רקע
יוסף מיוחס
ילדי ערב: ספר שלישי - מחיי הח'ליפים
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב: דביר; תש"ל

 

הקדמה

ספורי העם הם ראי-נפש העם, ומתוך ראי נאמן זה משתקפת נפש כל עם, – נפש הפרט שבו ונפש הכלל שבו – בכל גוני-גוניה ובכל מעלותיה ומגרעותיה. הפרט – נושא הספור – הוא בבחינת מבוּקר והכלל הוא המבקר, ומבקר זה הוא אוביקטיבי ממדרגה ראשונה, והוא אינו יודע כל משוא פנים. עינו חודרת לפני ולפנים והיא מגלה עמוקות מני חשך, ומה שהאחד מחסיר בא השני ומשלימו, ומעט מעט במשך הדורות מקבלת הבקורת העממית צורה קבועה ומסוימת, צורה של ספור עממי הנמסר מפה לפה ואינו משתנה עוד בהשתנות הזמנים ובגלגולי הדורות.

ספורים עממיים אלה יש שהם נכנסים גם לקיום ספרותי, ואז הם בבחינת “מעין לא אכזב”, שכל המוצא ענין בחייו של אותו עם יכול לשאוב מתוכו את הידיעות המדויקות ביותר ביחס לכל היקפו של אותו עם, ידיעות על אודות הפרטים שבו, המשמשים תמיד “חזית לעם”, כגון המלכים, השרים, ראשי-המעמדות והמפלגות וכו' וכו'. וידיעות על אודות כחו החודר והשופט של העם עצמו, ישרו ואומץ-לבו ביחס לאותם הפרטים, כי – כאמור – אין לך מבקר אוביקטיבי ובלתי משוחד כמו העם בעצמו, ואין לך מעריך כמוהו את כל היתרונות והחסרונות של אותם האישים שבמקרה או בכונה, היינו שמאורעות הזמן, או העם עצמו, מרצונו הטוב, העמידם בראשו ומסר את גורל הכלל כולו בידם. סוף דבר, כל פרט שבספורים אלה הוא בבחינת עולם מלא של הסתכלות ושל פסיכולוגיה, אשר בכל פשטות צורתן החיצונית הן מצטיינות בעמקותן ובחריפותן.

העם הערבי הוא אחד העמים העשירים ביותר ב“ספורים עממיים” וספרותו ביחס לספורים אלה היא בבחינת “אוצר בלום”, ובכל ספר שאתה פותח אתה מוצא בו מ“פרחי חמד” אלה הזרועים פה ושם כפרחי-אביב בנאות שדה והם מקסימים את הקורא ב“ריחם הנעים” וב“שלל צבעיהם” המזרחיים הנפלאים.

בספרי זה – אני אומר להגיש לפני הקוראים העברים “זר” פחות או יותר גדול מפרחי שדה אלה, אשר אריתי ולקטתי פה ושם למענם להנאתם ולתועלתם; להנאתם – כי היש דבר המשמש לאדם כפרח-שדה? ולתועלתם – משום שעל ידיהם תצא לנו היהודים, לפי דעתי, גם תועלת ידועה, בהביננו לדעת ולהכיר את שכנינו גם מצד זה, מצד “הספרות ההמונית” העשירה שלו, האומרת גם היא דרשני. ויש מה לדרוש בה, ויש להוציא מתוכה מסקנות חשובות מאד ביחס להכרת אפיו, תכונתו והשקפותיו של העם המזרחי הגדול והחשוב הזה, שעמו אנחנו יושבים ובשכנותו אנחנו פועלים, ובחברתו אנחנו חיים ועוד נוסיף לחיות שנים ודורות.

הספורים אשר בחרתי בהם למטרתי הנ“ל הם מהתקופה האשׁלמית, היינו ממוחמד ועד סוף ממלכת עבּאש1. בתקופה זו, שהיא בת שש מאות ושלשים ושש שנים, התנהל האשלם על ידי מוחמד והצח’אבה – ידידיו ורעיו של מוחמד – (622–660), על ידי בני אמיה – הם האמיאדים – (660–750), וע”י בני עבּאש – הם העבאשידים – (750–1258), ומתוך גבולות אלה בחרתי לי ספורי על חיי הח’ליפים והקרובים אליהם. – אמנם לא יכלתי לתת בשלמות את כל מה שיש לתת, אבל התאמצתי לתת את היפה ואת המועיל ביותר, את הספורים הטפוסיים ביתר מצד מזרחיותם ומצד יפים ותכנם, ועל פי סדר השנים של נושאיהם.

אגב, אני מוצא חובה לעצמי להעיר בזה את תשומת לב הקוראים, שבנוגע להעתקת השמות והמלים מערבית לעברית ולנקודם, התאמצתי לכתחלה להתאימה לחוקי הדקדוק העברי, אבל אחרי שכבר נדפסו ספורים אחדים מהספר חדלתי, כי ראיתי קושי גדול ושנוי עיקרי, ואפילו טשטוש צורה של השמות והמלים הנ“ל במבטאם הערבי. אין פה המקום וגם לא כדאי לתת בזה פרטים על תורה זו של טרנסקריפציה משפה אחת לשניה משתי השפות המזרחיות הנ”ל; אני מסתפק רק בהערה קצרה זו בכדי שלא יאשימוני הקוראים בחוסר עקביות.

לזכר מי שהקדיש את חייו לטובת ארצנו

הוא מר חותני המנוח

ר' יחיאל מיכל פינס ז"ל

ברגשי כבוד והערצה

מאת חתנו

המחבר

 

אַל-צַחַאבָה2 (622–660 לספה"נ)

א: עֻמַר בֵּן אַל-חַ’טַּאבְּ3 וְהַזְּקֵנָה (634–643)

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אֶל-חַ’טַּאבְּ יָצָא יְחִידִי וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ לִרְאוֹת בִּבְנֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר בְּ“מָדִינָה” בִּירַת חֲ’לִיפוּתוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל הֲלִיכוֹתֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם. וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ אַחַד הָאֹהָלִים אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּרְא בַדַּוִּית זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת פֶּתַח הָאֹהֶל וְעוֹסֶקֶת בַּפֶּלֶךְ, וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם, אֲחוֹתִי![^4] וַתֹּאמַר: שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי! וּבְהִכָּנְסוֹ עִמָּהּ בְּשִׂיחָה שָׁאַל אוֹתָהּ לֵאמֹר: מַה-דַּעְתֵּךְ עַל עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ הֶחָ’לִיף? הַעוֹסֵק הוּא בֶאֱמוּנָה בְּעִסְקֵי הַחֲ’לִיפוּת וְאִם עִנְיְנֵי הָעָם קְרוֹבִים לְלִבּוֹ?! וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית בְּכַעַס עָצוּר וַתֹּאמַר: לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לוֹ! וַיָּשָׁב עֻמַר וַיִּשְׁאָלֶנָּה: וְלָמָּה-זֶה, אֲחוֹתִי? וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית: הֲלֹא זֶה יַעַן כִּי לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים הֵם לְעִנְיְנֵי עַצְמוֹ וּלְתִפְאֶרֶת חֲ’לִיפוּתוֹ וְלֹא לְעִנְיְנֵי עַמּוֹ וְלִצְרָכָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית: וּמָה הָאוֹת כִּי כֵנִים דְּבָרָיִךְ?

וַתַּעַן הַבַּדַּוִּית: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה זֹאת, אִשָּׁה זְקֵנָה וַעֲנִיָּה אָנִי, וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר עָלָה עֻמַר עַל כִּסֵּא חֲ’לִיפוּתוֹ לֹא נֶהֱנֵיתִי מִמֶּנּוּ אַף כְּדֵי אֲגוֹרָה אֶחָת. וַיִּקְרָא עֻמַר: אֲבָל מֵאַיִן יֵדַע הֶחָ’לִיף אוֹתָךְ וְאֶת-עָנְיֵךְ, וְאַתְּ הֲלֹא יוֹשֶׁבֶת אֹהֶל בְּמָקוֹם כֹּה רָחוֹק?! – הַאֻמְנָם יָכוֹל הֶחָ’לִיף לְהַכִּיר כָּל-אָדָם?! וַתֹּאמֶר הַבַּדַּוִּית: הֲלֹא עַל כֵּן הוּא חָ’לִיף וְעַל כֵּן מְשָׁחָהוּ אַלְלַהּ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ לְמַעַן יִדְאַג לְצֹאן מַרְעִיתוֹ, וּלְמַעַן יְחַזֵּק הַגַּהֲלָאָה וִירַפֵּא הַשְּׁבוּרָה, וְלֹא לְמַעַן יֵשֵׁב מְרוֹמִים עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, – עָלָיו לְחַפֵּשׂ וְעָלָיו לִמְצוֹא, וְעָלָיו לָרֶדֶת אֶל הָעָם, כִּי זֹאת הִיא חוֹבַת מֶלֶךְ צַדִּיק וְחָכָם וְיַעֲשֶׂנָּה!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הֶחָ’לִיף אֶת-דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וּדְמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָכֵן חָטָאתִי! וְהִיא צָדְקָה מִמֶּנִּי, וּבִישִׁישִים דַּעַת וּתְבוּנָה. וְאַחַר פָּנָה אֶל הַבַּדַּוִּית וַיִּקְרָא: אָכֵן נֶאֱמָנִים דְּבָרַיִךְ, זְקֵנָה עֲדִינָה! אִתָּךְ הַצְּדָקָה, וּלְעֻמַר הֶחָ’לִיף בֹּשֶׁת-הַפָּנִים; אֲבָל אִם הוּא הִרְבָּה לַחֲטֹא, עָלַיִךְ אַתְּ לְהַרְבּוֹת בִּסְלִיחָתוֹ, וּמִצִּדִּי אֲנִי הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל עֲוֹן הֶחָ’לִיף אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ וְגַם לְשַׁלֵּם בַּעֲדוֹ בְּמֵיטַב כַּסְפִּי, לְמַעַן הַצִּיל אוֹתוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם – שִׁיתִי עָלַי וְאֶתֵּנָה! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אַל נָא, אֲדוֹנִי! אַל נָא תְהַתֵּל בַּעֲנִיָּה זְקֵנָה כָמוֹנִי, כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעֲסִי דִּבַּרְתִּי אֶת אֲשֶׁר דִּבָּרְתִּי!

וַיְהִי כִּי הִפְצִיר בָּהּ הֶחָ’לִיף מְאֹד לְמַלֵּא אַחֲרֵי בַקָּשָׁתוֹ, וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: נַעֲנֵיתִי לְךָ, אֲדוֹנִי, כִּי רוֹאָה אָנֹכִי כִּי כַוָּנָתְךָ רְצוּיָה; וְעַתָּה תֵּן אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן וְקָרָאתִי לְעֻמַר לְאַלְלַהּ וְסָלַח לוֹ עֲוֹנוֹ וְחַטָּאתוֹ יְכַפֵּר. וַיּוֹשֶׁט עֻמַר לַזְּקֵנָה חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי-זָהָב4 לְמַתָּנָה. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה עָבְרוּ דֶרֶךְ שָׁם עַלִּי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ5 וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד6 וַיִּרְאוּ אֶת-הֶחָ’לִיף וַיַּכִּירוּהוּ, וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיִּדְרְשׁוּ בִשְׁלוֹמוֹ בְּעַנְוַת חֵן, וּכְהַרְגִּישָׁם כִּי מַצַּב רוּחוֹ מְדֻכָּא שְׁאֵלוּהוּ לֵאמֹר: מַה לְּךָ, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?! וַיְסַפֵּר לָהֶם הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם הַזְּקֵנָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַזְּקֵנָה, כִּי הֶחָ’לִיף עֻמַר הוּא הַמְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיָּפָג לִבָּה, וַתִּקְרָא בְּקוֹל פְּחָדִים לֵאמֹר: אוֹיָה לִי, אֲהָהּ עָלַי! מֶה עָשִׂיתִי?! וַיַּרְגִּיעַ אוֹתָהּ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה וָנֹעַם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אַל תִּירְאִי, אֲחוֹתִי! נִשְׁבַּעְתִּי בִּימִינִי כִּי לֹא יְאֻנֶּה לָךְ כָּל-רָע.

וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף כִּי שָׁקַט רוּחָהּ בְּדַבְּרוֹ וְכִי פַחְדּוֹ סָר מֵעָלֶיהָ וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: הֲלֹּא תוֹדִי, כִּי כְבָר פָּדִיתִי מִמֵּךְ עֲוֹנִי בִּמְחִיר כֶּסֶף הָעֲנוּשִׁים אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וּלְמַעַן לֹא תָשׁוּבִי מֵהַבְטָחָתֵךְ, הִנְנִי אוֹמֵר לִכְתֹּב גַּם סֵפֶר מִקְנֶה אֲשֶׁר תַּחְתְּמִי בְחוֹתָמֵךְ וּשְׁנֵי הַשַׁיְכִּים הָאֵלֶּה הָעוֹמְדִים לְפָנַיִךְ כַּיּוֹם, הַלֹּא הֵם עַלִי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד מִקְּרוֹבֵי מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – יָעִידוּ וְיָקִימוּ אֶת-הַדְּבָרִים, כִּי אֵין לָךְ מֵעַתָּה עָלַי כָּל-תְּבִיעָה וְכָל-דִּין וּדְבָרִים. וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: אָמֵן, כֵּן יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ. וַתְּמַהֵר וַתָּבֵא לֶחָ’לִיף רְצוּעַת-עוֹר אֲשֶׁר חָתְכָה אוֹתָהּ מֵאֶחָד מִנֹּאדוֹת הַמַּיִם הַבָּלִים אֲשֶׁר לָהּ, וַיִּכְתֹּב הֶחָ’לִיף בָּרְצוּעָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"בְּשֵׁם אַלְלַהּ הָרַחָמָן וְהָרַחוּם.

מְגִלַּת סֵפֶר הַמִּקְנֶה הַזֹּאת תִּהְיֶה לְעֵדָה לְעֻמַר בֶּן-אַל-חַ’טַּאבְּ חֲ’לִיף הַ“מַּאֲמִינִים” כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט עַל כָּל-מַעֲשָׂיו לִפְנֵי כֵּס אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט, כִּי פָדֹה פָדָה מֵאֵת הַבַּדַּוִּית הַזְּקֵנָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית אֶת-חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לָהּ מִיּוֹם עֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא חֲ’לִיפוּתוֹ וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי לְחֹדֶשׁ אַלְמוֹנִי לִשְׁנַת… לַ“הִגְ’רַה”7, וְזֶה בִסְכוּם חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי-זָהָב, אֲשֶׁר שָׁקַל לָהּ בִּמְזֻמָּנִים בְּמַעֲמַד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים

וְנֶאֱמָנִים הַחֲתוּמִים מַטָּה וְלֹא נִשְׁאַר לַזְּקֵנָה עָלָיו כָּל-תְּבִיעָה וְכָל-דְּרִישָׁה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

וְעַל הֶחָתוּם: פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית הַבַּדַּוִּית

עֵד בַּדָּבָר עַלִי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ

עֵד בַּדָּבָר עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן-מַסְעוּד.

וַיִּפָּרֵד הֶחָ’לִיף מֵאֵת הַזְּקֵנָה וַיָּשָׁב הָעִירָה בְּלִוְיַת שְׁנֵי מְלַוָּיו עַלִי וְעַבְּדְּ אַלְלַהּ. וּבְהַגִּיעוֹ הָאַרְמוֹנָה, בְּטֶרֶם נָח מִדַּרְכּוֹ, קָרָא אֶת-בְּנוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּנִי! הִנְנִי מַפְקִיד בְּיָדְךָ אֶת מְגִלַּת-הַסֵּפֶר הַזֹּאת אֲשֶׁר בְּיָדִי וַאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתְנָהּ בְּכַד הַחֶרֶס אֲשֶׁר בַּאֲרוֹנִי, וְהָיְתָה הַמְגִלָּה אֲצוּרָה וּשְׁמוּרָה בְּיָדְךָ עַד יוֹם הֵאָסְפִי אֶל אֲבוֹתַי, וְשַׂמְתָּ אוֹתָהּ בְּקִבְרִי אֲשֶׁר תִּקְבְּרֵנִי בוֹ מִתַּחַת לִמְרַאֲשׁוֹתַי, לְמַעַן תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה לְזַכּוֹתֵנִי בְּעָמְדִי לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְמִשְׁפָּט, בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, רְאֵה נָא הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיִּשַּׁק הַבֵּן אֶת-יְדֵי אָבִיו הֶחָ’לִיף וְגַם עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו אָבִיו בְּיוֹם מוֹתוֹ.

זִכְרָה לוֹ אַלְלַהּ לְטוֹבָה.

ב: מְדַבֵּר וּמְקַיֵּם

אָמַר שָׁרָף אַל דִּין חֻסַיְן אִבֶּן רַיַּאן: סִפּוּר נִפְלָא בְּמִינוֹ שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֶחָד מֵרוֹאֵי פְנֵי הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְאוֹתוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְסַפֵּר בָּזֶה:

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בְּאַרְמוֹנוֹ יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הַצַּחַאבָה וְעוֹנֶה לְכָל-שׁוֹאֲלָיו בְּדִבְרֵי רִיבוֹת וּמִשְׁפָּטִים, וְהִנֵּה נִרְאוּ אֵלָיו מֵרָחוֹק שְׁנֵי צְעִירִים גְּבוֹהִים וְיָפִים, וּשְׁנֵיהֶם לְבוּשִׁים הָדָר, וְהֵם אוֹחַזִים בְּצָעִיר שְׁלִישִׁי בְּיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וְסוֹחֲבִים אוֹתוֹ הָלוֹךְ וְסָחוֹב עַד אֲשֶׁר הִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וְאַחֲרֵי הִשְתַּחֲוֹתָם בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה! יִחְיֶה אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף! שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, אוֹהֲבֵי עֲבוֹדָה וְשׂוֹנְאֵי רִיב וּמָדוֹן הָיִינוּ מֵעוֹדֵנוּ, וּשְׁנֵינוּ בְּנֵי אָב זָקֵן אֶחָד אָנוּ, נְשׂוּא פָנִים וּבַעַל בְּעַמָּיו, שְׁמוֹ נוֹדָע לִתְהִלָּה, כְּאִישׁ מִתְרַחֵק מִכָּל-כֵּעוּר וְתָהֳלָה, וּמִתְקָרֵב לְכָל-דָּבָר טוֹב וְנַעֲלֶה, טִפְּחָנוּ וְרִבָּנוּ, וְאֶל דֶּרֶךְ הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת קֵרְבָנוּ, בּוֹ הִתְפָּאַרְנוּ, וּבְמִדּוֹתָיו הַמְשֻׁבָּחוֹת הִתְהַדַּרְנוּ, הוּא הָיָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְנַפְשֵׁנוּ.

וְהִנֵּה אֲהָהּ! הַיּוֹם כַּאֲשֶׁר אַךְ שָׁלְחָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-קַרְנֶיהָ הַמָּזְהָבוֹת עַל פְּנֵי תֵבֵל, וַתְּחַבֵּק בִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָתָהּ נִשָּׂא וְשָׁפֵל, שָׂמֵחַ וְאָבֵל, וַיֵּצֵא אָבִי כְּדַרְכּוֹ לְטַיֵּל בֵּין עֲצֵי גַנֵּנוּ הַיָּפִים לְהַלֵּל, וְגַם קָטַף מִפִּרְיָם וַיֹּאכֵל, וַיִּקְפֹּץ עָלָיו פִּתְאֹם רֹגֶז בֶּן-נַעֲוַת מַרְדּוּת זֶה, וַיַּהַרְגֵהוּ כַּחֲדַל-אִישִׁים נִבְזֶה, וַנָּרָץ אַחֲרָיו וַנִּתְפְּשֵׂהוּ, וַנְּבִיאֶנּוּ עָדֶיךָ לְמַעַן תְּשַׁלֵּם לוֹ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

וַיִּתְבּוֹנֵן הֶחָ’לִיף אֶל הַצָּעִיר הַהוּא, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד כְּסֶלַע אֵיתָן הָכֵן, וְכָל אוֹתוֹת פַּחַד וְיִרְאָה לֹא נִרְאוּ עַל פָּנָיו, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם! שָׁמַעְתָּ אֶת-דִּבְרֵי שְׁנֵי תוֹפְשֶׂיךָ, וְאַתָּה מַהֲרָה הַגֵּד בַּמֶּה תַּצְדִּיק מַעֲשֶׂיךָ?!

וַיְחַיֵּךְ הַצָּעִיר חִיּוּךְ קַל, וַיִּשָּׂא עֵינָיו אֶל עָל, וַיִּקְרָא: חֵי אַלְלַהּ כִּי צָדְקוּ הָאַחִים בְּדִבְרֵיהֶם, וְכִי בְזָדוֹן וְלֹא בִשְׁגָגָה רָצַחְתִּי אֶת-אֲבִיהֶם, וְעַתָּה כְּכָל-אֲשֶׁר הִקְשַׁבְתָּ, מַלְכִּי, לְמוֹצָא שִׂפְתוֹתֵיהֶם וּלְפָרָשַׁת מִדְבְּרוֹתֵיהֶם, כֵּן הַטֵּה נָא אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה-נָא בִי אַחֲרֵי כֵן כִּרְצוֹנֶךָ.

וַיְסַפֵּר הַצָּעִיר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בַּדַּוִּי מִיּוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים אֲשֶׁר בַּמִדְבָּר אָנִי, וָאָבוֹא כַּיּוֹם יַחַד עִם כָּל בְּנֵי-בֵיתִי לָעִיר לְדָבָר נָחוּץ, וָאֶקַּח עִמִּי מִסְפָּר מִגְּמַלּוֹתַי הַחֲבִיבוֹת עָלַי, וַאֲלֵיהֶן נִסְפַּח גַּם גָּמָל אֶחָד רַךְ בְּשָׁנִים, יָחִיד וּמְיֻחָד לָהֶן וָלִי, וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, קוֹמָתוֹ דָמְתָה לְתָמָר וְעֵינַיִם לוֹ מַקְסִימוֹת, וּשְׂפָתַיִם לוֹ מְשֻׁלְשָלוֹת אֲדֻמּוֹת. וַיְהִי בְּעָבְרֵנוּ דֶרֶךְ אַחַת מִסִּמְטוֹת הָעִיר עַל-יַד גַּן מָלֵא עֵצִים רַעֲנַנִּים, אֲשֶׁר שִׂיאָם מַגִּיעַ לָעֲנָנִים, וַתֵּרֶא אַחַת הַגְּמַלּוֹת אֶת-עַנְפֵיהֶם וַתַּחְמֹד יָפְיָם בְּלִבָּהּ, וַתּוֹשֶׁט צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ אֶל אֶחָד מֵהֶם וַתְּכוֹפְפֵהוּ, וּבִתְנוּעַת-רֹאשׁ קַלָּה עָקְרָה אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וַתְּכוֹסְסֵהוּ, וְהִנֵּה… זָקֵן בָּא בַּשָּׁנִים נִרְאָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, פָּנָיו פְּנֵי לְהָבִים וְעֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה, וְכָל חָזוּתוֹ מְלֵאָה כַעַס וְחֵמָה, וּבְזָרְקוֹ מִפִיו דִּבְרֵי אָלָה וּקְלָלָה כְּחִצִּים, הֵרִים בְּיָדוֹ אֶבֶן חַדָּה מִבֵּין הָעֵצִים, וַיּוֹר בָּהּ בְּכָל-כֹּחוֹ עַל הַגְּמַלִּים הַמִּתְרוֹצְצִים, וַתִּפְגַּע הָאֶבֶן בִּגְמַלִּי הָרַךְ וְהֶחָבִיב בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּפֹּל מֵת עַל מְקוֹמוֹ וַתִּפַּח נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתִי זֹאת בְּעֵינַי, וַתִּבְעַר בִּי חֲמָתִי, כִּי נִכְמְרוּ נִחוּמַי עַל גְּמַלִּי, גְּמַל-שַׁעֲשׁוּעַי, וָאֲמַהֵר לִנְקֹם נִקְמָתִי בַּזָּקֵן הַמַּמְרֶה, אֲשֶׁר לֹא יָדַע רַחֵם בְּהַכּוֹתוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וּבִמְחִיר עָנָף קָטֹן וְדַל-עֵרֶךְ הָרַג וְלֹא חָמַל בְּיָד אַכְזְרִיָּה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת צְעִירִים אֵלֶּה אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וַיָּרוּצוּ אַחֲרַי וַיַּדְבִּיקוּנִי, וְעָדֶיךָ אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף הוֹבִילוּנִי, וְעַתָּה עֲשֵׂה בִי כִּרְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, כִּי זֹאת הִיא הָאֱמֶת הָעֲרֻמָּה כַּאֲשֶׁר סִפָּרְתִּי.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף עַל אֹמֶץ לֵב הַנַּעַר, וַיִּקְרָא: פִּיךָ עָנָה בְךָ וַיֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטְךָ, בֶּן-מָוֶת אַתָּה וְאֵין מָנוֹס וּמִפְלָט לְנַפְשֶׁךָ.

וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּמָּוֶת, וְאִם גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנֶיךָ, אָמוּתָה בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ. אֲבָל בַּקָּשָׁה קְטַנָּה לִי אֵלֶיךָ, וְאַתָּה הַטֵּה נָא אָזְּנְךָ וּשְׁמַע-נָא.

וַיֹּאמֶר הֶחָלִיף: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל!

וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר: אָבִי הַזָּקֵן קְרָאַנִי אֵלָיו בְּטֶרֶם מוֹתוֹ וַיֹּאמַר: “בְּנִי! אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ, וּמַשְׁאִיר אַחֲרַי יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה לְךָ וּלְאָחִיךָ הַקָּטֹן מִמְּךָ, וְאַתָּה שְׁמֹר עַל חֵלֶק אָחִיךָ עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל, לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, כִּי יָתוֹם קָטֹן הוּא וְאֵין לוֹ דוֹאֵג מִבַּלְעָדֶיךָ, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ! וְאַלְלַהּ יִהְיֶה בְעֶזְרָתֶךָ”. וָאֲמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אָבִי הַזָּקֵן, וָאֶשְׁמֹר עַד כֹּה אֶת-חֵלֶק אָחִי בַּיְרֻשָּׁה בְמָקוֹם לֹא תְשׁוּרֶנּוּ עַיִן רוֹאָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל וּנְתַתִּיהוּ לוֹ, וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, יָרֵא אֲנִי פֶּן תֹּאבַד יְרֻשָּׁתוֹ וְחָטָאתִי לְאַלְלַהּ וּלְאָבִי, וְלָכֵן בַּקֵּשׁ אֲבַקְּשֶׁךָ כִּי תוֹאִיל לְהַרְשׁוֹתֵנִי לָלֶכֶת לְהַבְטִיחַ הַיְרֻשָּׁה לְאָחִי, וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים אָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, וּמִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, צָעִיר, כִּי מִי יַעֲרֹב אוֹתְךָ עַד שׁוּבֶךָ?

וַיִּפֶן הַצָּעִיר כֹּה וָכֹה וַיִּפֹּל מַבָּטוֹ עַל אֲבִי-דְרוֹר, אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הֶחָ’לִיף, וַיּוֹר בְּאֶצְבָּעוֹ עָלָיו וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲדוֹנִי! זֶה הָאִישׁ נְשׂוּא-הַפָּנִים הוּא יַעַרְבֵנִי. וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת אֲבִי-דְרוֹר לֵאמֹר: הֲתַעַרְבֶנּוּ? וַיַּעַן אֲבִי-דְרוֹר וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ! וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל דַּע לְךָ, אֲבִי-דְרוֹר, כִּי כַּעֲבֹר שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים וְהַצָּעִיר לֹא יָבוֹא – וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ. אָמַרְתִּי וַאֲקַיֵּמָה, לֹא אֲחַכֶּה אַף רָגַע.

וַיֵּלֶךְ הַצָּעִיר לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הָאַחִים, גּוֹאֲלֵי הַדָּם8 אֶל הֶחָ’לִיף, וַיָּבוֹאוּ גַם אֲנָשִׁים רַבִּים לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה, וְגַם אֲבִי-דְרוֹר הָיָה בְתוֹכָם.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הֶחָ’לִיף עַל הַנַּעַר אִם שָׁב, וַיְחַפְּשׂוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ. וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֶל אֲבִי-דְרוֹר וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, שַׁיְךְ נִכְבָּד! תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּךָ, נְלִכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ, וּמוֹת תָּמוּת.

וַיִּשְׁמְעוּ כָל-הַנִּצָּבִים אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּרְגְּזוּ מְאֹד. כִּי לֵב כֻּלָּם הָיָה עַל אֲבִי-דְרוֹר לֵאמֹר: אֲהָהּ עַל זָקֵן נִכְבָּד וּנְשׂוּא-פָנִים כָּמוֹהוּ הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְהוּא חַף מִפָּשַׁע.

וַיְנַסּוּ לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁנֵי הַצְּעִירִים הַתּוֹבְעִים לְקַבֵּל כֹּפֶר נֶפֶשׁ אֲבִי-דְרוֹר וְגַם הִרְבּוּ לְשַׁלֵּם בִּמְחִירוֹ, אֲבָל הַצְּעִירִים אַךְ בְּאַחַת: נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ! דַּם אָבִינוּ הַזָּקֵן שָׁפַךְ הַצָּעִיר וְדָם אֲנַחְנוּ דוֹרְשִׁים!

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיּוֹם רַד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה הָלוֹךְ וְשָׁקֹעַ מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים, וְעוֹד מְעַט וְנֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן, וְהָעֶלֶם לֹא בָא. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף לַתַּלְיָן לֵאמֹר: הִנֵּה אֲבִי-דְרוֹר לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה בוֹ כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ.

וַיֶּחֱרַד הָעָם לְקוֹל הֶחָ’לִיף וַיִּגְעוּ כֻלָּם בְּבֶכִי, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים, וְעֵינֵי כֻלָּם נְשׂוּאוֹת בְּקֹצֶר-רוּחַ אֶל עֵבֶר פְּנֵי דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אוּלַי יָבוֹא הָעֶלֶם, אוּלַי יֵרָאֶה מֵרָחוֹק.

וַיְהִי כַּעֲלוֹת אֲבִי-דְרוֹר עַל בָּמַת-הַהֶרֶג אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וְהַתַּלְיָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וְהִנֵּה נִרְאָה מֵרָחוֹק אִישׁ רָץ כִּצְבִי, וְהוּא מֵנִיעַ סוּדָרוֹ בְיָדוֹ כִּמְבַקֵּשׁ לְחַכּוֹת, וְעוֹד מְעַט וְהָעֶלֶם נִרְאָה לְעֵין כֹּל, וְכֻלּוֹ מָלֵא זֵעָה וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ. וּבְכָרְעוֹ אַרְצָה לְרַגְלֵי הֶחָלִיף נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא בְמֹעַל כַּפַּיִם לֵאמֹר: אוֹדְךָ, אַלְלַהּ, כִּי גָבְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל אֲבִי-דְרוֹר נְשׂוּא-הַפָּנִים וְחַנּוּן-הַלֵּב לְהַצִּילוֹ מֵחֶרֶב רָעָה וְלֹא נָתַתָּ לוֹ לִנְפֹּל כְּבֶן-עַוְלָה חֵלֶף מַעֲשֵׂהוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי.

וּבְמַהֲרוֹ אֵלָיו אֶל הַבָּמָה, חִבְּקָהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו, וַיְבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ לְעֵינֵי כָל-הַבָּאִים עַל הַצַּעַר אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ בְּאָמְרוֹ: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, אֲדוֹנִי הַשַּׁיְךְ! קָטֹנְתִּי מִכַּל-הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ, יַעַשׂ אַלְלַהּ עִמְךָ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי וְעִם אָחִי הַיָּתוֹם הַקָּטֹן מִמֶּנִּי. אֵחַרְתִּי וְלֹא נַפְשִׁי, כִּי לֹא עַל נְקַלָּה מָצָאתִי אֶת-הָאִישׁ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר בִּקַּשְתִּי לְמַעַן הַפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת-יְרֻשַּׁת אָחִי, גַּם פִּרְדָּתִי מֵתָה לְעֵינַי בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּבִי בִּגְבֹר הַחֹם עָלֵינוּ, וָאֱהִי בְּכָל-רָע. וּבָרוּך אַלְלַהּ אֲשֶׁר נָתַן לִי כֹּחַ וֶאֱיָל לָרוּץ וּלְהַגִּיעַ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, כִּי מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה לוּא אֵחַרְתִּי עוֹד רָגַע?! וּבְדַבְּרוֹ הוֹשִׁיט צַוָּארוֹ לַתַּלְיָן וְיֹּאמַר: הַךְ! כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּרְאוֹת כָּל-הַנִּצָּבִים אֶת-אֹמֶץ לֵב הַנַּעַר וְאֶת-אֵמוּן רוּחוֹ, וַיַּפִּילוּ תְחִנָּתָם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: חוּסָה, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף, רַחֵם-נָא עַל נֶפֶשׁ הַצָּעִיר הַזֶּה הַיָּשָׁר בָּאָדָם וְאַל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי רָאוּי הוּא לְחֶמְלָה! וַיִּגַּשׁ גַּם אֲבִי-דְרוֹר אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא יָמוּת הָעֶלֶם, הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג וְאַל תִּגַּע יָדְךָ בְּנֶפֶשׁ הַנַּעַר, כִּי נַעַר מוֹפֵת הוּא! הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי עָרֹב עָרַבְתִּי אֶת-הַנַּעַר, וְלֹא רְאִיתִיו מֵעוֹדִי, וְגַם כַּיּוֹם אֵינֶנִּי מַכִּירוֹ, נָתוֹן נָתַן עֵינָיו בִּי וַיְבַקֵּשׁ עֲרֻבָּתִי וַתָּחָס עֵינִי עָלָיו וָאַעַשׂ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין רַחֵם בִּבְנֵי הָאָדָם.

אָז יִקְרְאוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַתּוֹבְעִים וַיֹּאמְרוּ גַם הֵם: סָלַחְנוּ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל יוּמַת הַנַּעַר, לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין חֶסֶד בִּבְנֵי הָאָדָם! אַךְ הַנַּעַר אַךְ בְּאַחַת: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! צַוֵּה וִימַלְּאוּ אַחֲרֵי פְקֻדָּתְךָ, לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין אֵמוּן בִּבְנֵי הָאָדָם.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא תָמוּת, בֶּן-אֵמוּן, כִּי חָיֹה תִחְיֶה! לְבַל יֹאמְרוּ הָאוֹמְרִים: אֵין סְלִיחָה בִּבְנֵי הָאָדָם!

וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיַּלְבִּישׁוּ אֶת-הָצָּעִיר בִּגְדֵי כָבוֹד, וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ לְשׁוֹמֵר-רֹאשׁוֹ, וְלִשְׁנֵי הַצְּעִירִים הָאֲחֵרִים נָתַן מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְנֶהְדָּרוֹת וַיְשַׁלְּחֵם. וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ מֵהַנִּצָּבִים לְבֵיתוֹ וּפְנֵי כֻלָּם נוֹהַרִים מִשִּׂמְחָה.

ג: הֻרְמֻזַּאן הַפַּרְסִי וְעֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ9

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֵא אַחַד הַשּׁוֹטְרִים אֶת-הֻרְמֻזַּאן הַפַּרְסִי עוֹבֵד-הָאֵשׁ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף עֻמַר, וְהוּא אָסוּר בָּאֲזִקִּים, וַיֹּאמֶר לוֹ עֻמַר: בֶּן-מָוֶת אַתָּה, עוֹבֵד אֱלִילִים, אוֹ כִּי תְקַבֵּל עָלֶיךָ אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם הַטְּהוֹרָה. וַיֹּאמֶר לוֹ הֻרְמֻזַּאן: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הַשְׁקֵנִי נָא רִאשׁוֹנָה כּוֹס מַיִם וְאַחַר תַּהַרְגֵנִי, לְבַל יֵאָמֵר כִּי הֲרַגְתַּנִי וַאֲנִי צָמֵא, וְלֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיָּבִיאוּ לוֹ כּוֹס מָיִם. וַיִּקְרָא הֻרְמֻזַּאן שֵׁנִית אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִשָּׁבְעָה נָא לִי כִּי לֹא תַּהַרְגֵנִי עַד אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אֶת-כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכּוֹס. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָנֹכִי אִשָּׁבֵע. אָז יִשְׁפֹּךְ הֻרְמֻזַּאן אֶת-הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, וְלֹא שָׁתָה אוֹתָם. וַתִּבְעַר חֲמַת הֶחָ’לִיף עַל הֻרְמֻזַּאן וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הִרְגוּהוּ נֶפֶשׁ כְּרָגַע! וַיִּקְרָא הֻרְמֻזַּאן: אֲבָל אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הַלֹּא נִשְׁבַּעְתָּ בְּאַלְלַהּ שֶׁלֹּא תַהַרְגֵנִי עַד אִם אֶשְׁתֶּה אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכּוֹס, וְאֵיכָכָה תְחַלֵּל שְׁבוּעָתְךָ, וְהַמַּיִם אֵינָם, כִּי שְפַכְתִּים? וַיִּבָּהֵל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָכֵן נִצַּלְתָּ, אִישׁ בְּלִיַּעַל, הֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְהִצְלַחְתָּ! אָז יִקְרָא הֻרְמֻזַּאן וַיֹּאמַר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמֻחַמַּד שְׁלִיחַ אַלְלַהּ!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל הִנֵּה נִכְנַסְתָּ תַּחַת כַּנְפֵי דַּת הָאִשְׂלַאם, וְלָמָּה זֶּה אֵחַרְתָּ עַד כֹּה וְגַם הֶעֱרַמְתָּ? – וַיַּעַן הֻרְמֻזַּאן וַיֹּאמַר: אֵחַרְתִּי וְהֶעֱרַמְתִּי לְבַל תֹּאמַר, כִּי רַק מִפְּנֵי חֶרֶב הֶחָ’לִיף פָּחַדְתִּי, בְּקַבְּלִי אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם, וַאֲנִי לֹא מִפַּחַד הַמָּוְת עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָבוֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵי דָתְךָ, כִּי אִם מִתּוֹךְ הוֹכָחַת לִבִּי עָשִׂיתִי זֹאת.

וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְמַעֲנֵה הֻרְמֻזַּאן, וַיֹּאמַר: אָכֵן כֵּן יְבֹרַךְ גֶּבֶר כָּמוֹךָ, וְאַשְׁרֶיךָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וּמֵעַתָּה הָיֹה תִהְיֶה לִי לְיוֹעֵץ, כִּי רוֹאֶה אָנֹכִי כִּי חָכְמַת אַלְלַהּ בְּלִבֶּךָ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא עָשָׂה הֶחָ’לִיף קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה בְּטֶרֶם נוֹעַץ עִם הֻרְמֻזַּאן.

(אַל אַתְלִידִי)

ד: גַּ’בַּלָּה בֶּן אַל-אִיהַם וְהַפַּ’זַּארִי10

וַיְהִי הַיּוֹם וְגַ’בַּלָּה בֶּן אַל-אִיהַם סָטַר אֶת-אֶחָד מִבְּנֵי פַ’זַּארִי עַל לֶחְיוֹ עַל אֲשֶׁר דָּרַךְ בְּרַגְלוֹ עַל בִּגְדּוֹ, בִּשְׁגָגָה, וּשְׁנֵיהֶם מִמַּכִּירֵי עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבִּ הֶחָ’לִיף. וַיּאֹמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַ’בַּלָּה: הֲרֵעוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי לֹא בִצְדִיָּה עָשָׂה הַפַּ’זַּארִי אֶת אֲשֵׁר עָשָׂה, וְעָלֶיךָ לְרַצּוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה הוּא לָךָ.

וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָה: הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וַאֲנִי גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַּכֹּל, בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים, בְּשָׁנִים וּבְכָבוֹד?!

וַיַּעַן הֶחָלִיף: גָּדוֹל וְקָטֹן שָׁוִים הֵם לִפְנֵי דַת הָאִשְׂלַאם, וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי. וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָּה: תְּנָה לִי זְמָן שְׁלֹשָׁה יָמִים וְאַחַר אָבוֹא. וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו. אֲבָל גַּ’בַּלָּה הֶעֱרִים, וְתַחַת לָשׁוּב אֶל הֶחָ’לִיף בָּרַח וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ אֶל הֻרְקֻל הַנּוֹצְרִי קֵיסַר קוּשְׁטָא וַיִּתְנַצֵּר שָׁם מֵחָדָשׁ.

וַיִּשְׂמַח הֻרְקֻל לְמַעֲשֵׂה גַּ’בַּלָּה, וַיְקָרְבֵהוּ מְאֹד וְגַם הֵעֱשִׁיר אוֹתוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף אֶל קֵיסַר קוּשְׁטָא צִיר שָׁלוּחַ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר: קַבֵּל אֶת-דַּת הָאִשְׂלַאם, אוֹ כִּי הָיֹה תִהְיֶה לִי לְמַס וַעֲבַדְּתָּנִי.

וַיִּשְׁאַל הַקֵּיסָר אֶת-הַצִּיר: הֲרָאִיתָ אֶת-גַּ’בַּלָה דוֹדְךָ אֲשֶׁר בָּא אֵלֵינוּ וַיִּתְנַצֵּר? וַיַּעַן הַצִּיר: לֹא רְאִיתִיו. וַיֹּאמֶר הַקֵּיסָר: לֵךְ רִאשׁוֹנָה אֵלָיו וּבִקַּרְתּוֹ וְאַחַר תָּשׁוּב אֵלַי, וַהֲשִׁיבוֹתִי דְבָרִי אֶל הֶחָ’לִיף אַחֲרֵי הִוָּעֲצִי עִם שָׂרֵי הַמַּלְכוּת.

וַיַּעַשׂ הַצִּיר כִּדְבַר הַקֵּיסָר. וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֶל גַּ’בַּלָּה וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹן גָּדוֹל רְחַב יָדַיִם וְרַב תְּכוּנָה, וַהֲמוֹן שׁוֹמְרִים עוֹמְדִים עַל-יַד הַשַּׁעַר לְשָׁמְרוֹ, וְאֵין אִישׁ בָּא אֶל גַּ’בַּלָּה מִבְּלִי רִשְׁיוֹן קוֹדֵם וְרַק בְּעָמָל רַב עָלָה לוֹ לָבוֹא וּלְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. וַיְהִי בְּהִכָּנְסוֹ וַיַּכֵּר גַּ’בַּלָּה אֶת-הַצִּיר, וְהַצִּיר לֹא הִכִּירוֹ, כִּי שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ הָפַךְ צָהֹב, וְהוּא הָיָה שָׁחוֹר בְּצֵאתוֹ מֵאֶרֶץ עֲרָב. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַצִּיר לַמַּרְאֶה, אֲבָל בְּדַבֵּר גַּ’בָּלָּה עִמּוֹ הִכִּירָהוּ בְקוֹלֹו, וַיְכַבְּדֵהוּ גַּ’בַּלָּה מְאֹד וַיְבַקְּשֵׁהוּ לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ הוּא, וְגַם שְׁאֵלָהוּ בִּשְׁלוֹם הֶחָ’לִיף וּבִשְׁלוֹם כָּל הַמֻּשְׁלִמִּים וְגַם הוֹדִיעָהוּ, כִּי עַל פִּי מִצְוַת קֵיסַר קוּשְׁטָא הוּא מַצְהִיב שַׂעֲרוֹתָיו בְּאַבְקַת זָהָב לְמַעַן גַּדֵּל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינֵי הָעָם.

וַיּוֹדַע הַצִּיר לְגַּ’בַּלָּה עַל שְׁלוֹם הֶחָ’לִיף וְעַל שְלוֹם כָּל הַמֻּשְׂלִמִּים, וְגַם הִגִּיד לוֹ כִּי מִסְפַּר הַמֻשְׂלִמִּים כָּפַל וְגַם שֻׁלַּש לְמִיּוֹם עָזַב גַּ’בַּלָּה אֶת-מָדִינָה, וְגַם סִפֶּר-לוֹ עַל סִבַּת בּוֹאוֹ עִירָה קוּשְׁטָא אֶל הֻרְקֻל וּתְשוּבַת הֻרְקֻל אֵלָיו.

וְהַמִּטָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ גַּ’בַּלָּה מִטַּת שֵׁן אֲשֶׁר אַרְבָּעָה אֲרָיוֹת זָהָב הָיוּ לָהּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, וּבִרְאוֹת גַּ’בַּלָּה אֶת-הַצִּיר וְהִנֵּה הוּא מְפַקְפֵּק לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ: לָמָּה תַעֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְלָמָּה אֵינְךָ יוֹשֵׁב בְּמִטָּתִי לְכַבְּדֵנִי? וַיַּעַן הַצִּיר וַיֹּאמַר: הֲלֹא יָדַעְתָּ, גַּ’בַּלָּה, כִּי אָסוּר לְמֻשְׂלִמִּי – עַל פִּי הַדָּת – לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא זָהָב לְבַל יָרוּם לְבַבוֹ בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ גַּ’בַּלָּה: יָדַעְתִּי, יְדִידִי, יָדַעְתִּי, וְרַק לְנַסּוֹתְךָ קְרָאתִיךָ, וְעַתָּה יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ וִישַׂמַּח לִבְּךָ כַּאֲשֶׁר שִׂמַּחְתַּנִי בְּכָל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי עַל הֶחָ’לִיף וְעַל הַמֻּשְׂלִמִּים.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לֵאמֹר: וְאֶל מִטַּת הַזָּהָב אַל תָּשִׂים לִבְּךָ, לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. פְּקַח עֵינֶיךָ עַל לִבְּךָ אַתָּה לְהַחֲזִיקוֹ נָקִי וְטָהוֹר מִכָּל שֶׁמֶץ פִּגּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה, כִּי זֶה הָעִקָּר.

וַיְהִי כִּי רָאָה הַצִּיר עַל פִּי הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר שָׁאַל כִּי לֵב גַּ’בַּלָּה טוֹב אֶל הַמֻּשְׂלִמִּים וְאֶל הָאִשְׂלַאם וַיַּרְהֵב עוֹז בְּנַפְשׁוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הֲלָנֶצַח תִּזְנָחֵנוּ, גַּ’בַּלָּה? הַאֵינְךָ חוֹשֵׁב לָשׁוּב אֶל הָאִשְׂלַאם וְאֶל הַמֻּשְׂלִמִּים? אוֹ הַאֵינְךָ מִתְנַחֵם עַל הַשְּׁגָגָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִלְּפָנֶיךָ בְּשַׁעַת כַּעַס וְרָגְזָה? וַיַּעַן גַּ’בַּלָּה וַיֹּאמַר: לִבִּי נוֹקְפֵנִי עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, אֲבָל הַאֶפְשָׁר לָשׁוּב וְאָנֹכִי כְּבָר הִרְחַקְתִּי כֹה לֶכֶת, וְגַם לֵב הֶחָ’לִיף וְהַמֻּשְׂלִמִּים כְּבָר סָר מֵעָלַי?!

וַיַּעַן הַצִּיר וַיֹּאמַר: אֲבָל, גַּ’בָּלָּה, הֲלֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ כִּי טוֹב אַלְלַהּ לַטּוֹבִים, וְכִי יָדוֹ פְתוּחָה לְקַבֵּל אֶת-הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם? וְעַתָּה שׁוּבָה נָא אֵיפוֹא וִיבָרֶכְךָ אַלְלַהּ! וְאֶל-הֶחָ’לִיף וְהַמֻּשְׂלִמִּים אַל יִדְאַג לִבְּךָ, כִּי קַבֵּל יְקַבְּלוּךָ כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה. הִנֵּה אֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט פַּ’זַּארִי עָשָׂה גַם הוּא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אַתָּה וְגַם הִכְבִּיד לַעֲשׂוֹת מִמְּךָ, בְּצֵאתוֹ לְמִלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַל הַמֻּשְׂלִמִּים וְעַל הָאִשְׂלַאם, וְגַם הִכָּה בָהֶם בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית, וּכְשׁוּבוֹ מִמַּעֲשֵׂהוּ הָרַע קִבְּלוּהוּ כֻלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים וְגַם שָׁכְחוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם, וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה גַם גּוֹרָלְךָ אַתָּה כְּגוֹרָלו?!

וַיֹּאמֶר גַּ’בַּלָּה: אִם יָכוֹל תּוּכַל לְהַבְטִיחֵנִי, כִּי נָתוֹן יִתֵּן לִי הֶחָ’לִיף אֶת-בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְגַם יַנְחִילֵנִי אֶת-כִּסֵּא חַ’לִיפוּתוֹ אַחֲרָיו עָשׂה אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַצִּיר: בַּת הֶחָ’לִיף תִּהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה; כִּי יָדַעְתִּי, כִּי הֶחָ’לִיף אוֹהַבְךָ מְאֹד, אֲבָל עַל-דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא אֵדַע עֲנוֹת, כִּי כָבֵד הַדָּבָר מִמֶּנִּי. בֵּין כֹּה וָכֹה וְגַּ’בַּלָּה רָמַז אֶל שְׁנַיִם מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, אֲשֶׁר עַל יַד דֶּלֶת חַדְרוֹ מִבַּחוּץ, לַעֲרוֹךְ אֶת-הַשֻּׁלְחָן וְגַם הִגִּיד לָהֶם, כִּי אִתּוֹ יֹאכַל הַצִּיר בַּצָּהֳרָיִם. וַיְמַהֲרוּ לַעֲרוֹךְ אֶת-הַשֻּׁלְחָן. וְהַשֻּׁלְחָן שֻׁלְחַן מְלָכִים וְכָל כֵּלָיו עֲשׂוּיִים זָהָב, הַכַּפּוֹת וְהַמִּזְלָגוֹת וְהַסַּכִּינִים, הַכּוֹסותֹ וְהַצַּלָּחוֹת וְהַקְּעָרוֹת, גַּם הַמַּטְעַמִּים הָיוּ עֲרֵבִים מְאֹד לַחֵךְ, גַּם מַשְׁקָאוֹת מִמַּשְׁקָאוֹת שׁוֹנִים מְפִיצֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ לֹא חָסְרוּ, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ כְּנַפְשָׁם שָׂבְעָם; הוּא אָכַל בִּכְלֵי זָהָב, וְהַצִּיר אָכַל בְּכֵלִים פְּשׁוּטִים, כְּלֵי חַרְסִינָה וּזְכוּכִית, כְּדַת הַאִשְׂלַאם, הָאוֹסֶרֶת כָּל-שִׁמּוּשׁ בִּכְלֵי זָהָב לַאֲכִילָה, לְבַל יָרוּם לְבַב הָאוֹכֵל בְּאָכְלֹו וְשָׁכַח אֶת-אֱלֹהָיו, אֲשֶׁר מִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ.

וְגַ’בַּלָּה שָׁב עוֹד הַפַּעַם עַל דְּבָרָיו אֶל הַצִּיר לֵאמֹר: אֶל כְּלֵי הַזָּהָב אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִפְסֹל אוֹתָם לְשִׁמּוּשׁ בְּשַׁעַת הָאֹכֶל, פְּקַח עֵינְךָ עַל לִבְּךָ לְהַחֲזִיקוֹ נָקִי וְטָהוֹר מִכָּל שֶׁמֶץ פִּגּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה, כִּי הַלֵּב הוּא הָעִקָּר.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם לְשָׂבְעָה, וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתָם לִרְוָיָה, וַיָּבִיאוּ לָהֶם אַגָּנוֹת זָהָב וְכִיּוֹרֵי כֶסֶף לְרָחְצָה בָהֶם. וַיִּרְחַץ גַּ’בַּלָּה יָדָיו בִּכְלֵי הַזָּהָב, וְהַצִּיר רָחַץ בִּכְלֵי נְחֹשֶׁת, כְּדַת הָאִשְׂלַאם. וַיַּחֲזֹר גַּ’בַּלָּה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית עַל דְּבָרָיו, כִּי לֹא הַכֶּסֶף וְלֹא הַזָּהָב אֲסוּרִים לָאָדָם לְשִׁמּוּשׁוֹ, אִם אַךְ יָדֹעַ יֵדַע הָאָדָם לִשְׁמוֹר עַל טָהֳרַת לְבָבוֹ, וְאַחַר רָמַז עוֹד פַּעַם אֶל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיְמַהֵר וַיָּבֵא עֶשְׂרִים כִּסְאוֹת-מוֹשָׁב יָפִים לְהַלֵּל, וְכֻלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת, וַיְסַדְּרֵם עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה מִזֶּה וּמִזֶּה מִסָּבִיב לְמוֹשַׁב גַּ’בַּלָּה, וְעוֹד מְעַט וּבָאוּ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת יָפוֹת מְעֻטָּרוֹת עַטְרוֹת זָהָב קְטַנּוֹת מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וְחוֹשֵׁב, וּבְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן כִּנּוֹר, וַתֵּשֵׁבְנָה אִשָּׁה אִשָּׁה עַל מְקוֹמָהּ, וּמְנַצַּחַת עֲלֵיהֶן נַעֲרָה כְּבַת עֶשְׂרִים אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָהּ, וְעַל רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְעַל הָעֲטֶרֶת צִפּוֹר זָהָב, וּבְיָדָהּ הָאַחַת טַס זָהָב גָּדוֹל מָלֵא מוֹר וּלְבוֹנָה, וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה דוּד זָהָב גַּם הוּא מָלֵא מֵי וְרָדִים. וַתְּצַפְצֵף הַנַּעֲרָה בְּצַפְצֵפָה, אֲשֶׁר לְקוֹלָהּ עָפָה לָהּ הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר עַל הָעֲטֶרֶת, וַתַּעַט אֶל טַס הַזָּהָב, וַתִּתְפַּלֵּשׁ בְּמוֹר וּבִלְבוֹנָה, וְאַחַר עָפָה לָהּ אֶל תּוֹךְ הַדּוּד וַתִּטְבֹּל בְּמֵי הַוְּרָדִים, וַתֵּדֶא מֵעַל לְרֹאשׁ גַּ’בַּלָּה הֵנָּה וָהֵנָּה וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת רֵיחַ נִיחוֹחַ מֵשִׁיב נָפֶשׁ.

וַתִּקְרֹץ הַנַּעֲרָה הַמְנַצַּחַת לַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל לְגַּ’בַּלָּה וַתִּפְרֹטְנָה כֻלָּן עַל פִּי כִנֹּרָן, וַתָּשַׁרְנָה יַחַד בְּמַקְהֵלָה שִׁירִים מִשִּׁירִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר לָקְחוּ לְבָבוֹת בִּנְעִימוֹתֵיהֶן וּבְמַנְגִּינוֹתֵיהֶן, וַיְהִי הַמַּחֲזֶה יָפֶה עַד לִמְאֹד.

וַיְהִי כֶּאֱמֹר הַצִּיר לָלֶכֶת וַיִּתֵּן לוֹ גַּ’בַּלָּה מַתָּנוֹת רַבּוֹת לֶחָ’לִיף, לוֹ וּלְכָל הַקְּרוֹבִים וְהַיְדִידִים, וְגַם לִוָּה אוֹתוֹ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְאַחַר נִפְרַד מֵעָלָיו בְּרוּחַ נְכֵאָה כְּמִתְגַּעְגֵּעַ אֶל יָמִים עָבְרוּ, בְּטֶרֶם עָזַב אֶת-עַם הָאִשְׂלַאם, אֶת-דָּתוֹ וְאֶת-אַרְצוֹ.

וַיָּשָׁב הַצִּיר אֶל הֻרְקֻל כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹֹ, וִַּיִמְסֹר הֻקרְקֻל בִּידֵי הַצִּיר מִכְתָּב חָתוּם אֶל הֶחָ’לִיף מִבְּלִי הוֹדִיעַ לוֹ תָּכְנוֹ. וַיְמַהֵר הַצִּיר אֶל אַרְצוֹ וְאֶל מוֹלַדְתּוֹ וַיִּתֵּן אֶת-הַמִּכְתָּב בְּיַד הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ אוֹתוֹ הִסְתִּיר גַּם הוּא תָּכְנוֹ מֵהַצִּיר, וְגַם הַצִּיר לֹא שָׁאַל עָלָיו, אֲבָל סַפֵּר סִפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם גַּ’בַּלָּה, שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל וְאֶת-הַתְּשׁוּבוֹת אֲשֶׁר עָנָה לוֹ.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֶל הַצִּיר בְּהִתְעוֹרְרוּת וַיֹּאמַר: הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת, יְדִידִי, בְּהַבְטִיחֲךָ לְגַּ’בַּלָּה לְהַשִּׂיאוֹ אֶת-בִּתִּי אִם יָשׁוּב אֶל הָאִשְּׂלַאם וַהֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר הֲשִׁיבוֹתָ אֶת-פָּנָיו עַל אֹדוֹת הַחֲ’לִיפוּת. וְכַעֲבוֹר שָׁבוּעַ יָמִים אַחֲרֵי נוּחַ הַצִּיר מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ קְרָאָהוּ הֶחָ’לִיף אֵלָיו שֵׁנִית וַיֹּאמֶר לוֹ: קוּמָה וְשׁוּבָה עִירָה קוּשְׁטָא וְהוֹדַעְתָּ לְגַּ’בַּלָּה בִּשְׁמִי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר הֶחָ’לִיף עֻמַר: שׁוּבָה אֶל דַּת הָאִשְׂלַאם, אֶל אַרְצְךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ! וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-בִּתִּי לְאִשָּׁה וְגַם אֶת כִּסֵּא-הַחֲ’לִיפוּת אַנְחִילְךָ בְּמוֹתִי.

וַיְמַהֵר הַצִּיר לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבוֹא קוּשְׁטָאָה לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יָעַד לוֹ הֶחָ’לִיף, אֲבָל אֲהָהּ! בְּיוֹם הַגִּיעוֹ אֵלֶיהָ, הוֹדִיעוּהוּ שׁוֹמְרֵי אַרְמוֹן גַּ’בַּלָּה לֵאמֹר: הַיּוֹם הַזֶּה מֵת אֲדוֹנֵנוּ גַּ’בַּלָּה מִמַּחֲלָתוֹ אֲשֶׁר חָלָה בָהּ יָמִים מִסְפָּר, אַחֲרֵי הִפָּרֶדְךָ מֵעָלָיו, כִּי רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ מִיּוֹם צֵאתְךָ מֵאֵת פָּנָיו, וְלֹא רָפְתָה מִמֶּנּוּ עַד אֲשֶׁר הִצְעִידַתְהוּ אֱלֵי קֶבֶר, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ! יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ!

ה: הֶחָ’לִיף עֻמַר וּמַעְדִי בֶּן-כַּרִבַּ אַל-זֻבַּיִדּי11

סַפֵּר יְסַפֵּר עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן אַל-עַבַּאשׂ בְּשֵׁם אָבִיו לֵאמֹר: הָלוֹךְ הָלַכְתִּי בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים וְהַחֲשֵׁכִים אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַאבְּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי אִישׁ וַיִּמְשְכֵנִי בְּבִגְדִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי: עַבַּאשׂ! בּוֹאָה עִמִּי בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ. וַיְהִי כְּהַבִּיטִי בוֹ וָאֵרֶא וְהִנֵּה הוּא הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ, וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְאַחֲרֵי בָרְכִי אוֹתוֹ בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שְׁאִלְתִּיו: לְאָן נֵלֵךְ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה? וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: בָּחוֹר בָּחַרְתִּי בִּצְדִיָּה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וְקַר זֶה לְבַל יַכִּירֵנִי אִישׁ, וְאָנֹכִי חָפֵץ לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין אָהֳלֵי הַבַּדַּוִּים וּלְהִתְחַקּוֹת עַל מַצַּב יוֹשְבֵיהֶם. וָאֵלֵךְ עִמּוֹ, וַנָּסָב שָׁעוֹת רַבּוֹת בֵּין הָאֹהָלִים וּבְכָל מְקוֹם עָבְרֵנוּ הִסְתַּכֵּל הֶחָ’לִיף בְּעַיִן פְּקוּחָה בַּכֹּל, וְגַם חָקַר וְדָרַשׁ מִפִּי הַבַּדַּוִּים עַל אֹדוֹת עִנְיָנִים שׁוֹנִים, וַיְהִי כִּי אָרַךְ טִיּוּלֵנוּ וַנִּיעַף וַנֹּאמַר לָשׁוּב הָעִירָה, וְהִנֵּה אֹהֶל בּוֹדֵד וָדַל נִרְאָה לְעֵינֵינוּ מֵרָחוֹק בִּקְצֵה הַדָּרֶךְ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֵלַי: עַבַּאשׂ! הָבָה נָא נָסוּר גַּם אֶל הָאֹהֶל הַהוּא אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְנִרְאֶה מַה-שָּׁם, וְאַחַר נָשׁוּב לְדַרְכֵּנוּ. וַיְהִי בְּהַגִּיעֵנוּ הָאֹהֱלָה וַיַּבֵּט הֶחָ’לִיף דֶּרֶךְ פֶּתַח הָאֹהֶל הַנָּמוּךְ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּבַת חֲמִשִׁים יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל הַקַּרְקַע בְּרַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת תַּחְתֶּיהָ וְעַל יָדָהּ כִּירָה מֻסָּקָה אֲשֶׁר קְדֵרָה רוֹתַחַת עָלֶיהָ, עַל גַּבֵּי חֲצֻבַּת בַּרְזֶל12 וּמִסָּבִיב יוֹשְׁבִים לָהֶם יְלָדִים רַבִּים בּוֹכִים בְּכִי תַמְרוּרִים וְצוֹעֲקִים: אִמָּא! אִמָּא! תֵּנִי! תֵּנִי!! וְהָאִשָּׁה מְשַׁדֶּלֶת אֶת-הַיְלָדִים בִּדְבָרִים וְאוֹמָרֶת: אַל נָא, יְלָדִים! אַל נָא תִבְכּוּ, חֲבִיבִים! הֵרָגְעוּ, חַכּוּ! עוֹד מְעַט יִתְבַּשֵּׁל הָאֹכֶל וַאֲכַלְתֶּם וּשְׂבַעְתֶּם וְיִיטַב לִבְּכֶם!

וַיַּעֲמוֹד הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל מְקוֹמוֹ כְּתָקוּעַ בְּמַסְמְרִים וַיַּבֵּט פַּעַם אֶל הָאִשָּׁה וּפַעַם אֶל הַיְלָדִים וְהוּא כְמִשְׁתּוֹמֵם. וַיְהִי כִּי גָבַר הַקֹּר מְאֹד וָאַרְהֵב עֹז בְּנַפְשִׁי וָאֶשְׁאַל אֶת-הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! עַד מָתַי נַעֲמוֹד פֹּה, וְהַקּוֹר כֹּה חָזָק וְכֹה חוֹדֵר עַד הָעֲצָמוֹת? הַאִם אֵין אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הִתְקָרְרוּת וּמַחֲלָה, חָלִילָה?!

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: חֵי אַלְלַהּ! כּי לֹא אָזוּז מִזֶּה עַד אֲשֶׁר יִתְבַּשֵּׁל הָאֹכֶל, וְאָכְלוּ הַיְלָדִים לְעֵינָי. וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף כִּי אֵין לַדָּבָר סוֹף, כִּי הַיְלָדִים אֵינָם חֲדֵלִים מִלִּבְכּוֹת, וְכִי הָאִשַּׁה מוֹסִיפָה לְדַבֵּר עַל לִבָּם דִּבְרֵי חִבָּה לְמַעַן הַרְגִּיעָם, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הָבָה נָא נָסוּרָה הָאֹהֱלָה לִרְאוֹת מִקָּרוֹב מַה-שָׁם, הֲלֹא דָבָר הוּא!

וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף אֶל הָאֹהֶל אַחֲרֵי שָׁאֳלוֹ רְשׁוּת הַכְּנִיסָה מֵאֵת הָאִשָּׁה, וָאָבוֹאָה גַּם אֲנִי אַחֲרָיו, וַיְהִי כְּשִׁבְתֵּנוּ עַל הַקַּרְקַע הָעֲרֻמָּה וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-הָאִשָּׁה לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, אֲחוֹתִי, מַדּוּעַ הַיְלָדִים בּוֹכִים וְלָמָּה לֹא תַגִּישִׁי לָהֶם לֶאֱכֹל?!

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: אֲדוֹנִי! הַיְלָדִים רְעֵבִים וּבְיָדִי אֵין מְאוּמָה לְהַשְקִיט רַעֲבוֹנָם. וַיִּשְאַל הֶחָ’לִיף: וּמַה בַּקְּדֵרָה הָרוֹתַחַת הַזֹּאת הַשְּפוּתָה עַל הָאֵש?! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֵין בַּקְּדֵרָה כֹּל זוּלָתִי מַיִם טְהוֹרִים רוֹתְחִים לְמַעַן הַסֵּחַ בָּהֶם אֶת-דַּעַת הַיְלָדִים הַבּוֹכִים עַד אֲשֶׁר יִיעֲפוּ מִלִּבְכּוֹת וְתִתְקְפֵם הַשֵּׁנָה וְיִישָׁנוּ.

וַיִּגַּשׁ הֶחָ’לִיף אֶל הַקְּדֵרָה וַיַּרְא וְהִנֵּה צָדְקוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה, אֵין בַּקְּדֵרָה אֹכֶל, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ אַבְנֵי חָצָץ קְטַנּוֹת וְהַמַּיִם רוֹתְחִים בַּהֲמֻלָּה. וַיֶּחֱרַד הֶחָ’לִיף לְמַרְאֵה עֵינָיו וַיִּשְׁאַל עוֹד הַפַּעַם אֶת-הָאִשָּׁה לֵאמֹר: אֲבָל הַאֵין לָךְ אַחִים אוֹ גוֹאֲלִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתֵך?

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: לֹא, אֲדוֹנִי! אִשָּׁה אַלְמָנָה גַלְמוּדָה אֲנִי וְאֵין לִי כָּל קָרוֹב וְגוֹאֵל, וּבְמוֹת עָלַי אִישִׁי לִפְנֵי יָמִים עָזַב אַחֲרָיו אוֹתִי וְאֶת-יְלָדַי, יְתוֹמַי אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, בְּעֵירוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: וּמַדּוּעַ אֵין אַתְּ מְבִיאָה דְבַר עָנְיֵךְ עַד הֶחָ’לִיף עֻמַר בֶּן אַל-חַ’טַּאבְּ וְהוּא הֲלֹא טוֹב לֵב הוּא, וְיָחוּשׁ לְעֶזְרָתֵךְ מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה!

וַתִּקְרָא הָאִשָּׁה בִּמְרִירוּת-לֵב וַתֹּאמַר: לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לֶחָ’לִיף וְלֹא יְרַחֲמֵהוּ, עָשׁוֹק עֲשָׁקָנוּ וְגַם גָּזוֹל גְּזָלָנוּ אוֹתִי וִילָדַי, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ.

וַיִּרְעַד הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרָא: אֲבָל הַגִּידִי נָא, אִשָּׁה טוֹבָה, מֶה עָשָׂה לָךְ הֶחָ’לִיף רָעָה וְאֵיכָכָה עֲשָׁקֵךְ וְגַם גְּזָלֵךְ?!

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הֲלֹא זֶה דֶרֶךְ חָ’לִיף צַדִּיק וְיָשָׁר לִדְאֹג לַעֲבָדָיו וְלִדְרֹשׁ אַחֲרֵיהֶם וְאַחֲרֵי צָרְכֵיהֶם, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי קְשֵׁי-יוֹם כָּמוֹנִי עָתָּה. הֲיֵשׁ לְךָ עֹשֶק גָּדוֹל מִזֶּה אוֹ גֵזֶל גָּדוֹל מִזֶּה אִם הוּא מַעְלִים עַיִן מִמֶּנּוּ?!

– אֲבָל – קָרָא הֶחָ’לִיף – מֵאַיִן לוֹ לַ“אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” לָדַעַת אוֹתָךְ וְאֶת צְרָכָיִךְ? הַאֶפְשָׁר?!!

– אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי – קָרְאָה הָאִשָּׁה וְעֵינָיהָ מָלְאוּ דְמָעוֹת – הֲלֹא רַק לְמַעַן דְּאֹג לַכְּלָל יָשׂרוּ שָׂרִים וְיִמְלְכוּ מְלָכִים וְלֹא לְמַעַן דְּאֹג לְעַצְמָם הֵם, וְאִם רַק יַחְפְּצוּ יֵשׁ בְּיָדָם לְגַלּוֹת עֲנִיֵּי צֹאן מַרְעִיתָם בְּכָל מְקוֹם הִמָּצְאָם. עֲלֵיהֶם לָדַעַת כִּי לֹא כָל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים הֵם, וְכִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בַּיְשָׁנִים, אֲשֶׁר הַבּוּשָׁה מְכַסָּה פְנֵיהֶם וְהֵם סוֹבְלִים נוֹרָאוֹת בְּסֵתֶר לִבָּם וְגַם מַגִּיעִים עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת וּבְכָל-זֹאת אֵינָם מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשָׁם לְהָסִיר מֵעַל פְּנֵיהֶם אֶת-מַסְוֵה הַבּוּשָה וְלִקְרֹא לְעֶזְרָה. וְהִנֵּה עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת בַּאֲמָתְךָ הַמְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ אוֹת וּמוֹפֵת חַי עַל דְּבָרַי כִּי כֵנִים הֵמָּה. וְאַל נָא תַחֲשֹׁב, אֲדוֹנִי, כִּי זֹאת הִיא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיְּלָדַי הָאֻמְלָלִים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים מֵחֹסֶר פְּרוּסַת לֶחֶם, וְהוֹלְכִים לָהֶם לִישׁוֹן וּבִטְנָם רֵיקָה וּמְעֵיהֶם מְכֻוָּצוֹת מִכָּפָן, אוֹיָה לִי, וַאֲבוֹי לִי, עַל בָּנַי יְתוֹמַי אֵלֶּה אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וּבָא קִצָּם בִּגְלָלִי, וְנָפֹל יִפְּלוּ לְקָרְבָּן עַל מִזְבַּח בֹּשֶׁת פָּנַי וְגַאֲוַת נַפְשִׁי הָעוֹצְרוֹת בַּעֲדִי לְהָרִים קוֹלִי לְמַעַן הַצִּילָם…

וּבְדַבְּרָהּ צָנְחָה הָאִשָּׁה אַרְצָה וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ וַתִּבְךְּ בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ מְדֻכָּאָה… וּבִכְיָהּ קָרַע לְבַב הֶחָ’לִיף וְלִבִּי אָנִי…

אָז זָלְגוּ עֵינֵי שְׁנֵינוּ דְמָעוֹת חַמּוֹת. וּבְקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְּשׁוּת קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר לָאִשָּׁה: הֵרָגְעִי נָא, אִשָּׁה עֲדִינָה, הֵרָגְעִי נָא וְאַל נָא תְמָרְרִי בְּבֶכִי, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב רָאָה הַלַּיְלַה בְּעָנְיֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ!

וּבִפְנוֹתוֹ אֵלַי אָמַר לִי בְּלָחַש: קוּם, עַבַּאשׂ, וּבוֹא אַחֲרַי, וְשַּׁבְנוּ הָאַרְמוֹנָה וְעָשִׂינוּ דְבַר-מָה לְטוֹבַת אֻמְלָלָה עֲנִיָּה זֹאת וּלְטוֹבַת יְתוֹמֶיהָ, אֲהָהּ! עֲוֹנִי כָבֵד מִנְּשׂוֹא, אָמְנָם צָדְקָה הָאִשָּׁה מִמֶּנִּי, וְאוֹיָה לִי כִּי חָטָאתִי – עֲשַׁקְתִּיהָ וְגַם גְּזַלְתִּיהָ!

בַּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית הִגַּעְנוּ הָאַרְמוֹנָה וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף אֶל אוֹצַר הַמַּכֹּלֶת וְאָנֹכִי אַחֲרָיו, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף מִשָּׁם שַׂק קֶמַח לָבָן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים רוֹטוֹלִים מִשְׁקָלוֹ וַיִּשָּׂאֶנּוּ עַל כְּתֵפוֹ, וְאֵלַי אָמַר: קַח אַתָּה, עַבַּאשׂ, אֶת-כַּד שַׁמֶּנֶת- הַשִּׁמוּרִים אֲשֶׁר בַּפִּנָּה. וָאַעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף! וַנְּמַהֵר לָשׁוּב אֶל אֹהֶל הַבַּדַּוִּית בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאנוּ בָהּ.

וַיְהִי בַחֲצִי הַדֶּרֶךְ וַיַּעֲמֹד הֶחָ’לִיף לָנוּחַ מְעַט, כִּי עָיַף הוּא מְאֹד, וָאַבִּיט בּוֹ מִקָּרוֹב וָאֵרֶא וְהִנֵּה כֻלּוֹ הָפַךְ לָבָן מֵאֲבַק הַקֶּמַח אֲשֶׁר נָשָׂא, וּשְּׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְכָל בְּגָדָיו הָפְכוּ גַם הֵם לָבָן, וָאֶקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אָנָּא אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! תְּנָה נָא לְעַבְדְּךָ אֶת-שַׂק הַקֶּמַח הַכָּבֵד וְאֶשָּׂאֶנּוּ כִּי צָעִיר אָנֹכִי מִמְּךָ, וְאַתָּה קַח אֶת-כַּד הַשַּׁמֶּנֶת כִּי קַל הוּא!

אֲבָל הֶחָ’לִיף מֵאֵן בְּאָמְרוֹ: הֲגַם אֶת עֲוֹנִי הַכָּבֵד, עֲוֹן הָאִשָּׁה וִיתוֹמֶיהָ, תִּשָׂא עָלֶיךָ, עַבַּאשׂ יְדִידִי! לֹא תִשָּׂא! אֲהָהּ! מֶה עָשִׂיתִי? וְאֵיכָכָה אוּכַל וַאֲכַפְּרָה פְּנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא?!

וּבְדַבְּרוֹ הֵטִיל עַל שִׁכְמוֹ אֶת-הַשַּׂק וַיּוֹסֶף לָרוּץ עַד בּוֹאֵנוּ הָאֹהֱלָה וְנַחֲלֵי זֵעָה כִּסּוּ אֶת-פְּנֵי הֶחָ’לִיף וַיּוֹרֶד אֶת- הַשַּׂק מֵעָלָיו וְגַם אָנֹכִי שַׂמְתִּי כַּדִּי, כַּד הַשַּׁמֶּנֶת לְרַגְלָיו, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת-הַיְלָדִים וְהֵם עוֹד לֹא יָשְׁנוּ שְׁנָתָם. וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף אֶל הַכִּירָה וַיַּרְא וְהִנֵּה הָאֵשׁ עֲמוּמָה, וַיִּשְׁאַל אֶת הָאִשָּׁה לֵאמֹר: הֲיֵשׁ לָךְ עֵצִים בַּבָּיִת? וַתֹּאמַר: אֵין! וַיְמַהֵר הַחוּצָה אֶל הַשָּׂדֶה וַיְקוֹשֵׁשׁ פֹּה וְשָׁם זְרָדִים וּבַרְקָנִים וַיַּסֵּק בָּהֶם אֶת-הַכִּירָה, וְהוּא בְעַצְמוֹ הִלְהִיב אֶת-הַמְּדוּרָה בְּנָשְׁבוֹ בָּאֵשׁ בְּפִיו וּשְׂעַר זְקָנוֹ מִתְפַּלֵּשׁ בַּעֲפַר קַרְקַע הָאֹהֶל, וְאַחַר שָׁפַת אֶת- הַקְּדֵרָה עַל הַ“חֲצוּבָה” אֲשֶׁר בַּכִּירָה, וַיָּכֶן דַּיְסַת קֶמַח בְּשַׁמֶּנֶת, וּכְהִבָּשְׁלָהּ הִגִּישׁ אֶת-הַקְּדֵרָה לִפְנֵי הַיְלָדִים, כִּי קְעָרוֹת לֹא הָיוּ בַבַּיִת, וּבְכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו קֵרַר הֶחָ’לִיף אֶת-הַדַּיְסָה בְּנָשְׁבוֹ בָהּ בְּמוֹ פִיו. וְגַם הֶאֱכִיל אֶת-הַפְּעוּטִים בְּיָדוֹ, פַּעַם אֶת זֶה וּפַעַם אֶת זֶה, עַד אֲשֶׁר אָכְלוּ כְּדֵי שָׂבְעָם וַיֵּלְכוּ לִישׁוֹן וְהֵם מְלֵאִים שִׂמְחָה.

אָז נָחָה עָלָיו דַּעַת הֶחָ’לִיף וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: דְּעִי לָךְ, אֲחוֹתִי! כִּי מִקְּרוֹבֵי עֻמַר אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר אֲדַבְּרָה עִמּוֹ לְטוֹבָתֵךְ, וְאַתְּ הוֹאִילִי נָא וְסוּרִי אֶל אַרְמוֹן הַחֲ’לִיפוּת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, כִּי שָׁם תִּמְצְאִינִי, וְהוֹדַעְתִּי לָךְ אֶת-אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְטוֹבָתֵךְ. וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם, וַנֵּלֶךְ לְדַרְכֵּנוּ.

וַיְהִי כְּצֵאתֵנוּ אֶת-הָאֹהֶל וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֵלַי לֵאמֹר: עַבַּאשׂ! הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ כִּי בִרְאוֹתִי אֶת-הַיְלָדִים עֲטוּפֵי-רָעָב הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ אֶבֶן מַעֲמָסָה הֵעִיקָה עַל לִבִּי עַד כִּי קָצְרָה נְשִׁימָתִי מֵרֹגֶז, וְרַק עַתָּה, אַחֲרֵי אָכְלָם לְשָׂבְעָה, נָגֹלָּה הָאֶבֶן מֵעַל לוּחַ לִבִּי, וּנְשִימָתִי הִשְׁתַּחְרְרָה מִמּוּעָקָתָהּ, וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְכַפֵּר לִי עֲוֹנִי עַד כֹּה, וְהוֹסִיף לְרַחֲמֵנִי וּלְהַחֲיוֹתֵנִי לְמַעַן אֲתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עָוִיתִי עַד הֵנָּה.

וָאָלוּן בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף וּבְקוּמֵנוּ בַבֹּקֶר שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-אֶחָד מֵעֲבָדָיו לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם בַּדַּוִּית עֲנִיָּה בַּשָּׁעַר? וַיַּעֲנוּ הָעֲבָדִים לֵאמֹר: רָאִינוּ! וְהִנֵּה הִיא מְחַכָּה שָׁם מֵאָז הַבֹּקֶר. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיְבִיאוּהָ אֵלָיו, וְכִרְאוֹתָהּ אֵת-הֶחָ’לִיף הִכִּירַתְהוּ וַתִּבָּהֵל מְאֹד בִּרְאוֹתָהּ כִּי הוּא הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּקֵּר אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה בְּאָהֳלָהּ.

וַיַּרְגִּיעַ אוֹתָהּ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה וְגַם הִבְטִיחַ אוֹתָהּ כִּי לֹא תוֹסִיף עוֹד לִרְעֹב, כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, וְכִי כָל מַחְסוֹרֶיהָ וּמַחְסוֹר יְלָדֶיהָ עָלָיו.

וַתּוֹדֶה לוֹ הָאִשָּׁה מִקֶרֶב לִבָּה וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתִּשָּׁקֵן, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הִקְצִיב הֶחָ’לִיף סְכוּם הָגוּן לְמִחְיַת הַבַּדַּוִּית וּלְמִחְיַת בָּנֶיהָ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וְגַם דָּאַג לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים וּלְתַרְבּוּתָם. וַיִּגְדְּלוּ הַיְלָדִים וַיִהְיוּ לַאֲנָשִׁים מַשְכִּילִים וְחָרוּצִים וַיֵּצֵא שְׁמָם לִתְהִלָּה בְכָל-אֶרֶץ עֲרָב – וּלְשִׂמְחַת הֶחָ’לִיף וְהָאֵם הָאֻמְלָלָה לֹא הָיָה קֵץ.

זִכְרָה לוֹ אַלְלַהּ לְטוֹבָה.

(אַל אַתְלִידִי)

ו: עַלִּי בֶּן-אַבִּי טַאלֶבְּ וְעַלִּי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע (660 -655 לספה"נ)

סַפֵּר יְסַפֵּר עַלִּי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע לֵאמֹר:

– הָיֹה הָיִיתִי פְּקִיד הָאוֹצָר13 אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף עַלִּי בֶּן-אַבִּי טַאלֵבְּ – יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ – וּבָאוֹצָר רְבִיד פְּנִינִים יְקַר-הַמְּצִיאוּת, אֲשֶׁר לְקָחוֹ הֶחָ’לִיף שָׁלָל בְּיוֹם14 מִלְחֶמֶת בָּצְרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁלַח בַּת הֶחָ’לִיף אֵלַי לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בֶּן-אַבִּי רַאפֶע! הוֹאִילָה נָא וּשְׁלַח לִי אֶת-רְבִיד הַפְּנִינִים אֲשֶׁר בְּאוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת לְמַעַן אֶתְקַשֵּׁט בּוֹ יוֹם מָחָר – יוֹם חַג הַקָּרְבָּן.

וָאֲמַהֵר לְמַלֵּא בַקָּשָׁתָהּ וָאֶשְׁלַח לָהּ אֶת-הָרְבִיד וָאֹמַר אֵלֶיהָ: בַּת מַלְכִּי וַאדוֹנִי, הִנְנִי מַשְׁאִיל לָךְ אֶת-הָרְבִיד – רַק בְּקַבְּלֵךְ עָלַיִךְ אַחֲרָיוּתוֹ, כִּי רְבִיד הָעָם הוּא!

וַתֵּאוֹת בַּת הֶחָ’לִיף לְהַצָּעָתִי, וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף אֶת-בִּתּוֹ בְּיוֹם הַחַג וְהִנֵּה רְבִיד הַפְּנִינִים בְּצַוָּארָהּ, וַיַּכִּירֵהוּ, וַיִּשְׁאָלֶנָּה לֵאמֹר: מֵאַיִן לָךְ רָבִיד זֶה? – וַתְּסַפֵּר הַנַּעֲרָה לְאָבִיהָ, כִּי שָׁאֲלָה אוֹתוֹ מִבֵּית הָאוֹצָר, וְכִי אֲנִי הִשְׁאַלְתִּיהוּ לָהּ עַל פִּי בַקָּשָׁתָהּ.

וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָאֵנִי אֵלָיו וַיֹּאמֶר לִי בְּכַעַס עָצוּר: עַלִּי! הַחוֹשֵׁב הִנְּךָ כִּי אוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת אֲשֶׁר אַתָּה מְמֻנֶּה עָלָיו לְךָ הוּא?!

וַאִבָּהֵל לַשְּאֵלָה וָאַעַן בִּרְעָדָה וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חָלִילָה לוֹ לְעַבְדְּךָ מֵהַעֲלוֹת מַחְשֶׁבֶת-פִּגּוּל זוֹ עַל לִבּוֹ אַף לְרֶגַע קַל, כִּי אוֹצַר-הַחֲ’לִיפוּת לָעָם הוּא, וְאַתָּה אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף אֶפִּיטְרוֹפְסוֹ וּבָא-כֹחוֹ!

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְאַל: אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, הַגִּידָה נָא לִי, אַיֵּה רְבִיד הַפְּנִינִים אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּיהוּ בְּיָדְךָ וַאֲשֶׁר לְקַחְתִּיהוּ שָׁלָל בְּיוֹם בָּצְרָה?!

וַיָּפָג לִבִּי מִפַּחַד וָאַעַן וָאֹמַר בְּגִמְגּוּם לָשׁוֹן: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הֲלֹא לְבִתְּךָ אַתָּה הִשְׁאַלְתִּיו וְרַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים נְתַתִּיו… וְהִיא גַם קִבְּלָה אַחֲרָיוּתוֹ עָלֶיהָ…

אָז גָּעַר בִּי הֶחָלִיף וַיֹּאמַר: וּמִי הִרְשָׁה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת? הַאֻמְנָם תַּחֲשֹׁב, כִּי דַיּוֹ לְמִי שֶׁהוּא לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין קְרוֹבֵי הֶחָ’לִיף וְאַף כִּי בִתּוֹ, לְמַעַן שִׂים יָד בְּאוֹצַר הָעָם?! אָכֵן הֲרֵעוֹתָ מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְאָשְׁרְךָ הוּא בָזֶה, שֶׁהִשְׁאַלְתָּ אֶת-הָרְבִיד לְבִתִּי רַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים וְגַם הֵטַלְתָּ עָלֶיהָ אַחֲרָיוּתוֹ, אַחֶרֶת הָיִיתִי מֵסִיר אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ!

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל בִּתּוֹ קָרָא בְכַעַס וַיֹּאמֶר לָהּ: גַּם אַתְּ הֲרֵעוֹת אֲשֶׁר עָשִׂית, וְעוֹד יוֹתֵר מִבֶּן-אַבִּי רַאפֶע הֲרֵעוֹת בְּקַחְתֵּךְ אֶת-הָרְבִיד לְמַעַן הִתְקַשֵּׁט בּוֹ בְּיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי הַאֻמְנָם תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, כִּי דַי לָךְ לִהְיוֹת בַּת הֶחָ’לִיף לְמַעַן עֲשׂוֹת עַוְלוֹת וְלִגְנוֹב גְּנֵבוֹת?! חֵי נַפְשִׁי, כִּי לוּלֵא הַתְּנָאִים אֲשֶׁר הִתְנֵית וַאֲשֶׁר הֵם מְעִידִים בָּךְ, כִּי לֹא בְכַוָּנָה רָעָה עָשִׂית אֵת אֲשֶׁר עָשִׂית, כּי אִם מֵחֹסֶר הֲבָנָה, כִּי אָז הָיִיתִי גוֹדֵעַ זְרוֹעֵךְ הַיְמָנִית כִּדְבַר הָאִשְׂלַאם.

וְעַתָּה מַהֲרִי וְהַחֲזִירִי אֶת-הָרְבִיד לַאֲשֶׁר הִשְׁאִילוֹ לָךְ לְמַעַן יַחֲזִירֵהוּ לְאוֹצַר הָעָם, כִּי לָעָם הוּא, וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ יָד בְּאוֹצַר הָעָם, וְאִם לִבֵּךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי קִשּׁוּטִים, קַשְּׁטִי נָא אֶת-נַפְשֵׁךְ בְּקִשּׁוּטֵי אֲצִילוּת, נְדִיבוּת וְטוֹהַר מִדּוֹת, כִּי רַק בָּאֵלֶּה עַל כָּל אָדָם לְקַשֵּׁט עַצְמוֹ, וְאַף כִּי בַת הֶחָ’לִיף. רְאִי צִוִּיתִיךְ!

וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה לְמַלֵּא אֶת-מִצְוַת אָבִיהָ וַתֹּרֶד עֲדִי הָרְבִיד מֵעַל צַוָּארָהּ וַתִּמְסְרֵהוּ בְיָדִי לְעֵינֵי אַבִיהָ וָאַחֲזִירֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ כְּרָגַע.

(בהא אל דִין)

 

בְּנֵי אֻמַּיָּה (660–750 לספה"נ)

א: מֻעָוִיָּה בֶן-אַבִּי שֻׂפְיָאן (669–679)

וַיְהִי הַיּוֹם וּמֻעַאוִיָּה בֶּן-אַבִּי שֻׂפְיָאן, הָרִאשׁוֹן בֵּין חֲ’לִיפֵי בְנֵי אֻמַּיָּה יָשַׁב בְּאַרְמוֹנוֹ אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק, וַיְהִי כִּי גָבַר הַחֹם מְאֹד וַיִּפְתַּח אֶת-כָּל-חַלּוֹנוֹת חַדְרוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, כִּי כָבְדָה עָלָיו הַנְּשִׁימָה. הוּא מַבִּיט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא וְהִנֵּה בַּדַּוִּי יָחֵף מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב וּפָנָיו הָאַרְמוֹנָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא זֵעָה וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, מֵרֹב הַחֹם, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לַנִּצָּבִים עָלָיו: הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הֲיֵשׁ אֻמְלָל בָּאָרֶץ מֵהָאִישׁ הַהוֹלֵךְ אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ אֲשֶׁר הֻטַּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ בַּחֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה הַבּוֹעֵר הַיּוֹם כְּתַנּוּר? חֵי אַלְלַהּ, אִם כַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹשֵׁב כֵּן הוּא וּפָנָיו מוּעָדִים אֵלַי, קַבֵּל אֲקַבְּלֶנּוּ וּמַלֵּא אֲמַלֵּא אֶת-מְבֻקָּשׁוֹ וִיהִי מָה, כִּי לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לִי כִגְמוּלִי עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְאִישׁ עָנִי וְאֻמְלָל כָּמוֹהוּ, בְּיוֹם חֹם נוֹרָא אֲשֶׁר כָּזֶה.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הֶחָ’לִיף, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-הָאִישׁ עוֹמֵד בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן צִוָּה לַשּׁוֹעֵר לְהַכְנִיסוֹ אֵלָיו כְּרֶגַע, וַיִּשְתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה וַיִּדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ, כְּיָאוּת לַחֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף: מַה-מְּבֻקָּשֶׁךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מִ“מָּדִינָה” אֲשֶׁר בְּתֵימָן בָּאתִי אֵלֶיךָ, לְבַקֵּשׁ עֶזְרָתְךָ, שָׁמַעְתִּי כִּי מֶלֶךְ יָשָׁר וְרַחֲמָן אַתָּה וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף: וּמַה-בַּקָּשָׁתְךָ, הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אִישׁ עָשִׁיר הָיִיתִי בְּעִיר מוֹלַדְתִּי, בְּמָדִינָה, וַיְהִי לִי צֹאן וּבָקָר וּגְמַלִּים לָרֹב וְגַם אִשָּׁה, יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה וּמְסוּרָה לִי מֵאֵין כָּמוֹהָ, הָיְתָה לִי, וַיְהִי חֶלְקִי בֵּין הַמְּאֻשָּׁרִים, אֲבָל אֲהָהּ! בִּן לַיְלָה נֶהְפַּכְתִּי לְעָנִי, כִּי יַד אַלְלַהּ – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – הוֹיָה בִי לִנְגֹף אֶת-צֹאנִי וְאֶת-בְּקָרִי וּגְמַלַּי וַיָּמוּתוּ כֻלָּם בְּלַיְלָה אֶחָד וָאִוָּתֵר עֵרוֹם וְעֶרְיָה אֵין כֹּל.

וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָאתִי לְאַלְלַהּ, וָאֲקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה, וָאֹמַר: עָרוֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְאַלְלַהּ נָתַן וְאַלְלַהּ לָקַח, יְהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבוֹרָךְ!

וְעַתָּה בְּבוֹאִי עָדֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא בָאתִי לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלִי הַחָמְרִי הַמַּר, וְלֹא לְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ עֵזֶר כֶּסֶף בָּאתִי, כִּי הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ, וְהוּא כֹּל יָכוֹל, הַיּוֹם לָקַח וּלְמָחָר יִתֵּן, וְאוֹי לוֹ לָאָדָם הַמִּתְאוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ וְאֵינֶנּוּ נִשְׁעָן עַל אֱלֹהָיו וְעַל כֹּחַ מָתְנָיו הוּא, אָנֹכִי בָאתִי לִצְעֹק מָרָה עַל אֲמִירְךָ מַרְוַאן בֶּן-אַל-חַכָּם הָעוֹשֵׁק דַּלִּים וְהַחוֹמֵס אֶבְיוֹנִים וְלִבּוֹ לֹא יֵדַע רַחֵם.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי מֵה עָשָׂה לְךָ מַרְוַאן וּבַמֶּה עָשַׁק אוֹתָךְ.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, וְעֵינַיו מָלְאוּ דְמָעוֹת: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הוּא גָזַל מִמֶּנִּי אֶת-אִשְתִּי – כִּבְשָׂתִי אֲהוּבָתִי, אֶת-סֻעַאד, וַיְקַפֵּד פְּתִיל חַיָּתִי וַיְדַכְּאֵנִי, גָּזַל וְלֹא חָמָל!

– וְאֵיכָכָה זֹאת? – קָרָא הֶחָ’לִיף שֵׁנִית.

– חוֹתְנִי אֲבִי-אִשְׁתִּי – לֹא יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ – רָאָה כִּי יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי וַיָּבוֹא וַיִּקַּח אֶת-בִּתּוֹ – הִיא אִשְׁתִּי – מִמֶּנִּי, וְלֹא רוּחָהּ, כִּי אָהֹב אֲהֵבַתְנִי מְאֹד, כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי אֲהַבְתִּיהָ, וְנַפְשָׁהּ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְנַפְשִׁי כְּכָל-אֲשֶׁר הָיְתָה נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשָׁהּ. וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל מַרְוַאן הָאָמִיר וָאֶשְׁפֹּךְ מְרִי-שִׂיחִי לְפָנָיו עַל כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לִי חוֹתְנִי, וָאֲבַקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-אֲבִי אִשְׁתִּי וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַדּוּעַ וְלָמָּה עָשִׂיתָ לָאִישׁ מַה שֶׁעָשִׂיתָ, לִגְזֹל אֶת-אִשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ? – וַיַּעַן חוֹתְנִי וַיֹּאמַר: שֶׁקֶר עָנָה בִי הָאִישׁ, אֲנִי לֹא אַכִּירֵהוּ וְלֹא יְדַעְתִּיו מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְרַק תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ.

וָאֹמַר לָאָמִיר: צַוֵּה, אֲדוֹנִי, וְיָבִיאוּ לְפָנֶיךָ אֶת-בִּתּוֹ, הִיא אִשְׁתִּי, וְשָׁאַלְתָּ אֶת-פִּיהָ וְשָׁמַעְתָּ, וְנוֹכַחְתָּ לָדַעַת, כִּי אֱמֶת בְּפִי וְכִי אֲנִי הַצַּדִּיק וְהוּא הָרָשָׁע.

וַיְצַו הָאָמִיר וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-אִשְׁתִּי וַתַּעַן אִשְׁתִּי וַתֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, אִישִׁי הוּא! – אֲבָל אֲהָהּ! אַךְ נָפְלוּ עֵינֵי הָאָמִיר עַל אִשְׁתִּי וַתַּחֲשֹׁק נַפְשׁוֹ בְּיָפְיָהּ, וְתַחַת לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ הֶעֱרִים עָלַי, וַיֹּאמֶר לִי: לֵךְ הַיּוֹם וּמָחֳרָתַיִם תָּשׁוּב, עַד אֲשֶׁר אֶחְקֹר וְאֶדְרשׁ, כִּי רַק עַל יְסוֹד חֲקִירָה וּדְרִישָׁה יָקוּם מִשְפָּט.

וַיְהִי כְּשׁוּבִי אַחֲרֵי יוֹמַיִם כִּדְבַר הָאָמִיר, וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאָמִיר: הַס בֶּן-בְּלִיָּעַל! כִּי שִׁקַּרְתָּ, אִשְׁתְּךָ לֹא תֶאֱהָבְךָ וְהִיא גַם דּוֹרֶשֶׁת מִמְּךָ גֵּט-פִּטּוּרִים וְעָלֶיךָ יִהְיֶה לָתֵת לָהּ גֵּט כְּרָגַע.

וַיְהִי כִּי הִרְבֵּיתִי לִבְכּוֹת לְפָנָיו, וָאֲבַקְּשֵׁהוּ לָחוּס וּלְרַחֵם עָלַי, גַּם נִשְבַּעְתִּי בִימִינִי, כִּי לֹא אֶתֵּן לְאִשְתִּי גֵּט-פִּטּוּרִים, וַיְצַו וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתִי הַבּוֹרָה, וַיְעַנּוּנִי וַיַּלְקוּנִי קָשֶׁה, יוֹם יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, וּבִרְאוֹתִי כִּי אֵין מוֹצָא, נִכְנַעְתִּי לְמִשְׁפַּט הָאָמִיר הָאַכְזָרִי, וָאֶתֵּן גֵּט לְאִשְׁתִּי וַיִּיעָדֶנָּה הוּא לוֹ לְאִשָּׁה, אַחֲרֵי הַרְבּוֹתוֹ מֹהַר וּמַתָּן לְאָבִיהָ הָרָשָׁע וְצַר-הָעָיִן.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נָדְדָה שְׁנָתִי מֵעֵינַי וְהִנְנִי מִתְהַלֵּךְ כְּצֵל כָּל-הַיָּמִים, כִּי אֵין לִי חַיִּים, וְאִם אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא תָּחוּשׁ לְעֶזְרָתִי וָמַתִּי. וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר נָפַל הַבַּדַּוִּי אַרְצָה וַיִּתְעַלֵּף וְרַק בְּעָמָל רַב הֱשִׁיבוּהוּ לִתְחִיָּה.

אָז יֹאמַר לוֹ הֶחָ’לִיף: הֵרָגַע נָא, יְדִידִי! אִשְׁתְּךָ תָּשׁוּב לְךָ, אֲנִי אֲשִׁיבֶנָּה אֵלֶיךָ וּבְעוֹד יָמִים מִסְפָּר בּוֹאָה אֵלַי וּמָצָאתָ אֵת אֲשֶׁר אָהֲבָה נַפְשֶׁךָ.

וַיִשְׁתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁקֵן וַיִּקְרָא: הֶאָח, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ וְיַאֲרִיךְ יָמֶיךָ וּשְׁנוֹתֶיךָ וְהָיִיתָ לְמָעוֹז לַדַּל וּלְמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי – וְאַחַר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וּכְרֶגַע כָּתַב הֶחָ’לִיף מִכְתָּב לְמַרְוַאן אִבְּן חַכַּם הָאָמִיר אֲשֶׁר בְּמָדִינָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"בְּשֵׁם אַלְלַּה הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַז נַפְשִׁי, כִּי עוֹשֵׁק דַּלִּים אַתָּה וְחוֹמֵס אֶבְיוֹנִים, וְכִי עָבֹר תַּעֲבוֹר עַל מִצְוַת דַּת הָאִשְׂלַאם הַטְּהוֹרָה, אַתָּה תָר אַחֲרֵי עֵינֶיךָ וְאַחֲרֵי תַאֲוַת לִבֶּךָ, וְאָנֹכִי הֲלֹא מִנִּיתִי אוֹתְךָ לְאָמִיר לְמַעַן עֲשׂוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד, יֹשֶר וָצֶדֶק כָּל-הַיָּמִים.

וְעַתָּה, בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, מַהֲרָה וְתֵן גֵּט-פִּטּוּרִים לְפִלַּגְשְׁךָ, וְגַם מַשְׂאוֹת תִּשָּׂא מֵאֵת פָּנֶיךָ לְכַפֵּר בָּהֶן עֲוֹנְךָ, וְאִם אַיִן מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִגְמֹל לְרָשָׁע רַע כְּרִשְׁעָתוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וְלֹא יִירָא רָע!

מֻעָוִיָּה חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים".

וַיִמְסֹר הֶחָ’לִיף אֶת-מִכְתָּבוֹ בְּיַד שְׁנַיִם רָצִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, כֻמַיְת וְנַצְר בֶּן דֻּבִּיַּאן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ, וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: מַהֲרוּ אֶל מָדִינָה אֶל מַרְוַאן וּמַלְּאוּ אַחֲרֵי דְּבָרַי בְּמִכְתָּבִי אֵלָיו, אִם יֹאבֶה וְאִם יְמָאֵן, וַיּוֹדִיעַ לָהֶם אֶת-תֹּכֶן הַמִּכְתָּב, וַיַּעֲשׂוּ הָרָצִים כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבוֹאוּ לִמָדִינָה וַיִּמְסְרוּ אֶת-הַמִּכְתָּב לְמַרְוַאן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא מַרְוַאן אֶת-הַמִּכְתָּב וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת וַיָּפָג לִבּוֹ מִפַּחַד, וַיִּקְרָא אֶת-סֻעַאד פִּלַּגְשׁוֹ וַיִּתֵּן לָהּ גֵּט-פִּטּוּרִים וְגָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת נָתַן לָהּ וַיְשַׁלְּחֶנָּה דַמֶּשְׂקָה בְּלִוְיַת הָרָצִים כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הָאִשָּׁה אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף, וַיִּרְאֶנָּה הֶחָ’לִיף כִּי יָפָה הִיא מֵאֵין כָּמוֹהָ, וַיֵּלֶךְ גַּם לִבּוֹ שְׁבִי אַחֲרֵי יָפְיָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-הַבַּדָּוִּי בַעֲלָהּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הִנֵּה אִשְׁתְּךָ לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתִּיךָ, אֲבָל לוּא הוֹאַלְתָּ לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִמֶּנָּה וּלְהַשְׁאִירֶנָּה לִי לְאִשָּׁה, כִּי אָז נָתַתִּי לְךָ כָּפְרָהּ שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת וְגַם הֶעֱשַׁרְתִּיךָ עֹשֶׁר רָב.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַבַּדַּוִּי אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף, וּכְשׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו קָרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, עֲשָׁקַנִי אִבְּן חַכַּם וָאָבוֹא אֵלֶיךָ כִּי תוֹשִׁיעֵנִי, אַךְ אִם אַתָּה תַעַשְׁקֵנִי, אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח, וּלְמִי אָנוּסָה לְעֶזְרָה?! אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל נָא תַכְבִּיד עָלַי יָדְךָ וְאַל נָא תִקַּח מִמֶּנִּי אֶת-מַשְׂאַת נַפְשִׁי הַיְחִידָה לִי בַּחַיִּים, כִּי מִבַּלְעֲדֵי סֻעַאד לָמָּה לִי חַיִּים?! לֹא! לֹא אֲמִירֶנָּה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבְכָל-שְׁכִיּוֹת הַחֶמְדָּה וְאוֹצְרוֹת מְלָכִים, כִּי יְקָרָה הִיא לִי מִכֹּל.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: הֲלֹא הַגֵּד הִגַּדְתָּ לִי אַתָּה כִּי נָתַתָּ לָהּ גֵּט-פִּטּוּרִים וּמַרְוַאן אִבְּן חַכַּם גַּם הוּא עָשָׂה כָמוֹךָ, כְּכָל-אֲשֶׁר יָעִידוּ וְיַגִּידוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשִׁי אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּים עִירָה מָדִינָה לַהֲבִיאָהּ, וְעַתָּה סֻעַאד פְּנוּיָה, וְהִיא מֻתֶּרֶת לַכֹּל, וּבְכָל-זֹאת לֹא בְכֹחַ יָדִי אֶקָּחֶנָּה, כִּי אִם מֵרְצוֹנָהּ הַטּוֹב, וְעַתָּה הָבָה נָא וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ, וְהָיָה אִם תֹּאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי וּלְקַחְתִּיהָ לִי וְאִם אַחֲרֶיךָ תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ אַתָּה.

וּבְדַבְּרוֹ פָּנָה אֶל הָאִשָּׁה וַיִּשְׁאָלֶנָּה: סֻעַאד! הַרוֹצָה אַתְּ לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לַ“אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וַחֲ’לִיף הַמֻּשְׂלִמִּים אֲשֶׂר בְּיָדוֹ לְאַשְּׁרֵךְ וּלְהַעֲשִׁירֵךְ וְגַם יָשִׂים כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשֵׁךְ, אוֹ אַתְּ רוֹצָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי אִישֵׁךְ הָרִאשׁוֹן הַבַּדַּוִּי הֶעָנִי הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין מְאוּמָה בְיָדוֹ?

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! מָה אֶעֱשֶׁה וְאֵין עֵינִי וְלִבִּי אֶל הָעֹשֶׁר, כִּי אִם אֶל הָאֹשֶׁר – וְאָשְׁרִי רַק בַּבַּדַּוִּי הַזֶּה כִּי אִישִׁי הוּא, בַּעַל-נְעוּרַי וַאֲנִי אֲהַבְתִּיו. אָכֵן גַּם הוּא הָיָה עָשִׁיר וּבַעַל נְכָסִים לָרֹב, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִסְּרָנוּ וַיַּהֲפֹךְ הַגַּלְגַּל עָלֵינוּ וַנִּתְרוֹשֵׁשׁ פִּתְאֹם, וּמִי זֶה גֶבֶר יִחְיֶה, וְאַף אִם הוּא מֶלֶךְ, וְלִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ בְּעָשְׁרוֹ כָּל-הַיָּמִים?! הַרַק אֶת-הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת-הָרַע לֹא נְקַבֵּל? לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי רַק לְנַסּוֹתֵנוּ עָשָׂה אַלְלַהּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, וְכִי הוּא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ עֲדֵי רֶגַע, וְעוֹד מְעַט יָשׁוּב וְנִחֲמָנוּ, וְשַׁבְנוּ לִהְיוֹת כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים וְגַם עֲשִׁירִים, כִּי לְאַלְלַהּ הַכֹּל, וּמִיָּדוֹ הַכֹּל לָנוּ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה וְלִמְסִירוּתָהּ לְבַעֲלָהּ, וַיִּקְרָא: אָכֵן כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה, צָדַקְתְּ בִּדְבָרַיִךְ, אִשָּׁה חֲכָמָה, וְעַתָּה לְכִי אַחֲרֵי אִישֵׁךְ הָרִאשׁוֹן וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְמַלֵּא אֶת-דְבָרַיִךְ וְכָל תִּקְוֹתַיִךְ וְגַם אֲנִי מִצִדִּי אֶעֱזֹר לָזֶה, הִנְנִי נוֹתֵן לָכֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּרְהֲמֵי כֶסֶף לְמַתָּנָה.

וַיִּפְּלוּ שְׁנֵיהֶם, הַבַּדַּוִּי וְאִשְׁתּוֹ, לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁקוּן וּבְלֵב מָלֵא שִׂמְחָה וְתוֹדָה לְאַלְלַהּ וּלְהֶחָ’לִיף פָּנוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם בְּשָׁלוֹם.

ב: מֻעָוִיָּה וְאִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי

וּלְמֻעָוִיָּה הֶחָ’לִיף חֶלְקַת אֲדָמָה גְדוֹלָה וּפוֹרִיָּה אֲשֶׁר עֲבָדוּהָ עֲבָדָיו, וְעַל יָדָהּ חֶלְקָה לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן אַלְ-זֻבַּיְדִּי. וְהָאִישׁ עָשִׁיר וְתַקִּיף וּבַעַל בְּעַמָּיו וְגַם עַצְבָּנִי.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּפֹּל מְרִיבָה בֵּין עַבְדֵי הֶחָ’לִיף הָעוֹבְדִים בְּחֶלְקָתוֹ וּבֵין עַבְדֵי עַבְּדְּ אַלְלַהּ אַל-זֻבַּיְדִּי, וַיַּסִּיגוּ עַבְדֵי הֶחָ’לִיף אֶת-גְּבוּל חֶלְקַת עַבְּדְּ אַלְלַהּ וְגַם הִכּוּ אֶת-עֲבָדָיו מַכּוֹת אַכְזְרִיּוֹת, וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וּבִהְיוֹתוֹ עַצְבָּנִי שָׁלַח אֶל הֶחָ’לִיף מִכְתַּב-הִתְאוֹנְנוּת כַּדְּבָרִים הַאֵלֶּה לֵאמֹר:

“אַחֲרֵי הַשָּׁלוֹם, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, כִּי עֲבָדֶיךָ הָעוֹבְדִים בְּחֶלְקַת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר עַל יַד אַדְמָתִי נִכְנְסוּ בִגְבוּלִי וְעָלֶיךָ לֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם זֹאת כְּרֶגַע, וְאִם אַיִן וְיָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר לְפָנָי!”

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא הֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב וַיּוֹשִׁיטֵהוּ לְיַזְיד בְּנוֹ אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יָדוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: קְרָא אֶת-הַמִּכְתָּב וְהוֹדִיעֵנִי מַה-לַּעֲשׂוֹת? וַיִּקְרָא יַזִיד אֶת-הַמִּכְתָּב וַיִּמָּלֵא חֵמָה וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי אָבִי! שְׁלַח אֵלָיו חַיִל אֲשֶׁר רֵאשִׁיתוֹ אֶצְלוֹ וְאַחֲרִיתוֹ אֶצְלְךָ וְכָרְתוֹ רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וְנָקֹה לֹא יִנָּקֶה.

וַיִּצְחַק הֶחָלִ’יף וַיֹּאמַר: “בְּנִי! לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי!” וַיִּקַּח גִּלָּיוֹן וַיִּכְתֹּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"לְעַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי שְׁכֵנִי בַאֲחוּזָה שָׁלוֹם.

קָרָאתִי אֶת-מִכְתָּבְךָ וְצַר לִי מְאֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה, הַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בְּעֵינַי מוּל רְצוֹנְךָ, אֲנִי מְוַתֵּר עַל חֶלְקָתִי לְמַעַן הַרְגִּיעֲךָ, וַאֲנִי מְבַקֶּשְּׁךָ לְסָפְחָהּ מֵעַתָּה אֶל חֶלְקָתְךָ אַתָּה, וְיַַחַד עִמָּהּ הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ בְמַתָּנָה אֶת-עֲבָדֶיהָ-עוֹבְדֶיהָ וְאֶת-כָּל-הַבִּנְיָנִים וְהַתַּשְׁמִישִׁים אֲשֶׁר בָּהּ.

וְשָׁלוֹם מֵאֵת מֻעָוִיָּה אוֹהֵב הַשָּׁלוֹם

חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים".

וַיִּקְרָא עַבְּדְּ אַלְלַהּ אֶת-הַמִּכְתָּב וַיֵּבוֹשׁ מְאֹד מִמַּעֲשֵׂהוּ הַפָּזִיז אֲשֶׁר עָשָׂה בְּכָתְבוֹ לֶחָ’לִיף וַיֶּחֶוְרוּ פָנָיו, וַיְמַהֵר וַּיַעֲרֹךְ מִכְתָּב שֵׁנִי לֶחָ’לִיף לֵאמֹר:

"לְמֻעָוִיָּה אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וַחֲ’לִיף הַמֻּשְׂלִמִּים מֵאֵת עַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי מוֹקִירוֹ וּמְכַבְּדוֹ כְּעֶרְכּוֹ שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף!

קָרָאתִי אֶת-מִכְתָּבְךָ אֲשֶׁר כִּבַּדְתַּנִי בוֹ, וְהִנְנִי אַסִּיר תּוֹדָה לְךָ כָּל-הַיָּמִים. אָכֵן תְּשׁוּבָתְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, רְאוּיָה לַאֲשֶׁר כְּתָבָהּ, וְלֹא עַל חִנָּם הִגַּעְתָּ לַאֲשֶׁר הִגַּעְתָּ, יַאֲמִירְךָ אַלְלַהּ עֶלְיוֹן עַל כָּל שִׁבְטֵי בְּנֵי קֻרַיְשׁ15, וְיַאֲרִיךְ אֶת-יָמֶיךָ וִידַכֵּא כָל-אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְשָׁלוֹם.

מֵאֵת הַמִּשְׁתַּחֲוֶה מוּל הַדְרַת כְּבוֹדְךָ בַּעֲנָוָה

עַבְּדְּ אַלְלַהּ אִבְּן אַל-זֻבַּיְדִּי".

וַיּוֹשֶׁט הֶחָ’לִיף גַּם אֶת-הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי הַזֶּה לִבְנוֹ לְיַזִיד, אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ אוֹתוֹ אוֹרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה.

אָז יֹאמַר הֶחָ’לִיף לִבְנוֹ: בְּנִי! הַסָּלְחָן שֻׁלְטָן, וְהָעוֹבֵר עַל מִדּוֹתָיו יְכַנּוּהוּ נַחְתָּן, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁעְבֵּד לְבָבוֹת אֵלֶיךָ, הֱיֵה נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת מִטִּבְעֶךָ, וּמִדֵּי הִגָּלוֹת לְעֵינֶיךָ מַחֲלָה כְּמַחֲלַת עַבְּדְּ אַלְלַהּ חֲבוּר-הָעֲצָבִים הָרַגְזָן, רַפְּאֶנָּה בַסַּמְּמָנִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אָבִיךָ.

וַיִּשַּׁק יַזִיד אֶת-יְדֵי אָבִיו בְּחִבָּה, וַיִּקְרָא: אָכֵן אַשְׁרֵי הַבֵּן אֲשֶׁר אַלְלַהּ חֲנָנוֹ בְּאָב כָּמוֹךָ.

(אַל אַבְשִׁיהִי)

ג: מֻעָוִיָּה וְזַרְקָא

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִנִּיחַ אַלְלַהּ לְמֻעָוִיָּה מִסָּבִיב מֵהַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר נִלְחַם עִם עַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶבְּ וְגַם כּוֹנֵן חֲ’לִיפוּתוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּקְרָא אֶת-יְדִידָיו וְרוֹאֵי פָנָיו לְמִשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָרַךְ לָהֶם.

וַיְהִי הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם, וַיַּעֲלוּ זִכְרוֹנוֹת הַמִּלְחָמוֹת עַל לַבָּם וְאַף כִּי מִלְחֶמֶת יוֹם צָפוֹן16 הַנּוֹרָאָה וַיִּזְכְּרוּ אֶת-כָּל-אֵלֶּה מֵאוֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר יָצְאוּ פַּעַם בְּפַעַם אֶל הַמַּעֲרָכָה בְּהִלָּחֲמָם לְמַעַן דַּבֵּר עַל לֵב הַגִּבּוֹרִים וּלְעוֹדֵד רוּחָם כְּנֶגְדָּם, כַּנָּהוּג, וּבְרֹאשָׁם זַרְקָא הַגִּבּוֹרָה בַנָּשִׁים וְהַנֶּאֱמָנָה לְעַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶּבְּ מְאֹד.

וַיָּקָם אֶחָד מִבֵּין הַנֶּאֱסָפִים וַיֹּאמַר: אָכֵן לֹא רָאִיתִי גִבּוֹרַת-רוּחַ וַאֲמִיצַת-לֵב כְּזַרְקָא בַּת עָדִי אֲשֶׁר בְּכוּפָא. הִיא הִתְהַלְּכָה יוֹם יוֹם בֵּין מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב וּבְקוֹל אַדִּיר וְחָזָק קָרְאָה אֶל הַלּוֹחֲמִים כְּנֶגְדֵּנוּ, וְגַם דִּבְּרָה אֲלֵיהֶם דְּבָרִים כְּמִתְלַהֲמִים אֲשֶׁר כִּשְׁמֹעַ אוֹתָם הַיָּרֵא וְרַךְ-הַלֵּבָב הָפַךְ לְגִבּוֹר, וּבְהַגִּיעָם בְּאָזְנֵי הָאִישׁ הָאוֹמֵר לְהִמָּלֵט מִפַּחַד, שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו בְּעֹז וַיַּעֲזֹר.

וַיִּשְמְעוּ הַשּׁוֹמְעִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן צָדַק חֲבֵרֵנוּ בַּאֲשֶׁר אָמַר, וְלָכֵן יִתֵּן הֶחָ’לִיף צַו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ דַּמַּשְׂקָה וְהִתִּיזוּ רֹאשָׁהּ מֵעָלֵיהָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הֲרֵעוֹתֶם בַּאֲשֶׁר יְעַצְתֶּם, יְדִידִים, כִּי הֲיִתָּכֵן כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִכְתִּיר אַלְלַהּ אֶת-פְּעֻלּוֹתֵינוּ בְנִצָּחוֹן, עוֹד נוֹסִיף לִשְפֹּךְ דָּם וְאַף כִּי דַּם אִשָּׁה חֲכָמָה וּמְסוּרָה לִבְנֵי שִׁבְטָהּ, כַּאֲשֶׁר כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה?! אַל אֲדוֹנַי! לוּ לַעֲצַתְכֶם אֶשְׁמַע יִהְיֶה שְׁמִי לְתָהֳלָה וְלֹא לִתְהִלָּה.

אָז יִקְרָא הֶחָ’לִיף אֶת-מַזְכִּירוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: כְּתֹב לַאֲמִיר כּוּפָא מִכְתָּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדְךָ שְׁלַח אֶל זַרְקָא בַת עָדִי, וְהוֹדַעְתָּ לָהּ כִּי אֲנִי קוֹרֵא לָהּ לָבוֹא דַמַּשְׂקָה מִבְּלִי אֵחוּר, וְנָתַתָּ לָהּ פָּרָשִׁים מִסְפָּר לְלַוֹּתָהּ בְּדַרְכָּהּ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהּ”.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הַמִּכְתָּב לָאָמִיר וַיְמַהֵר אֶל זַרְקָא וַיִּקְרָא לְפָנֶיהָ אֶת-מַאֲמַר הֶחָ’לִיף, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: נַעֲנֵיתִי, אֲדוֹנִי, לְמִצְוַת הֶחָ’לִיף, כִּי חָ’לִיף הוּא וּפְקֻדָּתוֹ תִשְׁמֹר רוּחִי!

וַיָּכֶן לָהּ הָאָמִיר עֲבִיטָה17 עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ מֶשִׁי וּמְכֻסָּה כֻלָּהּ כִּפַּת מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן לִהְיוֹת לְמַחֲסֶה מִשֶּׁמֶשׁ וּמִמָּטָר וַיִּשְׁלָחֶנָּה יַחַד עִם בְּנֵי-לִוְיָתָהּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל כְּמִצְוַת הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הָאִשָּׁה לְדַמֶּשֶׂק וַיְקַבְּלֶנָּה הֶחָ’לִיף בְּסֵבֶר פָּנִים וַיֹּאמֶר לָהּ: שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ, אִשָּׁה כְבוּדָה, מַה שְּׁלוֹמֵךְ? וְאֵיכָכָה עָלְתָה לָךְ נְסִיעָתֵךְ?

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וִיְהִי שֵׁם אַלְלַהּ – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – מְבֹרָךְ אֲשֶׁר הִצְלִיחַ דַּרְכִּי בַּכֹּל. וַיֹּאמֶר לָהּ הֶחָ’לִיף: הַיָּדַעַתְּ, זַרְקָא, לָמָּה קְרָאתִיךְ אֵלַי? וַתֹּאמַר: לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, כִּי רַק הוּא יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְלֹא בַת תְּמוּתָה כָמוֹנִי. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הֲזוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת-מִלְחֶמֶת צָפוֹן בְּעָבְרֵךְ יוֹם יוֹם בֵּין שׁוּרוֹת צְבָא אוֹיְבֵנוּ מִבְּנֵי שִׁבְטֵךְ הַקֻּרַיְשִׁי לְעוֹדְדָם וּלְעוֹרְרָם לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ?! וַתֹּאמַר: אָנֹכִי זוֹכֶרֶת! וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: וְלָמָּה עָשִׂית אֵת אֲשֶׁר עָשִׂית? וַתֹּאמַר: זֹאת הָיְתָה חוֹבָתִי לְשִׁבְטִי וָאֲמַלְּאֶנָּה! אֲבָל אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! דְּבָרַי נִשְׁאֲרוּ מָעַל, כִּי חָטָאנוּ לְאַלְלַהּ, וְהוּא כָרַת הָרֹאשׁ וַיְבַתֵּר הַזָּנָב, וַיַּהֲפֹךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל, וַנְּהִי לִמְעִי-מַפָּלָה וּלְגַל, וּבְדַבְּרָהּ זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף: הֲזוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת-דְּבָרַיִךְ הַבֹּועֲרִים כְּלַפִּידֵי אֵשׁ לְהַלְהִיב לְבָבוֹת, וְלַהֲפֹךְ בְּנֵי-אָדָם לִזְאֵבֵי-עֲרָבוֹת? – וַתֹּאמַר: לֹא אֶזְכֹּר!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲנִי זוֹכְרָם, וְחֵי אַלְלַהּ הֶנִּשָּׂא וְהָרָם, כִּי כֹה הָיוּ דְבָרַיִךְ בְּאָזְנֵי לוֹחֲמַיִךְ: "הַאֲזִינוּ נְגִידִים וַאֲדַבֵּרָה, וְשִׁמְעוּ אֵלַי גִבּוֹרִים וַאֲסַפֵּרָה:

אַתֶּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹיְבֵיכֶם נֵרוֹת, וַהֲיוּכְלוּ נֵרוֹת דּוֹעֲכִים הִתְחָרוֹת בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ נוֹצְצוֹת מַזְהִירוֹת?! –

אַתֶּם הַלְּבָנָה וְאוֹיְבֵיכֶם כּוֹכָבִים, וַהֲיֵשׁ דִּמְיוֹן בֵּין שְׁנַיִם אֵלֶּה רֵעִים אֲהוּבִים? – הַכּוֹכָבִים אוֹרָם לְנַפְשָׁם וְהַלְּבָנָה בְּרָכָה לְכֻלָּם.

לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיכֶם בַּחוּרִים, וְאוֹיְבֵיכֶם בְּעֵינַי פְּרָדִים עֲקָרִים.

אַתֶּם – הָאֱמוּנָה אֵזוֹר מָתְנֵיכֶם, וְהֵם בַּכְּפִירָה טִמְּאוּ מַחֲנֵיכֶם.

אַּתֶּם – בַּצֶּדֶק תִּדְגֹּלוּ, וְהֵם בַּשֶּׁקֶר יִגֹּלּוּ.

אַתֶּם תִּהְיוּ בָעוֹלִים, וְהֵם יִפְּלוּ בַנּוֹפְלִים.

קִשּׁוּטֵי נָשִׁים פּוּךְ, חִנָּה וַאֲפַרְסְמוֹן, וְקִשׁוּטֵי גְבָרִים דָּם אָדֹם כָּרִמּוֹן.

לַמִּלְחָמָה, לַמִּלְחָמָה. גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, עָמוֹד עָמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר יוֹמָם וָלָיִל!!"


  • הֲתִזְכְּרִי? – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּקוֹל – הֲתִזְכְּרִי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר קָרָאת בְּאָזְנֵי מַעַרְכוֹת אוֹיְבֵינוּ הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא וְהֵד קוֹלֵךְ, קוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל – נִשְמַע לְמֵרָחוֹק?!

  • אֲנִי זוֹכֶרֶת! – קָרְאָה הָאִשָּׁה כְּמַעֲלָה נִשְכָּחוֹת מִתְּהוֹם נְשִׁיָּה – אֲנִי זוֹכֶרֶת, וַאֲנִי בִּדְבָרַי מִתְפָּאֶרֶת, וּרְחוֹקָה אֲנִי גַּם כַּיּוֹם מִלִּהְיוֹת מֵהֶם חוֹזֶרֶת!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָכֵן גְּדוֹלָה אַתְּ בְּעֵינַי כָּעֵת עַל אַחַת שֶׁבַע מֵאֲשֶׁר הָיִית בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, אֱמוּנָתֵךְ בִּבְנֵי שִׁבְטֵךְ וּמְסִירוּתֵךְ לְעַלִּי חָ’לִיפֵךְ גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ רְאוּיוֹת הֵן לְמוֹפֵת, וְעַל כֵּן שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֳשֶׁר תִּשְׁאֲלִי וְנָתַתִּי לָךְ!

וַתַּעַן הָאִשָּׁה: מַה-תִּתֵּן לִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וּמַה-תּוֹסִיף לִי וְעַלִּי בֶּן אַבִּי טַאלֶבְּ חָסֵר לִי, וְהוּא לְבַדּוֹ הָיָה לְמַעֲנֵנוּ הכלל, הוּא הָיָה פְאֵרֵנוּ, הוּא הָיָה הֲדָרֵנוּ וְהוּא הָיָה מָגִנֵּנוּ וּמְאוֹר עֵינֵינוּ, וּמִי יָכוֹל לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ בְּתוֹכֵנוּ?!

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲבָל הֲיָדַעַתְּ כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַצְּמֵאִים לְדָמֵךְ וְהַמְיָעֲצִים אוֹתִי לָקַחַת נִקְמָתִי מִמֵּךְ?

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: יָדַעְתִּי גַּם יָדָעְתִּי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵין אֱלֹהִים כָּל-מְזִמּוֹתָם, וּרְחוֹקִים רְחוֹקִים הֵמָּה מִלַּחְדֹּר עַד רִגְשֵׁי בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנִי בִּמְסִירוּת נַפְשָׁם, וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לַעֲצָתָם, וְהָיִיתָ שֻׁתָּף לְבַעֲרוּתָם, וּבְהִתְרוֹמֶמְךָ מֵעֲלֵיהֶם, הָיֹה תִהְיֶה לְמוֹפֵת לָהֶם, וּלְמוֹרֵה-דֶרֶךְ לְמַעֲשֵׂיהֶם, וְלָמְדוּ לָדַעַת אֵיךְ לְהַעֲרִיךְ פְּעֻלּוֹת אַנְשֵׁי-אֶמֶת וּבְנֵי סְגֻלּוֹת, וְרָאָה אַלְלַהּ, אֶלֹהֵי הַתַּגְמוּלוּת, וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֶמְךָ, וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים יַשְׁאִירֶךָ.

וַיִּתְפָּעֵל הֶחָ’לִיף מִדִּבְרֵי זַרְקָא, וַיִּקְרָא: אָכֵן מִי כָמוֹךְ בִּבְנוֹת עֲרָב? אֵין כָּמוֹךְ בִּבְנוֹת עֲרָב! יְהִי נָא לִבֵּךְ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁכָּל-דִּבְרֵי מְיָעֲצַי יִשָּׂא רוּחַ, וְאַתְּ חָיֹה תִחְיִי וּלְנֵצַח נְצָחִים יִנּוֹן שְׁמֵךְ, וְהָיֹה תִהְיִי לְאוֹת וּלְּמוֹפֵת לְכָל בְּנוֹת עַמֵּךְ!

וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּתְּנוּ לְזַרְקָא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דֵּינַר זָהָב מֵאוֹצַר הַחֲ’לִיפוּת וְגַם תֵּבוֹת מְלֵאוֹת לְבוּשֵׁי-תִפְאֶרֶת וְקִשּׁוּטֵי-נָשִׁים נָתְנוּ לָהּ, וַיְשַׁלְּחֶנָּה לְבֵיתָהּ בְּשָלוֹם וּבְכָבוֹד גָּדוֹל, וַיֵּצֵא שֵׁם זַרְקָא לִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב.

ד: עַבְּדִּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן וְאַלְחַגָּ’אג' (684–705 לספה"נ)

וְעַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן, הֶחָ’לִיף הַחֲמִישִי לִבְנֵי אֻמַּיָּה וְהוּא הַמֻּשְׂלִמִּי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִקְרָאְּ בְּשֵׁם עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ. וַיְמַנֶּה עַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ אֶת-אַלְחַגָּ’אג' בֶּן שֻׂפְיַאן לְאָמִיר עַל אֶרֶץ עֲרָב. וְאַלְחַגָּ’אג' אִישׁ דָּמִים וּמֵרָע, עוֹשֵׁק דַּלִּים וְגוֹזֵל אֶבְיוֹנִים וּשְׁמוֹ נִשְׁאַר לִזְוָעָה וּלְסֵמֶל הָאַכְזְרִיּוּת בֵּין בְּנֵי עֲרָב עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי מִסְפַּר הַמּוּמָתִים עַל יָדוֹ הָיָה רַב מְאֹד.

וּלְאַלְחַגָּ’אג' רֵעַ חָכָם וּנְבוֹן-לֵב מְאֹד וּשְׁמוֹ אִבְּרַהִים בֶּן מֻחַמַּד אִבְּן טַלְחָה, וַיְהִי אִבְּרַהִים מִבָּאֵי בֵית אַלְחַגָּ’אג' יוֹם יוֹם, וַיַּרְא אִבְּרַהִים אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְחַגָּ’אג' וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, אֲבָל פָּחַד לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ, כִּי יָדַע, כִּי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ וְהוֹעֵל לֹא יוֹעִיל מְאוּמָה.

וְיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ אַלְחַגָּ’אג' לְדַמֶּשֶׁק לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי הֶחָ’לִיף עַבְּדְּ אַל-מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן אֲדוֹנָיו, וַיְבַקְּשֵׁהוּ אִבְּרַהִים לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא אַלְחַגָּ’אג' אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ, וַיַּצִּיגֵהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וְגַם הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ לְפָנָיו.

וַיְהִי כִּי שׂוֹחַח הֶחָ’לִיף עִמּוֹ וַיַּרְא כִּי זָקֵן חָכָם הוּא וַיְכַבְּדֵהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וְגַם שְׁאָלָהוּ לֵאמֹר: שְׁאַל מִמֶּנִּי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְנָתַתִּי לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.

וַיַּעַן אִבְּרַהִים וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ וְרַק לְךָ לְבַדְּךָ אַגִּידֶנָּה וְאֵין אִישׁ עִמְּךָ בַּחֶדֶר וְאַף אַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר.

וַיַּאְדִּימוּ פְּנֵי אַלְחַגָּ’אג' מִבֹּשֶׁת עַל הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ אִבְּרַהִים וְגַם עֵינָיו בָּעֲרוּ כְלַפִּידִים, אֲבָל מַה-יָּכֹל עֲשׂוֹת וְהֶחָ’לִיף בִּקְּשָׁהוּ לַעֲזֹב אֶת-הַחֶדֶר! וַיְהִי בְצֵאתוֹ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְאִבְּרַהִים: הַשְׁמִיעֵנִי נָא בַקָּשָׁתֶךָ.

וַיֹּאמֶר אִבְּרַהִים: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵיכָכָה זֶה מָצָאתָ לְנָכוֹן לְמַנּוֹת אֶת-אַלְחַגָּ’אג' לְאָמִיר עַל אֶרֶץ עֲרָב הַקְּדוֹשָׁה לְכֻלָּנוּ וַאֲשֶׁר בָּהּ קֶבֶר נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וְגַם יֶתֶר קִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים וְ“הַמַּאֲמִינִים”, וְהוּא – הֲלֹא תֵדַע – אִישׁ דָּמִים וּבְלִיַּעַל וְנַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ אַרְיֵה הַשּׁוֹאֵג לְטֶרֶף יוֹם יוֹם, וְלֹא יֵדַע רַחֵם?!! וּמַה-תִּהְיֶה תְשׁוּבָתְךָ לְאַלְלַהּ – יִשְתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – בְּיוֹם פְּקֻדָּתְךָ, הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לְפָנָיו אֵין מַשּׂוֹא פָנִים וְאֵין מִקַּח שֹׁחַד?!

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא לֵאמֹר: וּמַה-בַּקָּשָׁתְךָ כָּעֵת? הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה!

וַיַּעַן אִבְּרַהִים: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וְאִם עַל הֶחָ’לִיף טוֹב, יִכְתֹּב לְהוֹרִידוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ, וְלִשְׁלֹחַ אַחֵר טוֹב מִמֶּנּוּ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ – הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם – וְכָל נְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו אֲשֶׁר בַּמֵּתִים חֶלְקָם, וְגַם כָּל-אֵלֶּה הַחַיִּים אִתָּנוּ כַּיּוֹם הָעֲשׁוּקִים וְהָרְצוּצִים בִּידֵי אַלְחַגָּ’אג' הָאַכְזָרִי.

וַיַּרְכֵּן הֶחָ’לִיף רֹאשׁוֹ רֶגַע, וְאַחַר אָמַר: אִבְּרַהִים! צֵא מִן הַחֶדֶר וְחַכֵּה בָאוּלָם. וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַשּׁוֹעֵר קָרָא וַיֹּאמַר: קְרָא אֶת-אַלְחַגָ’אג' לָשׁוּב הַחֶדְרָה, כִּי דָבָר לִי אֵלָיו.

וַיִּשְׁהֶה אַלְחַגָּ’אג' בַּחֲדַר הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְאִבְּן טַלְחָה יָשַׁב בְּאוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וְכֻלּוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא סִפֵּר הֶחָ’לִיף לְאַלְחַגָּ’אג' אֵת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לוֹ, וְאִם לֹא תִהְיֶה אַחֲרִיתִי מָרָה?! וּמַה-גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּהִקָּרְאוֹ שֵׁנִית אֶל הֶחָ’לִיף וַיַּרְא אֶת-אַלְחַגָּ’אג' בְּצֵאתוֹ וּפָנָיו מְאִירִים מִשִּׂמְחָה, וּבְגִשְׁתּוֹ אֵלָיו אָמַר לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים: תּוֹדָה לְךָ, יְדִידִי, עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדַבֵּר עָלַי טוֹבוֹת אֶל הֶחָ’לִיף!

וַיְהִי כַּעֲמֹד אִבְּן טַלְחָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיָּאֶר הֶחָ’לִיף פָּנָיו לוֹ וַיָּקָם מֵעַל מוֹשָׁבוֹ וַיִּקָּחֵהוּ בְיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

– עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתַּנִי, הִרְחַקְתִּי אֶת-אַלְחַגָ’אג' מֵאֶרֶץ עֲרָב, וָאֲמַנֵּהוּ לְאָמִיר עַל עִירָאק, כִּי נוֹכַחְתִּי כִּי צָדַקְתָּ מְאֹד בִּדְבָרֶיךָ! אָמֹר אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאַתָּה בִּקַּשְׁתָּ זֹאת מִיָּדִי, לְמַעַן כַּבְּדוֹ, וְהוּא הֶאֱמִין לִדְבָרַי וְגַם הִכִּיר לְךָ טוֹבָה רַבָּה, וְעַתָּה לְכָה גַם אַתָּה אַחֲרָיו בַּאֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיהוּ! כִּי בָזֶה חָפַצְתִּי וְתוֹדָתִי אֲנִי נְתוּנָה לְךָ מִקֶּרֶב לִבִּי עַל הָעֵצָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְעַצְתַּנִי, לְהַצִּיל אֶת-אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ מִידֵי עָרִיץ מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה חָשַׁבְתִּי לְהַרְחִיקֵהוּ כָלָה מִכָּל אֲמִירוּת, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן שַׁבְתִּי מִמַּחֲשַׁבְתִּי, כִּי אָמַרְתִּי אֵין אֲנִי חָפֵץ לְהַבְאִישְׁךָ בְּעֵינָיו; וְגַם זֹאת חָשַׁבְתִּי: אָמְנָם יֵשׁ לְאַלְחַגָּ’אג' חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים, אֲבָל יֵשׁ לוֹ גַם יִתְרוֹנוֹת. וְלָכֵן הִשְׁאַרְתִּיהוּ עַל מִשְׁמָרְתּוֹ, מִשְׁמֶרֶת אָמִיר עַד עֵת מוֹעֵד… וְאַתָּה שִׂים מֵעַתָּה לִבְּךָ עָלָיו וְהָיוּ עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-דְּרָכָיו לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה, וְהוֹדַעְתָּ לִי פַּעַם בְּפַעַם דֶּרֶךְ זוֹ יֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת כָּל-מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וּבֵרַכְתִּיךָ כִּי טוֹבַת עַמִּי לְנֶגֶד עֵינָי.

וַיִּלָּוֶה אִבְּן טַלְחָה לְאַלְחַגָּ’אג' בְּאֶרֶץ עִירָאק עַל פִּי הֶחָ’לִיף, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה שׁוֹמֵר לְרֹאשׁוֹ וּלְמַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשָׂיו וְגַם הִצְלִיחַ לְשַנּוֹתוֹ לְטוֹבָה בְּכָל-הֲלִיכוֹתָיו.

(אַל אַתְלִידִי)

ה: אַלְחַגָּ’אג' וּמַטִּיף הַמִּסְגָּד

אָמַר יוּסֵף בֶּן עַבְּדַּאלְלַהּ: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – סִפֵּר לִי אֶת-הַסִּפּוּר אֲשֶׁר אָנֹכִי אוֹמֵר לְסַפֵּר בְּאָזְנֵיכֶם:

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנַת אַלְחַגָּ’אג' מֵעֵינָיו וַיִּקְרָא אֶת-שׁוֹמֵר הַסַּף וְיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁנָתִי נָדְדָה וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתָתְנִי, וַאֲנִי חָפֵץ בְּאִישׁ אֲשֶׁר יַסִּיחַ דַּעְתִּי וִישַׁעַשְׁעֵנִי, וְלָכֵן לְכָה אֶל הַמִּסְגָּד הַקָּרוֹב, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: שָׁם יֵשׁ מַטִּיף-חֲמוּדוֹת צָעִיר לְיָמִים הַיּוֹדֵעַ לְסַפֵּר וּלְבַדֵּחַ, אוּלַי יַסִּיחַ אֶת-דַּעְתִּי.

וַיֵּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר אֶל הַמִּסְגָּד וַיַּרְא אֶת-הַמַּטִּיף מִתְפַּלֵּל וַיְחַכֶּה עַד גָּמְרוֹ תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: אַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר קוֹרֵא לְךָ לָבוֹא אֵלָיו. וַיִּתְפַּלֵּא הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: מַה לְאַלְחַגָּ’אג' וְלִי, וְאַף כִּי בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה?

וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹמֵר: בּוֹאָה אַל תְּאַחֵר וְאַל תַּרְבֶּה בִשְׁאֵלוֹת.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאַל הַשּׁוֹמֵר אֶת-הַמַּטִּיף לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְהִתְנַהֵג עִם שָׂרִים וּגְדוֹלִים כְּאַלְחַגָּ’אג' אֲדוֹנִי? אוֹ הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְדֶרְך-אָרֶץ?!

וַיַּעַן הַמַּטִּיף: לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, וְהוּא יִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶךָ.

וַיְהִי כְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאָמִיר וַיְקַבְּלֵהוּ הָאָמִיר בְּסֵבֶר פָּנִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲיָדַעְתָּ פֶּרֶק בַּדָּת? וַיֹּאמַר: אָנֹכִי יוֹדֵעַ. וַיּוֹסֶף הָאָמִיר וַיִּשְׁאַל: וַהֲיֵשׁ לְךָ יָד גַּם בְּשִׁירָה? וַיֹּאמַר: יֵשׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאָמִיר בַּשְּׁלִישִׁית: הֲגַם בְּדִבְרֵי יְמֵי עֲרָב יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה רְחָבָה? וַיֹּאמַר: גַּם בְּמַדָּע זֶה חַנַּנִי אַלְלַהּ. וְאִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ אֲדוֹנִי הָאָמִיר, עָרְכָה שְׁאֵלוֹתֶיךָ וְאָשִׁיבָה.

וַיִּשְׁאַל הָאָמִיר הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת בַּדָּת, בַּשִּׁירָה וּבְדִבְרֵי יְמֵי שִׁבְטֵי עֲרָב, וְעַל כָּל שְׁאֵלָה עָנָה הַמַּטִּיף תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת וְגַם מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן. וַיִּשְׂמַח הָאָמִיר מְאֹד, וְרוּחוֹ הָרָעָה סָרָה מֵעָלָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָם הַמַּטִּיף לָלֶכֶת וַיְצַו הָאָמִיר לְחָ’אלֶד, שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לֵאמֹר: תְּנָה לַמַּטִּיף מַתָּנוֹת: לְבוּשׁ-הָדָר וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים דֵינָרִים וְעֶבֶד לְשָׁרְתוֹ. וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַמַּטִּיף אָמַר: הַשָּׁעָה כָעֵת מְאֻחֶרֶת, לְמָחָר לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם סוּרָה נָא אֶל הָאַרְמוֹן וְקִבַּלְתָּ מִיַּד חָ’אלֶד אֵת אֲשֶׁר אָמָרְתִּי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַמַּטִּיף לִפְנֵי אַלְחַגָּ’אג' וַיֹּאמַר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְאִם עַל הָאָמִיר טוֹב, אֲסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר, מָלֵא עִנְיָן מִקּוֹרוֹת יְמֵי חַיַּי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַלְחַגָּ’אג': סַפֵּר!

וַיְסַפֵּר הַמַּטִּיף כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – מֵת עָלַי בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטֹן, וַיִּקָּחֵנִי דוֹדִי, אֲחִי אָבִי, לְבֵיתוֹ וַיְטַפְּחֵנִי וַיְרַבֵּנִי כְּבֵן לוֹ, וְגַם נְתָנַנִי בִּידֵי מוֹרִים הֲגוּנִים לְלַמְּדֵנִי תוֹרָה וָדַעַת עַד אֲשֶׁר גָּדָלְתִּי.

וּלְדוֹדִי בַּת יְחִידָה בְּגִילִי, וְהִיא נַעֲרָה יָפָה כַּלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, וַיְהִי בְּהַגִּיעִי אֲנִי לְפִרְקִי וְהִיא לְפִרְקָהּ וַנִּתְאַהֵב וְאַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה עַזָּה כַמָּוֶת, אֲבָל אֲהָהּ! דּוֹדָתִי אִשָּׁה רָעַת לֵב וְצָרַת עַיִן מְאֹד, וַתָּשֶׂם אֶת-לִבָּהּ לְהַשִּׂיא אֶת-בִּתָּהּ הַיְחִידָה לְבָחוּר עָשִׁיר, וֹלא הִטְּתָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְתַחֲנוּנֵי שְׁנֵינוּ, אֲנִי וּבִתָּהּ, אֲשֶׁר קָרָאנוּ אֵלֶיהָ הַשְּׁכֵּם וְקָרוֹא לֵאמֹר: חוּסִי נָא וְאַל תַפְרִידִי בֵינֵינוּ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתִי, כִּי אָטְמָה דוֹדָתִי אָזְנָהּ מִשְּׁמוֹעַ וְכִי נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּבֶן שְׁכֵנֵנוּ הֶעָשִׁיר, וָאֶפֹּל לְמִשְׁכָּב מֵרֹב צַעַר, וָאֱהִי בְּכָל-רָע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעַל מַחְשָׁבָה בְּלִבִּי, וָאֶקַּח חָבִית וָאֲמַלֵּא אוֹתָהּ חוֹל וּצְרוֹרוֹת וָאֶקְבְּרֶנָּה בְּתוֹךְ חֲדַר שְׁנָתִי עַל יַד מִטָּתִי. וַיְהִי כְּבוֹא דוֹדִי לְבַקְּרֵנִי בְחָלְיִי כְּדַרְכּוֹ, וָאֹמַר אֵלָיו: דּוֹדִי! יָרֵא אָנֹכִי כִּי הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת אָמוּת, וְלָכֵן הִנְנִי אוֹמֵר לְגַלּוֹת לְךָ לְבַדְךָ סוֹד אֲשֶׁר הָיָה כָּמוּס עִמָּדִי עַד כֹּה וְאַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמַע וְעָשִׂיתָ אַחֲרֵי מוֹתִי אֵת אשר אֲבַקְּשֶׁךָ, אַל נָא תַּפֵּל דָּבָר!

פֹּה בְּחַדְרִי חָבִית טְמוּנָה בָאֲדָמָה עַל יַד מִטָּתִי, וְהִיא מְלֵאָה כָסֶף. מֵאַיִן בָּא לִי הַכֶּסֶף? אַל תִּשְׁאָלָה, כִּי לֹא אַגִּיד לָךְ, סוֹד זֶה יֵרֵד עִמָּדִי אֶלֵי קֶבֶר. אֲבָל זֹאת אֶשְׁאֲלָה מִמְּךָ, דּוֹדִי הַיָּקָר, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, כִּי בְיוֹם מוֹתִי תּוֹצִיא אֶת-הֶחָבִית מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְחִלַּקְתָּ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בָּהּ לְ“עִלּוּי נִשְׁמָתִי” וְנָתַתָּ מִמֶּנּוּ אֶלֶף דֵּינָרִים לַעֲנִיִּים, וּבְאֶלֶף דֵּינָרִים תְּשַׁחְרֵר עֲשָׂרָה עֲבָדִים מֵעַבְדּוּתָם, וַעֲשָׂרָה שַׁיְכִּים נִכְבָּדִים תִּשְׁלַח עַל חֶשְׁבּוֹנִי חָמֵשׁ שָׁנִים שָׁנָה שָׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וְהִתְפַּלְּלוּ לִמְנוּחָתִי בְּגֵן-עֵדֶן אַלְלַהּ, וּבַנּוֹתָר תִּקְנֶה בָתִּים, אֲשֶׁר אֶת-הַכְנָסָתָם תַּקְדִּישׁ כָּל-שָׁנָה לְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים עֲנִיִּים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי אַלְלַהּ וְלוֹמְדִים בְּתוֹרַת הַנָּבִיא. רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ, וְגַם הִשְׁבַּעְתִּיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, וְאַתָּה הֲלֹא יוֹדֵעַ כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלֶךָ, וְגַם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדֶךָ.

– כֵּן! – עָנָה דוֹדִי כְּמִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע דְּבַר עָשְׁרִי – אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת-מִצְוַת אַלְלַהּ כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר בְּנִי, אֲבָל מַה-לְּךָ וּלְמַחְשָׁבוֹת נוּגוֹת כָּאֵלֶּה, מַחְשְׁבוֹת מָוֶת וְצַוָּאוֹת, וְאַתָּה הֲלֹא עוֹד צָעִיר לְיָמִים וְרַךְ בְּשָׁנִים הִנֶּךָ וַעֲתִידְךָ לְפָנֶיךָ מָלֵא תִקְווֹת גְּדוֹלוֹת וּמַזְהִירוֹת?! אַל נָא, בְּנִי! לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה וְרָאִיתָ בְּטוֹבָה.

וּבְהַרְגִּיעוֹ אוֹתִי בְּדִבְרֵי חִבָּה יָצָא אֶת-הַחֶדֶר, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁב אֵלַי וְעִמּוֹ בָּאָה גַם דּוֹדָתִי אֵם כַּלָּתִי, וְהַפַּעַם רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמָּהּ. הִיא נִגְשָׁה אֶל מִטָּתִי בְּסֵבֶר פָּנִים וַתְּחַבְּקֵנִי וַתְּנַשְּׁקֵנִי וַתֶּרֶב גַם הִיא עָלַי דִּבְרֵי אַהֲבָה לְעוֹדְדֵנִי, וְגַם הִיא הִבְטִיחַתְנִי לֵאמֹר: לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה וּמִצִּדִּי אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּל-אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי לְהַחֲלִימְךָ וּלְהַבְרִיאֲךָ, אַל תִּירָא!

וְאְמָנם כֵּן עָשְׂתָה כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָה. מֵאוֹתוֹ רֶגַע לֹא זָזָה מִמִּטָּתִי וְגַם הִבְהִילָה רוֹפְאִים מֻמְחִים, וְגַם דָּאֲגָה לְמַלֵּא בְּדַיְקָנוּת נִמְרֶצֶת אַחֲרֵי פְקֻדּוֹתֵיהֶם וּרְפוּאוֹתֵיהֶם. וַתְּטַפֵּל בְּכַלְכָּלָתִי כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה בְּבֵן יַקִּיר לָהּ.

וַיְהִי כִּי עָלְתָה לִי אֲרוּכָה מִמַּחֲלָתִי וָאֶגַּשׁ אֶל דּוֹדָתִי פַּעַם בְּעָרְמָה וָאֹמַר אֵלֶיהָ: דּוֹדָתִי! הִנְנִי מוֹדֶה לָךְ מִקֶּרֶב לִבִּי בְּעַד כָּל-הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לַהֲשִׁיבֵנִי לִתְחִיָּה אַחֵרי הֱיוֹתִי קָרוֹב לָמוּת, וְאָנֹכִי לֹא פִלַּלְתִּי כִּי אָקוּם אַחֲרֵי נָפְלִי. וְעַתָּה תּוֹדָתִי לָךְ תִּגְדַּל שִׁבְעָתַיִם אִם תִּתְּנִינִי לְשָׁאֳלֵךְ שְׁאֵלָה וְגַם תַּעֲנִי לִשְׁאֵלָתִי בְּהֶקְדֵּם.

וַתֹּאמֶר לִי דוֹדָתִי: שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאָל!

וָאֹמַר אֵלֶיהָ: הִנֵּךְ רוֹאָה כִּי כְבָר הִגַּעְתִּי לְפִרְקִי וַאֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים, וְאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה לְבַדִּי, אֲנִי רוֹצֶה כִּי אַתְּ תְּחַפְּשִׂי לִי עַלְמָה כְּאַוַּת לִבֵּךְ, עַלְמָה טוֹבָה, חֲכָמָה וְיוֹדַעַת מֶשֶׁק-בַּיִת, הַרְבִּי לָתֵת מֹהַר וּמַתָּן כְּכָל-אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֵׁךְ, כִּי חַנַּנִי אַלְלָהּ וְכִי-יֵשׁ לִי רָב, עָלַיִךְ אָשִׂים מִבְטַחִי, לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי, וַאֲנִי בָטוּחַ, כִּי מָצֹא תִמְצְאִי לְמַעֲנִי אֶת-הַטּוֹבָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, וְכִי לֹא אֵבוֹשׁ מִשִּׂבְרִי.

וַתַּעַן הַדּוֹדָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וַתֹּאמַר: כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּנִי יַקִּירִי! אֲבָל תְּמֵהָה אֲנִי וְלֹא אֵדַע לָמָּה לָךְ לְחַפֵּשׂ עֲלָמוֹת מִן הַחוּץ וְיֵשׁ לָךְ עַלְמָה יַעֲלַת-חֵן וּכְלִילַת-יֹפִי בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ – בֵּיתֵנוּ, וְהִיא גַם אֲהוּבָה לְךָ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי, וְגַם נַפְשָׁהּ הִיא קְשׁוּרָה בְנַפְשֶׁךָ, הֲלֹא הִיא פָטְמָה בִּתִּי יְחִידָתִי הַטּוֹבָה וְהַחֲמוּדָה.

וָאַעַן וָאֹמַר: כֵּן יְהִי כִדְבָרָיִךְ! וְאָנֹכִי לֹא נוֹעַזְתִּי לָבוֹא אֵלַיִךְ גַּם הַפַּעַם בְּהַצָּעָה, כִּי אָמַרְתִּי: מִי יוֹדֵעַ אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ וְאִם אֵינֵךְ עוֹמֶדֶת עַל דַּעְתֵּךְ לָתֶת אֶת-בִּתֵּךְ לַאֲחֵרִים, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה?!

וַתַּעַן הַדּוֹדָה וַתֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, יַקִּירִי, הָיוּ יָמִים אֲשֶׁר שְׁכֵנֵנוּ אַחְמַד בֶּן עַארֶף דִּבֶּר עַל לֵב דּוֹדְךָ לָקַחַת אֶת-פַאטְמָה בִּתִּי לְאִשָּׁה לִבְנוֹ, בְּהַבְטִיחוֹ אוֹתוֹ בִּמְחִירָהּ מֹהַר גָּדוֹל, אֲבָל אֲנִי הִרְבֵּיתִי לַחְקֹר עַל הַנַּעַר וְעַל טִיבוֹ, כִּי הֲלֹא בַּת יְחִידָה הִיא פַאטְמָה לִי כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וָאִוָּכַח, כִּי בֶּן הַשָּׁכֵן נַעַר בַּעַר הוּא, פּוֹחֵז וְהוֹלֵךְ בָּטֵל וְרוֹדֵף אַחֲרֵי תַעֲנוּגִים כָּל-הַיָּמִים. וְלָכֵן לָא נָתַתִּי לוֹ הַסְכָּמָתִי וְגַם הִשְׁפַּעְתִּי עַל דּוֹדְךָ לָשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב לְרָעַת בִּתֵּנוּ וְגַם הִצְלָחְתִּי.

וּכְכַלּוֹתָהּ לְדַבֵּר הוֹסִיפָה הַדּוֹדָה לֵאמֹר: וְעַתָּה, פַאטְמָה לְךָ הִיא, וְרַק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וְלֹא לְאַחֵר, בְּנִי אַתָּה!

וָאֶגַּׁשׁ אֶל דּוֹדָתִי וָאֹחַז יָדָהּ בְּחִבָּה רַבָּה וָאַגִּישֶׁנָּה לְמוֹ פִי וָאֶשָּׁקֶנָּה בְּכָל-חֹם לִבִּי וָאֶקְרָא: הֶאָח! לוּ יְהִי כִדְבָרַיִךְ, דּוֹדָה יַקִּירָה! יוֹאִיל אַלְלַהּ וְיֹאמַר גַּם הוּא לַזֶּבֶד טוֹב!

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַדּוֹדָה, וּבַשָּׁבוּעַ הַהוּא בָּאתִי בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים עִם בְּחִירָתִי עִם פַאטְמָה, אֲשֶׁר עָרְגָה נַפְשִׁי אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים, וְגַם עָלָה בְיָדִי לִלְכֹּד בְּחֵרֶם עָרְמָתִי אֶת-דּוֹדָתִי צָרַת-הָעַיִן בְּחָשְׁבָהּ אוֹתִי לְבַעַל אוֹצָרוֹת בֶּאֱמֶת.

וּמָה רַבָּה הַתְּכוּנָה בְּבֵית דּוֹדָתִי בִּימֵי חֲתֻנָּתִי! כָּל הַמַּכָּרִים וְהַמַּכָּרוֹת, הַיְדִידִים וְהַיְדִידוֹת, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים הֻזְמְנוּ אֶל הַחֲתֻנָּה וְגַם בָּאוּ כֻלָּם לַקַחַת חֵלֶק בְּשִׂמְחָתֵנוּ, וְשֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים כָּל טוּב נֶעֶרְכוּ לְמַעֲנָם, יוֹמָם וָלַיְלָה,שָׁבוּעַ שָׁלֵם; גַּם שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְנַגְּנִים וּמְנַגְּנוֹת, רַקְדָּנִים וְרַקְדָּנִיּוֹת, בָּאוּ לְשַׁעַשְׁעֵנוּ, וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת שֻׁלְּחוּ אֵלֵינוּ מֵאֵת כֻּלָּם וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנֵנוּ!

גַּם בַּיִת מְיֻחָד רִהֲטָה דוֹדָתִי לְמַעֲנִי וְהָרָהִיטִים מְצֻיָּנִים בְּמִינָם, מַעֲשֵׂה יְדֵי חֳרָשִׁים חֲכָמִים וָאֳמָנִים חָרוּצִים, אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ אֶת-כָּל-רוֹאֵיהֶם.

וַיְהִי כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַחֲתֻנָּה וַיָּבוֹא אֵלַי דּוֹדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: בְּנִי! הִנֵּה עָבְרוּ יְמֵי חֲתֻנָּתְךָ, וְכָל הַחֶנְוָנִים, הַסּוֹחֲרִים וְהָאֳמָנִים אֲשֶׁר לָקַחְנוּ מֵהֶם אֶת-כָּל-צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה וְרָהִיטֵי בֵיתְךָ בָּאִים לְדְרוֹשׁ אֶת-הַמַּגִּיעַ לָהֶם, וְאַלְלַהּ הֲלֹא בֵרַכְךָ בְּכָל-טוֹב, בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים לָרֹב, וְלָכֵן הָבָה נָא נִפְתַּח אֶת-הֶחָבִית אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֲשֶׁר כַּסְפְּךָ אָצוּר בָּהּ, וְשִׁלַּמְנוּ לְכָל-אֶחָד אֶת-הַמַּגִּיעַ לוֹ.

וַיְהִי כִּי נִגְלָה הַסּוֹד לְדוֹדִי, כִּי בֶחָבִית אֵין כֶּסֶף, כִּי אִם חוֹל וּצְרוֹרוֹת, וְכִי רַק בְּעָרְמָה הִשַּׂגְתִּי אֶת-בִּתּוֹ מִמֶּנּוּ, וַיִּגְדַּל חֲרוֹן אַפּוֹ מְאֹד וַיּוֹדַע הַדָּבָר גַּם לְאִשְׁתּוֹ, הִיא דוֹדָתִי צָרַת-הָעַיִן, וַיֵּהָפֵךְ שְׂשׂוֹנָהּ לְאֵבֶל וְאַהֲבָתָהּ הַמְדֻמָּה לִי לְשִׂנְאַת-מָוֶת, וַתָּבוא בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא נִמְצֵאתִי בְּבֵיתִי, וַתִּקַּח מִשָּׁם אֶת-הכלל מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וַתַּעֲבֵר לְבֵיתָהּ הִיא, וְלֹא הִטְּתָה אֹזֶן קַשֶׁבֶת לְתַחֲנוּנֵי אִשְׁתִּי הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִפְצִירָה בָהּ לְבַל תִּתְאַכְזֵר עִמָּנוּ, וַתַּשְׁאִירֵנוּ בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, אֵין סַפָּה לָשֶׁבֶת, וְאֵין שֻׁלְחָן לֶאֱכֹל עָלָיו, וְאֵין מִטָּה לִשְׁכַּב עָלֶיהָ, הַכֹּל לָקְחָה וְלֹא חָמֵלָה.

וּמִנִּי אָז אֲנִי מִתְהַלֵּךְ כִּמְשֻׁגָּע, כִּי לֹא אוּכַל רְאוֹת בְּצָרַת אִשְׁתִּי אֲהוּבָתִי, הַסּוֹבֶלֶת יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מִיַּד אִמָּהּ רָעַת-הַלֵּב וְצָרַת-הָעַיִן וּמֵהָעֹנִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שְׁרוּיִם בּוֹ, וּלְמַעַן הַסִּיחַ דַּעְתִּי, אֲנִי מְבַלֶּה אֶת-רֹב יָמַי וְלֵילוֹתַי בְּבֵית-הַמִּסְגָד בִּתְפִלָּה, בִּקְרִיאָה וּבְהַטָּפָה, עַד אֲשֶׁר יְרַחֵם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְיֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַלְחַגָּ’אג' אֶת-דִּבְרֵי הַמַּטִּיף וַיִּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֹּאמֶר לְחָ’אלֶד: שְׁמַע נָא, חָ’אלֶד, לְמָחָר כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמַּטִּיף לְקַבֵּל אֵת אֲשֶׂר אָמַרְתִּי, תּוֹסִיף לוֹ עוֹד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים עַל חָכְמָתוֹ וּתְבוּנַת לִבּוֹ, בְּהַעֲרִימוֹ לָקַחַת אֶת-בַּת דּוֹדָתוֹ לְאִשָּׁה.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים מִסְפָּר וְהָאִישׁ לֹא בָא לְקַבֵּל הַמַּתָּנוֹת, וַיִּתְפַּלֵּא חָ’אלֶד מְאֹד, אֲבָל הוּא שָׂם מַחְסוֹם לְפִיו וְלֹא הִגִּיד דָּבָר לְאַלְחַגָּ’אג', בְּאָמְרוֹ: אוּלַי מִקְרֶה הוּא, כִּי חוֹלֶה הוּא, אוֹ כִּי נָסַע לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְעוֹד מְעַט וְיָבוֹא.

אֲבָל מַה-נִּבְהַל כַּאֲשֶׁר שְׁאָלָהוּ אַלְחַגָּ’אג' בְּאַחַד הַיָּמִים לֵאמֹר: הַנָתַתָּ לַמַּטִּיף אֵת אֲשֶׁר צִוִּיתִי?

וַיְהִי כִי עָנָהוּ כִּי לֹא נָתַן וְכִי לֹא רָאָה אֶת-הַמַּטִּיף מִיּוֹם עָזְבוֹ אֶת-הָאַרְמוֹן, וַיִּגְעַר בּוֹ הָאָמִיר וַיֹּאמַר: אִם הַמַּטִּיף לֹא בָא אֵלֶיךָ, מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתָּ אַתָּה אֵלָיו לְחַפְּשׂוֹ וּלְהִתְחַקּוֹת עַל סִבַּת אֵחוּרוֹ?

וַיְמַהֵר חָ’אלֶד לְבֵית-הַמִּסְגָּד וַיִּשְׁאַל עַל בֵּית הַמַּטִּיף וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵיפֹה מְקוֹם בֵיתוֹ, וַיֵּלֶךְ אֵלָיו בְלִוְיַת שְׁנַיִם מִמְּשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן, וּכְהַגִּיעָם אֵלָיו רָאוּ וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ, וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְשׁוֹכֵב עַל מַחְצֶלֶת קָנִים הַפְּרוּשָׂה לוֹ מִתַּחְתָּיו וְהַבַּיִת רֵיק אֵין בּוֹ כֹּל.

וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְגַם רָאוּ אֶת-פְּנֵי הַמַּטִּיף וְהִנֵּה נָפְלוּ מְאֹד, וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: מַה-לָּךְ?

וְיַּעַן הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: הוֹצִיאוּנִי מִזֶּה וְאַחַר אֲדַבֵּר! וַיְמַהֵר חָ’אלֶד וַיָּבִיאוּ סוּס לְהַרְכִּיבוֹ עָלָיו וּלְהוֹלִיכוֹ לְאַרְמוֹן אַלְחַגָּ’אג', וַיְהִי כִּי אָמַר לְפַתֵּחַ אֶת-כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הוּא אָסוּר בָּהֶם, וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמַּטִּיף: אַל תִּגְּעוּ בִי! שָׂאוּנִי כַּאֲשֶׁר הִנֵּנִי וַהֲבִיאוּנִי אֶל הָאָמִיר, וְשָׁם אֲדַבֵּר! וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר. וַיְהִי בְּהַצִּיגָם אוֹתוֹ לְפִנֵי הָאָמִיר וַיִּבָּהֵל הָאָמִיר לְמַרְאה פְּנֵי הַמַּטִּיף הַנּוֹפְלִים, וּלְמַרְאֵה כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הוּא אָסוּר בָּהֶם, וַיִּקְרָא אֶל חָ’אלֶד וַיֹּאמַר: מַה-זֹּאת?!

וַיְסַפֵּר לוֹ חָ’אלֶד אֶת-תְּשׁוּבַת הַמַּטִּיף בְּלֶכְתּוֹ אֵלָיו לִרְאוֹתוֹ. אָז יִפֶן הָאָמִיר אֶל הַמַּטִּיף וַיֹּאמַר: מְהֵרָה סַפְּרָה נָא לִי מַה-לָּךְ – וְאֵדָעָה?!

וַיְסַפֵּר הַמַּטִּיף כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– בְּצֵאתִי בָּעֶרֶב אֲשֶׁר קְרָאתַנִי אֵלֶיךָ מֵאַרְמוֹנְךָ הָלַכְתִּי יָשָׁר אֶל בֵּיתִי וּבְהַגִּיעִי עַד שַׁעַר חֲצֵרִי שָׁמַעְתִּי אֶת- אִשְׁתִּי מְדַבֶּרֶת עִם חוֹתַנְתִּי בִּבְכִי תַמְרוּרִים וְאוֹמָרֶת: אוֹיָה לִי, מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ בַּעֲלִי לָבוֹא וְהַשָּׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת וְהַלַּיְלָה כֹּה אָפֵל וָקָר?! מִי יוֹדֵעַ מַה-קָּרָהוּ? אוּלַי הֲרָגוּהוּ, אוֹ כִּי חַיָּה רָעָה הִתְנַפְּלָה עָלָיו בְּדַרְכּוֹ וַיְהִי לְטֶרֶף לְשִׁנֶּיהָ? אוֹיָה לִי! אָנָה אֵלֵךְ לְחַפְּשׂוֹ, וּלְמִי אֶפְנֶה לְעֶזְרָה?!

וּבְשָׁמְעִי אוֹתָהּ מְיַלֶּלֶת מִהַרְתִּי לִדְפֹּק עַל הַשַּׁעַר, וַיְהִי כְּהִכָּנְסִי וָאֶמְצָא אֶת-אִשְׁתִּי וְהִנֵּה הִיא כִמְטֹרֶפֶת מֵרֹב צַעַר, וְאָבִיהָ וְאִמָּהּ מְפִיגִים צַעֲרָהּ בְּדַבְּרָם עַל לִבָּהּ דִּבְרֵי תַנְחוּמִים, מַרְגִּיעִים וּמַשְׁקִיטִים, וְכִרְאוֹתָם אוֹתִי הִתְנַפְּלוּ כֻלָּם עָלַי בִּצְעָקוֹת וּבְכַעַס גָּלוּי לֵאמֹר: רָשָׁע! מֶה עָשִׂיתָ, וְלָמָּה בּוֹשַׁשְׁתָּ כֹּה לָבוֹא וְלֹא חָמַלְתָּ? הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת-אַלְלַהּ לְהַשְׁאִיר אִשָּׁה צְעִירָה גַלְמוּדָה וּבוֹדְדָה בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מִבְּלִי הוֹדִיעַ לָהּ דָּבָר עַל אֵחוּרֶךָ? חֲמָסֵנוּ עָלֶיךָ, בֶּן-בְּלִיַּעַל! וְאַלְלַהּ יָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ חֵלֶף הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן אֲשֶׁר הֲסִבֹּתָ לְאִשְׁתֶּךָ! לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָךְ!!

וָאִבָּהֵל לְמִשְׁמַע אָזְנַי וּלְמַרְאֵה קַבָּלַת-הַפָּנִים הָרָעָה אֲשֶׁר עָרְכוּ לִי, וָאֲמַהֵר לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵיהֶם וּלְהִצְטַדֵּק בִּפְנֵי אִשְׁתִּי וְגַם סִפַּרְתִּי לָהֶם אֵת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִמְּךָ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – בְּהַזְמִינְךָ אוֹתִי פִתְאֹם אֵלֶיךָ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וְאֶת-פָּרָשַׁת הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר הוֹאַלְתָּ לָתֵת לִי בְּמֶצְאִי חֵן בְּעֵינֶיךָ סִפַּרְתִּי גַם כֵּן, וַיְהִי כְהַזְכִּירִי שִׁמְךָ וְאֶת-דְּבַר הַמַּתָּנוֹת וַיִּסְתַּכְּלוּ בִי כֻלָּם בְּעֵינַיִים מְזָרוֹת אֵימָה כְּמִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי מְשֻׁגָּע הַמְדַבֵּר תַּהְפּוּכוֹת, וּבוֹ בָרֶגַע הֵרִימָה אִשְׁתִּי קוֹל צְעָקָה וַתִּקְרָא: אוֹיָה לִי, כִּי אִישִׁי הִשְׁתַּגֵּעַ וְהוּא מְדַבֵּר דְּבָרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם שַׁחַר, כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁהָאָמִיר אַלְחַגָּ’אג' קְרָאָהוּ אֵלָיו בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, אוֹ הֲיִתָּכֵן שֶׁגַּם הִבְטִיחָהוּ מַתָּנוֹת כֹּה יְקָרוֹת וְכֹה רַבּוֹת, וּמַדּוּעַ? וְלָמָּה?! וְגַם בְּיָדוֹ אֵין מְאוּמָה מִכָּל הַמַּתָּנוֹת. אֵין זֹאת כִּי רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה, וְכִי שֵדִים וְרוּחוֹת רָעִים פָּגְעוּ בוֹ לְרָעָה, וַיָּשִׂימוּ בְּפִיו אֶת-הַדְּבָרִים הַתְּפֵלִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵינוּ.

וּלְקוֹל אִשְתִּי מִהֲרוּ גַם הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּׁכֵנוֹת אֶל בֵּיתִּי וְגַם הוֹרֵי אִשְׁתִּי עָזְרוּ לְאִשְׁתִּי בְצַעֲקוֹתֶיהָ לֵאמֹר: הִשְׁתַּגֵּעַ הָאִישׁ! וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר בְּדָקוּנִי וַיַּחְלְטוּ גַם הֵם כִּי אָכֵן רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתְנִי, רוּחַ שִׁגָּעוֹן – וְכִי אֲנִי זָקוּק לִרְפוּאוֹת וְלִמְנוּחָה שְׁלֵמָה. וַיָּבֹאוּ עָלַי הָרוֹפְאִים בְּסַמְּמָנִים מְשַׁלְשְׁלִים, בִּזְרִיקוֹת וּבְתַחְבְּשׁוֹת מַיִם קָרִים עַל רֹאשִׁי. אָנֹכִי, כְּמוּבָן, צָחַקְּתִּי לְמַעֲשֵׂיהֶם וְגַם צָעַקְתִּי כִּי בָרִיא אֲנִי, וְכִי כָּל-רְפוּאוֹתֵיהֶם מֵאָפַע. אָז הֶחֱלִיטוּ הָרוֹפְאִים גַּם לֶאְסֹר אוֹתִי בְּכַבְלֵי-בַרְזֶל וְכַאֲשֶׁר צָעַקְתִּי כִּי אָבִיא הַדָּבָר עָדֶיךָ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הוֹסִיפוּ קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר וַיַּאַסְרוּנִי בְּיָדַי וּבְרַגְלַי וּבְכָל-גּוּפִי כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ רוֹאֶה, וּבִרְאוֹתִי כִּי אֵין מוֹצָא שַׂמְתִּי לְפִי מַחְסוֹם וָאֶדֹּם, וְרַק אָז הִרְפּוּ מִמֶּנִּי וַיַּשְׁאִירוּנִי לְבַדִּי בְּחֶדֶר רֵיק עַל מַחְצֶלֶת קָנִים אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ תַּחְתַּי, וַיְצַוּוּ הָרוֹפְאִים לָתֵת לִי לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וָאֱהִי בְּכָל-רָע, וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה אַחֲרִיתִי לוּלֵא שָׁלַחְתָּ אַתָּה אֲדוֹנִי הָאָמִיר שָׁלִיחַ מֵאֵת פָּנֶיךְ לְחַפְּשֵׂנִי וְלָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה בִּי?! וְעַתָּה תּוֹדָתִי וּבִרְכָּתִי נְתוּנוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר הִצַּלְתַּנִי מִמָּוֶת אַכְזָרִי.

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הַמַּטִּיף, עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בּוֹ כֹּחַ לִצְחוֹק, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל חָ’אלֶד אָמָר: הָאִישׁ הָאֻמְלָל הַזֶּה הָיָה קָרְבָּן לִנְדוּדֵי שְׁנָתִי וּלְשִׁפְלוּת יָדֶיךָ אַתָּה, אֲשֶׁר לֹא דָאַגְתָּ לוֹ בְּעִתּוֹ, כִּי לוּא הִמְצֵאתָ לוֹ אֶת-הַמַּתָּנוֹת עַד בֵּיתוֹ, כִּי אָז הָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ רוֹאִים וְנוֹכָחִים כִּי אֱמֶת בְּפִיו, וְעַתָּה נָתוֹן אֶתֵּן לוֹ עַל אַחַת שָׁלֹשׁ מֵאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְהוּא יִהְיֶה מֵעַתָּה מֵרוֹאֵי פָּנַי חֵלֶף הָרָעָה אֲשֶׁר הֲסִבּוֹתִי לוֹ. וְאֶל הוֹרֵי אִשְתּוֹ תֵּלֵךְ וַהֲבֵאתֶם אוֹתָם אֵלַי וְיִסַּרְתִּי אוֹתָם לַמִּשְפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֵּם! בָּטוּחַ אֲנִי כִּי רַק מִשִּׂנְאָתָם אֵלָיו נָתְנוּ אֵמוּן בְּדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ הַפּוֹתָה וַיַּעֲשׂוּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ; וְגַם הָרוֹפְאִים, רוֹפְאֵי הָאֱלִיל, יָבוֹאוּ עַל תַּגְמוּלָם, כִּי בְלִי סָפֵק עִוְּרוּ הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ אֶת-עֵינֵיהֶם בְּשֹׁחַד לְמַעַן עַנּוֹתוֹ.

וַיַּעַשׂ חָ’אלֶד כִּדְבַר אַלְחַגָּ’אג וַיָּבֵא אֶת-הַהוֹרִים לִפְנֵי הָאָמִיר, וַיְצַו הָאָמִיר וַיַּלְקוּ אֶת-הַחוֹתֵן מֵאָה מַלְקֻיּוֹת וְאֶת-הַחוֹתֶנֶת אָסַר שִׁבְעָה יָמִים וַיִּתֵּן לָהּ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְאֶת-כָּל-רָהִיטֵי בֵיתָם צִוָּה לְהָשִיב לַמַּטִּיף עַד אֶחָד.

וַיְשַׁלֵּם אַלְלַהּ לְעוֹשֵׂי הָרָעָה כְרָעָתָם, וְלַמַּטִּיף הֶחָכָם הֵיטִיב, וְאָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְהוּא כֹּל יָכוֹל.

ו: אַלְחַגָּ’אג' וְהִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן

וְהִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן יָפָה עַד מְאֹד, אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי בְּכָל בְּנוֹת-גִּילָהּ, וַיִּשְׁמַע אַלְחַגָּ’אג' וַתַּחֲשֹׁק נַפְשׁוֹ בָהּ וַיִּשְׁלַח אֶל אָבִיהָ, אֶל נֻעְמַאן, לֵאמֹר: תְּנָה נָא לִי אֶת-בִּתְּךָ הִנְדְּ לְאִשָּׁה, וְנָתַתִּי לְךָ מֹהַר וּמַתָּן מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף, וּמָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהָמִים אֶתֵּן לְבִתְּךָ אַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִים. וַיֵּאוֹת נֻעְמַאן לְאַלְחַגָּ’אג' וַיִּתֵּן לוֹ אֶת-בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

וַתַּעֲבֹר שָׁנָה וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּשָׁפְכוֹ דָם נָקִי חִנָּם, וַתָּקָץ נַפְשָׁהּ בוֹ וַתַּעַזְבֶנּוּ לְנַפְשׁוֹ וַתָּשָׁב לָהּ בֵּיתָה אָבִיהָ אֲשֶׂר בְּמָעָרָה הָעִיר.

וַיִּחַר אַף אַלְחַגָּ’אג' בְּאִשְׁתּוֹ, וַיִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֶת עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן טַאהֶר מֵהַקְּרוֹבִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ אֶל אִשְׁתִּי הִנְדְּ בַּת נֻעְמַאן אֲשֶׁר בְּמָעָרָה וּמָסַרְתָּ לָהּ בִּשְׁמִי גֵּט-פִּטּוּרֶיהָ בְּקִצּוּר נִמְרָץ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “הָיִית וְחָדַלְתְּ”18 וְגַם מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף נָתַן בְּיָדוֹ לִמְסֹר לְאִשְׁתּוֹ כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָהּ בְּיוֹם הִנָּשְׂאָהּ לוֹ.

וַיַּעַשׂ עַבְּדְּ אַלְלַהּ כִּדְבַר אַלְחַגָּ’אג' וְגַם מָסַר לְהִנְדְּ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלְחַגָּ’אג' לְמַעֲנָהּ.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הִנְדְּ אֶת-דִּבְרֵי עַבְּדְּ אַלְלַהּ אֵלֶיהָ, וַתַּעַן אֵלָיו בִּצְחוֹק וַתֹּאמַר: לֵךְ הַגֵּד לַאֲמִירְךָ: הָיִיתִי וְלֹא שָׂמַחְתִּי, חָדַלְתִּי וְלֹא נִחַמְתִּי19, וְאֶת-מָאתַיִם אֶלֶף הַדִּרְהָמִים אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ לְמַתָּנָה חֵלֶף הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי, כִּי עֲזָבַנִי אִישִׁי קְשֵׁה-הַלֵּב הָאוֹהֵב דָּמִים.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק אֶת-שֵׁמַע יְפִי הִנְדְּ, וְאֵת אֲשֶׁר עָזַב אוֹתָהּ אַלְחַגָּ’אג‘, וַיִּשְלַח אֵלֶיהָ לֵאמֹר: תְּנִי לִי יָדֵךְ וְאִשַּׁרְתִּיךְ! וַתִּשְׁלַח הִנְדְּ אֵלָיו לֵאמֹר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ לָתֵת לְךָ יָדִי בְּצַוֹּתְךָ עַל אַלְחַגָּ’אג’ אֲמִירְךָ אֲשֶׁר בַּעֲרָב לְלַוֹּתֵנִי בְדַרְכִּי לְדַמֶּשֶׂק וְגַם יוֹלִיךְ אֶת-גְּמַלִּי אֲשֶׁר אֶרְכַּב עָלָיו וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת מִמָּעָרָה עַד דַּמָּשֶׂק.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְאַלְחַגָּ’אג' לְמַלֵּא אַחֲרֵי דִבְרֵי הִנְדְּ וַיִּכָּנַע אַלְחַגָּ’אג' לַפְּקֻדָּה.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַתֶּרֶב הִנְדְּ לְהַרְעִים אֶת-אַלְחַגָּ’אג' וּלְהָתֵל בּוֹ יַחַד עִם אַל-הַיְפָא מֵינִקְתָּהּ אֲשֶׁר אָרְחָה אֵלֶיהָ לְחֶבְרָה, וַיִּרְגַּז אַלְחַגָּ’אג' תַּחְתָּיו וְלֹא יָכוֹל פְּצוֹת פֶּה, כִּי פַחַד הֶחָ’לִיף לְנֶגֶד עֵינָיו!

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד שַׁעַר דַּמֶּשֶׂק וַתִּקַּח הִנְדְּ דִּינַר זָהָב וַתַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה בִּצְדִיָּה וַתִּקְרָא לֵאמֹר: אַלְחַגָ’אג‘! הָרֵם אֶת-“מַטְבֵּעַ הַנְּחֹשֶׁת” אֲשֶׁר נָפַל מִיָּדִי. וַיִּתְכּוֹפֵף אַלְחַגָּ’אג’ וַיָּרֶם אֶת-דִּינַר הַזָּהָב וַיִּקְרָא: אֲבָל, גְּבִרְתִּי, לֹא “מַטְבֵּעַ נְחֹשֶׁת” הוּא כִּי אִם “דִּינַר זָהָב”. וַתֹּאמֶר הִנְדְּ בְּעָרְמָה: אָמְנָם כִּדְבָריךָ כֵּן הוּא, “מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת” נָפַל מִיָּדִי וְאַלְלַהּ הַטּוֹב אֲשֶׁר אֲהֵבַנִי נָתַן לִי בִּמְקוֹמוֹ “דִּינַר זָהָב”. וַיֵּבוֹשׁ אַלְחַגָּ’אג' לְדִבְרֵי הִנְדְּ בַּהֲבִינוֹ לָדַעַת אֶל מָה יִרְמְזוּ מִלֶּיהָ, וַיַּתְאַדֵּם מִכַּעַס וְלֹא עָנָה דָּבָר.

וַיִּשָּׂא עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן הֶחָ’לִיף אֶת-הִנְדְּ לְאִשָּׁה וַיֶאֱהָבֶהָ מִכָּל-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ, כִּי מִלְּבַד יָפְיָהּ הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, הָיְתָה הִנְדְּ גַּם חֲכָמָה וַאֲצִילַת-נֶפֶשׁ מֵאֵין כָּמוֹהָ.

ז: אַלְוַלִּיד בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְיַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ (715 – 705)

וְאַלְחַגָּ’אג' הָאָמִיר הָאַכְזָרִי הַיָּדוּעַ אָסַר אֶת-יַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ בֶּן אֲבִי צַפְרָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁלַל מִמֶּנּוּ אֶת-כָּל-הוֹנוֹ, וְגַם צִוָּה לְהַרְבּוֹת עִנּוּיָיו בְּבֵית הַסֹּהַר.

וְיַזִּיד אִישׁ חָבִיב וְנִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי בְּנֵי עִירוֹ וְגַם שַׂר בֵּית הַסֹּהַר אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹתוֹ אֲהֵבָהוּ וַיְכַבְּדֵהוּ וַיָּחָס לִבּוֹ עָלָיו, וַיֹּאמֶר לְהַצִּילוֹ מִבֵּית כִּלְאוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵיהֶם יַזִּיד וְשַׂר בֵּית הַסֹּהַר וָיָּשִּׂימוּ פְנֵיהֶם דַּמַּשְׂקָה לִקְבֹּל עַל הָאָמִיר בְּאָזְנֵי שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ אֲחִי הֶחָלִיף אַלְוַלִּיד בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, אֲשֶׁר הָיָה גַם הוּא מִמַּעֲרִיצֵי יַזִּיד וּמִידִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וַיְקַבֵּל שֻׂלַיְמַאן אֶת-פְּנֵי אוֹרְחוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְגַם הִבְטִיחָהוּ לַעֲמֹד לִימִינוֹ וּלְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת בִּפְנֵי אָחִיו הֶחָ’לִיף לְהַצִּילוֹ.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע אַלְחַגָּ’אג' כִּי בָרַח יַזִּיד יַחַד עִם שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיִּכְתֹּב עָלָיו מְרוֹרוֹת אֶל הֶחָ’לִיף אַלְוַלִּיד, אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק, וְגַם הוֹדִיעָהוּ כִּי הַשְּׁמוּעָה עוֹבֶרֶת כִּי נֶחְבָּא יַזִּיד בְּדַמֶּשֶׂק בְּבֵית שֻׂלַיְמַאן אָחִיו יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. וַיִּשְלַח הֶחָ’לִיף אֶל שֻׂלַיְמַאן, וַיִּכְתֹּב אֵלָיו שֻׂלַיְמַאן לֵאמֹר:

"אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים!

אָנֹכִי מָגֵן לְיַזִּיד בֶּן אַל מֻהַּלַּבְּ, כִּי יְדַעְתִּיו מֵאָז לְאִישׁ יָשָׁר וְגַם לְאֶחָד מֵאוֹהֲבֵי בֵיתֵנוּ הַיּוֹתֵר נֶאֱמָנִים, יַחַד עִם אָבִיו, אֶחָיו וְכָל-הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, וְאַלְחַגָּ’אג' הֵטִיל עָלָיו מַס כָּבֵד לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם וְגַם הִכְבִּיד עָלָיו עֻלּוֹ מְאֹד מִבְּלִי כָל-צֶדֶק וָיֹשֶׁר, וְלָכֵן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ לְבַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי, וּלְבַל תָּרַע לְאוֹהֵב נִכְבָּד וּלְאוֹרֵחַ יָקָר כְּיַזִּיד".

וַיִּחַר אַף אַלְוַלִּיד בְּאָחִיו וַיִּפְקֹד עָלָיו לֵאמֹר: שֻׂלַיְמַאן! שְׁלַח אֶת-יַזִּיד אֵלַי כָּרֶגַע וְהוּא אָסוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ דְּבַר הֶחָ’לִיף אֶל שֻׂלַיְמַאן וַיִּקַּח שֻׂלַיְמַאן אֶת-יַזִּיד וַיַּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, אֲבָל יַחַד עִמּוֹ אָסַר גַּם אֶת-בְּנוֹ אַיּוּבְּ וַיְשַׁלְּחֵם שְׁנֵיהֶם קְשׁוּרִים וּכְבוּלִים אֶל אָחִיו הֶחָ’לִיף וַיִּכְתֹּב אֵלָיו לֵאמֹר:

“אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי, שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת-יַזִּיד כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתָּ, אַךְ יַחַד עִמּוֹ שָׁלַחְתִּי גַם אֶת-בְּנִי אַיּוּבְּ כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה, וְזֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְּפָנֶיךָ, אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לְהָרַע לְיַזִּיד וּלְהָסִיר רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, הָסֵר רִאשׁוֹנָה אֶת-רֹאשׁ אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיךָ וְאַחַר תִּכְרֹת אֶת-רֹאשׁ יַזִּיד וַאֲנִי אֶהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי אַחֲרֵיהֶם, כִּי לֹא אוּכַל לִחְיוֹת אַחֲרֵי מוֹתָם, וְשָׁלוֹם”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הֶחָ’לִיף אֶת-שְׁנֵיהֶם, אֶת-יַזִּיד בֶּן אַל מֻהַלַּבְּ וְאֶת-אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיו כְּבוּלִים זֶה בָּזֶה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, וַיֵּעוֹרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם וְגַם צַר לוֹ מְאֹד עַל אָחִיו שֻׁלַיְמַאן אֲשֶׁר הִגִּיעוֹ עַד הֵנָּה לֶאְסֹר אֶת-בְּנוֹ אֲהוּבוֹ לְמַעַן הַצִּיל אוֹרְחוֹ יְדִיד הַמִּשְׁפָּחָה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בִּפְזִיזוּתִי, בִּתִתִּי אֵמוּן בְּאַנְשֵׁי אֲמִירוּתִי הָרְחוֹקִים וּבְזַלְזְלִי בִּבְנֵי מִשְפַּחְתִּי הַקְּרוֹבִים, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-יַזִּיד וְהוּא מִתְחַנֵּן לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ אֶת-דְּבָרָיו, קָרָא וַיֹּאמַר: חֲדַל, יַזִּיד, דְּבָרֶיךָ אַךְ לְמוֹתָר, יָדַעְתִּי כִּי צַדִּיק אַתָּה וְכִי לַשָּׁוְא עֻנֵּיתָ, וִיהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבוֹרָךְ אֲשֶׁר מְנָעַנִי מִבּוֹא בְדָמִים בְּכַעְסִי, וְהִנְנִי שָׂמֵחַ כִּי בָּאתָ אֵלַי לְמַען כַּבְּדֶךָ.

וַיְצַו וַיְפַתְּחוּ מֵעַל שְנֵיהֶם – מֵעַל יַזִּיד וּמֵעַל אַיּוּבְּ בֶּן אָחִיו – אֶת-אֲסוּרֵיהֶם וַיִּתֵּן לְיַזִּיד שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּרְהָמִים20 וּלְאַיּוּבְּ עֶשְׂרִים אֶלֶף דִּרְהָמִים לְמַתָּנָה וַיְשַׁלְּחֵם בֵּיתָה אָחִיו בְּכָבוֹד.

וּלְאַלְחַגָּ’אג' כָּתַב: “קִבַּלְתִּי אֶת-מִכְתָּבְךָ, רָאִיתִי אֶת-יַזִּיד, יָדַעְתִּי אֶת-כָּל-הָאֱמֶת. אַתָּה אַל תּוֹסֵף לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי יַזִּיד וְיַּזִיד לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת-פָּנֶיךָ, וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לִכְתֹּב אֵלַי עַל אֹדוֹתָיו כַּאֲשֶׁר עָשִיתָ, אִם אַתָּה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר עַל כַּנֶּךָ”.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה יַזִּיד בְּבֵית שֻׂלַיְמַאן, וְגַם הֶחָ’לִיף כִּבְּדָהוּ כְּיָאוּת לְאִישׁ יָשָׁר וְנֶאֱמָן אֲשָׁר כָּמוֹהוּ.

(אַל אַבְּשִׁיהִי)

ח: שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ בֶּן מַרְוַאן, חֻ’זַיְמַה וְעִכְּרַמַה (717–157 לספה"נ)

אִישׁ הָיָה בִּימֵי שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ הֶחָ’לִיף הַשְּׁבִיעִי לִבְנֵי אֻמַיָּה וּשְּׁמוֹ חֻ’זַיְמַה בֶּן בִּשְׂרְ מִשֵּׁבֶט בְּנֵי אָסָד וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר, עָשִׁיר וְנִכְבָּד מְאֹד, וַיֶּרֶב לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים וַיְהִי שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּהָפֵךְ הַגַּלְגַּל עַל חֻ’זַיְמַה וַיֵּרֶד מִנְּכָסָיו וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיָּשֶׂם עֵינָיו אֶל יְדִידָיו וְאֶל מַכָּרָיו מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם אֲשֶׁר עָמַד לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וַיְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָתָם. וַיֵּעָתְרוּ הַיְדִידִים אֵלָיו פַּעַם פַּעֲמַיִם, וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הִסְתִּירוּ פְנֵיהֶם מִמֶּנּוּ כְּמִתְנַכְּרִים. וַיִּחַר לְחֻ’זַיְמַה מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאִשְׁתּוֹ הִיא בַת דּוֹדוֹ: רוֹאֶה אָנֹכִי אֶת-יְדִידַי כֻּלָּם וְהִנֵּה אֵינָם אֵלַי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְעַל כֵּן לֹא אוֹסִיף עוֹד לְהֵרָאוֹת אֲלֵיהֶם וְלִשְׁאֹל מֵהֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, סָגֹר אֶסָּגֵר בַּבַּיִת מֵעַתָּה וְחָיִינוּ מֵאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ, לֶחֶם צַר נֹאכַל וּמַיִם לַחַץ נִשְתֶּה, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ, אוֹ כִּי יָבוֹא הַמָּוֶת הַגּוֹאֵל וּגְאָלָנוּ מֵעָנְיֵנוּ – וּבְדַבְּרוֹ בָּכָה בְּכִי תַמְרוּרִים.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ יָמִים רַבִּים. וּבַיָּמִים הָהֵם וְעִכְּרַמַה אֶל פַ’יָּאץ21 אֲמִיר חֲצִי אִי עֲרָב, כִּי שֻׂלַיְמַאן הֶחָ’לִיף מִנָּהוּ לְאָמִיר בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ וְהוּא מַכִּיר אֶת-חֻ’זַיְמַה וְגַם יָדַע אֶת-כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לִקְשֵׁי הַיּוֹם וְלַחֶלְכָּאִים בִּימֵי עָשְׁרוֹ וְטוּבוֹ בִּנְדִיבוּת לִבּוֹ וּבַאֲצִילוּת רוּחוֹ. וַיְהִי כִּי לֹא רָאָה אוֹתוֹ יָמִים רַבִּים, וַיִּשְׁאַל אֶת-רוֹאֵי פָנָיו לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם אֶת-חֻ’זַיְמַה, אוֹ הַשְׁמַעְתֶּם דָּבָר עַל אֹדוֹתָיו? כִּי מַדּוּעַ נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתָיו וְאֵין אִישׁ רוֹאֵהוּ זֶה יָמִים רַבִּים? וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ: שָמַעְנוּ אוֹמְרִים: יָרַד הָאִישׁ מִנְּכָסָיו, וְהוּא לָחוּץ וִדָחוּק מְאֹד, וְעַל כֵּן הוּא שׁוֹמֵר בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ נִרְאֶה לְעֵין אָדָם.

וַיִּשְאַל עִכְּרַמַה לֵאמֹר: וְאַיֵּה הֵם מַכִּירָיו וִידִידָיו הָרַבִּים, אֲשֶׁר הִרְבָּה לְהוֹשִׁיט לָהֶם עֶזְרָתוֹ בַּצַּר לָהֶם, הֲיִבָּצֵר מֵהֶם לָחוּשׁ לְעֶזְרָתוֹ עַתָּה וּלְהָשִׁיב לוֹ כִגְמוּלֹו? וְהֵם רַבִּים וְהוּא יָחִיד! אוֹ הַאִם הָאַחִים לֹא לְצָרָה יִוָּלֵדוּ?! וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֻמְלָל הָאִישׁ מְאֹד וְכָל-אֶחָיו וִידִידָיו רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ וַיַּשְׁאִירוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּלֵּא עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: אָכֵן כְּפוּיֵי-טוֹבָה הֵם! שְׂנוּאֵי אַלְלַהּ הֵם, וְהוּא יְיַסְּרֵם.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּקַּח עִכְּרַמַה אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַיִּתְּנֵם בַּכִּיס וַיַּחֲבוֹשׁ אֶת-אֲתוֹנוֹ וַיֵּצֵא אֶת-בֵּיתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּיתָה חֻ’זַיְמַה וְלֹא יָדַע אִישׁ מִכָּל בְּנֵי בֵיתוֹ בְּצֵאתוֹ, כִּי לֹא הִגִּיד לָהֶם, וְהַלַּיְלָה קַר וְאָפֵל מְאֹד.

וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ בֵּיתָה חֻ’זַיְמַה וַיִּדְפֹּק עַל דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיֵּצֵא חֻ’זַיְמַה וַיִּקְרָא: מִי הַדּוֹפֵק? וַיַּעַן עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: אָנִי! וַיָּשָׁב חֻ’זַיְמַה וַיִּשְׁאַל: וּמִי אַתָּה? וּמַה לְךָ פֹּה בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה? וַיַּעַן עִכְּרַמַה וַיֹּאמַר: לוּ חָפַצְתִּי כִּי תַכִּירֵנִי וְכִי תֵדַע מִי אָנִי, לֹא הָיִיתִי בָא אֵלֶיךָ בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה. וְיִהי כַּאֲשֶׁר פַּתח חֻ’זַיְמַה אֶת-דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיּוֹשֶׁט לוֹ עִכְּרַמַה אֶת-כִּיס-הַדִּינָרִים וַיֹּאמַר: קַח אֶת-הַכִּיס הַזֶּה כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחָהוּ אֵלֶיךָ לְמַעַן תִּוָּשֵׁעַ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם חֻ’זַיְמַה לְדִבְרֵי הַמִּתְחַפֵּשׂ, וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹל לְהַכִּיר אוֹתוֹ בַּחֹשֶׁךְ, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הוֹדִיעֵנִי נָא שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי, וְאֵדָעָה, וְאִם אַיִן נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי, כִּי יָדִי לָא תִגַּע בַּכִּיס. וַיֹּאמֶר עִכְּרַמַה: זֶה שְׁמִי: “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”![^23] וַיִּקְרָא חֻ’זַיְמַה ןַיֹּאמַר: אָכֵן שֵׁם מוּזָר הוּא זֶה וְזָקוּק הוּא לְבֵאוּר. וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, הוֹאִילָה נָא לְבָאֲרוֹ לִי. וַיֹּאמֶר עִכְּרַמַה: חֵי אַלְלַהּ לֹא אוֹסִיף דַּבֵּר – וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי כְּבוֹא חֻ’זַיְמַה הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר לְאִשְתּוֹ: הִתְבַּשְּׂרִי, אִשְׁתִּי! כִּי יְיָ עֲזָרָנוּ וַיִּשְׁלַח לָנוּ אֶת-מַלְאָכוֹ הַטּוֹב וְכִיס דִּינָרִים בְּיָדוֹ. וּבְדַבְּרוֹ הוֹשִׁיט לְאִשְׁתּוֹ אֶת-הַכִּיס, וַתְּמַשֵּׁשׁ גַּם הָאִשָּׁה וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַכִּיס מָלֵא מַטְבְּעוֹת מוּצָקִים וְלֹא יָדְעָה אִם מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶׁת הֵם אוֹ מַטְבְּעוֹת זָהָב וָכָסֶף.

וַיֹּאמֶר לָהּ חֻ’זַיְמַה: הַעֲלִי נֵר וְרָאִינוּ! וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אֵין נֵר בַּבָּיִת, כִּי לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּיָדִי לִקְנוֹת נֵר, וְלֹא יָכְלוּ שְׁנֵיהֶם – חֻ’זַיְמַה וְאִשְׁתּוֹ – לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם כָּל הַלַּיְלָה מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הִתְרַגְּשׁוּ עַל כִּי לֹא רָאוּ אֶת-הָאִישׁ בְּעֵינֵיהֶם וְגַם הִתְרַגְּשׁוּ עַל כִּי לֹא יָדְעוּ מָה בַּכִּיס כָּל הַלָּיְלָה.

וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּרִיקוּ אֶת-הַכִּיס וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הוּא מָלֵא דִינְרֵי זָהָב, וַתִּגְדַּל שִׂמְחָתָם מְאֹד.

וְעַכְּרַמַה שָׁב לְבֵיתוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיַּרְא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִנֵּה הִיא עֵרָה וְכֻלָּהּ רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, כִּי לֹא יָדְעָה מָה אֶת-עִכְּרַמַה אִישָׁהּ, כִּי לֹא הִגִּיד לָהּ כִּי הוֹלֵךְ הוּא וְלָמָּה הוּא הוֹלֵךְ בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה?!

וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַתִּקְרָא הָאִשָּה לֵאמֹר: חֲמָסִי עָלֶיךָ, אִישִׁי! נְטַשְׁתַּנִי וַתֵּצֵא וְגַם לֹא לָקַחְתָּ עִמְךָ אִישׁ מֵעֲבָדֵיךָ לְלַוֹּתְךָ וְהַלַּיְלָה כֹה קַר וְכֹה אָפֵל, אֵין זֹאת כִּי קָרָה אָסוֹן וְאַתָּה מַסְתִּיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.

וַיִּשָּׁבַע עִכְּרַמַה לְאִשְׁתּוֹ כִּי לֹא קָרָה מְאוּמָה, וְכִי רַק דָּבָר פְּרָטִי וְנָחוּץ הוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אַךְ בְּאַחַת: קָרָה אָסוֹן וְעָלֶיךָ לְהוֹדִיעוֹ לִי.

וַיְהִי כִּרְאוֹת עַכְּרַמַה, כִּי אֵין מוֹצָא, וְכִי אִשְׁתּוֹ לֹא תַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר לָהּ: הִשָּׁבְעִי נָא לִי כּי תַסְתִּירִי הַדָּבָר בְּלִבֵּךְ וְהִגַּדְתִּי לָךְ. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ. וַיְסַפֵּר עִכְּרַמַה לְאִשְׁתּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עִם חֻ’זַיְמַה, וַתִּשְׁמֹר הַדָּבָר בְּלִבָּהּ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיְמַהֵר חֻ’זַיְמַה לְכָל נוֹשָׁיו וַיְשַׁלֵּם לְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת כָּל-אֲשֶׁר הוּא נוֹשֶׁה בוֹ, וְאַחַר אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הָלֹךְ אֵלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ לְבַקְּרוֹ וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת-הַנֵּס הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אַלְלַהּ עִמָּנוּ לְהַצִּילֵנוּ מֵעָנְיֵנוּ וּמִדַּאֲבוֹן לִבֵּנוּ, וְשָׁמַע הֶחָ’לִיף וְשָׂמַח, כִּי הַכֵּר הִכִּיר הֶחָ’לִיף אֶת-חֻ’זַיְמַה בִּימֵי טוֹבָתוֹ וְלֹא יָדַע דָּבָר מִכָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגַתּוּ בִּימֵי רָעָתוֹ.

וּבַיָּמִים הָהֵם וְשֻׂלַיְמַאן עָלָה לְבַקֵּר אֶת אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת, הִיא אֶרֶץ-יִשְׁרָאֵל לְפָנִים – וַיִּשְׁמַע חֻ’זַיְמַה וַיַּעַל גַּם הוּא שָׁם לִרְאוֹתוֹ. וַיִּשְׂמַח בּוֹ הֶחָ’לִיף מְאֹד וְגַם שְׁאָלָהוּ לֵאמֹר: מַדּוּעַ זֶה בּוֹשַׁשְׁתָּ עַד כֹּה מִבּוֹא? אָז סִפֵּר לוֹ חֻ’זַיְמַה אֵת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ גַם דְּבַר עָנְיוֹ וְיַחַס יְדִידָיו אֵלָיו, וְגַם אֶת-מַעֲשֵׂה “גַּ’אבֶר עֲתָ’ראָת אַל כִּרַאם” סִפֵּר לוֹ, לֹא הֶחֱסִיר דָּבָר.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי חֻ’זַיְמַה וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד עַל אֲשֶׁר הִסְתִּיר חֻ’זַיְמַה אֶת-עָנְיוֹ מִמֶּנּוּ, וְעוֹד יוֹתֵר צַר לוֹ עַל אֲשֶׁר חֻ’זַיְמַה לֹא יָדַע לְגַלּוֹת מִי הָיָה מוֹשִׁיעוֹ וּמַצִּילוֹ בַּצַּר לוֹ, כִּי אָמַר הֶחָ’לִיף: לוּ יָדַעְתִּי מִי הוּא כִּי אָז הָיִיתִי גוֹמֵל לוֹ טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ לְהַצִּילֶךָ, כִּי נְדִיבֵי לֵב כָּאֵלֶּה רְאוּיִים לְתַגְמוּל. וְעַתָּה – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף לֵאמֹר – הִנְנִי חָפֵץ גַּם אֲנִי לְהַרְאוֹת לְךָ אוֹתוֹת שִׂמְחָתִי עַל אֲשֶׁר נִצַּלְתָּ מִכַּף אוֹיִבְךָ – הָעֹנִי, וְהִנְנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לְאָמִיר עַל חֲצִי אִי עֲרָב תַּחַת עִכְּרַמַה אַל פַ’יָּאץ' הַמּוֹשֵׁל. וְהֶחָלִיף נָתַן בְּיָדוֹ מִכְתָּב-מִנּוּי לְעִכִּרַמַה. וַיִּשְׁתַּחוּ חֻ’זַיְמַה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיּוֹדֶה לוֹ עַל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מִעִם פָּנָיו וַיָּשָׁב אַרְצָה עֲרָב.

וַיְהִי כְּבוֹאוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-מִכְתַּב הֶחָ’לִיף לְעִכְּרַמַה בְּיַד צִיר מְיֻחָד, וַיֶּחֱרַד עִכְּרַמַה לִפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף וַיְמַהֵר אֶל חֻ’זַיְמַה לְקַבֵּל פָּנָיו יַחַד עִם לַהֲקַת שָׂרָיו וּמְרֵעָיו, וַיֵּרֶד עִכְּרַמַה מֵעַל כִּסֵּא אֲמִירוּתוֹ וַיְהִי חֻ’זַיְמַה לְמוֹשֵׁל תַּחְּתָּיו.

וַיְהִי כַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ וַיִּשְׁאַל אֶת-עִכְּרַמַה לִמְסֹר חֶשְׁבּוֹן הָאוֹצָר וַיִּמְסֹר עִכְּרַמַה חֶשְבּוֹן, אֲבָל אֲהָהּ! וְחֻ’זַיְמַה מָצָא אֶת-הַחֶשְבּוֹן לֹא לְפִי רְצוֹנוֹ, בְּאָמְרוֹ, כִּי עִכְּרַמַה הוֹצִיא הוֹצָאוֹת מְיֻתָּרוֹת לְלֹא צֹרֶךְ, וַיְצַו וַיָּשִׂימּו אֶת-עִכְּרַמַה בְּבֵית-הַסֹּהַר וְגַם אֲסָרָהוּ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל. וַיְהִי עִכְּרַמַה בְּבֵית-הַסֹּהַר חֹדֶשׁ יָמִים וַיָחַל וַיִּפֹּל לְמִשְכָּב וַיְהִי בְּכָל-רָע.

וַתֵּרֶא אֵשֶׁת עִכְּרַמַה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה חֻ’זַיְמַה וְאֶת-עִכְּרַמַה בַּעֲלָהּ כִּי בְרָע הוּא, וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ אַחַת מֵאַמְהוֹתֶיהָ וְהִיא חֲכָמָה מְאֹד. וַתֹּאמֶר לָהּ: לְכִי אֶל חַצר חֻ’זַיְמַה הָאָמִיר וְהַגִּידִי כִּי דָבָר נָחוּץ לָךְ אֵלָיו וְרַק אֵלָיו, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ לָךְ לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי הָאָמִיר, וְהִגַּדְתְּ לוֹ בְּלַחַשׁ לֵאמֹר: הַזֶה הוּא גְמוּלְךָ לְ“גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם” עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ, כִּי אָסַרְתָּ אוֹתוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל?!

וַתַּעַשׂ הָאָמָה כִּדְבַר גְּבִרְתָּהּ. וַיְהִי כִּשְמֹעַ חֻ’זַיְמַה אֶת-דְּבָרֶיהָ וַיִּתְחַלְחַל מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיִּקְרָא: הֲיִתָּכֵן? הַאִם עַכְּרַמַה זֶה הוּא הוּא “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם” מוֹשִׁיעִי וּמַצִּילִי?! – לֹא יְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר! וַיְמַהֵר וַיִּתֵּן22 צַו לְהַזְמִין אֵלָיו כְּרֶגַע אֶת-כָּל שָׂרֵי הָאֲמִירוּת וּגְדוֹלֶיהָ, וַיְהִי כְבוֹאָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲדוֹנַי! אָנֹכִי חָפֵץ לְבַקֵּר הַיּוֹם יַחַד עִמָּכֶם אֶת-בֵּית הַסֹּהַר וּלְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרְשֵׁי הָאֲסִירִים הַנִּמְצָאִים שָׁם, וַיֵּלֵכוּ.

