רקע
יוסף מיוחס
ילדי ערב: ספר ראשון - אגדות התורה
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב: דביר; תש"ל

 

הקדמה

בימים שאין בהם מלאכה, כגון בימות הקור והגשמים, וכמו כן בלילות החורף הארוכים, מתקבצים להם הערבים בביתו של אחד מהם, אם הם עירונים, או בבית האורחים הכללי שבכפר, אם הם פלחים, ושם הם מבלים את הזמן בשיחות ובמשחקים, בספורי חדשות ובשתית קפה ובשתית סיגריות ונרגילות (גם לעשון קורא הערבי שתיה).

שיחותיהם של הערבים סובבות תמיד על ענין המלאכות והעסקים שהם מתעסקים בהם, או על ענין תגרותיהם וסכסוכיהם של בני-הכפר, או של בני הכפרים הקרובים והרחוקים. ויש שהם עוסקים גם בתאורי המסע, בהסטוריה, לפי ידיעתם הקלושה בה, ובספורים על אודות בעלי החיים הידועים להם והחביבים עליהם, וכל תאוריהם וספוריהם מצטיינים בהפרזה יתירה, כיד הדמיון החזקה על כל בני המזרח בכלל ועל הערבים בפרט.

האישים התנ"כיים השגורים בפיהם בשם נביאים1 הם: אִבְּרָהִים “חַ’לִילְ אַלְלַהּ” (ידיד ה'), לוּט, אשֹחַק ויעקוּבּ, אשֹמעיל, יוּסף, מוּסָה, דאוּד, שלימאן, אַלחַ’צ’ר (אליהו) ואַיובּ2 – יוסף ואיוב חביבים עליהם ביחוד מפאת הצרות המרובות שסבלו בדומיה בימי חייהם, ובכל זאת לא נתנו תפלה באַלְלַהּ, והם אצלם בבחינת גבורי הסבלנות, שכדאי ללכת בעקבותיהם ולקחת אותם למופת בכל מקרי החיים.

את תולדותיהם וקורות ימי חייהם של “הנביאים” הללו, הם מלבישים במלבושים אגדיים, שעל פי הרוב גם חותם השירה טבוע בהם. וה“שאער” הוא המשורר, הוא המספר, בהרצותו אותם לפני שומעיו, יש שהוא מלוה את הרצאתו גם במנגינה ובכלי שיר בן יתר אחד, הנקרא בפיהם “רבּאבּה”. והשומעים מקשיבים אל המרצה ואל נגינתו בדומית קדש ובתענוג מיוחד, המתבטא פעם בפעם על ידי קולות של קריאה אה! או יא לילי3, מה אַחסנהוּ!! מה אלטפהוּ!! כלומר: האח לילי! מה יפה ומה נעים!!

ספורי הערבים מתחילים ומסתיימים בנוסחה קבועה. הנוסחה המתחלת היא: “כּאן מה כּאן, פי שׂאלף אַל אַקראן, כּאן פי מלך”, שפרושה בקרוב הוא: “מקרים קרה קרו, בדורות חלפו עברו, ויהי מלך”… והנוסחה המסיימת היא: “טאר אַל טיר, וּמסיכּם בּאלחֵ’יר”, שפרושה: “העוף עף כחלום, ואתם כלכם שלום”.

הערבים אוהבים לתבּל את ספוריהם במשלים ובפתגמים המצויים תדיר בּפיהם במדה גדושה, ככל אשר הם מצויים גם בפי כל העמים העומדים במדרגה נמוכה בהתפתחותם הרוחנית, וכשרון מיוחד להם להטעים את ספוריהם באזני שומעיהם שהולכים אחריהם שבי. אף על פי שאופן ההרצאה הוא ארוך ונמשך, דבר שהמערבי איננו סובלו.

ספוריהם של הערבים, וביחוד ספוריהם על ההסטוריה, על בעלי חיים ועל הצמחים, וכמו כן אגדותיהם ופתגמיהם, ערכם גדול להבלטת אפים וכשרון חדודם, וכח דמיונם ומדרגת ידיעתם במקצועות הללו. ולנו, היהודים, יש בספורים ובאגדות אלה ענין גם מצד אחר: מ“הצד השוה” שבהם ובספורינו ובאגדותינו אנו, ובכלל כל דרכי חייהם של הערבים חשובים לנו היהודים, מפני שהם קרובים מאד לחיי עמנו ולרוחו בתקופת התנ"ך.

הפלחים – צאצאי הכנענים – נחשבים לתושבים הקדמונים ביותר שבארץ ישראל, ואצלם נשתמרו במלואם כל המנהגים הקדומים והמדות העתיקות, שכבר נשתכחו ממנו לרגלי הגלות הארוכה, ועל ידי שנחזור ונכיר את המנהגים והמדות האלה, אפשר יהיה לנו גם להבין יותר בדיוק פסוקים מפוקפקים או גם סתומים לגמרי בספר הספרים שלנו, ומשום כך חשבנו שכדאי לתת לפני הקוראים העברים בכלל, ולפני צעירינו בפרט, את פרטי החיים הללו4 וכמו כן את אגדותיהם וספוריהם בכל ענפיהם השונים. כדי להוציא מהם תועלת כפולה, הן מצד הצורה ומצד כח הדמיון המזרחי והיופי המזרחי שבהם, והן – ביחוד – מצד התכן, מהצד השוה שבהם, כאמור, ובחיינו ובאגדותינו ובספורינו אנו, ועוד גם זאת, שעל ידי כך אנחנו נוכחים לדעת עד כמה הם, הערבים, קרובים לנו היהודים גם ברוח. – על התוצאה המועילה שתצא מהוכחה זו, בה בשעה שאנחנו מחדשים את חיינו בארצנו, שהיא בבחינת אי קטן בתוך אוקינוס גדול ורחב ידים של ערבים הסובב אותנו מכל צד, אנו חושבים למותר להאריך. מן המפורסמות הן שאינן צריכות ראיה.

אַגָּדוֹת התּוֹרָה

 

א: בְּרִיאַת הָעוֹלָם

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אַלְלַהּ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֶת-לוּח הַמַּזָלוֹת, וַיִרְשָׁם-בּוֹ בְּחֶרֶט קָדושׁ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה בְטֶרֶם בָּרָא אֶת-הָעוֹלָם, אֶת-פָּרָשַׁת העוֹלָם בְּהִבָּרְאוֹ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יִקְרְה בוֹ אַחֲרֵי הִבָּרְאוֹ עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת. גַּם אֶת-מִקרֵי בְנֵי הָאָדָם יְצוּרֵי כַפָּיו וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אִישׁ אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ רָשַׁם בַּלוּחַ. אִם עָשִׁיר יִהְיֶה אוֹ עָנִי, אִם מְאֻשָׁר אוֹ אֻמְלָל, אִם אִישׁ אֱמוּנִים קָדושׁ, אוֹ בַעַל תְּכָכִים רָשָׁע, אִם יִהְיֶה חֶלְקוֹ בְגַן-עֵדֶן אוֹ בגֵֵיהִנֹם, הַכֹּל רָשַׁם. אֵין דָּבָר נֶעְדָּר.

וְהַלּוּחַ לִבְנַת סַפִּיר כְּעֶצֶם הַשְּׁמַיִם לָטֹהַר. וְהוּא גָדוֹל מְאֹד וּשְׁנֵי חֲצַאִים לוֹ כִּשְׁתֵּי דַלְתוֹת הַפְּתַח. ויֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עָשֹוּי הוּא אַבְנֵי בָרֶקֶת, אֶבֶן לַדֶּלֶת, וְאֵין עֲרוֹךְ לְיָפְיָן. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת לוֹ לְבַדוֹ הִיא, וְאֵין לְזוּלָתוֹ חֵלֶק בָּהּ.

וְהַחֶרֶט אָרֹךְ מְאֹד, מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אָרְכּוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְכֻלוֹ אֶבֶן יְקָרָה מְחֻדֶּדֶת וּסְדוּקָה מִקָצְהָ הָאֶחָד כְּתַבְנִית עֵט, וְאוֹר גָדוֹל שְׁפַע וְזָרַם מִתּוֹךְ חֻדּוֹ בְּכָתְבוֹ כּזְרֻם מַיִם כַּבִירִים לֹא יֶחְדָּל.

וְקוֹל אַלְלַהּ כְּקוֹל רַעַם בַּגִלְגַּל קָרָא לַחֶרֶט לֵאמֹר: כְּתוֹב! וַיֶּחֱרַד הַחֶרֶט חֲרָדָה גְדוֹלָה לְקוֹל אַלְלַהּ הַקּוֹרֵא וַיְמַהֵר וַיָּרָץ עַל פְּנֵי הַלּוּחַ מִיָמִין לִשֹמֹאל וַיּכְתֹּב, כָּאָמוּר, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר קָרָה לִפְנֵי בְרִיאַת הָעוֹלָם, וּבִשְׁעַת בְּרִיאָתוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר יִקְרֶה בוֹ יוֹם יוֹם עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת, עַד יוֹם “תְּחִיַּת הַמֵּתִים”, הוּא הַיוֹם אֲשֶׁר יֵעוֹרוּ בוֹ רְפָאִים מִקִּבְרָם. וַיְהִי כִי מָלְאוּ פְנֵי הַלּוּחַ רְשִׁימוֹת וַיִּשְׁבֹּת זֶרֶם הָאוֹר, וְהַחֶרֶט חָדַל מִמְּרוּצָתוֹ. וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עָמְדוּ חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים מִסָּבִיב לְאַלְלַהּ, מִהֲרוּ וַיַּעְתִּיקוּ אֶת-הַלּוּחַ לְבֵית-גִּנְזֵי “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”5, וַיַּנִּיחוּהוּ שָׁם לְמִשְׁמֶרֶת. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת-כָּל-הַכָּתוּב בַּלּוּחַ, וְאֵין אַחֵר מִבַּלְעָדָיו יוֹדֵעַ זֹאת.

אַַחַר בָּרָא אַלְלַהּ אֶת-הַמָּיִם. וַיִּהְיוּ הַמַּיִם הוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים, וַיַּכּוּ גַלִּים גְּבוֹהִים, וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קָרָא עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. וַיַּרְעֵם אַלְלַהּ קּוֹלוֹ וַיִּקְרָא: הֶחֱשׁוּ! וַיֶּחֱשׁוּ הַמַּיִם לְקוֹל אַלְלַהּ וְגַם נֶחֱצוּ לִשְׁנַיִם לְרָחְבָּם. וַחֲלַל תְּכֵלֶת הִבְדִּיל בֵּין הַחֲצָאִים, הוּא רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ, אֲשֶׁר אוֹתוֹ יִקְרְאוּ בְנֵי הָאָדָם גַּם שָׁמָיִם.

אָז בָּרָא אַלְלַהּ אֶת-כִּסֵּא כְבוֹדוֹ לְשִׁבְתּוֹ. וַיַּעַשֹ אַלְלַהּ אֶת-מוֹשַׁב הַכִּסֵּא שְׁתֵּי אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת. ויַּנַח אֶת-הַכִּסֵּא עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיַָּשׁט הַכִּסֵּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָלוֹךְ וָשׁוּט.

חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי אֶת-כִּסֵּא הַכָּבוֹד בָּרא אַלְלַהּ בְּטֶרֶם עֲשֹוֹתוֹ מַיִם וְשָׁמָיִם. כִּי רַק בְּנֵי הָאָדָם עוֹשִֹים רִאשׁוֹנָה יְסוֹד לְבִנְיָנָם, אֲשֶׁר עָלָיו הֵם מְקִימִים אֶת-הַקִּירוֹת וְאֶת-הַגָּג. לֹא כֵן אַלְלַהּ. הוּא כֹל יָכֹל, וְהוּא עָשָֹה אֶת-הַגַּג תְּחִלָּה, הוּא כסֵּא כְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר לֹא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ בְרָאוֹ, כִּי אִם לְמַעַן הַרְאוֹת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

וַיִּבְרָא אַלְלַהּ נָחָשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא, וַיִּצְנְפֵהוּ כַדּוּר מִסָּבִיב לְכִסֵּא כְבוֹדוֹ. וַיַּעַשֹ אֶת-רֹאשׁ הַנָּחָשׁ פְּנִינָה לְבָנָה, וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ עָשָֹה זָהָב טָהוֹר. וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי אַבְנֵי סַפִּיר מְאִירוֹת וּמַזְהִירוֹת, אֵין כְּמוֹהֶן לְזֹהַר. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-אֹרֶךְ הַנָּחָשׁ וְעָבְיוֹ, וְאַין זוּלָתוֹ יוֹדֵעַ זֹאת.

וְאַחַר בָּרָא אַלְלַהּ אֶת הָרוּחַ “בַּעַל הַכְּנָפָיִם”, וְהוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-מִדַּת הָרוּחַ, וְאֶת-מֶרְחַב הֶחָלָל מִשְׁכַּן הָרוּחַ, וְאֵין אַחֵר זוּלָתוֹ יוֹדֵעַ זֹאת. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל הָרוּחַ לָשֵֹאת אֶת-הָרָקִיעַ עַל כְּנָפָיו, כּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-הָרָקִיעַ לָשֵֹאת אֶת-הַַמַּיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל לוֹ עַל גַּבּוֹ, וּכְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-הַמַּיִם לָשֵֹאת עֲלֵיהֶם אֶת-כִּסֵא כְבוֹדוֹ.

וַיִּקְרָא אַלְלַהּ לָרוּחַ לֵאמֹר: הַךְ בִּכְנָפֶיךָ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וַיַּעַשֹ הָרוּחַ כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיֵּהוֹמוּ הַמַּיִם לְקוֹל מַשַּׁק כַּנְפֵי הָרוּחַ בְּהַכּוֹתָן, וַיִּהְיוּ לְגַלִּים רָמִים וְנִשְּׂאִים עֲטוּפִים קֶצֶף לָבָן, אֲשֶׁר כְּשׁוּבָם לִנְפֹּל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצָאוּ, הִתְפַּצְלוּ מַחֲרוֹזוֹת מַחֲרוֹזוֹת רִבּוֹא רִבֲבוֹת רְבִיבִים מְאִירִים וּמַזְהִירִים בְּזֹהַר מַרְהִיב עֵינַיִם וּמְשׁוֹבֵב נָפֶשׁ. וַיְצַו אַלְלַהּ עַל הַקֶּצֶף הַלָּבָן וַיִּקפָּא, וַיְהִי הַמִּקְפָּא לְיַבֶּשֶׁת, הִיא הָאֲדָמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִשְׁכֹּן. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָֹה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, כִּי שְׁנֵי יָמִים עָבְרוּ עַל אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָֹה.

וַיִּמָּלְאוּ פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה מִסָּבִיב גַּבְשׁוּשִׁים גַּבְשׁוּשִׁים, הֵם הֵמָּה הֶהָרִים הַנְּמוּכִים וְהַגְּבוֹהִים. וְהֶהָרִים שָׁרָשִׁים עֲמֻקִים לָהֶם בְּלֵב הַיַבֶּשֶׁת, וְהֵם אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָזֶה עַד הַרְרֵי הַ“כַּאף”, הֵם הַרְרֵי קוֹקָז הַנִּשָֹּאִים. וְהֶהָרִים זֶה תַפְקִידָם, לַעֲצֹר בְּעַד כָּל מַמָּשׁ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה מֵעֲבוֹר אֶת-גְּבוּלָהּ אֶל עֵבֶר פְּנֵי הֶחָלָל אֲשֶׁר מִחוּצָה לָהּ. וְהָיוּ כְזֵר הַמִּשְׁאֶרֶת הָעוֹצֵר בְּעַד הָעִסָּה הַתִּפוּחָה לְבַל תֵּצֵא מִחוּץ לִגְבוּלָה.

וְאַחַר אָמַר אַלְלַהּ: יֵחָצוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת הָשָׁמַיִם וְהָיוּ לְשִׁבְעָה יַמִּים הַנִּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה בְּשִׁבְעָה חֶלְקֵי יַבָּשֶׁת. וְרַק חוּטֵי נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת, אֲפִיקִים וּמְצָרִים יְחַבְּרוּ אֶת-הַיַּמִּים בֵּינֵיהֶם לְתוֹעֶלֶת הַיְצוּרִים, וַיְהִי כֵן. וַיְצַו לַמַּיִם לֵאמֹר: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וְעִשְֹבֵי מַיִם וְצִמְחֵי מַיִם יִצְמְחוּ בָהֶם לְמִינֵיהֶם לִהְיוֹת לְאָכְלָה לְכָל-הַחַי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם. וְלַיַּבָּשָׁה אָמַר: הוֹצִיאִי נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשֹ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ. דְּשָׁאִים וַעֲשָֹבִים מַצְמִיחֵי זֶרַע וַעֲצֵי פְרִי לְמִינֵיהֶם וּלְאַקְלִימֵיהֶם לְהַחֲיוֹת בָּהֶם הַבְּרוּאִים וַיְהִי כֵן. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי, כִּי שְׁנֵי יָמִים אֲחֵרִים עָבְרוּ עַל אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשָֹה.

וַיַּרְא אַלְלַהּ וְהִנֵּה הָאֲדָמָה וְכָל-אֲשֶׁר עָלְיהָ יָחֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַשִּׁכּוֹר עַל פְּנֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחְתָּם אֵין מָנוֹחַ. וַיְצַו עַל אֶחָד מִמַּלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵֹי דְבָרוֹ, וַיְמַהֵר אֶל מִתַּחַת לָאֲדָמָה וַיְחַבְּקֶנָה בִזְרוֹעוֹתָיו, וַתַּעֲמֹד הָאֲדָמָה עַל מְקוֹמָהּ הָכֵן, וְלֹא יָסְפָה לָמוּט אָנֶה וָאָנָה. וַתַּעֲמֹדְנָה רַגְלֵי הַמַּלְאָךְ עַל גּוּשׁ סֶלַע גָּדוֹל וְאֵיתָן, אֲשֶׁר הֵכִין אַלְלַהּ לְמַעֲנוֹ בְלֵב יַמִּים, וְכֻלּוֹ יָשְׁפֶה יָרֹק. וְלַסֶּלַע הֵכִין אַלְלַהּ בְּהֵמוֹת עָבֶה וְכָבֵד אֲשֶׁר עֵינַיִם מְאִירוֹת לוֹ וְהוּא מֵטִיל אֵימָה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו. וַיְצַו עַל הַבְּהֵמוֹת לֵאמֹר: הַטֵּה רֹאשׁ וְשָֹא אֶת-הַסֶּלַע וְאֶת-כָּל אֲשֶׁר עָלָיו עַל קַרְנוֹתֶיךָ. וַיַּעַשֹ הַבְּהֵמוֹת כִּדְבָר אַלְלַהּ וִַיִּשָֹא אֶת-הַסֶּלַע עַל קַרְנוֹ הָאֶחָת. וְהָיָה מִדֵּי יִיעַף הַבְּהֵמוֹת לָשֵֹאת אֶת-הַאֲדָמָה עַל קַרְנוֹ הָאֶחָת, וְהֵטִיל אוֹתָהּ בִּתְנוּעַת רֹאשׁ קַלָּה עַל הַקֶּרֶן הַשְּׁנִיָּה, וְהֵסֵב בְּזֹאת עֲדֵי רֶגַע רַעֲדַת אֲדָמָה קַלָּה, הִיא הַרְעָדָה אֲשֶׁר תַּפִּיל אֵימַת מָוֶת עַל כָּל-הַבְּרוּאִים. וְהַבְּהֵמוֹת – לִוְיָתָן גָּדוֹל נוֹשֵֹא אוֹתוֹ, וְהוּא יֵלֵךְ אַט הָלוֹךְ וְשָֹחֹה בַמָּיִם. וְהָאֲדָמָה וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ לֹא יַרְגִּישוּ בִּשְֹחִיָתוֹ.

וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת-הַחֹשֶׁךְ, וְהִנֵּה הוּא פָרוּשֹ עַל-פְּנֵי תֵבֵל וְעַל הַתְּהוֹם אֲשֶׁר מִתַּחְתֶּיהָ. וַיְצַו לַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִים, לַשֶׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים, לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְעַל הַיַּמִּים, וַיְהִי כֵן. וַיְּתְּנוּ הַמְּאוֹרוֹת גַּם אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁמֵּהֶן תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל-חָי.

וַיְהִי כִּי רָאוּ הַמְּאוֹרוֹת אֶת-כָּל-יְצוּרֵי הַבְּרִיאָה וְהִנֵּה הֵם מְנַשְֹאִים וּמְפָאֲרִים אוֹתָם, וְגַם עוֹבְדִים אוֹתָם עֲבוֹדַת אֱלֹהִים. ויָּרָם לִבָּם בְּקִרְבָּם, וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן אֵין כָּמוֹנוּ בְּכָל-הַבְּרִיאָה, אֱלֹהִים אָנוּ! וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בָּהֶם עַל גַּאֲוָתָם וְעַל רוּם לִבָּם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: לָכֵן לָקֹה תִלְקוּ פַּעַם בְּפַעַם, וְחָשַׁךְ אוֹרְכֶם בְּהִלּוֹ, וּרְאִיתֶם אַתֶּם וְרָאָה כַל-בָּשָֹר יַחְדָּו כּי אֵין שַׁלִּיט בְּאָרֶץ זוּלָתִי.

וְהָיָה כִּי יַעֲלֶה רָצוֹן מִלִפְנֵי אַלְלַהּ לְהַקְדִּיר אֶת-אַחַד הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם. וּפָקַד עַל הַבְּהֵמוֹת לָצוּף עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְאָמַר לַמָּאוֹר: צַמְצֵם אוֹרְךָ וְכִנַּסְתָּ אוֹתוֹ כֻלּוֹ מִסָּבִיב לַבְּהֵמוֹת לְבַדּוֹ. וְלַבְּהֵמוֹת יֹאמַר: פְּעַר לוֹעֲךָ הַגָּדוֹל וּבְלַע אֶת-הָאוֹר אֲשֶׁר מִסְּבִיבֶיךָ, וּמִהֵר הַבְּהֵמוֹת לַעֲשֹוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ, וּבָלַע אֶת-הָאוֹר עַד תֻּמוֹ, וּמָתַק הָאוֹר לְחִכּוֹ, וְנְעלַם הָאוֹר מֵעֵינֵי הַבְּרוּאִים רְגָעִים מִסְפָּר וְהָיָה חשׁךְ עַל פְּנֵי כֹל. וְלוּלֵא רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵֹי יָדָיו, כִּי אָז נִשְׁאָר הָאוֹר גָּנוּז בְּתוֹךְ לוֹעַ הַבְּהֵמוֹת יָמִים רַבִּים, וְאוּלַי גַּם עַד נֵצַח נְצָחִים. וְנֶהֶרְסוּ אָשְׁיוֹת הַבְּרִיאָה, וְחָזַר הַכֹּל ְלְתֹהוּ וָבֹהוּ וּלְחֹשֶׁךְ. אֲבָל רַחֲמֵי אַלְלַהּ מְרֻבִּים, וְעוֹרֵר אֶת-בְּנֵי הָאָדָם בְּחִירֵי הַבְּרִיאָה לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלְּלוּ. וְשָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתָם, וּפָקַד עַל הֶבְּהֵמוֹת. וּפָלַט אֶת-הָאוֹר מִלּוֹעוֹ, וְשָׁבוּ כָל הַיְצוּרִים לְהִתְעַנֵּג עָלָיו וְשָׁב הָעוֹלָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.

וְהַכֹּל בִּידֵי בְנֵי הֶאָדָם, אִם יְמַהֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ אִם יְאַחֵרוּ, אִם יְמַהֲרוּ, וּמִהֵר הָאוֹר לְהִגָּלוֹת, וּבְאַחֲרָם יְאַחֵר. וְקָרְאוּ בְנֵי הָאָדָם לְמִקְרֵה הִתְקַדְּרוּת הַשֶּׁמֶשׁ “לְקוּת הַחַמָּה”, וּלְמִקְרֵה הִתְקַדּרוּת הַיָּרֵחַ יִקְרְאוּ “לְקוּת הַלְּבָנָה”. וּדְבַר לְקוּת הַמְּאוֹרוֹת תָּלוּי גַּם בְּמַעֲשֵֹי בְנֵי הָאָדָם אִם טוֹבִים הֵם אוֹ רָעִים. וְהָיָה אִם יֵיטִיבוּ בְנֵי הָאָדָם דַּרְכֵיהֶם בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וְהִרְחִיק מֵעֲלֵיהֶם אֶת לְקוּת הַמְּאוֹרוֹת, וְאִם יָרֵעוּ – וְקֵרְבָהּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה אַלְלַהּ לִבְרֹא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וַיִּבְרָא אֶת-הָאָדָם וְאֶת “הַשֵֹּכֶל הַמֵּאִיר”. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל הַשֵֹּכֶל: מַבִין יִהְיֶה שְׁמֶךָ! וַהֲבִינוֹתָ אֶת-הַכֹּל, אֶת-הַגָּלוּי ואֶת-הֶחָתוּם. אֶת-הַנִּרְאֶה לָעָיִן וְאֶת-הַנֶּעְלָם מִמֶּנָּה, כּי כֹחַ הַבִּינָה רַק לְךָ לְבַדְּךָ נְתַתִּיו, וְאֵין לְזוּלָתְךָ חַלֶק בּוֹ. אַתָּה תְצָרֵף צֵרוּפִים מִכֹּל. וְאַתָּה תְסַדֵּר סְדָרִים בַּכֹּל, כָּל קִיּוּם עוֹלָמִי תָּלוּי בָּךְ, וּמִבַּלְעָדֶיךָ הַכֹּל גֹּלֶם בְּלִי צוּרָה. חֹמֶר בְּלִי תְמוּרָה. בְּךָ אֶתְפָּאֵר בְּעוֹלָמִי, וְאוֹתְךָ אֹהַב מִכֹּל. אַתָּה תִגְזֹר דָּבָר וְאַתָּה תְפִירֶנּוּ, אַתָּה תִצְדִּיק וְאַתָּה תַרְשִׁיעַ, אַתָּה תִבְנֵה וְאַתָּה תַהֲרֹס, וְלָ“אָדָם” בְּחִיר יְצוּרַי נְתַתִּיךָ לְמָנָה.

וְלָכֵן אֵין חָכָם וְנָבוֹן כָּאָדָם בְּכָל יְצוּרֵי תֵבֵל. עֵינָיו מַעְיְנוֹת אֵהֲבָה, וּלְשׁוֹנוֹ נֹפֶת צוּפִים. וְלִבּוֹ מְקוֹר נְדִיבוּת וָחֶסֶד, רַחֲמִים וָאֹשֶׁר. וְלָכֵן שַׁעֲרֵי-עֵדֶן אַלְלַהּ פְּתוּחִים לְפָנָיו, וְהוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁבִיעִי. וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָפֵשׁ.

 

ב: יְצִירַת אָדָם הָרִאשׁוֹן

וַיִּבְרָא אַלְלַהּ אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי רַק מֵעֲפָר הַ“צַחִ’רָה” הַקְּדוֹשָׁה, הוּא סֶלַע “הַר הַבַּיִת”, בְּרָאוֹ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים – וְאָכֵן הָאֱמֶת כְּדִבְרֵיהֶם – כִּי מִכָּל עַפְרוֹת תֵּבֵל לָקַח אַלְלַהּ מְלֹא חָפְנָיו, וַיִּיצֶר בָּהֶם אֶת-הָאָדָם. וְעַל כֵּן שׁוֹנִים הֵם בְּנֵי הָאָדָם זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם וּבִתְכוּנוֹת רוּחָם כִּשְׁנוֹת זֶה מִזֶּה הָעֲפָרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם נוֹצַר אֲבִיהֶם הָרִאשׁוֹן. וַיַּנַּח אַלְלַהּ אֶת-הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּטֶרֶם יִפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. וַיְהִי כִּי אָמַר אַלְלַהּ לָפַחַת בְּאַף אָדָם נִשְׁמַת חַיִּים, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת-כָּל צְבָא הַשָׁמַיִם וְאֶת-כָּל-יְצוּרֵי הָאֲדָמָה, וַיִּפְקֹד עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: הִכּוֹנוּ וְהָכִינוּ לָכֶם לִקְרַאת בְּחִיר יְצוּרַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵיכֶם חַי, כִּי הוּא אֲדוֹנְכֶם וְהוּא יִהְיֶה הַמּושׁל בָּכֶם. וַיִּקְּדוּ כֻלָּם לִפְנֵי אַלְלַהּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיֹּאמְרוּ: עָשֹֹה נַעֲשֶֹה כִרְצוֹנְךָ וּפְקֻדָּתְךָ תִּשׁמֹר רוּחֵנוּ. וְרַק “אִבְּלִיס”, הוּא הַשָּׂטָן, מֵאֵן לְהִכָּנַעַ לָאָדָם, כִּי זְדוֹן לִבּוֹ הִשִּׁיאָהוּ לֵאמֹר: אֲנִי עוֹלֶה עָלָיו. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בּוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ מִגַּן-עֶדְנוֹ, וַיְהִי אִבְּלִיס לַ“שָֹּטָן הַמַּשְׁחִית” אֲשֶׁר רָעָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו מָלְאָה הָאָרֶץ מֵאָז.

וְהָאָדָם בְּרֵאשִׁית יְצִירָתוֹ שְׁנֵי חֲצָאִים. זָכָר וּנְקֵבָה. וְהֵם אֲחוּזִים וּצְמוּדִים זֶה בָזֶּה. אַךְ כַּעֲבֹר זְמָן מְעָט נִפְרְדוּ הַחֲצָאִים וַיִּהְיוּ לִשְׁנֵי גוּפִים נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וּבִלְתִּי תְלוּיִם זֶה בָזֶה. וַיִּשֹּא הַחֵצִי הָאֶחָד – הַגֶּבֶר – אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַחֵצִי הַשֵּׁנִי – הָאִשָּׁה – וַיֶּאֲהָבֶנָּה, וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אַךְ הַנִשֹּּוּאִים לֹא עָלוּ יָפֶה. כִּי בֶאֱמֹר הַגֶּבֶר לָשִׁית יָדוֹ עַל אֵשֶׁתוֹ וְלִמְשֹׁל בָּה כְּרוּחוֹ, לְקַיֵּם בָּזֶה אֶת מִצְוַת אַלְלַהּ עָלָיו לֵאמֹר: “וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ”, הִתְפָּרְצָה הָאִשָּׁה מִלְּפָנָיו וַתֹּאמַר: לֹא-אֶשְׁמַע לְךָ וְלֹא אֶכָּנַע לִפְקֻדָּתְךָ, כִּי מֵחֹמֶר אֶחָד קְרָצָנוּ אַלְלַהּ שְׁנֵינוּ, וְעָפָר אֶחָד יְסוֹדֵנוּ, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשֵֹּא אַתָּה עָלָי!? וַיְהִי כִּי רָאָה אַלְלַהּ אֶת-מְרִי הָאִשָּׁה ואֶת-זְדוֹן לִבָּהּ וַיְגָרֵשׁ גַּם אוֹתָה מִגַּן-עֶדְנוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה לְאִבְּלִיס. וַתִּלָּוֶה הָאִשָּׁה לְאִבְּלִיס וַתַּט אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל מוֹעֲצוֹתָיו, וַתְּהִי גַם הִיא אֵם כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וּמֵאָז נִקְרָא שְׁמָהּ “קָרִינָה” לֵאמֹר רַעְיָה וַחֲבֵרָה, כִּי הִתְחַבְּרָה לְאִבְּלִיס הָרָשָׁע.

וַתִּגְדַּל שִֹנְאַת קָרִינָה לְכָל-אֲשֶׁר בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה. וְהִיא אוֹרֶבֶת לָהֶם תָּמִיד לְהָרַע לָהֶם בִּשְׁעַת הִוָּלְדָם, וְאַף כִּי אִם הַיִּלּוֹד זָכָר. וְלָכֵן יִהְיֶה עַל כָּל-אָדָם לְהִזָּהֵר בְּאֵשֶׁתוֹ וּבִוְלָדָהּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְלִדְתָּהּ וְלִֹשְמֹר עֲלֵיהֶם מְאֹד מִפְּנֵי רָעַת קָרִינָה. עָלָיו לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפָּנֶיהָ בְּתַחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. בְּקָמִיעוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּבְאִמָּהוֹת-שׁוּמִים, בְּרִבּוּעֵי מִינֵי מְלָחִים וּבַחֲרוּזִים יְרֻקִּים לְהַצִּילָם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ קָרִינָה לָבֹא אֲלֵיהֶם בִּשְׁנָתָם, לָשִׂים מַחֲנָק לִגְרוֹן הַתִּינוֹק, וּלְהַכּוֹת אֵת הָאֵם בְּשִׁגָּעוֹן, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָהּ6.

וְהָאָדָם בְּרֵאשִׁית יְצִירָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, אֵין גָּבוֹהַּ מִמֶנוּ בְּכָל עֲצֵי הַשָֹּדֶה, וּשְֹעָרוֹת לוֹ אֲרֻכּוֹת, אֵין אֲרֻכּוֹת מֵהֶן בֵּין הַצְּמָחִים הַזּוֹחֲלִים וְהַמְטַפְּסִים. וְ“גַ’בְּרָאִיל” הַמַּלְאָךְ עָמַד עָלָיו תָּמִיד לְֹשָמְרוֹ, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ אַלְלַהּ, וְלָכֵן סָר גַּ’בְּרָאִיל אֶל אָדָם לְבַקְּרוֹ פַעַם בְּפַעַם לַהֲשִֹיחוֹ וּלְֹשַעַשְׁעוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשֹּא ג’בְּרָאִיל אֶת-אָדָם עַל כְּנָפָיו וַיּוֹלִיכֵהוּ הֶרָה “עֲרַפַאת” אֲשֶׂר בְּאֶרֶץ עֲרָב, וְשָׁם פָּגַשׁ אָדָם אֶת-חַוָּה וַיִּקָּחֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי קָרִינָה. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם לָגוּר בְּאִי “סַילוֹן” וְשָׁם נוֹלְדוּ לָהֶם הַבִּיל וְקַבִּיל וָשֵׁת.

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיִּהְיוּ לְרוֹעֵי צֹאן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשָֹּדֶה לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם. ותִּפְרֹץ מְרִיבָה בֵינֵיהֶם עַל אֹדוֹת מְקוֹם הַמִּרְעֶה, וַיָּקָם קַבִיל עַל הַבִּיל וַיַּהַרְגֵּהוּ. ויִּשְׁמַע אָדָם וַיְמַהֵר אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶֹה, וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לַמַּרְאֶה, כִּי לֹא הֵבִין מֶה הָיָה לְהַבִּיל פִּתְאֹם. וַיֵּרָא אֵלָיו אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר לוֹ: בִּנְךָ מֵת, כִּי לֹא לְעוֹלָם חַיִים בָּאָרֶץ, כִּי עָפָר אַתֶּם וְאֶל עָפָר תָּשׁוּבוּ. וַיִתְעַצֵּב אָדָם אֶל לִבּוֹ מְאֹד לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי אַלְלַהּ, וַתַּזֵּלְנָּה עֵינָיו דְּמָעוֹת. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: אַל תִּבְכֶּה, אָדָם! כִּי מֵאַחֲרֵי הַחַיִּים הַקְּצָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִים לוֹ לָאָדָם חַיִּים אֲחֵרִים אֲרֻכִּים, חַיֵּי נֵצַח בְּעוֹלָם אַחֵר שֶׁכֻּלוֹ אָרֹךְ וְכֻלּוֹ טוֹב, הוּא “הָעוֹלָם הַבָּא”. שָׁם יָנוּחַ לוֹ כָל-אֶחָד מֵעֲמָלוֹ וּמֵרָגְזוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵהָנֶה מִזִּיו “גַּן-הָעֵדֶן” הַמָּלֵא כָל-טוּב. אִילָנוֹת נָאִים, וּפֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים, מַעְיָנוֹת טְהוֹרִים מַזִּילֵי מַיִם מְתוּקִים וְזַכִּים, וּמַלְאָכִים רַבִּים וְ“חוּרִיוֹת”7 רַבּוֹת צְעִירוֹת וְיָפוֹת יַעַמְדוּ לְֹשָרְתוֹ. אֲבָל רַק בְּזֹאת יִזְכֶּה הָאָדָם לְגַן-הָעֵדֶן וּלְכָל-אֲשֶׁר בּוֹ, אִם יִהְיֶה בָעוֹלָם הַזֶּה צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים וְאִם הָלוֹךְ יֵלֵךְ אַחֲרֵי עֲצַת כָּל-נְבִיאַי וּקְדושַׁי אֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלָיו לְלַמְּדוֹ לַעֲשֹוֹת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד כָּל-הַיָּמִים. וְעַתָּה תַּחַת בִּנְךָ הָאֶחָד הַבִּיל הַמֵּת, אֶתֶּן-לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת רַבִּים עַד אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּמִסְפָּר. וְאַתָּה אַל תִּשְׁכַּח לְהוֹדִיעַ לְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיִירְאוּ, וְהָיוּ מְאֻשָׁרִים כָּל-יְמֵיהֶם.

וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיָּבֹא גַ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ לְבַקֵּר אֶת-אָדָם וּלְנַחֲמֵהוּ מִיגוֹנוֹ עַל מוֹת בְּנוֹ הַבִּיל. וַיְהִי כְאָמְרוֹ לָלֶכֶת וַיִּגַּשׁ אֶל אָדָם וַיַּעֲבֵר יָדוֹ בְּרַחֲמִים עַל גַּבּוֹ וַיְחוֹנְנֵהוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ! וַיַּעַשֹ אָדָם כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל, וַיַּרְא וְהִנֵּה מִתּוֹךְ מְתְנָיו יוֹצְאִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יְצוּרִים חַיִּים קְטַנֵּי-קְטַנִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, וְכֻלָּם בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ הוּא. וְגֹדֶל כָּל יְצוּר כְּגֹדֶל נְמָלָה דַקָּה מִן הַדַקָּה, וַיִּבָּהֵל אָדָם לַמַּרְאֶה. וַיֹּאמֶר גַּ’בְּרָאִיל: אָדָם! הַיְצוּרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, בָּנֶיךָ הֵם אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ אַחֲרֶיךָ דּוֹר אַחַר דּוֹר עַד סּוֹף כָּל הַדוֹרוֹת. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַיְצוּרִים נֶעֶרְכוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְעֵינֵי אָדָם וְכֻלָּם יַחַד קָרְאוּ לֵאמֹר: “אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וְאֵין כְּאִבְּרָהִים יְדִיד לְאַלְלַהּ, וְאֵין נְבִיאִים קְדושׁים כְּמוּסָה, עִיסָה וּמֻחַמַּד שְׁלִיחוֹ הָאַחֲרוֹן”. וַיִּשְׂמַח אָדָם מאֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וַיֹּאמַר: אָכֵן אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנִי בָאָרֶץ. כָּל בָּנַי אַחֲרַי יִהְיוּ לִמּוּדֵי אַלְלַהּ, וְנֶאֱמָנִים לוֹ וִלִנְבִיאָיו, כּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אָז קָרָא גַּ’בְּרָאִיל קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמַר: שׁוּבוּ, יְצוּרִים יְקָרִים, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִּי. וַיְמַהֲרוּ כֻלָּם וַיָּשׁוּבוּ אֶל תּוֹך מָתְנָיו שֶׁל אָדָם וַיִּעָלֵמוּ. וַיְחִי אָדָם שָׁנִים רַבּוֹת, וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת, וַיָּמָת אָדָם זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיוֹם הַזֶּה. חֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּי קְבוּרָתוֹ בְחֶבְרוֹן, וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים, כִּי רֹאשׁוֹ קָבוּר בְּחֶבְרוֹן וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת עַד יְרוּשָׁלָיִם. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: רֹאשׁוֹ קָבוּר בִּירוּשָׁלָיִם וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת עַד חֶבְרוֹן. וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת אַךְ לוֹ לְבַדוֹ הִיא וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ.

 

ג: נַבִּי נוּחְ

וְנוּחְ – עָלָיו הַשָּׁלוֹם – אֶחָד מִשֶּׁשֶׁת הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם, אַף-כִּי לֹא הִנִּיחַ אַחֲרָיו סְפָרִים וּכְתָבִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה אִדְרִיס, הוּא חֲנוֹךְ אֲבִי אָבִיו. כִּי אִדְרִיס הָיָה הָרִאשׁוֹן בַּמוֹשְׁכִים בְּשֶׁבֶט סוֹפֵר בְּאָרֶץ, וְגַם כָּתַב שְׁלֹשׁים סְפָרִים עָבִים מְלֵאֵי נְבוּאוֹת נִשְֹגָּבוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת רָמִים וְנִשָּׂאִים. מִלְּבַד עוֹד סְפָרִים רַבִּים אֲחֵרִים בְּחָכְמַת-הַתְּכוּנָה וּבְיֶתֶר הַמַּדָּעִים שֶׁנֶּעְלְמוּ וְעַיִן לֹא רָאָתַם. כִּי גנָוֹז גְּנָזָם אַלְלַהּ בְּבֵית-גְנָזִים מְיֻחָד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה עִם כּוֹתְבָם, אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ8 “וְאֵינֶנוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים”.

וַיִּקָּרֵא נוּחְ גַם בְּשֵׁם “עַבְּדְ אַל-עַ’פַאר” לֵאמֹר: עֶבֶד אַלְלַהּ הַסַּלָּח. וְהוּא נוֹלַד מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה אַחֲרֵי הִלָּקַח אִדְרִיס. וַיִּבְחַר לוֹ נוּחְ אֶת-דַּמְּשֶֹק לִמְקוֹם מְגוּרָיו וַיֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים רַבִּים עַד אֲשֶׁר קְרָאָהוּ אַלְלַהּ לַעֲשֹוֹת תֵּבָה כְּכל אֲשֶׁר יַרְאֶנוּ לְמַעַן הַצֵּל עַל יָדָהּ אֶת-כָּל יִצוּרֵי תֵבֵל מִפְּנֵי הַמַּבוּל. וְזֶה הַדָּבָר:

נוּחְ הָיָה נָבִיא צַדִּיק תָּמִים וְיָשָׁר הוֹלֵךְ, וְהוּא יָחִיד בְּכָל-בְּנֵי דוֹרוֹ אֲשֶׁר הָיוּ כֻלָּם רָעִים וְחַטָּאִים לְאַלְלַהּ מְאֹד. וַיִּקְרָא נוּחְ אֶת-בְּנֵי דוֹרוֹ הַֹשְכֵּם וְקָרוֹא לָֹשוּב אֶל “אַלְלַהּ הַעַ’פַאר” – הַסַּלָח – וְלַעֲזֹב אֶת-דַּרְכָּם הָרָעָה, אֲבָל כָּל-עֲמָלוֹ הָיָה לַֹשָּוְא, כִּי בְנֵי דוֹרוֹ הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְלֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ לוֹ. וַיִּתְלוֹצְצוּ בְנוּחְ, וְגַם הֵתֵלּוּ בִדְבָרָיו, וְגַם הֵרִימוּ עָלָיו יָד וַיַּכּוּהוּ, וְאַף אֵשֶׁתוֹ “וַלִּיָּה” הָיְתָה בַכּוֹפְרִים וַתְּמָרֵר אֶת-חַיָּיו, וְגַם בְּנוֹ “כַּנְעַאן” וּבְן בְּנוֹ “עוּג' בֶּן עֲנָק” צָחֲקוּ עָלָיו וְעַל דִּבָרָיו וַיִּתְנוּהוּ לִמְשֻׁגָע. וַעֲנָק, בַת אָדָם, וְגַם הִיא בַּמוֹרְדִים, וְהִיא רִאשׁוֹנָה בַּקּוֹסְמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם.

