א. זוֹ שַׁעְתְּךָ לָשׁוּב

טִרְדּוֹת־הַיּוֹם נָסוֹגוּ לְאִטָּן,

וּבְתִיר־לֹא־תִיר שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם,

הָיוּ דָּמַי חוֹזְרִים אֶל קְשִׁיבוּתָם,

זוֹרְמִים אֶל צִפִּיּוֹת הַבַּיִת.

אוֹתָהּ שַׁלְוָה פְּלוּמִית וְאַפְלוּלִית,

הַמִּתְפָּרַחַת מִמַּרְבָד וָקֶסֶת,

אֵינָהּ אֶלָּא הַפַּחַד שֶׁהֵלִיט

חִוְרוֹן־מִצְחוֹ בְּכַף רוֹגֶשֶׁת.

זוֹ שַׁעְתְּךָ לָשׁוּב מִן הַדְּרָכִים,

אֲשֶׁר חָגְרוּ לָאָרֶץ אֶת גְּבוּלֶיהָ,

חֲפוּי אָבָק, חוֹפֵן אֶגֶד פְּרָחִים,

עָיֵף כָּאֲדָמָה בִּיבוּלֶיהָ.

וְאָז אֲנִי נוֹשֶׁמֶת מְלוֹא־לוֹגְמַי,

אֲנִי רוֹחֶפֶת בְּפָלוּשׁ וָדֶלֶת,

וּמַאֲרָב־הַקֶּשֶׁב שֶׁל דָּמַי,

פּוֹקֵעַ בַּצְּחוֹקִית הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת.

לָמָּה הוּבָא הַנֶּשֶׁק אֶל בֵּיתִי?

אַתָּה זוֹרֵם שָׁלוֹם בְּכָל גִּידֶיךָ,

וְאַהֲבָה כַּיַּיִן הָעַתִּיק, –

וְלִי נוֹעָד הַמַּאֲרָב עָלֶיךָ.

ב. חָלַמְתִּי בַּיִת

חָלַמְתִּי בַּיִת בְּשִׁלְפֵי הַכְּפָר.

יַרְקוּת רָוָה־עַד דַּי. שַׁלְוָה רוֹגֶשֶׁת

מִקּוֹל הֶחָי, מִגַּלִינַת הַבָּר,

מִן הַחֲלוֹם וּמִפַּשְׁטוּת הַפֶּשֶׁר.

וְלֹא רָעִיתִי אֶת עִזַּי בַּכָּר,

כִּי חֶלְקָתֵנוּ כַּרְמְלִית נֶחְרֶשֶׁת,

בֵּין אַלּוֹנִים הַמְטַפְּסִים בָּהָר,

וְהַטְּרָשִׁים אֲשֶׁר יָרְדוּ לָרֶשֶׁת.

כָּתֵף־כָּתֵף מָשַׁכְנוּ אֶת הַנִּיר,

וְאֶת רַגְלֵינוּ הַבְּרָכָה נוֹשֶׁקֶת.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹמוֹ כְּנִיד־

הָעַפְעַפַּיִם שֶׁל אֵין־דַּי הַשֶּׁקֶט.

וּבְזֶה הַנִּיד אֲשֶׁר נִצְחוֹ גָדוֹל,

חָצְבוּ יָדֵינוּ קוֹל וּצְלִיל וָלַחַן,

לִהְיוֹת תְּהִלִּים לְיוֹמְיוֹמֵי הַחֹל, –

אַדְמַת חַיֵּינוּ וּמִלְחָם גַּם יַחַד.

חָלַמְתִּי פֶּרֶט־צְעָדִים מֻכָּר,

הַמִּתְנַגֵּן בְּכָל פִּנָּה וָחֶדֶר.

וְאֵין דְּרָכִים וּגְבוּל סָמוּר, וּכְבָר

אַתָּה שֶׁלִּי לָעַד. קוֹנָם וָנֵדֶר.

ג. מוֹת הַגַּרְעִין

חָלַמְתִּי אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הַגַּרְעִין.

בְּבֶטֶן־אֲדָמָה צָלַל כַּסֶּלַע,

עֲדֵי חָשַׁךְ כַּלֵּיל וְהוּא קָרִין,

זָמוּם כַּצֶּפַע וְתוֹהֶה כַּיֶּלֶד.

מִדּוֹר וָדוֹר שָׁרַץ בַּמַּחְשַׁכִּים,

בְּמַבּוּלֵי אוֹנָיו כִּי עֲבָרוּהוּ.

כּוֹרֵה־פֶּחָם עָקַר אוֹתוֹ מִקִּיר,

וַיַּהֲלֹם בּוֹ. הִתְעַמֵּר וָרֹעַ.

וַיַּהֲלֹם עַד אִם תִּכְלֶה רוּחוֹ,

וְהַגַּרְעִין, לִבּוֹ נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם:

מִן הַמַּחְצִית בָּקְעוּ תְּהוֹמוֹת כֹּחוֹ,

וְהַשְּׁנִיָּה – נִתְפַּחֲזָה כַּמַּיִם.

בִּרְעֹם קוֹלוֹ חָוְרוּ פְּנֵי הָעוֹלָם,

(וְהַכּוֹרֶה נִרְמַס עַל סַף הַנֶּצַח.)

ומִסְתּוֹלֵל כֹּחוֹ שֶׁנִּתְגַּלֵּם

מִדְּמֵי־לִבּוֹ הַזּוֹעֲקִים לוֹ: רֶצַח!

כִּי אֶת נַפְשׁוֹ נָתַן בִּמְחִיר כֹּחוֹ,

וְאֶת כֹּחוֹ יָשִׁיב אֶל שְׁחוֹר הַסֶּלַע.

רָאִיתִי אֶת מוֹתוֹ. וּמִתּוֹכוֹ

בָּקְעָה שַׁוְעַת־אָדָם: הָקִיצוּ, סֶלָה!

ד. סִיּוּט

בַּיּוֹם אֲנִי אוֹרֶבֶת לְשׁוּבְךָ,

וּבַלֵּילוֹת אֱהִי פְּרוּזָה לַפַּחַד,

וּלְסִיּוּטוֹ הָרַצְחָנִי שִׁפְחָה.

אֶל כָּל הַחֲשֵׁכוֹת אֲנִי נִפְקַחַת.

עֵינִי נִפְקַחַת אֶל גַּרְעִין־מֵימָן,

קַל בַּנִּקְלִים, עַד אֵין־לִשְׁאֹל־יוֹדֵעַ,

וְהוּא כַּדּוּר זְגוּגִי. כֻּלִּי אֵימָה,

אֶשָּׂא אוֹתוֹ בִּדְבַר אִמִּי אֶל רֵעַ.

הוֹ, מַה כָּבֵד הוּא הַנִּקְלֶה־מִכֹּל!

יָדַי גּוֹוְעוֹת בְּמַשָּׂאָן. חָלִילָה,

אֲשֶׁר יִפֹּל וְיִתְרַסֵּס כַּחֹל,

עַד תְּסֻמָּא תֵּבֵל וְעַד הֵילִילָה.

אֲשֶׁר יִפֹּל וְיִבָּקַע כָּהָר,

וְשַׁלְהַבְתּוֹ בּוֹתֶרֶת אֶת הַמַּיִם,

וְאוֹרָתוֹ קוֹרֶנֶת עַד עָקָר,

וְשִׂנְאָתוֹ אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה הִיא.

וּדְמֵי אָדָם שָׁפְלוּ, חָוְרוּ כַּסִּיד,

וְכָל בְּשָׂרָיו כָּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת.

יָדַי זָבוֹת, כְּבֵדוֹת לְהַחֲרִיד.

הָעֵר! הֲלֹא כָּל אֶבֶן פֹּה שׁוֹאֶגֶת.

ה. צִלָהּ שֶׁל חֶרֶב

רָגְמָה בְּכָל בְּרָדֶיהָ הַסּוּפָה,

וּבְבֵיתִי הַקָּט מְנוֹרָה דּוֹלֶקֶת.

אוֹי לִתְרִיסַי מִזַּעַם הַתְּקוּפָה,

מִמֶּתַח הָאֵיבָה הַמִּתְפָּרֶקֶת.

חַם הַתַּנּוּר וְהַמַּפָּה פְּרוּשָׂה,

הָאוֹר עָלָה לַקְבִּיל פְּנֵי הָאוֹרֵחַ.

אֵצֵאָה אֶל הַסַּעַר וְאֶשָּׂא

לִקְרַאת אִישִׁי חָפְנַיִם אוֹר וָרֵיחַ.

הַבַּיִת כְּבָר גָּבַר עַל חֶרְדוֹתָיו

גַּם קָד, וּפַת בְּמֶלַח עַל כַּפַּיִם,

הוּא שָׁר שִׁבְחֵי יוֹמְיוֹם לִבְעָלָיו.

בָּרוּךְ יוֹמִי כִּי־כֵן, בָּרוּךְ הַפַּיִס.

וְשׁוּב אַתָּה חוֹזֵר מִן הַדְּרָכִים,

אֲשֶׁר חָגְרוּ לָאָרֶץ אֶת גְּבוּלֶיהָ,

רָטֹב, צָלוּף בְּמִקְלָעִים כָּחִים,

זוֹעֵף כָּאֲדָמָה בְּעִצְּבוֹנֶיהָ.

בֵּיתִי כָּהָה, וּכְמוֹ פָּשַׁר הַחֹם.

כּוֹשֵׁל־כּוֹשֵׁל בִּקֵּשׁ שְׁנָתוֹ הָעֶרֶב.

כָּל אֲבָרַי הִתְפַּלְּלוּ שָׁלוֹם,

וּבָא שָׁלוֹם וְהוּא צִלָּהּ שֶׁל חֶרֶב.

כִּכְלוֹת הַכֹּל יָשְׁבוּ לָנוּחַ

אֶל הַקָּפֶה וְהַכָּזָב.

וְהִתְדַּפְּקָה, וְלֹא עָנוּהָ;

אִישׁ לֹא יָצָא וְלֹא חָזָר.

וְלַגָּרְנִית הַמְשַׁהֶקֶת

בִּכְדִי הוֹשִׁיטָה אֶת כַּפָּהּ.

הָיְתָה כְּרוּת בְּטֶרֶם לֶקֶט,

וּכְהָגָר עֲלֵי סִפָּהּ,

עַד שֶׁנָּשְׁקָה כִּדְלִי טוֹבֵעַ

בְּאֵימָתָהּ שֶׁל הַבְּאֵר,

וְאֶל הַשֶּׁקֶט הַגּוֹוֵעַ

זָעַק אָחִי הַמְשׁוֹרֵר.

א. גֶּשֶׁם

רָכְנוּ בָּרוּחַ הַדּוֹרֶסֶת

הַצַּמָּרוֹת אֶל הַמָּטָר.

זוֹ יַרְקוּתָן הַמִּתְרוֹשֶׁשֶׁת

יוֹדַעַת עֹנִי עִם יְקָר.

זוֹ קְשִׁיבוּתָן הַמִּשְׁתּוֹחַחַת

מוֹנָה זְרִיחוֹת בְּאֶלֶף פֶּה,

וְלֵב אֶחָד בְּהֹלֶם־יַחַד,

תְּפִלָּה שׁוֹאֶגֶת בְּעַל־פֶּה:

כִּימוֹת עוֹלָם עָמְקוּ תְּהוֹמֶיהָ,

וְרַעֲמָהּ כִּי יְגֻלְגַּל,

אוֹמְרִים שָׂדוֹת מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ

הַלֵּל לַגֶּשֶׁם וְלַטָּל.

וּבַשְּׁחִיפוּת הַמִּתְקַמֶּרֶת,

הַנְּטוּיָה מֵחוֹף אֶל גַּיְא,

רוֹאִים כָּל רֶגֶב וְצַמֶּרֶת

אֶת לֵדָתָהּ שֶׁל תְּכֵלֶת־מַאי.

וְהֵם שַׁחִים קְרוּעֵי־עֵינַיִם,

כִּרְכֹן לוֹחֵם אֶל הַחֲגוֹר.

אַךְ יִמְלְאוּ יְמֵי הַמַּיִם –

וּבָא הָאוֹר!

ב. שָׁלוֹם

וְשׁוּב הַחֲשֵׁכָה נִדְחֶסֶת

לָלוּן בְּסֵתֶר שְׁמוּרוֹתַי,

וְרִשְׁפּוֹנֵי הַטַּל בַּדֶּשֶׁא

פּוֹסְחִים בְּזַעַף עַל עֵינַי.

כָּאֲפִיקִים אֲשֶׁר בַּנֶּגֶב

תָּעוּ לֵילוֹת בְּמִדְבָּרָם,

עַד שֶׁמָּלְחוּ בְּקֵץ הָרֶגַע,

וְאֵין יוֹדֵעַ אַחְרִיתָם.

הוֹלֵךְ אוֹתָם אֶל סַף וָמַיִם,

לְמַעַן לֵב אִמְּךָ הַקָּם.

אַל תְּגַלֶּה לְאָן־מֵאָיִן,

רַק שְׁמִי הַגִּידָה בְּקוֹל רָם.

אָז יִקָּווּ גְשָׁמִים בָּרַהַט,

וְהַטְּלָלִים יִשְׁקוּ שְׂדוֹתַי,

וְשִׂמְחָתִי הַמְדֻמַּעַת

תִּקְרָא בְּקוֹל אֶת עֱנוּתָהּ:

רְאוּ, שַׁלְּחוּהוּ אֶת הַנַּעַר,

אֲשֶׁר נָתַן לִבּוֹ עַד תֹּם.

אַךְ יִמְלְאוּ יְמֵי הַסַּעַר –

שִׂים שָׁלוֹם!

אַכְזָר מִלַּהַט מִתַּמֵּר, מִן הַבְּלִיעָה הַמִּשְׁתַּהֶקֶת,

מִכְּנִיעָתָהּ שֶׁל הַקָּמָה וּמִן הַשְּׁחֹקֶת בַּפְּלָדָה,

עוֹלֶה רִכְבּוֹ שֶׁל הַקָּצִיר וּמְתוֹפֵף אַדְנוּת וָשֶׁבַח,

לַיּוֹם הָרַב אֲשֶׁר פָּנָה, לְעֶרֶב רַב הַמִּתְבַּשֵּׂר

מִשְּׂחוֹק הַטַּף וְהַנָּשִׁים בִּמְבוֹאוֹתֶיהָ שֶׁל חָצֵר.

הַטּוּר רוֹעֵם וּמִתְגַּלֶּה וְלִקְרָאתוֹ הָאִמָּהוֹת.

בִּזְרוֹעוֹתָן הַמּוּשָׁטוֹת פַּעֲטוּטִים מִצְטַהֲלִים,

לְהַעִיפָם אֶל הַקּוֹצְרִים הַנִּצָּבִים עַל הַגְּשָׁרִים.

אֲנִי רָאִיתִי עֵינֵיהֶן הַמְבָרְכוֹת אֶת הַשָּׁבִים,

וּמַצִּיתוֹת שִׁלְפֵי־הַיּוֹם בְּטֶרֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים.

אַשְׁרַי רָאִיתִי עֵינֵיהֶן הַמַּצְמִיחוֹת כּוֹבְשֵׁי־עוֹלָם:

חוֹרְשֵׁי טְרָשִׁים, קוֹדְחֵי תְּהוֹמוֹת, נוֹקְבֵי־בָּהָר אֶת הַכְּבִישִׁים,

נוֹתְבֵי שָׁמַיִם וְיַמִּים, וּמְגַדְּלֵי־אֶת־הָאָדָם.

דּוֹמֶה, חַמְסִין גּוֹחֵן לִנְשֹׁף, וְעֵינֵיהֶן פּוֹרְחוֹת אָבִיב.

אַשְׁרַי, רָאִיתִי עֵינֵיהֶם שֶׁל יְגֵעִים וְאוֹהֲבִים.

אַט־אַט עוֹלָה הַשַּׁיָּרָה, אֶת נַהֲמָהּ הַצְּחוֹק פּוֹרֵעַ,

פִּתְאֹם יְרִי; אֶחָד מָנוֹעַ הִתְלַעְלֵעַ בְּרֻקּוֹ,

וּכְבָר חָתַךְ וָרִיד וָגִיד בְּגוּף אָשְׁרֵנוּ הַפּוֹחֵחַ.

כָּל הָאוּרִים אֲשֶׁר יָקְדוּ בְּעֵינֵיהֶן שֶׁל אִמָּהוֹת

כָּבוּ בְּנִיד, כְּמַאֲרָב. הַצְּחוֹק נָשַׁם וְשָׁב לִחְיוֹת.

הִיא מְחַיֶּכֶת, אַךְ יָדָהּ עוֹדָהּ צְבוּתָה אֶל גּוּף הַיֶּלֶד,

וּבָעֵינַיִם הַפְּרוּזוֹת גּוֹשֵׁשׁ הַפַּחַד שֶׁנִּגַּף,

וְהוּא גוֹרֵר אֶת זִכְרוֹתָיו מִשְּׁנוֹת הָרֶצַח וְהַמַּעַל.

עֵינֵי אִמִּי אֲנִי רוֹאֶה, מִן הַמֶּרְחָק שֶׁמֵּת בָּדָד,

וְהֵן שׂוֹטְמוֹת אֶת הָאֵימָה מִן הָעוֹלָם וַעֲדֵי־עַד.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת עִירִי וְקוֹל כּוֹבֵשׁ עַל אֲבָנֶיהָ.

רִכְבּוֹ זוֹעֵם בַּמִּרְצָפוֹת הַנִּבְקָעוֹת אֶל תּוֹתָחָיו.

וְכַאן אִמִּי. שָׁלְחָה יָדָהּ וַתֶּאֱסֹף אֶת כָּל גּוּרֶיהָ,

לְגוֹנְנָם בְּהוֹד גּוּפָה וּבְרַק עֵינֶיהָ הַיּוֹרוֹת,

הוּא הַבָּרָק אֲשֶׁר מַצִּית אֶת פְּתִילָתָם שֶׁל הַמְּאוֹרוֹת.

נִשְׁבַּר הַקַּיִץ הָרַדַּי אֶל עֶרֶב.

הַתַּפּוּחִים אָסְפוּ אֶת חִיּוּכָם,

וּסְתָו גִּיחוֹר, פַּלָּח נָגִיד עַד פֶּרַע,

זָרָה מְצַלְצְלָיו עַל סַף בֵּיתְךָ.

רְאֵה: דָּמָיו גָאוּ עַד גְּדוֹת הָעַיִן,

וְחוֹפְנוֹתָיו שֶׁדָּשׁוּ בַּדָּגָן,

בּוֹכוֹת מִגִּיל בְּאֶשְׁכְּלוֹת הַיַּיִן,

וְאַף אֲנִי קְרוּאָה אֱלֵי הַגָּן.

וְשׁוּב יָדְךָ גּוֹלֶשֶׁת אֶל הַחֶרֶב

מֵהֲגָיֵי רִכְבּוֹ שֶׁל הֶחָרִישׁ,

וּלְנַהַם שִׁרְיוֹנְךָ – אֲנִי הַטֶּרֶף,

וּלְטֶרֶף כִּלְיוֹנַי – אַתָּה הָאִישׁ.

אַל תֵּעָצֵב: עוֹדֶנִּי מְבָרֶכֶת

אֶת מְרִי־הַלַּיִשׁ הַמְגוֹנֵן כְּפִירָיו,

וְאֶת הָאָב נוֹשֵׁא יַלְדּוֹ עַל שֶׁכֶם,

וְכִידוֹנוֹ צָבוּת לוֹ בֵּין שִׁנָּיו.

וּשְׁמַע: סְתָוִי הַמִּתְגּוֹלֵל בַּפֶּתַח,

הָלוּם וּשְׂבַע־עָמָל וּמְזֵה־חֲלוֹם,

צוֹתֵת בַּמֶּרְחַקִּים סוּפוֹת שֶׁל פֶּתַע,

וְרֶכֶב זָר הַמְגַלְגֵּל חֵילוֹ.

הַסְּתָו זוֹעֵק: עָשׂוּ דָיֵק לַבַּיִת,

אַל תְּיַשְּׁנוּהוּ עַד נַפְשׁוֹ יָשִׁיב,

כִּי סוּפוֹתָיו – רַק הֵן לָנוּ הַקַּיִץ,

וּקְשִׁי יוֹמֵנוּ – לוֹ אָבִיב.

וְאַךְ יִסּוֹג הַסַּעַר מִן הַדֶּלֶת,

צְחוֹרָה אֵצֵא אָז לִקְרָאתְךָ, הַשָּׁב,

וַהֲלוּמָה אֱהִי עוֹד מְמַלְמֶלֶת:

הַבִּיטוּ, אֵיזֶה סְתָו!