וַיְהִי כְּבוֹאָם וַיִּשְׁאַל הָאָמִיר אֶת-שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר לְהוֹבִילוֹ אֶל הַתָּא אֲשֶׁר עִכְּרַמַה אָסוּר שָׁם, וַיְמַלֵּא הַשַּׂר אֶת-פְּקֻדָּתוֹ וַיַרְא חֻ’זַיְמַה אֶת-עִכְּרַמַה וְהִנֵּה פָנָיו נָפְלוּ מְאֹד, וְהוּא מוּטָל עַל מַחְצֶלֶת קָנִים עֲרֻמָּה וְכַבְלֵי בַרְזֶל כְּבֵדִים עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְכָל-חָזוּתוֹ מְעוֹרֶרֶת זְוָעָה. וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת וַיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו וּבְכוֹפְפוֹ אֶת רֹאשׁוֹ נָשַׁק אֶת-עִכְּרַמַה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּקְרָא: קוּמָה, עִכְּרַמַה! קוּמָה, “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”! אוֹיָה לִי כִּי עֲשַׁקְתִּיךָ וְגַם עִנִּיתִיךָ וְגַם אֲסַרְתִּיךָ חִנָּם, וְאַתָּה יְדִידִי מַצִּילִי וּמוֹשִׁיעִי בְּעֵת צָרָתִי! אָכֵן אַתָּה אֲצִיל הָרוּחַ וּנְדִיב הַלֵּב הַצַּדִּיק וַאֲנִי כְפוּי הַטּוֹבָה הָרָשָׁע! וַיַּרְא עִכְּרַמַה, וַיִּרְאוּ גַם כָּל מְלַוָּיו וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם כִּי לֹא יָדְעוּ מָה אִתּוֹ, וַיַּחְשְׁבוּהוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו פִּתְאֹם.

וַיְהִי כִּי הִגִּיד לָהֶם חֻ’זַיְמַה אֶת-פֵּשֶׁר הַדָּבָר וְגַם סִפֵּר לָהֶם אֶת-מַעֲשֵׂי-הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִכְּרַמַה עִמּוֹ בַּצַּר לוֹ, וְכִי עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ הִגִּיעַ לִגְדֻלָּתוֹ וַיַּעַמְדוּ כֻלָּם כְּנִדְהָמִים, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין כְּעִכְּרַמַת אֲצִיל-רוּחַ וְעוֹשֵׂה צְדָקוֹת.

וַיְמַהֵר הָאָמִיר וַיִּתֵּן צַו לְהוֹרִיד אֶת-כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל מֵעַל עִכְּרַמַה וְלָשִׂים אוֹתָם בְּיָדָיו הוּא וּבְרַגְלָיו, אֲבָל עִכְּרַמַת קָרָא וַיֹּאמַר: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אֲדוֹנִי?!

וַיֹּאֶמר חֻ’זַיְמַה: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ כֵּן יֵעָשֶׂה לִי, כִּי כֵן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לִכְפוּי-טוֹבָה כָּמוֹנִי וְאֵין כַּפָּרָה לַעֲוֹנִי הַגָּדוֹל, כִּי אִם בְּסָבְלִי אֶת-הָעִנּוּיִים הָהֵם אֲשֶׁר עֻנֵּיתָ בָּהֶם אַתָּה עַל יָדִי!

אֲבָל עִכְּרַמַה וְכָל הַנִּצָּבִים עַל הָאָמִיר מִשָּׂרָיו וּמִגְּדוֹלֵי הָאֲמִירוּת קָרְאוּ לֵאמֹר: אַל, אֲדוֹנֵנוּ הָאָמִיר! לֹא נִתֵּן! כִּי הִנֵּה לֹא בִצְדִיָּה וּבְרֹעַ לֵב עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְעִכְּרַמַה, כִּי אִם לְמַעַן מַלֵּא חוֹבַת תַּפְקִידְךָ עָשִׂיתָ, וְכַוָּנָתְךָ הְיָתה רְצוּיָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב הוּא יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת וְהוּא יָסִיר עֲוֹנְךָ מֵעָלֶיךָ, וְחַטָּאתְךָ יְכַפֵּר –וְלֹא נָתְנוּ לְחֻ’זַיְמַה לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׂר חָשָׁב.

וַיְצַו הָאָמִיר וַיָּסִירוּ אֶת-בִּגְּדֵי כִלְאוֹ מֵעַל עִכְּרַמַה, וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי כְבוֹדוֹ, וַיִּרְכַּב עַכְּרַמַה עַל הָאָתוֹן אֲשֶׁר הוּכְנָה לְמַעֲנוֹ, וַיֵּלְכוּ כֻלָּם אֶל בֵּית חֻ’זַיְמַה. וַיְמַהֵר חֻ’זַיְמַה וַיִּקַּח אֶת-עַכְּרַמַה אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וַיְטַפֵּל בּוֹ בְּעַצְמוֹ לְרָחֳצוֹ וּלְטַהֲרוֹ, וְאַחַר סָעֲדוּ אֶת-לִבָּם כֻּלָּם יַחַד, חֻ’זַיְמַה וְעַכְּרַמַה וְכָל הַשָּׂרִים וּגְדוֹלֵי הָאֲמִירוּת, עַל שֻׁלְחַן הָאָמִיר, וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר עִכְּרַמַה לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ חֻ’זַיְמַה: אֲדוֹנִי עִכְּרַמַה! עִמְּךָ אֵלֵךְ וְעַד בֵּית מְגוּרֶיךָ אוֹבִילְךָ וְשָׁם אֲבַקְּשָׁה סְלִיחָה מֵאֵת אִשְׁתְּךָ הַטּוֹבָה, כִּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲנִי בוֹשׁ מִמְּךָ אַתָּה, אֲנִי בוֹשׁ מֵאִשְתְּךָ, וְלֹא אָזוּז מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תִּשְמַעְנָה אָזְנַי בִקְרֹא אִשְׁתְּךָ אֵלַי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד23 לֵאמֹר: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶיךָ!

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְכִשְמֹעַ חֻ’זַימַה מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי אֵשֶׁת עִכְּרַמַה מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדָהּ לֵאמֹר: סָלַחְתִּי! קָפַץ מִשִּׂמְחָה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: יְבַרְכֵךְ אַלְלַהּ, אִשָּׁה עֲדִינָה! אָכֵן הֱטִיבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂית לִשְׁלֹחַ אֵלַי אֶת-אֲמָתֵךְ לִפְקֹחַ אֶת-עֵינַי לְהַנְחוֹתֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וּלְהַצִּילֵנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת כִּכְפוּי-טוֹבָה וּכְבוֹגֵד. וּבְטֶרֶם הִפָּרֵד חֻ’זַיְמַה מֵעַל עִכְּרַמַה, קָרָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עִכְּרַמַה! שָׁבוּעַ יָמִים תָּנוּחַ בְּבֵיתְךָ מִכָּל-הֶעָמָל וְהָרֹגֶז אֲשֶׁר סָבַלְתָּ, וְאַחַר נָסוֹעַ נִסַּע יַחַד אֶל הֶחָ’לִיף אֲדוֹנֵנוּ לְמַעַן בַּקֵּר אוֹתוֹ, וּלְמַעַן קַבֵּל פָּנָיו, כִּי אַדִּיר כָּל חֶפְצִי הוּא לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲרִיכוֹ וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ, אוֹתְךָ יְדִידִי “גַּ’אבֶר עֲתָ’רָאת אַל כִּרַאם”.

וַיְסַפֵּר לְעִכְּרַמַה עַל-דְּבַר פְּגִישָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶחָלִיף בְּאֶרֶץ פְּלֶשֶׁת, בְּטֶרֶם הִתְמַנּוֹתוֹ לְאָמִיר.

וַיִּשְׁתַּחוּ עִכְּרַמַה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: קָטֹנְתִּי אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מִכָּל אוֹתוֹת הַחִבָּה שֶׁהוֹאַלְתָּ לְהַרְאוֹת לִי, וְהִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי שָׁרֵת אֲשָׁרֶתְךָ בֶּאֱמוּנָה וּבְכָל-כֹּחִי עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן, וְאֶת-חֻ’זַיְמַה אֲבַקֵּשׁ לְהַשְאִירוֹ בְּתַפְקִידוֹ אֲשֶׁר כִּבַּדְתּוֹ בוֹ, כִּי אֵין עֵינִי צָרָה בוֹ חָלִילָה! לְהֵפֶךְ, אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לָתֵת יָדִי עִמּוֹ מֵעַתָּה וְלַעֲבוֹד עִמּוֹ יַחַד לְטוֹבַת אַרְצֵנוּ וּמַמְלַכְתֵּנוּ וְלִהְיוֹת לְעֵזֶר לַאֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף וַאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, יִנּוֹן שְׁמוֹ לָעַד.

וַיִּשְׁתַּחֲווּ שְנֵיהֶם, עִכְּרַמַה וְחֻ’זַיְמַּה, לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה וַיֵּצְאוּ לְדַרְכָּם בְּשָׁלוֹם.

(תַ’מַראת אַל אַוְרַאק לִלְחֲמַוִי)

ט: אִּבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ

אָמַר אִבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה חֲ’לִיפוּת בְּנֵי אֻמַיָּה אֶל קָצֶהָ וְאֶת-מְקוֹמָהּ יָרְשׁוּ בְּנֵי עַבַּאשׂ, נַחְבֵּאתִי אָנֹכִי מִפְּנֵי חֲמַת בְּנֵי עַבַּאשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ רַבִּים מִבְּנֵי שִׁבְטִי.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ יְמֵי מַחֲבוֹאִי וַתָּקָץ נַפְשִׁי בְּחַיַּי וָאֲחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהֵרָצוֹת אֶל אַבּוּ אַל עַבַּאשׂ אַל שַׂפַ’אח הֶחָ’לִיף וָאֶמְצָאֵן, וַיִּתֵּן לִי הֶחָ’לִיף חֲנִינָה וְגַם כִּבְּדַנִי כָּבוֹד גָּדוֹל וָאֱהִי מֵרוֹאֵי פָנָיו כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּגֶּד לִי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אִבְּרַהִים! עָיֵף אָנֹכִי הַיּוֹם וַאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ סִפּוּר מְלֵא עִנְיָן אֲשֶׁר יַסִּיחַ דַּעְתִּי, וְלָכֵן אִם יֵשׁ לְךָ מַה לְּסַפֵּר מִקּוֹרוֹת יְמֵי חַיֶּיךָ בִּימֵי מַחֲבוֹאֲךְ אֲשֶׁר יִשַׁעַשְעֵנִי – סַפֵּר וְאֶשְׁמָעָה!

וָאֹמַר אֵלָיו: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יֵשׁ לִי לְסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר אֲשֶׁר קָרַנִי בִּימֵי מַחֲבּוֹאִי, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נוֹכַחְתִּי לָדַעַת מַה-גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב הָאָדָם, וּמַה-נִּפְלָאִים מַעֲשֵׂי-נְדִיבִים וַאֲצִילֵי-הָרוּחַ.

וָאֲסַפֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

בְּאַחַד הַבָּתִּים אֲשֶׁר בָּעִיר “חַיְרָה”24 נַחְבֵּאתִי, וְהַבַּיִת עָמַד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וַיְהִי הַיּוֹם וְאָנֹכִי מְתִהַלֵּךְ עַל גַּג הַבַּיִת לְרוּחַ הַיּוֹם וָאַבִּיט לְמֵרָחוֹק וָאֵרֶא וְהִנֵּה דְגָלִים שְׁחוֹרִים25 יוֹצְאִים מִ“כּוּפָה” וּפְנֵי נוֹשְׂאֵיהֶם חַיְרָתָה, וָאֹמַר בְּלִבִּי: מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְמַעֲנִי בָּאִים הַדְּגָלִים לְחַיְרָה לְמַעַן גַּלּוֹת עִקְבוֹתַי לְרָצְחֵנִי נָפֶשׁ?! וַיִּגְדַּל פַּחְדִּי לִמְאֹד, וָאֲמַהֵר לְהִתְחַפֵּשׂ וָאֶבְרַח עִירָה כוּפָה.

וַיְהִי כְּהַגִּיעִי אֵלֶיהָ וָאֱהִי כְנָבוֹךְ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי שָׁם כָּל מַכִּיר וְגוֹאֵל לְמַעַן מְצֹא לִי מַחְסֶה בְּצֵל קוֹרָתוֹ, וָאֶתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה כְּאוֹבֵד עֵצוֹת, וְהִנֵּה נִרְאָה לְעֵינַי מֵרָחוֹק שַׁעַר גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם, וָאָשִׂים פָּנַי אֶל הַשַּׁעַר לִרְאוֹת מַה-שָּׁם? וּבְבוֹאִי רָאִיתִי וְהִנֵּה אִישׁ נִכְבָּד וִיפֵה-תֹאַר רוֹכֵב עַל סוּסָה דוֹהֶרֶת בָּא עַד הָרְחָבָה אֲשֶׁר מִמּוּל לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל,וְעִמּוֹ לַהֲקַת אֲנָשִׁים גְּדוֹלָה אֲשֶׁר חָזוּת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם, כִּי מִקְּרוֹבֵי הָאִישׁ הֵמָּה וּמִבָּאֵי בֵיתוֹ, וַיְהִי כְרִדְתּוֹ מֵעַל סוּסָתוֹ וַיִּרְאֵנִי וַיִּשְׁאָלֵנִי לֵאמֹר: מִי אַתָּה וּמַה-לְּךָ פֹּה?! – וָאַעַן וָאֹמַר: אֲדוֹנִי! גֵּר אָנֹכִי בָּעִיר הַזֹּאת וְזֶה עַתָּה בָאתִי אֵלֶיהָ, וְאָנֹכִי מְחַפֵּשׂ לִי מְקוֹם-מַחְסֶה לָנוּחַ בּוֹ וְלָתֵת מַרְגֹּעַ לְנַפְשִׁי הַנַּהֲלָאָה וְהַנִּדָּחָה הַבּוֹרַחַת מִפְּנֵי רוֹדְפֶיהָ הַמְבַקְּשִׁים לִסְפּוֹתָה.

וַיֹּאחֲזֵנִי הָאִישׁ בְּיָדִי וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ וַיְיַחֵד לִי חֶדֶר יָפֶה וַיֹּאמֶר אֵלַי: פֹּה תֵשֵׁב בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וְכָל-אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְךָ יִתְּנוּ לְךָ, לֹא יֶחְסַר לְךָ דָּבָר. וְאַחַר נִפְרַד מִמֶּנִּי מִבְּלִי שְׁאֹל אוֹתִי דָבָר וַחֲצִי דָבָר.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר הָאִישׁ, וָאֵשֵׁב בְּבֵיתוֹ יָמִים רַבִּים, וַיַּאֲכִילוּנִי וַיַּשְׁקוּנִי בְּיָד נְדִיבָה וְגַם מַלְבּוּשֵׁי-הָדָר הִלְבִּישׁוּנִי וְכָל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנְעוּ מִמֶּנִּי.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָצָא הָאִישׁ עִם לַהֲקַת מְלַוָּיו וְכֻלָּם רוֹכְבִים עַל סוּסִים דּוֹהֲרִים, וְרַק בַּצָּהֳרַיִם בַּצָּהֳרַיִם בְּשַׁעַת הַסְּעֻדָּה שָׁבוּ הַבַּיְתָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וְאַחַר הִסִּיחוּ אֶת-דַּעְתָּם בְּשִׂיחוֹת עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה. כָּכָה נָהֲגוּ יוֹם יוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְלָאֵנִי לְבָבִי לָגֶשֶׁת אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וָאֹמַר אֵלָיו: הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי, וְאֶשְׁאָלְךָ: לָמָּה אַתָּה יוֹצֵא אֶת-הַבַּיִת יוֹם יוֹם וּמַה-מְּגַמָּתְךָ בְּלֶכְתֶּךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – נִרְצַח עַל-יְדֵי אִישׁ בְּלִיַּעַל בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, וְרוֹצְחוֹ הוּא אִבְּרַהִם בֶּן שֻּׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנַי לֵאמֹר: נֶחְבָּא אִבְּרַהִים רוֹצֵחַ אָבִיךָ בָּעִיר חַיְרָה הַקְּרוֹבָה, וְעַל כֵּן אֲנִי יוֹצֵא יוֹם יוֹם לְמַעַן גַּלּוֹת עִקְּבוֹתָיו וּלְמַעַן נְקֹם בּוֹ נִקְמַת דַּם אָבִי הַשָּׁפוּךְ.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת-דִּבְרֵי הָאִישׁ וָאֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנַי, וְחַלְחָלָה אֲחָזַתְנִי וָאָשׁוּב וָאֶשְאַל: וּמַה-שֵׁם אָבִיךָ כִּי אֵדָעָה?! וַיְהִי כְּהַזְכִּיר הִאיׁש אֶת-שֵׁם אָבִיו, וָאֵרֶא כִּי אָכֶן אֲנִי רוֹצְחוֹ וְכִי הַמִּקְרֶה הָעִוֵּר וְהַמּוּזָר הִנְחַנִי בֵּיתָה אוֹיְבִי בַנֶּפֶשׁ הַמְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי, וַיִּחַר לִי מְאֹד, וָאֹמַר בְּלִבִּי: אָכֵן אֵין מִפְלָט וּמָנוֹס מִפְּנֵי הַמָּוֶת, וְרַגְלֵי-הָאָדָם הֵן עֲרֵבוֹת לוֹ לְהוֹבִילוֹ עַד מְקוֹם מוֹתוֹ; וּמֵרֹב כַּעְסִי וְחֶרְדַּת לְבָבִי הֶחֱלַטְתִּי לְגַלּוֹת לְאִישׁ-רִיבִי קֹשְׁטְ דִּבְרֵי אֱמֶת, וִיהִי מָה.

וָאֵפֶן אֶל הָאִישׁ וָאֹמַר: אֲדוֹנִי, מֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי! אַתָּה הוֹאַלְתָּ בְּטוּבְךָ לַהֲבִיאֵנִי בְּצֵל קוֹרָתְךָ, וּלְאָרְחֵנִי בִנְדִיבוּת-לִבְּךָ, וְעַל כֵּן גַּם אֲנִי מִצִּדִּי הִנְנִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לַעֲזוֹר לְךָ בְּהַשָּׂגַת מְבֻקָּשֶׁךָ, הוּא אִישׁ חֶרְמְךָ, לְמַעַן יָבוֹא בְכַפְּךָ וּרְצַחְתּוֹ נֶפֶשׁ, וְנִקַּמְתָּ בוֹ נִקְמַת אָבִיךָ הַמֵּת.

וַיַּבֵּט הָאִישׁ בְּתִמָּהוֹן וַיִּשְׁאָלֵנִי: וְאֵיכָכָה זֹאת? וָאַעַן וַאֹמַר נָקֵל הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא יִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי כָּל עָמָל וָטֹרַח. וַיּוֹסֶף הָאִישׁ וַיִּשְׁאָלֵנִי בְסַקְרָנוּת: אֲבָל בָּאֵר דְּבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְאֵדָעָה!

וָאֹמַר אֵלָיו: אֲנִי מְבֻקָּשֶׁךָ! אֲנִי רוֹצֵחַ אָבִיךָ!! אֲנִי אִבְּרַהִים בֶּן שֻׂלַיְמַאן בֶּן עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ, וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי כִּרְצוֹנְךָ, לְהַרְגִּיעַ רוּחֶךָ.

וַיְחַיֵּךְ הָאִישׁ לִדְבָרַי, כִּמְסָרֵב לְהַאֲמִין, וַיִּקְרָא: אֲבָל מַה-לְּךָ כִּי מָאַסְתָּ בְּחַיֶּיךָ, וַתִּבְחַר לְךָ אֶת-דֶּרֶךְ הַמָּוֶת? אֵין זֹאת כִּי מְסִבּוֹת הַזְּמָן הֵן בְּעוֹכְרֶיךָ, הֵן הִרְחִיקוּךָ מִמּוֹלַדְתְּךָ, מִבֵּיתְךָ וּמִמִּשְׁפַּחְתְּךָ, וְלָכֵן גָּבַר הַיֵּאוּשׁ בְּלִבְּךָ עַד הַצִּיגְךָ נַפְשְׁךָ לַמָּוֶת.

וֶאְקְרָא לֵאמֹר: חֵי אַלְלַהּ כִּי לֹא וָלֹא, וְכִי רַק אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי! אָנֹכִי רוֹצֵחַ אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִגַּדְתִּי, וּבְיוֹם פְּלוֹנִי, וּבְמָקוֹם אַלְמוֹנִי רְצַחְתִּיו, וְהִנֵּה הִקְרָה אַלְלַהּ אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה שִׂים יָדְךָ עַל אוֹיִבְךָ וַעֲשֵׂה בוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, אַל תִּירָא!

וַיְהִי כִּשְמֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְּבָרַי, וּבְהִוָּכְחוֹ, כִּי אֱמֶת בְּפִי, עַל פִּי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נָתַתִּי, וַיִּתְאַדְּמוּ פָנָיו וַיֶּחְוְרוּ חֲלִיפוֹת, וְעֵינָיו בָּעֲרוּ כְּלַפִּידֵי אֵשׁ מִכַּעַס, וַיּוֹרֶד רֹאשׁוֹ אַרְצָה וַיִּשֹּׁךְ בְּשָׂרוֹ בְשִׁנָיו, וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים מִסְפָּר, וְאַחַר הֵרִים רֹאשׁוֹ וּבִפְנוֹתוֹ אֵלַי קָרָא לֵאמֹר:

– אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוּא יִקֹּם נִקְמַת אָבִי בְּךָ, כִּי אֵל נְקָמוֹת הוּא, וַאֲנִי יָדִי לֹא תִהְיֶה בְךָ לְהָרַע לְךָ, כִּי הֲלֹא אוֹרְחִי אַתָּה. וְעָדַי בָּאתָ לְמַעַן הַבְטִיחַ חַיֶּיךָ, וּלְמַעַן הַצִּיל נַפְשְׁךָ מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ עַרְבִיִּים דַּרְכִּי, וְהָעַרְבִיִּים הֲלֹא הֵם נֶאֱמָנִים לְאוֹרְחֵיהֶם וְלִשְׁכֵנֵיהֶם עַד מְסִירוּת נֶפֶשׁ. וְרַק אַחַת אֲנִי דוֹרֵשׁ מֵעִמְּךָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, צֵא כְרֶגַע מִבֵּיתִי, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו וְלֹא יוּכַל עֲצוֹר בַּעֲדוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים.

וּבְדַבְּרוֹ פָתַח כִּיסוֹ וַיּוֹשֶׁט לִי אֶלֶף דִינְרֵי זָהָב, וַיֹּאמֶר לִי: לֶךְ-לְךָ לְדַרְכְּךָ בְּשָׁלוֹם, וְהַכֶּסֶף הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ יִהְי לְךָ לְמִחְיָה בְּדֶרֶךְ נְדוּדֶיךָ עַד אֲשֶׁר יְבִיאֲךָ אַלְלַהּ לִמְקוֹם מְנוּחָתְךָ אֶל בֵּיתְךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ, צֵא וְאַל תְּאַחֵר!

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלָיו, וָאֶשָּׁקֵן מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֶקְרָא: אָכֵן מִי כָמוֹךָ בִּנְדִיבֵי הָרוּחַ בֶּן אֲצִילִים! יְהִי אַלְלַהּ בְּעֶזְרֶךָ, וְיִתֵּן שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה לְנַפְשְךָ וְיוֹרָשְׁךָ גַּן-עֵדֶן אַחֲרֵי מוֹתְךָ וְהוֹשִׁיבְךָ בְּצֵל צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן, וּבְצֵל כַּנְפֵי נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – אָמֵן וְאָמֵן!

וְעַתָּה – הוֹסַפְתִּי וָאַגִּיד לוֹ, וַאֲנִי כּוֹרֵעַ לְרַגְלָיו – דַּי לִי כִּי הָיְתָה נַפְשִׁי לִי לְשָׁלָל, יְהִי כַסְפְּךָ לְךָ, כִּי לִי אֵין צֹרֶךְ בּוֹ, וְאַתָּה שָׁלוֹם וְכָל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.

וַיְלַוֵּנִי הָאִישׁ עַד גְּבוּל אֲחֻזָּתוֹ, וַיִּפָּרֵד מִמֶּנִּי וְלֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ עַד הַיּוֹם.

(אַל-אַתְלִידִי)

 

בְּנֵי עַבַּאשׂ (760–1255)

א: אַלְמַנְצוּר בּוֹנֵה בַעְ’דַּאד (בַּגְדַּד)26 (754–775 לספה"נ)

ואַלְמַנְצוּר – הֶחָלִיף הַשֵּׁנִי לְבֵית עַבַּאשׂ – יָרַשׁ אֶת-כִּסֵּא אָחִיו אַל-שַׂפַאח27 הָאַכְזָרִי (754 לספה"נ), וַיְהִי אַלְמַנְצוּר מֶלֶךְ זָהִיר וּנְבוֹן-לֵב, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הָיָה גַם קַנָּאִי וְאַכְזָרִי עַד לִמְאֹד כְּאָחִיו אֲשֶׁר לְפָנָיו. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת-חַכְמֵי דוֹרוֹ וְאֶת-מְשׁוֹרְרָיו וַיְהִי עֲלֵיהָם לְמָגֵן בָּרוּחַ וּלְסַעַד בַּחֹמֶר, וַיְהִי גַם בַּעַל זִכָּרוֹן נִפְלָא אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו, וּמִדֵּי שָׁמְעוֹ שִׁיר מְשׁוֹרֵר אוֹ מְשַׁל מְמַשֵּׁל רַק פַּעַם אַחַת וְזָכַר אוֹתָם מִלָּה בְמִלָּה וְחָזַר עֲלֵיהָם גַּם אַחֲרֵי עֲבֹר זְמָן מִבְּלִי הַחֲסִיר אַף אוֹת. וַיָּחָן אוֹתוֹ אַלְלַהּ גַּם בְּעֶבֶד אֲשֶׁר אִם שָׁמַע מַה-שֶּׁשָּׁמַע פַּעֲמַיִם וְנֶחְקַק הַדָּבָר בְּמֹחוֹ וְגַם בְּשִׁפְחָה אֲשֶּׁר אִם שָׁמְעָה מַה-שֶּׁשָּׁמְעָה שָׁלּש פְּעָמִים וְחָזְרָה עָלָיו אַף הִיא בְּדַיְקָנוּת מַפְלִיאָה.

וַיְהִי זֶה דֶרֶךְ אַלְמַנְצוּר תָּמִיד לְהַגִּיד לְכָל-מְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר סָר אֵלָיו לְבָרְכוֹ אוֹ לְהַלְּלוֹ בְשִׁיר כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים בַּיָּמִים הָהֵם: שְׁמַע נָא, מְשׁוֹרֵר נִכְבָּד! בְּקָרְאֲךָ לְפָנַי אֶת-שִׁירְךָ וְרָאִיתִי אִם לֹא יוּכַל אִישׁ לַחֲזֹר עָלָיו מִלָּה בְמִלָּה בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי שִׁירְךָ לְךָ הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ, וְאָז אֶשְׁקֹל אֶת-הַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר שִׁירְךָ כָּתוּב עָלָיו וְנָתַתִּי לְךָ מִשְׁקָלוֹ דִינְרֵי זָהָב, וְאִם יַחֲזֹר אִישׁ עָלָיו כְּמַתְכֻּנְתּוֹ, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי גָנוּב הוּא עִמְּךָ, וְיָצָאתָ מִלְפָנַי חִנָּם אֵין כָּסֶף.

וַיִּירְאוּ הַמְשׁוֹרְרִים מְאֹד מִפְּנֵי אַלְמַנְצוּר, כִּי מִדֵּי בוֹאָם לִקְרוֹא אֶת-שִׁירֵיהֶם לְפָנָיו חָזַר הוּא עֲלֵיהֶם בְּדִיּוּק נִמְרָץ בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרָיו שָׁר אוֹתָם גַּם עַבְדּוֹ אֲשֶׁר שְׁמָעָם פַּעֲמַיִם, וְאַחֲרֵי הָעֶבֶד חָזְרָה עֲלֵיהֶם גַּם הַשִּׁפְחָה בְּשָׁמְעָהּ אוֹתָם שָׁלֹש פְּעָמִים. וַיֵּצְאוּ כָל-הַמְשׁוֹרְרִים מִלִפְנֵי אַלְמַנְצוּר בְּבֹשֶׁת פָּנִים בְּהִתָּפְשָׂם כְּגַנָּבִים.

וַיָּבוֹא דְּבַר הַמֶּלֶךְ עִם הַמְשׁוֹרְרִים עַד אַל-אַצְמַעִי, וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וּמֵחֲכָמָיו, וַיֹּאמֶר אַל-אַצְמַעִי לִנְקֹם אֶת-נִקְמַת אֶחָיו הַמְשׁוֹרְרִים מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וַיְחַבֵּר שֵׁיר אָרֹך קְשֵׁה-הַמִּלִּים וּכְבַד-הַמִּשְׁקָל, וַיָּחָק אוֹתוֹ עַל עַמּוּד שַׁיִשׁ גָּדוֹל וַיִכְרֹךְ אֶת-הָעַמּוּד בְּמַטְלִית בַּד וַיַּעֲמִיסֵהוּ עַל חֲמוֹרוֹ וַיִּתְחַפֵּשׂ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא הִכִּירוֹ. וַיְהִי כִּי חָזַר הַמֶּלֶך גַּם בְּאָזְנֵי אָל-אַצְמַעִי עַל הַתְּנָאִים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם הוּא נוֹהֵג לִשְׁמוֹעַ אֶת-שִׁירֵי הַמְשׁוֹרְרִים, וַיֵאוֹת לוֹ אַל-אַצְמַעִי וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ.

וַיְהִי כִּי הֶעֱמִיד הַמֶּלֶך אֶת-עַבְדּוֹ וְאֶת-אֲמָתוֹ לְפָנָיו כְּדַרְכּוֹ, וַיָּשַׁר אַל-אַצְמַעִי אֶת שִׁירוֹ וְהַפָּעָם אֲהָהּ! בְּכָל מַאֲמַצֵּי הַמֶּלֶךְ לֹא יָכְלָה אָזְנוֹ לִקְלֹט אֶת-כָּל-הַשִּׁיר, כִּי קָשֶׁה הוּא מִמֶּנּוּ. וַיּוֹדֶה הַמֶּלֶךְ לְאַל-אַצְמַעִי וַיֹּאמַר: אָכֵן מְשׁוֹרֵר בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן הִנְּךָ, וְשִׁירְךָ לְךָ הוּא, וְעַתָּה הוֹצִיאָה נָא אֶת-הַגִּלָּיוֹן אֲשֶׁר עָלָיו כָּתַבְתָּ אוֹתוֹ וּשְׁקַלְנוּהוּ וְנָתַתִּי לְךָ מִשְׁקָלוֹ דִינְרֵי זָהָב כַּאֲשֶׁר הִבְטָחְתִּי.

וַיֹאמֶר אַל-אַצְמַעִי: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁכוֹחַ שָׁכַחְתִּי אֶת-הַגִּלָּיוֹן עַל-יַד שַׁעַר אַרְמוֹנְךָ בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם28 אֲשֶׁר עַל גַּב-חֲמוֹרִי, וְעַתָּה אֲמַהֲרָה נָא וְאֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ. ויַֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: לֵךְ!

וַיֵּלֶךְ אַל-אַצְמַעִי וַיָּבֵא אֶת-עַמּוּד הַשַּׁיִשׁ הַגָּדוֹל הַכָּרוּךְ בְּמַטְלִית וַיִּפְתְּחֶנּוּ וַיַּצִּיגֶּנּוּ עָרֹם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אָבִי, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, מֵת עָנִי וְאֶבְיוֹן וְלֹא הִשְׁאִיר לִי אַחֲרָיו כָּל-יְרֻשָּׁה זוּלָתִי עַמּוּד הַשַּׁיִשׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וַיְּהִי כִּי לֹא הָיָה בְיָדִי כֶּסֶף לִקְנוֹת לִי נְיָר וָאָחֹק אֶת-שִׁירִי לְךָ, אֲדוֹנִי “הַיָּקָר בַּמְּלָכִים”, בַּחֵפֶץ הַיָּקָר לִי מִכֹּל בַּחַיִּים – בְּעַמּוּד הַשַּׁיִשׁ הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, הִיא יְרֻשָּׁתִי הַיְחִידָה מֵאָבִי.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ לַמַרְאֶה, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל עָרְמַת אַל-אַצְמַעִי, אֲבָל הוּא נָשַׁךְ בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו וַיְּהִי כְמַחֲרִישׁ, וְגַם נָתַן צַו לִשְׁקֹל אֶת-הָעַמּוּד בְּדִינְרֵי זָהָב וַיַּעֲנִיקֵם לַמְּשׁוֹרֵר כְּהַבְטָחָתוֹ.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד הֶחָ’לִיף לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה עִם הַמְשׁוֹרְרִים, כִּי רָאָה כִּי נִגְלְתָה עָרְמָתוֹ, וְתַחְבּוּלָתוֹ נוֹדְעָה בָרַבִּים.

(חֲלַבַּת אַל כֻּמַיְתְּ לְאַל-נַיַאגִ’י)

ב: אַל-מַנְצוּר וְהַתַעַאלְבִּי

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא הַמְשׁוֹרֵר אַל-תַעַאלְבִּי אֶל אַרְמוֹן אַל-מַנְצוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חִבַּרְתִּי שִׁיר לִכְבוֹדְךָ, הַרְשֵׁה נָא לְעַבְדְּךְ לְקָרְאוֹ לְפָנֶיךָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶך: קְרָא.

וַיְהִי כְּכַלּוֹת הַמְשׁוֹרֵר לִקְרוֹא אֶת-שִׁירוֹ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָ’לִיף: הַגִּידָה נָא לִי, יְדִידִי הַמְּשׁוֹרֵר, מַה טּוֹב בְּעֵינֶיךָ, הַשְׁלֹש מֵאֹות דִּינְרֵי זָהָב מֵאוֹצַר מָמוֹנִי בִּמְחִיר שִׁירְךָ, אוֹ שְׁלֹשָׁה דִבְרֵי חָכְמָה מֵאוֹצַר חָכְמָתִי? וַיְהִי כִּי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיַּעַן וַיֹּאמַר: טוֹבִים לִי שְׁלֹשָּׁה דִבְרֵי חָכְמָה מַתְמִידִים וְנִצְחִיִּים, מִשְּׁלֹש מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב אֲרָעִיִּים עוֹבְרִים. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: צָדַקְתָּ מְאֹד, חֲבִיבִי הַמְשׁוֹרֵר, וְעַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמָע:

“בִּבְלוֹת בִּגְדְּךָ מֵרֹב יָמִים – אַל תְּתַקֵּן קְרָעָיו בִּטְלָאֵי בַד חֲדָשִׁים, פֶּן יְכֹעַר מַרְאֵהוּ, כִּי הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים”.

– חֲבָל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת – עַל מְאַת הַדִּינָרִים שֶׁהִפְסַדְתִּי עַל “חָכְמָה” רִאשׁוֹנָה זוֹ.

וַיּוֹסֶף הֶחָ’לִיף בִּצְחוֹק עַל שְׂפָתָיו וַיֹּאמַר: “וּבְסוּכְךָ מֵעַתָּה זְקָנְךָ בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר בְּשַׁעַת סְרִיקָה, אַל תּוֹסֵף לָסוּךְ אוֹתוֹ מִתַּחְתָּיו פֶּן יַכְתִּים הַשֶּׁמֶן בְּגָדֶיךָ”.

– אוֹיָה! – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר שֵׁנִית בְּהֵאָנְחוֹ – חֲבָל עוֹד יוֹתֵר עַל מֵאָה הַדִּינָרִים הַשְּׁנִיִּים אֲשֶׁר הִפְסַדְתִּי גַּם בְּעַד “חָכְמָה” שְׁנִיָּה זוֹ.

– וְעַתָּה – מִהֵר הַמֶּלֶך לְהוֹסִיף – הַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע גַּם אֶת הַ“חָכְמָה” הַשְּׁלִישִׁית.

– אַל נָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא הַמְשׁוֹרֵר בְּהִתְלַהֲבוּת – תְּהִי נָא “חָכְמַתְךָ הַשְּׁלִישִׁית” לְךָ לְבַדְּךָ וְלִי דַיָּן הַשְּׁתַּיִם, וּמְאַת הַדִּינָרִים הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לִפְלֵטָה!

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר, וַיִּפֶן אֶל פְּקִיד אוֹצָרוֹ וַיֹאמַר: מַלֵּא רְצוֹן הַמְשׁוֹרֵר כְּרֶגַע, וְהוֹסֵף עַל מְאַת הַדִּינָרִים עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת אֲחֵרִים וְהָיוּ לוֹ לְנֹחַם חֵלֶף הַצַּעַר אֲשֶׁר הֵסֵבּוּ לוֹ שְׁתֵּי חָכְמוֹתַי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַמְשׁוֹרֵר לִפּנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹאמַר: חֵי נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כִּי חָכְמָתְךָ הָאַחֲרוֹנָה עוֹלָה בְעֶרְכָּהּ עַל הַשְּׁתַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת!

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ג: אַבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר

אָמַר אַלְעַ’זָאלִי: הֶחָ’לִיף אַבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר הָלַךְ פַּעַם לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַנָּבִיא מֻחַמַּד כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, וַיְהִי כְּסוֹבְבוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִסָּבִיב לַקֶּבֶר כְּמִנְהַג הַחוֹגְגִים29 וַיִּשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא מִפִּנַּת כִּפַּת הַקֶּבֶר לֵאמֹר:

– אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שְׁמַע נָא לְקוֹל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ הַקּוֹרֵא אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְהַעֲבֵר מֵעַל עַם עֲרָב אֶת-עוֹשְׁקֵיהֶם וְאֶת-חוֹמְסֵיהֶם וְאֶת כָּל-לוֹקְחֵי הַשֹּׁחַד הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּהֶם, כִּי רַבָּה רָעָתָם בָּאָרֶץ וְאֵין עַיִן רוֹאָה וְאֵין אֹזֶן שׁוֹמָעַת! אֲהָהּ! אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, נְקֹם נִקְמָתְךָ בָּהֶם, וְאַל תָּחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם, כִּי אֵל נְקָמוֹת אַתָּה!…

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַל-מַנְצוּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּתְחַלְחַל מְאֹד וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל מְקוֹם מְגוּרָיו וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶחָד מִשׁוֹטְרָיו אֶל כִּפַּת הַקֶּבֶר וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-הָאִישׁ.

וַיִּשׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: שְׁמַעְתִּיךָ מִתְאוֹנֵן עַל הָעֹשֶׁק וְעַל הֶחָמָס וְעַל מִקַּח הַשֹּׁחַד אֲשֶׁר רַבּוּ בָֹאָרֶץ וְעַל חֹסֶר הַהַשְׁגָּחָה עַל כָּל-מַעֲשֵׂי הָעָוֶל, וְלָכֵן הֲבֵאתִיךָ הֲלֹם לְמַעַן תְּבָאֵר לִי דְבָרֶיךָ, כִּי חֲ’לִיף הַמַּאֲמִינִים אֲנִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ, וְאַחֲרָיוּת הַמַּעֲשִׂים עָלַי. וַיִּשְׁתַּחוּ הָאִיש לִפְנֵי הֶחָ’לִיף, וּבְאֹמֶץ לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ קָרָא וַיֹאמַר:

– הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי! וּמִמְּךָ לֹא אַעְלִים דָּבָר.

אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים נְתָנְךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-“הַמַּאֲמִינִים” לְמַעַן תִּדְאַג לָהֶם וּלְצָרְכֵיהֶם, וְתַחַת עֲשׂוֹת זֹאת הָיְתָה כָּל-דַּאֲגָתְךָ לִקְבּוֹץ כַּסְפֵּי הַמִּסִּים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר הִטַּלְתָּ עֲלֵיהֶם וְלֹא רוּחָם וַתְּמַנֶּה עֲלֵיהֶם פְּקִידִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר עֵינָם וְלִבָּם רַק אֶל בִּצְעָם, וְאֶת-דַּלְתוֹת אַרְמוֹנְךָ הֵם סוֹגְרִים בִּפְנֵי הָעֲשׁוּקִים וְהַנִּגְזָלִים וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם לָבוֹא לְפָנֶיךָ וּלְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיךָ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לָהֶם. דַּלְתוֹתֶיךָ פְּתוּחוֹת רַק לִפְקִידֶיךָ, וְאָזְנֶיךָ שׁוֹמְעוֹת רַק אֶת אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ לְךָ הֵם, וְאֶל הָעָם הָאֻמְלָל לֹא תָשִׁית לִבְּךָ, אַתָּה מְקָרֵב רַק אוֹתָם וְאֶת-הָעָם אַתָּה מַרְחִיק מֵעָלֶיךָ, וּפְקִידֶיךָ יוֹדְעִים זֹאת וְעַל כֵּן הֵם מַרְבִּים לְהָרַע לָהֶם, וּבִזְדוֹן-לֵב וּבִצְדִיָּה הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים – כִּי בְטוּחִים הֵם, כִּי הַדְּבָרִים לֹא יַגִּיעוּ עָדֶיךָ, הָרְעֵבִים וְהָעֲרֻמִּים נוֹתְנִים אֶת-הַמִּסִּים, וְהַשְּׂבֵעִים וְעוֹטֵי הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת לוֹקְחִים אוֹתָם לְטוֹבָתָם וְלַהֲנָאָתָם, עֵינֶיךָ אַךְ לְקֹמֶץ קָטָן מִמָּשְׁחֲתֵי הַמִּדּוֹת וּמִלּוֹקְחֵי הַשֹּחַד, וְכָל הָעָם כֻּלּוֹ עוֹמֵד וְצֹוֵחַ לִפְנֵי קִיר הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הֵקִימוּ פְקִידֶיךָ בֵּין הָעָם וּבֵינְךָ, לִבְלִי תֵת לְקוֹל שַׁוְעָתָם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ, אֶת כָּל-הַכְנְסוֹת הָאוֹצָר, הַמָּקְדָּשׁ לָעָם, הֵם גּוֹזְלִים וְאֶת שִׁלְטוֹנְךָ הֵם מְנַהֲלִים, וְאַתָּה כַּחֹמֶר בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בְּךָ אֵת אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים, וְאַחֲרָיוּת מַעֲשֵׂיהֶם עָלֶיךָ, וּבְשִׁמְךָ הֵמָּה נִקְרָאִים, וְאַתָּה טָחוּ עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אִישׁ לִצְעֹק חָמָס עוֹשְׁקוֹ, וּבָאוּ שׁוֹפְטֶיךָ וּקְצִינֶיךָ, וְהָיָה אִם הָעוֹשֵׁק הוּא מִקְּרוֹבֶיךָ וְהִצְדִּיקוּהוּ, וְהָעוֹשְׁקִים הֵם תָּמִיד קְרוֹבֶיךָ, אוֹ קְרוֹבֵי קְרוֹבֶיךָ, וְאֵין מוֹצָא, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, אֲדוֹנִי הֶחָלִיף! זוֹכֵר אֲנִי אֶת-בְּנֵי אֻמַיָּה, הֵם הִרְשִׁיעוּ אֶת-הָרָשָׁע אַף אִם הָיָה קָרוֹב לָהֶם וְהִצְדִּיקוּ אֶת-הַצַּדִּיק אַף אִם הָיָה רָחוֹק מֵהֶם, כִּי רַק הַצֶּדֶק הָיָה קְרוֹבָם וְרַק הָאֱמֶת נֹכַח דַּרְכָּם. וְזֹאת עוֹד, תַּיָּר הָיִיתִי מֵעוֹדִי וָאֶעֱבֹר יַמִּים וּמְדִינוֹת וָאַגִּיעַ פַּעַם עַד אֶרֶץ סִין – אֶרֶץ הַכּוֹפְרִים וְעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים – וּבְכָל-זֹאת רְאֵה זֶה מָצָאתִי שָׁם: מַלְכָּם הֻכָּה בְּחֵרְשׁוּת אָזְנַיִם, וַיְהִי כִי נוֹעֲצוּ הָרוֹפְאִים וַיַּחֲלִיטוּ כִּי אָפְסָה כָּל-תִּקְוָה לְרַפְּאוֹתוֹ וַיֵּבְךְּ הַמֶּלֶךְ בְּכִי תַּמְרוּרִים, וַיִּשְׁאָלוּהוּ חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו לֵאמֹר: מָה אַתָּה בּוֹכֶה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, וְאַתָּה הֲלאֹ תֵּדַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, כִּי עַל כָּל-אָדָם לְקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה? – וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: לֹא עַל הַיִּסּוּרִים, אֲשֶׁר נֻסֵּיתִי בָהֶם, אֲנֹכִי בוֹכֶה, וְאָבְדַן שְׁמִיעָתִי אֵינֶנּוּ מַעֲצִיב אוֹתִי, כַּאֲשֶׁר תַּחְשְׁבוּ, אֲנִי בוֹכֶה עַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל מֵעַתָּה לִשְׁמֹעַ צַעֲקַת דַּלִּים וְשַׁוְעַת אֶבְיוֹנִים. וְאִם מֶלֶךְ עוֹבֵד אֱלִילִים וּמוֹשֵׁל עַל כּוֹפְרִים כֵּן, אַתָּה, אֲדוֹנֵנוּ הֶחָלִיף וַאֲמִיר הַ“מַּאֲמִינִים”, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

וְהַיּוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מֶה עָשָׂה מֶלֶךְ הַסִּינִים? הוּא מָחָה דִמְעָה מֵעַל פָֹנָיו, וּבַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל אֱלִילָיו אֲשֶׁר לְפָנָיו קָרָא וַיֹּאמַר: אוֹדְכֶם, אֱלִילַי, כִּי אֲנַפְתֶּם בִּי וַתְּיַסְּרוּנִי לַמִּשְׁפָּט אַךְ הָמֵת לֹא הֲמִתּוּנִי, וְאִם בְּאָזְנַי הִפְגַּעְתּוּנִי, בִּמְאוֹר עֵינַי לֹא נְגַעְתֶּם לְרָעָה, וְעַתָּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לְטוֹבַת עַמִּי וְאַחַי, כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ דָבָר אֶל הַמֶּלֶךְ מֵהָעֲשׁוּקִים וּמֵהַנִּרְדָּפִים, יַעֲטֶה לוֹ מֵעַתָּה מְעִיל אָדֹם וּרְאִיתִיו בְּעֵינַי, וְחַשְׁתִּי לְעֶזְרָתוֹ וְהִצַּלְתִּיו מִיַּד עוֹשְׁקָיו כֹּחַ. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא לָבְשׁוּ כָל-הָעֲשׁוּקִים אֲדֻמִּים וְהַמֶּלֶךְ יָצָא יוֹם יוּם אֶל רְחוֹבוֹת קִרְיָה לְהִתְבּוֹנֵן בִּבְנֵי עַמּוֹ וְהוּא רוֹכֵב עַל פִּילוֹ וְגַם הִרְחִיק לֶכֶת עַד מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הָעִיר, וְהָיָה כִרְאוֹתוֹ אִישׁ עֲטוּף אֲדֻמִּים וּקְרָאָהוּ אֵלָיו וְכָתַב הָאִישׁ אֶת דְּבַר-רִיבוֹ עַל סֵפֶר וְהִגִּישָׁהוּ לַמֶּלֶךְ וְשָׁפַט הַמֶּלֶךְ בֵּינוֹ וּבֵין אִישׁ רִיבוֹ וְלֹא נָתַן לָרָשָׁע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְרָעָה! כֹּה יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ יוֹם יוֹם.

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף וּבֶן-דּוֹד מֻחַמַּד הַנָּבִיא הַגָּדוֹל, הַרְשֵׁנִי נָא לְהוֹסִיף, כִֹּי מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לִצְבֹּר אוֹצָרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: לְטוֹבַת בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, לְטוֹבַת הַשִּׁלְטוֹן וְהַמְּלוּכָה וּלְטוֹבַת הַכְּלָל. וְאַתָּה אִם לְטוֹבַת בָּנֶיךָ תֶּאֱסֹף אוֹצְרוֹתֶיךָ, דַּע כִּי אֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִהְיֶה בָטוּחַ, כִּי יוֹרִישׁ הוֹנוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו, כִּי הַכֶּסֶף אוֹרֵחַ עוֹבֵר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַיּוֹם הוּא אֶצְלְךָ וּלְמָחָר אֵצֶל אֲחֵרִים, וְטוֹב טוֹב לוֹ לָאָדָם לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מֵאֲשֶׁר לְהוֹרִישָׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּנְכָסִים; וְאִם לְטוֹבַת שִׁלְטוֹנְךָ וּמַלְכוּתְךָ אַתָּה אוֹסֵף, דַּע כִּי לֹא בְכֶּסֶף יִגְבַּר שִׁלְטוֹן וְלֹא בְאוֹצָרוֹת תִּגְדַּל מְלוּכָה, כִֹי אִם בְּמַעֲשֵׂי-גְבוּרָה, וּבַעֲבוֹדָה מְסוּרָה; וְאִם לְטוֹבַת הַכְּלָל אַתָּה אוֹסֵף, לֹא בְאֹסֶף כֶּסֶף תֵּיטִיב לַכְּלָל, כִּי אִם בְּפִזּוּרוֹ, בְּשִׁמּוּשׁוֹ הַטּוֹב וּבְהַשְׁגָּחָה פְקוּחָה עָלָיו.

וַיֵּבְךְּ אַל-מַנְצוּר לְדִבְרֵי הָאִיש וַיִּקְרָא: אֲבָל מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כָּעֵת וְלֵב הָעָם סָר מֵאַחֲרַי וַיְּהִי כְּנֶגְדִי? וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהָשִׁיב אֶת-לֵב הָעָם וְהִיא קְרוֹבָה אֵלֶיךָ מְאֹד, צַוֵּה, אֲדוֹנִי, וְיִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם דַּלְתוֹתֶיךָ וַהֲסִירוֹתָ מֵעַל דַּרְכָּם כָּל מַעְצוֹר שׁוֹעֲרִים, וְכָל-שָׂטָן עַל-יְדֵי פְקִידִים רָעִים; הַטֵּה אֹזֶן לְקוֹלָם וְלֵב לְבַקָּשָׁתָם, וְהַרְחֵק עוֹשֵׁק וְקָרֵב עָשׁוּק וְאָז – הֱיֵה נָא בָטוּחַ, כִּי בּוֹא יָבוֹא הָעָם אֵלֶיךָ בַּהֲמוֹנֵיהֶם וְהָיִיתָ לִבְרָכָה בְפִיהֶם.

וַיִּקְרָא אַל-מַנְצוּר אֶל הָאִיש וַיֹּאמַר: עָשֹׁה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיָך, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ. וַיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה יָפָה וַיְשַׁלְּחֵהוּ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא שִׁנָּה דַרְכּוֹ לְטוֹבַת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ.

(אַלְעַזַ’אלִי עַל-פִּי אַלְאַתְלִידִי)

ד: אַל-מַנְצוּר וְאַמִּיץ הַלֵּב

אָמַר אַחְמַד בֶּן מוּסַה: לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי אַמִּיץ לֵב בַּגִּבּוֹרִים וְחָכָם חָרוּץ וּבַעַל לָשׁוֹן כְּאוֹתוֹ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלִילוּ עָלָיו פַּעַם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף אַל-מַנְצוּר כִּי שְׁמוּרִים בְּיָדוֹ כְּסָפִים לִבְנֵי אֻמַיַּה, וַיְצַו הֶחָ’לִיף אֶת אַל-רַבִּיעַ שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו, וַיְהִי כִּי הִגִּיד לוֹ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ אוֹמְרִים כִּי יֵשׁ בְּיָדְךָ פִּקְּדוֹנוֹת-כְּסָפִים וּכְלֵי-זַיִן לִבְנֵי אֻמַיַּה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדָעָה. וַיַּעַן הָאִישׁ בְּאֹמֶץ לֵבָב מֵאֵין כָּמוֹהוּ וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הַרְשֵׁנִי נָא וְאֶשְׁאָלְךָ: הֲיוֹרֵשׁ אַתָּה לִבְנֵי אֻמַיַּה, אוֹ הַאִם אַתָּה אֶפִּיטְרוֹפְסָם? וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא!

וַיָֹשָׁב הָאִישׁ וַיִּשְׁאַל: וּמַדּוּעַ זֶה אֵפוֹא אַתָּה בָא אֵלַי בְּטַעֲנָה לִמְסֹר לְךָ אֶת-הוֹנָם וְאֵינְךָ יוֹרְשָׁם וְלֹא בָא-כֹחָם?

וַיּוֹרֶד הֶחָ’לִיף רֹאשׁוֹ אַרְצָה רְגָעִים אֲחָדִים, כְּחוֹשֵׁב מַה-לַּעֲנוֹת, וְאַחַר אָמַר: אֲבָל הֲלֹא תֵדַע כִּי חֲ’לִיפֵי בְּנֵי אֻמַיַּה עָשְׁקוּ דַלִּים וַיְרוֹצְצוּ אֶבְיוֹנִים – אֶבְיוֹנֵי הַמֻּשְׂלִמִּים – וּרְכוּשָׁם לֹא לָהֶם הוּא כִּי אִם לְעַם הָאִשְׂלַם, וְעָלֶיךָ אֵפוֹא לְהַחֲזִירוֹ לְאוֹצַר הָעָם.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וּמַה הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר לְךָ לְהוֹכִיחַ עַל יָדָם בְּעָמְדֵנוּ לְמִשְׁפָּט כִּי הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא בְיָדִי רְכוּשׁ בְּנֵי אֻמַיַּה הוּא וְכִי הֵם גְּזָלוּהוּ וְגַם חָמְסוּ אוֹתוֹ מֵאֲחֵרִים כְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף חוֹשֵׁד וְזֹאת עוֹד: הִנֵּה מִלְּבַד רְכוּשׁ הַכְּלָל הָיָה לִבְני אֻמַיַּה גַּם רְכוּשָׁם הֵם, וּמֵאַיִן לוֹ לַאֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף כִּי הָרְכוּשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיָדִי הוּא רְכוּשׁ הַכְּלָל הַגָּזוּל, וְלֹא רְכוּשׁ הַפְּרָט הַכָּשֵׁר?

וַיִּדֹּם הֶחָ’לִיף רְגָעִים מִסְפָּר כִּי לֹא מָצָא מַעֲנֶה, וְאַחַר פָּנָה אֶל שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ אַל רַבִּיעַ וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדַק הָאִישׁ בִּדְבָרָיו, וּמַה-לָנוּ וְלוֹ וְאֵין הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת בְּיָדֵינוּ?

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַנִּתְבָּע קָרָא וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, יְדִידִי, בִּדְבָרֶיךָ, וְעַתָּה לֹא תֵצֵא מִזֶּה עַד אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל וְנָתַתִּי לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי בְּאֹמֶץ לִבְּךָ וּבְיֹשֶׁר טַעֲנוֹתֶיךָ.

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף הִיא, כִּי תוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְצַוּוֹת לְהָבִיא לְפָנַי אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵבִיא דִבָּתִי רָעָה לְפָנֶיךָ, וְאֵדָעֶנּוּ. הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי רַק דִּבָּה רָעָה הֵבִיאוּ לְפָנֶיךָ עָלַי, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כָל-מְאוּמָה לִבְנֵי אֻמַיַּה, לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב, לֹא חֲפָצִים יְקָרִים וְלֹא כְלֵי-זַיִן, וְאִם דִּבַּרְתִּי מַה-שֶׁדִּבַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, אֵין זֹאת כִּי אִם מִדַּעְתִּי כִּי חֲ’לִיף מֵישָׁרִים אַתָּה, וְכִי רַק הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת נֵר לְרַגְלֶיךָ, וְכִי רָחוֹק רָחוֹק אַתָּה מִכָּל עָוֶל וְחָמָס.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו, וַיָּבֵא אַל רַבִּיעַ שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ אֶת-מוֹצִיא הַדִּבָֹּה לְפָנָיו, וַיְהִי כִּרְאוֹת הַנִּתְבָּע אוֹתוֹ, וַיִּקְרָא: אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וְהָאִישׁ הַזֶּה שָׁאַל מִמֶּנִּי לִפְנֵי זְמָן רָב חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, וָאֶתְּנֵם לוֹ, וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.

וַיְהִי כִּי פָנָה הֶחָ’לִיף אֶל הָאִישׁ וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִם אֱמֶת בְּפִי הַנִּתְבָּע, וַיַּעַן וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כֵּנִים דְּבָרָיו.

וַיִּשׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף: וּמַדּוּעַ הֵבֵאתָ אֶת-דִּבָּתוֹ רָעָה לְפָנַי, וְהוּא לֹא חָטָא לְךָ וְעוֹד הֵיטִיב עִמָּךְ?

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְלֹא רוּחִי, כִּי יָרֵאתִי, כִּי אָמַרְתִּי: יָבוֹא יוֹם וְיִדְרֹשׁ הָאִישׁ אֶת-כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁפָּט מִמֶּנִּי, וְאֵין בְּיָדִי לְשַׁלְּמוֹ וּמָה אֶעֱשֶׂה וּכְבוֹדִי יְחֻלַּל אָז בָּרַבִּים? וְעַתָּה הְנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. אָמְנָם חָטָאתִי, וְאַתָּה עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיִּכְעַס הֶחָ’לִיף מְאֹד וַיֹּאמֶר לְהַעֲנִישׁ אֶת-הָאִישׁ קָשֶׁה, אֲבָל אִישׁ רִיבוֹ קָרָא וְאָמַר: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בוֹ, כִּי רַק מִפַּחְדּוֹ פֶּן יְחַלֵּל כְּבוֹדוֹ עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כַּאֲשֶׁר כֵּן הוֹדָה בְּעַצְמוֹ, וְלָכֵן סִלְחָה נָא לוֹ עֲוֹנוֹ כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ, וְגַם אֲנִי מִצִּדִּי הִנְנִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל כַּסְפִּי אֲשֶׁר הִלְוֵיתִי לוֹ וְגַם לְהוֹסִיף עָלָיו חֲמֵש מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, כִּי בִּגְלָלוֹ זָכִיתִי לַעֲמוֹד כַּיּוֹם לְפָנֶיךָ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדְךָ וּמִנֹּעַם מִדְבְּרוֹתֶיךָ.

וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִישׁ וּלְרֹחַב לִבּוֹ וַיֹּאמַר: אָכֵן אִישׁ טוֹב וְחָכָם אַתָּה וְחָכְמַתְךָ תָּאִיר פָּנֶיךָ, וְלָכֵן אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת לִי לְיוֹעֵץ סְתָרִים וּמֵעַתָּה לֹא תָסוּר מִלְפָנַי כָּל-הַיָּמִים.

(אַלְאַתְלִידִי)

ה: אַל מַהְדִּי אִבְּן אִבּוּ גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר (775–785 לספה"נ)

וְאַל-מַהְדִּי הֶחָ’לִיף הַשְׁלִישִׁי לְבֵית עַבָּאשׂ, וְהוּא יָרַשׁ אֶת-כִּסֵּא אָבִיו אַבּוּ-גַּ’עֲפַר אַל-מַנְצוּר (774 לספה"נ), וַיְהִי אַל-מַהְדִּי נְדִיב לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וּבְמֶשֶךְ זְמָן קָצָר אַחֲרֵי מָלְכוֹ פִּזֵּר אֵת-כָּל-הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאָבִיו.

בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ נְתָנָהוּ אָבִיו בִּידֵי מוֹרֶה מַשְׂכִּיל וְחָכָם, שַׁרְקִי אִבְּן קוּטַאמִי שְׁמוֹ, וַיְלַמְּדֵהוּ הַמּוֹרֶה דַּעַת תּוֹרַת הָאִשְׂלַם על בָּרְיָהּ, וְגַם מֵהָאַגָּדָה וְהַמָּסוֹרָה לֹא מָשַׁךְ יָדוֹ, לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא לִמְּדוֹ. וַיֶחְכַּם אַל-מַהְדִּי מְאֹד וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְּהִלָּה בְּאֶרֶץ עֲרָב בְּחָכְמָתוֹ, וּבִתְבוּנַת-לִבּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּפֶן אַל-מַהְדִּי אֶל מוֹרֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוֹרִי וְרַבִּי! רוּחַ רָעָה תְּקָפַתְּנִי הַיּוֹם לֹא אֵדַע שַׁחְרָהּ, וְלָכֵן זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְּפָנֶיךָ: סַפֵּר נָא לִי סִפּוּר מְבַדֵּחַ, אוּלַי תָּסוּר עַצְבוּתִי מִמֶּנִּי וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי. וַיֵּאוֹת הַמּוֹרֶה לִדְבָרָיו וַיְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

מֶלֶךְ הָיָה בָּעִיר חַיְרָה עֻבַּיְדְּ אַלְלַהּ שְׁמוֹ, וְלַמֶּלֶךְ שְׁנֵי יְדִידִים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר אֲהֵבָם מְאֹד וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשָׁם, וְלֹא נִפְרְדוּ הַיְדִידִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְגַם לַוֵּה לִוּוּהוּ בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ. וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה בְּטֶרֶם הִתְיָעֵץ עִם שְׁנֵי יְדִידָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּהָסֵב הַמֶּלֶךְ אֶל שֻׁלְחָנוֹ עִם שְׁנֵי יְדִידָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם-הַצָּהֳרַיִם, וַיֶרֶב לִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן הַיָּשָׁן אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיִּשׁכָּר, וּבְשִׁכְּרוּתוֹ שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ וַיִּתְנַפֵּל עַל שְׁנֵי יְדִידָיו הַיּוֹשְׁבִים אִתּוֹ לָבֶטַח וַיִּרְצְחֵם נֶפֶשׁ, וְאַחַר שָׁכַב לִישׁוֹן, וַיִּישַׁן וַיֵּרָדֵם וְתַרְדֵּמָתוֹ כָּבְדָה עָלָיו מְאֹד.

וַיְהִי כִּי פָג יֵינוֹ מֵעָלָיו וַיֵּעוֹר מִשְּנָתוֹ וַיֵּדַע הַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לַהֲרֹג אֶת-שְׁנֵי יְדִידָיו הַנֶּאֱמָנִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע, וַיֵצֶר לוֹ מְאֹד, וַיֶּרֶב תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה עֲלֵיהֶם וְגַם מָנַע נַפְשׁוֹ יָמִים מִסְפָּר מִכָּל-מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּמִכָּל-תַּעֲנוּגוֹת מְלָכִים וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם עַל יְדִידָיו כִּי אֵינָם, וַיִּשָּׁבַע כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לְהָבִיא כָּל-יַיִן וְכָל-מַשְׁקֶה מְשַכֵּר אֶל פִּיו כָּל-יְמֵי חַיָּיו. וּלְמַזְכֶּרֶת יְדִידוּת צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיָּקִימוּ שְׁתֵּי מַצְבוֹת-אֶבֶן גְּדוֹלוֹת וְנֶהְדָּרוֹת עַל קִבְרֵי יְדִידָיו אֲשֶׁר לֹא הָיָה כְמוֹהֶן לְיֹפִי, וַיִּקְרָא לָהֶן “הַנֶּאֱהָבוֹת וְהַנְּעִימוֹת”, זֵכֶר לִשְׁנֵי יְדִידָיו “הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים” בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ צַו לֵאמֹר: כָּל הָעוֹבֵר עַל יַד הַמַּצֵּבוֹת, עָלָיו לָקֹד וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵיהֶן וּלְנַשֵּׁק אַבְנֵיהֶן בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יָעֵז לַעֲבוֹר עַל מִצְוָתִי אַחַת דָּתוֹ לָמוּת וְרַק זְכוּת זֹאת תִּנָּתֵן לוֹ לִשְׁאֹל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ אֲשֶׁר תִּמָּלֶאנָה כְרֶגַע.

וּדְבַר הַמֶּלֶךְ בַּיָּמִים הָהֵם כִּדְבַר הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְלָכֵן לֹא נוֹעַז אִישׁ לַעֲבֹור עַל הַמַּצֵּבוֹת מִבְּלִי קִדָּה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה לִפְנֵיהֶן, וַתִּהְיֶינָה הַמַּצֵּבוֹת גַּם לְסִמְלֵי קְדֻשָּׁה בְּעֵינֵי כָּל עוֹבֵר וָשָׁב יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר דֶרֶךְ שָׁם רוֹכֵל עָנִי וְהוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ מַשָׂא לַעֲיֵפָה, חֲבִילַת בַּדִּים גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה וּמִמַּעַל לָהּ פַּטִּישׁ-רָאשַׁיִם30 עֵץ. וַיְהִי כִי לֹא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים וַיִּתְפְּשׂוּהוּ הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר עַל הַמַּצֵּבוֹת וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר עַל מִצְוָתִי וְלֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתָ לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת? וַיַּעַן הָרוֹכֵל וַיֹּאמַר: אַל נָא בְּאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁקֶר בְּפִי הַשּׁוֹמְרִים! אָנֹכִי מִלֵּאתִי אֶת-מִצְוָתְךָ וְגַם הִשְׁתַּחֲוֵיתִי.

וַתַּעַל חֲמַת הַמֶּלֶךְ מְאֹד עַל תְּשׁוּבַת הָאִישׁ וּמִבְּלִי הַעֲמִיק חֲקוֹר קָרָא: מוֹת תָּמוּת, בֶּן בְּלִיָּעַל! אַתָּה הַשַּׁקְרָן וְלֹא הַשּׁוֹמְרִים! וַיְצַו לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו כְּרֶגַע.

וַיִּגְּשׁוּ הַשּׁוֹמְרִים לְמַלֵּא אֶת-דְּבַר הַמֶּלֶךְ וַיַּגִּידוּ לָאִישׁ לַאמֹר: שְׁאַל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹתֶיךָ בְּטֶרֶם תָּמוּת וּנְמַלְאֵן, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר: זְכוּת נְתוּנָה לְכָל יוֹצֵא לְהֶרֶג לִשְׁאֹל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי רָאָה הָאִישׁ כִּי אֵין מִפְלָט לוֹ מִן הַמָּוֶת וַיִּקְרָא לֵאמֹר: זֹאת שְׁאֵלָתִי הָרִאשׁוֹנָה לְהַכּוֹת אֶת-הַמֶּלֶךְ עַל קָדְקֳדוֹ מֵאֲחוֹרָיו מַכָּה אַחַת בְּפַטִּישׁ-הָרָאשַׁיִם אֲשֶׁר בְּיָדִי.

וַיִּתְמְהוּ הַשׁוֹמְעִים עַל שְׁאֵלָתוֹ וְגַם הַמֶּלֶךְ הִבִּיט עָלָיו בְּעֵינִַים סַקְרָנִיּוֹת, כִּי חֲשָׁבוֹ לִמְהַתֵּל. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי הוּא עוֹמֵד עַל שְׁאֵלָתוֹ, נִסָּה לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ בְּאָמְרוּ: הֲלֹא טוֹב טוֹב לְךָ לִשְׁאֹל מִמֶּנִּי לִדְאֹג לִבְנֵי-בֵיתְךָ אַחֲרֶיךָ וּלְסַפֵּק לָהֶם צָרְכֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לְהַכּוֹתֵנִי מַכָּה אַחַת בְּפַטִּיש אֲשֶׁר אֵין לְךָ וְלֹא לְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ מְאוּמָה אַחֲרֶיהָ. אֲבָל הָאִישׁ לֹא שָׁעָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְלֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לִדְבָרָיו, וַיַּעֲמֹד עַל שְׁאֵלָתוֹ בְּכָל תֹּקֶף.

אָז שָׁאַל הַמֶּלֶךְ בַּעֲצַת שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו כְּדָת מַה-לַּעֲשׁוֹת. וַיַּעֲנוּ לוֹ הַיּוֹעֲצִים וַיֹאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָם יִחְיֶה, הַאֻמְנָם תַּעֲשֶׂה אֶת-פְּקֻדָּתְךָ פְּלַסְתֵּר, וְאַתָּה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ מְחוֹקְקָהּ, וְאִם תִּהְיֶה אַתָּה הָרִאשׁוֹן לְהָקֵל רֹאשׁ כְּנֶגְדָּהּ, אֵיכָכָה זֶה יְכַבְּדוּהָ אֲחֵרִים?!

וַיְנַסּוּ הַשָׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים לָבוֹא גַם הֵם בִּדְבָרִים עִם הָרוֹכֵל וְגַם הִצִּיעוּ לוֹ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְלֹא קִבֵּל. וַיִּכָּנַע הַמֶּלֶךְ לַשְּׁאֵלָה וַיִּפֶן עָרְפּוֹ לָרוֹכֵל לְמַעַן יַכֵּהוּ, וַיַּעַשׂ הָרוֹכֵל כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיַּךְ בְּפַטִּישׁוֹ עַל קָדְקֹד-הַמֶּלֶךְ בְּכָל כֹּחַ זְרוֹעוֹ וַתַּדְהֵם הַמַּכָּה אֶת-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה כְּרֶגַע וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ.

וַיַּבְהִילוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו אֶת-הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר בְּעָמָל רַב הֵשִׁיבוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ לִתְחִיָּה וְחוּשָׁיו בַּל עִמּוֹ, וַיַּשְׁכִּיבוּהוּ בְּמִטָּתוֹ וּמַחֲלָתוֹ אֲנוּשָׁה עָלָיו וְלֹא עַל נְקַלָּה עָלָה בְיָדָם לְהַחֲלִימוֹ, כִּי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רְצוּפִים שָׁכַב הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה וְכָל-מַאֲכָל לֹא בָא אֶל פִּיו זוּלָתִי מְעַט חָלָב וּמְעַט מַיִם חַיִּים, אֲשֶׁר הִשְׁקוּהוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל מִטָּתוֹ פַּעַם בְּפַעַם כַּף כָּף.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שֵׁשֶׁת הַחֳדָשִׁים וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת-הָרוֹכֵל וְאֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ וַיְצַו לְמַהֵר לְהָרְגוֹ לִנְקֹם בּוֹ נִקְמָתוֹ.

וַיְהִי כִּי הוֹצִיאוּ אֶת-הָאִישׁ לַהֲרֵגָה וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הֲלֹא שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת שׁוֹאֵל כָּל-אִישׁ בְּטֶרֶם מוֹתוֹ וַאֲנִי רַק שְׁאֵלָה אַחַת שָׁאַלְתִּי. וַיֵּעָנוּ הָרוֹצְחִים לִתְבִיעָתוֹ וְגַם הֵבִיאוּ אֶת-הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וַיִּבָּהֵל הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא: וּמַה שְּׁאֵלָתוֹ הַשְּׁנִיָּה? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: גַּם הַפַּעַם אֲנִי רוֹצֶה לְהַכּוֹת אֶת-הַמֶּלֶךְ עַל קָדְקֳדוֹ. וְלֹא יָכְלוּ הַשָׂרִים וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לַהֲזִיזוֹ מִדַּעְתּוֹ בְּכָל הַפְצָרוֹתֵיהֶם וְהַצָּעוֹתֵיהֶם, וַיְּהִי הַמֶּלֶךְ בְּכָל-רָע, וַיִּיעָצוּ הַחֲכָמִים אֶת-הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לֵאמֹר: קְדוֹשָׁה הִיא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי הָעָם וְאֵין לְבַטְלָהּ, אַף כִּי בְּנֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ הִיא.

וַיְּהִי כִּי רָאָה הַמֶּלֶךְ כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הָרוֹכֵל וַיָּשֶׂם אֶל-הָעָרְמָה פָנָיו, וַיְצַו לְהַבְהִיל אֶת-הָרוֹכֵל לְפָנָיו וַיִּפֶן אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: אֲבָל, יְדִידִי הָרוֹכֵל, הֲזָכֹר תִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה בְּהַצִּיג הַשּׁוֹמְרִים אוֹתְךָ לְפָנַי? וַיֹּאמֶר הָרוֹכֵל: זָכֹר אֶזְכֹּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאַל: וּמֶה הָיוּ דְּבָרֶיךָ? הַגִּידָה נָא אוֹתָם וְאֶשְׁמָעָה! וַיֹּאמֶר הָרוֹכֵל: הִגַּדְתִּי לְךָ כִּי שֶׁקֶר עָנוּ בִי שׁוֹמְרֵי הַמַּצֵּבוֹת לֵאמֹר: לֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, כִּי הִשְׁתַּחֲוֵיתִי. וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ בַּשְׁלִישִׁית: הַאֻמְנָם? וַיּאֹמֶר הָרוֹכֵל: הֲלֹא כָפוּף תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂאִי הָיִיתִי בְּעָבְרִי לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת – הֲיֵשׁ הִשְׁתַּחֲוָיָה גְדוֹלָה מִכְּפִיפָה?

וַיֵּאוֹרוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹכֵל וַיֹּאמַר: אָכֵן, “הַפְּזִיזוּת מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא” וְ“הַכַּעַס וְהַגַּאֲוָה מְבִיאִים אֶת-הָאָדָם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת” – יֹאמַר אַלְלַהּ בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ. גַּם הַנָּבִיא שֻׂלֵימַאן – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – אוֹמֵר: “כַּעַס בְּלֵב כְּסִילִים יָנוּחַ”. וְעַתָּה אַתָּה הַצַּדִּיק, יְדִידִי הָרוֹכֵל, בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּמַלְּאֲךָ אֶת-מִצְוַת מַלְכְּךָ, וְשׁוֹמְרֵי הַמַּצֵּבוֹת הָרְשָׁעִים, וְאִתְּךָ הַסְּלִיחָה עַל אֲשֶׁר מִהַרְתִּי לַחֲרֹץ מִשְׁפָּטִי עָלֶיךָ. מֵרֹאֵי פָנַי תִּהְיֶה מֵעַתָּה וְגַם אַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר רַב חֵלֶף הָרָעָה אֲשֵֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ בִּפְזִיזוּתִי.

(מֻרוּגְ' אַל-דַ’הַב לִלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ו: אַל-מַהְדִּי וְהַבַּדַּוִּי

וּפַאִיקַה בַּת עַבְּדְּ אַלְלַהּ דּוֹד אַל-מַנְצוּר מְסַפֶּרֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲזֹר אַל-מַהְדִּי מִמַּסַּע תַּעֲנוּגוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בָּעִיר עַנְבַּר אֲשֶׁר בְּפָרַס וַיִּשְׁמַע אַל רַאבִי אֶחָד מֵרוֹאֵי פָנָיו וַיְמַהֶר לָבוֹא הָאַרְמוֹנָה לְקַבֵּל פְּנֵי מַלְכּוֹ.

וַיְהִי בְּשַׁעַת הַשִּׂיחָה וַיּוֹצִיא אַל-רַאבִי מֵחֵיקוֹ מְגִלַּת עוֹר וּבְגוֹלְלוֹ אוֹתָהּ לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיד לֵאמֹר: אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, בְּעָבְרִי הַיּוֹם בָּרְחוֹב לָבוֹא אֵלֶיךָ פָּגַשְׁתִּי בְבַדַּוִּי, וּבְיָדוֹ מְגִלָּה זוֹ, אֲשֶׁר בְּהִתְהַלְּכוֹ הֵרִים אוֹתָהּ לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְגַם קָרָא בְקוֹל לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם כָּל-עוֹבְרֵי דֶרֶך מִי הוּא זֶה אַל-רַאבִי וְאַיֵּה זֶה מְקוֹם מְגוּרָיו וְאֶמְצָאֶנּוּ? הַמְּגִלָּה הַזֹּאת חוֹתַם אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים עָלֶיהָ, וְהִיא נִמְסְרָה בְיָדִי לְהוֹבִילָהּ לְאַל-רַאבִי שָׁלִישׁוֹ, וְזֶה לִי יָמִים מִסְפָּר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְחַפֵּשׂ אֶת-אַל-רַאבִי וְאֵינִי מוֹצְאוֹ, וְעַתָּה מִי בָכֶם יְרֵא אַלְלַהּ אֲשֶׁר יַנְחֵנִי לִמְקוֹם מְגוּרָיו וְהָיְתָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה גַּם מֵעִם אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְגַם מֵעִמִּי אֲנִי עַבְדְּכֶם בֶּן אֲמַתְכֶם.

וּכְשָׁמְעִי אוֹתוֹ קוֹרֵא נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּגִלָּה, וָאֵרֶא וְהִנֵּה הִיא כְתוּבָה בְּפֶחָם מִלִּים אֲחָדוֹת וְחוֹתָמְךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ, וָאֶשְֹאַל אֶת-הַבַּדַּוִּי עַל פֵּשֶׁר הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, וְלֹא יָדַע לַעֲנוֹת בְּאָמְרוֹ: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ קְרוֹא, וְרַק חָזוֹר חָזַר גַּם לְפָנַי עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא בְּאָזְנֵי כָל-הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, וָאֶשְׁתּוֹמֵם לַמַרְאֶה וָאֹמַר אֶל הַבַּדַּוִּי: תְּנָה אֶת-הַמְּגִלָּה עַל-יָדִי, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אַל-רַאבִי אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַיְהִי כִּי לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי וְגַם הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם חוֹשְׁדוֹת, וַיְמַהֲרוּ אֲנָשִׁים מִבֵּין הָעוֹבְרִים וַיָּעִידוּ כִּי אֱמֶת בְּפִי, וַיִּמְסֹר הַבַּדַּוִּי אֶת-הַמְּגִלָּה בְיָדִי, וָאָבוֹא אֵלֶיךָ, וְהוּא מְחַכֶּה בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְעַתָּה הוֹאִילָה נָא, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, לִפְתֹּר חִידָה מוּזָרָה זוֹ, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי.

וַיִּסְתַּכֵּל הָאָמִיר בַּמְּגִלָּה וּבְחַיְּכוֹ חִיּוּךְ קַל קָרָא וַיֹּאמַר: אָכֵן חִידָה הִיא וַאֲנִי אֶפְתְּרֶנָּה.

לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר יָצָאתִי עִם רוֹאֵי פָנַי אֶל הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד כְּדַרְכִּי. אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עָבִים וַעֲרָפֶל כָּבֵד כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כֹל וְעוֹד מְעַט וְגֶשֶׁם חָזָק נִתַּךְ אַרְצָה, אֲשֶׁר הִטְרִידָנוּ מְאֹד, וַנְּמַהֵר וַנַּעַל עַל הַסּוּסִים וַנָּשֶׂם פָּנֵינוּ הַבַּיְתָה בַּהֲרִיצֵנוּ אֶת-הַסּוּסִים בְּכָל-כֹּחֵנוּ.

אֲבָל אֲהָהּ! סוּסִי אֲנִי תָּעָה בְּדַרְכּוֹ בִּמְרוּצָתוֹ וַאֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, וְרַק כַּעֲבֹר שָׁעָה פָּנִיתִי כֹּה וָכֹה וָאֵרֶא וְהִנֵּה אָנֹכִי בְּתוֹךְ יַעַר עָבֶה מָלֵא עֲצֵי תֹמֶר וְאֵין אִישׁ מֵרוֹאֵי-פָנַי עִמִּי, כָּל גּוּפִי רָעַד מִקּוֹר כַּקָּנֶה, וְהָרְטִיבוּת חָדְרָה עַד לְשַׁד עַצְמוֹתַי וָאֱהִי אוֹבֵד עֵצוֹת.

אָז עָלָה עַל לִבִּי זֵכֶר הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר אָבִי גַּ’עֲפַר אַלמַנְצוּר, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, הָיָה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעוֹתָיו הַקָּשׁוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי תְפִלָּה בְדוּקָה הִיא, וְכִי יָרַשׁ אוֹתָהּ מֵאָבִיו מֻחַמַּד, אֲשֶׁר יְרָשָׁהּ מֵאָבִיו עַבְּדְּ-אַלְלַהּ אִבְּן-עַבַּאשׂ, וּבַהֲרִימִי עֵינַי הַשָּׁמַיְמָה נָשָׂאתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא:

– אַלְלַהּ אֵל שַׁדַּי! אֱלֹהֵי הַגְּבוּרָה וְהָרַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וֵאלֹהֵי מַלְאֲכֵי מָרוֹם וְשֵׁדֵי שַׁחַת, אֱלֹהִים אֲשֶׁר מִיָּדְךָ הַכֹּל לָנוּ וַאֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ לְהָגֵן עָלֵינוּ בְּעִתּוֹת צָרָה, חוּסָה נָא, רַחֵם נָא עַל עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתְךָ אַל-מַהְדִּי בֶּן אַבּוּ-גַּ’עֲפַר אַל מַנְצוּר, הַקּוֹרֵא אֵלֶיךָ לְעֶזְרָה, כִּי אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעָדֶיךָ וְאֵין צוּר זוּלָתֶךָ, מָה אָנוּ וּמַה כֹּחֵנוּ אִם אַתָּה תַעַזְבֵנוּ? בְּךָ אָנוּ חוֹסִים, וְאֵלֶיךָ אָנוּ קוֹרְאִים, אַתָּה מוֹשִׁיעֵנוּ וְאַתָּה מַצִּילֵנוּ מִכָּל-רָע, מִן הָאֵשׁ וּמִן הַמַּיִם, מִן הָרְעָמִים וּמִן הַבְּרָקִים וּמִכָּל-יֶתֶר הַפְּגָעִים הָרָעִים, אַתָּה מוֹשִׁיעֵנוּ גַּם בְּהַגִּיעֵנוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, אוֹתְךָ הָאֱלֹהִים אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים וְאֵלֶיךָ אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב.

וַיְהִי אַךְ גָּמַרְתִּי אֶת-תְּפִלָּתִי וָאֶשָּׂא עֵינַי לְמֵרָחוֹק וָאֵרֶא וְהִנֵּה אוֹר קָלוּשׁ נִשְׁקָף לְעֵינַי מִמָּקוֹם קָרוֹב, וָאֲמַהֵר אֵלָיו וָאֵרֶא אֹהֶל בַּדַּוִּי וָאֶגַּשׁ אֶל הָאֹהֶל וָאֶקְרָא: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שׁוֹכְנֵי הָאֹהֶל! הֲיֵשׁ מָקוֹם בְּאָהָלְכֶם לְעוֹבֵר אֹרַח אוֹבֵד תּוֹעֶה וְרוֹעֵד מִקָּרָה? וַיֵּצֵא בַּדַּוִּי לִקְרָאתִי מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיִּקְרָא: יֵשׁ! בּוֹא בְּרוּךְ אַלְלַהּ! לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ?! וָאֶשְׂמַח לְדִבְרֵי הַבַּדַּוִּי, וָאֶצְנַח מֵעַל סוּסִי וָאָבוֹא הָאֹהֱלָה, וַיְמַהֵר הָעֲרָבִי וַיִּפְשֹׁט מֵעָלַי אֶת-בְּגָדַי הָרְטֻבִּים וַיִּסְחָטֵם עַל-יַד לַהֶבֶת הָאֵשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל בַּתָּוֶךְ לְיַבְּשָׁם, וְגַם אַדֶּרֶת שְׂעַר-גָּמָל נָתַן לִי לְהִתְעַטֵּף בָּהּ וּלְהִתְחַמֵּם בָּהּ, וְאַחַר קָרָא אֶת-אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: פַאטְמַה! מַהֲרִי נָא אֶל צְלִילֵי הַשְּׂעוֹרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָנוּ מֵאֲרֻחָתֵנוּ וְהָבִיאִי, וְגַם מְעַט חָלָב חַם נִשְׁאַר עוֹד בַּכַּד, וַיִּתְּנוּ לְפָנַי וָאֹכֵלָה, וַאֲרֻחָתִי עָרְבָה לְחִכִּי מְאֹד. וְאַחֲרֵי הָאֲכִילָה הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל מַרְבַד שְׂעַר הַגָּמָל אֲשֶׁר פָּרְשׂוּ לִי מִתַּחְתַּי בְּפִנַּת הָאֹהֶל וָאַנַּח רֹאשִׁי עַל כַּר עָשׂוּי שְּׂעַר-גָּמָל גַּם הוּא, וָאִישַׁן וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי מְאֹד, כִּי עָיֵף הָיִיתִי וָאֵרָדֵם.

וַיְהִי בַבֹּקֶּר בְַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי, וַיִּקַּח הַבַּדַּוִּי עֵז וַיִּשְׁחָטֶהָ לְעֵינַי לְמַעַן הַאֲכִילֵנִי בָשָׂר בְּטֶרֶם אֵצֵא לְדַרְכִּי, וָאֶשְׁמַע אֶת-אִשְׁתּוֹ קוֹרֵאת אֵלָיו לֵאמֹר: אֲהָהּ חֲבִיבִי! מֶה עָשִׂיתָ, וְהָעֵז הֲלֹא הָיְתָה מְקוֹר כָּל-פַּרְנָסָתֵנוּ וּפַרְנָסַת בְּנֵי-בֵיתֵנוּ, אֶת-חֲלָבָהּ שָׁתִינוּ, וְגַם עָשִׂינוּ מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וַנֶּחִי, וּמַה-יִהְיֶה כָּעֵת גּוֹרָלֵנוּ בִּשְׁחָטְךָ אוֹתָהּ? מַה-נַעֲנֶה לַיְלָדִים בְּקָרְאָם: הָבוּ לָנוּ אֹכֶל וְנִחְיֶה?!

וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי אֶת-אִשְׁתּוֹ בְּכַעַס עָצוּר וַיֹּאמַר: אַל תִּדְאֲגִי, אִשְׁתִּי, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ, וְהוּא יִדְאַג לָנוּ חֵלֶף דָּאֳגֵנוּ אָנוּ לַאֲחֵרִים, הֲלֹא בְּנֵי אָבִינוּ אִבְּרַהִים “חַ’לִיל אַלְלַהּ”, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, אָנוּ, וּדְרָכָיו דְּרָכֵינוּ, וְהוּא הֲלֹא הָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים, מַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם כְּיַד הַמֶּלֶךְ, מִבְּלִי דָאֳגוֹ דַאֲגַת מִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא וְדַאֲגַת מָחֳרָתוֹ הוּא, כִּי עַל כֵּן הָיָה אַלְלַהּ עִמּוֹ, וַיְבָרְכֵהוּ בַכֹּל וַיְהִי גַם כָּבֵד מְאֹד בְּמִקְנֶה, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר וָאֶתְעוֹרֵר מְאֹד, וָאֶקְרָא גַם אֲנִי לֵאמֹר: אַל תִּירָא, יְדִידִי הַבַּדַּוִּי! צְלֵה בָשָׂר וְאֹכְלָה וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, וִיהִי נָא לִבְּךָ בָּטוּחַ כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם גַּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם אוֹרְחֲךָ כַּיּוֹם הַזֶּה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְאִבְּרַהִים אָבִיךָ זְקֵנְךָ, כִּי הַכְנָסַת אוֹרְחִים גְּדוֹלָה הִיא.

וַיִּצְלֶה הַבַּדַּוִּי בָּשָׂר וָאֹכְלָה, וּכְכַלּוֹתִי סְעֻדָּתִי קָרָאתִי לַבַּדַּוִּי וַאֹמַר: הֲיֵשׁ לְךָ נְיָר, עֵט וּדְיוֹ? הָבִיאָה נָא לְפָנַי וְאֶכְתְּבָה, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי. וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹּאמַר: לֹא, אֲדוֹנִי! כִּי לָמָּה לִי נְיָר עֵט וּדְיוֹ וְאָנֹּכִי הֲלֹא בַּדַּוִּי אֲנִי, בֶּן הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר תִּקְוָתִי וּמִבְטַחִי רַק עַל אַלְלַהּ וְלֹא עַל בְּנֵי הָאָדָם וְעַל עֵטִים וְעַל נְיָרוֹת.

וַיְהִי כִּי פָצַרְתִּי בּוֹ מְאֹד וַיֵּלֶך וַיְחַפֵּשׂ וַיָּבֵא לִי אֶת-מְגִלַּת הָעוֹר אֲשֶׁר בְּיָדְךָ, וַיֹּאמֶר אֵלַי: רְאֵה, אֲדוֹנִי, זֶה מָצָאתִי, וְאַתָּה אִם תִּכְתֹּב כְּתֹב, וְאִם לֹא תִכְתֹּב אֵין מוֹצָא, כִּי אֵין לִי נְיָר. וָאֶקַּח אֶת-הַמְּגִלָּה מִיַּד הַבַּדַּוִּי וְאוּד עָשֵן בָּחַרְתִּי לִי מִתּוֹךְ כִּירַת הָאֵשׁ אֲשֶׁר לְפָנַי וָאֶרְשֹׁם בָּאוּד בַּמְּגִלָּה לָתֵת מֵאוֹצָרִי הַפְּרָטִי לַבַּדַּוִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב וְגַם חָתַמְתִּי בְּחוֹתָמִי, וָאֹמַר לָאִישׁ: קְחָה אֶת-הַמְּגִלָּה הַזּאֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ וְהֵבֵאתָ אוֹתָהּ בַעְ’דַּאדַה אֶל אַל-רַאבִי וַאֲבָרְכֶךָ, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו. וּבְהִפָּרְדִי מֵעָלָיו הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי וְגַם הוֹסַפְתִּי לֵאמֹר: וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יָשִׁית לְךָ מֵעַתָּה בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְהָיִיתָ גַּם אַתָֹה וְגַם כָּל-בְּנֵי-בֵיתְךָ עִמְּךָ שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים עַד עוֹלָם.

וְלֹא יָדַע הַבַּדַּוִּי אֶת אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בַמְּגִלָּה וְגַם אֲנִי לֹא הִגַּדְתִּי לוֹ, וְעַתָּה – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה בְּגָמְרוֹ אֶת-סִפּוּרוֹ – מַהֲרָה נָא, אַל-רַאבִי עַבְדִּי הַטּוֹב, וְשַׁלֵּם לַבַּדַּוִּי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בַּמְּגִלָּה, אַל תַּפֵּל אֲגוֹרָה! רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

אָז קָרָא אַל-רַאבִי וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לֹא חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב רְשׁוּמִים בִּמְגִלָּתְךָ, כִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רְשׁוּמִים בָּהּ!

וַיַּבֵּט אַל-מַהְדִּי בַּמְּגִלָּה כְּמִשְׁתּוֹמֵם וְאַחַר אָמַר: צָדַקְתָּ, אַל-רַאבִי עַבְדִּי, אָנֹכִי רוֹאֶה כִּי שָׁגִיתִי בְּשַׁעַת רְשִׁימָה וּשְׁגִיאָתִי תָלִין אִתִּי, אֲנִי אָשֵׁם וְלֹא הַבַּדַּוִּי, וְעַתָּה לֵךְ וְשַׁלֵּם מֵאוֹצָרִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אַל תַּחְסִיר דָּבָר!

וַיְמַהֵר אַל-רַאבִי וַיִּשְׁקֹל לַבַּדַּוִּי אֶת-כָּל-מִכְסַת הַכֶּסֶף וַיַּעֲמִיסֵהוּ הַבַּדַּוִּי עַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים וַיָּשָׁב לְאָהֳלוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּו שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

ז: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר

וְסַפֵּר יְסַפְּרוּ הָעַרְבִיִּים עַל אַל-מַהְדִּי גַם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אַל-מַהְדִּי כְּדַרְכּוֹ לָצוּד צֵידוֹ וַיֵּצְאוּ יַחַד עִמּוֹ כָּל-בְּנֵי-לִוְיָתוֹ, וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּגְבַּר הַחֹם מְאֹד וַיָּשֶׂם אַל-מַהְדִּי פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵאָהֳלֵי הַבַּדַּוִּים הַקְּרוֹבִים לָנוּחַ וְאֶל בְּנֵי-לִוְיָתוֹ צִוָּה לְחַכּוֹת לוֹ תַּחַת אַחַד הָעֵצִים עַד שׁוּבוֹ. וַיְהִי כְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָאֹהֶל וַיִּקְרָא: אַחַי בְּנֵי עֲרָב! הֲיֵשׁ לָכֶם לְהַאֲכִיל וּלְהַשְׁקוֹת הֵלֶךְ רָעֵב וְצָמֵא אֲשֶׁר הִנְחָהוּ אַלְלַהּ עַד אָהָלְכֶם?! וַיֵּצֵא הַבַּדַּוִּי בַּעַל הָאֹהֶל לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא: יֵשׁ! בּוֹא, בְּרוּךְ אַלְלַהּ, וְכִבַּדְנוּךָ.

וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו לֶחֶם שְׂעוֹרִים וַיֹּאכַל, וְגַם נֹאד יַיִן יָשָׁן הֵבִיאוּ וַיִּמְזְגוּ לוֹ כּוֹס, וַיְהִי כְּהָרִיק אַל-מַהְדִּי אֶת-הַכּוֹס אֶל פִּיו וַיִּפֶן אֶל הַבַּדַּוִּי בַּעַל הָאֹהֶל וַיִּשְׁאַל: הֲיָדַעְתָּ מִי אֲנִי, אָחִי? וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹּאמַר: חֵי אַלְלַהּ כִּי לֹא אֵדָע! וַיֹּאמֶר אַל-מַהְדִּי: אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי! וַיִּתְמַהּ הַבַּדַּוִּי וַיִּקְרָא: וְאַלְלַהּ יְבָרֶכְךָ, אֲדוֹנִי, וְהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ! וּבְדַבְּרוֹ שָׁב וַיִּמְזֹג לוֹ כּוֹס שְׁנִיָּה. וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁתוֹת אַל-מַהְדִּי גַּם אֶת-כּוֹסוֹ הַשְּׁנִיָּה וַיִּפֶן שֵׁנִית אֶל הַבַּדַּוִּי וַיִּשְׁאַל: אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כָעֵת מִי אָנִי? וַיַּעַן הַבַּדַּוִּי וַיֹאמַר: הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי זֶה עַתָּה כִּי אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אַתָּה. וַיִּקְרָא אַל-מַהְדִּי בִּצְחוֹק וַיֹּאמַר: לֹא, יְדִידִי! אֲנִי שָׁלִישׁ שֶׁל אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וְשַׂר צְבָאוֹ! – אַלְלַהּ יַרְחִיב גְּבוּלְכֶם, אֲדוֹנִי הַשַּׂר – קָרָא שֵׁנִית הַבַּדַּוִּי – וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּיכֶם! וַיִּמְזֹג כּוֹס שְׁלִישִׁית, וַיְהִי כִּשְׁתוֹת אַל-מַהְדִּי גַּם אֶת-הַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית וַיָּשָׁב וַיִּשְׁאַל: אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, חֲבִיבִי הַבַּדַּוִּי, מִי אָנֹכִי? וַיִּתְפַּלֵּא הַבַּדַּוִּי עוֹד הַפַּעַם עַל הַשְׁאֵלָה וַיֹּאמַר: הֲלֹא הִגַּדְתָּ לִי לִפְנֵי רֶגַע כִּי שַׂר צְבָא אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אַתָּה! וַיַּעַן אַל-מַהְדִּי בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמַר: לֹא! כִּי אֲנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים.

אָז פָּקַח הַבַּדַּוִּי אֶת-עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת כְּמִשְׁתּוֹמֵם וְכִמְפַחֵד כְּאֶחָד, וַיְמַהֵר וַיִּסְתֹּם אֶת-פִּי נֹאד הַיַּיִן וַיְשִׂימֵהוּ הַצִּדָּה וַיִּקְרָא: יָרֵא אָנֹכִי, אֲדוֹנִי, לִמְזֹג לְךָ כּוֹס רְבִיעִית פֶּן תֹּאמַר כֹּי אַתָּה מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם.

וַיִּתְפָּרֵץ אַל-מַהְדִּי בִּצְחוֹק וַיִּרְקַע בְּרַגְלָיו אַרְצָה, וּבֵין כֹּה וָכֹה בָּאוּ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ לְחַפְּשׂוֹ, כִּי רָאוּ כִּי בוֹשֵׁש הוּא לָבוֹא, וְכֻלָּם רוֹכְבִים עַל סוּסִים דּוֹהֲרִים וְכַלְבֵי-צֵידָם עִמָּהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַבַּדַּוִּי אֶת-כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וַיִּבָּהֵל מְאֹד לַמַּרְאֶה וַתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מֵרָב-פַּחַד, אֲבָל אַל-מַהְדִּי הִרְגִּיעָהוּ לֵאמֹר: אַל-תִּירָא, עַבְדִּי הַבַּדַּוִּי! הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי לֹא שִׁקַּרְתִּי לְךָ בַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְעַתָּה יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, אָכֵן הֱטִיבֹתָ עִמָּדִי וְגַם אֲנִי אַגִּישׁ לְךָ בְּרָכָה אַדֶּרֶת שֵׂעָר יָפָה וְאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב בִּמְחִיר הָאֲרֻחָה אֲשֶׁר עָרַכְתָּ לִי.

וַיִּשְׁתַּחוּ הַבַּדַּוִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשַּׁק אֶת-כְּנַף בִּגְדּוֹ בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וַיְלַוֵּהוּ עַד גְּבוּל אָהֳלוֹ.

(מַגַּ’אנִי אַל אַדַב)

ח: אַל-מַהְדִי וּמִשְׁנֵהוּ אִבְּן-דַּאוּד

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַל-מַנְצוּר וַיַּשְׁאֵר יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה לְאַל-מַהְדִּי בְּנוֹ אַחֲרָיו, כָּאָמוּר, תִּשְׁעָה מִלְיוֹנִים וְשִׁשִּׁים אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף, שֶׁהֵם בְּעֵרֶך 22.500 לִירוֹת, וְכִרְאוֹת אַבּוּ עַבְּדְּ אַלְלַהּ מִשְׁנֵהוּ כִּי מַרְבֶּה הֶחָ’לִיף לְבַזְבֵּז כַּסְפּוֹ בְּתַעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִים, בְּהוֹלְלוּת וּבְשִׁכְּרוּת וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיְנַס לַעֲצֹר בּוֹ וּלְהַשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ, אֲבָל תַּחַת לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִשְׁנֵהוּ הַנֶּאֱמָן, גָּעַר בּוֹ הֶחָ’לִיף וַיַּרְחִיקֵהוּ מֵעַל פָּנָיו בְּחֶרְפָּה, וַיִּבְחַר לוֹ לְמִשְׁנֶה אִישׁ כִּלְבָבוֹ אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן-דַּאוּד, אִישׁ חָנֵף וּמֵרָע, אֲשֶׁר יָדַע לְהַחֲלִיק לָשׁוֹן וּלְאַמֵּץ אֶת-לֵב מַלְכּוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי תַאֲווֹתָיו, וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְגַם נָתַן לִבּוֹ לִמְשֹׁךְ בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר, וַיַּעַשׁ לוֹ שָׂרִים וְשָׂרוֹת וְכָל-אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינָיו לֹא אָצַל מֵהֶן. וַיַּרְא הָעָם וַיִּשְׂנְאוּ אֶת-יַעֲקֻבְּ מְאֹד וְעֶבְרָתָם לוֹ שְׁמוּרָה בְּלִבָּם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים אֵת אֲשֶׁר רָאָה וַיָּשַׁר וַיֹּאמַר: “אֲהָהּ לְמַמְלֶכֶת עַבַּאשׂ כִּי בָא קִצָּהּ, מַלְכָּהּ נַעַר אוֹהֵב חַיֵּי בְשָׂרִים, וּמִשְׁנֵהוּ יַעֲקֻבְּ בַּעַר, אוֹהֵב חֲלַקְלַקּוֹת וְרוֹדֵף דִּינָרִים”, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיָּרֶק אַל-מַהְדִּי אֶת-הָאוֹצָר, וַיְהִי כִּי שָׁלַח בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַל-חַארֵת שׁוֹמֵר הָאוֹצָר לֵאמֹר: שְׁלַח כָּסֶף! וַיָּבוֹא חַארֵת אֶל הֶחָ’לִיף וּמַפְתְּחוֹת הָאוֹצָר בְּיָדוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! סָגַרְתִּי אֶת-הָאוֹצָר וָאָבִיא לְךָ אֶת-הַמַּפְתְּחוֹת, כִּי לֹא נִשְׁאַר לִי מַה-לִּשְׁמוֹר. וַיַּבְהֵל הֶחָ’לִיף אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן דַּאוּד וַיְּסַפֵּר לוֹ אֶת-הַדָּבָר, וְגַם שָׁאַל בַּעֲצָתוֹ לֵאמֹר: כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת? וַיֹּאמֶר לוֹ יַעֲקֻבְּ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה, הַקְצָרָה יַד הָעָם מִלְּמַלֵּא אֶת-אוֹצַר הַמְּלוּכָה? צַוֵּה וְיוֹסִיפוּ עַל הַמִּסִּים אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ עַד כֹּה עַל אַחַת שֶׁבַע וּמִלֵּאתָ אוֹצָרְךָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף בַּעֲצַת מִשְׁנֵהוּ וַיַּגְדֵּל אֶת-הַמִּסִּים, וַיִּלְחַץ אֶת-הָעָם מְאֹד, וַיָּקָץ הָעָם מִפְּנֵי מַלְכּוֹ וּמִפְּנֵי מִשְׁנֵהוּ שְׂנוּא נַפְשָׁם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ לְמַסָּעָיו לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַנָּבִיא בְּמָדִינָה. הוּא בַּדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אֶבֶן גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְעָלֶיהָ חֲרוּתִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“כְּשִׁמְךָ, מַהְדִּי31 חָ’לִיף אַלְלַהּ, יָכֹלְתָּ הֱיוֹת, לוּלֵא אֵרַחְתָּ לְחֶבְרָה עִם יַעֲקֻבְּ, עַל הַתַּחְבּוּלוֹת”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא אַל-מַהְדִּי אֶת-הַכָּתוּב וַיַאֲדִימוּ פָנָיו מִכַּעַס, וַיְצַו לְהוֹסִיף תַּחַת הַכְּתֹבֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: “כֵּן יִהְיֶה לַמְרוֹת רְצוֹנְךָ, בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת הַמֵּעֵז פָּנֶיךָ”, וַיִּפֶן וַיֵּלֶך לְדַרְכּוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִשְׁתַּטַּח עַל קֶבֶר הַנָּבִיא וַיַּחֲזֹר, וַיַּעֲמֹד שֵׁנִית עַל יַד הָאֶבֶן וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב וְהַפַּעַם רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ, רוּחַ חֲדָשָׁה, וֹבְשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה חָשַׁב מַחֲשָבוֹת רָעוֹת עַל מִשְׁנֵהוּ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹאוּ אֲנָשִׁים וַיְסַפְּרוּ בְּאָזְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: יַעֲקֻבְּ אִבְּן דַּאוּד מִשְׁנְּךָ מְבַקֵּש נַפְשְׁךָ וְגַם הוּא בַקּוֹשְׁרִים עָלֶיךָ עִם עַבְּדְּ-אַלְלַהּ לְבֵית עַלִי אִבְּן אַבּוּ-טַאלִבְּ32. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְהָבִיא אֶת-מִשְׁנֵהוּ לִידֵי נִסָּיוֹן לָדַעַת אִם אֱמֶת בְּפִי הָאוֹמְרִים, וַיְבַקֵּשׁ וַיִּמְצָא, וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיְקַשְּׁטוּ אֶת-אֶחָד מֵהֵיכָלָיו כֻּלּוֹ אָדֹם, צֶבַע הַקִּירוֹת אָדֹם וְצֶבַע הָרָהִיטִים אָדֹם, יְרִיעוֹת הַחַלּוֹנוֹת אֲדֻמּוֹת וּמַרְבַדִּים אֲדֻמִּים פָּרְשׂוּ עַל רִצְפָּתוֹ, גַּם אֶת-רָבְדֵי הַחַלּוֹנוֹת וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת מִלְּאוּ פְרָחִים אֲדֻמִּים, וְהֶחָ’לִיף עַצְמוֹ לָבַשׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֲדֻמִּים, וְאָמָה צְעִירָה וְיָפָה לְהַלֵּל מְקֻשֶּׁטֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת וַאֲדֻמּוֹת הוֹשִׁיבוּ בָּאוּלָם, וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף לִקְרוֹא אֶת-יַעֲקֻבְּ אִבְּן-דַּאוּד מִשְׁנֵהוּ, וַיְהִי כְבוֹאוֹ וַיַּרְא אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רָע, אֲבָל עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ מֵבִין, וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּהַדְרַת הַכָּבוֹד כְּדַרְכּוֹ, וְגַם הֶחָ’לִיף הִסְבִּיר לוֹ פָנִים וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ וַיְשׂוֹחַח עִמּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-יַעֲקֻבְּ לֵאמֹר: הָרוֹאֶה אַתָּה, יַעֲקֻבּ, אֶת-הַהֵיכַל הַזֶּה וְאֶת קִשּׁוּטָיו? הֲמוֹצֵא הוּא חֵן בְּעֵינֶיךָ? וַיַּעַן יַעֲקֻבְּ וַיֹּאמַר: כָּל-אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יִמְצָא חֵן גַּם בְּעֵינֵי עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: כָּל-הַתְּכוּנָה הַזֹּאת לְךָ הִיא, יְדִידִי, וְגַם הַנַּעֲרָה הַיָּפָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, לְךָ יְעַדְתִּיהָ לְפִלֶּגֶשׁ, וּמֵאָה אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף (2.500 לִי"מ) אוֹסִיף לְךָ, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד, וְרַק אַחַת אֲנִי שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ, אוֹתָהּ אֶדְרֹשׁ, כִּי אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי מִמִּשְׁפַּחַת עַלִּי אִבְּן-אַבּוּ-טַאלִבּ שְׂנוּא נַפְשִׁי, אֲשֶׁר אֶמְסֹר בְּיָדְךָ הַיּוֹם, תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ עַד מְהֵרָה, רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ!