וַיְהִי כִּי מֵאֲנוּ בְנֵי הָאָדָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַנָבִיא וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְנוּחְ: עֲשֵֹה-לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר גְדוֹלָה וּגְבוֹהָה עַל-פִּי הַמִּדּוֹת אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה לְךָ בְּזֶה, וְכִפַרְתָּ אוֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַמָּיִם. כִּי הִנְנִי מֵבִיא מַבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָֹר בּוֹ אֲשֶׁר רוּחַ חַיִּים, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְּנִי מַֹשְחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר כִּלָּה נוּחְ לַעֲשֹוֹת אֶת-הַתִּבָה, וַיָּבא אַלְלַהּ מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. גֶשֶׁם חָזָק נִתַּךְ אַרְצָה בְּלִי הֶרֶף יָמִים רַבִּים, גַם מַעְיְנוֹת מַיִם רוֹתְחִים הִתְפָּרְצוּ מִלֵּב הָאֲדָמָה מִתּוֹךְ לוֹעַ הַר-גַעַשׁ אֲשֵׁר מְקוֹמוֹ מֻטָּל בְּסָפֵק: יֵשׁ קוֹבְעִים אוֹתוֹ בְּגֶזֶר, וְיֵשׁ שָֹמִים אוֹתוֹ בְּדַמֶּשֶֹק, וְרַק אַלְלַהּ לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ אֶת-הָאֱמֶת. וַיָּבֹא נוּחְ אֶל הַתֵּבָה הוּא וְכָל-אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּנָצְלוּ מִפְּנֵי מֵי-הַמַּבּוּל. וְרַק אֵשֶׁתוֹ וַלִּיָּה, וְכַלָּתוֹ עֲנָק וְעוּג' בֶּן עֲנַק, לֹא בָאוּ אֶל הַתֵּבָה כִּי רָעִים וְחַטָּאִים לְאַלְלַהּ הִמָּה. גַם “גֻ’רְהָם” הַזָקֵן בָּאָדָם בַּדּוֹר הַהוּא וְהַמַּמְצִיא אֶת הַשָֹפָה הָעֲרָבִית הַקְּדוֹשָׁה בָּא אֶל הַתֵּבָה. גַם מֵהָעוֹף לְמִיִנֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וּמִכָּל-רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לֱמִנֵהוּ הֵבִיא נוּחְ אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיוֹתָם, וְהַבָּאִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה בָאוּ, כִּי כֵן צִוָּה אַלְלַהּ לְנוּחְ, יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי עֲשָֹרָה עֲשָֹרָה בָּאוּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁמוֹנִים שְׁמוֹנִים בָאוּ.

וְגַם הַפִּרְדָּה הָיְתָה בֵין הַבָּאִים. אוּלָם בְּהַגִּיעָהּ אֶל פֶּתַח הַתֵּבָה מִהֵר אִבְּלִיס הָרָשָׁע, הוּא הַשָֹּטָן הַמַּשְׁחִית, וַיִּתְחַפֵּשֹ בִּדְמוּת זְבוּב וַיֵּחָבֵא מִתַּחַת לִזְנָבָהּ. וַתְּמָאֵן הַפִּרְדָּה לָבֹא אֶל הַתֵּבָה וְאִבְּלִיס עִמָּהּ לִבְלִי טַמְּאָהּ. וַיַּךְ אוֹתָהּ נוּחְ מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת וַיִּדְחָפֶנָּה בְחָזְקָה אֶל תּוֹךְ הַתֵּבָה, כּי לֹא יָדַע מֶה הָיָה לָהּ, כּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סָרָה מֵעָלָיו בָּרֶגַע הַהוּא. וְלָכֵן גָמַּל אַלְלַהּ חֶסֶד עִם הַפִּרְדָּה עַל כָּל-הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכְּתָה וְלֹא עֲוֹנָהּ, בְּהַבְטִיחוֹ אוֹתָה לֵאמֹר: אַחַת מִבְּנוֹת מִינֵךְ תִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס בְּחַיֶּיהָ לְגַן-עֵדֶן. וְהַפִּרְדָה אֲשֶׁר זָכְתָה לְגַן-עֵדֶן הִיא פִּרְדַּת “עֻזַיְרְ” הַצַּדִּיק, הוּא יִרְמִיָּהוּ, וּלְפִי דִבְרִי אֲחֵרִים הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.

וַיּגְוַע כָּל-בָּשָֹר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ מִפְּנֵי מֵי-הַמַּבּוּל. וְרַק נוּחְ וְכָל-אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וְעוּג' בֶּן עֲנָק אֲשֶׁר מִחוּץ לַתֵּבָה לֹא מֵתוּ. כִּי עוּג' בֶּן עֲנָק גָּבוֹהַּ מִכָּל-הַיְצוּרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהַמַּיִם הִגִיעוּ לוֹ עַד קַרְסֻלָּיו. וְהוּא נִסָּה וְחָזַר וְנִסָּה פְּעָמִים רַבּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת-תֵּבַת נוּחְ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהּ וְלֹא הִצְלִיחַ. כִּי כְפוּרָה הָיִתָה הַתֵּבָה מִבַּיִת וּמִחוּץ בְּכֹפֶר חָלָק. וַתֵּחָלֵק מִבֵּין יָדָיו וַתָּשָׁב וַתָּצָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה הָלוֹךְ וָשׁוֹט עַל פְּנֵי מֵי-הַמָּבּוּל, וַתָּבֹא עַד “מֶכָּה” הַקְּדוֹשָׁה וַתְּנַח שָׁם שִׁבְעָה יָמִים. וְאַחַר עָשְֹתָה דַרְכָּה צְפוֹנָה עַד בּוֹאָה יְרוּשָׁלָיִמָה. וַיְהִי כְבוֹאָהּ וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ פֶּה לַתֵּבָה וַתַּגֵּד לְנוּחְ לִאמֹר: פֹּה אֶעֱמֹד וּפֹה אֶֹשָאֵר, כִּי הַמָּקוֹם הַזֶה מְקוֹם-קֹדֶשׁ הוּא וְעָלָיו יִבָּנֶה בְּיָמִים יָבֹאוּ “בַּיְתֻּ אַל מַקְדֵשׁ” הוּא בֵּית מִקְדַּשׁ אַלְלַהּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הוּא הַבַּיִת אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ שָׁם כָּל-הַיָּמִים.

וַיַּעַבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם וַיֶּחְדַּל הַגֶּשֶׁם, וְגַם הַמַּעְיָנוֹת הָרוֹתְחִים חָדֵלוּ. וכַעֲבֹר שָׁנָה יָבְשׁוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיֵּצְאוּ כָל-בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּתֵּבָה, וְרַק נוּחְ וּבִתּוֹ הַצְּעִירָה לֹא יָצְאוּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָבֹא בָּחוּר נָאֶה אֶל נוּחְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חָשְׁקָה נַפְשִׁי בְּבִתְּךָ, תְּנָה-נָא אוֹתָהּ לִי לְאִשָׁה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ נוּחְ לֵאמֹר: הֲבָנִיתָ לְךָ בַּיִת לְשִׁבְתֶּךָ, אוֹ אִם נָטַעְתָּ לְךָ כֶּרֶם לְפַרְנָסָתֶךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא! וַיֹּאמֶר אֵלָיו נוּחְ: לְכָה-נָּא אֵפוֹא בְּנִי וּבָנִיתָ-לְךָ תְּחִלָּה בַּיִת נָאֶה לְשִׁבְתֶּךָ, וְכֶרֶם תִּטַּע לְךָ לְפַרְנָסָתֶךָ, וּלְעֵת מוֹעֵד אֶתְּנֶנָּה לָךְ. ויִּשְׁמַע הַבָּחוּר בְּקוֹל נוּחְ וַיֵּלֶךְ לוֹ. וַיְהִי כַעֲבֹר הַמּוֹעֵד וְהַבַּחוּר טֶרֶם בָּא, וַיָּבֹא בָחוּר אַחֵר תַּחְתָּיו וַיִּשְׁאָלֵנָּה, וְגַם אוֹתוֹ עָנָה נוּחְ כַּאַשֵׁר עָנָה אֶת-הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן. וַיֵּלֶךְ גַם הוּא וְלֹא שָׁב לַמּוֹעֵד. וַיָּבֹא בָחוּר שְׁלִישִׁי וַיִּשְׁאָלֶנּה, וַיִּתְּנֶנָּה נוּחְ לוֹ לְאִשָּׁה, כִּי גַם בַּיִת וְגַם כֶּרֶם הָיוּ לוֹ.

וַיְהִי כַעֲבֹר יְמֵי הַחֲתֻנָּה, וָיָּבֹא הַבָּחוּר הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר לְנוּחְ: הָבָה אֶת-בִּתְךָ, כִּי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֵיךָ. וַיֵּצֶר לְנוּחְ מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָשָֹה לְהַשִֹּיא אֶת-בִּתּוֹ וַיִּקְרָא אֶת-אַלְלַהּ לְעֶזְרָתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: פִּרְדָּה חֲזָקָה לְךָ בְּתֵבָתְךָ, הֲפֹךְ אוֹתָהּ לְכַלָה נָאָה וּתְנָה אוֹתָה לַבָּחוּר לְאִשָׁה. וַיַּעַשֹ נוּחְ כִּדְבַר אַלְלַהּ, וַיִּצְלַח הַדָּבָר בְּיָדוֹ וַיִּשְֹמָח. וַיְהִי כַּעֲבֹר עוֹד יָמִים אֲחָדִים, וַיָּבֹא גַם הַבָּחוּר הַשֵּׁנִי וַיִּשְׁאַל אֶת-בִּתּוֹ מִמֶּנוּ. וַיִּפֶן נוּחְ שֵׁנִית אֶל אַלְלַהּ לָחוּשׁ לְעֶזְרָתוֹ. וְגַם הַפַּעַם אָמַר לוֹ אַלְלַהּ: הֲפֹךְ אֶת-כַּלְבָּתְךָ לְכַלָּה נָאָה, וַיָּעַשֹ נוּחְ כֵּן. וַיִּתְּנֵנָּה לָאִישׁ לְאִשָּׁה. וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים לֹא יָדְעוּ מִכָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-נוּחְ.

וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים הָעֲרְבִים כּי שָׁלֹש מִדּוֹת מָנוּ חֲכָמִים מֵאָז בִּנְשֵׁיהֶם. יֵשׁ נָשִׁים שֶׁהֵן בִּבְחִינַת אָדָם. חָכְמַת אַלְלַהּ תָּאִיר פְּנֵיהֶן וְיִרְאָתוֹ בְלִבָּן, וְהֵן עֵזֶר אֱמֶת כְּנֶגֶד בַּעֲלֵיהֶן. וְיֵשׁ מֵהֶן בִּבְחִינַת פִּרְדָּה, וְכָמוֹהָ כְמוֹהֶן עִקְּשׁוֹת הֵן וְסוֹרֵרוֹת וְרַק מַקֵּל-חוֹבְלִים הַדְרֵךְ יַדְרִיכֵן בְּדֶרֶךְ חוֹבָתָן. וְיֵשׁ מֵהֶן צַעֲקָנִיּוֹת כַּכְּלָבִים, כָּל הַיוֹם מָלֵא הַבַּיִּת צַעֲקָתָן, מִשְׁטָר וְסֵדֶר שָֹנְאָה נַפְשָׁן, וְכָל אָרְחוֹתָן אַךְ מְרִיבוֹת וּמְדָנִים עִם הַקְּרוֹבִים ועִם הָרְחוֹקִים, וְהַחַיִּים עִמָּהֶן אֵינָם חַיִּים, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלוֹחַ לָהֶן. וְרַק דֶּרֶךְ אַחַת לַבְּעָלִים לְהַכְנִיעָן, לְגָרְשָׁן אוֹ לָקַחַת עֲלֵיהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת.

 

ד: אַיּוּבְּ וּבֵיתוֹ

אִישׁ הָיָה בָאָרֶץ בַּיָמִים הָהֵם וּשְׁמוֹ אַיּוּבְּ. וְהָיָה הַאִישׁ הַהוּא עָשִׁיר בִּנְכָסִים, בְּמִקְנֶה וּבַעֲבֻדָּה, לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְעשֶׁר בְּכָל-בְּנֵי דוֹרוֹ. וְגַם בָּנִים וּבָנוֹת רַבִּים הָיוּ לוֹ, וְכֻלָּם יְפֵי-תֹאַר וִיפֵי מַרְאֶה, אֵין יָפִים כְּמוֹהֶם בְּכָל הָאָרֶץ. וּמִלְּבַד עָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל הָיָה אַיּוּבְּ גַּם חָסִיד תָּמִים, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע כְּאַחַד הַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְנַסוֹת אֶת-אַיּוּבְּ בְּיִסּוּרִים, לַדַעַת הַיַעֲמֹד בְּתֻמָּתוֹ אִם לֹא. וַיִּשְׁלַח שׁוֹדְדִים וַיִּגְזְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ. וּלְ“עַזְרָאִיל”, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אָמַר: שְׁלַח יָדְךָ וּפְגַע בְּכָל-בְּנֵי אַיּוּבְּ וּבְכָל-בְּנוֹתָיו, וַיַּעַשֹ עַזְרָאִיל כִּדְבַר אַלְלַהּ וַיִּפְגַּע בָּם וַיְמִיתֵם. וְגַם אֶת-אַיּוּבְּ עַצְמוֹ הִכָּה אַלְלַהּ בִּשְׁחִין רָע וּבִפְצָעִים גְּדוֹלִים מַעֲלֵי רֵיחַ מַשְׁחִית, עַד כִּי לֹא יָכֹל אִישׁ לָגֶשֶׁת אֵלָיו זוּלָתִי אֵשֶׁתוֹ הַטּוֹבָה וְהַנֶאֱמָנָה לוֹ בְּכָל לֵב וָנָפֶשׁ. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא אַיּוּבְּ לְאַלְלַהּ וְלֹא נָתַן תִּפְלָה בוֹ. וַיְבָרֶךְ אַיּוּבְּ אֶת-אַלְלַהּ עַל הָרָעָה בִּימֵי רָעָתוֹ כְּכל אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתוֹ עַל הַטּוֹבָה בִּימֵי טוֹבָתוֹ, וְצִדְקַת אַיּוּבְּ וְתֻמָּתוֹ וְאֹרֶךְ רוּחוֹ הִפְלִיאוּ אֶת-כָּל-רוֹאָיו.

אַךְ אֵשֶׁת אַיּוּבְּ הִפְלִיאָה בְּאֹרֶךְ רוּחָהּ אֶת-כָּל-רוֹאֶיהָ גַם מִבַּעֲלָה, כִּי אִשָּׁה נִפְלָאָה הָיָתָה, בַּת לְמִשְׁפָּחָה כְבוּדָה. מִשְׁפַּחַת אֶפְרַיִם בֶּן יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִמִּשְׁפַּחַת מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף. וְלֹא חָשְֹכָה הָאִשָּׁה נַפְשָׁהּ מִכָּל-עָמָל וּתְלָאָה לָבֹא לְעֶזְרַת אִישָׁהּ וּלְהַמְצִיא לוֹ כָל-מַחְסוֹרָיו. וַתַּעֲבֹד לְמַעֲנוֹ גַם בַּיוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה וְלֹא גָעֲלָה נַפְשָׁהּ בְּכָל-עֲבוֹדָה לְהַחֲיוֹתוֹ. וּבִימֵי אֵין-עֲבוֹדָה נָשְֹאָה אֶת-אִישָׁהּ עַל גַּבָּהּ בְּתוֹךְ “עֲבָאָה” הִיא הָאַדֶּרֶת הַפַּלָּחִית, וַתָּסֵב עִמּוֹ מִבַּיִת לְבַיִת לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַנְּדִיבִים עָלָיו לְבַל יִתְּנוּהוּ לָמוּת בָּרָעָב. כָּכָה עָשְֹתָה הָאִשָּׁה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת ולא פָתְחָה פֶה לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו שֶל אַלְלַהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא אִבְּלִיס, הוּא הַשָֹּטָן הַמַּשְׁחִית, אֶל הָאִשָׁה וַיֹּאמֶר לָהּ: אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעִי בְקוֹלִי וּמִלֵּאת אַחֲרֵי דְבָרַי כְּכָל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתָךְ, רַפֵּא אֲרַפֵּא אֶת-אִישֵׁךְ מִמַּחֲלָתוֹ וְגַם אָשִׁיב לוֹ אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ. וַיֵּלֶךְ לֶב-הָאִשָּׁה רֶגַע אַחֲרֵי אִבְּלִיס, וְכִמְעַט הָיְתָה בְכָל-רָע, כּי “דַעַת נָשִׁים קַלָּה”, אֲבָל רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל יְרֵאָיו, וְלָכֵן נָתַן בְּלִבָּהּ לִמְסֹר אֶת-כָּל-פָּרָשַׁת הַדָּבַר לְאִישָׁהּ בְּעוֹד מוֹעֵד בְּטֶרֶם עֲשֹוֹתָהּ מִדְחֶה. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַיּוּבְּ אֶת-דִּבְרֵי אֵשֶׁתוֹ וַיִּגְעַשׁ וַיִּרְעַשׁ מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אֲרוּרָה אַתְּ לְעוֹלָם אִם תַּטִּי אָזְנֵךְ לְאִבְּלִיס וְאִם תֵּלְכִי אַחֲרֵי מוֹעֲצוֹתָיו, מוֹעֲצוֹת שָֹטָן, כִּי הַגִּידִי נָא, הַאִם רַק אֶת-הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת אַלְלַהּ וְאֶת-הָרָע לֹא נְקַבֵּל!? וְעַתָּה אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי לְהַלְקוֹת אוֹתָךְ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת עַל דְּבָרַיִךְ הַמְּעִידִים עַל קֹצֶר שִֹכְלֵךְ, וִיכֻפַּר לָךְ עֲוֹנֵךָ. אֲבָל לֹא אֶעֱשֶֹה זֹאת עַתָּה בִימֵי מַחֲלָתִי, כִּי בְהֵרָפְאִי אֶעֱשֶֹנּוּ.

אָז נָשָֹא אַיּוּבְּ אֶת-עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, וַיִּתְפַלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא אַלְלַהּ, הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, חוּסָה נָא עָלַי וֶאֱמָר נָא דַי לְצָרוֹתָי. וְאִם לֹא לְמַעֲנִי אָנִי, עֲשֵֹה נָא לְמַעַן אֵשֶׁתי הַפּוֹתָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְנִלְכְּדָה בִגְלָלִי בַּפַּח אֲשֶׁר טָמַן לָהּ הַשָֹּטָן, וּמִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי עוֹד תּוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אַיּוּבְּ, וַיְמַהֵר ןַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ הַטּוֹב וַיִּתַּן לוֹ יָד וַיְקִימֵהוּ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ. וַיְהִי כַּעֲמֹד אַיּוּבְּ עַל רַגְלָיו וַתִּתְפָּרֵץ בְּאֵר מַיִם חַיִּים מִתַּחַת לְרַגְלָיו, הִיא “בְּאֵר אַיּוּבְּ” אוֹ “בְאֵר יוֹאָב” אֲשֶׁר בִּקְצֵה גֵיא בֶן-הִנּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיֹּאמֶר גַּ’בְּרָאִיל: שְׁתֵה מִמֵּימֵי הַבְּאֵר הַזֹּאת אֲשֶׁר לְרַגְלֶיךָ וְרָפָא לְךָ מִמַּחֲלָתֶךָ. וַיִּשְׁתְּ אַיּוּבְּ מִן הַמַּיִם, וַיָּבֹאוּ הַמַּיִם לִבְרָכָה בְקִרְבּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה כָל פִּצְעֵי גוּפוֹ נִבְקְעוּ כְרָגַע, וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים רִבּוֹא רִבְבוֹת יְצוּרִים דַּקֵּי דַקִּים הֵגִיחוּ מִתּוֹכָם הַחוּצָה, וְאַחַר שָׁבוּ הַפְּצָעִים וַיִּסָּגְרוּ וַיִּהְיוּ כְלֹֹא הָיוּ. וַיוֹסֶף גַּ’בְּרָאִיל וַיֹּאמֶר לְאַיּוּבְּ: טְבֹל בְּשָֹרְךָ בְּמֵימֵי הַבְּאֵר, וַיִּטְבֹּל אַיּוּבְּ בְּמֵי הַבְּאֵר, וַיָּשָׁב בְּשָֹרוֹ אֵלָיו, וַיְהִי כִבְשַֹר נַעַר קָטָן. וַיִּקַּח גַּ’בְּרָאִיל אֶת-אַיּוּבְּ אֶל קִבְרוֹת בָּנָיו הַמֵּתִים, וַיִּגַּע גַּ’בְרָאִיל בִּקְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בַקְּבָרִים, וַיֵּעוֹרוּ הַמֵּתִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וַיָּקוּמוּ וַיָּשׁוּבוּ לִתְחִיָּה, וּלְשִֹמְחַת אַיּוּבְּ אֵין קֵץ. וּלְאֵשֶׁת אַיּוּבְּ, אֲשֶׁר בָּלְתָה מִצָּרוֹת כִּזְקֵנָה, הִֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ אֶת-עֶדְנָתָהּ וְאֶת-יָפְיָהּ כִּימֵי קֶדֶם.

אַחַר קָרָא הַמַּלְאָךְ לַגְּרָנוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִ“בְאֵר אַיּוּבְּ” לֵאמֹר: הִמָּלֶאנָה כֶסֶף וְזָהָב לָרֹב. וְהִנֵּה עָב גְּדוֹלָה וַיְכַסּוּ הַמַּטְבְּעוֹת אֶת הַגְּרָנוֹת לְכָל אָרְכָּן וְרָחְבָּן. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ לְאַיּוּבְּ: צְבֹר! וַיִּצְבְּרוּ אַיּוּבְּ וְאֵשֶׁתוֹ וְכָל-בָּנָיו כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב, וַיָּשֶׁב אַלְלַהּ לְאַיּוּבְּ אֶת-עָשְׁרוֹ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ עַל אַחַת שֶׁבַע. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה אַיּוּבְּ אֶת-אֲשֶׁר רָאָה וַיִּזְכֹּר אֶת-הַּשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְהַלְקוֹת אֶת-אֵשֶׁתוֹ מֵאָה מַלְקֻיּוֹת עַל פְּזִיזוּתָהּ, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, כִּי לֹא רָצָה לְהַלְקוֹתָהּ, בְּזָכְרוֹ לָהּ אֶת-חַסְדָּהּ עִמּוֹ בִּימֵי מַחֲלָתוֹ. אָז קָרָא אֵלָיו גַ’בְּרָאִיל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַל יֵצֶר לְךָ, אַיּוּבְּ, וְאַל יָרַע לְבָבְךָ, קְחָה נָּא אֶת-עֲנַף הַתֹּמֶר אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹשִׁיט לְךָ בָּזֶה, אֲשֶׁר מֵאָה בְדִידִים בּוֹ, וְהַךְ אֶת-אֵשֶׁתךָ עַל-גַּבָּהּ מַכַּת חִבָּה אַחַת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מֵאָה, וְסָר עֲוֹנָהּ וְחַטָּאתָהּ תְּכֻפָּר. וַיַּעַשֹ אַיּוּבְּ כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ. וַיּוֹסֶף אַיּוּבְּ לַעֲשֹוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי אַלְלַהּ, וַיֶּרֶב לָתֵת צְדָקָה לְכָל-הָעֲנִיִּים וַעֲבוֹדָה לְכָל-מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה. וַתֵּלֶד לוֹ אֵשֶׁת אַיּוּבְּ עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת עַד שִׁשָּׁה וְעֶשְֹרִים בְּמִסְפָּר. וַיָּמָת אַיּוּבְּ זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים, שְֹבַע עֹשֶׁר וּשְֹבַע נָחַת, וַיֵּצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּכָל-הָאָרֶץ בִּגְלַל אֹרֶךְ רוּחוֹ וְיִשְׁרָתוֹ, וּבִגְלַל אֱמוּנָתוֹ בְאַלְלַהּ כָּל-יְמֵי חַיָּיו, זָכְרֵהוּ נָא אַלְלַהּ לְטוֹבָה!

 

ה: לֻקְמָאן הֶחָכָם

וּלְאַיּוּבְּ קָרוֹב וּשְׁמוֹ לֻקְמָאן. הוּא לֻקְמָאן הֶחָכָם מְמַשֵּׁל הַמְּשָׁלִים הַמְּפֹרְסָם וְהַנִּשֹּא בְּפִי כָל-בְּנֵי עֲרַב עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הוּא הָיָה בּן “בּוֹרָה”, אֲחוֹת אַיּוּבְּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהוּא הָיָה נֶכֶד לָהּ, וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, כִּי בֶן דוֹדָתוֹ הָיָה.

וְלֻקְמָאן מְכֹעָר מְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְכִעוּר. מַרְאֵהוּ שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר, שְֹפָתָיו עָבוֹת וְגַסּוֹת, וְרַגְלָיו רְחָבוֹת וּמְרֻוְּחוֹת אֶצְבָּעוֹת. אֲבָל חָנוֹן חֲנָנוֹ אַלְלַהּ בִּיפִי הַחָכְמָה וּבְהַדְרַת הַתְּבוּנָה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה חָכָם וְנָבוֹן כָּמוֹהוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה עוֹד. גַּם בַּנְּבוּאָה חָפֵץ אַלְלַהּ לִזַכּוֹת אֶת-לֻקְמָאן, אַךְ לֻקְמָאן מֵאֵן, בְּאָמְרוֹ: “חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא”.

וַיְחַבֵּר לֻקְמָאן סְפָרִים רַבִּים בְּכָל-מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, וְגַם מִשֵּׁל מְשָׁלִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר. אֲבָל אֲהָה! כָּל-סִפְרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע אֲשֶׁר חִבֵּר אָבְדוּ, וְרַק סֵפֶר מְשָׁלָיו נִשְׁאַר לִפְלֵטָה, הוּא הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִקְרָא בְּפִי הָעַרְבִיִּים בְּשֵׁם “מִשְׁלֵי לֻקְמָאן אַל-חַכִּים”, הֶחָכָם – כַּיּוֹם הַזֶּה9.

וְסַפֵּר יְסַפְּרוּ הָעַרְבִיִּים סִפּוּרִים רַבִּים עַל חָכְמַת לֻקְמָאן וְעַל תְּבוּנָתוֹ כִּי רַבָּה, ורַק אֲחָדִים מֵהֶם נִתֵּן בָּזֶּה לְמוֹפֵת.

סִפּוּר א

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּתְנַפֵּל לַהֲקַת שׁוֹדְדִים בָּדָוִים עַל גָּרְנוֹת אַיּוּבְּ שְׁאֵר-בְּשַֹר לֻקְמָאן, וְעַל צֹאנוֹ וְעַל בְּקָרוֹ וַיִּגְזְלוּם. וַיְהִי כִּי אָמַר לֻקְמָאן לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשׁוֹדְדִים וּלְהַצִּיל הַגְּרָנוֹת, וַיִּתְפְּשֹוּהוּ הַשׁוֹדְדִים וַיִּשְׁבּוּהוּ וַיִּמְכּרוּ אוֹתוֹ לְעָבֶד. אֲבָל לֻקְמָאן בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנַת לִבּוֹ יָדַע לְהִגָּאֵל מַהֵר מֵעַבְדוּתוֹ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. וְזֶה הַדָּבָר:

בְּאַחַד הַיָּמִים נָתַן אֲדוֹן לֻקְמָאן לְלֻקְמָאן מְלָפְפוֹן מַר לְאָכְלוֹ, לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת הֲיִשְׁמֹר מִצְוָתוֹ אִם לֹא. וְלֹא סֵרֵב לֻקְמָאן לְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אֲדוֹנָיו, וַיֹּאכַל אֶת-הַמְּלָפְפוֹן עַד תֻּמּוֹ. וַיְהִי כִּי שְׁאָלוֹ אֲדוֹנָיו לֵאמֹר: אֵיכָכָה זֶה, לֻקְמָאן, אָכַלְתָּ אֶת-הַמְּלָפְפוֹן וְהוּא מַר כַַּלַּעֲנָה? וַיְמַהֵר לֻקְמָאן וַיַּעַן: אֲֳבָל, אֲדוֹנִי, אֵין בְּעָלִים מְתוּקִים כָּמוֹךָ בְּכָל-הָאָרֶץ, וּבְיָדְךָ אַתָּה גַּם מְלָפְפוֹן מַר יֵהָפֵךְ לְמָתוֹק. וַיִּצְחַק הָאָדוֹן לְמַעְנֵהוּ וַיְשַׁלְּחֵהוּ לַחָפְשִׁי.

סִפּוּר ב

וַיְהִי הַיּוֹם וְאַחַד הַפַּלָּחִים הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר בְּעִיר מְגוּרֵי לֻקְמָאן חָלָה וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָּב וּמַחֲלָתוֹ כָּבְדָה עָלָיו מְאֹד. וַיָּבֹאוּ כָל-חַכְמֵי הָרְפוּאָה אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו לִרְאוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ, וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד עָנוּ וְאָמָרוּ: הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ עָלֶיהָ לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת; כִּי חַיָּה רָעָה תָּקְעָה צִפָּרְנֶיהָ בִּקְרָבֶיךָ וְלֹא תִרְפֶּה מִמֶּךָּ עַד אֲשֶׁר תַּצְעִידְךָ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת. וְעַל אוֹדוֹת הַחַיָּה נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הָרוֹפְאִים. מֵהֶם אָמְרוּ: לְטָאָה הִיא, וּמֵהֶם אָמְרוּ: לֹא! כִּי נָחָשׁ הוּא. וְהַנָּחָשׁ נָחָשׁ צָעִיר, אֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר בִּשְֹדוֹת הָאֲבַטִּיחִים הצְּהֻבִּים הַמִּתְגַּנְּבִים לָבֹא אֶל תּוֹךְ קֵבַת הַפַּלָּח בְּעֵת יָשְׁנוֹ אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם וּפִיהוּ פָּתוּחַ מִתּוֹךְ שֵׁנָה. כִּי יוֹדְעִים הֶם הַנְּחָשִׁים, שֶׁבְּקֵבַת הַפַּלָּח יִמְצְאוּ לָהֶם תָּמִיד דֵּי מָזוֹן לְמִחְיָתָם. וַיְהִי כִּי גָבַר הַיֵּאוּשׁ בְּלֵב הֶעָשִׁיר וַיִּזְכֹּר אֶת-לֻקְמָאן הַ“חַכִִּים”10 הַנּוֹדַע לְשֵׁם, וַיְמַהֵר לִשְׁלֹחַ לִקְרֹא לוֹ. כִּי אָמַר: רַק הוּא יַצִּילֵנִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּדַק לֻקְמָאן אֶת-הַחוֹלֶה וַיֹּאמֶר: אָכֵן חוֹלֶה הָאִישׁ מְאֹד, לֹא יַצִּילֵהוּ בִּלְתִּי אִם הַנִּתּוּחַ. אֲבָל הַנִּתּוּחַ קָשֶׁה מְאֹד וְגַם סַכָּנָה בוֹ. וַיֹּאמֶר הַחוֹלֶה: נַתַּח, לֻקְמָאן, נַתַּח וִיְהִי מָה. וַיֹּאמֶר לֻקְמָאן: אָנֹכִי אֲנַתֵּחַ, אֲבָל שְׁמַע בְּקוֹלִי, אַיעָצְךָ, קְרָא אֶת-הַ“קַּאצִ’י”, הוּא הַשּׁוֹפֵט, וְאֶת-הַ“מֻּפְתִּי”, הוּא הָרַב, וְאֶת-זִקְנֵי הָעֵדָה וּכְתוֹב לִפְנֵיהֶם וַחֲתוֹם, כִּי לֹא תִהְיֶה לְיוֹרְשֶׁיךָ אַחֲרֶיךָ כָּל-תְּבִיעָה עָלַי עַל תּוֹצְאוֹת הַנִתּוּחַ, אִם טוֹבוֹת תְּהְיֶינָה אוֹ רָעוֹת. וַיַּעַשֹ הַחוֹלֶה כִּדְבַר לֻקְמָאן, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וְגַם בֵּרַךְ אֶת-כָּל-קְרוֹבָיו וְרֵעָיו בִּרְכַּת הַהוֹלְכִים לָמוּת. וַיְיַשֵּׁן לֻקְמָאן אֶת-הַחוֹלֶה בַּסַּמִים אֲשֶׁר רַק הוּא יְדָעָם, וְאַחַר נְתָחָהוּ בְחָזֵהוּ לעֵינֵי כָל-הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר מִהֲרוּ לָבֹא כְאִישׁ אֶחָד לִרְאוֹת בְּחָכְמַת לֻקְמָאן וּבַ“נִּתּוּחַ” הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַעֲשָֹה בָאָרֶץ מֵעוֹלָם. וּמַה-נִּבְהַל לֻקְמָאן בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא לְטָאָה וְלֹא נָחָשׁ בְּקֶרֶב הַחוֹלֶה; כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ הָרוֹפְאִים וְהוּא עִמָּהֶם. וְכִי רַק סַרְטָן גָּדוֹל וְחָזָק הוּא אֲשֶׁר הִשְׁתָּרַע לְאֹרֶךְ הַלֵּב וּלְרָחבּוֹ וְלֹא עַל נְקַלָּה יוּסַר מִשָּׁם. וַיְמַהֵר לֻקְמָאן אֶל אֲחַת הַחֲנֻיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֲשֶׁר לְמוֹכְרֵי צְלִי בָשָֹר אֲשֶׁר עַל יַד הַבָּיִת. ויִּקַּח שַׁפּוּד בַּרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ, וַיְמַהֵר וַיָּשָׁב אֶל הַחוֹלֶה. וַיִּגַּע לֻקְמָאן בִּקְצֵה הַשַׁפּוּד הַמְלֻבָּן בְּאַחַת מֵרַגְלֵי הַסַּרְטָן, אֲשֶׁר בְהִכָּוֹתָהּ מִהֵר הַסַּרְטָן וַיְרִימֶהָ מֵעַל לֵב הַחוֹלֶה. וַיַּעַשֹ כֵּן גַּם לְרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה וְגַם לַשְׁלִישִׁית וְלָרְבִיעִית, עַד אֲשֶׁר הֱזִיזָן כֻּלָּן מִמְּקוֹמָן. אָז לָקַח לֻקְמָאן צְבַת בַּרְזֶל וַיֹּאחַז בַּסַּרְטָן וַיַּרְחִיקֵהוּ עַל נְקַלָּה מֵעַל לֵב הַחוֹלֶה. וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל-הַנִּצָּבִים עַל מַעֲשֵֹהוּ וְעַל חָכְמָתוֹ כִּי רָבָּה, וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן אֵין חָכָם כְּלֻקְמָאן בָּאָרֶץ, וְאֵין רְפוּאָה בְדוּקָה כַּכְּוִיָּה. וַתְהִי מֵאָז לְחֹק בֵּין הַפַּלָּחִים לְרַפֵּא אֶת-כָּל-פִּצְעֵיהֶם וְחַבּוּרוֹתֵיהֶם רַק עַל יְדֵי כְוִיָּה.

וַיְהִי כִּי אָמַר לֻקְמָאן אֶל אַחַד הַרוֹפְאִים אֲשֶׁר עָמַד עַל יַד הַחוֹלֶה לְנַקוֹת אֶת-מְקוֹם הַפֶּצַע אַחַר הַנִּתּוּחַ, וַיִּקַּח הָרוֹפֵא חֹטֶר עָשֹוּי חֶצְיוֹ זָהָב וְחֶצְיוֹ כֶסֶף לַעֲשֹוֹת בּוֹ מְלַאכְתּוֹ, וַיִּקְרָא לֻקְמָאן וַיֹּאמֶר: הָס! כִּי אַל לִנְגֹעַ בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב בְּלֵב הָאָדָם לְמַעַן טַהֲרוֹ. כִּי שְׁנַיִם אֵלֶּה, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, מְשַׁמְּשִׁים אַךְ לְטַמֵּא אֶת-לֵב הָאָדָם וְלֹא לְטַהֲרוֹ, וְכָל-רוֹפֵא חָכָם יִרְחַק מֵהֶם. ויִּקַּח לֻקְמָאן צְבַת בַּרְזֶל וַיְטַהֵר אֶת-הַפֶּצַע מֵחֶלְאָתוֹ וַיָּשָׁב וַיִסְגֹּר אֶת-מְקוֹם הַנִּתּוּח וְאַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר שָׁב הַחוֹלֶה לְאֵיתָנוֹ וְלִבּוֹ שָׁלֵם עִמּוֹ.

סִפּוּר ג

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁלְחוּ אֲדוֹנֵי לֻקְמָאן אֶת לֻקְמָאן הַשּׁוּקָה לִקְנוֹת תַּפּוּחֵי-זָהָב, וַיַעַשׂ לֻקְמָאן כִּדְבַר אֲדוֹנָיו. וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וְסַל הַתַּפּוּחִים בְּיָדוֹ, וַיִּפְגְּשׁוּהוּ חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֲדוֹנָיו בַּדֶּרֶךְ, וַיַּחְטְפוּ מִתַּפּוּחֵי-הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּסַלּוֹ וַיֹּאכְלוּ מֵהֶם רָב. ולֻקְמָאן לֹא יָכֹל לָהֶם כִּי חֲזָקִים הֵם מִמֶּנּוּ. וַיְהִי כִּי גָעֲרוּ בוֹ אֲדוֹנָיו עַל הַתַּפּוּחִים הַמְּעַטִּים אֲשֶׁר הֵבִיא בַּכֶּסֶף הָרַב אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ, וַיְסַפֵּר לָהֶם לֻקְמָאן אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים. אֲבָל הַחֲבֵרִים עָנוּ וְאָמְרוּ: לֹא! כִּי שֶׁקֶר עָנָה בָנוּ לֻקְמָאן, הוּא אָכַל אֶת-הַתַּפּוּחִים וְלֹא אֲנָחְנוּ. אָז אָמֲר לֻקְמָאן: אֲבָל אֲדוֹנִי, אַל יִחַר אַפְּכֶם בְּעַבְדְכֶם וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם, צַוּוּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ מַיִם חַמִּים הַרְבֵּה, וְאַחַר נָרוּץ לְעֵינֵיכֶם וְנוֹכַחְתֶּם לָדַעַת הֲצָדְקוּ הֵם אִם אָנִי. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲדוֹנִים כִּדְבַר לֻקְמָאן. וַיְהִי כִּי רָצוּ הָעֲבָדִים וַיַּחֵלוּ לְהָקִיא, וַיִּרְאוּ הָאֲדוֹנִים וְהִנֵּה לֻקְמָאן, מֵקִיא מַיִם, וְיֶתֶר הָעֲבָדִים מְקִיאִים קִיא תַפּוּחֵי-זָהָב. וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן צָדַק הָאוֹמֵר: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלַץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו” – לֻקְמָאן הַצַּדִּיק וְאַתֶּם הָרְשָׁעִים, וַיְיַסְּרוּ הָאֲדוֹנִים אֶת הַמְכַזְּבִים קָשֶׁה, וּלְלֻקְמָאן נָתְנוּ מַתָּנוֹת וַיְשַׁלְּחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

סִפּוּר ד

וַיְּהִי הַיּוֹם וַיִּתֵּן אֲדוֹנֵי לֻקְמָאן ללֻקְמָאן אַיִל מִן הַצֹּאן וַיֹאמֶר לוֹ: לְכָה נָא וְזָבַחְתָּ אוֹתוֹ וְעָשִׂיָת לִי מַטְעַמִים מִן הָרָע בּוֹ בְיוֹתֵר וָאֹכֵּלָה. וַיַּעַשׂ לֻקְמָאן כִּדְבַר אֲדוֹנָיו וַיִּשְׁחַט אֶת הָאָיִל, וַיִּקַּח אֶת-הַלָּשׁוֹן וְאֶת הַלֵּב וַיַּעַשׂ מֵהֶם מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. וַיְהִי בַיוֹם הַשֵּׁנִי, וַיְצַוֵּהוּ הָאָדוֹן שֵׁנִית וַיֹּאמֶר: קַח לְךָ אַיִל אַחֵר וּשְׁחַטְתּוֹ וְעָשִׂיתָ לִי מַטְעַמִּים מִן הַטּוֹב בּוֹ בְיוֹתֵר. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר וַיִּשְׁחְטֵהוּ, וַיִּקַּח אֶת הַלָּשׁוֹן וְאֶת הַלֵּב שֵׁנִית וַיַּעַשׁ מֵהֶם מַטְעַמִּים, וַיִשְׁאָלֵהוּ אֲדוֹנָיו פֵּשֶׁר הַדָּבָר, וַיֹאמֶר לֻקְמָאן: אֲבָל, אֲדוֹנִי, אֵין טוֹב מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בִּהְיוֹתָם טוֹבִים, וְאֵין רָע מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בִּהְיוֹתָם רָעִים.

 

ו: אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ (אַבְרָהָם יְדִיד ה')

וְאִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ בֶּן עֲזָאר בֶּן תֶּרַח הַפַּסָּל. וַיְהִי עֲזָאר מִשְׁנֶה לַמֶלֶךְ נִמְרוֹד מֶלֶךְ כּוּתָה, הוּא נִמְרוֹד הָרָשָׁע וְהַ“כּוֹפֵר” בְּאַלְלַהּ מֵעוֹדוֹ, כִּי מָרוֹד מָרַד נִמְרוֹד בְּאַלְלַהּ; וּבְגַאֲוָתוֹ וְרוּם לִבּוֹ קָרָא לְכָל-עֲבָדָיו וָיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֱלֹהִים אָנִי וַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים תַּעַבְדוּנִי.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲלֹם נִמְרוֹד חֲלוֹם רַע וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר סִפֶּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לַחֲכָמִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו: זֶה פִתְרוֹנוֹ: נָבִיא יָקוּם בָּאָרֶץ בְּקָרוֹב וְהוּא יַעֲבִיר אֶת-עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְגַם אוֹתְךָ בְּתוֹכָם. וַיֶּחֱרַד נִמְרוֹד חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. וַיִּשָּׁבַע לְהָמִית אֶת-כָּל-הַיִּלּוֹדִים הַזְּכָרִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ מֵאָז בְּכָל-גְּבוּל מַלְכוּתוֹ. וַיִּקְרָא לְכָל-הַמְיַלְּדוֹת וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶן: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הַנָּשִׁים וּרְאִיתֶן אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ.

