לֹא הַנּוֹצָה הַמַּרְעִידָה בִּפְאַת הַמִּטָּה,

אוֹ הַמָּקוֹר הַשָּׁלוּף כְּנֶגְדִּי בְּהֶמְיָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַמַּבְהִיר וְהוֹלֵךְ, –

כִּי צִפּוֹר זוֹ, הַבּוֹקַעַת מִמֶּנִּי

מִדֵּי אוֹר,

מִדֵּי אֶשָּׂא עֵינַיִם סְבִיב

חֲרָדָה בִּי מְעִירָה;

וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֵּׁם אֶקְרָא לָהּ בְּהֶתְאֵם לִצְבָעֶיהָ:

הֲלְטוֹב¹ אִם לְרַע,

כִּי גַם לְעֵת צָהֳרַיִם, בְּהַגְבִּיהֵךְ אֶת כַּף-הָאֹכֶל,

אוֹ בְּמָזְגֵךְ אֶת הַמַּשְׁקֶה אֶל הַכּוֹסוֹת,

בְּעוֹד הַשְּׂפָתַיִם בּוֹהֲקוֹת בָּאֲוִיר, – בִּי נוֹגֵס

הַפַּחַד הַצִפּוֹרִי;

עַל-כֵּן אָקוּם מִן הַכִּסֵּא

בְּלִי לָדַעַת אֶת שִׂמְחַת הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁחָלַף

בּוֹ נָגְעָה עוֹד יָדִי בְּגוּפֵךְ שֶׁנָּגַהּ כְּעֵין הֶחָלָב,

בּוֹ הַכֹּל עוֹד שָׁרִיר וְקַיָּם עַל מְכוֹנוֹ, וְעִוֵּר רַק אֲנִי

לְחֶסֶד הָרֶגַע,

עֵת כִּי לְאוֹר הַמְּנוֹרָה, בְּגָבְהֵי הַבַּיִת

אֲנִי עוֹד כּוֹתֵב,

וְאַתְּ יְשֵׁנָה וּלְצִדֵּךְ

יְלָדַיִךְ;

וְגַם צִפּוֹר זוֹ בְּעֹמֶק כְּנָפַיִם

לִישֹׁן נֶאֱסֶפֶת,

עַד שֶׁלְּפֶתַע חוֹמֶקֶת מִבַּעַד לְגוּפִי

וְשׂוֹרֶפֶת.

1973

עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן,

מִתּוֹךְ הַמְּנוֹרָה,

וִיוֹלָה יוֹצֵאת

עַל רֶגֶל אַחַת שְׂרוּפַת פֶּרַח וְאוֹמֶרֶת וִיוֹלָה,

פּוֹשֶׁטֶת יָדָהּ לְעֵבֶר גּוּפִי וְאוֹמֶרֶת:

"כָּעֵת

תּוּכַל רַק טַבַּעַת-שֶׁל-עֵשֶׂב עַל קְצֵה אֶצְבָּעִי לִקְלֹעַ,"

וְעוֹצֶמֶת עֵינֶיהָ בְּעִגוּל מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן,

כְּאִלּוּ

בּוֹדָה אֶת עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הַזְּמַן – –

*

“הִפְתַּעְתָּ אוֹתִי,”

הִיא סָחָה וְקוֹלָהּ כְּמוֹ זָר;

בְּלִבָּהּ הִיא חוֹשֶׁבֶת: "כֹּה חִכִּיתִי לְךָ בֵּין עֲלֵי הַגָּבִיעַ

שֶׁל עַצְמִי…" וּמִזֵּכֶר גּוּפָהּ מְסִירָה חוּט-שֵׂעָר

בִּשְׁבִילִי. נְבוֹכָה. הִיא רוֹצָה עַד גּוּפִי לְהַגִּיעַ

וּבוֹכָה לְמוּלִי:

“לוּ גַם אֵינֶנִּי – פֹּה שְׁנֵינוּ נִשְׁכֹּן מֵעַתָּה!”

כְּמוֹ אַצּוֹת עַל נָהָר מוֹרִיקִים דִּגְמֵי שִׂמְלָתָהּ.

*

הִרְגַּשְׁתִּי בְּגוּפָהּ רֵיחוֹ שֶׁל דָּם

קָרוּשׁ מִכְּבָר, הַמְשַׂחֵק בְּצֶבַע

יָרֹק-אָדֹם; נִדְמֶה, אֲנִי נִרְדָּם

בְּבֵית-מַרְפֵּא, בֵּין הַפְּרָחִים,

בִּן-רֶגַע

נִרְתַּעְתִּי מֵעָלֶיהָ, חָזוּתָם

שֶׁל הַפְּרָחִים חָשְׂפָה מוּלִי אֶת פֶּצַע

הֲלִיכָתִי מִצֵּל הַבַּיִת,

הִרְטִיט כְּמוֹ

רַק תְּמוֹל-שִׁלְשֹׁם הִקִּיזוּ אֶת דָּמוֹ.

