א.

יֵש הִדָּבְרוּת בֵּין הָעֲצָמִים. כְּמוֹ לְסִבּוּב הַיָּד

נִכְרָךְ הַחֹשֶׁךְ עַל כְּלֵי־הַבַּיִת וּבְרַעַשׁ עַצְבָּנִי

פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר מְגֵרוֹת לְמַעַן הֵחָשְׂפוּת הָאֲנִי

הָעֵר לַעֲבָרוֹ, עֵת רוֹצֶה לִשְׁקֹעַ בַּשֵׁנָה הַקִּיוּמִית בִּלְבַד,

בְּעוֹד הָרָהִיטִים שֶׁבַּחֶדֶר קוֹלְטִים מֶסֶר עָלוּם

עַל יוֹשְׁבֵיהֶם מִכְּבָר, אַךְ כָּל כִּסֵּא וְכָל שֻׁלְחָן כְּמוֹ

יֶלֶד אוֹטִיסְט הַכָּלוּא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

עַד אִי־יְכֹלֶת לְבַטֵּא עוֹלָם – וְאוּלָם לַיְלָה שֶׁמִּחוּץ לַתְּחוּם

עוֹד פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר מְגֵרוֹת, עַד שֶׁלְפֶתַע נוֹפֵל

אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁנִמְלָא נְגִיעוֹת יָדַיִם, וּבְלִי מֵשִׂים

דְּמוּת בּוֹקַעַת וְעוֹלָה מִתּוֹךְ הַחֵפֶץ שֶׁהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים

וְהִיא שׁוֹהָה לְרֶגַע וּבִלְשׁוֹן־עֲצָמִים שׁוֹאֶלֶת דְּבֵר־מַה הַמֵּאִיץ אֶת דְּפִיקוֹת הַלֵּב.

ב.

הִיא עוֹד פֹּה, כְּדֵי רֶגַע – וְנֶעֱלֶמֶת שֵׁנִית

בְּתוֹךְ כֵּלִים נוֹפְלִים, וּמוֹתִירָה רַק אֵיזוֹ תְשׁוּקָה

לְחַיִּים נֶחְלָמִים, בִּלְשׁוֹן־עֲצָמִים אֲבוּדָה

בְּמַעֲמַקֵּי שְׁמוּרַת־לַיְלָה דִמְיוֹנִית,

וּבְעוֹד פְּרִיטֵי הַבַּיִת פּוֹרְקִים מתַח פְּנִימִי

הִיא מוֹסִיפָה לְהָזִיז חֲפָצִים מֵרָחוֹק,

מִן הֶעָבָר אֶל הַהֹווֵה, וּבְאַפְלוּלִית הַשָּׁעוֹת

שְׁנֵינוּ יַחַד: כְּעֵין דוּ־אֲנִי;

אַךְ אֶפְשָׁר, אֵינֶנָּה כִּי אִם הִרְהוּר־הַלֵב

שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וּמְגַלֶּה לִי פָּנִים,

וְעֵת כִּי הַלַּיְלָה פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר מְגִרוֹת רָהִיטִים יְשָׁנִים

אֵינָה אֶלָּא מִלַּת־אַהֲבָה אֲבוּדָה בִּלְשׁוֹן חֵפֶץ נוֹפֵל.

כִּמְחוֹגֵי שְׁנֵי שְׁעוֹנִים הַמְּכֻוָּנִים לְאוֹתָהּ שָׁעָה

וּמְצַלְצְלִים בָּזֶה אַחַר זֶה,

אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת וַאֲנִי מִתְעוֹרֵר,

אוּלָם אֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ מֶה חָלַמְתְּ בַּלַּיְלָה

וּמִי זֶה נִכְנַס

לְתוֹךְ עֵינַיִך,

– חֹפֶשׁ שֶׁאֲנִי מוֹתִיר לָךְ בְּעַל־כָּרְחִי –

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

מַצַּב־רוּחֵךְ נִמְהָל בְּמַצַּב־רוּחִי

מִבְּלִי שֶׁאֵדַע אֶת טַעַם הַדִּכְדּוּךְ אוֹ הַשִׂמְחָה

הַנִּלְוֶה אֵלַי

כָּל הַיּוֹם הָאָרֹךְ –

וַאֲנִי כִּמְחוֹגֵי שְׁנֵי שְׁעוֹנִים הָרָצִים תָּמִיד

וְנִפְגָּשִׁים רַק בַֹחֲטָף.

חוֹזְרִים הַדְּבָרִים לִנְקוּדַת־הַמּוֹצָא –

הֵם שׁוּב: רַק הוּא וְהִיא,

וְלֹא עוֹד מַכְפֵּלָה שֶׁל מִסְפַּר הַיְּלָדִים שֶׁמִּסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן;

מִתְנוֹעֲעִים כְּזוּג צָעִיר

מִלִּפְנֵי שָׁנִים הַרְבֵּה,

וְרַק מְעֻטָּפִים יוֹתֵר בְּמַעֲטֵה הָעוֹר הַחַם שֶׁל הַשּׁוּתָפוּת; –

כָּעֵת מִתְוַדְּעִים שֵׁנִית לַשֶּׁקֶט שֶׁל תֹּם הַמִּשְׂחָקִים וְשֶׁל הַשֵּׁנָה הַחֲטוּפָה

בֵּין דְּאָגָה לִדְאָגָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה;

הַכּלֹ לְלֹא שִׁנּוּי לְמַרְאִית־הָעַיִן,

גַּם הָרָהִיטִים שׁוֹמְרִים עַל מְקוֹמָם הָרִאשׁוֹנִי

בְּהִתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם מִשְׁקַל הַשִׂמְחָה וְהַצַּעַר שֶׁנִסְפְּגוּ בָּהֶם לְאֹרֶךְ זְמַן; –

אַךְ לִפְעָמִים, בְּעוֹד קִיר צוֹמֵחַ מִקִּיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַגָּדֵל וְהוֹלֵךְ לְלֹא סִבָּה,

הִיא אוֹמֶרֶת מִתּוֹךְ הֶרְגֵל יָשָׁן: “אַל תָּקִים רַעַשׁ פֶּן תָּעִיר אֶת הַיְלָדִים!”

