לאמי

מוּל בֵּית־חוֹלִים בְּיָפוֹ,

הַרְחֵק מֵעִתּוֹנִים, מִמִּלְחָמוֹת,

דִּבֵּר רַק קוֹל יָחִיד:

“בְּעוֹד שָׁעָה… חֲזֹר לְכָאן!…”

דִבֵּר הַקּוֹל

הַרְחֵק־הַרְחֵק מִקִּיּוּמִי הַמִּתְנוֹדֵד

עַל גֶּזַע־עֵץ עָלָיו יָשַׁבְתִּי בַּחוֹלוֹת,

לְמוּל חַמָּה הַמַּרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לְתוֹךְ הַיָּם בַּעֲיֵפוּת

תּוֹךְ הַשְׁלָמַת־פִּתְאֹם, בְּצֵל בָּתֵּי־אַרְעַי, בֵּין חֳרָבוֹת,

לְמוּל הָאַיִן הַמַּחְשִׁיךְ,

הַמְּנֻקָּד שְׁחָפִים־שְׁחָפִים,

עַל רֶקַע בֵּית־חוֹלִים נִגְרָר בַּעֲקֵבַי

בְּרֵיחַ דְּגֵי־רָקָב וּכְלוֹרוֹפוֹרְם,

בְּעוֹד יָדַעְתִּי:

כָּעֵת־כָּעֵת

עַל לוּחַ־נִתּוּחִים הַמְּחֻטָּא מִזִּכְרוֹנוֹת

דּוֹעֵךְ כְּאֵב אִמִּי

לְתוֹךְ הַתַּרְדֵמָה הָאַל־גּוּפִית,

וְכָל שְׁנוֹתֶיהָ הָרָעוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁל הוֹרָתִי

מִתְגּוֹלְלוֹת סָבִיב,

נִדְמֶה, בְּמַכְשִׁירִים קָרִים פּוֹתְחִים תֵּבָה־שֶׁל־מִשְׁפָּחָה

בְּאֵין־רוֹאֶה –

וּמְאֹד־מְאֹד קָרַב אֵלַי הָעֶרֶב,

אַף כִּי בַּחוּץ

הָרוּחַ נִפְנְפָה בְּפָנָסִים שֶׁל דַּיָּרֵי־אַרְעַי

בְּחַלּוֹנוֹת אֵי־יָפוֹ אֲבוּדָה,

כְּשֶׁפָּנִיתִי לְאָחוֹר לְמַעַן אָשׁוּב

מִקֵּץ שָׁעָה רַבָּה

לְבֵית־חוֹלִים תּוֹמֵךְ עַצְמוֹ עַל חוֹף הַיָּם בְּמַאֲמָץ,

עַל קַו הָאֲדָמָה הַחַמְקָנִית,

לְנֹכַח מִרְפָּסוֹת גְּבוֹהוֹת בָּהֶן עוֹד שִׂחֲקוּ הָאֲנָשִׁים

בִּשְׁלַל קְלָפִים, בְּהִתְמַכְּרוּת,

בְּצִפִּיָּה לְג’וֹקֶר פִּתְאוֹמִי.

1973

א.

פֶּה סָדוּק זֶה – אֵינוֹ שֶׁלָּהּ

גַּם לֹא קֶצֶב־הַנְּשִׁימָה שֶׁהוּא כְּשֶׁל קַטָּר הַדּוֹהֵר אָחוֹרָה־אָחוֹרָה,

בְּעוֹד הָעֵינַיִם מְאַבְּדוֹת אֶת קַוֵּי־הַמִּתְאָר שֶׁל הֲוָיָתִי

אֵי־שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַקֹּטֶב־הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַחֶדֶר

בּוֹ דְמוּת מִתְחַלֶּפֶת בִּדְמוּת,

וּמִישֶׁהוּ, בִּתְנוּעָה אָפְרַקְדָּנִית, קוֹרֵם עוֹר וְגִידִים שֶׁל אִי־הֱיוֹת,

לוֹבֵשׁ בְּחִפָּזוֹן צוּרַת פִּיזָ’מָה מְאֻבֶּנֶת, –

וּכְבָר מָוֶת חֲסַר־מִין

מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִירֵי־הַלַּיְלָה הַנִּשְׁפָּכִים

בִּצְלִיל רֵיקָנִי

מִשּׁוּלֵי הַבּוֹר שֶׁל מִטַּת־הַדְּוַי,

בְּעוֹד מַסְתִּיר אֲנִי אֶת מַבָּטִי בְּבֹשֶׁת־הַפָּנִים

מוּל הָעֵירֹם הָאִמָּהִי לְשֶׁעָבַר,

בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל נֹגַהּ־הַצָּפוֹן בַּחֶדֶר,

עֵת כִּי כְּלֵי־הַלֹּבֶן הוֹפְכִים לְשֶׁלֶג נְטוּל־מַמָּשׁוּת

וְהָעוֹרְקִים הוֹלְכִים וְקוֹפְאִים –

וַאֲנִי אֲחוּז פַּחַד וַאֲחוּז רֶגֶשׁ־אָשָׁם עַל עֶצֶם הַפַּחַד

שֶׁמָּא תִּפְקַח אִמִּי אֶת עֵינֶיהָ וְתִרְמֹז לִי – –

ב.

הָיִיתִי

הוֹלֵךְ וְנָמוֹג מִנֶּגֶד עֵינֶיהָ

בְּעָמְדִי לִמְרַאֲשׁוֹת מִטָּתָהּ;

אֶת מַבָּטָהּ נִסִּיתִי לִלְכֹּד וְאָמַרְתִּי:

“אֲנִי כָּאן,”

אַךְ קוֹלִי בָּגַד בִּי, וְאוּלַי הִיא שָׁמְעָה כְּבָר

אֶת הַדְּמֻיּוֹת שֶׁהֵחֵלוּ לְהַלֵּךְ בְּתָאֵי מֹחָהּ הַמִּשְׁתַּבְּשִׁים

וְקָבְעוּ מוֹשָׁבָן בְּתוֹךְ גּוּפָהּ כְּמוֹ בְּאוּלַם־הַמְתָּנָה,

זוֹהֲרוֹת בְּכֹחַ קַרְנֵי הַקּוֹבַלְט שֶׁנּוֹתְרוּ בְּקִרְבָּהּ בְּמַעֲמַקֵּי הַבָּשָׂר;

וְהִיא בְּשֵׁמוֹת קָרְאָה לָהֶן, כְּמוֹ בְּסֵיַאנְס,

אוֹ־אָז הֲבִינוֹתִי כִּי זוֹהִי תּחִלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם־הַבָּא:

יְחִידַת־זְמַן זוֹ בָּהּ נֶעֱצָרִים עֲבוּרָהּ כָּל הַשְּׁעוֹנִים הָאַרְצִיִּים

וּתְחוּשַׁת־הַמְּחוֹגִים שֶׁל קִיּוּמָהּ נִפְרֶדֶת מִתְּחוּשַׁת־הַמְּחוֹגִים שֶׁל קִיּוּמִי,

בְּעוֹד חִיּוּךְ לֹא־מֻכָּר צָץ עַל שְׂפָתֶיהָ נְטוּלוֹת־הַדָּם,

אֶפְשָׁר חִיּוּךְ־בְּרָכָה הוּא לְאֵלֶה הַמַּקְבִּילִים אֶת פָּנֶיהָ

תּוֹךְ כְּנִיסָה אֶל נֵצַח שֶׁאֵינוֹ בַּר־חֹלִי עוֹד; –

אֶת מִי אָהֲבָה בְּרֶגַע זֶה – אֵינֶנּי יוֹדֵעַ,

כְּשֵׁם שְׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי נוֹעֲדָה אוֹתָהּ צְלָלִית, כְּעֵין מַבַּע־פֶּתַע,

שֶׁחָלְפָה עַל עוֹר פָּנֶיהָ הַצָּפוּד

וְהִזְכִּירָה עַלִיזוּת אֱנוֹשִׁית,

שֶׁהֲרֵי אַךְ לַשָׁוְא אָמַרְתִּי לָהּ שׁוּב וָשׁוּב:

“הִנֵּה, אֲנִי כָּאן,”

בְּאֵין רוֹאֶה נָשַׁרְתִּי מִתּוֹךְ עוֹלָמָהּ

כְּמוֹ מַטְבֵּעַ הַנִּשְׁמָט מִבַּעַד לְחָרִיץ שֶׁל קֻפַּת־חִסָּכוֹן מִשְׁפַּחְתִּית מִשְׁתַּבֶּרֶת – –

ג.

