הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם

(תהלים קמז ג)

יֵשׂ הַיּוֹצֵא לְבַקֵּשׁ אֲתוֹנוֹת,

אֲבֵדָה שֶׁחָרְשָׁה אֶת אָבִיו.

מְבַקֵּש וּמוֹצֵא מְלוּכָה –

תַּחַת זֹאת וְעִם זֹאת.

זֶה קוֹרֶה,

אַף סֻפַּר בִּשְׁמוּאֵל.

וְיֵשׁ הַמְבַקֵּשׁ אֲתוֹנוֹת תְּעוּיוֹת.

וְאָמְנָם הוּא מוֹצֵא

אֶת אֲשֶׁר לוֹ בִקֵּשׁ.

חִפֵּשׂ

וּמוֹצֵא,

וְלֹא עוֹד.

פָּסוּק הֵן בָּרוּר

בִּמְגִלָּה, כַּזָּכוּר!

יָגַעְתִּי, מָצָאתִי – תַּאֲמֵן, תַּאֲמֵן.

וְאָמְנָם. וְאָכֵן.

וְיֵשׁ הַיּוֹצֵא וּמְבַקֵּשׁ אֲתוֹנוֹת

לְהַדְהִיר כּוֹכָבִים

יִשְׁבְּרוּ עֹל שְׁרָבוֹ,

כְּשֶׁלְּפֶתַע עָלָיו הָרָקִיעַ נִבְקַע,

וּמַבְזִיק נִכְחוֹ נִצְנוּצוֹ שֶׁל כּוֹכָב.

וַאֲזַי הוּא נָבוֹךְ:

יֵשׁ פְּצָעִים בַּכּוֹכָב?

מִתְפָּרְשִׂים אָז דְּרָכָיו.

הוּא עוֹמֵד וְשׁוֹאֵל

לִנְתִיבוֹ שֶׁל גּוֹאֵל

מִשָּׁרָב שְׂבַע שָׁנִים

בְּלֹא סֶכֶךְ שֶׁל צֵל.

וַאֲזַי הוּא יוֹרֵד לְמַעְיְנוֹת

הַתִּקְוָה

אַךְ רַק חֶרֶס מַעֲלֶה.

וְנִשְׁאָר כְּרוֹדֵף אַחֲרֵי כֶלֶב שֶׁמֵּת.

וּמַלְעִיג הַשָּׁרָב.

עוֹד שָׁקַע לְעֵינָיו

גַּם שִׁמְשׁוֹ.

זֶה גַם־כֵּן.

וְנִשְׁאַר רֵיק מִכֹּל –

לֹא אָתוֹן, לֹא מַלְכוּת,

לֹא כוֹכָב כֹּל־יָכוֹל.

וְרַק אֹפֶק יָרוּט,

רַק פְּצָעִים בַּלֵּבָב.

וְהַחֶרֶס בַּיָּד

לְגָרֵד בּוֹ פְצָעָיו.

וְשַׁחֲרוֹ רַק יִמְעַד,

וְיוֹמוֹ כְּבָר דָּהוּי,

שִׁדָּפוֹן כָּל הַלֵּיל.

לֹא הִסְמִיק הַפָּסוּק דִּלְעֵיל.

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח,

כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח. וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶה דִּבֶּר ה', הֲלֹא גַּם

בָּנוּ דִבֵּר, וַיִּשְׁמַע ה'. וְהָאִישׁ מֹשֶה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם – – –

וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעָת כַּשָּׁלֶג.

(במדבר יב, א–ג, י)

אוֹי לִי כִּי נִכְשָׁלְתִּי!

אֵיךְ לִבִּי מְלָאַנִי רְכִילָה לָלֶכֶת בְּחַיֵּי רוֹעֵה עַמִּי,

יַד יָמִין שֶׁל צוּר הַיְשׁוּעָה?

מַה קָּרָה עֵת לֹא חִשַּׁבְתִּי,

כִּי מֹשֶה יְלוּד אִשָּׁה הוּא, לֹא מַלְאַךְ שָׁמָיִם?

וַהֲיֵשׁ אָדָם – לֹא יֶחֱטָא?

וַהֲלֹא גַם לֹא חַטָּא הוּא, אִם אִשָּׁה כוּשִׁית לָקָח.

אֵיךְ נָתַתִּי לְיִצְרִי כִּי יַשִּׁיאֵנִי,

וְסָרָה כִּי אֲדַבֵּר עַל בְּחִיר עֶלְיוֹן –

תַּחַת הִתְגָּאוֹת בּוֹ כִּי אָחִי הוּא?

וְחִשְּׁבוֹנוֹתָי, כֵּיצַד נֶעְלַם מִמֶּנִּי –

לַנִּרְגָּנִים, וְרַק לָהֶם, יָדִי אֲנִי נוֹתָנֶת?

יַד אַחַת־הָעָם הִיא זֹאת?

לֹא – יַד אָחוֹת שֶׁל הַבָּחִיר, שֶׁל בְּחִיר אֱלוֹהַּ.

וְיוֹתֵר – הֵן זוֹ אָחוֹת, וְעוֹד – גַּם הִיא בַּנִּבָּאִים.

אָז, בְּעֵת צַוֵּי הָרֶשַׁע שֶׁל פַּרְעֹה, מִפִּי יָצְאָה הַנְּבוּאָה,

כִּי בֵן תֵּלֵד אִמִּי, יוֹשִׁיעַ אֶת הָעָם.

וּכְמוֹ נֶעְצַר דָּמִי, כַּאֲשֶׁר נָשַׁק אָבִי לִי עַל רֹאשִׁי:

“בִּתִּי, קֻיְּמָה נְבוּאָתֵךְ!”

כַּמָּה נִפְעַם־גָּעַשׁ לִבִּי, עֵת אוֹר פִּתְאֹם הֵאִיר הַבַּיִת עִם הֻלַּדְתּוֹ.

וַהֲלֹא אֵין עוֹד מִי פִּלְאֵי הַצָּלָתוֹ רָאָה,

עֵת בָּאָה בַת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר.

הֵן אַף פִּלְאֵי הַצָּלָתוֹ מֵרוּחַ בֵּית פַּרְעֹה – הֵדָיו מָלְאוּ הַבָּיִת.

וְצַעֲדוֹ רִאשׁוֹן לְהִנָּתֵק – יָצָא לִרְאוֹת אֶחָיו בְּסִבְלוֹתָם.

כְּבָר לִפְנֵי אֵם יְלָדַתּוּ – בְּמָסֹרֶת בְּרִית הַמְיַלְּדוֹת כְּמוֹ הוּבָא.

הֵן הֵפֵרוּ צַו פַּרְעֹה, וְלֹא הֵמִיתוּ יְלוּדֵי הָעִבְרִיּוֹת –

הוּא נִסְכַּן יוֹתֵר מֵהֶן.

הֵן הָרַג אֶת הַמִּצְרִי, אֲשֶׁר הִכָּה הָעֶבֶד הָעִבְרִי – אָחִי לֹא הִכִּירוֹ.

אֵיךְ הֵעַזְתִּי הִדַּמּוֹת לוֹ לְמֹשֶה? הֲגַם אוֹתִי, אֵלִי, שָׁלַחְתָּ אֶל פַּרְעֹה

שֵׂאת דְּבָרֶיךָ, לְהַזְהִיר וּלְהָבִיא עֲלֵי מִצְרַיִם עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת?

הַאוֹתִי צִוִּיתָ לְהָרִים מַטֶּה, לִנְטוֹת יָדִי וּלְהַבְקִיעַ אֶת יַם־סוּף?

הַאֲנִי עָלִיתִי הַר סִינַי קַבֵּל לוּחוֹת הַבְּרִית?

כֵּן. תָּמִיד תָּמַהְתִּי, מַה גְּדוֹלִים עֻלּוֹ וּפָעֳלוֹ.

אַךְ גַּם רָאִיתִי אָח – וְאָח קָטָן.

