ישראל אלירז
1. בַּקָּצֶה אֵין כְּלוּם מִלְּבַד מִטְבָּח
בתוך: אֲרוּחַת עֶרֶב עִם שְׂפִּינוֹזָה וַחֲבֵרִים

בַּקָּצֶה

אֵין כְּלוּם מִלְּבַד

מִטְבָּח, הַמֵּזַח שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת,


וְאָנוּ בּוֹ כְּמוֹ בְּתוֹךְ גּוּף.


בַּחוּץ, מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר,

מַגְרֵפָה בְּיָדוֹ, מִישֶׁהוּ


חוֹצֶה אֶת הֶחָצֵר, מוֹשֵׁךְ הַצִּדָּה

וּמוֹחֵק אֶת עִקְּבוֹתֵינוּ,

אֶת עִקְּבוֹתָיו


כְּאִלּוּ הַדָּבָר הָיָה אֶפְשָׁרִי.


נִדְמֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה

אֲבָל לֹא, רַק


חֲצִי דֶּלֶת (כְּדָבָר הָעוֹמֵד

בִּפְנֵי עַצְמוֹ) נִטְרֶקֶת

בַּחֲצִי הַיּוֹם

אֲנִי עוֹשֶׂה לִי מִטְבָּח בַּמִּטְבָּח,

עֲרֵמָה אֵינְסוֹפִית שֶׁל

זֶה לְיַד זֶה.


הָאוֹר מְכַסֶּה אֶת הָאוֹר

שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַחֹשֶׁךְ


שֶׁהוּא קְרוּם הַיֵּשׁ.


אָנוּ הוֹלְכִים אֶל עֵבֶר הַמִּזְרָח

הֲכִי רָחוֹק שֶׁבְּתוֹכֵנוּ


מַתְחִילִים מֵאֵיזֶה סֵדֶר מַחְשָׁבָה אַחֵר

וְיוֹדְעִים:


מַתְחִילִים אֲבָל זוֹ לֹא הַהַתְחָלָה.


כְּשֶׁאוֹמְרִים, הַמְּרְחָק מִכָּאן לְשָׁם,

אוֹמְרִים מָה?


שֶׁמִּישֶׁהוּ הוּא מִמֶּנִּי וְהָלְאָה לְיַד הָאֲמִתִּי


נַעֲשָׂה הַמִּטְבָּח, הוּא בּוֹרֵא לוֹ

אֶת כֵּלָיו לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת

הָאֵשׁ


כְּדֶרֶךְ עָנָף הַמּוֹשֵׁךְ שְׂרָף

לִדְחֹף אֶת הַצֵּל.


אֵל יַלְדוּתִי מְאַכְלֵס אֶת כְּלֵי

הַמָּקוֹם, מַעֲלֶה אֲבַק נְחֹשֶׁת דַּק.


נְמָלָה מְקַדֶּמֶת פָּנָיו מַחֲזִיקָה

בֵּין יָדֶיהָ אֶת הַלֹּא-נִרְאֶה

כְּמוֹ כְּלִי-עֲבוֹדָה


כְּדֵי לְכוֹנֵן אֶת סֵדֶר הַמָּקוֹם.


מִדֶּרֶךְ הֲלִיכָתָהּ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנְּמָלָה

תּוֹבַעַת אֶת זְכוּתָהּ לִהְיוֹת,

לִפְעֹל, לִחְיוֹת


וְהִיא כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ הַיּוֹרֵד לִבְאֵר מִמֶּנּוּ

נוֹבֵעַ הַכֹּחַ לִהְיוֹת טָהוֹר


עַכְשָׁו אֶתֵּן עַל כָּל כְּלִי

אֶת שְׁמוֹ וְיִחוּסוֹ,

אֶת הָאַזְהָרוֹת


הַנּוֹגְעוֹת לוֹ מִמַּיִם, מֵאֵשׁ, מִנְּפִילָה

וְאֶת דַּרְכֵי הִטַּהֲרוּתוֹ


שֶׁלֹּא יֹאבַד בַּיּוֹמְיוֹמִי.


מֵאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים כֵּלִים נֶאֱסָפִים בִּדְחִיפוּת

כְּדֶרֶךְ הָעֲדָרִים אֶל שֹׁקֶת.


בְּתוֹךְ הַכֵּלִים כֵּלִים הַמַּחֲזִיקִים בְּשֶׁקֶט

אֶת יְדֵי הַכֵּלִים.


הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לוֹמַר דָּבָר עַל אִי

חָמְרִיּוּתָם שֶׁל הַכֵּלִים

וְעַל נְחִיצוּתָם


אֲבָל דּוֹמֶה שֶׁהַנִּסָּיוֹן מְלַמֵּד אַחֶרֶת,

אֵין דָּבָר מוֹעִיל יוֹתֵר מִן

הַמְּחִיקָה וְהָעִכּוּב


הַמִּטְבָּח מִתְבַּסֵּס כְּמוֹ אֶפּוֹס עַל

צוּרָה עַתִּיקָה שֶׁנַּעֲשֵׂית

וּמַמְשִׁיכָה לְהֵעָשׂוֹת


מִתּוֹךְ עַצְמָהּ וְלֹא מִתּוֹךְ שׁוּם דָּבָר אַחֵר


כְּאִלּוּ כָּל זֶה הָיָה כָּאן

מֵאָז וּמַתְמִיד חָבוּק

בִּידֵי הַמִּזְרָח,


שֶׁהוּא כִּיס בּוֹ נְבַקֵּשׁ אֶת

תּוֹעֶלֶת עַצְמֵנוּ.


אֲנִי רוֹצֶה (כְּמוֹ וַאלְטֶר בִּנְיָמִין) שֶׁכָּל חֲבֵרַי

יִחְיוּ בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי חַי, בִּמְיֻחָד

חֲבֵרַי הַמֵּתִים.


יֵשׁ רֶגַע בְּעָמְדְךָ מוּל הָאֵשׁ, אַתָּה שׁוֹאֵל,

אִם הָאֵשׁ עוֹמֶדֶת עַל צִדְּךָ

אוֹ הַיַּלְדוּת,


שֶׁהִיא לְךָ עֵמֶק הַהִשְׁתַּהוּת


הַנְּמָלָה מַסְכִּימָה עִם שְׂפִּינוֹזָה

אֶפְשָׁר לְהֵרָפֵא מִן הָעַצְבוּת


וּמְסָרֶבֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלִּים

נִצְחִי, מַתְמִיד וּבִלְתִּי

מִשְׁתַּנֶּה.


הִיא יוֹדַעַת שֶׁלֵב הַמִּטְבָּח

הוּא תַּפּוּחַ-אֲדָמָה.


כְּבָר עָבַר הַיּוֹם

וְהוּא לֹא חָדֵל

לַעֲבֹר


עַל פִּי-תְּהוֹם וּלְהַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.


עַכְשָׁו, שֶׁהַיּוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד, קוֹלוֹת

הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים לִבָּם יוֹצֵא

אֶל הַקּוֹלוֹת הַחִיצוֹנִיִּים


שֶׁהֵם עֲצָמִים בַּעֲלֵי מְהִירוּת אַחֶרֶת


הָאֵשׁ אֵינָהּ חֲדֵלָה לְהֵעָשׂוֹת

צוּרָה כְּדֵי לְהֵאָחֵז

בְּעַצְמָהּ.


אֲנִי מַנְחֶה יַתּוּשִׁים בֵּיתִיִּים הַתּוֹעִים

בֵּין לֶחֶם לְמֶלַח לִדְבַשׁ.


הַתּוֹלָעִים הַמְּקוֹמִיּוֹת מְחַכּוֹת לְתוֹרָן, גַּם הָעַכְבִישִׁים.


