

א. פְּגִישָׁה
יוֹם קָצִיר שֶׁלָּהַט כְּבָר הֵצֵן אֶל עַרְבּוֹ הָרוֹגֵעַ,
וּנְגֹהוֹת הַזְּהוֹרִית שֶׁצָּנְחוּ עַל דְּרָכִים וּשְׁלָפִים,
צִחֲקוּ בְּעֵינֵי הַיּוֹרְדִים אֶל הַכְּפָר.
בַּמִּרְחָף הַוָּרֹד שֶׁנִּתְלָה בְּרָאשֵׁי הַלִּבְנִים
סִלְסְלוּ אֲרֻבּוֹת בֶּעָשָׁן וּבָרֵיחַ,
וְקִילוֹן רְהָבְתָן נִתְעוֹפֵף וְרָתַע וְקָפָא.
וְהַיּוֹם הָיָה רָב, כִּי נָפְלוּ אֲלֻמּוֹת לְפָנֵינוּ,
וִידֵי יִשְׂרָאֵל עֲנֻגּוֹת וְכִבְדוֹת־חִוָּרוֹן
רָחֲפוּ בַּגְּדִישִׁים הַזְּחוּחִים אֶל אָסִיף.
וְהָיָה אִם יִלְהַט הַמַּגָּל, הַחֶרְמֵשׁ יַעֲנֶנּוּ,
וְשִׁירֵנוּ הַגֵּא מִזְדָּרֵם אֶל שִׁירַת הַקּוֹצְרִים,
עַד תִּגְאֶה וְתַקְשִׁיב.
כָּךְ הָיִינוּ גּוֹלְשִׁים יְגֵעִים וּמְלֵאִים כַּשִּׁבֹּלֶת.
נְחִירֵינוּ עוֹרְגִים נִיחוֹחוֹת פַּת־עַרְבִּית מְתֻבֶּלֶת,
וּשְׂפָתֵנוּ בְּלַחַן פּוֹחֵחַ פּוֹזֶמֶת.
הִנֵּה בֵּית־הַיִּרְאָה. הַכְּלָבִים מִתְנַבְּחִים מִשַּׁרְשֶׁרֶת.
אִכָּרֶָה לִסְתָּנִית מֵיטִיבָה מִטְפַּחְתָּהּ, מִתְהַרְהֶרֶת,
וּתְהוּיָה וְחוֹלֶמֶת.
וּלְפֶתַע חָוַר הַפִּזְמוֹן כִּי הַזָּר נִתְעַלָּה מִן הָאָיִן.
בְּעֵינָיו נִתְנַחְשֵׁל הָאֲגָם וְקָפָא בִּכְחוֹלוֹ הַצּוֹנֵן,
אוֹתוֹ נֶצַח גָּדוֹל וְכָחֹל.
וּמִצְחוֹ בַּמִּדְרוֹן הַנִּשָּׂא מְנֻשָּׁב עַד סַלְעוֹ וְשׁוֹמֵם,
וּשְׂפָמוֹ הַגָּזוּז בִּמְשׁוּכָה מְחַפֶּה עַל חֶרְדַּת הַשְּׂפָתַיִם,
עַל פִּי שְׁאוֹל וְשָׁאוֹל.
יְדַעְתִּיו וְקוֹלִי נֶאֱלַם. אֵיךְ הִגִּיעַ הֲלֹם אוּרִינִיסָן?
אֵיךְ עָלָה כַּלִּבְנֶה הַבּוֹדֵד בְּעַרְבִּית רְחוֹבוֹ שֶׁל הַכְּפָר,
וּלְאָן הָרַגְלַיִם?
וְעָבַר כְּמַשָּׁב, וְהֵדֵי צְעָדָיו כְּבָר הֵנִיסוּ
אֶת הַזֶּמֶר שֶׁשַׁח וְקָרַס וְהֵלִיט אֶת פָּנָיו בֶּעָפָר,
וּדְחוּקִים נֶאֱלַמְנוּ כַּמָּיִם.
אָז עֵינֵינוּ הוֹזוֹת פְּסִיעוֹתָיו, הַמְטַפְּסוֹת בַּמִּשְׁעוֹל הַקָּרוּחַ,
מְתוּנוֹת־מְתוּנוֹת כְּמִרְנוֹן פַּעֲמוֹן הַכְּנִישְׁתָּא,
וּדְמוּתוֹ מַוְרִידָה וְדוֹעֶכֶת.
כְּבָר הָיָה כַתְמָרָה הֵקֵלָּה הַנִּשֶׁבֶת בָּרוּחַ,
כְּקוּרִים רוֹחֲפִים בִּשָׂדוֹת טֶרֶם־הַסְּתָו,
כַּתְּמָרָה הַנְּמוֹגָה וְהוֹלֶכֶת.
ב. חַוָּה
אַל תִּשְׁאַל, חֲבֵרִי, לְפָנַי כִּי נָפְלוּ.
שְׁאַל לַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר מְנַחֶשֶׁת
אֶת סוֹפָהּ הֶחָשׁוּךְ, הַשּׁוֹתֵק בְּאָפְלוֹ,
שֶׁיִּמְחֶה צְעָדַי מִדְּרָכִים וַחֲלוֹם,
שֶׁיַּכְרִית אַנְחָתִי מִקֶּשֶׁב.