וְאֵשֶׁת עֲזָאר בֶּן תֶּרַח מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הָרְתָה לָלֶדֶת, וַתַּסְתֵּר אֶת-הַדָּבָר בְּלִבָּהּ. וְגַם עֲזָאר אִישָׁהּ לֹא יָדַע, כִּי רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד בִּקֵּר עֲזָאר אֶת-אֵשֶׁתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ תָמִיד בְּבֵית נִמְרוֹד מַלְכּוֹ. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-מַלְאָכוֹ אֵלֶיהָ וַיִּקָּחֶנָּה אֶל מְָרָה רְחוֹקָה נַעֲלָמָה מֵעֵין כָּל-רוֹאֶה, וַתֵּלֶד שָׁם בֵּן, וְכָל-חֶבְלֵי לֵדָה לֹא יְדָעָה, כִּי אַלְלַהּ הָיָה בְעֶזְרָתָהּ. וַתִּקְרָא הָאֵם אֶת-שֵׁם בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ “אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ”, כִּי אַלְלַהּ אֲהֵבוֹ וַיַּצִּילֶנוּ מֵחֶרֶב נִמְרוֹד. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ לָאִשָּׁה: אַל תִּירָאִי! הַשְׁאִירִי אֶת-בְּנֵךְ בַּמְּעָרָה, וְאַתְּ שׁוּבִי אֶל בֵּיתֵךְ בְּשָׁלוֹם וְשִׁמְרִי אֶת-הַדָּבָר בְּלִבֵּך, וְגַם לְאִישֵׁךְ עֲזָאר אַל תַּגִּידִי מְאוּמָה. אֲנִי אָסוּר אֵלַיִךְ פַּעַם בְּפַעַם וּלְקַחְתִּיךְ מִבֵּיתֵךְ בַּסֵּתֶר וַהֲבִיאוֹתִיךְ אֶל הַמְּעָרָה לְמַעַן תִּרְאִי אֶת-הַיָּלֶד. וַתִּשְׁמַע הָאִשָּׁה בְּקוֹל הַמַּלְאָךְ וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ, וְלַעֲזָאר אִישָׁהּ לֹא הִגִּידָה מִכָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ. וְהָיָה מִדֵּי בַקֵּר הָאִשָּׁה אֶת-בְּנָהּ בַּמְּעָרָה וַתִּתְמַהּ לִרְאוֹת אֶת-הַיֶּלֶד אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי וּלְכֹחַ בָּשָׂר וָרוּחַ. כִּי יוֹם לְחֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ לְשָׁנָה נֶחְשְׁבוּ לַיֶּלֶד בְּגִדּוּלוֹ. וְגַם בְּמַאֲכָלוֹ שֻׁנָּה הַיֶּלֶד מִכָּל-בְּנֵי גִילֹו, חֲלֵב אֵם לֹא יָדַע, וְכָל-מִינֵי מְזוֹנוֹת אֲחֵרִים לֹא הִכִּיר, וְרַק אֶת-אֶצְבְּעוֹת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת מָצַץ תָּמִיד וַיִּשְׂבָּע. וַיְהִי כִּי שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה אֶת-הַמַּלְאָךְ עַל הַדָּבָר, וַיַּרְאֶנָּה הַמַּלְאָךְ אֶת-יַד הַיֶּלֶד, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הָאֶצְבַּע הָאַחַת זָבָה חָלָב, וְהַשְּׁנִיָּה זָבָה דְבָשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁית – חֶמְאָה, וּמִן הָרְבִיעִית מְפַכִּים מַיִם חַיִּים טְהוֹריִם. וְהָיָה מִדֵּי רָעַב הַיֶּלֶד אוֹ מִדֵּי צָמְאוֹ וְנָתַן אֶצְבְּעוֹתָיו בְּפִיהוּ וְאָכַל לְשְׂבְעָה, וְגַם יִשְׁתֶּה לָרְוָיָה.

וַיִּגְדַּל היֶלֶד וַיְהִי בֶּן חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַיְהִי הַיּוֹם, כְּבֹא הָאֵם לִרְאוֹתוֹ, וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַיֶּלֶד, וַיִּשְׁאַל אֶת-אִמּוֹ לֵאמֹר: הַגִּידִי נָא לִי, אִמִּי, מִי הוּא אֱלֹהַי וְאֵשֶׁתחֲוֶה לוֹ? וַתַּעַן הָאֵם וַתֹּאמֶר: אָנִי! וַיָּשָׁב היֶלֶד וַיִּשְׁאָל: וּמִי אֱלֹהַיִךְ אַת, אִמִּי, אֲשֶׁר תִּשְׁתַּחֲוִי לוֹ אָתְּ? וַתַּעַן הָאֵם וַתּׁאמֶר: אָבִיךְ! וַיָּשָׁב הַיֶּלֶד וַיִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית: וּמִי הוּא אֱלֹהֵי אָבִי? וַתַּעַן הָאֵם וַתֹּאמֶר: נִמְרוֹד! וּמִי אֱלֹהֵי נִמְרוֹד? שָׁאַל הַיֶּלֶד בָּרְבִיעִית. אָז תִּסְטֹר הָאֵם אֶת-הַיֶּלֶד בְּפִיו, וַתֹּאמֶר: הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר!

וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת הָאֵם לִשְׁאֵלוֹת בְּנָהּ, וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְפִּין אֶת-הַדָּבָר בְּלִבָּהּ. וַתָּשָׁב הַבַּיְתָה וַתִּקְרָא אֶת-אִישָּׁהּ וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת-כָּל-הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָהּ עִם הַיֶּלֶד, וְגַם הוֹבִילָה אוֹתוֹ עִמָּהּ בְּלֶכְתָּה לְבַקְּרוֹ כְּדַרְכָּה. וַיְהִי כִּי שָׁאַל עֲזָאר אֶת-בְּנוֹ לֵאמֹר: מִי אָתָּה? וַיַּעַן הַיֶּלֶד וַיֹּאמֶר: בִּנְךָ בְּכוֹרךָ אִבְּרָהִים אָנִי. וַיְהִי כִּי שָׁנָה הַיֶּלֶד לִפְנֵי אָבִיו אֶת-הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר שָׁאַל אֶת-הָאֵם מִכְּבָר, וַיַּעַן גַּם הָאָב כְּכֹל אֲשֶׁר עָנַתּוֹ הָאֵם, וַיִּשְׂמַח גַּם הָאָב עַל חָכְמַת בְּנוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בְּאַחַד הַיָּמִים כְּבֹא הָאֵם לִפְנוֹת עֶרֶב לְבַקֵּר אֶת-בְּנָהּ כְּדַרְכָּהּ, וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָה הַיֶּלֶד לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אֶל מחוּץ לַמְּעָרָה לִרְאוֹת אֶת-מַעֲשֵׂי אַלְלַהּ בְּעוֹלָמוֹ. וַתִּתֵּן לוֹ הָאֵם אֶת-בַּקָּשָׁתוֹ. וְאִבְּרָהִים אָז בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה. וַיִּסְתַּכֵּל הַיֶּלֶד מִסָּבִיב, וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת-הָעוֹלָם הָרָחָב אֲשֶׁר לְפָנָיו וְאֶת-מַעֲשֵׂי אַלְלַהּ הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר בּוֹ, וַיִּקְרָא בְתִמָּהוֹן וַיֹּאמֶר: אָכֵן רַק יוֹצֵר כָּל-אֵלֶּה הוּא יְצָרָנִי, וְהוּא הַמַּמְצִיא לִי אֶת-כָּל-צְרָכָי. הוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהַי, וּלְפָנָיו אֵשֶׁתחֲוֶה וְאֶכְרָעָה. וּבְדַבְּרוֹ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיַּרְא “כּוֹכָב מַזְהִיר” בְּהִלּוֹ וַיֹּאמֶר: אָכֵן הוּא אֱלֹהִים! וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּרְא הַיֶּלֶד כִּי נָטָה הַכּוֹכָב הַצִּדָּה וַיֵּעָלֵם, וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר: שָׁגִיתִי, אֵין זֶה אֱלֹהִים! הָאֱלֹהִים אוֹרוֹ לֹא יָסוּף וְזֶה סָף אוֹרוֹ וַיֵּעָלֵם. וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים כְּצֵאתוֹ שֵׁנִית עִם אִמּוֹ אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיָּרֵחַ בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִפְּאַת הָרָקִיעַ וְהוּא יַעֲרֹף אוֹרוֹ עַל פְּנֵי כָּל הַבְּרִיאָה, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: אָכֵן הַפַּעַם רָאִיתִי אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֶת וְאֵשֶׁתחֲוֶה לוֹ. אֲבָל גַּם הַפַּעַם בְּהֵעָלֵם הַיָּרֵחַ לְעֵינָיו כְּתֹם הַלַּיְלָה, נֶעֱצַב אִבְּרָהִים וַיִּקְרָא: גַּם הַפָּעַם שָׁגִיתִי, גַּם זֶה לֹא אֱלֹהִים הוּא!

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא הַיֶּלֶד אֶל מִחוּץ לִמְעָרָתוֹ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיַּרְא וְהִנֵּה אָדְמוּ פְנֵי הַשָּׁמַיִם מִדָּם וּלְיָפְיָם אֵין קֵץ. וְעוֹד מְעַט וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ, מְלֶכֶת הַיּוֹם, נִגְלְתָה לְעֵינָיו בְּכֹל-הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ, וְגַם עוֹרְרָה אֶת-כָּל-הַיְּקוּם לִתְחִיָּה. וַיֹּאמֶר: אָכֵן זֹאת הַפַּעַם רָאִיתִי אֶת-האֱלֹהִים הַנּוֹתֵן חַיִּים לְכָל-חָי. אֲבָל אֲהָהּ! גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הַזֹּאת נִכְזְבָה אֱמוּנָתוֹ, כִּי לְעֵת עֶרֶב נֶעֶלְמָה גַם הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים מִיָּם, וְהַחֹשֶׁךְ שָׁב וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל פְּנֵי תֵבֵל. אָז הֵרִים הַיֶּלֶד קוֹלוֹ בִבְכִי וַיִּקְרָא: אָנָּא אֱלֹהֵי, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, חוּסָה נָא עַל עַבְדְּךָ הַקָּטֹן הַמְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדְעָה מִי אָתָּה? הוֹרֵנִי נָא דֶרֶךְ אֱמוּנָה זוֹ אֵלֶךְ-בָּהּ, וְאַל אֶשְׁגֶּה בֶּאֱלִילֵי שָׁקֶר.

וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל הַיֶּלֶד וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ הַטּוֹב, וַיְלַמְּדֵהוּּ גְַ’בְּרָאִיל דַּעַת אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”, אֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אַלְלַהּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

 

ז: אִבְּרָהִים ונִמְרוֹד

וַיִּגְדַּל אִבְּרָהִים וַיְהִי לְבֶן-עֶשֶׂר. וַיָּחֶל לִקְרֹא אֶת-בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, וְלִכְפִירָה בֶּאֱלִילֵי הַשָּׁקֶר, וְגַם נִמְרוֹד בְּתוֹכָם. וַיִּשְׁמַע נִמְרוֹד וַיִּחַר אַפּוֹ מְאדֹ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-אִבְּרָהִים, וַיִּתֵּן צָו לַהֲטִילֵהוּ אֶל תּוֹךְ כִּבְשַׁן אֵשׁ גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הֵכִין לְמַעֲנוֹ לְשָׂרְפוֹֹ חַיִּים. וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹל אִיׁש לָגֶשֶׁת עַד פִּי הַכִּבְשָׁן מֵרֹב חֻמּוֹ, וַיָחָשׁ “אִבְּלִיס” לְעֶזְרַת נִמְרוֹד, וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ יָכִין מַדְחֵף, הִיא מְכוֹנָה אֲשֶׁר יִדְחַף בָּהּ מֵרָחוֹק אֶת-הַיֶּלֶד הַמּוֹרֵד אֶל תּוֹךְ הַכִּבְשָׁן. וַיָּכֶן נִמְרוֹד אֶת-הַמְּכוֹנָה, וַיָּטֶל אֶת-אִבְּרָהִים אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים. אֲבָל אַלְלַהּ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים הִצִּיל אֶת-אִבְּרָהִים עַבְדּוֹ הַקָּטֹן מִתּוֹךְ הַלֶּהָבָה, כִּי שָׁלֹחַ שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ “מְטַרְאִיל” וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הַכִּבְשָׁן לְגַן מָלֵא פְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים טְבוּלֵי טַל שָׁמַיִם וּמַעֲלֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְאִבְּרָהִים מְטַיֵּל בְּתוֹכָם וּמִתְעַּנֵּג עַל יָפְיָם וְרֵיחָם. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְנִמְרוֹד וַתִּגְדַּל חֲמָתוֹ עַל אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים, וַיִּשָּׁבַע לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְהַכְרִיעֵהוּ. וַיְהִי כִּי לֹא יָדַע אֶת-מְקוֹם מְגוּרָיו וַיִּשְׁאַל אֶת-אִבְּרָהִים עַל אֹדוֹתָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ אִבְּרָהִים: הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ. וַיְמַהֵר נִמְרוֹד וַיְצַו לְהָקִים לוֹ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ שְׁבַע דְּיוֹטוֹת, אֲשֶׁר גֹּבַהּ כָּל-אַחַת שִׁבְעִים אַמָּה, לְמַעַן עֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה לְהִלָּחֵם בְּאַלְלַהּ. וַיְהִי כִּי קָרְבָה מְלֶאכֶת הַמִּגְדָּל אֶל קִצָּהּ, וַיָּבָל אַלְלַהּ אֶת-שְׂפַת הַבּוֹנִים אוֹתוֹ. וַיְדַבֵּר אִיש אִישׁ מֵהֶם בְּשָׂפָה אַחֶרֶת עַד שָׁלשׁ וְשִׁבְעִים שָׂפוֹת, וַיִּבָּצֵר מֵהֶם לְהָבִין אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא יָכְלוּ לְכַלּוֹת אֶת הַבִּנְיָן כַּאֲשֶׁר זָמָמוּ. וַיִּקְרָא נִמְרוֹד אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם “בַּאבִיל” כִּי שָׁם נִבְלְלוּ שְׂפוֹת הַבּוֹנִים. וְכִרְאוֹת נִמְרוֹד כִּי מַעֲשֵׂהוּּ לֹא הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וַיָּשֶׂם אֶל הַהַמְצָאָה פָּנָיו, וַיַּמְצֵא לוֹ “מִגְדָּל פּוֹרֵחַ בַּאֲוִיר” לַעֲלוֹת בּוֹ אֶל אַלְלַהּ הַשָּׁמָיְמָה.

וְזֶה מַעֲשֵׁה הַמִּגְדָּל:

לָקוֹחַ לָקַח נִמְרוֹד תֵּבַת עֵץ גְּדוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח לָהּ מִלְּמָעְלָה. וַיִּקְשֹׁר אֵלֶיהָ אַרְבָּעָה נְשָׁרִים בְּנֵי תַרְבּוּת גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים, נֶשֶׁר לַקָּצֶה, נֶשֶׁר לַקָּצֶה, לְאַרְבַּעַת קְצוֹת הַתֵּבָה. וַיִּתְקַע יְתַד עֵץ גְּבֹהָה עַל פְּנֵי הַתֵּבָה בַּתָּוֶךְ, וּבְרֹאשׁ הַיָּתֵד תָּלָה נֵתַח בָּשָׂר שָׁמֵן וָטוֹב. וְעַל הָרְבָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה לַתֵּבָה מִזֶּה וּמִזֶּה יָשַׁב הוּא וְנוֹשֵׁא כֵלָיו. וַיְהִי כִּי רָאוּ הַנְּשָׁרִים אֶת-נֵתַח הַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן אֲשֶׁר מֵעַל לְרֹאשָׁם בִּקְצֵה הַיָּתֵד, וַיִּתְאַמְּצוּ לְהַגִּיעַ עָדָיו לְאָכְלוֹ וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי קְשׁוּרִים הֵם בְּצִדֵּי הַתֵּבָה. אֲבָל בְּהִתְאַמְּצָם לַעֲלוֹת הֵרִימוּ אֶת-הַתֵּבָה וְאֶת כָּל-אֲשֶׁר בָּהּ מַעְלָה מַעְלָה עַד גֹּבַהּ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵין עֵין אָדָם שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. אָז אָמַר נִמְרוֹד לְנוֹשֵׂא כֵלָיו: הִגַּעְנוּ הַשָּׁמָיְמָה. וְאַתָּה קַח אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר נָתַתִּי בְיָדְךָ וּטְבֹל קְצוֹתָם בַּדָּם, וְיָרִיתָ בָהֶם בְּלֵב אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ מִשְׁכָּנוֹ בַּמָּרוֹם הַזֶּה וְהוֹרַדְתּוֹ אַרְצָה מֵת. וַיַּעשׂ הָאִישׁ כִּדְבַר אֲדוֹנָיו. וַיְהִי כִּי כָלוּ הַחִצִּים מֵאַשְׁפָּתוֹ, וַיְצַו נִמְרוֹד וַיּוֹרֶד נוֹשֵׂא כֵלָיו אֶת-נֵתַח הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַיָּתֵד מִלְּמַעְלָה, וַיִּקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל קְצֵה הַיָּתֵד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה לְמָטָּה. וַיּוֹרִידוּ הַנְּשָׁרִים רֹאשָׁם אֶל תּוֹךְ הַתֵּבָה, אֶל הַבָּשָׂר, וַתֵּרֶד הַתֵּבָה עִמָּהֶם לְאַט לְאַט עֲדֵי הִגִּיעָה אֶל הָאֲדָמָה.

אַז יַרְאֶה נִמְרוֹד לְכָל-הָעוֹמְדִים לְפָנָיו בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב, אֶת-הַחִצִּים הַטְּבוּלִים בַּדָּם אֲשֶׁר נָפְלוּ אַרְצָה בִּירוֹתוֹ בָם. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הָרֹג הָרַגְתִּי אֶת-אֱלֹהֵי אִבְּרָהִים אוֹיְבִי, אֲשֶׁר הִצִּילָהוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְגַם נָקַמְתִּי בוֹ נִקְמָתִי. וַיִּפָּתוּ הָאֲנָשִׁים לְדְבָרָיו, וַיָּשׁוּבוּ לְהַאֲמִין בּוֹ, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן אֵין כְּנִמְרוֹד גִּבּוֹר בָּאָרֶץ וְאֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדוֹ!

אֲבָל לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים חֹסֶן נִמְרוֹד וּגבוּרָתוֹ. כִּי אַלְלַהּ בְּאַפּוֹ הָעַז הוֹכִיח לַכֹּל כִּי חָסְנוֹ מֵאַיִן וּגְבוּרָתוֹ מֵאָפַע. וַיָּבֵא אַלְלַהּ יִתּוּשׁ קָטָן, יִתּוּשׁ הַבִּצָּה, אֲשֶׁר חָדַר אֶל מֹחַ נִמְרוֹד דֶּרֶךְ נְחִירָיו, וַיְצַוֵּהוּ לֵאמֹר: נַקֵּר תְּנַקֵּר אֶת-מֹחַ נִמְרוֹד בְּעָקְצָך הַחַד, וְאַל תֶּרֶף מִמֶּנּוּ רָגַע. וַיַּעַשׂ הַיִּתּוּשׁ כִדְבַר אַלְלַהּ, וַיַּחֲרֵד אֶת-מְנוּחַת נִמְרוֹד יוֹמָם

וָלַיְלָה מָאתַיִם שָׁנָה, וַיֵּצֶר לְנִמְרוֹד מְאֹד וַיִּתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה כִּמְשֻׁגָּע. וַיִּיעָצוּהוּ חֲכָמָיו לִשְׂכָּר-לוֹ חָרַשׁ בַּרְזֶל מְיֻחָד, וְהִכָּה הֶחָרָשׁ בְּפַטִּישׁוֹ עַל הַסַּדָן מַכּוֹת חֲזָקוֹת לְמַעַן הַבְהִיל אֶת-הַיִּתּוּשׁ לְבַל יַטְרִיד אֶת-נִמְרוֹד בְּנִקּוּרָיו, וְלֹא הוֹעִילוּ. כִּי הַסְכֵּן הִסְכִּין הַיִּתּוּשׁ עַל נְקַלָּה לְמַהֲלֻמּוֹת הַפַּטִּישׁ, וַיָּשָׁב לְנַקֵּר כְּדַרְכּוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ אַלְלַהּ.

וַיְהִי כִּי רָאוּ בְנֵי הָאָדָם אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אֶת-נִמְרוֹד וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיֹּאֵמרוּ: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ כֵּאֱלֹהֵי אִבְּרָהִים, וַיַּאֲמִינוּ בוֹ. וַתִּגְדַּל חֲמַת נִמְרוֹד עַל אִבְּרָהִים, וַיְצַו וַיְגָרְשׁוּ אוֹתוֹ מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ. וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָא אִבְּרָהִים מֵהָעִיר וַיִּנָּחֵם נִמְרוֹד עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְגָרֵשׁ אֶת-אִבְּרָהִים, וַיִּשְׁלַח אֶת-אַנְשֵׁי צְבָאוֹ לְהֲשִׁיבוֹ. וַיְהִי כִּי הִבִּיט אִבְּרָהִים מאחריו וַיַּרְא אֶת-הָרוֹדְפִים מֵרָחוֹק, וַיַּכִּירֵם וַיֹּאמֶר: אַךְ רָעָה נֶגֶד פָּנָי; אַנְשֵׁי נִמְרוֹד הֵם אֲשֶׁר שְׁלָחָם אַחֲרַי לְהֲמִיתֵנִי, כִּי רוֹכְבִים הֵם עַל אוֹתָם הַפְּרָדִים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת-הָעֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם אֶת-הַכִּבְשָׁן לְשָׂרְפֵנִי; עוֹד מְעַט וְהִדְבִּיקוּנִי, וּמָה אֶעֲשֶׂה, וְהַחֲמוֹר אֲשֶׁר מִתַּחְתַּי חַלָּשׁ וְדָל? וַיְמַהֵר וַיִּצְנַח מֵעַל חֲמוֹרוֹ, וַיָּרָץ בְּרָגְלָיו אֶל בֵּין הֶהָרִים לְמַעַן הֵחָבֵא בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת. הוּא רָץ וְהִנֵּה עֵדֶר עִזִּים לִקְרָאתוֹ, וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָן לִהְיוֹת לוֹ לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִפְּנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא אָבוּ. וַיּוֹסֵף לָרוּץ וַיִּפְגֹּשׁ עֵדֶר כְּבָשִׂים וַיְבַקֵּשׁ גַּם אוֹתָם לִהְיוֹת לוֹ לְסִתְרָה, וַיֵּעָתְרוּ לוֹ הַכְּבָשִׂים כְּרָגַע, וַיֹּאְמרוּ לוֹ: הִשְׂתָּרַע אַרְצָה עַל בִּטְנֶךָ. וַיַּעַשׁ אִבְּרָהִים כֵּן. וַיְּמַהֲרוּ כֻלָּם וַיִּתְנַגְּשׁוּ מִסְּבִיבוֹ וַיַּסְתִּירוּהוּ מֵעֵין רוֹדְפָיו אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו מִבְּלִי הַרְגִּישׁ בּוֹ. וַיִּגְמֹל אַלְלַהּ לַכְּבָשִׂים טוֹבָה תַּחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְאִבְּרִָהים עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן. וַיָּחָן אוֹתָם בַּאֲלָיוֹת רְחָבוֹת וּשְׁמֵנוֹת, אֵין כְּמוֹהֶן לְרֹחַב וּלְחֵלֶב בְּכָל-הַכְּבָשִׂים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ זוּלָתִי אֶרֶץ הַמִּזְרָח. וְלָעִזִּים אָמָר: קִצְרוֹת זָנָב תִּהְיֶינָה כָל-יְמֵיכֶן וְלֹא יוֹעִילוּ לָכֶן זַנְבוֹתֵיכֶן אַף לְגָרֵשׁ אֶת-הַזְּבוּבִים מֵעֲלֵיכֶן. וְלַפְּרָדוֹת אָמָר: תַּחַת אֲשֶׁר הֲבֵאתֶן עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם כִּבְשָׁן לִשְׂרֹף בּוֹ אֶת-אִבְּרָהִים וְגַם רְדַפְתֶּן אַחֲרָיו לְהַשִׂיגוֹ וּלְהַסְגִּירוֹ בִּידֵי אוֹיְבָיו בְּנָפֶשׁ, עֲקָרוֹת תִּהְיֶינָה כָּל-יְמֵיכֶן, וְרַק עָמָל וּתְלָאָה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקֶכֶן כָּל הַיָּמִים.

 

ח: אִבְּרָהִים וחַבְּרוּן

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַח לוֹ אִבְּרָהִים שְׁתֵּי נָשִׂים, שֵׁם הָאַחַת הָגָ’ר, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה שָׂרָה. וַתֵּלֶד הָגָ’ר לְאִבְּרָהִים בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אִשְׂמָעִיל, וְשָׂרָה יָלְדָה לוֹ אֶת-אִשְׂחָק. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֶל אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֶךְ לְךָ אֶל “מֶכָּה” הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּבְנֵה לִי שָׁם “חַרַם”, הוּא בֵית מִקְדַּש הַ“כַּעְבָּה” הַיָדוּעַ; וַיַּעַשׂ אִבְּרָהִים כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לִבְנוֹת אֶת-הַכַּעְבָּה וַיֵּרְא אַלְלַהּ שֵׁנִית אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: קַח נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-בְּכוֹרְךָ אֶת-“אִשְׂמָעִיל” וְהַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה עַל הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בָּנִיתָ לִי. וַיְמַהֵר אִבְּרָהִים לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ, אֲבָל “אִבְּלִיס” הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית אָמַר לַעֲצֹר בְּעַד אִבְּרָהִים לְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְוַת אֱלֹהָיו לְמַעַן הַפִּיל חִנּוֹ בְּעֵינָיו. וַיָּרָץ אֶל הָגָ’ר אֵם אִשְׂמָעִיל וַיַּגֵּד לָהּ אֶת אֲשֶׁר חָשַׂב אִישָׂהּ אִבְּרָהִים קְשֵׁה הַלֵּב לַעֲשׂוֹת בִּבְנָהּ מַחֲמָדָּהּ, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה. אֲבָל הָגָ’ר הַצַּדֶּקֶת גָּעֲרָה בוֹ לֵאמֹר: סוּרָה לְךָ מִזֶּה, שָׂטָן בְּלִיַּעַל, כִּי רַק לְהַפְרִיד בֵּין אַלְלַהּ וּבֵין בַּעֲלִי רְצוֹנְךָ, וּלְהָטִיל אֵיבָה בֵּין שְׁנֵינוּ מַאֲוַיֶּיךָ. וַיְהִי כְדַבְּרָהּ וַתָּרֶם אֶבֶן מֵעַל הָאֲדָמָה וַתּוֹר בְּאִבְּלִיס בְּכָל-כֹּחַ זְרוֹעָהּ. וַיִּבְרַח אִבְּלִיס מִפְּנֵי הָגָ’ר וַיֵּעָלֵם. וַתִּפְגַּע הָאֶבֶן בְּאֶחָד מֵעַמּוּדֵי הַכַּעְבָּה וַתִּשְׁבְּרֵהוּ, וְעֵינֵי “הַחוֹגְגִים”11 הַמְבַקְּרִים אֶת-מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ רוֹאוֹת אֶת-הַשֶּׁבֶר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא נִקְרָא הַשָׂטָן בְּפִי הָעַרְבִים “אֵל-שַׁיְטַאן אֵל רַגִ’ים” לֵאמֹר: הַשָּׂטָן הָרָגוּם, כִּי רָגְמָה אוֹתוֹ הָגָ’ר בָּאֲבָנִים.

וַיְהִי כְּכַלּוֹת אִבְּרָהִים אֶת-בִּנְיַן הַכַּעְבָּה אֲשֶׁר בְּמֶכָּה וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: לְכָה נָא מִזֶּה אֶל הַ“קֻּדְשׁ אַל שָׂרִיף”, הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וַהֲקִימוֹתָ לִי גַם בָּהּ מִקְדָּשׁ שֵׁנִי עַל רֹאשׁ “הַר הַמּוֹרִיָּה”. וְאַחַר תֵּלֵךְ חֶבְרוֹֹנָה וַהֲקִימוֹתָ לִי גַם בָּהּ מִקְדָּשׁ שְׁלִישִׁי, הוּא “בֵית הַתְּפִלָּה” אֲשֶׁר לַיִּשְׁמְעֵאלִים מֵעַל לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְאֵיכָכָה יָדַע אִבְּרָהִים אֶת-מְקוֹם הַמְּעָרָה בְּחֶבְרוֹן אֲשֶׁר עָלֶיהָ צִוָּהוּ אַלְלַהּ לְהָקִים לוֹ מִקְדָּשׁ? מֲַאֲמִינִים12 אוֹמְרִים: עַמּוּד אֵשׂ שָׁלַח אַלְלַהּ לִפְנֵי אִבְּרָהִים לְהוֹרוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ יֵלֶךְ-בָּהּ, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם עַמּוּד הַאֵשׁ שָׁם הֵקִים אִבְּרָהִים אֶת-הַמִּקְדָּשׁ, וּ“מַאֲמִינִים” אוֹמְרִים שֶׁהַדָּבָר הָיָה כֵן:

יוֹם אֶחָד יָשַׁב לוֹ אִבְּרָהִים פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם בָּאִים, וּפְנֵיהֶם נֹכַח פֶּתַח אָהֳלוֹ. וַיָּרָץ אִבְּרָהִים לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לִפְנֵיהֶם וַיֹּאמֶר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ. וַיֹּאמֵרוּ: כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתָּ. וַיְמַהֵר אִבְּרָהִים אֶל הַצֹּאן וַיִּקַּח גְּדִי עִזִּים לַעֲשׂוֹת מַטְעַמִּים לְאוֹרְחָיו, וַיִּבְרַח הַגְּדִי מִבֵּין יָדָיו. וַיָּרָץ אִבְּרָהִים אַחֲרָיו עַד בֹּאוֹ אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה לֵאמֹר: אִבְּרָהִים, אִבְּרָהִים! שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׂ הוּא; קֶבֶר אָדָם אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן הוּא. וַיִּשְׁתַּחוּ אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר: מַה נוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם מָקוֹם רָאוּי לִבְנוֹת עָלָיו בַּיִת לְאַלְלַהּ. וַיְמַהֵר וַיָּקֶם שָׁם אֶת-הַמִּסְגָד הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר עַל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מְקוֹם בּוֹ יִתְפַּלְּלוּ הַמֻּשְׂלִמִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְיֵשׁ “מַאֲמִינִים” הָאוֹמְרִים, כִּי כֵן הָיָה הַדָּבָר:

בְּאֱמֹר אִבְּרָהִים לָלֶכֶת חֶבְרוֹנָה לְהָקִים שָׁם מִסְגָּד עַל פִּי מִצות אַלְלַהּ. וַיֵּרָא אֵלָיו אַלְלַהּ בַּחֲלום הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ: אִבְּרָהִים, אִבְּרָהִים! קוּם וְרָכַבְתָּ עַל גְּמַלְּךָ וְהָלַכְָּת חֶבְרוֹנָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, וְרָאִיתָ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַעֲמֹד גְּמַלְךָ בְּלֶכְתּוֹ, שָׁם תִּבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי. אֲבָל אִבְּלִיס הָרָשָׁע, אֲשֶׁר זֶה דַרְכּוֹ מֵאָז לָצֵאת לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ הַצַּדִיקִים, בִּקֵּשׁ לְהַתְעוֹת אֶת-אִבְּרָהִים בְּדַרְכּוֹ, וַיִּתְחָפֵּשׂ לְבִָדְוי רוֹכֵב עַל גָּמָל וַיֵּלֵךְ לִפְנֵי אִבְּרָהִים, וַיִּמָּשֵׁךְ גְּמַל אִבְּרָהִים אַחֲרֵי גְמַלּוֹ, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים לָלֶכֶת בְּשׁוּרָה אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וַיַּעֲמֹד אִבְּלִיס עַל “רָמַת חַבְּרוּן” הָרְחוֹקָה כְשָׁעָה מֵהָעִיר, וַיַּעֲמָד-שָׁם גַּם גְּמַל אִבְּרָהִים. וַיָחֶל אִבְּרָהִים לְהָכִין אֶת-הַחֹמֶר לְבִנְיָן הַמִּסְגָּד, כִּי אָמַר אַךְ זֶה הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר אַלְלַהּ לְשִׁבְתּוֹ. אֲבָל אַלְלַהּ בְּאַהֲבָתוֹ אֶת-אִבְּרָהִים גִּלָּה אֶת-אָזְנוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִבְּרָהִים יְדִידִי! אִבְּלִיס הָרָשָׁע אוֹמֵר לְהַתְעוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְאַתָּה אַל תֹּאבֶה וְאַל תִּשְׁמַע לוֹ, כִּי לֹא פֹה הַמָּקוֹם. וַיֶּחֲרַד אִבְּרָהִים חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיַּרְחֵק אֶת-גְּמַלּוֹ מֵעָלָיו וַיִּקַּח לוֹ חֲמוֹר תַּחְתָּיו, כִּי אָמָר: הַחֲמוֹרִים קְשֵׁי עֹרֶף הֵם מִטִּבְעָם וְלֹא עַל נְקַלָּה יִּמָּשְׁכוּ אַחֲרֵי מוֹלִיכֵיהֶם כַּגָּמָל. וַיּוֹבִילֵהוּ הַחֲמוֹר עַד מְקוֹם הַמְּעָרָה, הִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר שָׁם הַמִּסְגָּד כִּדְבַר אַלְלַהּ.

וַיְהִי כְּבֹא אִבְּרָהִים חֶבְרוֹנָה וַיֵּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת-חַבְּרוּן הַמּוֹשֵׁל אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרְאָה הָעִיר. וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי, זֶה עַתָּה בָאתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לָשֶׁבֶת בָּהּ. וְאַתָּה הוֹאֶל נָא וּמְכָר לִי אֲחֻזַּת שָׂדֶה בְּתוֹכְכֶם. הִנֵּה אָנֹכִי גוֹזֵר אֶת-אַדַּרְתִּי אֲשֶׁר עַל מָתְנַי לְפָנֶיךָ וַעֲשִׁיתִיהָ רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת דַּקּוֹת וַאֲרֻכּוֹת. וְקָשַׁרְתִּי אַחַת לְאַחַת, וּכְאֹרֶךְ כָּל-הָרְצוּעוֹת, אֹרֶךְ הָאֲחֻזָּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹאֵל מִמֶּךָ. וַיֹּאמֶר חַבְּרוּן: כֹּה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, רַק כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּיְנֵרי זָהָב תְּשַׁלֵּם מְחִיר הָאֲחֻזָּה, וְכָל מֵאָה דִינָרִים יִהְיוּ טְבוּעִים בְּחוֹתַם מֶלֶךְ מְיֻחָד, וְאִם לֹא כֵן לֹא נִמְכֹּר. וַיֵּצֶר לְאִבְּרָהִים מְאֹד, כִּי אָמַר: אֵיכָכָה אֲמַלֵּא אַחֲרֵי דִבְרֵי חַבְּרוּן הַמּוֹשֵׁל וְכָל-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּיָדִי חוֹתַם מֶלֶךְ אֶחָד טָבוּעַ בּוֹ? וַיְהִי לְעֵת הַמִּנְחָה וַיִּפְשֹׁט אִבְּרָהִים אֶת-אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וַיִשְׁטַח13 אוֹתָהּ עַל הָאָרֶץ לְהִתְפַּלֵּל, כַּאֲשֶׁר כֵּן יַעֲשׂוּ “הַמַּאֲמִינִים” עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּכְרַע עַל הָאַדֶּרֶת וַיִּתְפַּלֵל וּפָנָיו דָּרוֹמָה כְּלַפֵּי הַכַּעְבָּה14. וַיִקְרָא אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר: אָנָּא אַלְלַהּ הַטּוֹב! הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם עַבְדְךָ אִבְּרָהִים, הַמְצֵא נָא לִי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, מֵאָה דִינָרִים לַמֶּלֶךְ, לְמַעַן אֶקְנֶה אֶת-אֲחֻזּתִי מֵחַבְּרוּן. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל אִבְּרָהִים. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת-הַתְּפִלָּה וַיָּרֶם אֶת-אַדַּרְתּוֹ מֵעַל הָאָרֶץ. וַיַּרְא וְהִנֵּה מִתַּחַת לָאַדֶּרֶת אַרְבָּעָה שַׂקִּים מְלֵאִים דִּינָרִים, וְכָל-שַׂק חוֹתַם מֶלֶךְ אַחֵר עָלָיו. וַיִּרְחַב לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה, וַיְמַהֵר אֶל חַבְּרוּן וַיִּקַח עִמּוֹ אַרְבָּעִים עֵדִים. וַיִגְזֹר לִפְנֵי הָעֵדִים אֶת אַדַּרְתּוֹ רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת דַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת וַיִקְשְׁרֵן בְּרָאשֵׁיהֶן אַחַת לְאַחַת לָמֹד בָּהֶן אֶת-הַשָּׂדֶה. אָז קָרָא חַבְּרוּן וַיֹּאמֶר: אֲבָל, אִבְּרָהִים, הֵן אֶת-מִסְפַּר רְצוּעוֹת אַדַּרְתְּךָ לֹא קָבַענוּ מֵרֹאשׁ, וְאֵיכָכָה אֲקַיֵּם לְךָ אֶת-הַמֶּכֶר? וַיִּחַר לְאִבְּרָהִים מְאֹד וַיִקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֲלֹא אָבִיתָ לִי מֵרֹאשׁ וּמַה-לְךָ עַתָּה כִּי נִחָמְתָּ? וַיָּבֵא אִבְּרָהִים אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי הָעֵדִים לַמִּשְׁפָּט. וַיַּצְדִּיקוּ הָעֵדִים אֶת-אִבְּרָהִים וְאֶת-חַבְּרוּן הִרְשִׁיעוּ. אָז יִכְעַס חַבְּרוּן עַל הָעֵדִים כַּעַס גָּדוֹל וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיַּעֲלוּם עַל רֹאשׁ אַחַת הַגְּבָעוֹת נֶגְבָּה מַעֲרָבָה לַעִיר וַיִּשְֹחָטוּם שָׁם אֶחָד אֶחָד. הִיא הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ עוֹמֵד כַּיּוֹם “דֵּיר אֵל אַרְבָּעִין”, לֵאמֹר מִנְזַר הָאַרְבָּעִים. וַיְהִי בְמוֹתָם וַיִּקְרָא רֹאשׁ כָּל-אֶחָד מֵהָעֵדִים בְּהִתְגַּלְגְּלוֹ בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה לֵאמֹר: אָכֵן אִבְּרָהִים חַ’לִילְ אַלְלַהּ (יְדִיד ה') הַצַּדִיק, וְחַבְּרוּן שְׂנוּא אַלְלַהּ הָרָשָׁע. וַיֶּחֱרַד חַבְּרוּן לְקוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, וַיִּפֶן אֶל אִבְּרָהִים וַיֹּאמֶר: “לֵךְ זְכֵה בְמֶּקָחֶךָ”, וְגַם אִשֵּׁר לוֹ אֶת-הַמְּכִירָה כִּרְצוֹנֹו. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, הִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, לְאִבְּרָהִים לְמִקְנָה לִצְמִיתוּת, וַיֵּשֶׁב אִבְּרָהִים בְּחֶבְרוֹן, וַיִקְבֹּר אִבְּרָהִים אֶת-הָעֵדִים, הַשּׁוֹפְטִים הַצַּדִּיקִים, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר עָמַד בּוֹ כְּהִתְגַּלְגִּלוֹ, וְגַם הִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם.

 

ט: יְמֵי חַיֵּי אִבְּרָהִים הָאַחֲרוֹנִים

וְאִבְּרָהִים נְדִיב לֵב וּמַכְנִיס אוֹרְחִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כִּי אָמַר אִבְּרָהִים בְּלִבּוֹ: עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, אַלְלַהּ בֵּרְכַנִי בְּכָל-טוּב וַיִתֵּן לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב, וְגַם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְגַם מִקְנֶה רַב עַד אֵין מִסְפָּר, וּמַדּוּעַ לֹא יֵהָנוּ אֲחֵרִים מִשֶּׁלִּי כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי נֶהֱנֶה מִשֶּׁל אַלְלַהּ? וְעַל כֵּן שָׂם לוֹ אִבְּרָהִים בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, וַיִּתֵּן בּוֹ שֻׁלְחָן אָרֹךְ מְאֹד וְרָחָב מְאֹד, וַיְמַלֵּא אוֹתוֹ יוֹם יוֹם מַאֲכָלִים וּמְגָדִים, פֵּרוֹת וּמַשְִׁקים לָרֹב לְהַאֲכִיל בָּהֶם עוֹבְרֵי אֹרַח עֲנִיִּים. וְהָיָה בְּטֶרֶם יֹאכַל אִבְּרָהִים אֶת-אֲרוּחָתוֹ יוֹם יוֹם וַיֵֵּצֵא הַשָּׂדֶה הוּא וַעֲבָדָיו, וְגַם הִרְחִיקוּ לֶכֶת לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עֲנִיִּים לְמַעַן הַאֲכִילָם עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי לֹא אָכַל אִבְּרָהִים פִּתּוֹ לְבַדּוֹ מֵעוֹדוֹ וְאוֹרְחִים אֵין עִמּוֹ. גַּם כְּלֵי-לָבָן וּבְגָדִים נָתַן אִבְּרָהִים לָרֹב לְכַסּוֹת בָּהֶם מַעֲרֻמֵּי אוֹרְחָיו הָעֲנִיִּים. וַיַּרְא אַלְלַהּ אֶת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אִבְּרָהִים עִם הָעֲנִיִּים וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ וַיּוֹסֶף לוֹ עֹשֶׁר עַל עָשְׁרוֹ עַד כִּי הֶעֱשִׁיר מְאֹד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. וַיְהִי כִּי רָאָה אִבְּרָהִים כִּי עוֹד מְעַט וְאָזַל הַלֶּחֶם מִבֵּיתוֹ וְלֹא יוּכַל לְהַאֲכִיל עֲנִיִּים כְּדַרְכּוֹֹ, וַיֵּצֵר לוֹ מְאֹד. עוֹדֶנּוּ מְבַקֵשׁ עֵצוֹת בְּלִבּוֹ וְהִנֵּה שָׁמַע, כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם לְאֶחָד מִמַּכָּרָיו הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר אָכַל עַל שֻׁלְחָנוֹ יָמִים רַבִּים וְאַחַר הִתְעַשֵּׁר בְּמִצְרָיִם. וַיְמַהֵר וַיִשְׁלַח אֵלָיו מֵעַבְדֵי בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם כֶּסֶף לָרֹב, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: לְכוּ שִׁבְרוּ לֶחֶם בְּמִצְרַיִם מִפְּלוֹנִי הַסּוֹחֵר וְהָבִיאוּ. וַיִּקְחוּ הָעֲבָדִים אוֹרְחַת גְּמַלִּים גְּדוֹלָה וַיֵּרְדוּ מִצְרָיְמָה. וַיְהִי כְבֹאָם וַיֹּאמֶר לָהֶם סוֹחֵר הַתְּבוּאָה: לֹא אֶתֵּן! כִּי לֹא אֲרוֹשֵׁשׁ אֶת-אִבְּרָהִים וְלֹא אֶמְכֹּר לוֹ סְחוֹרָה יְקָרָה לְמַעַן יַאֲכִילֶנָּה לְזָרִים, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-דַּרְכּוֹ מֵאָז עִם הָעֲנִיִּים. וְהַסּוֹחֵר כֵּלַי עַד מְאֹד וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: בַּזְבֵּז יְבַזְבֵּז אִבְּרָהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ לָעֲנִיִּים וְאַחַר יִפְנֶה אֵלַי לְעֶזְרָה, וּמָה אָשִׁיב לוֹ וְאָנֹכִי הָיִיתִי מֵאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ יָמִים רַבִּים!?