אֵיךְ הִרְהַבְתִּי עֹז? אֵיכָה?

וְכֵיצַד חִשֵּׁב לִבִּי בְלֹא חֲשׁב עַל כְּאֵב לִבּוֹ –

אֲנִי הֵן מוֹצִיאָה עָלָיו דִּבָּה רָעָה?

מִמֶּנִּי אֵיךְ תְּכוּנַת עָנָו מִכָּל אָדָם נֶעְלָמָה?

הֵן לֹא יַעֲלֶה עַל לְבָבוֹ הָשֵׁב מָנָה אַחַת אַפָּיִם. אַף לֹא בָאֵר נַסּוֹת.

וְגַם לֹא יִצְטַדָּק. עַתָּה אֲנִי רוֹאָה, אֲבוֹי – בְּמַעֲשִׂי זָדוֹן.

כֵּן. זְדוֹן לִבִּי הִשִּׁיא אֶת אַהֲרֹן, הַטּוֹב, רוֹדֵף שָׁלוֹם וָחֶסֶד.

כְּמוֹ הַנָּחָשׁ אָז לְחַוָּה, וּלְאָדָם הָיְתָה חַוָּה – הָיִיתִי לְאַהֲרֹן.

וְהִנֵּה אֶחָי, שְׁנֵיהֶם, הֶרְאוּ גְדֻלַּת הַנֶּפֶשׁ גַּם הַפָּעַם –

כֹּה הִפְצִירוּ לְהַקְטִין עָנְשִׁי. וְאָנֹכִי פָּגַעְתִּי בִשְׁנֵיהֶם. וְכֹה קָשׁוֹת.

כֵּן. לַנִּרְגָּנִים עָזַרְתִּי. בְּנֵי אָבִינוּ רַק בָּזוּ לִנְזִיד הָעֲדָשִׁים.

הַנָּזִיד הָיָה לְסֵמֶל שֶׁל רֵיקִים וּפוֹחֲזִים וְשֶׁל חִדְלֵי אִישִׁים.

אַךְ דּוֹרות עַבְדוּת הֶחֱלִישׁוּ בְלִבּוֹת רַבִּים הַחֹסֶן.

הֵד עַמָּם בְּצָרָתוֹ לְלִבּוֹתָם לֹא עוֹד יַגִּיעַ,

וּבָעָם רַק אֵם נוֹתֶנֶת הֵם רוֹאִים.

לֹא חֵרוּת מוּל הָעֵינָיִם, לֹא הַגְּאֻלָּה בַדָּרֶךְ. רַק מִלּוּא קֵבָה – הַדָּגֶל.

לֹא רַק מַיִם אִם יֶחְסָרוּ, גַּם בְּצָלִים, שׁוּמִים אִם אָיִן,

הָאָסוֹן כָּבֵד לָהֶם. רַק מְצוּקוֹת הַגּוּף שׁוֹלְטוֹת בָּם.

נְכוֹנִים לָשׁוּב מִצְרַיְמָה בַּעֲבוּר הָעֲדָשִׁים.

כִּי בִשְׁלֹט הַיְצָרִים שָׁכָחוּ:

צַו הַמָּוֶת לַבָּנִים הַיִּלּוֹדִים;

וִילָדִים לְתוֹךְ קִירוֹת הוּשָׂמוּ – לְהַשְׁלִים מַתְכֹּנֶת לְבֵנִים.

רַע מִזֶּה, תְּכוּנָה אַחֶרֶת שֶׁל רָאשֵׁי הַנִּרְגָּנִים –

וּבְחָפְזָם הַעֲלוֹת כְּבוֹדָם:

בַּגְּדוֹלִים יִתְּנוּ אָז דֹּפִי, בְּאַנְשֵׁי לֵבָב אוֹ רוּחַ – מִזְּמַנָּם אוֹ מֵעָבָר.

מִגְרָעוֹת בָּם יְחַפֵּשׂוּ – לְגַלּוֹת עֶרְווֹת דְּבָרִים.

יֵש אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם יָאִירוּ, אוֹ בַחֲלָקוֹת יַחֲנִיפוּ,

אַךְ הָאֶרֶס אַט מַבְקִיעַ וְחוֹדֵר לַלְּבָבוֹת;

יֵשׁ בְּזַעַף יְדַבֵּרוּ אוֹ בִשְׂפַת לָצוֹן יָשִׂיחוּ,

וְקָשֶׁה לַחְשׂף הַשֶּׁקֶר שֶׁל נִרְאִים כְּצַדִּיקִים.

הַשּׁוֹמֵע מְגַלֶּה אָז, כִּי עֵינָיו אָכֵן נִפְקָחוּ –

מֵעַתָּה נֶעֱרָצוֹ הוּא גַם נִלְעָג וְגַם נָלוֹז.

כְּבוֹד הַנִּרְגָּנִים לֹא יָעַל, אַךְ לָרֹב חוֹבֵל הַנֵּזֶק.

כִּי מַאְדִּיר אֶת שְׁגִיאוֹתָיו שֶׁל גְּדוֹל הַנָּפֶשׁ, בְּלֹא הַאְדֵּר מִפְעֲלוֹתָיו.

בְּצִבְעֵי שְׁקָרִים יִצְבַּע כָּךְ אֶת הַיֵּשׁ הָאֲמִתִּי, וְהָרֶפֶשׁ שֵׁמֶץ מֶנְהוּ יִדָּבַק –

בַּגָּדוֹל יִפְגַּע פַּגֹעַ, וְחָשׁוּב מִזֶּה – בָּעָם. כִּי גְדוֹלֵי הָעָם הֵם דֶּבֶק,

וְאָבָק־אָדָם הֵם מְחַבְּרִים לְגוּשׁ מוּצָק אֶחָד.

וּבְאֵין כְּבוֹדָם בְּרֶגֶשׁ הֲמוֹנִים מָשְׁזָר,

אָז כְּעֵדֶר בְּלִי רוֹעֵהוּ הוּא הָעָם.

כָּל חָסְנוֹ אָחוּז בְּרָעַד, הוּא תוֹעֶה בִמְבוּכָה.

כְּמוֹ אֵין גֶּזַע, אֵין יְסוֹד בּוֹ.

מַטָּרָה גַּם הִיא נֶחֱלָשֶׁת, עִם כָּל רוּחַ תִּתְנוֹדָד.

אֵין אָז מִי יָנִיף הַדָּגֶל.

מִי שָׁלוֹם יַשְׁכִּין בְּקֶרֶב, וְיִנְהַג בְּעֹז וָדָעַת.

לַנִּרְגָּן מַעְצוֹר אֵינֶנּוּ. כָּל אָדָם, גַּם אִם מוֹפֵת הוּא –

מַטָּרָה בִּשְׁבִיל חִצָּיו.

וּמֹשֶה לֹא פַּעַם מַטָּרָה כָּזוֹ הָיָה.

טוֹב, אֵלִי, כִּי עֲנַשְׁתָּנִי, וְצֹרָעְתִּי. וּכְבֵדָה מִנְּשׂוֹא צָרָעַת,

אַךְ מוּל חֵטְא כָּבֵד מִנְּשׂוֹא יוֹתֵר, נִדְמֶה, כִּי קַל הָעֹנֶשׁ.

לֹא. מָנוֹחַ לֹא אֵדַע עוֹד, יְיַסְּרוּנִי כִלְיוֹתַי עַד סוֹף יָמָי –

לֹא רַק לְאַחַי חָטָאתִי, אַף לְבֵית אָבִי כֻלּוֹ.

וְאוּלָם יוֹתֵר עוֹד הֲרֵעוֹתִי – כָּךְ גָּלִיתָ אֶת אָזְנֵינוּ תְמוֹל –

תַּחַת עַבְדְּךָ חָתָרְתִּי, הַנָּבִיא בְחִירֶךָ.

