מַלְאָךְ, וְשׁוֹשַנָּה בֵּין שִׁנָּיו, מַנִּיחַ יָד שְׁקוּפָה (בסרטו של וים וֶנדֶרס) עַל כֶּתֶף

הַנַּעֲרָה: 'בְּתוֹךְ הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת עִצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם /

אָז גַּם הָאֲבָנִים יַתְחִילוּ לִחְיוֹת…'

'כְּשֶׁהַיֶּלֶד הָיָה יֶלֶד

הוּא לֹא יָדַע שֶׁהוּא יֶלֶד

לְכָל דָּבָר הָיְתָה נְשָׁמָה

וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הָיוּ

לִנְשָׁמָה אַחַת'.

הָיָה שָׁם שִׁיר

וְהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁ

הִתְרוֹמְמוּ עִם נְשִׁימָתָם אֶל

פִּטְמוֹת הַשִּׁיר הַשְּׁמֵימִי

שֶׁעִנְיָנוֹ אַהֲבָה

(‘בְּלִי שְׁהִיּוֹת יֵשׁ לֶאֱהֹב’)

מִישֶׁהוּ הִשְׁמִיעַ קוֹל רַךְ וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם בְּטוּחוֹת

כְּמִי שֶׁמַּחֲזִיר עוֹף הַבַּיְתָה

עַל שְׁבִיל הַקַּשׁ

וּלְרֶגַע, רַק לְרֶגַע, נָכוֹן הָיָה

לַחֲזֹר, בְּלִי בּוּשָׁה, וּלְהִתְעַסֵּק

בַּיֹּפִי, לְגַלֵּף בּוֹ

צוּרָה, לְהַצְבִּיעַ

          עַל כְּלִי

    וּבַכְּלִי

פְּרִי.

לֹא, אֵינֵךְ לְבַדֵּךְ, אֲנִי

לְבַד, לְיָדֵךְ

יְחֵפָה בֵּין טֵרוּף

לִשְׁפִיּוּת אַתְּ

מַסְתִּירָה אֶת הַדִּבּוּר (לְכַמָּה

זְמַן?) בֵּין מְעַט שַׂעֲרוֹתַיִךְ

בְּשַׂקִּיּוֹת דַּקִּיקוֹת שֶׁל זָהָב אָדֹם

(אוֹ אוּלַי עָבַר בְּמַחֲשַׁבְתֵּךְ

            נְחִיל דְּבוֹרִים חַם?)

            עִם הָרֹאשׁ הָעֲרִירִי, הַמְבֹעָת, הַמְפֻחָם,

    אַתְּ נִכְנֶסֶת אֶל פַּרְדֵּס

פְּחָדִים מֻקָּף אֲוִיר

וּדְבָרִים שֶׁעָפִים, שֶׁנּוֹשְׁרִים, שֶׁאִבְּדוּ טַעַם

(כַּדָּבָר הָאָמוּר

        בָּאֶבַנְגֶּלְיוֹן

                שֶׁל צֶלָאן)

מֵעֵבֶר לַחוֹמָה חָצֵר

בְּאֶמְצָעָהּ (זוֹכֶרֶת?) הַבַּיִת

וְהָעֲלִיָּה עִם הָאֶבֶן הָרַכָּה מִמֶּנּוּ

כְּמוֹ מִסְּפִינָה הוּרְדוּ מַדְרֵגוֹת

אֶל תּוֹךְ הָעֵשֶׂב.

מִישֶׁהוּ קָם בַּגַּן, "נֵלֵךְ,

עוֹד מְעַט נָשׁוּב", אָמַר

                (לְמִי?)

מִישֶׁהוּ הִבִּיט בִּי

זוֹ הָיִית אַתְּ?

מַה מֵּעַל

       מָה?

מְדַבְּרִים עַל נְגִיעָה

מְדַבְּרִים לֹא דַי.

לֹא דַי בִּנְגִיעָה

אוֹ בִּנְשִׁיכַת פֶּה בְּתוֹכוֹ

לָשׁוֹן קְלוּעָה.

פֶּה בָּנוּי עַל חוֹל

מֻפְנֶה אֶל שֶׁמֶשׁ

הֶחָזֶה הָעִקֵּשׁ

שֶׁאֵינוֹ נֵאוֹת לִפְרֹחַ.

לֹא דַי בְּ’שַׁנִּי דָבָר

קָטָן בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ'

כְּדֵי לְהַחֲלִים.

דִּבַּרְנוּ דַי, לֹא דַי, עַל

עֶצֶב נוֹרָא וַחֲסַר בִּינָה

אִם הָיָה דָבָר

כְּבָר עָבַר

וְיִהְיֶה

הַחֶדֶר הָאִטִּי מְהַבְהֵב

וּמַשְׁחִיר כְּמוֹ יָרֹק עַז

בְּסַעֲרַת גְּשָׁמִים

וּבִקְצֵה הַחֶדֶר הָאֶמְצַע

בּוֹ אַתְּ עוֹמֶדֶת עַל

דַּעְתֵּךְ לָצֵאת מִמֶּנּוּ

כְּמוֹ חָרָק מִפְּרִי.

אֲנִי לְיַד אָזְנֵךְ לוֹחֵשׁ

כְּמֶטָּפִיזִיקָן: יֵשׁ לְבַקֵּשׁ

אַהֲבָה (גַם) כְּשֶׁאֵינֶנּוּ

רְאוּיִים לָהּ.

רַק חַבֵּק

        חֲזֹר וְחַבֵּק

                בְּלִי לִ’תְאַפֵּק

וְהַבְּכִי נִכְנָס בְּשָׁעָה

שֶׁרוֹצֶה וְיוֹצֵא

אַתְּ לְאַט בְּתוֹךְ

מְעַט הָאוֹר

הַהוֹלֵם אוֹתָךְ כְּמוֹ

‘הַחֹם הַנּוֹתָר עַל כַּנְפֵי צִפּוֹר’.

מָה עוֹד

בָּעוֹלָם?

הַדְּבָרִים הָרְגִילִים שֶׁשָּׁכַחַתְּ:

לִמְצֹא חֵן,

        לִמְצֹא כֵּן,

                לְקַנֵּחַ בְּלָמָּה לֹא

                וְהַבִּטּוּי הָהֵרוֹאִי

יוֹרְדִים לַיָּם (שֶׁמֵּעֵבֶר

לָהָר הַיַּלְדוּתִי) שֶׁנָּתַן מִשְׁקָל,

שֶׁהוֹבִיל, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, אֶל קִרְבָה פְּשׁוּטָה.

סָבִיב (כְּמוֹ תַחְבּוּלָה אוֹ

מֻסְכָּמָה) הוֹמִים

וּמִשְׂתָּרְגִים הֲמוֹן קְצָווֹת יְרַקְרַקִּים

שֶׁל דְּבַר־מָה דֵי מִפְלַצְתִּי

אֲנִי מְהַסֵּס בֵּין שְׁתֵּי

תְנוּעוֹת (שֶׁכִּמְעַט

נִשְׁכְּחוּ) וְעוֹשֶׂה

כֵּן שֶׁכִּמְעַט

לֹא הֻרְגַּשׁ.

אֵין דָּבָר מִלְּבַד

מַה שֶּׁיֵּשׁ, אֲבָל

הַיֵּשׁ לֹא

עוֹד בִּמְקוֹמוֹ.

גַּם עָלֵינוּ יֹאמְרוּ,

(אִם יֹאמְרוּ, מִי?)

מִפֶּה לְפֶה:

'הֵם הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ

עֲשׂוּיִים לִבְכּוֹת בְּפָסְעָם

יְחֵפִים אֶל־תּוֹךְ הַמְּצִיאוּת'.

הָיִינוּ דֵּי זְמַן מִחוּץ לָעוֹלָם

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לָזֶה

קֶשֶׁר עִם יִסּוּרִים

הוֹלֵךְ וְקָטֵן כְּאִישׁ נִסְחָף

בַּהֲצָפָה אֲנִי מְנַסֶּה

לְהָבִין אֶת הֲלוֹךְ

וָשׁוֹב תְּנוּעַת הַיָּד

עַל פֵּרוּרֵי הַחֹמֶר

לְהָבִין פְּרִידָה, מַה

הִשְׁתַּנָּה וּמַה

        נִּפְחַת וּמָה

                אָבַד לָנוּ.

אִם זוֹהִי שְׁרִיקַת הַסַּכִּין

בַּבָּשָׂר, בַּחשֶׁךְ, רַק שְׁנֵינוּ

שׁוֹמְעִים אֶת הַצְּעָקָה,

שֶׁבְּהִתְרַחֲקָהּ, מַצְמִיחָה שִׁנַּיִם

בֵּין הַשִּׁנַּיִם.

מַה יִּהְיֶה

אַחַרְכָּךְ?

הַשָּׂפָה אֵינָהּ יוֹדַעַת.

אֵיךְ הַסִּפּוּר

מִסְתַּיֵּם?

'כָּל זֶה, וַדַּאי, יִהְיֶה

קַיִץ בְּקָרוֹב'

(לֵךְ קַיִץ

        בּוֹא סְתָו)