וַיְהִי כְּשְׁמֹעַ עַבְדֵי אִבְּרָהִים אֶת-תְּשׁוּבַת הַסּוֹחֵר, וַיִּפֹּל רוּחָם מְאֹד, כִּי אָמָרוּ: אֵיכָכָה נָשׁוּב אֶל אֲדוֹנֵנוּ וּבְיָדֵינוּ אֵין מְאוּם!? וַיִּתְחַכְּמוּ וַיְמַלְּאוּ אֶת-שַׂקֵּיהֶם חוֹל דַּק מֵחוֹל מִדְבַּר מִצְרַיִם וַיָּשׁוּבוּ, כִּי אָמָרוּ: יִרְאֶה אִבְּרָהִים שַׂקִּים מְלֵאִים וְאַל יִצְטָעֵר עַד אֲשֶׁר נְסַפֵּר לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָנוּ. וַיְהִי כְּהַגִּיעָם בֵּיתָה אִבְּרָהִים אֲדוֹנָם וַיִּמְצָאוּהוּ יָשֵׁן וְלֹא הֱעִירוּהוּ. וְכִרְאוֹת שָׂרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים אֶת-הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים מִהֲרָה וַתִּפְתָּחֵם לְמַעַן הָכִין לֶחֶם לָעֲנִיִּים הַמְּחַכִּים. וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַשַּׂקִּים מְלֵאִים קֶמַח נָקִי וָטוֹב, כִּי הָפַך אַלְלַהּ אֶת-הַחוֹל לְקֶמַח מֵאַהֲבָתוֹ אֶת-אִבְּרָהִים יְדִידוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה תָּמִיד עִם הָעֲנִיִּים. וַיִּתְמְהוּ הָעֲבָדִים לַמַּרְאֶה, וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן “נְבִיא אֱלֹהִים” הוּא אִבְּרָהִים אֲדוֹנֵנוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ.

* *

*

וַיְהִי אִבְּרָהִים בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרָא אַלְלַהּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמֹר, הִמּוֹל לְךָ כָּל-זָכָר. וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים עַד בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדוֹרוֹתֵיכֶם. כִּי עַל חַרְבָּם יִחְיוּ אִשְׂמָעִיל בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ וְכָל יוֹצְאֵי-חֲלָצָיו אַחֲרָיו. וּבְנָפְלָם עַל שְׂדֵה-קֶטֶל תִּהְיֶה בְּרִיתִי לָהֶם לְאוֹת כִּי קְבוּרָה מְיֻחֶדֶת תִּהְיֶה לָהֶם וְלֹא יִקָּבְרוּ יַחַד עִם יֶתֶר “הַכּוֹפְרִים” הַנּוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה אִתָּם, כִּי אֶת-שַׁעֲרֵי גַן-עֶדְנִי אֲנִי פוֹתֵחַ רַק לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ בְּנֵי אִשְׂמָעִיל בִּנְפָלְכֶם כְּגִבּוֹרִים עַל שְׂדֵה-קֶטֶל וּכְלוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ. גַּם “חוּרִיּוֹת” רַבּוֹת, אֲשֶׁר אֵין כְּמוֹהֶן לְיֹפִי, אָכִין לְכָל-אֶחָד מֵהַלּוֹחֲמִים הַנּוֹפְלִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ עַד שַׁעַר “הַגָּן” וְקִבְּלוּ אֶת-פָּנָיו בְּשִׂמְחָה, וְעָמְדוּ לְשָׁרְתוֹ כָּל-הַיָּמִים.

* *

*

וְאִבְּרָהִים מַמְצִיא הַמְצָאוֹת וּמְחַדֵּשׁ חֲדָשׁוֹת. כִּי עַל כֵּן מָלֵא רוּחַ אַלְלַהּ בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. הוּא הָיָה הַרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הִמְצִיא אֶת-הַמִּכְנְסַיִם הָרְחָבִים אֲשֶׁר יִלְבְּשׁוּ אוֹתָם בְּנֵי הַמִּזְרָח וַאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁם “שִׂרְוָאל”15. כִּי לְפָנָיו הִתְהַלְּכוּ בְנֵי הָאָדָם חֲשׂוּפֵי-שֵׁת, אוֹ כִי כִסּוּ אֶת-מַעֲרֻמֵּיהֶם בִּ“חְרַאם”, הִיא הַטַּלִּית, הִיא שְׂמִיכַת הַצֶּמֶר הֶעָבָה אֲשֶׁר יִתְעַטְּפוּ בָהּ הַחוֹגְגִים בְּלֶכְתָּם אֶל מַכָּה הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה. וַיְהִי כִּי לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי אִבְּרָהִים, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ לְמַעַן יִפְקַח אֶת-עֵינֵי שִׂכְלוֹ לְהַמְּצִיא תִלְבֹּשֶׁת חֲדָשָׁה. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת-גַּ’בְּרָאִיל מַלְאָכוֹ וַחֲבִילַת בַּד בְּיָדוֹ. וַיַּחְתֹּךְ גַּ’בְּרָאִיל מִן הַבַּד זוּג מִכְנְסַיִם לְעֵינֵי שָׂרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים, וַיְצַו עָלֶיהָ לְתָפְרָם וְלַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֻּנְתָּם לְאִבְּרָהִים וּלְבָנָיו. וְאֶת-הַמִּסְפְּרַיִם אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ גַּ’בְּרָאִיל נָתַן לְשָׂרָה בְמַתָּנָה, וַתְּהִי שָׂרָה מֵאָז לְתוֹפֶרֶת, וְהִיא הַתּוֹפֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ אַחֲרֵי “אִדְרִיס”, הוּא חֲנוֹךְ. וַיְהִי כִּי רָאָה אִבְּלִיס אֶת-הַמִּכְנְסַיִם הָרְחָבִים וְהַכְּבוּדִים אֲשֶׁר הֵכִין גַּ’בְּרָאִיל, וַיְקַנֵּא בוֹ, וַיְמָהֵר וַיַּחְתֹּךְ גַּם הוּא מִכְנְסַיִם אֲחֵרִים צָרִים וַחֲצוּפִים לְהַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת-הַ“כּוֹפְרִים”, הֵם הֵם הַמִּכְנְסַיִם אֲשֶׁר נָפְלוּ בִירֻשָּׁה לִבְנֵי הַמַּעֲרָב. וְהֵם לוֹבְשִׁים אוֹתָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לֹא יֹאבֶה אַלְלַהּ סְלֹחַ לָהֶם.

גַּם אֶת-הַסַּנְדָּלִים לִנְעֹל בָּהֶם אֶת-הָרַגְלַיִם הִמְצִיא אִבְּרָהִים, כִּי כָל-בְּנֵי הָאָדָם הִתְהַלְּכוּ לְפָנִים יְחֵפִים. וְגַם הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת הַמַּבְדִּילוֹת אֶת-הַזָּקֵן מִן הַבָּחוּר אַף הֵן עַל חִדּוּשֵׁי אִבְּרָהִים תֵּחָשַׁבְנָה, כִּי רָאֹה רָאָה אִבְּרָהִים וְהִנֵּה אֵין לְמַרְאֵה-עַיִן פְּדוּת בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן. וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ, תְּנָה-נָא אוֹת לְזָקֵן כִּי זָקֵן הוּא לְמַעַן יְכֻבַּד בְּעֵינֵי הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וּבְלַיְלָה אֶחָד נֶהֱפַךְ זְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר וַיְהִי לָבָן כַּשָּׁלֶג. וַיְצַו אַלְלַהּ מֵאָז לְכָל צָעִיר לֵאמֹר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ זְקַן זָקֵן, כִּי כֵן רְצוֹן יְדִידִי אִבְּרָהִים. וַתְּהִי לְחֹק לִבְנֵי-עֲרָב מֵאָז לְכַבֵּד אֶת-הַזָּקָן וּלְהַעֲרִיצֹו וְגַם לְהִשָּׁבֵעַ בּוֹ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים. וְכָל הַמְזַלְזֵל בִּזְקַן חֲבֵרוֹ עָנְשׁוֹ כָּבֵד מְאֹד.

וַיְהִי כִּי זָקֵן אִבְּרָהִים מְאֹד וַיִּתְפַּלֵל אֶל-אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא יְיָ! הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וְאַתָּה זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כָּל יָמָי. וְאַל נָא תִּקַּח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי חָפֵץ חַיִּים אָנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַלְלַהּ: הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, יְדִידִי אִבְּרָהִים, כִּי הֲלֹא עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר עָלֶיךָ לָשׁוּב. אֲבָל הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי לֹא תִּפָּרֵד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּטֶרֶם תְּבַקֵּשׁ זֹאת מִיָּדִי מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים רַבּוֹת וְאִבְּרָהִים לֹא שָׁאַל וְלֹא בִקֵּש לָמוּת. וַיְמַן אַלְלַהּ בְּאַחַד הַיָּמִים הֵלֶּךְ זָקֵן וּשְׂבַע-יָמִים, וַיַּרְא אוֹתוֹ אִבְּרָהִים מֵרָחוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח אָהֳלוֹ וּמְצַפֶּה לְאוֹרְחִים, כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם. וַיְמַהֵר אֵלָיו לַהֲבִיאוֹ אֶל בֵּיתוֹ לְהַאְכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מִתְהַלֵּךְ אָט, בִּרְכָּיו כּוֹשְׁלוֹת תַּחְתָּיו וּצְעָדָיו מְדוּדִים כְּצַעֲדֵי הַצָּב. וַיּוֹשֶׁט לוֹ יָד וַיְבִיאֵהוּ הָאֹהֱלָה בְּרַחֲמִים רַבִּים. וַיָּכֶן לוֹ מַטְעַמִּים וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל. וַיֹאחֶז הַזָּקֵן בַּכַּף לִשְׁתּוֹת בָּהּ אֶת-הַמָּרָק. וְהִנֵּה רָעֲדָה יָדֹו וַתִּשָּׁמֵט הַכַּף וַתִּפֹּל אֶל תּוֹךְ הַקְּעָרָה. וְהַמָּרָק נִשְׁפַּךְ בְּטֶרֶם מָצָא הָאִישׁ פִּיו לִשְׁתּוֹתוֹ. וַיֶּחֱרַד אִבְּרָהִים חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמַרְאֵה עֵינָיו. וַיִּשְׁאַל אֶת-הַזָּקֵן לֵאמֹר: כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמַר: רַק שְׁתֵּי שָׁנִים זָקֵן אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל כֵּן הִיא דֶרֶךְ הַזִּקְנָה לְעַנּוֹת אֶת-בְּעָלֶיהָ וּלְנַוְּלָם. אָז זָלְגוּ עֵינֵי אִבְּרָהִים דְּמָעוֹת וַיִּקְרָא לֵאמֹר: הֲגַם גּוֹרָלִי אָנִי יְהִי כְּגוֹרָלְךָ אַתָּה כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם? וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: כֵּן. אָז יִקְרָא אִבְּרָהִים לְאַלְלַהּ לֵאמֹר: אַל-נָא, אֱלֹהָי! אֵין נַפְשִׁי לִחְיוֹת עַד הַיּוֹם הַהוּא. כִּי טוֹב לִי מוֹתִי בְּעוֹד כָּל כֹּחִי עִמִּי וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי בְּנַפְלִי לְמַשָּׂא עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵיתִי. וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצְאוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי אִבְּרָהִים וַיִקְפֹּץ עָלָיו הַזָּקֵן וַיִּקַּח אֶת-נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי “מַלְאַךְ-הַמָּוֶת” הוּא אֲשֶׁר הִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּת זָקֵן. וַיָּמָת אִבְּרָהִים זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים אַךְ מְלֵא כֹחַ עֲלוּמִים כְּנָעַר. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בָנָיו עַל-יָד שָׂרָה אֵשֶׁתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה מֵחַבְּרוּן מוֹשֵׁל חֶבְרוֹן.

וַאֲבוֹתֵינוּ יְסַפְּרוּ לָנוּ לֵאמֹר: אִבְּרָהִים נְבִיאֵנוּ לֹא מֵת, כִּי רַק תְּנוּמָה חֲטָפַתּוֹ, וְהָיָה מִדֵּי יִצְעֲקוּ בְנֵי הָאָדָם אֶל אַלְלַהּ מִתּוֹךְ צָרָה וְהֵקִיץ אִבְּרָהִים מִתַּרְדֵּמָתוֹ וְעוֹרֵר רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל בָּנָיו, וְשָׁמַע אַלְלַהּ בְּקוֹל תְּפִלָּתוֹ וְנִחַם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם.

זָכְרָה לוֹ אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם” לְטוֹבָה!

 

י: לוּט

וְלוּט בֶּן הָרָן אֲחִי אִבְּרָהִים. וַיְהִי לוּט בַּעַל בְּעַמָּיו, נָבִיא וְעָשִׁיר כְאִבְּרָהִים דּוֹדוֹ. וְגַם צֹאן וּבָקָר לָרֹב הָיוּ לוֹ כְכֹל אֲשֶׁר הָיוּ לְאִבְּרָהִים.

וַיָּרִיבוּ רוֹעֵי אִבְּרָהִים עִם רוֹעֵי לוּט יוֹם יוֹם עַל אֹדוֹת מְקוֹם הַמִּרְעֶה, כִּי כָל-מָקוֹם אֲשֶׁר בָּחֲרוּ בוֹ רוֹעֵי אִבְּרָהִים לִרְעוֹת אֶת-צֹאנָם אוֹתוֹ בָּחֲרוּ לָהֵם גַּם רוֹעֵי לוּט. וַיִּגַּע דִּבַר הָרִיב עַד אֲדוֹנֵיהֵם וַיַּחֲלִיטוּ הַבְּעָלִים לְהִפָּרֵד. וַיֵּלֶךְ לוֹ אִבְּרָהִים מִנֶּגֶב, וְלוּט הָלַךְ לוֹ מִזְרָחָה אֶל הָ“עִ’וֹר”, הוּא עֵמֶק הַיַּרְדֵּן, וַיֶאֱהַל עַד “אִסְדּוּם”, הִיא סְדוֹם.

וְאַנְשֵׁי אִסְדּוּם רָעִים וְחַטָּאִים וְ“כוֹפְרִים” בְּאַלְלַהּ הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן וּבִנְבִיאָיו. וְגַם בַּמִּצְוָה הַקְּדושָׁה מְאֹד לְכָל-בֶּן אִשְֹמָעִיל, הִיא מִצְוַת “הַכְנָסַת אוֹרְחִים”, אֲשֶׁר יִתְּנוּ בְנֵי אִשְֹמָעִיל אֶת-נַפְשָׁם עָלֶיהָ, גָּעֲלָה נֶפֶשׁ בְּנֵי אִסְדּוּם, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-כָּל-הַזָּר הַבָּא אֲלֵיהֶם וַיְעַנּוּהוּ עַד מָוֶת. וַיִּחַר לְאַלְלַהּ מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְהַכְחִידָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיְצַו לַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּיָּם, אֲשֶׁר עַל קַרְנוֹ עוֹמֵד הָעוֹלָם, לְחוֹלֵל רְעִידַת אֲדָמָה בְּאִסְדּוּם, וַיַּעַשֹ הַבְּהֵמוֹת כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיִּקְפֹּץ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מֵעַל קַרְנוֹ הָאַחַת עַל הַקֶּרֶן הַשְּׁנִיָה, וַתִּזְדַּעֲזַע אִסְדוּם וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ וַתְּהִי לִמְעִי מַפָּלָה. וְרַק לוּט נְבִיא אַלְלַהּ וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו, בְּנוֹת הַחֵן, פַאטְמָה וְחַ’דִיגָ’ה נִמְלָטוּ. כִּי הָגֵּד הִגִּיד אַלְלַהּ לְלוּט בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה לֵאמֹר: כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת-הָעִיר. וְעַל כֵּן צֵא אַתָּה וְכָל-בֵּיתֵךָ בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְׁלִישִׁית לְמַעַן תִּנָּצֵלוּ. כִּי אָהוֹב אֲהַבְתִּיךָ, כִּי רַק אוֹתְךָ רָאִיתִי נָבִיא לְפָנַי בַּדוֹר הַכּוֹפֵר הַזֶּה. וַיִּשְׁמַע לוּט בְּקוֹל אַלְלַהּ, וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיְעוֹרֵר לוּט אֶת-אֵשֶׁתוֹ וְאֶת שְׁתֵּי בְנוֹתָיו וַיְסַפֵּר לָהֶן אֶת-חֲלוֹמוֹ. וַתַּקְשֵׁבְנָה הַבָּנוֹת לִדְבָרָיו, וְרַק אֵשֶׁתוֹ “אֲמִינָה” לֹא שָׁעֲתָה אֵלָיו וְלֹא אָבְתָה שְׁמוֹעַ בַּעֲצָתוֹ. וַיַּהֲפֹךְ אַלְלַהּ אוֹתָהּ לִנְצִיב מֶלַח לְעֵינֵי לוּט אִישָׁהּ וּלְעֵינֵי שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ, הוּא נְצִיב הַמֶּלַח אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְ“בַּחְר-לוּט” הוּא יָם הַמֶּלַח, אֲשֶׁר לוֹ יִקְרְאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּשֵׁם “גַ’בַּל אִסְדּוּם” עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא אִבְּלִיס אֶל לוּט הַנָּבִיא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כְּמִתְאָרֵחַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: תָּעִיתִי, אֲדוֹנִי, בְּדַרְכִּי, כִּי כָבְדָה הָאֲפֵלָה עַל הָאָרֶץ, וְאָנֹכִי רָעֵב מְאֹד. וַיְמַהֵר לוּט וַיָּכֶן אֹכֶל לְאוֹרְחוֹ. וַיְחַפֵּשֹ קָפֶה לְהַשְׁקוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִים וְלֹא מָצָא. ויֵַּצֶר לוֹ מְאֹד, כִּי אֵיכָכָה זֶה יְקַבֵּל בֶּן עֲרָב אוֹרֵחַ בְּבֵיתוֹ וְקָפֶה לֹא יַשְׁקֵהוּ? וַיְהִי כִּי הִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אוֹרְחוֹ, וַיִּקְרָא הָאוֹרֵחַ לֵאמֹר: אַל נָא, אֲדוֹנִי, אַל נָא יֵצֶר לְךָ וְאַל נָא יֵרַע לִבֶּךָ, כִּי בְצֵאתִי לְדַרְכִּי לָקַחְתִּי עִמִי מִבֵּיתִי בַּקְבּוּק קָפֶה נוֹזֵל, הִנֵּה הוּא בְּאַמְתַּחְתִּי, אוֹצִיאֶנוּ אֵלֶיךָ וְשָׁתִינוּ. ויַּשְׁקְ אִבְּלִיס אֶת-לוּט יַיִן בִּמְקוֹם קָפֶה, וְלוּט לֹא יָדַע, ויֵּשְׁתְּ לִרְוָיָה וַיִּשְׁכָּר וַיַּעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת אַלְלַהּ הַחֲמוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה לֵאמֹר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ. וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר פָּג יֵינוֹ מֵעָלָיו וַיֵּדַע לוּט אֵת אֲשֶׁר עָשָֹה לַמְרוֹת אֶת-פִּי אַלְלַהּ, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיֵּצֵא לִבּוֹ, כִּי אָמָר: אֵין כַּפָּרָה לַעֲוֹנִי עַד עוֹלָם, וַיִּבְךְ בְּכִי גָדוֹל. וַיְהִי כִּי עָיַף מִבְּכוֹת וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה וַיִּישַׁן וַיַּחֲלֹם, וּבַחֲלוֹמוֹ נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ אַלְלַהּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתְךָ וָאֶרְצֶּנָּה, כִּי הִתְנֶחָמְתָּ. וְאוּלָם אַחַת אֲנִי שׁוֹאֵל מֵעִמּךָ הַפָּעַם: אֶת-הָעֵץ הַנָּטוּעַ מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֵר אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר בְּחַבְּרוּן אוֹתוֹ תַּשְׁקֶה בְמֵימֵי הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר תִּשְׁאַב בְּיָדֶיךָ מִמְּקוֹרָם. כִּי חָפֵץ אַלְלַהּ לְנַסּוֹת אֶת-לוּט לָדַעַת אֶת-תֻּמָּתוֹ וְאֶת-אֹרֶךְ רוּחוֹ מָה הֵם.

וְזֶה דְבַר הָעֵץ אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתֵי אָדָם:

בַּחֲלוֹת אָדָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת-חָלְיוֹ אַחֲרֵי קַלֵּל אַלְלַהּ אוֹתוֹ עַל אָכְלוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת וְלֹא רוּחוֹ, וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, כִּי אָמָר: הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתִי עָלֶיהָ לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת אָמוּת, כִּי קִלְּלַנִי אַלְלַהּ. וַיְהִי כִּי אָהַב אָדָם אֶת הַחַיִּים מְאֹד וַיִּקְרָא אֶת-ֹשֵת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: חוּשָׁה נָא, בְּנִי, אֶל “גַּן-הָעֵדֶן” וְהִגַּדְתָּ בִּשְׁמִי לְשׁוֹמֵר הַשַּׁעַר לֵאמֹר: אָדָם מַפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנֶיךָ וּמְבֵַקֵּשׁ מִמְּךָ לָתֵת לוֹ מִפְּרִי עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּגָּן, וְלוּא גַם פְּרִי קָטֹן בַּקְּטַנִּים וְאָכַל וְהוֹסִיף לִחְיוֹת וּתְבָרֶכְךָ נַפְשׁוֹ. וַיַּעַשֹ שֵׁת כִּדְבַר אָבִיו, אֲבָל שׁוֹמֵר הַגַּן עָנָהוּ לֵאמֹר: אֵיכָכָה אוּכַל וְעָשִֹיתִי מִבְּלִי שְׁאֹל אֶת-פִּי אַלְלַהּ? וַיְהִי כִּי שָׁאַל וַיַּגֵּד לוֹ אַלְלַהּ לֵאמֹר: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם! הַהוּא אָמַר וְלֹא יָקִים? וְעַתָּה זֹאת עֲשֵֹה, מַלְאָכִי, וּשְׁמַע בְּקוֹלִי, בְּחַר לְךָ מֵעֵץ הַחַיִים עָנָף אֶחָד אֲשֶׁר שְׁלֹשֶת בַּדִּים בּוֹ וְנָתַתָּ אוֹתוֹ לְֹשֵת בֶּן אָדָם וְאָמַרְתָּ לוֹ: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ, לֵךְ וְנָטַעְתָּ אֶת-הֶעָנָף בֶּן שְׁלֹשֶת הַבַּדִּים בְּקֶבֶר אָבִיךָ, אֲשֶׁר תִּקְבְּרֶנּוּ בוֹ, מְרַאֲשׁוֹתָי, כִּי מוֹת יָמוּת. יִצְמְחוּ הַבַּדִּים וְגָדְלוּ וְהָיוּ לְעֵץ מְשֻׁלָֹּש, וְהָיָה הָעֵץ לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי הָאָדָם אַחֲרָיו. כִּי שָׁלֹש תְּקוּפוֹת תִּהִיֶינָה לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם, תְּקוּפַת הַיַּלְדוּת, תְּקוּפַת הַבַּחֲרוּת וּתְקוּפַת הַזִּקְנָה אֲשֶׁר אַחֲרֶיהָ הַמָּוֶת לְאֵין מָנוֹס וּמִפְלָט מִמֶּנּוּ. וְהָיָה גַם לְאוֹת וּלְעֵדוּת, לְהַזְכִּיר לְאָדָם עֲוֹנוֹ כִּי רַק בִּגְלָלוֹ בָּא הַמָּוֶת לָעוֹלָם.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שֵׁת אֶת-דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו בְּשֵׁם אַלְלַהּ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ כִפְלָיִם: עַל מוֹת אָבִיו הִתְעֶצֵּב, כִּי לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת-הַגְּזֵרָה, וְגַם עַל זֹאת מָרָה נַפְשׁוֹ, כִּי הָיָה בְיָדָיו יִטַּע אֶת-הַשָּׁתִיל מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֶר אָבִיו לִהְיוֹת לוֹ לְמַזְכֶּרֶת עָוֹן עַד עוֹלָם. אֲבָל הֲיָכֹל שֵׁת לַמְרוֹת אֶת-פִּי אַלְלַהּ שׁוֹלְחוֹ?! וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וַיִּמְצָא אֶת-אָבִיו מֵת, וַיְמַהֵר וִַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בְּחַבְּרוּן וְגַם נָטַע מְרַאֲשׁוֹתָיו אֶת-הַשָּׁתִיל כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ. ויַּךְ הַשָּׁתִיל שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה וַיִּשָֹּא בַדִּים לְמַעְלָה וַיְהִי לְעֵץ מְשֻׁלָּשׁ וְחָזָק. וַיְחִי הָעֵץ שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד, וְגַם הַמַּבּוּל לֹא שָׁלַט בּוֹ לְהַשְׁחִיתוֹ.

 

יא: לוּט וְאֹרֶךְ רוּחוֹ

וַיֵּעוֹר לוּט לְקוֹל מִצְוַת אַלְלַהּ אֵלָיו בַּחֲלוֹם. וַיְמַּהֵר אֶל הַיַּרְדֵּן וַיְמַלֵּא כַדּוֹ מָיִם, וַיָּשָׁב חֶבְרוֹנָה הָרְחוֹקָה מִן הַיַּרְדֵּן פַּרְסָאוֹת רַבּוֹת לְמַעַן הַשְׁקוֹת אֶת-הָעֵץ אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתֵי קֶבֶר אָבִיו. הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה זָקֵן חוֹלֶה לִקְרָאתוֹ מוּטָל עַל הָאָרֶץ וְכָל-עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ. ויֵּעוֹרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּשְׁאַל אֶת-הַזָּקֵן לֵאמֹר: מַה לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן הַזָּקֵן בְּשָֹפָה רָפָה וַיֹּאמַר: לְשׁוֹנִי דָבְקָה לְחִכִּי מִצָּמָא, וְעַתָּה חוּשָׁה נָא וְהַשְׁקֵנִי נָא מַיִם מִכַּדְּךָ וְלֹא אָמוּת וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי. וְלֹא יָדַע לוּט כִּי מַלְאַךְ אַלְלַהּ הוּא, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֵלָיו לְנַסּוֹתוֹ, הֲיַּעֲמֹד בִּדְבָרוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִם אָיִן. ויַּט לוּט כַּדּוֹ אֶל פִּי הַזָּקֵן וַיֵּשְׁתְּ הַזָּקֵן מִן הַכַּד עַד אֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינָיו. וַיְהִי כְּהָרִים לוּט אֶת-כַּדּוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וַיַּרְא לְתִמְהוֹנוֹ וְהִנֵּה הַכַּד רֵיקָה, אֵין טִפַּת מַיִם בָּה, כִּי שָׁתֹה שָׁתָה הַזָּקֵן אֶת-הַמַּיִם עַד תֻּמָּם. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא לוּט לְאַלְלַהּ וְלֹא הוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיו. וַיָּשָׁב לְדַרְכּוֹ הַיַּרְדֵּנָה וַיְמַלֵּא כַדּוֹ שֵׁנִית וַיָּשָׁב. הוּא בַחֲצִּי דַרְכּוֹ וְהִנֵּה קָרָהוּ כְמִקְרֵהוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן בַּשְׁנִיָּה וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁית וְכֵן בָּרְבִיעִית עַד עֶשֶֹר פְּעָמִים. וּבְכָל-זֹאת לֹא חָטָא לוּט בִּלְֹשוֹנוֹ, וְלֹא הִתְאוֹנֵן, אַף כִּי הוֹגִיעָהוּ מְאֹד הַחֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּעַרְבַת הַיַּרְדֵּן. וּבַפַּעַם הָעֲשִֹירִית אַחֲרֵי הַשְׁקוֹת לוּט אֶת-הַזָּקֵן שָׁכַב לוֹ לִישׁוֹן לָנוּחַ מְעַט, כִּי נִלְאָה מְאֹד וַיִּיעָף. וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ אַלְלַהּ שֵׁנִית בַּחֲלוֹמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יַעַן אֲשֶׁר עָשִֹיתָ שְׁנֵי מַעֲשִֹים טוֹבִים, הִשְׁקֵיתָ אֶת-הַזְּקֵנִים בְּעַיִן יָפָה, וְלֹא חַסְתָּ עַל עֲמָלֶךָ, וְגַם נָשָֹאתָ בְּדוּמִיָּה אֵת אֲשֶׁר נִטַּל עָלֶיךָ, לָכֵן סָלַח אַלְלַהּ לְךָ עֲוֹנֶךָ וְחַטַּאת שִׁכְרוֹנְךָ תְּכֻפָּר. וְעַל הָעֵץ אֲשֶׁר עַל קֶבֶר אָדָם אַל יֵרַע לִבֶּךָ, כִּי כְבָר הִשְׁקָהוּ אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי אַלְלַהּ אֲשֶׁר שְׁלָחוּ תַחְתֶּיךָ. וּלְְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה לְחֹק לָעַרְבִים בְּנֵי הָאָרֶץ, לְהָקִים סַבִּילִים16 בַּדְּרָכִים אֲשֶׁר עַל יַד בָּתֵּיהֶם וּבַיָּרוֹתֵיהֶם לְהַשְׁקוֹת בָּהֶם הָעוֹבְרִים. וְגַם זֶה לָהֶם לְחֹק וְלֹא יַעֲבֹר לְהַחֲזִיק בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת בְּכָל-כֹּחַ, וּלְקַבֵּל כָּל-דְּבַר אָסוֹן וּפֶגַע רַע כִּגְזֵרָה שֶׁיָּצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט אֲשֶׁר אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהָ. וּבְכָל-מִקְרֶה בְחַיֵּיהֶם זֶה דַרְכָּם תָּמִיד לֵאמֹר: הַכָּל מֵאֵת אַלְלַהּ.

וַאֲבוֹתֵינוּ יְסַפְּרוּ לָנוּ לֵאמֹר: מִן הָעֵץ אֲשֶׁר עַל קֶבֶר אָדָם הָרִאשׁוֹן בָּנֹה בָנוּ בְּנֵי הָאָרֶץ לְפָנִים אֶת-כָּל-הַגְֹּשָּרִים אֲשֶׁר עַל הַגֵּאָיוֹת וְהַנְּחָלִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַמְּלָכִים וְהַנְּבִיאִים.

 

יב: אִשְֹחָק וְיַעֲקוּבְּ

וְאִשְֹחָק בֶּן שָֹרָה אֵשֶׁת אִבְּרָהִים. וַתֵּלֶד שָֹרָה אֶת-אִשְֹחָק וְהִיא בַת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, וַיִּגְדַּל אִשְֹחָק וַיְהִי נָבִיא לְאַלְלַהּ כְּאִבְּרָהִים אָבִיו. וַיְחִי אִשְֹחָק בְּדַמֶּשֶֹק שְׁלשׁים שָׁנָה וַיִּקְרָא אֶת-בְּנֵי דַמֶּשֶֹק הַשְׁכֵּם וְקָרוֹא לַעֲבֹד אֶת-אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם” וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ כָּל-הַיָּמִים. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְאִשְֹחָק שְׁלֹשִים שָׁנָה וַיִּקַּח לוֹ אִשָׁה מִבְּנוֹת “תּוּבִיל”, הוּא בְּתוּאֵל אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ חוֹרָן, וּשְׁמָהּ רִפְקָה. וַיְהִי כִּי הָרְתָה רִפְקָה וַיִּתְרוֹצְצוּ בָנֶיהָ בְקִרְבָּהּ, כִּי תְאוֹמִים הֵם וַיָּצֵרוּ לָהּ מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁמַע רִפְקָה אֶת-אַחַד הַתְּאוֹמִים מְדַבֵּר בָּחֳרִי-אַף אֶל אָחִיו וְהוּא כְרוֹגֵן. ותִּבָּהֵל מְאֹד וַתָּרָץ אֶל-אִישָׁה וַתְּסַפֵּר לוֹ הַדָּבָר. ויַּט אִשְֹחָק אָזְנוֹ אֶל מוּל פְּנֵי בֶטֶן רִפְקָה וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה עֻבָּר אֶחָד קוֹרֵא בְקוֹל לֵאמֹר: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וְלְֹא אֲשַׁנֵּה, אִם יָצֹא תֵצֵא אַתָּה רִאשׁוֹנָה בְּלֶדֶת אִמֵּנוּ אוֹתָנוּ הָמֵת אֲמִיתֶךָ וְגַם אֶת-בֶּטֶן אִמִּי אֲבַקֵּעַ! אֲנִי הַבְּכוֹר וְלֹא אָתָּה! וַיִּקְרָא אֵלָיו אִשְֹחָק וַיֹאמַר: אַל בְּנִי! כִּי מֶה חָטְאָה לְךָ אִמְּךָ לְמַעַן תְּמִיתֶנָּה, וְכֵן לֹא יֵעָשֶֹה?! וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יְמֵי רִפְקָה לָלֶדֶת וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּה. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן וְהוּא אָדֹם כֻּלּוֹ מִכַּעַס, וְאַחַר יָצָא אָחִיו וּפָנָיו פְּנֵי מַלְאָךְ. וַיִּקָּרֵא הָרִאשׁוֹן עִיץ אוֹ עוּץ17, כִּי מָרוֹד מָרַד עוּץ בְּאָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּהַקְדִּימוֹ לָצֵאת לְפָנָיו. וְהַשֵּׁנִי קֹרָא לוֹ יַעֲקוּבְּ בְּהִתְעַכְּבוֹ לָצֵאת, וְהוּא הַבְּכוֹר, לְבִלְתִּי הָרַע לְאִמוֹ. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַתֶּאֱהַב רִפְקָה אֶת-יַעֲקוּבְּ בְּנָהּ מְאֹד וְגַם דַּבֵּר דִּבְּרָה עַל לֵב אִשְֹחָק לְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְיַחֲדוֹ בְּבִרְכוֹתָיו. וַיִּחַר לְעוּץ מְאֹד וַיִּשְֹטֹם אֶת-יַעֲקוּבְּ אָחִיו בְּלִבּוֹ וַיִּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. ויֻּגַּד לְרִפְקָה אֶת-דִּבְרֵי עוּץ בְּנָהּ הַגָּדוֹל, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקוּבְּ בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה עוּץ אָחִיךָ מְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשֶׁךָ וְעַתָּה, בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אַחִי אַרְצָה נַגְ’רָאן, הִיא חָרָן.

וַיִּבְרַח יַעֲקוּבְּ מִפְּנֵי עוּץ מַאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ מֵאֶרֶץ כַּנְעָאן, וַיֵּלֶךְ לוֹ אַרְצָּה נַגְ’רָאן בֵּיתָה דוֹדָתוֹ אֵשֶׁת דּוֹדוֹ לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ. וַיְהִי יַעֲקוּבְּ נוֹסֵעַ בַּלַּילָה וּמִתְחַבֵּא בַיוֹם לְבִלְתִּי יְפְגְּשׁוּהוּ הָרוֹדְפִים אֲשֶׁר שָׁלַח אָחִיו לַהֲמִיתוֹ. וְעַל כֵּן קֹרָא שְׁמוֹ אִשְֹרָאִיל אוֹ אִשְֹרָלִיל, לֵאמֹר: הָלוֹךְ בַּלַיְלָה18. וַיָּבֹא יַעֲקוּבְּ בֵּיתָה דוֹדָתוֹ, וַיְהִי שָׁם רוֹעֵה צֹאן דּוֹדוֹ. וַיַּעַבְרוּ יָמִים וַיִּשָּׂא לוֹ יַעֲקוּבְּ אֶת-ּשְׁתֵּי בְנוֹת דּוֹדָתוֹ לְנָֹשִים. שֵׁם הָאַחַת לַיָּה, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה רָחִיל, כִּי בַיָמִים הָהֵם נָהֲגוּ בְנֵי הָאָדָם לָשֵֹאת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּעוֹדָן בַּחַיִּים וְגַם נָשָֹא לוֹ עוֹד שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת. וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת עַד שְׁנֵים עָשָֹר בַּמִסְפָּר. וַיְהִיוּ בְנֵי רָחִיל יוּסֻף וּבִנְיָמִין.

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים, וַתִּגְדַל הַמִּשְׁפָּחָה מְאֹד. וַיַּרְא יַעֲקוּבְּ וְהִנֵּה אֵינֶנוּ יָכֹל עוֹד לָשֶׁבֶת בְּבַית לָבָן חוֹתְנוֹ, וַיִּקְרָא לְנָשָׁיו וּלְבָנָיו אֵלָיו אֶל-הַשָֹּדֶה וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם: אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמָעוּ, נָשׁוּבָה אַרְצָה כַּנְעָאן בֵּיתָה אָבִי אִשְֹחַק, כִּי צַר לָנוּ הַמָּקוֹם פֹּה. וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנוּ נַעֲשֶֹה.

וַיִּשְׁלַח יַעֲקוּבְּ לְפָנָיו אֶת-בָּנָיו וַיִּתִּן בְּיָדָם מַתָּנוֹת לְאָחִיו עוּץ מִיִּרְאָתוֹ אוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו: בִּפְגָּשְׁכֶם אֶת-דּוֹדְכֶם וְהִגַּשְׁתֶּם לוֹ אֶת-הַמַּתָּנוֹת, אֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר, אֶת-הַחֲמוֹרִים וְאֶת-הַגְּמַלִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיֶדְכֶם, וְשַֹמְתֶּם יֶדְכֶם בַּחֲגוֹרָתוֹ 19 אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּנְשַׁקְְתֶּם אֶת-יָדָיו בַּעֲנָוָה, וְאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: בְּנֵי אָחִיךָ יַעֲקוּבְּ אָנוּ, הוּא קוֹרֵא לְךָ לְשָׁלוֹם, וְהוּא שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ לַחְסוֹת בְּצִלֶּךָ, וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ. וְאַתָּה שְׁכַח-נָא וְאַל תִּזְכֹּר יָמִים עָבָרוּ, וְהָסִירָה מַשְֹטֵמָה מִלִבְּךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ, אָנוּ בָנֶיךָ, וְאַתָּה דוֹדֵנוּ. וַיַּעֲשֹוּ הַבָּנִים כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי עוּץ דּוֹדָם וַיִּשָׁבַע לְבִלְתִּי הָרַע לְיַעֲקוּבְּ אָחִיו.

וַיְהִי כְּבֹא יַעֲקוּבְּ אֶל עוּץ וַיִּשְׁקוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וַתִּגְדַּל שִֹמְחַת שְׁנֵיהֶם מְאֹד, וַיִּתְאָרְחוּ יַעֲקוּבְּ וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּבֵית עוּץ יָמִים מִסְפָּר וְאַחַר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וַיֹּאמֶר עוּץ לְיַעֲקוּבְּ: שֶׁב-נָא אַתָּה אָחִי בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן וַאֲנִי אָשִֹים פָּנַי לְדַמֶּשֶֹק וְיָשַׁבְתִּי בָהּ, כִּי לָמָּה נָצֵר אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְ“אֶרֶץ אַלְלַהּ רְחָבָה”20! וַיַּעַשֹ עוּץ כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיֵּלֶךְ לוֹ אַרְצָה דַמֶּשֶֹק. וַיִּקַּח לוֹ לְאִשָׁה אֶת-בָּשְֹמַת בַּת אִשְּמָעִיל דּוֹדוֹ, וַיִּוָּלְדוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת לָרֹב וְכָל-נָבִיא לֹא הָיָה בָהֶם. וַיְהִיוּ הָרוֹמָאִים מִיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וּכְמוֹ כֵן “בַּנִי אַצְפָר”, הֵם הַ“פְרַנְקִים”, מַלְכֵי אֵרוֹפָּה.

וַיְחִי אִשְֹחָק מֵאָה וְשִׁשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת, וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו אִבְּרָהִים בִּמְעָרַת הַמַּכְפַּלָה אֲשֶׁר בְּחַבְּרוּן. וַיָּמָת גַּם עוּץ בְּנוֹ אַחֲרָיו, וְהוּא בֵן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, ולֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

 

יג: יוּסֻף הַצַּדִּיק

וַיְהִי בְּלֶדֶת רָחִיל אֶת-יוּסֻף, וַיְהִי יַעֲקוּבְּ בְּדַמֶּשֶֹק. וַיֵּרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יַעֲקוּבְּ, יַעֲקוּבְּ! הִנֵּה חֲנָנְךָ אַלְלַהּ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ לְיֹפִי לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד. כִּי מֵעֲשֶֹרֶת קַבֵּי הַיֹּפִי אֲשֶׁר יָרְדוּ לָעוֹלָם לָקַח בִּנְךָ זֶה תִּשְׁעָה, וְרַק קַב אֶחָד חָלַק אַלְלַהּ לְיֶתֶר יצוּרָיו בְּנֵי הָאָדָם. וַיִּשְֹמַח יַעֲקוּבְּ שִֹמְחָה גְדוֹלָה, וַיְמַהֵר הַבַּיְתָה אֶל אֵשֶׁתוֹ, וְלֹא שָֹבְעָה עֵינוֹ מֵהַבִּיט בִּיפִי יוּסֻף בְּנוֹ. וַיִּזְבַּח אֶלֶף זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק עַל חַסְדּוֹ אִתּוֹ, בְּתִתּוֹ לוֹ בֵן יָפֶה, וַיַּאֲכֵל בְּשָֹרָם אֶת-הָעֲנִיִּים.

וַתִּמָּלֶאנָה לְיוּסֻף שֵׁשׁ שָׁנִים וַתָּמָת עָלָיו אִמּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבֵּט יוּסֻף בַּמַּרְאָה וַיִגְבַּהּ לִבּוֹ מְאֹד בְּיָפְיוֹ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: לוּ הָיִיתִי עֶבֶד לֹא קָנַנִי אִישׁ, כִּי מִי יָכֹל לְשַׁלֵּם כֹּפֶר יָפְיִי? אָז שָׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִים לֵאמֹר: יוּסֻף! יוּסֻף! יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ, לָכֵן מָכֹר תִּמָּכֵר לְעֶבֶד בִּמְּחִיר מִצְעָר, וְאַחֶיךָ בְּנֵי אָבִיךָ יִהְיוּ מוֹכְרֶיךָ.

וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְיוּסֻף שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה שָׁנָה וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶֹשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָֹר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְאָבִיו וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וַיִּשְֹנְאוּ אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. כִּי אָמְרוּ: הֲבֹא נָבֹא אָבִינוּ וְאִמֵּנוּ וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אֵלָיו אַרְצָה? וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וּמֵרוֹב קִנְאָתָם קָפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה וַתַּלְבֵּנָּה שַֹעֲרוֹתֵיהֶם.

וַיֶּאֱהַב יַעֲקוּבְּ אֶת-יוּסֻף מִכָּל בָּנָיו וַיַּעַשֹ לוֹ כֻּתֹנֶת פַּסִּים, וַתִּגְדַּל שִֹנְאַת אֶחָיו אֶל יוּסֻף עַל אֹדוֹת הַכֻּתֹנֶת עַל אַחת שֶׁבַע, וַיְבַקְּשׁוּ אֶת-נַפְשׁוֹ לְקַחְתָּהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִתְיָעֲצוּ הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נָבֹא אֶל אָבִינוּ וְהִגַּדְנוּ לוֹ לֵאמֹר: שְׁלַח אֶת-אָחִינוּ אֶת-יוּסֻף אֶל הַשָֹּדֶה לְמַעַן יַעֲזֹר לָנו בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וּבְהְיוֹתוֹ בַשָֹּדֶה נִשְׁלְחָה בוֹ יָד וְנַהַרְגֶנּוּ. וְאִם יְמָאֵן אָבִינוּ לְשָׁלְחוֹ וַהֲרַגְנוּהוּ לְעֵינָיו, כִּי אַחַת דָּתוֹ לָמוּת, כִּי לֹא נוּכַל שְֹאֵת עוֹד קִנְאָה וּמַשְֹטֵמָה. וַיְהִי כִּי אָצוּ לָבֹא אֶל אֲבִיהֶם בְּלֹא עֵת, וַיִּשְׁאָלֵם אֲבִיהֶם לֵאמֹר: מָה יּוֹם מִיָמִים, כִּי בָאתֶם אֵלַי לְעֵת כָּזֹאת וְלֹא דַרְכְּכֶם? וַיַּעֲנוּ אֵלָיו וַיֹּאמֵרוּ: חַיָּה רָעָה טָרְפָה אֶתְמוֹל שֶֹה מִן הָעֵדֶר, וַאֲנַחְנוּ מִתְעַתְּדִים הַיּוֹם לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ לְהָרְגָהּ, וְעַל מִי תֵעָזֵב הַצֹּאן אִם לֹא עַל יוּסֻף?! וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקוּבְּ: אֲבָל יָרֵא אָנֹכִי מְאֹד פֶּן יִהְיֶה גוֹרַל יוּסֻף כְּגוֹרַל הַשֶֹּה וְהוֹרַדְתֶּם את-שֹיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ לוֹ בָנָיו: אַל תִּירָא! כִּי אֵיכָכָה יִטָּרֵף יוּסֻף וִיהוּדָה אָחִינוּ הַגִּבּוֹר עִמָּנוּ הַיּוֹם, אֲשֶׁר רַק אִם יָרִים קוֹלוֹ בִצְעָקָה וְנֶעְתְּקוּ הָרִים מִמְּקוֹמָם, וְגַם שִׁמְעוֹן בַּגִּבּוֹרִים אַף הוּא עִמָּנוּ, אֲשֶׁר אִם יָרִים קוֹלוֹ גַּם הוּא בְרָגְזוֹ וְהִפִּילוּ הֶפַּרוֹת אֶת-פְּרִי בִּטְנָן בְּלֹא עִתָּן מִפָּחַד!?

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יַעֲקוּבְּ אֶת-דִּבְרֵי בָנָיו וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוּסֻף וַיֹּאמֶר אֵלָיו: בְּנִי! וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ עִם אַחֶיךָ אֶל הַשָֹּדֶה לִרְעוֹת אֶת-הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר יוּסֻף: כֵּן אֶעֱשֶֹה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּלְבַּשׁ יוּסֻף אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִים אֲשֶׁר לוֹ, וְגַם חֲגוֹרַת זָהָב חָגַר עַל מָתְנָיו וַיֵּצֵא עִם אֶחָיו לַשָּׂדֶה. וַיֵּצֵא גַם יַעֲקוּבְּ אֲבִיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְלַוּוֹתָם עַד אַרְבָּעִים צְעָדִים מֵהַבַּיִת לְקַיֵּם מִצְוַת לְוָיָה כַּמִּשְׁפָּט, וְאַחַר בֵּרַךְ אוֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵהֵם בִּנְשִׁיקוֹת וַתִּרְבֶּינָה נְשִׁיקוֹתָיו לְיוּסֻף מִכָּל אֶחָיו, וַיִּרְגְּזוּ הָאַחִים מְאֹד.

וַיְהִי כְּי הִרְחִיקוּ אַחֵי יוּסֻף מִבֵּית אֲבִיהֶם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל יוּסֻף וַיַּכּוּהוּ מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וְגַם הִפְשִׁיטוּ בְגָדָיו מֵעָלָיו וַיִּצִּיגוּהוּ עָרֹם כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ, וַיַּעַזְבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וַיִּפְנוּ לָלֶכֶת. וַיַּרְא יוּסֻף כִּי עוֹד מְעַט וָמֵת מֵהַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכָּה, וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵי אֶחָיו לֵאמֹר: תְּנוּ נָא לִי רַק כֻּתָּנְתִּי לְעוֹרִי וָלֵכוּ, וְהָיְתָה לִי הַכֻּתֹּנֶת תַּכְרִיךְ לַעֲטֹף-בָּה גּוּפָתִי בְּמוֹתִי. וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ, כִּי אָמָרוּ: קְבוּרַת חֲמוֹר תִּקָּבֵר. וַיְּבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהַשְׁקוֹתוֹ מְעַט מַיִם בְּטֶרֶם יַעַזְבוּהוּ, וְגַם לְזֹאת לֹא הִטּוּ אָזְנָם מִשִּׂנְאָתָם אוֹתוֹ. אָז אָמַר לָהֶם יְהוּדָה: שָֹאוּהוּ וַהֲטִילוּהוּ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ וְלֹא יָמוּת לְעֵינֵינוּ. וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים בְּקוֹל יְהוּדָה, וַיַּאַסְרוּ אֶת יוּסֻף בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו בַּחֶבֶל וַיְשַׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר, וּבְהַגִּיעַ יוּסֻף עַד חֲצִי הַבּוֹר הוֹצִיא אֶחָד מֵהָאַחִים סַכִּין מִכִּיסוֹ וַיַחְתֹּךְ בָּהּ אֶת-הַחֶבֶל, כִּי אָמָר: יִפֹּל הַנַּעַר אֶל קַרְקע הַבּוֹר וְנִשְׁבַּר וָמֵת. ויִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי אַלְלַהּ עַל יוּסֻף הַנַּעַר וַיִּשְׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ אֶת-גַּ’בְּרָאִיל, וַיִּקְלֹט גַּ’בְּרָאִיל אֶת-הַנַּעַר בְּיָדָיו בְּנָפְלוֹ, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מַעֲרֻמָּיו בִּכְתֹנֶת מֶשִׁי אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ מִגַּן-עֵדֶן תַּחַת הַכֻּתֹנֶת אֲשֶׁר פָּשְׁטוּ אֶחָיו מֵעָלָיו, וַיּוֹרֶד גַּ’בְּרָאִיל אֶת-יוּסֻף אֶל קַרְקַע הַבּוֹר, וְהַבּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם, וְיוּסֻף אָז בֶּן אַרְבַּע עֶשְֹרֵה שָׁנָה.

וַיִּקְחוּ אַחֵי יוּסֻף גְּדִי מֵהָעֵדֶר וַיִּשְׁחָטוּהוּ וַיִּטְבְּלוּ אֶת-כְּתֹנֶת יוּסֻף בַּדָּם. וְאַחַר צָדוּ זְאֵב בַּיַעַר, וַיִּתְּנוּ מִדַּם הַגְּדִי גַּם בְּפִי הַזְּאֵב וַיְּבִיאוּהוּ אֶל אֲבִיהֶם אָסוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, וְהֵם כְּבוֹכִים: אָבִינוּ! יָצֹא יָצָאנוּ כֻלָּנוּ אַחֲרֵי הָאַרְיֵה בַיַּעַר, וּבְשׁוּבֵנוּ רְאֵה זֶה מָצָאנוּ, הַצֹּאן נְפוֹצוֹת עַל פְנֵי הַשָֹּדֶה וְיוּסֻף אָחִינוּ אֵינֶנוּ אִתָּן, וְהַזְּאֵב הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ רוֹבֵץ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הִֹשְאַרְנוּהוּ שָׁם לִשְׁמֹר עַל הַצֹּאן. וַיְהִי כְּאָסְפֵנוּ אֶת-הָעֲדָרִים וַנֵּרֶא וְהִנֵּה מִסְפָּרָם שָׁלֵם, וְרַק אָחִינוּ יוּסֻף נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ, וְהַכֻּתֹּנֶת הַזֹּאת טְבוּלָה בְדָם לִפְנֵי הַזְּאֵב. וַיֶּחֱרַד יַעֲקוּבְּ חֲרָדָה גְדוֹלָה לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי בָנָיו, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּתְעַלָּף. וַיְהִי כִּי שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וַיִּגַּשׁ אֶל הַזְּאֵב וְהוּא מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת וַיִּקְרָא: זְאֵב! זְאֵב! זְאֵב! לָּמָּה טָרַפְתָּ אֶת-בְּנִי אֶת-יוּסֻף וַתְּפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלִבִּי? וְעַתָּה אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ לָקַחַת אֶת-דְּמֵי בְּנִי מִצִפָּרְנֶיךָ. וַיִּפְתַּח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַזְּאֵב וַיִּקְרָא לְיַעֲקוּבְּ וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי הַנָּבִיא, שִׁנַּי לֹא נָגְעוּ בִּבְשַֹר בְּנֶךָ, וְצִפָּרְנַי לֹא קְרָעוּהוּ. יָדַעְתִּי כִּי נְבִיא אַלְלַהּ אַתָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבְשַֹר נְבִיאִים וּבְנֵי נְבִיאִים לֹא יָבֹא אֶל פִּינוּ, כִּי מִצְוַת אַלְלַהּ אֶל הַזְּאֵבִים לֵאמֹר: אַל תֹּאכְלוּ בְשַֹר נְבִיאִים! מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאתִי הֲלוֹם לְחַפֵּשֹ אַחֲרֵי אָחִי הַקָטֹן הָאוֹבֵד. אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ וּבָנֶיךָ אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ פָּגְעוּ בִי וַיְּתְפְּשֹוּנִי וַיַּאַסְרוּ אוֹתִי בִּכְבָלִים וְגַם טָבְלוּ אֶת-שְֹפָתַי בְּדַם הַגְּדִי אֲשֶׁר שָׁחֲטוּ לְעֵינָי, וַיְבִיאוּנִי עַד הֲלוֹם. וַיִּשְׁאָלֵהוּ יַעֲקוּבְּ לֵאמֹר: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי, זְאֵב, הַעוֹד יוּסֻף בְּנִי חָי? וַיַּעַן הַזְּאֵב וַיֹּאמַר: לָמָּה-זֶּה תִשְׁאַל אוֹתִי, וְאַתָּה נְבִיא אֱלֹהִים אָתָּה, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל-תַּעֲלוּמוֹת? וַיִּדֹּם יַעֲקוּבְּ לְדִבְרֵי הַזְּאֵב וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְנַפְשׁוֹ, כִּי רָאָה כּי מֵרֹב יְגוֹנוֹ נִסְתַּם מִמֶּנּוּ חָזוֹן. וְאַחַר בָּא אֶל חַדְרוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ וַיֶּרֶב לִבְכּוֹת, כִּי מֵאֲנָה נַפְשׁוֹ הִנָּחֵם עַל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ יוּסֻף כִּי אֵינֶנּוּ וּלְבָנָיו לֹא הִגִּיד מְאוּמָה.

וַיֵּצֵא יַעֲקוּבְּ יוֹם יוֹם הַשָֹּדֶה, וַיַּעֲמֹד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וַיִּשְׁאַל אֶת-הָעוֹבְרִים לֵאמֹר: הַרְאִיתֶם אֶת-בְּנִי אֶת-יוּסֻף? וַיְסַפֵּר לָהֶם יַעֲקוּבְּ אֵת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְגַם הִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר לִפְנֵיהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל יַעֲקוּבְּ וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעֲקוּבְּ, יַעֲקוּבְּ! אִם הוֹסֵף תּוֹסִיף לְתַנּוֹת אֶת-צָרַת נַפְשְ(ךָ בִּפְנֵי כָל-עוֹבֵר וָשָׁב מִבְּנֵי הָאָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר כָּמוֹךָ וְלֹא תָשִֹים מִבְטַחֲךָ בֵּאלֹהֵי אָבִיךָ אִשְֹחָק, מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-שִׁמְךָ מִמְּגִלַּת סֵפֶר הַנְּבִיאִים וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד. וַיֹּאמֶר יַעֲקוּבּ: חָטָאתִי הַפָּעַם, אַתָּה הַצַּדִּיק, וְרַק לְפָנֶיךָ, אֱלֹהֵי אָבִי, אֶשְׁפֹּךְ מֵעַתָּה שִֹיחִי וְרוּחִי. אֶשָֹּא וְאֶסְבֹּל, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לַעֲשֹוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתִי וְלֹא רוּחָךָ.

וְסַפֵּר יְסַפֵּר אַבּוּ עַבְּאֹש לֵאמֹר: הַיְדַעְתֶּם לָמָּה חָרָה אַף אַלְלַהּ בִּנְבִיאוֹ בְיַעֲקוּבְּ וַיִּרְחַק מֵעָלָיו אֶת-בְּנוֹ מַחֲמַד נַפְשׁוֹ? הֲלֹא יַעַן כִּי בְאַחַד הַיָּמִים שָׁחֲטוּ בְנֵי יַעֲקוּבּ כִּבְשָֹה מִן הַצֹּאן וַיִּצְלוּ בְשָֹרָהּ לְאָכְלָה. וַיַּעֲבֹר הֵלֶךְ עָנִי דֶרֶךְ אָהֳלוֹ וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ הַצָּלִי וְהוּא רָעֵב מְאֹד. וַיִּגַּשׁ אֶל הָאֹהֶל וַיִּשְׁאַל לְהַאֲכִילוֹ, וּבְנֵי יַעֲקוּבּ לֹא שָׁעוּ אֵלָיו כְּרֶגַע וַיִּתְּנוּהוּ לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר כִּלוּ לֶאֱכֹל. וַיִּחַר אַף אַלְלַהּ בְּיַעֲקוּבּ וַיֹּאמַר: יַעַן אֲשֶׁר לֹא לִמֵּד יַעֲקוּבּ אֶת-בָּנָיו לִדְאֹג לְעָנִי רָעֵב בְּטֶרֶם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם וַיִּתְּנוּהוּ לְחַכּוֹת, לָכֵן תִּרְעַב נַפְשׁוֹ עַל בְּנוֹ וִיחַכֶּה לוֹ יָמִים רַבִּים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל כֵּן קָפַץ עַל יַעֲקוּבּ רָגְזוֹ שֶׁל יוּסֻף, כִּי כַאֲשֶׁר שְׁאֵלוּהוּ בָנָיו לֵאמֹר: שְׁלַח אֶת-יוּסֻף אָחִינוּ עִמָּנוּ לִשְׁמֹר עַל הַצֹּאן עַד אֲשֶׁר נָצוּד אֶת-הַחַַיָּה הָרָעָה אֲשֶׁר טָרְפָה שֶֹה מֵהָעֵדֶר, עָנָה יַעֲקוּבּ וְאָמָר: אֲבָל יָרֵא אָנֹכִי מְאֹד פֶּן כְּמִקְרֵה הַשֶֹּה הֵנִּטְרָף יִקְרֵהוּ גַם הוּא. וְלֹא זָכַר אֶת-אַלְלַהּ בּוֹרֵא הַכֹּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל-חַי לָשִֹים מִבְטָחוֹ בוֹ, וְכֵן לֹא יֵעָשֶּׂה.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוּסֻף וְכָל-מַעֲשֵֹי הָאַכְזְרִיּוּת אֲשֶׁר עָשּׂוּ אֶחָיו עִמּוֹ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּסֵפֶר תּוֹרַת אַלְלַהּ הַקָּדושׁ. וְרַק זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי אַלְלַהּ “הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן” אָהַב אֶת-יוּסֻף עַבְדּוֹ מְאֹד וַיַּצִּילֵהוּ מִידֵי אֶחָיו דּוֹרְשֵׁי רָעָתוֹ. כִּי בָטוֹחַ בָּטַח יוּסֻף תָּמִיד בְּאַלְלַהּ “יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה” וְגַם נָשָֹא בְדוּמִיָה אֶת-כָּל-יִסּוּרָיו, וַתְּהִי שֹוּמָה בְּפִיו תָּמִיד לֵאמֹר: הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו.

 

יד: יוּסֻף בְּמִצְרָים

וַיְהִי כִּי בָטַח יוּסֻף בּאַלְלַהּ וַיִּגְמֹל לוֹ אַלְלַהּ כְּמַעֲשֵֹהוּ וַיַּעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה וְגַם עַד כִּסֵּא מַלְכוּת הִגִּיעַ. וְזֶה הַדָּבָר:

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲחֵי יוּסֻף אֶת-יוּסֻף לַבּוֹר, עָבְרָה דֶרֶךְ שָׁם אוֹרְחַת מִדְיָנִים הַיוֹּרֶדֶת מִצְרָיְמָה. וַיְהִי כִּי נִגְּשׁוּ הַמִּדְיָנִים אֶל הַבּוֹר לְהַשְׁקוֹת אֶת-גְּמַלֵּיהֶם וַיִּשְׁמְעוּ קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה עוֹלֶה מִן הַבּוֹר לֵאמֹר: הַצִּילוּ, הַצִּילוּ, בְּשֵׁם אַלְלַהּ הַצִּילוּ! וַיְשַׁלְֹשְלוּ הַמִּדְיָנִים חֶבֶל אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר וַיֵּאָחֵז יוּסֻף בַּחֶבֶל וַיִּמְשְׁכוּהוּ הַמִּדְיָנִים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַבּוֹר. וַיְהִי כִּי רָאוּ אֶת יָפְיוֹ כִּי רָב וַיִּתְמְהוּ מְאֹד וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן בֶּן-מְלָכִים הוּא זֶה. וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: מִי אַתָּה, הָעֶלֶם, וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן יוּסֻף וַיֹּאמַר: עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, וְאָבִי שָׁלַח אוֹתִי בְּמַלְאָכוּת אֶל אֲחַי רוֹעֵי הַצֹּאן אֲשֶׁר בַּשָֹּדֶה לֹא הַרְחֵק מִזֶּה. וּבְעָבְרִי עַל יַד הַבּוֹר אֲשֶׁר לְפָנַי, נִכְשַׁלְתִּי וָאֶפֹּל אֶל תּוֹכוֹ, וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּלְתִּי וְכָל-עוֹד נַפְשִׁי בִי. וְאֶת-מַעֲשֵֹי אֶחָיו וְאַכְזְרִיּוּתָם עִמּוֹ לֹא סִפֵּר יוּסֻף לַמִּדְיָנִים.

וַיּּּוֹלִיכוּ הַמִּדְיָנִים אֶת-יוּסֻף מִצְרָיְמָה וַיִּמְכְּרוּהוּ שָׁם לְעֶבֶד לְפּוֹטִיפַר סְרִיס “אַל-רַיָּאן אִבְּן אַלְגָלִיד” מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וַיְהִי יוּסֻף בְּבֵית פּוֹטִיפַר, וַיֶּאֱהָבֵהוּ פוֹטִיפַר מְאֹד עַל יָפְיוֹ וְעַל חָכְמַת לִבּוֹ וְאֵמוּן רוּחוֹ, וַיְהִי יוּסֻף מַשְִֹכִּיל בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעֲלֵל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הַמִּרְשַׁעַת עֲלִילָה עַל יוּסֻף לִפְנֵי פּוֹטִיפַר אִישָׁהּ לֵאמֹר: עָצֵל הוּא הָעֶבֶד אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָנוּ וְהוּא מַמְרֶה אֶת-פִּי לְכָל-אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אוֹתוֹ לְמַעַן הַרְגִּיזֵנִי. וְאָכֵן מָאֵן מֵאֵן יוּסֻף לְמַלֵּא אֶת-כָּל-מַאֲוֵַיֵּי לֵב גְבִרְתּוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָרָעִים, כִּי אָמָר: אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה זֹאת וַאֲדוֹנִי פּוֹטִיפַר שָֹמַנִי לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וּלְאָדוֹן בְּכָל-אֲשֶׁר לוֹ לְטוֹבָתוֹ וְלֹא לְרָעָתוֹ?!

וַיִּפָּת פּוֹטִיפַר לְדִבְרֵי אֵשֶׁתוֹ, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד עַל יוּסֻף וַיִּתְּנֵהוּ בְּבוֹר כֶּלֶא, וַיְהִי יוּסֻף שָׁם שְׁנָתַיִם יָמִים. וְגַם בַּבּוֹר מָצָא יוּסֻף חֵן בְּעֵינֵי שַֹר בֵּית הַסֹּהַר וּבְעֵינֵי כָל-הָאֲסּוּרִים שָׁם. כִּי הַדְרֵךְ הִדְרִיךְ אוֹתָם יוּסֻף בְּדֶרֶךְ אַלְלַהּ הָרַחוּם, וְגַם פָּתֹר פָּתַר לָהֶם חֲלוֹמוֹת, וְכַאֲשֶׁר פָּתַר יוּסֻף כֵּן הָיָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּחֲלוֹם אַלְ-רַיָּאן מֶלֶךְ מִצְרַיִם חֲלוֹם וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטוּמִים לְפָתְרוֹ. וַיִּשְׁמַע שַֹר בֵּית הַסֹּהַר וַיְמַהֵר אֶל אַלְ-רַיָּאן וַיֹּאמֶר אֵלָיו: יֵשׁ בְּבֵית הַסֹּהַר נַעַר עִבְרִי פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְהוּא יִפְתֹר לְךָ אֶת-חֲלוֹמֶךָ. וַיִּשְׁמַע אַל-רַיָּאן וַיִּתֵּן צָו וַיָּרִיצוּ אֶת-יוּסֻף מִן הַבּוֹר וַיָּסִירוּ מֵעָלָיו בִּגְדֵי כִלְאוֹ וַיַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת וַיַּצִּיגוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּפְתֹּר יוּסֻף חֲלוֹם אַל-רַיָּאן, וַיִּמְצָא הַפִּתְרוֹן חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְסַעֲרַת רוּחוֹ שָׁכְכָה. וַיְגַדֵּל אַל-רַיָּאן אֶת-יוּסֻף וַיְנַשְֹּאֵהוּ מֵעַל כָּל-הַשָֹּרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נְתַתִּיךָ לְמוֹשֵׁל עַל כָּל-מִצְרַיִם, וְרַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

 

טו: פְּגִישַׁת יוּסֻף עִם אֶחָיו

וַיְהִי הַיּוֹם וַיְהִי רָעָב בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוּסֻף לִשְׁבֹּר בָּר בְּמִצְרָיִם, כִּי שָׁמְעוּ לֵאמֹר: יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד יוּסֻף אֲחִיהֶם שַֹר אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה. וַיַּכֵּר יוּסֻף אֶת-אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ. וַיְצַו יוּסֻף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחוֹת הָאֲנָשִׁים בָּר וְאֶת-צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם שִֹימָה בְּשַֹקֵּיהֶם. וַיִּפֶן יוּסֻף אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם, כִּי קוֹסֵם אֲנִי וְכָל-רָז וּדְבַר סֵתֶר לֹא נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי; וּבְזֹאת תִֹבָּחֵנוּ: כְּשׁוּבְכֶם מִצְרַיִמָה לִקְנוֹת תְּבוּאָה תָּבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטָן אִתְּכֶם וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם. וַיִּתְמְהוּ אֲחֵי יוּסֻף עַל דְּבָרָיו וַיֵּצֵא לִבָּם מִפָּחַד, ולֹא עָנוּ דָבָר. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקוּבּ אֲבִיהֶם וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם. וַיֹּאמֶר לָהֶם אֲבִיהֶם: אַל תִּירָאוּ! אַלְלַהּ יִהְיֶה בְּעֶזְרַתְכֶם.

וַיְהִי כּי תַם הַשֶּׁבֶר, וַאֲחֵי יוּסֻף לֹא אָבוּ לָשׁוּב מִצְרַיִמָה וַאֲחִיהֶם הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּם. וַיִּשְׁלַח יַעֲקוּבּ אֶת-בִּנְיָמִין וְלִבּוֹ חָרֵד עָלָיו מְאֹד. וַיְהִי כִּרְאוֹת יוּסֻף אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו וַיַּכִּירֵהוּ גַם הוּא. ויִַּכָּמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-אֶחָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם אִתּוֹ בַּיוֹם הַהוּא, וְלַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ צִוָּה שֵׁנִית לֵאמֹר: מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחוֹת הָאֲנָֹשִים בָּר כְּבָרִאשׁוֹנָה וְשִֹים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ; וְאֶת-גְּבִיעִי, גְּבִיע הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אֲנַחֵשׁ בּוֹ, תָּשִֹים בְּאַמְתַּחַת הַקָּטָן. וַיַּעַשֹ הָאִישׁ כְּכֹל אֲשֶׁר פָּקַד עָלָיו יוּסֻף אֲדוֹנָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלוּ לֶאֱכֹל, וַיִּקְחוּ אֲחֵי יוּסֻף שַֹקֵּיהֶם וַיְבָרְכוּ אֶת-יוּסֻף לְשָׁלוֹם וַיִּקְּדוּ לוֹ וַיִּסָּעוּ. וַיְהִי כִּי הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וַיְּצַו יוּסֻף אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר: רִדְפוּ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָכְלוּ עִמִּי הַיּוֹם וְהַגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר: לָמָּה שִׁלַמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וַתִּגְנְבוּ אֶת-גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בּוֹ יְנַחֵשׁ אֲדוֹנֵנוּ?! וּבְפָתְחֲכֶם אֶת-אַמְתַּחַת הַקָּטָן וּמְצָאתֶם שָׁם אֶת-הַגָּבִיעַ וּתְפַשְֹתֶּם אוֹתוֹ כְגַנָּב, וַהֲבֵאתֶם אוֹתוֹ אֵלָי. וַיַּעֲשֹוּ הָאֲנָשִׁים כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ. וַיוּבָא בִנְיָמִין מִצְרַיִמָה וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים.

וַיָּפָג לֵב אֲחֵי יוּסֻף עַל מַעֲשֶֹה בִנְיָמִין, כּי לֹא יָדְעוּ מַה אִתּוֹ. וַיְמַהֲרוּ אֶל יַעֲקוּבּ אֲבִיהֶם אַרְצָה כַּנְעָאן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם וְאֶת-בִּנְיָמִין. וַיֶּחֱרַד יַעֲקוּבּ חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיֵּצֵא לִבּוֹ. ויִּשֹא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא בּמַר רוּחוֹ לֵאמֹר: אַלְלַהּ, אַלְלַהּ! קַח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִי וְאַל אֶרְאֶה בָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא גַם אֶת-בִּנְיָמִין בְּנִי. וַיְמַהֵר וַיַּעֲרֹךְ מִכְתָּב לְשַֹר אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר:

מִמֶּנִי יַעֲקוּבּ עֶבֶד אַלְלַהּ בְּנוֹ אִשְֹחָק בְּנוֹ אִבְּרָהִים אֶל מוֹשֵׁל מִצְרַיִם לֵאמֹר:

שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי הַמּושֵׁל. דַּע לְךָ כִּי אָנֹכִי בֵּן לְמִשְׁפָּחָה מְנֻסָּה בְיִסּוּרִים וּמִכֻּלָּם הִצִּילָנוּ אַלְלַהּ. עַבְדְּךָ אָבִי אִשְֹחָק סַכִּין חַדָּה הַיְתָה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ וְנִצָּל. וְעַבְדְּךָ אִבְּרָהִים זְקֵנִי אֲבִי-אָבִי עַד כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הִגִּיעַ, וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הָאֵשׁ, כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ. וְגַם אָנֹכִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת אֲפָפוּנִי בִּימֵי חַיָּי וּמִכֻּלָּן הִצִּילָנִי אַלְלַהּ, וְגַם בְּהִלָּקֵח בְּנִי מַחֲמַדִּי יוּסֻף יְפֵה-הַתֹּאַר וִיפֵה-הַמַּרְאֶה, וְטֶרֶם אֵדַע עוֹד מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ, לֹא נָפַל רוּחִי בְקִרְבִּי וְלֹא אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ, מָצוֹא אֶמְצָאֶנּוּ כִּי בוֹטֵחַ בְּאַלְלַהּ אָנִי. וְאַתָּה הִשָּׁמֶר-לְךָ וּשְׁמֹּר נַפְשֶׁךָ מְאֹד פֶּן תַּעֲשֶֹה עִמִּי רָעָה בְּהַעֲלִילְךָ עֲלִילוֹת שָׁוְא עַל בְּנִי הַקָּטֹן, עַל בִּנְיָמִין, כִּי גַנָּב הוּא, כִּי לֹא גַנָּב הוּא! וְלָמָּה אֲקַלְּלֶךָ, וְקִלְלָתִי עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת תַּשִֹּיגְךָ וְהָיִיתָ בְּכָל-רָע?!

וְעַתָּה בְּהַגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה לְיָדֶךָ, מַהֵר וּשְׁלַח אֶת-בְּנִי לַחָפְשִי וְאַל תְּבַקֵּשׁ תֹּאֲנוֹת לוֹ, כְּי צַדִּיק בֶּן צַדִּיק הוּא, וְרַק נוֹכֵל רָשָׁע שָֹם מוֹקֵשׁ לְרַגְלָיו לְמַעַן יִלָּכֵד עַל לֹא עָוֹן בְּכַפּוֹ. וְאִם כֵּן תַּעֲשֶֹה כַּאֲשֶׁר אֲבַקְשֶׁךָ, יְרַחֶמְךָ אַלְלַהּ, וּתְבָרֶכְךָ נַפְשִׁי גַם אָנִי, כִּי הַמְרַחֵם יְרֻחָם וְהַמִּתְאַכְזֵר יִשָֹּא עֲוֹנוֹ וְיִירַשׁ גֵּהִנּוֹם. וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל-רָע.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא יוּסֻף אֶת-מִכְתַּב אָבִיו וְהוּא בְחַדְרוֹ, וַתַּזֵּלְנָה עֵינָיו דְּמָעוֹת וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל מֵרֹב גַּעְגּוּעִים עָלָיו. וְאַחַר מָחָה דִמְעָה מֵעַל פָּנָיו וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו אֶל מְבוֹא הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲנִי יוּסֻף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר נִמְכַּרְתִּי לְעֶבֶד בְּמִצְרָיִם. וְלֹא יָכְלוּ אֵחָיו לַעֲנוֹת אוֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ בְלִבָּם: אוֹי לָנוּ כִּי-בָא קִצֵּנוּ! אֲבָל יוּסֻף הִרְגִּיעַ אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אַלְלַהּ לִפְנֵיכֶם לְהַצִּילְכֶם יַחַד עִם כָּל-בְּנֵי בֵיתְכֶם וּבֵית אָבִי מֵרָעָב וְלָשֹוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ.

וְעַתָּה מַהֲרוּ אֶל אָבִי, אֶל יַעֲקוּבּ, וְהַגִידוּ לוֹ: שָּׂמַנִי אַלְלַהּ לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד. וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ “בֻּלְבַּיְשׁ”, הִיא גֹשֶן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ ןְכָל אֲשֶׁר לָךְ. וְכִלְכַּלְתִּי אוֹתְךָ וְכָל-אֲשֶׁר לְךָ, כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב בָּאָרֶץ פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.

וַיִּשַׁק יוּסֻף אֶת-אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ גַם אֶחָיו אִתּוֹ, וַיְבַקְשׁוּ סְלִיחָתוֹ עַל כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר עָשֹוּ לוֹ בְּעָרְלַת לְבָבָם בִּשְׁעַת קִנְאָה וְשִֹנְאָה. כִּי אָמָרוּ: הַקִּנְאָה מְעַוֶּרֶת עֵינֵי חֲכָמִים, וְהַשִֹּנְאָה מְסַלֶּפֶת לֵב צַדִּיקִים.

וַיִּתֵּן יוּסֻף לְאֶחָיו עֲגָלוֹת מְלֵאוֹת כָּל-טוּב מִצְרַיִם לְהָבִיא אֶל אָבִיו וְלָשֵֹאת בָּהֶן אוֹתוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֹ מִצְרַיִמָה. גַּם אֶת-כְּתֹנֶת הָמֶֹּשִי, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ גַּ’בְּרָאִיל מִגַּן-עֵדֶן עַל פִּי מִצְוַת אַלְלַהּ אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ בַבּוֹר תַּחַת הַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶחָיו מִמֶּנוּ, נָתַן יוּסֻף לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כֻּתֹּנֶת זוֹ סַם מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, חֲיִים וָאֹשֶׁר הִיא לְכָל-הַלּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ רֶגַע. הַלְבִּישׁוּ אוֹתָהּ אֵת-אָבִי וְסָרוּ מֵעָלָיו כָּל-רוּחַ רָעָה וְכָל-רִפְיוֹן לֵבָב וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּשְׁכֹּן בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: אֲנִי אֲבִיאֶנָּה אֵלָיו וְכִפַּרְתִּי בָזֶה עֲוֹנִי בַּהֲבִיאִי לוֹ אֶת-כֻּתֹנֶת הַפַּסִים הַטְּבוּלָה בְדַם הַגְּדִי לְהַכְאִיב לִבּוֹ וּלְהַעֲצִיבוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ בְנֵי יַעֲקוּבּ אֶל בֵּית אֲבִיהֶם, וַתִּתְיַצֵּב רוּחַ צַפְרִיר חְרִישִׁית לִפְנֵי אַלְלַהּ וַתֹּאמַר: אַלְלַהּ, אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים! צַוֵּנִי נָא וְהָלַכְתִּי אֶל יַעֲקוּבּ נְבִיאֲךָ וְנָשַׁבְתִּי עַל פָּנָיו וְעוֹדַדְתִּיהוּ, וַהֲכִינוֹתִי אוֹתוֹ לַבְּשֹוֹרָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ אֵלָיו בָּנָיו לְפֶתַע פִּתְאֹם וְלֹא תָרֵעַ לוֹ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אַלְלַהּ: לֵכִי. וַיְהִי כִנְשֹׁב הָרוּחַ עַל פְּנֵי הַנָּבִיא, וַתְּחִי רוּחַ הַנָּבִיא בְּקִרְבּוֹ וָיִּשָֹּא קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר: הֶחֱיִיתִינִי, רוּחַ חֲרִישִׁית, הֶחֱיִיתִינִי! רֵיחַ בְּנִי יוּסֻף הֵבֵאת לִי בִּכְנָפַיִךְ הַפַּעַם וַתְּעוֹדְדִינִי, וּבְרוּכָה תִהְיִי לְאַלְלַהּ. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה רוּחַ הַצַּפְרִיר לִבְרָכָה לִבְנֵי הָאָדָם, לִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לַחוֹלִים וּלְמַרְפֵּא לְרוּחַ נִדְכָּאִים.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ בְּנֵי יַעֲקוּבּ בַּיתָה אֲבִיהֶם, וַיְמַהֵר יְהוּדָה אֶל אָבִיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת-הַכֻּתֹנֶת אֲשֶׁר שָׁלַח יוּסֻף עַל יָדוֹ. וּפִתְאֹם וְהִנֵּה רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִם יַעֲקוּבְּ, עֵינָיו אֲשֶׁר כָּהוּ מִבְּכִי אוֹרוּ, וּפָנָיו אֲשֶׁר נָבְלוּ מִזֹקֶן וּמִצָּרוֹת לָבְשׁוּ עֶדְנָה, וְרוּחַ נָכוֹן חֻדַּשׁ בְּקִרְבּוֹ וַיְהִי לְאִישׁ אַחֵר.

אָז הִגִּידוּ לוֹ בָנָיו לֵאמֹר: עוֹד יוּסֻף אָחִינוּ חַי וְכִי הוּא מוֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיַּרְאוּהוּ גַם אֶת-הַמַּתָּנוֹת וְאֶת-הָעֲגָלוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוּסֻף לָשֵֹאת אוֹתוֹ, וַתְּחִי רוּח יַעֲקוּבּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, עוֹד יוּסֻף בְּנִי חַי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנוּ בְּטֶרֶם אָמוּת!

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִגִּיעַ יַעֲקוּבּ מִצְרַיְמָה, וַיֵּצֵא יוּסֻף לִקְרָאתוֹ וּלְשִֹמְחַת שְׁנֵיהֶם בְּהִפָּגְשָׁם לֹא הָיָה קֵץ. וַיּוֹשֵׁב יוּסֻף אֶת-אָבִיו וְאֶת כָּל-בֵּיתוֹ בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ בֻּלְבַּיְשׂ.

וַיְחִי יַעֲקוּבּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְֹרֶה שָׁנָה וְאַחַר נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו, וְהוּא בֶן מֵאָה וְשֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, זָקֵן שְֹבַע עשֶׁר וּשְֹבַע בְּרָכָה. וַיִּקְּבְּרוּהוּ יוּסֻף וְכָל-אֶחָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו אִבְּרָהִים וְאִשְֹחָק, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו שִׁבְעִים יוֹם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד.

 

טז: מוֹת יוּסֻף

וַיְחִי יוּסֻף אַחֲרֵי מוֹת יַעֲקוּבְּ שָׁלֹש וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יוּסֻף לָמוּת וַיִּקְרָא אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אָנֹכִי מֵת, וְאַתֶּם אַל תֵּשְׁבוּ בְמִצְרַיִם אַחֲרֵי מוֹתִי, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם אַנְשֵׁי מִצְרַיִם, עוֹבְדֵי אֱלִילִים הֵם. עֲלוּ אַרְצָה כַנְעָאן, אֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתֵינוּ אִבְּרָהִים, אִשֹחָק וְיַעֲקוּבּ, וְשָׁם תֵּשְׁבוּ, וְשָׁם תַּעַבְדוּ אֶת-אֱלֹהֵי הָאֲמֶת. וּבַעֲלוֹתְכֶם קְחוּ אֶת-עַצְמוֹתַי גַם אֲנִי מִזֶּה אִתְּכֶם, רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶם. וַיָּמָת יוּסֻף בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ הַמִּצְרִים וַיּוּשַֹם בַּאֲרוֹן שָׁיִשׁ, וַיִּקְבְּרוּהוּ בִּשְֹפַת הַיְאוֹר מִשֹּמֹאל. וַיְהִי כִּי טָמְנוּ אֶת-הָאָרוֹן בָּאֲדָמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים וְהִנֵּה כָל-מְסִבֵּי הָמָּקוֹם הַהוּא, מְקוֹם אַדְמַת חוֹל וּשְׁמָמָה, נֶהֶפְכוּ פִּתְאֹם לְגַן אֱלֹהִים מַצְמִיחַ כָּל-עֲצֵי פְּרִי וְכָל-מִינֵי פְּרָחִים מְפִיצֵי רֵיחַ עַד לְמֵרָחוֹק מַהֲלַךְ פַּרְסָאוֹת רַבּוֹת, וּשְֹפַת יְמִין הַיְאוֹר יְבֵשָׁה. וַיּוֹצִיאוּ אֶת-הָאָרוֹן מִשְֹמֹאל לַיְאוֹר וַיַּעֲבִירוּהוּ אֶל הַיָמִין וַיֵּהָפַךְ צַד הַיָּמִין צַד הַיָּמִין לְגַן, וְהַשְֹּמֹאל יָבֵשׁ. אָז לָקְחוּ הַמִּצְרִים שְׁנֵי עַמּוּדֵי בַרְזֶל גְּבוֹהִים וַחֲזָקִים וַיִּתְקָעוּם בְּתוֹךְ הַיְאוֹר מִזֶּה וּמִזֶּה, וַיִּתְלוּ אֶת-הָאָרוֹן בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיּוֹרִידוּהוּ אֶל קַרְקַע הַנָּהָר, וַיִּתְבָּרְכוּ שְׁנֵי צִדֵּי הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה גַם יַחַד, לְשִֹמְחַת כָּל-הַתּוֹשָׁבִים. וַיִּקְרְאוּ הַמִּצְרִים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן לְמִחְיָה שָׁלַח אַלְלַהּ אֶת-יוּסֻף אֵלֵינוּ בְּחַיָּיו וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ. יְהִי שְׁמוֹ לִבְרָכָה! וַיִּתְאַבְּלוּ הַמִּצְרִים עַל יוּסֻף יָמִים רַבִּים, וְגַם מֶלֶךְ מִצְרַיִם פָּטַר אֶת-הַתּוֹשָׁבִים מִמַּס שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת לְזֵכֶר יוּסֻף פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת וּמַצִיל מִצְרַיִם מֵרָעָב.