וַיִּשְׁתַּחוּ יַעֲקֻבְּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּשָּׁבַע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר: חֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, כִּי כֹה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּמְסְרוּ אֶת-אוֹיְבוֹ בְנֶפֶשׁ בְּיַד יַעֲקֻבְּ וְגַם אֶת-הַהֵיכָל יַחַד עִם הָרָהִיטִים הַיָּפִים וְעִם הַפִּלֶּגֶשׁ הַיְּפֵהפִיָּה וְהַכֶּסֶף מָסַר לוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַשּׂוֹנֵא אֶת-כָּל-הָרָעָה הַנִּשְׁקֶפֶת לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, עַל-יְדֵי יַעֲקֻבְּ מִשְׁנֵהוּ, וַיַּפֵּל תְּחִנָּתוֹ לִפְנֵי יַעֲקֻבְּ וְגַם פָּצַר בּוֹ מְאֹד לְבַל יַהַרְגֵהוּ בְּאָמְרוֹ: מִצֶּאֱצָאֵי פַאטְמַה בַּת מֻחַמַּד נַבִּי אַלְלַהּ, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, אָנֹכִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָּל-הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁפַּחַת הַנָּבִיא לֹא יִנָּקֶה, וְלֹא אִישׁ כָּמוֹךָ יְרֵא אַלְלַהּ וּמָסוּר לִנְבִיאוֹ נֶאֱמַן-בֵּיתוֹ יַעֲשֶׂה עָוֶל, וְיִתֵּן יָדוֹ אֶל אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל וְרוֹעֵה רוּחַ כְּאַל-מַהְדִּי, לִשְׁפֹּךְ דַּם נָקִי חִנָּם. וַיִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי יַעֲקֻבְּ עַל הָאִיש וַיִּקְרָא: וּמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי אִם אֲשַֹחְרְרֶךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: קָרֹא אֶקְרָא עָלֶיךָ אֶל אַלְלַהּ, וְנָתַן לְךָ גַּם הוּא רַחֲמִים יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְךָ וְרִחֶמְכֶם וְהִרְבָּה אֶתְכֶם, כִּי אֵל-תַּגְמוּלוֹת הוּא, אֵל חַנּוּן וְרַחוּם הוּא וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וַיֵּעָתֵר יַעֲקֻבְּ לְבַקָּשָׁתוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: קְחָה נָא אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן בְּיָדְךָ, וְקוּם בְּרַח לְךָ כְּרֶגַע בַּאֲשֶׁר תִּבְרַח וְאִישׁ לֹא יֵדַע, כִּי בְנַפְשְׁךָ אַתָּה וּבְנַפְשִׁי אֲנִי הוּא. וַיְּשַׁלְּחֵהוּ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כִּי רָאֲתָה הַפִּלֶּגֶשׁ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה, וַתְּמַהֵר וַתִּשְׁלַח בַּסֵּתֶר אֶל הֶחָ’לִיף לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַדָּבָר, וְיַעֲקֻבְּ לֹא יָדַע כִּי הָאוֹרֵב יוֹשֵׁב לוֹ בְחַדְרוֹ וְכִי לַב הַפִּלֶּגֶשׁ לֹא הָלַךְ אַחֲרָיו בְּאַהֲבָתָהּ אֶת-הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע אַל-מַהְדִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יַעֲקֻבְּ וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח מַלְאֲכֵי חֶרֶשׁ וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-שׂוֹנְאוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּבָרְחוֹ וַיַּאַסְרוּהוּ בַכְּבָלִים וַיְבִיאוּהוּ עַד הַמֶּלֶךְ וַיְשִׁימוּהוּ בַמִּשְׁמָר בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאַחַר שָלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת-יַעֲקֻבְּ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הֲמִלֵּאתָ אֶת-דְּבָרַי? הֶהָרַגְתָּ אֶת שׂוֹנְאִי?

וַיַּעַן יַעֲקֻבְּ וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי! עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי!

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: הִשָּׁבְעָה לִי בְּרֹאשׁ הֶחָ’לִיף כִּי אֱמֶת בְּפִיךָ, וַיִּשָּׁבַע לוֹ. אָז קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעַר הָעוֹמֵד לְפָנָיו לֵאמֹר: לֵךְ וְהֵבֵאתָ אֵלַי אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּחֶדֶר פְּלוֹנִי. וַיֵּלֶך וַיָּבֵא אֶת-הַשּׂוֹנֵא וַיַּצִּיגֵנוּ לִפְנֵי יַעֲקֻבְּ.

וַיַּרְא יַעֲקֻבְּ וַיֵּצֵא לִבּוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: בֶּן-מָוֶת אַתָּה, אִישׁ בְּלִיַּעַל, אָכֵן צָדְקוּ הָאוֹמְרִים כִּי גַם יָדְךָ בַּקּוֹשְׁרִים עָלַי וְאָנֹכִי לֹא הֶאֱמָנְתִּי! וְעַתָּה לֹא אֲמִיתְךָ מִיתַת רֶגַע, כִּי לְעַנּוֹתְךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, כָּרָאוּי לְבוֹגֵד כָּמוֹךָ, אָנֹכִי אוֹמֵר. וַיְצַו וַיַּשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָה וַיַּאַסְרוּ אוֹתוֹ בְכַבְלֵי בַּרְזֶל, וְגַם נָתְנוּ לוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ כָּל-הַיָּמִים. וַיְהִי יַעֲקֻבְּ בְּבוֹר כִּלְאוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים עַד מוֹת אַל-מַהְדִּי וְגַם שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרָיו, כָּל-יְמֵי מְלוֹךְ בְּנוֹ מוּסָה אַל-מַאדִי וְגַם חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלָה הארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.

ט: מוֹת אַל-מַהְדִּי

וּלְאַל-מַהְדִּי שְׁתֵּי פִלַּגְשִׁים אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶן עָלְתָה עַל אַהֲבַת כָּל יֶתֶר נָשָׁיו וּפִלַּגְשָׁיו, וְלֹא הֵטִיל הֶחָ’לִיף כָּל-קִנְאָה בֵין שְׁתֵּיהֶן וַיְקָרְבֵן בְּמִדָּה שָׁוָה, וּבְכָל-זֹאת גָּדְלָה קִנְאַת אִשָּׁה בְצָרָתָהּ, וַתְּחַפֵּשׂ תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׂנִיאָהּ עַל הֶחָ’לִיף וּלְהָסֵב לִבּוֹ מֵעָלֶיהָ, וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי כָל-עֲמָלָהּ לַשָּׁוְא וַתִּגְמֹר אֹמֶר בְּלִבָּהּ לָשִׂים סַם בְּלַחְמָהּ לַהֲמִיתָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּכֶן הָאִשָּׁה מִרְקַחַת-וְרָדִים וַתָּשֶׂם בָּהּ סַם וַתִּשְׁלַח אֶל צָרָתָהּ עַל-יְדֵי אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַהֵיכָל לֵאמֹר: טַעֲמִי מֵהַמִּרְקַחַת אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי וּתְבָרְכֵנִי נַפְשֵׁךְ, כִּי טוֹבָה הִיא מְאֹד. וַיְהִי כַּעֲבוֹר הַסָּרִיס דֶּרֶךְ חַלּוֹן אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף וַיִּרְאֵהוּ הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָאֵהוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַה זֶה בְּיָדֶךָ? וַיַּעַן הַסָּרִיס: מִרְקַחַת, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. וְגַם הִגִּיד לוֹ לְאָן פָּנָיו מוּעָדוֹת בִּפְקֻדַּת הַמַּלְכָּה. וַתִּמְצָא הַמִּרְקַחַת חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיְצַו לְהַטְעִימוֹ מִמֶּנָּה. וַיְמַלֵּא הָעֶבֶד אֶת-רְצוֹן אֲדוֹנָיו, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נָפַל הַמֶּלֶךְ פִּתְאֹם אַרְצָה מֵת. וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם: מֵת הֶחָ’לִיף כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ. וְאִיש לֹא יָדַע כִּי הָיָה הֶחָ’לִיף קָרְבָּן לְקִנְאַת נָשָׁיו אֲשֶׁר אָהָב.

(אַלְמַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

י: הַארוּן אַל-רַשִׁיד (786–809 לספה"נ)

אַחֲרֵי מוֹת אַל-מַהְדִּי עָלָה הַארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד, וַיְהִי הַארוּן גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם, וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה מִכָּל הֶחָ’לִיפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, וַיֶּאֱהַב הַארוּן אֶת-הַחָכְמָה וְאֶת-הַנְּדִיבוּת, וַיְהִי גַּם שׁוֹמֵר דָּת וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת. וַיְהִי זֶה דַרְכּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל עַד מָדִינָה לְמַעַן הִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר מֻחַמַּד הַנָּבִיא, בִּהְיוֹת מִצְוָה זוֹ אַחַת הַמִּצְוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלוֹת בְּמַסֹּרֶת הָאִשְׂלַאם, וַיְהִי יָחִיד בֵּין הֶחָ’לִיפִים בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה, וּמִדֵי לֶכְתּוֹ לָקַח עִמּוֹ מֵאָה שַׁיְכִּים נִכְבָּדִים וּבְנֵיהֶם עִמָּם עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי. וְאִם בְּמִקְרֶה לֹא יָכֹל הוּא בְעַצְמוֹ לָלֶכֶת, וַיִּשְׁלַח אֶת-תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְאֶת-בְּנֵיהֶם לְבַדָּם, לֹא הֶחְסִיר שָׁנָה.

וַיְהִי הַארוּן גַּם לוֹחֵם מִלְחֶמֶת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ כְּנֶגֶד הַכּוֹפְרִים וַיֵּצֵא מִכָּל מִלְחֲמוֹתָיו מָכְתָּר בְּכֶתֶר הַנִּצָּחוֹן.

וַיֶּאֱהַב הַארוּן אֶת-מְשׁוֹרְרֵי עַמּוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲהֵבָם אַל-מַנְצוּר אֲשֶׁר לְפָנָיו, וַיְהִי לָהֶם לְמָגֵן כָּל הַיָּמִים, וַתְּהִי יָדוֹ תָמִיד פְּתוּחָה לְשַׁלֵּם לַמְשׁוֹרְרִים בְּיָד נְדִיבָה בְּעַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁרוּ לִכְבוֹדוֹ פַּעַם בְּפָעַם.

וּכְאוֹת עַל אַהֲבַת הַארוּן אַל-רַשִׁיד אֶת-תַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים מְסַפְּרִים הָעַרְבִיִּים לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אַבּוּ-מֻעַאוִיַּה לְבַקֵּר אֶת-הֶחָ’לִיף בְּאַרְמוֹנוֹ בְּהַזְמִין אוֹתּוֹ הֶחָ’לִיף לֶאֱכֹל אִתּוֹ אֲרֻחַת-צָהֳרַיִם עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְאַבּוּ-מֻעַאוִיַּה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וּכְבוֹדוֹ גָדוֹל בֵּין תַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים וְהוּא עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה וַיָּבִיאוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים לִרְחֹץ הַיָּדַיִם, כְּמִנְהַג הָעַרְבִיִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּרְחֲצוּ כֻּלָּם יְדֵיהֶם וַיִּרְחַץ גַּם אַבּוּ מֻעַאוִיַּה עִמָּם וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת אַבּוּ-מֻעַאוִיַּה לֵאמֹר: הֲיָדַעְתָּ, אֲדוֹנִי, מִי שָׁפַךְ מַיִּם עַל יָדֶיךָ? וַיַּעַן אַבּוּ מֻעַאוִיַּה וַיֹּאמַר: לֹא! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: אֲנִי שָׁפַכְתִי מַיִם עַל יָדֶיךָ, כִּי יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ מֵרֹב חָכְמָתֶךָ. וַיִּקְרָא אַבּוּ מֻעַאוִיַּה וַיֹּאַמר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! הֲלֹא תוֹדֶה כִּי לֹא לְמַעֲנִּי אֲנִי עָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה עָשִׂיתָ.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, אַבּוּ מֻעַאוִיַּה, הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ הַם מַשְׂאַת נַפְשִׁי כָּל-הַיָּמִים.

(אַל-פכרי)

יא: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְשׁוֹרֵר

וְאִבְּרַהִים אַל-מַוְצְלִי מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְרֹאשׁ הַמְּשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, כִּי אַלְלַהּ חֲנָנוֹ בְּקוֹל נְעִים-זְמִירוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ עַד כִּי לְפִי דִבְרֵי בְּנֵי דוֹרוֹ, כַּאֲשֶׁר פָּתַח אִבְּרַהִים פִּיו בְּשִׁירָה הִפְסִיקוּ הַצִּפֳּרִים צִפְצוּפָן לְשֵׁמַע נְעִימוֹתָיו, וְגַם בַּהֲמוֹת הַבַּיִת וְחַיּוֹת הַיַּעַר הִפְנוּ רֹאשָׁן אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַקּוֹל וַתַּקְשֵׁבְנָה בְּדוּמִיָּה אֶת-שִׁירָתוֹ.

וַיְסַפֵּר אִבְּרַהִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

בְּאַחַד הַיָּמִים קָרָא הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל מְשׁוֹרְרֵי אַרְמוֹנוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת-לִבּוֹ בְּשִׁירָה, וַיִּקְרָא גַם אֶת “מַסְכִּין” מֵעִיר מָדִינָה בְּתוֹכָם בְּהְיוֹתוֹ אָז בְּבַעְ’דַּאד, וְהוּא בֵּין הַמְשׁוֹרְרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיָמָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ אֶת-לִבּוֹ בְיַיִן וַיַּעַל בְּלִבּוֹ זֵכֶר אַחַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁמַע פַּעַם וְגַם מָצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד, וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ33 אֲשֶׁר עַל יָדוֹ לְהַגִּיד לְאִבְּן גַּ’אמֵע הַמְשׁוֹרֵר לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּאָזְנָיו. וַיְהִי כִּי לֹא הִצְלִיחַ אִבְּן גַּ’אמֵע לְמַלֵּא רְצוֹן הֶחָ’לִיף בְּשָׁכְחוֹ אֶת-הַמַּנְגִינָה, וַיְנַסּוּ יֶתֶר הַמְשּׁוֹרְרִים אֶת-כֹּחָם אֶחָד אֶחָד וְגַם הֵם לֹא הִצְלִיחוּ, וַיִּפֶן שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ אֶל מַסְכִּין, וְהוּא הָאַחֲרוֹן בַּמְשׁוֹרְרִים, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה דִבֶּר אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים: אִם גַּם אַתָּה לֹא תַצְלִיחַ אַחַת דָּתְךָ לָמוּת, כִּי בְךָ אַחֲרִית תִּקְוָתוֹ.

וַיָּשַׁר מַסְכִּין וַיַּצְלִיחַ, וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת הֶחָּ’לִיף מְאֹד וְגַם כָּל-הַנִּמְצָאִים שָׁם שָׂמְחוּ עִם כָּל-קִנְאָתָם בַּמַּצְלִיחַ, בְּהַצִּילוֹ אוֹתָם מֵחֶרְפָּה.

וַיְהִי אַחֲרֵי שִׁירוֹ וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו וַיָּרִימוּ אֶת-הַמָּסָךְ אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַמְּשׁוֹרֵר וַיּוֹדֶה הֶחָ’לִיף בְּמוֹ פִיו לַמְּשׁוֹרֵר עַל הָעֹנֶג הָרַב אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ וְגַם הִרְבָּה לוֹ תְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמְּשׁוֹרֵר לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, וַאֲסַפְּרָה בְּאָזְנֶיךָ סִפּוּר מוּזָר עַל הַשִּׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתִּי לְפָנֶיךָ. וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו, וַיֹּאמַר: סַפֵּר!

וַיְסַפֵּר מַסְכִּין כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– עֶבֶד הָיִיתִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לְמִשְׁפַּחַת זֻבַּיְרְ, וּמְלַאכְתִּי מְלֶאכֶת הַחַיָּטוּת, וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרָאֵנִי אֲדוֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: מַסְכִּין! עֶבֶד נֶאֱמָן הָיִיתָ לְבֵיתִי עַד כֹּה, וּלְאוֹת רְצוֹנִי אֵלֶיךָ הִנְנִי אוֹמֵר לְשַׁלֵּחֲךָ חָפְשִׁי לְנַפְשְׁךָ וְרַק שְׁנֵי דִּרְהֲמֵי כֶסֶף לְיוֹם תִּתֵּן לִי בִּמְחִיר חֻפְשָׁתֶךָ. וָאֶשְׂמַח מְאֹד עַל הַהַצָּעָה וַאֹמַר אֶל אֲדוֹנִי: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִרְצוֹנֶךָ וּפְקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחִי, וְגַם הוֹדֵיתִי לוֹ מְאֹד עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמִּי. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מִלֵּאתִי אֶת-הַבְטָחָתִי בְּדַיְקָנוּת נִמְרֶצֶת, וְהוּא גַם הוּא מִלֵּא אֶת-הַבְטָחָתוֹ לְבִלְתִּי עֲבֹד בִּי עֲבוֹדַת עָבֶד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי שָׁב הַבַּיְתָה אֶל בֵּית אֲדוֹנִי בָּעֶרֶב וָאֶפְגֹּשׁ בְּדַרְכִּי בְּאִשָּׁה כוּשִׁית צְעִירָה לְיָמִים, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל אֶבֶן מֵאַבְנֵי הָרְחוֹב וְשָׁרָה אֶת-הַשִּׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתִּי לִפְנֵי רֶגַע לְפָנֶיךָ, וְגַם לִוְּתָה אֶת-שִׁירָהּ בַּכִּנּוֹר אֲשֶׁר בְּיָדָהּ. וַתֵּצֵא נַפְשִׁי בְּשָׁמְעִי, וָאֲחַכֶּה עַד אֲשֶׁר כִּלְּתָה לָשִׁיר וַאֶגַּשׁ אֵלֶיהָ וָאֲבַקְּשֶׁנָּה לָשׁוּב עַל שִׁירָהּ שֵׁנִית, בְּאָמְרִי כִּי אֶת-רֵאשִׁיתוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי בְּאַחֲרִי לָבוֹא. וַתֹּאמֶר הַכּוּשִׁית: אֲבָל, אֲדוֹנִי, הַחִנָּם אָשִׁיר שִׁירִי לְפָנֶיךָ וְאָנֹכִי אִשָּׁה עֲנִיָּה אֲשֶׁר כָּל-פַּרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתִי עַל שִׁירָתִי? – וָאֶקְרָא: וּמָה הַמְּחִיר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי וְאֵדָעָה? וַתַּעַן: שְׁנַיִם דִּרְהֲמֵי כֶסֶף תִּתֵּן. וָאֲמַשֵּׁשׁ בְּכִיסִי וְלֹא מָצָאתִי יוֹתֵר מִשְּׁנֵי דִרְהָמִים. וָאֹמַר בְּלִבִּי: אִם אֶתֵּן אוֹתָם לַכּוּשִׁית מָה אֶעֱנֶה לַאֲדֹנִי בְּבוֹאִי הַבָּיְתָה? וָאֲנַסֶּה לָלֶכֶת לְדַרְכִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי, כִּי נַפְשִׁי עָרְגָה מְאֹד לְשִׁירַת הַכּוּשִׁית וְלִצְלִילֵי כִנּוֹרָהּ, וָאוֹצִיא אֶת-הַכֶּסֶף וָאוֹשִׁיטֵהוּ לָהּ. וָתָּשָׁב הָאִשָּׁה עַל שִׁירָתָהּ עַד אֲשֶׁר לִמַּדְתִּיהָ.

וַיְהִי כְּבוֹאִי הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֵנִי אֲדוֹנִי עַל הַכֶּסֶף וָאֲגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מַה-לַּעֲנוֹת. וַיִּחַר אַף אֲדוֹנִי בִי וַיִּדְחָפֵנִי בְיָדָיו בְּכָל כֹּחוֹ וַיַּפִּילֵנִי אַרְצָה וַיַּכֵּנִי חֲמִשִּׁים מַלְקוֹת אַכְזָרִיּוֹת בִּרְצוּעַת עוֹר, וְגַם צִוָּה לָגֹז אֶת-שַׂעֲרוֹת רּאשִׁי וּזְקָנִי לְאוּת בּוּז וְקַלָּסָה וְגַם קִלֵּל אוֹתִי קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת.

וְאָנֹכִי – אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ – אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת-הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה וְלֹא הָיִיתִי מִצְטָעֵר אַף רֶגַע עַל כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי, אֲבָל אֲהָהּ, כִּי מֵרוֹב פַּחְדִּי מִפְּנֵי אֲדוֹנִי שָׁכַחְתִּי גַּם אֶת שִׁירִי וָאֱהִי כְמִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וָאֶעֱטֹף רֹאשִׁי בְאַדַּרְתִּי לְמַעַן הַסְתִּיר חֶַרְפָּתִי מֵעֵינֵי הָעוֹבְרִים, וָאֶקַּח אֶת-הַמִּסְפָּרַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהֶן עָשִׂיתִי מְלַאכְתִּי בְּתוֹךְ שַׁרְוֻל34 כֻּתָּנְתִּי וָאֵצֵא אֶל הָרְחוֹב, אַךְ תַּחַת לָלֶכֶת לַחֲנוּתִי מִהַרְתִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם נִפְגַּשְׁתִּי עִם הַכּוּשִׁית בְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי אָמַרְתִּי אוּלַי אֶפְגְּשֶׁנָּה שָׁם שֵׁנִית וּבִקַּשְׁתִּיהָ לְהַזְכִּירֵנִי שִׁירָהּ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי וָאֲסַפֵּר לָהּ אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתִי בִּדְבַר הַשִּׁיר, וְגַם בִּקַּשְׁתִּיהָ לַחֲזֹר עָלָיו בְּאָזְנַי. וַתַּעַן וַתֹּאמַר: שַׁלֵּם לִי פַּעַם שְׁנִיָּה וָאֲמַלֵּא רְצוֹנְךָ, וְאִם אַיִן לֹא אֲמַלֵּא.

וָאֹמַר לָהּ: מֵאַיִן אֲשַׁלֵּם וְאֵין כֶּסֶף בְּיָדִי, וְגַם לִמְלַאכְתִּי לֹא אוּכַל לָלֶכֶת הַיּוֹם לְמַעַן הִשְׂתַּכֵּר, לְבַל תִּגָּלֶה חֶרְפַּת תִּגְלַחְתִּי בָּרַבִּים? אֲבָל הִיא בְאַחַת: אִם לֹא תְּשַׁלֵּם לֹא אָשִׁיר.

וָאֲמַהֵר אֶל אֶחָד מִידִידַי וָאֶתֵּן לוֹ אֶת-הַמִּסְפָּרַיִם לְעֵרָבוֹן וָאֶקַּח מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דִרְהָמִים וָאֶתְּנָם לָהּ, וַתָּשָׁב לָשִׁיר.

וַיְהִי אַךְ פָּתְחָה הַכּוּשִׁית אֶת-פִּיהָ וָאֶזְכֹּר אֶת-הַשִּׁירָה עַד תֻּמָּהּ וָאֶקְרָא: הַחֲזִירִי לִי כַּסְפִּי כִּי אֵין לִי צֹרֶךְ בְּשִׁירֵךְ. אֲבָל הִיא מֵאֲנָה וַתֹּאמַר: לֹא! קִבַּלְתִּי אֶת-שְׂכָרִי וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, וְאַתָּה חַכֵּה עַד הַסּוֹף וְאַחַר תֵּלֵךְ.

אֲבָל, הוֹסִיפָה הַכּוּשִׁית לֵאמֹר: יְהִי לִבֵּךָ בָּטוּחַ, כִּי שִׁירִי יַכְנִיס לְךָ שִָׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר הוֹצֵאתָ עָלָיו, אִם רַק תָּשִׁיר אוֹתוֹ לִפְנֵי מְבִינִים, וְאַף כִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף… יִשְׁמְרֵהוּ אַלְלַהּ. אֲהָהּ! לוּא הָיִיתִי אֲנִי גֶבֶר כָּמוֹךָ וְלֹא אִשָּׁה כּוּשִׁית כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה, לֹא הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי…

וַיְהִי בָּעֶרֶב וָאֶחֱזֹר אֶל אֲדוֹנִי, וְגַם הַפַּעַם שְׁאָלַנִי אֲדוֹנִי לָתֵת לוֹ אֶת-שְׁנֵי הַדִּרְהָמִים, וּכְסַפְּרִי לוֹ אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתִי בִּשְׁנֵי הַיָּמִים וְגַם שַׁרְתִּי לְפָנָיו שִׁירִי וַיִּתְפָּעֵל אֲדוֹנִי וַיִּקְרָא: הֶאָח! מַדּוּעַ זֶה שָׁתַקְתָּ וְלֹא סִפַּרְתָּ עַד כֹּה מְאוּמָה? וָאַעַן וָאֹמַר: פָּחַדְתִּי, אֲדוֹנִי, מִפָּנֶיךָ.

אָז קָרָא אֲדוֹנִי וַיֹאמַר: “עָלַי בְּגֵרוּשׁ אִשְׁתִּי”35 אִם לֹא אֲשַׁחְרְרֶךָ וְאִם לֹא אוֹסִיף לְךָ גַּם חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּרְהָמִים תַּחַת הָחֶרְפָּה אֲשֶׁר הֶעֱטֵיתִי עָלֶיךָ בְּגָזְזִי שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ וּזְקָנְךָ בְּשַׁעַת כַּעְסִי! – אָמַר וְעָשָׂה.

*

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – הוֹסִיף מַסְכִּין בְּגָמְרוֹ אֶת-סִפּוּרוֹ – הִנֵּה עָבְרוּ עָלַי מֵאָז עֶשֶׂר שָׁנִים עַד בּוֹא הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, אָנֹכִי רוֹאֶה כִּי צָדְקָה מְאֹד הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית בִּדְבָרֶיהָ אָז, כִּי אֵין מֵבִין כָּמוֹךָ בְּשִׁירָה.

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי מַסְכִּין וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדְקָה הַכּוּשִׁית בַּאֲשֶׁר אָמְרָה לְךָ, וְלֹא רַק שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר נָתַתָּ לָהּ בִּמְחִיר שִׁירָתָהּ תִּקַּח מִיָּדִי כִּי אִם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּתְּנוּ לְמַסְכִּין מֵאָה אֶלֶף דִּרְהָמִים וַיִּשְׁלָחֵהוּ בְּכָבוֹד מִלְּפָנָיו וְגַם פָּקַד עָלָיו לָשׁוּב אֵלָיו פַּעַם בְּפַעַם לָשִּׁיר לְפָנָיו.

(אַל מַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

יב: יִחְיַא אַל בַּרְמַכִּי36

וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַארוּן אַל-רַשִׁיד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וַיְמַנֶּה אֶת-יִחְיַא אַל חַ’אלֵד מִמִּשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ לוֹ לְמִשְׁנֶה, וְהוּא הָיָה מַזְכִּירוֹ בְּטֶרֶם עֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.

וַיְהִי יִחְיַא בַּעַל בְּעַמָּיו וּנְדִיב לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיְהִי שְׁמוֹ לְמָשָׁל וְלִתְהִלָּה בְּכָל אֶרֶץ עֲרָב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וּבֵית יִחְיַא בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וְלַמְשׁוֹרְרִים, וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, לְמִן הַגָּדוֹל בָּעֲשִׁירִים עַד הַדַּל בָּעֲנִיִּים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲדָרוֹ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו חָכְמָתוֹ וּמִנְּדִיבוּת רוּחוֹ, וַיְהִי יִחְיַא וּבָנָיו כְּכוֹכְבֵי זֹהַר בִּשְׁמֵי עֲרָב וּכְנַהֲרֵי נַחֲלֵי מַיִם חַיִּים מְפַכִּים אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁתוּ וַיְרַוּוּ צִמְאוֹנָם כָּל-מָרֵי הַנֶּפֶשׁ מְקֻלְּלֵי הַגּוֹרָל, וַתַּעַל מַמְלֶכֶת הַארוּן אַל רַשִׁיד בִּימֵיהֶם וְעַל יְדֵיהֶם עַד שְׁמֵי מְרוֹמִים וַיֵּצֵא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה גַם מִחוּץ לִגְבוּלוֹת עֲרָב, וְכָל-הַמְּלָכִים בְּכָל-קַצְווֹת תֵּבֵל מִלְּאוּ פִיהֶם תְּהִלַּת הֶחָ’לִיף וּמִשְׁנֵהוּ, וּתְהִלַּת כְּבוֹד עָשְׁרָם וְרֹב פְּעֻלּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת. וְכֶאֱמֹר עֲרָבִי לְתַנּוֹת צִדְקַת פִּזְרוֹנוֹ שֶׁל אִישׁ נָדִיב יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפֹּעַל “הִתְבַּרְמֵךְּ”, לֵאמֹר: נִהְיָה נָדִיב כִּבְנֵי בַרְמָךְּ.

וְסַלִים אִבְּן מֻהְרַאן, אֶחָד מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִבָּאֵי חֲצֵרוֹ מְסַפֵּר עַל יִחְיַא כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד שָׁלַח אֵלַי לֵאמֹר: מַהֲרָה הָאַרְמוֹנָה כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלֶיךָ. וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל הָאַרְמוֹן וַיֹּאמֶר אֵלַי הֶחָ’לִיף: לֵךְ אֶל אַל-מַנְצוּר אִבְּן זִיַאד וְהֵבֵאתָ לִי מִמֶּנּוּ בְּטֶרֶם יֶחְשַׁךְ הַיּוֹם עֲשֶׂרֶת מִלְיוֹנֵי דִרְהָמִים אוֹ רֹאשׁוֹ, וְאִם אַחֵר תְּאַחֵר הִנְנִי נִשְׁבָּע בְּשֵׁם רֹאשׁ אַל מַהְדִּי אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – כִּי מָחָר יוּסַר רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ.

וָאַעַן וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְאִֵם לֹא יִהְיֶה לוֹ כָל הַסְּכוּם הַאוּכַל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חֶצְיוֹ הַיּוֹם וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי מָחָר בַּעֲרֻבָּה בְּטוּחָה? וַיַּבֵּט אֵלַי הֶחָ’לִיף בְּכַעַס עָצוּר וַיִּקְרָא: עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְאַל תּוֹסֵף לַהַג הַרְבֵּה. וָאֵצֵא מִלִּפְנֵי הֶחָ’לִיף וְלִבִּי נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, כִּי יָדַעְתִּי כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵי אִבְּן זִיַאד, וְכִי בָא יוֹמוֹ, וַיֵּצֶר לִי מְאֹד, כִּי נִכְבָּד אִבְּן זִיַאד בְּבַעְ’דַּאד וְהוּא רֹאשׁ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה.

וָאֲמַהֵר אֵלָיו הַבַּיְתָה וָאוֹדִיעַ לוֹ אֶת-מִצְוַת הֶחָ’לִיף וְגַם הִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי הַסַּכָּנָה גְדוֹלָה מְאֹד. וַיִּתְפָּרֵץ אִבְּן זִיַאד בִּבְכִי וַיֹּאמַר: אָכֵן בָּא קִצִּי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשִׁי וּבָאֵי חֲצֵרוֹ הִלְשִׁינוּ עָלַי מִקִּנְאָתָם בִּי. יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם כִּי הַסְּכוּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הֶחָ’לִיף שׁוֹאֵל, הוּא מִמֶּנִּי וָהָלְאָה, וְאַף כִּי לְהַשִּׂיגוֹ בְּיוֹם אֶחָד, וְלָכֵן עָשׂוּ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ.

וְעַתָּה – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּהֵאָנְחוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ – תְּנָה נָא לִי רַק לְהִתְרָאוֹת עִם בְּנֵי-בֵיתִי וּלְהִפָּרֵד מֵהֶם, כִּי יַדַעְתִּי כִּי לֹא אָשׁוּב אַחֲרֵי לֶכְתִּי.

וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף כָּל-בָּנָיו וְכָל-קְרוֹבָיו לִקְרִיאָתוֹ וּכְשָׁמְעָם אֵת מַאֲמַר הֶחָ’לִיף וְאֶת-פְּקֻדָּתוֹ הַנִּמְרֶצֶת, וַתַּעַל שַׁוְעַת כֻּלָּם הַשָּׁמַיְמָה וַיִּבְכּוּ עִמָּם גַּם כָּל הַשּׁוֹמְעִים, וְלִבִּי אֲנִי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי לַמַּרְאֶה.

וַיְהִי כִּי הֶעֱלָה הָאִישׁ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת-כָּל-הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְאֶת-כָּל-רְכוּשׁ בָּנָיו עִמּוֹ וַיַּעַל הַכֹּל לִשְׁנֵי מִלְיוֹנֵי דִרְהָמִים, וַיִּתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹאמֶר אֵלַי: בְּיָמִים עָבְרוּ, בְּטֶרֶם עָלָה הֶחָ’לִיף עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, רָדוֹף רָדַפְתִּי אֶת-יִחְיַא אִבְּן חַ’אלֵד לְבֵית בַּרְמַּךְּ, וְגַם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא מָנַעְתִּי נַפְשִׁי פַּעַם בְּפַעַם לְעַנּוֹתוֹ וּלְרַדֵּף אוֹתוֹ מִקִּנְאָתִי בוֹ, וּבְכָל-זֹאת הוּא בְרוּחוֹ הָעֲדִינָה וְהַגְּדוֹלָה לֹא חָשַׁב עָלַי עָוֹן וְגַם הֶרְאַנִי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, כִּי רָחוֹק הוּא מִשִּׂנְאָה וּמִמַּשְׂטֵמָה וְאַף דִּבֶּר עָלַי טוֹבוֹת אֶל הֶחָ’לִיף. וְלָכֵן אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הָבָה נָא נָסוּר אֵלָיו, אוּלַי יִתְמַלֵּא לִבּוֹ רַחֲמִים עָלַי בִּשְׁעוֹתַי הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה וְיִמְצָא דֶרֶךְ לְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת בָּטוּחַ, כִּי גַם הוּא וְגַם כָּל-בְּנֵי-בֵיתוֹ נְדִיבֵי לֵב-וַעֲדִינֵי רוּחַ הֵם מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וְהֵם מַרְבִּים לְהֵיטִיב אַף לְאוֹיְבֵיהֶם.

וָאֹמַר אֵלָיו: כֵּן דִּבַּרְתָּ, יְדִידִי! וְגַם אֶשְׂמַח מְאֹד לְמַלֵּא אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ, וַנְּמַהֵר וַנֵּלֵךְ אֵלָיו.

וַיְהִי כְּבוֹאֵנוּ, וַיְסַפֵּר אֵלָיו אִבְּן זִיַאד אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְאֶת-הַצַּעַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּא שָׁרוּי בּוֹ, וַיִּפֶן יִחְיַא אֵלַי כְּשׁוֹאֵל וַאֲמַלֵּא גַם אֲנִי אַחֲרֵי דִבְרֵי אִבְּן זִיַאד. וַיִּקְרָא יִחְיַא אֶל פְּקִיד אוֹצָרוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַהֲרָה וְהָבִיאָה אֵלַי כְּרֶגַע אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר בְּאוֹצָרִי, וַיְהִי סַך הַכֹּל מָאתַיִם אֶלֶף דִּרְהָמִים.

אָז יִכְתֹּב יִחְיַא לְאַל-פַצְ’ל בְּנוֹ הַבְּכוֹר לִשְׁלֹחַ לוֹ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא גַם אֶצְלוֹ וְגַם לְגַּ’עֲפַר בְּנוֹ הַצָּעִיר כָּתַב וַיִּשְׁלְחוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד חֲצִי מִלְיוֹן דִּרְהָם. וַיִּתֵּן יִחְיַא אֶת-כָּל-הַסְּכוּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: קְחָה נָא אֶת-הַסְּכוּם הַזֶּה כָּעֵת וּלְמָחָר כָּעֵת חַיָּה אַשְׁלִים הַמּוֹתָר.

וַיְהִי כְּהוֹדִיעִי אוֹתוֹ כִּי אֵין כָּל-תּוֹעֶלֶת וְכִי אַחַת דָּתוֹ שֶׁל אִבְּן זִיַאד לָמוּת אִם לֹא יַמְצִיא לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף עַד הָעֶרֶב, וַיִּקְרָא יִחְיַא אֶת-עֻתְבַה אֲמָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה וַיִּשְׁלָחֶנָּה אֶל פַאטְמָה אֲחוֹת הֶחָ’לִיף בַּסֵּתֶר וְגַם שָׂם דְּבָרִים בְּפִיהָ, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה הָאָמָה וּבְיָדָהּ רְבִיד אֲבָנִים יְקָרוֹת מָאתַיִם אֶלֶף דִּינַר זָהָב עֶרְכּוֹ, וַתַּגֵּד לְיִחְיַא לֵאמֹר: פַאטְמַה מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָתְךָ עַל אֲשֶׁר אֵין אִתָּה כָּל-דָּבָר אַחֵר לִשְׁלֹחַ לְעֵת כָּזֹאת, זוּלָתִי הָרָבִיד אֲשֶׁר הוֹרִידַתּוּ מֵעָלֶיהָ.

וַיְהִי כְּהַעֲלוֹתָם חֶשְׁבּוֹן כָּל הַסְּכוּם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הוּא שָׁלֵם, לֹא תֶחְסַר אַף אֲגוֹרָה. וַיְמַהֲרוּ וַיִּטְעֲנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל חֲמוֹרִים וַנָּשָׁב הָאַרְמוֹנָה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אוֹתִי וַיִּקְרָא: הַהֵבֵאתָ עִמְּךָ אֶת-ראשׁ אַל-מַנְצוּר? וַיְהִי כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי וְגַם נָתַתִּי לוֹ אֶת-הַכֶּסֶף, וַיִּקְרָא בְּכַעַס עָצוּר לַאמֹר: שְׁלַח אֶת-הַכֶּסֶף לְבֵית הָאוֹצָר, וְשׁוּב אֶל יִחְיַא וֶאֱמֹר לוֹ לָסוּר אֵלַי כְּרֶגַע, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו. וַאָעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, וְכִשְׁמֹעַ יִחְיַא אֵת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לוֹ הִסְבִּיר אֵלַי פָּנִים וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אִבְּן-זִיַאד אֲשֶׁר נִמְצָא עוֹד בְּבֵיתוֹ קָרָא וַיֹּאמַר: נִצַּלְתָּ, יְדִידִי! אָנֹכִי הוֹלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף וְגַם אֲדַבֵּר עָלֶיךָ טוֹבוֹת בְּאָזְנָיו.

וַיְהִי כְּבוֹא יִחְיַא אֶל הֶחָ’לִיף וַיַּרְא וְהִנֵּה פָנָיו זוֹעֲפִים, וַיּירָא מְאֹד כִּי אָמַר: אֵין סָפֵק כִּי לֵב הֶחָ’לִיף רַע עָלַי עַל אֲשֶׁר הִצַּלְתִּי אֶת-אִבְּן-זִיַאד שׂוֹנְאוֹ מִמָּוֶת. וְאָמְנָם פָּנָה אֵלָיו הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: הֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, יִחְיַא עַבְדִּי, לְהַצִּיל אֶת-חַיֵּי אִבְּן-זִיַאד בִּרְכוּשְׁךָ אַתָּה וּבִרְבִיד אֲחוֹתִי פַאטְמַה אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיו. הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם דִּבֵּר עָלֶיךָ אִבְּן-זִיַאד רָעוֹת בְּאָזְנַי וְגַם בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת לְחַיֶּיךָ וַאֲנִי בִקַּשְׁתִּי לְהַכְחִידוֹ מִן הָעוֹלָם – וְאַתָּה הִצַּלְתּוֹ, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ?!

וָאַעַן וַאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, מַה אֶעֱשֶׂה? וְכֹה דַרְכִּי מֵאָז לְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, כִּי נוֹכַחְתִּי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם כִּי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הִיא הַיְחִידָה לְמַעַן הַחֲזִיר שׂוֹנְאִים לְמוּטָב.

וַיַּחְשֹׁב הֶחָ’לִיף רֶגַע וְאַחַר אָמַר: אָכֵן צָדַקְתָּ, יִחְיַא יְדִידִי, בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ וְגַם הוֹדָה לוֹ עַל מָנְעוֹ אוֹתוֹ מִבּוֹא בְדָמִים בַּיּוֹם הַהוּא.

וַיִּקְרָא יִחְיַא וַיֹּאמַר: לֹא עָלַי תְּהִלָתְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, לְהֵפֶךְ, עָלַי אֲנִי לְהוֹדוֹת לְךָ עַל טוּבְךָ וְחַסְדְךָ עִם אִבְּן זִיַאד, כִּי הִנֵּה כָל-אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לַאֲחוֹתְךָ לְךָ הוּא, וּמִשֶּׁלְךָ נָתַנּוּ לְךָ, וְזֹאת עוֹד: הֲיִבָּצֵר מִמְּךָ לְחַיֵּב גַּם רֹאשֵׁנוּ לָמָּוֶת עַל מַעֲשֵׂינוּ וְאַתָּה סָלַחְתָּ כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ!

וַיִּצְחַק הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי יִחְיַא וַיָּשֶׁב אֶת-הָרָבִיד לַאֲחוֹתוֹ וּלְיִחְיַא אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ וְגַם נִשְׁבַּע לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת רָעָה לְאִבְּן זִיַאד בַּעֲבוּר יִחְיַא מִשְׁנֵהוּ הַטּוֹב.

(אַל מַסְעוּדִי עַל-פִּי קְלוֹד פִילְד)

יג: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים

הַקְּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה מוֹצִיאוֹת בְּנֵי אָדָם מִן הָעוֹלָם.

וִימֵי הַמְּנוּחָה וְהָאֹשֶׁר אֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ לֹא אָרָכוּ, כִּי כִרְאוֹת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת מִשְׁנֵהוּ יִחְיַא לְבֵית בַּרְמַךְּ וּבְנֵי-בֵיתוֹ בְּעֵינֵי בְּנֵי עַמּוֹ וַתִּגְדַּל שִׂנְאָתוֹ וְקִנְאָתוֹ בָהֶם, וַיִּתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לַהֲסִירָם מֵעַל דַּרְכּוֹ וְגַם לַעֲקוֹר שָּׁרְשָּׁם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל קִנְאַת הֶחָ’לִיף וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְכָל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי בַּרְמַךְּ מְסַפֵּר אַבּוּ עַבְּדּ-אַלְלַהּ הַמּוּרַשְׂתַנִי בְּשֵׁם יִחְיַא בֶּן אַכְּתַם הַשּׁוֹפֵט כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

שָׁאֹל שָׁאַלְתִּי פַעַם אֶת-אִשְׂמַּעִיל בֶּן יִחְיַא הַהַאשְׁמִי עַל אֹדוֹת מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים, אֵיכָכָה נֶהְפַּךְ עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל לְרָעָה וְאֵיכָכָה זֶה יָרְדוּ עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה, אַחֲרֵי הֱיוֹתָם בִּמְרוֹמֵי הַמַּעֲלָה? וַיַּעַן אִשְׂמַעִיל וַיֹּאמֶר אֵלַי: הַטֵּה נָא אָזְנֶיךָ, אֲדוֹנִי, וַאֲסַפְּרָה לְךָ אֶת-פָּרָשַׁת הָעִנְיָן, וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים לִוִּיתִי אֶת-הֶחָ’לִיף הַארוּן אֶל-רַשִׁיד בְּצֵאתוֹ לָצוּד צַיִד כְּדַרְכּוֹ, אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה רָאָה הֶחָ’לִיף מֵרָחוֹק מַחֲנֶה גָדוֹל בָּא לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁאָלֵנִי לַאמֹר: אִשְׂמַעִיל! הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה הַמַּחֲנֶה הַזֶּה לִקְרָאתֵנוּ? – וָאַעַן וַאֹמַר: אָנֹכִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי הַלְּוָיָה אֲשֶׁר לְרֵעֲךָ גַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי.

וַיַּבֵּט הֶחָ’לִיף יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לִרְאוֹת אֶת-מַחֲנֵה מְלַוָּיו הוּא בְּאוֹתָה שָׁעָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא קָטֹן מְאֹד, קֹמֶץ אֲנָשִׁים מִסְפָּרָם, וַיֵּרָאוּ אוֹתוֹת כַּעַס וְחֵמָה עַל פָּנָיו. וַיְהִי כִּי נֶעְלַם הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד וְאֵינֶנּוּ, וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֵלַי וַיִּשְׁאָלֵּנִי שֵׁנִית לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְאָן נֶעְלַם הַמַּחֲנֶה? וָאַעַן וָאֹמַר: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אוּלַי נָטוּ הַצִּדָּה מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ עָלֶיהָ, כִּי לֹא יָדַע גַּ’עֲפַר אֲשֶׁר אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף בָּא. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף כְּמִתְרָעֵם וַיֹּאמַר: הוּא אָמְנָם יָדַע, אֲבָל חָשַׁב, כַּנִּרְאֶה, כִּי לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ תִּהְיֶה פְגִישָׁתוֹ עִמִּי, וְלָכֵן עָשָׂה אֵת אֲשֶֹר עָשָׁה לִפְנוֹת הַצִּדָּה כִּדְבָרֶיךָ. וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אֵיכָכָה תוּכַל לַחְשׁוֹד בְּגַּ’עֲפַר כִּי בִצְדִיָּה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְהוּא הֲלֹא עַבְדְךָ הַמָּסוּר לְךָ בְּכָל-לֵב וָנֶפֶשׁ? וַיִּדֹּם הֶחָ’לִיף רֶגַע, אֲבָל חָזוּת פָּנָיו הֵעִידָה בוֹ כִּי כַעֲסוֹ עָצוּר בְּקִרְבּוֹ וְכִי הוּא מוּכָן לְהִתְפָּרֵץ בְּכָל-רֶגַע.

וַיְהִי בְּהוֹסִיפֵנוּ לָלֶכֶת וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה חַוָּה גְדוֹלָה וְיָפָה לְפָנֵינוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְכֻלָּהּ פּוֹרִיָּה רַעֲנַנָּה וְצֹאן וּבָקָר שְׁמֵנִים לְמֵאוֹת רוֹעִים עַל יָדָהּ, וְגֹרֶן עֲגֻלָּה הַמְּלֵאָה לָהּ עָמִיר בָּהּ בַּתָּוֶךְ. וַיִּשְׁאָלֵנִי הֶחָ’לִיף בַּשְּׁלִישִׁית: הֲיָדַעְתָּ חַוָּה יָפָה זֹאת וְכָל-אֲשֶׁר בָּהּ לְמִי הִיא? – וָאַעַן וַאֹמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִיא לְגַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא יְדִידֶךָ. וְלֹא רַק חַוָּה זֹאת, כִּי עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה יֵשׁ לוֹ לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים עָלֶיהָ. וַיֵּאָנַח הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע דְּבָרַי וְלֹא יָסַף לְדַבֵּר עַד עָבְרֵנוּ אֶת-כָּל-הַחַוּוֹת עַד אַחַת וַנָּשָׁב הָאַרְמוֹנָה.

וַיְהִי בְּאָמְרִי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וַיְצַוֵּנִי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אַל תֵּלֵךְ כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ – וַיָּעַף עַיִן עַל כָּל-הַנִּצָּבִים עָלָיו בָּאוּלָם, כְּאוֹמֵר לָהֶם לַעֲזֹב אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וַיֵּצְאוּ כֻלָּם וַאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי עִמּוֹ.

וַיִּפֶן אֵלַי הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים וַיֹּאמַר: אִשְׂמַעִיל! הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת-בְּנֵי בַּרְמַךְּ? הִנֵּה אֵין קֵץ לְאָשְׁרָם וְאֵין גְּבוּל לַאֲחֻזּוֹתֵיהֶם, וְכָל-הָעֹשֶׁר הַזֶּה עָשׂוּ אוֹתוֹ רַק עַל חֶשְׁבּוֹנִי אֲנִי וְעַל חֶשְׁבּוֹן בָּנַי, כִּי הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם, וְהָאֱמֶת אַגִּיד כִּי לֹא יָדַעְתִּי עַל-דְּבַר עָשְׁרָם הַגָּדוֹל בִּלְתִּי הַיּוֹם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֵין לִי וּלְבָנַי אַף חַוָּה אַחַת מִשֶּׁלָנוּ, יֵש לָהֶם חַוּוֹת כֹּה גְדוֹלוֹת וְכֹה פוֹרִיּוֹת לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ, וְאִם בְּעִירֵנוּ כֵן, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה חַוּוֹת וַאֲחֻזּוֹת אֲחֵרוֹת יָפוֹת וְטוֹבוֹת יֵש לָהֶם עוֹד בְּיֶתֶר עָרֵי הָאָרֶץ? לֹא! אֶת זֹאת לֹא יָדַעְתִּי, וְזֹאת לֹא אַרְשֶׁה, וְאַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה: הָיֹה לֹא תִהְיֶה!

וּבְדַבְּרוֹ אָדְמוּ פָנָיו מִכַּעַס וְכָל-חָזוּתוֹ הֵעִידָה בוֹ כִּי דָמוֹ רָתַח בְּקִרְבּוֹ וְכִי סָר צִלּוֹ מֵעַל מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב.

וָאֶתְאַמֵּץ לְהַרְגִּיעַ אֶת-רוּחַ הֶחָ’לִיף בִּדְבָרִים וָאֹמַר: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הֲלֹא הַבַּרְמַכִּים הֵם עֲבָדֶיךָ, מְשָׁרְתֶיךָ, וְעוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְהֵם מְסוּרִים לְךָ וְלַחֲ’לִיפוּתְךָ בְּכָל-לֵב וָנֶפֶשׁ, וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם לְךָ הוּא, וּמַה-לְּךָ כִּי כֹה גָדַל כַּעְסֶךָ?!

אֲבָל הֶחָ’לִיף אַך בְּאַחַת: חֲדָל! כִּי לֹא כַאֲשֶׁר תֹּאמַר כֵּן הוּא, הַבַּרְמַכִּים חוֹשְׁבִים אֶת-בְּנֵי הַאשֶׁם (הֶחָ’לִיף הָיָה מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי הַאשֶׁם) לַעֲבָדִים וְאֶת-עַצְמָם הֵם חוֹשְׁבִים לַאֲדוֹנִים, וְעוֹד חוֹשְׁבִים הֵם, כִּי כָל-מִשְׁפַּחַת הַחֲ’לִיפוּת נִבְרְאָה רַק לְמַעֲנָם, לְמַעַן שָׁרְתָם, וְכִי הֵם אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ וְלֹא אָנוּ עִמָּהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי אֶת-כַּעַס הֶחָ’לִיף כִּי רַב הוּא וַאָעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מֶה אָנִי כִּי אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי לְדַבֵּר וַאֲדוֹנִי כְּמַלְאַך אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת-מִסְתְּרֵי לֵב עֲבָדָיו וְכָל-בָּאֵי חֲצֵרוֹ?

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אִשְׂמַעִיל! הִנֵּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, וְאַתָּה הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תְּגַלֶּה דָבָר וַחֲצִי דָבָר לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי וְלִבְנֵי-בֵיתוֹ. יָדַעְתִּי כִּי קָרוֹב אַתָּה בְּרוּחֲךָ אֲלֵיהֶם מְאֹד וְלָכֵן הִנְנִי מַזְהִירְךָ לִשְׁמֹר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, כִּי בָרֶגַע אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְאָזְנַי כִּי גִלִּיתָ לָהֶם דָּבָר מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ וְהָמֵת אֲמִיתְךָ כְּרֶגַע, כִּי אֵין אַחֵר מִבַּלְעָדֶיךָ יוֹדֵעַ אֶת-רִגְשׁוֹת לִבִּי עֲלֵיהֶם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

וָאִפָּרֵד מֵעַל הֶחָ’לִיף וּלְבָבִי מָלֵא עֶצֶב וּדְאָגָה רַבָּה לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים בְּהִוָּכְחִי לָדַעַת, כִּי אַחֲרִיתָם מָרָה. וָאַעֲמִיק חֲשׁוֹב כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן עֲצוֹר בְּעַד כָּל-תּוֹצָאָה רָעָה.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וָאֵלֵךְ אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה גַּ’עֲפַר בֶּן-יִחְיַא הוֹלֵךְ לְפָנַי וּפָנָיו הָאַרְמוֹנָה, לְמַעַן הֵרָאוֹת עִם הֶחָ’לִיף, כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וָאַסְתִּיר פָּנַי מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא חָפַצְתִּי כִּי יִרְאֵנִי, פֶּן תַּמְלִיט לְשׁוֹנִי דְבַר-מָה וְנִלְכַּדְתִּי בַפָּח.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ גַּ’עֲפַר אֶל הָאַרְמוֹן וְאָנֹכִי אַחֲרָיו, וַיַּסְבֵּר הֶחָ’לִיף פָּנִים לְגַּ’עֲפַר וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ כְּדַרְכּוֹ וַיְשׂוֹחַח אִתּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ אָמַר לוֹ הֶחָ’לִיף: גַּ’עֲפַר! הִנְנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לַאֲמִיר עַל חוּרַסַאן, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד, וְגַם אֶת-עַבְדִּי זֶה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ לְמַתָּנָה וְהָיָה לְךָ לְעֵזֶר בְּעִנְיְנֵי מִשְׂרָתְךָ הַחֲדָשָׁה, כִּי מִלְבַד הֱיוֹתוֹ יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה וּמָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, הוּא גַם חֲכַם לֵבָב, נְבוֹן רוּחַ וּבַעַל נִסָּיוֹן בַּעֲבוֹדָה.

וַיִּשְׂמַח גַּ’עֲפַר לְדִבְרֵי הֶחָ’לִיף, אֲבָל אֲהָהּ! יָדֹעַ לֹא יָדַע גַּ’עֲפַר כִּי רֶשֶׁת פָּרַשׂ לוֹ הֶחָ’לִיף בְּתִתּוֹ לוֹ אֶת-הָעֶלֶם לְמַתָּנָה, כִּי לִמְרַגֵּל חֶרֶשׁ נְתָנוֹ לוֹ, לְמַעַן יִשְׁמוֹר צְעָדָיו בְּמִשְׂרָתוֹ הַחֲדָשָׁה, וּלְמַעַן יְגַלֶּה לֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-סוֹדוֹתָיו וַהֲלִיכוֹתָיו בְּכָל-עֵת וּבְכָל-שָׁעָה לְהַכְשִׁילֵהוּ.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים וָאָסוּר אֶל אַרְמוֹן גַּ’עֲפַר לְבַקְּרוֹ וָאֶמְצָא שָׁם אֶת-הָעֶלֶם וְהוּא עוֹמֵד עַל יָדוֹ לְשָׁרְתוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם כָּל-הָאוֹרְחִים וָאֶגַּשׁ אֶל גַּ’עֲפַר וָאֹמַר: הֲתַרְשֵׁנִי לְדַבֵּר עִמְּךָ מִלִּים אֲחָדוֹת? וַיֹּאמַר: דַּבֵּר! וָאֹמַר אֵלָיו: עֵינַי הָרוֹאוֹת, אֲדוֹנִי, כִּי מִתְכּוֹנֵן אַתָּה לִנְסִיעָתְךָ לְמִשְׂרָתְךָ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר כִּבֶּדְךָ הֶחָ’לִיף בָּהּ. וְלָכֵן אֲנִי מַרְשֶׁה אֶת-עַצְמִי לְהַצִּיעַ לְפָנֶיךָ כִּי תִּתֵּן לְמַתָּנָה לִבְנֵי הֶחָ’לִיף חַוּוֹת אֲחָדוֹת מֵחַוּוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד, בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְדַרְכֶּךָ, כִּי הִנֵּה מִלְבַד אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אַלְלַהּ בַּכֹּל וְיָכוֹל תּוּכַל לְהַרְחִיב אֲחֻזּוֹתֶיךָ שָׁם לָרֹב, הִנֵּה מַתְּנָתְךָ לִבְנֵי הֶחָ’לִיף תַּגְדִּיל כְּבוֹדְךָ בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וְגַם הָיֹה תִהְיֶה לְךָ לִבְרָכָה בַעֲתִידֶךָ. זֹאת עֲצָתִי לְךָ וְאַתָּה שְׁמָעֵנִי וְיִיטַב לָךָ.

וַיַּבֵּט גַּ’עֲפַר אֵלַי בְּפָנִים זוֹעֲפִים וַיִּקְרָא לִפְנֵי הָעֶלֶם אֲשֶׁר נִמְצָא אָז בָּאוּלָם לֵאמֹר: אִשְׂמַעִיל! מַה-לְּךָ וְלִי כִּי בָאתָ אֵלַי בְּהַצָּעוֹתֶיךָ הַמּוּזָרוֹת? הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי כָל-אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף וּלְבָנָיו לָנוּ הוּא, אוֹ הֲנָקֵל לְךָ כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְמַעֲנוֹ עַד כֹּה, אֲשֶׁר הֵטַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ אֶת-כָּל-טֹרַח הֶחָ’לִיפוּת וּמַשָּׂאָהּ וְגַם מִלֵּאנוּ אֶת-אוֹצְרוֹתֶיהָ כֶּסֶף וְזָהָב וְגַם אֶת-הוֹצְאוֹת בֵּיתוֹ הַפְּרָטִי וְהוֹצְאוֹת בָּנָיו וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ, – כִּי נָבוֹא לָתֵת גַּם מַתָּנוֹת פְּרָטִיּוֹת לְבָנָיו? – הַאֻמְנָם צָרָה עֵין הֶחָ’לִיף בָּנוּ וּבַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לָנוּ וּלְבָנֵינוּ בְּזֵעַת אַפֵּינוּ? לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר! חֵי אַלְלַהּ, כִּי אִם יָעֵז הֶחָ’לִיף לְהַכְבִּיד יָדוֹ עָלֵינוּ אָקוּמָה כְנֶגְדּוֹ וְנִלְחַמְתִּי עִמּוֹ אֲנִי וּבֵיתִי.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי כִּי הִגְדִּיל דַּבֵּר וְכִי אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לִדְבָרָיו וָאֶקְרָא: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי, אָכֵן שָׁגִיתִי בְדַבְּרִי עִמְּךָ וּשְׁגִיאָתִי תָלִין עִמָּדִי, הֶחָ’לִיף לֹא דִבֵּר עִמִּי קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה וְרַק מִלִּבִּי אֲנִי יָעַצְתִּי אֶת אֲשֶׁר יָעַצְתִּי – וְאַתָּה אִם תִּשְׁמַע וְאִם תֶּחְדָּל.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְלִבִּי מָלֵא פַחַד פֶּן יִוָּדַע שֶׁמֶץ דָּבָר מִשִׂיחָתֵנוּ לֶחָ’לִיף עַל יְדֵי הָעֶלֶם וָאֶגְמֹר בְּלִבִּי לֵאמֹר: מֵעַתָּה אֶמְנַע אֶת-רַגְלַי מִלֶּכֶת גַּם אֶל הֶחָ’לִיף וְגַם אֶל גַּ’עֲפַר, כִּי מַה-לִי לְהַכְנִיס רֹאשִׁי בֵּין הָרִים כָּאֵלֶה?!

וַיְהִי כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים וַיְסַפֵּר לִי עֶבֶד אֵם גַּ’עַפַר לֵאמֹר: כֹּה הִגִּידָה לִי אֵם גַּ’עֲפַר, הָעֶלֶם אֲשֶׁר נָתַן הֶחָ’לִיף בְּמַתָּנָה לְגַּ’עֲפַר בְּנִי כָּתַב לֶחָ’לִיף אֲדוֹנָיו לֵאמֹר: כֹּה וָכֹה דִבֶּר גַּ’עֲפַר עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי אִשְׂמַעִיל בֶּן יִחְיַא הַהַאשְׁמִי וּבְאָזְנַי אָנִי!

וְאָכֵן כֵּן הָיָה הַדָּבָר, וְהֶחָ’לִיף כָּעַס מְאֹד מְאֹד, וּמֵרֹב כַּעֲסוֹ הִתְבּוֹדֵד בְּאַרְמוֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לָבֹא אֵלָיו, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ אֵיכָכָה יִתְנַפֵּל עַל בְּנֵי הַּבַּרְמַכִּים וּמַה-יַּעֲשֶׂה לְשָׁרֵשׁ זִכְרָם מִן הָאָרֶץ מִבְּלִי אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ הֵם בָּזֶה, כִּי פָחַד פֶּן יְקוֹמְמוּ אֶת-הָעָם כְּנֶגְדּוֹ. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וַיָּבוֹא אֶל חֲדַר זֻבַּיְדַּה הַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר עֲצָתָהּ אֵלָיו הָיְתָה כַּעֲצַת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וַיְסַפֵּר לָהּ אֶת דְּבַר מִכְתַּב הַסְּתָרִים אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו מֵעַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר נְתָנָהוּ בְמַתָּנָה לְגַּ’עֲפַר, וְגַם שָׁאַל אוֹתָהּ כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּגַּ’עֲפַר עַל חֻצְפָּתוֹ וְעַל גֹּדֶל לִבּוֹ. וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנָּה גַם פַּחְדּוֹ פֶּן יַעֲשֶׂה גַּ’עְפַר אֶת אֲשֶׁר זָמַם לְהִתְקוֹמֵם כְּנֶגְדּוֹ. וַתֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְכָּה: אִישִׁי וַאֲדוֹנִי! הֲיָדַעְתָּ לְמָה אַתָּה דוֹמֶה בְּיַחַסְךָ לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים? לְאוֹתוֹ שִׁכּוֹר טָבוּעַ בְּלֶב-יָם אֲשֶׁר לֹא יָחוּשׁ וְלֹא יַרְגִּישׁ מְאוּמָה. וְלָכֵן אִם רַק פָּג שִׁכְרוֹנְךָ מִמְּךָ אֲדַבֵּר עִמְּךָ וַאֲגַלֶּה לְךָ סוֹדוֹת עוֹד יוֹתֵר נוֹרָאִים מֵהַסּוֹד אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אַתָּה בְּאָזְנַי, לְמַעַן תִּפְקַח עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ בְּטֶרֶם תְּאַחֵר הַמּוֹעֵד, אֲבָל אִם עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּשִׁכְרוֹנְךָ וְאֵינְךָ חָפֵץ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁקוּעַ בָּהּ אֶחְדָּלָה, כִּי לָמָּה אֲדַבֵּר וּדְבָרַי יִשָּׁאֲרוּ מָעַל?! וַיֹאמֶר לָהּ הֶחָ’לִיף: הַגִּידִי נָא וְאֶשְׁמְעָה, כִּי מַה שֶּׁעָבַר עָבַר.

וַתֹּאמֶר הַמַּלְכָּה – וְהִיא שָׂנְאָה בְנֶפֶשׁ אֶת-מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַּכִּים, וְאַף כִּי אֶת-גַּ’עֲפַר, עַל גַּאֲוָתָם וְעַל רוּם לִבָּם – אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אִם סַפֵּר אֲסַפֵּר לְךָ אֵת אֲשֶׁר נוֹדַע לִי בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה גַּ’עֲפַר מִשְׁנְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ אֵמוּנְךָ בּוֹ עַד כֹּה, תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ כְּכָל אֲשֶׁר סִמְרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי אֲנִי וְלֹא תַאֲמִין כִּי אֲסַפֵּר! אֲבָל – הוֹסִיפָה הַמַּלְכָּה, כְּמִתְנַחֶמֶת עַל דְּבָרֶיהָ – לָמָּה לִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְנַפְשִׁי הָרַגָּשָׁה סוֹלֶדֶת מִלְּהוֹצִיא מִפִּי דְּבָרִים נוֹרָאִים כַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי? יָבוֹא נָּא סָרִיסְךָ אַרְגַּ’וַאן שׁוֹמֵר נָשֶׁיךָ וּפִלַּגְשֶׁיךָ, בְּנוֹתֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ וְכָל יֶתֶר נְשֵׁי הָאַרְמוֹן, וִיסַפֵּר לְךָ הוּא אֵת אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ, וְאִם מָאֵן יְמָאֵן וְהִכְבַּדְתָּ יָדְךָ עָלָיו וְיִסְּרַתּוּ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא תְנַקֵּה.

וַיַּעַשׂ הֶחָ’לִיף כִּדְבַר זֻבַּידַּה, וַיִּקְרָא אֶל אַרְגַּוַאן סָרִיסוֹ וַיֹאמֶר אֵלָיו: אַרְגַּ’וַאן! קָרֹא קְרָאתִיךָ לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנַי אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה גַּ’עֲפַר וְלֹא יְדַעְתִּיו, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: מַעֲשֶׂה נוֹרָא עָשָׂה הָאִיש וְאַתָּה הִסְתַּרְתָּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי עַד כֹּה, וְאִם לֹא תַגִּיד וְנָשָׂאתָ עֲוֹנְךָ וַהֲסִירוֹתִי רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, כִּי לְשׁוֹמֵר נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ בְּאַרְמוֹנִי וְאַתָּה בָגַדְתָּ בָּגֶד.

וַיִּקְרָא אַרְגַּ’וַאן וַיֹּאמַר: חָלִילָה לְעַבְדְּךָ לִבְגֹּד בְּךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אֶת-פְּקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, שַׂמְתַּנִי נֶאֱמָן עַל נָשֶׁיךָ וְעַל פִּלַּגְשֶׁיךָ וְעַל בְּנוֹתֶיךָ, וְאָנֹכִי אֶת-חוֹבָתִי מִלֵּאתִי בֶאֱמוּנָה, אֵת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ אָסַרְתִּי, וְאֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ הִתַּרְתִּי, אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לָתֵת לְגַּ’עֲפַר מִשְׁנְךָ הַנֶּאֱמָן לָצֵאת וְלָבוֹא בְאַרְמוֹנְךָ וּבַחֲצַר פִּלַּגְשֶׁיךָ בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, מִלְבַד חֲצַר הַמַּלְכָּה זֻבַּיְדַּה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלַי: שָׁמָּה לֹא תִּתֵּן לוֹ לָבוֹא, וְאִם כֵּן, אֵפוֹא, מַה-פִּשְׁעִי אֲנִי וּמַה-חַטָּאתִי אִם בָּגֹד בָּגַד בְּךָ הוּא וַיַּעַשׂ מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה לְהַתִּיר לוֹ אֵת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ וּלְיָעֵד לוֹ אֶת-אֲחוֹתְךָ מַיְמוּנַה לְפִלֶּגֶשׁ מִבְּלִי יְדִיעָתְךָ זֶה שֶׁבַע שָׁנִים?! וְעַתָּה, דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, כִּי מַיְמוּנַה כְּבָר יָלְדָה לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים, שְׁנַיִם מֵהֶם נִמְצָאִים כַּיּוֹם בְּמָדִינָה, כִּי שָׁמָּה שְׁלָחָם גַּ’עֲפַר לְמַעַן הַסְתִּירָם מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, הַבְּכוֹר הוּא בֶּן שֵׁש וְהַצָּעִיר בֶּן חָמֵשׁ וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ, כִּי מֵת עָלָיו וְהוּא בֶן שְׁתֵּי שָׁנִים. וְזֹאת עוֹד: הִנֵּה אֲחוֹתְךָ הָרָה לָלֶדֶת וְעוֹד מְעַט וְתֵלֵד לְגַּ’עֲפַר בֶּן רְבִיעִי… וַאֲנִי מָה אֲנִי כִּי תָשִׁית עָלַי עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פָּתַחְתָּ אֶת-כָּל הַדְּלָתוֹת לְפָנָיו?!

וַיִּגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי אַרְגַּ’וַאן וַיִּקְרָא בְּזַעַם אַפּוֹ לֵאמֹר: אָרוּר אַתָּה, אַרְגַּ’וַּאן! בֶּן בְּלִיַעַל אַתָּה! מוֹת תָּמוּת עַל כִּי שָׁמַרְתָּ סוֹד מִמֶּנִּי עַד כֹּה, וְעָלֶיךָ הָיָה לְגַלּוֹת אֶת-הַדָּבָר לִי וְלֹא לְהַסְתִּירוֹ. וַיְצַו וַיִּכְרְתוּ רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וְאַחַר בָּא אֶל זֻבַּיְדַּה וַיִּקְרָא לֵאמֹר: מִרְמָה, זֻבַּיְדַּה! בְּגִידָה, זֻבַּיְדַּה!! עָשֹׂה עָשָׂה גַּ’עֲפַר מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּחַלְּלוֹ כְּבוֹד אֲחוֹתִי מַיְמוּנַה וְגַם כְּבוֹד מִשְׁפַּחְתִּי, מִשְׁפַּחַת הַנְּבוּאָה וְהַחֲ’לִיפוּת, לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר! אַחַת דָּתָם שְׁנֵיהֶם לָמוּת מוֹת נְבָלִים!

וַתֹּאמֶר זֻבַּיְדַּה: אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! סְלַח נָא אִם אֲנִי מַצְדִּיקָה בְּמִקְצָת אֶת-אַרְגַּ’וַּאן וּמַאֲשִׁימָה אוֹתְךָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, כִּי הַגֶּד-נָא: הֲיִתָּכֵן לְהָנִיחַ עֵצִים יְבֵשִׁים וּמְיֻבָּשִׁים עַל יַד הָאֵשׁ? לֹא יִתָּכֵן! וְאַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת מִבְּלִי הַעֲמֵק חֲשֹׁב, הִרְשֵׁיתָ אֶת-גַּ’עֲפַר לָבוֹא אֶל חֲצַר נָשֶׁיךָ וּפִלַּגְשֶׁיךָ וּבְנוֹת בֵּיתְךָ וְהוּא צָעִיר וְיָפֶה, בַּעַל אוֹצָרוֹת וּבַעַל הַשְׁפָּעָה וְכָל הַמְּלוּכָה בְיָדוֹ וְלֹא בְיָדְךָ אַתָּה כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וְלָכֵן קָרָה אֲשֶׁר קָרָה לְבָשְׁתֵּנוּ וּלְחֶרְפָּתֵנוּ, עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ מֵאֲבוֹתֶיךָ לְפָנֶיךָ וְנִכְשַׁלְתָּ, וּמִי יִתֵּן וְלָמַדְתָּ מֵעַתָּה תוֹרָה מִקּוֹרוֹת יָמִים עָבְרוּ וְלֹא תוֹסִיף עוֹד לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לַמְרוֹת אַזְהָרוֹתַי הָרַבּוֹת אֵלֶיךָ.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: צָדַקְתְּ, זֻבַּיְדַּה, בַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ. אֲבָל אִם אֲנִי חָטָאתִי הִנֵּה גַם גַּ’עֲפַר הָאָרוּר וְגַם אֲחוֹתִי הַנִּבְעָרָה וְהַפּוֹתָה זָדוּ עֲשׂוֹת וְעָנֹשׁ יֵעָנְשׁוּ קָשֶׁה.

וַיֵּצֵא בַּחֳרִי-אַף מֵאֵת פְּנֵי זֻבַּיְדַּה וּבְשׁוּבוֹ אֶל חֲדַר עֲבוֹדָתוֹ קָרָא אֶת מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ הַיָּדוּעַ לְאִיש גַּס וּבְלִיּעַל, אֲשֶׁר לִבּוֹ לֵב אֶבֶן לֹא יֵדַע רַחֵם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! הַלַּיְלָה תָּבִיא אֵלַי שְׁנַיִם מִשּׁוֹטְרֵי הַחֶרֶשׁ, צְעִירִים וְאַמִּיצֵי לֵב וַעֲשָׂרָה פוֹעֲלִים חוֹפְרִים תָּבִיא עִמָּהֶם, כִּי דָּבָר לִי אֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁתַּחוּ מַסְרוּר לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: פְּקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַיָּבֵא מַסְרוּר אֶת-הַשּׁוֹטְרִים וְאֶת-הַפּוֹעֲלִים, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: הָבָה נָא נָסוּרָה אֶל בֵּית אֲחוֹתִי מַיְמוּנָה. וַיֵּלְכוּ כֻּלָּם וְהוּא לִפְנֵיהֶם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת מַיְמוּנַה אֶת-אָחִיהָ הֶחָ’לִיף וּפָנָיו פְּנֵי לֶהָבִים וַתִּבָּהֵל מְאֹד, וַתָּבֶן כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנֶיהָ וְכִי נִגְלָה סוֹדָהּ לְאָחִיהָ. אֲבָל הֶחָ’לִיף לֹא דִבֶּר עִמָּה מִטּוֹב עַד רָע וְלֹא נָתַן לָהּ לִפְצוֹת פֶּה לְפָנָיו, וַיְצַו אֶת-הַשּׁוֹטְרִים לְרָצְחָּה נֶפֶשׁ וַיִּתְּנוּ אֶת-גּוּפָתָהּ בְּתוֹךְ אָרוֹן עֵץ אֲשֶׁר הֵכִינוּ שָׁם לִפְנֵי כֵן עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ. וְאֶל הַחוֹפְרִים אָמַר לַחְפֹּר בְּתוֹךְ חֲדַר אֲחוֹתוֹ שׁוּחָה עֲמֻקָּה וַיּוֹרִידוּ לְעֵינָיו אֶת-אֲרוֹן הַמֵּתָה אֶל תּוֹךְ הַשּׁוּחָה וַיִּקְבְּרוּהוּ שָׁם, וַיְיַשְּׁרוּ אֶת-פְּנֵי הָרִצְפָּה כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאִישׁ לֹא יָדַע מִכָּל הַנַּעֲשֶה זוּלָתִי הַשּׁוֹטְרִים וְהַחוֹפְרִים.

וְאַחַר פָּנָה הֶחָ’לִיף אֶל מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! לֵךְ וְשִׁלַּמְתָּ לַאֲנָשִׁים שְׂכַר עֲבוֹדָתָם, וּבְדַבְּרוֹ קָרַץ לוֹ בְעֵינָיו… וַיָּבֶן מַסְרוּר אֶת-מַחְשֶׁבֶת לְבַב הֶחָ’לִיף וְאֶת-פֵּשֶׁר דְּבַר קְרִיצָתוֹ אֵלָיו. וַיְהִי כְּצֵאתוֹ וַיְצַו לְשׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן לְהָבִיא אֶת-הָאֲנָשִׁים חֶדֶר בְּחֶדֶר וְשָׁם שָׂמוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד חַיִּים בְּתוֹךְ שַׂקִּים וַיִּתְּנוּ אֲבָנִים כְּבֵדוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים וַיִּשָׂאוּם וַיְטִילוּם אֶל תּוֹךְ נְהַר פְּרָת וַיַּטְבִּיעוּם עַד אֶחָד. וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה שָׁב מַסְרוּר אֶל הֶחָ’לִיף וַיּוֹדִיעַ לֶחָ’לִיף לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, שִׁלַּמְתִּי לָעוֹבְדִים שְׂכַר עֲבוֹדָתָם וּמַשְׂכֻּרְתָּם הָיְתָה שְׁלֵמָה מֵעִמָּדִי…

וַיֵּצֵא הֶחָ’לִיף מֵחֲדַר אֲחוֹתוֹ וַיִּמְסֹר אֶת-הַמַּפְתֵּחַ בְּיַד מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! יְהִי מַפְתֵּחַ זֶה שָׁמוּר בְּיָדְךָ עַד עֵת מְצוֹא, עַד אֲשֶׁר אֶדְרְשֶׁנּוּ מִמֶּךָּ.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ, יוֹם הַמְּעֻדָ לְקַבָּלַת פְּנֵי אוֹרְחִים, וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף אֶל אוּלַם הַקָּבָּלָה כְּדַרְכּוֹ, וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו אוֹרְחִים רַבִּים וּבְתוֹכָם בָּא גַם גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי, וַיְקַבְּלֵהוּ הֶחָ’לִיף בְּסֵבֶר פָּנִים וְגַם הוֹשִׁיבָהוּ עַל יָדוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְאַחֲרֵי צֵאת הָאוֹרְחִים נִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, הֶחָ’לִיף וְגַּ’עֲפַר לְמִקְרָא הַמִּכְתָּבִים אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַחֲ’לִיפוּת מִקְצוֹת הָאָרֶץ וְגַם עָרְכוּ תְשׁוּבוֹתֵיהֶם, וְאַחַר נִגַּשׁ גַּ’עֲפַר לְהִפָּרֵד מֵהֶחָ’לִיף בְּטֶרֶם יֵצֵא לְדַרְכּוֹ לְחוּרַסַאן אֲשֶׁר מִנָּהוּ הֶחָ’לִיף שָׁם לְאָמִיר.

וַיֹּאמֶר לוֹ הֶחָ’לִיף: אַל גַּ’עֲפַר! לֹא אֶתֵּן לְךָ לָצֵאת לְדַרְכְּךָ בְּטֶרֶם שָׁאַלְנוּ אֶת-פִּי הַגּוֹרָל וְנֵדְעָה מַה-יַעֲלֶה? כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ יָמִים בְּרוּכִים לִנְסִיעָה וְיֵשׁ יָמִים בִּלְתִּי בְרוּכִים. וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹם הַשַּבָּת.

וַיִּפָּרֵד גַּ’עֲפַר מֵעַל הֶחָ’לִיף וַיֵּלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ בְּלִוְיַת כָּל אֵלֶּה מִמְּלַוָּיו אֲשֶׁר חִכּוּ לוֹ בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כְּדַרְכָּם, מֵהַקְּרוֹבִים וּמֵהָרְחוֹקִים וּמֵאַנְשֵׁי חֵילוֹ, מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר שָׁעָה וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף אֶל מַסְרוּר וַיֹּאמֶר לוֹ: מַסְרוּר! לֵך כְּרֶגַע אֶל גַּ’עֲפַר וְאָמַרְתָּ לוֹ לָבוֹא אֵלַי שֵׁנִית, כִּי דָבָר נָחוּץ לִי אֵלָיו, כִּי הִגִּיעוּ מִכְתָּבִים חֲדָשִׁים מֵחוּרַסַאן, וּכְבוֹאוֹ עִמְּךָ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן וְהִרְחַקְתָּ מֵעָלָיו אֶת-כָּל אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר יְלַוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ, וּבַשַּעַר הַשֵּׁנִי תַּרְחִיק מֵעָלָיו אֶת-מְשָּרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, וּבַשַּעַר הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּתֵּן לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, כִּי הוּא לְבַדּוֹ יָבוֹא וְהֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל אוּלָם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי בְּפִנַּת הַגַּן וְשָׁם תִּרְצְחֶנוּ נֶפֶשׁ וְנָשָׂאתָ רֹאשׁוֹ אֵלַי, וְאִישׁ אַל יֵדַע אֶת אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, כִּי בְּנַפְשְׁךָ הוּא, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

וַיֵּלֵךְ מַסְרוּר אֶל גַּ’עֲפַר, וּכְבוֹאוֹ אָמַר אֵלָיו גַּ’עֲפַר בְּכַעַס עָצוּר: אוֹי לְךָ, מַסְרוּר! מַה-לְךָ וְלִי כִּי בָאתָ אֵלַי בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת וַאֲנִי עָיֵף וְיָגֵעַ, וְאַךְ זֶה שָׁעָה קַלָּה אֲשֶׁר שַׁבְתִּי מֵחֲצַר הַחֲ’לִיפוּת?! לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לְךָ!

וַיְהִי כִּי שָׁמַע, כִּי הִגִּיעוּ מִכְתָּבִים חֲדָשִׁים נְחוּצִים מֵחוּרַסַאן וַתְּהִי רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי כְהֻנָּתוֹ, בִּגְדֵי צָבָא, וְגַם חַרְבּוֹ חָגַר עַל מָתְנָיו וַיֵּצֵא עִם מַסְרוּר וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ כָּל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, מְשָׁרְתָיו וּמְלַוָּיו, כַּנָּהוּג.

וּכְהַגִּיעָם הָאַרְמוֹנָה עָשָׂה מַסְרוּר כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיָּבֵא אֶת-גַּ’עֲפַר אֶל הָאוּלָם אֲשֶׁר נוֹעַד לְקַבָּלָתוֹ, עַל פִּי הֶחָ’לִיף, וְהוּא לְבַדוֹ וְאֵין אִיש עִמּוֹ.

וַיַּרְא גַּ’עֲפַר וְהִנֵּה מִמּוּל הַכְּנִיסָה בָּאוּלָם בַּקִּיר תְּלוּיוֹת חֶרֶב וַחֲנִית וּשְׁתֵּיהֶן מְמֹרָטוֹת, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רָע, וַיִּשְׁאַל אֶת-מַסְרוּר לֵאמֹר: מַסְרוּר! לָמָּה הֲבֵאתַנִי עַד הֲלוֹם וְאַיֵּה הֶחָ’לִיף? וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַסְרוּר: הַאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת-הַחֶרֶב וְהַחֲנִית הַמְמֹרָטוֹת לְעֵינֶיךָ?! וְעַתָּה דַע כִּי פְקֻדַּת הֶחָ’לִיף לִי לֵאמֹר: הָסֵר אֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר מֵעָלָיו כְּבוֹאוֹ, וְנָשָׂאתָ אוֹתוֹ אֵלַי, חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד, כִּי בְּנַפְשְׁךָ הוּא.

וַיְהִי כִּי רָאָה גַּ’עֲפַר כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר לוֹ לִבּוֹ, כִּי אַךְ בַּעֲוֹן מַיְמוּנָה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְכִי אֵין לוֹ תִקְוָה לְהִנָּצֵל, וּבְכָל-זֹאת הִתְנַפֵּל לְרַגְלֵי מַסְרוּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַסְרוּר! זְכֹר-נָא אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ עַד כֹּה וְאַל נָא תִּגַּע יָדְךָ בִּי לְרָעָה. גַּם כַּיּוֹם הִנְנִי מוּכָן לְהֵיטִיב עִמְּךָ וּלְהַעֲשִׁירְךָ וּלְחַלֵּק עִמְּךָ רְכוּשִׁי חֵלֶק כְּחֵלֶק אִם תֵּדַע לְהַשְׁפִּיעַ עַל הֶחָ’לִיף לְטוֹבָתִי, יָדַעְתִּי כִּי מַלְשִׁינֵי בַסֵּתֶר הֵבִיאוּ אֶת דִּבָּתִי רָעָה לְפָנָיו מִקִּנְאָתָם בִּי וּבוֹ, וְהֵם אוֹמְרִים לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵינוּ, וּבְכָל-זֹאת נַסֵּה נָא לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהַסְבֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר תּוּכַל לִצְמֹחַ גַּם לוֹ בְּהָרְגוֹ אוֹתִי, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, וְהִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּךָ עִמָּדִי עַד עוֹלָם.

וַיְהִי כְּהַפְצִירוֹ בּוֹ מְאֹד, וּכְהַבְטִיחוֹ אוֹתוֹ לְהַעֲשִׁירוֹ, וַיֵּעָתֵר מַסְרוּר לְגַּ’עֲפַר וַיֵּלֵךְ אֶל הֶחָ’לִיף לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו עַל גַּ’עֲפַר, אַחֲרֵי נָעֳלוֹ אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת-גַּ’עֲפַר, אֲבָל כְּבוֹאוֹ לֹא נָתַן לוֹ הֶחָ’לִיף לִפְצוֹת פֶּה וַיִּקְרָא אֵלָיו בְּזַעַם לֵאמֹר: מַסְרוּר! הַהֵבֵאתָ אֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, הוֹצִיאֵהוּ אֵלַי וְאֶרְאֶנוּ! וַיְהִי כִּי גִּמְגֵֹם מַסְרוּר בִּלְשׁוֹנוֹ כְּאוֹמֵר לַעֲנוֹת, וַיָּבֶן הֶחָ’לִיף כִּי לֹא מִלֵּא אֶת-פְּקֻדָּתוֹ וַיִּקְרָא: צֵא, בֶּן-בְּלִיַּעַל, וַעֲשֵׂה כְרֶגַע אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְאַל תָּהִין לִפְתֹּחַ פֶּה לְפָנַי כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא, צֵא!

וַיְמַהֵר מַסְרוּר וַיָּשָׁב אֶל גַּ’עֲפַר וַיִּמְצָא אוֹתוֹ כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וּמִתְפַּלֵּל, וַיִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וַיַּךְ בָּהּ אֶת-גַּ’עֲפַר מַכָּה אַחַת וְלֹא שָׁנָה, וַיַּתֵּז רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וַיֹּאחֲזֵהוּ בִזְקָנוֹ וַיִּשָׂאֵהוּ אֶל הֶחָ’לִיף וְדָמוֹ שׁוֹתֵת.

וַיְהִי כִרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת-הָרֹאשׁ וַיִּנְשֹׁם נְשִׁימָה אֲרֻכָּה וַעֲמֻקָּה, כְּמוֹ נָגָֹה אֶבֶן מַעֲמָסָה מֵעַל לוּחַ לִבּוֹ, וְאַחַר פָּנָה אֶל הָרֹאשׁ וַיִּקְרָא: אוֹי לְךָ, גַּ’עֲפַר, כִּי בָּגַדְתָּ בִּי וַתִּשׁכַּח אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ וְעִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְךָ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. חִלַּלְתָּ אֶת כְּבוֹד אֲחוֹתִי, נִבַּלְתָּ אֶת-שֵׁם מִשְּפַּחְתִּי, וְעָשִׂיתָ מֵאֲחוֹרֵי גַבִּי אֶת אֲשֶֹר לֹא יֵעָשֶׂה, כִּי אֵיכָכָה יִשָׂא אִישׁ כָּמוֹךָ מִמּוֹצָא הַפַּרְסִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לְפִלֶּגֶשׁ אֶת-קְרוֹבַת מֻחַמַּד נְבִיא הָאִשְׂלַאם וַאֲחוֹת אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה בַעֲרָב!? הֲיֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר?!

*

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלֵך הֶחָ’לִיף אֶל הַמִּסְגָּד לְהִתְפַּלֵּל וְאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הֵרִים עֵינָיו וַיַּרְא דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמִּסְגָּד אֶת-אַרְמוֹנוֹת בְּנֵי בַּרְמַּךְּ הַנֶּהְדָּרִים הַנִּשְׁקָפִים לְמֵרָחוֹק, וַיִּתֵּן פְּקֻדָּה לְמַהֵר לֶאֱסֹר אֶת-כָּל תּוֹשְׁבֵיהֶם, אֶת-יִחְיַא רֹאשׁ הַמִּשְׁפָחָה וְאֶת-מֻחַמַּד אָחִיו וְאֶת-כָּל-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם, עַבְדֵיהֶם וְאַמְהוֹתֵיהֶם וְגַם אֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם הֶחֱרִים, וְאֶת-כָּל אַנְשֵׁי חֵילָם הַנֶּאֱמָנִים פִּזֵּר לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם, וְאֶת כְּלֵי-זֵינָם, אָהֳלֵיהֶם וּצְרִיפֵיהֶם וְיֶתֶר תַּשְׁמִישֵׁיהֶם לָקַח, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים אַחֲרֵי מוֹת גַּ’עֲפַר הִסְפִּיק הֶחָ’לִֵיף לַהֲרוֹג עַד אֶלֶף נֶפֶשׁ מֵהַמִֵּשְׁפָּחָה וְהַנִּלְוִים אֵלֶיהָ, וְלַנּוֹתָרִים אֲשֶׁר הִשְׁאִיר בַּחַיִּים אָסַר לְהִתְרַחֵק מִבַּעְ’דַּאד וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם מִשְׁמַר-תָּמִיד לְמַעַן לֹא יְקוֹמְמוּ אֶת-הָעָם כְּנֶגְדּוֹ, וְאֶת-רֹאשׁ גַּ’עֲפַר צִוָּה וַיִּתְלוּ אוֹתוֹ עַל גֶּשֶׁר בַּעְ’דַּאד לְרַאֲוָה, וְאַחַר שָׁלַח לְחוּרַסַאן וַיַּכְנִיעֵם וַיְמַנֶּה אֲלֵיהֶם לְאָמִיר אֶת-עַלִי בֶּן עִישַׂא הַאמַאן, הַנֶּאֱמָן לוֹ מְאֹד.

וַיְהִי כִּי הוּנַח לֶחָ’לִיף מִסָּבִיב וּפַחַד הַבַּרְמַכִּים וְקִנְאָתוֹ בָם לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל מֶדִינָה וַיָּבִיאוּ לוֹ מִשָּם אֶת-שְׁנֵי בְּנֵי מַיְמוּנָה הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר שְׁלָחָם שָׁם גַּ’עֲפַר אֲבִיהֶם לְמַעַן הַסְתִּירָם מֵעֵין הֶחָ’לִיף. וַיַּרְא אוֹתָם הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה הֵם יְלָדִים נֶחְמָדִים יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי-מַרְאֶה מֵאֵין כְּמוֹהֶם וּלְשׁוֹנָם מְדַבֶּרֶת צַחוֹת בַּשָׂפָה הָעֲרָבִית הַהָאשְׁמִית, וַיִּשְׁאַל אֶת הַבְּכוֹר לֵאמֹר: מַה-שִׁמְךָ, בְּנִי, כִּי אֵדָעָה? – וַיַּעַן הַנַּעַר וַיֹּאמַר: שְׁמִי חַסַן. וְהַצָּעִיר עָנָה וַיֹּאמַר: וּשְׁמִי חֻסַיְן. וַיִּסְתַּכֵּל בָּהֶם הֶחָ’לִיף שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאַחַר נִכְנַס אֶל הַחֶַדֶר הַסָּמוּךְ וַיִּתְפָּרֵץ שָׁם בִּבְכִי תַמְרוּרִים וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אֲהָהּ! חָס אָנֹכִי עַל הַיְּלָדִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע עַל יָפְיָם וְעַל צַחוּת לְשׁוֹנָם, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה וְאִי-אֶפְשָׁר לִי לְהַשְׁאִירָם חַיִים בְּהֵחָשֵׁב זֹאת לִבְגִידָה בִּכְבוֹד מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ וּלְחֶרְפָּה לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִשְׁפַּחַת הַהַאשְׁמִים, הַטְּהוֹרָה וְהַנְּקִיָּה מִכָּל שֶׁמֶץ פְּסוּל וָדֹפִי. וּבִמְחוֹתוֹ דִמְעָה מֵעַל פָּנָיו יָצָא אֶל הָאוּלָם וַיִּקְרָא לְמַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְלַחַש לֵאמֹר: מַסְרוּר! מֶה עָשִׂיתָ בְּמַפְתֵּחַ הַחֶדֶר אֲשֶׁר מָסַרְתִּי בְיָדְךָ לִפְנֵי זְמָן: וַיַּעַן מַסְרוּר וַיֹּאמַר: הַמַּפְתֵּחַ שָׁמוּר עִמָּדִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף. – וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף – וְעֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת – לֵךְ עֲשֵׂה לַיְלָדִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְאִמָּם וְקָבַרְתָּ אוֹתָם יַחַד בְּקֶבֶר אִמָּם, וַיַּעַשׂ מַסְרוּר כִּדְבַר הֶחָ’לִיף.

וְאַחַר נָתַן הֶחָ’לִיף צַו נִמְרָץ לֵאמֹר: מֵעַתָּה שֵׁם הַבַּרְמַכִּים לֹא יִזָּכֵר עוֹד וְלֹא יִפָּקֵד וְכָל אַרְמוֹנוֹתֵיהֶם וְטִירוֹתֵיהֶם וְכָל-אֲחֻזוֹתֵיהֶם יֵהָרְסוּ עַד הַיְסוֹד, לֹא יִשָּאֵר מְאוּמָה, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַעֲלוֹת זִכְרָם עַל דַּל שְׂפָתָיו וְיִתָּפֵשׂ בַּכַּף, אַחַת דָּתוֹ לָמוּת מוֹת נְבָלִים, אָמַרְתִּי וַאֲקַיֵּמָה!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הֶחָ’לִיף לַעֲשׂוֹת בַּבַּרְמַכִּים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּסַּע לוֹ לְמַסָּע תַּעֲנוּגוֹת עִירָה רַכָּה אֲשֶׁר בְּעִירַאק וְלִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה, כִּי אָמַר הִנֵּה הִצִּילַנִי אַלְלַהּ מִכָּל-אוֹיְבַי הַבַּרְמַכִּים וּמִקִּנְאָתִי בָם פַּעַם אַחַת.

וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ מִמַּסָּעוֹ וַיִּתְנַהֵג עִם הָאֲסִירִים הַבַּרְמַּכִּים בְּאַכְזְרִיוּת נוּרָאָה וַיַֹכְבֵּד עַל יִחְיַא אֶת-עִנּוּיָיו וְאֶת-אֲסוּרָיו עַד כִּי לֹא עָבְרוּ יָמִים וַיָּמָת יִחְיַא בְּבֵית כִּלְאוֹ כְּבֶן-עַוְלָה וְאֶת-בְּנוֹ אַל-פַצְ’ל צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיַּלְקוּהוּ מָאתַיִם מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ יוֹם יוֹם, כִּי חָשֹׁד חָשַׁד הֶחָ’לִיף כִּי הֶעְלִים אַל-פַצְ’ל מִמֶּנּוּ חֵלֶק מֵרְכוּשׁוֹ, וְלֹא הוֹעִילוּ לְאַל-פַצְ’ל כָּל-שְׁבוּעוֹתָיו אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לֵאמֹר: לֹא הִשְׁאַרְתִּי בְיָדִי מְאוּמָה כִּי רַק אֱמֶת בְּפִי. הֶחָ’לִיף אַךְ בְּאַחַת: אַתָּה מְשַׁקֵּר וְאָחֲרִיתְךָ מָרָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיַּשְׁכִּיבוּ אֶת-אַל-פַצְ’ל עַל מַחְצֶלֶת קָנִים גַּסָּה וַיָּדוּשׁוּ אֶת חָזֵהוּ בִּמְטִילֵי בַרְזֶל כְּבֵדִים עַד כִּי נִקְרַע בְּשַׂר גַּבּוֹ קְרָעִים קְרָעִים וַיִּדְבְּקוּ הַקְּרָעִים בַּמַּחְצֶלֶת מִכֹּבֶד הַבַּרְזֶל וְאַחַר צִוָּה הֶחָ’לִיף וַיִּסְחֲבוהּוּ בְיָדָיו בְּכֹחַ מֵעַל הַמַּחְצֶלֶת וַתְּהִי הַמַּחְצֶלֶת מְלֵאָה לְשׁוֹנוֹת לְשׁוֹנוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וַיְהִי הַמַּחֲזֶה אָיוֹם וְנוֹרָא.

אָז נָתַן הֶחָ’לִיף צַו וַיָּבִיאוּ רוֹפֵא לְרַפֵּא פְּצָעָיו לְמַעַן יָשׁוּב לְעַנּוֹתוֹ, וַיְהִי כִּי אָמַר אַל-פַצְ’ל לְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא אֶת-שְׂכָרוֹ עַל הֲקִלּוֹ מִמֶּנּוּ יִסּוּרָיו וְגַם שָׁלַח לוֹ שְׁטַר הִתְחַיְּבוּת עַל אֶלֶף דִרְהָמִים לְסַלְּקָם לוֹ כַעֲבֹר זְמָן, אַחֲרֵי כִּי לֹא נִשְׁאַר כָּל-כֶּסֶף מְזֻמָּן בְּיָדוֹ, וַיְמָאֵן הָרוֹפֵא לְקַבֵּל אֶת-הַשְּטָר וַיְשִׁיבֵהוּ לוֹ, וַיַּחְשֹׁב אַל-פַצְ’ל כִּי מְעַט הֵמָּה וַיִּשְׁלַח בַּסֵּתֶר לְאַחַד מִמַּכָּרָיו הַנֶּאֱמָנִים לוֹ וַיִּלְוֶה מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם דִרְהָמִים בִּמְזֻמָּנִים וַיִּשְׁלְחֵם אֶל הָרוֹפֵא, אֲבָל הַפַּעַם הֱשִׁיָבם הָרוֹפֵא אֵלָיו וְגַם כָּתַב לוֹ לֵאמֹר: הָאִישׁ כָּמוֹנִי הַיּוּדֵעַ וְהַמַּכִּיר אֶת מִשְּפַּחַת-בַּרְמַּךְּ הָאֲצִילָה וּנְדִיבַת הָרוּחַ בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב יִקַּח כֶּסֶף בְּעַד עֲבוֹדָתוֹ הַקּוֹרַעַת אֶת-לִבּוֹ? הֲלֹא רַק חוֹב קָדוֹשׁ אֲנִי מְמַלֵּא, חוֹבַת אָדָם, וְאֹוי לְעֵינַי שֶׁכֵּן רוֹאוֹת! – וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיָּמָת גַּם אַל-פַצְ’ל

מֵרֹב יִסּוּרָיו וּמַכְאוֹבָיו וְאַחֲרָיו מֵתוּ כָּל-יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶחָד אֶחָד עַם תֻּמָּם…

סִפּוּר א: יד: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְקוֹנֵן

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עָבַר דֶּרֶךְ חֻרְבָּה אַחַת מֵחֻרְבוֹת הֵיכְלֵי מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים אֲשֶׁר בְּבַעְ’דַּאד וַיַּרְא אִישׁ עוֹמֵד עַל יַד הַחֻרְבָּה וְקוֹרֵא מִתּוֹךְ גִּלָּיוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וּבוֹכֶה בְּכִי תַמְרוּרִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אִם לֹא יָדַעְתָּ כִּי מִצְוַת הֶחָ’לִיף הִיא לֵאמֹר: אַל יַעַל אִישׁ עַל לְשׁוֹנוֹ שֵׁם מִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ?! וְעַתָּה כִּי מָרִיתָ בְּמִצְוַת הֶחָ’לִיף אַחַת דָּתְךָ לָמוּת וַיִּתְפְּשֵׂהוּ בְיָדוֹ וַיּוֹבִילֵהוּ אֶל הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שְׁאָלָהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: לָמָּה עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וְגַם אִיֵּם עָלָיו בְּמִשְׁפַּט מָוֶת, וַיִּקְרָא הָאִישׁ בְּתַחֲנוּנִים וַיֹּאמַר:

אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים! הַרְשֵׁה נָא לִי לְסַפֵּר בְּאָזְנֶיךָ סִפּוּרִי וְאַחַר עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנֶךָ.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי הָאִישׁ וַיֹּאמַר: סַפֵּר. וַיְסַפֵּר הָאִישׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

הָיֹה הָיִיתִי מִבָּאֵי בֵּית יִחְיַא אַל-בַּרְמַכִּי וּמִידִידָיו, וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר אֵלַי יִחְיַא: אֲנִי חָפֵץ לֶאֱכֹל אֲרֻחַת-צָהֳרַיִם עַל שֻׁלְחָנְךָ בְּבֵיתְךָ, וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אֲבָל אֵיכָכָה זֶה יְקַבֵּל אִישׁ עָנִי כָמוֹנִי בְּבֵיתוֹ הַדַּל מוּרָם מֵעָם כָּמוֹךָ, וְלֹא יַעֲשֶׂה סְדָרִים וַהֲכָנוֹת קֹדֶם כָּרָאוּי לִכְבוֹדֶךָ?! וְלָכֵן הוֹאִילָה נָא לָתֵת לִי זְמָן לְהָכִין אֶת-עַצְמִי וְאַחַר תָּבוֹא.