וְהָרַע מִכֹּל פָּעַלְתִּי נֶגֶד טוּב עַמִּי –

בְּרֹאשׁוֹ, בְּחִין עֶרְכּוֹ פָּגָעְתִּי,

דְּמוּת תִּקְרַן אוּלַי גַּם בְּעַמִּי לְדוֹרוֹתָיו.

מִי יוּכַל עַתָּה הַעֲרֵךְ, אֵיךְ בִּתְקוּפוֹת מָצוֹק וָרֶצַח אוֹן קוֹרֵן יוּכַל הוֹשֵׁעַ,

עֵת עַמִּי נָתוּן בֵּין מְצָרֵי כְלָיָה אוֹ תֹפֶת.

עֵת יִכְמַהּ לִבּוֹ לְנֹחַם וּלְמִשְׁעָנֶת,

עַד תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה – הִבְטָחְתָּ.

אוֹי לִי, יָד לַנִּרְגָּנִים נָתָתִּי.

מֶה עָשִׂיתִי – הוֹ, אֵלִי. חֲמָל־נָא עַל עַמֶּךָ.

נָא, מְחֵה כֹחָהּ הָרַע שֶׁל לְזוּת־שְׂפָתַי שֶׁלִּי.

סְלַח־נָא, סְלַח, אֵלִי!

תשנ"ב

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט – – – וַיִּטֹּשׁ

אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ – – – יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ – – – וַיַּרְא

ה' וַיִּנְאָץ – – –וַיֹאמֶר: אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם – – – הֵם

קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם

בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי – – –

וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ – – – מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים

אֵימָה.

(דברים לב, טו־כה)

כיון שהשלים (משה) עצמו למיתה, פתח הקב"ה ואמר: “מי יקום לי עם מרֵעים”, ומי יעמוד לישראל בשעת כעסי, ומי יעמוד במלחמתן של בני, מי יבקש רחמים עליהם בשעה שחוטאין לפני? (מד' תנחומא, ואתחנן ו)

נְשָׁקוֹ הקב“ה ונטל נשמתו בנשיקת פה. והיה הקב”ה בוכה: מי יקום וגו'.

(מד' רבה יא, י)

פַּחַד הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה לֹא פְקָדַנִי, וְלוּ רָגַע.

יוּרִישֵׁם עַמְּךָ – יָדָעְתִּי. הֵן הִבְטַחְתָּ לֹא אֶחָת.

כְּבָר רִאשׁוֹנֵיהֶם הוֹרַשְׁנוּ – אֶת סִיחוֹן וְכֵן אֶת עוֹג.

אַךְ עֲדֶן לֹא פָג הַפַּחַד מִן הַלְּבָבוֹת בָּעָם.

אֵל עִקְּבוֹת פְּחָדִים הֵבִיאוּ אֲבוֹתָם הָאָרֶץ תָּרוּ.

אֵצֶל לֹא מְעַטִּים יֵעוֹרוּ עֵת הַקְּרָב, כָּל קְרָב, יִקְרָב.

פַּחַד שָׁוְא הוּא, אִם דְּבָרְךָ רַק בְּלִבּוֹת הַכֹּל יִשְׁלָט –

חַסְדְּךָ הֵן לֹא יָסוּר אָז מֵעַמְּךָ, הוּא יְחִידֶךָ,

כִּי צַדִּיק אָתָּה.

אַךְ רִפְיוֹן אֱנוֹשׁ הוּא כֹחַ –

יֵשׁ גּוֹבֵר עַל אֱמוּנָה הוּא, אַף עַל אֱמוּנָה בְצוּרָה.

לֹא חָסִין אָז אִישׁ מִפָּחַד. יֵשׁ וּרְצוֹנוֹ שָׁדוּד.

סְלַח־נָא, סְלַח־נָא, גַּם הַפָּעַם.

וְעַל כֵּן תּוֹכִי יֵשׁ פָּחַד, בְּלִבִּי בָּצוּר יִשְׁכֹּן –

מִן הָאָרֶץ אֲפַחֵד. זוֹ הָאָרֶץ כְּבָר גָּזַרְתָּ, כִּי אֵלֶיהָ לֹא אָבוֹא.

לֹא אֶפְחַד מֵעֲמָמֶיהָ, לֹא מִפְּנֵי גִבּוֹר, עֲנָק.

חִיל וָרַעַד יֹאחֲזוּנִי עֵת אֶחְשֹׁב עַל הֶעָתִיד שֶׁל זֶה עַמְּךָ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

וַהֲלֹא טוֹבָה הָאָרֶץ, אוֹצְרוֹתֶיהָ כֹּה בְרוּכִים.

וְאַף־כִּי לֹא הַיְאוֹר בָּהּ, אַף לֹא הַנָּהָר זוֹרֵם –

כֹּה צְלוּלִים, רַבִּים, מֵימֶיהָ – גַּם מַעְיָן, וּתְהוֹם, וָנָחַל –

וּמַרְוִים כָּל חַי, תְּלָמֶיהָ.

כִּי אַתָּה דוֹרֵשׁ הָאָרֶץ כָּל שָׁנָה, כָּל הַשָּׁנָה.

וְרַבִּים הֵם פֵּרוֹתֶיהָ. בְּרֹאשָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה –

אֵל אַבְנֵי־פִנָּה לַחֹסֶן שֶׁל כָּל גֵּו יְלוּד אִשָּׁה.

וְהַיְבוּל מַבְטִיחַ חֹסֶן גַּם שֶׁל כָּל הָעָם כֻּלּוֹ.

שֶׁמֶץ מֶנִהוּ אָז הִכַּרְנוּ בְאֶשְׁכּוֹל הָעֲנָבִים –

הַמְרַגְּלִים עַל מוֹט הֵבִיאוּ. נִדְהֲמוּ כָל הָרוֹאִים.

וְאַף זֹאת – אַבְנֵי הָאָרֶץ, וְהָרֶיהָ עֲשִׁירִים, וְלַחֲצִיבָה נָכוֹנוּ.

לֹא זָהָב לַמִּתְנַשֵּׂא שָׁם, לְהַרְבּוֹת פְּאֵר, אֲשֶׁר

תְּשׁוּקָתוֹ בַלֵּב נֶאֱחָזֶת, וּלְפִתְחוֹ חַטָּאת רוֹבֵץ.

לֹא.

יֵשׁ בַּרְזֶל, שִׁפְעַת נְחֹשֶת לְצָרְכֵי מַלְכוּת וָאִישׁ.

וּבְכָל־זֹאת הַרְבֵּה זָהָב שָׁם.

כִּי חִנָּם אֵין כָּסֶףְ: מַיִם וְקַרְקַע וַעֲבָדִים.

וְאָמְנָם בְּזֶה הָעֹשֶר – לִבְעָלָיו רַק רַע שָׁמוּר.

וּבְהַגִּיעַ שָׁם עַמְּךָ מִתּוֹךְ חַיֵּי מִדְבָּר צָחִיחַ –

אֵיךְ יִפְגּשׁ חַיֵּי הַשֶּׁפַע? אִם הַהֹלֶם יִבָּלַע?

הֵן בְּבֶן־תְּמוּתָה בְּלִי הֶרֶף מִתְחוֹלֶלֶת הַמִּלְחֶמֶת

בֵּין צַוְּךָ לְבֵין הַיֵּצֶר, רַע בַּלֵּב מִנְּעוּרָיו.

וְשָׁנִיתָ וְשִׁלָּשְׁתָּ, כִּי עָלָיו לִבְחֹר בַּטּוֹב.

וְלָסוּר מֵרָע יָעָצְתָּ, כִּי קְלָלָה בוֹ לֹא בְרָכָה.

כֵּן, צוּרִי, תָּמִיד יָדַעְתִּי כִּי אָמְנָם כֹּל בְּיָדֶךָ,

רַק דָּבָר אֶחָד הִשְׁאַרְתָּ לְיָדָיו שֶׁל אִישׁ וָאִישׁ –

הַיִּרְאָה, יִרְאַת הַשֵּׁם הֵן לִבְחִירַת כָּל לֵב מָסָרְתָּ.

אַךְ מוֹקֵש פֹּה מִתְעָרֵב.

הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר יָצַרְתָּ, וּבְאַפֵּינוּ נְפַחְתָּהּ – מַה גָּדוֹל פִּתְיוֹן הַיֵּצֶר

הַמּוֹשְׁכָהּ אֶל הַבָּשָׂר. גַּם מוֹשְׁכָהּ לָאֱלִילִים.

“הִשָּׁמְרוּ לָכֶם” הִזְהַרְתָּ מִשְּׁלֹשָה שְׁלַבִּים שֶׁל חֵטְא;

“פֶּן יִפְתֶּה” שָׁלָב פּוֹתֵחַ. אַחֲרָיו בָּא “וְסַרְתֶּם”.

“וַעֲבַדְתֶּם” נוֹעֵל אָז וּמַשְׁלִים הַתּוֹעֵבָה.

וְהִנֵּה סִבָּה לְעֵזֶר כָּל פִּתְיוֹן כָּזֶה –

זוֹ הָאָרֶץ פּוֹרִיָּה כֹּה, וְעָשְׁרָהּ כָּבֵד וָרָב,

וְנִשְׁמַת אָדָם מַצְלִיחַ תִּסָּכֵן בַּאֲשֶׁר יִפְנֶה.

רִאשׁוֹנָה – פֶּן יַאֲמִין כִּי רַק כֹּחוֹ, עָצְמַת יָדוֹ, רַק הֵם עָשׂוּ כָל חַיִל זֶה.

כָּךְ שׁוֹגֶה הַמִּשְׁתַּכֵּר מִגֹּדֶשׁ גֹּרֶן מִפְעָלָיו:

לוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְלוֹ בִינָה, וְלוֹ גְבוּרָה.

וְשֵׁנִית – צִדְקַת רַק מַעֲשָׂיו שֶׁלּוֹ יִרְאֶה,

אַף אִם בְּרַגְלוֹ רוֹמֵס הוּא הַנִּקְרֶה לוֹ בְדַרְכּוֹ.

הוּא יִשְׁכַּח כִּי צַו אֱלוֹהַּ אַהֲבַת כָּל אָח וָרֵעַ. וּבְרֹאשָׁם חַלָּשׁ וָדָל.

וְאִם הֲגִיגוֹ גַּם יַעַל פֹּעַל כֹּחַ הָעֶלְיוֹן,

פַּח אוֹרֵב לוֹ, פֶּן יִפְנֶה אֶל אֱלִילִים.

הֵם נִרְאִים צוֹדְקִים יוֹתֵר – כִּי אֵינָם כּוֹבְלִים הַיֵּצֶר.

וּלְמַעֲלַת קְדֻשָּׁה הִגִּיעוּ אַכְזְרִיּוּת וְגַם זִמָּה.

כֹּהֲנִים יֵשׁ אַף לַמֹּלֶךְ, וּקְדֵשׁוֹת יֵשׁ לַזִּמָּה.

וְכָל זֶה הֵן לֹא הִפְרִיעַ פּוֹרִיּוּת הָאֲדָמָה, וְאַף לֹא הִמְעִיט הָעֹשֶר.

וּלְהֵפֶךְ – גִּיל נָפַח הוּא בַחַיִּים.

כֵּן, מוּבָן אֵפוֹא מַדּוּעַ יֵשׁ רַבִּים אֲשֶׁר יָסוּרוּ וְיַעַבְדוּ הַתּוֹעֵבָה.

אוֹי לָהֶם – הֵם לֹא הֵבִינוּ כִּי הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים.

לֹא רָאוּ אִם־כֵּן הָרָע, כִּי עֹשֶר זֶה לִמְתֵי מְעָט,

וּכְנֶגְדָּם הָרֹב עַד מוּת אוֹנְקִים מֵרֶגֶל נוֹגְשֵׂיהֶם.

וְאוּלָם הַקֵּץ דַּרְכּוֹ לוֹ אָצָה אֶל הַמְדַכְּאִים כֻּלָּם –

בְּעִקְּבוֹת סִיחוֹן וְעוֹג יֵלְכוּ עַשְׂרוֹת מַלְכֵי הָעֹשֶק,

עַמֵּיהֶם עִמָּם גַּם יָחַד –

עֲוֹנָם שָׁלֵם כְּבָר, וּסְאַת רִשְׁעָם מָלֵאָה.

וְעַמְּךָ בְּחַסְדְּךָ מָחָר יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.

הַצִּילֵהוּ נָא מִיַּד לִבּוֹ, עֵת יִרְאָתוֹ אוֹתְךָ דּוֹעָכֶת.

בַּל יִצְעַד אֱלֵי: יִשְׁמַן, יִבְעַט גַּם יְנַבֵּל

אַף אֶת צוּר יְשׁוּעָתוֹ.

כֵּן, יָדָעְתִּי. כְּבָר אָמָרְתִּי – יִרְאָתוֹ רַק בּוֹ תְלוּיָה.

אַךְ אַף לֵב פַּרְעֹה חִזַּקְתָּ לְטוֹבַת עַם זוּ קָנִיתָ.

לוּ פָרַשְׂתָּ חַסְדְּךָ גַּם זוֹ הַפַּעַם עַל עַמֶּךָ.

תְּחִנָּתִי זוֹ – יֵשׁ בָּה מֶרִי. וְחֶטְאִי כָבֵד מִנְּשׂוֹא.

כֵּן, יָדָעְתִּי.

נָא, עָנְשֵׁנִי כִגְמוּלִי. אֲבָל הַצֵּל, הַצֵּל הָעָם.

מַר לִי.

אָנָּא, סְלַח לָעָם־עַמֶּךָ!

תשנ"א

א

מַדּוּעַ, אֵלִי, נִינְוֵה שְׁלַחְתָּנִי?

מַדּוּעַ אוֹתִי, רַק אוֹתִי בָּחָרְתָּ?

זָכַרְתִּי הֲמִית אֲמִיר נוֹף נְבִיאֶיךָ,

תַּחֲנוּן מְסֹעָר שֶׁשָּׁקָט.

גַּם מֵאֵן – שְׁלַח־נָא בְּיַד תִּשְׁלָח.

מִלָּיו כְּסַלְעֵי הַמִּדְבָּר שֶׁלִּבָּם מוּצָקוּת

וְכַחוֹל הַמְלַהֵט דּוּמִיּוֹת מֶרְחָבָיו

וּכְדֶמַע נִגָּר שֶׁל עוֹלָל מִתְחַנֵּן –

נִתְּזוּ אֶל הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר לֹא־אֻכָּל, וְשָׁבוּ, נִתְּזוּ לַמַּתִּיז.

וּבְלַהַט מִדְבָּר וּבְלַהַב הַסְּנֶה דָּעַךְ תַּחֲנוּנוֹ וְכָבָה.

הוֹי, כַּמָּה אֶת מֹשֶה הֲבִינוֹתִי,

לִבִּי, כָּל לִבִּי –לְלִבּוֹ.

וּמִי אֲנִי, כִּי אֲנַס אֲבַקֵּשׁ כִּלְשׁוֹנוֹ.

אַף־כִּי לֹא נָס לֵחָם שֶׁל דְּבָרָיו.

גַּם יָדַעְתִּי מַעַנְךָ, אֱלֹהָי.

אַךְ אַתָּה הֵן יָדַעְתָּ אוֹתִי לִפְנֵי שֶׁחִבְּלַתְנִי אִמִּי.

מַדּוּעַ נָבִיא הִקְדַּשְׁתָּנִי? –

שָׁבְרֵנִי כָּלִיל בְּנִינְוֵה?

ב

מַה לִּי עוֹד נוֹתַר לַעֲשׂוֹת, אֱלֹהָי – הִסָּתֵר מִפָּנֶיךָ? לִבְרֹחַ?

הוֹי, אָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ? וְאֵיךְ וְאַיֵּה אֶסָּתֵר?

יָדָעְתִּי, אֶסַּק בַּחֲלוֹם לָרָקִיעַ, אֶדְאֶה לָאַחֲרִית שֶׁל הַיָּם –

גַּם שָׁם תִּמְצָאֵנִי יָדֶךָ.

יָדָעְתִּי, אוּלָם לֹא יָכֹלְתִּי.

אֵיכָה אֶתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת הֶאִירוּם נֵרוֹתֶיהָ שֶׁל סְדֹם,

אֵיכָה אֶהְיֶה הַלַּפִּיד, אֵיכָה פַּעֲמוֹן לְהַחֲרִיד?

וְאַף־כִּי לַפִּיד בְּיָדֶךָ, וְאַף אִם פַּעֲמוֹן לְצַוֶּךָ,

בָּעִיר שֶׁדִּשְּׁנָה אַדְמָתָהּ בְּאֵפֶר דְּבָרֶיךָ הִכְפִּישָׁה,

כַּרְעֵי עוּגָבָהּ הִי וָהֶגֶה, אֶנְקַת לְאֻמֵּי עוֹלָמֶךָ?

חָלְשָׁה דַעְתִּי עָלַי רָגַע,

חָלְשָׁה, אֲבָל גַּם הִתְעַצָּמָה.

אָמָרְתִּי – אֶבְרַח בְּכָל זֹאת. אוּלָי,

אוּלַי מְפַכֶּה דְבַר אֱלוֹהַּ בְּדַעַת כָּל גּוֹי אֱלֹהָיו?

אָמָרְתִּי – אֵצֵא הִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת אֵל תַּרְשִׁישׁ הָרָחוֹק,

הַרְחֵק מֵאַרְצִי וּמִמֶּךָּ.

יָדָעְתִּי – אֵין בֶּצַע בַּמָּעַשׂ.

סְלַח־נָא רִגְעֵי הַנְּפִילָה. אַף עָנְגָהּ הֵן מָנַעְתָּ מִמֶּנִּי.

חֶטְאִי מַה גָּדוֹל וְנִכְוָה בְּנַפְשִׁי, נִכְוָה עַד יוֹמִי אַחֲרוֹן.

אַךְ הֵן גַּם נָבִיא רַק אֱנוֹשׁ הוּא –

עַל דְּוַי וְעַל עֶלֶץ, עַל אַהַב וָשֶׂטֶם –

כָּזֶה יְצַרְתּוֹ מִנִּי אָז.

כָּל מוֹרַי הִקְדִּימוּנִי חָטָאוּ – אֲדוֹן נְבִיאֶיךָ רֹאשָׁם.

ג

וְאֵיךְ, אֵל אֱמֶת, תִּדְרְשֵׁנִי כַּחֵשׁ לְעַצְמִי וְלָלֶכֶת

דַּרְכֵי תְמִימִים אֲבֵלוֹת לִקְרַאת עִיר הַפֶּשַׁע

לְמַען הַצֵּל תּוֹשָׁבֶיהָ, מַלְכָּהּ,

וְעֵץ כִּלְיוֹתַי אֶת נוֹפוֹ עַל עָרְלַת הָאָזְנַיִם יַטֶּה,

וְסוֹד “יִדְרְשׁוּךָ – יִחְיוּ” לֹא נִגְזָם?

ד

עֲדֶן בְּאָזְנַי הֵד הַיֶּלֶל – פְּלִיטִים הִשְׂתָּרְכוּ רְחוֹבִי,

בּוֹרְחֵי מִנִּי רֶמֶס אוֹ חֶנֶק –

אֵימֵי אֲבַדּוֹן עַל מִצְחָם עֲשֵׁנִים, מֵצַח אוּדֵי מְשוֹאָה.

עֲדֶן שְׁתֵּי עֵינַי בַּזַּעֲזוּעַ – מַרְאֵה הַנָּכִים, הַנָּכִים,

יוֹנְקֵי מִשָּׁדַיִם עַל זְרוֹעַ, מוֹשְׁכֵי הַזְּבוּבִים עַד מָאֹס.

זְקֵנִים, יְתוֹמִים מִשְׂתָּרְכִים – עֵינָם חֲרֵבָה מִנִּי דָמַע.

שְׁנָתִי הִתְיַפְּחָה לַיִל־לָיִל, וְיוֹם מִתְאַבֵּל וְזוֹעֵק

עַל צֶלֶם אָדָם כִּי רֻטַּשׁ שָׁם בְּצַו מִקְדָּשִׁים שֶׁל נִינְוֵה.

סְבִיבָם, אֶזְכְּרָה, נֶאֶסְפוּ אָז יוֹשְׁבֵי הַסְּבִיבִים עַד אֶחָד.

פִּיּוֹת כְּבוֹרוֹת נֶחֱרָדוּ, סָמַר הַבָּשָׂר,

וְצִנָּה דַם כָּל רַהַט הִקְפִּיאָה.

כָּזֹאת לֹא נִשְׁמַע עֲדֵי אָז, זְמַנֵּי זַעֲוָה שֶׁל כּוֹבְשִׁים.

סְדֹם שֶׁל יָמֵינוּ עָלְתָה לִי מַבְרֶקֶת בִּיפִי בּוּעָתָהּ.

אַךְ קֵץ שֶׁל בּוּעָה לָהּ, חָשָׁבְתִּי, רָתוּם בְּרִתְמַת הַוָּעֶד.

לִסְדֹם נֶהְפָּכָה – כִּסְדֹם תֵּהָפֵךְ.

הִפְצִיר בְּךָ פַּעַם אָבִינוּ –

הַצֵּל עִיר הָרֶשַׁע שֶׁל אָז. וְאַתָּה נֶעְתַּרְתָּ הַצֵּל.

צָלַלְתִּי צָלֹל בַּמַּחֲשֶׁבֶת – אוּלַי עֲשָׂרָה צַדִּיקִים בְּנִינְוֵה.

הַטּוֹת כַּף מֹאזְנֶיהָ מֵעָוֶל.

אַךְ כֹּל עַד אָזְנַי שֶׁהִגִּיעַ – יָדַעְתִּי – גַּם אֵלֶּה אֵינָם.

וְאִלּוּ עִמָּנוּ אָבִינוּ – בָּרוּר סְעִפַּי כָּךְ מִלֵּלוּ –

גַּם הוּא לְשׁוֹנוֹ נֶעֱצָרָה.

ה

חָזִיתִי עַמִּי וְהָאָרֶץ בְּאֵיד מְשִׁסָּה עֲקוּדִים.

וְנִינְוֵה – הִיא שְׂבֵעָה אֱלֵי גִיל, אֲדֻמַּת מְתַלְּעוֹת, צִפָּרְנָיִם.

אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי אָבְדַן גַּם עַמִּי, גַּם אַרְצִי?

עַד כְּלוֹת תְּלַחֵכְנָה אִשֶּׁיהָ שֶׁל זֹאת הָרְשָׁעָה בֶּעָרִים

אֶת כָּל הַיָּקָר לִי וָלָךְ?

וְאֵיך לְבֵיתִי לֹא אֶעֱשֶׂה, וּלְעֵינַי כְּבָר אוּדִים חוֹרְקִים שֵׁן?

אָנֶה וָאָנָה רוֹעֵם הִתְהַלַּכְתִּי אֶל מוּל פְּנֵי מַרְאַת כִּלְיוֹתָי.

ו

יָרַדְתִּי יָפוֹ. וְהַפַּחַד חוֹפֵר, וְקֵהֶה מַעְדְּרוֹ.

הַדָּם סְעָרָה אוֹ הַר־גָּעַשׁ, אַךְ קַר כְּמוֹ הַפַּחַד עַצְמוֹ.

