כְּאִישׁ הַמֵּרִים רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה

הִגְבִּיהָה הָעִיר אֶת רֹאשׁ מִגְדָּלֶיהָ אֶל־מוּל הַשָּׁמַיִם,

בְּשָׁכְבָהּ עַל צִדָּהּ, בְּעוֹד רֶטֶט עוֹבֵר בְּגִזְעֵי הָעֵצִים; –

הֵן כֹּה חֲרִישִׁית נָשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת

וְעַל מַיִם רַבִּים קוֹל לֹא נִשְׁמַע

מִלְּבַד מַשַּׁב־הָרוּחַ הַסּוֹבֵב בִּקְנֵי אַגְמוֹן וְסוּף,

וְגַם אַיְלוֹת־הַשָּׂדֶה לֹא בָּאוּ לִשְׁבֹּר צְמָאָן

בַּמַּיִם הַכְּחַלְחַלִּים וּמְרֻקְּמֵי־הָאַצּוֹת,

שָׁעָה שֶׁהַדֶּרֶךְ פָּנְתָה אֶל שַׁעַר הָעִיר

עִם מַגַּע גַּלְגַּלֵּי כְּלִי־הָרֶכֶב,

וַאֲנִי עוֹצֵר בַּנֶּהָג וְיוֹרֵד

אֶל שְׂדוֹת חִטָּה וְדַרְדָּרִים,

לָשֵׂאת תְּפִלָּה כְּמִי שֶׁבָּא אֶל פַּאֲתֵי בָּתֵּי־קְבָרוֹת;

וְאוּלָם, בְּטֶרֶם כַּלּוֹתִי אֶת דְּבָרַי

דִּמִּיתִי לִשְׂמֹעַ רוּחוֹת־רְפָאִים צוֹחֲקוֹת מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

בְּעוֹדִי מִסְתַּבֵּךְ בְּטַלִּית וּבִתְפִלִּין

שֶׁהֲרֵי בְּעִיר זוֹ יָדְעוּ כָּל שׁוֹכְנֵי־הֶעָפָר

אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי שֶׁהָיוּ מְשֻׁלְּלֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת

וְעַל־כֵּן תָּמְהוּ עַד־מְאֹד עַל מַעֲשַׂי; –

וְאָמְנָם, אָזְנַי קָלְטוּ

אֶת נְהִיקוֹת חֲזִירֵי־הַשֻּׁמָּן שֶׁגָּדְלוּ בַּחֲצֵרֵנוּ

וּכְמוֹ לְבָרֵךְ עַל שׁוּבִי הֵם בָּאוּ כָּעֵת,

אַף שֶׁהָעֶרֶב כְּבָר הֵחֵל אֶת חַיָּיו הַחֲשֵׁכִים וְהַקָּרִים מִסָּבִיב

בְּבָלְעוֹ שְׁתֵּי צְלָלִיּוֹת:

אָב וּבִתּוֹ,

וַאֲנִי רַק עוֹמֵד וּמַחֲרִישׁ

בְּעוֹד נְהַר הָעִיר רוֹבֵץ לְרַגְלַי:

שָׂטָן הָעוֹטֶה תְּכֵלֶת – –

מֵעַל הַדֶּרֶךְ

צִפָּרְנֵי עֲנָנָה שְׁחוֹרוֹת

גִּלְּפוּ דְמוּת חַיָּל עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

לְבַל יָבוֹא אִישׁ לֹא־קָרוּא

אֶל בְּאֵר־הַשָּׁנִים בָּהּ צְרוֹר־הַחַיִּים שָׁקוּעַ

וַאֲשֶׁר גּוֹמְעוֹת מִמֶּנָּה

רַק נְשָׁמוֹת בְּנוֹת הַמָּקוֹם;

וּסְבִיב הַבְּאֵר – פְּסָלִים, חַיּוֹת־בַּיִת וְקוֹלוֹת בֶּהָלָה וּצְחוֹק,

וְנָע רֹאשׁ הַזָּקִיף הֵנָּה וָהֵנָּה עִם נְשִׁיבַת רוּח קַלָּה

כְּשׁוֹאֵל אֶת פִּי: אַתָּה שׁוּב כָּאן?

אַחַר, יָרְדוּ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם בִּתְנוּעָה לוּלְיָנִית עַל הַגַּגּוֹת וְעַל הָעֵצִים

וּפְנֵי הַחַיָּל נָמוֹגוּ מֵאֲחוֹרֵי הַיָּרֵחַ כְּהִמּוֹג זֵכֶר מִלְחָמָה רְחוֹקָה –

וְהִנֵּה, לְנִטְפֵי הַמַּיִם הָיָה רֵיחַ אֲזוֹבְיוֹן וְיַלְדוּת

וּלְנִטְפֵי הַמַּיִם הָיָה גַּם רֵיחַ דָּם, בֵּין פִּרְחֵי־הַפַּסְחָא,

אַךְ רָצְתָה בִּתִּי לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַתִּפְרַחַת בִּלְבַד

עִם רֵיחַ הַנָּהָר הַבּוֹהֶה אֶל יְפִי עַצְמוֹ,

רָצְתָה בִּתִּי לִשְׂמֹחַ לְמַרְאֵה עֲצֵי־הָעֲרָבָה הַמִּתְכּוֹפְפִים אֶל הַנָּהָר

נִדְמֶה, תָּרִים הֵם אַחַר מַחֲשָׁבוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ הַמַּיְמָה,

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אִם לְהִתְאַוּוֹת לִשִׂמְחָתָהּ שֶׁל בִּתִּי

אוֹ לְקַוּוֹת לְתוּגָתָהּ

לְמוּל תַּפְאוּרוֹת נְטוּשׁוֹת שֶׁל עִיר בַּלַּיְלָה,

שֶׁכֵּן הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּאִישׁ מִנִּי־קֶדֶם

הַמֵּשִׁיב אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ מִצְרַיְמָה,

הָיִיתִי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹעֶה לָאַזְהָרָה לְבִלְתִּי־הָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ לְאַדְמַת־נֵכָר –

הִנֵּה עַל־כֵּן רָצִיתִי עַד־מְאֹד כִּי אִישׁ מִן הַמָּקוֹם יִקְרָא בִּשְׁמִי

וְיֹאמַר:

"סוּרוּ־נָא אֶל בֵּיתִי, אַף כִּי אֵינֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגַּשְׁמִיּוּת

            וְלִינוּ עִמָּדִי עַד הַבֹּקֶר" – –

מַה יְּהֵא עַל בַּיִת אֲשֶׁר קְלָלָה הוּטְלָה בּוֹ,

שְׁחוֹרָה וְיַנְשׁוּפִית וְהִיא רוֹבֶצֶת בְּכָל הַחֲדָרִים?

זוֹ קִלְלַת אִמִּי בְּטֶרֶם צֵאתָהּ לְדֶרֶךְ תְּלָאוֹתֶיהָ,

זוֹ קִלְלַת אִמִּי לְבַל יֵשֵׁב אִישׁ זָר בְּבֵית כְּלוּלוֹתֶיהָ

וְיִשְׂבַּע נַחַת;

אַךְ כָּעֵת עוֹמֵד אֲנִי עִם בִּתִּי בִּקְצֵה הַמִּדְרָכָה

וּבַעַל הַבַּיִת – אֲפֵל פָּנִים כְּצוֹעֲנִי נוֹדֵד – מְסַפְסֵר בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר לִי,

עִסְקָאוֹת הוּא מַצִּיעַ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע מַה טִּיב מַרְכֻּלְתּוֹ הַמַּצְמִיחָה יְצוּרֵי־שִׁכְחָה אַרְסִיִּים:

“רְאֵה אֶת הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל עִם תַּגְלִיפֵי־הָעֵץ!” – מַשְׁמִיעַ בְּחֶלְקַת־הַלָּשׁוֹן,

אַךְ הַשַּׁעַר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ וְרַק סוּסֵי־פֶּרֶא מִתְרוֹצְצִים בִּמְקוֹמוֹ כִּמְרִיחִים סַכָּנָה,

“הַבֵּט וּרְאֵה… הֶחָצֵר יָפָה וְרַחֲבַת יָדַיִם!…” הוּא מְחַנֵּן אֶת קוֹלוֹ,

אַךְ עֲרוּגַת־הַפְּרָחִים מִתְפָּרֶקֶת לְעַשְׂרוֹת חֻלְדּוֹת זְקוּפוֹת־זָנָב וּמְפִיצוֹת רֵיחַ,

“רְאֵה אֶת רִבּוּי הַחֲדָרִים פֹּה!…” וְהִנֵּה מִתְקַבְּצִים וּבָאִים זַאֲטוּטִים זָבֵי־חֹטֶם וּמְנֻגָּעִים

וּמְלַקְּטִים פֵּרוּרִים שֶׁל דִּבְרֵי־מְתִיקָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַכִּסְאוֹת

אֲשֶׁר צָפִים עַל־פְּנֵי תְּהוֹם רַבָּה;

וְעֵינֵי בִּתִּי מִתְקַשְּׁרוֹת בֶּכִי

בּוֹכָה בִּתִּי בְּכִי פְּנִימִי אֲשֶׁר דַּי בּוֹ כְּדֵי לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ,

וַאֲנִי מְדַבֵּר עַל לִבָּהּ:

“קְלָלָה הַמִתְקַיֶּמֶת – אוֹת וְסִימָן הוּא שֶׁגַּם הַבְּרָכוֹת תִּתְקַיֵּמְנָה לֶעָתִיד לָבוֹא…”

וְאוּלָם בַּעַל־הַבַּיִת עוֹדוֹ טוֹרֵחַ לְהַצִּיעַ

סְחוֹרָה שֶׁאֵינָהּ חֹמֶר – אַף כִּי הוּא מֵרִים וּמוֹרִיד חֲפָצִים

בִּזְרוֹעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת,

אֲרֻכּוֹת וְנִפְתָּלוֹת כְּמוֹ הָרְחוֹבוֹת הַמּוֹלִיכִים אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר – –

אֶפְשָׁר, רַק חִרְגַּת־אָבָק שֶׁהִתְנַצְנְצָה עַל־גַּבֵּי לוּחַ־אֶבֶן

כִּנְפֹל עָלָיו קֶרֶן־אוֹר פִּתְאוֹמִית,

אוֹ רַפְרַף לֵילִי שֶׁהֵקִיץ בְּעַל־כָּרְחוֹ וּמַכֶּה בִּכְנָפָיו הַמִּזְדַּהֲרוֹת

אֶת הַמַּצֵּבָה שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ –

וְאוּלַי הַנְּשָׁמָה הִיא זוֹ,

בְּכָל זֹאת,

בְּשׁוּבָהּ אֶל אֲדוֹנֶיהָ

לְאַחַר עֲשׂוֹתָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ מִן הָאַיִן אֶל הַיֵּשׁ? – –

כִּי הֲרֵי מֻרְגָּשִׁים רִטּוּטֵי חַשְׁמַל בָּאֲוִיר

עַד שֶׁחָשִׁים בָּהֶם זְקִיקֵי־הַשֵּׂעָר שֶׁעַל הַזְּרוֹעַ,

כְּאִלּוּ מִתְעוֹרֶרֶת סוּפָה בַּשָּׂדוֹת,

וְהִנֵּה הַנֵּר שֶׁעַל הַקֶּבֶר

פּוֹנֶה לְכָאן וּלְכָאן; –

אֲנִי מַשְׁפִּיל מַבָּטִי אֶל הַמַּצֵּבָה שֶׁלְּרַגְלַי

וּמְדַמֶּה אֶת הַשֶּׁלֶד שֶׁבַּקֶּבֶר בְּשְׁכִיבָתוֹ הָאַפְרַקְדָּנִית

כִּבְשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת

עֵת מַפְסִיק מִתַּלְמוּדוֹ גַּם הָאִישׁ הַחַי,

עָיֵף מִן הַגְּוִילִים הַמְמַלְּאִים אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו עַד־תֹּם:

לְעֵת כָּזוֹ הָיְתָה וַדַּאי מִתְנַמְנֶמֶת לְשָׁעָה קַלָּה גַּם הַקְּדֻשָּׁה בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אָבִי־זְקֵנִי,

בְּעוֹדוֹ אוֹסֵף כֹּחוֹת כְּדֵי לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשׁוֹת עוֹלַם־הַנִּבְרָאִים,

זֶה הַמּוֹסִיף לִטְרֹד מְנוּחָתוֹ גַּם בַּהֲוָיָתוֹ הָאִי־גַּשְׁמִית;

וְאָמְנָם אֲנִי רוֹאֶה כָּעֵת אֶת פְּנֵי בִּתִּי:

עוֹמֶדֶת הִיא בֵּין מְבַקְּשֵׁי־הַבַּקָּשׁוֹת וּשְׂפָתֶיהָ רוֹחֲשוֹת דּומִיָּה

וַאֲנִי מְנַסֶּה לְצָרֵף אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לְמַחְשְׁבוֹתֶיהָ

לְמַעַן יֵעָשֶׂה רְצוֹנָהּ בְּכֹחַ הָאִוּוּי הַכָּפוּל…

                    וְאָכֵן,

זוֹ שָׁעָה שֶׁבָּהּ בַּרְחֲשֵׁי הַקַּיִץ מִסְתּוֹדְדִים עַל־פְּנֵי הַקֶּבֶר

וְתַחַת מַעֲטֵה הָאֲדָמָה מְצַפּוֹת כָּל הָעֲצָמוֹת לְהִתְרַחֲשׁוּת

וְלוּ גַּם בְּהֶעְדֵּר מַשְׁמָעוּת לְעוֹלַם־הַנִּגְלֶה,

בְּדוֹמֶה לְשֹׁרֶשׁ הָעֵץ שֶׁחָדַר בֵּין סִדְקֵי הַגּוֹלֵל

וְהִתְעָרֵב עִם שְׂרִידֵי הַבַּר־מִנַּן;

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לְקוֹל זִמְזוּם עֲלֵי עֵץ־הַלִּבְנֶה וְהַבַּרְחָשִׁים

מִצְטָרֵף גַּם רִנּוּן עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם מֵעָל

וְהַכֹּל הוֹמֶה,

כָּל סִיבֵי הָעֲצַבִּים –

בְּעוֹד סֵפֶר־הַתְּהִלִּים הַדַּק שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בּוֹ

נִשְׁמָט מִמֶּנִּי

וּמִישֶׁהוּ הוֹלֵךְ וּבָא,

                הוֹלֵך וּבָא,

וּמַעֲבִיר אֶצְבְּעוֹתָיו בַּעֲדִינוּת עַל הַחֲפָצִים

וְעַל פִּתְקֵי־הַבַּקָּשׁוֹת הַכְּתוּבִים פָּנִים וְאָחוֹר,

תּוֹךְ שֶׁהוּא נוֹשֶׁף עַל הַנֵּר

לְבַל תֻּרְגַּשׁ נוֹכְחוּתוֹ – –

הַלְמוּת פַּעֲמוֹנִים בָּאֲוִיר

מוֹנַעַת שֵׁנָה מִן הַנָּהָר שֶׁלְּרַגְלֵי הַגֶּשֶׁר,

אַךְ הָלְאָה מִן הַחוֹף

עוֹד הוֹמָה־לֹא־הוֹמָה תַּחֲנַת־הָרַכֶּבֶת הַיְשָׁנָה,

וְכִי מַה שְּׁעַת הַיְצִיאָה מִכָּאן?

בֹּקֶר,

צָהֳרַיִם,

עֶרֶב?

וְשֶׁמָּא רַק שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם חוֹצִים כָּעֵת אֶת הָעִיר,

וּשֶׁמָּא רַק אֲנִי וּבִתִּי סוֹבְבִים כָּעֵת בָּרְחוֹבוֹת

בְּמָקוֹם בּוֹ טְמוּנָה אֶצְבַּע אֱלֹהִים בָּאֲדָמָה

וּכְמוֹ כְּרוּתָה הִיא מִן הַיָּד שֶׁאוֹתְתָה לִשְׁנוֹת הַיַּלְדוּת לְהֵעָצֵר

עַד שֶׁכָּל הַבָּתִּים נָפְלוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְעָלוּ בָּאֵשׁ; –

וּבֵין כֹּה לְכֹה אֲנִי מֵעִיר:

"מִכָּאן

הָיְתָה הַעֲלִיָּה לַקְרוֹנוֹת

גַּם אָז…"

בִּתִּי מַחֲוִירָה

וּבְעוֹד מֵסִיחַ אֲנִי אֶת דַּעְתִּי כְּדֵי רֶגַע

הִיא עוֹלָה לָרַכֶּבֶת עִם הַגַּב לְכִוּוּן הַנְּסִיעָה,

וְעֵינַי מַבְחִינוֹת רַק בְּשׁוּלֵי בְּגָדֶיהָ

שָׁעָה שֶׁהַגַּלְגַּלִּים חוֹצִים אֶת הַגֶּשֶׁר

לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים הַפּוֹקְעִים בָּאֲוִיר,

וּכְמוֹ עֶשֶׂב־הַבָּר הַמְּקוֹמִי מִסְתַּבֵּךְ הַזְּמַן

    בֵּין גַּלְגַלֵּי־הַבַּרְזֶל הַמִּסְתַּנְוְרִים.

1994