וַיֵּאוֹת יִחְיַא לִדְבָרַי, אֲבָל שְׁאֵלַנִי לֵאמֹר: וּמָה הַזְּמָן אֲשֶׁר תִּקְבַּע? וָאַעַן וָאֹמַר: שָׁנָה! וַיְמָאֵן יִחְיַא וַיֹּאמַר: הַזְּמָן אָרֹךְ, וְרַק שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֶתֵּן לְךָ, וָאַסְכִּים לִדְבָרָיו וָאֲמַהֵר לְהָבִיא בְּבֵיתִי אֶת-הַסְּדָרִים הַנְּחוּצִים לְקַבָּלָתוֹ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה וַיְכַבְּדֵנִי יִחְיַא בְּבִקּוּרוֹ, וַיָּבוֹא הוּא וּשְׁנֵי בָנָיו גַּ’עֲפַר וְאַל-פַצְ’ל וַיָּבֵא עִמּוֹ גַם אֲחָדִים מִידִידָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים לְבוֹאוֹ קָרָא יִחְיַא וַיֹּאמֶר לִי: מַהֲרָה חוּשָׁה לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, כִּי רָעֵב אָנֹכִי מְאֹד.

וַיִּגַּשׁ אֵלַי אַל-פַצַ’ל בְּנוֹ וַיֹּאמֶר לִי: לֵךְ וּצְלֵה בְשַׂר עוֹף וְהָבֵא, כִּי אָבִי אוֹהֵב מְאֹד בְּשַׂר עוֹף צָלוּי.

וָאֲמַהֵר וָאַעַשׂ כִּדְבַר אַל-פַצְ’ל וָאֶצְלֶה עוֹפוֹת וָאָבִיא, וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם בְּתֵאָבוֹן, וְאַחַר קָם יִחְיַא וַיִּתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וְאַחַר בִּקְּשַׁנִי לֵאמֹר: הֲיֵשׁ לְךָ עוֹד חֲדָרִים מִלְּבַד הַָחֲדָרִים אֲשֶׁר רָאִיתִי? וָאַעַן וָאֹמַר: אֵין לִי עוֹד מְאוּמָה, כִּי זֶה חֶלְקִי מִכָּל-עֲמָלִי. אֲבָל הוּא קָרָא וַיֹּאמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד, וְלָמָּה זֶה אַתָּה מַסְתִּיר טוּבְךָ מִמֶּנִּי? וָאֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, וְגַם אָדְמוּ פָּנַי מִבֹּשֶׁת עַל אֲשֶׁר חָשַׁב אוֹתִי לִמְשַׁקֵּר וָאֶקְרָא: אֲדוֹנִי! בְּשֵׁם אַלְלַהּ וּבְשֵׁם הַנָּבִיא הִנְנִי נִשְׁבָּע, כִּי רַק אֱמֶת בְּפִי, וְכִי אֵין לִי עוֹד.

אָז יִתֵּן יִחְיַא צַו וַיְמַהֲרוּ וַיָּבִיאוּ בַנָּאי וַיִּפְקֹד עָלָיו לִפְרֹץ פֶּרֶץ בְּאֶחָד מִכָּתְלֵי בֵיתִי וָאֶשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה אִתּוֹ וּמַה-פֵּשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ? וַיְהִי כִּי הַעִירוֹתִי לֵאמֹר, כִּי הַבֵּיִת הַסָּמוּךְ אֵינֶנּוּ בֵיתִי וְכִי הוּא בֵּית שְׁכֵנִי, וְכִי הַנָּבִיא, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָׁלוֹם, צִוָּנוּ לֵאמֹר: כַּבְּדוּ שְׁכֵנֵיכֶם לְמַעַן תִּכָּבֵדוּ. וַיִּקְרָא יִחְיַא בִּצְחוֹק וַיֹּאמַר: אֵין דָּבָר! וַיּוֹסִיפוּ לְהַרְחִיב אֶת-הַפֶּרֶץ עַד הֱיוֹתוֹ לְפֶתַח רָחָב, וְאַחַר קְרָאַנִי לָבוֹא עִמּוֹ דֶּרֶך הַפֶּרֶץ וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְמוֹן גָּדוֹל וְיָפֶה לְנֶגֶד עֵינַי וְאָנֹכִי לֹא פִלַּלְתִּי, וְהוּא כֻלּוֹ מְרֻהָט רָהִיטִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ וּמְקֻשָּׁט בְּכָל-מִינֵי קִשּׁוּטִים נִפְלָאִים, וּבוֹ הֲמוֹן חֲדָרִים, חַדְרֵי-אֹכֶל וְחַדְרֵי-שֵׁנָה, חַדְרֵי-מְנוּחָה וְחַדְרֵי-קְרִיאָה וּמַרְאֵהוּ כְּאַרְמוֹן מְלָכִים, אֵין דָּבָר נֶעְדָּר.

וְאַחַר יָצָאנוּ הַחוּצָה, וּמָה הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת-הַגַּן הַנֶּהְדָּר הַסּוֹבֵב אֶת-הָאַרְמוֹן מִכָּל-עֲבָרִים, גַּן-עֵדֶן מַמָּשׁ, וְכֻלּוֹ מָלֵא עֵצִים יָפִים וְשׁוֹנִים, עֲצֵי פְרִי לְמִינֵיהֶם וְאִילָנֵי סְרָק עֲבֻתִּים וַעֲנֵפִים לְמִינֵיהֶם, וַעֲרוּגוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּין הָעֵצִים, וְכֻלָּן מְלֵאוֹת פִּרְחֵי חֵן וְשׁוֹשַׁנֵּי תִפְאָרָה, וַהֲמוֹן צִפֳּרֵי חֵן מַרְנִינוֹת שִׁיר מִלְּאוּ אֶת-הַסְּבִיבָה בְּצִפְצוּפֵיהֶן הַמַּקְסִימִים, וָאֱהִי כְּגֶבֶר עֲבָרוֹ יַיִן לִקְרַאת כָּל-הַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הַכֹּל לְפֶתַע פִּתְאֹם!?

וַיְחַיֵּךְ יִחְיַא לְמַרְאֵה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, וַיִּקְרָא: אַרְמוֹן זֶה וְגַן זֶה אֲשֶׁר מִסְבִיבוֹ לְךָ הֵם, כִּי לְמַעַנְךָ וּלְשִׁמְךָ קְנִיתִים מִשְּׁכֵנְךָ וְגַם תִּקַּנְתִּים וְגַם קִשַּׁטְתִּים, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד וָאֹהֲבֶךָ.

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלֵי יִחְיַא מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֶשָּׁקֵן וָאֲחַבְּקֵן, וָאֶקְרָא: קָטֹנְתִּי, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, מִכָּל-הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ!

אָז יִפְנֶה יִחיַא אֶל בְּנוֹ גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אָמְנָם נָתַנּוּ לָאִישׁ אַרְמוֹן וְגָן, אֲבָל הֲיֵשׁ בְּיָדוֹ לְכַלְכְּלָם, וְהוּא הֲלֹא אִישׁ עָנִי הוּא! וָיַעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי אָבִי, גַּם לָזֹאת כְּבָר דָּאַגְתִּי, קָנִיתִי לוֹ גַם כְּפָר שָׁלֵם לֹא רָחוֹק מֵהָעִיר וְגַם צִוִּיתִי לִזְרוֹעַ אוֹתוֹ וְלִנְטֹעַ אוֹתוֹ וְהָיָה יְבוּלוֹ קֹדֶשׁ לְהוֹצְאוֹת הָאַרְמוֹן וְהַגָּן. וַיֹּאמֶר יִחְיַא: הֵיטַבְתָּ עֲשׂה, בְּנִי, אֲבָל עַד אֲשֶׁר יִשָׂא הַכְּפָר פִּרְיוֹ מַה-יַּעֲשֶׂה הָאִישׁ? וַיֹּאמֶר אַל-פַצְ’ל בֶּן יִחְיַא הַשֵּׁנִי: גַּם אֲנִי הִקְצַבְתִּי לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב לְהוֹצָאוֹת עַד אֲשֶׁר יִשָּׂא הַכְּפָר פִּרְיוֹ.

תָּבוֹא עָלֶיךָ בִּרְכַּת אַלְלַהּ גַּם אַתָּה, בְּנִי – קָרָא יִחְיַא שֵׁנִית – מַהֵר וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אַל תְּאַחֵר!

* *

*

וְעַתָּה, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים – קָרָא הָאִישׁ כְּכַלּוֹתוֹ סִפּוּרוֹ – הֲיִפָּלֵא אֵיפוֹא אִם לִבִּי מָלֵא אַהֲבָה, הַעֲרָצָה וְתוֹדָה לְאִישׁ חַסְדִּי אַף אִם בְּנַפְשִׁי הוּא? כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְשָׁכַחְתִּי אִישׁ מוּרָם מֵעָם כְּיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי, וְאֵיכָכָה אוּכַל לְהִתְעַלֵּם מִכָּל-הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָה אוֹתוֹ וְאֶת-מִשְׁפַּחתּוֹ הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר הָיְתָה לְמוֹפֵת בִּנְדִיבוּת הָרוּחַ הָעֲרָבִית וּבַאֲצִילוּת הָנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר אֵין דוֹמֶה לָהּ? הֲיָכוֹל אֲנִי לַעֲבוֹר עַל-יַד חֻרְבוֹת הֵיכְלֵיהֶם וְלִבִּי לֹא יִמַּס בְּקִרְבִּי מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה?!!

וַיַּעֲשׂוּ דִּבְרֵי הָאִישׁ רֹשֶׁם חָזָק עַל הֶחָ’לִיף, וַיִּדֹּם רֶגַע, וְאַחַר שָׁלַח אֶת-הָאִישׁ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

סִפּוּר ב: טו: אַל-מַאֲמוּן בֶּן הַארוּן אַל-רַשִׁיד וְהַמְּקוֹנֵן

אֶחָד מֵעַבְדֵי אַל-מַאֲמוּן סִפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה קְרָאַנִי אַל-מַאֲמוּן אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵלַי: קַח עִמְּךָ כְּרֶגַע אֶת-עַלִי בֶּן מֻחַמַּד וְאֶת-דִינַאר מְשָׁרֵת הָאַרְמוֹן וַהֲלַכְתֶּם יַחַד אֶל חֻרְבוֹת בְּנֵי בַרְמַךְּ, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה יָבוֹא שָׁם שֵׁיְךְ יָדוּעַ וְיֵשֵׁב לוֹ שָׁם בֵּין הַחֻרְבוֹת מֵאֲחוֹרֵי אַחַת הַגְּדֵרוֹת וִיקוֹנֵן מָרָה עַל הַחֻרְבוֹת וְעַל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בַּרְמַךְּ וּבָכֹה יִבְכֶּה מֵאֵין הֲפוּגוֹת, אֲשֶׁר לֹא כִפְקֻדַּת הַחֲ’לִיפוּת הָאוֹסֶרֶת זֹאת, וְהָיָה כִרְאוֹתְכֶם אֶת-הַשַּׁיְךְ בָּא תִּפְשׂוּהוּ חַיִּים וַהֲבִיאוּהוּ אֵלָי.

וָאֲמַהֵר לְמַלֵּא אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וָאֶקַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וַנֵּלֶךְ, וַיְהִי כְּהַגִּיעֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם, וַנֵּרֶא וְהִנֵּה צָעִיר אֶחָד בָּא וּבְיָדוֹ שָׁטִיחַ וְכִסֵּא בַרְזֶל וַיִּפְרֹשׂ אֶת-הַשָּׁטִיחַ עַל הָאָרֶץ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וַיַּנַּח אֶת-הַכִּסֵּא עָלָיו וַיִּפֶן הַצִּדָּה, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים מִסְפָּר בָּא זָקֵן נִכְבָּד וַהֲדוּר פָּנִים וַיֵּשֵׁב לוֹ עַל הַכִּסֵּא וַיִּקְרָא בִּבְכִי תַמְרוּרִים לֵאמֹר:

בִּרְאוֹתִי חֶרֶב שְׁלוּפָה מוּנָפָה עָלֶיךָ גַּ’עֲפַר

וּמִטַּעַם הֶחָ’לִיף יָד אַכְזָרִיָּה עַל אָבִיךָ יִחְיַא שְׁלוּחָה

בָּכִיתִי עֲלֵי תֵבֵל וָאָהִימָה וָאֶגְעֶה כַפָּר

וָאֶקְרָא בְּמַר שִׂיחִי: אִי לָךְ מֵעַתָּה תֵּבֵל-הֶבֶל כֻּלֵּך אֲנָחָה!

וּכְכַלּוֹתוֹ אֶת-דְּבָרָיו נָדַם הַזָּקֵן רֶגַע וַיּוֹרֶד רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וַנִּקְפֹּץ עָלָיו פִּתְאֹם וַנִּתְפְּשֵׂהוּ וַנִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: מַהֲרָה אֵל הֶחָ’לִיף, כִּי קָרֹא יִקְרָאֶךָ.

וַיֶּחֱרַד הַשַּׁיְךְ חֲרָדָה גְדוֹלָה לִדְבָרֵינוּ וַיֹּאמַר: אֲבָל חוּסוּ נָא וּתְנוּ לִי רַק לַעֲרוֹךְ צַוָּאָתִי לִבְנֵי בֵיתִי, כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא אֶחְיֶה אַחֲרֵי לֶכְתִּי עִמָּכֶם. וַיִּגַּשׁ הָאִישׁ אֶל אַחַת הַחֲנוּיוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ עוֹד פְּתוּחוֹת וַיִּקַּח נְיָר וָעֵט וַיִּכְתֹּב אֶת-צַוָּאָתוֹ לְעֵינֵינוּ וַיִּמְסְרֶנָּה בְּיַד הַנַּעַר אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ אֶת-הַשָּׁטִיחַ וְאֶת-הַכִּסֵּא לְהוֹבִילָהּ הַבַּיְתָה אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאַחַר בָּא עִמָּנוּ אֶל הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: מִי אַתָּה, וּמַה-לְּךָ אֶל הַבַּרְמַכִּים, כִּי מַרְהִיב אַתָּה עֹז בְּנַפְשְׁךָ לְהַמְרוֹת אֶת פִּי הֶחָ’לִיף וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבוֹתֵיהֶם לַיְלָה לָיְלָה?!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אֵיכָכָה יִשְׁתֹּק עַבְדְּךָ וְלֹא יְקוֹנֵן וְהַבַּרְמַכִּים הֲלֹא הָיוּ מֵיטִיבַי, אַנְשֵׁי חַסְדִּי, וּמְרִימֵי רֹאשִׁי בְּעֵת צָרָתִי?! – וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי, וַאֲסַפְּרָה לְךָ דְּבַר-מָה קָרָנִי עִמָּהֶם, וְנוֹכַחְתָּ לָדַעַת כִּי לֹא עַל חִנָּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: סַפֵּר וְאֶשְׁמָעָה. וַיְסַפֵּר הָאִישׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

שְׁמִי אַל-מֻנְדֵ’ר בֶּן אַל-מֻעִ’ירַה, וּמִמִּשְׁפַּחַת מְלָכִים אֲנִי, מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי אֻמַּיַּה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב – יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה – הָפַךְ פִּתְאֹם הַגּוֹרָל עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵיתִי וַנֵּרֶד פְּלָאִים וַנִּרְעַב לַלֶּחֶם, וַנִּמְכֹּר מְעַט מְעַט אֶת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בְּיָדֵינוּ מְאוּמָה, וָאָבִיא אֶת-צַוָּארִי גַם בְּעֹל חוֹבוֹת רַבִּים, בְּתִקְוָתִי כִּי יָבוֹא מַהֵר שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּמַצָּבִי, אֲבָל אֲהָהּ! תִּקְוָתִי נִשְׁאֲרָה מָעַל וְכִמְעַט שֶׁאָמַרְתִּי נוֹאָשׁ וָאֶגְמֹר בְּנַפְשִׁי לָשִׂים קֵץ לְחַיַּי וּלְחַיֵּי כָּל-בְּנֵי-בֵיתִי הַמְּרֻבִּים.

וַיְהִי אֲנִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה, וָיַעַל בְּלִבִּי זֵכֶר בְּנֵי בַּרְמַךְּ נְדִיבֵי הָרוּחַ וַאֲצִילֵי הַנֶּפֶשׁ, וָאֹמַר לְנַפְשִׁי: הָבָה נָא אֲנַסֶּה פַעַם לִפְנוֹת אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה בְּטֶרֶם אָשִׂים קֵץ לְחַיֵּינוּ, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ וְנָתַן אוֹתָנוּ לְרַחֲמִים בְּעֵינֵיהֶם וְהִצִּילוּנוּ.

וָאֹמַר וָאַעַשׂ, וּבִפְנוֹתִי אֶל יְדִידַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהַמְצִיא לִי דֵי הוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת לְדַרְכִּי יַחַד עִם בְּנֵי בֵיתִי וַיֵּעָנוּ לִי, וָאֵצֵא אֶת-דַּמֶּשֶׂק עִיר מוֹלַדְתֵּנוּ בְּנָשַׁי, בְּבָנַי וּבִבְנוֹתַי, בִּנְכָדַי וּבְנֶכְדּוֹתַי, שִׁבְעִים נֶפֶשׁ בְּמִסְפָּר, וַנָּשֶׂם פָּנֵינוּ בַּעְ’דַּאדַה.

וַיְהִי כְבוֹאֵנוּ וַנֵּלֵךְ אֶל אַחַד הַמִּסְגָּדִים לָנוּחַ שָׁם מֵעֲמַל דַּרְכֵּנוּ, וָאֶרְחַץ וָאַחֲלִיף בְּגָדַי, וּבְעָזְבִי כָּל בְּנֵי בֵיתִי בַּמִּסְגָּד עֲטוּפֵי רָעָב יָצָאתִי אֶל רְחוֹב הָעִיר, וָאֶשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים, וַיּוֹרוּנוּ הַדֶּרֶךְ לְאַרְמוֹן בְּנֵי בַרְמַךְּ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעִי שָׁם וָאֵרֶא וְהִנֵּה מִסְגָּד גָּדוֹל וְנֶהְדָּר לִקְרָאתִי, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו עָמְדוּ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, וָאַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַמִּסְגָּד וָאֵרֶא וְהִנֵּה הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם הֲדוּרֵי פָנִים וּלְבוּשֵׁי תִפְאָרָה יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם בְּלַחַשׁ, וָאַרְהִיב עֹז בְּנַפְשִׁי וָאָבוֹא גַם אֲנִי אֶל תּוֹכוֹ בִּצְעָדִים מְדוּדִים וְרַגְלַי רוֹעֲדוֹת תַּחְתַּי וְכָל גּוּפִי מָלֵא זֵעָה קָרָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת, כִּי מֵעוֹדִי לֹא נִסֵּיתִי בִּכְמוֹ אֵלֶּה לְהִדָּחֵק וּלְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִמִּי שֶׁהוּא, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים מִסְפָּר בָּא מְשָׁרֵת הַמִּסְגָּד וַיִּקְרָא אֶת-כָּל הַיּוֹשְׁבִים. וַיָּקוּמוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד וְאָנֹכִי בְתוֹכָם, וַנֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַמְּשָׁרֵת, אֲשֶׁר הֱבִיאָנוּ אֶל גַּן גָּדוֹל מָלֵא עֵצִים רַעֲנַנִּים וּפִרְחֵי חֶמֶד מַרְהִיבֵי עֵינַיִם. וּבַגַּן בַּתָּוֶךְ זָקֵן נִכְבָּד, הוּא יִחְיַא בֶּן חָ’אלֶד הַבַּרְמַכִּי, רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲצִילָה הַיְּדוּעָה וּמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הַארוּן אַל-רַשִׁיד אָבִיךָ, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָּבוֹד, וּבְעָבְרֵנוּ לְפָנָיו כִּבְנֵי-מָרוֹן שָׁאַל אִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ בִּשְׁלוֹמוֹ בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְהוּא עָנָה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּחִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו וְגַם מָנָה אוֹתָנוּ אֶחָד אֶחָד, מֵאָה וְאֶחָד בַּמִסְפָּר.

וַיְהִי כְשִׁבְתֵּנוּ וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה נִרְאָה לְעֵינֵינוּ, בְּצֵאתוֹ מִתּוֹךְ אַחַד הָאוּלַמִּים הַגְּדוֹלִים הַפּוֹנִים אֶל הַגַּן, וְאַחֲרָיו שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל בַּחוּרֵי חֶמֶד מְלַוִּים אוֹתוֹ, מֵאָה בְמִסְפָּר, וּמָתְנֵי כֻלָּם חֲגוּרִים חֲגוֹרוֹת זָהָב רְחָבוֹת, וּבְיַד כָּל-אֶחָד מֵהֶם מַחְתַּת זָהָב מַעֲלָה קְטֹרֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת וְכָל מִינֵי בְשָׂמִים מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים, אֲשֶׁר בִּשְּׂמוּ אֶת-כָּל חֲלַל הַגַּן, וַיֵּשֶׁב הַצָּעִיר עַל יַד יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי רֶגַע, וְאַחַר קָרָא יִחְיַא אֶת הַקַּאצִ’י הוּא רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט! קוּמָה נָא וְהַכְנֵס אֶת-עַאִישָׁה בִּתִּי בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִים עִם הָעֶלֶם הַנֶּחְמָד הַזֶּה, הוּא בֶן אָחִי אֲשֶׁר עַל יָדִי. וַיִּשְׁתַּחוּ הַקָּאצִ’י לִפְנֵי הַזָּקֵן וַיְסַדֵּר אֶת טֶכֶס הַקִּדּוּשִׁין עַל פִּי הַדָּת וַיָּעִידוּ הָעֵדִים וַיְבָרְכוּ הַמְבָרְכִים, וְאַחַר הֵבִיאוּ מִגְדָּנוֹת וּמַמְתַּקִּים וְכָל מִינֵי פֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים לְכַבֵּד בָּהֶם אֶת-הָאוֹרְחִים, וַנֹאכַל וַנֵּשְׁתְּ וַנֵּיטִיב אֶת-לִבֵּנוּ, וְאַחַר הָלְכוּ לָהֶם נוֹשְׂאֵי מַחְתּוֹת הַקְּטֹרֶת וַיָּבוֹאוּ בִמְקוֹמָם מֵאָה בַחוּרִים אַחֵרִים מִמְּשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן כְּמִסְפַּר הַקְּרוּאִים, וּבְיַד כָּל-אֶחָד מֵהֶם טַבְלַת כֶּסֶף אֲשֶׁר אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב בָּהּ, וַיִּתְּנוּ הַבַּחוּרִים אֶת-הַטַּבְלָיוֹת לִפְנֵי הָאוֹרְחִים, טַבְלָה לְאוֹרֵחַ טַבְלָה לְאוֹרֵחַ, וָאֵרֶא וְהִנֵּה כָל-אֶחָד מֵהָאוֹרְחִים זֶה אַחַר זֶה הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַטַּבְלָה וְאַחֲרֵי הֲרִיקוֹ אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בָּהּ אֶל תּוֹךְ צַלַּחַת בִּגְדּוֹ וְשׂוּמוֹ אֶת-הַטַּבְלָה אֶל מִתַּחַת זְרוֹעוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ תּוֹרִי גַּם אֲנִי וָאַבִּיט כֹּה וָכֹה כִּמְפַקְפֵּק, וַיַּרְא הַמְּשָׁרֵת וַיִּקְרֹץ לִי בְעֵינָיו, כְּאוֹמֵר: עֲשֵׂה גַּם אַתָּה כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ. וָאֲמַלֵּא אַחֲרֵי קְרִיצָתוֹ בְּלֵב מָלֵא פַחַד וְיִרְאָה, וְאַחַר קַמְתִּי לָלֶכֶת. וָאֶהִי כִמְדַדֶּה מֵרֹב פַּחַד וְשִׂמְחָה גַם יַחַד, וְגַם הִבַּטְתִּי עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנוּ בָטוּחַ בַּהֲלִיכָתוֹ. וַיִּרְאֵנִי יִחְיַא וַיֹּאמֶר לַמְּשָׁרֵת: קְרָא אֶת-הָאִישׁ אֵלַי. וַיְהִי כְבוֹאִי וַיִּשְׁאָלֵנִי יִחְיַא לֵאמֹר: מַה-לְךָ, יְדִידִי, כִּי פוֹנֶה אַתָּה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל כִּמְפַחֵד? וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי, וְאֵיכָכָה זֶה הִגַּעְתִּי עָדָיו. וַיְחַיֵּךְ הַזָּקֵן חִיּוּךְ קַל, וְאַחַר אָמַר לַמְּשָׁרֵת: לֵךְ וּקְרָא אֵלַי אֶת-בְּנִי, אֶת-מוּסָה. וַיָּבוֹא הַבֵּן אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפַּר, וִַיִּפֶן יִחְיַא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: שְׁמַע נָא, מוּסָה בְּנִי! הִנֵּה הָאוֹרֵחַ הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ זָר הוּא בְתוֹכֵנוּ, וְרַק הַיּוֹם בָּא אֶל בַּעְ’דַּאד לְבַקְּרֵנוּ. וְעַתָּה קְחָה נָא אוֹתוֹ לְבֵיתְךָ וְהִטָּפֵל לוֹ אַתָּה בְעַצְמְךָ, אַל תִּמְסֹר אוֹתוֹ בְּיָדַיִם זָרוֹת, רְאֵה צִוִּיתִיךָ! וַיִּקָּחֵנִי מוּסָה אֶל בֵּיתוֹ וַיַּקְצֶה לִי חֶדֶר גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם לְשִׁבְתִּי, וְהַחֶדֶר מְרֻהָט הָדָר כֻּלּוֹ, מַרְבַדִּים אֵטוּן מִצְרַיִם כִּסּוּ אֶת-כָּל רִצְפָּתוֹ וְכָל כֵּלָיו זָהָב וָכֶסֶף, וַיַּאֲכִילֵנִי וַיַּשְׁקֵנִי כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְגַם הִרְבָּה בִּכְבוֹדִי כְּאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים מִשָּׂרֵי הַחֲ’לִיפוּת. וָאֵשֵׁב עִמּוֹ יוֹם אֶחָד וְלַיְלָה אֶחָד, וְאָנֹכִי כְשִׁכּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּתִי מִכָּל אֲשֶׁר רָאִיתִי וּמִכָּל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְהָעֹשֶׁר הָרַב אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינַי אַחֲרֵי יְמֵי עָנְיִי וּמְרוּדִי.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא מוּסָה אֶת אָחִיו אֶת-עַבַּאשׂ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אָחִי! אָבִינוּ צִוָּה אוֹתִי אֶתְמֹל לֵאמֹר: שִׂים עֵינְךָ לְטוֹבָה עַל אוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד הַזָּר בְּתוֹכֵנוּ וְהִטָּפֵל אֵלָיו בְּעַצְמְךָ לְכַבְּדוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ, וְאַתָּה, אָחִי, הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת-עֲבוֹדָתִי בַּחֲצַר הַחֲ’לִיפוּת כִּי רַבָּה הִיא, וְעַל כֵּן זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְפָנֶיךָ, קְחָה נָא אֶת-אוֹרְחֵנוּ אֵלֶיךָ וַעֲשֵׂה נָא עִמּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֲנִי לַהֲשִׂיחוֹ וּלְשַׁעְשְׁעוֹ וּלְכַבְּדוֹ כְּרָאוּי לוֹ וְכְרָאוּי לָנוּ אָנוּ. וַיַּעַשׂ אַל-עַבַּאשׂ כִּדְבַר אָחִיו.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּמְסְרֵנִי אַל-עַבַּאשׂ אֶל אָחִיו הַשְּׁלִישִׁי אֶל אַחְמַד, אֲשֶׁר גַּם הוּא הִתְנַהֵג עִמִּי בִּכְבוֹד מְלָכִים, וְכֵן בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, עַד אַחַד עָשָׂר יוֹם עָבַרְתִּי מֵאָח אֶל אָח וּמִקָּרוֹב אֶל קָרוֹב, וְאָנֹכִי כְּחוֹלֵם בְּהָקִיץ, וְרַק דְּאָגָה אַחַת מִלְּאָה אֶת-לִבִּי – דַּאֲגַת בְּנֵי בֵיתִי, אֲשֶׁר עֲזַבְתִּים לְנַפְשָׁם וְלֹא יָדַעְתִּי מַה אִתָּם, הַחַיִּים הֵם אִם מֵתִים?

וַיְהִי בַּיּוֹם הָאַחַד-עָשָׁר וַיָּבוֹא אֵלַי אַחַד הַמְּשָׁרְתִים וְיַחַד עִמּוֹ בָּאוּ אַרְבָּעָה-חֲמִשָׁה מֵחֲבֵרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלַי: קוּמָה, אֲדוֹנֵנוּ, וּלְכָה נָא כַּיּוֹם אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְאֶל בְּנֵי בֵיתְךָ לְשָׁלוֹם. וָאֹמַר בְּנַפְשִׁי: אוֹיָה לִי, כִּי בָא הַקֵּץ לְאָשְׁרִי! הִנֵּה הֵם שׁוֹלְחִים אוֹתִי אֶל בְּנֵי בֵיתִי וְיָדַי רֵיקוֹת כַּאֲשֶׁר בְּבוֹאִי, כִּי אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַטַּבְלָה לָקְחוּ מִמֶּנִּי, וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יְשִׁיבוּם אֵלַי, כִּי לֹא הֱשִׁיבוּם.

אָנֹכִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה הִכְנִיסוּנִי חֶדֶר אַחֲרֵי חֶדֶר, עַד שִׁשָּׁה חֲדָרִים בְּמִסְפָּר, וּבַחֶדֶר הַשִּׁשִּׁי אָמַר לִי רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן: שְׁאַל, אֲדוֹנִי, שְׁאַל מָה אֶתֵּן לְךָ, כִּי פְקֻדַּת אֲדוֹנִי הִיא אֵלַי לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-כָּל מִשְׁאֲלוֹת לֵב אוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד בְּטֶרֶם יֵלֵךְ. וְאַחַר הִכְנִיסוּנִי אֶל חֶַדֶר שְׁבִיעִי וְהַחֶדֶר מָלֵא אוֹרָה וָאֲוִיר, וְרֵיחוֹת מְבֻשָׂמִים מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ עָלוּ בְאַפִּי מִכָּל עֲבָרִים וַיָּשִׁיבוּ אֶת-נַפְשִׁי, וּבְשָׁלְחִי מַבָּטִי אֶל קְצֵה הַחֶדֶר רָאִיתִי, לְתִמְהוֹנִי הָרַב, וְהִנֵּה כָל-בְּנֵי-בֵיתִי שָׁם לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים הָדָר, מֶשִׁי וּקְטִיפָה וּפְנֵיהֶם נוֹהֲרִים מִשִּׂמְחָה, וּבְהִפָּגֵשׁ עֵינֵיהֶם בְּעֵינַי הִבַּטְנוּ זֶה אֶל זֶה כְּמִשְׁתּוֹמְמִים וּכְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה לֵאמֹר: מַה-זֹּאת?! – כִּי גַם אֲנִי וְגַם הֵם לֹא יָדַעְנוּ מָה אִתָּנוּ וְאֵיכָכָה זֶה הָיְתָה פְגִישָׁתֵנוּ שָׁם?!

אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים זֶה בִּפְנֵי זֶה וְלֵב כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוֹמֶה מִשִּׂמְחָה, וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים וַיִּתֵּן בְּיָדִי מֵאָה אֶלֶף דִּרְהֲמֵי כֶסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וּשְׁטַר-מַתָּנָה עַל שְׁתֵּי חַוּוֹת גְּדוֹלוֹת וּפוֹרִיוֹת וְגַם אֶת-הַטַּבְלָה וְאֶת-אֶלֶף הַדִּינָרִים אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאִי נָתַן לִי, וַנֵּלֶך כֻּלָּנוּ הַבַּיְתָה וְלִבֵּנוּ מָלֵא שִׂמְחָה וְאוֹרָה מֵאֵין כְּמוֹהֶן.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיִיתִי מִבָּאֵי בֵּית יִחְיַא הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה אָבִיךָ הֶחָ’לִיף אֲדוֹנֵנוּ, וְלֹא עָבַר יוֹם אֲשֶׁר לֹא סַרְתִּי לִרְאוֹתוֹ וְלֹא הִתְעַנַּגְתִּי בְחֶבְרָתוֹ עַד… אֲהָהּ! עַד אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַל עָלָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ… וְעָלַי גַּם אָנִי.

כִּי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּאָה עַל בֵּית הַבַּרְמַכִּים הָרָעָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם, לֹא נָתַן לִי מָנוֹחַ עֻמַר בֶּן מַסְעַדַה הַפָּקִיד הַמְּמֻנֶּה עַל הַמִּסִּים מִצִּדְךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, יַּטֵּל עַל שְׁתֵּי חַוּוֹתַי מִסִּים כְּבֵדִים מְאֹד, אֲשֶׁר אֵין הַהַכְנָסָה שֹׁוָה בָּהֶם, וְהַדֹּחַק שָׁב לְהָצִיק לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי, וְעַל כֵּן מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה יֵהוֹם לִבִּי בְּקִרְבִּי עַל הַבַּרְמַכִּים כִּי אֵינָם, וְלֹא אוּכַל לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינַי וּלְעַפְעַפַּי תְנוּמָה, וְעַל כֵּן אָנֹכִי יוֹצֵא אֶל חֻרְבוֹת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא הַמְּצֻיָּנָה בְמִינָהּ, מִשְׁפַּחַת הָאֲצִילִים לְבֵית בַּרְמַךְּ לִבְכּוֹת וּלְהִתְיַפֵּחַ, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַנֵּחַ וְלִסְפֹּד מָרָה עֲלֵיהֶם בַּאֲבֹד מֵהֶם כָּל שָׂרִיד וּפָלִיט.

וְעַתָּה, אֲהָהּ! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הַגֶּד נָא, הֲיִתָּכֵן לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת? הֲיִתָּכֵן לִשְׁכֹּחַ אֲנָשִׁים טוֹבִים וְרָמֵי הַמַּעֲלָה כְמוֹהֶם, אֲשֶׁר נְתָנָם אַלְלַהּ לְמִחְיָה לְאַלְפֵי אֻמְלָלִים וּלְרִבְבוֹת עֲנִיִּים, הֲיִתָּכֵן?

וּבְדַבְּרוֹ הִתְמוֹגֵג הָאִישׁ בְּבֶכִי בְּהִתְעַטֵּף עָלָיו נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כִּי רָאָה הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן אֶת-בְּכִי הָאִישׁ כִּי מַר, וַיֹּאמֶר לְהַרְגִּיעוֹ, וַיִּקְרָא אֶת-עֻמַר בֶּן מַסְעַדַה פְּקִיד הַמִּסִּים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לָמָּה זֶה הִטַּלְתָּ מִסִּים כְּבֵדִים מְאֹד עַל חַוּוֹת הָאִיש אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ? וַיֹּאמֶר עֻמַר: כִּי מִמַּעֲרִיצֵי בְּנֵי בַרְמַךְּ שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ אָבִיךָ הֶחָ’לִיף הוּא.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל-מַאֲמוּן: שְׁמַע נָא סַעְדּ, מֵעַתָּה אַל תּוֹסֵף לָקַחַת עוֹד מִסִּים מִמֶּנּוּ וְגַם אֶת הַמִּסִּים אֲשֶׁר לָקַחְתָּ עַד כֹּה תָּשִׁיב לוֹ, אַל תַּחְסִיר אֲגוֹרָה.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַשַּׁיְךְ אֶת-דִּבְרֵי אַל-מַאֲמוּן וַיֶּרֶב לִבְכּוֹת, וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָ’לִיף לְסִבַּת בִּכְיוֹ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! אֵיכָכָה אֶחְדַּל מִבְּכוֹת וְגַם טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמִּי כַּיּוֹם מִיַּד מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים הֵם לִי? כִּי לוּלֵא הֵם לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ אוֹתִי וְלֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לְמַה-שֶׁזָּכִיתִי לְחַדּוֹת בְּשִׂמְחָה אֶת-פָּנֶיךָ וְלֵהָנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדְךָ וּמִטּוּב לִבֶּךָ.

וַתִּמָּלֶאנָה עֵינֵי אַל-מַאֲמוּן דְּמָעוֹת לְדִבְרֵי הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אָכֵן צָדַקְתָּ, יְדִידִי, בִּדְבָרֶיךָ, גַּם טוּבִי וְחַסְדִּי עִמְּךָ כַּיּוֹם, לַבַּרְמַכִּים הֵם, וּמִיָּדָם הֵם לְךָ וְלָכֵן בְּכֵה בָכֹה לַהוֹלְכִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד, וְהַרְבֵּה תַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָם וּלְתַנּוֹת צִדְקָתָם וּלְבַקֵּר אֶת-חֻרְבוֹתֵיהֶם, כִּי מֵעַתָּה לֹא יוֹסִיף אִישׁ לְהַפְרִיעֲךָ כַּאֲשֶׁר עַד כֹּה.

אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ! וְאָכֵן כֵּן נָאֶה וְכֵן יָאֶה לְמַכִּירֵי טוֹבָה וּלְמוֹקִירֵי חֶסֶד וֶאֱמֶת כָּמוֹךָ, מוֹפֵת אַתָּה לָרַבִּים וּמִי יִתֵּן וְיִרְבּוּ כָמוֹךָ בִּבְנֵי עֲרָב.

* *

*

וּכְמִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה לַתְּמוּנָה הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר עָמַדְנוּ עָלֶיהָ בְּנוֹגֵעַ לְמִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים, מְסַפֵּר מַחְמוּד בֶּן עַבְּד אַל-רַחְמַאן הַהַאשְׁמִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי הַיּוֹם וָאֵלֵך לְבַקֵּר אֶת-אִמִּי בְּיוֹם “חַג הַקָּרְבָּן” וָאֶמְצָא אוֹתָהּ מְשׂוֹחַחַת עִם אִשָּׁה זְקֵנָה בָּאָה בַיָּמִים, וְהַזְּקֵנָה לְבוּשָׁה מַחֲלָצוֹת פְּשׁוּטוֹת מְאֹד וְכָל מַרְאֵה פָנֶיהָ כֻּלּוֹ כָבוֹד וִיקָר.

וַתִּשְׁאָלֵנִי אִמִּי לֵאמֹר: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, בְּנִי, מִי הִיא הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ? וָאַעַן וָאֹמַר: לֹא יָדַעְתִּי, אִמִּי!

וַתֹּאמֶר אִמִּי: זֹאת הִיא עַבַּאדַה אֵם גַּ’עֲפַר בֶּן יִחְיַא לְבֵית בַּרְמַךְּ, וּבְדַבְּרָהּ הִצִּיגָה אוֹתִי לְפָנֶיהָ וָאֶשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הָאִשָּׁה בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וּבְשׂוֹחֲחִי עִמָּהּ שָׁאַלְתִּיהָ לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, גְּבֶרֶת כְּבוּדָה. מַה הוּא הַמְּאֹרָע הַקָּשֶׁה בְיוֹתֵר אֲשֶׁר קָרָה אוֹתֵךְ בִּימֵי חַיָּיִךְ?

– יְדִידִי – עָנְתָה הָאִשָּׁה, וּדְמָעוֹת מִלְּאוּ אֶת-עֵינֶיהָ – בְּיוֹם חַג גָּדוֹל זֶה לָנוּ הָיֹה הָיוּ בִּימֵי אָשְׁרִי, בִּימֵי חַיֵּי אִישִׁי וּבָנַי, אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁפָחוֹת וּמְשָׁרְתוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ לְפָנַי לְשָׁרְתֵנִי, וּבְכָל זֹאת הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת כִּי בְנִי גַּ’עֲפַר, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, לֹא מִלֵּא חוֹבָתוֹ כְּנֶגְדִּי, וְלֹא כֵן עַתָּה אֲשֶׁר כָּל מַשְׂאַת נַפְשִׁי הִיא רַק כִּי יִהְיוּ לִי שְׁנֵי חֲשִׂיפֵי עִזִּים מְעֻבָּדִים, הָאֶחָד לְמַצָּעִי לִשְׁכַּב עָלָיו וְהַשֵּׁנִי לִשְׂמִיכָה לְמַעַן הִתְכַּסּוֹת בָּהּ.

– הֲיֵשׁ מְאֹרָע קָשֶׁה מִזֶּה לְמַעֲנִי אוֹ הֲיֵשׁ מַכְאוּב כְּמַכְאוֹבִי?! – הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה בְּהִתְפָּרְצָהּ בִּבְכִי קוֹרֵעַ לְבָבוֹת, – אוֹי וַאֲבוֹי לִי כִּי כֵן עָלְתָה לִי! הֲלֹא טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי?!

וּבִבְכוֹתִי גַם אֲנִי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת מִהַרְתִּי וָאוֹשִׁיט לָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, אֲבָל הָאִשָּׁה מֵאֲנָה לְקַבְּלָם בְּאָמְרָה: אוֹדֶה לְךָ, אֲדוֹנִי, עַל רְצוֹנְךָ הַטּוֹב לָבוֹא לְעֶזְרָתִי, אֲבָל לֹא אוּכַל קַבְּלָם! בָּחוֹר אֶבְחַר בַּמָּוֶת מֵאֲשֶׁר לְהוֹשִׁיט יָדִי לְקַבֵּל נְדָבוֹת, וְאַף אִם מִידֵי יְדִידִים הֵן לִי…

* *

*

גַּם הַהִסְטוֹרְיוֹן אַל-עַמְרַאמִי כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִסְּפָרָיו לֵאמֹר: כְּהִסְטוֹרְיוֹן עָבַרְתִּי פַעַם עַל רְשִׁימוֹת בְּנוֹגֵעַ לְהוֹצְאוֹת בֵּית הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּבְאַחַת מֵהֶן מָצָאתִי אֶת שְׁנֵי הַסְּעִיפִים הַבָּאִים, כְּתוּבִים זֶה אַחַר זֶה לֵאמֹר:

  1. מַתָּנוֹת לְגַּ’עֲפַר אִבְּן יִחְיַא אַל בַּרְמַכִּי הַמִּשְׁנֶה סַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָרִים, שֶׁהֵם מֵאָה אֶלֶף לִירוֹת פַּלֶּשְׂתִּינָאוֹת.

  2. שֶׁמֶן אֲדָמָה (נֵפְט) וְעֵצִים לִשְׂרֵפַת גּוּפַת גַּ’עֲפַר אִבְּן יִחְיַא אַל-בַּרְמַּכִּי עֲשָׂרָה קָרָאטִים, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שִׁילִנְגִּים בְּעֵרֶךְ.

טז: יְמֵי הַארוּן אַל-רַשִׁיד הָאַחֲרוֹנִים

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַארוּן אַל-רַשִׁיד לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַשְׁמִיד, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אוֹתוֹ וְאֶת-כָּל זַרְעוֹ, וָתַּעַל חֲמַת הָעָם עַל מַלְכּוֹ מְאֹד וְשִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים לְרָעָה חָלוּ בְּכָל סִדְרֵי מַמְלַכְתּוֹ, בְּגִידָה וָקֶשֶׁר, נָקָם וָמֶרֶד הִתְחוֹלְלוּ בְּכָל פִּנּוֹת אֶרֶץ עֲרָב כְּנֶגֶד בֵּית הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר בְּסִבָּתָם הָיָה הֶחָ’לִיף לְטֶרֶף לְשִׁנֵּי מַחֲלַת רוּחַ רָעָה וְאַכְזְרִיָּה אֲשֶׁר אֲחָזַתְהוּ, וַיְהִי עָלָיו גַּם לִבְרוֹחַ מֵעִיר מַלְכוּתוֹ בַּעְ’דַּאד וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּעִיר רַכָּה אֲשֶׁר עַל נְהַר פְּרָת מִפַּחְדּוֹ פֶּן יְמִיתוּהוּ.

יִחְיַא אֲבִי מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַּכִּים מֵת, כָּאָמוּר, בְּבוֹר כִּלְאוֹ (בִּשְׁנַת 805 לספה"נ) וּבְמוֹתוֹ מָצְאוּ הַמְּטַפְּלִים בִּקְבוּרָתוֹ פִּתָּק עַל חָזֵהוּ וּבוֹ כְתוּבִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“הַתּוֹבֵעַ הִקְדִּים לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל, וְהַנִּתְבָּע יָבוֹא אַחֲרָיו וְלֹא יְאַחֵר, וְהַדַּיָּן הוּא דַיָּן צֶדֶק וְאֱמֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו אֵין מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד וְהוּא אֵינֶנּוּ זָקוּק גַֹּם לְעֵדוּת עֵדִים, כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנָיו”.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לֶחָ’לִיף דְּבַר הַפִּתָּק וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד, וְרוּחַ רָעָה הֵחֵלָּה לְבָעֵת אוֹתוֹ וְגַם עַד שִׁגָּעוֹן הִגִּיעַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבְהִילוּ אֶת-רוֹפְאֵי הֶחָ’לִיף לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן כִּי חָלָה הֶחָ’לִיף מְאֹד, וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָרוֹפֵא אֶת הֶחָ’לִיף לְסִבַּת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא רָאָה כָמוֹהָ לִפְנֵי זֹאת, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָ’לִיף: חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי אֲשֶׁר דִּכֵּא אֶת-רוּחִי מְאֹד, וּבַחֲלוֹמִי וְהִנֵּה יָד נְטוּיָה לְנֶגֶד עֵינַי וְהִיא יָצְאָה מִתַּחַת לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וּבְכַפָּהּ עָפָר אָדֹם, וּפִתְאֹם קוֹל קוֹרֵא בְּאָזְנַי בְּחַיִל לֵאמֹר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, הַארוּן, אֶת-הֶעָפָר הָאָדֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכַפִּי? דַּע כִּי בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר תָּבוֹא בְתוֹכוֹ אֱלֵי קָבֶר וַיְהִי כִּי שָׁאַלְתִּי אֶת-הַקּוֹל לְהוֹדִיעֵנִי מְקוֹם קְבוּרָתִי וַיַּעַן הַקּוֹל וַיֹּאמַר: מְקוֹם קְבוּרָתְךָ טוּס – וְאַחַר נֶעֶלְמָה הַיָּד כְּרֶגַע וָאִיקַץ וְהִנֵּה חֲלוֹם, וְרוּחִי נִפְעֲמָה בְקִרְבִּי מְאֹד.

וַיִּתֵּן הָרוֹפֵא לֶחָ’לִיף סַמִּים מַשְׁקִיטִים כְּדַרְכּוֹ וְגַם דִּבֶּר עַל לִבּוֹ דִּבְרֵי חִזּוּק לְמַעַן הַרְגִּיעוֹ, וְכַעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים יָצָא הֶחָ’לִיף, וְהוּא עוֹדֶנוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ, לְמִלְחָמָה כְּנֶגֶד הַקּוֹשְׁרִים עָלָיו, וַיְהִי כִּי נָפַל בְּיָדוֹ אַחַד הַקּוֹשְׁרִים, וַיְצַו הֶחָ’לִיף לַהֲמִיתֵהוּ מָוֶת אַכְזָרִי וַיְנַתְּחוּ אוֹתוֹ לְעֵינָיו נְתָחִים-נְתָחִים, וְאַחֲרֵי-כֵן אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף, וַיַּבְהִילוּ אֶת-רוֹפְאוֹ וַיָּשֶׁב נַפְשׁוֹ בְּעָמָל רָב.

אָז פָּנָה הֶחָ’לִיף אֶל הָרוֹפֵא וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת-הַחֲלוֹם אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ לִפְנֵי זְמָן-מָה בָּעִיר רַכָּה? וַיַּעַן הָרוֹפֵא וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי זוֹכֵר. וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף בַּאֲנָחָה עֲמֻקָּה וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים מְאֹד לְטוּס הָעִיר, אֲשֶׁר עָלֶיהָ רָמַז אֵלַי הַקּוֹל בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה לֵאמֹר: בְּטוּס תָמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר.

– וְעַתָּה – קָרָא הַמֶּלֶך בִּפְנוֹתוֹ אֶל מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ – מַהֲרָה אֶל טוּס הַקְּרוֹבָה וְהֵבֵאתָ לִי מִשָּׁם מְעַט מֵעֲפָרָהּ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲפַר הָעִיר הַזֹּאת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב מַסְרוּר שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ וְקֹמֶץ עֲפַר טוּס בְּיָדוֹ, וַיִּסְתַּכֵּל הֶחָ’לִיף בֶּעָפָר וַיִּקְרָא בְּפַחַד גָּדוֹל לֵאמֹר: אֲהָהּ! הוּא הֶעָפָר אֲשֶׁר רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי, הוּא הוּא!

וַיֹּאחֲזֵהוּ שָׁבָץ נוֹרָא וְכָל-עֲמַל הָרוֹפְאִים לַהֲשִׁיבֵהוּ לִתְּחִיָּה עָלָה בַתֹּהוּ.

כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה קָבְרוּ אֶת-הֶחָ’לִיף בְּטוּס אֲשֶׁר שָׁם הֶעֱבִירוּ גוּפָתוֹ וְהוּא שְׂבַע רֹגֶז וּשְׂבַע מְרִירוּת וָנֹחַם, וַיָּשָׁב לוֹ אַלְלַהּ כִּגְמוּלוֹ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִחְיַא הַבַּרְמַכִּי הַצַּדִּיק וּלְכָל-בְּנֵי בֵיתוֹ.

יז: הַארוּן אַל-רַשִׁיד וּבַאסֵם

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנַת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-מִשְׁנֵהוּ גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתִי וְלֹא אוּכַל לִסְגֹּר שְׁמוּרוֹת עֵינָי. וְלָכֵן הָבָה נָא עֵצָה כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן אֵרַָגַע, כִּי מְרֻגָּז עֲצָבִים אָנֹכִי מְאֹד.

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, וְלוּא לַעֲצָתִי תִשְׁמַע הָבָה וְנֵצְאָה אֶל גַּן הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַיָּפֶה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְאַרְמוֹנְךָ וּנְטַיְּלָה שָׁם אֲרֻכּוֹת וְהִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל הָעֵצִים הָרַעֲנָנִּים וְשָׁמְעָה אָזְנְךָ רַחַש עֲלֵיהֶם הַנָּעִים, וְהִסְתַּכַּלְתָּ בַּחֲלִיפוֹת צִבְעֵי פִּרְחֵי הַהוֹד וְהֶהָדָר הַמְּרֻבִּים, וְשָׁאַפְתָּ אֶל קִרְבְּךָ אֶת-רֵיחָם הַמְּשַׁכֵּר וְהַמַּשְׁקִיט, אוּלַי תַּעֲלֶה אֲרוּכָה לְרוּחֲךָ הַסּוֹעֵר וְשַׁבְתָּ וְיָשַׁנְתָּ שְׁנַת מְנוּחָה. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: לֹא בָזֹאת אִוָּשֵׁעַ!

וַיָּשָׁב גַּ’עֲפַר וַיִּיעַץ אֶת-הֶחָ’לִיף עֵצוֹת שׁוֹנוֹת לְהֲשִׂיחוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ וְהֶחָ’לִיף אַךְ בְּאַחַת: לֹא! וָלֹא! לֹא בָאֵלֶּה אִוָּשֵׁעַ!

אָז אָמַר גַּ’עֲפַר: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי מַלְכִּי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, נַעֲזֹב נָא אֶת-הָאַרְמוֹן וּנְטַיְּלָה אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת בִּרְחוֹבוֹת בַּעְ’דַּאד עִיר בִּירָתֵנוּ וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אַרְמְנוֹתֶיהָ וְגַנֶּיהָ וְלֹא נִדְלֹג גַּם עַל מְבוֹאוֹתֶיהָ וְעַל בָּתֵי הֶהָמוֹן הַפְּשׁוּטִים וְהַדַּלִּים, אוּלַי נִמְצָא דְבַר-מָה אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-לִבְּךָ וְרָוַח לָךְ.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ הַפַּעַם, גַּ’עֲפַר – קָרָא הֶחָ’לִיף – נִתְחַפְּשָׂה וְנֵלֵכָה.

וַיִּתְחַפְּשׂוּ שְׁנֵיהֶם בִּדְמוּת סוֹחֲרִים וַיִּקְחוּ עִמָם גַּם אֶת-מַסְרוּר הַכּוּשִׁי, שׁוֹמֵר רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְנוֹשֵׂא כֵלָיו, וַיֵּצְאוּ דֶּרֶךְ הַשַׁעַר הַקָּטָן אֲשֶׁר בִּקְצֵה הָאַרְמוֹן לְבַל יַרְגִּישׁוּ בָהֶם הַשּׁוֹמְרִים וַיִּתְהַלְּכוּ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם אֶל פִּנָּה נִדָּחָה וּרְחוֹקָה מִן הָעִיר וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה קוֹל עָרֵב מְאֹד עוֹלֶה בְּאָזְנָיו מִתּוֹךְ אַחַת הַחֲצֵרוֹת, וּבְהַטּוֹתוֹ אָזְנוֹ אֶל עֵבֶר הַקּוֹל, רָאָה וְהִנֵּה הוּא בוֹקֵעַ מִתּוֹךְ חַלּוֹן מוּאָר בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בֶחָצֵר. וַיִּגְּשׁוּ מִקָּרוֹב וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה תְּמוּנַת אָדָם עוֹמֵד בְּקִיר הַחֶדֶר וְכוֹס בְּיָדוֹ, וּתְנוּעוֹת רֹאשׁוֹ הֵעִידוּ כִּי הוּא הָאִיש בַּעַל הַקּוֹל הֶעָרֵב.

וַיִּפֶן הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמַר: אָנֹכִי חָפֵץ לְהִכָּנֵס בְּשִׂיחָה עִם הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַךְ צִלּוֹ נִרְאֶה לְעֵינֵינוּ. וְלָכֵן גְּשָׁה נָא וּדְפֹק עַל דֶּלֶת הֶחָצֵר וּקְרָא אֶת-הָאִישׁ לָבֹא לִפְתֹּחַ לָנוּ.

וַיְמַהֵר מַסְרוּר וַיַּעַשׂ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף, וַיִּשְׁמַע הָאִיש וַיְמַהֵר אֶל הַחַלּוֹן וַיִּקְרָא: מִי הַדּוֹפֵק עַל דֶּלֶת חֲצֵרִי בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וּמַה-לוֹ פֹה וּמִי לוֹ פֹה?!

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר רַכּוֹת וַיֹּאמַר: אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי, גֵּרִים אֲנַחְנוּ בָּעִיר הַזֹּאת, וְהַלַּיְלָה חָשַׁךְ בַּעֲדֵנוּ בְּטֶרֶם הִסְפַּקְנוּ לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם מְגוּרֵינוּ. תָּעִינוּ בַדֶּרֶךְ וְאָנוּ מִתְיָרְאִים פֶּן נִפֹּל בְּיַד שׁוֹמְרֵי הַלַּיִל אֲשֶׁר זֶה דַרְכָּם – וּבְצֶדֶק – לְהַרְבּוֹת בַּחֲשָׁדוֹת בִּבְנֵי אָדָם, הַמְּאַחֲרִים לְהִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וּתְפָשׂוּנוּ, וְעַל כֵּן הוֹאִילָה נָא וְאָסְפֵנוּ הַלַּיְלָה אֶל בֵּיתְךָ וּבָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית נֹאחַז דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִגְמֹל לְךָ טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ.

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: אַל נָא תַרְבּוּ לַהַג הַרְבֵּה, הִנְּכֶם לֹא תוֹעֵי דֶרֶך, כִּי אַנְשֵׁי מִרְמָה וְכַחַשׁ אַתֶּם, וְאוּלַי גַּם גַּנָּבִים אוֹ גַזְלָנִים הַמְּחַפְּשִׂים לָהֶם מַעֲשֵׂי שֹׁד וָרֶצַח. וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְדַרְכְּכֶם, כִּי לֹא תְרַמּוּ אוֹתִי. גַּם אֹכֶל גַּם מַשְׁקֶה אֵין לִי בְּמִדָּה רְחָבָה לְמַעַן הַאֲכִילְכֶם וּלְמַעַן הַשְׁקוֹתְכֶם, כָּל-מַה שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא רַק דֵּי שׂבַע נַפְשִׁי אָנִי.

וַיִּפֶן אֵלָיו הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא גַּם הוּא בְּקוֹל מָלֵא תַחֲנוּנִים: אֲבָל רְחוֹקִים עֲבָדֶיךָ מִכָּל-חֲשָׁדֶיךָ, סוֹחֲרִים יְשָׁרים אֲנַחְנוּ וְנֶאֱמָנִים דִּבְרֵי חֲבֵרִי אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלֶיךָ לִפְנֵי רֶגַע, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְאַל נָא תָשִׁיב פָּנֵינוּ רֵיקָם. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּאֹכֶל וְאֵין לָנוּ חֵפֶץ בְּמַשְׁקֶה, אָכַלְנוּ לְשָׂבְעָה וְגַם שָׁתִינוּ לִרְוָיָה, רַק מָקוֹם לָלוּן תְּנָה לָנוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

– אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא אֶתֵּן לָכֶם לָבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי, אֲבָל רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לָכֶם בְּהַבְטִיחֲכֶם אוֹתִי נֶאֱמָנָה כִּי אֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּרְאוּ אוֹתִי עוֹשֶׂה אוֹ תִשְׁמְעוּ אוֹתִי מְדַבֵּר, גַּם אִם מַעֲשַׂי אוֹ דְבָרַי יֵרָאוּ כְּמוּזָרִים בְּעֵינֵיכֶם, לֹא תָעֵזוּ לִשְׁאֹל מַדּוּעַ וְלָמָּה? וִהְיִיתֶם כְּלֹא רוֹאִים וּכְלֹא שׁוֹמְעִים.

– כֹּה נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – קָרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד.

אָז יִפְתַּח הָאִישׁ דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיִּתֵּן לַאֲנָשִׁים לָבוֹא אֶל חַדְרוֹ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל וּמָתוֹק שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד בַּחֶדֶר מִתּוֹךְ מְנוֹרַת קָנִים אֲשֶׁר בַּתִּקְרָה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ עוֹמֵד בַּחֶדֶר בַּתָּוֶךְ, וְעָלָיו נֹאד יַיִן מָלֵא וְכוֹס עַל יָדוֹ, צַלַּחַת מְלֵאָה בָשָׂר צָלוּי, לֶחֶם, וְכָל-מִינֵי פֵרוֹת וּמִגְדָּנוֹת.

וַיְמַהֵר הָאִישׁ וַיֵּשֶׁב עַל אַחַד הַדַּרְגָּשִׁים, וְאֶל אוֹרְחָיו אָמַר: גְּשׁוּ הֲלֹם וּשְׁבוּ בַפִּנָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר מִמּוּלִי. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ, וְאַחַר שָׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר: מִי אַתֶּם? וּמֵאַיִן בָּאתֶם? וּלְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת?

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, מִסּוֹחֲרֵי מַוְצֵל עֲבָדֶיךָ, וְזֶה יָמִים אֲחָדִים אֲשֶׁר קָרְאוּ אוֹתָנוּ מַכִּירֵינוּ סוֹחֲרֵי בַּעְ’דַּאד לָבוֹא אֲלֵיהֶם לְמַשָּׂא-וּמַתָּן, וְהַיּוֹם אֵחַרְנוּ שֶׁבֶת עִמָּהֶם בַּמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ לִכְבוֹדֵנוּ בְּטֶרֶם נֵצֵא לְדַרְכֵּנוּ אֶל מְלוֹנֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַרְנוּ לָנוּ לָשֶׁבֶת בּוֹ, וַנֵתַע בַּדֶּרֶךְ, וּבְעָבְרֵנוּ רָאִינוּ אוֹר בְּחַלּוֹנְךָ וְגַם שָׁמַעְנוּ אוֹתְךָ שָׁר וְגַם מֵיטִיב נַגֵּן, וַיִּשְׂמַח לִבֵּנוּ מְאֹד וַנֹּאמַר: הִנֵּה הִקְרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ, הָבָה נִגְּשָׁה וּנְבַקְּשָׁה מָקוֹם לִמְנוּחָתֵנוּ הַלַּיְלָה, וּבְטוּחִים הָיִינוּ, כִּי לֹא תָשִׁיב אֶת-פָּנֵינוּ רֵיקָם, כִּי הֲלֹא עַרְבִיִּים אָנוּ וְדַם עַרְבִיִּים נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵינוּ וּמַכְנִיסֵי-אוֹרְחִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ. וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר קִוִּינוּ כֵּן הָיָה, וְאֵין דֵּי מִלִּים בְּפִינוּ לְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ בְּאָסְפְךָ אוֹתָנוּ בְּצֵל קוֹרָתֶךָ, כִּי עֲיֵפִים וִיגֵעִים אָנוּ מְאֹד.

– חֵי אַלְלַהּ כִּי שֶׁקֶר בְּפִיכֶם – קָרָא הָאִיש וַיֹּאמַר – לֹא סוֹחֲרִים אַתֶּם, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם אוֹ גַנָּבִים אֲשֶׁר יְצָאתֶם בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. וְאַתָּה, בַּעַל הַכֶּרֶס הַשְׁמֵנָה וְהַשָּׂפָם הֶעָבֶה וְהַמְּסֻלְסָל – קָרָא בִּפְנוֹתוֹ אֶל גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה – חֵי-נַפְשִׁי כִּי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כַּרְסָן רַע עַיִן כָּמוֹךָ, אוֹ הֲיֵשׁ שָׁחוֹר שְּׁחוֹמִר וְרַע הַמַּרְאֶה כָּאִיש הָעוֹמֵד עַל יָדֶךָ? – הוֹסִיף לִקְרֹא אֶל מַסְרוּר שׁוֹמֵר-רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ – חָזוּת פְּנֵי כֻלְּכֶם אֵינָהּ מְעִידָה עַל טֹהַר לֵב. הִנֵּה הַשָּׁחוֹר הַזֶּה עֵינָיו תְּלוּיוֹת בְּכוֹס הַיַּיִן אֲשֶׁר עַל שֻׁלְחָנִי, וְאִם אַתָּה חוֹשֵׁב – הוֹסִיף לֵאמֹר בִּפְנוֹתוֹ אֶל מַסְרוּר – כִּי שְׂפָתֶיךָ תִּטְעַמְנָה מִיֵּינִי הִנְּךָ טוֹעֶה, כִּי יֵינִי רַק לִי לְבַדִּי הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ, וְאִם תָּעֵז לְהוֹשִׁיט יָד אֵלָיו, אַחַת דָּתְךָ לָמוּת מוֹת נְבָלִים, כִּי בְמַקְלִי הֶעָבֶה הַזֶּה אֲשֶׁר בְּפִנַּת חַדְרִי אֲרוֹצֵץ אֶת-גֻּלְגָּלְתֶּךָ – וּבְדַבְּרוֹ מִהֵר אֶל הַמָּקוֹם וַיֹּאחֲזֶנּוּ בְיָדוֹ.

– שְׁאַל נָא, גַּ’עֲפַר – רָמַז הֶחָ’לִיף בְּאָזְנֵי מִשְׁנֵהוּ – שְׁאַל נָא מַה-שֵּׁם הָאִישׁ וּמַָה-מִּשְׁלַח יָדֵהוּ, כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לָדַעַת.

– הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – קָרָא גַּ’עֲפַר כִּמְפַחֵד – הֲלֹא עֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי שִׁכּוֹר הָאִישׁ וְגַם פֶּרֶא הוּא וְיָכוֹל גַּם לְהַכּוֹתֵנוּ בְּאַלָּתוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר.

– אַל תִּבָּהֵל, גַּ’עֲפַר – קָרָא הֶחָ’לִיף – אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה וְהוּא יְחִידִי; וּמִלְבַד זֹאת, אָמַרְתִּי וּתְקַיֵּמָה!

אָז יִפֶן גַּ’עֲפַר אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּשָׁפָה רָפָה: יְדִידִי! אַל נָא יִחַר אַפְּךָ בִּי אִם אֶשְׁאָלְךָ מַה-שִּׁמְךָ וּמַה-מְּלַאכְתֶּךָ? רוֹצִים אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לָדַעַת מִי אַתָּה לְמַעַן נֵדַע לְמִי אֲנַחְנוּ חַיָּבִים תּוֹדָתֵנוּ בְּעַד כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ הַלַּיְלָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יַעֲלֶה בְיָדֵנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים לְהָשִׁיב לְךָ גַּם אָנוּ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָתְךָ עִמָּנוּ הָעֶרֶב וְהָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים?! – הַגֵּד! בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַגֵּד!

– הַאִם לֹא הִגַּדְתִּי לָכֶם מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא תַרְבּוּ בִשְׁאֵלוֹת וְאַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְמַלֵּא אֶת-דְּבָרָי! וְעַתָּה מַהֲרוּ וּצְאוּ מִזֶּה, אֹפֶל יִקָּחֲכֶם, כִּי מְשַׁקְּרִים אַתֶּם!

– אֲבָל – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים שֵׁנִית – הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַטּוֹב אֲשֶׁר הִנְחַנוּ הָעֶרֶב לְבֵיתְךָ וַאֲשֶׁר נָתַן בְּלִבְּךָ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לִפְתֹּחַ לְפָנֵינוּ אֶת-דַּלְתוֹת בֵּיתְךָ, כִּי מָלֵּא תְּמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתֵנוּ הַיּוֹצֵאת מִלֵּב טָהוֹר וּמִנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּי אוֹרְחֶיךָ בָּאֵי בֵיתְךָ אָנוּ כָּעֵת וְאַדִּיר רְצוֹנֵנוּ הוּא לָדַעַת אֶת-הַפְּרָטִים אֲשֶׁר שְׁאַלְנוּךָ וְגַם אֶת-פְּרָטֵי חַיֶּיךָ וְדַרְכֵי הִתְנַהֲגוּתְךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ מֵעַתָּה, וְעַל כָּל-אָח לְהַכִּיר אֶת-אָחִיו הַכָּרָה בְרוּרָה.

דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר אֵלֶּה, אֲשֶׁר נֶאֱמְרוּ בְּקוֹל מָלֵא רֹךְ וְתַחֲנוּנִים, פָּעֲלוּ אֶת-פְּעֻלָתָם עַל לֵב הָאִישׁ, וְגַם הַיַּיִן אֲשֶׁר שָׁתָה בְּשַׁעַת שִׂיחָה הִשְׁפִּיעַ גַּם הוּא לְרַכְּכוֹ וּלְהַמְתִּיקוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אֵעָתֵר לְבַקָּשָׁתְךָ, אֲבָל הִשָּׁמְרוּ נָא מִלְּהַפְרִיעֵנִי בִדְבָרַי, כִּי בְנַפְשְׁכֶם הוּא.

וַיְהִי כִּי נַעֲנוּ לוֹ הָאוֹרְחִים וַיִּפְתַּח וַיֹּאמַר:

– שְׁמִי בַּאסֵם וּמְלַאכְתִּי נַפָּח, וְלִבִּי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שַׁעֲשׁוּעֵי הַחַיִּים וּמַנְעַמֵּיהֶם, גַּם גִּבּוֹר-מִתְעַמֵּל הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְלָכֵן גּוּפִי חָסוֹן כְּאַלּוֹן, וְאַלְלַהּ הֲלֹא צִוָּה אוֹתָנוּ לֵאמֹר: וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְגוּפְכֶם, וְלָכֵן אֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל גּוּפִי הַשְׁגָּחָה מְעֻלָּה, אֲנִי מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְשַׂמְּחוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁאֵין שִׂמְחָה כִּי אִם בְּבָשָׂר וָיַיִן, אֲנִי קוֹנֶה לִי לַיְלָה-לַיְלָה מְנַת בָּשָׂר וְנֹאד יַיִן, וְאֵינִי זָז מֵעַל שֻׁלְחָנִי עַד אָכְלִי אֶת-כָּל-הַבָּשָׂר אֲשֶׁר אֲנִי צוֹלֶה וְעַד שְׁתוֹתִי אֶת-כָּל-הַיַּיִן אֲשֶׁר בְּנֹאדִי וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חַנַּנִי אַלְלַהּ לְאָשְׁרִי גַּם בְּקוֹל נָעִים וְעָרֵב, אֲנִי פוֹתֵחַ פִּי בְשִׁירָה בֵּין כּוֹס לְכוֹס לְשַׂמֵּחַ לְבָבִי.

וְגַם זֹאת לָכֶם לָדַעַת, כִּי שְׁמִי יָדוּעַ לִתְהִלָּה בְּבַע’דַּאד כְּגִבּוֹר חֲיָלִים, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר זָכָה פַעַם לִסְטִירַת-לֶחִי מִיָּדִי זֹאת – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת-כַּף יָדוֹ הַיְּמָנִית – זָכוֹר יִזְכּוֹר אֶת-סְטִירָתִי עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

– יִשְׁמְרֵנוּ אַלְלַהּ מֵחֲרוֹן אַפְּךָ, יְדִידִי! – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּהִתְפָּעֲלוּת.

– אֲבָל – צָעַק הָאִישׁ בְּזַעַם – הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ לְבַל תָּעֵז לְהַפְרִיעֵנִי בְּדַבְּרִי, וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: אָנֹכִי עוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת יוֹם יוֹם וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה דִרְהֲמֵי כֶסֶף עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה וְגַם אַרְוִיחֵם, וְגַם אֶסְתַּפֵּק בָּהֶם וְהָיִיתִי עָשִׁיר בְּעֵינָי. וְאֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, אוֹמְרִים הַחֲכָמִים, וּבִהְיוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדִי אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַשּׁוּק וְקוֹנֶה בְּדִרְהָם אֶחָד בָּשָׂר, וּבְדִרְהָם יַיִן, וּבְדִרְהָם נֵר לְהַדְלָקָה וּבְדִרְהָם פֵּרוֹת וּקְלָיוֹת, וּבַדִּרְהָם הָאַחֲרוֹן אֲנִי קוֹנֶה שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם, וּבְבוֹאִי הַבַּיְתָה אֲנִי מַדְלִיק נֵרִי וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָנִי, צוֹלֶה אֶת-הַבָּשָׂר וְסוֹעֵד סְעֻדָּתִי לְבַדִּי וְאֵין אִישׁ עִמִּי וְגַם אֵיטִיב לִבִּי בְיַיִן וּבְשִׁירָה, כַּאֲשֶׁר עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, עַד אֲשֶׁר תִּתְקְפֵנִי הַשֵּׁנָה וָאִישָׁנָה. – זֶה דַרְכִּי יוֹם יוֹם וְלַיְלָה לַיְלָה וַאֲנִי מְאֻשָּׁר בַּחַיִּים. וְעַתָּה אִם סוֹחֲרִים אַתֶּם, אוֹ מְרַגְּלִים אַתֶּם, אַחַת הִיא לִי, הִנֵּה גִּלִּיתִי לָכֶם אֶת-כָּל-לִבִּי וְאֶת-דַּרְכֵי חַיַּי, כִּי לֹא מוּג לֵב וּרְפֵה רוּחַ הוּא בַאסֵם הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם לְמַעַן יִירָא מִפְּנֵיכֶם, כִּי כֹחוּ אִתּוֹ וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ וְלֹא יֵחַת מִפְּנֵי כֹל.

– אָכֵן נִפְלָאִים דַּרְכֵי חַיֶּיךָ – קָרְאוּ הַמֶּלֶךְ וְגַּ’עֲפַר כְּמִשְׁתּוֹמְמִים – וּדְבָרֶיךָ מְעִידִים עָלֶיךָ כִּי אִישׁ בַּעַל מֶרֶץ אַתָּה, וּבְהִתְרַחֶקְךָ מֵחֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, הַרְחֵק תַּרְחִיק מֵעָלֶיךָ גַּם אֶת-הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת וְהָרָעוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּכָל-חֶבְרָה…

– כֵּן! כֵּן! – קָרָא בַאסֵם בְּהַפְסִיקוֹ אֶת-דִּבְרֵיהֶם – זֶה לִי עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שֶׁאֲנִי נוֹהֵג לִחְיוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ אוֹתִי עַד הַיּוֹם.

– אֲבָל – קָרָא גַּ’עֲפַר גַּם הוּא בְּהִכָּנְסוֹ לְתוֹךְ דִּבְרֵי מַסְרוּר – מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִם בְּמִקְרֶה הָיָה הֶחָ’לִיף גּוֹזֵר גְּזֵרָה עַל הַנַּפָּחִים לִשְׁבּוֹת מִמְּלַאכְתָּם שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים וְכָל-הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת הֶחָ’לִיף אַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת? מֵאַיִן הָיִיתָ מַשִּׂיג לְךָ כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה לַיְלָה לַיְלָה כִּדְבָרֶיךָ? –

– עָפָר לְפִיכֶם! – קָרָא בַאסֵם בְּסַעֲרַת חֵמָה – אֲנָשִׁים רָעִים אַתֶּם וְלִבְשׂוֹרוֹת רָעוֹת אַתֶּם בָּאִים, הֲלֹא הַזְהֵר הִזְהַרְתִּיכֶם לִפְנֵי רֶגַע לְבַל תַּפְרִיעוּנִי בִדְבָרַי, וְאַתֶּם לֹא תֹאבוּ וְלֹא תִשְׁמְעוּ, יִנְקֹם אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת נִקְמָתִי מִכֶּם וְיִשְׁלַח אֶתְכֶם לְכָל-הָרוּחוֹת. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלִּבְּכֶם אֵינֶנּוּ שָׁלֵם עִמָּכֶם, וְעַל כֵּן מַהֲרוּ וּלְכוּ וְהַנִּיחוּנִי לְנַפְשִׁי. מַה-לִּי וְלָכֶם, בְּנֵי בְלִיַּעַל, כִּי בָאתֶם אֵלַי לַעְכֹּר אֶת-שִׂמְחַת רוּחִי בִּשְׁאֵלוֹתֵיכֶם הָאֱוִילִיּוֹת? – לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָכֶם!

– אַל נָא בְאַפְּךָ, יְדִידִי הַמְּאָרֵחַ – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים – לֹא לְהַרְגִּיזְךָ חָלִילָה הָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ בְּדַבְּרֵנוּ אֵלֶיךָ, כִּי אִם לִשְׁאֹל מִמְּךָ שְׁאֵלָה. הֲלֹא הַחַיִּים מְלֵאֵי מִקְרִים הֵם וְאִם בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה לֹא קָרָה מְאוּמָה, אֵין זֶה אוֹת וּמוֹפֵת שֶׁגַּם בֶּעָתִיד לֹא יִקְרֶה דָּבָר, וְאַתָּה הֲלֹא אֵין בְּיָדְךָ אַף אֲגוֹרַת נְחֹשֶׁת בְּכִיסְךָ, כִּי לֹא נָהַגְתָּ לַחֲשֹׂךְ לְיוֹם רָע חָלִילָה, וְיוֹם כָּזֶה, אִם אֵינֶנּוּ מְחֻיָּב הוּא אֶפְשָׁרִי, וּמַה תַּעֲשֶׂה לִפְנֵי הָאֶפְשָׁרוּת? הֲלֹא תִגְוַע מֵרָעָב.

– אַל תַּרְבּוּ לַהַג הַרְבֵּה! – חָזַר בַּאסֵם וַיִּקְרָא בְרָגְזָה – אִם לֹא תַפְסִיקוּ כְרֶגַע שְׁאֵלוֹתֵיכֶם הַנִּבְעָרוֹת, אָסִיר אֶת-רֹאשְׁכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לְהָרִיק לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כּוֹס אַחַר כּוֹס וְאוֹתוֹת הַשִּׁכָּרוֹן נִרְאוּ עַל פָּנָיו – וְאוֹי וַאֲבוֹי לָכֶם אִם דְּבַר נְבוּאוֹתְכֶם יָקוּם, דְּעוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, אֲנִי לֹא אֶתֵּן דֳּמִי לְנַפְשִׁי עֲדֵי מָצְאִי אֶתְכֶם בַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ, וְרָצַחְתִּי אֶת-שְׁלָשְׁתְּכֶם נֶפֶשׁ, רַחֵם לֹא אֵדַע.

אָז כִּסָּה הֶחָ’לִיף אֶת-פִּיו בְּשַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ, כִּי לֹא חָפַץ כִּי יִרְאֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצַחֲקוֹ, וְאַחַר נִפְרְדוּ מֵעָלָיו בְּשָׁלוֹם כִּי עָלָה הַשַָּׁחַר.

וּבְשׁוּבוֹ אֶל הָאַרְמוֹן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַקָּטֹן, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, הָלַךְ אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ, וַיְהִי כִּי נָח הֶחָ’לִיף כִּשְׁעָתַיִם וַיָּקָם וַיִּסְעַד אֶת סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר וַיִּכָּנֵס אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים, שֶׁשָׁם חִכּוּ לוֹ כָּל-גְּדוֹלֵי הַמְּלוּכָה, כְּדַרְכָּם יוֹם יוֹם.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת הֶחָ’לִיף עַל כִּסְאוֹ וַיִּתֵּן צַו לִקְרֹא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְגַּ’עֲפַר: שְּלַח אֶל חַ’אלֵד אִבְּן עַ’אלֵב מוֹשֵׁל בַּעְ’דַּאד לֵאמֹר: כֹּה אָמַר הֶחָ’לִיף, אַל יֵצֵא אִישׁ מֵהַנַּפָּחִים לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא, וְאַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת מֵעַל לְפֶתַח חֲנוּתוֹ.

ויַּעַשׂ חַ’אלֵד כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁמַע הָעָם וַיִּירָאוּ וְחָרָשֵׁי-הַבַּרְזֶל זָעוּ פָחֲדוּ וְלֹא הֵעֵזּוּ לָצֵאת לִמְלַאכְתָּם.

וּבַיּוֹם הַהוּא אֵחַר בַּאסֵם לָלֶכֶת אֶל חֲנוּתוֹ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ, בְּאַחֲרוֹ לִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה לְרַגְלֵי הַשִּׂיחָה הָאֲרֻכָּה אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ עִם הֶחָ’לִיף וְעִם מְלַוָּיו, וְלֹא שָׁמַע בַּאסֵם בְּהַעֲבִיר מוֹשֵׁל בַּעְ’דַּאד אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ אֶל חֲנוּתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וַיַּרְא וְהִנֵּה צָעִיר מִפּוֹעֲלֵי הַחֲנוּת רוֹבֵץ עַל יַד שַׁעַר הַחֲנוּת וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ, כִּי בַּעַל הַחֲנוּת מָסַר אוֹתוֹ לוֹ לַהֲבִיאוֹ הַבַּיְתָה עַד עֲבוֹר מוֹעֵד הַשְּׁבִיתָה.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתוֹ בַאסֵם לְסִבַּת סְגִירַת הַחֲנוּת וַיְסַפֵּר לוֹ הַצָּעִיר אֵת דְּבַר פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף הַפִּתְאֹמִית, וַיִּשְׁתּוֹמֵם בַּאסֵם עַל הַשְּׁמוּעָה וְגַם עָלָה בְלִבּוֹ זֵכֶר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר הָיוּ בְבֵיתוֹ הַלַּיְלָה וְאֶת-אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ בְּתָם-לְבָבָם עַל אֹדוֹת מִצְוַת הֶחָ’לִיף עַל חָרָשֵׁי-הַבַּרְזֶל, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד עַל נְבוּאָתָם אֲשֶׁר בָּאָה וְנִהְיָתָה וְגַם חָרַק שֵׁן וְגַם אָמַר בְּלִבּוֹ: לוּא הָיוּ בְנֵי נַעֲוַת-הַמַּרְדּוּת בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּים.

הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה בָא גַּם בַּעַל הַחֲנוּת, וְגַם הוּא חָזַר עַל דִּבְרֵי הַצָּעִיר, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-בַּאסֵם כִּמְיֻאָשׁ הוֹסִיף לֵאמֹר: אֲבָל לָמָה תִתְיָאֵשׁ, בַּאסֵם, וּמַדּוּעַ כֹּה נָפְלוּ פָנֶיךָ וְגוֹרָלְךָ אַתָּה טוֹב מִגּוֹרַל כֻּלָּנוּ הָעוֹבְדִים אִתְּךָ יָחַד?! אַתָּה רַוָּק וְרַק דַּאֲגָתְךָ אַתָּה עָלֶיךָ, וַאֲנַחְנוּ דַּאֲגַת מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת עָלֵינוּ, דַּאֲגַת נָשִׁים וִילָדִים, וּמַה-נַּעֲנֶה לְנָשֵׁינוּ וְלִילָדֵינוּ וּבְיָדֵינוּ אֵין כֹּל?! וְזֹאת עוֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא מִיָּדְךָ אַתָּה זֹאת לָנוּ? וְאִם אַלְלַהּ לֹא פָּקַד עֲוֹן שִׁכְרוֹנְךָ כָּל-הַיָּמִים עָלֵינוּ?! חֲמָסֵנוּ עָלֶיךָ, הִזְהַרְנוּךָ לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם לְבַל תִּשְׁתַּכֵּר וְאַתָּה אָטַמְתָּ אָזְנֶיךָ מִשְּׁמֹעַ אֵלֵינוּ, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָךְ!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּאסֵם אֶת-דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו בַּעַל הַחֲנוּת, וַיֵּבוֹשׁ וַיִּתְאַדֵּם וּבְהוֹרִידוֹ רֹאשׁוֹ אַרְצָה הִפְנָה עָרְפּוֹ וַיִּמָּלֵט.

הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה עָבַר עַל יַד בֵּית-מֶרְחָץ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הָבָה אָבוֹא אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְאֶשְׁאַל אֶת-פִּי בְעָלָיו אִם יֵש עֲבוֹדָה לְמַעֲנִי.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וְגַם קִבֵּל עֲבוֹדַת עוֹזֵר בִּמְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת בִּמְחִיר חֲמִשָּׁה דִרְהָמִים לְיוֹם, וַתִּגְדַּל שִׂמְחָתוֹ מְאֹד, וְגַם צָחַק בְּלִבּוֹ עַל פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף וְגַם הֶחֱלִיט לְבִלְתִּי שׁוּב לִמְלַאכְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה הַקָּשָׁה שִׁבְעָתַיִם מֵהַבַּלָּנוּת.

וַיְהִי כַּעֲרֹב הַיּוֹם וַיָּסַר בַּאסֵם אֶת-בִּגְדֵּי הַבַּלָּנוּת מֵעָלָיו וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדָיו הָרְגִילִים, וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי מְזוֹנוֹתָיו, כַּנָּהוּג יוֹם יוֹם, וַיָּשָׁב הַבַּיְתָה וְהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וַיָּכֶן לוֹ מַטְעַמָּיו, וַיַּעֲרוֹךְ אֶת-שֻׁלְחָנוֹ וַיַּעַל נֵרוֹ, וַיָּסֶב אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל אֲרֻחָתוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא זִכְרוֹנוֹת הַלַּיִּל הֶעָבָר בְּשׂוֹחֲחוֹ עִם אוֹרְחָיו.

וְגַם הֶחָ’לִיף לֹא שָׁכַח אֶת-בַּאסֵם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא, וּבְהַחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה שָׁלַח לִקְרֹא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: גַּ’עֲפַר! גַּם הַלַּיְלָה נֵלֵךְ אֶל בַּאסֵם מַכִּירֵנוּ לְבַקְּרוֹ וְאַתָּה הִכּוֹן וְהָכֵן גַּם אֶת-מַסְרוּר לַדֶּרֶךְ.

וַיְמַלֵּא גַּ’עֲפַר אֶת-פְּקֻדַּת מַלְכּוֹ, וּבְהִתְחַפְּשָׂם שֵׁנִית כְּסוֹחֲרִים, יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וּפְנֵיהֶם בֵּיתָה בַאסֵם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם אֶל רְחוֹב בֵּית בַּאסֵם וַיִֹרְאוּ וְהִנֵּה הַחַלּוֹן מוּאָר כַּאֲשֶׁר בַּלַּיְלָה הַחוֹלֵף וּבַאסֵם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְכוֹסוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא שָׁר וּמְנַגֵּן, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה מְאוּמָה.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא: חֵי אַלְלַהּ, בֶּן מָוֶת הוּא אִישׁ-הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה! בְּלִי סָפֵק לֹא שָׁמַע לִפְקֻדָּתִי וְגַם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ הַיּוֹם וְגַם הִרְוִיחַ, כִּי אַחֶרֶת לֹא הָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה.

– וְעַתָּה, – הוֹסִיף בִּפְנוֹתוֹ אֶל גַּ’עֲפַר – מַהֲרָה וּדְפֹק עַל הַדֶּלֶת וּקְרָא אֶת-הָאִישׁ לִפְתֹּחַ לָנוּ וְנֵדְעָה מָה אִתּוֹ.

וַיַּעַשׂ גַּ’עֲפַר כְּכָל-אֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף, וְכִשְׁמֹעַ בַּאסֵם אֶת-קוֹל הַדּוֹפֵק עָלָה בְּלִבּוֹ זֵכֶר אוֹרְחָיו בַּלַּיְלָה הַחוֹלֵף, וְבִהְיוֹתוֹ שִׁכּוֹר לְמֶחֱצָה הִרְעִים פָּנָיו מְאֹד, וְגַם קָרָא לֵאמֹר: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא הַשָׂטָן הַמַּשְׁחִית הַבָּא אֵלַי בְּשָׁעָה כֹה מְאֻחֶרֶת לְהַפְרִיעֵנִי שֵׁנִית מִמְּנוּחָתִי בַּלָּיְלָה?!

– אָנוּ אוֹרְחֶיךָ מְיֻדָּעֶיךָ, אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ הַכָּבוֹד לְבַקְּרְךָ אֶתְמוֹל בַּלַּילָה, בָּאנוּ אֵלֶיךָ שֵׁנִית לִדְרוֹשׁ בִּשְׁלוֹמְךָ – קָרָא גַּ’עֲפַר בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים מָלֵא רֹךְ – כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינֵינוּ מְאֹד, וְאָנוּ רוֹצִים לְהִתְעַנֵּג שֵׁנִית בְּחֶבְרָתְךָ שָׁעוֹת מִסְפָּר, אָנָּא פְתַח נָא דְלָתֶיךָ לְפַנֵינוּ. וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִפְתַּח לְפָנֶיךָ דַּלְתוֹת גַּן-עֶדְנוֹ בְּשַׁעְתָּן.

– הַרְחִיקוּ מִזֶּה, בְּנֵי-בְלִיַּעַל – קָרָא בַאסֵם בְּכַעַס גָּדוֹל – כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם עוֹד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל בְּצֵל קוֹרָתִי. כָּל הַיּוֹם הַזֶּה חָשַׁבְתִּי עַל אֹדוֹתֵיכֶם, וָאֹמַר בְּלִבִּי: מִי יִתֵּן וּמְצָאתִיכֶם וְשִׁבַּרְתִּי עַצְמוֹתֵיכֶם עַד אַחַת, כִּי אֲנָשִׁים נִבְזִים אַתֶּם!

– מַדּוּעַ וְלָמָּה כֹה תְחָרְפֵנוּ? – שָׁב גַּ’עֲפַר לִקְרֹא בְּקוֹל מָלֵא רֶגֶשׁ – מֶה עָשִׂינוּ לְךָ וּמָה הִלְאֵינוּךָ בְּאָרַחֲךָ אוֹתָנוּ, עֲנֵה בָנוּ! הֲכָכָה יַעֲשֶׂה אָדָם כָּמוֹךָ לְאוֹרְחָיו וְדַם עֲרָבִי נוֹזֵל בְּעוֹרְקֶיךָ? אוֹ הֲזֶה הוּא גְמוּלְךָ לַאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר כְּשָׁמְעָם אֶת גְּזֵרַת-הֶחָ’לִיף הַיּוֹם עַל הַנַּפָּחִים חָרַד לִבָּם עָלֶיךָ וַיְמַהֲרוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ לְמַעַן הִתְחַקּוֹת עַל מַצָּבֶךָ? לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר!

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַאסֵם אֶת-דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר הָרַכִּים וְהוּא כְמִתְחַנֵּן, וַיִּשְׁקֹט רוּחוֹ מְעַט וַיִּקְרָא: אָמְנָם רַכּוּ דִבְרֵיכֶם מִשֶּׁמֶן, אֲבָל לִבִּי בְקִרְבִּי מַרְגִּישׁ כִּי רַק דְּבָרִים הֵם הַיּוֹצְאִים מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ וְלֹא מִתּוֹךְ חִבָּה נֶאֱמָנָה אֵלַי, וּבְכָל-זֹאת אֶפְתַּח לָכֶם גַּם הַפַּעַם דֶּלֶת חֲצֵרִי, – וּבְדַבְּרוֹ מִהֵר וַיִּפְתַּח לָהֶם אֶת-הַדֶּלֶת.

וַיְהִי כְּבוֹאָם הַחַדְרָה וַיִּפֶן בַּאסֵם אֲלֵיהֶם בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת מִיַּין וַיֹּאמַר: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִמָּדִי כְּבַקָּשַׁתְכֶם. אֲבָל זִכְרוּ אֶת-דְּבָרַי אֲלֵיכֶם אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב, כִּי רַק בְּעֵינֵיכֶם תִּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם מִן הַבָּשָׂר וּמִן הַיַּיִן וּמִן הַפְּרִי וְיֶדְכֶם לֹא תִּגַּע בִּמְאוּמָה, לִי לְבַדִּי קָנִיתִי אֶת אֲשֶׁר קָנִיתִי וַהֲכִינוֹתִי אֵת אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לְאָכְלָה. רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם שֵׁנִית, כִּי בְּנַפְשְׁכֶם הוּא!

– חָלִילָה לָנוּ מֵעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר תְּצַוֶּה – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּהִתְאַפְּקוֹ מִלִּצְחוֹק – אָמַרְנוּ כִּי רַק גְּזֵרַת הֶחָ’לִיף הַיּוֹם עַל הַנַּפָּחִים, לִשְׁבּוֹת מִמְּלֶאכֶת-יָדָם שְׁלֹשֶׁת יָמִים רְצוּפִים, הִיא הִיא אֲשֶׁר הֱבִיאַתְנוּ עַד הֲלוֹם גַּם הָעֶרֶב לְמַעַן הִתְוַדֵּעַ עַל אֹדוֹתֶיךָ, כִּי יָרֵאנוּ כִּי אָמַרְנוּ מִי יוֹדֵעַ, מַה אִתְּךָ, וּמֵאַיִן נִמְצָא לַחְמְךָ בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֵלֶּה – זֹאת הִיא תַכְלִיתֵנוּ בְּבוֹאֵנוּ וְלֹא אַחֶרֶת. גַּם הָעֶרֶב אָכַלְנוּ אֲרֻחָתֵנוּ בְּטֶרֶם בּוֹאֵנוּ וְאֵין לָנוּ צֹרֶך בִּמְאוּמָה, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, וְרַק זֹאת עֲשֵׂה לְמַעַן הַרְגִּיעַ רוּחֵנוּ, סַפֵּר לָנוּ מֶה עָשִׂיתָ לְמַעַן הַשִּׂיג לַחְמְךָ כַּיּוֹם וְנִשְׂמַח יַחַד עִמָּךְ.

וַיְסַפֵּר לָהֶם בַּאסֵם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ בְּלֶכְתּוֹ אֶל חֲנוּתוֹ בַּבֹּקֶר וְאֶת-הַמְּלָאכָה הַחֲדָשָׁה – מְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת – אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ לְמַעַן כַּלְכֵּל אֶת-נַפְשׁוֹ, וְגַם הוֹסִיף לֵאמֹר: הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ! הוּא הַמַּמְצִיא מָזוֹן לְכָל חַי הִמְצִיא גַּם לְבַאסֵם מְזוֹנוֹ, וְהֶחָ’לִיף מָה כִּי בָא לְהַכְרִית אֹּכֶל מִפִּי עֲנִיִּים? – הֲיַד אַלְלַהּ תִּקְצָר?! הִנְנִי נִשְׁבָּע לָכֶם, שֶׁעַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן לֹא אָמִיר אֶת-מְלַאכְתִּי הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לִי מִמְּלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת עַל אַחַת שֶׁבַע, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לֶחָ’לִיף עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה! מֵעַתָּה לֹא תַשִּׂיגֵנִי יָדוֹ עוֹד, כִּי הֲיָכוֹל יוּכַל חָ’לִיף לִִגְזוֹר עַל-בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ לְהִסָּגֵר? וְהִיא אַחַת מִמִּצְוֹת תּוֹרַת נְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד הַקְּדוֹשׁוֹת בְּיוֹתֵר, וְהוּא הֲלֹא צִוָּנוּ עַל הַנִּקָּיוֹן וְעַל הָרְחִיצָה חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה?!

אָז יִרְמֹז הֶחָ’לִיף לְגַּ’עֲפַר לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בַּאסֵם לְהַקְנִיטוֹ וַיִּקְרָא גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל, יְדִידִי בַּאסֵם הַטּוֹב, וּבְכָל-זֹאת מֶה הָיִיתָ אוֹמֵר לוּ גָזַר הֶחָ’לִיף גַּם עַל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ לְהִסָּגֵר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁרֹב הַחֲלִיפִים זֶה דַרְכָּם מֵאָז לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה בַּכֹּחַ אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם לִשְׁלֹט עַל עַמָּם?!

– אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן שֵׁנִית, בֶּן-בְּלִיָּעַל! – קָרָא בַאסֵם בְּרֶגֶשׁ – מִי יִתֵּן וּבָאוּ עָלֶיךָ וְעַל מְלַוֶּיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ בְנֵי הָאָדָם מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי מַחְשְׁבוֹת לִבְּכֶם רַק רַע כָּל הַיּוֹם.

אָז יִפֵן גַּ’עֲפַר עֵינָיו אֶל הֶחָ’לִיף, וַיַּרְא וְהִנֵּה אוֹרוּ פְנֵי הֶחָ’לִיף וְהוּא כְּמִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִבְלִי הִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק, וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר: קוּמָה וְנֵלְכָה כִּי לֹא אוּכַל עוֹד עֲרוֹב בַּעֲדִי וּבְעַד הַתּוֹצָאוֹת, אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק תּוּכַלְנָה לִהְיוֹת קָשׁוֹת.

וַיָּקוּמוּ כֻלָּם וַיְבָרְכוּ אֶת-בַּאסֵם בְּבִרְכַּת הַפְּרִידָה וַיֵּצְאוּ, וּבְהַגִּיעָם אֶל הָרְחוֹב הִתְפָּרְצוּ כֻלָּם יַחַד בִּצְחוֹק אַדִּיר.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּעֲבֵר הֶחָ’לִיף קוֹל בְּכָל בַּעְ’דַּאד לֵאמֹר: כָּל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ יִסָּגְרוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כִּי כֵן רְצוֹן הֶחָ’לִיף, וְכָל-הָעוֹבֵר עַל מִצְוָתוֹ תָּלֹה יִתָּלֶה בְּפֶתַח בֵּית-מֶרְחָצוֹ. וַיְהִי בַבֹּקֶר, כְּבוֹא בַאסֵם אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף הַחֲדָשָׁה, וַיְהִי כְמִשְׁתּוֹמֵם וַיִּרְגַּז מְאֹד גַּם הַפַּעַם וְגַם קִלֵּל אֶת-מַלְכּוֹ בְלִבּוֹ, קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה כְּאוֹבֵד עֵצוֹת, כִּי לֹא יָדַע מֵאַיִן יָבִיא לַחְמוֹ? – וְזֹאת עוֹד, אָמֹר אָמַר בַּאסֵם בְּלִבּוֹ: בְּלִי סָפֵק כִּי אֲדוֹנֵי בֵּית-הַמֶּרְחָץ לֹא יַסְכִּים לְקַבְּלֵנִי גַּם בְּהִפָּתַח בֵּית-הַמֶּרְחָץ כְּבוֹא הַזְּמָן, כִּי אָמֹר יֹאמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה הֵבִיא הָאִישׁ עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה, כִּי תֵכֶף לְבוֹאוֹ נִסְגַּר בֵּית-הַמֶּרְחָץ עַל פִּי מַאֲמַר הֶחָ’לִיף; וְרַק מֵרֹעַ מַזָּלִי הָיְתָה זֹאת לִי.

וּמֵרֹב כַּעַס וּדְאָגָה נִשְׁבַּע בְּלִבּוֹ לְהִנָּקֵם בְּאוֹרְחָיו מְנַבְּאֵי הָרָעָה גַּם הַפָּעַם, וַיַּחְלֵט לְהִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר אוּלַי יִפְגְּשֵׁם וְיִנְקֹם בָּהֶם נִקְמָתוֹ.

וַיְהִי כִּי הִתְהַלֵּך שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְלֹא מְצָאָם, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף וַיְהִי אוֹבֵד עֵצוֹת. הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה, וַתַּעַל מַחְשָׁבָה בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: מָכֹר אֶמְכֹּר הַפַּעַם אֶת-הַמַּרְבָד הַקָּטָן, אֲשֶׁר עָלָיו אֲנִי כוֹרֵעַ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתִי, וְקָנִיתִי לִי בִמְחִירוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר, יַיִן וְנֵרוֹת כְּדַרְכִּי לְצָרְכֵי יוֹמִי זֶה, אוּלַי יְרַחֵם אַלְלַהּ וְהֶעֱבִיר מַהֵר אֶת-רֹעַ גְּזֵרַת הֶחָ’לִיף מֵעַל הָעִיר בַּעְ’דַּאד.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וּבַהֲסִירוֹ מֵעָלָיו אֶת-בִּגְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, צָנַף עַל רֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת לְבָנָה כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים, וְגַם אֶת-מַלְבּוּשָׁיו הָרְגִילִים לָבַשׁ, וּבְקַחְתּוֹ אֶת-הַמַּרְבָד בְּיָדוֹ מִהֵר אֶל הָרְחוֹב.

הוּא הוֹלֵךְ וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, וְכִרְאוֹתָה אוֹתוֹ צוֹנֵף מִצְנֶפֶת חֲשָׁבַתְהוּ לְשֵַיְךְ מְלֻמָּד הַיּוֹדֵעַ דָּת וָדִין, וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ שָׁלוֹם, וַתִּשְׁפֹּךְ לְפָנָיו מְרִי שִׂיחָהּ לֵאמֹר: בַּעֲלִי אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל הוּא, וְהוּא מְמָאֵן לְמַלֵּא חוֹבָתוֹ כְנֶגְדִּי כְּכָל אֲשֶׁר מֻטָּל עָלָיו, וּמִלְּבַד שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לִי דֵי מִחְיָתִי, הוּא מְסָרֵב גַּם לְהַלְבִּישֵׁנִי בְכָבוֹד. זֶה אַרְבַּע שָׁנִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְעַנָּה מְאֹד תַּחַת יָדוֹ וְלֹא אוּכַל עוֹד עֲבוֹר בִּשְׁתִיקָה, וְלָכֵן יְהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַשַׁיְךְ, לְקַבֵּל עָלֶיךָ לִהְיוֹת סַנֵּגוֹרִי בִּפְנֵי בֵּית-הַמִּשְׁפָּט כְּנֶגֶד בַּעֲלִי, וּמַשְׂכֻּרְתְּךָ תִּהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִם אַלְלַהּ וּמֵעִמָּדִי.

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי בַּאסֵם לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הָאִשָּׁה, וַיְמַהֵר לְהַבְטִיחָהּ כִּי מַלֵּא יְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתָהּ, וְהִיא גַם הִיא מִהֲרָה לְשַׁלְשֵׁל לְתוֹךְ יָדוֹ שְׁנֵי דִרְהֲמֵי כֶסֶף אֲשֶׁר תָּלְשָׁהּ אוֹתָם מִצָּפָתָהּ37 אֲשֶׁר עַל פַּדַחְתָּהּ כְּדֶרֶךְ נְשֵׁי בְּנֵי עֲרָב.

וַיִּשְׂמַח בַּאסֵם מְאֹד לְמַרְאֵה הַכֶּסֶף וַיִּקְרָא: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמֻחַמַּד הוּא נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ! – וְאָכֵן הוּא הַזָּן וְהַמְּפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחַן עוֹלָמוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, מִלְבַד הַכּוֹפְרִים הַבּוֹעֲטִים בּוֹ.

וּבְדַבְּרוֹ שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט וְהָאִשָּׁה אַחֲרָיו. וַיְהִי כְבוֹאוּ וְהִנֵּה גַם בַּעַל הָאִשָּׁה נִמְצָא שָׁם בְּמִקְרֶה, וְהוּא כוֹרֵעַ עַל מַרְבָד קָטֹן וּמִתְפַּלֵּל כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיִּים אֶת-תְּפִלַּת הַצָּהֳרַיִם.

וַיְהִי כִּי הֶרְאֲתָה הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ, וַיִּגַּשׁ בַּאסֵם אֵלָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא צָנוּם וּרְפֵה-כֹּחַ וּפָנָיו חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת, וַיִּקְרַב אֵלָיו וּבִתְנוּפָה אַחַת הֱרִימָהוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יַחַד עִם הַמַּרְבָד אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל עָלָיו. וַיִּבָּהֵל הָאִישׁ מְאֹד וַיָּחֶל לִצְעֹק, כִּי לֹא יָדַע מַה אִתּוֹ, וַיִּתְאַסְּפוּ מִסְּבִיבוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים וַיִּשְׁאֲלוּ לְסִבַּת הַדָּבָר, וַיַּגֵּד לָהֶם בַּאסֵם לֵאמֹר: אִישׁ בְּלִיַּעַל לִפְנֵיכֶם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָאִישׁ לְפֵשֶׁר דְּבָרָיו, וַיַּרְאֶה בַּאסֵם בְּאֶצְבָּעוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר: הִנֵּה בַּעֲלַת רִיבְךָ לְפָנֶיךָ, הִיא אִשְׁתְּךָ אֲשֶׁר מֵאַנְתָּ לְהַסְפִּיק לָהּ מִחְיָתָהּ לְשׂבַע וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ כְּפִי כְבוֹדָהּ זֶה יוֹתֵר מֵאַרְבַּע שָׁנִים, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה בַעֲרָב.

וַיְבַקֵּשׁ הָאִישׁ אֶת-בַּאסֵם לְשַׁחְרְרוֹ מִבֵּין יָדָיו, וְגַם הִבְטִיחָהוּ לֵאמֹר: הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמְךָ עַד הַשּׁוֹפֵט וְכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלַי הַשּׁוֹפֵט נָתֹן אֶתֵּן.

וַיַּעַשׂ בַּאסֵם כְּדִבְרֵי הָאִישׁ, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, וְאַחֲרֵיהֶם נִמְשַׁךְ הֲמוֹן אָדָם רַב מִבֵּין הַשּׁוֹמְעִים.

הֵם בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה פָּנָה הָאִישׁ אֶל בַּאסֵם וַיֹּאמֶר אֵלָיו בַּלָּאט: הַרְשֵׁנִי נָא, אֲדוֹנִי הַשַּׁיְךְ, לְדַבֵּר עִמְּךָ מִלִּים אֲחָדוֹת בְּטֶרֶם נִגַּשׁ לַמִּשְׁפָּט. וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: דַּבֵּר!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: הַגְדֵּל נָא חַסְדְךָ עִמָּדִי, אֲדוֹנִי, וְשַׁחְרְרֵנִי נָא עַד מָחָר, אַחֲרֵי תְפִלַּת הָעֶרֶב אָבוֹא אֶל בֵּיתִי וְאֶקְחָה דְבָרִים עִם אִשְׁתִּי, וְלִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי הַשְׁלֵם תַּשְׁלִים אִתִּי וְלֹא תוֹסִיף לְהַגִּישׁ מִשְׁפָּט כְּנֶגְדִּי וּמַשְׂכֻּרְתְּךָ אַתָּה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה מֵעִמִּי. וּבְדַבְּרוֹ תָּקַע בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה דִרְהֲמֵי כֶסֶף וְגַם הוֹסִיף לֵאמֹר: אִם לֹא תָקוּם תִּקְוָתִי הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ כִּי מָחָר לְעֵת כָּזֹאת אָבוֹא אֵלֶיךָ עִם אִשְׁתִּי וְהָלַכְנוּ יַחַד אֶל הַשּׁוֹפֵט.

וַיְמַהֵר בַּאסֵם וַיְשַׁלְשֵׁל אֶת-הַכֶּסֶף לְחֵיקוֹ, וּבְשַׁחְרְרוּ אֶת-הָאִישׁ אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵין אַלְלַהּ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין מְלָאכָה יוֹתֵר נִכְבָּדָה מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת עוֹרֵךְ-דִּין, וּמֵעַתָּה הִנְנִי נִשְׁבָּע כִּי מְלָאכָה זֹאת אַחֲזִיק בָּהּ עַד יוֹם מוֹתִי וְלֹא אַרְפֶּה מִמֶּנָּה, כִּי גַּם בְּרָכָה רַבָּה בָהּ.

וַיְמַהֵר אֶל הָשּׁוּק וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי בֵיתוֹ כַָּנָּהוּג, לֶחֶם וּבָשָׂר יַיִן וָנֵר, וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיָּבוֹא הֶחָ’לִיף וְחֶבֶר מְלַוָּיו עוֹד הַפַּעַם לְבַקֵּר אֶת-בַּאסֵם, וְאַחֲרֵי הִשָּׁנוֹת הַשִּׂיחָה הָרְגִילָה בֵינֵיהֶם, וְאַחֲרֵי סֵרוּבִים מִצִּדּוֹ וְתַחֲנוּנִים מִצַּד הָאוֹרְחִים פָּתַח בַּאסֵם אֶת-דֶּלֶת חֲצֵרוֹ וַיַּעֲלוּ הָאוֹרְחִים אֶל חַדְרוֹ וַיֵּשְׁבוּ לָהֶם כְּדַרְכָּם.

וַיִּפְתַּח בַּאסֵם אֶת-הַשִּׂיחָה וַיְסַפֵּר לְאוֹרְחָיו אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף עַל בָּתֵי-הַמֶּרְחָץ וְאֶת-רַחֲמֵי אַלְלַהּ עָלָיו עוֹד הַפַּעַם, בְּהַקְרוֹתוֹ לְפָנָיו אֶת-הָאִשָּׁה וְאֶת-בַּעֲלָהּ, אֲשֶׁר בְּעֶזְרַת שְׁנֵיהֶם עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג מִחְיַת יוֹמוֹ בַּשְּׁנִיָּה, וְגַם הוֹדִיעַ לָהֶם עַל דְּבַר הַחְלָטָתוֹ לִהְיוֹת מֵעַתָּה לְעוֹרֵךְ-דִּין לְמַעַן הַבְטִיחַ קִיּוּמוֹ.

וְלֹא יָכֹל הֶחָ’לִיף וְחֶבֶר מְלַוָּיו לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק, וּבִסְתֹם אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת-פִּיהוּ בְּשַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ, לְבַל יִרְאֶה בַּאסֵם בְּצַחֲקָם, קָמוּ כְּאִישׁ אֶחָד וַיְבָרְכוּ אֶת-בַּאסֵם בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם וַיִּפָּרְדוּ מֵעָלָיו.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף אֶל גַּ’עֲפַר: לְמָחָר בְּעֵת שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים יָבוֹא בַּאסֵם עַל עָנְשׁוֹ גַּם הַפַּעַם.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ הַשּׁוֹפְטִים בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם, וַיִּשְׁלַח הֶחָ’לִיף צַו אֶל רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים לֵאמֹר: כָּל-עוֹרְכֵי-הַדִּין יַעַבְרוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם תַּחַת שֵׁבֶט הַבִּקֹּרֶת, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ עִמּוֹ וְהוּא מֻכָּר מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה לְעוֹרֵךְ-דִּין רִשְׁמִי, הוּא יוֹסִיף לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, אֲבָל הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין תְּעוּדָה רִשְׁמִית בְּיָדוֹ וְהוּא שִׁמֵּשׁ בְּתוֹר עוֹרֵך-דִּין בִּרְמִיָּה, עֲוֹנוֹ יִשָּׂא וְאַחַת דָּתוֹ לִלְקוֹת מֵאָה מַלְקֻיּוֹת.

וַיִּקָּרְאוּ כָל-עוֹרְכֵי-הַדִּין אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, וְעָבְרוּ כֻּלָּם כִּבְנֵי מָרוֹן אֶחָד אֶחָד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, וְהָיָה כָּל-אֲשֶׁר הֶרְאָה אֶת-תְּעוּדָתוֹ הָרִשְׁמִית וְשִׁלְּחוּהוּ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ, וְכָל-אֲשֶׁר לֹא נִמְצְאָה תְּעוּדָה רִשְׁמִית בְּיָדוֹ הִפִּילוּהוּ אַרְצָה וַיָּבִיאוּ אֶת-רַגְלָיו בַּסַּד וַיַּלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת וְגַם הִתְרוּ בוֹ לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.

וַיְהִי כִּי בָא תּוֹר בַּאסֵם לְהֵחָקֵר, בִּהְיוֹתוֹ גַם הוּא בֵּין עוֹרְכֵי-הַדִּין, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַשּׁוֹפֵט לִשְׁמוֹ וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: שְׁמִי בַאסֵם וּמְלַאכְתִּי חָרַש-בַּרְזֶל. וַיָּשָׁב הַשּׁוֹפֵט וַיִּשְׁאָלֵהוּ: אִם חָרַשׁ-בַּרְזֶל אַתָּה מַה-לְּךָ וּלְבֵית-הַמִּשְׁפָּט?!

וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, חָרָשׁ-בַּרְזֶל הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְרַק בְּיוֹם אֶתְמוֹל עָזַבְתִּי אֶת-מְלַאכְתִּי וָאֱהִי לְעוֹרֵך-דִּין. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת-הַשּׁוֹפֵט כִּי מַרְעִים פָּנִים הוּא לוֹ וַיּוֹסֶף בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים: אֲבָל אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, אִיש בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים אָנִי, וְיֵשׁ בְּיָדִי לְמַלֵּא גַּם תַּפְקִיד עוֹרֵךְ-דִּין כְּאֶחָד מֵעוֹרְכֵי-הַדִּין הַגְּדוֹלִים וְהַמְּפֻרְסָמִים אֲשֶׁר בָּעִיר. לֹא הַתְּעוּדָה הָרִשְׁמִית עִקָּר, כִּי-אִם הַכִּשָּׁרוֹן! וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, כִּי אֱמֶת בְּפִי, וְאִם הָיִיתִי מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע בְּכִשְׁרוֹנִי כִּי אָז לֹא הָיִיתִי מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשִׁי לְהִסָּפֵחַ אֶל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת חֲדָשָׁה זֹאת.

וַיִתְפָּרְצוּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל כָּל-בָּאֵי בֵית הַמִּשְׁפָּט וּבְתוֹכָם גַּם רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, אֲשֶׁר נָתַן צַו לַעֲשׂוֹת לְבַאסֵם כְּכָל-אֲשֶׁר עָשׂוּ לַחֲבֵרָיו הַדּוֹמִים לוֹ, וַיַּלְקוּהוּ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּרַגְלָיו עַד שְׁפֹךְ דָּם וַיְגָרְשׁוּהוּ בְחֶרְפָּה מִבֵּית-הַמִּשְׁפָּט.

וַיָּשָׁב בַּאסֵם אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי-רֹאשׁ וְרַגְלָיו צָבוּ מִכְּאֵב.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּבְלֵג בַּאסֵם עַל כְּאֵבוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָה הַתּוֹעֶלֶת בִּישִׁיבָתִי בַּבַּיִת מִבְּלִי עֲשׂוֹת מְאוּמָה?! עוֹד מְעַט יְצִיקֵנִי הָרָעָב וְהָיִיתִי בְּכָל-רָע. וְלָכֵן עָלַי לְקַדֵּם אֶת-פְּנֵי הָרָעָה. אָבִי, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם, הָיָה רָגִיל לְהַזְכִּירֵנִי תָמִיד אֶת-דִּבְרֵי שֻׂלֵימַאן נְבִיאֵנוּ בְּסֵפֶר קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: הִתְרַפֵּיתָ בְּיוֹם רָעָה צַר כֹּחֶךָ – עָלַי אֵיפוֹא לְהִתְעוֹדֵד וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהַצָּלָתִי וִיהִי מָה.

וּבְחָשְׁבוֹ מַחֲשָׁבוֹת הִתְאַמֵּץ וַיִּטְבֹּל אֶת-רַגְלָיו בְּמַיִם קָרִים רְגָעִים מִסְפָּר לְמַעַן הַשְׁקִיט כְּאֵבוֹ, וְאַחַר לָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו – מַלְבּוּשֵׁי הַכָּבוֹד – אֲשֶׁר לוֹ וְגַם חָגַר עַל מָתְנָיו חֶרֶב עֲשׂוּיָה עֲנַף עֵץ תָּמָר, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ בְבֵיתוֹ, וַיֵּצֵא אֶל הָרְחוֹב כִּמְטֹרַף הַדַּעַת לְמַעַן חַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹר לְפַרְנָסָתוֹ, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אַחַד הַשּׁוֹטְרִים הָרִשְׁמִיִּים.

הוּא מִתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה פָגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בְּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נִצִּים, וְהַמְּרִיבָה קָשָׁה בֵינֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם הִכּוּ זֶה אֶת-זֶה בְּאַכְזְרִיוּת חֵמָה, וּשְׁנֵיהֶם הֵטִילוּ זֶה אֶת-זֶה עַל הָאָרֶץ וַיִּתְפַּלְּשׁוּ בְעָפָר וְעַנְנֵי אָבָק הִתְנַשְּׂאוּ לַמָּרוֹם, וַהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם נִקְהֲלוּ מִסָּבִיב לַמִּתְנַגְּחִים וְגַם נִסּוּ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וְלֹא יָכֹלוּ.

וַיַּרְא בַאסֵם וַיְמַהֵר אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּבִתְנוּפַת חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, חָצָה לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הֶהָמוֹן אֲשֶׁר בְּחָשְׁבָם אוֹתוֹ לְשׁוֹטֵר מִהֲרוּ לְהִתְפַּזֵּר אִישׁ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וּלְעֶסְקוֹ מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה בַאסֵם אֵת אֲשֶׁר רָאָה וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה גַם הַפַּעַם יַעֲלֶה בְיָדִי לִמְצוֹא מָקוֹר לְפַרְנָסָתִי, כִּי חֲשָׁבוּנִי לְשׁוֹטֵר, וְאָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין עֵסֶק טוֹב מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת שׁוֹטֵר.

וַיְמַהֵר אֶל הַמִּתְנַגְּחִים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וְכִרְאוֹת הַמִּתְנַגְּחִים אוֹתוֹ נָפַל פַּחַד אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם וַיְמַהֲרוּ לְהִפָּרֵד וַיְחַפְּשׂוּ הֵם מָנוֹס מִלְּפָנָיו, אֲבָל בַּאסֵם גָּעַר בָּם וְגַם פָּקַד עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד כְּרֶגַע וְגַם אִיֵּם עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתִי אֶדְקָרְכֶם בְּחַרְבִּי וּתְבוּסַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה.

וַיִּבָּהֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַמְדוּ וְגַם שַׁיְךְ הָרְחוֹב נִגַּשׁ אֵלָיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וַיּוֹדֶה לְבַאסֵם עַל טוּבוֹ וְחַסְדוֹ עִם כָּל-גָּרֵי הָרְחוֹב, בְּהַשְׁקִיטוֹ אֶת-הַמְּרִיבָה בֵין הַלּוֹחֲמִים, וְגַם תָּקַע בְּיָדוֹ חֲמִשָּׁה דִרְהָמִים לְאוֹת רְצוֹנוֹ.

וַיַּרְא בַאסֵם אֶת-הַכֶּסֶף וַיִּשְׂמַח, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָנֹכִי בַאסֵם, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב עִמִּי וְהוּא שׁוֹמֵר אוֹתִי תָמִיד בְּכָל-הַדְּרָכִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ בָּהֶם לְטוֹבָתִי וְלַהֲנָאָתִי, וְהוּא מַמְצִיא לִי אֶת-מִחְיָתִי לַמְרוֹת רְצוֹן הֶחָ’לִיף שְׂנוּא אַלְלַהּ, אֲשֶׁר כָּל-מְגַמָּתוֹ לְהָרַע לְעַבְדֵי אַלְלַהּ הַנֶּאֱמָנִים. וְאַחַר נִגַּשׁ אֶל שְׁנֵי בַּעֲלֵי הָרִיב וַיַחֲזֵק בָּהֶם בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו בְּכָל-כֹּחוֹ, אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה, וַיֹּאמֶר לָהֶם: רְשָׁעִים אַתֶּם! בְּנֵי עֹנֶשׁ אַתֶּם! וְאֶל הַמִּשְׁטָרָה אוֹבִילְכֶם, וְשָׁם יָדוּנוּ אֶתְכֶם כָּרָאוּי לָכֶם.

וַיְהִי כִּי רָאוּ בַּעֲלֵי הָרִיב כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי בַאסֵם הַשּׁוֹטֵר, וַיֶּחֱרַד לִבָּם כִּי יָרְאוּ מְאֹד מִפְּנֵי אֵימַת הַמִּשְׁפָּט, וַיִּתְחַנְּנוּ אֶל בַּאסֵם לִסְלוֹחַ לָהֶם עֲוֹנָם וְגַם הוֹשִׁיט לוֹ כָּל-אֶחָד מֵהֶם עֲשָׂרָה דִרְהָמִים לִכְסוּת עֵינָיִם.

וַיֵּעָתֵר בַּאסֵם לְבַקָּשָׁתָם וְגַם הַזְהֵר הִזְהִיר אוֹתָם לְבַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם זָר מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי בְנַפְשָׁם הוּא.

וּבְשַׁחְרְרוֹ אוֹתָם אָמַר בְּלִבּוֹ וְהוּא מָלֵא שִׂמְחָה: אָכֵן שׁוֹטֵר אֶהְיֶה מֵעַתָּה עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן, כִּי אָכֵן אֵין כַּשּׁוֹטֵר מַצְלִיחַ בָּאָרֶץ.

וַיְמַהֵר אֶל הַשּׁוּק וַיִּקֶן אֶת-כָּל-צָרְכֵי בֵיתוֹ וּמִחְיָתוֹ כְּדַרְכּוֹ, וַיָּשָׁב אֶל מְעוֹנוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל.

וְגַם הַפַּעַם בָּא הֶחָ’לִיף בַּשְּׁלִישִׁית עִם חֶבֶר מְלַוָּיו כְּמִתְחַפְּשִׂים אֶל בֵּית-בַּאסֵם בַּלַּיְלָה לְבַקְּרוֹ וְלִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ כַּנָּהוּג, וּבַאסֵם גַּם הַפַּעַם פָּתַח לִפְנֵיהֶם דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וּפִיהוּ מָלֵא אָלָה וּקְלָלָה עַל הַפְרִיעָם אוֹתוֹ מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה וְלֹא רוּחוֹ, וְאַחֲרֵי שִׂיחָה קַלָּה בֵינֵיהֶם וְאַחֲרֵי הִתְחַקּוֹת הֶחָ’לִיף עַל כָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-בַּאסֵם בַּיוֹם הַהוּא נִפְרְדוּ מֵעָלָיו בִּצְחוֹק כָּבוּשׁ וּבְהַחֲלָטָה לָשׁוּב וּלְהַטְרִידוֹ עוֹד הַפַּעַם גַּם בִּמְלַאכְתּוֹ הַחֲדָשָׁה.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּשָב בַּאסֵם לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּיוֹם אֶתְמוֹל וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי שׁוֹטֵר וַיַּחְגֹּר חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, עַל מָתְנָיו, וְגַם עָשָׂה אֶת-זְקָנוֹ וְאֶת-שְׂפָמוֹ לְמַעַן הַפֵּל יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵי רוֹאָיו וַיֵּצֵא לוֹ אֶל הָרְחוֹב לְטַיֵּל, וַיִּגַּע עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וַיִּדָּחֵק לָבוֹא בֵּין הַשּׁוֹטְרִים שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת.

וַיְהִי כַּעֲבֹר הֶחָ’לִיף מֵאַרְמוֹנוֹ אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-בַּאסֵם בֵּין הַשּׁוֹטְרִים, וַיִּפֶן אֶל גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, גַּ’עֲפַר, אֶת-מְיֻדָּעֵנוּ בַאסֵם לְפָנֶיךָ שָׁם?! וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָנֹכִי רוֹאֶה! וּצְחוֹק קַל עָבַר עַל שִׂפְתֵי שְׁנֵיהֶם.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: עַתָּה תִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר אֶעֳשֶׂה לְבֶן-בְּלִיַּעַל זֶה, וַיִּתֵּן צַו וַיַּבְהִילוּ לְפָנָיו אֶת-רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים.

וַיִּשְׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים לֵאמֹר: מַה-מִסְפַּר הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר תַּחַת פְּקֻדָּתֶךָ? וַיַּעַן רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים בְּבֶהָלָה: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, שְׁלֹשִׁים הֵם בְּמִסְפָּר וְהֵם מְחֻלָּקִים לְשָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה בְּכָל מַעֲרָכָה, וְכָל שְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מִתְחַלְּפִים בְּשְׁמִירַת חֲצַר הֶחָ’לִיף.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף לְרֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, אֲנִי דוֹרֵשׁ מִמְּךָ לְהַעֲבִירָם כֻּלָּם תַּחַת שֵׁבֶט בִּקָּרְתְּךָ, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

וַיִּתֵּן רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים צַו וַיְמַהֲרוּ הַשּׁוֹטְרִים וַיָּבוֹאוּ וַיִּסְתַּדְּרוּ זֶה בְּצַד זֶה שׁוּרָה אֲרֻכָּה, וַיָּבוֹא בְתוֹכָם גַּם בַּאסֵם, בִּהְיוֹתוֹ גַּם הוּא בֵּין הַשּׁוֹטְרִים, וְלִבּוֹ רָעַד מִפַּחַד, כִּי אָמַר: הַפַּעַם מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי וְאֵין לִי מָנוֹס מִפְּנֵי הַמָּוֶת הָאַכְזָרִי, כִּי לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּעַצְמוֹ אָנֹכִי עוֹמֵד.

וַיְהִי כִּרְאוֹת בַּאסֵם כִּי הֶחָ’לִיף בְּעַצְמוֹ פּוֹנֶה אֶל כָּל-אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים וְשׁוֹאֵל וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ עָלָיו וְעַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל תַּפְקִידוֹ וּמְסַדֵּר אוֹתָם אַחֲרֵי הַחֲקִירָה אֶחָד אֶחָד, וַיִּפְחַד מְאֹד וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: יְיָ אֱלֹהִים! מֶה עָשִׂיתָ לִי כִּי הֲבֵאתַנִי עַד הֲלֹם לְמַעַן הֲמִיתֵנִי?!

וְהֶחָ’לִיף הִרְגִּישׁ בְּמַצַּב רוּחַ בַּאסֵם הַתּוֹהֶה וְגַם קָרָא עַל פָּנָיו אֶת-אוֹתוֹת פַּחְדּוֹ הַנּוֹרָא וַיִּתְאַפֵּק מִצְחוֹק וְגַם סָתַם פַּעַם בְּפַעַם אֶת-פִּיו בְּמִטְפַּחְתּוֹ כְּאוֹמֵר לְנַקּוֹת חָטְמוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָקַר אֶת-כָּל הַשּׁוֹטְרִים וַיִּוָּתֵר בַּאסֵם לְבַדּוֹ, וַיִּתֵּן לוֹ צַו לָגֶשֶׁת גַּם הוּא לְפָנָיו, אֲבָל בַּאסֵם נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ כְּתָקוּעַ בְּמַסְמְרִים, כִּי מֵרֹב פַּחְדּוֹ וּמוֹרָאוֹ כְּמוֹ הִתְאַבְּנוּ רַגְלָיו וְלֹא יָכֹל לָזוּז, וְרַק כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים וַיִּדְחָפֵהוּ בְחָזְקָה בְּקָרְאוֹ: מַה-לְךָ נִרְדָּם, בֶּן-בְּלִיַּעַל! הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת-רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים קוֹרֵא לָךְ? – פָּקַח אֶת-עֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הֶחָ’לִיף וְהוּא כֻלּוֹ רוֹעֵד כְּקָנֶה, פָּנָיו חָוְרוּ כַסִּיד וּלְשׁוֹנוֹ דָּבְקָה לְחִכּוֹ וְדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נִטְרְפָה עָלָיו.

וַיְהִי כִּי שָׁב הֶחָ’לִיף פַּעֲמַיִם עַל שְׁאֵלָתוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְהַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִסְפַּח אֶל מַחֲנֵה הַשּׁוֹטְרִים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, וַיִּתְקַע בּוֹ בַּאסֵם אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵימָה וְהוּא כִּמְפַקְפֵּק אִם הֶחָ’לִיף מִתְכַּוֵּן אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹתָיו. וַיְהִי כִּי קָרָא גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה בְּכַעַס לֵאמֹר: עֲנֵה, בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, לַאֲשֶׁר הוֹד מַעֲלַת הֶחָ’לִיף שׁוֹאֵל, כִּי בֶּן-מָוֶת אַתָּה אִם לֹא תַעֲנֶה, וַיָּבֶן בַּאסֵם כִֹי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְמַהֵר וַיַּעַן כְּאִישׁ אֲשֶׁר לְשׁוֹנוֹ נִפְתְּחָה מֵחַרְצֻבּוֹתֶיהָ לֵאמֹר: כֵּן, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! בַּאסֵם שְׁמִי, וְשׁוֹטֵר אֲנִי בֶּן שׁוֹטֵר, וְגַם אִמִּי הָיְתָה שׁוֹטֶרֶת!

וַיִּתְפָּרֵץ הֶחָ’לִיף בִּצְחוֹק אַדִּיר וְגַם כָּל הַמְּסֻבִּים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק וְיִּצְחֲקוּ אַף הֵם בְּחָזְקָה, אִם גַּם אֵימַת הֶחָ’לִיף עֲלֵיהֶם.

וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁאַל: הַאֻמְנָם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, כִּי שׁוֹטֵר אַתָּה בֶּן שׁוֹטֵר וְגַם אִמְךָ הָיְתָה שׁוֹטֶרֶת, וְכִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה עֶשְׂרִים דִּינָרִים לְחֹדֶשׁ, וַחֲצִי רוֹטֶל בָּשָׂר לְיוֹם?!

– כֵּן! כֵּן! אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – שָׁב בַּאסֵם לֵאמֹר בִּמְהִירוּת, כְּאִישׁ אֲשֶׁר תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת – וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יוֹדֵעַ כִּי אֱמֶת בְּפִי.

– אִם כֵּן הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר – עָנָה הֶחָ’לִיף – מַהֲרָה אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים יַחַד עִם שְׁלֹשֶׁת חֲבֵרֶיךָ אֵלֶּה אֲשֶׁר עִמְּךָ בָּזֶה וְהָבִיאוּ לִי מִשָּׁם אֶת-הָאֲסִירִים אֲשֶׁר כְּבָר נִדּוֹנוּ לְמִיתָה.

וַיְמַהֵר בַּאסֵם וְחֶבֶר מְלַוָּיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבִיאוּ אַרְבָּעָה אֲסִּירִים, רָאשֵׁיהֶם מְגֻלִּים כְּמִשְׁפַּט הַנִּדּוֹנִים לְמָוֶת, וִידֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם אֲסוּרוֹת בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וַיַּצִּיגוּם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל הֶחָ’לִיף אֶת-הָאֲסִירִים עַל פִּשְׁעָם וְעַל חַטָּאתָם וַיַּעֲנוּ כֻּלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֲדוֹנֵנוּ הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה! אָמְנָם חָטָאנוּ וְחַטָּאתֵנוּ כְּבֵדָה מִנְּשׂוֹא וַאֲנַחְנוּ רְאוּיִם לְמִיתָה, אֲבָל הִנְנוּ מוֹדִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים, כִּי לֹא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְכִי שַׁבְנוּ אֶל אַלְלַהּ וְאֵלֶיךָ בְּכָל לִבֵּנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, וְעַתָּה יִכָּמְרוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וּסְלַח לָנוּ עֲוֹנֵנוּ, כִּי חָ’לִיף חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: לֹא! אֵין כַּפָּרָה לְפִשְׁעֲכֶם וְאֵין סְלִיחָה לַעֲוֹנְכֶם, בְּנֵי מָוֶת אַתֶּם וְרָאשֵׁיכֶם יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם כְּרָגַע.

וַיִּתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְאַרְבַּעַת הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר הֱבִיאוּם, וּבְתוֹכָם בַּאסֵם, לֵאמֹר: קִשְׁרוּ עֵינֵיהֶם בְּמַטְלִית וּפִתְחוּ אֶת-כֻּתָּנְתָּם מֵעַל סְגוֹר לִבָּם, הַכְרִיעוּ אוֹתָם עַל בִּרְכֵּיהֶם לַהֶרֶג וְהִכּוֹנוּ לִקְרַאת הַפְּקֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה.

וַיַּעֲשׂוּ הַשּׁוֹטְרִים כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וַיַּכְרִיעוּ אֶת-הַפּוֹשְׁעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם זֶה עַל יַד זֶה, וַיִּשְׁלְפוּ חַרְבוֹתָם מִתַּעֲרוֹתֵיהֶן וַיְרִימוּן אֶל עָל וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם עָמַד מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הַנְּדוֹנִים וַיְחַכּוּ לַפְּקֻדָּה.

וּבַאסֵם נָבוֹךְ עַד מְאֹד כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרַי הַשּׁוֹטְרִים רָגִיל בַּמְּלָאכָה וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם חֶרֶב-אֱמֶת בְּיָדוֹ, וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי וְאָנֹכִי לֹא נֻסֵּיתִי בִּכְמוֹ אֵלֶּה וְגַם חַרְבִּי בוּל-עֵץ לֹא תִּצְלַח לַכֹּל. אֲהָהּ לְבַאסֵם, כִּי בָא קִצּוֹ כִּי הִגִּיעָה עֵת פְּקֻדָּתוֹ! וַיַּעֲמֹד הָאִיש כִּמְאֻבָּן וְלֹא שָׁלַף גַּם חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ.

אָז יִתֵּן הֶחָ’לִיף צַו לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לֵאמֹר: הַךְ בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיָדְךָ והָסִירָה אֶת-רֹאשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.

וַיַּעַשׂ אִישׁ אִישׁ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּל-אֶחָד מֵהֶם הִתִּיז אֶת-רֹאשׁ הַכּוֹרֵעַ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וַיַּעֲמֹד עַל עָמְדוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָכֵן

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ תּוֹר בַּאסֵם לְמַלֵּא תַפְקִידוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַנִּדּוֹן אֲשֶׁר עָמַד בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּבְחִוְרוֹן פָנִים, וַיִּלְחַץ אֶת-רֹאשׁ חַרְבּוֹ בְיָדוֹ בְּכָל-כֹּחוֹ כִּמְפַחֵד לִשְׁלֹף אוֹתָהּ, וַיַּבֵּט הֵנָּה וָהֵנָּה בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה כִּמְחַפֵּשׂ דָּבָר. אָז יִקְרָא הֶחָ’לִיף בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: מַה-לְךָ כִּי חוֹלֵם אַתָּה בְהָקִיץ?! הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת-פְּקֻדָּתִי?!

וַיִּשְׁתַּחוּ בַּאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא בִרְתֵת לֵאמֹר: חָס אָנֹכִי עַל עֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פֶּן תֻּכֶּינָה בְסַנְוֵרִים מִפְּנֵי חַרְבִּי הַמְּמֹרָטָה וְהַחֲלָקָה לְמִשְׁעִי.

וַיִּתְאַפֵּק הֶחָ’לִיף מִצְּחוֹק גַּם הַפַּעַם וַיִּקְרָא: אַל תַּרְבֶּה לַהַג הַרְבֵּה, שׁוֹטֶה פַטְפְּטָן! מַלֵּא אֶת-דְּבָרִי כְרֶגַע, וָלֹא – אָסִיר רֹאשְׁךָ אַתָּה מֵעָלֶיךָ.

אָז מִהֵר בַּאסֵם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי הָאִישׁ הַנִּדּוֹן וַיִּקְרָא: הִנֵּה הִגִּיעָה עֵת פְּקֻדָּתְךָ, וּבְעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר יָסוּר רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל נָא לִפְנֵי אַלְלַהּ אֶת-תְּפִלָּתְךָ הָאַחֲרוֹנָה וְהוֹדֵה עַל חַטָּאתְךָ אֲשֶׁר חָטָאתָ בְּטֶרֶם תָּמוּת. וַיַּעַשׂ הַחוֹטֵא כִּדְבָרָיו וַיִּקְרָא אֶת “פְּתִיחַת הַקּוֹרַאן” בְּקוֹל רוֹעֵד וְגַם בָּכָה בְּכִי גָדוֹל.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת-הַתְּפִלָּה וַיָּשָׁב בַּאסֵם וַיֹּאמֶר לוֹ: זְכוּת נְתוּנָה לְכָל יוֹצֵא לְהֶרֶג לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ, וְעַתָּה שְׁאַל נָא שְׁאַל! הֲרָעֵב אַתָּה וְאַאֲכִילֶךָ, אוֹ הֲצָמֵא אַתָּה וְאַשְׁקֶךָ? – וְאִם חַף אַתָּה מִפֶּשַׁע קְרָא נָא בְּקוֹל לֵאמֹר: צַדִּיק תָּמִים אֲנִי וְרַק עֲלִילוֹת דְּבָרִים שָׂמוּ עָלַי אוֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ, וֶהְיֵה נָא בָטוּחַ אֲשֶׁר זֶה יִתְבָּרֵר עַל-יְדֵי חַרְבִּי אֲשֶׁר בְּיָדִי, כִּי כֵן דַּרְכָּהּ תָּמִיד לִשְׁלֹט רַק בַּחוֹטְאִים בֶּאֱמֶת וּלְהֵהָפֵךְ לְבוּל-עֵץ אִם הָאִישׁ נָקִי מִכָּל-פֶּשַׁע. וּבְדַבְּרוֹ הֵנִיף בַּאסֵם חַרְבּוֹ, חֶרֶב הָעֵץ, עַל רֹאשׁ הַכּוֹרֵעַ וַיַּךְ בָּהּ מַכָּה אַחַת בִּזְרִיזוּת יָד, וְאַחַר מִהֵר אֶל הֶחָ’לִיף וַיָּשֶׂם אֶת-הַחֶרֶב לְרַגְלָיו וַיִּקְרָא כְּמוֹ בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה לֵאמֹר: הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף?! הִנֵּה חַרְבִּי לְפָנֶיךָ, וְהִיא נֶהֶפְכָה לְבוּל-עֵץ, כִּי נָקִי הָאִישׁ מִפָּשַׁע.

– חַרְבִּי זֹאת – הוֹסִיף בַּאסֵם לֵאמֹר – נָפְלָה לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וּלְאָבִי מֵאָבִיו עַד עֲשָׁרָה דּוֹרוֹת, וְהִיא נִקְרְאָה תָמִיד בְּפִי כָּל-בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּשֵׁם “חֶרֶב-הַמּוֹפֵת”, כִּי לְמוֹפֵת נְתָנָהּ אַלְלַהּ בִּידֵי בְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְהִנֵּה עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת כִּי צָדַקְתִּי בִּדְבָרַי – יַאֲרִיךְ אַלְלַהּ יָמֶיךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבְּךָ מִכָּל הֶחָ’לִיפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ.

וּבְדַבְּרוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְגַם נָשַׁק אֶת רַגְלָיו שֶׁבַע פְּעָמִים.

אָז יִצְחַק הֶחָ’לִיף וְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו מִטּוּב לֵב וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף לְבַאסֵם וַיֹאמַר: הֲיָדַעְתָּ מִי אָנִי? וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל גַּ’עֲפַר בְּאֶצְבָּעוֹ הוֹסִיף: וְאִם יָדַעְתָּ מִי הוּא הָאִישׁ הַזֶּה הָעוֹמֵד עַל יָדִי?

וַיַּעַן בַּאסֵם וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי אַתָּה, וְהָאִיש הָעוֹמֵד עַל יַד יְמִינְךָ הוּא מִשְׁנֶךָ.

וַיּאמֶר הֶחָ’לִיף: אָמְנָם כֵּן דִּבַּרְתָּ, אֲבָל הֲרָאוּ עֵינֶיךָ אוֹתָנוּ מִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אוֹ הֲמַכִּיר אַתָּה אוֹתָנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים?!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בַּאסֵם בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף וּבִפְנֵי גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וַיִּקְרָא: אֲבָל אֲדוֹנִי הֲלֹא אַתֶּם אוֹרְחַי גַּם מֵאֶתְמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם… גַּם מֵאָז…

וְלֹא יָכֹל לְהוֹסִיף מִלָּה, כִּי הִתְבַּלְבְּלוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְגַם כֹּחוֹ עֲזָבָהוּ וַיִּפֹּל אַרְצָה מִתְעַלֵּף.

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיִּתֵּן צַו לְהָשִׁיב רוּחַ בַּאסֵם אֵלָיו וְלַהֲבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ, וַיַּבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים לְמַעַן יְטַפְּלוּ בוֹ, וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שָׁמַע הֶחָ’לִיף כִּי שָׁב בַּאסֵם לְאֵיתָנוֹ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וְגַם מָסַר דְּבָרִים בְּפִיו אֵלָיו.

וַיָּבוֹא גַּ’עֲפַר אֶל בַּאסֵם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בִּפְקֻדַּת מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי בָּאתִי אֵלֶיךָ הַפַּעַם וְכֹה דְבָרָיו אֵלֶיךָ: מֵעַתָּה הָיֹה תִהְיֶה בֶּאֱמֶת בֵּין שׁוֹמְרֵי רֹאשִׁי וְלֹא תִדְאַג עוֹד דַּאֲגַת פַּרְנָסָתְךָ, כַּאֲשֶׁר עַד כֹּה, וְכִשְׁנוֹת רָאִיתָ רָעָה כֵּן תִּרְאֶה מֵעַתָּה טוֹבָה. זָכִיתָ כִּי הֶחָ’לִיף יִהְיֶה אוֹרְחֲךָ וּזְכוּתְךָ עָמְדָה לְךָ לַהֲבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם.

וַיִּשְׁתַּחוּ בַאסֵם לִפְנֵי גַּ’עֲפַר בְּלֵב מָלֵא שִׂמְחָה וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל וַיִּקְרָא לֵאמֹר: עַתָּה הֲבִינוֹתִי לָדַעַת אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיָה לִי הָאֹשֶׁר לִרְאוֹת פְּנֵי “אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וּפָנֶיךָ אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, וְעַתָּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי גָדוֹל אַלְלַהּ מִכָּל-הָאֱלֹהִים וְאַלְלַהּ יִנְצֹר הֶחָ’לִיף! יִנְצֹר אַלְלַהּ הֶחָ’לִיף!

יח: הַארוּן אַל רַשִׁיד וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי

וְהַארוּן אַל רַשִׁיד יָדוּע לְמֶלֶךְ אַדִּיר בִּבְנֵי עֲרָב, ויִּצְטיֵּן בִּתְבוּנָתוֹ הָרַבָּה, בְּאֹמֶץ לִבּוֹ, בְּעָשְׁרוֹ וּבַחֲרִיצוּתוֹ, וַיֵּצֵא שְׁׁמוֹ לִתְהִלּה גַּם מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצוֹ, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הָיָה גֵא-רוּחַ וּמִתְגַּדֵּר בְּמַעֲשָׂיו מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְעַל כֵּן שְׂנֵאוּהוּ רַבִּים מֵרוֹאֵי פָנָיו וּמֵחַכְמֵי דוֹרוֹ.

וַיְהִי הַיּום וַיִּרְמֹז לוֹ גַּ’עֲפַר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵהוּ בְּשִׂיחָתוֹ עִמּוֹ עַל שְׁתֵּי תְכוּנוֹת אֲשֶׁר הֵן כִּכְתָמִים בְּשֶׁמֶשׁ זָהֳרוֹ וְגַם קָרָא אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לָמָּה לְךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, לְסַפֵּר תָּמִיד בְּשִׁבְחֲךָ בְּמוֹ פִיךָ וְעֵינֵי כָּל-בְּנֵי עֲרָב רוֹאוֹת וּמַכִּירוֹת בִּנְדִיבוּת לִבְּךָ וּבְתִפְאֶרֶת פְּעֻלּוֹתָיךָ?! חֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! כִּי לוּא עָבַרְתָּ אַתָּה בִשְׁתִיקָה עַל פְּעֻלּוֹתָיךָ, כִּי אָז נַעֲלֵיתָ בְּעֵינֵי עֲבָדֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל-בְּנֵי עַמְּךָ עַל אַחַת שֶׁבַע.

וַיֵּעָלֵב הַמֶּלֶךְ מִדִּבְרֵי גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וּמֵרְמָזָיו וַיִּקְרָא אֵלָיו בְּכַעַס עָצוּר לֵאמֹר: אֲבָל הֲיֵּשׁ בֶּאֱמֶת בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב אִישׁ רַב פְּעָלִים וּגְדָל-עֲלִילִיָּה כָמוֹנִי, בְּיִחוּד בִּנְדִיבוּת-הָרוּחַ וּבְמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה?

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: יֵשׁ וָיֵשׁ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! צָעִיר אֶחָד יֶשְׁנוֹ בָּעִיר בָּצְרָה, אַבּוּ אַל-קַאסֵם שְׁמוֹ, וְכָל-מַכִּירָיו מְעִידִים עָלָיו אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ בְכָל-מְלֹא תֵבֵל אֲשֶׁר יִדְמֶה לוֹ בִנְדִיבוּתוֹ וּבְגֹדֶל רוּחוֹ, וְגַם עֵינַי רָאוּ זֹאת וְלֹא זָר בִּנְסִיעָתִי הָאַחֲרוֹנָה בָּצְרָתָה.

אָז יִגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף עַל מִשְׁנֵהוּ וּבְעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה קָרָא שֵׁנִית לְגַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אֲבָל הֲיָדַעְתָּ, גַּ’עֲפַר, כִּי כָל-הַמֵּעֵז לְדַבֵּר עִם מַלְכּוֹ כִּדְבָרֶיךָ וּלְהִתְחַצֵּף כְּנֶגְדּוֹ, כְּכָל-אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, אַחַת דָּתוֹ לְהֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ מָוֶת?!

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: אַל נָא בְאַפְּךָ, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, כִּי לֹא לְהַרְגִּיזְךָ דִּבַּרְתִּי אֶת-דְּבָרַי וּלְמַעַן הרְעִימֶךָ, כִּי-אִם לְמַעַן הַעֲמִידְךָ עַל הָאֱמֶת, כִּי יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, וְכָל-שְׁמוּעָה קַלָּה הַבָּאָה לְהָעִיב אֶת-זֹהַר גְּדֻלָּתְךָ מַכְאִיבָה אֶת-לִבִּי מְאֹד.

וַיִּגַדְּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף גַּם עַל דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר הָאַחֲרוֹנִים, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: חָטָאתָ, גַּ’עֲפַר, וְחַטָּאתְךָ כְּבֵדָה מְאֹד בַּאֲשֶׁר פָּגַעְתָּ בִּמְשִׁיחַ אַלְלַהּ וּבִכְבוֹד חָ’לִיף הַמַּאֲמִינִים לְדַמּוֹתוֹ לְצָעִיר פָּשׁוּט בָּצְרָתִי דַּל-עֵרֶךְ, וְעַתָּה חֵי אַלְלַהּ, כִּי אָסֹר אֶאֱסָרְךָ עַד אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת עַל דְּבָרֶיךָ כִּי כֵנִים הֵמָּה. וְאִם אַיִן – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וּבְדַבְּרוֹ נָתַן הֶחָ’לִיף צַו וַיֶּאֶסְרוּ אֶת-גַּ’עֲפַר בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְאַחַר יָצָא אֶת-הָאוּלָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וַיְמַהֵר אֶל חֲדַר זֻבַּיְדָּה הַמַּלְכָּה הַחֲכָמָה, אֲשֶׁר כִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ מְרֻגָּז נִבְהֲלָה מְאֹד וַתְּמַהֵר לִשְׁאֹל לְסִבַּת הַדָּבָר.

וַיְסַפֵּר לָהּ הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ עִם גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ לֶאְסֹר אוֹתוֹ עַל חֻצְפָּתוֹ.

–אֲבָל, אֲדוֹנִי וַעֲטֶרֶת רֹאשִי – קָרְאָה זֻבַּיְדָּה – לָמָּה לְךָ לְהִתְרַגֵּז, וְלָמָּה יִפְּלוּ פָנֶיךָ? וּכְבָר אָמַרְתָּ כִּי דִבְרֵי גַּ’עֲפַר צְרִיכִים בֵּרוּר. שְׁלַח נָא אֵיפוֹא כְּרֶגַע אָדָם מִצִּדְךָ עִירָה בָצְרָה לְמַעַן יִתְחַקֶּה עַל הָאֱמֶת וְאַחַר תֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטְךָ עַל גַּ’עֲפַר וְעַל דְּבָרָיו.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי זֻבַּיְדָּה וַיֹּאמַר: צָדַקְתְּ, מַלְכָּתִי, בִּדְבָרַיִךְ, עָשׂה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יָעַצְתְּ, אֲבָל תַּחַת לִשְׁלוֹחַ אָדָם זָר אֲשֶׁר אוּלַי יִפְחַד לְהַגִּיד אֶת-כָּל-הָאֱמת, אֶעֲשֶׂה זֹאת בְּעַצְמִי. אֲנִי אֵלֵךְ, וְאֲנִי אֶחְקֹר לָדַעַת עַד כַּמָּה מַגִּיעָה נְדִיבוּת הַצָּעִיר הַבָּצְרָתִּי, וְאִם הוּא עוֹלֶה עָלַי כְּדִבְרֵי גַּ’עֲפַר.

וַיֹּאמֶר וַיַּעַשׂ, וּבַלַּיְלָה הַהוּא הִתְחַפֵּשׂ הֶחָ’לִיף וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ, וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וּפָנָיו בָּצְרָתָה.

ויְהִי כְּהַגִּיעוֹ אֶל הָעִיר וַיִּתְאַכְסֵן בַּמָּלוֹן הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ, וַיִּשְׁאַל אֶת-בַּעַל הַמָּלוֹן לֵאמֹר: הַאֻמְנָם ישׁ בְּבָצְרָה צָעִיר בְּשֵׁם אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְפֻרְסָם בְּעָשְׁרוֹ וּבִנְדִיבוּת רוּחוֹ מִכָּל בְּנֵי חֲלוֹף וְגַם הַמְּלָכִים בְּתוֹכָם?!

–יֵשׁ וַיֵשׁ! – עָנָה בַעַל הַמָּלוֹן מִבְּלִי פִקְפּוּק – וְאִם הָיוּ לִי מֵאָה פִיּוֹת וּבָהֶם מֵאָה לְשׁוֹנוֹת מְדַבְּרוֹת צַחוֹת, גַּם אָז נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לִ“גְמֹר אֶת-הַהַלֵּל” עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַצָּעִיר פְּאֵר עֲדָתֵנוּ וַהֲדַר עִירֵנוּ, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לַעֲדִינוּת רוּחַ וְלִנְדִיבוּת לֵב בְּכָל-יְצוּרֵי תֵבֵל וּבְכָל-מַלְכֵי עוֹלָם.

וַיִּשְתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וּבִהְיוֹתוֹ עָיֵף מִן הַדֶּרֶךְ צִוָּה וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאכַל וַיְמַהֵר לִשְׁכַּב, כִּי עָרְגָה נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם הֶחָ’לִיף וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ וְהַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר פָּגַשׁ בָּהּ הָיְתָה חֲנוּת חַיָּטִים, וַיִּשְׁאָלֵם לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם אֶת-אַבּוּ אַל קַאסֵם וְאֶת-מְקוֹם מְגוּרָיו?

וַיִּקְרָא רֹאש הַחַיָּטִים וַיֹּאמַר: שְׁאֵלָתְךָ מְעִידָה בְךָ כִּי זָר אַתָּה בְתוֹכֵנוּ, וְכִי בֶּן אֶרֶץ רְחוֹקָה הִנְּךָ, כִּי הֲיֵשׁ אִישׁ בְּכָל-הַסְּבִיבָה, בְּצָפוֹן וָנֶגָב, קֶדֶם וָיָם, מַהֲלַךְ יָמִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע אֶת-שֵׁמַע אַבּוּ אַל-קַאסֵם?

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָמְנָם זָר אָנֹכִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּדְבָרֶיךָ, וְלָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ נָא לְהַרְאוֹתֵנִי הַבַּית, וְתוֹדָתִי נְתוּנָה לְךָ מֵרֹאשׁ.

וַיֵּעָתֵר הַחַיָּט לְבַקָּשַת הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁלַח עִמּוֹ אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, וַיַּרְאֶה לֶחָ’לִיף אֶת-הַבָּיִת.

וַיְהִי בְּהִכָּנְסוֹ לֶחָצֵר וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה אַרְמוֹן גָדוֹל וְיָפֶה לְנֶגֶד עֵינָיו, וְכֻלּוֹ בָנוּי אַבְנֵי גָזִית מְהֻקְצָעוֹת וּמְגֻוָּנוֹת, וּמִרְפֶּסֶת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה לִפְנֵי הַבַּיִת עֲשׂוּיָה שַׁיִשׁ יְרַקְרַק-שְׁחַרְחָר. וַיִּגַּשׁ אֶל הַשּׁוֹעֵר וַיֹּאמֶר לוֹ: הוֹאִילָה נָא לְהַגִּיד לַאֲדוֹנְךָ כִּי אִישׁ אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ.

וַיֵּצֵא אַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּרֶגַע לִקְרַאת הָאוֹרֵחַ וַיְקַבֵּל פָּנָיו בַּחֲבִיבוּת רַבָּה, וְגַם אֲחָזָהוּ בְיָדוֹ ויוֹבִילֶנּוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם וְנֶהְדָּר בְּרָהִיטָיו וּבְקִשּׁוּטָיו, וְאַחֲרֵי הוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ עַל סַפָּה רְפוּדָה אֵטוּן מִצְרַיִם, שְׁאָלָהוּ לִשְׁמוֹ וּלְמִשְׁלַח יָדוֹ, מֵאַין הוּא בָא, וְאַיֵּה מְקוֹם אַכְסַנְיָתוֹ בְבָצְרָה?

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: מִבַּעְ’דַּאד אֲנִי וּמְלַאכְתִּי סוֹחֵר, וַאֲנִי מִתְאַכְסֵן בְּמָלוֹן פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי הָרִאשׁוֹן בִּמְבוֹא הָעִיר. וְאַחֲרֵי שִׂיחָה קְצָרָה רָאָה הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדִים נִכְנְסוּ אֶל הָאוּלָם וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים הָדָר וּבִידֵיהֶם מַגָּשֵׁי זָהָב וַעֲלֵיהֶם כּוֹסוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת מְלֵאוֹת מַשְׁקָאוֹת שׁוֹנִים, אֲשֶׁר רֵיחָם הַטּוֹב מִלֵּא אֶת-חֲלַל הָאוּלָם.

וּבְטֶרֶם הַגִּישָׁם אֶת-הַמַּשְׁקֶה אֶל הָאוֹרֵחַ לְמַעַן כַּבְּדוֹ בוֹ, גָּמַע כָּל-אֶחָד מֵהָעֲבָדִים גְּמִיעָה קַלָּה בְכוֹס קְטַנָּה אֲשֶׁר בַּמַּגָשׁ לְמַעַן הַרְגִּיעַ אֶת-לֵב הָאוֹרֵחַ כִּי מַשְׁקֶה טָהוֹר הוּא וְכִי אֵין בּוֹ כָּל-חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, כִּי כֵן דֶּרֶך חֲ’לִיפֵי עֲרָב לַעֲשׁוֹת כְּבוֹא אֲלֵיהֶם אוֹרְחִים יְקָרִים וְידִידִים קְרוֹבִים לְבַקְּרָם.

וַיִתְפָּעֵל הֶחָ’לִיף מֵהַמַּשְׁקָאוֹת, כִּי לֹא טָעַם מֵעוֹדוֹ מַשְׁקָאוֹת עֲרֵבִים לַחֵךְ כְּמוֹהֶם גַּם בְּאַרְמוֹנוֹ, וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר יָצָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הָאוּלָם לְרֶגַע וְאַחֲרֵי כֵן חָזַר וּבְיָדוֹ הָאַחַת שַׁרְבִיט, וּבַשְּׁנִיָּה אִילָן קָטֹן אֲשֶׁר גִּזְעוֹ עָשׂוּי כֶסֶף, וַעֲנָפָיו וְעָלָיו עֲשׂוּיִם זְמַרְגָּד, וּפֵרוֹתָיו הַמְרֻבִּים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשְׁלוּ וְיָרְדוּ מִכָּל-הָעֲנָפִים, עֲשׂוּיִם פְּנִינִים וְעַל צַמַּרְתּוֹ תֻּכִּי מְרֻקָּם זְהַב-פַּרְוָיִם, אֲשֶׁר גּוּפָתוֹ מְלֵאָה מֹר וַאֲהָלוֹת וְכָל מִינֵי בְשָׁמִים מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים.

וַיַּנַּח אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הָאִילָן לְרַגְלֵי הָאוֹרֵחַ וּבַשַּׁרְבִיט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ הַתֻּכִּי, וַיְמַהֵר הַתֻּכִּי לִפְרֹשׂ כְּנָפָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, וְגַם אֶת-זְנָבוֹ פָּתַח וַיִּקְפֹּץ וַיָּעָף סָבִיב סָבִיב בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, וּבְסוֹבְבוֹ הִתְאַדּוּ מִכָּל-גּוּפוֹ עַנְנֵי בֹשֶׂם אֲשֶׁר רֵיחָם הַמְשַׁכֵּר מִלְּאוּ אֶת-הָאוּלָם.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לַמַּרְאֶה, וְלֹא שָׂבְעוּ עֵינָיו מֵהַבִּיט עַל הָאִילָן וְעַל הַתֻּכִּי, וְהִנֵּה שָׁלַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת-הָאִילָן וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה.

וַיִּרְגַּז הֶחָ’לִיף בְּלִבּוֹ, כִּי אָמַר: אִישׁ חֲסַר רֶגֶשׁ וְגַס-רוּחַ הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם. רָאֹה רָאָה כִּי אֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּאִילָן וּבַתֻּכִּי וַיִּירָא פֶּן אָשִׂים עֵינַי בָּהֶם וְאֶחְמְדֵם לְנַפְשִׁי, וְלָכֵן הִרְחִיקָם מֵעָלַי, וְהָיָה זֶה לְאוֹת כִּי שֶּׁקֶר עָנָה גַּ’עֲפַר בְּאָמְרוֹ: כִּי נְדִיב-רוּחַ הוּא הָאִישׁ וְכִי אֲצִיל-נֶפֶשׁ הוּא, כִּי לֹא כֵן הוּא.

הוּא חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה חָזַר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הָאוּלָם וְעִמּוֹ עֶלֶם צָעִיר יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד מָזְהָב מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְיַהֲלֹמִים, וּבְיַד הָעֶלֶם כּוֹס עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ אֹדֶם וּמְלֵאָה יַיִן אֲדַמְדַּם מַרְהִיב עַיִן בְּעֵינוֹ.

וַיִּגַּשׁ הָעֶלֶם אֶל הֶחָ’לִיף וַיִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אַרְצָה, וַיַּגֵּשׁ אֶת-הַכּוֹס אֵלָיו, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הַכּוֹס וַיְבִיאֶנָּה אֶל פִּיו וַיָּרִיקֶנָּה וַיִּנְעַם הַיַּיִן לְחִכּוֹ מְאֹד, וַיְהִי כִּי אָמַר לְהַחֲזִיר אֶת-הַכּוֹס לָעֶבֶד, וַיַּרְא וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה שֵׁנִית יַיִן עַד פִּיהָ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל הַמַּרְאֶה וַיַּחֲזֵר אֶת-הַכּוֹס אֶל פִּיו וַיָּשָׁב וַיֵּשְׁתְּ אֵת אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, וַיָּשָׁב אוֹתָהּ לָעֶבֶד, אֲבָל מַה-מְּאֹד הִתְפַּלֵּא בְּהַבִּיטוֹ בַכּוֹס וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה בַשְּׁלִישִׁית יֵין הָרֶקַח, וַיִשְׁכַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הָאִילָן וְאֶת-הַתֻּכּי וַיַּעֲמֵק חֲשׁוֹב בַּכּוֹס אֲשֶׁר לְפָנָיו, כִּי חִידַת אֱלֹהִים הָיְתָה הַכּוֹס בְּעֵינָיו, וְגַם שָׁאֹל שָׁאַל אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְתֹּר לוֹ הַחִידָה.

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: הַכּוֹס הַזֹּאת מַעֲשֵׂה יְדֵי חֲכַם חֳרָשִׁים עַתִּיק יָמִים הִיא, אֲשֶׁר הִכִּיר לָדַעַת אֶת-כָּל-סוֹדוֹת הַבְּרִיאָה וְהַטֶּבַע, וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בִּידֵי הָעֶלֶם וַיְמַהֵר לָצֵאת עִמּוֹ הַחוּצָה.

וַיִּחַר לֶחָ’לִיף מְאֹד גַּם הַפַּעַם וַיֹּאמַר בְּלִבּוֹ: “אַךְ לְהָתֵל בִּי אוֹֹמֵר הַנַּעַר הַזֶּה, כִּי מִדֵּי רְאוֹתוֹ אוֹתִי נוֹתֵן אֶת-לִבִּי בַּאֲשֶׁר לְפָנַי, הוּא חוֹטֵף וְיוֹצֵא כְּאוֹמֵר לְהַקְנִיטֵנִי. אָכֵן אוֹי לְךָ, גַּ’עֲפַר, כִּי כִזַּבְתָּ, עוֹד מְעַט וְאַרְאֶךָ נַחַת זְרוֹעִי לְמַעַן תֵּדַע עַד כַּמָּה חָטָאתָ בְּהַשְׁוֹתְךָ אוֹתִי אֶל הָאִישׁ הַגַּס הַזֶּּה”.

וַיָּבֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֶל הָאוּלָם, וְהַפַּעַם בָּאָה עִמּוֹ גַם עַלְמָה לְבוּשָׁה הָדָר, שִׂמְלַת מֶשִׁי לְבָנָה מְרֻקֶּמֶת וּמְשֻׁבָּצָה כֻלָּהּ אַבְנֵי חֵן מְאִירוֹת וּמַזְהִירוֹת כִּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת, אֲבָל פְּנֵי הָעַלְמָה עָלוּ עַל שִׂמְלָתָהּ בַּהֲדָרָם, כִּי הִיא הָיְתָה יָפָה כַּלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה.

וַיִּתֵּן אַבּוּ אַל-קַאסֵם צַו וַיָּבִיאוּ לָעַלְמָה כִּנּוֹר עָשׂוּי עֵץ אָהָל מְצֻפֶּה שֵׁן וַאֲבָנִים, וַתִּקַּח הָעַלְמָה אֶת-הַכִּנּוֹר וַתְנַגֵּן בּוֹ מַנְגִּינוֹת אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת-לֵב הֶחָ’לִיף שֶׁבִי עַד כִּי מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת קָרָא לֵאמֹר:

– הֶאָח! מַה-מְּאֻשָּׁר אַתָּה, צָעִיר יָקָר, בְּחַיֶַיךָ! מְאֻשָּׁר אַתָּה מִמֶּלֶךְ, וּמְאֻשָּׁר אַתָּה אַף מֵאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וְאַשְּׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ!

וּבִרְאוֹתוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַד כַּמָּה הָלַךְ לֵב אוֹרְחוֹ אַחֲרֵי הַצְּעִירָה, אָחַז אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וַיְמַהֵר וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

אָז בָּעֲרה חֲמַת הֶחָ’לִיף בְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיְהִי כִּמְטֹרַף-הַדַּעַת, וְכִמְעַט שֶׁהִתְפָּרֵץ מֵרֹב כַּעַס, וּבְכָל-זֹאת כַּאֲשֶׁר חָזַר הַצָעִיר בָּרְבִיעִית אֶל הָאוּלָם הִתְאַמֵּץ לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ וַיְהִי כְּשָׁקֵט לְמַרְאֵה עַיִן, אִם גַּם אֵשׁ עֲצוּרָה יָקְדָה בְעַצְמוֹתָיו.

וַיּוֹסֶף הָאִישׁ לְשׂוֹחֵחַ עִם אוֹרְחוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים, וְהַשִּׂיחָה הָיְתָה נְעִימָה מְאֹד וּמְלֵאָה עִנְיָן, וְהִיא נִמְשְׁכָה עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְאַחַר נִפְרַד הָאוֹרחַ מִמְּאָרְחוֹ מִתּוֹךְ רָצוֹן, וּבְהִפָּרְדוֹ קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: רָאוּי אַתָּה, מְאָרְחִי, לִתְהִלָּה רַבָּה עַל קַבָּלַת-הַפָּנִים הַחֲבִיבָה וְעַל לְבָבְךָ הַטּוֹב אֵלַי אִם גַּם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, בָּחוּר נֶחְמָד, אָכֵן מְעַטִּים כָּמוֹך בְּתוֹכֵנוּ!

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּעַנְוַת-כָּבוֹד וַיּוֹדֵהוּ עַל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים אֵלָיו וְגַם לִוָּה אוֹתוֹ עַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן.

וּבְלֶכְתוֹ אָמַר הֶחָ’לִיף בְּלִבּוֹ: “אֱמֶת, עוֹלֶה הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם גַּם עַל הַמְּלָכִים בְּכָל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ, בְּעָשְָׁרוֹ וּבַהֲדָרוֹ, בַּהֲמוֹן עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו. אֲבָל רָחוֹק הוּא לִהְיוֹת דּוֹמֶה אֵלַי בִּנְדִיבוּת-רוּחוֹ, וְלֹא צָדַק גַּ’עֲפַר כְּלָל בְּמִשְׁפָּטוֹ וְעָנשׁ יֵעָנֵשׁ. כִּי הֲלֹא הַרְגֵּשׁ הִרְגִּישׁ אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַד כַּמָּה הָלַךְ לִבִּי אַחֲרֵי הָאִילָן וְאַחֲרֵי הַכּוֹס, אַחֲרֵי הָעֶבֶד וְאַחֲרֵי הָאָמָה אֲשֶׁר הִצִּיג לְפָנַי, וּבְכָל זֹאת הַאִם עָלָה עַל דַּעְתּוֹ אַף רֶגַע לָתֵת לִי אֶחָד מֵהֶם בְּמַתָּנָה? – לֹא עָלָה! – רַק הִתְהַדְּרוּת הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינָיו בַּעֲשׂוֹתוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכָל-חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ רַק לְהֵרָאוֹת וּלְהַרְאוֹת לַכֹּל כִּי עָשִׁיר הוּא, וְכִי מְקַבֵּל הוּא אֶת-כָּל-אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים מְעֻשֶּׂה וְלֹא יוֹתֵר”.ְ

בְּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ הִגִּיעַ הֶחָ’לִיף עַד הַמָּלוֹן אֲשֶׁר הִתְאַכְסֵן בּוֹ, וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי בַעַל-הַמָּלוֹן כִּי הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם מְחַכִּים לוֹ זֶה שָׁעוֹת בָּרְחָבָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַמָּלוֹן, וְעִמָּם סוּסִים, פְּרָדִים וּגְמַלִּים עֲמוּסֵי מַשָּׂאוֹת לַעֲיֵפָה מִכָּל-טוּב הָאָרֶץ לְמַעֲנוֹ.

הוּא יָצָא לִרְאוֹת, וְהִנֵּה נִגְּשָׁה אֵלָיו הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָּה, אֲשֶׁר נִגְּנָה לְפָנָיו בְּכִנּוֹר בְּאַרְמוֹן אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּבְהִשְׁתַּחֲוָיַת-חֵן לְפָנָיו הוֹשִיטָה לוֹ מִכְתָּב מֵאֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְאָרְחוֹ, וַיִּפְתָּחֵהוּ הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

"אֲדוֹנִי וְאוֹרְחִי הַנִּכְבָּד!

אֲנִי מְבַקֵּש סְלִיחָתְךָ אִם לֹא מִלֵּאתִי הַיּוֹם אֶת-חוֹבָתִי אֵלֶיךָ, ואִם לֹא כִבַּדְתִּיךָ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָךְ. לִבִּי נוֹקְפֵנִי מְאֹד עַל זֹאת, וּבְיוֹתֵר, יַעַן טֶרֶם יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה, וְאַתָּה גַּם אַתָּה נִזְהָרְתָּ מְאֹד לִבְלִי גַלּוֹת אֶת-כָּל-הָאֱמֶת מִכָּל-אֲשֶׁר בְּיַחַס לְמַעֲמָדְךָ בַּחַיִּים וְלַאֲצִילוּת מִשְׁפַּחְתְּךָ, וְלָכֵן בָּאתִי בָזֶה לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, כִּי תוֹאִיל בְּטוּבְךָ לִסְלֹח לִי אִם חָטָאתִי כְנֶגְדְּךָ וְאַל נָא תַעֲנִישֵׁנִי בְּסָרֶבְךָ לְקַבֵּל מֵאֵת פָּנֵי אֶת-הַמַּתָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר אָנֹּכִי שׁוֹלֵחַ לְךָ עַל-יְדֵי עוֹשֵׂי רְצוֹנִי. הָאִילָן, הַתֻּכִּי, הָעֶבֶד וְהָאָמָה אֲשֶׁר הִצַּגְתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם לְךָ הֵם, אֲדוֹנִי, כִּי עֵינַי רָאוּ וְרוּחִי הִרְגִּישׁ כִּי מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ בְּהַבִּיטְךָ בָם, וְזֶה דַרְכִּי מֵאָז, כָּל-חֵפֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי מַרְגִּישׁ כִּי מוֹצֵא הוּא חֵן בְּעֵינֵי מְבַקְּרַי וְחָדַל מֵהָרֶגַע הַהוּא לִהְיוֹת רְכוּשִׁי הַפְּרָטִי, וְהָיָה לִרְכוּשׁ הַאִישׁ אֲשֶׁר יְבַקְּרֵנִי.

וּבְהוֹדוֹתִי לְךָ, אֲדוֹנִי, מֵרֹאשׁ עַל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הִנְחַלְתַּנִי בְּהַסְכִּימְךָ לְקַבֵּל אֶת-מַתְּנוֹתַי הַדַּלּוֹת, הִנְנִי מְבָרֶכְךָ: בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. יוֹאֵל אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם לְהַצְלִיחַ דַּרְכְּךָ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ וְהִגִּיעֲךָ לִמְחוֹז חֶפְצְךָ בְּשָׁלוֹם.

כְּחֵפֶץ מְכַבֶּדְךָ בְּכָל-לֵב

אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי".

וָיְּהִי כְּכַלּות הֶחָ’לִיף לִקְרֹא אֶת-הַמִּכְתָּב וַתַּגֵשׁ לוֹ הָאָמָה אֶת-הַמַּתָּנוֹת, סוּסִים עַרְבִיִּים, וּגְמַלִּים מֵינִיקוֹת, פְּרָדִים וַעֲבָדִים וּמַרְבַדִּים יְקָרִים, עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים מִכֹּל, וְיַחַד עִם זֶה גַּם אֶת-הָאִילָן וְהַתֻּכִּי, הַכּוֹס וְהָעֶבֶד הַיָפֶה אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית אֲדוֹנָהּ.

–גַם אָנֹכִי – הוֹסִיפָה הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָּה לֵאמֹר לֶחָ’לִיף בְּעַנְוַת-חֵן – הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְשָׁרֶתְךָ וּלְנַגֵן לְפָנֶיךָ בְּכִנּוֹרִי בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֶינֵיךָ, כִּי מִצְוַּת אֲדוֹנִי הַטּוֹב אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵלַי לֵאמֹר: הָיֹה תִהִיִי לָאָמָה לָאִישׁ אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָךְ אֵלָיו.

וּבְדַבְּרָהּ כָּרְעָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וְאַחַר פָּנְתָה הַצִדָּה וַתַּעֲמֹד בְּראשׁ הַכְּבֻדָּה. הֶחָ’לִיף נִרְגַּשׁ מְאֹד מִכָּל-אֲשֶׁר רָאָה ומִכָּל-אֲשֶׁר שָׁמַע עַל אֹדוֹת גֹּדֶל הרוּחַ וְשֶׁפַע הַנְּדִיבוּת אֲשֶׁר לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּמִבְּלִי מֵשִׂים עָלָה עַל לִבּוֹ בָּרֶגַע הַהוּא זֵכֶר גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ וַיִּקְרָא מִתּוֹךְ הִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: אַלְפֵי בְרָכות תָּחֹלְנָה עַל רֹאשְׁךָ, גַּ’עֲפַר מִשְׁנִי, עַל אֲשֶׁר הֲבֵאתַנִי עַד הֲלֹם לְהַכִּיר אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲשֶׁר יְהִי מֵעַתָּה לְעֵינַי כְּסֵמֶל הָעֲדִינוּת הָעֲָרָבִית וַאֲצִילוּת גֶּזַע עַם עֲרָב וּנְדִיבוּת רוּחוֹ. יְהִי אַלְלַהּ עִמְּךָ וְעִם אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲשֶׁר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלָיו כְּרֶגַע לְמַעַן הַבִּיעַ לוֹ אֶת-תּוֹדוֹתַי הָעֲמֻקּוֹת עַל טוֹב לְבָבוֹ אֵלַי גַּם מִבְּלִי הַכִּירוֹ אוֹתִי, וְאָכֵן זֶה הוּא הָאוֹת הַנֶּאֱמָן בְּיוֹתֵר עַל אֲצִילוּת הָרוּחַ הָאֲמִתִּית אִם הִיא אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְשׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר מִחוּץ לָאָדָם, כִּי אִם בָּהּ בְּעַצְמָהּ, וְהִיא בָאָה מִתּוֹךְ דְּחִיפָה פְנִימִית בִּלְִבָד. אֲנִי רוֹצֶה לְקַוּוֹת כִּי יַחַד עִם הֲלִיכָתִי אֵלָיו לְמַעַן הַגִּישׁ לוֹ תּוֹדָתִי יַעֲלֶה בְיָדִי גַּם לְגַלּוֹת אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵיהֶם הִגִּיע אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְעָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ.

וּלְמַעַן הַשְׁקִיט אֶת-הֶמְיַת לִבּוֹ הַסּוֹעֵר, עָזַב בָּרֶגַע הַהוּא אֶת-הַמָּלוֹן, בְּצַוּוֹתוֹ עַל בְּעָלָיו לָתֵת מָקוֹם בִּמְלוֹנוֹ לְכָל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּרְחָבָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו לְאַרְמוֹן אַבּוּ אַל-קַאסֵם.

וַיְהִי כְבוֹאוֹ ויִּמְצָא אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם יוֹצֵא אֶל הַגַּן לְטַיֵּל בְּלִוְיַת בְּנֵי-בֵיתוֹ וַיְמַהֵר לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא בְהִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: יְדִידִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם! מָה רַבָּה חֲבִיבוּתְךָ אֵלַי בְּשָׁלְחֲךָ לְפָנַי אֶת-כָּל-הַמַּתָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַיְקָרוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ, קָשֶׁה הָיָה לִי לְחַכּוֹת עַד יוֹם מָחָר לָבוֹא אֵלֶיךָ לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ בְּפָנֶיךָ עַל נְדִיבוּת רוּחֲךָ וְעַל אֲצִילוּתְךָ הַנִּפְלָאָה, אוֹ לִכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב, וְלָכֵן מִהַרְתִּי עָדֶיךָ, גַּם בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לָנוּחַ בִּמְלוֹנִי, וּבְטֶרֶם הִסְפַּקְתָּ גַּם אַתָּה לָנוּחַ מִבִּקוּרִי הָאָרֹךְ הַיּוֹם בְּאַרְמוֹנֶךָ, וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא לְהָשִׁיב לְךָ אֶת-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ לִי לְבַל אֶשְׁתַּמֵּש בְּגֹדֶל רוּחֲךָ לְרָעָתְךָ אַתָּה וּלְטוֹבָתִי אֲנִי. יְדִידִי! יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, כִּי יֵשׁ גַּם לִי רָב, כִּי אַלְלַהּ הַטּוֹב בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב, וְרַק זֶה אַדִּיר כָּל-חֶפְצִי מִלְּפָנֶיךָ לִשְׁמֹע מִפִּיךָ אֶת-דִּבְרֵי יְמֵי חַיֶּיךָ הַגְּדוֹלִים וְאֶת-“סִפּוּר-הַמַּעֲשֶׂה” אֲשֶׁר לְעָשְׁרְךָ וְהַדְּרָכִים אֲשֶׁר אָחַזְתָּ בָּהֶם לְמַעַן הַגִּיעַ אֵלָיו, כִּי חָפֵץ אֲנִי לְתַנּוֹת שִׁבְחֲךָ בִּפְנֵי הָעוֹלָם האִשְׂלַמִּי בְּשׁוּבִי לְעִיר מְגוּרַי וּלְסַפֵּר לָהֶם עַל כָּל-הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ הָעֲשִׁירִים וְיַעֲשׂוּ כָמוֹךָ, וּלְמַעַן יֵדְעוּ הָעֲנִיִּים כִּי יֵשׁ גּוֹאֲלִים לָהֶם וְהִתְפָּאֲרוּ בְגִזְעָם וּבְעַמָּם, הַגֶּזַע הָעֲרָבִי הָאָצִיל וְהָעָם הָעֲרָבִי נְדִיב הַלֵּב וּגְדָל-הָרוּחַ.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר: אֲנִי מוּכָן לְשָׁרֶתְךָ וּלְסַפֵּר לְךָ אֶת-קוֹרוֹת יְמֵי חַיַּי, אֲבָל רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ, אֲדוֹנִי, בְּקַבֶּלְךָ מִמֶּנִּי אֶת-הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי לְּךָ, כִּי לְעֶלְבּוֹן גָּדוֹל יֵחָשֵׁב לִי אִם תְּמָאֵן לְקַבְּלָן.

וַיְהִי כִּי נֵאוֹת הֶחָ’לִיף לִדִבְרֵֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיֹּאחֶז אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הֶחָ’לִיף בְּיָדוֹ וַיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם הָאַרְמוֹנָה אֶל אוּלָם גָּדוֹל מֵהָאוּלָם אֲשֶׁר הָיָה בוֹ בְּבִקּוּרוֹ הָרִאשׁוֹֹן בַּיּוֹם הַהוּא, וְהוּא עָרוּךְ שִׁבְעָתַיִם לְיֹפִי מֵהָאוּלָם הָרִאשׁוֹן, וְכֻלּוֹ מָלֵא רֵיחוּת עֲדָנִים מְשִׁיבֵי נָפֶשׁ וּמְעַדְּנֵי לֵב, וּבְשֶׁבֶת שְׁנֵיהֶם עַל סַפָּה רְפוּדָה מַרְבָד מִזְּהַב פַּרְוָיִם פְּתַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר:

–בֵּן לְמוֹכֵר תַּכְשִׁיטִים מִצְרִי אֲנִי, וְשֵׁם אָבִי הַמָּנוֹחַ – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – הָיָה עַבְּדְ אַל-עַזִּיז, וְהוּא הָיָה עָשִׁיר בְּאוֹצָרוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וּמִפַּחְדּוֹ פֶּן יִפּוֹל בְּאַחַד הַיָּמִים לְקָרְבַּן עָשְׁרוֹ בִּידֵי שֻׁלְטַן מִצְרַיִם, אֲשֶׁר עֵינוֹ הָיְתָה צָרָה בְאָבִי, הֶחֱלִיט לַעֲזֹב אֶת-מִצְרַיִם אֶרֶץ-מוֹלַדְתּוֹ וַיָּבוֹא להִשְׁתַּקֵּעַ בָּעִיר הַזֹּאת בְּבָצְרה. וַכַעֲבֹר זְמָן קָצָר נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת-הַבַּת הַיְחִידָה אֲשֶׁר לִגְדָל-הָעֲשִׁירִים בָּעִיר וְהִיא יָלְדָה לוֹ רַק בֵּן יָחִיד, אֲנִי עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ כַּיּוֹם.

וַיְהִי בְּמוֹת עָלַי אָבִי וְאִמִּי בִּדְמִי עֲלוּמֵיהֶם וָאִירַשׁ מִשְּׁנֵיהֶם יְרֻשָּׁה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וּבְרִשְׁתִּי יַחַד עִם זֶה גַּם אֶת-אֲצִילוּת הָרוּח וְאֶת-נְדִיבוּת הַלֵּב וְאַהֲבַת הַחַיִּים אֲשֶׁר לִשְׁנֵיהֶם, בִּזְבַּזְתִּי אֶת-כָּל הוֹנִי הַגָּדוֹל בִּזְמָן קָצָר, בְּשָׁלשׁ שָׁנִים, וָאֱהִי בְּכָל רָע.

וַיְהִי כִרְאוּתִי אֵת אֲשֶׁר הִגַּעְתִּי אֵלָיו בְּפַחֲזוּתִי וּבְחֹסֶר הֲבָנַת חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים, וַיֵּצֶר לִי מְאֹּד, וּמִפַּחְדִּי פֶּן תִּגָּלֶה חֶרְפַּת עָנְיִי לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי בְּעִיר מוֹלַדְתִּי, מִהַרְתִּי וָאֶמְכֹּר אֶת-נַחֲלָתִי הָאַחֲרוֹנָה, אֶת בֵּית-מְגוּרַי וָאֵצֵא אֶת-בָּצְרָה, כִּי אָמַרְתִּי טוֹב לִי לָמוּת מוֹת-עֲנִיִּים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה מֵאֲשֶׁר לָמוּת מוֹת נְבָלִים יְרוּדֵי-מַצָּב בְּעִיר מוֹלַדְתִּי. וּבְקַחְתִּי אֶת-פְּרוּטוֹתַי הָאַחֲרוֹנוֹת בְּיָדִי נִסְפַּחְתִּי אֶל אַחַת מֵאוֹרְחוֹת הַנּוֹסְעִים הַיּוֹרֶדֶת אֶל אַל-קַאהְרָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וָאַגִּיעַ אֵלֶיהָ אַחֲרֵי עֻנּוֹתִי בַדֶּרֶךְ נוֹרָאוֹת.

וַיְהִי כְבוֹאִי ואֶתְפַּלֵּא מְאֹד לְמַרְאֵה יְפִי הָעִיר וְעָשְׁרָהּ, וּלְמַרְאֵה אַרְמְנוֹתֶיהָ הַנֶּהְדָּרִים וּמִגְדָּלֶיהָ הַגְּבוֹהִים וְכָל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בְּמִסְגָּדֶיהָ הַמְרֻבִּים וְהַמְצֻיָּנִים בְּעָשְׁרָם, וַיַּעַל בְּלִבִּי זֵכֶר אָבִי הַמָּנוֹחַ אֲשֶׁר הָיָה יְלִיד מִצְרַיִם, וָאֶקְרָא בְּמַר רוּחִי וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לֵאמֹר: אֲהָהּ, אָבִי הַיָּקָר! מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ וְרָאִיתָ בָּרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ מַחְמַד נַפְשְׁךָ בִּימֵי חַיֶּיךָ, בָּעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בִּגְלַל עשְָׁרְךָ הַגָּדוֹל וְאוֹצְרוֹתֶיךָ הַמְרֻבִּים הָיָה עָלֶיךָ לְעָזְבָהּ וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ זָרָה לְמַעַן הִנִָּצֵל מִנְּפֹל חָלָל לִפְנֵי בְּנֵי עַוְלָה הַמְקַנְּאִים בְּאָשְׁרֶךָ.

מִכָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בְיָדִי בְּעָזְבִי אֶת-בָּצְרָה נִשְׁאַר לִי בְחֵיקִי בְהַגִּיעִי מִצְרַיְמָה חֲמִשָּׁה דִינְרֵי זָהָב, וּבַכֶּסֶף הַזֶּה קָנִיתִי לִי סֶרֶד אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו פֵּרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה וְגַם זֵרֵי פְרָחִים חַיִּים שׁוֹנִים קְטַנִּים קָנִיתִי, וַיְהִי זֶה דַרְכִּי יוֹם יוֹם לְסוֹבֵב בְּבָתֵּי-הַמַּרְזֵחַ וּבְבָתֵּי-הַקָּפֶה לִמְכֹּר אֶת-סְחוֹרָתִי לְשׁוֹתֵי הַיַּיִן, לְסוֹבְאֵי הַשֵּׁכָר, וּלְגוֹמְעֵי הַקָּפֶה כְּפַרְפְּרָאוֹת לְמַשְׁקָאוֹת, וּבָאֲגוֹרוֹת הָאֲחָדוֹת אֲשֶׁר הרְוַחְתִּי כִּלְכַּלְתִּי אֶת-נַפְשִׁי בְּקֹשִׁי בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּבוֹאִי כְדַרְכִּי אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי-הַקָּפֶה לִמְכֹּר סְחוֹרָתִי, וָאֵרֶא בֵּפִנַּת בֵּית-הַקָּפֶה אִישׁ חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא פְגַשְׁתִּיו שָׁם מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַיִּקְרָאֵנִי אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵלַי: מַדּוּעַ אַתָּה פוֹנֶה אֶל כָּל בָּאֵי בֵית-הַקָּפֶה לִמְכֹּר סְחוֹרְָתְךָ וְאֵלַי לֹא פָנִיתָ? הַאִם אַתָּה חוֹשֵב אוֹתִי לְדַל-עֵרֶךְ מֵהֶם אוֹ לְעָנִי שֶׁאֵין בְּיָדִי לְהַנּוֹת אוֹתְךָ? רְאִיתִיךָ עוֹבֵר פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל יָדִי וְנוֹטֶה הַצִדָּה אֶל שְׁכֵנַי וְלֹא אֵלַי, מַדּוּעַ?

וַיֵּצֶר לִי מְאֹד עַל דְּבָרָיו, וָאֲמַהֵר לְהִתְנַצֵּל בְּאָמְרִי, כִּי לֹא בִצְדִיָּה עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וּבְהוֹשִׁיטִי לוֹ סִרְדִּי בִּקַּשְׁתִּיו לָבֹר לוֹ מִתּוֹכוֹ כָּל-אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ, וְגם בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ סְלִיחָה עַל הַשְּׁגָגָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִלְּפָנַי מִבְּלִי כָל כַּוָּנָה רָעָה.

אָז בִּקְּשַׁנִי הָאִישׁ לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ, ויִּשְׁאָלֵנִי לִשְׁמִי וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי וּלְמַצָּבִי הַחָמְרִי, וַיָּשֶׂם הֵיטֵב אֶת-לִבּוֹ אֶל כָּל-הַתְּשׁוּבוֹת אֲשֶׁר הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ, וּבְקוּמִי לָלֶכֶת קָנָה מִמֶּנִּי תַּפּוּחַ וַיִּתֵּן לִי בּמְחִירוֹ סְכוּם גָּדוֹל, עֲשָׂרָה דִינָרִים זָהָב, וַיֹּאמֶר לִי: בִּסְכוּם כֶּסֶף זֶה אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הַיּוֹם, אֲנִי חָפֵץ כִּי תַרְחִיב אֵת-מִשְׁלַח יָדֶיךָ, וּבְאָמְרוֹ לִי שָׁלוֹם פָּנָה וַיֵּלֵךְ.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ הַבַּית הַהוּא וְסַל סְחוֹרָתִי בְּיָדִי, וָאֵרֶא אֶת-הָאִישׁ וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ כְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְגַם הַפַּעַם קְרָאנִי אֵלָיו וְגַם נִכְנַס עִמִּי בִדְבָרִים וּבְקוּמִי לָלֶכֶת עִכְּבַנִי וַיֹּאמֶר לִי: יְדִידִי! אַל נָא תִתְמַהּ עַל נְטוֹתִי חֶסֶד אֵלֶיךָ, כִּי לֹא לְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, כִּי אִם לְמַעַן אָבִיךָ אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיו בְּבָצְרָה בְּסַחֲרִי עִמּוֹ יָמִים רַבִּים, וְעַתָּה הָיֹה אֶהְיֶה אֲנִי לְךָ לְאָב תַּחְתָּיו וְאַתָּה תִהְיֶה לִי לְבֵן, כִּי חֲשׂוּךְ-בָּנִים אֲנִי וְאַלְלַהּ בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב, בְּעשֶׁר וּבִנְכָסִים לָרֹב, אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹנִי בְּכָל-מִצְרַיִם וְאַתָּה תִירָשֵׁנִי, וּמֵעַתָּה שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-סִבְלְךָ וְהָיִיתָ מְאֻשָּׁר כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּמַר הָאִישׁ אֶת-עֲסָקָיו וַיִּמְכֹּר אֶת-סְחוֹרָתוֹ, וַנִּסַּע וַנֵּלֶךְ בָּצְרָתָה, וּכְבוֹאִי תָּמְהוּ כָל-יְדִידַי לִקְרָאתִי כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לִרְאוֹתֵנִי אַחֲרֵי לֶכְתִּי וְאַף-כִּי כֹה מַהֵר, וּתְמִיהָתָם גָּדְלָה בְיוֹתֵר בְּשָׁמְעָם מִפִּי אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם מֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי הֶעָשִׁיר הַבָּצְרָתִי הַגָּדוֹל.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר אִמְּצַנִי הָאִישׁ לוֹ לְבֵן שַׂמְתִּי כָל מַעְיָנַי לְהָפִיק מִמֶּנּוּ רָצוֹן, וַיִּשְׂמַח הָאִישׁ בִּי מְאֹד וְגַם הִבִּיעַ אֶת-שִׁמְחָתוֹ בְּמוֹ פִיו פַּעַם בְּפַעַם אֵלַי לֵאמֹר: מַה-מְּאֻשָּׁר הִנְנִי כִּי אִשַּׁרְתִּיךָ וְגַם אִמַּצְתִּיךָ לִי לְבֵן! כִּי אָכֵן בֶּן-חַיִל אַתָּה וּבֵן רָאוּי לְהוֹרֶיךָ אֲשֶׁר הִכַּרְתִּים וַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּים.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וַיִּפֹּל הָאִיש לְמִשְׁכָּב וּמַחֲלָתוֹ כָבְדָה עָלָיו מְאֹד. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ כִּי הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלָה עָלֶיהַ לֹא יֵרֵד מִמֶּנָּה, וַיִּקְרָאֵנִי אֶל חֲדַּר-מִשְׁכָּבוֹ, וּבְבוֹאִי אָמַר: הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי! וַיֵצְאוּ כֻלָּם וָאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי בְּקוֹל רָפֵה וְעָמוּם: גְּשָׁה נָא אֵלַי, בְּנִי, וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתִי, וְגַם אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד כָּמוּס עִמָּדִי, כִּי רַק לְך לְבַדְּךָ אֲגַלֶּנּוּ וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ.

וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאחֲזֵנִי בְיָדִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: בְּנִי! הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ, וְעוֹד מְעַט וְתִירַשׁ אֶת-כָּל-הוֹנִי, וְאַל נָא תַחְשֹׁב כִּי רַק הַבַּיִת הַגָּדוֹל הַזֶּה וְכָל אֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת בּוֹ מִכְּלֵי-הַבַּיִת הַיָּפִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְעַד הַתַּכְשִׁיטִים בִּלְבָד הֵם יְרשָּׁתֶךָ, אָמְנָם גַּם אֵלֶּה דַיָּם לְהַעֲשִׁירְךָ עשֶׁר רַב וּלְהַבְטִיחַ חַיֶּיךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, אֲבָל כָּל-אֵלֶּה הֵם כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מוּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר הַגָּדוֹל וְהַכַּבִּיר אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כָמוֹהוּ וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה, וַאֲשֶׁר הוּא סָתוּם וְחָתוּם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְגַלּוֹתוֹ לְךָ בְּרֶגַע זֶה.

אֵין אֲנִי יָכֹל לְהוֹדִיעֲךָ אֶת-מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָאוֹצָר שָׁמוּר וְגַם מִי הָיָה הַמְּאַסְפוּ וגוֹנְזוֹ, כִּי גַם מִמֶּנִּי נֶעֶלְמוּ כָל אֵלֶּה, אֲנִי יָכֹל רק לְהַגִּיד לְךָ כִּי אָבִי זְקֵנִי – עָלָיו הַתְּפִלִָּה וְהַשָּׁלוֹם – גַּם הוּא קָרָא אֶת-אָבִי לִפְנֵי מוֹתוֹ רְגָעִים מִסְפָּר כָּמוֹנִי הַיּוֹם וַיְגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹד הָאוֹצָר, וְאָבִי גַם הוּא קְָראַנִי גַּם רְגָעִים מִסְפָּר לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיְגַלֶּה לִי סוֹדוֹ.

וְעַתָּה רַק זֹאת אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךּ, בְּנִּי, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: אַל תִּתְפָּאֵר בְּאוֹצָרְךָ זֶה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ וְאַל תִּתְגָּאֶה בוֹ יוֹתֵר מִדַּי עַד אֲשֶׁר תְּעוֹרֵר כְּנֶגְדְּךָ קִנְאַת הֶחָ’לִיף וְכָל-שָׂרָיו וְרוֹאֵי פָנָיו, כִּי קִנְאַת חָ’לִיפִים וְשָׂרִים קָשֶׁה כִשְׁאוֹל, וְאַחֲרִיתָהּ מִי יְשׁוּרֶנָּה? – וְלָכֵן הֱיֵה נָא, בְּנִי, שְׁפַל-רוּחַ וּמֵיטִיב-לַעֲשׂוֹת, הוֹשֵׁט יָדְךָ לְדַלִּים בְּסֵתֶר, וְעֶזְרָתְךָ לַנִּצְרָכִים בִּבְלִי יוֹדְעִים, וַעֲשֵׂה כָל-אֲשֶׁר תּוּכַל לְטוֹבָתָם כְּכָל אֲשֶׁר עָשׁוּ זְקֵנִי וְאָבִי, זִכְרוֹנָם לבְרָכָה, וּכְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי גַּם אֲנִי בְּלֶכְתִּי בְעִקְּבוֹתֵיהֶם, כִּי הָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי לֹא בְהִתְפָּאֲרוּת שָׁוְא דַרְכּוֹ, כִּי אִם בְּמַתָּן בַּסֵתֶר, וּ“מַתָּן בַּסֵתֶר יִכְפֶּה אַף” – אוֹמֵר שֻֻׂלִיְמֵאן מַלְכֵּנוּ, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם. רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ, בְּנִי!

וַיְהִי כִּי הִבְטַחְתִּי לָאִישׁ כִּי כֹה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יְעָצַנִי, וַיְגַלֶּה לִי אֶת-מְקוֹם הָאוֹצָר, בְּהוֹסִיפוֹ כִּי מְאֹד מְאֹד אֶשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֶה עֵינַי, וְכִי הָעשֶׁר הָרַב הַטָּמוּן שָׁם אִי-אֶפְשָׁר לִי לְשָׁעֲרוֹ מֵרֹאשׁ. אַחֲרֵי שְׁעוֹת מִסְפָּר מֵת הָאִישׁ, וָאֲמַלֵּא אֶת-חוֹבָתִי אֵלָיו כָּרָאוּי לוֹ, וְכָבוֹד גָּדוֹל עָשִׂיתִי לוֹ בְּמוֹתוֹ, וְאַחַר סַרְתִּי לִרְאוֹת אֶת-הָאוֹצָר, וּמָה אַגִּיד ומָה אֲדַבֵּר? ִדְהָם וְנִפְעָם עָמַדְתִּי עַל עָמְדִי כִּי לֹא יָכֹלְתִּי הַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינַי וּלְתָאֵר לִי אַף אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנַי, וּבַהֲרִימִי עֵינַי הַשָּׁמַיְמָה קָרָאתִי מֵעֹמֶק לִבִּי לֵאמֹר: אָכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים יְיָ וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ! אַתָּה יְיָ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם, קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ לֵהֲבִיאֵנִי עַד הֲלוֹם, וּמֵעַתָּה פָּתֹחַ אֶפְתַּח אֶת-יָדִי וְאַשְׂבִּיע אֶת-כָּל-חֵי רָצוֹן, וּכְכָל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, אַתָּה אֱלֹהֵי חַסְדִּי, כֵּן אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי עִם עֲבָדֶיךָ יְצִירֵי כַּפֶּיךָ.

וְאָכֵן מִן הֵיּוֹם הֵהוּא הִרְבֵּיתִי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד וּשְׁמִי יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ; אֲבָל אֲהָהּ! אַחֲרֵי זְמָן קָצָר שָׁכַחְתִּי אֶת-עַצְמִי וְאֶת-כָּל-הַהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר נָתַתִּי לְמֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי לִהְיוֹת זָהִיר מְאֹד בְּעָשְׁרִי, לְבַל תִּשְׁלֹט בִּי “עֵין הָרָע” שֶׁל אַנְשֵׁי קִנְאָה וּמִרְמָה, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הַכֹּחַ בְּיָדָם לְהָרַע לִי, וָאֶתְנַהֵג בְּקַלּוּת-רֹאשׁ רַבָּה, וָאַגְדִּיל מַעֲשַׂי וַיִּהְיוּ לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וָאֶתְעַנֵּג בְּכָל מִינֵי תַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם, וְכָל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶן וְלֹא מָנַעְתִּי לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה. וַיֵּצֵא שְׁמִי בְּכָל-הָאָרֶץ כְּאָדָם רוֹדֵף אַחֲרֵי תַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים.

וַיִּשְׁמַע מּוֹשֵׁל בָּצְרָה אֶת-שְׁמִי וַיָּבוֹא בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּרֵנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵע כִּי מּוֹשֵׁל הָעִיר אָנִי וָאָבוֹא אֵלֶיךָ לִשְׁאָלְךָ לְהַגִּיד לִי מֵאַיִן לְךָ עָשְׁרְךָ וְאַיֵּה מְקוֹם אוֹצָרְךָ וְאֵדָעָה? וָאִבָּהֵל מְאֹד לִשְׁאֵלָתוֹ, טַעֲנוֹתַי נִסְתְּמוּ וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי.

וַיָּבֶן הַמּוֹשֵל לְמַרְאֶה פָנַי כִּי צָדְקוּ הָאוֹמְרִים בְּדִבְרֵיהֶם, וְכִי בַעַל אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים אָנִי, וַיֹּאמַר: רוֹאֶה אָנֹכִי, יְדִידִי, כִּי סוֹד כָּמוּס עִמְּךָ, וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְךָ לְגַלּוֹתוֹ לִי, וְעַתָּה אִם פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ וְנָתַתָּ לִי מַתַּת-כֶּסֶף כִּרְצוֹנִי, הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל-רָע, וְאִם אַין – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וָאֶשְׁאַל אֶת-הַמּוֹשֵׁל לֵאמֹר: וּמָה הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ?

וַיַּעַן הַמּוֹשֵׁל וַיֹּאמֵר: עֲשָׂרָה שְׁקָלִים זָהָב לְיוֹם אָנֹכִי שׁוֹאֵל.

וֶאַעַן וָאֹמַר: הִמְעַטְתָּ לִשְׁאֹל, אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל, אָנֹכִי אֶתֵּן לְךָ מֵאָה שְׁקָלִים לְיוֹם.

וַיִּשְׂמַח הַמּוֹשֵׁל מְאֹד לְהַצָּעָתִי, וּמִלְּבַד הַסְּכוּם אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ בְּפַעַם אַחַת בְּיוֹם בִּקּוּרוֹ שִׁלַּמְתִּי לוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ אֶת-מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּיו, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא שָׁמַר עָלַי הַמּוֹשֵׁל כְּבָבַת עֵינוֹ וְלֹא נָתַן לְאִישׁ לִנְגֹּעַ בִּי לְרָעָה.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים, וַיַּגִּיעַ שֵׁמַע עָשְׁרִי הָרַב עַד אָזְנֵי אַבּוּ-אַל פַתַּאח, מַזְכִּיר אֲמִיר הַמְּחוֹז, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְראנִי אֵלָיו וַיַגֶּד לִי לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי אוֹצָר גָּדוֹל מָצָאתָ, וְלָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁעַל פִּי הַחֹק כָּל מוֹצֵא מְצִיאָה עָלָיו לָתֵת חֲמִשִּׁיתָהּ לְאַלְלַהּ, וְאַרְבַּע חֲמִשִּׁיּוֹת הֵן לוֹ לְבַדּוֹ, וּבְלִי תְפוּנָה כִּי אַתָּה יוֹדֵע כִּי מְמַלֵּא מְקוֹם אַלְלַהּ עַל פְּנֵי תֵבֵל – הוּא הֶחָ’לִיף, וְעָלֶיךָ לְהָבִיא אֶת-הַחֲמִשִׁית לְאוֹצָר הַמַמְלָכָה כְרֶגַע, וְאִם אַין – מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה, אָמְנָם מָצָאתִי אוֹצָר אֲבָל לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לְךָ מְקוֹמוֹ וּמִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בּוֹ, אַף אִם בְּנַפְשִׁי הוּא, חֹמֶשׁ לֹא אֶתֵּן, אֲבָל אָנֹכִי מְקַבֵּל עָלַי לְהָבִיא לְאוֹצַר הַמְּלוּכָה אֶלֶף שִׁקְלֵי זָהָב לְיוֹם, יוֹם יוֹם.

וַיֵאוֹת הַמַזְכִּיר להַצָעָתִי, וַיִשְׁלַח מַלְאָךְ מִלְּפָנָיו אֵלַי, וָאֶתֵּן לוֹ כְּרֵגַע שְׁלשִׁים אֶלֶף שְׁקָלִִים לְחֹדֶש אֶחָד, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים פָּחַד אַבּוּ-אַל פַתַּאח פֶּן יוָּדַע עָשְׁרִי לָאָמִיר גַּם הוּא, וְיֵדַע כִּי גַם הוּא יוֹנֵק מֵאוֹצָרִי וְרַע לוֹ, וְלָכֵן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ וַיְסַפֵּר אֶת-הַדָּבָר לָאָמִיר. וַיִּקְרָאֵנִי הָאָמִיר אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵנִי גַּם הוּא מֵאַיִן לִי אוֹצָרִי, וְאִם לֹא אַגִּיד, אַחַת דָּתִי לָמוּת.

וָאַעַן וָאֹמַר גַּם אֵלָיו: אֲדוֹנִי הָאָמִיר! טוֹב טוֹב לִי לָמוּת לְעֵינֶיךָ, מֵאֲשֶׁר לְגַלּוֹת לְךָ סוֹד אוֹצָרִי, לא אוּכַל! כִּי בְנַפְשִֹי הוּא.

וַיָּשָׁב הָאָמִיר וַיִּשְֹאָלֵנִי: הַאֻמְנָם חוֹשֵׁב אַתָּה אוֹתִי לִמְעַוֵּל וִחוֹמֵס כִּי יָרֵא אַתָּה לְגַלּוֹת דְּבַר אוֹצָרְךָ לִי?

וָאַעַן וָאֹמַר: חָלִילָה, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, מֵחֲשֹב רָעָה עָלֶיךָ! אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וְאָנֹכִי נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַנִי לְבִלְתִּי גַלּוֹת אֶת-סוֹד הָאוֹצָר לְאִישׁ, וְעָלַי לִהְיוֹת נֶאֱמָן לִשְׁבוּעָתִי. אֲבָל, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – הוֹסַפְתִּי אֵלָיו רַכּוֹת – אִם עָשׂה תַעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא תְאַלְּצֵנִי לְגַלּוֹת לְךָ סוֹדִי, הִנְנִי מוּכָן לְהָבִיא לְאוֹצָרְךָ אַלְפַּיִם שִׁקְלֵי זָהָב לְיוֹם, כֹּה אֶעֱשֶׂה יוֹם יוֹם, וְאִם מָאֵן תְּמָאֵן לְהַצָּעָתִּי, אָמוּת לְעֵינֶיךָ מָוֶת אֲשֶׁר תִּבְחַר לְמַעֲנִי, כִּי הַמָּוֶת לֹא יַפְחִידֵנִי, גָּזְרֵנִי נָא לִגְזָרִים, תְּלֵנִי נָא אוֹ שָׁרְפֵנִי נָא, וְאֶת-סוֹדִי לֹא אֲגַלֶּה, וְאַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה – וִיהִי מָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הָאָמִיר אֶת דְּבָרַי וְאֶת-הַחֲלָטָתִי הַנִַּמְרָצָה, וַיִּפֶן אל אַבּוּ-אַל פַתַּאח מַזְכִּירוֹ כְּשׁוֹאֵל אֶת-חַוַּת דַּעְתּוֹ.

וַיַּעַן אַבּוּ-אַל פַתַּאח וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי הָאָמִיר! הָבֵא נָא אֶת-הָאִישׁ לִידֵי נִסָּיוֹן וְאַל תְּמִיתֵהוּ, מִכְסַת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הוּא מַבְטִיחֲךָ לָתֵת יוֹם יוֹם הִיא דֵי גְדוֹלָה וְעָלֶיךָ לְהִתְחַשֵּׁב עִמָּהּ, וְאִם סוֹדוֹ לֹא יְגַלֶּה בְּלִי סָפֵק כִּי טַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, הַנַּח לוֹ, וַאַךְ אִם יַעֲבֹר יוֹם אֶחָד וְלֹא יְמַלֵּא הַבְטָחָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא תְּמִיתֶנּוּ.

וַיֵּאוֹת הָאָמִיר לְדִבְרֵי מַזְכִּירוֹ, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא מִלֵּאתִי אֶת הַבְטָחָתִי בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וּמִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה נָתַתִּי לְאוֹצַר הָאֲמִירוּת יוֹתֵר מִמִּלְיוֹן וְשִׁשִּׁים אֶלֶף שִׁקְלֵי זָהָב.