וְעַל הַסְּעָרָה קוֹל גּוֹבֵר – הִנֵּה הוּא נָגִיד וּמְצַוֵּנִי,

וּכְבָר מִתְחַנֵּן וּמַחֲלִיק עַל קוֹצֵי כִלְיוֹתָי –

אֶחָד אֵין בִּלְתּוֹ הַדִּבֵּר:

שׁוּבָה, יוֹנָה, וּמִיָּד.

אַךְ הַיָּם. זֶה יַמְּךָ לִבְלִי קֵצֶה,

רָזַם הַצְדָּקָה לִי אַחֶרֶת, וְשָׁב וְרָזַם עוֹד וָעוֹד.

לֹא זַעַף לֹא קֶצֶף לֹא רָעַשׁ, כְּמוֹ נִקְמְטוּ פְּנֵי נָחַל –

שַׁלְוַת חֶסֶד אַט עֲטָפַתְנִי, בָּהּ לַחַשׁ פִּתּוּי וּסְלִיחָה.

ז

יָצָאנוּ. מָיִם, שָׁמָיִם, סְפִינָה.

הַכֹּל מֵישָׁרִים הִתְפַּתֵּח. הָכֹּל – חוּץ מִגַּעַשׁ הַלֵּב.

וְאֵידִים בִּלְהָקוֹת מְרַחֲפִים כָּל הָעֵת.

עַד שֶׁהֵטַלְתָּ הָרוּחַ, חֲלוּץ זַעַמְךָ הַסּוֹעֵר.

מֻטּוֹת כַּנְפוֹתָיו בְּאַדִּיר מְהַלְּכוֹת צַוֵּיהֶן עַל הַמָּיִם.

מִטַּלְטֵל אָז גַּרְגֵּר הַסְּפִינָה.

וּמוּזָר – עֵת גָּבַר וְהָלַךְ זֶה הַסָּעַר,

קָרַב וְהֶחֱוִיר בִּי בְקֶרֶב זֶה זַעַף דָּמִי הַגּוֹעֵשׁ.

וּבִידוֹת אַדִּירֵי מִשְׁבָּרָיו בַּסְּפִינָה עַד חִשְּׁבָה הִשָּׁבֵר,

יָרְדָה הַסּוּפָה בְקִרְבִּי אֶל עַרְשָׂהּ, וְלָרִאשׁוֹנָה שְׁנָת בִּקְּרַתְנִי.

יָרַדְתִּי אֱלֵי יַרְכָתָיִם. נִרְדָּמְתִּי, נִרְדָּמְתִּי, אָכֵן.

הֶעִירוּנִי.

מִרְיִי עוֹד נָשָׁם, אַךְ נֶאֱלַם גַּם הֵדוֹ וְנֶעְלָם.

בִּקַּשְׁתִּי עָלַי אֶת הַמָּוֶת – כִּי אָיִן,

כִּי אֵין לִי קְרָנוֹת לֶאֱחֹז בָּן, וְאֵין מִי יִסְמֹךְ עֱנוּתִי.

אָכֵן הֱטִילוּנִי הַיָּמָּה. מֵאֲנוּ מַלָּחִים בַּתְּחִלָּה. רִחֲמוּנִי?

קְשֵׁי־לֵב הַיַּמִּים מִיָּמִים – מַדּוּעַ עָלַי כֹּה רִחֵמוּ?

הֲלֹא נִשְׁלְפוּ בֵין חַיִּים לְצִמְאוֹן מַחֲזֶה.

וְאוּלַי פָּחֲדוּ הִקָּלַע אֶל הָרִיב שֶׁבֵּינִי לְבֵינֶךָ?

רִיב אֵין לוֹ שֵׁם.

אַךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הֱטִילוּנִי, וְנִשְׁחַק סַעַרְךָ, עַד דַּכָּא,

לֹא קָם בִּפְנִימִי זֶה שֶׁלִּי,

קֵץ נַפְתּוּלַי בִּי, אָמָרְתִּי, עִם מוֹת בְּמֵעָיו שֶׁל הַיָּם.

וְהִנֵּה אֶת עַצְמִי, אוֹי, מָצָאתִי חַי בְּמֵעָיו שֶׁל הַדָּג.

אִם זֶה הַפִּתְרוֹן לֹא יָדָעְתִּי, אַךְ טוֹב מֵהַצֵּל אֶת נִינְוֵה.

אוּלָם אַתָּה לֹא אָבִיתָ. מֵעִם מִזְבְּחִי אַחֲרוֹן לְקַחְתָּנִי.

הוּקֵאתִי. נִסְתַּם כָּל מִפְלָט.

ח

עוֹד פַּעַם עָלַי הִתְפַּלֵּאתִי –

אֵיכָכָה לִבְרֹח בִּקָּשְׁתִּי, וְתַחַת גּוֹרָל – הָרָצוֹן.

הֵן זֶהוּ גוֹרַל גַּם עַמֶּךָ.

אֵיכָכָה יִשְׁפָּרוּ, בִּקָּשְׁתִּי, יָמַי מִיָּמָיו שֶׁל בְּחִירֶךָ,

חַיָּיו בּוֹעֲרִים לֹא אֻכָּלוּ?

אָבְדָן לֹא הִתָּרְתָּ,

כָּל קֵץ – כֵּן דִּבַּרְתָּ – יַשְׂרִיד זֶרַע קֹדֶשׁ לָצִיץ

וְלָשֵׂאת, רַק לָשֵׂאת אֶת דְּבָרֶךָ.

הָלַכְתִּי נִינְוֵה כְּאִישׁ מִתְוַדֵּעַ לִמְקוֹם יִקָּבֵר יְחִידוֹ.

נִכְנַסְתִּי לִשְׂבֹּעַ עַד גֹּעַל, לִרְאוֹת הַמְסֻפָּר עַל פְּלָאֶיהָ,

עַל נֶשֶׁר – עַל שֶׁמֶשׁ־כְּלִילָהּ.

ט

כְּבָר עֵרֶב קוֹלוֹת וְהֶמְיָה פְּנֵי הַבָּא שַׁעֲרֵי זוֹ הָעִיר מְקַבֵּל.

מֵימֵי מַבּוּעִים, וּבְשֶׁפַע, יַצְהִילוּ אֶת הַתְּעָלוֹת.

אֲבָל מִצְהַלְתָּם מְמָאֶנֶת עָרְפָּהּ אֶל הַלֹּעַ הַפְנוֹת –

מַרְוָה חַי, גַּנּוֹת וּכְרָמִים.

וְלֹא נֶעְצָר בְּדַל חַסְדָּם, וְלֹא נֶעְצָר לוּ לְרָגַע.

אַרְמְנוֹת, מִבְצָרִים דּוֹבְרֵי עֹצֶם.

חוּצוֹת, וְהֵם מְנָת מֶרְחָבֶיךָ, לְרֶכֶב שֶׁל מֶלֶךְ וָשָׂר.

וְרַבָּה הַתְּכוּנָה שֶׁל הֶחָיִל. שְׁוָקִים מְשֻׁפְּעֵי רְכֻלָּה,

וְסָבִיב בְּצוּרָה הַחוֹמָה. וּדְבָרְךָ מִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר.

אוֹצָרוֹת מִכָּל גֹּרֶן וָיֶקֶב –

לֹא אוֹצָרוֹת בִּדְמָמָה שָׁם דִּבֵּרוּ, צָוְחוּ עֲצָמוֹת: בַּז וָשֹׁד.

לֹא עֶלֶץ בָּעִיר שֶׁל הֶחָלֶד – הֵדֵי אֲנָחוֹת שֶׁל מְזֵי עֹשֶק.

לֹא גָאוֹן וְלֹא שׂבַע – לֵב נָמֵס וְשַׁלְוָה מְרֻצָּחַת, וְרֶתֶת שֶׁל רֶמֶשׂ רָמוּס.

פִּסְלֵי אֲרָיוֹת שֶׁנִּכְנָפוּ – שׁוֹמְרִים עַל הֵיכָל וְאַרְמוֹן,

וְהֵמָּה רְאִי שַׁלִּיטֶיהָ, טוֹרְפֵי מַמְלָכוֹת בִּתְשׁוּקָה.

עִיר דָּמִים שֶׁרוֹעֶיהָ שָׂרָפוּ – כֶּבֶשׂ־אָדָם, לֹא קָרְבָּן.

כְּמוֹ לָרֶצַח נִבְרָא הָעוֹלָם – זַעֲוָה שֶׁל גַּלֵּי עֲצָמוֹת.

פִּי קִירוֹ שֶׁל הֵיכָל מִתְפָּאֵר בִּשְׁבוּיִים לְעֵין שֶׁמֶשׁ הוּקָעוּ,

בִּנְעָרִים עֲרֻמִּים, בִּישִׁישִׁים חֲשׂוּפֵי שֵׁת יְחֵפִים,

אַחֲרֵי שֶׁרֻטְּשׁוּ עוֹלָלִים בְּחוּצוֹת חֲנוּקִים שֶׁל עוֹלָם –

נְאֻם הַקִּיר.

י

מֵעוֹדִי לֹא גָר בִּי מֶרִי. הֵן מֵאֵשׁ סְלוּעָה קְרַצְתָּנִי,

וְיָדָעְתִּי, כֵּן יָדַעְתִּי רֶסֶן תְּלוֹת עַל חוּשׁ וָרֶגֶשׁ,

גַּם אִם לַסּוֹבֵל שְׁלַחְתַּנִי לְכוֹפֵף גֵּו תַּחַת נֵטֶל.

בְּלֹא שִׂמְחָה צַוְּךָ נָשָׂאתִי, הַחֶמְלָה בַּלֵּב כָּבָשְׁתִּי,

כִּי יָדָעְתִּי, כֵּן יָדָעְתִּי, צֶדֶק וֶאֱמֶת דְּרָכֶיךָ.

לֹא כְמוֹ הַיּוֹנָה יָצָאתִי, סוּס בְּלֹא עָיֵף הָיִיתִי

לְשָׁרֵת קוֹנִי.

כִּי נַפְשִׁי אֱמֶת צוֹמָחַת, כֵּן מֵאָז לִמַּדְתָּנִי.

לִרְגָעִים שׁוֹטָהּ הֵנַפְתִּי, לִרְגָעִים חַסְדָּהּ קוֹלֵחַ,

כְּמוֹ הַיַּיִן לְמַר־לֵב, וְתִירוֹשׁ לִרְדוּף־עֱנוּת.

יוֹם תָּמִים בָּעִיר הִלָּכְתִּי, וּבִשְׁתֵּי יָדַי דָּחִיתִי,

כֵּן, דָּחִיתִי קְרִיאָתֶךָ – עַד אָחִיו־מָחָר.

הֵן עֲדֶן לֹא כֹל רָאִיתִי, וְאוּלַי עַד אָז אִשְּׁךָ עוֹד –

הוֹ, אֵלִי – תַּתִּיךְ רַחֲמֶיךָ לְחִצֵּי זְעֹם,

וְיַחֲלִים גַּם הַמָּחָר מִכָּל פִּצְעֵי הַיּוֹם.

צְחוֹק תִּקְווֹת – הֲלֹא יָדָעְתִּי. אַךְ פִּתְאֹם הֵגִיחַ שֶׂפֶק,

וּמַדּוּעַ – כְּבָר שָׁכַחְתִּי – אֵין אֱנוֹשׁ כְּמוֹ כָל חָי,

שֶׁדַּרְכּוֹ בְרוּרָה, בּוֹטָחַת. לֹא בֵין קֹר לְחֹם תּוֹעָה,

וְיָמִים יֵשׁ כֹּה נָבוֹכוּ, עַד פּוֹסְחִים בְּתוֹךְ הַפֶּתַח

בֵּין מִשְׁתֶּה לְבֵין קְרִיעָה?

שׁוּב בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַמָּוֶת, וְלוּ מִקֵּץ יוֹם אַרְבָּעִים.

יא

וְלַמָּחֳרָת יָצָאתִי עוֹד הַתֵּז אֶת אֵשׁ עֵינָי,

וְאוּלַי צַדִּיק מֵאֶלֶף לִדְבָרְךָ צָמֵא.

אַךְ נַפְשִׁי לַסַּד כְּבָר שָׁבָה, בַּלָּהוֹת עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ,

שָׁב דּוֹהֵר סַעֲרוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ עַד לְפוֹת גָּרוֹן.

יב

נִינְוֵה – כְּמוֹ תְּמוֹל. רַק חָזַק חוֹתָמָהּ:

נוֹצְקוּ כָל צִירֵי שְׁעָרֶיהָ מֵעשֶׁק בְּלַהַט שֶׁל שֶׁקֶר וָתֹךְ,

נֻפְּחוּ בְמַפּוּחַ עֲנָק שֶׁל חַטָּאת וְאָשָׁם.

אֲנָקוֹת מִסְּקִילָה וּמֵחֶנֶק – לָהּ זֶמֶר וְשֶׁמֶן מֻבְחָר.

מְאֵרַת רְדוּפִים תְּחַבְּקֶנָּה, וְזַעַם טְבוּחִים מְכַתֵּשׁ בְּשָׂמֶיהָ.

וְכָךְ הִיא סְרוּחָה כְּמוֹ כֶתֶר עֲלֵי נְתִיבוֹת הָעוֹלָם.

הֵן לֹא שָׁכְחוּ גַם לְרֶגַע רֵיחוֹת דָּם, זֵעָה וְדִמְעָה,

נוֹדְפִים מִן הַכֶּתֶר וָהָלְאָה, וְגַם בִּרְהָטֶיהָ בִּבְלִיל.

יג

בָּאַמְתַּחַת חֲרָדוֹת רַק הַלּוֹטְשׁוֹת אֵלַי עֵינָיִם,

פֶּן כִּשׁרוֹן דְּבָרַי יַפְרֶה, וּקְלָלָה אֵל פִּי נִדְחָקֶת.

אַךְ אֵינֶנִּי כְמוֹ בִלְעָם –

בְּלֹא שֶׁמֶץ פִּיק לָשׁוֹן מִגְּרוֹנִי קְרִיאָה פּוֹרָצֶת,

לָהּ פַּעֲמוֹן צָלוּל.

וְהַשֶּׁבֶר. כֵּן חָזוּי הוּא, מִיָּדְךָ הוּא בָא.

וּתְפִלָּה בִי מִתְרוֹצָצֶת: צוּר מִלַּי בַּל יְהִי לְחֶרֶב לְבָבוֹת מָלָה.

וְיוֹמָם הָאַחֲרוֹן לֹא יֶהִי –

לְיוֹמָם רִאשׁוֹן.

הוֹי, לוּ סַנְוֵרִים שֶׁל נֹעַם בָּם יִרְבַּץ בַּלֵּב, בָּעָיִן,

וְכֻלָּם שַׁאֲנַנִּים – אֵין שֶׁמֶץ מִפַּחֲדֵי סוּפָה.

לוּ אֲנִי חָרוֹן פּוֹצֵעַ. לוּ זוֹרוֹת עֵינַי אַכְזָב.

יד

כְּבָר רוֹאֵנִי:

מִגְּרוֹנוֹת נְאָצָה פּוֹרָצֶת, בּוּז בְּלֹא סְעִפִּים.

כְּשִׁנֵּי תַנִּין בְּלַעַג עַל אִיּוּם שֶׁל זְבוּב.

וְאֵיכָה דְּבָרַי אֶשָּׂא כְּמוֹ מַעְיָן לַהֲלוּם־צָמָא,

וְאָזְנוֹ כְרוּיָה לִסְדֹם, שָׂטָן בַּל לְהַכְלִים.

אַךְ כְּנֶגֶד גָּח הַפָּחַד – זֶה פַּחְדִּי, זֶה קְשֵׁה־הָעֹרֶף –

הַמּוֹרָא פֶּן יֹאחֲזֵמוֹ מִפְּנֵי אֹמֶן דְּבַר נָבִיא.