בְּצִדּוֹ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַמִּטְבָּח הַנְּחָשִׁים

יוֹשְׁבִים בָּאֲדָמָה כְּמוֹ מַפְתֵּחַ

הַמַּכְפִּיל עַצְמוֹ בַּמַּנְעוּל


וְעָלַי לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרַי שֶׁהַמִּטְבָּח

הוּא דָּבָר אֶחָד וְהַתְּשׁוּקָה

לְהִתְכַּנֵּס בַּמִּטְבָּח דָּבָר


אַחֵר כְּמוֹ בֶּגֶד עִם כִּיס מָלֵא יֵשׁ

וְכִיס מָלֵא אֵין וּבֵינֵיהֶם

כָּל הַדְּבָרִים


שֶׁעוֹבְרִים, יִהְיוּ מַה שֶּׁיִּהְיוּ, מִבְּלִי

לַעֲשׂוֹת מִזֶּה עִנְיָן


וְלֹא עָשִׂיתִי הַיּוֹם דָּבָר מִלְּבַד

לִהְיוֹת בֵּין דְּבָרִים מַמָּשִׁיִּים


הַנַּעֲשִׂים דְּבָרִים תּוֹךְ כְּדֵי

עֲשִׂיַּת הַדְּבָרִים.


לִהְיוֹת לְגַמְרֵי אֶלֶמֶנְטָרִי, הֶכְרֵחִי,

כִּמְעַט כַּפְרִי. לָדַעַת

לְהַפְנִים


שֶׁרַעְיוֹן פָּשׁוּט בְּתַכְלִית

אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת

מֻטְעֶה.


מַה פֵּרוּשׁ פָּשׁוּט אִם לֹא צוּרָה?


כְּמוֹ הַדְּרוֹר שֶׁחֲזֵהוּ מָשׁוּחַ

בְּטַל הַבֹּקֶר וְהוּא נוֹחֵת

עַל הָאֱמֶת


כְּמוֹ עַל עָנָף רַךְ


הַלֶּחֶם מִתְהַפֵּך עַל צִדּוֹ הַלָּבָן

(כְּמוֹ מַלְאָךְ בְּשִׁירוֹ שֶׁל

רֶמְבּוֹ) וְאֵינוֹ נִרְגָּע


גַּם אִם יֵחָצֶה עוֹד וְעוֹד בְּסַכִּין

עֲדַיִן יִסְתַּתֵּר בּוֹ הַגָּלוּי.


אֲרוּחַת הָעֶרֶב תָּגֵן עָלֵינוּ

מִפְּנֵי הַלֹּא-נִרְאֶה הַהוֹלֵךְ

וּמִתְעַבֶּה בַּחוּץ הֶעָשֵׁן


וְעָלֵינוּ, הַיּוֹדְעִים טִיבָהּ שֶׁל הַתְּקוּפָה

בָּהּ אָנוּ חַיִּים, לִנְהֹג בִּזְהִירוּת

בִּמְסִירַת הַדְּבָרִים.


חַיּוֹת קְטַנּוֹת כֵּהוֹת בָּאוֹת בִּמְרוּצָה כְּאִלּוּ

הָיָה הָאֲמִתִּי עֲרֵמַת סֻכָּר


הַמָּתוֹק מוֹשֵׁךְ אֶת הָאֵשׁ אֶל

תּוֹךְ עוּגַת הָאַגָּסִים.


כְּכָל שֶׁזֶּה פָּשׁוּט יוֹתֵר לְהַשָּׂגָה

כָּךְ חוֹשֶׁקֶת הַנֶּפֶשׁ לְהִתְגַּלּוֹת

בְּכֵלִים רַבִּים יוֹתֵר.


מַה שֶּׁרוֹעֵד לְפָנַי הוּא קֶפֶל טָהוֹר

שֶׁל הֶעְדֵּר, מִתּוֹכוֹ


עוֹלֶה הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל קֶמַח חַם.


עַל זֶה יֵשׁ לְדַבֵּר, לְהִתָּמֵךְ בּוֹ, וְעַל

אֵיךְ מְקַצְּרִים אֶת הַדֶּרֶךְ.


אַחַרְכָּךְ לְהַכּוֹת בַּבָּצֵק בְּאֶגְרוֹפֵי אַהֲבָה

כְּאִלּוּ הָיָה חֹמֶר שֶׁאֵינוֹ חָדֵל

לַחֲזֹר עַל עַצְמוֹ


הַמִּטְבָּח זָז בַּמִּטְבָּח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.


הַמִּטְבָּח הוּא יוֹתֵר מִתַּפּוּחַ-אֲדָמָה

מְקֻמֶּט בַּתַּנּוּר, אֲבָל הוּא

קֹדֶם כֹּל זֶה.


נִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה כְּלִי נְגִינָה

כַּפְרִי רַךְ בָּאֲוִיר


אֲבָל לֹא,


הוּא אֵינֶנּוּ. אֲנִי מַבִּיט בּוֹ, מֻקָּף שָׂפָה.


דְּבַר-מָה שֶׁעוֹמֵד לִקְרוֹת כָּאן

כְּבָר קוֹרֶה אַטְאַט, מִתְגַּבֵּשׁ

בְּתוֹךְ הַהַצְעָפָה וְאַתָּה


לַמֵּד גּוּפְךָ אִי-הִתְנַגְּדוּת

כְּלוֹחֵם הַ-Aikido


עַל מָה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כְּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה?


עַל כֵּלִים מֵהֶם נַעֲשִׂים כֵּלִים

אֲחֵרִים פְּשׁוּטִים בְּתַכְלִית

בְּתוֹכָם כֵּלִים נִסְתָּרִים


הֶכְרֵחִיִּים כְּמוֹ נְמָלָה אַלְכִימָאִית שֶׁעֲסוּקָה

רַק בְּעַצְמָהּ, בְּגַפֶּיהָ, בִּמְשׁוֹשׁוֹתֶיהָ


כְּאִלּוּ הָיְתָה הַדָּבָר הָאֲמִתִּי.


וַאֲנִי רוֹצֶה לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים

הַנֶּאֱחָזִים בְּכָל כֹּחָם בְּתוֹךְ

מַה שֶּׁמַּחֲזִיק בָּהֶם


מִתּוֹכָם, כְּאִלּוּ הָיוּ סִיבִים שֶׁל חֹמֶר בְּרוּטָלִי

בְּעוֹלָם שֶׁל מַתָּכוֹת.


מָה אֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַה

יֵּשׁ מֵאֲחוֹרֵי כָּל זֶה


אֹמַר כָּאן דָּבָר עַל הַזְּבוּב הָאֵינְסוֹפִי

הַסּוֹבֵב סוֹבֵב בְּתוֹךְ הַמִּטְבָּח.


הוּא עוֹבֵר מֵאֵשׁ אֶל אֵשׁ וְנוֹשֵׂא

עֵינָיו אֶל הָאֵשׁ.


הָאֵשׁ פּוֹתַחַת לוֹ פֶּתַח קָטָן

וּמִיָּד חוֹזֶרֶת וְנֶעֱלֶמֶת

אֶל תּוֹךְ עַצְמָהּ.


וְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַזְּבוּב יוֹצֵאת אֶל הָאֵשׁ

הַנִּמְחֶקֶת וְנוֹלֶדֶת כְּמוֹ מַנְגִּינָה.


הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאֵשׁ פָּתְחָה לוֹ פֶּתַח

כְּדֵי לְעוֹרֵר בּוֹ אַהֲבָה

אֶל הָעֵבֶר הָאַחֵר.


עֲצֹר. אַל תִּתְעַסֵּק עוֹד בָּזֶה


אָנוּ מַנִּיחִים יָדַיִם עַל הַיָּדַיִם

בְּתוֹךְ מְכַל הַמַּיִם

כְּפוּל הַקּוֹמוֹת


שׁוֹאֲגִים מֵעֹנֶג לִקְרַאת אֲרוּחַת הָעֶרֶב

כְּמוֹ בְּהִמְנוֹן מִזְרָחִי


שֶׁמְּקַדֵּשׁ תָּמִיד אֶת הַמִּקְרִי וְהַצְּדָדִי

בְּתוֹךְ הַפֶּה שֶׁהוּא הַר

גַּעַשׁ מִינְיָאטוּרִי


שֶׁל שְׁבָחִים וְהִשְׁתָאֻיּוֹת מְכֻשָּׁפוֹת.


אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה,

בֵּין חֹם לְנוֹזְלִים, אֲבָל לֹא,


הַמִּינֶרָלִים נִפְרָדִים מֵעִשְּׂבֵי הַסִּפּוּרִים

הַחוֹזְרִים וְנִפְרָמִים אֶחָד לְאֶחָד

לְהָעִיד עַל הַיֵּשׁ


לִהְיוֹת חוּטֵי הַזָּהָב הַדַּקִּים שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ


הַתַּפּוּחַ (גַּבּוֹ אֶל שְׁנֵי תַּפּוּחִים עַל

מַלְבֵּן הַשֻּׁלְחָן) חוֹזֵר עַל

עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הָעַיִן


מַה שֶּׁצָּרִיךְ מִצְטַבֵּר לְהֵרָאוֹת.


אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת חֶלְקִי בַּמִּטְבָּח הַמְשַׂמֵּחַ הַזֶּה,

יָדִי בְּתוֹךְ הַבִּזְבּוּז הַמֻּפְלָא.


אֲנִי כּוֹרֵעַ בֵּין הַכֵּלִים. לְכָל כְּלִי

שֹׁרֶשׁ יוֹרֵד אֶל תּוֹךְ שֶׁקֶט,

זֶה לְמַטָּה מִזֶּה.


כֵּלִים חֲדָשִׁים כְּמוֹ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ קְטַנּוֹת

עוֹלִים, מוֹבִילִים אֶל


עָצְמַת הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים מִחוּץ לָנוּ.


כְּאִלּוּ הָיוּ הַכֵּלִים בְּהֵמוֹת זוֹהֲרוֹת בָּעֵמֶק,

רוֹעוֹת וְאוֹכְלוֹת אֶת הָעֵמֶק

עַד הֵעָלְמוֹ


כָּל מָה שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַכֵּלִים

עוֹד יִכָּתֵב עַל הַכֵּלִים.


בְּעֹמֶק הַכֵּלִים מִתְרַחֲשׁוֹת הִשְׁתַּהֻיּוֹת, הִתְגַּלֻּיּוֹת.


(חֻמְצַת הַזִּכָּרוֹן אוֹכֶלֶת אֶת הַפְּרָטִים וְאֶת

הַקָּלִיגְרַפְיָה הַמְקַבַּעַת אוֹתָם)


פַּעַם אָמְרוּ (משלי א 15):

“כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ”.


הַאִם יֵשׁ כְּלִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחֲלִיף?


אַחַרְכָּךְ אֲנַקֶּה אֶת הַשֻּׁלְחָן מִשֻּׁלְחָנִיּוּתוֹ.

אֶפְנֶה לַדְּבַשׁ כְּמוֹצָא אַחֲרוֹן

לִפְנֵי בּוֹא הַלַּיְלָה,


סוֹפִיּוּתוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה הֶכְרֵחִית כָּלְכָּךְ עַד

שֶׁהִיא לֹא חֲדֵלָה לְהַתְחִיל


(אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת – הַאִם מֵעַכְשָׁו,

הַדָּבָר שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָה

לֹא יֶחְדַּל לִקְרוֹת)

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.