זֹאת הִיא פָּרָשַׁת דִּבְרֵי יְמֵי עָשְׁרִי וְאָשְׁרִי וְכָל-אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ בְּאַרְמוֹנִי, אֶת-הַכֹּל סִפַּרְתִּי לְךָ מבְּלִי הַעְלִים מִמְּךָ דָּבָר, וְעַתָּה הֲיֶשְׁךָ מִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּתָּנוֹת הַפְּעוּטוֹת אֲשֶׁר הִגַּשְׁתִּי לְךָ, אֲדוֹנִי? אַל תִּשְׁתּוֹמֵם!

וַיְהִי כְּהָתֵם אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְדַבֵּר, ותִּבְעַר הַתְּשׁוּקָה בְּלֵב הֶחָ’לִיף יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִרְאוֹת אֶת-הָאוֹצָר מִקָּרוֹב וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הַאֻמְנָם יֵשׁ אוֹצָר אֲשֶׁר כָּזֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְסַפֵּק אֶת-רוּחַ נְדִיבוּתְךָ הַגְּדוֹלָה וְאֶת-דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַמְּרֻוָּחִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ? לֹא אַאֲמִין! וְעַתָּה אִם לֹא יִקְשֶׁה הַדָּבָר מִמְּךָ וְכָשֵׁר לְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, אֲבַקֶּשְׁךָ נָא לְהַרְאוֹת לִי אֶת-כָּל-הָעשֶׁר הַזֶּה אֲשֶׁר נָפַל בְּגוֹרָלְךָ וּרְאִיתִיו בְּעֵינַי וְנוֹכַחְתִּי כִּי אֱמֶת בְּפִיךָ, וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ בְּכָל-הַקָּדוֹשׁ לִי כִּי אֶת-מוֹצָא שְׂפָתַי אֶשְׁמֹר, וְלֹא אֲגַלֶּה לְאִישׂ מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר תַּרְאֵנִי, רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ.

וַיִבָּהֵל אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְדִבְרֵי הֶחָ’לִיף, וַיַעַן וַיֹּאמַר: צַר לִי מְאֹד מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתְךָ כֹּה מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת-אוֹצָרִי, וְאָנֹכִי מוֹדֶה שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִשָׁמַע לְךָ כִּי אִם בִתְנָאִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִנְעֲמוּ לָךְ.

וּבְטֶרֶם גָּמַר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת דְּבָרָיו קָרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: יִהְיוּ הַתְּנָאִים אֲשֶׁר יִהְיוּ, אָנֹכִי לֹא אֵרָתַע, וְרַק מַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתִי.

–רַק בָּזֹאת אֵאוֹת לְךָ – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם – בְּתִתְּךָ לִי לִקְשֹׁר אֶת-עֵינֶיךָ יָפֶה יָפֶה בְּמַטְלִית, בְּפָרְקְךָ מֵעָלֶיךָ אֶת-כְּלֵי-זֵינֶךָ, בְּהוֹרִידְךָ אֶת-מְצְנַפְתְּךָ מֵעַל רֹאשְׁךָ וּבִהַחֲזִיקִי אֲנִי חֶרֶב פִּיפִּיּוֹת בְּיָדִי בָּעֵת אֲשֶׁר אוֹלִיכְךָ עִמִּי.

–כֵּן יְהִי כִּדְבָריךָ! – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּהִתְרַגְּשׁוּת – אֲבָל זֹאת בַּקָּשָׁתִי, כִּי בְרֶגַע זֶה תְּמַלֵּא שְׁאֵלָתִי.

–לא! – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם – בְּרֶגַע זֶה לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת, כִּי מִן הַנִּמְנָע הוּא, אֲבָל לִינָה פֹה הַלַּיְלָה בְּאַרְמוֹנִי וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יֵלְכוּ כָּל-מְשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן לִישׁוֹן, וְיִתְעַמְּקוּ בִשְׁנָתָם, אָבוֹא אֶל חַדְרְךָ וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם וְהוֹבַלְתִּי אוֹתְךָ אֶל בֵּית אוֹצָרִי.

וּבְדַבְּרוֹ יָצָא מֵחַדְרוֹ, וְאַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר שָׁב וְעִמּוֹ מְשָׁרְתִים אֲחָדִים וּבִידֵי כֻלָּם פְּמוּטֵי זָהָב גְּדוֹלִים עִם נֵרוֹת דּוֹלְקִים, וַיֹּאמֶר לֶחָ’לִיף לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, ויּוֹבִילוּהוּ אֶל חֲדַר שְׁנָתוֹ, וַיְבָרֵךְ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הֶחָ’לִיף בְּבִרְכַּת “לֵיל מְנוּחָה” וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ לוֹ, וַיִּשְׁכַּב הַארוּן אַל רַשִׁיד בְּמִטָּתוֹ הָרְפוּדָה אֵטוּן מִצְרַיִם, אֲבָל שְׁנָתוֹ נָדְדָה מֵעֵינָיו מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת, וַיְחַכֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַים לָרֶגַע אֲשֶׁר בּוֹ יָבוֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִקְרֹא לוֹ.

וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיָּבוֹא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בַּלָּאט אֶל חֲדַר הֶחָ’לִיף וַיִּקְרָא לוֹ בְקוֹל נָמוֹךְ לֵאמֹר: קוּמָה, אֲדוֹנִי, קוּמָה, וְנֵלְכָה כִּי כָל-בְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים הוֹזִים.

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיָּקָם מֵעַל מִטָּתוֹ, וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם עָזַר לוֹ לִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו, וַיִּקְשֹׁר אֶת עֵינָיו בְּמַטְלִית כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיּוֹלִיכֵהוּ אַחֲרָיו בְּאָחֲזוֹ אוֹתוֹ בְיָדוֹ, וַיֵּרֶד עִמּוֹ מִסְפַּר מַדְרֵגוֹת בְּפִנַּת הַבַּיִת, וַיָּבוֹאוּ תְחִלָּה אֶל גַּן רְחַב יָדַיִם, וּמִשָּׁם עָבְרוּ דֶּרֶךְ שְׁבִילִים אֲרֻכִּים וְצָרִים עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הָאוֹצָר.

וַיָּרֶם אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶבֶן גְּדוֹלָה מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וַתִּפָּתַח לִפְנֵיהֶם מְעָרָה גְדוֹלָה וַעֲמֻקָּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָרְדוּ אֵלֶיהָ עָבְרוּ דֶּרֶךְ שְׁבִיל צַר אָרֹךְ וְאָפֵל וַיַּגִּיעוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם מְאֹד.

אָז הֵסִיר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הַמַּטְלִית מֵעַל עֵינֵי הֶחָ’לִיף וּמָה-הִשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף לִרְאוֹת וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל יַד בְּרֵכָה בְאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהִיא עֲשׂוּיָה שַׁיִשׁ לָבָן וְהֶקֵּפָהּ חֲמִשִּׁים רֶגֶל, וְהִיא כֻלָּהּ מְלֵאָה אֲסִימוֹנֵי זָהָב, ועַל שְׂפָתָהּ מִלְּמַעְלָה עַמּוּדֵי זָהָב עָבִים וּגְבוֹהִים אֲשֶׁר כְּתֹבֶת לָהֶם, וְכָל-אַחַת מֵהַכְּתָבוֹת עֲדוּיָה פֶסֶל תְּמוּנַת אָדָם עֲשׂוּיָה אֶבֶן סַפִּיר יְקָרָה, מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי חֵן קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָן.

וַיִשְׁתּוֹמֵם הֶחָ’לִיף מְאֹד לַמַּרְאֶה, וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: הַבְּרֵכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ שְׁלֹשִׁים רֶגֶל עָמְקָהּ, וְהִיא מְלֵאָה כֻלָּהּ אֲסִימוֹנֵי זָהָב כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וְכָל-הַזָּהָב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי מִמֶּנָּה עַד כֹּה אֵינוֹ מַגִּיע אַף לַעֲשָׂרָה סַנְטִימֶטְרִים עֹמֶק, וְעַתָּה אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי: הַאִם אֶפְשָׁר לְהָרִיק בְּרֵכָה אֲשֶׁר כּזֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת חַיֵּי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת?!

-כֵּן – קָרָא הֶחָ’לִיף בְּקוֹל – אֶפְשָר! רוֹאֶה אֲנִי אֶת-דֶּרֶךְ נְדִיבוּת רוּחֶךָ, וְהִנֵּה הִיא יְחִידָה בְמִינָהּ, וְאֵין כָּמוֹךָ נָדִיב בְּכָל-הָאָרֶץ.

–אִם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא וְהַבְּרֵכָה הַזֹאת תִּתְרוֹקֵן – קָרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר – הָבָה נָא וּלְכָה אַחֲרַי וְהוֹסַפְתָּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר לֹא רָאִיתָ עוֹד. וּבְדַבְּרוֹ מְשָׁכוֹ אַחֲרָיו ויּוֹבִילֵהוּ אֶל אוּלָם שֵׁנִי וְשָׁם בְּרֵכָה שְׁנִיָּה וְהִיא דוֹמָה לָרִאשׁוֹנָה בְּמִבְנֶהָ, אֲבָל קְטַנָּה מִמֶּנָּה מְעַט וְגַם הִיא הָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים יְקָרוֹת מִינִים מִינִים, אַבְנֵי אֹדֶם וּבָרֶקֶת, אַבְנֵי סַפִּיר וְיַהֲלֹם, אַבְנֵי שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְמֹהֶן לְעֵרֶךְ וּלְיֹפִי.

וַיַּעֲמֹד הֶחָ’לִיף כְּנִדְהָם וְלֹא הֶאֱמִין כִּי בְהָקִיץ וְלֹא בַחֲלוֹם הוּא רוֹאֶה אֵת אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה, וַיִּשָׁאֵר כְּתָקוּע בְּמַסְמְרִים עַל מְקוֹמוֹ וְלֹא יָכֹל לְהָסִיר עֵינָיו מֵאֲשֶׁר לְפָנָיו, אָז יִקְרָא לוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ שָׁם בַּפִּנָּה, וַיְהִי כְהַבִּיטוֹ וַיַּרְא הֶחָ’לִיף וְהִִנֵּה לְפָנָיו פֶּסֶל אָדָם מָלֵא הוֹד וְהָדָר, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא זָהָב מוּפָז.

וַיֹּאמֶר אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הֶחָ’לִיף: הַפֶּסֶל הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הוּא פֶסֶל הָאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּבַעֲלֵי הָאוֹצָר הַזֶּה, הוּא מְחוֹלְלוֹ וְהוּא גוֹנְזוֹ וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל.

וַיּתְבּוֹנֵן הֶחָ’לִיף וַיַּרְא וְהִנֵּה לְרַגְלֵי הַפֶּסֶל לוּחַ אָהָל, אָרֹךְ וָצַר, וְעָלָיו כְּתוּבִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

“כָּל-הָאוֹצָרוֹת, הַגְּנוּזִים לְרַגְלַי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לִי הֵמָּה וַאֲנִי עֲשִׂיתִים בִּימֵי חַיַּי עֲלֵי אֲדָמוֹת, אָנֹכִי כָבַשְׁתִּי עָרִים, לָכַדְתִּי מִבְצָרִים, וָאַדְבֵּר מְלָכִים תַּחְתַּי, וְאֶת-כָּל-אוֹיְבַי הִכְרַעְתִּי, אָנֹכִי הָיִיתִי מֶלֶךְ אַדִּיר אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹנִי בַּמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּדוֹרִי, וּבְכָל-זֹאת לֹא הוֹעִילוּ לִי כֹחִי וְאוֹנִי, גַּאֲוָתִי וְרוּם שִׂיאִי לְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת, וְאַתָּה בֶן אָדָם יוֹרֵשׁ אוֹצָרִי, הָרוֹאֶה אוֹתִי וְהַמִּסְתַּכֵּל בִּי, הִנֵּה קִבְרִי לְפָנֶיךָ בָזֶה, בְּפָקְחֲךָ אוֹתוֹ וּמָצָאתָ בוֹ שֶׁלֶד עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת וּרְקוּבוֹת, הוּא שִׁלְדִּי אָנִי, כִּי כְלֹא הָיִיתִי, וְעַל כֵּן פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי בַחַיִּים כָּמוֹךָ וְגַם אַתָּה תָמוּת וְתוּבַל לִקְבָרוֹת כָּמוֹנִי, וְעַל כֵּן אַל נָא תָחוּס עֵינְךָ עַל הָאוֹצָר הַזֶּה לְשָׁמְרוֹ מִכָּל-מִשְׁמָר, וּלְהוֹסִיף עָלָיו עַד בְּלִי קֵץ, כִּי לֹא יוֹעִיל לְךָ הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, הוּא יוֹם הַמָּוֶת. הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹצָרְךָ זֶה לְטוֹבָתְךָ, חֲיֵה בוֹ אַתָּה חַיִּים מְאֻשָּׁרִים, וְתֵן לַאֲחֵרִים, הָרְאוּיִם לְעֶזְרָתֶךָ, לִחְיוֹת גַם הֵמָּה, כִּי יֵשׁ סוֹף וְתִכְלָה לְכָל-דָּבָר בְּעוֹלַם-הַתֹּהוּ הַזֶּה, וְרַק הַטּוֹב וְהַיֹּשֶׁר, הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם בִּימֵי חַיֵּי חֶלְדּוֹ, הֵם יַשְׁאִירוּ אֶת-שְׁמוֹ הַטּוֹב לְזִכָּרוֹן לָנֶצַח בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים הַהוֹלְכִים לְפָנָיו בָּ”עוֹלָם הַבָּא" לְמַעַן הָגֵן עָלָיו מִכָּל-רָע וּלְמַעַן הוֹבִיל אוֹתוֹ לְ“גֵן-הָעֵדֶן” אֲשֶׁר הֵכִין אַלְלַהּ לַעֲבָדָיו הַטּוֹבִים לְטוֹב לָהֶם עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לִתְחִיָּה".

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וַיִּפֵן אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֹּאמֶר בְּרֶגֶשׁ: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר! עַתָּה יָדַעְתִּי מַדּוּע לִבְּךָ רָחָב וְרוּחֲךָ נְדִיבָה, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לְךָ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַגֵּד נָא לִי בְטוּבְךָ, מַה-שֵּׁם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה בַּעַל הָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר לְפָנַי וְאֵדָעָה, כִּי שְׁמוֹ לֹא נִזְכַּר בַּלוּחַ, וְנַפְשִׁי תְאַוֶּה מְאֹד לָדַעַת אֶת-שְׁמוֹ?

– הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל, אֲדוֹנִי, שֵׁם הַמֶּלֶךְ יִשָּׁאֵר סָתוּם וְחָתוּם עַד עוֹלָם.

וּבְדַבְּרוֹ מָשַׁךְ אֶת-הֶחָ’לִיף אֶל אוּלָם שְׁלִישִׁי, אֲשֶׁר בּוֹ חֲפָצִים רַבִּים יִקְרֵי-עֵרֶךְ מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וּבֵינֵיהֶם אִילָנוֹת רַבִּים כָּאִילָן אֲשֶׁר שָׁלַח אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵלָיו לְמַתָּנָה, וַיּוֹאֶל הַמֶּלֶךְ לִשְׁהוֹת בַּמְּעָרָה וּלְבַלּוֹת בָּהּ כָּל-הַלַּיְלָה לְמַעַן הִתְבּוֹנֵן מִקָּרוֹב אֶל כָּל-הַדְּבָרִים הַמַּפְלִיאִים אֲשֶׁר בְּכָל-הַחֲדָרִים, אֲבָל אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּחַד פֶּן יַרְגִּישׁוּ עֲבָדָיו בָּהֶם וְלָכֵן הָיָה דְבָרוֹ אֶל הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אַל נָא, אֲדוֹנִי, עָלֵינוּ לְמַהֵר לָצֵאת מִזֶּה בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשָּׁחַר. וּבְדַבְּרוּ מָשַׁךְ אוֹתוֹ אַחֲרָיו, בְּכַסּוֹתוֹ אֶת-עֵינָיו שֵׁנִית בְּמַטְלִית, כַּאֲשֶׁר בְּבוֹאָם אֶל הַמְּעָרָה, וּבְיָדוֹ-הַיְמָנִית אָחַז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת כְּמוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַתִּיז אֶת-רֹאשׁ הֵחָ’לִיף מֵעָלָיו אִם יָעֵז לְהַעֲבִיר אֶת-הַמַּטְלִית מֵעַל עֵינָיו.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַגַּן, וַיַּעֲלוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַצְּדָדִיוֹת אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן עַד בּוֹאָם אֶל חֲדַר הֶחָ’לִיף, וַיְשׂוֹחֲחוּ בִידִידוּת עַד אֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְאַחַר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וַיָּשָׁב הֶחָ’לִיף אֶל בֵּית-מְלוֹנוֹ, וּמִשָּׁם נָסַע לוֹ אֶל עִירוֹ, אֶל בַּעְ’דַּאד, בְּקַחְתּוֹ עִמוֹ אֶת-כָּל-מְשָׁרְתָיו, אֶת-שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, אֶת-פִּילַגְשׁוֹ הַיָּפָה וְאֶת-כָּל-יֶתֶר הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו אַבּוּ אַל-קַאסֵם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ הָאַרְמוֹנָה, וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיִתֵּן פְּקֻדָּה לְהוֹצִיא אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ מִבֵּית-הַכֶּלֶא אֲשֶׁר אֲסָרָהוּ שָׁם, וְגַם כִּבְּדָהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וַיֶּרֶב לָתֵת אֱמוּנוֹ בוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בִנְסִיעָתוֹ קָרָא וַיֹּאמַר: אֲבָל, גַּ’עֲפַר יְדִידִי! הָבָה נָא עֵצָה כְדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְגֹמֵל חַסְדִּי לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא עִמָּדִי, לְמַעַן יִוָּכַח לָדַעַת כִּי יֵשׁ חָ’לִיף לַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר גַּם הוּא רְחַב-לֵב וּנְדִיב-רוּחַ.

וַיַּעַן גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, צָדַקְתָּ מְאֹד בַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְלָכֵן אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאִם עַל הֶחָ’לִיף טוֹב, יִכָּתֵב נָא בְרֶגַע זֶה לָאָמִיר אֲשֶׁר בְּבָצְרָה וְיֵחָתֵם נָא בְטַבַּעַת הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: כְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדְךָ, רֵד מֵעַל כִּסֵּא אֲמִירוּּתְךָ וְהוֹשֵׁב עָלָיו אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בֶּן עִירְךָ, כִּי בָזֹאת חָפָצְתִּי. וְאֶת-הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח בָּצְרָתָה עַל-ידֵי צִיר מְיֻחָד, וְכַעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, אֵלְכָה גַם אֲנִי בְשִׁמְךָ ואֲמַלֵא אֶת-פְּקֻדָּתְךָ, לְהוֹשִׁיב את-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מְאָרְחֲךָ עַל כִּסְאוֹ.

וַתִּמְצָא הָעֵצָה חֵן בְּעֵינֵי הֶחָ’לִיף וַיֵּאוֹת לָהּ בְּאָמְרוֹ: רַק בָּזֹאת אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל כָּל-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר עָשָׂה לִי בִּהְיוֹתִי בְּבָצְרָה, וְגַם אֶנְקֹם בָּזֶה נִקְמָתִי מֵאֵת אֲמִיר בָּצְרָה עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא וּמַזְכִּירוֹ בְּהַעֲלִימָם מִמֶּנִּי אֶת-כָּל-מִכְסַת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר גָּזְלוּ מֵאַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּחֶזְקַת הַיָּד.

וַיְצַו וַיִּכְתְבוּ אֶת-הַמִּכְתָּב לַאֲמִיר בָּצְרָה, וְגַם שְׁלָחוּהוּ אֵלָיו עַל-יַד אִישׁ עִתִּי מְיֻחָד תֵּכֶף לְהִכָּתְבוֹ, וְאַחַר סָר אֶל הַמַּלְכָּה זֻבַּיְדָּה וַיּוֹדִיעַ אוֹתָהּ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּבָצְרָה, וְגַם הִגִּישׁ לָהּ מֵהַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר שָּׁלַח לוֹ אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אֶת-הַסָּרִיס הַצָּעִיר, אֶת-הָאִילָן וְאֶת הַתֻּכִּי, וְאֶת-הַנּוֹתָר נָתַן לְגַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ לְמַתָּנָה וְגַם פָּקַד עָלָיו לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְמַסָּעוֹ עִירָה בָצְרָה כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה יָמִים, לְמַעַן מַלֵּא אֶת-דְּבָרוֹ לְמַנּוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְאָמִיר בְּשֵׁם הֶחָ’לִיף.

וַיְהִי כְּהַגִּיעַ צִיר הֶחָ’לִיף בָּצְרָתָה ויִּמְסֹר אֶת-מַאֲמַר הֶחָ’לִיף לַאֲמִיר הַמְּחוֹז, וַיִחַר לָאָמִיר מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא אֵלָיו אֵת אַבּוּ אַל-פַּתַּאֵח מַזְכִּירוֹ, וַיַּרְאֶה לוֹ אֶת-מִכְתַּב הֶחָ’לִיף וְגַם שָׁאַל בַּעֲצָתוֹ כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת? הַלְהִכָּנֵעַ לַפְּקֻדָּה אִם לְסָרֵב.

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אַל, אֲדוֹנִי הָאָמִיר! אַל נָא תַמְרֶה אֶת-פִּי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים וּלְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אַל תָּשִׂים לִבְּךָ כִּי חָרֹב יֵחָרֵב, וַאֲנִי אַחֲרִיבֶנּוּ מִבְּלִי קַחְתִּי נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּּ, וְהֶאֱמִין הָעָם כִּי בָאָה עֵת פְּקֻדָּתוֹ וְכִי לְקָחָהוּ אַלְלַהּ מֵעִמָּנוּ. אָנֹכִי אֶאְסֹר אוֹתוֹ מַאֲסַר עוֹלָם, וְאִישׁ לֹא יֵדַע מְקוֹמוֹ אֵיּהוּ. אֲעַנֶּה אוֹתוֹ בְּכָל-מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים וְרָעִים, וּלְעוֹלָם לֹא יִזְכֶּה לָרֶשֶׁת כִּסְאֲךָ, כִּי כִסְאֲךָ לְךָ הוּא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ. וְאַף גַּם זֹאת, כָּל-אוֹצְרוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְרֹב טוּבוֹ אָבִיאָה לְךָ, בְּהַכְבִּידִי אֶת-יָדִי עָלָיו וְהוּא יִתְּנֵם, כִּי מַה לֹֹּא יִתֵּן אָדָם בְּעַד נַפְשׁוֹ, וְאַף כִּי יֵדַע כִּי מַאֲסָרוֹ מַאֲסַר עוֹלָם?

– עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ, יְדִידִי – קָרָא הָאָמִיר – אֲבָל מַה-יַגִּיד “אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים” וּמַה-יֹּאמַר בְּהִוָּדַע לוֹ הַדָּבָר?

– יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, אֲדוֹנִי הָאָמִיר – קָרָא אַבּוּ אַל-פַתַּאח – כִּי לְעוֹלָם לֹא יֵדַע הֶחָ’לִיף מִכָּל-אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה, וְגַם הוּא יַאֲמִין אֱמוּנַת אֹמֶן, כִּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ.

וַיֹּאמֶר אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיַּעַשׂ, וַיִּקַּח עִמּוֹ שָׂרִים אֲחָדִים מֵרוֹאֵי פְנֵי הָאָמִיר וַיֵּלֶךְ עִמָּם אֶל בֵּית אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְבַקְּרוֹ, וַיְקַבּל אוֹתָם אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְסֵבֶר-הַפָּנִים הַמְיֻחָד לוֹ, וַיְהִי בְּשַׁעַת הַצָּהֳרַיִם וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת אַבּוּ אַל-פַתַּאח וְאֶת-מְלַוָּיו לֶאֱכֹל עִמּוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַיֵּאוֹתוּ לוֹ, וַיּוֹשֶׁב אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח עַל יָדוֹ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ לִבָּּם, וַיְהִי בְּשַׁעַת הָאֹכֶל בּשׂוֹחֵח הַמְּסֻבִּים אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וַיַּעֲרִים אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַַיָּשֶׂם סַם מְיַשֵּׁן חָרִיף בְּתוֹךְ כּוֹס הַמַּיִם אֲשֶׁר לִפְנֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּשׂוֹחֲחָם, וְכִשְׁתּוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִכּוֹסוֹ, נָסְכָה עָלָיו רוּח עִוְעִים, וַיִּפּל אַרְצָה כְּמִתְעַלֵּף. וַיִּבָּהֲלוּ כָל-הַמְסֻבִּים לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-לוֹ, וַיַבְהִילוּ אֶת-הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר בְּבָדְקָם אוֹתוֹ אָמְרוּ: מֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, כִּי אֲחָזָהוּ הַשָּׁבָץ וְאֵין תִּקְוה לְהצִּילוֹ! וַיְהִי הַבַּיִת לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים, וַיִּשְּׂאוּ כֻלָּם קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו: הוֹי אָדוֹן, והוֹי הוֹדוֹ! וְגַם אַבּוּ אַל-פַתַּאח הִרְבָּה לִבְכּוֹת עִמָּם בְּכִי עֲרוּמִים, וְגַם קָרַע בְּגָדָיו לְעֵינֵיהֶם, – וּדְבַר מוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּשַׁט בִּמְהִירוּת הַבָּרָק בְּכָל-עִיר בָּצְרָה וּבְכָל-הַסְּבִיבָה, וַיְמַהֲרוּ כָל-הַתּוֹשָׁבִים אֶל אַרְמוֹנוֹ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, זְקֵנִים, בַחוּרִים וּצְעִירִים, וְכֻלָּם גְּלוּיי רֹאשׁ וַחֲשׂוּפֵי רַגְלַיִם, לְאוֹת אֵבֶל כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, וַיִּגְדַּל הַמִּסְפֵּד מְאֹד, כִּי חָבִיב אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל כָּל-סְבִיבָתוֹ. וַיְצַו אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיָּכִינוּ אֲרוֹן שֵׁן עַל חֶשְבּוֹן הַמֶּמְשָׁלָה לָשִׂים בּוֹ אֶת-גּוּפָתוֹ, וּבֵין כֹּה צִוָּה למְּלַוִּים אֲשֶׁר עִמּוֹ לְבַקֵּר אֶת-בֵּית אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְלָשִׂים יָדָם עַל כָּל-הַתְּעוּדוֹת וְעַל נְיָרוֹת-הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר בַּבַּיִת, בְּאָמְרוֹ כִּי מִצְוַת הָאָמִיר הִיא אֵלַי לֵאמֹר: אַל תִּתֵּן לְאִישׁ לָגֶשֶׁת אֶל הַתְּעוּדוֹת כִּי לַמֶּמְשָׁלָה הֵן. וַיּוֹבִילוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִקְבוּרָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וּכְהַגִּיעָם לְבֵית-הַקְּבָרוֹת פָּקַד אַבּוּ אַל-פַתַּאח לָשִׂים קִבְרוֹ עַל יַד קֶבֶר אָבִיו הוּא, בַּכִּפָּה הַגְּדוֹלָה וְהַנֶּהְדָּרָה בְּכָל-בֵּיִת-הַקְּבָרוֹת בַּתַָּוֶךְ, לְמַעַן הַרְאוֹת לַכֹּל עַד כַּמָּה כְּבוֹד הַמֵּת גָּדוֹל בְּעֵינָיו.

וַיְהִי טֶרֶם הִסְפִּיקוּ הַקַּבְּרָנִים לִקְבֹּר אֶת-הַמֵּת וְהַלַּיְלָה בָא, וַיָּשׁוּבוּ הַמְלַוִּים לְבָתֵּיהֶם וְגַם אַבּוּ אַל-פַתַּאח וּמְלַוָּיו הָלְכוּ רֶגַע אַחֲרֵיהֶם. וְאַחַר שָׁב הוּא וּשְׁנֵי מְלַוִּים עִמּוֹ אֶל כִּפַּת הַקֶּבֶר וַיִּנְעֲלוּ אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָּה אַחֲרֵיהֶם וַיְמַהֲרוּ לְהוֹצִיא אֶת-הַמֵּת מִקִּבְרוֹ, וַיַּסִּיקוּ אֵשׁ גְּדוֹלָה בְתוֹךְ הַכִּפָּה בַּזְּרָדִים אֲשֶׁר לָקְטוּ בַסְּבִיבָה, וַיְחַמְּמוּ מַיִם בְּפַח גָּדוֹל אֲשֶׁר הֵכִינוּ מֵרֹאשׁ בַּכִּפָּה. וּבֵין כֹה מִהֲרוּ הַמְלַוִּים אֶל בֵּיִת אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיָּבִיאוּ אַמְבָּט גָּדוֹל וַיִּשְׁפְּכוּ אֶת-הַמַּיִם אֶל תּוֹכוֹ, וַיַּכְנִיסוּ בוֹ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיְחַמְּמוּהוּ, וּמְעַט מְעַט שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וַיִּתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָתוֹ הַחֲזָקָה, וַיִּפְקַח עֵינָיו. וַיְהִי כִּי נָפַל מַבָּטוֹ עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֲשֶׁר עָמַד עַל יָדוֹ ויִּשְׁאַל אוֹתוֹ לֵאמֹר: מַה-זֹּאת? לְאָן הוֹבִילוּנִי? – וּמַה-קָּרָה?

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אֲנִי אַבּוּ אַל-פַתַּאח אוֹרְחֲךָ הֲבֵאתִיךָ עַד הֲלֹם, וְעַתָּה דַּע כִּי אֵין לְךָ מָנוֹס וּמִפְלָט מִיָּדִי הַקָּשָׁה וְכִי עַנֵּה אֲעַנֶּה אוֹתְךָ בְּכָל-מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים וְרָעִים עַד אֲשֶׁר תְּגַלֶּה לִי אֶת-סוֹד עָשְׁרְךָ וְאֶת-מְקוֹר אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאֶת-מְקוֹם בָתֵּי גְנָזֶיךָ, וְאִם אַיִן מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וַיִּתְעוֹדֵד אַבּוּ אַל-קַאסֵם וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָאַמְבָּט וַיִּקְרָא: אוֹי לְךָ בּוֹגֵד! אֲהָהּ! עֲשֵׂה בִי כִרְצוֹנְךָ וְאֶת סוֹד אוֹצְרוֹתַי לֹא תֵדָע.

אָז צוָּה אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶת-מְלַוָּיו, וַיַּשְׁכִּיבוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וַיּוֹצֵא מִתַּחַת לְבִגְדּוֹ רְצוּעַת עוֹר אֲרֻכָּה וַחֲזָקָה, וַיַּלְקֶה בָה אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מֵאָה מַלְקֻיּוֹת בְּכָל-כֹֹּח זְרוֹעוֹ, עַד כִּי הִתְעַלֵּף אַבּוּ אַל-קַאסֵם שֵׁנִית וְלֹא נוֹתְרָה בוֹ נְשָׁמָה. וַיְצֶו אַבּוּ אַל-פַתַּאח למְלַוָּיו וַיַּחֲזִירוּ אוֹתוֹ לִתְחִיָּה בְּהַזּוֹתָם עָלָיו מַיִם קָרִים, וְאַחַר שָׂמוּ אוֹתוֹ שֵׁנִית בְּתוֹךְ אֲרוֹנוֹ וַיַּנִּיחוּהוּ שָׁם עַד הַבֹּקֶר, וְהוּא וְהַמְּלַוִּים אוֹתוֹ שָׁבוּ לְבֵיתָם בְּנַעֲלָם אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָה אַחֲרֵיהֶם.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם עָלָה הַשַּׁחַר, מִהֵר אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶל הָאָמִיר, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם, ויִּשְׂמַח הָאָמִיר מְאֹד וַיֹּאמַר: יִישַׁר כֹּחֲךָ, אַבּוּ אַל-פַתַּאח! מֵעַתָּה לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי עָלֹה יַעֲלֶה בְיָדְךָ לְהַצִּיל אֶת-כְּבוֹדִי וְגַם לְגַלּוֹת אֶת-מִסְתְּרֵי אוֹצְרוֹת אַבּוּ אַל-קַאסֵם כְּחֶפְצְךָ, אֲבָל – הוֹסִיף הָאָמִיר – מָה אֶעֱנֶה וּמָה אָשִׁיב לֶחָ’לִיף עַל יְדֵי צִירוֹ?

וַיַּעַן אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: עָנֹה תַעֲנֶה לֶחָ’לִיף: שָׁמַע אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה כִּי מִנִּיתָ אוֹתוֹ לְאָמִיר עַל בָּצְרָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ פָקַע לִבּוֹ וַיָּמָת פִּתְאֹם.

וַיֵּאוֹת הָאָמִיר לְהַצָּעַת מַזְכִּירוֹ וַיְמַהֵר וַיַּעֲרֹךְ מִכְתָּב לֶחָ’לִיף, לְהַארוּן אַל-רַשִׁיד, ויִּשְׁלָחֵהוּ אֵלָיו עַל-יְדֵי צִירוֹ המְּיֻחָד.

וְאַבּוּ אַל-פַתַּאח בְּצֵאתוֹ מֵאַרְמוֹן הָאָמִיר שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת לְמַעַן הַכְבִּיד שֵׁנֵית יָדוֹ עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם אִם יַעֲמֹד בְּמִרְדוֹ לִבְלִי גַלּוֹת לוֹ סוֹדוֹ, וּמָה-הִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת כִּי שַׁעַר הַכִּפָּה פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְכִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ!

וַיֵּצֵא לֵב אַבּוּ אַל-פַתַּאח לַמַּרְאֶה וַיֹּאמַר: אוֹיָה! כִּי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי, וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל אַרְמוֹן הָאָמִיר וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת-הַדָּבָר.

וַיִּפְחַד גַּם הָאָמִיר מְאֹד מְאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: אוֹיָה לָנוּ כִּי אָבָדְנוּ! מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וּמַה-תִהְיֶה אַחֲרִיתֵנוּ?! אֵין זֹאת כִּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם הָלַךְ בַּעְ’דַּאדָה אֶל הֶחָ’לִיף וְעוֹד מְעַט וּבָא קִצֵּנוּ.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיֹּאמַר: אָכֵן, אֲדוֹנִי הָאָמִיר, הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶתְמוֹל, כִּי לֹא שַׂמְתִּי קֵץ פַּעַם אַחַת לְחַיֵּי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וּבְכָל-זֹאת אַל נָא נִתְיָאֵשׁ וְאַל יִפֹּל רוּחֵנוּ בְקִרְבֵּנוּ. בְּלִי סָפֵק לֹא הִסְפִּיק עוֹד לְהַרְחִיק לֶכֶת, וְלָכֵן צַוֵּה נָא אֲדוֹנִי וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרָיו שׁוֹטְרִים וּדְבָקוּהוּ וּתְפָשׂוּהוּ וֶהֱשִׁיבוּהוּ אֵלֵינוּ.

וַיְמַהֵר הָאָמִיר וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-הַשּׁוֹטְרִים אֶל אַרְמוֹנוֹ ויְחַלְּקֵם לִשְׁנַיִם, וַיִתֵּן חֶצְיָם בְּיַד אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וּבְרֹאשׁ הַחֲצִי הַשֵּׁנִי עָמַד הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וַיֵּצְאוּ לְחַפֵּשׂ אֶת-הַבּוֹרֵחַ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה, בְּכָל-תְּפוּצוֹת הָעִיר וְהַסְּבִיבָה.

וַיְהִי הֵם עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה, וְהִנֵּה גַּ’עֲפַר הַמִּשְׁנֶה פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בַּצִּיר הַשָׁלוּחַ מִטַּעַם הֶחָ’לִיף בְּשׁוּבוֹ מִבָּצְרָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָצִּיר: אֲדוֹנִי, אַל נָא תֵלֵךְ בָּצְרָתָה, כִּי לֹא תִמְצָא אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם. הוּא מֵת, וגַם כְּבָר הוּבַל לִקְבָרוֹת זֶה יוֹמַיִם, וְגַם רָאִיתִי זֹאת אֲנִי בְּעֵינֵי בְשָׂרִי! וִגַּ’עֲפַר, אֲשֶׁר הִתְעַתֵּד לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי אַבּוּ אַל-קַאסֵם וּלְהָבִיא לוֹ אֶת-בְּשׂוֹרַת הִתְמַנּוּתוֹ לַאֲמִיר הַמְּחוֹז בִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, נִבְהַל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וְלֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַצִּיר, ותִּמָּלֶאנָה עֵינָיו דְמָעוֹת, וּבְחָשְׁבוֹ כִּי אֵין עוֹד כָּל-תּוֹעֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ אֶת-נְסִיעָתוֹ, שָׁב בַּעְ’דַּאדָה, וַיֵּלֶךְ יָשָׁר אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ יַחַד עִם הַצִּיר הַנִַּלְוֶה אֵלָיו. וַיְהִי כִּי רָאָה אוֹתָם הֶחָ’לִיף וְהִנֵּה נָפְלוּ פְנֵיהֶם מְאֹד, וַיִּנָּבֵא לוֹ לִבּוֹ דָּבָר רַע, וְכִי בְשׂוֹרָה רָעָה בְפִיהֶם, וַיִּקְרָא לֵאמֹר: גַּ’עֲפַר! הַגִּידָה נָא לִי, לָמָּה מִהַרְתָּ לָשׁוּב, וְלָמָּה כֹה נָפְלוּ פְנֵי שְׁנֵיכֶם? הֲלֹא דָבָר הוּא!

וַיִּקְרָא גַּ’עֲפַר וַיֹּאמַר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אָכֵן חָכְמַת אַלְלַהּ תָּאִיר פָּנֶיךָ, וְלִבְּךָ מְנַבֵּא לְךָ אֶת-הַקּוֹרוֹת בְּטֶרֶם תָּבֹאנָה. צַר לִי מְאֹד לְהוֹדִיעֲךָ כִּי בְשׂוֹרָה רָעָה בְפִינוּ, אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ! כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ אַחֲרֵי עָזְבְךָ אֶת-בָּצְרָה.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הֶחָ’לִיף אֶת-דִּבְרֵי גַּ’עֲפַר וַיָּפָג לִבּוֹ, וּמֵרֹב צַעַר והִתְרַגְּשׁוּת נָפַל מִתְעַלֵּף וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ, וַיְמַהֲרוּ שָׂרֵי הָאַרְמוֹן לְעֶזְרָתוֹ, וְרַק בְּעָמָל רָב עָלָה בְיָדָם לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה.

אָז הִבִּיט הֶחָ’לִיף כֹּה וָכֹה, וַתִּפֹּלְנָה עֵינָיו עַל הַצִּיר הַשָּׁלוּחַ מֵאִתּוֹ אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם בָּצְרָתָה, ויִּשְׁאָלֵהוּ לְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַקּוֹרוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְאִם הֵבִיא עִמּוֹ יְדִיעוֹת וּמִכְתָּבִים מִשָּׁם מֵאֵת פְּנֵי אֲמִירוֹ.

וַיְסַפֵּר הַצִּיר אֵת אֲשֶׁר רָאָה, וְגַם הוֹשִיט לֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ מֵאֵת הָאָמִיר, וַיִּקַּח הֶחָ’לִיף אֶת-הַמִּכְתָּב וַיָּבוֹא חֶדֶר בְחֶדֶר יַחַד עִם גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵהוּ, וַיְהִי בְקָרְאוֹ אֶת-כָּל-הַכָּתוּב וַיּוֹשֶׁט אֶת-הַמִּכְתָּב לְגַּ’עֲפַר וַיִּקְרָא בְּהִתְמַרְמְרוּת גְּדוֹלָה: מִרְמָה, גַּ’עֲפַר! אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֹא מֵת, כִּי הָרְגוּ אוֹתוֹ, וְיַד אֲמִיר בָּצְרָה הָיְתָה בוֹ לְהָרְגוֹ, לְבַל יַעֲמוֹד לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ אֲמִירוּתוֹ, וּלְבַל יִירַשׁ אֶת-כִּסְאוֹ כַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי.

וַיֹּאמֶר גַּ’עֲפַר: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף לְעוֹלָם יִחְיֶה, כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ! וְגַם לִבִּי לֹא יַחְשֹׁב אַחֶרֶת, וְלָכֵן זֹאת עֲצַת עַבְדְּךָ: צַוֵּה וְיִתְפְּשׁוּ אֶת-אֲמִיר בָּצְרָה וְאֶת-מַזְכִּירוֹ כְּרֶגַע, וְיִתְּנוּ אוֹתָם שְׁנֵיהֶם בַּמִּשְׁמָר, עַד אֲשֶׁר תֵּעָרֵךְ חֲקִירָה וּדְרִישָׁה וְתֵצֵא הָאֱמֶת לָאוֹר.

וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: כֵּן דִּבַּרְתָּ, גַּ’עֲפַר, וְעַתָּה מַהֲרָה וּקְחָה עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְלֵךְ בָּצְרָתָה, וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אַל תְּאַחֵר!

וַיַּעַשׂ גַּ’עֲפַר כִּדבַר הֶחָ’לִיף, וַיִּקַּח עִמּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִפָּרָשֵׁי הֶחָ’לִיף הַגִּבּוֹרִים, וַיָּשִׂימוּ פְנֵיהֶם בָּצְרָתָה וְהוּא בְרֹאשָׁם.

כָּעֵת נָשׁוּב אֶל אַבּוּ אַל-קַאסֵם וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לוֹ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו שְעוֹת מִסְפָּר לְלֹא הַרְגָּשָה לְרַגְלֵי הַמַּכּוֹת הַאַכְזְרִיּוֹת אֲשֶׁר הֻכָּה מֵעִם אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַתָּחֶל רוּחוֹ לָשׁוּב אֵלָיו מְעַט מְעַט, אֲבָל פִּתְאֹם חָשׁ כְּמוֹ יָד חֲזָקָה אוֹחֶזֶת בּוֹ, ותּוֹצִיאֵהוּ מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹ, אֲרוֹן הַמֵּת, אֲשֶׁר שָׁכַב בּוֹ, וַיַּחְשֹׁב כִּי אַבּוּ אַל-פַתַּאח הוּא אֲשֶׁר בָּא עִם לַהֲקַת מְרֵעָיו לְמַעַן עַנּוֹתוֹ שֵׁנִית, וַיֹּאמֶר בְּקוֹל חַלָּשׁ וְעָמוּם: הַכּוּנִי נָא מַכָּה אַחַת וְאַל תִּשְׁנוּ, אִם יֵשׁ אַלְלַהּ בְּלִבְּכֶם, לְחִנָּם תְּעַנּוּ אוֹתִי, אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אֲשַׁנֶּה, אֶת-סוֹדִי לֹא אֲגַלֶּה!

וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם! לֹא לְעַנּוֹתְךָ בָּאנוּ הֲלוֹם, כִּי לְהַצִּילְךָ בָּאנוּ.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְאַמֵּץ וַיִּפְקַח אֶת-עֵינָיו לְמֶחֱצָה, וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה לִרְאוֹת מִי מוֹשִׁיעוֹ? – וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

– אָנֹכִי עַלִי בֶּן אַבּוּ אַל-פַתַּאח מַזְכִּיר הָאָמִיר אֲשֶׁר בְּבַצְרָה, בָּאתִי אֵלֶיךָ לַחְקֹר וְלָדַעַת פֵּשֶׁר דָּר, כִּי לא יָכֹלְתִּי תֵּת אֵמוּן לַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר הֶעֱבִירוּ עָלֶיךָ לֵאמֹר: מֵת אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִיתָה חֲטוּפָה, לִבִּי נִבָּא לִי כִּי יַד אָבִי הָיְתָה בְךָ לְהַעֲלִימְךָ מִקִּנְאָתוֹ בְךָ, וְהַקִּנְאָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה, וְלָכֵן לֹא נַחְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי עַד אֲשֶׁר נִגְלְתָה לִי כָּל-הָאֱמֶת. וְעֶבֶד אָבִי, אֲשֶׁר יָדוֹ הָיְתָה עִם אָבִי בְּכָל-הָרָעָה אֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה לְךָ, הוּא אֲשֶׁר גִּלָּה לִי הַכֹּל. וַיְהִי כִּי מָסַר לוֹ אָבִי אֶת-מַפְתֵּחַ כִּפָּת הַקֶּבֶר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתָּה בְתוֹכָהּ לְמַעַן יִשְׁמֹר עָלֶיךָ, וָאֶשְׁאַל אֶת-הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנּוּ וַיִּתְּנֵהוּ לִי, וָאָחוּשׁ אֵלֶיךָ לְמַעַן הַצִּילְךָ, וְתוֹדתִי נִתוּנָה לְאַלְלַהּ שֶׁלֹּא אֵחַרְתִּי הַמּוֹעֵד.

אָז יִקְרָא אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל לֵאמֹר: הֲיִתָּכֵן?! הַאֶפְשָר כִּי אָב כֹּה אַכְזָרִי וְכֹה חֲסַר רֶגֶש יוֹלִיד בֵּן נָדִיב וַאֲצִיל רוּחַ כָּמוֹךָ?!

וַיִּקְרָא עַלִי וַיֹּאמַר: אַל נָא, אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אַל נָא תַרְבֶּה דְבָרִים, כִּי לא עֵת לְדַבֵּר הִיא כִּי אִם עֵת לַעֲשׂות, וְלַעֲשׂות מַהֵר, לְמַעַן הַצִּיל אֶת-נַפְשְׁךָ מֵרֶדֶת שָׁחַת. לִבִּי לֹא יָפוּן כִּי מָחָר בְּטֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָשׁוּב אָבִי אֵלֶיךָ לְמַעַן רְאוֹת אֵת אֲשֶׁר אִתְּךָ, וְאִם לֹא יִמְצָאֲךָ בַּאֲרוֹנְךָ יִשְׁלַח מַלְאָכִים עַל יָמִין וְעַַַל שְׂמֹאל לְבַקֶּשְׁךָ. וְלֹא יִתֵּן לְנַפְשׁוֹ מָנוֹחַ לְמַעַן הַשִּׂיגְךָ, וְלָכֵן אֶל בֵּיתִי וְאֶל מְעוֹנִי אֶקָּחֲךָ, שָׁם לֹא תַשִּׂיגְךָ יַד אָבִי. כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שָׁם תָּנוּחַ מֵרָגְזְךָ, וְשָׁם יִשְׁקֹט רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ עַד שׁוּבְךָ לְאֵיתָנְךָ, קוּמָה חוּשָׁה וּבוֹאָה עִמִּי, אַל תִּירָא! אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.

וּבְדַבְּרוֹ הִלְבִּישׁ עַלִי אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם מַחְלְצוֹת עֶבֶד, וּבְהִתְחַפְּשׂו יָצָא עִם עַלִי מִתּוֹךְ כִּפַּת הַקֶּבֶר, וַיַּעַזְבוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת-דֶּלֶת הַכִּפָּה פְתוּחָה וַיָּשִׂימוּ פְנֵיהֶם אֶל הָעִיר, וַיָּבוֹאוּ עַד אַרְמוֹן עַלִי בִּצְעָדִים מְדוּדִים מֵרֹב עֲיֵפוּת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וַיֵּשֶׁב שָׁם אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָּמִים מִסְפָּר.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּבֹא אַבּוּ אַל-פַתַּאח אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת וַיַּרְא וְהִנֵּה אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ, וַיָּמָת לִבּוֹ, כִּי יָדַע כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו. וַיִּשְלַח אֲנָשִים אֶל כָּל עֵבֶר וּפִנָּה לְתָפְשׂוֹ, וְכִרְאוֹת הוּא וַאֲמִיר בָּצְרָה עִמּוֹ כִּי כָל-עֲמָלַם לַשָּׁוְא נוֹאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, אַך לִבָּם בְּקְִרְבָּם מָלֵא פַחַד וּדְאָגָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּלְבֵּשׁ עַלִי אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בִּגְדֵי הָדָר מְרֻקְמֵי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל סוּס עֲרָבִי מְצֻיָּן וַיֹּאמֶר אֵלָיו! יְדִידִי! עַתָּה יָכוֹל אַתָּה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ, הַדֶּרֶךְ פְתוּחָה לְפָנֶיךָ, כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ הַמְבַקְּשִׁים נַפְשְׁךָ אֵינָם יוֹדְעִים אֵת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיךָ, לֶךְ-לְךָ בַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת מִבְּלִי כָל-פַּחַד רָעָה.

וַיּוֹדֶה אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְעַלִי עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְגַם הִבְטִיחָהוּ לֵאמֹר: זָכֹר אֶזְכָּרְךָ עַד עוֹלָם.

וַיִּפְּלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו בְּשָׁלוֹם. וַיָּשֶׂם אַבּוּ אַל-קַאסֵם פָּנָיו בַּעְ’דַּאדָה, וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ שָׁמָּה שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן, וַיֹּאחֶז דַּרְכּוֹ יָשָׁר אֶל מְקוֹם מוֹעֵד-הַסּוֹחֲרִים לִרְאוֹת אוּלַי יִמְצָא שָׁם אֶת-הַסּוֹחֵר הַבַּעְ’דּאדי הַנִּכְבָּד, אֲשֶׁר סָר לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר אֶל בֵּיתוֹ בְּבָצְרָה לְבַקְּרוֹ, אֲבָל לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל לֹא מָצָא אֶת-מְבֻקָּשׁוֹ, וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת בַּעְ’דּאד וְגַם הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כָל עוֹבֵר וָשָׁב אוּלַי יִרְאֶה, אוּלַי יִמְצָא אֶחָד מִמַּכָּרָיו. וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ וְהִנֵּה הִגִּיעַ עַד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב לוֹ עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים אֲשֶׁר בֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאַרְמוֹן לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ.

הוּא שָׁם, וְהִנֵּה אֶחָד מֵעֲבָדָיו, אֲשֶׁר אוֹתוֹ נָתַן בְּמַתָּנָה לֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד בִּהְיוֹתוֹ בְבֵיתוֹ בְּבָצְרָה כְּמִתְנַכֵּר, יָשַׁב לוֹ עַל אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וַיַּבֵּט הַחוּצָה אֶל הָרְחוֹב, וַיִּפֹּל מַבָּטוֹ עַל אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַיּוֹשֵׁב מִמּוּלוֹ תַּחַת הָעֵץ וַיַּכִּירֵהוּ, וַיְמַהֵר אֶל הֶחָ’לִיף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! רָאֹה רָאִיתִי אֶת-אֲדוֹנִי, אֶת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב תַּחַת אַחַד הָעֵצִים אֲשֶׁר בָּרְחָבָה אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאַרְמוֹן.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף, כִּי לֹא הֶאֱמִין לִדְבָרָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֵין זֹאת כִּי עֵינֶיךָ הוֹלִיכוּךָ תּוֹעָה. אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֵינֶנּוּ בַחַיִּים עוֹד, הוּא מֵת לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים, וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה אֵלָי.

– אֲבָל, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי! – אָמַר הָעֶבֶד – לָמָּה תַגִּיד זֹאת וְעֵינֵי עַבְדְּךָ רָאוּ אוֹתוֹ וְלֹא זַר, וְגַם הִנֵּה הוּא קָרוֹב מְאֹד אֵלֵינוּ עַל יַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, לוּא הוֹאַלְתּ לְהַרְשׁוֹתֵנִי אֲבִיאֵהוּ לְפָנֶיךָ כְּרֶגַע, הֲיִּתָּכֵן כִּי אֲנִי לֹא אַכּירֶנּוּ וְהוּא הֲלֹא הָיָה אֲדוֹנִי שָׁנִים רַבּוֹת?!

אִם כִּי לֹא הֶאֱמִין הֶחָ’לִיף לִדְבָרָיו, בְּכָל-זֹאת שָׁלַח אֶת-הָעֶבֶד בְּלִוְיַת אֶחָד מֵרוֹאֵי פָנָיו וַיִּפְגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם בְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם וְהוּא יוֹשֵׁב תַּחַת הָעֵצִים בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, כִּי גַם הוּא חִכָּה שָׁם לִרְאוֹת אִם יָשׁוּב הָעֶבֶד אֲשֶׁר יָשַׁב עַל יַד חַלּוֹן הָאַרְמוֹן, וַאֲשֶׁר כְּאִלּוּ גַם הוּא הִכִּירוֹ בִּנְפֹל מַבָּטוֹ עָלָיו, כִּי עַבְדּוֹ הוּא.

וַיְהִי כִּי נוֹכַח הָעֶבֶד כִּי עֵינָיו רָאוּ נְכוֹחָה וְכִי הוּא הוּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲדוֹנָיו, וַיְמַהֵר אֵלָיו וַיִּתְנַפֵּל לְרַגְלָיו אַרְצָה וַיִשָּׁקֵן, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לִשְׁלוֹמוֹ.

וַיּוֹשֶׁט אַבּוּ אַל-קַאסֵם יָדָיו וַיָּרֶם אֶת-הָעֶבֶד מֵעַל הָאָרֶץ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה בְָּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף, וְאָנֹכִי אַךְ לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים נְתַתִּיךָ לְמַתָּנָה?!

וַיַּעַן הָעֶבֶד וַיֹּאמַר: עֶבֶד מֵעַבְדֵי הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל רַשִׁיד אָנִי, וְהוּא הוּא אֲשֶׁר סָר לְבַקֶּרְךָ בְּבָצְרָה וְאַתָּה חָשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְסוֹחֵר וְגַם הִרְבֵּיתָ לוֹ מַתָּנוֹת, וְעַתָּה בּוֹאָה נָא עִמָּנוּ, כִּי הֶחָ’לִיף רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ.

וַיִּתְפַּלֵּא אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וּכְאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ יַיִן נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי מוֹלִיכָיו אֲשֶׁר הֱבִיאוּהוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְגַם הִצִיגוּהוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף אֲדוֹנָם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶחָ’לִיף אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם עוֹמֵד לְפָנָיו, וַיְמַהֵר וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵא וַיִּתְנַפֵּל עַל צַוּארָיו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וּמֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, וְרַק אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים כַּאֲשֶׁר שָׁקְטָה רוּחוֹ בְקִרְבּוֹ קָרָא לֵאמֹר:

– שָׂא נָא עֵינֶיךָ, צָעִיר חָבִיב, וְהַבִּיטָה בִּפְנֵי אוֹרְחֲךָ אֲשֶׁר בִּקֶּרְךָ בְּבֵיתְךָ בְּבָצְרָה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא זֶה. זָכֹר אֶזְכֹּר תָּמִיד בְּשִׂמְחָה אֶת-קַבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה אֲשֶׁר עָרַכְתָּ לִי וְאֶת-כָּל-מַתְּנוֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, מַתְּנוֹת מְלָכִים, אֲשֶׁר כִּבַּדְתַּנִי בָהֶן, וַאֲשֶׁר הֵן מוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי מְאֹד.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶת-דִּבְרֵי הֶחָ’לִיף וַיִּגְדַּל תִּמְהוֹנוֹ גַּם הוּא עַד מְאֹד, וְלֹא יָכֹל לְהַאֲמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְאַף לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַבִּיט יָשָׁר בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְגִּיעוֹ הֶחָ’לִיף בְּדִבְרֵי חִבָּה, הֵרִים עֵינָיו אֵלָיו וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, וּמַלְכִּי, מַה-מְּאֻשָּׁר עַבְדְּךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ בִּהְיוֹת לוֹ הַזְּכוּת הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ כִּי חָ’לִיף הַמַּאֲמִינִים יְבַקְּרֵהוּ בְּבֵיתוֹ וְיִהְיֶה אוֹרְחוֹ לְיוֹם שָׁלֵם! הֲיֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר?!

וּבְדַבְּרוֹ מָלְאוּ עֵינָיו דְמָעוֹת, לִבּוֹ דָפַק בְּחָזְקָה, וּבִרְכָּיו כָּשְׁלוּ תַחְתָּיו מֵהִתְרַגְּשׁוּת, ויִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף, וַיְחַבְּקֵן וַיִּשָּׁקֵן בְּכָל-חֹם לִבּוֹ וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, אַלְלַהּ, וּמַה עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ!

וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף וַיְרִימֵהוּ מֵעַל הָאָרֶץ וַיֹּאחֲזֵהוּ בִזְרוֹעוֹ וַיּוֹשִׁיבֵהוּ עַל יָדוֹ עַל הַסַּפָּה אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ, וּבְהִסְתַּכְּלוֹ בוֹ קָרָא גַם הֶחָ’לִיף בְּהִתְפָּעֲלוּת וַיֹּאמַר:

– הַעוֹדְךָ חַי, אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֲצִיל הָרוּחַ וּנְדִיב הַלֵּב, וְאָנֹכִי חָשַׁבְתִּי כִּי כְּבָר יָרַדְתָּ אֱלֵי קֶבֶר בַּעֲצַת אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֶךָ הָרַבִּים הַמְקַנְּאִים בָּךְ?!

אָז יְסַפֵּר אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֶחָ’לִיף אֶת כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְאֶת-כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אַבּוּ אַל-פַתַּאח, וְאֵיכָכָה נִצַּל מִמָּוֶת בְּדֶרֶךְ נֵס.

וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת וַיִּקְרָא: כֵּן, חֲבִיבִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם, לְמַעֲנִי אֲנִי הָיִיתָ בְּכָל-רָע. וַאֲנִי הֲסִבּוֹתִי לְךָ אֶת-כָּל-צָרוֹתֶיךָ מִבְּלִי מֵשִׂים, כִּי בְשׁוּבִי בַעְ’דַּאדָה אַחֲרֵי בַקְּרִי אוֹתְךָ זָכַרְתִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִי וְאֶת-טוּב לִבְּךָ אֵלַי, וָאֹמַר לְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים, וְעַל כֵּן שָׁלַחְתִּי צִיר מִלְּפָנַי אֶל אֲמִיר בָּצְרָה וָאֶכְתֹּב אֵלָיו לֵאמֹר: “כְּבוֹא מִכְתָּבִי לְיָדְךָ רֵד מֵעַל כִּסֵּא-אֲמִירוּתךָ וְהוֹשֵׁב עָלָיו אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם, רְאֵה צִוִּיתִיךָ!” אֲבָל הוּא מִקִּנְאָתוֹ בְךָ, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אֵלֶיךָ, אָמַר לַהֲרָגְךָ נֶפֶשׁ לְבַל תַּעֲמֹד לוֹ לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ אֲמִירוּתוֹ, וְאִם לֹא הוֹשִׁיבְךָ עַל כַּנְּךָ כְּבוֹא אֵלָיו הַפְּקֻדָּה הֲלֹא זֶה יַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ לָדַעַת אֶת סוֹד עָשְׁרְךָ וְאֶת-מְקוֹם אוֹצְרוֹתֶיךָ. אֲבָל הֱיֵה נָא בָטוּחַ כִּי נָקֹם אֶנְקֹם נִקְמָתְךָ מִמֶּנּוּ, הִנֵּה כְבָר שָׁלַחְתִּי אֶת-גַּ’עֲפַר מִשְׁנִי בָצְרָתָה בְּרֹאשׁ חֵיל פָּרָשִׁים גָּדוֹל, הוּא יָשִׂים יָדוֹ עָלָיו, וְהוּא יוֹבִילֶנּוּ אֵלַי בְּעוֹד יוֹם יוֹמַיִם יַחַד עִם מַזְכִּירוֹ אַבּוּ אַל-פַתַּאח הָאַכְזָרִי, אֲשֶׁר הוּא הָיָה הַגּוֹרֵם לְכָל-עִנּוּּיֶיךָ, וְאַתָּה הָיֹה תִהְיֶה מֵעַתָּה אוֹרְחִי, וְכָל-שָׂרַי וַעֲבָדַי יַעַמְדוּ לִשָׁרֶתְךָ כְּכָל-אֲשֶׁר הֵם מְשָׁרְתִים לְפָנָי.

וּבְדַבְּרוֹ אָחַז הֶחָ’לִיף אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּיָדוֹ וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַגַּן הַמָּלֵא פְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וְכָל-מִינֵי צִמְחֵי-הָדָר לְמִינֵיהֶם, וּבַגַּן בְּרֵכוֹת מִבְּרֵכוֹת שׁוֹנוֹת, גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, וְכֻלָּן עֲשׂוּיוֹת בַּהַט וְשַׁיִשׁ וְאַבְנֵי בְדֹלַח בְּנֵי גְוָנִים מרְהִיבֵי עַיִן, וְהַבְּרֵכוֹת דָּגִים מָזְהָבים מִלְּאוּ אוֹתָן, וּבַגַּן בַּתָּוֶךְ שְׁנֵים-עָשָׂר עַמּוּדִים עֲשוּיִם שַׁיִשׁ שָׁחוֹר, וְהֵם גְּבוֹהִים מְאֹד וְכֻלָּם מְשֻׁבָּצִים חוּטֵי זָהָב מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרָשׁ וְחוֹשֵׁב, וַעֲלֵיהֶם כִּפָּה עֲגֻלָּה עֲשׂוּיָה עֲצֵי אָהָל מְפִיצֵי רֵיחַ עֲדָנִים, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ עָפוּ וְשָׁרוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים מַפְלִיאוֹת זֵמֶר, הַמַּרְהִיבוֹת אֶת-הָעַיִן בִּיפִי נוֹצוֹתֵיהֶן.

וְתַחַת הַכִּפָּה בֵּית-הַמֶּרְחָץ אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף, וַיֵּרֶד הֶחָ’לִיף וְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אוֹרְחוֹ עִמּוֹ לְהִתְרַחֵץ, וְאַחַר עָלוּ וְהִסְתַּפְּגוּ, וַיִּלְבַּשׁ הֶחָ’לִיף בִּגְדֵי מַלְכוּת, גַּם אַבּוּ אַל-קַאסֵם לָבַשׁ אֶת-בִּגְדֵי הַהוֹד וְהֶהָדָר אֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף לְהָכִין לְמַעֲנוֹ בַּעֲלוֹתוֹ מִן הָרַחְצָה, וַיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם אֶל חֲדַר-הָאֹכֶל אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן, אֲשֶׁר שָׁם הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים ועֲלֵיהֶם מַאַכְלֵי מַעֲדַנִּים וּמַשְׁקָאוֹת מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ, ויֹּאכְלוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת-לִבָּם, וְאַחַר הוֹבִילוּ אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם אֶל הַמָּעוֹן הַמְיֻחָד הַנִּפְלָא בְמַרְאֵהוּ וְהֶעָשִׁיר בְּרָהִיטָיו אֲשֶׁר יָעַד לוֹ הֶחָ’לִיף, לְמַעַן יָנוּחַ מֵעֲמָלוֹ וּמֵרָגְזוֹ וּמֵהִתְרַגְּשׁוּתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיָּשָׁב גַּ’עֲפַר מִשְׁנֵה הַארוּן אַל-רַשִׁיד מִבָּצְרָה יַחַד עִם כָּל-חֵילוֹ וּפָרָשָׁיו וַיָּבֵא עִמּוֹ אֶת-הָאָמִיר וְאֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח מַזְכִּירוֹ הָאַכְזָרִי, וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיּוֹרִידוּ אֶת-הָאָמִיר בַּבּוֹר, וְעַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח צִוָּה, וַיָּכִינוּ לוֹ עֵץ גָּבוֹהַּ בָּרְחָבָה אֲשֶׁר מִמּוּל אַרְמוֹנוֹ לִתְלוֹתוֹ עָלָיו, וַיַּעֲבֵר קוֹל בָּעִיר לֵאמֹר: תָּלֹה יִתָּלֶה אַבּוּ אַל-פַתַּאח הָאַכְזָרִי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, חֵלֶף כָּל-מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשָׂה לְאַבּוּ אַל-קַאסֵם הַבָּצְרָתִי. וַיְהִי בְהֵאָסֵף הָעָם וַיְסַפֵּר לָהֶם הֶחָ’לִיף אֶת-כָּל פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת אַבּוּ אַל-קַאסֵם, אֶת-עָשְׁרוֹ ורֹב טוּבוֹ, ואֵת אֲשֶׁר חַנָּנוֹ אַלְלַהּ בְּיָד נְדִיבָה וּבְנֶפֶשׁ אֲצִילָה, אֲשֶׁר לֹֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְפָנָיו בֵּין בְּנֵי עֲרָב וּמַלְכֵיהֶם, וְיַחַד עִם זֶה סִפֵּר לָהֶם אֵת כָּל-הָרָעָה וְדַרְכֵי הָאַכְזְרִיוּת אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם אַבּוּ אַל-פַתַּאח לְעַנּוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-קַאסֵם לְמַעַן יְגַלֶּה אוֹצְרוֹתָיו, וַתַּעַל חֲמַת הָעָם עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח וַיִצְעֲקוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן בֶּן-מָוֶת הוּא הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר הֵרִים יָדוֹ באֲצִיל בְּנֵי עֲרָב, וְתָלֹה יִתָּלֶה!

וַיְהִי כִּי נִגַּשׁ הַתַּלְין לְמַלֵּא תַפְקִידוֹ לִתְלוֹת אֶת-אַבּוּ אַל-פַתַּאח עַל הָעֵץ כִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וַיִּקְפֹּץ אַבּוּ אַל-קַאסֵם מִמְּקוֹמוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בַּעֲנָוָה, וּבְהוֹשִׁיטוֹ יָדָיו אֵלָיו קָרָא לֵאמֹר: אָנָּא אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! תִּפֹּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ עַל אַבּוּ אַל-פַתַּאח זֶה, וְהוֹאֵל נָא לְחַנְּנוֹ וְלִסְלֹחַ לוֹ עֲוֹנו, תֵּן לוֹ לִחְיוֹת לְמַעַן יִרְאֶה בְעֵינָיו אֶת-כָּל-הַטּוֹב וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּדִי, וְהָיָה זֶה עָנְשׂוֹ.

– הֶאָח! אַבּוּ אַל-קַאסֵם יַקִּירִי – קָרָא הֶחָ’לִיף – מַה-נָּדִיב רוּחֶךָ, וּמַה-גְּדוֹלָה אֲצִילוּת נַפְשְׁךָ, וְכַמָּה נָאֶה וְגַם יָאֶה לְךָ לִהְיוֹת לְמוֹשֵׁל עַל עַמִּי, כִּי הֲיֵשׁ אֹשֶר גָּדוֹל מִזָּה לָעָם אֲשֶׁר בְּבָצְרָה מֵאֲשֶׁר תִּהְיֶה אַתָּה לְאָמִיר עֲלֵיהֶם? רְאֵה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ, סָלַחְתִּי לְאַבּוּ אַל-פַתַּאח כִּרְצוֹנֶךָ, וְגַם הִפְקַדְתִּיךָ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמִּי פֹה לְאָמִיר עַל בָּצְרָה.

– אֲבָל, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי – שָׁב אַבּוּ אַל-קַאסֵם לֵאמֹר, בּהִשְׁתַּחֲוֹתוֹ שֵּׁנִית לְרַגְַלֵי הֶחָ’לִיף – עוֹד בַּקָּשָׁה קְטַנָּה לִי אֵלֶיךָ: תֵּן אֶת-כִּסֵא הָאֲמִירוּת בְּבָצְרָה לְעַלִי בֶּן אַבּוּ אַל-פַתַּאח מֵיטִּיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי, וַאֲנִי דַּי לִי שֶׁאַתָּה אֲדוֹנִי "אָמִיר הַמַּאֲמִינִים " כִּבַּדְתַּנִי לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי, וְגַם אֵרַחְתַּנִי בְּבֵיתְךָ וּבְאַרְמוֹנְךָ וְלִבְּךָ טוֹב עָלַי, וּמַה-לִּי כֶתֶר וּמַה-לִּי אֲמִּירוּּת לְעֻמַּת כָּל-אֵלֶּה? הֶאָח! אֵין מְאֻשָׁר כָּמוֹנִי גַם בַּמְּלָכִים, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִִגְמָלְךָ כָּל-טוּב, סֶלָה.

וַיֵּאוֹת הֶחָ’לִיף גַּם לְבַקָּשַׁת אַבּוּ אַל-קַאסֵם הַשְּׁנִיָּה, וְלִבּוֹ הוֹסִיף אַהֲבָה אֵלָיו בְּהִוָּכְחוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּגֹדֶל נֶפֶשׁ אַבּוּ אַל-קַאסֵם, בִּתְכוּנוֹתָיו הַנַּעָלוֹת וְעַנְוְתָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וַיְמַנֶּה אֶת-עַלִי לְאָמִיר עַל בָּצְרָה, וְגַם שָׁלַח לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְיָפוֹת, וּלְאַבּוּ אַל-קַאסֵם אָמַר: אַתָּה תִהְיֶה מֵעַתָּה בֵּין בָּאֵי בֵיתִי כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ, וְאֵת אַחַת מִקְּרוֹבוֹתַי הַיָּפוֹת אַשִּׂיאֲךָ לְאִשָּׁה, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד, וְאַשְׁרֵי הָעָם אֲשֶׁר לוֹ בָנִים כָּמוֹךָ.

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבּוּ אַל-קַאסֵם לִפְנֵי הֶחָ’לִיף וְכָל-הַנִּצָּבִים עָלָיו רָאוּ וְכֵן תָּמָהוּ, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין כְּאַבּוּ אַל-קַאסֵם אִישׁ נְדִיב רוּחַ בְּכָל-אֶרֶץ עֲרָב, ויָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְשָׁלום וּבְלֵב מָלא שִׂמְחָה.

וַיְהִי אַבּוּ אַל-קַאסֵם בְּאַרְמוֹן הֶחָ’לִיף חֹדֶשׁ יָמִים, וַיִּשָּׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת-בַּת אֲחוֹת זֻבַּיְדָּה אֵשֶׁת הֶחָ’לִיף הַיְפֵהפִיָּה, וְאַחַר שִׁלְחָהוּ הֶחָ’לִיף בָּצְרָתָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבִתְכוּנָה רַבָּה, וַיְהִי מְאֻשָּר כָּל-יְמֵי חַיָּיו.

(אֵל-מַסְעוּדִי)

יט: אַל-מַאֲמוּן

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הֶחָ’לִיף הַארוּן אַל-רַשִׁיד, וַיִּמְלְכוּ תַחְתָּיו שְׁנֵי בָנָיו, אַל-אַמִין וְאַל-מַאֲמוּן, וַיִמְלךְ אַל-אַמִין עַל עִירַאק, הִיא אֲרַם נַהֲרַיִם, וְאַל-מַאֲמוּן מָלַך עַל ח’וּרַסַאן אֲשֶׁר בְּפָרַס, וַיִּקָּרֵא אַל-אַמִין גַם בְשֵׁם חָ’לִיף.

וַתָּקָם מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים עַל אוֹדוֹת הֶחָ’לִיפוּת, כִּי עֵין אַל-אַמִין צָרָה בְאָחִיו אַף כִּי הָיָה הַבְּכוֹר. וַיִּירָא אַל-אַמִין מִפְּנֵי אָחִיו וַיִּבְרַח מֵעִיר חֲ’לִיפוּּתוֹ מִבַּעְ’דּאד וַיִּשְׁלַח אַל-מַאֲמוּן אֶת-שַׂר צְבָאוֹ אֶת-טַאהֶר וַיַּדְבִּיקֵהוּ, וַיִּשְׁלַח אֶל אַל-מַאֲמוּן לִשְׁאֹל: מָה אֶעֱשֶׂה בְאָחִיךָ? וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אַל-מַאֲמוּן שַׂק כְּאוֹמֵר: כְּרֹת רֹאשׁוֹ וְשִׂים אֹותוֹ בַשַּׂק וּשְׁלָחֵהוּ אֵלָי.

וַיַּעַשׂ טַאהֶר כִּדְבַר אֲדוֹנָיו, וַיִּכְרֹת אֶת-רֹאשׁ אַל-אַמִין וַיְשִׂימֵהוּ בַשַּׂק וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל אַל-מַאֲמוּן. אַךְ כִּרְאוֹת אַל-מַאֲמוּן אֶת-רֹאשׁ אָחִיו, נִחַם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיֵּבְךְּ וְגַם שָׁמַר עֶבְרָתוֹ לְטַאהֶר שַׂר צְבָאוֹ, עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ לַהֲרֹג אֶת-אָחִיו, וְטַאהֶר לֹא יָדָע.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר טַאהֶר אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דָבָר וַיְמַהֵר הֶחָ’לִיף לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ, אֲבָל יַחַד עִם זֶה מָלְאוּ עֵינָיו דְמָעוֹת בִּרְאוֹתוֹ אֶת-טַאהֶר עוֹמֵד לְפָנָיו.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ טַאהֶר לֵאמֹר: אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי! לָמָּה תִבְכֶּה וְלָמָּה יֵרַע לְבָבְךָ, וְאַתָּה הֲלֹא מוֹשֵׁל אַדִּיר הִנֶּךָ, חוֹלֵשׁ עַל עַם גָּדוֹל וְחָזָק וְאַלְלַהּ בֵּרַכְךָ בְּכָל-טוּב?!

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָמְנָם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא וּבְכָל-זֹאת יֵשׁ דָּבָר הַמֵּעִיק עַל לִבִּי בִּרְאוֹתִי פָנֶיךָ וְגַם אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַדָּבָר.

וַיָּבֶן טַאהֶר כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת פְּנֵי מַלְכּוֹ, עַל הָרְגוֹ אֶת-אָחִיו, וְלֹא הוֹסִיף דָּבָר, וְרַק כַּאֲשֶׁר יָצָא אֶת-הָאַרְמוֹן פָּנָה אֶל חֻסַיְן שׁוֹמֵר הַסַּף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חֻסַיְן! אִם יָכוֹל תּוּכַל לְגַלּוֹת בְּעָרְמָה אֶת-מַה-שֶּׁיֵשׁ בְּלֵב הֶחָ’לִיף עָלַי, וְהִכַּרְתִּי לְךָ טוֹבָה רַבָּה, וְגַם אֶתֵּן לְךָ מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף לְמַתָּנָה. וַיַּבְטִיחֵהוּ חֻסַיְן לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ.

וַיַּעַבְרוּ יָמִים אֲחָדִים, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא חֻסַיְן אֶת-פְּנֵי מַלְכּוֹ וְהִנֵּה הֵם שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיַּגֵּד לוֹ לֵאמֹר: מַה-גָּדוֹל אָשְׁרִי, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, בִּרְאוֹתִי פָנֶיךָ וְהִנֵּה אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְכִי הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר נָחָה עָלֶיךָ עד כֹּה חָלְפָה וְעָבְרָה – הַאֲמִינָה לִי, אֲדוֹנִי “אָמִיר הַמַּאֲמִינִים” – אַלְלַהּ יאֲרִיךְ יָמֶיךָ – כִּי מֵאָז לֹא יָדַעְתִּי נַחַת וְגַם שְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, וּכְחִידָה סְתוּמָה הָיִיתָ בְּעֵינַי וְכֵן לֹא יְדַעְתִּיךָ מֵאָז.

וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר: אָנֹכִי אֲגַלֶּה לְךָ סִבַּת יְגוֹנִי, אֲבָל אַתָּה הִשָּׁמֶר-לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד מִלְּהוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיךָ, כִי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ.

וַיְהִי כִּי אָמַר לוֹ חֻסַיְן, כִּי מִשְׁתּוֹמֵם הוּא עַל אֲשֶׁר מַלְכּוֹ וַאֲדוֹנָיו חוֹשֵׁשׁ בְּאֵמוּן-רוּחוֹ אֵלָיו, וַיַּעַן הֶחָ’לִיף וַיֹּאמַר:

– רָאִיתִי פְּנֵי טַאהֶר וָאֶזְכֹּר אֶת-אָחִי אַל-אַמִין אֲשֶׁר דָּמוֹ נִשְׁפַּךְ עַל יָדוֹ בְּתָפְשׂוֹ אוֹתִי בְּשַׁעַת כַּעְסִי, וַיִּחַם לְבִּי בְקִרְבִּי וָאִשָּׁבַע לִנְקֹם נִקְמַת אָחִי בוֹ, וְעוֹד מְעַט וְאֶעֱשֶׂה זֹאת.

אָז יְמַהֵר חֻסַיְן וַיּוֹדֵע אֶת-הַדָּבָר לְטַאהֶר בְּסוֹד, וַיֵּדַע טַאהֶר, כִּי לֹא יָקוּם אַחֲרֵי נָפְלוֹ בְעֵינֵי מַלְכּוֹ, וְכִי לֹא יִנָּקֶה אִם לֹא יְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת-בַּעְ’דּאד וּלְהִסָּתֵר מֵעֵינֵי הֶחָ’לִיף. וַיַּעַשׂ בְּעָרְמָה, וַיֵּלֶךְ אֶל אַבּוּ-חָ’אלֶד מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי וִידִידִי? הִנֵּה הֶחָ’לִיף מִנָּה אֶת עַ’סַאן לְאָמִיר עַל ח’וּרַסַאן אַחֲרֵי מוֹת אָחִיו, וְלֹא זָכַר אֶת-כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ אֲנִי אֲשֶׁר הִצַּלְתִּיו מִיַּד אָחִיו, וְעַתָּה הֱיֵה נָא לִי לְפֶה וּלְמֵלִיץ בִּפְנֵי הֶחָ’לִיף לְמַעַן יִשְׁלַח אוֹתִי שָׁמָּה לְאָמִיר, וְטוֹבָתְךָ תִּהְיֶה תָמִיד לְנֶגֶד עֵינַי, וְלֹא אֶשְׁכָּחֲךָ לְעוֹלָם, כִּי לֹא אִישׁ כָּמוֹנִי יִשְׁכַּח טוֹבָה.

וַיַּבְטַח אַבּוּ-חָ’אלֶד לְטַאהֶר, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר עִם מַלְכּוֹ וְכִי קַוֵּה יְקַוֶּה לְהַצְלִיחַ בְּמַלְאֲכוּתוֹ. וַיֹּאמֶר, וַיַּעַשׂ, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלֶךְ אַבּוּ-חָ’אלֶד אֶל הֶחָ’לִיף וַיְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אֹדוֹת טַאהֶר וְגַם עָלָה בְיָדוֹ לְקַבֵּל אֶת-הַסְכַּמַת הֶחָ’לִיף לְמַנּוֹת אֶת-טַאהֶר לְאָמִיר עַל ח’וּרַסַאן תַּחַת עַ’סַאן, בְּקַבְּלוֹ עָלָיו אַחֲרָיוּת מַעֲשָׂיו.

וַיְהִי כְּבוֹא טַאהֶר לְהִפָּרֵד מִמַּלְכּוֹ, וַיַּסְבֵּר לוֹ הֶחָ’לִיף פָּנָיו וְגַם נָתַן לוֹ לְמַתָּנָה אֶחָד מִסָּרִיסָיו הַנֶּאֱמָנִים לְאוֹת רְצוֹנוֹ. וְלֹא יָדע טַאהֶר כִּי בְעָרְמָה עָשָׂה הֶחָ’לִיף, וְכִי מְרַגֵּל חֶרֶשׁ נָתַן עַל יָדוֹ, כִּי פָּקֹד פָּקַד הֶחָ’לִיף עַל סָרִיסוֹ לֵאמֹר: תָּמִיד תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל-מַעֲשֵׂי טַאהֶר וְעַל כָּל-תְּנוּעוֹתָיו, וְכָל דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל אֲשֶׁר יֵצֵא מִלְּפָנָיו וּמִהַרְתָּ לְהוֹדִיעֵנִי, כִּי עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹלַחֲךָ עִמּוֹ, רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ! וַיַּבְטַח הַסָּרִיס לְמַלְכּוֹ לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, וַיֵּלֶךְ עִם טַאהֶר ח’וּרַסַאנָה.

וַיְהִי כַּעֲבוֹר חֳדָשִׁים מִסְפָּר, וַיַרְא טַאהֶר כִּי הָאֲמִירוּת נְכוֹנָה בְיָדוֹ, וַיִּתֵן צַו, מִשִּׂנְאָתוֹ אֶת-הֶחָ’לִיף, לַחֲדֹל מִלְּהַזְכִּיר אֶת-שֵׁם הֶחָ’לִיף בְּכָל-יוֹם שִּׁשִּׁי בְּהִתְפַּלֵּל הָעָם בְּבָתֵּי תְפִלוֹתֵיהֶם, כְּכָל-אֲשֶׁר הָיוּ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת.

וַיַּרְא הַסָּרִיס וַיְמַהֵר לְהוֹדִיע הַדָּבָר לֶחָ’לִיף עַל-יְדֵי צִיר-חֶרֶשׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו, וַיִּשְׁלַח אֵלָיו הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: בָּרוּך תִּהְיֶה, סָרִיסִי, וְעַתָּה לֹא תָנוּם וְלֹא תִישַׁן עַד אֲשֶׁר יָנוּם טַאהֶר וְיִיּשַׁן שְׁנַת הַמָּוֶת. וַיַּעַשׂ הַסָּרִיס כִּפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת לְבוֹא הַפְּקֻדָּה. יַשֵׁן טַאהֶר אֶת-שְׁנָתוֹ לָנֶצַח!…

הַסָּרִיס שָׂם עֵץ בְּלַחְמוֹ…

כ: אַל-מַאֲמוּן וְהַמּוֹרֶה אַבּוּ אַל-פַארַה

וְאַבּוּ אַל-פַ’ארַה, אַחַד הַמְדַקְדְּקִים הַגְּדוֹלִים בִּימֵי אַל-מַאֲמוּן, וַיִּמְסֹר לוֹ הֶחָ’לִיף אֶת-שְׁנֵי בָנָיו לְלַמְּדָם אֶת-חָכְמַת-דִּקְדּוּק הַשָּׂפָה הָעֲרָבִית, וַיְּכַבְּדוּהוּ הַצְּעִירִים מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר הַַמּוֹרֶה לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, וַתָּקָם מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים מִי מֵהֶם יָבִיא לַמּוֹרֶה אֶת-סַנְדַּלָּיו לְנַעֲלָם, וַיַשְׁלֵם הַַמּוֹרֶה בֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר: יָבִיא כָל-אֶחָד מִכֶּם סַנְדָּל אֶחָד. וַיַּעֲשׂוּ הַצְּעִירִים כֵּן. וַיִּשְׁמַע הֶחָ’לִיף, וַיִּקְרָא אֶת-הַַמּוֹרֶה אֵלָיו, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אַבּוּ אַל-פַ’ארַה! הֲיָכוֹל אַתָּה לְהַגִּיד לִי מִי הוּא הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר בִּבְנֵי הָאָדָם? וַיִּקְרָא ואַבּוּ אַל-פַ’ארַה וַיֹּאמַר: הֲיֵשׁ מְכֻבָּד יוֹתֵר מֵ“אָמִיר הַמַּאֲמִינִים”?! יֵשׁ וָיֵשׁ, עָנָה הֶחָ’לִיף, הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁנֵי בְּנֵי הֶחָ’לִיף וְיוֹרְשֵׁי הָעֶצֶר רָבוּ בֵינֵיהֶם מִי מֵהֶם יִזְכֶּה לְהוֹבִיל הַסַנְדָּלִים אֵלָיו, וְלֹא נָחָה דַעְתָּם עֲלֵיהֶם עַד שֵׁחִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת-“הַמִּצְוָה” – הוּא הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר.

וַיִּקְרָא אַבּוּ אַל-פַ’ארַה וַיֹּאמַר: אַל נָא, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, אַל יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ, כִּי גַם אִבֶּן-עַבַּאשׁ נָהַג לֶאֱחֹז בְּרֶסֶן הַסּוּסִים אֲשֶׁר לְחָסַן וּלְחֻסַיְן, בְּנֵי עַלִי הֶחָ’לִיף – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – כְּבוֹאָם אֵלָיו לְבַקְּרוֹ, וַיְהִי כִּי הִתְרָעֲמוּ מַכִּירָיו בְּאָזְנָיו לֵאמֹר: אֵיכָכָה תַעֲשֶׂה זֹאת וְאַתָּה גָדוֹל מֵהֶם בְּשָׁנִים וְגַם אֵינְךָ נוֹפֵל מֵהֶם בְּכָבוֹד? וַיַעַן אַבּוּ-עַבַּאשׂ וַיֹּאמַר: עַל כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, כִּי מִי יֵדַע לְהַעֲרִיךְ אִישׁ נִכְבָּד אִם לֹא הָאִישׁ הַנִּכְבָּד?! גַם אָנֹכִי – אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף – חָפַצְתִּי לְלַמֵּד אֶת-בָּנֶיךָ לָדַעַת לְהַעֲרִיךְ בְּנֵי אָדָם, ולוּ הָיִיתִי יוֹדֵע כִּי הַדָּבָר לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה.

– וּמִי הִגִּיד לְךָ, כִּי הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי? – קָרָא הֶחָ’לִיף – הֲלֹא עַל כֵּן קְרָאתִיךָ אֵלַי לְמַעַן הוֹדוֹת לְךָ עַל חַנָּכְךָ אֶת-בָּנַי בַּדֶּרֶךְ הַרְצוּיָה. זֹאת הִיא תִפְאַרְתְּךָ אַתָּה בְּתוֹר מּוֹרֶה, וְתִפְאֶרֶת בָּנַי בְּתוֹר תַּלְמִידִים, וּלְךָ יָאֲתָה תְהִלָּה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְבָרֶכְךָ בְּמַעֲשֵׂה-יָדֶיךָ.

– אָבִי – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – הָיָה אוֹמֵר – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף – שְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלֶּה כָּל אָדָם חַיָּב בָּהֶם: כְּבוֹד מְלָכִים, כְּבוֹד הוֹרִים וּכְבוֹד מוֹרִים. וּלְאוֹת רְצוֹנִי עַל הַמַּעֲשֶׂה, הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי בָנַי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָרִים.

כא: אַל-מַאֲמוּן וְדוֹדוֹ אִבְּרַהֵים אַל-מַהְדִּי

בִּהְיוֹת אַל-מַאֲמוּן בח’וּרַסַאן מַרְדוּ בוֹ בְּנֵי בַּעְ’דַּאד וְאִבְּרַהֵים אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ הָיָה בְּרֹאשׁ הַמּוֹרְדִים, וְזֶה בִגְלַל אֲשֶׁר צִוָּה אַל-מַאֲמוּן לְהַמְלִיךְ אַחֲרֵי מוֹתוֹ אֶת-אֶחָד מִבְּנֵי עַלִי אִבְּן אַבּוּ טַאלֶב, וְגַם פָּקַד עַל נְתִינָיו לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת-הַמַּלְבּוּשׁ הַשָּׁחוֹר, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִִלְבֹּשׁ, בֶּגֶד הַסֵּמֶל לְמַמְלֶכֶת בְּנֵי עַבַּאשׂ וְלִלִבֹּשׁ יְרֻקִּים, בִּגְדֵי הַסֵּמֶל שֶל מִשְׁפַּחַת עַלִי וְכָל הַנּוֹהִים אַחֲרָיו.

וְאִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי רֹאשׁ הַקּוֹשׁרִׁים הָיָה מֵיטִיב לָשִׁיר וּלְנַגֵּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וַיְהִי גַם רְחַב-כְּתֵפַיִם וּשְׁחוֹר-פָּנִים כְּ“שַׁכְּלָה” אִמּוֹ, כִּי אִשָּׁה כוּשִׁית הִיא.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ אַל-מַאֲמוּן אֶת-בַּעְ’דַּאד וַיִּבְרַח אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ וַיִּמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וַיִּשְׁלַח אַל-מַאֲמוּן אַחֲרָיו וַיַּדְבִּיקוּהוּ וַיּוֹבִילוּהּוּ אֶל הֶחָ’לִיף, וַיִּשְׁתַּחוּ אִבְּרַהִים לִפְנֵי הֶחָ’לִיף בְּיִרְאַת-הַכָּבוֹד וַיִּקְרָא: אֲדוֹנִי אָמִיר הַמַּאֲמִינִים! אָמְנָם חָטָאתִי וּלְךָ הַצְּדָקָה לָשִׂים קֵץ לְחַיַּי, אֲבָל הַסְּלִיחָה קְרוֹבָה הִיא לֵיִּרְאָה, וְאַתָּה – אָנֹכִי יוֹדֵע – יְרֵא אֱלֹהִים, וְלָכֵן נְתָנְךָ אַלְלַהּ בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּנֵי עֲרָב אֲצִילֵי-הָרוּחַ, כְּכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי אֲנִי אֶת-עַצְמִי עֶלְיוֹן עַל כָּל-פּוֹשְׁעֵי פֶשַׁע וּמְפִירֵי-בְרִית, וְעַתָּה אִם עָנוֹשׁ תַּעַנְשֵׁנִי תִּצְדַּק בְּמַעֲשֶׂיךָ, וְאִם סָלוֹחַ תִּסְלַח לַעֲוֹנִי, וְהָיִיתָ גָּדוֹל בִּנְדִיבוּת רוּחֲךָ. וַיֹּאמֶר הֶחָ’לִיף: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֵיךָ! – וְסַפֵּר יְסַפֵּר אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

וַיְהִי אַחֲרֵי לָכֹד אַל-מַאֲמוּן אֶת-בַּעְ’דַּאד, וָאֶבְרַח אָנֹכִי מִשָּׁם וָאֶתְעֶה בְדַרְכִּי בְאַחַד הַיָּמִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ אָז בָּעֲרָה כַתַּנּוּר, וָאֶצְמָא מְאֹד לְמַיִם וְכָל עוֹד נַפְשִׁי בִי, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה אוּלַי אֶמְצָע מְקוֹם-מַחֲסֶה לָנוּחַ מֵעֲיֵפוּתִי וְלִשְׁבֹּר אֶת-צִמְאוֹנִי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה סִמְטָה לְפָנַי וְהַסִּמְטָה צָרָה וּמְפֻתָּלָה, וַיְהִי כְּבוֹאִי עַד קָצֶהָ וָאֵרֶא וְהִנֵּה אֹהֶל בַּדַּוִּי לִקְרָאתִי, וּבְפֶתַח הָאֹהֶל כּוּשִׁי, וָאֲמַהֵר אֶל הָאֹהֶל לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, וְלִבִּי רָעַד בְּקִּרְבִּי, כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵע אִם לֹא אֶפֹּל בִּידֵי אוֹיֵב הַמְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ, אֲבָל לֹא הָיְתָה דֶרֵךְ אַחֶרֶת לְפָנַי, כִּי כֹחוֹתַי עֲזָבוּנִי, וְכָל-עוֹד נַפְשִׁי בִי.

וַיְהִי כְּשָׁאֳלי אֶת-הַכּוּשִׁי: הַתְאָרְחֵנִי בְאָהָלְךָ וְגַם תַּשְׁקֵנִי מַיִם לְהַחֲיוֹת נַפְשִׁי מִצָּמָא? וַיַּעַן הַכּוּשִׁי: בּוֹא בְרוּךְ-אַלְלַהּ וְאַל תִּירָא, כִּי בֶן עֲרָב אֲנִי וַחֲזָקָה עַל כָּל בֶּן עֲרָב שֵׁמְּקַבֵּל אוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים, וּמָה הַשְּׁאֵלָה?

וָאָבוֹא אֶל הָאֹהֶל, וַיִּפְרֹשׂ הָאִישׁ תַּחְתַּי אֶת-מַחְצֶלֶת הָאוֹרְחִים הַנְּהוּגָה וְגַם כָּרִים נָתַן מֵאֲחוֹרַי לְסָמְכֵנִי, וְגַם מַיִם נָתַן לִי לִרְוָיָה, וְאַחַר עֲזָבַנִי וַיֵּלֶךְ וַיִּנְעַל אֶת-הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.

וַיְהִי כִּרְאוֹתִי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וָאֹמַר: אֲהָה כִּי בָא קִצִּי! כִּי מִי יוֹדֵע אִם לֹא מִמְּרַגְּלֵי הַחֶרֶשׁ אֲשֵׁר לֶחָ’לִיף הוּא, וְאִם לֹא יָבוֹא אַחֲרֵי רֶגַע לְאָסְרֵנִי?!

אֲנִי חוֹשֵׁב כֹּה וָכֹה וְהִנִֵּה שָׁב הָאִישׁ וּבְיָדוֹ סֶרֶד מָלֵא מַאֲכָלִים, פֵּרוֹת וָלֶחֶם, וַיַּגֵּשׁ לְפָנַי וָאֹכַל לְשׂבַע נַפְשִיׁ, כִּי רָעֵב הָיִיתִי, וְהוּא עוֹמֵד עָלַי לְשָׁרְתֵנִי, וְאַחַר שְׁאֵלַנִי לֵאמֹר: הֲשׁוֹתֶה אַתָּה יָיִן? וָאֹמַר: שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה. וַיָּבֵא לִפָנַי יָיִן וָאֵשְׁתְּ כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת וְגַם הוּא שָׁתָה עִמָּדִי לְכַבְּדֵנִי.

וַיְהִי כִּי סָעַדְתִּי אֶת-לִבִּי וַתָּשָׁב נַפְשִׁי אֵלַי, וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאִישׁ: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה נַגֵּן אוֹ הֲיוֹדֵעַ אַתָּה פֶרֶק בְּשִׁיר? וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוֹעַ אֵדַע גַּם שְׁנֵיהֶם, כִּי חַנַּנִי אַלְלַהּ, וכִי יֵשׁ לִי קוֹל, וְגַם לָמַדְתִּי לִפְרֹט עַל פִּי נֵבֶל. וַיִּשְׂמַח הָאִישׁ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיָּבֵא לִי נֵבֶל, וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֵא לְךָ, יְדִידִי! פְּרֹט עַל הַנֵּבֶל כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ, וְגַם פְּתַח פִּיךָ וְשִׁירָה שִׁירֶיךָ וְשָׂמְחָה נַפְשִׁי גַם אָנִי, כִּי גַם אֲנִי אוֹהֵב שִׁירָה וְגַם אֲנִי לָהוּט אַחַר נְגִינָה. וָאֶפְתַּח פִּי וָאָשִׁיר וְאֲלַוֶּה אֶת-שִׁירָתִי בִּפְרֹט עַל-פִּי הַנֵּבֶל.

וַיְהִי כּכַלּוֹתִי אֶת-שִׁירִי הָרִאשׁוֹן וַיִּסְתַּכֵּל בִּי הָאִישׁ בְּמַבָּט חוֹדֵר וַיֹּאמֶר אֵלַי: אָמְנָם רוֹאֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ כִרְאוֹתִי אֶת-פְּנֵי אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי הַמְשׁוֹרֵר הַמְפֻרְסָם בַּעֲרָב וְהַיָּדוּע גַם בְּפָרְטוֹ עַל-פִּי הַנֵּבֶל.

וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת-דְּבָרָיו, וַיֶּחֶוְרוּ פָנַי, וְגַם יָדַי רָעֲדוּ מִפָּחַד. וַיִָּבֶן הָאִישׁ כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אַל-מַהְדִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי: אֲהָהּ! כִּי הִפְסַדְתִּי הַיּוֹם מֵאָה אֶלֶף דּרְהֲמִי כָסֶף! – כִּי הֲלֹא כֹה דִבְרֵי הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן: כָּל אֲשֶׁר יִתְפֹּשׂ אֶת-אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי הַמּוֹרֶה וִיבִיאֶנּוּ אֵלַי, וְנָתתִּי לוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּרְהָמִים לְמַתָּנָה.

– אֲבָל – קָרָא הָאִישׁ אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר – אַל תִּירָא, אִבְּרַהִים! – מַזָּלְךָ הַטּוֹב גָּרַם לְךָ לִהְיוֹת אוֹרְחִי כַיּוֹם, וְלֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לְאִישׁ עֲרָבִי לְהַסְגִּיר אוֹרְחוֹ בִּידֵי אוֹיְבָיו, וְאַף אַחֲרֵי אָכְלוֹ עִמּוֹ “לֶחֶם וָמֶלַח”, וְאַתָּה הִנֵּה סָעַדְתָּ עַל שֻׁלְחָנִי, וְגַם יַיִן שָׁתִינוּ יַחַד, וְלָכֵן יְהִי לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּח, כִּי לֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָע. שִׁירָה, אֵפוֹא, אֶת-שִׁירָתְךָ וְאֶשְׁמָעָה וְנַגֵּן נִגּוּנֶיךָ לְשַׂמֵּח אֶת-לִּבִּי, וַיְהִי אַלְלַהּ עִמָּךְ.

וָאַעַשׂ כַּאֲשֶׁר אָמַר, וָאָשִׁיר וָאֲנַגֵּן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וְאַחַר קָרָאתִי וָאֹמַר: מְאָרְחִי הַנִּכְבָּד! הִנֵּה רַד הַיּוֹם מְאֹד וְעָלַי לָלָכָת לְדַרְכִּי, הַרְשֵׁנִי נָא וְאֵלְכָה, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לְךָ כִגְמוּלְךָ הַטּוֹב אֵלַי כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיֹּאמֶר אֵלַי: עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ וְגַּם לַוֵּה אֲלַוֶּה אוֹתְךָ עַד הַגְּבוּל והוֹרֵיתִי לְךָ אֶת-הַדֶּרֶךְ תֵּלֵךְ בָּהּ, וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַיְהִי כְּהוֹשִׁיטִי לוֹ כִּיס מָלֵא דִינְרֵי זָהָב לְמַתָּנָה, וַיְמָאֵן לְקַחְּתוֹ בְּאָמְרוֹ: לֹא, אֲדוֹנִי, מִצְוַת הַכְנָסַת אורְחִים אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת אֵצֶל הָעֲרָבִי, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וְכָל הוֹן לֹא יִשְׁוֶה בָהּ.

וּבְהוֹבִילוֹ אוֹתִי עַד הַגְּבוּל, הֶרְאַנִי הַדֶּרֶךְ אֵלֵךְ בָּהּ לְרַוְחָתִי וּלְהַצָּלָתִי וַיִּפָּרֵד מֵעָלַי בְּשָלוֹם, וְלֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם.

(אַל מַסְעוּדי עפ"י ק. פילד)

כב: אַל-מַאֲמוּן, הַטַּפִּיל ואִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבִיאוּ אֶל אַל-מַאֲמוּן אֶת-דִּבַּת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי בָצְרָה, כִּי כוֹפְרִים הֵם בֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וּבְמֻחַמַּד נְבִיא הָאִשְׂלַם וְכִי הֵם מַאֲמִינִים בְּאַהֲרִימַן וּבְאוּרְמִיז אֱלִילֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ. וַיְצַו הֶחָ’לִיף לְתָפְשָׂם וּלְהָבִיא אוֹתָם אֵלָיו, וְכִרְאוֹת אַחַד הַטַּפִּילִים עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הוֹלְכִים יַחַד, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין סָפֵק, כִּי אֶל מִשְׁתֵּה-תַעֲנוּגִים הֵם הוֹלְכִים, וַיִּדָּחֵק בְּתוֹכָם וַיֵּלֵךְ עִמָּם, כְּמִנְהַג הַטַּפִּילִים, לְמַעַן הֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּתָם.

וַיְהִי כְּהַגִּיעָם עַד חוֹף הַנָּהָר, וַיַּרְא וְהִנֵּה מִסְפַּר שׁוֹטְרִים מְחַכִּים לָהֶם שָׁם, וַיּוֹרִידוּם אֶל תּוֹךְ סִירָה וְגַם קָשְׁרוּ אוֹתָם זֶה עִם זֶה בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וַיִּקְחו גַּם אֶת-הַטַּפִּיל עִמָּם, וַיָּבֶן הַטַּפִּיל, כִּי נָפַל בַּפָּח, וְכִי אֵין מוֹצָא לְמַעַן הִנָּצֵל.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָה הַסִּירָה לַזוּז מִמְּקוֹמָהּ, וַיִּפֶן הַטַּפִּיל אֶל אֶחָד מֵהַהוֹלְכִים וַיִשְּׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הַגִּידָה נָא לִי, אֲדוֹנִי, מִי אַתֶּם וּלְאָן מוֹלִיכיִם אֶתְכֶם? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: מַה-לְּךָ וְלָנוּ? וְאַתָּה מִי אַתָּה וּמַה לְּךָ פֹה?

וַיַּעַן הַטַּפִּיל וַיֹּאמַר: טַפִּיל הִנְנִי וְאַתָּה הֲלֹא יוֹדֵעַ אֶת-דֶּרֶךְ הַטַּפִּילִים מֵאָז, לִחְיוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים, וּלְהִסָּפֵחֵַ לְחֶבְרָה בְּכָל מִקְרֶה שֶׁל שִׂמְחָה וְשֶׁל תַּעֲנוּגִים. וַיִּצְחַק הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אֲבָל, יְדִידִי, לֹא אֶל מִשְׁתֵּה תַעֲנוּגִים אֲנַחְנוּ מוּבָאִים, כִּי אֶל הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן אֲנַחְנוּ מוּבָאִים, לְמַעַן הִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְאוּלַי גַם לְהַאֲבִידֵנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּאוּרְמוּז וּבְאַהֲרִימַן אֱלֹהֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ – אֱלֹהֵי פָרַס. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַטַּפִּיל לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּשְּׁאַל: וּמַה-תַּעֲנוּ בְּיוֹם פְּקֻדַּת הֶחָ’לִיף אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: הַרְחִיקוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַאֲמִינוּ בְּאַלְלַהּ הַיָּחִיד וּבְמֻחַמַּד “הָאַחֲרוֹן בִּנְבִיאָיו”?

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים: לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נֹאבֶה! כִּי טוֹב טוֹב לָנוּ לָמוּת לְפִי חֶרֶב מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת בּוגְדִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ. וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהָאֲנָשִׁים הוּבְאוּ בֵּיתָה הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי כִּי לֹא אָבוּ לְהִכָּנַע לִפְקֻדַּת הֶחָ’לִיף, וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיִּכְרְתוּ רֹאשָׁם מֵעֲלֵיהֶם אֶחָד אֶחָד, עַד תֹּם כָּל הָעֲשָׂרָה.

וַיְהִי בְּהַגִיעַ תּוֹר הַטַּפִּיל, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: וְאַתָּה מַה-לְּךָ פֹה, כִּי נִסְפָּחְתָּ אֶל הַכּוֹפְרִים הָאֵלֶּה?

וַיַּעַן הַטַּפִּיל וַיֹּאמַר: הִשְׁתַחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, חָשַׁבְתִּי כִּי אֶל מִשְׁתֵּה תַעֲנוּגִים הֵם הוֹלְכִים, וָאִסָּפַח אֲלֵיהֶם לֵהָנוֹת עִמָּם יַחַד, כִּי טַפִּיל אֲנִי בֶּן טַפִּיל, וְעַתָּה הִנְנִי מְבַקֶּשְׁךָ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה, כִּי תוֹאִיל לָחוּס עָלַי וְלִסְלוֹחַ לִי עֲוֹנִי וּלְשַׁלְּחֵנִי חָפְשִׁי לְבֵיתִי.

וַיִּתְפַּלֵּא הֶחָ’לִיף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיֹּאמַר: אָכֵן בֶּן-מָוֶת אַתָּה וְטַפִּילוּתְךָ הַנִּבְזָה הֱבִיאַתְךָ עַד הֲלֹם, וּמוֹת תָּמוּת וְהָיִיתָ לְמוֹפֵת לְכָל בְּנֵי מִינְךָ הָאֲרוּרִים כָּמוֹךָ, וְשָׁמְעוּ וְיָרְאוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי-טַפִּילוּת עוֹד.

וַיְהִי כִּי צִוָּה הֶחָ’לִיף לַתַּלְיָן לִכְרוֹת רֹאשׁ הַטַּפִּיל מֵעָלָיו וַיִּקְפֹץ אִבְּרַהִים אַל-מַהְדִּי דּוֹד הֶחָ’לִיף אֲשֶׁר הָיָה אָז בָּאַרְמוֹן וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הֶחָ’לִיף עַל נֶפֶשׁ הַטַּפִּיל בְּאָמְרוֹ: אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף! חוּסָה נָא הַפַּעַם עַל הָאִישׁ הַזֶּה, הַלְקֵהוּ נָא אַרְבָּעִים מַלְקוֹת לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, אַךְ הָמֵת אַל תְּמִיתֵהוּ, וְהַרְשֵׁנִי נָא לְסַפֵּר לְךָ מִקְרֶה מוּזָר אֲשֶׁר קָרַנִי בִּימֵי חַיַּי, בְּנַסּוֹתִי גַּם אֲנִי פַעַם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה טַפִּילוּת מִתּוֹךְ אֹנֶס.

וַיַּעַן הֶחָ’לִיף: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, לֹא יָמוּת הָאִישׁ, אֲבָל לָקֹה יִלְקֶה וְנָשָא עֲוֹנוֹ, וְאַתָּה סַפֵּר סִפּוּרֶךָ.

וַיְהִי אַחֲרֵי הַלְקוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ וְאַחֲרֵי שַׁלְּחוֹ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָיו וַיְּסַפֵּר אַל-מַהְדִּי כֵּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָאתִי לְטַיֵּל מִחוּץ לָעִיר בַּעְ’דַּאד וְגַם הִרְחַקְתִּי לֶכֶת, וַיְהִי כִּי הָיָה הַיּוֹם חַם מְאֹד, וָאִיעַף וְגַם הָרָעָב וְגַם הַצָּמָא הֱצִיקוּנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹח לָלֶכֶת, וָאֵפֶן כֹּה וָכֹה לִמְצֹא עֶזְרָה לְנַפְשִׁי, וָאֵרֶא וְהִנֵּה לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי בַּיִת בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת וּמַרְאֵהוּ כְּאַרְמוֹן מְלָכִים. וָאֲמַהֵר אֵלָיו וְכָל עוֹד נַפְשִׁי בִי, וָאָבוֹא עַד שַׁעַר גָּדוֹל וְיָפֶה וַיַּעֲלוּ בְאַפִּי רֵיחוֹת מַאַכְלֵי מַעֲדַנִּים מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר שִׁכְּרוּנִי וַיַּדְהִימוּנִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי, וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹלְתִּי עֲצר בְּרוּחִי וּלְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת עַד אֲשֶׁר יֵצֵא אִישׁ מִתוֹךְ הַבַּיִת לְמַעַן אֶפְנֶה אֵלָיו, וָאֶגַּשׁ אֶל אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן וָאַבִּיט דַּרְכּוֹ וַיִּפֹּל מַבָּטִי עַל יָד עֲדִינָה, לְבָנָה מִשֶּׁלֶג וְרַכָּה מִדֹּנַג, וָאֹמַר בְּלִבִּי: יַד עַלְמָה צְעִירָה הִיא הַיוֹֹשֶׁבֶת עַל יַד הַחַלּוֹן…

אָנֹכִי חוֹֹשֵׁב כֹּה וָכֹה כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת לְמַעַן בּוֹא אֶל הָאַרְמוֹן לְהָשִׁיב נַפְשִׁי, וְהִנֵּה דֶּלֶת הַשַּׁעַר נִפְתְּחָה לְפָנַי וְעֶלֶם נֶחְמָד נִרְאָה לְעֵינַי וָאֲמַהֵר אֵלָיו, וְאַחֲרֵי שָׁאֳלִי בִשְׁלוֹמוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ לְהַגִּיד לִי מַה-שֵּׁם אֲדוֹנֵי הָאַרְמוֹן, וַיַּעַן הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: אַרְמוֹן אֶחָד מִסּוֹחֲרֵי הַמָּקוֹם הַגְּדוֹלִים הוּא וְאָנֹכִי מְשָׁרְתוֹ.

– וּמָה רֵיחוֹת הַמַּעֲדַנִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵרִיחַ – הוֹסַפְתִּי לִשְׁאוֹל.

וַיַּעַן הָעֶלֶם: יוֹם גָּדוֹל הוּא הַיּוֹם הַזֶּה לַאֲדוֹנִי, יוֹֹם קַבָּלַת פְּנֵי סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִידִידָיו, וְהַתְּכוּנָה רַבָּה לְקַבָּלָתָם, וְעוֹד מְעַט וְיָבוֹאוּ הָאוֹרְחִים לֶאֱכֹל יַחַד עִם אֲדוֹנִי אֲרֻחַת-צָהֳרָיִם.

עוֹדֶנּוּ מְדַבְּרִים וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים הֲדוּרֵי פָנִים וּלְבוּשֵׁי תִפְאָרָה נִרְאוּ בַדֶּרֶךְ לְמוּלֵנוּ, וּפְנֵיהֶם מוּעָדִים הָאַרְמוֹנָה, וַיִּקְרָא הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: הִנֵּה אֲדוֹנִי, אֵלֶּה הֵם הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים הַמֻּזְמָנִים לֵסְּעֻדָּה בְּבֵית אֲדוֹנִי.

וָאֲמַהֵר לִקְרָאתָם, וּבְהִשְׁתַּחֲווֹתִי לִפְנֵיהֶם בַּעֲנָוָה, קָרָאתִי וָאֹמַר: בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אַלְלַהּ! הַכֹּל מוּכָן לַסְּעֻדָּה וּבַעַל-הַבַּיִת מְחַכֶּה לָכֶם.

וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל הָאַרְמוֹן וָאָבוֹא גַם אֲנִי עִמָּם, כְּטַּפִּיל גָּמוּר, כִּי הָרָעָב וְהַצָּמָא הֱצִיקוּני מְאֹד, וַיִּרְאֵנִי בַעַל-הַבַּיִת וַיַּחְשְׁבֵנִי לְאֶחָד מֵרֵעֵי-הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר הֱבִיאוּנִי עִמָּהֶם, וַיְקַבְּלֵנִי גַם אָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים, כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה לַסּוֹחֲרִים, וְהַסּוֹחֲרִים גַּם הֵם חֲשָׁבוּנִי לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבָּיִת.

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלֵנוּ לְשָׂבְעָה וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתֵנוּ לִרְוָיָה וַנִּרְחַץ יָדֵינוּ בְּ“מַיִם אַחֲרוֹנִים”, כַּנָּהוּג, וַנַּעֲבֹר אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מְרֻהָט הָדָר וּמַעֲשֵׂי חָרָשֵׁי מִצְרַיִם נִפְלָאִים בְּמִינָם כִּסּוּ אֶת-פְּנֵי כָל רִצְפָּתוֹ וְקִירוֹתָיו, וַיַּגִּישׁוּ לְפָנֵינוּ לְעִשּׁוּן נַרְגִּילוֹת מָזְהָבוֹת מְצֻיָּנוֹת בְּמִינָן וְרָאשֵׁיהֶן – רָאשֵׁי חַרְסִינָה – מְלֵאִים טַבַּק פַּרְסִי מְעֹרָב מִינֵי בְשָׂמִים מְפִיצֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ. וַתִּסֹּב הַשִּׂיחָה בֵינֵינוּ עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים בִּכְלָל וְעַל עִנְיְנֵי מִסְחָר בִּפְרָט.

אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד וְעַלְמָה יְפַת-תֹּאַר וִיפַת-מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהָ בָּאָה אֶל הָאוּלָם וּבְיָדָהּ כִּנּוֹר, וַתִֶּרְבַּץ עַל הַמַּרְבָד כְּדֶרֶךְ הַמְּנַגְּנוֹת וְהַשָּׁרוֹת וַתִּפְתַּח בְּשִׁיר קוֹלָהּ, וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִגְּנָה עַל הַכִּנּוֹר, וַיְהִי קוֹלָהּ עָרֵב לָאֹזֶן מְאֹד וְגַם צְלִילֵי כִנּוֹרָהּ הִתְאִימוּ לַקּוֹל.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתָהּ אֶת-שִׁירָהּ הָרִאשׁוֹן, וָאֶגַּשׁ אֶל הָעַלְמָה אֲשֶׁר לִבְּבַתְנִי מְאֹד בְּחִנָּהּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ: אָמְנָם קוֹלֵךְ עָרֵב, וּצְלִילֵי כִנּוֹרֵךְ נְעִימִים לָאֹזֶן, אֲבָל עוֹד רְחוֹקָה דַרְכֵּךְ מִשְּׁלֵמוּת, גַם בְּשִׁירָה וְגַם בִּנְגִינָה וְעָלַיִךְ יִהְיֶה עוֹד לִלְמֹד וּלְהִתְאַמֵּן, כִּי לֹא דָבָר קַל הוּא לָשִׁיר וּלְנַגֵּן בָּאֳמָנוּת.

וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָעַלְמָה וַתַּרְעֵם פָּנֶיהָ לִי עַל הֶעָרָתִי וְגַם הִשְׁלִיכָה כִנּוֹרָהּ מִיָּדָה בְּכַעַס עָצוּר, וּבִפְנוֹתָהּ אֶל בַּעַל-הַבַּיִת קָרְאָה לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בַעַל-הַבַּיִת! אִם אֱמֶת בְּפִי הָאוֹרֵחַ הַזֶּה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ הַיּוֹם לִצְחֹק לִי וּלְִשִׁירָתִי וּלְכִנּוֹרִי, לָמָּה זֶה אָנֹכִי?! יָקוּם הוּא וְיַרְאֶה לָנוּ גְבוּרָתוֹ בְּשִׁירָה וּבִנְגִינָה.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם בַּעַל-הַבַּיִת לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיַּעֲמֵד גַּם הוּא פְּנֵי סַפְקָן ויִּקְרָא כְּמִתְרָעֵם: אֲבָל, אֲדוֹנִי! קְחָה נָא אֶת-הַכִּנּוֹר וְהַרְאֵה לָנוּ יְדִיעָתְךָ בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחַר תָּעִיר הֶעָרוֹתֶיךָ לַנַּעֲרָה!

וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי בַעַל-הַבַּיִת וְלִפְנֵי הָעַלְמָה וָאֹמַר: אָכֵן צְדַקְתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּדִבְרֵיכֶם, וּבְבַקְּשִי סְלִיחַתְכֶם הִנְנִי נִכְנָע בְּרָצוֹן לִפְקֻדַּתְכֶם.

וָאֶקַּח אֶת-הַכִּנּוֹר מִיַּד הַנַּעֲרָה וָאֲנַגֵּן עָלָיו וְגַם פָּתַחְתִּי פִי בְשִׁירָה וָאָשִׁיר מִשִּׁירֵי עֲרָב, אֲשֶׁר אַתָּה, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתָּיִם. וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים לְקוֹל שִׁירָתִּי וּצְלִילֵי כִנּוֹרִי הִקְסִימוּם38 עַד אֲשֶׁר עָצְרוּ בִנְשִׁימָתָם לְבַל תַּפְרִיעֵם בְּשָׁמְעָם וְעֵינֵיהֶם כְּמוֹ עָמְדוּ בְחוֹרֵיהֶן, ותִּתָּקַעְנָה בִּנְקֻדָּה אַחַת – בִּי בְעַצְמִי – כִּי לֹא יָכְלוּ הָבִין מָה אִתָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וּלְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתִי לָשִׁיר, וַתָּקָם הָעַלְמָה וַתִּתְנַפֵּל לְרַגְלַי וַתְּחַבְּקֵן וַתִּשָּׁקֵן וּבְעֵינַים מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל וְגַם חֲרָטָה בִּקְּשָׁה סְלִיחָתִי עַל הַעֲלִיבָהּ אוֹתִי וַתִּקְרָא: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי! סְלַח נָא לַעֲוֹן אֲמָתְךָ הַפְּזִיזָה וְהַנִּבְעָרָה מִדַּעַת וְחַטָּאתִי כְבֵדָה מִנְּשׂוֹא.

וַיְהִי טֶרֶם כִּלְּתָה הַנַּעֲרָה לְדַבֵּר, וַיִּגַּש אֵלַי בַּעַל-הַבַּיִת וַיִּשָׁקֵנִי בְמִצְחִי וַיִּקְרָא גַם הוּא בְּהִתְפָּעֲלוּת לֵאמֹר: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ, אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן מִי כָמוֹךָ בַשָּׁרִים וּבַמְּנַגְּנִים וְאֵין כָּמוֹךָ! רַבּוֹת שָׁמְעוּ אָזְנַי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְנַגְּנִים וּמְנַגְּנוֹת עַד כֹּה, אֲבָל עָדֶיךָ לֹֹא בָאוּ וְלֹא יָבוֹאוּ, כִּי מֶלֶךְ הַשִּׁירָה אַתָּה בְעֵינַי וְגַם מַלְאַךְ הַנְּגִינָה, גַּם יֶתֶר הָאוֹרְחִים הִבִּיעוּ פְלִיאָתָם וַיִּגְּשׁוּ גַם הֵם אֵלַי וַיִּשָּׁקוּנִי גַם הֵם בְּמוֹ פִיהֶם – בִּשְׂפָתַי, וְגַם אֶת יָדַי וְאֶת-כִּנּוֹרִי חִבְּקוּ בְהִתְפָּעֲלוּת וּדְמָעוֹת כַּמַּיִם נָזְלוּ מֵעֵינֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת-גִּיל.

וַיְבַקְּשׁוּנִי כֻלָּם לָשׁוּב וְלָשִׁיר, לָשׁוּב וּלְנַגֵּן, וָאֵעָתֵר לָהֶם וַתֵּרֶב הִתְרַגְּשׁוּת הַשּׁוֹמְעִים לְקוֹלִי וּלְכִנּוֹרִי עַד אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּנִי לַחֲדֹל, כִּי לֹא יָכְלוּ עוֹד שְׂאֵת, וַיִּפָּרְדוּ מִבַּעַל-הַבַּיִת אַחֲרֵי הַבִּיעָם לוֹ תוֹדָה עֲמֻקָּה עַל הָעֹנֶג הָרַב אֲשֶׁר הֵסֵב לָהֶם עַל יָדִי ובְסִבָּתִי.

וַיְהִי כְּאָמְרִי לָלֶכֶת גַּם אֲנִי ויִּקְרְאוּ בַעַל-הַבַּיִת וְגַם הָעַלְמָה לֵאמֹר: אַל, אָדוֹן נִכְבָּד! אַל תֵּלֵךְ מִזֶּה בְּטֶרֶם הַגִּידְךָ לָנוּ מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ? כִּי עָרְגָה נַפְשֵׁנוּ לְהַכִּירְךָ וְלָדַעַת מוֹצָאֲךָ וּמְבֹאֶךָ.

נִסִּיתִי לְסָרֵב וּלְהַעֲלִים שְׁמִי וּמוֹצָאִי מֵהֶם – וְלֹא עָלָה בְיָדִי, כִּי לֹא הִרְפּוּ שְׁנֵיהֶם מִמֶּנִּי עַד אֲשֶׁר גִּלִּיתִי לָהֶם כֹּל, שְׁמִי וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי וְגַם הוֹדַעְתִּי לָהֶם, כִּי דוֹד הֶחָ’לִיף וַאֲמִיר הַמַּאֲמִינִים אָנִי, וְכִי הַגּוֹרָל הִנְחַנִי אֲלֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא לְמַעַן הַחֲיוֹתֵנִי אַחֲרֵי הֱיוֹתִי קָרוֹב לָמוּת מֵרָעָב וּמִצָּמָא וּמֵחֹם הַיּוֹם הַבּוֹעֵר.

וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-דְּבָרַי וַיֵּּצֵא לִבָּם מִפַּחַד עַל הַטִּרְדָּה אֲשֶׁר הִטְרִידוּנִי בְהַפְצָרוֹתֵיהֶם לָשִׁיר וּלְנַגֵּן לִפְנֵיהֶם, וָאַרְגִּיע אוֹתָם וְגַם הִשְׁקַטְתִּי אֶת-סַעֲרַת רוּחָם.

וַיְהִי כִּי שְׁאֵלַנִי בַעַל-הַבַּיִת לֵאמֹר: וּבְכָל-זֹאת בַּמֶּה אֲכַפְּרָה אֶת-פָּנֶיךָ, אֲדוֹנִי, עַל הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלַבְתִּיךָ וְלֹא רוּחִי? וָאֹמַר: בַּהֲבִיאֲךָ אֵלַי אֶת-בַּעֲלַת הַיָּד הַעֲדִינָה הַלְּבָנָה וְהָעֲנגָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן הָאַרְמוֹן בְּבוֹאִי, כִּי חָפֵץ אָנֹכִי לְהַכִּירָה פָּנִים אֶל פָּנִים. וַיָּבֵא לִי הָאִישׁ הֲמוֹן נְעָרוֹת יָפוֹת וּבְתוּלוֹת נָאוֹת, מֵאַמְהוֹתָיו וּמִפִּלַּגְשָׁיו, וּבְהַבִּיטִי בִידֵיהֶן קָרָאתִי וָאֹמַר: לֹא! אֵלֶּה לֹא הֵן! וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: עוֹד שְׁתַּיִם נִשְׁאֲרוּ לִי וְהֵן אִמִי וַאֲחוֹתִי, אֲבִיאֵן אֵלֶיךָ וּרְאִיתָן. וַאֶקְרָא אֶל הָאִישׁ: אַל נָא, אֲדוֹנִי! אַל נָא תַטְרִיחַ אֶת-אִמְּךָ הַכְּבוּדָה, הָבֵא לְפָנַי רִאשׁוֹנָה אֶת-אֲחוֹתֶךָ.

וַיַעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וּבַהֲעִיפִי מַבָּטִי עַל יָדָהּ קָרָאתִי וָאֹמַר: זֹאת הִיא! וְזֹאת הַיָּד אֲשֶׁר רָאִיתִי דֶּרֶך הַחַלּוֹן!

וַיִּקְרָא הָאִישׁ וַיֹּאמַר: לְךָ הִיא, אֲדוֹנִי, אִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ, כִּי לְכָבוֹד גָּדוֹל וְגַם לְאֹשֶׁר מְיֻחָד בְּמִינוֹ יִהְיה לִשְׁנֵינוּ, לִי וְלַאֲחוֹתִי, לַחְשׁוֹב אוֹתְךָ בֵין קְרוֹבֵינוּ. וָאַעַן וָאֹמַר: לֹא אֶקָּחֶנָּה עַד אֲשֶׁר תֵּאוֹת הַנַּעֲרָה לָלֶכֶת אַחֲרַי מֵרְצוֹנָהּ הַטּוֹב.

וַיְהִי כִּי שָׁאַל אוֹתָה הָאִישׁ לֵאמֹר: הֲתַלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה, וְהוּא דוֹד הַמֶּלֶךְ, וּמֶלֶךְ הַשִּׁירָה וְהַנְּגִינָה? – וַתַּעַן הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר: אֵלֵךְ!

וַיְמַהֵר הָאִישׁ וַיָּבֵא עֲשָׂרָה שַׁיְכִּים מִנִּכְבַּדֵּי הַמָּקוֹם וַיִּכְתְּבוּ אֶת-סֵפֶר בְּרִית הַנִּשּׂוּאִים בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתוֹ, וַיְקַיְּמוּהוּ הַשַּׁיִכִּים וְגַם הֵעִידוּ הָעֵדִים כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה.

וַיָּבֵא הָאִישׁ כִּיסֵי כֶסֶף וְזָהָב וַיְחַלְּקֵם מֵרֹב שִׂמְחָה בֵּין הַבָּאִים, וְגַם לִי וְלַאֲחוֹתוֹ נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְנֶהְדָּרוֹת וְגַם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֹל, אֶת-מִשְׁתֵּה חֲתֻנָתִי עִם אֲחוֹתוֹ וּלְשִׂמְחַת כֻּלָּנוּ לֹא הָיָה קֵץ, – וַיִּשְׂמַח הֶחָ’לִיף לְדִבְרֵי אַל-מַהְדִּי דוֹדוֹ וַיִשָּׂא גַם הוּא מַשְׂאוֹת מֵאֵת פָּנָיו אֵלָיו עַל הָעֹנֶג אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ בְּסִפּוּרוֹ.

(אַל-אַתְלִידִי).

כג: אַל-מַאֲמוּן וְאַל-עַבַּאשׂ

אָמַר אַל-עַבַּאשׂ רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים אֲשֶׁר לֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן:

בְּאַחַד הַיָמִים בָּאתִי אֶל אַרְמוֹן הֶחָ’לִיף אַל-מַאֲמוּן, וָאֵרֶא וְהִנֵה אִישׁ אָסוּר בַּאֲזִקֵּי בַרְזֶל בֵין יָדָיו, וּבִרְאוֹת הֶחָ’לִיף אוֹתִי קְרָאַנִי וַיֹּאמֶר לִי: אַל-עַבַּאשׂ! קְחָה אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר עַד הַבֹּקֶר וַהֲשִׁיבוֹתוֹ אֵלַי כַּאֲשֶׁר אֶדְרְשֶׁנּוּ, וְאַתָּה הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן יִמָּלֵט, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא. וָאַעַן וָאֹמַר: הִשְתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, פְּקֻדָּתְךָ תִּשְמוֹר רוּחִי.

וָאֵלֵךְ וָאָבִיא סַבָּלִים לְמַעַן יִשּׂאוּהוּ אֶל בֵּיתִי, כִּי מֵרֹב כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר עָלָיו לֹא יָכֹל הָאִישׁ לְהִתְנוֹעֵעַ, וָאָבִיא אֶת-הָאִישׁ חֶדֶר בְּחֶדֶר וָאֶעֱמֹד עָלָיו אֲנִי בְעַצְמִי לְמַעַן שְׁמֹר עָלָיו, כִּי יָרֵאתִי לְהַפְקִידוֹ בְּיַד אֲחֵרִים, פֶּן יִקְרֶה מִקְרֶה לֹא טָהוֹר וּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ חָזְקָה עָלַי לֵאמֹר: נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ.

וַיְהִי כְּשִׁבְתִּי עִמּוֹ בַּחֶדֶר וָאֵפַן אֶל הָאִישׁ וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מִי אַתָּה וּמֵאַיִן תָּבוֹא וְלָמָּה אֲסָרוּךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ בְּשָׂפָה רָפָה וַיֹּאמַר: שְׁמִי כָּמוּס עִמָּדִי וְעִיר מוֹלַדְתִּי דַּמֶּשֶׂק.

וָאָשׁוּב וָאֶשְׁאַל: אִם אֱמֶת הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, הַגִּידָה נָא לִי הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי בֶּן-עִירֶךָ? וַיַּעַן וַיֹּאמַר: אָנֹכִי אַכִּירֵהוּ, וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, מַה-לְּךָ וְלוֹ? וָאַעַן וָאֹמַר: קָרָה אוֹתִי מִקְרֶה עִמּוֹ, וָאֲסַפֵּר לוֹ כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

לִפְנֵי שָׁנִים הָיִיתִי בְדַּמֶּשֶׂק לְרַגְלֵי תַפְקִיד חָשׁוּב. אָנֹכִי שָׁם וְהִנֶּה הִתְחוֹֹלְלָה מִלְחֶמֶת אָחִים קָשָׁה וּכְבֵדָה, אֲשֶׁר הִבְרִיחָה רַבִּים מִבְּנֵי הָעִיר בְעֵירֹם ובְחֹסֶר כֹּל לְמַעַן הִנָּצֵל, וָאֶבְרַח גַּם אָנֹכִי בְתוֹכָם וּבְיָדִי אֵין כֹּל. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה חָצֵר גְּדוֹלָה לְפָנַי וְעַל-יַד הַשַׁעַר אִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא-פָנִים, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו אָנֹכִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ אִם תַּכִּירֶנּוּ, וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אֲדוֹנִי! נִמְלַטְתִּי מִדַּמֶּשֶׂק מִתּוֹךְ הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה שָׁם וְאָנֹכִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם מְנוּחָה לְנַפְשִׁי הַנַּהֲלָאָה, הֲתִתֵּן לִי מַחֲסֶה בְּצֵל קוֹרָתְךָ עַד יַעֲבוֹר זָעַם? וַיַּעַן הָאִישׁ בְּסֵבֶר-פָּנִים וַיֹּאמַר: אֶתֵּן! בֹּא, בְּרוּךְ אַלְלַהּ, וְאַל תִּירָא רָע, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.

וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר, וַיַּקְצֶה לִי חֶדֶר יָפֶה עָל-יַד חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ וַיַּאֲכִילֵנִי וַיַּשְׁקֵנִי בְּיָד נְדִיבָה וְגַם עוֹדֵד אוֹתִי בִּדְבָרִים לְמַעַן הַרְגִּיעֵנִי.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה קוֹל דּוֹפְקִים בְּחָזְקָה עַל שַׁעַר הֶחָצֵר, וַיְהִי כִּי פָתַח הָאִישׁ אֶת-הַשַּׁעַר וַיִּתְפָּרְצוּ אֶל הֶחָצֵר מִסְפַּר חַיָּלִים וַיִּקְרְאוּ לֶאמֹר: הוֹצִיאָה אֵלֵינוּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶחְבֵּאתָ, כִּי בְנַפְשְׁךָ הוּא, וּבְעֵינֵינוּ רְאִינוּהוּ מֵרָחוֹק כְּבוֹאוֹ אֶל תּוֹךְ חֲצֵרֶךָ! וַיֹּאמֶר לָהֶם הָאִישׁ: עֵינֵיכֶם הִטְעוּ אֶתְכֶם, אֵין אִישׁ בֵּבֵיתִי, וְאַתֶּם פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְדַרְכְּכֶם.

וַיְמָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת טֶרֶם יְחַפְּשׂוּ בְּכָל-חַדְרֵי הַבַּיִת, וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, וַיְהִי כִּי הִגִּיעוּ אֶל חַדְרִי וַתְּמַהֵר אֵשֶׁת הָאִישׁ וַתָּבוֹא וַתָּרֶם קוֹל צְעָקָה לֶאמֹר: אַל תָּהִינוּ לָבוֹא, כִּי חַדְרִי הוּא! וַיִּמָּנְעוּ מִבּוֹא.

וַיְהִי כְּצֵאתָם וַיִּנְעַל הָאִישׁ אֶת-שַׁעַר חֲצֵרוֹ וְאַחַר בָּא אֵלַי וַיֹּאמַר: נִצַלְתָּ! בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַלְתָּ, וְלֹא תִירָא רָע עוֹד, כִּי לֹא יָשׁוּבוּ אַחֲרֵי לֶכְתָּם.

וָאֵשֵׁב בְּבֵית הָאִישׁ אַרְבָּעָה חֳדָשִים רְצוּפִים, וַיְכַבְּדֵנִי הָאִישׁ כָּבוֹד גָּדוֹל, הוּא וְכָל-בְּנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ, וַיְמַלְּאוּ אֶת-כָּל-מַחְסוֹרִי, אֵין דָּבָר נֶעְדָּר, גַם עַל שְׁמִי לֹא שָׁאַל אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי אֶת-שְׁמוֹ הוּא יָדַעְתִּי, כִּי שָׁמֹע שְׁמַעְתִּיו יוֹצֵא מְפִּי בְּנֵי בֵיתוֹ וּמֵרֵעָיו יוֹם יוֹם וְשָׁעָה שָׁעָה.

וַיְהִי כִּי שָׁקְטָה הָעִיר מְעַט וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: אֲדוֹנִי בַּעַל-הַבַּיִת, הֲתִיעָצֵנִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי? וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדִים? וָאַעַן: בַּעְ’דַּאדָה, כִּי שָׁם בֵּיתִי. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים תֵּלֵךְ יַחַד עִם הָאוֹרְחָה הַיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ, בַּעְ’דַּאדָה. לְבַדְּךָ לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת, כִּי הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיַּשְכֵּם הָאִישׁ בַּבֹּקֶר וַיָּסַר אֶל חַדְרִי וַיִּקְרָאֵנִי לֵאמֹר: קוּמָה אֲדוֹנִי! כִּי הָאוֹרְחָה מוּכָנָה לְדַרְכָּהּ. וָאֹמַר בְּלִבִּי: אֵיכָכָה אֵצֵא לְדַרְכִּי וּבְיָדִי אֵין כֹּל, לֹא כֶסֶף וְלֹא צֵידָה, לֹא מַלְבּוּשִׁים וְלֹא כְלֵי-לָבָן, כִּי מֵרֹב פַּחְדִּי בְּבָרְחִי לֹא לָקַחְתִּי עִמִּי דָּבָר וַחֲצִי דָבָר, וּמִי יוֹדֵע אִם לֹא נִגְנְבוּ בִּשְׁעַת חֵרוּם כָּל-חֲפָצַי מֵהַמָּלוֹן אֲשֶׁר הָיִיתִי בוֹ?

וַיְהִי כְּצֵאתִי אֶת-חַדְרִי וָאֵרֶא וְהִנֵּה הָאִישׁ וּבֵיתוֹ מְחַכִּים לִי בֶּחָצֵר, וְהֵם כְּבָר הֵכִינוּ לִי אֶת-כָּל-צָרְכֵי נְסִיעָתִי, אֹכֶל וּמַיִם וַחֲבִילוֹת מְלֵאוֹת מַלְבּוּשִׁים וּכְלֵי לָבָן לִבְשָׂרִי, נַעֲלַיִם לְרַגְלַי, גַּם חֶרֶב פִּיפִיּוֹת עִם חֲגוֹרַת מֶשִׁי עֲדוּיָה נְקֻדּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב שָׂמוּ עַל מָתְנַי, וּבְהַרְאוֹת לִי בַּעַל-הַבַּיִת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל צָעִיר מָלֵא כֹחַ עֲלוּמִים קָרָא וַיֹּאמַר: הָעֶלֶם הַזֶּה לְךָ נְתַתִּיו לְלוֹּתְךָ בַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִדְאֹג לִצְרָכֶיךָ וּלְצֹרֶךְ סוּסָתְךָ הַמְחַכָּה לְךָ בְּשַׁעַר חֲצֵרִי, גַּם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּרְהֲֵמי כֶסֶף מָסַרְתִּי בְיָדוֹ לְהוֹצְאוֹתֶיךָ הַנְּחוּצוֹת עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל מְחוֹז חֶפְצְךָ וְאֶל בְּנֵי בֵיתֶךָ. וְאַתָּה – הוֹסִיף הָאִישׁ בְּחִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו – סְלַח נָא לַעֲוֹן כֻלָּנוּ אִם אֲנָשִׁים קִצְרֵי כֹחַ אָנוּ, בְּנֵי אָדָם פְּשׁוּטִים, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ כֹּל יָכוֹל וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ, וְהוּא הוּא הַיְחִידִי הַפּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ לְהַשְׂבִּיע לְכָל-חַי רָצוֹן. וְאַחַר לִוּוּנִי כֻלָּם בְּדַרְכִּי עַד הַגְּבוּל וַיִּפָּרְדוּ מֵעָלַי בְּשָׁלוֹם

* *

*

זֹאת הִיא פָּרָשַׁת הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרַנִי עִם הָאִישׁ הדַּמֶּשְׂקִי אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו שְׁאַלְתִּיךָ לְהוֹדִיעֵנִי – קָרָאתִי בְּסַיְּמִי אֶת סִפּוּר-הַמַּעֲשֶׂה – וְאַתָּה הַגֵּד נָא לִי דָּבָר עָלָיו אִם יָדַעְתָּ, כִּי נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִי לָדַעַת מָה אִתּוֹ, כִּי מֵאָז בּוֹאִי בַּעְ’דַּאדָה לֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי, לְצַעֲרִי, גַּם לָבוֹא בִקְשָׁרִים עִמּוֹ לְמַעַן הָשִּׁיב לוֹ כִגְמוּּלוֹ עַל כָּל-הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי לְהַצּילֵנִי וּלְאָרְחֵנִי, כִּי עֲמוּס עֲבוֹדָה אָנֹכִי תָמִיד וְעָסוּק וְטָרוּד הִנְנִי כָּל-הַיָּמִים בְּעִנְיְנֵי הַחֲ’לִיפוּּת.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְּבָרַי וַתָּאוֹרְנָה עֵינָיו פִּתְאֹם כַּבָּרָק וּבַהִסְתַּכְּלוֹ בִי בְּמַבָּט חוֹדֵר קָרָא וַיֹּאמַר: יֵשׁ בְּיָדְךָ, אֲדוֹנִי, לְהָשִׁיב לָאִישׁ כִּגְמוּלוֹ אִם תַּחְפֹּץ וְגַם לֹא יִקְשֶׁה לְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד.

וָאַבִּיט אֵלָיו בְּסַקְרָנוּת גְּדוֹלָה וָאֶקְרָא: וְאֵיכָכָה זֹאת? הַגֵּד וְאֶשְׁמָעָה.

וַיַּעַן הָאִישׁ: אֲנִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְרַק הַמַּצָּב הַנּוֹרָא אֲשֶׁר אָנֹכִי נִמְצָא בוֹ בְאַשְׁמַת בּוֹגְדִים וּמוֹצִיאֵי דִבָּה הוּא בְּעוֹכְרַי וְהוּא הַגּוֹרֵם לְבַל תַּכִּירֵנִי.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹסִיף לִי רְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת, פְּרָטִים וּמַעֲשִׂים לְמַעַן אַמֵּת דְּבָרָיו, וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר כֵּן הָיָה, אֲנִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי אֱמֶת בְּפִיו וְלֹא יָכֹלְתִּי עֲצוֹר בְּרוּחִי וָאֲזַנֵּק מִמְּקוֹמִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה מְאֹד וָאֶגַּשׁ אֵלָיו וָאֶשָּׁקֵהוּ בְרֹאשׁוֹ וָאֶשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מָה הֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם וּמָה הַסִּבָּה לַאֲסוֹנֶךָ?

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: מִלְחֶמֶת אַחִים הִתְחוֹלְלָה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בְדַמֶּשֶׂק כַּמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְיָמֶיךָ. וַיָּבִיאוּ אֲנָשִׁים מִשּׂוֹנְאַי אֶת-דִּבָּתִי רָעָה לִפְנֵי הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: אָנֹכִי הָאָשֵּׁם, וְהֶחָ’לִיף מִהֵר, לְצַעֲרִי, לָתֵת אֵמוּן בְּדִבְרֵי הָאוֹמְרִים וּמִבְּלִי הַעֲמֵק חֲקִירָה נָתַן פְּקֻדָּה וַיִּתְפְּשׂוּנִי וַיַּאַסְרוּנִי בְכַבְלֵי בַּרְזֶל, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וַיּוֹבִילוּנִי עַד הֲלוֹם וְאָנֹכִי בְּכָל-רָע, כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוֹסִיף קוּם אַחֲרֵי נָפְלִי, וְכִּי בָא קִצִּי עֵת פְּקֻדּתִי.

וְעַתָּה אִם יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי, לְהֵיטִיב עִמָּדִי כִּדְבָרֶיךָ עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ כָּל-בְּנֵי בֵיתִי; הִנֵּה בְּצֵאתִי לַדֶּרֶךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם לֹא צִוִּיתִי לְבֵיתִי וְלֹא עָרַכְתִּי כָל-צַוָּאָה לְבָנַי אַחֲרַי וְעַל זֶה לִבִּי דַוָּי מְאד, וְלָכֵן הואִילָה נָא וּקְרָא אֵלַי אֶת-פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי מִקְּרוֹבַי אֲשֶׁר אָרַח לַחֶבְרָה עִמִּי בְדַרְכִּי לְמַעַן דַּעַת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בִי לְהוֹדִיע לִבְנֵי בֵיתִי, וּבְבוֹאוֹ אֶעֱרֹךְ אֶת-צַוָּאָתִי וּמְסַרְתִּיהָ בְּיָדוֹ לְעֵת מוֹעֵד וְשָׁקַט רוּחִי בְקִרְבִּי. אִם כֹּה תַעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי, לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּךָ לְעוֹלָם וְגָדַל תַּגְמוּלְךָ זֶה בְּעֵינַי שִׁבְעָתַיִם מִכָּל-אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת עִמָּדִי. אָנָּא, אֲדוֹנִי, חוּשָׁה אַל תַּעֲמוֹד, כִּי רְגָעַי סְפוּרִים, כְּיָדוּעַ לָךְ.

וַיְהִי כַּהֲתִימוֹ לְדַבֵּר וַתִּמָּלֶאנָה עֵינַי דְמָעוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וָאֲמַהֵר לְהַרְגִּיעוֹ וָאֹמַר: בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֲשֶׁר הִנְחֲךָ אֵלַי כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַצִּילְךָ מֵחֶרֶב רָעָה, לֹא תָמוּת כִּי תִחְיֶה! נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי! – וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֶת-נַעֲרִי וַיָּבֵא חָרַשׁ-בַּרְזֶל וַיִּפְתַּח הֶחָרָשׁ אֶת-הָאֲזִקִּים אֲשֶׁר עַל הָאִישׁ וָאֶקָּחֵהוּ עִמִּי אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וָאֶרְחָצֵהוּ בְיָדִי וָאָסִיר מֵעָלָיו בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְשִׁבְיוֹ וָאַלְבִּישֵׁהוּ מַחֲלָצוֹת, וָאַגִּישׁ לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ לְשׂבַע נַפְשוֹ, כִּי לֹא אָכַל דָּבָר חַם מִיּוֹם צֵאתוֹ אֶת-בֵּיתוֹ. וּבֵין כֹּה וָכֹה בָּא הָאִישׁ מִקְּרוֹבָיו אֲשֶׁר חִכָּה לוֹ וְכִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הִרְבָּה לִבְכּוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וַיַּעֲרֹךְ לְפָנַי צַוָּאָתוֹ כַּאֲשֶׁר חָפֵץ, וְאָנֹכִי נָתַתִּי פְקֻדָּתִי לַשּׁוֹטֵר אֲשֶׁר עַל-יָדִי בְּבֵיתִי לֵאמֹר: מַהֲרָה וְהָבִיאָה סוּסָה אַבִּירָה לְהַרְכִּיב אֶת-הָאִישׁ עָלֶיהָ וְגַם עֲשָׂרָה פְרָדִים לְמַשָּׂא תָּבִיא וְהֶעֱמַסְתָּ עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר תֵּבוֹת מְלֵאוֹת חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וּכְלֵי-לָבָן וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דּרְהֲמֵי כֶסֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב שַׂמְתִּי בִּשְׁנֵי כִיסִים לְתִתָּם לָאִישׁ לְהוֹצְאוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַבַּית, וְאַחַר אָמַרְתִּי לוֹ: הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ וְהַשּוֹטֵר הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנַי הוּא יְלַוְּךָ עַל דַּרְכְּךָ עַד הַגְּבוּל, קוּמָה חוּשָׁה וְאַל תְּאַחֵר!

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הָאִישׁ אֶת-דְבָרַי וַיִּקְרָא לֵאמֹר: לֹא, אֲדוֹנִי! לֹא אֵצֵא מִזֶּה כִּי לֹא אַצִּיל אֶת-נַפְשִׁי אֲנִי ואֲסַכֵּן אֶת-נַפְשְׁךָ אַתָּה, כִּי יָדַעְתִּי, כִּי לֵב הֶחָ’לִיף רַע עָלַי וְכִי לֹא אֵצֵא נָקִי מִלְּפָנָיו וּמַדּוּעַ יקִֹּם בְּךָ נִקְמתַ מְנוּסָתִי וְאַתָּה חַף מִפָּשַׁע?!

וָאַפְצִיר בָּאִישׁ מְאֹד לֵאמֹר: אַל תִּירָא! הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ וְאֵלַי אַל תָּשִׂים לִבְּךָ, כִּי לֹא יִקְרֵנִי אָסוֹן. אֲבָל הוּא בְאַחַת: לֹא אֵצֵא מִזֶּה עַד אֲשֶׁר אֵדַע גּוֹרָלִי, וְהָיָה אִם יִסְלַח הֶחָ’לִיף יִסְלַח, ואִם לֹא יִסְלַח וְקִבַּלְתִּי גְּזֵרַת מוֹתִי בְּלֵב שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר צִוִּיתִי לְבֵיתִי.

וַיְהִי כִּי רָאִיתִי כִּי לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ מִדַּעְתּוֹ וָאֵפֶן אֶל הַשּׁוֹטֵר וָאַגִּיד אֵלָיו בְּלַחַשׁ לֵאמֹר: קַח אֶת-הָאִישׁ אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי וְיֵשֵׁב שָׁם עַד הֵרָאוֹתִי עִם הֶחָ’לִיף, וְהָיָה אִם יִסְלַח הֶחָ’לִיף יִסְלַח, ואִם לֹא יִסְלַח וְהָיְתָה נַפְשִי תַּחַת נַפְשוֹ, וּבָא הָאִישׁ עַל גְּמוּלוֹ מֵעִמִּי חֵלֶף הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּדִי בִּהְיוֹתִי בְדַּמֶּשֶׂק, אֲשֶׁר הִצִּילֵנִי בְּשׂוּמוֹ נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וְנֶפֶשׁ כָּל-בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהִנְנִי מַשְׂבִּיעֲךָ בְּאַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי הַבְרֵחַ תַּבְרִיחַ אֶת-הָאִישׁ אַחֲרֵי מוֹתִי וְשִׁלַחְתָּ אוֹתוֹ דַּמַּשְׂקָה עִיר מוֹלַדְתּוֹ בְּסֵתֶר, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ שְׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ.

וַיְהִי בְּלֶכֶת הָאִישׁ עִם הַשּׁוֹטֵר וָאֶגַּשׁ אֶל שֻׁלְחַן-כְּתִיבָתִי וָאֶעֱרֹךְ אֶת-צַוָּאָתִי לְבֵיתִי וְגַם תַּכְרִיכִים הֲכִינוֹתִי לְמַעֲנִי בְּיָדַי, כִּי אָמַרְתִּי: מִי יוֹדֵע אוּלַי צָדַק הָאִישׁ בִּדְבָרָיו וְתֵצֵא גְזֵרָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט לַהֲמִיתֵנִי.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם עָלָה הַשַּׁחַר, שָׁלַח הֶחָ’לִיף אֵלַי רָץ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר: הָבֵא אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי בְיָדְךָ כְּרָגַע!

וַיְהִי כִּי בָאתִי אֶל הָאַרְמוֹן לְבַדִּי וְהָאִישׁ אֵין עִמִּי וַיַּבֵּט אֵלַי הֶחָ’לִיף כְּמִשְׁתּוֹמֵם, וַיִּשְׁאַל בְּזַעַם פָּנִים לֵאמֹר: וְאַיֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר נָתַתִּי בְיָדְךָ וַאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי? – וָאוֹרִיד רֹאשִׁי אַרְצָה וְלֹא עָנִיתִי דָבָר.

וַיִגְדַּל חֲרוֹן אַף הֶחָ’לִיף עָלַי וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא בְּקוֹל חֲרָדָה לֵאמֹר: אַל-עַבַּאשׂ, עֲנֵה! עֲנֵה, אַל-עַבַּאש! מֶה עָשִׂיתָ בָּאִישׁ, כִּי בֶן-מָוֶת אַתָּה, מוֹת תָּמוּת אִם לֹא תַעֲנֶה כְרָגַע!

וָאֶתְנַפֵּל לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם הָאִישׁ מֵהָחֵל וְעַד כַּלֵּה וְגַם הוֹסַפְתִּי לֵאמֹר: וְעַתָּה הִנְנִי בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי אֲמִיר הַמַּאֲמִינִים, לְשַׁחְרְרֵנִי אוֹ לַהֲמִיתֵנִי, כִּי אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי: לֹא יָמוּת הָאִישׁ וְהָיְתָה נַפְשִׁי תַּחַת נַפְשוֹ חֵלֶף הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם עַבְדְּךָ בְּדַמֶּשֶׂק.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע הֶחָ’לִיף אֶת-דְּבָרַי וּבְהִוָּכְחוֹ לָדַעַת כִּי הָאִישׁ שָׁמוּר עִמָּדִי וְכִי לֹא אָבָה לָצֵאת אֶת בַּעְ’דַּאד בְּכָל-מְחִיר, מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יְסַכֵּן אֶת-נַפְשִׁי, וַיִּכָּמְרוּ נִחוּמָיו עָלָיו וַיִּקְרָא: אָכֵן אִישׁ אֱמוּנִים קָדוֹשׁ הוּא הָאִישׁ וּבוֹגְדִים הִתְנַקְּשׁוּ בוֹ להֲמִיתוֹ מִקִּנְאָתָם הָרָעָה בוֹ, לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה, וּבוֹא יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ גַּם מִלְּפָנַי עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן, וְעַתָּה חוּשָׁה, אוּצָה, הֲבִיאֵהוּ אֵלַי, אַל תְּאַחֵר!

וָאֲמַהֵר אֶל הָאִישׁ כִּדְבַר הֶחָ’לִיף וְכִרְאוֹתִי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי עַל צַוָּארָיו וָאֶשָּׁקֵהוּ וָאֵבְךְּ מִשִּׂמְחָה וָאֹמַר: נִצַּלְתָּ, יְדִידִי, נִצָלְתָּ! יְהִי שֵׁם אַלְלַהּ מְבֹרָךְ!

וָאֲסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם הֶחָ’לִיף, וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ מַחֲלָצוֹת וַנָּבוֹא אֶל הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר קִבְּלָהוּ בְּסֵבֶר-פָּנִים מְיֻחָד וְגַם כִּבְּדָהוּ מְאֹד וְגַם הִזְמִינָהוּ לֶאֱכֹל עִמּוֹ אֶת-אֲרֻחַת-הַצָּהֳרָיִם.

וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ וַיִתֵּן לוֹ הֶחָ’לִיף מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת, עֶשֶׂר סוּסוֹת עַרְבִיּוֹת אֲצִילוֹת, מְקֻשָּׁטוֹת סִרְגֵי זָהָב וָכֶסֶף, וַעֲשָׂרָה פְרָדִים עֲמוּסִים מַשָּׂא לַעֲיֵפָה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת בִּגְדֵי הָדָר וּשְׁטִיחֵי תִפְאֶרֶת וְכָל-כְּלֵי רִקְמָה מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרָשֵׁי בַּעְ’דַּאד וָאֳמָנֶיהָ, וְגַם מִנָּה אוֹתוֹ לְאָמִיר עַל דַּמֶּשֶׂק וּסְבִיבוֹתֶיהָ וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.

וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא כְּבוֹא מִכְתָּב אֶל הֶחָ’לִיף מֵאֵת הָאִישׁ עַל הֲלִיכוֹת דַּמֶּשֶׂק וְעַל עִנְיָנֶיהָ וְקָרָא הֶחָ’לִיף אוֹתִי פַּעַם בְּפַעַם וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אֵלַי לֵאמֹר: הִתְבַּשֵּׂר עַבַּאשׂ! כִּי מִכְתַּב יְדִידְךָ – יְדִידִי הוּא!

(אַל אַתְלִידִי)

כד: יְמֵי אַל-מַאֲמוּן הָאַחֲרוֹנִים

אָמַר הַקַּאצִ’י אַבּוּ מֻחַמַּד עַבְּד אַלְלַהּ בֶּן-אַחְמַד בֶּן זַיְד הַדַּמַּשְׂקִי: כַּאֲשֶׁר יָצָא אַל-מַאֲמוּן לַמִּלְחָמָה עַל בְּדִידוּן39 אֲשֶׁר לְיָוָן בָּא אֵלָיו צִיר שָׁלוּח מֵאֵת פְּנֵי מֶלֶךְ יָוָן וַיּּאֹמֶר לוֹ: כֹּה אָמַר מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי, הִנְנִי נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְרָכִים לְפָנֶיךָ לְמַעַן תֶּחְדַּל מִלְּהִלָּחֵם בִּי, וְאַתָּה בְחַר לְךָ בַאֲשֶׁר תִּבְחַר. שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ לְמִיּוֹם אֲשֶׁר עָזַבְתָּ אֶת-עִיר בִּירָתְךָ וְעַד בּוֹאֲךָ אֶל בְּדִידוּן, אוֹ כִּי אָשִׁיב לְךָ אֶת-כָּל שְׁבוּיֵי עַמְּךָ הַמֻּשְׂלִמִּים אֲשֶׁר בְּאַרְצִי בְּלִי כָל-פִּדְיוֹן, אוֹ כִי בָנֹה אֶבְנֶה לְךָ עַל חֶשְׁבּוֹן אוֹצָרִי כָּל-עִיר מֵעָרֵי הָאִשְׂלַם אֲשֶׁר יְדֵי בְנֵי עַמִּי הַנּוֹצְרִים הֶחֱרִיבוּהָ. וַיָּקָם אַל-מַאֲמוּן וַיָּבוֹא אֶל תּוֹךְ אָהֳלוֹ וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיִּקְרָא: אַלְלַהּ אַלְלַהּ! הוֹרֵנִי נָא דֶרֶךְ זוֹ אֶבְחַר בָּה וְאַל אֶכָּשֵׁל בִּתְשׁוּבָתִי לְמֶלֶךְ יָוָן. וְכִכְלוֹת תְּפִלָּתוֹ יָצָא אֶל הַצִּיר וַיּּאֹמֶר אֵלָיו: לֵךְ הַגֵּד לַאֲדוֹנְךָ, כֹּה אָמַר לִי אַלְלַהּ, אַל תֹּאבֶה וְאַל תִּשְׁמַע לְכָל-אֲשֶׁר יֹּאמַר לְךָ מֶלֶךְ יָוָן, כִּי זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַקֻּרְאַן הַקָּדוֹשׁ אֵת אֲשֶׁר עָנָה שֻׂלַיְמַאן עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן אֶל מַלְאֲכֵי בֻלְקַיְשׁ מַלְכַּת תֵּימָן, בְּשָׁלְחָהּ אֵלָיו מַתָּנוֹת יִקְרוֹת-עֵרֶךְ לְמַעַן יָשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב לְהִלָּחֵם בַּ“כּוֹפְרִִים” אֲשֶׁר בְּאַרְצָּה, לֵאמֹר: יְהִי לָךְ אֲשֶׁר לָךְ, כִּי רַב אֲשֶׁר אִתִּי – אֱמוּנָתִי הַטְּהוֹרָה בֵאלֹהֵי-מָרוֹם – מִכָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְכָל-סְגֻלּוֹת מְלָכִים בְּכַף אַחַת, וּסְגֻלַּת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בֵאלהֵי מָרוֹם בְּכַף שְׁנִיָּה וְהִיא הַמַּכְרָעַת. – וְעַל שִׁחְרוּר הַשְּׁבוּיִים מִבְּלִי כָל-כֹּפֶר תֹּאמַר: הַשְּׁבוּיִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ שְׁנַיִם, מֵהֶם אֲשֶׁר נַפְשָׁם וְלִבָּם אֶל אַלְלַהּ הַיּוֹשְׁבִי בַּשָׁמַיִם וְעֵינֵיהֶם אֶל טוּב הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם מְשֻׁחְרָרִים גַּם בְּעַבְדּוּתָם, וּמֵהֶם אֲשֶׁר עֵינָם אֶל בִּצְעָם וְנַפְשָׁם אֶל עוֹלַם הַתֹּהוּ הַזֶּה, וְהֵם עֲבָדִים גַּם בְּשִׁחְרוּרָם וְאֵין כְּדַאי לְהַצִּילָם. – וְעַל אֹדוֹת בִּנְיַן עָרֵי אַרְצִי אֲשֶׁר יְדֵי הַנּוֹצְרִים הֶחֱרִיבוּן, תֹּאמַר: בִּנְיַן זָרִים חֻרְבָּן, וְרַק יְדֵי מֻשְׂלִמִּים תִּבְנֶינָה עָרֵיהֶם, וְרַק הַחֶרֶב תָּדוּן בֵּינֵינוּ.

וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר פָּנָה אֶל שַׂר צְבָאוֹ וַיִּקְרָא: הַךְ בַּתֹּף וְיָצָאנוּ לִקְרַאת אוֹיְבֵינוּ וְהִכְרַעְנוּם, כִּי אַלְלַהּ עִמָּנוּ.

וַיַּעַשׂ הַשַּׂר כַּאֲשֶׁר פָּקַד אַל-מַאֲמוּן וַיֹּאחֲזוּ הַמֻשְׂלִמִּים דַּרְכָּם הָלְאָה לִקְרַאת אוֹיְבֵיהֶם, וַתְּהִי יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה וַיִּכְבְּשׁוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עָרִים בְּצוּרוֹת. וַיְהִי כִּי הִרְגִּישׁ הֶחָ’לִיף כִּי עָיֵף הוּא, וַיָּסַר אֶל הַמַּעְיָן אֲשֶׁר בִּבְדִידוּן אֲשֶׁר בְּשֵם אַל-קַשִׁירַה יִּקָרֵא וַיָּנַח שָׁם, וְגַם חִכָּה שָׁם עַד שׁוּב כָּל-מַחֲנוֹת צְבָאוֹ וְעִמָּם הַשָּׁלָל אֲשֶׁר לָקָחוּ.

וְאַל-קַשִׁירַה מַעְיָן מְצֻיָּן בְּמִינוֹ. מֵימָיו זַכִּים כַּבְּדֹלַח וְקָרִים מִשֶּׁלֶג, וְכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר עַל שְׂפָתָיו מִזֶּה ומִזֶּה יָרֹק וְרַעֲנָן וּמַרְנִין-לֵב וָנָפֶשׁ. וַיְצַו הֶחָ’לִיף וַיָּקִימוּ גֶשֶׁר-עֵץ רְחַב יָדַיִם עַל פְּּנֵי הַמַּעְיָן, וְעַל הַגֶּשֶׁר הֵקִימוּ לְמַעֲנוֹ סֻכַּת-עֵצִים גְּדוֹלָה וְנֶהְדָּרָה אֲשֶׁר קִשְׁטוּ אוֹתָהּ יוֹם יוֹם חֲלִיפוֹת בַּעֲנָפִים רַכִּים וִירַקְרַקִּים וּבְפִרְחֵי תִפְאָרָה מַרְהִיבֵי עֵינָיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהֶחָ’לִיף יוֹשֵׁב בְּצֵל סֻכָּתוֹ וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּמֵימֵי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים הַזּוֹרְמִים מִתַּחְתָּיו, וַיִּפֹּל דִּינַר זָהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעְיָן. וַיַּט הֶחָ’לִיף וַיַּרְא אֶת-הַדִּינָר בְּקַרְקְעִית הַמַּעְיָן וְגַם אֶת כְּתָבְתּוֹ הַטְּבוּעָה בוֹ יָכוֹל לִקְרֹא, בִּהְיוֹת הַמַּיִם זַכִּים וּצְלוּלִים כָּאָמוּר – וְעוֹד מְעַט וְהִנֵּה דָג גָּדוֹל וְשָׁמֵן וְכֻלּוֹ נֶחֱפָּה בְרַצֵּי כֶסֶף קַשְׂקְשׂוֹתָיו נִרְאָה לְעֵינָיו עַל יַד הַדִּינָר, וַיַּחְמֹד יָפְיוֹ בְלִבּוֹ, וַיִּקְרָא בְהִתְפַּעֲלוּת-רוּחוֹ לֵאמֹר: מִי אֲשֶׁר יִצְלֹל בְּמֵי הַמַּעְיָן וְדָלָה מִשָּׁם אֶת-דִּינָרִי, וְגַם אֶת-הַדָּג הַיָּפֶה יתְפֹּשׂ בְּחֶרְמוֹ – וְנָתַתִּי לוֹ חֶרֶב מְצֻפָּה זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְמַתָּנָה וּלְשׁוֹמֵר-רֹאשִׁי אֲשִׂימֶנּוּ! וַיִּקְרָא אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיּּאֹמֶר: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֲדוֹנִי הֶחָ’לִיף, הִנְנִי לִפְקֻדָּתֶךָ!

וַיִּצְלֹל הָאִישׁ בְּמֵימֵי הַמַּעְיָן הַקָּרִים, וַיָּרֶם אֶת הַדִּינָר, וְגַם אֶת-הַדָּג הֶעֱלָה בְחֶרְמוֹ בִזְרִיזוּתוֹ, וַיְהִי כַעֲלוֹתוֹ וַיַּנַּח אֶת-הַדָּג לְרַגְלֵי הֶחָ’לִיף בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר, וַיְהִי הוּא עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה לְהָסִיר אֶת-בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים מֵעָלָיו, וְהִנֵּה פִּרְכֵּס הַדָּג פִּתְאֹם, וְגַם הִתְחַלֵּק וְגַם קָפַץ הַמַּיְמָה בְּכֹחַ גָּדוֹל וְחָזָק כְּסֶלַע אֵיתָן בְּהִתְגַּלְגְּלוֹֹ מֵעַל רֹאשׁ הָהָר וּבִקְפִיצָתוֹ נִתְּזוּ מֵי-הַנָּהָר עַל הֶחָ’לִיף וַיַּרְטִיבוּ אוֹתוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקָדוֹ וְעַד הַכְּתֹנֶת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרוֹ, וּבֵין כֹּה וָכֹה קָפַץ הָאִישׁ שֵׁנִית אֶל תּוֹךְ הַמַּעְיָן, וּבְעָמָל רָב עָלָה בְיָדוֹ לָצוּד שֵׁנִית אֶת-הַדָּג וּלְהַעֲלוֹתוֹ בְחֶרְמוֹ, וַיְצַו הֶחָ’לִיף לְנַתְּחוֹ כְרֶגַע וְלִצְלוֹת אוֹתוֹ לַאֲרֻחָתוֹ, אֲבָל אֲהָהּ! הוּא לֹא זָכָה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כִּי הַמַּיִם הַקָּרִים אֲשֶׁר הִרְטִיבוּהוּ קִרְרוּ אֶת-הֶחָ’לִיף וַיָּחֶל לִרְעוֹד כְּקָנֶה, וַיְמַהֲרוּ לִפְשֹׁט בְּגָדָיו מֵעָלָיו וּלְכַסּוֹת אוֹתוֹ בִשְׂמִיכוֹת חַמּוֹת וְלֹֹא הוֹעִילוּ, כִּי צִנָּה חֲזָקָה אֲחָזַתּוּ וְשִׁנָּיו וּבִרְכָּיו נקְּשׁוּ זוֹ לְזוֹ. וְכִרְאוֹת אַל-מִתְעַצֵּם אֲחִי הֶחָ’לִיף, אֲשֶׁר הָיָה עִמּוֹ עַל שְׂדֵה-קֶטֶל, אֵת אֲשֶׁר קָרָה אֶת-אָחִיו הִבְהִיל אֶת שְׁנֵי רוֹפְאֵי-הֶחָ’לִיף הַמְּפֻרְסָמִים אֲשֶׁר לִוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ – אֶת בֵּחְ’תִּישׁוּעַ וְאֶת-אִבְּן-מֻסַאוַיְהִי – וַיִּבְדְּקוּהוּ הָרוֹפְאִים וַיּּאֹמֵרוּ: אָכֵן מַחֲלָתוֹ אֲנוּשָׁה מְאֹד, וְחַיֵּי הֶחָ’לִיף נְתוּנִים בְּסַכָּנַה.

וְאָמְנָם כֵּן הָיָה כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הָרוֹפְאִים, הַסְּמַרְמֹרֶת לֹא רָפְתָה מֵהֶחָ’לִיף, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הוּרַע לוֹ; זֵעָה קָרָה, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הָרוֹפְאִים מָה הִיא, כִּסְּתָה אֶת כָּל-גּוּפוֹ, וְעֵינָיו בָּעֲרוּ כְלַפִּידִים, וּבְהַרְגִּישׁ הֶחָ’לִיף כִּי בָא קִצּוֹ קָרָא וַיֹאמַר: הָבִיאוּ אֵלַי מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם כִּי דָבָר לִי אֲלֵיהֶם. וַיְמַהֲרוּ וַיָּבִיאוּ שְׁנֵי זְקֵנִים נִכְבָּדִים, וַיִּשְׁאָלֵם הֶחָ’לִיף לֵאמֹר: מַה שֵּׁם הַנָּהָר אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּחוֹפוֹ? וַיַּעֲנוּהוּ לֵאמֹר: קַשִׁירַה שְׁמוֹ וּפֵרוּשׁוֹ: פְּשׁוֹט רַגְלֶיךָ (כְּלוֹמַר: מוּת). וַיִּקְרָא הֶחָ’לִיף שֵׁנִית לֵאמֹר: וּמַה-שֵּׁם הַמָּקוֹם, וַיּּאֹמְרוּ לוֹ: רַקַּה.

אָז יִבְכֶּה הֶחָ’לִיף וַיּּאֹמַר: אֵין אֲרוּכָה לְמַחֲלָתִי, וְהַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת אָמוּת. אִמִּי – עָלֶיהָ הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – סִפְּרָה לִי פַעַם, כִּי כַאֲשֶׁר נוֹלַדְתִּי בָא אִצְטַגְנִין אֵלֶיהָ וַיּּאֹמֶר לָהּ: גָּדוֹל יִהְיֶה בְנֵךְ אַל-מַאֲמוּן בַּחֲ’לִיפֵי בְּנֵי עַבַּאשׂ וְעַל שְׂדֵה-קֶטֶל יָמוּת עַל יַד הַנָּהָר אֲשֶׁר בְּעִיר רַקַּה, וְזֶהוּ הַנָּהָר וְזֹאת הִיא הָעִיר, וְרַגְלַי הוֹֹבִילוּנִי עַד הֲלוֹם, כִּי רַגְלֵי הָאִישׁ הֵן עֲרֵבוֹת לוֹֹ לְהוֹבִילוֹ לַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לְמוֹתוֹ.

וְעַתָּה – הוֹסִיף הֶחָ’לִיף בַּאֲנָחָה – הוֹצִיאוּנִי נָא רֶגַע אֶל מִחוּץ לְאָהֳלִי וְרָאִיתִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת-אַנְשֵׁי צְבָאִי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.

וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה הֶחָ’לִיף ויִּשָּׂאוּהוּ בְמִטָּתוֹ אֶל מִחוּץ לָאֹהֶל. וַיַבֵּט הֶחָ’לִיף מִסְּבִיבוֹ וַיַּרְא אֶת כָּל-אַנְשֵׁי חֵילוֹ הַגָּדוֹל לְפָנָיו וַיְבָרֶךְ אוֹתָם וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אָנָּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת עַל אַנְשֵׁי צְבָאִי אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַל תַּסְגִּירֵם בְּיַד אוֹיֵב, כִּי בְךָ בָטָחְתִּי.

וּבְדַבְּרוֹ גָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ וַיְשִׁיבוּהוּ אֶל אֹהֳלוֹ, וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפַּר שָׁבָה רוּחוֹ אֶל אַלְלַהּ וְהוּא קוֹרֵא: אֵין אַלְלַהּ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְהוּא אֲשֶׁר לֹא יָמוּת מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל אֲשֶׁר יָמוּת! וַיּוֹבִילוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה בְתַרְשִׁישׁ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו: הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הוֹדוֹ!

וַיָּמָת אַל-מַאֲמוּן בִּשְׁנַת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַהִגְ’רַה40 וְהוּא בֶן תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ עַל הָאִשְׂלַאם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנָה.

יְרַחֲמֵהוּ אַלְלַהּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ!

(אַל-מַסְעוּדִי)

 

רְשִימַת הֶחָ’לִיפִים

מִמֻּחַמַּד עַד סוֹף בְּנֵי עַבַּאשׂ

1258 – 622 (לספה"נ)

הַצַּחַאבַה (ידידי מחמד)

  1. מֻחַמַד נביא האשׂלם 622–632

  2. אַבּוּ בַכֵּר אַל צַדִּיק 632–634

  3. עֻמַר בֶּן אַל חַ’טַּאבְּ 634–643

  4. עַלִי בֶן אַבִּי טַאלֶבְּ 655–660


בְּנֵי אֻמַּיַּה (הָאָמְיַאדִים)

  1. מֻעַאוִיַּה א 660–679

  2. יַזִיד א 679–683

  3. מֻעַאוִיַּה ב 683–683

  4. מַרְוַאן א 683–684

  5. עַבְּדְּ אַל מַלֶךְּ 684–705

  6. אַל וַלִיד א 705–715

  7. שֻׂלַימַאן 715–717

  8. עֻמַר ב 717–720

  9. יַזִיד ב 720–724

  10. הִשַׁאם 724–743

  11. אַל וַלִיד ב 743–744

  12. יַזִיד ג 744–744

  13. אִבְּרַהִים 744–744

  14. מַרְוַאן ב 744–750

בְּנֵי עַבַּאשׂ (הָעַבַּאשִׂידִים)

  1. אַבּוּ אַל עַבַּאש אַל שַׂפַאח 750–754

  2. אַל מַנִצוּר 754–776

  3. אַל מַהְדִּי 775–785

  4. אַל הַאֲדִי 785–786

  5. הַארוּן אַל רַשִׁיד 786–809

  6. אַל-אַמִין 809–812

  7. אַל-מַאֲמוּן 812–833

  8. אַל-מִעְתַּצְם בִּאלְלַהּ 833–842

  9. אַלְ וַתִיק 842–847

  10. אַל מֻתַּוַכֵּל 847–861

  11. אַל מֻנְתַּצֵר בִּאלְלַהּ 861–862

  12. אַל מֻשְתַּעִין בִּאלְלַהּ 862–866

  13. אַל מֻעְתַּז בִּאלְלַהּ 866–869

  14. אַל מֻהְתַּדִי בִּאלְלַהּ 869–870

  15. אַל מֻעְתַּמֵד בִּאלְלַהּ 870–892

  16. אַל מֻעְתַּצֵ’ד בִּאלְלַהּ 892–902

  17. אַל מֻכְּתַּפִי בִּאלְלַהּ 902–908

  18. אַל מֻקְתַּדֵר בִּאלְלַהּ 908–932

  19. אַל קַאהֶר בִּאלְלַהּ 932–934

  20. אַל רַאצִ’י בִּאלְלַהּ 934–940

  21. אַל מֻתַּכִּי בִּאלְלַהּ 940–944

  22. אַל מֻשְתַּכְּפִי בִּאלְלַהּ 944–945

  23. אַל מֻטִיע בִּאלְלַהּ 945–974

  24. אַל טַאֵיע בִּאלְלַהּ 974–991

  25. אַל קַאדֶר בִּאלְלַהּ 991–1031

  26. אַלְ קַאֵים בִּאלְלַהּ 1031–1075

  27. אַל מֻקְתַּדִי בִּאלְלַהּ 1075–1094

  28. אַל מֻשְתַּטְ’הֵר בִּאלְלַהּ 1094–1118

  29. אַל מֻשְתַּרְשֵד בִּאלְלַהּ 1118–1135

  30. אַל רַשִיד בִּאלְלַהּ 1135–1136

  31. אַל מֻכְּתַפִי בִּאלְלַהּ 1136–1160

  32. אַל מֻשְתַּנְגֵּ’ד בִּאלְלַהּ 1160–1170

  33. אַל מֻשְתַּעֲצִי 1170–1180

  34. אַל נַאצֶר בִּאלְלַהּ 1180–1225

  35. אַל טַאהֶר 1225–1226

  36. אַל מֻשְתַּנְצֵר בִּאלְלַהּ 1226–1240

  37. אַל מֻשְתַּעֲצֵם בִּאלְלַהּ 1240–1258


  1. הספורים שבספר זה גומרים בשנת 90 לבני עבאש או 218 להג'רה שהן 840 לספה“נ, ועוד יבוא אחריו ספר אשר יכיל עוד ספורים עד סוף תקופת בני עבאש, היינו עד 1250 לספה”נ.  ↩

  2. בְּשֵׁם זֶה “אַל–צַחַאבַה”, אוֹ “אַל–רָשִׁידִיָּה”, כִּנּוּ הָעַרְבִיִּים לְכַתְּחִלָּה אֶת–אַרְבַּעַת הֶחָ‘לִיפִים שֶׁלְּאַחֲרֵי מֻחַמַּד וְהֵם: אַבּוּ בַכֵּר אַל–צַדִּיק, עֻמַר בֶּן אַל–חַ’טַּאבְּ, עֻתְמַאן בֶּן עַפַאן וְעַלִי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ. אֲבָל אַחַר–כָּךְ נִשְׁתַּרְבְּבוּ הַכִּנּוּיַם הַנִּ“לְ גַּם לְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ מִמַּכִּירֵי הַנָּבִיא בְּאֹפֶן אִישִׁי, וּמִסְפָּרָם מַגִּיעַ עַד 7500, וּשְׁמוֹתֵיהֶם נִזְכָּרִים בְּסֵפֶר ”אֻסֻד אָל–עַ‘אבַּה פִי מַעְרִפַת אַל–צַחַאבָה“ שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיוֹן הַיָּדוּעַ ”אִבְּן אַל–אָתִיר“ ח”ה, קַיְרוֹ, ש’ 1863 (אִבְּן אַל–אָתִיר מֵת בִּשְׁנַת 1233 לִסְפִהַ"נ). פֵּרוּשׁ “אַל–צַחַאבָה”: יְדִידִים, רֵעִים וּמַכִּירִים, וּפֵרוּשׁ “אַל–רָשִׁידִיָּה” – הַצַּדִּיקִים וְהַיְשָׁרִים.  ↩

  3. עֻמַר בֶּן אַלְ–חַ‘טַאבְּ הָיָה הֶחָ’לִיף הַשֵּׁנִי לָ“רָשִׁידִים” (הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר) אַחֲרֵי מֻחַמַּד, וְהוּא נִתְוַדַּע לַנָּבִיא עַל–יְדֵי כַּעַבּ בֶּן לִוַּא, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצָא מֻחַמַּד (דּוֹר שְׁמִינִי), – הוּא נוֹלַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחֲרֵי מֻחַמַּד, וְהָיָה הַמֻּשְׂלִמִּי הָרְבִיעִי בְּשׁוּרַת הַמִּתְאַשְׂלְמִים, וְעַל יָדוֹ וְכֹחַ הַשְׁפָּעָתוֹ נִתְרַחֵב הָאִשְׂלַאם מְאֹד. הִתְאַשְׂלְמוּתוֹ – לְפִי דִבְרֵי הַמָּסוֹרָה – נֶחְשֶׁבֶת לְאַחַד הַנִּסִּים שֶׂבָּהֶם נִתְבָּרֵךְ הָאִשְׂלַאם, וְכַךְ מְסַפֶּרֶת הַמָּסוֹרָה: עֻמַר בֶּן אַל–חַ‘טַאבְּ וְעֻמַר בֶּן גַ’הְלְ הָיוּ שְׁנֵי הָאוֹיְבִים הַיּוֹתֵר גְּדוֹלִים שֶׁל מֻחַמַּד, וּבִהְיוֹתָם חֲשׁוּבִים מְאֹד בְּעֵינֵי הָעַרְבִיִּים, הִזִּיקָה הִתְנַגְּדוּתָם לְמֻחַמַּד מְאֹד, וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל הַנָּבִיא אֶל אַלְלַהּ שֶׁיִּתֵּן בְּלֵב שְׁנֵיהֶם, וּלְכָל–הַפָּחוֹת בְּלֵב הָאֶחָד מֵהֶם, לְהִתְאַשְׁלֵם. וּתְפִלָּתוֹ נִתְקַבְּלָה. עֻמַר בֶּן אַל–חַ‘טַאבּ הִתְאַשְׂלֵם וַיְהִי גַם לְ“מַאֲמִין” וָתִיק, אֲבָל עַמְר בֶּן גַ’הְלְ לֹא הִתְאַשְׂלֵם, וַיָּמָת “כּוֹפֵר”. – עֻמַּר הִשִּׂיא אֶת–בִּתּוֹ חאפטַ‘ה לַנָּבִיא. הוּא עָלָה עַל כִּסֵּא הֶחָ’לִיפוּת בַּשָּׁנָה הַי"ג לַהִגְ‘רַה (634 לספה"נ) וַחֲ’לִיפוּתוֹ נִמְשְׁכָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא הִצְטַיֵּן בִּמְסִירוּתוֹ, וּבְיִחוּד בְּאַהֲבָתוֹ אֶת–פַּשְׁטוּת הַחַיִּים.

    בִּשְׁנַת שֵׁשׁ עֶשְרֵה לַהִגְ‘רַה (637) כָּבַש הֶחָ’לִיף אֶת–יְרוּשָׁלָיִם (637 לספה"נ), וְזֶה אַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן אָרֹךְ בֵּין הַתּוֹשָׁבִים וּבֵין מְפַקֵּד הַצָּבָא שֶׁל הֶחָ‘לִיף. אַחַד הַתְּנָאִים הָעִקָּרִיִּים לִמְסִירַת הָעִיר הָיָה זֶה, שֶׁהֶחָ’לִיף יִכְתֹּב בְּעֶצֶם כְּתָב יָדוֹ אֶת תְּנָאֵי בִּטְחוֹן הַתּוֹשָׁבִים, וְהוּא הִסְכִּים לְכַךְ וַיַּעַל עִם מַחֲנֵה מְלַוָּיו הַגָּדוֹל יְרוּשָׁלָיְמָה. בְּדַרְכּוֹ רָכַב עַל גָּמָל אָדֹם, וְהֵבִיא עִמּוֹ רַק שְׁנֵי שַׂקִּים, בְּאֶחָד נָתַן צֵידָה לְדַרְכּוֹ, חִטָּה וּשְעוֹרָה וְאוֹרֶז, וּבַשֵּׁנִי פֵּרוֹת יְבֵשִׁים. לְפָנָיו עַל כַּר הַגָּמָל הָיָה לוֹ נֹאד–עוֹר לְמֵי הַשְּׁתִיָּה, וּמֵאֲחוֹרָיו תַּמְחוּי–עֵץ גָּדוֹל שֶׁבּוֹ אָכַל הֶחָ‘לִיף אֶת–אֲרֻחוֹתָיו יַחַד עִם כָּל–מְלַוָּיו, וּלְבוּשׁוֹ אַדֶּרֶת שֵׂעָר גָּמָל גַּסָּה, בָּלָה וּמְטֻלָּאָה. הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס הֶחָ’לִיף לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ בְגָדָיו כָּל–כָּךְ בָּלִים, קְרוּעִים וּמְלֻכְלָכִים, עַד שֶׁרָאשֵׁי הָעִיר שָׁלְחוּ לוֹ בְגָדִים מִשֶּׁלָּהֶם עַד שֶׁיְכַבְּסוּ אֶת–שֶׁלּוֹ וִיתַקְּנוּם, כִּי אֲחֵרִים לֹא הָיוּ לוֹ. – הַתּוֹשָׁבִים שֶׁרָאוּ אֶת–פַּשְׁטוּת חַיָּיו שֶׁל הֶחָ‘לִיף שָׁאֲלוּ אֶת–מְלַוָּיו מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת בְּיַחַס לְדַרְכֵי חַיָּיו וְקִבְּלוּ תְּשׁוּבוֹת. הֵם שָׁאֲלוּ: לָמָּה לוֹבֵשׁ הֶחָ’לִיף בְּגָדִים פְּשׁוּטִים וְגַסִּים וְאֵינוֹ נוֹהֵג כָּבוֹד בְּמַלְבּוּשָׁיו כְּיֶתֶר הַמְּלָכִים? – עָנוּ: מִפְּנֵי שֶׂכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶחָ'לִיף לְהַגִּיד, שֶׁהָעִקָר אֵצֶל הָאָדָם הוּא יְפִי יִרְאַת אַלְלַהּ עַל פָּנָיו וְלֹא יְפִי הַבְּגָדִים. – וּמָה הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בּוֹ, הֲדוֹמֶה הוּא לְאַרְמוֹנוֹת יֶתֶר הַמְּלָכִים? עָנוּ: אַרְמוֹנוֹ עָשׂוּי אַבְנֵי גְוִיל טוּחוֹת טִיחַ גַּס. – וּמִי הֵם בָּאֵי–כֹחוֹ וְרוֹאֵי פָנָיו? – הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים. – הַאִם יֵשׁ לוֹ שְׁטִיחִים יָפִים לְשִׁבְתּוֹ? – הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר הֵם הַשְּׁטִיחִים שֶׁלּוֹ. – וּמִמָּה עָשׂוּי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ? הוּא עָשׂוּי דַּעַת אֱלֹהִים וְהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט. – וּמָה אוֹצָרוֹ? – הָאֱמוּנָה בְאַלְלַהּ וּבִנְבִיאוֹ. – וּמִי הֵם שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ? – הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים.

    עֻמַר מָלַךְ עֶשֶׂר שָׁנִים וּבִשְׁנַת 23 לַהִגְ‘רַה (644 לספה"נ) נִרְצַח עַל–יְדֵי אַבּוּ לֻלְוַה אַל פַיְרוּז הָאַמְגּוּשִׁי עַבְדּוֹ שֶׁל אַל–מֻעַ’יְרַה בֶּן שַׁעֲבָּה.  ↩

  4. עֵרֶךְ הַדֵּינָר הָיָה בֵּין 9–14 וָחֵצִי שִילִינְגִּים לְפִי הַמָּקוֹם.  ↩

  5. עַלִּי בֶּן אֲבִי טַאלֶבְּ הָיָה הֶחָ‘לִיף הָרְבִיעִי אַחֲרֵי מֻחַמַּד, וְהוּא מֵהָרָשִׁידִים, כְּלוֹמַר מֵאַרְבַּעַת הֶחָ’לִיפִים הַצַּדִּיקִים וְהַיְשָׁרִים שֶׁמָּלְכוּ אַחֲרֵי הַנָּבִיא. וְאָבִיו – אַבּוּ טַאלֶבְּ – הָיָה דוֹדוֹ שֶׁל מֻחַמַּד אֲחִי אָבִיו. – עַלִי הָיָה צָעִיר מִמֻּחַמַּד שְׁלשִׁים שָׁנָה וְהוּא נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת–פַאטְמַה בִּתּוֹ שֶׁל הַנָּבִיא וְנִתְאַשְׂלֵם שְׁנֵי יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻכַּר מֻחַמָּד לְנָבִיא וְלִמְחוֹקֵק דַּת הָאִשְׂלַאם, וְהוּא נֶחְשַׁב בֵּין הַמֻּשְׂלִמִּים הַוָּתִיקִים הָרִאשׁוֹנִים אַחֲרֵי חָ‘דִיגָ’ה אֵשֶׁת הַנָּבִיא. לוֹ הָיוּ שְׁנֵי בָנִים, אַל חַסַן וְאַל חֻסְיְן, וְעָלָה עַל כִּסֵּא חֲ‘לִיפוּתוֹ בִּשְׁנַת 656 לספה"נ. הוּא נִרְצַח בִּשְנַת 661 עַל יְדֵי עַבְּדְּ אַל–רֻחְמַאן בֶּן מֻלְעַ’ם אַל–מְרָאדִי אַחֲרֵי מָלְכוֹ אַרְבַּע שָׁנִים וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים. בֶּן 63 שָׁנָה הָיָה בְמוֹתוֹ וְנִקְבַּר בָּעִיר כּוּפַא אֲשֶׁר בְּעִירַאק (אֲרַם נַהֲרַיִם) וְרַבִּים נוֹהֲרִים עַד הַיּוֹם לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל קִבְרוֹ. – הוּא הָיָה מִגְּדוֹלֵי מְשׁוֹרְרֵי עֲרָב.  ↩

  6. גַּם עַבְּדְּ אַלְלַהּ בֶּן מַסְעוּד הָיָה מֵרִאשׁוֹנֵי הָאִשְׂלַאם, וְהוּא בָרַח מִצְרַיְמָה מִפְּנֵי הַקֻּרַיְשִׁים. הוּא הָיָה מְלֻמָּד, וְהָיָה יָדוּעַ בְּשֵׁם “צַאחֶבּ אַל–שָׂוָאד וְאַל–שִׂוָאק”, כְּלוֹמַר, בַּעַל הַמָּקוֹם הַשָּׁחוֹר וְקִסְמֵי–הַשִּׁנַּיִם, וְזֶה בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכוּפַא, עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְגַם הָיוּ לוֹ עֲצֵי–עָרָק, שֶׁמֵּהֶם לוֹקְחִים הָעַרְבִיִּים קֵיסָמִים לְנִקּוּי הַשִּׁנַּיִם וְנִקְרָאִים שִׂוָאק אוֹ מִשׂוָאק. וְלָמָּה קוֹרְאִים אֶת–הָאֲחֻזּוֹת “שָׂוָאד” – שְׁחוֹרוֹת? מִשּׁוּם שֶׁאַנְשֵׁי הַמִּדְבָּר כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַיִּשּׁוּב וְרָאוּ אֶת–הַשָּׂדוֹת הַזְּרוּעִים וְהַפּוֹרִיִּים, שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם, שָׁאֲלוּ: מָה הֵם אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁחוֹרִים? עַל כֵּן יִקָּרֵא שֵׁם הַמָּקוֹם שָׂוָאד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. – עַבְּדְּ אַלְלַהּ מֵת בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְשָׁם קְבוּרָתוֹ, בְּ“אַל–בַּאִיקַה”.  ↩

  7. הִיא שְׁנַת הַמִּסְפָּר הָאִשְׂלַאמִי, הַמַּתְחִיל מִיּוֹם בְּרוֹחַ מֻחַמַּד נְבִיאָם מִמַּכָּה לְמָדִינָה, כַּיָּדוּעַ (=622 לספה"נ).  ↩

  8. שְׁפִיכַת דָּמִים בְּמֵזִיד, בְּכָל הֱיוֹתָהּ נֶחְשֶׁבֶת לְעָוֹן פְּלִילִי, יֵשׁ לָהּ כַּפָּרָה עַל–יְדֵי תַשְלוּם קְנָס מִצַּד הָרוֹצֵחַ לְצַד הַנִּרְצָח אוֹ עַל–יְדֵי פִדְיוֹן שָׁבוּי מִשְּׁבוּיֵי הָעֲרָבִים, אִם יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה. וְהַזְּכוּת נְתוּנָה בְּיַד גּוֹאֵל–הַדָּם לְהַסְכִּים לִקְנָס אוֹ לְסָרֵב וְלִדְרֹשׁ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. כְּשֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים – מִסְתַּפְּקִים בְּצוֹם שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים רְצוּפִים בְּתוֹר פִּצּוּיִים. כַּמּוּת הַקְּנָס הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת לְגוֹאֲלֵי הַדָּם נִקְבְּעָה עַל פִּי הַ“סֻנָּה”, לֵאמֹר מָסֹרֶת הַנָּבִיא מֻחַמַּד, לְמֵאָה גְמַלִּים, שֶׁמְּחַלְקִים אוֹתָם בֵּין קְרוֹבֵי הַמֵּת, – אִם הַנִּרְצָח שַׁיָּךְ לְאֵיזוֹ מִפְלָגָּה הַאוֹיֶבֶת אֶת–מִפְלֶגֶת הָרוֹצֵחַ. הַקְּנָס עַל–פִּי רֹב הוּא פִּדְיוֹן אַחַד הַשְּׁבוּיִים.

    וְעַיֵּן פֶּרֶק “גוֹאֵל הַדָּם” בְּסֵפֶר הַפַּלָּחִים.  ↩

  9. לְפִי דִבְרֵי הַהִיסְטוֹרְיוֹנִים קָמָה מִלְחָמָה גְדוֹלָה בֵּין הָעַרְבִיִּים וּבֵין הַפַּרְסִים בַּשָּׁנָה הַחֲמֵשׁ–עֶשְׂרֵה לְמִסְפַּר הַמֻּשְׂלִמִּים (הִגְ'רָה – 636 לספה"נ) וְנִגְמְרָה בְּנִצָּחוֹן גָּמוּר לְצַד הָעַרְבִיִּים, וְהֵם קוֹרְאִים לְנִצְחוֹנָם זֶה בְּשֵׁם “יוֹם אַל קָדִישִׂיֶּה”, כְּדַרְכָּם, עַל שֵם הָעִיר “קָדִיסָה” שֶׁעַל גְּבוּל מִדְבַּר סוּרִיָּה, שֶׁשָּׁם נֶעֶרְכָה הַמִּלְחָמָה. – הֻרְמֻזַּאן הַפַּרְסִי, שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל עַל פֶּלֶךְ חוּזֶסְתַּאן אֲשֶׁר בֵּין “וָאזִית” שֶׁעַל הַחִדֶּקֶל וּבֵין אִסְפַּהַן, מָסַר אֶת הַפֶּלֶךְ הַנִּ"לְ לָעַרְבִיִּים וְגַם קִבֵּל אֶת–דַּת הָאִשְׂלַאם, כְּפִי הַמְסֻפָּר בַּסִּפּוּר הַזֶּה.  ↩

  10. גַ‘בַּלָּה הָיָה הָרֹאשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל שֵׁבֶט נוֹצְרִי הַנִּקְרָא בְשֵׁם "בַּנוּ–ע’ַסָּאן“ וַאֲשֶׁר מוֹשָׁבוֹ הָיָה עַל חוֹף ”יָם כִּנֶּרֶת“ צָפוֹנָה מִזְרָחָה. – הָעַ'סָּאנִים יָצְאוּ אֶת–תֵּימָן לְרַגְלֵי שֶׁטֶף ”נַחַל אַל עַרִים“ – שַׂיְלְ–אַל–עָרִים” – שֶׁעַל–יַד מַעֲרָב, וְנִתְיַשְּׁבוּ כָּאָמוּר עַל חוֹף הַכִּנֶּרֶת, עַל יַד נַחַל עַ‘סַּאן שֶׁעַל שְמוֹ הֵם נִקְרָאִים. – גַ’בַּלָּה קִבֵּל אֶת–דַּת הַאִשְׂלַאם וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּר אֶת–הֶעָרִים הַקְּדוֹשׁוֹת: מַכֶּה וּמָדִינָה, – וּבְשַׁעַת סִבּוּבוֹ מִסָּבִיב לַ“כַּעֲבַּה”, כַּנָּהוּג, וְעַל כְּתֵפָיו הַ“רִדַא” (הוּא הָ“אֶדֶר” הָעִבְרִי בְּשִׁנּוּי סִדּוּר–הָאוֹתִיּוֹת), דָּשׁ אִישׁ אֶחָד מִשֵּׁבֶט פַּ‘זַארַה עַל הָרִדַא וַיַּפִּילֵהוּ מֵעַל כְּתֵפָיו, וַתֵּחָשֵׁב זֹאת לְעֶלְבּוֹן לְגַ’בַּלָּה, אֲשֶׁר לַמְרוֹת זֶה שֶׁהַפַּ'זַּארִי נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בְמִתְכַּוֵּן דְּחָפָהוּ בְּכָל–כֹּחוֹ וַיַּפִּילֵהוּ אַרְצָה, וַיִּשְׁבֹּר לוֹ חָטְמוֹ, וְגַם עָקַר לוֹ אַרְבַּע שִׁנָּיִם.

    אֲגַּב, מִדֶּרֶךְ הָעַרְבִיִּים הַמְּבַקְּרִים אֶת–הֶעָרִים הַקְּדוֹשׁוֹת הַנִּ“לְ, לְהִתְעַטֵּף בִּשְׁתֵּי אַדָּרוֹת בְּעָבְרָם בִּגְבוּלוֹת יְדוּעִים בֶּעָרִים הַנִּ”לְ. בְּאַחַת הֵם עוֹטְפִים אֶת–הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַגּוּף, וּבַשְּׁנִיָּה הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, וְהֵם נוֹהֲגִים לִקְרֹא לָרִאשׁוֹנָה בְשֵׁם “חְרַאם”, וְלַשְּׁנִיָּה, הַלְּבָנָה, בְּשֵׁם אִזַּאר=אַדֶּרֶת.  ↩

  11. בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לַהִגְ‘רַה (632) נִכְנְעוּ רַבִּים מִשִּׁבְטֵי–עֲרָב עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לְמֻחַמַּד וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו מִשְׁלָחוֹת לְהַבִּיעַ לוֹ הַכְנָעָתָם, וּבְאַחַת הַמִּשְלָחוֹת הָיָה עַמְר בֶּן מַעֲדִי כַּרִבַּ רֹאשׁ שִׁבְטֵי אַל זֻבַּיְדִּי, אֲבָל בְּהַרְגִּישׁ עַמְר כִּי מֻחַמַּד לֹא נָהַג בּוֹ הַכָּבוֹד הַדָּרוּשׁ, כָּעַס וַיִּסָּפַח אֶל אַל–אַשְׂוָד, אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת נְבִיאֵי–הַשֶּׁקֶר שֶקָּמוּ זֶה אַחַר זֶה בִּימֵי מֻחַמַּד כְּנֶגְדּוֹ. וַיַּצְלַח עַמְר בְּהִתְנַגְּדוּתוֹ לְמֻחַמַּד עַד אֲשֶׁר עָלָה אַבּוּ בַכֵּר עַל כִּסֵּא הַחֲ’לִיפוּת, שֶׁאָז נִתְפַּשׂ וַיּוּבָא לִפְנֵי הֶחָ‘לִיף וַיִּכָּנַע וְגַם נִשְׁבַּע שְׁבוּעַת–אֱמוּנִים לָאִשְׂלַאם. – הוא קִיֵּם אֶת–הַבְטָחָתוֹ וַיְהִי גַם לְאַחַד הַגִּבּוֹרִים הַמְפֻרְסָמִים בְּמִלְחֲמוֹתָיו לְטוֹבַת הָאִשְׂלַאם. עֻמַר בֶּן אַל חַ’טַּאבְּ הֶחָ‘לִיף הַשֵּׁנִי שָׁלַח אֶת עַמְר אַל–סַעְדְּ בֶּן וַקַּאשׁ אַרְצָה עִירַאק לַעֲזוֹר לוֹ בְּמִלְחֲמוֹתָיו וְגַם כָּתַב לוֹ לֵאמֹר: הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְעֶזְּרָתְךָ שְׁנַיִם מִגְּדוֹלֵי לוֹחֲמֵינוּ, טֻלַיְחָה בֶּן חֻ’וַיְלְד וְעַמְר בֶּן מַעֲדִי כַרִבַּ, וְלָהֶם שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים, וְעֵרֶךְ כֹּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּאֶלֶף אִישׁ. – הוּא מֵת בְּמַחֲלַת הַפַּלֶּגֶת (הַשִּׁתּוּק) בַּחֲ'לִיפוּתוֹ שֶׁל עֻמַר, וְהוּא בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר.  ↩

  12. שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹפֶתֶת הָאִשָּׁה הָעַרְבִית אֶת קְּדֵרָתָהּ לְבִשּׁוּל.  ↩

  13. הָאוֹצָר נִקְרָא בְּעַרְבִית בְּשֵׁם “בַּיְת אַל מַאל” – בֵּית–הָרְכוּשׁ. וְאֵלֶּה הָיוּ הַכְנְסוֹתָיו וְהוֹצְאוֹתָיו בִּזְמַן הַחֲ'לִיפוּת:

    הַהַכְנָסוֹת: א) הַחֹמֶשׁ שֶׁל שְׁלַל הַאוֹיֵב. ב) יְרֻשָּׁתוֹ שֶל אָדָם שֶמֵּת בְּלִי יוֹרְשִׁים, וְזֶה אַחֲרֵי תַשְׁלוּם חוֹבוֹתָיו שֶל הַמֵּת, אִם הָיוּ לוֹ חוֹבוֹת. ג) מִסֵּי הָאֲרָצוֹת הַנִּכְבָּשׁוֹת. ד) מִסִּים עַל סוֹחֲרֵי חוּץ. ה) מִסִּים שֶׁל מִתְיַשְּׁבִים זָרִים בְּאַרְצוֹת הַחֲ'לִיפוּת.

    הַהוֹצָאוֹת: א) הוֹצְאוֹת הַצָּבָא וְצָרְכֵי הַמִּלְחָמָה. ב) תְּמִיכוֹת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלּוֹמְדִים אֶת–הַקּוֹרַאן בְּעַל–פֶּה. ג) תְּמִיכוֹת לִבְנֵי הַקְּדוֹשִׁים. ד) תִּקּוּנֵי הַמִּבְצָרִים וְהַגְּשָׁרִים. ה) תְּמִיכוֹת לָעֲנִיִּים, לָנִּצְרָכִים וְלִיתוֹמִים עֲזוּבִים. ו) הוֹצְאוֹת קְבוּרָה לָעֲנִיִּים.  ↩

  14. הָעַרְבִיִּים נוֹהֲגִים לִקְרֹא אֶת–הַמִּלְחָמוֹת בְּשֵׁם יָמִים: יוֹם–בָּצְרָה, יוֹם–מָדִינָה וְכוּ'.  ↩

  15. הַנָּבִיא מֻחַמַּד יָצָא מִשֵּׁבֶט קֻרַיְשׁ.  ↩

  16. הָעַרְבִיִּים נוֹהֲגִים לְכַנּוֹת אֶת–מִלְחֲמוֹתֵיהֶם בְּשֵׁם: יוֹם פְּלוֹנִי וְיוֹם אַלְמוֹנִי, לְפִי הֶעָרִים וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם קָרוּ הַמִּלְחָמוֹת.  ↩

  17. כַּר הַגָּמָל: עֲבִיטָא דִגְמַלָּא, וְקוֹרְאִים אוֹתוֹ בְּעַרְבִית “חַוְ‘דָג’ ” שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֹהֶל שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ לִנְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּמִּדְבָּר עַל דַּבֶּשֶׁת הַגָּמָל.  ↩

  18. לֵאמֹר: הָיִית אִשְׁתִּי, וְחָדַלְתְּ מִהְיוֹת אִשְׁתִּי כִּי גֵרַשְׁתִּיךְ.  ↩

  19. לֵאמֹר: הָיִיתִי אֵשֶׁת אַלְחַגָּ‘אג’ וְלֹא שָׂמַחְתִּי, וְעַתָּה כִּי חָדַלְתִּי מִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ לֹא הִתְחָרַטְתִּי.  ↩

  20. מֵעֲשָׂרָה וְעַד חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים דִּרְהָמִים הֵם דִּינָר אֶחָד – וְכָל דִּינָר שָׁוֶה 9–14 וָחֵצִי שִׁילְלִינְגִּים לְפִי הַמָּקוֹם, כִּי הַמְּחִירִים לֹא הָיוּ שָׁוִים בְּכָל מָקוֹם.  ↩

  21. פַ‘יָאץ’ בְּעַרְבִית פֵרוּשׁוֹ: נָתַן, הִרְבָּה לָתֵת. – וְהַפֹּעַל פַאץ' פֵּרוּשׁוֹ: שָׁפֹךְ, זָרֹם.  ↩

  22. במקור המדפס חסרה ו' החבור אך מתבקשת – הערת פב"י.  ↩

  23. אָסוּר לָעֲרָבִי לְהִפָּגֵשׁ עִם אֵשֶׁת רֵעֵהוּ פָּנִים אֶל פָּנִים  ↩

  24. עִיר בְּעִירַאק, וְהִיא הָיְתָה יָמִים רַבִּים עִיר הַבִּירָה, וְאַחַר כֵּן יָרְשָׁה כוּפָה אֶת–מְקוֹמָהּ, וּשְׁתֵּי הֶעָרִים קְרוֹבוֹת זוֹ לְזוֹ.  ↩

  25. סִמָּן לְמִלְחָמָה אֵצֶל הָעַרְבִיִּים.  ↩

  26. אֶת–בַּעְ'דַּאד קוֹרְאִים הָעַרְבִיִּים בְּשֵׁם “מִשְׁכַּן הַשָּׁלוֹם” אוֹ “דִּירַת הַשָּׁלוֹם”.  ↩

  27. אַל שַׂפַאח פֵּרוּשׁוֹ בְּעֲרָבִית שׁוֹפֵךְ דָּם.  ↩

  28. שַׂקַּיִם אוֹ שְׁנֵי שַׂקִּים עֲשׂוּיִם צֶמֶר, שֶׁמִּדֶּרֶךְ בְּנֵי הָאָרֶץ לִתְלוֹת אוֹתָם עַל הַחֲמוֹר מִזֶּה וּמִזֶּה וְלָשִׂים בְּתוֹכָם אֶת–כָּל–צָרְכֵיהֶם בְּלֶכְתָּם מִן הָעִיר אֶל הַכְּפָר וּמִן הַכְּפָר אֶל הָעִיר.  ↩

  29. הַהוֹלְכִים לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל קֶבֶר הַנָּבִיא – לַהֲלִיכָה זוֹ הָעַרְבִיִּים קוֹרְאִים חַגּ', וְזוֹהִי הַמִּלָּה חַג בְּעִבְרִית, עֲלִיָה לְחַג אוֹ לְרֶגֶל.  ↩

  30. שְׁנֵי רָאשִׁים מִשְׁנֵי צִדָּיו. וְדוֹמֶה לוֹ חֶרֶב פִּיפִּיּוֹת – בַּעַל שְׁנֵי פִּיּוֹת.  ↩

  31. אל–מהדי בַּעֲרָבִית פֵּרוּשׁוֹ: יָשָׁר הוֹלֵךְ.  ↩

  32. מִשְׁפַּחַת הָעֲלַוִיִּין בְּנֵי עַלי הֶחָ‘לִיף הג’ הָיוּ מִמִּתְנַגְּדֵי מִשְׁפַּחַת הָעַבַּשִׂיִּים.  ↩

  33. כֵּן דֶּרֶךְ מַלְכֵי עֲרָב לְהַעֲמִיד מָסָךְ בֵּינָם וּבֵין הַקָּהָל, וּמִדֵּי בוֹא אוֹרֵחַ לְבַקְּרָם הֵרִים הַשּׁוֹעֵר אֶת–הַמָּסָךְ וְהִכְנִיס אֶת–הָאוֹרֵחַ אֶל הַמֶּלֶךְ וּבְצֵאתוֹ הוֹרִיד אֶת–הַמָּסָךְ, וְשֵׁם הַשּׁוֹעֵר הַמְּמֻנֶּה עַל הַמָּסָךְ “חִגַּ'אבּ” כְּלוֹמַר: מוֹסֵךְ אוֹ שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ. חאגֵּ'ב בְּעַרְבִית פֵּרוּשׁוֹ מָסָךְ.  ↩

  34. הָעַרְבִיִּים, וּבְיִחוּד הַפַּלָּחִים, נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת אֶת–שַׂרְוֻלֵּי כֻּתָּנְתָּם אֲרֻכִּים מְאֹד, וּרְחָבִים מְאֹד וּמְחֻדָּדִים בְּסוֹפָם, וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם כִּיסִים בְּשַׁעַת הַצֹּרֶךְ לָשִׂים בָּהֶם צָרְכֵי הָאֹכֶל וְיֶתֶר הַתַּשְׁמִישִׁים, וְאֵין הַפַּלָּחִים נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּכִיסִים בְּבִגְדֵיהֶם.  ↩

  35. הַשְּׁבוּעָה הַיּוֹתֵר חֲמוּרָה אֵצֶל הָעַרְבִיִּים הִיא: עַלִי אַל טַלַאק בִּאל תַלַאתַה, כְּלוֹמַר: עָלַי לְגָרֵשׁ אֶת–אִשְׁתִּי בְּאָמְרִי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים “עַלִי אַל טַלַאק”, לֵאמֹר גֵּרַשְׁתִּיהָ.  ↩

  36. בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַבַּרְמַכִּים הָיוּ מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַארוּן אַל רַשִׁיד וּמִשְׁנָיו, וְהָרִאשׁוֹן בָּהֶם הָיָה יִחְיַא.  ↩

  37. הַצָּפָה הִיא שׁוּרַת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁהָאִשָּׁה הָעַרְבִית הַפַּלָּחִית מְקַשֶּׁטֶת בָּהּ אֶת–רֹאשָׁהּ מִמַּעַל לְמִצְחָהּ.  ↩

  38. אִבְּרַהִים אַל–מַהְדִּי הָיָה מִמְּשׁוֹרְרֵי עֲרָב הַמְפֻרְסָמִים אֲשֶׁר קוֹלוֹ הֶעָרֵב וּצְלִילֵי כִנּוֹרוֹ הִפְלִיאוּ אֶת–שׁוֹמְעֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁבֵּהֲמוֹת הַבַּיִת וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה אַף הֵן הִטּוּ אָזְנָן לִשְׁמֹע שִׁירָתוֹ וּנְגִינָתוֹ.  ↩

  39. שֵׁם מָקוֹם.  ↩

  40. 840 לִסְפִירַת הַנּוֹצְרִים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות