּבָה בְּפֶחָם מִלִּים אֲחָדוֹת וְחוֹתָמְךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ, וָאֶשְֹאַל אֶת-הַבַּדַּוִּי עַל פֵּשֶׁר הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, וְלֹא יָדַע לַעֲנוֹת בְּאָמְרוֹ: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ קְרוֹא, וְרַק חָזוֹר חָזַר גַּם לְפָנַי עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא בְּאָזְנֵי כָל-הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, וָאֶשְׁתּוֹמֵם לַמַרְאֶה וָאֹמַר אֶל הַבַּדַּוִּי: תְּנָה אֶת-הַמְּגִלָּה עַל-יָדִי, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אַל-רַאבִי אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַיְהִי כִּי לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי וְגַם הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם חוֹשְׁדוֹת, וַיְמַהֲרוּ אֲנָשִׁים מִבֵּין הָעוֹבְרִים וַיָּעִידוּ כִּי אֱמֶת בְּפִי, וַיִּמְסֹר הַבַּדַּוִּי אֶת-הַמְּגִלָּה בְיָדִי, וָאָבוֹא אֵלֶיךָ, וְהוּא מְחַכֶּה בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְעַתָּה הוֹאִילָה נָא, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, לִפְתֹּר חִידָה מוּזָרָה זוֹ, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי.

וַיִּסְתַּכֵּל הָאָמִיר בַּמְּגִלָּה וּבְחַיְּכוֹ חִיּוּךְ קַל קָרָא וַיֹּאמַר: אָכֵן חִידָה הִיא וַאֲנִי אֶפְתְּרֶנָּה.

לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר יָצָאתִי עִם רוֹאֵי פָנַי אֶל הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד כְּדַרְכִּי. אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עָבִים וַעֲרָפֶל כָּבֵד כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כֹל וְעוֹד מְעַט וְגֶשֶׁם חָזָק נִתַּךְ אַרְצָה, אֲשֶׁר הִטְרִידָנוּ מְאֹד, וַנְּמַהֵר וַנַּעַל עַל הַסּוּסִים וַנָּשֶׂם פָּנֵינוּ הַבַּיְתָה בַּהֲרִיצֵנוּ אֶת-הַסּוּסִים בְּכָל-כֹּחֵנוּ.

אֲבָל אֲהָהּ! סוּסִי אֲנִי תָּעָה בְּדַרְכּוֹ בִּמְרוּצָתוֹ וַאֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, וְרַק כַּעֲבֹר שָׁעָה פָּנִיתִי כֹּה וָכֹה וָאֵרֶא וְהִנֵּה אָנֹכִי בְּתוֹךְ יַעַר עָבֶה מָלֵא עֲצֵי תֹמֶר וְאֵין אִישׁ מֵרוֹאֵי-פָנַי עִמִּי, כָּל גּוּפִי רָעַד מִקּוֹר כַּקָּנֶה, וְהָרְטִיבוּת חָדְרָה עַד לְשַׁד עַצְמוֹתַי וָאֱהִי אוֹבֵד עֵצוֹת.

אָז עָלָה עַל לִבִּי זֵכֶר הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר אָבִי גַּ’עֲפַר אַלמַנְצוּר, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, הָיָה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעוֹתָיו הַקָּשׁוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי תְפִלָּה בְדוּקָה הִיא, וְכִי יָרַשׁ אוֹתָהּ מֵאָבִיו מֻחַמַּד, אֲשֶׁר יְרָשָׁהּ מֵאָבִיו עַבְּדְּ-אַלְלַהּ אִבְּן-עַבַּאשׂ, וּבַהֲרִימִי עֵינַי הַשָּׁמַיְמָה נָשָׂאתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא:

– אַלְלַהּ אֵל שַׁדַּי! אֱלֹהֵי הַגְּבוּרָה וְהָרַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וֵאלֹהֵי מַלְאֲכֵי מָרוֹם וְשֵׁדֵי שַׁחַת, אֱלֹהִים אֲשֶׁר מִיָּדְךָ הַכֹּל לָנוּ וַאֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ לְהָגֵן עָלֵינוּ בְּעִתּוֹת צָרָה, חוּסָה נָא, רַחֵם נָא עַל עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתְךָ אַל-מַהְדִּי בֶּן אַבּוּ-גַּ’עֲפַר אַל מַנְצוּר, הַקּוֹרֵא אֵלֶיךָ לְעֶזְרָה, כִּי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעָדֶיךָ וְאֵין צוּר זוּלָתֶךָ, מָה אָנוּ וּמַה כֹּחֵנוּ אִם אַתָּה תַעַזְבֵנוּ? בְּךָ אָנוּ חוֹסִים, וְאֵלֶיךָ אָנוּ קוֹרְאִים, אַתָּה מוֹשִׁיעֵנוּ וְאַתָּה מַצִּילֵנוּ מִכָּל-רָע, מִן הָאֵשׁ וּמִן הַמַּיִם, מִן הָרְעָמִים וּמִן הַבְּרָקִים וּמִכָּל-יֶתֶר הַפְּגָעִים הָרָעִים, אַתָּה מוֹשִׁיעֵנוּ גַּם בְּהַגִּיעֵנוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, אוֹתְךָ הָאֱלֹהִים אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים וְאֵלֶיךָ אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב.

וַיְהִי אַךְ גָּמַרְתִּי אֶת-תְּפִלָּתִי וָאֶשָּׂא עֵינַי לְמֵרָחוֹק וָאֵרֶא וְהִנֵּה אוֹר קָלוּשׁ נִשְׁקָף לְעֵינַי מִמָּקוֹם קָרוֹב, וָאֲמַהֵר אֵלָיו וָאֵרֶא אֹהֶל בַּדַּוִּי וָאֶגַּשׁ אֶל הָאֹהֶל וָאֶקְרָא: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שׁוֹכְנֵי הָאֹהֶל! הֲיֵשׁ מָקוֹם בְּאָהָלְכֶם לְעוֹבֵר אֹרַח אוֹבֵד תּוֹעֶה וְרוֹעֵד מִקָּרָה? וַיֵּצֵא בַּדַּוִּי לִקְרָאתִי מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיִּקְרָא: יֵשׁ! בּוֹא בְּרוּךְ אַלְלַהּ! לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ?! וָאֶשְׂמַח לְדִבְרֵי הַבַּדַּוִּי, וָאֶצְנַח מֵעַל סוּסִי וָאָבוֹא הָאֹהֱלָה, וַיְמַהֵר הָעֲרָבִי וַיִּפְשֹׁט מֵעָלַי אֶת-בְּגָדַי הָרְטֻבִּים וַיִּסְחָטֵם עַל-יַד לַהֶבֶת הָאֵשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל בַּתָּוֶךְ לְיַבְּשָׁם, וְגַם אַדֶּרֶת שְׂעַר-גָּמָל נָתַן לִי לְהִתְעַטֵּף בָּהּ וּלְהִתְחַמֵּם בָּהּ, וְאַחַר קָרָא אֶת-אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: פַאטְמַה! מַהֲרִי נָא אֶל צְלִילֵי הַשְּׂעוֹרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מֵאֲרֻחָתֵנוּ וְהָבִיאִי, וְגַם מְעַט חָלָב חַם נִשְׁאַר עוֹד בַּכַּד, וַיִּתְּנוּ לְפָנַי וָאֹכֵלָה, וַאֲרֻחָתִי עָרְבָה לְחִכִּי מְאֹד. וְאַחֲרֵי הָאֲכִילָה הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל מַרְבַד שְׂעַר הַגָּמָל אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ לִי מִתַּחְתַּי בְּפִנַּת הָאֹהֶל וָאַנַּח רֹאשִׁי עַל כַּר עָשׂוּי שְּׂעַר-גָּמָל גַּם הוּא, וָאִישַׁן וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי מְאֹד, כִּי עָיֵף הָיִיתִי וָאֵרָדֵם.

וַיְהִי בַבֹּקֶּר בְַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי, וַיִּקַּח הַבַּדַּוִּי עֵז וַיִּשְׁחָטֶהָ לְעֵינַי לְמַעַן הַאֲכִילֵנִי בָשָׂר בְּטֶרֶם אֵצֵא לְדַרְכִּי, וָאֶשְׁמַע אֶת-אִשְׁתּוֹ קוֹרֵאת אֵלָיו לֵאמֹר: אֲהָהּ חֲבִיבִי! מֶה עָשִׂיתָ, וְהָעֵז הֲלֹא הָיְתָה מְקוֹר כָּל-פַּרְנָסָתֵנוּ וּפַרְנָסַת בְּנֵי-בֵיתֵנוּ, אֶת-חֲלָבָהּ שָׁתִינוּ, וְגַם עָשִׂינוּ מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וַנֶּחִי, וּמַה-יִהְיֶה כָּעֵת גּוֹרָלֵנוּ בִּשְׁחָטְךָ אוֹתָהּ? מַה-נַעֲנֶה לַיְלָדִים בְּקָרְאָם: הָבוּ לָנוּ אֹכֶל וְנִחְיֶה?!

וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי אֶת-אִשְׁתּוֹ בְּכַעַס עָצוּר וַיֹּאמַר: אַל תִּדְאֲגִי, אִשְׁתִּי, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ, וְהוּא יִדְאַג לָנוּ חֵלֶף דָּאֳגֵנוּ אָנוּ לַאֲחֵרִים, הֲלֹא בְּנֵי אָבִינוּ אִבְּרַהִים “חַ’לִיל אַלְלַהּ”, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, אָנוּ, וּדְרָכָיו דְּרָכֵינוּ, וְהוּא הֲלֹא הָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים, מַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם כְּיַד הַמֶּלֶךְ, מִבְּלִי דָאֳגוֹ דַאֲגַת מִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא וְדַאֲגַת מָחֳרָתוֹ הוּא, כִּי עַל כֵּן הָיָה אַלְלַהּ עִמּוֹ, וַיְבָרְכֵהוּ בַכֹּל וַיְהִי גַם כָּבֵד מְאֹד בְּמִקְנֶה, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר וָאֶתְעוֹרֵר מְאֹד, וָאֶקְרָא גַם אֲנִי לֵאמֹר: אַל תִּירָא, יְדִידִי הַבַּדַּוִּי! צְלֵה בָשָׂר וְאֹכְלָה וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, וִיהִי נָא לִבְּךָ בָּטוּחַ כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם גַּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם אוֹרְחֲךָ כַּיּוֹם הַזֶּה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְאִבְּרַהִים אָבִיךָ זְקֵנְךָ, כִּי הַכְנָסַת אוֹרְחִים גְּדוֹלָה הִיא.

וַיִּצְלֶה הַבַּדַּוִּי בָּשָׂר וָאֹכְלָה, וּכְכַלּוֹתִי סְעֻדָּתִי קָרָאתִי לַבַּדַּוִּי וַאֹמַר: הֲיֵשׁ לְךָ נְיָר, עֵט וּדְיוֹ? הָבִיאָה נָא לְפָנַי וְאֶכְתְּבָה, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי. וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹּאמַר: לֹא, אֲדוֹנִי! כִּי לָמָּה לִי נְיָר עֵט וּדְיוֹ וְאָנֹּכִי הֲלֹא בַּדַּוִּי אֲנִי, בֶּן הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר תִּקְוָתִי וּמִבְטַחִי רַק עַל אַלְלַהּ וְלֹא עַל בְּנֵי הָאָדָם וְעַל עֵטִים וְעַל נְיָרוֹת.

וַיְהִי כִּי פָצַרְתִּי בּוֹ מְאֹד וַיֵּלֶך וַיְחַפֵּשׂ וַיָּבֵא לִי אֶת-מְגִלַּת הָעוֹר אֲשֶׁר בְּיָדְךָ, וַיֹּאמֶר אֵלַי: רְאֵה, אֲדוֹנִי, זֶה מָצָאתִי, וְאַתָּה אִם תִּכְתֹּב כְּתֹב, וְאִם לֹא תִכְתֹּב אֵין מוֹצָא, כִּי אֵין לִי נְיָר. וָאֶקַּח אֶת-הַמְּגִלָּה מִיַּד הַבַּדַּוִּי וְאוּד עָשֵן בָּחַרְתִּי לִי מִתּוֹךְ כִּירַת הָאֵשׁ אֲשֶׁר לְפָנַי וָאֶרְשֹׁם בָּאוּד בַּמְּגִלָּה לָתֵת מֵאוֹצָרִי הַפְּרָטִי לַבַּדַּוִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב וְגַם חָתַמְתִּי בְּחוֹתָמִי, וָאֹמַר לָאִישׁ: קְחָה אֶת-הַמְּגִלָּה הַזּאֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ וְהֵבֵאתָ אוֹתָהּ בַעְ’דַּאדַה אֶל אַל-רַאבִי וַאֲבָרְכֶךָ, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו. וּבְהִפָּרְדִי מֵעָלָיו הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי וְגַם הוֹסַפְתִּי לֵאמֹר: וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יָשִׁית לְךָ מֵעַתָּה בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְהָיִיתָ גַּם אַתָֹה וְגַם כָּל-בְּנֵי-בֵיתְךָ עִמְּךָ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים עַד עוֹלָם.

וְלֹא יָדַע הַבַּדַּוִּי אֶת אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בַמְּגִלָּה וְגַם אֲנִי לֹא הִגַּדְתִּי לוֹ, וְעַתָּה – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה בְּגָמְרוֹ אֶת-סִפּוּרוֹ – מַהֲרָה נָא, אַל-רַאבִי עַבְדִּי הַטּוֹב, וְשַׁלֵּם לַבַּדַּוִּי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בַּמְּגִלָּה, אַל תַּפֵּל אֲגוֹרָה! רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

אָז קָרָא אַל-רַאבִי וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב רְשׁוּמִים בִּמְגִלָּתְךָ, כִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רְשׁוּמִים בָּהּ!

וַיַּבֵּט אַל-מַהְדִּי בַּמְּגִלָּה כְּמִשְׁתּוֹמֵם וְאַחַר אָמַר: צָדַקְתָּ, אַל-רַאבִי עַבְדִּי, אָנֹכִי רוֹאֶה כִּי שָׁגִיתִי בְּשַׁעַת רְשִׁימָה וּשְׁגִיאָתִי תָלִין אִתִּי, אֲנִי אָשֵׁם וְלֹא הַבַּדַּוִּי, וְעַתָּה לֵךְ וְשַׁלֵּם מֵאוֹצָרִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אַל תַּחְסִיר דָּבָר!

וַיְמַהֵר אַל-רַאבִי וַיִּשְׁקֹל לַבַּדַּוִּי אֶת-כָּל-מִכְסַת הַכֶּסֶף וַיַּעֲמִיסֵהוּ הַבַּדַּוִּי עַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים וַיָּשָׁב לְאָהֳלוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּו שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ז: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר

וְסַפֵּר יְסַפְּרוּ הָעַרְבִיִּים עַל אַל-מַהְדִּי גַם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אַל-מַהְדִּי כְּדַרְכּוֹ לָצוּד צֵידוֹ וַיֵּצְאוּ יַחַד עִמּוֹ כָּל-בְּנֵי-לִוְיָתוֹ, וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּגְבַּר הַחֹם מְאֹד וַיָּשֶׂם אַל-מַהְדִּי פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵאָהֳלֵי הַבַּדַּוִּים הַקְּרוֹבִים לָנוּחַ וְאֶל בְּנֵי-לִוְיָתוֹ צִוָּה לְחַכּוֹת לוֹ תַּחַת אַחַד הָעֵצִים עַד שׁוּבוֹ. וַיְהִי כְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָאֹהֶל וַיִּקְרָא: אַחַי בְּנֵי עֲרָב! הֲיֵשׁ לָכֶם לְהַאֲכִיל וּלְהַשְׁקוֹת הֵלֶךְ רָעֵב וְצָמֵא אֲשֶׁר הִנְחָהוּ אַלְלַהּ עַד אָהָלְכֶם?! וַיֵּצֵא הַבַּדַּוִּי בַּעַל הָאֹהֶל לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא: יֵשׁ! בּוֹא, בְּרוּךְ אַלְלַהּ, וְכִבַּדְנוּךָ.

וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו לֶחֶם שְׂעוֹרִים וַיֹּאכַל, וְגַם נֹאד יַיִן יָשָׁן הֵבִיאוּ וַיִּמְזְגוּ לוֹ כּוֹס, וַיְהִי כְּהָרִיק אַל-מַהְדִּי אֶת-הַכּוֹס אֶל פִּיו וַיִּפֶן אֶל הַבַּדַּוִּי בַּעַל הָאֹהֶל וַיִּשְׁאַל: הֲיָדַעְתָּ מִי אֲנִי, אָחִי? וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹּאמַר: חֵי אַלְלַהּ כִּי לֹא אֵדָע! וַיֹּאמֶר אַל-מַהְדִּי: אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי! וַיִּתְמַהּ הַבַּדַּוִּי וַיִּקְרָא: וְאַלְלַהּ יְבָרֶכְךָ, אֲדוֹנִי, וְהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ! וּבְדַבְּרוֹ שָׁב וַיִּמְזֹג לוֹ כּוֹס שְׁנִיָּה. וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁתוֹת אַל-מַהְדִּי גַּם אֶת-כּוֹסוֹ הַשְּׁנִיָּה וַיִּפֶן שֵׁנִית אֶל הַבַּדַּוִּי וַיִּשְׁאַל: אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כָעֵת מִי אָנִי? וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹאמַר: הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי זֶה עַתָּה כִּי אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אַתָּה. וַיִּקְרָא אַל-מַהְדִּי בִּצְחוֹק וַיֹּאמַר: לֹא, יְדִידִי! אֲנִי שָׁלִישׁ שֶׁל אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וְשַׂר צְבָאוֹ! – אַלְלַהּ יַרְחִיב גְּבוּלְכֶם, אֲדוֹנִי הַשַּׂר – קָרָא שֵׁנִית הַבַּדַּוִּי – וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּיכֶם! וַיִּמְזֹג כּוֹס שְׁלִישִׁית, וַיְהִי כִּשְׁתוֹת אַל-מַהְדִּי גַּם אֶת-הַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית וַיָּשָׁב וַיִּשְׁאַל: אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, חֲבִיבִי הַבַּדַּוִּי, מִי אָנֹכִי? וַיִּתְפַּלֵּא הַבַּדַּוִּי עוֹד הַפַּעַם עַל הַשְׁאֵלָה וַיֹּאמַר: הֲלֹא הִגַּדְתָּ לִי לִפְנֵי רֶגַע כִּי שַׂר צְבָא אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אַתָּה! וַיַּעַן אַל-מַהְדִּי בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמַר: לֹא! כִּי אֲנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים.

אָז פָּקַח הַבַּדַּוִּי אֶת-עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת כְּמִשְׁתּוֹמֵם וְכִמְפַחֵד כְּאֶחָד, וַיְמַהֵר וַיִּסְתֹּם אֶת-פִּי נֹאד הַיַּיִן וַיְשִׂימֵהוּ הַצִּדָּה וַיִּקְרָא: יָרֵא אָנֹכִי, אֲדוֹנִי, לִמְזֹג לְךָ כּוֹס רְבִיעִית פֶּן תֹּאמַר כֹּי אַתָּה מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם.

וַיִּתְפָּרֵץ אַל-מַהְדִּי בִּצְחוֹק וַיִּרְקַע בְּרַגְלָיו אַרְצָה, וּבֵין כֹּה וָכֹה בָּאוּ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ לְחַפְּשׂוֹ, כִּי רָאוּ כִּי בוֹשֵׁש הוּא לָבוֹא, וְכֻלָּם רוֹכְבִים עַל סוּסִים דּוֹהֲרִים וְכַלְבֵי-צֵידָם עִמָּהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַבַּדַּוִּי אֶת-כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וַיִּבָּהֵל מְאֹד לַמַּרְאֶה וַתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מֵרָב-פַּחַד, אֲבָל אַל-מַהְדִּי הִרְגִּיעָהוּ לֵאמֹר: אַל-תִּירָא, עַבְדִּי הַבַּדַּוִּי! הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי לֹא שִׁקַּרְתִּי לְךָ בַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְעַתָּה יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, אָכֵן הֱטִיבֹתָ עִמָּדִי וְגַם אֲנִי אַגִּישׁ לְךָ בְּרָכָה אַדֶּרֶת שֵׂעָר יָפָה וְאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב בִּמְחִיר הָאֲרֻחָה אֲשֶׁר עָרַכְתָּ לִי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשַּׁק אֶת-כְּנַף בִּגְדּוֹ בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וַיְלַוֵּהוּ עַד גְּבוּל אָהֳלוֹ.

(מַגַּ’אנִי אַל אַדַב)

ח: אַל-מַהְדִי וּמִשְׁנֵהוּ אִבְּן-דַּאוּד

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַל-מַנְצוּר וַיַּשְׁאֵר יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה לְאַל-מַהְדִּי בְּנוֹ אַחֲרָיו, כָּאָמוּר, תִּשְׁעָה מִלְיוֹנִים וְשִׁשִּׁים אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף, שֶׁהֵם בְּעֵרֶך 22.500 לִירוֹת, וְכִרְאוֹת אַבּוּ עַבְּדְּ אַלְלַהּ מִשְׁנֵהוּ כִּי מַרְבֶּה הֶחָ’לִיף לְבַזְבֵּז כַּסְפּוֹ בְּתַעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִים, בְּהוֹלְלוּת וּבְשִׁכְּרוּת וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיְנַס לַעֲצֹר בּוֹ וּלְהַשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ, אֲבָל תַּחַת לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִשְׁנֵהוּ הַנֶּאֱמָן, גָּעַר בּוֹ הֶחָ’לִיף וַיַּרְחִיקֵהוּ מֵעַל פָּנָיו בְּחֶרְפָּה, וַיִּבְחַר לוֹ לְמִשְׁנֶה אִישׁ כִּלְבָבוֹ אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן-דַּאוּד, אִישׁ חָנֵף וּמֵרָע, אֲשֶׁר יָדַע לְהַחֲלִיק לָשׁוֹן וּלְאַמֵּץ אֶת-לֵב מַלְכּוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי תַאֲווֹתָיו, וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְגַם נָתַן לִבּוֹ לִמְשֹׁךְ בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר, וַיַּעַשׁ לוֹ שָׂרִים וְשָׂרוֹת וְכָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינָיו לֹא אָצַל מֵהֶן. וַיַּרְא הָעָם וַיִּשְׂנְאוּ אֶת-יַעֲקֻבְּ מְאֹד וְעֶבְרָתָם לוֹ שְׁמוּרָה בְּלִבָּם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים אֵת אֲשֶׁר רָאָה וַיָּשַׁר וַיֹּאמַר: “אֲהָהּ לְמַמְלֶכֶת עַבַּאשׂ כִּי בָא קִצָּהּ, מַלְכָּהּ נַעַר אוֹהֵב חַיֵּי בְשָׂרִים, וּמִשְׁנֵהוּ יַעֲקֻבְּ בַּעַר, אוֹהֵב חֲלַקְלַקּוֹת וְרוֹדֵף דִּינָרִים”, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיָּרֶק אַל-מַהְדִּי אֶת-הָאוֹצָר, וַיְהִי כִּי שָׁלַח בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַל-חַארֵת שׁוֹמֵר הָאוֹצָר לֵאמֹר: שְׁלַח כָּסֶף! וַיָּבוֹא חַארֵת אֶל הֶחָ’לִיף וּמַפְתְּחוֹת הָאוֹצָר בְּיָדוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! סָגַרְתִּי אֶת-הָאוֹצָר וָאָבִיא לְךָ אֶת-הַמַּפְתְּחוֹת, כִּי לֹא נִשְׁאַר לִי מַה-לִּשְׁמוֹר. וַיַּבְהֵל הֶחָ’לִיף אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן דַּאוּד וַיְּסַפֵּר לוֹ אֶת-הַדָּבָר, וְגַם שָׁאַל בַּעֲצָתוֹ לֵאמֹר: כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת? וַיֹּאמֶר לוֹ יַעֲקֻבְּ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה, הַקְצָרָה יַד הָעָם מִלְּמַלֵּא אֶת-אוֹצַר הַמְּלוּכָה? צַוֵּה וְיוֹסִיפוּ עַל הַמִּסִּים אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ עַד כֹּה עַל אַחַת שֶׁבַע וּמִלֵּאתָ אוֹצָרְךָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף בַּעֲצַת מִשְׁנֵהוּ וַיַּגְדֵּל אֶת-הַמִּסִּים, וַיִּלְחַץ אֶת-הָעָם מְאֹד, וַיָּקָץ הָעָם מִפְּנֵי מַלְכּוֹ וּמִפְּנֵי מִשְׁנֵהוּ שְׂנוּא נַפְשָׁם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ לְמַסָּעָיו לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַנָּבִיא בְּמָדִינָה. הוּא בַּדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אֶבֶן גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְעָלֶיהָ חֲרוּתִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“כְּשִׁמְךָ, מַהְדִּי³¹ חָ’לִיף אַלְלַהּ, יָכֹלְתָּ הֱיוֹת, לוּלֵא אֵרַחְתָּ לְחֶבְרָה עִם יַעֲקֻבְּ, עַל הַתַּחְבּוּלוֹת”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא אַל-מַהְדִּי אֶת-הַכָּתוּב וַיַאֲדִימוּ פָנָיו מִכַּעַס, וַיְצַו לְהוֹסִיף תַּחַת הַכְּתֹבֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “כֵּן יִהְיֶה לַמְרוֹת רְצוֹנְךָ, בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת הַמֵּעֵז פָּנֶיךָ”, וַיִּפֶן וַיֵּלֶך לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִשְׁתַּטַּח עַל קֶבֶר הַנָּבִיא וַיַּחֲזֹר, וַיַּעֲמֹד שֵׁנִית עַל יַד הָאֶבֶן וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב וְהַפַּעַם רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ, רוּחַ חֲדָשָׁה, וֹבְשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה חָשַׁב מַחֲשָבוֹת רָעוֹת עַל מִשְׁנֵהוּ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹאוּ אֲנָשִׁים וַיְסַפְּרוּ בְּאָזְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: יַעֲקֻבְּ אִבְּן דַּאוּד מִשְׁנְּךָ מְבַקֵּש נַפְשְׁךָ וְגַם הוּא בַקּוֹשְׁרִים עָלֶיךָ עִם עַבְּדְּ-אַלְלַהּ לְבֵית עַלִי אִבְּן אַבּוּ-טַאלִבְּ³². וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְהָבִיא אֶת-מִשְׁנֵהוּ לִידֵי נִסָּיוֹן לָדַעַת אִם אֱמֶת בְּפִי הָאוֹמְרִים, וַיְבַקֵּשׁ וַיִּמְצָא, וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיְקַשְּׁטוּ אֶת-אֶחָד מֵהֵיכָלָיו כֻּלּוֹ אָדֹם, צֶבַע הַקִּירוֹת אָדֹם וְצֶבַע הָרָהִיטִים אָדֹם, יְרִיעוֹת הַחַלּוֹנוֹת אֲדֻמּוֹת וּמַרְבַדִּים אֲדֻמִּים פָּרְשׂוּ עַל רִצְפָּתוֹ, גַּם אֶת-רָבְדֵי הַחַלּוֹנוֹת וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת מִלְּאוּ פְרָחִים אֲדֻמִּים, וְהֶחָ’לִיף עַצְמוֹ לָבַשׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֲדֻמִּים, וְאָמָה צְעִירָה וְיָפָה לְהַלֵּל מְקֻשֶּׁטֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת וַאֲדֻמּוֹת הוֹשִׁיבוּ בָּאוּלָם, וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף לִקְרוֹא אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן-דַּאוּד מִשְׁנֵהוּ, וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַיַּרְא אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רָע, אֲבָל עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ מֵבִין, וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּהַדְרַת הַכָּבוֹד כְּדַרְכּוֹ, וְגַם הֶחָ’לִיף הִסְבִּיר לוֹ פָנִים וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ וַיְשׂוֹחַח עִמּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-יַעֲקֻבְּ לֵאמֹר: הָרוֹאֶה אַתָּה, יַעֲקֻבּ, אֶת-הַהֵיכַל הַזֶּה וְאֶת קִשּׁוּטָיו? הֲמוֹצֵא הוּא חֵן בְּעֵינֶיךָ? וַיַּעַן יַעֲקֻבְּ וַיֹּאמַר: כָּל-אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יִמְצָא חֵן גַּם בְּעֵינֵי עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: כָּל-הַתְּכוּנָה הַזֹּאת לְךָ הִיא, יְדִידִי, וְגַם הַנַּעֲרָה הַיָּפָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, לְךָ יְעַדְתִּיהָ לְפִלֶּגֶשׁ, וּמֵאָה אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף (2.500 לִי"מ) אוֹסִיף לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד, וְרַק אַחַת אֲנִי שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ, אוֹתָהּ אֶדְרֹשׁ, כִּי אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי מִמִּשְׁפַּחַת עַלִּי אִבְּן-אַבּוּ-טַאלִבּ שְׂנוּא נַפְשִׁי, אֲשֶׁר אֶמְסֹר בְּיָדְךָ הַיּוֹם, תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ עַד מְהֵרָה, רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ!

וַיִּשְׁתַּחוּ יַעֲקֻבְּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁבַע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר: חֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, כִּי כֹה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּמְסְרוּ אֶת-אוֹיְבוֹ בְנֶפֶשׁ בְּיַד יַעֲקֻבְּ וְגַם אֶת-הַהֵיכָל יַחַד עִם הָרָהִיטִים הַיָּפִים וְעִם הַפִּלֶּגֶשׁ הַיְּפֵהפִיָּה וְהַכֶּסֶף מָסַר לוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַשּׂוֹנֵא אֶת-כָּל-הָרָעָה הַנִּשְׁקֶפֶת לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, עַל-יְדֵי יַעֲקֻבְּ מִשְׁנֵהוּ, וַיַּפֵּל תְּחִנָּתוֹ לִפְנֵי יַעֲקֻבְּ וְגַם פָּצַר בּוֹ מְאֹד לְבַל יַהַרְגֵהוּ בְּאָמְרוֹ: מִצֶּאֱצָאֵי פַאטְמַה בַּת מֻחַמַּד נַבִּי אַלְלַהּ, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, אָנֹכִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָּל-הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁפַּחַת הַנָּבִיא לֹא יִנָּקֶה, וְלֹא אִישׁ כָּמוֹךָ יְרֵא אַלְלַהּ וּמָסוּר לִנְבִיאוֹ נֶאֱמַן-בֵּיתוֹ יַעֲשֶׂה עָוֶל, וְיִתֵּן יָדוֹ אֶל אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל וְרוֹעֵה רוּחַ כְּאַל-מַהְדִּי, לִשְׁפֹּךְ דַּם נָקִי חִנָּם. וַיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי יַעֲקֻבְּ עַל הָאִיש וַיִּקְרָא: וּמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי אִם אֲשַֹחְרְרֶךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: קָרֹא אֶקְרָא עָלֶיךָ אֶל אַלְלַהּ, וְנָתַן לְךָ גַּם הוּא רַחֲמִים יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְךָ וְרִחֶמְכֶם וְהִרְבָּה אֶתְכֶם, כִּי אֵל-תַּגְמוּלוֹת הוּא, אֵל חַנּוּן וְרַחוּם הוּא וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וַיֵּעָתֵר יַעֲקֻבְּ לְבַקָּשָׁתוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: קְחָה נָא אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן בְּיָדְךָ, וְקוּם בְּרַח לְךָ כְּרֶגַע בַּאֲשֶׁר תִּבְרַח וְאִישׁ לֹא יֵדַע, כִּי בְנַפְשְׁךָ אַתָּה וּבְנַפְשִׁי אֲנִי הוּא. וַיְּשַׁלְּחֵהוּ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כִּי רָאֲתָה הַפִּלֶּגֶשׁ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה, וַתְּמַהֵר וַתִּשְׁלַח בַּסֵּתֶר אֶל הֶחָ’לִיף לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַדָּבָר, וְיַעֲקֻבְּ לֹא יָדַע כִּי הָאוֹרֵב יוֹשֵׁב לוֹ בְחַדְרוֹ וְכִי לַב הַפִּלֶּגֶשׁ לֹא הָלַךְ אַחֲרָיו בְּאַהֲבָתָהּ אֶת-הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע אַל-מַהְדִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יַעֲקֻבְּ וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח מַלְאֲכֵי חֶרֶשׁ וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-שׂוֹנְאוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּבָרְחוֹ וַיַּאַסְרוּהוּ בַכְּבָלִים וַיְבִיאוּהוּ עַד הַמֶּלֶךְ וַיְשִׁימוּהוּ בַמִּשְׁמָר בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאַחַר שָלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת-יַעֲקֻבְּ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הֲמִלֵּאתָ אֶת-דְּבָרַי? הֶהָרַגְתָּ אֶת שׂוֹנְאִי?

וַיַּעַן יַעֲקֻבְּ וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי! עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי!

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: הִשָּׁבְעָה לִי בְּרֹאשׁ הֶחָ’לִיף כִּי אֱמֶת בְּפִיךָ, וַיִּשָּׁבַע לוֹ. אָז קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעַר הָעוֹמֵד לְפָנָיו לֵאמֹר: לֵךְ וְהֵבֵאתָ אֵלַי אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּחֶדֶר פְּלוֹנִי. וַיֵּלֶך וַיָּבֵא אֶת-הַשּׂוֹנֵא וַיַּצִּיגֵנוּ לִפְנֵי יַעֲקֻבְּ.

וַיַּרְא יַעֲקֻבְּ וַיֵּצֵא לִבּוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: בֶּן-מָוֶת אַתָּה, אִישׁ בְּלִיַּעַל, אָכֵן צָדְקוּ הָאוֹמְרִים כִּי גַם יָדְךָ בַּקּוֹשְׁרִים עָלַי וְאָנֹכִי לֹא הֶאֱמָנְתִּי! וְעַתָּה לֹא אֲמִיתְךָ מִיתַת רֶגַע, כִּי לְעַנּוֹתְךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, כָּרָאוּי לְבוֹגֵד כָּמוֹךָ, אָנֹכִי אוֹמֵר. וַיְצַו וַיַּשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָה וַיַּאַסְרוּ אוֹתוֹ בְכַבְלֵי בַּרְזֶל, וְגַם נָתְנוּ לוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ כָּל-הַיָּמִים. וַיְהִי יַעֲקֻבְּ בְּבוֹר כִּלְאוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים עַד מוֹת אַל-מַהְדִּי וְגַם שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרָיו, כָּל-יְמֵי מְלוֹךְ בְּנוֹ מוּסָה אַל-מַאדִי וְגַם חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלָה הארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.

ט: מוֹת אַל-מַהְדִּי

וּלְאַל-מַהְדִּי שְׁתֵּי פִלַּגְשִׁים אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶן עָלְתָה עַל אַהֲבַת כָּל יֶתֶר נָשָׁיו וּפִלַּגְשָׁיו, וְלֹא הֵטִיל הֶחָ’לִיף כָּל-קִנְאָה בֵין שְׁתֵּיהֶן וַיְקָרְבֵן בְּמִדָּה שָׁוָה, וּבְכָל-זֹאת גָּדְלָה קִנְאַת אִשָּׁה בְצָרָתָהּ, וַתְּחַפֵּשׂ תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׂנִיאָהּ עַל הֶחָ’לִיף וּלְהָסֵב לִבּוֹ מֵעָלֶיהָ, וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי כָל-עֲמָלָהּ לַשָּׁוְא וַתִּגְמֹר אֹמֶר בְּלִבָּהּ לָשִׂים סַם בְּלַחְמָהּ לַהֲמִיתָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּכֶן הָאִשָּׁה מִרְקַחַת-וְרָדִים וַתָּשֶׂם בָּהּ סַם וַתִּשְׁלַח אֶל צָרָתָהּ עַל-יְדֵי אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַהֵיכָל לֵאמֹר: טַעֲמִי מֵהַמִּרְקַחַת אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי וּתְבָרְכֵנִי נַפְשֵׁךְ, כִּי טוֹבָה הִיא מְאֹד. וַיְהִי כַּעֲבוֹר הַסָּרִיס דֶּרֶךְ חַלּוֹן אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף וַיִּרְאֵהוּ הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָאֵהוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַה זֶה בְּיָדֶךָ? וַיַּעַן הַסָּרִיס: מִרְקַחַת, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. וְגַם הִגִּיד לוֹ לְאָן פָּנָיו מוּעָדוֹת בִּפְקֻדַּת הַמַּלְכָּה. וַתִּמְצָא הַמִּרְקַחַת חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיְצַו לְהַטְעִימוֹ מִמֶּנָּה. וַיְמַלֵּא הָעֶבֶד אֶת-רְצוֹן אֲדוֹנָיו, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נָפַל הַמֶּלֶךְ פִּתְאֹם אַרְצָה מֵת. וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם: מֵת הֶחָ’לִיף כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ. וְאִיש לֹא יָדַע כִּי הָיָה הֶחָ’לִיף קָרְבָּן לְקִנְאַת נָשָׁיו אֲשֶׁר אָהָב.

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

י: הַארוּן אַל-רַשִׁיד (786–809 לספה"נ)

אַחֲרֵי מוֹת אַל-מַהְדִּי עָלָה הַארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד, וַיְהִי הַארוּן גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם, וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה מִכָּל הֶחָ’לִיפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, וַיֶּאֱהַב הַארוּן אֶת-הַחָכְמָה וְאֶת-הַנְּדִיבוּת, וַיְהִי גַּם שׁוֹמֵר דָּת וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת. וַיְהִי זֶה דַרְכּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל עַד מָדִינָה לְמַעַן הִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר מֻחַמַּד הַנָּבִיא, בִּהְיוֹת מִצְוָה זוֹ אַחַת הַמִּצְוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלוֹת בְּמַסֹּרֶת הָאִשְׂלַאם, וַיְהִי יָחִיד בֵּין הֶחָ’לִיפִים בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה, וּמִדֵי לֶכְתּוֹ לָקַח עִמּוֹ מֵאָה שַׁיְכִּים נִכְבָּדִים וּבְנֵיהֶם עִמָּם עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי. וְאִם בְּמִקְרֶה לֹא יָכֹל הוּא בְעַצְמוֹ לָלֶכֶת, וַיִּשְׁלַח אֶת-תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְאֶת-בְּנֵיהֶם לְבַדָּם, לֹא הֶחְסִיר שָׁנָה.

וַיְהִי הַארוּן גַּם לוֹחֵם מִלְחֶמֶת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ כְּנֶגֶד הַכּוֹפְרִים וַיֵּצֵא מִכָּל מִלְחֲמוֹתָיו מָכְתָּר בְּכֶתֶר הַנִּצָּחוֹן.

וַיֶּאֱהַב הַארוּן אֶת-מְשׁוֹרְרֵי עַמּוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲהֵבָם אַל-מַנְצוּר אֲשֶׁר לְפָנָיו, וַיְהִי לָהֶם לְמָגֵן כָּל הַיָּמִים, וַתְּהִי יָדוֹ תָמִיד פְּתוּחָה לְשַׁלֵּם לַמְשׁוֹרְרִים בְּיָד נְדִיבָה בְּעַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁרוּ לִכְבוֹדוֹ פַּעַם בְּפָעַם.

וּכְאוֹת עַל אַהֲבַת הַארוּן אַל-רַשִׁיד אֶת-תַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים מְסַפְּרִים הָעַרְבִיִּים לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אַבּוּ-מֻעַאוִיַּה לְבַקֵּר אֶת-הֶחָ’לִיף בְּאַרְמוֹנוֹ בְּהַזְמִין אוֹתּוֹ הֶחָ’לִיף לֶאֱכֹל אִתּוֹ אֲרֻחַת-צָהֳרַיִם עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְאַבּוּ-מֻעַאוִיַּה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וּכְבוֹדוֹ גָדוֹל בֵּין תַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים וְהוּא עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה וַיָּבִיאוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים לִרְחֹץ הַיָּדַיִם, כְּמִנְהַג הָעַרְבִיִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּרְחֲצוּ כֻּלָּם יְדֵיהֶם וַיִּרְחַץ גַּם אַבּוּ מֻעַאוִיַּה עִמָּם וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת אַבּוּ-מֻעַאוִיַּה לֵאמֹר: הֲיָדַעְתָּ, אֲדוֹנִי, מִי שָׁפַךְ מַיִּם עַל יָדֶיךָ? וַיַּעַן אַבּוּ מֻעַאוִיַּה וַיֹּאמַר: לֹא! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲנִי שָׁפַכְתִי מַיִם עַל יָדֶיךָ, כִּי יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ מֵרֹב חָכְמָתֶךָ. וַיִּקְרָא אַבּוּ מֻעַאוִיַּה וַיֹּאַמר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הֲלֹא תוֹדֶה כִּי לֹא לְמַעֲנִּי אֲנִי עָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה עָשִׂיתָ.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, אַבּוּ מֻעַאוִיַּה, הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ הַם מַשְׂאַת נַפְשִׁי כָּל-הַיָּמִים.

(אַל-פכרי)

יא: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְשׁוֹרֵר

וְאִבְּרַהִים אַל-מַוְצְלִי מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְרֹאשׁ הַמְּשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, כִּי אַלְלַהּ חֲנָנוֹ בְּקוֹל נְעִים-זְמִירוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ עַד כִּי לְפִי דִבְרֵי בְּנֵי דוֹרוֹ, כַּאֲשֶׁר פָּתַח אִבְּרַהִים פִּיו בְּשִׁירָה הִפְסִיקוּ הַצִּפֳּרִים צִפְצוּפָן לְשֵׁמַע נְעִימוֹתָיו, וְגַם בַּהֲמוֹת הַבַּיִת וְחַיּוֹת הַיַּעַר הִפְנוּ רֹאשָׁן אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַקּוֹל וַתַּקְשֵׁבְנָה בְּדוּמִיָּה אֶת-שִׁירָתוֹ.

וַיְסַפֵּר אִבְּרַהִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

בְּאַחַד הַיָּמִים קָרָא הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל מְשׁוֹרְרֵי אַרְמוֹנוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת-לִבּוֹ בְּשִׁירָה, וַיִּקְרָא גַם אֶת “מַסְכִּין” מֵעִיר מָדִינָה בְּתוֹכָם בְּהְיוֹתוֹ אָז בְּבַעְ’דַּאד, וְהוּא בֵּין הַמְשׁוֹרְרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיָמָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ אֶת-לִבּוֹ בְיַיִן וַיַּעַל בְּלִבּוֹ זֵכֶר אַחַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁמַע פַּעַם וְגַם מָצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד, וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ³³ אֲשֶׁר עַל יָדוֹ לְהַגִּיד לְאִבְּן גַּ’אמֵע הַמְשׁוֹרֵר לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּאָזְנָיו. וַיְהִי כִּי לֹא הִצְלִיחַ אִבְּן גַּ’אמֵע לְמַלֵּא רְצוֹן הֶחָ’לִיף בְּשָׁכְחוֹ אֶת-הַמַּנְגִינָה, וַיְנַסּוּ יֶתֶר הַמְשּׁוֹרְרִים אֶת-כֹּחָם אֶחָד אֶחָד וְגַם הֵם לֹא הִצְלִיחוּ, וַיִּפֶן שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ אֶל מַסְכִּין, וְהוּא הָאַחֲרוֹן בַּמְשׁוֹרְרִים, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה דִבֶּר אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים: אִם גַּם אַתָּה לֹא תַצְלִיחַ אַחַת דָּתְךָ לָמוּת, כִּי בְךָ אַחֲרִית תִּקְוָתוֹ.

וַיָּשַׁר מַסְכִּין וַיַּצְלִיחַ, וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת הֶחָּ’לִיף מְאֹד וְגַם כָּל-הַנִּמְצָאִים שָׁם שָׂמְחוּ עִם כָּל-קִנְאָתָם בַּמַּצְלִיחַ, בְּהַצִּילוֹ אוֹתָם מֵחֶרְפָּה.

וַיְהִי אַחֲרֵי שִׁירוֹ וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו וַיָּרִימוּ אֶת-הַמָּסָךְ אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַמְּשׁוֹרֵר וַיּוֹדֶה הֶחָ’לִיף בְּמוֹ פִיו לַמְּשׁוֹרֵר עַל הָעֹנֶג הָרַב אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ וְגַם הִרְבָּה לוֹ תְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמְּשׁוֹרֵר לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, וַאֲסַפְּרָה בְּאָזְנֶיךָ סִפּוּר מוּזָר עַל הַשִּׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתִּי לְפָנֶיךָ. וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו, וַיֹּאמַר: סַפֵּר!

וַיְסַפֵּר מַסְכִּין כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– עֶבֶד הָיִיתִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לְמִשְׁפַּחַת זֻבַּיְרְ, וּמְלַאכְתִּי מְלֶאכֶת הַחַיָּטוּת, וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרָאֵנִי אֲדוֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: מַסְכִּין! עֶבֶד נֶאֱמָן הָיִיתָ לְבֵיתִי עַד כֹּה, וּלְאוֹת רְצוֹנִי אֵלֶיךָ הִנְנִי אוֹמֵר לְשַׁלֵּחֲךָ חָפְשִׁי לְנַפְשְׁךָ וְרַק שְׁנֵי דִּרְהֲמֵי כֶסֶף לְיוֹם תִּתֵּן לִי בִּמְחִיר חֻפְשָׁתֶךָ. וָאֶשְׂמַח מְאֹד עַל הַהַצָּעָה וַאֹמַר אֶל אֲדוֹנִי: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִרְצוֹנֶךָ וּפְקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחִי, וְגַם הוֹדֵיתִי לוֹ מְאֹד עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמִּי. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מִלֵּאתִי אֶת-הַבְטָחָתִי בְּדַיְקָנוּת נִמְרֶצֶת, וְהוּא גַם הוּא מִלֵּא אֶת-הַבְטָחָתוֹ לְבִלְתִּי עֲבֹד בִּי עֲבוֹדַת עָבֶד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי שָׁב הַבַּיְתָה אֶל בֵּית אֲדוֹנִי בָּעֶרֶב וָאֶפְגֹּשׁ בְּדַרְכִּי בְּאִשָּׁה כוּשִׁית צְעִירָה לְיָמִים, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל אֶבֶן מֵאַבְנֵי הָרְחוֹב וְשָׁרָה אֶת-הַשִּׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתִּי לִפְנֵי רֶגַע לְפָנֶיךָ, וְגַם לִוְּתָה אֶת-שִׁירָהּ בַּכִּנּוֹר אֲשֶׁר בְּיָדָהּ. וַתֵּצֵא נַפְשִׁי בְּשָׁמְעִי, וָאֲחַכֶּה עַד אֲשֶׁר כִּלְּתָה לָשִׁיר וַאֶגַּשׁ אֵלֶיהָ וָאֲבַקְּשֶׁנָּה לָשׁוּב עַל שִׁירָהּ שֵׁנִית, בְּאָמְרִי כִּי אֶת-רֵאשִׁיתוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי בְּאַחֲרִי לָבוֹא. וַתֹּאמֶר הַכּוּשִׁית: אֲבָל, אֲדוֹנִי, הַחִנָּם אָשִׁיר שִׁירִי לְפָנֶיךָ וְאָנֹכִי אִשָּׁה עֲנִיָּה אֲשֶׁר כָּל-פַּרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתִי עַל שִׁירָתִי? – וָאֶקְרָא: וּמָה הַמְּחִיר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי וְאֵדָעָה? וַתַּעַן: שְׁנַיִם דִּרְהֲמֵי כֶסֶף תִּתֵּן. וָאֲמַשֵּׁשׁ בְּכִיסִי וְלֹא מָצָאתִי יוֹתֵר מִשְּׁנֵי דִרְהָמִים. וָאֹמַר בְּלִבִּי: אִם אֶתֵּן אוֹתָם לַכּוּשִׁית מָה אֶעֱנֶה לַאֲדֹנִי בְּבוֹאִי הַבָּיְתָה? וָאֲנַסֶּה לָלֶכֶת לְדַרְכִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי, כִּי נַפְשִׁי עָרְגָה מְאֹד לְשִׁירַת הַכּוּשִׁית וְלִצְלִילֵי כִנּוֹרָהּ, וָאוֹצִיא אֶת-הַכֶּסֶף וָאוֹשִׁיטֵהוּ לָהּ. וָתָּשָׁב הָאִשָּׁה עַל שִׁירָתָהּ עַד אֲשֶׁר לִמַּדְתִּיהָ.

וַיְהִי כְּבוֹאִי הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֵנִי אֲדוֹנִי עַל הַכֶּסֶף וָאֲגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מַה-לַּעֲנוֹת. וַיִּחַר אַף אֲדוֹנִי בִי וַיִּדְחָפֵנִי בְיָדָיו בְּכָל כֹּחוֹ וַיַּפִּילֵנִי אַרְצָה וַיַּכֵּנִי חֲמִשִּׁים מַלְקוֹת אַכְזָרִיּוֹת בִּרְצוּעַת עוֹר, וְגַם צִוָּה לָגֹז אֶת-שַׂעֲרוֹת רּאשִׁי וּזְקָנִי לְאוּת בּוּז וְקַלָּסָה וְגַם קִלֵּל אוֹתִי קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת.

וְאָנֹכִי – אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ – אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה וְלֹא הָיִיתִי מִצְטָעֵר אַף רֶגַע עַל כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי, אֲבָל אֲהָהּ, כִּי מֵרוֹב פַּחְדִּי מִפְּנֵי אֲדוֹנִי שָׁכַחְתִּי גַּם אֶת שִׁירִי וָאֱהִי כְמִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וָאֶעֱטֹף רֹאשִׁי בְאַדַּרְתִּי לְמַעַן הַסְתִּיר חֶַרְפָּתִי מֵעֵינֵי הָעוֹבְרִים, וָאֶקַּח אֶת-הַמִּסְפָּרַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהֶן עָשִׂיתִי מְלַאכְתִּי בְּתוֹךְ שַׁרְוֻל³⁴ כֻּתָּנְתִּי וָאֵצֵא אֶל הָרְחוֹב, אַךְ תַּחַת לָלֶכֶת לַחֲנוּתִי מִהַרְתִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם נִפְגַּשְׁתִּי עִם הַכּוּשִׁית בְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי אָמַרְתִּי אוּלַי אֶפְגְּשֶׁנָּה שָׁם שֵׁנִית וּבִקַּשְׁתִּיהָ לְהַזְכִּירֵנִי שִׁירָהּ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי וָאֲסַפֵּר לָהּ אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתִי בִּדְבַר הַשִּׁיר, וְגַם בִּקַּשְׁתִּיהָ לַחֲזֹר עָלָיו בְּאָזְנַי. וַתַּעַן וַתֹּאמַר: שַׁלֵּם לִי פַּעַם שְׁנִיָּה וָאֲמַלֵּא רְצוֹנְךָ, וְאִם אַיִן לֹא אֲמַלֵּא.

וָאֹמַר לָהּ: מֵאַיִן אֲשַׁלֵּם וְאֵין כֶּסֶף בְּיָדִי, וְגַם לִמְלַאכְתִּי לֹא אוּכַל לָלֶכֶת הַיּוֹם לְמַעַן הִשְׂתַּכֵּר, לְבַל תִּגָּלֶה חֶרְפַּת תִּגְלַחְתִּי בָּרַבִּים? אֲבָל הִיא בְאַחַת: אִם לֹא תְּשַׁלֵּם לֹא אָשִׁיר.

וָאֲמַהֵר אֶל אֶחָד מִידִידַי וָאֶתֵּן לוֹ אֶת-הַמִּסְפָּרַיִם לְעֵרָבוֹן וָאֶקַּח מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דִרְהָמִים וָאֶתְּנָם לָהּ, וַתָּשָׁב לָשִׁיר.

וַיְהִי אַךְ פָּתְחָה הַכּוּשִׁית אֶת-פִּיהָ וָאֶזְכֹּר אֶת-הַשִּׁירָה עַד תֻּמָּהּ וָאֶקְרָא: הַחֲזִירִי לִי כַּסְפִּי כִּי אֵין לִי צֹרֶךְ בְּשִׁירֵךְ. אֲבָל הִיא מֵאֲנָה וַתֹּאמַר: לֹא! קִבַּלְתִּי אֶת-שְׂכָרִי וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, וְאַתָּה חַכֵּה עַד הַסּוֹף וְאַחַר תֵּלֵךְ.

אֲבָל, הוֹסִיפָה הַכּוּשִׁית לֵאמֹר: יְהִי לִבֵּךָ בָּטוּחַ, כִּי שִׁירִי יַכְנִיס לְךָ שִָׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר הוֹצֵאתָ עָלָיו, אִם רַק תָּשִׁיר אוֹתוֹ לִפְנֵי מְבִינִים, וְאַף כִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף… יִשְׁמְרֵהוּ אַלְלַהּ. אֲהָהּ! לוּא הָיִיתִי אֲנִי גֶבֶר כָּמוֹךָ וְלֹא אִשָּׁה כּוּשִׁית כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה, לֹא הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי…

וַיְהִי בָּעֶרֶב וָאֶחֱזֹר אֶל אֲדוֹנִי, וְגַם הַפַּעַם שְׁאָלַנִי אֲדוֹנִי לָתֵת לוֹ אֶת-שְׁנֵי הַדִּרְהָמִים, וּכְסַפְּרִי לוֹ אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתִי בִּשְׁנֵי הַיָּמִים וְגַם שַׁרְתִּי לְפָנָיו שִׁירִי וַיִּתְפָּעֵל אֲדוֹנִי וַיִּקְרָא: הֶאָח! מַדּוּעַ זֶה שָׁתַקְתָּ וְלֹא סִפַּרְתָּ עַד כֹּה מְאוּמָה? וָאַעַן וָאֹמַר: פָּחַדְתִּי, אֲדוֹנִי, מִפָּנֶיךָ.

אָז קָרָא אֲדוֹנִי וַיֹאמַר: “עָלַי בְּגֵרוּשׁ אִשְׁתִּי”³⁵ אִם לֹא אֲשַׁחְרְרֶךָ וְאִם לֹא אוֹסִיף לְךָ גַּם חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּרְהָמִים תַּחַת הָחֶרְפָּה אֲשֶׁר הֶעֱטֵיתִי עָלֶיךָ בְּגָזְזִי שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ וּזְקָנְךָ בְּשַׁעַת כַּעְסִי! – אָמַר וְעָשָׂה.

*

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – הוֹסִיף מַסְכִּין בְּגָמְרוֹ אֶת-סִפּוּרוֹ – הִנֵּה עָבְרוּ עָלַי מֵאָז עֶשֶׂר שָׁנִים עַד בּוֹא הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, אָנֹכִי רוֹאֶה כִּי צָדְקָה מְאֹד הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית בִּדְבָרֶיהָ אָז, כִּי אֵין מֵבִין כָּמוֹךָ בְּשִׁירָה.

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי מַסְכִּין וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדְקָה הַכּוּשִׁית בַּאֲשֶׁר אָמְרָה לְךָ, וְלֹא רַק שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר נָתַתָּ לָהּ בִּמְחִיר שִׁירָתָהּ תִּקַּח מִיָּדִי כִּי אִם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּתְּנוּ לְמַסְכִּין מֵאָה אֶלֶף דִּרְהָמִים וַיִּשְׁלָחֵהוּ בְּכָבוֹד מִלְּפָנָיו וְגַם פָּקַד עָלָיו לָשׁוּב אֵלָיו פַּעַם בְּפַעַם לָשִּׁיר לְפָנָיו.

(אַל מַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

יב: יִחְיַא אַל בַּרְמַכִּי³⁶

וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וַיְמַנֶּה אֶת-יִחְיַא אַל חַ’אלֵד מִמִּשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ לוֹ לְמִשְׁנֶה, וְהוּא הָיָה מַזְכִּירוֹ בְּטֶרֶם עֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.

וַיְהִי יִחְיַא בַּעַל בְּעַמָּיו וּנְדִיב לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיְהִי שְׁמוֹ לְמָשָׁל וְלִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וּבֵית יִחְיַא בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וְלַמְשׁוֹרְרִים, וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, לְמִן הַגָּדוֹל בָּעֲשִׁירִים עַד הַדַּל בָּעֲנִיִּים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲדָרוֹ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו חָכְמָתוֹ וּמִנְּדִיבוּת רוּחוֹ, וַיְהִי יִחְיַא וּבָנָיו כְּכוֹכְבֵי זֹהַר בִּשְׁמֵי עֲרָב וּכְנַהֲרֵי נַחֲלֵי מַיִם חַיִּים מְפַכִּים אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁתוּ וַיְרַוּוּ צִמְאוֹנָם כָּל-מָרֵי הַנֶּפֶשׁ מְקֻלְּלֵי הַגּוֹרָל, וַתַּעַל מַמְלֶכֶת הַארוּן אַל רַשִׁיד בִּימֵיהֶם וְעַל יְדֵיהֶם עַד שְׁמֵי מְרוֹמִים וַיֵּצֵא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה גַם מִחוּץ לִגְבוּלוֹת עֲרָב, וְכָל-הַמְּלָכִים בְּכָל-קַצְווֹת תֵּבֵל מִלְּאוּ פִיהֶם תְּהִלַּת הֶחָ’לִיף וּמִשְׁנֵהוּ, וּתְהִלַּת כְּבוֹד עָשְׁרָם וְרֹב פְּעֻלּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת. וְכֶאֱמֹר עֲרָבִי לְתַנּוֹת צִדְקַת פִּזְרוֹנוֹ שֶׁל אִישׁ נָדִיב יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפֹּעַל “הִתְבַּרְמֵךְּ”, לֵאמֹר: נִהְיָה נָדִיב כִּבְנֵי בַרְמָךְּ.

וְסַלִים אִבְּן מֻהְרַאן, אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִבָּאֵי חֲצֵרוֹ מְסַפֵּר עַל יִחְיַא כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד שָׁלַח אֵלַי לֵאמֹר: מַהֲרָה הָאַרְמוֹנָה כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלֶיךָ. וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל הָאַרְמוֹן וַיֹּאמֶר אֵלַי הֶחָ’לִיף: לֵךְ אֶל אַל-מַנְצוּר אִבְּן זִיַאד וְהֵבֵאתָ לִי מִמֶּנּוּ בְּטֶרֶם יֶחְשַׁךְ הַיּוֹם עֲשֶׂרֶת מִלְיוֹנֵי דִרְהָמִים אוֹ רֹאשׁוֹ, וְאִם אַחֵר תְּאַחֵר הִנְנִי נִשְׁבָּע בְּשֵׁם רֹאשׁ אַל מַהְדִּי אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – כִּי מָחָר יוּסַר רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ.

וָאַעַן וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְאִֵם לֹא יִהְיֶה לוֹ כָל הַסְּכוּם הַאוּכַל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חֶצְיוֹ הַיּוֹם וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי מָחָר בַּעֲרֻבָּה בְּטוּחָה? וַיַּבֵּט אֵלַי הֶחָ’לִיף בְּכַעַס עָצוּר וַיִּקְרָא: עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְאַל תּוֹסֵף לַהַג הַרְבֵּה. וָאֵצֵא מִלִּפְנֵי הֶחָ’לִיף וְלִבִּי נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, כִּי יָדַעְתִּי כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵי אִבְּן זִיַאד, וְכִי בָא יוֹמוֹ, וַיֵּצֶר לִי מְאֹד, כִּי נִכְבָּד אִבְּן זִיַאד בְּבַעְ’דַּאד וְהוּא רֹאשׁ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה.

וָאֲמַהֵר אֵלָיו הַבַּיְתָה וָאוֹדִיעַ לוֹ אֶת-מִצְוַת הֶחָ’לִיף וְגַם הִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי הַסַּכָּנָה גְדוֹלָה מְאֹד. וַיִּתְפָּרֵץ אִבְּן זִיַאד בִּבְכִי וַיֹּאמַר: אָכֵן בָּא קִצִּי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשִׁי וּבָאֵי חֲצֵרוֹ הִלְשִׁינוּ עָלַי מִקִּנְאָתָם בִּי. יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם כִּי הַסְּכוּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הֶחָ’לִיף שׁוֹאֵל, הוּא מִמֶּנִּי וָהָלְאָה, וְאַף כִּי לְהַשִּׂיגוֹ בְּיוֹם אֶחָד, וְלָכֵן עָשׂוּ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ.

וְעַתָּה – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּהֵאָנְחוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ – תְּנָה נָא לִי רַק לְהִתְרָאוֹת עִם בְּנֵי-בֵיתִי וּלְהִפָּרֵד מֵהֶם, כִּי יַדַעְתִּי כִּי לֹא אָשׁוּב אַחֲרֵי לֶכְתִּי.

וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף כָּל-בָּנָיו וְכָל-קְרוֹבָיו לִקְרִיאָתוֹ וּכְשָׁמְעָם אֵת מַאֲמַר הֶחָ’לִיף וְאֶת-פְּקֻדָּתוֹ הַנִּמְרֶצֶת, וַתַּעַל שַׁוְעַת כֻּלָּם הַשָּׁמַיְמָה וַיִּבְכּוּ עִמָּם גַּם כָּל הַשּׁוֹמְעִים, וְלִבִּי אֲנִי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי לַמַּרְאֶה.

וַיְהִי כִּי הֶעֱלָה הָאִישׁ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת-כָּל-הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְאֶת-כָּל-רְכוּשׁ בָּנָיו עִמּוֹ וַיַּעַל הַכֹּל לִשְׁנֵי מִלְיוֹנֵי דִרְהָמִים, וַיִּתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹאמֶר אֵלַי: בְּיָמִים עָבְרוּ, בְּטֶרֶם עָלָה הֶחָ’לִיף עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, רָדוֹף רָדַפְתִּי אֶת-יִחְיַא אִבְּן חַ’אלֵד לְבֵית בַּרְמַּךְּ, וְגַם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא מָנַעְתִּי נַפְשִׁי פַּעַם בְּפַעַם לְעַנּוֹתוֹ וּלְרַדֵּף אוֹתוֹ מִקִּנְאָתִי בוֹ, וּבְכָל-זֹאת הוּא בְרוּחוֹ הָעֲדִינָה וְהַגְּדוֹלָה לֹא חָשַׁב עָלַי עָוֹן וְגַם הֶרְאַנִי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, כִּי רָחוֹק הוּא מִשִּׂנְאָה וּמִמַּשְׂטֵמָה וְאַף דִּבֶּר עָלַי טוֹבוֹת אֶל הֶחָ’לִיף. וְלָכֵן אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הָבָה נָא נָסוּר אֵלָיו, אוּלַי יִתְמַלֵּא לִבּוֹ רַחֲמִים עָלַי בִּשְׁעוֹתַי הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה וְיִמְצָא דֶרֶךְ לְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת בָּטוּחַ, כִּי גַם הוּא וְגַם כָּל-בְּנֵי-בֵיתוֹ נְדִיבֵי לֵב-וַעֲדִינֵי רוּחַ הֵם מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וְהֵם מַרְבִּים לְהֵיטִיב אַף לְאוֹיְבֵיהֶם.

וָאֹמַר אֵלָיו: כֵּן דִּבַּרְתָּ, יְדִידִי! וְגַם אֶשְׂמַח מְאֹד לְמַלֵּא אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ, וַנְּמַהֵר וַנֵּלֵךְ אֵלָיו.

וַיְהִי כְּבוֹאֵנוּ, וַיְסַפֵּר אֵלָיו אִבְּן זִיַאד אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְאֶת-הַצַּעַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּא שָׁרוּי בּוֹ, וַיִּפֶן יִחְיַא אֵלַי כְּשׁוֹאֵל וַאֲמַלֵּא גַם אֲנִי אַחֲרֵי דִבְרֵי אִבְּן זִיַאד. וַיִּקְרָא יִחְיַא אֶל פְּקִיד אוֹצָרוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַהֲרָה וְהָבִיאָה אֵלַי כְּרֶגַע אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר בְּאוֹצָרִי, וַיְהִי סַך הַכֹּל מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהָמִים.

אָז יִכְתֹּב יִחְיַא לְאַל-פַצְ’ל בְּנוֹ הַבְּכוֹר לִשְׁלֹחַ לוֹ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא גַם אֶצְלוֹ וְגַם לְגַּ’עֲפַר בְּנוֹ הַצָּעִיר כָּתַב וַיִּשְׁלְחוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד חֲצִי מִלְיוֹן דִּרְהָם. וַיִּתֵּן יִחְיַא אֶת-כָּל-הַסְּכוּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: קְחָה נָא אֶת-הַסְּכוּם הַזֶּה כָּעֵת וּלְמָחָר כָּעֵת חַיָּה אַשְׁלִים הַמּוֹתָר.

וַיְהִי כְּהוֹדִיעִי אוֹתוֹ כִּי אֵין כָּל-תּוֹעֶלֶת וְכִי אַחַת דָּתוֹ שֶׁל אִבְּן זִיַאד לָמוּת אִם לֹא יַמְצִיא לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף עַד הָעֶרֶב, וַיִּקְרָא יִחְיַא אֶת-עֻתְבַה אֲמָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה וַיִּשְׁלָחֶנָּה אֶל פַאטְמָה אֲחוֹת הֶחָ’לִיף בַּסֵּתֶר וְגַם שָׂם דְּבָרִים בְּפִיהָ, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה הָאָמָה וּבְיָדָהּ רְבִיד אֲבָנִים יְקָרוֹת מָאתַיִם אֶלֶף דִּינַר זָהָב עֶרְכּוֹ, וַתַּגֵּד לְיִחְיַא לֵאמֹר: פַאטְמַה מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָתְךָ עַל אֲשֶׁר אֵין אִתָּה כָּל-דָּבָר אַחֵר לִשְׁלֹחַ לְעֵת כָּזֹאת, זוּלָתִי הָרָבִיד אֲשֶׁר הוֹרִידַתּוּ מֵעָלֶיהָ.

וַיְהִי כְּהַעֲלוֹתָם חֶשְׁבּוֹן כָּל הַסְּכוּם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הוּא שָׁלֵם, לֹא תֶחְסַר אַף אֲגוֹרָה. וַיְמַהֲרוּ וַיִּטְעֲנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל חֲמוֹרִים וַנָּשָׁב הָאַרְמוֹנָה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אוֹתִי וַיִּקְרָא: הַהֵבֵאתָ עִמְּךָ אֶת-ראשׁ אַל-מַנְצוּר? וַיְהִי כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי וְגַם נָתַתִּי לוֹ אֶת-הַכֶּסֶף, וַיִּקְרָא בְּכַעַס עָצוּר לַאמֹר: שְׁלַח אֶת-הַכֶּסֶף לְבֵית הָאוֹצָר, וְשׁוּב אֶל יִחְיַא וֶאֱמֹר לוֹ לָסוּר אֵלַי כְּרֶגַע, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו. וַאָעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, וְכִשְׁמֹעַ יִחְיַא אֵת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לוֹ הִסְבִּיר אֵלַי פָּנִים וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אִבְּן-זִיַאד אֲשֶׁר נִמְצָא עוֹד בְּבֵיתוֹ קָרָא וַיֹּאמַר: נִצַּלְתָּ, יְדִידִי! אָנֹכִי הוֹלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף וְגַם אֲדַבֵּר עָלֶיךָ טוֹבוֹת בְּאָזְנָיו.

וַיְהִי כְּבוֹא יִחְיַא אֶל הֶחָ’לִיף וַיַּרְא וְהִנֵּה פָנָיו זוֹעֲפִים, וַיּירָא מְאֹד כִּי אָמַר: אֵין סָפֵק כִּי לֵב הֶחָ’לִיף רַע עָלַי עַל אֲשֶׁר הִצַּלְתִּי אֶת-אִבְּן-זִיַאד שׂוֹנְאוֹ מִמָּוֶת. וְאָמְנָם פָּנָה אֵלָיו הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: הֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, יִחְיַא עַבְדִּי, לְהַצִּיל אֶת-חַיֵּי אִבְּן-זִיַאד בִּרְכוּשְׁךָ אַתָּה וּבִרְבִיד אֲחוֹתִי פַאטְמַה אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיו. הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם דִּבֵּר עָלֶיךָ אִבְּן-זִיַאד רָעוֹת בְּאָזְנַי וְגַם בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת לְחַיֶּיךָ וַאֲנִי בִקַּשְׁתִּי לְהַכְחִידוֹ מִן הָעוֹלָם – וְאַתָּה הִצַּלְתּוֹ, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ?!

וָאַעַן וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, מַה אֶעֱשֶׂה? וְכֹה דַרְכִּי מֵאָז לְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, כִּי נוֹכַחְתִּי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם כִּי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הִיא הַיְחִידָה לְמַעַן הַחֲזִיר שׂוֹנְאִים לְמוּטָב.

וַיַּחְשֹׁב הֶחָ’לִיף רֶגַע וְאַחַר אָמַר: אָכֵן צָדַקְתָּ, יִחְיַא יְדִידִי, בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ וְגַם הוֹדָה לוֹ עַל מָנְעוֹ אוֹתוֹ מִבּוֹא בְדָמִים בַּיּוֹם הַהוּא.

וַיִּקְרָא יִחְיַא וַיֹּאמַר: לֹא עָלַי תְּהִלָתְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לְהֵפֶךְ, עָלַי אֲנִי לְהוֹדוֹת לְךָ עַל טוּבְךָ וְחַסְדְךָ עִם אִבְּן זִיַאד, כִּי הִנֵּה כָל-אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לַאֲחוֹתְךָ לְךָ הוּא, וּמִשֶּׁלְךָ נָתַנּוּ לְךָ, וְזֹאת עוֹד: הֲיִבָּצֵר מִמְּךָ לְחַיֵּב גַּם רֹאשֵׁנוּ לָמָּוֶת עַל מַעֲשֵׂינוּ וְאַתָּה סָלַחְתָּ כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ!

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי יִחְיַא וַיָּשֶׁב אֶת-הָרָבִיד לַאֲחוֹתוֹ וּלְיִחְיַא אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ וְגַם נִשְׁבַּע לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת רָעָה לְאִבְּן זִיַאד בַּעֲבוּר יִחְיַא מִשְׁנֵהוּ הַטּוֹב.

(אַל מַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

יג: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים

הַקְּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה מוֹצִיאוֹת בְּנֵי אָדָם מִן הָעוֹלָם.

וִימֵי הַמְּנוּחָה וְהָאֹשֶׁר אֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ לֹא אָרָכוּ, כִּי כִרְאוֹת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת מִשְׁנֵהוּ יִחְיַא לְבֵית בַּרְמַךְּ וּבְנֵי-בֵיתוֹ בְּעֵינֵי בְּנֵי עַמּוֹ וַתִּגְדַּל שִׂנְאָתוֹ וְקִנְאָתוֹ בָהֶם, וַיִּתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לַהֲסִירָם מֵעַל דַּרְכּוֹ וְגַם לַעֲקוֹר שָּׁרְשָּׁם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל קִנְאַת הֶחָ’לִיף וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְכָל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי בַּרְמַךְּ מְסַפֵּר אַבּוּ עַבְּדּ-אַלְלַהּ הַמּוּרַשְׂתַנִי בְּשֵׁם יִחְיַא בֶּן אַכְּתַם הַשּׁוֹפֵט כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

שָׁאֹל שָׁאַלְתִּי פַעַם אֶת-אִשְׂמַּעִיל בֶּן יִחְיַא הַהַאשְׁמִי עַל אֹדוֹת מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים, אֵיכָכָה נֶהְפַּךְ עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל לְרָעָה וְאֵיכָכָה זֶה יָרְדוּ עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה, אַחֲרֵי הֱיוֹתָם בִּמְרוֹמֵי הַמַּעֲלָה? וַיַּעַן אִשְׂמַעִיל וַיֹּאמֶר אֵלַי: הַטֵּה נָא אָזְנֶיךָ, אֲדוֹנִי, וַאֲסַפְּרָה לְךָ אֶת-פָּרָשַׁת הָעִנְיָן, וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים לִוִּיתִי אֶת-הֶחָ’לִיף הַארוּן אֶל-רַשִׁיד בְּצֵאתוֹ לָצוּד צַיִד כְּדַרְכּוֹ, אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה רָאָה הֶחָ’לִיף מֵרָחוֹק מַחֲנֶה גָדוֹל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁאָלֵנִי לַאמֹר: אִשְׂמַעִיל! הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה הַמַּחֲנֶה הַזֶּה לִקְרָאתֵנוּ? – וָאַעַן וַאֹמַר: אָנֹכִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי הַלְּוָיָה אֲשֶׁר לְרֵעֲךָ גַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי.

וַיַּבֵּט הֶחָ’לִיף יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לִרְאוֹת אֶת-מַחֲנֵה מְלַוָּיו הוּא בְּאוֹתָה שָׁעָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא קָטֹן מְאֹד, קֹמֶץ אֲנָשִׁים מִסְפָּרָם, וַיֵּרָאוּ אוֹתוֹת כַּעַס וְחֵמָה עַל פָּנָיו. וַיְהִי כִּי נֶעְלַם הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד וְאֵינֶנּוּ, וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֵלַי וַיִּשְׁאָלֵּנִי שֵׁנִית לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְאָן נֶעְלַם הַמַּחֲנֶה? וָאַעַן וָאֹמַר: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אוּלַי נָטוּ הַצִּדָּה מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ עָלֶיהָ, כִּי לֹא יָדַע גַּ’עֲפַר אֲשֶׁר אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף בָּא. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף כְּמִתְרָעֵם וַיֹּאמַר: הוּא אָמְנָם יָדַע, אֲבָל חָשַׁב, כַּנִּרְאֶה, כִּי לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ תִּהְיֶה פְגִישָׁתוֹ עִמִּי, וְלָכֵן עָשָׂה אֵת אֲשֶֹר עָשָׁה לִפְנוֹת הַצִּדָּה כִּדְבָרֶיךָ. וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אֵיכָכָה תוּכַל לַחְשׁוֹד בְּגַּ’עֲפַר כִּי בִצְדִיָּה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְהוּא הֲלֹא עַבְדְךָ הַמָּסוּר לְךָ בְּכָל-לֵב וָנֶפֶשׁ? וַיִּדֹּם הֶחָ’לִיף רֶגַע, אֲבָל חָזוּת פָּנָיו הֵעִידָה בוֹ כִּי כַעֲסוֹ עָצוּר בְּקִרְבּוֹ וְכִי הוּא מוּכָן לְהִתְפָּרֵץ בְּכָל-רֶגַע.

וַיְהִי בְּהוֹסִיפֵנוּ לָלֶכֶת וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה חַוָּה גְדוֹלָה וְיָפָה לְפָנֵינוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְכֻלָּהּ פּוֹרִיָּה רַעֲנַנָּה וְצֹאן וּבָקָר שְׁמֵנִים לְמֵאוֹת רוֹעִים עַל יָדָהּ, וְגֹרֶן עֲגֻלָּה הַמְּלֵאָה לָהּ עָמִיר בָּהּ בַּתָּוֶךְ. וַיִּשְׁאָלֵנִי הֶחָ’לִיף בַּשְּׁלִישִׁית: הֲיָדַעְתָּ חַוָּה יָפָה זֹאת וְכָל-אֲשֶׁר בָּהּ לְמִי הִיא? – וָאַעַן וַאֹמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִיא לְגַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא יְדִידֶךָ. וְלֹא רַק חַוָּה זֹאת, כִּי עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה יֵשׁ לוֹ לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים עָלֶיהָ. וַיֵּאָנַח הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע דְּבָרַי וְלֹא יָסַף לְדַבֵּר עַד עָבְרֵנוּ אֶת-כָּל-הַחַוּוֹת עַד אַחַת וַנָּשָׁב הָאַרְמוֹנָה.

וַיְהִי בְּאָמְרִי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וַיְצַוֵּנִי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אַל תֵּלֵךְ כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ – וַיָּעַף עַיִן עַל כָּל-הַנִּצָּבִים עָלָיו בָּאוּלָם, כְּאוֹמֵר לָהֶם לַעֲזֹב אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וַיֵּצְאוּ כֻלָּם וַאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי עִמּוֹ.

וַיִּפֶן אֵלַי הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים וַיֹּאמַר: אִשְׂמַעִיל! הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת-בְּנֵי בַּרְמַךְּ? הִנֵּה אֵין קֵץ לְאָשְׁרָם וְאֵין גְּבוּל לַאֲחֻזּוֹתֵיהֶם, וְכָל-הָעֹשֶׁר הַזֶּה עָשׂוּ אוֹתוֹ רַק עַל חֶשְׁבּוֹנִי אֲנִי וְעַל חֶשְׁבּוֹן בָּנַי, כִּי הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם, וְהָאֱמֶת אַגִּיד כִּי לֹא יָדַעְתִּי עַל-דְּבַר עָשְׁרָם הַגָּדוֹל בִּלְתִּי הַיּוֹם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֵין לִי וּלְבָנַי אַף חַוָּה אַחַת מִשֶּׁלָנוּ, יֵש לָהֶם חַוּוֹת כֹּה גְדוֹלוֹת וְכֹה פוֹרִיּוֹת לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ, וְאִם בְּעִירֵנוּ כֵן, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה חַוּוֹת וַאֲחֻזּוֹת אֲחֵרוֹת יָפוֹת וְטוֹבוֹת יֵש לָהֶם עוֹד בְּיֶתֶר עָרֵי הָאָרֶץ? לֹא! אֶת זֹאת לֹא יָדַעְתִּי, וְזֹאת לֹא אַרְשֶׁה, וְאַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה: הָיֹה לֹא תִהְיֶה!

וּבְדַבְּרוֹ אָדְמוּ פָנָיו מִכַּעַס וְכָל-חָזוּתוֹ הֵעִידָה בוֹ כִּי דָמוֹ רָתַח בְּקִרְבּוֹ וְכִי סָר צִלּוֹ מֵעַל מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב.

וָאֶתְאַמֵּץ לְהַרְגִּיעַ אֶת-רוּחַ הֶחָ’לִיף בִּדְבָרִים וָאֹמַר: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הֲלֹא הַבַּרְמַכִּים הֵם עֲבָדֶיךָ, מְשָׁרְתֶיךָ, וְעוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְהֵם מְסוּרִים לְךָ וְלַחֲ’לִיפוּתְךָ בְּכָל-לֵב וָנֶפֶשׁ, וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם לְךָ הוּא, וּמַה-לְּךָ כִּי כֹה גָדַל כַּעְסֶךָ?!

אֲבָל הֶחָ’לִיף אַך בְּאַחַת: חֲדָל! כִּי לֹא כַאֲשֶׁר תֹּאמַר כֵּן הוּא, הַבַּרְמַכִּים חוֹשְׁבִים אֶת-בְּנֵי הַאשֶׁם (הֶחָ’לִיף הָיָה מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי הַאשֶׁם) לַעֲבָדִים וְאֶת-עַצְמָם הֵם חוֹשְׁבִים לַאֲדוֹנִים, וְעוֹד חוֹשְׁבִים הֵם, כִּי כָל-מִשְׁפַּחַת הַחֲ’לִיפוּת נִבְרְאָה רַק לְמַעֲנָם, לְמַעַן שָׁרְתָם, וְכִי הֵם אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ וְלֹא אָנוּ עִמָּהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי אֶת-כַּעַס הֶחָ’לִיף כִּי רַב הוּא וַאָעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מֶה אָנִי כִּי אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי לְדַבֵּר וַאֲדוֹנִי כְּמַלְאַך אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת-מִסְתְּרֵי לֵב עֲבָדָיו וְכָל-בָּאֵי חֲצֵרוֹ?

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אִשְׂמַעִיל! הִנֵּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, וְאַתָּה הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תְּגַלֶּה דָבָר וַחֲצִי דָבָר לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי וְלִבְנֵי-בֵיתוֹ. יָדַעְתִּי כִּי קָרוֹב אַתָּה בְּרוּחֲךָ אֲלֵיהֶם מְאֹד וְלָכֵן הִנְנִי מַזְהִירְךָ לִשְׁמֹר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, כִּי בָרֶגַע אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְאָזְנַי כִּי גִלִּיתָ לָהֶם דָּבָר מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ וְהָמֵת אֲמִיתְךָ כְּרֶגַע, כִּי אֵין אַחֵר מִבַּלְעָדֶיךָ יוֹדֵעַ אֶת-רִגְשׁוֹת לִבִּי עֲלֵיהֶם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

וָאִפָּרֵד מֵעַל הֶחָ’לִיף וּלְבָבִי מָלֵא עֶצֶב וּדְאָגָה רַבָּה לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים בְּהִוָּכְחִי לָדַעַת, כִּי אַחֲרִיתָם מָרָה. וָאַעֲמִיק חֲשׁוֹב כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן עֲצוֹר בְּעַד כָּל-תּוֹצָאָה רָעָה.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וָאֵלֵךְ אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה גַּ’עֲפַר בֶּן-יִחְיַא הוֹלֵךְ לְפָנַי וּפָנָיו הָאַרְמוֹנָה, לְמַעַן הֵרָאוֹת עִם הֶחָ’לִיף, כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וָאַסְתִּיר פָּנַי מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא חָפַצְתִּי כִּי יִרְאֵנִי, פֶּן תַּמְלִיט לְשׁוֹנִי דְבַר-מָה וְנִלְכַּדְתִּי בַפָּח.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ גַּ’עֲפַר אֶל הָאַרְמוֹן וְאָנֹכִי אַחֲרָיו, וַיַּסְבֵּר הֶחָ’לִיף פָּנִים לְגַּ’עֲפַר וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ כְּדַרְכּוֹ וַיְשׂוֹחַח אִתּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ אָמַר לוֹ הֶחָ’לִיף: גַּ’עֲפַר! הִנְנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לַאֲמִיר עַל חוּרַסַאן, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד, וְגַם אֶת-עַבְדִּי זֶה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ לְמַתָּנָה וְהָיָה לְךָ לְעֵזֶר בְּעִנְיְנֵי מִשְׂרָתְךָ הַחֲדָשָׁה, כִּי מִלְבַד הֱיוֹתוֹ יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה וּמָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, הוּא גַם חֲכַם לֵבָב, נְבוֹן רוּחַ וּבַעַל נִסָּיוֹן בַּעֲבוֹדָה.

וַיִּשְׂמַח גַּ’עֲפַר לְדִבְרֵי הֶחָ’לִיף, אֲבָל אֲהָהּ! יָדֹעַ לֹא יָדַע גַּ’עֲפַר כִּי רֶשֶׁת פָּרַשׂ לוֹ הֶחָ’לִיף בְּתִתּוֹ לוֹ אֶת-הָעֶלֶם לְמַתָּנָה, כִּי לִמְרַגֵּל חֶרֶשׁ נְתָנוֹ לוֹ, לְמַעַן יִשְׁמוֹר צְעָדָיו בְּמִשְׂרָתוֹ הַחֲדָשָׁה, וּלְמַעַן יְגַלֶּה לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-סוֹדוֹתָיו וַהֲלִיכוֹתָיו בְּכָל-עֵת וּבְכָל-שָׁעָה לְהַכְשִׁילֵהוּ.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים וָאָסוּר אֶל אַרְמוֹן גַּ’עֲפַר לְבַקְּרוֹ וָאֶמְצָא שָׁם אֶת-הָעֶלֶם וְהוּא עוֹמֵד עַל יָדוֹ לְשָׁרְתוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם כָּל-הָאוֹרְחִים וָאֶגַּשׁ אֶל גַּ’עֲפַר וָאֹמַר: הֲתַרְשֵׁנִי לְדַבֵּר עִמְּךָ מִלִּים אֲחָדוֹת? וַיֹּאמַר: דַּבֵּר! וָאֹמַר אֵלָיו: עֵינַי הָרוֹאוֹת, אֲדוֹנִי, כִּי מִתְכּוֹנֵן אַתָּה לִנְסִיעָתְךָ לְמִשְׂרָתְךָ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר כִּבֶּדְךָ הֶחָ’לִיף בָּהּ. וְלָכֵן אֲנִי מַרְשֶׁה אֶת-עַצְמִי לְהַצִּיעַ לְפָנֶיךָ כִּי תִּתֵּן לְמַתָּנָה לִבְנֵי הֶחָ’לִיף חַוּוֹת אֲחָדוֹת מֵחַוּוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד, בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְדַרְכֶּךָ, כִּי הִנֵּה מִלְבַד אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אַלְלַהּ בַּכֹּל וְיָכוֹל תּוּכַל לְהַרְחִיב אֲחֻזּוֹתֶיךָ שָׁם לָרֹב, הִנֵּה מַתְּנָתְךָ לִבְנֵי הֶחָ’לִיף תַּגְדִּיל כְּבוֹדְךָ בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וְגַם הָיֹה תִהְיֶה לְךָ לִבְרָכָה בַעֲתִידֶךָ. זֹאת עֲצָתִי לְךָ וְאַתָּה שְׁמָעֵנִי וְיִיטַב לָךָ.

וַיַּבֵּט גַּ’עֲפַר אֵלַי בְּפָנִים זוֹעֲפִים וַיִּקְרָא לִפְנֵי הָעֶלֶם אֲשֶׁר נִמְצָא אָז בָּאוּלָם לֵאמֹר: אִשְׂמַעִיל! מַה-לְּךָ וְלִי כִּי בָאתָ אֵלַי בְּהַצָּעוֹתֶיךָ הַמּוּזָרוֹת? הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי כָל-אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף וּלְבָנָיו לָנוּ הוּא, אוֹ הֲנָקֵל לְךָ כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְמַעֲנוֹ עַד כֹּה, אֲשֶׁר הֵטַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ אֶת-כָּל-טֹרַח הֶחָ’לִיפוּת וּמַשָּׂאָהּ וְגַם מִלֵּאנוּ אֶת-אוֹצְרוֹתֶיהָ כֶּסֶף וְזָהָב וְגַם אֶת-הוֹצְאוֹת בֵּיתוֹ הַפְּרָטִי וְהוֹצְאוֹת בָּנָיו וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ, – כִּי נָבוֹא לָתֵת גַּם מַתָּנוֹת פְּרָטִיּוֹת לְבָנָיו? – הַאֻמְנָם צָרָה עֵין הֶחָ’לִיף בָּנוּ וּבַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לָנוּ וּלְבָנֵינוּ בְּזֵעַת אַפֵּינוּ? לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר! חֵי אַלְלַהּ, כִּי אִם יָעֵז הֶחָ’לִיף לְהַכְבִּיד יָדוֹ עָלֵינוּ אָקוּמָה כְנֶגְדּוֹ וְנִלְחַמְתִּי עִמּוֹ אֲנִי וּבֵיתִי.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי כִּי הִגְדִּיל דַּבֵּר וְכִי אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לִדְבָרָיו וָאֶקְרָא: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי, אָכֵן שָׁגִיתִי בְדַבְּרִי עִמְּךָ וּשְׁגִיאָתִי תָלִין עִמָּדִי, הֶחָ’לִיף לֹא דִבֵּר עִמִּי קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה וְרַק מִלִּבִּי אֲנִי יָעַצְתִּי אֶת אֲשֶׁר יָעַצְתִּי – וְאַתָּה אִם תִּשְׁמַע וְאִם תֶּחְדָּל.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְלִבִּי מָלֵא פַחַד פֶּן יִוָּדַע שֶׁמֶץ דָּבָר מִשִׂיחָתֵנוּ לֶחָ’לִיף עַל יְדֵי הָעֶלֶם וָאֶגְמֹר בְּלִבִּי לֵאמֹר: מֵעַתָּה אֶמְנַע אֶת-רַגְלַי מִלֶּכֶת גַּם אֶל הֶחָ’לִיף וְגַם אֶל גַּ’עֲפַר, כִּי מַה-לִי לְהַכְנִיס רֹאשִׁי בֵּין הָרִים כָּאֵלֶה?!

וַיְהִי כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים וַיְסַפֵּר לִי עֶבֶד אֵם גַּ’עַפַר לֵאמֹר: כֹּה הִגִּידָה לִי אֵם גַּ’עֲפַר, הָעֶלֶם אֲשֶׁר נָתַן הֶחָ’לִיף בְּמַתָּנָה לְגַּ’עֲפַר בְּנִי כָּתַב לֶחָ’לִיף אֲדוֹנָיו לֵאמֹר: כֹּה וָכֹה דִבֶּר גַּ’עֲפַר עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי אִשְׂמַעִיל בֶּן יִחְיַא הַהַאשְׁמִי וּבְאָזְנַי אָנִי!

וְאָכֵן כֵּן הָיָה הַדָּבָר, וְהֶחָ’לִיף כָּעַס מְאֹד מְאֹד, וּמֵרֹב כַּעֲסוֹ הִתְבּוֹדֵד בְּאַרְמוֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לָבֹא אֵלָיו, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ אֵיכָכָה יִתְנַפֵּל עַל בְּנֵי הַּבַּרְמַכִּים וּמַה-יַּעֲשֶׂה לְשָׁרֵשׁ זִכְרָם מִן הָאָרֶץ מִבְּלִי אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ הֵם בָּזֶה, כִּי פָחַד פֶּן יְקוֹמְמוּ אֶת-הָעָם כְּנֶגְדּוֹ. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וַיָּבוֹא אֶל חֲדַר זֻבַּיְדַּה הַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר עֲצָתָהּ אֵלָיו הָיְתָה כַּעֲצַת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וַיְסַפֵּר לָהּ אֶת דְּבַר מִכְתַּב הַסְּתָרִים אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו מֵעַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר נְתָנָהוּ בְמַתָּנָה לְגַּ’עֲפַר, וְגַם שָׁאַל אוֹתָהּ כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּגַּ’עֲפַר עַל חֻצְפָּתוֹ וְעַל גֹּדֶל לִבּוֹ. וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנָּה גַם פַּחְדּוֹ פֶּן יַעֲשֶׂה גַּ’עְפַר אֶת אֲשֶׁר זָמַם לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגְדּוֹ. וַתֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְכָּה: אִישִׁי וַאֲדוֹנִי! הֲיָדַעְתָּ לְמָה אַתָּה דוֹמֶה בְּיַחַסְךָ לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים? לְאוֹתוֹ שִׁכּוֹר טָבוּעַ בְּלֶב-יָם אֲשֶׁר לֹא יָחוּשׁ וְלֹא יַרְגִּישׁ מְאוּמָה. וְלָכֵן אִם רַק פָּג שִׁכְרוֹנְךָ מִמְּךָ אֲדַבֵּר עִמְּךָ וַאֲגַלֶּה לְךָ סוֹדוֹת עוֹד יוֹתֵר נוֹרָאִים מֵהַסּוֹד אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אַתָּה בְּאָזְנַי, לְמַעַן תִּפְקַח עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ בְּטֶרֶם תְּאַחֵר הַמּוֹעֵד, אֲבָל אִם עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּשִׁכְרוֹנְךָ וְאֵינְךָ חָפֵץ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁקוּעַ בָּהּ אֶחְדָּלָה, כִּי לָמָּה אֲדַבֵּר וּדְבָרַי יִשָּׁאֲרוּ מָעַל?! וַיֹאמֶר לָהּ הֶחָ’לִיף: הַגִּידִי נָא וְאֶשְׁמְעָה, כִּי מַה שֶּׁעָבַר עָבַר.

וַתֹּאמֶר הַמַּלְכָּה – וְהִיא שָׂנְאָה בְנֶפֶשׁ אֶת-מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַּכִּים, וְאַף כִּי אֶת-גַּ’עֲפַר, עַל גַּאֲוָתָם וְעַל רוּם לִבָּם – אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אִם סַפֵּר אֲסַפֵּר לְךָ אֵת אֲשֶׁר נוֹדַע לִי בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה גַּ’עֲפַר מִשְׁנְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ אֵמוּנְךָ בּוֹ עַד כֹּה, תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ כְּכָל אֲשֶׁר סִמְרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי אֲנִי וְלֹא תַאֲמִין כִּי אֲסַפֵּר! אֲבָל – הוֹסִיפָה הַמַּלְכָּה, כְּמִתְנַחֶמֶת עַל דְּבָרֶיהָ – לָמָּה לִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְנַפְשִׁי הָרַגָּשָׁה סוֹלֶדֶת מִלְּהוֹצִיא מִפִּי דְּבָרִים נוֹרָאִים כַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי? יָבוֹא נָּא סָרִיסְךָ אַרְגַּ’וַאן שׁוֹמֵר נָשֶׁיךָ וּפִלַּגְשֶׁיךָ, בְּנוֹתֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ וְכָל יֶתֶר נְשֵׁי הָאַרְמוֹן, וִיסַפֵּר לְךָ הוּא אֵת אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ, וְאִם מָאֵן יְמָאֵן וְהִכְבַּדְתָּ יָדְךָ עָלָיו וְיִסְּרַתּוּ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא תְנַקֵּה.

וַיַּעַשׂ הֶחָ’לִיף כִּדְבַר זֻבַּידַּה, וַיִּקְרָא אֶל אַרְגַּוַאן סָרִיסוֹ וַיֹאמֶר אֵלָיו: אַרְגַּ’וַאן! קָרֹא קְרָאתִיךָ לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנַי אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה גַּ’עֲפַר וְלֹא יְדַעְתִּיו, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: מַעֲשֶׂה נוֹרָא עָשָׂה הָאִיש וְאַתָּה הִסְתַּרְתָּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי עַד כֹּה, וְאִם לֹא תַגִּיד וְנָשָׂאתָ עֲוֹנְךָ וַהֲסִירוֹתִי רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, כִּי לְשׁוֹמֵר נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ בְּאַרְמוֹנִי וְאַתָּה בָגַדְתָּ בָּגֶד.

וַיִּקְרָא אַרְגַּ’וַאן וַיֹּאמַר: חָלִילָה לְעַבְדְּךָ לִבְגֹּד בְּךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אֶת-פְּקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, שַׂמְתַּנִי נֶאֱמָן עַל נָשֶׁיךָ וְעַל פִּלַּגְשֶׁיךָ וְעַל בְּנוֹתֶיךָ, וְאָנֹכִי אֶת-חוֹבָתִי מִלֵּאתִי בֶאֱמוּנָה, אֵת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ אָסַרְתִּי, וְאֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ הִתַּרְתִּי, אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לָתֵת לְגַּ’עֲפַר מִשְׁנְךָ הַנֶּאֱמָן לָצֵאת וְלָבוֹא בְאַרְמוֹנְךָ וּבַחֲצַר פִּלַּגְשֶׁיךָ בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, מִלְבַד חֲצַר הַמַּלְכָּה זֻבַּיְדַּה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלַי: שָׁמָּה לֹא תִּתֵּן לוֹ לָבוֹא, וְאִם כֵּן, אֵפוֹא, מַה-פִּשְׁעִי אֲנִי וּמַה-חַטָּאתִי אִם בָּגֹד בָּגַד בְּךָ הוּא וַיַּעַשׂ מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה לְהַתִּיר לוֹ אֵת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ וּלְיָעֵד לוֹ אֶת-אֲחוֹתְךָ מַיְמוּנַה לְפִלֶּגֶשׁ מִבְּלִי יְדִיעָתְךָ זֶה שֶׁבַע שָׁנִים?! וְעַתָּה, דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, כִּי מַיְמוּנַה כְּבָר יָלְדָה לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים, שְׁנַיִם מֵהֶם נִמְצָאִים כַּיּוֹם בְּמָדִינָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלָחָם גַּ’עֲפַר לְמַעַן הַסְתִּירָם מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, הַבְּכוֹר הוּא בֶּן שֵׁש וְהַצָּעִיר בֶּן חָמֵשׁ וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ, כִּי מֵת עָלָיו וְהוּא בֶן שְׁתֵּי שָׁנִים. וְזֹאת עוֹד: הִנֵּה אֲחוֹתְךָ הָרָה לָלֶדֶת וְעוֹד מְעַט וְתֵלֵד לְגַּ’עֲפַר בֶּן רְבִיעִי… וַאֲנִי מָה אֲנִי כִּי תָשִׁית עָלַי עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פָּתַחְתָּ אֶת-כָּל הַדְּלָתוֹת לְפָנָיו?!

וַיִּגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי אַרְגַּ’וַאן וַיִּקְרָא בְּזַעַם אַפּוֹ לֵאמֹר: אָרוּר אַתָּה, אַרְגַּ’וַּאן! בֶּן בְּלִיַעַל אַתָּה! מוֹת תָּמוּת עַל כִּי שָׁמַרְתָּ סוֹד מִמֶּנִּי עַד כֹּה, וְעָלֶיךָ הָיָה לְגַלּוֹת אֶת-הַדָּבָר לִי וְלֹא לְהַסְתִּירוֹ. וַיְצַו וַיִּכְרְתוּ רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וְאַחַר בָּא אֶל זֻבַּיְדַּה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: מִרְמָה, זֻבַּיְדַּה! בְּגִידָה, זֻבַּיְדַּה!! עָשֹׂה עָשָׂה גַּ’עֲפַר מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּחַלְּלוֹ כְּבוֹד אֲחוֹתִי מַיְמוּנַה וְגַם כְּבוֹד מִשְׁפַּחְתִּי, מִשְׁפַּחַת הַנְּבוּאָה וְהַחֲ’לִיפוּת, לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר! אַחַת דָּתָם שְׁנֵיהֶם לָמוּת מוֹת נְבָלִים!

וַתֹּאמֶר זֻבַּיְדַּה: אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! סְלַח נָא אִם אֲנִי מַצְדִּיקָה בְּמִקְצָת אֶת-אַרְגַּ’וַּאן וּמַאֲשִׁימָה אוֹתְךָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי הַגֶּד-נָא: הֲיִתָּכֵן לְהָנִיחַ עֵצִים יְבֵשִׁים וּמְיֻבָּשִׁים עַל יַד הָאֵשׁ? לֹא יִתָּכֵן! וְאַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת מִבְּלִי הַעֲמֵק חֲשֹׁב, הִרְשֵׁיתָ אֶת-גַּ’עֲפַר לָבוֹא אֶל חֲצַר נָשֶׁיךָ וּפִלַּגְשֶׁיךָ וּבְנוֹת בֵּיתְךָ וְהוּא צָעִיר וְיָפֶה, בַּעַל אוֹצָרוֹת וּבַעַל הַשְׁפָּעָה וְכָל הַמְּלוּכָה בְיָדוֹ וְלֹא בְיָדְךָ אַתָּה כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וְלָכֵן קָרָה אֲשֶׁר קָרָה לְבָשְׁתֵּנוּ וּלְחֶרְפָּתֵנוּ, עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ מֵאֲבוֹתֶיךָ לְפָנֶיךָ וְנִכְשַׁלְתָּ, וּמִי יִתֵּן וְלָמַדְתָּ מֵעַתָּה תוֹרָה מִקּוֹרוֹת יָמִים עָבְרוּ וְלֹא תוֹסִיף עוֹד לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לַמְרוֹת אַזְהָרוֹתַי הָרַבּוֹת אֵלֶיךָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: צָדַקְתְּ, זֻבַּיְדַּה, בַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ. אֲבָל אִם אֲנִי חָטָאתִי הִנֵּה גַם גַּ’עֲפַר הָאָרוּר וְגַם אֲחוֹתִי הַנִּבְעָרָה וְהַפּוֹתָה זָדוּ עֲשׂוֹת וְעָנֹשׁ יֵעָנְשׁוּ קָשֶׁה.

וַיֵּצֵא בַּחֳרִי-אַף מֵאֵת פְּנֵי זֻבַּיְדַּה וּבְשׁוּבוֹ אֶל חֲדַר עֲבוֹדָתוֹ קָרָא אֶת מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ הַיָּדוּעַ לְאִיש גַּס וּבְלִיּעַל, אֲשֶׁר לִבּוֹ לֵב אֶבֶן לֹא יֵדַע רַחֵם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! הַלַּיְלָה תָּבִיא אֵלַי שְׁנַיִם מִשּׁוֹטְרֵי הַחֶרֶשׁ, צְעִירִים וְאַמִּיצֵי לֵב וַעֲשָׂרָה פוֹעֲלִים חוֹפְרִים תָּבִיא עִמָּהֶם, כִּי דָּבָר לִי אֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁתַּחוּ מַסְרוּר לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: פְּקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַיָּבֵא מַסְרוּר אֶת-הַשּׁוֹטְרִים וְאֶת-הַפּוֹעֲלִים, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הָבָה נָא נָסוּרָה אֶל בֵּית אֲחוֹתִי מַיְמוּנָה. וַיֵּלְכוּ כֻּלָּם וְהוּא לִפְנֵיהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת מַיְמוּנַה אֶת-אָחִיהָ הֶחָ’לִיף וּפָנָיו פְּנֵי לֶהָבִים וַתִּבָּהֵל מְאֹד, וַתָּבֶן כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנֶיהָ וְכִי נִגְלָה סוֹדָהּ לְאָחִיהָ. אֲבָל הֶחָ’לִיף לֹא דִבֶּר עִמָּה מִטּוֹב עַד רָע וְלֹא נָתַן לָהּ לִפְצוֹת פֶּה לְפָנָיו, וַיְצַו אֶת-הַשּׁוֹטְרִים לְרָצְחָּה נֶפֶשׁ וַיִּתְּנוּ אֶת-גּוּפָתָהּ בְּתוֹךְ אָרוֹן עֵץ אֲשֶׁר הֵכִינוּ שָׁם לִפְנֵי כֵן עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ. וְאֶל הַחוֹפְרִים אָמַר לַחְפֹּר בְּתוֹךְ חֲדַר אֲחוֹתוֹ שׁוּחָה עֲמֻקָּה וַיּוֹרִידוּ לְעֵינָיו אֶת-אֲרוֹן הַמֵּתָה אֶל תּוֹךְ הַשּׁוּחָה וַיִּקְבְּרוּהוּ שָׁם, וַיְיַשְּׁרוּ אֶת-פְּנֵי הָרִצְפָּה כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאִישׁ לֹא יָדַע מִכָּל הַנַּעֲשֶה זוּלָתִי הַשּׁוֹטְרִים וְהַחוֹפְרִים.

וְאַחַר פָּנָה הֶחָ’לִיף אֶל מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! לֵךְ וְשִׁלַּמְתָּ לַאֲנָשִׁים שְׂכַר עֲבוֹדָתָם, וּבְדַבְּרוֹ קָרַץ לוֹ בְעֵינָיו… וַיָּבֶן מַסְרוּר אֶת-מַחְשֶׁבֶת לְבַב הֶחָ’לִיף וְאֶת-פֵּשֶׁר דְּבַר קְרִיצָתוֹ אֵלָיו. וַיְהִי כְּצֵאתוֹ וַיְצַו לְשׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן לְהָבִיא אֶת-הָאֲנָשִׁים חֶדֶר בְּחֶדֶר וְשָׁם שָׂמוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד חַיִּים בְּתוֹךְ שַׂקִּים וַיִּתְּנוּ אֲבָנִים כְּבֵדוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים וַיִּשָׂאוּם וַיְטִילוּם אֶל תּוֹךְ נְהַר פְּרָת וַיַּטְבִּיעוּם עַד אֶחָד. וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁב מַסְרוּר אֶל הֶחָ’לִיף וַיּוֹדִיעַ לֶחָ’לִיף לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, שִׁלַּמְתִּי לָעוֹבְדִים שְׂכַר עֲבוֹדָתָם וּמַשְׂכֻּרְתָּם הָיְתָה שְׁלֵמָה מֵעִמָּדִי…

וַיֵּצֵא הֶחָ’לִיף מֵחֲדַר אֲחוֹתוֹ וַיִּמְסֹר אֶת-הַמַּפְתֵּחַ בְּיַד מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! יְהִי מַפְתֵּחַ זֶה שָׁמוּר בְּיָדְךָ עַד עֵת מְצוֹא, עַד אֲשֶׁר אֶדְרְשֶׁנּוּ מִמֶּךָּ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ, יוֹם הַמְּעֻדָ לְקַבָּלַת פְּנֵי אוֹרְחִים, וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף אֶל אוּלַם הַקָּבָּלָה כְּדַרְכּוֹ, וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו אוֹרְחִים רַבִּים וּבְתוֹכָם בָּא גַם גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי, וַיְקַבְּלֵהוּ הֶחָ’לִיף בְּסֵבֶר פָּנִים וְגַם הוֹשִׁיבָהוּ עַל יָדוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְאַחֲרֵי צֵאת הָאוֹרְחִים נִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, הֶחָ’לִיף וְגַּ’עֲפַר לְמִקְרָא הַמִּכְתָּבִים אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַחֲ’לִיפוּת מִקְצוֹת הָאָרֶץ וְגַם עָרְכוּ תְשׁוּבוֹתֵיהֶם, וְאַחַר נִגַּשׁ גַּ’עֲפַר לְהִפָּרֵד מֵהֶחָ’לִיף בְּטֶרֶם יֵצֵא לְדַרְכּוֹ לְחוּרַסַאן אֲשֶׁר מִנָּהוּ הֶחָ’לִיף שָׁם לְאָמִיר.

וַיֹּאמֶר לוֹ הֶחָ’לִיף: אַל גַּ’עֲפַר! לֹא אֶתֵּן לְךָ לָצֵאת לְדַרְכְּךָ בְּטֶרֶם שָׁאַלְנוּ אֶת-פִּי הַגּוֹרָל וְנֵדְעָה מַה-יַעֲלֶה? כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ יָמִים בְּרוּכִים לִנְסִיעָה וְיֵשׁ יָמִים בִּלְתִּי בְרוּכִים. וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹם הַשַּבָּת.

וַיִּפָּרֵד גַּ’עֲפַר מֵעַל הֶחָ’לִיף וַיֵּלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ בְּלִוְיַת כָּל אֵלֶּה מִמְּלַוָּיו אֲשֶׁר חִכּוּ לוֹ בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כְּדַרְכָּם, מֵהַקְּרוֹבִים וּמֵהָרְחוֹקִים וּמֵאַנְשֵׁי חֵילוֹ, מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר שָׁעָה וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֶל מַסְרוּר וַיֹּאמֶר לוֹ: מַסְרוּר! לֵך כְּרֶגַע אֶל גַּ’עֲפַר וְאָמַרְתָּ לוֹ לָבוֹא אֵלַי שֵׁנִית, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו, כִּי הִגִּיעוּ מִכְתָּבִים חֲדָשִׁים מֵחוּרַסַאן, וּכְבוֹאוֹ עִמְּךָ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן וְהִרְחַקְתָּ מֵעָלָיו אֶת-כָּל אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר יְלַוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ, וּבַשַּעַר הַשֵּׁנִי תַּרְחִיק מֵעָלָיו אֶת-מְשָּרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, וּבַשַּעַר הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּתֵּן לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, כִּי הוּא לְבַדּוֹ יָבוֹא וְהֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל אוּלָם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי בְּפִנַּת הַגַּן וְשָׁם תִּרְצְחֶנוּ נֶפֶשׁ וְנָשָׂאתָ רֹאשׁוֹ אֵלַי, וְאִישׁ אַל יֵדַע אֶת אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, כִּי בְּנַפְשְׁךָ הוּא, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיֵּלֵךְ מַסְרוּר אֶל גַּ’עֲפַר, וּכְבוֹאוֹ אָמַר אֵלָיו גַּ’עֲפַר בְּכַעַס עָצוּר: אוֹי לְךָ, מַסְרוּר! מַה-לְךָ וְלִי כִּי בָאתָ אֵלַי בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת וַאֲנִי עָיֵף וְיָגֵעַ, וְאַךְ זֶה שָׁעָה קַלָּה אֲשֶׁר שַׁבְתִּי מֵחֲצַר הַחֲ’לִיפוּת?! לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לְךָ!

וַיְהִי כִּי שָׁמַע, כִּי הִגִּיעוּ מִכְתָּבִים חֲדָשִׁים נְחוּצִים מֵחוּרַסַאן וַתְּהִי רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי כְהֻנָּתוֹ, בִּגְדֵי צָבָא, וְגַם חַרְבּוֹ חָגַר עַל מָתְנָיו וַיֵּצֵא עִם מַסְרוּר וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ כָּל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, מְשָׁרְתָיו וּמְלַוָּיו, כַּנָּהוּג.

וּכְהַגִּיעָם הָאַרְמוֹנָה עָשָׂה מַסְרוּר כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבֵא אֶת-גַּ’עֲפַר אֶל הָאוּלָם אֲשֶׁר נוֹעַד לְקַבָּלָתוֹ, עַל פִּי הֶחָ’לִיף, וְהוּא לְבַדוֹ וְאֵין אִיש עִמּוֹ.

וַיַּרְא גַּ’עֲפַר וְהִנֵּה מִמּוּל הַכְּנִיסָה בָּאוּלָם בַּקִּיר תְּלוּיוֹת חֶרֶב וַחֲנִית וּשְׁתֵּיהֶן מְמֹרָטוֹת, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רָע, וַיִּשְׁאַל אֶת-מַסְרוּר לֵאמֹר: מַסְרוּר! לָמָּה הֲבֵאתַנִי עַד הֲלוֹם וְאַיֵּה הֶחָ’לִיף? וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַסְרוּר: הַאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת-הַחֶרֶב וְהַחֲנִית הַמְמֹרָטוֹת לְעֵינֶיךָ?! וְעַתָּה דַע כִּי פְקֻדַּת הֶחָ’לִיף לִי לֵאמֹר: הָסֵר אֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר מֵעָלָיו כְּבוֹאוֹ, וְנָשָׂאתָ אוֹתוֹ אֵלַי, חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד, כִּי בְּנַפְשְׁךָ הוּא.

וַיְהִי כִּי רָאָה גַּ’עֲפַר כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר לוֹ לִבּוֹ, כִּי אַךְ בַּעֲוֹן מַיְמוּנָה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְכִי אֵין לוֹ תִקְוָה לְהִנָּצֵל, וּבְכָל-זֹאת הִתְנַפֵּל לְרַגְלֵי מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! זְכֹר-נָא אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ עַד כֹּה וְאַל נָא תִּגַּע יָדְךָ בִּי לְרָעָה. גַּם כַּיּוֹם הִנְנִי מוּכָן לְהֵיטִיב עִמְּךָ וּלְהַעֲשִׁירְךָ וּלְחַלֵּק עִמְּךָ רְכוּשִׁי חֵלֶק כְּחֵלֶק אִם תֵּדַע לְהַשְׁפִּיעַ עַל הֶחָ’לִיף לְטוֹבָתִי, יָדַעְתִּי כִּי מַלְשִׁינֵי בַסֵּתֶר הֵבִיאוּ אֶת דִּבָּתִי רָעָה לְפָנָיו מִקִּנְאָתָם בִּי וּבוֹ, וְהֵם אוֹמְרִים לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵינוּ, וּבְכָל-זֹאת נַסֵּה נָא לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהַסְבֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר תּוּכַל לִצְמֹחַ גַּם לוֹ בְּהָרְגוֹ אוֹתִי, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, וְהִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּךָ עִמָּדִי עַד עוֹלָם.

וַיְהִי כְּהַפְצִירוֹ בּוֹ מְאֹד, וּכְהַבְטִיחוֹ אוֹתוֹ לְהַעֲשִׁירוֹ, וַיֵּעָתֵר מַסְרוּר לְגַּ’עֲפַר וַיֵּלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו עַל גַּ’עֲפַר, אַחֲרֵי נָעֳלוֹ אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת-גַּ’עֲפַר, אֲבָל כְּבוֹאוֹ לֹא נָתַן לוֹ הֶחָ’לִיף לִפְצוֹת פֶּה וַיִּקְרָא אֵלָיו בְּזַעַם לֵאמֹר: מַסְרוּר! הַהֵבֵאתָ אֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, הוֹצִיאֵהוּ אֵלַי וְאֶרְאֶנוּ! וַיְהִי כִּי גִּמְגֵֹם מַסְרוּר בִּלְשׁוֹנוֹ כְּאוֹמֵר לַעֲנוֹת, וַיָּבֶן הֶחָ’לִיף כִּי לֹא מִלֵּא אֶת-פְּקֻדָּתוֹ וַיִּקְרָא: צֵא, בֶּן-בְּלִיַּעַל, וַעֲשֵׂה כְרֶגַע אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְאַל תָּהִין לִפְתֹּחַ פֶּה לְפָנַי כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא, צֵא!

וַיְמַהֵר מַסְרוּר וַיָּשָׁב אֶל גַּ’עֲפַר וַיִּמְצָא אוֹתוֹ כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וּמִתְפַּלֵּל, וַיִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וַיַּךְ בָּהּ אֶת-גַּ’עֲפַר מַכָּה אַחַת וְלֹא שָׁנָה, וַיַּתֵּז רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וַיֹּאחֲזֵהוּ בִזְקָנוֹ וַיִּשָׂאֵהוּ אֶל הֶחָ’לִיף וְדָמוֹ שׁוֹתֵת.

וַיְהִי כִרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת-הָרֹאשׁ וַיִּנְשֹׁם נְשִׁימָה אֲרֻכָּה וַעֲמֻקָּה, כְּמוֹ נָגָֹה אֶבֶן מַעֲמָסָה מֵעַל לוּחַ לִבּוֹ, וְאַחַר פָּנָה אֶל הָרֹאשׁ וַיִּקְרָא: אוֹי לְךָ, גַּ’עֲפַר, כִּי בָּגַדְתָּ בִּי וַתִּשׁכַּח אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ וְעִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְךָ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. חִלַּלְתָּ אֶת כְּבוֹד אֲחוֹתִי, נִבַּלְתָּ אֶת-שֵׁם מִשְּפַּחְתִּי, וְעָשִׂיתָ מֵאֲחוֹרֵי גַבִּי אֶת אֲשֶֹר לֹא יֵעָשֶׂה, כִּי אֵיכָכָה יִשָׂא אִישׁ כָּמוֹךָ מִמּוֹצָא הַפַּרְסִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לְפִלֶּגֶשׁ אֶת-קְרוֹבַת מֻחַמַּד נְבִיא הָאִשְׂלַאם וַאֲחוֹת אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה בַעֲרָב!? הֲיֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר?!

*

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלֵך הֶחָ’לִיף אֶל הַמִּסְגָּד לְהִתְפַּלֵּל וְאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הֵרִים עֵינָיו וַיַּרְא דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמִּסְגָּד אֶת-אַרְמוֹנוֹת בְּנֵי בַּרְמַּךְּ הַנֶּהְדָּרִים הַנִּשְׁקָפִים לְמֵרָחוֹק, וַיִּתֵּן פְּקֻדָּה לְמַהֵר לֶאֱסֹר אֶת-כָּל תּוֹשְׁבֵיהֶם, אֶת-יִחְיַא רֹאשׁ הַמִּשְׁפָחָה וְאֶת-מֻחַמַּד אָחִיו וְאֶת-כָּל-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם, עַבְדֵיהֶם וְאַמְהוֹתֵיהֶם וְגַם אֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם הֶחֱרִים, וְאֶת-כָּל אַנְשֵׁי חֵילָם הַנֶּאֱמָנִים פִּזֵּר לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם, וְאֶת כְּלֵי-זֵינָם, אָהֳלֵיהֶם וּצְרִיפֵיהֶם וְיֶתֶר תַּשְׁמִישֵׁיהֶם לָקַח, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים אַחֲרֵי מוֹת גַּ’עֲפַר הִסְפִּיק הֶחָ’לִֵיף לַהֲרוֹג עַד אֶלֶף נֶפֶשׁ מֵהַמִֵּשְׁפָּחָה וְהַנִּלְוִים אֵלֶיהָ, וְלַנּוֹתָרִים אֲשֶׁר הִשְׁאִיר בַּחַיִּים אָסַר לְהִתְרַחֵק מִבַּעְ’דַּאד וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם מִשְׁמַר-תָּמִיד לְמַעַן לֹא יְקוֹמְמוּ אֶת-הָעָם כְּנֶגְדּוֹ, וְאֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר צִוָּה וַיִּתְלוּ אוֹתוֹ עַל גֶּשֶׁר בַּעְ’דַּאד לְרַאֲוָה, וְאַחַר שָׁלַח לְחוּרַסַאן וַיַּכְנִיעֵם וַיְמַנֶּה אֲלֵיהֶם לְאָמִיר אֶת-עַלִי בֶּן עִישַׂא הַאמַאן, הַנֶּאֱמָן לוֹ מְאֹד.

וַיְהִי כִּי הוּנַח לֶחָ’לִיף מִסָּבִיב וּפַחַד הַבַּרְמַכִּים וְקִנְאָתוֹ בָם לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל מֶדִינָה וַיָּבִיאוּ לוֹ מִשָּם אֶת-שְׁנֵי בְּנֵי מַיְמוּנָה הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר שְׁלָחָם שָׁם גַּ’עֲפַר אֲבִיהֶם לְמַעַן הַסְתִּירָם מֵעֵין הֶחָ’לִיף. וַיַּרְא אוֹתָם הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה הֵם יְלָדִים נֶחְמָדִים יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי-מַרְאֶה מֵאֵין כְּמוֹהֶם וּלְשׁוֹנָם מְדַבֶּרֶת צַחוֹת בַּשָׂפָה הָעֲרָבִית הַהָאשְׁמִית, וַיִּשְׁאַל אֶת הַבְּכוֹר לֵאמֹר: מַה-שִׁמְךָ, בְּנִי, כִּי אֵדָעָה? – וַיַּעַן הַנַּעַר וַיֹּאמַר: שְׁמִי חַסַן. וְהַצָּעִיר עָנָה וַיֹּאמַר: וּשְׁמִי חֻסַיְן. וַיִּסְתַּכֵּל בָּהֶם הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאַחַר נִכְנַס אֶל הַחֶַדֶר הַסָּמוּךְ וַיִּתְפָּרֵץ שָׁם בִּבְכִי תַמְרוּרִים וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אֲהָהּ! חָס אָנֹכִי עַל הַיְּלָדִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע עַל יָפְיָם וְעַל צַחוּת לְשׁוֹנָם, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה וְאִי-אֶפְשָׁר לִי לְהַשְׁאִירָם חַיִים בְּהֵחָשֵׁב זֹאת לִבְגִידָה בִּכְבוֹד מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ וּלְחֶרְפָּה לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִשְׁפַּחַת הַהַאשְׁמִים, הַטְּהוֹרָה וְהַנְּקִיָּה מִכָּל שֶׁמֶץ פְּסוּל וָדֹפִי. וּבִמְחוֹתוֹ דִמְעָה מֵעַל פָּנָיו יָצָא אֶל הָאוּלָם וַיִּקְרָא לְמַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְלַחַש לֵאמֹר: מַסְרוּר! מֶה עָשִׂיתָ בְּמַפְתֵּחַ הַחֶדֶר אֲשֶׁר מָסַרְתִּי בְיָדְךָ לִפְנֵי זְמָן: וַיַּעַן מַסְרוּר וַיֹּאמַר: הַמַּפְתֵּחַ שָׁמוּר עִמָּדִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. – וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף – וְעֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת – לֵךְ עֲשֵׂה לַיְלָדִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְאִמָּם וְקָבַרְתָּ אוֹתָם יַחַד בְּקֶבֶר אִמָּם, וַיַּעַשׂ מַסְרוּר כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וְאַחַר נָתַן הֶחָ’לִיף צַו נִמְרָץ לֵאמֹר: מֵעַתָּה שֵׁם הַבַּרְמַכִּים לֹא יִזָּכֵר עוֹד וְלֹא יִפָּקֵד וְכָל אַרְמוֹנוֹתֵיהֶם וְטִירוֹתֵיהֶם וְכָל-אֲחֻזוֹתֵיהֶם יֵהָרְסוּ עַד הַיְסוֹד, לֹא יִשָּאֵר מְאוּמָה, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַעֲלוֹת זִכְרָם עַל דַּל שְׂפָתָיו וְיִתָּפֵשׂ בַּכַּף, אַחַת דָּתוֹ לָמוּת מוֹת נְבָלִים, אָמַרְתִּי וַאֲקַיֵּמָה!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הֶחָ’לִיף לַעֲשׂוֹת בַּבַּרְמַכִּים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּסַּע לוֹ לְמַסָּע תַּעֲנוּגוֹת עִירָה רַכָּה אֲשֶׁר בְּעִירַאק וְלִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה, כִּי אָמַר הִנֵּה הִצִּילַנִי אַלְלַהּ מִכָּל-אוֹיְבַי הַבַּרְמַכִּים וּמִקִּנְאָתִי בָם פַּעַם אַחַת.

וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ מִמַּסָּעוֹ וַיִּתְנַהֵג עִם הָאֲסִירִים הַבַּרְמַּכִּים בְּאַכְזְרִיוּת נוּרָאָה וַיַֹכְבֵּד עַל יִחְיַא אֶת-עִנּוּיָיו וְאֶת-אֲסוּרָיו עַד כִּי לֹא עָבְרוּ יָמִים וַיָּמָת יִחְיַא בְּבֵית כִּלְאוֹ כְּבֶן-עַוְלָה וְאֶת-בְּנוֹ אַל-פַצְ’ל צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיַּלְקוּהוּ מָאתַיִם מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ יוֹם יוֹם, כִּי חָשֹׁד חָשַׁד הֶחָ’לִיף כִּי הֶעְלִים אַל-פַצְ’ל מִמֶּנּוּ חֵלֶק מֵרְכוּשׁוֹ, וְלֹא הוֹעִילוּ לְאַל-פַצְ’ל כָּל-שְׁבוּעוֹתָיו אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לֵאמֹר: לֹא הִשְׁאַרְתִּי בְיָדִי מְאוּמָה כִּי רַק אֱמֶת בְּפִי. הֶחָ’לִיף אַךְ בְּאַחַת: אַתָּה מְשַׁקֵּר וְאָחֲרִיתְךָ מָרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיַּשְׁכִּיבוּ אֶת-אַל-פַצְ’ל עַל מַחְצֶלֶת קָנִים גַּסָּה וַיָּדוּשׁוּ אֶת חָזֵהוּ בִּמְטִילֵי בַרְזֶל כְּבֵדִים עַד כִּי נִקְרַע בְּשַׂר גַּבּוֹ קְרָעִים קְרָעִים וַיִּדְבְּקוּ הַקְּרָעִים בַּמַּחְצֶלֶת מִכֹּבֶד הַבַּרְזֶל וְאַחַר צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיִּסְחֲבוהּוּ בְיָדָיו בְּכֹחַ מֵעַל הַמַּחְצֶלֶת וַתְּהִי הַמַּחְצֶלֶת מְלֵאָה לְשׁוֹנוֹת לְשׁוֹנוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וַיְהִי הַמַּחֲזֶה אָיוֹם וְנוֹרָא.

אָז נָתַן הֶחָ’לִיף צַו וַיָּבִיאוּ רוֹפֵא לְרַפֵּא פְּצָעָיו לְמַעַן יָשׁוּב לְעַנּוֹתוֹ, וַיְהִי כִּי אָמַר אַל-פַצְ’ל לְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא אֶת-שְׂכָרוֹ עַל הֲקִלּוֹ מִמֶּנּוּ יִסּוּרָיו וְגַם שָׁלַח לוֹ שְׁטַר הִתְחַיְּבוּת עַל אֶלֶף דִרְהָמִים לְסַלְּקָם לוֹ כַעֲבֹר זְמָן, אַחֲרֵי כִּי לֹא נִשְׁאַר כָּל-כֶּסֶף מְזֻמָּן בְּיָדוֹ, וַיְמָאֵן הָרוֹפֵא לְקַבֵּל אֶת-הַשְּטָר וַיְשִׁיבֵהוּ לוֹ, וַיַּחְשֹׁב אַל-פַצְ’ל כִּי מְעַט הֵמָּה וַיִּשְׁלַח בַּסֵּתֶר לְאַחַד מִמַּכָּרָיו הַנֶּאֱמָנִים לוֹ וַיִּלְוֶה מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם דִרְהָמִים בִּמְזֻמָּנִים וַיִּשְׁלְחֵם אֶל הָרוֹפֵא, אֲבָל הַפַּעַם הֱשִׁיָבם הָרוֹפֵא אֵלָיו וְגַם כָּתַב לוֹ לֵאמֹר: הָאִישׁ כָּמוֹנִי הַיּוּדֵעַ וְהַמַּכִּיר אֶת מִשְּפַּחַת-בַּרְמַּךְּ הָאֲצִילָה וּנְדִיבַת הָרוּחַ בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב יִקַּח כֶּסֶף בְּעַד עֲבוֹדָתוֹ הַקּוֹרַעַת אֶת-לִבּוֹ? הֲלֹא רַק חוֹב קָדוֹשׁ אֲנִי מְמַלֵּא, חוֹבַת אָדָם, וְאֹוי לְעֵינַי שֶׁכֵּן רוֹאוֹת! – וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיָּמָת גַּם אַל-פַצְ’ל

מֵרֹב יִסּוּרָיו וּמַכְאוֹבָיו וְאַחֲרָיו מֵתוּ כָּל-יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶחָד אֶחָד עַם תֻּמָּם…

סִפּוּר א: יד: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְקוֹנֵן

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עָבַר דֶּרֶךְ חֻרְבָּה אַחַת מֵחֻרְבוֹת הֵיכְלֵי מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד וַיַּרְא אִישׁ עוֹמֵד עַל יַד הַחֻרְבָּה וְקוֹרֵא מִתּוֹךְ גִּלָּיוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וּבוֹכֶה בְּכִי תַמְרוּרִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אִם לֹא יָדַעְתָּ כִּי מִצְוַת הֶחָ’לִיף הִיא לֵאמֹר: אַל יַעַל אִישׁ עַל לְשׁוֹנוֹ שֵׁם מִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ?! וְעַתָּה כִּי מָרִיתָ בְּמִצְוַת הֶחָ’לִיף אַחַת דָּתְךָ לָמוּת וַיִּתְפְּשֵׂהוּ בְיָדוֹ וַיּוֹבִילֵהוּ אֶל הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שְׁאָלָהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: לָמָּה עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְגַם אִיֵּם עָלָיו בְּמִשְׁפַּט מָוֶת, וַיִּקְרָא הָאִישׁ בְּתַחֲנוּנִים וַיֹּאמַר:

אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים! הַרְשֵׁה נָא לִי לְסַפֵּר בְּאָזְנֶיךָ סִפּוּרִי וְאַחַר עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִישׁ וַיֹּאמַר: סַפֵּר. וַיְסַפֵּר הָאִישׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

הָיֹה הָיִיתִי מִבָּאֵי בֵּית יִחְיַא אַל-בַּרְמַכִּי וּמִידִידָיו, וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר אֵלַי יִחְיַא: אֲנִי חָפֵץ לֶאֱכֹל אֲרֻחַת-צָהֳרַיִם עַל שֻׁלְחָנְךָ בְּבֵיתְךָ, וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אֲבָל אֵיכָכָה זֶה יְקַבֵּל אִישׁ עָנִי כָמוֹנִי בְּבֵיתוֹ הַדַּל מוּרָם מֵעָם כָּמוֹךָ, וְלֹא יַעֲשֶׂה סְדָרִים וַהֲכָנוֹת קֹדֶם כָּרָאוּי לִכְבוֹדֶךָ?! וְלָכֵן הוֹאִילָה נָא לָתֵת לִי זְמָן לְהָכִין אֶת-עַצְמִי וְאַחַר תָּבוֹא.

וַיֵּאוֹת יִחְיַא לִדְבָרַי, אֲבָל שְׁאֵלַנִי לֵאמֹר: וּמָה הַזְּמָן אֲשֶׁר תִּקְבַּע? וָאַעַן וָאֹמַר: שָׁנָה! וַיְמָאֵן יִחְיַא וַיֹּאמַר: הַזְּמָן אָרֹךְ, וְרַק שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֶתֵּן לְךָ, וָאַסְכִּים לִדְבָרָיו וָאֲמַהֵר לְהָבִיא בְּבֵיתִי אֶת-הַסְּדָרִים הַנְּחוּצִים לְקַבָּלָתוֹ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה וַיְכַבְּדֵנִי יִחְיַא בְּבִקּוּרוֹ, וַיָּבוֹא הוּא וּשְׁנֵי בָנָיו גַּ’עֲפַר וְאַל-פַצְ’ל וַיָּבֵא עִמּוֹ גַם אֲחָדִים מִידִידָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים לְבוֹאוֹ קָרָא יִחְיַא וַיֹּאמֶר לִי: מַהֲרָה חוּשָׁה לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, כִּי רָעֵב אָנֹכִי מְאֹד.

וַיִּגַּשׁ אֵלַי אַל-פַצַ’ל בְּנוֹ וַיֹּאמֶר לִי: לֵךְ וּצְלֵה בְשַׂר עוֹף וְהָבֵא, כִּי אָבִי אוֹהֵב מְאֹד בְּשַׂר עוֹף צָלוּי.

וָאֲמַהֵר וָאַעַשׂ כִּדְבַר אַל-פַצְ’ל וָאֶצְלֶה עוֹפוֹת וָאָבִיא, וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם בְּתֵאָבוֹן, וְאַחַר קָם יִחְיַא וַיִּתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וְאַחַר בִּקְּשַׁנִי לֵאמֹר: הֲיֵשׁ לְךָ עוֹד חֲדָרִים מִלְּבַד הַָחֲדָרִים אֲשֶׁר רָאִיתִי? וָאַעַן וָאֹמַר: אֵין לִי עוֹד מְאוּמָה, כִּי זֶה חֶלְקִי מִכָּל-עֲמָלִי. אֲבָל הוּא קָרָא וַיֹּאמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד, וְלָמָּה זֶה אַתָּה מַסְתִּיר טוּבְךָ מִמֶּנִּי? וָאֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, וְגַם אָדְמוּ פָּנַי מִבֹּשֶׁת עַל אֲשֶׁר חָשַׁב אוֹתִי לִמְשַׁקֵּר וָאֶקְרָא: אֲדוֹנִי! בְּשֵׁם אַלְלַהּ וּבְשֵׁם הַנָּבִיא הִנְנִי נִשְׁבָּע, כִּי רַק אֱמֶת בְּפִי, וְכִי אֵין לִי עוֹד.

אָז יִתֵּן יִחְיַא צַו וַיְמַהֲרוּ וַיָּבִיאוּ בַנָּאי וַיִּפְקֹד עָלָיו לִפְרֹץ פֶּרֶץ בְּאֶחָד מִכָּתְלֵי בֵיתִי וָאֶשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה אִתּוֹ וּמַה-פֵּשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ? וַיְהִי כִּי הַעִירוֹתִי לֵאמֹר, כִּי הַבֵּיִת הַסָּמוּךְ אֵינֶנּוּ בֵיתִי וְכִי הוּא בֵּית שְׁכֵנִי, וְכִי הַנָּבִיא, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָׁלוֹם, צִוָּנוּ לֵאמֹר: כַּבְּדוּ שְׁכֵנֵיכֶם לְמַעַן תִּכָּבֵדוּ. וַיִּקְרָא יִחְיַא בִּצְחוֹק וַיֹּאמַר: אֵין דָּבָר! וַיּוֹסִיפוּ לְהַרְחִיב אֶת-הַפֶּרֶץ עַד הֱיוֹתוֹ לְפֶתַח רָחָב, וְאַחַר קְרָאַנִי לָבוֹא עִמּוֹ דֶּרֶך הַפֶּרֶץ וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְמוֹן גָּדוֹל וְיָפֶה לְנֶגֶד עֵינַי וְאָנֹכִי לֹא פִלַּלְתִּי, וְהוּא כֻלּוֹ מְרֻהָט רָהִיטִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ וּמְקֻשָּׁט בְּכָל-מִינֵי קִשּׁוּטִים נִפְלָאִים, וּבוֹ הֲמוֹן חֲדָרִים, חַדְרֵי-אֹכֶל וְחַדְרֵי-שֵׁנָה, חַדְרֵי-מְנוּחָה וְחַדְרֵי-קְרִיאָה וּמַרְאֵהוּ כְּאַרְמוֹן מְלָכִים, אֵין דָּבָר נֶעְדָּר.

וְאַחַר יָצָאנוּ הַחוּצָה, וּמָה הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת-הַגַּן הַנֶּהְדָּר הַסּוֹבֵב אֶת-הָאַרְמוֹן מִכָּל-עֲבָרִים, גַּן-עֵדֶן מַמָּשׁ, וְכֻלּוֹ מָלֵא עֵצִים יָפִים וְשׁוֹנִים, עֲצֵי פְרִי לְמִינֵיהֶם וְאִילָנֵי סְרָק עֲבֻתִּים וַעֲנֵפִים לְמִינֵיהֶם, וַעֲרוּגוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּין הָעֵצִים, וְכֻלָּן מְלֵאוֹת פִּרְחֵי חֵן וְשׁוֹשַׁנֵּי תִפְאָרָה, וַהֲמוֹן צִפֳּרֵי חֵן מַרְנִינוֹת שִׁיר מִלְּאוּ אֶת-הַסְּבִיבָה בְּצִפְצוּפֵיהֶן הַמַּקְסִימִים, וָאֱהִי כְּגֶבֶר עֲבָרוֹ יַיִן לִקְרַאת כָּל-הַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הַכֹּל לְפֶתַע פִּתְאֹם!?

וַיְחַיֵּךְ יִחְיַא לְמַרְאֵה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, וַיִּקְרָא: אַרְמוֹן זֶה וְגַן זֶה אֲשֶׁר מִסְבִיבוֹ לְךָ הֵם, כִּי לְמַעַנְךָ וּלְשִׁמְךָ קְנִיתִים מִשְּׁכֵנְךָ וְגַם תִּקַּנְתִּים וְגַם קִשַּׁטְתִּים, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד וָאֹהֲבֶךָ.

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלֵי יִחְיַא מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֶשָּׁקֵן וָאֲחַבְּקֵן, וָאֶקְרָא: קָטֹנְתִּי, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, מִכָּל-הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ!

אָז יִפְנֶה יִחיַא אֶל בְּנוֹ גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אָמְנָם נָתַנּוּ לָאִישׁ אַרְמוֹן וְגָן, אֲבָל הֲיֵשׁ בְּיָדוֹ לְכַלְכְּלָם, וְהוּא הֲלֹא אִישׁ עָנִי הוּא! וָיַעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי אָבִי, גַּם לָזֹאת כְּבָר דָּאַגְתִּי, קָנִיתִי לוֹ גַם כְּפָר שָׁלֵם לֹא רָחוֹק מֵהָעִיר וְגַם צִוִּיתִי לִזְרוֹעַ אוֹתוֹ וְלִנְטֹעַ אוֹתוֹ וְהָיָה יְבוּלוֹ קֹדֶשׁ לְהוֹצְאוֹת הָאַרְמוֹן וְהַגָּן. וַיֹּאמֶר יִחְיַא: הֵיטַבְתָּ עֲשׂה, בְּנִי, אֲבָל עַד אֲשֶׁר יִשָׂא הַכְּפָר פִּרְיוֹ מַה-יַּעֲשֶׂה הָאִישׁ? וַיֹּאמֶר אַל-פַצְ’ל בֶּן יִחְיַא הַשֵּׁנִי: גַּם אֲנִי הִקְצַבְתִּי לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב לְהוֹצָאוֹת עַד אֲשֶׁר יִשָּׂא הַכְּפָר פִּרְיוֹ.

תָּבוֹא עָלֶיךָ בִּרְכַּת אַלְלַהּ גַּם אַתָּה, בְּנִי – קָרָא יִחְיַא שֵׁנִית – מַהֵר וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אַל תְּאַחֵר!

* *

*

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים – קָרָא הָאִישׁ כְּכַלּוֹתוֹ סִפּוּרוֹ – הֲיִפָּלֵא אֵיפוֹא אִם לִבִּי מָלֵא אַהֲבָה, הַעֲרָצָה וְתוֹדָה לְאִישׁ חַסְדִּי אַף אִם בְּנַפְשִׁי הוּא? כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְשָׁכַחְתִּי אִישׁ מוּרָם מֵעָם כְּיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי, וְאֵיכָכָה אוּכַל לְהִתְעַלֵּם מִכָּל-הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָה אוֹתוֹ וְאֶת-מִשְׁפַּחתּוֹ הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר הָיְתָה לְמוֹפֵת בִּנְדִיבוּת הָרוּחַ הָעֲרָבִית וּבַאֲצִילוּת הָנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר אֵין דוֹמֶה לָהּ? הֲיָכוֹל אֲנִי לַעֲבוֹר עַל-יַד חֻרְבוֹת הֵיכְלֵיהֶם וְלִבִּי לֹא יִמַּס בְּקִרְבִּי מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה?!!

וַיַּעֲשׂוּ דִּבְרֵי הָאִישׁ רֹשֶׁם חָזָק עַל הֶחָ’לִיף, וַיִּדֹּם רֶגַע, וְאַחַר שָׁלַח אֶת-הָאִישׁ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

סִפּוּר ב: טו: אַל-מַאֲמוּן בֶּן הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְּקוֹנֵן

אֶחָד מֵעַבְדֵי אַל-מַאֲמוּן סִפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה קְרָאַנִי אַל-מַאֲמוּן אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵלַי: קַח עִמְּךָ כְּרֶגַע אֶת-עַלִי בֶּן מֻחַמַּד וְאֶת-דִינַאר מְשָׁרֵת הָאַרְמוֹן וַהֲלַכְתֶּם יַחַד אֶל חֻרְבוֹת בְּנֵי בַרְמַךְּ, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה יָבוֹא שָׁם שֵׁיְךְ יָדוּעַ וְיֵשֵׁב לוֹ שָׁם בֵּין הַחֻרְבוֹת מֵאֲחוֹרֵי אַחַת הַגְּדֵרוֹת וִיקוֹנֵן מָרָה עַל הַחֻרְבוֹת וְעַל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ וּבָכֹה יִבְכֶּה מֵאֵין הֲפוּגוֹת, אֲשֶׁר לֹא כִפְקֻדַּת הַחֲ’לִיפוּת הָאוֹסֶרֶת זֹאת, וְהָיָה כִרְאוֹתְכֶם אֶת-הַשַּׁיְךְ בָּא תִּפְשׂוּהוּ חַיִּים וַהֲבִיאוּהוּ אֵלָי.

וָאֲמַהֵר לְמַלֵּא אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וָאֶקַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וַנֵּלֶךְ, וַיְהִי כְּהַגִּיעֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם, וַנֵּרֶא וְהִנֵּה צָעִיר אֶחָד בָּא וּבְיָדוֹ שָׁטִיחַ וְכִסֵּא בַרְזֶל וַיִּפְרֹשׂ אֶת-הַשָּׁטִיחַ עַל הָאָרֶץ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וַיַּנַּח אֶת-הַכִּסֵּא עָלָיו וַיִּפֶן הַצִּדָּה, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים מִסְפָּר בָּא זָקֵן נִכְבָּד וַהֲדוּר פָּנִים וַיֵּשֵׁב לוֹ עַל הַכִּסֵּא וַיִּקְרָא בִּבְכִי תַמְרוּרִים לֵאמֹר:

בִּרְאוֹתִי חֶרֶב שְׁלוּפָה מוּנָפָה עָלֶיךָ גַּ’עֲפַר

וּמִטַּעַם הֶחָ’לִיף יָד אַכְזָרִיָּה עַל אָבִיךָ יִחְיַא שְׁלוּחָה

בָּכִיתִי עֲלֵי תֵבֵל וָאָהִימָה וָאֶגְעֶה כַפָּר

וָאֶקְרָא בְּמַר שִׂיחִי: אִי לָךְ מֵעַתָּה תֵּבֵל-הֶבֶל כֻּלֵּך אֲנָחָה!

וּכְכַלּוֹתוֹ אֶת-דְּבָרָיו נָדַם הַזָּקֵן רֶגַע וַיּוֹרֶד רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וַנִּקְפֹּץ עָלָיו פִּתְאֹם וַנִּתְפְּשֵׂהוּ וַנִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: מַהֲרָה אֵל הֶחָ’לִיף, כִּי קָרֹא יִקְרָאֶךָ.

וַיֶּחֱרַד הַשַּׁיְךְ חֲרָדָה גְדוֹלָה לִדְבָרֵינוּ וַיֹּאמַר: אֲבָל חוּסוּ נָא וּתְנוּ לִי רַק לַעֲרוֹךְ צַוָּאָתִי לִבְנֵי בֵיתִי, כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא אֶחְיֶה אַחֲרֵי לֶכְתִּי עִמָּכֶם. וַיִּגַּשׁ הָאִישׁ אֶל אַחַת הַחֲנוּיוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ עוֹד פְּתוּחוֹת וַיִּקַּח נְיָר וָעֵט וַיִּכְתֹּב אֶת-צַוָּאָתוֹ לְעֵינֵינוּ וַיִּמְסְרֶנָּה בְּיַד הַנַּעַר אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ אֶת-הַשָּׁטִיחַ וְאֶת-הַכִּסֵּא לְהוֹבִילָהּ הַבַּיְתָה אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאַחַר בָּא עִמָּנוּ אֶל הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: מִי אַתָּה, וּמַה-לְּךָ אֶל הַבַּרְמַכִּים, כִּי מַרְהִיב אַתָּה עֹז בְּנַפְשְׁךָ לְהַמְרוֹת אֶת פִּי הֶחָ’לִיף וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבוֹתֵיהֶם לַיְלָה לָיְלָה?!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אֵיכָכָה יִשְׁתֹּק עַבְדְּךָ וְלֹא יְקוֹנֵן וְהַבַּרְמַכִּים הֲלֹא הָיוּ מֵיטִיבַי, אַנְשֵׁי חַסְדִּי, וּמְרִימֵי רֹאשִׁי בְּעֵת צָרָתִי?! – וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי, וַאֲסַפְּרָה לְךָ דְּבַר-מָה קָרָנִי עִמָּהֶם, וְנוֹכַחְתָּ לָדַעַת כִּי לֹא עַל חִנָּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: סַפֵּר וְאֶשְׁמָעָה. וַיְסַפֵּר הָאִישׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

שְׁמִי אַל-מֻנְדֵ’ר בֶּן אַל-מֻעִ’ירַה, וּמִמִּשְׁפַּחַת מְלָכִים אֲנִי, מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי אֻמַּיַּה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – הָפַךְ פִּתְאֹם הַגּוֹרָל עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵיתִי וַנֵּרֶד פְּלָאִים וַנִּרְעַב לַלֶּחֶם, וַנִּמְכֹּר מְעַט מְעַט אֶת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בְּיָדֵינוּ מְאוּמָה, וָאָבִיא אֶת-צַוָּארִי גַם בְּעֹל חוֹבוֹת רַבִּים, בְּתִקְוָתִי כִּי יָבוֹא מַהֵר שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּמַצָּבִי, אֲבָל אֲהָהּ! תִּקְוָתִי נִשְׁאֲרָה מָעַל וְכִמְעַט שֶׁאָמַרְתִּי נוֹאָשׁ וָאֶגְמֹר בְּנַפְשִׁי לָשִׂים קֵץ לְחַיַּי וּלְחַיֵּי כָּל-בְּנֵי-בֵיתִי הַמְּרֻבִּים.

וַיְהִי אֲנִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה, וָיַעַל בְּלִבִּי זֵכֶר בְּנֵי בַּרְמַךְּ נְדִיבֵי הָרוּחַ וַאֲצִילֵי הַנֶּפֶשׁ, וָאֹמַר לְנַפְשִׁי: הָבָה נָא אֲנַסֶּה פַעַם לִפְנוֹת אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה בְּטֶרֶם אָשִׂים קֵץ לְחַיֵּינוּ, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ וְנָתַן אוֹתָנוּ לְרַחֲמִים בְּעֵינֵיהֶם וְהִצִּילוּנוּ.

וָאֹמַר וָאַעַשׂ, וּבִפְנוֹתִי אֶל יְדִידַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהַמְצִיא לִי דֵי הוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת לְדַרְכִּי יַחַד עִם בְּנֵי בֵיתִי וַיֵּעָנוּ לִי, וָאֵצֵא אֶת-דַּמֶּשֶׂק עִיר מוֹלַדְתֵּנוּ בְּנָשַׁי, בְּבָנַי וּבִבְנוֹתַי, בִּנְכָדַי וּבְנֶכְדּוֹתַי, שִׁבְעִים נֶפֶשׁ בְּמִסְפָּר, וַנָּשֶׂם פָּנֵינוּ בַּעְ’דַּאדַה.

וַיְהִי כְבוֹאֵנוּ וַנֵּלֵךְ אֶל אַחַד הַמִּסְגָּדִים לָנוּחַ שָׁם מֵעֲמַל דַּרְכֵּנוּ, וָאֶרְחַץ וָאַחֲלִיף בְּגָדַי, וּבְעָזְבִי כָּל בְּנֵי בֵיתִי בַּמִּסְגָּד עֲטוּפֵי רָעָב יָצָאתִי אֶל רְחוֹב הָעִיר, וָאֶשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים, וַיּוֹרוּנוּ הַדֶּרֶךְ לְאַרְמוֹן בְּנֵי בַרְמַךְּ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעִי שָׁם וָאֵרֶא וְהִנֵּה מִסְגָּד גָּדוֹל וְנֶהְדָּר לִקְרָאתִי, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו עָמְדוּ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, וָאַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַמִּסְגָּד וָאֵרֶא וְהִנֵּה הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם הֲדוּרֵי פָנִים וּלְבוּשֵׁי תִפְאָרָה יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם בְּלַחַשׁ, וָאַרְהִיב עֹז בְּנַפְשִׁי וָאָבוֹא גַם אֲנִי אֶל תּוֹכוֹ בִּצְעָדִים מְדוּדִים וְרַגְלַי רוֹעֲדוֹת תַּחְתַּי וְכָל גּוּפִי מָלֵא זֵעָה קָרָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת, כִּי מֵעוֹדִי לֹא נִסֵּיתִי בִּכְמוֹ אֵלֶּה לְהִדָּחֵק וּלְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִמִּי שֶׁהוּא, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים מִסְפָּר בָּא מְשָׁרֵת הַמִּסְגָּד וַיִּקְרָא אֶת-כָּל הַיּוֹשְׁבִים. וַיָּקוּמוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד וְאָנֹכִי בְתוֹכָם, וַנֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַמְּשָׁרֵת, אֲשֶׁר הֱבִיאָנוּ אֶל גַּן גָּדוֹל מָלֵא עֵצִים רַעֲנַנִּים וּפִרְחֵי חֶמֶד מַרְהִיבֵי עֵינַיִם. וּבַגַּן בַּתָּוֶךְ זָקֵן נִכְבָּד, הוּא יִחְיַא בֶּן חָ’אלֶד הַבַּרְמַכִּי, רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲצִילָה הַיְּדוּעָה וּמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הַארוּן אַל-רַשִׁיד אָבִיךָ, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָּבוֹד, וּבְעָבְרֵנוּ לְפָנָיו כִּבְנֵי-מָרוֹן שָׁאַל אִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ בִּשְׁלוֹמוֹ בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְהוּא עָנָה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּחִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו וְגַם מָנָה אוֹתָנוּ אֶחָד אֶחָד, מֵאָה וְאֶחָד בַּמִסְפָּר.

וַיְהִי כְשִׁבְתֵּנוּ וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה נִרְאָה לְעֵינֵינוּ, בְּצֵאתוֹ מִתּוֹךְ אַחַד הָאוּלַמִּים הַגְּדוֹלִים הַפּוֹנִים אֶל הַגַּן, וְאַחֲרָיו שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל בַּחוּרֵי חֶמֶד מְלַוִּים אוֹתוֹ, מֵאָה בְמִסְפָּר, וּמָתְנֵי כֻלָּם חֲגוּרִים חֲגוֹרוֹת זָהָב רְחָבוֹת, וּבְיַד כָּל-אֶחָד מֵהֶם מַחְתַּת זָהָב מַעֲלָה קְטֹרֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת וְכָל מִינֵי בְשָׂמִים מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים, אֲשֶׁר בִּשְּׂמוּ אֶת-כָּל חֲלַל הַגַּן, וַיֵּשֶׁב הַצָּעִיר עַל יַד יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי רֶגַע, וְאַחַר קָרָא יִחְיַא אֶת הַקַּאצִ’י הוּא רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט! קוּמָה נָא וְהַכְנֵס אֶת-עַאִישָׁה בִּתִּי בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים עִם הָעֶלֶם הַנֶּחְמָד הַזֶּה, הוּא בֶן אָחִי אֲשֶׁר עַל יָדִי. וַיִּשְׁתַּחוּ הַקָּאצִ’י לִפְנֵי הַזָּקֵן וַיְסַדֵּר אֶת טֶכֶס הַקִּדּוּשִׁין עַל פִּי הַדָּת וַיָּעִידוּ הָעֵדִים וַיְבָרְכוּ הַמְבָרְכִים, וְאַחַר הֵבִיאוּ מִגְדָּנוֹת וּמַמְתַּקִּים וְכָל מִינֵי פֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים לְכַבֵּד בָּהֶם אֶת-הָאוֹרְחִים, וַנֹאכַל וַנֵּשְׁתְּ וַנֵּיטִיב אֶת-לִבֵּנוּ, וְאַחַר הָלְכוּ לָהֶם נוֹשְׂאֵי מַחְתּוֹת הַקְּטֹרֶת וַיָּבוֹאוּ בִמְקוֹמָם מֵאָה בַחוּרִים אַחֵרִים מִמְּשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן כְּמִסְפַּר הַקְּרוּאִים, וּבְיַד כָּל-אֶחָד מֵהֶם טַבְלַת כֶּסֶף אֲשֶׁר אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב בָּהּ, וַיִּתְּנוּ הַבַּחוּרִים אֶת-הַטַּבְלָיוֹת לִפְנֵי הָאוֹרְחִים, טַבְלָה לְאוֹרֵחַ טַבְלָה לְאוֹרֵחַ, וָאֵרֶא וְהִנֵּה כָל-אֶחָד מֵהָאוֹרְחִים זֶה אַחַר זֶה הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַטַּבְלָה וְאַחֲרֵי הֲרִיקוֹ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בָּהּ אֶל תּוֹךְ צַלַּחַת בִּגְדּוֹ וְשׂוּמוֹ אֶת-הַטַּבְלָה אֶל מִתַּחַת זְרוֹעוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ תּוֹרִי גַּם אֲנִי וָאַבִּיט כֹּה וָכֹה כִּמְפַקְפֵּק, וַיַּרְא הַמְּשָׁרֵת וַיִּקְרֹץ לִי בְעֵינָיו, כְּאוֹמֵר: עֲשֵׂה גַּם אַתָּה כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ. וָאֲמַלֵּא אַחֲרֵי קְרִיצָתוֹ בְּלֵב מָלֵא פַחַד וְיִרְאָה, וְאַחַר קַמְתִּי לָלֶכֶת. וָאֶהִי כִמְדַדֶּה מֵרֹב פַּחַד וְשִׂמְחָה גַם יַחַד, וְגַם הִבַּטְתִּי עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנוּ בָטוּחַ בַּהֲלִיכָתוֹ. וַיִּרְאֵנִי יִחְיַא וַיֹּאמֶר לַמְּשָׁרֵת: קְרָא אֶת-הָאִישׁ אֵלַי. וַיְהִי כְבוֹאִי וַיִּשְׁאָלֵנִי יִחְיַא לֵאמֹר: מַה-לְךָ, יְדִידִי, כִּי פוֹנֶה אַתָּה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל כִּמְפַחֵד? וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי, וְאֵיכָכָה זֶה הִגַּעְתִּי עָדָיו. וַיְחַיֵּךְ הַזָּקֵן חִיּוּךְ קַל, וְאַחַר אָמַר לַמְּשָׁרֵת: לֵךְ וּקְרָא אֵלַי אֶת-בְּנִי, אֶת-מוּסָה. וַיָּבוֹא הַבֵּן אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפַּר, וִַיִּפֶן יִחְיַא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: שְׁמַע נָא, מוּסָה בְּנִי! הִנֵּה הָאוֹרֵחַ הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ זָר הוּא בְתוֹכֵנוּ, וְרַק הַיּוֹם בָּא אֶל בַּעְ’דַּאד לְבַקְּרֵנוּ. וְעַתָּה קְחָה נָא אוֹתוֹ לְבֵיתְךָ וְהִטָּפֵל לוֹ אַתָּה בְעַצְמְךָ, אַל תִּמְסֹר אוֹתוֹ בְּיָדַיִם זָרוֹת, רְאֵה צִוִּיתִיךָ! וַיִּקָּחֵנִי מוּסָה אֶל בֵּיתוֹ וַיַּקְצֶה לִי חֶדֶר גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם לְשִׁבְתִּי, וְהַחֶדֶר מְרֻהָט הָדָר כֻּלּוֹ, מַרְבַדִּים אֵטוּן מִצְרַיִם כִּסּוּ אֶת-כָּל רִצְפָּתוֹ וְכָל כֵּלָיו זָהָב וָכֶסֶף, וַיַּאֲכִילֵנִי וַיַּשְׁקֵנִי כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְגַם הִרְבָּה בִּכְבוֹדִי כְּאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים מִשָּׂרֵי הַחֲ’לִיפוּת. וָאֵשֵׁב עִמּוֹ יוֹם אֶחָד וְלַיְלָה אֶחָד, וְאָנֹכִי כְשִׁכּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּתִי מִכָּל אֲשֶׁר רָאִיתִי וּמִכָּל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְהָעֹשֶׁר הָרַב אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינַי אַחֲרֵי יְמֵי עָנְיִי וּמְרוּדִי.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא מוּסָה אֶת אָחִיו אֶת-עַבַּאשׂ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אָחִי! אָבִינוּ צִוָּה אוֹתִי אֶתְמֹל לֵאמֹר: שִׂים עֵינְךָ לְטוֹבָה עַל אוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד הַזָּר בְּתוֹכֵנוּ וְהִטָּפֵל אֵלָיו בְּעַצְמְךָ לְכַבְּדוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ, וְאַתָּה, אָחִי, הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת-עֲבוֹדָתִי בַּחֲצַר הַחֲ’לִיפוּת כִּי רַבָּה הִיא, וְעַל כֵּן זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְפָנֶיךָ, קְחָה נָא אֶת-אוֹרְחֵנוּ אֵלֶיךָ וַעֲשֵׂה נָא עִמּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֲנִי לַהֲשִׂיחוֹ וּלְשַׁעְשְׁעוֹ וּלְכַבְּדוֹ כְּרָאוּי לוֹ וְכְרָאוּי לָנוּ אָנוּ. וַיַּעַשׂ אַל-עַבַּאשׂ כִּדְבַר אָחִיו.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּמְסְרֵנִי אַל-עַבַּאשׂ אֶל אָחִיו הַשְּׁלִישִׁי אֶל אַחְמַד, אֲשֶׁר גַּם הוּא הִתְנַהֵג עִמִּי בִּכְבוֹד מְלָכִים, וְכֵן בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, עַד אַחַד עָשָׂר יוֹם עָבַרְתִּי מֵאָח אֶל אָח וּמִקָּרוֹב אֶל קָרוֹב, וְאָנֹכִי כְּחוֹלֵם בְּהָקִיץ, וְרַק דְּאָגָה אַחַת מִלְּאָה אֶת-לִבִּי – דַּאֲגַת בְּנֵי בֵיתִי, אֲשֶׁר עֲזַבְתִּים לְנַפְשָׁם וְלֹא יָדַעְתִּי מַה אִתָּם, הַחַיִּים הֵם אִם מֵתִים?

וַיְהִי בַּיּוֹם הָאַחַד-עָשָׁר וַיָּבוֹא אֵלַי אַחַד הַמְּשָׁרְתִים וְיַחַד עִמּוֹ בָּאוּ אַרְבָּעָה-חֲמִשָׁה מֵחֲבֵרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלַי: קוּמָה, אֲדוֹנֵנוּ, וּלְכָה נָא כַּיּוֹם אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְאֶל בְּנֵי בֵיתְךָ לְשָׁלוֹם. וָאֹמַר בְּנַפְשִׁי: אוֹיָה לִי, כִּי בָא הַקֵּץ לְאָשְׁרִי! הִנֵּה הֵם שׁוֹלְחִים אוֹתִי אֶל בְּנֵי בֵיתִי וְיָדַי רֵיקוֹת כַּאֲשֶׁר בְּבוֹאִי, כִּי אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַטַּבְלָה לָקְחוּ מִמֶּנִּי, וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יְשִׁיבוּם אֵלַי, כִּי לֹא הֱשִׁיבוּם.

אָנֹכִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה הִכְנִיסוּנִי חֶדֶר אַחֲרֵי חֶדֶר, עַד שִׁשָּׁה חֲדָרִים בְּמִסְפָּר, וּבַחֶדֶר הַשִּׁשִּׁי אָמַר לִי רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן: שְׁאַל, אֲדוֹנִי, שְׁאַל מָה אֶתֵּן לְךָ, כִּי פְקֻדַּת אֲדוֹנִי הִיא אֵלַי לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-כָּל מִשְׁאֲלוֹת לֵב אוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד בְּטֶרֶם יֵלֵךְ. וְאַחַר הִכְנִיסוּנִי אֶל חֶַדֶר שְׁבִיעִי וְהַחֶדֶר מָלֵא אוֹרָה וָאֲוִיר, וְרֵיחוֹת מְבֻשָׂמִים מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ עָלוּ בְאַפִּי מִכָּל עֲבָרִים וַיָּשִׁיבוּ אֶת-נַפְשִׁי, וּבְשָׁלְחִי מַבָּטִי אֶל קְצֵה הַחֶדֶר רָאִיתִי, לְתִמְהוֹנִי הָרַב, וְהִנֵּה כָל-בְּנֵי-בֵיתִי שָׁם לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים הָדָר, מֶשִׁי וּקְטִיפָה וּפְנֵיהֶם נוֹהֲרִים מִשִּׂמְחָה, וּבְהִפָּגֵשׁ עֵינֵיהֶם בְּעֵינַי הִבַּטְנוּ זֶה אֶל זֶה כְּמִשְׁתּוֹמְמִים וּכְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה לֵאמֹר: מַה-זֹּאת?! – כִּי גַם אֲנִי וְגַם הֵם לֹא יָדַעְנוּ מָה אִתָּנוּ וְאֵיכָכָה זֶה הָיְתָה פְגִישָׁתֵנוּ שָׁם?!

אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים זֶה בִּפְנֵי זֶה וְלֵב כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוֹמֶה מִשִּׂמְחָה, וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים וַיִּתֵּן בְּיָדִי מֵאָה אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וּשְׁטַר-מַתָּנָה עַל שְׁתֵּי חַוּוֹת גְּדוֹלוֹת וּפוֹרִיוֹת וְגַם אֶת-הַטַּבְלָה וְאֶת-אֶלֶף הַדִּינָרִים אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאִי נָתַן לִי, וַנֵּלֶך כֻּלָּנוּ הַבַּיְתָה וְלִבֵּנוּ מָלֵא שִׂמְחָה וְאוֹרָה מֵאֵין כְּמוֹהֶן.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיִיתִי מִבָּאֵי בֵּית יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה אָבִיךָ הֶחָ’לִיף אֲדוֹנֵנוּ, וְלֹא עָבַר יוֹם אֲשֶׁר לֹא סַרְתִּי לִרְאוֹתוֹ וְלֹא הִתְעַנַּגְתִּי בְחֶבְרָתוֹ עַד… אֲהָהּ! עַד אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַל עָלָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ… וְעָלַי גַּם אָנִי.

כִּי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּאָה עַל בֵּית הַבַּרְמַכִּים הָרָעָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם, לֹא נָתַן לִי מָנוֹחַ עֻמַר בֶּן מַסְעַדַה הַפָּקִיד הַמְּמֻנֶּה עַל הַמִּסִּים מִצִּדְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יַּטֵּל עַל שְׁתֵּי חַוּוֹתַי מִסִּים כְּבֵדִים מְאֹד, אֲשֶׁר אֵין הַהַכְנָסָה שֹׁוָה בָּהֶם, וְהַדֹּחַק שָׁב לְהָצִיק לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי, וְעַל כֵּן מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה יֵהוֹם לִבִּי בְּקִרְבִּי עַל הַבַּרְמַכִּים כִּי אֵינָם, וְלֹא אוּכַל לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינַי וּלְעַפְעַפַּי תְנוּמָה, וְעַל כֵּן אָנֹכִי יוֹצֵא אֶל חֻרְבוֹת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא הַמְּצֻיָּנָה בְמִינָהּ, מִשְׁפַּחַת הָאֲצִילִים לְבֵית בַּרְמַךְּ לִבְכּוֹת וּלְהִתְיַפֵּחַ, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַנֵּחַ וְלִסְפֹּד מָרָה עֲלֵיהֶם בַּאֲבֹד מֵהֶם כָּל שָׂרִיד וּפָלִיט.

וְעַתָּה, אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הַגֶּד נָא, הֲיִתָּכֵן לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת? הֲיִתָּכֵן לִשְׁכֹּחַ אֲנָשִׁים טוֹבִים וְרָמֵי הַמַּעֲלָה כְמוֹהֶם, אֲשֶׁר נְתָנָם אַלְלַהּ לְמִחְיָה לְאַלְפֵי אֻמְלָלִים וּלְרִבְבוֹת עֲנִיִּים, הֲיִתָּכֵן?

וּבְדַבְּרוֹ הִתְמוֹגֵג הָאִישׁ בְּבֶכִי בְּהִתְעַטֵּף עָלָיו נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן אֶת-בְּכִי הָאִישׁ כִּי מַר, וַיֹּאמֶר לְהַרְגִּיעוֹ, וַיִּקְרָא אֶת-עֻמַר בֶּן מַסְעַדַה פְּקִיד הַמִּסִּים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לָמָּה זֶה הִטַּלְתָּ מִסִּים כְּבֵדִים מְאֹד עַל חַוּוֹת הָאִיש אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ? וַיֹּאמֶר עֻמַר: כִּי מִמַּעֲרִיצֵי בְּנֵי בַרְמַךְּ שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ אָבִיךָ הֶחָ’לִיף הוּא.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל-מַאֲמוּן: שְׁמַע נָא סַעְדּ, מֵעַתָּה אַל תּוֹסֵף לָקַחַת עוֹד מִסִּים מִמֶּנּוּ וְגַם אֶת הַמִּסִּים אֲשֶׁר לָקַחְתָּ עַד כֹּה תָּשִׁיב לוֹ, אַל תַּחְסִיר אֲגוֹרָה.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַשַּׁיְךְ אֶת-דִּבְרֵי אַל-מַאֲמוּן וַיֶּרֶב לִבְכּוֹת, וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף לְסִבַּת בִּכְיוֹ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵיכָכָה אֶחְדַּל מִבְּכוֹת וְגַם טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמִּי כַּיּוֹם מִיַּד מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים הֵם לִי? כִּי לוּלֵא הֵם לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ אוֹתִי וְלֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לְמַה-שֶׁזָּכִיתִי לְחַדּוֹת בְּשִׂמְחָה אֶת-פָּנֶיךָ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדְךָ וּמִטּוּב לִבֶּךָ.

וַתִּמָּלֶאנָה עֵינֵי אַל-מַאֲמוּן דְּמָעוֹת לְדִבְרֵי הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדַקְתָּ, יְדִידִי, בִּדְבָרֶיךָ, גַּם טוּבִי וְחַסְדִּי עִמְּךָ כַּיּוֹם, לַבַּרְמַכִּים הֵם, וּמִיָּדָם הֵם לְךָ וְלָכֵן בְּכֵה בָכֹה לַהוֹלְכִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד, וְהַרְבֵּה תַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָם וּלְתַנּוֹת צִדְקָתָם וּלְבַקֵּר אֶת-חֻרְבוֹתֵיהֶם, כִּי מֵעַתָּה לֹא יוֹסִיף אִישׁ לְהַפְרִיעֲךָ כַּאֲשֶׁר עַד כֹּה.

אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ! וְאָכֵן כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לְמַכִּירֵי טוֹבָה וּלְמוֹקִירֵי חֶסֶד וֶאֱמֶת כָּמוֹךָ, מוֹפֵת אַתָּה לָרַבִּים וּמִי יִתֵּן וְיִרְבּוּ כָמוֹךָ בִּבְנֵי עֲרָב.

* *

*

וּכְמִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה לַתְּמוּנָה הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר עָמַדְנוּ עָלֶיהָ בְּנוֹגֵעַ לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים, מְסַפֵּר מַחְמוּד בֶּן עַבְּד אַל-רַחְמַאן הַהַאשְׁמִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וָאֵלֵך לְבַקֵּר אֶת-אִמִּי בְּיוֹם “חַג הַקָּרְבָּן” וָאֶמְצָא אוֹתָהּ מְשׂוֹחַחַת עִם אִשָּׁה זְקֵנָה בָּאָה בַיָּמִים, וְהַזְּקֵנָה לְבוּשָׁה מַחֲלָצוֹת פְּשׁוּטוֹת מְאֹד וְכָל מַרְאֵה פָנֶיהָ כֻּלּוֹ כָבוֹד וִיקָר.

וַתִּשְׁאָלֵנִי אִמִּי לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, בְּנִי, מִי הִיא הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ? וָאַעַן וָאֹמַר: לֹא יָדַעְתִּי, אִמִּי!

וַתֹּאמֶר אִמִּי: זֹאת הִיא עַבַּאדַה אֵם גַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא לְבֵית בַּרְמַךְּ, וּבְדַבְּרָהּ הִצִּיגָה אוֹתִי לְפָנֶיהָ וָאֶשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הָאִשָּׁה בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וּבְשׂוֹחֲחִי עִמָּהּ שָׁאַלְתִּיהָ לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, גְּבֶרֶת כְּבוּדָה. מַה הוּא הַמְּאֹרָע הַקָּשֶׁה בְיוֹתֵר אֲשֶׁר קָרָה אוֹתֵךְ בִּימֵי חַיָּיִךְ?

– יְדִידִי – עָנְתָה הָאִשָּׁה, וּדְמָעוֹת מִלְּאוּ אֶת-עֵינֶיהָ – בְּיוֹם חַג גָּדוֹל זֶה לָנוּ הָיֹה הָיוּ בִּימֵי אָשְׁרִי, בִּימֵי חַיֵּי אִישִׁי וּבָנַי, אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁפָחוֹת וּמְשָׁרְתוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי, וּבְכָל זֹאת הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת כִּי בְנִי גַּ’עֲפַר, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, לֹא מִלֵּא חוֹבָתוֹ כְּנֶגְדִּי, וְלֹא כֵן עַתָּה אֲשֶׁר כָּל מַשְׂאַת נַפְשִׁי הִיא רַק כִּי יִהְיוּ לִי שְׁנֵי חֲשִׂיפֵי עִזִּים מְעֻבָּדִים, הָאֶחָד לְמַצָּעִי לִשְׁכַּב עָלָיו וְהַשֵּׁנִי לִשְׂמִיכָה לְמַעַן הִתְכַּסּוֹת בָּהּ.

– הֲיֵשׁ מְאֹרָע קָשֶׁה מִזֶּה לְמַעֲנִי אוֹ הֲיֵשׁ מַכְאוּב כְּמַכְאוֹבִי?! – הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה בְּהִתְפָּרְצָהּ בִּבְכִי קוֹרֵעַ לְבָבוֹת, – אוֹי וַאֲבוֹי לִי כִּי כֵן עָלְתָה לִי! הֲלֹא טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי?!

וּבִבְכוֹתִי גַם אֲנִי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת מִהַרְתִּי וָאוֹשִׁיט לָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, אֲבָל הָאִשָּׁה מֵאֲנָה לְקַבְּלָם בְּאָמְרָה: אוֹדֶה לְךָ, אֲדוֹנִי, עַל רְצוֹנְךָ הַטּוֹב לָבוֹא לְעֶזְרָתִי, אֲבָל לֹא אוּכַל קַבְּלָם! בָּחוֹר אֶבְחַר בַּמָּוֶת מֵאֲשֶׁר לְהוֹשִׁיט יָדִי לְקַבֵּל נְדָבוֹת, וְאַף אִם מִידֵי יְדִידִים הֵן לִי…

* *

*

גַּם הַהִסְטוֹרְיוֹן אַל-עַמְרַאמִי כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִסְּפָרָיו לֵאמֹר: כְּהִסְטוֹרְיוֹן עָבַרְתִּי פַעַם עַל רְשִׁימוֹת בְּנוֹגֵעַ לְהוֹצְאוֹת בֵּית הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּבְאַחַת מֵהֶן מָצָאתִי אֶת שְׁנֵי הַסְּעִיפִים הַבָּאִים, כְּתוּבִים זֶה אַחַר זֶה לֵאמֹר:

1. מַתָּנוֹת לְגַּ’עֲפַר אִבְּן יִחְיַא אַל בַּרְמַכִּי הַמִּשְׁנֶה סַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָרִים, שֶׁהֵם מֵאָה אֶלֶף לִירוֹת פַּלֶּשְׂתִּינָאוֹת.

2. שֶׁמֶן אֲדָמָה (נֵפְט) וְעֵצִים לִשְׂרֵפַת גּוּפַת גַּ’עֲפַר אִבְּן יִחְיַא אַל-בַּרְמַּכִּי עֲשָׂרָה קָרָאטִים, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שִׁילִנְגִּים בְּעֵרֶךְ.

טז: יְמֵי הַארוּן אַל-רַשִׁיד הָאַחֲרוֹנִים

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַארוּן אַל-רַשִׁיד לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַשְׁמִיד, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אוֹתוֹ וְאֶת-כָּל זַרְעוֹ, וָתַּעַל חֲמַת הָעָם עַל מַלְכּוֹ מְאֹד וְשִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים לְרָעָה חָלוּ בְּכָל סִדְרֵי מַמְלַכְתּוֹ, בְּגִידָה וָקֶשֶׁר, נָקָם וָמֶרֶד הִתְחוֹלְלוּ בְּכָל פִּנּוֹת אֶרֶץ עֲרָב כְּנֶגֶד בֵּית הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר בְּסִבָּתָם הָיָה הֶחָ’לִיף לְטֶרֶף לְשִׁנֵּי מַחֲלַת רוּחַ רָעָה וְאַכְזְרִיָּה אֲשֶׁר אֲחָזַתְהוּ, וַיְהִי עָלָיו גַּם לִבְרוֹחַ מֵעִיר מַלְכוּתוֹ בַּעְ’דַּאד וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּעִיר רַכָּה אֲשֶׁר עַל נְהַר פְּרָת מִפַּחְדּוֹ פֶּן יְמִיתוּהוּ.

יִחְיַא אֲבִי מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַּכִּים מֵת, כָּאָמוּר, בְּבוֹר כִּלְאוֹ (בִּשְׁנַת 805 לספה"נ) וּבְמוֹתוֹ מָצְאוּ הַמְּטַפְּלִים בִּקְבוּרָתוֹ פִּתָּק עַל חָזֵהוּ וּבוֹ כְתוּבִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“הַתּוֹבֵעַ הִקְדִּים לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל, וְהַנִּתְבָּע יָבוֹא אַחֲרָיו וְלֹא יְאַחֵר, וְהַדַּיָּן הוּא דַיָּן צֶדֶק וְאֱמֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו אֵין מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד וְהוּא אֵינֶנּוּ זָקוּק גַֹּם לְעֵדוּת עֵדִים, כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנָיו”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לֶחָ’לִיף דְּבַר הַפִּתָּק וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד, וְרוּחַ רָעָה הֵחֵלָּה לְבָעֵת אוֹתוֹ וְגַם עַד שִׁגָּעוֹן הִגִּיעַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבְהִילוּ אֶת-רוֹפְאֵי הֶחָ’לִיף לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן כִּי חָלָה הֶחָ’לִיף מְאֹד, וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָרוֹפֵא אֶת הֶחָ’לִיף לְסִבַּת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא רָאָה כָמוֹהָ לִפְנֵי זֹאת, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָ’לִיף: חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי אֲשֶׁר דִּכֵּא אֶת-רוּחִי מְאֹד, וּבַחֲלוֹמִי וְהִנֵּה יָד נְטוּיָה לְנֶגֶד עֵינַי וְהִיא יָצְאָה מִתַּחַת לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וּבְכַפָּהּ עָפָר אָדֹם, וּפִתְאֹם קוֹל קוֹרֵא בְּאָזְנַי בְּחַיִל לֵאמֹר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, הַארוּן, אֶת-הֶעָפָר הָאָדֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכַפִּי? דַּע כִּי בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר תָּבוֹא בְתוֹכוֹ אֱלֵי קָבֶר וַיְהִי כִּי שָׁאַלְתִּי אֶת-הַקּוֹל לְהוֹדִיעֵנִי מְקוֹם קְבוּרָתִי וַיַּעַן הַקּוֹל וַיֹּאמַר: מְקוֹם קְבוּרָתְךָ טוּס – וְאַחַר נֶעֶלְמָה הַיָּד כְּרֶגַע וָאִיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם, וְרוּחִי נִפְעֲמָה בְקִרְבִּי מְאֹד.

וַיִּתֵּן הָרוֹפֵא לֶחָ’לִיף סַמִּים מַשְׁקִיטִים כְּדַרְכּוֹ וְגַם דִּבֶּר עַל לִבּוֹ דִּבְרֵי חִזּוּק לְמַעַן הַרְגִּיעוֹ, וְכַעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים יָצָא הֶחָ’לִיף, וְהוּא עוֹדֶנוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ, לְמִלְחָמָה כְּנֶגֶד הַקּוֹשְׁרִים עָלָיו, וַיְהִי כִּי נָפַל בְּיָדוֹ אַחַד הַקּוֹשְׁרִים, וַיְצַו הֶחָ’לִיף לַהֲמִיתֵהוּ מָוֶת אַכְזָרִי וַיְנַתְּחוּ אוֹתוֹ לְעֵינָיו נְתָחִים-נְתָחִים, וְאַחֲרֵי-כֵן אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף, וַיַּבְהִילוּ אֶת-רוֹפְאוֹ וַיָּשֶׁב נַפְשׁוֹ בְּעָמָל רָב.

אָז פָּנָה הֶחָ’לִיף אֶל הָרוֹפֵא וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת-הַחֲלוֹם אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ לִפְנֵי זְמָן-מָה בָּעִיר רַכָּה? וַיַּעַן הָרוֹפֵא וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי זוֹכֵר. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף בַּאֲנָחָה עֲמֻקָּה וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים מְאֹד לְטוּס הָעִיר, אֲשֶׁר עָלֶיהָ רָמַז אֵלַי הַקּוֹל בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה לֵאמֹר: בְּטוּס תָמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר.

– וְעַתָּה – קָרָא הַמֶּלֶך בִּפְנוֹתוֹ אֶל מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ – מַהֲרָה אֶל טוּס הַקְּרוֹבָה וְהֵבֵאתָ לִי מִשָּׁם מְעַט מֵעֲפָרָהּ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲפַר הָעִיר הַזֹּאת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ וְקֹמֶץ עֲפַר טוּס בְּיָדוֹ, וַיִּסְתַּכֵּל הֶחָ’לִיף בֶּעָפָר וַיִּקְרָא בְּפַחַד גָּדוֹל לֵאמֹר: אֲהָהּ! הוּא הֶעָפָר אֲשֶׁר רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי, הוּא הוּא!

וַיֹּאחֲזֵהוּ שָׁבָץ נוֹרָא וְכָל-עֲמַל הָרוֹפְאִים לַהֲשִׁיבֵהוּ לִתְּחִיָּה עָלָה בַתֹּהוּ.

כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה קָבְרוּ אֶת-הֶחָ’לִיף בְּטוּס אֲשֶׁר שָׁם הֶעֱבִירוּ גוּפָתוֹ וְהוּא שְׂבַע רֹגֶז וּשְׂבַע מְרִירוּת וָנֹחַם, וַיָּשָׁב לוֹ אַלְלַהּ כִּגְמוּלוֹ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי הַצַּדִּיק וּלְכָל-בְּנֵי בֵיתוֹ.

יז: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּבַאסֵם

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנַת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-מִשְׁנֵהוּ גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתִי וְלֹא אוּכַל לִסְגֹּר שְׁמוּרוֹת עֵינָי. וְלָכֵן הָבָה נָא עֵצָה כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן אֵרַָגַע, כִּי מְרֻגָּז עֲצָבִים אָנֹכִי מְאֹד.

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וְלוּא לַעֲצָתִי תִשְׁמַע הָבָה וְנֵצְאָה אֶל גַּן הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַיָּפֶה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְאַרְמוֹנְךָ וּנְטַיְּלָה שָׁם אֲרֻכּוֹת וְהִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל הָעֵצִים הָרַעֲנָנִּים וְשָׁמְעָה אָזְנְךָ רַחַש עֲלֵיהֶם הַנָּעִים, וְהִסְתַּכַּלְתָּ בַּחֲלִיפוֹת צִבְעֵי פִּרְחֵי הַהוֹד וְהֶהָדָר הַמְּרֻבִּים, וְשָׁאַפְתָּ אֶל קִרְבְּךָ אֶת-רֵיחָם הַמְּשַׁכֵּר וְהַמַּשְׁקִיט, אוּלַי תַּעֲלֶה אֲרוּכָה לְרוּחֲךָ הַסּוֹעֵר וְשַׁבְתָּ וְיָשַׁנְתָּ שְׁנַת מְנוּחָה. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: לֹא בָזֹאת אִוָּשֵׁעַ!

וַיָּשָׁב גַּ’עֲפַר וַיִּיעַץ אֶת-הֶחָ’לִיף עֵצוֹת שׁוֹנוֹת לְהֲשִׂיחוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ וְהֶחָ’לִיף אַךְ בְּאַחַת: לֹא! וָלֹא! לֹא בָאֵלֶּה אִוָּשֵׁעַ!

אָז אָמַר גַּ’עֲפַר: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי מַלְכִּי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, נַעֲזֹב נָא אֶת-הָאַרְמוֹן וּנְטַיְּלָה אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת בִּרְחוֹבוֹת בַּעְ’דַּאד עִיר בִּירָתֵנוּ וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אַרְמְנוֹתֶיהָ וְגַנֶּיהָ וְלֹא נִדְלֹג גַּם עַל מְבוֹאוֹתֶיהָ וְעַל בָּתֵי הֶהָמוֹן הַפְּשׁוּטִים וְהַדַּלִּים, אוּלַי נִמְצָא דְבַר-מָה אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-לִבְּךָ וְרָוַח לָךְ.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ הַפַּעַם, גַּ’עֲפַר – קָרָא הֶחָ’לִיף – נִתְחַפְּשָׂה וְנֵלֵכָה.

וַיִּתְחַפְּשׂוּ שְׁנֵיהֶם בִּדְמוּת סוֹחֲרִים וַיִּקְחוּ עִמָם גַּם אֶת-מַסְרוּר הַכּוּשִׁי, שׁוֹמֵר רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְנוֹשֵׂא כֵלָיו, וַיֵּצְאוּ דֶּרֶךְ הַשַׁעַר הַקָּטָן אֲשֶׁר בִּקְצֵה הָאַרְמוֹן לְבַל יַרְגִּישׁוּ בָהֶם הַשּׁוֹמְרִים וַיִּתְהַלְּכוּ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם אֶל פִּנָּה נִדָּחָה וּרְחוֹקָה מִן הָעִיר וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה קוֹל עָרֵב מְאֹד עוֹלֶה בְּאָזְנָיו מִתּוֹךְ אַחַת הַחֲצֵרוֹת, וּבְהַטּוֹתוֹ אָזְנוֹ אֶל עֵבֶר הַקּוֹל, רָאָה וְהִנֵּה הוּא בוֹקֵעַ מִתּוֹךְ חַלּוֹן מוּאָר בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בֶחָצֵר. וַיִּגְּשׁוּ מִקָּרוֹב וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה תְּמוּנַת אָדָם עוֹמֵד בְּקִיר הַחֶדֶר וְכוֹס בְּיָדוֹ, וּתְנוּעוֹת רֹאשׁוֹ הֵעִידוּ כִּי הוּא הָאִיש בַּעַל הַקּוֹל הֶעָרֵב.

וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמַר: אָנֹכִי חָפֵץ לְהִכָּנֵס בְּשִׂיחָה עִם הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַךְ צִלּוֹ נִרְאֶה לְעֵינֵינוּ. וְלָכֵן גְּשָׁה נָא וּדְפֹק עַל דֶּלֶת הֶחָצֵר וּקְרָא אֶת-הָאִישׁ לָבֹא לִפְתֹּחַ לָנוּ.

וַיְמַהֵר מַסְרוּר וַיַּעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, וַיִּשְׁמַע הָאִיש וַיְמַהֵר אֶל הַחַלּוֹן וַיִּקְרָא: מִי הַדּוֹפֵק עַל דֶּלֶת חֲצֵרִי בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וּמַה-לוֹ פֹה וּמִי לוֹ פֹה?!

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר רַכּוֹת וַיֹּאמַר: אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי, גֵּרִים אֲנַחְנוּ בָּעִיר הַזֹּאת, וְהַלַּיְלָה חָשַׁךְ בַּעֲדֵנוּ בְּטֶרֶם הִסְפַּקְנוּ לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם מְגוּרֵינוּ. תָּעִינוּ בַדֶּרֶךְ וְאָנוּ מִתְיָרְאִים פֶּן נִפֹּל בְּיַד שׁוֹמְרֵי הַלַּיִל אֲשֶׁר זֶה דַרְכָּם – וּבְצֶדֶק – לְהַרְבּוֹת בַּחֲשָׁדוֹת בִּבְנֵי אָדָם, הַמְּאַחֲרִים לְהִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וּתְפָשׂוּנוּ, וְעַל כֵּן הוֹאִילָה נָא וְאָסְפֵנוּ הַלַּיְלָה אֶל בֵּיתְךָ וּבָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית נֹאחַז דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִגְמֹל לְךָ טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אַל נָא תַרְבּוּ לַהַג הַרְבֵּה, הִנְּכֶם לֹא תוֹעֵי דֶרֶך, כִּי אַנְשֵׁי מִרְמָה וְכַחַשׁ אַתֶּם, וְאוּלַי גַּם גַּנָּבִים אוֹ גַזְלָנִים הַמְּחַפְּשִׂים לָהֶם מַעֲשֵׂי שֹׁד וָרֶצַח. וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְדַרְכְּכֶם, כִּי לֹא תְרַמּוּ אוֹתִי. גַּם אֹכֶל גַּם מַשְׁקֶה אֵין לִי בְּמִדָּה רְחָבָה לְמַעַן הַאֲכִילְכֶם וּלְמַעַן הַשְׁקוֹתְכֶם, כָּל-מַה שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא רַק דֵּי שׂבַע נַפְשִׁי אָנִי.

וַיִּפֶן אֵלָיו הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא גַּם הוּא בְּקוֹל מָלֵא תַחֲנוּנִים: אֲבָל רְחוֹקִים עֲבָדֶיךָ מִכָּל-חֲשָׁדֶיךָ, סוֹחֲרִים יְשָׁרים אֲנַחְנוּ וְנֶאֱמָנִים דִּבְרֵי חֲבֵרִי אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלֶיךָ לִפְנֵי רֶגַע, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְאַל נָא תָשִׁיב פָּנֵינוּ רֵיקָם. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּאֹכֶל וְאֵין לָנוּ חֵפֶץ בְּמַשְׁקֶה, אָכַלְנוּ לְשָׂבְעָה וְגַם שָׁתִינוּ לִרְוָיָה, רַק מָקוֹם לָלוּן תְּנָה לָנוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

– אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא אֶתֵּן לָכֶם לָבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי, אֲבָל רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לָכֶם בְּהַבְטִיחֲכֶם אוֹתִי נֶאֱמָנָה כִּי אֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּרְאוּ אוֹתִי עוֹשֶׂה אוֹ תִשְׁמְעוּ אוֹתִי מְדַבֵּר, גַּם אִם מַעֲשַׂי אוֹ דְבָרַי יֵרָאוּ כְּמוּזָרִים בְּעֵינֵיכֶם, לֹא תָעֵזוּ לִשְׁאֹל מַדּוּעַ וְלָמָּה? וִהְיִיתֶם כְּלֹא רוֹאִים וּכְלֹא שׁוֹמְעִים.

– כֹּה נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – קָרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד.

אָז יִפְתַּח הָאִישׁ דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיִּתֵּן לַאֲנָשִׁים לָבוֹא אֶל חַדְרוֹ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל וּמָתוֹק שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד בַּחֶדֶר מִתּוֹךְ מְנוֹרַת קָנִים אֲשֶׁר בַּתִּקְרָה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ עוֹמֵד בַּחֶדֶר בַּתָּוֶךְ, וְעָלָיו נֹאד יַיִן מָלֵא וְכוֹס עַל יָדוֹ, צַלַּחַת מְלֵאָה בָשָׂר צָלוּי, לֶחֶם, וְכָל-מִינֵי פֵרוֹת וּמִגְדָּנוֹת.

וַיְמַהֵר הָאִישׁ וַיֵּשֶׁב עַל אַחַד הַדַּרְגָּשִׁים, וְאֶל אוֹרְחָיו אָמַר: גְּשׁוּ הֲלֹם וּשְׁבוּ בַפִּנָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר מִמּוּלִי. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ, וְאַחַר שָׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר: מִי אַתֶּם? וּמֵאַיִן בָּאתֶם? וּלְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת?

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, מִסּוֹחֲרֵי מַוְצֵל עֲבָדֶיךָ, וְזֶה יָמִים אֲחָדִים אֲשֶׁר קָרְאוּ אוֹתָנוּ מַכִּירֵינוּ סוֹחֲרֵי בַּעְ’דַּאד לָבוֹא אֲלֵיהֶם לְמַשָּׂא-וּמַתָּן, וְהַיּוֹם אֵחַרְנוּ שֶׁבֶת עִמָּהֶם בַּמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ לִכְבוֹדֵנוּ בְּטֶרֶם נֵצֵא לְדַרְכֵּנוּ אֶל מְלוֹנֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַרְנוּ לָנוּ לָשֶׁבֶת בּוֹ, וַנֵתַע בַּדֶּרֶךְ, וּבְעָבְרֵנוּ רָאִינוּ אוֹר בְּחַלּוֹנְךָ וְגַם שָׁמַעְנוּ אוֹתְךָ שָׁר וְגַם מֵיטִיב נַגֵּן, וַיִּשְׂמַח לִבֵּנוּ מְאֹד וַנֹּאמַר: הִנֵּה הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ, הָבָה נִגְּשָׁה וּנְבַקְּשָׁה מָקוֹם לִמְנוּחָתֵנוּ הַלַּיְלָה, וּבְטוּחִים הָיִינוּ, כִּי לֹא תָשִׁיב אֶת-פָּנֵינוּ רֵיקָם, כִּי הֲלֹא עַרְבִיִּים אָנוּ וְדַם עַרְבִיִּים נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵינוּ וּמַכְנִיסֵי-אוֹרְחִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ. וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר קִוִּינוּ כֵּן הָיָה, וְאֵין דֵּי מִלִּים בְּפִינוּ לְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ בְּאָסְפְךָ אוֹתָנוּ בְּצֵל קוֹרָתֶךָ, כִּי עֲיֵפִים וִיגֵעִים אָנוּ מְאֹד.

– חֵי אַלְלַהּ כִּי שֶׁקֶר בְּפִיכֶם – קָרָא הָאִיש וַיֹּאמַר – לֹא סוֹחֲרִים אַתֶּם, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם אוֹ גַנָּבִים אֲשֶׁר יְצָאתֶם בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. וְאַתָּה, בַּעַל הַכֶּרֶס הַשְׁמֵנָה וְהַשָּׂפָם הֶעָבֶה וְהַמְּסֻלְסָל – קָרָא בִּפְנוֹתוֹ אֶל גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה – חֵי-נַפְשִׁי כִּי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כַּרְסָן רַע עַיִן כָּמוֹךָ, אוֹ הֲיֵשׁ שָׁחוֹר שְּׁחוֹמִר וְרַע הַמַּרְאֶה כָּאִיש הָעוֹמֵד עַל יָדֶךָ? – הוֹסִיף לִקְרֹא אֶל מַסְרוּר שׁוֹמֵר-רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ – חָזוּת פְּנֵי כֻלְּכֶם אֵינָהּ מְעִידָה עַל טֹהַר לֵב. הִנֵּה הַשָּׁחוֹר הַזֶּה עֵינָיו תְּלוּיוֹת בְּכוֹס הַיַּיִן אֲשֶׁר עַל שֻׁלְחָנִי, וְאִם אַתָּה חוֹשֵׁב – הוֹסִיף לֵאמֹר בִּפְנוֹתוֹ אֶל מַסְרוּר – כִּי שְׂפָתֶיךָ תִּטְעַמְנָה מִיֵּינִי הִנְּךָ טוֹעֶה, כִּי יֵינִי רַק לִי לְבַדִּי הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ, וְאִם תָּעֵז לְהוֹשִׁיט יָד אֵלָיו, אַחַת דָּתְךָ לָמוּת מוֹת נְבָלִים, כִּי בְמַקְלִי הֶעָבֶה הַזֶּה אֲשֶׁר בְּפִנַּת חַדְרִי אֲרוֹצֵץ אֶת-גֻּלְגָּלְתֶּךָ – וּבְדַבְּרוֹ מִהֵר אֶל הַמָּקוֹם וַיֹּאחֲזֶנּוּ בְיָדוֹ.

– שְׁאַל נָא, גַּ’עֲפַר – רָמַז הֶחָ’לִיף בְּאָזְנֵי מִשְׁנֵהוּ – שְׁאַל נָא מַה-שֵּׁם הָאִישׁ וּמַָה-מִּשְׁלַח יָדֵהוּ, כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לָדַעַת.

– הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – קָרָא גַּ’עֲפַר כִּמְפַחֵד – הֲלֹא עֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי שִׁכּוֹר הָאִישׁ וְגַם פֶּרֶא הוּא וְיָכוֹל גַּם לְהַכּוֹתֵנוּ בְּאַלָּתוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר.

– אַל תִּבָּהֵל, גַּ’עֲפַר – קָרָא הֶחָ’לִיף – אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה וְהוּא יְחִידִי; וּמִלְבַד זֹאת, אָמַרְתִּי וּתְקַיֵּמָה!

אָז יִפֶן גַּ’עֲפַר אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּשָׁפָה רָפָה: יְדִידִי! אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בִּי אִם אֶשְׁאָלְךָ מַה-שִּׁמְךָ וּמַה-מְּלַאכְתֶּךָ? רוֹצִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לָדַעַת מִי אַתָּה לְמַעַן נֵדַע לְמִי אֲנַחְנוּ חַיָּבִים תּוֹדָתֵנוּ בְּעַד כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ הַלַּיְלָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יַעֲלֶה בְיָדֵנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים לְהָשִׁיב לְךָ גַּם אָנוּ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָתְךָ עִמָּנוּ הָעֶרֶב וְהָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים?! – הַגֵּד! בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַגֵּד!

– הַאִם לֹא הִגַּדְתִּי לָכֶם מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא תַרְבּוּ בִשְׁאֵלוֹת וְאַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְמַלֵּא אֶת-דְּבָרָי! וְעַתָּה מַהֲרוּ וּצְאוּ מִזֶּה, אֹפֶל יִקָּחֲכֶם, כִּי מְשַׁקְּרִים אַתֶּם!

– אֲבָל – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים שֵׁנִית – הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַטּוֹב אֲשֶׁר הִנְחַנוּ הָעֶרֶב לְבֵיתְךָ וַאֲשֶׁר נָתַן בְּלִבְּךָ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לִפְתֹּחַ לְפָנֵינוּ אֶת-דַּלְתוֹת בֵּיתְךָ, כִּי מָלֵּא תְּמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתֵנוּ הַיּוֹצֵאת מִלֵּב טָהוֹר וּמִנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּי אוֹרְחֶיךָ בָּאֵי בֵיתְךָ אָנוּ כָּעֵת וְאַדִּיר רְצוֹנֵנוּ הוּא לָדַעַת אֶת-הַפְּרָטִים אֲשֶׁר שְׁאַלְנוּךָ וְגַם אֶת-פְּרָטֵי חַיֶּיךָ וְדַרְכֵי הִתְנַהֲגוּתְךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ מֵעַתָּה, וְעַל כָּל-אָח לְהַכִּיר אֶת-אָחִיו הַכָּרָה בְרוּרָה.

דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר אֵלֶּה, אֲשֶׁר נֶאֱמְרוּ בְּקוֹל מָלֵא רֹךְ וְתַחֲנוּנִים, פָּעֲלוּ אֶת-פְּעֻלָתָם עַל לֵב הָאִישׁ, וְגַם הַיַּיִן אֲשֶׁר שָׁתָה בְּשַׁעַת שִׂיחָה הִשְׁפִּיעַ גַּם הוּא לְרַכְּכוֹ וּלְהַמְתִּיקוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אֵעָתֵר לְבַקָּשָׁתְךָ, אֲבָל הִשָּׁמְרוּ נָא מִלְּהַפְרִיעֵנִי בִדְבָרַי, כִּי בְנַפְשְׁכֶם הוּא.

וַיְהִי כִּי נַעֲנוּ לוֹ הָאוֹרְחִים וַיִּפְתַּח וַיֹּאמַר:

– שְׁמִי בַּאסֵם וּמְלַאכְתִּי נַפָּח, וְלִבִּי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שַׁעֲשׁוּעֵי הַחַיִּים וּמַנְעַמֵּיהֶם, גַּם גִּבּוֹר-מִתְעַמֵּל הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְלָכֵן גּוּפִי חָסוֹן כְּאַלּוֹן, וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה אוֹתָנוּ לֵאמֹר: וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְגוּפְכֶם, וְלָכֵן אֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל גּוּפִי הַשְׁגָּחָה מְעֻלָּה, אֲנִי מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְשַׂמְּחוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁאֵין שִׂמְחָה כִּי אִם בְּבָשָׂר וָיַיִן, אֲנִי קוֹנֶה לִי לַיְלָה-לַיְלָה מְנַת בָּשָׂר וְנֹאד יַיִן, וְאֵינִי זָז מֵעַל שֻׁלְחָנִי עַד אָכְלִי אֶת-כָּל-הַבָּשָׂר אֲשֶׁר אֲנִי צוֹלֶה וְעַד שְׁתוֹתִי אֶת-כָּל-הַיַּיִן אֲשֶׁר בְּנֹאדִי וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חַנַּנִי אַלְלַהּ לְאָשְׁרִי גַּם בְּקוֹל נָעִים וְעָרֵב, אֲנִי פוֹתֵחַ פִּי בְשִׁירָה בֵּין כּוֹס לְכוֹס לְשַׂמֵּחַ לְבָבִי.

וְגַם זֹאת לָכֶם לָדַעַת, כִּי שְׁמִי יָדוּעַ לִתְהִלָּה בְּבַע’דַּאד כְּגִבּוֹר חֲיָלִים, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר זָכָה פַעַם לִסְטִירַת-לֶחִי מִיָּדִי זֹאת – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת-כַּף יָדוֹ הַיְּמָנִית – זָכוֹר יִזְכּוֹר אֶת-סְטִירָתִי עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

– יִשְׁמְרֵנוּ אַלְלַהּ מֵחֲרוֹן אַפְּךָ, יְדִידִי! – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּהִתְפָּעֲלוּת.

– אֲבָל – צָעַק הָאִישׁ בְּזַעַם – הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ לְבַל תָּעֵז לְהַפְרִיעֵנִי בְּדַבְּרִי, וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: אָנֹכִי עוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת יוֹם יוֹם וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה דִרְהֲמֵי כֶסֶף עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה וְגַם אַרְוִיחֵם, וְגַם אֶסְתַּפֵּק בָּהֶם וְהָיִיתִי עָשִׁיר בְּעֵינָי. וְאֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, אוֹמְרִים הַחֲכָמִים, וּבִהְיוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדִי אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַשּׁוּק וְקוֹנֶה בְּדִרְהָם אֶחָד בָּשָׂר, וּבְדִרְהָם יַיִן, וּבְדִרְהָם נֵר לְהַדְלָקָה וּבְדִרְהָם פֵּרוֹת וּקְלָיוֹת, וּבַדִּרְהָם הָאַחֲרוֹן אֲנִי קוֹנֶה שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם, וּבְבוֹאִי הַבַּיְתָה אֲנִי מַדְלִיק נֵרִי וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָנִי, צוֹלֶה אֶת-הַבָּשָׂר וְסוֹעֵד סְעֻדָּתִי לְבַדִּי וְאֵין אִישׁ עִמִּי וְגַם אֵיטִיב לִבִּי בְיַיִן וּבְשִׁירָה, כַּאֲשֶׁר עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, עַד אֲשֶׁר תִּתְקְפֵנִי הַשֵּׁנָה וָאִישָׁנָה. – זֶה דַרְכִּי יוֹם יוֹם וְלַיְלָה לַיְלָה וַאֲנִי מְאֻשָּׁר בַּחַיִּים. וְעַתָּה אִם סוֹחֲרִים אַתֶּם, אוֹ מְרַגְּלִים אַתֶּם, אַחַת הִיא לִי, הִנֵּה גִּלִּיתִי לָכֶם אֶת-כָּל-לִבִּי וְאֶת-דַּרְכֵי חַיַּי, כִּי לֹא מוּג לֵב וּרְפֵה רוּחַ הוּא בַאסֵם הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם לְמַעַן יִירָא מִפְּנֵיכֶם, כִּי כֹחוּ אִתּוֹ וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ וְלֹא יֵחַת מִפְּנֵי כֹל.

– אָכֵן נִפְלָאִים דַּרְכֵי חַיֶּיךָ – קָרְאוּ הַמֶּלֶךְ וְגַּ’עֲפַר כְּמִשְׁתּוֹמְמִים – וּדְבָרֶיךָ מְעִידִים עָלֶיךָ כִּי אִישׁ בַּעַל מֶרֶץ אַתָּה, וּבְהִתְרַחֶקְךָ מֵחֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, הַרְחֵק תַּרְחִיק מֵעָלֶיךָ גַּם אֶת-הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת וְהָרָעוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּכָל-חֶבְרָה…

– כֵּן! כֵּן! – קָרָא בַאסֵם בְּהַפְסִיקוֹ אֶת-דִּבְרֵיהֶם – זֶה לִי עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שֶׁאֲנִי נוֹהֵג לִחְיוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ אוֹתִי עַד הַיּוֹם.

– אֲבָל – קָרָא גַּ’עֲפַר גַּם הוּא בְּהִכָּנְסוֹ לְתוֹךְ דִּבְרֵי מַסְרוּר – מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִם בְּמִקְרֶה הָיָה הֶחָ’לִיף גּוֹזֵר גְּזֵרָה עַל הַנַּפָּחִים לִשְׁבּוֹת מִמְּלַאכְתָּם שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים וְכָל-הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת הֶחָ’לִיף אַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת? מֵאַיִן הָיִיתָ מַשִּׂיג לְךָ כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה לַיְלָה לַיְלָה כִּדְבָרֶיךָ? –

– עָפָר לְפִיכֶם! – קָרָא בַאסֵם בְּסַעֲרַת חֵמָה – אֲנָשִׁים רָעִים אַתֶּם וְלִבְשׂוֹרוֹת רָעוֹת אַתֶּם בָּאִים, הֲלֹא הַזְהֵר הִזְהַרְתִּיכֶם לִפְנֵי רֶגַע לְבַל תַּפְרִיעוּנִי בִדְבָרַי, וְאַתֶּם לֹא תֹאבוּ וְלֹא תִשְׁמְעוּ, יִנְקֹם אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת נִקְמָתִי מִכֶּם וְיִשְׁלַח אֶתְכֶם לְכָל-הָרוּחוֹת. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלִּבְּכֶם אֵינֶנּוּ שָׁלֵם עִמָּכֶם, וְעַל כֵּן מַהֲרוּ וּלְכוּ וְהַנִּיחוּנִי לְנַפְשִׁי. מַה-לִּי וְלָכֶם, בְּנֵי בְלִיַּעַל, כִּי בָאתֶם אֵלַי לַעְכֹּר אֶת-שִׂמְחַת רוּחִי בִּשְׁאֵלוֹתֵיכֶם הָאֱוִילִיּוֹת? – לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָכֶם!

– אַל נָא בְאַפְּךָ, יְדִידִי הַמְּאָרֵחַ – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים – לֹא לְהַרְגִּיזְךָ חָלִילָה הָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ בְּדַבְּרֵנוּ אֵלֶיךָ, כִּי אִם לִשְׁאֹל מִמְּךָ שְׁאֵלָה. הֲלֹא הַחַיִּים מְלֵאֵי מִקְרִים הֵם וְאִם בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה לֹא קָרָה מְאוּמָה, אֵין זֶה אוֹת וּמוֹפֵת שֶׁגַּם בֶּעָתִיד לֹא יִקְרֶה דָּבָר, וְאַתָּה הֲלֹא אֵין בְּיָדְךָ אַף אֲגוֹרַת נְחֹשֶׁת בְּכִיסְךָ, כִּי לֹא נָהַגְתָּ לַחֲשֹׂךְ לְיוֹם רָע חָלִילָה, וְיוֹם כָּזֶה, אִם אֵינֶנּוּ מְחֻיָּב הוּא אֶפְשָׁרִי, וּמַה תַּעֲשֶׂה לִפְנֵי הָאֶפְשָׁרוּת? הֲלֹא תִגְוַע מֵרָעָב.

– אַל תַּרְבּוּ לַהַג הַרְבֵּה! – חָזַר בַּאסֵם וַיִּקְרָא בְרָגְזָה – אִם לֹא תַפְסִיקוּ כְרֶגַע שְׁאֵלוֹתֵיכֶם הַנִּבְעָרוֹת, אָסִיר אֶת-רֹאשְׁכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לְהָרִיק לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כּוֹס אַחַר כּוֹס וְאוֹתוֹת הַשִּׁכָּרוֹן נִרְאוּ עַל פָּנָיו – וְאוֹי וַאֲבוֹי לָכֶם אִם דְּבַר נְבוּאוֹתְכֶם יָקוּם, דְּעוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, אֲנִי לֹא אֶתֵּן דֳּמִי לְנַפְשִׁי עֲדֵי מָצְאִי אֶתְכֶם בַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ, וְרָצַחְתִּי אֶת-שְׁלָשְׁתְּכֶם נֶפֶשׁ, רַחֵם לֹא אֵדַע.

אָז כִּסָּה הֶחָ’לִיף אֶת-פִּיו בְּשַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ, כִּי לֹא חָפַץ כִּי יִרְאֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצַחֲקוֹ, וְאַחַר נִפְרְדוּ מֵעָלָיו בְּשָׁלוֹם כִּי עָלָה הַשַָּׁחַר.

וּבְשׁוּבוֹ אֶל הָאַרְמוֹן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַקָּטֹן, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, הָלַךְ אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ, וַיְהִי כִּי נָח הֶחָ’לִיף כִּשְׁעָתַיִם וַיָּקָם וַיִּסְעַד אֶת סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר וַיִּכָּנֵס אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים, שֶׁשָׁם חִכּוּ לוֹ כָּל-גְּדוֹלֵי הַמְּלוּכָה, כְּדַרְכָּם יוֹם יוֹם.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת הֶחָ’לִיף עַל כִּסְאוֹ וַיִּתֵּן צַו לִקְרֹא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְגַּ’עֲפַר: שְּלַח אֶל חַ’אלֵד אִבְּן עַ’אלֵב מוֹשֵׁל בַּעְ’דַּאד לֵאמֹר: כֹּה אָמַר הֶחָ’לִיף, אַל יֵצֵא אִישׁ מֵהַנַּפָּחִים לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא, וְאַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת מֵעַל לְפֶתַח חֲנוּתוֹ.

ויַּעַשׂ חַ’אלֵד כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁמַע הָעָם וַיִּירָאוּ וְחָרָשֵׁי-הַבַּרְזֶל זָעוּ פָחֲדוּ וְלֹא הֵעֵזּוּ לָצֵאת לִמְלַאכְתָּם.

וּבַיּוֹם הַהוּא אֵחַר בַּאסֵם לָלֶכֶת אֶל חֲנוּתוֹ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ, בְּאַחֲרוֹ לִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה לְרַגְלֵי הַשִּׂיחָה הָאֲרֻכָּה אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ עִם הֶחָ’לִיף וְעִם מְלַוָּיו, וְלֹא שָׁמַע בַּאסֵם בְּהַעֲבִיר מוֹשֵׁל בַּעְ’דַּאד אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ אֶל חֲנוּתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וַיַּרְא וְהִנֵּה צָעִיר מִפּוֹעֲלֵי הַחֲנוּת רוֹבֵץ עַל יַד שַׁעַר הַחֲנוּת וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ, כִּי בַּעַל הַחֲנוּת מָסַר אוֹתוֹ לוֹ לַהֲבִיאוֹ הַבַּיְתָה עַד עֲבוֹר מוֹעֵד הַשְּׁבִיתָה.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתוֹ בַאסֵם לְסִבַּת סְגִירַת הַחֲנוּת וַיְסַפֵּר לוֹ הַצָּעִיר אֵת דְּבַר פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף הַפִּתְאֹמִית, וַיִּשְׁתּוֹמֵם בַּאסֵם עַל הַשְּׁמוּעָה וְגַם עָלָה בְלִבּוֹ זֵכֶר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר הָיוּ בְבֵיתוֹ הַלַּיְלָה וְאֶת-אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ בְּתָם-לְבָבָם עַל אֹדוֹת מִצְוַת הֶחָ’לִיף עַל חָרָשֵׁי-הַבַּרְזֶל, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל נְבוּאָתָם אֲשֶׁר בָּאָה וְנִהְיָתָה וְגַם חָרַק שֵׁן וְגַם אָמַר בְּלִבּוֹ: לוּא הָיוּ בְנֵי נַעֲוַת-הַמַּרְדּוּת בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּים.

הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה בָא גַּם בַּעַל הַחֲנוּת, וְגַם הוּא חָזַר עַל דִּבְרֵי הַצָּעִיר, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-בַּאסֵם כִּמְיֻאָשׁ הוֹסִיף לֵאמֹר: אֲבָל לָמָה תִתְיָאֵשׁ, בַּאסֵם, וּמַדּוּעַ כֹּה נָפְלוּ פָנֶיךָ וְגוֹרָלְךָ אַתָּה טוֹב מִגּוֹרַל כֻּלָּנוּ הָעוֹבְדִים אִתְּךָ יָחַד?! אַתָּה רַוָּק וְרַק דַּאֲגָתְךָ אַתָּה עָלֶיךָ, וַאֲנַחְנוּ דַּאֲגַת מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת עָלֵינוּ, דַּאֲגַת נָשִׁים וִילָדִים, וּמַה-נַּעֲנֶה לְנָשֵׁינוּ וְלִילָדֵינוּ וּבְיָדֵינוּ אֵין כֹּל?! וְזֹאת עוֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא מִיָּדְךָ אַתָּה זֹאת לָנוּ? וְאִם אַלְלַהּ לֹא פָּקַד עֲוֹן שִׁכְרוֹנְךָ כָּל-הַיָּמִים עָלֵינוּ?! חֲמָסֵנוּ עָלֶיךָ, הִזְהַרְנוּךָ לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם לְבַל תִּשְׁתַּכֵּר וְאַתָּה אָטַמְתָּ אָזְנֶיךָ מִשְּׁמֹעַ אֵלֵינוּ, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָךְ!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּאסֵם אֶת-דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו בַּעַל הַחֲנוּת, וַיֵּבוֹשׁ וַיִּתְאַדֵּם וּבְהוֹרִידוֹ רֹאשׁוֹ אַרְצָה הִפְנָה עָרְפּוֹ וַיִּמָּלֵט.

הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה עָבַר עַל יַד בֵּית-מֶרְחָץ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הָבָה אָבוֹא אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְאֶשְׁאַל אֶת-פִּי בְעָלָיו אִם יֵש עֲבוֹדָה לְמַעֲנִי.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וְגַם קִבֵּל עֲבוֹדַת עוֹזֵר בִּמְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת בִּמְחִיר חֲמִשָּׁה דִרְהָמִים לְיוֹם, וַתִּגְדַּל שִׂמְחָתוֹ מְאֹד, וְגַם צָחַק בְּלִבּוֹ עַל פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף וְגַם הֶחֱלִיט לְבִלְתִּי שׁוּב לִמְלַאכְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה הַקָּשָׁה שִׁבְעָתַיִם מֵהַבַּלָּנוּת.

וַיְהִי כַּעֲרֹב הַיּוֹם וַיָּסַר בַּאסֵם אֶת-בִּגְדֵּי הַבַּלָּנוּת מֵעָלָיו וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדָיו הָרְגִילִים, וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי מְזוֹנוֹתָיו, כַּנָּהוּג יוֹם יוֹם, וַיָּשָׁב הַבַּיְתָה וְהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וַיָּכֶן לוֹ מַטְעַמָּיו, וַיַּעֲרוֹךְ אֶת-שֻׁלְחָנוֹ וַיַּעַל נֵרוֹ, וַיָּסֶב אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל אֲרֻחָתוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא זִכְרוֹנוֹת הַלַּיִּל הֶעָבָר בְּשׂוֹחֲחוֹ עִם אוֹרְחָיו.

וְגַם הֶחָ’לִיף לֹא שָׁכַח אֶת-בַּאסֵם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא, וּבְהַחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה שָׁלַח לִקְרֹא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: גַּ’עֲפַר! גַּם הַלַּיְלָה נֵלֵךְ אֶל בַּאסֵם מַכִּירֵנוּ לְבַקְּרוֹ וְאַתָּה הִכּוֹן וְהָכֵן גַּם אֶת-מַסְרוּר לַדֶּרֶךְ.

וַיְמַלֵּא גַּ’עֲפַר אֶת-פְּקֻדַּת מַלְכּוֹ, וּבְהִתְחַפְּשָׂם שֵׁנִית כְּסוֹחֲרִים, יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וּפְנֵיהֶם בֵּיתָה בַאסֵם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם אֶל רְחוֹב בֵּית בַּאסֵם וַיִֹרְאוּ וְהִנֵּה הַחַלּוֹן מוּאָר כַּאֲשֶׁר בַּלַּיְלָה הַחוֹלֵף וּבַאסֵם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְכוֹסוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא שָׁר וּמְנַגֵּן, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה מְאוּמָה.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא: חֵי אַלְלַהּ, בֶּן מָוֶת הוּא אִישׁ-הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה! בְּלִי סָפֵק לֹא שָׁמַע לִפְקֻדָּתִי וְגַם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ הַיּוֹם וְגַם הִרְוִיחַ, כִּי אַחֶרֶת לֹא הָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה.

– וְעַתָּה, – הוֹסִיף בִּפְנוֹתוֹ אֶל גַּ’עֲפַר – מַהֲרָה וּדְפֹק עַל הַדֶּלֶת וּקְרָא אֶת-הָאִישׁ לִפְתֹּחַ לָנוּ וְנֵדְעָה מָה אִתּוֹ.

וַיַּעַשׂ גַּ’עֲפַר כְּכָל-אֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף, וְכִשְׁמֹעַ בַּאסֵם אֶת-קוֹל הַדּוֹפֵק עָלָה בְּלִבּוֹ זֵכֶר אוֹרְחָיו בַּלַּיְלָה הַחוֹלֵף, וְבִהְיוֹתוֹ שִׁכּוֹר לְמֶחֱצָה הִרְעִים פָּנָיו מְאֹד, וְגַם קָרָא לֵאמֹר: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא הַשָׂטָן הַמַּשְׁחִית הַבָּא אֵלַי בְּשָׁעָה כֹה מְאֻחֶרֶת לְהַפְרִיעֵנִי שֵׁנִית מִמְּנוּחָתִי בַּלָּיְלָה?!

– אָנוּ אוֹרְחֶיךָ מְיֻדָּעֶיךָ, אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ הַכָּבוֹד לְבַקְּרְךָ אֶתְמוֹל בַּלַּילָה, בָּאנוּ אֵלֶיךָ שֵׁנִית לִדְרוֹשׁ בִּשְׁלוֹמְךָ – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים מָלֵא רֹךְ – כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינֵינוּ מְאֹד, וְאָנוּ רוֹצִים לְהִתְעַנֵּג שֵׁנִית בְּחֶבְרָתְךָ שָׁעוֹת מִסְפָּר, אָנָּא פְתַח נָא דְלָתֶיךָ לְפַנֵינוּ. וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִפְתַּח לְפָנֶיךָ דַּלְתוֹת גַּן-עֶדְנוֹ בְּשַׁעְתָּן.

– הַרְחִיקוּ מִזֶּה, בְּנֵי-בְלִיַּעַל – קָרָא בַאסֵם בְּכַעַס גָּדוֹל – כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם עוֹד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל בְּצֵל קוֹרָתִי. כָּל הַיּוֹם הַזֶּה חָשַׁבְתִּי עַל אֹדוֹתֵיכֶם, וָאֹמַר בְּלִבִּי: מִי יִתֵּן וּמְצָאתִיכֶם וְשִׁבַּרְתִּי עַצְמוֹתֵיכֶם עַד אַחַת, כִּי אֲנָשִׁים נִבְזִים אַתֶּם!

– מַדּוּעַ וְלָמָּה כֹה תְחָרְפֵנוּ? – שָׁב גַּ’עֲפַר לִקְרֹא בְּקוֹל מָלֵא רֶגֶשׁ – מֶה עָשִׂינוּ לְךָ וּמָה הִלְאֵינוּךָ בְּאָרַחֲךָ אוֹתָנוּ, עֲנֵה בָנוּ! הֲכָכָה יַעֲשֶׂה אָדָם כָּמוֹךָ לְאוֹרְחָיו וְדַם עֲרָבִי נוֹזֵל בְּעוֹרְקֶיךָ? אוֹ הֲזֶה הוּא גְמוּלְךָ לַאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר כְּשָׁמְעָם אֶת גְּזֵרַת-הֶחָ’לִיף הַיּוֹם עַל הַנַּפָּחִים חָרַד לִבָּם עָלֶיךָ וַיְמַהֲרוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ לְמַעַן הִתְחַקּוֹת עַל מַצָּבֶךָ? לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַאסֵם אֶת-דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר הָרַכִּים וְהוּא כְמִתְחַנֵּן, וַיִּשְׁקֹט רוּחוֹ מְעַט וַיִּקְרָא: אָמְנָם רַכּוּ דִבְרֵיכֶם מִשֶּׁמֶן, אֲבָל לִבִּי בְקִרְבִּי מַרְגִּישׁ כִּי רַק דְּבָרִים הֵם הַיּוֹצְאִים מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ וְלֹא מִתּוֹךְ חִבָּה נֶאֱמָנָה אֵלַי, וּבְכָל-זֹאת אֶפְתַּח לָכֶם גַּם הַפַּעַם דֶּלֶת חֲצֵרִי, – וּבְדַבְּרוֹ מִהֵר וַיִּפְתַּח לָהֶם אֶת-הַדֶּלֶת.

וַיְהִי כְּבוֹאָם הַחַדְרָה וַיִּפֶן בַּאסֵם אֲלֵיהֶם בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת מִיַּין וַיֹּאמַר: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִמָּדִי כְּבַקָּשַׁתְכֶם. אֲבָל זִכְרוּ אֶת-דְּבָרַי אֲלֵיכֶם אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב, כִּי רַק בְּעֵינֵיכֶם תִּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם מִן הַבָּשָׂר וּמִן הַיַּיִן וּמִן הַפְּרִי וְיֶדְכֶם לֹא תִּגַּע בִּמְאוּמָה, לִי לְבַדִּי קָנִיתִי אֶת אֲשֶׁר קָנִיתִי וַהֲכִינוֹתִי אֵת אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לְאָכְלָה. רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם שֵׁנִית, כִּי בְּנַפְשְׁכֶם הוּא!

– חָלִילָה לָנוּ מֵעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר תְּצַוֶּה – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּהִתְאַפְּקוֹ מִלִּצְחוֹק – אָמַרְנוּ כִּי רַק גְּזֵרַת הֶחָ’לִיף הַיּוֹם עַל הַנַּפָּחִים, לִשְׁבּוֹת מִמְּלֶאכֶת-יָדָם שְׁלֹשֶׁת יָמִים רְצוּפִים, הִיא הִיא אֲשֶׁר הֱבִיאַתְנוּ עַד הֲלוֹם גַּם הָעֶרֶב לְמַעַן הִתְוַדֵּעַ עַל אֹדוֹתֶיךָ, כִּי יָרֵאנוּ כִּי אָמַרְנוּ מִי יוֹדֵעַ, מַה אִתְּךָ, וּמֵאַיִן נִמְצָא לַחְמְךָ בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֵלֶּה – זֹאת הִיא תַכְלִיתֵנוּ בְּבוֹאֵנוּ וְלֹא אַחֶרֶת. גַּם הָעֶרֶב אָכַלְנוּ אֲרֻחָתֵנוּ בְּטֶרֶם בּוֹאֵנוּ וְאֵין לָנוּ צֹרֶך בִּמְאוּמָה, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, וְרַק זֹאת עֲשֵׂה לְמַעַן הַרְגִּיעַ רוּחֵנוּ, סַפֵּר לָנוּ מֶה עָשִׂיתָ לְמַעַן הַשִּׂיג לַחְמְךָ כַּיּוֹם וְנִשְׂמַח יַחַד עִמָּךְ.

וַיְסַפֵּר לָהֶם בַּאסֵם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ בְּלֶכְתּוֹ אֶל חֲנוּתוֹ בַּבֹּקֶר וְאֶת-הַמְּלָאכָה הַחֲדָשָׁה – מְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת – אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ לְמַעַן כַּלְכֵּל אֶת-נַפְשׁוֹ, וְגַם הוֹסִיף לֵאמֹר: הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ! הוּא הַמַּמְצִיא מָזוֹן לְכָל חַי הִמְצִיא גַּם לְבַאסֵם מְזוֹנוֹ, וְהֶחָ’לִיף מָה כִּי בָא לְהַכְרִית אֹּכֶל מִפִּי עֲנִיִּים? – הֲיַד אַלְלַהּ תִּקְצָר?! הִנְנִי נִשְׁבָּע לָכֶם, שֶׁעַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן לֹא אָמִיר אֶת-מְלַאכְתִּי הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לִי מִמְּלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת עַל אַחַת שֶׁבַע, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לֶחָ’לִיף עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה! מֵעַתָּה לֹא תַשִּׂיגֵנִי יָדוֹ עוֹד, כִּי הֲיָכוֹל יוּכַל חָ’לִיף לִִגְזוֹר עַל-בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ לְהִסָּגֵר? וְהִיא אַחַת מִמִּצְוֹת תּוֹרַת נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד הַקְּדוֹשׁוֹת בְּיוֹתֵר, וְהוּא הֲלֹא צִוָּנוּ עַל הַנִּקָּיוֹן וְעַל הָרְחִיצָה חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה?!

אָז יִרְמֹז הֶחָ’לִיף לְגַּ’עֲפַר לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בַּאסֵם לְהַקְנִיטוֹ וַיִּקְרָא גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל, יְדִידִי בַּאסֵם הַטּוֹב, וּבְכָל-זֹאת מֶה הָיִיתָ אוֹמֵר לוּ גָזַר הֶחָ’לִיף גַּם עַל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ לְהִסָּגֵר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁרֹב הַחֲלִיפִים זֶה דַרְכָּם מֵאָז לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה בַּכֹּחַ אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם לִשְׁלֹט עַל עַמָּם?!

– אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן שֵׁנִית, בֶּן-בְּלִיָּעַל! – קָרָא בַאסֵם בְּרֶגֶשׁ – מִי יִתֵּן וּבָאוּ עָלֶיךָ וְעַל מְלַוֶּיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ בְנֵי הָאָדָם מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי מַחְשְׁבוֹת לִבְּכֶם רַק רַע כָּל הַיּוֹם.

אָז יִפֵן גַּ’עֲפַר עֵינָיו אֶל הֶחָ’לִיף, וַיַּרְא וְהִנֵּה אוֹרוּ פְנֵי הֶחָ’לִיף וְהוּא כְּמִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִבְלִי הִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר: קוּמָה וְנֵלְכָה כִּי לֹא אוּכַל עוֹד עֲרוֹב בַּעֲדִי וּבְעַד הַתּוֹצָאוֹת, אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק תּוּכַלְנָה לִהְיוֹת קָשׁוֹת.

וַיָּקוּמוּ כֻלָּם וַיְבָרְכוּ אֶת-בַּאסֵם בְּבִרְכַּת הַפְּרִידָה וַיֵּצְאוּ, וּבְהַגִּיעָם אֶל הָרְחוֹב הִתְפָּרְצוּ כֻלָּם יַחַד בִּצְחוֹק אַדִּיר.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּעֲבֵר הֶחָ’לִיף קוֹל בְּכָל בַּעְ’דַּאד לֵאמֹר: כָּל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ יִסָּגְרוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כִּי כֵן רְצוֹן הֶחָ’לִיף, וְכָל-הָעוֹבֵר עַל מִצְוָתוֹ תָּלֹה יִתָּלֶה בְּפֶתַח בֵּית-מֶרְחָצוֹ. וַיְהִי בַבֹּקֶר, כְּבוֹא בַאסֵם אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף הַחֲדָשָׁה, וַיְהִי כְמִשְׁתּוֹמֵם וַיִּרְגַּז מְאֹד גַּם הַפַּעַם וְגַם קִלֵּל אֶת-מַלְכּוֹ בְלִבּוֹ, קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה כְּאוֹבֵד עֵצוֹת, כִּי לֹא יָדַע מֵאַיִן יָבִיא לַחְמוֹ? – וְזֹאת עוֹד, אָמֹר אָמַר בַּאסֵם בְּלִבּוֹ: בְּלִי סָפֵק כִּי אֲדוֹנֵי בֵּית-הַמֶּרְחָץ לֹא יַסְכִּים לְקַבְּלֵנִי גַּם בְּהִפָּתַח בֵּית-הַמֶּרְחָץ כְּבוֹא הַזְּמָן, כִּי אָמֹר יֹאמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה הֵבִיא הָאִישׁ עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה, כִּי תֵכֶף לְבוֹאוֹ נִסְגַּר בֵּית-הַמֶּרְחָץ עַל פִּי מַאֲמַר הֶחָ’לִיף; וְרַק מֵרֹעַ מַזָּלִי הָיְתָה זֹאת לִי.

וּמֵרֹב כַּעַס וּדְאָגָה נִשְׁבַּע בְּלִבּוֹ לְהִנָּקֵם בְּאוֹרְחָיו מְנַבְּאֵי הָרָעָה גַּם הַפָּעַם, וַיַּחְלֵט לְהִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר אוּלַי יִפְגְּשֵׁם וְיִנְקֹם בָּהֶם נִקְמָתוֹ.

וַיְהִי כִּי הִתְהַלֵּך שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְלֹא מְצָאָם, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף וַיְהִי אוֹבֵד עֵצוֹת. הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה, וַתַּעַל מַחְשָׁבָה בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: מָכֹר אֶמְכֹּר הַפַּעַם אֶת-הַמַּרְבָד הַקָּטָן, אֲשֶׁר עָלָיו אֲנִי כוֹרֵעַ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתִי, וְקָנִיתִי לִי בִמְחִירוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר, יַיִן וְנֵרוֹת כְּדַרְכִּי לְצָרְכֵי יוֹמִי זֶה, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ וְהֶעֱבִיר מַהֵר אֶת-רֹעַ גְּזֵרַת הֶחָ’לִיף מֵעַל הָעִיר בַּעְ’דַּאד.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וּבַהֲסִירוֹ מֵעָלָיו אֶת-בִּגְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, צָנַף עַל רֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת לְבָנָה כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים, וְגַם אֶת-מַלְבּוּשָׁיו הָרְגִילִים לָבַשׁ, וּבְקַחְתּוֹ אֶת-הַמַּרְבָד בְּיָדוֹ מִהֵר אֶל הָרְחוֹב.

הוּא הוֹלֵךְ וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, וְכִרְאוֹתָה אוֹתוֹ צוֹנֵף מִצְנֶפֶת חֲשָׁבַתְהוּ לְשֵַיְךְ מְלֻמָּד הַיּוֹדֵעַ דָּת וָדִין, וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ שָׁלוֹם, וַתִּשְׁפֹּךְ לְפָנָיו מְרִי שִׂיחָהּ לֵאמֹר: בַּעֲלִי אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל הוּא, וְהוּא מְמָאֵן לְמַלֵּא חוֹבָתוֹ כְנֶגְדִּי כְּכָל אֲשֶׁר מֻטָּל עָלָיו, וּמִלְּבַד שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לִי דֵי מִחְיָתִי, הוּא מְסָרֵב גַּם לְהַלְבִּישֵׁנִי בְכָבוֹד. זֶה אַרְבַּע שָׁנִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְעַנָּה מְאֹד תַּחַת יָדוֹ וְלֹא אוּכַל עוֹד עֲבוֹר בִּשְׁתִיקָה, וְלָכֵן יְהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַשַׁיְךְ, לְקַבֵּל עָלֶיךָ לִהְיוֹת סַנֵּגוֹרִי בִּפְנֵי בֵּית-הַמִּשְׁפָּט כְּנֶגֶד בַּעֲלִי, וּמַשְׂכֻּרְתְּךָ תִּהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִם אַלְלַהּ וּמֵעִמָּדִי.

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי בַּאסֵם לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הָאִשָּׁה, וַיְמַהֵר לְהַבְטִיחָהּ כִּי מַלֵּא יְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתָהּ, וְהִיא גַם הִיא מִהֲרָה לְשַׁלְשֵׁל לְתוֹךְ יָדוֹ שְׁנֵי דִרְהֲמֵי כֶסֶף אֲשֶׁר תָּלְשָׁהּ אוֹתָם מִצָּפָתָהּ³⁷ אֲשֶׁר עַל פַּדַחְתָּהּ כְּדֶרֶךְ נְשֵׁי בְּנֵי עֲרָב.

וַיִּשְׂמַח בַּאסֵם מְאֹד לְמַרְאֵה הַכֶּסֶף וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמֻחַמַּד הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ! – וְאָכֵן הוּא הַזָּן וְהַמְּפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחַן עוֹלָמוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, מִלְבַד הַכּוֹפְרִים הַבּוֹעֲטִים בּוֹ.

וּבְדַבְּרוֹ שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט וְהָאִשָּׁה אַחֲרָיו. וַיְהִי כְבוֹאוּ וְהִנֵּה גַם בַּעַל הָאִשָּׁה נִמְצָא שָׁם בְּמִקְרֶה, וְהוּא כוֹרֵעַ עַל מַרְבָד קָטֹן וּמִתְפַּלֵּל כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים אֶת-תְּפִלַּת הַצָּהֳרַיִם.

וַיְהִי כִּי הֶרְאֲתָה הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ, וַיִּגַּשׁ בַּאסֵם אֵלָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא צָנוּם וּרְפֵה-כֹּחַ וּפָנָיו חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת, וַיִּקְרַב אֵלָיו וּבִתְנוּפָה אַחַת הֱרִימָהוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יַחַד עִם הַמַּרְבָד אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל עָלָיו. וַיִּבָּהֵל הָאִישׁ מְאֹד וַיָּחֶל לִצְעֹק, כִּי לֹא יָדַע מַה אִתּוֹ, וַיִּתְאַסְּפוּ מִסְּבִיבוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים וַיִּשְׁאֲלוּ לְסִבַּת הַדָּבָר, וַיַּגֵּד לָהֶם בַּאסֵם לֵאמֹר: אִישׁ בְּלִיַּעַל לִפְנֵיכֶם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָאִישׁ לְפֵשֶׁר דְּבָרָיו, וַיַּרְאֶה בַּאסֵם בְּאֶצְבָּעוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: הִנֵּה בַּעֲלַת רִיבְךָ לְפָנֶיךָ, הִיא אִשְׁתְּךָ אֲשֶׁר מֵאַנְתָּ לְהַסְפִּיק לָהּ מִחְיָתָהּ לְשׂבַע וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ כְּפִי כְבוֹדָהּ זֶה יוֹתֵר מֵאַרְבַּע שָׁנִים, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה בַעֲרָב.

וַיְבַקֵּשׁ הָאִישׁ אֶת-בַּאסֵם לְשַׁחְרְרוֹ מִבֵּין יָדָיו, וְגַם הִבְטִיחָהוּ לֵאמֹר: הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמְךָ עַד הַשּׁוֹפֵט וְכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלַי הַשּׁוֹפֵט נָתֹן אֶתֵּן.

וַיַּעַשׂ בַּאסֵם כְּדִבְרֵי הָאִישׁ, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, וְאַחֲרֵיהֶם נִמְשַׁךְ הֲמוֹן אָדָם רַב מִבֵּין הַשּׁוֹמְעִים.

הֵם בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה פָּנָה הָאִישׁ אֶל בַּאסֵם וַיֹּאמֶר אֵלָיו בַּלָּאט: הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי הַשַּׁיְךְ, לְדַבֵּר עִמְּךָ מִלִּים אֲחָדוֹת בְּטֶרֶם נִגַּשׁ לַמִּשְׁפָּט. וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: דַּבֵּר!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הַגְדֵּל נָא חַסְדְךָ עִמָּדִי, אֲדוֹנִי, וְשַׁחְרְרֵנִי נָא עַד מָחָר, אַחֲרֵי תְפִלַּת הָעֶרֶב אָבוֹא אֶל בֵּיתִי וְאֶקְחָה דְבָרִים עִם אִשְׁתִּי, וְלִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי הַשְׁלֵם תַּשְׁלִים אִתִּי וְלֹא תוֹסִיף לְהַגִּישׁ מִשְׁפָּט כְּנֶגְדִּי וּמַשְׂכֻּרְתְּךָ אַתָּה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִמִּי. וּבְדַבְּרוֹ תָּקַע בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה דִרְהֲמֵי כֶסֶף וְגַם הוֹסִיף לֵאמֹר: אִם לֹא תָקוּם תִּקְוָתִי הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ כִּי מָחָר לְעֵת כָּזֹאת אָבוֹא אֵלֶיךָ עִם אִשְׁתִּי וְהָלַכְנוּ יַחַד אֶל הַשּׁוֹפֵט.

וַיְמַהֵר בַּאסֵם וַיְשַׁלְשֵׁל אֶת-הַכֶּסֶף לְחֵיקוֹ, וּבְשַׁחְרְרוּ אֶת-הָאִישׁ אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵין אַלְלַהּ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין מְלָאכָה יוֹתֵר נִכְבָּדָה מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת עוֹרֵךְ-דִּין, וּמֵעַתָּה הִנְנִי נִשְׁבָּע כִּי מְלָאכָה זֹאת אַחֲזִיק בָּהּ עַד יוֹם מוֹתִי וְלֹא אַרְפֶּה מִמֶּנָּה, כִּי גַּם בְּרָכָה רַבָּה בָהּ.

וַיְמַהֵר אֶל הָשּׁוּק וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי בֵיתוֹ כַָּנָּהוּג, לֶחֶם וּבָשָׂר יַיִן וָנֵר, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף וְחֶבֶר מְלַוָּיו עוֹד הַפַּעַם לְבַקֵּר אֶת-בַּאסֵם, וְאַחֲרֵי הִשָּׁנוֹת הַשִּׂיחָה הָרְגִילָה בֵינֵיהֶם, וְאַחֲרֵי סֵרוּבִים מִצִּדּוֹ וְתַחֲנוּנִים מִצַּד הָאוֹרְחִים פָּתַח בַּאסֵם אֶת-דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיַּעֲלוּ הָאוֹרְחִים אֶל חַדְרוֹ וַיֵּשְׁבוּ לָהֶם כְּדַרְכָּם.

וַיִּפְתַּח בַּאסֵם אֶת-הַשִּׂיחָה וַיְסַפֵּר לְאוֹרְחָיו אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף עַל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ וְאֶת-רַחֲמֵי אַלְלַהּ עָלָיו עוֹד הַפַּעַם, בְּהַקְרוֹתוֹ לְפָנָיו אֶת-הָאִשָּׁה וְאֶת-בַּעֲלָהּ, אֲשֶׁר בְּעֶזְרַת שְׁנֵיהֶם עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג מִחְיַת יוֹמוֹ בַּשְּׁנִיָּה, וְגַם הוֹדִיעַ לָהֶם עַל דְּבַר הַחְלָטָתוֹ לִהְיוֹת מֵעַתָּה לְעוֹרֵךְ-דִּין לְמַעַן הַבְטִיחַ קִיּוּמוֹ.

וְלֹא יָכֹל הֶחָ’לִיף וְחֶבֶר מְלַוָּיו לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק, וּבִסְתֹם אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת-פִּיהוּ בְּשַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ, לְבַל יִרְאֶה בַּאסֵם בְּצַחֲקָם, קָמוּ כְּאִישׁ אֶחָד וַיְבָרְכוּ אֶת-בַּאסֵם בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם וַיִּפָּרְדוּ מֵעָלָיו.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר: לְמָחָר בְּעֵת שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים יָבוֹא בַּאסֵם עַל עָנְשׁוֹ גַּם הַפַּעַם.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ הַשּׁוֹפְטִים בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם, וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף צַו אֶל רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים לֵאמֹר: כָּל-עוֹרְכֵי-הַדִּין יַעַבְרוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם תַּחַת שֵׁבֶט הַבִּקֹּרֶת, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ עִמּוֹ וְהוּא מֻכָּר מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה לְעוֹרֵךְ-דִּין רִשְׁמִי, הוּא יוֹסִיף לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, אֲבָל הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין תְּעוּדָה רִשְׁמִית בְּיָדוֹ וְהוּא שִׁמֵּשׁ בְּתוֹר עוֹרֵך-דִּין בִּרְמִיָּה, עֲוֹנוֹ יִשָּׂא וְאַחַת דָּתוֹ לִלְקוֹת מֵאָה מַלְקֻיּוֹת.

וַיִּקָּרְאוּ כָל-עוֹרְכֵי-הַדִּין אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, וְעָבְרוּ כֻּלָּם כִּבְנֵי מָרוֹן אֶחָד אֶחָד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, וְהָיָה כָּל-אֲשֶׁר הֶרְאָה אֶת-תְּעוּדָתוֹ הָרִשְׁמִית וְשִׁלְּחוּהוּ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ, וְכָל-אֲשֶׁר לֹא נִמְצְאָה תְּעוּדָה רִשְׁמִית בְּיָדוֹ הִפִּילוּהוּ אַרְצָה וַיָּבִיאוּ אֶת-רַגְלָיו בַּסַּד וַיַּלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת וְגַם הִתְרוּ בוֹ לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.

וַיְהִי כִּי בָא תּוֹר בַּאסֵם לְהֵחָקֵר, בִּהְיוֹתוֹ גַם הוּא בֵּין עוֹרְכֵי-הַדִּין, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַשּׁוֹפֵט לִשְׁמוֹ וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: שְׁמִי בַאסֵם וּמְלַאכְתִּי חָרַש-בַּרְזֶל. וַיָּשָׁב הַשּׁוֹפֵט וַיִּשְׁאָלֵהוּ: אִם חָרַשׁ-בַּרְזֶל אַתָּה מַה-לְּךָ וּלְבֵית-הַמִּשְׁפָּט?!

וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, חָרָשׁ-בַּרְזֶל הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְרַק בְּיוֹם אֶתְמוֹל עָזַבְתִּי אֶת-מְלַאכְתִּי וָאֱהִי לְעוֹרֵך-דִּין. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-הַשּׁוֹפֵט כִּי מַרְעִים פָּנִים הוּא לוֹ וַיּוֹסֶף בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, אִיש בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים אָנִי, וְיֵשׁ בְּיָדִי לְמַלֵּא גַּם תַּפְקִיד עוֹרֵךְ-דִּין כְּאֶחָד מֵעוֹרְכֵי-הַדִּין הַגְּדוֹלִים וְהַמְּפֻרְסָמִים אֲשֶׁר בָּעִיר. לֹא הַתְּעוּדָה הָרִשְׁמִית עִקָּר, כִּי-אִם הַכִּשָּׁרוֹן! וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, כִּי אֱמֶת בְּפִי, וְאִם הָיִיתִי מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע בְּכִשְׁרוֹנִי כִּי אָז לֹא הָיִיתִי מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשִׁי לְהִסָּפֵחַ אֶל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת חֲדָשָׁה זֹאת.

וַיִתְפָּרְצוּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל כָּל-בָּאֵי בֵית הַמִּשְׁפָּט וּבְתוֹכָם גַּם רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, אֲשֶׁר נָתַן צַו לַעֲשׂוֹת לְבַאסֵם כְּכָל-אֲשֶׁר עָשׂוּ לַחֲבֵרָיו הַדּוֹמִים לוֹ, וַיַּלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּרַגְלָיו עַד שְׁפֹךְ דָּם וַיְגָרְשׁוּהוּ בְחֶרְפָּה מִבֵּית-הַמִּשְׁפָּט.

וַיָּשָׁב בַּאסֵם אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי-רֹאשׁ וְרַגְלָיו צָבוּ מִכְּאֵב.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּבְלֵג בַּאסֵם עַל כְּאֵבוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָה הַתּוֹעֶלֶת בִּישִׁיבָתִי בַּבַּיִת מִבְּלִי עֲשׂוֹת מְאוּמָה?! עוֹד מְעַט יְצִיקֵנִי הָרָעָב וְהָיִיתִי בְּכָל-רָע. וְלָכֵן עָלַי לְקַדֵּם אֶת-פְּנֵי הָרָעָה. אָבִי, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, הָיָה רָגִיל לְהַזְכִּירֵנִי תָמִיד אֶת-דִּבְרֵי שֻׂלֵימַאן נְבִיאֵנוּ בְּסֵפֶר קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: הִתְרַפֵּיתָ בְּיוֹם רָעָה צַר כֹּחֶךָ – עָלַי אֵיפוֹא לְהִתְעוֹדֵד וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהַצָּלָתִי וִיהִי מָה.

וּבְחָשְׁבוֹ מַחֲשָׁבוֹת הִתְאַמֵּץ וַיִּטְבֹּל אֶת-רַגְלָיו בְּמַיִם קָרִים רְגָעִים מִסְפָּר לְמַעַן הַשְׁקִיט כְּאֵבוֹ, וְאַחַר לָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו – מַלְבּוּשֵׁי הַכָּבוֹד – אֲשֶׁר לוֹ וְגַם חָגַר עַל מָתְנָיו חֶרֶב עֲשׂוּיָה עֲנַף עֵץ תָּמָר, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ בְבֵיתוֹ, וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב כִּמְטֹרַף הַדַּעַת לְמַעַן חַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹר לְפַרְנָסָתוֹ, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אַחַד הַשּׁוֹטְרִים הָרִשְׁמִיִּים.

הוּא מִתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה פָגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בְּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נִצִּים, וְהַמְּרִיבָה קָשָׁה בֵינֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם הִכּוּ זֶה אֶת-זֶה בְּאַכְזְרִיוּת חֵמָה, וּשְׁנֵיהֶם הֵטִילוּ זֶה אֶת-זֶה עַל הָאָרֶץ וַיִּתְפַּלְּשׁוּ בְעָפָר וְעַנְנֵי אָבָק הִתְנַשְּׂאוּ לַמָּרוֹם, וַהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם נִקְהֲלוּ מִסָּבִיב לַמִּתְנַגְּחִים וְגַם נִסּוּ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וְלֹא יָכֹלוּ.

וַיַּרְא בַאסֵם וַיְמַהֵר אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּבִתְנוּפַת חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, חָצָה לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הֶהָמוֹן אֲשֶׁר בְּחָשְׁבָם אוֹתוֹ לְשׁוֹטֵר מִהֲרוּ לְהִתְפַּזֵּר אִישׁ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וּלְעֶסְקוֹ מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה בַאסֵם אֵת אֲשֶׁר רָאָה וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה גַם הַפַּעַם יַעֲלֶה בְיָדִי לִמְצוֹא מָקוֹר לְפַרְנָסָתִי, כִּי חֲשָׁבוּנִי לְשׁוֹטֵר, וְאָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין עֵסֶק טוֹב מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת שׁוֹטֵר.

וַיְמַהֵר אֶל הַמִּתְנַגְּחִים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וְכִרְאוֹת הַמִּתְנַגְּחִים אוֹתוֹ נָפַל פַּחַד אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם וַיְמַהֲרוּ לְהִפָּרֵד וַיְחַפְּשׂוּ הֵם מָנוֹס מִלְּפָנָיו, אֲבָל בַּאסֵם גָּעַר בָּם וְגַם פָּקַד עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד כְּרֶגַע וְגַם אִיֵּם עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתִי אֶדְקָרְכֶם בְּחַרְבִּי וּתְבוּסַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה.

וַיִּבָּהֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַמְדוּ וְגַם שַׁיְךְ הָרְחוֹב נִגַּשׁ אֵלָיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וַיּוֹדֶה לְבַאסֵם עַל טוּבוֹ וְחַסְדוֹ עִם כָּל-גָּרֵי הָרְחוֹב, בְּהַשְׁקִיטוֹ אֶת-הַמְּרִיבָה בֵין הַלּוֹחֲמִים, וְגַם תָּקַע בְּיָדוֹ חֲמִשָּׁה דִרְהָמִים לְאוֹת רְצוֹנוֹ.

וַיַּרְא בַאסֵם אֶת-הַכֶּסֶף וַיִּשְׂמַח, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָנֹכִי בַאסֵם, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב עִמִּי וְהוּא שׁוֹמֵר אוֹתִי תָמִיד בְּכָל-הַדְּרָכִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ בָּהֶם לְטוֹבָתִי וְלַהֲנָאָתִי, וְהוּא מַמְצִיא לִי אֶת-מִחְיָתִי לַמְרוֹת רְצוֹן הֶחָ’לִיף שְׂנוּא אַלְלַהּ, אֲשֶׁר כָּל-מְגַמָּתוֹ לְהָרַע לְעַבְדֵי אַלְלַהּ הַנֶּאֱמָנִים. וְאַחַר נִגַּשׁ אֶל שְׁנֵי בַּעֲלֵי הָרִיב וַיַחֲזֵק בָּהֶם בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו בְּכָל-כֹּחוֹ, אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה, וַיֹּאמֶר לָהֶם: רְשָׁעִים אַתֶּם! בְּנֵי עֹנֶשׁ אַתֶּם! וְאֶל הַמִּשְׁטָרָה אוֹבִילְכֶם, וְשָׁם יָדוּנוּ אֶתְכֶם כָּרָאוּי לָכֶם.

וַיְהִי כִּי רָאוּ בַּעֲלֵי הָרִיב כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי בַאסֵם הַשּׁוֹטֵר, וַיֶּחֱרַד לִבָּם כִּי יָרְאוּ מְאֹד מִפְּנֵי אֵימַת הַמִּשְׁפָּט, וַיִּתְחַנְּנוּ אֶל בַּאסֵם לִסְלוֹחַ לָהֶם עֲוֹנָם וְגַם הוֹשִׁיט לוֹ כָּל-אֶחָד מֵהֶם עֲשָׂרָה דִרְהָמִים לִכְסוּת עֵינָיִם.

וַיֵּעָתֵר בַּאסֵם לְבַקָּשָׁתָם וְגַם הַזְהֵר הִזְהִיר אוֹתָם לְבַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם זָר מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי בְנַפְשָׁם הוּא.

וּבְשַׁחְרְרוֹ אוֹתָם אָמַר בְּלִבּוֹ וְהוּא מָלֵא שִׂמְחָה: אָכֵן שׁוֹטֵר אֶהְיֶה מֵעַתָּה עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן, כִּי אָכֵן אֵין כַּשּׁוֹטֵר מַצְלִיחַ בָּאָרֶץ.

וַיְמַהֵר אֶל הַשּׁוּק וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי בֵיתוֹ וּמִחְיָתוֹ כְּדַרְכּוֹ, וַיָּשָׁב אֶל מְעוֹנוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל.

וְגַם הַפַּעַם בָּא הֶחָ’לִיף בַּשְּׁלִישִׁית עִם חֶבֶר מְלַוָּיו כְּמִתְחַפְּשִׂים אֶל בֵּית-בַּאסֵם בַּלַּיְלָה לְבַקְּרוֹ וְלִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ כַּנָּהוּג, וּבַאסֵם גַּם הַפַּעַם פָּתַח לִפְנֵיהֶם דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וּפִיהוּ מָלֵא אָלָה וּקְלָלָה עַל הַפְרִיעָם אוֹתוֹ מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה וְלֹא רוּחוֹ, וְאַחֲרֵי שִׂיחָה קַלָּה בֵינֵיהֶם וְאַחֲרֵי הִתְחַקּוֹת הֶחָ’לִיף עַל כָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-בַּאסֵם בַּיוֹם הַהוּא נִפְרְדוּ מֵעָלָיו בִּצְחוֹק כָּבוּשׁ וּבְהַחֲלָטָה לָשׁוּב וּלְהַטְרִידוֹ עוֹד הַפַּעַם גַּם בִּמְלַאכְתּוֹ הַחֲדָשָׁה.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּשָב בַּאסֵם לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּיוֹם אֶתְמוֹל וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי שׁוֹטֵר וַיַּחְגֹּר חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, עַל מָתְנָיו, וְגַם עָשָׂה אֶת-זְקָנוֹ וְאֶת-שְׂפָמוֹ לְמַעַן הַפֵּל יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵי רוֹאָיו וַיֵּצֵא לוֹ אֶל הָרְחוֹב לְטַיֵּל, וַיִּגַּע עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וַיִּדָּחֵק לָבוֹא בֵּין הַשּׁוֹטְרִים שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת.

וַיְהִי כַּעֲבֹר הֶחָ’לִיף מֵאַרְמוֹנוֹ אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-בַּאסֵם בֵּין הַשּׁוֹטְרִים, וַיִּפֶן אֶל גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, גַּ’עֲפַר, אֶת-מְיֻדָּעֵנוּ בַאסֵם לְפָנֶיךָ שָׁם?! וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי רוֹאֶה! וּצְחוֹק קַל עָבַר עַל שִׂפְתֵי שְׁנֵיהֶם.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: עַתָּה תִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר אֶעֳשֶׂה לְבֶן-בְּלִיַּעַל זֶה, וַיִּתֵּן צַו וַיַּבְהִילוּ לְפָנָיו אֶת-רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים.

וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים לֵאמֹר: מַה-מִסְפַּר הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר תַּחַת פְּקֻדָּתֶךָ? וַיַּעַן רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים בְּבֶהָלָה: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, שְׁלֹשִׁים הֵם בְּמִסְפָּר וְהֵם מְחֻלָּקִים לְשָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה בְּכָל מַעֲרָכָה, וְכָל שְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מִתְחַלְּפִים בְּשְׁמִירַת חֲצַר הֶחָ’לִיף.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְרֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, אֲנִי דוֹרֵשׁ מִמְּךָ לְהַעֲבִירָם כֻּלָּם תַּחַת שֵׁבֶט בִּקָּרְתְּךָ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

וַיִּתֵּן רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים צַו וַיְמַהֲרוּ הַשּׁוֹטְרִים וַיָּבוֹאוּ וַיִּסְתַּדְּרוּ זֶה בְּצַד זֶה שׁוּרָה אֲרֻכָּה, וַיָּבוֹא בְתוֹכָם גַּם בַּאסֵם, בִּהְיוֹתוֹ גַּם הוּא בֵּין הַשּׁוֹטְרִים, וְלִבּוֹ רָעַד מִפַּחַד, כִּי אָמַר: הַפַּעַם מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי וְאֵין לִי מָנוֹס מִפְּנֵי הַמָּוֶת הָאַכְזָרִי, כִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּעַצְמוֹ אָנֹכִי עוֹמֵד.

וַיְהִי כִּרְאוֹת בַּאסֵם כִּי הֶחָ’לִיף בְּעַצְמוֹ פּוֹנֶה אֶל כָּל-אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים וְשׁוֹאֵל וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ עָלָיו וְעַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל תַּפְקִידוֹ וּמְסַדֵּר אוֹתָם אַחֲרֵי הַחֲקִירָה אֶחָד אֶחָד, וַיִּפְחַד מְאֹד וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: יְיָ אֱלֹהִים! מֶה עָשִׂיתָ לִי כִּי הֲבֵאתַנִי עַד הֲלֹם לְמַעַן הֲמִיתֵנִי?!

וְהֶחָ’לִיף הִרְגִּישׁ בְּמַצַּב רוּחַ בַּאסֵם הַתּוֹהֶה וְגַם קָרָא עַל פָּנָיו אֶת-אוֹתוֹת פַּחְדּוֹ הַנּוֹרָא וַיִּתְאַפֵּק מִצְחוֹק וְגַם סָתַם פַּעַם בְּפַעַם אֶת-פִּיו בְּמִטְפַּחְתּוֹ כְּאוֹמֵר לְנַקּוֹת חָטְמוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָקַר אֶת-כָּל הַשּׁוֹטְרִים וַיִּוָּתֵר בַּאסֵם לְבַדּוֹ, וַיִּתֵּן לוֹ צַו לָגֶשֶׁת גַּם הוּא לְפָנָיו, אֲבָל בַּאסֵם נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ כְּתָקוּעַ בְּמַסְמְרִים, כִּי מֵרֹב פַּחְדּוֹ וּמוֹרָאוֹ כְּמוֹ הִתְאַבְּנוּ רַגְלָיו וְלֹא יָכֹל לָזוּז, וְרַק כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים וַיִּדְחָפֵהוּ בְחָזְקָה בְּקָרְאוֹ: מַה-לְךָ נִרְדָּם, בֶּן-בְּלִיַּעַל! הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת-רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים קוֹרֵא לָךְ? – פָּקַח אֶת-עֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הֶחָ’לִיף וְהוּא כֻלּוֹ רוֹעֵד כְּקָנֶה, פָּנָיו חָוְרוּ כַסִּיד וּלְשׁוֹנוֹ דָּבְקָה לְחִכּוֹ וְדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נִטְרְפָה עָלָיו.

וַיְהִי כִּי שָׁב הֶחָ’לִיף פַּעֲמַיִם עַל שְׁאֵלָתוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְהַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִסְפַּח אֶל מַחֲנֵה הַשּׁוֹטְרִים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, וַיִּתְקַע בּוֹ בַּאסֵם אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵימָה וְהוּא כִּמְפַקְפֵּק אִם הֶחָ’לִיף מִתְכַּוֵּן אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹתָיו. וַיְהִי כִּי קָרָא גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה בְּכַעַס לֵאמֹר: עֲנֵה, בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, לַאֲשֶׁר הוֹד מַעֲלַת הֶחָ’לִיף שׁוֹאֵל, כִּי בֶּן-מָוֶת אַתָּה אִם לֹא תַעֲנֶה, וַיָּבֶן בַּאסֵם כִֹי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְמַהֵר וַיַּעַן כְּאִישׁ אֲשֶׁר לְשׁוֹנוֹ נִפְתְּחָה מֵחַרְצֻבּוֹתֶיהָ לֵאמֹר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! בַּאסֵם שְׁמִי, וְשׁוֹטֵר אֲנִי בֶּן שׁוֹטֵר, וְגַם אִמִּי הָיְתָה שׁוֹטֶרֶת!

וַיִּתְפָּרֵץ הֶחָ’לִיף בִּצְחוֹק אַדִּיר וְגַם כָּל הַמְּסֻבִּים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק וְיִּצְחֲקוּ אַף הֵם בְּחָזְקָה, אִם גַּם אֵימַת הֶחָ’לִיף עֲלֵיהֶם.

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: הַאֻמְנָם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, כִּי שׁוֹטֵר אַתָּה בֶּן שׁוֹטֵר וְגַם אִמְךָ הָיְתָה שׁוֹטֶרֶת, וְכִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה עֶשְׂרִים דִּינָרִים לְחֹדֶשׁ, וַחֲצִי רוֹטֶל בָּשָׂר לְיוֹם?!

– כֵּן! כֵּן! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – שָׁב בַּאסֵם לֵאמֹר בִּמְהִירוּת, כְּאִישׁ אֲשֶׁר תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת – וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יוֹדֵעַ כִּי אֱמֶת בְּפִי.

– אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר – עָנָה הֶחָ’לִיף – מַהֲרָה אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים יַחַד עִם שְׁלֹשֶׁת חֲבֵרֶיךָ אֵלֶּה אֲשֶׁר עִמְּךָ בָּזֶה וְהָבִיאוּ לִי מִשָּׁם אֶת-הָאֲסִירִים אֲשֶׁר כְּבָר נִדּוֹנוּ לְמִיתָה.

וַיְמַהֵר בַּאסֵם וְחֶבֶר מְלַוָּיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבִיאוּ אַרְבָּעָה אֲסִּירִים, רָאשֵׁיהֶם מְגֻלִּים כְּמִשְׁפַּט הַנִּדּוֹנִים לְמָוֶת, וִידֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם אֲסוּרוֹת בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וַיַּצִּיגוּם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-הָאֲסִירִים עַל פִּשְׁעָם וְעַל חַטָּאתָם וַיַּעֲנוּ כֻּלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה! אָמְנָם חָטָאנוּ וְחַטָּאתֵנוּ כְּבֵדָה מִנְּשׂוֹא וַאֲנַחְנוּ רְאוּיִם לְמִיתָה, אֲבָל הִנְנוּ מוֹדִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים, כִּי לֹא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְכִי שַׁבְנוּ אֶל אַלְלַהּ וְאֵלֶיךָ בְּכָל לִבֵּנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, וְעַתָּה יִכָּמְרוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וּסְלַח לָנוּ עֲוֹנֵנוּ, כִּי חָ’לִיף חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא! אֵין כַּפָּרָה לְפִשְׁעֲכֶם וְאֵין סְלִיחָה לַעֲוֹנְכֶם, בְּנֵי מָוֶת אַתֶּם וְרָאשֵׁיכֶם יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם כְּרָגַע.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְאַרְבַּעַת הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר הֱבִיאוּם, וּבְתוֹכָם בַּאסֵם, לֵאמֹר: קִשְׁרוּ עֵינֵיהֶם בְּמַטְלִית וּפִתְחוּ אֶת-כֻּתָּנְתָּם מֵעַל סְגוֹר לִבָּם, הַכְרִיעוּ אוֹתָם עַל בִּרְכֵּיהֶם לַהֶרֶג וְהִכּוֹנוּ לִקְרַאת הַפְּקֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה.

וַיַּעֲשׂוּ הַשּׁוֹטְרִים כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וַיַּכְרִיעוּ אֶת-הַפּוֹשְׁעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם זֶה עַל יַד זֶה, וַיִּשְׁלְפוּ חַרְבוֹתָם מִתַּעֲרוֹתֵיהֶן וַיְרִימוּן אֶל עָל וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם עָמַד מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הַנְּדוֹנִים וַיְחַכּוּ לַפְּקֻדָּה.

וּבַאסֵם נָבוֹךְ עַד מְאֹד כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרַי הַשּׁוֹטְרִים רָגִיל בַּמְּלָאכָה וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם חֶרֶב-אֱמֶת בְּיָדוֹ, וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי וְאָנֹכִי לֹא נֻסֵּיתִי בִּכְמוֹ אֵלֶּה וְגַם חַרְבִּי בוּל-עֵץ לֹא תִּצְלַח לַכֹּל. אֲהָהּ לְבַאסֵם, כִּי בָא קִצּוֹ כִּי הִגִּיעָה עֵת פְּקֻדָּתוֹ! וַיַּעֲמֹד הָאִיש כִּמְאֻבָּן וְלֹא שָׁלַף גַּם חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ.

אָז יִתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לֵאמֹר: הַךְ בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיָדְךָ והָסִירָה אֶת-רֹאשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.

וַיַּעַשׂ אִישׁ אִישׁ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּל-אֶחָד מֵהֶם הִתִּיז אֶת-רֹאשׁ הַכּוֹרֵעַ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וַיַּעֲמֹד עַל עָמְדוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָכֵן

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ תּוֹר בַּאסֵם לְמַלֵּא תַפְקִידוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַנִּדּוֹן אֲשֶׁר עָמַד בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּבְחִוְרוֹן פָנִים, וַיִּלְחַץ אֶת-רֹאשׁ חַרְבּוֹ בְיָדוֹ בְּכָל-כֹּחוֹ כִּמְפַחֵד לִשְׁלֹף אוֹתָהּ, וַיַּבֵּט הֵנָּה וָהֵנָּה בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה כִּמְחַפֵּשׂ דָּבָר. אָז יִקְרָא הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: מַה-לְךָ כִּי חוֹלֵם אַתָּה בְהָקִיץ?! הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת-פְּקֻדָּתִי?!

וַיִּשְׁתַּחוּ בַּאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא בִרְתֵת לֵאמֹר: חָס אָנֹכִי עַל עֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פֶּן תֻּכֶּינָה בְסַנְוֵרִים מִפְּנֵי חַרְבִּי הַמְּמֹרָטָה וְהַחֲלָקָה לְמִשְׁעִי.

וַיִּתְאַפֵּק הֶחָ’לִיף מִצְּחוֹק גַּם הַפַּעַם וַיִּקְרָא: אַל תַּרְבֶּה לַהַג הַרְבֵּה, שׁוֹטֶה פַטְפְּטָן! מַלֵּא אֶת-דְּבָרִי כְרֶגַע, וָלֹא – אָסִיר רֹאשְׁךָ אַתָּה מֵעָלֶיךָ.

אָז מִהֵר בַּאסֵם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי הָאִישׁ הַנִּדּוֹן וַיִּקְרָא: הִנֵּה הִגִּיעָה עֵת פְּקֻדָּתְךָ, וּבְעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר יָסוּר רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל נָא לִפְנֵי אַלְלַהּ אֶת-תְּפִלָּתְךָ הָאַחֲרוֹנָה וְהוֹדֵה עַל חַטָּאתְךָ אֲשֶׁר חָטָאתָ בְּטֶרֶם תָּמוּת. וַיַּעַשׂ הַחוֹטֵא כִּדְבָרָיו וַיִּקְרָא אֶת “פְּתִיחַת הַקּוֹרַאן” בְּקוֹל רוֹעֵד וְגַם בָּכָה בְּכִי גָדוֹל.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת-הַתְּפִלָּה וַיָּשָׁב בַּאסֵם וַיֹּאמֶר לוֹ: זְכוּת נְתוּנָה לְכָל יוֹצֵא לְהֶרֶג לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ, וְעַתָּה שְׁאַל נָא שְׁאַל! הֲרָעֵב אַתָּה וְאַאֲכִילֶךָ, אוֹ הֲצָמֵא אַתָּה וְאַשְׁקֶךָ? – וְאִם חַף אַתָּה מִפֶּשַׁע קְרָא נָא בְּקוֹל לֵאמֹר: צַדִּיק תָּמִים אֲנִי וְרַק עֲלִילוֹת דְּבָרִים שָׂמוּ עָלַי אוֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ, וֶהְיֵה נָא בָטוּחַ אֲשֶׁר זֶה יִתְבָּרֵר עַל-יְדֵי חַרְבִּי אֲשֶׁר בְּיָדִי, כִּי כֵן דַּרְכָּהּ תָּמִיד לִשְׁלֹט רַק בַּחוֹטְאִים בֶּאֱמֶת וּלְהֵהָפֵךְ לְבוּל-עֵץ אִם הָאִישׁ נָקִי מִכָּל-פֶּשַׁע. וּבְדַבְּרוֹ הֵנִיף בַּאסֵם חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, עַל רֹאשׁ הַכּוֹרֵעַ וַיַּךְ בָּהּ מַכָּה אַחַת בִּזְרִיזוּת יָד, וְאַחַר מִהֵר אֶל הֶחָ’לִיף וַיָּשֶׂם אֶת-הַחֶרֶב לְרַגְלָיו וַיִּקְרָא כְּמוֹ בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה לֵאמֹר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף?! הִנֵּה חַרְבִּי לְפָנֶיךָ, וְהִיא נֶהֶפְכָה לְבוּל-עֵץ, כִּי נָקִי הָאִישׁ מִפָּשַׁע.

– חַרְבִּי זֹאת – הוֹסִיף בַּאסֵם לֵאמֹר – נָפְלָה לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וּלְאָבִי מֵאָבִיו עַד עֲשָׁרָה דּוֹרוֹת, וְהִיא נִקְרְאָה תָמִיד בְּפִי כָּל-בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּשֵׁם “חֶרֶב-הַמּוֹפֵת”, כִּי לְמוֹפֵת נְתָנָהּ אַלְלַהּ בִּידֵי בְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְהִנֵּה עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת כִּי צָדַקְתִּי בִּדְבָרַי – יַאֲרִיךְ אַלְלַהּ יָמֶיךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבְּךָ מִכָּל הֶחָ’לִיפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ.

וּבְדַבְּרוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְגַם נָשַׁק אֶת רַגְלָיו שֶׁבַע פְּעָמִים.

אָז יִצְחַק הֶחָ’לִיף וְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו מִטּוּב לֵב וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף לְבַאסֵם וַיֹאמַר: הֲיָדַעְתָּ מִי אָנִי? וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל גַּ’עֲפַר בְּאֶצְבָּעוֹ הוֹסִיף: וְאִם יָדַעְתָּ מִי הוּא הָאִישׁ הַזֶּה הָעוֹמֵד עַל יָדִי?

וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי אַתָּה, וְהָאִיש הָעוֹמֵד עַל יַד יְמִינְךָ הוּא מִשְׁנֶךָ.

וַיּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָמְנָם כֵּן דִּבַּרְתָּ, אֲבָל הֲרָאוּ עֵינֶיךָ אוֹתָנוּ מִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אוֹ הֲמַכִּיר אַתָּה אוֹתָנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים?!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בַּאסֵם בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף וּבִפְנֵי גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וַיִּקְרָא: אֲבָל אֲדוֹנִי הֲלֹא אַתֶּם אוֹרְחַי גַּם מֵאֶתְמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם… גַּם מֵאָז…

וְלֹא יָכֹל לְהוֹסִיף מִלָּה, כִּי הִתְבַּלְבְּלוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְגַם כֹּחוֹ עֲזָבָהוּ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף.

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיִּתֵּן צַו לְהָשִׁיב רוּחַ בַּאסֵם אֵלָיו וְלַהֲבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ, וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים לְמַעַן יְטַפְּלוּ בוֹ, וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שָׁמַע הֶחָ’לִיף כִּי שָׁב בַּאסֵם לְאֵיתָנוֹ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וְגַם מָסַר דְּבָרִים בְּפִיו אֵלָיו.

וַיָּבוֹא גַּ’עֲפַר אֶל בַּאסֵם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בִּפְקֻדַּת מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי בָּאתִי אֵלֶיךָ הַפַּעַם וְכֹה דְבָרָיו אֵלֶיךָ: מֵעַתָּה הָיֹה תִהְיֶה בֶּאֱמֶת בֵּין שׁוֹמְרֵי רֹאשִׁי וְלֹא תִדְאַג עוֹד דַּאֲגַת פַּרְנָסָתְךָ, כַּאֲשֶׁר עַד כֹּה, וְכִשְׁנוֹת רָאִיתָ רָעָה כֵּן תִּרְאֶה מֵעַתָּה טוֹבָה. זָכִיתָ כִּי הֶחָ’לִיף יִהְיֶה אוֹרְחֲךָ וּזְכוּתְךָ עָמְדָה לְךָ לַהֲבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם.

וַיִּשְׁתַּחוּ בַאסֵם לִפְנֵי גַּ’עֲפַר בְּלֵב מָלֵא שִׂמְחָה וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל וַיִּקְרָא לֵאמֹר: עַתָּה הֲבִינוֹתִי לָדַעַת אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיָה לִי הָאֹשֶׁר לִרְאוֹת פְּנֵי “אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וּפָנֶיךָ אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, וְעַתָּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי גָדוֹל אַלְלַהּ מִכָּל-הָאֱלֹהִים וְאַלְלַהּ יִנְצֹר הֶחָ’לִיף! יִנְצֹר אַלְלַהּ הֶחָ’לִיף!

יח: הַארוּן אַל רַשִׁיד וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי

וְהַארוּן אַל רַשִׁיד יָדוּע לְמֶלֶךְ אַדִּיר בִּבְנֵי עֲרָב, ויִּצְטיֵּן בִּתְבוּנָתוֹ הָרַבָּה, בְּאֹמֶץ לִבּוֹ, בְּעָשְׁרוֹ וּבַחֲרִיצוּתוֹ, וַיֵּצֵא שְׁׁמוֹ לִתְהִלּה גַּם מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצוֹ, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הָיָה גֵא-רוּחַ וּמִתְגַּדֵּר בְּמַעֲשָׂיו מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְעַל כֵּן שְׂנֵאוּהוּ רַבִּים מֵרוֹאֵי פָנָיו וּמֵחַכְמֵי דוֹרוֹ.

וַיְהִי הַיּום וַיִּרְמֹז לוֹ גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵהוּ בְּשִׂיחָתוֹ עִמּוֹ עַל שְׁתֵּי תְכוּנוֹת אֲשֶׁר הֵן כִּכְתָמִים בְּשֶׁמֶשׁ זָהֳרוֹ וְגַם קָרָא אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לָמָּה לְךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, לְסַפֵּר תָּמִיד בְּשִׁבְחֲךָ בְּמוֹ פִיךָ וְעֵינֵי כָּל-בְּנֵי עֲרָב רוֹאוֹת וּמַכִּירוֹת בִּנְדִיבוּת לִבְּךָ וּבְתִפְאֶרֶת פְּעֻלּוֹתָיךָ?! חֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כִּי לוּא עָבַרְתָּ אַתָּה בִשְׁתִיקָה עַל פְּעֻלּוֹתָיךָ, כִּי אָז נַעֲלֵיתָ בְּעֵינֵי עֲבָדֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל-בְּנֵי עַמְּךָ עַל אַחַת שֶׁבַע.

וַיֵּעָלֵב הַמֶּלֶךְ מִדִּבְרֵי גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וּמֵרְמָזָיו וַיִּקְרָא אֵלָיו בְּכַעַס עָצוּר לֵאמֹר: אֲבָל הֲיֵּשׁ בֶּאֱמֶת בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב אִישׁ רַב פְּעָלִים וּגְדָל-עֲלִילִיָּה כָמוֹנִי, בְּיִחוּד בִּנְדִיבוּת-הָרוּחַ וּבְמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה?

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: יֵשׁ וָיֵשׁ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! צָעִיר אֶחָד יֶשְׁנוֹ בָּעִיר בָּצְרָה, אַבּוּ אַל-קַאסֵם שְׁמוֹ, וְכָל-מַכִּירָיו מְעִידִים עָלָיו אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ בְכָל-מְלֹא תֵבֵל אֲשֶׁר יִדְמֶה לוֹ בִנְדִיבוּתוֹ וּבְגֹדֶל רוּחוֹ, וְגַם עֵינַי רָאוּ זֹאת וְלֹא זָר בִּנְסִיעָתִי הָאַחֲרוֹנָה בָּצְרָתָה.

אָז יִגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף עַל מִשְׁנֵהוּ וּבְעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה קָרָא שֵׁנִית לְגַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל הֲיָדַעְתָּ, גַּ’עֲפַר, כִּי כָל-הַמֵּעֵז לְדַבֵּר עִם מַלְכּוֹ כִּדְבָרֶיךָ וּלְהִתְחַצֵּף כְּנֶגְדּוֹ, כְּכָל-אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, אַחַת דָּתוֹ לְהֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ מָוֶת?!

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי לֹא לְהַרְגִּיזְךָ דִּבַּרְתִּי אֶת-דְּבָרַי וּלְמַעַן הרְעִימֶךָ, כִּי-אִם לְמַעַן הַעֲמִידְךָ עַל הָאֱמֶת, כִּי יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, וְכָל-שְׁמוּעָה קַלָּה הַבָּאָה לְהָעִיב אֶת-זֹהַר גְּדֻלָּתְךָ מַכְאִיבָה אֶת-לִבִּי מְאֹד.

וַיִּגַדְּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף גַּם עַל דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר הָאַחֲרוֹנִים, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: חָטָאתָ, גַּ’עֲפַר, וְחַטָּאתְךָ כְּבֵדָה מְאֹד בַּאֲשֶׁר פָּגַעְתָּ בִּמְשִׁיחַ אַלְלַהּ וּבִכְבוֹד חָ’לִיף הַמַּאֲמִינִים לְדַמּוֹתוֹ לְצָעִיר פָּשׁוּט בָּצְרָתִי דַּל-עֵרֶךְ, וְעַתָּה חֵי אַלְלַהּ, כִּי אָסֹר אֶאֱסָרְךָ עַד אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת עַל דְּבָרֶיךָ כִּי כֵנִים הֵמָּה. וְאִם אַיִן – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וּבְדַבְּרוֹ נָתַן הֶחָ’לִיף צַו וַיֶּאֶסְרוּ אֶת-גַּ’עֲפַר בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְאַחַר יָצָא אֶת-הָאוּלָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וַיְמַהֵר אֶל חֲדַר זֻבַּיְדָּה הַמַּלְכָּה הַחֲכָמָה, אֲשֶׁר כִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ מְרֻגָּז נִבְהֲלָה מְאֹד וַתְּמַהֵר לִשְׁאֹל לְסִבַּת הַדָּבָר.

וַיְסַפֵּר לָהּ הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ לֶאְסֹר אוֹתוֹ עַל חֻצְפָּתוֹ.

–אֲבָל, אֲדוֹנִי וַעֲטֶרֶת רֹאשִי – קָרְאָה זֻבַּיְדָּה – לָמָּה לְךָ לְהִתְרַגֵּז, וְלָמָּה יִפְּלוּ פָנֶיךָ? וּכְבָר אָמַרְתָּ כִּי דִבְרֵי גַּ’עֲפַר צְרִיכִים בֵּרוּר. שְׁלַח נָא אֵיפוֹא כְּרֶגַע אָדָם מִצִּדְךָ עִירָה בָצְרָה לְמַעַן יִתְחַקֶּה עַל הָאֱמֶת וְאַחַר תֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטְךָ עַל גַּ’עֲפַר וְעַל דְּבָרָיו.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי זֻבַּיְדָּה וַיֹּאמַר: צָדַקְתְּ, מַלְכָּתִי, בִּדְבָרַיִךְ, עָשׂה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יָעַצְתְּ, אֲבָל תַּחַת לִשְׁלוֹחַ אָדָם זָר אֲשֶׁר אוּלַי יִפְחַד לְהַגִּיד אֶת-כָּל-הָאֱמת, אֶעֲשֶׂה זֹאת בְּעַצְמִי. אֲנִי אֵלֵךְ, וְאֲנִי אֶחְקֹר לָדַעַת עַד כַּמָּה מַגִּיעָה נְדִיבוּת הַצָּעִיר הַבָּצְרָתִּי, וְאִם הוּא עוֹלֶה עָלַי כְּדִבְרֵי גַּ’עֲפַר.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וּבַלַּיְלָה הַהוּא הִתְחַפֵּשׂ הֶחָ’לִיף וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ, וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וּפָנָיו בָּצְרָתָה.

ויְהִי כְּהַגִּיעוֹ אֶל הָעִיר וַיִּתְאַכְסֵן בַּמָּלוֹן הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ, וַיִּשְׁאַל אֶת-בַּעַל הַמָּלוֹן לֵאמֹר: הַאֻמְנָם ישׁ בְּבָצְרָה צָעִיר בְּשֵׁם אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְפֻרְסָם בְּעָשְׁרוֹ וּבִנְדִיבוּת רוּחוֹ מִכָּל בְּנֵי חֲלוֹף וְגַם הַמְּלָכִים בְּתוֹכָם?!

–יֵשׁ וַיֵשׁ! – עָנָה בַעַל הַמָּלוֹן מִבְּלִי פִקְפּוּק – וְאִם הָיוּ לִי מֵאָה פִיּוֹת וּבָהֶם מֵאָה לְשׁוֹנוֹת מְדַבְּרוֹת צַחוֹת, גַּם אָז נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לִ“גְמֹר אֶת-הַהַלֵּל” עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַצָּעִיר פְּאֵר עֲדָתֵנוּ וַהֲדַר עִירֵנוּ, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לַעֲדִינוּת רוּחַ וְלִנְדִיבוּת לֵב בְּכָל-יְצוּרֵי תֵבֵל וּבְכָל-מַלְכֵי עוֹלָם.

וַיִּשְתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וּבִהְיוֹתוֹ עָיֵף מִן הַדֶּרֶךְ צִוָּה וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאכַל וַיְמַהֵר לִשְׁכַּב, כִּי עָרְגָה נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם הֶחָ’לִיף וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ וְהַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר פָּגַשׁ בָּהּ הָיְתָה חֲנוּת חַיָּטִים, וַיִּשְׁאָלֵם לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם אֶת-אַבּוּ אַל קַאסֵם וְאֶת-מְקוֹם מְגוּרָיו?

וַיִּקְרָא רֹאש הַחַיָּטִים וַיֹּאמַר: שְׁאֵלָתְךָ מְעִידָה בְךָ כִּי זָר אַתָּה בְתוֹכֵנוּ, וְכִי בֶּן אֶרֶץ רְחוֹקָה הִנְּךָ, כִּי הֲיֵשׁ אִישׁ בְּכָל-הַסְּבִיבָה, בְּצָפוֹן וָנֶגָב, קֶדֶם וָיָם, מַהֲלַךְ יָמִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע אֶת-שֵׁמַע אַבּוּ אַל-קַאסֵם?

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָמְנָם זָר אָנֹכִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּדְבָרֶיךָ, וְלָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ נָא לְהַרְאוֹתֵנִי הַבַּית, וְתוֹדָתִי נְתוּנָה לְךָ מֵרֹאשׁ.

וַיֵּעָתֵר הַחַיָּט לְבַקָּשַת הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁלַח עִמּוֹ אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, וַיַּרְאֶה לֶחָ’לִיף אֶת-הַבָּיִת.

וַיְהִי בְּהִכָּנְסוֹ לֶחָצֵר וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה אַרְמוֹן גָדוֹל וְיָפֶה לְנֶגֶד עֵינָיו, וְכֻלּוֹ בָנוּי אַבְנֵי גָזִית מְהֻקְצָעוֹת וּמְגֻוָּנוֹת, וּמִרְפֶּסֶת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה לִפְנֵי הַבַּיִת עֲשׂוּיָה שַׁיִשׁ יְרַקְרַק-שְׁחַרְחָר. וַיִּגַּשׁ אֶל הַשּׁוֹעֵר וַיֹּאמֶר לוֹ: הוֹאִילָה נָא לְהַגִּיד לַאֲדוֹנְךָ כִּי אִישׁ אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ.

וַיֵּצֵא אַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּרֶגַע לִקְרַאת הָאוֹרֵחַ וַיְקַבֵּל פָּנָיו בַּחֲבִיבוּת רַבָּה, וְגַם אֲחָזָהוּ בְיָדוֹ ויוֹבִילֶנּוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם וְנֶהְדָּר בְּרָהִיטָיו וּבְקִשּׁוּטָיו, וְאַחֲרֵי הוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ עַל סַפָּה רְפוּדָה אֵטוּן מִצְרַיִם, שְׁאָלָהוּ לִשְׁמוֹ וּלְמִשְׁלַח יָדוֹ, מֵאַין הוּא בָא, וְאַיֵּה מְקוֹם אַכְסַנְיָתוֹ בְבָצְרָה?

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: מִבַּעְ’דַּאד אֲנִי וּמְלַאכְתִּי סוֹחֵר, וַאֲנִי מִתְאַכְסֵן בְּמָלוֹן פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי הָרִאשׁוֹן בִּמְבוֹא הָעִיר. וְאַחֲרֵי שִׂיחָה קְצָרָה רָאָה הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדִים נִכְנְסוּ אֶל הָאוּלָם וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים הָדָר וּבִידֵיהֶם מַגָּשֵׁי זָהָב וַעֲלֵיהֶם כּוֹסוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת מְלֵאוֹת מַשְׁקָאוֹת שׁוֹנִים, אֲשֶׁר רֵיחָם הַטּוֹב מִלֵּא אֶת-חֲלַל הָאוּלָם.

וּבְטֶרֶם הַגִּישָׁם אֶת-הַמַּשְׁקֶה אֶל הָאוֹרֵחַ לְמַעַן כַּבְּדוֹ בוֹ, גָּמַע כָּל-אֶחָד מֵהָעֲבָדִים גְּמִיעָה קַלָּה בְכוֹס קְטַנָּה אֲשֶׁר בַּמַּגָשׁ לְמַעַן הַרְגִּיעַ אֶת-לֵב הָאוֹרֵחַ כִּי מַשְׁקֶה טָהוֹר הוּא וְכִי אֵין בּוֹ כָּל-חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, כִּי כֵן דֶּרֶך חֲ’לִיפֵי עֲרָב לַעֲשׁוֹת כְּבוֹא אֲלֵיהֶם אוֹרְחִים יְקָרִים וְידִידִים קְרוֹבִים לְבַקְּרָם.

וַיִתְפָּעֵל הֶחָ’לִיף מֵהַמַּשְׁקָאוֹת, כִּי לֹא טָעַם מֵעוֹדוֹ מַשְׁקָאוֹת עֲרֵבִים לַחֵךְ כְּמוֹהֶם גַּם בְּאַרְמוֹנוֹ, וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר יָצָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הָאוּלָם לְרֶגַע וְאַחֲרֵי כֵן חָזַר וּבְיָדוֹ הָאַחַת שַׁרְבִיט, וּבַשְּׁנִיָּה אִילָן קָטֹן אֲשֶׁר גִּזְעוֹ עָשׂוּי כֶסֶף, וַעֲנָפָיו וְעָלָיו עֲשׂוּיִם זְמַרְגָּד, וּפֵרוֹתָיו הַמְרֻבִּים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשְׁלוּ וְיָרְדוּ מִכָּל-הָעֲנָפִים, עֲשׂוּיִם פְּנִינִים וְעַל צַמַּרְתּוֹ תֻּכִּי מְרֻקָּם זְהַב-פַּרְוָיִם, אֲשֶׁר גּוּפָתוֹ מְלֵאָה מֹר וַאֲהָלוֹת וְכָל מִינֵי בְשָׁמִים מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים.

וַיַּנַּח אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הָאִילָן לְרַגְלֵי הָאוֹרֵחַ וּבַשַּׁרְבִיט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ הַתֻּכִּי, וַיְמַהֵר הַתֻּכִּי לִפְרֹשׂ כְּנָפָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, וְגַם אֶת-זְנָבוֹ פָּתַח וַיִּקְפֹּץ וַיָּעָף סָבִיב סָבִיב בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, וּבְסוֹבְבוֹ הִתְאַדּוּ מִכָּל-גּוּפוֹ עַנְנֵי בֹשֶׂם אֲשֶׁר רֵיחָם הַמְשַׁכֵּר מִלְּאוּ אֶת-הָאוּלָם.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לַמַּרְאֶה, וְלֹא שָׂבְעוּ עֵינָיו מֵהַבִּיט עַל הָאִילָן וְעַל הַתֻּכִּי, וְהִנֵּה שָׁלַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת-הָאִילָן וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה.

וַיִּרְגַּז הֶחָ’לִיף בְּלִבּוֹ, כִּי אָמַר: אִישׁ חֲסַר רֶגֶשׁ וְגַס-רוּחַ הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם. רָאֹה רָאָה כִּי אֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּאִילָן וּבַתֻּכִּי וַיִּירָא פֶּן אָשִׂים עֵינַי בָּהֶם וְאֶחְמְדֵם לְנַפְשִׁי, וְלָכֵן הִרְחִיקָם מֵעָלַי, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי שֶּׁקֶר עָנָה גַּ’עֲפַר בְּאָמְרוֹ: כִּי נְדִיב-רוּחַ הוּא הָאִישׁ וְכִי אֲצִיל-נֶפֶשׁ הוּא, כִּי לֹא כֵן הוּא.

הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה חָזַר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הָאוּלָם וְעִמּוֹ עֶלֶם צָעִיר יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד מָזְהָב מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְיַהֲלֹמִים, וּבְיַד הָעֶלֶם כּוֹס עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ אֹדֶם וּמְלֵאָה יַיִן אֲדַמְדַּם מַרְהִיב עַיִן בְּעֵינוֹ.

וַיִּגַּשׁ הָעֶלֶם אֶל הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אַרְצָה, וַיַּגֵּשׁ אֶת-הַכּוֹס אֵלָיו, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הַכּוֹס וַיְבִיאֶנָּה אֶל פִּיו וַיָּרִיקֶנָּה וַיִּנְעַם הַיַּיִן לְחִכּוֹ מְאֹד, וַיְהִי כִּי אָמַר לְהַחֲזִיר אֶת-הַכּוֹס לָעֶבֶד, וַיַּרְא וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה שֵׁנִית יַיִן עַד פִּיהָ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל הַמַּרְאֶה וַיַּחֲזֵר אֶת-הַכּוֹס אֶל פִּיו וַיָּשָׁב וַיֵּשְׁתְּ אֵת אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, וַיָּשָׁב אוֹתָהּ לָעֶבֶד, אֲבָל מַה-מְּאֹד הִתְפַּלֵּא בְּהַבִּיטוֹ בַכּוֹס וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה בַשְּׁלִישִׁית יֵין הָרֶקַח, וַיִשְׁכַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הָאִילָן וְאֶת-הַתֻּכּי וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב בַּכּוֹס אֲשֶׁר לְפָנָיו, כִּי חִידַת אֱלֹהִים הָיְתָה הַכּוֹס בְּעֵינָיו, וְגַם שָׁאֹל שָׁאַל אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְתֹּר לוֹ הַחִידָה.

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: הַכּוֹס הַזֹּאת מַעֲשֵׂה יְדֵי חֲכַם חֳרָשִׁים עַתִּיק יָמִים הִיא, אֲשֶׁר הִכִּיר לָדַעַת אֶת-כָּל-סוֹדוֹת הַבְּרִיאָה וְהַטֶּבַע, וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בִּידֵי הָעֶלֶם וַיְמַהֵר לָצֵאת עִמּוֹ הַחוּצָה.

וַיִּחַר לֶחָ’לִיף מְאֹד גַּם הַפַּעַם וַיֹּאמַר בְּלִבּוֹ: “אַךְ לְהָתֵל בִּי אוֹֹמֵר הַנַּעַר הַזֶּה, כִּי מִדֵּי רְאוֹתוֹ אוֹתִי נוֹתֵן אֶת-לִבִּי בַּאֲשֶׁר לְפָנַי, הוּא חוֹטֵף וְיוֹצֵא כְּאוֹמֵר לְהַקְנִיטֵנִי. אָכֵן אוֹי לְךָ, גַּ’עֲפַר, כִּי כִזַּבְתָּ, עוֹד מְעַט וְאַרְאֶךָ נַחַת זְרוֹעִי לְמַעַן תֵּדַע עַד כַּמָּה חָטָאתָ בְּהַשְׁוֹתְךָ אוֹתִי אֶל הָאִישׁ הַגַּס הַזֶּּה”.

וַיָּבֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֶל הָאוּלָם, וְהַפַּעַם בָּאָה עִמּוֹ גַם עַלְמָה לְבוּשָׁה הָדָר, שִׂמְלַת מֶשִׁי לְבָנָה מְרֻקֶּמֶת וּמְשֻׁבָּצָה כֻלָּהּ אַבְנֵי חֵן מְאִירוֹת וּמַזְהִירוֹת כִּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת, אֲבָל פְּנֵי הָעַלְמָה עָלוּ עַל שִׂמְלָתָהּ בַּהֲדָרָם, כִּי הִיא הָיְתָה יָפָה כַּלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה.

וַיִּתֵּן אַבּוּ אַל-קַאסֵם צַו וַיָּבִיאוּ לָעַלְמָה כִּנּוֹר עָשׂוּי עֵץ אָהָל מְצֻפֶּה שֵׁן וַאֲבָנִים, וַתִּקַּח הָעַלְמָה אֶת-הַכִּנּוֹר וַתְנַגֵּן בּוֹ מַנְגִּינוֹת אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת-לֵב הֶחָ’לִיף שֶׁבִי עַד כִּי מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת קָרָא לֵאמֹר:

– הֶאָח! מַה-מְּאֻשָּׁר אַתָּה, צָעִיר יָקָר, בְּחַיֶַיךָ! מְאֻשָּׁר אַתָּה מִמֶּלֶךְ, וּמְאֻשָּׁר אַתָּה אַף מֵאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וְאַשְּׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ!

וּבִרְאוֹתוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַד כַּמָּה הָלַךְ לֵב אוֹרְחוֹ אַחֲרֵי הַצְּעִירָה, אָחַז אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וַיְמַהֵר וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

אָז בָּעֲרה חֲמַת הֶחָ’לִיף בְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיְהִי כִּמְטֹרַף-הַדַּעַת, וְכִמְעַט שֶׁהִתְפָּרֵץ מֵרֹב כַּעַס, וּבְכָל-זֹאת כַּאֲשֶׁר חָזַר הַצָעִיר בָּרְבִיעִית אֶל הָאוּלָם הִתְאַמֵּץ לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ וַיְהִי כְּשָׁקֵט לְמַרְאֵה עַיִן, אִם גַּם אֵשׁ עֲצוּרָה יָקְדָה בְעַצְמוֹתָיו.

וַיּוֹסֶף הָאִישׁ לְשׂוֹחֵחַ עִם אוֹרְחוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים, וְהַשִּׂיחָה הָיְתָה נְעִימָה מְאֹד וּמְלֵאָה עִנְיָן, וְהִיא נִמְשְׁכָה עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְאַחַר נִפְרַד הָאוֹרחַ מִמְּאָרְחוֹ מִתּוֹךְ רָצוֹן, וּבְהִפָּרְדוֹ קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: רָאוּי אַתָּה, מְאָרְחִי, לִתְהִלָּה רַבָּה עַל קַבָּלַת-הַפָּנִים הַחֲבִיבָה וְעַל לְבָבְךָ הַטּוֹב אֵלַי אִם גַּם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, בָּחוּר נֶחְמָד, אָכֵן מְעַטִּים כָּמוֹך בְּתוֹכֵנוּ!

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּעַנְוַת-כָּבוֹד וַיּוֹדֵהוּ עַל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים אֵלָיו וְגַם לִוָּה אוֹתוֹ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן.

וּבְלֶכְתוֹ אָמַר הֶחָ’לִיף בְּלִבּוֹ: “אֱמֶת, עוֹלֶה הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם גַּם עַל הַמְּלָכִים בְּכָל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, בְּעָשְָׁרוֹ וּבַהֲדָרוֹ, בַּהֲמוֹן עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו. אֲבָל רָחוֹק הוּא לִהְיוֹת דּוֹמֶה אֵלַי בִּנְדִיבוּת-רוּחוֹ, וְלֹא צָדַק גַּ’עֲפַר כְּלָל בְּמִשְׁפָּטוֹ וְעָנשׁ יֵעָנֵשׁ. כִּי הֲלֹא הַרְגֵּשׁ הִרְגִּישׁ אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַד כַּמָּה הָלַךְ לִבִּי אַחֲרֵי הָאִילָן וְאַחֲרֵי הַכּוֹס, אַחֲרֵי הָעֶבֶד וְאַחֲרֵי הָאָמָה אֲשֶׁר הִצִּיג לְפָנַי, וּבְכָל זֹאת הַאִם עָלָה עַל דַּעְתּוֹ אַף רֶגַע לָתֵת לִי אֶחָד מֵהֶם בְּמַתָּנָה? – לֹא עָלָה! – רַק הִתְהַדְּרוּת הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינָיו בַּעֲשׂוֹתוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכָל-חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ רַק לְהֵרָאוֹת וּלְהַרְאוֹת לַכֹּל כִּי עָשִׁיר הוּא, וְכִי מְקַבֵּל הוּא אֶת-כָּל-אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים מְעֻשֶּׂה וְלֹא יוֹתֵר”.ְ

בְּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ הִגִּיעַ הֶחָ’לִיף עַד הַמָּלוֹן אֲשֶׁר הִתְאַכְסֵן בּוֹ, וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי בַעַל-הַמָּלוֹן כִּי הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם מְחַכִּים לוֹ זֶה שָׁעוֹת בָּרְחָבָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַמָּלוֹן, וְעִמָּם סוּסִים, פְּרָדִים וּגְמַלִּים עֲמוּסֵי מַשָּׂאוֹת לַעֲיֵפָה מִכָּל-טוּב הָאָרֶץ לְמַעֲנוֹ.

הוּא יָצָא לִרְאוֹת, וְהִנֵּה נִגְּשָׁה אֵלָיו הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָּה, אֲשֶׁר נִגְּנָה לְפָנָיו בְּכִנּוֹר בְּאַרְמוֹן אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּבְהִשְׁתַּחֲוָיַת-חֵן לְפָנָיו הוֹשִיטָה לוֹ מִכְתָּב מֵאֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְאָרְחוֹ, וַיִּפְתָּחֵהוּ הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"אֲדוֹנִי וְאוֹרְחִי הַנִּכְבָּד!

אֲנִי מְבַקֵּש סְלִיחָתְךָ אִם לֹא מִלֵּאתִי הַיּוֹם אֶת-חוֹבָתִי אֵלֶיךָ, ואִם לֹא כִבַּדְתִּיךָ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָךְ. לִבִּי נוֹקְפֵנִי מְאֹד עַל זֹאת, וּבְיוֹתֵר, יַעַן טֶרֶם יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה, וְאַתָּה גַּם אַתָּה נִזְהָרְתָּ מְאֹד לִבְלִי גַלּוֹת אֶת-כָּל-הָאֱמֶת מִכָּל-אֲשֶׁר בְּיַחַס לְמַעֲמָדְךָ בַּחַיִּים וְלַאֲצִילוּת מִשְׁפַּחְתְּךָ, וְלָכֵן בָּאתִי בָזֶה לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, כִּי תוֹאִיל בְּטוּבְךָ לִסְלֹח לִי אִם חָטָאתִי כְנֶגְדְּךָ וְאַל נָא תַעֲנִישֵׁנִי בְּסָרֶבְךָ לְקַבֵּל מֵאֵת פָּנֵי אֶת-הַמַּתָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר אָנֹּכִי שׁוֹלֵחַ לְךָ עַל-יְדֵי עוֹשֵׂי רְצוֹנִי. הָאִילָן, הַתֻּכִּי, הָעֶבֶד וְהָאָמָה אֲשֶׁר הִצַּגְתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם לְךָ הֵם, אֲדוֹנִי, כִּי עֵינַי רָאוּ וְרוּחִי הִרְגִּישׁ כִּי מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ בְּהַבִּיטְךָ בָם, וְזֶה דַרְכִּי מֵאָז, כָּל-חֵפֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי מַרְגִּישׁ כִּי מוֹצֵא הוּא חֵן בְּעֵינֵי מְבַקְּרַי וְחָדַל מֵהָרֶגַע הַהוּא לִהְיוֹת רְכוּשִׁי הַפְּרָטִי, וְהָיָה לִרְכוּשׁ הַאִישׁ אֲשֶׁר יְבַקְּרֵנִי.

וּבְהוֹדוֹתִי לְךָ, אֲדוֹנִי, מֵרֹאשׁ עַל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הִנְחַלְתַּנִי בְּהַסְכִּימְךָ לְקַבֵּל אֶת-מַתְּנוֹתַי הַדַּלּוֹת, הִנְנִי מְבָרֶכְךָ: בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. יוֹאֵל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לְהַצְלִיחַ דַּרְכְּךָ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ וְהִגִּיעֲךָ לִמְחוֹז חֶפְצְךָ בְּשָׁלוֹם.

כְּחֵפֶץ מְכַבֶּדְךָ בְּכָל-לֵב

אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי".

וָיְּהִי כְּכַלּות הֶחָ’לִיף לִקְרֹא אֶת-הַמִּכְתָּב וַתַּגֵשׁ לוֹ הָאָמָה אֶת-הַמַּתָּנוֹת, סוּסִים עַרְבִיִּים, וּגְמַלִּים מֵינִיקוֹת, פְּרָדִים וַעֲבָדִים וּמַרְבַדִּים יְקָרִים, עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים מִכֹּל, וְיַחַד עִם זֶה גַּם אֶת-הָאִילָן וְהַתֻּכִּי, הַכּוֹס וְהָעֶבֶד הַיָפֶה אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית אֲדוֹנָהּ.

–גַם אָנֹכִי – הוֹסִיפָה הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָּה לֵאמֹר לֶחָ’לִיף בְּעַנְוַת-חֵן – הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְשָׁרֶתְךָ וּלְנַגֵן לְפָנֶיךָ בְּכִנּוֹרִי בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֶינֵיךָ, כִּי מִצְוַּת אֲדוֹנִי הַטּוֹב אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵלַי לֵאמֹר: הָיֹה תִהִיִי לָאָמָה לָאִישׁ אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָךְ אֵלָיו.

וּבְדַבְּרָהּ כָּרְעָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וְאַחַר פָּנְתָה הַצִדָּה וַתַּעֲמֹד בְּראשׁ הַכְּבֻדָּה. הֶחָ’לִיף נִרְגַּשׁ מְאֹד מִכָּל-אֲשֶׁר רָאָה ומִכָּל-אֲשֶׁר שָׁמַע עַל אֹדוֹת גֹּדֶל הרוּחַ וְשֶׁפַע הַנְּדִיבוּת אֲשֶׁר לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּמִבְּלִי מֵשִׂים עָלָה עַל לִבּוֹ בָּרֶגַע הַהוּא זֵכֶר גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיִּקְרָא מִתּוֹךְ הִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: אַלְפֵי בְרָכות תָּחֹלְנָה עַל רֹאשְׁךָ, גַּ’עֲפַר מִשְׁנִי, עַל אֲשֶׁר הֲבֵאתַנִי עַד הֲלֹם לְהַכִּיר אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲשֶׁר יְהִי מֵעַתָּה לְעֵינַי כְּסֵמֶל הָעֲדִינוּת הָעֲָרָבִית וַאֲצִילוּת גֶּזַע עַם עֲרָב וּנְדִיבוּת רוּחוֹ. יְהִי אַלְלַהּ עִמְּךָ וְעִם אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲשֶׁר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלָיו כְּרֶגַע לְמַעַן הַבִּיעַ לוֹ אֶת-תּוֹדוֹתַי הָעֲמֻקּוֹת עַל טוֹב לְבָבוֹ אֵלַי גַּם מִבְּלִי הַכִּירוֹ אוֹתִי, וְאָכֵן זֶה הוּא הָאוֹת הַנֶּאֱמָן בְּיוֹתֵר עַל אֲצִילוּת הָרוּחַ הָאֲמִתִּית אִם הִיא אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְשׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר מִחוּץ לָאָדָם, כִּי אִם בָּהּ בְּעַצְמָהּ, וְהִיא בָאָה מִתּוֹךְ דְּחִיפָה פְנִימִית בִּלְִבָד. אֲנִי רוֹצֶה לְקַוּוֹת כִּי יַחַד עִם הֲלִיכָתִי אֵלָיו לְמַעַן הַגִּישׁ לוֹ תּוֹדָתִי יַעֲלֶה בְיָדִי גַּם לְגַלּוֹת אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵיהֶם הִגִּיע אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְעָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ.

וּלְמַעַן הַשְׁקִיט אֶת-הֶמְיַת לִבּוֹ הַסּוֹעֵר, עָזַב בָּרֶגַע הַהוּא אֶת-הַמָּלוֹן, בְּצַוּוֹתוֹ עַל בְּעָלָיו לָתֵת מָקוֹם בִּמְלוֹנוֹ לְכָל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּרְחָבָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו לְאַרְמוֹן אַבּוּ אַל-קַאסֵם.

וַיְהִי כְבוֹאוֹ ויִּמְצָא אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם יוֹצֵא אֶל הַגַּן לְטַיֵּל בְּלִוְיַת בְּנֵי-בֵיתוֹ וַיְמַהֵר לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא בְהִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: יְדִידִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם! מָה רַבָּה חֲבִיבוּתְךָ אֵלַי בְּשָׁלְחֲךָ לְפָנַי אֶת-כָּל-הַמַּתָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַיְקָרוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ, קָשֶׁה הָיָה לִי לְחַכּוֹת עַד יוֹם מָחָר לָבוֹא אֵלֶיךָ לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ בְּפָנֶיךָ עַל נְדִיבוּת רוּחֲךָ וְעַל אֲצִילוּתְךָ הַנִּפְלָאָה, אוֹ לִכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב, וְלָכֵן מִהַרְתִּי עָדֶיךָ, גַּם בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לָנוּחַ בִּמְלוֹנִי, וּבְטֶרֶם הִסְפַּקְתָּ גַּם אַתָּה לָנוּחַ מִבִּקוּרִי הָאָרֹךְ הַיּוֹם בְּאַרְמוֹנֶךָ, וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא לְהָשִׁיב לְךָ אֶת-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ לִי לְבַל אֶשְׁתַּמֵּש בְּגֹדֶל רוּחֲךָ לְרָעָתְךָ אַתָּה וּלְטוֹבָתִי אֲנִי. יְדִידִי! יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, כִּי יֵשׁ גַּם לִי רָב, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב, וְרַק זֶה אַדִּיר כָּל-חֶפְצִי מִלְּפָנֶיךָ לִשְׁמֹע מִפִּיךָ אֶת-דִּבְרֵי יְמֵי חַיֶּיךָ הַגְּדוֹלִים וְאֶת-“סִפּוּר-הַמַּעֲשֶׂה” אֲשֶׁר לְעָשְׁרְךָ וְהַדְּרָכִים אֲשֶׁר אָחַזְתָּ בָּהֶם לְמַעַן הַגִּיעַ אֵלָיו, כִּי חָפֵץ אֲנִי לְתַנּוֹת שִׁבְחֲךָ בִּפְנֵי הָעוֹלָם האִשְׂלַמִּי בְּשׁוּבִי לְעִיר מְגוּרַי וּלְסַפֵּר לָהֶם עַל כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ הָעֲשִׁירִים וְיַעֲשׂוּ כָמוֹךָ, וּלְמַעַן יֵדְעוּ הָעֲנִיִּים כִּי יֵשׁ גּוֹאֲלִים לָהֶם וְהִתְפָּאֲרוּ בְגִזְעָם וּבְעַמָּם, הַגֶּזַע הָעֲרָבִי הָאָצִיל וְהָעָם הָעֲרָבִי נְדִיב הַלֵּב וּגְדָל-הָרוּחַ.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר: אֲנִי מוּכָן לְשָׁרֶתְךָ וּלְסַפֵּר לְךָ אֶת-קוֹרוֹת יְמֵי חַיַּי, אֲבָל רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ, אֲדוֹנִי, בְּקַבֶּלְךָ מִמֶּנִּי אֶת-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי לְּךָ, כִּי לְעֶלְבּוֹן גָּדוֹל יֵחָשֵׁב לִי אִם תְּמָאֵן לְקַבְּלָן.

וַיְהִי כִּי נֵאוֹת הֶחָ’לִיף לִדִבְרֵֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיֹּאחֶז אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הֶחָ’לִיף בְּיָדוֹ וַיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם הָאַרְמוֹנָה אֶל אוּלָם גָּדוֹל מֵהָאוּלָם אֲשֶׁר הָיָה בוֹ בְּבִקּוּרוֹ הָרִאשׁוֹֹן בַּיּוֹם הַהוּא, וְהוּא עָרוּךְ שִׁבְעָתַיִם לְיֹפִי מֵהָאוּלָם הָרִאשׁוֹן, וְכֻלּוֹ מָלֵא רֵיחוּת עֲדָנִים מְשִׁיבֵי נָפֶשׁ וּמְעַדְּנֵי לֵב, וּבְשֶׁבֶת שְׁנֵיהֶם עַל סַפָּה רְפוּדָה מַרְבָד מִזְּהַב פַּרְוָיִם פְּתַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר:

–בֵּן לְמוֹכֵר תַּכְשִׁיטִים מִצְרִי אֲנִי, וְשֵׁם אָבִי הַמָּנוֹחַ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – הָיָה עַבְּדְ אַל-עַזִּיז, וְהוּא הָיָה עָשִׁיר בְּאוֹצָרוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וּמִפַּחְדּוֹ פֶּן יִפּוֹל בְּאַחַד הַיָּמִים לְקָרְבַּן עָשְׁרוֹ בִּידֵי שֻׁלְטַן מִצְרַיִם, אֲשֶׁר עֵינוֹ הָיְתָה צָרָה בְאָבִי, הֶחֱלִיט לַעֲזֹב אֶת-מִצְרַיִם אֶרֶץ-מוֹלַדְתּוֹ וַיָּבוֹא להִשְׁתַּקֵּעַ בָּעִיר הַזֹּאת בְּבָצְרה. וַכַעֲבֹר זְמָן קָצָר נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת-הַבַּת הַיְחִידָה אֲשֶׁר לִגְדָל-הָעֲשִׁירִים בָּעִיר וְהִיא יָלְדָה לוֹ רַק בֵּן יָחִיד, אֲנִי עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ כַּיּוֹם.

וַיְהִי בְּמוֹת עָלַי אָבִי וְאִמִּי בִּדְמִי עֲלוּמֵיהֶם וָאִירַשׁ מִשְּׁנֵיהֶם יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וּבְרִשְׁתִּי יַחַד עִם זֶה גַּם אֶת-אֲצִילוּת הָרוּח וְאֶת-נְדִיבוּת הַלֵּב וְאַהֲבַת הַחַיִּים אֲשֶׁר לִשְׁנֵיהֶם, בִּזְבַּזְתִּי אֶת-כָּל הוֹנִי הַגָּדוֹל בִּזְמָן קָצָר, בְּשָׁלשׁ שָׁנִים, וָאֱהִי בְּכָל רָע.

וַיְהִי כִרְאוּתִי אֵת אֲשֶׁר הִגַּעְתִּי אֵלָיו בְּפַחֲזוּתִי וּבְחֹסֶר הֲבָנַת חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים, וַיֵּצֶר לִי מְאֹּד, וּמִפַּחְדִּי פֶּן תִּגָּלֶה חֶרְפַּת עָנְיִי לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי בְּעִיר מוֹלַדְתִּי, מִהַרְתִּי וָאֶמְכֹּר אֶת-נַחֲלָתִי הָאַחֲרוֹנָה, אֶת בֵּית-מְגוּרַי וָאֵצֵא אֶת-בָּצְרָה, כִּי אָמַרְתִּי טוֹב לִי לָמוּת מוֹת-עֲנִיִּים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה מֵאֲשֶׁר לָמוּת מוֹת נְבָלִים יְרוּדֵי-מַצָּב בְּעִיר מוֹלַדְתִּי. וּבְקַחְתִּי אֶת-פְּרוּטוֹתַי הָאַחֲרוֹנוֹת בְּיָדִי נִסְפַּחְתִּי אֶל אַחַת מֵאוֹרְחוֹת הַנּוֹסְעִים הַיּוֹרֶדֶת אֶל אַל-קַאהְרָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וָאַגִּיעַ אֵלֶיהָ אַחֲרֵי עֻנּוֹתִי בַדֶּרֶךְ נוֹרָאוֹת.

וַיְהִי כְבוֹאִי ואֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמַרְאֵה יְפִי הָעִיר וְעָשְׁרָהּ, וּלְמַרְאֵה אַרְמְנוֹתֶיהָ הַנֶּהְדָּרִים וּמִגְדָּלֶיהָ הַגְּבוֹהִים וְכָל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בְּמִסְגָּדֶיהָ הַמְרֻבִּים וְהַמְצֻיָּנִים בְּעָשְׁרָם, וַיַּעַל בְּלִבִּי זֵכֶר אָבִי הַמָּנוֹחַ אֲשֶׁר הָיָה יְלִיד מִצְרַיִם, וָאֶקְרָא בְּמַר רוּחִי וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לֵאמֹר: אֲהָהּ, אָבִי הַיָּקָר! מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ וְרָאִיתָ בָּרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ מַחְמַד נַפְשְׁךָ בִּימֵי חַיֶּיךָ, בָּעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בִּגְלַל עשְָׁרְךָ הַגָּדוֹל וְאוֹצְרוֹתֶיךָ הַמְרֻבִּים הָיָה עָלֶיךָ לְעָזְבָהּ וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ זָרָה לְמַעַן הִנִָּצֵל מִנְּפֹל חָלָל לִפְנֵי בְּנֵי עַוְלָה הַמְקַנְּאִים בְּאָשְׁרֶךָ.

מִכָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בְיָדִי בְּעָזְבִי אֶת-בָּצְרָה נִשְׁאַר לִי בְחֵיקִי בְהַגִּיעִי מִצְרַיְמָה חֲמִשָּׁה דִינְרֵי זָהָב, וּבַכֶּסֶף הַזֶּה קָנִיתִי לִי סֶרֶד אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו פֵּרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה וְגַם זֵרֵי פְרָחִים חַיִּים שׁוֹנִים קְטַנִּים קָנִיתִי, וַיְהִי זֶה דַרְכִּי יוֹם יוֹם לְסוֹבֵב בְּבָתֵּי-הַמַּרְזֵחַ וּבְבָתֵּי-הַקָּפֶה לִמְכֹּר אֶת-סְחוֹרָתִי לְשׁוֹתֵי הַיַּיִן, לְסוֹבְאֵי הַשֵּׁכָר, וּלְגוֹמְעֵי הַקָּפֶה כְּפַרְפְּרָאוֹת לְמַשְׁקָאוֹת, וּבָאֲגוֹרוֹת הָאֲחָדוֹת אֲשֶׁר הרְוַחְתִּי כִּלְכַּלְתִּי אֶת-נַפְשִׁי בְּקֹשִׁי בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּבוֹאִי כְדַרְכִּי אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי-הַקָּפֶה לִמְכֹּר סְחוֹרָתִי, וָאֵרֶא בֵּפִנַּת בֵּית-הַקָּפֶה אִישׁ חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא פְגַשְׁתִּיו שָׁם מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַיִּקְרָאֵנִי אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵלַי: מַדּוּעַ אַתָּה פוֹנֶה אֶל כָּל בָּאֵי בֵית-הַקָּפֶה לִמְכֹּר סְחוֹרְָתְךָ וְאֵלַי לֹא פָנִיתָ? הַאִם אַתָּה חוֹשֵב אוֹתִי לְדַל-עֵרֶךְ מֵהֶם אוֹ לְעָנִי שֶׁאֵין בְּיָדִי לְהַנּוֹת אוֹתְךָ? רְאִיתִיךָ עוֹבֵר פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל יָדִי וְנוֹטֶה הַצִדָּה אֶל שְׁכֵנַי וְלֹא אֵלַי, מַדּוּעַ?