וּמִתְעוֹרֶרֶת רַק הַכַּלְבָּה הָרוֹבֶצֶת תַּחַת הַמִּטָּה בֵּין צִלְלֵי־מְצִיאוּת קְטַנִּים וַאֲהוּבִים;

אַחַר־כָּךְ קָמִים וְנִגָּשִׁים לִרְאוֹת – מַה בּדֶּלֶת? שֶׁמָּא קוֹלוֹת מֻכָּרִים הֵיטֵב?

וְאַגַּב תְּנוּעָה הֵם מוֹשִׁיטִים יָדַיִם אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כְּאִלּוּ לוֹמְדִים מֵחָדָשׁ

תַּרְגִּילֵי־הֲלִיכָה בִּשְׁנַיִם, עַל־גַּבֵּי חָלָל־רֵיק, סְבִיב חֲדַר־יְלָדִים לְשֶׁעָבַר.

א.

"אַתְּ בַּחֲצַר הַחֲלוֹם

צוֹפִיָּה וַדָּאִית כְּיָרֵחַ…"

כָּתַבְתִּי לָךְ בְּשִׁיר,

שָׁעָה שֶׁגַּרְמֵי־הַשָּמַיִם עוֹד הִבִּיטוּ בִּי

בְכֶל זָרוּתָם;

וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ לִכְדֵי רֶגַע בִּלְבַד

בִּקְצֵה הַשְּׂדֵרָה הַתֵּל־אֲבִיבִית,

וְאַחַר־כָּךְ הִמְשַׁכְנוּ אִישׁ־אִישׁ בְּדַרְכּוֹ:

מֻקָּף חָלָל־רֵיק צָעַדְתִּי בֵּין הָעֵצִים שֶׁהִצְמִיחוּ

צְלָלִים לְתוֹךְ הַשְּׁקִיעָה,

בְּעוֹד הַבְּדִידוּת מַצְהִיבָה, כְּמוֹ נִיקוֹטִין, אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי

וּמוֹשַׁחַת אֶת חֲזִיתוֹת הַבָּתִים בְּצֶבַע דֵּהֶה שֶׁל חֲפָצִים אֲבוּדִים;

וּכְבָר יָרַד הָעֶרֶב בְּהַגִּיעִי אֶל קַו־הַחוֹף

מוּל אֳנִיָּה הַמְּגַלְגֶּלֶת שִׂיחָה אֲדִישָׁה וּמֵימִית

עִם רוּחוֹת חֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר,

וּבָבוּאַת־עַצְמִי רָצָה לְפָנַי בַּחוֹלוֹת

כְּמוֹ חַיָּה

רְטֻבַּת־אֵיבָרִים וַעֲרִירִית הַמְּגִיחָה מִתַּחְתִּיּוֹת

הַיָּם.

ב.

נִבְלַעַתְּ

בֵּין הַסִּמְטָאוֹת –

עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה וּתְחוּשַׁת־הָרִיק שֶׂקִּנְּנָה בִּי

בָּרְחָה־לָהּ לְפֶתַע,

מַבִּיטָה אֵלַי מִשּׁוּלֵי הַגַּגּוֹת

בְּעֵינֵי עוֹרְבִים סְתָוִיִים;

אַךְ הֵיכָן זֶה הִכַֹרְתִּי אוֹתָךְ?

הוֹגַעְתִּי מֹחִי

– הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְאֹרֶךְ הַחוֹף,

וְאַת: חַיֶּלֶת קְטַנָּה

מוּאֶרֶת שֶׁמֶשׁ דַּקָּה בְּתוֹךְ מַדַּיִךְ,

וַאֲנִי נָע וָנָד בִּשְׁחוֹר הַדְּרָכִים שֶׁבְּתוֹכִי;

וּבַפֶּתַח עָמְדָה הַשַּבָּת

וְכִרְסִיסֵי שָׁמַיִם הַנּוֹטִים לְהִשָּבֵר

חָלְפוּ צִפֳּרִים מְצַוְּחוֹת מֵעָלַי.

ג.

בָּארוּד! בָּארוּד![¹] צָעֲקוּ סוֹלְלֵי הַדְּרָכִים

לִפְנֵי הִשָּׁמַע קוֹל הַנֵֶּפֶץ

וּבְטֶרֶם יִתְעוֹפְפוּ שִׁבְרֵי הַסְּלָעִים מִסָּבִיב

נֶעְצַרְתִּי לְרֶגַע

וְשׁוּב עָמְדוּ פָּנַיִךְ

מוּלִי; וְהָרוּחַ

מַפְרִיחָה אָבָק עַל הַשְּׁבִיל

וְרָצִיתִי לוֹמַר לָךְ: הָעוֹלֶה ל"בֵית־הַסְּפָרִים שֶׁעָמַד לְהִנָּעֵל;

הִשָּׁאֲרִי עוֹד!… “יָכֹלְנוּ גַּם לֹא לְהִפָּגֵשׁ”,

מִלְמַלְתִּי

לוּלֵא הַמְּבוּכָה שֶׁבָּלְעָה אֶת דְּבָרַי, מִבְּלִי שֶׁאָבִין כִּי

עִם קוֹל דִּפְדּוּף הַסְּפָרִים גַּם הַמִּקְרֶה

נִגְזַר מִתּוֹךְ כֹּרַח – מְשֻׁתָּף לָךְ וְלִי,

בְּיָדֵךְ, בֵּין כִּתְמֵי תַּשְׁלִיל הָעוֹלָם –

בְּיָדִי,

וִילָדִים שֶׁהִתְאַוּוּ לִקְרֹם עוֹר וְגִידִים,

נוֹלְדוּ וְגַם יָצְאוּ אֶת כָּל חַדְרֵי הַבַּיִת,

­– וְגֶבֶר וְאִשָּׁה הִמתְחַלְּפִים בְּזִכְרוֹנוֹת בִּבְלִי־מֵשִׂים.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה הָעוֹבֵר לְאַט

לְלֹא דְמוֹת וּלְלֹא צֶלֶם־הַדְּמוּת –

לְמִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת כִּי יָבוֹא

וְיָד יִשְׁלַח לְהַדְלִיק אֶת הַשִּׂמְחָה בַּבַּיִת

כְּשֵׁם שֶׁמַדְלִיקִים מְנוֹרָה;

נְסִיעָתֵךְ

הוֹתִירָה לִי אֶת הַלַּיְלָה לְלֹא רֵאשִׁית וּלְלֹא אַחֲרִית,

וְאוּלָם גַּם מַלְאַךְ־הַמָּוֶת עָשׂוּי מֵהֵעָדֵר הַנִּמְצָאִים,

עָשׂוּי בַּיִת רֵיק מֵאָדָם;

אִם כֵּן, מָה אִם בְּלַיְלָה כָּזֶה

יֶאֱרֹב לִי הַמַּשְׁחִית בֵּין הַחֲפָצִים, וַאֲנִי לְבַדִּי,

וְאֵין מִי שֶׁיֶּאֱסֹר,

וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לִי דָבָר;

אֶת הַפֶּה

שֶׁבְּכֹחוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַתִּיר

עָלַי לְהַרְכִּיב מִכָּל חָמְרֵי הָאַהֲבָה שֶׁבִּי

לְמַעַן אוּכַל לְהַאֲמִין בִּדְבָרוֹ הַלַּיְלָה;

עָלַי לְצַיֵּר אֶת דְּמוּתֵךְ מִכָּל שְׁנוֹת־הַיַּחַד,

לְמַעַן אַאֲמִין לַמִּלִּים שֶׁאֹמַר לִי בִּשְׁמֵךְ,

כְּשֵׁם שֶׁיֶּלֶד מְצַיֵּר יְצוּרֵי־דִמְיוֹן

וְהוּא מְשַׂחֵק וְיָשֵׁן בֵּינֵיהֶם, בְּעוֹד הַבַּיִת מַחֲזִיק אוֹתוֹ

בֵּין אֵיבָרָיו הַלְּבָנִים וְהַשְּׁקֵטִים,

מַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל־גַּבֵּי חַיּוֹת אֲפֵלוֹת אַךְ מְאֻלָּפוֹת

שֶׁהֵם כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן

בָּהֶם הֵחֵל לִפְעֹם הַלֵּב הַלֵּילִי,

עֲצָמִים הַמַּפְנִים רֹאשׁ בִּגְעִיָּה שֶׁל בְּדִידוּת וְגַעְגּוּעִים,

עַד שֶׁיִּפְקֹד עֲלֵיהֶם הַפֶּה שֶׁלְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵם סָרִים

לָשׁוּב וְלִהְיוֹת יֵשֻׁיּוֹת שֶל חֲפָצִים דּוֹמְמִים בִּלְבַד;–

הִנֵּה־כִּי־כֵן עָלַי לְצַיֵּר אֶת דְּיוֹקְנֵךְ לְמָגֵן לִי מִפְּנֵי הַמַּשְׁחִית

בְּטֶרֶם יְפַשְׁפֵּשׁ בְּתֵבַת־הַתְּרוּפוֹת וְיִתְבּוֹנֵן בִּגְלוּלוֹת־הַשֵּׁנָה הַזְּעִירֹות,

בּעֹוד מַחֲצִית הַמִּטָּה

רֵיקָה

כְּמַחֲצִית הַחַיִּים;

יֵשׁ וּפַחַד־הַפְּרֵדָה

עוֹדוֹ תּוֹקֵף אוֹתִי כְּבִימֵי הַיַּלְדוּת

עֵת כִּי הָיִיתִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי מִלּוֹת־אַרְגָּעָה, לַשָּׁוְא;

אַךְ נִדְמֶה, מִחוּץ לְקַוֵּי־הַמִּתְאָר שֶׁל גּוּפִי בָּאוֹת הַמִּלִּים,

מִן הָאֲוִיר שֶׁמִּסָּבִיב הֵן בָּאוֹת,

כְּאִלּוּ פֶּה־סְתָרִים נִפְעָר לְמוּלִי בְּתוֹךְ הָאֵינוּת, בִּמְקוֹם פִּי,

בִּמְקוֹם כָּל אֶבְרֵי גוּפִי הַנְּמוֹגִים אֶל תּוֹךְ הֶעָדֵר־הַתְּחוּשָׁה

וּבְלִי שֶׁאֵדַע הֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי

לְבַל תֵּלֵכְנָה מִמֶּנִּי, אַף הֵן,

עַד כִּי תִּשָּׁאֵר רַק עֲזוּבָה לְלֹא דְמוּת וּלְלֹא צֶלֶם־הַדְּמוּת,

וְכֵן הַחֲפָצִים הַמְסַגְּלִים לְעַצְמָם אֶת תְּכוּנוֹת בַּעֲלֵיהֶם חֲמוּרֵי־הַסֵּבֶר,

וְהֵם מַצְלִיפִים לְעֶבְרִי בְּצִלְלֵיהֶם;

מַכְשִׁיר־הַטֶּלֶפוֹן

פָּלַט צִלְצוּל קָצָר וּמְהֻסָּס

וַאֲנִי נִתַּרְתִּי מֵעַל מִשְׁכָּבִי,

וְאוּלָם מִקְצֵה הַקַּו

שָׁמַעְתִּי רַק הֶמְיָה מוֹנוֹטוֹנִית כְּשֶׁל עוֹלַם־מַעֲמַקִּים,

בְּעוֹד צִפִּיַּת־הַשָּׁוְא לְקוֹלֵךְ מְמַלֵּאת אֶת הַחֶדֶר

וַאֲנִי מִטַּלְטֵל הֵנָּה וָשׁוֹב בִּסְבַךְ צִמְחִיַּת־הַלַּיְלָה

וְצָף

בֵּין מַחְשְׁבוֹתַי הַמְּכֻוָּנוֹת תָּמִיד לַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר,