זֶה דַרְכּוֹ שֶׁל פְרִיץ הָאָוֶן מְהַלֵּךְ הַפַּלָּצוּת

עַל גַּלֵּי עַצְמוֹ נִשָּׂא, וְקֵיצוֹ חָרְפִּי.

עַל פָּנָיו גְּבוּרָה אוֹגֵר הוּא,

אַךְ יִרְאַת בָּאוֹת בְּלִי הֶרֶף תְּלַוֵּהוּ יוֹם וָיוֹם.

עֵת רָעָה אֵלָיו כָּלָתָה, הָאַרְנֶבֶת חִישׁ הַחוּצָה.

הַגְּבוּרָה נְשִׁיּוֹת יָרָדָה – לְנַשֵּׁק וְגַם לִכְרֹעַ.

הוּא גַּם כֶּבֶשׂ הוּא גַם כֶּלֶב הַלּוֹקֵק מִנַּעַל רָפֶשׁ.

וְעֵינָיו קָמוֹת מִפַּחַד אֶל מַקֵּל נָטוּי.

סָרָה גַאֲוַת צָבוֹעַ (תְּמוֹל חָנַק כִּבְשָׂה בְאֵלֶם)

אַךְ תָּשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיהָ כְּבָר עִם שְׁכֹךְ עַד כְּלוֹת.

טו

הוֹ, אֵלִי, הַשְׁמֵן לֵב מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ, הָשַׁע הָעֵינַיִם כָּלִיל

כְּמוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בְמִצְרָיִם – הַנְחֵה אֶת נִינְוֵה אֶל הַגְּמוּל,

לְמַעַן יֵדְעוּ גַם בָּנֶיךָ, לְמַעַן תֵּדַע כָּל תֵּבֵל,

כִּי שֹׁד הוּא כִבְרַק צָהֳרָיִם, אַךְ זֶרַע שׁוֹאַת הַשּׁוֹדֵד,

כִּי מַק מְקַנֵּן וְדוֹגֵר לוֹ בְעֹצֶם פִּרְיוֹ שֶׁל חָמָס,

שִׂנְאַת לְאֻמִּים רַק רָקָב הִיא בִלְשַׁד עֲצָמוֹת שֶׁל נוֹגֵשׂ.

גַּם־זֶרַע שֶׁל חֶרֶב פּוֹלֶשֶׁת בְּכָל נְשִׁיקַת הַשַּׁרְבִיט,

בַּלְּקִיקָה שֶׁל עֲפַר נַעֲלַיִם יֵשׁ רַעַל אוֹ אֶרֶס אָבְדָן,

וְעֹנִי וָאֶפֶס – בָּאֲנִי־וְאַפְסִי־עוֹד,

וְכַחַשׁ מַדְהִיר אֶל הָאָיִן – בְּגֶזַע שֶׁל כָּל מִתְנַשֵּׂא.

הוֹ, אֵלִי, נָא עֲקֹר שְׁעָרֶיהָ, יִפְרָץ־נָא מִדְבָּר אֶל הָעִיר.

בְּכָל רְחוֹבֶיהָ הַמָּוֶת יָרוּץ, יִשְׁתּוֹלֵל בְּלִי חָשָׂךְ,

יִזְרֶה זַעֲוָה בְּכָל עַיִן עֲדֶן לֹא קָפְאָה לַחֲדֹּל,

תִּזְעַק דּוּמִיַּת פַּלָּצוּת פִּי אֶלֶף מֵהֵד בְּאָזְנָי.

עַד יִגְוַע אַחֲרוֹן תּוֹשָׁבֶיהָ, וְטֶרֶף יְצַף לְחַיְתוֹ.

טז

כֵּן. יָדוֹעַ גַּם יָדָעְתִּי – קִלְלָתִי לֹא לְרוּחֶךָ.

וְהֵיטֵב הֵן יְדַעְתָּנִי – גַּם לֹא לְטַעְמִי.

כָּל דָּבָר שֶׁצִּוִּיתַנִי מִלְּבָבִי אֶחְצֹב מִיָּד, גַּם כַּאֲשֶׁר דָּמִי נוֹטֵף.

אַךְ אֱנוֹשׁ. זְכָר־נָא, הִנֵּנִי.

לֹא טִפָּה אֶחָת, לֹא שְׁתָּיִם, שֶׁל מֵי רוֹשׁ גַּם בִּי נִמְסָכוּ.

וְרָעָב בִּלְתִּי־שָׂבוּעַ רְאוֹת עֲדֵי כְלוֹתָהּ נִגָּרֶת –

סְדֹם פֹּה שָׁבָה לַחַיִּים.

יז

וְיָגֹרְתִּי. וּבָאָנִי. כָּל מְלֹאָהּ שֶׁל הָאֵימָה.

כֵּן. יָדְעוּ בְעִיר הָרֶשַׁע. וְהַמֶּלֶךְ – הוּא מַלְכָּם –

הָבֶל, שָׁוְא כִּי נֶעְדְּרוּ מִכָּל דִּבְרֵי נָבִיא שֶׁלְּךָ.

דִּגְלְךָ הִבְרִיךְ אוֹתָם.

בְּמִכְלָאוֹת שֶׁל צוֹם וָאֵפֶר הִצְטַנְּפוּ כֻלָּם, כֻלָּם.

וְלִמְלֹא עֵינַי רַק נֹחַם – אַךְ בַּלֵּב יְיֵלִיל הַלָּיִל.

וּפִתְאֹם בָּעִיר נוֹדְפִים כֹּה רַק רֵיחוֹת רַעֲנַנִּים

מִלְּבוֹנָה רַכִּים בְּנֹעַם – רֵיחַ עוֹר יוֹנֵק.

וְאוּלַי הַמַּק בָּחַר לוֹ מַסֵּכַת בְּשָׂמִים?

יח

יָצָאתִי מִנִּינְוֵה לִרְאוֹת הַכֹּל כְּמוֹ. וּבָאוּ קִיקָיוֹן, תּוֹלַעַת וְקָדִים.

וְנִחוּמֶיךָ שׁוֹט לָשׁוֹן בַּאֵר הֵיטֵב. צָדַקְתָּ, הוֹ אֵלִי, יָדַעְתִּי הֵן מִבְּעוֹד.

אֲבָל מַרְאוֹת הַשְּׁחוֹר מוֹלֶדֶת וְעַמִּי כְבוּלִים הֵן בָּאזִקִּים לִפְנֵי שׁוֹטֵט אוֹיֵב,

מַרְאוֹת בִּשְׁמֵי נִינְוֵה מִתֹּהוּ עֲנָנִים מְטַר אֵפֶר מַרְעִיפִים.

בְּעֹז הַמְּטָרוֹת מַשְׁחִיר קוֹפֵא הַדָּם.

לֹא. לֹא אוּכַל, אֵלִי, הַאֲמֵן – בְּלֵב תָֹמִים אֶת רִשְׁעָתָם כָּלִיל זָנְחוּ הָרְשָׁעִים.

הֲלֹא תָמִיד דַּרְכָּם רַק כַּחַשׁ וּרְמִיָּה, תָּמִיד רָוָה דָמִים.

הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרו, וְהַנָּמֵר – חֲבַרְבּוּרוֹת? יוּכַל?

נִבְתַּר הַלֵּב, נִבְתַּר בִּנְךָ.

וְאֹפֶל, אֹפֶל.

יט

עָיְפָה נַפְשִׁי.

לֹא עוֹד אֵדַע הַבְדֵּל. לֹא עוֹד.

אָדָם נְתַתַּנִי עֲלֵי אֲדָמוֹת.

אוֹי. לָמָּה אָדָם יְצַרְתָּנִי, אֵלִי?

מַדּוּעַ נִינְוֵה שְׁלַחְתָּנִי?

אֵלִי!