*

“הַבֵּט! הַבֵּט!” מִגְּרוֹנָהּ מְגִיחָה צְעָקָה

בְּחֶדְוַת שִׁגָּעוֹן, וְעַל דַּף הַנְּיָר מְעוֹפֶפֶת

וִיּוֹלָה לְמוּל הַמְּנוֹרָה, כַּף אֶל כַּף גַּם מַכָּה

וְקוֹפֵאת, כִּי רוֹאָה – הִיא יַלְדָה מְכֻנֶּפֶת

הָרוֹחֶפֶת עַל-פְּנֵי קְנֵי-הַסּוּף, לַהֲקָה

שֶׁל קוֹלוֹת אֲבוּדִים לָהּ סָבִיב,

וְחוֹשֶׁבֶת:

"לֹא יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ צִפֳּרִים וּקְנֵי-סוּף בְּזֶה הַמָּקוֹם,

כִּי צָרִיךְ

לְפַחֵד…" וְנִמְלֶטֶת אֶל גּוּפָהּ הַפָּרִיךְ.

*

יָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ עַל אֶבֶן חֲלוּלָה

לְסַף בֵּיתָהּ, שָׁם הָאָבִיב רָשַׁם

אֶת דְּיוֹקָנוֹ עַל לֵילָנִית כְּחֻלָּה, –

הִיא רָאֲתָה כֵּיצַד זִכְרָהּ הַחַם

עוֹר וְגִידִים קוֹרֵן, חוֹצֶה בְּנַחַל:

הָלוֹךְ-סָבוֹב בְּשַׁעַר הָאֵין-יֵשׁ,

עוֹד לַיְלָה אַחֲרוֹן בְּתוֹךְ גּוּפָהּ לִחֵשׁ.

*

וְעוֹדֶנִּי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב מוּל בֵּיתָהּ וּלְפֶתַע

עַל עֵינַי הַסְּגוּרוֹת – קְהַל צִמְחֵי-סַכִּינִים הִסְתָּעֵר

מֵחֵיק מַיִם רַבִּים, וְשָׁמַעְתִּי וִיּוֹלָה צוֹעֶקֶת:

“מִי לְנַפְשִׁי הַשּׁוֹמֵר?”

וּפַחַד נֵעוֹר בִּי וְרַצְתִּי

לְמַעַן אַגִּיעַ הַבַּיְתָה

בְּעוֹדֶנִי זוֹכֵר.

*

בֵּיתָהּ – הַמְּנוֹרָה

בְּשׁוּלֵי שֻׁלְחָנִי,

עִם לַיְלָה הִיא צוֹמַחַת

כְּמוֹ פֶּרַח-אֲנִי,

עִתִּים

יָדִי מַדְלִיקָה אֶת וִיּוֹלָה,

וְעִתִּים

יָדָהּ מְכַבָּה אֶת זְמַנִּי.

1974

מֵעֵבֶר לַקִּיר יֵשׁ פֶּרַח דּוֹלֵק,

מִקֶּרֶב הַלַּיְלָה רוֹמֵז אֶל גּוּפִי;

אַךְ פּוֹשֵׁט דְּמוּת עַצְמוֹ לְעֵת בּוֹ אַבִּיט

בְּלִי עֲצִימַת עֵינַיִם.

סוֹבֵב לְמוּלִי עַל צִיר הַשֵּׁנָה,

פּוֹעֵר אֶת עָלָיו כְּפֶצַע כָּמוּס;

לַשָּׁוְא אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָנוּס,

פֶּרַח – שָׁתוּל עַל הָאַיִן.

קוֹרֵא אֶל גּוּפִי, וּבִי פַּחַד אוֹחֵז

לַעֲבֹר אֶת פֶּתַח הַקִּיר;

כִּי פֶּרַח בְּקֶרֶב הַלַּיְלָה דוֹלֵק

וְנוֹתֵן בִּי עֵינַיִם.