 

יז: מוּסָה

וַיָּמָת אַלְ-רַיָּאן אַלְגָלִיד מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּמְלֹך בְּנוֹ סִנְגּ’ב תַּחְתָּיו. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה בְּמִצְרַיִם רוֹעֵה צֹאן זָקֵן בֶּן מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁמוֹ מֻצְעַבְּ וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא מֻצְעַבְּ פָּרָה בְלִדְתָּהּ, וַיְקַנֵּא בָהּ וּבִוְלָדָהּ וַיֵּבְךְּ בְּכִי גָדוֹל, כִּי אָמָר: אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּהֵמָה זוֹכָה לִילָדִים וַאֲנִי אָמוּת עֲרִירִי? וַיִּפְקַח אַלְלַהּ אֶת-פִּי הַפָּרָה וַתֹּאמֶר לְמֻצְעַבְּ: הֲרֵעוֹתָ בַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִבְכּוֹת וּלְהִתְרָעֵם עַל אַלְלַהּ “הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”, הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי עַל הָאָדָם לְהוֹדוֹת לְאַלְלַהּ עַל הַכֹּל וְכִי הַנִּסְתָּרוֹת רַק לוֹ לְבַדּוֹ הֵן? אִם חָשַׂךְ אַלְלַהּ מִמְּךָ בָּנִים עַד הֲלוֹם רַק לְטוֹבָתְךָ עָשָׂה זֹאת וְלֹא לְרָעָתְךָ, כִּי לֹא חָפֵץ אַלְלַהּ לָתֵת לְךָ בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ. וְעַתָּה יַעַן חָטָאתָ לְאַלְלַהּ בְּקִנְאָתְךָ בִּי וּבִוְלָדִי, נָתוֹן יִתֶּן-לְךָ אַלְלַהּ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ לִקְלָלָה, וּלְמִשְׁפַּחְתְּךָ לְחֶרְפָּה וּלְקַלָּסָה. וַיְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַפָּרָה. וְכַעֲבֹר שָׁנָה יָלְדָה אֵשֶׁת מֻצְעַבְּ בֵּן, וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ מֵת מֻצְעַבְּ אָבִיו, וַתִּקְרָא אֵשֶׁת מֻצְעַבְּ אֶת-בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ אַלְמַנְכּוּבְּ21 בֶּן מֻצְעַבְּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַיֶּלֶד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם וַיָּצַר לְאִמּוֹ מְאֹד. וַתִּתְאַמֵּץ הָאֵם לְלַמֵּד אֶת-בְּנָהּ תּוֹרָה וּמְלָאכָה, אֲבָל לְלֹא הוֹעִיל, כִּי הַיֶּלֶד עָזַב אֶת-הַתּוֹרָה וְאֶת-הַמְּלָאכָה יוֹם יוֹם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַפּוֹחֲזִים וְהָרֵיקִים לְשַׂחֵק עִמָּהֶם וּלְהִתְהוֹלֵל. וַיְהִי כִּי דִבְּרָה אֵלָיו אִמּוֹ הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר לָסוּר מִדַּרְכּוֹֹ הָרָעָה, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ בְּכַעַס לֵאמֹר: הַרְפִּי, אִמִּי, וְאַל תַּרְגִּיזִינִי, כִּי בִי בְעֶזְרָתִי וְאֶת-עֶזְרָתֵךְ לֹא אֶשְׁאָל. וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ מַאָז “עַוְן” לְאוֹת לָעַג. וְ“עַוְן” מַשְׁמָעוֹֹ בְּעַרְבִית “עֵזֶר”, לֵאמֹר: אֲנִי אֶעֱזֹר לְנַפְשִׁי.

וַיּוֹסֶף אַלְמַנְכּוּבְּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי אַלְלַהּ וּבְעֵינֵי אִמִּוֹ עַד אֲבָד-לוֹ כָּל-הוֹן בֵּית אָבִיו וַיֵּלֶךְ בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וַיֵּאָנֵס לִבְרֹחַ מֵהָעִיר. וַיִּקְרְאוּ בְנֵי עִירֹו עָלָיו לֵאמֹר: “פַרְרְ-עַוְן”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְעַרְבִית: “בָּרַח עֵזֶר”.

וַתַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים רַבּוֹת וּפַרְעַוְן, הוּא עַוְן הוּא אַלְמַנְכּוּבְּ, הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו הָרָעוֹת וְהַמָּשְׁחָתוֹת וַיְהִי לְשִׁמְצָה בְּפִי כֹל. וַיְהִי כִּי עָיְפָה נַפְשׁוֹ בְהוֹלְלוּתוֹ וּבְגִלְגּוּלָיו, וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מִצְרַיְמָה בֵּיתָה אִמּוֹ. הוּא בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אִישׁ עֲמָלֵקִי לִקְרָאתוֹ, וְהוּא דוֹהֵר על סוּסָה אַבִּירָה הַמְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ כִּמְבֹהָלֶת, וְהָעֲמָלֵקִי לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בָּהּ וַיְהִי בְכָל-רָע. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן לִקְרַאת הַסּוּסָה וּבִקְפִיצָה קַלָּה רָכַב עָלֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי הָעֲמָלֵקִי וַיֹּאחַז בְּרִסְנָהּ וַיַּרְגַּע אֶת-הַסּוּסָה לִרְצוֹנוֹ וַיַּצֵּל אֶת-הָעֲמָלֵקִי מִמָּוֶת. וַיְאַמֵּץ הָעֲמָלֵקִי אֶת-פַרְעַוְן לוֹ לְבֵן לְאוֹת תּוֹדָה עַל אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת.

והָעֲמָלֵקִי עֲרִירִי אֵין לוֹ בָנִים, וְהוּא עָשִׁיר מְאֹד, אֵין כָּמוֹהוּ לְעֹשֶׁר בְּכָל-גְּבוּל מִצְרָיִם. וַיְהִי בְמוֹתוֹ וַיִּירַשׁ פַרְעַוְן אֶת-כָּל-רְכוּשׁוֹ, וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַעַל, כָּל-פּוֹחֵז וְכָל-רֵיק, וַיָּטֶל חִתִּיתוֹ בְּכָל-הַסְּבִיבָה. וְגַם עַד כִּסֵּא סִנְגּ’ב הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ, וַיִּלָּחֵם בֹּו וֵיַּכְרִיעֵהוּ וַיִּירַשׁ כִּסְאוֹ. וַיִּכָּנְעוּ לוֹ כָל-בְּנֵי מִצְרַיִם, וְגַם בְּנֵי אִשְׂרָאִיל נֶאֶנְחוּ תַּחַת יָדוֹ הַקָּשָׁה.

וַיְהִי הַיּוֹם וּפַרְעַוְן יָשֵׁן אֶת-שְׁנַת הַצָּהֳרָיִם, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה בָחוּר אֶחָד לִקְרָאתוֹ וְהוּא רוֹכֵב עַל אַרְיֵה וּבְיָדוֹ מַקֵּל חוֹבְלִים. וַיַּךְ הַבָּחוּר אֶת-פַרְעַוְן בְּרֹאשׁוֹ בַּמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַבִּיטָה וּרְאֵה מֵאַיִן אַתָּה בָא? מִמִּשְׁפָּחָה שְׁפָלָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר לֹא תָשׁוּב עוֹד מִשָּׁם, וּבְדַבְּרוֹ סָחַב אוֹתוֹ בְרַגְלוֹ וַיְטִילֵהוּ הַיְאוֹרָה. וַיֵּעוֹר פַרְעַוְן מִשְּׁנָתוֹ וְרוּחוֹ נִפְעֲמָה מְאֹד, וַיְסַפֵּר אֶת-חֲלוֹמוֹ לְבֵיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֲנְשֵׁי בֵיתוֹ: אִם בְּקוֹלֵנוּ תִשְׁמַע צַוֵּה אֶל הַמְיַלְּדוֹת אֲשֶׁר בּכָל-גְּבוּל מִצְרַיִם לֵאמֹר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הַנָּשִׁים וּרְאִיתֶן אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַיָּמֶת מֶלֶךְ מִצְרַיִם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף יְלָדִים בְּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וַיְהִי כִּי צָעֲקוּ מַלְאֲכֵי אַלְלַהּ אֶל אַלְלַהּ עַל מַעֲשֵׂי פַרְעַוְן הָרָשָׁע. וַיֹּאמֶר לָהֶם אַלְלַהּ: הֵרָגְעוּ, עוֹד מְעַט וְיּבֹא קִצּוֹ. הִנֵּה בַת לֵוִי אֵשֶׁת עַמְרָם הַלֵּוִי הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן וְהוּא יוֹשִׁיע אֶת-מִצְרַיִּם מִכַּף פַרְעַוְן. וְעַמְרָם מֵרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן הוּא.

וַיִּמְלְאוּ הַיָּמִים וַתֵּלֶד בַּת לֵוִי בֵּן לְעַמְרָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וּפָנָיו מזְַהִירִים וּמְאִירִים כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּלִדְתָּהּ. כִּי גַם עַמְרָם אִישָּׁהּ אָסַר עליו המֶלֶךְ יַחַד עִם כָּל-רוֹאֵי פָנָיו לָמוּשׁ מֵאַרְמוֹנוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה מִפַּחְדּוֹֹ מִפְּנֵי תוֹצְאוֹת חֲלוֹמוֹ.

וּבַלַּיְלָה הַהוּא קָמָה בְּבֵית פַרְעַוְן מְהוּמָה גְדוֹלָה. כָּל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן חָרְדוּ פִתְאֹם וַיֵּהָפְכוּ מִמְּקוֹמָם וַיִפְּלוּ אַרְצָה וַיִּשָׁבֵרוּ. וּשְנַת הַמֶּלֶךְ נָדְדָה וְלִבּוֹ הִתְפַּלֵּץ מֵרֹב פַּחַד וּבֶהָלָה. וַיְהִי הָאַרְמוֹן לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן וַיִּקְרָא לַחַרְטֻמִּים וַיִשְׁאַל אוֹתָם: מַה זֹאת? וַיֹאמְרוּ אֵלָיו הַחַרְטֻמִּים: יֶלֶד יֻלַּד לְעַמְרָם הַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְאֵין זֹאת כִּי מִמֶּנּוּ הָרָעָה נִשְׁקָפֶת. וַיְמַהֵר פַרְעַוְן וַיִּשְׁלַח אֶת-הָמָן שַׂר הַשָׂרִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְאֶת-עֲבָדָיו. וַיְמַהֲרוּ בֵיתָה עַמְרָם לְהָמִית אֶת-הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד. וַיְהִי כִּי שָׁמְעָה אֵשֶׁת עַמְרָם קוֹל הַצְּעָדָה וַתָּבֶן כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵי בְנָהּ, וַתְּמַהֵר וַתַּחְבֵּא אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַתַּנוּר. וַיְהִי כְּבֹא הָמָן וַעֲבָדָיו וַיְחַפְּשׂוּ בְּכָל הַבַּיִת וְלֹא מָצְאוּ. וַיִגְּשׁוּ אֶל הַתַּנוּר וַיִרְאוּ וְהִנֵּה הַתַּנוּר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וּבְתוֹכוֹ יָלֶד. וַיֹמֵארוּ: אָכֵן הֵטַבְתְּ עֲשׂה, אֵשֶׁת עַמְרָם, לְהִכָּנַע לִפְקֻדַּת מַלְכֵּנוּ לִשְׂרֹף אֶת-בְּנֵךְ הַנּוֹלַד בָּאֵשׁ. וְלֹא יָדְעוּ מַלְאֲכֵי פַרְעַוְן וְלֹא הֵבִינוּ כִּי לֹא אֵשׁ בַּתַּנוּר, כִּי אִם אוֹר פְּני הַיֶּלֶד הוּא אֲשֶׁר קָרְנוּ כְאֵשׁ בּוֹעֵרָה. וּכְצֵאת מַלְאֲכֵי פַרְעַוְן מִהַבַּיִת, נִגְּשָׁה הָאֵם אֶל הַתַּנוּר וַתּוֹצֵא אֶת-בְּנָהּ מִתּוֹכוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וַתֵּינִיקֵהוּ כְמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וְאִישׁ לֹא יָדַע. וַיְהִי כִּי לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּינוֹ, מִפַחְדָּהּ פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר לְפַרְעַוְן, וַתֵּפֶן אֶל “סוֹתֵם” רֹאשׁ הַנַּגָּרִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר: הָכֵן לִי תֵּבַת גֹּמֶא עַל פִּי הַמִּדּוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָזֶה. וַיְמַלֵא הַנַּגָּר אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ. וַתָּשֶׂם בַּת לֵוִי אֶת-הַיֶּלֶד בְּתוֹךְ הַתֵּבָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָשְׁחָה אוֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּזֶּפֶת, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהִיא מִתְמוֹגֶגֶת בִּדְמָעוֹת. וּבַיּוֹם הַהוּא מֵת עָלֶיה גַּם עַמְרָם אִישָּׁהּ בְּבֵית פַרְעַוְן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי פַרְעַוְן הֲרָגוֹ.

וּלְפַרְעַוְן בַּת וְהִיא מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיִיעָצוּהָ הָרוֹפְאִים לֵאמֹר: טִבְלִי יוֹם יוֹם בְּמֵימֵי הַיְאוֹר וְנִרְפֵּאת מִצָּרַעְתֵּךְ. וַתִּתֵּן בַּת הַמֶּלֶךְ צָו וַיַחְפְּרוּ בְּרֵכָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹנָהּ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ מָשְׁכוּ אֶת-מֵי הַיְאוֹר דֶּרֶךְ תְּעָלָה לִטְבִילָתָהּ. וַיְהִי כְהַגִּיעַ מֵי הַיְאוֹר אֶל הַבְּרֵכָה וַתֵּרֶא בַת פַרְעַוְן וְהִנֵּה תֵבָה קְטַנָּה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, עַל יַד הָאַרְמוֹן. וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּפְתַּחֶנָּה וְהִנֵּה יֶלֶד בּוֹכֶה, וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתְּאַמְּצֶנּוּּ כְבֵן לָהּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ וַיִתֵּן צָו לְהָרְגוֹ, אֲבָל בִּתּוֹ קָרְאָה לֵאמֹר: אַל, אָבִי! אַל תַּהַרְגֶנּוּּ, כִּי בְיָדִי הוּא, אֲנִי אֲגַדְּלֶנּוּ וַאֲנִי אֲחַנְּכֶנּוּּ וְהָיָה כְאַחַד מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁמַע הָאָב בְּקוֹל בִּתּוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ מְאֹד וְלֹא הֵמִית אֶת-הַיֶּלֶד, וַתִּקְרָא בַת פַרְעַוְן אֶת-שֵׁם הַיֶּלֶד מוּסָה, כִּי “אַסַא” מַשְׁמָעוֹ בְעַרְבִית “הַשְׁגִּיחַ”, כִּי קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת-הַהַשְׁגָּחַה עַל הַיֶּלֶד.

וְאַחַר נָתְנָה צָו וַיְּבִיאוּ לַיֶּלֶד מֵינֶקֶת לְהֵינִיקוֹ, אֲבָל הַיֶּלֶד מֵאֵן לִינוֹק. וַיָּבִיאוּ מֵינֶקֶת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית עַד עֶשֶׂר בְּמִסְפָּר וְהַיֶּלֶד לֹא יָנָק. וַיִּצֶר לְבַת פַרְעַוְן מְאֹד, כִּי לֹא יָדְעָה מַה-לַּעֲשׂוֹת.

וּלְעַמְרָם בַּת וּשְׁמָהּ מִרְיּם. וַתֵּצֵא הַנַּעֲרָה אֶל הַיְאוֹר בִּפְקֻדַּת אִמָהּ לָדַעַת מַה-נַּעֱשָׂׂה בְאָחִיהָ הַקָּטָן. וַתִּשְׁמַע וְהִנֵּה כָל-עוֹבֵר וְשָׁב מְסַפֵּר עַל אֹדוֹת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר מָצְאָה בַת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּּה בְּטָבְלָהּ בְּמֵי הַיְאוֹר בְּאַרְמוֹנָה, וְכִי מְמָאֵן הוּא לִינוֹק. וַתָּבֶן כִּי אָחִיהָ הוּא, וַתְּמַהֵר וַתּוֹדִיעַ אֶת-הַדָּבָר לְאִמָּהּ. וַתִּשְַׁׁלח הָאֵם אֶל בַּת פַרְעַוְן לֵאמֹר: אָנֹכִי אֲנַסֶּה לְהֵינִיק אֶת-הַיֶּלֶד. וַיְהִי כְבֹאָהּ וַיִדְבַּק הַיֶּלֶד בִּשְׁדֵי אִמּוֹ וַיִינַק לָרְוָיָה, וּלְשִׂמְחַת כָּל-בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵין קֵץ. וַתַּחֲזֵק בַּת פַרְעַוְן אֶת-אֵשֶׁת עַמְרָם בְּבֵיתָהּ וַתְּהִי לְמֵינֶקֶת לַיֶּלֶד, וְלֹא יָדְעָה כִּי אִמּוֹ הִיא. כִּי אֵשֶׁת עַמְרָם הִגִּידָה לָהּ לֵאמֹר: גַּם גּוֹרַל בְּנִי אֲשֶׁר יָלַדְתִּי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הָיָה כְגוֹרַל יֶתֶר הַיְלָדִים אֲשֶׁר הוּמְתוּ עַל פִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כַּעֲבֹר שָׁלשׁ שָׁנִים וַיִגָּמֵל הַיֶּלֶד וַתִּתֵּן בַּת פַרְעַוְן לְאֵשֶׁת עַמְרָם מַתְּנוֹֹת כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים לָרֹב, וַתִּשַׁלְּחֶנָּה בְכָבוֹד גָּדוֹל לְבֵיתָהּ.

 

יח: הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מוּסָה בְיַלְדּוּתוֹ

וַיְהִי הַיּוֹם וּמוּסָה אָז בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים, וַיִּקָחֵהוּ פַרְעַוְן עַל בִּרְכָּיו לְמַעַן הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, כִּי יָפֶה הַיֶּלֶד מְאֹד וְגַם חָסוֹן הוּא כְאַלּוֹֹן. וַיִּשְׁלַח הַיֶּלֶד יָדוֹ בִּזְקַן הַמֶּלֶךְ וַיּאחַז בַּחֲצִי שַׂעֲרוֹתָיו וַיִּמְרְטֵן בְּכֹחַ. וַיִּחַר אַף פַרְעַוְן בַּיֶּלֶד מְאֹד וַיֹּאמַר: אֲבָל שׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ הוּא הַיֶּלֶד הַזֶּה לִי וְאַחַת דָּתוֹ לָמוּת. וַתְּמַהֵר בִּתּוֹ אֵלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ: אֲבָל, אָבִי! הֲלֹא יֶלֶד הוּא וּמַעֲשֵׂהוּ מַעֲשֵׂה יְלָדִים בּוֹעֲרִים מִדָּעַת, וְלָמָּה תְמִיתֵהוּ וְחָטָאתָ לֵאלֹהִים? הִנֵּה בְחָנֵהוּ וּרְאֵה פָעֳלוֹ, צַוֵּה וְיָבִיאוּ לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת, הָאַחַת מְלֵאָה תְמָרִים וּבַשְּׁנִיָּה אֵשׁ. וְהָיָה אִם יִשְׁלַח הַיֶּלֶד יָדוֹ בָאֵשׁ וְיָדַעתָּ כִּי יֶלֶד הוּא וְלֹא תְמִיתֵהוּ, וְאִם מֵהַתְּמָרִים יִקַּח וְהָיָה זֶה לְךָ לְאוֹת כִּי בְְכַוָּנָה וּבְדַעַת עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וַהֲרַגְתּוֹ. וַיֵּאוֹת פַרְעַוְן לְדִבְרֵי בִתּוֹ, וַיְהִי כִּי הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד אֶת-יָדוֹ לְהַגִּישָׁהּ אֶל קַעֲרַת הַתְּמָרִים וַיָּבוֹא הַמַּלְאָךְ גַ’בְּרָאִיל וַיִּדְחָפֶנָּה אֶל תּוֹךְ קַעֲרַת הָאֵשׁ, וַיִקַּח הַיֶּלֶד מִתּוֹכָהּ רִצְפָּה חַמָּה וַיִתְּנֶנָּה אֶל תּוֹךְ פִּיו. וַתִּכָּוֶינָה יָדוֹ וּלְשׁוֹנוֹ וַיִּשָׂא אֶת-קוֹלוֹ בִבְכִי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה מוּסָה לִכְבַד-פֶּה.

וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לְמוּסָה שֶׁבַע שָׁנִים וַיָּשָׁב פַרְעַוְן וַיִּקָּחֵהוּ עַל בִּרְכָּיו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, וַיְנַסֶּה לִצְבֹּט אֶת-בְּשָׂרוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, וַיִּחַר לַיֶּלֶד מְאֹד וַיִקְפֹּץ מֵעַל בִּרְכֵּי הַמֶּלֶךְ וַיַּךְ בְּרַגְלָיו בְּכַרְעֵי הַכִּסֵּא וַיִּשְׁבְּרֵם. וַיִּפֹּל פַרְעַוְן מֵעַל הַכִּסֵּא אַרְצָה וַיִּפְצַע אֶת-אַפּוֹ וְדָם רָב נָזַל מִמֶּנוֹּ. וַתַּעַל חֲמַת הַמֶּלֶךְ עַל הַיֶּלֶד שֵׁנִית וַיֹּאמֶר לְהֲמִיתוֹ. וַתֵּפֵן אֵלָיו בִּתּוֹ עוֹד הַפַּעַם וַתֹּאמַר: אֲבָל, אָבִי! תַּחַת כַּעַסְךָ עָלָיו, עָלֶיךָ לִשְׂמֹחַ בּוֹ, כִּי יֶלֶד חָזָק הוּא וְכִי כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאוֹנוֹ בִשְׁרִירָיו, וּבְגָדְלוֹ יִהְיֶה לְשׁוֹמֵר רֹאשְׁךָ וְהִצִּילְךָ מִכַּף כָּל-אוֹיְבֶיךָ. וַיֵּעָתֵר הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם לְבִתּוֹ וְלֹא הֲרָגוֹ.

וַתִּמָּלֶאנָה לְמוּסָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה הֵבִיאוּ גָמָל צָלוּי לְאָכְלָה. וַיַּבֵּט מוּסָה בַּגָּמָל וַיִּקְרָא: גָּמָל, גָּמָל! עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ מְלֹא קוֹמָתֶךָ, כִּי בְזֹאת חָפָצְתִי! וַיְמַהֵר הַגָּמָל וַיַּעֲמֹד, וַיִּבָּהֵל פַרְעַוְן מִפָּנָיו וַיָּנָס וַיִּבְרַח הַחוּצָה וְהוּא צוֹעֵק וְרוֹעֵד. וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת-מוּסָה כִּי קוֹסֵם הוּא. וַתְּמַהֵר אֵלָיו בִּתּוֹ גַּם הַפַּעַם וַתֹּאמַר: אֵיָכָכה, אָבִי, תְּהַרְגֶנּוּ וְאַתָּה הֲלֹא רוֹאֶה אַתָּה כִּי נְבִיא אֱלֹהִים הוּא וְכִי יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַחֲיוֹת מֵתִים!? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שְׁגַּם קִצֵּנוּ יָבֹא, וְהוּא יָכֹל לְהַחֲיוֹתֵנוּ אַחֲרֵי מוֹתֵנוּ. וַיִּשְׁמַע פַרְעַוְן בְּקוֹל בִּתּוֹ גַּם בַּפַּעם הַשְּׁלִישִׁית וַיְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנָה וְלֹא נָגְעָה יָדוֹ בְמוּסָה לְרָעָה.

 

יט: מוּסָה בְמִדְיָן

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא מוּסָה אֶל הָרְְחוֹב לָשׂוּחַ כְּדַרְכּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַחַד הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לפַרְעַוְן נִגָּשׁ אֶל עִבְרִי מִן הָעִבְרִים, וְהוּא זָקֵן וְחַלָּשׁ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּקוֹל מְצַוֶּה: מַהֲרָה וְשָׂא אֶת-מַשָּׂא הָעֵצִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ לְבֵיתִי. וַיְהִי כִּי מֵאֵן הָעִבְרִי לְהִשָּׁמֵעַ, בְּאָמְרוֹ כִּי זָקֵן וְחַלָּשׁ הוּא וְכִי הַמַּשָּׂא לֹא לְפִי כֹחוֹ הוּא, וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת-יַדוֹ לְהַכּוֹתוֹ, וַיְמַהֵר מוּסָה אֵלָיו וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: לָמָּה תַכֵּהוּ וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי חַלָּשׁ הָאִישׁ וְזָקֵן וְאֵין בְּכֹחוֹ לְמַלֵּא אַחֲרֵי פְּקֻדָּתֶךָ!? וַיְמָאֵן הַטַּבָּח לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי מוּסָה, וַיִּכְעַס מוּסָה מְאֹד וַיִּדְחָפֵהוּ בְחָזְקָה בְּיָדוֹ, וַיִּפֹּל הַטַּבָּח אַרְצָה וַיָּמֹת. וַיַּרְא מוּסָה וַיִּירָא פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר לְפַרְעַוְן וַיִּבְרַח אַרְצָה מִדְיָן וּבְיָדוֹ אֵין כֹּל. וַיְהִי כְּהַגִּיעוֹ וַיָּסַר אֶל בְּאֵר הַמַּיִם לָנוּחַ, וַיַּרְאה וְהִנֵּה הָרוֹעִים מַשְׁקִים אֶת-צֹאנָם וְרַק שְׁתֵּי רוֹעוֹת עָמְדוּ לָהֶן מֵרָחוֹק עַל יַד עֶדְרֵיהֶן כִּמְפַחֲדוֹת, וַיִּגַּשׁ מוּסָה אֲלֵיהֵן וַיִּשְׁאָלֵן: מַדּוּעַ אֵינְכֵן מַשְׁקוֹת אֶת-צֹאנְכֶן? וַתּאֹמַרְנָה לוֹ: בְּנוֹת שַׁיְךְ22 הָעִיר אֲנָחְנוּ, וְהָרוֹעִים שׂוֹנְאִים אֶת-אָבִינוּ הַזָּקֵן מִקִּנְאָתָם בּוֹ עַל עָשְׁרוֹ אֲשֶׁר חֲנָנוֹ אַלְלַהּ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתוֹ בְּזֵעַת אַפּוֹ בְּצֶדֶק וּבְיוֹשֶׁר, וְלָכֵן רוֹדְפִים הֵם אוֹתָנוּ תָמִיד וְגַם סוֹתְמִים הֵם אֶת-פִּי הַבְּאֵר, אַחֲרֵי הַשְׁקוֹתָם צֹאנָם, בָּאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל יָדוֹ לְמַעַן הַרְעִימֵנוּ. וַיַּרְא מוּסָה וְהִנֵּה כַאֲשֶׁר אָמְרוּ כֵּן הָיָה, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד וַיִּגַּשׁ וַיְגַלְגֵּל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לְבַדּוֹ, וְהוּא עָיֵף וְרָעֵב מְאֹד, כִּי אַלְלַהּ עֲזָרוֹ, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאן הַנְּעָרוֹת וַתֵּלַכְנָה. וַיְהִי כְבוֹאָן הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֵן אֲבִיהֶן לֵאמֹר: מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בּוֹא הַיּוֹם? וַתֹּאמַרְנָה: אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרוֹעים וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹתָיו: וְאַיּוֹ? לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! וַתֵּלֶךְ הַבְּכִירָה וַתִּקְרָאֵהוּ, וַיֵּלֶךְ מוּסָה אַחֲרֶיהָ. וַיְהִי כִּי נָשְׁבָה הָרוּחַ וַתְּפַזֵּר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ פַעַם בְּפַעַם וַתִּגָּלֶינָה רַגְלֶיהָ הָעֲרֻמּוֹת, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מוּסָה: לְכִי אַחֲרָי וַאֲנִי אֵלֵךְ לְפָנָיִךְ, כִּי צָנוּע מוּסָה מְאֹד, וַתְּמַלֵא הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי דְבָרָיו. וַיְהִי הוּא הוֹלֵךְ לְפָנֶיהַ וְהִיא אַחֲרָיו וְהִיא מוֹרָה לוֹ אֶת-הַדֶּרֶךְ בְּאָמרָהּ: הֵימִינָה, הַשְׂמְאִילָה אוֹ הַיְשִׁירָה נֹכַח פָּנֶיךָ.

וַיְהִי כְּבֹא הַנַּעַר בֵּיתָה “שֻׁעַיְבְּ”, הוּא יִתְרוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה, וַיִּשְׁאָלֵהוּ שֻעַיְבְּ: מִי אַתָּה וּמֵאַיִן תָּבֹא? וַיְסַפֵּר לוֹ מוּסָה אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּמִצְרָיִם, וַיִּמְצָא מוּסָה חֵן בְּעֵינֵי שֻעַיְבְּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לְאֲדוֹן הַכֹּל, כִּי הֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם וַיַּצִּילְךָ מֵחֶרֶב פַרְעַוְן הַכּוֹפֵר מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וְאַתָּה שֶׁב-נָא פֹה אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר וְאַחַר תֵּלֵךְ. אֲבָל בַּת שֻעַיְבְּ אָמְרָה לְאָבִיהָ: אַל, אָבִי! אַל נָא תִתְּנֵהוּ לָלֶכֶת, כִּי בָחוּר חָזָק הוּא וְכִי צָנוּעַ הוּא. הוּא גָלַל אֶת-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לְבַדּוֹ, וְהוּא פָקַד עָלַי לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אַחֲרָיו וְלֹא לְפָנָיו לִבְלִי הַבִּיט בְּרַגְלָי. אִם נַחֲזִיקֶנּוּ בְּבֵיתֵנוּ יִהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת וּלְעֵזֶר לֹא מְעַט בְּמִרְעֵה הַצֹּאן וְהַבָּקָר. וַיֵּאוֹת שֻעַיְבְּ לְדִבְרֵי בִתּוֹ וַיֵּשֵׁב מוּסָה בְּבֵית שֻעַיְבְּ וַיְהִי לְרוֹעֵה צֹאנוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר שֻעַיְבְּ לְמוּסָה: לָמָּה תַעַבְדֵּנִי חִנָּם? הַגִּידָה לִי מַה-מַּשׂכֻּרְתֶּךָ. וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: תְּנָה נָא אֶת-בִּתְּךָ הַבְּכִירָה לִי לְאִשָּׁה. וַיֹּאמֶר שֻעַיְבְּ: אֶקְרָא לַנַּעֲרָה וְאֶשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ. וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה: הֵן. וַיֹּאמֶר אֵלָיו שֻעַיְבְּ: שְׁמוֹנֶה שָׁנִים תַּעֲבֹד בִּשְׂכַר בִּתִּי צִפּוֹרָה אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וּבַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית וְהָעֲשִׂירִית תָּבֹא עַל שְׂכָרְךָ בַּצֹּאן הַנּוֹלָדִים, אִם בַּשָׁנָה הַתְּשִׁיעִית יִהְיוּ הַנּוֹלָדִים זְכָרִים, וּבַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית תִּהְיֶינָה נְקֵבוֹת. וַיְבָרֶךְ אַלְלַהּ אֶת-צֹאן שֻעַיְבְּ בִּגְלַל מוּסָה, וּמֵאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁהָיוּ בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעַ מִסְפָּרָן עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית. וַתֵּלַדְנָה הַצֹּאן בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית זְכָרִים וּבַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית נְקֵבוֹֹת כִּדְבַר שֻעַיְבְּ, וַיֶעֱשַׁר גַּם מוּסָה מְאֹד.

 

כ: צִפּוֹרָה יוֹלֶדֶת

וַיְהִי כִּי רַבּוּ הַיָּמִים, וַיֹּאמֶר מוּסָה לָשׁוּב אַרְצָה מִצְרָיִם אֶל בֵּית אִמּוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי רַבּוּ גַעְגּוּעָיו עֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁמַע שֻעַיְבְּ חוֹתְנוֹ וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וַיִּקְרָא אֶל מוּסָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוּסָה, לָמָּה תַעַזְבֵנִי וְאָנֹכִי נַחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי אַלְלַהּ בִּגְלָלֶךָ!? וְעוֹד זֹאת כִּי זָקֵן וּרְפֵה כֹחַ אֲנִי עָתָּה, וְעֵינַי כָּהוּ וְאֵין בְּיָדִי לִרְעוֹת אֶת-צֹאנִי לְבַדִּי, וּמָה אֶעֱשֶׂה לָהֶן?

וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: צַר לִי עָלֶיךָ, חוֹתְנִי, אָמְנָם הָיִיתָ לִי לְאָב, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וּכְבָר עָבְרוּּ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת-בֵּית אִמִּי וְאֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וְגַעְגּוּעַי רַבּוּ עֲלֵיהֶם מְאֹד? וַיַּעַן שֻׁעַיְבְּ וַיֹּאמַר: צָדַקְתָּ, בְּנִי, צָּדַקְתָּ, אֲבָל הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת-פַרְעַוְן פֶּן יִשְׁמַע עָלֶיךָ וַהֲרָגֶךָ!? וַיֹּאמֶר מוּסָה: רַק אֵת-אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אָנֹכִי יָרֵא, וְהוּא יַעֲמֹד לִימִינִי וְיוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל צָרָה. וַיִּפָּרְדוּּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וַיֵּלֶךְ מוּסָה בְּשָׁלוֹם הוּא וְצִפּוֹרָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה בְמִדְיָן.

וַיְהִי כְהַגִּיעַ מוּסָה אֶל “טַוַה” לֹא רָחוֹק מֵהַ“טּוּר” הוּא חוֹרֵב, וַיֵּט הַיּוֹם לַעֲרוֹב, וְגַם רוּחַ חָזָק נָשַׁב וּמִטְרוֹת עוֹז יָרְדוּ וְהַקּוֹר גָּבָר. וַיִּתְקַע מוּסָה אָהֲלוֹ בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת בָּעֵמֶק וְאֶת-צֹאנוֹ הִסְתִּיר תַּחַת שֶׁן-סֶלַע מָצוּק, וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא.

וַיְהִי כַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַתֵּעוֹר צִפּוֹרָה מִשְׁנָתָה, כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִירֶיהָ כִּי הָרָה הִיא. וַיָּקָם מוּסָה וַיְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּשָּׂדֶה לְהַבְעִיר אֵשׁ לְחַמֵּם אֶת הָאֹהֶל. וַיְהִי בְהַקִּישׁוֹ בַמַּקְדֵּחַ אֲשֶׁר בְּחֵיקוֹ בַּצִּיפַאן23 לְהוֹצִיא אֵשׁ, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם בַּיָמִים הָהֵם, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין הַצִּיפַאן מֻצָּת וְכָל עֲמָלוֹ בְּהַקִּישׁוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ עָלָה בַתֹּהוּ. וַיֵּצֶר לְמוּסָה מְאֹד כִּי לֹא יָדַע מַה-לַּעֲשׂוֹת. וַיֵּצֵא הַשָּׂדֶה כִּמְבֹהָל לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי אֵשׁ, כִּי אָמָר: אוּלַי יַעֲבֹר הֵלֶךְ בַּדֶּרֶךְ וְלָקַחְתִּי אֵשׂ מִמֶּנּוּ לְהַצִּיל אֶת-נֶפֶשׂ אִשִׁתִּי. הוּא הוֹלֵךְ וְהִנֵּה אוֹר נִגְלָה לְעֵינָיו מֵרָחוֹק, וַיְמַהֵר אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא סְנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיְהִי כִּי סָר לִרְאוֹת אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לֵאמֹר: אֲנִי מַלְאַךְ אַלְלַהּ, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא. וַיִּשְׁתַּחוּ מוּסָה עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּקְרָא: מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ אֵלָיו: רָאֹה רָאָה אַלְלַהּ אֶת-עֳנִי עַמּוֹ אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר פַרְעַוְן הַכּוֹפֵר וְכָל עַמּוֹ לוֹחֲצִים אוֹתָם וַיִּשְׁלָחֵנִי אֵלֶיךָ לְהַצִִּילָם עַל יָדֶךָ. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְָׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָעָם מִשּׁם.

וַיְהִי כִי רָאָה הַמַּלְאָךְ כִּי מְפַקְפֵּק מוּסָה לַעֲנוֹת וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-זֶּה בְיָדְךָ, מוּסָה? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: מַטֶּה, הוּא הַמַּטֶּה אֲשֶׁר עָלָיו אֶשָּׁעֵן וּבוֹ אֲנִי מַדְרִיךְ צֹאנִי, וְעָלָיו אֲנִי תוֹלֶה אַדַּרְתִּי לַחְסוֹת בְּצִלָּהּ בִּגְבֹר הַחֹם, וְעַל יָדוֹ אֲנִי מַרְחִיק כָּל חַיָּה רָעָה מֵעָלָי, וְגַם אֶת-צֵידָתִי לְדַרְכִִּי אֲנִי נוֹשֵׂא עָלָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הַשְׁלִיכֵהוּ אָרְצָה. וַיּשְׁלִיכֵהוּ אָרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וַיָּנָס מוּסָה מִפָּנָיו הַרְחֵק הַרְחֵק. וַיִּקְרָא אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-זֹּאת, מוּסָה, הֲבָרֹחַ תִּבְרַח מֵאֵת פְּנֵי מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֲשֶׁר שְׁלָחוּ אֵלֶיךָ וְהוּא מְדַבֵּר? וַיָּשָׁב מוּסָה אֶל הַמַּלְאָךְ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל פָּנָיו אַרְצָה וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: סָלָחְתִּי. וְעַתָּה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בַּנָּחָשׁ. וַיַּסְתֵּר מוּסָה אֶת-יָדוֹ בְתוֹךְ שַׁרְוֻל בִּגְדּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-דְּבַר הַמַּלְאָךְ, כִּי יָרֵא מִנְּגֹעַ בַּנָּחָשׁ בְּיַד בְּשָׂרוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמַּלְאָךְ: לֹא שַׁרְוֻל בִּגְּדְךָ יִהְיֶה הָעוֹצֵר בְּעַד הַנָּחָשׁ לְנָשְׁכֶךָ, כִּי-אִם פִּי אַלְלַהּ. וְלָכֵן שְׁלַח יַד בְּשָׂרְךָ וְגַע בּוֹ וְאַל תִּירָא. וַיַּעַשׂ מוּסָה כֵּן. וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחְזֵק בַּנָּחַָשׁ וַיְהִי הַנָּחָשׁ לְמַטָּה בְּכַפּוֹ. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ: הָבֵא נָא יָדְךָ תַּחַת אַצִּיל זְרוֹעֶךָ. וַיָּבֵא מוּסָה יָדוֹ תַחַת אַצִּילוֹ וַיּוֹצִיאָהּ, וְהִנֵּה הִיא מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג. וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ: הָשֵׁב יָדְךָ תַּחַת אַצִּילֶךָ, וַיְשִׁיבָהּ, וּבְהוֹצִיאוֹ אוֹתָהּ רָאָה וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. אָז הִתְעוֹדֵד רוּחַ מוּסָה בְקִרְבּוֹ, כִּי רָאָה כִּי אַלְלַהּ עִמּוֹ.

וַיּוֹסֶף הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֶל מוּסָה: קוּם וְהָלַכְתָּ מִצְרַיְמָה אֶל פַרְעַוְן, עֶבֶד עֲבָדִים זֶה אֲשֶׁר בָּעַט בִּי בִּזְדוֹן לִבּוֹ וַיִּתְנַשֵׂא לֵאמֹר: אֱלֹהִים אָנִי, וְהִגַּדְתָּ לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר אָשִׂים בְּפִיךָ, אַל תַּפֵּל דָּבָר. וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: עָשׂה אֶעֱשֶׂה כִדְבָרְךָ, מַלְכִּי וַאֲדוֹני. וְרַק זֹאת אֲבַקְשָׁה מִלְּפָנֶיךָ: חַזְּקֵנִי נָא וְעוֹדְדֵנִי נָא וּתְנָה לִי לֵב מֵבִין וְרוּחַ מַשְׂכִּיל לְבַל אֶעֱשֶׂה מִדְחֶה. וְעוֹד זֹאת אַבַקֵּשָׁה, הִנֵּה לְשׁוֹנִי כְבֵדָה עָלַי בְּהִכָּווֹתָהּ בְּיוֹם עָמְדִּי לְנִסָּיוֹֹן לִפְנֵי פַרְעַוְן הָרָשָׁע בְּהַחֲזִיקִי בִזְקָנוֹ, וְלָכֵן הַרְשֵׁנִי נָא וְלָקַחְתִִּי עִמִּי אֶת-הָארוּן אָחִי הַגָּדוֹל בְּכָל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי. וְהָיָה הוּא לִי לְפֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְמוֹרֶה לְהוֹרוֹת לְפָנָיו אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמַר: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

וַיְהִי כִי קָשְׁתָה צִפּוֹרָה בְלִדְתָּהּ אַחֲרֵי צֵאת מוּסָה אֶת-הָאֹהֶל, וַיִּשְׁלַח אַלְלַהּ אֶת-אֶחָד מִמַּלְאָכָיו בִּדְמוּת מְיַלֶּדֶת אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְעֵזֶר בְּלִדְתָּהּ, וְגַם הִבְעִיר אֵשׁ בָּאֹהֶל וַיְחַמֵּם אֶת-הָאֵם וְאֶת-הַיֶָלֶד. וַיְהִי כִי שָׁב מוּסָה הָאֹהֶלָה, וַתְּסַפֵּר לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ, וַיָּבֶן מוּסָה כִּי יַד אַלְלַהּ עָשְׂתָה זֹאת וַיִּשְׂמַח לִבּוֹ מְאֹד.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֶל מוּסָה שֵׁנִית וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מוּסָה! שַׁלַּח אֶת-צִפּוֹרָה וְאֶת-הַיֶּלֶד חֲזָרָה מִדְיָנָה אֶל בֵּית אָבִיהָ עַד חֲיֹותָהּ, וְאַתָּה מַהֲרָה וּלְכָה מִצְרַיְמָה וּמִלֵּאתָ אֲחַרֵי דְבַר אַלְלַהּ. וַיַּעַשׂ מוּסָה כֵּן, וַיֵּצֵא אֶת-הָאֹהֶל וַיַּרְא וְהִנֵּה רוֹעֶה לִקְרָאתוֹ, כִּי אַלְלַהּ שָׁלַח עוֹד הַפַּעַם מַלְאָכוֹ אֶל מוּסָה בִּדְמוּת רוֹעֶה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מוּסָה: קַח נָא אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בְּנִי הַנּוֹלַד לִי הַלַּיְלָה פֹּה, בֵּיתָה שֻעַיְבְּ חוֹתְנִי אֲשֶׁר בְּמִדְיָן, וְכֹל אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי אֶתֵּן. וַיֵּאוֹת הָרוֹעֶה לְדִבְרֵי מוּסָה, וַתָּשָׁב צִפּוֹרָה בֵּיתָה אָבִיהָ, וּמוּסָה הָלַךְ מִצְרַיְמָה כִּדְבַר אַלְלַהּ.