וְהַטֶּלֶפוֹן הַדּוֹמֵם כּוֹרֵךְ עָלַי חוּטִים־חוּטִים וּמוֹשֵׁך אוֹתִי כְּלַפֵּי מַטָּה

כְּמוֹ חַיָּה שְׁחוֹרָה;

כְּשֶׁפָּקַחְתִּי עֵינַי – בּעוֹד חֹשֶׁךְ,

לְשֵׁמַע טִקְטוּק שְׁעוֹן־הַיָּד מִתַּחַת לְאָזְנִי

דִּמִּיתִי: רֵיק הַבַּיִת מִקִּיּוּמֵךְ,

וְכִי נִרְדַּמְתִּי בְּתוֹךְ הַכֻּרְסָא כְּמִי שֶׁנִּרְדָּם תּוֹךְ כְּדֵי

נְסִיעָה בְּכִוּוּן בִּלְתִּי־נָכוֹן,

וּבֵין כֹּה לְכֹה

צָף וְעָלָה בִּי טַעַם נְסִיעָה יְשָׁנָה,

וַאֲנִי נַעַר הַמְּחַפֵּשׂ כְּתֹבֶת וְתוֹעֶה בִּרְחוֹבוֹת חֵיפָה־הַתַּחְתִּית, עַד עֶרֶב,

וּלְשֵׁם לִינַת לַיְלָה מִצְטַנֵּף בְּיַרְכְּתֵי אוֹטוֹבּוּס שׁוֹהֶה וָרֵיק,

עָטוּף אַפְלוּלִית בִּקְרָבָיו,

וְכֵיוָן שֶׁעָיֵף הָיִיתִי – שָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה,

בְּלִי שִׂים לֵב כֵּיצַד בָּא הַנֶּהָג וּמַתְנִיעַ

אֶת כְּלִי־הָרֶכֶב, וְאָנוּ שׁוֹעֲטִים עַל־פְּנֵי כְּפָרִים

מַדִּיפֵי רֵיחַ קוֹצִים הַנִּשְׂרָפִים בְּאֵשׁ מִצְטַהֶבֶת;

– גְּבָרִים זָרֵי־מַבָּע עָלוּ בַּהֲמֻלָּה עוֹיֶנֶת לִכְלִי־הָרֶכֶב

הַמִּטַּלְטֵל מִתַּחֲנָה אַלְמוֹנִית אֶל תַּחְנָה אַלְמוֹנִית –

וְהִרְהוּרִים רָעִים בָּאוּ אֶל לִבִּי וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי מַחֲסֶה,

שָׁעָה שֶׁיוֹשֵׁב הָיִיתִי עַל הַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי

מִבְּלִי שֶׁאֵדַע לְאָן פָּנַי מוּעָדוֹת,

וְשֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי בַּחוֹל הַבּוֹלֵעַ כָּל סִימָן מְזַהֶה,

– וְאָנוּ דּוֹהֲרִים מִחוּץ לַחַיִּים, עַד בֹּקֶר.

בְּרֹאשׁ הוֹמֶה

שׁוֹטַטְתִּי

עַל־פְּנֵי הָעִיר

מוֹעִיד פָּנַי

לָרְחוֹב בּוֹ הִתְגּוֹרַרְנוּ לְפָנִים,

אַתְּ

וַאֲנִי –

וּכְגַנָּב־בַּמַּחְתֶּרֶת – הִצְמַדְתִּי עֵינַי לַחַלּוֹן

לִרְאוֹת שֶׁמָּא בְּמַעֲבֵה הַחֶדֶר

עוֹד עוֹמְדִים אָנוּ,

אַךְ הַגֶּשֶׁם שֶׁזִּרְזֵף כִּסָּה אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת,

וְרַק שָׁמַעְתִּי קוֹל זִיעַ מֵאֲחוֹרַי:

"הַאִם טוֹב יוֹתֵר הָיָה

בְּלַהַט יָמִים שֶׁרָחֲקוּ?…"

וְאוּלָם הֵקִיצוּ בִּי מִיָּד כָּל אֵרוּעֵי־הַיַּחַד,

כָּל שְׁנוֹת־הַבֵּינַיִם קָרְמוּ עוֹר וְגִידִים בְּתוֹךְ הָרֶגַע

וְתָבְעוּ אֶת עֶלְבּוֹנָם,

בּעוֹד יְלָדֵינוּ רָצִים הֵנָּה וָשׁוֹב בְּדִמְיוֹנִי,

רְטֻבִּים מִן הַגֶּשֶׁם, וַאֲנִי מִתְמַלֵּא דְּאָגָה

שֶׁמָּא תֹּאחַז בָּהֶם צִנָּה, בְּעֶרֶב כָּזֶה – אַךְ הֵם

תָּלוּ בִּי כִּנּוּיֵי־חִבָּה וְהִתְפַּזְּרוּ

בֵּין מַחְשְׁבוֹתַי הַתּוֹעוֹת;

וְאַף־כִּי יָדַעְתִּי שֶׁרֹב הַחַיִּים כְּבָר פָּנוּ־חָלְפוּ לָהֶם:

לֹא יָדַעְתִּי אִם מְקַנֵּא אֲנִי בְּלִבִּי בַּגֶּבֶר וּבָאִשָּה הַצְּעִירִים אֲשֶׁר הָיִינוּ,

בְּעוֹדִי פּוֹנֶה לְאָחוֹר,

נֶחְפָּז לָבוֹא וּלְהָשִׂיחַ בְּאָזְנַיִךְ עַל־אוֹדוֹת עַצְמֵנוּ,

וּבַגֶּשֶׁם הַמַּחֲלִיף צְבָעִים מִשָּעָה לְשָׁעָה

מַעֲנֵה־לְשׁוֹנֵךְ מֵשִׁיב לִי בְּתוֹךְ מַעֲנֵה־לְשׁוֹנִי – בְּכֵפֶל־הַמַּשְׁמָעוּת.

עִם הֵעָלְמֵךְ

שׁוֹטַטְתִּי בֵּין הַחֲדָרִים,

אוֹ קָנִיתִי יְשִׁיבָה עַל כִּסֵּא

כְּבַחֲדַר־הַמְתָּנָה בּוֹ הַזְּמַן מִתְנַהֵל בְּנִגּוּד לְכִוּוּן הַשָּעוֹן;

קָרָאתִי לָךְ,

וּכְמוֹ בִּסְפִירָה לְאָחוֹר

פָּנַיִךְ מִשֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל פָּנַי מִשֶּכְּבָר.

1985

(שיר ליל־שמחה לבתי)

מְקוֹר הַשִׂמְחָה הָיָה אַל־גַּעַת –

בְּשֶׁטַח מְגֻדָּר בְּמַחֲשָׁבוֹת בִּלְבַד

וְרֵיק מִבְּנֵי־אָדָם חַיִּים, נִשְׁמַע מְחוֹל־רַגְלַיִם פִּתְאֹמִי

אַגַּב הִדְהוּד גּוֹבֵר־הוֹלֵךְ, כְּשֶׁל לֵיל־חֲתוּנָה רָחוֹק:

אִמִּי

הֵרִימָה רֹאשׁ מֵעַל מוֹתָהּ, קוֹרֵאת בְּקוֹל נִרְגָּשׁ

כִּבְלֵילוֹת־מִקֶּדֶם בְּהִשָּׁמַע שָׁאוֹן מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת:

“מִי שָׁם?” – בַּחוּץ

לֵיל־קַיִץ סַהֲרִי נִקֵּר בְּתוֹךְ קְלִפּוֹת עֲצֵי־הַבְּרוֹשׁ

צַחֵי־הַגֶּשֶׁם. תּוּ לֹא. אַף כִּי בְּרֶגַע זֶה

יֶלֶד עֲתִידִי יָצָא לוֹ לְדַרְכּוֹ,

אוֹסֵף בְּיָד לֹא־עֻבָּרִית־עֲדַיִן

תְּכוּנוֹת מֵאֲנָשִׁים שׁוֹכְנֵי־עָפָר,

זֶה קְהַל־הַמֵּתִים הַנַּרְקִיסִיסְט, הַמִּתְמַלֵּא חֶדְוַת־הַלֹּבֶן

בְּהִתְחַיּוּת קַוֵּי פָּנִים שְׁכוּחוֹת, עִם כָּל לֵדָה: –

וְאִמִּי שֶׁלֹּא זָכְרָה יָמִים חָלְפוּ־עָבְרוּ,

לֹא זְמַן חֶמְדָּה אוֹ מִלְחָמוֹת וְחִבּוּטֵי־דְרָכִים,

הִגְבִּיהָה אֶת פָּנֶיהָ מֵעֹמֶק הַשֵּׁנָה, הִתְרַעֲדָה

כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ נְגִיעָה פְּנִימִית

בְּחַמְדָּנוּת, הֲגַם בְּאֵין־מִשְׁקָל, כְּצֵל שֶׁל הִתְהַוּוּת: –

וְהִיא רָצְתָה מְאֹד לָתֵת מִן הַמֵּיטָב שֶׁבָּהּ אַךְ חָשְׁשָׁה

מִפְּנֵי טָעוּת בַּגּוֹרָלוֹת,

וְאוּלָם הַהוּא נָטַל כְּבָר מִכָּל הַבָּא לַיָּד

בְּשֵׁם יָמִים יָבוֹאוּ,

בַּלַּיְלָה הָרָווּי מַשְׁקֶה וּנְגִינוֹת נוֹפִים מִכְּבָר,

בְּעוֹד כַּפּוֹת־רַגְלֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה־כַּלָּה מְחוֹלְלוֹת כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מְזֹהָרוֹת עַל לוּחַ־שַׁיִשׁ,

וּמִמְחָטָה קְטַנָּה וִירֻקָּה רוֹחֶפֶת בָּאֲוִיר כְּעֵין עָלֶה

הַמִּתְפָּרֵץ בְּצָהֳלָה שֶׁל כְּלוֹרוֹפִיל,

בְּשֶׁטַח מְגֻדָּר בְּאִוּוּיֵי שִׂמְחָה בִּלְבַד.

1986

לפרופ' הלל ברזל

קַו־שֶׁל־אוֹר

נוֹפֵל עַל הַתְּמוּנָה

וּמֵאִיר אֶת הַפָּנִים

עִם מִלּוֹת־הַקְדָּשָׁה שֶׁבַּשּׁוּלַיִם

כְּהָאִיר כְּתַב־סֵתֶר יָשָׁן־נוֹשָׁן:

הוּא מַבִּיט בַּחַלּוֹן,

סֵפֶר בְּיָדוֹ וּבְעִגּוּלֵי הַקַּיִץ פָּנָיו נַעֲרִיוֹת מְאֹד;

אְנִי מַצְלִיל אֶת גְּרוֹנִי כְּאִלּוּ בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל דָּבָר

וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה,

לָכֵן מַעֲבִיר אֲנִי בְּשֶׁקֶט אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי

עַל הַפֶּה וְעַל הָעֵינַיִם,

מְמַשֵׁשׁ אֶת גּוּף־הַנְּיָר בִּמְבוּכָה –

קָשֶׁה לִי לִהְיוֹת מְבֻגָּר מֵאָבִי

וְלַחְשֹׁב

כִּי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

חוֹלְפוֹת כָּעֵת נַעֲרוֹת הָעִיר

וְהָאֲוִיר רְווּי תְּשׁוּקָה.

בָּרְחוֹב

כְּשֶׁעָבַרְתִּי,

מְקוֹם־שָׁם רָאִיתִי אוֹתוֹ לָאַחֲרוֹנָה

– פָּנָיו כְּבָר הִצְהִיבוּ מְאֹד בְּשֶׁל הַנְּדוּדִים –

הָיִיתִי קָרֵב וּבָא אֶל תְּמוּנַת־הַדִּמְיוֹן שֶׁנּוֹתְרָה מִמֶּנּוּ,

נוֹעֵץ מַבָּטִי בְּאִי־הֱיוֹתוֹ הֶחָמִים,

בְּעוֹד הָעוֹבְרִים־וְהַשָּׁבִים

דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל,

צִפֳּרִים וַחֲרָקִים נוֹגְעִים בּוֹ –

וְהוּא נִגְלֶה וְנֶעְלָם בִּגְמִישׁוּת

כְּאִלּוּ אֵין הָאֲוִיר

אֶלָּא נְיַר־צִלּוּם הַמִּתְפַּעְנֵחַ רַק לְמַבַּט עֵינַי.

עֵרוּת. עוֹד לַיְלָה? וּרְתִיעַת־פִּתְאֹם

בְּהִתָּקֵל הַיָּד בִּשְׁעוֹן־זָהָב שֶׁל מֵת

אֲשֶׁר שְׁנֵי מְחוֹגָיו עָצְרוּ לִפְנֵי שָׁנִים

וְהַשָּעָה בּוֹ רֶבַע לְשָׁלֹשׁ. נִדְמֶה

הָאוֹר מַרְאֶה פְּנֵי־אִישׁ. אַךְ אִם כָּעֵת

אֶמְתַּח הַקְּפִיץ: רַק גּוּף־שֶׁל־פַּחַד יִתְחַיֶּה,

פּוֹלֵט מִלּוֹת־כְּאֵב שֶׁהִשְׁתַּקְּעוּ בַּחֲפָצִים,

בִּלְשׁוֹן עָבָר־הוֹוֶה.

כְּבָר רֶבַע לְשָׁלֹשׁ? הַזְּמַן נִגָּר.

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר.

גַּם הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי אֶת אִי־הֱיוֹתֵךְ:

עֵינַיִם, פֶּה וְשֵׂעָר –

מֵעַל לְשׁוֹבֵר־הַגַּלִּים שֶׁל עִיר הַנִּמְחֶקֶת בִּרְאִי־הַמַּיִם,

הָלַכְתִּי עַל חוֹף הַיָּם אוֹ עַל חוֹף הַנָּהָר וְאַתְּ לֹא הָיִית

אַף כִּי מָלְאוּ כָּל הֶעָרִים אֶת דְּמוּתֵךְ הָאֲרוּגָה מִסִּיבֵי שְׁנַת־הַחֹרֶף;

כְּתָמִיד, חַיָּלִים הִתְגּוֹדְדוּ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַמִּתְאַפְלֶלֶת

וְהִנֵּה אַתְּ פָֹּסַעְת וְעָבַרְתְּ בְּמַחְשַׁבְתָּם כִּבְטֶרֶם מָוֶת –

וּלְפֶתַע בָּכִית,

מִתּוֹכִי בָּכִית כְּאִלּוּ הִכְאַבְתִּי לְעַצְמִי עַד שָׁרְשֵׁי הַיַּלְדוּת שֶׁבִּי,

וְעַד שֶׁרָוַח לִי,

תַּחַת עַנְנֵי פָּנִים־שֶׁל־אַהֲבָה הַנְּמוֹגוֹת מִמֶּנִּי

בְּצֵל שׁוֹבֵר־הַגַּלִּים שֶׁל הַיְקִיצָה –

וַאֲנִי רַק אֶת וַדָּאּוּת הֱיוֹתֵךְ רָצִיתִי – – –

מַה יוֹדֵעַ הַבֵּן

עַל אַהֲבוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ לְעֵת כִּי תָצוּף בְּלִבּוֹ הַשְּׁאֵלָה

וּבִמְאֻחָר כָּל־כָּךְ… עַד כִּי אֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל עוֹד,

וְרַק דַּפֵּי מִכְתָּבִים קְשֵׁי־פִּעֲנוּחַ וּפִתְקֵי מַה־בְּכָךְ

בְּכֹחָם לְהָעִיד, אִם אֱמֶת וְאִם שֶׁקֶר;

וְעוֹדֶנּוּ חָשׁ רִגְשַׁת־מָה בְּהִתָּקְלוֹ בִּתְמוּנַת אִשָּׁה

אוֹ גֶּבֶר בִּלְתִּי־מֻכָּרִים לוֹ – בֵּין שְׁלַל חֶפְצֵי הָעִזָּבוֹן

הַסְּגוּרִים הֵיטֵב בִּמְגֵרוֹת שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָתוֹ,

דּוֹמֶה, רוּחוֹת־רְפָאִים בֵּיתִיּוֹת נִרְדְּמוּ לָהֶן

בְּמַעֲבֵה תִיקֵי־הַקַּרְטוֹן מְהֻדָּקֵי הַזְּמַן הַחוּם,

וְהֵן מְצַפּוֹת לִשְׁעָתָן לִפְקֹחַ עֵינַיִם

אַף כִּי דַי בְּמַחְשֶׂבֶת־אַרְעַי

וְהֵן תִּקְרֹמְנָה עוֹר וְגִידִים; –

וְכִי מַה יוֹדֵעַ הַבֵּן עַל אָבִיו־מוֹלִידוֹ

בְּעֵת שָׁלְחוֹ יָד אֶל אִשָּׁה בְּסֵתֶר־לַיְלָה;

זֶה לַיְלָה רִאשׁוֹן לוֹ – לֵיל־כְּלוּלוֹתָיו

בְּלֵב גַּן – פְּלֵיטַת אֹשֶׁר חַי וְנוֹשֵׁם,

בְּעִיר נַהֲרִית־שַׁבְרִירִית בָּהּ כָּבוּ הָאוֹרוֹת כְּעַל בָּמָה נֶעֲזֶבֶת,

וְגַם נַגָּנֵי יוֹם־הַשִׂמְחָה כְּבָר שָׁקְעוּ בִּישִׁיבַת דּוּמִיָּה מֵאֲחוֹרֵי מָסָךְ שֶׁיָּרַד

עַל עוֹלָם עֲמֹק־מַיִם עָלְמִינִי, וְלוּ עוֹד נִשְׁמַע מִדֵּי פַּעַם

צְלִיל הַכּוֹס הַנִּשְׁבֶּרֶת בְּעֵת הַ“חֻפָּה”: לְחַיִּים! לְחַיִּים!

לְאִמִּי־הוֹרָתִי הַיּוֹצֵאת עוֹד מְעַט לְדַרְכֵי־נְדוּדֶיהָ

שַׁבְּלוּלִית נוֹשֵׂאת בַּיִת עַל גַּב…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

בִּידֵי הַמֵּתִים עוֹד הָאֹשֶׁר בֵּין אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם הַזּוֹהֲרוֹת

כְּתוֹלָעֵי־יוֹחָנָה בְּנָטְלָן אֶת הָאוֹר מִן הַחוּץ,

מִבַּעֲלֵי־זִכָּרוֹן הוֹלְכֵי־עַל־שְׁתַּיִם, הַשְׂמֵחִים בְּלִבָּם עוֹד

עַל אִזְכּוּר שֵׁם שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם;

אַךְ מַדּוּעַ זֶה חָשׁוּב כֹּה לַבֵּן

• הָלְאָה מֵאֶמְצַע חַיָּיו –

לְהָעִיר אֶת אָבִיו־מוֹלִידוֹ מֵעַל מִשְׁכַּב אִי־הֱיוֹתוֹ הַבָּשָׂר־וְדָמִי

וְלַהֲפֹךְ בְּדַפֵּי מִכְתָּבִים קְשֵׁי־פִּעֲנוּחַ וּבְפִתְקֵי מַה־בְּכָךְ,

תּוֹהֶה עַל רִגְעֵי אָשְׁרוֹ וְצַעֲרוֹ שֶׁל בַּר־מִנָּן,

וְרַק הוּא לְבַדּוֹ עוֹד גּוּף־זִכָּרוֹן נָע־וְנָד

בְּצֶבַע עֵינָיו יְרֹק־הַגֶּשֶׁם, זֶה הָעוֹבֵר בִּירֻשָּׁה,

זָב וְמְחַלְחֵל מִסִדְקֵי גֻלְגֹּלֶת אֶל סִדְקֵי גֻלְגֹּלֶת –

וְכָךְ, בְּחָזְרוֹ אֶל קִיטֹון־הַשֵּׁנָה שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ

כַּעֲבֹר שְׁנוֹת־חַיִּים כִּמְעַט

וְהוּא תָר אַחַר מִטַּת־הַיָּחַד שֶׁל גֶּבֶר וְאִשָּׁה צְעִירִים

בְּעוֹדוֹ מְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לַקִּירוֹת

נִרְעָשׁ וְנִרְעָד כְּיֶלֶד שֶׁנִתְעָה אֶל חֶדֶר פָּתוּחַ קִמְעָה

בִּשְׁעַת אֲהָבִים שֶׁל הוֹרָיו: וּפַחַד אוֹחֵז בּוֹ פִּתְאֹם – –

כָּךְ עָמַדְתִּי אֲנִי עִם שׁוּבִי מוּל דֶּלֶת חֲדַר־הַשֵׁנָה הָרֵיקָן

שֶׁל אָבִי וְאִמִּי, כּוֹבֵשׁ מַבָּטִי בָּרִצְפָּה, שָׁם נִצְּבָה מִטַּת־הֻלַּדְתִּי בְּאֵי־זְמַן,

מִטַּת־טֶרֶם־הֱיוֹת, טֶרֶם אַהֲבָה, טֶרֶם אֵשׁ

וְטֶרֶם זִכָּרוֹן, וּלְטַעַם לֶכְתִּי וּלְטַעַם שׁוּבִי וּלְטַעַם הָאֹשֶׁר הֲרֵינִו דוֹרֵשׁ

מִפִּי שְׁנֵי צְלָלִים – זָכָר וּנְקֵבָה – הַנָּחִים עַל מִשְׁכָּבָם זֶה מִכְּבָר וּבְנִפְרָד

וְרַק אֲנִי בְּדִמְיוֹנִי עוֹד מַפְגִּישָׁם גּוּף אֶל גּוּף, לְמַעַן אֶרְאֶה לְהֶרֶף־עַיִן כֵּיצַד

פּוֹשֶׁטֶת עַל פְּנֵיהֶם נְהָרָה –

אוֹתָהּ הִטְמִינוּ בֵּין עַצְמוֹתֵיהֶם

כְּאִלּוּ לֹא חָיוּ מֵעוֹלָם בָּאוֹר וּכְאִלּוּ דָבָר לֹא קָרָה.

1986

(מול גבעת השיכונים – דורה¹ )

מֵעֵבֶר לְחוֹמַת עֲצֵי הָאֶקָלִיפְּטוּסִים

הִבְזִיק הָאוֹר,

סָפֵק גְּזוּזְטְרָא מוּאֶרֶת וְסָפֵק הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא –

“עֲצֹר פֹּה!”

בִּקַּשְׁתִּי לְהַגִּיד לַנֶּהָג

עִם הַגִיעֵנוּ לִקְצֵה הַחֹרֶשׁ;

וְרַעַשׁ

פְּתִיחַת חַלּוֹן

וּמַבָּטִים הַבּוֹלְשִׁים בִּבְהִילוּת

אֶת שִׂרְטוּטֵי הַצִּמְחִיָּה הַקּוֹצָנִית כִּבְהִקָּלַע אוֹרֵחַ זָר אֶל הַמִּשְׁעוֹל,

בְּעוֹד קֻבִּיּוֹת שֶׁל בָּתִים – כְּמוֹ קְרוֹנוֹת־רַכֶּבֶת

מַמְתִּינוֹת לְאוֹת כְּדֵי לִנְטֹשׁ אֶת הַנּוֹף לְעוֹלְמֵי־עַד,

וְהָרוּחַ סוֹבֶבֶת וְשׁוֹרֶקֶת לִקְרַאת תְּזוּזָה

בְּצֵל אַרְגְּזֵי־מַסָּעוֹת הַנִּצָּבִים כְּחַיּוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת מֵעוֹלָם שֶׁחָרַב

וְלַהַג לְשׁוֹנוֹת נֵכָר הַפּוֹרְחוֹת מֵעַל לַחוֹלוֹת.

וַאֲנִי בַּמִּרְפֶּסֶת –

נוֹשֵׂא עֵינַי אֶל גַּרְמֵי־הַשָּמַיִם, כְּתָב־מִסְתּוֹרִין,

מְתַרְגֵּל לָשׁוֹן חֲדָשָׁה: אֶת שְׂפַת אֲבוֹתַי תַּחַת שְׂפַת אִמִּי,

וּבְסֵתֶר לִבִּי

מַמְתִּין לְחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה;

אַךְ רְצוּעַת הַחוֹל שׁוֹמֶמֶת

וְהָרוּחַ בּוֹלַעַת אֶת הַהֲבָרוֹת כֻּלָּן

כְּפֶה נְטוּל־שִׁנַּיִם,

וַאֲנִי תּוֹהֶה:

מַה לִּי וּלְיוֹצְאֵי שִׁבְעִים גָּלֻיּוֹת שֶׁמִּימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי,

וְהֵם כֹּה רְחוֹקִים מִלִּבִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בַּמִּזְרָח וְאִם בַּמַּעֲרָב?

וְכָךְ עוֹמֵד אֲנִי וּמַאֲזִין,

אַךְ מִן הַחֲדָרִים פְּנִימָה קוֹלְטוֹת אָזְנַי רַק אֶת קוֹל יִפְחַת אִמִּי

בְּקוֹנְנָה עַל הוֹרֶיהָ הַיְרוּיִים,

וּמִן הַחֲדָרִים פְּנִימָה קוֹלְטוֹת אָזְנַי רַק אֶת תּוֹכַחַת אָבִי

הַנֶּהֶדָּף לָשׁוּב אֶל שְׁנָתוֹ הַמְּיֻזַּעַת

תּוֹךְ שִׁכְחַת הֶעָבָר;

וְאוּלָם צְלָלִים דַּק־דַּקִּים, חִוְרִים וּזְעִירֵי־רֹאשׁ

כְּבָר צוֹמְחִים בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת:

נַפְשׁוֹת הַמֵּתִים שֶׁהוֹתַרְנוּ עַל דַּרְכֵי מְנוּסוֹתֵינוּ,

וְהֵן נִקְהָלוֹת וּבָאוֹת תּוֹךְ חִבּוּטֵי קֶבֶר

לְמַעַן יִגְדְּלוּ בּבוֹא הָעֵת

וִיכַסּוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ;

וְהַשָּׁעָה כְּבָר לְאַחַר חֲצוֹת,

בְּעוֹד הַנּוֹסְעִים עַל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי

מְנַמְנְמִים כְּמַרְיֹוֶנטּוֹת מְחוּקוֹת צִבְעֵי כָּל שִׂמְחָה,

וְרַק אֲנִי עוֹד שׁוֹאֵל:

הֵיכָן קַו־הַחֲצִיָּה בֵּין שְׁנֵי צִדֵּי הַמְּצִיאוּת:

– זֶה הַמַּאֲפִיר בֹּקֶר־בֹּקֶר בְּלֹעַ הָרוּחַ הַמְּקִיצָה

– וְזֶה הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ נֶחֱלֶמֶת?

1994

מֵעַל לְגַג הַבַּיִת – הָאוֹר הַלָּבָן לְעֵת לַיְלָה

כְּאוֹת סַכָּנָה מִשֶּׁכְּבָר,

וְהָרַעַם הַזָּר בּוֹקֵעַ מֵעֵבֶר לַקִּיר הַחִיצוֹן

שָׁעָה שֶׁהָאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת לִשְׁמֹעַ יִבְבַת צוֹפָרִים –

וְאוּלָם, רַק גֶּשֶׁם חָרְפִּי מִתְאַחֵר נִתָּך אַרְצָה גַּם הַפַּעַם

וְהַלֵּב הַבָּהוּל נִרְגָּע:

רַעַם מִשָּׁמַיִם בִּלְבַד – –

לְתוֹךְ עַצְמוֹ נִסְגָּר הַבַּיִת

וּמַקְשִׁיב עֲצוּרוֹת, –

לַיְלָה כָּזֶה כְּבָר הָיָה בָּעוֹלָם:

פַּחַד מִפְּנֵי הַקּוֹרֶה בַּרָקִיעַ מֵעָל,

לְעֵת כָּזוֹ אִישׁ אִישׁ לְגוֹרָלוֹ יַעֲמֹד

בְּבַיִת הַצּוֹמֵחַ מִתּוֹכֵנוּ לְאֹרֶךְ דּוֹרוֹת

– רֵאשִׁית גָּדְלוֹ כְּתָא זֶרַע בִּלְבַד

מֵאוּר כַּשְׂדִּים

בְּצֵל קַו־הַמַּשְׁוֶה הַשְּׁמֵימִי הַנָּטוּי מֵעָלֵינוּ – –

כְּבָר לֵאֶה הַבַּיִת מֵרֹב סַכָּנוֹת

וְעַל אַבְנֵי הַחֲשֵׁכָה מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ

– חוֹלֵם לְהַצְמִיחַ עֲצֵי־נוֹי מִסָּבִיב

כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף מַצְמִיחַ אֵיבָרִים הַיָּפִים לְאַהֲבָה – – –

פברואר 1991 (מלחמת המפרץ)