כְּתֹנֶת־לַיְלָה פְּשׁוּטַת־זְרוֹעוֹת

בַּגֶּשֶׁם

תְּלוּיָה עַל חֶבֶל־כְּבִיסָה שֶׁלִּפְנֵי הַבַּיִת

מְסַפֶּרֶת בְּאָזְנֵי הָרוּחַ שֶׁל חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר

עַל־אוֹדוֹת יִסּוּרִים וּמָוֶת

מֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים רֵיקִים מִקִּיּוּם אִמָּהִי,

בְּעוֹדָהּ מִתְיַמֶּרֶת לִהְיוֹת תַּחֲלִיף לַגּוּף עַצְמוֹ

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת לְכָל הָעֲבָרִים,

נִדְמֶה צוֹעֲקוֹת דְּבַר־מָה –

וַאֲנִי מַאֲזִין לְטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַיוֹרְדוֹת לָרִאשׁוֹנָה

עַל אִמִּי,

וְאוֹמֵר לְעַצְמיִ שׁוּב וָשׁוּב:

“הֲרֵי גוּף זֶה הַטָּמוּן שָׁם בָּאֲדָמָה חֲסַר־תְּחוּשׁוֹת הוּא…”

וְשׁוֹמֵעַ לְלֹא־הֶרֶף אֶת חֲבָטוֹת חֶבֶל־הַכְּבִיסָה בָּרוּחַ הַיַלְלָנִית

כְּאִלּוּ מֵאִיץ הוּא בִּי לַעֲשׂוֹת דְּבַר־מָה,

עַד כִּי רַחֲמַי נִכְמָרִים בְּקִרְבִּי לִבְלִי־הָכִיל

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ אֶת אִמִּי

כְּתֹנֶת־לַיְלָה נְקִיָּה וִיבֵשָׁה,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַצִּיעַ אֶת מִטָּתָהּ שֶׁל אִמִּי

בִּכְלֵי־לֹבֶן שֶׁאֵינָם רְטֻבִּים בְֹשֶׁל הַגֶּשֶׁם הַחָרְפִּי,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲלִיף לְאִמִי אִי־חַיִּים בְּחַיִּים

(בִּמְקוֹם הַחַיִּים שֶׁבִּקְּשָׁה לְהַשְׁלִיךְ מִמֶּנָּה וָהָלְאָה פְּעָמִים כֹּה הַרְבֵּה!)

אַךְ לְאָן זֶה פָּנְתָה אִמִּי בְּיוֹם חֹרֶף טָחוּב שֶׁל חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר

וְכִי מַדּוּעַ זֶה הִנִּיחָה אִמִּי לִגְוִיָּה נַעֲוֵית־צוּרָה זוֹ הַיּוֹשֶׁבֵת בֵּין רְגָבִים לַחִים

לְהָמִיר גּוּף בְּגוּף

וְלָשֵׂאת אֶת שְׁמָהּ לַשָּׁוְא?

א.

אוֹצֶרֶת עָבָר

הָיְתָה אִמִּי,

בְּמוּזֵיאוֹן גּוּפָה שָׁהָה הַזְּמַן

וְהִיא יוֹשֶׁבֶת יָמִים עַל יָמִים עַל סַף קִיּוּמָהּ עֲלֵי אֲדָמָה

בְּלֵב הָעִיר הַזָּרָה לָהּ:

שׁוֹמֶרֶת תְּמוּנַת־מִשְׁפָּחָה מִשֶּכְּבָר

בָּהּ מְסִבִּים רוּחוֹת־רְפָאִים אֶל שֻׁלְחָן

בְּסֵתֶר

גַּן;

הִקִּישׁ הַשֻּׁלְחָן בְּרַגְלָיו

וּמִגּוּפָהּ שֶׁל אִמִּי דִּבֵּר הֶעָבָר בְּקוֹל־שֶׁל־מָוֶת,

וְגַם מֵאַהֲבָתָהּ שֶׁל אִמִּי דִּבֵּר הֶעָבָר בְּקוֹל־שֶׁל־מָוֶת,

בְּעוֹד נִשְׁמָתָהּ נִשֵׂאת בָּאֲוִיר וּמְפַזֶּרֶת אֵפֶר קַר וּבִלְתִּי־נִרְאֶה ־

וּבִנְפֹל חֲפָצִים בְּרַעַשׁ רַב מִדַּי

הָיוּ מִתְחַלְחֲלִים תַצְלוּמֵי הַמֵּתִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּאִלּוּ דָם זָרַם בָּהֶם לְפֶתַע – –

ב.

לְבַדִּי,

פָּרִיט אַחַר פָּרִיט,

הִתְחַלְתִּי לְמַיֵּן אֶת חֲפָצֶיהָ

תּוֹךְ שְׁתִיקָה קָרָה וּמְגוֹנֶנֶת

כְּנֶגֶד יָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, הַנּוֹשְׁרִים מִכָּל חֵפֶץ נָטוּשׁ;

וְהֵם הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים בַּחֶדֶר בְּאֵין בּוֹ אִישׁ מִלְּבַדִּי;

וְהָיָה לָהֶם קוֹל, וְהָיָה לָהֶם מַגַּע־הַיָּד, וְהָיָה לָהֶם מַרְאֶה הַמְּבַקֵּשׁ חָסוּת

וְהֵם נִנְעֲצוּ בִּי כֹּה עֲרִירִיִּים כְּמוֹ שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת, שֶׁנִשְׁכְּחוּ בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם – –

ג.

הָאָרוֹ­ן סֵרֵב לְהִפָּתַח,

שׁוֹמֵר אֱמוּנִים לַיָּד שֶׁטִפְּלָה בּוֹ שָׁנִים,

נוֹצֵר בְּגָדֶיהָ, נוֹצֵר מִכְתָּבֶיהָ וְצַעֲרָהּ שֶׁל אִמִּי

כְּמוֹ כֶּלֶב חוּם וַעֲצוּם־עֵינַיִם, הַיּוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹת גּוּפָה שֶׁהֵצֵנָּה בְּפִנַּת הַחֶדֶר,

אַךְ נוֹשֵׁךְ בְּשִׁנֵּי מַסְמְרִים חַדִּים אֶת כָּל הַבָּא וְקָרֵב;

הַמַּנְעוּל נֶאֱנַח עִם זִיעַ הַמַּפְתֵּחַ הָעַרְמוּמִי

כְּאִלּוּ מִתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָה מַתַּכְתִּית; –

נִכְנַע לְבַסּוֹף,

בְּעוֹד הָאֶצְבָּעוֹת מוֹסִיפוֹת לְהַעֲמִיק־חֲפֹר

– אֶפְשָׁר, בְּחַפְּשָׂן אַחַר אוֹתוֹת אַהֲבָה שֶׁדָּהוּ,

עַד הִפָּרֵץ צִירֵי הַדֶּלֶת בִּיבָבָה כְּבוּשָׁה

בְּהִתְגַּנֵּב רוּחַ לַחֶדֶר, תּוֹךְ תְּאוּרַת יָרֵחַ:

קַטַקּוֹמְבָּה נָשִׁית

עִם נִצְנוּץ תַּכְשִׁיטִים נְטוּלֵי־עֵרֶךְ

וְרֵיחַ חֲנִיטָה שֶׁל יָמִים עָבָרוּ – –

ד.

בְּמִכְתָּבֶיהָ שִׁלַּחְתִּי אֵשׁ –

צְרוֹרוֹת־צְרוֹרוֹת הִנַּחְתִּי אוֹתָם עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר

לְהַעֲלִים צְפוּנוֹת־לִבָּה מִמַּגַע יָדַיִם זָרוֹת,

וּלְבַל תִּקְרֶאנָה בָּהֶן גַם עֵינַי;

עַד שֶׁפָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת־אֵשׁ מִן הָרִצְפָּה

דּוֹמֶה צִפּוּ לְשָׁעָה זוֹ בִּלְבַד

לְהַזְחִיל נַחֲשֵׁי־פִּיחַ קְטַנִּים עַל הַקִּירוֹת מִסָּבִיב;

וְהֵם הִבִּיטוּ בִּי בְּעֵינַיִם מְזֻגָּגוֹת וְרָעוֹת

כְּמוֹ אוֹמְרִים: “זְכוּתְךָ, מַהִי, לְהַכְחִיד זֵכֶר עָבָר?”

וְאוּלָם, יָדַי הוֹסִיפוּ לְהָטִיל קִרְעֵי־נְיָרוֹת אֶל מַאֲכֹלֶת־הָאֵשׁ בְּקַדַּחְתָּנוּת,

בְּעוֹדִי מִתְכּוֹפֵף וּמַשְׁלִיךְ אֶל לֵב־הַתַּבְעֵרָה

אֶת כָּל מִסְמָכֶיהָ הָרְפוּאִיִּים שֶׁל אִמִּי

עִם תַּצְלוּם־הָרֶנְטְגֶן שֶׁל חָלְיָהּ חֲשׂוּךְ־הַמַּרְפֵּא

וּבְהֵאָחֵז צִפָּרְנֵי־הַלֶּהָבוֹת בִּנְיַר־הַצִּלוּם הַשָּׁחוֹר

הוּאַר לְפֶתַע הַדַף הָרָטִיט

עַד אֲשֶׁר הִתְיַצְבָה צְלָלִית בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר;

פְּנִימִיוּתָה הַשִׁלְדִּית, הַנִּדּוֹנָה לְהִשָּׂרְדוּת־עַד

שֶׁל אִמִּי־הוֹרָתִי,

מֻקֶּפֶת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת,

סָפֵק מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁהוֹת עוֹד בִּמְחִצָּתִי, סָפֵק מְבַקֶּשֶׁת לִפְנוֹת וּלְהִמּוֹג,

וַאֲנִי שׂוֹרֵף־וְשׂוֹרֵף אֶת מַדְוֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים

בְּתוֹךְ הַקְּרֶמָטוֹרְיוֹן הַבֵּיתִי – –

ה.

הִיא לָקְחָה אִתָהּ אֶת הַגַּן, אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַנָּהָר

עִיר־וּמְלּאָהּ לָקְחָה אִתָּהּ לַדֶּרֶךְ;

וּבְחַדְרָהּ נוֹתְרוּ רַק רָהִיטִים עֵצִיִּים

עִם שׁוּב כָּל הַחֲפָצִים שֶׁבִּמְחִצָּתָהּ אֶל גָּלְמִיּוּתָם נְטוּלַת אוֹר הֶעָבָר;

זְמַן רַב הָיְתָה מוֹדֶדֶת לְעַצְמָהּ אֶת הַקֶּבֶר

כִּמְדֹד בֶּגֶד חָדָשׁ לִקְרַאת נְסִיעָה רְחוֹקָה.

א.

עִם סְתִימַת הַגּוֹלֵל

חוֹזֶרֶת הַנְּשָׁמָה אֶל מְקוֹר צְמִיחָתָהּ

הֲלֹא הוּא גַּן־הַיַּלְדוּת אֲשֶׁר שָׁקַע בַּנָּהָר בַּעַל עֵינֵי הַסְּתָו הָרַכּוֹת;

וַאֲנִי נָסַעְתִּי לַחֲזוֹת בּוֹ שֵׁנִית

בְּטֶרֶם תִּצְטַמְצֵם הֲוָיָתָהּ שֶׁל אִמִּי לִכְדֵי רִצּוּדֵי נֵר־זִכָּרוֹן לַבְקָנִי,

וּלְמַעַן אָסֵב לָהּ שִׂמְחָה בְּסַפְּרִי עַל־אוֹדוֹת

נוֹפֵי־כְּבָר חֲלוּדֵי־עַלְוָה;

וְאוּלָם בְּהַגִּיעִי אֶל מִטַּת חָלְיָהּ הִיא רַק שָׁכְבָה דוֹמֶמֶת־כֹּה

עַל כָּרִיּוֹתֶיהָ הַמִּתְנַפְנְפוֹת בִּשְׁלַל נוֹצוֹתֵיהֶן, שְׁכִיבָה אַל־גּוּפִית כִּמְעַט,

נִשֵׂאת בִּפְנִימִיוּתָה רַבַּת־הַתְּנוּעָה וּמְשֻׁתֶּקֶת כָּלִיל בִּקְלִפַּת הַבָּשָׂר;

תְּמוּנוֹת־תְּמוּנוֹת בִּקַשְׁתִּי לְגוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינֶיהָ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת לָהּ רִפְאוּת־מַה

דוֹמֶה, מַעֲלֶה אֲנִי מַזְכָּרוֹת מַזְכָּרוֹת מִמִּזְוֶדֶת־הַמַּסָּעוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתִי,

אֶלָּא שֶׁבְּהַטּוֹתִי אֶת הַמִּזְוָדָה עַל צִדָּה

הִתְגַלְגְּלוּ מִמֶּנָּה פַּעֲמוֹנֵי קוֹלוֹת יְלָדִים,

וְהִנֵּה רָאִיתִי: זָעָה אִמִּי עַל־מִשְׁכָּבָהּ

וְהִיא שׁוּב אִשָּׁה צְעִירָה, וּבְלֹא רֵיחַ הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה תָמִיד מִבֵּין מַחְשְׁבוֹתֶיהָ,

חוֹצָה אֶת הָאֲוִיר,

יוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ וְנֶעֱלֶמֶת בִּקְפִיצוֹתֶיהָ עַל לֶהָבָה רוֹעֶדֶת וּכְחֻלָּה – –

ב.

לְהַאֲמִין

כִּי בְּרְחוֹבוֹת אֵלֶּה הִתְגַּלְגֵּל הָאֹשֶׁר לְפָנִים.

חַם־חַם תַּחַת כַּנְפֵי הַסְּנוּנִיּוֹת הָרוֹחֲפוֹת מֵעַל לַמִּגְדָּל הַשִּׁכּוֹר,

אוֹ רָתוּם לְעֶגְלוֹת־שֶׁלֶג וְצִלְצוּלָיו נִשְׁמָעִיִם חֹרֶף שָׁלֵם,

בְּעוֹד אִשָּׁה צְעִירָה מוֹלִיכָה יֶלֶד פַּטְפְּטַן־בֶּכִי בֵּין הָעֵצִים

בְּמִדְרוֹן־הַנָּהָר הַמִּשְׁיִי בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ וְתַשְׁחִיר הַשָּׁעָה לְעֵבֶר מָוֶת;

אֶפְשָׁר, מִשּׁוּם כָּך אֶת מְקוֹם הִמָּצְאִי לֹא הִכַּרְתִּי

בְּפָסְעִי עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַמָּאֳפֶלֶת

וּבְנֵי־אָדָם מְשִׂיחִים מִסָּבִיב בִּשְׂפָתִי־לֹא־שְׂפָתִי;

אֵימָתַי זֶה הָיָה

לֹא אֵדַע עוֹד, כִּי אֲנִי עַצְמִי רַק

לְרֶגַע הִשְׁתַּקַּפְתִּי.

נִדְמֶה,

בְּעֵינֵי אֵם הַהוֹלֶכֶת לָמוּת

וְאוֹסֶפֶת אֶת כָּל הַיָּקָר לָהּ אֶל תּוֹךְ גּוּפָה.

1983

(לפי לחן־עם של אמי)

חֶרֶשׁ

הִנּוּמָה

תָּנוּעַ

עַל גִּבְעוֹל, בָּבוּאָה

הִנּוּמַת אֵפֶר – נוֹבְטָה

בָּבוּאָה מִלַּיְלָה,

נוֹבְטָה בָּהּ רְדוּמַת

חֶרֶשׁ, עָלִים

וּבַחֲבִיקַת וָאֵלֶם, בֵּין עַנְפֵי

צֵל־שַׁיִשׁ וְהִנּוּמַת בָּרָק

זִכְרוֹנָהּ הַטַּל וָלַיְלָה,

הָאוֹר צוֹנַחַת קוֹל גּוֹחֵן

מַנְצִיחַ; עַל כִּתְפֵי עַל דַּל־

גּוֹלֵל־הַשַּׁיִש, הַשַּׁיִש,

עֵת פּוֹשְׁטוֹת לָהּ

כַּפּוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ קוֹרֵא

לְגַלְגֵּל קוֹל־לַהַב

חֶרֶשׁ,

חַרְסֵי עֵינַיִם: – הִיא יוֹשְׁבָה

קוֹל יִגְחַן בְּחוֹל בְּגָדֶיהָ –

עַל דַּל־ בָּבוּאָה

שְׂפָתֶיהָ; חוֹמְקָה

מִשַּׁיִשׁ

– הִיא פּוֹסְעָה

בְּעִקְּבוֹתֶיהָ –

וְעַל הִנּוּמַת

כְּלוּלוֹת אֵפֶר

מְנַצְנֵץ

רָקִיעַ

חֶרֶשׁ – – –

1969