שְׁעַת הַלַּיִל כְּבֵדָה עַל רִיסַי כְּסִיּוּט,
וְנִשְׁמַת־אַפִּי דוֹלֶקֶת.
מִי הִגִּיד כִּי יוּטַל בָּאַשְׁפָּה, כִּי יָמוּת,
וְרֵעָיו לֹא יֹאמְרוּ לְאָבִיו וְאִמּוֹ,
הַזּוֹרְעִים דִּמְעָתָם בַּשֶּׁקֶט.
כִּי עָבַר עַל פָּנַי וְגָזַר עַל יָמַי
וְהֵשִׁיב מֵרוּחוֹ לָנֶצַח.
וְהָיָה בְּלֶכְתּוֹ נִשְׁדְּפָה הַקָּמָה,
גַּם בָּכוּ הֶהָרוֹת, וּכָמְשָׁה אֲדָמָה,
וְקָמְלָה אַהֲבָה שֶׁהֵנֵצָה.
אִם תֹּאמַר כִּי הָיִיתִי פְּתַיָּה מֵעוֹדִי,
לֹא אָעִיז לִקְרָאתְךָ עֵינַיִם,
אַךְ יָדַעְתִּי בּוֹאוֹ כְּקַתְרוֹס עַל הַקִּיר,
שֶׁפָּלַט הֵד חַלָּשׁ וְנוֹהֵם, הוּא הַשִּׁיר
שֶׁשְּׁתַקְנוּהוּ בִּשְׁנַיִם.
מִנִּי אָז נִפְתְּחוּ לִי חַיַּי כַּוְּרָדִים,
שֶׁסּוֹדָם בְּחֶבְיוֹן הַשֹּׁרֶשׁ.
וְנוֹשְׁרִים הַטְּרָפִים אֲחָדִים־אֲחָדִים,
וְהָאֹדֶם מַלְבִּין וְלָבָן מַאְדִּים,
וּבַדְּבַשׁ בָּא הָעֹלֶשׁ.
אַל תִּשְׁאַל, חֲבֵרִי, לְנַפְשִׁי שֶׁכָּבְתָה,
חִלָּדוֹן אֶת צִיצֶיהָ הִפְרִיחַ.
שְׁכַב לָנוּם, חֲבֵרִי, אֶל קָצִיר וּמָטָר,
שְׁכַח אִשָּׁה לְבַדִּית, הַצּוֹפָה אֶל שַׁעְתָּהּ
כִּלְחַכֵּי מָשִׁיחַ.
ג. הַלֵּל
הַקְּטִיפָה שֶׁחָשְׁכָה נִתְלַטְּפָה אֶל הַגּוּף הַיָּגֵעַ,
הַגּוּפוֹת נֶחְרְזוּ בְּגָרְנִית, לֵב אֶל לֵב וְאֶל רֵעַ,
אֶת רָאשֵׁי הַיּוֹשְׁבִים נָשַׁק חֶרֶשׁ הַטַּל.
בַּשְּׁרִירִים שֶׁכָּרְעוּ עָמְמָה הַתְּנוּפָה הַלּוֹהֶטֶת,
וּבִקְשָׁה אֶת הַשִּׁיר. אָז בָּכְתָה אֲחוֹתֵנוּ לְפֶתַע,
וְיָדֶיהָ שְׁלוּחוֹת אֶל כּוֹכָב שֶׁנָּפַל.
אַךְ הַשִּׁיר נִשְׁתּוֹפֵף וְזָנַק לַמֶּרְחָב עִם הָרוּחַ,
מְכַדֵּר אֶת הֵדָיו הָרָוִים בַּקָּמָה, עַד תָּנוּעַ,
לְהַגִּיד תִּקְוָתֵנוּ עַד שַׁחַר,
לְסַפֵּר מַה יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יֶאֶדְמוּ הַשָּׁמַיִם,
וּגְדוּדֵינוּ עוֹלִים בַּזְּרִיחָה כְּיַבֶּשֶׁת עוֹלָה מִן הָאָיִן,
וּמְכוֹרָה עַל חָזֵנוּ פּוֹרַחַת.
וְשָׁכַר הַנִּגּוּן בִּשְׁבִילֵי הֶחָלָב שֶׁהֶחְוִירוּ,
וּפָסַע בַּפְּסָגוֹת וְיָרַט מְהַסֵּס בַּתָּלוּל
אֶל הַגַּיְא, תִּיר־לֹא־תִּיר.
כְּבָר הַנֶּפֶשׁ פָּתְחָה אֲרֻבּוֹת, וְעֵינַיִם בַּחֹשֶׁךְ יָאִירוּ,
וְתוּגַת כִּמְהוֹנוֹת תִּתְעַרְפֵּל, כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה
הֶעָשָׁן הַכְּחַלְחָל עַל הָעִיר.
שׁוּב עִירִי מְגִּיחָה מֵעֵינָיו שֶׁל הַהֵלֶךְ הַפֶּלִי,
וְשָׁבְלֵי עִצְּבוֹנָהּ מִשְׂתָּרְכִים אַחֲרֶיהָ בַּחוֹל,
וּתְרִיסֶיהָ נוֹשְׁרִים מִן הַשֶּׁגֶם.