 

כא: מוּסָה בְמִצְרַיִם

וַיָּבֹא מַלְאַךְ אַלְלַהּ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֶל הָארוּן אֲחִי מוּסָה וְהוּא אַז מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן וְשׁוֹמֵר ראשׁוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מוּסָה אָחִיךָ אֲשֶׁר בָּרַח מִמִּצְרַיִם זֶה עֶשֶֹר שָׁנִים יָשׁוּב כָּעֵת אֵלֶיהָ, כִּי אַלְלַהּ שְׁלָחוֹ אֶל פַרְעַוְן בְּמַלְאָכוּת, ונִלְוֵיתָ גַּם אַתָּה אֵלָיו בַּדָּבָר הַזֶּה. וַיִּיקַץ הָארוּן וְהִנֵּה חֲלוֹם וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד, וַיֹּאמַר: אַךְ מַעֲשֶֹה שָֹטָן הוּא הַחֲלוֹם. וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית הַחֲלוֹם הַהוּא, וְכֵן בַּשְׁלִישִׁית, וְכֵן בָּרְבִיעִית. אָז קָרָא מַלְאַךְ אַלְלַהּ אֵלָיו וַיֹּאמַר: קוּם הָארוּן וְצֵא לִקְרַאת אָחִיךָ אֶל הַשָֹדֶה. וַיְהִי כִי הָיוּ דַלְתוֹת הָאַרְמוֹן סְגוּרוֹת וַיִּשָֹּאֵהוּ הַמַּלְאָךְ עַל כְּנָפָיו וַיְבִיאֵהוּ עַד הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ כִּי אָחִיךָ קָרוֹב אֵלֶיךָ מְאֹד. ויִּשָֹּא הָארוּן קוֹלוֹ וַיִּקְרָא: מוּסָה, מוּסָה! אַיֶךָּ!? וַיִּשָֹא הָרוּחַ אֶת-קוֹל הָארוּן לְמֵרָחוֹק וַיִֹּשְמַע מוּסָה וַיַּעַן: הִנְּנִי, כִּי קָרָאתָ לִי, וְעוֹד מְעַט אַגִיעַ עָדֶיךָ.

וַיְהִי בְהִפָּגְשָׁם וַיִּפְּלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי אָחִיו וַיִּבְכּוּ שְׁנֵיהֶם מֵרֹב שִֹמְחָה. אָז יְסַפֵּר מוּסָה לְהָארוּן אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ מִיוֹם עָזְבוֹ אֶת-מִצְרָיִם, וְגַם עַל אוֹדוֹת הַמַּלְאָכוּת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַלְלַהּ אֶל פַרְעְַוְן סִפֵּר לוֹ, וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: הַלַּיְלָה נָלוּן שְׁנֵינוּ בְּבֵית אִמֵּנוּ וּמָחָר נֵצֵא לַעֲבוֹדָתֵנוּ. וַיֵּאוֹת הָארוּן לִדְבָרָיו וַיֵּלְכוּ בֵיתָה אִמָּם. וַיְהִי כִרְאוֹת הָאֵם אֶת-מוּסָה בְנָהּ חֲמוּדָהּ וַתַּכִּירֵהוּ וַתִּפֹּל אַרְצָה כְמִתְעַלֶּפֶת מֵרֹב שִֹמְחָה וָפַחַד גַּם יָחַד. כִּי אָמָרָה: מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא יִזְכֹּר פַרְעַוְן אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מוּסָה בְנָהּ בְּהָרְגוֹ אֶת-הַמִּצְרִי וְנָקַם בּוֹ? וַיְהִי כִי שָׁבָה רוּחָהּ אֵלֶיהָ, וַיֹּאמֶר לָהּ מוּסָה: אִמִּי, אַל תִּירָאִי, כִּי אַלְלַהּ עִמִּי וְהוּא, אֲשֶׁר שְׁמָרַנִי וְהִגִּיעַנִי עַד כֹּה, יִשְׁמְרֵנִי וְיַצִּילֵנִי גַּם בְּיָמִים יָבֹאוּ.

וַיְהִי בְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיָּשָׁב הָארוּן אֶל הָאַרְמוֹן וְאִישׁ לֹא יָדַע בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ. וּמוּסָה יָשַׁב בַּיּוֹם הַזֶּה עִם אִמּוֹ, וּבָעֶרֶב לָקַח בְּיָדוֹ אֶת-הַמַּטֶּה, אֲשֶׁר עָשָֹה בוֹ אֶת-הָאוֹתוֹת עַל פִּי הַמַּלְאָךְ, וַיֵּלֶךְ עַד אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כִי מָצָא אֶת-הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת, וַיִּגַּע בָּהֶן בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּפָּתַחְנָה לְפָנָיו אַחַת אַחַת עַד בּוֹאוֹ אֶל חֲדַר מִשְׁכַּב הַמֶּלֶךְ. ויִּמְצָא אֶת-פַרְעַוְן יָשֵׁן וְהָארוּן אָחִיו עוֹמֵד עַל יַד מִטָּתוֹ לְֹשָמְרוֹ, כְּדַרְכּוֹ. וַיְהִי כִרְאוֹת הָארוּן אֶת-מוּסָה אָחִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲבָל, אָחִי, אַל תַּעַשֹ בַּלַּיְלָה מְאוּמָה, כִּי לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ בָּזֶה. חַכֵּה עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, וְהוֹדַעְתִּי לְפַרְעַוְן אֶת-דְּבַר בּוֹאֶךָ וְקִדֵּם אֶת-פָּנֶיךָ בְּכָבוֹד כְּנָאוֶה לְמַלְאַךְ אַלְלַהּ. וַיִּשְׁמַע מוּסָה בְּקוֹל אָחִיו וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבַבֹּקֶר הֻגַּד לְפַרְעַוְן לֵאמֹר: הִנֵּה מוּסָה, אֲשֶׁר גִּדַּלְתָּ וְרִבִּיתָ בְּבֵיתְךָ מֵאָז, בָּא אֵלֶיךָ לְבַקֶּרְךָ וּבְפִיו דְבָרִים בְּשֵׁם אַלְלַהּ שׁוֹלְחוֹ. וַיִּתְמַהּ פַרְעַוְן לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, כִּי לֹא יָדַע פֵּשֶׁר דָּבָר, וַיֹּאמַר: יָבֹא. וַיַּרְא פַרְעַוְן וְהִנֵּה קָרְנוּ פְנֵי מוּסָה וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וְהוּא עוֹטֶה אַדֶּרֶת-שֵֹעָר יִקְרַת-עֶרֶךְ, בְּיָדוֹ מַטֶּה אָדֹם, וְרַגְלָיו נְעוּלוֹת נַעֲלֵי צֶמֶר דַּק וְיָפֶה, וְכֻלוֹ אוֹמֵר יִרְאַת קֹדֶשׁ וְרוֹמְמוּת הוֹד. וַיִּירָא פַרְעַוְן מִפָּנָיו וַיִּשְׁאַל אֶת-שׁוֹמְרֵי רֹאֹשוֹ, אֶת-הָמָן אֲשֶׁר מִימִינוֹ וְאֶת-הָארוּן אֲשֶׁר מִשְֹּמֹאלוֹ, לַאמֹר: מַדּוּעַ גְּלִיתֶם אָזְנִי רַק עַתָּה עַל דְּבַר בֹּא מוּסָה וְלֹא תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם? וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: כִּי יָרֵאנוּ, כִּי אָמַרְנוּ פֶּן יִבְרַח שֵׁנִית וַהֲרַגְתָּנוּ. וְעַתָּה הִנֵּה הוּא בְיָדְךָ, עֲשֵּׂה בוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. וּפַחַד אֱלֹהִים נַפַל עַל הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא: הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַחַרְטֻמִים וְאֶת-כָּל-חַכְמֵי מִצְרַיִם הֵנָּה, וְדִבֶּר מוּסָה דְבָרָיו גַּם בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי לֹא אֵדַע מִי שְׁלָחוֹ. וַיָּבֹאוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד.

 

כב: מַלְאֲכוּת מוּסָה אֶל פַרְעַוְן

אָז פָּנָה פַרְעַוְן אֶל מוּסָה וְהוּא כְמִתְנַכֵּר וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מִי אָתָּה, וּמַה-לְּךָ פֹּה? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַלְלַהּ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אָנֹכִי! וַיִּקְרָא פַרְעַוְן בְּכָעַס: אֲבָל אַתָּה הֲלֹא עַבְדִּי אַתָּה, בֶּן עַבְדִי וַאֲמָתִי, וְאֵיכָכָה תָּעֵז לֵאמֹר: עֶבֶד אֲחֵרִים אָנֹכִי!? מִי זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ תִדְגֹּל וּמַה-דְּמוּת תַּעֲרָךְ-לוֹ וְאֵדָעָה!? וַיּוֹסֶף עוֹד וַיִּשְׁאָל: וְאֶל מִי שְׁלָחֲךָ אֱלֹהֶיךָ זֶה וּמַה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָֹם בְּפִיךָ!? וַיַּעַן מוּסָה שֵׁנִית וַיֹּאמַר: אָמַרְתִּי אֱלֹהֵי הַשָׁמַיִם אֱלֹהָי, וְהוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ וְאֶל כָּל-מִצְרַיִם לֵאמֹר: לֵךְ וְהִגַּדְתָּ לְפַרְעַוְן וּלְכָל-עַמּוֹ, אָנֹכִי אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָי, וּמוּסָה עַבְדִי הוּא שְׁלִיחִי, וְהָארוּן אָחִיו מְלִיצוֹ. וַיִּקְרָא גַם הָארוּן וַיֹּאמַר: כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מוּסָה אָחִי!

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ פַרְעַוְן אֶת-דִּבְרֵי מוּסָה וְיַחַד עִמּוֹ גַּם אֶת-דִּבְרֵי הָארוּן אָחִיו נֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְשׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ, וַיִּחַר לוֹ מְאֹד. וַיִּפֶן אֶל הָמָן מִשְׁנֵהוּ אֲשֶׁר עַל יָדוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: מִרְמָה, הָמָן! וְלֹא אַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָי. הֲזֶה הוּא מוּסָה בֶּן בֵּיתִי וְאוֹכֵל לֶחֶם שֻׁלְחָנִי? אוֹ הֲזֶה הוּא הָארוּן אֲשֶׁר בּוֹ שַֹמְתִּי מִבְטָחִי!? בּוֹגְדִים הֵם שְׁנֵיהֶם! בְּנֵי מָוֶת הֵם! וְעַתָּה זֹאת עֲשֵּׂה, הָמָן עַבְדִּי, קַח אוֹתָם הַיּוֹם אֵלֶיךָ וְדִבַּרְתָּ עַל לִבָּם לָֹשוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וּמֵהַאֲמִינָם בַּאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה. אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיִירְאוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלַי בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. וְאִם אַיִן, הוֹדִיעֵנִי נָא וְאֵדָעָה, וַאֲחַשְּׁבָה דַרְכִּי עִמָּם.

וַיֵצְאוּ מוּסָה וְהָארוּן מִלִפְנֵי פרעַוְן וְלִבָּם אַמִיץ וְחָזָק בֵּאלֹהִים, כִּי רָאוּ וְהִכִּירוּ כִּי לֵב פַרְעַוְן נָפַל בְּקִרְבּוֹ, וְדִבְרֵי אִיוּמָיו אֵינָם בִּלְתִּי אִם מִן הַשָֹּפָה וְלַחוּץ, לְמַעַן נַסּוֹתָם. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם בֵּיתָה הָמָן שַֹר הַשָֹּרִים אֲשֶׁר לְפַרְעַוְן, כִּי שָׁם קְרָאָם הָמָן לְשֹוֹחֵחַ עִמָּם. ויֶּרֶב הָמָן לְדַבֵּר עִמָּהֶם וּלְתָאֵר לִפְנֵיהֶם אֶת-כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ עַל נַפְשָׁם הֵם וְעַל נַפְשׁוֹת בֵּיתָם וְעִמָּם אִם יַעַמְדוּ בְמִרְיָם לִכְפֹּר בְּפַרְעַוְן, בְּאָמְרָם יֵשׁ אֱלֹהִים בִּלְעָדָיו. וְאוּלָם מוּסָה וְהָארוּן לֹא הִטּוּ אֹזֶן לִדְבָרָיו וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ, וַיַּעַמְדוּ עַל דַּעְתָּם וְגַם אָמָרוּ: הָס! כִּי לֹא לְהַזְכִּיר, אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה בֶן עַמְרָם שְׁלִיחוֹ, וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ. וַעֲלֵיכֶם אַתֶּם לְהִכָּנַע, וְאִם אַיִן, מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתְכֶם, וּדְעוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָמָן אֶת-דִּבְרֵיהֶם, וַיָּבֹא מֹרֶךְ בִּלְבָבוֹ גַם הוּא, כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיְתָה זֹאת. וַיְמַהֵר אֶל פַרְעַוְן וַיּוֹדִיעֵהוּ אֶת-דְּבַר שִֹיחָתוֹ עִם מוּסָה, וַיִּירָא פַרְעַוְן מְאֹד, כִּי רָאָה וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ גַּם לְבַב הָמָן עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן.

אָז צִוָּה פַרְעַוְן וַיּוֹרִידוּ אֶת-הָארוּן מִגְדֻלָּתוֹ, וַיָּסִירוּ מֵעָלָיו אֶת-מַדָּיו, מַדֵּי שׁוֹמֵר רֹאֹש הַמֶּלֶךְ, וַיַּלְבִּישׁוּהוּ כְתֹנֶת אֲסִירִים וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְגַם מוּסָה אָחִיו בָּא עִמּוֹ. וַיְהִי כְעָמְדָם לִפְנֵי פַרְעַוְן, וַיִפְשֹׁט מוּסָה אֶת-מְעִילוֹ מֵעָלָיו וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת-הָארוּן אָחִיו לְעֵינֵי פַרְעַוְן, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה הֲסִירוֹתָ מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי כְפִירָה, וּמַטֵה אֱמוּנָה עָטִיתָ, כִּי כֹהֵן נֶאֱמָן לְאַלְלַהּ וּלְעַמֵּנוּ תִּהְיֶה מֵעָתָּה, וְהִצַּלְנוּ אֶת-עַמֵּנוּ, אֶת-אִשְֹרָאִיל, מִכַּף כָּל-רוֹדְפָיו אֲשֶׁר בְִּמִצְרַיִם. כִּי כֵן דְּבַר אַלְלַהּ אֵלַי לֵאמֹר: לֵךְ רֵד מִצְרַיְמָה וְהוֹצֵאתָ אֶת-עַמִּי אֶת-אִשֹרָאִיל מִמִּצְרַיִם מִתַּחַת סִבְלוֹת פַרְעַוְן וְעַמּוֹ.

אָז קָרָא פַרְעַוְן בָּחֳרִי-אַף אֶל מוּסָה וַיֹּאמַר: אֲבָל מָה הַאוֹת וְהַמּוֹפֵת כִּי אַלְלַהּ עִמְּךָ כִּדְבָרֶיךְ!? וַיַּעַן מוּסָה לֵאמֹר: לֹא אוֹת אֶחָד וְלֹא מוֹפֵת אֶחָד אֶעֱשֶֹה לְעֵינֶיךָ, כִּי אוֹתוֹת רַבִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים עִמִּי. וּבְדַבְּרוֹ הִשְׁלִיךְ אֶת-מַטֵּהוּ הָאָדֹם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָֹש גָּדוֹל וְנוֹרָא. וַיִּבְרַח פַרְעַוְן וְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו מִפָּנָיו בְּבֶהָלָה וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן קוֹסֵם קְסָמִים הוּא זֶה. וַיְהִי כִי נָחָה רוּחַ פַרְעַוְן מִפַּחְדּוֹ וַיְּמַהֵר וַיִּקְרָא לְכָל-חַרְטֻמֵי מִצְרַיִם וּמְכַשְּׁפֶיהָ, וַיַּעַשֹוּ גַם הֵם בְּלַהֲטֵּיהֶם כֵּן לְעֵינֵי כָל-הָעוֹמְדִים אֲשֶׁר בָּאוּ בְהָמוֹן. כִּי יוֹם גְּנוּסִיָּה הָיָה הַיּוֹם הַהוּא לְמִצְרַיִם, יוֹם עֲלוֹת פַרְעַוְן עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. וַיַּאַסְפוּ הַחַרְטֻמִּים וְהַמְכַשְּׁפִים חֲבָלִים וּמַקְלוֹת רַבִּים וַיַּעַרְכוּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שְׁנֵי חֲבָלִים וּמַקֵּל בֵּין שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵי חֲבָלִים וּמַקֵּל בֵּין שְׁנֵיהֶם, מִסְפָּר גָּדוֹל מְאֹד. וַיִּתְּנוּ אוֹת וַיַּהָפְכוּ הַחֲבָלִים וְהַמַּקְלוֹת לִנְחָשִׁים צִפְעוֹנִים, וַיִּזְחֲלוּ הַנְּחָשִׁים בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה אָנֶה וָאָנָה, וְאֵלֶּה עַל אֵלֶּה לְעֵינֵי רוֹאֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְמוּסָה: אַל תִּירָא! הַשְׁלֵךְ שֵׁנִית אֶת-מַטְּךָ אָרְצָה. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵּן, וַיְהִי הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ אֲשֶׁר שִׁבְעָה רָאשִׁים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים לוֹ וַיִּבְלַע אֶת-כָּל-הַנְּחָשִׁים אֲשֶׁר לְחַרְטֻמֵּי פַרְעַוְן, וּפַרְעַוְן וְכָל-שָֹרָיו עוֹמְדִים עַל בָּמָה גְבוֹהָה לְהַבִּיט בַּמַּחֲזֶּה וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת וְכָלוֹת. וַיִשְׁאַל שַֹר הַחַרְטֻמִּים אֲשֶׁר עַל יַד פַרְעַוְן, אֲשֶׁר עֵינָיו כֵּהוֹת, אֶת פַרְעַוְן לֵאמֹר: אֲבָל הַגִּידָה נָא לִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַאִם נוֹדַע כִּי בָאוּ הנְּחָשִׁים אֶל קֶרֶב נְחַשׁ מוּסָה אִם אָיִן? וַיֹּאמַר: אָיִן! אָז קָרָא נְשִֹיא הַחַרְטֻמִּים בְּקוֹל לֵאמֹר: אָכֵן אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ! אוֹת אֱלֹהֵי אֱמֶת הוּא הָאוֹת אֲשֶׁר עָשָֹה מוּסָה לְעֵינֵינוּ, כִּי לוּלֵא כֵן הָיְתָה בֶטֶן הַנָּחָשׁ מִתְנַפָּחַת. וַיִּשְׁתַּחֲווּ נְשִֹיא הַחַרְטֻמִּים לִפְנֵי אֱלֹהֵי מוּסָה אָרְצָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ עִמּוֹ עוֹד שִׁבְעִים חַרְטֻמִּים אֲחֵרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים וַיִּקְרְאוּ גַם הֵם פֶּה אֶחָד וַיֹּאמֵרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן הוּא נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ.

וַתֶּחֱשַׁכְנָה עֵינֵי פַרְעַוְן מֵרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וְאָזְנָיו צָלְלוּ מִשְּׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. וַיִּקְרָא בְמַר רוּחוֹ אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֶל הַמְכַשְׁפִים לֵאמֹר: אֲרוּרִים אַתֶּם! בְּנֵי מָוֶת אַתֶּם! וַיְּצַו וַיְקַצְּצוּ אֶת-יְדֵיהֶם וְאֶת-רַגְלֵיהֶם, וְאַחַר תָּלָה אוֹתָם לְעֵינֵי הַנִּצָּבִים. וּבְהִתָּלוֹתָם קָרְאוּ הַחַרְטֻמִּים וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן טוֹב טוֹב לָנוּ לְהֵעָנֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ רַע. עוֹלָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ קֵץ וְתִכְלָה, מֵאֲשֶׁר לְהֵעָנֵשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֻּלוֹ אָרֹךְ, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. וַיְמוּתוּ וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שִֹפְתוֹתֵיהֶם מִשִֹמְחָה.

וְלֹא הֵעֵז פַרְעַוְן לִנְגֹעַ בְּמוּסָה וּבְהָארוּן אָחִיו לְרָעָה, כִּי פַחַד אֱלֹהֵי מוּסָה וְחִתִּיתוֹ נָפְלוּ עָלָיו וְעַל כָּל-עַמּוֹ.

 

כג: תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת

וַיּוֹסֶף מוּסָה לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים חֲדָשִׁים בְּכָל-שְׁמוֹנָה יָמִים לְעֵינֵי פַרְעַוְן וּלְעֵינֵי בְנֵי עַמּוֹ עַד תִּשְׁעָה בְמִסְפָּר, וּמִלְּבַד שְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָרִאֹשוֹנִים, הַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ וְהַיָּד שֶׁנִרְפְּאָה מִצָּרַעְתָּהּ, עָשָֹה מוּסָה עוֹד שִׁבְעָה אוֹתוֹת אֲחֵרִים. הוּא הֵבִיא מַבּוּל מַיִם עַל מִצְרַיִם, וְהוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם אַרְבֶּה, כִּנִּים וּצְפַרְדְּעִים. הוּא הָפַךְ אֶת-יְאוֹר מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-מֵימֵי הָאָרֶץ לְדָם, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁתּוֹת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מֵהֶם נֶהֶפְכוּ שֵנִית לְמָיִם, וְהוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. והוּא יִבֵּשׁ מִקְצַת הַיְאוֹר לְעֵינֵיהֶם. וְהָיָה מִדֵּי בוֹא הַמַּכָּה עַל פַרְעַוְן וְקָרָא פַרְעַוְן לְמוּסָה וְאָמָר: אָנֹכִי אַאֲמִין בֵּאלֹהֶיךָ רַק הָסִירָה אֶת-הַמַּכָּה מֵעָלָי, וּבְהָסִיר מוּסָה אֶת-הַמַּכָּה הִתְנֶחָם. כִּי מֵאֵת אַלְלַהּ הָיְתָה זֹאת לְהַכְבִּיד אֶת-לֵב פַרְעַוְן וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן הַרְאוֹת מוֹפְתָיו בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וּלְאָסִיָּה בַת פַרְעַוְן אָמָה אֲשֶׁר זֶה תַפְקִידָהּ לִסְרֹק אֶת-שַֹעֲרוֹתֶיהָ יוֹם יוֹם. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַסּוֹרֶקֶת יוֹשֶׁבֶת על כִּסֵּא הַזָּהָב הַמְיֻעָד לָהּ וְהִיא סוֹרֶקֶת שְֹעַר גְּבִרְתָּהּ כְּדַרְכָּהּ, וִַיִּפֹּל הַמַּסְרֵק מִיָּדָהּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְשָׁלשׁ, וַתִּכְעַס הַסּוֹרֶקֶת וַתִּקְרָא מִבְּלִי מֵשִֹים כְּדַרְכֵי “הַמַאֲמִינִים” בְּעֵת כַּעַס לֵאמֹר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ24. וַתִּשְׁמַע בַּת פַרְעַוְן וַתְּסַפֵּר הַדָּבָר לְאָבִיהָ, וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסּוֹרֶקֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאָלָהּ הַמֶּלֶךְ פֵּשֶׁר דָּבָר. ותַּעַן לֵאמֹר: מֵהַהוֹלְכִים אַחֲרֵי מוּסָה אֲנִי וַאלֹהָיו אֱלֹהָי! וַתִּבְעַר חֲמַת הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיהָ וַיְצַו וַיַּשְׁכִּיבוּהָ אַרְצָה וַיִּתְקָעוּהָ בְמַסְמֵרִים בָּאֲדָמָה בְּיָדֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ. וְאַחַר צִוָּה וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת-כָּל-בָּנֶיהָ לְעֵינֵיה בְּשָׁכְבָהּ. וְאַחַר הֵבִיא תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוֹלָה וַיַּסִּיקָהּ בָּאֵשׁ עַד הִתְלַבְּנָהּ, וַיִּתֵּן אֶת-הַסּוֹרֶקֶת בְּתוֹכָהּ. וַיְהִי בְצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא לֵאמֹר: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ! וַתֵּרֶא בַת פַרְעַוְן וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי מָרוֹם יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם וַיִּשְֹאוּ אֶת-הַסּוֹרֶקֶת עַל כַּנְפֵיהֶם הַשָׁמָיְמָה. וְאַחַר שָׁמְעָה בַת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אַשְׁרַיִךְ, בַּת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱמַנְתְ בְּאַלְלַהּ וּבִנְבִיאוֹ, וּבְרוּכָה תִהְיִי בְּבוֹאֵךְ. חֶלְקֵךְ יִהְיֶה בְגַן-עֵדֶן בֵּין כָּל-צַדִּיקֵי עוֹלָם, ו“חוּרִיָּה” תִהְיי לְמֻחַמָּד הָאַחֲרוֹן בַּנְבִיאִים.

 

כד: יְצִיאַת בְּנֵי אִֹשְֹרָאִיל מִמִּצְרָיִם

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶד גַּ’בְּרָאִיל מַלְאַךְ אַלְלַהּ מִן הַשָּׁמַיִם אֶל פַרְעַוְן וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו בִּדְמוּת אָדָם. וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעַוְן: מִי אָתָּה? וַיַּעַן גַּ’בְרָאִיל וַיֹּאמַר: עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ פַרְעַוְן אָנִי, וָאָבֹא אֵלֶיךָ לְהַגִּישׁ לְפָנֶיךָ תְּלוּנָתִי עַל עֶבֶד מֵעֲבָדַי אֲשֶׁר טִפַּחְתִּיו וְרַבִּיתִיו, וָאַרְבֶּה חֲסָדַי עִמּוֹ וָאַעֲִשִׁירֵיהוּ וָאֲאַשְׁרֵהוּ, וְהוּא בָעַט בִּי תַּחַת לְהַכִּיר לִי טוֹבָה. וְגַם כָּפַר בְּכָל-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי לוֹ, וְגַם הֵעֵז וְאָמָר: לִי הַכֹּל וַאֲנִי עֲשִׂיתִיו. וְגַם זֹאת עָשָֹה: גָּזַל אֶת-שְׁמִי מִמֶּנִי וַיִּקָּרֵא בוֹ. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעֵנִי נָא מַה-מִּשְׁפָּטוֹ? וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: אִם אֱמֶת הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ, אַחַת דָּתוֹ לְהַטְבִּיעֵהוּ בַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו גַּ’בְּרָאִיל: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בִימִינִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אַךְ אֱמֶת בְּפִי, וְאִם אַיִן, מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי, וְעַתָּה זֹאת בַּקָּשָׁתִי מִלְפָנֶיךָ, תְּנָה נָא לִי אֶת-גְּזַר דִּינְךָ בִּכְתָב לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ לְעַבְדִּי. וַיַּעַשֹ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר גַּ’בְּרָאִיל, וְהוּא לֹא יָדַע כִּי מַלְאַךְ אַלְלַהּ הוּא.

וַיֵּצֵא גַּ’בְּרָאִיל מִלִּפְנֵי פַרְעַוְן וַיְמַהֵר אֶל מוּסָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר אַלְלַהּ: צֵא אַתָּה וְכָל-עַמְּךָ בֵּית אִשְֹרָאִיל עִמְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה מִמִּצְרַיִם. וַיְדַבֵּר מוּסָה עִם בְּנֵי אִשְֹרָאִיל וַיֵּצְאוּ כֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וּפַרְעַוְן וְכָל-עַמּוֹ יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲמֻקָּה. וְהֵם כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּשְׁמַע פַרְעַוְן אֶת אֲשֶׁר עָשֹוּ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל כִּי בָרְחוּ מִמִּצְרַיִם, וַיֹּאמַר: אַךְ יַד מוּסָה וְהָארוּן אָחִיו בַּדָּבָר הַזֶּה, וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד, וַיְמַהֵר וַיֶּאְסֹר אֶת-רִכְבּוֹ וְאֶת-כָּל-חֵילוֹ, וּפָרָשָׁיו לָקַח עִמּוֹ וְהֵם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְֹפַת הַיָּם לָרֹב. וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיַּשִֹּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל יַם סוּף. וַיִּרְאוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אוֹתָם מֵרָחוֹק וַיִּבָּהֲלוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ אֶל מוּסָה וְאֶל הָארוּן: הוֹשׁיעוּ! וַיֹּאמֶר לָהֶם מוּסָה: אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת אַלְלַהּ לָנוּ הַיּוֹם. ויֵּט מוּסָה אֶת-יָדוֹ עַל הַיָּם וַיִּבְקָעֵהוּ לִשְׁנֵים עָשָּׂר בְּקִיעִים עֲמֻקִּים וּרְחָבִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיָּשֶֹם אֶת-הַבְּקִיעִים לְחָרָבָה וְלִדְרָכִים סְלוּלוֹת, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְֹמֹאלָם, וְהֵם זַכִּים מְאֹד. וַיְּצַו לְשִׁבְטֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל לָלֶכֶת בָּהֶם שֵׁבֶט לַבְּקִיע שֵֶבֶט לַבְּקִיעַ שֶׁבֶט לַבְּקִיעַ, וּבְלֶכְתָּם הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה דֶרֶךְ הַמַּיִם הַזַּכִּים מִזֶּה וּמִזֶּה, וּמוּסָה וְהָארוּן הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם. וַיַּרְא פַרְעַוְן וְחֵילוֹ וַיֹּאמְרוּ גַם הֵם לַעֲשֹוֹת כְּמַעֲשֶֹה מוּסָה וּבְנֵי אִשְֹרָאִיל. וַיְהִי בְהַגִּיעַ סוּס פַרְעַוְן אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד פִּתְאֹם מִמְּרוּצָתוֹ, כִּי יָרֵא לָלֶכֶת הָלְאָה. וַיַּכֵּהוּ פַרְעַוְן מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וַיִּדְחָפֵהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְלֹא הוֹעִיל, וְהַסוּס לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

אָז יָרַד גַּ’בְּרָאִיל מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּסָה אַבִּירָה, וַיִּדְהַר בָּהּ בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיַּרְא סוּס פַרְעַוְן וַיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ הַסּוּסִים, וַיִּמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו גַּם כָּל פָּרָשֵׁי פַּרְעַוְן וְכָל-עִמּוֹ עַד אֶחָד.

וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: נְטֵה יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשׁוּבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. ויֵּט מוּסָה אֶת-יָדוֹ וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים. וַיְמַהֵר גַּ’בְּרָאִיל אֶל פַרְעַוְן בְּטֶרֶם טִבְעוֹ וַיָּגָל לְפָנָיו אֶת-“שְׁטָר גְּזַר הַדִּין” אֲשֶׁר גָּזַר פַרְעַוְן עַל עַבְדּוֹ לְהַטְבִּיעֵהוּ, עַל כִּי כָפַר בַּאֲדוֹנֵי חַסְדּוֹ. ויָּבֶן פַרְעַוְן כִּי בָא קִצּוֹ וַיִּקְרָא: אָכֵן חָטָאתִי! אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וּמוּסָה הוּא שְׁלִיחוֹ וְהָארוּן אָחִיו נְבִיאוֹ וּמְלִיצוֹ.

וַיְהִי כִי רָאוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת-הַיָּד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָֹה אַלְלַהּ בְּמִצְרַיִם וַיִּשְֹמְחוּ מְאֹד אֲבָל גַּם פָּחֲדוּ, כִּי אָמְרוּ: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי עָמַד פָּרְעַוְן בַּחַיִים!? וַיְמַהֵר גַֹּ’בְּרָאִיל וַיָּרֶם אֶת-גוּפַת פַּרְעַוְן מֵעַל לַמַּיִם וַיַּצִּיגָהּ לְעֵינֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיַּאֲמִינוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל בְּאַלְלַהּ, וּבְמוּסָה וְהָארוּן עֲבָדָיו.

 

כה: מַתַּן תּוֹרָה

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי אִשְֹרָאִיל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וְשָׁם נָתַן לָהֶם אַלְלַהּ אֶת-הַתּוֹרָה, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ. וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי אִשְֹרָאִיל, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וּלְמַלֵּא אַחֲרֵי מִצְווֹתַי וַעֲשֶֹרֶת דְּבָרַי, וְלִהְיוֹת “מַאֲמִינִים” בִּי וּבִנְבִיאַי, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלַי בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם25. וְלֹא תַעֲשֹוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב וֵאלֹהֵי בָשָֹר וָדָם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הַמִצְרִים הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִידָם אַלְלַהּ לְעֵינֵיכֶם. וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמֵרוּ: כֹּה נַעֲשֶֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אַלְלַהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁאַל מוּסָה אֶת-אַלְלַהּ לֵאמֹר: הֲיֵשׁ בָּאָרֶץ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר חוֹנַנְתּוֹ חָכְמָה וָדַעַת יוֹתֵר מִמֶּנִי! וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ: יֵשׁ. וַיִּשְׁאַל מוּסָה: וְאַיוֹ? וַיֹּאמֶר לוֹ אַלְלַהּ: קַח אֶת-נַעַרְךָ אֶת-יֶשׁוּע וּלְכוּ יַחְדָּו אֶל חוֹף הַיָּם וְשָׁם תִּפְגָּשֵֶהוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כֵן. וַיִּקַּח אֶת-יֶשׁוּע מְשָׁרְתוֹ וְגַם צֵידָה לָקַח עִמּוֹ צְלִילֵי לֶחֶם שְֹעוֹרִים וְדָגִים צְלוּיִים וַיֵּלְכוּ שְלֹשֶת יָמִים וְלֹא מָצָאוּ. וַיְהִי בַיוֹם הָרְבִיעִי וַיִּשְׁאַל מוּסָה אֶת-אַלְלַהּ לֵאמֹר: וְאַיֵּה עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלַי: מָצֹא תִמְצָאֶנּוּ עַל שְֹפַת הַיָּם? וַיַּעַן אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: לִֵךְ בְּדַרְכְּךָ זוֹ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ עָלֶיהָ, וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יָשׁוּב הַדָּג הַיְחִידִי הַצָּלוּי אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּסַלְּךָ לִתְחִיָּה, שָׁם תִּמְצָאֶנוּ. וַיַּעַשֹ מוּסָה כִּדְבַר אַלְלַהּ. וַיְהִי בָעֶרֶב וַיַּגִּיעוּ עַד סֶלַע גָּדוֹל, וְעַל יַד הַסֶּלַע מַעְיַן מַיִם זַכִּים. וַיַּרְא וְהִנֵּה הַדָּג אֲשֶׁר בְּתוֹךְ סַלוֹ קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וַיַּעָלֵם, וַיֵּדַע מוּסָה כִּי שָׁם הַמָּקוֹם. וַיִּשָֹּא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עַל רֹאֹש הַסֶּלַע אִישׁ מִתְפַּלֵל, וַיָּבֶן כִּי אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא. וַיֹּאמֶר מוּסָה לְנַעֲרוֹ: שׁוּב אַתָּה אֶל הָארוּן אָחִי אֶל מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וְעָזַרְתָּ לְאָחִי בַּעֲבוֹדָתוֹ לִֹשְפֹּט אֶת-הָעָם וְאָנֹכִי אֶעֱשֶֹה פֹה יָמִים אֲחָדִים וְאַחַר אָשׁוּב. וַיָּשָׁב יָשׁוּע אֶל הַמַּחֲנֶה, וּמוּסָה טִפֵּס וְעָלָה עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע, וַיְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר כִּלָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: הַאַתָּה זֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים, וּמַה-ֹשִּמְךָ כִּי אֵדָע? וַיֹּאמַר: אָנִי! וּמַה-שְׁלוֹמְךָ אַתָּה, מוּסָה שְׁלִיחַ אַלְלַהּ? וְלָמָּה בָאתָ עַד הֲלוֹם? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי, מֵאַיִן לְךָ שְׁמִי וּמִי הִגִּידָהוּ לָךְ? וַיַּעַן אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר: אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתְךָ אֵלַי הוּא הוֹדִיעָהוּ לִי. וַיִּגֵּד אֶת-שְׁמוֹ לְמוּסָה וַיֹּאמַר: אֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי שְׁמִי, וְיֵשׁ הַקּוֹרְאִים לִי אַלְחַ’צְ’ר26. וַיְשְתַּחוּ מוּסָה עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיִּשְׁאַל אֵלִיָּהוּ אֶת-מוּסָה שֵׁנִית לֵאמֹר: הֲיֶּשׁ לְךָ דָּבָר אֵלַי? וַיַּעַן מוּסָה וַיֹּאמַר: הוֹרַנִי נָא, אֲדוֹנִי, אֶת-דְּרָכֶיךָ וְאֵדָעֵם לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַלְלַהּ. וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָהוּ: לְכָה אַחֲרַי וְרָאִיתָ אֶת-דְּרָכָי, כִּי טוֹב מַרְאֵה עֵינָיִם.

וַיֵּלֶךְ מוּסָה אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ עַל שְֹפַת הַיָּם וּבְדַרְכָּם שֹוֹחֲחוּ שְׁנֵיהֶם עַל מִצְווֹת אַלְלַהּ וְעַל תּוֹרוֹתָיו וְעַל הַדְּרָכִים אֲשֶׁר עַל הָאָדָם לֶאֱחֹז בָּהֶם לְמַעַן עֲשֹוֹת אֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַיָּשָּׁר בְּעֵינֵי אַלְלַהּ. מוּסָה שׁוֹאֵל וְאֵלִיָהוּ עוֹנֶה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רַד הַיּוֹם וַיַּרְא מוּסָה וְהִנֵּה שַׁחַף גָּדוֹל יָרַד אַרְצָה בְעוּפוֹ, וַיַּעֲמֹד רְגָעִים מִסְפָּר עַל רֹאשׁ אֵלִיָּהוּ, וְאַחַר שָֹם פָּנָיו אֶל הַיָּם וַיִּטְבֹּל מַקּוֹרוֹ בַמַּיִם וַיִּתְרוֹמֵם וַיְנַגֵּב אֶת-הַמַּקוֹר הָרָטוּב בְּנוֹצוֹת כְּנָפָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאַחֵר עָף עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם יָמָּה וּמִזְרָחָה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה הָלוֹךְ וָשׁוּב. וְאַחַר עָמַד שֵׁנִית עַל רֹאשׁ אֵלִיָּהוּ וַיְצַיֵּץ בְּקוֹלוֹ קְרָא… קְרָא… קְרָא… וַיֵּעָלֵם. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְמוּסָה: הֲיָדַעְתָּ מַה-שַׁחַף זֶה אוֹמֵר? וַיַּעַן: לֹא יָדָעְתִּי! וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: הֲלֹא כֹה דְבָרָיו אַלֵינוּ: כָּל-חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אַךְ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הֵן, וּכְמִדַּת הַמַּיִם אֲשֶׁר הִרְטִיבוּ אֶת-מְקּוֹרִי בְטָבְלִי אוֹתוֹ בַיָּם. וְלָכֵן אֵל יָרוּם לִבְּכֶם בְקִרְבְּכֶם וְאַל תֹּאמְרוּ חֲכָמִים אָנוּ, כִּי עֲמֻקָּה מִנִּי יָם חָכְמָה, וְדַעַת שַׁדַּי עֲמֻקָּה מִמֶּנָּה, וְאַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם הִפְכוּ בָהֶן וְהִפְכוּ בָהֶן כִּי הַכָּל בָּהֶן.

וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת וַיַּגִּיעוּ לְבֵית-קְבָרוֹת. וְהִנֵּה גֻּלְגְּלוֹת אָדָם וְעַצְמוֹת אָדָם מְפֻזָּרוֹת אָנֶה וְאָנָה. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְמוּסָה: מוּסָה! הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת-הַגֻּלְגְלוֹת הָאֵלֶּה וְאֶת-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? גֻּלְגְּלוֹת מְלָכִים הֵן, וְעַצְמוֹת שָֹרִים וְרוֹזְנִים הֵן, אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בִימֵיהֶם מֶמְשָׁלָה בְלִי מְצָרִים וַיְדַכְּאוּ עַמִים תַּחְתָּם. וּבְכָל זֹאת כָּל-כֹּחָם וְעֹצֶם יָדָם לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם לְהַצִּילָם מִן הַמָּוֶת אֲשֶׁר לֹא יָשִֹים פְּדוּת בֵּין עָנִי לְעָשִׁיר, וּבֵין מֶלֶךְ מוֹשֵׁל לְעֶבֶד מְשֻׁעְבָּד. וְלָכֵן אַל יָרוּם לֵב הָאָדָם בְּמָשְׁלוֹ, כִּי לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים יִמְשֹׁל, וְלֹא לְטוֹבַת נַפְֹשוֹ הוּא נִקְרָא לִמְשֹׁל, כִּי אִם לְטוֹבַת אֲחֵרִים.

וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת וַיַּגִיעוּ אֶל כְּפָר, וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת בְּנֵי הַכְּפָר לְאָרְחָם וּלְהַאֲכִילָם כִּי עֲיֵפִים הֵם, וְלֹא אָבוּ בְנֵי הַכְּפָר לְמַלֵּא רְצוֹנָם. וַיִּכְעַס מוּסָה מְאֹד, אֲבָל אֵלִיָהוּ לֹא כָעָס. וּבְהַפְנוֹתוֹ אֶת שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת הִתְפַּלֵּל אֶל אַלְלַהּ כִּי יַהֲפֹךְ אֶת לֵב בְּנֵי-הַכְּפָר לְטוֹבַה וַיִּסְלַח לָהֶם עֲוֹנָם. כִּי אָמַר אֵלִיָּהוּ: יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מֵעוֹדוֹ כְּלֵב חַיְתוֹ טֶרֶף, וְרַק הַחִנּוּךְ וְהַלִּמּוּד יַהַפְכוּהוּ לְטוֹבָה. וּבִפְנוֹתוֹ לְמוּסָה קָרָא לֵאמֹר: עַל כֵּן יְחַנֵּךְ הָאָדָם אֶת-בָּנָיו בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וְלֹא יָחוּס עַל כֶּסֶף וְלֹא יָחוּס עַל זָהָב, כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב, וְאַלְלַהּ הַטּוֹב יְשַׁלֵּם לָאָדָם שִׁבְעָתַיִם אֶת-אֲשֶׁר יוֹצִיא לְלִמּוּד בָּנָיו וּלְחִנּוּכָם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד מוֹצָא הַכְּפָר וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה גֶדֶר אֲבָנִים אַחַת נוֹטָה לִנְפֹּל, וַיְמַהֵר אֵלִיָּהוּ וַיִּפְשֹׁט אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וְגַם אֶת-בָּתֵּי זְרֹעָיו הִפְשִׁיל, וַיַּעֲמֹד לְתַּקֵּן אֶת-הַגָּדֵר. וּבְפַקְּחוֹ אֶת-הָאֲבָנִים הֶרְאָה אֵלִיָהוּ אֶת-מוּסָה, וְהִנֵּה בְתוֹךְ הַגָּדֵר אוֹצַר כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲרוֹאֶה אַתָּה, מוּסָה? הָאוֹצָר הַזֶּה לִשְׁנֵי יְתוֹמִים הוּא אֲשֶׁר אֲבִיהֶם מִֵת עֲלֵיהֶם בַּיָמִים הָאֵלֶּה, וְלוּ נָפְלָה הַגָּדֵר כִּי עָתָּה נִגְלָה לְעֵין הָעוֹבְרִים וְנִגְנָב. וְלָכֵן שְׁלָחַנִי אַלְלַהּ עַד הֲלוֹם לַעֲשֹוֹת אֶת-אֲשֶׁר עָשִֹיתִי, כִּי אַלְלַהּ אֲבִי יְתוֹמִים הוּא, וְאִם עֵַנֵּה תְעַנּוּ אוֹתוֹ וְצָעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי רַחוּם אָנִי.

*

וַיּוֹסֵף מוּסָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ תִּשְׁעִים יוֹם תְּמִימִים. וּבְכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ רָאָה וְגַם שָׁמַע וְלָמַד הַרְבֵּה מִפִּי אֵלִיָּהוּ עַד כִּי חָכַם מְאֹד. וְאַחַר אָמַר מוּסָה אֶל אֵלִיָּהוּ: קְצֵה דְרָכֶיךָ רָאִיתִי, מוֹרִי וְאַלוּפִי, וָאֶלְמָדָה, וְעֵינַי אוֹרוּ מֵאוֹר הַחָכְמָה אֲשֶׁר אָצַל לְךָ אַלְלַהּ מִכָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא לָֹשוּב אֶל מַחֲנֵה אִשְֹרָאִיל עַמִּי לְהוֹרוֹתָם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶֹה אֲשֶׁר יַעֲשֹוּן לְטוֹב לָהֶם עַל פִּי כֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי מִמֶּךָ. וַיִּפָּרֵד מוּסָה מֵאֵת אֵלִיָּהוּ וַיָּשַָב אֶל הַמַּחֲנֶה הַמִּדְבָּרָה.

 

כו: מוֹת הָארוּן

וַיִסְעוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל שָׁנִים רַבּוֹת בַּמִּדְבָּר וַיָּבֹאוּ אַרְצָה פְּלֶֹשֶת וַיַּחֲנוּ בְּ“וַאדִי מוּסָה” הִיא פֶטְרָה. הֵם שָׁם וְהִנֵּה הָארוּן אֲחִי מוּסָה נָשָֹא עֵינָיו וַיַּרְא מֵרָחוֹק רָמָה יְרַקְרֶקֶת חֶמְדַּת לֵב וָעָיִן וְהִיא כֻלָּהּ כְמַזְהֶרֶת בִּזְהַב קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ. ויַֹּאמֶר הָארוּן לְמוּסָה: הָבָה נָא, אָחִי, וְנָסוּרָה אֶל הָרָמָה אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְרָאִינוּ הַדָּבָר. וַיִּשְׁמַע מוּסָה בְּקוֹל אָחִיו. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם הָרָמָתָה וַיִּקְחוּ אִתָּם גַּם אֶת-בְּנֵיהֶם. וַיְהִי כְבוֹאָם וַיִּמְצְאוּ מְעָרָה בִּמְבוֹא הָרָמָה וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ לְהִסָּתֵר רֶגַע בְּצִלָהּ מִפְּנֵי חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה מִטָּה רְפוּדָה וּמִמַּעַל לָהּ כְּתֹבֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הַמִּטָּה הַזֹּאת מוּכָנָה לָאִישׁ אֲשֶׁר אָרְכּוֹ כְאָרְכָּהּ. וַיִּצְחֲקוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: הָבָה נְנַסֶּה אֹרֶךְ מִי מֵאִתָּנוּ כְּאֹרֶךְ הַמִּטָּה. וַיִּשְׁכְּבוּ כֻלָּם בְּתוֹכָהּ זֶה אַחַר זֶה, וְלֹא שָׁוְתָה הַמִּטָּה לָאִישׁ זוּלָתִי לְהָארוּן אֲשֶׁר שָׁכַב בָּהּ בָּאַחֲרוֹנָה. הוּא טֶרֶם יָקוּם וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן נִרְאָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וַיִּדְרֹשׁ הָאִישׁ בִּשְׁלוֹם כֻּלָם וַיֹּאמַר: אָנֹכִי “עַזְרָאִיל” מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּבְמַלְאֲכוּת אַלְלַהּ שֻׁלַּחְתִּי הֵנָּה לָקַחַת אֶת-נֶפֶשׁ הָארוּן הַשּׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אֲשֶׁר לְפָנַי כִּי לוֹ הִיא. וַיֵּצֵא לֵב כֻּלָם לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי עַזְרָאִיל וַיֶּחֶרְדוּ מְאֹד. אֲבָל הָארוּן קִבֵּל אֶת-דִּבְרֵי עַזְרָאִיל בְּשִֹמְחַת אֱמֶת וַיֹּאמֶר: הִנְּנִי אָמוּת כִּי קָרָאתָ לִי בְּשֵׁם אַלְלַהּ. ויִּפֹּל עַל צַוְּארֵי מוּסָה אָחִיו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּשַּׁק גַּם אֶת-כָּל-בָּנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַל נָא תִבְכּוּ וְאַל נָא יֵרַע לְבַבְכֶם, “הַכֹּל מֵאֵת אַלְלַהּ” וְאַחֲרֵי מִדּוֹתָיו אֵין לְהַרְהֵר. וְעַתָּה דִּרְשׁוּ נָא בִשְׁלוֹם כָּל אַחַי בְּנֵי אִשְֹרָאִיל אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה כְּשׁוּבְכֶם וְנִחַמְתֶּם אוֹתָם, וְהִתְהַלַּכְתֶּם עִמָּהֶם תָּמִיד בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשִֹיתִי אָנִי. וַיִּקְרָא עַזְרָאִיל לְכָל-הַנִּמְצָאִים בַּמְּעָרָה לֵאמֹר: צְאוּ הַחוּצָה עֲדֵי רֶגַע, וַיֵּצְאוּ. וּבְשׁוּבָם רָאוּ וְהִנֵּה הָארוּן מֵת וְהוּא בַמִּטָּה אֲשֶׁר שָׁכַב עָלֶיהָ וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְֹפָתָיו. וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מֵעַל הַמִּטָּה וַיִּרְחָצוּהוּ וַיְטַהֲרוּהוּ וַיַּלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִגְדֵי כְהֻנָּתוֹ, וַיָּשׁוּבוּ וַיַּנִּיחוּהוּ בְמִטָּתוֹ.

וַיְהִי כְּצֵאתָם וַיִּסְתְּמוּ אֶת-פִי הַמְּעָרָה וַיָּשׁוּבוּ אֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אִשְֹרָאִיל, וַיֹּאמֵרוּ: הָארוּן אֵינֶנוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אַלְלַהּ. וַיֶּחֱרַד לְבַב כָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל לַשְׁמוּעָה וַיִּקְרְאוּ בִמְרִירוּת לֵאמֹר: מוּסָה, מוּסָה! אַתָּה הֲרַגְתּוֹ, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְמוֹתוֹ, כִּי חָבִיב הָארוּן מְאֹד עַל כֻּלָּם. וַיַּרְא אַלְלַהּ וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו עַל עַבְדוֹ עַל מוּסָה וַיְצַו לְמַלְאָכָיו עוֹשֵֹי רְצוֹנוֹ וִַישֹּאוּ אֶת-הָארוּן בְּמִטָּתוֹ מֵעַל לְמַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל, וַיִּרְאוּ כֻלָּם וַיִּוָּכְחוּ כִּי אַלְלַהּ לְקָחוֹ וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל מוּסָה. וַיִּבְכּוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל אֶת הָארוּן שְׁלשִׁים יוֹם, וַיִתְפַּלְּלוּ בְעַד נִשְׁמָתוֹ חָמֵשׁ תְּפִלוֹת בַּיּוֹם: בַּבֹּקֶר, בַּצַּהֳרַיִם, בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, בָּעֶרֶב וּבַלָּיְלָה. וְאַחַר כָּל תְּפִלָּה קָרְאוּ כֻלָּם יַחַד חָמֵשׁ פְּעָמִים וַיֹּאמֵרוּ: אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ, אַלְלַהּ יְרַחֲמֵהוּ! אָמִין!

 

כז: יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר אַלְלַהּ אֶל מוּסָה: עֲלֵה רֵשׁ אֶת-אֶרֶץ כַּנְעָאן, אַתָּה וְכָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל עִמָּךְ, כִּי לָכֶם נְתַתִּיהָ. וּכְבֹאֲכֶם שָׁם הָסִירוּ אֶת-כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּה, וְטִהַרְתֶּם אוֹתָהּ מִכָּל-טֻמְאוֹת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל-קְדוֹשַׁי וּנְבִיאַי מִמֶּנָּה יֵצֵאוּ, וּבָהּ יִפְעֲלוּ וְיִתְנַבֵּאוּ. וַיִּקְרָא מוּסָה אֶת-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל וַיּוֹדִיעֵם אֶת-דְּבַר אַלְלַהּ, וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: אֲבָל הַעַל כֵּן הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית פַרְעַוְן הַנּוֹגֵשֹ לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד עַמִּים אַכְזָרִים אֲחֵרִים לְהַאֲבִידֵנוּ!? וַאֲנַחְנוּ שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ לֵאמֹר: אֶרֶץ כַּנְעָאן אֶרֶץ פְּרָאִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת הִיא, אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, אֶרֶץ אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת בָּהּ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ כֹּל, לֹא עֵץ לְהָצֵל וְלֹא מַיִם לִֹשְתּוֹת, וּמֶה-חָטָאנוּ לְךָ וּבַמֶּה הֶלְאֵינוּךָ לָתֵת אוֹתָנוּ וְאֶת-עוֹלָלֵינוּ בִּידֵי רוֹצְחִים וְשׁוֹדְדִים לְהַאֲבִידֵנוּ? הֲלֹא טוֹב לָנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר הַזֶּה בִּמְנוּחָה מֵאֲשֶׁר לָמוּת שָׁם לְפִי חָרֶב! וַיֹּאמֶר אַלְלַהּ לְמוּסָה: מוּסָה! אֱמֹר לִבְנֵי אִשְֹרָאִיל: אַל תִּירָאוּ, כִּי עִמָּכֶם אָנִי, עַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה לִהְיוֹת עֲלֵיכֶם לְצֵל מֵחֹם הַשֶָּמֶשׁ, וּמִן הַשָּׁמַיִם אוֹרִיד לָכֶם מָן לְאָכְלָה. גַּם בָּשָֹר תִּשְֹבְּעוּ מִן הַשַּׂלְוִים אֲשֶׁר יָגוֹזוּ מִן הַיָּם עַל פִּי מִצְוָתִי, וְגַם מַעְיְנוֹת מַיִם חַיִים יְפַכּוּ מִלֵּב הָאֲדָמָה בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלְכוּ לְרַוּוֹת צְמָאֲכֶם. וַיִּשְֹמְחוּ בְנֵי אִשְֹרָאִיל לְדִבְרֵי אַלְלַהּ וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ לְמוּסָה: עָשֹה נַעֲשֶֹה כַאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ.

וַיִּשְׁלַח מוּסָה מַלְאָכִים אַרְצָה כַּנְעָאן, אֶת-כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְאֶת-יָשׁוּע בִּן-נוּן, לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ, וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ לִירִיחוֹ. הֵם בְּשַׁעַר הָעִיר וְהִֵיה אִישׁ יוֹצֵא לִקְרָאתָם מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: הֲזֹאת יְרִיחוֹ? וַיֹּאמַר: כֵּן! וַיַּרְאֶה לָהֶם אֶת-מוֹצָאֵי הָעִיר וְאֶת-מְבוֹאֶיהָ.

וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ אַנְֹשֵי מִדּוֹת כַּנְפִילִים אֲשֶׁר הָיוּ בָאָרֶץ מֵעוֹלָם. וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אֶת-מַלְאֲכֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיְהִיוּ בְּעֵינֵיהֶם כַחֲגָבִים, וַיֹּאמְרוּ לְהָרְגָם. אֲבָל מֵהֶם אָמָרוּ: אַל נְמִיתֵם, נִקָּחֵם לָנוּ לַעֲבָדִים; אָמְנָם נַנָּסִים הֵם לְמַרְאֶה, אֲבָל חָזוּת פְּנֵיהֶם תַּעֲנֶה בָם כִּי נְבוֹנִים הֵם, וְחָרוּצִים הֵם, כִּנְמָלִים – וַיַּאַסְפוּם אֶל מִשְׁמָר.

וַיְהִי בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְכָל-בְּנֵי יְרִיחוֹ הוֹזִים שׁוֹכְבִים. וַיִּבְרְחוּ מַלְאֲכֵי בְנֵי אִשְֹרָאִיל כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְיָשׁוּע בִּן-נוּן וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה עַד בּוֹאָם אֶל “נַחַל אֶשְׁכּוֹל”. הַבֹּקֶר אוֹר, וַיִּשֹאוּ הַמַּלְאָכִים עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ כַרְמֵי עֲנָבִים וּשְֹדוֹת רִמּוֹנִים מְכַסִּים אֶת-כָּל-הַמָּקוֹם מִסָּבִיב, וְגֹדֶל כָּל-עֵנָב כְּרֹאשׁ כֶּבֶשֹ וְגֹדֶל כָּל-רִמּוֹן כְּרֹאשׁ גַּמָל. ויִּקְחוּ מִן הָעֲנָבִים וּמִן הָרִמּוֹנִים וַיְשָֹּאוּם בַּמוֹט בִּשְׁנָיִם, שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְכָל-אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם לְכָל-עֲנַף רִמּוֹנִים. וַיָּבֹאוּ אֶל מוּסָה וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתָם.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ בְּנֵי אִשְֹרָאִיל כִּי אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ אַנְשֵׁי מִדּוֹת הֵם, וְכִרְאוֹתָם אֶת-הָעֲנָבִים וְאֶת הָרִמּוֹנִים הַגְּדוֹלִים, וַיֶּחֶרְדּוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ: לֹא נֵלֵךְ! לָמָּה נָמוּת!? וַיִּחַר אַף מוּסָה בָּהֶם וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ וַיֹּאמַר: אָנָּא אֱלֹהָי, הַפְרֶד-נָא בֵּינִי וּבֵינָם כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מֵהֶם, כִּי רָעִים וְחַטָּאִים הֵם מְאֹד. וַיִּפֶן מוּסָה יָמִינָה וְיַחַד עִמּוֹ הָלְכוּ כָלֶב בֶּן יְפֻנֶה וְיָשׁוּע בִּן-נוּן וְאַנְשֵׁי מִסְפָּר מִן “הַמַּאֲמִינִים” בְּאַלְלַהּ וּבִשְׁלִיחוֹ, וְכָל-בְּנֵי אִשְֹרָאִיל פָּנוּ שְֹמֹאלָה וַיֵּלְכוּ בַאֲשֶׁר הִתְהַלָּכוּ, וַתַּעַל חֲמַת אַלְלַהּ עֲלֵיהֶם, וַתִּפְתַּח הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם חַיִים עַד אֶחָד.

וַיִּבֹא מוּסָה וְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד יְרִיחוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כַּנְעָאן לַיְלָה וַיִּלְכְּדוּהָ עַל נְקַלָּה, כִּי תַרְדֵּמַת אַלְלַהּ נָפְלָה עַל כָּל-הַתּוֹשָׁבִים וְלֹא יָדְעוּ בְּבֹא מוּסָה אֲלֵיהֶם. וַיִּתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מוּסָה וַאֲנָשָׁיו וַיְמִתוּם עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וְרַק אַנְשֵׁי מִסְפָּר מֵהֶם הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. גַּם אֶת-הָאֱלִילִים וְאֶת-הַפְּסִילִים הִשְׁמִידוּ, וַיְטַהֲרוּ אֶת-הָעִיר מִכָּל-גִּלּוּלֶיהָ וַיִּקְרְאוּ אוֹתָה בְּשֵׁם “עִיר-הַמָּבוֹא” אֲשֶׁר לְ“אֶרֶץ הַקֹדֶשׁ”, הִיא אֶרֶץ אִשְֹרָאִיל.

 

כח: יְמֵי מוּסָה הָאַחֲרוֹנִים

וַיְהִי כִּי זָקֵן מוּסָה – עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם – וַיֵּדַע כִּי יָמָיו סְפוּרִים, וַיִּקְרָא אֶל אַלְלַהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה אִבְּרָהִים בְּעֵת זִקְנָתוֹ לֵאמֹר: אָנָא אֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, אַל נָא תִקַּח אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי חָפֵץ חַיֵּי נֶצַח אָנִי. וַיַּבְטַח אַלְלַהּ גַּם אוֹתוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֶת-אִבְּרָהִים, אֲשֶׁר לֹא תִגַּע בּוֹ יַד “מַלְאַךְ הַמָּוֶת” לְרָעָה עַד עֲלוֹת רָצוֹן מִלְפָנָיו לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא “עַזְרָאִיל” מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶל מוּסָה לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּ. וַיִּגְעַר בּוֹ מוּסָה לֵאמֹר: רָשָׁע! אֵיכָכָה תָעֵז לִנְגֹּעַ בִּי לְרָעָה וְיְיָ לֹא צִוָּה!? וַיָּרֶם עַזְרָאִיל עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְרָא: אַלְלַהּ! אַלְלַהּ! תְּנָה-נָא עֵינְךָ בְּעַבְדְּךָ בְּמוּסָה הַמְמָאֵן לָתֵת אוֹתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו לָקַחַת נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּ לְמַעַן הֲשִׁיבָהּ לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶֹה עִם יֶתֶר בְּנֵי תְמוּתָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַלְלַהּ: וּמָה אֶעֱשֶֹה לְךָ, עַזְרָאִיל, וְאָנֹכִי הִבְטַחְתִּיו כִּי לֹא תִהְיֶה יָדְךָ בּוֹ בְּטֶרֶם יִשְׁאַל הוּא אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת!?

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ עַזְרָאִיל אֶת-דִּבְרֵי אַלְלַהּ וַיָּשָׁב אֶל מוּסָה כְמִתְיָאֵשׁ וַיְנַס לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וּלְפַתּוֹתוֹ בְּהַבְטָחוֹת טוֹבוֹת לֵאמֹר: מוּסָה! אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-נַפְשְׁךָ בְיָדִי בְרָצוֹן וַעֲשִֹיתִיךָ אַחֲרֵי מוֹתְךָ לִ“קְדוֹשׁ עוֹלָמִים” וְכָל-“הַמַּאֲמִינִים” יָבֹאוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרְךָ פַּעַם בְּשָׁנָה בְּהָמוֹן וְקָרְאוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ, וּמוּסָה “כֵּלִים”27 אַלְלַהּ. וְגַם זֹאת אֶעֱשֶֹה: כָּל-אַבְנֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ קִבְרְךָ תֵּהָפֵכְנָה לְגָלְמֵי-פֶחָם לְתוֹעֶלֶת לִבְנֵי הָאָדָם, וְיָדְעוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: אָכֵן נְבִיא אֱלֹהִים קָדוֹשׁ בְּתוֹכֵנוּ וּתְבָרֶכְךָ נַפְשָׁם.

וַיְהִי כִּי רָאָה עַזְרָאִיל כִּי כָל-דְּבָרָיו לֹא הוֹעִילוּ לְהָשִׁיב אֶת-מוּסָה מִדַּעְתּוֹ, וַיָשֶָב וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם הַסְגֵּר תַּסְגִּיר אֶת-נַפְשְׁךָ בְּיָדִי, וְהִקְצֵיתִי לְךָ אֶת “הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן” בְּגַן-הָעֵדֶן, וְכָל “הַמַּאֲמִינִים” יַעַבְרוּ יוֹם יוֹם לְפָנֶיךָ וְכָרְעוּ לְפָנֶיךָ בֶּרֶךְ וְאָמָרוּ: אֵין אַלְלַהּ מִבַּלְעֲדֵי אַלְלַהּ וְאֵין נָבִיא כְמוּסָה בֶן עַמְרָם. אַךְ גַּם הַפַּעַם לֹא הִטָּה מוּסָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְדִבְרֵי עַזְרָאִיל וַיּוֹסֵף לִגְעָר-בּוֹ וּלְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת, וְגַם גֵּרְשָׁהוּ מֵעַל פָּנָיו בְּחֶרְפָּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתָה אֶת-מוּסָה מֵרֹב זִקְנָה וְרִפְיוֹן יָדַיִם וַיַּעֲזֹב אֶת-מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל וַיִּתְהַלֵּךְ סַר וְזָעֵף עַל יַד חוֹף “בַּחְרְ לוּט”, הוּא יָם הַמֶּלַח, בֵּין הַסְּלָעִים. הוּא מִתְהַלֵּךְ וְהִנֵּה רוֹעֵה צֹאן לִקְרָאתוֹ, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ בוֹ מִקָּרוֹב רָאָה וְהִנֵּה הוּא הָרוֹעֶה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הִפְקִיד “ֹשֻחַיְבְּ” חוֹתְנוֹ, הוּא יִתְרוֹ, אֶת-עֲדָרָיו לִרְעוֹתָם בְּיוֹם צֵאת מוּסָה אֶת-מִדְיָן לָֹשוּב מִצְרַיְמָה לְהוֹצִיא אֶת-עַמּוֹ אֶת-אִשְֹרָאִיל מִתַּחַת סִבְלוֹת פַּרְעַוְן. וַיִּשְֹמְחוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וַיָּבֹאוּ בִדְבָרִים וּבְשִֹיחוֹת, וַיְסַפֵּר הָאֶחָד לַֹשֵּנִי אֶת-כָּל-הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ לְמִן יוֹם הִפָּרְדָם וְעַד יוֹם פְּגִיֹשָתָם. וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָרוֹעֶה אֶת-מוּסָה: לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת-מַחֲנֵה בְנֵי אִשְֹרָאִיל וְאַתָּה מִתְהַלֵּךְ קְדוֹרַנִּית בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְבַדֶּךָ? וַיַּעַן מוּסָה לֵאמֹר: מִפְּנֵי עַזְרָאִיל מַלְאַךְ הַמָּוֶת אָנֹכִי בוֹרֵחַ, כִּי הַרְגֵּז יַרְגִּיזֵנִי וְכִי מְנַסֶּה הוּא יוֹם יוֹם לְפַתּוֹת אוֹתִי לְהַסְגִּיר אֶת-נַפְשִׁי בְיָדוֹ. וַיִּתְמַהּ הָרוֹעֶה לְדִבְרֵי מוּסָה וַיִּקְרָא: אֲבָל, אֲדוֹנִי, אִם אִישׁ פָּשׁוּט “רוֹעֵה בְהֵמוֹת” כָּמוֹנִי בוֹחֵר בְּחַיֵּי נֶצַח וּמְפַחֵד מִפְּנֵי הַמָּוֶת, אֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּכָה, כִּי מַה-יַּעֲנֶה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי אַלְלַהּ, וּמַה-יָּשִׁיב בְּשָׁאֳלוֹ אוֹתוֹ עַל מַעֲשָֹיו בִּימֵי חַיָּיו וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ!? אֲבָל הַאִישׁ כָּמוֹךָ יִפְחָד וְאַתָּה “רוֹעֶה נֶאֱמָן” הָיִיתָ כָּל-יְמֵי חַיֶיךָ, וְגַם הַטּוֹב בְּעֵינֵי אַלְלַהּ עָשִֹיתָ וַתִּתֵּן לִבְנֵי אִשְֹרָאִיל תּוֹרָה וּמִצְוֹת לַעֲשֹׂותָן וְלִחְיוֹת בָּהֶן! הֲטֶרֶם תֵּדַע, מוּסָה, כִּי מֵתִים כָּמוֹךָ נִקְרָאִים חַיִּים, וְכִי עָתִיד אַתָּה לֵהָנוֹת בְּ“גַן-עֵדֶן” מִזִּיו אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וּשְֹכָרְךָ יִרְבֶּה מְאֹד כְּדֵי מַעֲלָלֶיךָ הַטּוֹבִים!?

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מוּסָה אֶת-דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, וְהִנֵּה גַם הוּא מִתְאַמֵּץ לְפַתּוֹתוֹ לָתֵת נַפְשׁוֹ לַמָּוֶת כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָֹה עַזְרָאִיל, וַיִּגְעַר גַּם בּוֹ וַיֹּאמַר: יַעַן בְּחָרְךָ בַּמָּוֶת לַאֲחֵרִים, וּלְנַפְשְׁךָ אַתָּה הִנְּךָ בּוֹחֵר בָּחַיִּים, לָכֵן חָיֹה תִּחְיֶה לְעוֹלְמֵי עַד, וְאֵל הַמָּוֶת תִּשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ וְלֹא תִמְצָאֶנּוּ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ עַד עוֹלָם.

וַיַּחְשֹׁב הָרוֹעֶה כִּי בָרֵךְ בֵּרְכָהוּ מוּסָה וְלֹא יָדַע כִּי אַךְ קְלָלָה נִמְרֶצֶת קִלְּלָהוּ. כִּי כַאֲשֶׁר הִזְקִין הָאִישׁ מְאֹד וַיִּתְעַלֵּף מֵרֹב חֻלְֹשָה בְּאַחַד הַיָּמִים חֲשָׁבוּהוּ קְרוֹבָיו לְמֵת וַיִּשָֹּאוּהוּ וַיִּקְבְּרוּהוּ חַיִּים. וַיְהִי אַךְ שָׁבוּ הַקַּבְּרָנִים מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְהִנֵּה שָׁבָה רוּחַ הָרוֹעֶה אֵלָיו. וַיִּבָּהֵל מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הוּא בַקָּבֶר, וַיִּתְאַמֵּץ וַיַּצְלִיחַ לְפַקֵּחַ אֶת-גַּל הֶעָפָר אֲשֶׁר עָלָיו בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וַיֵּצֵא מִקִּבְרוֹ, וַיּוֹסֵף לְהִתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר אָנֶה וָאָנָה, וְאִישׁ לֹא יָדַע כִּי שָׁב לִתְחִיָּה. וְאָכֵן עוֹד הָאִישׁ חָי, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּעַרְבוֹת הַיַּרְדֵּן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְגְּשׁוּהוּ הַבֶּדְוִים עַל שְֹפַת יָם הַמֶּלַח בְּצֵאתָם לִרְעוֹת אֶת-צֹאנָם וְלָצוּד אֶת-צֵידָם. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִרְאוּהוּ וְהוּא תוֹעֶה בְדַרְכּוֹ צָפוֹנָה עַד יָם כִּנֶּרֶת, וְעַד יָם מֵי-מְרוֹם. וְהָאִישׁ עָיֵף מְאֹד מִן הַחַיִּים הָאֲרֻכִּים, חַיֵּי הָעוֹלָמִים, וְהוּא גָבוֹהַּ מְאֹד וְכֻלּוֹ מָלֵא שֵֹעָר, וּשְֹעַר זְקָנוֹ אָרֹךְ וּפָרוּעַ וְצִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו חַדּוֹת וְגַסּוֹת. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִתְקְפֶנּוּ יֵאוּשׁ נוֹרָא וְעָלָה עַל רֹאשׁ סֶלַע זָקוּף וְהִשְׁלִיךְ אֶת-עַצְמוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְמַעַן מְצֹא אֶת-הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצָאֶנּוּ, כִּי קִלְלַת מוּסָה עָלָיו לֵאמֹר: חָיֹה תִחְיֶה עַד נֵצַח נְצָחִים, וְאֶל הַמָּוֶת תִּשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ וְלֹא תִמְצָאֶנּוּ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ לְעוֹלָם.

וַיִּתְהַלֵֵּךְ מוּסָה בַמִדְבָּר יָמִים רַבִּים וַיֶּרֶב תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי יוֹצֵר הַכֹּל הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ בְדַרְכּוֹ כְמִשְׁפָּטוֹ יוֹם יוֹם. וַיִּיעַף מְאֹד מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת, וַיְנַסֶּה לְהַכּוֹת בְּמַטֵּהוּ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ עַל רָאשֵׁי הַסְּלָעִים אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם לְהוֹצִיא מֵהֶם מַיִם כְּכֹל אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶֹה בְּבַחֲרוּתוֹ, וְלֹא יָכֹל. וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, כִּי אָמָר: אָכֵן סָר אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מֵעָלַי וְאֵין כּכֹחִי אָז, וְלָמָּה לִי אֵפוֹא חַיִּים לְלֹא כָל-תּוֹעֶלֶת, הֲלֹא טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי!

וַיְהִי כִי שָׁמַע עַזְרָאִיל כִּי שׁוֹאֵל מוּסָה אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיְמַהֵר אֵלָיו בִּדְמוּת זָקֵן חוֹצֵב אֲבָנִים עַל יַד אַחַת הַמְּעָרוֹת וַעֲדַת עוֹזְרִים עַל יָדוֹ. וַיִּגַּשׁ מוּסָה אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר: יְיָ עִמָּכֶם, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל! וַיֹּאמְרוּ לוֹ: יְבָרֶכְךָ אַלְלַהּ. וַיֹּאמַר: וּמַה-מַּעֲשֵֹיכֶם פֹּה? וַיַּעֲנוּ כֻלָּם וַיֹּאמֵרוּ: בִּפְקֻדַּת מַלְכֵּנוּ שֻׁלַּחְנוּ הֵנָּה לְמַעַן חֲצוֹב מְעָרָה בַּסֶּלַע הַזֶּה לִטְמֹן בְּתוֹכָהּ אוֹצָר יָקָר, כִּי אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין מָקוֹם בָּטוּחַ לְאוֹצָרוֹ כַּמָּקוֹם הַזֶּה. וַיִּשְׁאַל מוּסָה: הֲתַרשׁוּנִי לָבֹא רֶגַע בְּצֵל מְעָרַתְכֶם לָנוּחַ מְעַט מֵחֹם הַיּוֹם? וַיַּעֲנוּ הַחוֹצְבִים וַיֹּאמֵרוּ: בֹּאָה וּבָרוּךְ תִּהְיֶה בְבוֹאֶךָ. וַיָּבֹא מוּסָה אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה וַיִּשְׂתָּרַע לְאָרְכּוֹ עַל אֶחָד מֵרָבְדֵּי הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׁם וַיָּשֶֹם אֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וַיִּשְׁאַל מַיִם לִֹשְתּוֹת, וַיֹּאמֶר לוֹ עַזְרָאִיל: מַיִם אֵין לָנוּ אֲבָל תַּפּוּחֵי-זָהָב יֶשׁ-לָנוּ, וַיּוֹשֶׁט לוֹ תַּפּוּחַ-זָהָב וַיֹּאכַל. וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה וַיִּישָׁן אֶת-שְׁנַת הַמָּוֶת לָנֶצַח. וַיְּמַהֲרוּ עַזְרָאִיל וְכָל-אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַיִּרְחָצוּהוּ וַיְּחַנְטוּהוּ וַיִּסְתְּמוּ אֵת-פִּי הַמְּעָרָה וַיֵּלֵכוּ. וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ יָמִים רַבִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא מוּסָה בַחֲלוֹם הַלַּיְלָה אֶל שַׁיְךְ אַבּוּ-רַבָּאח מִשַּׁיְכֵי עֲרָב יְדוּעֵי הַשֵּׁם וַיֹּאמֶר לוֹ: שַׁיְךְ נִכְבָּד! מָגֵן הָיִיתִי לְעַמִּי בְּחַיַּי וּמָגֵן אֶהְיֶה לוֹ גַּם אַחֲרֵי מוֹתִי, וְלָכֵן בָּאתִי אֵלֶיךָ לְמַעַן גַּלּוֹת לְךָ אֶת-מְקוֹם קְבוּרָתִי, וְיָדַעְתָּ אַתָּה וְגַם תּוֹדִיעַ זֹאת לִבְנֵי עַמֶּךָ. וּמֵעַתָּה כָּל-תְּפִלָּה וְכָל-תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל-אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם “הַמַּאֲמִינִים” אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָנָה אֶל קִבְרִי וְשָׁפַךְ בְּאָזְנַי אֶת מְרִי רוּחוֹ וְהֵבֵאתִי אֶת-תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי אַלְלַהּ הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם וְהָיִיתִי לוֹ לְמֵלִיץ יֹשֶׁר וְהִצַּלְתִּי אוֹתוֹ מֵרָעָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ הַשַּׁיְךְ אַבּוּ-רַבָּאח מִשְּׁנָתוֹ וַיְמַהֵר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ מוּסָה בַחֲלוֹמוֹ וַיִּבֶן עָלָיו מַצֶּבֶת אֶבֶן גְּדוֹלָה, הִיא מַצֶּבֶת קְבוּרַת “נַבִּי מוּסָה” אֲשֶׁר עַל יַד יְרִיחוֹ מֵעֵבֶר מִזֶּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וַתְּהִי לְחֹק לַמֻּשְֹלִמִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל מֵאָז לְבַקֵּר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶת-קֶבֶר “נַבִּי מוּסָה” בְּהָמוֹן חוֹגֵג וּבִתְרוּעוֹת שִֹמְחָה וָגִיל. הֵם תּוֹקְעִים לָהֶם אֹהָלִים מִסָּבִיב לַקֶּבֶר וְזוֹבְחִים שָׁם זְבָחִים לִכְבוֹד הַנָּבִיא שְׁמוֹנָה יָמִים תְּמִימִים, וְאַחַר יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.


תַּם חֵלֶק רִאשׁוֹן


  1. גם נוח נחשב לנביא אצל הערבים.  ↩

  2. אברהם, יצחק ויעקב, ישמעאל, יוסף, משה, דוד, שלמה, אליהו ואיוב.  ↩

  3. כל מנגינה אצל הערבים פותחת במלים אלה: “ויא לילי”, כלומר “נשף חשקי”! שהם הופכים והופכים בהן פעמים מספר בסלסולים שונים, ובסוף כל פסקה חוזרים גם השומעים על המלים הללו בקולי קולות להביע בזה למנגנים את רגשי התענוג שהסבו להם בסלסוליהם.  ↩

  4. על חיי הערבים בכל היקפם, ראה ספרנו המיוחד “מחיי הערבים בארץ ישראל”.  ↩

  5. אֵלֶּה הֵם הַתְּאָרִים הַשְּׁגוּרִים בְּפִי כָל–עֲרָבִי בְּהַזְכִּירוֹ אֶת שֵׁם הָאֱלֹהִים.  ↩

  6. גַּם הַיְּהוּדִים בְּנֵי הַמִּזְרָח נוֹהֲגִים חֻמְרָה יְתֵרָה בַּיוֹלֶדֶת וּבְוְלָדָהּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לַלֵּדָה, הֵם שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה שְׁמוֹנָה יָמִים רְצוּפִים מִפְּנֵי קָרִינָה.  ↩

  7. נְעָרוֹת יָפוֹת וְשָֹרוֹת, כְּמוֹ חוֹר בּעִבְרִית, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: שַֹר וְאָדוֹן, מִלְשׁוֹן “חוֹרִים וּסְגָנִים”.  ↩

  8. אֶת–סֵפֶר הַתּוֹרָה מְכַנִים הַעַרְבִים בְּשֵׁם “הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ”.  ↩

  9. מִֹשְלֵי לֻקְמָאן וּפִתְגָּמָיו, וּבְיִחוּד מְשָׁלָיו עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, מְפֻזָּרִים בְּכָל הַסִּפְרוּת הָעַרְבִית, וְגַם מְצוּיִם הֵם תָּדִיר בְּפִי הָעַרְבִיִים.  ↩

  10. גַּם לָרוֹפֵא יִקְרָא הָעֲרָבִי “חַכִּים”.  ↩

  11. בְּשֵׁם “חוֹגְגִים” קוֹרְאִים הָעַרְבִים אֶת–כָּל–אֵלֶּה מֵהֶם הַמְבַקְּרִים אֶת–קֶבֶר מֻחַמַּד נְבִיאָם.  ↩

  12. הַמֻּשְׂלִמִּים קוֹרְאִים אֶת–עַצְמָם בְּשֵׁם “מַאֲמִינִים” וְאֶת–כָּל–אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מֻשְּׂלִמִּים הֵם מְכַנִּים בְּשֵׁם כּוֹפְרִים.  ↩

  13. כֵּן דֶּרֶךְ הַפַּלָחִים לִשְׁטֹחַ אֶת–עֲבָאָתָם – הִיא אַדֶּרֶת הַצֶּמֶר אֲשֶׁר עַל מָתְנֵיהֶם – בְּכָל–מָקוֹם שֶׁהוּא בִשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְלִכְרֹעַ עָלֶיהָ בֶּרֶךְ וּלְהִתְפַּלֵל.  ↩

  14. הָעַרְבִים מַפְנִים פְּנֵיהֶם בִּשְׁעַת תְּפִלָתָם דָּרוֹמָה כְּלַפֵּי הַ“כַּעְבָּה”, הוּא קֶבֶר מֻחַמַּד נְבִיאָם אֲשֶׁר בְּמֶכָּה הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה.  ↩

  15. הַמִּלָּה “שִׂרְוָאל” דוֹמָה לַמִּלָּה הָעִבְרִית שַׁרְוֻל וְלַמִּלָּה הָאֲרָמִית “סַרְבָּל” וּמַשְׁמָעָן מִכְנְסַיִם, וְלֹא בָתֵי–הַזְּרוֹעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּּ רְגִילִים לְפָרְשָׁן בְּטָעוּת, וְסַרְבָּל בָּאֲרָמִית פֵּרוּשׁוֹ מִכְנְסַיִם.  ↩

  16. מִלְֹשוֹן “שְׁבִיל”, שֶׁמַשְׁמָעוֹ דֶרֶךְ, עַל שֵׁם שֵׁקְתוֹת הַמַּיִם שֶׁהָעַרְבִים נוֹהֲגִים לְהַעֲמִיד עַל פָרָשַׁת דְּרָכִים לְהַשְׁקוֹת בָּהֶן הָעוֹבְרִים. וְהַדָּבָר הַזֶּה יֵחָשֵׁב לִצְדָקָה גְדוֹלָה לְעוֹשִֵֹיהֶם, עַד שֶׁבַּעֲלֵי הַ“שְּׁבִילִים” פְּטוּרִים גַּם מִלְֹשַלֵם אֶת–מִסֵי הַמֶּלֶךְ עַל חַצְרוֹתֵיהֶם.  ↩

  17. מִשֹׁרֶשׁ “עֵצִי” שֶׁפּרוּשׁוֹ בְּעַרְבִית מָרוֹד.  ↩

  18. הפָּעָל “ֹשָארַ” בְּעַרְבִית פֵּרוּשׁוֹ: הָלֹךְ. וְ“לֵיל” פֵּרוּשׁוֹ לַיְלָה.  ↩

  19. מִדֶּרֶךְ הָעָרְבִים לָשִֹים יָדָם בַּחֲגוֹרָתָם שֶׁל חַבְרֵיהֶם, וְהָיָה זֶה לְאוֹת שֶׁהֵם חוֹסִים בְּצִלָּם לִהְיוֹת עֲלֵיהֶם לְמָגֵן, – וַאֲפִילוּ הָרוֹצֵחַ אִם הִצְלִיחַ לָשִֹים אֶת יָדוֹ בַחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל “גּוֹאֵל הַדָּם” אָסוּר לוֹ לְגוֹאֵל הַדָּם לָתֵת נִקְמָתוֹ בּוֹ, וְעַל זֶה מִתְכַּוֵּן דָּוִד בְּצַוָאֲתוֹ לִֹשְלֹמֹה לֵאמֹר: “וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגוֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו” וכו‘ מלכים א’, ב‘ ה’)  ↩

  20. בִּטּוּי עֲרָבִי, וְדוֹמֶה לָזֶה שֶׁבַּתּוֹרָה: “וְהָאָרֶץ הִנַּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם” (בראשית ל“ד כ”א)  ↩

  21. הָאֻמְלָל  ↩

  22. זָקֵן  ↩

  23. הַצִּיפַאן הוּא חֲצִיר–סְלָעִים יָבֵשׁ שְׁקוֹרְאִים אוֹתוֹ בִלְשׁוֹן הַתַּלְמוּד “זָאזָה”, וְהוּא קוֹלֵט מַהֵר אֶת זִיקֵי הָאֵשׁ הַיוֹצְאִים מֵ“הַצֻוַּאן”, הִיא אֶבֶן מְגֻבֶּשֶׁת לְמֶחְצָה אֲשֶׁר לְפָנִים הִשְׁתַּמְשׁוּ בָהּ בְּנֵי–הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָהּ סַכִּינִים וַחֲרָבוֹת וְכַיוֹם הִיא משׁמֶשֶׁת לפּלָח לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה זִיקי אֵשׁ בְּהַקִּישׁוֹ אוֹתוֹ בִּלְשׂוֹן בַּרְזֶל קָשָׂה, שְׁקּוֹֹרֵא אוֹתָהּ בְּשֵׁם מַקְדֵּחַ עַל שֵׁם שֶׁהִיא מַקְדַּחַת וּמַתִּיזָה זִיקִים מִתּוֹךְ הַצֻוַּאן.  ↩

  24. כַךְ דַּרְכָּם שֶׁל הָעַרְבִים לִקְרֹא בִשְׁעַת כַּעֲסָם.  ↩

  25. הָעַרָבִים מִתְפַּלְלִים חָמֵשׁ תְּפִלוֹת בַּיּוֹם.  ↩

  26. הָעַרָבִים מְכַנִּים אֶת–אֵלִיָּהוּ בְּשֵׁם “אַלְחַ‘צְ’ר”.  ↩

  27. כֵּלִם בְּעַרְבִית פֵּרוּשׁוֹ “דִּבֶּר”, רֶמֶז לְמשֶׁה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִם יְיָ פָּנִים אֶל פָּנִים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות