¹

הַאִם קָרָאתָ לִי?

וְאֶפְשָׁר גַּם כִּוַּנְתָּ אֶת הַשָּׁעָה?

שֲׁהֵרי זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֲנִי מִּתְחַקֶּה עַל עִקְּבוֺתֶיךָ בֵּין כְּתָבֶיךָ הַמְפֻזָּרִים,

סוֺבֵב וְתָר אַחַר יֵשׁוּתְךָ – וּבִכְדִי;

וְהִנֵּה אַתָּה כָּאן,

בְּבֵית־עָלְמִין נִדָּח זֶה, בְּעִיר־שָׂדֶה הַמְלַהֶגֶת זָרוֺת, אַתָּה הַיָּשֵׁן אֶת שְׁנָתְךָ כְּדֶרֶךְ צַדִּיקִים,

אַתָּה אֲשֶׁר הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ נֻתַּק זְמַן רַב עוֺד בְּטֶרֶם הֱיוֺתִי,

אַף־כִּי אָנוּ יְצִיאֵי דָם מִשְׁפַּחְתִּי אֶחָד –

וְהִנֵּה אַתָּה כָּאן, לְפָנַי:

אַתָּה הַנָּח בְּקֶבֶר מְכֻסֶּה פִּתְקֵי־בַּקָּשׁוֺת כְּיָאֶה לְצַדִּיקֵי עוֺלָם,

אַתָּה הַנָּח בְּצֵל פִּתְקָאוֺת־פִּתְקָאוֺת כִּבְצֵל כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים לְבָנוֺת־צְהֻבּוֺת־מְכֻרְכָּמוֺת,

בְּצֵל יְצוּרֵי־צַעַר הָעֲשׂוּיִים נְיָר רַשְׁרְשָׁנִי שֶׁהַגֶּשֶׁם מָחָה מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָאוֺתִיּוֺת,

אֶת אַבְקַת הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה,

אַתָּה שֶׁאוּלַי צִפִּיתָ לִי, בְּשָׁכְבְךָ כָּךְ,

וְקִבְרְךָ כְּמַרְאֵה אִישׁ הַמְקֻעְקָע מִכַּף־רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

כְּמוֺ מִשְׁתּוֺחֵחַ תַּחַת מַשָּׂא הַכְּתוֺבוֺת שֶׁמִּסָּבִיב, מִן הַגּוֺלֵל עַד הַמַּצֵּבָה

                                וְעַד גֻמְחַת נֵר־הַזִּכָּרוֺן,

וְכֵן קִירוֺת־הַטַּחַב שֶׁלְּאֹהֶל־הַמּוֺעֵד אֲשֶׁר הוּקַם עַל מְקוֺם קִבְרְךָ הַקָּדוֺשׁ,

לְבַל תְּעוּפֶינָה בָּרוּחַ כָּל מִשְׁאֲלוֺת־הַלֵּב,

כָּל נְחִילֵי הָאוֺתִיּוֺת הַמַּחֲלִיקוֺת מֵעַל הָאֲבָנִים הַלַּחוֺת וּמְטַפְּסוֺת עַל גּוּפִי

כַּחֲרָקִים סוּמִים וּמְעוּכֵי־גֵו,

וְהֵן אוֺמְרוֺת לִי: “בַּקֵּשׁ גַּם אַתָּה דְּבַר־מָה!”

וַאֲנִי בְּשָׂרִי נִשְׂרָף עָלַי מֵחֲמַת מַגַּע הַמִּלִּים נְגוּעוֺת הַחֹלִי וְהַצַּעַר,

שׁוֺכֵחַ לְפֶתַע לְשֵׁם מַה בָּאתִי וּבַקָּשָׁתִי מַהִי, וְרַק הַלְמוּת־לִבִּי מְדַבֶּרֶת לִמְקֻטָּעִין:

                                  “תֵּן אוֺת שֶׁאַתָּה מַקְשִׁיב!”

תֵּן אוֺת, אֲנִי אוֺמֵר, הֲלֹא אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁקַּעְתִּי עַצְמִי בִּכְתָבֶיךָ וְאַחַר עִקְּבוֺתֶיךָ תַּרְתִּי

בְּסִפְרִיּוֺת וּבַחֲנֻיּוֺת מַעֲלוֺת אָבָק שֶׁל סִפְרֵי־קֹדֶשׁ יְשָׁנִים,

מְנַסֶּה לְהַבְקִיעַ דֶּרֶךְ אֵלֶּיךָ בְּאֵין חַג וּמוֺעֵד,

קָרֵב וְנָסוֺג, קָרֵב וְנִרְתָּע וְסוֺלֵד,

וּבְכָל זֹאת עוֺלָמִי מְחֻסַּר בְּדֹלַח־הַשִּׂמְחָה עוֺנֶה לְךָ כְּהֵד,

וְעַכְשָׁו תֵּן אוֺת!

וְאוּלַי הוּא־הוּא הָאוֺת: עֶצֶם בּוֺאִי אֵלֶיךָ

כְּאִלּוּ בְּכַוָּנֵי כַּוָּנוֺת?

אֲנִי הַמַּחְמִיץ תְּפִלּוֺת בְּעַרְבֵי חַג וּמוֺעֵד כִּמְעַט תָּמִיד,

וּמוּל בָּתֵּי־כְּנֶסֶת רֵיקִים וּנְעוּלִים הִנְנִי נִצָּב נָבוֺךְ קִמְעָה וְכִמְצַפֶּה לְהַזְמָנַת יָחִיד,

לְאַחַר שֶׁהַכֹּל כְּבָר פָּנוּ־הָלְכוּ לְבֵיתָם – –

כִּבְעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּנָה הַזֶּה, בּוֺ הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב עָלֶיךָ,

עֶרֶב־חַג בּוֺ נִדְלַקְתָּ בִּי כְּמוֺ נֵרוֺת־הַזִכָּרוֺן שֶׁמַּדְלִיקִים חֲסִידֶיךָ עַל קִבְרְךָ הַגָּבֹהַּ,

וְהִנֵּה אַתָּה מַרְטִיט בְּתוֺכִי כְּעִגּוּל־שֶׁל־נֵר,

אוֺ כְּמוֺ הַמְּעִיל שֶׁלָּבַשְׁתִּי עַל גּוּפִי בְּעֵת בּוֺאִי לִפְקֹד אֶת קִבְרְךָ הַמְכֻסֶּה פִּתְקֵי־בַּקָּשׁוֺת

בְּעוֺד מַטָּח שֶׁל גֶּשֶׁם־פֶּתַע מֵעַל לְבֵית הֶעָלְמִין מַרְעִים וְעוֺבֵר,

ר' יְשַׁעְיָהוּ זִילְבֶּרְשְׁטֵין, שְׁאֵר־בְּשָׂרִי מִן הָעִיר וַייצֶען,

הַאִם קָרָאת לִי?

דַּבֵּר!

שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִּי יוֺדֵעַ מַדּוּעַ אֲנִי מְבַקֵּשׁ אַחֲרֶיךָ זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה,

כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי יוֺדֵעַ אִם אֲנִי כָּבֶה אוֺ בּוֺעֵר?!

1986

תְחִלָּה בָּאוּ חֲרִיקוֺת רִצְפַּת הַפְּרוֺזְדוֺר הַנֶּעֱזֶבֶת

עִם שִׂרְטוּטֵי יֵשֻׁיּוֺת נְטוּלוֺת אוֺר,

וְהֵן בּוֺדְדוֺת יוֺתֵר מֵעַצְמוֺת שֶׁלֶד נִשְׁכָּח, הַמְצַפּוֺת לְהֵאָסֵף אַךְ לַשָּׁוְא;

אַחַר־כָּךְ הִפְצִיעַ גַּם נִצְנוּץ פַּנָּס עֲרִירִי

בְּהִשָּׁמַע פְּסִיעוֺת כְּעַל קַרְקָעִית מְעָרָה,

מְקוֺם־שָׁם רָבְצוּ כָּל חַיּוֺת־הַקֹּדֶשׁ עַל צִדָּן,

מְשֻׁלָּלוֺת שֵׁם וָזֵכֶר

שֶׁל עִתּוֺת שְׁהִיָּתָן בְּצֵל בּוֺרֵא־הָעוֺלָמוֺת,

בְּעוֺד מַהוּת הַשְּׁתִיקָה בִּלְבַד מַבְדִּילָה בֵּין הֱיוֺתָן עֲצָמִים

לְבֵין הֱיוֺתָן יְצוּרִים בַּעֲלֵי עוֺרְרוּת הַנֶּפֶשׁ;

אַךְ כָּעֵת הֵן מְפַלְבְּלוֺת בְּעֵינַיִם טְרוּטוֺת־חֲשֵׁכָה לְעֵבֶר הַדֶּלֶת,

זוֺ דֶלֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת

שֶׁבְּעִיר הֻלַדְתִּי

הַנִּפְתַּחַת לִקְרָאתִי חֲרִישִׁית מִתּוֺךְ הָעֲזוּבָה –

וְאָמְנָם, בְּעֵת כְּנִיסָתִי עָמְדוּ כָּל הָעֲצָמִים בְּמַדְרֵגַת קִיּוּמָם הַנָּחוּת,

זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה וּבְעִרְבּוּבְיָה לְלֹא הֶכֵּר,

וְרַק בִּנְפֹל עֲלֵיהֶם קַרְנֵי אוֺר הַפַּנָּס שֶׁבְּיָדִי

הָיוּ לַחֲפָצִים בַּעֲלֵי סִימָנֵי־זִהוּי:

תֵּבוֹת־בְּשָׂמִים, פָּמוֺטוֺת, סִדּוּרֵי־תְפִלָּה

וְכֵן תִּיקִים לְטַלִּיתוֺת וְלִתְפִלִּין – חַיּוֺת־קֹדֶשׁ מִשֶׁכְּבָר,

אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶן נָמוֺגוּ בְּעָשָׁן, אוֺ פָּנוּ־הָלְכוּ לָהֶם לְכָל כַּנְפוֺת תֵּבֵל,

חַיּוֺת־קֹדֶשׁ הָרוֺעֲדוֺת מֵחֲמַת צִנַּת הַגֶּשֶם וְהַשֶּׁלֶג הַיּוֺרֵד,

וְהֵן מְיַחֲלוֺת לְמִלַּת קֶסֶם וְתַפְנוּקִים שֶׁתַּצִּית בָּהֶן שֵׁנִית אֶת הַלֶּהָבָה

וְלוּ עוֺד פַּעַם אַחַת וּכְדֵי רֶגַע בִּלְבַד

תִּהְיֶינָה שׁוּב לִכְלִי־רֶכֶב שֶׁל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר לְחַג וּמוֺעֵד,

וְעַל־כֵּן נֶאֱחָזוֺת הֵן בְּשׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם שֶׁל אוֺרְחֵי־אַרְעַי

כִּמְבַקְּשׁוֺת עַל נַפְשָׁן הַדְּמוּמָה וְאוֺמְרוֺת:

"שְׂאוּ תְפִלָּה לְמַעֲנֵנוּ

עַד אֲשֶׁר נֶחְדַּל לִהְיוֺת עֲצָמִים־שֶׁל־דְּמָמָה,

וְנִהְיֶה שׁוּב לְצִנּוֺרוֺת מוֺלִיכֵי אֵשׁ!"

“יְהִי כֵן,” עָנִיתִי

וּבְאֵין גַּם מִנְיָן אֲנָשִׁים עִמָּדִי לְהַגִּיד תְּפִלָּה,

יָשַׁבְתִּי עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים,

נוֺטֵל לְיָדִי עֶצֶם חֲסַר־שֵם הַתָּקוּעַ בְּלֵב הַחֲשֵׁכָה

כִּבְמַסָּה שֶׁל חֹמֶר מְבַעְבֵּעַ וְסָמִיךְ,

עַד אֲשֶׁר חַשְׁתִּי חֹם הַפּוֹשׁטֵ בּוֹ,

עַד אֲשֶׁר חַשְׁתִּי אֶת חֹם גּוּפִי הַנֶּעְתָּק מִכְּלִי אֶל כְּלִי, מִן הַבָּשָׂר אֶל הַמַּתֶּכֶת,

בְּעוֺדִי נוֺשֵׁק לַכְּלִי הַמִּזְדַּהֵר־וְהוֺלֵךְ בֵּין יָדַי,

וְאוּלָם אֲנִי כְּבָר מַכְחִיל מֵרֹב מַאֲמָץ לְהַנְפִּישׁ וּלְהַטְעִין בְּאוֺר חַי

עֲצָמִים הַמְפֻזָּרִים עַל רִצְפַּת בֵּית־כְּנֶסֶת שָׁלֵם

כְּעַל רִצְפַּת מְעָרָה מִדְבָּרִית,

וְהוּא חָרֵב וְחָשֵׁךְ לְלֹא תַקָּנָה כִּמְעַט,

וְעַד שֶׁהֵחֵלּוּ לִזְרֹחַ בְּעֹז עֶשְׂרוֺת עֵינַיִם שֶׁל חַיּוֺת־הַקֹּדֶשׁ מִסָּבִיב

וְהֵן צוֺבְאוֺת עָלַי מִכָּל עֵבֶר כִּבְמִדְבַּר־צִיָּה, וְעַד אֵימָה נִנְעָצוֺת בִּי;

לְבַסּוֺף קָלְטוּ אָזְנַי אֶת קוֺלָם מִבַּעַד לַשֶּׁקֶט הָרַב

וְהֵן שָׁרוֺת עַל הַתּוֺךְ הַמַּלְבִּין שֶׁל שִׂמְחַת הֶחָג

                הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא מֵעֵבֶר לְכָל הָעֲצָמִים הַדּוֺמְמִים,

וְהֵן מִתְחַנְּנוֺת לְבַל אֵלֵךְ לִי בְּעוֺד רֶגַע.

1986

בְּרֹאשׁ גָּלוּי – וְחָשׁ כְּחוֺטֵא.

בְּרֹאשׁ מְכֻסֶּה – וְחָשׁ כִּמְתַעְתֵּעַ,

חוֺלֵף הָיִיתִי בָּרְחוֺבוֺת

בְּעוֺד מַשַּׁב־רוּחוֺת פּוֺרֵעַ שְׂעָרִי,

בְּלִי שֶׁאָבִין

כֵּיצַד זֶה מִתּוֺכִי בָּנִיתִי אֱמוּנָתְךָ,

לְעֵת כִּי נִקְבָּצוֺת מִנֶּגֶד

כָּל הַמִּצְווֺת כֻּלָּן

כְּאִלּוּ לְלַמֵּד קַו־זְכוּת

עַל אִישׁ הָרוֺעֵד בְּכָל מְאֹדוֺ

אֵלֶיךָ,

אַף־כִּי מֵסֵב פָּנָיו מִתּוֺךְ הִסּוּס וְצַעַר

וְעַל רֹאשׁוֺ

רַק

כִּפַּת־שָׁמַיִם מַשְׁחִירָה.

וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ…"

וּמָה אִם אֵינֶנִּי יָכוֺל,

וּמָה אִם לֶאֱהֹב אֵינֶנִּי יָכוֺל

בְּלִי לָגַעַת בִּדְמוּת הָאַהֲבָה,

בְּלִי לִהְיוֺת בֵּין מַשִּׂיגֵי דְמוּת הַגּוּף –

וְשֶׁמָּא בְּאֵין גּוּף בַּר־נְגִיעָה

עָלַי לְהַרְכִּיב אֶת דְּמוּת הַגּוּף מִכָּל הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה אֲשֶׁר בִּי,

מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁל גֶּבֶר הַמְהַלֵּךְ לְחוֺף יַמָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב לְעֵת חֹדֶשׁ נוֺבֶמְבֶּר

בְּעוֺד הַגֶּשֶׁם יוֺרֵד בְּטִפּוֺת חֲשֵׁכוֺת עַל רֹאשׁוֺ הֶחָשׂוּף,

וְהוּא חוֺכֵךְ בְּדַעְתּוֺ וְשׁוֺאֵל

כֵּיצַד זֶה יַרְכִּיב מִכָּל יְסוֺדוֺת קִיּוּמוֺ עֲלֵי אֲדָמוֺת

גּוּף בַּר־אַהֲבָה וֵאלֹהִי –

וְשֶׁמָּא יִטֹּל אֶת פְּנֵי אָבִיו וְאִמּוֺ

וְיִטֹּל גַּם אֶת מוֺלֶקוּלוֺת יַלְדוּתוֺ וּכְעֵין צוּרָה־לֹא־צוּרָה יַעֲשֶׂה,

וּכְשֶׁיִּכּוֺן מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה

אֲזַי אוֺר גָּדוֺל מִתּוֺכוֺ יָאִיר

עָשׂוּי דְּיוֺקְנְאוֺת כָּל הַיָּקָר לוֺ – כָּל יְסוֺדוֺת קִיּוּמוֺ גוֺזְרֵי־הַגּוֺרָל,

וְיִנָּשְׂאוּ גַם קוֺלוֺת מִקָּרוֺב וּמֵרָחוֺק וּמִכָּל בָּתֵּי־הֶעָלְמִין

בָּהֶם מְצַפּוֺת לוֺ עַצְמוֺת אָבִיו וְאִמּוֺ וְשֶׁל כָּל שְׁאֵרֵי־בְּשָׂרוֺ יְשֵׁנֵי־הֶעָפָר

וְהֵם מֵקֻשָּׁרִים בְּסוֺד הַגֵּנִים,

לְעֵת כִּי רוּחַ נוֺבֶמְבֶּר פְּרוּעָה

נוֺשֵׂאת עַנְנֵי־גֶשֶׁם מִקִּרְיַת־שָׁאוּל לְהַר־הַזֵּיתִים

כְּשֵׂאת אִגְּרוֺת־אֲוִיר לַחוֺת־שׁוּלַיִם,

זוֺ רוּחַ נוֺבֶמְבֶּר הַמַּעֲבִירָה שְׁמוּעוֺת־אֲדָמָה מִקֶּבֶר אֶל קֶבֶר

בְּעוֺד בֵּיתִי בַּתָּוֶךְ עוֺמֵד,

וּבִי מְצוֺתֵת מִישֶׁהוּ לְקוֺלוֺת כִּלְשֶׁדֶר חֲשַׁאי,

וְהָרוּחַ, זוֺ בַּלְדָּרִית בָּתֵּי־עָלְמִין – רַק נוֺשֵׂאת יְדִיעוֺת בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ

וּמִחוּץ לַזְּמַן הַחֲלָלִי, וְאוּלָם מַקְשִׁיבִים לָהּ כָּל תָּאֵי הַמֹּחַ

וְכָל כַּדּוּרִיּוֺת־הַדָּם וְכָל נַקְבּוּבִיּוֺת־הָעוֺר אֲשֶׁר לִי

וְנִכְנָעִים וְשָׁרִים בְּאֵין־קוֺל וּבְאֵין־הֵד:

וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל

                לְבָבְךָ וּבְכָל

                        נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ,

                        וּבְכָל אֲשֶׁר בִּי עוֺד מְיַחֵל וְחָרֵד.

1987

בְּצֵלַע הָר

צוֺעֵד הוּא לְפָנַי וְשָׁר לִי בְּמוֺ־פִּי,

וַאֲנִי הוֺלֵךְ בְּעִקְּבוֺתָיו – עוֺלֶה בָּהָר,

וְהוּא מֵסֵב רֹאשׁוֺ מֵעֵת לְעֵת, נִדְמֶה לְשֵׁמַע קוֺל,

וְהוּא הָהָר, וְהוּא הַקּוֺל, וְהוּא הַדּוּמִיָּה שֶׁבֵּין שְׂפָתַי,

וְגַם הַשִּׂיחַ הַבּוֺעֵר מֵעֵת לְעֵת בְּתוֺךְ חָזִי,

שֶׁכֵּן בְּדֶרֶךְ הַשִּׁירִים אוֺחֵז הוּא בִּי בְּעָרְמָתוֺ

בְּעוֺד יָדִי כּוֺתֶבֶת לְאִטָּהּ כֵּיצַד הוֺלְכוֺת אֵלָיו רַגְלַי,

כֵּיצַד יָדוֺ עִצְּבָה אוֺתִי כְּיֶלֶד חֲסִין־אֵשׁ – לִחְיוֺת עַל אַדְמָתוֺ,

לְמַעַן אֶכְתֹּב כֵּיצַד הוּא מִסְתַּתֵּר בְּתוֺךְ מַחְשְׁבוֺתַי

וּמַחְשְׁבוֺתַי מְקַנְּנוֺת בְּהֹר־הָהָר הַנֶּעֱלָם מִמֶּנִּי שׁוּב וָשׁוּב;

עַל־כֵּן עָלַי לִשְׁאֹל לְאוֺת הַבְּרִית בֵּינֵינוּ,

אוֺת בַּר־קִיּוּם: שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָה בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי,

לְמַעַן אֵדַע כִּי הוּא הַצֵּל עַל יְמִינִי, וְהוּא הָאוֺר

שֶׁל הֱיוֺתִי עַל אֲדָמוֺת – וְלוּ כִּפְרִי דִמְיוֺן בִּלְבַד,

לְמַעַן אֵדַע כִּי לִי הוּא שָׁר מֵאָז וּמִתָּמִיד

וְכִי מְכֻוָּן אֲנִי אֵלָיו מֵרֵאשִׁיתִי,

בְּעוֺד עוֺלֶה אֲנִי בָּהָר, וְיוֺם נוֺפֵל עַל יוֺם

בְּלוּחַ־הַשָּׁנָה הָאֵינְסוֺפִי שֶׁמֵּעָלַי.

1988

לוּ רַק מִלָּה אַחַת

אֲשֶׁר תִּתְלַקֵּחַ

מִדֵּי פַּעַם

בְּהִתְחַלְּפוּת הַלֶּהָבוֺת

עַל שְׂפָתַיִם הַנִּפְעָרוֺת לְאַט

לְשֵׁם בַּקָּשָׁה,

שֶׁהֲרֵי אֵין בְּכֹחִי לְשַׁלְהֵב תְּפִלָּה שְׁלֵמָה

לְבַדִי,

הִנֵּה־עַל־כֵּן

פַּעַם דּוּמִיָּה זוֺ וּפַעַם דּוּמִיָּה זוֺ

בְּהוֺתִירָה סִימָנֵי חֲרִיכָה עַל שְׂפָתַי.

אֶחָד־אֶחָד בָּאוּ בַּעֲלֵי־הַקּוֺלוֺת

וְיָשְׁבוּ בְּתוֺכִי, מוּכָנִים לִתְפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֺם־הַכִּפּוּרִים,

וְאֲנִי רַק תָּהִיתִי מַדּוּעַ נֶאֱמָרוֺת רֹב הַתְּפִלּוֺת בִּלְשׁוֺן־רַבִּים – שֶׁהֲרֵי

רַק עַל עַצְמִי, וְרַק עַל הַקְּרוֺבִים אֵלַי בְּיוֺתֵר רוֺצֶה אֲנִי לְבַקֵּשׁ

עִם הַגִּיעַ הַשָּׁנָה אֶל קִצָּהּ;

וְאוּלָם, כָּל בַּעֲלֵי־הַקּוֺלוֺת כְּבָר יָשְׁבוּ בְּתוֺכִי כִּבְתוֺךְ קְלוֺיְז יָשָן־נוֺשָׁן אֲשֶׁר כָּמוֺהוּ

לֹא רָאִיתִי מֵעוֺדִי: בֵּית תְּפִלָּה עִם רמ"ח מְקוֺמוֺת־יְשִׁיבָה

אֲשֶׁר לָהֶם צוּרוֺת אֶבְרֵי־הַגּוּף שֶׁל אָדָם;

וּכְמֵשִׂיחַ עִם עַצְמִי אָמַרְתִּי: “רַק בִּשְׁמִי אֲנִי יָכוֺל…”

אַךְ כָּל בַּעֲלֵי־הַקּוֺלוֺת שֶׁבִּי כְּבָר קִטְרְגוּ וְאָמְרוּ: "הַס לְשׁוֺן־יָחִיד הַלַּיְלָה!

שֶׁהֲרֵי מָלֵא אַתָּה בָּנוּ עַד אֶפֶס־מָקוֺם! בְּפִיּוֺת הַרְבֵּה אַתָּה מָלֵא!"

וְאָמְנָם הֵם רִנְּנוּ וְשָׁרוּ בְּתוֺכִי,

מְבִיאִים אִתָּם אֶת רְעִידַת הָאִילָנוֺת שֶׁבְּאַרְצוֺת־הַחַיִּים הַנִּשְׁכָּחוֺת;

אַחַר־כָּךְ גַּם הִתְקַבְּצוּ בִּי אֶל־מוּל הַמֹּחַ וְצָעֲקוּ: “פְּתַח לָנוּ שַׁעַר!”

וְאוּלָם מֹחִי הָיָה רֵיק וְנָעוּר מִכָּל שֶׁלִּמֵּד עַצְמוֺ בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה;

אַחַר־כָּךְ הִתְקַבְּצוּ בִּי אֶל־מוּל הַלֵּב וְצָעֲקוּ: “פְּתַח לָנוּ שַׁעַר!”

וְאוּלָם שָׁתַק גַּם הַלֵּב בְּשֶׁל הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי אֲמִירַת־כָּזָב; –

לְרֶגַע קָמָה דוּמִיָּה בְּכָל תּוֺכִיּוּתִי,

בְּעוֺדִי מִתְנּוֺעֵעַ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה כְּמִשְׁתּוֺחֵחַ תַּחַת מַשָּׂא בַּעֲלֵי־הַקּוֺלוֺת,

וּבְעוֺדִי חוֺשֵׁב לְעַצְמִי כִּי עוֺד מְעַט וְיַחְלְפוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֺם־הַכִּפּוּרִים,

וְכִי עוֺד מְעַט יִפְנֶה הַיּוֺם

וְיַחְלְפוּ הַחַיִּים כֻּלָּם,

וְכִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי עֲדַיִן לְעַצְמִי דָבָר־שֶׁל־מַמָּשׁ,

וּבְעֶצֶם, אֵינִי יוֺדֵעַ אִם גַּם רַשַּׁאי אֲנִי לְבַקֵּשׁ דָּבָר־שֶׁל־מַמָּשׁ הַלַּיְלָה

בְּקֶרֶב קָהָל זֶה,

הָעוֺמֵד עַל רַגְלָיו, אוֺ הַיּוֺשֵׁב עַל הַסַּפְסָלִים וּמַכֶּה עַל חָזֵהוּ

וְעַל צָרְכֵי הַכְּלָל הוּא מְבַקֵּשׁ

בְּעוֹד דּוֺלְקוֺת הַנִּבְרָשׁוֹת שֶׁבְּאֶמְצַע הַתִּקְרָה,

נִשְׁמָע רַחַשׁ כָּבוּשׁ מִצַּד עֶזְרַת־הַנָּשִׁים

וְכָל בַּעֲלֵי־הַקּוֺלוֺת שֶׁבְּתוֺכִי וַאֲשֶׁר מִחוּצָה לִי

מְצַפִּים לְהִשָּׁמַע קוֺלוֺת אַחֲרוֺנִים שֶׁל הַשּׁוֺפָר –

וְכִי אֵינֶנִּי אֶלָּא כְּלִי הַמִּתְקַשֶּׁה לְהִתְמַלֵּא מֵעַצְמוֺ,

וְעַל־כֵּן אֵינֶנִּי שְׂבַע־רָצוֺן לְעוֺלָם.

1989

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֺל –

וַאֲנִי מֵעוֺלָם לֹא הִבְדַּלְתִּי,

לֹא יָדַעְתִּי דְמוּת־אֵם בְּעָמְדָהּ מוּל נֵרוֺת

וְלֹא אָב מְקַיֵּם מִצְווֺתֶיךָ;

וְיוֺם כְּבָר פּוֹנֶה, וּבַגּוּף – כְּעֵין צֹפֶן,

קְרִיאָה פִּתְאֹמִית מִתְעוֺרֶרֶת

בְּהִדֹּם מַעֲשִׂים אַרְצִיִּים, בַּשְּׁבִיעִי

וְעוֺד טֶרֶם אָבִין אֲמָרֶיךָ;

בֵּין חוֺל לְבֵין קֹדֶשׁ, בְּהִדֹּם מַעֲשִׂים,

הוּא יוֺם הַשְּׁבִיעִי־שֶׁל־מַעְלָה –

כִּי הָיִיתָ לָכוּד בִּי כִּפְרִי־דִמְיוֺנִי,

כְּמַרְאֶה הַכָּלוּא בְּתוֺךְ לַיְלָה;

כִּי בֵּין עֲצָמִים כְּרוּתֵי לְשׁוֺן־קֹדֶשׁ

לִדְמוּת־עֲצְמוּתְךָ רַק יִחַלְתִּי

וְאֶת סוֺד הֱיוֺתְךָ בִּקַּשְׁתִּי אַךְ בִּי

וּבֵינִי לְבֵינְךָ לֹא הִבְדַּלְתִּי;

אַךְ אַתָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֺל,

הַמָּלֵא בְּתוֺכִי אֶת הָאַיִן,

תֵּן לַמִּלִּים הַסְּגוּרוֺת בְּתוֺךְ פִּי –

כִּי מִחוּץ לִגְבוּלוֺת קִיּוּמִי תִשָּׁמַעְנָה.

1990

לשמואל שתל

רַק שֶׁלֹּא יֶחְדַּל מִלֶּאֱחֹז בִּי

אַף כִּי הוּא עַצְמוֺ אֵינֶנּוּ בַּר־אֲחִיזָה –

הִנֵּה, בִּסְפָרִים הוּא מַקִּיף אוֺתִי כָּעֵת,

בְּתֵאוּרִים לָרֹב כֵּיצַד לֶאֱחֹז בּוֺ לְבַל יֵעָלֵם לְפֶתַע;

וּכְבָר כָּל נְגִיעָה הַקְּשׁוּרָה בְּכֵלִים שֶׁבְּזִקָּה אֵלָיו

פֵּרוּשָׁה: אַהֲבַת הַכְּלִי,

וְהִנֵּה כָּל כְּלִי וּכְלִי כְּבָר חוֺשֵׁשׁ לְהֵעָזֵב

בְּעוֺד פַּחַד־הָעֲזוּבָה הַמְמַלֵּא אוֺתוֺ

מְשַׁוֶּה לוֺ דְמוּת שֶׁל בַּעַל רַחֲמִים־עַצְמִיִּים; –

וּכְבָר כָּל הַחֲפָצִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּמֵהִים לִזְכּוֺת בִּשְׁתֵּי עֵינַי

כְּדֵי לְהַבִּיט בּוֺ, עַל־אַף הֱיוֺתוֺ בִּלְתִּי־נִרְאֶה,

וּכְבָר כָּל הַחֲפָצִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּמֵהִים לִזְכּוֺת בִּשְׁתֵּי אָזְנַי

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת קוֺלוֺ בְּאֶמְצָעוּתִי; –

וַאֲנִי אוֺמֵר:

            "אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתַּח

                    וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ",

וְכָל הַכֵּלִים וְכָל הַחֲפָצִים כֻּלָּם

כְּבָר שְׁרוּיִים בְּתוֺכִי כִּבְתוֺךְ בֵּית־כְּנֶסֶת דּוֺלֵק

וְהֵם אוֺמְרִים לִי

וַאֲנִי אוֺמֵר לָהֶם:

רַק שֶׁלֹּא יֶחְדַּל מִלֶּאֱחֹז בָּנוּ!

1988

רֶגַע לִפְנֵי חֲצוֺת.

נִדְמֶה, עוֺד נִתָּן לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן אַחֲרוֺן, בְּשׁוּלֵי כָּל הַחוֺלֵף וְכָלֶה;

הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי: מַחֲזוֺר־תְּפִלּוֺת נֹסַח אַשְׁכְּנַז,

עַל כְּרִיכַת הַסֵּפֶר: שַׁבְרִיר־אוֺר הוּא שַׁיָּךְ לִתְאוּרַת־הַחוּץ.

מִבֵּין הַדַּפִּים מַפְלִיגִים

יְצוּרֵי־אַיִן אֶל תּוֺךְ מֹחִי. מִּלִּים שֶׁגֻּיְּסוּ לִפְנֵי מֵאוֺת בַּשָּׁנִים

וְעוֺדָן שָׁרוֺת: קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ!

בְּשָׁעָה זוֺ – גֶּשֶׁר צַר בִּלְבַד מוֺבִיל מִמֶּנִּי אֶל עוֺלַם הַמַּמָּשׁוּת,

                        אַךְ עוֺלוֺת הַמִּלִּים עַל הַגֶּשֶׁר וּמַקִּישׁוֺת

עַל פִּי קֶצֶב, דּוֺמֶה הֵד מִתְגַּלְגֵּל בְּסִמְטְאוֺת יְמֵי־הַבֵּינַיִם שֶׁהָיוּ לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ.

וְהַגֶּשֶׁר רוֺעֵד.

אֵינֶנִּי יוֺדֵעַ אִם יֵשׁ מַעֲבָר אֶל מִחוּץ לְקִיּוּמִי, וְאוּלָם הַשִּׁירָה מְהַדְהֶדֶת בְּעֹז –

                        וְדַי לִי בְּכָךְ בְּלַיְלָה זֶה,

כְּשֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵין הָאֲדָמָה הוּא מֶרְחַק שָׁלֹשׁ קוֺמוֺת,

       בְּבֵית־מְגוּרִים יָשָׁן, שֶׁאֵינוֺ שׁוֺנֶה מִכָּל בִּנְיְנֵי־הַלְּבֵנִים שֶׁבָּעוֺלָם;

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, כָּאן, מִתַּחַת לְקוֺמַת־הַקַּרְקַע פְּעוּרָה תְהוֺם,

בַּתְּהוֺם – מִתְהַפְּכוֺת עַצְמוֺת אָדָם וּמִתְחַכְּכִים שְׂרִידֵי כֵּלִים מִקֶּדֶם

עִם כָּל נִיעַ כַּדּוּר־הָאָרֶץ,

וְאוּלַי גַם לְשֵׁמַע קְרִיאַת פְּסוּקִים בִּנְעִימָה לֵילִית מִתְמַשֶּׁכֶת;

זוֺ הַשִּׁירָה הַנִּשְׁמַעַת בְּלִוּוּי חֲרִיקַת דְּלָתוֺת עַל־פְּנֵי תֵבֵל כֻּלָּהּ,

שֶׁכֵּן פּוֺתְחִים־סוֺגְרִים אֲרוֺנוֺת־קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה זוֺ בְּכָל הָעוֺלָמוֺת הַלֵּילִיִּים

לְעֵת כִּי הַקָּהָל כְּאִישׁ אֶחָד, עוֺצֵם אֶת הָעֵינַיִם,

וְיֵשׁ גַּם גּוּף רָפֶה הָרוֺעֵד כְּמוֺ גֶשֶׁר

לְקוֺל צְעִידַת מִלִּים שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי דוֺרוֺת הַרְבֵּה

כְּדֵי לָשִׂים עָלַי מָצוֺר.

1988

רֶגַע לִפְנֵי חֲצוֺת.

נִדְמֶה, עוֺד נִתָּן לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן אַחֲרוֺן, בְּשׁוּלֵי כָּל הַחוֺלֵף וְכָלֶה;

הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי: מַחֲזוֺר־תְּפִלּוֺת נֹסַח אַשְׁכְּנַז,

עַל כְּרִיכַת הַסֵּפֶר: שַׁבְרִיר־אוֺר הוּא שַׁיָּךְ לִתְאוּרַת־הַחוּץ.

מִבֵּין הַדַּפִּים מַפְלִיגִים

יְצוּרֵי־אַיִן אֶל תּוֺךְ מֹחִי. מִּלִּים שֶׁגֻּיְּסוּ לִפְנֵי מֵאוֺת בַּשָּׁנִים

וְעוֺדָן שָׁרוֺת: קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ!

בְּשָׁעָה זוֺ – גֶּשֶׁר צַר בִּלְבַד מוֺבִיל מִמֶּנִּי אֶל עוֺלַם הַמַּמָּשׁוּת,

                        אַךְ עוֺלוֺת הַמִּלִּים עַל הַגֶּשֶׁר וּמַקִּישׁוֺת

עַל פִּי קֶצֶב, דּוֺמֶה הֵד מִתְגַּלְגֵּל בְּסִמְטְאוֺת יְמֵי־הַבֵּינַיִם שֶׁהָיוּ לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ.

וְהַגֶּשֶׁר רוֺעֵד.

אֵינֶנִּי יוֺדֵעַ אִם יֵשׁ מַעֲבָר אֶל מִחוּץ לְקִיּוּמִי, וְאוּלָם הַשִּׁירָה מְהַדְהֶדֶת בְּעֹז –

                        וְדַי לִי בְּכָךְ בְּלַיְלָה זֶה,

כְּשֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵין הָאֲדָמָה הוּא מֶרְחַק שָׁלֹשׁ קוֺמוֺת,

       בְּבֵית־מְגוּרִים יָשָׁן, שֶׁאֵינוֺ שׁוֺנֶה מִכָּל בִּנְיְנֵי־הַלְּבֵנִים שֶׁבָּעוֺלָם;

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, כָּאן, מִתַּחַת לְקוֺמַת־הַקַּרְקַע פְּעוּרָה תְהוֺם,

בַּתְּהוֺם – מִתְהַפְּכוֺת עַצְמוֺת אָדָם וּמִתְחַכְּכִים שְׂרִידֵי כֵּלִים מִקֶּדֶם

עִם כָּל נִיעַ כַּדּוּר־הָאָרֶץ,

וְאוּלַי גַם לְשֵׁמַע קְרִיאַת פְּסוּקִים בִּנְעִימָה לֵילִית מִתְמַשֶּׁכֶת;

זוֺ הַשִּׁירָה הַנִּשְׁמַעַת בְּלִוּוּי חֲרִיקַת דְּלָתוֺת עַל־פְּנֵי תֵבֵל כֻּלָּהּ,

שֶׁכֵּן פּוֺתְחִים־סוֺגְרִים אֲרוֺנוֺת־קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה זוֺ בְּכָל הָעוֺלָמוֺת הַלֵּילִיִּים

לְעֵת כִּי הַקָּהָל כְּאִישׁ אֶחָד, עוֺצֵם אֶת הָעֵינַיִם,

וְיֵשׁ גַּם גּוּף רָפֶה הָרוֺעֵד כְּמוֺ גֶשֶׁר

לְקוֺל צְעִידַת מִלִּים שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי דוֺרוֺת הַרְבֵּה

כְּדֵי לָשִׂים עָלַי מָצוֺר.

1988

על הקשב ועל העצה

לפרופ' הלל ברזל

קִשְׁרֵי־אַרְעַי בֵּין חֲפָצִים

הַמַּטִּילִים מַרְאֵיהֶם אֶל תּוֺךְ עֵינַי

וּבֹקֶר שֶׁל שַׁבָּת;

“בְּיוֺם זֶה הָיוּ הַלְּוִיִּים אוֺמְרִים…” שָׁר רַדְיוֺ רָחוֺק,

וּבְתוֺךְ קִשְׁרֵי־אַרְעַי שֶׁל חֲפָצִים עַל שֻׁלְחָנִי:

אֶבֶן קְטַנָּה אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מֵאֵזוֺר־הַחֲפִירוֺת לְיַד הַכֹּתֶל –

וְכִי מֶה הָיוּ הַלְּוִיִּים אוֺמְרִים בְּיוֺם כָּזֶה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ?

וְעוֺלֶה בְּדַעְתִּי, כִּי אֶבֶן קְטַנָּה זוֺ

אוֺתָה לָקַחְתִּי פַּעַם מֵאֵזוֺר־הַחֲפִירוֺת שֶׁל הַכֹּתֶל

רָאוּי לָהּ כִּי תַּטִּיל מָרוּתָה עַל כָּל הַחֲפָצִים שֶׁבְּקִרְבָתָהּ;

וּבְעוֺדִי הוֺגֶה בְּקוֺל

הִנֵּה בָּאַנְדְּרָלָמוּסְיָה שֶׁעַל שֻׁלְחָנִי מִתְהַוֶּה סֵדֶר חָדָשׁ,

נוֺצֶרֶת הִיֶרַרְכִיָּה שֶׁל עֲצָמִים כְּלִפְקֻדַּת שְׁתֵּי עֵינַי:

חַלּוּק־הָאֶבֶן מַכְפִּיל פִּי שִׁבְעָה אֶת הָאוֺר הָעוֺטֵף אוֺתוֺ,

בְּעוֺד דַּף־הַנְּיָר, הָעֵט, הַסַּרְגֵּל וְהַסְּפָרִים

מִצְטַנְּפִים וְיוֺשְׁבִים לְמַרְגְּלוֺתָיו כִּבְהַכְנָעַת־פֶּתַע,

קוֺרְנִים לְעַצְמָם בִּלְבַד;

הַזְּמַן הוּא בֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת, דּוּמִיַּת כָּל הַמַּעֲשִׂים

לְבַד מִן הַמַּעֲשֶׂה הַפְּנִימִי, –

עַד אֲשֶׁר אֲנִי מִתְעַיֵּף מִלְּהַבִּיט בְּכָל הָעֲצָמִים עֲטוּפֵי הַהִלָּה,

הַנְּמוּכִים אֶל־מוּל הַגָּבֹהַּ מֵהֶם;

וַאֲנִי זָז מִמְּקוֺמִי, – הָרַעַשׁ

נוֺטֵל מֵהֶם אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁל יוֺם הַשְּׁבִיעִי,

וְגַם רֹאשִׁי נָע הֵנָּה וָהֵנָּה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן כְּחֵפֶץ־שֶׁל־חֻלִּין.

1987

מַה לָּךְ, יָד, לְהִתְיָרֵא

מִפְּנֵי הָרְצוּעוֺת הַשְּׁחוֺרוֺת אֲשֶׁר תֻּנַּחְנָה סוֺף־סוֺף

עַל הַבָּשָׂר הָרַךְ וּמֻכֵּה־הַשִּׁגָּרוֺן

בְּשֶׁבַע כְּרִיכוֺת וְעוֺד שָׁלֹשׁ?

            מַה לָּךְ לְהִתְיָרֵא

מִפְּנֵי מַגַּע הַמִּלִּים שֶׁתַּזְכֵּרְנָה

אַהֲבַת עוֺלָם וּמִדְבָּרִיּוֺת וֶאֱמוּנָה – וְכֵן אֶת הַצֹּרֶךְ

לַעֲמֹד יוֺם־יוֺם מוּל אֲבוֺתַיִךְ כְּיַד־זִכָּרוֺן לָהֶם,

כְּאִלּוּ אֵין אַתְּ נוֺגַעַת בָּהֶם בֵּין כֹּה וָכֹה בְּאֶמְצָעוּת הָעֵט

הַכּוֺתֵב אֶת שְׁנוֺתַיִךְ שֶׁהָיוּ לְאַיִן – מַה לָּךְ יָד חֲמוּשַׁת־אֶצְבָּעוֺת,

יָד שְׂמֹאלִית שֶׁלִּי, זוֺ הַמּוֺשֶכֶת אֵלֶיהָ בְּיֶתֶר־שֵׂאת

אֶת פְּעִימוֺת הַלֵּב הַפַּרְפְּרָנִי־הָעַצְבָּנִי שֶׁבֶּחָזֶה,

בְּעוֺד הַגּוּף כֻּלּוֺ אֵינוֺ אֶלָּא כִּסֵּא לִרְצוֺנוֺת עֶלְיוֺנִים; –

מַה לָּךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי אֵרוּשַׂיִךְ לְעוֺשַׂיִךְ,

וְהוּא הַמַּכֶּה אוֺתָךְ בֵּין כֹּה וָכֹה

בְּהִמָשְׁכוּת זוֺ וּבְהֵרָתְעוּת זוֺ גַם־יַחַד.

כְּאִלּוּ הַמִּלִּים הַסְּגוּרוֺת בְּתוֺךְ הַטּוֺטֶפֶת שֶׁבִקְצֵה הָרְצוּעוֺת

אֵינָן אֶלָּא חֲרָקֵי־לַיְלָה שֶׁחָדְלוּ מִזִּמְזּוּמָם בְּאֹרַח זְמַנִּי,

כְּאִלּוּ הָאִישׁ שֶׁהִתְעַטֵּר בִּרְצוּעוֺת שְׁחוֺרוֺת אֵלּוּ לְפָנַי

– וְהוּא הָלַךְ לְעוֺלָמוֺ –

הִטְעִין טוֺטֶפֶת זוֺ בְּכָל מִלּוֺת הַצַּעַר

שֶׁל חָלְיוֺ,

וְהֵן אַךְ מְצַפּוֺת לִשְׁעָתָן לְהָגִיחַ הַחוּצָה

בְּהֶמְיָה חוֺרֶשֶׁת רָעָה,

– כָּךְ אוֺמֵר אֲנִי לְעַצְמִי בְּשָׁוְא! –

הִנֵּה־כִּי־כֵן, מַה לָּךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי סְבַךְ הָרְצוּעוֺת הַמְרַשְׁרְשׁוֺת הָאֵלּוּ

שֶׁהֵן פַּסֵּי־פַּסִּים שֶׁל עוֺר בְּהֵמָה,

אֲשֶׁר מֵתָה לְמַעַן תּוּכַל לְשָׁרֵת אֶת אֲדוֺנֶיהָ בִּבְלִי־דַעַת

בְּאֶמְצָעוּת יְרִיעַת־בַּד כְּשֵׁרָה, הַמַּרְטִיטָה מִפְּנֵי פַּחַד־הַמָּוֶת

בְּעוֺדָהּ בְּחַיִּים־חַיָּתָהּ;

הִנֵּה־כִּי־כֵן, שׁוֺאֵל אֲנִי, מַה לָּךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי רְצוּעוֺת תְּפִלִּין אֵלּוּ

אֲשֶׁר בִּקְצוֺתֵיהֶן יֵשׁ “בַּיִת” וְהוּא מִשְׁכָּן לְפִסָּה־שֶׁל־קְלָף:

– פָּרָשִׁיּוֺת עַתִּיקוֺת־יוֺמִין עַל־אוֺדוֺת אַהֲבָה; –

הִנֵּה־כִּי־כֵן, מַה לָּךְ נַפְשִׁי, שׁוֺאֵל אֲנִי,

שֶׁהֲרֵי כָּל שֶׁאַתְּ נִתְבַּעַת לוֺ, בְּשֵׁם הָעֲשִׂיָּה, הוּא לְהוֺרֺות

לְיַד־שְׂמֹאל פַּחְדָנִית זוֺ

לְהַתְאִים עַצְמָהּ לְהַנָּחַת תְּפִלִּין,

וּלְהוֺרוֺת לַפֶּה הַגַּמְגְּמָנִי

לְהִפָּתַח

וּלְהַגִּיד: “וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֺלָם”.

אִם כֵּן, מָה אַתְּ מִתְיָרֵאת עוֺד נַפְשִׁי וּמַבִּיטָה בִּי

כְּאִלּוּ אֵין אַתְּ מַאֲמִינָה?

שֶׁהֲרֵי זֶה כְּבָר חָצִית אֶת כָּל גְּבוּלוֺת הַפַּחַד,

וְאֶת כָּל גְּבוּלוֺת אִי־הָאֱמוּנָה

אֲשֶׁר רֵיחָם כְּרֵיחַ עוֺר־הַבְּהֵמָה שֶׁטֶּרֶם עֻבַּד לִצְרָכִים־שֶׁל־מַעְלָה!

1989

סונטות בשולי תפילת שמונה־עשרה:

איתמר יעוז־קסט

בין קשת רובינזון לקשת וילסון:

איתמר יעוז־קסט