הוּא יָדַע אֶת לִבָּהּ הַנֶּחְבָּט בַּסִּמְטָה וּבַכֶּלֶא,
הָאוֹהֵב וְשׁוֹמֵם וְגוֹוֵעַ בְּאֵלֶם וּשְׁכוֹל
עַל סִפּוֹ שֶׁל הַהֶגֶה.
אֶת כֻּלָּנוּ רָאָה נִלְבָּטִים בִּרְחוֹבוֹ הַנִּדַּחַת,
וְהוֹזִים אֶת הֲדַר הַלִּבְנִים בְּאִמְרַת הַקָּמָה הַבְּשֵׁלָה,
וְדָמֵנוּ חוֹמֵר בִּכְדִי.
הַלֵּל לַחוֹזֶה אֶת הַמְּסוֹס, אֶת הַסּוֹף, אֶת הַפַּחַד,
לְזוֹעֵק הַדְּמָמוֹת הָרוֹבְצוֹת עַל רֹאשִׁי כְּאָלָה,
כִּתְרוּעָה בְּיוֹם־דִּין.
שֶׁפָּרַע מַחְלָצוֹת מִנַּפְשִׁי, שֶׁרִחֵם עֵירֻמֶּיהָ,
שֶׁקָּרַע בָּהּ חַדְרֵי־חֲדָרִים נוֹשְׂאֵי בָּר וְרָקָב,
וְהִטִּיל אֶת כַּפַּי אֶל הַבָּר;
שֶׁהֵבִין אֶצְבָּעַי לַחֲשֹׂף אֶת הָעַז בַּתָּמוּהַּ,
שֶׁפָּקַח שְׁמוּרוֹתַי לִצְלִילָה עֲמֻקָּה –
שְׁמַע הַלֵּל, הֵלֶךְ פֶּלִי וָזָר.
ד. דּוּ־שִׂיחַ
– עַל פָּנֶיהָ עָבַרְתָּ, כָּבָה סִבְרָהּ,
וְעֵינֶיהָ בּוֹהוֹת וּשְׂפָתֶיהָ חָוְרוּ,
וּשְׁפוּפָה אֶל שְׁבִילָהּ הִיא נוֹשֵׂאת תּוּגָתָהּ,
גַּם נַפְשָׁהּ בְּכַפָהּ וְצִלָהּ בִּמְאוֹרָהּ, –
הַאַתָּה?
– לֹא יָדִי מָעֲכָה בַּשָּׁמַיִם פְּטָלִים,
לְטַבֵּעַ אַחְרִית הַשְּׁקִיעוֹת בְּדָמָן,
כִּי נָשָׂאתִי עֵינַי לַזְּרִיחָה בֶּהָרִים,
גַּם עֵינֶיךָ.
– אֲחוֹתֵנוּ בּוֹכָה, כִּי כָּבוּ
הַמְּאוֹרוֹת בְּיָדֶיךָ.
– לְאוֹרִי אַתָּה גֵא וְדוֹרֵך בַּשָּׂדֶה,
אֶל אוּרִי יֶהֱמֶה שִׂיחֲךָ בַּגֹּרֶן,
וְדִבְשִׁי הַכֵּהֶה אֶל כַּפֶּיךָ נִרְדֶּה,
וּסְבָכַי לְךָ חֹרֶשׁ.
אָז תִּגְדַּל תּוּגָתְךָ כְּצַמְרוֹ שֶׁל עָנָן,
לַעֲמֹד בַּמָּטָר וּבַלַּהַט;
הִיא הָאֵם־הַתּוּגָה, הַמַּלְכָּה הַנּוּגָה
לָאֵיתָן, לַלָּבָן, לַבַּהַט.
– אֲחוֹתֵנוּ מַדּוּעַ כּוֹרַעַת?
– כִּי גָמְדָה תּוּגָתָהּ וּזְרָתוֹת קוֹמָתָהּ,
וַתָּבוֹא בָּהּ כְּמוֹץ בָּעַיִן,
וְנַפְשָׁהּ לָהּ הַגְּבוּל, וּבִכְיָהּ לָהּ הַטַּל,
וְהַצַּעַר בְּפִיהָ כַּיַּיִן.
הִנֵּה בָּאָה עִתִּי לַחֲמֹק וְלָצֵאת,
וְלֹא בָּאָה עִתִּי עֲדַיִן.
תַּן שָׁלוֹם לָרֵעִים מִן הַבָּא לְלֹא עֵת
וְאוֹבֵד בֶּעָפָר כַּמַּיִם.
– שָׂא לִבִּי, הַהֵלֶךְ, שֶׁשָּׁכַל שְׁבִילוֹ.
כַּאֲשֶׁר יָסוּפוּ בְּנֵי־הֵדְךָ תֻּמָּם,
חֶרְמֵשַׁי יָנוּפוּ בִּפְתִיחַת אוֹמָן,
בּוֹ נָשְׁקוּ רַגְלֶיךָ בְּצֵאתְךָ שָׁלוֹם.
מִן הָאָדֹם וְהַתָּרֹג אֲשֶׁר טָבְעוּ בִּקְצֵה הַיָּם,
עָלָה הַלַּיְלָה אֶל הֵעִיר לָשִׂים יָדוֹ עַל כָּל דְּלָתֶיהָ,
עָצַם שְׁמוּרוֹת הַיְגֵעִים,
פָּקַח עֵינֵי הַנִּדָחִים
לָקוּם מֵעַל סַפְסָל צוֹנֵן וּלְדַשְׁדֵּשׁ אֶל אֵין־יוֹדֵעַ.
וּבַשַּׁלְוָה אֲשֶׁר הָרְתָה לָשֵׂאת אֶת הֹלֶם חֶרְדוֹתַי,
פָּסַעְתִּי, גַּב אֲשֶׁר לָקָה מִן הַשּׂוֹנֵא וּמִן הַרֵעַ,
אֶל שְׂפַת הַיָּם הַמְפֻרְזֶלֶת בְּבַרְזֶל וּבַחוֹמָה,
לְהִדָּבֵר אֶל הַגַּלִּים, שֶׁחֲרוֹנָם כָּבוּשׁ, יוֹדֵעַ.
וּבְדַרְכִּי וַתִּתְאַנֶּה אֵלַי הָרוּחַ בָּרְחוֹבוֹת,
וְעַל הָעִיר, עַל הַגַּגּוֹת שֶׁנִּשְׁתַּחוּ אֶל הַשַּׁעֶטֶת,
צָעַד עֲנָק זְעוּם־פָּנִים, נוֹפֵף מַקְלוֹ בְּיָד זוֹעֶפֶת,
וְאַדַּרְתּוֹ בְּדוּרַת־כְּנָפוֹת, וּמִגְבַּעְתּוֹ שְׁמוּטָה, גּוֹחֶכֶת,
וְהוּא הַזַּעַם שֶׁקִּבֵּץ אֶת הַחוֹלוֹת אֶל הַבֶּטּוֹן,
וְהוּא הָרַעַם שֶׁעָקַר אֶת הַתָּלוּשׁ וְהֶעָקָר,
וּלְעֶדְרוֹ אֲשֶׁר יָנוּם אֶל הַגֵּרָה וְהַקָּלוֹן,
שָׁאַג קוֹלוֹ מִן הַמִּדְבָּר;
בְּרוֹּךְ שִׁירוֹ אֲשֶׁר אָמַר.
וּכְמוֹ הָיְתָה בִּי הַגֵּאוּת הַמְחוֹלֶלֶת אֶת חוֹפֶיהָ,
פָּרְחוּ דְבָרַי לְהִלָּווֹת אֶל צְעָדָיו הַמְהַמִּים,
וּבְעֵינָיו אֲשֶׁר עָטוּ אֶת הַקַרְחִית הַמִּשְׁתַּבְרֶרֶת,
נִצְּתוּ לִכְבּוֹת, בָּרְקוּ לִכְהוֹת, כּוֹכְבֵי שָׁמֵינוּ הָרָמִים:
הִנֵּה תָּנוּם שְׁנַת־יְשָׁרִים עִירְךָ עַל חוֹף מֵימֵי הַתְּכֵלֶת,
עִיר הַחוֹמוֹת וְהַשְּׁכוּנוֹת וְהַצְּרִיפִים וְהַחֻרְבָּה,
וּבְנֵי עַמְּךָ יִגְעֵי־פִרְכָם אָרְגוּ חֲלוֹם מִיֵּשׁ וָפֶלֶא,
וְהוּא עַלְוָה וְהוּא שַׁלְוָה וְהוּא אוֹר־יוֹם וְהוּא שָׁלוֹם.
הַגַּע כַּפְּךָ עַל מִצְחֵיהֶם וְעַל שִׂפְתֵי־הַתֹּם.
שְׁנָתָם כְּבֵדָה כִּשְׂפַת־יוֹמָם הַמְכַרְסֶמֶת חוֹלוֹתֶיךָ,
כִּכְאֵב שְׁרִירָם, כְּתִקְוָתָם הַמְטַפֶּסֶת בַּסְּלָעִים,
כִּמְרִי שִׂיחָם עַל הָאַכְזָב מִן הַפְּרִיחָה עַל אֵם שְׂדוֹתֶיךָ
אֲשֶׁר קָמְלָה בְּטֶרֶם סְתָו וְהִיא עֻלְפָּה אֶל הַקָּדִים;
זוֹ הַלְּהוּבָה שֶׁבַּפְּרִיחוֹת אֲשֶׁר הָיְתָה בְּעַם יָגֵעַ,
זוֹ הַזְּנוּקָה שֶׁבַּדְּלֵקוֹת אֲשֶׁר הֵרִימָה מֵעָפָר
אֶת הַגֵּאֶה וּקְשֵׁה־הַיּוֹם, אֶת הַזָּקוּף וְהַכּוֹרֵעַ,
לִהְיוֹת אָדָם עַל סַף בֵּיתוֹ, לִהְיוֹת בֵּיתוֹ עַל סַף עוֹלָם.
בָּרְכֵם, חוֹזֶה, אֲשֶׁר כָּבַד לֵילָם.
לֵילָם הִרְחִישׁ עֲטַלֵּפָיו לָשֵׂאת אֵימָה עֲלֵי כְּנָפַיִם,
וּבַמַּחְשָׁךְ אֲשֶׁר הָפְקַר לַהַשְׁבָּעוֹת וְלַלְּחָשִׁים,
הוֹלֵךְ גָּחוֹן, זְהוּב־קַשְׂקַשִּׂים, הַצִּפְעוֹנִי, שׂוֹקֵר עֵינַיִם,
מַצְלִיל עַל אֹזֶן הַנָּמִים אֶת דִּינָרָיו וּנְזָמָיו,
מַנְהִים מֵחֵמֶת חֲלִילָיו שִׁיר־עֶרֶשׂ מְשֹׁהָק, תּוֹרֵעַ,
וְהוּא נִכְרָךְ עַל חֲזוֹתָם, עַל צַוָּארָם וְעַל פִּיהֶם,
וְהוּא חוֹנְקָם בִּנְשִׁיקָה, בִּצְחֹק שְׁתוִּיִם מִתְלַעֲלֵעַ.
מְשׁוֹרְרִי, אֲשֶׁר יָהֵל בִּשְׁחוֹר־שָׁמֶיהָ שֶׁל הָעִיר,
רַחֵם עֵינֵי הַחֲנוּקִים בְּבֹא הַבֹּקֶר לְהָעִיר!
הָנֵף אֶת זַעַף מַקֶּלְךָ עַל גַּב הָעָם יֵלֵךְ תָּמִים,
הַמִּתְפַּתֶּה אֶל הַכָּזָב וְשָׂשׂ אֶל עֹל וּנְחֻשְׁתַּיִם;
אֲשֶׁר מָעַד עַל דִּינָרוֹ וְלֹא שָׁעָה לַגֶּחָלִים,
אֲשֶׁר כָּרַע אֶל הַזָּהָב וְהוּא שָׁדוּד בַּצָּהֳרַיִם!
קוּם הָאֲרִי אֲשֶׁר שָׁאַג לָעָם הָזֶּה אֶת חֶרְפָּתוֹ,
אֲשֶׁר זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ לְהִתְנַדֵּב וּלְהַגִּיעַ,
עֲבֹר בָּעִיר הָרְדוּמָה וּשְׁאַג אֶת זַעַמְךָ הַטּוֹב,
שַׁלַּח בִּנְךָ בַּנְּחָשִׁים הַמְטַמְּאִים אֶת אַדְמָתוֹ,
לְחַשׁ! קוֹלְךָ בִּסְעָרָה יַגִּיעַ.
י' טבת תשי"ג
א. יוֹמוֹ הָיָה מָלֵא כַּיָּם
אַלּוֹן כִּי יְהֻמּוֹ בָּרָק וּבֶעָפָר רֹאשׁוֹ נוֹגֵהַּ,
רוּחַ גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּפֹּל אֶל נִיד כַּפָּהּ שֶׁל הַדְּמָמָה,
אִם בְּעִתּוֹ עָלָה גָדִישׁ וְהַבָּרָד זְהָבוֹ פּוֹרֵעַ, –
שָׂא אֶת עֵינֶיךָ אֲלֵיהֶם, אֱלֵי עִנְקֵי הָאֲדָמָה,
בָּרֵךְ יוֹמָם אֲשֶׁר מָלֵא וְהַאֲזֵן אֶל קוֹל דָּמָם.
יוֹמוֹ הָיָה מָלֵא כַּיָּם, כִּגְאוֹן נָהָר סוֹעֵר הַיַּמָּה,
כַּחֲסוּכֵי־הָרִים שְׁתוּיִים הַמְשַׁלְּחִים אֶת הַפְּלָגִים,
כְּמִלֵּאתוֹ שֶׁל הָאוֹהֵב שֶׁנִּתְאַשְּׁדָה וְגַם רֻחָמָה,
עֲשַׁן מִקְטֶרֶת מְפַכְפֵּךְ בָּאֵינְסוֹפִים הַמֻּשְׁלָגִים.
– הוּא יוֹם הַחֹל הַמִּזְדַּהֵר מִטַּלִּיתָם שֶׁל הַחַגִּים.
יוֹם הַדַּבָּר וְהַסַּתָּת שֶׁבַּתִּקְוָה יָדוֹ חוֹטֶבֶת,
יוֹם הַבּוּרְלַק הַמַּשְׁכּוּכִי שֶׁל הַמַּרְדּוּת וְהַשָּׁלוֹם,
כָּל בַּנָּאָיו שֶׁל הָעוֹלָם נוֹשְׂאִים דּוֹרוֹן לוֹ טִיט וָאֶבֶן,
כָּל נַפָּחָיו שֶׁל הָעוֹלָם הוֹלְמִים בַּרְזֶל שֶׁהוּא חִשְּׁלוֹ,
– יוֹם הָעוֹשִׂים בְּכָל מְלָאכָה וּמְכַתְּפִים אֶת הַחֲלוֹם.
וְכָךְ יָדוֹ הוֹיָה בָּהָר וּבְכָל עָקֹב וּנְחוּשׁ־הַמֶּצַח,
לִטְחֹן עַד דַּק אֶת הַיָּתִיר עַד יִמְלְאוּ הַחֲסֵרִים,
עַד כִּי אַחְרוֹן הַצַּיָּדִים, מִן הַצּוֹעִים בִּכְפוֹר־הַנֶּצַח,
יִלְמַד לִגְדֹּר אֶת נַחְלָתוֹ מֵהַחַיָּה וְהַפּוֹרְעִים,
וְגוֹי יִהְיֶה כְּכָל גּוֹיִים, רֹאשׁוֹ זָקוּר מִן הֶהָרִים.
יוֹמוֹ הָיָה מָלֵא כַּיָּם, וְדַם לִבּוֹ קָלַח הַיָּמָּה.
וְהַגַּלִּים הָאֲדֻמִּים הוֹבְלִים עֲנֶנֶת אֶל עָנָן.
עִם שַׁחַר רוּחַ תַּפְרִיחֵם אֶל עֲרָבוֹת אֲשֶׁר שָׁמָמוּ,
וְאִכָּרִים מְרוּדֵי־עָפָר יַשְׁכִּימוּ צֵאת לַחֲרִישָׁן,
וּשְׁמוֹ שֶׁל סְטָלִין עַל שְׂפָתָם.
ב. רִיבוֹת שְׂפָתַי
אַף אִם נָדַם לִבְּךָ, מַנְהִיג, הוֹלְמִים אֵיתָן כָּל פַּטִּישֶׁיךָ,
וְאֶת מַגַּע יָדְךָ הַחַם זוֹכְרִים לָעַד כָּל הַדְּבָרִים.
אֶת צוּקָתוֹ שֶׁל הָאָדָם נָשָׂאתָ כְּתִינוֹק עַל שֶׁכֶם.
קֳבָל רֵעֶיךָ וְרֵעַי רִיבוֹת שְׂפָתַי קוֹלִי יָרִים,
כִּי אֲמָרַי אוּרֵי לִבִּי, וְגֶחָלִים יִלְהַט שִׁירִי.
הִנֵּה אֶרְאֵם אֶת הֲמוֹנַי אֲשֶׁר גָּאַלְתָּ מִן הַהֶרֶג,
גַּם קִבַּצְתִּים מְתֵי־מְעַט, וְאֶל יִתְרָם – קָצְרָה יָדִי.
הֲלֹא אֶפְקַח אֶת עֵינֵיהֶם אֲשֶׁר אָזְנָם חֵרְשָׁה כָּאֶרֶג,
לִהְיוֹת נוֹבְרִים בְּאַדְמָתָם וְלֹא יִהְיוּ אוֹבְדִים בִּכְדִי.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ שַׁעַט זָר וּלְעֵינַי אֵימַת־הַדִּין.
הַאִם תַּפְלוּנוּ מִכָּל עָם, אִם לֹא מָלְאָה סְאַת הַשֶּׁבֶר?
אִם לֹא הָיְתָה מַכַּת־רֵעִים כִּצְרַב־הָאֵשׁ בִּבְשַׂר אַחַי?
בְּמַר נַפְשׁוֹ לֹא יַרְשִׁיעוֹ. – כִּי הוּא אַף הוּא מִבְחָן לַגֶּבֶר,
אֲשֶׁר יִשָּׂא אֱמוּנָתוֹ בֵּין הַבְּתָרִים כָּל עוֹד הוּא חָי,
וְדַעְתּוֹ עָלָיו, לִלְחֹם עַד כִּי יִגְבַּר וִינֻחָם.
הֲלֹא עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת: אֲנִי יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר,
וְאַף אִם נִפְלְאוּ פְּצָעַי, לֹא עֵת בַּחֶרֶשׂ הִתְגָּרֵד.
אַרְצִי נִכְבֶּשֶׁת אֶל הַזָּר וּמִפְרָצַי לָקוּ בַּשֵּׁפֶל.
הוֹשֵׁט יָדֶיךָ לְשָׁלוֹם, כִּי עַל דָּמִי אַתָּה עוֹמֵד!
הִנֵּה סַבּוּנִי תַּגְרָנִים, וּלְבַדִּי – הַאֶתְמוֹדֵד?
יַמְּךָ הָיָה מָלֵא כַּיּוֹם! מַחְצִית עוֹלָם גַּלָּיו יָלֹקּוּ,
אַךְ אֶל זוֹטוֹ שֶׁל מִפְרָצִי לֹא בָּא הַגַּל הַמִּתְרוֹנֵן.
אֲנִי עוֹלֶה מִכְּאֵבִי לִקְרֹא אֶל הַמִּזְרָח כִּי חֹק הוּא,
לַזְעִיק כֹּחֵנוּ לַפְּסָגוֹת, לִתְבֹּעַ דִּין וְהוּא מָגֵן,
עֲדֵי תִּקְרָא לָנוּ אָמֵן.
אֲסַפֵּר לָךְ פְּלָגִים שֶׁהִסֵּס עֲרוּצָם
וְנוֹבְרִים מַסָּעָם בְּכַפַּיִם,
וּמִצְחָם מְדַחֵק בִּטְרָשִׁים וְאַצָּה,
עַד בּוֹאָם אֶל אַמַּת־הַמַּיִם.
וְהָיָה אִם עָלְתָה מִלֵּאתָם מִגָּדוֹת
לְטַבֵּעַ שׁוֹרְצֵי־עַל־בִּרְכַּיִם,
וּבָרְקוּ בְּכַרְכֹּב הַגַּלִּים אַגָּדוֹת –
עַד יֶחֱצוּ הַזְּקוּפִים בַּמַּיִם.
הוּא הָיָה אִמְרָתוֹ שֶׁל נַחְשׁוֹל מִסְתַּעֵר,
הַבְּרָכָה הַגֵּאָה מֵהַשְׁמִיעַ,
וְחָלְיוֹ לְלִבֵּנוּ כְּצֵל עַל הַנֵּר,
וְאוֹרוֹ – הֲיִכְבֶּה, הֲיַגִּיעַ?
כִּי הָאוֹר, הוּא הָאוֹר מִן הַגְּבוּל אֶל הַגְּבוּל,
הִלָּתָם שֶׁל חוֹצְבִים בַּפָּרֶךְ,
וּכְכָל הַמָּאוֹר מִנֵּרוֹ הוּא גָדוֹל,
– זוֹ גְדֻלַּת הַנֵּרוֹת הַבּוֹעֶרֶת.
וְעַתָּה כְּבָר זָרְמוּ הַפְּלָגִים לְלַוּוֹת
אֶת מַסַּע הַזָּקֵן אֶל שֶׁקֶט,
וְהָיוּ לְנָהָר הַכָּבוּשׁ בַּגָּדוֹת,
וְהָיוּ אַגָּדָה שׁוֹתֶקֶת,
אָז יֵרְדוּ עִצְּבוֹנוֹת כִּרְחָמִים אֶל הַנִּיר
לֶאֱרֹב לְדִמְעָה מִתְחַפֶּרֶת,
וְעוֹטִים עַל גּוּפְךָ כַּיְרִי וְכַשִּׁיר,
זֶה גּוֹלֵל עַל שָׁעָה אַחֶרֶת.
כְּבָר הַיָּם בְּזוֹטוֹ. זְרוֹעוֹתַיִם שְׁחוּמוֹת
מְהַגּוֹת הִלּוּכִי אֶל הַצֶּוֶת
הַחוֹתֵר לִקְרָאתִי, מְחֻיָּךְ עַל שְׂפָמוֹת,
וּמְבָרְכֵנִי שִׁבְעִים וָשֶׁבַע.
וּמִי? אוּרִי שֶׁלִּי מִימֵי קַטַּמּוֹן,
בְּרֹאשׁ אוּרִים שֶׁלּוֹ עֲשֶׂרֶת,
וּצְחוֹקֵנוּ נֶחְבָּא אֶל כַּבְלֵי־הַלָּשׁוֹן
וְאֶל עֵין הַבְּרִיּוֹת הָאוֹסֶרֶת.
אַךְ לִבֵּנוּ יוֹצֵא לְסַפֵּר בַּזָּקֵן,
בְּיָמִים שֶׁבְּרָאנוּם בְּיָדֵנוּ,
וּלְהַדְהֵד עַל קִבְרוֹ עוֹד אָמֵן וְאָמֵן,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ.
כִּי הָיוּ הַפְּלָגִים בַּנָּהָר הַכָּחֹל,
וְהָיְתָה מִלֵּאתוֹ גוֹעֶשֶׁת,
וְהַיּוֹם שׁוּב נִפְגַּשְׁנוּ עַל קֶבֶר וּשְׁכוֹל,
כִּנְשֹׁק הַטְּלָלִים בָּאֶשֶׁד.
על קברו של יצחק שדה.
א. עַד הַשַּׁחַר נָמוּת
הַשָּׁעָה הַשְּׂנוּאָה כְּבָר קָרְבָה אֶל גּוּפִי,
וּפְלוּמַת עוֹרִי סוֹמֶרֶת.
דַּקּוֹתַי הַחַיּוֹת, הַנּוֹשְׁמוֹת בַּעֲוִית,
נִמְלָטוֹת עַל נַפְשָׁן
מֵאֵימַת מוֹתִי,
כִּנְטָפָיו שֶׁל הַסֹּמֶק הַדַּל בִּלְחָיַי
הַחוֹמְקִים עִם דָּמִי.
אֲהוּבִי, עַד הַשַּׁחַר נָמוּת.
בְּקַרְחָהּ שֶׁל בְּדִילוּת –
וְיַחְדָּו.
מַה תְּהֵא עַל בָּנֵינוּ בָּרְחוֹב הַיָּתוֹם,
וְיָדֵינוּ גְּדוּעוֹת לְהַסְפִּיג דִּמְעָתָם.
בְּצִלֵּנוּ רַגְלָם נִגֶּפֶת.
אֲהוּבִי, מִי יַגִּיד לְבָנַי צִדְקָתִי,
גְּבוּרָתְךָ מִי לָמוֹ יְמַלֵּל,
אִם לִבִּי בַּקַּרְחוֹן שֶׁשָּׁתַק בְּגָלְשׁוֹ
וְצָלָל.
ב. דִּמְעַת הַקִּיר
זֶה דְבָרִי הָאַחֲרוֹן אֶל אַחַי בָּעוֹלָם.
בִּבְשָׂרְךָ הָאַבְנִי, קִיר תָּאִי הָאָטוּם,
אַטְבִּיעוֹ הֲבָרָה, הֲבָרָה.
יוֹם יָבוֹא וְתִזְעַק וְקוֹלִי בִּשְׂפָתֶיךָ,
אַף יָקֵרוּ דָּמַי מִן הַסִּיד הַנִּחָר.
הֵם הָיוּ מְיָרְאִים אֵת נַפְשִׁי, אֲדוֹנֶיךָ.
אַל תַּגִּיד: קִיר אֲנִי! שׁוּב לִשְׁתֹּק וְלִכְאֹב
אֶת חֶרְפַּת שְׁתִיקָתָם שֶׁל אַחַי מִן הָרְחוֹב.
בְּכֹחָם אַתָּה חַי אֶת מוֹתִי.
לֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה! בְּעֵינַיִם גְּלוּיוֹת
אֲקַדֵּם פְּנֵי אֵימַת־הָאָדָם־לִגְווֹעַ.
קוֹמָתֵנוּ דַּלָּה אַךְ שְׁבִילֵנוּ נָטוּי
אֶל גָּבֹהַּ.
כַּאֲשֶׁר תַּחֲנֹט חֶרְפַּתְכֶם אֶת פִּרְיָהּ,
אֶל קִבְרֵנוּ עֲלוּ לִכְרֹעַ.
קִיר חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה! מֶה חָוְרוּ לְחָיֶיךָ.
מִן הַסִּיד דִּמְעָתְךָ נוֹטֶפֶת.
18.6.1953 – ערב הוצאתם להורג של אתּל ויוּליוס רוֹזנברג
עִירְךָ, לֵילָהּ הֵצֵן בְּשַׁחֲרִית הוֹבֶלֶת.
הִנֵּה גָּלְדוּ רַגְלַי אֶל קֶשֶׁב הַסִּמְטָה.
הִנֵּה צָמַחְתָּ לִקְרָאתִי וַדַּאי וָפֶלֶא,
עוֹטֶה כְּחֻלִּים סוּכִים. שָׁתוּק. מַכְסִיף וְיֶלֶד.
נָשַׁמְתִּי: הוּא אָחִי. אָכֵן, אַתָּה!
דּוֹמֶה עָלַי, נַעֲרוּתִי פֹּה מִתְאַבֶּכֶת.
לִבִּי שִׁכּוֹר לִי מִן הַמֶּרֶד בַּצָּפוֹן,
וְהוּא חוֹלֵם אוֹתְךָ, אָחִי מִן הַמַּתֶּכֶת,
חוֹמָה כְּחֻלָּה שֶׁל בְּנֵי פּוּטִילוֹב, שֶׁכֶם, שֶׁכֶם,
סוֹעֵר בִּמְלוֹא־חָזֶה עַל הָאַרְמוֹן.
נִגְּנָה תְּמוֹל בִּכְפָרִי דְמָמָה שֶׁל בֵּין עַרְבַּיִם.
מִלֵּאת. אַתָּה עָגַנְתָּ אֶל בִּתְּךָ, שָׁלֵו.
פִּתְאֹם הֻזְעַקְתָּ אַל אַחֶיךָ, גְּלוּי־יָדַיִם.
מָתַי?! הַיּוֹם הָיָה פָּשׁוּט, יוֹם מִיּוֹמַיִם.
חָזַרְנוּ בְּכָף־אָלֶף בְּכִסְלֵו.
מִמַּה נֻגַּד חָזֵהוּ שֶׁהָרַס בְּרֶתַח?
מִי שָׁר לְתוֹךְ וְרִידָיו אֶת אַרְגְּמַן־הַשִּׁיר?
מִמַּה נוֹצַק הַפֶּסֶל שֶׁצָּעַד לָבֶטַח,
כְּאִלּוּ רַק חָמַק לִרְעֹם טִיּוּל־שֶׁל־פֶּתַע
אֶל מוּל הַטַּנְקִים וְהַנִּיר?
שֶׁלָּנוּ כָּךְ. קַדֵּשׁ! וּסְלַח כִּי עִכַּבְתִּיךָ,
דָּמִיתָ לִי כָּל־כָּךְ בַּדָּם, בַּכְּחֹל, בַּדְּמוּת.
אוֹתוֹ הַכּוּר. אוֹתָהּ הָאֵשׁ אֶתְכֶם הִתִּיכָה.
אוֹתָם דִּגְלֵי הָאַרְגָּמָן אֶתְכֶם הוֹלִיכוּ
לִשְׁבֹּר, לִבְנוֹת וְגַם לָמוּת.
שָׁלוֹם וּתְקִיעַת־כַּף! אִם תְּהֵא יָדְךָ זוֹכֶרֶת,
צַלְצֵל לִי מִסְּדָנְךָ. אֶשְׁמַע וְגַם אָשִׁיב.
אֲנִי עָיַפְתִּי בַּבְּדִידוּת הַמִּזְדַּהֶרֶת.
אֲנִי רוֹצֶה לַשַּׁיָּרָה, זוֹ הַדּוֹהֶרֶת
עִם נִפְנוּפֵי טֶרֶם אָבִיב.
הִנֵּה עָגַם גַּנִּי בַּכְּפוֹר וּבַשַּׁלֶּכֶת.
עֵצִים – חֲצִי־מִנְיָן. וּרְאֵה – הַסְּתָו עָמֹק.
אַתָּה וְהוּא, שְׁנֵיכֶם, אַחַי מִן הַמַּתֶּכֶת.
בְּרַהַב כְּבוּדָתָהּ שַׁיָּרַתְכֶם דּוֹרֶכֶת
אֱלֵי הָאֹפֶק הָרָחוֹק.
נפש לאלימלך שטרקמן, איש כ"א כסלו.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.