שָׁלשׁ נְקִישׁוֹת,

נִרְעַדְתִּי, צִפּוֹר

קִוְּתָה לְהַגִּיעַ אֶל חֲדַר-הַשֵּׁנָה

שֶׁבְּחֵיק הָאִילָן, וְעַל יָדִי הִקִּישָׁהּ

כְּמוֹ עַל קִנָּהּ,

דּוֹמֶה, הוֹשַׁטְתִּי אֶצְבָּעוֹת לִנְגִיעָה

לְעֵבֶר צִפּוֹר שֶׁבִּקְּשָׁה לְהַשְׁקִיט

אֶת מֶתַח לִבָּהּ – סִמְּרָה נוֹצוֹתֶיהָ

בַּיְקִיצָה הַלֵּילִית,

אַחַר, הֵסֵבָּה לְאִטָּהּ הָרֹאשׁ

כִּי חֲשֵׁכָה בּוֹ נִנְעֲצָה –

וּמִבַּעַד לְרַעַד יָדִי

כְּמוֹ רָאֲתָה

אֶת חֲדַר-הַשֵּׁנָה הֶעָמֹק.

לשילהב

כָּל-כָּךְ צָפוּי

כְּמוֹ קְלָף רַע בִּידֵי שַׂחְקָן הַחוֹשֵׁשׁ תָּמִיד

וְכָל-כָּךְ פִּתְאֹמִי:

יַלְדָּה דְלוּקַת-חֹלִי

צָעֲקָה מִתּוֹךְ שְׁנָתָהּ –

לְהַדְהִיר אַמְבּוּלַנְס לֵילִי עַל-פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת,

בֵּין עֲצֵי סוֹף-הַקַּיִץ –

וּכְבָר

סְבִיב הַמִּטָּה

חֲלוּקִים לְבָנִים מְשׂוֹחֲחִים,

וְזִיק כְּמוֹ נִתָּז

מִתַּעַר-נִתּוּחִים בִּלְתִּי-נִרְאֶה לָעַיִן

וּמְרַקֵּד

עַל הֶבֶל-פֶּה דַק שֶׁבֵּין שְׁאֵלָה לִתְשׁוּבָה

וּמֵאִיר אֶת פְּנֵי אִמָּהוּתֵךְ בִּסְחַרְחֹרֶת צְבָעִים

שֶׁל כָּל חֶפְצֵי הַחֶדֶר,

שֶׁל כָּל מַחְשְׁבוֹתַיִךְ הָרָעוֹת,

וְאַתְּ – עַל הַסַּף

בְּאֵין-יֵשַׁע וְנִדְחֵית

כְּאִלּוּ לֹא מִגּוּפֵךְ הֵגִיחָה קֹדֶם שָׁנִים

דְּאָגָה רַכַּת-שֵׂעָר זוֹ עַל פְּנֵי הַסָּדִין;

בַּפְּרוֹזְדּוֹר

מוּל דֶּלֶת חֲדַר-הַנִּתּוּחִים חִכִּינוּ,

וְרַחַשׁ הָאוֹר הַמְעַפְעֵף בְּצִנּוֹרִיּוֹת-הַנֵּיאוֹן

הֵעִיר בָּךְ אִי-שֶׁקֶט

כְּאִלּוּ עֲצַבֵּי-חַשְׁמַל מִתְפַּקְעִים לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת,

וְרַק הַחֲשֵׁכָה הִתְעַבְּתָה בַּפִּנָּה

עַד הֱיוֹתָהּ גּוּשִׁים-גּוּשִׁים,

נִדְמֶה, נִתָּן לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם –

בַּחוּץ – זִכְרוֹן לֵיל-הַשַּׁבָּת צִלְצֵל חֲרִישִׁית,

עֵת יוֹשְׁבִים אָנוּ כְּרָגִיל אֶל שֻׁלְחַן-הַמִּשְׁפָּחָה,

וְהוּא צָף עַל עֵינַי, מַלְבִּין שִׁבְעָתַיִם מֵחֲשַׁשׁ הַטַּלְטֵלָה,

לְהַזְכִּיר עַד מַה יָּרֵאתִי לֵדָה זוֹ, קֹדֶם שָׁנִים,

בְּעוֹדִי מְיַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מוּתָר וְאָסוּר, שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת:

“מִלְחָמָה…” אָמַרְתִּי, “כְּבָר שָׁלשׁ מִלְחָמוֹת בִּימֵי חַיַּי…”

אַךְ הִיא נוֹלְדָה בְּעִצוּמוֹ שֶׁל קַיִץ כָּחֹל-שָׁבִיר כִּזְכוּכִיּוֹת-חֶבְרוֹן

וְהַשָּׁמַיִם שָׁטִים עַל חֶלְקֵי תֵבֵל הַמִּתְקַשְּׁטִים בִּדְגָלִים,

וּבָאֶמְצַע – שֻׁלְחַן-הַמִּשְׁפָּחָה

אֵלָיו מְסִבִּים הָיִינוּ שָׁבוּעַ-שָׁבוּעַ – אוֹת כִּי נִתָּן לְקַיֵּם

אֶת מַחְזוֹר חַיֵּינוּ

עַל-אַף-הַכֹּל,

כְּאִלּוּ בְּרֹאשׁ אֲרָרָט הֲקִימוֹנוּ בַּיִת –

הַלַּיְלָה

עוֹד בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ עָמַד עִם הִפָּתַח סְגוֹר הַדֶּלֶת

וּדְמוּת קְטַנָּה עַל עֶגְלַת-גַּלְגַּלִּים נִשֵׂאת,

בְּעוֹד פּוֹסְעִים לְצִדָּהּ שְׁלשָׁה חֲלוּקִים לְבָנִים,

מְסִירִים אֶת הַמַּסֵּכוֹת וְאֶת כְּפָפוֹת-הַגּוּמִי

וּלְרַגְלֵיהֶם נַעֲלַיִם עֲטוּפוֹת-בַּד – לִנְצֹר מַגַּע עוֹלָם סְטֵרִילִי,

וְגַם רֵיחַ הָאֶתֶר עוֹדוֹ מְנַשֵּׁב מִן הַבְּגָדִים

קַל-קַל כְּמוֹ לְאַחַר חֲלוֹם-שֶׁל-רִחוּף;

וְהִנֵּה קְוֻצַת-שֵׂעָר, כְּמוֹ צַעֲצוּעַ שֶׁל חוּט-מֶשִׁי דָהוּי, נִשְׁמֶטֶת מִתַּחַת הַסָּדִין,

– נִסּוֹט קִמְעָה גַּם הַכִּסּוּי מֵעַל הַפֶּה הַפּוֹלֵט בּוּעָה שֶׁל בֶּכִי

וְהוּא מַכֶּה בִּכְנָפָיו בְּהִתָּלְשׁוֹ מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם הַפְּסוּקוֹת בְּנִים-לֹא-נִים,

זֶה הַבְּכִי הַמְפַרְפֵּר בֵּין כָּתְלֵי בֵּית-הַחוֹלִים כְּמוֹ גוֹזָל חַד-מַקּוֹר,

וְאַתְּ מְאֻשֶּׁרֶת

עִם נִיעַ הָרֹאשׁ עַל הָאֲלוּנְקָה הַנִּשֵּׂאת בָּעֲצַלְתַּיִם

וּמְחַכָּה לַהֲגִיַּת הֲבָרָה רִאשׁוֹנָה –

וְזוֹרְמִים הַמַּרְאוֹת:

עֵינַיִם,

חַלּוֹנוֹת,

הִבְהוּב רִאשׁוֹן שֶׁל עֵץ-הַפּוּאִינְצִיאָנָה בְּקֶרֶן-הָרְחוֹב –

אֶפְשָׁר,

לִישֹׁן הִיא רוֹצָה –

וְאוּלַי רַק שׁוֹכֶבֶת הִיא שׁוֹתְקָנִית כָּל-כָּךְ,

יַלְדָּה בַּת י"א שָׁנִים

בֵּין בֻּבּוֹת נְטוּלוֹת-כְּאֵב הַיּוֹשְׁבוֹת לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ;

יֵשׁ וְהִיא פּוֹקַחַת מַבָּט וְתוֹהָה אֶל צִלְלֵי הָאֲחָיוֹת הַסּוֹבְבוֹת בַּחֶדֶר,

אוֹ לְפִכְפּוּךְ הַנּוֹזֵל בְּתוֹךְ גֻּלַּת-הָאִינְפוּזְיָה הַמִּתְנַדְנֶדֶת הֵנָּה וָשׁוֹב

מֵעַל לַמִּטָּה הַמֻּגְבַּהַת

כְּמוֹנֵה-זְמַן: שָׁבוּעַ וְעוֹד שָׁבוּעַ;

וְאֵין הִיא מַאֲמִינָה עֲדַיִן בְּשֶׁקֶט זֶה –

שֶׁל סוֹף-סֶפְּטֶמְבֶּר,

שֶׁל פְּרָחִים עַלִּיזֵי-כּוֹתָרוֹת הַמֻּגָּשִׁים אֶל מִשְׁכָּבָהּ –

בְּבֵית-חוֹלִים מוּאָר בַּלַּיְלָה

כְּפֶתַח-מְעָרָה,

שָׁם אָב וָאֵם עוֹמְדִים עוֹד –

צֵל בְּתוֹךְ צֵל,

וְהַזְּמַן

כִּבְנַרְקוֹזָה

נוֹפֵל וְנוֹפֵל.

1976