וַיֵּצֶר לִי מְאֹד עַל דְּבָרָיו, וָאֲמַהֵר לְהִתְנַצֵּל בְּאָמְרִי, כִּי לֹא בִצְדִיָּה עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וּבְהוֹשִׁיטִי לוֹ סִרְדִּי בִּקַּשְׁתִּיו לָבֹר לוֹ מִתּוֹכוֹ כָּל-אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ, וְגם בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ סְלִיחָה עַל הַשְּׁגָגָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִלְּפָנַי מִבְּלִי כָל כַּוָּנָה רָעָה.

אָז בִּקְּשַׁנִי הָאִישׁ לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ, ויִּשְׁאָלֵנִי לִשְׁמִי וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי וּלְמַצָּבִי הַחָמְרִי, וַיָּשֶׂם הֵיטֵב אֶת-לִבּוֹ אֶל כָּל-הַתְּשׁוּבוֹת אֲשֶׁר הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ, וּבְקוּמִי לָלֶכֶת קָנָה מִמֶּנִּי תַּפּוּחַ וַיִּתֵּן לִי בּמְחִירוֹ סְכוּם גָּדוֹל, עֲשָׂרָה דִינָרִים זָהָב, וַיֹּאמֶר לִי: בִּסְכוּם כֶּסֶף זֶה אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הַיּוֹם, אֲנִי חָפֵץ כִּי תַרְחִיב אֵת-מִשְׁלַח יָדֶיךָ, וּבְאָמְרוֹ לִי שָׁלוֹם פָּנָה וַיֵּלֵךְ.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ הַבַּית הַהוּא וְסַל סְחוֹרָתִי בְּיָדִי, וָאֵרֶא אֶת-הָאִישׁ וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ כְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְגַם הַפַּעַם קְרָאנִי אֵלָיו וְגַם נִכְנַס עִמִּי בִדְבָרִים וּבְקוּמִי לָלֶכֶת עִכְּבַנִי וַיֹּאמֶר לִי: יְדִידִי! אַל נָא תִתְמַהּ עַל נְטוֹתִי חֶסֶד אֵלֶיךָ, כִּי לֹא לְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, כִּי אִם לְמַעַן אָבִיךָ אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיו בְּבָצְרָה בְּסַחֲרִי עִמּוֹ יָמִים רַבִּים, וְעַתָּה הָיֹה אֶהְיֶה אֲנִי לְךָ לְאָב תַּחְתָּיו וְאַתָּה תִהְיֶה לִי לְבֵן, כִּי חֲשׂוּךְ-בָּנִים אֲנִי וְאַלְלַהּ בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב, בְּעשֶׁר וּבִנְכָסִים לָרֹב, אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹנִי בְּכָל-מִצְרַיִם וְאַתָּה תִירָשֵׁנִי, וּמֵעַתָּה שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-סִבְלְךָ וְהָיִיתָ מְאֻשָּׁר כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּמַר הָאִישׁ אֶת-עֲסָקָיו וַיִּמְכֹּר אֶת-סְחוֹרָתוֹ, וַנִּסַּע וַנֵּלֶךְ בָּצְרָתָה, וּכְבוֹאִי תָּמְהוּ כָל-יְדִידַי לִקְרָאתִי כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לִרְאוֹתֵנִי אַחֲרֵי לֶכְתִּי וְאַף-כִּי כֹה מַהֵר, וּתְמִיהָתָם גָּדְלָה בְיוֹתֵר בְּשָׁמְעָם מִפִּי אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם מֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי הֶעָשִׁיר הַבָּצְרָתִי הַגָּדוֹל.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר אִמְּצַנִי הָאִישׁ לוֹ לְבֵן שַׂמְתִּי כָל מַעְיָנַי לְהָפִיק מִמֶּנּוּ רָצוֹן, וַיִּשְׂמַח הָאִישׁ בִּי מְאֹד וְגַם הִבִּיעַ אֶת-שִׁמְחָתוֹ בְּמוֹ פִיו פַּעַם בְּפַעַם אֵלַי לֵאמֹר: מַה-מְּאֻשָּׁר הִנְנִי כִּי אִשַּׁרְתִּיךָ וְגַם אִמַּצְתִּיךָ לִי לְבֵן! כִּי אָכֵן בֶּן-חַיִל אַתָּה וּבֵן רָאוּי לְהוֹרֶיךָ אֲשֶׁר הִכַּרְתִּים וַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּים.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וַיִּפֹּל הָאִיש לְמִשְׁכָּב וּמַחֲלָתוֹ כָבְדָה עָלָיו מְאֹד. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ כִּי הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלָה עָלֶיהַ לֹא יֵרֵד מִמֶּנָּה, וַיִּקְרָאֵנִי אֶל חֲדַּר-מִשְׁכָּבוֹ, וּבְבוֹאִי אָמַר: הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי! וַיֵצְאוּ כֻלָּם וָאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי בְּקוֹל רָפֵה וְעָמוּם: גְּשָׁה נָא אֵלַי, בְּנִי, וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתִי, וְגַם אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד כָּמוּס עִמָּדִי, כִּי רַק לְך לְבַדְּךָ אֲגַלֶּנּוּ וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ.

וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאחֲזֵנִי בְיָדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: בְּנִי! הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ, וְעוֹד מְעַט וְתִירַשׁ אֶת-כָּל-הוֹנִי, וְאַל נָא תַחְשֹׁב כִּי רַק הַבַּיִת הַגָּדוֹל הַזֶּה וְכָל אֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת בּוֹ מִכְּלֵי-הַבַּיִת הַיָּפִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְעַד הַתַּכְשִׁיטִים בִּלְבָד הֵם יְרשָּׁתֶךָ, אָמְנָם גַּם אֵלֶּה דַיָּם לְהַעֲשִׁירְךָ עשֶׁר רַב וּלְהַבְטִיחַ חַיֶּיךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, אֲבָל כָּל-אֵלֶּה הֵם כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מוּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר הַגָּדוֹל וְהַכַּבִּיר אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כָמוֹהוּ וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה, וַאֲשֶׁר הוּא סָתוּם וְחָתוּם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְגַלּוֹתוֹ לְךָ בְּרֶגַע זֶה.

אֵין אֲנִי יָכֹל לְהוֹדִיעֲךָ אֶת-מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָאוֹצָר שָׁמוּר וְגַם מִי הָיָה הַמְּאַסְפוּ וגוֹנְזוֹ, כִּי גַם מִמֶּנִּי נֶעֶלְמוּ כָל אֵלֶּה, אֲנִי יָכֹל רק לְהַגִּיד לְךָ כִּי אָבִי זְקֵנִי – עָלָיו הַתְּפִלִָּה וְהַשָּׁלוֹם – גַּם הוּא קָרָא אֶת-אָבִי לִפְנֵי מוֹתוֹ רְגָעִים מִסְפָּר כָּמוֹנִי הַיּוֹם וַיְגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹד הָאוֹצָר, וְאָבִי גַם הוּא קְָראַנִי גַּם רְגָעִים מִסְפָּר לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיְגַלֶּה לִי סוֹדוֹ.

וְעַתָּה רַק זֹאת אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךּ, בְּנִּי, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: אַל תִּתְפָּאֵר בְּאוֹצָרְךָ זֶה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ וְאַל תִּתְגָּאֶה בוֹ יוֹתֵר מִדַּי עַד אֲשֶׁר תְּעוֹרֵר כְּנֶגְדְּךָ קִנְאַת הֶחָ’לִיף וְכָל-שָׂרָיו וְרוֹאֵי פָנָיו, כִּי קִנְאַת חָ’לִיפִים וְשָׂרִים קָשֶׁה כִשְׁאוֹל, וְאַחֲרִיתָהּ מִי יְשׁוּרֶנָּה? – וְלָכֵן הֱיֵה נָא, בְּנִי, שְׁפַל-רוּחַ וּמֵיטִיב-לַעֲשׂוֹת, הוֹשֵׁט יָדְךָ לְדַלִּים בְּסֵתֶר, וְעֶזְרָתְךָ לַנִּצְרָכִים בִּבְלִי יוֹדְעִים, וַעֲשֵׂה כָל-אֲשֶׁר תּוּכַל לְטוֹבָתָם כְּכָל אֲשֶׁר עָשׁוּ זְקֵנִי וְאָבִי, זִכְרוֹנָם לבְרָכָה, וּכְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי גַּם אֲנִי בְּלֶכְתִּי בְעִקְּבוֹתֵיהֶם, כִּי הָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי לֹא בְהִתְפָּאֲרוּת שָׁוְא דַרְכּוֹ, כִּי אִם בְּמַתָּן בַּסֵתֶר, וּ“מַתָּן בַּסֵתֶר יִכְפֶּה אַף” – אוֹמֵר שֻֻׂלִיְמֵאן מַלְכֵּנוּ, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם. רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ, בְּנִי!

וַיְהִי כִּי הִבְטַחְתִּי לָאִישׁ כִּי כֹה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יְעָצַנִי, וַיְגַלֶּה לִי אֶת-מְקוֹם הָאוֹצָר, בְּהוֹסִיפוֹ כִּי מְאֹד מְאֹד אֶשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֶה עֵינַי, וְכִי הָעשֶׁר הָרַב הַטָּמוּן שָׁם אִי-אֶפְשָׁר לִי לְשָׁעֲרוֹ מֵרֹאשׁ. אַחֲרֵי שְׁעוֹת מִסְפָּר מֵת הָאִישׁ, וָאֲמַלֵּא אֶת-חוֹבָתִי אֵלָיו כָּרָאוּי לוֹ, וְכָבוֹד גָּדוֹל עָשִׂיתִי לוֹ בְּמוֹתוֹ, וְאַחַר סַרְתִּי לִרְאוֹת אֶת-הָאוֹצָר, וּמָה אַגִּיד ומָה אֲדַבֵּר? ִדְהָם וְנִפְעָם עָמַדְתִּי עַל עָמְדִי כִּי לֹא יָכֹלְתִּי הַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינַי וּלְתָאֵר לִי אַף אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנַי, וּבַהֲרִימִי עֵינַי הַשָּׁמַיְמָה קָרָאתִי מֵעֹמֶק לִבִּי לֵאמֹר: אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים יְיָ וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ! אַתָּה יְיָ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם, קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ לֵהֲבִיאֵנִי עַד הֲלוֹם, וּמֵעַתָּה פָּתֹחַ אֶפְתַּח אֶת-יָדִי וְאַשְׂבִּיע אֶת-כָּל-חֵי רָצוֹן, וּכְכָל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, אַתָּה אֱלֹהֵי חַסְדִּי, כֵּן אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי עִם עֲבָדֶיךָ יְצִירֵי כַּפֶּיךָ.

וְאָכֵן מִן הֵיּוֹם הֵהוּא הִרְבֵּיתִי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד וּשְׁמִי יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ; אֲבָל אֲהָהּ! אַחֲרֵי זְמָן קָצָר שָׁכַחְתִּי אֶת-עַצְמִי וְאֶת-כָּל-הַהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר נָתַתִּי לְמֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי לִהְיוֹת זָהִיר מְאֹד בְּעָשְׁרִי, לְבַל תִּשְׁלֹט בִּי “עֵין הָרָע” שֶׁל אַנְשֵׁי קִנְאָה וּמִרְמָה, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הַכֹּחַ בְּיָדָם לְהָרַע לִי, וָאֶתְנַהֵג בְּקַלּוּת-רֹאשׁ רַבָּה, וָאַגְדִּיל מַעֲשַׂי וַיִּהְיוּ לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וָאֶתְעַנֵּג בְּכָל מִינֵי תַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם, וְכָל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶן וְלֹא מָנַעְתִּי לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה. וַיֵּצֵא שְׁמִי בְּכָל-הָאָרֶץ כְּאָדָם רוֹדֵף אַחֲרֵי תַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים.

וַיִּשְׁמַע מּוֹשֵׁל בָּצְרָה אֶת-שְׁמִי וַיָּבוֹא בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּרֵנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵע כִּי מּוֹשֵׁל הָעִיר אָנִי וָאָבוֹא אֵלֶיךָ לִשְׁאָלְךָ לְהַגִּיד לִי מֵאַיִן לְךָ עָשְׁרְךָ וְאַיֵּה מְקוֹם אוֹצָרְךָ וְאֵדָעָה? וָאִבָּהֵל מְאֹד לִשְׁאֵלָתוֹ, טַעֲנוֹתַי נִסְתְּמוּ וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי.

וַיָּבֶן הַמּוֹשֵל לְמַרְאֶה פָנַי כִּי צָדְקוּ הָאוֹמְרִים בְּדִבְרֵיהֶם, וְכִי בַעַל אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים אָנִי, וַיֹּאמַר: רוֹאֶה אָנֹכִי, יְדִידִי, כִּי סוֹד כָּמוּס עִמְּךָ, וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְךָ לְגַלּוֹתוֹ לִי, וְעַתָּה אִם פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ וְנָתַתָּ לִי מַתַּת-כֶּסֶף כִּרְצוֹנִי, הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל-רָע, וְאִם אַין – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וָאֶשְׁאַל אֶת-הַמּוֹשֵׁל לֵאמֹר: וּמָה הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ?

וַיַּעַן הַמּוֹשֵׁל וַיֹּאמֵר: עֲשָׂרָה שְׁקָלִים זָהָב לְיוֹם אָנֹכִי שׁוֹאֵל.

וֶאַעַן וָאֹמַר: הִמְעַטְתָּ לִשְׁאֹל, אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל, אָנֹכִי אֶתֵּן לְךָ מֵאָה שְׁקָלִים לְיוֹם.

וַיִּשְׂמַח הַמּוֹשֵׁל מְאֹד לְהַצָּעָתִי, וּמִלְּבַד הַסְּכוּם אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ בְּפַעַם אַחַת בְּיוֹם בִּקּוּרוֹ שִׁלַּמְתִּי לוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּיו, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא שָׁמַר עָלַי הַמּוֹשֵׁל כְּבָבַת עֵינוֹ וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לִנְגֹּעַ בִּי לְרָעָה.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים, וַיַּגִּיעַ שֵׁמַע עָשְׁרִי הָרַב עַד אָזְנֵי אַבּוּ-אַל פַתַּאח, מַזְכִּיר אֲמִיר הַמְּחוֹז, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְראנִי אֵלָיו וַיַגֶּד לִי לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי אוֹצָר גָּדוֹל מָצָאתָ, וְלָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁעַל פִּי הַחֹק כָּל מוֹצֵא מְצִיאָה עָלָיו לָתֵת חֲמִשִּׁיתָהּ לְאַלְלַהּ, וְאַרְבַּע חֲמִשִּׁיּוֹת הֵן לוֹ לְבַדּוֹ, וּבְלִי תְפוּנָה כִּי אַתָּה יוֹדֵע כִּי מְמַלֵּא מְקוֹם אַלְלַהּ עַל פְּנֵי תֵבֵל – הוּא הֶחָ’לִיף, וְעָלֶיךָ לְהָבִיא אֶת-הַחֲמִשִׁית לְאוֹצָר הַמַמְלָכָה כְרֶגַע, וְאִם אַין – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, אָמְנָם מָצָאתִי אוֹצָר אֲבָל לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לְךָ מְקוֹמוֹ וּמִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בּוֹ, אַף אִם בְּנַפְשִׁי הוּא, חֹמֶשׁ לֹא אֶתֵּן, אֲבָל אָנֹכִי מְקַבֵּל עָלַי לְהָבִיא לְאוֹצַר הַמְּלוּכָה אֶלֶף שִׁקְלֵי זָהָב לְיוֹם, יוֹם יוֹם.

וַיֵאוֹת הַמַזְכִּיר להַצָעָתִי, וַיִשְׁלַח מַלְאָךְ מִלְּפָנָיו אֵלַי, וָאֶתֵּן לוֹ כְּרֵגַע שְׁלשִׁים אֶלֶף שְׁקָלִִים לְחֹדֶש אֶחָד, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים פָּחַד אַבּוּ-אַל פַתַּאח פֶּן יוָּדַע עָשְׁרִי לָאָמִיר גַּם הוּא, וְיֵדַע כִּי גַם הוּא יוֹנֵק מֵאוֹצָרִי וְרַע לוֹ, וְלָכֵן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ וַיְסַפֵּר אֶת-הַדָּבָר לָאָמִיר. וַיִּקְרָאֵנִי הָאָמִיר אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵנִי גַּם הוּא מֵאַיִן לִי אוֹצָרִי, וְאִם לֹא אַגִּיד, אַחַת דָּתִי לָמוּת.

וָאַעַן וָאֹמַר גַּם אֵלָיו: אֲדוֹנִי הָאָמִיר! טוֹב טוֹב לִי לָמוּת לְעֵינֶיךָ, מֵאֲשֶׁר לְגַלּוֹת לְךָ סוֹד אוֹצָרִי, לא אוּכַל! כִּי בְנַפְשִֹי הוּא.

וַיָּשָׁב הָאָמִיר וַיִּשְֹאָלֵנִי: הַאֻמְנָם חוֹשֵׁב אַתָּה אוֹתִי לִמְעַוֵּל וִחוֹמֵס כִּי יָרֵא אַתָּה לְגַלּוֹת דְּבַר אוֹצָרְךָ לִי?

וָאַעַן וָאֹמַר: חָלִילָה, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, מֵחֲשֹב רָעָה עָלֶיךָ! אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וְאָנֹכִי נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַנִי לְבִלְתִּי גַלּוֹת אֶת-סוֹד הָאוֹצָר לְאִישׁ, וְעָלַי לִהְיוֹת נֶאֱמָן לִשְׁבוּעָתִי. אֲבָל, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – הוֹסַפְתִּי אֵלָיו רַכּוֹת – אִם עָשׂה תַעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא תְאַלְּצֵנִי לְגַלּוֹת לְךָ סוֹדִי, הִנְנִי מוּכָן לְהָבִיא לְאוֹצָרְךָ אַלְפַּיִם שִׁקְלֵי זָהָב לְיוֹם, כֹּה אֶעֱשֶׂה יוֹם יוֹם, וְאִם מָאֵן תְּמָאֵן לְהַצָּעָתִּי, אָמוּת לְעֵינֶיךָ מָוֶת אֲשֶׁר תִּבְחַר לְמַעֲנִי, כִּי הַמָּוֶת לֹא יַפְחִידֵנִי, גָּזְרֵנִי נָא לִגְזָרִים, תְּלֵנִי נָא אוֹ שָׁרְפֵנִי נָא, וְאֶת-סוֹדִי לֹא אֲגַלֶּה, וְאַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה – וִיהִי מָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הָאָמִיר אֶת דְּבָרַי וְאֶת-הַחֲלָטָתִי הַנִַּמְרָצָה, וַיִּפֶן אל אַבּוּ-אַל פַתַּאח מַזְכִּירוֹ כְּשׁוֹאֵל אֶת-חַוַּת דַּעְתּוֹ.

וַיַּעַן אַבּוּ-אַל פַתַּאח וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי הָאָמִיר! הָבֵא נָא אֶת-הָאִישׁ לִידֵי נִסָּיוֹן וְאַל תְּמִיתֵהוּ, מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הוּא מַבְטִיחֲךָ לָתֵת יוֹם יוֹם הִיא דֵי גְדוֹלָה וְעָלֶיךָ לְהִתְחַשֵּׁב עִמָּהּ, וְאִם סוֹדוֹ לֹא יְגַלֶּה בְּלִי סָפֵק כִּי טַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, הַנַּח לוֹ, וַאַךְ אִם יַעֲבֹר יוֹם אֶחָד וְלֹא יְמַלֵּא הַבְטָחָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא תְּמִיתֶנּוּ.

וַיֵּאוֹת הָאָמִיר לְדִבְרֵי מַזְכִּירוֹ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מִלֵּאתִי אֶת הַבְטָחָתִי בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וּמִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה נָתַתִּי לְאוֹצַר הָאֲמִירוּת יוֹתֵר מִמִּלְיוֹן וְשִׁשִּׁים אֶלֶף שִׁקְלֵי זָהָב.

זֹאת הִיא פָּרָשַׁת דִּבְרֵי יְמֵי עָשְׁרִי וְאָשְׁרִי וְכָל-אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ בְּאַרְמוֹנִי, אֶת-הַכֹּל סִפַּרְתִּי לְךָ מבְּלִי הַעְלִים מִמְּךָ דָּבָר, וְעַתָּה הֲיֶשְׁךָ מִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּתָּנוֹת הַפְּעוּטוֹת אֲשֶׁר הִגַּשְׁתִּי לְךָ, אֲדוֹנִי? אַל תִּשְׁתּוֹמֵם!

וַיְהִי כְּהָתֵם אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְדַבֵּר, ותִּבְעַר הַתְּשׁוּקָה בְּלֵב הֶחָ’לִיף יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִרְאוֹת אֶת-הָאוֹצָר מִקָּרוֹב וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הַאֻמְנָם יֵשׁ אוֹצָר אֲשֶׁר כָּזֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְסַפֵּק אֶת-רוּחַ נְדִיבוּתְךָ הַגְּדוֹלָה וְאֶת-דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַמְּרֻוָּחִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ? לֹא אַאֲמִין! וְעַתָּה אִם לֹא יִקְשֶׁה הַדָּבָר מִמְּךָ וְכָשֵׁר לְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, אֲבַקֶּשְׁךָ נָא לְהַרְאוֹת לִי אֶת-כָּל-הָעשֶׁר הַזֶּה אֲשֶׁר נָפַל בְּגוֹרָלְךָ וּרְאִיתִיו בְּעֵינַי וְנוֹכַחְתִּי כִּי אֱמֶת בְּפִיךָ, וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ בְּכָל-הַקָּדוֹשׁ לִי כִּי אֶת-מוֹצָא שְׂפָתַי אֶשְׁמֹר, וְלֹא אֲגַלֶּה לְאִישׂ מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר תַּרְאֵנִי, רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ.

וַיִבָּהֵל אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְדִבְרֵי הֶחָ’לִיף, וַיַעַן וַיֹּאמַר: צַר לִי מְאֹד מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתְךָ כֹּה מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת-אוֹצָרִי, וְאָנֹכִי מוֹדֶה שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִשָׁמַע לְךָ כִּי אִם בִתְנָאִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִנְעֲמוּ לָךְ.

וּבְטֶרֶם גָּמַר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת דְּבָרָיו קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: יִהְיוּ הַתְּנָאִים אֲשֶׁר יִהְיוּ, אָנֹכִי לֹא אֵרָתַע, וְרַק מַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתִי.

–רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם – בְּתִתְּךָ לִי לִקְשֹׁר אֶת-עֵינֶיךָ יָפֶה יָפֶה בְּמַטְלִית, בְּפָרְקְךָ מֵעָלֶיךָ אֶת-כְּלֵי-זֵינֶךָ, בְּהוֹרִידְךָ אֶת-מְצְנַפְתְּךָ מֵעַל רֹאשְׁךָ וּבִהַחֲזִיקִי אֲנִי חֶרֶב פִּיפִּיּוֹת בְּיָדִי בָּעֵת אֲשֶׁר אוֹלִיכְךָ עִמִּי.

–כֵּן יְהִי כִּדְבָריךָ! – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּהִתְרַגְּשׁוּת – אֲבָל זֹאת בַּקָּשָׁתִי, כִּי בְרֶגַע זֶה תְּמַלֵּא שְׁאֵלָתִי.

–לא! – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם – בְּרֶגַע זֶה לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת, כִּי מִן הַנִּמְנָע הוּא, אֲבָל לִינָה פֹה הַלַּיְלָה בְּאַרְמוֹנִי וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יֵלְכוּ כָּל-מְשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן לִישׁוֹן, וְיִתְעַמְּקוּ בִשְׁנָתָם, אָבוֹא אֶל חַדְרְךָ וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם וְהוֹבַלְתִּי אוֹתְךָ אֶל בֵּית אוֹצָרִי.

וּבְדַבְּרוֹ יָצָא מֵחַדְרוֹ, וְאַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר שָׁב וְעִמּוֹ מְשָׁרְתִים אֲחָדִים וּבִידֵי כֻלָּם פְּמוּטֵי זָהָב גְּדוֹלִים עִם נֵרוֹת דּוֹלְקִים, וַיֹּאמֶר לֶחָ’לִיף לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, ויּוֹבִילוּהוּ אֶל חֲדַר שְׁנָתוֹ, וַיְבָרֵךְ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הֶחָ’לִיף בְּבִרְכַּת “לֵיל מְנוּחָה” וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לוֹ, וַיִּשְׁכַּב הַארוּן אַל רַשִׁיד בְּמִטָּתוֹ הָרְפוּדָה אֵטוּן מִצְרַיִם, אֲבָל שְׁנָתוֹ נָדְדָה מֵעֵינָיו מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת, וַיְחַכֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַים לָרֶגַע אֲשֶׁר בּוֹ יָבוֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִקְרֹא לוֹ.

וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיָּבוֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בַּלָּאט אֶל חֲדַר הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא לוֹ בְקוֹל נָמוֹךְ לֵאמֹר: קוּמָה, אֲדוֹנִי, קוּמָה, וְנֵלְכָה כִּי כָל-בְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים הוֹזִים.

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיָּקָם מֵעַל מִטָּתוֹ, וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם עָזַר לוֹ לִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו, וַיִּקְשֹׁר אֶת עֵינָיו בְּמַטְלִית כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיּוֹלִיכֵהוּ אַחֲרָיו בְּאָחֲזוֹ אוֹתוֹ בְיָדוֹ, וַיֵּרֶד עִמּוֹ מִסְפַּר מַדְרֵגוֹת בְּפִנַּת הַבַּיִת, וַיָּבוֹאוּ תְחִלָּה אֶל גַּן רְחַב יָדַיִם, וּמִשָּׁם עָבְרוּ דֶּרֶךְ שְׁבִילִים אֲרֻכִּים וְצָרִים עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הָאוֹצָר.

וַיָּרֶם אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶבֶן גְּדוֹלָה מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וַתִּפָּתַח לִפְנֵיהֶם מְעָרָה גְדוֹלָה וַעֲמֻקָּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָרְדוּ אֵלֶיהָ עָבְרוּ דֶּרֶךְ שְׁבִיל צַר אָרֹךְ וְאָפֵל וַיַּגִּיעוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם מְאֹד.

אָז הֵסִיר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הַמַּטְלִית מֵעַל עֵינֵי הֶחָ’לִיף וּמָה-הִשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לִרְאוֹת וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל יַד בְּרֵכָה בְאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהִיא עֲשׂוּיָה שַׁיִשׁ לָבָן וְהֶקֵּפָהּ חֲמִשִּׁים רֶגֶל, וְהִיא כֻלָּהּ מְלֵאָה אֲסִימוֹנֵי זָהָב, ועַל שְׂפָתָהּ מִלְּמַעְלָה עַמּוּדֵי זָהָב עָבִים וּגְבוֹהִים אֲשֶׁר כְּתֹבֶת לָהֶם, וְכָל-אַחַת מֵהַכְּתָבוֹת עֲדוּיָה פֶסֶל תְּמוּנַת אָדָם עֲשׂוּיָה אֶבֶן סַפִּיר יְקָרָה, מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי חֵן קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָן.

וַיִשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף מְאֹד לַמַּרְאֶה, וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: הַבְּרֵכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ שְׁלֹשִׁים רֶגֶל עָמְקָהּ, וְהִיא מְלֵאָה כֻלָּהּ אֲסִימוֹנֵי זָהָב כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וְכָל-הַזָּהָב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי מִמֶּנָּה עַד כֹּה אֵינוֹ מַגִּיע אַף לַעֲשָׂרָה סַנְטִימֶטְרִים עֹמֶק, וְעַתָּה אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי: הַאִם אֶפְשָׁר לְהָרִיק בְּרֵכָה אֲשֶׁר כּזֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת חַיֵּי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת?!

-כֵּן – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּקוֹל – אֶפְשָר! רוֹאֶה אֲנִי אֶת-דֶּרֶךְ נְדִיבוּת רוּחֶךָ, וְהִנֵּה הִיא יְחִידָה בְמִינָהּ, וְאֵין כָּמוֹךָ נָדִיב בְּכָל-הָאָרֶץ.

–אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא וְהַבְּרֵכָה הַזֹאת תִּתְרוֹקֵן – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר – הָבָה נָא וּלְכָה אַחֲרַי וְהוֹסַפְתָּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר לֹא רָאִיתָ עוֹד. וּבְדַבְּרוֹ מְשָׁכוֹ אַחֲרָיו ויּוֹבִילֵהוּ אֶל אוּלָם שֵׁנִי וְשָׁם בְּרֵכָה שְׁנִיָּה וְהִיא דוֹמָה לָרִאשׁוֹנָה בְּמִבְנֶהָ, אֲבָל קְטַנָּה מִמֶּנָּה מְעַט וְגַם הִיא הָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים יְקָרוֹת מִינִים מִינִים, אַבְנֵי אֹדֶם וּבָרֶקֶת, אַבְנֵי סַפִּיר וְיַהֲלֹם, אַבְנֵי שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְמֹהֶן לְעֵרֶךְ וּלְיֹפִי.

וַיַּעֲמֹד הֶחָ’לִיף כְּנִדְהָם וְלֹא הֶאֱמִין כִּי בְהָקִיץ וְלֹא בַחֲלוֹם הוּא רוֹאֶה אֵת אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה, וַיִּשָׁאֵר כְּתָקוּע בְּמַסְמְרִים עַל מְקוֹמוֹ וְלֹא יָכֹל לְהָסִיר עֵינָיו מֵאֲשֶׁר לְפָנָיו, אָז יִקְרָא לוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ שָׁם בַּפִּנָּה, וַיְהִי כְהַבִּיטוֹ וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִִנֵּה לְפָנָיו פֶּסֶל אָדָם מָלֵא הוֹד וְהָדָר, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא זָהָב מוּפָז.

וַיֹּאמֶר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הֶחָ’לִיף: הַפֶּסֶל הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הוּא פֶסֶל הָאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּבַעֲלֵי הָאוֹצָר הַזֶּה, הוּא מְחוֹלְלוֹ וְהוּא גוֹנְזוֹ וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל.

וַיּתְבּוֹנֵן הֶחָ’לִיף וַיַּרְא וְהִנֵּה לְרַגְלֵי הַפֶּסֶל לוּחַ אָהָל, אָרֹךְ וָצַר, וְעָלָיו כְּתוּבִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“כָּל-הָאוֹצָרוֹת, הַגְּנוּזִים לְרַגְלַי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לִי הֵמָּה וַאֲנִי עֲשִׂיתִים בִּימֵי חַיַּי עֲלֵי אֲדָמוֹת, אָנֹכִי כָבַשְׁתִּי עָרִים, לָכַדְתִּי מִבְצָרִים, וָאַדְבֵּר מְלָכִים תַּחְתַּי, וְאֶת-כָּל-אוֹיְבַי הִכְרַעְתִּי, אָנֹכִי הָיִיתִי מֶלֶךְ אַדִּיר אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹנִי בַּמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּדוֹרִי, וּבְכָל-זֹאת לֹא הוֹעִילוּ לִי כֹחִי וְאוֹנִי, גַּאֲוָתִי וְרוּם שִׂיאִי לְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת, וְאַתָּה בֶן אָדָם יוֹרֵשׁ אוֹצָרִי, הָרוֹאֶה אוֹתִי וְהַמִּסְתַּכֵּל בִּי, הִנֵּה קִבְרִי לְפָנֶיךָ בָזֶה, בְּפָקְחֲךָ אוֹתוֹ וּמָצָאתָ בוֹ שֶׁלֶד עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת וּרְקוּבוֹת, הוּא שִׁלְדִּי אָנִי, כִּי כְלֹא הָיִיתִי, וְעַל כֵּן פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי בַחַיִּים כָּמוֹךָ וְגַם אַתָּה תָמוּת וְתוּבַל לִקְבָרוֹת כָּמוֹנִי, וְעַל כֵּן אַל נָא תָחוּס עֵינְךָ עַל הָאוֹצָר הַזֶּה לְשָׁמְרוֹ מִכָּל-מִשְׁמָר, וּלְהוֹסִיף עָלָיו עַד בְּלִי קֵץ, כִּי לֹא יוֹעִיל לְךָ הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, הוּא יוֹם הַמָּוֶת. הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹצָרְךָ זֶה לְטוֹבָתְךָ, חֲיֵה בוֹ אַתָּה חַיִּים מְאֻשָּׁרִים, וְתֵן לַאֲחֵרִים, הָרְאוּיִם לְעֶזְרָתֶךָ, לִחְיוֹת גַם הֵמָּה, כִּי יֵשׁ סוֹף וְתִכְלָה לְכָל-דָּבָר בְּעוֹלַם-הַתֹּהוּ הַזֶּה, וְרַק הַטּוֹב וְהַיֹּשֶׁר, הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם בִּימֵי חַיֵּי חֶלְדּוֹ, הֵם יַשְׁאִירוּ אֶת-שְׁמוֹ הַטּוֹב לְזִכָּרוֹן לָנֶצַח בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים הַהוֹלְכִים לְפָנָיו בָּ”עוֹלָם הַבָּא" לְמַעַן הָגֵן עָלָיו מִכָּל-רָע וּלְמַעַן הוֹבִיל אוֹתוֹ לְ“גֵן-הָעֵדֶן” אֲשֶׁר הֵכִין אַלְלַהּ לַעֲבָדָיו הַטּוֹבִים לְטוֹב לָהֶם עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לִתְחִיָּה".

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וַיִּפֵן אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר בְּרֶגֶשׁ: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר! עַתָּה יָדַעְתִּי מַדּוּע לִבְּךָ רָחָב וְרוּחֲךָ נְדִיבָה, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לְךָ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַגֵּד נָא לִי בְטוּבְךָ, מַה-שֵּׁם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה בַּעַל הָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר לְפָנַי וְאֵדָעָה, כִּי שְׁמוֹ לֹא נִזְכַּר בַּלוּחַ, וְנַפְשִׁי תְאַוֶּה מְאֹד לָדַעַת אֶת-שְׁמוֹ?

– הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל, אֲדוֹנִי, שֵׁם הַמֶּלֶךְ יִשָּׁאֵר סָתוּם וְחָתוּם עַד עוֹלָם.

וּבְדַבְּרוֹ מָשַׁךְ אֶת-הֶחָ’לִיף אֶל אוּלָם שְׁלִישִׁי, אֲשֶׁר בּוֹ חֲפָצִים רַבִּים יִקְרֵי-עֵרֶךְ מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וּבֵינֵיהֶם אִילָנוֹת רַבִּים כָּאִילָן אֲשֶׁר שָׁלַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵלָיו לְמַתָּנָה, וַיּוֹאֶל הַמֶּלֶךְ לִשְׁהוֹת בַּמְּעָרָה וּלְבַלּוֹת בָּהּ כָּל-הַלַּיְלָה לְמַעַן הִתְבּוֹנֵן מִקָּרוֹב אֶל כָּל-הַדְּבָרִים הַמַּפְלִיאִים אֲשֶׁר בְּכָל-הַחֲדָרִים, אֲבָל אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּחַד פֶּן יַרְגִּישׁוּ עֲבָדָיו בָּהֶם וְלָכֵן הָיָה דְבָרוֹ אֶל הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אַל נָא, אֲדוֹנִי, עָלֵינוּ לְמַהֵר לָצֵאת מִזֶּה בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשָּׁחַר. וּבְדַבְּרוּ מָשַׁךְ אוֹתוֹ אַחֲרָיו, בְּכַסּוֹתוֹ אֶת-עֵינָיו שֵׁנִית בְּמַטְלִית, כַּאֲשֶׁר בְּבוֹאָם אֶל הַמְּעָרָה, וּבְיָדוֹ-הַיְמָנִית אָחַז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת כְּמוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַתִּיז אֶת-רֹאשׁ הֵחָ’לִיף מֵעָלָיו אִם יָעֵז לְהַעֲבִיר אֶת-הַמַּטְלִית מֵעַל עֵינָיו.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַגַּן, וַיַּעֲלוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַצְּדָדִיוֹת אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן עַד בּוֹאָם אֶל חֲדַר הֶחָ’לִיף, וַיְשׂוֹחֲחוּ בִידִידוּת עַד אֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְאַחַר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף אֶל בֵּית-מְלוֹנוֹ, וּמִשָּׁם נָסַע לוֹ אֶל עִירוֹ, אֶל בַּעְ’דַּאד, בְּקַחְתּוֹ עִמוֹ אֶת-כָּל-מְשָׁרְתָיו, אֶת-שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, אֶת-פִּילַגְשׁוֹ הַיָּפָה וְאֶת-כָּל-יֶתֶר הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו אַבּוּ אַל-קַאסֵם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ הָאַרְמוֹנָה, וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיִתֵּן פְּקֻדָּה לְהוֹצִיא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ מִבֵּית-הַכֶּלֶא אֲשֶׁר אֲסָרָהוּ שָׁם, וְגַם כִּבְּדָהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וַיֶּרֶב לָתֵת אֱמוּנוֹ בוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בִנְסִיעָתוֹ קָרָא וַיֹּאמַר: אֲבָל, גַּ’עֲפַר יְדִידִי! הָבָה נָא עֵצָה כְדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְגֹמֵל חַסְדִּי לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא עִמָּדִי, לְמַעַן יִוָּכַח לָדַעַת כִּי יֵשׁ חָ’לִיף לַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר גַּם הוּא רְחַב-לֵב וּנְדִיב-רוּחַ.

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, צָדַקְתָּ מְאֹד בַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְלָכֵן אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאִם עַל הֶחָ’לִיף טוֹב, יִכָּתֵב נָא בְרֶגַע זֶה לָאָמִיר אֲשֶׁר בְּבָצְרָה וְיֵחָתֵם נָא בְטַבַּעַת הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: כְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדְךָ, רֵד מֵעַל כִּסֵּא אֲמִירוּּתְךָ וְהוֹשֵׁב עָלָיו אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בֶּן עִירְךָ, כִּי בָזֹאת חָפָצְתִּי. וְאֶת-הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח בָּצְרָתָה עַל-ידֵי צִיר מְיֻחָד, וְכַעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, אֵלְכָה גַם אֲנִי בְשִׁמְךָ ואֲמַלֵא אֶת-פְּקֻדָּתְךָ, לְהוֹשִׁיב את-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְאָרְחֲךָ עַל כִּסְאוֹ.

וַתִּמְצָא הָעֵצָה חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיֵּאוֹת לָהּ בְּאָמְרוֹ: רַק בָּזֹאת אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל כָּל-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר עָשָׂה לִי בִּהְיוֹתִי בְּבָצְרָה, וְגַם אֶנְקֹם בָּזֶה נִקְמָתִי מֵאֵת אֲמִיר בָּצְרָה עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא וּמַזְכִּירוֹ בְּהַעֲלִימָם מִמֶּנִּי אֶת-כָּל-מִכְסַת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר גָּזְלוּ מֵאַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּחֶזְקַת הַיָּד.

וַיְצַו וַיִּכְתְבוּ אֶת-הַמִּכְתָּב לַאֲמִיר בָּצְרָה, וְגַם שְׁלָחוּהוּ אֵלָיו עַל-יַד אִישׁ עִתִּי מְיֻחָד תֵּכֶף לְהִכָּתְבוֹ, וְאַחַר סָר אֶל הַמַּלְכָּה זֻבַּיְדָּה וַיּוֹדִיעַ אוֹתָהּ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּבָצְרָה, וְגַם הִגִּישׁ לָהּ מֵהַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָּׁלַח לוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אֶת-הַסָּרִיס הַצָּעִיר, אֶת-הָאִילָן וְאֶת הַתֻּכִּי, וְאֶת-הַנּוֹתָר נָתַן לְגַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ לְמַתָּנָה וְגַם פָּקַד עָלָיו לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְמַסָּעוֹ עִירָה בָצְרָה כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה יָמִים, לְמַעַן מַלֵּא אֶת-דְּבָרוֹ לְמַנּוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְאָמִיר בְּשֵׁם הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ צִיר הֶחָ’לִיף בָּצְרָתָה ויִּמְסֹר אֶת-מַאֲמַר הֶחָ’לִיף לַאֲמִיר הַמְּחוֹז, וַיִחַר לָאָמִיר מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא אֵלָיו אֵת אַבּוּ אַל-פַּתַּאֵח מַזְכִּירוֹ, וַיַּרְאֶה לוֹ אֶת-מִכְתַּב הֶחָ’לִיף וְגַם שָׁאַל בַּעֲצָתוֹ כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת? הַלְהִכָּנֵעַ לַפְּקֻדָּה אִם לְסָרֵב.

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אַל, אֲדוֹנִי הָאָמִיר! אַל נָא תַמְרֶה אֶת-פִּי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וּלְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אַל תָּשִׂים לִבְּךָ כִּי חָרֹב יֵחָרֵב, וַאֲנִי אַחֲרִיבֶנּוּ מִבְּלִי קַחְתִּי נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּּ, וְהֶאֱמִין הָעָם כִּי בָאָה עֵת פְּקֻדָּתוֹ וְכִי לְקָחָהוּ אַלְלַהּ מֵעִמָּנוּ. אָנֹכִי אֶאְסֹר אוֹתוֹ מַאֲסַר עוֹלָם, וְאִישׁ לֹא יֵדַע מְקוֹמוֹ אֵיּהוּ. אֲעַנֶּה אוֹתוֹ בְּכָל-מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים וְרָעִים, וּלְעוֹלָם לֹא יִזְכֶּה לָרֶשֶׁת כִּסְאֲךָ, כִּי כִסְאֲךָ לְךָ הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ. וְאַף גַּם זֹאת, כָּל-אוֹצְרוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְרֹב טוּבוֹ אָבִיאָה לְךָ, בְּהַכְבִּידִי אֶת-יָדִי עָלָיו וְהוּא יִתְּנֵם, כִּי מַה לֹֹּא יִתֵּן אָדָם בְּעַד נַפְשׁוֹ, וְאַף כִּי יֵדַע כִּי מַאֲסָרוֹ מַאֲסַר עוֹלָם?

– עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ, יְדִידִי – קָרָא הָאָמִיר – אֲבָל מַה-יַגִּיד “אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וּמַה-יֹּאמַר בְּהִוָּדַע לוֹ הַדָּבָר?

– יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – קָרָא אַבּוּ אַל-פַתַּאח – כִּי לְעוֹלָם לֹא יֵדַע הֶחָ’לִיף מִכָּל-אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה, וְגַם הוּא יַאֲמִין אֱמוּנַת אֹמֶן, כִּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ.

וַיֹּאמֶר אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיַּעַשׂ, וַיִּקַּח עִמּוֹ שָׂרִים אֲחָדִים מֵרוֹאֵי פְנֵי הָאָמִיר וַיֵּלֶךְ עִמָּם אֶל בֵּית אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְבַקְּרוֹ, וַיְקַבּל אוֹתָם אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְסֵבֶר-הַפָּנִים הַמְיֻחָד לוֹ, וַיְהִי בְּשַׁעַת הַצָּהֳרַיִם וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת אַבּוּ אַל-פַתַּאח וְאֶת-מְלַוָּיו לֶאֱכֹל עִמּוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַיֵּאוֹתוּ לוֹ, וַיּוֹשֶׁב אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח עַל יָדוֹ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ לִבָּּם, וַיְהִי בְּשַׁעַת הָאֹכֶל בּשׂוֹחֵח הַמְּסֻבִּים אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וַיַּעֲרִים אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַַיָּשֶׂם סַם מְיַשֵּׁן חָרִיף בְּתוֹךְ כּוֹס הַמַּיִם אֲשֶׁר לִפְנֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּשׂוֹחֲחָם, וְכִשְׁתּוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִכּוֹסוֹ, נָסְכָה עָלָיו רוּח עִוְעִים, וַיִּפּל אַרְצָה כְּמִתְעַלֵּף. וַיִּבָּהֲלוּ כָל-הַמְסֻבִּים לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-לוֹ, וַיַבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר בְּבָדְקָם אוֹתוֹ אָמְרוּ: מֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ וְאֵין תִּקְוה לְהצִּילוֹ! וַיְהִי הַבַּיִת לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים, וַיִּשְּׂאוּ כֻלָּם קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו: הוֹי אָדוֹן, והוֹי הוֹדוֹ! וְגַם אַבּוּ אַל-פַתַּאח הִרְבָּה לִבְכּוֹת עִמָּם בְּכִי עֲרוּמִים, וְגַם קָרַע בְּגָדָיו לְעֵינֵיהֶם, – וּדְבַר מוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּשַׁט בִּמְהִירוּת הַבָּרָק בְּכָל-עִיר בָּצְרָה וּבְכָל-הַסְּבִיבָה, וַיְמַהֲרוּ כָל-הַתּוֹשָׁבִים אֶל אַרְמוֹנוֹ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, זְקֵנִים, בַחוּרִים וּצְעִירִים, וְכֻלָּם גְּלוּיי רֹאשׁ וַחֲשׂוּפֵי רַגְלַיִם, לְאוֹת אֵבֶל כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, וַיִּגְדַּל הַמִּסְפֵּד מְאֹד, כִּי חָבִיב אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל כָּל-סְבִיבָתוֹ. וַיְצַו אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיָּכִינוּ אֲרוֹן שֵׁן עַל חֶשְבּוֹן הַמֶּמְשָׁלָה לָשִׂים בּוֹ אֶת-גּוּפָתוֹ, וּבֵין כֹּה צִוָּה למְּלַוִּים אֲשֶׁר עִמּוֹ לְבַקֵּר אֶת-בֵּית אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְלָשִׂים יָדָם עַל כָּל-הַתְּעוּדוֹת וְעַל נְיָרוֹת-הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר בַּבַּיִת, בְּאָמְרוֹ כִּי מִצְוַת הָאָמִיר הִיא אֵלַי לֵאמֹר: אַל תִּתֵּן לְאִישׁ לָגֶשֶׁת אֶל הַתְּעוּדוֹת כִּי לַמֶּמְשָׁלָה הֵן. וַיּוֹבִילוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִקְבוּרָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וּכְהַגִּיעָם לְבֵית-הַקְּבָרוֹת פָּקַד אַבּוּ אַל-פַתַּאח לָשִׂים קִבְרוֹ עַל יַד קֶבֶר אָבִיו הוּא, בַּכִּפָּה הַגְּדוֹלָה וְהַנֶּהְדָּרָה בְּכָל-בֵּיִת-הַקְּבָרוֹת בַּתַָּוֶךְ, לְמַעַן הַרְאוֹת לַכֹּל עַד כַּמָּה כְּבוֹד הַמֵּת גָּדוֹל בְּעֵינָיו.

וַיְהִי טֶרֶם הִסְפִּיקוּ הַקַּבְּרָנִים לִקְבֹּר אֶת-הַמֵּת וְהַלַּיְלָה בָא, וַיָּשׁוּבוּ הַמְלַוִּים לְבָתֵּיהֶם וְגַם אַבּוּ אַל-פַתַּאח וּמְלַוָּיו הָלְכוּ רֶגַע אַחֲרֵיהֶם. וְאַחַר שָׁב הוּא וּשְׁנֵי מְלַוִּים עִמּוֹ אֶל כִּפַּת הַקֶּבֶר וַיִּנְעֲלוּ אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָּה אַחֲרֵיהֶם וַיְמַהֲרוּ לְהוֹצִיא אֶת-הַמֵּת מִקִּבְרוֹ, וַיַּסִּיקוּ אֵשׁ גְּדוֹלָה בְתוֹךְ הַכִּפָּה בַּזְּרָדִים אֲשֶׁר לָקְטוּ בַסְּבִיבָה, וַיְחַמְּמוּ מַיִם בְּפַח גָּדוֹל אֲשֶׁר הֵכִינוּ מֵרֹאשׁ בַּכִּפָּה. וּבֵין כֹה מִהֲרוּ הַמְלַוִּים אֶל בֵּיִת אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיָּבִיאוּ אַמְבָּט גָּדוֹל וַיִּשְׁפְּכוּ אֶת-הַמַּיִם אֶל תּוֹכוֹ, וַיַּכְנִיסוּ בוֹ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיְחַמְּמוּהוּ, וּמְעַט מְעַט שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וַיִּתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָתוֹ הַחֲזָקָה, וַיִּפְקַח עֵינָיו. וַיְהִי כִּי נָפַל מַבָּטוֹ עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֲשֶׁר עָמַד עַל יָדוֹ ויִּשְׁאַל אוֹתוֹ לֵאמֹר: מַה-זֹּאת? לְאָן הוֹבִילוּנִי? – וּמַה-קָּרָה?

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אֲנִי אַבּוּ אַל-פַתַּאח אוֹרְחֲךָ הֲבֵאתִיךָ עַד הֲלֹם, וְעַתָּה דַּע כִּי אֵין לְךָ מָנוֹס וּמִפְלָט מִיָּדִי הַקָּשָׁה וְכִי עַנֵּה אֲעַנֶּה אוֹתְךָ בְּכָל-מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים וְרָעִים עַד אֲשֶׁר תְּגַלֶּה לִי אֶת-סוֹד עָשְׁרְךָ וְאֶת-מְקוֹר אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאֶת-מְקוֹם בָתֵּי גְנָזֶיךָ, וְאִם אַיִן מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וַיִּתְעוֹדֵד אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָאַמְבָּט וַיִּקְרָא: אוֹי לְךָ בּוֹגֵד! אֲהָהּ! עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנְךָ וְאֶת סוֹד אוֹצְרוֹתַי לֹא תֵדָע.

אָז צוָּה אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶת-מְלַוָּיו, וַיַּשְׁכִּיבוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וַיּוֹצֵא מִתַּחַת לְבִגְדּוֹ רְצוּעַת עוֹר אֲרֻכָּה וַחֲזָקָה, וַיַּלְקֶה בָה אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּכָל-כֹֹּח זְרוֹעוֹ, עַד כִּי הִתְעַלֵּף אַבּוּ אַל-קַאסֵם שֵׁנִית וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וַיְצֶו אַבּוּ אַל-פַתַּאח למְלַוָּיו וַיַּחֲזִירוּ אוֹתוֹ לִתְחִיָּה בְּהַזּוֹתָם עָלָיו מַיִם קָרִים, וְאַחַר שָׂמוּ אוֹתוֹ שֵׁנִית בְּתוֹךְ אֲרוֹנוֹ וַיַּנִּיחוּהוּ שָׁם עַד הַבֹּקֶר, וְהוּא וְהַמְּלַוִּים אוֹתוֹ שָׁבוּ לְבֵיתָם בְּנַעֲלָם אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָה אַחֲרֵיהֶם.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם עָלָה הַשַּׁחַר, מִהֵר אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶל הָאָמִיר, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם, ויִּשְׂמַח הָאָמִיר מְאֹד וַיֹּאמַר: יִישַׁר כֹּחֲךָ, אַבּוּ אַל-פַתַּאח! מֵעַתָּה לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי עָלֹה יַעֲלֶה בְיָדְךָ לְהַצִּיל אֶת-כְּבוֹדִי וְגַם לְגַלּוֹת אֶת-מִסְתְּרֵי אוֹצְרוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּחֶפְצְךָ, אֲבָל – הוֹסִיף הָאָמִיר – מָה אֶעֱנֶה וּמָה אָשִׁיב לֶחָ’לִיף עַל יְדֵי צִירוֹ?

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: עָנֹה תַעֲנֶה לֶחָ’לִיף: שָׁמַע אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה כִּי מִנִּיתָ אוֹתוֹ לְאָמִיר עַל בָּצְרָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ פָקַע לִבּוֹ וַיָּמָת פִּתְאֹם.

וַיֵּאוֹת הָאָמִיר לְהַצָּעַת מַזְכִּירוֹ וַיְמַהֵר וַיַּעֲרֹךְ מִכְתָּב לֶחָ’לִיף, לְהַארוּן אַל-רַשִׁיד, ויִּשְׁלָחֵהוּ אֵלָיו עַל-יְדֵי צִירוֹ המְּיֻחָד.

וְאַבּוּ אַל-פַתַּאח בְּצֵאתוֹ מֵאַרְמוֹן הָאָמִיר שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת לְמַעַן הַכְבִּיד שֵׁנֵית יָדוֹ עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם אִם יַעֲמֹד בְּמִרְדוֹ לִבְלִי גַלּוֹת לוֹ סוֹדוֹ, וּמָה-הִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת כִּי שַׁעַר הַכִּפָּה פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְכִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ!

וַיֵּצֵא לֵב אַבּוּ אַל-פַתַּאח לַמַּרְאֶה וַיֹּאמַר: אוֹיָה! כִּי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי, וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל אַרְמוֹן הָאָמִיר וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-הַדָּבָר.

וַיִּפְחַד גַּם הָאָמִיר מְאֹד מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אוֹיָה לָנוּ כִּי אָבָדְנוּ! מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וּמַה-תִהְיֶה אַחֲרִיתֵנוּ?! אֵין זֹאת כִּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם הָלַךְ בַּעְ’דַּאדָה אֶל הֶחָ’לִיף וְעוֹד מְעַט וּבָא קִצֵּנוּ.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אָכֵן, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶתְמוֹל, כִּי לֹא שַׂמְתִּי קֵץ פַּעַם אַחַת לְחַיֵּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּבְכָל-זֹאת אַל נָא נִתְיָאֵשׁ וְאַל יִפֹּל רוּחֵנוּ בְקִרְבֵּנוּ. בְּלִי סָפֵק לֹא הִסְפִּיק עוֹד לְהַרְחִיק לֶכֶת, וְלָכֵן צַוֵּה נָא אֲדוֹנִי וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרָיו שׁוֹטְרִים וּדְבָקוּהוּ וּתְפָשׂוּהוּ וֶהֱשִׁיבוּהוּ אֵלֵינוּ.

וַיְמַהֵר הָאָמִיר וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-הַשּׁוֹטְרִים אֶל אַרְמוֹנוֹ ויְחַלְּקֵם לִשְׁנַיִם, וַיִתֵּן חֶצְיָם בְּיַד אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וּבְרֹאשׁ הַחֲצִי הַשֵּׁנִי עָמַד הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וַיֵּצְאוּ לְחַפֵּשׂ אֶת-הַבּוֹרֵחַ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה, בְּכָל-תְּפוּצוֹת הָעִיר וְהַסְּבִיבָה.

וַיְהִי הֵם עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה, וְהִנֵּה גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בַּצִּיר הַשָׁלוּחַ מִטַּעַם הֶחָ’לִיף בְּשׁוּבוֹ מִבָּצְרָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָצִּיר: אֲדוֹנִי, אַל נָא תֵלֵךְ בָּצְרָתָה, כִּי לֹא תִמְצָא אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם. הוּא מֵת, וגַם כְּבָר הוּבַל לִקְבָרוֹת זֶה יוֹמַיִם, וְגַם רָאִיתִי זֹאת אֲנִי בְּעֵינֵי בְשָׂרִי! וִגַּ’עֲפַר, אֲשֶׁר הִתְעַתֵּד לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם וּלְהָבִיא לוֹ אֶת-בְּשׂוֹרַת הִתְמַנּוּתוֹ לַאֲמִיר הַמְּחוֹז בִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, נִבְהַל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וְלֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַצִּיר, ותִּמָּלֶאנָה עֵינָיו דְמָעוֹת, וּבְחָשְׁבוֹ כִּי אֵין עוֹד כָּל-תּוֹעֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ אֶת-נְסִיעָתוֹ, שָׁב בַּעְ’דַּאדָה, וַיֵּלֶךְ יָשָׁר אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ יַחַד עִם הַצִּיר הַנִַּלְוֶה אֵלָיו. וַיְהִי כִּי רָאָה אוֹתָם הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה נָפְלוּ פְנֵיהֶם מְאֹד, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רַע, וְכִי בְשׂוֹרָה רָעָה בְפִיהֶם, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: גַּ’עֲפַר! הַגִּידָה נָא לִי, לָמָּה מִהַרְתָּ לָשׁוּב, וְלָמָּה כֹה נָפְלוּ פְנֵי שְׁנֵיכֶם? הֲלֹא דָבָר הוּא!

וַיִּקְרָא גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָכֵן חָכְמַת אַלְלַהּ תָּאִיר פָּנֶיךָ, וְלִבְּךָ מְנַבֵּא לְךָ אֶת-הַקּוֹרוֹת בְּטֶרֶם תָּבֹאנָה. צַר לִי מְאֹד לְהוֹדִיעֲךָ כִּי בְשׂוֹרָה רָעָה בְפִינוּ, אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ! כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ אַחֲרֵי עָזְבְךָ אֶת-בָּצְרָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הֶחָ’לִיף אֶת-דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר וַיָּפָג לִבּוֹ, וּמֵרֹב צַעַר והִתְרַגְּשׁוּת נָפַל מִתְעַלֵּף וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, וַיְמַהֲרוּ שָׂרֵי הָאַרְמוֹן לְעֶזְרָתוֹ, וְרַק בְּעָמָל רָב עָלָה בְיָדָם לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה.

אָז הִבִּיט הֶחָ’לִיף כֹּה וָכֹה, וַתִּפֹּלְנָה עֵינָיו עַל הַצִּיר הַשָּׁלוּחַ מֵאִתּוֹ אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם בָּצְרָתָה, ויִּשְׁאָלֵהוּ לְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַקּוֹרוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְאִם הֵבִיא עִמּוֹ יְדִיעוֹת וּמִכְתָּבִים מִשָּׁם מֵאֵת פְּנֵי אֲמִירוֹ.

וַיְסַפֵּר הַצִּיר אֵת אֲשֶׁר רָאָה, וְגַם הוֹשִיט לֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ מֵאֵת הָאָמִיר, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב וַיָּבוֹא חֶדֶר בְחֶדֶר יַחַד עִם גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ, וַיְהִי בְקָרְאוֹ אֶת-כָּל-הַכָּתוּב וַיּוֹשֶׁט אֶת-הַמִּכְתָּב לְגַּ’עֲפַר וַיִּקְרָא בְּהִתְמַרְמְרוּת גְּדוֹלָה: מִרְמָה, גַּ’עֲפַר! אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֹא מֵת, כִּי הָרְגוּ אוֹתוֹ, וְיַד אֲמִיר בָּצְרָה הָיְתָה בוֹ לְהָרְגוֹ, לְבַל יַעֲמוֹד לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ אֲמִירוּתוֹ, וּלְבַל יִירַשׁ אֶת-כִּסְאוֹ כַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי.

וַיֹּאמֶר גַּ’עֲפַר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה, כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ! וְגַם לִבִּי לֹא יַחְשֹׁב אַחֶרֶת, וְלָכֵן זֹאת עֲצַת עַבְדְּךָ: צַוֵּה וְיִתְפְּשׁוּ אֶת-אֲמִיר בָּצְרָה וְאֶת-מַזְכִּירוֹ כְּרֶגַע, וְיִתְּנוּ אוֹתָם שְׁנֵיהֶם בַּמִּשְׁמָר, עַד אֲשֶׁר תֵּעָרֵךְ חֲקִירָה וּדְרִישָׁה וְתֵצֵא הָאֱמֶת לָאוֹר.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: כֵּן דִּבַּרְתָּ, גַּ’עֲפַר, וְעַתָּה מַהֲרָה וּקְחָה עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְלֵךְ בָּצְרָתָה, וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אַל תְּאַחֵר!

וַיַּעַשׂ גַּ’עֲפַר כִּדבַר הֶחָ’לִיף, וַיִּקַּח עִמּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִפָּרָשֵׁי הֶחָ’לִיף הַגִּבּוֹרִים, וַיָּשִׂימוּ פְנֵיהֶם בָּצְרָתָה וְהוּא בְרֹאשָׁם.

כָּעֵת נָשׁוּב אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לוֹ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו שְעוֹת מִסְפָּר לְלֹא הַרְגָּשָה לְרַגְלֵי הַמַּכּוֹת הַאַכְזְרִיּוֹת אֲשֶׁר הֻכָּה מֵעִם אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַתָּחֶל רוּחוֹ לָשׁוּב אֵלָיו מְעַט מְעַט, אֲבָל פִּתְאֹם חָשׁ כְּמוֹ יָד חֲזָקָה אוֹחֶזֶת בּוֹ, ותּוֹצִיאֵהוּ מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹ, אֲרוֹן הַמֵּת, אֲשֶׁר שָׁכַב בּוֹ, וַיַּחְשֹׁב כִּי אַבּוּ אַל-פַתַּאח הוּא אֲשֶׁר בָּא עִם לַהֲקַת מְרֵעָיו לְמַעַן עַנּוֹתוֹ שֵׁנִית, וַיֹּאמֶר בְּקוֹל חַלָּשׁ וְעָמוּם: הַכּוּנִי נָא מַכָּה אַחַת וְאַל תִּשְׁנוּ, אִם יֵשׁ אַלְלַהּ בְּלִבְּכֶם, לְחִנָּם תְּעַנּוּ אוֹתִי, אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה, אֶת-סוֹדִי לֹא אֲגַלֶּה!

וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם! לֹא לְעַנּוֹתְךָ בָּאנוּ הֲלוֹם, כִּי לְהַצִּילְךָ בָּאנוּ.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְאַמֵּץ וַיִּפְקַח אֶת-עֵינָיו לְמֶחֱצָה, וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה לִרְאוֹת מִי מוֹשִׁיעוֹ? – וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– אָנֹכִי עַלִי בֶּן אַבּוּ אַל-פַתַּאח מַזְכִּיר הָאָמִיר אֲשֶׁר בְּבַצְרָה, בָּאתִי אֵלֶיךָ לַחְקֹר וְלָדַעַת פֵּשֶׁר דָּר, כִּי לא יָכֹלְתִּי תֵּת אֵמוּן לַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר הֶעֱבִירוּ עָלֶיךָ לֵאמֹר: מֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִיתָה חֲטוּפָה, לִבִּי נִבָּא לִי כִּי יַד אָבִי הָיְתָה בְךָ לְהַעֲלִימְךָ מִקִּנְאָתוֹ בְךָ, וְהַקִּנְאָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה, וְלָכֵן לֹא נַחְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי עַד אֲשֶׁר נִגְלְתָה לִי כָּל-הָאֱמֶת. וְעֶבֶד אָבִי, אֲשֶׁר יָדוֹ הָיְתָה עִם אָבִי בְּכָל-הָרָעָה אֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה לְךָ, הוּא אֲשֶׁר גִּלָּה לִי הַכֹּל. וַיְהִי כִּי מָסַר לוֹ אָבִי אֶת-מַפְתֵּחַ כִּפָּת הַקֶּבֶר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתָּה בְתוֹכָהּ לְמַעַן יִשְׁמֹר עָלֶיךָ, וָאֶשְׁאַל אֶת-הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנּוּ וַיִּתְּנֵהוּ לִי, וָאָחוּשׁ אֵלֶיךָ לְמַעַן הַצִּילְךָ, וְתוֹדתִי נִתוּנָה לְאַלְלַהּ שֶׁלֹּא אֵחַרְתִּי הַמּוֹעֵד.

אָז יִקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל לֵאמֹר: הֲיִתָּכֵן?! הַאֶפְשָר כִּי אָב כֹּה אַכְזָרִי וְכֹה חֲסַר רֶגֶש יוֹלִיד בֵּן נָדִיב וַאֲצִיל רוּחַ כָּמוֹךָ?!

וַיִּקְרָא עַלִי וַיֹּאמַר: אַל נָא, אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אַל נָא תַרְבֶּה דְבָרִים, כִּי לא עֵת לְדַבֵּר הִיא כִּי אִם עֵת לַעֲשׂות, וְלַעֲשׂות מַהֵר, לְמַעַן הַצִּיל אֶת-נַפְשְׁךָ מֵרֶדֶת שָׁחַת. לִבִּי לֹא יָפוּן כִּי מָחָר בְּטֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָשׁוּב אָבִי אֵלֶיךָ לְמַעַן רְאוֹת אֵת אֲשֶׁר אִתְּךָ, וְאִם לֹא יִמְצָאֲךָ בַּאֲרוֹנְךָ יִשְׁלַח מַלְאָכִים עַל יָמִין וְעַַַל שְׂמֹאל לְבַקֶּשְׁךָ. וְלֹא יִתֵּן לְנַפְשׁוֹ מָנוֹחַ לְמַעַן הַשִּׂיגְךָ, וְלָכֵן אֶל בֵּיתִי וְאֶל מְעוֹנִי אֶקָּחֲךָ, שָׁם לֹא תַשִּׂיגְךָ יַד אָבִי. כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שָׁם תָּנוּחַ מֵרָגְזְךָ, וְשָׁם יִשְׁקֹט רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ עַד שׁוּבְךָ לְאֵיתָנְךָ, קוּמָה חוּשָׁה וּבוֹאָה עִמִּי, אַל תִּירָא! אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.

וּבְדַבְּרוֹ הִלְבִּישׁ עַלִי אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מַחְלְצוֹת עֶבֶד, וּבְהִתְחַפְּשׂו יָצָא עִם עַלִי מִתּוֹךְ כִּפַּת הַקֶּבֶר, וַיַּעַזְבוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָּה פְתוּחָה וַיָּשִׂימוּ פְנֵיהֶם אֶל הָעִיר, וַיָּבוֹאוּ עַד אַרְמוֹן עַלִי בִּצְעָדִים מְדוּדִים מֵרֹב עֲיֵפוּת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיֵּשֶׁב שָׁם אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָּמִים מִסְפָּר.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּבֹא אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת וַיַּרְא וְהִנֵּה אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ, וַיָּמָת לִבּוֹ, כִּי יָדַע כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו. וַיִּשְלַח אֲנָשִים אֶל כָּל עֵבֶר וּפִנָּה לְתָפְשׂוֹ, וְכִרְאוֹת הוּא וַאֲמִיר בָּצְרָה עִמּוֹ כִּי כָל-עֲמָלַם לַשָּׁוְא נוֹאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, אַך לִבָּם בְּקְִרְבָּם מָלֵא פַחַד וּדְאָגָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּלְבֵּשׁ עַלִי אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בִּגְדֵי הָדָר מְרֻקְמֵי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּס עֲרָבִי מְצֻיָּן וַיֹּאמֶר אֵלָיו! יְדִידִי! עַתָּה יָכוֹל אַתָּה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ, הַדֶּרֶךְ פְתוּחָה לְפָנֶיךָ, כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ הַמְבַקְּשִׁים נַפְשְׁךָ אֵינָם יוֹדְעִים אֵת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיךָ, לֶךְ-לְךָ בַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת מִבְּלִי כָל-פַּחַד רָעָה.

וַיּוֹדֶה אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְעַלִי עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְגַם הִבְטִיחָהוּ לֵאמֹר: זָכֹר אֶזְכָּרְךָ עַד עוֹלָם.

וַיִּפְּלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו בְּשָׁלוֹם. וַיָּשֶׂם אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּנָיו בַּעְ’דַּאדָה, וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ שָׁמָּה שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן, וַיֹּאחֶז דַּרְכּוֹ יָשָׁר אֶל מְקוֹם מוֹעֵד-הַסּוֹחֲרִים לִרְאוֹת אוּלַי יִמְצָא שָׁם אֶת-הַסּוֹחֵר הַבַּעְ’דּאדי הַנִּכְבָּד, אֲשֶׁר סָר לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר אֶל בֵּיתוֹ בְּבָצְרָה לְבַקְּרוֹ, אֲבָל לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל לֹא מָצָא אֶת-מְבֻקָּשׁוֹ, וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת בַּעְ’דּאד וְגַם הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כָל עוֹבֵר וָשָׁב אוּלַי יִרְאֶה, אוּלַי יִמְצָא אֶחָד מִמַּכָּרָיו. וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ וְהִנֵּה הִגִּיעַ עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב לוֹ עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים אֲשֶׁר בֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאַרְמוֹן לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ.

הוּא שָׁם, וְהִנֵּה אֶחָד מֵעֲבָדָיו, אֲשֶׁר אוֹתוֹ נָתַן בְּמַתָּנָה לֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד בִּהְיוֹתוֹ בְבֵיתוֹ בְּבָצְרָה כְּמִתְנַכֵּר, יָשַׁב לוֹ עַל אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וַיַּבֵּט הַחוּצָה אֶל הָרְחוֹב, וַיִּפֹּל מַבָּטוֹ עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַיּוֹשֵׁב מִמּוּלוֹ תַּחַת הָעֵץ וַיַּכִּירֵהוּ, וַיְמַהֵר אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! רָאֹה רָאִיתִי אֶת-אֲדוֹנִי, אֶת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב תַּחַת אַחַד הָעֵצִים אֲשֶׁר בָּרְחָבָה אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאַרְמוֹן.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף, כִּי לֹא הֶאֱמִין לִדְבָרָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֵין זֹאת כִּי עֵינֶיךָ הוֹלִיכוּךָ תּוֹעָה. אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ בַחַיִּים עוֹד, הוּא מֵת לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים, וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה אֵלָי.

– אֲבָל, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי! – אָמַר הָעֶבֶד – לָמָּה תַגִּיד זֹאת וְעֵינֵי עַבְדְּךָ רָאוּ אוֹתוֹ וְלֹא זַר, וְגַם הִנֵּה הוּא קָרוֹב מְאֹד אֵלֵינוּ עַל יַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, לוּא הוֹאַלְתּ לְהַרְשׁוֹתֵנִי אֲבִיאֵהוּ לְפָנֶיךָ כְּרֶגַע, הֲיִּתָּכֵן כִּי אֲנִי לֹא אַכּירֶנּוּ וְהוּא הֲלֹא הָיָה אֲדוֹנִי שָׁנִים רַבּוֹת?!

אִם כִּי לֹא הֶאֱמִין הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו, בְּכָל-זֹאת שָׁלַח אֶת-הָעֶבֶד בְּלִוְיַת אֶחָד מֵרוֹאֵי פָנָיו וַיִּפְגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם בְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם וְהוּא יוֹשֵׁב תַּחַת הָעֵצִים בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, כִּי גַם הוּא חִכָּה שָׁם לִרְאוֹת אִם יָשׁוּב הָעֶבֶד אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יַד חַלּוֹן הָאַרְמוֹן, וַאֲשֶׁר כְּאִלּוּ גַם הוּא הִכִּירוֹ בִּנְפֹל מַבָּטוֹ עָלָיו, כִּי עַבְדּוֹ הוּא.

וַיְהִי כִּי נוֹכַח הָעֶבֶד כִּי עֵינָיו רָאוּ נְכוֹחָה וְכִי הוּא הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲדוֹנָיו, וַיְמַהֵר אֵלָיו וַיִּתְנַפֵּל לְרַגְלָיו אַרְצָה וַיִשָּׁקֵן, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לִשְׁלוֹמוֹ.

וַיּוֹשֶׁט אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָדָיו וַיָּרֶם אֶת-הָעֶבֶד מֵעַל הָאָרֶץ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה בְָּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף, וְאָנֹכִי אַךְ לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים נְתַתִּיךָ לְמַתָּנָה?!

וַיַּעַן הָעֶבֶד וַיֹּאמַר: עֶבֶד מֵעַבְדֵי הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד אָנִי, וְהוּא הוּא אֲשֶׁר סָר לְבַקֶּרְךָ בְּבָצְרָה וְאַתָּה חָשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְסוֹחֵר וְגַם הִרְבֵּיתָ לוֹ מַתָּנוֹת, וְעַתָּה בּוֹאָה נָא עִמָּנוּ, כִּי הֶחָ’לִיף רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ.

וַיִּתְפַּלֵּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וּכְאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ יַיִן נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי מוֹלִיכָיו אֲשֶׁר הֱבִיאוּהוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְגַם הִצִיגוּהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף אֲדוֹנָם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם עוֹמֵד לְפָנָיו, וַיְמַהֵר וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵא וַיִּתְנַפֵּל עַל צַוּארָיו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, וְרַק אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים כַּאֲשֶׁר שָׁקְטָה רוּחוֹ בְקִרְבּוֹ קָרָא לֵאמֹר:

– שָׂא נָא עֵינֶיךָ, צָעִיר חָבִיב, וְהַבִּיטָה בִּפְנֵי אוֹרְחֲךָ אֲשֶׁר בִּקֶּרְךָ בְּבֵיתְךָ בְּבָצְרָה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא זֶה. זָכֹר אֶזְכֹּר תָּמִיד בְּשִׂמְחָה אֶת-קַבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה אֲשֶׁר עָרַכְתָּ לִי וְאֶת-כָּל-מַתְּנוֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, מַתְּנוֹת מְלָכִים, אֲשֶׁר כִּבַּדְתַּנִי בָהֶן, וַאֲשֶׁר הֵן מוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי מְאֹד.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּגְדַּל תִּמְהוֹנוֹ גַּם הוּא עַד מְאֹד, וְלֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְאַף לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַבִּיט יָשָׁר בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְגִּיעוֹ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה, הֵרִים עֵינָיו אֵלָיו וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, וּמַלְכִּי, מַה-מְּאֻשָּׁר עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ בִּהְיוֹת לוֹ הַזְּכוּת הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ כִּי חָ’לִיף הַמַּאֲמִינִים יְבַקְּרֵהוּ בְּבֵיתוֹ וְיִהְיֶה אוֹרְחוֹ לְיוֹם שָׁלֵם! הֲיֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר?!

וּבְדַבְּרוֹ מָלְאוּ עֵינָיו דְמָעוֹת, לִבּוֹ דָפַק בְּחָזְקָה, וּבִרְכָּיו כָּשְׁלוּ תַחְתָּיו מֵהִתְרַגְּשׁוּת, ויִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף, וַיְחַבְּקֵן וַיִּשָּׁקֵן בְּכָל-חֹם לִבּוֹ וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, אַלְלַהּ, וּמַה עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ!

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיְרִימֵהוּ מֵעַל הָאָרֶץ וַיֹּאחֲזֵהוּ בִזְרוֹעוֹ וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ עַל הַסַּפָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ, וּבְהִסְתַּכְּלוֹ בוֹ קָרָא גַם הֶחָ’לִיף בְּהִתְפָּעֲלוּת וַיֹּאמַר:

– הַעוֹדְךָ חַי, אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲצִיל הָרוּחַ וּנְדִיב הַלֵּב, וְאָנֹכִי חָשַׁבְתִּי כִּי כְּבָר יָרַדְתָּ אֱלֵי קֶבֶר בַּעֲצַת אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֶךָ הָרַבִּים הַמְקַנְּאִים בָּךְ?!

אָז יְסַפֵּר אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֶחָ’לִיף אֶת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְאֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וְאֵיכָכָה נִצַּל מִמָּוֶת בְּדֶרֶךְ נֵס.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת וַיִּקְרָא: כֵּן, חֲבִיבִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, לְמַעֲנִי אֲנִי הָיִיתָ בְּכָל-רָע. וַאֲנִי הֲסִבּוֹתִי לְךָ אֶת-כָּל-צָרוֹתֶיךָ מִבְּלִי מֵשִׂים, כִּי בְשׁוּבִי בַעְ’דַּאדָה אַחֲרֵי בַקְּרִי אוֹתְךָ זָכַרְתִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִי וְאֶת-טוּב לִבְּךָ אֵלַי, וָאֹמַר לְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים, וְעַל כֵּן שָׁלַחְתִּי צִיר מִלְּפָנַי אֶל אֲמִיר בָּצְרָה וָאֶכְתֹּב אֵלָיו לֵאמֹר: “כְּבוֹא מִכְתָּבִי לְיָדְךָ רֵד מֵעַל כִּסֵּא-אֲמִירוּתךָ וְהוֹשֵׁב עָלָיו אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם, רְאֵה צִוִּיתִיךָ!” אֲבָל הוּא מִקִּנְאָתוֹ בְךָ, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אֵלֶיךָ, אָמַר לַהֲרָגְךָ נֶפֶשׁ לְבַל תַּעֲמֹד לוֹ לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ אֲמִירוּתוֹ, וְאִם לֹא הוֹשִׁיבְךָ עַל כַּנְּךָ כְּבוֹא אֵלָיו הַפְּקֻדָּה הֲלֹא זֶה יַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ לָדַעַת אֶת סוֹד עָשְׁרְךָ וְאֶת-מְקוֹם אוֹצְרוֹתֶיךָ. אֲבָל הֱיֵה נָא בָטוּחַ כִּי נָקֹם אֶנְקֹם נִקְמָתְךָ מִמֶּנּוּ, הִנֵּה כְבָר שָׁלַחְתִּי אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנִי בָצְרָתָה בְּרֹאשׁ חֵיל פָּרָשִׁים גָּדוֹל, הוּא יָשִׂים יָדוֹ עָלָיו, וְהוּא יוֹבִילֶנּוּ אֵלַי בְּעוֹד יוֹם יוֹמַיִם יַחַד עִם מַזְכִּירוֹ אַבּוּ אַל-פַתַּאח הָאַכְזָרִי, אֲשֶׁר הוּא הָיָה הַגּוֹרֵם לְכָל-עִנּוּּיֶיךָ, וְאַתָּה הָיֹה תִהְיֶה מֵעַתָּה אוֹרְחִי, וְכָל-שָׂרַי וַעֲבָדַי יַעַמְדוּ לִשָׁרֶתְךָ כְּכָל-אֲשֶׁר הֵם מְשָׁרְתִים לְפָנָי.

וּבְדַבְּרוֹ אָחַז הֶחָ’לִיף אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּיָדוֹ וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַגַּן הַמָּלֵא פְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וְכָל-מִינֵי צִמְחֵי-הָדָר לְמִינֵיהֶם, וּבַגַּן בְּרֵכוֹת מִבְּרֵכוֹת שׁוֹנוֹת, גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, וְכֻלָּן עֲשׂוּיוֹת בַּהַט וְשַׁיִשׁ וְאַבְנֵי בְדֹלַח בְּנֵי גְוָנִים מרְהִיבֵי עַיִן, וְהַבְּרֵכוֹת דָּגִים מָזְהָבים מִלְּאוּ אוֹתָן, וּבַגַּן בַּתָּוֶךְ שְׁנֵים-עָשָׂר עַמּוּדִים עֲשוּיִם שַׁיִשׁ שָׁחוֹר, וְהֵם גְּבוֹהִים מְאֹד וְכֻלָּם מְשֻׁבָּצִים חוּטֵי זָהָב מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרָשׁ וְחוֹשֵׁב, וַעֲלֵיהֶם כִּפָּה עֲגֻלָּה עֲשׂוּיָה עֲצֵי אָהָל מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ עָפוּ וְשָׁרוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים מַפְלִיאוֹת זֵמֶר, הַמַּרְהִיבוֹת אֶת-הָעַיִן בִּיפִי נוֹצוֹתֵיהֶן.

וְתַחַת הַכִּפָּה בֵּית-הַמֶּרְחָץ אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף, וַיֵּרֶד הֶחָ’לִיף וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אוֹרְחוֹ עִמּוֹ לְהִתְרַחֵץ, וְאַחַר עָלוּ וְהִסְתַּפְּגוּ, וַיִּלְבַּשׁ הֶחָ’לִיף בִּגְדֵי מַלְכוּת, גַּם אַבּוּ אַל-קַאסֵם לָבַשׁ אֶת-בִּגְדֵי הַהוֹד וְהֶהָדָר אֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף לְהָכִין לְמַעֲנוֹ בַּעֲלוֹתוֹ מִן הָרַחְצָה, וַיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם אֶל חֲדַר-הָאֹכֶל אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן, אֲשֶׁר שָׁם הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים ועֲלֵיהֶם מַאַכְלֵי מַעֲדַנִּים וּמַשְׁקָאוֹת מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ, ויֹּאכְלוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת-לִבָּם, וְאַחַר הוֹבִילוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הַמָּעוֹן הַמְיֻחָד הַנִּפְלָא בְמַרְאֵהוּ וְהֶעָשִׁיר בְּרָהִיטָיו אֲשֶׁר יָעַד לוֹ הֶחָ’לִיף, לְמַעַן יָנוּחַ מֵעֲמָלוֹ וּמֵרָגְזוֹ וּמֵהִתְרַגְּשׁוּתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיָּשָׁב גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵה הַארוּן אַל-רַשִׁיד מִבָּצְרָה יַחַד עִם כָּל-חֵילוֹ וּפָרָשָׁיו וַיָּבֵא עִמּוֹ אֶת-הָאָמִיר וְאֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח מַזְכִּירוֹ הָאַכְזָרִי, וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיּוֹרִידוּ אֶת-הָאָמִיר בַּבּוֹר, וְעַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח צִוָּה, וַיָּכִינוּ לוֹ עֵץ גָּבוֹהַּ בָּרְחָבָה אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ לִתְלוֹתוֹ עָלָיו, וַיַּעֲבֵר קוֹל בָּעִיר לֵאמֹר: תָּלֹה יִתָּלֶה אַבּוּ אַל-פַתַּאח הָאַכְזָרִי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, חֵלֶף כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשָׂה לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי. וַיְהִי בְהֵאָסֵף הָעָם וַיְסַפֵּר לָהֶם הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אֶת-עָשְׁרוֹ ורֹב טוּבוֹ, ואֵת אֲשֶׁר חַנָּנוֹ אַלְלַהּ בְּיָד נְדִיבָה וּבְנֶפֶשׁ אֲצִילָה, אֲשֶׁר לֹֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו בֵּין בְּנֵי עֲרָב וּמַלְכֵיהֶם, וְיַחַד עִם זֶה סִפֵּר לָהֶם אֵת כָּל-הָרָעָה וְדַרְכֵי הָאַכְזְרִיוּת אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם אַבּוּ אַל-פַתַּאח לְעַנּוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְמַעַן יְגַלֶּה אוֹצְרוֹתָיו, וַתַּעַל חֲמַת הָעָם עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיִצְעֲקוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן בֶּן-מָוֶת הוּא הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר הֵרִים יָדוֹ באֲצִיל בְּנֵי עֲרָב, וְתָלֹה יִתָּלֶה!

וַיְהִי כִּי נִגַּשׁ הַתַּלְין לְמַלֵּא תַפְקִידוֹ לִתְלוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח עַל הָעֵץ כִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וַיִּקְפֹּץ אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִמְּקוֹמוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה, וּבְהוֹשִׁיטוֹ יָדָיו אֵלָיו קָרָא לֵאמֹר: אָנָּא אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! תִּפֹּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח זֶה, וְהוֹאֵל נָא לְחַנְּנוֹ וְלִסְלֹחַ לוֹ עֲוֹנו, תֵּן לוֹ לִחְיוֹת לְמַעַן יִרְאֶה בְעֵינָיו אֶת-כָּל-הַטּוֹב וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּדִי, וְהָיָה זֶה עָנְשׂוֹ.

– הֶאָח! אַבּוּ אַל-קַאסֵם יַקִּירִי – קָרָא הֶחָ’לִיף – מַה-נָּדִיב רוּחֶךָ, וּמַה-גְּדוֹלָה אֲצִילוּת נַפְשְׁךָ, וְכַמָּה נָאֶה וְגַם יָאֶה לְךָ לִהְיוֹת לְמוֹשֵׁל עַל עַמִּי, כִּי הֲיֵשׁ אֹשֶר גָּדוֹל מִזָּה לָעָם אֲשֶׁר בְּבָצְרָה מֵאֲשֶׁר תִּהְיֶה אַתָּה לְאָמִיר עֲלֵיהֶם? רְאֵה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ, סָלַחְתִּי לְאַבּוּ אַל-פַתַּאח כִּרְצוֹנֶךָ, וְגַם הִפְקַדְתִּיךָ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמִּי פֹה לְאָמִיר עַל בָּצְרָה.

– אֲבָל, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי – שָׁב אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֵאמֹר, בּהִשְׁתַּחֲוֹתוֹ שֵּׁנִית לְרַגְַלֵי הֶחָ’לִיף – עוֹד בַּקָּשָׁה קְטַנָּה לִי אֵלֶיךָ: תֵּן אֶת-כִּסֵא הָאֲמִירוּת בְּבָצְרָה לְעַלִי בֶּן אַבּוּ אַל-פַתַּאח מֵיטִּיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי, וַאֲנִי דַּי לִי שֶׁאַתָּה אֲדוֹנִי "אָמִיר הַמַּאֲמִינִים " כִּבַּדְתַּנִי לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי, וְגַם אֵרַחְתַּנִי בְּבֵיתְךָ וּבְאַרְמוֹנְךָ וְלִבְּךָ טוֹב עָלַי, וּמַה-לִּי כֶתֶר וּמַה-לִּי אֲמִּירוּּת לְעֻמַּת כָּל-אֵלֶּה? הֶאָח! אֵין מְאֻשָׁר כָּמוֹנִי גַם בַּמְּלָכִים, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִִגְמָלְךָ כָּל-טוּב, סֶלָה.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף גַּם לְבַקָּשַׁת אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַשְּׁנִיָּה, וְלִבּוֹ הוֹסִיף אַהֲבָה אֵלָיו בְּהִוָּכְחוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּגֹדֶל נֶפֶשׁ אַבּוּ אַל-קַאסֵם, בִּתְכוּנוֹתָיו הַנַּעָלוֹת וְעַנְוְתָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וַיְמַנֶּה אֶת-עַלִי לְאָמִיר עַל בָּצְרָה, וְגַם שָׁלַח לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְיָפוֹת, וּלְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אָמַר: אַתָּה תִהְיֶה מֵעַתָּה בֵּין בָּאֵי בֵיתִי כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ, וְאֵת אַחַת מִקְּרוֹבוֹתַי הַיָּפוֹת אַשִּׂיאֲךָ לְאִשָּׁה, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד, וְאַשְׁרֵי הָעָם אֲשֶׁר לוֹ בָנִים כָּמוֹךָ.

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו רָאוּ וְכֵן תָּמָהוּ, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין כְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם אִישׁ נְדִיב רוּחַ בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב, ויָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְשָׁלום וּבְלֵב מָלא שִׂמְחָה.

וַיְהִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף חֹדֶשׁ יָמִים, וַיִּשָּׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת-בַּת אֲחוֹת זֻבַּיְדָּה אֵשֶׁת הֶחָ’לִיף הַיְפֵהפִיָּה, וְאַחַר שִׁלְחָהוּ הֶחָ’לִיף בָּצְרָתָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבִתְכוּנָה רַבָּה, וַיְהִי מְאֻשָּר כָּל-יְמֵי חַיָּיו.

(אֵל-מַסְעוּדִי)

יט: אַל-מַאֲמוּן

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד, וַיִּמְלְכוּ תַחְתָּיו שְׁנֵי בָנָיו, אַל-אַמִין וְאַל-מַאֲמוּן, וַיִמְלךְ אַל-אַמִין עַל עִירַאק, הִיא אֲרַם נַהֲרַיִם, וְאַל-מַאֲמוּן מָלַך עַל ח’וּרַסַאן אֲשֶׁר בְּפָרַס, וַיִּקָּרֵא אַל-אַמִין גַם בְשֵׁם חָ’לִיף.

וַתָּקָם מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים עַל אוֹדוֹת הֶחָ’לִיפוּת, כִּי עֵין אַל-אַמִין צָרָה בְאָחִיו אַף כִּי הָיָה הַבְּכוֹר. וַיִּירָא אַל-אַמִין מִפְּנֵי אָחִיו וַיִּבְרַח מֵעִיר חֲ’לִיפוּּתוֹ מִבַּעְ’דּאד וַיִּשְׁלַח אַל-מַאֲמוּן אֶת-שַׂר צְבָאוֹ אֶת-טַאהֶר וַיַּדְבִּיקֵהוּ, וַיִּשְׁלַח אֶל אַל-מַאֲמוּן לִשְׁאֹל: מָה אֶעֱשֶׂה בְאָחִיךָ? וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אַל-מַאֲמוּן שַׂק כְּאוֹמֵר: כְּרֹת רֹאשׁוֹ וְשִׂים אֹותוֹ בַשַּׂק וּשְׁלָחֵהוּ אֵלָי.

וַיַּעַשׂ טַאהֶר כִּדְבַר אֲדוֹנָיו, וַיִּכְרֹת אֶת-רֹאשׁ אַל-אַמִין וַיְשִׂימֵהוּ בַשַּׂק וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל אַל-מַאֲמוּן. אַךְ כִּרְאוֹת אַל-מַאֲמוּן אֶת-רֹאשׁ אָחִיו, נִחַם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיֵּבְךְּ וְגַם שָׁמַר עֶבְרָתוֹ לְטַאהֶר שַׂר צְבָאוֹ, עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ לַהֲרֹג אֶת-אָחִיו, וְטַאהֶר לֹא יָדָע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר טַאהֶר אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דָבָר וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ, אֲבָל יַחַד עִם זֶה מָלְאוּ עֵינָיו דְמָעוֹת בִּרְאוֹתוֹ אֶת-טַאהֶר עוֹמֵד לְפָנָיו.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ טַאהֶר לֵאמֹר: אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! לָמָּה תִבְכֶּה וְלָמָּה יֵרַע לְבָבְךָ, וְאַתָּה הֲלֹא מוֹשֵׁל אַדִּיר הִנֶּךָ, חוֹלֵשׁ עַל עַם גָּדוֹל וְחָזָק וְאַלְלַהּ בֵּרַכְךָ בְּכָל-טוּב?!

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָמְנָם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא וּבְכָל-זֹאת יֵשׁ דָּבָר הַמֵּעִיק עַל לִבִּי בִּרְאוֹתִי פָנֶיךָ וְגַם אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַדָּבָר.

וַיָּבֶן טַאהֶר כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי מַלְכּוֹ, עַל הָרְגוֹ אֶת-אָחִיו, וְלֹא הוֹסִיף דָּבָר, וְרַק כַּאֲשֶׁר יָצָא אֶת-הָאַרְמוֹן פָּנָה אֶל חֻסַיְן שׁוֹמֵר הַסַּף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חֻסַיְן! אִם יָכוֹל תּוּכַל לְגַלּוֹת בְּעָרְמָה אֶת-מַה-שֶּׁיֵשׁ בְּלֵב הֶחָ’לִיף עָלַי, וְהִכַּרְתִּי לְךָ טוֹבָה רַבָּה, וְגַם אֶתֵּן לְךָ מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף לְמַתָּנָה. וַיַּבְטִיחֵהוּ חֻסַיְן לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים אֲחָדִים, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא חֻסַיְן אֶת-פְּנֵי מַלְכּוֹ וְהִנֵּה הֵם שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיַּגֵּד לוֹ לֵאמֹר: מַה-גָּדוֹל אָשְׁרִי, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, בִּרְאוֹתִי פָנֶיךָ וְהִנֵּה אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְכִי הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר נָחָה עָלֶיךָ עד כֹּה חָלְפָה וְעָבְרָה – הַאֲמִינָה לִי, אֲדוֹנִי “אָמִיר הַמַּאֲמִינִים” – אַלְלַהּ יאֲרִיךְ יָמֶיךָ – כִּי מֵאָז לֹא יָדַעְתִּי נַחַת וְגַם שְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, וּכְחִידָה סְתוּמָה הָיִיתָ בְּעֵינַי וְכֵן לֹא יְדַעְתִּיךָ מֵאָז.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָנֹכִי אֲגַלֶּה לְךָ סִבַּת יְגוֹנִי, אֲבָל אַתָּה הִשָּׁמֶר-לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד מִלְּהוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיךָ, כִי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וַיְהִי כִּי אָמַר לוֹ חֻסַיְן, כִּי מִשְׁתּוֹמֵם הוּא עַל אֲשֶׁר מַלְכּוֹ וַאֲדוֹנָיו חוֹשֵׁשׁ בְּאֵמוּן-רוּחוֹ אֵלָיו, וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר:

– רָאִיתִי פְּנֵי טַאהֶר וָאֶזְכֹּר אֶת-אָחִי אַל-אַמִין אֲשֶׁר דָּמוֹ נִשְׁפַּךְ עַל יָדוֹ בְּתָפְשׂוֹ אוֹתִי בְּשַׁעַת כַּעְסִי, וַיִּחַם לְבִּי בְקִרְבִּי וָאִשָּׁבַע לִנְקֹם נִקְמַת אָחִי בוֹ, וְעוֹד מְעַט וְאֶעֱשֶׂה זֹאת.

אָז יְמַהֵר חֻסַיְן וַיּוֹדֵע אֶת-הַדָּבָר לְטַאהֶר בְּסוֹד, וַיֵּדַע טַאהֶר, כִּי לֹא יָקוּם אַחֲרֵי נָפְלוֹ בְעֵינֵי מַלְכּוֹ, וְכִי לֹא יִנָּקֶה אִם לֹא יְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת-בַּעְ’דּאד וּלְהִסָּתֵר מֵעֵינֵי הֶחָ’לִיף. וַיַּעַשׂ בְּעָרְמָה, וַיֵּלֶךְ אֶל אַבּוּ-חָ’אלֶד מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי וִידִידִי? הִנֵּה הֶחָ’לִיף מִנָּה אֶת עַ’סַאן לְאָמִיר עַל ח’וּרַסַאן אַחֲרֵי מוֹת אָחִיו, וְלֹא זָכַר אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ אֲנִי אֲשֶׁר הִצַּלְתִּיו מִיַּד אָחִיו, וְעַתָּה הֱיֵה נָא לִי לְפֶה וּלְמֵלִיץ בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף לְמַעַן יִשְׁלַח אוֹתִי שָׁמָּה לְאָמִיר, וְטוֹבָתְךָ תִּהְיֶה תָמִיד לְנֶגֶד עֵינַי, וְלֹא אֶשְׁכָּחֲךָ לְעוֹלָם, כִּי לֹא אִישׁ כָּמוֹנִי יִשְׁכַּח טוֹבָה.

וַיַּבְטַח אַבּוּ-חָ’אלֶד לְטַאהֶר, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר עִם מַלְכּוֹ וְכִי קַוֵּה יְקַוֶּה לְהַצְלִיחַ בְּמַלְאֲכוּתוֹ. וַיֹּאמֶר, וַיַּעַשׂ, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלֶךְ אַבּוּ-חָ’אלֶד אֶל הֶחָ’לִיף וַיְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אֹדוֹת טַאהֶר וְגַם עָלָה בְיָדוֹ לְקַבֵּל אֶת-הַסְכַּמַת הֶחָ’לִיף לְמַנּוֹת אֶת-טַאהֶר לְאָמִיר עַל ח’וּרַסַאן תַּחַת עַ’סַאן, בְּקַבְּלוֹ עָלָיו אַחֲרָיוּת מַעֲשָׂיו.

וַיְהִי כְּבוֹא טַאהֶר לְהִפָּרֵד מִמַּלְכּוֹ, וַיַּסְבֵּר לוֹ הֶחָ’לִיף פָּנָיו וְגַם נָתַן לוֹ לְמַתָּנָה אֶחָד מִסָּרִיסָיו הַנֶּאֱמָנִים לְאוֹת רְצוֹנוֹ. וְלֹא יָדע טַאהֶר כִּי בְעָרְמָה עָשָׂה הֶחָ’לִיף, וְכִי מְרַגֵּל חֶרֶשׁ נָתַן עַל יָדוֹ, כִּי פָּקֹד פָּקַד הֶחָ’לִיף עַל סָרִיסוֹ לֵאמֹר: תָּמִיד תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-מַעֲשֵׂי טַאהֶר וְעַל כָּל-תְּנוּעוֹתָיו, וְכָל דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל אֲשֶׁר יֵצֵא מִלְּפָנָיו וּמִהַרְתָּ לְהוֹדִיעֵנִי, כִּי עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹלַחֲךָ עִמּוֹ, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ! וַיַּבְטַח הַסָּרִיס לְמַלְכּוֹ לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, וַיֵּלֶךְ עִם טַאהֶר ח’וּרַסַאנָה.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר חֳדָשִׁים מִסְפָּר, וַיַרְא טַאהֶר כִּי הָאֲמִירוּת נְכוֹנָה בְיָדוֹ, וַיִּתֵן צַו, מִשִּׂנְאָתוֹ אֶת-הֶחָ’לִיף, לַחֲדֹל מִלְּהַזְכִּיר אֶת-שֵׁם הֶחָ’לִיף בְּכָל-יוֹם שִּׁשִּׁי בְּהִתְפַּלֵּל הָעָם בְּבָתֵּי תְפִלוֹתֵיהֶם, כְּכָל-אֲשֶׁר הָיוּ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת.

וַיַּרְא הַסָּרִיס וַיְמַהֵר לְהוֹדִיע הַדָּבָר לֶחָ’לִיף עַל-יְדֵי צִיר-חֶרֶשׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו, וַיִּשְׁלַח אֵלָיו הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: בָּרוּך תִּהְיֶה, סָרִיסִי, וְעַתָּה לֹא תָנוּם וְלֹא תִישַׁן עַד אֲשֶׁר יָנוּם טַאהֶר וְיִיּשַׁן שְׁנַת הַמָּוֶת. וַיַּעַשׂ הַסָּרִיס כִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת לְבוֹא הַפְּקֻדָּה. יַשֵׁן טַאהֶר אֶת-שְׁנָתוֹ לָנֶצַח!…

הַסָּרִיס שָׂם עֵץ בְּלַחְמוֹ…

כ: אַל-מַאֲמוּן וְהַמּוֹרֶה אַבּוּ אַל-פַארַה

וְאַבּוּ אַל-פַ’ארַה, אַחַד הַמְדַקְדְּקִים הַגְּדוֹלִים בִּימֵי אַל-מַאֲמוּן, וַיִּמְסֹר לוֹ הֶחָ’לִיף אֶת-שְׁנֵי בָנָיו לְלַמְּדָם אֶת-חָכְמַת-דִּקְדּוּק הַשָּׂפָה הָעֲרָבִית, וַיְּכַבְּדוּהוּ הַצְּעִירִים מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר הַַמּוֹרֶה לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, וַתָּקָם מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים מִי מֵהֶם יָבִיא לַמּוֹרֶה אֶת-סַנְדַּלָּיו לְנַעֲלָם, וַיַשְׁלֵם הַַמּוֹרֶה בֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר: יָבִיא כָל-אֶחָד מִכֶּם סַנְדָּל אֶחָד. וַיַּעֲשׂוּ הַצְּעִירִים כֵּן. וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף, וַיִּקְרָא אֶת-הַַמּוֹרֶה אֵלָיו, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אַבּוּ אַל-פַ’ארַה! הֲיָכוֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי מִי הוּא הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר בִּבְנֵי הָאָדָם? וַיִּקְרָא ואַבּוּ אַל-פַ’ארַה וַיֹּאמַר: הֲיֵשׁ מְכֻבָּד יוֹתֵר מֵ“אָמִיר הַמַּאֲמִינִים”?! יֵשׁ וָיֵשׁ, עָנָה הֶחָ’לִיף, הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁנֵי בְּנֵי הֶחָ’לִיף וְיוֹרְשֵׁי הָעֶצֶר רָבוּ בֵינֵיהֶם מִי מֵהֶם יִזְכֶּה לְהוֹבִיל הַסַנְדָּלִים אֵלָיו, וְלֹא נָחָה דַעְתָּם עֲלֵיהֶם עַד שֵׁחִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת-“הַמִּצְוָה” – הוּא הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-פַ’ארַה וַיֹּאמַר: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ, כִּי גַם אִבֶּן-עַבַּאשׁ נָהַג לֶאֱחֹז בְּרֶסֶן הַסּוּסִים אֲשֶׁר לְחָסַן וּלְחֻסַיְן, בְּנֵי עַלִי הֶחָ’לִיף – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – כְּבוֹאָם אֵלָיו לְבַקְּרוֹ, וַיְהִי כִּי הִתְרָעֲמוּ מַכִּירָיו בְּאָזְנָיו לֵאמֹר: אֵיכָכָה תַעֲשֶׂה זֹאת וְאַתָּה גָדוֹל מֵהֶם בְּשָׁנִים וְגַם אֵינְךָ נוֹפֵל מֵהֶם בְּכָבוֹד? וַיַעַן אַבּוּ-עַבַּאשׂ וַיֹּאמַר: עַל כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, כִּי מִי יֵדַע לְהַעֲרִיךְ אִישׁ נִכְבָּד אִם לֹא הָאִישׁ הַנִּכְבָּד?! גַם אָנֹכִי – אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – חָפַצְתִּי לְלַמֵּד אֶת-בָּנֶיךָ לָדַעַת לְהַעֲרִיךְ בְּנֵי אָדָם, ולוּ הָיִיתִי יוֹדֵע כִּי הַדָּבָר לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה.

– וּמִי הִגִּיד לְךָ, כִּי הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי? – קָרָא הֶחָ’לִיף – הֲלֹא עַל כֵּן קְרָאתִיךָ אֵלַי לְמַעַן הוֹדוֹת לְךָ עַל חַנָּכְךָ אֶת-בָּנַי בַּדֶּרֶךְ הַרְצוּיָה. זֹאת הִיא תִפְאַרְתְּךָ אַתָּה בְּתוֹר מּוֹרֶה, וְתִפְאֶרֶת בָּנַי בְּתוֹר תַּלְמִידִים, וּלְךָ יָאֲתָה תְהִלָּה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְבָרֶכְךָ בְּמַעֲשֵׂה-יָדֶיךָ.

– אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – הָיָה אוֹמֵר – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף – שְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלֶּה כָּל אָדָם חַיָּב בָּהֶם: כְּבוֹד מְלָכִים, כְּבוֹד הוֹרִים וּכְבוֹד מוֹרִים. וּלְאוֹת רְצוֹנִי עַל הַמַּעֲשֶׂה, הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי בָנַי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָרִים.

כא: אַל-מַאֲמוּן וְדוֹדוֹ אִבְּרַהֵים אַל-מַהְדִּי

בִּהְיוֹת אַל-מַאֲמוּן בח’וּרַסַאן מַרְדוּ בוֹ בְּנֵי בַּעְ’דַּאד וְאִבְּרַהֵים אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ הָיָה בְּרֹאשׁ הַמּוֹרְדִים, וְזֶה בִגְלַל אֲשֶׁר צִוָּה אַל-מַאֲמוּן לְהַמְלִיךְ אַחֲרֵי מוֹתוֹ אֶת-אֶחָד מִבְּנֵי עַלִי אִבְּן אַבּוּ טַאלֶב, וְגַם פָּקַד עַל נְתִינָיו לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת-הַמַּלְבּוּשׁ הַשָּׁחוֹר, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִִלְבֹּשׁ, בֶּגֶד הַסֵּמֶל לְמַמְלֶכֶת בְּנֵי עַבַּאשׂ וְלִלִבֹּשׁ יְרֻקִּים, בִּגְדֵי הַסֵּמֶל שֶל מִשְׁפַּחַת עַלִי וְכָל הַנּוֹהִים אַחֲרָיו.

וְאִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי רֹאשׁ הַקּוֹשׁרִׁים הָיָה מֵיטִיב לָשִׁיר וּלְנַגֵּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיְהִי גַם רְחַב-כְּתֵפַיִם וּשְׁחוֹר-פָּנִים כְּ“שַׁכְּלָה” אִמּוֹ, כִּי אִשָּׁה כוּשִׁית הִיא.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ אַל-מַאֲמוּן אֶת-בַּעְ’דַּאד וַיִּבְרַח אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וַיִּשְׁלַח אַל-מַאֲמוּן אַחֲרָיו וַיַּדְבִּיקוּהוּ וַיּוֹבִילוּהּוּ אֶל הֶחָ’לִיף, וַיִּשְׁתַּחוּ אִבְּרַהִים לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד וַיִּקְרָא: אֲדוֹנִי אָמִיר הַמַּאֲמִינִים! אָמְנָם חָטָאתִי וּלְךָ הַצְּדָקָה לָשִׂים קֵץ לְחַיַּי, אֲבָל הַסְּלִיחָה קְרוֹבָה הִיא לֵיִּרְאָה, וְאַתָּה – אָנֹכִי יוֹדֵע – יְרֵא אֱלֹהִים, וְלָכֵן נְתָנְךָ אַלְלַהּ בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּנֵי עֲרָב אֲצִילֵי-הָרוּחַ, כְּכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי אֲנִי אֶת-עַצְמִי עֶלְיוֹן עַל כָּל-פּוֹשְׁעֵי פֶשַׁע וּמְפִירֵי-בְרִית, וְעַתָּה אִם עָנוֹשׁ תַּעַנְשֵׁנִי תִּצְדַּק בְּמַעֲשֶׂיךָ, וְאִם סָלוֹחַ תִּסְלַח לַעֲוֹנִי, וְהָיִיתָ גָּדוֹל בִּנְדִיבוּת רוּחֲךָ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֵיךָ! – וְסַפֵּר יְסַפֵּר אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי אַחֲרֵי לָכֹד אַל-מַאֲמוּן אֶת-בַּעְ’דַּאד, וָאֶבְרַח אָנֹכִי מִשָּׁם וָאֶתְעֶה בְדַרְכִּי בְאַחַד הַיָּמִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ אָז בָּעֲרָה כַתַּנּוּר, וָאֶצְמָא מְאֹד לְמַיִם וְכָל עוֹד נַפְשִׁי בִי, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה אוּלַי אֶמְצָע מְקוֹם-מַחֲסֶה לָנוּחַ מֵעֲיֵפוּתִי וְלִשְׁבֹּר אֶת-צִמְאוֹנִי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה סִמְטָה לְפָנַי וְהַסִּמְטָה צָרָה וּמְפֻתָּלָה, וַיְהִי כְּבוֹאִי עַד קָצֶהָ וָאֵרֶא וְהִנֵּה אֹהֶל בַּדַּוִּי לִקְרָאתִי, וּבְפֶתַח הָאֹהֶל כּוּשִׁי, וָאֲמַהֵר אֶל הָאֹהֶל לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, וְלִבִּי רָעַד בְּקִּרְבִּי, כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵע אִם לֹא אֶפֹּל בִּידֵי אוֹיֵב הַמְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ, אֲבָל לֹא הָיְתָה דֶרֵךְ אַחֶרֶת לְפָנַי, כִּי כֹחוֹתַי עֲזָבוּנִי, וְכָל-עוֹד נַפְשִׁי בִי.

וַיְהִי כְּשָׁאֳלי אֶת-הַכּוּשִׁי: הַתְאָרְחֵנִי בְאָהָלְךָ וְגַם תַּשְׁקֵנִי מַיִם לְהַחֲיוֹת נַפְשִׁי מִצָּמָא? וַיַּעַן הַכּוּשִׁי: בּוֹא בְרוּךְ-אַלְלַהּ וְאַל תִּירָא, כִּי בֶן עֲרָב אֲנִי וַחֲזָקָה עַל כָּל בֶּן עֲרָב שֵׁמְּקַבֵּל אוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים, וּמָה הַשְּׁאֵלָה?

וָאָבוֹא אֶל הָאֹהֶל, וַיִּפְרֹשׂ הָאִישׁ תַּחְתַּי אֶת-מַחְצֶלֶת הָאוֹרְחִים הַנְּהוּגָה וְגַם כָּרִים נָתַן מֵאֲחוֹרַי לְסָמְכֵנִי, וְגַם מַיִם נָתַן לִי לִרְוָיָה, וְאַחַר עֲזָבַנִי וַיֵּלֶךְ וַיִּנְעַל אֶת-הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וָאֹמַר: אֲהָה כִּי בָא קִצִּי! כִּי מִי יוֹדֵע אִם לֹא מִמְּרַגְּלֵי הַחֶרֶשׁ אֲשֵׁר לֶחָ’לִיף הוּא, וְאִם לֹא יָבוֹא אַחֲרֵי רֶגַע לְאָסְרֵנִי?!

אֲנִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנִֵּה שָׁב הָאִישׁ וּבְיָדוֹ סֶרֶד מָלֵא מַאֲכָלִים, פֵּרוֹת וָלֶחֶם, וַיַּגֵּשׁ לְפָנַי וָאֹכַל לְשׂבַע נַפְשִיׁ, כִּי רָעֵב הָיִיתִי, וְהוּא עוֹמֵד עָלַי לְשָׁרְתֵנִי, וְאַחַר שְׁאֵלַנִי לֵאמֹר: הֲשׁוֹתֶה אַתָּה יָיִן? וָאֹמַר: שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה. וַיָּבֵא לִפָנַי יָיִן וָאֵשְׁתְּ כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת וְגַם הוּא שָׁתָה עִמָּדִי לְכַבְּדֵנִי.

וַיְהִי כִּי סָעַדְתִּי אֶת-לִבִּי וַתָּשָׁב נַפְשִׁי אֵלַי, וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאִישׁ: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה נַגֵּן אוֹ הֲיוֹדֵעַ אַתָּה פֶרֶק בְּשִׁיר? וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוֹעַ אֵדַע גַּם שְׁנֵיהֶם, כִּי חַנַּנִי אַלְלַהּ, וכִי יֵשׁ לִי קוֹל, וְגַם לָמַדְתִּי לִפְרֹט עַל פִּי נֵבֶל. וַיִּשְׂמַח הָאִישׁ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיָּבֵא לִי נֵבֶל, וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֵא לְךָ, יְדִידִי! פְּרֹט עַל הַנֵּבֶל כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ, וְגַם פְּתַח פִּיךָ וְשִׁירָה שִׁירֶיךָ וְשָׂמְחָה נַפְשִׁי גַם אָנִי, כִּי גַם אֲנִי אוֹהֵב שִׁירָה וְגַם אֲנִי לָהוּט אַחַר נְגִינָה. וָאֶפְתַּח פִּי וָאָשִׁיר וְאֲלַוֶּה אֶת-שִׁירָתִי בִּפְרֹט עַל-פִּי הַנֵּבֶל.

וַיְהִי כּכַלּוֹתִי אֶת-שִׁירִי הָרִאשׁוֹן וַיִּסְתַּכֵּל בִּי הָאִישׁ בְּמַבָּט חוֹדֵר וַיֹּאמֶר אֵלַי: אָמְנָם רוֹאֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ כִרְאוֹתִי אֶת-פְּנֵי אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי הַמְשׁוֹרֵר הַמְפֻרְסָם בַּעֲרָב וְהַיָּדוּע גַם בְּפָרְטוֹ עַל-פִּי הַנֵּבֶל.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת-דְּבָרָיו, וַיֶּחֶוְרוּ פָנַי, וְגַם יָדַי רָעֲדוּ מִפָּחַד. וַיִָּבֶן הָאִישׁ כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אַל-מַהְדִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי: אֲהָהּ! כִּי הִפְסַדְתִּי הַיּוֹם מֵאָה אֶלֶף דּרְהֲמִי כָסֶף! – כִּי הֲלֹא כֹה דִבְרֵי הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן: כָּל אֲשֶׁר יִתְפֹּשׂ אֶת-אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי הַמּוֹרֶה וִיבִיאֶנּוּ אֵלַי, וְנָתתִּי לוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּרְהָמִים לְמַתָּנָה.

– אֲבָל – קָרָא הָאִישׁ אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר – אַל תִּירָא, אִבְּרַהִים! – מַזָּלְךָ הַטּוֹב גָּרַם לְךָ לִהְיוֹת אוֹרְחִי כַיּוֹם, וְלֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לְאִישׁ עֲרָבִי לְהַסְגִּיר אוֹרְחוֹ בִּידֵי אוֹיְבָיו, וְאַף אַחֲרֵי אָכְלוֹ עִמּוֹ “לֶחֶם וָמֶלַח”, וְאַתָּה הִנֵּה סָעַדְתָּ עַל שֻׁלְחָנִי, וְגַם יַיִן שָׁתִינוּ יַחַד, וְלָכֵן יְהִי לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּח, כִּי לֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָע. שִׁירָה, אֵפוֹא, אֶת-שִׁירָתְךָ וְאֶשְׁמָעָה וְנַגֵּן נִגּוּנֶיךָ לְשַׂמֵּח אֶת-לִּבִּי, וַיְהִי אַלְלַהּ עִמָּךְ.

וָאַעַשׂ כַּאֲשֶׁר אָמַר, וָאָשִׁיר וָאֲנַגֵּן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וְאַחַר קָרָאתִי וָאֹמַר: מְאָרְחִי הַנִּכְבָּד! הִנֵּה רַד הַיּוֹם מְאֹד וְעָלַי לָלָכָת לְדַרְכִּי, הַרְשֵׁנִי נָא וְאֵלְכָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לְךָ כִגְמוּלְךָ הַטּוֹב אֵלַי כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיֹּאמֶר אֵלַי: עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ וְגַּם לַוֵּה אֲלַוֶּה אוֹתְךָ עַד הַגְּבוּל והוֹרֵיתִי לְךָ אֶת-הַדֶּרֶךְ תֵּלֵךְ בָּהּ, וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַיְהִי כְּהוֹשִׁיטִי לוֹ כִּיס מָלֵא דִינְרֵי זָהָב לְמַתָּנָה, וַיְמָאֵן לְקַחְּתוֹ בְּאָמְרוֹ: לֹא, אֲדוֹנִי, מִצְוַת הַכְנָסַת אורְחִים אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת אֵצֶל הָעֲרָבִי, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וְכָל הוֹן לֹא יִשְׁוֶה בָהּ.

וּבְהוֹבִילוֹ אוֹתִי עַד הַגְּבוּל, הֶרְאַנִי הַדֶּרֶךְ אֵלֵךְ בָּהּ לְרַוְחָתִי וּלְהַצָּלָתִי וַיִּפָּרֵד מֵעָלַי בְּשָלוֹם, וְלֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם.

(אַל מַסְעוּדי עפ"י ק. פילד)

כב: אַל-מַאֲמוּן, הַטַּפִּיל ואִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבִיאוּ אֶל אַל-מַאֲמוּן אֶת-דִּבַּת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי בָצְרָה, כִּי כוֹפְרִים הֵם בֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וּבְמֻחַמַּד נְבִיא הָאִשְׂלַם וְכִי הֵם מַאֲמִינִים בְּאַהֲרִימַן וּבְאוּרְמִיז אֱלִילֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ. וַיְצַו הֶחָ’לִיף לְתָפְשָׂם וּלְהָבִיא אוֹתָם אֵלָיו, וְכִרְאוֹת אַחַד הַטַּפִּילִים עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הוֹלְכִים יַחַד, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין סָפֵק, כִּי אֶל מִשְׁתֵּה-תַעֲנוּגִים הֵם הוֹלְכִים, וַיִּדָּחֵק בְּתוֹכָם וַיֵּלֵךְ עִמָּם, כְּמִנְהַג הַטַּפִּילִים, לְמַעַן הֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּתָם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם עַד חוֹף הַנָּהָר, וַיַּרְא וְהִנֵּה מִסְפַּר שׁוֹטְרִים מְחַכִּים לָהֶם שָׁם, וַיּוֹרִידוּם אֶל תּוֹךְ סִירָה וְגַם קָשְׁרוּ אוֹתָם זֶה עִם זֶה בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וַיִּקְחו גַּם אֶת-הַטַּפִּיל עִמָּם, וַיָּבֶן הַטַּפִּיל, כִּי נָפַל בַּפָּח, וְכִי אֵין מוֹצָא לְמַעַן הִנָּצֵל.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָה הַסִּירָה לַזוּז מִמְּקוֹמָהּ, וַיִּפֶן הַטַּפִּיל אֶל אֶחָד מֵהַהוֹלְכִים וַיִשְּׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הַגִּידָה נָא לִי, אֲדוֹנִי, מִי אַתֶּם וּלְאָן מוֹלִיכיִם אֶתְכֶם? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: מַה-לְּךָ וְלָנוּ? וְאַתָּה מִי אַתָּה וּמַה לְּךָ פֹה?

וַיַּעַן הַטַּפִּיל וַיֹּאמַר: טַפִּיל הִנְנִי וְאַתָּה הֲלֹא יוֹדֵעַ אֶת-דֶּרֶךְ הַטַּפִּילִים מֵאָז, לִחְיוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים, וּלְהִסָּפֵחֵַ לְחֶבְרָה בְּכָל מִקְרֶה שֶׁל שִׂמְחָה וְשֶׁל תַּעֲנוּגִים. וַיִּצְחַק הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲבָל, יְדִידִי, לֹא אֶל מִשְׁתֵּה תַעֲנוּגִים אֲנַחְנוּ מוּבָאִים, כִּי אֶל הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן אֲנַחְנוּ מוּבָאִים, לְמַעַן הִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְאוּלַי גַם לְהַאֲבִידֵנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּאוּרְמוּז וּבְאַהֲרִימַן אֱלֹהֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ – אֱלֹהֵי פָרַס. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַטַּפִּיל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּשְּׁאַל: וּמַה-תַּעֲנוּ בְּיוֹם פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: הַרְחִיקוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַאֲמִינוּ בְּאַלְלַהּ הַיָּחִיד וּבְמֻחַמַּד “הָאַחֲרוֹן בִּנְבִיאָיו”?

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים: לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נֹאבֶה! כִּי טוֹב טוֹב לָנוּ לָמוּת לְפִי חֶרֶב מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת בּוגְדִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהָאֲנָשִׁים הוּבְאוּ בֵּיתָה הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי כִּי לֹא אָבוּ לְהִכָּנַע לִפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּכְרְתוּ רֹאשָׁם מֵעֲלֵיהֶם אֶחָד אֶחָד, עַד תֹּם כָּל הָעֲשָׂרָה.

וַיְהִי בְּהַגִיעַ תּוֹר הַטַּפִּיל, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: וְאַתָּה מַה-לְּךָ פֹה, כִּי נִסְפָּחְתָּ אֶל הַכּוֹפְרִים הָאֵלֶּה?

וַיַּעַן הַטַּפִּיל וַיֹּאמַר: הִשְׁתַחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חָשַׁבְתִּי כִּי אֶל מִשְׁתֵּה תַעֲנוּגִים הֵם הוֹלְכִים, וָאִסָּפַח אֲלֵיהֶם לֵהָנוֹת עִמָּם יַחַד, כִּי טַפִּיל אֲנִי בֶּן טַפִּיל, וְעַתָּה הִנְנִי מְבַקֶּשְׁךָ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה, כִּי תוֹאִיל לָחוּס עָלַי וְלִסְלוֹחַ לִי עֲוֹנִי וּלְשַׁלְּחֵנִי חָפְשִׁי לְבֵיתִי.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיֹּאמַר: אָכֵן בֶּן-מָוֶת אַתָּה וְטַפִּילוּתְךָ הַנִּבְזָה הֱבִיאַתְךָ עַד הֲלֹם, וּמוֹת תָּמוּת וְהָיִיתָ לְמוֹפֵת לְכָל בְּנֵי מִינְךָ הָאֲרוּרִים כָּמוֹךָ, וְשָׁמְעוּ וְיָרְאוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי-טַפִּילוּת עוֹד.

וַיְהִי כִּי צִוָּה הֶחָ’לִיף לַתַּלְיָן לִכְרוֹת רֹאשׁ הַטַּפִּיל מֵעָלָיו וַיִּקְפֹץ אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי דּוֹד הֶחָ’לִיף אֲשֶׁר הָיָה אָז בָּאַרְמוֹן וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הֶחָ’לִיף עַל נֶפֶשׁ הַטַּפִּיל בְּאָמְרוֹ: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! חוּסָה נָא הַפַּעַם עַל הָאִישׁ הַזֶּה, הַלְקֵהוּ נָא אַרְבָּעִים מַלְקוֹת לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, אַךְ הָמֵת אַל תְּמִיתֵהוּ, וְהַרְשֵׁנִי נָא לְסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר אֲשֶׁר קָרַנִי בִּימֵי חַיַּי, בְּנַסּוֹתִי גַּם אֲנִי פַעַם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה טַפִּילוּת מִתּוֹךְ אֹנֶס.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, לֹא יָמוּת הָאִישׁ, אֲבָל לָקֹה יִלְקֶה וְנָשָא עֲוֹנוֹ, וְאַתָּה סַפֵּר סִפּוּרֶךָ.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַלְקוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ וְאַחֲרֵי שַׁלְּחוֹ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָיו וַיְּסַפֵּר אַל-מַהְדִּי כֵּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָאתִי לְטַיֵּל מִחוּץ לָעִיר בַּעְ’דַּאד וְגַם הִרְחַקְתִּי לֶכֶת, וַיְהִי כִּי הָיָה הַיּוֹם חַם מְאֹד, וָאִיעַף וְגַם הָרָעָב וְגַם הַצָּמָא הֱצִיקוּנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹח לָלֶכֶת, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה לִמְצֹא עֶזְרָה לְנַפְשִׁי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי בַּיִת בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת וּמַרְאֵהוּ כְּאַרְמוֹן מְלָכִים. וָאֲמַהֵר אֵלָיו וְכָל עוֹד נַפְשִׁי בִי, וָאָבוֹא עַד שַׁעַר גָּדוֹל וְיָפֶה וַיַּעֲלוּ בְאַפִּי רֵיחוֹת מַאַכְלֵי מַעֲדַנִּים מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר שִׁכְּרוּנִי וַיַּדְהִימוּנִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי, וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹלְתִּי עֲצר בְּרוּחִי וּלְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת עַד אֲשֶׁר יֵצֵא אִישׁ מִתוֹךְ הַבַּיִת לְמַעַן אֶפְנֶה אֵלָיו, וָאֶגַּשׁ אֶל אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן וָאַבִּיט דַּרְכּוֹ וַיִּפֹּל מַבָּטִי עַל יָד עֲדִינָה, לְבָנָה מִשֶּׁלֶג וְרַכָּה מִדֹּנַג, וָאֹמַר בְּלִבִּי: יַד עַלְמָה צְעִירָה הִיא הַיוֹֹשֶׁבֶת עַל יַד הַחַלּוֹן…

אָנֹכִי חוֹֹשֵׁב כֹּה וָכֹה כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן בּוֹא אֶל הָאַרְמוֹן לְהָשִׁיב נַפְשִׁי, וְהִנֵּה דֶּלֶת הַשַּׁעַר נִפְתְּחָה לְפָנַי וְעֶלֶם נֶחְמָד נִרְאָה לְעֵינַי וָאֲמַהֵר אֵלָיו, וְאַחֲרֵי שָׁאֳלִי בִשְׁלוֹמוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ לְהַגִּיד לִי מַה-שֵּׁם אֲדוֹנֵי הָאַרְמוֹן, וַיַּעַן הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: אַרְמוֹן אֶחָד מִסּוֹחֲרֵי הַמָּקוֹם הַגְּדוֹלִים הוּא וְאָנֹכִי מְשָׁרְתוֹ.

– וּמָה רֵיחוֹת הַמַּעֲדַנִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵרִיחַ – הוֹסַפְתִּי לִשְׁאוֹל.

וַיַּעַן הָעֶלֶם: יוֹם גָּדוֹל הוּא הַיּוֹם הַזֶּה לַאֲדוֹנִי, יוֹֹם קַבָּלַת פְּנֵי סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִידִידָיו, וְהַתְּכוּנָה רַבָּה לְקַבָּלָתָם, וְעוֹד מְעַט וְיָבוֹאוּ הָאוֹרְחִים לֶאֱכֹל יַחַד עִם אֲדוֹנִי אֲרֻחַת-צָהֳרָיִם.

עוֹדֶנּוּ מְדַבְּרִים וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים הֲדוּרֵי פָנִים וּלְבוּשֵׁי תִפְאָרָה נִרְאוּ בַדֶּרֶךְ לְמוּלֵנוּ, וּפְנֵיהֶם מוּעָדִים הָאַרְמוֹנָה, וַיִּקְרָא הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲדוֹנִי, אֵלֶּה הֵם הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים הַמֻּזְמָנִים לֵסְּעֻדָּה בְּבֵית אֲדוֹנִי.

וָאֲמַהֵר לִקְרָאתָם, וּבְהִשְׁתַּחֲווֹתִי לִפְנֵיהֶם בַּעֲנָוָה, קָרָאתִי וָאֹמַר: בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אַלְלַהּ! הַכֹּל מוּכָן לַסְּעֻדָּה וּבַעַל-הַבַּיִת מְחַכֶּה לָכֶם.

וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל הָאַרְמוֹן וָאָבוֹא גַם אֲנִי עִמָּם, כְּטַּפִּיל גָּמוּר, כִּי הָרָעָב וְהַצָּמָא הֱצִיקוּני מְאֹד, וַיִּרְאֵנִי בַעַל-הַבַּיִת וַיַּחְשְׁבֵנִי לְאֶחָד מֵרֵעֵי-הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר הֱבִיאוּנִי עִמָּהֶם, וַיְקַבְּלֵנִי גַם אָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים, כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה לַסּוֹחֲרִים, וְהַסּוֹחֲרִים גַּם הֵם חֲשָׁבוּנִי לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבָּיִת.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֵנוּ לְשָׂבְעָה וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתֵנוּ לִרְוָיָה וַנִּרְחַץ יָדֵינוּ בְּ“מַיִם אַחֲרוֹנִים”, כַּנָּהוּג, וַנַּעֲבֹר אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מְרֻהָט הָדָר וּמַעֲשֵׂי חָרָשֵׁי מִצְרַיִם נִפְלָאִים בְּמִינָם כִּסּוּ אֶת-פְּנֵי כָל רִצְפָּתוֹ וְקִירוֹתָיו, וַיַּגִּישׁוּ לְפָנֵינוּ לְעִשּׁוּן נַרְגִּילוֹת מָזְהָבוֹת מְצֻיָּנוֹת בְּמִינָן וְרָאשֵׁיהֶן – רָאשֵׁי חַרְסִינָה – מְלֵאִים טַבַּק פַּרְסִי מְעֹרָב מִינֵי בְשָׂמִים מְפִיצֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ. וַתִּסֹּב הַשִּׂיחָה בֵינֵינוּ עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים בִּכְלָל וְעַל עִנְיְנֵי מִסְחָר בִּפְרָט.

אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד וְעַלְמָה יְפַת-תֹּאַר וִיפַת-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהָ בָּאָה אֶל הָאוּלָם וּבְיָדָהּ כִּנּוֹר, וַתִֶּרְבַּץ עַל הַמַּרְבָד כְּדֶרֶךְ הַמְּנַגְּנוֹת וְהַשָּׁרוֹת וַתִּפְתַּח בְּשִׁיר קוֹלָהּ, וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִגְּנָה עַל הַכִּנּוֹר, וַיְהִי קוֹלָהּ עָרֵב לָאֹזֶן מְאֹד וְגַם צְלִילֵי כִנּוֹרָהּ הִתְאִימוּ לַקּוֹל.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתָהּ אֶת-שִׁירָהּ הָרִאשׁוֹן, וָאֶגַּשׁ אֶל הָעַלְמָה אֲשֶׁר לִבְּבַתְנִי מְאֹד בְּחִנָּהּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ: אָמְנָם קוֹלֵךְ עָרֵב, וּצְלִילֵי כִנּוֹרֵךְ נְעִימִים לָאֹזֶן, אֲבָל עוֹד רְחוֹקָה דַרְכֵּךְ מִשְּׁלֵמוּת, גַם בְּשִׁירָה וְגַם בִּנְגִינָה וְעָלַיִךְ יִהְיֶה עוֹד לִלְמֹד וּלְהִתְאַמֵּן, כִּי לֹא דָבָר קַל הוּא לָשִׁיר וּלְנַגֵּן בָּאֳמָנוּת.

וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָעַלְמָה וַתַּרְעֵם פָּנֶיהָ לִי עַל הֶעָרָתִי וְגַם הִשְׁלִיכָה כִנּוֹרָהּ מִיָּדָה בְּכַעַס עָצוּר, וּבִפְנוֹתָהּ אֶל בַּעַל-הַבַּיִת קָרְאָה לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בַעַל-הַבַּיִת! אִם אֱמֶת בְּפִי הָאוֹרֵחַ הַזֶּה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ הַיּוֹם לִצְחֹק לִי וּלְִשִׁירָתִי וּלְכִנּוֹרִי, לָמָּה זֶה אָנֹכִי?! יָקוּם הוּא וְיַרְאֶה לָנוּ גְבוּרָתוֹ בְּשִׁירָה וּבִנְגִינָה.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם בַּעַל-הַבַּיִת לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיַּעֲמֵד גַּם הוּא פְּנֵי סַפְקָן ויִּקְרָא כְּמִתְרָעֵם: אֲבָל, אֲדוֹנִי! קְחָה נָא אֶת-הַכִּנּוֹר וְהַרְאֵה לָנוּ יְדִיעָתְךָ בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחַר תָּעִיר הֶעָרוֹתֶיךָ לַנַּעֲרָה!

וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי בַעַל-הַבַּיִת וְלִפְנֵי הָעַלְמָה וָאֹמַר: אָכֵן צְדַקְתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּדִבְרֵיכֶם, וּבְבַקְּשִי סְלִיחַתְכֶם הִנְנִי נִכְנָע בְּרָצוֹן לִפְקֻדַּתְכֶם.

וָאֶקַּח אֶת-הַכִּנּוֹר מִיַּד הַנַּעֲרָה וָאֲנַגֵּן עָלָיו וְגַם פָּתַחְתִּי פִי בְשִׁירָה וָאָשִׁיר מִשִּׁירֵי עֲרָב, אֲשֶׁר אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתָּיִם. וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים לְקוֹל שִׁירָתִּי וּצְלִילֵי כִנּוֹרִי הִקְסִימוּם³⁸ עַד אֲשֶׁר עָצְרוּ בִנְשִׁימָתָם לְבַל תַּפְרִיעֵם בְּשָׁמְעָם וְעֵינֵיהֶם כְּמוֹ עָמְדוּ בְחוֹרֵיהֶן, ותִּתָּקַעְנָה בִּנְקֻדָּה אַחַת – בִּי בְעַצְמִי – כִּי לֹא יָכְלוּ הָבִין מָה אִתָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וּלְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתִי לָשִׁיר, וַתָּקָם הָעַלְמָה וַתִּתְנַפֵּל לְרַגְלַי וַתְּחַבְּקֵן וַתִּשָּׁקֵן וּבְעֵינַים מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל וְגַם חֲרָטָה בִּקְּשָׁה סְלִיחָתִי עַל הַעֲלִיבָהּ אוֹתִי וַתִּקְרָא: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי! סְלַח נָא לַעֲוֹן אֲמָתְךָ הַפְּזִיזָה וְהַנִּבְעָרָה מִדַּעַת וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא.

וַיְהִי טֶרֶם כִּלְּתָה הַנַּעֲרָה לְדַבֵּר, וַיִּגַּש אֵלַי בַּעַל-הַבַּיִת וַיִּשָׁקֵנִי בְמִצְחִי וַיִּקְרָא גַם הוּא בְּהִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן מִי כָמוֹךָ בַשָּׁרִים וּבַמְּנַגְּנִים וְאֵין כָּמוֹךָ! רַבּוֹת שָׁמְעוּ אָזְנַי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְנַגְּנִים וּמְנַגְּנוֹת עַד כֹּה, אֲבָל עָדֶיךָ לֹֹא בָאוּ וְלֹא יָבוֹאוּ, כִּי מֶלֶךְ הַשִּׁירָה אַתָּה בְעֵינַי וְגַם מַלְאַךְ הַנְּגִינָה, גַּם יֶתֶר הָאוֹרְחִים הִבִּיעוּ פְלִיאָתָם וַיִּגְּשׁוּ גַם הֵם אֵלַי וַיִּשָּׁקוּנִי גַם הֵם בְּמוֹ פִיהֶם – בִּשְׂפָתַי, וְגַם אֶת יָדַי וְאֶת-כִּנּוֹרִי חִבְּקוּ בְהִתְפָּעֲלוּת וּדְמָעוֹת כַּמַּיִם נָזְלוּ מֵעֵינֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת-גִּיל.

וַיְבַקְּשׁוּנִי כֻלָּם לָשׁוּב וְלָשִׁיר, לָשׁוּב וּלְנַגֵּן, וָאֵעָתֵר לָהֶם וַתֵּרֶב הִתְרַגְּשׁוּת הַשּׁוֹמְעִים לְקוֹלִי וּלְכִנּוֹרִי עַד אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּנִי לַחֲדֹל, כִּי לֹא יָכְלוּ עוֹד שְׂאֵת, וַיִּפָּרְדוּ מִבַּעַל-הַבַּיִת אַחֲרֵי הַבִּיעָם לוֹ תוֹדָה עֲמֻקָּה עַל הָעֹנֶג הָרַב אֲשֶׁר הֵסֵב לָהֶם עַל יָדִי ובְסִבָּתִי.

וַיְהִי כְּאָמְרִי לָלֶכֶת גַּם אֲנִי ויִּקְרְאוּ בַעַל-הַבַּיִת וְגַם הָעַלְמָה לֵאמֹר: אַל, אָדוֹן נִכְבָּד! אַל תֵּלֵךְ מִזֶּה בְּטֶרֶם הַגִּידְךָ לָנוּ מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ? כִּי עָרְגָה נַפְשֵׁנוּ לְהַכִּירְךָ וְלָדַעַת מוֹצָאֲךָ וּמְבֹאֶךָ.

נִסִּיתִי לְסָרֵב וּלְהַעֲלִים שְׁמִי וּמוֹצָאִי מֵהֶם – וְלֹא עָלָה בְיָדִי, כִּי לֹא הִרְפּוּ שְׁנֵיהֶם מִמֶּנִּי עַד אֲשֶׁר גִּלִּיתִי לָהֶם כֹּל, שְׁמִי וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי וְגַם הוֹדַעְתִּי לָהֶם, כִּי דוֹד הֶחָ’לִיף וַאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי, וְכִי הַגּוֹרָל הִנְחַנִי אֲלֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא לְמַעַן הַחֲיוֹתֵנִי אַחֲרֵי הֱיוֹתִי קָרוֹב לָמוּת מֵרָעָב וּמִצָּמָא וּמֵחֹם הַיּוֹם הַבּוֹעֵר.

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-דְּבָרַי וַיֵּּצֵא לִבָּם מִפַּחַד עַל הַטִּרְדָּה אֲשֶׁר הִטְרִידוּנִי בְהַפְצָרוֹתֵיהֶם לָשִׁיר וּלְנַגֵּן לִפְנֵיהֶם, וָאַרְגִּיע אוֹתָם וְגַם הִשְׁקַטְתִּי אֶת-סַעֲרַת רוּחָם.

וַיְהִי כִּי שְׁאֵלַנִי בַעַל-הַבַּיִת לֵאמֹר: וּבְכָל-זֹאת בַּמֶּה אֲכַפְּרָה אֶת-פָּנֶיךָ, אֲדוֹנִי, עַל הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלַבְתִּיךָ וְלֹא רוּחִי? וָאֹמַר: בַּהֲבִיאֲךָ אֵלַי אֶת-בַּעֲלַת הַיָּד הַעֲדִינָה הַלְּבָנָה וְהָעֲנגָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן הָאַרְמוֹן בְּבוֹאִי, כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לְהַכִּירָה פָּנִים אֶל פָּנִים. וַיָּבֵא לִי הָאִישׁ הֲמוֹן נְעָרוֹת יָפוֹת וּבְתוּלוֹת נָאוֹת, מֵאַמְהוֹתָיו וּמִפִּלַּגְשָׁיו, וּבְהַבִּיטִי בִידֵיהֶן קָרָאתִי וָאֹמַר: לֹא! אֵלֶּה לֹא הֵן! וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: עוֹד שְׁתַּיִם נִשְׁאֲרוּ לִי וְהֵן אִמִי וַאֲחוֹתִי, אֲבִיאֵן אֵלֶיךָ וּרְאִיתָן. וַאֶקְרָא אֶל הָאִישׁ: אַל נָא, אֲדוֹנִי! אַל נָא תַטְרִיחַ אֶת-אִמְּךָ הַכְּבוּדָה, הָבֵא לְפָנַי רִאשׁוֹנָה אֶת-אֲחוֹתֶךָ.

וַיַעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וּבַהֲעִיפִי מַבָּטִי עַל יָדָהּ קָרָאתִי וָאֹמַר: זֹאת הִיא! וְזֹאת הַיָּד אֲשֶׁר רָאִיתִי דֶּרֶך הַחַלּוֹן!

וַיִּקְרָא הָאִישׁ וַיֹּאמַר: לְךָ הִיא, אֲדוֹנִי, אִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ, כִּי לְכָבוֹד גָּדוֹל וְגַם לְאֹשֶׁר מְיֻחָד בְּמִינוֹ יִהְיה לִשְׁנֵינוּ, לִי וְלַאֲחוֹתִי, לַחְשׁוֹב אוֹתְךָ בֵין קְרוֹבֵינוּ. וָאַעַן וָאֹמַר: לֹא אֶקָּחֶנָּה עַד אֲשֶׁר תֵּאוֹת הַנַּעֲרָה לָלֶכֶת אַחֲרַי מֵרְצוֹנָהּ הַטּוֹב.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתָה הָאִישׁ לֵאמֹר: הֲתַלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה, וְהוּא דוֹד הַמֶּלֶךְ, וּמֶלֶךְ הַשִּׁירָה וְהַנְּגִינָה? – וַתַּעַן הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר: אֵלֵךְ!

וַיְמַהֵר הָאִישׁ וַיָּבֵא עֲשָׂרָה שַׁיְכִּים מִנִּכְבַּדֵּי הַמָּקוֹם וַיִּכְתְּבוּ אֶת-סֵפֶר בְּרִית הַנִּשּׂוּאִים בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתוֹ, וַיְקַיְּמוּהוּ הַשַּׁיִכִּים וְגַם הֵעִידוּ הָעֵדִים כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה.

וַיָּבֵא הָאִישׁ כִּיסֵי כֶסֶף וְזָהָב וַיְחַלְּקֵם מֵרֹב שִׂמְחָה בֵּין הַבָּאִים, וְגַם לִי וְלַאֲחוֹתוֹ נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְנֶהְדָּרוֹת וְגַם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֹל, אֶת-מִשְׁתֵּה חֲתֻנָתִי עִם אֲחוֹתוֹ וּלְשִׂמְחַת כֻּלָּנוּ לֹא הָיָה קֵץ, – וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ וַיִשָּׂא גַם הוּא מַשְׂאוֹת מֵאֵת פָּנָיו אֵלָיו עַל הָעֹנֶג אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ בְּסִפּוּרוֹ.

(אַל-אַתְלִידִי).

כג: אַל-מַאֲמוּן וְאַל-עַבַּאשׂ

אָמַר אַל-עַבַּאשׂ רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן:

בְּאַחַד הַיָמִים בָּאתִי אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן, וָאֵרֶא וְהִנֵה אִישׁ אָסוּר בַּאֲזִקֵּי בַרְזֶל בֵין יָדָיו, וּבִרְאוֹת הֶחָ’לִיף אוֹתִי קְרָאַנִי וַיֹּאמֶר לִי: אַל-עַבַּאשׂ! קְחָה אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר עַד הַבֹּקֶר וַהֲשִׁיבוֹתוֹ אֵלַי כַּאֲשֶׁר אֶדְרְשֶׁנּוּ, וְאַתָּה הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן יִמָּלֵט, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא. וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פְּקֻדָּתְךָ תִּשְמוֹר רוּחִי.

וָאֵלֵךְ וָאָבִיא סַבָּלִים לְמַעַן יִשּׂאוּהוּ אֶל בֵּיתִי, כִּי מֵרֹב כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר עָלָיו לֹא יָכֹל הָאִישׁ לְהִתְנוֹעֵעַ, וָאָבִיא אֶת-הָאִישׁ חֶדֶר בְּחֶדֶר וָאֶעֱמֹד עָלָיו אֲנִי בְעַצְמִי לְמַעַן שְׁמֹר עָלָיו, כִּי יָרֵאתִי לְהַפְקִידוֹ בְּיַד אֲחֵרִים, פֶּן יִקְרֶה מִקְרֶה לֹא טָהוֹר וּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ חָזְקָה עָלַי לֵאמֹר: נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כְּשִׁבְתִּי עִמּוֹ בַּחֶדֶר וָאֵפַן אֶל הָאִישׁ וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מִי אַתָּה וּמֵאַיִן תָּבוֹא וְלָמָּה אֲסָרוּךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ בְּשָׂפָה רָפָה וַיֹּאמַר: שְׁמִי כָּמוּס עִמָּדִי וְעִיר מוֹלַדְתִּי דַּמֶּשֶׂק.

וָאָשׁוּב וָאֶשְׁאַל: אִם אֱמֶת הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, הַגִּידָה נָא לִי הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי בֶּן-עִירֶךָ? וַיַּעַן וַיֹּאמַר: אָנֹכִי אַכִּירֵהוּ, וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, מַה-לְּךָ וְלוֹ? וָאַעַן וָאֹמַר: קָרָה אוֹתִי מִקְרֶה עִמּוֹ, וָאֲסַפֵּר לוֹ כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

לִפְנֵי שָׁנִים הָיִיתִי בְדַּמֶּשֶׂק לְרַגְלֵי תַפְקִיד חָשׁוּב. אָנֹכִי שָׁם וְהִנֶּה הִתְחוֹֹלְלָה מִלְחֶמֶת אָחִים קָשָׁה וּכְבֵדָה, אֲשֶׁר הִבְרִיחָה רַבִּים מִבְּנֵי הָעִיר בְעֵירֹם ובְחֹסֶר כֹּל לְמַעַן הִנָּצֵל, וָאֶבְרַח גַּם אָנֹכִי בְתוֹכָם וּבְיָדִי אֵין כֹּל. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה חָצֵר גְּדוֹלָה לְפָנַי וְעַל-יַד הַשַׁעַר אִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא-פָנִים, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו אָנֹכִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ אִם תַּכִּירֶנּוּ, וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אֲדוֹנִי! נִמְלַטְתִּי מִדַּמֶּשֶׂק מִתּוֹךְ הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה שָׁם וְאָנֹכִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם מְנוּחָה לְנַפְשִׁי הַנַּהֲלָאָה, הֲתִתֵּן לִי מַחֲסֶה בְּצֵל קוֹרָתְךָ עַד יַעֲבוֹר זָעַם? וַיַּעַן הָאִישׁ בְּסֵבֶר-פָּנִים וַיֹּאמַר: אֶתֵּן! בֹּא, בְּרוּךְ אַלְלַהּ, וְאַל תִּירָא רָע, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיַּקְצֶה לִי חֶדֶר יָפֶה עָל-יַד חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ וַיַּאֲכִילֵנִי וַיַּשְׁקֵנִי בְּיָד נְדִיבָה וְגַם עוֹדֵד אוֹתִי בִּדְבָרִים לְמַעַן הַרְגִּיעֵנִי.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה קוֹל דּוֹפְקִים בְּחָזְקָה עַל שַׁעַר הֶחָצֵר, וַיְהִי כִּי פָתַח הָאִישׁ אֶת-הַשַּׁעַר וַיִּתְפָּרְצוּ אֶל הֶחָצֵר מִסְפַּר חַיָּלִים וַיִּקְרְאוּ לֶאמֹר: הוֹצִיאָה אֵלֵינוּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶחְבֵּאתָ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא, וּבְעֵינֵינוּ רְאִינוּהוּ מֵרָחוֹק כְּבוֹאוֹ אֶל תּוֹךְ חֲצֵרֶךָ! וַיֹּאמֶר לָהֶם הָאִישׁ: עֵינֵיכֶם הִטְעוּ אֶתְכֶם, אֵין אִישׁ בֵּבֵיתִי, וְאַתֶּם פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְדַרְכְּכֶם.

וַיְמָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת טֶרֶם יְחַפְּשׂוּ בְּכָל-חַדְרֵי הַבַּיִת, וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, וַיְהִי כִּי הִגִּיעוּ אֶל חַדְרִי וַתְּמַהֵר אֵשֶׁת הָאִישׁ וַתָּבוֹא וַתָּרֶם קוֹל צְעָקָה לֶאמֹר: אַל תָּהִינוּ לָבוֹא, כִּי חַדְרִי הוּא! וַיִּמָּנְעוּ מִבּוֹא.

וַיְהִי כְּצֵאתָם וַיִּנְעַל הָאִישׁ אֶת-שַׁעַר חֲצֵרוֹ וְאַחַר בָּא אֵלַי וַיֹּאמַר: נִצַלְתָּ! בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַלְתָּ, וְלֹא תִירָא רָע עוֹד, כִּי לֹא יָשׁוּבוּ אַחֲרֵי לֶכְתָּם.

וָאֵשֵׁב בְּבֵית הָאִישׁ אַרְבָּעָה חֳדָשִים רְצוּפִים, וַיְכַבְּדֵנִי הָאִישׁ כָּבוֹד גָּדוֹל, הוּא וְכָל-בְּנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ, וַיְמַלְּאוּ אֶת-כָּל-מַחְסוֹרִי, אֵין דָּבָר נֶעְדָּר, גַם עַל שְׁמִי לֹא שָׁאַל אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי אֶת-שְׁמוֹ הוּא יָדַעְתִּי, כִּי שָׁמֹע שְׁמַעְתִּיו יוֹצֵא מְפִּי בְּנֵי בֵיתוֹ וּמֵרֵעָיו יוֹם יוֹם וְשָׁעָה שָׁעָה.

וַיְהִי כִּי שָׁקְטָה הָעִיר מְעַט וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בַּעַל-הַבַּיִת, הֲתִיעָצֵנִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי? וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדִים? וָאַעַן: בַּעְ’דַּאדָה, כִּי שָׁם בֵּיתִי. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים תֵּלֵךְ יַחַד עִם הָאוֹרְחָה הַיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ, בַּעְ’דַּאדָה. לְבַדְּךָ לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת, כִּי הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיַּשְכֵּם הָאִישׁ בַּבֹּקֶר וַיָּסַר אֶל חַדְרִי וַיִּקְרָאֵנִי לֵאמֹר: קוּמָה אֲדוֹנִי! כִּי הָאוֹרְחָה מוּכָנָה לְדַרְכָּהּ. וָאֹמַר בְּלִבִּי: אֵיכָכָה אֵצֵא לְדַרְכִּי וּבְיָדִי אֵין כֹּל, לֹא כֶסֶף וְלֹא צֵידָה, לֹא מַלְבּוּשִׁים וְלֹא כְלֵי-לָבָן, כִּי מֵרֹב פַּחְדִּי בְּבָרְחִי לֹא לָקַחְתִּי עִמִּי דָּבָר וַחֲצִי דָבָר, וּמִי יוֹדֵע אִם לֹא נִגְנְבוּ בִּשְׁעַת חֵרוּם כָּל-חֲפָצַי מֵהַמָּלוֹן אֲשֶׁר הָיִיתִי בוֹ?

וַיְהִי כְּצֵאתִי אֶת-חַדְרִי וָאֵרֶא וְהִנֵּה הָאִישׁ וּבֵיתוֹ מְחַכִּים לִי בֶּחָצֵר, וְהֵם כְּבָר הֵכִינוּ לִי אֶת-כָּל-צָרְכֵי נְסִיעָתִי, אֹכֶל וּמַיִם וַחֲבִילוֹת מְלֵאוֹת מַלְבּוּשִׁים וּכְלֵי לָבָן לִבְשָׂרִי, נַעֲלַיִם לְרַגְלַי, גַּם חֶרֶב פִּיפִיּוֹת עִם חֲגוֹרַת מֶשִׁי עֲדוּיָה נְקֻדּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב שָׂמוּ עַל מָתְנַי, וּבְהַרְאוֹת לִי בַּעַל-הַבַּיִת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל צָעִיר מָלֵא כֹחַ עֲלוּמִים קָרָא וַיֹּאמַר: הָעֶלֶם הַזֶּה לְךָ נְתַתִּיו לְלוֹּתְךָ בַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִדְאֹג לִצְרָכֶיךָ וּלְצֹרֶךְ סוּסָתְךָ הַמְחַכָּה לְךָ בְּשַׁעַר חֲצֵרִי, גַּם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּרְהֲֵמי כֶסֶף מָסַרְתִּי בְיָדוֹ לְהוֹצְאוֹתֶיךָ הַנְּחוּצוֹת עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל מְחוֹז חֶפְצְךָ וְאֶל בְּנֵי בֵיתֶךָ. וְאַתָּה – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּחִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו – סְלַח נָא לַעֲוֹן כֻלָּנוּ אִם אֲנָשִׁים קִצְרֵי כֹחַ אָנוּ, בְּנֵי אָדָם פְּשׁוּטִים, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ כֹּל יָכוֹל וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ, וְהוּא הוּא הַיְחִידִי הַפּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ לְהַשְׂבִּיע לְכָל-חַי רָצוֹן. וְאַחַר לִוּוּנִי כֻלָּם בְּדַרְכִּי עַד הַגְּבוּל וַיִּפָּרְדוּ מֵעָלַי בְּשָׁלוֹם

* *

*

זֹאת הִיא פָּרָשַׁת הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרַנִי עִם הָאִישׁ הדַּמֶּשְׂקִי אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו שְׁאַלְתִּיךָ לְהוֹדִיעֵנִי – קָרָאתִי בְּסַיְּמִי אֶת סִפּוּר-הַמַּעֲשֶׂה – וְאַתָּה הַגֵּד נָא לִי דָּבָר עָלָיו אִם יָדַעְתָּ, כִּי נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִי לָדַעַת מָה אִתּוֹ, כִּי מֵאָז בּוֹאִי בַּעְ’דַּאדָה לֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי, לְצַעֲרִי, גַּם לָבוֹא בִקְשָׁרִים עִמּוֹ לְמַעַן הָשִּׁיב לוֹ כִגְמוּּלוֹ עַל כָּל-הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי לְהַצּילֵנִי וּלְאָרְחֵנִי, כִּי עֲמוּס עֲבוֹדָה אָנֹכִי תָמִיד וְעָסוּק וְטָרוּד הִנְנִי כָּל-הַיָּמִים בְּעִנְיְנֵי הַחֲ’לִיפוּּת.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְּבָרַי וַתָּאוֹרְנָה עֵינָיו פִּתְאֹם כַּבָּרָק וּבַהִסְתַּכְּלוֹ בִי בְּמַבָּט חוֹדֵר קָרָא וַיֹּאמַר: יֵשׁ בְּיָדְךָ, אֲדוֹנִי, לְהָשִׁיב לָאִישׁ כִּגְמוּלוֹ אִם תַּחְפֹּץ וְגַם לֹא יִקְשֶׁה לְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד.

וָאַבִּיט אֵלָיו בְּסַקְרָנוּת גְּדוֹלָה וָאֶקְרָא: וְאֵיכָכָה זֹאת? הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה.

וַיַּעַן הָאִישׁ: אֲנִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְרַק הַמַּצָּב הַנּוֹרָא אֲשֶׁר אָנֹכִי נִמְצָא בוֹ בְאַשְׁמַת בּוֹגְדִים וּמוֹצִיאֵי דִבָּה הוּא בְּעוֹכְרַי וְהוּא הַגּוֹרֵם לְבַל תַּכִּירֵנִי.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לִי רְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת, פְּרָטִים וּמַעֲשִׂים לְמַעַן אַמֵּת דְּבָרָיו, וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר כֵּן הָיָה, אֲנִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי אֱמֶת בְּפִיו וְלֹא יָכֹלְתִּי עֲצוֹר בְּרוּחִי וָאֲזַנֵּק מִמְּקוֹמִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה מְאֹד וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וָאֶשָּׁקֵהוּ בְרֹאשׁוֹ וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מָה הֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם וּמָה הַסִּבָּה לַאֲסוֹנֶךָ?

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: מִלְחֶמֶת אַחִים הִתְחוֹלְלָה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בְדַמֶּשֶׂק כַּמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְיָמֶיךָ. וַיָּבִיאוּ אֲנָשִׁים מִשּׂוֹנְאַי אֶת-דִּבָּתִי רָעָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אָנֹכִי הָאָשֵּׁם, וְהֶחָ’לִיף מִהֵר, לְצַעֲרִי, לָתֵת אֵמוּן בְּדִבְרֵי הָאוֹמְרִים וּמִבְּלִי הַעֲמֵק חֲקִירָה נָתַן פְּקֻדָּה וַיִּתְפְּשׂוּנִי וַיַּאַסְרוּנִי בְכַבְלֵי בַּרְזֶל, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וַיּוֹבִילוּנִי עַד הֲלוֹם וְאָנֹכִי בְּכָל-רָע, כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוֹסִיף קוּם אַחֲרֵי נָפְלִי, וְכִּי בָא קִצִּי עֵת פְּקֻדּתִי.

וְעַתָּה אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי, לְהֵיטִיב עִמָּדִי כִּדְבָרֶיךָ עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ כָּל-בְּנֵי בֵיתִי; הִנֵּה בְּצֵאתִי לַדֶּרֶךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם לֹא צִוִּיתִי לְבֵיתִי וְלֹא עָרַכְתִּי כָל-צַוָּאָה לְבָנַי אַחֲרַי וְעַל זֶה לִבִּי דַוָּי מְאד, וְלָכֵן הואִילָה נָא וּקְרָא אֵלַי אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי מִקְּרוֹבַי אֲשֶׁר אָרַח לַחֶבְרָה עִמִּי בְדַרְכִּי לְמַעַן דַּעַת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בִי לְהוֹדִיע לִבְנֵי בֵיתִי, וּבְבוֹאוֹ אֶעֱרֹךְ אֶת-צַוָּאָתִי וּמְסַרְתִּיהָ בְּיָדוֹ לְעֵת מוֹעֵד וְשָׁקַט רוּחִי בְקִרְבִּי. אִם כֹּה תַעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי, לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּךָ לְעוֹלָם וְגָדַל תַּגְמוּלְךָ זֶה בְּעֵינַי שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת עִמָּדִי. אָנָּא, אֲדוֹנִי, חוּשָׁה אַל תַּעֲמוֹד, כִּי רְגָעַי סְפוּרִים, כְּיָדוּעַ לָךְ.

וַיְהִי כַּהֲתִימוֹ לְדַבֵּר וַתִּמָּלֶאנָה עֵינַי דְמָעוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֲמַהֵר לְהַרְגִּיעוֹ וָאֹמַר: בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֲשֶׁר הִנְחֲךָ אֵלַי כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַצִּילְךָ מֵחֶרֶב רָעָה, לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה! נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי! – וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֶת-נַעֲרִי וַיָּבֵא חָרַשׁ-בַּרְזֶל וַיִּפְתַּח הֶחָרָשׁ אֶת-הָאֲזִקִּים אֲשֶׁר עַל הָאִישׁ וָאֶקָּחֵהוּ עִמִּי אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וָאֶרְחָצֵהוּ בְיָדִי וָאָסִיר מֵעָלָיו בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְשִׁבְיוֹ וָאַלְבִּישֵׁהוּ מַחֲלָצוֹת, וָאַגִּישׁ לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ לְשׂבַע נַפְשוֹ, כִּי לֹא אָכַל דָּבָר חַם מִיּוֹם צֵאתוֹ אֶת-בֵּיתוֹ. וּבֵין כֹּה וָכֹה בָּא הָאִישׁ מִקְּרוֹבָיו אֲשֶׁר חִכָּה לוֹ וְכִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הִרְבָּה לִבְכּוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וַיַּעֲרֹךְ לְפָנַי צַוָּאָתוֹ כַּאֲשֶׁר חָפֵץ, וְאָנֹכִי נָתַתִּי פְקֻדָּתִי לַשּׁוֹטֵר אֲשֶׁר עַל-יָדִי בְּבֵיתִי לֵאמֹר: מַהֲרָה וְהָבִיאָה סוּסָה אַבִּירָה לְהַרְכִּיב אֶת-הָאִישׁ עָלֶיהָ וְגַם עֲשָׂרָה פְרָדִים לְמַשָּׂא תָּבִיא וְהֶעֱמַסְתָּ עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר תֵּבוֹת מְלֵאוֹת חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וּכְלֵי-לָבָן וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דּרְהֲמֵי כֶסֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב שַׂמְתִּי בִּשְׁנֵי כִיסִים לְתִתָּם לָאִישׁ לְהוֹצְאוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַבַּית, וְאַחַר אָמַרְתִּי לוֹ: הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ וְהַשּוֹטֵר הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנַי הוּא יְלַוְּךָ עַל דַּרְכְּךָ עַד הַגְּבוּל, קוּמָה חוּשָׁה וְאַל תְּאַחֵר!

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְבָרַי וַיִּקְרָא לֵאמֹר: לֹא, אֲדוֹנִי! לֹא אֵצֵא מִזֶּה כִּי לֹא אַצִּיל אֶת-נַפְשִׁי אֲנִי ואֲסַכֵּן אֶת-נַפְשְׁךָ אַתָּה, כִּי יָדַעְתִּי, כִּי לֵב הֶחָ’לִיף רַע עָלַי וְכִי לֹא אֵצֵא נָקִי מִלְּפָנָיו וּמַדּוּעַ יקִֹּם בְּךָ נִקְמתַ מְנוּסָתִי וְאַתָּה חַף מִפָּשַׁע?!

וָאַפְצִיר בָּאִישׁ מְאֹד לֵאמֹר: אַל תִּירָא! הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ וְאֵלַי אַל תָּשִׂים לִבְּךָ, כִּי לֹא יִקְרֵנִי אָסוֹן. אֲבָל הוּא בְאַחַת: לֹא אֵצֵא מִזֶּה עַד אֲשֶׁר אֵדַע גּוֹרָלִי, וְהָיָה אִם יִסְלַח הֶחָ’לִיף יִסְלַח, ואִם לֹא יִסְלַח וְקִבַּלְתִּי גְּזֵרַת מוֹתִי בְּלֵב שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר צִוִּיתִי לְבֵיתִי.

וַיְהִי כִּי רָאִיתִי כִּי לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ מִדַּעְתּוֹ וָאֵפֶן אֶל הַשּׁוֹטֵר וָאַגִּיד אֵלָיו בְּלַחַשׁ לֵאמֹר: קַח אֶת-הָאִישׁ אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי וְיֵשֵׁב שָׁם עַד הֵרָאוֹתִי עִם הֶחָ’לִיף, וְהָיָה אִם יִסְלַח הֶחָ’לִיף יִסְלַח, ואִם לֹא יִסְלַח וְהָיְתָה נַפְשִי תַּחַת נַפְשוֹ, וּבָא הָאִישׁ עַל גְּמוּלוֹ מֵעִמִּי חֵלֶף הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי בִּהְיוֹתִי בְדַּמֶּשֶׂק, אֲשֶׁר הִצִּילֵנִי בְּשׂוּמוֹ נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וְנֶפֶשׁ כָּל-בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהִנְנִי מַשְׂבִּיעֲךָ בְּאַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי הַבְרֵחַ תַּבְרִיחַ אֶת-הָאִישׁ אַחֲרֵי מוֹתִי וְשִׁלַחְתָּ אוֹתוֹ דַּמַּשְׂקָה עִיר מוֹלַדְתּוֹ בְּסֵתֶר, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ שְׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ.

וַיְהִי בְּלֶכֶת הָאִישׁ עִם הַשּׁוֹטֵר וָאֶגַּשׁ אֶל שֻׁלְחַן-כְּתִיבָתִי וָאֶעֱרֹךְ אֶת-צַוָּאָתִי לְבֵיתִי וְגַם תַּכְרִיכִים הֲכִינוֹתִי לְמַעֲנִי בְּיָדַי, כִּי אָמַרְתִּי: מִי יוֹדֵע אוּלַי צָדַק הָאִישׁ בִּדְבָרָיו וְתֵצֵא גְזֵרָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט לַהֲמִיתֵנִי.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם עָלָה הַשַּׁחַר, שָׁלַח הֶחָ’לִיף אֵלַי רָץ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר: הָבֵא אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי בְיָדְךָ כְּרָגַע!

וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל הָאַרְמוֹן לְבַדִּי וְהָאִישׁ אֵין עִמִּי וַיַּבֵּט אֵלַי הֶחָ’לִיף כְּמִשְׁתּוֹמֵם, וַיִּשְׁאַל בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: וְאַיֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר נָתַתִּי בְיָדְךָ וַאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי? – וָאוֹרִיד רֹאשִׁי אַרְצָה וְלֹא עָנִיתִי דָבָר.

וַיִגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף עָלַי וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא בְּקוֹל חֲרָדָה לֵאמֹר: אַל-עַבַּאשׂ, עֲנֵה! עֲנֵה, אַל-עַבַּאש! מֶה עָשִׂיתָ בָּאִישׁ, כִּי בֶן-מָוֶת אַתָּה, מוֹת תָּמוּת אִם לֹא תַעֲנֶה כְרָגַע!

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם הָאִישׁ מֵהָחֵל וְעַד כַּלֵּה וְגַם הוֹסַפְתִּי לֵאמֹר: וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, לְשַׁחְרְרֵנִי אוֹ לַהֲמִיתֵנִי, כִּי אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי: לֹא יָמוּת הָאִישׁ וְהָיְתָה נַפְשִׁי תַּחַת נַפְשוֹ חֵלֶף הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם עַבְדְּךָ בְּדַמֶּשֶׂק.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע הֶחָ’לִיף אֶת-דְּבָרַי וּבְהִוָּכְחוֹ לָדַעַת כִּי הָאִישׁ שָׁמוּר עִמָּדִי וְכִי לֹא אָבָה לָצֵאת אֶת בַּעְ’דַּאד בְּכָל-מְחִיר, מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יְסַכֵּן אֶת-נַפְשִׁי, וַיִּכָּמְרוּ נִחוּמָיו עָלָיו וַיִּקְרָא: אָכֵן אִישׁ אֱמוּנִים קָדוֹשׁ הוּא הָאִישׁ וּבוֹגְדִים הִתְנַקְּשׁוּ בוֹ להֲמִיתוֹ מִקִּנְאָתָם הָרָעָה בוֹ, לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה, וּבוֹא יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ גַּם מִלְּפָנַי עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן, וְעַתָּה חוּשָׁה, אוּצָה, הֲבִיאֵהוּ אֵלַי, אַל תְּאַחֵר!

וָאֲמַהֵר אֶל הָאִישׁ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וְכִרְאוֹתִי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי עַל צַוָּארָיו וָאֶשָּׁקֵהוּ וָאֵבְךְּ מִשִּׂמְחָה וָאֹמַר: נִצַּלְתָּ, יְדִידִי, נִצָלְתָּ! יְהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבֹרָךְ!

וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם הֶחָ’לִיף, וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ מַחֲלָצוֹת וַנָּבוֹא אֶל הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר קִבְּלָהוּ בְּסֵבֶר-פָּנִים מְיֻחָד וְגַם כִּבְּדָהוּ מְאֹד וְגַם הִזְמִינָהוּ לֶאֱכֹל עִמּוֹ אֶת-אֲרֻחַת-הַצָּהֳרָיִם.

וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ וַיִתֵּן לוֹ הֶחָ’לִיף מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת, עֶשֶׂר סוּסוֹת עַרְבִיּוֹת אֲצִילוֹת, מְקֻשָּׁטוֹת סִרְגֵי זָהָב וָכֶסֶף, וַעֲשָׂרָה פְרָדִים עֲמוּסִים מַשָּׂא לַעֲיֵפָה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת בִּגְדֵי הָדָר וּשְׁטִיחֵי תִפְאֶרֶת וְכָל-כְּלֵי רִקְמָה מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרָשֵׁי בַּעְ’דַּאד וָאֳמָנֶיהָ, וְגַם מִנָּה אוֹתוֹ לְאָמִיר עַל דַּמֶּשֶׂק וּסְבִיבוֹתֶיהָ וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כְּבוֹא מִכְתָּב אֶל הֶחָ’לִיף מֵאֵת הָאִישׁ עַל הֲלִיכוֹת דַּמֶּשֶׂק וְעַל עִנְיָנֶיהָ וְקָרָא הֶחָ’לִיף אוֹתִי פַּעַם בְּפַעַם וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אֵלַי לֵאמֹר: הִתְבַּשֵּׂר עַבַּאשׂ! כִּי מִכְתַּב יְדִידְךָ – יְדִידִי הוּא!

(אַל אַתְלִידִי)

כד: יְמֵי אַל-מַאֲמוּן הָאַחֲרוֹנִים

אָמַר הַקַּאצִ’י אַבּוּ מֻחַמַּד עַבְּד אַלְלַהּ בֶּן-אַחְמַד בֶּן זַיְד הַדַּמַּשְׂקִי: כַּאֲשֶׁר יָצָא אַל-מַאֲמוּן לַמִּלְחָמָה עַל בְּדִידוּן³⁹ אֲשֶׁר לְיָוָן בָּא אֵלָיו צִיר שָׁלוּח מֵאֵת פְּנֵי מֶלֶךְ יָוָן וַיּּאֹמֶר לוֹ: כֹּה אָמַר מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי, הִנְנִי נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְרָכִים לְפָנֶיךָ לְמַעַן תֶּחְדַּל מִלְּהִלָּחֵם בִּי, וְאַתָּה בְחַר לְךָ בַאֲשֶׁר תִּבְחַר. שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ לְמִיּוֹם אֲשֶׁר עָזַבְתָּ אֶת-עִיר בִּירָתְךָ וְעַד בּוֹאֲךָ אֶל בְּדִידוּן, אוֹ כִּי אָשִׁיב לְךָ אֶת-כָּל שְׁבוּיֵי עַמְּךָ הַמֻּשְׂלִמִּים אֲשֶׁר בְּאַרְצִי בְּלִי כָל-פִּדְיוֹן, אוֹ כִי בָנֹה אֶבְנֶה לְךָ עַל חֶשְׁבּוֹן אוֹצָרִי כָּל-עִיר מֵעָרֵי הָאִשְׂלַם אֲשֶׁר יְדֵי בְנֵי עַמִּי הַנּוֹצְרִים הֶחֱרִיבוּהָ. וַיָּקָם אַל-מַאֲמוּן וַיָּבוֹא אֶל תּוֹךְ אָהֳלוֹ וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיִּקְרָא: אַלְלַהּ אַלְלַהּ! הוֹרֵנִי נָא דֶרֶךְ זוֹ אֶבְחַר בָּה וְאַל אֶכָּשֵׁל בִּתְשׁוּבָתִי לְמֶלֶךְ יָוָן. וְכִכְלוֹת תְּפִלָּתוֹ יָצָא אֶל הַצִּיר וַיּּאֹמֶר אֵלָיו: לֵךְ הַגֵּד לַאֲדוֹנְךָ, כֹּה אָמַר לִי אַלְלַהּ, אַל תֹּאבֶה וְאַל תִּשְׁמַע לְכָל-אֲשֶׁר יֹּאמַר לְךָ מֶלֶךְ יָוָן, כִּי זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַקֻּרְאַן הַקָּדוֹשׁ אֵת אֲשֶׁר עָנָה שֻׂלַיְמַאן עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן אֶל מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשׁ מַלְכַּת תֵּימָן, בְּשָׁלְחָהּ אֵלָיו מַתָּנוֹת יִקְרוֹת-עֵרֶךְ לְמַעַן יָשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב לְהִלָּחֵם בַּ“כּוֹפְרִִים” אֲשֶׁר בְּאַרְצָּה, לֵאמֹר: יְהִי לָךְ אֲשֶׁר לָךְ, כִּי רַב אֲשֶׁר אִתִּי – אֱמוּנָתִי הַטְּהוֹרָה בֵאלֹהֵי-מָרוֹם – מִכָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְכָל-סְגֻלּוֹת מְלָכִים בְּכַף אַחַת, וּסְגֻלַּת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בֵאלהֵי מָרוֹם בְּכַף שְׁנִיָּה וְהִיא הַמַּכְרָעַת. – וְעַל שִׁחְרוּר הַשְּׁבוּיִים מִבְּלִי כָל-כֹּפֶר תֹּאמַר: הַשְּׁבוּיִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ שְׁנַיִם, מֵהֶם אֲשֶׁר נַפְשָׁם וְלִבָּם אֶל אַלְלַהּ הַיּוֹשְׁבִי בַּשָׁמַיִם וְעֵינֵיהֶם אֶל טוּב הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם מְשֻׁחְרָרִים גַּם בְּעַבְדּוּתָם, וּמֵהֶם אֲשֶׁר עֵינָם אֶל בִּצְעָם וְנַפְשָׁם אֶל עוֹלַם הַתֹּהוּ הַזֶּה, וְהֵם עֲבָדִים גַּם בְּשִׁחְרוּרָם וְאֵין כְּדַאי לְהַצִּילָם. – וְעַל אֹדוֹת בִּנְיַן עָרֵי אַרְצִי אֲשֶׁר יְדֵי הַנּוֹצְרִים הֶחֱרִיבוּן, תֹּאמַר: בִּנְיַן זָרִים חֻרְבָּן, וְרַק יְדֵי מֻשְׂלִמִּים תִּבְנֶינָה עָרֵיהֶם, וְרַק הַחֶרֶב תָּדוּן בֵּינֵינוּ.

וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר פָּנָה אֶל שַׂר צְבָאוֹ וַיִּקְרָא: הַךְ בַּתֹּף וְיָצָאנוּ לִקְרַאת אוֹיְבֵינוּ וְהִכְרַעְנוּם, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ.

וַיַּעַשׂ הַשַּׂר כַּאֲשֶׁר פָּקַד אַל-מַאֲמוּן וַיֹּאחֲזוּ הַמֻשְׂלִמִּים דַּרְכָּם הָלְאָה לִקְרַאת אוֹיְבֵיהֶם, וַתְּהִי יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה וַיִּכְבְּשׁוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עָרִים בְּצוּרוֹת. וַיְהִי כִּי הִרְגִּישׁ הֶחָ’לִיף כִּי עָיֵף הוּא, וַיָּסַר אֶל הַמַּעְיָן אֲשֶׁר בִּבְדִידוּן אֲשֶׁר בְּשֵם אַל-קַשִׁירַה יִּקָרֵא וַיָּנַח שָׁם, וְגַם חִכָּה שָׁם עַד שׁוּב כָּל-מַחֲנוֹת צְבָאוֹ וְעִמָּם הַשָּׁלָל אֲשֶׁר לָקָחוּ.

וְאַל-קַשִׁירַה מַעְיָן מְצֻיָּן בְּמִינוֹ. מֵימָיו זַכִּים כַּבְּדֹלַח וְקָרִים מִשֶּׁלֶג, וְכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר עַל שְׂפָתָיו מִזֶּה ומִזֶּה יָרֹק וְרַעֲנָן וּמַרְנִין-לֵב וָנָפֶשׁ. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיָּקִימוּ גֶשֶׁר-עֵץ רְחַב יָדַיִם עַל פְּּנֵי הַמַּעְיָן, וְעַל הַגֶּשֶׁר הֵקִימוּ לְמַעֲנוֹ סֻכַּת-עֵצִים גְּדוֹלָה וְנֶהְדָּרָה אֲשֶׁר קִשְׁטוּ אוֹתָהּ יוֹם יוֹם חֲלִיפוֹת בַּעֲנָפִים רַכִּים וִירַקְרַקִּים וּבְפִרְחֵי תִפְאָרָה מַרְהִיבֵי עֵינָיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף יוֹשֵׁב בְּצֵל סֻכָּתוֹ וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּמֵימֵי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים הַזּוֹרְמִים מִתַּחְתָּיו, וַיִּפֹּל דִּינַר זָהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעְיָן. וַיַּט הֶחָ’לִיף וַיַּרְא אֶת-הַדִּינָר בְּקַרְקְעִית הַמַּעְיָן וְגַם אֶת כְּתָבְתּוֹ הַטְּבוּעָה בוֹ יָכוֹל לִקְרֹא, בִּהְיוֹת הַמַּיִם זַכִּים וּצְלוּלִים כָּאָמוּר – וְעוֹד מְעַט וְהִנֵּה דָג גָּדוֹל וְשָׁמֵן וְכֻלּוֹ נֶחֱפָּה בְרַצֵּי כֶסֶף קַשְׂקְשׂוֹתָיו נִרְאָה לְעֵינָיו עַל יַד הַדִּינָר, וַיַּחְמֹד יָפְיוֹ בְלִבּוֹ, וַיִּקְרָא בְהִתְפַּעֲלוּת-רוּחוֹ לֵאמֹר: מִי אֲשֶׁר יִצְלֹל בְּמֵי הַמַּעְיָן וְדָלָה מִשָּׁם אֶת-דִּינָרִי, וְגַם אֶת-הַדָּג הַיָּפֶה יתְפֹּשׂ בְּחֶרְמוֹ – וְנָתַתִּי לוֹ חֶרֶב מְצֻפָּה זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְמַתָּנָה וּלְשׁוֹמֵר-רֹאשִׁי אֲשִׂימֶנּוּ! וַיִּקְרָא אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיּּאֹמֶר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִנְנִי לִפְקֻדָּתֶךָ!

וַיִּצְלֹל הָאִישׁ בְּמֵימֵי הַמַּעְיָן הַקָּרִים, וַיָּרֶם אֶת הַדִּינָר, וְגַם אֶת-הַדָּג הֶעֱלָה בְחֶרְמוֹ בִזְרִיזוּתוֹ, וַיְהִי כַעֲלוֹתוֹ וַיַּנַּח אֶת-הַדָּג לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר, וַיְהִי הוּא עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה לְהָסִיר אֶת-בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים מֵעָלָיו, וְהִנֵּה פִּרְכֵּס הַדָּג פִּתְאֹם, וְגַם הִתְחַלֵּק וְגַם קָפַץ הַמַּיְמָה בְּכֹחַ גָּדוֹל וְחָזָק כְּסֶלַע אֵיתָן בְּהִתְגַּלְגְּלוֹֹ מֵעַל רֹאשׁ הָהָר וּבִקְפִיצָתוֹ נִתְּזוּ מֵי-הַנָּהָר עַל הֶחָ’לִיף וַיַּרְטִיבוּ אוֹתוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקָדוֹ וְעַד הַכְּתֹנֶת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרוֹ, וּבֵין כֹּה וָכֹה קָפַץ הָאִישׁ שֵׁנִית אֶל תּוֹךְ הַמַּעְיָן, וּבְעָמָל רָב עָלָה בְיָדוֹ לָצוּד שֵׁנִית אֶת-הַדָּג וּלְהַעֲלוֹתוֹ בְחֶרְמוֹ, וַיְצַו הֶחָ’לִיף לְנַתְּחוֹ כְרֶגַע וְלִצְלוֹת אוֹתוֹ לַאֲרֻחָתוֹ, אֲבָל אֲהָהּ! הוּא לֹא זָכָה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כִּי הַמַּיִם הַקָּרִים אֲשֶׁר הִרְטִיבוּהוּ קִרְרוּ אֶת-הֶחָ’לִיף וַיָּחֶל לִרְעוֹד כְּקָנֶה, וַיְמַהֲרוּ לִפְשֹׁט בְּגָדָיו מֵעָלָיו וּלְכַסּוֹת אוֹתוֹ בִשְׂמִיכוֹת חַמּוֹת וְלֹֹא הוֹעִילוּ, כִּי צִנָּה חֲזָקָה אֲחָזַתּוּ וְשִׁנָּיו וּבִרְכָּיו נקְּשׁוּ זוֹ לְזוֹ. וְכִרְאוֹת אַל-מִתְעַצֵּם אֲחִי הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר הָיָה עִמּוֹ עַל שְׂדֵה-קֶטֶל, אֵת אֲשֶׁר קָרָה אֶת-אָחִיו הִבְהִיל אֶת שְׁנֵי רוֹפְאֵי-הֶחָ’לִיף הַמְּפֻרְסָמִים אֲשֶׁר לִוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ – אֶת בֵּחְ’תִּישׁוּעַ וְאֶת-אִבְּן-מֻסַאוַיְהִי – וַיִּבְדְּקוּהוּ הָרוֹפְאִים וַיּּאֹמֵרוּ: אָכֵן מַחֲלָתוֹ אֲנוּשָׁה מְאֹד, וְחַיֵּי הֶחָ’לִיף נְתוּנִים בְּסַכָּנַה.

וְאָמְנָם כֵּן הָיָה כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הָרוֹפְאִים, הַסְּמַרְמֹרֶת לֹא רָפְתָה מֵהֶחָ’לִיף, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הוּרַע לוֹ; זֵעָה קָרָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הָרוֹפְאִים מָה הִיא, כִּסְּתָה אֶת כָּל-גּוּפוֹ, וְעֵינָיו בָּעֲרוּ כְלַפִּידִים, וּבְהַרְגִּישׁ הֶחָ’לִיף כִּי בָא קִצּוֹ קָרָא וַיֹאמַר: הָבִיאוּ אֵלַי מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם כִּי דָבָר לִי אֲלֵיהֶם. וַיְמַהֲרוּ וַיָּבִיאוּ שְׁנֵי זְקֵנִים נִכְבָּדִים, וַיִּשְׁאָלֵם הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: מַה שֵּׁם הַנָּהָר אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּחוֹפוֹ? וַיַּעֲנוּהוּ לֵאמֹר: קַשִׁירַה שְׁמוֹ וּפֵרוּשׁוֹ: פְּשׁוֹט רַגְלֶיךָ (כְּלוֹמַר: מוּת). וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף שֵׁנִית לֵאמֹר: וּמַה-שֵּׁם הַמָּקוֹם, וַיּּאֹמְרוּ לוֹ: רַקַּה.

אָז יִבְכֶּה הֶחָ’לִיף וַיּּאֹמַר: אֵין אֲרוּכָה לְמַחֲלָתִי, וְהַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת אָמוּת. אִמִּי – עָלֶיהָ הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – סִפְּרָה לִי פַעַם, כִּי כַאֲשֶׁר נוֹלַדְתִּי בָא אִצְטַגְנִין אֵלֶיהָ וַיּּאֹמֶר לָהּ: גָּדוֹל יִהְיֶה בְנֵךְ אַל-מַאֲמוּן בַּחֲ’לִיפֵי בְּנֵי עַבַּאשׂ וְעַל שְׂדֵה-קֶטֶל יָמוּת עַל יַד הַנָּהָר אֲשֶׁר בְּעִיר רַקַּה, וְזֶהוּ הַנָּהָר וְזֹאת הִיא הָעִיר, וְרַגְלַי הוֹֹבִילוּנִי עַד הֲלוֹם, כִּי רַגְלֵי הָאִישׁ הֵן עֲרֵבוֹת לוֹֹ לְהוֹבִילוֹ לַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לְמוֹתוֹ.

וְעַתָּה – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף בַּאֲנָחָה – הוֹצִיאוּנִי נָא רֶגַע אֶל מִחוּץ לְאָהֳלִי וְרָאִיתִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת-אַנְשֵׁי צְבָאִי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.

וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף ויִּשָּׂאוּהוּ בְמִטָּתוֹ אֶל מִחוּץ לָאֹהֶל. וַיַבֵּט הֶחָ’לִיף מִסְּבִיבוֹ וַיַּרְא אֶת כָּל-אַנְשֵׁי חֵילוֹ הַגָּדוֹל לְפָנָיו וַיְבָרֶךְ אוֹתָם וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אָנָּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת עַל אַנְשֵׁי צְבָאִי אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַל תַּסְגִּירֵם בְּיַד אוֹיֵב, כִּי בְךָ בָטָחְתִּי.

וּבְדַבְּרוֹ גָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ וַיְשִׁיבוּהוּ אֶל אֹהֳלוֹ, וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפַּר שָׁבָה רוּחוֹ אֶל אַלְלַהּ וְהוּא קוֹרֵא: אֵין אַלְלַהּ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְהוּא אֲשֶׁר לֹא יָמוּת מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל אֲשֶׁר יָמוּת! וַיּוֹבִילוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה בְתַרְשִׁישׁ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו: הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הוֹדוֹ!

וַיָּמָת אַל-מַאֲמוּן בִּשְׁנַת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַהִגְ’רַה⁴⁰ וְהוּא בֶן תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ עַל הָאִשְׂלַאם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנָה.

יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ!

(אַל-מַסְעוּדִי)

רְשִימַת הֶחָ’לִיפִים

מִמֻּחַמַּד עַד סוֹף בְּנֵי עַבַּאשׂ

1258 – 622 (לספה"נ)

הַצַּחַאבַה (ידידי מחמד)

1. מֻחַמַד נביא האשׂלם 622–632

2. אַבּוּ בַכֵּר אַל צַדִּיק 632–634

3. עֻמַר בֶּן אַל חַ’טַּאבְּ 634–643

4. עַלִי בֶן אַבִּי טַאלֶבְּ 655–660

בְּנֵי אֻמַּיַּה (הָאָמְיַאדִים)

1. מֻעַאוִיַּה א 660–679

2. יַזִיד א 679–683

3. מֻעַאוִיַּה ב 683–683

4. מַרְוַאן א 683–684

5. עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ 684–705

6. אַל וַלִיד א 705–715

7. שֻׂלַימַאן 715–717

8. עֻמַר ב 717–720

9. יַזִיד ב 720–724

10. הִשַׁאם 724–743

11. אַל וַלִיד ב 743–744

12. יַזִיד ג 744–744

13. אִבְּרַהִים 744–744

14. מַרְוַאן ב 744–750

בְּנֵי עַבַּאשׂ (הָעַבַּאשִׂידִים)

1. אַבּוּ אַל עַבַּאש אַל שַׂפַאח 750–754

2. אַל מַנִצוּר 754–776

3. אַל מַהְדִּי 775–785

4. אַל הַאֲדִי 785–786

5. הַארוּן אַל רַשִׁיד 786–809

6. אַל-אַמִין 809–812

7. אַל-מַאֲמוּן 812–833

8. אַל-מִעְתַּצְם בִּאלְלַהּ 833–842

9. אַלְ וַתִיק 842–847

10. אַל מֻתַּוַכֵּל 847–861

11. אַל מֻנְתַּצֵר בִּאלְלַהּ 861–862

12. אַל מֻשְתַּעִין בִּאלְלַהּ 862–866

13. אַל מֻעְתַּז בִּאלְלַהּ 866–869

14. אַל מֻהְתַּדִי בִּאלְלַהּ 869–870

15. אַל מֻעְתַּמֵד בִּאלְלַהּ 870–892

16. אַל מֻעְתַּצֵ’ד בִּאלְלַהּ 892–902

17. אַל מֻכְּתַּפִי בִּאלְלַהּ 902–908

18. אַל מֻקְתַּדֵר בִּאלְלַהּ 908–932

19. אַל קַאהֶר בִּאלְלַהּ 932–934

20. אַל רַאצִ’י בִּאלְלַהּ 934–940

21. אַל מֻתַּכִּי בִּאלְלַהּ 940–944

22. אַל מֻשְתַּכְּפִי בִּאלְלַהּ 944–945

23. אַל מֻטִיע בִּאלְלַהּ 945–974

24. אַל טַאֵיע בִּאלְלַהּ 974–991

25. אַל קַאדֶר בִּאלְלַהּ 991–1031

26. אַלְ קַאֵים בִּאלְלַהּ 1031–1075

27. אַל מֻקְתַּדִי בִּאלְלַהּ 1075–1094

28. אַל מֻשְתַּטְ’הֵר בִּאלְלַהּ 1094–1118

29. אַל מֻשְתַּרְשֵד בִּאלְלַהּ 1118–1135

30. אַל רַשִיד בִּאלְלַהּ 1135–1136

31. אַל מֻכְּתַפִי בִּאלְלַהּ 1136–1160

32. אַל מֻשְתַּנְגֵּ’ד בִּאלְלַהּ 1160–1170

33. אַל מֻשְתַּעֲצִי 1170–1180

34. אַל נַאצֶר בִּאלְלַהּ 1180–1225

35. אַל טַאהֶר 1225–1226

36. אַל מֻשְתַּנְצֵר בִּאלְלַהּ 1226–1240

37. אַל מֻשְתַּעֲצֵם בִּאלְלַהּ 1240–1258